חומר רקע

1 א' כסלו תשפ"ה 02 דצמבר2024 התייחסות להצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון– הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ו לרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות), התשפ"ד- 2024 ב תמצות , הצעת החוק נתלית בבעיה נקודתית הקיימת במועצות דתיות אזוריות, ובמקום לתקן את .הדרוש תיקון היא מבקשת לבסס הסדרים כלכליים חדשים משולחי רסן בפועל, הצעת החוק רחבה מאוד, חסרת מנגנוני פיקוח ויוצרת מציאות תקציבית חדשה ופסולה .של שירותי הדת בישראל :להלן נפרט את הבעייתיות בהצעה א. הרחבת התחולה והגדלת העלות התקציבית בצורה ניכרת : למרות התמונה שמגיש ההצעה מנס ה לצייר, הצעת החוק אינה נועדה להסדיר את המצב ה נהוג אלא מדובר ב הרחבה ניכרת שלו. עד היום, תמיכת המשרד לשירותי דת ניתנה לרבנים ולבלניות במועצות אזוריות בלבד )(ורשויות שאין בהן מועצה דתית . כעת ההצעה מבקשת להרחיב את תקצוב הממשלתי ל כלל כוח האדם בכל המועצות הדתיות והרשויות המקומיות . מדובר בהרחבה בעלת פוטנציאל .תקציבי בהיקפים עצומים, ויש לתת את הדעת למשמעויות התקציביות הנגזרות ממנה הצעת החוק מבקשת לאפשר לממשלה "לשאת בהוצאות שכר ותקנים" "על פי אמות מידה שוויוניות שעליהן יחליט השר ", וזאת ללא כל פיקוח או בקרה . בנוסח הנוכחי אף נעלמה .החובה לקבל את אישורו של האוצר וכעת נדרשת התייעצות לקונית בלבד למעשה, הצעת החוק נותנת בידי השר כלי חסר כל מעצורים. חשוב לציין כי כל תקן שימונה על ידי השר הנוכחי .יחייב גם את השרים הבאים אחריו גם אם הם יהיו מעוניינים לשנות את המדיניות שלהם ב. מועצות דתיות נהנות מעודפי תקציב ניכרים ואין צורך לתקצבם עוד : בדו"ח מבקר המדינה ממאי2023 ("ביקורת פיננסית במועצות הדתיות") נמצא כי מועצות דתיות נהנות מעודפי תקציב עצומים בסכומים של מאות מיליוני שקלים , סכומים שמגיעים לכ- 50% מסך ההכנסות .שלהן מדובר במציאות בעייתית ביותר, וכעת המדינה מבקשת להחריף את המצב עשרת .מונים על ידי שפיכה של מיליוני שקלים נוספים לקופה הרוויה הזו ג. עקיפת מודל המימון של40 - 60 : הצעת החוק מבקשת לעקוף את הסדר התקצוב הקבוע ב ,חוק לפיו תקציב המועצות הדתיות יורכב מ - 60% השתתפות הרשות המקומית ו- 40% השתתפות הממשלה. מימון ישיר של תקנים על ידי הממשלה משנה לחלוטין את שיעורי ההשתתפות הקבועים בחוק. לא יעלה על הדעת ששינוי תמהיל ההשתתפות בתקציבי שירותי הדת המקומיים יעבור מהפך שכזה בלי שתינתן לכך הצדקה , ועוד בהצעת חוק פרטית . ד. הסדרה עקומה של שירות הדת : כיום, רשויות מקומיות שאין בהן מועצ ה דתי ת אך מספקות שירותי דת לתושביהן כמעט ולא מתוקצבות על ידי המדינה. התקצוב היחיד שכן הועבר להן הוא באמצע ות מבחינה תמיכה להעסקת רבנים וב ל ניות – תקנים, .במקום לממן את השירותים כעת מבקשת המדינה להעמיק עיוות זה . במקום לקבוע כי רשות שמספקת שירותי דת תתוקצב בדומה ל מועצות דתיות, נקבע כי התקצוב היחיד שלהן יהיה באמצעות תקנים וכוח אדם. אם כבר נעשה השינוי, יש לקבוע כי במקום לתקצב מועצות דתיות יש לעבור למודל של תקצוב .שירותי דת 2 ,כמו כן ה צעת החוק מבקשת לרכז את סמכותו של השר לממן רבנים ובלניות כך שבידיו יהיה לקבוע כמה רבנים וכמה בלניות נדרשים בכל רשות. זהו מצב לא יעיל: השלטון המקומי הוא זה שיודע הכי טוב כיצד להיטיב עם תושביו. הרשות המקומית מכירה את תושביה, את צרכיהם .ואת העדפותיהם, והיא תדע להתאים להם את הפתרונות המתאימים עם זאת, בנדון דנן "כופים" אותם להשתמש בכסף למינוי ,בעלי תפקיד ספציפי, בהתאם לקביעתו של השר גם במקרה בו ישנו צורך בבעלי תפקידים.אחרים ה. להצעת החוק ישנה השלכה תקציבית על המועצות הדתיות : על אף התמונה שעולה מהצעת החוק , בדיון שהתקיים לקראת הקריאה הראשונה נאמר על ידי נציגי משרד האוצר כי להצעת החוק הזו כן יהיו השלכות על תקציביהן של המועצות הדתיות ,. בהתאם לעמדת משרד האוצר המדינה ת דרוש השתתפות של המועצה הדתית ב- 10% מ "שכרו של אותו בעל תפקיד "חדש (וככול הנראה אף יותר מכך). בנוסף, "עלויות המעסיק", שמגיעות לשיעור של כ - 30% משכר בעל התפקיד יושת ו על המועצה הדתית. קרי המועצה הדתית תאלץ לממן כ- 40% מעלותו של תקן אותו יחליט השר לקדם. מדובר בעלות שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים בשנה, כספים שיגיעו לתקנים במקום לשירותים. כך, התושבים שצורכים את שירותי הדת יפגעו והשירות .שינתן להם ילקה בחסר ,בברכה אוהד וייגלר, עו"ד מנהל המחלקה למדיניות ציבורית עתים– סיוע והכוונה בשירותי הדת