הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2075056
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יואל חסון
שולי מועלם-רפאלי
______________________________________________
פ/5786/20
הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מדיניות חיסונים לאומית ומתן תמריצים להתחסנות), התשע"ט–2018
דברי הסבר
חיסונים נחשבים, בצדק, לאחת מהתרומות החשובות והמכריעות ביותר של מדע הרפואה לבריאות הציבור. העיקרון העומד בבסיס מדע החיסונים פשוט ומבוסס על ניסיון מדעי וקליני עשיר ונרחב: הזרקת רכיב של נגיף או חיידק בצורה שאינה גורמת לחולי. בדרך זו מנצל החיסון את המערכת החיסונית הטבעית על מנת לפתח זיכרון חיסוני כנגד מחולל המחלה, בלי ללקות בה. בעקבות תהליך זה, הגוף מגביר את חסינותו לאותו נגיף או חיידק, וכך מצטמצם משמעותית הסיכון להידבק במחלה שהנגיף או החיידק עשוי לחולל בגופו של האדם המחוסן. חיסונים אחראים ישירות למיגור של כמה מהמגפות הקשות והקטלניות ביותר שידעה האנושות: מגפת האבעבועות השחורות מוגרה בערך בשנת 1980 לאחר שקטלה לפי ההערכות 300 מיליון בני אדם במהלך המאה ה-20; מחלת הפוליו, שגרמה לשיתוק ולמוות בקרב מיליוני ילדים ברחבי העולם מוגרה, כמעט לגמרי, בזכות חיסון שפותח בשנת 1953. שנה לפני הופעת החיסון לפוליו, בשנת 1952, מתו מהמחלה בארצות הברית לבדה 3,145 איש, אך המגפה מוגרה כמעט לחלוטין כאשר בשנת 1979 מספר המקרים המדווח ירד לאפס.
למרות החשיבות המוכחת והמכרעת של החיסונים לבריאות הציבור, בשנים האחרונות צומחת בעולם המערבי תופעה מטרידה של הורים המתנגדים לחסן את ילדיהם. מתנגדי החיסונים נשענים על אמונות אישיות ו"תחושות בטן", המהולות בחוסר אמון בשיטות המדעיות המקובלות. לצד ההורים המתנגדים לחיסונים מסיבות אידאולוגיות, קיימת קבוצה שנייה של הורים שעקב צריכת מידע שגוי, חוסר תשומת לב או קשיי נגישות אינם מקפידים לחסן את ילדיהם. כמו כן, קיימת קבוצה שלישית של הורים שדווקא מכירים בערך הרפואי של החיסונים, אך מעדיפים שאחרים יחסנו את ילדיהם מתוך הנחה שאם רוב הילדים מחוסנים, ממילא ילדם מוגן ואין סיבה לחסן דווקא אותו (ענת עמית אהרון "החלטות ההורים שלא לחסן את ילדם: עבר והווה, אפיון התופעה וסיבותיה", מאת, בתוך כתב עת ישראלי לחינוך וקידום בריאות, גיליון מס' 4, (2011)).
התופעות החברתיות הללו גרמו לירידה בשיעורי ההתחסנות בחלק ממדינות המערב. למרבה האירוניה, התרופפות "משמעת החיסונים" בעולם המערבי קשורה קשר הדוק דווקא להצלחתם הכבירה במאה האחרונה: מבחינה פסיכולוגית, הורים שאינם נאלצים לגדל את ילדיהם בסביבה שורצת מגיפות ותמותת ילדים גבוהה, כפי שהיה בעבר, מתקשים לעיתים להפנים את הקשר הסיבתי בין יעילות החיסונים לסביבה הרפואית היחסית בטוחה שקיימת כיום לילדיהם.
