חומר רקע

התנועה למען איכות השלטון בישראל דצמבר2024 ,חשון תשפ"ה נייר עמדה על הצעת חוק נציב תלונות 'הציבור על שופטים (תיקון מס6 ) (בחירת הנציב), התשפ"ד– 2024 Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 2 נוכח דיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית לע הצעת חוק נציב תלונות 'הציבור על שופטים (תיקון מס6) (בחירת הנציב), התשפ"ד– 2024 " :(להלן הצעת החוק ,)" אנו מתכבדים להעביר אליכם את עמדתה של " :התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר (להלן התנועה)" בנושא . ב נייר ה עמדה נבקש לעמוד על התנגדותנו ל הצעת החוק, המשנה את כללי המשחק תוך כדי משחק באמצעות קביעה של הליך מינוי חדש לנציב תלונות הציבור על השופטים " :(להלן הנציב)" , המנוגד למושכלות היסוד של חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב- 2002 " :(להלן חוק נציב תלונות הציבור)" , ואשר יביא ל פוליטיזציה של התפקיד ול פגיעה בעצמאות הרשות השופטת. הקדמה 1. ,לפני למעלה מחצי שנה ביום12.5.2024 , סיים 'כב השופט (בדימ') אורי שהם את תפקידו כנציב תלונות הציבור על שופטים .בניגוד גמור להוראות סעיף5 לחוק נציב תלונות הציבור, המחייבות בחירה בנציב חדש לתפקיד "לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של הנציב המכהן " – לא נבחר נציב חדש לכהונה בתפקיד עד היום .כך, נוצר חלל בנציבות תלונות הציבור על שופטים המונע את עבודתה . 2. החלל נוצר על רקע סירובו של שר המשפטים, חה"כ יריב לוין, לנהוג בשיטה המקובלת ולהמליץ יחד עם נשיא בית המשפט העליון לוועדה לבחירת נציב, על מועמדים מקרב שופטי בית המשפט העליון – שא ר לאורך כל השנים .מילאו את התפקיד 3. הצעת החוק מבקשת ,כעת לשנות בזמן אמת את אופן בחירתו ומינויו של ,הנציב כך שהליך המינוי יעבור מ ידי הוועדה לבחירת נציב אל ידיה ם של חברי הכנסת , כאשר המועמד הנבחר על ידם יתמנה לתפקיד על ידי נשיא המדינה. את המועמדים לתפקיד יציעו מעתה ואילך שר המשפטים או עשרה חברי כנסת, כאשר אם יהיו שני מועמדים או יותר, המועמד יצטר ך לקבל את קולותיהם של שבעים חברי כנסת לצורך מינויו לתפקיד . 4. הצעת החוק, דווקא בעת משבר ז ו , ,של מלחמה כוללת מבקשת למעשה ליטול את מעורבותה של הרשות השופטת בהליך הבחירה הו.מינוי של נציב תלונות הציבור על שופטים ומשמעותה, הפרת .האיזון העדין שננקט בחוק בין עיקרון עצמאות השופטים לבין עיקרון אחריותיות 5. ואם לא די בכך, לצד האמור, מוצע להוריד את הרף המקצועי הדרוש למועמד לתפקיד, על ידי השמטה של הוראת החוק הקובעת כי "מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לענין הצעת מועמד לנציב ולענין מינויו." (סעיף3 .)(ג) לחוק Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 3 6. לעמדת התנועה, הצעת חוק זו מהווה המשך ישיר של הניסיון המתמשך של הקואליציה לעשות שימוש פסול בצרכים פרסונליים פוליטיים רגעיים, תוך חקיקת חוקים אד הוקיים המבקשים לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק; להביא לפוליטיזציה אסורה של התפקיד; להטיל מורא על השופטים; ולפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת.תוך הכפפתה למרותם 7. מאחר ו הצעת החוק פוגעת במושכלות תפקידו של הנציב וביסודות הדמוקרטיה והפרדת הרשויות , תוך שינוי של כללי המשחק תוך כדי משחק , אנו קוראים .