חומר רקע
1
כ"ג
בחשון התשפ"ד
24
בנובמבר
2024
:לכבוד חברי
ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
'מסמך הכנה (מס3
) לדיון ביום26.11.2024
'בהצעת חוק החברות (תיקון מס37
) (ממשל תאגידי
בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג-
2023
/(מ1647
)
בתיקון מוצע
לעדכן את הסדרי הממשל התאגידי שבחוק החברות כדי לתת
מענה טוב יותר לסוגיות
שעולות
"ביחס לחברות שאין בהן "בעל שליטה .
במסמך זה נתרכז בתיקונים המוצעים
בנושאים אלה:
א.
השלמ
ה
לעניין דירקטורים
חיצוניים ו
בלתי תלויים
א1.
חברה שמבנה השליטה בה השתנה–
היא הפכה מחברה עם בעל שליטה לחברה בלי בעל
שליטה, ולהפך '(ס14
,
16
,
17
.)להצעת החוק
א2
.עיצומים כספיים
'(ס27
.)להצעה
א3
.הוראות מומלצות
'(ס28
.)להצעה
ב.
עסקאות בעלי עניין
ב1
.עסקה
עם בעלי מניות המחזיקים מעל10%
מזכויות ההצבעה
'(ס4
,
21
(2
,)
25
,
26
להצעה.)
ב2.
החרגת חברות באשכול חברות
שאינן בבעלות מלאה מ" הגדרת
עניין אישי"
של נושא משרה '(ס21
(1
.))
ב3
.עסקה עם דירקטורים
'(ס22
,
23
)להצעה.
.ראו להלן את נוסח הסעיפים המוצעים, נוסח משולב שלהם ושאלות לדיון
א1
.דירקטורים – מעבר בין חברה עם שליטה ו חברה
בלי שליטה
סעיפים14
,
16
ו-
17
להצעת החוק עוסקים
במינוי
דירקטורים חיצוניים (דח"צים) ודירקטורים בלתי
)תלויים (דב"תים
בחברה שמבנה השליטה בה( השתנה היא הפכה מחברה עם בעל שליטה לחברה בלי
בעל)שליטה, ולהפך. התיקון המוצע יוצר שני "מצבי עולם" שלפיהם על החברה להתנהל: אם ב
חברה
יש בעל שליטה היא חייבת לפי החוק הקיים למנות
שני דח"צים בדירקטוריון ,
ואם אין
בעל שליטה
היא תהיה חייבת לפי התיקון למנות
רוב של דב"תים
בדירקטוריון, ולהתאים לכך גם את הרכב ועדת
הביקורת והתגמול שלה .
,לפי המוצע
החברה צריכה לעמוד בהרכב ה
דירקטורים הנדרש לפי מבנה השליטה העדכני
בתוך
שלושה חודשים ממועד ה שינוי
ב
מבנה השליטה .
עוד מוצע לקבוע
מה יהיה דינם של
ה
דח"צים ו
ה דב"תים
ה מכהנים :בחברה לאחר שינוי מבנה השליטה
-
בחברה שהפכה לחברה בלי שליטה–
"דב ת
יוכל להמשיך לכהן בתפקידו ;
דח"צ מכהן יסיים כהונתו
במועד סיום
הכהו
נה
המקורי, או באסיפה הכללית הקרובה, לפי המוקדם, וניתן למנותו לאחר מכן
.כדב"ת בחברה
-
בחברה ש
הפכה
לחברה עם שליטה–
דב"ת יוכל להמשיך בתפקידו.וניתן יהיה גם למנותו כדח"צ
2
סעיף14
להצעה (תיקון לסעיף242
)
התיקון כולל הוראות לעניין מינוי לראשונה של דח"צים ודב"תים
.בחברה שמבנה השליטה בה השתנה
תיקון סעיף242
14
.
בסעיף242
לחוק העיקרי–
(1)
בכותרת ובסעיף קטן (א), אחרי "דירקטורים חיצוניים" יבוא "ובלתי
;"תלויים
(2)
:אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
)"(ג דירקטורים חיצוניים ודירקטורים בלתי תלויים ראשונים
שמינוים נדרש לפי הוראות סעיף239
בשל כך שחברה הפכה לחברה
שאין בה בעל שליטה או לחברה שיש בה בעל שליטה, לפי העניין
, ימונו
בידי האסיפה הכללית,, או יסווגו, לפי העניין
שתכונס
לא יאוחר
משלושה חודשים מהמועד שבו
הפכה החברה לחברה שאין בה בעל
שליטה, או לחברה שיש בה בעל שליטה, לפ
י העניין
השתנה מבנה
הבעלות כאמור.
)(ד מי שמכהן כדירקטור בלתי תלוי בחברה שהפכה לחברה שאין בה
בעל שליטה, או לחברה שיש בה בעל שליטה, לפי העניין–
(1)
רשאי להמשיך ולכהן בחברה כדירקטור בלתי תלוי לפי
הוראות סימן זה [
/בכפוף לאישור
/בחינה מחודשת של הזיקות
הצהרה של הדירקטור כי מתקיימים בו התנאים לכהונה כדב"ת
כמפורט בסעיף241
]?
;
(2)
ניתן למנותו לדירקטור חיצוני בחברה, לפי הוראות סימן
זה
, ולא יראו מינוי כאמור כמפסיק את רצף הכהונה לעניין סעיף
245
".
242
.
דירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים
ראשונים( :א) ירק ד
ט ורים חיצוניים ובלתי תלויים ראשונים ימונו על ידי
האסיפה הכללית שתכונס לא יאוחר
משלושה חודשים מהמועד
ובש הפכה החברה לחברה ציבור
ית ,
ואולם בחברה
פרטית שהיא חברת איגרות חוב שהפכה לחברה ציבורית רשאי דירקטור חיצוני שכיהן ערב המועד שבו הפכה לחברה
ציבורית ,
להמשיך ולכהן כדירקטור חיצוני בחברה הציבורית עד תום תקופת כהונתו לפי סעיף245
.
(ב )דירקטורים חיצוניים ראשונים בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ,
ימונו לא יאוחר מתום שלושה חודשים
מהמועד שבו הפכה החברה לחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ;במינוי דירקטורים כאמור ,
במקום אישור ועדת
הביקורת על התקיימות תנאי הכשירות למינוי דירקטור חיצוני לפי סעיף239
יבוא אישור הדירקטוריון לעניין זה.
3
(ג)
דירקטורים חיצוניים ודירקטורים בלתי תלויים ראשונים שמינוים נדרש לפי הוראות סעיף239
בשל
כך שחברה הפכה לחברה
שאין בה בעל שליטה או לחברה שיש בה בעל שליטה, לפי העניין ,
ימונו בידי האסיפה
הכללית,, או יסווגו, לפי העניין שתכונס לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד שבו ה
שתנה מבנה הבעלות כאמור
הפכה החברה לחברה שאין בה בעל שליטה ,או לחברה שיש בה בעל שליטה ,לפי העניין.
(ד)
מי
שמכהן כדירקטור בלתי תלוי בחברה שהפכה לחברה שאין בה בעל שליטה ,
או לחברה שיש בה
בעל שליטה ,
לפי העניין–
(
1
)
רשאי להמשיך ולכהן בחברה כדירקטור בלתי תלוי לפי הוראות סימן זה [
/בכפוף לאישור
בחינה
/מחודשת של הזיקות
הצהרה
של הדירקטור כי מתקיימים בו התנאים לכהונה
כדב"ת
כמפורט בסעיף241
?];
(
2
)
ניתן למנותו לדירקטור חיצוני בחברה ,לפי הוראות סימן זה ,
ולא יראו מינוי כאמור כמפסיק את
רצף הכהונה לעניין סעיף245
.
שאלות לדיון
1.
'לס242
(ג) המוצע–
לפי הסעיף, חברה ששינתה את מבנה הבעלות שלה נדרשת להתאים את הרכב
.הדירקטוריון לדרישות החוק ולמנות דח"צים או רוב דב"תים, בתוך שלושה חודשים
-
האם מינוי דב"תים"ראשונים" יהיה תמיד באסיפה
, כאמור בנוסח המוצע?