ירידה בשיעורי ההתחסנות מגבירה ישירות את הסיכון להתפרצות מחלות מסוכנות ולפגיעה בבריאות הציבור. יש לכך דוגמאות רבות מהשנים האחרונות בארץ ובעולם. בשנת 2007 לקו 180 בני אדם בחצבת לאחר שהשתתפו בחתונה בקהילה החרדית שרבים מאורחיה לא היו מחוסנים (תמר רותם "אחרי סירוב של שנים: 180 מקרי חצבת שלחו את החרדים לקבל חיסון", "הארץ", 7.11.2007). ביולי 2018 דווח על עשרות מקרים של הדבקה בחצבת בצפון הארץ (רויטל בלומנפלד פרסום ראשון: התפרצות חצבת בצפון; מספר שיא של חולים ממרץ, וואללה, 4.7.2018). מדינות רבות בעולם המערבי (ארצות הברית, אוסטרליה, דרום קוריאה ומדינות האיחוד האירופי) נקטו בשורה של צעדים, לרבות בתחום החקיקה, על מנת למנוע מתופעת השוליים של ההתנגדות לחיסונים, להפוך לאיום ממשי על בריאות הציבור (שמואל אייזנברג, מדיניות החיסונים בישראל בניתוח השוואתי, המכון לאסטרטגיה ציונית, (2018)).
סוגיית החיסונים עלתה לאחרונה לדיון ציבורי נוקב בארץ. מול מתנגדי החיסונים, המצדדים בזכות ההורה לוותר על חיסון ילדיו, קמו תנועות ואנשים הגורסים שזכותו של ההורה לקבל החלטות עבור ילדיו נסוגה מפני הפגיעה האפשרית בבריאות הציבור. אחד הפתרונות שהוצע מבקש לקבוע שילדים לא מחוסנים לא יוכלו להיקלט במוסדות חינוך (גנים ובתי ספר). הציפיה היא שבאמצעות סנקציה קשה זו, יופעל לחץ כבד על ההורים לחסן את ילדיהם. מדובר ברעיון שפשטותו נראית אולי קוסמת ממבט ראשון, אך בחינה מעמיקה מגלה שמדובר ברעיון בעייתי מכמה סיבות: ראשית, שלילת זכותו של הילד לחינוך היא פגיעה בזכות יסוד של הילד. יש לזכור שהילד אינו נושא באחריות על סירוב הוריו לחסנו, וכל ניסיון להפעיל לחץ על ההורים באמצעות "הענשת" הילד מהווה פגיעה אנושה בזכותו של הילד, פגיעה שניתן להצדיק רק כמוצא אחרון בהחלט. שנית, יישום הפתרון עשוי להביא להיפך מהתוצאה הרצויה ברגע ש"סרבני חיסונים" ירכזו את ילדיהם הלא מחוסנים במוסדות חינוך פרטיים או בכאלה שבהם החובה לא נאכפת. מקומות כאלה יהיו כר פורה להתפרצות מחלות מדבקות. שלישית, חשוב לשים לב שנכון להיום שיעורי ההתחסנות באוכלוסייה הכללית בארץ סבירים ביחס לעולם המערבי, למעט "כיסים" של אוכלוסיות לא מחוסנות באזורים מסוימים ("WHO Vaccine Preventable diseases: Monitoring system", דו"ח ארגון הבריאות העולמי, מעודכן לתאריך 15.7.2018, באתר www.who.int). לכן, המטרה הפרגמטית צריכה להיות שמירה על שיעורי ההתחסנות הקיימים תוך התמודדות פרטנית עם אותם "כיסים" של אוכלוסיות לא מחוסנות. יציאה למאבק מתוקשר בסרבני החיסון והענשתם ביד קשה מתוך תקווה שכך "יישברו" ואולי יסכימו לחסן את ילדיהם – אינה מטרה רצויה או עניינית.
בהצעת החוק מוצע לאמץ פתרון מערכתי וארוך טווח לסוגיית החיסונים, מתוך תפיסה שמדובר בנושא שעקב חשיבותו העליונה לבריאות הציבור ראוי שיוסדר בחקיקה ראשית. הצעת החוק מסדירה ארבע רמות שונות של מעורבות ממשלתית במדיניות חיסונים לאומית: ברמה הראשונה המדינה תפעל להשגת מלוא המידע על שיעורי ההתחסנות באוכלוסייה הכללית על מנת לאתר בזמן אמת "כיסים" של תת-התחסנות, לטפל בהם נקודתית וכן לתת על כך דין וחשבון לציבור. ברמה השנייה, המדינה תפעל להסברה והנגשה של מערך החיסונים, כדי להגביר את אמון הציבור ברפואה המודרנית, לרכך את ההתנגדות והספקנות שמקורן בחוסר מודעות או בורות, וכן להבטיח את הנגישות של כל ילד לקבלת החיסונים הרלוונטיים במועד. ברמה השלישית, משרד הבריאות ידרוש מהורים שמסרבים לחסן את ילדיהם להשתתף במפגש מידע שבמהלכו יימסר להם מידע בנושא התחסנות, ושלאחריו תינתן להם האפשרות לחזור בהם מהחלטתם ולחלופין לחתום על הצהרה בדבר סירובם לחסן את ילדם. בדומה למודל קורסי הנהיגה המונעת של משרד התחבורה, גם בנושא החיסונים האינטרס הציבורי מחייב הנגשת מידע רלבנטי להורי הילד בדבר הסיכונים האפשריים הכרוכים באי-התחסנות לבריאותו של הילד ולבריאות הציבור. ברמה הרביעית המדינה תנקוט בצעדים חריגים, כגון הרחקה של ילדים לא מחוסנים ממוסדות חינוך, אך ורק כאשר קיים חשש ממשי להתפרצות מחלה עקב תת-התחסנות. ברמה חמישית, מוצע לכלול בתפקידי מועצת הבריאות הפועלת לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, גם ייעוץ לשר הבריאות לעניין ייזום תמריצים להגברת היענות הציבור לקבלת חיסוני השגרה.
