חומר רקע
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
לכבוד חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
24
נובמבר, 2024
עמדת לשכת עורכי הדין בישראל
לטיוטת הצעת חוק לשכת עורכי הדין )תיקון - דמי חבר(, התשפ"ג –
2023
– נייר
עמדה משלים
1.
לאחר שהועברה אל הח״מ הצעות החוק המתוקנות מיום 22.11.2024
ומיום 24.11.2024
, לשכת
עורכי הדין בישראל מתכבדת להגיש נייר עמדה משלים לנייר העמדה שהוגש מטעמה ביום
19.11.2024
)להלן: ״נייר עמדה מס׳ 1״(, ולהודיע כי היא מתנגדת נחרצות להצעת החוק ״חוק
לשכת עורכי הדין )תיקון–דמי חבר(, התשפ"ג–
2023
)להלן: "הצעת החוק"(, המבקשת להתערב
ברגל גסה באוטונומיה של לשכת עורכי הדין כגוף מאוגד ודמוקרטי.
2.
לשכת עורכי הדין מתנגדת לסעיפים 93
)א()1(,
93
)א()4(,
95
)א1( ו-
95
)ב( להצעת החוק ותטען, כי יש
לראות את תפקידי הליבה של הלשכה המוגדרים בסעיפים 1
–
3 כמקשה אחת לחוק לשכת עורכי
הדין, התשמ״א–
1961
)להלן: ״החוק״(, ולפיכך לא ניתן להפחית את דמי החבר והאגרות לצורך
מימון תפקידי לשכת עורכי הדין המוגדרים בסעיף 2 בלבד. הגבלת השימוש בדמי החבר והאגרות
לתפקידים המנויים בסעיף 2 בלבד תרוקן מתוכן את כל תפקידיה של לשכת עורכי הדין ואת
מטרות התאגדותה והקמת של לשכת עורכי הדין, ובעיקר תשתק את יכולתה להגן על שלטון
החוק, בהתאם לסעיף 1 לחוק.
3.
לשכת עורכי הדין מתנגדת לסעיף 93
)א()2( להצעת החוק ותטען, כי מנכ״ל משרד המשפטים מכהן
כחבר מועצה סטטוטורי במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין וזאת מכוח החוק, ולכן מתוקף
מעמד זה רשאי מנכ״ל משרד המשפטים להגיש הסתייגויות לתקציב הלשכה. מתן הסמכות לחשב
משרד המשפטים מעניקה למשרד המשפטים ״וטו״ בעניין אישור התקציב, ולכן מדובר בהפקעת
הסמכות של לשכת עורכי הדין לנהל את תקציבה דה-פקטו, והדבר יפגע בעצמאותה.
4.
לשכת עורכי הדין מתנגדת לסעיף 93
)א()4(, סעיף 95
)ב( וסעיף 95
)ג( להצעת החוק ותטען, כי הקצאת
דמי החבר והאגרות לנושאים מסוימים באמצעות חקיקה ראשית יפגע באוטונומיה של מוסדות
הדמוקרטיים של לשכת עורכי הדין, גוף שנציגי הציבור נבחרים בו בבחירות דמוקרטיות, וכל
התערבות חיצונית בפעולותיה היא רמיסה גסה של מוסדותיה הדמוקרטיים. הכול מהטעמים
שיפורטו בהרחבה להלן.
א.
הלשכה מתנגדת לתיקונים המוצעים בסעיפים 93
)א()1(,
93
)א()4(,
95
)א1( ו-
95
)ב( להצעת החוק
ותטען כי על דמי החבר והאגרות לשמש כמקורות מימון גם לתפקידי לשכת עורכי הדין המעוגנים
בסעיף 3 לחוק
5.
תפקידיה של לשכת עורכי הדין מעוגנים בסעיפים 1
–
3 לחוק.
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
6.
בסעיף 1 לחוק מוגדרות מטרות ההתארגנות של לשכת עורכי הדין, קרי, לשכת עורכי הדין תשקוד
על רמתו וטוהרו של מקצוע עריכת הדין, תפעל למען הגנה על שלטון החוק, שמירה על זכויות
האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.
