הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2018 באוקטובר24 1262 ט"ו בחשוון התשע"ט עמוד 70 ¸ ¸ ¸ 2018-) (פרסום פרטיו של נפגע או מתלונן בעבירת מין), התשע"ט135 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס הצעות חוק הצ21 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו70 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה ) (פרסום פרטיו של נפגע או מתלונן 135 'הצעת חוק העונשין (תיקון מס 2018-בעבירת מין), התשע"ט 352 תיקון סעיף .1 (ב), אחרי "הסכמתו" יבוא "בכתב" והמילים352 , בסעיף1‏1977-בחוק העונשין, התשל"ז יימחקו. - ""בפני בית משפט (להלן1977- לחוק העונשין, התשל"ז352 סעיף 1 סעיף החוק), קובע עבירה פלילית, ולפיה המפרסם - ברבים את שמו של אדם, או כל דבר שיש בו כדי לזהות אדם כמי שנעברה בו עבירת מין לפי החוק, או כמי שהתלונן מאסר שנה. עם זאת, נקבע - כי נפגע בעבירה כאמור, דינו בסעיף כי אם נפגע העבירה או המתלונן, נתן את הסכמתו לפרסום בפני בית המשפט, או שבית המשפט התיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי אז פרסום שמו של האדם או כל דבר שיש בו כדי לזהותו, לא ייחשבו עבירה לפי סעיף זה. מטרת הוראה זו, כפי שעולה מדברי ההסבר להצעת (חוק 1988 החוק הממשלתית שהובילה לחקיקתו בשנת , פורסם בס"ח 1988-), התשמ"ח22 'העונשין (תיקון מס 6), היתה לאסור את פרסום שמו או את 2 'התשמ"ח, עמ פרטיו המזהים של נפגע בעבירת מין או של מתלונן בעבירה כאמור, לנוכח "האפקט המצנן" שיש לחשיפת הזהות כאמור על הגשת תלונות במשטרה בעבירות אלה. האיסור הפלילי נועד לייצר "קרקע בטוחה" לנפגעי עבירות מין להגיש תלונות ולשתף פעולה עם הליכים פליליים, בלי לחשוש כי זהותם תיחשף בניגוד לרצונם. הנחת המחוקק היתה כי במרבית המקרים נפגע עבירת מין, או מתלונן בעבירה זו, מעוניין לשמור על פרטיותו ולא לאפשר פרסום של פרטים על אודותיו. הורחב האיסור כך שלא יחול עוד רק על 2005 בשנת מי שפרסם שם או פרטים מזהים של מי שהוא נפגע עבירת מין, אלא גם על פרסום כאמור לגבי מי שהתלונן כי הוא , 2005-), התשס"ו89 'נפגע כאמור (חוק העונשין (תיקון מס ). הרקע לתיקון החקיקה 54 'פורסם בס"ח התשס"ו, עמ יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד 5877/99 היה פסק הדין ברע"פ פס"ד יאנוס) שקבע כי אין להסיר צו - (להלן97 '), עמ2(נט איסור פרסום על זהותן של מתלוננות בעבירות מין, למרות זיכוי הנאשם מחוסר אשמה. וכך קבע בית המשפט העליון (כבוד הש' מ' חשין): "גם אם אמרנו כי שיקולי המיקרו מורים אל־עבר שכן תכלית ההגנה - פרסום שמה של מתלוננת־השווא לא נוכל - עליה נעלמה לכאורה עם זיכויו של הנאשם להעלים עין משיקולי המאקרו, אלה שיקולים שייעודם עידודן של נפגעות להתלונן על ביצוען של עבירות מין. ... וזו היא השאלה שלעניין: פרסום שמה של מתלוננת במקום שנאשם יצא זכאי בדינו, מה מֶסֶר שולח הוא אל־עבר נשים שהיו קורבנות לעבירות מין או אל־עבר נשים שבעתיד תהיינה קורבנות לעבירות אלו? דומני שהתשובה לשאלה נדרשת מאליה: המסר הוא מסר שלילי, ובעוצמה ניכרת. והרי המתלוננת־בכוח שהייתה קורבן לעבירת מין לא תדע מראש אם יאמין בית־המשפט לתלונתה. וכך תאמר אישה אל לבה: אני יודעת שהייתי קורבן לעבירת מין, ואולם האם יעלה בידי לשכנע את בית־המשפט בכך? ומה יהא אם בית־המשפט לא יאמין לי, ולסופם של הליכים יסתבר כי לא זו בלבד שסבלתי מעבירת המין, אלא ששמי יתפרסם ברבים כמי שאינה דוברת אמת וכדי ביזיון וקצף? מה לי אפוא שאסתכן ואתלונן. מוטב לי שאשא את כאבי בלבי ולא אשתף בו את רשויות המדינה. שיקולים אלה של נפגעת עבירת מין שיקולים כבדי–משקל הם, ולא נוכל להתעלם מן החשש כי שאיפתה של החברה לחשוף עבירות מין תיּפָגַע אנושות אם יפורסם שמן