לחברי הכנסת להתנגד להצעת החוק התכליות העומדות בבסיס הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים 8. בשנת2002 , לאחר כ שנתיים של דיונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, במהלכם נערכה בחינה מעמיקה של הצעות שונות להקמת מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים ולאופן הליך הבחירה ב נציב , נחקק לבסוף חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב- 2002 , שעיגן את ה איזון ה עדין ב ין עריכת ביקורת אפקטיבית על השופטים,, באמצעות ביקורת עצמאית שתערך על ידי הנציבות לבין שמירה על עצמאות ם של השופטים ואפשרותם לפעול ללא מורא . 9. בכך, משתקפת תכליתו של חוק נציב תלונות הציבור– שיפור איכות השירות הייחודי שהשופטים נותנים לציבור באמצעות הקמת הנציבות כמוסד ביקורת עצמאי על התנהלות שופטים, תוך שמירה .על עצמאות השופטים ועל ניהול הליכים בבתי משפט 10 . בבסיס התנהלותה של הנציבות ובמושכלות היסוד להקמתה עומדים ,, אם כן שני עקרונות מהותיים אשר משקפים את תכליותיה– עיקרון עצמאות השופטים ועיקרון אחריות הדיווח החל על שופטים : א. עיקרון עצמאות השופטים, מהווה אחד מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי ונגזר מעיקרון הפרדת רשויות המדינה. עיקרון זה משמעו, שעל מערכת המשפט כולה והשופטים בפרט, להתנהל כך שאינם תלויים בגורמים חיצוניים, ללא משוא פנים ובשקילת שיקולים מקצועיים בלבד ללא חשש לקבל.ת החלטות שנגועות בשיקולים זרים על חשיבות עיקרון עצמאות השופטים עמדה כב' השופטת (בדימ') עדנה ארבל ב 'פס28 לפסק דינה ב עע"מ3908/11 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' עיתון דה מרקר עיתון הארץ בע"מ (נבו22.09.2014 :) " העצמאות השיפוטית היא מערכי היסוד של השיטה הדמוקרטית וקיומה הכרחי לשם הגשמת יתר ערכי השיטה . היא מהנכסים החשובים ביותר שיש לו לשופט במילוי המשימות כבדות המשקל שעל כתפיו. היא בריח התיכון של השפיטה, "ציפור הנפש של מלאכת השיפוט"... ומהווה הבסיס והתנאי למימוש הזכות להליך הוגן. בליבתה של עצמאות השפיטה מצויות האובייקטיביות והניטרליות, שהן עיקר העיקרים ...של השפיטה משמעה כי השופט מכריע בדין ,על פי החוק, מתוך חירות המחשבה והמצפון, ללא מורא וללא משוא פנים כאשר הוא פועל על- פי החוק ועל-פי מיטב שיקול דעתו המקצועי ותחושת הצדק והמצפון, בלא שיש עליו כל לחץ או תמריץ . " ב. עיקרון אחריות הדיווח , או אחריותיות ( accountability ) , משמעו קיום ביקורת על התנהגותו והתנהלותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו , בפרט בעת ניהול הליכים משפטיים ,ותוך עמידה על כך ששופט מתנהל באופן מקצועי, ללא משוא פנים, מנהל את הדיון באופן ראוי והולם ושומר על כבודו, כבוד הצדדים וכבוד בית המשפט. 11 . נציבת תלונות הציבור הראשונה, כב' השופטת (בדימ ') טובה שטרסברג- כהן, עמדה על הדיוק שבהסדר ,החקיקתי הקיים ,המאזן בין שני עקרונות אלה :תוך חיזוק אמונו של הציבור במערכת המשפט Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 4 "מטרתה של ההבחנה בין סוגים שונים של פעילות שיפוטית לעניין הפעלת ביקורת ,עליהם היא ליצור איזון הולם , גם מהיבט זה, בין העצמאות השיפוטית לבין עקרון אחריות הדיווח. בכך מתאפשרת הבטחת העצמאות השיפוטית לצד קיום בקרה ממוסדת על מילוי חובתו של השופט לדון בעניינים הבאים לפניו באופן ,ראוי הולם, ענייני , יעיל ומכובד, תוך שמירה על אווירה נאותה באולם הדיונים, דאגה ,לכבודם של המתדיינים ובאי כוחם דאגה לניהול תקין של המשפט ולסיומו במתן פסק דין תוך זמן סביר. בכל אלה יש כדי להגן על יוקרתה של המערכת ולחזק את אמון הציבור בה." 1 12 . ההבנה ששני עקרונות אלה חייבים לבוא יחד ושהם משלימים אחד את השני, הינה אבן יסוד בתפיסה .