הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2076400 הכנסת העשרים יוזמים: חברי הכנסת משה גפני חיים ילין עפר שלח מירב בן ארי מיכל בירן איתן ברושי איילת נחמיאס ורבין עמר בר-לב אלעזר שטרן בצלאל סמוטריץ' עודד פורר ______________________________________________ פ/5918/20 הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – פיצויים ביישוב עורפי), התשע"ט–2018 דברי הסבר חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961 (להלן – החוק), קובע בפרק השמיני את מנגנון הפיצוי שיינתן בגין נזקי מלחמה או פעולות איבה כהגדרתם בו, ישירים או עקיפים. נזק מלחמה ישיר הוא נזק פיזי ישיר כתוצאה ממלחמה או פעולות איבה ועל פי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג–1973 (להלן – התקנות), נקבע שיעור הפיצוי, וכן כי הזכאות לפיצוי לא תלויה למיקום קרות הנזק ומקום מגוריו של הניזוק. נזק עקיף הוא הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים בשל פעולות מלחמה. לפי החוק, הפיצוי בעד נזק עקיף יינתן רק לגבי נזק שנגרם בתחום יישובי ספר (רשימת יישובים שקבע שר האוצר). בשנים האחרונות, אישרה ועדת הכספים מספר פעמים תקנות בהוראת שעה לפיצוי בגין נזק עקיף בשל סבב לחימה או הסלמה שהתרחשו בתקופה מסוימת כגון מבצע עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן, שקבעו מנגנונים שונים למתן פיצוי ואומדן הנזקים בהתאם לכל סבב לחימה, אך אין מנגנון קבוע בחקיקה שמסדיר את דרך הפיצוי בעד נזק עקיף לניזוק שלא נמצא בתחום יישובי הספר. במסלולים שנקבעו בתקנות כאמור ניתנו, בין היתר, פיצויים בעד תשלום שכר עבודה לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני, ובכלל זה בשל ביטול יום הלימודים במוסדות החינוך של ילדיהם ופיצויים בעד אובדן רווחים כתוצאה מהלחימה בהשוואה לשנה החולפת (ירידת מחזורים). בחודשים האחרונים החלה הסלמה נוספת באזור הדרום ועוטף עזה, שכוללת שיגורי טילים ורקטות, שיגורי עפיפוני תבערה וגל הצתות מתמשך. כתוצאה מכך נרשמו נזקים עקיפים ביישובים שאינם מוגדרים יישובי ספר. לפיכך, מוצע לקבוע כי הזכאות לפיצוי בעד נזק עקיף תחול גם על נזק שהתרחש ביישוב המצוי בטווח של עד 40 ק"מ מגבול מדינת ישראל (יישוב עורפי) ונזק מלחמה ייחשב גם לנזק כתוצאה מפעולת איבה או פעולת אלימות על ידי ארגון טרוריסטי. עוד מוצע לקבוע כי מעסיק יהיה חייב לשלם שכר עבודה לעובד שנעדר מעבודתו בשל המצב הביטחוני – הכרזה על מצב מיוחד על פי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 או הוראות פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך או על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים, עבור כל יום היעדרות. לצד זאת, מוצע לקבוע את הזכאות לפיצוי בעד תשלום שכר העבודה היומי ששולם לעובד בשל היעדרותו בעקבות המצב הביטחוני כאמור. כמו כן, ועל מנת למנוע המתנה ממושכת של הניזוקים לפיצויים בגין נזקיהם, מוצע שישולמו לניזוקים שהגישו תביעת פיצויים, מקדמות על חשבון תביעות הפיצוי המוגשות בשיעור של 30% מהנזק לפי תביעות הפיצוי כאמור. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ב' בטבת התשע"ט – 10.12.18 תיקון סעיף 35 1. בחוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 35 – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 35 – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 35 – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 35 – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 35 – בחוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א–1961 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 35 – (1) אחרי ההגדרה "ישוב ספר" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "ישוב ספר" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "ישוב ספר" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "ישוב ספר" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "ישוב ספר" יבוא: (1) אחרי ההגדרה "ישוב ספר" יבוא: ""ישוב עורפי" – יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 40 קילומטרים מגבול ישראל עם ירדן, סוריה, לבנון, מצרים או מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, והכול בקו אווירי;"; ""ישוב עורפי" – יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 40 קילומטרים מגבול ישראל עם ירדן, סוריה, לבנון, מצרים או מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, והכול בקו אווירי;"; ""ישוב עורפי" – יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 40 קילומטרים מגבול ישראל עם ירדן, סוריה, לבנון, מצרים או מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, והכול בקו