הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2075553
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יואב בן צור ינון אזולאי אבי דיכטר
יעקב אשר נאוה בוקר ענת ברקו
אורלי לוי אבקסיס אמיר אוחנה רויטל סויד
מרדכי יוגב שרן השכל בצלאל סמוטריץ'
תמר זנדברג דוד אמסלם אורן אסף חזן
יואב קיש אלי אלאלוף רוברט אילטוב
יעקב מרגי מכלוף מיקי זוהר רחל עזריה
יצחק וקנין שולי מועלם-רפאלי יואל חסון
נורית קורן מנחם אליעזר מוזס יעל כהן-פארן
רועי פולקמן ישראל אייכלר מרב מיכאלי
טלי פלוסקוב דן סידה עפר שלח
דוד ביטן אורי מקלב איימן עודה
זאב בנימין בגין יהודה גליק פנינה תמנו
אכרם חסון עבד אל חכים חאג' יחיא עמיר פרץ
עודד פורר סעיד אלחרומי עאידה תומא סלימאן
מסעוד גנאים דב חנין יוסי יונה
אחמד טיבי עיסאווי פריג' רוברט טיבייב
חיים ילין יואל רזבוזוב יפעת שאשא ביטון
מאיר כהן אלעזר שטרן מירב בן ארי
איציק שמולי מיכל רוזין טלב אבו עראר
סתיו שפיר משה מזרחי ניבין אבו רחמון
עמר בר-לב לאה פדידה ג'מאל זחאלקה
איילת נחמיאס ורבין איתן ברושי מיכאל מלכיאלי
קסניה סבטלובה איל בן ראובן משה גפני
נחמן שי יחיאל חיליק בר אברהם נגוסה
סאלח סעד מיכל בירן סופה לנדבר
קארין אלהרר מיקי לוי עליזה לביא
מוסי רז חמד עמאר ג'מעה אזברגה
יוסף ג'בארין איתן כבל יעל גרמן
אילן גילאון מיקי רוזנטל _____________________________________________
פ/5899/20
הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה) (תנאים למתן כתב הרשאה וצו עיקול), התשע"ט–2018
דברי הסבר
פקודת המסים (גבייה) נחקקה בשנת 1929 וגבייה באמצעות מנגנוני הגבייה המפורטים בה נחשבת לגבייה דרקונית שכן היא מעניקה לרשויות ולגופים שונים סמכויות מרחיקות לכת הפוגעות בזכויות יסוד בצורה קשה.
גורמים רבים השמיעו ביקורת נוקבת על כך שרשויות שונות בוחרות לגבות חובות באמצעות הוראות פקודה זו ולא באמצעות חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 או באמצעות חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995.
כך לדוגמא כתב השופט גדעון גינת מביהמ"ש המחוזי חיפה בעת"מ 3061/06 רכבת ישראל נ' עיריית חדרה: "ספק בעיניי אם הגבייה המינהלית היא חוקתית, בעידן שלאחר חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו... בעידן שלאחר חקיקתו של חוק היסוד, מובן כי יש לפרש בצמצום רב ככל האפשר את הסמכות של הרשות המקומית לנקוט בהליכי גבייה מינהליים. בעידן שלאחר חקיקתו של חוק היסוד, יש לתת לסמכות שילטונית המגבילה זכויות יסוד, פרשנות צרה ככל האפשר... דין קודם יתפרש על רקע עקרונות היסוד הקבועים בחוקי היסוד... מצב כזה המוצג לפנינו, שבו הגבייה המינהלית היא ברירת המחדל, אינו תקין. לא יתכן שהפניה בתביעה משפטית היא המוצא האחרון, ולא הראשון. הליך של גבייה מינהלית צריך להיות המוצא האחרון. הוא צריך להיעשות במקום שבו כלו כל הקיצין".
דוגמא נוספת לבעייתיות בשימוש הרשויות בגבייה מנהלית באמצעות הוראות פקודה זו היא גבייה מנהלית לאחר שנים רבות ממועד היווצרות החוב. היועץ המשפטי לממשלה כבר הביע את מורת רוחו מגביית חובות ישנים באמצעות הוראות פקודה זו בהנחית יועמ"ש שמספרה 7.1002 שעניינה "הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המיסים (גבייה)" וקבע כי: "אין זה סביר שרשות מינהלית תנקוט הליכי גבייה מינהליים לראשונה וללא צידוק לאחר שנים רבות, תוך שהיא מעמידה את האזרח, בשל הזמן הרב שחלף, במצב שבו יקשה עליו להתמודד עם טענת החוב".
אך על אף הביקורת הנוקבת שנשמעה ונשמעת כלפי חוק זה הרשויות השונות ממשיכות לעשות שימוש באמצעים שפקודה זו מעניקה להם ולא בכלים הוגנים יותר העומדים לרשותם.
