חומר רקע

"בס ד א' כסלו תשפ"ה 02 דצמבר2024 ל כבוד חברי ועדת הכספים, ,.א.ג.נ נייר עמדה בעניין הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (בוררות), התשפ"ג- 2023 פ1178/25 :עקרי הדברים א. כארגונים שפועלים בשטח , אנחנו סבורים שמדובר בהצעת חוק שאינה מטיבה עם אזרחיות ואזרחי ישראל ואף להיפך. מניסיוננו מערכת בתי הדין הרבניים לוקה בקלקולים רבים וב יניהם .המונופול שלה על תחום הנישואין והגירושין בישראל רבים מבעלי הדין מגיעים לבית הדין בעל כורחם וסובלים מאפליה, מ פסיקה מחמירה ביותר והתנהלות לא יעילה עד כדי עינוי דין עינוי דין. הצעת החוק הנוכחית תעצים את הקלקולים הללו . ב. תמיכה ממלכתית של מדינת ישראל בבתי הדין הרבניים בנושאים אזרחיים נוספים, שאינם נמצאים תחת סמכותה, היא בעייתית מבחינה משפטית ויוצרת ערכאה שיפוטית נוספת. אין .כל הצדקה לאפשר הליך שיפוטי פרטי על חשבון הקופה הציבורית ג. ,גם מבחינה דתית נסיוננו מלמד שכ אשר סוגיה הלכתית מגיעה לבית הדין הרבני, היא תקבל טיפול מחמיר ומקובע ,הלכתית .תוך ניתוק ממציאות החיים העכשווית בזמן ש מחוץ לבית הדין אנחנו רואים חדשנות בגיור , בפתרונות הלכתיים למניעת עגינות וחליצה– בבית הדין הרבני מעדיפים ליצור את הבעיה ורק אז לנסות לפתור אותה. הריכוזיות של בית הדין מובילה להחמרה הלכתית ולקיפאון של הפתרונות שאנחנו רואים בפסיקה במקומות אחרים . ד. הצעת החוק מניחה כי הסכמת הצדדים לנהל הליך בוררות בפני בית הדין היא הסכמה מלאה ואמיתית. מדובר בשגגה שתוביל לצדדים חלשים להיכנע, ביתר קלות, לדרישת הצד החזק לפנות להליך בוררות בפני בית הדין הרבני ולפי דין תורה. הליך שבמסגרתו לא יהיה זכאי לזכויות בסיסיות המעוג .נות במשפט הישראלי לדברים בהרחבה : 1. הצעת החוק מבקשת לאפשר לנהל הליכי בוררות בעניינים אזרחיים במערכת בתי הדין ה דתיים ובכללם– ה רבניים - לפי דין תורה. כלומר, ההצעה מבקשת לאפשר ניהול הליכי בוררות – הליכי שיפוט, שמטיבם וטבעם, נועדו לשמש כאלטרנטיבה להתדיינות בפני ערכאת שיפוט ממלכתית – .במסגרת ערכאה שיפוטית ממלכתית, המתוקצבת מכספי ציבור ומתמודדת עם עומס תיקים עצום 2. בהצעה זו יש מספר קשיים, שלעמדתנו דורשים להתנגד להצעת החוק : 3. ראשית ,בתור ארגו נים דתיים שפועלים בשטח, אנחנו נותנים סיוע לנשים וזוגות שלא מוצאים מענה בבית הדין הרבני. מנסיוננו מדובר במערכת שיפוטית שלוקה בקלקולים רבים , קלקולים שבסיסם פגיעה חמורה בבעלי דין, אשר רבים מהם נאלצים לפנות אליה בעל כורחם, על מ נ ת .להתגרש ועל מנת לברר את יהדותם 4. .הנסיון מול בתי הדין הרבניים מלמד אותנו על התנהלות לא יעילה, מחמירה ושמרנית אנו נאלצים תדיר– פעם אחר פעם; הרכב אחר הרכב; תיק אחר תיק– לשוב ולפנות לבית הדין בבקשה שייתן החלטות, בבקשה שייקבע דיונים בהקדם, בבקשה שימלא את המוטל עליו, וינהל הליך משפטי .תקין והוגן, תוך התחשבות ראויה בבעלי הדין 5. מדובר, אפוא, במערכת שיפוטית שכבר כיום לא מצליחה להתמודד באופן ראוי ויעיל עם האחריות המוטלת עליה . כבר היום אנו רואים דיינים שמתבלבלים תדיר בין מקרה למקרה, נותנים החלטות .סותרות, זאת במיוחד משום שקשה ביותר להתמודד עם העומס המוטל עליהם ממילא, אין זה סביר, להטיל על מערכת שיפוטית שכזו אחריות נוספת, עימה אין ספק שלא תצליח להתמודד .כראוי 6. ,כך, משמעותה של הצעת החוק היא שיגיעו לפתחו של בית הדין מאות ואף אלפי תיקי בוררות בשנה .אשר יתווספו לכמות התיקים האדירה עימה מתמודדת המערכת כיום נראה כי הדבר יוסיף על העומס הקיים של מערכת בתי הדין; מה שיוביל– בהכרח– לפגיעה בציבור המתדיינים, אשר .