אווירי;"; ""ישוב עורפי" – יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 40 קילומטרים מגבול ישראל עם ירדן, סוריה, לבנון, מצרים או מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, והכול בקו אווירי;"; ""ישוב עורפי" – יישוב שדירות המגורים שבתחומו, כולן או חלקן, שוכנות עד 40 קילומטרים מגבול ישראל עם ירדן, סוריה, לבנון, מצרים או מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, והכול בקו אווירי;"; (2) במקום ההגדרה "נזק מלחמה" יבוא: (2) במקום ההגדרה "נזק מלחמה" יבוא: (2) במקום ההגדרה "נזק מלחמה" יבוא: (2) במקום ההגדרה "נזק מלחמה" יבוא: (2) במקום ההגדרה "נזק מלחמה" יבוא: (2) במקום ההגדרה "נזק מלחמה" יבוא: ""נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב אחד מאלה: ""נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב אחד מאלה: ""נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב אחד מאלה: ""נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב אחד מאלה: ""נזק מלחמה" – נזק שנגרם לגופו של נכס עקב אחד מאלה: (1) פעולת מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב; (1) פעולת מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב; (1) פעולת מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב; (1) פעולת מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב; (2) פעולות איבה אחרות נגד ישראל; (2) פעולות איבה אחרות נגד ישראל; (2) פעולות איבה אחרות נגד ישראל; (2) פעולות איבה אחרות נגד ישראל; (3) פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; (3) פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; (3) פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; (3) פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; (4) מעשה אלימות כאמור בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לפעולות איבה, התש"ל–1970; (4) מעשה אלימות כאמור בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לפעולות איבה, התש"ל–1970; (4) מעשה אלימות כאמור בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לפעולות איבה, התש"ל–1970; (4) מעשה אלימות כאמור בפסקה (4) או (5) להגדרה "פגיעת איבה" שבסעיף 1 לחוק התגמולים לפעולות איבה, התש"ל–1970; (5) פעולות אלימות של ארגון טרוריסטי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948;"; (5) פעולות אלימות של ארגון טרוריסטי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948;"; (5) פעולות אלימות של ארגון טרוריסטי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948;"; (5) פעולות אלימות של ארגון טרוריסטי כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת מניעת טרור, התש"ח–1948;"; (3) בהגדרה "נזק עקיף", בכל מקום, אחרי "ישוב ספר" יבוא "או ישוב עורפי"; (3) בהגדרה "נזק עקיף", בכל מקום, אחרי "ישוב ספר" יבוא "או ישוב עורפי"; (3) בהגדרה "נזק עקיף", בכל מקום, אחרי "ישוב ספר" יבוא "או ישוב עורפי"; (3) בהגדרה "נזק עקיף", בכל מקום, אחרי "ישוב ספר" יבוא "או ישוב עורפי"; (3) בהגדרה "נזק עקיף", בכל מקום, אחרי "ישוב ספר" יבוא "או ישוב עורפי"; (3) בהגדרה "נזק עקיף", בכל מקום, אחרי "ישוב ספר" יבוא "או ישוב עורפי"; (4) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא: (4) אחרי ההגדרה "ציוד" יבוא: ""שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; ""שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; ""שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; ""שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; ""שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;". "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;". "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;". "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;". "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב-22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים;". הוספת סעיף 35א 2. אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 35 לחוק העיקרי יבוא: "תשלום מקדמות "תשלום מקדמות "תשלום מקדמות 35א. הכריזה הממשלה או שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, או שניתנו הוראות פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך או על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים, ישולמו מקדמות לניזוק שהגיש תביעת פיצויים, על חשבון פיצויים לפי סעיף 36 או 36ב (להלן – תביעת פיצויים), כמפורט להלן: הכריזה הממשלה או שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, או שניתנו הוראות פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך או על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים, ישולמו מקדמות לניזוק שהגיש תביעת פיצויים, על חשבון פיצויים לפי סעיף 36 או 36ב (להלן – תביעת פיצויים), כמפורט להלן: (1) שיעור המקדמות יעמוד על 30% משיעור הנזק על פי תביעת הפיצויים; (2) המקדמות יחושבו על פי מסלול הפיצוי שלפיו פוצה הניזוק לפי התקנות האחרונות שאישר השר ממועד הגשת תביעת הפיצויים כאמור, ולגבי ניזוק שלא פוצה, בהתאם למסלול הפיצויים המתאים ביותר מתוך מסלולי הפיצוי בתקנות האחרונות כאמור, על פי החלטת המנהל; (3) שולמו פיצויים לניזוק לפי תביעת הפיצויים, ינוכה מסכום הפיצויים סכום השווה לסכום המקדמות ששולם לו לפי סעיף זה; (4) אדם שתביעתו לפיצויים נדחתה ישיב לאוצר המדינה את המקדמות ששולמו לו לפי סעיף זה." תיקון סעיף 36 3. בסעיף 36 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב1) – בטל. בסעיף 36 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב1) – בטל. בסעיף 36 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב1) – בטל. בסעיף 36 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב1) – בטל. בסעיף 36 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב1) – בטל. בסעיף 36 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ב1) – בטל. הוספת סעיף 36ב 4. אחרי סעיף 36א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 36א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 36א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 36א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 36א לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 36א לחוק העיקרי יבוא: "תשלום פיצויים בעד תשלום שכר עבודה "תשלום פיצויים בעד תשלום שכר עבודה "תשלום פיצויים בעד תשלום שכר עבודה 36ב. מעסיק ששילם לעובד שנעדר מעבודתו או לא ביצע את העבודה, שכר עבודה בהתאם לסעיף 2א לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, יהיה זכאי לפיצויים בשיעור של 132.5% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של עובד כאמור." מעסיק ששילם לעובד שנעדר מעבודתו או לא ביצע את העבודה, שכר עבודה בהתאם לסעיף 2א לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, יהיה זכאי לפיצויים בשיעור של 132.5% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של עובד כאמור." תיקון חוק הגנה על עובדים בשעת חירום 5. בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: "חובת תשלום שכר "חובת תשלום שכר "חובת תשלום שכר 2א. (א) עובד שנעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם במקום העבודה או במקום מגוריו של העובד הכריזה הממשלה על או שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, או בשל הוראות של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך או על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית או מילואים ישלם לו מעסיקו במועד תשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר עבודה יומי כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בעד כל יום היעדרות בשל המצב הביטחוני, ולא יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, למעט מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967. (א) עובד שנעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם במקום העבודה או במקום מגוריו של העובד הכריזה הממשלה על או שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, או בשל הוראות של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך או על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית או מילואים ישלם לו מעסיקו במועד תשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר עבודה יומי כהגדרתו בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א–1961, בעד כל יום היעדרות בשל המצב הביטחוני, ולא יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, למעט מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967. (ב) לגבי היעדרות בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך, בלבד שאין במקום העבודה של העובד או בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה: (ב) לגבי היעדרות בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך, בלבד שאין במקום העבודה של העובד או בן זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד, ומתקיים אחד מאלה: (1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה היחיד של הילד; (2) בן זוגו של העובד הוא עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעיסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד."