חומר רקע

16/12/2024 הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון'מס28 )(הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ולרשויות מקומיות שאין בהן מוצעות,)דתיות התשפ"ד- 2024 נייר עמדה מוגש לחה"כ שמחה,רוטמן יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ולשר מיכאל,מלכיאלי השר לשירותי דת לקראת הדיון ביום שלישי,הקרוב17/12/2024 ,בוועדת החוקה חוק,ומשפט בנושא הצעת החוק,שבנדון מתכבד מכון שיטה להגיש עמדתו לתיקון המוצע.שבנדון סעיף11לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח,]משולב תשל"א– 1971 ,(להלן)""החוק קובע כי הממשלה והרשות המקומית נושאות בהוצאות התקציב של המועצות,הדתיות בהתאם לסעיפים11א– 11ז.לחוק הצעת החוק מבקשת להוסיף סעיף לפיו הממשלה תישא בהוצאות שכר ותקנים של בעלי תפקידים שאושרו ,כדין על פי אמות מידה שוויוניות שעליהן יחליט השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר.האוצר בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מטרת התקיון המוצע לאפשר לממשלה לקתצב שכר ותקנים לתפקידים שונים במועצות ,המקומיות כך:למשל מימון תקנים של,רבנים רבני,יישוב קייסים לעדה,הארתיופית בלניות.'וכו זאת ב"נוסף על סכומי ההשתתפות שמועצות דתיות מקבלות בהתאם להוראות החוק."הקיים עיננו הרואות כי בדברי ההסבר להצעת החוק התיקון המוצע מבקש לתקצב באופן כפול וחריג מועצות,דתיות מעבר למנגון התקציבי הקיים כבר היום-מועצות דתיות מקבלות תקציב כללי ומחליטות כיצד להשתמש בו בהתאם לצרכים שהן מזהות ואשר יש לחזק בהתאם לשיקול.דעתן,היינו התיקון המוצע קובע ערוץ תקציבי נפרד ונוסף המאפשר לשר לשירותי דת להקצות תקציב נוסף וייחודי למועצות הדתיות עבור שכר ותקנים לפי אמות מידה שיקבע השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר,האוצר ובמימון ממשלתי מלא מבלי שיש על כך בקרה והגבלה.תקציבית הצעת החוק אינה שוויונית מכיוון שמועצה דתית זוכה למגנון תציבי,כפול שעה שרשויות מקומיות שאין בהן מועצה דתית אך מספקות שירותי דת אינן זוכות להגדלת התקציב בעבור.זה המכון סבור כי לשון החוק הקובעת כי הממשלה תישא בהוצאות "שכר"ותקנים הינה לשון רחבה וכללית ולכן יש לפרט את היקף השכר וסוגי התקנים.בחוק לדעת המכון התיקון שבנדון לא,שוויוני פוגע באופן לא מידתי ובעיקר שלא לצורך בעצמאות השלטון ,המקומי ביציבותו,הכלכלית בסמכויותיו וביכולתו לקיים את חובותיו לציבור התושבים בשטחו .המוניציפאלי התיקון נעשה שלא בדרך,המקובלת מבלי לקיים את חובת היוועצות עם הגורמים הרלוונטים בשלטון,המקומי במשרד המשפטים ומבלי להכיר את המשמעויות,המשפטיות הכלכליות .והמשטריות ראשית ובליבת ההתנגדות לתיקון ניצבת,העובדה שאינה ניתנת,לערעור כי כלל אין צורך ממשי ברפורמה אשר מגדילה את מספר רבני העיר ומיטיבה את תנאי העסקתם ואי תלותם בשלטון.המקומי לא,בכדי הרפורמה המוצעת בתיקון אינה מגיעה מהשלטון,המקומי לא מנבחריו וראשיו ולא מציבור.התושבים ,למעשה נראה,כי אין כל צורך אמיתי בשטח להגדיל את מספר הרבנים והעוסקים במתן שירותי דת .לתושבים העדר של צורך אמיתי זה בהשקעה ציבורית נוספת בשירותי,דת בולטת וקיצונית אף יותר נוכח המחסור הקשה בשירותים בסיסיים הניתנים על ידי השלטון המקומי,ואשר בשל מגבלות תקציב ומחסור בכוח ,אדם אינם ניתנים ברמה.