נאלצים להגיע לבית הדין, פעמים רבות, בעל כורחם 7. במילים :אחרות על מנת לאפשר לציבור מסוים לנהל מבחירה הליכי בוררות בבתי הדין הרבניים במעטפת ממלכתית ,(שכן האפשרות לפנות לדין תורה באופן פרטי – )כבר קיימת ,ת גרם פגיעה בציבור רחב ביותר ,אשר נאלץ ,בעל כורחו ,להתדיין בפני בתי הדין . 8. ברור מאליו, כי לכל הפחות , בטרם מטילים אחריות נוספת על בתי הדין הרבניים, יש לפעול על מנת לתקן את שלל הקלקולים של המערכת; בוודאי נוכח העובדה שהטלת האחריות תעמיק ותגדיל את .השלכות הקלקולים על הציבור הרחב, הנאלץ להתדיין בפני בית הדין 9. שנית , אין כל הצדקה לאפשר לציבור מסוים לנהל הליכי בוררות – כלומר הליך שיפוטי פרטי– על חשבון הקופה הציבורית . מדובר במושכלות יסוד: בכל מדינה דמוקרטית יש ערכאות שיפוטיות הדנות לפי דין המדינה, ובעלי דין שמבקשים לנהל הליך בוררות, נאלצים לפנות לגורם פרטי ולממן .את ההליך היקר מכספם האישי. וכך גם פועלת מדינת ישראל ביחס לציבור הרחב 10 . מה ש הצעת החוק הזו מבקשת ,הלכה למעשה הוא ,להעניק פריבילגיה מיוחדת רק לציבור החרדי .ולאפשר לו לקיים הליכי בוררות, על חשבון המדינה 11 . שלישית , מצב בו מדינת ישראל תומכת בערכאה שיפוטית ממלכתית, הדנה בעניינים אזרחיים לפי דין תורה .בעייתית הן מבחינה משפטית והן מבחינה הלכתית צעד כזה גורם ל התעלמות מעקרונות יסוד וכללים בסיסיים של שיטתנו המשפטית. כפי הידוע, ישנו פער מהותי עצום בעניינים האזרחיים בין ההלכה היהודית לבין הדין במדינת ישראל, המבוסס על עקרונות וכללים של שיטות משפט מערביות-ליברליות. פער זה משמעותו כי מדינת ישראל תיתן יד לכך שאזרחיה ינ הלו הליכים ,בפני ערכאה ממלכתית, אך לא בהתאם לעקרונות וכללי יסוד של מדינת ישראל ולעיתים אף בניגוד ,גמור לדין האזרחי .וזאת תוך פגיעה בזכויות שהמשפט הישראלי הכיר בהן זה מכבר 12 . גם מבחינה דתית, נסיוננו מלמד שכשסוגיה הלכתית מגיעה לבית הדין הרבני, היא תקבל טיפול מחמיר ומקובע הלכתית טיפול שאינו מתכתב עם מציאות חיינו העכשווית או עם פסיקות הלכתיות מקילות יותר. עינינו כבר ראו כי דיינים שהעזו לפסוק בצורה מקילה במקרים קיצוניים וקשים, שילמו מחיר אישי כבד, ולא עשו זאת עוד. כל זאת בזמן ש מחוץ לבית הדין אנחנו רואים גיור הלכתי ונגיש- .בתוך בית הדין אין דבר כזה כש מחוץ לבית הדין אנחנו רואים הסכמים למניעת עגינות וחליצה- .בתוך בית הדין מעדיפים קודם ליצור את הבעיה ואז לנסות לפתור אותה מתן סמכויות נ וספות לבתי הדין תביא להחמרה הלכתית ולקיפאון הפתרונות שאנ ו רואים .בפסיקה במקומות אחרים 13 . ,רביעית הצעת החוק מניחה כי הסכמת הצדדים לנהל הליך בוררות בפני בית הדין היא הסכמה ,מלאה ואמיתית. מדובר בשגגה. פעמים רבות ישנם פערי כוחות משמעותיים בין צדדים המאפשרים לצד החזק ללחוץ על הצד החלש להסכים לפנות להליך בוררות בפני בית הדין הדתי ולפי דין תורה . הצעת החוק, לפיה הליך הבוררות יתנהל בפני ערכאה ממלכתית, עלולה להחליש עוד יותר את אפשרות הצד החלש להתנגד ל הליך הבוררות . כל כך, הואיל והצד החלש עלול לסבור בטעות כי מדובר בהליך שיפוטי רגיל ולמצער בהליך שיפוטי בו יהיה מוגן יותר, ביחס להליך בוררות רגיל. אולם, לאור האמור לעי ל, בדבר היות מערכת בתי הדין קלוקלת מיסודה, הר י שמדובר בטעות יסודית, שתוביל לצדדים חלשים להיכנע, ביתר קלות, לדרישת הצד החזק ל פנות להליך בוררות בפני בית הדין הרבני ולפי דין תורה; הליך במסגרתו לא יהיה זכאי לזכויות בסיסיות המעוגנות .במשפט הישראלי ,בברכה ,רבקה ארביב עו״ד שיר לביא זנאתי, מנכ״לית מ. משפטית ארגון ׳חופות׳ מבית השגחה פרטית מבוי סתום