חומר רקע
עמוד 1 מתוך 2
10/12/2024
עמדת נעמת להצעת החוק
שיפוט בתי דין רבניים
)(בוררות התשפ"ג–
2023
פ1178/25
כבר בתחילת הדברים יאמר כי נעמת מתנגדת לתיקון המוצע לחוק, שמשמעותו בפועל הרחבה בלתי מידתית של
סמכויות בתי הדין הרבניים ו ייסוד מערכת משפטית מקבילה למערכת המשפטית האזרחית והרחבת הסטטוס
קוו
.בענייני דת
1.
הצעת החוק שבנדון ,)"(להלן: "הצעת החוק הינה גלגול נוסף של הניסיון להרחיב באופן דרמטי ובלתי
מידתי את סמכויות בתי הדין הדתיים. ההצעה
באה להסמיך את בתי הדין הרבניים לדון כבוררים ,
"בהסכמת הצדדים", ש
די בכך ש
אחד מהם יהודי, ב כל נושא אזרחי היכול לשמש נושא להסכם בין
.צדדים
2.
,בכך, למעשה מייסדת ההצעה מסלול בוררות ממלכתי על פי דין תורה ,עוקף מערכת המשפט במסגרת
הרשות השופטת
, על חשבון הציבור .
יתירה מכך, עולה חשש כבד כי הרחבה היתירה הזו של סמכויות בתי
הדין הדתיים תביא למצב שלבתי הדין
לא יהיה פנאי לעסוק במטרה
העיקרית
שלשמה הוקמו–
ענייני
.התרת נישואים של בני זוג נשואים בישראל
3.
כאמור על פי הצעת החוק ניתנת סמכות לבית הדין הרבני לפסוק בדרך של בוררות כמעט בכל עניין
אזרחי. לטעמנו מדובר במתן סמכות רחבה באופן גורף, גם במקרים של סמכות הנתונה בא ופן ייחודי
לבית משפט או בית דין אחר. כך למשל, לא יעלה על הדעת להתיר לבית הדין לדון בעניינים שבסמכות
,יחודית של בתי הדין לעבודה. בדומה אין לאפשר סמכות במצבים של יחסי מרות או תלות בין הצדדים
בהם לא ניתן להבטיח כי הסכמתו של צד לידון בפני בית הדין הרבני, מבטא ת את רצונו האמיתי. עוד
מאפשרת ההצעה לבתי הדין לדון אף
בעניינים הקשורים לגירושין בין בני זוג, גם לאחר מתן הגט , זאת
בניגוד לפסיקה מפורשת של בג"ץ1.
זאת כאשר בתי הדין מעצם מהותם הינם ערכאות אשר נשים סובלות
בהן מעמדת נחיתות ומופלות לרעה, הן בייצוג בקרב הדיינים
.והן בעצם הדין החל
4.
ההצעה מגדילה עשות ומ רחיבה את סמכותה וקובע כי
די
שאחד מהצדדים הנוגעים בדבר הינו יהודי על
מנת להסמיך את בד"ר לפסוק כערכאת שיפוט. לגישתנו מדובר בהפרה בוטה של הסטטוס קוו. מעבר
לכך, אין זה ראוי שאדם שאינו יהודי יתדיין על פי דין תורה ולעניין
זה אין גם בהסכמתו בכדי להתיר
זאת. אדם שאינו יהודי אינו מודע לכל ההשלכות של התדיינות על פי דין תורה ובוודאי שאל מול צד
שהינו יהודי, המדובר בהליך שאינו שיווני בין הצדדים. באופן כללי אין זה ראוי שבית דין דתי של עדה
אחת יפסוק על פי הדין הדתי בעניינו של אדם הש.ייך לעדה דתית אחרת
אשר על כן, ברי כי אין להתיר
.הרחבת סמכות של בד"ר על צדדים שאינם יהודים
5.
