הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2221104 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת אלעזר שטרן גדי איזנקוט יואב סגלוביץ' מתן כהנא מיקי לוי משה טור פז מאיר כהן נאור שירי שלי טל מירון סימון דוידסון ירון לוי מיכל שיר סגמן דבי ביטון מטי צרפתי הרכבי רון כץ יבגני סובה שרון ניר אלון שוסטר רם בן ברק מירב כהן ______________________________________________ פ/5175/25 הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי, התשפ"ה–2024 דברי הסבר "מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאותם אתה ואהרן" (במדבר פרק א' פסוק ג'). משחר הדורות, מאז התהוותו לעם, תודעת השירות וההתייצבות למשימה הלאומית מהווה ערך מכונן בזהותו של העם היהודי. עם המורכב מפרטים המקדשים את החיים ומחזיקים כל העת את טובת הכלל וצרכי הציבור. בראשית הציונות, קיבלו שוב ערכים אלו ביטוי מעשי בהקמת מחתרות וארגוני הגנה על העם והארץ. כאשר קמה מדינת ישראל, ומסביבה מדינות עוינות ואויבים רבים, הוקם צבא ההגנה לישראל כצבא העם לצד חובת גיוס לכל אזרח, עם השנים, הלך וגדל מספר הצעירים הנמנים על מגזרים הפטורים מגיוס מסיבות שונות, היסטוריות ואחרות, הגיוס והשירות בצה"ל נותר מנת חלקם של מגזרים מסוימים הנושאים באחריות ובזכות לשרת את עם ישראל. אלו המתייצבים לקריאה ומתגייסים למשימתם עושים זאת מתוך תחושת שליחות והבנת הצרכים הלאומיים ורובם רואים בשירות זכות גדולה, ובכל זאת, השלכות הנטל אינן מבוטלות וכרוכות במחירים כבדים. יסוד קיומנו כעם הוא ההכרה שהנושאים באחריות ומשרתים הם הביטוי המובהק לתורת וערכי ישראל. ספרא וסייפא בכל תחומי החיים. על פי הנתונים האחרונים, כחמישים אחוז מברי הגיוס בקרב אזרחי ישראל, אינם מתגייסים לשירות צבאי. רבבות צעירים אינם משרתים את המדינה אך נהנים מהטבות רבות שהיא מעניקה. המלחמה שנפתחה עלינו בשמחת תורה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), חייבה את מדינת ישראל להעריך מחדש את צרכי הביטחון. המשימות המוטלות על גופי הביטחון, ובראשם צבא ההגנה לישראל, מחייבים התעצמות והרחבה של הצבא, בדגש על המערך הלוחם. המלחמה והשלכותיה, חידדו מחדש את חוסר הצדק בכך שעול השירות מוטל על כתפיהם של מעטים כל כך. ניסיונות רבים נעשו לאורך השנים, לחייב גיוס של אוכלוסיות נוספות. אולם בפועל, שינוי קטן מאוד נעשה, אם בכלל. הנתונים מראים כי ההטבות שמעניקה המדינה ברכישת דירה, בסבסוד לימודים אקדמיים או לימודים בישיבה, נאמדים במיליארדים רבים מדי שנה. מן הראוי שהמדינה תעניק הטבות אלה, לאזרחים המקדישים ממיטב שנותיהם כדי לשרת את המדינה והחברה בישראל. לפיכך, הצעת החוק הזו נועדה לקבוע בראש ובראשונה קביעה ערכית ומוסרית – כל אזרחי המדינה נדרשים לשרת את המדינה, בשירות צבאי. הטבות שמעניקה המדינה בתחומים שונים, תינתנה למשרתים, באופן בלעדי או בקדימות על פני אחרים. מתקפת 7 באוקטובר, המלחמה הארוכה שפרצה בעקבותיה והאבדות הרבות בקרב חיילי צה"ל, הביאו כאמור את צה"ל לצורך משמעותי בהגדלת כוח האדם, הן במערך השירות הסדיר והן במערך המילואים. למרבה הכאב, גם מצבה בטחוני של מדינת ישראל כיום, בעיצומה של המלחמה, לא מביא לשינוי משמעותי בתפיסת הגיוס לצה"ל בקרב אותם ציבורים שלא משתתפים בנטל. במקביל לדיונים על הרחבת מנעד המגזרים השותפים לנטל על מנת לתקן את העוול, נכון תעשה המדינה אם תוקיר ותכיר באופן מובחן באלו אשר שירתו ועודם משרתים בשירות צבאי. הצעת חוק זו נועדה למסד את מעמד המשרת באמצעות זכויות יתר – הן כלכליות והן זכויות אחרות. מטרת הצעת החוק היא לקבוע מעמד מיוחד לאלו אשר מקריבים ממיטב שנותיהם, ולעתים אף מסכנים את חייהם ומשלמים מחירים כבדים