להלן הסבר על עיקרי הצעת החוק: לפקודת בריאות העם יתווסף פרק שמסדיר את מערך החיסונים במדינת ישראל. בסעיף 64ה תיקבע זכותו של כל תושב לחסן את ילדיו באמצעות משרד הבריאות, וכן חובתו של משרד הבריאות לספק לציבור מידע נגיש ועדכני על חיסוני השגרה, כלומר החיסונים הכלולים בסל הבריאות הממלכתי ושמרביתם ניתנים לילדי ישראל בשנות חייהם הראשונות. נוסף על כך, על משרד הבריאות תוטל החובה להתריע בכתב בפני כל הורה שלא חיסן את ילדו על ההשלכות הצפויות לכך. בסעיף 64ז מוסדרת הקמתו של מאגר מידע לאומי בנושא החיסונים שינוהל בידי משרד הבריאות ויאפשר לעקוב בזמן אמת אחר שיעורי ההתחסנות בארץ לפי פילוחים מדויקים של מיקום גיאוגרפי, שכבה סוציו-אקונומית ומוסדות חינוך. החובה לנהל מאגר מידע לאומי בנושא חיסונים קיימת למעשה כבר היום בסעיף 65ב1 לפקודה, אך מבקר המדינה מצא שאינה מיושמת בהצלחה (מבקר המדינה דו"ח שנתי 64ג – לשנת 2013 ולחשבונות שנת הכספים 2012 (2014)). לכן, מוצע להסדיר מחדש את הקמת המאגר בהוראה חדשה שתשתלב בפרק החיסונים, לצד הטמעת מספר התאמות מתבקשות: ראשית, המאגר יקיף לא רק מידע בדבר חיסוני השגרה הניתנים לילדים, אלא מידע בדבר כל החיסונים שניתנים לתושבי המדינה. כך למשל, ייכללו במאגר גם חיסונים הניתנים לתושבים הנוסעים לחוץ לארץ, והמחוסנים יוכלו לעקוב ולשלוף מתוך המאגר את נתוני החיסונים האישיים שלהם בצמתים הרלבנטיים במהלך חייהם. שנית, ההוראה מבהירה באופן ברור שהפרטים האישיים המזהים השמורים במאגר חסויים ומוגנים מפני הפצה או פרסום, למעט אם האדם המחוסן או הורי הילד המחוסן ביקשו את המידע הנוגע אליהם לשימושם האישי, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות. שלישית, משרד הבריאות יפרסם מדי שנה, בסמוך לפתיחת שנת הלימודים, דין וחשבון בדבר שיעורי ההתחסנות על סמך נתוני המאגר, בלי לחשוף פרטים אישיים מזהים.