ככל שהכוונה היא
שניתן יהיה גם לסווג דירקטור "ראשון" כדב "ת לפי סעיף249
,ב
נציע
.לתת לכך ביטוי בנוסח
-
הערת
נוסח–
הנוסח המוצע שמתייחס אל הדירקטורים שימונו כתוצאה משינוי הבעלות
כדירקטורים "ראשונים
שמינויים נדרש לפי הוראות סעיף239
"
יכול לבלבל, מאחר שהוא חל
גם על
הדירקטורים ה"ראשונים" המקוריים
'(לפי ס242
(א)) שיש למנות כשחברה הופכת
.לציבורית
.מוצע תיקון מבהיר בנוסח הסעיף
2.
'לס242
()(ד1) המוצע –
לפי הסעיף, דב"ת המכהן בחברה ששינתה מבנה שליטה
רשאי
להמשיך
'לכהן כדב"ת "לפי הוראות סימן זה", כלומר סימן ה
שבו
סעיפים239
עד249
.ג לחוק החברות
-
האם לאחר שינוי מבנה בעלות יידרש אישור
מחודש
להמשך כהונה של דירקטור בלתי תלוי
שכבר מכהן ככזה ?, או בחינה כלשהי של עמידתו בתנאי היעדר הזיקה החדשים (
למשל, בחברה
שהפכה לחברה עם שליטה, האם יידרש אישור או הצהרה שלה הדירקטור
כי הוא אינו קשור
לבעל השליטה החדש? או בחברה שהפכה לחברה ללא שליטה, האם
יידרש אישור או הצהרה כי
הדירקטור אינו קשור לנושא
משרה בחברה?
.)
3.
'לס242
()(ד2) המוצע –
לפי תיקון זה, דב"ת מכהן יוכל להתמנות לדח"צ, ובמקרה כזה "לא יראו
מינוי כאמור כמפסיק את רצף הכהונה לעניין סעיף245
."
יוזכר כי למרות שגם לדח"צ וגם
ל דב"ת
תקופת הכהונה המירבי ת
המצטברת
היא של
תשע שנים , כל תקופת כהונה של דב"ת היא
שנה
(עד לאסיפה השנתית הבאה), בעוד שדח"צ מתמנה לתקופות כהונה של
שלוש
.שנים כל פעם
-
דומה כי כוונת הסעיף היא כי הזמן שדירקטור כיהן כדב"ת "ייספר" לו
גם בכהונה
.כדח"צ
ואולם, מאחר שכאמור תקופות הכהונה של
דח"צים ודב"תים הן שונות
, לא ברור כיצד
יחושבו
תקופות הכהונה הקבועות בחוק בחברה שהשתנה בה מבנה הבעלות ?
למשל, האם דב"ת שכבר
4
מכהן
ברצף במשך4 שנים יוכל להתמנות כ דח"צ לשלוש שנים? או שניתן למנותו רק לשנתיים
(כך שישלים תקופת כהונה שנייה של שלוש שנים), ואז להאריך את הכהונה לשלוש שנים
?אחרונות האם דב"ת שמכהן כבר8
שנים יכול להתמנות כדח"צ לתקופת כהונה אחרונה של
שנה בלבד? איך הוראה כזו מתיישבת עם
סעיף245
לחוק שדורש כי דח"צ ימונה בכל פעם
לתקופת כהונה
בת 3
?שנים כדי לשמור על עצמאותו ,בהתאם לתשובה מוצע לשקול לקבוע
הוראה ברורה
.בנוסח
סעיף16
להצעה
(תיקון לסעיף245
)לחוק
בסעיף זה מוצע לקבוע
.הוראות לעניין דח"צ המכהן בחברה שהפכה לחברה ללא שליטה
תיקון סעיף245
16
.
בסעיף245
:לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא
)"(ג
הפכה
חברה
לחברה ציבורית שאין בה בעל
שליטה, יחולו הוראות אלה
:על דירקטור חיצוני שמכהן בה
(1)
תקופת כהונתו תסתיים לפי הוראות סעיף קטן (א) או בתום
האסיפה הכללית הראשונה שעל סדר יומה מינוי דירקטורים בלתי
,תלויים, שתתקיים לאחר הפיכת החברה לחברה שאין בה בעל שליטה
;לפי המוקדם שבהם
(2)
על אף האמור בסעיף249
,בתום תקופת כהונתו כאמור בסעיף
( קטן1
,)
ניתן לשוב ולמנותו לדירקטור בלתי תלוי, ויחולו לעניין זה
הוראות
סעיף242
)(ד;
(3)
".)לא יחולו עליו הוראות סעיף קטן (ב
245
.
משך כהונה :
(א)
פ תקו
ת כהונתו ש ל דירקטור חיצוני
ת ש הא
לוש שנים ,ורשאית ה
חברה ,
על אף הוראות
סעיף240
,למנותו לשתי תקופות נוספות ,של שלוש שנים כל אחת.
(א1
)
דירקטור חיצוני בחברה ציבורית ימונה לתקופת כהונה נוספת כאמור בסעיף קטן(א )בהתקיים אחד מאלה:
(
1
)
בעל מניות ,אחד או יותר ,שלו אחוז אחד לפחות מכלל זכויות ההצבעה בחברה ,הציע את מועמדות ו לכהונה
נוספת ,המינוי אושר באסיפה הכללית ,ברוב קולות ,והתקיימו כל אלה:
(א) במניין כלל הקולות של בעלי המניות באסיפה הכללית לא מובאים בחשבון ,
קולות בעלי המניות שהם בעלי
שליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי ,למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשר עם בעל ה
שליטה ,
וכן קולות הנמנעים;
(ב )
סך קולות התומכים מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה או בעלי עניין אישי באישור המינוי
למעט עניין אישי שאינו כתוצאה מקשרים עם בעל השליטה ,עולה על שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה;
(ג)
הדירקטור החיצוני שימונה לתקופה נוספת לפי פסקה זו אינו בעל מניה קשור או מתחרה או קרובו של בעל
מניה כאמור ,במועד המינוי ,ואינו בעל זיקה לבעל מניה קשור או מתחרה ,
במועד המינוי או בשנתיים שקדמו
למועד המינוי ;
לעניין זה–
5
"בעל מניה קשור או מתחרה "
– בעל המניה שהציע את המינוי או בעל מניה מהותי ,
והכול אם במועד המינוי יש
לו ,לבעל שליטה בו או לחברה בשליטת מי מהם ,קשרים עסקיים עם החברה או שהוא ,
בעל שליטה בו או חברה
בשליטת מי מהם הם מתחרים של החברה ;השר ,בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ,
רשאי לקבוע כי עניינים
מסוימים ,בתנאים שקבע ,
לא יהוו קשר עסקי עם
החברה או תחרות בה;
"זיקה "
–
כהגדרתה בסעיף240
(ב ,)ורשאי השר ,בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ,לקבוע כי עניינים מסוימים ,
בתנאים שקבע ,לא יהוו זיקה;
(
2
)
הדירקטוריון הציע את מועמדותו לכהונה נוספת והמינוי אושר בהתאם להוראות סעיף239
(ב;)
(
3
)
הדירקטור החיצוני הציע את מועמדותו לכהונה נוספת והמינוי אושר בהתאם להוראות פסקה(
1
.)
(א2
)
השר רשאי לקבוע שיעורים שונים מן השיעור האמור בסעיף קטן(א1
()
1
()ב.)
(א3
)
על אף הוראות סעיף קטן(א ,)
חברה רשאית לקבוע בתקנונה כי תקופת כהונתו הכוללת של דירקטור חיצוני
לא תעלה על שש שנים ;קבעה החברה הוראה כאמור בתקנונה ,
תחול ההוראה רק לגבי דירקטור חיצוני שמונה
לראשונה לאחר קביעתה.
(ב)
ק דיר טור חיצוני לא יפוטר וכהונתו לא תופסק אלא בהתאם להוראות סעיפים233
,
246
ו-
247
.
(ג)
הפכה חברה לחברה ציבורית שאין בה
בעל שליטה ,
יחולו הוראות אלה על דירקטור
חיצוני שמכהן בה:
(
1
)
תקופת כהונתו תסתיים לפי הוראות סעיף קטן(א )
או
בתום
האסיפה הכללית הראשונה שעל סדר יומה מינוי
דירקטורים בלתי תלויים ,שתתקיים לאחר הפיכת החברה לחברה שאין בה בעל שליטה ,לפי המוקדם שבהם ;
(
2
)
על אף האמור בסעיף249, בתום תקופת כהו( נתו כאמור בסעיף קטן1
,)
ניתן לשוב ולמנותו לדירקטור
בלתי תלוי ,
ויחולו לעניין זה הוראות סעיף242
(ד);
(
3
)
לא יחולו עליו הוראות סעיף קטן(ב.)