7.
בסעיפים 2
–
3 לחוק, קבע המחוקק את תפקידיה של לשכת עורכי הדין, כאשר סעיף 2 לחוק קובע
מה הם תפקידי החובה ואילו סעיף 3 לחוק קובע מה הם תפקידי הרשות של לשכת עורכי הדין.
8.
יוסבר, כי תפקידי הרשות של לשכת עורכי הדין המעוגנים בסעיף 3 לחוק הם למעשה כלים
משלימים לצורך מימוש מטרות ההתאגדות, קרי: לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה;
לשמש בורר ולמנות בוררים; לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה; לעסוק בהליכי גישור;
לנהל את קשרי החוץ של הלשכה; לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה; לפעול להגנת
ענייניהם המקצועיים של חברי הלשכה; לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של
עזרה הדדית לחברי הלשכה; לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה; ליזום פעולות ומפעלים של מחקר
המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה ולעסוק בהוצאת ספרות
משפטית )להלן: ״תפקידי הרשות״(.
9.
בניגוד לעמדתם של יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח״כ רוטמן )להלן: ״יו״ר הוועדה״( וח״כ
המציע, ח״כ מילביצקי )להלן: ״ח״כ מילביצקי״(, כוונת המחוקק הייתה להפריד בין התפקידים
הרגולטוריים של הלשכה שהיא מחויבת לבצע, לבין התפקידים שהיא רשאית לבצע והדבר נתון
לשיקול דעתה
– אך יודגש כי כל התפקידים המעוגנים בסעיפים 2
–
3 לחוק נובעים ממטרות
התאגדותה, ויש להסתכל עליהם כמקשה אחת.
10
. את האמור לעיל ניתן ללמוד מדיון שהתקיים במליאת הכנסת בין ח״כ אליהו מרידור ז״ל לבין שר
המשפטים דאז, ח״כ פנחס רוזן ז״ל, בעת הדיונים במליאת הכנסת בעניין תפקידי לשכת עורכי הדין
המעוגנים בחוק, וזאת עובר להעברתו לוועדת החוקה:
״חברהכנסת מרידור איננו רואה הבדל בין התפקידים שהלשכה מוסמכת למלא, כלשון סעיף 2,
ובין אלה שהלשכה רשאית למלא, כלשון סעיף 3. ייתכן שבסופו של דבר אסכים בוועדה עם
חברהכנסת מרידור שאפשר לאחד את שני הסעיפים הללו. בכל זאת אפשר להבחין בין סעיף 2
ובין סעיף 3. סעיף 2 מוגדר בכותרתהשוליים: "סמכויות הלשכה", בעוד שסעיף 3 מוגדר: "פעולות
שברשות". ייתכן שחברהכנסת מרידור צדק, והאבחנה איננה מדויקת. אבל אפשר להבחין בין
שני הסעיפים לפי משקלם של התפקידים. אם, למשל, סעיף 2 מסמיך את הלשכה לרשום מתמחים,
לפקח על התמחותם ולבחון אותם הרי אם היא לא תשתמש בסמכות זאת, אפשר יהיה לפנות אל
ביתהמשפט הגבוה לצדק, או אולי לאינסטנציה אחרת, ולהכריחה להשתמש בסמכות זו, ובעיקר
אם המדובר בסמכות בלעדית. ואילו אם הסעיף 3 מרשה ללשכה לעסוק, למשל, בהוצאת ספרות
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
משפטית ולחוות דעה על הצעת חוק בענייני בתימשפט וסדרי הדין הרי ברור שהרשאה זו איננה
מחייבת אותה לעשות פעולה כלשהי.״1
11