בגוף ובנפש, למען כלל אזרחי מדינת ישראל. ואם לא די בכך, בראיה ביטחונית מדובר בשחיקה משמעותית של המערך כולו. ככל שאנו נחשפים להימשכות המלחמה ומורכבות המערכה ברמה המדינית, האסטרטגית והטקטית – אנו מבינים כי אין מדובר בתקופה מוגבלת כי אם בשינוי משמעותי במציאות הביטחונית של מדינת ישראל ומשכך שינוי בסיסי בתפיסת הביטחון כולה. מתוך ההבנה כי אוכלוסיית משרתי המילואים עומדת על 2% בלבד, אנו מבקשים לייצר שינוי מתבקש שיתאים את המציאות הביטחונית החדשה וכן את הדרישות החדשות מאנשי ומשפחות המילואים. ככלל, היות וממוצע ימי המילואים בשנת 2023–2024 עומד על 120 ימי מילואים, אנו מבקשים לתמרץ באופן יוצא דופן את אנשי ומשפחות המילואים אשר תרמו כשליש מהשנה לטובת הגנה על הבית במלחמת חרבות ברזל ולמעלה מ-60 יום בשגרה, מקריבים את נפשם, פרנסתם וטובתם האישית והמשפחתית לטובת יצירת חזית אחידה חזקה ומאוחדת ושומרים על מדינה שלמה. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת משה סעדה וקבוצת חברי הכנסת (פ/4709/25), על ידי חבר הכנסת אוהד טל (פ/4865/25), על ידי חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי הכנסת (פ/5006/25), על ידי חבר הכנסת משה סולומון (פ/5015/25) ועל ידי חבר הכנסת משה פסל (פ/5047/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ח' בכסלו התשפ"ה (09.12.2024) מטרת החוק 1. מטרת חוק זה היא לעגן את מעמדם של אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי וזכויות יתר המוקנות לה, מקום בו שירות והגנה על העם והארץ הם מאבני היסוד של עם ישראל משחר הדורות. מטרת חוק זה היא לעגן את מעמדם של אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי וזכויות יתר המוקנות לה, מקום בו שירות והגנה על העם והארץ הם מאבני היסוד של עם ישראל משחר הדורות. מטרת חוק זה היא לעגן את מעמדם של אוכלוסיית המשרתים בשירות צבאי וזכויות יתר המוקנות לה, מקום בו שירות והגנה על העם והארץ הם מאבני היסוד של עם ישראל משחר הדורות. הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה – בחוק זה – "לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לעניין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר; "לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לעניין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר; "לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לעניין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר; "משרת" – מי שמשרת או שירת בעבר בשירות סדיר; "משרת" – מי שמשרת או שירת בעבר בשירות סדיר; "משרת" – מי שמשרת או שירת בעבר בשירות סדיר; "משרת מילואים חריג" – משרת מילואים ששירת לפחות 60 ימי מילואים בשנה (במצטבר), או מעל 100 ימים במלחמת 'חרבות ברזל' וכן בן זוגו או הורהו האחר של ילדו; "משרת מילואים חריג" – משרת מילואים ששירת לפחות 60 ימי מילואים בשנה (במצטבר), או מעל 100 ימים במלחמת 'חרבות ברזל' וכן בן זוגו או הורהו האחר של ילדו; "משרת מילואים חריג" – משרת מילואים ששירת לפחות 60 ימי מילואים בשנה (במצטבר), או מעל 100 ימים במלחמת 'חרבות ברזל' וכן בן זוגו או הורהו האחר של ילדו; "משרת מילואים פעיל" – מי ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים האחרונות, 20 ימי מילואים לפחות וכן בן זוגו או הורהו האחר של ילדו; "משרת מילואים פעיל" – מי ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים האחרונות, 20 ימי מילואים לפחות וכן בן זוגו או הורהו האחר של ילדו; "משרת מילואים פעיל" – מי ששירת במצטבר, במהלך שלוש השנים האחרונות, 20 ימי מילואים לפחות וכן בן זוגו או הורהו האחר של