מספקת התיקון למעשה מנותק מצרכי הרשויות המקומיות והשלטון,המקומי אשר מתמודדים במצוקה בתחום,החינוך אכיפה,ופיקוח ניקיון ופיתוח וביתר שאת בנזקים שנותרו מהמלחמה שעודנה.מתנהלת במיוחד תמוהה המוטיבציה לקדם בעת,זאת כאשר מדינת ישראל נמצאת במלחמה קשה ומאות אלפי מאזרחיה עקורים,מביתם רפורמה בשירותי דת בשלטון.המקומי העדרו של צורך בהגדלת מצבת כוח האדם בהענקת שירותי דת,מוניציפליים מעיד כי תכלית התיקון אינו אלא הגדלת מספר המשרות ללא מנגנוני בקרה ופיקוח אפקטיבים על פעילותם ובמידת הצורך על סיום.תפקידם ,שלישית,התיקון בשונה מהמצב הקיים,היום עלול להעניק הלכה למעשה רוב קונסטרוקטיבי לרבנות הראשית ולנציגי השר באמצעות אסיפה בוחרת בהרכב חדש וזר.לעיר 2 ,רביעית התיקון בעיקר מבקש ל פגוע בעצמאות השלטון המקומי ולהחליש אותו לא רק כלכלית אלא אף .פוליטית בניגוד לנדרש במדינה דמוקרטית-ליברלית- ,שוויונית התיקון מחליש את כוחו של השלטון.המקומי אין דומה רשות מקומית אחת לאחרת מבחינת תמהיל,האוכלוסייה התרבות המאפיינת את המקום ואין בעלי זיקה וידע מאשר נבחרי הרשות.המקומית כפי שצוין,דלעיל בחירת רבני שכונות או כל עובד ציבור אחר מקרב נציגי הקהילה המקומית ושאינו מאפיין את תושבי,המקום נוגד עקרונות יסוד.בדמוקרטיה רבני ערים כמו גם נציגי ציבור העומדים לרשות הציבור אמורים לשקף את האופי הייחודי המתאים לקהילה כולה ולא רק למיעוט הדתי המקומי נוסח התקנות,הקיים מקיים יחס ראוי הרבה יותר בין הגוף הבוחר את הרב הראשי לבין הרכב האוכלוסייה במונחים,תרבותיים,חברתיים פוליטים ואפילו.דתיים היות והחוק המוצג בםנינו נחווה לחהיות חוק דל יותר בהשוואה להצעת החוק שהוצגה קודם לחכן ניכר שלא יהיה ניתן לעשות שימוש בחוק הזה ללא השלמה של הוראות נוספות הנוגעות לדרך המינויים לתנאי,העסקה דרך הבחירה ומינוי וסיום,העסקה כפי הנראה הוראות אלה יועברו בהמשך הבאמצעות תקנות או חוקים אחרים ועל כן התייחסותינו יש להציג עמדה רחבה ביחס למשמעויות הנלוות והעתידיות של.החוק ,לבסוף לא ניתן שלא לראות בתיקון התקנות,המוצע חלק מהליכי חקיקה שנועדו לשנות סדרי בראשית במערכת השלטונית בישראל תוך החלשת מערכת הבלמים והאיזונים במדינת ישראל וקידום שלטון סמכותני.מרכזי הרפורמה המוצעת מחלישה את כוחו של השלטון המקומי הן כלכלית באמצעות הטלת מעמסה כלכלית כבדה על תקציבו והן פוליטית באמצעות החלשת כוחו בבחירת הרבנים,עצמם מינויים .ופיטורם צעד זה עלול ליצור תלות חזקה בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה בקבלת תקציבים והפיכתן לנסמכות יתר על המידה על השלטון.המרכזי ,כאמור יש לראות צעד זה בקונטקסט הרחב של החלשת הרשויות המקומיות במסגרת רפורמות רחבות שמקדמת.הממשלה קידום תיקון תקנות ללא שיתוף והיוועצות עם גורמי מקצוע ומומחים מתחום השלטון,המקומי ללא שיתוף ובניגוד לעמדת ראשי,רשויות ממנעד הקשת,הפוליטית וכל זאת תחת עול מלחמה קשה,מנשוא הינו צעד מנותק מהמציאות.וכוחני 3 למותר לציין כי כיום יותר מתמיד השלטון המקומי ניצב בחזית עבור התושבים בעת המשבר הלאומי הגדול ביותר שידעה,ישראל ותפקודו הוכח,כיעיל מהיר ואפקטיבי יותר משל כל גורם שלטוני.אחר הגזירה אשר מבקשת הממשלה להטיל על השלטון המקומי ותושבי,המדינה חורגת בצורה קיצונית ממתחם הסבירות ומנותקת לחלוטין ממצוקות העם והציבור.בישראל נשמח לעמוד לרשותכם למתן פרטים.נוספים 4