בסעיף 64ז מוסדר הטיפול בהורה המסרב לחסן את ילדו בניגוד להמלצות משרד הבריאות. אותו הורה יידרש להשתתף במפגש מידע שיעסוק בנושא החיסונים, ולאחריו, במידה שיתמיד בסירובו, יתבקש לחתום על הצהרה בדבר סירובו לחסן את ילדו לאחר שלקח בחשבון את ההשלכות האפשריות לבריאות הילד ולבריאות הציבור. הורה שלא השתתף במפגש מידע לאחר שהוצעו לו שלושה מועדים יאבד את זכאותו לנקודת זיכוי אחת ממס הכנסה בשנת המס העוקבת. מדובר בסנקציה כלכלית מידתית ומרתיעה שהולמת את ערכו של המפגש לבריאותו העתידית של הילד הלא מחוסן ולבריאות הציבור. נוכחות החובה במפגשי המידע תשיג שתי מטרות חשובות: האחת, המפגש ישרת את מאמצי ההסברה של משרד הבריאות לעידוד התחסנות בציבור ויאפשר מענה מדויק ורגיש לחששות ההורים המסרבים לחסן. המטרה השנייה שתושג היא הגדלת שיעורי ההתחסנות כתוצאה מכך שהורים שאינם "סרבני חיסונים" אידאולוגיים יעדיפו ככל הנראה לחסן את ילדיהם מאשר לשאת בנטל הכרוך בהשתתפות במפגש מידע וחתימה על טופס סירוב, ולחלופין אובדן נקודת זיכוי במס שערכה עולה על 2,000 שקלים חדשים. לצד זאת, בסעיף 64ח מוסדר מסלול פטור מחיסונים עקב סיבה רפואית מוכרת. פטור כזה יתקיים כאשר משרד הבריאות ממליץ לא לחסן את הילד או כאשר קיימת חוות דעת מרופא מומחה התומכת בהימנעות מחיסון מסוים לילד מסוים.
בסעיף 64ט מפורטים מספר צעדים חריגים שבסמכות שר הבריאות לנקוט במידה שמתקיים חשש להתפרצות מחלות עקב תת-חיסון, כגון הפסקת פעילות מוסדות חינוך שבהם שיעור בלתי מחוסנים גבוה או הרחקת ילדים לא מחוסנים מפעילות חינוכית. מכיוון שמדובר בפגיעה קשה בילדים הלא מחוסנים, היא מוצדקת רק כאשר קיים חשש מבוסס לפגיעה בבריאות הציבור. לדוגמא, אם בבית ספר מסוים שיעורי החיסון גבוהים ומספקים, לא תהיה הצדקה לנקוט בצעדים כאלה אפילו אם בין כותלי בית הספר נמצאים מספר ילדים לא מחוסנים בשיעור זניח. לעומת זאת, אם נמצא שבמוסד חינוכי מסוים שיעור הלא מתחסנים גבוה באופן המסכן את בריאות הציבור, ולחלופין אם התקבלו דיווחים מאומתים על התפרצות מחלה באותו מוסד – רק אז תהיה הצדקה לנקיטה בצעדים כאלה.
לסיכום, הצעת החוק נועדה לשפר באופן משמעותי את מערך החיסונים הלאומי, תוך מתן מענה מאוזן ומדויק לתופעת ההתנגדות לחיסונים.
הצעת החוק נכתבה בסיוע וליווי עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", עמותה העוסקת בקידום בריאות הציבור בישראל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התשע"ט - 29.10.18
תיקון סעיף 2 1. בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "רשות הכפר" יבוא: בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "רשות הכפר" יבוא: בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "רשות הכפר" יבוא: בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "רשות הכפר" יבוא: בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "רשות הכפר" יבוא: בפקודת בריאות העם, 1940 (להלן – הפקודה), בסעיף 2, אחרי ההגדרה "רשות הכפר" יבוא:
""הוועדה המייעצת" – הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים במשרד הבריאות; ""הוועדה המייעצת" – הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים במשרד הבריאות; ""הוועדה המייעצת" – הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים במשרד הבריאות; ""הוועדה המייעצת" – הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים במשרד הבריאות; ""הוועדה המייעצת" – הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים במשרד הבריאות; ""הוועדה המייעצת" – הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים במשרד הבריאות;
"חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994; "חוק ביטוח בריאות ממלכתי" – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994;
"חיסוני שיגרה" – כמשמעותם בסעיף 1(4)(א) לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; "חיסוני שיגרה" – כמשמעותם בסעיף 1(4)(א) לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; "חיסוני שיגרה" – כמשמעותם בסעיף 1(4)(א) לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; "חיסוני שיגרה" – כמשמעותם בסעיף 1(4)(א) לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; "חיסוני שיגרה" – כמשמעותם בסעיף 1(4)(א) לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; "חיסוני שיגרה" – כמשמעותם בסעיף 1(4)(א) לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
"המשרד" – משרד הבריאות". "המשרד" – משרד הבריאות". "המשרד" – משרד הבריאות". "המשרד" – משרד הבריאות". "המשרד" – משרד הבריאות". "המשרד" – משרד הבריאות".