. האמור לעיל משקף כי בעת חקיקת החוק, לא התכוון המחוקק כי ״תפקידי הרשות״ לא יהיו חלק
מתפקידי החובה הפורמליים של לשכת עורכי הדין, אלא סבר כי יש להפקיד בידי לשכת עורכי הדין
את שיקול הדעת לגבי אילו מתפקידי הרשות עליה לבצע וכיצד, וזאת מהסיבה הפשוטה שכארגון
יציג וכבעל מעמד סטטוטורי-עצמאי, חזקה על לשכת עורכי הדין לבצע תפקידים אלו, כך גם כפי
שטען יו״ר ועדת החוקה, חוק ומשפט דאז, ח״כ זרח ורהפטיג ז״ל באישור החוק בקריאה שנייה-
שלישית שנערכו ביום 6.6.1961
:
2
״אשר להגנה על ענייניהם המקצועיים של עורכיהדין, תפקידה העיקרי של לשכת עורכיהדין
איננו לדאוג לענייניהם המקצועיים של עורכיהדין. מובן שזהו אחר התפקידים, אבל די אם אנו
מכניסים זאת כרשות, וחזקה על הלשכה שתגן כמיטב יכולתה על העניינים המקצועיים של
עורכידין, ואין צורך לקבוע זאת כחובה. מה גם שאין כאן הבדל רציני. סוף סוף, התביעה להגן על
הענייניים. המקצועיים באה או תבוא מצד ציבור עורכיהדין עצמו.״
כלומר, מחוקקי החוק ראו את תפקידי החובה ותפקידי הרשות כמלוא תפקידיה של לשכת עורכי
הדין.
12
. כך גם נקבע בדו״ח שנכתב על ידי הוועדה הציבורית בנושא לשכת עורכי הדין, שבראשה עמדה כב׳
השופטת בדימוס אילה פרוקצ׳יה מחודש דצמבר 2013
)להלן: ״ועדת פרוקצ׳יה״(, באשר לתפקידיה
של לשכת עורכי הדין בהתאם לסעיפים 3)1(, 3)3ד( ו-3)4( בחוק, כמי שאמונה על שלטון החוק, וכמי
שאחראית להגן על ציבור עורכי הדין ועצמאות מערכת המשפט:3
״החובה
המוטלת
על
עורכי
הדין
בישראל
להיות
מאורגנים
בלשכה
אחת,
שהיא בעלת מעמד עצמאי, היא, היא המאפשרת קיומה של לשכת עורכי דין שיש בכוחה לא רק
להגן על מקצוע עריכת הדין, אלא אף להגן על עורכי הדין מפני התנכלות או פגיעה בהם, ובכך
להבטיח שהם יוכלו למלא את תפקידיהם בנאמנות ובמסירות למען שולחיהם ולהגיש את העזרה
הראויה לבית המשפט. זאת ועוד, קיומה של הלשכה כארגון עצמאי שחובה על עורכי הדין להשתייך
אליו, מאפשר ללשכה להילחם ביעילות כנגד כל הצעות חוק או חיקוקים אחרים, הפוגעים בזכויות
חשודים ונאשמים, או הפוגעים באי-תלות השופטים ובשלטון החוק, ובכך להגן על עקרונות
הדמוקרטיה המוסדית ועל זכויות האדם, שהם מנשמת אפו של משטר דמוקרטי. לקיומה של לשכה
מקצועית עצמאית, האמונה על עקרונות אי-תלות השופטים וקיום שלטון החוק יש חשיבות גם
בהקשר של היכולת להתמודד באורח אפקטיבי עם מגמות, העולות מפעם לפעם על סדר היום
הציבורי, שיש במימושן כדי לפגוע בעקרונות אלה, או כדי לכרסם בעצמאות הרשות השופטת.״
13
. נוכח קביעתה של ועדת פרוקצ׳יה כי לשכת עורכי הדין אמונה, בין היתר, על שלטון החוק, כמי
שאמורה להילחם בהצעות חוק או חיקוקים הפוגעים בזכויות אדם או במשטר הדמוקרטי, קבעה
1 ר׳ ע׳ 4 לפרוטוקול ישיבת הכנסת העשרים ושבע של הכנסת הרביעית מיום 11.1.1960
.
