דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ט"ו
ישיבה קצ"ה
הישיבה המאה-ותשעים-וחמש של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ח' בשבט התשס"ח (15 בינואר 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:04
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת איל ינון: 4
נאומים בני דקה 4
יוסף ביילין (מרצ): 4
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 5
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 6
קולט אביטל (העבודה-מימד): 6
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 7
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 8
מאיר פרוש (יהדות התורה): 9
סעיד נפאע (בל"ד): 10
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 10
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 11
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 12
דב חנין (חד"ש): 13
אלכס מילר (ישראל ביתנו): 14
יצחק זיו (גיל): 14
ואסל טאהא (בל"ד): 15
עתניאל שנלר (קדימה): 16
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008 16
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 17
דב חנין (חד"ש): 18
הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 5) (שימוש ביתרת הכנסות), התשס"ח–2008 23
רונית תירוש (קדימה): 23
אבשלום וילן (מרצ): 24
ראובן ריבלין (הליכוד): 25
נסים זאב (ש"ס): 26
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106) (דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשס"ח–2008 28
אורית נוקד (העבודה-מימד): 28
דב חנין (חד"ש): 30
נסים זאב (ש"ס): 31
הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008 32
דב חנין (חד"ש): 33
נסים זאב (ש"ס): 36
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55) (אי-התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה), התשס"ח–2008 37
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 38
נסים זאב (ש"ס): 39
הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 16) (חישוב הכנסה לנכה נצרך ולנכה נזקק), התשס"ח–2008 40
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 40
יעקב כהן (יהדות התורה): 42
ראובן ריבלין (הליכוד): 42
נסים זאב (ש"ס): 45
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 42) (שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה), התשס"ח–2008 45
עתניאל שנלר (קדימה): 46
נסים זאב (ש"ס): 47
עתניאל שנלר (קדימה): 48
שאילתות ותשובות 50
1791. מדד המחירים לצרכן 50
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשס"ח–2008 52
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 53
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008 54
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 55
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 58
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 58
דוח עמותת "לתת" על העוני בישראל 58
יעקב כהן (יהדות התורה): 59
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 62
נסים זאב (ש"ס): 65
השר לשירותי דת יצחק כהן: 66
דוח המועצה הלאומית לשלום הילד 68
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 69
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 71
השר לשירותי דת יצחק כהן: 72
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 74
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 75
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר דליה איציק:
גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, ח' בשבט, 15 בינואר 2008.
הודעה למזכיר הכנסת – מזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בעקבות הקובלנה של התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד השר משולם נהרי. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני.
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. נא הירשמו. גם אם לא הספקת, אני ארשום אותך, חבר הכנסת . למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? מה עשינו בלי מחשבים פעם? מה קרה? איפה איש המחשבים, למה הוא לא כאן? נא לקרוא לו. אדוני המזכיר, איש המחשבים צריך להיות כאן תמיד באורח קבוע. למה הוא לא כאן?
טוב, בינתיים נתחיל לפי הסדר הזה. חבר הכנסת יוסי ביילין, סתם ככה שרירותי. בבקשה. לא נבזבז את הזמן.
יוסף ביילין (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, תודה רבה על השרירות החיובית הזאת. חברי חברי הכנסת, אני מוכרח לומר שאני מאוד מאוד הופתעתי וגם התעצבתי לקרוא הבוקר ב"ידיעות אחרונות" מכתב שנשלח לפני שבועיים על-ידי מנהלת מדור החוזים במינהל מקרקעי ישראל צפון ליושב-ראש התאחדות הקבלנים בצפון באשר לפרויקט בנייה של בנייני דירות בכרמיאל, שכולל 60 דירות.
נאמר שם: "מבדיקת חוזה החכירה נמצא כי החוכרים שייכים לסקטור הערבי ובעלות הקרקע הינה של הקק"ל. לא ניתן לאשר חוזים כרגע והפנייה מועברת למחלקה המשפטית". קק"ל טוענת כאן בכתבה שאין לה שום קשר לעניין. בכל מקרה שבו יש אזרח לא יהודי שחוכר קרקעות של קק"ל, יש הסדר שקיים כבר שנים בין קק"ל לבין מינהל מקרקעי ישראל, שקק"ל מקבלת קרקע חלופית והאזרח הלא- יהודי מקבל את הדירה שהוא רוכש במקום שבו הוא מבקש לרכוש.