עליה מושתת חוק נציב תלונות הציבור2 ,על כן ייחודה של נציבות תלונות הציבור על שופטים היא , ביכולתה לאפשר ביקורת ציבורית על השופטים, תוך שמירה על עצמאותה של הרשות השופטת המהווה המוסד החשוב ביותר לריסון והגבלת כוחו של הרוב הפוליטי, לשם שמירה על שלטון החוק וזכויות אדם ואזרח במדינת ישראל . מינוי ה נציב על ידי הכנסת יביא לפוליטיזציה של התפקיד 13 . כיום, ה הליך ל בחירת נציב נערך על ידי הוועדה לבחירת נציב, לפי המלצה משותפת של שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. הוועדה לבחירת נציב היא למעשה הוועדה לבחירת שופטים– גוף ייחודי אשר מורכב מנציגי הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת, הרשות השופטת ונציג י המקצוע. 14 . לפי החוק הקיים ,מינויו של הנציב נעשה על ידי גוף רב -גוני, המייצג אינטרסים מקצועיים שונים לצד מתן משקל רב לנבחרי הציבור , ו .תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי של כלל חברי הוועדה 15 . והנה , כעת, מבקשת הצעת החוק להעביר את הליך המינוי לידיהם של נבחרי הציבור, ללא כל מעורבות של גורמים מקצועיים ותוך מתן משקל מכריע לשיקולים פוליטיים צרים , באופן המקים חשש כבד לפוליטיזציה בהליך בחירת הנציב ובעיצוב אופיו ועבודתו. 16 . ,חמור מכך הורדת הרף המקצועי הדרוש לתפק די ,תוך השמטת תנאי ה כשירות בסעיף3(ג) לחוק, ה קובע כי "מעמדו הציבורי של אדם והיכרותו עם מערכת המשפט יובאו בחשבון לענין הצעת מועמד לנציב ולענין מינויו" , מחזקת את החשש לפוליטיזציה ול ניסיון להביא למינוי של נציב חדש, שבתפקידו יבקש להגשים את מטרותיהם של חברי הכנסת שימנו אותו לתפקיד . 17 . קיומו של הליך פוליטיזציה בתפקיד הנציב, ,האמון על פיקוח מערכת השפיטה הוא בעל השלכות חמורות בשל ייחוד תפקיד הנציב וסמכויותיו המקצועיות , אשר נדרש לברר תלונה באופן מקצועי ללא ;משוא פנים לנהל את דרכי הבירור בה ;ולהחליט על סיום טיפולה וכן להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט (סעיף22 לחוק נציב תלונות הציבור וסעיף7(4 ) לחוק- .)יסוד: השפיטה 18 . מתן סמכויות אלה בידי נציב הנבחר על ידי הכנסת, מעלה את ה היתכנות ל כך ש הוא ימלא את תפקיד ו ""מטעם נבחרי הציבור שיבקש ו להכפיף את הרשות השופטת ל צרכי הם ו להביא לפיטורים של אלה 1 טובה שטרסברג- "כהן "עצמאות שיפוטית מהי ומהן מגבלותיה היבטים בביקורת רשויות המדינה- כתבים ואסופת מאמרים לכבודו ולזכרו של השופט אליעזר גולדברג , 277 ', עמ281-280 (חני אופק- גנדלר, אהרן ברק, ענת הורוויץ עורכים2023 ); ראו גם: אהרון ברק ״על ערכים, שיפוט ודמוקרטיה בישראל״ עיונים בביקורת המדינה 59 21 , 25 ( 2002 :) ״עיקרון זה משקף תפיסה .לפיה כדי להבטיח את תפקידנו בחברה הישראלית בשנים הקרובות, אנו זקוקים לאמון הציבור אמון הציבור משמעותו - אמון בהגינות השיפוטית ובניטרליות השיפוטית . זהו אמון הציבור ברמתו המוסרית של השופט. זהו אמון העם, כי בית ...