יש טעם לפגם ב ,הענקת סמכות בחקיקה ראשית לרשות ממלכתית לפסוק על פי דין תורה ובאופן שיש בו
לעיתים ניגוד מוחלט להוראות הדין הכללי, בין צדדים שאינם יהודים, בסוגיות אזרחיו ת, המוסדרות
באופן נרחב בשיטתנו המשפטית, מהווה פגיעה אנושה במערכת המשפט בישראל ובזכויות המבקש
ים
.להתדיין בה
כ ,כלל, הסמכת בתי הדין דתיים כמערכת שיפוט מקבילה בפועל (גם אם זה מכונה
1
בגץ8638/03
סימה אמיר
נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים,
(פ''ד סא1
)
259
עמוד 2 מתוך 2
,)""בוררות בעניינים אזרחיים .עלולה ליצור "מרוצי סמכויות" בין מערכת בתי המשפט לבתי דין דתיים
במצב שכזה לזהות הערכאה המשפטית ולמגיש התביעה האזרחית תהיה השלכה קריטית על תוצאות
.הדיון. אין כל ספק כי המדובר בתוצאה בלתי ראויה בעליל
6.
אמנם, לכאורה, מדובר רק בהתדיינות בהסכמת הצדדים
, בכתב
, אך
בפועל ברור כי הסכמה שכזו עלולה
,להנתן תחת לחץ וכפיה, איומים בפרט ביחס לנשים, אשר כאמור, מראש מצויות לעיתים קרובות תחת
מצבי לחץ וכפיה במסגרת הליכי הגירושין. הסכמה גם עלולה להיות תוך
חוסר הבנה בסיסי של משמעות
.'ההסכמה ותוצאותיה וכיוב יתירה מכך, בהצעת החוק אין התייחסות למועד ההסכמה ולאופן בו היא
.ניתנת
ולכאורה היא יכולה אף להינתן מראש במסגרת חוזה אחיד, או חוזה שבין צדדים שאינם בעלי
.משקל זהה לא יעלה על הדעת כי צד יחתום על"מסמך הסכמה"
, מבלי שהוסבר בו מפורשות כי הסכמה
הינה לפסיקה על פי דין תורה ולא על פי הורא ות הדין האזרחי. ללא פרוט שכזה אין ב"הסכמה" בכדי
.להבטיח שצד מודע לכל ההשלכות המשפטיות של הסכמתו
כאמור , ההצעה מאפשרת מתן הסכמה
גורפת במסגרת כל הסכם אזרחי לסמכות שיפוט של בית הדין הרבני
, בכל עת . לא יעלה על הדעת כי
הסכמה שכזו תהווה הסכמה מספקת. הסכמת הצדדים
שהינה כללית ומוקדמת
להיווצרות העילה בגינה
מוגשת התביעה ., ללא הבנה מלאה של משמעויותיה ונפקויותיה, לאו הסכמה היא
7.
לא זו אף זו, ה הצעה אף
קובע
ת
כי כאשר אחד הצדדים הינו קטין, חסוי, פסול דין או נעדר, רשאי בית
הדין למנות לו אפוטרופוס לצורך ההסכמה
.וייצוג בהליך
מד
ובר במצב בלתי סביר בעליל. על פי רוב
מי
שהוא קטין, חסוי, או פסול דין כבר מונה לו אפוטרופוס, ובכל מקרה, מינוי אפוטרופוס הינו עניין לבית
המשפט לענייני משפחה ולא בסמכות בתי הדין הרבניים, מדוע אם כן, שבית הדין יהיה מוסמך למנות לו
אפוטרופוס למטרות הסכמה, מה גם ש.ברי כי בית הדין יטה למנות אדם, אשר יתן הסכמתו להליך
8.
,לאור כל האמור לעיל, הצעת החוק הינה בלתי סבירה ובלתי מידתית, ופוגעת במערכת המשפט
ביציבותה ואף בסטטוס קוו. אשר על כן לדעת נעמת אין
לחוקק
את ההצעה.במתכונתה הנ"ל