הוספת סעיפים 64ה עד 64י 2. אחרי סעיף 64ד לפקודה יבוא: אחרי סעיף 64ד לפקודה יבוא: אחרי סעיף 64ד לפקודה יבוא: אחרי סעיף 64ד לפקודה יבוא: אחרי סעיף 64ד לפקודה יבוא: אחרי סעיף 64ד לפקודה יבוא:
"מתן חיסוני שיגרה "מתן חיסוני שיגרה "מתן חיסוני שיגרה 64ה. (א) כל תושב זכאי לחסן את ילדיו בחיסוני השגרה, במקומות, במועדים ועל פי ההנחיות שייקבעו על ידי המשרד. (א) כל תושב זכאי לחסן את ילדיו בחיסוני השגרה, במקומות, במועדים ועל פי ההנחיות שייקבעו על ידי המשרד.
(ב) המשרד יפרסם לציבור מידע עדכני על חיסוני השגרה, לרבות המחלות שכנגדן ניתנים החיסונים, מידע בדבר בטיחותם ויעילותם של החיסונים והנחיות בדבר הדרכים להתחסן, ויספק מענה רציף לשאלות הציבור בנושא. (ב) המשרד יפרסם לציבור מידע עדכני על חיסוני השגרה, לרבות המחלות שכנגדן ניתנים החיסונים, מידע בדבר בטיחותם ויעילותם של החיסונים והנחיות בדבר הדרכים להתחסן, ויספק מענה רציף לשאלות הציבור בנושא.
הקמת מאגר מידע לאומי לחיסונים הקמת מאגר מידע לאומי לחיסונים הקמת מאגר מידע לאומי לחיסונים 64ו. (א) שר הבריאות יקים מאגר מידע ארצי ממוחשב לשם פיקוח על מתן חיסונים הניתנים במערכת הבריאות, לרבות מרפאות שבהן ניתנים חיסונים, ובמוסדות חינוך, אשר יכלול את שם האדם המתחסן, המען הידוע לאחרונה, מספר הזהות, תאריך הלידה והמין של המתחסן וכן סוג החיסון שקיבל, מועד החיסון ומקום קבלתו. (א) שר הבריאות יקים מאגר מידע ארצי ממוחשב לשם פיקוח על מתן חיסונים הניתנים במערכת הבריאות, לרבות מרפאות שבהן ניתנים חיסונים, ובמוסדות חינוך, אשר יכלול את שם האדם המתחסן, המען הידוע לאחרונה, מספר הזהות, תאריך הלידה והמין של המתחסן וכן סוג החיסון שקיבל, מועד החיסון ומקום קבלתו.
(ב) המאגר יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא בהתאם להוראות לפי סעיף זה. (ב) המאגר יהיה חסוי ולא יימסר מידע ממנו אלא בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
(ג) שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות בדבר ניהול המאגר, לרבות בדבר האופן והדרכים למסירת המידע למאגר, הדרכים לעיון בו, שלא בתמורה, על ידי המתחסן או הורי הילד המתחסן, שמירת סודיות הנתונים, חיסיון הפרטים האישיים המידע שיישמר בו ומשך שמירתו. (ג) שר הבריאות, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות בדבר ניהול המאגר, לרבות בדבר האופן והדרכים למסירת המידע למאגר, הדרכים לעיון בו, שלא בתמורה, על ידי המתחסן או הורי הילד המתחסן, שמירת סודיות הנתונים, חיסיון הפרטים האישיים המידע שיישמר בו ומשך שמירתו.
(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), המשרד יפרסם לציבור, אחת לשנה בסמוך לפתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך, דין וחשבון בדבר שיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה אשר יכלול את הנתונים האלה: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), המשרד יפרסם לציבור, אחת לשנה בסמוך לפתיחת שנת הלימודים במערכת החינוך, דין וחשבון בדבר שיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה אשר יכלול את הנתונים האלה:
(1) שיעורי ההתחסנות בכל חיסון שגרה לפי פילוח גיאוגרפי, סוציו-אקונומי ולפי מוסדות חינוכיים;
(2) מגמות בשיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה לעומת שנים קודמות;
(3) פעולות שנקט המשרד להגברת שיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה;
(4) כל נתון אחר לעניין חיסוני השיגרה שהמשרד סבור שיש ערך בהבאתו לידיעת הציבור.