הסבר
: בסעיף זה מוצע לקבוע הוראות לעניין דח"צ המכהן בחברה שהפכה לחברה ללא שליטה: הוא
יסיים כהונתו במועד סיום
הכהונה
המקורי, או באסיפה הכללית הקרובה, לפי המוקדם, וניתן למנותו
.לאחר מכן כדב"ת בחברה
שאלות לדיון
1.
האם
דח"צ בחברה שהפכה לחברה ללא שליטה יוכל עד לסיום כהונתו
להמשיך
לכהן
,בתור דב"ת
כפי שעולה מד
ברי ההסבר להצעת החוק
? האם אין קושי בכך מאחר שתנאי הזיקה המהותיים
אינם
זהים בחברות עם ובלי שליטה (בחברה ל
לא שליטה נבחנת גם זיקה
לנושאי משרה, ואילו בחברה
?)עם שליטה אין צורך בכך, אך כן נבחנות זיקות וקרבת משפחה לבעל השליטה
2.
שאלת נוסח–
מה הכוונה בהפניה לסעיף242
?)(ד
מוצע לשקול להשמיט אותה
.אם אין סיבה ברורה
סעיף17
להצע
ה
(תיקון לסעיף248
לחוק)
תיקון סעיף248
17
.
בסעיף248
:לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא
)"(א
פחת מספרם או שיעורם
של הדירקטורים החיצוניים או הבלתי תלויים
המכהנים מהמספר או מהשיעור המנוי בסעיף239, יזמן הדירקטוריון אסיפה
מיוחדת, למועד מוקדם ככל
האפשר, שעל סדר יומה מינוי דירקטורים
".כאמור
6
248
. מינוי באסיפה מיוחדת( :א)
נ
ת תפנ
ה משרתו של ד
קרי טור חיצוני ולא מכהנים בחברה שני דירקטורים
חיצוניים אחרים ,
פחת מספרם
או שיעורם
של הדירקטורים החיצוניים או הבלתי תלויים המכהנים
מהמספר או
מהשיעור המנוי בסעיף239
,יזמן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת ,למועד מוק
ד
ם ככל האפשר ,שעל סדר יומה מי
נו י
דירקטור חיצוני דירקטורים כאמור.
(ב)
נתפנתה משרתו של דירקטור חיצוני בחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ,
ולא מכהנים בחברה שני
דירקטורים חיצוניים אחרים ,
יודיע על כך הדירקטוריון לגורם
המוסמך למנות את הדירקטורים החיצוניים בחברה.
הסבר :מוצע לעדכן את ה הוראה הקובעת חובה לזמן אסיפה מיוחדת למינוי ד"חצים אם מספרם פחת
מהנדרש בחוק
, ולהוסיף לה את הדב"תים.
הסעיף קובע כי יש לכנס אסיפה
מיוחדת
"למועד מוקדם
.ככל האפשר" כדי להשלים את מניין הדירקטורים החסר
א2. ד ירקטורים– עיצומים כספיים
סעיף27
להצעה (תיקון לסעיף363
א
לחוק)
.סעיף זה עניינו בהוספת עיצומים כספיים על הפרה של חלק מהוראות הממשל התאגידי החדשות
תיקון סעיף363א
27
.
בסעיף363
א(ב) לחוק העיקרי–
(1)
( במקום פסקאות10) ו-(
11
:) יבוא
("
10
)
בחברה לא מכהנים שני דירקטורים חיצוניים לפחות או רוב
דירקטורים בלתי תלויים, בניגוד להוראות סעיף239, במשך למעלה מ־
90
ימים, ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים ודירקטורים בלתי
תלויים ראשונים כאמור בסעיף242
– במשך למעלה מ־90
ימים מהמועד
האחרון לכינוס אסיפה כל לית ,או לסיווג, לפי העניין;לפי אותו סעיף
(
11
)
בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני, ובחברה שאין בה בעל
שליטה– במועד מינוי דירקטור בלתי תלוי, כל חברי הדירקטוריון שלה
הם בני מין אחד, לא מונה דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי בן
המין השני, בניגוד להוראות סעיף239
)(ד
ו־249וג-(ד1)
;";, בהתאמה
(2)
( בפסקה12
), אחרי "סעיף240(א1
()
1)" יבוא "ובחברה שאין בה בעל
שליטה–
לא מכהן דירקטור בלתי תלוי בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית
בניגוד להוראת
סעיף239(א1
;")
(3)
( בפסקה13), אחרי "דירקטור חיצוני אחד לפחות" יבוא "ובחברה שאין
בה בעל שליטה–
."דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות
7
ימן ס ד :'הטלת עיצום כספי בידי רשות ניירות ערך
363א.
הטלת עיצום כספי בידי רשות
ני"ע( :א) בסימן זה" ,הסכום הבסיסי "
– כמפורט להלן ,לפי העניין:
(
1
)
לעניין חברה–
הסכום הקבוע לגביה בפרט1 לתוספת השישית לחוק ניירות ערך;
(
2
)
לעניין יחיד–
הסכום הקבוע בפרט5 לתוספת השישית לחוק ניירות ערך.
(ב )
הפר אדם הוראה
מההוראות לפי חוק זה ,כמפורט להלן ,בקשר לחברה שהיא תאגיד מדווח ,
רשאית רשות
ניירות ערך להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה ,בסכום הבסיסי:
(
1
) בחברה לא נקבע המספר המזערי הנדרש של דירקטורים בדירקטוריון ,
שעליהם להיות בעלי
מומחיות חשבונאית ופיננסית ,
בניגוד להוראות סעיף92
(
12
;)
(
2
) בחברה לא מכהן יושב ראש דירקטוריון ,
בניגוד להוראות סעיף94
(א ,)במשך למעלה מ-
60
ימים;
(
3
) בחברה מכהן המנהל הכללי ,קרובו ,
או מי שכפוף למנהל הכללי במישרין או בעקיפין כיושב ראש
הדירקטוריון ,
בניגוד להוראות סעיף95
(א;)
(
4
)
יושב ראש
הדירקטוריון מכהן כבעל תפקיד אחר בחברה או בתאגיד בשליטתה ,
בניגוד להוראות
סעיף95
(ב;)
(
5
)בחברה לא מכהנת ועדת ביקורת ,
בניגוד להוראות סעיפים114
ו-
115
,במשך למעלה מ-
90
ימים;
(
6
) בחברה לא מכהן מנהל כללי ,
בניגוד להוראות סעיף119
,במשך למעלה מ-
90
ימים;
(
7
) בחב
רה לא מכהן מבקר פנימי ,
בניגוד להוראות סעיף146
,במשך למעלה מ-
90
ימים;
(
8
) בחברה מכהן דירקטור או נושא משרה שהורשע בעבירה ,
בניגוד להוראות סעיף226
או סעיף
251א ;
ואולם לא יוטל עיצום כספי על הממנה או על החברה אם הדירקטור או נושא המשרה לא הודיע
על ההרשעה ,לממנה או לחברה ,לפי העניין;
(
9
)
בחברה מכהן דירקטור או נושא משרה שוועדת אכיפה מינהלית אסרה את מינויו בניגוד להוראות
סעיף226א ;
ואולם לא יוטל עיצום כספי על הממנה או החברה אם הדירקטור או נושא המשרה לא
הודיע על האיסור לממנה או לחברה ,לפי העניין;
(
10
)
בחברה לא
מכהנים שני דירקטורים חיצוניים לפחות או רוב דירקטורים בלתי תלויים ,
בניגוד
להוראות סעיף239
(א)
,במשך למעלה מ-
90
ימים ,
ולעניין דירקטורים חיצוניים ראשונים ודירקטורים
בלתי תלויים ראשונים
כאמור בסעיף242
– במשך למעלה מ-
90
ימים מהמועד האחרון לכינוס אסיפה
כללית
או
,לסיווג, לפי העניין לפי אותו סעיף;
(
11
)בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני ,
ובחברה שאין בה בעל שליטה–
במועד מינוי דירקטור
בלתי תלוי, כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד ,
לא מונה דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי
תלוי
בן המין השני ,
בניגוד להוראות סעיף239
(ד) ו-
249ג ו-(ד1
), בהתאמה;
(
12
)
בחברה לא מכהן דירקטור חיצוני בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית בניגוד להוראות סעיף
240
(א1
()
1
)
ובחברה שאין בה בעל שליטה–
לא מכהן דירקטור בלתי תלוי בעל מומחיות חשבונאית
ופיננסית בניגוד להוראת
סעיף239(א1
)
,במשך למעלה מ-
90
ימים;
(
13
)בוועדה הרשאית להפעיל סמכות מסמכויות הדירקטוריון ,לא מכהן דירקטור חיצוני אחד לפחות
ובחברה שאין בה בעל שליטה– דירקטור בלתי תלוי אחד לפחות ,
בניגוד להוראות סעיף243
.
