הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2075138 הכנסת העשרים יוזם: חבר הכנסת איציק שמולי ______________________________________________ פ/5843/20 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לגמלת ניידות לאחר גיל הפרישה), התשע"ט–2018 דברי הסבר במסגרת הסכם הניידות שנחתם בשנת 1977 בין משרד האוצר למוסד לביטוח לאומי, הוסדרו מספר זכאויות והטבות שלהן זכאים אנשים המוגבלים בניידות. מטרת ההסכם היא לשפר את יכולת הניידות למי שמוגבל בה ולאפשר בכך לזכאים חיים עצמאיים ויצרניים יותר, לרבות אפשרות השתלבותם בתעסוקה. במסגרת ההסכם נקבע גם כי הזכאות לגמלת ניידות מוגבלת, כך שלא ניתן להגיש לראשונה תביעה לגמלת ניידות לאחר גיל הפרישה; כלומר, הזכאות לגמלה אחרי גיל הפרישה עומדת אך ורק למי שקיבלו גמלת ניידות (בעלי רישיון נהיגה בתוקף שנקבעו להם לפחות 40% מוגבלות בניידות) לפני שהגיעו לגיל הפרישה ועשויים להמשיך ולהיות זכאים לה גם בהמשך. ברי כי מצב זה טומן בחובו הפליה קשה כלפי מבוטחים שחצו את גיל הפרישה ומוגבלים בניידות, שכן אין הבדל מהותי בין מבוטח (גבר) שגילו 66.5 אשר יהיה זכאי לגמלה לעומת אחר עם הגבלה דומה בניידות שגילו 67.5, שלא יהיה זכאי לה. אדרבא, הרי ברור כי עם התקדמות הגיל הסיכוי של אדם להיות מוגבל יותר בביצוע פעולות היום-יום, לרבות ניידות, עולה בהתמדה. אדם שמוגבל ביכולתו לצאת את ביתו בגלל אי זכאות לסיוע, יהיה צפוי למצב בריאותי וחברתי ירודים יותר, ולראיה 41% מהקשישים סובלים מבדידות, מה גם שהדבר מטיל עומס כלכלי ופיזי אדיר על בני המשפחה. לפיכך מוצע לתקן את המגבלה כך שהתנאי שנקבע בשעתו בחוק לא יכשיל את זכאותם של רבים הזקוקים לסיוע. לפי ההצעה, תבוטל מגבלת הגיל כך שגם מבוטחים שדורשים לראשונה את גמלת הניידות לאחר גיל הפרישה יוכלו לקבלה אם מצבם הרפואי יצדיק זאת. בכך, יגדלו סיכוייהם לחיים עצמאיים ובריאים יותר ותמומש עד תום זכותם החברתית והאזרחית להתנייד בחופשיות ממקום למקום. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א בכסלו התשע"ט – 19.11.18 תיקון סעיף 406 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 406, במקום פסקה (3) יבוא: "(3) הוראה בהסכם בדבר גמלת ניידות המגבילה את הזכאות לפי ההסכם לגבי מי שהגיע לגיל פרישה, לא יהיה לה תוקף."