חומר רקע
1
התנועה למשילות ודמוקרטיה
נייר עמדה–
לוועדת הכנסת
הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות)
התשפ"ה -
2024
התנועה למשילות ודמוקרטיה הינה תנועה א-פוליטית ה
פועלת למען חיזוק המשילות והדמוקרטיה
ומתן כלים ואפשרויות לנבחרי הציבור לקדם את המדיניות בשמה
,נבחרו באופן המשק
ף את רצון
בוחריהם: העם במדינת
.ישראל
תוכן עניינים
.א
תקציר
................................
................................
................................
...............
1
.ב
מבוא
................................
................................
................................
.................
3
.ג
פסילת מפלגות ומועמדים: סקירה היסטורית-
משפטית
................................
................
4
.ד
פרשנות חוק היסוד והאובייקטיביות השיפוטית
................................
.........................
14
.ה
כרוניקה של תאונה חוקתית
................................
................................
..................
17
.ו
סיכום
................................
................................
................................
..............
18
.ז
המלצות
................................
................................
................................
............
20
א. ת קציר
1.
מסמך זה עוסק ביחסי הכוחות שבין הרשות המחוקקת ובין הרשות השופטת בהקשר של
פסילת מפלגות ומועמדים ומצביע על תהליך ארוך שנים של יצירה שיפוטית המאיינת
את
הוראות חוק יסוד :הכנסת ,תוך יצירת מבחנים לפסילת מפלגות ומועמדים המתעלמים
הן
מלשון חוק היסוד והן מתכליתו.
תוצאתה של היצירה השיפוטית כאמור לעיל וכפי שיפורט
:בהרחבה להלן
פגיעה קשה בב
י טחון מדינת ישראל ואזרח.יה
2.
נייר עמדה
זה1 מראה כי לאורך השנים תוקן שוב ושוב סעיף 7א לחוק יסוד :הכנסת ,ונוספו
בו
הוראות פרשניות שתכליתן
מניעת השתתפות בבחירות לכנסת של רשימת מועמדים או מועמד
אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם לרבות בהתבטאויותיו, אחד
:מאלה2
1
ראו והשוו
נייר עמדה של התנועה למשילות ודמוקרטיה,
"ד עו
שמחה רוטמן "פסילת מפלגות ומועמדים בישראל
והשלכתה על הפרדת
הרשויות" שבט התשע "ג, ינואר
2013
.
2
'ס7
)א(א
לחוק יסוד
: הכנסת .
כ"ה חשון תשפ"ה
26
נובמבר2024
2
(1 ) ש ;לילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
(2 )
;הסתה לגזענות
(3 )
.תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל
3.
אולם בפועל מאז שנת
1992
,למרות ההבהרות והתיקונים שביצע המחוקק ,לא נפסלה
אף
מפלגה שעברה
על סעיפים אלה .למעשה ,
מאז שנת
1965
לא נפסלה ולו מפלגה אחת
העומדת
בתנאי
החוק ,על אף אמירות ברורות מצ ד
המחוקק.
4.
נייר העמדה מציג את הבעיות העולות מהמצב המתואר ,שכוללות את הפיכתו של בית
המשפט
העליון לשחקן בשדה המשחק הפוליטי ,פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות
, בב
יט חון ישראל
ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובמערכת הפוליטית .
5.
בנייר העמדה נסקרת
ההיסטוריה של הליכי החקיקה הקשורים לתיקון ס '
7א לחוק היסוד ,
ובמיוחד תיקון
2002
שהוביל להעמקת המעורבות של בית המשפט העליון בהליכי פסילת
מפלגות ,וממילא להחמרת כל הבעיות הנובעות מכך .כמו כן מראה נייר עמדה זה כי בפרשנות
ס '
7א לחוק יסוד :הכנסת ,חרגו שופטי
בית
המשפט
העליון מכל מגבלה פרשנית ,ולמעשה
עיקרו
את הסעיף ממשמעותו תוך התעלמות מוחלטת ממטרות חוק היסוד ומהמסרים הברורים
ששלחה הכנסת ,בכובעה כרשות מחוקקת.
6.
נושא פסילת מפלגות ומועמדים על הבעיות החוקתיות ,החברתיות ,הפוליטיות
והמדיניות
העולות ממנו ,הוא נושא מורכב ביותר .הן הליך הפסילה והן העילות לפסילה מעוררים
שאלות
שהעיסוק בהם לעומקם חשוב והכרחי .הכנסת
הוכיחה בעבר כי הליכי חקיקת חוקי
יסוד
נעשים ביסודיות רבה ,תוך התייעצות עם גורמים רבים ומגוונים ,וחזקה עליה שכך תעשה
בעתיד.
7.
אולם ,מטרת נייר זה להדגיש כי ההפרדה העניינית והמוסדית בין שיקולים ערכיים
ופוליטיים ,
לבין שיקולים
משפטיים ,חייבת להילקח בחשבון בכל הסדר עתידי
וכן זה המוצע, נשוא דיוננו
זה ,הן לצורך שמירה על עקרון הפרדת הרשויות
ובטחון אזרחי ישראל
והן לצורך חיזוק אמון
הציבור במערכת המשפט ובמערכת הפוליטית.
3
ב .
מ בוא
8.
פסילת מפלגות ומועמדים מהתמודדות בבחירות
לכנסת היא סוגיה כבדת משקל המעוררת
שאלות רבות בתחום שבין חובתה הבסיסית של המדינה לשמור על קיומה ועל אופייה
ולספק
לאזרחיה את
המסגרת הפוליטית והלאומית לניהול חייהם המשותפים ,לבין הרצון
לאפשר
חופש ביטוי
מקסימלי ,ובייחוד חופש ביטוי
פוליטי ,שיאפשר לאזרחי
המדינה לקיים מסגרות
פוליטיות ללא התערבות מצד השלטון.
9.
במדינת ישראל ,על מאפייניה הייחודיים ,המתח בין חופש הביטוי והזכות לבחור
ולהיבחר לבין
עקרונות היסוד של המדינה ,מעמיד את המערכת הפוליטית ואת המערכת המשפטית במבחן
מתמשך .הרגישות המיוחדת של מדינת ישראל לגזענות ,לפגיעה ברגשות דת ,ולקיומה של
המדינה כמדינה יהודית ,הובילה לחקיקה נרחבת המגבילה סוגים שונים של ביטוי .
3
10
. קונפליקט זה ,מועצם ומודגש אחת לכמה שנים ,עם
הגשת רשימות המועמדים לכנסת ,
בשאלת
פסילת מפלגות על פי ס '
7א לחוק יסוד :הכנסת .הסעיף ,המאפשר לפסול מפלגות ומועמדים
על
רקע מטרות ומעשים שיש בהם בכדי לשלול את קיומה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית ,
להסית לגזענות או לתמוך במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור
נגד מדינת ישראל ,עומד
למבחן שיפוטי ופוליטי בוועדת הבחירות המרכזית ובבית המשפט העליון .
11
. אין בכוונתנו לדון בהצדקות
הדמוקרטיות והמוסריות לפסילת מפלגות ומועמדים. בעניין זה
.כבר נכתב רבות בארץ ובעולם4
סעיף7
א לחוק יסוד: הכנסת נחקק בשנת1985
ותוקן בשנת
2002
,
שוב בשנת2008
ושוב בשנת2017
.לכל אחד ממהלכי החקיקה הללו קדם דיון
מקיף
בכנסת ובוועדת חוקה חוק ומשפט .גם שאלת התועלת שבפסילת מפלגה או מועמד אינה עולה
לדיון במסגרת זו .הפסיק ה בישראל ובעולם דנה רבות בתועלת שבפסילה ובהשלכתה על
.הדמוקרטיה ועל שוק הדעות5
12
. מטרת נייר עמדה זה היא להראות שההסדר החוקתי בישראל בנוגע
לפסילת
מפלגות על
רקע
אידיאולוגי ,והאופן שבו הוא מבוצע הלכה למעשה על ידי וועדת הבחירות המרכזית ובית
המשפט העליון ,מעורר שאלות בתחומי הפרדת הרשויות ומוביל לפגיעה יבב
טחון ישראל ו אמון
הציבור ברשות השופטת .
השאלות הופכות לקשות והפגיעה הופכת לאנושה במיוחד לאור
הפער
3 ראה בעניין זה סקירה ב-
,סומר,בן בשט ושוורץ""מסמך רקע בנושא חופש הביטוי
שהוגש לוועדת החוקה חוק
ומשפט של הכנסת ב-
28.2.2005
'. חלק ה' במסמך הרקע (עמ51
והלאה) עוסק בחקיקה ישראלית המגינה או מגבילה
:בכתובת
הרקע
למסמך
קישור
למצוא
ניתן
הביטוי.
