הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2073838 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת אורי מקלב מכלוף מיקי זוהר ______________________________________________ פ/5727/20 הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – עידוד ענף היהלומים) (הוראת שעה), התשע"ט–2018 דברי הסבר חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 (להלן – החוק), מהווה אמצעי מרכזי במדיניות התיעוש והצמיחה הכלכלית בישראל בכך שהוא קובע מנגנונים למתן הטבות ומענקים למפעלים וחברות שעומדים בתנאים הקבועים בחוק. מטרותיו של החוק הוגדרו בסעיף 1, כדלקמן: (א) לעודד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח לשם פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; (ב) לשפר את יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים; (ג) ליצור תשתית למקומות עבודה חדשים ובני קיימא. עיקר פעילות ענף היהלומים בישראל מתמקדת במסחר ביהלומים גולמיים ומלוטשים, ובליטוש יהלומי גלם. מספר המועסקים הישירים והעקיפים בענף מוערך בכ-20,000. מדובר בירידה משמעותית של 15,000 עובדים ביחס להיקף המועסקים בענף בשנות ה-70. לענף היהלומים הישראלי תרומה חשובה לכלכלה הלאומית ולמאזן התשלומים: בשנת 2016 עמד ייצוא היהלומים מישראל על היקף של כ-28 מיליארד שקלים, המהווים כ-13% מסך יצוא הסחורות בשנה זו (כ-8% מסך יצוא הסחורות והשירותים). ייבוא יהלומים לישראל הגיע בשנת 2016 להיקף של 25 מיליארד שקלים, והערך המוסף של הענף למשק, מוערך בכ-3.4 מיליארד שקלים בשנה זו. בעוד בורסת היהלומים בישראל היא מהגדולות בעולם, לענף היהלומים בישראל תחרות קשה מול מרכזי מסחר אחרים בעולם כמו בלגיה, הודו ודובאי. לפי ה- International Trade Center (ITC), סך פעילות היבוא והיצוא בישראל לשנת 2015 הייתה כמחצית מהפעילות בבלגיה ובהודו, וגבוהה במעט מסך הפעילות בדובאי . ענף היהלומים בישראל נדרש להתמודד מול יצרנים וסוחרים בינלאומיים הנהנים מתמיכות ממשלתיות מסיביות במוקדי הייצור והסחר דנן. בעוד שבישראל חל מס בשיעור של 24% על הרווח הנקי, בהודו חל מס בשיעור של 6%, בבלגיה חל מס בשיעור של 0.14-0.19% מהמחזור ובדובאי שיעור המס הוא אפס. מדיניות זו מאפשרת לחברות בדובאי לייצא יהלומים במחיר גבוה יותר ממחיר הקניה ולרשום רווח משמעותי שאינו חייב במס. השוואת נטל המס בין ישראל למדינות המתחרות, מראה כי המס בישראל גבוה משמעותית מהנהוג בכל המדינות האחרות. על היקף פעילות זהה, נטל המס בישראל עומד על 370 מיליון שקלים חדשים, בעוד שנטל המיסוי בבלגיה נע בין 40-54 מיליון שקלים חדשים ובהודו הוא עומד על 93 מיליון שקלים חדשים. במילים אחרות, שיעור המס בישראל גבוה פי 5.8-8.3 משיעור המס בבלגיה ופי 3 משיעור המס בהודו. בדובאי כאמור שיעור המס הוא אפס. ענף היהלומים בישראל שינה פניו ממרכז ליטוש מוביל, למרכז סחר בין-לאומי ביהלומי גלם ויהלומים מלוטשים. בשנים האחרונות התגברה התחרות על היקף המסחר בין ישראל למדינות הייחוס (בלגיה, הודו ודובאי) אבל בסביבת הפעילות של הענף חלו שינויים. כתוצאה מכך הועתק חלק גדול של הפעילות שהתקיימה בישראל אל מוקדים אחרים בעולם בתנאי מיסוי (ראה לעיל) ובתנאי אשראי ותמריצים ממשלתיים נוחים בהרבה מהקיימים בישראל, שלא לדבר על שכר עבודה נמוך מאד במדינות המתחרות עם ישראל. התוצאה בשטח היא שנתח הפעילות של ענף היהלומים הישראלי הולך ומצטמק לטובת המתחרים שלו במרכזי הסחר הגדולים. אם תתחזק מגמה זו של זליגת הפעילות בישראל לעבר מרכזי הפעילות המתחרים בעולם, עלול להיגרם "אפקט רשת" שאחריתו - צמצום משמעותי של הפעילות הישירה והעקיפה של הגורמים השונים בענף בישראל, כולל פיטורי עובדים ויציאת משקיעים זרים ומקומיים מהענף. לפיכך, יש לפעול על מנת להפוך את הענף לאטרקטיבי עבור חברות זרות וכן לפעול כדי שגם ענף היהלומים יקבל את ההטבות שמקבלים המפעלים התעשייתיים וזאת באופן מידתי לתקופה של שבע שנים, דבר שיאפשר את צמיחתו ושגשוגו, כך שיחזור להיות ענף מוביל בזירה הבינלאומית. מדובר בשינוי קונספציה שכן כיום רק ענפי הייצור זכאים להטבות מס, אך זהו שינוי הכרחי, שכן, אין שוני בין ענף היהלומים ובין המפעלים התעשייתיים, שעה שהתרומה של ענף זה לייצוא ולכלכלת ישראל לא נופלת במאומה מתרומתם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בחשוון התשע"ט – 15.10.18 תיקון סעיף 51 1. החל ביום פרסומו של חוק זה ועד שבע שנים מיום פרסומו יקראו את סעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959, כך שבהגדרת "מפעל תעשייתי" יבוא: "(3) מסחר שאינו מסחר ביהלומים;".