(ג )
על אף האמור בסעיף קטן(ב ,)
לא יוטל עיצום כספי על הפרת פסקאות(
5
( ,)
10
)ו-(
12
)של א ותו סעיף
קטן ,אם ההפרה נובעת מאי-
מינוי דירקטור חיצוני[או דירקטור בלתי תלוי?
]
בשל העדר הרוב הדרוש למינוי
באסיפה הכללית.
(ד )במניין הימים לפי סעיף זה ,
לא יבואו הימים הנדרשים לשם אישור המינויים בידי מי שמפקח על החברה על
פי כל דין.
8
רקע כללי
לפי סעיף363
א לחוק, הרשות לניירות ערך מוסמכת להטיל עיצומים כספיים על
הפרת
הוראות ממשל
תאגידי שונות בחוק החברות .
סכום העיצום שיוטל על יחידים הוא6,000
₪
, והעיצום על חברות נע בין
30,000
₪
ל-
500,000
₪
( כתלות בהון העצמי של החברה
כמ
פורט ב תוספת
ה .)שישית לחוק ניירות ערך
מודל 'העיצומים הכספיים שנוסף לחוק החברות בתיקון מס16
הוא חריג לתפיסה העקרונית של דיני
החברות שנותנים עדיפות לאכיפה של הוראות החוק באמצעות מנגנוני אכיפה פנימיים ואזרחיים (כמו
התביעה הנגזרת). ההוראות שנבחרו כמתאימות לאכיפה באמצעות ע יצומים כספיים הן כאלו שההפרה
שלהן היא ברורה ולא מעלה שאלות מורכבות שבשיקול דעת, ו
אין
,תמריץ לאכוף אותן במישור האזרחי
.במיוחד לנוכח הקושי בהוכחת נזק שנגרם מההפרה
בתיקון מוצע לערוך עדכון בהפרות
ה
קבועות היום
בחוק כדי להתאים אותן לתיקונים המוצעים בממשל
התאגיד ב י
חברות ללא שליטה, כך ש בחברות כאלו:ניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם במקרים הבאים
1.
בדירקטוריון החברה
לא מכהנים רוב
דב"תים .
2.
בחברה.לא מונה דב"ת בן המין השני
3.
.בחברה לא מונה דב"ת עם מומחיות חשבונאית ופיננסית
4.
.החברה הפרה את החובה כי יכהן דב"ת בכל ועדת דירקטוריון
לדיון :
1.
מדוע
ההצעה אי ?נה כוללת עיצומים כספיים בשל חלק מההוראות החדשות שמוצע להוסיף
כמו:
אי-
עמידה בהוראות שמוצע להוסיף לעניין דירקטוריון מדורג, חברה שלא קבעה מדיניות מינויים
או לא הקימה ועדת מינויים וכי.ו"ב
מוצע לקבל נתונים על האכיפה שעורכת רשות ניירות ערך בהפרות הקיימות , ולבחון לאור זאת
?האם מדובר בכלי אפקטיבי שיש מקום לשקול להרחיבו גם לתיקונים הנוספים שבהצעת החוק
2.
סעיף363
)א(ג לחוק קובע כי אין להטיל עיצום כספי על הפרות שנוצרו מאי-מינוי דח"צ,
אם הסיבה
לכך היא היעדר הרוב הדרוש לכך באסיפה הכללית . מוצע לבחון–
האם יש מקום להוסיף כאן גם
את הדב"ת? אמנם אין דרישה לרוב מיוחד למינויו, אך עדיין יכול להיות שהחברה תציע מועמד
.שלא יזכה לרוב (רגיל) באסיפה
9
א3
.דירקטורים – הוראות מומלצות
סעיף28
להצעה (תיקון התוספת הראשונה
לחוק)
.התוספת הראשונה לחוק החברות עניינה בהוראות ממשל תאגידי מומלצות, להן מוצע להוסיף כעת
תיקון התוספת
הראשונה
28
.
בתוספת הראשונה לחוק העיקרי–
(1)
במקום פרט1
:יבוא
"שיעור
הדירקטורים
הבלתי תלויים
בחברה שיש בה
בעל
שליטה
1
.
בחברה ציבורית שיש בה
בעל שליטה ובחברה פרטית
,שהיא חברת איגרות חוב שיעור הדירקטורים הבלתי
;".תלויים יהיה לפחות שליש מקרב חברי הדירקטוריון
תוספת ראשונה(
סעיף19
(
2א))
- הוראות ממשל תאגידי מומלצות
1.
שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים
בחברה שיש בה בעל שליטה :בחברה ציבורית שיש בה בעל שליטה
ובחברה
פרטית שהיא חברת איגרות חוב, שיעור הדירקטורים הבלתי -תלויים,
יהיה
לפחות שליש מקרב חברי הדירקטוריון.
כמפורט
להלן ,לפי העניין:
(
1
)
בחברה שאין בה בעל שליטה או מי שמחזיק בדבוקת שליטה(
בסעיף זה–
בעל שליטה )
–
יהיו רוב חברי
הדירקטוריון דירקטורים בלתי תלויים;
(
2
)
בחברה שיש בה בעל שליטה– יהיו שליש מבין חברי הדירקטוריון ,לפחות ,דירקטורים בלתי תלויים.
(2)
אחרי פרט4
:יבוא
"דירקטור בלתי
תלוי מוביל
4
.א
)(א דירקטוריון של חברה ציבורית שאין בה בעל
שליטה שהאסיפה
הכללית שלה החליטה כאמור בסעיף
121(ג), ימנה את אחד הדירקטורים הבלתי תלויים
:לדירקטור בלתי תלוי מוביל שתפקידיו יהיו
(1)
ישיבות
של
היום
סדר
אישור
;הדירקטוריון
(2)
מילוי מקומו של יושב ראש הדירקטוריון
;כאשר הוא נמצא בניגוד עניינים או נעדר
(3)
כינוס ישיבה, אחת לשנה לפחות, בנוכחות
.הדירקטורים הבלתי תלויים בלבד
)(ב לדרישת הדירקטור הבלתי תלוי המוביל יקיים
".דירקטוריון החברה ישיבה בנושא שיפרט
10
רקע
ושאלות לדיון
לפי סעיף19
(2
א) לחוק החברות, חברה רשאית לכלול בתקנונה הוראות ממשל תאגידי מן ההוראות
.המומלצות בתוספת הראשונה :בהצעת החוק מוצעים שני תיקונים לתוספת
א. עדכון ההמלצה בעניין שיעור הדירקטורים הבלתי תלויים
פרט1 לתוספת קובע היום כ
הוראה מומלצת כי בחברה ללא
בעל שליטה, יהיה שיעור הדב"תים–
רוב
מחברי הדירקטוריון; ובחברה עם בעל שליטה יהיו הדב"תים שליש מהדירקטורים. מאחר שלפי הצעת
החוק ההוראה לעניין רוב דב"תים בחברה ללא שליטה תהפוך למחייבת, מוצע לעדכן את נוסח פרט1
כך שתיוותר בו רק ההמלצה לעניין שיעור הדב"תים בחב .רות עם בעל שליטה
ב. הוספת המלצה לעניין דירקטור בלתי תלוי מוביל
חוק החברות קובע ברירת מחדל לפיה בחברה ציבורית יש להפריד את תפקיד יו"ר הדירקטוריון
מתפקיד המנכ"ל ולא לאפשר כהונה מקבילה 'של אותו אדם או של קרובו (ס95
לחוק). הסעיף נועד
לאפשר
פיקוח אפקטיבי
של
הדירקטוריון
,על ההנהלה. לצד זאת
ניתן לסטות מכך –
אם האסיפה
מאשרת את כפ
ל התפקידים ברוב מיוחד ', ולתקופה של שלוש שנים בלבד בכל פעם (ס121
.)(ג) לחוק
הוראה זו
חלה היום על כל החברות הציבוריות, עם ובלי בעל שליטה. ואולם, כמפורט בדברי ההסבר
להצעה , בחברות ללא בעל שליטה "בעיית הנציג האנכית" מול ההנהלה מעוררת צורך מוגבר בהפרדה
בין התפקידים , כדי לחזק את
הפיקוח האפקטיבי של הדירקטוריון
.על המנכ"ל
בתיקון
מוצע
להוסיף
הוראה מומלצת
,שלפיה בחברות שבהן אין הפרדה בין יו"ר הדירקטוריון למנכ"ל
ימונה אחד
הדב"תים לצדו של היו"ר כ""דירקטור בלתי תלוי מוביל. כן מוצע להמליץ, כי יינתנו לו
סמכויות שיאפשרו לו
להשפיע על עבודת הדירקטוריון
,והוא יוכל לכנס ישיבה בנוכחות הדב"תים בלבד
.לאשר את סדר היום של ישיבות הדירקטוריון, ולדרישתו יקיים הדירקטוריון ישיבה בנושא מסוים
לדיון:
מוצע לבחון האם בחברות ללא בעל
שליטה,
בהן הפיקוח על ההנהלה צריך להיות הדוק יותר
נכון לקבוע הוראה זו כהוראה
מומלצת בלבד ?
