חומר רקע

04 נובמבר2024 ג' חשון, תשפ"ה נייר עמדה בנושא הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג– 2023 שדולת הנשים מתנגדת נחרצות להצעת החוק שמבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין ה דתיים ולהחיל את משפט ההלכה על תחומי המשפט האזרחי .בעניינים אזרחיים, כולל סוגיות בתחום דיני העבודה, וזאת בכפוף להסכמת הצדדים הצעת חוק זו טומנת בחובה סכנה חמורה למעמדן ולזכויותיהן של נשים במדינת ישראל, ומהווה צעד דרמטי ומסוכן ל מערכת המשפט. :להלן עיקרי ההתנגדויות 1. העדר שוויון מגדרי בבתי הדין הרבניים ואפליה מכוונת כלפי נשים א. בתי הדין הרבניים, הפועלים על פי פרשנויות דתיות שמרניות, עלולים לפסוק באופן מפלה באופן מובנה נגד .נשים ולהפוך את דיני התורה לכלי לדיכוי זכויותיהן וחירותן האישית הצעת החוק פותחת פתח למערכת משפט מקבילה, מוטה מגדרית, בה נשללות מנשים זכויות בסיסיות ומוחלשות חירויותיהן על בסיס פרשנויות .הלכתיות שאינן רלוונטיות למציאות ימינו ב. הפסיקות בבתי הדין הרבניים ובבתי דין דתיים אחרים מתאפיינות באפליה ברורה כלפי נשים, הבאה לידי ביטוי, בין היתר, במקרים של עגונות ומסורבות גט. אף שהמצוקה של נשים אלו ידועה ומוכרת, בתי הדין ,הרבניים לא עושים די כדי לשחררן ממצבן הצעת החוק , מ רחיב ה .את תחום השפעתה של מערכת מפלה זו ו תיצור מצב שבו גם עניינים אזרחיים יתבררו במסגרת המוגבלת של הדין הדתי, אשר אינו מבטיח שוויון מהותי לנשים ומציב אותן בעמדת נחיתות. ג. בבתי הדין הרבניים, דיינים גברים בלבד מכהנים כשופטים, מה שמייצר מערכת שאין בה ייצוג לנשים ומונע כל אפשרות לפרספקטיבה שיפוטית שוויונית. נשים הבאות להתדיין בבתי הדין הרבניים נאלצות להתמודד עם מוסד המנהל הליכים באופן מוטה מגדרית, בסדרי דין השונים מהותית מאלו ה נהוגים במערכת המשפט ,האזרחית. הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים לא רק שמחזקת את מעמדם של בתי דין אלו אלא גם מעמיקה את האפליה המוסדית והמובנית כלפי נשים בישראל. 2. החלת הדין הדתי על המשפט האזרחי א. במסגרת זו, החוק מגדיר "עניין אזרחי" באופן רחב, מבלי להחריג תחומים שבסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה על פי חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 . המשמעות היא שבתי הדין הדתיים יקבלו סמכות שיפוט מקבילה בענייני עבודה, כאשר ההכרעות בהן יבוצעו על פי דין תורה, ולא על פי דיני העבודה האזרחיים המחייבים. להסדר זה יש השלכות חמורות ביותר על זכויות העובדים והעובדות . החקיקה מציעה נתיב המאפשר לעקוף את החוקים והזכויות שנחקקו להגן על עובדים, ובכך עלול להוביל למצב שבו מעסיקים יוכלו לדרוש מהעובדים להסכים לדיון בבית הדין הדתי – גם במקרים שבהם זכויות העובדים אינן נשמרות כראוי. בהקשר זה, זכויות שגובשו מכוח הפסיקה או באמצעות הסכמים קיבוציים – כלים משפטיים שבבסיסם הגנה על הצד החלש בעבודה – עלולות להישחק ולהיחלש משמעותית . ב. הצעת החוק מציגה את סמכות בתי הדין הדתיים בעניינים אזרחיים, כולל דיני עבודה, ככפופה ל"הסכמת .הצדדים". אולם, בפועל, טענה זו בעייתית מאוד, שכן "הסכמה" כזו לעיתים קרובות אינה שוויונית או חופשית במקרים של יחסי כוחות לא מאוזנים, כמו בין מעסיק לעובד, קיים חשש כבד שלמעשה ההסכמה תיכפה על הצד החלש, כלומר העובד. הצעת החוק אינה מבהירה כיצד תובטח הסכמה חופשית ומדעת בתנאים של חוסר שוויון מובנה, ומותירה פתח לכך שמעסיקים יפעילו לחצים ישירים או עקיפים על עובדים להסכים לדיון בבית הדין הדתי – גם אם הם אינם מבינים לחלוטין את השלכות ההסכמה הזו. ג. הצעת החוק יוצרת בפועל מירוץ סמכויות חדש בין בתי הדין הרבניים למערכת המשפט האזרחית. בכך היא מאפשרת לבית הדין הרבני להתחרות על סמכות במגוון עניינים אזרחיים, כולל דיני עבודה, באופן שעלול לשנות את פני מערכת המשפט ולפגוע בזכויות העובדים. מירוץ סמכויות זה יאפשר לצד החזק, לרוב המעסיק או הצד הדומיננטי בחוזה אחיד, להוביל לכך שהדיון ייערך בערכאה הדתית, גם כאשר הדבר לא בהכרח משרת את טובת .העובד כפי שקורה ב דיני משפחה, בהם מירוץ הסמכויות מתקיים מזה שנים וגרם פעמים רבות לפגיעה בזכויות נשים, כאן מדובר בהחלת עיקרון זה גם על דיני עבודה ועניינים אזרחיים נוספים. המצב החדש יאפשר לצדדים ,חזקים לכפות על צדדים חלשים לערוך את ההליכים בבתי הדין הרבניים, שם יתבררו ענייניהם על פי דין תורה ולא על פי החוק האזרחי ה .מקנה הגנות ברורות לעובדים 3. עומס מערכתי על בתי הדין א. הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים צפויה להכביד על המערכת וליצור עומס נוסף על בתי הדין. המהלך עלול להוביל לעיכובים משמעותיים בטיפול בתיקים – בעיקר בנושאים קריטיים כמו גירושין, משמורת והסדרי שהות, הנחשבים לדיני נפשות. תיקים אלה כבר כיום מחייבים בירור מהיר ורגיש , והוספת עניינים אזרחיים נוספים לבית הדין עלולה לדחות את הטיפול במקרים דחופים ולפגוע בזכויות המתדיינים. ב. במציאות שבה ציבור המתגרשים מחויב להגיע לבתי הדין הרבניים לשם הסדרת הגירושין, העומס הנוסף עלול להכביד במיוחד על נשים וילדים במקרים רגישים של הסדרי שהות ומשמורת, ולהקשות על קבלת החלטות בזמן סביר. ,לסיכום הצעת החוק באם תתקבל ת ,גרום נזק מהותי לשוויון ולצדק בישראל ת ערער את יסודות המשפט הדמוקרטי ות .ציב את נשות ישראל תחת איום מתמיד של הפליה ממוסדת ורמיסת זכויותיהן החוקיות הצעת החוק תיצור מציאות משפטית שבה נשים ייאלצו להתמודד עם הגבלות קיצוניות המבוססות על הדין הדתי ויימצאו במערכת שאינה מחויבת לעקרונות השוויון והכבוד הבסיסיים המובטחים בחוק האזרחי. ,בברכה טל הוכמן מנכ״לית הודיה מויאל קשרי ממשל