חופש
את
48_aroch.pdf
-
27
-
2005_10
-
03
-
http://www.huka.gov.il/wiki/material/data/H06
4
" ,ניתן לראות דיון נרחב בהצדקות ובמבחנים הנדרשים לצורך פסילת מפלגות ב: אריאל בנדור זכות המועמדות
"בבחירות לכנסת ), משפטים י"ח (תשמ"ח269-296
. דיון נוסף וסקירה בינלאומית חלקית ניתן למצוא ב: מרדכי
,קרמניצר""פסילת רשימות
נייר עמדה59
( של המכון הישראלי לדמוקרטיה2005
.)
5
בפסק הדין בעניין פסילת רשימתו של הרב מאיר כהנא בשנת1984
, בטרם נחקק חוק המאפשר את הפסילה, עסקו
'שופטי בית המשפט העליון בהרחבה במשפט משווה ובסקירת המצע הרעיוני של פסילת מפלגות במשפט הבינלאומי (ר
)לדוגמא בדברי הנשיא שמגר בפסק הדין) ובמשפט העברי (השופט אלון וראה בהרחבה ע"ב2,3/84
ניימן נ' יו"ר וועדת
הבחירות לכנסת האחת עשרה ), פ"ד לט(ב225-334
4
הגדל והולך בין תכלית החקיקה
לבין פרשנותה על ידי השופטים וההתעלמות מהמסרים
ששלחה הכנסת לבית המשפט .
ג.
פסילת מפלגות
ומועמדים :סקירה היסטורי ת-
משפטית
13
.
1965
-
.נפסלה הרשימה הסוציאליסטית מהתמודדות לכנסת ועדת הבחירות המרכזית פסלה
את הרשימה ,וזאת ללא כל הסמכה מפורשת בחוק ,מתוך תפיסה כ:י6
"אין לשתף בכנסת, שהוא המוסד הריבוני במדינה, המוסד הנותן ביטוי לרצון העם, גורם
השולל את עצם קיום המדינה... אין להשתמש ברעיונות דמוקרטיים כדי לחתור תחת
עצם המשטר הדמוקרטי. אלה הם רעיונות יסודיים של משטרנו הקונסטיטיוציוני, שמותר
לנו לקרוא אותם אל תוך סעיפי חו"ק הבחירות לכנסת
14
. יעקב ירדור ,בא כוחה של הרשימה הסוציאליסטית ,עתר לבג"ץ על החלטת הפסילה ,אך בג"ץ
דחה את עתירתו ברוב דעות .דעת הרוב הסכימה עם הציטוט שהובא לעיל .השופט חיים
כהן
פסק בדעת מיעוט כי אין לפסול רשימה בהיעדר בסיס חוקי לכך.
15
.
1981
- ועדת הבחירות המרכזית התבקשה לפסול את רשימת "כך ,"אולם דחתה
את הבקשה .
ערעור שהוגש על החלטתה זו ,נדחה אף
.הוא7
16
.
1984
- ועדת הבחירות המרכזית החליטה לפסול הן את "הרשימה המתקדמת לשלום "והן
את
תנועת "כך ."שתי החלטות פסילה אלו בוטלו
על ידי
"ץ בג .
8 בפסק הדין העיקרי בעניין
צמצם
בג"ץ את הלכת ירדור וסייג אותה ,בקבעו כי רק רשימה המבקשת להביא לחיסולה של המדינה
ולסכן את חיי תושביה צריכה להיפסל .בנוסף לכך ,בית המשפט גם קבע מבחנים
ראייתיים
מחמירים ,לפיהם עילות הפסילה חייבות להיות
מוכחות בראיות
חד-משמעיות ישירות
בפני
ועדת הבחירות .השופטים ברק
ושמגר אף הוסיפו כי
רק מצב של ודאות
קרובה להתממשות
האיום ,
יש בו כדי להצדיק פגיעה בזכות .בפסקי הדין של השופטים
השונים עלתה
הקריאה
למחוקק להסדיר בחקיקה את הנושא של פסילת מפלגות .
17
.
1985
- בתגובה להחלטת בג"ץ בעניין ניימן הראשון,
נחקק תיקון לחוק יסוד: הכנסת, בדמות
סעיף7
.א, ובו נקבע לראשונה כלל המגביל השתתפות בבחירות לכנסת מטעמים אידיאולוגיים
:הסעיף קבע, בנוסחו אז, את הדברים הבאים9
6
'ע27
לפרוטוקול ישיבת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית מיום16.9.1965
, מובא בבג"ץ1/65
ירדור נ' יו"ר
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השישית(, פ"ד יט3
,)
365
" :. (להלן עניין ירדור.)"
7
בג"ץ344/81
,נגבי נ. וועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשירית
(פ"ד לה4
,)
837
.
8
ע"ב2/84
ניימן ואבנרי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת עשרה(, פ"ד לט2
,)
225
" :. (להלן ענין ניימן
הראשון.)"
9
'חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס9), התשמ"ה-
1985
, ס"ח1155
5
7
א. מניעת השתתפות רשימת מועמדים
רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה במפורש
:או במשתמע, אחד מאלה
(1
;) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי
(2
;) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה
(3
.) הסתה לגזענות
18
.
1988
- מצוידת בחוק היסוד החדש ,פסלה ועדת הבחירות המרכזית את רשימת "כך "ברוב
גורף ,והפעם
אף אושרה הפסילה על
"ידי בג
ץ.
10
במערכת הבחירות העוקבת בשנת
1992
נפסלו
באותה
הדרך ממשיכיו של כהנא בתנועת "כהנא-חי "ובתנועת "כך "והחלטות הפסילה אושרו
בבג"ץ .
11
19
. במקביל לפסילתה של רשימת
"כך "בשנת
1988
הוגשה ול
ועדת הבחירות בקשה
לפסילת
"הרשימה המתקדמת לשלום ,"אלא שדווקא
הפעם ,כאשר יכלה הוועדה להסתמך על קרקע
סטטוטורית יציבה ,נדחתה הבקשה .גם הערעור לבג"ץ על דחיית
.הבקשה נדחה12
בפסיקתו
בעניין זה הסתמך בית המשפט העליון על המבחנים שקבע בפסק דין שניתן מעט קודם
לכן ,
בעניין ניימן
השני ,ביחס לרשימת "כך ."המבחנים הללו נדרשים
לשם הקביעה כי מעשיה
של
רשימה באו לכלל סעיף 7א:
א.
המטרות והמעשים הפסולים צריכים להיות מרכזיים מבין מטרות הרשימה.
ב.
הרשימה צריכה לחתור בפועל למימושם
ואין די ברעיון תיאורטי בלבד .
ג.
הפעילות לשם הגשמת המטרה הפסולה צריכה להיות מתמדת ומעשית .
ד.
כל האמור צריך להיות מוכח בראיות ברורות וחד משמעיות .
20
. מנגד נקבע כי לאור החקיקה החדשה ,מבחן ההסתברות שפיתח
בית המשפט בעניין
ניימן
הראשון ,
איננו נדרש לאור לשונו של סעיף 7
א .
10
ע"ב1/88
ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים עשרה (פ"ד מב4
,)
177
:. (להלן )""ענין ניימן השני
11
ע"ב2858/92
,מובשוביץ נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת השלוש עשרה(פ"ד מו3
)
541
.- בעניין תנועת כהנא-
.חי
ע"ב2805/92
רשימת "כך" לכנסת השלוש עשרה נ' יו"ר ועדת הבחירות לכנסת השלוש עשרה ), (לא פורסם-
בעניין
."תנועת "כך
12
ע"ב2/88
בן שלום נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים עשרה(, פ"ד מג4
)
221
:. (להלן""ענין בן שלום)
6
21
.