יצוין כי ,במבט השוואתי מספר לא מבוטל של מדינות
ב-
OECD
מרחיקות מעבר למוצע כאן, ואוסרות
או ממליצות לאסור על
עצם ה כהונה
ה
מקבילה של יו"ר די.רקטוריון ומנכ"ל לפי נתוני ה-
OECD
משנת
2023
, מתוך38
מדינות שנסקרו,
74%
מחייבות או ממליצות על הפרדת התפקידים.
13
( מדינות34%
)
מחייבות את ההפרדה, ו-
15
( מדינות40%
" ) ממליצות על כך במדיניות שלcomply or explain
"
'(עמ
136, ו טבלה4.6
'בעמ162
:
Governance Factbook 2023
orate
OECD Corp
,
:בקישור
en
-
https://doi.org/10.1787/6d912314
) .מוצע לדון גם בכך.
11
.ב עסקאות עם בעלי עניין
סעיפים4
,
21
,
22
,
23
,
25
,
26
להצעת החוק
מתקנים הוראות שעני ינן אישור עסקאות
בנושאים אלו:
1.
מוצע לדרוש אישור
ים מיוחד
ים
לעסקה חריגה עם"בעל עניין מהותי "
-
בעל מניות המחזיק מעל
10%
.בחברה ללא בעל שליטה
2.
מוצע לקבוע החרגה רחבה יותר
לחברות באשכול חברות
.שאינן בבעלות מלאה
3.
מוצע לדרוש אישורים נוספים מעבר לאלו הקיימים היום
לעסקאות של חברה עם
דירקטור
.שלה
.ב1
עסקאות–
"עסקה עם "בעל עניין מהותי
ב סעיפים4
,
21
(2) ,
25
ו-
26
להצע ה(ה מתקנים את 'ס270
,
280
,
117
', ומוסיפים את ס275
א לחוק), מוצע
לדרוש אישור ועדת ביקורת ודירקטוריון
לעסקה חריגה
עם "בעל עניין מהותי" שיוגדר כמי שמחזיק ב-
10%
.או יותר מזכויות ההצבעה
תיקון סעיף270
21
.
בסעיף270
לחוק העיקרי–
[לדיון בהחרגה מ"עניין
אישי"
]באשכול חברות
(1)
( בפסקה1
)
–
)(א
"בפסקת משנה (א), המילים "ובבעלותה המלאות–
;יימחקו
)(ב
בפסקת משנה "(ב), המילים "ובבעלות מלאה–
;יימחקו
(2)
( אחרי פסקה4
:א) יבוא
("
4
)ב עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה עם
מי שמחזיק בעשרה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה
הכללית של החברה (בפרק זה–
בעל עניין מהותי), או עסקה
חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה עם אדם אחר
.";שלבעל עניין מהותי יש בה עניין אישי
270
.
עסקאות הטעונות אישורים מיוחדים :ע
סקא
ו
ת של חברה המפורטות להלן ,
טעונות אישורים כקבוע בפרק
זה ,ובלבד שהעסקה היא לטובת החברה:
(
1
)
עסק
ה של חברה עם נושא מש
ה ה ב ר וכן עסקה של חברה ע
ם א דם אחר שלנושא משרה בחברה יש בה ענין
אישי ;ואולם לא יראו
(א) נושא משרה בחברה אם וגם בחברה בת הנמצאת בשליטתה ובבעלותה המלאות ,
כבעל ענין אישי
בעסקה בין החברה האם לבין החברה הבת ,בשל עצם הי
ו תו נושא משרה בשתיהן או בשל היותו בעל
מניה או בעל נייר ערך שניתן לממשו במניות בחברה האם;
12
(ב)
נושא משרה במספר חברות בנות הנמצאות בשליטה ובבעלות מלאה
של אותו אדם ,
כבעל ענין אישי
בעסקה בין חברות ב
נות כאמור ,בשל עצם היותו נושא משרה בחברות המתקשרות;
(
2
)
התקשרות של חברה עם נושא משרה בה שאינו דירקטור ,באשר לתנאי כהונתו והעסקתו;
(
3
)
התק
ש רות של חברה
עם דירקטור בה באשר לתנאי כהונתו והעסקתו ,לעניין כהונתו כדירקטור ,
וכן לעניין
העסקתו בתפקידים אחרים– אם הוא מועסק כאמור;
(
4
)
קה סע חריגה של חברה צי
בורי ת עם בעל השליטה בה או עסקה חריגה של חברה ציבורית עם אדם אחר
שלבעל השליטה יש בה ענין אישי ,
לרבות הצעה פרטית
שלבעל השליטה יש בה ענין אישי ;
וכן התקשרות של חברה
ציבורית עם בעל השליטה בה או עם קרובו ,במישרין או בעקיפין ,לרבות באמצעות חברה שבשליטתו ,
לעניין קבלת
שירותים בידי החברה וכן אם הוא גם נושא משר ה בה- ש בא
ר לתנאי כ
ונת ה
ו והעסקתו ,ואם הוא ע
ובד
החברה ואינו
נושא
מש
רה
בה- ש בא
ר להעסקתו בחברה;
(
4א)
עסקה חריגה של חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ,עם בעל השליטה בה ,
או עסקה חריגה של חברה
כאמור עם אדם אחר שלבעל השליטה יש בה עניין אישי ,
וכן התקשרות של חברה כאמור עם בעל השליטה בה או עם
קרובו ,
במישרין או בעקיפין לרבות
באמצעות חברה שבשליטתו ,לעניין קבלת שירותים בידי החברה ,
וכן אם הוא גם
נושא משרה בה– באשר לתנאי כהונתו והעסקתו ,
ואם הוא עובד החברה ואינו נושא משרה בה–
באשר להעסקתו
בחברה;
(
4
)ב עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה בעל שליטה עם מי שמחזיק בעשרה אחוזים או יותר מ זכויות
ההצבעה באסיפה הכללית של החברה (בפרק זה–
בעל עניין מהותי), או עסקה חריגה של חברה ציבורית שאין בה
בעל שליטה עם אדם אחר שלבעל עניין מהותי יש בה עניין אישי;
(
5
)
(א)
הצעה פרטית אשר מתקיים בה אחד מאלה:
(
1
)
הצעה המקנה עשרים
אחוזים או יותר מסך זכויות ההצבעה בחברה בפועל לפני ההנפקה שהתמורה ,
כולה או
חלקה ,אינה במזומן או בניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה או שאינה בתנאי שוק ,
ואשר כתוצאה ממנה יגדלו
החזקותיו של בעל מניה מהותי בניירות הערך של החברה ,או שכתוצאה ממנה יהפוך אדם לבעל מניה
מהותי לאחר
ההנפקה(
בחוק זה– צד מעוניין;)
(
2
)כתוצאה ממנה יהפוך אדם לבעל שליטה בחברה;
]...[
הוספת סעיף275א
25
.
אחרי סעיף275
:לחוק העיקרי יבוא
"עסקה עם בעל
עניין מהותי
275
.א עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף270
(4
,)ב
טעונה
אישור ועדת הביקורת ולאחר מכן
אישור הדירקטוריון ויחולו לעניין זה
הוראות סעיף275
)(ד
, בשינויים המחויבים".
תיקון סעיף280
26
.
