חומר רקע
:לכבוד
11/2024
/
25
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן
,יועמ"ש ועדת החוקה, חוק ומשפט עו"ד
גור בליי
,שלום רב
:הנדון
'הצעת חוק החברות (תיקון מס37
,)) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה
התשפ"ג-
2023
והתקנות הנגזרות
:סימוכין
נייר עמדה
של פרופ' אסף חמדני, בנושא
חוק החברות ותגמול נושאי משרה בחברה ציבורית ללא בעל שליטה
פורום חברות הצמיח( ה
להלן: הפורום)
מורכב מ כ-
25
חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות, אשר חרטו על
דגלן
.לפתח בישראל תשתית המאפשרת לחברות הייטק לצמוח ולגדול מישראל ובישראל
בהתאם, הפורום רואה באופן חיובי ביותר את המאמצים שנעשו ועוד
ם
נעשים ע"י משרד המשפטים כמו גם על
ידי הועדה, אשר מטרתם לקדם חקיקה איכותית, ללא דיחוי, במסגרת הדיונים ב הצעת
החוק שבנדון
והתקנות
הנגזרות
. אנו סבורים שחקיקה זו תאפשר שינוי מבורך ב
ממשל התאגידי בישראל
כך שיתאים למציאות
,התאגידית של ימנו
ל התבגרות
ענף ההייטק הישראלי
.בכלל ולחברות הצמיחה הישראליות בפרט
על רקע הדיונים שהתקיימו בוועד
ה עד כה, מצאנו לנכון לפנות לועדה בנושא ההשלכות של מעורבות יתר
של
.האספה הכללית בחברות נסחרות חוץ ,בחרנו לעשות זאת מאחר והנושא חוזר ועולה, ועוד יעלה בדיונים
,הקרובים להערכתנו
ו אנו מרגישים שנכון יהיה לשתף את הועדה, כפי שעשינו בעבר מול ,נציגי משרד המשפטים
ב
יחס ל
משמעויות וההשלכות של כינוס אסיפה כללית
בחברות נסחרות החוץ .מקום שאין בכך צורך של ממש
:נבקש להדגיש את הקושי באופן מיוחד, בשני מקרים אשר רלוונטיים לחברות ללא גרעין שליטה, נסחרות חוץ
(I
)
( תגמול נושאי משרה בחברהII
.) עסקאות עם דירקטורים
כינוס אסיפה של בעלי מניות בחברות נסחרות חוץ ודואליות
)(כללי :
1.
בטרם נדון באספקטים הייחודים של שתי הסוגיות הממוקדות
שהוזכרו לעיל
)(תגמול ועסקאות ,
נשקף
ונדגיש כי כינוס אסיפה של בעלי מניות מכביד במיוחד על חברה
ה נסחרת
בבורסה זרה
בהשוואה
:לחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כמו גם על הניהול השוטף שלה כתוצאה של מספר גורמים
)(א עלות גבוהה בהשוואה לחברות מקומיות:
על החברה להכין ולהפיץStatement
Proxy
וכתבי
הצבעה, דבר אשר כרוך בהוצאות משמעותיות לחברה. חברה דואלית או נסחרת חוץ, בין היתר, תידרש
לשכור עורכי דין אמריקאים וישראלים, חברות ייעוץ כגון ה-
S
C
Proxy Solicitors, I
זאת בנוסף
לעלויות פרינטר
והפצה. העלות מגיע למאות אלפי ש״ח לכל ישיבה. משמעות הדבר היא תוספת עלות
משמעותית שבה חברות
צריכות לשאת
פעם
ש הן נדרשות לזמן
אסיפה כללית, ו ככל שמספר בעלי
המניות בחברה עולה )(וכך הדבר בחברות ללא גרעין שליטה .העלויות עולות בהתאם
)(ב
:עיכוב בביצוע
,התהליך הפנימי בחברה עד הפצת כתבי הצבעה ופרוקסי (הכולל הכנת המסמכים
כינוס ישיבת דירקטוריון לאישור הכינוס וקביעת סדר היום
באספה ) וכן מספר הימים המינימלי שעל
,חברה לתת לבעלי המניות כדי לממש את זכות ההצבעה, מצטבר לכדי שבועות רבים העולים, לעיתים
על חודשיים ימיים. פרק זמן זה אינו מאפשר תגובה מהירה להתפתחויות בשוק או לצרכים עסקיים של
החברה. כמו כן, התהליך עלול להעניק למתחרים מידע עודף אשר חברות זרות, מתחרות, אינן נדרשות
.לתת וזמן להיערך בהתאם
(ג) משאבי ניהול וגמישות ניהולית:
הסביבה העיקרית בה מתנהלת חברה ישראלית נסחרת חוץ
מתאפיינת ב משקיעים זרים אשר אינם מורגלים ב
דין הישראלי ו כללי האישור הייחודיים לישראל
בהקשרי תגמול או אישור עסקאות עם דירקטור (
לרבות הדרישה להצהרה על "עניין אישי" באישור
מדיניות תגמול וכו)
,. לכן תהליך ההכנה