1999
- לקראת הבחירות הוגשה
בידי אבנר ארליך, בקשה לוועדת הבחירות המרכזית ולבית
.המשפט העליון, לפסול את רשימת בל"ד13
הבקשה נסמכה על עמדותיו של העומד בראש
רשימת בל"ד ,ד"ר עזמי בשארה ,אשר צוטט בראיון לעיתון 'הארץ 'באומרו שלדעתו אין לציבור
היהודי זכות להגדרה עצמית וש"מבחינה היסטורית "הרעיון של מדינת היהודים הוא רעיון
לא
.לגיטימי14
בית המשפט דחה את העתירה מטעמים פרוצדורליים .באשר לטענות
המהותיות
נקבע כי
בדבריו אלה "התקרב חבר-
הכנסת בשארה קירבה מסוכנת לגבול שאין לחצות
."אותו15 עם
זאת ,נקבע שפסילת הרשימה איננה מתאפשרת בגלל הספק שהתעורר עקב דברים
אחרים שאמר בשארה בפני ועדת הבחירות .נקבע כי בשל ספק זה ,אין התובע עומד
במבחני
הראיה המחמירים הנדרשים בנושא פסילת רשימות .
22
.
2002
– לאור כישלון ינ
סיון הפסילה של בשארה בשנת
1999
,הציע חבר הכנסת ישראל כץ הצעת
חוק לתיקון חוק יסוד :הכנסת .להצעת החוק
היו שתי מטרות: האחת, להוסיף עילת פסילה
של הזדהות עם מדינת אויב או עם ארגון טרור, והשנייה, לאפשר פסילה של מועמד יחיד. בשלב
מאוחר יותר ובכדי שיהיה אפשר להגיע להסכמה רחבה, הומר המונח "הזדהות" למונח
.""תמיכה במאבק מזוין16
23
.
בהקשר זה חשוב להדגיש כי הן בדיונים בוועדה והן בדיונים במליאה, שמו של חבר הכנסת
.עזמי בשארה עלה שוב ושוב כדוגמא לחבר כנסת שיש לפסול אותו על פי החוק החדש17
24
. שינוי חשוב נוסף שלא עלה בהצעת החוק והוסף רק בשלב מאוחר יחסית של דיוני הוועדה נוגע
להתניית פסילת מועמד באישורו של
בית
המשפט העליון .
לעיסוק בתוספת
זו
ובהשלכותיה
יוקדש פרק "כרוניקה של תאונה חוקתית"
.
13
ע"ב2600/99
ארליך נ' יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית(, פ"ד נג3
)
38
.
14
מתוך ראיון עם בשארה בעיתון
הארץ , מיום29.5.1998
,, כפי שמצוטט שם42
-
41
.
15
,שם44
.
16 "אכן אני מודה ומתוודה, שאני מלכתחילה לקחתי על עצמי לנסות לייצר עם עוד חברים הצעת-
חוק, שתזכה לתמיכה
הרחבה ביותר האפשרית בכנסת ובציבור. לכן, אני לא ראיתי בזה פחיתות כבוד או בעיה כלשהי, כשבדיונים לקראת
הקריאה הראשונה הסכמתי, לפי הצעת יושב-ראש הוועדה, חבר-
הכנ סת לפיד וחברים אחרים, להמיר את המושג של
.הזדהות עם מדינת אויב או עם ארגון טרור, למונח של תמיכה במאבק מזוין. יש הבדל עצום בין שני הדברים האלה
הסכמתי לקבל את זה, כי רציתי שהחוק יטפל בבעיה העיקרית, ולא רציתי להיכנס לוויכוחים אחרים לגבי ההיבט
הפוליטי של העניין הזה, כשאולי לי יש דעות כאלה לעומת אחרים שעשויים לתמוך בחוק. גם אחר -
כך החוק קיבל
תמיכה רחבה מאד של בין69
ל -
71
חברי -
".כנסת בשלושת ההצבעות ,דברי חבר הכנסת כ"ץ עמוד8
לפרוטוקול דיוני
וועדת חוקה חוק ומשפט מיום30.4.2002
.
17
בפרוטוקול מיום30.4.2002
הוזכר שמו של בשארה ארבע(!) פעמים בהקשר של פסילת מועמדותו ובהקשר של הסרת
החסינות שנעשתה מסיבות זהות. הסרת חסינותו של ח"כ עזמי בשארה אושרה במליאת הכנסת ביום6.11.2001
בגין
ארגון טיולים לסוריה והתבטאויותיו בזכות חיזבאללה באום אל פאחם
.ובאזכרה לחאפז אל אסד בסוריה
7
25
. ל
הלן נוסחו של החלק העוסק בעילות הפסילה בסעיף 7א
:המתוקן18
7א. מניעת השתתפות בבחירות
(א) רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות
לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של,הרשימה או במעשיו של האדם
לרבות
בהתבטאויותיו
:לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה
(1
;) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
(2
;) הסתה לגזענות
(3
.) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל
(ב) החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור
.בית המשפט העליון
26
.
2003
–
במערכת הבחירות לכנסת השש עשרה הוגשו מספר בקשות
פסילה כנגד
רשימות
ומועמדים לכנסת תוך הדגשת עילת הפסילה החדשה של תמיכה במאבק מזוין כנגד המדינה .
ועדת הבחירות החליטה לפסול את מועמדות חבר-הכנסת טיבי בעילה זו ,וכן
את רשימת בל "ד
ואת
חבר הכנסת
בשארה
העומד בראשה הן בעילת התמיכה במאבק מזוין והן בשל שלילת
קיום
המדינה כמדינה יהודית .שלוש
בקשות הפסילה עברו
ברוב דחוק ,חרף התנגדותו של
יו"ר
ועדת
הבחירות השופט חשין ,וכולן בוטלו על ידי בית המשפט העליון .
19
27
.
:הנשיא ברק בדעת הרוב20
"מקובל עלינו כי המעשים המיוחסים לח"כ בשארה לעניין שלילת קיומה של מדינת
ישראל כמדינה יהודית ולעניין תמיכה במאבק מזוין נגדה מונחים במרכז מטרותיו
ופעולותיו של ח"כ בשארה, והם מהווים יעד שליט של ח"כ בשארה. זאת ועוד: מעשים
אלה אינם רעיון תיאורטי, אלא פוטנציאל פוליטי שח"כ בשארה הוציא אותו מהכוח אל
."הפועל, בפעילות חוזרת ונשנית, ומתוך עוצמה רבה
18 חוק יסוד: הכנסת.
19
א"ב11280/02
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש עשרה נ' חבר-
'הכנסת אחמד טיבי ואח(, פ"ד נז4
,)
1
:. (להלן
""ענין טיבי.)
20
א"ב11280/02
'ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש עשרה נ טיבי,
'פס45
לפסק הדין של הנשיא ברק (נבו
15.5.2003
).
8
28
.
:השופט שלמה לוין21
"נראה כי פסילתם של ח"כ בשארה ובל"ד מהתמודדות בבחירות לכנסת מתחייבת גם
,בשל תמיכתם במאבק מזויין של מדינת אוייב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל
כאמור בסעיף7
(א3) לחוק יסוד: הכנסת. לדידי הראיות בענין זה הן חד-
משמעיות. יש
להזכיר בענין זה, גם בין השאר, את נאו מו של ח"כ בשארה ביוני2001
בעיר קרדתה
שבסוריה, באירוע שבו נכחו מנהיגים ואישים ערביים ובהם מזכ"ל החיזבאללה וסגן
)'נשיא איראן, שבו קרא ח"כ בשארה לקדם את דרך המאבק המזויין ('ההתנגדות
לישראל. האם אין בהופעה פומבית זו במדינת אוייב, כשהיא לעצמה, מבלי להתחשב
בנאו מיו הפומביים האחרים של ח"כ בשארה כדי לשמש תמיכה במדינת אוייב או בארגון
טירור? דומה הדבר בעיני למקרה שבו היה לורד הו-
הו, מבקש על יסוד חוק מקביל לחוק
יסוד: הכנסת להצביע בבחירות (הכוונה כנראה: להיבחר בבחירות–
ד"פ) לפרלמנט
."הבריטי
29
.
:על פסק דין זה כתב פרופ' פרידמן22
"הרושם המתקבל הוא ששופטי הרוב לא היו מוכנים להשלים עם הראיות החד משמעיות
שלפיהן הוכחו היסודות הפוסלים, לפי חוק היסוד, את השתתפות בל"ד ועזמי בשארה
בבחירות, ולפיכך קבעו שיסודות אלה לא הוכחו. אפשר לראות בכך פגיעה בשלטון
החוק, המשתקפת באי קיום חקיקה מחייבת של."הכנסת
30
. לימים, אחרי פסק הדין
:כתב פרופ' פרידמן23
"כך אישר העליון את המועמדות לכנסת של תנועת בל"ד
ומנהיגה עזמי בשארה ,
למרות
ראיות נחרצות שהובאו בדבר תמיכתו במאבק האלים של הטרור כנגד ישראל .