בסעיף280
לחוק העיקרי–
(1)
"בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "או בעל השליטה
יבוא "לעסקה של חברה עם נושא משרה בה או לעסקה כאמור בסעיף
270
(4
( ) עד4
ב) לא יהיה תוקף כלפי החברה, נושא
ה משרה, בעל
ה
שליטה
או בעל
ה ענין
ה;"מהותי
13
(2)
בסעיף קטן (ב), אחרי "נושא המשרה" יבוא "של בעל העניין
."המהותי
280
.
עסקה חסרת תוקף :
(א)
לעס
ק ה של חברה עם נושא משרה בה או לעסקה כאמור בסעיף270
(
4
)ו-
(
4א)
עד(
4ב )עם
בעל
של יטה בה
לא יהיה תו
ל ף כ ק
פי החברה, וכלפי
נושא
ה
משרה, או
בעל
ה
שליט
ה
או בעל
ענין מהותי ,אם העסקה לא אושרה בהתאם לקבוע בפרק זה לרבות אם נפל בהליך האישור פגם מהותי ,
או אם
העסקה נעשתה בחריגה מהותית מן האישור.
(ב)
לעס
ק ה כאמור בסעיף קטן(א )
לא יהיה תוקף
ג
ם כלפי אדם אחר אם או
ות אדם ידע על ענינו האישי ש
ל
ש נו א המשרה
של בעל העניין המהותי
או של בעל
השליטה באישור העסקה, ויד ע או היה עליו לדעת על העדר
אישור לעסקה כנדרש לפי פרק זה.
תיקון סעיף117
4.
בסעיף117
לחוק העיקרי–
(1)
( בפסקה1
א), במקום "עסקאות כאמור בסעיף270
(1
( ,)
4) ו-(4
")א
יבוא "עסקאות כאמור בסעיף270
(1
( ,)
4
( ,)
4א) ו-(4
;")ב
(2)
( בפסקה2
), במקום "עד275
" יבוא "עד275
."א
117
.
תפקידי ועדת הביקורת :א ת לה
פקידי ועדת הביקורת:
(
1
) לעמ
ו
ד על ליקויים בניהול העסקי של החברה ,
בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של החברה או עם רואה
החשבון המבקר ,
ולהציע לדירקטוריון
ד
רכים לתיקונם]...[ ;
(
1א )להחליט על יסוד נימוקים שיפורטו ,
לגבי פעולות כאמור בסעיף255
אם הן פעולות מהותיות או פעולות שאינן
מהותיות ,
ולגבי עסקאות כאמור בסעיף270
(
1
( ,)
4
), ו-(
4א )ו-(
4ב )אם הן עסקאות חריגות או עסקאות שאינן חריגות ,
לצורך אישורן לפי חוק זה ,
ורשאית ועדת הביקורת להחליט
כאמור לגבי סוג של פעולות או עסקאות ,
לפי אמות מידה
שתקבע אחת לשנה מראש;
(
1ב )
לקבוע לגבי עסקאות כאמור בסעיף270
(
4
)
או(
4א,)
אף אם אינן עסקאות חריגות ,חובה לקיים הליך תחרותי ,
בפיקוחה של הוועדה או מי שתקבע לעניין זה ולפי אמות מידה שתקבע ,או לקבוע כי יקוימו הלי כים אחרים שתקבע ועדת
הביקורת ,בטרם התקשרות בעסקאות כאמור ,והכול בהתאם לסוג העסקה ,
ורשאית היא לקבוע לעניין זה אמות מידה
אחת לשנה מראש;
(
2
) להח
ל
יט אם לאשר פעולות ועסקאות הטעונות אישור ועדת ביק
ו ל רת
פי ס
פיע ים255
ו-
268
עד275א;
(
2א )
לקבוע את אופן האישור של
עסקאות שאינן זניחות ,
ובכלל זה לקבוע סוגי עסקאות כאמור שיהיו טעונות את אישורה
של ועדת הביקורת ;לעניין זה" ,עסקה שאינה זניחה "
–
עסקה כאמור בסעיף270
(
4
)
רישה או(
4א )רישה ,
שוועדת
הביקורת החליטה לגביה לפי הוראות פסקה(
1א )
כי היא עסקה שאינה חריגה וכן סיווגה
אותה כעסקה שאינה זני
חה ,
ורשאית ועדת הביקורת להחליט על סיווג כאמור לגבי סוג של עסקאות ,לפי אמות מידה שתקבע אחת לשנה מראש]...[ ;
רקע כללי
בהצעת החוק מוצע לקבוע כי בחברה ללא בעל שליטה, עסקה
חריגה
עם
מי ש
מחזיק ב-
10%
או יותר
מזכויות ההצבעה
,בחברה תחייב אישור
ועדת
ה
ביקורת ו
ה
דירקטוריון , אך בשונה מעסקה עם בעל
שליטה, עסקה כזו עם בעל מניות מהותי
לא תחייב אישור האסיפה .
"הגדרת "עסקה חריגה
בחוק: "ק עס
ה שאינה ב
מ
הלך
,העסקים הרגיל של החברה עסקה שאינה בתנאי
שוק או עסקה העשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או."התחייבויותיה
14
לפי דברי ההסבר, התיקון מוצע בשל ההנחה כי בחברות ללא שליטה גם בעלי מניות שמחזיקים בשיעורי
,החזקה קטנים יחסית, אך מהותיים
עשויים להיות בעלי השפעה בחברה, ולצד זאת אין דרישה לאישור
האסיפה מאחר שלא נמצאו נתונים שיעידו כי בעסקאות אלו יש כשל שוק.שמצדיק זאת
,ככלל החוק מתערב בדרך שבה יאושרו עסקאות מסוימות– עם בעל
שליטה או נושאי משרה בחברה–
.בשל ההנחה שהכוח שיש להם יכול להביא לאישור עסקה או התקשרות גם אם אינה לטובת החברה
האישור הנדרש הי ום לעסקה חריגה של החברה עם בעל
שליטה
,הוא אישור משולש של ועדת הביקורת
.הדירקטוריון, והאסיפה הכללית ברוב מהמיעוט 'לפי ס268
,לחוק גם מי שמחזיק25%
מזכויות
ההצבעה ייחשב
לעניין זה כ בעל שליטה, אם אין אדם אחר שמחזיק50%
.מזכויות ההצבעה
שאלות לדיון
1.
באילו עסקאות או התקשרויות "עם "בעל עניין מהותי?יידרשו האישורים המיוחדים
,לפי המוצע
האישור המיוחד יידרש רק לעסקאות
חריגות
עם בעל המניות המהותי. לגבי בעל שליטה, האישור
:המיוחד נדרש בשני סוגים נוספים של מקרים
הצעה פרטית
;שלבעל השליטה יש בה עניין אישי
והתקשרות עם בעל השליטה או קרובו בתור נושאי משרה או עוב דים בחברה (סעיף270
(4
.)) לחוק
מוצע לבחון האם די באישור מיוחד רק לעסקאות חריגות כפי שהוצע, ומדוע לא הוצע לדרוש אישור
מיוחד גם
במקרים האחרים?
2.
דיון במנגנון האישור בידי ועדת ביקורת ודירקטוריון וללא אסיפה –
אם
התיקון המוצע
נובע
מאותו רציונל שבשלו דורש החוק אישור לעסקה עם בעל שליטה,
מדוע ההצעה אינה כוללת דרישה
,לאישור האסיפה, ברוב שאינו כולל את בעל העניין האישי
בהקבלה לאישור הנדרש שם ?
3.
"הגדרת "בעל עניין מהותי –
לפי המוצע מדובר
על מי שמחזיק10%
אחוז מ
זכויות ההצבעה .
הגדרות
"בע
ל מניה מהות י" ו"בעל ענין" שבסעיף1
לחוק כוללות גם את מי שיש לו סמכות למנות
דירקטור ועוד:, להלן נוסח ההגדרות
"בעל מניה מה
תי ו "
– מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המנ
יות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה;
"בעל ענין "
– ל בע מניות מהותי ,
מי שיש לו הסמכות
למנו
ת די
רק
טור אחד או יותר או את המנהל הכללי ,י ומ
שמכהן
בחברה כדירקטור או כמנהל כללי;
-
ההגדרה החדשה של""בעל עניין מהותי עלולה לבלבל
מול הגדרת "בעל ענין" שכוללת גם מי שאינם
בעלי מניות, ומוצע לשקול נוסח חלופי להגדרה (כמו "בעל
החזקה
"ניכרת , "בעל החזקה
"משמעותית
"או "מחזיק מהותי.)וכדומה
-
מוצע כי יוצגו ה נתונים על מבנה ההחזקות בישראל בהקשר זה–
בכמה חברות ללא שליטה
מחזיקים בעלי מניות ב-
10%
עד25%
?מזכויות ההצבעה
-
מה היסוד להבחנה
בין המקרים שלפי החוק יידרש בהם אישור מיוחד לעסקה חריגה–
כשמדובר
במי ש מחזיק10%
מזכויות ההצבעה –
לבין המקרים שלפי החוק אין אפשרות להגדיר דירקטור
כ"בלתי תלוי" בשל זיקה שלו לבעל מניות המחזיק5%
?