2 ר׳ ע׳ לפרוטוקול ישיבת הכנסת המאתיים-עשרים-שמונה של הכנסת הרביעית מיום 6.6.1961
.
3 ר׳ ע׳ 18
לדו״ח ועדת פרוקצ׳יה.
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
וועדת פרוקצ׳יה כי על דמי החבר לשמש כמקור ממוני לכלל תפקידי הלשכה המפורטים בסעיפים
2
–
3 לחוק:
״מאחר שדמי החבר מהווים תשלומי חובה שהחברים חייבים בתשלומם, נדרשת הקפדה יתירה על
קביעת גובה דמי החבר בהתאם לצרכים המקצועיים האמיתיים של הלשכה, ולא מעבר לכך.
הכוונה בכך לפעולות חובה ופעולות רשות המפורטות בחוק הלשכה, וכן פעולות רשות אחרות ככל
שיש להן זיקה למקצוע .״4
]ההדגשות אינן במקור[
14
. נוכח כל האמור לעיל תטען לשכת עורכי הדין, כי תפקידיה המעוגנים בסעיפים 2
–
3 לחוק, הם
תפקידי חובה המוטלים על לשכת עורכי הדין, לשכה מנדטורית וסטטוטורית, וכולם נחוצים
לצורך מילוי מטרות התאגדותה של לשכת עורכי הדין כפי שמפורטות בסעיף 1 לחוק.
15
. נוכח כל האמור לעיל, האבחנות המלאכותיות ונטולות כל נימוק שיוצרים סעיפים 93
)1(,
93
)4( ו-
95
)א1( להצעת החוק בקשר לאופן חלוקת השימוש בדמי החבר והאגרות, תוביל לכך שלשכת עורכי
הדין לא תוכל לקיים את תפקיד החובה המוטלים עליה מכוח החוק, ותפגע בציבור עורכי הדין.
ב.
הלשכה מתנגדת לסעיף 93
)א()4( וסעיף 95
)ג( להצעת החוק, מדובר בפגיעה באוטונומיה של
המוסדות הדמוקרטיים של לשכת עורכי הדין ובציבור עורכי הדין
16
. כידוע, לשכת עורכי הדין היא גוף דמוקרטי שנציגיו נבחרים כל 4 שנים על ידי ציבור עורכי הדין.
חברי המועצה הארצית נבחרים באופן דמוקרטי, וכך גם החלטותיה מתקבלות באופן דמוקרטי.
17
. נוכח העובדה שלשכת עורכי הדין מנוהלת בידי נבחרי ציבור שמשקפים את עמדות ציבור עורכי
הדין. התערבות כה בוטה באופן שימוש דמי החבר והאגרות תפגע באוטונומיה ובמוסדות
הדמוקרטיים של לשכת עורכי הדין ובציבור עורכי הדין.
18
. כפי שאין הכנסת מתערבת בפעילותם של איגודים מקצועיים אחרים שהנציגים של מוסדותיהם
נבחרים באופן דמוקרטי, כך אין זה ראוי שהכנסת תתערב בפעילויותיה וסמכויותיה של לשכת
עורכי הדין נוכח עצמאותה של לשכת עורכי הדין והיותה גוף דמוקרטי כדין.
19
. יצוין, כי הבחירות האחרונות שהתקיימו ביוני 2023
משקפות את רצון ציבור עורכי הדין שבחרו
בנציגיהם באופן דמוקרטי. עוד יצוין, כי ביוני 2023
התמודדה סיעה שנציגיה דוגלים בהפיכת
הלשכה לוולונטרית. אותה סיעה זכתה במספר נמוך של קולות וקיבלה ייצוג של 3 נציגים בלבד
במועצה הארצית, זאת לעומת 17
נציגים של סיעתו של ראש הלשכה וסיעות רבות.
