חומר רקע
1
בס"ד
,מרחשון תשפ"ה67
למדינת ישרא
ל
נייר עמדה1 - הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-
0202
/, פ22/8/01
מבוא
בימים אלו נידונה בכנסת הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג-
0202
/, פ2268/01
, של חה"כ
.משה גפני וקבוצת חברי כנסת
מטרת הצעת החוק לעגן בחקיקה את הנוהל, הש יה קיים במדינת ישראל במשך
כ72
,שנה
על פיו בתי הדין הרבניים דנ
ו
בהסכמת הצדדים בעניינים אזרחיים שאינם
ענייני ה מעמד אישי. בתי
.הדין הרבניים עסקו מאז ומעולם בהסכמת הצדדים בענייני ממון, דיני עבודה ובענייני הלכה למרות
זאת ,
בפסק הדין בבג"צ8728/22
,
2
,המכונה בג"ץ סימה אמיר ביטל
בג"ץ את סמכות בתי הדין לדון בעניינים
אזרחיים בהסכמה, ו קבע כי
עיקרון החוקיות מחייב שסמכותו של בית הדין הרבני לדון בהסכמת בעלי דין
תעוגן בחקיקה, תוך קריאה למחוקק לעגן את סמכותם בחקיקה.
נייר עמדה זה קורא לקדם את ההצעה ולתמוך בה. יש
להשיב לבתי הדין את סמכות ם לדון בהסכמת הצדדים
בעניינים אזרחיים. לעגן בחקיקה את'מ'נהג המדינה
,שנהג מאז ומעולם בבתי הדין הרבניים עד הפגיעה של
.בג"ץ ב"סטטוס קוו" ובהסכמות היסודיות עליהן נוסדה מדינת ישראל
השבת סמכות השיפוט כבוררות לבתי הדין ע"י עיגונה בחוק, מבלי שיש בכך משום כפייה ע ל מי שאינו מעונין
בכך,
.נכונה ורצויה ג"ץ ב
הכיר בצורך של קבוצות רבות בקרב הציבור היהודי בישראל ליישב סכסוכים אך
.ורק בבתי דין הפוסקים על פי דין תורה
ההצעה נותנת מענה לצורך זה .היא נותנת ביטוי ל חופש הגישה
לערכאות שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי,
ומאפשרת לבעלי הדין
לבחור את הדין שיחול בעניינם.
היא
תאפשר את המשך פיתוחו של משפט התורה במדינת ישראל
המתחדשת, במסגרת מוסמכת וממלכתית. בנוסף
היא תפחית את העומס הכבד ה
מ
וטל על בתי המשפט בישראל ותמנע עינויי דין.
הצעה חוק זו מתייחסת לסמכות של בוררות, מאחר
ש .על פני הדברים נראה כי לגביה יקל לגבש הסכמה רחבה
למרות היתרונות
שאנו רואים בנתינת סמכות שיפוט לבתי הדין, נראה כי היכולת לגבש הסכמה היא יתרון
.העולה עליהם
סמכות בתי הדין לדון כבוררים
בתקופת ממשלת המנד ט, בשלהי שנת2206
נקבעו תקנות כנסת ישראל ושם בסעיף2
הוגדרו מועצת הרבנות
הראשית ולשכות הרבנות המקומיות כמוסדות כנסת ישראל. בסעיף7(2) נקבעה סמכותן המשפטית של
לשכות הרבנות: "כל לשכת רבנות תשמש בית דין רבני ממדרגה ראשונה באותם המקומות שייקבעו ע"י
1
.נכתב ע"י הרב יעקב יקיר והרב יאיר קרטמן
2
.ניתן ביום ח' בניסן התשס"ו
2
מועצת הרבנות הראשית, ותהיה לה אותה הסמכות המסורה לבתי הדין של כנסת ישראל בישראל עפ"י כל
דבר מלך במועצתו או עפ"י כל פקודה או עפ"י כל חוק אחר של מדינת
."ישראל
עוד נקבע בסעיף22(ד) לתקנות כי מועצת הרבנות הראשית ולשכות הרבנות
" :רשאיות
ליישב עפ"י הוראות
פקודת הבוררות הנוהגת מזמן לזמן ,כל סכסוכים בין יהודים מקום שנכתב שטר בוררין על ידי שני
הצדדים".