4.
הערת נוסח
לסעיף275א המוצע :
לעניין ההתייחסות לאישור עסקה,""בשינויים המחויבים
מוצע
" לבחון האם אכן יש
שינויים מחויבים"
, וככל שאין כאלו, מוצע להשמיט תיבה זו.מהנוסח
15
.ב2
עסקאות– עסקה
בין
חברות באשכול שאינן בבעלות מלאה
סעיף21
(1
') להצעה (המתקן את ס270
(1
) לחוק) עוסק בעסקאות שלנושאי משרה בחברה יש בהן עניין
.אישי
לפי ,החוק עסקה של חברה עם נושא משרה
או שלנושא משרה יש בה
עניין אישי טעונה אישור
הדירקטוריון
, ואם מדובר בעסקה חריגה גם את אישור ועדת הביקורת
'(ס270
(1
,)
271
ו-
272
)לחוק .
סעיף270
(1
)(א) מבהיר כי
במקרה של עסקה בין חברה אם וחברה בת
"הנמצאת
בשליטתה
ובבעלותה
המלאה"
,
אם
אותו
נושא משרה מכהן בשתי החברות, לא יראו אותו כבעל"עניין אישי"
בעסקה רק
.בשל היותו נושא משרה בשתי החברות, או בשל החזקה שלו במניות החברה האם סעיף270
(1
)(ב) קובע
הבהרה דומה
ל עסקאות בין
חברות אחיות
" ששתיהן
בשליטה ובבעלות מלאה
" של אותו אדם.
בתיקון מוצע
למחוק את המילים "בבעלות מלאה" מסעיף270
(1
,)
וכתוצאה מכך–
עסקה בין חברה
,אם וחברה בת או בין שתי חברות אחיות
גם אם לא מדובר בחברות בבעלות מלאה אלא בבעלות חלקית
– לא תיחשב עסקה שלנושא משרה יש בה "עני
ין אישי"
כאמור בסעיף270
(1
.) לחוק
הסיבה
לתיקון
לפי דברי ההסבר היא כי עסקאות אלו ממילא יאושרו במנגנון מחמיר כי הן נחשבות
כעסקאות שלבעל השליטה (חברת האם או בעל
.השליטה בה) יש בהן עניין אישי
לדיון : מוצע לבחון את התיקון בהיבט העקרוני והמעשי שלו– מבחינה עקרונית ,
האם אין היגיון במצב
הקיים שבו עסקאות בין ח ברות בבעלות חלקית נחשבות
ככאלו
?"שלנושא משרה יש בהן "עניין אישי
למשל, כשאדם מכהן כדירקטור בשתי חברות–
שאחת מחזיקה בשנייה ב-
40%
, והוא נדרש לאשר
עסקה בין החברות הללו–
?האם אין חשש שיעדיף את האינטרס של חברת האם על פני חברת הבת
מבחינה מעשית –
מוצע לבחון מה הקושי שאותו מבקש התיקון לפתור? הנימוק בדברי ההסבר שלפיו
ממילא יהיה אישור אסיפה "בשל היות העסקה עסקה עם "בעל שליטה
אינו ברור
(שאם כך הדבר לא
ברור מדוע יש "עלות" עודפת בהותרת ההסדר על כנו). בנוסף, ייתכן שהתיקון יוביל לכך שדירקטור
שמכהן בשתי חב רות שמתקשרות ביניהן בעסקה חריגה יוכל לשבת בוועדת הביקורת והדירקטוריון
שמאשרים את העסקה–
מאחר שהוא לא ייחשב כבעל "ענין אישי" כאמור בסעיף278
.לחוק
.ב3
עסקאות– עסקה
עם
דירקטור
סעיף22
ו-
23
(1) ו-(2
') להצעה (המתקנים את ס271
ו-
272
לחוק) עניינם באישורים מיוחדים הנדרשים
לעסקה של החברה עם דירקטור או לעסקה שלדירקטור יש בה עניין אישי .
החלפת סעיף271
22
.
במקום סעיף271
:לחוק העיקרי יבוא
"עסקאות שאינן
חריגות עם נושא
משרה
271
. עסקה של חברה, שמתקיים בה האמור בסעיף
270
(1
,), שאינה עסקה חריגה, טעונה אישורים אלה
:אלא אם כן נקבעה דרך אישור אחרת בתקנון
16
(1)
עסקה עם נושא משרה שאינו דירקטור, או
עם אדם אחר, שלנושא משרה כאמור יש בה עניין
אישי–
;אישור הדירקטוריון
(2)
,עסקה עם דירקטור או עם אדם אחר
שלדירקטור יש בה עניין אישי–
אישור
הדירקטוריון, ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות
חוב או בחברה ציבורית–
אישור ועדת הביקורת
".קודם לאישור הדירקטוריון
271
.
עסקאות שאינן חריגות עם נושא משרה: ע
סקה של חברה ,
שמתקיים בה האמור בסעיף270
(
1
,)
שאינה
עסקה חריגה ,טעונה אישור ה
ד
ירקטוריון אישורים אלה ,אלא אם כן נקבעה דרך אישור אחרת בתקנו
ן.:
(
1
)
עסקה עם נושא משרה שאינו דירקטור ,או עם אדם אחר ,
שלנושא משרה כאמור יש בה עניין אישי–
אישור הדירקטוריון;
(
2
)
עסקה עם דירקטור או עם אדם אחר ,
שלדירקטור יש בה עניין אישי–
אישור הדירקטוריון ,
ובחברה
פרטית שהיא חברת איגרות חוב או בחברה ציבורית– אישור ועדת הביקורת קודם לאישור הדירקטוריון.
תיקון סעיף272
23
.
בסעיף272
לחוק העיקרי–
(1)
בסעיף קטן (א), אחרי "בסעיף270
(1)" יבוא "עם נושא משרה שאינו
דירקטור או עם אדם אחר שלנושא משרה כאמור יש בה;"עניין אישי
(2)
:אחרי סעיף קטן (א) יבוא
"(א1)
עסקה של חברה שמתקיים בה האמור בסעיף270
(1) עם
דירקטור או עם אדם אחר שלדירקטור יש בה עניין אישי, שהיא עסקה
,חריגה, טעונה אישור הדירקטוריון ולאחריו אישור האסיפה הכללית
ובחברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב או בחברה ציבורית– טעונה
אישור ועדת הביקורת קודם לאישור;".הדירקטוריון
[תיקון הנוגע לחברות
]אג"ח
(3)
()בסעיף קטן (ג2
)(ב), לפני "האסיפה הכללית" יבוא "בחברה ציבורית–
."" ובמקום "שבחברה ציבורית מתקיים" יבוא "שמתקיים
272
.
עסקאות חריגות עם נושא נושא משרה ועסקאות עם נושא משרה שאינו דירקטור באשר לתנאי כהונתו
והעסקתו :
(א)
עסקה של חברה ,שמתקיים בה האמור בס
עיף
270
(
1
)
עם נושא משרה שאינו דירקטור או עם
אדם אחר שלנושא משרה כאמור יש בה עניין אישי והיא עסקה חריגה ,
או עסקה של חברה פרטית שאינה חברת
איגרות חוב שמתקיים בה האמור בסעיף270
(
2
,)
טעונה אישור ועדת הביקורת ולאחר
מכן אישור הדירקטוריון.
(א1
)
עסקה של חברה שמתקיים בה האמור בסעיף270
(
1
) עם דירקטור או עם אדם אחר שלדירקטור יש בה עניין
אישי, שהיא עסקה חריגה, טעונה אישור הדירקטוריון ולאחריו אישור האסיפה הכללית, ובחברה פרטית שהיא חברת
איגרות חוב או בחברה ציבורית– טעונה איש
ור ועדת הביקורת קודם לאישור הדירקטוריון.