המשפט איננו צד למאבק המשפטי, וכי לא על כוחנו אנו נאבקים, אלא על השלטתו של החוק אנו נאבקים אמון הציבור פירושו תחושה של הציבור כי ההכרעה השיפוטית נעשית באופן הוגן, אובייקטיבי, ניטרלי תוך מתן של יחס ,שווה לצדדים וללא כל נטייה ... זהו אמון הציבור כי השופט עושה צדק על פי דין. זהו אמון הציבור ברמתה המוסרית הגבוהה של השפיטה. " 2 להרחבה, ראו טובה שטרסברג- כהן, "עיקרון עצמאות השופטים והביקורת על פעולתם: עיונים בתכליותיו של חוק נציב ,תלונות הציבור על שופטים התשס"ב- 2002 ,"משפט ועסקים ג333 ', עמ342-341 .)(תשס"ה Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 5 הפוסקים בהליכים המתנהלים נגד מי שאמונים על מינויו לתפקיד . 3 19 . ,הנה כי כן הנמכת רף הכשירות המקצועית הנדרש ת ממועמד, יחד עם נטילת סמכות הבחירה והמינוי מידי הוועדה לבחירת שופטים, אשר מייצגת את כלל הרשויות ואת נציגי המקצוע, והעברתה לבחירה בלעדית של נבחרי הציבור, מעלה את החשש הכבד כי הרוב הפוליטי יבקש למנות מועמד שיבקש לסנוט ולבקר יתרה את השופטים היושבים בדין בהליכים המתנהלים כנגד הכנסת והממשלה עצמה, או אלה שנבחרי הציבור רוצים ביקרם– ,ובכך בהכרח להביא לאפקט מצנן על השופטים היושבים בדין. הצעת החוק תפגע בעצמאות הרשות השופטת 20 . נציב ש יתמנה באופן בלעדי על ידי חברי הכנסת, ושבסמכויותיו להמליץ על הדחה וסיום כהונתם של שופטים, יהווה בהכרח גורם המרתיע את השופטים מלקבל החלטות נטולות לחצים פוליטיים ובכך .יפגע בעצמאותה של הרשות השופטת 21 . פגיעה כזו עומדת בניגוד מוחלט לתכליתו של החוק, אשר מעלה על נס את חשיבותה של העצמאות השיפוטית., לפיה על השופטים להתנהל כך שאינם תלויים בגורמים חיצוניים וללא משוא פנים על חשיבות עצמאותם של השופטים עמד נשיא בית המשפט העליון (כתוארו דאז) כב' השופט אהרון ברק ב ע"א6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, (מט4 ) 221 ( 1995 :) "ביקורת שיפוטית מבטאת את ערכיה של החוקה. באמצעותה השופט מגשים את ערכיה של החברה בה הוא חי. הוא משקף את תפיסות היסוד של החברה, בתנועתה על .פני ההיסטוריה דוקא השופט- שאינו חייב לעמוד לבחירה חדשות לבקרים- הנהנה .מעצמאות שיפוטית, ראוי לתפקיד זה דווקא משום שהשופט אינו נבחר על - ידי העם במישרין, ואינו מציג לפניו מצע פוליטי או חברתי, הוא מסוגל לתת ביטוי לתפיסות .העומק של החברה, מבלי שיושפע מרוחות השעה החולפות לשם כך עליו לפעול .באובייקטיביות שיפוטית עליו לשקף את השקפותיה של החברה, גם אם לה אינן ,השקפותיו שלו" (שם 'פס81 .)לפסק דינו של השופט ברק 22 . ,כלומר ,לפי הלכה פסוקה שופטים מחויבים לשפוט באובייקטיביות ,מבלי שיושפע ו מרוחות השעה החולפות ומשיקולים פוליטיים כאלה או אחרים .ובעניינו , הכפפת הגורם המבקר תחת מינוי פוליטי ,והורדת רף הכשירות לתפקיד יביאו בהכרח לאפקט מצנן על השופטים, ואף חמור מכך, לחשש חמור שמא ה נציב יבחר לתפקיד על ידי נבחרי הציבור דווקא כדי להטיל מורא על השופטים היושבים בדין. 23 . על כן, לעמדת התנועה, בשל החשש מהליך פוליטיזציה שיפגע עמוקות במוסד הנציבות ובעצמאות השופטים, או לכל הפחות יביא לאפקט מצנן בהיתכנות של שופטים לדון ולפסוק כנגד גורמים בממשלה ,ובכנסת נבקש כי חברי הכנסת יתנגדו להצעת החוק . שינוי כלל י המשחק תוך כדי משחק 24 . הליכי המינוי לבחירת