הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2075720
הכנסת העשרים
יוזמים: חברי הכנסת יעל כהן-פארן
מוסי רז
איל בן ראובן
יעל גרמן
דב חנין
משה מזרחי
עאידה תומא סלימאן
עיסאווי פריג'
______________________________________________
פ/5930/20
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – הליך ההשעיה בגין הגשת כתב אישום), התשע"ט–2018
דברי הסבר
בראשית שנת 2014 נחקק תיקון מס' 30 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן – התיקון), שהסדיר את תוצאות הגשת כתב אישום כנגד ראש רשות מקומית מכהן וקבע מספר הסדרים בנושא: הקמת ועדה לבחינת השעיה של ראשי רשויות במשרד הפנים וקביעת נהלי עבודה בקווים כלליים; קביעת משך תקופת ההשעיה והתנאים לסיומה; מסגרת שיקולים שיש לשקול בעת החלטה בדבר השעיה; הליך קביעת ממלא המקום בזמן תקופת ההשעיה; שכרו של ראש הרשות במהלך התקופה ועוד.
הפגיעה הקשה בעבודה התקינה של הרשות המקומית, בטוהר המידות ובהליך הפלילי המתנהל הניעו את המחוקק לשנות את המצב כאמור, שכן עובר לתיקון ראשי רשויות מקומיות סירבו להשעות את עצמם לאחר שהוגש נגדם כתב אישום, אף אם האישומים בכתב האישום היו חמורים ואף אם היו בעלי זיקה לתפקידם הציבורי.
עם זאת, בחלוף כשלוש שנים מיום כניסתו לתוקף של התיקון, קשה לומר שהוא השיג ביעילות את תכליותיו. בשלוש השנים האחרונות במספר מקרים ראשי רשויות מקומיות שהוגש נגדם כתב אישום הושעו לפרקי זמן קצרים שהצריכו התכנסות תכופה והתדיינות מתמדת של ועדת ההשעיה.
התנהלות זו הביאה לבזבוז זמן שלטוני שנבע מצורך בחידוש עתי של תקופות ההשעיה למרות שלא היה כל שינוי בנסיבות מיום ההחלטה הראשונית של הוועדה. כמו כן, תקופת הביניים שבין הגשת כתב האישום ועד ההשעיה בפועל הביאה לתוצאות אבסורדיות, לפיהן ראש הרשות המקומית המואשם נותר בתפקידו לפרקי זמן לא קצרים, ובשל כך החזיק ביכולת השפעה אפקטיבית על התנהלות הרשות, ובמיוחד על עבודתם של עובדי הרשות אשר לרוב מהווים חלק מעדי התביעה העיקריים.
נוכח האמור, מוצע לקבוע הסדר חדש של השעיה אוטומטית, שיחול רק במקרה של אישומים חמורים שהעונש בצידם הוא שלוש שנות מאסר ומעלה או במקרים של עבירה על עבירות נוספות הקבועות בתוספת.
כיום ישנה תקופת ביניים בין הגשת כתב האישום ובין החלטת ועדת ההשעיה במשרד הפנים. תקופת ביניים זו, שעשויה להימשך אף למעלה מחודש ימים, עלולה להיות מנוצלת לרעה, לגרור פגיעה קשה בהתנהלות התקינה של העירייה ולהגביר הסיכויים לשיבוש הליכי משפט על ידי ראש הרשות המקומית.
לפיכך, השעיה אוטומטית – מכלל התפקידים הציבוריים שבהם מחזיק הנאשם – נדרשת במיוחד בעבירות אלו (שהן לרוב בעלות זיקה ישירה לכהונת ראש הרשות), שכן היא מאפשרת את הרחקתו של ראש הרשות המקומית באופן מיידי מעבודת העירייה ומ"זירת הפשע". בד בבד, היא מהווה פתרון ראוי, מאוזן ומיטיב יותר עם האינטרס הציבורי היות ואינו פוגע יתר על המידה בראש הרשות המקומית.
כמו כן, מוצע לקבוע כי בחירת ממלא מקום ראש הרשות בתקופת ההשעיה תהיה מנותקת מנסיבות הגשת כתב אישום, בניגוד למצב כיום. כיום, מועצת הרשות המקומית בוחרת את ממלא המקום בתקופת ההשעיה, והניסיון מוכיח שלרוב דווקא עושה-דברו של ראש הרשות המושעה הוא זה שנבחר, בין היתר בשל השפעתו של ראש הרשות המושעה.