בינתיים
נמלט בשארה ,כשהוא חשוד בעבירות ביטחוניות חמורות .ח"כ אחר מטעם מפלגה זו ,
באסל גטאס ,נתפס כשהוא מבריח טלפונים סלולריים לאסיר ביטחוני ונדון לשנתיים
מאסר."
"דוח ועדת החקירה שמונתה לחקור את המהומות באוקטובר
2000
,שבהן נהרגו
12
ערבים ישראלים ,
פלסטיני אחד ונהג יהודי אחד ,התייחס לאווירה שנוצרה
בציבור
הערבי
21
א"ב11280/02
'ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש עשרה נ טיבי,
'פס2
(ג) לפסק הדין של השופט לוין (נבו
15.5.2003
).
22
"דניאל פרידמן "מאקטיביזם שיפוטי למהפכה
בלוג רשות הרבים 8 (
17.1.2021
.)
23
"דניאל פרידמן "הליברליות פורחת, אבל רק כלפי בל"דynet
(
13.2.2020
.)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5677191,00.html
.
9
וציין
כי
"בשארה ותנועתו שיבחו את חיזבאללה ,והועבר מסר לפיו יש לראות
בחיזבאללה דגם לחיקוי בהתמודדות עם ישראל ."עוד נאמר כי "נראה שמסריו של
בשארה הוסיפו שמן למדורה .הם תרמו תרומה ממשית לשלהוב האווירה ובכך הזינו את
הנטייה למעשי אלימות"".
31
. חשוב להדגיש כי
,מלבד התעלמות מהוראות החוק בית המשפט העליון לא העניק כל מ שקל
פרשני לתיקון חוק היסוד ולמטרות שלשמן
נחקק ,והמשיך לדון בעילות הפסלות
ובמבחנים
שנקבעו בטרם נחקק חוק היסוד בעניין ניימן הראשון ובעניין ניימן
השני .
השופט ברק אף העלה
טיעונים בעד אימוץ מחודש של המבחן ההסתברותי למרות אמירתו
משנת
1988
כי
לאור
החקיקה החדשה אין מקום לאמץ אותו .
32
.
2008
–
מאחר שבית
המשפט סירב
לקבל את איתותיה של הכנסת, תיקנה הכנסת את חוק
:היסוד. לסעיף הוכנסה החזקה הראייתית הבאה24
(א1) לענין
סעיף זה, יראו מועמד ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו
למועד הגשת רשימת המועמדים כמי שיש במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת
.ישראל, כל עוד לא הוכיח אחרת
33
. חשוב להדגיש שגם במקרה זה ,הדגישו מגישי הצעת החוק כי מטרתם בחקיקה היא לשנות
את
החוק כריאקציה לפסיקת בית
.המשפט25
34
.
2009
- ועדת הבחירות המרכזית דנה בשתי הצעות פסילה ,הראשונה כנגד רשימת בל"ד
והשניה
כנגד רשימת רע"ם-תע"ל .מבין אלה ,בקשת הפסילה המרכזית דנה בעניינה של רשימת בל"ד ,
והתבססה על שלילת זהותה היהודית של מדינת ישראל ועל תמיכה בארגוני טרור .ועדת
24
'חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס39), התשס"ח-
2008
, ס"ח2164
25
במהלך ישיבת ועדת הכנסת שדנה בהצעת החוק, הקריאה היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ארבל אסטרחן את
דבריו של ברק מפסק הדין בעניין טיבי. חילופי הדברים שלאחר מכן יכולים להעיד כאלף עדים על הלך הרוח של
:המחוקקים
"היו"ר דוד טל :
.סליחה, ארבל אסטרחן. דבריו של ברק לא סותרים את הצעת החוק הזאת
:ארבל אסטרחן
.נכון
:זבולון אורלב
.לא נעים לי להגיד, ברק הוא לא מחוקק, עם כל הכבוד
:היו"ר דוד טל
.הוא הפרשן של החוקים שלנו
:זבולון אורלב
.אולי בעקבות דברים של בית משפט, אנחנו רוצים לשנות חוקים, לא יודע
:יוחנן פלסנר
.הוא נותן כאן כלים כדי לאפשר לנו לנסח
:היו"ר דוד טל
.כרגע הוא לא סותר את מה שהוא אומר, להפך
:זבולון אורלב
כשארבל מדברת אני תמיד מקשיב לה, כי אני תמיד לומד, אבל אני לא יודע מה זה רלוונטי שבמהלך חקיקה
".מקריאים את זה. אני חושב שבית המשפט העליון טעה בפרשת בשארה, זאת העובדה
10
הבחירות אישרה את שתי הבקשות והחליטה על פסילת שתי הרשימות .נציין כי בעניין
רשימת
בל"ד ,נרשם הרוב הגורף ביותר עד כה ו בו
עדת הבחירות בעד החלטת פסילה של רשימה :
24
חברים תמכו בבקשת הפסילה לעומת שלושה מתנגדים בלבד .
35
. תי ש הרשימות ערערו לבית המשפט העליון על החלטת ועדת הבחירות .בית המשפט קיבל פה
אחד את ערעורה של רשימת רע"ם-תע"ל ואת זה של בל"ד קיבל
ברוב של שמונה שופטים
מול
דעת מיעוט של שופט אחד .הנימוקים לפסק
.הדין ניתנו בשלב מאוחר יותר26
חשוב להדגיש כי
גם בשלב זה, השתמשו השופטים במבחנים שנקבעו לפני התיקונים בחוק היסוד, ולא ייחסו כל
.משקל פרשני לתיקון חוק היסוד על ידי הכנסת
36
.
2012
– שוב הוגשו ל
וועדת הבחירות בקשות שונות לפסילת מפלגות ומועמדים .הפעם דחתה
הוועדה את כל הבקשות
מלבד
הבקשה לפסילתה של חברת הכנסת חנין זועבי ,כאשר על הפרק
עומד
ות התבטאויותיה והשתתפותה במשט המרמרה לעזה.
למרות
ש נגד זועבי עמדה גם
השתתפותה במשט במרמרה, קרי
עשיית פעולה ולא רק התבטאויות,
בית המשפט סירב לאשר
.את הפסילה27
37
.
הנימוקים ניתנו כשמונה חודשים אחרי שניתן פסק הדין ,
28
ושוב לא כללו התייחסות לשינויים
שערך המחוקק בחוק. בית המשפט המשיך להשתמש במבחנים שנקבעו בפסיקה טרום חקיקת
.השינויים את השימוש במבחן ההסתברותי בית המשפט שוב.השאיר בצריך עיון29
38
. בית המשפט הדגיש את חשיבות הזכות לבחור ולהיבחר , ככזו שהכריעה את הכף לאי אישור
.מניעת ההתמודדות זועבי30
אולם פסק הדין בעניין התמודדות ראשי הערים שהוגש נגדם כתב
אישום, מעיד:שלא תמיד בית המשפט מכבד זכות זו. פרופ' פרידמן31
"הזכות להיבחר הופכת קדושה ככל שמדובר בבשארה, זועבי ויזבק. ההשוואה בינם לבין
פרשת ראשי הערים מלמדת גם שהעליון "רחוק מלהיות ליברלי
"אישור מועמדותה של היבא יזבק
מצטרף לשורה של פסקי דין שעסקו בפסילת מועמדים
לכנסת. הקו הבולט הוא שעד היום נפסלו רק מועמדים מהימין, ואילו כל המועמדים
המשקפים את העמדה הלאומית הפלסטינית שהיו שנויים במחלוקת–
אושרו (אם לא
נביא בחשבון את פסק דין ירדור, שניתן ב-
1965, ונרמס לאחר המהפכה המשפט)ית" .
26
ע"ב561/09
בל"ד נ' ועדת הבחירות המרכזית (הנימוקים ניתנו ביום7.3.2011
) .
27
א"ב9255/12
ועדת הבחירות
המרכזית לכנסת התשע־עשרה נ' זועבי ', פס30
לפסק הדין של הנשיא גרוניס (נבו
20.8.2013
.)
28
א"ב9255/12
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע־עשרה נ' זועבי ', פס1 לפסק הדין של הנשיא גרוניס
(נבו
20.8.2013
).
29
.שם
30
'שם, פס30
.
31
"דניאל פרידמן "הליברליות פורחת, אבל רק כלפי בל"דynet
(
13.2.2020
.)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5677191,00.html
.