של מתלוננות ולו מתלוננות–שווא הן." לצד הרחבת האיסור כאמור, תוקן גם סעיף קטן (ב) לחוק ונקבע בו, כי לא רק הסכמתו של האדם 352 לסעיף לפרסום לפני בית המשפט תהווה הגנה מפני אחריות פלילית, כי אם גם היתר שניתן לפרסום על ידי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו. בכך הותיר המחוקק פתח להחלטת בית המשפט להתיר את הפרסום, חרף השיקולים האמורים לעיל, אם מצא לכך הנמקה מיוחדת, במצבים מסוימים. למשל במקרה שבו הוחלט להעמיד לדין את המתלוננת בעדות שקר, שאז שמה יתפרסם ממילא (ראו פס"ד יאנוס). (חוק העונשין 2011 התיקון האחרון לסעיף חוקק בשנת , פורסם בס"ח התשע"א, 2011-), התשע"א111 '(תיקון מס ), ובו הבהיר המחוקק כי פרסום על פי סעיף102עמ' 6 קטן (א), כולל גם את זיהויו של האדם הנפגע על ידי סביבתו הקרובה או פרסום המרמז על זיהויו כמי שנפגע בעבירה או התלונן כי הוא נפגע עבירה, וכן כי אין נפקא מינה כיצד בוצע הפרסום, אם באמצעות פרסום קול, דמות, כולה או חלקה, סביבת הנפגע, דמויות הקרובות לו או כל דרך אחרת. בתיקון זה, חוקקו סעיפים קטנים (ג) ו–(ד), אשר מתייחסים באופן מיוחד לאיסור על צילום נפגע בלא הסכמתו. .887 '; התשע"ח, עמ22ס"ח התשל"ז, עמ' 6 1 ד ב ר י ה ס ב ר 71 הצעות חוק הצ21 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו לאחרונה נשמעת ביקורת מצד נפגעי עבירות מין על נוסחו של הסעיף ובמיוחד בכל הנוגע למנגנון הקבוע בו באמצעות הסכמת הנפגע או המתלונן - להתיר את הפרסום בפני בית משפט בלבד. נפגעי עבירות מין ומתלוננים, אשר רצו דווקא לחשוף את סיפורם האישי באמצעים שונים למשל בפוסט ברשתות החברתיות, בריאיון עיתונאי, בדיון פומבי בוועדות הכנסת או בכנס, בבלוג וכדומה, ראו בדרישה להסכמה בפני בית משפט מכשול המגביל את יכולתם לבחור להשמיע את קולם באופן ובצורה שבה יבחרו. אף שהובהר כי איסור הפרסום אינו חל על הנפגע ואינו פוגע ביכולתו לספר את סיפורו, נטען כי ההסדר פטרנליסטי ומגביל את נפגעי העבירה והמתלוננים, שלא בטובתם. כמו כן נטען כי גם בהינתן פרשנות ולפיה האיסור אינו חל על נפגע העבירה או על המתלונן, הוא עדיין מונע לעשות כן מגורמים אחרים שבאמצעותם מבקשים אלה להשמיע את קולם, כדוגמת ועדות הכנסת ועיתונאים. גופי תקשורת וארגונים אחרים אשר מקיימים דיונים ציבוריים בשיתוף נפגעי עבירות מין, חוששים מפני אחריות פלילית ונמנעים מחשיפת זהותם של נפגעים, למרות רצונם של האחרונים להיחשף. (ב) לחוק ולקבוע בו 352 לפיכך מוצע לתקן את סעיף כי מתלונן בעבירת מין או נפגע בעבירה זו יוכל להביע את הסכמתו, בכתב, לעניין פרסום פרטיו או זהותו, בלי שיידרש כי ההסכמה תינתן בפני בית המשפט. לצד זאת, מוצע להותיר לבית המשפט את האפשרות להתיר את הפרסום מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף בלא הסכמה של הנפגע, אם מצא כי הדבר נדרש, כפי שהוסבר לעיל. כמו כן, בחינת נתונים לגבי אכיפת הסעיף והפעלתו בחיי המעשה, העלתה כי ככלל, לא מוגשים כתבי אישום בעבירה האמורה, וכן לא מוכרים הליכים למתן היתר שיפוטי לפרסום פרטי נפגע עבירת מין, על פי סעיף זה. התוצאה היא, אם כך, שיש שני טעמים עיקריים המצדיקים את תיקון החקיקה המוצע: האחד, העובדה כי עצם קיומו של האיסור מביא לפגיעה מסוימת בנפגעי העבירה והמתלוננים בעבירות מין, והשני, נראה שאין צורך במעורבות בית המשפט, שכן הסעיף אינו נאכף בפועל ולא מוכרים הליכים בעניינו. לצד הנימוקים לתיקון החקיקה יש מקום לתת את הדעת לשאלה אם ביטול הדרישה להסכמה בפני בית המשפט והסתפקות בהסכמה בכתב, עלולים להוביל להפעלת לחצים פסולה ובלתי הוגנת על מתלוננים ונפגעי עבירה, להסכים לחשיפת פרטים מזהים לגביהם בציבור. לחץ כאמור עלול להיות מופעל מכיוון כלי תקשורת, החשוד, הנאשם או