חומר רקע
1
8.12.2024
לכבוד
ח "כ
שמחה רוטמן , יו"ר ועדת
חוקה חוק ומשפט
של הכנסת
חברי הוועדה
ח"כ משה גפני
ח"כ ישראל אייכלר
הייעוץ המשפטי לוועדה
מזכירות הוועדה
בדוא"ל
שלום רב ,
:הנדון הצע
ו ת חוק שיפוט בתי דין
דת( יים
בוררות"), התשפ
ג -
3
202
-
/פ25/1178
של ח"כ'משה גפני ואח ;
/פ1579/25
של ח"כ ישראל אייכלר
לקראת ישיבת ועדת
החוקה
הקבועה ליום ד '
11.12.2024
או כל ישיבה נדחית ,
להלן
עמדת הסתדרות העובדים הכללית החדשה להצע
ו
ת החוק שבנדון .
מדובר בהצעת חוק בה מוצע לאפשר לבית דין
דת י (המוגדר כבית דין
דתי ,
בית דין
שרעי ובית דין דתי דרוזי)
לדון בעניין אזרחי, היכול לשמש נושא להסכם על פי כל
.דין, בתנאים ובמגבלות המפורטים בהצעת החוק
ההסתדרות עומדת על החרגתם של כל דיני העבודה והליכים משמעתיים מגדר
ה .סמכות המוצעת בהצעת החוק
להלן פירוט הנימוקים להתנגדותה של ההסתדרות להכללתם של אלה בגדר מתן
הסמכות לבית דין
דתי , כמוצע ב
הצעת החוק :
היעדר הסכמה
1.
הצעת החוק מתבססת בראש וראשונה על הסכמת הצדדים. פער יחסי הכוחות
בין עובד למעסיק הינו מובנה במערכת יחסי עבודה. המעסיק הוא הגורם
החזק והעובד –
החלש. (על אף נסיונות של גורמים שונים להציג תמונה אחרת
- המקרים בהם אין זה כך, אם בכלל -
הם בשוליים הזניחים). זוהי, באופן
עקבי, גם עמדתו של המחוקק הישראלי. יחסו של המחוקק להסכמת עובד
הינו יחס'חשדני '
.מאד
2
2.
נעיר, בהקשר זה, כי יכול וההסכמה נדרשת לאו דווקא במועד בו מתעורר
הסכסוך, שיכול להיות גם לאחר סיום יחסי העבודה, אלא עוד בתחילתם, בעת
החתימה על הסכם העבודה, שאזי אין ספק בחולשתו של העובד לעומת
המעסיק. עוד נעיר כי סכסוך יכול להתעורר במהלך יחסי העבודה ולא תמיד
העובד הוא שפותח בו, אלא יכול זה להיות גם המעסיק , ואזי חולשתו של
העובד גדולה עוד יותר, ו"כך גם "הסכמתו .
דבר נוסף, הלחצים על העובד
יכולים ל .נבוע גם מלחצים חברתיים, סביבתיים, בתוך קהילה מסויימת
3.
'הסכמה'
מלאה ואמיתית כוללת בתוכה הבנה, גמירות דעת מלאה ואת
החופש להחליט ללא לחץ, כפייה, או איומים מכל סוג שהוא. לכן היא יכולה
,להתקיים רק בין שני כוחות שקולים ומאוזנים. על כן
הואיל ו ביחסי עבודה
,אין אפשרות להניח כלל קיומה של הסכמה במובנה זה נשמטת מהצעת החוק
אבן יסוד שבלעדיה א
י ן,
.ועל כן לא ניתן להחילה על סכסוכים ביחסי עבודה
4.
זאת ועוד, בית הדין ה
דתי , מלכתחילה, לא הוקם כגוף של בוררות. הוספת
הסמכות עלולה ליצור בלבול או טעות באשר לזכויות הדיוניות, שהן לעיתים
מהותיות, כמו למשל, זכות הערעור, ביטול פסק -
בוררות. בוודאי שהמתח בין
העובדה שמדובר בבוררות, מזה ובערכאה שיפוטית, מזה -
מקשה עוד יותר
לראות את הסכמת העובד-
כהסכמה מושכלת ומודעת הנמסרת מתוך רצון
.חופשי של ממש והבנת המשמעויות
:מבלי לגרוע מן האמור
יחודיות משפט העבודה1
5.