11
"העליון גם אישר את מועמדותה של חנין זועבי ,שהשתתפה במשט שנועד לפרוץ את
המצור על רצועת עזה (שהוכח כחוקי מבחינת המשפט הבינלאומי ,)אף שהנשיא גרוניס
ציין כי "פעילותה מתקרבת מאוד לקו האסור ."לאחר
שזועבי נבחרה ,היא מצאה לנכון
להסביר שחוטפי שלושת הנערים
בגזרת גוש עציון (שגם רצחו אותם לאחר מכן" )הם
לא
טרוריסטים ,"גם אם היא לא מסכימה איתם .ובמהלך מבצע צוק איתן היא קראה
לפלסטינים להטיל מצור על ישראל .הפעם אישר בג"ץ את החלטת ועדת הכנסת
להטיל
על זועבי עונש הרחקה של שישה חודשים".
"שופטי
הרוב
בעליון הסתמכו על הזכות המקודשת להיבחר – אלא שבישראל זכות זו
איננה מקודשת כלל .מי
שנדון למאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים פסול
שבע
שנים מלהיבחר לכנסת (אלא אם נקבע כי מדובר בעבירה שאין עימה קלון .)בית המשפט
העליון אף פסל
ראשי ערים מלכהן (ובכך שלל את הזכות שהייתה להם להיבחר )אם
הוגש נגדם כתב אישום בעבירה
שיש עימה קלון .זאת בניגוד לחזקת החפות ובניגוד גמור
להוראת החוק שהייתה אז בתוקף .
אבל הזכות להיבחר הופכת קדושה ומקודשת ככל שמדובר בבשארה ,זועבי ויזבק .
ההשוואה בינם לבין פרשת ראשי הערים מלמדת גם שהעליון רחוק מלהיות ליברלי :
הליברליות פורחת כלפי בל"ד ,ובהקשרים אחרים הליברליות היא ממנו והלאה" .
39
. נ
ימוק נוסף של הנשיא גרוניס לדחיית מניעת התמודדותה של זועבי , היא התניית אישור מניעת
ההתמודדות בידי בית המשפט העליון, כך שבית המשפט בוחן אם הוא רואה לנכון לאשר את
הפסילה:
32
"טרם ניישם את אמות המידה הללו על העניין שלפנינו, מן הראוי לעמוד על תפקידו
הייחודי של בית המשפט בהליך אישור החלטת ועדת הבחירות לפסול מועמד
מהשתתפות בבחירות. כאמור, סעיף7
א(ב) קובע כי החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי
מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית ה משפט העליון. להשלמת הסעיף
קובע חוק הבחירות (סעיף63
א(ב)), כי היה והחליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול
השתתפותו של מועמד בבחירות, "תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה
ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון". מכאן, החלטת ועדת הבחירות בדבר מניעת
השתתפות של מועמד בבחירות אינה סופית ואינה משתכללת, אלא אם אושרה על ידי
בית המשפט העליון. במילים אחרות, בית המשפט הוא שותף מלא להחלטה. כפי שצוין
בפרשת טיבי, הליך האישור המתקיים בפני בית המשפט העליון אינו אך הליך של
ביקורת, הנועד לפקח על חוקיות החלטת ועדת הבחירות, אלא הוא הל יך עצמאי
במסגרתו לבית המשפט סמכות, שאינה תלויה בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית, לבחון
'אם הוא עצמו נכון לאשר את ההחלטה אם לאו (ראו, פרשת טיבי, בעמ31-28
). חשוב
לציין כי תפקידו של בית המשפט באישור החלטת ועדת הבחירות שונה בתכלית
32
א"ב9255/12
'ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע־עשרה נ זועבי ', פס15
לפסק הדין של הנשיא גרוניס (נ בו
20.8.2013
)
12
מתפקידו הקלסי בהליכים של ביקורת שיפוטית על רשויות המינהל. כלל ידוע הוא כי
בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המינהלית, וביקורתו, הנעשית
בדיעבד, היא מרוסנת. הסמכות שניתנה לבית המשפט בסעיף7
א(ב) מהווה חריג לכלל
האמור, ומעניקה לבית המשפט תפקיד אינטגרלי בהליך קבלת ההחלטה על אישור או
."פסילת מועמד מהשתתפות בבחירות
40
.
2015
– ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים
פסלה
את
התמודדותה של חברת הכנסת חנין
זועבי ,באותן ההצדקות לפסילתה ב
ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע-
,עשרה
השתתפותה במשט המרמרה שבמהלך סיכולו נפצעו ארבעה חיילים מאש חיה שנורתה לעברם
ומדקירות סכין,
33
"וכן אמירתה "לדעתנו חמאס אינו ארגון טרור.
34
בפני הוועדה גם עמדו
דבריה שנאמרו במהלך הכנסת התשע-
)עשרה (אליה בג"ץ איפשר לה להתמודד
, בכלל זה
על
.חוטפי שלושת הנערים שהם אינם טרוריסיטים35
בית המשפט קבע שלא לאשר את החלטת
הוועדה ,ולאפשר לה להתמודד.
36
למותר לציין שבית המשפט לא התייחס בפסיקתו לשינויים
.בחקיקה
41
.
2019
–
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ואחת החליטה לפסול את התמודדותו של
חבר הכנסת
עופר כסיף ושל רשימת רע"ם-
בל"ד
ודחתה
שלוש בקשות
לפסול את ד"ר מיכאל בן
ארי.
37
בית המשפט דחה
את החלט
ו
ת ועדת הבחירות ואישר את התמודדותו של כסיף
ברוב של
שמונה שופטים כנגד דעתו החולקת של השופט מינץ. בנוגע לרשימת רע"ם בל"ד, בית המשפט
,העליון אישר את התמודדותה ברוב של שמונה, כנגד דעתו החולקת של השופט מינץ. בנוסף
בית המשפט קיבל את הערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לאפשר ל
בן ארי
,להתמודד
.ומנע את התמודדותו ברוב של שמונה שופטים כנגד דעתו החולקת של השופט סולברג
42
.
:השופט מינץ בפסק הדין38
"הרצון למנוע שימוש בכלים דמוקרטיים לקידום מטרות אנטי -
דמוקרטיות החותרות
תחת קיום המדינה הוא שעמד בבסיס חקיקת סעיף7
א לחוק יסוד: הכנסת (להלן גם: חוק
היסוד), אשר לו נוספו תיקונים שונים במהלך השנים. האחרון שבהם, משנת2017
(חוק
'יסוד: הכנסת (תיקון מס46), התשע"ז-
2017
'(להלן: תיקון מס46
)), הבהיר כי פסילת
" ,מועמד תיעשה אם יש במטרותיו או במעשיו
לרבות בהתבטאויותיו ", שלילת קיומה
של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של
33
"רועי נחמיאס ועלי ואקד "הרוגים ופצועים בהשתלטות צה"ל על המשט לעזהynet
(
31.5.2010
.)
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3896406,00.html
.
34
א"ב1095/15
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים נ' זועבי ', פס40
לפסק הדין של הנשיאה נאור (נבו
10.12.2015
.)
35
'שם, פס41
.
36
א"ב1095/15
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים נ' זועבי
(נבו10.12.2015
.)
37
א"ב1806/19
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה -
21
נ' כסיף ', פס1 לפסק הדין של הנשיאה חיות
(נבו24.10.19
.)
38
א"ב1806/19
ועדת הבחירות המרכזית לכנס
ת ה-
21
נ' כסיף ', פס2
לפסק הדין של השופט מינץ (נבו24.10.19
.)
13
מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. המחוקק אמר אפוא את דברו, והגדיר את
גבולותיה של הזכות לבחור ולהיבחר לאור קיומם של עקרונות בסיסיים וחיוניים ביותר
."לקיומה של המדינה
43
.
:השופט סולברג39
"אם היינו מפרשים ומיישמים את עילות הפסילה המנויות בהוראת סעיף7
:א לחוק יסוד
הכנסת ככתבן וכלשונן, כדרך שהן מתקבלות על דעתו של אדם מן היישוב, כי אז לא רק
,ד"ר מיכאל בן ארי היה נפסל מלהיות מועמד בבחירות לכנסת. קריאה תמה של הסעיף
קרוב לוודאי שהיתה מובילה אותנו לכלל מסקנה, כי רשימות ומועמדים נוספים שעניינם
."נבחן בבית משפט זה במהלך השנים, ראויים אף הם לזכות בכבוד המפוקפק
44
.
