דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת י"ט ישיבה רכ"ג הישיבה המאתיים-ועשרים-ושלוש של הכנסת השש-עשרה יום רביעי, ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005) ירושלים, הכנסת, שעה 09:02 תוכן העניינים הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 4 מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 4 איוב קרא (הליכוד): 7 עזמי בשארה (בל"ד): 9 אהוד יתום (הליכוד): 14 אראלה גולן (שינוי): 17 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 19 מזכיר הכנסת אריה האן: 19 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 19 נסים דהן (ש"ס): 19 שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג: 23 מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 25 דוד לוי (הליכוד): 26 יוסי שריד (יחד): 28 שרת המשפטים ציפי לבני: 31 אפי איתם (מפד"ל): 32 מגלי והבה (הליכוד): 34 יולי תמיר (העבודה-מימד): 37 בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 40 השר חיים רמון: 42 אתי לבני (שינוי): 53 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 55 ישראל אייכלר (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 56 עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 58 יצחק לוי (מפד"ל): 59 אבשלום וילן (יחד): 60 צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 63 אליהו ישי (ש"ס): 68 יוסף לפיד (שינוי): 70 המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: 75 גדעון סער (הליכוד): 79 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 84 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 84 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 84 שר התחבורה מאיר שטרית: 84 אברהם בייגה שוחט (בשם ועדת הכספים): 98 מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 99 מזכיר הכנסת אריה האן: 124 מזכיר הכנסת אריה האן: 142 מזכיר הכנסת אריה האן: 149 מזכיר הכנסת אריה האן: 151 מזכיר הכנסת אריה האן: 161 מזכיר הכנסת אריה האן: 244 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 257 מזכיר הכנסת אריה האן: 257 הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 ["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 19756.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת, היום יום רביעי, ז' באדר א' התשס"ה, 16 בחודש פברואר 2005 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, שהיא ישיבת המשך לדיון והכרעה בנושא חוק ההתנתקות, חוק פינוי-פיצוי, שהוא בהחלט חוק שייזכר כאחת התחנות בתולדות הציונות, בתולדות עמנו וגם בתולדות המדינה. חבר הכנסת בשארה. עזמי בשארה (בל"ד): לא, תולדות הציונות זה בסדר. היו"ר ראובן ריבלין: לא הבעתי דעה אלא רק אמרתי עובדה. אני חושב שגם בתולדות המדינה. חבר הכנסת מאיר פרוש הוא ראשון הדוברים הבוקר, ואחריו - חברי הכנסת איוב קרא ועזמי בשארה. עם הראשונים אני לא אקפיד יותר מדי על הזמנים. יש יתרון יחסי כשאני מנהל את הישיבה, יחסי בלבד. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. לרשות אדוני עשר דקות. מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני נמנה, כידוע, עם מתנגדי תוכנית ההתנתקות, ובהמשך אומר כמה משפטים בנושא, אבל גישתי לחוק פינוי-פיצוי היא כמו לביטוח שעושה אדם למקרה שיארע לו, חלילה, משהו רע, ובתוך תוכו הוא מתפלל ומקווה שפוליסת הביטוח תישאר במגירה לעדי עד. אדוני היושב-ראש, טרם חלפה יממה מוועידת הפסגה בשארם, שבה נתבשרנו על פתיחת עידן חדש וסוף האלימות; טרם חלפה יממה וכבר היינו עדים לפתיחת אש פלסטינית נגד מתיישבים יהודים. רק בדרך נס לא היו נפגעים בנפש. מסתבר שהחלטות שארם לא הגיעו לאוזני ארגוני הטרור ושפת הרובים ממשיכה לדבר, בניגוד להצהרותיו החגיגיות של אבו-מאזן. החלטות שארם לא הגיעו לאוזני ארגוני הטרור, אך הצהרותיו המדיניות של אבו-מאזן מאז סיום ועידת הפסגה חייבות להדליק אצלנו ובאוזנינו נורה אדומה. אבו-מאזן אומר, חוזר ואומר, כי הוא רוצה להתקדם במהירות ביישום מפת הדרכים. אצה לו הדרך. הוא רוצה לעבור ישירות להסדר קבע. הוא רוצה במהירות רבה את מפת הדרכים, כמובן בלי ההסתייגויות של הממשלה, שמלכתחילה לא היו מקובלות גם בוושינגטון. מפת הדרכים של אבו-מאזן אפילו שונה מזו של הנשיא בוש או מחזון בוש, כפי שקוראים לזה. אבו-מאזן אומר, כי מדינה פלסטינית ריבונית עם גבולות זמניים היא בעיניו מלכודת – זו מלה שהוא השתמש בה בפומבי. אבו-מאזן מתעקש גם על זכות הפליטים, ואולי כדי לרכך את הצהרתו הוא מעלה גם חלופה של מתן פיצויים, אבל המלים נאמרו מפורשות – זכות הפליטים – כלומר: זכות השיבה, והוא גם מדגיש, אני מצטט: בהתאם להחלטות האו"ם מ-1948. מאז שארם גבר הביטחון העצמי שלו. איך הוא הוסיף? אני מצטט: אינני חושב שלישראלים יש הזכות לומר לא. מובן שאין לנו זכות, כי ויתרנו כבר מזמן על זכותנו לומר לא. יש עוד משפט מעניין שאבו-מאזן אומר, וכדאי להקשיב לכל מלה, הייתי אומר שגם לכל פסיק: התחייבותו של שרון - אומר אבו-מאזן - להתנתקות, היא סימן טוב להתחלה. כלומר, יש לדבריו התחלה ויש המשך. מבחינתו, השאלה היא מתי יהיה גם הסוף. האם הסוף יהיה ביפו? האם הוא יהיה בעכו? האם הוא יהיה בחלקו הגדול של הגליל? הסוף מבחינתו של אבו-מאזן בוודאי יהיה בירושלים, שלדידו לא רק צריך לחלק אותה מחדש, אלא אולי לאחד אותה מחדש, אבל תחת שלטון פלסטיני, כי אבו-מאזן, כידוע, כבר דרש לפתוח משרדים במזרח-ירושלים. עמיתי חברי הכנסת, אולי נאמר לעצמנו: אנשים עם ניסיון, היזהרו במעשיכם. אדוני היושב-ראש, הניסיון הוא אבי החוכמה. מפי חז"ל למדנו, כי אין חכם כבעל ניסיון, משום שניסיונות החיים שקולים כנגד חוכמת המלומד, שהיא תיאורטית בלבד. על יסוד הניסיון עם הפלסטינים עלינו לומר, שאנחנו טועים אם הממשלה תולה תקוות ביושב-ראש החדש של הרשות הפלסטינית, ואני אומר, טועים בגדול. אבו-מאזן הוא תלמידו הנאמן של יאסר ערפאת. הוא אינו פחות קיצוני ממנו ביחסו למדינת ישראל, וגם ספק אם הוא יגמיש את האסטרטגיה שלו במשא-ומתן אתנו; לכל היותר הוא יגמיש את הטקטיקה, את האמצעים. אבו-מאזן תקיף בדעתו, כפי שכבר ראינו בהצהרותיו, כי על ישראל לסגת לגבולות מלפני מלחמת ששת הימים, לרבות מירושלים. במסע הבחירות שלו לראשות הרשות הפלסטינית הוא חזר והצהיר, כי אם ישראל לא תיענה לדרישות הפלסטיניות, "נמשיך להיאבק מחר ומחרתיים עד אשר ייענו תביעותינו הצודקות" - ציטוט מלה במלה מדבריו בנאומי הבחירות. אבל אז אמרו לנו, אדוני היושב-ראש, שזאת רטוריקה של בחירות; כדי להיבחר הוא מקצין עמדות. ואני טוען, עמיתי חברי הכנסת, שהיעדים האסטרטגיים של אבו-מאזן אינם שונים במאום מאלה של ערפאת. אלה המרכיבים במדיניותו: מדינה פלסטינית בכל השטחים ששוחררו בששת הימים, ולפיכך נסיגה מלאה לקווי 1967, או חילופי שטחים ביחס מדויק, שישמרו על מאה אחוז נסיגה. כמובן, מימוש זכות השיבה. בינם לבין עצמם, בשקט בשקט הם מאמינים ובטוחים, שעל-פי תורת השלבים יגיעו גם ליפו, לעכו, לרמלה, ללוד ועוד. כן, הם בוודאי חושבים כך בינם לבין עצמם. אדוני היושב-ראש, נוטים אצלנו משום-מה להקל ראש בהסתה האנטי-יהודית המתבצעת בקרב הפלסטינים, ההסתה המחלחלת גם בקרב ילדים, בני-נוער וצעירים, ואני מציע לעצמנו – אל נקל ראש. 60 שנה לאחר תום השואה הפלסטינים משמיעים שוב ושוב אותם מסרים שבהם השתמשה גרמניה הנאצית להצדקת חיסול היהודים. עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לשבח כאן את העבודה המסורה של המכון לתקשורת פלסטינית, שעושה עבודה מצוינת וחושף את הרשות הפלסטינית במלוא מערומיה. הרשות מחנכת לאידיאולוגיה רוויית שנאה וארס ומצדיקה למעשה רצח יהודים באשר הם יהודים. התיק האנטי-יהודי של הפלסטינים נגד היהודי בנוי משלושה שלבים: השלב הראשון מגדיר מה הן תכונותיו של יהודי, השלב השני מדגים כיצד התכונות האלה מעמידות את העולם בפני סכנה, והשלב השלישי מבהיר כיצד יש להיאבק ולהילחם ביהודים. בתעמולה הנאצית של הפלסטינים מוצגים היהודים כרמאים, כמקוללים, כקופים וכחזירים. אנשי חינוך ואנשי דת פלסטינים מעוותים ומשמיצים אף את הדת ואת המסורת היהודית. זיופים ובדיות משמשים כאצטלה לאמת היסטורית על-פי התעמולה הפלסטינית. לשיטתם, כל הסכסוכים בין העמים בעולם מקורם ביהודים אשר מלבים ריב ומדון. אפילו הדיכוי שממנו סבלו היהודים במשך הדורות מוצג כתגובה לגיטימית על המעשים הנפשעים של היהודים עצמם. הילדים הפלסטינים בבתי-הספר סופגים רעל ושנאה בספרי הלימוד ובשיעורים. יש והיהודים גם מתוארים בספרי הלימוד כמחלה, כסרטן. אדוני היושב-ראש, האם יש בתוכנו מי שמאמין בכנות בתוך לבו פנימה שפני החברה הפלסטינית לשלום אתנו בלי שאנחנו רואים סימנים ברורים ומובהקים של שינוי בדרך ההסתה, של שינוי ברעל ובארס האנטי-יהודי? כאן אני רואה חובה לקרוא מעל במת הכנסת גם לנשיא מצרים מובארק, שיפעל הוא לאלתר לחיסול ההסתה האנטי-יהודית במצרים. אם מתנהלת הסתה במצרים, זה נותן לגיטימציה למדינית ערביות אחרות, ונותן כמובן לפלסטינים את הלגיטימציה לעשות כך. כידוע, גורמי מודיעין בישראל טוענים כי מבין מדינות ערב בולטת דווקא מצרים בהיקף הרחב של הפרסומים האנטישמיים המופיעים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, וזאת תוך הפרה ברורה של חוזה השלום, המחייב אותה למנוע הסתה כזאת. בין הפרסומים האנטישמיים המכוונים נגד העם היהודי בולטים "הפרוטוקולים של זקני ציון", אשר התפרסמו בשנים האחרונות במהדורות רבות וזכו לפופולריות רבה הן בקרב הציבור המצרי והן בקרב קהלים בעולם הערבי והמוסלמי. לכן אני סבור, שלא רק בגלל הברחות הנשק ואמצעי הלחימה הנמשכות כרגיל במצרים, אלא גם בגלל ההסתה האנטי-יהודית, שילובם של חיילים מצרים בתוכנית ההתנתקות, גם לשיטת אלה התומכים בה, הוא משגה חמור. אדוני היושב-ראש, להתנגדות שלי לתוכנית ההתנתקות יש גם היבט נוסף, שאולי יפתיע רבים מעמיתי חברי הכנסת, והוא יחסינו עם הידידה הגדולה שלנו, ארצות-הברית. יש אצלנו נטייה לחזור על כך שיחסינו עם ארצות-הברית מעולם לא היו קרובים כל כך או טובים יותר, וגם כאן, לצערי, יש לי סימני שאלה לא מעטים. הרי ממשל בוש הוא הממשל האמריקני הראשון שתמך חד-משמעית בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית ממערב לירדן. נכון שגם ממשל קלינטון הלך בכיוון הזה, אבל הוא מעולם לא העמיד את הנושא הזה במרכז האסטרטגיה שלו לגבי המזרח התיכון. ממשל בוש כן עושה זאת. אותי מדאיג מאוד שהדבקות האמריקנית במפת הדרכים מופגנת בהתעקשות הבית הלבן להצמיד, אפילו במחיר ביטחון אזרחי ישראל, את תוואי גדר ההפרדה לקווי הפסקת האש של 1949. עצם העובדה שהממשל בוושינגטון מתנגד לבנייה במעלה-אדומים מוכיח לנו, שהתמיכה האמריקנית בהתיישבות ביש"ע בהמשך הדרך עומדת, לצערנו, בסימן שאלה. עמיתי חברי הכנסת, החטא הגדול ביותר בתוכנית ההתנתקות הוא הפניית הגב שלנו לארץ-ישראל, לנחלת אבותינו. אני רואה כאן חובה לציין את העמדה ההיסטורית הברורה והחד-משמעית של תנועת אגודת ישראל בנושא ויתור, חלילה, על חלקים מארץ-ישראל. מרכז אגודת ישראל פרסם בתרצ"ז הצהרה גלויה, ואני מצטט: "אגודת ישראל דוחה כל ניסיון של התנקשות נוספת בשלמותה של ארץ-ישראל - - - היו"ר ראובן ריבלין: זה לפני 100 שנה, חבר הכנסת בשארה. מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): תרצ"ז זה 1937. כך נאמר בהצהרה הגלויה של מרכז אגודת ישראל: "אגודת ישראל דוחה כל ניסיון של התנקשות נוספת בשלמותה של ארץ-ישראל. תקוות העם קשורה אל כל ארץ-ישראל, לגבולות על-פי התורה, וכל ניסיון של צמצום בגבולות הארץ הוא התנקשות בזכויות האומה לארץ-ישראל". במאמר המוכתר בכותרת "גזירת הארץ" פרסם המנהיג הבולט של אגודת ישראל, הרב משה בלוי, זכרו לברכה, באותם חודשים בתרצ"ז את הדברים הבאים: "היהדות החרדית רואה סכנה בקיצוץ זכויות העם היהודי לאדמתו בארץ-ישראל". יכולתי להביא, אדוני היושב-ראש, ציטוטים של גדולי תורה, של אדמו"רים, של המנהיגים הרוחניים של אגודת ישראל והיהדות החרדית בזכות הדבקות בארץ-ישראל, שאין בכלל מקום לערער על כך, אך קצר הזמן העומד לרשותי. התפיסה האידיאולוגית של אגודת ישראל ההיסטורית מבוססת, כמובן, על הבטחת התורה: אם בחוקותי תלכו. כי אז יתקיימו בנו דברי התורה: וישבתם לבטח בארצכם ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תבוא בארצכם והקימותי את בריתי אתכם. ומאידך נאמר לנו: אם בחוקותי תמאסו - - - לבלי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי - - - ונתתי פני בכם וניגפתם לפני אויביכם. הבסיס של אגודת ישראל, האידיאולוגיה שלה היא, כי ארץ-ישראל היא חלק מתורת ישראל, ולצערנו, אם פוגעים בתורת ישראל, פוגעים גם בארץ-ישראל. מתוך אותה נקודת מוצא אני אומר היום, בדיון ההיסטורי הזה, שאנו מיישמים את הוראת גדולי ישראל שאין לנו סמכות לוותר על חלקים מארץ-ישראל, ואל לנו, חלילה, לעקור מתיישבים מארץ-ישראל. ובפינו תפילה לבורא העולם שנתן לעמנו את ארץ-ישראל: תן לנו לשבת לבטח בארצנו, תן שלום בארץ והקם את הברית. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה. משום-מה סיעתך הותירה לך חמש דקות, אבל אנחנו לא נקפיד אתך בנושא זה. מובן שחמש דקות הן לא עשר דקות. איוב קרא (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשית דברי ובבוקר זה אני רוצה לשלוח תנחומים לעם הלבנוני לרגל האסון הכבד שקרה למשפחת אל-חרירי. היו"ר ראובן ריבלין: בעברית אומרים: בעקבות האסון. רגלים זה חג. יש איזו טעות. איוב קרא (הליכוד): לא טעות אלא מבחינה אתית. היו"ר ראובן ריבלין: בעקבות האסון. כי אומר הנביא: והפך חגכם לחגא. חגא זה אסון וחג זה חג. איוב קרא (הליכוד): הכרתי את אל-חרירי, ראש ממשלת לבנון לשעבר, וגם את משפחתו עוד לפני שנכנס לפוליטיקה, והיתה לי ידידות קרובה אתו. זה המצב במדינות שבהן המשטר לא דמוקרטי. בדרך כלל, כשמישהו תופס כוח, מחסלים אותו כדי לא להביא את הליברליזציה לשמה לתוך המדינה. הוא היה בכיוון הזה. לעניין חוק הפיצויים, החוק בזוי בעיני, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאין מחיר לפגיעה המורלית שתהיה בעם ישראל ולסכסוך שייגרם בעקבות החוק הזה. לכן לא נכון לקרוא לו חוק פיצויים. אנחנו רואים את התמונות יום-יום ושעה-שעה, ואין מחיר לדבר הזה. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במצב הרבה יותר אבסורדי בהמשך, ולכן אני שולל את החוק הזה מיסודו. הוא לא נותן מענה של שלום ולא נותן מענה מורלי בתוך המדינה, אלא יגרום לסכסוך ולשנאה שלא זכורים במדינה הזאת. לכן שום פיצוי לא יכול להיות תחליף לחוק הזה, במיוחד כשאנחנו אומרים שהחוק הזה יצא לדרך מכיוון שאין פרטנר, אין שותף לדרך. היום זה סותר את מה שהיה בשארם-א-שיח'. יש סתירה מוחלטת בין זה שדיברו שלום בשארם-א-שיח' ובין זה הולכים להתנתקות חד-צדדית. זה לא הולך ביחד, ומשמעות הדבר היא ניצחון לטרור, לצערי הרב. ניצחון לטרור. אם מישהו רוצה לקיים את מה שהיה בשארם-א-שיח', צריך להתחיל לדבר שלום. אמרתי לראש הממשלה, שאם יתחיל משא-ומתן לשלום, אני אשקול את עמדתי, אבל פה לא הולכים למהלך של שלום, אלא להתנתקות חד-צדדית, ומשמעות העניין היא שהטרור יהיה ליד שדרות, ממש ליד הבתים של שדרות. המצב יחריף, תהיה הסלמה הרבה יותר קשה, ובהתחשב בעובדה שיום לאחר שארם היו פצמ"רים ו"קסאמים" על האזור הזה, מה הועילו חכמים? אני באופן אישי חושב, שאנחנו הולכים למסע של שנאה ושל הכפשות קשות בין שני מחנות, כאשר כל אחד חושב שהוא הצודק והשני לא. אם התחיל המשא-ומתן בשארם-א-שיח', אדוני היושב-ראש, מדוע לא להחליט היום שאנחנו עוזבים את עזה? הרי עזבנו את עזה אחרי אוסלו. אנחנו נצא מעזה, לא תהיה לנו שום נגיעה בעזה. נשים גבול זמני סביב עזה ונתחיל בדיון על הסדרי קבע שייקח שנה, שנתיים, שלוש שנים, אבל אנחנו יודעים שאנחנו מנהלים משא-ומתן לשלום. אחרת מה שוות כל ההתבטאויות שהיו בשארם ומה נתן לנו כל הדבר הזה? זה לא יביא לשום פתרון. הגבול יכול להיות ליד עזה, סביב עזה, זה לא יעלה הרבה כסף. גבול זמני. יתחיל משא-ומתן על הסדרי קבע באזור הזה, ואז אנחנו יודעים שהולכים למהלך שיש בו משא-ומתן, פתרון קבע. אנשים יוכלו להחליף את הרובים שלהם באתים, ולזה הרי כולנו מייחלים, גם אלה שמתנגדים וגם אלה שתומכים. אם לא, נושא משאל העם צריך לעלות על סדר-היום. אם יש מנהיגות שחושבת שצריך להוציא את הרוח מהמפרשים של ההתנגדות, צריך ללכת למשאל עם. הרי הרוב קובע, והרוב קבע בבחירות האחרונות שלא רוצים את המצע הזה. אלה שמצדדים במהלך ההתנתקות אומרים שהרוב קובע. הרוב קבע שלא רוצים את מצנע. הרוב קבע שהקו של מצנע לא נכון. אנחנו יודעים איך הסקרים משתנים מיום ליום והם מנבאים ניצחון למי שבעד ההתנתקות. אם זה כך, מדוע לא להסיר את השנאה הזאת ולהביא למצב שבו אנשים יוכלו ללכת עם ההחלטה הזאת בלי שתהיה שנאה בתוך המדינה ותהיה מלחמת אזרחים, כמו שהחלה? אני רואה שהיום החלה מלחמת אזרחים בתוך גבולות מדינת ישראל, לצערי הרב, ולא כולם מבינים את המשמעות של מה שקורה פה. אתמול, בשבוע שעבר, בחודש האחרון ובכל יום שעובר גוברת השנאה וגוברת מלחמת האחים. לכן אין שום סיבה ושום "קייז" לא לאמץ את משאל העם על מנת לא להביא למצב הזה. אדוני היושב-ראש, צריך לזכור שבמזרח התיכון לעולם לא ידברו יידיש. יש מי שמצפה, חיים אורון, זהבה גלאון וכל החבורה הזאת, שיום אחד ידברו יידיש במזרח התיכון, אבל אני אומר לך, שלעולם לא ידברו פה יידיש. מי שחזק במזרח התיכון, שורד. מי שאין לו כוח, לא שורד. ראית את אל-חרירי, איך מחסלים אותו מפני שהוא צבר כוח. משטרים של כוח, זה מה שיהיה במזרח התיכון. אי-אפשר לשנות אותו. ככל שתהיה יותר חזק, ידברו אתך. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת איוב קרא, בבית-ישראל, בתחילת המאה, הערבים דיברו יידיש מצוינת. אבו-קישק ידע יידיש. אצלך בדליית-אל-כרמל דיברו יידיש. איוב קרא (הליכוד): אני תיכף אתייחס לזה. בתוך מדינת ישראל כן, אבל לא מחוץ למדינה. היו"ר ראובן ריבלין: לא, במזרח התיכון, עוד הרבה לפני שמדינת ישראל קמה. איוב קרא (הליכוד): באזור הזה, לא מסביב. הזיות השלום הללו הביאו עלינו את אוסלו. אותם אדריכלים יושבים היום ליד ראש הממשלה ומטפטפים לו כל היום ללכת למהלכים הללו. הזיות אוסלו. במקום להעמיד אותם לדין, הכניסו אותם לממשלה, לצערי הרב. הם הביאו את כל האסון הזה שאנחנו חיים בו – אינתיפאדה ראשונה, אינתיפאדה שנייה. אפילו הזמינו לכאן נגר כדי שיוסיפו כיסאות ויסדרו תיק פיתוח אזורי. האזור הזה היה צריך אנשים כמוהם כדי שיהיה מזרח תיכון חדש. כלום לא זז פה. שום דבר לא קרה. אדריכלי ההתנתקות היום הם אותם אדריכלי אוסלו. הם שמזינים כל הזמן את אוזנו של ראש הממשלה, ואנחנו יודעים מה היו עמדותיו בעבר. הם ממשיכים לטפטף לו שזה הכיוון, ואנחנו ממיטים אסון על האזור הזה. אם יש צורך, נמתין אפילו. אם יש צורך, נמתין. לא נלך מהגרוע לגרוע ביותר. עדיף להמתין למשא-ומתן על הסדרי קבע וללכת למשא-ומתן כדי להביא שלום ולא ללכת למהלך שנהיה בו הרבה יותר גרועים. אדוני היושב-ראש, נפתלי הרץ אימבר, שכתב את "התקווה", והיתה לנו הזכות לארח אותו בדליית- אל-כרמל, על אדמתנו, כשהוא כתב את השיר, בוודאי לא ייחל לרגע הזה שבו אנחנו נמצא את עצמנו במפעל הזה עם כל כך הרבה שנאה ורפש בין שכבות שונות בעם הזה ובמדינה הזאת. היו"ר ראובן ריבלין: קודם כול, הוא ייחל לכך שבכנסת בישראל יהיה ויכוח. איוב קרא (הליכוד): נכון, אבל לא ייחל לרגע הזה. היו"ר ראובן ריבלין: אפילו בזמן קשה כזה צריך לראות את הדברים החיוביים. איוב קרא (הליכוד): נכון, אבל מדובר בסכסוך לא קרקעי, על קרקע או על אדמה, אלא הסכסוך הוא בין תרבויות, הסכסוך הוא נושא דתי. אנשים חושבים שזה על אדמה. ב-1964 הוקם אש"ף, ב-1967 נכבשו האזורים הללו, כך שהנושא הוא לא אדמה. הנושא הוא התנגשות בין תרבויות במזרח התיכון, אנשים שמאמינים בדמוקרטיה, אנשים שמאמינים בזכויות אדם, לעומת אנשים שזה לא מדבר אליהם וזה לא קיים אצלם. מתוך הכרה והוקרה לנפתלי הרץ אימבר, למה שהוא כתב בשעתו, אני לא אוכל להצביע בעד החוק הזה. אני אתנגד לו בכל מאודי. אני מעדיף לייחל שאטעה ויהיה באמת שלום ויהיה פה שקט ואני אוכל לבוא ולהתנצל, ולא להביא אסון עוד יותר גדול על עם ישראל. אני אומר לכם חד-משמעית שעמדתנו גם בקשר לתקציב תהיה דומה לעמדה הזאת, כי בכל דרך שנוכל לעצור את החוק הזה, נעשה הכול כדי לעצור אותו. היו"ר ראובן ריבלין: תודה לחבר הכנסת איוב קרא. אני מזמין את חבר הכנסת עזמי בשארה. לרשות אדוני עומדות עשר דקות, וגם אתו לא נקפיד. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני זוכר שיחה שהיתה ביני לבין היושב-ראש לפני הבחירות הקודמות, כשהיה עוד חבר כנסת מן המניין, והוא אמר לי ששרון עלול להיות דה-גול. היו"ר ראובן ריבלין: אני אמרתי עלול. עזמי בשארה (בל"ד): אמרת. לא עשוי. היו"ר ראובן ריבלין: אני לא אמרתי עשוי. אמרתי עלול. עזמי בשארה (בל"ד): אני רוצה להרגיע את היושב-ראש, כי אני חושב ששרון רחוק מכך. גם החלטתו להתנתקות חד-צדדית מעזה אין בה שום דבר דה-גוליסטי. אין לו חזון, והוא גם לא קיבל החלטות מרחיקות לכת לגבי היחס בין ישראל לעם הפלסטיני. הוא ממשיך – את זה אני אומר לקודמי – להאמין במדיניות הכוח, הוא ממשיך לחשוב שמדיניות הכוח היא העיקר. הוא גם בן-אדם שכנראה מאמין מאוד בכוח צבאי, בהשפעתו על פוליטיקה, בחשיבותו בפוליטיקה ובהכרעת דברים, גם בנושא הפלסטיני. לכן, אדוני היושב-ראש, לא רק בגלל זה אנחנו לא תומכים בתוכנית ההתנתקות, לא רק בגלל זה, אלא גם מכיוון שהוא חושב שהיא תהיה חלק מתוכנית להאיץ את ההתנחלויות בגדה המערבית, לשחרר לחץ בין-לאומי בנושא הפלסטיני ולתת לישראל יותר מרגוע ביחסים הבין-לאומיים, לרבות בעולם הערבי, עד שתמומש תוכניתו שתהיה ישות פלסטינית המבוססת לא על צדק, אלא על הפרדה דמוגרפית בלבד - כמה שיותר פלסטינים על כמה שפחות אדמה; להיפטר מכמה שיותר פלסטינים על כמה שפחות אדמה. עזה היא המקום היחיד שבו אי-אפשר לדבר על פחות אדמה. אי-אפשר פחות אדמה. הוא נפטר מהכמות הגדולה ביותר של פלסטינים באזור הקטן ביותר שאפשר. אמרתי אתמול, אדוני היושב-ראש, שזה כמו שדה-גול היה מפיק מהמהפכה באלג'יריה, מתנועת השחרור הלאומי באלג'יריה, את הצורך לצאת מהקסבה של העיר העתיקה באלג'יר, המקום הכי מאוכלס, ומשאיר את שאר אלג'יריה בידיו. זאת החלטה מהסוג הזה ולא יותר. אפילו בנושא שנראה או נשמע או מדברים עליו במושגים מאוד מאוד מאוד מפתיעים באבסורדיות שלהם, כמו גירוש המתנחלים בעזה. וזה ממש כואב, אדוני היושב-ראש, לראות כמה אפשר לעשות ברטוריקה ובאיזו ציניות. עומדים פה אנשים שאני מכבד, כמו מיקי איתן, ואומרים: הם מרגישים כך. מה זה הדבר הזה? מה זאת אומרת "הם מרגישים כך"? הם מרגישים שמגרשים אותם ממולדתם לגלות במדינת ישראל? מדינת ישראל היא מדינה זרה בשבילם? מגרשים אותם ממולדתם בעזה למדינה זרה, לישראל? איפה הם נולדו, איפה הם היו, זה דור שלישי בעזה? היו"ר ראובן ריבלין: כן. אני מכיר משפחות מעזה – אני לא מתווכח אתך – שאחד מהם הלך מתוך רצון ומתוך אמונה. נולד בנו ונולד נכדו. נכדו בכל מקרה מגורש מביתו. הוא לא הלך בצו, הוא נולד שם. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, בלי לעשות השוואות עכשיו, אני אשיב לך שהיו מיליון, לא 7,000, מתיישבים צרפתים, דור שלישי באלג'יריה. במקרה של אלג'יריה ניסו להפוך את האלג'ירים לצרפתים, נתנו להם אזרחות. אמרו להם: תהיו צרפתים. הם לא רצו. מה מציעים המתנחלים של עזה לעזתים, להיות ישראלים? המתנחלים של עזה מציעים לעזתים להיות אזרחים כמוהם ולחיות אתם בדו-קיום, זו ארצי וזו ארצך, וזה ביתי וזה ביתך, ונחיה בשכנות טובה, ואתה תהיה אזרח במדינה שלי כמו שאני אזרח במדינה שלך? מה מציעים המתנחלים לעזה? לעזתים מציעים המתנחלים משאל עם, לעם הפלסטיני, שיחליט הוא על עתידו. הם מציעים דבר כזה? מה הם מציעים? איזה יחס סימטרי יש? הלוא לפחות המתיישבים הרומנטיים של אלג'יריה, שהולידו אנשים כמו אלבר קאמי, והמתיישבים הרומנטיים, כמו הרומנטיות הציונית בתחילתה לפחות, שהולידה מפעל גדול, תסתכל מה היה - - - חיים אורון (יחד): היו שם עוד כמה חוץ מאלבר קאמי. עזמי בשארה (בל"ד): אני יודע, היו גם פושעים גדולים, אבל היו אנשי רוח. גם בדרום-אפריקה היו פושעים והיו אנשי רוח, אבל לפחות הם הסתכלו על התושבים. הם רצו להפוך את התושבים להיות כמוהם. היתה להם רומנטיקה כזאת. הכי גזענים ביניהם הסתכלו עליהם כעל natives, חלק מהטבע. אבל מישהו רצה לקחת את ביתם, מישהו חמד את ביתם? הם היו קולוניאליסטים, לא רצו אותם. בדרום-אפריקה בנו גדרות בינם לבין השחורים? הם רצו לחיות עם השחורים, כשהשחור הוא דרגה שנייה, אבל לא למנוע מהם מסיק זיתים, להפריע להם בדרכם הביתה, לעבודה וכן הלאה, עד שיימאסו עליהם החיים, ואם הם נוסעים, לוקחים להם את תעודת הזהות בשביל שלא יחזרו. היו"ר ראובן ריבלין: אם הציונות קולוניאליסטית, אין ספק שאתה צודק. עזמי בשארה (בל"ד): הציונות היא שאתה לא רוצה לחיות עם מי שאתה כובש, אלא אתה רוצה להחליף אותו. זה לא מקרה של התפשטות עד כדי מדינה דו-לאומית, ארץ אחת, כמו שאגודת ישראל רוצה, שבה יחיו גר, תושב וכן הלאה, ויש קצת הבדל בזכויות, אבל נחיה ביחד כאזרחים וניאבק על שוויון. תהיה אפליה וניאבק על שוויון. זה לא המצב. אלה 7,000 איש ששולטים על חצי מהמים של עזה ועל שליש מאדמות עזה. הם רוצים להמשיך לחיות כך. כאשר מישהו הולך הביתה, צריך עוצר עד שהוא יגיע לביתו. כל אחד מהם הוא VIP. אי-אפשר כך לשלוט על מיליון אנשים. אתמול הזכרתי שאחד הנאומים שעשו עלי הכי הרבה רושם, גם ברומנטיות שלו, של איש מאוד שנוי במחלוקת, שנוי במחלוקת מכל הבחינות, משה דיין, ההספד על רועי רוטנברג. הוא אמר: מה אנחנו רוצים מאנשי עזה? מה אנחנו מצפים מאנשי עזה? הרי רוב אנשי עזה גורשו מבתיהם, קילומטרים ספורים מעזה. רוב אנשי עזה הם בכלל פליטים שגורשו מבתיהם בצפון עזה. ועכשיו 7,000-8,000 מתנחלים, כל זה בכלל לא נחשב, אנחנו מתווכחים – ופה הפגם בליברליות של אנשים כמו אדוני היושב-ראש, שאתה ידיד שלי – כאילו הוויכוח הוא רק פנים-ציוני: הארץ שלנו, גירשו אותנו, זו טראומה לציונות וכן הלאה. העזתים הם בתוך הוויכוח הזה או לא? הפלסטינים הם בתוך הוויכוח הזה או לא? לא רק כבני-אדם שחיים אתך עכשיו תחת כיבוש, אלא היסטורית כאנשים שהוצאו מבתיהם ב-1948? יצאו, ברחו, הוצאו - אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. הקונטקסט הזה של ההיסטוריה לא מובא בחשבון, וזה ויכוח רק עם 7,000 איש, ועכשיו יש לראש הממשלה תוכנית פוליטית שבמסגרתה חיזוק ההתנחלויות בגדה המערבית, הוצאת 7,000 אנשים שאין להם עתיד לפי הראייה הציונית הכי mainstream שיש. אני לא יכול להיות חלק מהוויכוח הזה, אתם יודעים, אדוני, לכן יש סימבוליות בהימנעות שלנו. כל כך קשה להיות חלק מהוויכוח הזה – מה יותר טוב, להשאיר אותם שם ולהמשיך מאבק על דו-לאומיות, או להוציא אותם משם ולחזק את ההתנחלויות בגדה או בנגב, לקחת אדמות של בדואים – כל הוויכוחים האלה – מה יותר מצווה לפי הציונות, מה פחות מצווה לפי הציונות. אני לא יכול להיות חלק מהוויכוח הזה. אני רק יודע דבר אחד, אדוני היושב-ראש, שצפוי עוד מאבק אדיר עם תפיסתו של ראש הממשלה, שאומרת שההישג הכי גדול של ישראל בהיסטוריה של היחסים עם ארצות-הברית זה מכתבו של בוש אליו, שאומר שלא תהיה נסיגה לגבולות 4 ביוני, יהיה חיזוק של ההתנחלויות, גושי ההתנחלויות יישארו וכן הלאה, ולהציג את זה כהישגו העיקרי. יהיה לי עוד מאבק אדיר אתו, כשאולי, אני לא יודע, אנשים כמו חיים אורון יוכלו לחיות עם המכתב הזה, ואולי גם ב-mainstream של החברה. אסור שזה יהיה הוויכוח. צד אחר של המחלוקת. אני יודע שבמקרה הזה בפרינציפ אולי נסכים, בסיפור הזה של משאל עם. במקרה של עזה, תנועת העבודה הציונית בזמנה, בציר גולדה מאיר - ישראל גלילי קיבלה את ההחלטות על ההתנחלויות בעזה. נכון. אבל רוב ההחלטות בגדה, אדוני, נעשו לא בשליחות הממשלה, אלא במאבק של המתנחלים בכל מיני טריקים בליגליזציה רטרואקטיבית להתנחלויות, והרבה פעמים בהנהגתו של שר החקלאות, אפילו לא שר הביטחון, שרון, לא בהחלטות של מדינה וכן הלאה, אלא נכפו במאבקים, בלובי, בשדולות, בשרים שחרגו, במאבקים בין שמעון פרס לרבין, שיצרו כל מיני התנחלויות ליד חברון, כי פרס רצה להגיע ללבם של המתנחלים נגד רבין כראש ממשלה וכן הלאה. חיים אורון (יחד): זה התחיל בין דיין לאלון. עזמי בשארה (בל"ד): כן, אחר כך פרס ורבין וכן הלאה. אף אחד מהם לא ביקש משאל עם כדי ללכת לשם. אני זוכר את הממשלה הראשונה אחרי 1967, האיגרת האדירה לארצות-הברית עם ה"לאווים" של חרטום, שמוכנים להחזיר את כל השטחים. עם תוכנית כזאת היא הלכה, עם האיגרת הזאת היא הלכה. אף אחד לא שאל את הממשלה הזאת, האם עם ההתנחלויות האלה היא חורגת מהתוכנית שלה, מהאיגרת שלה לארצות-הברית? אף אחד לא שאל, הלכו והתנחלו, וגם לא ביקשו משאל עם לגבי זכותם להתנחל או לא. פתאום משאל עם. הסיפור הזה של משאל עם נהיה דגל, אדוני היושב-ראש, לכל מי שלא מסכים לרוב בכנסת. פה הסכנה שלו. שום דבר אחר, כל השאר זה שטויות. הסכנה הפרלמנטרית היא, שכל מי שלא מסכים לרוב בפרלמנט בתקופה האחרונה מתחיל לדבר על משאל עם, ולכן יש פה פופוליזם, ולכן הוא סכנה לכל הרוב האחר שנשיג בנושאים אחרים. כתוצאה מאיזונים ובלמים בחברה הישראלית שעושים פה בפרלמנט על-ידי סקטורים, אידיאולוגיות, מפלגות, אינטרסים, מגיעים לכל מיני איזונים, ומישהו רוצה להפוך את הדמוקרטיה לחקר דעת קהל – הרוב בעם יחליט. הרוב בעם יחליט - זה פופוליזם, זה טוב לדמוקרטיות אולי בנות 200 שנה, כשיש קוהרנטיות פנימית אדירה בתוך העם, שהרוב לא יכול להפוך פתאום לרוב אתני נגד מיעוט אתני, שהרוב לא יכול להיות פתאום רוב חילוני נגד רוב דתי, אלא שיש עם קוהרנטי במבנה שלו, בהרכבו, והוא מתחלק לפי רוב של דעות ולא רוב של זהויות. רוב בדעת הקהל הישראלית במקרה של משאל עם עלול להפוך את כל הפוליטיקה במדינת ישראל לפוליטיקה של זהות, לרבות הוצאת הערבים. היו"ר ראובן ריבלין: יש לי רק קושי אחד. אדוני הלך לבחירות כאשר הוא הסביר לבוחריו על הדרך שבה הוא מתכוון לייצג אותם בכנסת כנציגם במשך ארבע שנים. היה משאל עם, משאל עם בחן את הדעות השונות. חיים אורון (יחד): לא, היתה בחירה של נציגים לכנסת למימוש זכותם במשך ארבע שנים. היו"ר ראובן ריבלין: הרי יש מצע, יש הבטחה, יש הסכם. אני לא בא ואומר שלא יכולים לשנות את הדעה. חיים אורון (יחד): המבנה הדמוקרטי שבוחרים אותי על מה שאני, ומהשלב הזה אני הנציג. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון, צריך הרי להיזהר מאוד כאשר בוחרים בן-אדם. למשל, חבר הכנסת אורון - - חיים אורון (יחד): נכון, פה הנקודה העיקרית. היו"ר ראובן ריבלין: - - הבטיח לבוחריו שהוא יעשה כל מאמץ שהמדינה היהודית הדמוקרטית תהיה בגבולות 1967. חבר הכנסת אורון יכול פתאום להסכים למכתב בוש, כמו שאדוני ציין קודם, או ל-mainstream, או חבר הכנסת אורון, רחמנא ליצלן, יכול פתאום לחשוב שארץ-ישראל השלמה היא משאת הנפש שלו, ולא כך הוא אמר לבוחריו. בא משאל עם אחד ויחיד שהוא הבחירות. למשל, מנחם בגין, לאחר שעשה את השלום עם מצרים, אמר שיישום ההסכם יהיה לאחר הבחירות. במקרה הזה, כשיש שינוי בהחלט דרמטי, שינוי מהותי בעמדתה של סיעה או של ממשלה, ביחס לעמדתה כפי שהוצגה לבוחר, ויכול להיות שרוב הבוחרים מסכימים, כי בגלל זה הם שלחו אותם אנשים, על מנת שיוכלו לשנות את דעתם, ובאים האנשים אשר הם הנפגעים העיקרים ואומרים שהם מבקשים רק דבר אחד: עשו משאל עם על מנת שנקבל את ההחלטה ולא ניצור קרע. זאת אומרת, זה דבר דרמטי, שיכול לקרות בחייו של עם אחת ל-100 שנה. הנה, אנחנו היום אחרי 100 שנה. אני בהחלט מסכים עם אדוני לגבי התפיסה הייצוגית, כי אוי לנו אם הרוב יבטל את המיעוט, אוי לנו. אני יודע זאת, הייתי הרבה שנים מיעוט בארץ הזאת. אוי לנו, ואני מכבד את עמדתו של אדוני, אף שאני מתנגד לכל דעה שלו, והצורך שלי הוא לקיים בצורה הדווקנית ביותר את זכותו לעמוד על דעתו, שהיא לא תבוטל. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, מותר לי להשתלב בדו-שיח? היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה, אם חבר הכנסת בשארה מבקש. עזמי בשארה (בל"ד): בבקשה. חיים אורון (יחד): הטיעון שלך תקף אם אותה קבוצה בכנסת היתה אומרת שהולכים לבחירות. על זה אין לי מה להגיד. פקעו ההסכמות, אנחנו מגבשים רוב בכנסת, לרבות במפלגה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת, אומרים לי חברי: לא הולכים לבחירות. נגיד שאני אומר שהולכים לבחירות. אני נותן דוגמה שהיא גם אמיתית. חיים אורון (יחד): הם רוצים לממש את אחריותם בסלון. סליחה, זה לא סלון. עזמי בשארה (בל"ד): אני רוצה להגיב לגבי התורה הדמוקרטית הזאת בעניין משאלי עם. האמת, זו תורה של דמוקרטיה. משאל עם חייב להיות חלק מהקונסטיטוציה של המדינה, ולא עניין של מזג בפרלמנט, ויש לו מקום, אם אתה שם אותו מלכתחילה כחלק מהחוקה, ולא בוויכוח מזדמן בנושא הזה. פתאום מי שהיה למיעוט בפרלמנט אומר: צריך משאל עם. תיאבק על משאל עם בין בחירות לבחירות, ותעשה חוק של משאל עם ותכניס אותו לחוקה של מדינת ישראל. השיטה הדמוקרטית הזאת בהגזמה - ואני לא מאשים מישהו מסוים - אומרת דבר כזה: עלול להיות מועמד שקרן לציבור. יכול להיות, תיזהרו. הרי למה בן-אדם כמוך, אדוני היושב-ראש, מבין בפוליטיקה וכל כך מעורה בדברים, היה לו חשש כזה ששרון יהיה דה-גול? למה היתה בעיניך סבירות כזאת? כי אולי אתה מכיר את האיש מתקדימים, אולי חישבת חישוב כזה. מי שצריך להתחשבן אתו, כי הוא אמון על הדמוקרטיה, והוא נבחר, ולא במשאל עם, הבחירות הן לא משאל עם - - - היו"ר ראובן ריבלין: חיים אורון, עוד ב-1988 אמר לי שיהיה לנו דה-גול. הוא לא התכוון לאיש זה או אחר. עזמי בשארה (בל"ד): הבחירות לפרלמנט הן לא משאל עם, הבחירות לפרלמנט הן בחירה של אידיאולוגיות, סיעות, סקטורים, נציגים של מערכת אדירה, פסיפס אדיר של איזונים וכן הלאה, שמי שהולך להצביע מביא בחשבון הרבה הרבה דברים כאשר הוא מצביע. אם מים מגיעים עד נפש, תבוא בטענות לסיעה. איזה מין סיעה היא זו שמרשה לראש הממשלה לסטות? יש מיעוט בסיעה, כנראה מיעוט קטן בסיעה. אם הרוב בסיעה היה מאמין, והוא אמון על מצע הסיעה, לא הציבור – מי שאמונים על מצע הסיעה בכנסת אלה חברי הסיעה – שצריך לשים גבול, ואז הפרלמנט מתפרק והולכים לבחירות. במקרה שיש לנו פה, חברי הסיעה, שהם אמונים על מצעה והם נשלחו - הם שליחי הציבור - לייצג את מצעה בכנסת, רובם חושבים שזה נשאר במסגרת הנסבל בדמוקרטיה הקיימת במדינת ישראל, זה לא הרבה מעבר למה שמנחם בגין המנוח עשה בעניין סיני, זה לא הרבה מעבר לאוסלו. זה בסדר. אנשים חשבו שזה לא כל כך מעבר לזה, והלכו על זה. פוליטית אני מתנגד לתוכנית שרון, ואני לא חושב שהיא מרחיקה לכת. יש לי ראיה לגביה שהיא משתלבת - אני יכול להראות לך, אדוני, והציבור צריך לדעת, ואנחנו מתווכחים, אני מראה לך מאמרים של שרון מ-1988, ב"ידיעות אחרונות", בדיוק כמו התוכנית שלו היום, עם מפות. בדיוק. שרון כתב ב-1988 ב"ידיעות אחרונות" סדרת מאמרים שבהם הוא אמר שצריך את תוכנית אלון, לא לירדנים. אחרי ההתנתקות של המלך חוסיין, אחרי נאומו המפורסם של המלך חוסיין, הוא אמר: נגמרה תוכנית אלון, את השטח הזה צריך לתת לפלסטינים, והשאר לספח לישראל. הוא היה בעד ישות פלסטינית ב-1988. בוש הוא מסוכן, כי הוא היה הראשון שהכיר במדינה פלסטינית; א. שנה לפני בוש נאם שרון בוועידת המורים, והיה בעד, עוד לפני כהונת בוש. שרון, עוד לפני בוש, הציע מדינה פלסטינית. רק בשביל ההיסטוריה, הוא דיבר על מדינה פלסטינית לפני בוש; ב. תחזרו לשרון ותבדקו מה הוא חשב על תוכנית האוטונומיה ב-1988. אז הוא הזהיר ממנה, שהיא עלולה להוביל למדינה פלסטינית, אבל הוא היה בעד קמפ-דייוויד, הוא היה מהשרים שתמכו בקמפ-דייוויד של מצרים, הוא לא היה מהשרים שהתנגדו. הוא מפא"יניק, הוא לא ז'בוטינסקאי. בכל דבר, באידיאולוגיה, בפרקטיקה, באמונה בכוח צבאי, בן-גוריוניסט בכל איבריו, מאמין בכוח צבאי, מאוד בפוליטיקה, לא מאמין לערבים, "או"ם-שמום", לא אכפת לו העיתונות – מכל הבחינות הוא מפא"יניק, הוא לא ביבי נתניהו. אגב, אני חושב שהקרבה בין שרון לפרס היא הרבה יותר גדולה מאשר בין פרס לברק או בין שרון לנתניהו. ברק ונתניהו זו אותה מנטליות, ושרון ופרס זו אותה מנטליות. זה הבדל של דורות, אבל באידיאולוגיה, בצורת החשיבה, גם במישור הבין-לאומי וגם בישראל, אני רואה הרבה יותר משותף בין פרס לשרון ולכל הדור הזה ששירת בזמנו של בן-גוריון מסביבו. ברק קורא כל הזמן בצורה אובססיבית סקרי דעת קהל, וזה מונע ממנו לעשות שלום עם סוריה, והוא חושש ומקבל פיק ברכיים ומטרפד את השלום. ואילו האדון נתניהו מקבל פיק ברכיים מדעת הקהל הבין-לאומית, כי הוא יצור טלוויזיוני. אבל שרון לא קורא עיתונות. הוא לא קורא עיתונים. זה הדור של מפא"י, אדוני. יכול להיות שהוא טוען שהוא לא קורא, לא חשוב. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לחבר הכנסת בשארה. חברי הכנסת, אני מזמין את חבר הכנסת מיכי רצון. חבר הכנסת אהוד יתום בא במקומו. בבקשה. נא לרשום שחבר הכנסת יתום הודיע שהוא בא במקומו של חבר הכנסת רצון. נא לציין זאת בפרוטוקול. אהוד יתום (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשית דברי אני רוצה לשלוח ברכה נאמנה לרמטכ"ל, בוגי יעלון, לאחר ששמענו שהוא יסיים את תפקידו בתום שלוש שנים. אני אשאל במסגרת ועדת החוץ והביטחון את כל השאלות הדרושות, מדוע כהונתו מסתיימת בתום שלוש שנים, שהרי התרגלנו שרמטכ"לים משרתים לפחות ארבע שנים, היו גם כאלה ששירתו חמש שנים, לפי זיכרוני. זה אכן יום שצריך לשאול בו את השאלות הללו, אבל זה לא העניין. אני רק רוצה מפה לשלוח חיזוק וברכה נאמנה לרמטכ"ל, בוודאי הוא ימצא את מקומו ואת המשך עשייתו לטובת חברתנו במדינה באופן היעיל והמועיל ביותר, אם בהתיישבות בקיבוצו אם במקומות אחרים. אדוני היושב-ראש, בשנת 1949 - עוד לא יבשה הדיו מהחתימה ההיסטורית על הצהרת עצמאותנו - החליטו מנהיגי ערב שזה רק הסיבוב הראשון. הם אמרו מפורשות: זה הסיבוב הראשון, מלחמת הקוממיות, מלחמת השחרור, ויהיו סיבובים רבים. וראינו שהסיבובים הללו פקדו אותנו אחת לכמה וכמה שנים, כשהסיבוב המרכזי וההיסטורי באמת היה בשנת 1967, אדוני היושב-ראש - מלחמה של יפי הבלורית והתואר ושל החשופים בצריח, שנכפתה עלינו; מלחמה שבעטיה החליטו מנהיגי ערב כולם לנסות ולהשמיד אותנו בכל הזירות האפשריות; מלחמה שבה מצאנו את עצמנו - שלא מתוך כוונה, שלא מתוך אמונה, שלא מתוך "שתי גדות לירדן, זו שלנו זו גם כן", אלא מתוך אילוץ של התגוננות, מלחמת מצווה, ממש מלחמת מצווה, מתוך התגוננות אמיתית - שוב במקומות שהיו שייכים לנו, אבל עיננו לא היתה מספיק גדולה לרצות אותם מתוך כוונה ואמונה שאנחנו צריכים להשתלט עליהם בכוח. נכפתה עלינו מלחמה, אדוני היושב-ראש, לאור האסטרטגיה הזאת, של ניפגש בסיבובים הבאים, שעליה הצהירו כל מנהיגי ערב כולם אחרי התבוסה והשחרור במלחמת הקוממיות. הם זעקו אז, דם לבם של כל הערבים זועק משער-הגיא, מגוש-עציון, ממקומות אחרים - רוצים לשוב לשם, מבקשים לחזור לשם. וחלום הבלהות הזה - לא של זכות השיבה אלא של חלום השיבה - נמצא באמתחתם ובלבם ובראשם ובמזימתם עד עצם היום הזה. והנה קמים ובאים ושואלים: איזה מין דבר זה. אנחנו, שאולצנו להגן על עצמנו פן נישמד, פן יגרשו אותנו, פן יסלקו אותנו בחזרה לגלויות, פן ימחקו את כל החלום שלנו זה 3,000 שנה; אחרי הגלויות ואחרי שגירשו אותנו - בבית ראשון ובית שני - מצאנו את עצמנו שוב על אדמתנו במדינה מאוד מאוד קטנה, שאפשר לחצות אותה מדרום לצפון בשבע שעות מקסימום במכונית, ובריצה של 15 קילומטר מטול-כרם לנתניה, באמת הסתפקנו במועט - כפו עלינו מלחמה, ומלחמה מאוד קשה. ועל כן, כשבאים ואומרים היום: אנחנו אשמים, אנחנו כובשים, אנחנו למעשה כופים את עצמנו - זו עוד שטות של כל אלה שבדמגוגיה רפה באים ומנסים לומר עלינו: אנחנו אשמים. ולעצם העניין, אנחנו נמצאים בפרשת דרכים אדירה. כאשר הלכנו לבחירות ומצאנו את עצמנו במצע שהוא נוגד את המצע של חברי שיושב כאן - במקרה - ראש מפלגת - - - עמרם מצנע (העבודה-מימד): לא במקרה אני יושב פה. אהוד יתום (הליכוד): לא במקרה? טוב. ראש מפלגת העבודה לשעבר, עמרם מצנע, באמת ידידי הטוב, שאמר ביושר - היפרדות; שאמר ביושר - התנתקות; שאמר ביושר - הפרדה. את כל הדברים האלה הוא אמר ביושר, אבל מה אפשר לעשות, העם החליט אחרת, אדוני היושב-ראש. ברוב של 62 מול 38, אריק שרון - עם ויתורים כואבים, עם מדינה פלסטינית, אבל לא עם המצע של מצנע. והנה מצנע היום יושב כאן, באמת מרוצה מאוד שאת עבודתו עושים אנשים אחרים - מגיעים למצע של מצנע. אני שואל, זו דמוקרטיה? על כן אני מצדד במה שאמרת לפני שבוע, ואמר סילבן שלום, ואמרו שרים אחרים: כן למשאל עם, ואני גם לא בורח מבחירות. אם לא משאל עם - אז באמת בחירות. תנו לעם בדמוקרטיה שלנו להחליט. השתבשה עלינו דעתנו, התבלבלנו. הלכנו עם דבר אחד ומצאנו את עצמנו בכלל בחליפה אחרת. הלזה קוראים דמוקרטיה? לא. ואני מבקש בכל לשון של בקשה כאן, מהמקום הזה, לנסות ולשכנע שוב את ראש ממשלתנו ללכת למשאל עם. שהרי ללכת להיפרדות, להינתקות, לגירוש יהודים מאדמתם, שלושה דורות ויותר, ללא הסכם וללא תמורה - זה ייזכר כאחת התבוסות המדיניות והצבאיות הגדולות ביותר של מדינת ישראל מאז ומעולם. שהרי גם לעזוב תחת אש - הנה, רק הלילה נפלו עוד שני פצמ"רים על נווה-דקלים - לעזוב תחת אש, עם 1,025 הרוגים, עם אלפי פצועים, אפשר לקרוא לזה אחרת מאשר תבוסה צבאית? אפשר לקרוא לזה אחרת מאשר תבוסה מדינית, אם אנחנו מתקפלים ללא הסכם וללא תמורה? מישהו מאתנו היה מוכן לתת משהו ללא הסכם וללא תמורה? יש מישהו שמבחינת הבית הפרטי שלו, הכלכלה שלו, ייתן משהו ללא הסכם וללא תמורה? מאיפה אנחנו נדיבים כל כך? אראלה גולן (שינוי): התמורה - - - היו"ר ראובן ריבלין: מייד גברתי עולה. מייד תוכל לענות לו. אראלה גולן (שינוי): - - - אהוד יתום (הליכוד): מאיפה אנחנו נדיבים כל כך? מה זה הדבר הזה? אומרים: חלקי ארץ לא שלנו. בבקשה, תלכו לספר התנ"ך שלנו, פרק ל"ד בספר במדבר, שם מסורטטים יוצא מן הכלל טוב הקווים של גבולותינו. מי שלא בקיא - ילך ויקרא. הפלסטינים, לעומת זאת, חכמים. הם לא הולכים למלחמת אחים, חס וחלילה, אדוני היושב-ראש. אבו-מאזן אומר: ניאבק בטרור. אומר: נעצור. נאדה, שום דבר הוא לא עושה. חילק את כוחותיו, פרס אותם, כומתות אדומות, כלי רכב חדשים, מסתובב בשטח - לא עוצר, לא מחרים, לא מסכל, לא מכניס לבית-סוהר, לא שופט, שום דבר. מקסימום מגרש חוליה שבאה לכאן ומנסה לירות; היא לא מצליחה, אז היא הולכת לעבר השני של הבית ויורה משם. והעם שלנו קרוע, קרוע בתוכו. אני לא יודע אם תהיה מלחמת אחים, אבל מספיק שהוויכוח שלנו הוא כל כך נוקב על מנת שתהיה לראש הממשלה הזדמנות היסטורית, בתפקידו של ראש הממשלה לאחד את העם. וכולם ללא יוצא מן הכלל אומרים: נקבל את דין המשאל, נקבל את דין הדמוקרטיה, נקבל את דין העם. זו בסיסה של הדמוקרטיה - למי שהלך לפני שנתיים עם מצע שתאם את המצע המפחיד, במקרה זה של מצנע ושותפיו, שיושבים היום בממשלה, זחוחים ומאושרים, שאת עבודתם עושה מישהו אחר, באמונה כזאת, במסיביות כזאת, באינטנסיביות כזאת. מה קרה לנו? היו"ר ראובן ריבלין: אולי יש להם סיפוק רב, אבל הם לא זחוחים. נמצא לפני מצנע, אני לא רואה אותו זחוח. אהוד יתום (הליכוד): הוא לא שר. דיברתי על השרים. היו"ר ראובן ריבלין: גם השרים לא זחוחים. אהוד יתום (הליכוד): אדוני היושב-ראש, לא מעניין אותם - סליחה שאני אומר את זה - - - היו"ר ראובן ריבלין: אולי שרים אחרים זחוחים. אהוד יתום (הליכוד): אדוני היושב-ראש, לא מעניין אותם התקציב, לא מעניינת אותם הזקנה בנהרייה, לא מעניינות אותם החד-הוריות. לא מעניין אותם כלום. רק דבר אחד מעניין אותם - באנו להתנתק. באנו להתנתק. זו מתכונתנו, זהו רצוננו. היו"ר ראובן ריבלין: אבל זה לא מתוך זחיחות. אהוד יתום (הליכוד): בסדר. אתה יודע מה? לא מתוך זחיחות אלא מתוך אמונתם, שעליה הם הלכו לעם והפסידו רק לפני כשנתיים. היו"ר ראובן ריבלין: זה נכון. אהוד יתום (הליכוד): תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לחבר הכנסת יתום. חברת הכנסת אראלה גולן – בבקשה, גברתי. גם לרשותך חמש דקות. גם אתך לא נקפיד אם את תדברי - - - אראלה גולן (שינוי): לא, אני לא אנצל הכול. היו"ר ראובן ריבלין: אחריה יעלה חבר הכנסת נסים דהן, שצריך לקרוא לו. ואם לא - חבר הכנסת מצנע, האם אדוני ידבר במקום יצחק הרצוג? עמרם מצנע (העבודה-מימד): אני מוכן. היו"ר ראובן ריבלין: אני יודע שאתה מוכן, כי אם לא יהיה פה - זו זכות מפלגתכם, ומי שיהיה פה מהמפלגה ידבר, אבל יצחק הרצוג יבטל את רשותו לדבר. שכן אני רואה - יחידי מהדוברים הרשומים שנמצא כאן כרגע זה חבר הכנסת דוד לוי. עמרם מצנע (העבודה-מימד): אני בודק את זה. היו"ר ראובן ריבלין: בסדר גמור, אתה תודיע לי. בבקשה, גברתי. אראלה גולן (שינוי): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק תשובה לחבר הכנסת יתום, שלדעתי התמורה גדולה מאוד, והתמורה היא חיים ותקווה. אני קצת ארד מהדברים הגדולים שכולם מתעסקים בהם - באידיאולוגיה - ואני אחזור קצת אולי לדברים שנחשבים מינוריים, אבל בעיני הם הכי חשובים, הלב והרגשות. יוזמת ההתנתקות מהווה פריצת דרך מדינית לאחר הקיפאון הממושך שהיינו בו. אף שאנשים רבים מאמינים ומקווים כי ההתנתקות לא תתרחש, ולחלקם יש אינטרס אפילו להסלים את המאבק, ההתנתקות היא צעד בלתי נמנע והיא כבר נמצאת כאן. כולם, כפי שאמרתי, מתעסקים בהשלכות האידיאולוגיות - הפינוי, גובה הפיצויים - אבל אני שואלת אם מישהו חשב על האיש, על הילד, על הילדה, שצריכים לעזוב את ביתם. האם מישהו חשב על החיילים וכוחות הביטחון שעומדים לבצע משימה שהיא בכלל לא פשוטה? האם מישהו הכין את הציבור הישראלי לצעד שהוא בכלל לא פשוט, אפילו לרובנו שמאמינים שהתהליך נכון? אני לא ראיתי שום הכוונה וליווי פסיכולוגי או סוציאלי של תושבי היישובים המפונים; לא שמעתי על שום הכנה של כוחות הביטחון המיועדים לשמור על הסדר והביטחון בזמן הפינוי. לדעתי, אין הכנה מספקת של הציבור הישראלי החווה את הפינוי, כפינוי ימית וכאירוע טראומטי עבור רובו. חלק מתושבי המקום הגיעו אליו מתוך אמונה ושליחות ובנו בו את ביתם והקימו את משפחתם, ועתה הם עומדים לפני מעבר קשה ביותר, ההתנתקות מהבית ומהשורשים. משיחותי עם כוחות הביטחון - הם עומדים בפני מתח ולחץ בלתי רגילים ואינם מוכנים פסיכולוגית למשימתם, שאינה פשוטה. אין מדובר בפינוי אנשים זרים או אויב, אלא מדובר באחים מבית. כיצד על אותו חייל להגיב? כיצד על אותו חייל להתנהג? הכוונה היא לא להוראות בתורת הלחימה. הציבור רואה תמונות מאוד קשות בעיתונות ובטלוויזיה. הוא שומע כיצד נבחרי ציבור משווים את המהלך לשואה ולגירוש יהודי ספרד. הוא רואה אלימות, הסתה והפגנות. מדברים על קרע ועל מלחמת אחים. הדבר משפיע על כל הציבור ועל הלך רוחו. האם מישהו הכין אותנו, שוב - פסיכולוגית, למהלך הזה? ההתייחסות, כפי שעולה מדבריו של חבר הכנסת אריה אלדד, כאילו מדובר בגירוש אנשים אל המוות, ולאחר קריאתו את רשימת המגורשים, לפי דבריו, אני מרגישה חוב עצום לקרוא את רשימת הצעירים או חלקה לפחות שמסרו את נעוריהם, חלומותיהם ועתידם להגנה על אותם אנשים שחבר הכנסת אלדד קרא את שמותיהם. אחותו של אחד מהנופלים בהגנה על תושבי שבי-שומרון כתבה: "איש צעיר, גומר בגרות, הולך להיגמר / ילד קט מוצב בצו, אמור להיות בוגר... / ובצבא רצה לתרום, לא לבזבז כך סתם את השנים / היה תמים ולא ידע כי יתרום את החיים". זה חלק משמותיהם של אנשים צעירים שהגנו על אותם יישובים: אלעד אבוגני - נהרג בשבי-שומרון בעת שעמד במחסום, בן 19, יהודי; אשר זגורי - נהרג סמוך לצומת נצרים, בן 19, יהודי; רון לביא - נהרג בכביש קרני--נצרים, בן 20, יהודי; יהודה מור אלרז - נפל בכיסופים, בן 26, יהודי; אמיר מנצורי - נפל סמוך לכיסופים, בן 21, יהודי; בני קיקיס - נפל במחסום עין-עריק, בן 20, יהודי; אבי עזרא - איש מילואים נפל מצפון לעופרה, בן 38, יהודי; פנחס כהן - נפל בגוש-קטיף, בן 24, יהודי; אלקנה גובי - נפל על ציר כיסופים, בן 21, יהודי. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - אראלה גולן (שינוי): קובי איכלבום - נפל בנצרים, בן 21, יהודי; דורון לב - נפל סמוך לנווה-דקלים, בן 19, יהודי; רוני יספוב - נפל באזור שבי-שומרון, בן 20, יהודי; נדב אלעד - נפל בכרמי-צור, בן 20, יהודי; דביר רשף - נפל באבני-חפץ, בן 19, יהודי; קובי ניר - נפל בגוש-קטיף, בן 21, יהודי; צחי גרבלי - נפל בגוש-קטיף, בן 19, יהודי; גיל עוז - נפל בגוש-קטיף, בן 30, יהודי; לירון הרפז - נפלה ביישוב אלי-סיני, בת 19, יהודייה; רז מינץ - נפל במחסום בין עופרה לבית-אל, בן 19, יהודי; אייל סלע - נפל סמוך להתנחלות יצהר, בן 39, יהודי. הרשימה עוד ארוכה, ואני מבקשת את סליחת המשפחות שלא קראתי את שמות יקיריהן. אני קוראת מכאן: לא עוד הרוגים. בואו ונתקדם לתקווה, לחיים ולעתיד. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: גברתי, תודה רבה לך. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר קולט אביטל: עתה, הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, ולהסתייגויות להצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה. הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת נסים דהן, בבקשה. נסים דהן (ש"ס): גברתי היושבת בראש, זו ההזדמנות לברך אותך. זו הפעם הראשונה שאני על הדוכן ואת מנהלת את הישיבה. עם הכשרון והיכולות שלך, אין לי ספק שתעשי זאת בהצלחה גדולה. חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני רואה שברשימה נואם אחרי שר השיכון, ולצערי הוא לא נמצא כאן. אני לא רואה אותו. היו"ר קולט אביטל: הוא נמצא כאן. הוא מייד ייכנס. נסים דהן (ש"ס): לפחות הוא לא שומע את דברי, והיה חשוב מאוד שאם הוא כבר נואם אחרי, שיתייחס גם לדברים שאני רוצה לומר. גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, אחלק את דברי לשלושה חלקים. הנושא הראשון יהיה עצם חקיקת החוק. ברגע שהונח החוק על שולחן הכנסת ובא לדיון בוועדת הכספים, השאלה הראשונה ששאלתי, ועד היום לא קיבלתי עליה תשובה, היא: מדוע מדינת ישראל היתה צריכה את החוק הזה בכלל? על-פי כל החוקים הקיימים במדינת ישראל, היה ניתן לבצע בעזה, בגוש-קטיף ובצפון השומרון פינוי בלי החוק הזה וללא תוספת שום חוק. אתם רוצים שאוכיח לכם? זה פשוט מאוד. גברתי שרת המשפטים, על-פי איזה חוק פיניתם את מעברת יבנה? על-פי איזה חוק פיניתם במדינת ישראל את מעברת בית-שאן או את מעברת מגדל-העמק? על-פי איזה חוק במדינת ישראל פיניתם את המעברה בכפר-יונה? גם שם אנשים פונו מבתיהם, ולפעמים בכפייה והרבה פעמים מתוך הסכמה. היו גם פינויים בכפייה. הלכו לבית-המשפט ופינו את המשפחה מהמגורון או מהצריף, כי רצו להרוס את המעברה. המשפחה לא רצתה להתפנות, ונתנו לה בית חלופי ופינו אותה מן המעברה. לפעמים זה היה כרוך בהעברה לעיר אחרת עם הפסד עבודה ופרנסה, עם תחילת חיים חדשים. במדינת ישראל ידעו לעשות פינוי-פיצוי בלי החוק הזה. אז לשם מה היה צריך חוק? אגלה לכם סוד, וזה התברר מתוך הדיונים בוועדת הכספים. כיוון שהעידו עלי - ומותר לי לחזור על זה, כי תיכף ברצוני להוכיח את התזה שלי - פקידי האוצר, פקידי משרד המשפטים וכל אלה שכתבו את החוק, שאני מהיחידים שיודע את החוק בעל-פה ומבין את מהותו, הרשו לי להשתמש בקומפלימנט הזה כדי להסביר לכם מה כתוב בחוק הזה. החוק הזה במהותו לא נועד לפצות את האנשים שיפונו מגוש-קטיף, כי רק כדי לפנות יש מספיק חוקים במדינה הקובעים איך מפנים אנשים, איך מפקיעים קרקעות, איך משלמים לאנשים ואיך מפצים אותם על אובדן עבודה, איך מפצים אנשים שפוטרו מעבודתם. יש מספיק חוקים במדינה שיכלו לתת את המענה החוקי. חברי חברי הכנסת, החוק הזה חוקק על-ידי פקידים במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובשאר משרדי הממשלה, שהיו שותפים בקור רוח שטני, במטרה אחת בלבד. אני מדבר על החוק המקורי, ולא על החוק המתוקן שלפנינו, שגם הוא נשאר באותה רוח, לצערי רב. קור רוח שטני - לדחוק את האנשים האלה לפינה, להציגם כימנים קיצוניים מיליטנטיים, כך שזה יהיה המשך לכל יהודה ושומרון. ואז, כשהם יתחילו לעשות מעשי ייאוש, לומר: אתם רואים שהם אלימים. בוודאי, לפנות אדם בכוח מביתו, לא לתת לו פיצוי מתאים ולגרום שלא תהיה לו פרנסה ב-20 השנה הקרובות - מעל גיל 45 מי יקבל אדם שהיה חקלאי ומה שהוא יודע זה לגדל ירקות בחממות בעבודה זולה של תושבי יהודה ושומרון? עכשיו הוא יצטרך להתמודד בשוק החופשי בגיל 45 אחרי טראומה של פינוי? מישהו מהם יצליח בכלל לעשות משהו? ואז, אחרי שדוחקים לפינה חיה פצועה שמגינה על ילדיה, אותה חיה לפעמים מגיבה בתוקפנות מובנת, כי דחקו אותה לפינה. ואז, יציגו אותם כאלימים - לא רק את אלה מגוש-קטיף, אלא יציגו את כל המתנחלים מיהודה ושומרון, כי כולם תחת כותרת אחת של מתנחלים אלימים קיצונים ימניים. אוי ואבוי למי שירים את הראש. אתם חושבים שזו הפעם הראשונה שעושים זאת במדינת ישראל? לא. לצערנו הרב, עם כל הכאב של רצח רבין, זיכרונו לברכה - הייתי מאוהביו וידידיו. עבדתי אתו בשיתוף פעולה, ואי-אפשר לחשוד בי שיש לי משהו נגדו - השב"כ ועוד כמה ממוסדות השלטון במדינת ישראל דחפו אנשים מוסווים כאנשי שב"כ, כמו אבישי המפורסם, כדי שיעשה מעשים קיצוניים שיוכלו להכתים את כל המתנחלים. לצערנו הרב, זה הוביל לנורא ביותר בתולדות המדינה, לרצח ראש ממשלה. גם זה הוביל. חברי חברי הכנסת, החוק הזה היה בנוי בקור רוח שטני, והוא לא נותן כלום, והוא אפילו לא נותן את העלות האמיתית של מה שהמתיישבים השקיעו ביהודה ושומרון, בגוש-קטיף. אבל על זה עוד אדבר יותר מאוחר. גברתי השרה, מה שכואב לי הוא, שאחרי שנתיים של קיצוצים במדינת ישראל בגלל הכותרת שמדינת ישראל הולכת להתמוטט בגלל העול התקציבי המוטל על הממשלה ותחת הכותרת של גירעון מצטבר גדול, של השמן והרזה, כשהרזה סוחב את השמן וצריכים לקצץ; אין תקציבים לחולים, כי חייבים לקצץ ולעמוד ביעד הגירעון. כמה היה יעד הגירעון מקודש בעיני ביבי נתניהו כאן מעל הדוכן פעם, פעמיים ומאה פעמים, וגם בוועדת הכספים. שלא לדבר על כך שהוא איים עלינו עם קונדוליסה רייס - אם חס וחלילה נחרוג מהגירעון, אמריקה וכל החברות הפיננסיות שמדרגות את מדינת ישראל, וכן אם חס וחלילה מדינת ישראל תרד מ-A מינוס או מ-A פלוס תהיה פה שואה, קטסטרופה כלכלית. אי-אפשר לחרוג בשקל אחד מיעד הגירעון. כאשר ביקשנו תקציבים למשפחות עובדות - ולא מדברים על אחד שלא עובד, אלא על אדם שעובד ולא מצליח לפרנס את משפחתו, או על משפחה שבה שני בני-הזוג עובדים, אך לצערנו הם עובדים בפחות משכר מינימום והם לא מסוגלים לפרנס את משפחתם, וביקשנו תוספת תקציב, מה אמר פה ביבי נתניהו? - אין כסף. זה לא בא בחשבון. אי-אפשר להוסיף שקל אחד לתקציב המדינה. והנה, יזם מי שיזם את ההתנתקות, מסיבות שאינני רוצה להיכנס אליהן, וגם אם הן היו הכי טהורות והכי ישרות והגונות של דאגה אמיתית לביטחון המדינה - מזויף מתוכו; פתאום אפשר להוסיף לתקציב 7 מיליארדי שקלים. לא היה אפשר היה להוסיף שקל אחד לתרופה שמצילה חיים. לא היה אפשר להוסיף שקל אחד למשפחות חד-הוריות. לא היה אפשר היה להוסיף שקל אחד לילדים בסיכון, ולא היה אפשר להוסיף שקל אחד למשפחות שמתמודדות עם קשיי פרנסה. שלחו אותם למות ברחובות כהומלסים, או הציעו להם לאכול עוגות במקום לחם. אבל 7 מיליארדי שקלים אפשר להעמיד על קרן הצבי תחת הכותרת של התנתקות, שאינני בטוח מה היא תביא. אני מאוד מקווה ומתפלל שהיא תביא שלום, וזה מוטל בספק. יכול להיות שאחרי ההתנתקות והפינוי ואחרי שנשפוך 7 מיליארדי שקלים, יתברר שטעינו ונצטרך לחזור לשטחים האלה כדי להגן על חיי המדינה, וזה יעלה עוד 7 מיליארדי שקלים כדי להקים את המקומות מחדש. אפשר לקחת סיכון על עשרות מיליארדי שקלים ולחייב את המדינה בסיכונים האלה ולחייב את כל תושבי המדינה בנטל הכלכלי הזה, ואי-אפשר להקצות שקל אחד לחולת סרטן סופנית כדי להאריך את חייה או לפעמים אפילו להציל את חייה? ממשלה מנותקת ומטורפת, שעושה מעשים מטורפים. למי שקרא את החוק המקורי - כל החוק הזה נועד לצייר את המתיישבים בגוש-קטיף כאלימים, קיצונים ימניים וכמובן גנבים גדולים. שר השיכון, ברוך הבא. אני מבקש שלא תפריע לי. שרת המשפטים ציפי לבני: הגדרת אותנו כמטורפים. אנו מצדיקים את זה - - - נסים דהן (ש"ס): רק ממשלה שעושה מעשים מטורפים יכולה להעמיד בסיכון 14 מיליארד שקל. שרת המשפטים ציפי לבני: הוא אמר: ממשלה מטורפת - - - נסים דהן (ש"ס): רק ממשלה שעושה מעשים מטורפים כמו אלה יכלה לחוקק את החוק המקורי, שכל כולו היה הצרת צעדיהם של המתיישבים. במקום לחבק אותם ולקרוא להם חיילים של שלום, כבר רוצים לפנות אותם למען השלום. צריך לחבקם ולאהוב אותם ולבוא לקראתם, ולא להתחשבן אתם על כל שקל. אתן לכם פה דוגמאות מספר ותראו איך החוק המקורי היה בנוי בצורה מצחיקה כזאת, שבוועדת הכספים ובוועדת החוקה התברר שמי שחוקק אותו אפילו לא ידע מה הוא כותב. את אומרת שזו לא ממשלה של מטורפים, שמסוגלת לחוקק חוק שהיא אפילו לא יודעת מה שהיא כתבה שם? רק בוועדת הכספים התחילו להתברר הפרטים. במדינת ישראל יש מספיק חוקים: חוק התכנון והבנייה, מס הכנסה ומע"מ. לפעמים אוכפים אותם, ולפעמים לא. רצוי שיאכפו אותם. כשלא אוכפים אותם, יש להם השיקולים שלהם. כמו בכל המדינה, בגוש-קטיף לא אכפו את כל החוקים, או אכפו לפי איזה סדר עדיפויות שיש למשטרה ולרשויות המס. כשכתבו את חוק פינוי-פיצוי, התנאי הראשון לכך שאתה תקבל פיצוי הוא שלא עברת על שום חוק במדינה. אם עברת על חוק אחד במדינה, אתה לא תקבל את הפיצויים שלך. אתה חייב כסף למס הכנסה - אין פיצוי, חרגת בבנייה - אין פיצוי, קראת לראש הממשלה בכינוי גנאי - זה נקרא הפגנה אסורה, ואין פיצוי. כך החוק המקורי היה בנוי, ואתם יודעים זאת. פתאום נזכרו שיש חוקים במדינה ויש לאכוף אותם. מתי? דווקא כאשר אותם אנשים נמצאים בטראומה ודווקא כשהם לא מקבלים את הפיצוי שלהם. עכשיו אומרים להם: תהיו גם ילדים טובים. אוי ואבוי אם תפגינו. אוי ואבוי אם תביעו את זעקתכם בצורה דמוקרטית ביותר - לא תקבלו פיצויים. יפנו אתכם כמו שמפנים פרות וכבשים. יזרקו אתכם למשאיות ויעבירו אתכם למקום אחר. יתירה מכך, התחשבנו על כל אגורה. מורה לנגינה בגוש-קטיף מלמדת בביתה - מגיע לה פיצוי על הבית שלה, שכן מפנים אותה מהבית, ומגיע לה גם פיצוי על זה שמפסיקים את פרנסתה כמורה. העסק שלה הוא בבית. על-פי החוק המקורי, אומרים לה: גברת, את צריכה להחליט איך את מקבלת פיצויים - על עסק או על בית. ריבונו של עולם, לפי החשבון בוועדת הכספים, הפער היה 1,000 דולר - 4,000-5,000 שקל. זה שווה לכתוב בחוק? עשינו חשבון בוועדת הכספים כמה מורות שהבית שלהן הוא גם מקום העסק שלהן יש בגוש-קטיף. יש שלוש כאלה. כלומר, ישבו פקידים, וכל מה שהטריד אותם הוא איך חוסכים למדינה 3,000 דולר. לשם כך עשו חוק מיוחד שמורה שמלמדת בבית והבית הוא גם מקום העסק שלה, יורידו לה מהפיצוי את הפער בין העסק לבית – 1,000 דולר פחות, 5,000 שקל. על זה התווכחנו בוועדת הכספים שבועיים. גברתי השרה אומרת, שאלה שחוקקו את החוק לא כתבו דברים מטורפים. אביא לכם עוד דוגמאות, איך כתבו את החוק בצורה מחוכמת ומיוחדת ומכוונת כדי להצר את צעדיהם ולהתייחס אליהם כאל גנבים. שנת 2004 היא שנה טובה לחקלאות. בגוש-קטיף, שנת 2004 - - היו"ר קולט אביטל: אבקש לסיים. נסים דהן (ש"ס): אני אשתדל. - - הוצאה מהחוק. זאת אומרת, חקלאי אשר הרוויח טוב בשנת 2004, וזה המקדם למכפילים שלו, אומרים לו, על זה אתה לא מקבל. למה? כי היא עדיין לא הסתיימה - בינתיים היא הסתיימה, אבל כשכתבו את החוק, שנת 2004 טרם הסתיימה - החוק טרם התקבל, החוק לא מחייב פינוי, אבל את שנת 2004, שהיתה שנה טובה לחקלאות, הוציאו מהחוק כי אולי הם גנבים והם יתכמנו את המדינה. מה הפער? שאלנו את פקידי האוצר, באיזה פער מדובר? ריבונו של עולם, 250,000 דולר. אתם מבינים? היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת דהן, אבקש לסיים. נסים דהן (ש"ס): אני מסיים במשפט אחד. למרות התיקונים שנעשו בחוק, והם תיקונים חשובים, עדיין החוק רחוק, רחוק, רחוק מלפצות את האנשים על הערך האמיתי של בתיהם, על הטראומה הגדולה שהם עוברים. מי שירים את ידו בעד החוק, ידע שהוא מכניס את האנשים האלה לייאוש, למעשים קיצוניים, והאחריות תהיה רק עליו, כי החוק לא מפצה אותם ולא נותן להם פתרון אמיתי. על החוק הזה היה צריך לשבת לפחות עוד חודש, לעשות את התיקונים האמיתיים כדי שכולם יקבלו את מה שמגיע להם, שקל לא יותר, אבל את מה שמגיע להם. החוק היום לא נותן להם פתרון. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. הדובר הבא, השר יצחק הרצוג, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יובל שטייניץ. שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג: גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, החוק שאנחנו עומדים להצביע עליו היום, חוק שהייתי מעורב בשלבים הראשוניים של הכנתו בוועדת הכספים של הכנסת, הוא לא רק חוק טכני, אלא הוא חוק שתהיינה לו השלכות לשנים רבות קדימה מכמה בחינות. ראשית, החוק הזה הוא תקדים, והוא תקדים חשוב להמשך של תהליך, שאני מקווה שיקבע את גבולותיה הסופיים של מדינת ישראל לדורות ויבטיח אותה כמדינה יהודית ודמוקרטית, עם רוב יהודי מוצק וכדמוקרטיה תוססת ושוויונית. לכן אני חושב שהחוק מציב היום אדנים מאוד חשובים בכל הנוגע להתייחסות המדינה לאזרחים שבלית ברירה או בעטיו של תהליך ובוודאי בהרבה כאב, היא מזיזה אותם מהאזור שבו הם מתגוררים, מחבלי ארץ שנויים במחלוקת מדינית מאז 1967. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מזיזה, זה השם החדש? שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג: ואני אומר לאדוני, חבר הכנסת אריאל, שוודאי יודע כי אתמול פגשתי את צמרת מועצת יש"ע בגוש-עציון - - - אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): ואתה מזיז אותם? שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג: בגוש-עציון אני רואה חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, בוודאי ובוודאי בכל מפה של הסדר קבע - - - יצחק וקנין (ש"ס): ניפגש. שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג: היות שאני מכיר את חבר הכנסת וקנין, אני חושב שאם היה נערך סקר סודי בקרב חברי סיעת ש"ס, גם הם היו מצביעים בעד החוק הזה היום. זאת דעתי. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתם מאפשרים - - - היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אריאל. שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג: אדוני, חבר הכנסת אריאל, אני חושב שאם תתעקשו על נצרים, אתם מסכנים את גוש-עציון. אם תתעקשו על נצרים, אתם מסכנים הרבה מאוד חבלים, שבסופו של יום, בהסדר הקבע, יהיו חלק ממדינת ישראל. היום יש רק שתי אלטרנטיבות, או חלוקת הארץ או מדינה דו-לאומית. והיום ביותר מדי מקומות באקדמיה, מעצבי דעת קהל בכל רחבי תבל כבר אומרים: one state solution. כבר אומרים, מדינה דו-לאומית, ואני לא צריך להכביר מלים בכנסת הזאת ולתאר כיצד החזון הציוני ייעלם באחת. אז בוא נהיה מעשיים, אין ברירה, עם כל הכאב והצער, באמת מדובר באחים שלנו. אדוני, חבר הכנסת אריאל, אתמול פגשתי את עמיתיך ממועצת יש"ע. לא הסתרתי מהם שאני מבין מאוד את הכאב, אבל ביום ראשון אצביע בעד, חד-משמעית. גם היום אצביע בעד. לא כיוון שזאת משאת נפש, חס וחלילה, אבל בנסיבות המדיניות הבין-לאומיות שנוצרו, להבטחת טובתה ועתידה של מדינת ישראל, אני חושב שאין מנוס מלצאת מחבל ארץ שנוי במחלוקת, להיות בתחושת חידלון מוחלטת באותו חבל ארץ. על-ידי יצירת גבול בין-לאומי מוכר, בגיבוי בין-לאומי, פעם ראשונה אנחנו מציבים הסדר אשר יכול להניב באופן מושכל ובזהירות תהליך חשוב מאוד, שיוביל אותנו בעזרת השם להסדר הקבע. אני רוצה לומר, שלכן החוק כל כך חשוב, מכיוון שכאשר אנחנו יוצרים תוכנית של התנתקות ומובילים דיירים, אזרחים יקרים מביתם, יש צורך להקהות את הכאב באמצעות פתרונות אמיתיים, מעשיים, לחיי היום-יום שלהם. זה שטר ושוברו בצדו. הכאב הוא נורא וקשה, אבל משפחה בסוף היא גם גרעין פרקטי. מישהו במשפחה בסוף אומר, אם אני מתפנה, כיצד אני חי את חיי מכאן ולהבא. ועל המדינה לתת לו את מעטפת הביטחון, היא צריכה לתת לו פיצוי נאות על השקעתו, היא צריכה לאפשר לו להוציא בזיעת אפו לחם, והיא צריכה להבטיח את עתידו כאשר הוא מבצע מהלך כל כך כואב. זה כל הסיפור. אני חושב שחוק מהסוג הזה, כאשר הוא בא עם חבילה משמעותית - ואני מאוד מברך את חבר הכנסת אברהם בייגה שוחט ואת חבר הכנסת חיים אורון, גם חברים אחרים כמו ניסן סלומינסקי וצבי הנדל, שישבו בוועדה וצעקו מרה, אבל גם תיקנו את החוק - אני חושב שזה דבר חשוב מאין כמוהו, כדי שתיווצר איזו רקמה מסוימת שאנשים יוכלו לחיות בתוכה מכאן ולהבא. גברתי היושבת-ראש, אני רוצה גם להתייחס לפעילות משרדי לצורך ביצוע ההתנתקות. אנחנו, במשרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם משרד ראש הממשלה ומינהלת סל"ע, בראשותו של יהונתן בשיא, מתארגנים לצורך הקמת יישובים חדשים בנגב ובגליל, אגב מתן חבילת תמריצים נאותה, ובמקביל, ביצוע הרחבות של יישובים קיימים, כאשר בנגב ובגליל - - - אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): גם בגוש-עציון? היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אריאל. שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג: חבר הכנסת אריאל, אני אענה לך על הפרסום המוטעה שהיה אתמול לגבי גוש-עציון. אין לנו כוונה להעתיק מרקמי חיים ליישובים ביהודה ושומרון. זה לא מונע מאדם בודד לקנות דירה ביהודה ושומרון. בוודאי ובוודאי יש תוכניות שחתומות וקיימות באזורים מוסכמים, שוודאי יתבצעו. אבל אני רוצה לומר, עיקר התוכנית והתמריצים העיקריים והכיוון העיקרי הם להציל את הנגב והגליל, שרק מחכים לאנשים כל כך איכותיים וכל רציניים שיעברו לגור בקרבם. לכן ההרחבות שעליהן אנחנו מדברים, הן הרחבות שנועדו להעביר מרקמים של אוכלוסייה, קבוצות אוכלוסייה שחיות ביחד, מכירות האחת את השנייה ומוכנות להעתיק את מגוריהן יחדיו. אני אומר לכל חברי שנמצאים בגוש-קטיף, אל לכם לתת לקיצונים לסחוט אתכם ולמנוע מכם להתארגן בצורה נאותה וראויה ולעבור מהמקום הזה למקום חדש. מי שמעכב היום את הדיאלוג עם מינהלת סל"ע, מי שהיום לא מוכן לשמוע, מי שהיום מסתגר בד' אמותיו וחושב שבאמצעים מטורפים הוא ימנע, הוא טועה. הרכבת יצאה לדרך וההתנתקות תבוצע. וכדי שהיא תבוצע בצורה הנכונה ביותר, בצורה הנורמלית ביותר, באופן יחסי, צריך היום להידבר, צריך היום להגיד לאן רוצים לעבור, צריך לגבש את חבילת הפיצויים וצריך לאפשר לנו, למשרד הבינוי והשיכון, להכין את משבצות הקרקע, לתת את הפיתוח, אם צריך לתת לתקופה זמנית מבנים יבילים, כדי שמשפחות תוכלנה לעבור בצורה נאותה והטראומה למשפחה תהיה קטנה יותר, כי המעבר והאתגר לבנות יישוב חדש בישראל האמיתית, בגבולות מוכרים ובטוחים, הוא האתגר הגדול שעומד לפתחנו, בוודאי בפיתוח הנגב והגליל. אשר על כן, לסיום, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לומר, שהיום אנחנו מקבלים החלטה היסטורית חשובה מאין כמוה. היא לא החלטה שאומרת שהחזון והאתגר של ההתיישבות פסו מן העולם, להיפך, הם פשוט משנים כיוון, הולכים לכיוונים יותר נכונים וראויים להבטחת עתידה וטובתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת יובל שטייניץ – אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, זו הזדמנות לברך את כבוד היושבת-ראש ולאחל לה הצלחה בתפקידה כסגנית יושב-ראש הכנסת. כמי שהיה שם, אני יודע שהמעמד רם וחשוב לדמוקרטיה ולהתנהלות הפרלמנט בישראל. בהצלחה, גברתי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): נכון מה שאמר השר הרצוג, שהיום אנחנו עומדים בפני החלטה חשובה ביותר. אם הדברים יתנהלו אחר כך על-פי התכנון של ראש הממשלה, זאת אומרת, פינוי ההתנחלויות בעזה ובצפון הגדה יהיו צעד ראשון ואחרון, ואחר כך יתמקדו בנושא הגדר, בעיבוי וחיזוק ההתנחלויות בגדה המערבית וביצירת מפה פוליטית בגדה המערבית שתמנע את האפשרות של הקמת מדינה פלסטינית בת חיים, אני חושב שאנחנו מפספסים - אם התסריט הזה הוא אשר יתקיים ויתגשם. אני חושב, מה שנחוץ הוא, ללכת על פתרון והסדר כולל, לרדת לשורשי הסכסוך, לא חד-צדדי, לא ביניים ולא לעת עתה, אלא ללכת לשורשי הסכסוך. היינו שם, היינו שם ביולי 2000, בקמפ-דייוויד, עם היושב-ראש המנוח יאסר ערפאת, עם ראש הממשלה לשעבר ברק ועם הנשיא קלינטון. לכן, כאשר ראש הממשלה העלה את תוכנית ההתנתקות, אמרנו שהאלמנט היחיד החיובי בתוכה הוא פירוק ההתנחלויות, אבל כל הסעיפים האחרים באים כדי להנציח את המציאות העגומה שאנחנו חיים בה, להנציח את הכיבוש, להנציח את השליטה על העם הפלסטיני. גם אם יקראו למה שיתקיים שם מדינה פלסטינית, אם זמנית ואם קבועה, אין ספק שהפתרון של שתי מדינות על בסיס של גבולות 1967, ירושלים המזרחית היא בירת המדינה הפלסטינית ופתרון בעיית הפליטים, זה המינימום שעל בסיסו אפשר לקיים שלום. לכן, אני חושב שהמהלך הזה שהיום הכנסת הולכת לאשר אותו הוא מהלך חשוב, אבל יהיה עוד יותר חשוב מה שיבוא אחריו - הליכה לכיוון של הסדר קבע על בסיס החלטות הלגיטימציה הבין-לאומית. פירוק התנחלויות זה דבר שמתבקש. נושא הפיצויים והסכום המפלצתי שנקבע הוא מקומם. כשעמדתי בוועדת הכספים והייתי צריך להכריע בין פינוי ופיצוי או לא פינוי ולא פיצוי, חשבתי כן פינוי ופיצוי. במליאה אני לא רואה שזה עומד על הקולות שלנו, ולכן אנחנו יכולים להימנע בהצבעה כדי לבטא את התמיכה שלנו בפירוק ההתנחלויות ואת ההסתייגות שלנו מהפיצויים המוגדלים ומרחיקי הלכת שניתנים למתנחלים. אנחנו חושבים שזה מעבר לכל פרופורציה, ואנחנו גם חושבים, שאלה שגזלו את אדמתם של האחרים, של העם הפלסטיני, אינם ראויים לפרסים, לפרס על העניין הזה. נהפוך הוא, מי שצריך לקבל את הפיצויים על גזלת הקרקע, על הריסת הבית, על עקירת העצים, על השימוש בקרקע, הם בעלי הקרקע, אלה שניזוקו, אלה שחייהם הפכו לגיהינום תחת השיקולים של ביטחון המתנחלים. אני מתכוון, כמובן, לכך שמי שזכאי ומי שראוי לפיצוי הם בני העם הפלסטיני, בעלי הקרקעות שנתפסו על-ידי המתנחלים בכוח הזרוע, בכוח הצבא ובכוח הכיבוש. נושא נוסף שמקומם אותי בכל הקשור לעלות הפינוי-הפיצוי - יש עלות בלתי ישירה, אלה ההפגנות והוונדליזם וחסימת עורקי תחבורה שמבצעים המתנחלים. מחאה – כן, מותר, גם אנשים שמתנגדים לדעתי והם בקוטב השני של המפה הפוליטית. אבל על חשבון מי ממומנות ההפגנות האלה, מי מממן את ההפגנות האלה, מי משלם את הכסף, מי משלם את ההסעות של מה שקרוי מועצת יש"ע? מי מממן את המודעות בעיתונות? מי מממן את הכרזות ברחובות? מי מממן את העלויות הלוגיסטיות של כל הקמפיין האנטי-דמוקרטי הזה, שבא לערער על עצם הלגיטימיות של הכנסת לקבל החלטה וללכת למחוזות של כאילו משאל עם? אני בטוח ש-80% מהמתנחלים לא יכבדו את התוצאות של משאל העם אם הן יהיו בניגוד לדעתם. לכן, יש פה יותר מצביעות, אבל הצביעות הזאת של כאילו "התמסכנות" ו"התבכיינות" ומחאה לגיטימית, הם בסופו של דבר גם על חשבון משלם המסים, על חשבוני, על חשבונך ועל חשבונה. אני קורא מכאן ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק את כל הניירות והספרים והניהול הכספי של הקמפיין האנטי-דמוקרטי של המתנחלים, אם זה לא בא מכספי ציבור, מהכסף שהממשלה העבירה להתנחלויות - אני בכלל חושב שזה לא היה ראוי, אבל להשתמש בזה למטרות של ערעור הסדר הציבורי, זה לא דבר ראוי. אם יש אי-אלה חריגות, יש לא רק להעמיד לדין את מי שמשחיתים בתי-מעצר, חוסמים כבישים, מתנכלים לאנשים ולנוסעים, אלא גם את אלה שחשודים בשחיתות כספית בניהול הקמפיין הזה. תודה רבה, גברתי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת דוד לוי, בבקשה. דוד לוי (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, אף אני מצטרף לברכות ומאחל לך הצלחה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. כמי שהיה הבוס שלי, כבוד הוא לי. דוד לוי (הליכוד): כמי שמכיר בפועלך בתחומים רבים, ובפרט בנושא הכאוב של שארית הפליטה, אני רוצה לברך אותך על המאמץ ועל ההישג הגדול, עשיית צדק עם אנשים אלה. כל הכבוד ובהצלחה בתפקידך. אינני יכול להתייחס לנושא שעומד להכרעתנו היום בלי לגעת בנושא שנוגע לכולנו, לביטחון ישראל, שנפל עלינו כרעם ביום בהיר, או שאפשר לומר, כמין ניצוץ מוזר באפלה, באישון לילה, עניין הדחתו של הרמטכ"ל. גברתי היושבת-ראש, אתמול, בישיבת ועדת החוץ והביטחון, בעוד אנחנו דנים בנושאים שעומדים על סדר-יומנו, נושאים ביטחוניים, אינני יודע להסביר מין אינטואיציה שכזאת, ראיתי לנכון לשבח את הרמטכ"ל על פועלו, על עמידתו האיתנה בתקופה קשה זו, על מלחמתו בטרור, על יושר הלבב שמאפיין אותו, על הריאליות שבה הוא מתייחס לכל הנושאים. הוא באמת עומד במרכזה של סערה ובמרכזו של מבחן לאומי גדול. לא שיערתי לעצמי שזה יהיה נאום הפרידה שלי מבוגי יעלון כרמטכ"ל. אז אני כן מתחיל להאמין באינטואיציה, אבל כמה זה מצער שכך נוהגים כלפי מי שעומד במערכת כל כך חיונית לנו, אדם עטור תהילה; כך לא נוהגים. אבל, אולי זה מסימני השלטון הזה. כך היה כלפי ראש השב"כ, אשר העז לומר שההינתקות, הנסיגה החד-צדדית בעצם מחזקת את ארגוני הטרור ונותנת להם שהות להתארגן לסבב הבא, מסוכן ביותר, וידועה אמירתו של הרמטכ"ל, שההינתקות נותנת רוח גבית לטרור ויוצקת שמן על גלגליו. שיערתי לעצמי שהוא ישלם מחיר על אמירות כנות אלה, בהכירי את ההתנהגות של הממשלה הזאת, אשר כך נהגה כלפי שותפיה מאתמול על שהעזו להישאר נאמנים למנדט שהציבור נתן להם, והם סולקו מהקואליציה. כך גם נהגו כלפי שר מהליכוד וסגן שר על שהעזו לעמוד נאמנים להכרעת המפלגה ששלחה אותם. אני שומע בימים אלה אמירות על הדאגה לדמוקרטיה. דאגה בלב איש ישיחנה, אם הוא כן, אם הוא משמש דוגמה. מה קרה בבית הזה? הרי הדמוקרטיה מתמוטטת לנגד עינינו במניפולציות פרלמנטריות שלא היו כדוגמתן. אומרים שהכנסת מחליטה - כ-70 חברי כנסת יתמכו בחוק הזה, שמשמעותו בעצם עקירת מתיישבים מבתיהם ונסיגה ישראלית מפני הטרור. אני שואל את עצמי: איך הרוב הזה נוצר? מה הוא הרוב הזה? ממה הוא מורכב? מעיוות רצונו של הציבור, אשר הלך לפני זמן-מה לבחירות, נשאל ונתן את דעתו בקלפי ונתן מנדט לליכוד ולשותפיו, למחנה הלאומי - קרוב ל-70 חברי כנסת. רצונו של הציבור עוות, משום שראש הממשלה יחד עם 22 חברי הליכוד החליטו. ואם אגיד ממה מורכבים 23 האלה, כולם כמעט, פרט לאחד או שניים, רודפי שררה, שבעבור כיסא הם מוכנים בעצם לעוות את רצון הציבור, לרמוס את הכרעת תנועתם, להפוך ללעג את האמון שניתן בהם. ראו ממה מורכב הרוב הזה. רוב מהשמאל, ומכל הימין הזה, 23 - במצב נורמלי היינו קוראים לזה פרלמנטריזם? היינו קוראים לזה כלנתריזם ורמיסה ברגל גסה של אמון הציבור, של עמדת מפלגתם בדרך-לא-דרך. ולומר אחר כך: זה דמוקרטי - הכנסת החליטה. אני מדבר על שיטה, גברתי היושבת-ראש. אני מכבד אנשים על השקפת עולמם - גם אם אני חולק עליהם, מטבע הדברים - אבל נאמנים לדרכם. אני מצדיע להם. בימים אלה, גברתי היושבת-ראש, אנו גם עדים למשהו סוריאליסטי. אנשים, חברי ממשלה, יום-יום מזינים אותנו בצילומים של מכתבי איום. אני האחרון שאזלזל באלימות. אני סולד ממנה, שולל אותה מכול וכול, מתקומם נגדה. אך אותם אנשים - אני שואל אותם - המתקוממים היום נגד המתיישבים אשר מפגינים, הם לא הפגינו? הם לא עמדו בראש ההפגנות? הם לא הלכו בתהלוכות מוזרות? הם לא התייצבו על מרפסות? מה הדבר המוזר הזה? הם יבואו בטענות? איזה דבר סוריאליסטי, גברתי היושבת-ראש. זה מקומם. שמעתי בימים אלה אפילו שרים שבאים בטענות למערכת המשפטית, איך היא נוהגת כך, איך היא לא מוציאה לפועל מעצרים מינהליים. ואותה מערכת, גברתי היושבת-ראש, אומרת: לא היתה פנייה. ואיזה תהליך מדיני הוא זה? אנו נסוגים, אנו עוקרים מתיישבים, אנו עומדים מול דבר שגם הוא קוריוז כשלעצמו מבחינה מדינית. אותה רשות מביאה לנו את התביעות של ה"חמאס" ושל "הג'יהאד" לאמור: תשלמו בנסיגות, בעקירת יישובים, בשחרור מחבלים, בהפסקת רדיפת מרצחים - יהיה לכם שקט. לא תשלמו – תקבלו "קסאמים". ואנחנו, עבור השקט הזה, משלמים. מה הצעד הבא, איני יודע. מכל מקום, אני חושב שלנוכח ההתפתחות המוזרה הזאת, אם מישהו חושב או חשב שעל-ידי ההתנתקות הזאת יפתיע את העולם ויימלט ממפת הדרכים, הוא מקבל גם את זה ויקבל גם את מפת הדרכים, ואנחנו - מפח נפש. לא תהליך מדיני ולא שלום הוא זה, אלא התקפלות של ישראל והשתעשעות באשליות שעלולות להיות מסוכנות ביותר. אני רוצה לסכם את דברי, גברתי היושבת-ראש, בדברים על השנתיים האלה. צר לי לומר, שאלה שנתיים שבהן נשברו כל הכללים הדמוקרטיים - וזה מה שמאפיין הממשלה הזאת; נשברה החברה בישראל, נשברה היציבות הפוליטית, נשברה עמדת הליכוד. הכול נשבר. אם הייתי מסכם אותה באמירה אחת - ממשלת השבר הלאומי. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת יוסי שריד, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אפי איתם. יוסי שריד (יחד): גברתי היושבת-ראש, אי-אפשר לומר שהסיטואציות, הנסיבות הפוליטיות, אינן מזמנות לנו לפעמים מצבים מוזרים, מצד אחד, ומוזרים עד מאוד, מצד שני. שמעתי את דבריו של חבר הכנסת דוד לוי, ואני מוכרח לומר, שבעניין אחד לפחות, כנראה ביותר מעניין אחד, אנו תמימי דעים - וזו המוזרות שאני מתייחס גם אליה. במדינה אחרת, אותה מדינה שמגדירים אותה כמדינה מתוקנת, שני אנשים, וכנראה הרבה יותר משני אנשים, היו בכלל פסולים מלכהן בתפקידים פוליטיים בגלל הרבה סיבות. ההיסטוריה ארוכה והביוגרפיה מאוד מובהקת, וחבר הכנסת דוד לוי אולי לא הגדיר את זה כך, אבל זו הגדרתי. אני חושב שמי שהשתתף בהלוויה ההיא לפני עשר שנים, ההלוויה המבוימת, ארון מתים, יצחק רבין, חבל התלייה משתלשל באותה הפגנה - אדם כזה אינו ראוי לשמש יותר בכהונה ציבורית. בעניין זה אני מסכים לחלוטין. בכל מקום אחר היו לא רק מוקיעים אותו, אלא היו גם מקיאים אותו, כמו הלווייתן, להבדיל, את יונה הנביא. אך הלווייתן הזה, המטומטם, של החברה הישראלית במצבה הנוכחי לא הקיא את בנימין נתניהו לאחר ההלוויה המדומה ההיא. לעומת זאת, אני יכול לומר אותם דברים עצמם על כל מי שעמד על המרפסת, חבר הכנסת דוד לוי. גם בעניין זה אני מסכים אתך. ואני זוכר אותם אחד אחד. ועכשיו מה לומר לכם? באמת מוזר, גברתי היושבת-ראש וגברתי המזכירה, באמת מוזר לשמוע את האנשים האלה מדברים גבוהה גבוהה נגד ההסתה, כמובן נגד ההסתה. אבל כנראה יש הסתה ויש הסתה. כאשר פלוני מסית מעל המרפסת שם בכיכר-ציון, זה בסדר, וכשמישהו אחר מסית, זה לא בסדר. אולי עכשיו אנו סוף-סוף מבינים את משמעות האמירה הבלתי-נשכחת - מה שרואים מכאן לא רואים משם. עד היום לא כל כך הבנו מה המשמעות. אז מהמרפסת הוא לא ראה שם, אריאל שרון, הוא לא ראה את התמונה ואת היטלר ואת הכאפייה, אבל עכשיו הוא רואה את הכול. אז לומר דברים שבעקיפין ניתן ללמוד מהם שאנו מלמדים סניגוריה אך ורק על דבר אחד – על המעשה עצמו. ואנו, כפי שמקובל לפעמים, סליחה גברתי, בשורה - לא צריך להגזים – דבר נכון אנו מוכנים לקבל גם מידיו של מצורע, מה לעשות. אלה החיים. אבל, אני לא כל כך מסכים אתך, חבר הכנסת דוד לוי, ידידי, כאשר פתאום מתגלים הדמוקרטים הגדולים החדשים, המתנחלים ותומכיהם. פתאום הם אבירי הדמוקרטיה, פתאום הם גילו את המכמנים ואת היתרונות, המעלות, הסגולות של הדמוקרטיה בכלל ושל הדמוקרטיה הישראלית בפרט. חבר הכנסת דוד לוי, גם אני לא הייתי ראש ממשלה, אבל הייתי שם והייתי כאן והייתי כאן והייתי שם, וגם כאן וגם שם תמיד ידענו וגם הם ידעו שהם שותפים במאבק פוליטי והם הולכים להתנחל כדי להשתתף וכדי להכריע את המאבק הפוליטי. והם ידעו שהם הולכים לארץ מריבה שגורלה עדיין לא נקבע ולא הוכרע, והם הלכו לשם כדי להכריע. ומן היום הראשון כל ההליכה לשם היתה שנויה במחלוקת, ועוד איזו מחלוקת, המחלוקת שליוותה אותנו במשך כמעט 40 שנה. ואז, חבר הכנסת דוד לוי, לא שמענו על משאל עם. למה לא שאלו אותי? ואתה יודע מה היתה תשובתי כל השנים, לא כחוכמה לאחר מעשה - שאסור ללכת להתנחל. ולא שאלו אותי. ולא נתנו לי להשתתף בשום תהליך כדי לומר את דעתי. אז עכשיו פתאום הדמוקרטים הגדולים, שאגב, הלכו להתנחל לעתים קרובות כשהם כופים הר כגיגית גם על ממשלות, כי תמיד אמרו: אבל הממשלות אישרו. אוי לאותן ממשלות, ממשלות עלובות ואומללות. אבל הרבה פעמים זה היה אפילו למגינת לבן של ממשלות. קבעו קודם את העובדה - קודם קבעו את השרץ ואחר כך ניסו לטהר אותו, ובשבוע הבא נקרא את עלילות ההתנחלות לדורותיהן בדוח שכנראה יונח על השולחן הציבורי. אז גם לדמוקרטיה הזאת צריך להתייחס בעירבון מאוד מוגבל ובהסתייגות ובציניות גמורה. פתאום דמוקרטיה. יש גם סתירה מיניה וביה בדרישה של המתנחלים. אם אתם רוצים, אני מוכן לוותר על ה"א הידיעה, כדי שלא יגידו: הכללות, לא הכללות. בסדר, לא המתנחלים – מתנחלים. וראשי מתנחלים, יש כאן תרתי דסתרי. ממה נפשך? אם דמוקרטיה - אז דמוקרטיה. אבל אומרים: או תקיים את ההליך כפי שאני מעוניין בו, ואם לא תקיים את ההליך כפי שאני מעונין בו, אוי ואבוי לך, אז המדינה תדע את נחת זרוענו. אז תהיה מלחמת אחים. קודם כול, לא תהיה מלחמת אחים, אני מקווה שלא תהיה מלחמה בכלל. במקרה הגרוע ביותר, שהוא באמת מקרה מצמרר ומקפיא דם, תהיה מלחמת אזרחים, לא מלחמת אחים. מה עניין מלחמת אחים לכאן? מי שרוצה להילחם בי, על-פי הגדרה הוא לא אח שלי. אתה מתאר לעצמך שאנו נגדיר מי שבא להילחם בנו, בצבא, במשטרה, בדמוקרטיה - הרי במוסדות הנבחרים, על-פי הגדרה אי-אפשר לומר מלחמת אחים. איזה אחים? עם אחים כאלה מוטב להיות מחוסרי משפחה. בתנועה שאני חבר בה יש אנשים שעל-פי השקפת עולמם מתנגדים למשאל עם, ויש הרבה נימוקים טובים לזה. על-פי השקפת עולמם הם חושבים, שהכלי הזה במדינה כמו שלנו, במשטר כמו שלנו, הוא כלי לא נכון ולא ראוי. אני לא שייך אליהם, אגב. את זה אני אומר בעיקר ליושבים שם, מן הימין הקיצוני. לא על-פי השקפת עולם אני שולל משאל עם, וייתכן מאוד שבנסיבות כאלה ובנסיבות אחרות - לא נורא, אומנם כן אפשר ללכת לעם; לפעמים מתייחסים לעם כאל מין דבר קצת מיותר, מכביד. מה לעשות, הרבה יותר קל לנהל מדינה בלי אזרחיה, אבל העם הוא מקור הסמכות, כפי שאני נוטה ללמד בלימודי אזרחות לפעמים. לכן, לו באה התביעה בדרך אחרת, אפשר היה לשקול אותה. אבל, חבר הכנסת דוד לוי, ההיענות עכשיו למשאל עם היא סוף הדמוקרטיה הישראלית, היא חורבן הדמוקרטיה הישראלית. כי ההיענות עכשיו למשאל עם היא בעצם כניעה לאיום: או תקיימו משאל עם – מוטב. אגב, אחר כך לא יכבדו את תוצאות משאל העם, זה עניין אחר, אני לא אכנס לזה, אין לי מספיק זמן. ואם לא תקיימו את משאל העם - מרה תהיה אחריתכם. שלוש נקודות כתבו שם, בגוש-קטיף. מה המשמעות של שלוש הנקודות אנו יודעים, כי שמענו גם דברים מפורשים מפי אותם אנשים במהלך השבועות והחודשים האחרונים. בתנאים כאלה אפשר לקבל תביעה למשאל עם? מה יעשה אחר כך כל ציבור שמרגיש עצמו במצוקה? יגיד: איומים - יאיימו על הכנסת, הכנסת תירתע, תיבהל, ואז נלך למשאל עם. זה הסוף של הדמוקרטיה, ולא כל מה שאמרת עכשיו מעל הדוכן. ברגע שהכנסת והממשלה מסכימות להיכנע, ובנסיבות האלה אין שום הגדרה אחרת, רק כניעה מבישה, עלובה, רופסת - זה הסוף של הדמוקרטיה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה מפחד מרוב העם. יוסי שריד (יחד): לא אחת אני שומע, שנתלים בעצים לא עד כדי כך גבוהים כדי להסביר שכאשר מדובר בטרנספר, מותר להיאבק ולשכב מתחת לגלגלים. והעצים, כך אני שומע כמעט בכל יום, שתולים על מאמר שיאיר צבן ואני פרסמנו לפני הרבה שנים ב"ידיעות אחרונות" ועל מאמר אחר של עמוס עוז. אחת ולתמיד צריך לומר את הדברים: "טרנספר" זאת לא הגדרה שלי, זאת לא הגדרה שלך, גברתי היושבת-ראש, זאת לא הגדרה של חבר הכנסת דוד לוי המכובד. טרנספר, על-פי ההגדרה, על-פי מה שידוע, על-פי מה שמקובל, וטוב שכך, זה פשע נגד האנושות. אף אחד מאתנו לא משתתף בו, להיפך, כל אחד מאתנו עושה כל מאמץ כדי למנוע אותו. כאן לא מדובר בטרנספר. אפי איתם (מפד"ל): טרנספר של יהודים הוא לא טרנספר? יוסי שריד (יחד): חבר הכנסת דוד לוי, לו היו כל האנשים, לו היו כל קורבנות הטרנספרים המשוקצים והאיומים למיניהם בתולדות המין האנושי יוצאים ממקומם עם 2 מיליוני שקלים, עם 3 מיליוני שקלים, חוזרים למולדתם, לארצם, לבית אביהם – לא חלילה יוצאים לגלות, לא יוצאים לארץ גזירה, מכינים להם, אפילו במידה לפעמים מוגזמת של חנופה, את הכול, מגישים להם הכול על מגש – אנשים במקומות שונים בעולם היו רוצים אולי להיות שותפים בטרנספר, היו רוצים שיטרנספרו אותם. אפי איתם (מפד"ל): ואם עדיין לא היו רוצים? יוסי שריד (יחד): אתם יודעים מה זה טרנספר? טרנספר זה ששולחים אנשים, מגרשים אותם בחוסר כול. אפי איתם (מפד"ל): נגד רצונם. יוסי שריד (יחד): זה לא מספיק, נגד רצונם. עכשיו יש לי ויכוח עם אשתי אם לעשות רמונט או לא. אני לא רוצה רמונט, אבל בניגוד לרצוני היא תעשה את זה. אתה יודע כמה דברים נעשים בניגוד לרצוני? אבל בין זה לבין הטרגדיה – איזה טרנספר? קשה, כן, בהחלט. לא נוח, כן. מעציב, כן. אבל להגיד שזה הטרנספר לארץ הגזירה, שאתה יוצא כפליט לירכתי ארץ, לירכתי עולם, לחיות במדבר, בחוסר כול? במערב סודן, בדארפור, יש עכשיו טרנספר, מיליונים של אנשים מתים שם כל יום. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה טרנספריסט, ואתה מכשיר את הטרנספר. יוסי שריד (יחד): זה טרנספר, ריבונו של עולם? אבל מה, מכיוון שאתם כל הזמן משתמשים בלשון אורווליינית, כי זה כבר גרמניה וזה נאצים וזה אושוויץ וזה כבר הכול, זאת אומרת אין בכלל שום אחריות למלים, אז יש עוד מלה שאין כלפיה שום אחריות, המלה טרנספר. זה לא טרנספר. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. גברתי שרת המשפטים, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אפי איתם. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה טרנספריסט. אפי איתם (מפד"ל): יש חידוש, טרנספר כשר. יוסי שריד (יחד): זה לא טרנספר בכלל. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה מכשיר את הטרנספר הבא. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): יגיע היום שתתחרט על הנאום הזה, כשיפנו את אום-אל-פחם. יוסי שריד (יחד): - - - תן לי 3 מיליוני שקל, אני אעבור לכפר-סבא. שרת המשפטים ציפי לבני: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אכן זה יום היסטורי נוסף בהמשך לשורה של החלטות שהכנסת הזאת קיבלה, והראשונה שבהן היא אימוץ תוכניתה של הממשלה לקיים את תוכנית ההתנתקות. היום הזה הוא לא יום משמח, כי התהליך עצמו הוא תהליך מורכב, הוא תהליך שבעקבותיו אנשים יעזבו את בתיהם. ולא, לא הייתי משווה את זה למעבר דירה רגיל על-פי החלטתו של אדם. אפי איתם (מפד"ל): תמורת 3 מיליוני שקלים אפשר לקחת את יוסי שריד, על-פי עדותו, צורח ומפרפר, ולזרוק אותו לבית אחר, וזה לא יהיה טרנספר. שרת המשפטים ציפי לבני: ביקשתי לדבר כאן, לא כי אני חושבת שהכאב שיעברו אותם אנשים דומה להחלטה של אדם לעבור דירה. אני מכבדת את מי שמתנגד לתהליך הזה מכל סיבה שהיא, אידיאולוגית או אחרת. אבל אני לא מוכנה לקבל את ההבחנה הזאת שעושים מהיום שבו הממשלה קיבלה את החלטתה ועד היום הזה, לרבות דברים שנשמעו כאן על הדוכן, כאילו העמדה התומכת בהתנתקות איננה לגיטימית, היא נובעת ממניעים של שררה לעומת האידיאולוגיה שבצד השני, מתוך ניסיון לקעקע לא רק את התהליך, אלא את הלגיטימיות גם של הממשלה וגם של הכנסת הזאת, שאנחנו נמצאים היום בה, וזאת על-ידי חברי הכנסת עצמם. כפי שאני מכבדת את מי שמתנגד לדעתי, אני מצפה שיכבדו את דעתי. אני מצפה שיאמרו שדעתי נובעת מסיבות אידיאולוגיות שונות, או לפחות יקבלו את זה שדעתי נובעת מסיבות אידיאולוגיות שונות, כי אני הגעתי למסקנה, למרות הכאב, שכדי לקיים כאן את כל הערכים שגדלתי עליהם, שחינכו אותי עליהם בבית, שהיה בעבר תנועת החרות ואחר כך הליכוד, כדי לקיים כאן מדינה יהודית ודמוקרטית בעלת ערכים יהודיים ודמוקרטיים, אני צריכה, אבוי לי, לוותר על חלק מארץ-ישראל, למרות ההכרה המוחלטת שלי בזכות של עם ישראל על ארץ-ישראל כולה. קיבלתי את ההחלטה הזאת בכאב, קיבלתי את ההחלטה הזאת למרות הכאב, קיבלתי את ההחלטה הזאת למרות הכאב הנוראי של מאה אחוז שייגרם לאלה שיצטרכו לעזוב את ביתם, מתוך מחשבה שאולי אני נותנת תקווה לאותם מיליונים אחרים, בני עמי, אזרחי מדינת ישראל כולם. אפי איתם (מפד"ל): עוקרים ובוכים, כמה נוגע ללב. שרת המשפטים ציפי לבני: נכון, אני אינני מכבסת מלים, וזאת עקירה, וזה כואב, וזה נורא למי שעוזב. אני עושה את זה מתוך אמונה שלמה, שאני נותנת פה עתיד לילדים נוספים ואחרים שחיים פה וייוולדו פה, שהם אינם מצויים עכשיו בגוש-קטיף. אין ביכולתי לעשות את המעבר הזה קל, הוא הולך להיות קשה. יכולנו להקל ככל שניתן במסגרת פיצויים ובמסגרות אחרות, אבל לא. ברור לי שאדם שעוזב את ביתו מחליף חלום, זה המקום שבו נולדו ילדיו. ואני עושה את זה אף שאולי חלק מחברי מפלגתי לא אוהבים את הרעיון, אולי חלקם לא יתמכו בי בעתיד. אני לא מוכנה לקבל את החלוקה הזאת של האידיאולוגיה שמצויה רק בצד של המתנגדים. הייתי מצפה מהמתנגדים שיסתכלו גם על המציאות. לפני כחצי שנה פגשתי את המתנגדים ושוחחתי עם חברי הכנסת אחד-אחד. יש לי ויכוח שלא אוכל לפתור אותו עם אנשים כמו אפי איתם או כמו חברים אחרים באיחוד הלאומי, שאומרים: מה שלא יהיה, אנחנו לא מוכנים להוריד בית אחד, להוציא יהודי מביתו. זאת זכותם, אותם לא אוכל לשכנע. אבל, יום אחרי משאל מתפקדי הליכוד, באתי לסיעת הליכוד ושאלתי: האם עמדת הליכוד היא היום בכל מקרה ובכל מחיר "אף שעל"? אמרו לי: לא, אנחנו מוכנים. אבל כל אחד הציב תנאים. חלק אמרו, לא כשערפאת שולט; חלק אמרו, לא תחת טרור; חלק אמרו, אנחנו רוצים הסכם והידברות. איפה הם היום? חצי שנה עברה, ערפאת איננו, מתחילים להיראות סימנים שצריך להתייחס אליהם בזהירות, אבל הם חיוביים. מתחילים לדבר עם הצד השני. התהליך הזה נראה כתהליך שהוא יותר מתואם מאשר חד-צדדי. בעוד כל ההתרחשויות האלה קורות, נשארו חלק מחברי תקועים שישה חודשים אחורנית, כאילו לא קרה דבר, כאילו האמירות האלה מקודשות הן, כאילו הן לא היו תלויות בנסיבות, ואומרים: אנחנו לא רוצים להסתכל החוצה, לא מוכנים לראות מה קורה מאחורי הזכוכית, אנחנו נשארים בעמדתנו, ויהי מה. מהם אני מבקשת שיבחנו שוב את עמדתם; לא מאלה שעמדתם היא באמת עמדה שאומרת: מה שלא יהיה, לא נזיז אנשים מביתם. האנשים שאמרו: אנחנו נעשה את זה לפי מה שיהיה עם הטרור – תסתכלו החוצה. האנשים שאמרו: אנחנו רוצים להידבר עם הרשות הפלסטינית – תסתכלו החוצה. האנשים שאמרו: אנחנו נבחן את הנסיבות - תבחנו אותן. יצרנו, בהחלטת הממשלה, מבנה שאפשר חצי שנה שבה מרגע קבלת ההחלטה על התהליך ועד רגע ההחלטות על הפינוי יוכלו החברים לראות אם באמת הנסיבות מאפשרות לבצע את התהליך. ואלה מהם שמסתכלים על התהליך בתום לב ומקבלים את החלטותיהם בתום לב, זאת הציפייה שלי מהם היום. ומבחוץ, מי שמנסים לייצר חוסר לגיטימיות לממשלה, לכנסת, לתהליך, אלה שקוראים שיהיה קרע בעם תוך כדי זה שהם יוצרים אותו, אליכם אני פונה ומבקשת: הילחמו על עמדותיכם עד הגבול שבו החברה הישראלית יכולה לעמוד בו, עד הגבול שהדמוקרטיה הישראלית יכולה לעמוד בו, עד גבול החוקיות, ואפילו צעד אחד לפניו. תודה. היו"ר גילה פינקלשטיין: תודה רבה לשרה. חבר הכנסת אפי איתם, לרשותך עשר דקות. בבקשה. אפי איתם (מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, היום יובא אל הבית הזה חוק שאי-אפשר לכנות אותו אחרת מאשר חוק הביזוי והשיסוי. החוק הזה יובא לכאן ויעבור לא באצבעו של יוסי שריד, לא באצבעו של עמרם מצנע, שאין לי שום טענה אליהם. הם ניצבו לפני בוחריהם לפני כשנתיים, הציגו את תוכניתם, אמרו את האמת שלהם וזכו להידחות לשולי המפה הפוליטית. החוק הזה יעבור היום באצבעותיהם של 23-24 חברים של הליכוד, שבהתנגדותם הנחרצת, שבראש ההתנגדות הזאת עמד ראש הממשלה, אריאל שרון, והם זכו לרוב סוחף ולזכות להנהיג את מדינת ישראל. ההתנגדות הזאת היתה כל כך סוחפת, שהיא הציגה את עמרם מצנע ואת יוסי שריד כחבורה של שוטים הזויים מבחינה ביטחונית, מוסרית, משפטית, בין-לאומית. כשיוסי שריד מגיש לנו מתכון של טרנספר כשר, זה מתועב בעיני, אבל אני מכיר את זה וזאת מחלוקת לגיטימית. האיש עומד לאורך שנים על עמדותיו. כשחבר הכנסת עמרם מצנע מגיש תוכנית מסוכנת, לא ציונית, אני יכול לחלוק עליו. אבל הוא עומד גלוי פנים, גלוי לב, וגם מוכן לשלם את מחיר עמדותיו. אבל אתם, חברי הכנסת של הליכוד, שרי הממשלה מטעם הליכוד – אני יודע שהכיסאות ריקים, אולי בכלל אין אנשים כאלה אלא רק חליפות ריקות ישבו כאן בזמן ההצבעה: בנימין נתניהו, לימור לבנת, דני נוה, סילבן שלום. האם בכלל נשארו אנשים כאלה, או שאלה רק רוחות רפאים עם שמות, שאומץ הלב הציבורי, היושרה האזרחית שלהם נמוגה אי-שם על המדרגות במרד השפוף של לפני חודשיים? חברי חברי סיעת הליכוד, כותרת ענק ב"מעריב" הבוקר צועקת "תתעוררו", ואני אומר לכם, תתעוררו, כי היום נכרה הקבר הפוליטי של מפלגת הליכוד ושל תנועת הליכוד. אתם אינכם ולא תשובו עוד להיות אותו כוח - הציבורי, המוסרי, הלאומי - שהקנה לכם את זכות הבכורה בהנהגת המדינה. אני שואל את עצמי, איך זה קרה שאנשים שהיו ראשי ממשלה ועדיין שרי חינוך ושרי חוץ ומועמדים מכוח עצמם להיות ראשי ממשלה בעתיד – איך קרה שאומץ לבם, אמונתם, ערכיהם, הפכו למרמס. התשובה היא אולי קשה אפילו יותר מהבגידה בערכים שלכם, כי בית-הדין של ההיסטוריה ושל הציבור ישליך אתכם אל פח האשפה ההיסטורי לא בשל הבגידה שלכם בערכים שלכם, אלא בשל דבר חמור הרבה יותר. אתם, מפלגת הליכוד, מהווים את הפלטפורמה, את המרכבה שעל גבה צומחת דיקטטורה, צומחת עריצות במדינת ישראל. נכון אומר יוסי שריד, ולא תמיד אני מסכים אתו, שגם בהתנהגות של אחרים, שלנו ושלו ושל המתנחלים, אפשר למצוא פרכה או סרכה פה ושם ביחס אל הדמוקרטיה, אבל מפגן כזה של כניעה רופסת לעריץ שהשתלט עליכם – לא רק על היד שלכם, על המוח שלכם, בנימין נתניהו, על הלב שלכם, סילבן שלום, על האינטגריטי שלך, לימור לבנת – זאת עריצות שלא תסתיים בליכוד. היא התחילה, אגב, בטיהור הגדול בתוך המפלגה. שם תמיד מתחילות העריצויות. מי שמתנגד ועומד על דעתו, רחמנא ליצלן, לא הצליחו לשטוף את מוחו, כמו עוזי לנדאו ואחרים, אז קודם כול מפטרים אותם ומבזים אותם ונותנים בהם שמות, "מורדים", ומתחילים את הטיהור בשורות נבחרי המפלגה, מוכר וידוע. מגלי והבה (הליכוד): אני מבין שאתה ממשיך לשאת את השם "ראש מפד”ל". אפי איתם (מפד"ל): אחרי כן, יוזמים פעולת הונאה ענקית של הבוחרים עצמם. אומרים להם: בואו, תאמרו את דברכם, כולנו מתחייבים לקבל מה שתאמרו. ולאחר שהם אומרים את דברם, אומרים להם: אז מה אם אמרתם? אחר כך נמשך מסע הטיהורים בתוך הממשלה. מפטרים ומטהרים את הממשלה ממתנגדים פוליטיים. נשמע מוכר הדבר הזה? טוב, עוד לא שולחים אותם למחנות, עוד לא עוצרים אותם במעצרים מינהליים, אולי גם זה יגיע. אבל קודם כול מסלקים אותם, משתמשים ובועטים. אחר כך, גם הבוקר, מטהרים את מערכות הביטחון מן המתנגדים, מגרשים את ראש השב"כ, אולי הטוב ביותר שהיה למדינת ישראל, הביתה: לך כבר מהר, אתה רואה את המלחמה בטרור דרך איזו קשית. פתאום אבי דיכטר הוא איזה נטל על רוחב הדעת והתבונה מרחיקת הראות, אז צריך מהר להיפטר ממנו. הרמטכ"ל משלם את מחיר האמירה הישרה וההגונה, שבטרנספר הזה, בבריחה הזאת, יש בבחינת מתן רוח גבית לטרור. מלשכתו של שר הביטחון אומרים: לא, זאת פרוצדורה רגילה, על-פי חוק-יסוד: הצבא. שלוש שנים, זה מה שקצוב לרמטכ"ל. מגרשים אותו, כי אולי הוא לא מתיישר עם הקו. מטהרים את הממשלה, מטהרים את המפלגה, מטהרים את זרועות הביטחון, וכבר מכינים את מחנות המעצר. אנחנו כבר שומעים, אנחנו כבר יודעים, תוקעים בזנ"טים, מותחים גדרות תיל, ושם ישבו עשרות ומאות אלפי עצורים, נשים וילדים וזקנים, שאתם, הליכוד, תאפשרו לדיקטטור העריץ הזה, שקודם כול השתלט עליכם, להשתלט עכשיו ולקבור את הדמוקרטיה הישראלית כולה. על זה ידונו אתכם. על זה בית-המשפט של ההיסטוריה יתבע מכם מתן דין-וחשבון. היו כבר עמים והיו כבר מפלגות שבאיזו תמימות וטיפשות, שאולי יותר מכול מעורבת בפחדנות, ויתרו על המערכה להגנת הדמוקרטיה. אולי, אולי תצליחו לעקור את הגוף ואת הבטון של ההתיישבות בגוש-קטיף. אולי אריק שרון, בקרב האחרון של חייו, ינצח את טוהר ואת תומר ואת יפית ורונית שעמדו על הבמה בגוש-קטיף כשנר של אהבת ישראל בידיהם. אולי, אולי הוא יצליח, הבולדוזר הזה שכבר הרס חבל ארץ אחד וכבר גרר מדינה שלמה למחלוקת עד שקמה ועדת חקירה וגירשה אותו ממשרד הביטחון ופסלה אותו מלהיות שר ביטחון בישראל. אולי הוא יצליח. אנחנו נשתקם, המדינה תשתקם, נבנה דור נוסף של לוחמים וחולמים – כן, אנחנו לא מתפכחים מן החלומות שלנו – של אוהבי המדינה, אוהבי הארץ, מיישביה והלוחמים להגנתה. אבל הבולדוזר הזה עוקר מכם את הלב, את הנשמה, את כל הערכים שבניתם כדי להתייצב על במת ההיסטוריה כתנועה לאומית, יהודית, ציונית. הוא יעקור מכם את ערך ההתיישבות. הוא יעקור מכם את ערך החברות. הוא יעקור מכם את ערך היושרה, כבוד הדמוקרטיה, זכויות המיעוט, זכויות הקניין, ואתם נושאים את הבולדוזר הזה על כפיים. אנחנו עכשיו מיעוט נרדף ונרמס - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): זה מזכיר לי מישהו אחר. אפי איתם (מפד"ל): - - אנחנו עכשיו אלה שהוא מוכן לעשות להם את מה שמדינת ישראל לא הסכימה לעשות למרים ולמוצהרים שבאויביה, להחריב את מפעל חיינו, את ההתיישבות, את הישיבות, את השילוב שלנו בצה"ל, את האמירה שלנו שלהיות דתי ולאומי ותורם ומאחד וגשר וקשר אפשר לעשות. למרות כל השיסוי והביזוי אני אומר לכם כאן: אנחנו לא נרים את ידנו, לא על חיילי צה"ל, לא על סמלי השלטון של המדינה הזאת, לא נסרב ולא נפגע בצבא ולא נרים את ידנו על הדמוקרטיה הישראלית. אבל אם המאבק ייגמר פה היום, הוא יימשך הלאה ברחובות, בלבבות של האנשים, על הדיונות של גוש-קטיף, בפתחי היישובים, בבתי-הספר, בבתים שאותם אתם רוצים להרוס, בבתי-הכנסת, בבתי-הקברות שאותם רוצים לחלל. שם הוא יימשך. וכמו אותו האיש, האלמוני הזה שם בסין, לפני כמה שנים, שנעמד וחסם את טור הטנקים בגופו, אנחנו נעמוד, מאות אלפים, שותקים אבל נחושים אל מול הבולדוזר הזה, אל מול הדורסנות הזאת, שאתם עוד יכולים היום בניצוץ של שפיות, ברגע של חזרה לעצמכם לומר לו: די. היו"ר גילה פינקלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת אפי איתם. חבר הכנסת מגלי והבה, לרשותך חמש דקות. אחריו - חברת הכנסת יולי תמיר. מגלי והבה (הליכוד): חמש דקות לפי השעון? אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אנחנו מבקשים לתת עוד חמש דקות לחבר הכנסת והבה. מגלי והבה (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, הרשי לי לברך אותך. זו הפעם הראשונה שאני מופיע ואת נמצאת כאן. אני רוצה להתחיל בהטפת המוסר והדמגוגיה ששמעתי מצדיק הדור, שהיה יושב-ראש מפלגה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): בטח לאריק שרון אתה מתכוון. מגלי והבה (הליכוד): אני מתכוון למי שדיבר לפני. זה שדיבר לפני מנסה לעשות סדר בליכוד, ושוכח שרק השבוע או בשבוע שעבר נתנו לו את מתנת הפרידה מתפקידו כיושב-ראש המפלגה שלו. אפי איתם (מפד"ל): אם אצלנו בלגן, אצלכם מותר שיהיה חורבן? מגלי והבה (הליכוד): סילקו אותו משם. אפי איתם (מפד"ל): איזו נחמה זאת? מגלי והבה (הליכוד): הוא בא להטיף לנו איך להיות במפלגה שלנו. אפי איתם (מפד"ל): איזו נחמה זאת שגם אצלכם לא בסדר? זה נימוק של - גם אצלנו יש בלגן, אז גם לכם מותר להחריב את הכול? מגלי והבה (הליכוד): אני מציע לך ולמאזינים ולחברי הכנסת, שישאלו את זבולון אורלב. הוא יכול להיטיב לתאר אותך כשאתה מנסה להשמיץ אחרים ויושבי-ראש של מפלגות אחרות. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זאת האידיאולוגיה שלכם. אפי איתם (מפד"ל): גם אתם לא בסדר, אתם התחלתם. זאת הרמה? לדון פה עכשיו באנשים? מגלי והבה (הליכוד): אתה התחלת, אתה דנת ואתה השמצת. אתה ניסית להכניס את מערכת הביטחון ואת צה"ל למאבק הפוליטי. אפי איתם (מפד"ל): מסלקים את הרמטכ"ל כמו גנבים בלילה. לא היה כדבר הזה, שלא האריכו כהונה לרמטכ"ל, שהוביל ניצחון היסטורי על טרור, ואומרים: נגמרו שלוש השנים. לא היה כדבר הזה. את זה אתה מצדיק? זאת בושה, זאת חרפה. היו"ר גילה פינקלשטיין: חבר הכנסת איתם, חבר הכנסת מגלי והבה, נמשיך בנושא שלנו. מגלי והבה (הליכוד): כשהעברנו כאן את חוק ההתנתקות בקריאה הראשונה, היה מי שהלין ואמר שלאותם מתיישבים מגיע פיצוי גדול יותר על כך שהם עוזבים את בתיהם ואת רכושם. תמכנו בכך שיתקנו את המעוות וייתנו להם כל מה שמגיע להם. כמובן, אין פיצוי על כך. לפעמים כשעוברים דירה בתוך העיר למקום אחר, הפרידה קשה, אבל באה המדינה ומציעה את מה שהיא מציעה ונותנת פיצוי הולם, שהגיע לתקציב של 4 מיליארדי שקלים, על מנת שאותם אנשים שמתפנים יוכלו להסתדר כשיבחרו דרך חיים אחרת. להחלטה יש רוב, אבל שמעתי דוברים אחרים שאומרים שמאחר שהרוב הזה מעורבב עם דעות אחרות ממפלגות אחרות הוא כבר לא רוב אמין, הוא לא רוב שמייצג דמוקרטיה. כשאריק שרון היה אבי ההתנחלויות, בנה ופרץ דרכים ורץ ממקום למקום, הוא היה גיבור ישראל, הוא היה אלילם של חלק מהאנשים שנמצאים פה. כשהוא בא ומביא תהליך מדיני שמטרתו להגיע לפתרון הסכסוך ארוך-השנים בינינו לבין השכנים שלנו, עם ההתניות שלו, פתאום הוא הפך להיות אדם אחר, או, בסגנון של אותם אנשים – דיקטטור או בוגד. האם זה רציני? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הוא לא דיקטטור? מגלי והבה (הליכוד): המשוואה פשוטה, ואני אומר את זה גם לשמאל הקיצוני, כי שמעתי גם היום שאומרים שכל המשחק הזה הוא לסגת מעזה ומחלק מהיישובים בצפון השומרון, ובזה גמרנו את הסכסוך. לא מאמינים לממשלה שהיא רוצה להגיע לפתרון. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): זה מה שכתוב בתוכנית של ראש הממשלה. מגלי והבה (הליכוד): תקרא את מפת הדרכים, אדוני. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): מה מפת הדרכים? תוכנית ההתנתקות היא לא מפת הדרכים. מגלי והבה (הליכוד): אני יודע. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): גם במפת הדרכים יש 14 הסתייגויות של הממשלה על מפת הדרכים. מגלי והבה (הליכוד): אני מדבר על תהליך מדיני, ואני גם אומר: אלה מהימין הקיצוני, שמתנגדים, גם אלה וגם אלה לא רוצים להגיע לשלום אמיתי. מי שרוצה להגיע לשלום אמיתי, צריך לשבת עם שני הצדדים - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): הבעיה היא להגיע לשלום אמיתי. אתם רוצים להגיע לשלום מזויף. מגלי והבה (הליכוד): שני הצדדים צריכים לשבת, ואנחנו לא ותרנים כל כך באותם תנאים. אם אין לנו פרטנר ואין לנו בצד השני מי שמוכן לדבר אתנו שלום, לא תהיה נסיגה תחת אש. לא תהיה התקדמות בתהליך המדיני, אם יהיו ארגוני מחבלים שיפעלו בטרור ובאלימות. יהיה שקט, יקיימו מה שהתחייבו עליו ואנחנו נתקדם. לא יהיה – אנחנו במקומותינו. אבל להאשים כל מי שתומך בהתנתקות, שכל מי שתומך בתהליך השלום הוא כבר יוצא דופן בתוך אותה מפלגה? עם ישראל ומדינת ישראל רוצים להגיע לשלום. גם בצד הפלסטיני. דברו עם המנהיגות השפויה שרוצה להגיע לשלום. לא הספיקו לנו 1,100 חללים בארבע השנים שהיו פה? אלפי פצועים? בואו נתאחד כולנו לתת צ'אנס לתהליך השלום, שיביא לנו שלום ושקט. מובן שיש מחיר, ומי שלא מוכן שיהיה מחיר ויהיו ויתורים כואבים, לא יוכל להחזיק אותנו לעד במצב הנוכחי. תודה. היו"ר גילה פינקלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. חברת הכנסת יולי תמיר, בבקשה. לרשותך שמונה דקות. יולי תמיר (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לברך אותך על התפקיד, בהצלחה. חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את אלה שעשו את המלאכה, ובעיקר את חברי הכנסת שוחט, אורון ורוני בריזון, שעשו עבודה יוצאת דופן בקידום החוק ובהפיכתו לחוק הוגן וצודק, שמביא בחשבון את האינטרסים של המתנחלים; חוק שהוא הרבה יותר טוב מהחוק שהציגה הממשלה והניחה על שולחן הכנסת. נדמה לי שהדיון בוועדה, בניגוד לסערה שמתרחשת מחוץ לדלתות הבית הזה, היה ענייני. גם האנשים שרואים את עצמם מתנגדים לפינוי, ויושב פה חבר הכנסת צבי הנדל והיו חברים אחרים, שהתייחסו לדיון בצורה הכי רצינית והכי עניינית, ואולי היה זה רגע קטן של שפיות שאפשר לכולנו לשבת ולהוציא מתחת ידינו הצעת חוק שאפשר להתגאות בה ולדעת שהיא עושה צדק במצב הקשה שנוצר ומאפשרת התפנות, שאני מקווה שתהיה לא אלימה, אנושית והוגנת גם למתיישבים. אבל, נדמה לי, שהוויכוח בבית הזה חרג כבר מזמן מעניין החוק. לצערי הרב, יצביעו היום נגד החוק אנשים שיודעים היטב שהחוק הזה הוא חוק נכון וטוב. הם יצביעו כך מטעמים פוליטיים. הם יצביעו כך מטעמים לא ענייניים, וחבל שכך. גם אתה, חבר הכנסת הנדל, יודע שהחוק הזה עדיף עשרת מונים מהחוק שהציעה הממשלה. גם אתה יודע שהחוק הזה הוא בסך-הכול - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה חוק גזל איום. זה חוק שלא נותן - - - יולי תמיר (העבודה-מימד): חבל על המחמאות שנתתי לך קודם. אתה עומד היום ויוצא נגד דברים שהיית שותף להם, שידעת - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): בייגה וג'ומס הם בסדר. יולי תמיר (העבודה-מימד): - - שנעשו בהגינות וביושר ובתבונה, מתוך ניסיון להביא בחשבון את הצרכים של האנשים שמפונים. אף אחד מאלה שישבו בוועדה לא ניסה, ונדמה לי שגם אתה חייב להודות על זה ביושר, לנצל את הסיטואציה שנוצרה על מנת לפגוע במתיישבים; כל אחד מהאנשים שישבו שם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): חוץ מהממשלה. יולי תמיר (העבודה-מימד): הממשלה החליטה לפנות, הפינוי הוא נכון, ובסיטואציה שנוצרה הדיון בוועדה היה הוגן וענייני, וחבל שאתה לא מודה בכך. כי, לפחות עבורי, הדבר הזה הוא מוקד לגאווה על הדרך שבה הבית הזה צריך להתנהל. התקבלה החלטת ממשלה, ואנחנו מבצעים ומקבלים את תהליך החקיקה לא ככזה ראה וקדש אלא כהוראת כיוון, ומשם שקלנו את השיקולים, קיבלנו את ההחלטות, ונדמה לי שהן טובות וראויות. לצערי, הדוכן הזה משמש במה לשתי תופעות שאין מקומן בכנסת ישראל, ואולי בתרבות הציבורית הישראלית בכלל. התופעה החמורה האחת היא ניסיון לטעון שהתהליך הוא לא תהליך דמוקרטי וליצור תחושה בציבור הישראלי, שיושב ומאזין לדיונים בבית הזה, כאילו התקבלה ההחלטה על הפינוי בכנסת בקלות דעת, מתוך חוסר ידיעה או חוסר הבנה של תוצאות המעשה. נדמה לי, שלא היו כאן הרבה חוקים והרבה החלטות שנדונו במידה כזאת של קשב ותשומת לב. ההחלטה שתתקבל כאן היום, ואני מאוד מקווה ובטוחה שהחוק יעבור ברוב גדול, תהיה החלטה שהיא תוצאה של הליך דמוקרטי תקין, נכון וישר. הציבור צריך לדעת את זה, כי הסתה שאומרת שהדיון בכנסת היה דיון לא ענייני, שהתקבלה פה החלטה נקמנית - - - נסים זאב (ש"ס): את שמעת את הדיונים? לא שמעת אותם. יולי תמיר (העבודה-מימד): סליחה, חבר הכנסת זאב, כשאתה היית בבית אני הייתי בכל הדיונים של ועדת הכספים ובדיונים של ועדת החוקה. הייתי שותפה לדיון הזה - - - נסים זאב (ש"ס): פה החברים דיברו לעניין. יולי תמיר (העבודה-מימד): תסלח לי, אני ישבתי פה קודם וגם אני שמעתי מה אמר פה קודם חבר הכנסת אפי איתם - - - נסים זאב (ש"ס): דיברו לעניין. יולי תמיר (העבודה-מימד): אז חבל שלא היית פה קודם. אני שמעתי את חבר הכנסת אלדד, אני שמעתי את חבר הכנסת אפי איתם. אני שמעתי את הדברים, ותסלח לי, הדברים האלה מקומם לא מעל לדוכן הזה ובשעה הקשה הזאת, כיוון שהם לא נועדו לדון בהחלטה, הם נועדו להסית את הקהל. הם לא נועדו לאוזניים של הבית הזה, הם נועדו לאוזניים של האנשים שנמצאים מחוץ לבית הזה, במטרה להסית אותם, במטרה לגרום שהאנשים האלה ירגישו את עצמם נרדפים שלא בצדק; שהאנשים האלה ירגישו את עצמם כמי שפגעו בהם בכוונה תחילה - על מנת להסית, על מנת לעורר מדון. זאת המטרה של הדברים האלה. אין להם מקום, אין להם הצדקה ואין שום סיבה שאנחנו נעלים עין מכך שחלק מההסתה יוצא מתוך הבית הזה. אנחנו מרבים להגיד: תלכו לרבנים - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מראש הממשלה. הוא המסית העיקרי. יולי תמיר (העבודה-מימד): לא מראש הממשלה, סליחה. מר הנדל היקר, נדמה לי שאתם, באופן סיסטמטי, שותפים מלאים בכוונה תחילה למעשה ההסתה שמתרחש ברחובות. בכוחכם לעצור את זה. האחריות והמנהיגות שלכם מחייבות אתכם לעצור את זה - - - אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): עיתון "הארץ" לא? הוא מסית יום-יום. ב"הארץ" ביום ראשון היה כתוב שצה"ל רוצח והורס בתים, שצה"ל במשך ארבע שנים הורס בתים. זו הסתה. יולי תמיר (העבודה-מימד): חבר הכנסת כהן, אתה יכול לבקר כל גורם. אני מדברת עכשיו על מה שנעשה כאן, בבית הזה, ועל זה שאנשים, אם חס וחלילה יקרה משהו נורא, יעמדו כאן על הדוכן ויגידו כמה זה נורא וכמה זה מזעזע. הם שותפים במודע, באופן סיסטמטי, ליצירת התחושה בקרב המתיישבים שמגרשים אותם, כמו שגירשו יהודים באירופה של 1942, או בגירוש ספרד. ומי שחושב ומי שמוכן להגיד מעל לדוכן הזה, שיש קצה קצהו של דמיון בין טרנספר בשואה לבין מה שקורה כאן היום, לא מבין את השואה ולא מבין את מה שקרה באירופה. הוא גרוע בעיני כמו כל מכחישי השואה. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - יולי תמיר (העבודה-מימד): הוא ראש וראשון לאלה שעושים עוול לעם היהודי לדורותיו, והוא עכשיו, יותר מכל דבר אחר, זורע את זרעי השנאה והמהומה כאן, בחברה הישראלית. אז אל תאיימו עלינו בקרע ובמלחמת אחים. אתם יוזמים אותה. אתם מניעים אותם. אתם נבנים עליה, והדבר הזה הוא דבר לא ראוי. אפשר להתווכח. זכותכם להגיד כל דבר שאתם רוצים כנגד החלטה מדינית שלא נראית לכם. אבל עכשיו? אחרי שההחלטה מתקבלת? בזמן שהיא מתקבלת? לערער על סמכות הכנסת? לערער על סמכות הממשלה? לערער על ההחלטה ולעשות את זה בשפה ובצורה שאתם עושים את זה? זה דבר שלא ייעשה. אני אומרת לכם: אתם הופכים את המתנחלים לציבור מוקצה במדינת ישראל. את המחיר ישלמו לא רק המתיישבים ברצועת-עזה ובצפון השומרון, אלא כולם, כי הקרע הזה לא יעצור בהתנתקות. הוא לא יעצור בשבוע הבא. הוא לא יעצור אחרי שתתקבל ההחלטה. ולצערי הוא גם לא יעצור אחרי שיתקבל חוק הפינוי. אתם גורמים לקרע שיישאר אתנו דורות רבים. לכן, ההחלטה שתתקבל היום היא נקודת המבחן של המנהיגות של הימין. אפשר לא לאהוב אותה, אפשר להצביע נגדה, אפשר להגיד בסוף היום שזו החלטה שגויה. אבל אם הימין יצא מהבית הזה היום ויגיד את מה שאמר חבר הכנסת אפי איתם, שההחלטה הזאת כעפר בעיניו, שהוא מתעלם ממנה ורומס אותה, ועוד יעז להגיד, שזה ייעשה גם בתוך בתי-הספר וגם בתוך בתי-הכנסת, אם הימין ימשיך לעשות את המעשה הזה, הוא יהיה אחראי מספר אחת למה שעלול לקרות כאן. יש כאן רגע של חשבון נפש. אפשר לצאת היום ולהגיד: זו החלטה קשה שהתקבלה ברוב והיא מחייבת את כולנו. אני קיבלתי על עצמי הרבה החלטות בבית הזה וכאזרחית מדינת ישראל, שמאוד לא אהבתי אותן, ואתם אהבתם אותן, אבל קיבלתי אותן. ואם אתם, ברגע הקריטי הזה, לא תקבלו את ההחלטה, אתם תעשו נזק שהוא עמוק וארוך טווח פי-אלף מכל נזק שעלול להיגרם היום עקב ההתנתקות. אני מקווה שהדיון היום יישאר דיון ענייני, שהמטרה של כל הבית הזה תהיה להיטיב עם המתנחלים בשעת הפינוי. שלא יהיו פה לא שמחה ולא רצון לגרום נזק, אלא רצון לעשות את הדברים באופן הוגן, והמסר הזה של הוגנות וענייניות ישודר לרחוב, כדי שאזרחי ישראל ידעו שהתקבלה כאן החלטה צודקת והוגנת, בשום שכל, אחרי הרבה דיונים ומתוך רצון לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר. אם זה המסר שהרחוב יקלוט, הרחוב יתנהג אחרת, האזרחים ירגישו אחרת והתהליך יתנהל בצורה הטובה ביותר. תודה רבה. היו"ר גילה פינקלשטיין: תודה רבה לחברת הכנסת יולי תמיר. חבר הכנסת אברהם הירשזון - לא נמצא; חבר הכנסת עמיר פרץ - לא נמצא. חבר הכנסת בנימין אלון, בבקשה. לרשותך שבע דקות. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הראשונה שלי לדבר כשאת על הדוכן ולאחל לך הצלחה בתפקיד החשוב הזה. חברת הכנסת תמיר, שדיברה לפני, נגעה, לדעתי, בקטע שולי של הנושא, וזה גובה הפיצויים וכל העניין הכספי. לא זה לב הנושא, ואת יודעת את זה היטב. לכן אתם גם שמחים מאוד שאדם שבא ממחנה שהתנגדתם לו, ולאדם הזה במיוחד, לראש הממשלה שרון, התנגדתם התנגדות מאוד נחרצת, עושה את מלאכתכם ואתם ממהרים להחיש אותה כדי שמי יודע מה יקרה, לא תפסידו את זה - - - יולי תמיר (העבודה-מימד): צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים, אמרה המסורת היהודית. גדעון סער (הליכוד): את חושבת שאת צדיקה? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): נכון. אני מסכים אתך שצדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים, וטוב שאת משתמשת במקורות. חבר הכנסת סער, יולי תמיר היא צדיקה בוודאי בהשוואה לחבר הכנסת, ראש הממשלה שרון, שכן את לא עמדת בניסיון הזה אף פעם, חברת הכנסת תמיר, ואני לא יודע אם תעמדי בו אי-פעם. אף פעם לא עמדת בניסיון שמישהו מהמחנה שלך, עם ההשקפות המוצקות שלך, מגיע לשלטון ועושה בדיוק הפוך. לכן, אל תדונו את חבריכם עד שתגיעו למקומם. תחושת התסכול של ציבור המתיישבים, זה התחיל עוד קודם. אבל גם ראשי הממשלה שלכם, של מפלגת העבודה, תמיד ייצגו את הצד היותר נצי. אלה שהלכו בצד שמאל, כמו חבר הכנסת מצנע, לא נבחרו. זה תמיד חוזר, ואני לא דן כאן עכשיו פוליטית, למה זה כך. האם זה לחץ מאמריקה או מבנה דפוק בפנים, שלנו פנימה, בהערכת עצמנו וכוחנו. אבל, הניסיון הזה הוא ניסיון קשה מאוד, ולכן אני חושב שמה שיש כאן הוא בפירוש לא עניין של כסף. אין שום ספק שכשאתה מפר חוזה עם אדם, אתה חייב לפצות אותו. אבל גם אם תפצה אותו, זה לא יכפר על הפרת החוזה הזה. וכאן מדובר על הפרת חוזה ברמה הציבורית הלאומית הגבוהה ביותר. כשממשלה שולחת מתיישבים, וכל שכן, כשראש ממשלה קורא להם עד לשנה האחרונה להתיישב בכל מקום, ולרגע לא נותן להם את התחושה שהם זמניים, או שזה איזה תרגיל פוליטי, לנצל את ההתיישבות כדי להגיע להישגים, כשהאמירות שלו נחרצות, ההטעיה גדולה. שום פיצוי כספי לא יכפר על הפשע הזה. זה פשע ברמה האישית של מנהיג, שכשהוא בוגד במצע שלו, במצביעים שלו, בערכים שלו. הוא מעדיף להחליף ממשלה, לצרף אליו את אלה שהוא תמיד לחם בהם והם לחמו בו, ולהמשיך כאילו שום דבר לא קרה. אני לא חושב שזה מעיד על יושר אינטלקטואלי, גם לא של השמאל, שצריך לקבל בכזאת הבנה ובכזאת הטחה כלפי אחרים, כאילו אין להם זכות להיפגע. יש ויש זכות להיפגע ולהרגיש נבגדים להרבה מאוד אנשים תמימים, שלחמו - - - יולי תמיר (העבודה-מימד): בני, אתה צודק בזה, אבל אל תהפוך את הפגיעה האישית שלך לפגיעה לאומית. אני מבינה את הפגיעה שלך. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): בסדר. אנשים שלחמו באמת, בקור ובחום, בהפגנות רבות נגדך ונגד ערכים שאת הצגת, ופתאום, בוקר אחד, מגלה ראש ממשלה בישראל שיש בעיה דמוגרפית; ופתאום, בוקר אחד מגלה ראש ממשלה בישראל דברים שאינם חידוש והוא פשוט התכחש להם ולחם נגדם. אני רוצה לומר יותר מזה, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שאנחנו נמצאים כאן לא רק עם בעייתו של ראש הממשלה שרון, שהיא חריפה מאוד מבחינתי. אני, אישית, הערכתי את האיש, והיום אין לי שום כבוד אליו. שום כבוד. אבל אנחנו נמצאים כאן בבעיה שהיא מעבר לראש הממשלה ולמשפחת שרון. יש כאן בעיה, לדעתי, גברתי היושבת-ראש, ערכית, רוחנית, ולא רק פוליטית. אנחנו במשבר ערכי. ההתקרבות בין הליכוד לעבודה נובעת מחוסר ערכים משותף, לתפיסתי. התפיסה הערכית של ארץ-ישראל, בסופו של דבר מכזיבה כשהיא איננה מחוברת לרש"י הראשון על התורה; כשהיא איננה יונקת מהאמונה שכל הארץ של הקדוש-ברוך-הוא, ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו, כמו שפותח לפני 900 שנה גדול הפרשנים רש"י את פירושו לתורה. אם צריך להכות על חטא, אולי אנחנו צריכים להכות על חטא, גברתי היושבת-ראש, אני, אישית, שאולי פחות מדי זמן ואנרגיה השקענו בהדגשת רש"י הראשון על התורה. זה המשבר שאנחנו נמצאים בו. בכל ההפגנות, חפשי אותם אנשים לאומיים ימניים שאין כיפה על ראשם. נער יספרם. זהו המשבר הערכי שאנחנו נמצאים בו. בנימין נתניהו, סילבן שלום וישראל כץ לו ירצו, בישיבה משותפת אחת הם מסוגלים לעצור את כל הדבר הזה. והם לכאורה אנשים שברמה הערכית נגד זה. אבל אני לא מאמין להם. אין אצלם מסירות הנפש הזאת. הם מעדיפים שלא להפר את השלטון, כי עניין השלטון הוא מרכזי אצלם. גם בתפיסת המפלגה שלהם, עניין השלטון קודם לערכים. זהו המשבר שאנחנו נמצאים בו, משבר ערכים של תפיסת היהדות. ולכן אני, מצד אחד, מבכה את היום הזה שבו אולי, חלילה וחס, רוב חברי כנסת ישראל יצביעו בעד עקירת יישובים יהודיים בארץ-ישראל, ללא היגיון מדיני, עם סטייה גדולה מאוד מהערכים המקודשים לנו. אבל, מעבר לדבר הזה, אני גם חדור אמונה, שכשהדרך ברורה, סופה לנצח. כשאני מסתכל באיזו מהירות פשטו אנשים בליכוד את ערכיהם המדומים, אני גם אופטימי, כי אני רואה מולם אנשים שהערכים שלהם הם רציניים, והם יוכיחו זאת, והם ימשיכו. היו"ר גילה פינקלשטיין: חבר הכנסת בני אלון, אתה מתבקש לסיים. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אני אסיים, גברתי היושבת-ראש, באותה תפילה ובאותה אמונה, שהכוח הזה, גם אם פוליטית כרגע אין לו רוב, הציבור הזה, גם אם פוליטית כרגע נבגד ותולה שוב ושוב - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): יש לו רוב. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - יש לו ציפיות מאנשים לא מתאימים, הכוח הערכי ינצח. זה עניין של זמן, המנהיגות תשתנה, החיזוק למסורת יתחזק, ויהיה ברור פה בבית הזה ובמדינה הזאת, שערכים שאינם מחוברים לתורה, סופם להכזיב. תודה. היו"ר גילה פינקלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת בני אלון. חבר הכנסת חיים רמון, לרשותך שמונה דקות. אחריו - חברת הכנסת אתי לבני. קריאה: השר חיים רמון. היו"ר גילה פינקלשטיין: השר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): חיים רמון, אתה עוד יכול לחזור בתשובה, ותודה שמעזה כבר יצאנו סוף-סוף, 90% לא בידינו 12 שנה, וזה הביא עלינו את ה"קסאמים" ואת הפצמ"רים. אל תחזור על המנטרה "לצאת מעזה". אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אותי מנדים מעזה, הילדים של חיים רמון. השר חיים רמון: גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לברך אותך על בחירתך. רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להתחיל בהסכמה עם חבר הכנסת בני אלון. הכוח הערכי של הציונות ינצח; לא הכוח המשיחי ההזוי והמטורף שהביא אותנו לתוך עזה. כמה שלא תדברו על כך, לא תצליחו להוליך שולל את העובדות. נווה-דקלים זה ח'אן-יונס. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הממשלה שאתה - - - השר חיים רמון: נצרים זה דיר אל-באלח. תכניסו את זה לראש. לא תצליחו לשטוף את המוח, ולא הצלחתם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - השר חיים רמון: לא הצלחתם. תביאו באמת את עם ישראל לחומה שמפרידה בין מחנה הפליטים ח'אן-יונס לבין נווה-דקלים, שהיא המשך ישיר של מחנה הפליטים הזה. אל תשקרו איך קם העניין הזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה שקרן. השר חיים רמון: דרך אגב, הוא קם על-ידי ישראל גלילי וגולדה מאיר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): על-ידי יצחק רבין. השר חיים רמון: לא. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): רבין היה ראש ממשלה. גדעון סער (הליכוד): גם רבין בממשלה הראשונה כשר - - - השר חיים רמון: אספר לכם מה היתה התוכנית ההזויה שהחלה, ושם אתם נמצאים ולמענה אתם נמצאים. היתה תוכנית חמש האצבעות - להחדיר יישובים יהודיים אל לב רצועת-עזה. מה היעד? היעד היה סיפוח רצועת-עזה. זאת היתה המטרה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): העבודה החליטה על זה. השר חיים רמון: טעות גדולה. אני אומר את זה. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): הוא אומר את זה. השר חיים רמון: אם לא היינו עושים את הטעויות האלה, היינו עוד היום בשלטון. טעות נוראה. כנער צעיר, פוליטי, באתי לוועידת מפלגת העבודה וזעקתי נגד העניין הזה ב-1980. לצערי, החליטו לעשות את הטעות הנוראה הזאת, וצריך לזכור מה היה היעד. גדעון סער (הליכוד): פעם יחידה שלא הקשיבו לך. השר חיים רמון: לא. בכל הפעמים מקשיבים מאוחר מדי. תמיד הם מקשיבים, אבל לוקח להם כמה שנים. דרך אגב, גם ראש הממשלה לוקח לו כמה שנים. כל הדברים הללו היו בשביל מה? לספח היום מיליון ו-300,000 פלסטינים למדינת ישראל. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שקר. 900,000. השר חיים רמון: זה מה שאתם רציתם. זה היה היעד שלכם, היה ונשאר. אין גוש-קטיף, יש עזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה שקרן במצח נחושה. השר חיים רמון: עזה. עזה. חבר הכנסת הנדל, אתה רוצה לספח את עזה, ואני לא. זה כל ההבדל בינינו. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): עזה לא בידינו. אתה יודע ואתה משקר. השר חיים רמון: זה כל ההבדל. בשביל זה הלכת לשבת שם. אתה הלכת לשבת שם כדי להחיל את ריבונות ישראל על רצועת-עזה. זה היה היעד שלך. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - השר חיים רמון: זה שאתה היום מתבייש - טוב מאוד, כבר ניצחנו. אבל זה היה היעד שלך. כשהלכת לשם, הלכת לספח את רצועת-עזה, להביא לכך שיבוא הקץ על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ואתה נכשלת, ברוך השם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): רק בגללך יבוא הקץ. רק בגללך ימותו יהודים. השר חיים רמון: בעזרת השם, אתה נכשלת. חבר הכנסת הנדל, מתים יהודים רק בגלל חלום התעתועים שלכם. חלום התעתועים שלכם לספח 3 מיליוני פלסטינים ולהפוך אותנו פה לדרום-אפריקה, מה שיביא את הקץ עלינו. זה מה שאתם רציתם, וזה לא הצליח. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה משקר. מותר לשקר, מותר הכול. השר חיים רמון: לא לגמרי לא הצליח, אבל בעזה זה נכשל כישלון חרוץ, כי בעזה לא היה לזה סיכוי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לא נצא משם. בחיים לא תזכה לזה. השר חיים רמון: חבר הכנסת הנדל, אני בטוח שאתה וחבריך תצייתו. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): נישאר שם. העם לא רוצה את זה. השר חיים רמון: תצייתו, אלא אם אתה אומר דבר חדש. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה מפחד מהעם. השר חיים רמון: חבר הכנסת הנדל, העם יושב פה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה מפחד. אין רוב. הרוב נגדך. השר חיים רמון: אם היית שואל את העם אם רוצים להתיישב בעזה, הייתי שואל את העם אם יוצאים מעזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אין רוב. השר חיים רמון: לא שאלת את העם אם רוצים להיכנס לעזה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): דמגוג. השר חיים רמון: אל תשאל את העם אם צריך לצאת מעזה. העם יושב פה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): דמגוג. השר חיים רמון: העם שיושב פה החליט לשלוח אותך. העם שיושב פה יחליט להוציא אותך, ואתה תציית, כי אוי ואבוי אם לא תציית. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה לא יעבור בעם. השר חיים רמון: אוי ואבוי אם לא תציית. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה לא יעבור בעם. השר חיים רמון: אתה יודע מי מדבר בשם העם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה לא יעבור בעם. השר חיים רמון: כלומר, אתה לא תקבל? חבר הכנסת הנדל, זה חשוב. אתה לא תקבל הכרעה של כנסת לגיטימית? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אני מסכים - - - השר חיים רמון: לא, כאן. כאן. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): תעשה היום הצבעה חשאית. הצבעה חשאית. השר חיים רמון: לא. בלי תנאים. אל תעשה לי תנאים. תענה ישירות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה דמגוג. השר חיים רמון: תענה ישירות. כאן יושב העם, זו הדמוקרטיה הישראלית. אתה מציית או לא מציית? אחר כך אתה וחבריך מתפלאים שראש הממשלה עומד במתקפה - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): תעשה הצבעה. השר חיים רמון: לא. קיבלתי את התשובה. אתה לא מקבל את הציות פה. זה מה שאתה לא אומר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לא אמרתי את זה. השר חיים רמון: אני רוצה שתגיד לי מה כן אתה אומר. אתה מקבל או לא מקבל? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - השר חיים רמון: אתה מקבל. תודה רבה. בלי אבל. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הצבעה חשאית. השר חיים רמון: אין פה, על-פי הכללים, חבר הכנסת הנדל - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה יודע שאין לזה רוב. השר חיים רמון: חבר הכנסת הנדל, תענה לי ביושר: האם אתה מקבל הכרעה בכנסת שנעשית על-פי הכללים בכנסת, בהצבעה גלויה של כולם? מה, מפחדים? היית מקבל או לא מקבל? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הצבעה חשאית. השר חיים רמון: תענה לי. בלי תנאים. אתה מקבל? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה לא תגיד לי מה לענות. חוצפן. השר חיים רמון: אתה ענית לי. תודה רבה. עכשיו אתם מבינים, חברי הכנסת, מאיפה באים אלה שמרימים יד על הדמוקרטיה. מחבר הכנסת הנדל הם שואבים את ההשראה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): פחדן. השר חיים רמון: חבר הכנסת הנדל הוא החונך שלהם, הוא המעודד שלהם, כי הוא אומר שהוא לא יקבל הכרעה דמוקרטית. עומד היושב-ראש המושעה של מפד”ל, חבר הכנסת אפי איתם, על הדוכן הזה, וקורא לראש ממשלה נבחר - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מה עם הדיקטטור? השר חיים רמון: אני מבקש שהוא ייתן לי לדבר, כי לא התחלתי את הנאום. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אל תשקר, אז לא יפריעו לך. השר חיים רמון: חבר הכנסת איתם עומד כאן עשר דקות וקורא לראש ממשלה נבחר כאן בכנסת, שנבחר פעם אחת ישירות ופעם אחת ברוב בכנסת, וזוכה כל שבוע לאמון של הכנסת - קורא לו דיקטטור. מה צריך לעשות לדיקטטור? לו אני יושב בבית ושומע - - - גדעון סער (הליכוד): אנחנו זוכרים את השלטים בקיבוצים "שרון רוצח". השר חיים רמון: אני חושב שזאת היתה טעות קשה, חבר הכנסת גדעון סער. גדעון סער (הליכוד): איך אתם - - - השר חיים רמון: אז אתה מצדיק את "הדיקטטור"? זה לא היה בסדר. גדעון סער (הליכוד): אני לא מצדיק. השר חיים רמון: אז אל תצדיק. גדעון סער (הליכוד): כשאתה אומר את זה, זה מצחיק. השר חיים רמון: חבר הכנסת סער, אני גיניתי אז, אני מגנה היום. מעולם לא השתמשתי בשפה הזאת. מעולם לא כפרתי, כשראש הממשלה היה בעמדות שונות לחלוטין מעמדותי, בסמכותו החוקית להקים התנחלויות שחשבתי שהן אסון. מעולם, כשחשבתי שכל המדיניות שלו היתה שגויה, לא כפרתי בסמכותו הדמוקרטית. מעולם לא קראתי לו דיקטטור. היו"ר גילה פינקלשטיין: השר חיים רמון, אתה מתבקש לסיים. השר חיים רמון: אני לא אסיים, כי אני לא דיברתי. גדעון סער (הליכוד): כשהייתם באופוזיציה, אדוני השר, אתה לא, אבל כל החברים שיושבים שם היו בחגיגת האי היווני. פנטזיה - - - השר חיים רמון: חבר הכנסת גדעון סער, למה אתה מגן? הרי אתה תסכים עם מה שאני אומר על חבר הכנסת אפי איתם. גדעון סער (הליכוד): תמיד כשאתה נואם, אתה עקבי. השר חיים רמון: אני עקבי. שיעלה מישהו שלא היה עקבי, תדבר אתו. למה אתה בא אלי בטענות? יעלה מישהו שלא היה עקבי, תבוא אליו בטענות. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): למה אתה מסתכל עלי? השר חיים רמון: חס וחלילה. אני הייתי עקבי. היו"ר גילה פינקלשטיין: השר חיים רמון, אנחנו חייבים להקפיד על הזמן. יש אנשים שעוד לא דיברו. השר חיים רמון: ודאי. אני מאוד מציע שתורידי את הנאום של הנדל. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אולי אתה לא יודע, אבל גדעון סער הוא נגד ההתנתקות. השר חיים רמון: מופיע חבר כנסת ועשר דקות קורא לראש הממשלה דיקטטור. מה צריך לעשות לדיקטטור? יושב אדם מן היישוב, ואפי איתם היה מאוד משכנע, אני מוכרח לומר. הוא יודע לנאום. הוא פולמוסן טוב. וחוזר ואומר: יש דיקטטור במדינה. דיקטטור צריך להפיל בכל הכוח, כי דיקטטור שולט באופן לא חוקי. אז את מי צריך לעצור? אחר כך הוא מגנה את כל הפורעים ואת כל אותם משתוללים ואת כל מי שעושה ואת כל מי שרוחש מזימות? הוא האב הרוחני שלהם. הוא המעודד שלהם. הוא למעשה מעל הדוכן הזה קורא: קומו, סלקו את הדיקטטור בכל הדרכים, כי דיקטטור שולט באופן לא חוקי. יש ויכוח עמוק, נוקב, הוא מוכרע בבית הזה, כמו שבמשך 56 שנה כל ההכרעות האלה, ללא יוצא מן הכלל, כולן נקבעו בבית הזה. היו הכרעות יותר קשות מאשר לצאת מעזה בבית הזה; יותר קשות, יותר מסובכות, יותר בעייתיות. אף אחד לא קרא להן - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה. השר חיים רמון: אני לא דיברתי. דיבר הנדל. עד עכשיו לא דיברתי. דיבר הנדל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: אני מתחשב בזה. השעון מזמן כבה. השר חיים רמון: זה היה השעון של הנדל. אני מדבר ברצינות. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: גם את הנדל אני אפסיק. השר חיים רמון: אני לא רציתי להעיר, אדוני היושב-ראש. לא רציתי להעיר לחברת הכנסת פינקלשטיין, היא חדשה, שכאשר יש הפרעה בלתי פוסקת לנואם, משתיקים אותו, קוראים אותו לסדר. ודאי שנותנים לנואם לנאום בלי הפרעה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מספיק - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: לכן אתה תגיד עוד כמה משפטי סיכום. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אליעזר כהן, מעכשיו אנחנו מקפידים על הזמנים. משה כחלון (הליכוד): מה עם ביבי? השר חיים רמון: ביבי זה לא היום. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הוא מגן על שרון. חזון אחרית הימים. השר חיים רמון: אני אומר גם להנדל וגם לאפי איתם, שישבו פה, ושמעתם איך חבר הכנסת הנדל מסרב לומר ומעמיד תנאים לקבלת הכרעה דמוקרטית. כל אלה שקמים על הדמוקרטיה, וזה לא ויכוח על גוש-קטיף ועל עזה, זה ויכוח על המשך הקיום המשותף שלנו כדמוקרטיה - כי מי שחושב שבחסימת כבישים אפשר למנוע את ההתנתקות, בחסימת כבישים אפשר למנוע הקמת התנחלויות, אפשר לנתק את גוש-קטיף. זה מה שאתם רוצים? זה מה שיהיה? לכן אני קורא לשלטונות החוק להבין שיש פה מצב חירום. יש מצב של דרג פוליטי, כפי שראינו היום בכנסת, שמעודד את ההתפרעויות, מעודד את הקרב על הדמוקרטיה, ויש הדרג המבצע, כמו שראינו אתמול ושלשום. אני קורא לפרקליטות ולמשטרה ולשירותי הביטחון להבין שזה מצב חירום. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): תכתוב להם. אתה מסית. השר חיים רמון: יש לי מבחן, חבר הכנסת אלון. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה מסית. השר חיים רמון: אתם מסיתים. מלה לא הוצאת נגד אלה שהתפרעו בבתי-המעצר. מלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אלון, אתה כרגע מפריע לשר רמון לסיים. השר חיים רמון: בטח אתה מעודד אותם גם, כל הכבוד, מעשי משובה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: אתה מפריע לשר רמון לסיים. השר חיים רמון: אני מציע לך לעשות מבחן אחד, אני קורא לו לא מבחן בוזגלו, מבחן מוחמד. אם היו עושים את זה פלסטינים, אם היו 200 ילדים פלסטינים חוסמים את כביש מס' 1 - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: פתחת נושא חדש, השר רמון. בבקשה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אם היו עוקרים פלסטיני, איפה היית? היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת בנימין אלון, אני קורא לך לסדר. תודה רבה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אם היו עוקרים פלסטיני אחד - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת בנימין אלון, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. השר חיים רמון: אתה יודע כמה עקרו. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אני לא יודע. השר חיים רמון: אתה יודע. אתה יודע כמה עקרו. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אלון. השר חיים רמון: אם זה היה המבחן, חבר הכנסת אלון, רק המבחן הזה, ביושר, כולם היו היום עם כתבי-אישום. אי-אפשר באופן מהיר, מיידי, להעמיד לדין את כל הפורעים על הפרעה לסדר ציבורי, על השחתת רכוש הציבור, על העלבת עובד ציבור? את כל הדברים האלה אי-אפשר לעשות? היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: השר רמון, תודה רבה. אתה מסיים כבר שמונה דקות. תודה. השר חיים רמון: אני מסיים. לכן אני קורא לכם, חבר הכנסת הנדל, חבר הכנסת איתם וחבר הכנסת אלון, אל תהיו שותפים בהרמת היד על הדמוקרטיה הישראלית, אל תיתנו גיבוי, אל תהיו מורים, אל תהיו חונכים, כי אתם יותר אחראים מהנערים שמנסים בפועל לבצע את שליחותם, שאתם השולחים. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה לשר רמון. חברת הכנסת אתי לבני - בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך. אחריה – חבר הכנסת משה גפני. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): חיים, נראה אותך מפנה פלסטינים. השר חיים רמון: פונו. אם אתה לא יודע, פונו. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): ערבי אחד. השר חיים רמון: אם אתה לא זוכר, פונו. הרבה. לא מעט. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): תפנה את אום-אל-פחם ונראה אותך. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: לרשותך חמש דקות. חמש דקות לכל הטענות שיש לסיעת שינוי. אתי לבני (שינוי): אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, אני רוצה בראשית דברי להתייחס להדחה של הרמטכ"ל, ששמענו עליה הבוקר. הייתי עדה בשנתיים האחרונות בכנסת לפעילות של הרמטכ"ל, לדיווחים של הרמטכ"ל, ולא היה ספק שהרמטכ"ל הזה הוא רמטכ"ל מעולה, שהצליח, שחלק מההצלחה של מיגור הטרור - - רוני בר-און (הליכוד): דברי על חרדים, על מה שאתם מבינים. מה יש לך לדבר על הרמטכ"ל? אתי לבני (שינוי): - - נזקף לזכותו, יחד עם ראש השב"כ. אין ספק שהגינותו של הרמטכ"ל הזה, ניהול הצבא, התאמתו לאחר קיצוצי התקציב, זכו לתמיכה מפה לפה. באופן מפתיע סולק הרמטכ"ל הזה, כהונתו מסתיימת ממש לפני הפינוי, ואיך ייעשה הפינוי הזה כאשר חלק מהצמרת הצבאית לא תהיה בתפקידים שהם מילאו בשנים האחרונות? אני רוצה לומר לגבי ההסתייגויות לחוק פינוי-פיצוי, שאנחנו תומכים בו תמיכה מלאה. בישיבה האחרונה הצליחו בוועדת החוקה, חוק ומשפט לעכב את כניסתו לתוקף של חוק פינוי-פיצוי ב-21 יום, כאשר מאידך גיסא, מקצרים את תקופת חמשת החודשים ב-21 יום. פרק הזמן של 21 יום נומק בכך שאפשר יהיה לארגן את הכוחות בכנסת, לארגן את הכוחות בציבור, ואז להביא את החוק בנושא משאל עם. מין קריאה לכל הכוחות התומכים במשאל עם - אנא, יש לכם דלת פתוחה, ואנחנו לא נפעיל את החוק הזה, ניתן לכם את מלוא האפשרות. אני חושבת שזו טעות חמורה. אני חושבת שזה עירוב של מין בשאינו מינו. מי שרוצה משאל עם, שיתמודד בכנסת, שיביא חקיקה בנושא הזה וינסה להילחם על דעותיו. בכנסת הזאת יש רוב נגד משאל עם, ואי-אפשר בחוק פינוי-פיצוי, שיושבים עליו חודשים ונכנסים לכל עניין ועניין מבחינת הפיצוי, להכניס בדלת האחורית עז בדמות משאל עם. ככה לא ייעשה. גם המסרים שעוברים בהסתייגות הזאת הם מסרים לא תקינים, לא ראויים ולא משפטיים. בסיום דברי אני רוצה לפנות לרב-סמלת גל קדם-ביטון, בת 29, ששוכבת עכשיו, מאתמול, בבית-החולים "שערי צדק". רב-סמלת גל קדם נפגעה מהתנפלות של נשים מפגינות מגוש-קטיף. אחת מהן דרכה עליה, השנייה ירקה עליה, והשלישית בעטה בה – גרמו לה לשבר בעצם החזה. שוכבת רב-סמלת גל קדם, בת 29, מפאר הצעירים שלנו, שממלאת את תפקידה, ואומרת: אני לא מבינה. בסדר. הקהל הזה מתקומם, הקהל הזה מוחה, אבל למה קוראים לנו נאצים? למה יורקים עלינו? למה? במה זכינו לדברים האלה? ואותם מפגינים, אותן פוגעות, בילו לילה אחד בבית-המעצר, וכמו ששמענו, הבוקר שוחררו. אני רוצה לומר לך, גל קדם: גם פה, גם בכנסת, אנחנו נלחמים בהשוואות האלה לנאציזם. רק אתמול שמענו פה מעל בימת הכנסת דברים שמוטב להם שלא ייאמרו. ההשוואה בין הממשלה הלגיטימית והדמוקרטית של ישראל, עם ההחלטות שמתקבלות בכנסת ברוב מוצק, ההשוואה למשטר הנאצי, ההשוואה למגורשים, היא, גם מפה, יוצרת את הלך-הרוח, את הלך-הרוח שלפיו ממשלת ישראל והרוב הדמוקרטי אינם לגיטימיים. ולכן, אפשר לעשות כל דבר כדי למוטט אותם. אנחנו נילחם גם מפה, ואנחנו נקרא גם למנהיגי הציבור הדתי, שיתפכחו וינסו לעצור את הגל המטורף הזה, את הגל המשיחי הזה, את הגל הלא-דמוקרטי הזה, שיכול לשבור אותנו. שמענו כאן הרבה דברים על פעילותה החשובה של ועדת הכספים נגד החוק הרע שהביאה מינהלת ההתנתקות בראשות מנכ"ל משרד המשפטים. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: נא לסיים. אתי לבני (שינוי): לא יהיה חלקי בין המלעיזים. עשו מה שעשו בוועדת הכספים, העלו, הגדילו את הסכומים, עשו תנאים יותר מקלים, הביאו את עלות ההתנתקות ל-7 מיליארדי שקל, כ-1.3 מיליארד שקל יותר ממה שהיה מתוכנן, אבל כאשר אנחנו בודקים את התנאים, אין לנו אלא לתמוה על עבודת ועדת הכספים. האם היא נלחצה על-ידי לוביסטים, האם היא רצתה לרצות את הציבור הזה, האם נציגי מפלגת העבודה בוועדה הזאת הרגישו לא נוח על פעילותם לאורך כל השנים בעידוד ההתיישבות הזאת – הדברים שבאים פה לידי ביטוי בהעלאת הסכומים האלה, חלקם הגדול בלתי סביר. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה לחברת הכנסת אתי לבני. חבר הכנסת משה גפני – איננו; חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - איננו. ולכן נציג בל"ד, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, צפוי שהיום יאושר חוק פינוי-פיצוי, וביום ראשון תשב הממשלה ותחליט החלטה עקרונית על פינוי ההתנחלויות – לא החלטה מעשית, החלטה מעשית תידחה, אבל תתקבל החלטה עקרונית על פינוי ההתנחלויות ברצועת-עזה ובצפון הגדה המערבית. נוסף על ההחלטה הזאת, הממשלה צפויה להחליט על תוואי הגדר באזור דרום הגדה המערבית. שתי ההחלטות ביחד, יש סיבה שהן נעשות בצורה כזאת. הסיבה היא להסתיר את בניית הגדר, בניגוד לחוק הבין-לאומי, בניגוד לרצון אומות העולם, בניגוד לדעתם של הפלסטינים, ללא כל משא-ומתן, בצורה חד-צדדית. התקווה של הממשלה היא, שכיוון שהממשלה מעבירה חוק של פינוי מתנחלים, תהיה פחות ביקורת בעולם ויהיו פחות לחצים על הממשלה בעניין תוואי הגדר. אך באותו זמן, זה מראה את הכיוון הכללי. זה לא מקרה שהדברים נעשים או ייעשו בצורה כזאת. כי המעשה של דה-קולוניזציה של רצועת-עזה וצפון הגדה – פינוי התנחלויות - מלווה ברצון לחזק את הקולוניזציה בגדה המערבית באופן כללי. יש כאן מעשה של דה-קולוניזציה חלקית, והכיוון הכללי הוא, כמובן, שהכיבוש הישראלי, שהגיע לשיאו בשנים 1967-1973, עובר כרסום אטי, שלוקח עשרות שנים. אחרי 1973 היו הסכמי הפרדת הכוחות, היתה נסיגה חלקית בגולן, נסיגה חלקית בסיני, אחר כך היו הסכמי קמפ-דייוויד, עוד נסיגה מכל סיני, היו הסכמי אוסלו, שהיו בהן נסיגות שהן לא בדיוק נסיגות, אבל בכל מקרה, השליטה הישראלית הישירה נחלשה בגדה המערבית. היום מעבירים לנו חוק של הסתלקות הכובשים מרצועת-עזה ופינוי התנחלויות ברצועה ובצפון הגדה. התקווה של הממשלה היא לדחות את ההכרעה עוד לשנים רבות, כי בתוכנית ההתנתקות יש סעיפים עיקריים שמדברים על כך - רצון ישראלי, הבעת עמדה עקרונית של סיפוח של גושי התנחלויות, אזורי ביטחון, מתקנים, אזורים שיש לישראל אינטרסים מיוחדים בהם, סיפוחם למדינת ישראל. מאז 1967, מכל השטחים הפלסטיניים, ישראל סיפחה רק את מזרח-ירושלים, והיא נמנעה מלעשות זאת מאז ועד היום. היום יש תהליך של נסיגה מצד אחד מרצועת-עזה – עם כל הבעייתיות שלה, כי הרי הצבא הישראלי יכתר את רצועת-עזה מכל הכיוונים, אבל בכל זאת נסיגה ופינוי התנחלויות – אבל מצד שני, הבעת רצון לחיזוק ההתנחלויות בגדה המערבית. המצב הזה, שאנחנו נאלצים בו-זמנית להתמודד עם שתי עמדות של הממשלה, או עם שתי תוכניות - האחת, לפנות התנחלויות ברצועת-עזה, והשנייה, לחזק התנחלויות בגדה המערבית ולהמשיך בבניית הגדר, שזה דבר חמור ביותר, לא פחות חמור ממעשה ההתנחלויות - אילץ את סיעתנו להימנע בהצבעה. כי אנחנו לא יכולים לתמוך, לא בפיצוי למתנחלים, שהם גזלנים, לא מגיע להם פיצוי – כמובן, אני אמרתי אתמול שמגיעות להם זכויות אזרח, משכנתאות, סיוע בדיור, דמי אבטלה, זה כן – אלא מי שמגיע לו פיצוי הוא העם הפלסטיני, שהמתנחלים, ברצועת-עזה במיוחד, גזלו אותו במשך עשרות שנים. בנו את הונם מניצול 50% מעתודות המים של רצועת-עזה - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - מניצול של קרקע חקלאית. אלה גזלנים שצריכים לשלם פיצויים לעם הפלסטיני, ולא צריך לשלם להם פיצויים. זכויות אזרח, כשהם חיים כאן, כמובן שמגיעות להם. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: אבקש לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, אנחנו, כמובן, מברכים על פינוי ההתנחלויות, אנחנו מברכים על הסתלקות הצבא הישראלי מהרצועה, אבל בו-זמנית אנחנו מצהירים שאנחנו נמשיך להיאבק נגד בניית הגדר בגדה המערבית, שזה חלק מהתוכנית, ונגד המשך ההתנחלויות בגדה המערבית, שזה חלק מהתוכנית, ונגד המשך הכיבוש הישראלי בשטחים נרחבים מהגדה המערבית, שגם זה חלק מהתוכנית. לכן אנחנו נימנע בהצבעה על החוק הזה. תודה רבה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת, חמש דקות לרשות אדוני. ישראל אייכלר (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): ייתכן מאוד שזה הנאום האחרון שלי בכנסת הזאת. רוני בריזון (שינוי): אני התכוונתי לצאת, אבל אם כך אני אשאר. ישראל אייכלר (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): אתה יכול להישאר. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת - - השר חיים רמון: חבר הכנסת אייכלר, היום? ישראל אייכלר (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): ייתכן כן. ייתכן שהלילה, ייתכן שעוד כמה ימים, אבל זה כבר קרוב. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: השאלה של השר רמון היתה - לפני ההצבעה או אחרי ההצבעה. רוני בריזון (שינוי): - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת בריזון, יש לי בשורה בשבילך, אם ילך חבר הכנסת אייכלר, מי שיחליף אותו לא יהיה נציג שינוי; יהיה נציג אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת. רציתי פשוט שנדייק בדבר הזה. אדוני, אני מחזיר לך את השניות שבזבזנו, ואדוני יתחיל את הנאום. רוני בריזון (שינוי): זה לא סוד - - - השר חיים רמון: יש לי איזו תחושה שאתה עוד תתגעגע לחבר הכנסת אייכלר. קריאה: אדוני השר, בזכות חבר הכנסת אייכלר - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חברים, אני מציע שחבר הכנסת אייכלר יתחיל את דבריו. ישראל אייכלר (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): - - קודם כול, אני רוצה לנצל את הדקה הראשונה בנאום להיפרד מהחברים, מהיריבים ומכל חברי הכנסת. אני רוצה באמת לגעת בנקודה, בפרט אם זה הנאום האחרון שלי בכנסת הזאת, או בכלל. אני רוצה לגעת בנקודה ששמעתי קודם את השר רמון מדבר עליה הרבה, ואני חושב שזו הבעיה המרכזית של העם הזה בתקופה הזאת, והיא מושג הדמוקרטיה. אנחנו יודעים שמבחינה דמוקרטית אוניברסלית, אין זכות קיום למדינה יהודית בהיותה מדינה יהודית. מדינה צריכה להיות של כל אזרחיה, לפי מצוות הדמוקרטיה המערבית, האמריקנית, הצרפתית, האירופית וכו'. לא תיתכן מדינה יהודית לפי הדמוקרטיה הצרופה והפורמלית. אבל, פה יצרו משהו שנקרא מדינה יהודית ודמוקרטית. ולכן הבסיס הוא, שתהיה מדינה זו מדינה יהודית, אחרת אין לה זכות קיום. וגם הדמוקרטיה הישראלית צריכה להתחשב וצריכה להיות לא דמוקרטיה פורמלית, של ייקוב הרוב את ההר. הרי באותה גישה אפשר להביא בקלות חס וחלילה למלחמת אזרחים, וכבר אמר השר רמון, אתם תחסמו כבישים כדי למנוע פינוי התנחלויות, יהיו כאלה שיחסמו כבישים בשביל למנוע בניית התנחלויות. אבל, הסכנה קרובה מאוד. אני חושב שהממשלה הזאת מתחילתה, אני קורא לה, ממשלת מלחמת האחים. אני מאוד מקווה שהמשפט הזה יתבדה, שזה לא יהיה נכון ולא תפרוץ מלחמת אחים. אבל הממשלה הזאת התחילה במלחמה לפני שנתיים נגד הציבור החרדי, הממשלה הזאת התחילה במלחמה נגד ילדי ישראל, הממשלה הזאת התחילה במלחמה כלכלית נגד עניי ישראל. הממשלה הזאת התחילה במלחמה כלכלית נגד החולים בישראל והעמידה והשליטה בכוח הזרוע, בכוח הרוב, אליטה כלכלית עשירה, שהרוויחה מיליארדים בשנתיים האחרונות, וקיצצה מיליארדים אצל אחרים. זאת לא הדרך. המלחמה נגד הציבור הדתי נמשכת בהרס שירותי הדת, ואתמול הודו מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואחרים, וגם מבקר המדינה דיבר על זה כעל פשע, על הרס שירותי הדת ואי-תשלום משכורות. ועכשיו הגיע הזמן של מלחמה נגד ציבור המתנחלים. והכול הולך בשיטות פורמליות דמוקרטיות, אבל מאוד מלחמתיות ודורסניות. מפטרים שרים, מפטרים רמטכ"ל, מפטרים ראש שב"כ, והכול בשם הדמוקרטיה והכול למען השלום עם השכנים. אנחנו בעד שלום עם השכנים, כבר אמרתי את זה גם אמש, ואם צריך לשלם מחיר כבד, צריך לשלם, אבל מלחמה עם יהודים? מלחמה בין אחים, כדי לעשות אולי איזה הסדר עם השכנים? זו תהיה טעות היסטורית טרגית. וכאן אני בא ומזהיר את הכנסת ואת הממשלה כמי שכבר פורש: אל תחשבו שהעם הוא באמת טיפש, אל תחשבו שבזה שהוא גמר את תפקידו בבחירות והכניס את הפתק, זכותכם לרדות בו ולעשות בו ככל העולה על רוחכם, זכותכם להתעלם משאיפות העם ומרצונותיו. זכותכם לקצץ בזכויותיו. אתמול ראיתי בפרסומים, שבבית-הסוהר כתבו צעירים דתיים-לאומיים על הקירות: "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, ובחוקותיהם אין אנו מתחשבים, בדרך התורה נלך באש ובמים, בדרך התורה נלך לקדש שם שמים". ונזכרתי שהייתי ילד במאה-שערים - - - השר חיים רמון: הרב אייכלר, הם כתבו דברים הרבה יותר גרועים שאותם אני מציע שלא תצטט אבל תגנה. ישראל אייכלר (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): אני מגנה כל אלימות מכל צד. גם אלימות שלטונית אני מגנה. השר חיים רמון: אם אתה כבר מצטט את דברי החכמים - - - ישראל אייכלר (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): רגע, תשמע משהו. אני הייתי ילד במאה-שערים, ונטורי-קרתא היו שרים את השיר הזה, ואנחנו לקחנו רק את החצי השני, שבדרך התורה נלך באש ובמים, בדרך התורה נלך לקדש שם שמים. אבל לא אמרנו: בחוקותיהם אין אנו מתחשבים. והציונות הדתית גינתה אותנו כל השנים, איך ייתכן, מלכות ישראל, אפילו אחאב, צריך לכבד את המלוכה, והנה פתאום אני רואה אותם במצב שהם מכריזים: בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים. אני לא רוצה חס וחלילה לומר בהתרסה כלשהי, אני רק רוצה שזה יהיה אות אזהרה לממשלה ולכנסת: תלכו עם העם הזה לא בשוטים ובעקרבים, אלא בהידברות, בהבנה. אם באמת צריך לעשות דברים כואבים, צריך לעשות את זה בכאב וללכת אל העם ולעשות אתו שלום, שלום בין יהודים. ואני חושב שאם תיפסק המלחמה נגד שירותי הדת, נגד הציבור החרדי, נגד הציבור הדתי-לאומי, יוכלו להגיע גם בהסדרים של שלום עם השכנים, יוכלו להגיע גם בהסדרים עם העולם, ובוודאי ובוודאי בראש ובראשונה למנוע בכל מחיר מלחמת אחים. כולנו זוכרים את בגין, שעמד ואמר: מלחמת אחים - לעולם לא. אבל אל תנצלו את הרצון של העם לחיות בשלום כדי לרדות בו ולענות אותו. ולסיום, אני שוב מברך את כולכם, שה' יצליח את דרככם, שתוכלו ללכת בדרך התורה לקדש שם שמים. תודה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. אנחנו ודאי גם מברכים אותך שתצליח בכל אשר תלך, ומקווים גם לראות אותך שוב מצטרף לשורותינו, אם בכנסת הזאת אם בכנסת הבאה. חבר הכנסת עמיר פרץ - איננו נוכח. חבר הכנסת עסאם מח'ול - בבקשה, אדוני; חמש דקות לרשות אדוני. חבר הכנסת עמיר פרץ ביקש למחוק את שמו מרשימת הדוברים. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, הדיון הזה מתנהל כאשר הרבה דברים עומדים על הראש וצריך להעמיד אותם על הרגליים. אחרי כל מה שנשפך כאן, מהדגשת הקושי בפינוי ופירוק התנחלויות, אני חושב שהגיע הזמן שתצא מכאן קריאה לוועדת חקירה ממלכתית, שתחקור את כל אלה שהיו אחראים לשליחת האנשים האלה להתנחלויות, או בעצם להיות מתנחלים או מתנכלים גם לעם הפלסטיני וגם לציבור הרחב, לרבות שכבות העוני ושכבות העובדים. ועכשיו כולם מזילים דמעות תנין על פיצויים ופיצויים מספיקים וכו'. לדעתי, אלה שאכלו חינם, פרזיטים שחיו במעיים של העם הפלסטיני במשך 30 שנה, פרזיטים שקיבלו את התקציבים של משלם המסים הישראלי במשך עשרות שנים, הם צריכים לפצות על שנות אוכל חינם, ולא להיפך. אבל טוב שהגיעה השעה הזאת, וטוב שבכל זאת המפעל הזה, השקר הזה מגיע לקצו, וההתנחלויות מתפרקות. יש כאן ניסיון להסחת דעת על-ידי יצירת טראומה מהפינוי מעזה, 7,000 מתנחלים, להפוך את זה לטראומה גדולה, כאשר המגמה היא להפוך את זה לפינוי האחרון בתודעה של הציבור בישראל. סיפרתי בעבר, בהקשר של ההתנחלויות והכיבוש והמשך האחיזה בשטחים הכבושים במשך 37 שנים, איך נהגו ללכוד קופים בג'ונגלים של אפריקה. סיפרתי שמחזיקים כד באדמה ושמים בתוכו אגוז קוקוס גדול. הקוף בא, מכניס את היד ומנסה להוציא אותו. כל עוד הוא לא מחליט לוותר על אגוז הקוקוס, הוא נלכד. הבעיה שלנו, שממשלות ישראל מאז 1967 החזיקו בשתי ידיים באגוז הזה, והיום הגיעו למסקנה שהם מוכנים להרפות את האחיזה של יד אחת. אבל, צריך לדעת שהחברה הישראלית, מדינת ישראל, לא תציל את עצמה מהכיבוש הזה אם היא לא תרפה את שתי הידיים - גם מהכיבוש בעזה וגם מהכיבוש בגדה המערבית, גם מהתנחלויות בעזה וגם מההתנחלויות בגדה המערבית. אני חושב שאת הדבר הזה הם לא מפנימים: שאי-אפשר לחלק את עניין השלום, אי-אפשר לחלק את קץ הכיבוש, כמו שאי-אפשר לחלק את הדמוקרטיה, כפי שאמר ראש הממשלה רבין ז"ל שבוע לפני שנרצח. אי-אפשר לחלק את הדברים האלה. או שאתה הולך למהלך של סיום הכיבוש ופתרון מדיני, או שאתה ממשיך ועכשיו אתה הופך את הנסיגה מעזה לאליבי לחיזוק הכיבוש בגדה המערבית, לחיזוק ההתנחלויות בגדה המערבית וכו'. לכן, הפתרון הוא רק ללכת ביחד. אני חושב שהממשלה לא עושה את זה. הימין לא מצליח לתפוס את מה שעושה ראש הממשלה, שזה לא סיום הכיבוש אלא הצלת הכיבוש. כנראה השמאל הציוני מיתמם ומתחכם, ובסופו של דבר המהלך הזה לא יביא לפתרון אמיתי, אלא ינציח את הכיבוש. אני רוצה לנצל את השניות האחרונות שנשארו, אדוני השר, כדי לציין דבר אחר שקורה בלבנון ובסוריה: ההחלטה של ממשל בוש להחזיר את השגרירה מסוריה בעקבות הרצח הנתעב של ראש הממשלה לשעבר חרירי. אני אומר, ההתנהגות של ארצות-הברית מזכירה את כל האיומים שיצאו מוושינגטון ומירושלים במשך השבועות והחודשים האחרונים, איומים כלפי סוריה ואירן, ועכשיו ינסו לנצל את הפשע הזה, את הרצח הנתעב הזה, כדי לצאת שנית למלחמה גם נגד אירן, נגד סוריה ונגד לבנון. בישראל יושב ראש ממשלה שמתפתה בקלות לעשות סדר בלבנון, להיכנס שנית לבוץ הלבנוני. אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להזהיר, לבל יתפתה מישהו להרחיב את המלחמה במזרח התיכון ואת התוקפנות והאימפריאליזם במזרח התיכון. תודה רבה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת עסאם מח'ול. חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה. חמש דקות, אדוני, בבקשה. יצחק לוי (מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לקרוא בפניכם איגרת. זה יהיה נאומי. "את אחי אנוכי מבקש, את אחי ואת אחיותי בכל חלקי עמנו, שבכל המפלגות ובכל הארגונים, הידועים ושאינם ידועים, הנגלים והנסתרים, ושאינם במפלגות ושאינם בארגונים. את כולם אני מבקש ומפיל תחנונים לפניהם, חוסו נא על נפשותיכם ועל נפש עמנו כולו. אל נא יתעלם מאתנו אף לשעה חומר האחריות לעומת גודל החורבן וגודל הבניין של פרק זמן נורא ונשגב זה, ואל נגיע לחילול השם חלילה. "אל נא יחליט כל אחד מאתנו, כל מפלגה וארגון וחלק, אשר כולם הלוא את טובת עמנו ותקומת ארצנו דורשים, כי רק אתו כל האמת וכל הצדק. אל יחפוץ ואל ידמה במצבנו האיום הזה להטיל את דעתו בכפיית ידיים על חברו; אל ישכח מתוך ההתרגשות של האידיאליות הקדושה, כי הדעה לא תוטל ולא תתקיים בזה אלא תעורבב ותרפה ותימוג. אל נא נעכיר את החופש הציבורי שלנו בדעות ובמחשבות, בשאיפות ובתוכניות, בבירוריהן ובטיפוליהן, על-ידי העברת גבולות השימוש בכוח הידיים והשרשת השנאה והבוז שבלב. נזכור כי המגביה ידו על חברו נקרא רשע, וכי היחס השלילי מתכפל בהדדיותו לאין מעצור בין אדם לאדם בין אח לאח. נצמצם את חילוקי דעותינו הציבוריות בוויכוח הדבור והכתב ובהגשמתן הישרה, ואל נדלדלן בגסות האגרוף ובארסה של השליליות. "נזכור את כוונת הצדק והאידיאליות של כל אחד מאתנו, ונמצא את הדרך הנכונה והמתאימה לסידור היחסים שבינינו ולתיקון מגמותינו המעשיות. אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם. כפי הסתייגותנו מכפיית הידיים ומטיפוח הניגוד, כפי העדפתנו את המאחד והמשתף אותנו, שהוא מכריע ומרובה על המפרד ומפזר אותנו, כפי שימת לבנו וכיווננו מתוך כך את נתיבות פעולותינו הציבוריות, תרבה האפשרות של ההבנה ההדדית ושיתוף השפה בינינו, יגדל שלום בונינו, תגדל הצלחת בנייננו לתפארת שמנו." האיגרת הזאת נכתבה על-ידי הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ופורסמה על-ידי עיתון "הצפה" ושאר עיתוני הארץ בחודש חשוון תש"ח. מדובר בזמן שהיתה מלחמת דמים בין המחתרות השונות, עוד לפני כינון צה"ל. האיגרת הזאת כל כך מדברת אלינו היום. הפנייה "את אחי אנוכי מבקש", יוצאת כאן לאחר שכנראה בעוד שעה או שעתיים או שלוש שעות, ייכנס לתוקפו חוק גירוש היהודים מיישובי עזה. מצב של חורבן, כך נראה לנו. אף-על-פי-כן, אסור לנו, בגלל החורבן הזה, לבוא ולהרוס את כל הבניין שבנינו. אנחנו ננסה למנוע את החורבן, לא בכוח האגרוף, לא בשליחת ידיים, לא בהגברת שנאה, אלא באמצעים הנכונים לעשות את זה. גם אם בסופו של דבר יהיה הדבר, הרי שנזכור שאנחנו נמצאים תוך כדי בניין מדינתנו המפוארת. המכתב הזה מדבר לכולם. מדבר לימין ולשמאל, מדבר למשטרה, לצבא, למתיישבים, לנוער, למבוגרים. מדבר אל כל עם ישראל. "את אחי אנוכי מבוקש" - גם בעוד כמה שעות אנחנו נשארים אחים. תודה רבה לכם. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת יצחק לוי. יישר-כוח על שהזכיר לנו את האיגרת של הרב קוק זצ"ל. הדובר הבא הוא חבר הכנסת אבשלום וילן, סיעת יחד. חמש דקות לרשות אדוני. אבשלום וילן (יחד): חשבתי עשר דקות, איך זה ירד לחמש? היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: אני רק מקבל הנחיות. אבשלום וילן (יחד): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני, השר המכהן הממלא פה תורנות הממשלה, תראה, חוק יישום ההתנתקות, או כפי שנקרא: פינוי-פיצוי, הוא אחד החוקים החשובים וההיסטוריים שהכנסת הזאת תאשר, אם תאשר בעוד שעה. היו בו הרבה שינויים. ועדת הכספים הגדילה את הסכומים, לפי החשבונות שנעשו היום בעיתונים, הם די מדויקים, לדעתי, בקרוב ל-800 מיליון ש"ח. אבל, ועדת החוקה, אדוני השר, עשתה לעצמה דין, ובסעיף 85 היא הכניסה הסתייגויות שאני צריך להכריע ביניהן - הסתייגות שמבקשת לכלול בהעברת היישובים ל"קו הירוק" גם את האפשרות להעביר יישובים לגוש-עציון, וזה בניגוד גמור למה שהתחייבה ממשלת ישראל בפני הממשל האמריקני, בפני שרת החוץ האמריקנית שרק היתה פה לפני שבועיים. גם את הבקשה ל-21 יום, ההסתייגות שהעביר יושב-ראש הוועדה בוועדה ביום ראשון, אני מקווה שמליאת הכנסת תפיל היום. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: אתה מדאיג אותי באופן אישי, אדוני. זאת אומרת שגם גוש-עציון מיועד לפינוי? אבשלום וילן (יחד): לא, זה לא אמרתי. מצדי שבהסדר הקבע, אם נצליח לחבר את גוש-עציון לשלושת הגושים, אני אתמוך בכך. אני מבין את דאגתך האישית. אי-אפשר היום לבנות יישובים חדשים בגוש-עציון, אין בזה היגיון, פירוש הדבר להקפיץ את אמריקה, ואני לא מציע לפתוח את החזית אתה, שלא לדבר על בניית הקונפליקט עם הפלסטינים. אבל, אדוני היושב-ראש, תראה, יש פה מיעוט שמתנגד. אריאל שרון, האיש שבנה את ההתנחלויות - אגב, את גוש-קטיף בנה ישראל גלילי, בתמיכת גולדה מאיר. הוא האמין אז באמת ובתמים, שבין האוקיינוס האטלנטי, מרוקו ועד אירן הטרום-חומייניסטית של השאה האירני, חשוב שיהיה טריז, אצבע של התיישבות יהודית, שתחלק את העולם המוסלמי לשניים: ממרוקו ועד מצרים ומכאן ועד אירן. זה הרי מגוחך, אבל זו היתה התפיסה. היום אנו אמורים להיפרד מגוש-קטיף כדי לחזור לישראל הרבה יותר קטנה, אבל גם יותר חזקה – גם יהודית, עם שוויון זכויות מלא לאזרחיה הערבים, וגם דמוקרטית. לכן אני חושב שההחלטה הזאת ראויה וחשובה, אבל יש מיעוט שמתנגד, ואנו רואים את האבסורד בהצבעה בוועדות. גם ועדת הכספים וגם ועדת החוקה שיפרו את ההצעות, ובכל זאת המתנגדים לפינוי הצביעו נגדן, ורצו לעשות הכול כדי שלמליאה יבואו לקריאה ראשונה ההצעות המקוריות של הממשלה, ירוויחו זמן, יעשו טריק פוליטי, וסופו, שיאשרו החלטות הרבה פחות טובות. צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. אתם נתתם לנו, לשמאל, עם קומץ מאנשי הליכוד, להעביר גם בוועדת הכספים וגם בוועדת החוקה את ההחלטות שיאפשרו פיצוי יותר הוגן והתייחסות יותר עניינית למתנחלים. כאשר בוועדת החוקה, למשל, הפחתנו את הענישה, שתהיה יותר הגיונית, יותר רכה, ובצדק – תמכתי בכל ההצעות. כאשר אני רואה מה קרה לפני יומיים, כשאנשים יצאו להפגנה שאני לא מסכים אתה, אבל לגיטימית, ניסו לחסום כביש בצורה לא חוקית ופונו. היו לכם כמה דוברים מוכשרים, אמרו: אנו נלך בשיטות גנדי. זו לחלוטין לא היתה שיטת גנדי כאשר מתנחלת בועטת בבטנה של שוטרת ושוברת לה צלע. זו לחלוטין לא התנהגות מתורבתת כאשר מפרקים ניידת – בנות, לא איזה עבריינים אלימים, בנות מבית-אולפנה מפרקות ניידת, מפרקות חדר חקירה, קוראות קריאות נאצה לחוקרים רק בגלל העובדה שהם במקרה ערבים ולא יהודים. איזה מין התנהגות זאת? אני לא שמעתי את הגינויים, וזה רק מתחיל אחרי הפגנה שהיא לא חוקית, אבל לגיטימית. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: אני לא מתערב בדרך כלל בדברי נואמים, אבל אני שמעתי בכלי התקשורת וגם ראיתי בכתב גינוי חריף של מועצת יש"ע. אבשלום וילן (יחד): אבל זאת כמובן השיטה. מועצת יש"ע מארגנת את ההפגנה, ואחרי זה היא מגנה בחריפות את התנהגות אנשיה. או שהיא שולטת בהם, ואז היא מביאה אותם להפגנות, או שהיא לא שולטת בהם והיא לא לוקחת את הסיכון. לא היו שם רבבות, היו שם אנשים, קבוצה לא גדולה של 50, 60, 100 מפגינים באותו מקום, שמועצת יש"ע בחרה אותם. אלה אנשים שלה. זה לא איזה שוליים סהרוריים, שאין עליהם שליטה. כל הגינויים האלה, תסלח לי, זה גלגול עיניים לשמים. אבל אני פונה פה לשר רמון, איך אתם מאפשרים שאחרי התנהגות כזאת אלימה של בנות, כולן משוחררות, להוציא אחת שיש לה היסטוריה קודמת? מדוע אתם לא מחמירים ודורשים מרשויות המשפט לבצע שיפוט מהיר בכל אותם מתפרעים שעוברים על החוק? השר חיים רמון: דיברתי לפני 20 דקות כחבר כנסת, וכיוונתי לדעת גדולים. אבשלום וילן (יחד): יפה, אני מקווה שאכן תעשו את הדברים. אני רוצה לומר לך עוד משהו לסיום, אדוני השר. התפרסם היום בעיתונות ששר הביטחון, כנראה בעצה אחת עם ראש הממשלה, החליט להחליף את הרמטכ"ל ב-1 ביולי, שבוע לפני הפינוי. אני לא נכנס כרגע לכל האלמנט האישי, הרי אין פה שום דבר פוליטי, אלה סתם גחמות אישיות בלתי הגיוניות ובלתי מכובדות. בכל אופן, ב-30 שנה האחרונות לא החליפו רמטכ"ל לפני תום ארבע שנים. ראש השב"כ, בצדק, על-פי חוק, בהסכמתו, בהבנה עם ראש הממשלה, בניגוד גמור לכל מה שמפרסמים בתקשורת - לא היה שום מתח ביניהם, ראש הממשלה רצה שדיכטר ימשיך - הגיעו למסקנה שאחרי חמש שנים, על-פי חוק, יסיים את תפקידו. איך אתה כשר, איך אתם כשרי ממשלה, נותנים יד למצב ששבוע אחרי הפינוי מתחלף ראש המערכת, ואחרי זה אתם רוצים שהעסקים יעבדו כרגיל? אני פונה אליך מפה. יש רוב, אני מניח, של שרים שיגידו לראש הממשלה ולשר הביטחון - למיטב ידיעתי, על אישור הרמטכ"ל החדש מחליטה הממשלה. אנא הוכיחו שאינכם אומרי הן, אלא יש לכם שיקול דעת ואחריות כוללת לביטחון ישראל, לא פחות מאשר לשר הביטחון ולראש הממשלה, ותביאו לכך שלפחות חצי שנה ידחו את ההחלטה, שיאפשרו לצבא לעשות את הפינוי באופן מסודר. תאר לך, אדוני השר, מה יקרה. עמד פה מיכאל איתן וצייר תסריט מאוד בעייתי, כשהציג את החוק - אנו נאשר את החוק, אבל 30,000 מתנחלים שיחליטו להתנהג התנהגות הגונה על-פי חוק, כלומר לגיטימית, לא בדיוק חוקית, של ישיבה פסיבית וכו', והדמוקרטיה הישראלית לא תצליח להתגבר עליהם - יסבירו לנו אחרי זה שבדיוק החליפו רמטכ"ל. אני מזכיר לך מה קרה במלחמת יום כיפור, כשהחליפו אלוף פיקוד דרום והחליפו אלופים, ונתפסנו במלחמה קשה מאוד, עם שרשרת פיקוד צעירה ולא מנוסה. אותו דבר יכול לקרות גם פה. לכן אני פונה אליך ואל חבריך: יש לכם רוב בממשלה. אנא העמידו את ראש הממשלה ושר הביטחון במקומם. גחמות אישיות זה יפה מאוד, לא בבית-ספרנו כאשר מדובר בביטחון המדינה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לחבר הכנסת אבשלום וילן. אדוני השר וחבר הכנסת, המצב הוא כדלקמן; אנו קבענו כי יסיימו את הדיון נציגי הסיעות הגדולות ונציג הממשלה, השר המקשר שטרית, וכל אחד מהם יקבל עשר דקות. לפי חישוב פשוט, זה בדיוק הזמן מ-13:00 עד 14:00, ואז יתחילו ההצבעות בעזרת השם. השר חיים רמון: אדוני היושב-ראש, אם היית נותן לי לדבר ולא מוריד אותי מהדוכן, היית מגיע בדיוק בזמן. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: הבנתי שזה החישוב שלך. תאמין לי, אדוני השר, שגם לי יש עוד כמה דברים לומר, אבל מכיוון שהזמן חולק בין נציגי הסיעות, לא היתה לי אפשרות להעדיף סיעה אחת על פני חברתה. לכן אני מכריז על הפסקה בישיבה הזאת עד 13:00, אז בדיוק אחדש את הישיבה עם נאומו של חבר הכנסת צבי הנדל, ואחריו - חבר הכנסת אלי ישי. תודה. הפסקה עד 13:00. (הישיבה נפסקה בשעה 12:50 ונתחדשה בשעה 13:01.) היו"ר ראובן ריבלין: אני מחדש את הישיבה. סדר הדוברים בשעה האחרונה יהיה כזה: נציגי חמש הסיעות הגדולות ידברו. ראשונה תהיה סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, עם חבר הכנסת הנדל, שהוא גם האדם אשר מעורב אישית בנושא העומד לדיון. הוא אחד האנשים אשר החלטת הכנסת היא בהחלט החלטה שיכולה להיות תחנה בתולדות הציונות עבורו. הוא יהיה ראשון הדוברים מטעמה של סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. לאחר מכן ידבר ראש סיעת תנועת ש"ס, חבר הכנסת אלי ישי, אחריו ידבר חבר הכנסת לפיד, ואחריו ידבר חבר הכנסת פרס. יסיים חבר הכנסת גדעון סער, ויסכם השר שטרית, ואז אנחנו נתחיל במערכת ההצבעות. אני מתכבד לאפשר לחבר הכנסת צבי הנדל לומר את דבריו. לאדוני עשר דקות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מכובדי היושב בראש, חברי חברי הכנסת - - - עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): - - - אני הייתי מחוץ לירושלים. היו"ר ראובן ריבלין: מה אני יכול לעשות? חבר הכנסת דהאמשה, אנחנו אתמול קבענו – ואדוני גם בלילה דיבר ארוכות. היום עשינו הפסקה פה. חיים כץ (הליכוד): הוא דיבר גם דיבר בצהריים. היו"ר ראובן ריבלין: אין לזה חשיבות. זה סדר-היום, כי אחרת לא נגיע להצבעות. אין לנו אפשרות אפילו לסטות כהוא-זה. ברשותכם וברשות סגנית המזכיר, אנחנו מתחילים בהרצאתו של חבר הכנסת הנדל. בבקשה, אדוני. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מכובדי היושב בראש, חברי חברי הכנסת, הנוכחים ואלה שאינם נוכחים, שמעתי היום במסגרת ההסתה נגדנו גם את ההשוואות בין אנשי יש"ע לאנשי כהנא, גם מאלה שיודעים בדיוק את ההבדל. אתחיל במלה דיקטטור, דווקא היום כשנודע לנו – ועזבו את כל המלים היפות - שמפטרים את הרמטכ"ל. אני לא יודע, לא הספקתי לפנות לאקדמיה ללשון ולבדוק איזו מלה אחרת יש למהלכים כאלה, שהם דורסניים, חד-צדדיים, שהם בבחינת סתימת פיות. אולי רודן זאת מלה יותר מתאימה, אבל היא נראית לי דווקא יותר קשה. נראה לי שדיקטטור זאת המלה. שאף אחד לא ינסה לסתום לי את הפה ולהגיד לי, שכאשר אני אומר על ראש הממשלה הדורסני הזה שהוא דיקטטור, זאת הסתה. אין לי מלה אחרת. האדם עשה כל מה שניתן, בלי למצמץ, יחד עם חבריו החדשים מהשמאל והתקשורת, שנותנת לו רוח גבית בלתי רגילה, כל מה שאפשר לעשות בניגוד לרצונם. איך אני יודע? המבחן היחיד והאמיתי שאין עליו עוררין, עם כל הכבוד לכל באי הבית והנואמים, זה שהוא מפחד מהכרעת העם, כי לו רצה באמת להשכין שלום-אמת בראש ובראשונה בין יהודים ליהודים, הוא היה חוזר לעם. אני לא קובע איך. אפשר בדרך של בחירות, אולי אפילו עדיף. אפשר בדרך של משאל עם. כל דרך אפשרית. הרי האפשרויות שלך, אריק שרון, למשאל עם גדולות לאין ערוך משלי ושל חברי. הרי לך אין בעיה להביא לכאן את בוש ואת קלינטון ואת כל שועי עולם כדי לשכנע את הציבור בצדקת הדרך. כל כלי התקשורת עומדים לרשותך. אומר את האמת, קצת הופתעתי היום, שהתקשורת העזה להחציף פנים – גם אז בזהירות רבה - ולא אל אריק שרון, אלא אל שר הביטחון, אף שאני מכיר את שניהם. לא שר הביטחון החליט. אין לי צל צלו של ספק, שלולא ניתן גיבוי מלא ומוחלט, אולי אפילו הוראה מראש הממשלה, הרמטכ"ל היה ממשיך לכהן. מעניין אם אפשר למצוא בבית הזה, בין הציונים לפחות, מישהו שיכול להגיד מלה רעה על אדם ששירת את עמו בצורה יוצאת מן הכלל, והוא לא מן המחנה שלי, לא הקיבוץ שלו, לא התנועה שלו, לא הוא עצמו. הוא פשוט איש ישר. הוא גנרל אמיתי, חייל ששומר על מדינת ישראל, על העם שלו. יש לו אחריות. שומו שמים. הוא אמר על תוכנית ההתנתקות, שהיא תיתן רוח גבית לטרור. רצה הגורל והאמת טפחה בפנים של ראש הממשלה עוד לפני הביצוע, כי בעזרת השם זה לא יתבצע, לא יעקרו יהודים במדינה דמוקרטית תוך כדי מהלכים דיקטטוריים. הרוח הגבית נראתה בשטח. כל מי שלא עיוור ולא ציניקן, ראה את כמות הטילים, הפצצות, המרגמות על שדרות, על הקיבוצים ועל גוש-קטיף בהיקפים מדהימים של מאות ואלפים של פצצות. זו הרוח הגבית. זה העידוד הגדול שקיבלו כל הרוצחים, שהנה הם בטרור וברצח מנצחים. הרמטכ"ל הזה, למרות מלחמתו בטרור, למרות עבודה ישרה והגונה, הועף. מראים לנו מה הכיוון – מי שלא מסכים, כי המדינה זה אני, לא צבי הנדל. אדוני ראש הממשלה, לא אתה המדינה. המדינה זה העם. המדינה זה העם, ולא אתה. אפשר לפטר שב"כניק, את ראש השב"כ, שאומרים עליו – אני לא המומחה הגדול לזה – שאם הוא לא הטוב בין כל אלה שהיו בתפקיד, הוא בוודאי בין הטובים ביותר. אותו דבר לגבי הרמטכ"ל. השרים פוטרו בגלל דעותיהם. חברי הכנסת מאוימים חדשות לבקרים, וראש הממשלה בחוצפה אדירה מדבר על איומים? מי מאיים יותר ממך? חברי כנסת הם כעלה נידף, כי לא נעים להם, ראש הממשלה אמר, ראש הממשלה יעניש אותם. צריך הרבה כוח, אני מודה. לאט לאט הוא הופך את כולם, שלא מרצונם - - - אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אין שר? היו"ר ראובן ריבלין: סגנית מזכיר הכנסת, נא להודיע לממשלה שהדיבורים ברגע זה לא נכללים בזמן המוקצב לראש סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, שכן הוא יוכל לדבר עשר דקות מרגע ששר יהיה כאן, ומובן שההצבעה תידחה באותו זמן שהשר לא יהיה כאן. מובן שאני לא רוצה להפסיק את ישיבת הכנסת מפאת כבודה של הכנסת, אולם חבר הכנסת הנדל רשאי לדבר לציבור. הממשלה תשמע אותו, שכן היא מבקשת שהוא יצביע והכנסת תצביע אחר כך על החוק שלה. הנה כבוד השר רמון הגיע, כך שהכול בסדר. מרגע זה יש לאדוני עשר דקות, בבקשה. השר חיים רמון: אני סיימתי את תורנותי בשעה 13:00. היו"ר ראובן ריבלין: אני יודע, אני לא בא בטענות אל אדוני, אלא לממשלה. לממשלה יש אחריות קולקטיבית, השר רמון. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): השר רמון, תגיד את זה במשפט, אנחנו נתחשב בך. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת הנדל, בבקשה, יש לך עשר דקות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לכן אני אומר שאין לי מלה אחרת להתנהלות מהסוג הזה, ולכן אני אומר שכאשר הולכים לקרוע את העם, בניגוד למה שהשר חיים רמון אמר, יש דברים שבלידה לא שואלים עליהם, אבל כשמדברים על מוות שואלים. נולד בן-אדם – על זה שואלים, מוחאים כפיים. נולדה התיישבות ביש"ע – אין לשאול אף אחד, צריך לשמוח שהציונות במיטבה. מי שהחליט להקים את גוש-קטיף הוא לא אחר מהשמאל הישראלי, כי הוא הבין שזה חשוב למדינת ישראל, כי אין אלטרנטיבה, כי יש שם בעיות שחייבות פתרון. ובישיבת הממשלה אמרו שזה אחד האזורים, יחד עם בקעת-הירדן, שיסופחו לישראל, רק שצריך קודם לפתור את בעיית הפליטים, כי רוב רובם של המתיישבים הערבים שם טוענים שזה לא ביתם, שביתם ביפו, ברמלה, באשקלון, ולשם הם לא יחזרו בעזרת השם. הבעיה הזאת תהיה לפתחנו עד שלא נפתור אותה בהסכם שלום אמיתי, עם כל מדינות העולם, לרבות העולם הערבי בסביבה, במזרח התיכון, ונבנה להם בית, שלא יוכלו לעמוד ולהתריס כנגדנו, כי תמיד יגידו שהביוב שם זורם ברחובות בגללנו, שהפליטות נולדה מאתנו. ולכן כולם הבינו שאין ברירה ואנחנו חייבים להתיישב שם. הצליח השמאל, בעידוד אדיר מהתקשורת, להשניא את חבל הארץ הזה על עם ישראל. ולכן בכל תוכנית מדינית - תמיד עזה תחילה. והנה, ראה זה פלא, היה עזה תחילה גם באוסלו א', ומאחר שהרוצחים האלה לא הסתפקו בזה, סיפחו עוד קצת, גם את יריחו, ואז היו עזה ויריחו תחילה. זה היה אוסלו א'. ורבין זיכרונו לברכה אמר: פה אני עושה את זה, לא בפעימות כמו באוסלו ב', בבת-אחת, אני מפנה את כל חבל-עזה. וראה זה פלא, הזיכרון הקצר של העם מנוצל פעם נוספת. אף שלמעלה מ-90% משטחי חבל-עזה כולו, לא העיר, אלא כל חבל-עזה, לא בידינו, הוא בידי הרשות הפלסטינית, ולכן הטרור הוא כפי שהוא היום, עם פצצות המרגמה, עם המפעלים, עם הטילים, כי 12 שנה אנחנו כבר לא בחבל-עזה, אבל בדמגוגיה טוב להשתמש, גם אם זה לא נכון. וחוזרים על המנטרה הזאת פעם נוספת ועוד פעם: בואו נצא מעזה. חשוב שתדעו כולם, אנחנו כבר מזמן לא בחבל-עזה, הפעם יש רק דבר אחד – מגרשים יהודים מגוש-קטיף ומצפון השומרון. שום דבר אחר. לא מתנתקים משום דבר, לא משתנה שום דבר, חוץ מדבר אחד: מגרשים יהודים מגוש-קטיף ומצפון השומרון במהלך דיקטטורי גמור. היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת, אני חושב שחבר הכנסת הנדל ראוי - אני לא אומר שאתם מחויבים לשמוע – חבר הכנסת זאב, חבר הכנסת הנדל פה זועק מדם לבו. מי שלא רוצה, יהיה בחוץ, אבל לא יהיה אפשר להפריע לו ולא לאף אחד אחר שיבוא בשעה האחרונה וידבר. בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לכן, אני אומר, שאף אחד לא ינסה לרמות את עצמו לפחות, אחרים מותר. בן-אדם, שלא ירמה את עצמו. אין שום יציאה מחבל-עזה, את זה כבר עשינו לפני 12 שנה. את הנזקים אנחנו חוטפים כבר 12 שנה. המפעלים שמייצרים שם פצצות וטילים, הם פועלים 12 שנה, ואת התוצאות אנחנו רואים בשדרות, בקיבוצים, בנגב המערבי, בגוש-קטיף. ועכשיו משתמשים בזה פעם נוספת, כי יועץ התקשורת של ראש הממשלה, כשאריק אמר לו: תראה, מעזה כבר יצאנו – הוא אמר לו: עזוב, העם לא יודע את זה, העם לא מבין, חיים רמון ישכנע אותו. ולכן תגיד עוד פעם: בואו נצא, נוציא את הילדים שלנו מעזה. היו"ר ראובן ריבלין: לזכותו של חיים רמון צריך לומר שהוא עקבי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הוא עקבי, והוא דובר מספר אחת של מחנה השמאל, הוא היה צריך לקבל את אות היקיר שלהם. מאחר שהצליחו להשניא על העם את חבל הארץ הזה, אף שכבר 12 שנה הוא לא בידינו, פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם חוזרים על זה, וכשאתה מנסה להראות את העובדות, שאין חייל אחד ב-91% מהשטח, ש-9.2% שנשארו הם בידי ההתיישבות, וזה רק גירוש גוש-קטיף, אין פה שום עזיבת עזה, אומרים לי: איך זה יכול להיות, בתקשורת כל הזמן אומרים חיים רמון וחבריו שצריך לצאת מעזה, להוציא את הילדים שלנו מעזה. מה לעשות, הם מצליחים - - אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הילדים של רמון. היו"ר ראובן ריבלין: אל תפריע לו. אל תפריע לו. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - כי כל כלי התקשורת מגויסים לעניין הזה. לא רק המהלכים המדיניים, גם החוק הזה נעשה בצורה דורסנית שאין כדוגמתה, והכול כדי לשרת את המטרה. חשבו ראש הממשלה וחבריו, שככל שיעשו את החוק גרוע יותר, בשביל להצדיק את הגירוש הזה, אין ספק שתושבי גוש-קטיף יצאו לרחובות ולסמטאות ולצמתים וישרפו צמיגים בשביל לקבל עוד כסף, ואז במערכת ההסברה יוכלו להגיד: אלה תאבי בצע, רודפי בצע כסף, הם לא אידיאולוגים. שומו שמים, עברו חודשים והם לא יצאו להפגין ולא רצו כסף, אנשים רוצים להישאר בביתם, זה הכול. זה לא משרת את האינטרסים, כי רצו לגמד את האידיאולוגיה של המתיישבים האלה, להפוך אותם לזבל, כי כבר אמרו שונאי ישראל הגרועים ביותר, שבשביל להכפיש שמו של יהודי, דבר על כסף, וחשבו שעכשיו נוכל לדבר על כסף. זה לא הצליח, המתיישבים לא הלכו להפגין על כסף, כי הם באמת באמת אידיאליסטים. הציונות עדיין לא פסה אצלם, והם רוצים להישאר שם. ואז התחיל תהליך חדש. פתאום כל מה שעושה מישהו מתנועת "כך", שהוצאה מחוץ לחוק, בשמות כאלה או אחרים, "כהנא חי" אהין, "כהנא חי" אהער - פתאום ראש הממשלה לא יודע את ההבדל, וביום חמישי בנאום לאומה, בכל הערוצים, בפריים-טיים, ב-20:05, הוא אומר: כל אלה מכהנא ויש"ע. מילא חיים רמון, גם הוא יודע, נניח שהוא לא יודע את ההבדל, אולי מישהו משינוי לא יודע את ההבדל, או ממרצ. אריק שרון, כל מתיישבי יש"ע זה כהנא? אתה לא מתבייש? מה אתה מוכן לעשות כשאתה יודע שאתה לא צודק, כשאתה יודע שאתה הולך לעשות את המהלך הזה, הדורסני, מסיבות פסולות, מושחתות, אישיות? הרי אתה עצמך יודע שאין פרס גדול מזה לטרור, וההוכחה שאתה יודע, שלא יכולת להמשיך להסתכל בעיניו של הרמטכ"ל. והוא שאמר, ולא נסוג מאמירתו, למרות כל הלחצים, והיו עליו המון לחצים, שזה נותן רוח גבית לטרור הרצחני, הוא לא חזר בו למרות כל הלחצים. החוק אותו דבר. כשבאתי לוועדת הכספים ואמרתי: רבותי, רוב מתיישבי גוש-קטיף לא רוצים כסף, לא רוצים כסף, הם רוצים במקרה הכי גרוע, אם חס וחלילה ניכשל במשאל עם – יהיה משאל עם, על אפם וחמתם של כולם, ש"ס בעזרת השם יצטרפו, הם יודעים את האמת. חייבים לחזור לעם, אי-אפשר להסתתר מאחורי הדמגוגיה ומאחורי הדיקטטורה וההפחדה היומיומית. או בחירות או משאל עם. חייבים לחזור לעם. העם לא ייתן שתהיה התנתקות. לא תהיה התנתקות. יהיו עצובים, חיים רמון בראשם אולי, יש עוד כמה שיהיו עצובים – או בבחירות, ריבונו של עולם, תנו להם להעביר את גוש-קטיף כמו שהוא, לא רוצים כסף. תקימו גוש-קטיף באזור דומה לו, כי החקלאות דורשת את זה, באזור שהוא ריק. עמדו על הרגליים האחוריות, נלחמו בי כאילו מי יודע מה, כאילו איזה שונא ישראל הגיע. התברר לי למה. יונתן בשיא הוא יושב-ראש דירקטוריון "מהדרין". אני אומר את זה פה בפעם הראשונה, לא רציתי להגיד לפני שבדקתי את זה עד תום, והפרדסים שביקשתי שיפנו, 3,500 דונם הם של "מהדרין", שהוא יושב-ראש הדירקטוריון שלה, והוא אמר שאי-אפשר, ויש שם עוד 4,000 דונם. אתי לבני (שינוי): הוא לא יכול לענות לך. מה זה? היו"ר ראובן ריבלין: חברת הכנסת לבני. חבר הכנסת הנדל, אני אבקש לדבר רק על דבר שיכול מישהו להשיב כאן עליו. אתי לבני (שינוי): מה זה? אילו דברים אלה? היו"ר ראובן ריבלין: חברת הכנסת לבני. חבר הכנסת הנדל, אני מבקש ממך שלא להאשים מעל הבמה אדם שלא יכול להשיב לנו. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אין לי ספק שהממשלה שתשיב בסוף הדיון, תוכל להכחיש את זה. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו לא בפרוצדורה שהממשלה משיבה, לכן אני מבקש מאדוני. לאדוני יש מספיק מרחב לזעקות אמיתיות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): יש באותו שטח עוד כ-4,500 דונם שהם שטח אש של צה"ל לרובאי-2 - ומי שיודע זה לא טנקים ולא שום דבר. בהבל-פה אתה יכול להגיד: שטח האש הזה עובר למקום שבו אני רוצה להקים את שולמית או שמומית, אני יודע, את היישובים האלה. בהבל-פה יושב חבר הכנסת דני יתום בוועדה, והוא לא מהימין הקיצוני והסהרורי, ואומר: ריבונו של עולם, העתקת בסיס טירונים של רובאי-2 זה כלום לעומת ההתיישבות, ולא הסכימו. אפשר לדרוס ולרמוס, ואולי בכל זאת הם יצאו להפגין על הכסף. זה שלא רוצים כסף ורוצים יישוב חלופי, לא עוזר. כך זה כמעט עם כל קטע. דיברתי על זה גם אתמול. בעלי העסקים ביקשו: ריבונו של עולם, זה חוק גזל אמיתי. אנחנו מבקשים אופציה שאפשר יהיה לעשות שמאות; שהשמאי הממשלתי יעשה שמאות ויעריך את השווי. ולא הסכימו, כי יכול מאוד להיות שהערך האמיתי יהיה גבוה יותר - ובוודאי זה כך - ממה שהם קבעו בחוק. לכן, רבותי, כל ההתנהלות - הכול אצלי מתחבר: גם ראש השב"כ, גם הרמטכ"ל, גם צורת החוק הזה, גם האי-רצון להעתקת יישובים. זה גם היום הקובע שהוא היום שהחליטה עליו הממשלה - בינתיים, אדם צמח בשנה, כי הביצוע, אם יהיה חס וחלילה, יהיה שנה וחודשיים אחרי החלטת הממשלה. זה לא משנה, אם הוא לא היה ביום הקובע בן 55. הכול דורסני ועם שנאה. אני לא מאמין שהיום ייעשו הרבה שינויים בהסתייגויות, כי הכול עובד כמכונה דורסנית בהצבעות. אבל, אני בטוח שתבוא חקיקה מתקנת. גם אם לא תהיה התנתקות, ובעזרת השם לא תהיה התנתקות, כדי שההיסטוריה לא תראה שהממשלה מבזה מתיישבים חלוצים, החוק הזה צריך להיות מתוקן סעיף אחר סעיף. אני בטוח שכולכם תעזרו לאותם חברי כנסת ישרים והגונים שירצו לתקן את החקיקה הזאת, ובתוך חודשים ספורים יונח פה חוק מתוקן הרבה יותר, שלא ילך לביצוע כי העם לא רוצה התנתקות. מי שבורח ממשאל, יודע שהוא במיעוט מזהיר. אנחנו, בעזרת השם, ננצח. בעזרת השם, נישאר בגוש-קטיף עוד הרבה הרבה אחרי שישכחו את הממשלה הנוכחית. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. כל צדיק באמונתו יחיה. רבותי, אני מזמין את יושב-ראש תנועת ש"ס, הרב אלי ישי, כלומר חבר הכנסת אלי ישי. אינני יכול לומר תארים אקדמיים או רבניים, אבל אני מזמין את האיש היקר. לרשותך עשר דקות, ואנחנו מבקשים לעמוד בלוח הזמנים. אליהו ישי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הדיונים על ההתנתקות החלו לפני כמה חודשים, והיום הדיון הוא על חוק פינוי-פיצוי, ויש התגוששות של ימין ושמאל ורעיונות למשאל עם. העם צופה בנו ורואה אותנו, ואני חושב שכל העולם צופה מנגד, כיצד המהלכים האלה מתפתחים, לאן זה מוביל ואיך מתקדמים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת רמון, שומעים אותך יותר מאשר את הדובר. אליהו ישי (ש"ס): אבל, דומני שעוצמת המאבקים הפוליטיים או המאבקים בין הימין לשמאל על משמעויות הפיצוי והפינוי ועקירת היישובים והפיצויים ליישובים תופסים יותר ויותר את הבית הזה, את חברי הבית, את התקשורת ואת מעצבי דעת הקהל. אינני יודע אם אנו, כנבחרי ציבור, מביטים אל התאריך שבו צריך הלכה למעשה לבצע את הדבר הנורא מכול - להוציא משפחות, ילדים, הורים, בתי-כנסת ובית-קברות. אני חושב שאנו צריכים יותר ויותר להתבונן, כל אחד במראה על עצמו, ולראות איך אנו כחברי הכנסת ואיך הממשלה מתכוננת לבצע את התהליך הקשה והנורא. יש דיבורים על הסתה ופגיעה באנשים. פה אני מנצל את ההזדמנות לגנות שוב כל אלימות פיזית ומילולית. זו לא דרכנו, כפי שאמר הרב עובדיה יוסף. זו לא דרכה של תורה. בסוף, חס וחלילה, נגיע למלחמת אחים ולקרע בעם. אין ספק שאם אנו, כנבחרי ציבור, לא נגלה אחריות כלפי מה שמתרחש, הסכנה תהיה גדולה וההידרדרות תביא אותנו, חס וחלילה, אולי למלחמת אחים ואולי גם לקרע בעם. היום, ככל הנראה יעבור החוק ברוב. אבל, יום אחרי צריכים להביט על אותו יום שבו יצטרכו לבצע זאת. ש"ס, כמפלגה שהיא בעד תהליך מדיני, רוצה בדיאלוג. הרב יוסף אמר זאת ופסק זאת לפני עשרות שנים. פיקוח נפש דוחה את התורה כולה. אם אפשר להציל חיי אדם, אין דבר גדול וחשוב מחיי אדם. אבל, ההתנגדות שלנו ליציאה החד-צדדית ברורה. אנו בטוחים וברור לנו שזו טעות וגם טעות היסטורית. אנסה לצטט את מה שאמר הרב יוסף: שמא יאמרו הגויים ידנו רמה. אפשר אולי להבין, כשערפאת עוד היה מנהיג הרשות הפלסטינית, שהוא לא היה פרטנר וזו ברירת מחדל ואין עם מי לדבר, ומבצעים התנתקות. לא הסכמנו, אבל אפשר אולי היה להבין. היום, יש עם מי לדבר, ועובדה שיש דיבורים. יש פסגה, יש תמונות, והייתי אומר שיש אפילו משא-ומתן מתקדם על תיאום ההתנתקות. אם אז לא היה עם מי לדבר והיום יש עם מי לדבר, מדוע לא ייעשה הדבר הזה בהידברות, בהסכמה, בהסכם, בתהליך מדיני? הרי הממשלה קיבלה על עצמה מפת דרכים. יש מפת הדרכים שהממשלה אישרה. במסגרת מפת הדרכים, אפשר לנהל משא-ומתן. מדוע לעשות זאת באופן חד-צדדי? ואז, באמת נהיה מול תמונות קשות ביותר. אזרחי מדינת ישראל בחבל-עזה וביהודה ושומרון, שצריכים להיעקר מבתיהם ללא הסכם, לא יוכלו להבין זאת. יש אומרים שאם יהיה משאל עם, יקבלו את הדין. קודם כול, אני עדיין לא רואה רוב למשאל עם. עוד מעט אגיד את דעתי על משאל עם. אלה סתם מספרים. יש 40-50 חברי כנסת בבית הזה שהם בעד משאל עם? פעם, כשהוא עשה תהליך מדיני וניסה להתקדם, ברק קם והודיע שהוא מביא את ההחלטה לעם. יכול להיות שזה באמת היה רעיון שהוא מביא כממשלה, קואליציה ואופוזיציה, החלטה לעם, ואולי גם הרשות הפלסטינית תביא החלטה לעם - - - מל פולישוק-בלוך (שינוי): מישהו שאל את העם כאשר עלו להתיישב שם? אליהו ישי (ש"ס): עוד מעט אתייחס לנושא של משאל עם. היו"ר ראובן ריבלין: זו קריאת ביניים מאוד מקורית ב-48 השעות האחרונות. אליהו ישי (ש"ס): יכול מאוד להיות, כמו שברק אמר אז, שהוא מביא למשאל עם, ואבו-מאזן יביא למשאל עם, ושני העמים יחליטו שהם רוצים לעשות שלום. אדרבה, מי נגד זה? מי יכול לקום ולומר: אני נגד שלום? אין אחד כזה במדינת ישראל, אין יהודי שיאמר זאת. אבל, זה לא קורה. מדברים על משאל עם, ויש לזה לכאורה יתרונות וגם חסרונות. ננסה לנתח זאת ולהבין מהו משאל עם. וכי אם יהיה משאל עם, למישהו יש ספק בתוצאה? אף אחד לא חולק פה. התוצאה תהיה ברורה - העם יאמר כן להתנתקות. לפחות שיביאו הסכם גלובלי. הסכם גלובלי לעם, זה נשמע הגיוני יותר. ואז, מה יהיה אחר כך? יתחילו להאשים שערביי ישראל, שערבים גירשו יהודים, כי הם הצביעו במשאל העם. אפשר יהיה לבוא ולומר: אם עושים משאל עם, נעשה משאל עם על העוני או על נושאים נוספים אחרים. אני לא מסתיר זאת. אם כבר רוצים ללכת למשאל עם, אפשר ללכת באמת לעם ישראל. אנחנו נמצאים בשנת בחירות. בואו נלך לעם ישראל היום. יקבלו החלטה על מנת למנוע קרע בעם, נלך למשאל עם אמיתי. משאל עם אמיתי זה בחירות. אם טוענים בליכוד, אנשים שהם בעד משאל עם, שאין מנדט לראש המפלגה שלהם, שהוא ראש הממשלה – אנא, קומו ותצביעו בעד הקדמת הבחירות, לכו לעם ותאמרו: רבותי, זה הליכוד, אנחנו רוצים לבוא לעם ולומר מה אנחנו מתכננים. את הדגל החברתי קיפלנו, את הדגל המסורתי קיפלנו, את הדגל המדיני קיפלנו, אפשר לבוא לעם באומץ-לב. זה משאל עם אמיתי, זה משאל עם שמתבקש. ואולי באמת יעשו את זה גם ברשות הפלסטינית. שם הם כבר עשו בחירות, הסמיכו את אבו-מאזן לעשות את התהליכים שהוא רוצה לעשות. פה לכאורה הממשלה לא הוסמכה ולא קיבלה מנדט למהלך הזה. אני בכלל חושב שכאשר אנחנו רוצים לעשות שלום עם שכנינו, אנחנו צריכים קודם לראות איך אנחנו עושים שלום בתוכנו. המצב בחברה בישראל בכי רע. מעולם לא היה מצב שבו אנו עדים למאות אלפי ילדים שישנים בלי אוכל. מעולם לא היה מצב כה קשה, שלקשישים ולילדים חולים אין תרופות והם מגיעים עד מוות. מעולם לא היה מצב, שיש בתי-תמחוי בכל עיר ועיר בארץ. מעולם לא היתה חרפה שכזאת. באתי היום מפגישה עם ראש הממשלה. במהלך כל התקופה האחרונה אני מנהל משא-ומתן ובוחן אפשרות, ואמרתי כאן מעל הדוכן, שאם אוכל להביא מזור לילדים הרעבים, למשפחות שמתמוטטות וקורסות, אני אהיה מוכן לשמוע כל דבר. אבל, לצערנו הרב, הפכנו את כנסת ישראל, אולי את המפלגות, לבורסה. יש x מנדטים, כך וכך מאות מיליונים. כמה מנדטים אתה, כך מאות מיליונים. מקצצים מיליארדים. 6.4 מיליארדים עולה הפינוי, יש כסף, ולילדים רעבים אין כסף? או שכן מוכנים לתת כסף לאותם ילדים, אבל לא בצורה מכובדת. יש כל מיני הצעות, כמו הזנה. זה טוב, למה לא, בסדר גמור. אבל זה מחליף את הקצבאות? כשהייתי ילד, היו תלושים בצבע כתום, תכלת, צהוב, אם זיכרוני לא מטעה אותי, של גרושים, של עשרות אגורות ושל לירות. כשבאתי לקנות לחם וחלב, אמרו לי: תעמוד בצד, ילד, אתה עם התלושים תעמוד בצד, אתה סוג ב'. זה ביזיון, זו בושה, זה סוג ב'. אולי עכשיו ניתן זאת לכל ילדי ישראל, לכל המשפחות ברוכות הילדים ולכל המשפחות העניות. אגב, 84% ממקבלי קצבאות הילדים עובדים. אמרו שכולם פרזיטים מובטלים. 92% ממקבלי קצבאות הילדים הם משפחות של 1-4 ילדים. 8% הם משפחות של 4-11 ילדים. מה קרה? רוצים להפוך את האזרחים האלה לסוג ב', רוצים להנציח את העוני, רוצים לגדל אותם על בושה ועל חרפה, שימתינו בתור בבתי-תמחוי. אחר כך יגידו שרוצים לתת לאנשים האלה חכות ולא דגים. כבר הפסיקו לתת ולדבר על חכות, אפילו את הפירורים לא נותנים. סרדינים לא נותנים, בושה וחרפה. מה קרה, זו מדיניות? זה לב-לבי, זה לב-לבה של התוכנית החברתית שלי. אמרתי לראש הממשלה: אני אמשיך במאבק, במלחמת ההתשה להגנה על ילדים ולהגנה על רעבים. לא יכול להיות שבשעה הקשה הזאת, שהעם ממש נקרע, חס וחלילה, לקראת פילוג או לקרע או למלחמת אחים, מרעיבים יותר ויותר ילדים ומשפחות. רן כהן (יחד): אלי, באמת, אם נישאר ברצועת-עזה יהיה אוכל לילדים? אליהו ישי (ש"ס): לא אמרתי את זה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כהן, אנחנו חייבים ב-14:00 לסיים. נתתי במקום חמש דקות עשר דקות, לראש סיעה. אליהו ישי (ש"ס): חד-הוריות, זוגות צעירים, ילדים, מוגבלים, נכים - - - היו"ר ראובן ריבלין: אני לא יכול להפסיק את אדוני כשאדוני זועק את זעקתם של ילדים, אבל אדוני צריך להבין שהיו לו עשר דקות לדון בעניין, והוא הקדיש עשר דקות לנושא האחר. אני מבקש לסכם את הדברים. אליהו ישי (ש"ס): אדוני, יש פה מחלוקת. דינא דמלכותא דינא, אנחנו מקבלים, אבל צריך להתמודד עם המצוקות האמיתיות בעם ישראל, עם הבעיות החברתיות במדינת ישראל, לעשות קודם כול שלום בתוכנו. זה תפקידם של מנהיגים, זה תפקידו של ראש הממשלה. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו נצביע נגד פינוי-פיצוי. אנחנו בעד תהליך מדיני, ואני חושב שזאת הזדמנות יוצאת מן הכלל לקדם תהליך מדיני ולהגיע להסכמה ולהסכם, ולא לתהליך חד-צדדי. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה ליושב-ראש תנועת ש"ס, חבר הכנסת אלי ישי. אני מזמין את ראש האופוזיציה וראש תנועת שינוי, חבר הכנסת טומי לפיד, לדבר בשם התנועה, ולא בשם האופוזיציה. עשר דקות גם לאדוני, ואחריו – יעלה ויבוא חבר הכנסת שמעון פרס, שהוא המשנה לראש הממשלה, אבל יעלה כחבר הכנסת בשם סיעת העבודה. יוסף לפיד (שינוי): אכן, אדוני היושב-ראש, אני מדבר עכשיו בשם סיעת שינוי, אני לא יכול להתיימר שאני מייצג את כל הדעות של האופוזיציה, שהיא מפולגת בנושא הזה של חוק פינוי-פיצוי. אדוני היושב-ראש, בוודאי יעניין אותך לדעת שהמנהיג הרוחני של ש"ס כינה אותי השבוע בדרשה "כלב". אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): איך? יוסף לפיד (שינוי): כלב. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לא, איך הוא אמר? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אריאל. יוסף לפיד (שינוי): אני לא אכנה את הרב עובדיה יוסף "כלב", מפני שלי יש רספקט לחיות. אבל אני תוהה אם מנהיג רוחני של איזו מפלגה, המתיימר להיות רב מלומד - - - יצחק וקנין (ש"ס): זאת המצאה שלך עכשיו. משולם נהרי (ש"ס): אתה ממציא. היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת, אני אתחיל להוציא מהאולם. אנחנו מוגבלים בזמן, ויש לנו עשר דקות. קריאות ביניים ממין העניין יישמעו, הפרעות - בשום פנים ואופן לא. אליהו ישי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, הערה אחת. אנחנו יוצאים החוצה, כי אנחנו לא רוצים להשתתף בהצגה - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת ישי, אדוני אמר את דברו, תודה רבה. חבר הכנסת לפיד, בבקשה. יוסף לפיד (שינוי): הואיל ואני לא מאמין שרב בישראל, ועוד רב חשוב בישראל, משתמש בביטויים כאלה, אני מניח שיש פה בעיה נפשית, ואולי שר הבריאות יבקש מהפסיכיאטר המחוזי לבחון את מצבו הבריאותי של הרב עובדיה יוסף. צריך להגיש לו את הטיפול שהוא ראוי לו. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו לא נוהגים, מעל במת הכנסת, לומר דבר על מישהו שלא יכול להשיב. אבל אם אדוני אומר שהוא אמר - - - יוסף לפיד (שינוי): לא הוא משיב, אני משיב, אדוני. הוא לא הזמין אותי. היו"ר ראובן ריבלין: אם אדוני צודק שהוא אמר וכינה אותו, אז הוא רשאי לומר את דבריו, בין שאני מסכים ובין שאני לא מסכים. יוסף לפיד (שינוי): במה שנוגע לחוק פינוי-פיצוי, הסיעה שלנו תצביע בעד החוק. אני לא מבין את התרעומת של המחנה הלאומי נגד החוק הזה. הרי אחד מן השניים, חברי. אם בסופו של דבר ההתנתקות לא תתבצע, החוק הזה לא יגרום שום נזק למתיישבים, למתנחלים. אין התנתקות, אין פיצוי, אין פינוי, שום דבר. אבל אם ההתנתקות כן תתבצע, אז מה אתה רוצה, שלא יפצו את המתנחלים? שיוציאו אותם מבתיהם ולא ייתנו להם פרוטה? היו"ר ראובן ריבלין: לא הבנתי, אדוני. אדוני מבקש שאנחנו נפצל את החוק? כי אני העליתי רעיון כזה. אנחנו נצביע בעד הפינוי. אם לא יאושר, אז בלאו הכי לא צריך לתת פיצוי. אם יאושר, חלילה, לטעמי, אז בוודאי נצביע בעד הפיצוי. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אנחנו נגד הפינוי, לא נגד הפיצוי. היו"ר ראובן ריבלין: אם אדוני מסכים לעניין כזה וישכנע את הממשלה, יש בזה היגיון רב. יוסף לפיד (שינוי): חוק פינוי-פיצוי מדבר על נושא אחד: אם אכן אנשים יפונו מבתיהם, צריך לפצות אותם. אם לא יפונו מבתיהם, אז לא צריך לפצות אותם. היו"ר ראובן ריבלין: אבל הם ירדו לאולם המליאה מקשה אחת. באים ואומרים: פינוי ופיצוי. זאת אומרת, מי שרוצה להצביע בעד הפיצוי, חייב להצביע בעד הפינוי. יוסף לפיד (שינוי): כן. אבל, אדוני היושב-ראש, אני מבין את הלכי הרוח שלך, אבל בוא תסכים אתי שאם החוק הזה לא יעבור היום, פה ועכשיו, אז ממילא אין בעיה עם הפיצוי ולא עם שום דבר. ואם הוא כן יעבור, אז מה? לא רוצים לפצות? היו"ר ראובן ריבלין: אדוני, אני הבנתי, בסדר. אדוני לא שכנע אותי אבל הבנתי. יוסף לפיד (שינוי): טוב, אנחנו באים לנושא הזה מכיוונים הפוכים. הדבר השלישי שרציתי לומר בנושא זה הוא, שאם יש ויכוח גדול בשאלה אם הצבא צריך לבצע את הפינוי או המשטרה, אני בדעה שלא הצבא ולא המשטרה. אני בדעה שאחרי שכנסת ישראל תחליט מה שתחליט וזה יהיה חוק מדינה, אז מתיישבי גוש-קטיף יתפנו באי-רצון אבל מרצון, כי הם מחויבים לציית לחוקי המדינה, ובזה מסכים אתי גם יושב-ראש הכנסת, שמתנגד לחוק הזה. אם אנחנו נחוקק את החוק הזה, אנחנו לא צריכים להזדקק לא לשוטרים ולא לחיילים אלא למצפונם של מתיישבי גוש-קטיף, שחייבים לציית לחוקי המדינה. היו"ר ראובן ריבלין: בוודאי. יוסף לפיד (שינוי): הדבר הזה הוא פרק חדש בתולדותינו, ואני לא אכנס עכשיו לכל הפלפול בנושא זה. אומר רק דבר אחד: הדבר הזה נועד למצוא דרך להסדר שלום עם הפלסטינים. זאת הסיבה שאנחנו מצדדים בכך, לא מפני שלבנו לא כואב יחד עם לבם של המתיישבים בגוש-קטיף, שהתיישבו שם כחוק, על דעת ממשלות ישראל מהשמאל ומהימין. אנחנו נתמוך בכל עזרה שתינתן למתיישבים המתפנים. אנחנו רוצים להתקדם לשלום, ואנחנו לא יכולים לתפוס שליש מהמקום הכי צפוף עלי אדמות, עם 7,000 איש, כשבשני-שלישים של השטח חיים מיליון וחצי איש. יכולים לדבר אתי פה בשם כתבי הקודש והתורה. התורה היא מסמך הומניסטי. המצב שם נוגד כל הומניזם. לכן, אנחנו נאלצים בכאב לב לפנות. אני שמעתי, שלמרות העלייה לרגל של המשנה לראש הממשלה, מר שמעון פרס, שבניגוד לכל מה שהבטיח לי ולעולם כולו באופן חד-משמעי, שעד שלא יודיעו מש"ס שהם תומכים בהתנתקות, הוא לא ישב אתם בממשלה. לא רק שהוא לא חיכה שזה מה שהם יודיעו, הוא הלך לשכנע את עובדיה יוסף שש"ס תצטרף לממשלה, כי תנועת העבודה לא יכולה בלי ש"ס; נכון, מר פרס? תנועת העבודה לא יכולה בלי אפליה דתית, תנועת העבודה לא יכולה בלי בחורי ישיבה שלא מתגייסים לצה"ל. מפלגת העבודה לא רוצה נישואים אזרחיים, מפלגת העבודה לא רוצה חופש תחבורה בשבת. מפלגת העבודה זקוקה לעובדיה יוסף. ואם אתם לא יודעים זאת, תשאלו את שמעון פרס. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אני עוד מעט אבכה. יוסף לפיד (שינוי): שלא לדבר על כך, שגם ראש הממשלה אומנם לא הלך ברגל אל הרב עובדיה יוסף, אבל גם הוא ניסה לשכנע אותו באמצעות שליחו אלי ישי ולא הצליח. אני רוצה לשבח את ראש הממשלה על דבר אחד, שהוא ונתניהו ביחד סירבו להיכנע לסחטנות של ש"ס ולהסתכן בדמגוגיה הש"סית ועמדו בפרץ ושמרו על המסגרות הרופפות של התוכנית הכלכלית שאנחנו עמדנו מאחוריה ובעזרתה שיפרנו את המצב הכלכלי במדינה. אני לא יודע אם זו המלה האחרונה בנושא זה - - - זאב בוים (הליכוד): זה חוק התקציב. יוסף לפיד (שינוי): אנחנו נצביע בעד התקציב - - - משה גפני (דגל התורה): לא מעניין אותו תקציב ולא מעניין אותו כלום. העיקר – החרדים. המדינה מעניינת אותו? היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גפני, אין חידוש גדול בדבריך. חברת הכנסת גמליאל, כרגע מדבר חבר הכנסת יוסף טומי לפיד ולא אחרים. חבר הכנסת רן כהן, תודה. יוסף לפיד (שינוי): אנחנו בעד התקציב שאישרנו בישיבת הממשלה כשהיינו שרים בה. מה שמובא היום זה לא אותו תקציב. אתם שיניתם את התקציב. אתם מכרתם את התקציב לחרדים. נסים זאב (ש"ס): אתה עצמך אמרת שלא - - - יוסף לפיד (שינוי): אחרי שניסיתם את כל האלטרנטיבות ונכשלתם, צריך להיות ברור לכם, אדון שרון ואדון פרס, שיש לכם רק מוצא הגיוני אחד: להקים את מממשלת האחדות הלאומית של שלוש המפלגות הגדולות החותרות לשלום. כל ממשלה אחרת היא ממשלה גרועה, לא נכונה, לא ייצוגית, לא מייצגת את רצון העם ולא מובילה לשלום. אסור לכם לנסות לקיים הסדר אחר, וכל פעם שתצטרכו קולות, לרוץ עם ה"פישקע" ולחלק כספים. אתם חייבים להקים את הממשלה שתוביל את המדינה הזאת גם לשגשוג כלכלי, גם לשלום וגם לשלטון נקי ומתוקן. אין שלטון נקי ומתוקן עם יהדות התורה ועם ש"ס. משה גפני (דגל התורה): רק עם פריצקי. יוסף לפיד (שינוי): נכון, לכן אנחנו זרקנו אותו ואתם תקבלו אותו. אתם תקבלו אותו, כי אתם באמת מבינים אותו. משה גפני (דגל התורה): בחיים יהדות התורה לא היה עליה רבב. אנחנו יותר ותיקים מכם בכנסת. רבב לא היה על יהדות התורה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה, חבר הכנסת גפני. אתה מאוד פעיל, אבל כרגע אתה לא בזכות דיבור. תודה. מל פולישוק-בלוך (שינוי): - - - אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): האם הביטוי "פודל" הוא שם גנאי? יוסף לפיד (שינוי): אני אומר מפה לאריק שרון: אל תבקש ממני להצביע בעד התקציב. אתה צריך לשלוט במפלגה שלך ולא להתחנן למפלגה שלי להציל את הממשלה הרעועה שלך. תשתלט על המפלגה שלך, תקים את ממשלת האחדות הלאומית, ואנחנו נעבוד אתך ועם שמעון פרס ביחד, כדי לממש את ההתנתקות ואת התוכנית הכלכלית המקורית. זו התשובה של שינוי על השאלה מה אנחנו הולכים לעשות. הכדור בידי שרון ובידי פרס. תודה רבה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת יוסף טומי לפיד, יושב-ראש האופוזיציה. השר שמעון פרס, המשנה לראש הממשלה, בבקשה. עשר דקות לרשות אדוני. משה גפני (דגל התורה): אדוני היושב-ראש, געגועים כאלה לחזור לממשלה לא ראיתי הרבה זמן. מה יש? תחזיר אותנו לממשלה לעבוד אתך ועם פרס. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מקנא בחבר הכנסת, ראש האופוזיציה טומי לפיד, על מידת ההתלהבות שלו מהעמדה המגוחכת ביותר ששמעתי בימי חיי. אברהם פורז (שינוי): עד כדי כך? המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: כן, כדאי להקשיב. מה אתם אומרים? לעזאזל ההתנתקות, לעזאזל השלום, רק שלא ייתנו 290 מיליון שקל לאגודת ישראל? מל פולישוק-בלוך (שינוי): - - - המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: בשביל מה יצאתם? מה אתם מספרים? שמע, ממשל תקין צריך - - - אברהם פורז (שינוי): למה הלכתם אתם? המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אל תפריע לי. אבל על מה הלכתם? השלום שווה 290 מיליון שקל, או השנאה הלוהטת שלכם, המוגזמת, לכל דבר שהוא דתי? מל פולישוק-בלוך (שינוי): הלכת לרב עובדיה, אותו דבר. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: 290 מיליון, זו הבעיה המרכזית של ישראל היום? או שלום, גמר האינתיפאדה, הידברות עם הערבים. זה לא שווה. רק השנאה לאגודת ישראל או השנאה לש"ס. מה זה? אדוני היושב-ראש, צריך באמת ממשלה תקינה, ובכנסת הזאת אפשר לעשות ממשל תקין? ממשלה, כנסת עם 12 מפלגות. על כל דבר צריך לעשות קואליציה. על כל קואליציה צריך לשלם, כמו במשפחה מאושרת, כל אחד עושה הפוך ממה שהוא צריך. ובתוך זה, המפלגות עצמן מפוצלות. הוא פונה לאריק שרון שינהיג את הליכוד. נו, הוא לא רוצה? אחרי שאתה תפנה, הליכוד יתאחד? אחרי שאתה תפנה המפלגות יתאחדו? מה אתה מספר סיפורים? עצם העניין הוא, שאי-אפשר לקבל כאן החלטות. אמריקה לא היתה אמריקה וסקנדינביה לא היתה סקנדינביה עם 12 מפלגות בכנסת הקרועות על אלף דברים, לא מסוגלות להתאחד על העיקר. היום העיקר הוא שלום, יותר מכל דבר אחר, יותר מהשנאה שלכם לדתיים. דרך אגב, בנישואים אזרחיים אתה נמנעת, מטעמים קואליציוניים. אל תהיה כל כך צדיק. אל תעשה מאתנו עפר ואפר. אף אחד במפלגה שלך לא יבין שבשעת גורל למדינת ישראל, השנאה שלך לדתיים גברה על האהבה שלך לשלום. מי יבין את זה? למי תספר סיפורים? אתה תעשה כאן ממשל מתוקן? אברהם פורז (שינוי): - - - המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: בוא תגיד לי מה אתה רוצה לשאול. היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אבל אתם ישבתם עם אביגדור ליברמן, עם מפד”ל, דחיתם את השלום, מנעתם את השלום, עשיתם איזה הסדר אדמיניסטרטיבי פה ושם. הערים קרסו. מה עשיתם? מה עשיתם? בשבילכם המשק צומח? המשק צומח משום שהתחיל תהליך השלום. ואם תהליך השלום יימשך, הצמיחה תהיה 6%. מומחים גדולים למשק - אתם גם לא מומחים גדולים למשק. לעזאזל השלום, שתימשך האינתיפאדה, שייחנקו כולם, טומי לפיד לא אוהב את אגודת ישראל. זוהי הססמה של מדינת ישראל? זה המרכז במשטר קואליציוני רעוע ומשובש כזה? שאף אחד לא יכול להנהיג מפלגה וכנסת. אלף פלייטונים תספר כאן. ועכשיו רוצים, הבה ונתחכמה, על כל הקושי לעשות החלטה במשטר קואליציוני מפורק כזה, רוצים להוסיף משאל עם בשם הדמוקרטיה. רק זה חסר לנו. יוסף לפיד (שינוי): אנחנו רצינו משאל עם? המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אמרתי שזה לא אתם. 58 שנים חלפו. מדינת ישראל עשתה מלחמות, נסוגה, החליטה על חלוקה, החליטה על ארץ-ישראל הגדולה, ויתרה על סיני, אלף דברים - בלי משאלי עם. פתאום על דבר טריוויאלי - על עניין עזה - רוצים משאל עם. למה זה טריוויאלי? אני רוצה להגיד לחברים מהימין: אין סיכוי בעולם שעזה אי-פעם תהיה חלק ממדינה יהודית, שום סיכוי, במקום שיש מיליון וחצי אנשים מול 7,000. לנצח לא תיתנו למיליון וחצי להצביע? לנצח? ואנחנו נחזיק את צה"ל שם? מה אתם מבטיחים לנו? פרספקטיבה של כיבוש, של דיכוי, של אפליה? איזו צורה תהיה למדינת ישראל? אנחנו התחייבנו לעולם שנצא מעזה ברוב פרלמנטרי. עכשיו יעשו משאל עם כדי להפר את ההחלטה הזאת. להגיד לעולם: הערבים רוצים שלום ואנחנו רוצים משאל עם. אולי משאל עם יהרוס את השלום. זו לא כל האמת. ונחזור לחרב, לאינתיפאדה, לאין-אונים, לאין תקווה? וכל אחד עם ה"פקאלע" שלו, עם הצ'ימידן שלו, עם המפלגה שלו - זה שבת, זה אזרחים וזה כאלה וזה כאלה? איך אפשר? הרי סביב נושא מרכזי צריכים כולם להתאחד. אני הלכתי לכבוד הרב, אני מכבד אותו מאוד. הלכתי להשפיע עליו, לא להיכנע - מותר לי. הלכתי להגיד לו, שלפי דעתי נגמרה ההתנתקות החד-צדדית והתחילה ההתנתקות המתואמת. איזה חד-צדדיות יש בזה? עושים בשארם-א-שיח' ועידה. עומד שם ראש ממשלת ישראל, עומד שם ראש ממשלת פלסטין. זה סודי? אנחנו מתנתקים באופן חד-צדדי. מה זה? אמרתי לרב: אתה רוצה הסכם? התחיל ההסכם. דרך אגב, אני לא הצעתי לטומי לפיד לעזוב את הממשלה, אני חושב שהוא עשה שגיאה. ועכשיו הוא רוצה להפיל את הממשלה? הוא ככה, תקשיבו - - - משה גפני (דגל התורה): הוא מוכן לחזור. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: תקשיב, הוא בעד ההתנתקות, הוא בעד ביבי, הוא בעד התקציב, והוא יצביע נגד. למה? קולט אביטל (העבודה-מימד): הוא בעיקר בעד עצמו. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: מפני שנתנו 290 מיליון שקל לחרדים? מי יבין את זה אצלך במפלגה? אני בעדך ואני בעד ההתנתקות ובעד התקציב. אבל היות שנתתם 290 מיליון שקל לאגודה, אני תוקע בך כדור. לא חשוב שתיהרג, לא חשוב שהתקציב ייפול, אבל אני עם 290 מיליון השקל אהרוס את הכול. איזה היגיון? יצחק כהן (ש"ס): זה שנאה, הם שונאים אותנו. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת יצחק כהן, בלעדיך השר פרס לא הבין בכלל מה זה, תודה רבה על ההערה. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: איזה מין דבר זה? מה, אתה חי מחוץ למציאות? אתה מנותק מהמציאות. איך בכנסת הזאת אתה יכול להעביר החלטה שכולם יתכופפו לך וכולם יקבל את דעתך? רק זה? אדוני היושב-ראש, אין שום סיכוי שנישאר בעזה, מפני שאין שום סיכוי שנהיה עם של כובשים ועם אדונים ולא ניתן להם לא חופש, לא אזרחות, לא זכות הצבעה. יוסף לפיד (שינוי): אתה רוצה ממשלת ליכוד לאומי או לא? המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אל תפריע לי. אני בעד זה שתהיה בממשלה – תיכנס. על 290 מיליון שקל לא תכריח את כולם. זה לא היה אגודת ישראל, מי שמנע את זה, זה מרכז הליכוד. הוא זה שמנע ממשלת אחדות. מה אתה תוקף אותנו? מל פולישוק-בלוך (שינוי): אולי תאשים את הליכוד, למה אתה מאשים אותו? הליכוד מטרפד. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: מרכז הליכוד, או חלק ממנו, או מיעוט ממנו, רוצה לטרפד את המדיניות של שרון. זו הבעיה, שיש שתי מפלגות. מה אתה פונה אלי? מפלגת העבודה היתה מוכנה, גם היום אנחנו בממשלת אחדות, גם היום אנחנו מוכנים שתהיו בממשלה. דברו נגד, אבל אל תהרסו את הסיכוי לשלום, אל תפילו ממשלות. איזו אחריות יש לכם? על מה אתה מדבר? על מגדל בבל? ולכן זו לא עמדה. אני רוצה להגיד, אני לא יודע מה האלטרנטיבה של הימין, אין לי שום מושג. מה אתם מציעים? היישוב הפלסטיני בעזה מכפיל את עצמו כל 12 שנים. בעוד 12 שנים, אדוני היושב-ראש, יהיו בעזה 3 מיליוני פלסטינים. היום 45% מהם מובטלים. רובם מתחת לקו העוני. השטח הוא 340 קמ"ר. 0.5% מהאוכלוסייה תפס 20% של השטח, 30% של המים. ככה אפשר לחיות? מה? נעביר את כל צה"ל ואת כל המדינה לרצועת-עזה להגן על 7,000 ממתנחלים, שמשתמשים בפועלים תאילנדים כדי לעבד כמה חלקות אדמה? איזה היגיון יש כאן? איזה צדק? איזה מוסר? איזו פרספקטיבה? אתם אנטי-ציונים, כי אתם מסכנים את הציונות. הציונות היא תנועה מוסרית, ואתם רוצים לקחת ממנה גם את המוסר וגם את הרוב. אתם מסכנים את הדמוקרטיה, מפני שאתם רוצים שלרוב לא תהיה זכות הצבעה בעזה. איזה היגיון? מי יבין את זה פעם? על מה אתם מדברים? אלה ססמאות הבל. אני אומר לך, טומי לפיד, במשטר קואליציוני אי-אפשר לשחק כאילו זה משטר פרזידנציאלי – זה לא. אם אתה רוצה שיקבלו החלטות, לצערי הרב אתה עשית את זה גם-כן, מוכרחים לוותר על דברים משניים כדי להשיג מטרה עיקרית. אני חושב שלנוכח ההזדמנות הפוליטית האדירה שנוצרה, מה שעומד מולה זו חולשה פוליטית עצומה. מה אמר נתן אלתרמן? הוא אמר: "מה עומד מול העניינים הגדולים – עסקנים קטנים". אני מפחד שהחולשה הפוליטית - - - מל פולישוק-בלוך (שינוי): - - - מה שלא נוח לך - - - היו"ר ראובן ריבלין: חברת הכנסת פולישוק, חברת הכנסת פולישוק - - - המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: הרי אין לך מפלגה, אין לך יושב-ראש, אין לך דעה, אין לך דרך. אז למה את קוראת קריאות ביניים? חכי. מל פולישוק-בלוך (שינוי): מה? אין לי ערך? אין לי דעה? מי שמך לקבוע את זה. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אין לך דעה בנושא העיקרי, לא שאת חסרת דעה, אין לך עמדה. אני לא רוצה להעליב. היו"ר ראובן ריבלין: הוא לא דיבר עלייך, הוא דיבר על התנועה. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: דיברתי על תנועה שאיבדה את דרכה. פעם מפד"ל היתה תנועת מרכז אחראית, מקשרת לבבות. מה נותר מזה? חורבות. מל פולישוק-בלוך (שינוי): אנחנו עדיין מרכז. היו"ר ראובן ריבלין: זאת היתה קריאה אחרונה לפני שאני מתחיל להזהיר. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אני אומר, אנחנו לא נלך ונגיד לעולם: אנחנו נלך נגד מה שהבטחנו. הבטחנו שנצא מעזה – תשכחו מזה. הערבים מוכנים לשלום – אנחנו לא, אנחנו רוצים דבר אחר. אנחנו הפסקנו את האינתיפאדה, וגם הפלסטינים הצטרפו. לעולם תאכל חרב, לעולם תאכל האיבה, לעולם תאכל המריבה, לעולם בר-קמצא קטן על חשבון השני? ועל כן, מה שצריך - - - היו"ר ראובן ריבלין: אני מבין שמתווכחים כאן אלה שתומכים בפינוי ואלה שמתנגדים לו. עכשיו אנחנו פותחים חזית חדשה, שתארך 12 שעות, על אלה שתומכים בפינוי. את החשבונות הפוליטיים, המפלגתיים, נא לעשות במשך הזמן שמוקצב. אדוני המשנה לראש הממשלה, ובעיקר מבחינת הכבוד שלי, חבר הכנסת הנכבד פרס, אדוני, הפריעו לך, הנה עוד דקה. המשנה לראש הממשלה שמעון פרס: אני מסיים. אני אומר היום, צריך שהכנסת תתאים את עצמה להזדמנות הגדולה הזאת, ולא תהרוס אותה, לא בתירוצים, לא בדברים צדדיים ולא בדברים משניים. יש לאחוז את השור בקרניו ולאפשר לעם להתחיל לטעום מחדש טעם של שלום, טעם של הידברות, טעם של עתיד. היו"ר ראובן ריבלין: תודה לחבר הכנסת פרס. אחרון הדוברים לפני הסיכומים, נציג סיעת הליכוד, יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת גדעון סער. רבותי, יוכל להתערב השר שהגיש את החוק, השר מאיר שטרית, ונסיים בסיכומים ובהתייחסויות להסתייגויות של יושב-ראש ועדת המשנה של ועדת הכספים, חבר הכנסת בייגה שוחט, ויושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מיכאל איתן. מייד לאחר מכן ניגש להצבעות. בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הזה הוא אחד הימים הרי-הגורל בישראל ובבית הזה. בפתח הדברים אני מבקש לומר מלה טובה לבית הזה, אשר הוא מושמץ כל כך. גם במשכן הקרוב לכאן, בבית-המשפט העליון, שאני כה מכבד, ידעו באחרונה, ביד קלה, ללעוג למלאכה שנעשית כאן. העבודה שנעשתה כאן בחודשים האחרונים בהכנת החוק הזה לקריאה השנייה והשלישית בשתי הוועדות שדנו בו - בוועדת הכספים ובוועדת החוקה, חוק ומשפט - היתה עבודה מופתית, עבודה שארכה מאות שעות דיון, עבודה יסודית, מעמיקה ורצינית. בעיקר אני מבקש לשבח שני חברים, את חבר הכנסת אברהם בייגה שוחט, אשר הוביל את הדיונים שעסקו בנושא בוועדת הכספים, ואת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חברי חבר הכנסת מיכאל איתן. שניהם אנשים רציניים, שניהם ניחנו ביושרה, באינטגריטי, ולא היו מתאימים מהם לעסוק בנושא כל כך רגיש. ההצעה שמובאת לכאן היום, אדוני היושב-ראש - שאני אתנגד לה בסוף היום - אני חייב לומר שהיא הצעה טובה, הגונה ומאוזנת לאין ערוך מההצעה שהביאה הממשלה לבית הזה לפני כארבעה חודשים. זה, במידה מסוימת, בניגוד למה שאפשר לצפות, כי לממשלה יש הרבה יותר כוח-אדם וכלים מקצועיים משיש לכנסת. אני חושב, שללא תלות במחלוקת הפוליטית שקשורה לנושא לגופו, אפשר לומר שהבית הזה הוכיח בגרות, רצינות ושיקול דעת בטיפול בחקיקה הזאת. חברות וחברי הכנסת, אני אצביע היום כשם שהצבעתי בקריאה הראשונה, נגד החוק. מטרת החוק גלומה בשמו, ליישם את תוכנית ההתנתקות. לא ניתן להתנגד לתוכנית ברמה העקרונית ולתמוך בחוק המניח את התשתית המעשית לביצועה. בהערת אגב אני אומר, יהיו הסתייגויות שונות, צריך לשים לב לכל דבר ודבר. בכל הנוגע להיבטים התקציביים, אני סומך את ידי על העבודה שנעשתה על-ידי שתי הוועדות, בעיקרו של דבר על-ידי ועדת הכספים. שמעתי זאת גם מהאנשים הקרובים לציבור המתיישבים, ואין לי סיבה לחלוק על כך. אדוני היושב-ראש, חל שינוי בנסיבות בין הקריאה הראשונה לבין היום הזה - הסתלקותו של ערפאת, בחירת אבו-מאזן והתחלת מהלך בילטרלי. גם השינוי הגדול הזה היה צריך להביא לשיקול מחודש של החלטות שהתקבלו על יסוד מציאות שונה לחלוטין. בדברי במליאה בדיון על התוכנית בחודש אוקטובר הצבעתי על הזיקה המסוימת, העולה מהמסמכים שהוחלפו בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני בחודש אפריל, בין מהלך ההתנתקות לבין התוכנית המסוכנת הקרויה מפת הדרכים. היו שסברו שההתנתקות היא, אם להשתמש בטרמינולוגיה מתחום הכלכלה, מעין מוצר תחליפי למפת הדרכים. אבל מי שעקב אחרי הפסגה בשארם בשבוע שעבר - וחזקה על כל חברי הבית שעשו זאת - יתקשה להאמין שזהו אכן כיוון הדברים. הלוואי שאתבדה. אני רוצה לומר כמה מלים על ציבור המתיישבים, על הציבור המופלא הזה של המתיישבים בחבל-עזה ובצפון השומרון. אבשלום וילן (יחד): אדוני יושב-ראש הקואליציה, אם הגעת למסקנה שאידיאולוגית אתה מצביע נגד החוק, האם אתה לא חושב שאתה צריך להתפטר מתפקיד יושב-ראש הקואליציה, כי אתה לא מוביל את עמדת הקואליציה? היו"ר ראובן ריבלין: טוב, חבר הכנסת וילן, כאן הדיון הוא אישי. יושב-ראש הקואליציה מדבר בדיון אישי בהצעת החוק. הדיון הוא דיון אישי, אמרתי זאת בצורה מפורשת ביותר, הוא לא מתיימר לייצג מאן-דהוא פרט לדעותיו. אבשלום וילן (יחד): לכן זאת שאלתי אליו. היו"ר ראובן ריבלין: למה לך לשאול אותו שאלות? אבשלום וילן (יחד): הוא יושב-ראש הקואליציה, הוא לא חבר הכנסת מן המניין. גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת וילן, עם מי שאני צריך לשוחח בעניין הזה, שוחחתי, וכנראה הרעיון שלך לא נראה לו. אז נמלכתי בי מהרעיון הזה. אבשלום וילן (יחד): לא מה ראש הממשלה חושב, מה אתה חושב? היו"ר ראובן ריבלין: הוא אמר מה שהוא חושב. גדעון סער (הליכוד): אני רוצה לומר כמה מלים, לא על הפרובוקציות של חבר הכנסת וילן, שבעיתון "הארץ" כבר כמעט ייחל למלחמת אחים, אלא לציבור המופלא של המתיישבים בחבל-עזה ובצפון השומרון. הוועדות שעסקו בחוק ביקשו לוודא שהזכויות של המתיישבים, שמפעל חייהם עומד להיגדע, לא יקופחו. אינני מבקש לדבר כאן על זכויות לפיצוי, על בית או על עסק, מובן שאלה דברים חשובים שטופלו ביסודיות. אני מבקש לדבר, אדוני היושב-ראש, על זכותם לכבוד ולהערכה מהאומה. הם נשלחו ליישב חבלי מולדת - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה, אדם מדבר פה על דבר שהוא - - - גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): שתי נשים מפריעות לי כאן. היו"ר ראובן ריבלין: אבל אדוני הוא מספיק חזק על מנת שלא יפריעו לו. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): שתי נשים, זה קשה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת מג'אדלה, פה מדברים על נושאים מאוד מרכזיים בחיי כולנו. גדעון סער (הליכוד): מצד אחד אני יכול להבין את חבר הכנסת מג'אדלה, מצד שני לקנא בו על תשומת הלב שהוא זוכה לה. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): לא התכוונתי להפריע. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, החלוצים הללו נשלחו ליישב חבלי מולדת בשליחות ממשלות המערך ובשליחות ממשלות הליכוד, והממשלות עודדו אותם להתיישב שם בדרכים שונות. הם נאחזו בקרקע במסירות נפש. הם ידעו קורבנות כבדים בנפש. הם חיים יום-יום בחזית, בקו הראשון מול ארגוני המחבלים. על אף כל הקשיים הללו, הם הקימו מפעל התיישבותי לתפארת וחקלאות מתקדמת, שמייצאת חלק ניכר מתוצרתה. נכון, המוסדות הממלכתיים - הממשלה והכנסת - מוסמכים לקבוע שהשליחות הסתיימה, כי האינטרס הלאומי מחייב - לדעת הרוב, על זה מתקיים כאן הוויכוח היום - התכנסות לגבולות אחרים. אבל אין לאיש זכות להטיל דופי, להכפיש ולהתקלס בציבור האידיאליסטי הזה. היו שתי כתבות בזמן האחרון בדיוק בנושא הזה, על מי משרת היום ביחידות הקרביות בצה"ל. היו"ר ראובן ריבלין: כל עוזר שמדבר שם בצד - לסלק אותו בלי לבקש ממני רשות, פשוט להוציא אותו. מחברי הכנסת אי-אפשר לבקש לא לדבר. כל עוזר שמדבר - להוציא אותו החוצה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, זה ציבור שמשרת ביחידות הקרביות של צה"ל באותה מסירות נפש אשר בה הוא מיישב את ארץ-ישראל; ציבור מאמין, שבלבו יוקדת אהבה לארץ-ישראל; ציבור שלפי המימרה הידועה של נשיא ארצות-הברית, קנדי, באחד מנאומיו החשובים, לא שואל מה המדינה יכולה לעשות למענו, אלא מה הוא יכול לעשות למען המדינה. שמעתי כאן את השר וילנאי אמש מדבר על הציבור הזה. הוא מכיר אותו עוד מתקופת שירותו כאלוף פיקוד הדרום. רציתי לומר לו יישר כוח. אני שואל את כל אלה שמתקלסים בציבור הזה, האם מדי פעם אתם שואלים את עצמכם, בהזדמנות: האם אתם תורמים או תתרמו למדינה הזאת יותר מאותם אנשים אשר אותם אתם מבקשים לדחוק לפינה? היום הזה אני מצדיע לכם, אחי גיבורי החיל, מתיישבי חבל-עזה וצפון השומרון. אדוני היושב-ראש, בחודשים האחרונים התעורר הוויכוח הציבורי בסוגיית משאל העם. ברמה העקרונית, משאל עם איננו דבר רצוי במשטר דמוקרטי שמבוסס על יסודות ממשל של נציגים. אולם, בנסיבות הקשות הקיימות הוא הכרח בל יגונה, על מנת לצמצם את הקרע בעם ואת הבעיות והסכנות הצפויות. לא רק כי ויתור על חבלי מולדת איננו החלטה רגילה; לא רק כחוב של כבוד כלפי המתיישבים, שהשקיעו את חייהם במפעל המפואר הזה; לא רק כדי למנוע אי-יציבות פוליטית - אלא בעיקר כדי להבטיח את אחדותו של העם הזה ביום שאחרי. סיעת הליכוד קיבלה בחודש נובמבר החלטה בעד משאל עם כמכשיר לקבלת לגיטימציה רחבה מהעם בקשר לוויתור על שליטה בשטח משטחי ארץ-ישראל. אני מקווה שנצליח לגבש רוב לחוק הזה. אני חושב שבכל מקרה נצטרך להביא אותו להכרעת הכנסת כדי שבאחד הימים, כאשר הכול יהיה מאחורינו, כל אחד יוכל לשאול את עצמו - מי שמתנגד לכך - איך יכול היה להתנגד לכך. אני אומר באותה נשימה, באותה החלטה של סיעת הליכוד נאמר גם, כי לממשלה, באישור הכנסת, יש סמכות חוקית מלאה לוותר על שליטה בשטחים גם ללא משאל עם. בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, אסור להתחכם ומסוכן לומר דברים שאינם חד-משמעיים. במשטר דמוקרטי יש לקיים ויכוחים ולנהל מאבקים בכלים הלא-מעטים שהוא מאפשר, ואלה כלים דמוקרטיים ואלה כלים פרלמנטריים, אבל תמיד יש לשנן שני דברים: יום אחד אתה ברוב ויום אחד אתה במיעוט. האחד, את ההחלטות של המוסדות הממלכתיים של הממשלה והכנסת יש לכבד - - - שר הפנים אופיר פינס-פז: אני מקווה שאתה משנן את זה. גדעון סער (הליכוד): אני משנן, חבר הכנסת פינס, הרי אין לי אותה תרבות פרחחית של חלק מחברי הממשלה, שכאשר הם במיעוט הם פרחחים, ויום אחרי שהם מתמנים לממשלה, הם מתחזים לממלכתיים. גם כאשר אני במיעוט - - - היו"ר ראובן ריבלין: אני מציע שאדוני יאמר: עושים מעשי פרחחות, לא פרחחים. גדעון סער (הליכוד): נכון, אני אינני עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס, אני דבק באותם עקרונות כאשר אני ברוב וכאשר אני במיעוט. שר הפנים אופיר פינס-פז: יש לך דוגמאות שמיות? גדעון סער (הליכוד): לא, אני אומר, במקרה שיש אנשים כאלה, ואתה דוגמה תיאורטית, את ההחלטות הללו יש לקיים. כל דבר אחר מוביל להרס, בעיקר בחברה כה מקוטבת כמו החברה הישראלית. העיקרון השני, יש לשלול באופן ברור כל אמצעי שיש בו הפרת חוק. אין אידיאולוגיה שעומדת מעל החוק. כל השקפות העולם מתמודדות במסגרת החוק, במסגרת הדמוקרטיה. מי שנוקט איומים, תוקף שוטרים או חיילים או נבחרי ציבור, או מארגן מסע סרבנות בצה"ל, או חוסם צירי תנועה בניגוד לחוק, כל מי שעובר על החוק בצורות כאלה או בצורה אחרת - חדלו מייד מהמעשים המופקרים האלה. למתיישבים אני קורא: אל תיגררו לקיצוניות, אל תגלשו להפרת החוק. אינני מדבר כאן על הנזק שגורמים אנשי השוליים שפועלים כך לקידום הערכים שאתם מבקשים לייצג, כי לא מדובר בעניין תועלתני, מדובר במהות. זהו ממש עניין קיומי. יש מחלוקות קשות ונוקבות בישראל. יש כאלה, אדוני היושב-ראש, שחולקים עלינו, למשל גם לגבי ההתיישבות היהודית בחברון, ההתיישבות - - - היו"ר ראובן ריבלין: קצינת הכנסת, רון, אני מבקש לא להפריע ליציע שם, לעשות את הסדר בשקט. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, יש מי שחולקים על עמדותינו גם בנוגע להתיישבות היהודית בחברון ובחבלי מולדת אחרים, אבל בניהם משרתים שם מתוקף החלטת המוסדות הממלכתיים, ואין לנו דרך אחרת. החובה העליונה שמוטלת על כל אחד מאתנו היא להבטיח שכולנו נישאר ביחד ונעמוד יחד מול האתגרים, הסכנות והקשיים שלפנינו. לא ניתן להפריז בחשיבות של העניין הזה, בעיקר מי שסבור – ואני סבור כך – כי השלום עדיין רחוק ולפנינו עוד תקופה ארוכה של עימות באמצעים מגוונים. אדוני היושב-ראש, למדנו ממנחם בגין ז"ל אהבת ארץ-ישראל ואהבת ישראל. למדנו ממנו גם דמוקרטיה וגם שלטון החוק. עיקר למדנו ממנו: מלחמת אחים - לעולם לא. את האמת שלמדנו בילדות לא נוכל לשכוח, ואמת זאת נוסיף לשרת, כי זו האמת שנשלחנו לשרת בבית הזה, ולא כל מיני דברים חולפים, אופנתיים, שטיבם עתיד להתברר בשנים ובחודשים הקרובים. אם נהיה רוב ואם נהיה למיעוט לפרק זמן מסוים, כפי שכבר היינו בעבר, נמשיך לשרת את הדרך הזאת, ואנו יודעים שסוף האמת לנצח. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר ראובן ריבלין: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת. אחריה יעלה השר שטרית, המבקש להתערב בדיון בטרם יסתיים. בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות היושב-ראש, הריני מתכבדת להודיע, כי הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים מס' 2 להסתייגויות להצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר ראובן ריבלין: השר מאיר שטרית, בבקשה. אחריו - נצלצל כאשר יתחילו יושבי-ראש הוועדות לסכם את הדיון. כל אחד מיושבי-ראש הוועדות, כפי שסיכמנו, ידבר בין חמש לעשר דקות. האם זה מקובל על יושב-ראש ועדת החוקה? מיכאל איתן (הליכוד): כמה שניות יש לכל דקה כזאת? היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו לא נעמוד אתו על שניות, אבל צריך להבין שיש מגבלה, אחרת אביא את האנשים להצביע והם יתחילו לצאת, כי הם יראו שאין הצבעה ואז עוד פעם יהיה "בירוח ביג'י". שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אנחנו עומדים לפני הצבעה על הצעת החוק פינוי-פיצוי, דבר שייתן אפשרות, בעקבות הפינוי, אכן לפצות את המתיישבים על מנת שיוכלו לבנות את ביתם מחדש ואת העסקים שלהם מחדש בארץ בבנייה של קבע. אין שום ספק שהחוק שיוצא היום, יצא היום, מהכנסת, הוא חוק שונה בצורה מהותית ביותר בהיקף הפיצוי מהחוק שנכנס לכנסת בתדפיס הכחול לקריאה הראשונה. נסים דהן (ש"ס): לא מספיק. שר התחבורה מאיר שטרית: סליחה. נסים דהן (ש"ס): לא מספיק. שר התחבורה מאיר שטרית: טוב, הכול יחסי, אם זה מספיק או לא מספיק. נסים דהן (ש"ס): זה לא 100% פיצוי. הגעתם בסך הכול ל-80% פיצוי. למה לתת לאדם 80% פיצוי? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דהן, תודה רבה, קולך נשמע, השר יודע על מה הוא מדבר. נסים דהן (ש"ס): הוא לא יודע. היו"ר ראובן ריבלין: אין סוף לדיון, זאת לא ישיבת ועדה, כאן אנשים מסכמים - - - נסים דהן (ש"ס): תן 100% על הרכוש. למה לקפח? היו"ר ראובן ריבלין: עמדתך ברורה, אדוני דיבר הבוקר 15 דקות ובאריכות הסביר את זה. נסים דהן (ש"ס): אף אחד לא עונה על זה. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני לא רוצה לשמוע שאני מבקש ממנו לא להעיר עוד הערות. בבקשה. נסים דהן (ש"ס): אחר כך מתפלאים - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דהן. נסים דהן (ש"ס): תנו להם 100% על הרכוש שלהם. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דהן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. שר התחבורה מאיר שטרית: עם כל הכבוד, יכול להיות שחבר הכנסת דהן מנסה להטעות את הציבור, אדוני היושב-ראש, אבל אני רוצה לומר לכם, שהחוק שיוצא מפה מפצה את המתיישבים, אין לי שום ספק, שלא רק ב-100%, גם למעלה מזה, וכל אחד יוכל לבנות את ביתו מחדש או את העסק שלו מחדש עם הרבה מאוד שוליים. הדבר הזה התאפשר בזכות חברי ועדת המשנה של ועדת הכספים, בראשותו של בייגה שוחט, יחד עם החברים האחרים שהשתתפו בדיונים, לרבות נסים דהן עצמו, שעמדו על המשמר וניהלנו דיונים במשך ימים ולילות על סעיף-סעיף בהצעות הפיצויים, והממשלה הלכה כמעט לקראת כל בקשה של ועדת הכספים ושל המתיישבים, כך שהפיצוי כמעט הוכפל, למשל לגבי המעסיקים, בהשוואה לקריאה הראשונה. לגבי הבתים אני יכול לציין, אדוני היושב-ראש, שלמשל לגבי בעלי הנחלות הפיצוי גדל בהשוואה לקריאה הראשונה בסדר-גודל שבין 17% ל-31%, ולגבי בעלי דירות פרטיות זה גדל בין 20% ל-33%. לגבי דיור ציבורי - אגב, זו אחת הנקודות שאנשים היום - בעקבות ההודעה בעיתון אני מבקש לציין את זה, כי היום איזה עיתון כתב שאדם שגר בשכירות מקבל פיצוי, איזה 300,000 ש"ח. בעיתון הם לא מבדילים בין שכירות פרטית לדיור ציבורי. שם מדובר באדם ששכר מאדם אחר בית פרטי לתקופה מסוימת - על-פי החוק שיוצא, מי שגר בדיור ציבורי בדירה של 100 מ"ר בשכירות מהאגודה של היישוב או מקום כזה, הוא יוצא עם פיצוי של 906,000 ש"ח, כמעט מיליון ש"ח, והוא יכול לקנות בזה דירה חדשה. רן כהן, אני אומר את זה לאור הדיון על הדיור הציבורי, אם אתה זוכר את הצעקות על ההנחה של 3,000 הש"ח. אני מדגיש את זה בכוונה, כדי להסביר שהממשלה היתה מאוד הוגנת, והלכנו כמעט לקראת כל בקשה של ועדת הכספים. היו"ר ראובן ריבלין: זה הדיור הציבורי לפי גרסת שטרית. שר התחבורה מאיר שטרית: נכון. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהפיצוי הוא הוגן, ואני רוצה לומר לחברים ולראשי יש"ע - רבים מהמתיישבים מפנימים את החלטת הממשלה והכנסת ומבינים שנפלה החלטה והם רוצים לבנות את בתיהם ועסקיהם מחדש, ומחכים לאישור החוק בכנסת ולהחלטת הממשלה כדי שיוכלו לפנות למינהלת ולבקש את הפיצויים ואת הזכאות שלהם כדי לבנות את ביתם מחדש. לכן, אנו רוצים לאשר את החוק היום ולהביא להחלטה ביום ראשון, כדי שיהיה מספיק זמן לאנשים שרוצים להעתיק את מקום מגוריהם לעשות זאת עוד לפני תחילת שנת הלימודים, כך שילדיהם יוכלו להיכנס לבתי-הספר במקומות החדשים. אני חושב שהכנסת תעשה נכון אם היא תיתן היום אור ירוק לתחילת התהליך עם כל הכאב שבעניין. איש לא שמח, אין לאף אחד שמחה בלב על הפעולה, אבל זה דבר שדרוש היום למדינת ישראל לצורך התקדמות בתהליך השלום, ובתהליך הזה אנו יודעים שאנו משלמים מחיר כואב – כואב לממשלה וכואב עוד יותר למתיישבים. בגלל העובדה שאנו ערים למצוקה של המתיישבים, באמת זו היתה הסיבה לכך שהיינו נכונים ללכת לקראת המתיישבים ככל שהדבר אפשרי. יתירה מזאת, הממשלה וגם ועדת הכספים עשו מאמץ גדול כדי להביא לכך שקבוצות מתיישבים שירצו לעבור יחד ליישובים אחרים קולטים, תינתן להם עזרה מיוחדת על-ידי המינהלת, כדי שאפשר יהיה להעביר אותם יחד, כדי שישמרו על הקהילה שלהם יחד. יש אופציות רבות מאוד, ורבים מהיישובים מנהלים משא-ומתן עם המינהלת על האופציות הללו. אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שעם אישור החוק ייווכח הציבור אם אומנם אנשים פונים או לא. אני יודע שברחוב, אדוני ראש הממשלה ואדוני היושב-ראש, יש קבוצות שמאיימות לסגור כבישים, לעשות הפגנות וכן הלאה. אני מציע להם ביושר, רבותי, למה לחמם את השטח? תחכו חודשיים ותיווכחו, האומנם יש ציבור שהולך ומתפנה מרצונו ומבקש לצאת, או שאתם נאבקים בניגוד לעמדתם של המתיישבים עצמם. אני יודע שאף מתיישב לא רוצה לעזוב, אם היתה לו ברירה, אבל גם שהם, רוב המתיישבים, הם אנשים שלא ינהגו באלימות, הם אנשים שמכבדים את החלטות הממשלה והכנסת ואת ההחלטות הדמוקרטיות, ולכן, לדעתי, רוב-רובם יגיעו מרצונם למינהלת ויבקשו לצאת. אז למה לחמם את הגזרה ולהגיע לאלימות ולסגירת צמתים ולחימום הגזרה ולהסתה על-ידי גורמים שירצו לנצל את זה, במקום להביא רגיעה לשטח ולהמתין ולראות קודם כול את התוצאות של ההחלטה. נדמה לי שזו הדרך הנכונה לנהוג בה, ואני אומר את זה דווקא לאנשי יש"ע: אתם צריכים להיות הראשונים להוקיע ולגנות בחומרה ובחריפות את ההסתה, את האיומים, כיוון שההסתה והאיומים האלה מבחינת זווית הראייה של יש"ע יוצרים דה-לגיטימציה של כל ההתיישבות, כי אם אנשים מזהים את זה אתכם, המשמעות היא דה-לגיטימציה מוחלטת של כל ההתיישבות. אנשי יש"ע צריכים להיות הראשונים לצאת נגד ההסתה האיומה והנוראית הזאת שמתרחשת ונגד האיומים. אדוני היושב-ראש, אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את כל ההסתייגויות שמוגשות לחוק הזה. היו"ר ראובן ריבלין: אגב, אדוני, יש הסתייגויות של הממשלה. שר התחבורה מאיר שטרית: אני מגיע לזה, עוד לא גמרתי את המשפט. יש לדחות את כל ההסתייגויות שהגישו חברי הכנסת לחוק הזה. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההסתייגויות שהגישה הממשלה. ההסתייגויות שהגישה הממשלה הוצגו על-ידי אתמול בהרחבה, ואני מתכוון עכשיו לסקור אותן בקצרה. נסים דהן (ש"ס): אתם תהיו האחראים - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דהן, אני לא יכול לקרוא לך לסדר פעם שנייה. אני לא יכול, לא מסוגל. שר התחבורה מאיר שטרית: אני מבקש לסקור אותן בקצרה; יש כמה הסתייגויות וכמה ניסוחים חלופיים. חברי הכנסת, אני אניח תיכף, עם תחילת ההצבעות, על שולחנו של כל חבר כנסת דף, מכתב, שבו מצוינות ההסתייגויות שאני מבקש להצביע עבורן. את כל יתר ההסתייגויות יש לדחות. אדוני היושב-ראש, אני מבקש לסקור בקצרה את ההסתייגויות העיקריות או את הניסוחים החלופיים שעומדים לפנינו. לגבי סעיף 10, יש שני נוסחים חלופיים, ובעניין הזה הממשלה תומכת בנוסח א', בשני החלופיים אנו תומכים בנוסח א'. אני רוצה להסביר את הנקודה: פנו המתיישבים או חלק מחברי הכנסת וביקשו שנכניס נציג של המתיישבים לוועדות הזכאות. קיבלנו. נסים דהן (ש"ס): לא קיבלתם. שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני, תקרא את החוק. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דהן, הוא אומר, אדוני יכול היה לומר כל הזמן ולהתייחס בכל הדקות הרבות שעמד פה. נסים דהן (ש"ס): תרשה לי להגיב. היו"ר ראובן ריבלין: אתה לא יכול להגיב. אדוני יוציא מייד מכתב לכל חברי הכנסת, יאמר מה שהוא רוצה. יש ראשי ועדות, הם ישיבו לו. מה אני יכול לעשות? יש פרוצדורה. שר התחבורה מאיר שטרית: קיבלנו את הבקשה, והממשלה הסכימה שייכנס נציג של המתיישבים לכל ועדת זכאות. אלא מה – הנציגים האלה, נאמר, ייקבעו בהתייעצות עם ראשי המועצות, ראש המועצה האזורית חוף-עזה וראש המועצה האזורית שומרון. דהיינו, ראשי המועצות יגישו רשימה של אנשים שהם מציעים, ומתוכם ייבחרו הנציגים. נסים דהן (ש"ס): לא כך כתוב בחוק. שר התחבורה מאיר שטרית: תסלח לי. חברי הכנסת, הוועדה הגישה החלטה שאומרת שזה לא יהיה בהתייעצות, אלא בהסכמה של ראשי המועצות. אנו מתנגדים לזה, כי המשמעות היא – אם ראש המועצה צריך להסכים והוא לא מסכים, אין לנו ועדה. תודה רבה. אנחנו לא רוצים לעכב את ההתנתקות ולא רוצים לעכב את תשלום הפיצויים לאנשים. לכן אנו אומרים: בהתייעצות. הם יצטרכו לתת רשימה, מתוכה הם יבחרו את האנשים. אין שום כוונה לממשלה לנצל לרעה את העניין הזה, להיפך. אנו רוצים שיהיה להם זמן, יגישו שמות, ונוכל למנות מתוכם את האנשים שהם רוצים כדי שיציגו, יהיו שקופים לגמרי ויוכלו לייצג את האינטרס של המתיישבים בוועדות. לכן אנו מבקשים לאמץ את נוסח א' של הוועדה. לסעיף 22 - הוצע על-ידי ועדת החוקה, אדוני היושב-ראש, להגביל את צו הכניסה כך שיחול לפחות 30 עד 45 יום לפני שייכנס לתוקף. אנו מתנגדים להצעה הזאת, אנו מבקשים למחוק את הסיפא של סעיף 22(ב), המתחיל במלים: "התקופה שבה תוגבל הכניסה". אנו מתנגדים להצעה הזאת, מכיוון שעל-פי המצב הקיים כיום, הסמכות ושיקול הדעת להחליט מתי לעשות צו הגבלת כניסה הם בידי ראש הממשלה, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון פנים. כל אחד מבין שההחלטה הזאת מתקבלת לנוכח המציאות בשטח. אם נקבע זמן של 35 יום או 45 יום, הרי ביום הקובע של 35 יום, אם מישהו באמת ירצה לעשות סבוטאז', הוא יכול להזרים אלפי אנשים לשטח במטרה לטרפד את האפשרות הזאת ולגרום כבר אז לעימות עם צה"ל ועם כוחות הביטחון, והוא יעשה את זה. לכן נקבע שראש הממשלה, יחד עם שר הביטחון והשר לביטחון פנים, בהתאם לנסיבות, יחליטו על צו ההגבלה. אם לא יהיה צורך לעשות את זה מראש הרבה זמן - לא יעשו. יהיה צורך - יעשו. דבר נוסף: הממשלה הסכימה להצעתה של ועדת החוקה, שקבעה כי מפכ"ל המשטרה יקבע נהלים מסודרים לביצוע הפינוי, שיונחו על שולחן הכנסת. כך שאין מקום להגביל את שיקול הדעת של ראש הממשלה ושל שר הביטחון והשר לביטחון פנים, לגבי הזמן שבו ייכנס צו ההגבלה לתוקף. לכן בסעיף הזה אנחנו מבקשים למחוק את הסיפא של סעיף 22(ב). אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה אומר את זה גם אחרי ההדחה של הרמטכ"ל? שר התחבורה מאיר שטרית: הנושא השלישי הוא סעיף 22(ג). פה מציעה ועדת החוקה, שהחוק ייכנס לתוקף רק בעוד 21 יום. הממשלה מתנגדת לסעיף הזה. יושב-ראש ועדת החוקה, בהגינותו, אמר בוועדה, שהוא מציע את הסעיף הזה כדי לנסות להעביר הצעת חוק על משאל עם. הממשלה מתנגדת למשאל עם, לכן אין שום היגיון לשחק פה משחקים. לא יעבור חוק משאל עם ב-21 יום, ודחייה של העניין ב-21 יום פירושה להשאיר את המתיישבים תלויים באוויר עוד 21 יום, לפני שיוכלו לגשת לבקש פיצויים. זה מיותר לחלוטין, אין בזה צורך, וזה סתם עינוי נוסף של המתיישבים, ולכן אנחנו מתנגדים לדבר הזה. לסעיף 49 יש הסתייגות, לצערי, שנכנסה לחוק, על-ידי חבר הכנסת כץ, שרוצה בעצם להחיל על המדינה יחסי עובד--מעביד ביחס לעובדים שלא עבדו בשביל המדינה אפילו יום אחד. חיים כץ (הליכוד): אם המעביד - - - שר התחבורה מאיר שטרית: לא משנה מה המעביד אומר. אם המעביד לא ישלם לו, שיתבע אותו. לפי המצב הנוכחי, אם המעביד מסרב לשלם פיצויים לאנשים שעבדו אצלו, קודם כול, היום, במצב הנוכחי, על-פי החוק הקיים, עובד מסוג זה כבר מכוסה על-ידי הביטוח הלאומי. ביכולתו לקבל באמצעות המוסד תשלום עד 70,000 שקל. נסים דהן (ש"ס): רק בפירוק. שר התחבורה מאיר שטרית: זה פירוק. בנוסף, גם על חובות שכר ופיצויי פיטורים יכול העובד לקבל עוד 12,000 שקל בדין קדימה. לתיקון המופיע בחוק, כפי שמציע חבר הכנסת כץ, יש עלויות תקציביות גבוהות ביותר, שקשה להעריך אותן כרגע, ואשר יכבידו מאוד ממילא על התקציב כמו שהוא, ואין שום היגיון בהכנסת המדינה כצד שיפצה אוטומטית כל עובד שעבד אצל מישהו והוא תובע אותו על משהו והוא לא ישלם לו. חיים כץ (הליכוד): אם הוא פשט את הרגל. תדייק. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ, הוא יכול לספר מה שהוא רוצה. אדוני שכנע בדבריו את הכנסת. חיים כץ (הליכוד): - - - שר התחבורה מאיר שטרית: אין לך מה להגיד. חיים כץ (הליכוד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ - - - חיים כץ (הליכוד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. שר התחבורה מאיר שטרית: לסעיף 56: כפי שידוע לכם, היום הממשלה אומרת, שכל אדם מגיל 55, מרגע שהוא פורש יקבל מהמדינה פנסיה. מגיל 55 עד גיל 65. נסים דהן (ש"ס): 67. שר התחבורה מאיר שטרית: אם יגיעו עד אז ל-67. זה לא כל כך הרבה זמן. זה פחות. היו"ר ראובן ריבלין: מי מחברי הכנסת שיש לו בעיה, יפנה ליושב-ראש הוועדה, או ועדה משפטית או ועדה כלכלית, ויבקש מהם להשיב לשר. נסים דהן (ש"ס): לא רוצים - - - היו"ר ראובן ריבלין: לא רוצים? זו בעיה שלך. שר התחבורה מאיר שטרית: מגיל 55 עד גיל 67. נסים דהן (ש"ס): גיל 65 או 67? שר התחבורה מאיר שטרית: לפי העניין, חבר הכנסת דהן. זו סתם התחכמות. אם החוק שיחול בפנסיה מוארך ל-66, זה יהיה 66. אם יגיעו ל-67, לפי התקדמות החוק, יהיה 67. אף אחד לא מתחמק כאן. ב-67 הוא ממילא מקבל כסף מקופת הפנסיה שלו. את שלב הביניים המדינה מכסה. אגב, זה בניגוד לחוק שנכנס בקריאה ראשונה, החוק הציע מגיל 57 ומעלה. הורדנו לגיל 55. בנוסף, המדינה משלמת לכל אדם שפוטר מעבודה, או שעוזב את עבודתו, פיצויי הסתגלות של שישה חודשים. מציע מי שמציע - - - חברים, יש פרוצדורה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ - - - שר התחבורה מאיר שטרית: מה זה? הדיונים כבר נעשו. היו"ר ראובן ריבלין: הדיונים בוועדה הסתיימו. אם אומר השר דבר שאינו על דעת הוועדה, יושב-ראש הוועדה יבהיר את זה בצורה ברורה ביותר. יש לך פה שני ראשי ועדות, שכל אחד מהם קיבל את הסמכות לדון. חיים כץ (הליכוד): זה עבר בוועדה. היו"ר ראובן ריבלין: בסדר גמור, אז יעלה היושב-ראש ויאמר. שר התחבורה מאיר שטרית: בסעיף הזה מציעים בעצם, שנוסף על תשלומים של פיצויי הסתגלות, באותו זמן ישלמו גם תשלומי הסתגלות וגם פנסיה. חיים כץ (הליכוד): יש משהו אחר במשק הישראלי? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ. חיים כץ (הליכוד): יש עובד אחד במשק שלא מקבל את זה? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ, אני קורא לך לסדר פעם שנייה. שר התחבורה מאיר שטרית: אנחנו מתנגדים לסעיף הזה. נסים דהן (ש"ס): הוא צודק. שר התחבורה מאיר שטרית: אין שום סיבה לשלם תשלום - - - היו"ר ראובן ריבלין: מה אני יכול לעשות? חבר הכנסת כץ וחבר הכנסת דהן, אין לנו פרוצדורה אין-סופית לדיונים. כאן לא ישיבת ועדה. השר אומר את דבריו על אחריותו. שר התחבורה מאיר שטרית: נכון. היו"ר ראובן ריבלין: יש לכם יושב-ראש ועדה, הוא יענה. לאחר מכן, כל חבר כנסת הרי בקיא בכל תו ותג מהחוק שהוא עומד להצביע עליו, הוא יפעיל את מצפונו ויצביע בהתאם לרצונו. שר התחבורה מאיר שטרית: אין שום סיבה לשלם תשלום כפול ובניגוד למצב במשק, לפי הערתו של חבר הכנסת כץ. שם לא המדינה משלמת. עם כל הכבוד, אתה מטיל פה תשלומים על המדינה. אין שום סיבה להטיל על המדינה תשלום כפול. המדינה משלמת או קצבת הסתגלות או פנסיה. נסים דהן (ש"ס): עובד מדינה לא מקבל - - - שר התחבורה מאיר שטרית: אין שום הצדקה, עם כל הכבוד לך. נסים דהן (ש"ס): הוא לא מקבל פנסיה - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דהן, אני מזהיר אותך. שר התחבורה מאיר שטרית: אף אחד לא מקבל. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): עכשיו אני מבין למה זה כואב לממשלה. שר התחבורה מאיר שטרית: דבר נוסף, רבותי, לסעיף 85 יש שני ניסוחים חלופיים. אנחנו מבקשים לקבל את נוסח א' של סעיף 85 ולהעיר משהו בעניין הזה. רבותי, בסעיף הזה מציעה הוועדה שייקבע בנוסח החוק, בנוסח ב' שהיא מציעה, שהממשלה תעודד מתיישבים לעבור להתגורר כקבוצות בגוש-עציון. אנחנו מתנגדים לסעיף הזה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מדוע? שר התחבורה מאיר שטרית: אני אסביר. אם אתה אומר לעודד מתיישבים לגור בגוש-עציון, זאת אומרת - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שקר. שר התחבורה מאיר שטרית: סלח לי, תן לי לענות. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): בגוש-עציון הם לא יכולים? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אלון. שר התחבורה מאיר שטרית: תסלח לי, אולי תשמע את דברי? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): ראש הממשלה משקר. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אלון. שר התחבורה מאיר שטרית: אולי תשמע את דברי קודם, בני? אם אתה אומר שאנחנו אומרים בחוק, שהממשלה תעודד מתיישבים להתגורר בגוש-עציון, אתה אומר, במלים אחרות, שאסור להם להתיישב בשום מקום אחר. נכון? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מה? שר התחבורה מאיר שטרית: באריאל - לא, בגוש-עציון - כן. זו המשמעות של החוק? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): נו, באמת. שר התחבורה מאיר שטרית: מה באמת? אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - שר התחבורה מאיר שטרית: חד וחלק. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - שר התחבורה מאיר שטרית: בהצעה של החוק רשום מה שאני אומר. גוש-עציון. ואנחנו אומרים - לא. זה א'. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה אמרת שיש לכם - - - שר התחבורה מאיר שטרית: בני, תשמע קודם. חבר הכנסת אלון, אתה לא שומע ואתה מתפרץ לפני שאתה שומע. א. אמרת גוש-עציון, אמרת מקומות אחרים – לא; ב. אין שום מגבלה על שום אדם להתיישב בכל מקום שהוא רוצה באופן פרטי. אין מגבלה כזאת. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אבל הממשלה אמרה - - - שר התחבורה מאיר שטרית: תשמע את דברי, בני. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אלון. שר התחבורה מאיר שטרית: אי-אפשר ככה. באמת. אין שום מגבלה בחוק על אנשים להתיישב היכן שהם רוצים. מותר לכל אחד לקחת את כספי הפיצויים שלו ולקנות בית איפה שהוא רוצה. אין גם מגבלה על המינהלת, שום הנחיה של ראש הממשלה, או מגבלה, שלא ליישב אותם בגוש-עציון או במקום אחר. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה לא מה שהם אמרו. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה לא מה שהם אמרו. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אלון, נא לשבת. חבר הכנסת אריאל. חבר הכנסת אלון, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. שר התחבורה מאיר שטרית: אני מציע שתקרא את החוק ותראה. אין בחוק - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אבל, מאיר, אתה בוועדה אמרת שהיתה התחייבות בין-לאומית. אתה אמרת. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אלון. שר התחבורה מאיר שטרית: אמרתי את דעתי מה רצוי. אבל אין מגבלה בחוק. אם תקרא את החוק, אין שום מגבלה, לא למינהלת - וגם אין הנחיה למינהלת. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הם אמרו את זה בוועדה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אריאל, כולם שמעו. שר התחבורה מאיר שטרית: אמרו? אמרו. אני עוד פעם אומר, אין מגבלה בחוק. אף אחד לא יכול למצוא מלה בחוק על מגבלה כזאת. אני אומר לכם גם היום, אני אומר לכם על דעתו של ראש הממשלה, גם אין הנחיה כזאת. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה שקר. שר התחבורה מאיר שטרית: מה אתה אומר שקר? ראש הממשלה יושב פה עכשיו. מה שקר? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אלון, אני קורא לך לסדר. שר התחבורה מאיר שטרית: לא בחוק. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הוא משקר. חיים אורון (יחד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): למה אתה משקר? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אריאל. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אלון, אני קורא לסדר פעם שנייה. חבר הכנסת אריאל. שר התחבורה מאיר שטרית: לכן אנחנו, כמובן, בסעיף 55 מציעים לאמץ את נוסח א' לחוק. ההסתייגות האחרונה, אדוני היושב-ראש, היא לסעיף 135, שבו אנחנו מבקשים למחוק את הסעיפים הקטנים (ט)—(יא). בעניין הזה, רבותי, ההצעה מציעה פה, כפי שהיא כתובה בחוק, בעצם לפרוץ שער - - - היו"ר ראובן ריבלין: חברי סיעת יחד או מרצ, אני לעולם לא ארשה להפריע לכם על-ידי קיום ישיבות סיעה בזמן שמישהו מדבר. לעולם לא ארשה את זה. רן כהן (יחד): רק הבהרנו בינינו - - - היו"ר ראובן ריבלין: ביניכם, אבל לא ביני לביניכם, כי אני שומע את כל מה שאתם אומרים עד כאן. אתם מושכים גם את תשומת לבי. שר התחבורה מאיר שטרית: בסעיף 135 אנחנו מציעים למחוק את הסעיפים הקטנים (ט)—(יא), מכיוון שסעיפים אלה בעצם מציעים לפתוח פתח כפתחו של אולם לכל מי שחפץ בכך, לתבוע את המתיישבים כששמים את המדינה כגורם המשלם. זאת אומרת, פלוני מניו-יורק יתבע את המתיישב בגוש-קטיף, יתבעו האחד את השני, והמדינה תהיה צד בתביעה, ובדרך כלל במעמד של הכיס העמוק של המדינה, המדינה תמצא את עצמה משלמת. נסים דהן (ש"ס): אל תהיה צד - - - אחר כך אתה מתלונן שאתה צד. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דהן, בסדר. שר התחבורה מאיר שטרית: סלח לי. הסעיפים הכתובים פה פורצים פתח שאין לו בכלל שיעור, ואנחנו מתנגדים לו בכל תוקף. אבל, יחד עם זאת אני רוצה לומר, שראש הממשלה הנחה – על אף, אגב, החוק הקיים היום. את רוב הפיצויים הביאו בחשבון בפיצויים לעסקים. העובדה, יכולות להיות תביעות שלא ידועות. ולכן, כזכור לך, חבר הכנסת דהן, לאור הפעילות שלכם בוועדה, התקציב לעסקים נקבע בצורה נדיבה ביותר. הוא הוכפל בהשוואה לחוק המקורי. הוכפל. ולכן הביאו בחשבון גם במכפיל הרווח, גם בהיקף הפיצויים, גם אם תהיה איזו תביעה של מישהו שאינה ידועה מראש, מאיזה חוץ-לארץ, עדיין יש שוליים מספיק רחבים. ולמרות זאת ראש הממשלה הורה היום למנכ"ל משרדו - מאחר שהוועדה מציעה שמי שלא בא על סיפוקו בחוק הפיצויים ויש תביעה נגדו, והוא עדיין חושב שהיא מעל למה שהוא יכול לשלם, הוא יכול לפנות לוועדת החריגים, וועדת החריגים תדון בתביעה הזאת ותוכל לשלם את זה אם היא תחשוב לנכון – להנחות את ועדת החריגים לקבוע מנגנון מהיר להחלטות בתביעות הללו, מתוך מטרה ללכת לקראת האנשים שיעמדו מול בעיה כזאת. לדעתי, הבעיה כמעט שאינה קיימת. גם אם היא תצוץ בכמה מקרים, ועדת החריגים תוכל לטפל בהם בצורה מהירה וישירה, על-פי הנחיית ראש הממשלה. נדמה לי, אדוני היושב-ראש, שבזה אני בעצם מסכם את כל ההסתייגויות של הממשלה, וכן את הסעיפים החלופיים. אני שוב רוצה, בהזדמנות זו, אדוני היושב-ראש וראש הממשלה, להביע תודה ליושבי-ראש הוועדות, שעשו עבודה יוצאת מן הכלל, גם יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת מיכאל איתן, גם יושב-ראש ועדת המשנה אברהם בייגה שוחט, חברי ועדת המשנה – ג'ומס, רוני בריזון, נסים דהן, שעמלו מאוד קשה, יחד עם צבי הנדל, ניסן סלומינסקי, ושני חברי הליכוד שהיו בוועדה בשבועות האחרונים, רוחמה אברהם ודני בנלולו, שישבו - הוועדה הזאת ישבה על המדוכה באמת ימים ולילות - - יוסי שריד (יחד): חברי הליכוד לא היו אף פעם בישיבות, על מה אתה מדבר. שר התחבורה מאיר שטרית: ציינתי שניים, זה הכול. - - ועשתה עבודה יוצאת מהכלל כדי באמת להביא לתוצאה שמונחת היום לפנינו. כנ"ל בוועדת החוקה - למיקי איתן ולכל חברי הוועדה. אני מבקש גם להודות לחברים מצד הממשלה, שסייעו בידי בכל המהלך הזה של החקיקה – מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד המשפטים, חברי המינהלת בראשות יונתן בשיא, אנשי אגף התקציבים של האוצר - ראש אגף התקציבים של האוצר וחברי אגף התקציבים של האוצר - והעוזרים שלי, הפרלמנטריים ובמשרד. לדעתי, בהבנות האלה שעשינו, תוך כדי ריכוז המאמץ במשרד ראש הממשלה, ריכוז המאמץ ביחד, הצלחנו, אני חושב, אדוני היושב-ראש, ליצור חוק שמפצה, לדעתי, בצורה הגונה, הוגנת, וגם מעבר לזה, את המתיישבים. אני בטוח, אדוני היושב-ראש, שזה ייתן להם לפחות את היכולת לבנות את בתיהם מחדש ואת עסקיהם מחדש בכל מקום שירצו בארץ, ואני מקווה שרבים מהם, בהיותם חלוצים, ימשיכו גם בעתיד להיות חלוצים לפני המחנה, בנגב ובגליל, ויחזקו מקומות יישוב קיימים, שזקוקים לחיזוק הרוח הזאת על-ידי המתיישבים. אני מודה, אדוני היושב-ראש, ומבקש מחברי הכנסת עוד הפעם להסיר את כל ההסתייגויות של חברי הכנסת, לבד מההסתייגויות של הממשלה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, בדבריו של השר תם הדיון בהסתייגויות – ואני יודע למה אני אומר זאת - נותרו לנו רק התשובות של ראשי הוועדות על ההסתייגויות. הראשון, חבר הכנסת בייגה שוחט, יושב-ראש ועדת המשנה, אשר ידבר על הנושאים הכספיים-הכלכליים הקשורים בחוק, ולאחר מכן יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בבקשה. כמובן, אני לא מגביל אתכם, אבל תזכרו שאנחנו לפני הצבעות. אברהם בייגה שוחט (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני כמובן לא אתייחס להסתייגויות ולשינויים שהתקבלו בחוק, אבל אני רוצה להעיר כמה הערות לאור חלק מהדברים שנאמרו, ולאור דברים שמצאו גם את פרסומם בתקשורת, שכן, אני חושב שמן הראוי בעת הזאת וברגע הזה להעמיד דברים על דיוקם. בהצגת החוק אמרתי, שמבחינתי האישית – ואני יכול להגיד את זה בביטחון גם בשם כל חברי ועדת המשנה, שישבו ועסקו בכך – ראינו בזה לא ביצועו של חוק רגיל בכנסת, אלא מעין שליחות מסוימת. עמדתי בעניין הפינוי והיציאה מאזור עזה ומצפון השומרון ידועה, לא על זה היה הוויכוח ולא בזה עסקנו. אבל אני, בדיונים בוועדה, הסתכלתי על האדם שמאחורי ההחלטה הזאת - האדם, משפחתו. עוד לא המציאו את סרגל המידה שיכול למדוד מה שברו של חלום ומה שברה של משפחה אחרי עשרות שנים של מגורים במקום מסוים, כאשר היא צריכה לעבור. ולכן, עשינו כמיטב יכולתנו – חבר הכנסת דהן, אתה מפריע לי מאוד – להוציא מתחת ידינו משהו מאוזן, סביר, אחראי והוגן. היה ברור לי שאנחנו מייד ניתקל בתופעה, שמצד אחד יבואו אנשים ויגידו שהמעטנו בהחלטות והמעטנו בפיצוי שאנחנו נותנים – כמו ששמעתי בקריאות ביניים את חבר הכנסת דהן וגם אחרים - ומצד שני, לא ירחק היום, והבוקר זה התחיל, נוקבים במספרים לא נכונים, לצערי הרב, ואני אומר על זה משהו, כאילו כל אחד מהמתיישבים יוצא עם 400,000 דולר פיצוי רק על הבית, בלי העסקים, וכאילו הם בעצם עשו את עסקת חייהם. אני חושב שאנחנו חייבים לשמור על הפרופורציה, וכפי שאמרתי, אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, מה המידה הנכונה, למעט שיקול דעת שהיה בנוי על הנחות מסוימות, של מקום שבו ייבנה הבית, של מה שמגיע כדי לחזור ולהיות בעל אפשרות מגורים וכו'. באחד מעיתוני הבוקר פורסם היום, שהפיצוי הממוצע למשפחה הוא קרוב ל-400,000 דולר, בממוצע, ללא עסקים וללא כל דבר אחר. המספר הזה הוא מופרך מיסודו. הוא מספר לא נכון, הוא מספר שמעורר זעם, הוא מספר שאני חושב שמן הראוי להפריכו ולהיצמד לעובדות כפי שהן. אדוני היושב-ראש, הפרופיל של המשפחה הממוצעת, על-פי נתוני מינהלת הפינוי, מינהלת סל"ע, הוא כזה: משפחה של חמש נפשות עם ותק של עשר – הממוצעת, אני אומר - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת כץ, אתה בלי מיקרופון נשמע יותר בקול רם מאשר - - - אברהם בייגה שוחט (בשם ועדת הכספים): - - - עם ותק של עשר שנים, עם שטח דירה כולל מכפיל מסוים של 125 מ"ר, עם שכר שני בני-הזוג של כ-10,000 שקל, משפחה כזאת, אחרי שהיא מקבלת את התמורה בגין הבית והמגרש, ואת פיצוי הוותק על עשר שנים והובלה ושכירות ודמי הסתגלות בעבודה, בסיכומו של דבר מקבלת סכום של 934,000 שקל, ולא 1,700,000 שקל, כפי שהופיע היום בעיתון. אם נוסיף על זה גם אותם 30,000 דולר שמקבל מי שהולך לגור באזור פיתוח א' ובאשקלון, עדיין אנחנו רחוקים מאוד מאוד ממה שהיה בתקשורת. אני אומר את הדברים כדי למנוע – ואני מסתכל על האנשים שגרים שם, ואני מתאר לי מה שהם יעברו ברגע שהם יצטרכו לעזוב את ביתם, ואני לא רוצה שייווצר מצב שבו נתונים בלתי נכונים ייצרו לגביהם זעם נוסף ותחושה שמדינת ישראל חטאה במספרים כל כך גדולים. בסך הכול, האנשים שישבו שם, לפי דעתי ולפי טעמי, מקבלים פיצוי מדוד, נכון והגון. אני לא רוצה להיכנס לאותם דברים שהועלו כהסתייגויות, כפי שאמרתי לך, אדוני היושב-ראש, אבל לתפיסתי ולטעמי, יש להצביע נגד כל ההסתייגויות ולקבל את כל ההסתייגויות שהממשלה הכניסה בהצעת החוק מטעמה. אני חושב שרק הימים יוכלו לשפוט אם טעינו בנקודה זאת או אחרת, אם חטאנו פה ושם, הן בצד הנדיבות הן בצד החסכנות. האם היינו הגונים? אני חושב שכן. האם היינו רגישים? אני חושב שכן. האם הקלנו על מישהו שחלומו נשבר? אני לא בטוח. אבל לפחות דבר אחד הייתי רוצה, יחד עם חברי, שהמועקה הכספית של ההסתגלות מחדש, לגור במקום חדש, לא תהיה חלק מההוויה של אנשים שעוברים תהליך כל כך קשה, בהחלטת הממשלה, תהליך שלדעתי הוא מוצדק. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה ליושב-ראש ועדת המשנה של ועדת הכספים, חבר הכנסת אברהם בייגה שוחט. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, מיקי איתן, ומייד לאחר מכן אנחנו מתחילים במסכת ההצבעות, בהסתייגויות לשם וכך הלאה, עד סיום הקריאה השנייה והכניסה לקריאה השלישית. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק פוצלה בין שתי ועדות, לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. בחלק הממוני טיפלה ועדת הכספים, וזהו גם החלק היותר גדול מבחינת ההיקף ומספרי הסעיפים. בחלק התחוקתי טיפלה ועדת החוקה, חוק ומשפט, והסעיפים שבהם טיפלה הוועדה נוגעים לנושאי הענישה, לעצם התנעת התהליך וכן למנגנונים משפטיים שעל-פיהם זכאים או לא זכאים המתיישבים לפיצויים בגין המהלך של הפינוי. אתמול הצגתי את החוק בהרחבה וכרגע אני מבקש להביא בפני חברי הכנסת, לא את הדברים באופן כללי, אלא את סלעי המחלוקת שנשארו בין המסקנות שאליהן הגיעה הוועדה, או רוב חברי הוועדה, לבין עמדת הממשלה. אני רוצה לציין, שבאופן עקרוני, כאשר הממשלה מגישה הצעת חוק, היא יוזמת את החקיקה. הכנסת דנה בהצעת החוק שהממשלה יוזמת, והיא רשאית להכניס בהצעת החוק תיקונים ושינויים שונים. ואכן, ועדת החוקה, חוק ומשפט, וגם ועדת הכספים, כאשר הן קיבלו לעיונן את הצעות החוק של הממשלה, הן מצאו לנכון להכניס שינויים משמעותיים מאוד בהצעות המקוריות. אבל היו דברים מסוימים שהוועדות הגיעו אליהם ברוב בוועדה, והממשלה לא קיבלה את דעת הרוב בוועדה והתעקשה על גרסתה. במקרה כזה, הממשלה רשאית להגיש הסתייגות לעמדת הוועדה, והמליאה תצטרך להצביע ולהכריע איזו עמדה גוברת. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני מסביר את הפרוצדורה שידועה וברורה. אני אבקש ממנו לגעת בנקודות עצמן. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אני לא בטוח, אדוני היושב-ראש - - - היו"ר ראובן ריבלין: אני יוצא מתוך הנחה שחברי הכנסת, אחרי שנתיים - - - מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אני לא יכול להתאפק ולא לספר לך, רק בינינו, שאף אחד לא ישמע, כמה שאלות קיבלתי ב-20 הדקות האחרונות בנוגע למה שקורה עם ההסתייגות של הוועדה. אני חייב להסביר את הדברים, שאנשים ידעו באיזה מעמד הם מצביעים, ואם במקרה יהיה שוויון, איזו גרסה תעבור. היו"ר ראובן ריבלין: זה בשתי הגרסאות, זה נכון. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): ובכן, אני רוצה לסכם ולומר – הממשלה הגישה הסתייגויות לעמדה של הוועדה בשלושה נושאים. בנושא אחד אנחנו חלוקים, כאשר יש שתי גרסאות. אני אעבור עליהם אחד אחד, אבל לא לפני שאומר שבנושאים האלה היו חילוקי דעות. העמדה של הממשלה הוצגה על-ידי עורך-הדין יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. במרבית המקרים הממשלה הסכימה ללכת להוראות שונות ולשינויים מרחיקי לכת שהוועדה הכניסה, ואני מודה לנציגים של משרד המשפטים על שיתוף הפעולה בעניין זה. הנקודה הראשונה שאני רוצה להסביר - זו המחלוקת הנוגעת למועד תחולת החוק. אין זה סוד שיש רבים שרוצים בקיומה של תוכנית ההינתקות, אבל מעוניינים באותה מידה להעביר את התוכנית הזאת בצורה יותר מוסכמת, שתיצור פחות קרעים באוכלוסייה, פחות נתק. אני יודע, אני לא נאיבי, יש הרבה מאוד אנשים שנושא משאל העם בשבילם נועד רק לחבל בתוכנית ההינתקות, לעצור אותה, מפני שהם מאמינים שהתוכנית הזאת גורמת נזק למדינת ישראל. הם אומרים, מבחינתם, שאם אפשר לעצור את התוכנית הזאת על-ידי משאל עם, הם תומכים במשאל עם. אבל אני יכול לומר, יש גם אנשים שרואים בהתנתקות ניתוח, רע במיעוטו, דבר שצריך לעשות אותו. הם תומכים במהלך, אבל אומרים שבאותה מידה צריך לעשות אותו בתנאים הטובים ביותר על מנת שהניתוח יצליח, על מנת שאחרי הניתוח החולה יחלים ויעמוד חזק על הרגליים, על מנת שהתנאים שבהם יתבצע המהלך הזה לא יניבו תוצאות שאף אחד מאתנו לא רוצה בהן. אני אומר את זה מנקודה שחייבת להיות ברורה: אין ספק שיש לגיטימיות להחלטת הממשלה ולהחלטת הכנסת גם ללא משאל עם. גם מי שעד היום, עד לרגע זה, התנגדו להחלטת הממשלה - זה לגיטימי. גם מי שאמרו שזה אינו לגיטימי והעבירו ביקורת - זה לגיטימי. יוכלו לאחר קבלת החוק להמשיך ולהעביר ביקורת. יוכלו לבצע פעולות מחאה. אבל יהיה הבדל אחד גדול בין מה שקורה עכשיו למה שיקרה דקה לאחר קבלת החוק - תוכנית ההינתקות אינה יותר תוכנית אלא היא חוק במדינת ישראל. ואנשים שומרי חוק לא יכולים לעשות הבחנה בין חוק אחד לחוק אחר. חייבים לציית לחוק. אפשר למחות, אפשר לבקש לשנות אותו, שום חוק אינו קדוש. אפשר לנהל פעילות לשינוי החוק, אפשר להביע מחאה, אבל יש חוק. וזה הבדל גדול מאוד בין ההתנגדות שהיתה למהלכים של הממשלה עד לרגע שמתקבל חוק, לבין הרגע שמתקבל חוק, כי לחוק צריך לציית. חוק שמתקבל בצורה דמוקרטית, בדרך דמוקרטית, במוסד דמוקרטי, בהצבעה דמוקרטית - הרוב מאשר אותו, המיעוט יכול לטעון שהוא לא צודק, שהוא לא נכון, אבל חייב לציית. היו"ר ראובן ריבלין: יושב-ראש ועדת החוקה, אנחנו לא נמצאים פה בהרצאה על המעמד הקונסטיטוציוני של חוק, כי זה דבר מובן מאליו לכל אדם שנמצא בדמוקרטיה. לכן אני מבקש מאדוני, עם כל ההערכה - והיא הערכה רבה - שיצטמצם בנושאים, כי אחרת לא - - - מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, אני אסביר מדוע היה חשוב לי לומר את הדברים האלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני בטוח. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): כי יש להם קשר למה שאני אומר עכשיו. התביעה שלי והדרישה שלי למשאל עם - אין בה כדי לפגוע בלגיטימיות. היו"ר ראובן ריבלין: בוודאי. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): לך זה ברור, ואני רוצה שהדברים האלה יהיו ברורים לציבור כולו, ואני רוצה לומר שאני יכול לגייס את מלוא העוצמות שיש לי בדבר השכנוע בצורך לקיים משאל עם על יסוד ההנחה והקביעה הברורה - ואני לא רוצה שזה ישמש אחר כך חומר לשלילת הלגיטימיות של החלטת הכנסת, ולכן חשוב מאוד להדגיש את הדברים האלה. אני פונה אל חברי הבית. במהלך החודש האחרון, החודשיים האחרונים, תוך כדי עבודת החקיקה נפגשתי עם עשרות רבות של מנהיגי ציבור ביש"ע, עם חברי כנסת, עם פוליטיקאים, עם אנשים מן השורה, ואני יכול לומר לכם - אני לא נאיבי, אני יודע שחלק מהאנשים דיברו על משאל עם מתוך רצון לעכב, וגם כשיהיה משאל עם וגם כשתהיה תוצאה, האנשים האלה לא יקבלו וימשיכו להיאבק. אבל חלק מהם, חלק די גדול, בהחלט ישנה את דפוס התנהגותו. ואם אנחנו מדברים על רצון להעביר את ההחלטה הזאת בלי שיהיה קרע גדול מדי; אם אנחנו רוצים להעביר את ההחלטה הזאת לאחר שעשינו את כל המאמצים, על מנת לחסוך שפיכות דמים ואלימות; אם אנחנו רוצים להעביר את ההחלטה הזאת מתוך השלמה יותר גדולה לגבי האתגרים שיהיו לנו בעתיד - אני הגעתי למסקנה שמשאל העם יסייע בעניין הזה. אין ספק, יש בארץ הזאת, לצערנו, קבוצות אידיאולוגיות פנאטיות, רדיקליות, אנטי-דמוקרטיות, שמאיימות על הדמוקרטיה ורוצות לנצל מצבים כאלה לנטילת שלטון אולי בכוח; הם רוצים להקים כאן משטר קיצוני, דתי, פנאטי, לא דמוקרטי, טוטליטרי, והם מוכנים לנקוט גם אמצעים של אלימות וכוח. הבעיה שלנו, שצריך לבודד אותם ולא להפוך אותם לאיזה גורם שיכול לשאוב עוד ועוד אנשים. הם מנצלים את המשבר הזה, הם רוצים במשבר הזה, ואסור לנו בשום פנים ואופן להביא לכך שאנחנו נכליל ונאמר שכל המחנה הגדול של המתנחלים - שהם אזרחים טובים של מדינת ישראל, שהם שומרי חוק, שהם דמוקרטים, שרוצים להביע את זכות המחאה שלהם, הלגיטימית בדמוקרטיה - ואנחנו יודעים מה לגיטימי ומה מותר לעשות בהפגנות ומה עושים בהפגנות עבור כמה תוספות של שכר, כמה שקלים לשכר. הם רוצים להשתמש באותם אמצעים. לא צריך להגיד שהאמצעים האלה לא לגיטימיים, לא צריך לזלזל, לא צריך לומר שעכשיו צריך לקדש את הכול במחיר הביצוע החלק, המהיר, בכל מחיר. לא נורא בדמוקרטיה אם היעילות קצת נפגעת ומביאים בחשבון דברים נוספים. נחושים לגבי הביצוע, אבל מאוד רגישים לתוצאות וליכולות. בהקשר זה, כל מה שביקשנו בוועדה היה לאפשר דחייה של 21 יום בהחלת הצווים, כאשר מועד הפינוי לא משתנה. מועד הפינוי יישאר בדיוק באותו יום, כי הפינוי ייעשה חמישה חודשים פחות 21 יום. לא דחינו בשעה וברגע את מועד הפינוי, רצינו לאפשר לאנשים שתומכים במשאל העם לארגן או לדחות על מנת שהם יוכלו למצות את ההליך הזה בטרם יוצאו הצווים. רוב החברים בוועדה סברו כך, חשבו שגם מבחינת הממשלה אפשר יהיה לומר למתיישבים שלאו דווקא הרוב של הממשלה מנע את זה, אלא אין רוב בכנסת. ואם אין רוב בכנסת, הטענות והזעם לא יהיו מופנים בהכרח נגד הממשלה ומי שעומד בראשה, כי הנה ניתן פסק-הזמן, נעשה ניסיון למצות את ההליך הזה, אין בכנסת רוב, הכנסת היא זו שיכולה להיות הגורם שיספוג חלק מהתחושות שיצאו החוצה בצורה כזאת או אחרת. ואני אומר לכם היום, מה שיקרה, וזה ברור, יאמרו שלא רק שאין רוב בעם ולכן לא רצו את משאל העם, אלא יאמרו שאפילו לא נתנו למצות את ההליך הזה. ואלה דברים שעלולים ליפול על אוזניים שלא מבינות, ועלולים לשמש חומר בעירה. חשבתי שהיה מקום לתת את 21 היום. אני מודה, הייתי מנצל אותם כדי לעשות כל מאמץ לשכנע אנשים לתמוך במשאל עם, אבל אני חושב שהסיכון כביכול שהממשלה היתה לוקחת שהדבר הזה יתרחש בתוך 21 יום, איננו סיכון כלל ועיקר. הנקודה השנייה חשובה לא פחות. הממשלה, על מנת לקדם את הביצוע, מבחינתה - והיא מסתכלת על היעילות, והיא רוצה שיהיו כמה שפחות מפגינים וכמה שפחות קשיים, ואני לא מאשים אותה - השאלה היא מה אנחנו עושים ואיזה מחיר אנחנו מוכנים לשלם בעבור הביצוע. והנה, הממשלה מבקשת לקבל סמכות להחזיק את המתיישבים שם בתנאים של עוצר וסגר, בתנאים שבהם תוגבל זכות הכניסה - לא שלהם אישית, אבל של בני משפחה, של אורחים. הם הופכים להיות אנשים שחיים מאחורי קונצרטינות, באזור סגור, צריכים להיכנס ולצאת ולהראות תעודות. על מנת להביא את בני המשפחה שלהם שאינם גרים במקום לאירוע משפחתי, יצטרכו לפנות לקצין כדי לקבל אישורי כניסה. אין ספק שזו שלילת זכויות מהותית, שלפעמים יש לה הצדקה, אבל השאלה היא, איזו מידה של הצדקה. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני, אני בשקיקה שומע את דבריו, אבל צריך להבין - אדוני משיב על דברי הנואמים לגבי אותה הצגה שאתה הצגת כבר אתמול בתחילת הדרך. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): לא, אדוני. ראש הממשלה - ששמע את ההסתייגויות של הממשלה, מול עמדת רוב הוועדה - קיים היום דיון בלשכתו. הוא הזמין אותי להרצות את הטענות. אני חושב שהרציתי אותן פחות או יותר כמו שאני מרצה אותן כאן בפני חברי הכנסת, ואני מצטער מאוד - אני מצטער - שלא הצלחתי לשכנע. לפחות לי ניתנה זכות הטיעון, ואני קורא לחברי הכנסת לתמוך בעמדת הוועדה בנושא הזה. הוועדה לא התעלמה מצורכי הביצוע, היא אמרה: אתם רוצים להטיל סגר על התושבים, בסדר, אבל לא לתקופה בלתי מוגבלת, קחו חודש לפני מועד הפינוי, תטילו סגר; אתם רוצים שבועיים יותר מזה, בהחלטת ממשלה תטילו סגר. אבל, להטיל סגר לתקופה בלתי מוגבלת מהיום שאתם מוציאים את הצו, זה לא בסדר, זה גם לא יעיל. מה אתם רוצים? לבוא באיזה לילה במבצע צבאי, לסגור את כל השטח חודשיים, שלושה חודשים לפני כן, להקים מחסומים ולהחזיק שם כוחות אדירים, על מנת לשחק משחקים של שוטרים וגנבים עם כל מיני אנשים שיצאו וייכנסו? זה מהלך שפוגע בזכויות יסוד, מעבר למה שצריך, בצורה שגם לא תהיה יעילה. לא יעילה. אמרו לי: תשמע, כל הקיצונים יבואו לשם. אם יש קיצונים שמוכנים לנקוט פעילות בלתי חוקית, שיבואו לשם, אפשר יהיה להשגיח עליהם, שיהיו שם. אתם חושבים שאם יסגרו ואנשים ירצו לעשות מעשים - נצטרך להילחם בהם בכל מיני מקומות. ללכת בצעדים כאלה, יש לי רושם שזה לא מחזק את המהלך, לא יעיל, ולא ייתן שום תוצאה חיובית, אלא להיפך. זה יעשה רושם קשה, שאנחנו שוללים את הזכויות, לא ערים מספיק, ובכלל נדמה לי, אפרופו מה שמתרחש היום במדינת ישראל, יש היום buzzword, מלים – פינוי מקדש הכול. אני מציע לכל חברי, בימים האלה, בזמנים האלה, דווקא אלה שתומכים, לא לעמוד דום, לא להצדיע לכל אמירה, לא לפחד. שמעתי שמי שהוא בעד משאל עם, אוטומטית הוא נגד ההתנתקות – לא. שמעתי שמי שבעד ההתנתקות, צריך לשתוק לנוכח כל דבר שהממשלה אומרת – לא. אם ניכנס למשטר שבו ההתנתקות הזאת מקדשת כל אמצעי, נשלם את המחיר הכי כבד על ביצוע מהלך ההתנתקות - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כל הכבוד. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): - - לא המחיר שכתוב בתוכנית, אלא מחיר של פגיעה באושיות הדמוקרטיה שלנו, ונסתכל יום אחד בראי על עצמנו ונשאל: מה עשינו ביום הזה כשהרכבת הזאת דוהרת? האם עצרנו לרגע? האם בדקנו? האם הובלנו אותה? האם עזרנו להוביל אותה בדרך שאינה דורסנית, שאינה פוגעת בעקרונות, שאינה מייצרת שסעים מיותרים? צריך לבצע, אי-אפשר לא לבצע, אסור לפחד מאיומים, צריך להיות נחושים, אבל לא לאבד את הסבלנות. הביצוע הוא לא העיקר, הביצוע המוצלח הוא העיקר. וביצוע מוצלח צריך להביא בחשבון גם את מי שהולכים לפנות משם, את מי שיהיה שם בעת הפינוי ואת האמצעים שאנחנו נוקטים. לכן אני קורא לכנסת שלא לקבל הוראה בלתי חוקתית של הכנסת אנשים להסגר, מעבר למידה הנדרשת לצורך הפינוי. הנושא האחרון שאני אעלה כאן, ואני לא אלאה את כולם - - - חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, היו הסכמות על ניהול הדיון, גם לנו היה מה להעיר. כל אחד קיבל מסגרת. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון, קודם כול, לא חסמתי איש בנאומו - - מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): נדמה לי שהזמינו את חברי הכנסת לדבר כמה שהם רוצים. היו"ר ראובן ריבלין: - - אבל אמרתי: תם הדיון. מה אני יכול לעשות, ליושבי-ראש ועדה יש סמכויות. ניסיתי להעיר. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): הייתי רוצה לראות את התגובות של חבר הכנסת אורון אם היו סוגרים בתנאים כאלה, לא מה שאתה חושב, קיבוץ שצריך היה לפנות. הייתי רואה אילו זעקות היו פה. חיים אורון (יחד): הוויכוח הוא לא על זה. מה זה שייך? מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): זו בדיוק הדוגמה. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני ביקש לומר שהוא מבקש לדחות את כל ההסתייגויות, לרבות הסתייגויות הממשלה. זה מה שאדוני אמר. זה הרציו, ההיגיון העיקרי של דבריו. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): זה הרציו, ועכשיו אני רוצה לדבר על הגרסאות. יש סעיף אחד שבא בשתי גרסאות. אני חושב שהסעיף הזה - - - היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת, הרי לא ביקשתי מחבר הכנסת איתן, ולא הכנתי לו את נאומו, הוא עושה את עבודתו נאמנה בכל ימות השנה, והוא מתייחס לעבודתו ברצינות, והוא יושב-ראש ועדה, וכך הוא מדבר על כל חוק שמביאים. מה נעשה? אני לא יכול לומר לו, עכשיו אל תביא את דבריך. אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד): עוד מעט לא יצטרכו את 21 היום, כי הם יעברו. היו"ר ראובן ריבלין: תשמע, חבר הכנסת איתן פעם בכוונה עמד פה 11 שעות. הפעם הוא לא עומד בכוונה, הוא אומר את דבריו בקיצור ובתמצית לעומת חוקים אחרים. הוא לא עושה פיליבסטר הפעם, אני יכול להבטיח לכם. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אם היו 21 שהיו מוכנים לעמוד, הם היו יכולים לעמוד כאן 21 יום ולנהל את הדיון. חברים, אני רוצה לסיים. בנקודה הבאה לפחות יתעורר עניין; אני לא אומר הסכמה, לפחות עניין. בסעיף 85 מוצגות בפני הכנסת שתי גרסאות שקובעות מה יהיה היישוב הקולט. הגרסה של הממשלה אמרה, שיישוב קולט, שהוא המקום שאליו אפשר להעביר מתיישבים במאורגן, לא מתיישב-מתיישב, אלא קבוצות של מתיישבים, הוא יישוב שנמצא מחוץ לתחום שאמור בסעיף 3 לחוק. פירושו של דבר, כל יישוב בכל מקום שאיננו אזור הפינוי. ולכן באופן עקרוני הוועדה דחתה הסתייגויות שדיברו על כך שיהיה כתוב - יהודה ושומרון באופן כללי, רמת-הגולן ועוד כל מיני אזכורים. במהלך הדיונים באה בפני הוועדה איזו התייחסות לשאלה קונקרטית בדבר העתקת חלק מהמתיישבים בצורה מאורגנת ליישוב קולט שאמור להיות בגוש-עציון. הוועדה שמעה את נציגי המינהלת, ונציגי המינהלת אמרו שאין להם מנדט לאפשר העברה של מתיישבים בצורה מאורגנת לגוש-עציון. לכן באה ההסתייגות הזאת ואמרה: אם למינהלת אין, ויש לנו עניין קונקרטי של רצון להתיישב בגוש-עציון – אני מקווה שגם מפת ההתיישבות של אנשי מפלגת העבודה, ואפילו מרצ, וגם מפת ההתיישבות של אנשי הליכוד בעניין הזה לגבי גוש-עציון אינה שונה – סברנו שיש מקום שנאמר את הדבר על-ידי הוספת המלים: "'יישוב קולט' – יישוב מחוץ לתחום האמור בסעיף 3, לרבות באזור גוש-עציון". אין באמירה הזאת תוספת משפטית מיוחדת, משום שגם קודם לכן בכל האזורים אפשר יהיה, או אפשר היה, על-פי הנוסח, לאפשר התיישבות וקליטה של מתיישבים. התוספת "לרבות גוש-עציון" אינה פוגעת בשום אזור אחר שלכאורה אפשר יהיה להעביר אליו. ההתייחסות באה על רקע עניין קונקרטי. העליתי את הנושא גם היום, בישיבה עם ראש הממשלה, וראש הממשלה אמר בישיבה, שעל-פי הנוסח שמציעה הממשלה, ההתיישבות אינה מוגדרת באזורים, והיא יכולה להתבצע בכל אזור. אשר לשאלתי, האם המינהלת תאפשר למתיישבים לשבת בגוש-עציון, התשובה שקיבלתי היתה: אין הוראה למינהלת למנוע התיישבות באיזה אזור. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מה הם אמרו בוועדה? מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): בוועדה אמרו אנשי המינהלת שאין להם מנדט לאפשר התיישבות בגוש-עציון. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): חברים, אני לא רוצה - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הם אמרו שיש התחייבות בין-לאומית של שרון. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אני חושב שבזה מילאתי את חובתי גם כלפי הרוב בוועדה, ואני סבור כדעת הרוב שצריך להצביע בעד עמדת הוועדה. אני חושב שמילאתי את חובתי גם כלפי ראש הממשלה, כאשר ביטאתי את עמדתו. כולנו פוליטיקאים. כולנו מבינים את המשמעויות ואת הדקויות בין עמדה א' לעמדה ב'. התוצאה הסופית היא שהממשלה השאירה את גרסתה, שבה היא מבקשת שאנחנו נמחק את הביטוי "לרבות גוש-עציון", ואני, כמייצג עמדת הוועדה, קורא לחברי הכנסת להשאיר את הגרסה כמות שהיא. לסיום, אני רוצה להודות - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שרון משקר - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אלון, הוא כבר עבר לסעיף הבא. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שרון משקר במצח נחושה. היו"ר ראובן ריבלין: מה שאמרת נרשם. חבר הכנסת אלון, אבל אדוני לא יכול לחזור על קריאת הביניים שלו. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה לא השקר הראשון. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): לסיום, אני רוצה להודות ליועצים המשפטיים בכנסת, סיגל קוגוט וקרן ויינשל, שליוו אותנו בעבודה מאומצת, לנציגי משרד המשפטים - המשנה יהושע שופמן, שהזכרתי, לבנת משיח, עליזה קן, תמר קלהורה, גלי בן-אור, ענת אסיף ומרים רובינשטיין; לנציגי המשטרה - איילת אלישר ומאיר ברקוביץ; ולמי שייצגו את המתיישבים - עורך-הדין יצחק מירון, עורך-הדין יוסי פוקס וחבר הכנסת לשעבר חנן פורת; ממינהלת ההתנתקות - לאיתי אהרונסון, ומהמועצה לביטחון לאומי - לאיתמר יער. אני רוצה לסיים בנימה אישית. שאלו אותי אם אני שמח לבוא הנה ולהביא את החוק הזה לאחר עבודה מאומצת. אמרתי שאני מרגיש כמו מישהו שהולך באמת לקראת ניתוח. הוא לא יכול להיות שמח, אבל יש לו הרבה הרבה תקווה, שהניתוח הזה יצליח, שהכאבים יהיו מינימליים, והכי חשוב, שלאחר מכן החולה יעמוד על הרגליים, יתפקד כהלכה ויהיה הרבה יותר חזק והרבה יותר בריא וגם הרבה יותר בטוח. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל איתן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, אשר הרחיב את תשובת הוועדה על הסתייגויות המסתייגים. רבותי, נא לשבת. אנחנו טיפלנו בכנסת בחוק זה במשך שעות רבות, חוק אשר הכנסת ראתה אותו כתחנה חשובה ומכרעת בתולדות הציונות ובתולדות מדינת ישראל. אנחנו התחלנו את הדיון בחוק אתמול בשעה 12:30. הדיון נמשך עד 40 דקות אחרי חצות בנאומו של חבר הכנסת חזן, שהיה אחרון הדוברים אתמול. היום פתחנו את הדיונים ב-09:00. סיימנו אותם קרוב לשעה 13:00, ובשעה 13:00 חידשנו אותם, על מנת לאפשר לשש הסיעות הגדולות ולנציגיהן לומר את דברם. עכשיו, התחייבנו, כמובן בהסכמה, שאנחנו נסיים את הדיון בשעה 14:00, ובלבד שמדובר בדברי חברי הכנסת, ולא בדברי הממשלה וראשי הוועדות. נעבור עכשיו להצבעה על ההסתייגויות ועל הצעת החוק. אני רק רוצה להזכיר לכם גם, שיהיו לנו כאן במשך ההצבעות הצבעות על שתי גרסאות, ובכל פעם נחליט כיצד אנחנו מצביעים, כי בדרך כלל נצביע גרסה מול גרסה, אלא אם כן אחד מחברי הכנסת יאמר שהוא מתנגד לשתי הגרסאות. אחרת נצביע גרסה מול גרסה, נצביע בעד גרסה א', ומי שמתנגד הוא בעד גרסה ב'. ההערה הבאה: יש כמה הסתייגויות שהן הסתייגויות תקציביות. הסתייגויות תקציביות הן הסתייגויות שעלותן היא למעלה מ-5 מיליוני שקלים, ולכן צריכים להשיג רוב של לפחות 50 חברי כנסת שהם הרוב באותה הצבעה, אחרת ההסתייגות לא תוכל להתקבל. אחרון חביב, אנחנו היום קבענו בהסכמה בין כל ראשי הסיעות, שתהיינה בערך עשר הצבעות שמיות לגבי נושאים שהם ייחודיים ומהותיים, אם כי הערתה של היועצת המשפטית לכנסת היתה, שכל ההסתייגויות הפעם הן הסתייגויות מהותיות - אבל אנחנו נסכים על 10-12, אנחנו לא נדקדק בקוצו של יו"ד בעניין הזה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מתחילים בשם החוק. לשם החוק, יש לנו קבוצת יחד שהם חיים אורון, אבשלום וילן, יוסי שריד, זהבה גלאון, רן כהן, אברהם בייגה שוחט ורומן ברונפמן, והם נקראים להלן קבוצת סיעת יחד, אף שחלקם לא ביחד. האם אתם מבקשים להצביע? חיים אורון (יחד): אנחנו מסירים את כל ההסתייגויות עד הסוף. היו"ר ראובן ריבלין: אתם מסירים את כל ההסתייגויות עד הסוף, תודה רבה. חברי הכנסת בנימין אלון, אריה אלדד, אורי אריאל, צבי הנדל, אליעזר כהן ויורי שטרן, להלן קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. האם אתם מבקשים לבוא ולהצביע על ההסתייגות הראשונה, שהיא ההסתייגות לגבי שם החוק? רבותי, אני מחזיק בפרק הצהוב של החוק הנמצא לפניכם, בעמוד הראשון. חבר הכנסת, האם להצביע? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כן. היו"ר ראובן ריבלין: האם להצביע אלקטרונית? נתחיל בהצבעה אלקטרונית. ובכן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הסתייגות קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - חברי הכנסת בנימין אלון, אריה אלדד, אורי אריאל, צבי הנדל, אליעזר כהן ויורי שטרן לשם החוק. נא להצביע, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 1 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 60 נמנעים – 2 ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לשם החוק לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 34 בעד, 60 נגד ושני נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. רבותי חברי הכנסת, ההסתייגות הבאה היא של חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי, להלן – קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל. האם להצביע על ההסתייגות, אדוני? מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): כן, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: האם אדוני רוצה להצביע בהצבעה אלקטרונית? מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): כן. היו"ר ראובן ריבלין: אם כך, נא להצביע בהצבעה אלקטרונית על הסתייגותה של קבוצת חד"ש-תע"ל לעניין שם החוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 2 בעד ההסתייגות – 18 נגד – 76 נמנעים – 2 ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לשם החוק לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 18 בעד, 76 נגד ושני נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. רבותי חברי הכנסת, הסתייגות ש"ס והסתייגות מפד”ל - של חברי הכנסת יצחק כהן, משולם נהרי, יצחק וקנין, יאיר פרץ, נסים זאב, יעקב מרגי, אלי ישי, נסים דהן ודוד אזולאי, להלן - קבוצת חברי סיעת ש"ס, ושל חברי הכנסת ניסן סלומינסקי, אפי איתם, זבולון אורלב, שאול יהלום, יצחק לוי וגילה פינקלשטיין, להלן - קבוצת סיעת מפד”ל. האם להצביע עליה? קריאה: להצביע. היו"ר ראובן ריבלין: אם כן, אנחנו מצביעים עליה יחד. רבותי, נא להצביע, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 3 בעד ההסתייגות – 34 נגד - 59 נמנעים – 7 ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת מפד"ל לשם החוק לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 34 בעד, 59 נגד, שבעה נמנעים. אני קובע שההסתייגויות של ש"ס ומפד"ל לא נתקבלו. חברי הכנסת של קבוצת שינוי מסירים את ההסתייגויות. חברי הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה וטלב אלסאנע, האם להצביע על הסתייגותכם? עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): להצביע על הכול, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: נא להצביע על הסתייגותם של חברי הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה וטלב אלסאנע, להלן - קבוצת דהאמשה. הצבעה מס' 4 בעד ההסתייגות - 12 נגד - 76 נמנעים - 4 ההסתייגות של קבוצת חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה לשם החוק לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 12 בעד, 76 נגד, ארבעה נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה. חברי הכנסת אפרים סנה ואיתן כבל, האם להצביע או שאתם מסירים את ההסתייגות? אפרים סנה (העבודה-מימד): כן, מסירים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דני יתום, האם אתה מסיר את ההסתייגות? דני יתום (העבודה-מימד): מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אפי איתם, האם אדוני מסיר את ההסתייגות? אפי איתם (מפד"ל): כן. היו"ר ראובן ריבלין: כי כבר הצביעו את ההצבעה של הקולקטיב. הסתייגות חבר הכנסת הנדל - חבר הכנסת הנדל, אתה מסיר? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לא, לא מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: אתה לא מסיר. אנחנו מצביעים על הסתייגותו של חבר הכנסת הנדל בעמוד 2. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות - 32 נגד - 66 נמנעים - 2 ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לשם החוק לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 32, נגד - 66, ונמנעים - 2. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת פרוש - אינו נוכח. הסתייגות חבר הכנסת מצנע - אדוני מסיר? עמרם מצנע (העבודה-מימד): מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: מסיר. תודה. חבר הכנסת פריצקי - אינו נוכח. רבותי, כל ההסתייגויות לשם החוק הוסרו. אני מצביע על שם החוק כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד שם החוק, כהצעת הוועדה - 61 נגד - 38 נמנעים - 5 שם החוק, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 61, נגד – 38, ונמנעים - 5. אני קובע ששם החוק עבר כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 1. הסתייגות קבוצת ש"ס, קבוצת דהאמשה, קבוצת מפד”ל וקבוצת שינוי. קריאה: ידני. היו"ר ראובן ריבלין: בסדר. מעכשיו, אני עושה הצבעות ידניות. קבוצת שינוי הסירה. קבוצת מפד"ל מבקשת להצביע. קבוצת דהאמשה מבקשת להצביע. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: מסיר. קבוצת ש"ס מבקשת להצביע. מי בעד הסתייגות מפד"ל וש"ס - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגויות לא נתקבלו. קבוצת יחד הסירה את הסתייגותה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מבקשת להצביע על הסתייגותה. מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות קבוצת בל"ד - חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה וואסל טאהא. האם להצביע? קריאה: כן. היו"ר ראובן ריבלין: מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. יוסי שריד (יחד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת יוסי שריד, הערתך נשמעה. אדוני, כבר הכרזתי. אפילו היא לגיטימית או לא, אדוני יכול לפנות לבג"ץ. יוסי שריד (יחד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: הבנתי. אדוני יכול להכריז על ההצבעה כלא-לגיטימית מטעמו. יעקב מרגי (ש"ס): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת שריד, מחאתך נשמעה, ובזאת זה נגמר. חבר הכנסת שריד, אצטרך לקרוא לאדוני. אולי אדוני לא מבין. יוסי שריד (יחד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת שריד, אדוני לא יכול להפריע לי בניהול הישיבה. יעקב מרגי (ש"ס): הכול לגיטימי במצב חירום. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. הסתייגות קבוצת חד"ש-תע"ל - חברי הכנסת של חד"ש, להצביע? קריאה: כן. היו"ר ראובן ריבלין: להצביע. מי בעד הסתייגות חד"ש, כפי שהיא מופיעה בעמוד 3 – יצביע. מי נגד? מי נמנע? מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): זה פיצוי לנפגעים האמיתיים - הפלסטינים. היו"ר ראובן ריבלין: זה ידוע. אני לא יכול לקרוא. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שהסתייגות קבוצת חד"ש-בל"ד לא נתקבלה. עתה, הסתייגות חבר הכנסת הנדל. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): עכשיו, הצבעה אישית. היו"ר ראובן ריבלין: ידוע לי. זו ההצבעה הראשונה שתהיה הצבעה אישית, והיא תהיה על הסתייגותו של חבר הכנסת הנדל לסעיף 1, שבתחתית עמוד 3. כל אחד יחליט, כשייקרא בשמו, אם הוא בעד או נגד. נא להצביע. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): במקום "פיצויים"- - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת הנדל. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - נגד רוחמה אברהם - נגד יולי-יואל אדלשטיין - בעד יעקב אדרי - נגד אהוד אולמרט - נגד חיים אורון - נגד זבולון אורלב - בעד דוד אזולאי - בעד ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - נגד אפי איתם - בעד מיכאל איתן - נגד אריה אלדד - בעד בנימין אלון - בעד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - נגד גלעד ארדן - בעד אורי אריאל - בעד זאב בוים - נגד נעמי בלומנטל - בעד בנימין בן-אליעזר - בעד היו"ר ראובן ריבלין: בעד? קריאה: נגד. היו"ר ראובן ריבלין: נא לקרוא את שמו שוב. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) בנימין בן-אליעזר - נגד אלי בן-מנחם - אלי בן-מנחם (העבודה-מימד): מקוזז עם חבר הכנסת מיכי רצון. היו"ר ראובן ריבלין: הוא מקוזז עם חבר הכנסת מיכי רצון. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) הוא מקוזז. שלמה בניזרי - בעד דניאל בנלולו - בעד רוני בר-און - נגד רומן ברונפמן - נגד רוני בריזון - נגד ויקטור בריילובסקי - נגד מוחמד ברכה - נגד עזמי בשארה - נגד ענבל גבריאלי - נגד אראלה גולן - נגד מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח זהבה גלאון - נגד גילה גמליאל - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - נגד נסים דהן - בעד חמי דורון - נגד אברהם הירשזון - נגד צחי הנגבי - נגד צבי הנדל - בעד יצחק הרצוג - נגד מגלי והבה - נגד אבשלום וילן - נגד מתן וילנאי - נגד יצחק וקנין - בעד נסים זאב - בעד ג'מאל זחאלקה - נגד אליעזר זנדברג - נגד יחיאל חזן - בעד רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - נגד אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - בעד יגאל יאסינוב - נגד שאול יהלום - בעד אלי ישי - בעד אהוד יתום - בעד דני יתום - נגד איתן כבל - נגד אילנה כהן - נגד אליעזר כהן - בעד אמנון כהן - בעד יצחק כהן - בעד רן כהן - נגד משה כחלון - בעד חיים כץ - בעד ישראל כץ - נגד אתי לבני - נגד ציפי לבני - נגד לימור לבנת - אינה נוכחת שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת: נגד. היו"ר ראובן ריבלין: היא פה. אנחנו מסתכלים למקום השרה. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) לימור לבנת - נגד דוד לוי - בעד יצחק לוי - בעד אילן ליבוביץ - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - בעד יוסף לפיד - נגד גאלב מג'אדלה - נגד עסאם מח'ול - נגד מיכאל מלכיאור - נגד עמרם מצנע - נגד יעקב מרגי - בעד משולם נהרי - בעד מיכאל נודלמן - נגד דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - נגד לאה נס - בעד בנימין נתניהו - נגד מרינה סולודקין - נגד ניסן סלומינסקי - בעד אפרים סנה - בעד אפרים סנה (העבודה-מימד): נגד. היו"ר ראובן ריבלין: אפרים סנה - בעד. אדוני רוצה לשנות זאת. מזכיר הכנסת אריה האן: חבר הכנסת אפרים סנה משנה את הצבעתו - נגד. היו"ר ראובן ריבלין: בואו ולא נתפוס זאת אחר כך. יש לו זמן לשנות את הצבעתו, וזה בסדר – עשר שניות לפחות. רבותי, נא להתרכז בהצבעה, ולא לגרום לאירועים מיותרים. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) גדעון סער - בעד גדעון עזרא - נגד מל פולישוק-בלוך - נגד אברהם פורז - נגד אופיר פינס-פז - נגד גילה פינקלשטיין - בעד מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - נגד שמעון פרס - נגד יאיר פרץ - אינו נוכח עמיר פרץ - נגד איוב קרא - בעד אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - בעד חיים רמון - נגד אהוד רצאבי - נגד מיכאל רצון - אינו נוכח היו"ר ראובן ריבלין: מקוזז עם בן-מנחם. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) אברהם בייגה שוחט - נגד יובל שטייניץ - נגד מאיר שטרית - נגד יורי שטרן - בעד אילן שלגי - נגד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - נגד אריאל שרון - נגד עמרי שרון - נגד יוסי שריד - נגד יולי תמיר - נגד אני עובר לקרוא בשמות אלה שעדיין לא הצביעו. ישראל אייכלר - אינו נוכח טלב אלסאנע - אינו נוכח מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח משה גפני - אינו נוכח רשף חן - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח יעקב ליצמן - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח מאיר פרוש - אינו נוכח יאיר פרץ - אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח מיכאל רצון - אינו נוכח סילבן שלום - אינו נוכח היו"ר ראובן ריבלין: האם יש באולם מישהו שלא נקרא שמו והוא לא הצביע עדיין? נא להביא לי את תוצאות ההצבעה. יוסי שריד (יחד): האם יש חברי כנסת בשווייץ, שהם לא מקוזזים? היו"ר ראובן ריבלין: אני לא רוצה להביע דעה. אני לא חושב שיש מישהו מבין חברי הכנסת, שנבחר לכנסת, שלא ציפו ממנו שולחיו לבוא היום ולהצביע. יוסי שריד (יחד): בגלל זה שאלתי, כי גם אני חושב כמוך. חיים אורון (יחד): אבל אתם דור הולך ונעלם. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון, אנחנו דור הולך ונעלם. אני ואתה באותו דור. להלן תוצאות ההצבעה: אין נמנעים, 68 נגד, 28 בעד. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו עוברים לעמוד 4. חברי הכנסת מצנע, אתה יורד מההסתייגות. חבר הכנסת פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת דני יתום יורד מההסתייגות. חבר הכנסת פריצקי - אינו נוכח. חבר הכנסת איתם, האם להצביע על ההסתייגות שלך? אפי איתם (מפד"ל): כן. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי חברי הכנסת, מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת אפי איתם? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אפי איתם לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שהסתייגותו של חבר הכנסת איתם לא עברה. תם הדיון על סעיף 1. אנחנו עכשיו מצביעים על סעיף 1 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע אלקטרונית. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 36 נמנעים – 5 סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 59 בעד, 36 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שסעיף 1 אושר כהצעת הוועדה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף 2. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אמרו שיש 70 בעד, איפה הם? היו"ר ראובן ריבלין: האם אדוני רוצה שאני אכריז הכרזות שלא נתקבלו על דעת הכנסת? אתה לא מצפה ממני. יוסי שריד (יחד): אמרו שיש 40 וכמה נגד. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת שריד, עכשיו עשית revenge גדול להנדל. אנחנו עוברים לסעיף 2. קבוצת יחד ירדה. קבוצת שינוי ירדה. קבוצת ש"ס וקבוצת מפד”ל מבקשות להצביע אלקטרונית. מי בעד ההסתייגות לסעיף 2 של ש"ס-מפד"ל? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות – 30 נגד – 64 נמנעים – 1 ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 2(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 30 בעד, 64 נגד, אחד נמנע. ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת בל"ד - לא מבקשים להצביע. קבוצת חד"ש - לא להצביע. חבר הכנסת איוב קרא, להצביע? איוב קרא (הליכוד): אלקטרונית. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו מצביעים על ההסתייגות בעמוד 5, של חבר הכנסת איוב קרא. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 9 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 63 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת מיכאל רצון ואיוב קרא לסעיף 2(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 37 בעד, 63 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא התקבלה. ההסתייגות של חבר הכנסת מצנע ירדה. חברי הכנסת של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, אתם רוצים להצביע? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אני מבקש רק על הסתייגות מס' 2 הצבעה אישית. היו"ר ראובן ריבלין: יש לנו בעמוד 5 הסתייגויות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. אני מצביע על כל ההסתייגויות בהנפת יד. נסים דהן (ש"ס): סעיף סעיף. היו"ר ראובן ריבלין: לא, אדוני, לא סעיף סעיף. זאת הסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, חבר הכנסת דהן. אדוני לא בעל-הבית פה. קודם כול נצביע על כל ההסתייגויות בהרמת יד, למעט הסתייגות 2 באותה קבוצה. מי בעד ההסתייגויות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הסתייגויות מס' 1 ו-3-12 של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 2(א) לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגויות לא נתקבלו. אנחנו עוברים להצבעה שמית על הסתייגות 2 של קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 2(א). בבקשה. אדוני ממלא-מקום ראש הממשלה, בהסכמות לא יהיו יותר מ-11 הצבעות אישיות. נסים דהן (ש"ס): כבודו אמר 12. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת דהן, תמיד אתה צריך להכניע אותי, אז אני אתן לך להכניע אותי בבוא העת. בבקשה. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - נגד רוחמה אברהם - נגד יולי-יואל אדלשטיין - בעד יעקב אדרי - נגד אהוד אולמרט - נגד חיים אורון - נגד זבולון אורלב - בעד דוד אזולאי - בעד ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - נגד אפי איתם - בעד מיכאל איתן - נגד אריה אלדד - בעד בנימין אלון - בעד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - בעד אורי אריאל - בעד זאב בוים - נגד נעמי בלומנטל - בעד בנימין בן-אליעזר - נגד אלי בן-מנחם - נגד שלמה בניזרי - בעד דניאל בנלולו - בעד רוני בר-און - נגד רומן ברונפמן - נגד רוני בריזון - נגד ויקטור בריילובסקי - נגד מוחמד ברכה - נגד עזמי בשארה - נגד ענבל גבריאלי - נגד אראלה גולן - נגד מיכאל גורלובסקי - בעד זהבה גלאון - אינה נוכחת גילה גמליאל - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - נגד נסים דהן - בעד חמי דורון - אינו נוכח אברהם הירשזון - נגד צחי הנגבי - נגד צבי הנדל - בעד יצחק הרצוג - נגד מגלי והבה - נגד אבשלום וילן - נגד מתן וילנאי - נגד יצחק וקנין - בעד נסים זאב - בעד ג'מאל זחאלקה - נגד אליעזר זנדברג - נגד יחיאל חזן - בעד רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - נגד אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - נמנע יגאל יאסינוב - נגד שאול יהלום - בעד אליהו ישי - אינו נוכח אהוד יתום - בעד דני יתום - נגד איתן כבל - נגד אילנה כהן - נגד אליעזר כהן - בעד אמנון כהן - בעד יצחק כהן - בעד רן כהן - נגד משה כחלון - בעד חיים כץ - בעד ישראל כץ - נגד אתי לבני - נגד ציפי לבני - נגד לימור לבנת - נגד דוד לוי - בעד יצחק לוי - בעד אילן ליבוביץ - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - בעד יוסף לפיד - נגד גאלב מג'אדלה - נגד עסאם מח'ול - נגד מיכאל מלכיאור - נגד עמרם מצנע - נגד יעקב מרגי - היו"ר ראובן ריבלין: יעקב מרגי, אתה לא רוצה לענות? אדוני נמצא באולם, אדוני אינו מגיב. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) משולם נהרי - אינו נוכח מיכאל נודלמן - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - נגד לאה נס - בעד בנימין נתניהו - נגד מרינה סולודקין - נגד ניסן סלומינסקי - בעד אפרים סנה - נגד גדעון סער - בעד גדעון עזרא - נגד מל פולישוק-בלוך - נגד אברהם פורז - נגד אופיר פינס-פז - נגד גילה פינקלשטיין - בעד מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - נגד שמעון פרס - נגד יאיר פרץ - אינו נוכח עמיר פרץ - אינו נוכח איוב קרא - בעד אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - בעד חיים רמון - נגד אהוד רצאבי - נגד מיכאל רצון - בעד אברהם בייגה שוחט - נגד יובל שטייניץ - אינו נוכח מאיר שטרית - נגד יורי שטרן - בעד אילן שלגי - נגד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - נגד אריאל שרון - נגד עמרי שרון - נגד יוסי שריד - נגד יולי תמיר - נגד אני חוזר לקרוא בשמות אלה שלא הצביעו: ישראל אייכלר - אינו נוכח טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח זהבה גלאון - נגד משה גפני - אינו נוכח חמי דורון - אינו נוכח רשף חן - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח אליהו ישי - בעד יעקב ליצמן - אינו נוכח יעקב מרגי - בעד משולם נהרי - בעד מיכאל נודלמן - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח מאיר פרוש - אינו נוכח יאיר פרץ - אינו נוכח עמיר פרץ - נגד אברהם רביץ - אינו נוכח יובל שטייניץ - נגד סילבן שלום - אינו נוכח האם יש מישהו שלא קראתי בשמו ולא הצביע? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אפללו, קראו בשמו ועכשיו הוא נכנס ולא הצביע. חבר הכנסת אפללו? אלי אפללו (הליכוד): נגד. מזכיר הכנסת אריה האן: אני חוזר, חבר הכנסת אפללו - נגד. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת חמי דורון? חמי דורון (שינוי): נגד. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, חברי הכנסת, מובן שעד שלא הכרזנו אני סופר כל זמן שקוראים, אבל אני מבקש מכם להיות באולם, לפחות בשלב השני. חבר הכנסת מרגי, האם עד אשר אדוני לא שמע איך חבר הכנסת ישי מצביע, הוא לא רצה להצביע? יעקב מרגי (ש"ס): - - - היו"ר ראובן ריבלין: הבנתי. באמצע שיחה היית? נו, אני שמח מאוד. אנחנו נמצאים בימי הרת עולם ואתה באמצע שיחה. רבותי, חברי הכנסת, נא להמתין לתוצאות. חבר הכנסת הנדל, קודם, כאשר הצבענו בהרמת יד על כל שאר הסעיפים, האם זה כלל גם את סעיף קטן (א), ההסתייגות הבאה? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כן. היו"ר ראובן ריבלין: הבנתי נכון. אני מייד אכריז שהצבענו עליה. רבותי, נמנע אחד, 39 בעד, 68 נגד. אני קובע, שההסתייגות לא התקבלה. אנחנו ממשיכים. הסתייגותו הבאה של חבר הכנסת הנדל כבר נכרכה בהצבעה הקודמת, ולכן אין צורך להצביע עליה, היא לא נתקבלה. חבר הכנסת אורי אריאל, האם להצביע על הצעתך? להצביע, בהרמת יד. מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת אורי אריאל, מי נגד ומי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל לסעיף 2(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו – חבר הכנסת הנדל, האם להצביע? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כן. היו"ר ראובן ריבלין: מי בעד ההסתייגות בעמוד 6, סעיף 2? מי בעד – ירים את ידו. תודה רבה. מי נגד? מי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 2(ב) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. רבותי, תמו ההסתייגויות לסעיף 2. אנו מצביעים עכשיו על סעיף 2 כולו לפי הצעת הוועדה בהצבעה אלקטרונית, מי בעד, מי נגד, מי נמנע – נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 48 נגד – 38 נמנעים – 5 סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל. קריאות: - - - היו"ר ראובן ריבלין: מספיק, רבותי. 48 בעד, 38 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שהצעת הוועדה לסעיף 2 נתקבלה. רבותי, עוברים לסעיף 3. קבוצת בל"ד, להצביע? לא. תודה. חבר הכנסת מצנע - לא להצביע; חבר הכנסת דני יתום - לא להצביע; חברי הכנסת יצחק לוי ונסים זאב, להצביע? יצחק לוי (מפד"ל): כן. היו"ר ראובן ריבלין: מי בעד הסתייגותם של חברי הכנסת יצחק לוי ונסים זאב - ירים את ידו. יצחק לוי (מפד"ל): אלקטרוני. היו"ר ראובן ריבלין: לא. בפעם הבאה תאמרו לי קודם. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת יצחק לוי ונסים זאב לסעיף 3 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. הצעת קבוצת יחד ירדה. רבותי, תם הדיון על סעיף 3. אנו מצביעים על סעיף 3 לפי הצעת הוועדה, אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 11 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 38 נמנעים – 5 סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. קריאות: - - - היו"ר ראובן ריבלין: מספיק, רבותי, מספיק. 58 בעד, 38 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שסעיף 3 אושר לפי הצעת הוועדה. אנו עוברים לפרק ב', סעיף 4. קבוצת שינוי ירדה. דהאמשה, אתה מבקש להצביע? מסיר. תודה. קבוצת מפד”ל, להצביע? בהרמת יד. מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 4(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. קבוצת יחד מסירה. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, חבר הכנסת הנדל, להצביע על כולם מקשה אחת, כן? טוב. בעמוד 8, הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו; מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 4(ב) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין רוב, חבר הכנסת הנדל. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת מצנע - ירד. רבותי, סעיף 4 תם, אנו עוברים להצבעה לסעיף 4 על-פי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. השר אולמרט הצביע, בסדר. הצבעה מס' 12 בעד סעיף 4, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 38 נמנעים – 5 סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 59 בעד, 38 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שהצעת הוועדה לסעיף 4 נתקבלה. עוברים לסעיף 5. קבוצת יחד ירדה, לכן אין לנו הסתייגויות לסעיף 5. לסעיף 6, צריך לשאול את חבר הכנסת דהאמשה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. חבר הכנסת איתן כבל מסיר. סעיף 7 - ירדו. קבוצת יחד בסעיף 8 - ירד, אך יש לנו האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. האם אתם מסירים, האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, לסעיף 8 את הצעתכם? לא מסירים. ובכן, אנו מצביעים, חברי הכנסת, על הצעת הוועדה לסעיפים 5, 6 ו-7. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. כהצעת הוועדה. לא להפריע בזמן ההצבעה, חבר הכנסת דהן. הצבעה מס' 13 בעד סעיפים 5-7 – 60 נגד – 38 נמנעים – 5 סעיפים 5-7 נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: 60 בעד, 38 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שסעיפים 5, 6, 7 עברו בהתאם להצעת הוועדה. אנו עוברים לסעיף 8. יחד - ירדו. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מבקשים להצביע בהרמת יד. מי בעד ההסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 8 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. רבותי, קבוצת ש"ס, קבוצת מפד”ל לסעיף 9, להצביע אלקטרוני, יצחק כהן? קריאות: צריך להצביע על סעיף 8. היו"ר ראובן ריבלין: צודקים. לסעיף 8 אין הסתייגויות שהתקבלו, לכן אנו מצביעים כהצעת הוועדה. נא להצביע, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד סעיף 8, כהצעת הוועדה – 60 נגד – 38 נמנעים – 5 סעיף 8, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 60 בעד, 38 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שהצעת הוועדה לסעיף 8 נתקבלה. סעיף 9, יש לנו קבוצות ש"ס ומפד”ל. מי בעד - בהצבעה אלקטרונית - מי נגד? נא להצביע. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה מס' 15 בעד ההסתייגות – 34 נגד – 68 נמנעים – 1 ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 9(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 34 בעד, 68 נגד, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד – יורדת. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 9, להצביע? מי בעד - ירים את ידו. מי נגד - ירים את ידו. רבותי, נא להצביע אלקטרונית. האנשים ישנים, המתנגדים, על הצעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו בהסתייגות לא ראיתי רוב ברור. נא להצביע - מי בעד ההסתייגות? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 16 בעד ההסתייגות – 37 נגד – 67 נמנעים – אין ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 9(ב) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 37 בעד, 67 נגד. משום מה מכאן זה לא נראה כמו שזה שם. חבר הכנסת עמרם מצנע - יורד, אין לנו עוד הסתייגויות לסעיף 9. לסעיף 10 יש לנו הסתייגויות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו רוצה להצביע על 10? בבקשה. אנו מצביעים על סעיף 9 לפי הצעת הוועדה. רבותי חברי הכנסת, מי בעד, מי נגד סעיף 9 לפי הצעת הוועדה? הצבעה מס' 17 בעד סעיף 9, כהצעת הוועדה – 59 נגד – 36 נמנעים – 5 סעיף 9, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 59 בעד הצעת הוועדה, 36 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שסעיף 9 עבר לפי הצעת הוועדה. רבותי חברי הכנסת, בסעיף 10 יש לנו שתי בריקדות לעבור. הראשונה היא ההסתייגויות. קבוצת יחד - מסירה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו? מי בעד ההסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים את ידו. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 10(ב) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חבר הכנסת קרא, האם אדוני רוצה להצביע את הסתייגותו? איוב קרא (הליכוד): לא. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. חברי בל"ד וחבר הכנסת דני יתום מבקשים להצביע? לא. תודה. ובכן, רבותי, לסעיף 10 אין הסתייגויות, אבל יש שתי גרסאות. מי מבין חברי הכנסת אינו מסכים לשתי הגרסאות, לסעיף 10(ב)(4)? האם יש מישהו שמתנגד לשתי הגרסאות? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אני נגד שתיהן. היו"ר ראובן ריבלין: ובכן, אנו נצביע קודם בעד גרסה א', ונראה כמה יש לה, לאחר מכן נצביע בעד גרסה ב' ונראה כמה יש לה. אין דרך אחרת, יושב-ראש ועדת הכנסת. רוני בר-און (הליכוד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: בוודאי. כשנגיע לגשר, נעבור אותו. רבותי, אנחנו מצביעים על גרסה א'. מי בעד, מי נגד - נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד גרסה א' - 66 נגד - 35 נמנעים - אין גרסה א' לסעיף 10(ב)(4) נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 66 בעד, 35 נגד. אין צורך להצביע על הגרסה הבאה, כי גרסה א' נתקבלה ברוב מוחלט. רוני בר-און (הליכוד): בפעם הבאה שיש גרסה, תפנה את החברים לקובץ הלבן. היו"ר ראובן ריבלין: הרי זה מובן מאליו. רבותי, אני לא יכול להצביע את גרסה ב', שכן הכנסת הכריעה עבור גרסה א' ברוב מוחלט. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): - - - היו"ר ראובן ריבלין: להסיר ספק מלב - מי בעד גרסה ב'? בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 19 בעד גרסה ב' - 35 נגד - 68 נמנעים - אין גרסה ב' לסעיף 10(ב)(4) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 35 בעד, 68 נגד, אין נמנעים. אני קובע שגרסה ב' לא עברה. להבא, אם חבר הכנסת שביקש למחות על שתי הגרסאות לא היה אומר את זה, היתה לנו הצבעה אחת מול השנייה והיינו מקבלים את התוצאה ישר. על כל פנים, נתקבלה גרסה א', ולכן אנחנו מצביעים את סעיף 10 לפי הצעת הוועדה, על-פי גרסה א'. מי בעד, מי נגד, מי נמנע - כהצעת הוועדה גרסה א'. הצבעה מס' 20 בעד סעיף 10, כהצעת הוועדה - 61 נגד - 40 נמנעים - 5 סעיף 10, כהצעת הוועדה, לפי גרסה א', נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 61 בעד, 40 מתנגדים, חמישה נמנעים. אני קובע שסעיף 10 בגרסה א' עבר לפי הצעת הוועדה. רבותי, אנחנו עוברים לסעיף 11, אבל אני מאוד מבקש מחברי חבר הכנסת אדלשטיין, לאפשר לי כמה דקות מנוחה ולנהל את ההצבעות. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, סעיף 11 בעמוד 11, הסתייגות קבוצת מפד”ל, קבוצת ש"ס, להצביע? נסים דהן (ש"ס): להצביע. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד”ל וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 11 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא עברה. קבוצת יחד - מסירים. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, להצביע? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כן. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: מי בעד ההסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 11 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא עברה. לכן נצביע על סעיף 11 כנוסח הוועדה - הצבעה אלקטרונית. ההסתייגויות לא התקבלו. מי בעד, מי נגד - נא להצביע. הצבעה מס' 21 בעד סעיף 11, כהצעת הוועדה - 59 נגד - 35 נמנעים - 5 סעיף 11, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 59, 35 מתנגדים, חמישה נמנעים. סעיף 11 עבר כנוסח הוועדה. אנחנו בעמוד 11, סימן ב', סעיף 12: קבוצת יחד - מסירים. קבוצת מפד”ל, להצביע? שאול יהלום (מפד"ל): כן. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: מי בעד ההסתייגות של קבוצת מפד”ל - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 12(ב) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא התקבלה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, חבר הכנסת הנדל, להצביע? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כן. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: מי בעד ההסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 12(ב) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא התקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 12 כנוסח הוועדה - הצבעה אלקטרונית. מי בעד, מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 22 בעד סעיף 12, כהצעת הוועדה - 58 נגד - 32 נמנעים - 5 סעיף 12, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: 58 בעד, 32 נגד, חמישה נמנעים. סעיף 12 אושר כנוסח הוועדה. סעיף 13 בעמוד 12: קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, להצביע, חבר הכנסת הנדל? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כן. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: לסעיף 13, מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 13 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא עברה. תודה רבה. קבוצת מפד”ל וקבוצת ש"ס, מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד”ל וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 13(א) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא התקבלה. קבוצת בל"ד? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): להצביע אלקטרונית. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: להצביע אלקטרונית על הסתייגות קבוצת בל"ד לסעיף 3 - ההצבעה החלה. הצבעה מס' 23 בעד ההסתייגות - 6 נגד - 82 נמנעים - 1 ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 13(א) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: הסתייגות בל"ד, בעד – 6, 82 נגד, אחד נמנע. ההסתייגות לא התקבלה. קבוצת מפד”ל? ניסן סלומינסקי (מפד"ל): אלקטרונית. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: הסתייגות מפד”ל לסעיף 13, הצבעה אלקטרונית - מי בעד, מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד ההסתייגות - 33 נגד - 64 נמנעים - אין ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד”ל לסעיף 13(א) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 33, 64 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות של קבוצת מפד”ל לא נתקבלה. חבר הכנסת אפי איתם - מסיר. חבר הכנסת מצנע - מסיר. קבוצת יחד - מסירה. חברי הכנסת, ההצבעה היא על סעיף 13 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 25 בעד סעיף 13, כהצעת הוועדה - 58 נגד - 34 נמנעים - 5 סעיף 13, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 58, 34 מתנגדים, חמישה נמנעים. סעיף 13 אושר כנוסח הוועדה. לסעיף 14 - יחד מסירים. קבוצת מפד”ל וקבוצת שינוי, שינוי - הסירה. קבוצת מפד”ל, מי בעד ההסתייגות של מפד”ל - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד”ל לסעיף 14(א) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה. ההסתייגות לא התקבלה. סעיף 14 כנוסח הוועדה - הצבעה אלקטרונית. מי בעד, מי נגד - נא להצביע. הצבעה מס' 26 בעד סעיף 14, כהצעת הוועדה - 58 נגד - 34 נמנעים - 5 סעיף 14, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 58, 34 מתנגדים, חמישה נמנעים. סעיף 4 אושר כנוסח הוועדה. לסעיף 15, חבר הכנסת איתן כבל - מסיר. יחד - מסירים. חבר הכנסת דהאמשה - מסיר. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - נא להצביע. מי בעד ההסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 15(ז) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא התקבלה. קבוצת מפד”ל, מי בעד ההסתייגות קבוצת מפד”ל - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד”ל לסעיף 15(א) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת אפי איתם, מסיר? אפי איתם (מפד”ל): להצביע. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אפי איתם - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אפי איתם לסעיף 15(ח) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא התקבלה. חבר הכנסת מצנע - מסיר. אם כן, סעיף 15 כנוסח הוועדה - הצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 27 בעד סעיף 15, כהצעת הוועדה - 54 נגד - 35 נמנעים - 4 סעיף 15, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 54, נגד - 35, נמנעו – 4. סעיף 15 אושר כנוסח הוועדה. סעיף 16, קבוצת יחד - מסירה. קבוצת מפד”ל? לסעיף 16, מי בעד ההסתייגות של קבוצת מפד”ל - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד”ל לסעיף 16(א) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא התקבלה. סעיף 16 כנוסח הוועדה - הצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 28 בעד סעיף 16, כהצעת הוועדה - 56 נגד - 35 נמנעים - 4 סעיף 16, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 56, 35 מתנגדים, ארבעה נמנעים. סעיף 16 אושר כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לעמוד 14, סימן ג'. לסעיף 17, הסתייגות לקבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד ההסתייגות? נא להרים יד. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 17 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 17 לא נתקבלה. חבר הכנסת קרא מבקש הצבעה אלקטרונית על ההסתייגות שלו. נא להצביע. הצבעה מס' 29 בעד ההסתייגות - 35 נגד - 60 נמנעים - אין ההסתייגות של חבר הכנסת איוב קרא לסעיף 17 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 35, נגד - 60, אין נמנעים. ההסתייגות לא עברה. קבוצת בל"ד - מסירים את ההסתייגות. מי בעד הסתייגות קבוצת מפד”ל לסעיף 17? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד”ל לסעיף 17(א) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא עברה. קבוצת יחד - מסירים את ההסתייגות. חבר הכנסת אפי איתם - מסיר את ההסתייגות. אנו מצביעים אלקטרונית על סעיף 17 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 30 בעד סעיף 17, כהצעת הוועדה - 54 נגד - 32 נמנעים - 4 סעיף 17, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד- 54, 32 מתנגדים, ארבעה נמנעים. סעיף 17, סימן ג', אושר כנוסח הוועדה. הכרזתי עוד מזמן, תבדקו בפרוטוקול, שמדובר בסימן ג'. אחרי סעיף 17 - חבר הכנסת איוב קרא מציע. איוב קרא (הליכוד): מסיר. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, להסיר ספק, סעיף 18 בעמוד 16. קבוצת בל"ד - מסירים. חבר הכנסת קרא - מסיר את ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 18 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת מפד”ל. מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד”ל לסעיף 18 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: לא נתקבלו הסתייגויות. אנו מצביעים אלקטרונית על סעיף 18 כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 31 בעד סעיף 18, כהצעת הוועדה - 52 נגד - 37 נמנעים - 5 סעיף 18, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 52, נגד - 37, נמנעים - 5. אני קובע שסעיף 18 אושר כנוסח הוועדה. לשואלים משולחן הממשלה - היתה הסתייגות אחרי סעיף 17 שביקשו להסיר ולא להצביע עליה, כך שאין כאן שום בעיה. אנחנו עוברים לסימן ד', בעמוד 17, סעיף 19. הסתייגות לקבוצת יחד ולקבוצת דהאמשה. חבר הכנסת דהאמשה, להצביע? מסיר. מי בעד ההסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 19 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד - מסירים. אנחנו מצביעים אלקטרונית על סעיף 19 כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 32 בעד סעיף 19, כהצעת הוועדה - 55 נגד - 32 נמנעים - 5 סעיף 19, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 55, נגד - 32, נמנעים - 5. סעיף 19 אושר כנוסח הוועדה. סעיף 20. קבוצת בל"ד - מסירים. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. מי בעד ההסתייגות של קבוצת ש"ס וקבוצת מפד"ל לסעיף 20 - ירים את ידו. קריאות: אלקטרונית. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: יש בקשה להצבעה אלקטרונית. ההצבעה על ההסתייגות של קבוצת ש"ס וקבוצת מפד"ל לסעיף 20 החלה. הצבעה מס' 33 בעד ההסתייגות - 38 נגד - 57 נמנעים - 1 ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 20 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 38, נגד - 57, נמנעים - 1. ההסתייגות לא נתקבלה. אנו מצביעים אלקטרונית על סעיף 20 כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 34 בעד סעיף 20, כהצעת הוועדה - 55 נגד - 37 נמנעים - 5 סעיף 20, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 55, נגד - 37, נמנעו - 5. סעיף 20 אושר כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לפרק ד', סימן א', סעיף 22, בעמוד 18. לסעיף 22 יש הסתייגות של ראש הממשלה וחברי הכנסת יולי תמיר, איתן כבל, רשף חן ועזמי בשארה. קריאות: הצבעה שמית. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: יש דרישה להצבעה אישית בסעיף הזה. אדוני המזכיר, בבקשה. קבוצה של 20 חברי כנסת מבקשת הצבעה אישית. חברי הכנסת, תיקון טעות, סליחה. לפני ההצבעה האישית, על מנת להסיר ספק, נצביע כרגע על סעיף 21 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 35 בעד סעיף 21 - 58 נגד - 34 נמנעים - 5 סעיף 21 נתקבל. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: בעד - 58, נגד - 34, נמנעו - 5. אני קובע כי סעיף 21 אושר כנוסח הוועדה. אנו בסעיף 22. יש הסתייגות של ראש הממשלה וחברי הכנסת יולי תמיר, איתן כבל, רשף חן ועזמי בשארה. אדוני המזכיר, בבקשה. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - בעד רוחמה אברהם - בעד יולי-יואל אדלשטיין - נגד יעקב אדרי - בעד אהוד אולמרט - בעד חיים אורון - בעד זבולון אורלב - נגד דוד אזולאי - אינו נוכח צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מלוכלכים. קריאות: - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זאת האמת. אתם מלוכלכים. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת הנדל, אנחנו בעיצומה של הצבעה. נא לשבת. רוני בר-און (הליכוד): - - - היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת רוני בר-און, לא שמעתי את תוכן דבריו. ראיתי אותו צועק. חבר הכנסת יהלום, אתה כרגע מסתיר שם את המצביעים. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) דוד אזולאי - בעד ישראל אייכלר - אינו נוכח דוד אזולאי, מה הצבעת? דוד אזולאי (ש"ס): נגד. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) אני חוזר: דוד אזולאי - נגד ולא בעד. ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - בעד אפי איתם - נגד מיכאל איתן - נגד אריה אלדד - נגד בנימין אלון - נגד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - נגד אורי אריאל - נגד זאב בוים - בעד נעמי בלומנטל - נגד בנימין בן-אליעזר - בעד אלי בן-מנחם - בעד שלמה בניזרי - נגד דניאל בנלולו - נגד רוני בר-און - בעד רומן ברונפמן - בעד רוני בריזון - בעד ויקטור בריילובסקי - בעד מוחמד ברכה - בעד עזמי בשארה - בעד ענבל גבריאלי - בעד אראלה גולן - בעד מיכאל גורלובסקי - נגד זהבה גלאון - אינה נוכחת גילה גמליאל - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - בעד נסים דהן - נגד חמי דורון - נגד אברהם הירשזון - בעד צחי הנגבי - בעד צבי הנדל - נגד יצחק הרצוג - בעד מגלי והבה - בעד אבשלום וילן - בעד מתן וילנאי - בעד יצחק וקנין - נגד נסים זאב - נגד ג'מאל זחאלקה - בעד אליעזר זנדברג - בעד יחיאל חזן - נגד רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - בעד אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח יגאל יאסינוב - בעד שאול יהלום - נגד אליהו ישי - נגד אהוד יתום - נגד דני יתום - בעד איתן כבל - בעד אילנה כהן - בעד אליעזר כהן - נגד אמנון כהן - נגד יצחק כהן - נגד רן כהן - בעד משה כחלון - נגד חיים כץ - אינו נוכח ישראל כץ - אינו נוכח אתי לבני - בעד ציפי לבני - בעד לימור לבנת - בעד דוד לוי - נגד יצחק לוי - נגד אילן ליבוביץ - בעד יעקב ליצמן - בעד עוזי לנדאו - נגד יוסף לפיד - בעד גאלב מג'אדלה - בעד עסאם מח'ול - בעד מיכאל מלכיאור - בעד עמרם מצנע - בעד יעקב מרגי - נגד משולם נהרי - נגד מיכאל נודלמן - בעד דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - בעד לאה נס - אינה נוכחת בנימין נתניהו - בעד מרינה סולודקין - בעד ניסן סלומינסקי - נגד אפרים סנה - בעד גדעון סער - נגד גדעון עזרא - בעד מל פולישוק-בלוך - בעד אברהם פורז - אינו נוכח אופיר פינס-פז - בעד גילה פינקלשטיין - נגד מאיר פרוש - בעד יוסף פריצקי - אינו נוכח שמעון פרס - בעד יאיר פרץ - אינו נוכח עמיר פרץ - אינו נוכח איוב קרא - נגד אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - נגד חיים רמון - בעד אהוד רצאבי - בעד מיכאל רצון - נגד אברהם בייגה שוחט - בעד יובל שטייניץ - נגד מאיר שטרית - בעד יורי שטרן - נגד אילן שלגי - בעד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - בעד אריאל שרון - בעד עמרי שרון - בעד יוסי שריד - בעד יולי תמיר - בעד אני חוזר על שמות אלה שלא הצביעו. ישראל אייכלר - אינו נוכח טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח זהבה גלאון - בעד משה גפני - אינו נוכח רשף חן - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח חיים כץ - נגד ישראל כץ - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח לאה נס - נגד אברהם פורז - אינו נוכח יוסף פריצקי - אינו נוכח יאיר פרץ - אינו נוכח עמיר פרץ - בעד אברהם רביץ - אינו נוכח סילבן שלום - אינו נוכח יוסי שריד (יחד): לו הוא היה, הוא היה מצביע בעד, סילבן שלום. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אני מציע לכולם לשבת, כי אנחנו מייד נמשיך עם ההצבעות, לאחר הכרזת המזכיר. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו מייד ממשיכים עם ההצבעות. חברי הכנסת, לסעיף 22, הסתייגות ראש הממשלה וחברי הכנסת יולי תמיר, איתן כבל, רשף חן ועזמי בשארה, התוצאות: 64 בעד ההסתייגות, 42 נגד ההסתייגות. אני קובע כי ההסתייגות לסעיף 22 התקבלה. חבר הכנסת נסים זאב, להצביע? נסים זאב (ש"ס): בוודאי. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: אלקטרונית. חבר הכנסת נסים זאב מבקש הצבעה אלקטרונית על ההסתייגות. נסים זאב (ש"ס): מי שמצביע נגד הוא מצביע נגד - - - הצבעה מס' 36 בעד ההסתייגות - 32 נגד - 51 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לסעיף 22(א) לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 32, נגד – 51, אין נמנעים. הסתייגותו של חבר הכנסת נסים זאב לא התקבלה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו? נא להצביע. תודה רבה. מי נגד ההסתייגות? תודה רבה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 22 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: ההסתייגות לא התקבלה. קבוצת מפד”ל וחברי הכנסת יולי אדלשטיין ונעמי בלומנטל. הצבעה אישית. בבקשה, אדוני המזכיר. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - נגד רוחמה אברהם - נגד יולי-יואל אדלשטיין - בעד יעקב אדרי - נגד אהוד אולמרט - נגד חיים אורון - נגד זבולון אורלב - בעד דוד אזולאי - בעד ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - נגד אפי איתם - בעד מיכאל איתן - נגד אריה אלדד - בעד בנימין אלון - בעד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - אינו נוכח אורי אריאל - בעד זאב בוים - נגד נעמי בלומנטל - בעד בנימין בן-אליעזר - נגד אלי בן-מנחם - נגד שלמה בניזרי - בעד דניאל בנלולו - בעד רוני בר-און - אינו נוכח רומן ברונפמן - נגד רוני בריזון - נגד ויקטור בריילובסקי - נגד מוחמד ברכה - נגד עזמי בשארה - נגד ענבל גבריאלי - נגד אראלה גולן - נגד מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח זהבה גלאון - נגד גילה גמליאל - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח נסים דהן - בעד חמי דורון - נגד אברהם הירשזון - נגד צחי הנגבי - נגד צבי הנדל - אינו נוכח יצחק הרצוג - נגד מגלי והבה - נגד אבשלום וילן - נגד מתן וילנאי - נגד יצחק וקנין - בעד נסים זאב - בעד ג'מאל זחאלקה - נגד אליעזר זנדברג - נגד יחיאל חזן - בעד רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - נגד אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח יגאל יאסינוב - נגד שאול יהלום - בעד אליהו ישי - בעד אהוד יתום - בעד דני יתום - נגד איתן כבל - נגד אילנה כהן - נגד אליעזר כהן - בעד אמנון כהן - בעד יצחק כהן - בעד רן כהן - נגד משה כחלון - אינו נוכח חיים כץ - אינו נוכח ישראל כץ - נגד אתי לבני - נגד ציפי לבני - נגד לימור לבנת - נגד דוד לוי - בעד יצחק לוי - בעד אילן ליבוביץ - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - אינו נוכח יוסף לפיד - נגד גאלב מג'אדלה - נגד עסאם מח'ול - נגד מיכאל מלכיאור - נגד עמרם מצנע - נגד יעקב מרגי - בעד משולם נהרי - בעד מיכאל נודלמן - נגד דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - נגד לאה נס - בעד בנימין נתניהו - נגד מרינה סולודקין - נגד ניסן סלומינסקי - בעד אפרים סנה - אינו נוכח גדעון סער - בעד גדעון עזרא - נגד מל פולישוק-בלוך - נגד אברהם פורז - אינו נוכח אופיר פינס-פז - נגד גילה פינקלשטיין - בעד מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - אינו נוכח שמעון פרס - נגד יאיר פרץ - אינו נוכח עמיר פרץ - אינו נוכח איוב קרא - בעד אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - בעד חיים רמון - אינו נוכח אהוד רצאבי - נגד מיכאל רצון - בעד אברהם בייגה שוחט - נגד יובל שטייניץ - נגד מאיר שטרית - נגד יורי שטרן - בעד אילן שלגי - נגד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - נגד אריאל שרון - נגד עמרי שרון - נגד יוסי שריד - נגד יולי תמיר - נגד אני חוזר לקרוא סיבוב שני. יעקב מרגי (ש"ס): בייגה לא פה, מי הצביע במקומו? קריאות: - - - בייגה היה פה - - - מזכיר הכנסת אריה האן: הוא היה. הוא בחוץ. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: נא לא להפריע. חבר הכנסת שוחט היה באולם ברגע שקראו בשמו. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר - אינו נוכח טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - בעד רוני בר-און - נגד מיכאל גורלובסקי - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח צבי הנדל - בעד יצחק הרצוג - נגד רשף חן - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח משה כחלון - בעד חיים כץ - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - בעד דני נוה - אינו נוכח אפרים סנה - נגד אברהם פורז - אינו נוכח מאיר פרוש - אינו נוכח יאיר פרץ - אינו נוכח עמיר פרץ - אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח חיים רמון - נגד סילבן שלום - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): אריה, אני נמצא פה ואני רוצה להצביע נגד. מזכיר הכנסת אריה האן: בסדר, אני אשאל. יש עוד מישהו באולם שלא הצביע? עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): אני. מזכיר הכנסת אריה האן: עבד-אלמאלכ דהאמשה, אתה בעד או נגד? עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): נגד. מזכיר הכנסת אריה האן: אני חוזר: עבד-אלמאלכ דהאמשה - נגד. יוסף פריצקי - אינו נוכח. תודה רבה. שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, יש רבים שיוצאים לשתות משהו. אולי באמצע ההצבעה תודיע על הפסקה לחצי שעה? השר חיים רמון: לא, לא, לא. מאיר, מה קרה לך. יש הצבעה שמית - חוזרים. חיים אורון (יחד): כל אחד ימנה מחליף. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: השר שטרית, שיצאו זוגות זוגות. השר חיים רמון: באיזה עמוד אנחנו? שר התחבורה מאיר שטרית: בעמוד 19. השר חיים רמון: כמה עמודים יש, אתה יודע? קריאה: 120. חיים אורון (יחד): אבל, חיים, בהמשך העמודים יותר קצרים. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, נא לשבת. מייד עם הכרזת התוצאות נמשיך בהצבעות, וההצבעה הבאה היא לא שמית, לשם שינוי. זבולון אורלב (מפד"ל): אפשר לסדר שהיא תהיה שמית. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: חבר הכנסת יהלום, נא לשבת. חבר הכנסת יורי שטרן, נא לשבת. מי שמעוניין להצביע - מתבקש לשבת. אם כן, להסתייגות לסעיף 22 של קבוצת מפד"ל וחברי הכנסת יולי אדלשטיין ונעמי בלומנטל, התוצאות: נגד - 66; בעד - 38. ההסתייגות לא התקבלה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד ההסתייגות? נא להצביע בהרמת יד. תודה רבה. נא להוריד. מי נגד ההסתייגות? תודה רבה. הצבעה ההסתייגות של סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 22 לא נתקבלה. היו"ר יולי-יואל אדלשטיין: תודה רבה. ההסתייגות לא התקבלה. עדיין בסעיף 22, הסתייגות שר הביטחון וחבר הכנסת זאב בוים. הצבעה אישית. הסתייגות שר הביטחון, שלא נמצא, אבל חבר הכנסת זאב בוים, סגן שר הביטחון, כן נמצא, ולכן אנחנו נצביע על ההסתייגות. אדוני המזכיר. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - בעד רוחמה אברהם - בעד יולי-יואל אדלשטיין - נגד יעקב אדרי - בעד אהוד אולמרט - בעד חיים אורון - בעד זבולון אורלב - נגד דוד אזולאי - נגד ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - בעד אפי איתם - אינו נוכח מיכאל איתן - נגד אריה אלדד - נגד בנימין אלון - נגד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - אינו נוכח אורי אריאל - נגד זאב בוים - בעד נעמי בלומנטל - נגד בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח אלי בן-מנחם - בעד שלמה בניזרי - נגד דניאל בנלולו - אינו נוכח רוני בר-און - בעד רומן ברונפמן - בעד רוני בריזון - בעד ויקטור בריילובסקי - בעד מוחמד ברכה - בעד עזמי בשארה - בעד ענבל גבריאלי - בעד אראלה גולן - בעד מיכאל גורלובסקי - נגד זהבה גלאון - אינה נוכחת גילה גמליאל - נגד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - בעד נסים דהן - נגד חמי דורון - אינו נוכח אברהם הירשזון - בעד צחי הנגבי - בעד צבי הנדל - נגד יצחק הרצוג - בעד מגלי והבה - בעד אבשלום וילן - בעד מתן וילנאי - בעד יצחק וקנין - נגד נסים זאב - נגד ג'מאל זחאלקה - בעד אליעזר זנדברג - אינו נוכח יחיאל חזן - נגד רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - בעד דוד טל - אינו נוכח יגאל יאסינוב - בעד שאול יהלום - נגד אליהו ישי - נגד אהוד יתום - אינו נוכח דני יתום - בעד איתן כבל - בעד אילנה כהן - בעד אליעזר כהן - נגד אמנון כהן - נגד יצחק כהן - נגד רן כהן - בעד משה כחלון - נגד חיים כץ - אינו נוכח ישראל כץ - בעד אתי לבני - בעד ציפי לבני - בעד לימור לבנת - בעד דוד לוי - נגד יצחק לוי - נגד אילן ליבוביץ - בעד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - נגד יוסף לפיד - בעד גאלב מג'אדלה - בעד עסאם מח'ול - בעד מיכאל מלכיאור - בעד עמרם מצנע - בעד יעקב מרגי - אינו נוכח משולם נהרי - אינו נוכח מיכאל נודלמן - בעד דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - בעד לאה נס - נגד בנימין נתניהו - אינו נוכח מרינה סולודקין - בעד ניסן סלומינסקי - נגד אפרים סנה - אינו נוכח גדעון סער - נגד גדעון עזרא - בעד מל פולישוק-בלוך - בעד אברהם פורז - אינו נוכח אופיר פינס-פז - בעד גילה פינקלשטיין - נגד מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - אינו נוכח שמעון פרס - בעד יאיר פרץ - נגד עמיר פרץ - אינו נוכח איוב קרא - נגד אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - נגד חיים רמון - בעד אהוד רצאבי - בעד מיכאל רצון - נגד אברהם בייגה שוחט - בעד יובל שטייניץ - בעד מאיר שטרית - בעד יורי שטרן - אינו נוכח אילן שלגי - בעד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - בעד אריאל שרון - בעד עמרי שרון - בעד יוסי שריד - בעד יולי תמיר - בעד אני חוזר, סיבוב שני. ישראל אייכלר - אינו נוכח אפי איתם - נגד טלב אלסאנע - אינו נוכח גלעד ארדן - נגד בנימין בן-אליעזר - בעד דניאל בנלולו - אינו נוכח זהבה גלאון - בעד משה גפני - אינו נוכח חמי דורון - אינו נוכח אליעזר זנדברג - אינו נוכח רשף חן - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח אהוד יתום - נגד חיים כץ - בעד יעקב ליצמן - אינו נוכח יעקב מרגי - אינו נוכח משולם נהרי - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח בנימין נתניהו - בעד אפרים סנה - בעד אברהם פורז - אינו נוכח מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח עמיר פרץ - אינו נוכח יורי שטרן - נגד סילבן שלום - אינו נוכח האם יש מישהו שלא הצביע? אליעזר זנדברג - בעד יש עוד מישהו שלא הצביע? חמי דורון - בעד יש עוד מי שלא הצביע? אין. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה להביא את תוצאות ההצבעה אלי. רבותי חברי הכנסת, נא לשבת, כי מייד לאחר מכן אנחנו ממשיכים בהצבעה, אם כי נדמה לי שגם ההסתייגות הבאה היא הסתייגות בהצבעה שמית. אנחנו הולכים ומסיימים את ההצבעות השמיות. כל אלה אותן הצבעות שמתייחסות לנושאים המרכזיים, בסדר גמור. יצחק כהן (ש"ס): שלישית - - - היו"ר ראובן ריבלין: זה ברור ששלישית תהיה שמית. יצחק כהן (ש"ס): - - - קריאה: - - - היו"ר ראובן ריבלין: הבנתי שהממשלה ביקשה הסתייגויות והן נתקבלו. כבר יש שתי הסתייגויות שנתקבלו. ראשי הוועדות נמצאים פה, אנשי הממשלה נמצאים פה, והם לא אמרו דבר. אם יאמר אחד, השני יכול לומר לו קונטרה. קריאה: הוא לא יכול. קריאה: רק אחד יכול - - - היו"ר ראובן ריבלין: תראה את סעיף 130(ב). זה לוקח זמן, כי גם חברים רבים לא נמצאים בסיבוב הראשון. דרך אגב, אין פרלמנט בעולם שבהצבעה שמית אנשים מסתובבים, אבל אצלנו הצבעה שמית הפכה להיות דבר שהוא - - - קריאה: - - - היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה, רבותי. להלן תוצאות ההצבעה: בעד הסתייגותו של שר הביטחון - 65, נגד - 37. אני קובע שהסתייגות הממשלה, הסתייגות משרד הביטחון, לסעיף 22 נתקבלה. רבותי, אנחנו עוברים להסתייגות הבאה. ההסתייגות הבאה, של חבר הכנסת יולי-יואל אדלשטיין, בעמוד 20. גם הסתייגות זו היא הסתייגות בהצבעה אישית. נא לקרוא את השמות, בבקשה במהירות. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - נגד רוחמה אברהם - נגד יולי-יואל אדלשטיין - בעד יעקב אדרי - נגד אהוד אולמרט - נגד חיים אורון - נגד זבולון אורלב - בעד דוד אזולאי - בעד ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - נגד אפי איתם - בעד מיכאל איתן - נגד אריה אלדד - בעד בנימין אלון - בעד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - אינו נוכח אורי אריאל - בעד זאב בוים - נגד נעמי בלומנטל - בעד בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח אלי בן-מנחם - נגד שלמה בניזרי - אינו נוכח דניאל בנלולו - אינו נוכח רוני בר-און - אינו נוכח רומן ברונפמן - נגד רוני בריזון - נגד ויקטור בריילובסקי - נגד מוחמד ברכה - נגד עזמי בשארה - נגד ענבל גבריאלי - נגד אראלה גולן - נגד מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח זהבה גלאון - נגד גילה גמליאל - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - נגד נסים דהן - בעד חמי דורון - נגד אברהם הירשזון - נגד צחי הנגבי - נגד צבי הנדל - בעד יצחק הרצוג - אינו נוכח מגלי והבה - נגד אבשלום וילן - נגד מתן וילנאי - נגד יצחק וקנין - בעד נסים זאב - בעד ג'מאל זחאלקה - נגד אליעזר זנדברג - נגד יחיאל חזן - אינו נוכח רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - נגד אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח יגאל יאסינוב - אינו נוכח שאול יהלום - בעד אליהו ישי - אינו נוכח אהוד יתום - אינו נוכח דני יתום - נגד איתן כבל - נגד אילנה כהן - נגד אליעזר כהן - בעד אמנון כהן - אינו נוכח יצחק כהן - בעד רן כהן - נגד משה כחלון - אינו נוכח חיים כץ - נגד ישראל כץ - נגד אתי לבני - נגד ציפי לבני - נגד לימור לבנת - אינה נוכחת דוד לוי - בעד יצחק לוי - בעד אילן ליבוביץ - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - בעד יוסף לפיד - נגד גאלב מג'אדלה - נגד עסאם מח'ול - נגד מיכאל מלכיאור - אינו נוכח עמרם מצנע - נגד יעקב מרגי - אינו נוכח משולם נהרי - בעד מיכאל נודלמן - נגד דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - נגד לאה נס - בעד בנימין נתניהו - אינו נוכח מרינה סולודקין - נגד ניסן סלומינסקי - בעד אפרים סנה - נגד גדעון סער - בעד גדעון עזרא - נגד מל פולישוק-בלוך - נגד אברהם פורז - אינו נוכח אופיר פינס-פז - נגד גילה פינקלשטיין - בעד מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - אינו נוכח שמעון פרס - נגד יאיר פרץ - בעד עמיר פרץ - אינו נוכח איוב קרא - בעד אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - בעד חיים רמון - נגד אהוד רצאבי - נגד מיכאל רצון - אינו נוכח אברהם בייגה שוחט - נגד יובל שטייניץ - נגד מאיר שטרית - נגד יורי שטרן - בעד אילן שלגי - נגד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - אינו נוכח אריאל שרון - נגד עמרי שרון - נגד יוסי שריד - נגד יולי תמיר - נגד היו"ר ראובן ריבלין: קריאה שנייה, בבקשה. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר - אינו נוכח טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - בעד בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח שלמה בניזרי - אינו נוכח דניאל בנלולו - אינו נוכח רוני בר-און - נגד מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח משה גפני - איננו נוכח יצחק הרצוג - אינו נוכח יחיאל חזן - בעד רשף חן - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח יגאל יאסינוב - נגד אליהו ישי - בעד אהוד יתום - בעד משה כחלון - בעד לימור לבנת - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח מיכאל מלכיאור - נגד יעקב מרגי - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח בנימין נתניהו - נגד אברהם פורז - אינו נוכח מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - אינו נוכח עמיר פרץ - אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח מיכאל רצון - בעד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - נגד היו"ר ראובן ריבלין: מי נמצא באולם ולא הצביע? השר הרצוג? שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג: נגד. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת גורלובסקי, האם הצבעת? מיכאל גורלובסקי (הליכוד): אני בעד. היו"ר ראובן ריבלין: יאיר פרץ? יאיר פרץ (ש"ס): בעד. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אנחנו לא נחפש מצביעים. היו שלוש קריאות, ובזה נגמר העניין. נא להביא לי את תוצאות ההצבעה, ומייד לאחר מכן נעבור להצבעה על סעיף 22 לפי הצעת הוועדה, לרבות ההסתייגויות שנתקבלו. נתקבלה הסתייגות של שר הביטחון והסתייגות של ראש הממשלה. נראה עכשיו אם הסתייגות יישובים חלופיים מתקבלת או לא. בעד הסתייגותו של חבר הכנסת יולי-יואל אדלשטיין הצביעו 35 חברי כנסת, אולם נגד הצביעו 65. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. לפיכך אנחנו עוברים להצביע על סעיף 22 לפי הצעת הוועדה ובשינויים שהתקבלו בהסתייגויות ראש הממשלה ושר הביטחון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 37 בעד סעיף 22, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו – 58 נגד – 33 נמנעים – אין סעיף 22, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגויות שנתקבלו, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 34 נגד, בצירוף קולו של היושב-ראש, כי אני הצבעתי בעבור חבר הכנסת אדלשטיין מכאן, 58 בעד, אין נמנעים. לכן אנחנו קובעים שסעיף 22 נתקבל כהצעת הוועדה ובכפוף להסתייגויות שנתקבלו. זבולון אורלב (מפד"ל): אם יש הסתייגות, צריך לשאול את יושב-ראש הוועדה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורלב, הייתי שואל רק יושבי-ראש ועדה שאינם יודעים לשאול. האמן לי, יושבי-ראש הוועדה האלה לא רק שהם יודעים לשאול, הם גם חכמים. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, לחוק הזה יש יושב-ראש ועדה אחד. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון, האם נאלצתי לדון בעניין הזה? לסעיף 23, קבוצת יחד, קבוצת שינוי וקבוצת בל"ד - מורידות. חברי הכנסת איתן כבל וטלב אלסאנע - מורידים. קבוצת המפד"ל מבקשים להצביע? זבולון אורלב (מפד"ל): אנחנו רוצים להצביע על כל ההסתייגויות, אלא אם אנחנו אומרים אחרת. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו בעמוד 20. מי בעד קבוצת מפד"ל וחברי הכנסת בני אלון ומאיר פרוש? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל וחברי הכנסת בנימין אלון ומאיר פרוש לסעיף 23 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 23 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיפים 23 ו-24 לא נתקבלו הסתייגויות, ואנחנו מצביעים כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 38 בעד סעיפים 23-24, כהצעת הוועדה – 61 נגד – 32 נמנעים – אין סעיפים 23-24, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: 61 בעד, 32 נגד, אין נמנעים. אני קובע שסעיפים 23 ו-24 נתקבלו לפי הצעת הוועדה. לסעיף 25 יש לנו הסתייגויות. קבוצת המפד"ל וחברי הכנסת יולי אדלשטיין, נעמי בלומנטל ומאיר פרוש. זבולון אורלב (מפד"ל): הצבעה שמית. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה, הצבעה אישית, נא לקרוא. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - נגד רוחמה אברהם - נגד יולי-יואל אדלשטיין - בעד יעקב אדרי - נגד אהוד אולמרט - נגד חיים אורון - נגד זבולון אורלב - בעד דוד אזולאי - בעד ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - נגד אפי איתם - בעד מיכאל איתן - אינו נוכח אריה אלדד - בעד בנימין אלון - בעד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - בעד אורי אריאל - בעד זאב בוים - נגד נעמי בלומנטל - בעד בנימין בן-אליעזר - נגד אלי בן-מנחם - נגד שלמה בניזרי - אינו נוכח דניאל בנלולו - אינו נוכח רוני בר-און - נגד רומן ברונפמן - נגד רוני בריזון - נגד ויקטור בריילובסקי - נגד מוחמד ברכה - נגד עזמי בשארה - נגד ענבל גבריאלי - נגד אראלה גולן - נגד מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח זהבה גלאון - נגד גילה גמליאל - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - נגד נסים דהן - בעד חמי דורון - נגד אברהם הירשזון - נגד צחי הנגבי - אינו נוכח צבי הנדל - בעד יצחק הרצוג - נגד מגלי והבה - נגד אבשלום וילן - נגד מתן וילנאי - נגד יצחק וקנין - בעד נסים זאב - בעד ג'מאל זחאלקה - נגד אליעזר זנדברג - נגד יחיאל חזן - בעד רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח יגאל יאסינוב - נגד שאול יהלום - בעד אליהו ישי - בעד אהוד יתום - בעד דני יתום - אינו נוכח איתן כבל - נגד אילנה כהן - נגד אליעזר כהן - בעד אמנון כהן - בעד יצחק כהן - אינו נוכח רן כהן - נגד משה כחלון - בעד חיים כץ - נגד ישראל כץ - נגד אתי לבני - נגד ציפי לבני - נגד לימור לבנת - נגד דוד לוי - בעד יצחק לוי - בעד אילן ליבוביץ - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - בעד יוסף לפיד - נגד גאלב מג'אדלה - נגד עסאם מח'ול - נגד מיכאל מלכיאור - נגד עמרם מצנע - נגד יעקב מרגי - בעד משולם נהרי - בעד מיכאל נודלמן - נגד דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - נגד לאה נס - בעד בנימין נתניהו - נגד מרינה סולודקין - נגד ניסן סלומינסקי - בעד אפרים סנה - נגד גדעון סער - אינו נוכח גדעון עזרא - נגד מל פולישוק-בלוך - נגד אברהם פורז - אינו נוכח אופיר פינס-פז - נגד גילה פינקלשטיין - בעד מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - אינו נוכח שמעון פרס - נגד יאיר פרץ - בעד עמיר פרץ - אינו נוכח איוב קרא - אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - בעד חיים רמון - נגד אהוד רצאבי - נגד מיכאל רצון - בעד אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח יובל שטייניץ - נגד מאיר שטרית - נגד יורי שטרן - בעד אילן שלגי - נגד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - נגד אריאל שרון - נגד עמרי שרון - נגד יוסי שריד - נגד יולי תמיר - נגד היו"ר ראובן ריבלין: תודה. קריאה שנייה, בבקשה. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) ישראל אייכלר - אינו נוכח מיכאל איתן - אינו נוכח טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח שלמה בניזרי - אינו נוכח דניאל בנלולו - אינו נוכח מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח משה גפני - אינו נוכח צחי הנגבי - אינו נוכח רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח דני יתום - נגד יצחק כהן - בעד יעקב ליצמן - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח גדעון סער - אינו נוכח אברהם פורז - אינו נוכח מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - אינו נוכח עמיר פרץ - אינו נוכח איוב קרא - בעד אברהם בייגה שוחט – נגד סילבן שלום - אינו נוכח היו"ר ראובן ריבלין: האם יש מישהו באולם שלא נקרא שמו? תודה רבה. להביא את תוצאות ההצבעה. חבר הכנסת גורלובסקי, לא היית פה? מדוע אתם לא נמצאים פה? בבקשה, חבר הכנסת גורלובסקי. מיכאל גורלובסקי (הליכוד): בעד. היו"ר ראובן ריבלין: בעד. מזכיר הכנסת אריה האן: גורלובסקי - בעד. היו"ר ראובן ריבלין: יש אנשים שמבקשים הצבעה שמית ולא נמצאים בהצבעה השמית. זה הרי דבר שלא ייאמן. ה-20 שמבקשים להצביע הצבעה שמית, לפחות יישארו פה באולם. רבותי, כולם היו בני פה, וכולנו יושבים על-תנאי. כל אחד עם התעלולים שלו, וכל אחד בשעתו הוא. רבותי, נא להביא לי את התוצאות. לחלופין אנחנו נצביע בהרמת יד, וחבר הכנסת אורי אריאל. יש לנו אורי אריאל - שתי הצעות, יחד - מורידים. בסדר, הבנתי. מייד אנחנו ממשיכים. נא להביא לי את התוצאה. הרי הצבעה שמית באה למען ההיסטוריה, כדי להראות מה כל אחד ואחד אמר ועשה באותה עת. יש אנשים שמבקשים הסתייגות שמית ואפילו לא טורחים לבוא ולהצביע. זה דבר שאינו מתקבל על הדעת בעליל. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, יש כאלה שלא יודעים. היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת, בפעם הקודמת, כיוון שלא נתנו הסתייגויות שמיות, היתה קבוצה שלמה שעזבה את האולם. זה היה בפעם האחרונה, אם אדוני זוכר. אני לא זוכר מתי זה היה, פעם כשהיה חול וחול וחול. יוסי שריד (יחד): אדוני היושב-ראש, אתה מראשית הישיבה אמרת - - - היו"ר ראובן ריבלין: לא יהיו יותר, אני מבטיח לך. אנחנו ברגע זה עברנו את ההצבעה השביעית. נגד – 63, בעד – 36. ההסתייגות לא נתקבלה. נסים דהן (ש"ס): אדוני היושב-ראש, בקשר להצבעות שמיות, עד עכשיו כל ההצבעות היו מהותיות. היו"ר ראובן ריבלין: היו מהותיות. אבל חברי ש"ס למשל חתמו לי לעשות הצבעה שמית. אומר לאדוני מי לא היה? אקרא לך מי לא הצביע? אתה הצבעת, אבל היו בין חבריך שלא הצביעו. למה עוד עכשיו נתווכח? רבותי, מי בעד הצעת לחלופין - ירים את ידו. נא להוריד. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת מפד"ל וחברי הכנסת יולי-יואל אדלשטיין, נעמי בלומנטל ומאיר פרוש לסעיף 25 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: גם ההסתייגות לחלופין לא נתקבלה. הצעתו של חבר הכנסת אורי אריאל לסעיף 25, מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל לסעיף 25 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חברי הכנסת אורי אריאל ויצחק לוי מציעים. מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת אורי אריאל ויצחק לוי לסעיף 25 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שלא נתקבלה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - בעד או נגד. היו"ר ראובן ריבלין: זאת התרסה נגד שוטרים, מיותר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): למה מיותר? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת, אתה רוצה שנצביע עוד הפעם? אבל, החוק כבר אומר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - אמרה נגד. חוצפה. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, לסעיף 25: הסתייגות קבוצות יחד, שינוי, בל"ד וחברי הכנסת איתן, כבל ואלסאנע - הסירו. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 25 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 40 בעד סעיף 25, כהצעת הוועדה - 49 נגד - 25 נמנעים - 1 סעיף 25, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 49, נגד – 25, ונמנע אחד. אני קובע, שהצעת הוועדה לסעיף 25 נתקבלה. אנו עוברים לסעיף 26. יש הסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו שהסעיף יימחק. מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 26 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 26 אין הסתייגויות שהתקבלו, ולכן נצביע על הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 41 בעד סעיף 26, כהצעת הוועדה - 51 נגד - 26 נמנעים - אין סעיף 26, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 51, נגד - 26. אני קובע שסעיף 26 עבר לפי הצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 27. הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו וחבר הכנסת מאיר פרוש. מי בעד ההסתייגות - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה הורים יחד עם ילדים. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 27 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות קבוצת המפד"ל וחברי הכנסת יולי אדלשטיין ונעמי בלומנטל. מי בעד ההסתייגות - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל וחברי הכנסת יולי-יואל אדלשטיין ונעמי בלומנטל לסעיף 27 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. ההסתייגות חבר הכנסת נסים זאב - ההצבעה אלקטרונית. נסים דהן (ש"ס): על הסתייגות חבר הכנסת נסים זאב צריך לעשות הצבעה שמית רק על הקטע הראשון. את ההסתייגות לסעיף קטן (ג) אנחנו מורידים. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת נסים זאב, האם אדוני רוצה הצבעה שמית? יש לכם עוד שלוש הצבעות שמיות. נסים זאב (ש"ס): אני יודע. אני רוצה הצבעה שמית. היו"ר ראובן ריבלין: אתה רוצה את זה בהצבעה שמית. נסים זאב (ש"ס): רק על - - - היו"ר ראובן ריבלין: הבנתי. מה זה חשוב? ההסתייגות שלך היא אחת. אנחנו נשאל על כל ההסתייגות. נסים זאב (ש"ס): אני מבקש למחוק את ההסתייגות לסעיף קטן (ג), מזה אני יורד. נשאר סעיף קטן (ב) פסקה (1). חיים אורון (יחד): אין אפשרות כזאת. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת נסים זאב, נא לשבת. שר התחבורה מאיר שטרית: - - - היו"ר ראובן ריבלין: השר שטרית, אין חשבון שלכם. יש חשבון של האופוזיציה. תתאמו עם ש"ס, ולא יאמרו לי אחר כך. עוד ארבע הסתייגויות ועברתם את המכסה. איתן כבל (העבודה-מימד): היו הסכמות. מה קרה? היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, כל החברים ישבו יחד. בזה נגמור עניין. אתם קיבלתם גם את כל ההסתייגויות של שינוי. קריאה: לא. אין לזה חתימות. מה זה? היו"ר ראובן ריבלין: שמעתי. אין חתימות לחבר הכנסת נסים זאב? שמעתי. הבנתי. חבר הכנסת נסים זאב, אני מבקש ממך: אם ההצבעה הזאת לא דרמטית וקריטית, לא לבקש הצבעה שמית. ההסכם שנעשה לא יופר. נסים זאב (ש"ס): רק אם אני מפצל - - - היו"ר ראובן ריבלין: לא. אתה לא מפצל. ההסתייגות היא כמו שכתוב פה. נסים זאב (ש"ס): אם כך, הצבעה אלקטרונית. היו"ר ראובן ריבלין: לגבי הצבעה אלקטרונית, אין בעיה. הסתייגות חבר הכנסת נסים זאב לסעיף 27 - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 43 בעד ההסתייגות - 22 נגד - 60 נמנעים - 1 ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לסעיף 27 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 22, נגד – 60, ונמנע אחד. אני קובע שהסתייגותו של חבר הכנסת נסים זאב לא נתקבלה. סעיף 27 כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע הצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 44 בעד סעיף 27, כהצעת הוועדה - 58 נגד - 28 נמנעים - אין סעיף 27, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 58, נגד - 28. אני קובע שסעיף 27 עבר כהצעת הוועדה. עתה, סעיף 28. חבר הכנסת מאיר פרוש אינו נוכח. הסתייגות קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד ההסתייגות - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 28 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות המפד"ל, מי בעד - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 28 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. בהסתייגות קבוצת יחד, קבוצת ש"ס, קבוצת המפד"ל וקבוצת שינוי הם מציעים שהמלה "שהוא" תימחק. האחרים הורידו, ונצביע על הסתייגות ש"ס והמפד"ל. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 28 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. סעיף 28 לפי הצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 45 בעד סעיף 28, כהצעת הוועדה - 58 נגד - 26 נמנעים - אין סעיף 28, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 58, נגד - 26. סעיף 28 אושר לפי הצעת הוועדה. סעיף 29 - חבר הכנסת פרוש אינו נוכח. המפד"ל מבקשת שהסעיף יימחק. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 29 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 29 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות קבוצת יחד, קבוצת המפד"ל, וקבוצת שינוי - למעשה, רק המפד"ל מבקשת כאן הסתייגות. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 29 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 29 אין הסתייגויות שנתקבלו. נא להצביע על סעיף 29 לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 46 בעד סעיף 29, כהצעת הוועדה - 56 נגד - 26 נמנעים - אין סעיף 29, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 56, נגד - 26, ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 29 אושר לפי הצעת הוועדה. סעיף 30 - חבר הכנסת פרוש אינו נוכח. הסתייגות קבוצת המפד"ל - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 30(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 30(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות קבוצת יחד וקבוצת שינוי - קבוצות יחד ושינוי מבטלות. לסעיף 30 אין הסתייגויות שנתקבלו. נא להצביע על סעיף 30 בהצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 47 בעד סעיף 30, כהצעת הוועדה - 56 נגד - 29 נמנעים - אין סעיף 30, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 56, נגד - 29. אני קובע שסעיף 30 עבר בהתאם להצעת הוועדה. סעיף 31 - הסתייגות קבוצת יחד וקבוצת דהאמשה ירדה. הסתייגות קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 31(ב) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 31 אין הסתייגויות שנתקבלו. לכן, אנו נצביע על סעיף 31 בהצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 48 בעד סעיף 31, כהצעת הוועדה - 55 נגד - 29 נמנעים - אין סעיף 31, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 55, נגד - 29, ואין נמנעים. סעיף 31 נתקבל. עתה, יש לנו הסתייגויות שנוגעות לתוספת שמבקשים המסתייגים להוסיף אחרי סעיף 31. ההסתייגויות פה הן רבות. כל מי שרוצה להוסיף - יצביע בעדן. זה מתחיל מחבר הכנסת אריה אלדד. הצעתו של חבר הכנסת אריה אלדד, בעמוד 24, מציעה שורה של הוספות. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד אחרי סעיף 31 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות של חבר הכנסת אלדד לא נתקבלה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - לגבי יישובים חלופיים, הואיל ונתקבל סעיף 31, היא מבקשת להוסיף פרק זה. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? אתם מגמגמים? מי נגד - ירים ידו. מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו אחרי סעיף 31 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: גם נושא היישובים החלופיים ירד. אין לנו אחרי סעיף 31, אף שהיו מסתייגים שביקשו להוסיף אותו, לכן אנחנו עוברים לסעיף 32. קבוצת יחד - ירדה. קבוצת מפד"ל מבקשת בעמוד 28 להסתייג. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 32 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מבקשת להצביע על הסתייגותה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 32 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת צבי הנדל מבקש להציע בעמוד 29 הסתייגות ליום הקובע. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 32 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת איוב קרא מבקש להצביע. מי בעד איוב קרא - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגויות של חבר הכנסת איוב קרא לסעיף 32 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 31 עבר כהצעת הוועדה בהצבעה אלקטרונית. אחרי זה, התוספות נפלו, לכן אין שום צורך. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. בל"ד, האם אתם מורידים את ההסתייגות לסעיף 33? קריאה: כן. היו"ר ראובן ריבלין: לא, זה לא עוזר לי. סעיף 32 כהצעת הוועדה - נא להצביע מי בעד ומי נגד. נא להצביע. הצבעה מס' 49 בעד סעיף 32, כהצעת הוועדה – 52 נגד – 30 נמנעים - 5 סעיף 32, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 52 בעד, 30 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע, שהצעת הוועדה לסעיף 32 נתקבלה. סעיף 33, יש לנו הסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, לאחר שבל"ד ירדה. הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 33 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ברור לחלוטין, לא נתקבלה. הסתייגות קבוצת מפד"ל, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 33 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לסעיף 33 – לא נתקבלו הסתייגויות, ולסעיף 34 - אין הסתייגויות. לכן, אנחנו נצביע יחד על סעיפים 33 ו-34 כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 50 בעד סעיפים 33-34, כהצעת הוועדה – 54 נגד – 29 נמנעים – 5 סעיפים 33-34, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: 54 בעד, 29 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע, שסעיפים 33 ו-34 עברו כהצעת הוועדה. לסעיף 35 יש לנו הסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו? נא להרים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 35 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ברור כשמש. ההסתייגות לא נתקבלה. יחד וחבר הכנסת איתן כבל - ירדו. אנחנו מצביעים על סעיף 35 כהצעת הוועדה. נא להצביע - מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 51 בעד סעיף 35, כהצעת הוועדה – 53 נגד – 22 נמנעים – 5 סעיף 35, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 53 בעד, 22 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע, שסעיף 35 התקבל כהצעת הוועדה. לסעיף 36, האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מסתייג. מי בעד הצעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 36 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההצבעה ברורה. לא נתקבלה. קבוצת מפד"ל. מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 36 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. סעיף 37, דני יתום - ירד. סעיף 36 כהצעת הוועדה - הצבעה אלקטרונית. נא להצביע. הצבעה מס' 52 בעד סעיף 36, כהצעת הועדה – 51 נגד – 26 נמנעים – 5 סעיף 36, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 51, 26 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שהצעת הוועדה נתקבלה. אנחנו עוברים לסעיף 37, דני יתום - מסיר. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 37 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: קבוצת יחד וקבוצת דהאמשה - מסירות. איוב קרא, אתה רוצה להסיר? נסיר. חבר הכנסת הנדל, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 37 לא נתקבלה. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, אולי אפשר להצביע גם על הסעיפים בהרמת יד, אלא אם כן מישהו יבקש אחרת? היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. מרגע זה אני מצביע גם על הסעיפים בהרמת יד, אלא אם כן יבקש מישהו לדעת על סעיף מסוים איך הצביע כל אחד. הצעתך התקבלה. ההסתייגויות לסעיף 37 לא נתקבלו. אני מבקש להרים יד - מי בעד הצעת הוועדה לסעיף 37? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 37, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: לסעיף 38 יש הסתייגות של קבוצת מפד"ל. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 38(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות של חבר הכנסת הנדל. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 38(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 38? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 38 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת איוב קרא לסעיף 38? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת איוב קרא לסעיף 38 לא נתקבלה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): - - - היו"ר ראובן ריבלין: בוודאי, לא נתקבלה, אחרת הייתי סופר. אני מודה לסגן היושב-ראש לשעבר, אני כיוונתי לדעתו ורציתי לראות. אם היה דבר שהוא הסתייגות תקציבית, אם הייתי רואה שיש 50 והיא נתקבלה, הייתי מבקש הצבעה חוזרת אלקטרונית. זה ברור כשמש. אני מודה לך על הערתך לפרוטוקול, שהיא חשובה. רבותי חברי הכנסת, ההצעה לא נתקבלה, ולכן אנחנו מצביעים בהרמת יד על סעיף 38 כהצעת הוועדה. הצבעה סעיף 38, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי חברי הכנסת, אחרי סעיף 38 מבקשים חברים להוסיף הסתייגות. חבר הכנסת איוב קרא, אתה מבקש להוסיף? יורד. אז אין לנו אחרי סעיף 38 הסתייגויות, ואנחנו יכולים להמשיך לסעיף 39. דהאמשה ויחד - ירדו. לכן, אנחנו מצביעים על סעיף 39 כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. הצבעה סעיף 39 נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים לסעיף 40 - הסתייגות קבוצת מפד"ל. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 40 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: הסתייגות קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 40 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלו ההסתייגויות לסעיף 40. אנחנו עוברים להצבעה בהנפת יד על סעיף 40 כהצעת הוועדה. הצבעה סעיף 40, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים לסעיף 41. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מבקש למחוק את הסעיף. מי בעד הצעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 41 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 41, יחד, מפד"ל ושינוי. רק מפד"ל. מי בעד הסתייגות מפד"ל - נא להצביע. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 41(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. רבותי, סעיף 41 לפי הצעת הוועדה - מי בעד? נא להצביע. הצבעה סעיף 41, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 41 נתקבל כהצעת הוועדה. סעיף 42, יש לנו הסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד ההסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 42 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגויות לא נתקבלו. יחד ודהאמשה – מסירים. לכן, אנחנו מצביעים על סעיף 42 כהצעת הוועדה. מי בעד הצעת הוועדה - ירים את ידו. הצבעה סעיף 42, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 42 נתקבל כהצעת הוועדה. רבותי, עוברים לסעיף 43. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מציעה הסתייגות לסעיף 43. מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 43 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגויות לא נתקבלו. מי בעד ההסתייגות של מפד"ל - נא להרים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 43 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. ובכן, סעיף 43, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים - כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. הצבעה סעיף 43, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 43, כהצעת הוועדה, נתקבל. אנחנו עוברים לסימן ב', סעיף 44. ההסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 44 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא - אדוני מוותר, תודה. מי בעד ההסתייגויות של מפד"ל - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 44 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגויות לא נתקבלו. קבוצת יחד, מפד"ל עם שינוי שירדו, אתם רוצים להצביע? בבקשה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 44 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת בל"ד מסירה? מסירה. תודה רבה. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, אפשר להציע הצעה? היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. חיים אורון (יחד): ההסתייגויות המופיעות כאן של מפד"ל, יחד ושינוי הן בדרך כלל הסתייגויות לגמרי טכניות - - - היו"ר ראובן ריבלין: אתה מספר לי? הרי אני היחיד שנמנע בהן. חיים אורון (יחד): אולי מפד"ל יוותרו על זה. זבולון אורלב (מפד"ל): אתה מוכן לוותר על משהו? היו"ר ראובן ריבלין: רגע, הסתייגות שנרשמה לא תימחק. חבר הכנסת אורון, נא לחוס עלי, אני מבקש מחילה, עזבו, לא נתקבלה, הסתייגויות טכניות חסרות משמעות. רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על סעיף 44 כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. הצבעה סעיף 44, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 44 נתקבל כהצעת הוועדה. אנחנו מצביעים על סעיף 45. ההסתייגות של מפד"ל, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 45(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. בל"ד - מסירה. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. עמוד 38. קבוצת מפד"ל מציעה, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 45 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגויות לא נתקבלו. ההסתייגות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 45 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגויות לא נתקבלו. סעיף 45 כהצעת הוועדה, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה סעיף 45, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שהצעת הוועדה לסעיף 45 נתקבלה. סעיף 46. בל"ד - יורדת. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, כאן נצטרך 50 קולות, אבל אני אראה במראה עין ואז אחליט. מי בעד ההסתייגויות של האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 46 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: אין צורך לספור כי יש רוב נגד. ההסתייגויות לא נתקבלו. ההסתייגות של איוב קרא - מסיר. סעיף 46, קבוצת מפד"ל, עמוד 39, הצבעה אישית, הזדמנות בשבילי לנוח. אם כך, הצבעה אישית של מפד"ל על ההסתייגות בעמוד 39. אדוני המזכיר, נא לקרוא את שמות חברי הכנסת המצביעים. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - אינה נוכחת רוחמה אברהם - נגד יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח יעקב אדרי - אינו נוכח אהוד אולמרט - נגד חיים אורון - נגד זבולון אורלב - בעד דוד אזולאי - אינו נוכח ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - נגד אפי איתם - בעד מיכאל איתן - אינו נוכח אריה אלדד - בעד בנימין אלון - בעד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - אינו נוכח אורי אריאל - בעד זאב בוים - נגד נעמי בלומנטל - בעד בנימין בן-אליעזר - נגד אלי בן-מנחם - נגד שלמה בניזרי - בעד דניאל בנלולו - אינו נוכח רוני בר-און - נגד רומן ברונפמן - נגד רוני בריזון - נגד ויקטור בריילובסקי - נגד מוחמד ברכה - נגד עזמי בשארה - נגד ענבל גבריאלי - נגד אראלה גולן - נגד מיכאל גורלובסקי - בעד זהבה גלאון - נגד גילה גמליאל - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח נסים דהן - בעד חמי דורון - אינו נוכח אברהם הירשזון - נגד צחי הנגבי - נגד צבי הנדל - בעד יצחק הרצוג - נגד מגלי והבה - נגד אבשלום וילן - נגד מתן וילנאי - נגד יצחק וקנין - בעד נסים זאב - בעד ג'מאל זחאלקה - נגד אליעזר זנדברג - אינו נוכח יחיאל חזן - בעד רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - נגד אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח יגאל יאסינוב - נגד שאול יהלום - בעד אליהו ישי - בעד אהוד יתום - אינו נוכח דני יתום - נגד איתן כבל - נגד אילנה כהן - נגד אליעזר כהן - בעד אמנון כהן - אינו נוכח יצחק כהן - אינו נוכח רן כהן - נגד משה כחלון - אינו נוכח חיים כץ - נגד ישראל כץ - נגד אתי לבני - נגד ציפי לבני - נגד לימור לבנת - נגד דוד לוי - בעד יצחק לוי - בעד אילן ליבוביץ - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - בעד יוסף לפיד - נגד גאלב מג'אדלה - נגד עסאם מח'ול - נגד מיכאל מלכיאור - נגד עמרם מצנע - נגד יעקב מרגי - בעד משולם נהרי - אינו נוכח מיכאל נודלמן - נגד דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - אינה נוכחת לאה נס - בעד בנימין נתניהו - נגד מרינה סולודקין - נגד ניסן סלומינסקי - בעד אפרים סנה - אינו נוכח גדעון סער - אינו נוכח גדעון עזרא - נגד מל פולישוק-בלוך - נגד אברהם פורז - אינו נוכח אופיר פינס-פז - אינו נוכח גילה פינקלשטיין - בעד מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - נגד שמעון פרס - נגד יאיר פרץ - בעד עמיר פרץ - נגד איוב קרא - אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - בעד חיים רמון - נגד אהוד רצאבי - נגד מיכאל רצון - בעד אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח יובל שטייניץ - אינו נוכח מאיר שטרית - נגד יורי שטרן - בעד אילן שלגי - נגד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - נגד אריאל שרון - נגד עמרי שרון - נגד יוסי שריד - נגד יולי תמיר - אינה נוכחת. היו"ר ראובן ריבלין: קריאה שנייה, בבקשה מייד. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) אני עובר לקריאה שנייה. קולט אביטל - נגד יולי-יואל אדלשטיין - בעד יעקב אדרי - נגד דוד אזולאי - אינו נוכח ישראל אייכלר - אינו נוכח מיכאל איתן - אינו נוכח טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - אינו נוכח דניאל בנלולו - אינו נוכח משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח חמי דורון - אינו נוכח אליעזר זנדברג - אינו נוכח רשף חן - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח אהוד יתום - אינו נוכח משה כחלון - אינו נוכח יעקב ליצמן - אינו נוכח משולם נהרי - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - אינה נוכחת אפרים סנה - נגד אברהם פורז - אינו נוכח אופיר פינס-פז - נגד מאיר פרוש – אינו נוכח איוב קרא - אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח אברהם בייגה שוחט - נגד סילבן שלום - אינו נוכח יובל שטייניץ - אינו נוכח יולי תמיר - נגד היו"ר ראובן ריבלין: עכשיו נמצאים שניים באולם. חבר הכנסת יצחק כהן לא היה. בבקשה, חבר הכנסת כהן. יצחק כהן (ש"ס): בעד. היו"ר ראובן ריבלין: השר מתן וילנאי. היית פה? השר מתן וילנאי: כן. היו"ר ראובן ריבלין: יש פה מישהו שעוד לא הצביע? נא להביא לי את תוצאות ההצבעה. בבקשה. רבותי, אנחנו מייד עוברים להצבעה. אני ממשיך מייד. לכן אני מציע לכולם להיכנס. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אני מציע שיישארו בחוץ. היו"ר ראובן ריבלין: אני מציע להם להיכנס. הם יכולים להישאר בחוץ. 30 בעד. 61 נגד. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא - אינו נוכח. אין לו הסתייגות, וההסתייגות שלו נמשכת על כמה עמודים. חבר הכנסת צבי הנדל מציע לאותו סעיף הסתייגות תקציבית. מי בעד ההסתייגויות של חבר הכנסת צבי הנדל? הצבעה ההסתייגויות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 46 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: הסתייגותו של חבר הכנסת צבי הנדל לא נתקבלה. הסתייגות חבר הכנסת דני יתום - ירדה. חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח. מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת אורי אריאל? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל לסעיף 46 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. השר שטרית, הרוב שלך הולך ומצטמצם. בפעם הבאה אני מצביע אלקטרונית. מי בעד ההסתייגות של קבוצת מפד"ל? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 46 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. רבותי, אנחנו עוברים להצביע על סעיף 46, לפי הצעת העבודה. קריאה: הוועדה. היו"ר ראובן ריבלין: אין סתירה במה שאמרתי. הצבעה מס' 54 בעד סעיף 46, כהצעת הוועדה - 44 נגד - 23 נמנעים - 5 סעיף 46, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 44 בעד, 23 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שהסעיף עבר כהצעת הוועדה. אני מוכרח לומר לכם שקודם לא היה רוב. יש כמה הסתייגויות המבקשות להוסיף סעיפים אחרי סעיף 46. יש לנו פה הרבה הסתייגויות. מי בעד הסתייגות חבר הכנסת הנדל אחרי סעיף 46? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל אחרי סעיף 46 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 47 - הצעת חבר הכנסת הנדל. מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 47 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. מי בעד ההסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 47 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. מי בעד ההסתייגות של קבוצת מפד"ל? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 47 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת בל"ד - מסירה את ההסתייגות. קבוצת יחד וקבוצת דהאמשה - מסירות את ההסתייגות. אנחנו מצביעים על סעיף 47 כהצעת הוועדה. נא להצביע. קריאה: אלקטרונית. היו"ר ראובן ריבלין: אלקטרונית? בבקשה. אנחנו מצביעים על סעיף 47 לפי הצעת הוועדה. נא להצביע אלקטרונית - מי בעד, מי נגד, מי נמנע. הצבעה מס' 55 בעד סעיף 47, כהצעת הוועדה – 46 נגד – 29 נמנעים – אין סעיף 47, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 46 בעד, 29 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהסעיף עבר לפי הצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 48. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד – ירים את ידו. נא להוריד. מי נגד – ירים את ידו. נא להוריד. מי נמנע? נא להוריד. הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 48 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלו. חבר הכנסת איוב קרא - אינו נוכח. אנחנו מצביעים על סעיף 48 לפי הצעת הוועדה. מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? סליחה. חמישה נמנעים. הצבעה סעיף 48, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע – סעיף 48 עבר לפי הצעת הוועדה. אחרי סעיף 48 יש הצעה להוסיף סעיף; האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. זו הסתייגות תקציבית, צריכים 50 חברים. נא להצביע. מי בעד – ירים את ידו. הרבה פחות מ-50 חברים. מי נגד – גם יש יותר מתנגדים. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו אחרי סעיף 48 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא עבר. אנחנו עוברים, לכן, לסעיף 49, שכן סעיף 48 לא זכה בתוספת. לסעיף 49. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד – ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 49 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלו. חבר הכנסת איוב קרא - אינו נוכח. חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן, אתם רוצים - - - עמיר פרץ (עם אחד): מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: מסיר, בסדר גמור. חבר הכנסת עמיר פרץ מסיר. חברי הכנסת חיים כץ, עמיר פרץ ואילנה – להצביע? עמיר פרץ (עם אחד): מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: מסיר, תודה. חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל - צבי הנדל, אתה מסיר? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לא. היו"ר ראובן ריבלין: לא מסיר. אז הסתייגותם של חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל. חיים כץ (הליכוד): אני את שלי מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: אתה מסיר את שלך. מי בעד הנדל – ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. הצבעה ההסתייגויות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 49 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שלא נתקבלו. חבר הכנסת נסים דהן מציע - - - שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני, אדוני, צריך להצביע על עוד הסתייגות אחת. חבר הכנסת חיים כץ – בראשונה הצבעת על הסתייגות כץ והנדל, יש עוד אחת. אחריה. היו"ר ראובן ריבלין: לא. חיים כץ, עמיר פרץ, הסירו. שר התחבורה מאיר שטרית: לא, חיים כץ וצבי הנדל. היו"ר ראובן ריבלין: אה. גם צבי הנדל. אתה צודק. אני מאוד מודה לשר. ובכן, אנחנו הצבענו על ההסתייגות השנייה. אנחנו חוזרים להסתייגות הראשונה של חבר הכנסת צבי הנדל. בעמוד 46, ההסתייגות הראשונה של חברי הכנסת חיים כץ, עמיר פרץ, אילנה כהן וצבי הנדל – הם, שלושה, הסירו, צבי הנדל נשאר. מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? חבר הכנסת פרץ. לא רוצה להימנע. טוב, נא להוריד. הצבעה ההסתייגויות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 49 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חבר הכנסת נסים דהן. מי בעד הסתייגות נסים דהן - - - נסים דהן (ש"ס): - - - להצביע בעד. היו"ר ראובן ריבלין: מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן, יצביע. תודה. להוריד. מי נגד. תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 49 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: הרוב הוא נגד. השר מאיר שטרית, עכשיו ההסתייגות של הממשלה, של השר מאיר שטרית, מרכז טיפול הממשלה. בבקשה. מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של שר התחבורה לסעיף 49 נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות של השר נתקבלה. ולכן, חברי הכנסת, כאן נתקבלה ההסתייגות. אנחנו מצביעים על סעיף 49 עם ההסתייגות שנתקבלה. מי בעד, כפי הצעת הוועדה וההסתייגות? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 49, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההצעה נתקבלה לפי הצעת הוועדה, פלוס ההסתייגות של השר שטרית. אנחנו עוברים לסעיף 50. איתן כבל (העבודה-מימד): מי נמנע? קריאות: מי נמנע? היו"ר ראובן ריבלין: אה. חמישה נמנעים. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): תרשום באופן קבוע. היו"ר ראובן ריבלין: יש, אני רואה, חמישה נמנעים קבועים, שהם חבר הכנסת זחאלקה, חבר הכנסת דהאמשה, חבר הכנסת בשארה, חבר הכנסת מח'ול וחבר הכנסת ברכה. אלה החמישה שאני רואה. לפעמים יש גם שישה – חבר הכנסת טאהא. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - להסתייגות של בשארה ושל שרון. היו"ר ראובן ריבלין: זה בעניין אחר. קריאות: יש עוד אחד. יש עוד אחד. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, ממשיכים. אנחנו ממשיכים. לסעיף 50, חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל - אנחנו משאירים אותה. בתחתית עמוד 46, הצעתו של חבר הכנסת צבי הנדל. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 50 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. הסתייגותו של חבר הכנסת איוב קרא אינה מוצבעת, שכן הוא לא נמצא באולם. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. עמוד 48. מי בעד – ירים את ידו. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 50 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. יחד וחבר הכנסת חיים כץ מסירים. חבר הכנסת חיים כץ, אתה מסיר? חיים כץ (הליכוד): כן. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן – אתה מסיר? עמיר פרץ (עם אחד): לא. להצביע. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. בעמוד 48, בתחתית העמוד, יש לנו הסתייגות של חברת הכנסת אילנה כהן וחבר הכנסת עמיר פרץ. עמיר פרץ (עם אחד): אלקטרונית. היו"ר ראובן ריבלין: נא להצביע, באלקטרונית. מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 24 נגד – 48 נמנעים – 5 ההסתייגות של חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן לסעיף 50 לא נתקבלה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): עמיר פרץ, גם זה אתם לא יכולים? היו"ר ראובן ריבלין: 24 בעד, 48 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שהאישור לא נתקבל, אף שראש הממשלה והמשנה שלו הצביעו בעד. ראש הממשלה אריאל שרון: - - - היו"ר ראובן ריבלין: גם ראש ממשלה רשאי להתעייף. אילנה כהן (עם אחד): למה שלא תגיד לו "כל הכבוד"? הוא בעד העובדים. תגיד לו "כל הכבוד", הוא בעד העובדים. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני ראש הממשלה, אם אדוני רוצה שיירשם בפרוטוקול מה שהוא אמר, יחזור על דבריו. רק אם הוא רוצה. בבקשה. ראש הממשלה אריאל שרון: - - - היו"ר ראובן ריבלין: להמשיך? אני ממשיך. אילנה כהן (עם אחד): שיירשם שהוא בעד העובדים - - - היו"ר ראובן ריבלין: זה כתוב. הרי הם כתובים בהצבעה אלקטרונית שמית. מה קרה לך, חברת הכנסת. ובכן, לחלופין. מי בעד החלופין - ירים את ידו, כי לא נתקבל. לחלופין, מי בעד? חבר הכנסת עמיר פרץ, אתה רוצה שיצביעו על החלופין, או לא? עמיר פרץ (עם אחד): לא. היו"ר ראובן ריבלין: אתה לא רוצה? מוותר. תודה. אין צורך להצביע. אנחנו מצביעים על סעיף 50 לפי הצעת הוועדה. מי בעד – ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 50, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 50 עבר לפי הצעת הוועדה. קריאה: מי נמנע? היו"ר ראובן ריבלין: מי נמנע? סליחה. הפעם חמישה. סעיף 51. עמיר פרץ (עם אחד): אדוני היושב-ראש, אני יכול לבקש להסיר את כל ההסתייגויות? היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה, בבקשה. קריאות: כן, כן. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה, סעיף 51. מפד"ל, יחד ושינוי. מפד"ל, מי בעד – ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 51 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו; מי בעד – ירים את ידו. תודה. מי נגד? רבותי. טוב, נא להוריד, עכשיו ראיתי שיש רוב. חברי הממשלה, אתם מצביעים. אתם גם חברי כנסת. אם אתם לא רוצים להצביע, אני אצביע אלקטרונית, או אני אומר: לא נתקבל. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 51 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבל. חבר הכנסת איוב קרא - אינו נוכח. חבר הכנסת נסים דהן. מי בעד הסתייגות נסים דהן – ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה רבה. נא להוריד. מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 51 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבל. חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל; מי בעד – ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל לסעיף 51 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבל. סעיף 51 לפי הצעת הוועדה, מי בעד – ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה. מי נמנע? תודה רבה. הצבעה סעיף 51, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 51 עבר לפי הצעת הוועדה. סעיף 52. חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל. קריאות: - - - היו"ר ראובן ריבלין: פה זה סעיף תקציבי, עזבו את השמית, בואו נראה אם בכלל יש לנו 50 חברים בהתחלה. מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. נא להרים את היד. רחוק מ-50 חברים. נא להוריד. מי נגד? יש יותר מאשר הצביעו בעד. הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל לסעיף 52 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. לחלופין, מי בעד – ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. הצבעה ההסתייגות לחלופין של חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל לסעיף 52 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבל. קבוצת בל"ד מסירה? מסירה. חבר הכנסת איוב קרא מסיר? מסיר. תודה. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מציעה. מי בעד – ירים את ידו. בעמוד 52. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 52 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבל. חבר הכנסת יחיאל חזן - אינו נוכח; לא מצביעים. קבוצת יחד וחבר הכנסת חיים כץ, האם להסיר? חיים כץ (הליכוד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: להסיר. תודה רבה. ובכן, סעיף 52, כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. מי נגד - ירים את ידו. מי נמנע? הצבעה סעיף 52, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 52 עבר לפי הצעת הוועדה. סעיף 53. חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן, להצביע? שר הפנים אופיר פינס-פז: לא. אדוני היושב-ראש, הם הורידו את ההסתייגויות עד הסוף. היו"ר ראובן ריבלין: הורידו הכול, אבל אני צריך לקרוא. שר הפנים אופיר פינס-פז: לא, הם הודיעו שהם הורידו. היו"ר ראובן ריבלין: שמעתי. בסדר. מפד"ל נותרת פה לבד. מי בעד הסתייגות מפד"ל - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 53 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת איוב קרא. להצביע? חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת קרא, האיחוד הלאומי ומפד"ל - מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת חיים כץ, חבר הכנסת איוב קרא, קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו וקבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 53 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. תודה. סעיף 53, לפי הצעת הוועדה - זה גם עמוד 53 אפילו - לא היה מקום לטעות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 53, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 53 נתקבל, לפי הצעת הוועדה. אחרי סעיף 53 - חבר הכנסת קרא, אתה מסיר? איוב קרא (הליכוד): לא. היו"ר ראובן ריבלין: לא מסיר. ובכן, אנחנו נצביע ידנית לראות אם יש 50. רבותי חברי הכנסת, מי בעד הצעתו של חבר הכנסת איוב קרא - ירים את ידו. תודה. אין 50. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת איוב קרא אחרי סעיף 53 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: גם אין 50 וגם יש יותר נגד. לא נתקבלה. אין לנו אחרי 53 כל סעיף נוסף. לסעיף 54 - חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל. חיים כץ (הליכוד): אני מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: אתה מסיר, אבל חבר הכנסת הנדל משאיר. מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה קריאות: - - - היו"ר ראובן ריבלין: אני שואל עוד פעם. מי נגד? אני מצביע אלקטרונית על הצעתו של צבי הנדל. מי בעד ומי נגד הצעתו של חבר הכנסת הנדל? נא להצביע. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות - 22 נגד - 50 נמנעים - אין ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 54 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 22, 50 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעתו של חבר הכנסת הנדל לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 54(א) לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן - ההסתייגות ירדה. קבוצת יחד וחברי הכנסת איתן כבל וחיים כץ - ההסתייגות ירדה. רבותי, סעיף 54, לפי הצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 54, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 54 נתקבל, לפי הצעת הוועדה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): יש שישה נמנעים. היו"ר ראובן ריבלין: אני חוזר בי - יש גם חמישה נמנעים. קריאות: שישה. יצחק כהן (ש"ס): לא סופרים אתכם. היו"ר ראובן ריבלין: סופר, סופר. עוד איך סופר. רבותי, אנחנו עוברים לסעיף 55. חבר הכנסת איוב קרא. איוב קרא (הליכוד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת גורלובסקי - אינו נוכח. המפד"ל. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): שימו לב, זה על גיל הפרישה. היו"ר ראובן ריבלין: כאן צריכים 50. הצבעה אלקטרונית, נראה ישר אם יש 50, אם יש רוב. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): הצבעה שמית. היו"ר ראובן ריבלין: אני לא עושה על זה שמית כי אני לא רואה 50. למה שאני אעשה שמית? קודם כול נצביע ונראה בהצבעה אלקטרונית. קריאות: - - - היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, אני מנהל את הישיבה. נא לא לעזור לי. אין טעם בהצבעה אלקטרונית. רבותי, מי בעד הצעת מפד"ל - שהיא הצעה תקציבית - ירים את ידו. אין 50. נא להוריד. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 55 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: גם אין 50 וגם יש רוב, לצערי הרב. לא נבזבז הצבעות שמיות. ובכן, לא נתקבל. חברי הכנסת הנדל ואיוב קרא, גם כן הסתייגות תקציבית. מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת צבי הנדל ואיוב קרא לסעיף 55 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: גם אין 50 וגם אין רוב. חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן - ההסתייגות ירדה. קבוצת בל"ד - ירד. יחד ומפד"ל. מפד"ל - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 55 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 55 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל - עמוד 57 - מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל לסעיף 55 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין 50 ואין רוב. חבר הכנסת יחיאל חזן מציע הצעה תקציבית - מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת יחיאל חזן לסעיף 55 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין 50 וההצעה לא נתקבלה. חבר הכנסת נסים דהן, מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 55 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. סעיף 55, לפי הצעת הוועדה, מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? הצבעה סעיף 55, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 55 נתקבל לפי הצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 56. השר שטרית. שר התחבורה מאיר שטרית: מסיר. היו"ר ראובן ריבלין: מסיר את ההסתייגות. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 56 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. סעיף 56, לפי הצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה היו"ר ראובן ריבלין: אני חוזר על ההצבעה הזאת בהצבעה אלקטרונית. נא להצביע על סעיף 56. הצבעה מס' 59 בעד סעיף 56, כהצעת הוועדה - 49 נגד - 23 נמנעים - 6 סעיף 56, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 49 בעד, נגד - 23, שישה נמנעים. קודם 23 הצביעו נגד, הנמנעים נמנעו, ואתם לא הצבעתם. ובכן, אני קובע שסעיף 56 עבר לפי הצעת הוועדה. לסעיף 57 - חברי הכנסת צבי הנדל וחיים כץ. מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל לסעיף 57 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. קבוצת מפד"ל - זאת הסתייגות תקציבית. מי בעד? פחות מ-50. מי נגד הצעת מפד"ל? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 57 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבל. חברי הכנסת עמיר פרץ ואיוב קרא - מסירים. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, בעמוד 58 למטה - מי בעד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 57 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: יש רוב נגד. לא נתקבלה. חבר הכנסת יחיאל חזן - אינו נוכח. אני לא מצביע. רבותי, סעיף 57 לפי הצעת הוועדה - מי בעד? הצבעה סעיף 57, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 57 נתקבל כהצעת הוועדה. לסעיף 58. קודם כול, יש שתי גרסאות. אני אצביע על זה אלקטרונית. האם יש מישהו שמתנגד לשתי הגרסאות? ובכן, אנחנו מצביעים על גרסה א' מול גרסה ב'. קריאה: - - - היו"ר ראובן ריבלין: אתה נגד שתי הגרסאות? הבנתי. גמרנו, הבנתי. מספיק. אנחנו מצביעים על גרסה א'. מי בעד? קריאה: ההסתייגות ירדה? היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות ירדה. מי בעד גרסה א', יצביע. תודה. להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. הצבעה גרסה א' לסעיף 58 נתקבלה. עזמי בשארה (בל"ד): מי נמנע? היו"ר ראובן ריבלין: מי נמנע? נכון אתם צריכים להימנע בשתיהן, לפחות מוחמד ברכה. תודה. נא להוריד. מי בעד גרסה ב' - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה רבה. הצבעה גרסה ב' לסעיף 58 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: גרסה א' זכתה ברוב. עכשיו אנחנו מצביעים על סעיף 58 בגרסה א'. מי בעד - ירים את ידו. תודה רבה. מי נגד? תודה. הצבעה סעיף 58, כהצעת הוועדה לפי גרסה א', נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 58 התקבל בגרסה א' שלו. אבשלום וילן (יחד): מי נמנע? היו"ר ראובן ריבלין: מי נמנע? רבותי, בבקשה. רבותי, נתקבל סעיף 58 בגרסה א'. לסעיף 59. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, זו הסתייגות תקציבית. מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 59 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: גם אין 50 חברי כנסת, וגם יש רוב נגד. קבוצת מפד"ל. מי בעד - ירים את היד. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 59 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שלא נתקבלה. סעיף 59 לפי הצעת הוועדה. מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 59, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 59 עבר לפי הצעת הוועדה. סעיף 60, רבותי חברי הכנסת. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. חבר הכנסת נסים דהן. נסים דהן (ש"ס): להצביע. היו"ר ראובן ריבלין: נא להצביע. מי בעד? תודה. להוריד. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 60 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: רוב נגד. ההסתייגות לא נתקבלה. חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל. מי בעד צבי הנדל? תודה. מי נגד? תודה. מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל לסעיף 60 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד? תודה. מי נגד? מי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 60 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. לא נתקבלה. ההסתייגות של חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן ירדה. חבר הכנסת חיים כץ ויחד? ירד. תודה. ובכן, סעיף 60 כהצעת הוועדה. מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 60, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שהצעת הוועדה נתקבלה ברוב קולות חברי הכנסת. אחרי סעיף 60 – מציעים כמה חברים שנוסיף סעיפים. חברי הכנסת אילנה כהן ועמיר פרץ - ירדו. חברי הכנסת כץ, הנדל ויחיאל חזן. זו הסתייגות תקציבית. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת חיים כץ, צבי הנדל ויחיאל חזן אחרי סעיף 60 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין פה אפילו 20 חברי כנסת בעד. ההסתייגות לא נתקבלה משני הטעמים. חברי הכנסת כץ וצבי הנדל. זו לא הצעה תקציבית. מי בעד - ירים את ידו. מי נגד ההסתייגות? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת חיים כץ וצבי הנדל אחרי סעיף 60 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. סעיף 60, לפי הצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. אין שום צורך, סעיף 60 כבר נתקבל. אחרי סעיף 60 אין לנו דבר. אנחנו עוברים לסעיף 61. קבוצת מפד"ל לסעיף 61 - מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה רבה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 61 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לכן אנחנו מצביעים על סעיף 61. מי בעד סעיף 61, לפי הצעת הוועדה? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 61, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 61, לפי הצעת הוועדה, נתקבל. אחרי סעיף 61 אין לנו הצעה, שכן הצעתם של חברי הכנסת אילנה כהן ועמיר פרץ ירדה. אנחנו עוברים לסעיף 62. הסתייגות בל"ד לסעיף 62. מי בעד? תודה רבה. נא להוריד. מי נגד? נא להוריד. מי נמנע? אני נמנע. תודה רבה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 62 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. קבוצת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מציעה. מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? רבותי, הממשלה לא מצביעה. אני שואל פעם נוספת. סעיף 62, לפי הצעת הוועדה, מי בעד? תודה רבה. נא להוריד. מי נגד? תודה רבה. אני קובע שסעיף 61 - - - נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אנשים כבר התעייפו. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו עוברים להסתייגויות של סעיף 63. נעמי בלומנטל (הליכוד): סעיף 62, לא סיימת. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, בטעות הצבעתי במקום על ההסתייגות, על סעיף 62. אני חוזר לסעיף 62, אף שהכנסת כבר אישרה, אני בכל זאת חוזר להסתייגויות, שמא נפלה שגגה מצד מישהו שרצה לאשר, ורצה גם את ההסתייגות. לכן אנחנו חוזרים להסתייגות. הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 62. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 62 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חבר הכנסת נסים דהן, להצביע? מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 62 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. חבר הכנסת צבי הנדל לא נוכח באולם. חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי לא נוכח באולם. חבר הכנסת דני יתום מסיר, גם כן לא נוכח באולם. לכן אנחנו מצביעים. דני יתום (העבודה-מימד): נוכח. היו"ר ראובן ריבלין: סליחה, אני מתנצל בפני היתום מימין. זה לא סימן שאהוד יתום משמאל. אני מבקש כעת מחברי הכנסת להצביע פעם נוספת על סעיף 62 - - - רוני בר-און (הליכוד): יש איוב קרא. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת איוב קרא - אינו נוכח. רוני בר-און (הליכוד): חבר הכנסת יצחק לוי. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת יצחק לוי. בבקשה. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק לוי - ירים את ידו. תודה רבה. נא להוריד. מי נגד? נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק לוי לסעיף 62 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. ובכן, סעיף 62, פעם נוספת לפי הצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. תודה רבה. נא להוריד. מי נגד? תודה רבה. נא להוריד. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): מי נמנע? היו"ר ראובן ריבלין: מי נמנע? תודה רבה. הצבעה סעיף 62, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 62 עבר לפי הצעת הוועדה. לסעיף 63 יש הסתייגות אחת – האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 63 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שאין ההסתייגות מתקבלת. סעיף 63, לפי הצעת הוועדה. מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 63, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 63 נתקבל לפי הצעת הוועדה. לסעיף 64 יש לנו הסתייגות האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד? תודה. להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 64 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת דני יתום מסיר את הסתייגותו. יחד וחבר הכנסת איתן כבל מסירים את הסתייגותם. כהצעת הוועדה, סעיף 64 – מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 64, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 64 התקבל בהתאם להצעת הוועדה. סעיף 65. האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו מסתייגת. מי בעד? תודה. מי נגד? תודה. מי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 65 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 65 כהצעת הוועדה. מי בעד סעיף 65 כהצעת הוועדה? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 65, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 65 נתקבל כהצעת הוועדה. לסעיף 66, האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה. מי נמנע? תודה. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 66 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לסעיף 66 אין עוד הסתייגויות שנתקבלו. לכן נצביע על סעיף 66 בהתאם להצעת הוועדה. מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? תודה. נא להוריד. הצבעה סעיף 66, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 66, כהצעת הוועדה, נתקבל. סעיף 67, האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו. מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד. מי נמנע? נא להוריד. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 67 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. אין הסתייגויות אחרות. סעיף 67 – הסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 67 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. אין הסתייגויות אחרות. סעיף 67, כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 67, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 68 – יש לנו הסתייגות של האיחוד הלאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 68 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין לנו הסתייגויות נוספות, ולכן סעיף 68 יוצבע לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 68, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 68 נתקבל כהצעת הוועדה. סעיף 69 – יש הסתייגות של האיחוד הלאומי, המבקשת למחוק אותו. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 69 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה, לכן נצביע על סעיף 69, לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 69, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. סעיף 69 אושר לפי נוסח הוועדה. לסעיף 70 יש לנו הסתייגות שהיא הסתייגות תקציבית של האיחוד הלאומי. נא להרים קודם כול את היד כדי לראות מי בעד ההסתייגות. אין לנו 50 חברים. מי נגד? גם יש יותר נגד. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 70 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לכן אני קובע שההסתייגות של האיחוד הלאומי לא נתקבלה. ההסתייגות התקציבית של חבר הכנסת איוב קרא - אדוני מסיר אותה. לסעיף 71 אין הסתייגות. אם כך, סעיפים 70-71, כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 70-71, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 70-71 נתקבלו כהצעת הוועדה. בסעיף 72 - חבר הכנסת דני יתום מסיר את הסתייגותו. מי בעד הסתייגות מפד"ל וש"ס? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 72 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא מסיר את ההסתייגות התקציבית. קבוצת האיחוד הלאומי מציעה הסתייגות תקציבית. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 72 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: גם אין 50 חברי כנסת וגם יש יותר נגד. הסתייגותם של חברי הכנסת לוי והנדל, שגם היא הסתייגות תקציבית - מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חברי הכנסת יצחק לוי וצבי הנדל לסעיף 72 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לחבר הכנסת נסים דהן יש גם כן הסתייגות תקציבית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 72 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, סעיף 72, כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 72, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. סעיף 72 התקבל כהצעת הוועדה. לסעיף 73 - מי בעד ההסתייגות של מפד"ל? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 73 לא נתקבלה. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, אתה יכול עכשיו להצביע על סעיפים 73, 74, 75 ו-76 ביחד. היו"ר ראובן ריבלין: ידוע לי, אבל קודם כול אנחנו בסעיף 73. חיים אורון (יחד): אתה יכול להצביע על סעיפים 73-77. היו"ר ראובן ריבלין: קודם, לסעיף 73 אין עוד הסתייגויות. סעיף 74 – ההסתייגויות של יחד וקבוצת דהאמשה ירדו. בסעיף 75 ההסתייגויות של יחד וקבוצת דהאמשה ירדו. בסעיף 76 ההסתייגויות של יחד וקבוצת דהאמשה ירדו. בסעיף 77 ההסתייגויות של יחד וקבוצת דהאמשה ירדו. ובכן, אני מצביע על סעיף 73 עד סעיף 77 ועד בכלל, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 73-77, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. אני קובע שסעיפים 73-77 ועד בכלל נתקבלו לפי הצעת הוועדה. סעיף 78 – הסתייגות של קבוצת מפד"ל. מי בעד הסתייגות מפד"ל? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 78 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו נצביע על סעיף 78 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 78, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: עכשיו הנמנעים, שהתחלתי להכיר אותם באופן קבוע, גם הם התעייפו וגם הם כבר לא מצביעים. כשאני טועה, אז כולם נזכרים. ובכן, רבותי, סעיף 78 עבר לפי הצעת הוועדה. סעיף 79 - הסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי. מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): יש רוב בעד. היו"ר ראובן ריבלין: אדוני ראה רוב בעד? לא היה רוב בעד. מי נמנע? הצבעה ההסתייגויות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 79 לא נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: ובכן, אין רוב להסתייגויות. ההסתייגות של קבוצת יחד וקבוצת דהאמשה יורדת. סעיף 79, בהתאם להצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 79, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 79 עבר כהצעת הוועדה. יוסי שריד (יחד): מתי ההצבעה השמית הבאה? היו"ר ראובן ריבלין: מייד, אדוני, אם יגיש לי 20 חתימות, על המקום. אדוני משוחרר מהקווטה. לסעיף 80 – קבוצת בל"ד מסירה את ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 80 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגויות לא נתקבלו וגם לא היו 50 חברי כנסת. חבר הכנסת איוב קרא מסיר הסתייגותו. ההסתייגות של קבוצת מפד"ל - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 80 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. אני מבקש להצביע על סעיף 80, לפי הצעת הוועדה. מי בעד סעיף 80 כהצעת הוועדה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 80, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 80 אושר, לפי הצעת הוועדה. הסתייגויות לסעיף 81 של חבר הכנסת אורי אריאל. מי בעד ההסתייגויות של חבר הכנסת אורי אריאל? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל לסעיף 81 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. ההסתייגות של קבוצת יחד וקבוצת דהאמשה יורדת. אנחנו עוברים להסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי בעמוד 72. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 81 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. רבותי, סעיף 81, כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 81, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 81 נתקבל, כהצעת הוועדה. לסעיף 82, קבוצת מפד"ל - מי בעד הסתייגותה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 82 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין הסתייגויות שנתקבלו. סעיף 82, כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 82, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 82 אושר, כהצעת הוועדה. לסעיף 83, קבוצת האיחוד הלאומי, יש לה הסתייגות. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 83 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין הסתייגות של האיחוד הלאומי. קבוצת יחד וקבוצת דהאמשה הסירו הסתייגותם. הצעת הוועדה לסעיף 83 - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 83, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 83 נתקבל כהצעת הוועדה. לסעיף 84, מי בעד ההסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 84 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא מסיר את הסתייגותו. חבר הכנסת נסים דהן, האם אתה מבקש להצביע או להסיר את הסתייגותך? נסים דהן (ש"ס): זה לא תקציבי, אפשר להצביע. היו"ר ראובן ריבלין: אני יודע שזה לא תקציבי. נסים דהן (ש"ס): אז ניתן להצביע. אין בעיה להצביע בעד. היו"ר ראובן ריבלין: נא להצביע. מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת נסים דהן? מי נגד? בלי בעיות הם הצביעו נגד. מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 84 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אין הסתייגות. מי בעד ההסתייגות של קבוצת מפד"ל? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 84 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שאין הסתייגויות שנתקבלו לסעיף 84. סעיף 84, בנוסח הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 84, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 84 עבר כנוסח הוועדה. סעיף 85 – כאן יש לנו שתי גרסאות. שר התחבורה מאיר שטרית: גרסה א'. קריאה: גרסה ב'. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): כדאי להעמיד אותן אחת מול השנייה. היו"ר ראובן ריבלין: אין ויכוח. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, גרסה ב' לא חוקית בכלל. לא היתה לוועדה סמכות להביא אותה בכלל. היו"ר ראובן ריבלין: לפני שנלך על הגרסאות, נצביע על ההסתייגויות. לכן, למה אתם ממהרים? אבשלום וילן (יחד): אין הסתייגויות. היו"ר ראובן ריבלין: יש, למה אין? של חבר הכנסת יצחק לוי. חבר הכנסת יצחק לוי מביא הסתייגות. מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת יצחק לוי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק לוי לסעיף 85 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הערה לפרוטוקול, בבקשה. חיים אורון (יחד): החוק הזה פוצל, גם חוק ההסדרים מפוצל. אם כל ועדה תגיש הסתייגויות גם לסעיפים שלא פוצלו לה, יהיה פה כאוס טוטלי. אני מציע שתפיל את זה בהצבעה כי אני רוצה להפיל את זה. אבל, שזה לא יהווה תקדים שכל ועדה יכולה להגיש הסתייגויות לכל החוקים שלא - - - היו"ר ראובן ריבלין: הערתו של חבר הכנסת אורון נרשמה בפרוטוקול. אני אביא את זה לאחר מכן לוועדת הפירושים על מנת שתבוא ותקבע לנו הלכה, כי חבר הכנסת איתן, על-פי החלטת הכנסת דן, ועל-פי האישורים שלו נקבע נוסח הוועדה. לכן, חבר הכנסת איתן, נא להשיב רק על הטענה. מעבירים את שתי הטענות רק לפרוטוקול. בבקשה. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): ההערה של חבר הכנסת אורון מקובלת באופן עקרוני. במקרה הזה היתה איזו טעות בהצבעה הראשונה, וכך זה קרה. אני לא אתווכח אתך. לא נעשה איזה מהלך לקחת הסתייגות מוועדה אחרת. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. האם ועדת הכנסת פיצלה? חבר הכנסת בר-און, בבקשה. רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, בעניין הזה בכלל לא היתה בעיה. אין פה שום פריצת עיקרון משום שסעיף 86 לא נמסר מלכתחילה לוועדת החוקה, אלא לוועדת הכספים. היו"ר ראובן ריבלין: כן, אבל זה לא מוריד את הערתו. לגבי סעיף 86 יש שתי גרסאות. כל חבר הכנסת יכול להגיש, ודאי שוועדה יכולה. רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): - - - היו"ר ראובן ריבלין: בסדר גמור. רבותי, יש פה שאלה רצינית ביותר ולא נתווכח עליה עכשיו. שמעתי את הערתו של חבר הכנסת אורון, ויש בה הרבה היגיון. שמעתי את הערתו של חבר הכנסת ויושב-ראש הוועדה מיקי איתן, ויש בה היגיון. ההערה שלך לא נוגעת לנושא העקרוני, אלא היא נוגעת כרגע לנושא הספציפי. אני בכל מקרה מצביע, כי כך הנחנו על שולחן הכנסת. אם חבר הכנסת אורון טרח לומר מראש שהוא לא מבקש שלא להצביע, כי אחרת הייתי אומר, ובכן, נחזיר את זה בבקשה מייד לשינוי הזה, ונניח את זה על שולחן הכנסת, ובא לציון גואל. אני לא מנצל את סמכויותי כיושב-ראש לעשות תעלולים. הייתי קופץ על זה כמוצא שלל רב, אבל אני בא ואומר, יש לפנינו שתי גרסאות. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת איתן, כרגע מצביעים. האם יש מישהו מחברי הכנסת - בעניין זה אל תעשו צחוק מעבודת הכנסת. צריך להצביע גרסה מול גרסה. לכן, אני ממשיך לשאול את חברי הכנסת - האם יש מישהו שמתנגד לשתי הגרסאות? אני לא מציע, כי אנחנו אחר כך נצביע פעם נוספת על הסעיף לפי הגרסה, ואז הוא יוכל להצביע נגד. אני מציע להצביע גרסה מול גרסה. יכול אדם להימנע. לכן, יש לנו גרסה א' מול גרסה ב'. גרסה א' היא גרסת הממשלה. מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): הוועדה הביאה שתי גרסאות. הממשלה תומכת בגרסה א'. היו"ר ראובן ריבלין: השר ביקש ממני להודיע, שזאת גרסת הממשלה, שנתמכה על-ידי ועדת הכספים. קריאות: לא. היו"ר ראובן ריבלין: אני יודע, אני פשוט לוקח הזדמנות לנוח. מה אכפת לי? שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני, הוועדה הגישה שתי גרסאות להכרעת הכנסת. אני מבקש מהחברים של הקואליציה לתמוך בגרסה א'. היו"ר ראובן ריבלין: זה הנכון ביותר לומר. מה אכפת לי לומר שזאת גרסת הממשלה? אם אומר השר הממונה על הגשת החוק הזה, זו גרסת הממשלה, למה לא? אם הוא רוצה כל כך שאני אצביע נגד גרסת הממשלה, אני אעשה זאת ברצון ובחפץ לב. רבותי, עזבו את השטויות. יש פה גרסה מול גרסה, מה חשוב, כל אחד יודע מהי הגרסה, ואם הוא לא יודע שישאל את המצליף שלו. בנושאים כאלה מהותיים אם לא יודעים את הגרסאות, אוי לנו ואבוי לנו. גרסה א' מול גרסה ב', נא להצביע. מי שהוא בעד הוא בעד גרסה א', מי שהוא נגד הוא בעד גרסה ב'. מי שלא רוצה את שתיהן, מצביע. נא להצביע. בעד זה גרסה א', נגד - גרסה ב'. הצבעה מס' 60 בעד גרסה א' – 59 בעד גרסה ב' – 31 נמנעים - אין גרסה א' לסעיף 85 נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 59 בעד גרסה א', 31 בעד גרסה ב', אין נמנעים. אני קובע שגרסה א' נתקבלה כגרסה. עכשיו נצביע בהרמת יד כמובן על כל הסעיף כדי להסיר כל ספק. מי בעד הסעיף בגרסה א' - ירים את ידו. מי נגד - ירים את ידו. מי נמנע? הצבעה סעיף 85, כהצעת הוועדה, לפי גרסה א', נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 85, הסעיף נתקבל בגרסה א' על-פי הצעת הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 86. חיים אורון (יחד): 86-87 אפשר יחד. היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא. קודם כול, הסתייגות המפד"ל. צריך להצביע. הסתייגות המפד"ל, מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 86 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 87 אין הסתייגויות, נכון חבר הכנסת דהאמשה? תודה. אנחנו נצביע על סעיפים 86-87 כגרסת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 86-87, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 86 ו-87 נתקבלו כגרסת הוועדה. לסעיף 88 - איחוד לאומי. מי בעד ההסתייגות ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 88 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. יחד ואיתן כבל מסירים. אני קובע שסעיף 88 אין לו הסתייגויות. מי בעד סעיף 88 כהצעת הוועדה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 88, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיף 88 עבר כהצעת הוועדה. בסעיף 89 יש לנו ההסתייגות של האיחוד הלאומי. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 89 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. המפד"ל, מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 89 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. אני עדיין לא מצביע את סעיף 89. לסעיף 90 אין הסתייגות, נכון, חבר הכנסת דהאמשה? עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): תוריד. היו"ר ראובן ריבלין: אין הסתייגות, מוריד. סעיף 91 – המפד"ל, אתם עומדים על ההסתייגות, כן? בסדר. אתה יכול להוריד, בסדר. סעיף 91 - אין הסתייגות. סעיף 92 - אין הסתייגות; יחד מסירה. סעיף 93 - אין הסתייגות; נכון, מפד"ל? אין הסתייגות. סעיף 94 - אין הסתייגות. סעיף 95 - אין הסתייגות. בסעיף 96 הוסרו ההסתייגויות. סעיף 97 - הוסרה ההסתייגות. האם סעיף 89 אושר? לא אושר. ובכן, אנחנו מצביעים על סעיף 89 עד סעיף 95 ועד בכלל כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 89-95, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיפים 89-95 ועד בכלל, התקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 96 - הצעת המפד"ל. מי בעד הסתייגות המפד"ל - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 96 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: לא נתקבלה. לסעיף 97 אין הסתייגות. יחד - ירדה. אחרי סעיף 97 - יש לנו. ובכן, 96 ו-97 כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 96-97, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 96 ו-97 נתקבלו כהצעת הוועדה. אחרי סעיף 97 מבקשת סיעת האיחוד הלאומי להוסיף סעיף. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו אחרי סעיף 97 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: הנגד הוא רב יותר, ולכן אחרי סעיף 97 לא נתקבל. אנחנו עוברים לסעיף 98. לקבוצת יחד - אין הסתייגות. לסעיף 99 - אין הסתייגות. לסעיף 100 - המפד"ל אין לה הסתייגות בעניין זה. זאת הסתייגות טכנית לחלוטין. חיים אורון (יחד): 101 כנ"ל. היו"ר ראובן ריבלין: אני שומע רק את המפד"ל. סעיף 101 - כנ"ל. סעיף 102 - כנ"ל. אנחנו מצביעים על סעיפים 98-102 ועד בכלל כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 98-102 נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 98-102 ועד בכלל נתקבלו כהצעת הוועדה. סעיף 103 - הסתייגות האיחוד הלאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה הההסתייגות של קבוצת סיעת איחוד הלאומי - ישראל ביתנו לסעיף 103 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות קבוצת יחד - קבוצת יחד מסירה. אין עוד הסתייגויות לסעיף 103. סעיף 104 - המפד"ל, אין הסתייגות פה, נכון? קריאה: יש. חיים אורון (יחד): אין. היו"ר ראובן ריבלין: אין הסתייגות. לסעיף 105 יש הסתייגויות של יחד וגם של האיחוד הלאומי. אנו מצביעים על סעיפים 103 ו-104 לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 103-104, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שסעיפים 103 ו-104 עברו כהצעת הוועדה ובניסוחה. סעיף 105. הסתייגות יחד - יחד יורדת מהסתייגותה. הסתייגות האיחוד הלאומי, מי בעדה - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 105 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות חבר הכנסת קרא - חבר הכנסת קרא מסיר? איוב קרא (הליכוד): כן. היו"ר ראובן ריבלין: מסיר. לסעיף 105 אין הסתייגויות. לסעיף 106 אין הסתייגויות. סעיף 107 - חבר הכנסת איוב קרא מסיר. אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה על סעיפים 105, 106 ו-107 לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 105-107, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: הסעיפים נתקבלו לפי הצעת הוועדה. סעיף 108 - הסתייגות תקציבית של חבר הכנסת אורי אריאל. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל לסעיף 108 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע, שההסתייגות לא נתקבלה. קבוצות יחד והמפד"ל יורדות מהסעיף הזה. לכן, סעיף 108 הוא מוכן להצבעה. גם סעיף 109 מוכן להצבעה. סעיף 110 - גם הוא מוכן להצבעה. בל"ד? חבר הכנסת זחאלקה? בסדר. הסתייגות יחד - אין. אנחנו מצביעים עכשיו על סעיפים 108, 109 ו-110 בהתאם לנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 108-110, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: הסעיפים נתקבלו לפי נוסח הוועדה. סעיף 111. הסתייגות האיחוד הלאומי - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 111 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות יחד - יחד מסירה. יחד ומפד"ל מסירות. אני קובע שאין לנו הסתייגויות. סעיף 109 - קבוצת יחד מסירה ואין הסתייגות. סעיף 110 - בל"ד מסירה ואין הסתייגות, וגם יחד מסירה. סעיף 111 - אין. יוסף פריצקי (שינוי): - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט: - - - היו"ר ראובן ריבלין: מה קרה לכם? קריאה: הצבענו כפול. היו"ר ראובן ריבלין: אני לא הצבעתי כפול. הוא רשם כפול. אני עושה פה גם עבודה טכנית, והלוואי שחושי היו יכולים לראות את הטעות הבולטת לעין. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 110, כי על סעיף 109 כבר הצבענו. נצביע על סעיף 110 לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 110 נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 110 התקבל בנוסח הוועדה. אנחנו עוברים לסעיף 111. איתן כבל (העבודה-מימד): הצבענו. זו ההצבעה הכפולה. היו"ר ראובן ריבלין: בסדר. נצביע על סעיף 111 כנוסח הוועדה, ואין הסתייגויות כי הן נפלו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 111, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: הסעיף התקבל. סעיף 112 - האיחוד הלאומי מציע הסתייגות. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 112 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. הסתייגות חבר הכנסת קרא - חבר הכנסת קרא, להצביע? איוב קרא (הליכוד): כן. היו"ר ראובן ריבלין: מי בעד הסתייגות חבר הכנסת קרא? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת איוב קרא לסעיף 112 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד וקבוצת המפד"ל מורידות את ההסתייגות. לסעיף 112 אין הסתייגויות. לסעיף 113 אין הסתייגויות כי הן ירדו. אנחנו מצביעים על סעיפים 112 ו-113 לפי נוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה סעיפים 112-113, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, פה כבר מתחיל להיות - חבר הכנסת בוים, אדוני שם לב שהוא הצביע נגד? אני לא אדע בסוף אם אדוני מצביע ברצינות או בצחוק. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): עכשיו זה יצא באמת. היו"ר ראובן ריבלין: אני לא בוחן פה כליות ולב ולא אמת. אני סופר אצבעות. לכן, רבותי, אני מבקש מכם להקפיד. אחרת, נעבור להצבעה אלקטרונית. אני חוזר על הצבעתי על סעיפים 112 ו-113. מי בעד הסעיפים לפי נוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 112-113, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: הסעיפים התקבלו לפי נוסח הוועדה. סעיף 114 - מי בעד ההסתייגות של האיחוד הלאומי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 114 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. יחד יורדת. לכן, אין לנו יותר הסתייגויות לסעיף 114. אנחנו מצביעים על סעיף 114 בנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 114, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 114 נתקבל לפי הצעת הוועדה. סעיף 115. קבוצת יחד והמפד"ל - ההסתייגות שלהם יורדת. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 115 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. אין הסתייגויות לסעיף 115. מי בעד סעיף 115 כנוסח הוועדה - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 115, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 115 נתקבל כנוסח הוועדה. סעיף 116. הסתייגות האיחוד הלאומי - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 116 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. יחד מסירה את הסתייגותה. אין לנו הסתייגויות לסעיף 116. סעיף 116 בנוסח הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 116, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 116 נתקבל לפי נוסח הוועדה. סעיף 117 - יש הסתייגות של האיחוד הלאומי, שכן הסתייגות יחד ירדה. מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 117 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. סעיף 117 כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 117, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 117 נתקבל לפי הצעת הוועדה. סעיף 118 - הסתייגות יחד ומפד"ל ירדה. הסתייגות האיחוד הלאומי - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 118 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 118 אין הסתייגויות שנתקבלו. לסעיף 119 אין הסתייגויות. אני מצביע לפי נוסח הוועדה על סעיפים 118 ו-119. מי בעד נוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 118-119, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 118 ו-119 עברו לפי נוסח הוועדה. סעיף 120 - יש הסתייגות האיחוד הלאומי. מי בעדה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 120 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 121 אין הסתייגויות. לסעיף 122 אין הסתייגויות. לסעיף 123 אין הסתייגויות. אני מצביע על סעיפים 120, 121, 122 ו-123 לפי הצעת הוועדה. מי בעד - ירים ידו. מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 120-123, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו הצבענו על כל הסעיפים, לרבות 119, שהצבענו עליו קודם. לא, אני חוזר על ההצבעה. אני חוזר על ההצבעה על סעיפים 119-123, לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 119-123, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: הסעיפים נתקבלו כנוסח הוועדה. לסעיף 124, האיחוד הלאומי מסתייג. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 124 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת צבי הנדל? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 124 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לא נתקבלה. יחד מסירה את הסתייגותה, לכן אין לנו עוד הסתייגויות לסעיף 124. לסעיף 125 אין הסתייגויות. לכן, נצביע על סעיפים 124-125, כנוסח הוועדה. הצבעה סעיפים 124-125, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 124-125 נתקבלו כנוסח הוועדה. לסעיף 126, הסתייגות יחד והמפד"ל ירדה. מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 126 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. מי בעד סעיף 126 כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 126, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 126 נתקבל כהצעת הוועדה. סעיף 127, הסתייגותו של חבר הכנסת הנדל - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 127 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד מסירה את הסתייגותה לסעיף 127. מי בעד סעיף 127 כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 127, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 127 נתקבל לפי נוסח הוועדה. לסעיף 128, הסתייגות האיחוד הלאומי - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 128 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 129 - אין הסתייגויות. אני מצביע על סעיפים 128-129, לפי נוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 128-129, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 128-129 נתקבלו כהצעת הוועדה. סעיף 130, הסתייגות האיחוד הלאומי - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 130 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 131 - אין הסתייגויות. לסעיף 132 - אין הסתייגויות. לסעיף 133 - אין הסתייגויות. לסעיף 134 - אין הסתייגויות. מי בעד סעיפים 130-134? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 130-134, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 130-134 נתקבלו, כהצעת הוועדה. לסעיף 135 יש הסתייגות של ראש הממשלה ושל חבר הכנסת עזמי בשארה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): ראש הממשלה, אתה נשאר בזה? היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורי אריאל, אני מזהיר אתכם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שישבו יחד, נראה אותם. היו"ר ראובן ריבלין: מה קרה לכם? המסתייגים מודיעים לי אם הם יורדים מההסתייגות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): ראש הממשלה מחזק את ידי בשארה. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו מצביעים על הסתייגות ראש הממשלה וחבר הכנסת עזמי בשארה לסעיף 135. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אני מחליט שההצבעה הזאת תיעשה בהצבעה אלקטרונית. נא להצביע. הצבעה מס' 61 בעד ההסתייגות – 52 נגד – 28 נמנעים – אין ההסתייגות של ראש הממשלה וחבר הכנסת עזמי בשארה לסעיף 135 נתקבלה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): נגד שרון בשארה. היו"ר ראובן ריבלין: 52 בעד ההסתייגות, 28 נגד. אני קובע שההסתייגות נתקבלה. חברי הכנסת רשף חן ווילן מסירים. לכן אנחנו נצביע על סעיף 135 על-פי נוסח הוועדה, ובשינוי שנתקבל על-פי ההסתייגות. מי בעד סעיף 135, עם ההסתייגות שהתקבלה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 135, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 135 נתקבל, לרבות ההסתייגות. יולי תמיר (העבודה-מימד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חברת הכנסת תמיר, אני לא פרופסור, אבל אני תלמיד חכם בתקנון. זה ברור, הרי מה שהם ביקשו זה להוריד את הסעיפים הללו. לכן גם אין סתירה בהצבעתו של חבר הכנסת בשארה. סעיף 136 - אין הסתייגות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 136 נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 136 נתקבל. סעיף 137. בל"ד מסירה את ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 137 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. מי בעד ההסתייגות של המפד"ל וש"ס? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל וקבוצת סיעת ש"ס לסעיף 137 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. יחד מסירה את ההסתייגות. מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 137 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. מי בעד סעיף 137 כהצעת הוועדה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 137, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 137 נתקבל כהצעת הוועדה. סעיף 138 - הסתייגות בל"ד ירדה. מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 138 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 139 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על סעיפים 138-139, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 138-139, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 138-139 נתקבלו כהצעת הוועדה. לסעיף 140 יש הסתייגות של האיחוד הלאומי. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 140 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. לסעיף 141 אין הסתייגות. אני מצביע על סעיפים 140-141, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 140-141, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 140-141 נתקבלו. סעיף 142, הסתייגות האיחוד הלאומי - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 142 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת דני יתום מסיר את הסתייגותו. יחד מסירה את הסתייגותה. לסעיף 143 אין הסתייגות. לכן אני מצביע על שני הסעיפים, 142-143, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 142-143, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: סעיפים 142-143 נתקבלו. לסעיף 144 יש הסתייגות של אורי אריאל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל לסעיף 144 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 144, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיף 144, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: סעיף 144 נתקבל לפי נוסח הוועדה. סעיף 145, הסתייגות האיחוד הלאומי - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 145 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. יחד - מסירה. לסעיף 146 אין הסתייגויות. לסעיף 147 אין הסתייגויות. לסעיף 148 אין הסתייגויות. לסעיף 149 אין הסתייגויות. לסעיף 150 - חבר הכנסת מאיר פרוש אינו נוכח, חבר הכנסת דני יתום מסיר, בל"ד מסירה. לסעיף 151 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים אפוא על סעיפים 145-151 ועד בכלל, לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה סעיפים 145-151, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שהסעיפים הנ"ל נתקבלו כהצעת הוועדה. יש מציעים שאחרי סעיף 151 יבוא סעיף נוסף, הוא סעיף תקציבי, של חבר הכנסת אורי אריאל. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל אחרי סעיף 151 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. יש סעיף משאל העם של חבר הכנסת אליעזר כהן. רוני בר-און (הליכוד): צריך לומר שזה תקציבי. משאל העם יעלה 5 מיליוני שקלים. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו נברר אחר כך אם זה יהיה תקציבי או לא. מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן? מי נגד? מי נמנע? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן אחרי סעיף 151 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): אני מבקש הצבעה שמית. היו"ר ראובן ריבלין: בסדר. זה בהתאם להסדר אורון מהפעם הקודמת שהייתם באופוזיציה. לחבר הכנסת סלומינסקי יש זכויות בדיוק כמו לחבר הכנסת אורון. השר חיים רמון: אדוני היושב-ראש, אם זה נופל, אי-אפשר להעלות את זה חצי שנה. היו"ר ראובן ריבלין: אתה תטען את זה אחרי זה. אני לא נכנס כרגע לשאלות האלה ולא פוסק פסוק. השר חיים רמון: אם ירצו להעלות, אני מבקש שיהיה בירור על זה בוועדת הכנסת. היו"ר ראובן ריבלין: בוודאי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הם מפחדים. היו"ר ראובן ריבלין: השר רמון, אולי זה יתקבל, אז בכלל לא יצטרכו להעלות את זה. למה לך? קודם נראה, אחר כך תטען טענות. למה לעסוק בדברים שלא נולדו? עוד מעט ייוולד, נדבר. חבר הכנסת סלומינסקי, על ההסתייגות שלך נצביע בהצבעה שמית. המזכיר יקרא את השמות. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - נגד רוחמה אברהם - נגד יולי-יואל אדלשטיין - בעד יעקב אדרי - נגד אהוד אולמרט - נגד חיים אורון - נגד זבולון אורלב - בעד דוד אזולאי - אינו נוכח ישראל אייכלר - אינו נוכח דליה איציק - נגד אפי איתם - בעד מיכאל איתן - נגד אריה אלדד - בעד בנימין אלון - בעד טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח גלעד ארדן - בעד אורי אריאל - אינו נוכח זאב בוים - נגד נעמי בלומנטל - אינה נוכחת בנימין בן-אליעזר - נגד אלי בן-מנחם - נגד שלמה בניזרי - אינו נוכח דניאל בנלולו - בעד רוני בר-און - נגד רומן ברונפמן - נגד רוני בריזון - נגד ויקטור בריילובסקי - נגד מוחמד ברכה - נגד עזמי בשארה - נגד ענבל גבריאלי - בעד אראלה גולן - נגד מיכאל גורלובסקי - בעד זהבה גלאון - נגד גילה גמליאל - בעד משה גפני - אינו נוכח עבד-אלמאלכ דהאמשה - נגד נסים דהן - נגד חמי דורון - אינו נוכח אברהם הירשזון - נגד צחי הנגבי - נגד צבי הנדל - בעד יצחק הרצוג - נגד מגלי והבה - נגד אבשלום וילן - נגד מתן וילנאי - נגד יצחק וקנין - נגד נסים זאב - נגד ג'מאל זחאלקה - נגד אליעזר זנדברג - נגד יחיאל חזן - בעד רשף חן - אינו נוכח ואסל טאהא - נגד אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח יגאל יאסינוב - נגד שאול יהלום - בעד אליהו ישי - נגד אהוד יתום - בעד דני יתום - אינו נוכח איתן כבל - אינו נוכח אילנה כהן - נגד אליעזר כהן - בעד אמנון כהן - נגד יצחק כהן - נגד רן כהן - נגד משה כחלון - בעד חיים כץ - בעד ישראל כץ - נגד אתי לבני - נגד ציפי לבני - נגד לימור לבנת - נגד דוד לוי - בעד יצחק לוי - בעד אילן ליבוביץ - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח עוזי לנדאו - בעד יוסף לפיד - אינו נוכח גאלב מג'אדלה - נגד עסאם מח'ול - נגד מיכאל מלכיאור - נגד עמרם מצנע - נגד יעקב מרגי - נגד משולם נהרי - נגד מיכאל נודלמן - נגד דני נוה - אינו נוכח אורית נוקד - נגד לאה נס - בעד בנימין נתניהו - נגד מרינה סולודקין - נגד ניסן סלומינסקי - בעד אפרים סנה - נגד גדעון סער - בעד גדעון עזרא - נגד מל פולישוק-בלוך - נגד אברהם פורז - אינו נוכח אופיר פינס-פז - נגד גילה פינקלשטיין - בעד מאיר פרוש - אינו נוכח יוסף פריצקי - נגד שמעון פרס - נגד יאיר פרץ - נגד עמיר פרץ - נגד איוב קרא - בעד אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - בעד חיים רמון - נגד אהוד רצאבי - נגד מיכאל רצון - בעד אברהם בייגה שוחט - נגד יובל שטייניץ - נגד מאיר שטרית - נגד יורי שטרן - בעד אילן שלגי - נגד סילבן שלום - אינו נוכח שלום שמחון - נגד אריאל שרון - נגד עמרי שרון - נגד יוסי שריד - נגד יולי תמיר - אינה נוכחת אני חוזר, קריאה שנייה: דוד אזולאי - אינו נוכח ישראל אייכלר - אינו נוכח טלב אלסאנע - אינו נוכח אלי אפללו - אינו נוכח אורי אריאל - בעד נעמי בלומנטל - אינה נוכחת שלמה בניזרי - נגד משה גפני - אינו נוכח חמי דורון - נגד רשף חן - אינו נוכח אחמד טיבי - אינו נוכח דוד טל - אינו נוכח דני יתום - נגד איתן כבל - נגד יעקב ליצמן - אינו נוכח יוסף לפיד - אינו נוכח דני נוה - אינו נוכח אברהם פורז - אינו נוכח מאיר פרוש - אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח סילבן שלום - אינו נוכח יולי תמיר - נגד היו"ר ראובן ריבלין: האם יש מי מחברי הכנסת הרשאים להצביע שלא הצביע? להביא לי את התוצאות בבקשה. יש שאלה שהציג השר חיים רמון, האם נפילתה של הסתייגות כמוה כנפילת הצעת חוק פרטית. זאת שאלה שאנחנו צריכים לדון עליה בשעתה. מובן שהשאלה של שינוי נסיבות היא דבר שעומד לנגד עינינו. הסתייגות היא לא כחוק, ולכן יש בעיה. רבותי חברי הכנסת, בהסתייגותו של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי תמכו 29. 75 הצביעו נגד - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אין משאל עם, זה מה שזה אומר. היו"ר ראובן ריבלין: אני הכרזתי על התוצאה. ההסתייגות לא נתקבלה. רבותי חברי הכנסת, הסתייגות נוספת היא הסתייגותם של חברי הכנסת אורי אריאל, איוב קרא, צבי הנדל, אליעזר כהן, מיכאל רצון, אברהם רביץ ויצחק לוי. נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה אלקטרונית על ההסתייגות של אורי אריאל וקבוצתו בעמוד 96 לסעיף 152. ההצבעה אלקטרונית. נא להצביע - מי בעד, מי נגד, מי נמנע. הצבעה מס' 62 בעד ההסתייגות – 26 נגד – 72 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת אורי אריאל, איוב קרא, צבי הנדל, אליעזר כהן, מיכאל רצון, אברהם רביץ ויצחק לוי אחרי סעיף 151 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת נסים זאב - מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הוא מבקש הצבעה שמית. היו"ר ראובן ריבלין: אישית, מאה אחוז. מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת נסים זאב? נסים זאב (ש"ס): אדוני, למה אתה מזלזל בהסתייגות שלי? היו"ר ראובן ריבלין: אני לא מזלזל בהסתייגות שלך, אני רק לא יכול - - - נסים זאב (ש"ס): אני ביקשתי 30 יום לאפשר על מנת לעשות חשבון נפש. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת נסים זאב, יואיל אדוני לשבת. חבר הכנסת נסים זאב, לצערי הרב, אדוני לא מופקד על ניהול סיעתו. מי שעשה את המשא-ומתן קבע, שההצבעה על ההסתייגות של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי היא ההצבעה האישית האחרונה, למעט ההצבעה בקריאה שלישית, שיכול שתהיה הצבעה אישית, על-פי החלטתי. אם כי אני בטוח שיותר ראוי שההצבעה תהיה אלקטרונית. רק שלא תהיה טעות, אני אומר, הצבעה אישית. חבר הכנסת נסים זאב, לצערי הרב אינני יכול להיעתר לבקשתך. אדוני רוצה הצבעה אלקטרונית? נסים זאב (ש"ס): כן. היו"ר ראובן ריבלין: או.קיי., אשמח לתת לו הצבעה אלקטרונית. נסים זאב (ש"ס): אני מוותר. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה לחבר הכנסת נסים זאב. ובכן, ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב תהיה בהצבעה אלקטרונית. נא להצביע - מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה מס' 63 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 62 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב אחרי סעיף 151 לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 35 בעד, 62 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לא התקבלה, ולכן אני יכול להצביע על סעיף 152 לפי נוסח הוועדה. רבותי, אין לנו סעיף אחרי 151, שכן ל-152 לא התקבלה אף הסתייגות לגבי קיומו ולכן הוא לא קיים. סעיף משאל העם נפל. גם התוספת של חבר הכנסת נסים זאב בדבר תחולתו של החוק ותחילת כניסת תוקפו. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לתוספת הראשונה. לתוספת הראשונה אין הסתייגויות, ולכן נצביע על התוספת הראשונה כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. הצבעה בעד התוספת הראשונה – רוב נגד - מיעוט נמנעים – אין התוספת הראשונה נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שהתוספת הראשונה נתקבלה, כהצעת הוועדה. התוספת השנייה. לסעיף 1 - קבוצת יחד, ירדה. קבוצת האיחוד הלאומי. מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 1 לתוספת השנייה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת קרא הסיר את הסתייגותו. חבר הכנסת צבי הנדל מציע - מי בעד ההסתייגות? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 1 לתוספת השנייה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו ממשיכים בהסתייגויות. לסעיף 2 לתוספת השנייה קיימת הסתייגויות של האיחוד הלאומי, שהיא הסתייגות תקציבית. מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 2 לתוספת השנייה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין רוב של 50, הרוב נגד, אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על הסתייגות תקציבית של חבר הכנסת הנדל. מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 2 לתוספת השנייה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין רוב של 50, ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא מסיר את הסתייגותו, תודה. חבר הכנסת דני יתום מסיר את הסתייגותו לסעיף 3. אנחנו מצביעים על הסתייגותו של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 3 - הסתייגות תקציבית. מי שבעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 3 לתוספת השנייה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין רוב של 50, ההסתייגות לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של האיחוד הלאומי, שגם היא הסתייגות תקציבית. נא להצביע. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 3 לתוספת השנייה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין רוב של 50, ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא מסיר. תמו ההסתייגויות לסעיף 3. לסעיף 4 אין הסתייגויות. לסעיף 5 - האיחוד הלאומי, הסתייגות תקציבית. מי בעד? נא להצביע. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 5 לתוספת השנייה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אין 50, אין רוב, ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת המפד"ל מציעה - מי שבעד ההסתייגות, נא ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 5 לתוספת השנייה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. קבוצת יחד מסירה את ההסתייגות. לסעיף 6 אין הסתייגויות. סעיף 7 - אין הסתייגויות. אנחנו נצביע על התוספת השנייה, כהצעת הוועדה. חברים, אני מצביע על כך בהצבעה אלקטרונית. מי בעד התוספת השנייה ומי נגד - נא להצביע. הצבעה מס' 64 בעד התוספת השנייה, כהצעת הוועדה – 58 נגד – 37 נמנעים – 1 התוספת השנייה, כהצעת הוועדה, נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 58 בעד, 37 נגד, נמנע אחד. אני קובע, שהתוספת השנייה אושרה על-פי הצעת הוועדה. רבותי, אנחנו עוברים לתוספת השלישית. לסעיף 1, קבוצת האיחוד הלאומי - מי שבעד ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 1 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא - מסיר. קבוצת יחד הסירה את הסתייגותה. לסעיף 2, ההסתייגות של האיחוד הלאומי, מי בעד - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 2 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא הסיר את הסתייגותו. חבר הכנסת נסים דהן, אדוני מבקש להצביע? נסים דהן (ש"ס): כן. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה. הסתייגותו של חבר הכנסת נסים דהן בתוספת השלישית - נא להצביע. מי בעד? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 2 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד מסירה את הסתייגותה. לסעיף 3, קבוצת האיחוד הלאומי, מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 3 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא מסיר את הסתייגותו. אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת ש"ס. מי בעד ההסתייגות של ש"ס - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 3 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד מסירה את הסתייגותה. אנחנו עוברים לסעיף 4, ההסתייגות של קבוצת האיחוד הלאומי. מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 4 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת ש"ס - מי שבעד ההסתייגות של קבוצת ש"ס, ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 4 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד מסירה את הסתייגות. חבר הכנסת איוב קרא מסיר את הסתייגותו. לסעיף 6 - אין הסתייגויות. לסעיף 7 - חבר הכנסת איוב קרא מסיר. אחרי סעיף 7 - קבוצת האיחוד הלאומי מציעה. מי בעד הסתייגות האיחוד הלאומי - ירים את ידו. הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו אחרי סעיף 7 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. רבותי, אין תוספת לסעיף 7. רבותי, אני מצביע על התוספת השלישית לרבות לוח התיקונים - בסעיף 6(ב)(2)(ב), במקום "בחר בעל החממה בפיצוי" יבוא "בחר השוכר בפיצוי". זה לוח התיקונים של הוועדה. לכן אני מצביע על התוספת השלישית לרבות לוח התיקונים. מי בעד הצעת הוועדה? הצבעה היו"ר ראובן ריבלין: אתם נגד? אם כך, אני מצביע הצבעה אלקטרונית. אני חוזר בי, נצביע על הכול יחד, שכן התוספת השלישית כוללת עוד סעיפים. מי בעד ההסתייגות של האיחוד הלאומי לסעיף 8? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 8 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד מסירה. לסעיף 9 - הסתייגות האיחוד הלאומי. מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 9 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה. ההסתייגות של חבר הכנסת קרא הוסרה. מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 9? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 9 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד מסירה את ההסתייגות. לסעיף 10 - הסתייגות לקבוצת האיחוד הלאומי. מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 10 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא מסיר את הסתייגות. לסעיף 11 - הסתייגות לקבוצת האיחוד הלאומי. מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו לסעיף 11 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. חבר הכנסת איוב קרא הסיר. לסעיף זה יש הסתייגות נוספת של חבר הכנסת צבי הנדל. מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל לסעיף 11 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. קבוצת יחד מסירה. הסעיף האחרון, סעיף 12 - חבר הכנסת איוב קרא הסיר. הסתייגות תקציבית לקבוצת המפד"ל - מי בעד? מי נגד? הצבעה ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 12 לתוספת השלישית לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ההסתייגות לא נתקבלה. אין 50 וגם אין רוב. רבותי, לא נתקבל שום סעיף נוסף, ואנחנו מצביעים על התוספת השלישית בהתאם לנוסח הוועדה, לרבות התיקונים. אני מצביע בהצבעה אלקטרונית. אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד): גם התוספת הרביעית. היו"ר ראובן ריבלין: והתוספת הרביעית באותה נשימה ובאותה הצבעה. הצבעה אלקטרונית. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 66 בעד התוספת השלישית והתוספת הרביעית, כהצעת הוועדה - 57 נגד - 43 נמנעים - 1 התוספת השלישית והתוספת הרביעית, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 57, נגד - 43, נמנע אחד. התוספות עברו בהתאם לנוסח הוועדה. תמה ההצבעה בקריאה שנייה. אני רוצה להעיר הערה. נתבקשתי על-ידי אחד החברים שהחוק הזה נוגע אישית בו, במשפחתו ובחבריו, לומר דברים, ואינני יכול לאפשר לו לדבר, עם כל הצער האישי שלי לגבי עניין זה. עכשיו, אני מוצא לנכון לשאול את חבר הכנסת בייגה שוחט, שהוא יושב-ראש הוועדה - כידוע לך, נתקבלו כמה הסתייגויות לעבודתך ולעבודת הוועדה. האם אתה מבקש להצביע בקריאה שלישית? אברהם בייגה שוחט (בשם ועדת הכספים): כן. היו"ר ראובן ריבלין: ובכן, נתבקשתי על-ידי הוועדה להצביע בקריאה שלישית. שר התחבורה מאיר שטרית: אני מבקש לומר, שגם נציג הממשלה ביקש להצביע, לפי סעיף 130(ב). היו"ר ראובן ריבלין: מדוע? 130(ב) בא רק אם 130(א) מופעל. הואיל ואני למדתי תקנון מחבר הכנסת מאיר שטרית, שהיה יושב-ראש הקואליציה, ומכל מלמדי השכלתי, אז כשאני אומר, תאמין לי שזה כאילו אתה אמרת. קריאה: לפי 130(ב) - - - היו"ר ראובן ריבלין: למה צריך את 130(ב) כשאין 130(א)? אבל הוא לא מבקש למשוך. מה אני צריך את 130(ב)? רבותי, כולם נבונים, כולם חכמים, אנחנו נעשה ערב שירה וקריאה של התקנון. בחייכם, אנחנו נמצאים לפני החלטה והכרעה לא פשוטה בתולדות עמנו, ארצנו והתנועה הציונית. רבותי חברי הכנסת, אדוני מבקש להצביע בקריאה שלישית, לרבות ההסתייגויות שנתקבלו? אברהם בייגה שוחט (בשם ועדת הכספים): בהחלט. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, בהצבעה אלקטרונית, אף אחד שלא יטעה, כי אני לא אשנה שום הצבעה. יש כאן הצבעה ברורה: חוק פינוי-פיצוי, חוק יישום תוכנית ההתנתקות בקריאה שלישית. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 67 בעד החוק - 59 נגד - 40 נמנעים - 5 חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 59 בעד, 40 נגד, חמישה נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה ומחייבת את כל מדינת ישראל, ותיכנס לספר החוקים. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר ראובן ריבלין: הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 13) (ייצוג הולם לבני העדה האתיופית), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 17) (ייצוג הולם לעולים חדשים), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת בנימין אלון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 27) (מועד מסירת חשבונות), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) (תיקון מס' 4) (הסכמת שר הפנים), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תם סדר-היום. ישיבת הכנסת הבאה תתקיים ביום שני, י"ב באדר א' התשס"ה, 21 בחודש פברואר 2005 למניינם, בשעה 16:00. ישיבת הכנסת נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 19:57.