לאספה
כללית (בין אם מאחר ו הסיבה לכינוסה אינו נהיר
,למשקיע הזר
)ובין אם מאחר ופרוצדורת אישור התגמול לא מוכרת דורש זמן משמעותי מהנהלת
החברה לטובת שיחות עם משקיעים אשר זקוקים להסבר על מהות ההצעה כדי שלא יטעו לחשוב
שמדובר באירוע קיצוני או יוצא דפן בחיי החברה אלא ב
פרוצדורה הנובע
ת מדרישה חוקית-
טכנית של
,הדין בישראל. כן, חברות ייעוץ זרות, המעניקות ייעוץ בנושאי הצבעה למשקיעים מוסדיים זרים
לעיתים אינן בקיאות בדין הישראלי או בשוק בו החברה פועלת ו הן עלולות לייעץ להצביע 'נגד,'
הגם
.שמדובר במהלך שהוא לטובת החברה
"(ד) עקרון "איזון מגרש המשחקים:
פורום חברות הצמיחה פועל באופן הדוק על פי עקרון "איזון
מגרש המשחקים" אשר איננו מבקש אלא להכיר בכך שהתחרות של חברות הטק הישראליות נסחרות
החוץ איננה מצויה בישראל אלא בזירה הבינלאומית. בעלי העניין, הלקוחות והמתחרים הנם ברובם
זרים, ולכן, כדי להישאר תחרותיות, ה .חברות זקוקות לסביבה רגולטורית דומה לזו של החברות הזרות
מהלך שפוגע ב גמישות החברה לעצב
חבילות תגמול המתאימות למועמדים שונים תוך התחשבות
בכישוריהם והרקע העסקי שלהם
לדוגמא או דורש כינוס אסיפה כללית לפני עסקאות מקום שאין
)מדובר בדין מקובל מקביל (בעיקר בארה"ב מציב חברות בינלאומיות שהתאגדו בישראל בעמדת
נחיתות מול המתחרים שלהן, שאינם כפופים להגבלות דומות .
(I
)תגמול נושאי משרה בחברה ציבורית ללא בעל שליטה
2.
כפי שמוזכר בהרחבה בנייר העמדה של פרופ' אסף חמדני(המצ"ב,)
תיקון20
לחוק החברות הגביר
בצורה משמעותית את מעורבות האספה הכללית בתגמול בכירים .
3.
אין חולק כי תיקון מס '
20
בא לעולם כדי להסדיר את סוגיית התגמול בחברות ציבוריות עם בעל שליטה.
מבלי לקבוע עמדה בשאלה אם התיקון אכן נדרש בחברות שיש להן בעל שליטה, אנ
ו
סבור ים
שהמנגנונים שהוא קובע
אינם נחוצים בחברה ללא בעל שליטה .
4.
בחברה ללא גרעין שליטה בעלי המניות ממנים את הדירקטורים. דירקטורים המאשרים הסדרי תגמול
שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס של המשקיעים עלולים לאבד את מקו
מם . לפיכך, אין כל צורך
במעורבות כה אינטנסיבית של האספה הכללית בסוגיות של תגמול כדי להבטיח שמדיניות התגמול של
החברה עולה בקנה אחד עם ההעדפות של ציבור המשקיעים. בוודאי שאין צורך בדרישות לקיומו של
.רוב מיוחד בהקשר זה
5.
בבוא המחוקק לפעול להתאמת החקיקה לחברות ללא בעל שליטה, אנו רואים לנגד עינינו הזדמנות
ראויה במיוחד שנכון
לממשה בעת הזו,
כך שתיווצר תאימות בין כללי הממשל התאגידי העוסקים
בחברות ללא בעל שליטה בכלל ההיבטי
ם
המשמעותיים ולא רק בקומץ נבחר .
איננו רואים כל סיבה
שלא להתאים את החוק כולו, לרבות תיקון20
, לחברות ללא בעל שליטה באופן קוהרנטי, בפרט כאשר
( מדובר באותו רעיון מארגן לאורך התיקון והוא הימנעות מבירוקרטיה, רגולציה וסרבול יתר
בפרט
בהקשר)של מעורבות יתר של האספה הכללית,
מקום שכוחות השוק מייצרים מאזן השומר על טובת
החברה, והדבר,, דה פקטו
.איננו נדרש
(
II
)
עסקאות עם דירקטורים
6.
חוק החברות כולל כבר כיום דרישות מרחיקות לכת, בוודאי בהשוואה בינלאומית, להבאת עניינים
לאס
פה י
כללית. דרישות אלו נועדו להתמודד בראש ובראשונה עם ניגוד העניינים בין הציבור לבין בעלי
שליטה. כיוון שבעלי השליטה הם אלו שממנים את הדירקטורים, נדרש המחוקק בישראל לקבוע שמגוון
נרחב של החלטות בחייה של חברה ציבורית יתקבלו ברוב מיוחד
באס
פה י
הכללית. לעומת זאת, בחברה
,ללא בעל שליטה, שבה הציבור הוא זה שממנה את הדירקטורים ונדרש לאשר את המשך הכהונה שלהם
אין הצדקה להבאת מגוון כה רחב של החלטות לאישור
האס
פה י .