כלומר, ניתנה למוסדות אלה סמכות לדון כבוררים בכל ענין, כולל ענייני הממונות,
כאשר הצדדים הסכימו
.לחתום על שטר בוררות, אף שמדובר במוסדות ייצוגיים של כנסת ישראל
מבחינה מציאותית, במשך עשרות
שנים עד לפסק הדין בבג"ץ סימה אמיר3
שניתן בשנת0227
, בתי הדין
הרבניים היו דנים בדיני ממונות מכוח חוק הבוררות כשהצדדים היו חותמים על שטר בוררות, ופסקי הדין
היו נאכפים, לאחר שאושרו בבית המשפט המחוזי, כמו כל פסק דין שניתן בבוררות. בת
י הדין רא
ו
את
סמכותו לדון נובעת מכוח מצות התורה 'אשר תשים לפניהם', וראו בחוק הבוררות ובחתימה על שטר
הבוררות, א .ת הדרך לאכיפת פסק הדין
הדגיש זאת הרב דיכובסקי4:
בבתי הדין הרבניים נידונים גם דיני ממונות .דיון כזה מתקיים – בהעדר סמכות חוקית – בהסכמת
הצדדים ובחתימה של שטר בוררות.
במסגרת אחד מפסקי הדין הללו קבענו כי חתימה על שטר בוררות אינה תנאי לסמכות בית הדין .
סמכותו של בית הדין נובעת מן החוק האלוקי של 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם 'ומכוח
שליחותם של חכמינו הקדמונים .על כן כל יהודי שומר מצוות כפוף באופן טבעי לשיפוטו של בי"ד
רבני .חתימה על שטר בוררות נועדה רק לספק כלים לביה"ד לביצוע פסק דינו ,אולם אין בכך תנאי
לסמכותו השיפוטית של ביה"ד (תיק מג/
20722
)
בג"ץ סימה אמיר
בג"ץ סימה אמיר
, עסק בהסכם גירושין שאושר בבית הדין והופר לאחר מכן. בהסכם נקבע כי אם לאחר
הגירושין יתגלעו חילוקי דעות בין בני הזוג ,בני הזוג מתחייבים להגיש את התביעה לבתי הדין הרבניים בלבד.
בפסק דינה דנה השופטת פרוקצ'יה בשאלה, האם יכול בית הדין הרבני לקנות סמכות ולדון בעניין מכוח
?הסמכת הצדדים אותו כבורר על פי חוק הבוררות, אף שאין לו סמכות שיפוט רגילה בעניין מכוח חשבד"ר
בתח ילה היא מנתחת את היסודות לסמכות בית הדין הרבני וקובעת כי מכיון שבית הדין הרבני הינו
ערכאת שיפוט ממלכתית, אשר הוקמה מכוח
החשבד"ר, חל עליו עקרון החוקיות, דהיינו אין לו סמכות
,אלא במה שהחוק מקנה לו
והחוק נתון לפרשנות ההלכה הפסוקה . החוק קובע בסעיף2 לחשבד"ר
שלבית
הדין הרבני יש סמכות לדון בהסכמת הצדדים בענייני המעמד האישי או ירושה וממילא ברור שעניינים אחרים
.שאינם מופיעים בחוק אינם בסמכותו
3
בג"ץ8728/22
סימה אמיר
נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים
,(פורסם בנבו7.0.0227
)
4 ש 'דיכובסקי "בתי דין רבניים-ממלכתיים :בעיותיהם והישגיהם "דיני ישראל יג-יד, ז ,טז (תשמ"ו¬תשמ"ט).
