חומר רקע
1
שלום אדוני היו"ר
.שמי ישראל עדני סא"ל בוגר מלחמת יום הכיפורים, מלחמת שלום הגליל ומבצעים בין המלחמות השונות
סגן מנהל בית ספר תיכון עיוני, מחנך ומורה לאזרחות ומינהל עסקים.
ראשית דבר,
.ככל שירבו החוקים כך ייפגעו זכויות אדם ואזרח ואתם באטרף של חקיקה
בצל אמירתו של יעקב ברדוגו הלוחש לאזנו של ראש הממשלה, שסימן את ראשי מערכות הביטחון כחזית
,השמינית שלו לאמור, לעולם לא עוד ניצודים. עכשיו אנחנו הציידים. ראה לוין, רוטמן, נתניהו, קרעי
.אמסלם ומתוק השפתיים זוהר
?האם אף אתה אדוני היו"ר משתתף בצייד הזה
ולעניין ה תיקון לחוק יסוד הכנסת סעיף7
א– הרחבת עילות פסילה
?הצעת חוק זה מעלה את השאלה האם היא חוסה תחת הדמוקרטיה מתגוננת או תחת עריצות הרוב
יוזם ההצעה
אתה אדוני
מונה את הסיבות
להרחב ת העילות שהיא:למעשה סיבה אחת
מי שמעלה על ראש שמחתו, מחבלים-
.רוצחים ודומיהם
לפי
דעתך אדוני היו"ר, ה ,ׂשכל ישר
ה ,מוסר בסיסי
ה
חוק ומשפט, מורים כולם כאחד
שמקומו של מי
"
שמעלה "על ראש שמחתו.לא יכירנו בכנסת ישראל
כל זאת בשם ה
דמוקרטיה מתגוננת
?האמנם
?שכל ישר מהו
תבונה אינטואיטיבית שנגזרת מהתרבות והנורמות של האדם. האם השכל הישר
?אוניברסלי
?מוסר בסיסי מהו האם המוסר שאתה מציג אובייקטיבי או סובייקטיבי,
.לעניות דעתי סובייקטיבית
איך
?אתה יודע שהאזרחים נניח רק היהודים שותפים לאותה מציאות, האם הרוב בלבד מעצב את המציאות
האם הכוח קובע מה ראוי, מה נכון, מה טוב? האם אתה מתכוון ל מתח
ש
בין הזכות לחיים
או ביטחון
המדינה לבין הזכות למדינה או לצומוד מבחינת הערבים כלומר היצמדות לקרקע
או הזכות לחופש
הביטוי.
?חוק ומשפט מהו
אם החוק והמשפט מורה על כך מדוע יש להוסיף עילות? או שיש כאן כעס על בית
משפט העליון בשבתו כבג"ץ שמפרש באופן צר את סעיף7
א(א)
( ,
3
) "
תמיכה במאבק מזוין, של מדינת
אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל."
כלומר לצמצם את שיקול דעתו של בג"ץ ואף למנוע
.מבג"ץ לאשר ונותר רק לערער
2
עוד אתה אדוני היו"ר
מוסיף כי גישה זו של בג"ץ מעצי
מה
את "על ראש שמחתו" של חברי כנסת
.שתומכים במעשי טרור
תכלית ראויה
מה
התכלית הראויה של החוק למנוע טרור או
עידוד לטרור?
שאלת התכלית הראויה נחלקת לשתי שאלות משנה: האחת, אם התכלית נועדה לשרת אינטרס חברתי
ראוי, והשני
י
ה אם הגשמת אינטרס חברתי זה חיונית וחשובה.