7.
,עם זאת 'תיקון מס37
לח
וק המוצע,
מרחיב את השימוש בכלי של כינוס אסיפה כללית
שכן
מוצע לתקן
את סעיף272
,לחוק העיקרי ולקבוע כי עסקה עם דירקטור
גם אם אינה עסקת תגמול , או עסקה עם
,אדם אחר שלדירקטור יש בה עניין אישי, שהיא עסקה חריגה, תהיה טעונה אישור ועדת הביקורת
הדירקטוריון
והאסיפה הכללית
.]ברוב רגיל [הדגש שלי
8.
מדובר בתוספת שהינה בגדר הקשחת תנאי החוק הקיים (אשר הנם מחמירים לכתחילה אף ללא התיקון
המוצע, בהשוואה לדין הבינלאומי) וכזו אשר מהווה נטל מיותר על חברות ישראליות נסחרות חוץ ללא
גרעין שליטה. השימוש במונחים "חריגה" ו "עניין אישי" ייצור חוסר ודאות באשר למקרים בה ם נדרש
.לפנות לאישור בעלי מניות ללא הצדקה מתאימה
9.
דברי ההסבר של הצעת התיקון לחוק לא מצביעים על כשל במצב הקיים אלא מספקים טיעונים
אקדמיים של 'אסתטיקה רגולטורית' כאשר כתוב: "ההסדר הקיים [...] אינו עולה בקנה אחד עם הליכי
האישור האחרים בפרק החמישי לחוק, שככלל מעמידים עסקה עם אורגן לאישורו של אורגן גבוה
."יותר
אישור בעלי המניות הנדרש יביא להכשלת עסקאות, כפשוטו, שלא יהיה בידי החברות לקדם לאור
דרישת האישור. האם ניתן יהיה לבצע הנפקה לציבור בהשתתפות קרן מיוצגת בדירקטוריון שעה
?שהדין דורש אישור אותה הנפקה על ידי בעלי מניות
10
.
כאמור, הנטל החדש המוצע אף כבד שבעתיים כאשר מדובר בחברות נסחרות חוץ (אשר מתחרות
בחברות זרות שאינן כפופות לרגולציה המכבידה) זאת מכיוון שדרישה זו תחול אך ורק על חברות
ישראליות, ושוב החברות הישראליות יהיו בעמדת נחיתות אל מול מתחרותיהן הזרות-
הן לאור
העלויות והמורכבות של קיום אסיפה בבורסה זרה (כמפורט
לעיל ) והן כיוון שציבור המשקיעים הזרים
אינו מורגל בדרישות הקבועות בדין הישראלי לקבלת אישור אספה להחלטות שבדרך כלל דורשות את
אישור הדירקטוריון בלבד, דבר אשר מייצר בלבול ופוטנציאל רב לטעויות ועיכובים בעלי השלכות
.שליליות על החברה
11
.
כאמור, אנו סבורים כי להגבלה בהצעת התיקון לחוק אין הצדקה כלל, ובוודאי שאין הצדקה עבור
( "חברות טכנולוגיה נסחרות חוץ, אשר פועלות תחת "משמעת שוקmarket discipline
) של גופים
מוסדיים זרים, חברות ייעוץproxy
.בינלאומיות וקרנות גידור אקטיביסטיות
I.
'בהתאם אנו סבורים כי יש לשנות בהצעת חוק החברות (תיקון מס37
) (ממשל תאגידי בחברות
ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג-
2023
את סעיף23
להצעה, כך שסעיף272
לחוק העיקרי לא
.ידרוש אישורה של אסיפה כללית
או למצער
II
.
יש להחריג
ב תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ
'לישראל) (תיקון מס2), התשפ"ד-
2024
את החברות נסחרות החוץ והדואליות, אשר כפי שהוזכר
במפורט
בסעיפים6-4
לעיל, נושאות בנטל משמעותי כאשר הן נדרשות לכנס אסיפה כללית מעצם היותן
.נסחרות בבורסות זרות וכן בשל היות ההצדקה לדרישה חלשה במיוחד בעניינן
אנו מודים לועדה
על הפעילות המאומצת.במסגרת הדיונים ומחוצה להם
.נשמח להרחיב בכל שאלה או עניין
,בברכה
עו"ד מיכל שריג כדורי
מנהל
ת
פורום חברות הצמיחה
:העתק
משרד המשפטים , אשכול תאגידים ושוק ההון
* פורום חברות הצמיחה מורכב מקבוצה של כ25
חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות, אשר חרטו על דגלן לפתח בישראל תשתית
המאפשרת לחברות הייטק לצמוח ולגדול מישראל ובישראל. הפורום רואה חשיבות רבה ביכולת של ישראל לדאוג לאיזון מגרש
המשחקים עבור חברות ישראליות בבואן להת חרות עם מקבילותיהן בעולם. זאת, כדי לשמור על התחרותיות של ענף ההייטק
.הישראלי ולהבטיח צמיחה של אקוסיסטם מגוון ומשגשג