חומר רקע
1
לכבוד
4.12.2024
חברי ועדת
ה
חוקה, חוק ומשפט ג' כסל
ו
תשפ"ה
:הנדון
הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג–
2023
,
/(פ1178/25
/, פ1579/25
) –
הרחבת סמכות בתי הדין הדתיים לבוררות
אנו פונות אלי
כם בשם הארגונים החתומים מטה ,
כמי שמייצגות נשים בבתי הדין הרבניים מכל הקהילות והציבורים
בישראל/ו
או כמי שפעילות למען מסורבות גט .
נבקש
להביא בפני
כם
את
התנגדותנו העזה לה רחבת סמכות בתי הדין הרבנים
לבוררות ו
לפרוש בפני
כם
את
ה
משמעות מרחיקת לכת וחסרת תקדים מבחינה משפטית וחברתית למהלך זה .
הרחבת סמכות
לבוררות,
,גם כאשר היא מבוססת על הסכמת הצדדים
מייצרת בפועל
,תחת כנפיה של מדינה אחת
שתי מערכות משפט, המבוססות על גוף דינים שונה, ומוש
ת תות על תפיסות
צדק שונות : מערכת משפט אחת שאת
חוקיה מעצבת כנסת ישראל, ומערכת משפט אחרת, הלכתית, אשר גוף הדינים עליה היא מבוססת כלל איננו כתוב
(
unwritten law), וש
חלק נכב ד מהדיינים
המכהנים בה
אינם מחויב
ים
למערכת המשפט האזרחית-
לחוקים אותם
,מחוקקת הכנסת, או להלכות הנקבעות בערכאות האזרחיות. מעבר לכך זוהי מערכת משפט המדירה כיום נשים
משורותיה בריש גלי
(שהרי אין נשים דיינות) וסדרי הדין בה שונים באופן מהותי מסדרי הדין הנוהגים בערכאה
האזרחית (לרבות בעניין כש י רותן ה עקרונית של נשים או של .)לא יהודים לעדות יוזמת חקיקה כזו אם תקודם תוביל
"לאובדן האחידות המשפטית הקיימת בישראל, לאובדן "הקוהרנטיות הנורמטיבית1
של שיטת המשפט
הישראלית ,ל ,מצב בו יהיו בישראל דיני עבודה דתיים ודיני עבודה אזרחיים, דין מסחרי דתי ודין מסחרי אזרחי
חוקי הגנת הדייר האזרחי וחוקי הגנת הדייר הדתי וכך הלאה .
עד פסיקת בג"ץ ב2006
2 עסקו בתי הדין הממלכתיי
ם רות ר בבו והמחקר האקדמי ה ראה כי בתי ,הדין הרבניים
למרות היכרותם עם חוקי המגן בתחום דיני העבודה פסקו בניגוד אליהם ולא העניקו סעד ראוי לעובדים .
3
משעה
שבוררויות כאלה יערכו בערכאה משפטית של מדינת ישראל, עם סממני המדינה באולמות, בטפסים ובמסמכים ,
1
בג"ץ1000/92
,בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול
(פ"ד מח2
)
221
.
2 בג"ץ
8638/03
סימה אמיר נ '
בית הדין הרבני
הגדול בירושלים ,
פ"ד סא (1
)
259
(
2006
.)
3 רון
ש '
קליינמן
""הכל כמנהג המדינה "?הלכה והשקפה בפסיקת הדיינים בבתי
הדין בישראל בסכסוכי עבודה "מחקרי משפט
לב
141
(
2019
).
2
לרבות הזמנות לדין ,יהיו מי שיחשבו שהם מחויבים להסכים לבוררות כזו או כי מצופה מהם להסכים . האדם
החילוני הממוצע גם תי קשה להבין את ההשלכות של ההסכמה לבוררות בפני בית דין דתי בעניין אזרחי שכן איננו
.מכיר את הלכות הדין הדתי
.התומכים במהלך הרחבת הסמכויות מנופפים בכך שרק בהסכמת הצדדים סכסוך אזרחי ידון בערכאה דתית
הבעיה
.היא כי הסכמה מלאה ואמיתית יכולה להתקיים רק בין שני כוחות שקולים ומאוזנים
עולה החשש כי במקרים
רבים תיכפה על צדדים חלשים הסכמה להתדיינות, ובפרט על נשים . כך למשל במצבים בהם קיימים יחסי מרות בין
הצדדים (עובד ומעביד, למשל) או צדדים שקיים ביניהם פער מיקוח גדול ופער במשאבים העומדים לרשותם (לקוח
)"קטן" מול חברה מסחרית גדולה, למשל
או מצבים של לחץ קהילתי לעשות שימוש
בערכאות דתיות.
