חומר רקע

1 ט' כסלו תשפ"ה 10 דצמבר2024 נייר עמדה בנוגע ל הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ג- 2023 הצעת החוק מבקשת להעניק לבתי הדין הדתיים סמכות לדון בהסכמת הצדדים בעניינים אזרחיים . מדובר בהצעה בעייתית שתוביל למציאות בעייתית ביותר . לכאורה, כאשר הדבר נעשה בהסכמה נדמה כי,הבעיות מצטמצמות אך בחינה מעמיקה של ההצעה מעלה קשיים מהותיים העלולים .לפגוע בזכויות בסיסיות של אזרחי ישראל הכשל המרכזי בהצעת החוק נעוץ בסוגיית ההסכמה. בעוד שההצעה מתבססת על עקרון ההסכמה .החופשית של הצדדים, המציאות מורכבת בהרבה במקרים רבים קיימים פערי כוחות משמעותיים בין ה צדדים המתדיינים , ו ישנו חשש של ממש לפיו ה" צד חלש י סכים" להתדיין בבית הדין הדתי מבלי שבאמת הייתה לו אפשרות אחרת או מבלי ש הוא הבין את מלוא המשמעויות של זה . .חשש זה מתעצם לנוכח המבנה והתפקוד הבעייתיים של מערכת בתי הדין עצמה מערכת בתי הדין .סובלת מבעיות מבניות עמוקות הדיינים נבחרים על פי מפתח פוליטי– 1/3 ,חרדים ספרדים1/3 חרדים אשכנזים ו- 1/3 דתיים-לאומיים – .ולא בהכרח לפי כישוריהם ויכולותיהם בראש המערכת .אף מכהן נשיא שאינו הוכשר כלל לדיינות בעיות אלו מחריפות לנוכח העומס הרב המוטל כבר כיום על המערכת בתיקי ,משפחה, גירושין הוכחות יהדות ומעמד אישי. הרחבת סמכויות בתי הדין לתחום הבוררות האזרחית תחמיר דרמטית את העומס המוטל על המערכת ו תפגע .באיכות השירות הניתן בשל כך יווצרו עיכובים משמעותיים בתיקים רבים , ו יגרם עינוי דין לאנשים שתיקם מתנהל ,, וחייב להתנהל בבית הדין הרבני. במקרים רבים התיקים המתנהלים בבתי הדין הם דחופים ועיכוב בהם ייפגע משמעותית .בזכויות המתדיינים מעבר לכך, מערכת בתי הדין היא מערכת גברית במהותה, דבר המעורר חשש טבעי לפגיעה מובנית בזכויות נשים , גם אם לא בכוונה תחילה. ,כך למשל בפסק דין של בית הדין הרבני בירושלים הוא הא שים אישה שביקשה להתגרש באלימות הקשה שהפליא בה בעלה '(ת( )ירושלים 10148872/1 ( 4.7.2016 )) . ,בנוסף לאחרונה הגיע ה למרכז הסיוע שלנו פניה של אישה שתבעה את מעסיקּה בבית דין דתי (פרטי ). במסגרת ההליך בית הדין דרש ממנה להביא ,עימה לדיון את בעלה שידבר בשמה כאפוטרופוס ., בטענה שהכסף והמשכורת אינם שייכים לה מ קרים אלה ממחישים את הבעייתיות העמוקה עבור נשים, שטמונה בהעברת סכסוכים אזרחיים .למערכת השיפוט הדתית יתרה מ זאת , בתי הדין הדתיים אינם מחויבים לחוקי המגן שהמדינה חוקקה להגנת זכויות העובדים. משמעות הדבר היא שהמדינה תיתן גושפנקא חוקית למערכת שיפוט מקבילה, שאינה מכירה ,בעקרונות בסיסיים המעוגנים בחוק הישראלי כ:גון הגנה על נשים בהיריון ו .משרתי ועוד כך תיווצר מציאות פסולה שבה גוף רשמי של מדינ ת ישראל מוציא תחת ידיו פסקי דין המתעלמים מזכויות יסוד שהמדינה עצמה עיגנה בחקיקה. לאור האמור לעיל, עמדתנו היא כי יש לגנוז את הצעת החוק. הרחבת סמכויות של מערכת הפועלת .באופן בעייתי אינה פתרון ראוי, ועלולה להחריף את הבעיות הקיימות ניתן למצוא דרכים אחרות .שירחיבו את האפשרות של אנשים המבקשים לדון בדין תורה לעשות זאת 2 עם זאת, אם הצעת החוק תקודם למרות חסרונותיה הרבים יש ל וודא כי היא תכלול את תיקונים הבאים: 1. יש לעגן בחוק מנגנון המבטיח הסכמה מדעת ומלאה, הכולל למשל: א. .עיגון נוסח טופס הסכמת הצדדים בחוק ב. חובת תצהיר חתום על ידי עורך דין המאשר כי הסביר לצדדים את מלוא ההשלכות של ההסכמה לבוררות בבית הד .ין ג. קביעה מפורשת כי הסכמה קודמת שניתנה במסגרת חוזה (כגון חוזה שכירות או חוזה עבודה) אינה מהווה הסכמה תקפה לעניין חוק זה . 2. יש להבטיח כי העומס הנוסף לא יפגע בתפקודם השוטף של בתי הדין בנושאים שבליבת .סמכותם 3. יש לקבוע מנגנוני פיקוח ובקרה על הליכי הבוררות בבתי הדין, תוך דגש על שמירת .זכויותיהם של צדדים מוחלשים 4. יש ל קבוע .תחומים רוחביים בהם לא יוכלו הצדדים לפנות לבוררות בבית הדין 5. יש לקבוע כי בהליכי סכסוך אלה ישבו גם נשים לצד הדיינים, שכן לא מדובר בדיינות .אלא בבורות וניתן לעשות זאת באמצעות נשים גם לפי ההלכה המקובלת ,לסיכום הצעת החוק במתכונתה הנוכחית מעוררת חששות כבדים לפגיעה בזכויות אדם בסיסיות ובעקרונות של צדק והוגנות. במקום להרחיב את סמכויותיה של מערכת הסובלת מבעיות מבניות ותפקודיות, יש לפעול לשיפור המערכת הקיימת ולהבטיח כי היא מספקת שירות הולם בתחומי .אחריותה הנוכחיים ,בברכה אוהד וייגלר, עו"ד מנהל המחלקה למדיניות ציבורית עתים– סיוע והכוונה בשירותי הדת