הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2074697 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת תמר זנדברג אילן גילאון עיסאווי פריג' מיכל רוזין מוסי רז דב חנין ______________________________________________ פ/5787/20 הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – ביטול האיסור על מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא לחרם על ישראל), התשע"ט–2018 דברי הסבר בשנים האחרונות גוברות הקריאות לחרם על מדינת ישראל על רקע הקיפאון המדיני ומדיניות הממשלה לסיפוח זוחל של השטחים הפלסטינים. כחלק מההתמודדות עם קריאות החרם, הכנסת חוקקה את החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011 (להלן – חוק החרם), וכן תוקן תיקון מס' 28 לחוק לכניסה לישראל (להלן – תיקון מס' 28), שקבע אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה לקורא לחרם על ישראל, ביום 14.3.2017. על אף פסיקת ביהמ"ש העליון, בבג"צ 5239/11 אורי אבנרי נ' הכנסת (ניתן ביום 15.4.2015), ובשים לב לדעת המיעוט בפסק דין זה, חוקתיות החוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם והתאמתו לזכות הבסיסית במשטרים דמוקרטיים של חופש הביטוי, עדיין שנויות במחלוקת משפטית וציבורית. ימים יגידו כיצד החוק ייושם בפועל על ידי הרשויות וכיצד הוא יפורש על ידי בתי המשפט הנכבדים בישראל. חוק החרם זכה לביקורת מצד הקהילה הבין-לאומית, וכן מצד קהילות יהודיות במדינות אחרות בהן ניתן לשער שחוק דומה לא היה מאושר, לא בבתי הנבחרים ולא בבתי המשפט שם. תמיכה בחרם עודנה חוקית ולגיטימית כחלק מחופש הביטוי והמצפון במרבית מדינות אירופה וארה"ב, ובחלק ממדינות העולם היא אף מדיניות רשמית של הממשלה (למשל מפלגת השלטון בדרום אפריקה, ה-ANC). כך למשל, שר החוץ של הולנד, ידידתה הקרובה של מדינת ישראל, אמר כי פעילות ה-BDS מוגנת בחופש הביטוי, וכן שר החוץ של אירלנד הגדירה כעמדה פוליטית לגיטימית. רק לאחרונה הקפיא בית משפט פדרלי במדינת אריזונה בארה"ב, חוק מדינתי שאסר להחרים את מדינת ישראל. בחודש ינואר השנה התקבלה החלטה דומה על ידי בית משפט פדרלי במדינת קנזס. מאחר שלא קיימת הגדרה בספר החוקים ל"דה-לגיטימציה", וההגדרה מהו "חרם" בחוק החרם עמומה ביותר, קיים חשש ממשי כי הסעיפים שהצעת חוק זו נועדה לבטלם, מנוצלים לרעה לצרכים פוליטיים של גורמים ופוליטיקאים ישראלים, המעוניינים לחסל בישראל ובחו"ל את הביקורת לכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטינים, כיבוש שעל פי מועצת הביטחון של האו"ם מהווה הפרה מתמשכת של החוק הבין-לאומי (ראו החלטה 2334, מיום 23.12.2016). התנהלות משרד הפנים והמשרד לנושאים אסטרטגיים מאז תוקן תיקון מס' 28 לחוק הכניסה לישראל, מעידה כי הגדרותיהם ל"חרם" ו"דה-לגיטימציה" כוללות בפועל כל ביקורת וסירוב לשתף פעולה עם מדיניות ממשלת ישראל בשטחים הכבושים, וכל ביקורת על פגיעתה בזכויות האדם הבסיסיות של האוכלוסייה הפלסטינית. כך גם המשרד לנושאים אסטרטגיים, המוביל את המאבק בחרם, חוזר ומשווה בין פעילי חרם לבין פעילי טרור המהווים סכנה קיומית וביטחונית למדינת ישראל. מאז שתוקן תיקון מס' 28 אירעו שורה של מקרים שערורייתיים שהוכיחו כי הנזק בתיקון עולה באופן ניכר על התועלת בו. בין היתר, בחודש אוקטובר 2018, נמנעה כניסתה לישראל לצורך לימודים באוניברסיטה העברית של הסטודנטית האמריקאית לארה אל קאסם, על רקע מידע שנאסף לפיו בעבר היא קראה להחרים חומוס תוצרת חברה ישראלית; בחודש מאי 2018, נמנעה כניסתה לישראל של קת'רין פרנק, מרצה למשפטים באוניברסיטת קולומביה; ובחודש יולי 2017 נמנעה כניסתה של אריאל גולד אף שהגיעה ארצה עם אשרת לימודי יהדות באוניברסיטה העברית. יתר על כן, ואף שבחלק מהמקרים הייתה מעורבות של השב"כ, עוכבו ונחקרו פוליטית עיתונאים ופעילי זכויות אדם יהודים במעברי הגבול, על תמיכתם בממשלת נתניהו ובמדיניותה, ביניהם העיתונאי האמריקאי פיטר ביינרט. מלכתחילה היה קיים ספק רב אם מי שהינו פעיל בכיר בתנועת החרם, ירצה לטייל, לעבוד או ללמוד באוניברסיטה בישראל בניגוד לאמונתו כי צריך להחרים את המדינה, ואם למשרד הפנים ולמשרד לנושאים האסטרטגיים יש את הכלים לפקח על "מחשבות" של אזרחים ואזרחיות בחו"ל. עתה אין עוד צל של ספק כי מניעות הכניסה והחקירות הפוליטיות שנערכו במעברי הגבול, רק גרמו מבוכה בין-לאומית למדינת ישראל, נתנו רוח גבית לתנועת החרם, ופגעו אנושות במעמדה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. תנועת החרם הינה תנועה מגוונת ביותר, ויהודים רבים בישראל וברחבי העולם תומכים בחרם מלא על מדינת ישראל, או בחרם על ההתנחלויות הישראליות ועל מי שמרוויח מהכיבוש. לכן, הדרך להתמודד עם תנועת החרם היא באמצעות הידברות והפסקת הקיפאון המדיני, ולא באמצעות מניעת כניסה גורפת של מי שדעותיו הפוליטיות אינן תואמות את אלה של הממשלה, של שר הפנים ושל השר לנושאים אסטרטגיים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' בחשוון התשע"ט – 29.10.18 תיקון סעיף 2 1. בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952, בסעיף 2, סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) – בטלים.