הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2074406 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת נחמן שי קסניה סבטלובה יואל רזבוזוב איתן ברושי סתיו שפיר איציק שמולי תמר זנדברג אילן גילאון מוסי רז לאה פדידה סאלח סעד יעל כהן-פארן איל בן ראובן איילת נחמיאס ורבין מיכל בירן יהודה גליק יחיאל חיליק בר מיקי רוזנטל רוברט אילטוב דב חנין ______________________________________________ פ/5912/20 הצעת חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – מעמד אזרחותם של חסידי אומות העולם וצאצאיהם), התשע"ט–2018 דברי הסבר חסידי אומות העולם סיכנו את חייהם, את חיי בני משפחותיהם ולפעמים אף הקריבו את חייהם כדי להציל  יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה. על כך הכירה מדינת ישראל בפועלם האנושי והנדיר, העניקה להם מעמד של חסידי אומות העולם וקיבעה את מעמדם ואת זכויותיהם בחוק. התיקון לחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם, התשי"ג–1953, משנת 1985 מאפשר להעניק לחסידי אומות העולם אזרחות-כבוד, ואם הלכו לעולמם – אזרחות-זכרון, של מדינת ישראל, לאות הוקרה על פועלם. במהלך השנים השתקעו במדינת ישראל צאצאיהם של חסידי אומות העולם ו"נהנו" ממעמדם החוקי כאזרחים של כבוד, וחרף מגבלות בירוקרטיות הם ניהלו את מרכז חייהם במדינת ישראל כאזרחים לכל דבר ועניין. כעת,  בשנת 2018, כשישנו כבר דור רביעי לחסידי אומות העולם, הם אינם זוכים למעמד האזרחות המיוחד. במצב זה הם נתבעים לעזוב את הארץ ולהיפרד מבני משפחותיהם, אלא אם כן מתוך רצון טוב ולפנים משורת הדין מסכים משרד הפנים להאריך שוב ושוב את שהותם הזמנית. מטרת התיקון המוצע היא לחולל מהפכה בנושא ולהעניק גם לדורות הבאים אזרחות של כבוד ואת הזכות להתגורר ולנהל בישראל את מרכז חייהם.  התיקון מציע לבטל את העוול המוסרי, תוך ביטוי הערכתה הנצחית של מדינת ישראל כלפי חסידי אומות העולם וצאצאיהם ולנצור את מורשתם של חסידי אומות העולם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בטבת התשע"ט – 10.12.18 תיקון סעיף 2 1. בחוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם, התשי"ג–1953, בסעיף 2(4א), בסופו יבוא "מעמד אזרחות הכבוד או הזכרון יינתן לחסידי אומות העולם שהוכרו על ידי יד ושם, ולצאצאיהם, ללא הגבלת דורות, כל עוד הם תושבי ישראל; לעניין זה, "תושב" – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995."