20
. ביחס לסעיף 95
)ג( הלשכה מתנגדת לרוב מיוחד ביחס להעברות תקציביות, ועל אחת כמה וכמה
לדרישה להסכמת כל יושבי ראש המחוזות. תוספת מאוחרת זו הדורשת את הרוב של כל ראשי
4 ר׳ ע׳ 93
לדו״ח פרוקצ׳יה.
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
_
רח' שופן 1, ירושלים
9219000
, טל. 1-599-500-606
פקס. 02-5610062
1 Chopin St. Jerusalem 9219000, Tel. 1-599-500-606 Fax 02-5610062
http://www.israelbar.org.il E-mail: [email protected]
המחוזות עלולה להביא לשיתוק של מחוזות מסוימים וזאת עקב מחלוקות פנימיות. סעיף זה יפגע
אנושות בציבור עורכי הדין במחוזות הזקוקים לעזרה נוספת, כך למשל עקב מלחמה. לפיכך,
התערבות לא ראויה זו, היא רמיסה גסה של מוסדותיה הדמוקרטיים של לשכת עורכי הדין.
ג.
מנכ״ל משרד המשפטים הוא חבר סטטוטורי במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין והדבר
מייתר את סעיף
93
)א()2( להצעת החוק
21
. לשכת עורכי הדין מתנגדת לתיקון סעיף 93
)א()2( להצעת החוק. לשכת עורכי הדין תטען, כי יש
להותיר את פררוגטיבת אישור תקציב לשכת עורכי הדין בידי המועצה הארצית, וזאת הנימוקים
שיפורטו להלן. בהתאם לחוק, המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין מורכבת מנציגים שנבחרו על
ידי ציבור עורכי הדין ומנציגים סטטוטוריים, שביניהם מנכ״ל משרד המשפטים, מר איתמר
דוננפלד.
22
. נוכח העובדה כי עומדת למנכ״ל המשפטים הזכות הסטטוטורית להשתתף בדיוני המועצה הארצית,
בין היתר גם בנושא תקציב לשכת עורכי הדין ואופן חלוקתו, אין כל הצדקה לתיקון המוצע. מנכ״ל
משרד המשפטים רשאי להגיש את הסתייגויותיו לתקציב כמו כל חבר מועצה.
23
. מתן הסמכות לחשב משרד המשפטים מעניקה למשרד המשפטים ״וטו״ בעניין אישור התקציב,
ולכן מדובר בהפקעת הסמכות של לשכת עורכי הדין לנהל את תקציבה, והדבר יפגע אנושות
בעצמאותה, בדיוק כמו הצעת החוק הקודמת. מדובר בשינוי ״קוסמטי״, אך זהה במהותו להצעה
הקודמת שבה שר המשפטים הוא שיקבע את שיעור דמי החבר והאגרות.
ד.
סיכום
24
. פירוק לשכת עורכי הדין מתפקידיה המעוגנים בסעיף 3 לחוק יפגע אנושות בציבור עורכי הדין.
כמפורט לעיל, אין לבצע הפרדה מלאכותית בין תפקידיה של לשכת עורכי הדין, ויש להסתכל על
סעיפים 1
–
3 לחוק כמקשה אחת וכמלוא תפקידיה של לשכת עורכי הדין בהתאם לחוק. נוסף על
כך, לשכת עורכי הדין היא גוף בעל מוסדות דמוקרטים וכל התערבות חיצונית תפגע באוטונומיה
המקצועית–עצמאית של הלשכה ורמיסת הערך הדמוקרטי של ייצוג עורכי הדין.
25
. נוכח כל המפורט לעיל, לשכת עורכי הדין מתנגדת בכל תוקף להצעת החוק, שמטרתה פגיעה אנושה
בגוף העומד בחזית המאבק לשמירה על הדמוקרטיה הישראלית, כצעד ביניים בדרך לסגירת לשכת
עורכי הדין ולרוקן את מתוכן את יכולותיה של לשכת עורכי הדין לשמש כשומרת סף ולהגן על
שלטון החוק.
בברכה,
עמית בכר, עו"ד
ראש לשכת עורכי הדין