סירוב הורה לחסן את ילדו סירוב הורה לחסן את ילדו סירוב הורה לחסן את ילדו 64ז. (א) המשרד ישלח להורה שלא חיסן את ילדו בחיסון מחיסוני השגרה במועד שעליו המליץ המשרד, ולעניין חיסוני שגרה שמומלץ לתיתם לפני גיל שנתיים – עד הגיע הילד לגיל האמור, התראה בכתב בדבר הצורך לחסן את ילדו ופירוט הדרכים להתחסן. (א) המשרד ישלח להורה שלא חיסן את ילדו בחיסון מחיסוני השגרה במועד שעליו המליץ המשרד, ולעניין חיסוני שגרה שמומלץ לתיתם לפני גיל שנתיים – עד הגיע הילד לגיל האמור, התראה בכתב בדבר הצורך לחסן את ילדו ופירוט הדרכים להתחסן.
(ב) הורה שלא חיסן את ילדו בחיסון מחיסוני השיגרה לאחר שנשלחה לו התראה כאמור בסעיף קטן (א), יוזמן למפגש מידע בנושא התחסנות שיתקיים במקומות ובמועדים שייקבעו על ידי המשרד, ובלבד שיוצעו להורה לפחות שלושה מועדי מפגשים; בעת הזימון יובהרו להורה ההשלכות שיהיו לאי הגעתו למפגש. (ב) הורה שלא חיסן את ילדו בחיסון מחיסוני השיגרה לאחר שנשלחה לו התראה כאמור בסעיף קטן (א), יוזמן למפגש מידע בנושא התחסנות שיתקיים במקומות ובמועדים שייקבעו על ידי המשרד, ובלבד שיוצעו להורה לפחות שלושה מועדי מפגשים; בעת הזימון יובהרו להורה ההשלכות שיהיו לאי הגעתו למפגש.
(ג) על אחד מהורי הילד לפחות מוטלת חובה להשתתף במפגש המידע; הורה שהשתתף במפגש מידע עקב סירובו לחסן את אחד מילדיו לא יוזמן להשתתף במפגש מידע נוסף, אלא לאחר שעברו שבע שנים ממועד השתתפותו כאמור. (ג) על אחד מהורי הילד לפחות מוטלת חובה להשתתף במפגש המידע; הורה שהשתתף במפגש מידע עקב סירובו לחסן את אחד מילדיו לא יוזמן להשתתף במפגש מידע נוסף, אלא לאחר שעברו שבע שנים ממועד השתתפותו כאמור.
(ד) בתום מפגש המידע, הורה המתמיד בסירובו לחסן את ילדו יחתום על טופס הצהרה בדבר סירובו (להלן – הצהרת סירוב). (ד) בתום מפגש המידע, הורה המתמיד בסירובו לחסן את ילדו יחתום על טופס הצהרה בדבר סירובו (להלן – הצהרת סירוב).
(ה) הצהרת סירוב תכלול את הפרטים אלה: (ה) הצהרת סירוב תכלול את הפרטים אלה:
(1) פירוט החיסון או החיסונים שההורה מסרב שילדו יקבל;
(2) מידע מפורט בדבר ההשלכות הבריאותיות האפשריות עבור הילד ועבור סביבתו כתוצאה מסירוב כאמור;
(3) פירוט סיבת הסירוב;
(4) הנסיבות המצדיקות ויתור על חיסון עקב סיבה רפואית כאמור בסעיף 64ח;
(5) צעדים אפשריים שעשויים להינקט כאמור בסעיף 64ט;
(6) פרטיו האישיים של הילד והוריו.
(ו) סירב הורה לחתום על הצהרת סירוב, או שלא השתתף במפגש המידע שאליו הוזמן, יצויין הדבר על גבי הצהרת הסירוב ויראו בו כאילו חתם על ההצהרה. (ו) סירב הורה לחתום על הצהרת סירוב, או שלא השתתף במפגש המידע שאליו הוזמן, יצויין הדבר על גבי הצהרת הסירוב ויראו בו כאילו חתם על ההצהרה.
