חומר רקע

| )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נחלת בנימין75 תל אביב6515417 | شارع نحالت بينيامين75 تل ابيب | 75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv | טלפון هاتف : 03-5608185 Phone: | פקס فاكس : 03-5608165 Fax: www.acri.org.il | [email protected] 21 ביולי2021 לכבוד גדעון סער שר המשפטים ,שלום רב :הנדון רפורמה במח"ש– תיקונים נדרשים בעבודת מח"ש בנושא אלימות משטרה 1. אנו מברכות אותך על כניסתך לתפקיד ,ועל מחויבותך להגנה על זכויות האזרח ועל הזכות להליך הוגן ופונות אליך בעניין אחד הנושאים הבוערים בתחום אחריותך– תופעת האלימות המשטרתית הגואה וליקויים חמורים בפעילות מח"ש בתחום זה . 2. לארגונים החתומים על מכתב זה- האגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה, הוועד הציבורי נגד עינויים והקליניקה המשפטית לרב תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית– ניסיון רב שנים בטיפול באלימות משטרה בעיקר כלפי אוכלוסיות מיעוט ובעבודת מח"ש הכרוכה בכך . מכאן מכתבנו זה שבו אנחנו מבקש ות להביא לעי ונך שורה של נושאים חיוניים שיש לדעתנו לשנות בדרכי העבודה של מח"ש, ושאנו מבקש ות כי תקדם בדחיפות האפשרית . נשמח לקיים עמך פגישה בנושא על מנת לפרט על הצעותיינו .שלהלן א. סגירת תיקים ללא חקירה • רק20% מהתלונות בגין אלימות שוטרים נחקרות. • כ- 30% "מהתלונות נסגרות לאחר "בדיקה ראשונית– .הליך חלקי ובלתי מספק • פער עצום בין היקף חקירת תלונות על תקיפת שוטר לעומת חקירת תלונות על אלימות .מצד שוטר • כ- 50% מכלל התלונות בגין אלימות שוטרים נסגרות בעילה של "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין פ לילי" למרות העניין הציבורי והצורך להרתיע .שוטרים משימוש בכוח 3. מנתוני סגירת תיקי מח"ש לאורך השנים עולה, כי רק כ- 20% מתיקי השימוש בכוח נחקרים ,. כך, לדוגמה מתוך928 תיקים שנסגרו בשנת2019 בתיקי שימוש בכוח: 545 נסגרו ללא חקירה או בדיקה כלל ורק200 תלונות נחק רו ( 20% ) 1. 1 תשובת משרד המשפטים מיום3.3.2020 .לבקשת חופש מידע מטעם האגודה לזכויות האזרח 2 | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 4. מניסיוננו עולה, כי מח"ש נמנעת מלחקור גם במקרים שבהם קיימות ראיות שעשויות לבסס את טענת ,המתלונן בדבר האלימות שהופעלה כלפיו. הקלות שבה נסגרים תיקים אפילו כשמדובר באלימות חמורה והעדר הנכונות של חוקרי מח"ש להשקיע מאמצים כדי להגיע לחקר האמת, מטרידים מאד ומונעים את .מימוש תכליתה של מח"ש לשמש גורם מרתיע מפני אלימות שוטרים ועברות אחרות 5. מטריד במיוחד הפער בין השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במקרים שבהם אזרחים נחשדים בעבירות של .תקיפת שוטרים לבין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונות של אזרחים בגין אלימות שוטרים 6. כך, לדו גמה, בבג"צ1331/19 חיים איינהורן נ' ראש המחלקה לחקירות שוטרים ביקרו השופטים את מח"ש על קבלת החלטה לסגור תלונה בגין תקיפה מבלי שבוצעו פעולות חקירה בסיסיות בתיק (לא נחקר השוטר הנילון מהאירוע , לא בוצע מסדר זיהוי תמונות ולא נאספו מצלמות האבטחה שעל מיקומן הצבי .)ע המתלונן " :בית המשפט הוציא צו על תנאי במקרה זה והשופט הנדל קבע בדיון ,אם יש תלונה כי אזרח היכה שוטר .