היינו בסרט הזה. אני אומר לעצמנו: מדינת היהודים לא יכולה להרשות לעצמה להיות מדינה גזענית. זה גם בניגוד להוראת היועץ המשפטי וגם בניגוד למצב עם קק"ל.
אני קורא מכאן למינהל מקרקעי ישראל להודיע מייד שמי שכתב את זה, כתב את זה בלי רשות ובלי סמכות, וכל מי שרוצה לחכור קרקע ולרכוש דירה בכרמיאל מוזמן לעשות זאת. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת אופיר פינס. בינתיים זה עדיין ככה ותיכף נחזור לרשימה, שכבר קיבלתי אותה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
תודה, גברתי. אני מנצל את ההזדמנות כדי לנסות שוב לפנות לממשלה, לעומד בראשה, בכל מה שקשור להתמשכות האין-סופית של שביתת המרצים באוניברסיטאות, השביתה הארוכה בתולדות מדינת ישראל. אני חושב, אני יודע, שהמרצים צודקים והאוצר צודק וכולם צודקים. אבל בסוף, במדינת ישראל יש 130,000 סטודנטים – – –
היו"ר דליה איציק:
זה לא ייאמן.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
יש 130,000 סטודנטים שלא זוכרים מתי הם היו בכיתת לימוד. היתה שביתת הסטודנטים, שנאלצו לעשות אותה כתוצאה מהקמת ועדת-שוחט. אגב, גברתי היושבת-ראש, שרת החינוך אתמול הודיעה שהיא לא מתכוונת בכלל לממש את הצעות ועדת-שוחט. בשביל מה הקימו את הוועדה? בשביל מה עשו את כל העניין? הסטודנטים שכחו מתי הם היו בכיתת לימוד.
אני קורא לראש הממשלה: היכנס בעובי הקורה. תושיב בלשכתך את כל הגורמים הנוגעים בדבר ואל תנעל את הישיבה עד שיצא עשן לבן. זאת אומרת, עד שיצא הסכם. מתווכחים על השוליים כבר למעלה מ-90 יום. אני מאוד מקווה שהוא יאזין גם לפניות חברי הכנסת.
היו"ר דליה איציק:
שנת חינוך מלאת שביתות, נורא ואיום. מהסוג שלא ידענו ולא הכרנו. חבר הכנסת הלפרט – בבקשה, אדוני.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, שרת החוץ אישרה אתמול שהיא מנהלת שיחות רציניות עם אבו עלא בסוגיות הליבה, ירושלים וזכות השיבה, ושאנו מוכנים לפשרות כואבות. עצם ההסכמה לנהל משא-ומתן על ירושלים ועל זכות השיבה, כשעד עכשיו היה ברור כי שני הנושאים האלה הם מחוץ לכל משא-ומתן – זה חמור מאוד, כי ברגע שהסכמנו למשא-ומתן פירוש הדבר שאנו בעד ויתורים בשני הנושאים.
כבוד היושבת-ראש, אלפיים שנה התפללנו שלוש פעמים ביום: "לירושלים עירך ברחמים תשוב". שלוש פעמים ביום אמרנו: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". שלוש פעמים ביום, אחרי שישבנו לאכול, אמרנו: "ובנה ירושלים עיר הקודש". באיזו זכות אתם מעזים לדבר על החזרת חלקים מירושלים? מי הסמיך אתכם לזה? מי נתן לכם מנדט לדבר על ירושלים? ירושלים זה לא נושא של ליבה, זה הלב של העם היהודי ועל הלב אף אחד לא מוותר.
יושבת-ראש הכנסת אמרה בשבוע שעבר, ובצדק, לנשיא ארצות-הברית: בכל מקום שיצאנו ממנו נכנס במקומנו טרור. האם אנחנו רוצים להפוך את ירושלים לשדרות?