17
(ב)
לא
ה
יתה לחברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב ועדת ביקורת ,טעונה הע
סק
ה אישור הדירקטורי
ו ן
בל
בד אם נושא המשרה אינו דירקטור ,
ואם נושא
המשר ה הוא דירקטור גם אישור של
האס
יפה הכללית.
(ג)
(
1
)
עסקה של חברה ציבורית או חברה
פרטית שהיא חברת איגרות חוב ,
שמתקיים בה האמור בסעיף
270
(
2
,)
למעט עסקה עם המנהל הכללי של החברה כאמור בסעיף קטן(ג1
,)
טעונה אישור של ועדת
התגמול ולאחר מכן אישור הדירקטוריון;
(
2
)
אישור ועדת התגמול והדירקטוריון לפי פסקה(
1
)יהיה בהתאם למדיניות התגמול ,ואולם ועד ת
התגמול ולאחריה הדירקטוריון רשאים ,במקרים מיוחדים ,
לאשר עסקה כאמור באותה פסקה שלא
בהתאם למדיניות התגמול ,בהתקיים שניים אלה:
(א)
ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון אישרו את העסקה ,בין השאר ,
לפי השיקולים
המנויים בסעיף267ב(א ,)
תוך התייחסות לעניינים המפורטים
בחלק א 'לתוספת ראשונה א '
ובתנאי שנקבעו בעסקה ,בין השאר ,ההוראות כמפורט בחלק ב 'לתוספת האמורה;
(ב)
בחברה ציבורית–
האסיפה הכללית אישרה את העסקה ,
ובלבד שבחברה ציבורית
מתקיים
שמתקיים האמור בסעיף267א(ב()
1
)
או(
2
;)
(
3
)
על אף הוראות פסקה(
2
,)בחברה ,
למעט חברה נכדה ציבורית כהגדרתה בסעיף267א(ג ,)
ועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון רשאים ,במקרים מיוחדים ,
לאשר עסקה כאמור באותה פסקה
גם אם האסיפה הכללית התנגדה לאישור העסקה ,
ובלבד שוועדת התגמול ולאחריה הדירקטוריון
החליטו על כך ,על יסוד נימוקים מפורטים ,לאחר שדנ
ו מחדש בעסקה ובחנו בדיון כאמור ,
בין
השאר ,את התנגדות האסיפה הכללית.
(ג1
)
(
1
)
עסקה של חברה ציבורית או חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב ,עם המנהל הכללי של החברה ,
שמתקיים בה האמור בסעיף270
(
2
,)טעונה אישור של אלה בסדר הזה:
(א)
ועדת התגמול;
(ב)
הדירקטוריון;
(ג)
האסיפה הכללית ,
ובלבד שבחברה ציבורית מתקיים האמור בסעיף267א(ב()
1
)
או(
2
;)
לעניין אישור האסיפה הכללית לפי פסקת משנה זו ,
יחולו הוראות סעיף קטן(ג()
3
;)
(
2
)
אישור ועדת התגמול ואישור הדירקטוריון כאמור בפסקה(
1
)יהיו בהתאם למדיניות התגמול ,
ואולם
ועדת התגמול
ולאחריה הדירקטוריון רשאים ,במקרים מיוחדים ,
לאשר את העסקה שלא בהתאם
למדיניות כאמור ,
ובלבד שמתקיים האמור בסעיף קטן(ג()
2
()א ;)
אין באמור בסעיף קטן זה כדי
לגרוע מהוראות פסקה(
1
()ג;)
(
3
)
על אף הוראות פסקה(
1
()ג ,)
ועדת התגמול רשאית לפטור מאישור האסיפה הכללית עסקה
עם מי שמועמד לכהן כמנהל כללי של החברה שמתקיים לגביו האמור בסעיף240
(ב ,)אם מצאה ,
על יסוד נימוקים שפירטה ,כי הבאת העסקה לאישור האסיפה הכללית תסכל את ההתקשרות ,
ובלבד
שהעסקה תואמת את מדיניות התגמול.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים(א( ,)ג )ו-(ג1
,)
עסקה שמתקיים בה האמור בסעיף270
(
2
)
והיא שינוי
של עסקה קיימת ,טעונה אישור של ועדת ביקורת או ועדת תגמול ,לפני העניין ,בלבד ,
אם הוועדה
האמורה אישרה כי השינוי בתנאי העסקה אינו מהותי ביחס לעסקה הקיימת.
רקע כללי
עסקאות של החברה עם נושאי המשרה ו
עסקאות של
נושאי המשרה יש בהן עניין אישי, מצריכות
אישור
ים מיוחד
ים .
החוק אינו מבחין לעניין זה בין עסקה עם דירקטור ובין עסקה עם נושא משרה
:אחר, ובשני המקרים נדרשים היום אותם אישורים
18
-
לפי סעיף271
לחוק, עסקה
שאינה חריגה של חברה ע ם
נושא משרה
)(בין שהוא דירקטור ובין שלא
טעונה אישור
הדירקטוריון.
-
לפי סעיף272
לחוק, עסקה
חריגה
של חברה עם
נושא משרה
(בין שהוא דירקטור ובין שלא) טעונה
אישור
ועדת הביקורת והדירקטוריון .
יובהר כי סעיפים אלו לא מתייחסים ל עסקאות באשר לתנאי הכהונה וההעסקה של
נושאי המשרה ,
אלא
ל עסקאות אחרות ,שיש להם עניין אישי בהן כמו למשל עסקה שבמסגרתה החברה קונה או מוכרת
מוצרים ל
חברה שבבעלות הדירקטור
.וכיו"ב
בתיקון מוצע
לדרוש בעסקאות עם
דירקטורים
אישורים נוספים מעבר לקיים היום (בשונה מעסקאות
עם נושאי המשרה האחרים
שאישורן יישא
ר כפי שהוא היום.)
-
בעסקה לפי סעיף271
–
מוצע כי עסקה
שאינה חריגה
עם
דירקטור
תהיה טעונה אישור גם של
ועדת הביקורת., בנוסף לאישור הדירקטוריון שכבר נדרש היום
-
בעסקה לפי סעיף272
–
מוצע כי עסקה
חריגה
עם
דירקטור
תדרוש גם אישור
אסיפה כללית , בנוסף
לאישור ועדת
הביקורת והדירקטוריון שנדרשים היום.
,לפי דברי ההסבר
התיקון מוצע מאחר ש ההסדר הנוכחי אינו עולה בקנה אחד עם הליכי האישור
.האחרים בפרק העסקאות המיוחדות, שככלל מעמידים עסקה עם אורגן לאישורו של אורגן גבוה יותר
שאלות לדיון
1.
מוצע לבחון את ההצדקה
לדרישה
לאישורים
נוספים לעסקאות עם דירקטורים –
חוק החברות
מחייב היום לקבל אישור של אורגנים שונים בחברה לעסקאות עם בעלי עניין. סוג האישור הנדרש
–
של הדירקטוריון, ועדת ביקורת, או האסיפה הכללית–
נקבע לפי מדרג שלוקח בחשבון את עוצמת
ניגוד העניינים
הפוטנציאלי, את השאלה האם מדובר
בעסקה חריגה , ומביא בחשבון גם את הרצון
כי העסקה תאושר בידי
אורגן גבוה יותר בהיררכיה
.שאין לגביו חשש לניגוד עניינים
,בעת חקיקת החוק הכנסת החליטה במודע לקבוע את נקודת האיזון לגבי נושאי המשרה כך
שעסקאות עמם שאינן חריגות יאושרו בדירקטוריון, ובעסקאות חריגות יידרש גם אישור ועדת
.הביקורת מדיוני הוועדה בכנסת עולה כי האיזון נקבע כך בעיקר:בשל השיקולים הבאים
(א) הרצון
להקל באישורים הנדרשים בעסקאות לא חריגות, ו-
(ב) חשש מופחת
מניגוד עניינים
במקרים של
עסקאות שאינן לגבי תנאי כהונה והעסקה (
פרוטוקול דיון בוועדת המשנה לעניין חוק החברות מיום
15.3.1998
'בעמ44-39
.)
?מוצע לבחון מה הרציונל לשינוי המוצע כעת
2.
מוצע לקבל ככל הניתן התייחסות להשפעת התיקון על השוק–
האם יש עסקאות רבות שחברות
עושות
ישירות מול הדירקטורים, או שמרכז הכובד של הסעיף הוא דווקא בעסקאות
שיש להם
עניין אישי בהן ?
?האם יש כוונה להוסיף הקלות לחלק מהעסקאות במסגרת תקנות