על-
פי משפט העבודה הישראלי, עובד אינו יכול לוותר על זכויותיו מכוח חוקי
המגן, שהן זכויות
קוגנטיות
)(זכויות כופות, שאינן ניתנות להתנייה או לוויתור
)(מכוח חוק או הסכם קיבוצי או צו הרחבה (זכויות כגון פיצויי פיטורים, דמי
,מחלה חופשה, הבראה, עניינים של סטטוס, כלומר האם עובד שכיר או
עצמאי ועוד כיו"ב )
והן אינן נושא להסכם בין הצדדים ליחסי עבודה ומשום
כך גם אינן יכולות להיות נושא
להסכם למתן סמכות בוררות ., כמוצע
,ברם
על -
פי המוצע, העובד אינו מוגן אפילו .מפני קיפוח זכויותיו הקוגנטיות
6.
אין חולק כי זכויות קוגנטיות שאינן ניתנות לוויתור, או נושאים המצויים
בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה ואינם יכולים לשמש נושא להסכם
1
ר' למשל )בר"ע (ארצי22
-
09
-
49876
ב.ס.ד. אריזות96
בע"מ נגד אפרים אפשטיין , פורסם( בנבו7.12.2022
)
3
בוררות, אינם יכולים לבוא בגדר סמכות הבוררות המוצעת. אלא ש משפט
העבודה הוא לא רק זכויות קוגנטיות. קיימ ות הוראות ב חוקי
ה
עבודה , או
,בהסכמים, קיבוציים ואחרים
אשר מקנים הגנה לעובד , או הטבות יתר
)(שמעל לחוק למשל
אך אינ ן בהכרח הוראות
קוגנטי ,ות או ש
אין ודאות
אם
הוראה
או זכות ה
יא קוגנטי
ת;
)(לא תמיד האבחנה היא חדה וברורה ; או
שהזכויות שלובות זו בזו .על-
פי המוצע נורמות כאלו ייכללו בגדר סמכות בית
הדין ה
דתי וניתן יהיה לפסוק בה
ן
גם על-
ה פי דין הדתי, גם אם הוא סותר או
.פוגע בזכויות העובד
7.
,מכלול שלם של חקיקת עבודה וחקיקה הנוגעת ליחסי עבודה
ופ סיקה עניפה
,בתחומים אלו שתכלית ן
הגנה על העובדים, עלול להיעלם במסגרת בית הדין
ה
דתי , כגון זכויות נשים בהריון, חוקי הבטיחות בעבודה, זכויות חיילים
משוחררים, עבודת נוער, זכויות עובדים בעת חירום, זכויות עובדי קבלן כוח
.אדם, מניעת הטרדה מינית ועוד ועוד
8.
כך גם נושאים נוספים בתחום משפט העבודה שהתפתחו בפסיקה, כגון דיני
העוסקים ב זכות
השביתה ו
ב זכות ההתאגדות בארגון עובדים, אשר אף
לגביהם הסמכו
ת
הייחודית נתונה לבית הדין לעבודה, כמו גם בסכסוכים
.קיבוציים בכלל
9.
הצעת החוק אינה מכפיפה את בית הדין
הדתי
לחוק
י
:יסוד כמו, חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו; או חוק יסוד: חופש העיסוק, אשר מחייבים היום כל
בית משפט בישראל לפרש את החוקים באופן שאינו פוגע בערכים עליהם
מגינים חוקי היסוד. הצעת החוק אינה מתחשבת בהתפתחויות בפסיקה
בעקבות חקיקתם של חוקי היסוד,
אשר העניקו מעמד חוקתי לעקרונות יסוד
.של שוויון, כבוד, חירות, זכות הקניין, חופש העיסוק
יחודיות מערכת בתי הדין לעבודה ומירוץ הסמכויות
10
.
דיני העבודה הופקדו בידיה של מערכת משפט ייחודית, האמונה עליהם ואשר
בתחום זה
.מומחיותה ,בית הדין לעבודה מתנהל גם עפ"י דיני ראיות משלו
השונים מדיני הראיות בדין האזרחי הכללי, וכך גם מערכת סדרי
ה דין
היחודיים ל .ו
11
.
הצעת החוק, אם תתקבל, תיצור מצב בלתי רצוי של מירוץ סמכויות, ניהול
דיונים בנושאים ש בכל הכבוד, אינם
במומחיותם של בתי הדין ה
דתיים
ואשר
4
המחוקק ראה לנכון לייחדם למערכת משפטית שהתמחתה בכך, ו יהיו פסיקות
.סותרות באותו עניין
12
.
