חומר רקע
י' כסלו, תשפ"ה
11
בדצמבר2024
לכבוד
ח"כ
שמחה רוטמן
יו"ר ועדת
חוקה, חוק ומשפט
,שלום רב
:הנדון
עמדת
הסניגוריה הציבורית באשר
ל הצעת חוק העונשין (תיקון 'מס140
–
הוראת שעה
(תיקון"), התשפ
ה-
2024
הצעת החוק שבנדון
מבקשת ל האריך את תוקפה של הוראת השעה בדבר עונשי המינימום
.)בעבירות הנשק בשנתיים נוספות (משלוש שנים לחמש שנים
,כזכור
הסניגוריה הציבורית התנגדה בשעתו לחקיקתה של הוראת השעה, ובתוך כך
הביעה את
הסתייגויותיה
העקרוניות והמעשיות
מפני קביעת עונשי מינימום ועונשי חובה בספר החוקים
הישראלי. בהקשר זה עמדה הסניגוריה,, בין היתר
:על ההיבטים הבאים
1.
,החמרת הענישה אינה מקדמת את אלמנט ההרתעה או את המאבק בפשיעה וזאת להבדיל
מוודאות האכיפה והגדלת סיכויי העבריין להיתפס.
2.
החמרה בענישה אף
עלולה להביא לעלייה משמעותית במספר הכלואים ו
ל הקצאת משאבים
רבים יותר.לבתי הכלא, וזאת ללא צמצום של התופעה העבריינית
היבט זה מתחדד לנוכח
.משבר הכליאה המתגבר והמתעצם בימים אלה
3.
עונשי מינימום –
ועל אחת כמה וכמה עונשי חובה של הטלת מאסר בפועל–
חותרים תחת
עקרון האינדיבידואלי
ות בענישה , ובמידה רבה פוגעים ביכולתו של בית המשפט לעשות צדק
ו לנקוט בענישה
המתאימה למקרה הספציפי .
צמצום שיקול הדעת השיפוטי במישור זה
מ טיל
על בתי המשפט חובה להשית עונשי מאסר (
לעיתים)ממושכים
גם במקרים בהם לא יהא זה
נכון לשלוח אדם לתקופת מאסר, בין אם נסיבות ביצוע העבירה אינן מצדיקות זאת, ובין אם
מדובר באדם שזו לו עבירה ראשונה או מי שעבר הליך טיפול ושיקום משמעותי ועונש המאסר
.עלול לחזור ולדרדר אותו לאורח חיים עברייני
4.
קושי נוסף העולה מאימוץ שיט ה של עונשי מינימום הוא
ש הצרת שיקול הדעת השיפוטי
בענישה מחזקת עד מאוד את כוחה של התביעה ,
שלבחירתה בסעיף אישום כזה או אחר
השפעה
משמעותית על סוג העונש ומידתו.
5.
,בהקשר של עבירות נשק ,עוד בטרם חקיקתה של הוראת השעה הנוכחית
ממילא נהוגה
מדיניות ענישה מחמירה מאוד
הכוללת
הטלת
מאסרים בפועל לתקופות משמעותיו
ת , תוך
.מתן משקל גדול מאד למציאות החברתית ולשיקולי הרתעה
6.
קיים חשש כבד(שכבר החל להתממש )
מפני 'מדרון חלקלק' שבתורו יביא להגשת שלל הצעות
חוק ש
עניינן החמרה בענישה
,וקביעת עונשי מינימום ועונשי חובה במגוון של עבירות פליל
יות.
7.
מיקוד השיח בהחמרת הענישה ו
ב פתרונות המתמקדים בכליאה, כפתרונות המרכזיים לטיפול
בפשיעה ובעבריינות בחברה הערבית , עלולים ,להגדיל את פערי הענישה בין יהודים לערבים
לפגוע בלגיטימציה של מערכת אכיפת החוק ו
להעמיק את מעורבות
ם בפלילים
של צעירים
מהחברה הערבית אשר עומדים לדין בגין עבירות אלו
(בהקשר זה צוין כי בניגוד לרטוריקה
הרואה בעונש המאסר כלי מרתיע שעשוי לתרום להורדת רמת העבריינות ,
מחקרים רבים
מלמדים כי
הטלת עונשי מאסר על עוברי חוק
צעירים היא דווקא
בעלת השפעה קרימינוגנית ,
קרי מחזקת
דפוסים עבריינים, על מסלול חייהם) .
על רקע דברים אלה, ברי כי הסניגוריה הציבורית סבורה במישור העקרוני כי ניתן
היה ו ראוי היה
.לחתור לפקיעתה של הוראת השעה הנוכחית
עם זאת, לנוכח האמור בדברי ההסבר להצעת החוק כי עדיין מוקדם להעריך באופן מיטבי את
השפעתה של הוראת השעה
(בין היתר מכיוון שברוב התיקים שהתנהלו בשלוש השנים האחרונות
)נדונו עבירות שבוצעו לפני תחילתה ,
ניתן
לכל היותר
להאריך את תקופה של הוראת השעה
בתקופה קצ
ר
ה נוספת .
בהקשר זה יוער כי
גם
הדיווחים התקופתיים שנמסרו לוועדה אודות
יישום הוראת השעה מגלים תמונה אמביוולנטית )(בלשון המעטה בדבר האפקטיביות של ההסדר
.ומידת הצלחתו בצמצום התופעה נתון רלוונטי נוסף הוא היוזמות התלויות ועומדות בימים אלה
לתיקוני חקיקה נוספים )(ומשמעותיים
בפרק עבירות הנשק, אשר קשורות בטבורן לה וראת השעה
הנוכחית וצפויות להשליך עליה(במישרין ובעקיפין).
ב
כבוד רב וב
ברכה,
עו"ד ישי שרון
מנהל מחלקה)(חקיקה, תכנון ומדיניות
הסניגוריה הציבורית הארצית