נציב חדש כבר החלו בטרם הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת. 25 . מדברי ההסבר של הצעת החוק ו מ נסיבות מועד הנחתה, עולה כי הגיעה לעולם עקב סירובו החוזר ונשנה של שר המשפטים להגיע להסכמה עם נשיא בית המשפט העליון על מועמד לתפקיד , כשבמרכז 3 ויודגש בהקשר זה, כי לצורך מינוי של נציב אמנם נדרש רוב של70 חברי כנסת (וגם זאת רק במידה ומועמדים שניים או יותר לתפקיד), אולם ברוב המקרים רוב כזה נמצא בהישג ידה של הקואליציה. על כן, אין בהליך הנקבע כדי לדאוג לכך "שהמועמד ייבחר רק אם יזכה לקולות הן מבחרי הקו( ".אליציה והן מחברי האופוזיציה ,כתכלית הצעת החוק מתוך דברי ההסבר להצעת החוק לקריאה ראשונה). זאת ועוד, יש בכך כדי להדגיש שהצעת החוק לא מקודמת מתוך "מסך בערות" ושהיא מתייחסת אך ורק למבנה הקואליציה הנוכחית, העומד בעת כתיבת שורות אלה על68 .חברי כנסת Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 6 עומד סירובו של השר למנות מועמד מקרב שופטי בית המשפט העליון בדימוס , כמקובל וכנהוג .לתפקיד זה 4 26 . ,למעשה ,בדברי ההסבר להצעת החוק כתוב באופן שלא משתמע לשתי פנים, כי היא מ קו דמת במטרה להתגבר על חוסר ההסכמה של השר המשפטים עם נשיא בית המשפט ,העליון באמצעות שינוי של הליך המינוי לתפקיד בזמן אמת. כאשר, להצדקת הליך החקיקה דווקא בעת הנוכחית, נכתב בדברי ההסבר כי היא נועדה"למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב." 27 . .אולם, הצעת החוק אף לא משיגה את תכליתה המוצהרת הזו 28 . הצעת החוק אמנם מעבירה את הליך המינוי לידיהם של נבחרי הציבור, אולם גם כאן בהיעדר הסכמה .בין שבעים חברי כנסת לא יתמנה נציב הצעת החוק לא נותנת מענה לחוסר הסכמה ביניהם , וחסר .בה את אותו מנגנון "שובר השוויון" שימנע את הסיטואציה בה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב 29 . אם כן, המדובר בסיטואציה פוליטית בה לשר המשפטים חסר הרוב הפוליטי הדרוש לו לטעמו בוועדה לבחירת נציב– ולכן מקוד ם כעת ב חקיקה ,הליך מינוי חדש המשנה את כללי המשחק תוך כדי משחק, אשר מעביר את כלל סמכויות המינוי לידיו של הדרג הנבחר, שר המשפטים והכנסת , תוך הדרת ,הדרג המקצועי נשיא בית המשפט העליון והרשות השופטת, מהליך המינוי לחלוטין . 30 . למעשה, וראוי כי הדברים יאמרו בצורה גלויה ומפורשת – מצב העניינים הוא כי שר המשפט ים אשר אינו מרוצה מתוצאותיו של חוק המחייב אותו בהתייעצות והסכמה משותפת מנצל את כוחו הפוליטי על מנת לשנות את החוק כך שישרת את צרכיו ה פוליטיים האי שיים הרגעיים , ובאופן החותר ומרסק את כל מהותו של הליך החקיקה, ככזה האמור להיות על זמני . 31 . הצעת חוק אשר הגיע ה לעול ם מתוך הקשר ספציפי, במועד ספציפי ולמטרה ספציפית– חותרת תחת עקרונות היסוד המחייבים לקיים הליך חקיקה ה צופה פני עתיד, שא ר נקבע "מאחורי מסך ."הבערות5 32 . קידום הצעת החוק דווקא בעת הנוכחית, בה עומד שר המשפטים על סירובו להביא מועמד מוסכם לוועדה לבחירת נציב, עומדת בניגוד לחובה לקיים ."הסדרים חוקיים מאחורי "מסך בערות ,זאת .