אם לא יוחרג משפט העבודה, הרי שבהכרח יווצרו מצבים של פיצול , בין
נושאים שבסמכות בית הדין הדתי כבורר ובין כאלו שאינם בסמכותו זו . הדבר
יוביל בהכרח ל
מצב
ים
בלתי רצויים כגון בירור עובדתי כפול, עם תוצאות
,סותרות בין הערכאות"ואף "נפילה בין הכסאות,
כך שבסופו של יום זכויות
העובד לא יתבררו ולא ימוצו;
.או כן יתבררו, אך ייפגעו
13
.
המשמעות של הקניית סמכות כמוצע, הלכה למעשה, היא מתן הכשר מדינה
למערכת משפטית מקבילה לבית הדין לעבודה -
מערכת שאין לה כל מומחיות
בתחום-
שעה שהמדינה כבר בחרה להפקיד את הסמכות
ל בירור משפט
העבודה לבתי הדין לעבודה בלבד .
לא רק שזהו מצב דברים לא
נהיר
,כשלעצמו
א אל שהדבר אף י ב
יא לריבוי התדיינויות בשאלת הסמכות
והחמור מכל-
,כך
עלולה להגרם פגיעה חמורה לזכויות של הצד החלש יותר, אשר נגרר אליה
שלא בטובתו ולא בהסכמתו המודעת ואף למצב בו זכויותיו של העובד לא
.ימוצו כלל
דין משמעתי
14
.
בנוסף, זכויות (וחובות) עובדים רבות נוספות,
מקורן בהסכמים והסדרים
קיבוציים, או אחרים, וכן בצווי הרחבה. כך למשל, הדין המשמעתי החל על
עובד-
מקורו יכול שיהיה בחוק, בהסכם, בצו הרחבה, בתקשי"ר. מכלול שלם
ורחב של זכויות, לרבות כאלו שהושגו בעמל של שנים רבות, לא יחייב את
.בית הדין הדתי
15
.
בנוסף, הליך משמעתי הוא הליך מעין פלילי. הסמכות לקיימו מסורה לגורם
מסויים שנקבע. לא ניתן להתנות עליו והוא אינו יכול להיות נושא להסכם
.בעניין הסמכות
16
.
העולה מן האמור הוא כי יש מניעות משפטית או לפחות קושי משפטי לגבי
מסירת הסמכות בנושאים אלו לידי גורם אחר מזה שנקבע במקור המשפטי
המסדיר את ההליך (יהא זה חוק שירות מדינה משמעת, או תקשי"ר, או
.)'הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וכד על כן יש לקבוע במפורש כי הדין
המשמעתי יוצא מגדר תחולת הסמכות .
5
סיכום
17
.
מן המפורט עולה כי קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים החרגה של
סכסוכי עבודה, דיני העבודה
והליכי המשמעת מגדר
ה
סמכות המוצעת ,
,ובהם
בין היתר: היעדרה של הסכמה חופשית מלאה ביחסי עבודה;
זכויות קוגנטיות
הקבועות בחקיקת העבודה לרבות בצווי
הרחבה, שאינן ניתנות לוויתור
ושאינן יכולות להיות נושא להסכם בעניין הסמכות; זכויות והליכים
שביחסי
עבודה הקבועים בהסכמים קיבוציים ,או צווי הרחבה ועוד שאינם ניתנים
לוויתור וש
בית הדין ה
דתי לא יהיה מחוייב לדון על-
פיהם לפי המוצע;
חקיקת
עבודה שנועדה להגן על עובדים שלא תחייב ב מסגרת
הקניית
הסמכות
המו
צעת; חקיקת יסוד המקבעת ערכים ונורמות חוקתיות אשר לא
תחייב
ב
הקניית הסמכות כמוצע.
18
.
לפיכך וכאמור ברישה, עמדת ההסתדרות היא כי יש להחריג מהצעת החוק
ומסמכות בתי הדין ה
דתיים , באופן ,פוזיטיבי ,קטגורי וגורף את משפט
העבודה ובכלל זה,סכסוכי העבודה ודיני העבודה
הליכי משמעת והליכים
אחרים שבין עובד למע
סיק הקבועים בדין ו/או בהסכמים
והסדרים
קיבוציים
, או הסכמי עבודה.
מן הנוסח הקיים עולה שעניינים הנתונים כיום
לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, יכול ויבואו גם לבוררות בפני בית
.דין דתי
19
.
,אין באמור כדי לגרוע מהתנגדות ההסתדרות להצעת החוק מכל סיבה אחרת
אף אם לא
פורטו לעיל
ו/או כדי להוות הסכמה ו/או ויתור מכל סוג שהוא
ההסתדרות שומרת על הזכות לשנות ו/או להוסיף על האמור, ככל שתראה
.לנכון