אותן הפעולות שצריכים לבדוק מיהו האזרח הזה, תעשו כמו במקרה שהוא ההיפך, שוטר מכה אזרח צריכים לחקור את זה ולבדוק את זה ". בעקבות זאת, במרץ2020 הודיעה מח"ש .על פתיחה בחקירה 7. עם זאת, לאחר ביצוע השלמות החקירה הנדרשות, התיק נסגר בשנית ביום3.5.2021 .מחוסר ראיות ,השלמות החקירה כללו ניסיונות לגשת אל חומרי מצלמות האבטחה עליהן הצביע המתלונן ביום תלונתו ניסיונות זימון עדת הראייה שפרטיה נמסרו יחד עם התלונה, וכן ביצוע מסדר זיהוי תמונות שבהן נתבקש המתלונן לזהות את השוטר החשוד בתקיפתו. אלא שמאחר שהתלונה הוגשה לראשונה בשנת2017 , ובחלוף הזמן הרב מעת האירוע, לא ניתן היה עוד לאתר את החומרים המוקלטים של מצלמות האבטחה, עדת הראייה עזבה את הארץ, והמתלונן התקשה לזהות את השוטר החש וד בתקיפתו לאחר שעברו שנים. לו בוצעו כל פעולות החקירה הללו במועד הגשת התלונה, יתכן כי היה עולה בידי המתלונן להוכיח את טענותיו בגין תקיפתו וניתן היה להעמיד לדין את השוטר האלים. הימנעותה של מח"ש לחקור כראוי אירוע תקיפה כה חמור, הובילה לאובדן הראיות ופגמה באפ .שרות לחקור את האירוע למרות החלטת בג"ץ בעניין 8. על מחדלי מח"ש בחקירת אירועי אלימות קשים ניתן ללמוד גם מהביקורת שהוטחה על ידי השופטת שרה דותן בע"א12104-04-19 בימרו נ' המחלקה לחקירות שוטרים ( 24.9.2019 ). במקרה זה התלונה עסקה בהפעלת מכשיר טייזר ושימוש בגז מדמי ע כנגד אדם ללא כל הצדקה. השופטת קבעה כי "השתלשלות "העניינים בחקירה זו מעוררת שאלות כבדות משקל ביחס למוטיבציה להגיע לחקר האמת וניהול החקירה וכי בחקירה התרחשו מספר מחדלים: רק שלושה חודשים לאחר הגשת התלונה נחקרו השוטרים; לא נעשה ניסיון לתפוס את מצלמות האבטחה שהיו במקום; לא נערך מסדר זיהוי .ועוד 9. ואכן, מבקר המדינה הטיח בשנת2017 ביקורת קשה על אופן הטיפול של מח"ש בתלונות בגין אלימות שוטרים ובכלל זה באשר להיעדר מיצוי מספק של החקירות. גם דוחות הסנגוריה הציבורית חושפים שיעור 3 | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נמוך ביותר של מיצוי הטיפול בתלונות בגין אלימות שוטרים : מתוך217 תלונות שהוגשו למח"ש על ידי הסנגוריה הציבורית ב- 2019 , 149 כלל לא הגיעו לכדי חקירה. 2 10 . בנוסף, הליך "הבדיקה" שמתקיים במח"ש ואשר במסגרתו נסגרים כשליש מהתיקים על בסיס בחינה ראשונית וחלקית ביותר הוא בלתי סביר. ראשית, מדובר בהליך פגום מיסודו שפוגע בתקינות החקירה ומייצר שיבוש הליכים מובנה. ברבים מהתיקים מתבצע תשאול בלתי פורמלי (לעיתים טלפוני) של החשוד או מפקדיו וזאת במקום לחקור את החשוד תחת אזהרה. לא זו בלבד שהתנהלות זו פוגמת באפשרות לנהל חקירה אפקטיבית ככל שיתברר שיש טעם לפתוח בחקירה של ממש א לא שהיא גם פוגעת בזכויותיו של .החשוד שחקירה נגדו תתנהל לאחר שהוזהר והתאפשר לו להתייעץ עם עורך דין 11 . שנית, הליך הבדיקה הוא, לעיתים קרובות, בלתי מספק. מדובר בתיקים שבהם קיים חשד ראשוני ובמקום לבדוק אותו לעומק באמצעות חקירה יסודית ומעמיקה, מתבצעות לעיתים קרובות פעולות בסיסיות ביותר .שאין בהן די. כך, לדוגמה, לעיתים קרובות כוללת ה"בדיקה" עיון בדוחות הפעולה בלבד 12 . ,זאת ועוד כמחצית מהתיקים נסגרים ללא חקירה בעילה של "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות ."לפתיחה בחקירה כך, לדוגמה, בשנת2019 מתוך904 תיקי האלימות שהתבררו ,בשנה זו במח"ש445 .)תיקים נסגרו בעילה זו בשלבים שונים של ההליך (ללא בדיקה, לאחר בדיקה או לאחר חקירה מדובר .