מציאות זו מחזירה אותנו לימי הסחר-מכר שלפני חקיקת הליך הבחירה הישירה ברשויות המקומיות, שלא בכדי חלף מן העולם. על כן, מוצע לקבוע כי ימונה כממלא מקום מי שנבחר לממלא מקום טרם השעייתו של ראש הרשות, בדומה להסדר הקבוע כיום בסעיף 14(ג) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975, העוסק בסוגיית הנבצרות של ראש הרשות המקומית. הסדר זה יסייע לשמור על שקט תעשייתי ברשות המקומית, מרכיב שבהחלט חסר בימים רעועים שבהם מוגש כתב אישום נגד ראש הרשות.
כמו כן, בהתאם למציאות שנתגלתה מיום חקיקת התיקון, מוצע לקבוע כי עמידתו של ראש הרשות במגבלות שהטילה עליו הוועדה בתקופת ההשעיה תיכנס לגדר השיקולים שעל הוועדה בעת קבלת החלטה בעניינו, וזאת כדי לשלב מערך תמריצים שיפחית את מידת מעורבותו והשפעתו של ראש הרשות המושעה על עבודת הרשות המקומית במהלך תקופת ההשעיה, התנהלות שעלולה לחתור תחת תכליות החוק.
לבסוף, מוצע לקבוע כי השכר של ראש הרשות המושעה יעמוד באופן קבוע על מחצית השכר שהיה זכאי לו אלמלא הושעה מכהונתו, בניגוד למצב כיום, לפיו לאחר ששת חודשי ההשעיה הראשונים משולמים לו שבעים אחוזים מהשכר כאמור. החשש הוא שההוראה המעוגנת כיום עלולה לעודד ראשי רשויות מקומיות למשוך ולמתוח את ההליך הפלילי ככל הניתן, שכן הארכתו מניבה "פרס" בדמות עליה בשכר.
הצעת החוק נוסחה בסיוע התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת יעל כהן פארן וקבוצת חברי הכנסת (פ/5044/20; הוסרה מסדר היום ביום ח' בחשוון התשע"ט (17 באוקטובר 2018)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בטבת התשע"ט – 10.12.18
תיקון סעיף 19א 1. בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 19א – בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 19א – בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 19א –
(1) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה1) (1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו-(י), הוגש כתב אישום נגד ראש רשות במהלך כהונתו בגין עבירה שעונשה שלוש שנות מאסר ומעלה או תלוי ועומד נגד ראש רשות כתב אישום בגין עבירה כאמור שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כראש רשות ובין לפני שהחל לכהן כראש רשות, יושעה ראש הרשות מתפקידו עם הגשת כתב האישום או עם תחילת כהונתו, לפי העניין; בסעיף זה, "תפקיד" – תפקיד ראש הרשות המקומית וחבר המועצה ברשות המקומית וכל תפקיד ציבורי בו הוא מחזיק מתוקף סמכותו כראש הרשות המקומית או כחבר המועצה ברשות המקומית.
(2) לבקשת ראש הרשות המושעה או היועץ המשפטי לממשלה, רשאית הוועדה לבחינת השעיה לבטל את ההשעיה או להפחית ממשך תקופת ההשעיה כולה או לגבי תפקיד מסוים, ובלבד שבהחלטה לפי פסקה זו תשקול הוועדה כאמור, בין השאר, את עמידתו של ראש הרשות במגבלות שהטילה עליו הוועדה בתקופת ההשעיה; לא הוגשה בקשה כאמור או החליטה הוועדה שלא לבטל את תקופת ההשעיה או להפחית ממשכה, תעמוד ההשעיה בתוקפה עד תום כהונת ראש הרשות המושעה, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
(3) על אף האמור בפסקה (2), רשאי ראש הרשות לבקש עיון חוזר בכל החלטה של הוועדה לבחינת השעיה לפי סעיף זה בחלוף שנה ממועד ההחלטה, ולעניין זה תשקול הוועדה, בין השאר, את משך ההליך המשפטי המתנהל נגד ראש הרשות ואת הנסיבות שהביאו לכך שטרם הסתיים ואת עמידתו של ראש הרשות במגבלות שהטילה עליו הוועדה בתקופת ההשעיה; היועץ המשפטי לממשלה רשאי לבקש עיון חוזר בהחלטות הוועדה בכל עת, אם הנסיבות מצדיקות זאת.
(4) החלטת הוועדה לבחינת השעיה לפי פסקאות (2) ו-(3) תתקבל בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.