התכלית הראויה ."של הרחבה זו היא במסגרת רחבה יותר של תפיסת מפלגת הליכוד "המשילות
ב שם
המשילות מפלגה זו רוצה לדרוס את חופש הביטוי, להשמיע קול אחד בערוצי התקשורת (כמו הפרטת
התאגיד, לא לפרסם בעיתון הארץ כדי לפגוע
בהכנסותיו , סגירת שידורי
אל-ג'זיר
ה
בישראל ומצד אחר
מתן הטבות כל כליות לשופר הממשלה ערוץ14
)
כל אלה נועדו לצמצם ככל האפשר את היכולת של
האזרח לקבל מידע מגוון, לשפוט, להחליט. כלומר תכלית הרחבת הסיבות נועדה לשרת אינטרס חברתי
.שאינו ראוי
האינטרס הוא לצמצם ככל האפשר את מספר המפלגות הערביות או לייהד אותן כלומר למנוע מהן ביקו רת
גם במצבים של טרור על ידי בני עמם. פעולת טרור שמנקודת מבטו של הטרוריסט מטרתה להביא לשינוי
ה.מצב ביחסים שבין יהודים לערבים במרחב שבין הירדן לים
התכלית הראויה הנוספת
הגשמת ה
אינטרס חברתי והוא להעלים את המיעוט בישראל כלומר ה צעתך
אדוני תא קור
לגזענות כלומר הינך מתנגד לסעיף7
( ,)א, (א2
)-
הסתה לגזענות.
,כאמור לעיל
אתה אדוני כ
ה הוג
החוק מסביר כי
הצורך בו ברצון למנוע טרור ותשתיותיו. על פניו מדובר
בתכלית ראויה ונחוצה, אולם
דברי ההסבר ומהשינויים המוצעים , מתעורר חשש כבד כי תכליתו של
,החוק איננה ברצון למנוע טרור
אלא מדובר
בתכלית שאיננה ראויה-
לייצר משטר מאיים של סתימת
פיות ופוליטיזציה במערכת.הפוליטית
מידתיות
האם יש מידתיות בדרישה של תמיכה א
פילו פעם אחת.
נניח אני כמורה לאזרחות אומר לתלמידים כי
פיגוע טרור מנקודת מבטם של הטרוריסטים הוא צודק מפני שהם רואים עצמם כלוחמי חופש ולא
.כטרוריסטים. כשאני מגדיר אותם כטרוריסטים זו ההגדרה שלי והיא חד צדדית
הפגיעה הנגרמת מהחוק היא במידה שעולה על הנדרש
1.
האם יש באמירה של פ ,עם אחת מענה לתכלית הראויה כפי שהציע יוזם החוק, מניעת טרור
שהרי מניעת השתתפות במערכת הפוליטית תגרום לפעולה הפוכה, התארגנות תאים נוספים
.לביצוע טרור מפני שלא נותרו דרכים לצמצם את העוול למגזר הערבי בישראל וביהודה שומרון
3
2.
האם אמירה של פעם אחת פוגעת במתח שבין ב.יטחון המדינה לבין חופש הביטוי הבסיסי
נכון, קשה לשמוע אזרח ישראלי שמגלה אהדה לבני עמו שביצעו מעשה נתעב אך מחיר ביטול
.הזכות להיבחר גבוה מדי לפי הצעת חוק
3.
האם האמצעי- פסילת הזכות להיבחר אינו כבד מידי, האם לא ראוי ל העמיד כל אדם שמהלל
ומשבח טרוריסט ?למשפט
ובית המשפט בלבד י.פסוק אולי עד כדי פסילה של הזכות להיבחר
ראה חוק המאבק בטרור סעיף24
( )(א2
(,)
2
)
לפיו: מפרסם דברי שבח , אהדה או עידוד למעשה טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו, ועל פי
.תוכנו של הפרסום והנסיבות שבהן פורסם יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה טרור ד ינו
מאסר חמש שנים. יותר מכך סעיף24
)(א(
2
(,)ג)
( ,
1
)
,לפיו(
1
)מחזיק, לשם הפצה , פרסום כאמור בסעיף קטן (א) שעל פניו מגלה הזדהות עם ארגון
;)טרור, או פרסום כאמור בסעיף קטן (ב
חוק זה ,שהינך יוזם נוסף על חוקים ואמירות
שמטרתם הגבלת חופש הביטוי
במדינת ישראל שהמידתיות
בהם קיצונית מאוד:
1
.
לאחרונה נחקק
חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדת חינוך עקב הזדהות
עם מעשה טרור או עם ארגון טרור(תיקוני חקיקה), התשפ"ה2024
.האם תיפסל זכותו של עובד
?ההוראה להיפסל
אם כל מוסד החינוך נתפס?ככזה האם כל עובדיו יפסלו
2. חוק הרייטינג
3. חוק אגרת לשכת עורכי דין
4
.
הצעת חוק גוטליב חקירה של חבר כנסת רוב של90
חברי כנסת
5
.ביטול וועדת חקירה ממלכתית.