בהיקף בלתי סביר של תיקים נוכח העניין הציבורי המשמעותי שקיים במיגור תופעת אלימות השוטרים 'הנחיית פרקליט המדינה בעניין זה (הנחיה מס1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין ) מתווה את השיקולים שעל מח"ש לשקול בהחלטתה שלא לפתוח בחקירה בעילת "נסיבות העניין בכללותן". על פי ההנחיה, החלטה שלא לפתוח בחקירה בעילה זו צריכה להתבסס על הערכה מושכלת שלפיה האינטרס הציבורי שלא לפתוח בחקירה גובר על ,האינטרס הקיים, דרך כלל בפתיחה בחקירה . בהנחיה מצוטט כבוד השופט ברק בבג"ץ935/89 גנור נ' היועץ המשפטי לממשלה (פ"ד מד2 ) 485 : "נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי ." ...התנהגות פלונית פלילית היא, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין :המלצות .א יש לקבוע תנאים מחמירים לסגירת תיקים ללא חקירה וזאת במיוחד לעניין סגירת תיק בטרם חקירה ."בעילה של "נסיבות העניין בכללותן .ב במקרה של נזקי גוף מתועדים, יש לקבוע כי ברירת המחדל היא לקיים חקירה אלא בנסיבות מיוחדות .ומטעמים שירשמו .ג יש לקבוע מנגנ .ון פיקוח חיצוני על החלטות לסגירת תיקים ללא חקירה 2 הסנגוריה הציבורית, דוח שנתי לשנת2019 ', עמ93 (אוגוסט2020 .) 4 | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel ב. עצמאות הגוף החוקר 13 . על מנת לשפר את אמון הציבור במח"ש ואת עמידתה בסטנדרטים משפטיים בינ"ל, יש להביא למצב בו חקירה של מח"ש תהיה עצמאית מהמשטרה באופן מלא. מעבר ל"אזרוח" בעובדי מח"ש, מח"ש נאלצת כיום להישען על המשטרה בחקירותיה בהעדר יחידת זיהוי פלילי (מז"פ) משלה. כתוצאה מכך איסוף ה ,ראיות שלה הוא אנקדוטלי, לא מדעי ולא מקצועי. אין למח"ש מעבדות בליסטיות, ציוד פורנזי מתקדם ובפועל כשיש זירת פשע שמעורב בו שוטר, המשטרה היא זו שמגיעה ראשונה לזירה, מבצעת את איסוף הראיות הראשוני, פעמים רבות אפילו את תחקור העדים והחשודים הראשוני, ורק אחר כך הר איות .שאספה מועברות לטיפול מח"ש :המלצה יש לקבוע כי חקירות מח"ש יהיו עצמאיות מהגוף מהמשטרה ולשם כך לספק לה גישה עצמאית .למערך זיהוי פלילי רציני ומקצועי ג. התפקיד המערכתי של מח"ש– איסוף נתונים, זיהוי תופעות ופרסום מידע 14 . המחלקה לחקירות שוטרים משמשת צומת מרכזי לפניות של אזרחים ומרבית המידע אודות קורבנות אלימות שוטרים והתנהגות לקויה של שוטרים מתנקז אליה. אלפי התלונות שמגיעות מדי שנה למח"ש הן המקור היחיד כמעט שממנו ניתן ללמוד על התנהלות המשטרה כלפי הציבור. אלא שמח"ש פועלת ברמ ה הפרטנית בלבד ולא מיישמת את תפקידה המערכתי- זיהוי תופעות רוחב, דפוסים של עבירות, תחנות .משטרה בעייתיות וכיו"ב 15 . המערכת הממוחשבת של מח"ש אינה מאפשרת להפיק נתונים בסיסיים שנדרשים כדי להפיק מהם לקחים .ומסקנות ביחס לתופעות רוחב וכתוצאה מכך לא ניתן לפעול לטיפול אפקטיבי בסוגיות מערכתיות 16 . פעם אחר פעם מח"ש דוחה בקשות של ארגונים וועדות בכנסת שעוסקים באלימות שוטרים לקבל מידע רלוונטי: פילוח התלונות לפי מוצא המתלונן; לפי תחנות משטרה/מחוזות/יחידות (יס"מ/מג"ב וכו'); לפי סוג אמצעי הכוח שנעשה בו שימוש (מכת"זית, אלה, גז מדמיע וכו'). יצוין, כי בעניין פילוח נתוני סוג אמצעי הכוח שהופעל מחויבת מח"ש בהתאם לפסק דין של בג"ץ ליישם את הפילוח הזה עד לסוף ספטמבר 2021 (בג"ץ5260/17 האגודה לזכויות האזרח נ' מח"ש ( 10.2.2021 )). 17 . ( "כפי שעולה גם מדו"ח מבקר המדינה ("דוח ביקורת מיוחד: הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים2017 ,)) מעבר לחקירתן של תלונות פרטניות, תפקידה של מח"ש הוא גם לזהות תופעות ולקיים ביקורת מער כתית על התנהלות המשטרה . מטרה זו אף הוצגה על ידי ראשת מח"ש כיעד מרכזי של המחלקה: "גיבוש תוכנית 5 | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel אסטרטגית לצמצום אירועי חיכוך בין אזרחים לשוטרים... על דרך של מיפוי נתונים והצגתם לפיקוד ."המשטרה לצרכי הפקת לקחים ומניעה3 18 . אחד הפילוחים החשובים שעל מח"ש לבצע בנתוניה נוגע ל מוצא המתלונן . השאלה אילו אוכלוסיות סובלות מאלימות משטרתית והיכולת לבחון לאורך השנים את היקף התלונות המגיע מקבוצות אלה הם קריטיים .להתמודדות עם תופעת הפרופיילינג הגזעי ושיטור היתר כלפי אוכלוסיות מסויימות המחסור בנתונים מפולחים במח"ש הקשה גם על ועדת פלמור שביקשה לבחון את הטענות באשר להפליה כלפי יוצאי אתיופיה: "למערכת המחשוב של מח"ש אין כיום אפשרות לפלח נתונים לפי סוג עבירה ולפי מוצאו של המתלונן. על כן הנושא נבדק על ידי סטודנטים שגויסו על ידי לשכת המנכ"לית למטרה זו בלבד, שעמלו במשך כמה חודשים ועב."רו על כל התיקים שבהם מתלוננים יוצאי אתיופיה4 המלצות : א. על מח"ש לפתח אפשרות לבצע פילוחים שונים בנתוני מח"ש הדרושים לצורך הטיפול המערכתי בתופעות: .פילוח התלונות לפי תחנת משטרה/מחוזות/ פילוח לפי יחידות (יס"מ/מג"ב וכו') וכיו"ב ב. .פילוח הנתונים לפי מוצא המתלונן ג. :על מח"ש לפרסם באופן יזום את הנתונים הללו ולבצע הסקת מסקנות באשר לתופעות בעייתיות האם יש תחנת משטרה מסוימת או מרחב מסוים שבו יש ריבוי של תלונות נגד שוטרים? האם תופעת ?האלימות המשטרתית מאפיינת באופן מוגבר יחידות מסוימות האם ,אמצעי כוח מסוים (מכת"זית ?רימוני הלם וכו') הוביל לתלונות רבות במיוחד או לפציעתם של אזרחים רבים ד. שוטרים סדרתיים– על מח"ש להעביר באופן קבוע נתונים למחלקת המשמעת באשר לשוטרים שיש לגביהם תלונות חוזרות .)(אף אם כל אחת מהתלונות בנפרד לא הגיעה לרף הפלילי ד. הגנה על מתלוננים למח"ש 19 . אחד החששות הגדולים של קורבנות אלימות שוטרים הוא מפני התנכלות השוטרים עקב הגשת תלונה למח"ש. הכוח הרב שבידי השוטרים לבצע פעולות לגיטימיות יותר או פחות למול אזרחים מהווה הרתעה של ממש מכדי שיתוף פעולה של אזרחים עם מח"ש כנגד שוטרים אלימים. בק הילות הסובלות משיטור .יתר, התפיסה המקובלת היא כי תלונה למח"ש משמעותה "להיות מסומן" לתמיד עבור השוטרים בשנה האחרונה לדוגמה, פ נו אלינו שוב ושוב מפגיני המחאה בבלפור ומביעים חשש מנקמת השוטרים במקרה .של הגשת תלונה למח"ש 3 .דבר מנהלת המחלקה לחקירות שוטרים באתר המחלקהabout - https://www.gov.il/he/Departments/General/dipi 4 'הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, עמ30 (יולי2016 .) 6 | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 20 . הפתרון היחיד שכרגע המערכת מציעה לבעיה זו היא הגשת תלונה חדשה למח"ש על ההתנכלות כעבירה פלילית נפרדת, טיפול בחשש מהתנכלות מראש אינו קיים, הרחקה מראש של שוטר שהוגשה נגדו תלונה .