(5) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עבירות המנויות בתוספת; שר הפנים רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להוסיף עבירות לעבירות שבתוספת.";
(2) בסעיף קטן (ו), במקום "בסעיף קטן (ה)" יבוא "בסעיפים קטנים (ה1) ו-(ה)"; (2) בסעיף קטן (ו), במקום "בסעיף קטן (ה)" יבוא "בסעיפים קטנים (ה1) ו-(ה)"; (2) בסעיף קטן (ו), במקום "בסעיף קטן (ה)" יבוא "בסעיפים קטנים (ה1) ו-(ה)";
(3) בסעיף קטן (ז), אחרי "שטרם הסתיים" יבוא "ואת הקפדתו על החלטות הוועדה לבחינת השעיה ואת עמידתו של ראש הרשות במגבלות שהטילה עליו הוועדה בתקופת ההשעיה"; (3) בסעיף קטן (ז), אחרי "שטרם הסתיים" יבוא "ואת הקפדתו על החלטות הוועדה לבחינת השעיה ואת עמידתו של ראש הרשות במגבלות שהטילה עליו הוועדה בתקופת ההשעיה"; (3) בסעיף קטן (ז), אחרי "שטרם הסתיים" יבוא "ואת הקפדתו על החלטות הוועדה לבחינת השעיה ואת עמידתו של ראש הרשות במגבלות שהטילה עליו הוועדה בתקופת ההשעיה";
(4) בסעיף קטן (ח), במקום "סעיף קטן (ז)" יבוא "סעיפים קטנים (ה1) ו-(ז)"; (4) בסעיף קטן (ח), במקום "סעיף קטן (ז)" יבוא "סעיפים קטנים (ה1) ו-(ז)"; (4) בסעיף קטן (ח), במקום "סעיף קטן (ז)" יבוא "סעיפים קטנים (ה1) ו-(ז)";
(5) בסעיף קטן (ט) – (5) בסעיף קטן (ט) – (5) בסעיף קטן (ט) –
(א) במקום "לפי סעיף קטן (ה)" יבוא "לפי הוראות חוק זה"; (א) במקום "לפי סעיף קטן (ה)" יבוא "לפי הוראות חוק זה";
(ב) במקום פסקה (1) יבוא: (ב) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) הושעה ראש הרשות מתפקידו, יכהן סגנו כממלא מקומו לכל דבר ועניין, ואולם, היו לראש הרשות מספר סגנים, יכהן ממלא מקומו לפי הוראות סעיף 14(ג); הוגש כתב אישום נגד ראש הרשות בגין עבירות כאמור בסעיף קטן (ה1) ולא נקבע ממלא מקומו טרם הגשת כתב האישום, יכהן כממלא מקומו של ראש הרשות נציג הסיעה הגדולה מבין הסגנים, ואם היו הסגנים נציגי אותה סיעה או היה גודל סיעותיהם שווה – יכהן הקשיש שבין הסגנים כממלא מקומו של ראש הרשות.";
(ג) בפסקה (2), במקום "במשך ששת חודשי ההשעיה הראשונים" יבוא "במשך כל תקופת ההשעיה", והקטע החל במילים "ומתום התקופה האמורה" עד המילים "שבעים אחוזים מהשכר האמור" – יימחק; (ג) בפסקה (2), במקום "במשך ששת חודשי ההשעיה הראשונים" יבוא "במשך כל תקופת ההשעיה", והקטע החל במילים "ומתום התקופה האמורה" עד המילים "שבעים אחוזים מהשכר האמור" – יימחק;
(6) בסעיף קטן (יג), בסופו יבוא "ועותק מהן יימסר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת." (6) בסעיף קטן (יג), בסופו יבוא "ועותק מהן יימסר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת." (6) בסעיף קטן (יג), בסופו יבוא "ועותק מהן יימסר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת."
הוספת תוספת 2. אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי יבוא:
"תוספת "תוספת "תוספת
(סעיף 19א(ה1)(5)) (סעיף 19א(ה1)(5)) (סעיף 19א(ה1)(5))
1. סירוב להעיד לפי סעיף 241 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); 1. סירוב להעיד לפי סעיף 241 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין); 1. סירוב להעיד לפי סעיף 241 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין);
2. תחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין; 2. תחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין; 2. תחבולה לפי סעיף 416 לחוק העונשין;
3. זיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין; 3. זיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין; 3. זיוף לפי סעיף 418 לחוק העונשין;
4. עבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; 4. עבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965; 4. עבירות לפי פרק י' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965;
5. הצבעה שלא כחוק לפי סעיף 90 לחוק הבחירות." 5. הצבעה שלא כחוק לפי סעיף 90 לחוק הבחירות." 5. הצבעה שלא כחוק לפי סעיף 90 לחוק הבחירות."