סביבתו הקרובה ועוד, אשר עשוי להיות להם עניין בקידום פרסום זה או אחר. אין חולק כי תוצאה אפשרית כאמור, אם תיגרם כתוצאה מתיקון החקיקה, תחתור תחת תכלית התיקון, שהרי זה נועד להיטיב את יכולת הבחירה של נפגעי עבירה ומתלוננים ולא לצמצם אותה. ואולם נראה כי הטעמים שבבסיס התיקון המוצע, ובראש וראשונה האוטונומיה של הנפגע לקבל החלטות בעניינו, מצדיקים את התיקון, על אף החשש שהוצג. אמנם התיקון המוצע יבטל את הדרישה לבקרה מראש של בית המשפט בדבר היותה של ההסכמה חופשית, ואולם כאמור אדם בוגר זכאי ויכול להחליט בנוגע לענייניו הפרטים בעצמו, ואין להתערב במניעים להחלטתו לחשוף את פרטיו, גם אם החלטה זו הגיעה לאחר שכנוע. ועם זאת, לחצים פסולים עשויים במקרים קיצוניים לאיין את ההסכמה של האדם ואולי אף לעלות כדי עבירות פליליות נוספות, לחוק העונשין), איומים (סעיף 249 כגון הטרדת עד (סעיף לחוק), הכול לפי 428 לחוק) או סחיטה באיומים (סעיף192 העניין. יובהר כי הסכמה לפרסום הזהות או הפרטים תוכל להינתן על ידי בגיר בלבד, ובכל הנוגע לקטינים, יישמר לחוק הנוער 24 המצב המשפטי הקיים, אשר מעוגן בסעיף חוק הנוער). וכך - (להלן1960-(טיפול והשגחה), התש"ך קובע סעיף זה: "הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור . (א) 24 חוק- (להלן1977-) לחוק העונשין, התשל"ז4()6(א1 בסעיף העונשין): ) המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר 1( העשוי להביא לידי זיהויו של קטין, בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום של קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה: ...... נעברה בקטין עבירת מין, עבירת (ו) אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו א לחוק העונשין, למעט לעניין 368 בסעיף קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן בחוק לתיקון דיני הראיות , או מעשה 1955-(הגנת ילדים), התשט"ו טרור, או עד להם; הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט ) 1(ו פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר 345 ,214 ,208 הקשור בעבירה לפי סעיפים ) לחוק 7( ) עד5(א377 א או374 ,ג368 ,352 עד העונשין; .... - ) בסעיף זה1(א קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, - ""קטין כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, , הוא בישראל;1962-התשכ"ב ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.- ""בן משפחתו לעניין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או (ב)  האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים." ד ב ר י ה ס ב ר הצעות חוק הצ21 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו72 סעיף זה קובע עבירה פלילית, שהעונש בצדה עומד על שנת מאסר, על מי שפרסם פרטים העשויים לזהות קטין כמי שנעברה בו, בין השאר, עבירת מין. נקבע במפורש, כי הסכמתו של הקטין לפרסום, אינה משנה מאיסור הפרסום כאמור. מוצע לשמר כלל זה, כך שהתיקון המוצע יחול על בגירים בלבד, וזאת בשל הצורך להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לגילו של הקטין, ולהשפעות עתידיות אפשריות א לחוק הנוער קובע 24 של החשיפה עליו. יוער, כי סעיף נסיבות מיוחדות המנויות בו, שבהן הפרסום יהיה מותר, כפי שפורט לעיל. השפעה על זכויות הילד (לפי חוק לציון מידע בדבר ): 2012-השפעת חקיקה על זכויות הילד, התשס"ב להצעת החוק אין השפעה על זכויות הילד שכן הסעיף שמתוקן עניינו בפרסום זהות או פרטים של בגיר, 24 והוא אינו משנה את המצב המשפטי הקבוע בסעיף לחוק הנוער שהוא הסעיף הקובע את איסור הפרסום באשר לקטינים.  סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי   ISSN 0334-3030    שקל חדש16.2 המחיר ד ב ר י ה ס ב ר