ילדו; "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955; "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955; "פקודות הצבא" – כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955; "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986. "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986. "שירות סדיר" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986. סבסוד לימודים על תיכוניים 3. לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, לטובת לימודים על תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, לטובת לימודים על תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. לא יינתן סבסוד מטעם המדינה, מכל סוג שהוא, במישרין או בעקיפין, לטובת לימודים על תיכוניים, עבור מי שאינו משרת. נקודות זיכוי במס 4. עבור תושב ישראל, ששירת כלוחם בשירותו הסדיר, ומשרת מילואים פעיל, תובא לזכותו בחישוב המס – נקודת זיכוי אחת. עבור תושב ישראל, ששירת כלוחם בשירותו הסדיר, ומשרת מילואים פעיל, תובא לזכותו בחישוב המס – נקודת זיכוי אחת. עבור תושב ישראל, ששירת כלוחם בשירותו הסדיר, ומשרת מילואים פעיל, תובא לזכותו בחישוב המס – נקודת זיכוי אחת. הטבה למעסיק משרת מילואים 5. ניכה מעסיק מס במקור בשעת תשלום שכר עבור משרת מילואים פעיל בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה, יקוזז מסכום המס בו מחויב המעסיק 5% מהסכום אותו ניכה במקור משכרו של משרת המילואים הפעיל. ניכה מעסיק מס במקור בשעת תשלום שכר עבור משרת מילואים פעיל בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה, יקוזז מסכום המס בו מחויב המעסיק 5% מהסכום אותו ניכה במקור משכרו של משרת המילואים הפעיל. ניכה מעסיק מס במקור בשעת תשלום שכר עבור משרת מילואים פעיל בהתאם לסעיף 164 לפקודת מס הכנסה, יקוזז מסכום המס בו מחויב המעסיק 5% מהסכום אותו ניכה במקור משכרו של משרת המילואים הפעיל. כניסה חופשית לגנים לאומיים 6. משרת יהיה פטור מתשלום דמי כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבע כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; ולמקום מוסדר כהגדרתו בסעיף 42 לחוק העתיקות, התשל"ח–1978, ובלבד שהציג תעודת משרת. משרת יהיה פטור מתשלום דמי כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבע כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; ולמקום מוסדר כהגדרתו בסעיף 42 לחוק העתיקות, התשל"ח–1978, ובלבד שהציג תעודת משרת. משרת יהיה פטור מתשלום דמי כניסה לגנים לאומיים ולשמורות טבע כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998; ולמקום מוסדר כהגדרתו בסעיף 42 לחוק העתיקות, התשל"ח–1978, ובלבד שהציג תעודת משרת. פטור משירות 7. מי ששוחרר משירות סדיר מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל, 24 לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה. מי ששוחרר משירות סדיר מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל, 24 לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה. מי ששוחרר משירות סדיר מטעמים רפואיים, וכן עולה חדש שעלה לישראל לאחר הגיעו לגיל, 24 לא ייחשבו כמי שלא שירתו לעניין חוק זה. פטור מתשלום אגרות 8. משרת מילואים פעיל יהיה פטור מהתשלומים הבאים: משרת מילואים פעיל יהיה פטור מהתשלומים הבאים: משרת מילואים פעיל יהיה פטור מהתשלומים הבאים: (1) אגרות רישום למקצועות הרפואה והבריאות; (1) אגרות רישום למקצועות הרפואה והבריאות; (1) אגרות רישום למקצועות הרפואה והבריאות; (2) אגרות רישום רישיון ורכב; (2) אגרות רישום רישיון ורכב; (2) אגרות רישום רישיון ורכב; (3) אגרות רישום ודמי חבר בלשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון; (3) אגרות רישום ודמי חבר בלשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון; (3) אגרות רישום ודמי חבר בלשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון; (4) אגרות רישום ורישוי בפנקס המהנדסים והאדריכלים; (4) אגרות רישום ורישוי בפנקס המהנדסים והאדריכלים; (4) אגרות רישום ורישוי בפנקס המהנדסים והאדריכלים; (5) דמי חבר, אגרות רישוי ואגרות רישום הנדרשים לשם עיסוק בכל מקצוע אחר. (5) דמי חבר, אגרות רישוי ואגרות רישום הנדרשים לשם עיסוק בכל מקצוע אחר. (5) דמי חבר, אגרות רישוי ואגרות רישום הנדרשים לשם עיסוק בכל מקצוע אחר. משרת מילואים חריג 9. משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות: משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות: משרת מילואים חריג יהיה זכאי להטבות הבאות: (א) תנאי בסיס: (א) תנאי בסיס: (א) תנאי בסיס: (1) המשכורת הראשונה שיקבל החייל, מעל לימי המכסה המוגדרים בחוק, תהיה שווה לפי שלושה מהסכום אליו היה זכאי ב-60 או 100 הימים הראשונים, לפי העניין, ויחושבו באופן יחסי למספר ימי שירותו; (1) המשכורת הראשונה שיקבל החייל, מעל לימי המכסה המוגדרים בחוק, תהיה שווה לפי שלושה מהסכום אליו היה זכאי ב-60 או 100 הימים הראשונים, לפי העניין, ויחושבו באופן יחסי למספר ימי שירותו; (2) הפרשות לפנסיה בגין תקופת שירותו; (2) הפרשות לפנסיה בגין תקופת שירותו; (3) הפרשות לקרן השתלמות בגין תקופת שירותו; (3) הפרשות לקרן השתלמות בגין תקופת שירותו; (4) הפרשות לקופת גמל בגין תקופת שירותו; (4) הפרשות לקופת גמל בגין תקופת שירותו; (ב) הנחות בשירותים: (ב) הנחות בשירותים: (ב) הנחות בשירותים: (1) פטור מתשלום ארנונה; (1) פטור מתשלום ארנונה; (2) זכאות להנחה של 25% בתשלום חשבון חשמל; (2) זכאות להנחה של 25% בתשלום חשבון חשמל; (3) זכאות להנחה של 25% בתשלום חשבון המים והביוב; (3) זכאות להנחה של 25% בתשלום חשבון המים והביוב; (ג) השתתפות בתשלומי הוצאות שוטפות: (ג) השתתפות בתשלומי הוצאות שוטפות: (ג) השתתפות בתשלומי הוצאות שוטפות: (1) משרת מילואים חריג, בין אם נשוי ובין אם לאו יהיה זכאי להשתתפות בתשלום מעונות היום והגנים של כל אחד מילדיו בסך של 500 שקלים חדשים לילד ולקבלת דירוג ממשרד העבודה; (1) משרת מילואים חריג, בין אם נשוי ובין אם לאו יהיה זכאי להשתתפות בתשלום מעונות היום והגנים של כל אחד מילדיו בסך של 500 שקלים חדשים לילד ולקבלת דירוג ממשרד העבודה; (2) השתתפות בסך 700 שקלים חדשים עבור קייטנות בחודשי הקיץ, חופשת הפסח וחגי תשרי; (2) השתתפות בסך 700 שקלים חדשים עבור קייטנות בחודשי הקיץ, חופשת הפסח וחגי תשרי; (ד) דיור: (ד) דיור: (ד) דיור: (1) השתתפות בשכר דירה כמפורט להלן: (1) השתתפות בשכר דירה כמפורט להלן: (א) משרת מילואים חריג ששירת 100 עד 119 ימי מילואים בשנה – 1,000 שקלים חדשים בחודש; (ב) משרת מילואים חריג ששירת 120 עד 179 ימי מילואים בשנה – 1,200 שקלים חדשים בחודש; (ג) משרת מילואים חריג ששירת למעלה מ-180 ימי מילואים בשנה – 1,500 שקלים חדשים בחודש; (2) משכנתא: (2) משכנתא: (א) הקפאת תשלומי משכנתא במהלך תקופת שירות המילואים; (ב) בתקופת ההקפאה לא תיגבה ריבית דריבית; (3) הנחות ברכישת קרקעות: (3) הנחות ברכישת קרקעות: (א) 75% הנחה ברכישת קרקע באזור עדיפות לאומית כמשמעותו בסעיף 151 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט–2009; (ב) 50% הנחה ברכישת קרקע ביישובים המדורגים באשכולות 1 עד 5 של מדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאינם באזורי עדיפות לאומית; (ג) 30% הנחה ברכישת קרקע ביישובים ובאזורים שלא מנויים בפסקאות משנה (א) ו-(ב).