2020
–
תנועת הליכוד, סיעת ישראל ביתנו, ומפלגת עוצמה יהודית הגישו בקשות לפסילת
ח"כ
היבא יזבק . בין ההצדקות לפסילה: פרסום תמונתו של
הארכי טרוריסט
סמיר קונטאר שרצח
ארבעה ישראלים עם ,"הכיתוב "השהיד המוג'האד דברי שבח למחבלת
שרצחה
35
אזרחים
ישראלים (ביניהם
12
ילדים .)
40
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים ושלוש,
ברוב של28
תומכים מול7
מתנגדים קיבלה את בקשותיהן, בגין שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה
יהודית ודמוקרטית ותמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת
.ישראל
בית המשפט הפך את החלטת ועדת הבחירות
המרכזי
ת
בדעת רוב של חמישה שופטים
כנגד דעתם החולקת של ארבעה שופטים :
"דברים קשים וחמורים שעלולים להתפרש כהזדהות עם חברים בארגון טרור
(ויודגש כי הזדהות להבדיל מתמיכה אינה עילת פסילה), שמתי נגד עיני את הפסיקה
."העקבית של בית משפט זה
45
.
,דהיינו אחד הנימוקים לאפשר לתומכת טרור להתמודד לכנסת, הוא ההתעלמות ארוכת השנים
של בית המשפט העליון
מהשינויים.שהכנסת ערכה בחוק
46
.
2021
–
ה
ראיה המרכזית בגינה
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת העשרים וארבע החליטה
לפסול את התמודדותה של
אבתיסאם מראענה לכנסת, ה יא אמירתה של מראענה בריאיון
"למקומון "מגזין המושבות
בתאריך18.9.2008
"
אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי
משמידה את זכרון יעקב". תדגיש, בלי להרוג. שתחזרו לארהC
.או לפולניה ."
41
47
.
ראיות נוספות שהוגשו נגד מראענה הן פוסטים מהפייסבוק שלה. באחד מהם כתבה: "לא
עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך
לנסוע. ואלה היו2
דקות מופלאות בזמן הצפירה. הכביש היה ריק, אני המשכתי לחשוב על מה
39
'שם, פס1
.לפסק הדין של השופט סולברג
40
א"ב852/20
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־23
'נ יזבק ', פס9 לפסק הדין של הנשיאה חיות
(נבו9.2.2020
) .
41
א"ב156/21
1 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה -
24
נ' מראענה ', פס10
לפסק הדין של הנשיאה חיות
(נבו
28.2.2021
.)
14
שעניין אותי באמת באותו הרגע". בפוסט פייסבוק אחר שלה היא כתבה על נער שתקף את
כוחות הביטחון וסיכן את חייהם: "ילד יפה כל כך שהאמין בזכותו הבסיסית להתנגד לכיבוש
האכזרי. הוא נרצח ע"י חייל הכיבוש שהחליט שלילד הזה אין זכות [...] כולה בן14
שיצא
."להפגין על זכותו הבסיסית להגן על אדמתו ועל חירותו42
48
. ב
ית המשפט לא אישר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית
בדעת רוב של7
כנגד דעתו החולקת
של
השופט מינץ :
43
"נקודת המוצא לדיון משותפת לי ולחבריי. והיא, שההגבלות המוטלת על הזכות
החוקתית לבחור ולהיבחר לכנסת צריכות להיות מינימליות, ועליהן להגן על האינטרסים
החיוניים ביותר של המדינה. ברם, אין לקרוא את הוראות החוק כ"אות מתה". כפי
שציינתי בעניין [...], הוראות חוק יסוד: הכנסת בקשר לפסילת מועמד הן ברורות. אמות
'המידה לפסילת מועמד הובהרו במסגרת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס46), התשע
"ז -
2017
" , ונקבע כי פסילת מועמד תיעשה אם יש במטרותיו או במעשיו לרבות
התבטאויותיו"" אחת מהחלופות המנויות בסעיף .
49
.
2022
–
התמודדותה של מפלגת בל"ד לכנסת העשרים וחמש נפסלה בשל שלילת קיומה של
מדינת ישראל מדינה יהודית, בכך שהיא "קוראת לכינונה של מדינת ישראל כמדינת כל
אזרחיה", כפי שמ
צוין
.במצע המפלגה44
יתרה מזאת, בשנת2018
הניחה המפלגה על שולחן
הכנסת הצעת חוק-
.יסוד: מדינת כל אזרחיה
50
. ראי ות
נוספ
ו
ת שהוגש
ו בעד פסיל ת בל"ד
הן ראיון רדיו שנערך עם יו"ר המפלגה בו ביטא את
,תמיכתו בביטול חוק השבות ושינוי המנון המדינה ודגל המדינה
אמירות יושב
ראש המפלגה
,כי המדינה היהודית היא הבעיה ולא הפתרון וכן
"ש
צה"ל הוא מכונ
ת
ההרס הגדולה ביותר
."בעולם45
.בית המשפט פה אחד הפך את החלטת ועדת הבחירות המרכזית
ד .
פרשנות חוק היסוד והאובייקטיביות
השיפוטית
51
. סקירתנו עד עתה מעלה
תמונה ברורה לפיה בעשורים האחרונים עשתה הכנסת כמעט כל אשר
לאל ידה בכדי למנוע מגורמים אותם זיהו חברי הכנסת כעוינים לזהותה של המדינה כמדינה
,יהודית מלהיכנס לכנסת. במקרים אחדים, כמו במקרה של ח"כ עזמי בשארה וח"כ חנין זועבי
בקשת הפסילה לא נתלתה ברעיונות גרידא בד בר אופייה העתידי של המדינה, אלא בתמיכה
אקטיבית באויבי המדינה. לעומת זאת, בית המשפט העליון איין
,את מאמציה אלו של הכנסת
42 שם ', פס4 .
43
'שם, פס1
.לפסק הדין של השופט מינץ
44
ע"ב6668/22
בל"ד ברית לאומית דמוקרטית נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה -
25
', פס5
לפסק הדין של
הנשיאה חיות
(נבו9.10.2022
.)
45
'שם, פס18
.
15
בשורה של פסיקות, ובאמצעות יצירה שיפוטית אינטנסיבית שקראה לתוך מילותיו המפורשות
.של חוק היסוד, מבחנים שונים לצמצום עילות הפסילה46
52
. ד א עקא, נקיטת צעדים אלה על ידי בית המשפט, יש בה בכדי "להחליף את הטירניות של
האסיפות הפוליטיות בטירניות שיפוטית" כדבריו של דה-
טוקוויל המצוטטים על ידי ברק
.בספרו47
אליבא דברק, כאשר שופט חוקתי מפרש חוק יסוד, עליו "לשקף את ערכיה של החברה
."בה הוא חי, כפי מצבם ביום מתן הפירוש48
53
. גישה פרשנית זו מאפשרת לשופט המפרש את חוקי היסוד להתנתק במקצת מן התכלית
האובייקטיבית או הסובייקטיבית של חוקי היסוד כאשר מתקיים פער זמן בין מועד
חקיקת
חוק היסוד לבין
מועד פרשנותו ,ונותנת לו חירות פרשנית גדולה יותר ,בהיותו מבטא נאמן של
תפיסות היסוד של החברה.
54
. אולם ,כאשר חוק היסוד אומר דברים ברורים ומפורשים ,ופער הזמן בין חקיקתו לבין המועד
בו עליו להתפרש וא ה כה קצר ,איזו הצדקה
יכולה להיות להתעלמותו של בית
המשפט
מאמירותיו המפורשות של המחוקק ?איזה כלי פרשני מתיר לרשות השופטת לחרוג
מתחומה
ולעקר מתוכן חוק יסוד שטרם יבשה הדיו בה נכתב ?
55
. כאמור ,גם לאחר חקיקת חוק היסוד בית המשפט המשיך להפעיל את המבחנים שגובשו
בטרם
היות חוק היסוד (למעט המבחן ההסתברותי כפי שנאמר לעיל :)
א.
המטרות והמעשים הפסולים צריכים להיות מרכזיים מבין מטרות הרשימה.
ב.
הרשימה צריכה לחתור בפועל למימושם
ואין די ברעיון תיאורטי בלבד .
ג.
הפעילות לשם הגשמת המטרה הפסולה צריכה להיות מתמדת ומעשית .
ד.
כל האמור צריך להיות מוכח בראיות ברורות וחד משמעיות .
56
. לא ברור כיצד ניתן להשתמש במבחנים שכאלה כאשר הסעיף נוסח בצורה רחבה ביותר וכלל
את המילים
"במפורש או
במשתמע "ביחס למטרותיה של רשימת
המועמדים .מובן
מאליו
שכמעט בלתי אפשרי שמטרה משתמעת תעמוד ולו במבחן אחד מבין הארבעה ,ובוודאי
שאין
אפשרות שמטרה משתמעת תעמוד בכולן .