על כן, מוצע לצמצם את היקף שיקול הדעת המוענק לפקיד הגבייה בבואו לתת לגובה כתב הרשאה או צו עיקול ולקבוע כי כתב הרשאה יינתן אך ורק ביחס לחוב שהתקבל לגביו אישור מסירה או שנשלח באמצעים אלקטרונים בתוך שנה מיום היווצרו, ופורטו בדרישה האמצעים העומדים לרשותו להתגונן מפני אותה דרישת חוב וכן ניתנה הודעה כי אם לא ישולם החוב יופעלו הליכי גבייה על פי פקודה זו, וכי חלפו לפחות שישים ימים מיום קבלת אישור המסירה או שליחת האמצעים האלקטרונים.
כן מוצע, כי לא יינתן צו עיקול אלא אם בגין החוב שביחס אליו מבוקש להפעיל אמצעי גבייה על פי פקודה זו, נשלחה דרישת תשלום בכתב בתוך שנה מיום היווצרו, ופורטו בדרישה בכתב האמצעים העומדים לרשותו להתגונן מפניה וניתנה הודעה כי אם לא ישולם החוב יופעלו הליכי גבייה על פי פקודה זו, וכי חלפו לפחות שישים ימים מיום הגעת הדרישה לידיו.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה בכסלו התשע"ט – 3.12.18
תיקון סעיף 4 בפקודת המסים (גבייה) (להלן – הפקודה), בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (3) יבוא: בפקודת המסים (גבייה) (להלן – הפקודה), בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (3) יבוא:
"(4) דרישה בכתב כאמור בסעיף קטן (1) תכלול הודעה בשפה פשוטה וברורה בה יפורטו תוכן הדרישה, האפשרויות העומדות לאדם להתגונן מפני אותה דרישה וההליכים שיינקטו אם החוב לא ישולם במועד הנקוב בה. "(4) דרישה בכתב כאמור בסעיף קטן (1) תכלול הודעה בשפה פשוטה וברורה בה יפורטו תוכן הדרישה, האפשרויות העומדות לאדם להתגונן מפני אותה דרישה וההליכים שיינקטו אם החוב לא ישולם במועד הנקוב בה.
(5) כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (1) יינתן רק אם – (5) כתב הרשאה כאמור בסעיף קטן (1) יינתן רק אם –
(א) פקיד הגבייה קיבל אישור מסירה כאמור בסעיף 12ב(ב), או המציא מסמך אלקטרוני כאמור בסעיף 12ב1;
(ב) טרם חלפה שנה מיום שנוצר חוב המס;
(ג) חלפו שישים ימים מיום הגעת הדרישה בכתב או מיום המצאת המסמך האלקטרוני כאמור בסעיף12ב1, בהם לא שולם החוב."
תיקון סעיף 7 2. בסעיף 7 לפקודה, אחרי סעיף קטן (1) יבוא: בסעיף 7 לפקודה, אחרי סעיף קטן (1) יבוא:
"(1א) לא יינתן צו עיקול כאמור בסעיף קטן (1), אלא לאחר שהומצאה לסרבן דרישה בכתב כאמור בסעיף 4. "(1א) לא יינתן צו עיקול כאמור בסעיף קטן (1), אלא לאחר שהומצאה לסרבן דרישה בכתב כאמור בסעיף 4.
(1ב) צו עיקול כאמור בסעיף קטן (1) יינתן רק אם – (1ב) צו עיקול כאמור בסעיף קטן (1) יינתן רק אם –
(א) פקיד הגבייה קיבל אישור מסירה כאמור בסעיף 12ב(ב), או המציא מסמך אלקטרוני כאמור בסעיף 12ב1;
(ב) טרם חלפה שנה מיום שנוצר חוב המס;
(ג) חלפו שישים ימים מיום הגעת הדרישה לידי הסרבן או מיום המצאת המסמך האלקטרוני כאמור בסעיף 12ב1, בהם לא שולם החוב."
תיקון סעיף 12ב 3. בסעיף 12ב לפקודה, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בסעיף 12ב לפקודה, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) דרישה בכתב כאמור בסעיפים 4 ו-7, תומצא למי שנועדה בדואר רשום עם אישור מסירה." "(ב) דרישה בכתב כאמור בסעיפים 4 ו-7, תומצא למי שנועדה בדואר רשום עם אישור מסירה."
תיקון סעיף 12ב1 4. בסעיף 12ב1(ג)(1) לפקודה, אחרי "מסמך אלקטרוני שהוא" יבוא "דרישה בכתב לפי סעיפים 4 או 7". בסעיף 12ב1(ג)(1) לפקודה, אחרי "מסמך אלקטרוני שהוא" יבוא "דרישה בכתב לפי סעיפים 4 או 7".