ויתור על חיסון עקב סיבה רפואית ויתור על חיסון עקב סיבה רפואית ויתור על חיסון עקב סיבה רפואית 64ח. (א) ילד שלא חוסן בחיסון מחיסוני השגרה, בשל המלצות משרד הבריאות או לפי אישור מנומק בכתב שנמסר למשרד הבריאות מאת רופא מומחה בדבר סיבה רפואית המקימה חשש לאי התאמתו של חיסון מסוים לגבי הילד, לא יראו את הוריו כאילו סרבו לחסנו באותו חיסון, אלא אם כן סירב משרד הבריאות להכיר בסיבה הרפואית כאמור. (א) ילד שלא חוסן בחיסון מחיסוני השגרה, בשל המלצות משרד הבריאות או לפי אישור מנומק בכתב שנמסר למשרד הבריאות מאת רופא מומחה בדבר סיבה רפואית המקימה חשש לאי התאמתו של חיסון מסוים לגבי הילד, לא יראו את הוריו כאילו סרבו לחסנו באותו חיסון, אלא אם כן סירב משרד הבריאות להכיר בסיבה הרפואית כאמור.
(ב) סירב משרד הבריאות להכיר בסיבה רפואית לפי אישור רופא כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ההורה להגיש לוועדה המייעצת ערר בתוך 90 ימים מהמועד שבו מסר לו משרד הבריאות הודעה בכתב על סירוב להכיר בסיבה הרפואית; נציג הוועדה המייעצת שהוא רופא מומחה יכריע בערר ויעביר לידי ההורה החלטה מנומקת בעניין זה בתוך 30 ימים מהגשת הערר. (ב) סירב משרד הבריאות להכיר בסיבה רפואית לפי אישור רופא כאמור בסעיף קטן (א), רשאי ההורה להגיש לוועדה המייעצת ערר בתוך 90 ימים מהמועד שבו מסר לו משרד הבריאות הודעה בכתב על סירוב להכיר בסיבה הרפואית; נציג הוועדה המייעצת שהוא רופא מומחה יכריע בערר ויעביר לידי ההורה החלטה מנומקת בעניין זה בתוך 30 ימים מהגשת הערר.
התערבות מונעת במצב של חשש להתפרצות מחלות התערבות מונעת במצב של חשש להתפרצות מחלות התערבות מונעת במצב של חשש להתפרצות מחלות 64ט. (א) במקרה של חשש להתפרצות מחלה שכנגדה ניתן חיסון מחיסוני השגרה, רשאי שר הבריאות, להורות על צעדים אלה, כולם או חלקם, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו לפי כל דין: (א) במקרה של חשש להתפרצות מחלה שכנגדה ניתן חיסון מחיסוני השגרה, רשאי שר הבריאות, להורות על צעדים אלה, כולם או חלקם, בלי לגרוע מכל סמכות אחרת הנתונה לו לפי כל דין:
(1) הפסקת פעילותו של מוסד חינוכי באופן מלא או חלקי לפרק זמן מסוים שהשר יורה; בסעיף זה, "מוסד חינוכי" – כל מסגרת לימודית או חינוכית, ציבורית או פרטית, שבה משתתפים חמישה תלמידים, לפחות, בגיל לימוד חובה כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, לרבות גני ילדים וכן מסגרות לילדים שטרם הגיעו לגיל 3 שנים שבהן שוהים חמישה ילדים לפחות;
(2) הנחיית מוסד חינוכי לא לאפשר לאדם, שלא חוסן מפני המחלה שלגביה קיים חשש להתפרצות, להשתתף בפעילות המוסד החינוכי, עד אשר יחוסן או עד אשר יוסר החשש;
(3) פנייה יזומה לכל אדם המצוי בשטח המוסד החינוכי ולהורי הילדים שלא חוסנו מפני המחלה שלגביה קיים חשש להתפרצות, המורה להם להתחסן במועד ובמקום שייקבעו על ידי משרד הבריאות.
(ב) חשש להתפרצות מחלה מתקיים באחד מאלה: (ב) חשש להתפרצות מחלה מתקיים באחד מאלה:
(1) דיווחים מאומתים שנתקבלו במשרד בדבר התפרצות מחלה באזור מסוים;
(2) מידע בדבר שיעורי חיסון נמוכים מהנדרש על מנת למנוע התפרצות מחלה באזור מסוים, על פי המלצת הוועדה המייעצת.
(ג) בהפעלת סמכות לפי סעיף זה יש להימנע, עד כמה שניתן, מהפסקת פעילות מוסד חינוכי. (ג) בהפעלת סמכות לפי סעיף זה יש להימנע, עד כמה שניתן, מהפסקת פעילות מוסד חינוכי.