46
תיאור מפורט של המגמות ושל הכלים השונים בהם נקטו הכנסת ובית המשפט לקדם את תפיסותיהם עד העשור
האחרון ניתן למצוא ב-
מיכל שמיר וקרן מרגל "תפיסות איום ופסילת רשימות ומועמדים לכנבת–
מירדור ועד בחירות
2003
"
)משפט וממשל ח (תשס"ה119
.
47
אהרון ברק )פרשנות במשפט(ג– פרשנות חוקתית (
1995
,)
119
48
.שם
16
57
. בית המשפט הראה כי לצורך צמצום עילות הפסילה הוא מוכן לזנוח
את העקרונות
הבסיסיים
ביותר של פרשנות ,ובראשם עקרון חזקת התכלית שחל על פרשנות כל חוק ובוודאי חוק
יסוד
וכדברי השופט לוין "נעמיד
את
המחוקק הישראלי בכוננו חוק יסוד בחזקת מי שאינו משחית
."מילותיו לריק ואינו מאחז עיניים49
בפסקי דין העוסקים בדברי חקיקה שלחקיקתם הוקדשה
הרבה פחות מחשבה ודיון מאשר חוקי היסוד עושים השופטים כל שלאל ידם כדי להימנע
מלהגיע למסקנה כי פסקה בחוק
היא
.חסרת משמעות או מביאה לאבסורד50
58
. המשך
השימוש במבחנים אלו ,מלבד היותו המשך המגמה של
התעלמות מדברי המחוקק
המפורשים ,מהווה התעלמות גם מאמירה ערכית של רוב העם ,באמצעות נבחריו ,כפי
שעולה
מההיסטוריה החקיקתית .חשוב לזכור שהתיקון לחוק עבר ברוב עצום של
77
חברי כנסת
לעומת
18
מתנגדים .לשם השוואה ,חוק יסוד :כבוד האדם וחירותו שעל כל מילה בו תלה
בית
המשפט העליון תילי תילים של הלכות חדשניות ,עבר ברוב של
32
חברי כנסת לעומת
21
מתנגדים .
59
. אי אפשר לטעות בכוונתם של המחוקקים .ה
כנסת
הגיעה למסקנה שהיא לא מעוניינת
לכלול
בתוך מסגרת הדמוקרטיה הישראלית ח"כים שמזדהים עם אויבי המדינה.
60
. השיקול ששקלה הכנסת היה שיקול ציבורי וערכי ,שמטרתו לייצר
אמירה חינוכית ומוסרית
לכלל אזרחי ישראל ,ומתוך תחושת איום אמיתית שחש הציבור בישראל באמצעות נציגיו.
51
61
. כאשר השופטים אינם
מכבדים את ערכי היסוד כפי שנחקקו בחוקי היסוד, ומתעלמים ממהלכי
חקיקה ארוכי טווח, שאינם בגדר רוח חולפת, הם פוגעים הן בשלטונם של ערכי היסוד
ובאמינותו של בית המשפט כפרשן מהימן שלהם, והן בשלטון הרוב. בדרך זו הדמוקרטיה
החוקתית, על שני יסודותיה, נמצאת בסכנה קיומית. כדברי:השופט ברק52
"ביצקם תוכן נורמטיבי לערכי היסוד החוקתיים, השופטים נותנים ביטוי לערכי היסוד של
החברה, כפי שאלה התגבשו במהלך ההיסטוריה של אותה חברה. בכך הם שומרים על
49
בגץ726/94
כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האו(צר, פ"ד מח5
)
441
,
465
50
וראה בעניין זה בפסק הדין שניתן לאחרונה בתיק עעם4105/09
עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית
בחיפה , (ניתן ביום2.2.2012
) שם בפסקה47
:כתבה כב' השופטת נאור
"חזקת-תכלית: המחוקק לא משחית מילותיו לריק
47. חזקת-
התכלית הראשונה אשר מתעוררת בענייננו היא החזקה שהמחוקק אינו משחית מילותיו לריק... החזקה
שהמחוקק אינו משחית את מילותיו לריק מנחה אותנו שלא לצאת מההנחה שמדובר באות מתה או בטעות, אלא
מההנחה שיש לפרש את סעיף הפטור באופן שמקיים אותו ומוצא לו משמעות אופר:טיבית
"... []כלל גדול הוא בפרשנות חוקים שיש לשאוף לפירוש המוצא לכל הוראה והוראה שבחוק את מקומה ותכליתה
הראויים לה, ויש להימנע מפירוש המביא לידי מסקנה שהמחוקק הכניס לתוך החוק דבר שהיה מיותר ושאין לו תכלית
משלו... []כל עוד קיימת אפשרות של פרשנות סבירה אחרת, לא יני
ח בית-
המשפט שהמחוקק הוציא דברו לשוא" (ע"א
461/61
מנהל אגף המכס והבלו נ' לוינסון(, פ"ד טו3
)
2226
,
2236
(
1961
); ראו פרשנות במשפט-
'פרשנות החקיקה, בעמ
595-599
".)
51
עוד בעניין תפיסת האיום, ר' שמיר ומרגל לעיל הערה46
52
,שם113
.
17
הדמוקרטיה החוקתית, ומקיימים את האיזון העדין עליה היא מבוססת. טול מהדמוקרטיה
החוקתית את שלטון הרוב, ופגעת בעצם מהותה. טול מהדמוקרטיה החוקתית את שלטונם
."של ערכי היסוד, ופגעת בעצם קיומה
ה. כרוניקה של תאונה חוקתית
62
. בשנת
2002
,כבר היה די מידע בידי המחוקקים כדי להבין שבית המשפט העליון מסרב להפעיל
את סעיף 7א לחוק היסוד בצורתו המלאה .
63
. התנהלות זו של בית המשפט הייתה צריכה להביא את המחוקקים למסקנה כי אם
ברצונם
להגשים את תכלית תיקון חוק היסוד ,ולהוביל לתוצאה של פסילת
מועמדים ,עליהם
למצוא
מנגנון שימעיט ביכולתו של בית המשפט להתערב בהחלטות הפסילה של וועדת הבחירות
המרכזית .
64
. אולם ,בתיקון לחוק היסוד שהוסיף יכולת לפסול מועמדים ,התווסף דווקא סעיף המכניס את
בית המשפט העליון לתוך ההליך ,והפעם בתור "גורם מאשר ."
65
. על ההליך הבעייתי בו עלתה ההצעה להוספת מנגנון האישור בידי בית המשפט ,
שלא
נכלל
בהצעת החוק המקורית ,יש מקום לדיון עצמאי ,
אולם
הסכמת מציעי החוק למנגנון זה ,
והתמיכה הרחבה לה זכה התיקון ,מראה כי המחוקקים קיוו כי העברת נטל ההכרעה על כתפיה
של הרשות
השופטת ,יכריח אותה לעיין מחדש בנוסח החוק המתוקן ,ולפעול על פיו .
66
. כיום ,לאחר
למעלה
משני עשורים ,אנו יכולים לראות כי אותה תקווה של המחוקק ,נכזבה ,וכי
אותו מסר לא הועבר .הרשות השופטת ביטלה מאז החלטות פסילה ,ואף פיתחה
מבחנים
נוספים בדבר "מסה קריטית "של ראיות .
67
. המצב החקיקתי הנוכחי מעורר בעיה קשה בו החוק עצמו מעמיד את שופטי בית המשפט
העליון
במצב בו הם נדרשים לשקול שיקולים
ערכיים ומוסריים ,תוך הזמנת
עימות חזיתי מול הכנסת .
68
. עימות זה בא לידי ביטוי באופן מובהק בשנת
2003
,עת חברי וועדת הבחירות המרכזית הצביעו
במופגן
נגד
.המלצותיו של יו"ר וועדת הבחירות, השופט חשין53
המכון הישראלי לדמוקרטיה
."קיים באותו שבוע "ליל שימורים להגנה על הדמוקרטיה54
באותו דיון אמרה פרופ' רות גביזון
ז"ל :בהקשר לפסילת מפלגות
53
.מלבד ההצבעה בניגוד להמלצה, נאמרו ביטויים חריפים על ידי חברי הוועדה
54
ניתן לקרוא את הפרוטוקול המלא של "ליל השימורים" באתר המכון
http://www.idi.org.il
תחת אירועים –
כנסים וימי עיון–
ליל שימורים להגנה על הדמוקרטיה
18
"
גם אני לא אהבתי את הסגנון הזה של חברי הכנסת. אבל לדעתי הוא נובע מכך שהם
מרגישים חסרי אונים. לתת את ההחלטה רק לפוליטיקאים–
זה קטסטרופה. לתת את
ההחלטה רק לשופטים זה לא רעיון טוב עניינית, מפני שזו לא שאלה שיפוטית, אלא
"ערכית פוליטית, גבולות השיח של המדינה.