3
בנוגע למקור סמכות מתקנות כנסת ישראל קובעת השופטת כי עם קום המדינה חדלה "כנסת ישראל "
כמשמעותה בעת שלטון המנדט ,להתקיים ,ונ
פסקה5 כבר הלכה בבית המשפט כי לתקנות אלה שוב אין עוד
.תוקף
השופטת ציינ
ה קשיים נוספים בנוהג של בתי הדין לדון מכוח בוררות6:
נוצר בפרקטיקה זו טשטוש תחומים בפעולת בית הדין עצמו ביחס לבסיס הדיוני עליו מושתתת
הכרעתו :האם מדובר בהכרעה המצויה במסגרת סמכותו הממלכתית של בית הדין ,הכפופה לביקורת
בית המשפט הגבוה לצדק... או שמא מדובר בסמכות לבר-סטטוטורית ,הבנויה על תשתית אחרת
שמקורה בהסכמת הצדדים ,ונתונה לביקורת ערכאה שיפוטית אחרת ,כגון בית המשפט המחוזי על
פי חוק הבוררות?... יתר על כן ,המציאות בה בית המשפט המחוזי עשוי לפקח מכח חוק הבוררות על
החלטות בית הדין הרבני בתורת בורר עלולה לפגוע באיזון הראוי בין הערכאות ,ולהביא להחרפת
המתח בין זרועות השיפוט האזרחיות לדתיות... בית הדין הרבני ,המתיימר לפעול כבורר בין צדדים ,
פועל עדיין תחת הכסות והסממנים של תפקידו הממלכתי .הוא עושה שימוש לצורך כך במערכת
הפיסית והארגונית של בית הדין ,במימון המדינה... והתקציב הממשלתי משמשים אותו גם לפונקציה
זו ,שאינה ,על פי טיבה ,בעלת אופי ממלכתי .את הזמן שעליו להקדיש לענייני המעמד האישי שבגדר
תפקידו הרשמי הוא מקצה בחלקו לפונקציה שיפוטית אחרת שאינה מטעמה של
.המדינה
הביקורת על פס"ד סימה אמיר
פסק הדין הזה אשר חולל שינוי יסודי וגזר על בתי הדין הרבניים להפסיק את אשר נהגו מקדמת דנא לדון
בענייני ממון, עורר סערה בבתי הדין. כחודש לאחר מכן הגיב בית הדין הגדול באחד מפסקיו לבג"ץ סימה
אמיר7:
עלינו לציין במ
אמר מוסגר ,ש
פסיקת בג"ץ מהוה פגיעה קשה ב"סטטוס קוו "וביחסי בתי הדין עם
בתי המשפט .בתי הדין הרבניים לא נולדו עם הקמת המדינה .בתי דין אלו קיימים מאז מעמד הר
סיני... בארץ ישראל היו בתי דין רבניים במשך אלפי שנים .בתקופת המנדט הבריטי ובתקופה
העותומנית שימשו בתי הדין הרבניים בכל הפונקציות השיפוטיות ,והיתה להם סמכות שלטונית
5 ע"פ
006/70
יאיר נ 'מדינת ישראל ,פד"י יט(2
)
020
.
6
לעיל הערה2
בפסקה28
.לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה
7
:'בית דין הגדול, תיק מס 2 -
00
–
1221
., פס"ד רל' במאגר המקוון
בהרכב הדיינים הרבנים :דיכובסקי, בן שמעון ,בר
.שלום
דברים מעין
אלה משמיענו השופט צ' טל שהיה בדעת מיעוט בבג"ץ2072/21
כץ נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים ,
(פ"ד נ0
)
122
,
726
(
2227
" :)בתי-
דין לפי דין תורה קיימים ועומדים בישראל מימות עולם .חכמינו מזכירים את בית-דינו של משה רבנו
...
וממנו ואילך נמשכת שלשלת הקבלה
ונמשך די תורה ,בלא הפסק ,עד ימינו אלה .
...
בית הדין הרבני שבדורנו ,גם הוא חוליה בשלשלת זו .בניגוד למה שיכול להשתמע מדברי חברי ,
השופט זמיר ,ומפי הפסיקה שהביא ,לא מדינת ישראל הקימה את בית הדין הרבני .בית הדין הרבני קדם לתקומתה של מדינת ישראל .
...
המחוקק הישראלי ,כאשר בא בשנת תשי"ג (
2212
)לקבוע תחום שיפוטם של בתי-דין רבניים ,מצא גם הוא לפניו בתי-דין קיימים ועומדים .
חוק שיפוט בתי דין רבניים אינו מקים בתי-דין רבניים .הוא אך נותן גושפנקא ממלכתית לשיפוטם של בתי-דין הקיימים זה מכבר.
...
פירוש
הדבר שהמחוקק ניצל מכשיר קיים ,בית-דין רבני ,והעניק לו שיפוט ייחודי ממלכתי בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל ,ושיפוט
מקביל ,בהסכמת כל הצדדים ,בשאר ענייני המעמד האישי .בעניינים אלו ,ובהם בלבד ,פועל בית הדין הרבני כמוסד שלטוני וכאורגן רשמי של
המדינה .האם בכך ניטל ממנו או נגרע ממנו כוחו שהיה לו מאז ומקדם !?סבורני שאין הדבר כך".
