חומר רקע
כ"ז בחשוון, תשפ"ה
28
בנובמבר
2024
לכבוד
ועדת החוקה
,שלום רב
:הנדון
עמדת הסניגוריה הציבורית ביחס
להצע 'ת חוק המרכז לגביית קנסות (תיקון מס
29
)(פריסת תשלום בעד חוב שטרף חלף
המועד לתשלומו), התשפ"ד-
2024
לקראת
הדיון בהצעת החוק שבנידון ,
הסניגוריה הציבורית מבקשת להביע את תמיכתה בהצעת
החוק
, וזאת בכפוף לאמור להלן.
ככלל, במסגרת ההליך הפלילי, לא קיים בידי בית המשפט, ואף לא בידי התביעה או ההגנה, כלי
אפקטיבי
לחקירת יכולת כלכלית של ה
נידון
. בבואו להטיל על ה
נידון
סנקציה כלכלית, לרוב תהיה
בידי בית המשפט תמונה מעורפלת וחסרה של יכולתו הכלכלית של ה
נידון
לעמוד בסנקציה שהוטלה
עליו. כך קורה, שלעיתים קרובות מוטלות על נאשמים חסרי אמצעים סנקציות כלכליות שהם
.מתקשים מאד לעמוד בהן
כך למשל, ידוע כי
כ-
80%
מהמאסרים חלף קנס שמופעלים בישראל הם
בגין קנסות הנמוכים מ-
5,000
₪
.
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית
בהכר תם של כלל הגופים המעורבים במערכת המשפט
הפלילי בחשיבות הטיפול והשיקום , ובכלל זה
השיקום הכלכלי ,עבור אוכלוסיות של עוברי חוק.
בין היתר הוכר הקשר שבין חובות לבין עבריינות ורצידיביזם (עבריינות חוזרת), והצורך לפתור
.בעיות אלו מן העומק, בדומה למענים שניתנים במסגרת בית המשפט הקהילתי
בהתאם לכך עוסקת הסניגוריה הציבורית בשנים האחרונות
בטיוב
הייצוג שניתן מטעמה בסוגיות
הנוגעות להטלת סנקצ יות כספיות במסגרת ההליך הפלילי על עוברי חוק חסרי אמצעים. במסגרת
זו, פועלת הסניגוריה הציבורית להעלאת המודעות של כלל המעורבים בהליך הפלילי בדבר
החשיבות של התאמת הסנקציה הכספית ליכולותיו הכלכליות של הנידון (כפי שהורה גם המחוקק
במסגרת סעיף40ח לחוק העונשין, הת
של"ז-
1977
), ובין היתר בחשיבות קביעתם של המועד
לתשלום ופריסתו לתשלומים באופן מודע ומתחשב , על מנת לאפשר גבייה
יעילה , מבלי שהחיוב
יצבור תוספות וריביות ותאבד המוטיבציה לשלמו.
יצוין, כי רבים מלקוחות הסניגוריה הציבורית, בהם אסירים רבים, חווים מצוקה
ממשית
בשל
חוסר יכולתם לשלם את חובותיהם במרכז לגביית קנסות. אי עמידה בתשלום החובות עלול להוביל
להפעלה של מאסר חלף קנס; לעיקול חשבונות קנטינה של אסירים, כך שהם נותרים ללא מקור
כספי לתשלום עבור צרכים בסיסיים בכלא, ו כתוצאה מכך ;חשופים לניצול בידי אסירים אחרים
מניעת קציבה מאסירי עולם ומניעת שחרור מוקדם של אסירים בעלי חוב ; עיקול חשבונות
.ומשכורות של עוברי חוק משוחררים, שמתקשים להשתקם ולהתפרנס בשל העיקולים, ועוד
יוזכר
כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-
2018
,, החריג ממתן ההפטר את הסנקציות הכלכליות
כך שמדובר בחובות
נצחיים שתופחים לאורך זמן, ו לכן יש חשיבות רבה לפריסה מידתית של
.החיובים
הסניגוריה הציבורית מברכת איפוא על
הרחבת
סמכויותיו של המרכז לגביית קנסות לפריסת החיוב
.לתשלומים בשלב טרום החוב וכן לביטול תוספות פיגורים
:אלו הערותינו להצעת החוק
1.
יוצע להרחיב את סמכויות מנהל המרכז לגביית קנסות לפרוס תשלומים בסכומים
הגבוהים מ-
50,000
₪
בשלב טרום החוב, וזאת אף אם יימצא שהמנגנון המוצע בחוק–
פריסה עצמאית באמצעות אתר האינטרנט–
.יותאם רק לתשלומים בגובה נמוך יותר
נכון
לעכשיו, הצעת החוק מותירה את מנהל המרכ ז ללא סמכות לפרוס תשלום חוב העולה על
50,000
₪
.בשלב טרום החוב
2.