(ד) לצורך הפעלת סמכויותיו לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) יתייעץ שר הבריאות עם שר החינוך או שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי סוג המוסד החינוכי. " (ד) לצורך הפעלת סמכויותיו לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) יתייעץ שר הבריאות עם שר החינוך או שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לפי סוג המוסד החינוכי. "
ביטול סעיף 65ב1 3. סעיף 65ב1 לפקודה – בטל. סעיף 65ב1 לפקודה – בטל. סעיף 65ב1 לפקודה – בטל. סעיף 65ב1 לפקודה – בטל. סעיף 65ב1 לפקודה – בטל. סעיף 65ב1 לפקודה – בטל.
תיקון פקודת מס הכנסה 4. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: בפקודת מס הכנסה, בסעיף 40, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יחיד תושב ישראל שזכאי לנקודת קצבה או זיכוי לפי סעיף זה ושלא הגיע למפגש מידע שאליו זומן לפי סעיף 64ז לפקודת בריאות העם, 1940, תופחת זכאותו לפי סעיף זה בנקודת קצבה או זיכוי אחת, לעומת זכאותו בעד אותו ילד בשנת המס שבה זומן למפגש כאמור." "(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יחיד תושב ישראל שזכאי לנקודת קצבה או זיכוי לפי סעיף זה ושלא הגיע למפגש מידע שאליו זומן לפי סעיף 64ז לפקודת בריאות העם, 1940, תופחת זכאותו לפי סעיף זה בנקודת קצבה או זיכוי אחת, לעומת זכאותו בעד אותו ילד בשנת המס שבה זומן למפגש כאמור." "(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יחיד תושב ישראל שזכאי לנקודת קצבה או זיכוי לפי סעיף זה ושלא הגיע למפגש מידע שאליו זומן לפי סעיף 64ז לפקודת בריאות העם, 1940, תופחת זכאותו לפי סעיף זה בנקודת קצבה או זיכוי אחת, לעומת זכאותו בעד אותו ילד בשנת המס שבה זומן למפגש כאמור." "(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יחיד תושב ישראל שזכאי לנקודת קצבה או זיכוי לפי סעיף זה ושלא הגיע למפגש מידע שאליו זומן לפי סעיף 64ז לפקודת בריאות העם, 1940, תופחת זכאותו לפי סעיף זה בנקודת קצבה או זיכוי אחת, לעומת זכאותו בעד אותו ילד בשנת המס שבה זומן למפגש כאמור." "(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יחיד תושב ישראל שזכאי לנקודת קצבה או זיכוי לפי סעיף זה ושלא הגיע למפגש מידע שאליו זומן לפי סעיף 64ז לפקודת בריאות העם, 1940, תופחת זכאותו לפי סעיף זה בנקודת קצבה או זיכוי אחת, לעומת זכאותו בעד אותו ילד בשנת המס שבה זומן למפגש כאמור." "(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), יחיד תושב ישראל שזכאי לנקודת קצבה או זיכוי לפי סעיף זה ושלא הגיע למפגש מידע שאליו זומן לפי סעיף 64ז לפקודת בריאות העם, 1940, תופחת זכאותו לפי סעיף זה בנקודת קצבה או זיכוי אחת, לעומת זכאותו בעד אותו ילד בשנת המס שבה זומן למפגש כאמור."
תיקון חוק ביטוח בריאות ממלכתי 5. בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 52(1), אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 52(1), אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 52(1), אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 52(1), אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 52(1), אחרי פסקת משנה (ו) יבוא: בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בסעיף 52(1), אחרי פסקת משנה (ו) יבוא:
"(ו1) ייזום תמריצים להגברת היענות הציבור לקבלת חיסוני שגרה". "(ו1) ייזום תמריצים להגברת היענות הציבור לקבלת חיסוני שגרה". "(ו1) ייזום תמריצים להגברת היענות הציבור לקבלת חיסוני שגרה". "(ו1) ייזום תמריצים להגברת היענות הציבור לקבלת חיסוני שגרה". "(ו1) ייזום תמריצים להגברת היענות הציבור לקבלת חיסוני שגרה". "(ו1) ייזום תמריצים להגברת היענות הציבור לקבלת חיסוני שגרה".
תחילה 6. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.