ואולי הקשה
ביותר היא "הסכמה" של אשה המצויה בהליכי גירושין או,אחריהם
להתדיין ,בנושא חלוקת הרכוש שגם אותה
יבקשו לכלול
במסגרת הרחבת סמכות בתי הדין הרבנים
. "הסכמה" כזו
,היא לעולם "הסכמה" מאולצת וכפויה עליה
כתנאי למתן הגט על -ידי הבעל או כתנאי להסכמה כלשהי הקשורה בילדים . נוכח המציאות המשפטית שבה מופעל
לחץ על נשים להיעתר לתנאים שונים המציבים בפניהן בעלים בתמורה למתן הגט על-ידם, ניתן ל ומר באופן ודאי כי
הרחבת סמכות בתי הדי
ן תוסיף כאן נשק רב עוצמה בידי בעלים, אשר יימצאו עצמם נתמכים בבתי -
הדין הרבניים
שמצידם
.יראו את הדרישה להתדיין בפניהם לפי דין תורה כתנאי סביר ואף מתבקש לשם קבלת הגט4.
זהו פתח
לפגיעה חמורה בזכויות נשים מתגרשות, אולי .החמורה ביותר שידעה מערכת המשפט בישראל מזה שנים
יש לזכור כי דין תורה
כפי שהוא מיושם כיום בבתי-הדין הרבניים הממלכתיים
הוא דין
מפלה ובעייתי
לנשים
ולאחרים.
הדין שיחול על התדיינות בבתי הדין כערכאת בוררות
הוא דין תורה
הנתון כיום לפרשנות שמרנית על פי
השקפת עולם של הדיינים המכהנים מכח הממסד .כך לדוגמא,
לפי דין תורה
נוכרים אינם זוכים למעמד שווה ,
י מונ טין אינו נחשב נכס
בר-חלוקה בין בני זוג
, ועוד . עולה החשש, שאזרחים יגיעו לבתי הדין מתוך הסכמה מאולצת
.או אף מתוך שיקולי נוחות (כגון אגרות נמוכות יותר), וימצאו עצמם מבלי דעת במערכת המפלה אותם מלכתחילה
בתי הדין הרבניים עושים כבר היום שימוש שלא כדין
בסמכויות השיפוט שניתנו להם, בענייני
ם הכרוכים ל נישואין
,וגירושין ופוסקים לפי דין תורה במק
ומות שהדין מחייבם לשפוט
לפי הדין האזרחי
כדוגמת ענייני רכוש ,
5
כך שאין
כל הצדקה להרחיב את סמכויותיהם ולהעניק להם סמכות לדון בנושאים נוספים.
ולבסוף אין להתעלם מ החשש הכבד שהעומס שייווצר בבתי הדין עקב
ה
תיקי ם
החדשים יגרום לעיכובים קשים עבור
ציבור המתגרשים אשר מחויב להגיע לבתי הדין לצורך הגירושין,
ולעיתים נכפה עליו על ידי בן זוגו
גם להתדיין
בענייני משמורת והסדרי שהות ., הנחשבים בגדר דיני נפשות ולכן מדובר בפגיעה חמורה
יש לזכור כי בישראל כבר היום קיימים בתי דין רבניים פרטיים המנהלים בוררויות על פי דין תורה, המאפשרים
לציבור המעוניין בכך
פלורליזם משפטי על ידי פניה
לבית דין דתי המתאים להשקפת עולמם ההלכתית, וזאת מבלי
לכפות על כלל ה
מ
תדיינים החפצים בדין תורה השקפת עולם אחידה.
אנו קוראות לכם שלא לאשר את הרחבת סמכותם של בתי הדין
ה
דתיים הממלכתיים .
4 ר' לדוגמא בתיק (גדול )
1-
68
-
8594
(
13.3.08
,פורסם בנבו ) ובתיק אזורי (ירושלים )
1066559/1
(
30.10.16
,פורסם
בדין
והדיין גיליון
45
)
5 דנג"ץ
8537/18
פלונית נ '
בית הדין הרבני הגדול בירושלים (פורסם בנבו ,
24.6.2021
)
3
,בברכה
מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, אוניברסיטת בר אילן
ע תים
מבוי סתום
מרכז צדק לנשים
קולך, פורום נשים דתיות
יד לאישה
:לצורך מענה[email protected]