6
.. חוק אלג'זירה
7.הצעת חוק הפרטת התאגיד
, שמטרתו סתימת פיות אנטי ליכודניקיות והעברת כספי פרסום לרדיו
.האזורי שרבים מהם תומכי ליכוד
8
. השר קרעי "צריך לבטל את בג"ץ ולהקים מערכת משפטית אחרת
שלא תכרסם ביסודות הדמוקרטיה
כלומר מערכת שתשרת את השלטון ולא את האזרח
, שהרי יסודות הדמוקרטיה המהותית הם החירות
והשוויון לאפשר לכל אדם ואזרח התפתחות בכל תחומי החיים.לפי ראות עיניו
.אבל קרעי מתכוון למערכת שתשרת את השלטון
4
?האם מכל האמור עדיין יש חובת ציות לחוק במדינה כזו
אני מסכים עם עמדת קרן ברל כצלנסון .כי הצעת החוק נועדה לקדם את "המאבק בטרור" היא מסך עשן
כבר היום, החוק
ים הקיי
מים
)(חוק יסוד הכנסת, חוק המפלגות וחוק המאבק בטרור
נות
נים
הגנה מספקת
למדינה ומאפשר
ים
.למנוע ריצה לכנסת ממי שתומך במאבק מזוין נגד מדינת ישראל
המטרה האמיתית של ההצעה היא להרחיב את הקריטריונים לפסילת רשימות באופן שיאפשר למפלגות
הקואליציה לכופף את המושג "תמיכה במ .אבק מזוין" לטובת סימון המפלגות הערביות
זו הסיבה שבגללה ההצעה מבקשת להרחיב רק את עילת התמיכה בטרור, שעוסקת בפעולה נגד מדינת
ישראל, אך לא את עילת ההסתה לגזענות, שיכולה לכלול גם תמיכה בטרור יהודי וכבר הביאה לפסילתה
של מפלגה יהודית. ואכן, יש מבין מפלגות וחב רי הקואליציה מי שתומכים באופן ברור בטרור יהודי ואף
. הורשעו בגין עבירות הקשורות אליו בעבר. הצעת החוק לא מכוונת אליהם
זו גם הסיבה להוספת המונח "אזרחים ישראלים" לצד "מדינת ישראל". המשמעות היא שתמיכה בטרור
יהודי בשטחים, למשל, לא תיכלל בעילת הפסילה- שכן פעול ות אלה אינן מכוונות נגד המדינה או
.אזרחיה
עריצות הרוב באה לידי ביטוי בכל הצעות החוק כמו שאמר השבוע השר קרעי אנחנו יכולים לשנות את
המשטר, הכוח מעוור אתכם, המיעוט עבורכם הוא חומר שלדעתכם הוא בידי היוצר, יעוצב על ידי הרוב
וייאלץ להתיישר עם דרישותיו כולל ביט.ול חופש הביטוי
אני ממליץ להסתפק בחוקים הקיימים שציינתי, אפשר להוסיף סעיף בחוק
יסוד הכנסת
שכל נבחר ציבור
שתומך בטרור לפי החוקים הללו יורחק מהכנסת ברוב של75
.חברי כנסת
ובחוק הטרור הטלת קלון כך
.שימנע מהנאשם להיבחר
נזכור כי חופש ההתאגדות של מיעוט מאפשר לו ל ,הוציא את זעמו, את כעסיו בדרכים לא אלימות
בדרכים של מו"מ ומתן בתוך המערכת הפוליטית. ביטול זכות בסיסית זו על ידי השתקתם תשאיר למיעוט
.מוצא אחד להשגת מטרותיהם, דרך האלימות
.אינני יודע איזה משקל אתה נותן להערות המשתתפים בדיון הזה
לזכותך אדוני היושב ראש יאמר.כי יש לך סבלנות להקשיב ולאפשר לדובר לשחרר קיטור
.לצערי אין לך סובלנות כלפי האחר, לסבול דעות קיצוניות
.לישראל יש מספיק כלים להתמודד עם תומכי טרור ולא במסגרת הרחקתם מהכנסת
כלומר נוכחות מיעוטים בכנסת ולא הרחקתם
מאפשרת הוצאת קיטור ומצמצת את הסיכוי לפנייה לדר כים
.אלימות
תודה רבה