ביחוד כאשר עסקינו בהצעת חוק המבקשת להנמיך את רף הכשירות לתפקיד 33 . וראו לעניין זה את דבריה של כבוד השופטת וילנר, אשר עמדה על הצורך בקביעת תנאי כשירות לתפקיד ציבורי על בסיס ראיה רחבה ומאחורי "מסך הבערות" בפסקאות8-7 לפסק דינה בבג"ץ 8949/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (אר"ש18.1.2023 :) "הסדרים חוקיים, לא כל שכן חוקתיים, ובפרט כאלה הנוגעים לתנאי ,"כשירות, כבענייננו, נקבעים, מאחורי מעין "מסך בערות הסדרים אלו מגובשים מתוך שאיפת המחוקק או המכונן לקבוע את תנאי הכשירות הראויים, על - בסיס ראייה רחבה של האינטרס הציבורי, להבדיל מאינטרסים פוליטיים צרים וקצרי - .טווח ואולם, במקרה דנן, התיקון לסעיף6 (ג) לחוק - יסוד: הממשלה, שמגדיר כאמור את תנאי הכשירות 4 ,ניצן שפיר"נציב השופטים פורש ללא מחליף נוכח התנגדות לוין למנות שופט עליון בדימוס" ,גלובס , 9.5.2024 . 5 דרישת "( "הכלליות הומשגה, לא אחת, כדרישה של המחוקקים לחוקק "מאחורי מסך בערותBehind a veil of ignorance .)" מונח זה נטבע על ידי הפילוסוף ג'ון רולס, וזאת כחלק מתיאור ניסוי מחשבתי שבו נציגי העם נדרשים להסכים על כללי המשחק הדמוקרטיים מאחורי מסך כאמור– דהיינו מבלי שהם יודעים דבר על אודות האזרחים שאותם הם מייצגים. ניסוי מחשבתי זה מלמד, כך לפי רולס, כי מסך הבערות ( מבטיח קבלת החלטות נקיה מפניות, מאינטרסים אנוכיים ומדעות קדומותJohn Rawls, Political Liberalism 24-26 (1995); John Rawls, A Theory of Justice 118-123 (revised ed. 1999) .) Tel: 02-5000073 | Fax: 02-5000076 | E-mail: [email protected] | Web Site: www.mqg.org.il 7 .הרלוונטיים לענייננו, אינו עומד בעיקרון חשוב זה " 34 . הנה כי כן, שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק, בפרט ביחס לתנאי הכשירות הנדרשים לתפקיד הנציב ואופן הבחירה שלו ,נועד .לקיים אינטרסים פוליטיים צרים וקצרי טווח של הקואליציה 35 . ,זאת ועוד הצעת החוק הנוכחית מהווה חלק מהמגמה שפשטה בכנסת הנוכחית בו היא "בוחרת שלא ,להתמודד על פי כללי המשחק החוקתיים הקיימים אלא לשנותם במהלך המשחק על מנת להתאימם לרצונותיה– ולכך לא ניתן להסכים. " (דבריו של כב' השופט ע' גרוסקופף בפסקה22 לפסק דינו בבג"ץ2412/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (אר"ש3.1.2024 .)) סוף דבר 36 . הנה כי כן ,הבאנו ב פניכם התנגדות חריפה להצעת החוק , אשר תביא לפגיעה חמורה בעצמאותה של הרשות השופטת ותביא ל פוליטיזציה בבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים ומינויו, באופיו של .התפקיד ובעבודה השוטפת של שופטי מערכת המשפט הישראלית 37 . תכליתה של נציבות תלונות הציבור על שופטים היא לקיים מוסד ביקורת על התנהלותם של השופטים תוך שמירה על עצמאות שיפוטית. הצעת החוק, כאמור, מבקשת לשנות את מושכלות .היסוד ולהביא לבחירה בנציב שימונה על ידי גורמים פוליטיים המבקשים להטיל מורא על השופטים 38 . אנו סבורים כי הצעת חוק מהווה המשך ישיר של ניסיונות הרשות המבצעת להכפיף את הרשות השופטת לרצונותיה ם של נבחרי הציבור, ובכ ך לפגוע בעצמאותה, בעיקרון הפרדת הרשויות, במערכת האיזונים והבלמים ולמעשה– .בדמוקרטיה הישראלית כולה 39 . ,על כן נבקש מחברי הכנסת ל התנגד ל הצעת ה חוק ו להסירה מסדר היום ; ,ובד בבד ש שר המשפטים יפעל בהקדם לבחירת נציב חדש בהתאם למנגנון המאוזן הקבוע ב חוק נציב תלונות הציבור. ,בכבוד רב _ __________________ _______________________ _____________________ תומר נאור , עו"ד סתיו לבנה להב, עו"ד אמיר סביר ראש אג ף משפט מנהלת מחלקת מדיניות וחקיקה רכז מחלקת מדיניות וחקיקה