בסעיף3 להצעה מוצע,
כי תנאי לפריסת התשלום יהיה ש"החוב לא נפרס כבר לשיעורים
בהתאם לפסק דין או החלטה של בית המשפט", ובהמשך מוצע כי על אף האמור, מנהל
המרכז יהיה רשאי להיענות לבקשה לפרוס חוב שכבר נ פרס בהחלטה או בפסק דין, "אם
מצא כי חל שינוי מהותי בנסיבות אשר יש בו כדי להשפיע על יכולתו של המשלם לשלם את
יתרת החוב". דברי ההסבר מבארים כי "מדובר במצב שבו אדם שמש
ל ם את התשלום על
פי ההסדר שנקבע בגזר הדין או בהחלטת הגורם שהטיל את התשלום, במשך תקופה
ארוכה, מב קש לשנות את ההסדר שנקבע, בשל שינוי מהותי בנסיבות. רק במקרה כזה, ואף
על פי שנקבע הסדר בגזר הדין או בהחלטת הגורם מטיל התש
ל ום יוכל מנהל המרכז לשנות
את הפריסה לתשלומים שנקבעה בגזר הדין או בהחלטה. במקרה כזה, הסדר התשלומים
שייקבע אינו חייב להיות לפי המתווה הקיים בתוספת השישי
ת
כנוסחה המוצע. יובהר, כי
."מטרת סעיף קטן זה לעגן בחקיקה את המצב המשפטי הנוהג כבר כיום
הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לבטל תנאי זה ולאפשר פריסה בהתאם לתוספת
השישית גם בעניינם של אלו שכבר נפרסו תשלומיהם במסגרת פסק דין. כאמור לעיל, לא
קיימים בי די בית המשפט הפלילי כלים לחקירת יכולת ולהערכה נכונה של יכולותיו של
עובר החוק לעמוד בתשלום שהוטל עליו. קושי זה בא לידי ביטוי גם בקשר לפריסת
התשלומים. התוצאה האבסורדית היא שדווקא באותם מקרים שבהם נתן בית המשפט
את דעתו לצורך להקל על ה
נידון ולפרוס את החיוב לתש לומים, אך לא דייק בפריסה, לא
תתאפשר פריסה מידתית יותר. ואילו באותם מקרים שבהם בית המשפט לא נתן דעתו
לעניין, או שסבר שאין צורך בפריסה כלל, דווקא אז כן תתאפשר פריסה בהתאם להצעת
.החוק
יצוין, כי בניגוד לאמור בדברי ההסבר, ההצעה אף אינה משקפת את המצב המשפטי
הקי ים. כיום, על אף שבסמכות בית המשפט לפרוס את התשלום, לעיתים קרובות סבורים
בתי המשפט כי עניין זה לא נוגע להם, אלא למרכז לגביית קנסות, ומפנים סניגורים
שמבקשים פריסה שונה של תשלום עבור לקוחותיהם ל
בקש זאת מ.המרכז לגביית קנסות
לא סתם
הזהיר
בית המשפט העליון
א
ת ה
שופטים
כי"
הטלת קנס בכלל ומאסר חלף קנס
בפרט, צריכה להיעשות במתינות ולאחר מחשבה, ולא
כסרח עודף
לעונש העיקרי בגזר
הדין"
" :, וכן השורה התחתונה העולה מן הדברים היא'
,שופטים הזהרו בקנסותיכם
בפריסותיכם ובמח"קכם'
. כאשר בית המשפט גוזר דינו של נאשם לקנס בכלל, ולקנס
ומאסר תחתיו בפרט, עליו לקחת בחשבון את יכולתו הכלכלית של הנאשם לעמוד בקנס
ולפרוס מראש את הקנס לתשלומים סבירים שהנאשם יוכל לעמוד בנטל פרעונם...
,זאת
על מנת לשפר סיכויי הגבייה, על מנת ליתן לנאשם הזדמנות הוגנת לעמוד בנטל פרעון
הקנס, ועל מנת שלא לפגוע בסיכויי ה.שיקום של הנאשם
קנס בלתי מידתי עלול לפגוע
בשיקומו של הנאשם, שהרי הקנס לא נועד להשית עונש נוסף, בדמות חדלות פרעון, עונש
שאינו מוכר ב
חוק העונשין .פריסה לא הגיונית
של הקנס עלולה לקלוע את הנידון
לסחרור"...
(
"ע פ4919/14
שמעון אזולאי נ' מדינת ישראל (
6.3.2017
), פסקאות1
,
72
לפסק
.]הדין) [ההדגשות נוספו
חרף האזהרה האמורה, הטלת סנקציות כספיות במסגרת ההליך הפלילי אכן נעשית
לעיתים קרובות כ"סר
ח
עודף", ללא השקעת תשומת לב וללא כלים אובייקטיבים לאומדן
היכולת הכלכלית של הנ ידון לעמוד בתשלום ובפריסה. לכן יש חשיבות לכך שהמרכז
לגביית קנסות יהיה זה
שיתקן טעויות בפריסת התשלום ו יאפשר פריסה מידתית של
התשלומים, בהתאם ליכולת הכלכלית של הנידון. אלמלא יתאפשר נתיב זה, ייאלצו
,נידונים להגיש ערעורים לערכאות גבוהות יותר בעניין הפריסה בלבד ובכך להעמיס על
.הערכאות השיפוטיות העמוסות ממילא
3.
בנוסף לאמור לעיל, יש לוודא כי הצעת החוק הנוכחית עולה בקנה אחד עם תיקון9
לחוק
פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-
1961
, וזאת בעיקר בכל האמור בהמרת תוספת הפיגורים
ב"דמי פיגורים" והטעמים ה
עומדים ביסוד שינוי זה.
ב
כבוד רב וב,ברכה
עו"ד
ישי שרון
עו"ד
מורן כרמון
מנהל מחלקת חקיקה ומדיניות
ראשת התחום הכלכלי
הסניגוריה הציבורית הארצית