מפעולה למול האזרח המתלונן אינה קיימת, גם במקרה של תלונות חמורות על עבירות מין ואלימות 21 . במתכונת שמציעה מח"ש היום, שאינה עוסקת בהגנה על מתלוננים אלא בחקי ר ה של עבירות פליליות של שוטרים בלבד, קשה מאוד למתלונן להוכיח כי הפעולה שנעשתה לגביו על ידי השוטר הנילון היתה פסולה ברמת ההוכחה הנדרשת להעמדה לדין פלילי. למשל, במקרה של נעמה סעדי, בת25 מיפו, אשר הגישה תלונה על הטרדה מינית מ .צידו של שוטר, אותו השוטר חתם בהמשך על בקשה לקבלת צו חיפוש בביתה לאחר שמח"ש סגרה את תיק החקירה השני נגד השוטר בלי לגבות את עדותה של המתלוננת או את עדותו של השוטר הנילון בעצמו, הורתה מחלקת עררים למח"ש לפתוח בחקירה בעניין זה (תיקי מח"ש3531/17 , 5451/17). לאר גונים ידוע כי אין זה מקרה נדיר, כי האפשרות להוכיח פליליות של ממש בפעולה של שוטר למול אזרח שהתלונן עליו– קשה מאוד, וכי אין כיום כל נוהל מיוחד לא לגבי חקירת תלונות על התנכלות .ולא לגבי מניעת התנכלות מלכתחילה :המלצות א. הגבלת הטיפול של שוטר נילון בעניינו של מתלונן במח"ש במקרים המתאימים – ראוי כי במקרים המתאימים יימנע שוטר מהמשך טיפול בעניינו של המתלונן נגדו. כך, לדוגמה, אם אישה מתלוננת כנגד שוטר כי הטריד אותה מינית ונפתחה בעניין חקירה במח"ש, ברור שאין זה ראוי כי אותו שוטר ימשיך להיות מעורב בטיפול .המשטרתי באותה האישה ב. טיפול ב תלונה על התנכלות של שוטר כלפי מתלונן במח"ש – דרוש נוהל מיוחד שיקבע את הבדיקה במקרים אלו, ויסדיר את שלל היבטי הטיפול בתופעה, ברמה המניעתית, הפלילית, המנהלית .והמשמעתית ה. סד זמנים לטיפול בתלונות ו בעררים 22 . משך הזמן לטיפול בתלונות במח"ש וכן לטיפול בעררים בפרקליטות מהווה את אחד המכשולים המרכזיים בפני יעילות החקירה וסיכויי מיצוי הדין עם השוטרים כמו גם הגב ר ת עינוי הדין לחשוד. משכך יש לקבוע .סד זמנים קצר ביותר לטיפול בתיקי החקירה אפשרות להארכת התקופה תתאפשר במקרי ם חריגים באישור גורמים בכירים, מטעמים מיוחדים שיירשמו והודעה על הארכה תימסר למתלונן . 23 . בנובמבר2020 התקבלה החלטה במסגרת המתווה לייעול עבודת מח"ש ולפיה זמני קבלת ההחלטה בתלונות על אלימות שוטרים יצומצמו כך שמערך החקירות יסיים בירור תלונות וחקירתן תוך75 ימים ומערך הפרקליטות יקבל החלטה בתוך6 חודשים. אנו מברכים על הנחיה זו ומקווים כי אכן תמומש, אלא שתיקים רבים שנפתחו לפני שהתקבלה ההנחיה עדיין ממתינים לבירור למעלה משנה. יש לתת קדימות לתיקים שנפתחו לפני כן ושממתינים עד היום לבירור. כך, למשל, בתיק מח"ש1368/20 הו גשה תלונה ביום 7 | )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 31.3.2020 על הכאתו של קטין בידי שוטרים ועד היום– שנה ושלושה חודשים ממועד התלונה- טרם .התקבלה החלטה בענייננו כך גם בתיק4490/19 שנפתח ביום17.11.2019 בעניין אלימות קשה כלפי פלסטינים תושבי ירושלים המזרחית לא הסתיים בירור התיק עד היום– לאחר למעלה משנה וחצי - ולמיטב ידיעתנו גם לא בוצעו פעולות חקירה (העדים שצורפו לתלונה לא הוזמנו). גם תיק מח"ש1140/20 שענייננו פגיעת נער מכדור ספוג שנורה על ידי שוטר לתוך חצר בית ספר הומת תלמידים בעיסאוויה, לא התברר עד היום למרות שחלפו שנה ושלושה חודשים ממועד הג .שת התלונה בכבוד רב ו,בברכה עו"ד סשה חזן-יפרח , הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל עו"ד שלומית בוקיה ,מ נכ"לית אגודת יהודי אתיופיה עו"ד נסרין עליאן , הקליניקה לרב-תרבותיות ומגוון, האוניברסיטה העברית עו"ד אן סוצ'יו , ה אגודה לזכויות האזרח בישראל עו"ד דבי גילד-חיו, האגודה לזכויות האזרח בישראל