הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2224080
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת שמחה רוטמן
דן אילוז
יצחק פינדרוס
יצחק קרויזר
______________________________________________
פ/5089/25
הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות),
התשפ"ה–2024
דברי הסבר
במלחמת חרבות ברזל ובאירועים שקדמו לה עלו טענות רבות על מידע שהגיע על התארגנות אויבי ישראל במטרה לפגוע במדינה, שנעצר בדרגים נמוכים או גבוהים בתוך המערכת הביטחונית ולא הובא לידיעת נבחרי הציבור.
במקרה בולט, אף התפרסם כי תצפיתניות ובעלות תפקיד בחיל המודיעין התריעו ואוימו שיפגעו בקידומן או בדרגתן אם לא יפסיקו להתריע.
בנושא הביטחוני, יש צורך להעניק הגנה גם למתריעים בשער, הרואים סכנה ונחסמים על ידי דרגים נמוכים עקב טעות, ערלות לב, או עקב קונספציה ביטחונית שגויה.
תיקון זה לחוק העונשין, התשל"ז–1972 נועד להעניק הגנה פלילית לעובדי מערכת הביטחון והמודיעין, וכן לחיילי צה"ל, במקרה שבו הם מעבירים מידע מודיעיני רגיש לראש הממשלה או לאחד מחברי ועדת השרים לענייני ביטחון (הקבינט) או ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כאשר הם רואים כי יש חשיבות עליונה בהבאת מידע בלתי ממודר לדרג מקבלי ההחלטות, ללא מעבר בצינורות המידע המקובלים.
לאחר קבלת המידע המודיעיני, אם יסבור חבר הקבינט מקבל המידע כי יש במידע חשיבות ודחיפות, יביא את המידע לידיעת שאר חברי הקבינט.
תיקון זה נועד להבטיח שראש הממשלה וחברי ועדת השרים יהיו חשופים למידע מודיעיני רלוונטי בלתי ממודר, כך שיוכלו לקבל תמונה מודיעינית שלמה ומדויקת ככל האפשר. חשיפה מלאה למידע המודיעיני מאפשרת קבלת החלטות מושכלות ומקיפות, במיוחד כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לביטחון המדינה ולשמירה על חיי אדם.
ההגנה הפלילית חלה הן על עובדים והן על חיילים הפועלים במסגרת גופי הביטחון והמודיעין המרכזיים: שירות הביטחון הכללי, המוסד, צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. תיקון זה מבטיח כי חברי ועדת השרים יהיו בעלי גישה למידע החיוני לקבלת החלטות ביטחוניות מדויקות ומבוססות, תוך שמירה על אבטחת המידע.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בחשוון התשפ"ה (25.11.2024)
הוספת סעיף 113ב 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , אחרי סעיף 113א יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , אחרי סעיף 113א יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , אחרי סעיף 113א יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , אחרי סעיף 113א יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , אחרי סעיף 113א יבוא: בחוק העונשין, התשל"ז–1977 , אחרי סעיף 113א יבוא:
"הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות "הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות "הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות 113ב. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה –
"גורם מדיני בכיר" – ראש הממשלה, חברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן – ועדת השרים לביטחון לאומי) או ליושב ראש ועדת חוץ וביטחון של הכנסת (להלן – ועדת חוץ וביטחון). "גורם מדיני בכיר" – ראש הממשלה, חברי ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן – ועדת השרים לביטחון לאומי) או ליושב ראש ועדת חוץ וביטחון של הכנסת (להלן – ועדת חוץ וביטחון).
"מערכת הביטחון" – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר; "מערכת הביטחון" – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, צבא ההגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
(ב) על אף האמור בכל דין, לא יישא עובד או חייל במערכת הביטחון באחריות פלילית או משמעתית בשל מסירת ידיעה הנחוצה לקבלת החלטה חיונית לביטחון המדינה או למניעת פגיעה בחיי אדם לגורם מדיני בכיר, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (ב) על אף האמור בכל דין, לא יישא עובד או חייל במערכת הביטחון באחריות פלילית או משמעתית בשל מסירת ידיעה הנחוצה לקבלת החלטה חיונית לביטחון המדינה או למניעת פגיעה בחיי אדם לגורם מדיני בכיר, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) מוסר הידיעה סבר שהידיעה מוסתרת, בזדון או ברשלנות, מגורם מדיני בכיר;
(2) מוסר הידיעה נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהידיעה תימסר לגורם שאינו מורשה לכך;
(3) העברת הידיעה בוצעה שלא בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, לסייע לאויב או בשביל האויב.
(ג) התעורר חשד לאחר תחילת החקירה בשל עבירה לפי פרק ז', לפיו מסירת הידיעה נעשתה בהתאם לתנאים המנויים בסעיף קטן (ב), תיעצר החקירה והמשכה ייעשה בכפוף לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי. (ג) התעורר חשד לאחר תחילת החקירה בשל עבירה לפי פרק ז', לפיו מסירת הידיעה נעשתה בהתאם לתנאים המנויים בסעיף קטן (ב), תיעצר החקירה והמשכה ייעשה בכפוף לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי.
(ד) בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום בשל עבירה לפי פרק ז' ולפני הכרעת הדין, רשאית ועדת השרים לביטחון לאומי, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט, ובלבד שהשתכנעה שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ב); הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט." (ד) בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום בשל עבירה לפי פרק ז' ולפני הכרעת הדין, רשאית ועדת השרים לביטחון לאומי, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט, ובלבד שהשתכנעה שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף קטן (ב); הוגשה הודעה כאמור יפסיק בית המשפט את ההליכים באותו משפט."