69
. עד כמה שמתן ההחלטה
לשופטים אינה "
רעיון טוב "כאשר הללו משתדלים ליישם
את
המתווה
הערכי-פוליטי שקבע עבורם המחוקק ,הרי
כאשר השופטים מתעלמים מאותו מתווה ערכי ,
ומחליפים את סט הערכים של המחוקק ושל חוקי היסוד בסט ערכים משלהם ,
הפגיעה
בתפקידיהם המסורתיים של הרשויות השונות ובכבוד
ההדדי בין הרשות המחוקקת
לרשות
השופטת ,מתעצמת עד מאוד .
70
. חוליה אחרונה בשרשרת הפגיעה במעמדה של הכנסת ושל וועדת הבחירות המרכזית
ובתפקידה
בהליך פסילת המפלגות היא יצירת מבחן "המסה הקריטית "של ראיות .מבחן זה שולל הלכה
למעשה את היכולת לקיים
דיון אפקטיבי כלשהו בשאלת פסילת מפלגה בוועדת הבחירות
המרכזית, באשר אין היא אמונה כלל וכלל על הליכים הכוללים גביית עדויות וגיבוש עמדה
.משפטית בדבר הראיות55
ו.
סיכום
71
. בנייר עמדה זה הראינו כי לאורך השנים האחרונות ,חברי הכנסת כנציגי הציבור פעלו
בהקשר
של חוק יסוד :הכנסת בעניין פסילת מפלגות ,'בהילוך סרק .'
72
. כל תיקוני החקיקה שהעבירה הכנסת ,שהגדילו את הסעיף הרלוונטי ,פירטו בדבר עילות
הפסילה ,קבעו
חזקות ראייתיות ועוד ,
זכו
להתעלמות מוחלטת מצידו של
בית
המשפט ,
שממשיך גם
כיום ,
לאמץ מבחנים שנקבעו על ידו בטרם נחקק חוק היסוד ,בפרשת ניימן
השניה .
יתירה מכך ,מאז
שנת
2003
הוסיפה הפסיקה מבחנים נוספים ,שעיקרו
לחלוטין הן את
יכולת
הפסילה של מפלגה או
של
מועמד
בגין שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית
ודמוקרטית או בגין תמיכה במאבק מזוי ן, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת
ישראל ,ואף את היכולת לדון בפסילה בצורה רצינית.
55
בשולי הדברים כדאי לציין שאף בית המשפט העליון אינו ערכאה שעיסוק בשמיעת עדויות וגיבוש מסה קריטית של
ראיות
היא
בתחום מומחיותה. הן בשבתו כערכאת ערעור והן בשבתו כבית דין גבוה לצדק, לא אמורים להתקיים הליכי
.הוכחות בפני בית המשפט העליון
19
73
. מצב זה בו קיימת מחלוקת ערכית מתמשכת בין הרשות המחוקקת, לבין הרשות
השופטת ,
מוביל לפגיעה קשה
באמון הציבור במערכת המשפט
וחמור מכך–
בביטחון אזרחי מדינת
ישראל .כאשר מסרים חדים וברורים מצידם של הגופים הנבחרים זוכים להתעלמות ,הציבור
הרחב שרואה
את עצמו מיוצג על
ידי נבחריו ,רואה בכך התעלמות של הערכאה
השיפוטית
העליונה מתפיסת עולמו ומערכיו .
74
. ב
עשור שבין
2000
ל-
2009
חלה ירידה דרסטית באמון הציבור בבית המשפט העליון .ירידה
שיוחסה
לעיסוקו הרב של בית המשפט העליון בסוגיות
מדיניות-
ביטחוניות ובסוגיות ערכיות
הנוגעות ללב ליבם של החיים הציבוריים .
56גם בשנים האחרונות,
ובתקופה האחרונה ביתר
שאת,
נמשכה מגמת ירידת אמון הציבור במערכת המשפט
בשל ההתערבות ההולכת וגדלה של
.בית המשפט בעניינים אלה57
75
. העובדה שבשנת
2002
,המחוקק ניסה
לתת לבית
המשפט את האפשרות להכריע
על
פי
הקווים
המנחים בחוק היסוד ,ללא
צורך בעימות חזיתי עם המחוקק ,ניסיון שלא צלח תוך
חריגה
בוטה
של בית המשפט מכל סטנדרט מקובל של פרשנות ,חייבת להוביל את המחוקק לפתור את
הסוגיה בדרך אחרת .
76
. כך גם ראיית בית המשפט
את
הדרישה
,בחוק לאישור הפסילה בידי בית המשפט העליון להיותו
שותף מלא להחלטה: "במילים אחרות ,בית המשפט הוא שותף מלא להחלטה"
.
"הליך
האישור
המתקיים בפני בית המשפט העליון אינו אך
הליך של ביקורת ,הנועד לפקח על חוקיות החלטת
ועדת הבחירות ,אלא הוא הליך
עצמאי במסגרתו לבית המשפט סמכות ,שאינה תלויה
בהחלטת
ועדת הבחירות המרכזית ,לבחון אם הוא עצמו נכון לאשר את ההחלטה אם לאו ."
58
77
.
אנו מברכים על כך
ש
תיקון המנגנון הקבוע בס '
7א לחוק יסוד :הכנסת ,
,נמצא על סדר
יומה
של הכנסת ושל הוועדה .
אך
לצערנו הצעת החוק שעל הפרק, בה דנה הוועדה , איננה נותנת פתרון
אמיתי לסוגיה הנדונה., כפי שנייר עמדה זה מראה
78
. הכנסת ,ובמיוחד וועדת ה
חוקה ,חוק ומשפט ,הוכיחה בעבר כי מהלכי חקיקת חוקי יסוד
העוסקים באופי המשטר ובנושאי ליבה נוספים ,נעשים תוך דיון ציבורי מהותי וערכי ,היורד
ליסודותיו של הנושא .מהאמור לעיל
,אנו מבקשים מחברי הוועדה לשקול את הצעתנו בחיוב
בכדי למנוע את הנזקים מהמשך המצב הקיים.
56
,ר' יעל הדר
אמון הציבור הישראלי במוסדות השלטון בעשור האחרון , פרלמנט63
(
2009
)
57
"אהרן גרבר ויהונתן גבעתי "כיצד השפיעה המהפכה החוקתית על האמון בבית המשפט
משפטים נג 6 (
2022
.)
58
א"ב9255/12
'ועדת הבחירות המרכזית לכנסת התשע־עשרה נ זועבי ', פס15
לפסק הדין של הנשיא גרוניס (נ בו
20.8.2013
)
20
ב,כבוד רב
עו"ד יסכה בינה
התנועה למשילות ודמוקרטיה
ז .
המלצות :
לאור האמור לעיל, אנו ממליצים לחברי הוועדה לתקן את
:החוק באופן הבא
תיקון סעיף7
א
1. בחוק-
יסוד: הכנסת, בסעיף7
א–
(1 )
בסעיף קטן (ב), במקום "בית המשפט העליון" יבוא "רוב של שני שליש
."מחברי הכנסת
(2 )
)בסעיף קטן (ד -
;"(א) במקום המילים "ובבית המשפט העליון" יבוא "ובכנסת
"(ב) לאחר המילה "בחוק" יבוא "או בתקנון הכנסת
תיקון חוק הבחירות
לכנסת
2. בחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–
1969
–
(1 )
בסעיף63
א –
)(א
בסעיף קטן (ב) במקום
המילים "בית המשפט העליון" יבוא
;""הכנסת במליאתה
)(ב
)בסעיף קטן (ג –
(1 )
במקום "אישר בית המשפט העליון" יבוא "אישרה הכנסת
;"ברוב של שני שליש מחבריה
)(ג
)סעיף קטן (ה–
;בטל
(2 )
בסעיף64
–
)(א בסעיף קטן (א1
) , בסופו יבוא "החלטת בית
המשפט העליון לפסול
רשימה או מועמד למרות אישור הוועדה המרכזית, טעונה אישור של שני
.שליש מחברי הכנסת
)(ב סעיף קטן (ב1
)
–
;בטל