4
לפסוק ולבצע .מדינת ישראל קיבלה את בתי הדין הרבניים כיצור חי וקיים ,אלא שהעניקה להם
סמכות פורמלית בקטע צר של דיני משפחה .אולם בתי הדין המשיכו להתקיים במלוא מעמדם בכל
התחומים האחרים בהסכמת הצדדים .הדרך הפורמלית לביצוע פסק הדין נעשתה באמצעות שטר
בוררות ,שמטרתו היתה לאפשר לזוכה להפעיל את פסק הדין באמצעות ההוצאה לפועל .בג"ץ ורשויות
המשפט האחרות כיבדו וביצעו את פסקי הדין הללו מאז קום המדינה ,ללא עוררין .בכל הפעמים
שהנושא עלה לדיון משפטי ,לא עורערו סמכותו ומעמדו של ביה"ד בנושאים אלו .יש לציין שאזרחים
שומרי מצוות מצווים לפי ההלכה להתדיין בבי"ד רבני ,והם עושים זאת בהסכמה של שני הצדדים .
האלטרנטיבה המוצעת להם לפנות לבתי דין פרטיים ,שהמצב בחלק גדול מהם אינו מניח את הדעת ,
פוגעת ביכולתם של שומרי מצוות לקיים את מצוות הדת כראוי.
גם בכנס הדיינים-
התש"ע נמתחה ביקורת קשה מפיו של פרופ' שוחטמן על בג"ץ סימה אמיר שהגדיר אותו
"טעות בדבר משנה" וכך הוא סיכם את עמדתו8
:
פסק-הדין בפרשת סימה אמיר ,בו נעקרה מבתי-הדין הרבניים סמכות רבת-שנים ,המעוגנת בחוק ,
לשמש כערכאת שיפוט דתית ,בהסכמת הצדדים ,תוך התעלמות מן הגיבוי שקיבלו בתי-הדין
הרבניים במרוצת השנים מהמערכת המשפטית כולה ,ותוך מתן פירוש לסעיף
21
(ד()
0
)לחוק יסוד :
השפיטה ,המתעלם מן ההיסטוריה החקיקתית של החוק ומדברי חקיקה אחרים ,המאשרים את
הכרת המחוקק במעמדו הייחודי של בית-הדין הרבני ,הרשאי לפעול בשתי הפונקציות גם יחד :גוף
שיפוטי שמכוח החוק ,וערכאת שיפוט דתית שמכוח הסכמת הצדדים ,הוא בגדר של "טעות בדבר
משנה."
.. על המחוקק לומר את דברו ,ולהחזיר לבתי-הדין הרבניים את מעמדם מימים ימימה .זהו
צורך של הציבור שומר תורה ומצוות במדינה ,הנצרך – מבחינה הלכתית – לשירותיו של בית-דין קבוע
(הנבחר על-ידי המדינה ורשויותיה ,ומכוח הסכמת הציבור ,)הדן דין תורה ,לצורך הכרעה בסכסוכים
אזרחיים ועוד .זהו גם צורך של מדינת-ישראל ,כמדינה יהודית ,לדאוג להמשך יישומו ופיתוחו של
המשפט העברי על-ידי הגופים השיפוטיים הממלכתיים
.שלה
היועץ המשפטי לבתי הדין הרבניים עו"ד שמעון יעקובי, אף הוא מתח ביקורת על בג"ץ סימה אמיר בכנס
הדיינים תש"ע. בין יתר נימוקיו הוא קובע, כי ניתן לעגן את הסמכות לדון כפונקציה שיפוטית דתית גם בסיפא
של סימן
82
לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל: "כל עדה דתית תיהנה מעצמאות בענינים הפנימיים של
העדה ,בכפוף לכל פקודה או צו."
סימוכין נוספים הוא מוצא בתקנות הדיינים (אגרות ,)התשי"ז-
2216
,
העוסקות גם בגביית אגרה בתיקי בוררות הנדונים בבתי הדין הרבניים.
יעקובי אף דוחה את הקשיים שהציגה
השופטת פרוקצ'יה בנוהל הבוררות בבתי הדין9
:
8 א' שוחטמן
, כנס הדיינים תש"ע
,227
268
עורכים:
'א
'צ שינפלד ,ש' יעקבי
'ור רכס
)(תשע"ב . לדעתו הסיבה שעד שנת2222
לא העלתה
המערכת המשפטית ספקות בנוהג זה היא: "ההבנה ששררה אז בקרב המערכת המשפטית כולה הייתה ,שבשבתו כבורר ,אין בית-הדין הרבני
פועל כבית משפט של המדינה ,ועל-כן אינו מוגבל לסמכויות שהוקנו לו בחוק .לפי תפיסה זו ,בשבתו כבורר ,אין בית-הדין הרבני פוגע בעיקרון
החוקיות ,באשר במעמדו כערכאת שיפוט דתית ,אינו מחויב כלל למסגרת הסמכויות שנקבעה לו בחוק שיפוט בתי דין
."רבניים
9
'שם בעמ220
.
5
הטענה שכאילו בית הדין הרבני היושב כבורר ,עושה שימוש במשאבי המדינה ללא סמכות או כי יש
בכך פגיעה בתפקוד בתי הדין על חשבון דיונים בעניני גירושין ,הינה נטולת בסיס ....תיקי ממונות היו
תמיד חלק בלתי נפרד מכלל התיקים של בתי הדין ,והם נשקלו כדבר שבשגרה בדיוני התקציב של כל
שנה לקראת תקציב השנה הבאה .חוקי תקציב המדינה הסדירו כדין את היבטי התקציב של בתי הדין
הרבניים ובכלל האמור נשקלו הצרכים עקב תיקי בוררות הנפתחים בבתי הדין הרבניים מאז ומתמיד.
הטענה שכאילו עלול להיווצר בלבול בין ישיבת בית הדין כבורר לבין ישיבתו כערכאת שיפוט אינה
יכולה לעמוד .על פי החוק ,בית משפט שלום יכול לשבת כבורר בדונו בתיקי תביעות קטנות .אם
מוכרת בחוק הסכמת צדדים למסור מחלוקות ביניהם להכרעת בית משפט שלום לתביעות קטנות
כבורר ,ואין בכך כדי לטשטש את המציאות כי מדובר בהכרעה במסגרת בוררות ,והסכם בוררות לענין
זה הינו בר תוקף ,ניתן לעשות כן גם לגבי בית דין רבני .לטענת "הטשטוש "אין איפוא אחיזה.
יעקובי מסכם, כי הזכות להישפט על ידי מוסד דתי מדינתי בעניינים שבין אדם לחברו כאשר שני הצדדים
מסכימים על
כך, מבטאת את חופש הגישה לערכאות שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי. בתי הדין הפרטיים
אינם נותנים מענה הולם לכך10
.ובמקומות רבים בארץ אינם בנמצא
ני
סיונות תיקון בחקיקה
במהלך השנים מאז בג"ץ סימה אמיר נעשו
ניסיונות רבים לתקן את המצב בחקיקה,
ואף היו דיונים בהצעות
.חוק בנושא זה בוועדת חוקה חוק ומשפט, אך הטיפול בכך נעצר שם
עוד בכנסת ה-
27
,, בשנת תשס"ה
הגישה
חה"כ
גילה פינקלשטיין
/הצעת חוק (פ2226
) בעניין. בכנסת ה-
26
הוגשו הצעות חוק ע"י חה"כ
זבולון אורלב
/(פ200/26
) ו חה"כ
הרב יצחק לוי,
וע"י חה"כ דוד אזולאי וחה"כ
יעקב מרגי
/(פ027/26
).
הצעות חוק
נוספות
בעניין הונחו על שולחן הכנסת
ה-
00
ע"י ח
ה"כ משה גפני
/וקבוצת חברי הכנסת (פ2078/00
/; פ2062/00
), "י ע
ח ה"כ( אבי מעוז/פ0620/00
),
ע"י
ח
ה"כ
/ישראל אייכלר (פ882/00) וע
"י
חבר הכנסת שמחה רוטמן
/(פ2807/00
.)
המלצה
אנו מציעים, לקדם את הצעת החוק
ה
מעגנת את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בענייני ם אזרחיים
.כבוררים
הצעה
ה חוק מתייחסת לסמכות לדון
כ
בורר
ים , מאחר
ש על פני הדברים נראה כי לגביה יקל לגבש
.הסכמה רחבה
למרות היתרונות
שאנו רואים בנתינת'סמכות שיפוט'
לבתי הדין, נראה כי היכולת לגבש
.הסכמה היא יתרון העולה עליהם
10
וראה עמיחי רדזינר"בית הדין הרבני בין בג"ץ לבד"ץ: השפעת בג"ץ על מעמדו ההלכתי של בית הדין הרשמי" משפט וממשל
יג062
תשע"א .
במאמרו הוא מסביר כיצד פסיקתו של בג"ץ פוגעת קשות במעמדו ההלכתי של בית הדין הרבני המדינתי בעיני הציבור הנזקק לשירותיו של
בית דין דתי, שמבחינתו בית הדין המסורתי בעם ישראל אמור לטפל במכלול הסכסוכים המשפטיים ובמיוחד בדיני הממונות. פגיעה זו גרמה
לעלייה במעמדם .ההלכתי של בתי הדין הפרטיים