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חברת הכנסת קולט אביטל, ואחריה – חבר הכנסת אורי אריאל.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, למען האמת התכוונתי לדבר שוב על מקרה מזעזע של תקיפת קשישים בצורה ברוטלית הלילה בביתם, אבל תרשו לי שנייה אחת להשיב לרב הלפרט: עם כל הכבוד, ונכון, ירושלים היא לב האומה, אבל אתה בוודאי לא תגיד לי שעיסאוויה או מחנה פליטים הם חלק מאותו הלב. לא תגיד לי שהם חיוניים לביטחונה ולשלמותה של ירושלים.
עכשיו לאותו מקרה. גברתי, שוב התבשרנו הבוקר, שמענו סיפור מצמרר על זוג שבאמצע הלילה מצאו לפניהם אנשים חמושים עם אלות, עם מסכות על הפנים, שגררו אותם למרתף, סגרו אותם, כפתו אותם, שדדו אותם, הכו אותם. אלה אנשים חסרי ישע ואנחנו, כל החברה, חסרת ישע.
אנחנו מנסים לחוקק חוקים, ואני שואלת, גברתי: אולי כדאי שננסה לשכנע את המשטרה להתקין את אותו סוג מתקן שמתקינים בדירות של קשישים בתשלום לצורך הבאת רופאים – לחצן מצוקה, שבדרך כלל קשור אך ורק לצורך רפואי? להתקין להם לחצן כזה ליד המיטה או בצורת צמיד שלובשים על היד, ואם וכאשר הם מותקפים הם מסוגלים לקרוא ישר למשטרה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
חברת הכנסת קולט אביטל, אני רוצה שתדעי שאני מתכוונת להיפגש עם מפכ"ל המשטרה, עם כל הצוות הבכיר של המשטרה, עם השר דיכטר בוודאי. אני מרגישה שנחצה כאן קו אדום, וזה לא מקרי – תחושה של אלימות נוראית שמשתלטת על החברה הישראלית, דווקא כלפי אנשים שהם חסרי ישע.
ההרגשה שלי היא שכמו שאמרת, חקיקה זו לא הבעיה שלנו. יכול להיות שאתייעץ אתך ועם החברים שלי בנשיאות. יכול להיות שהכנסת, חבר הכנסת טיבי, צריכה יום אחד פשוט להפסיק את דיוניה, אנחנו פשוט חייבים להעלות את הנושא על סדר-היום, להגיד לפושעים הללו שיש דברים שלא עושים, שזה לא קביל גם בעיני הפושעים, שבדירוג הפשע זה אחד הפשעים האיומים ביותר. זה לא רק מי שנפגע, זו גם אמא שלי, אמא שלך, אמהות רבות והורים בבית, שמפחדים לצאת החוצה, והרעיון הזה מזעזע אותי. אנחנו חייבים לשבת ולחשוב על זה; אין לי כרגע רעיון ממשי, אבל נדבר על זה בנשיאות. אני מאוד מודה לך.
חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – חברת הכנסת נאדיה חילו.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אחרי הודעת ראש הממשלה והודעת שרת החוץ אתמול פה מעל הבמה, בתשובתה על האי-אמון, על כוונתם לחלק את ירושלים, להחזיר פליטים וכן הלאה, ראוי שהשר ליברמן ממפלגת ישראל ביתנו והשר אלי ישי ממפלגת ש"ס יעזבו את הממשלה, ויפה שעה אחת קודם. אל תיתנו שישתמשו בכם כמו במסטיק ואל תהיו גשר לדברים הכי גרועים שיכולים לקרות לעם הזה בתקופה הזאת. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, חבר הכנסת . חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת פרוש.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אני מעלה היום נושא שכבר נדון ועלה כמה פעמים בכנסת, והוא הקמת בית-החולים באשדוד. השבוע סיירתי שם, נפגשתי עם מטה המאבק והתרשמתי, אחרי למידה של הנושא, שבית-החולים נחוץ מאוד לבריאות האנשים באזור, גם תושבי המקום וגם התושבים מסביב. מכאן אני רוצה לקרוא גם לממשלה וגם לחברי הכנסת: כל אחד שיוכל לתת יד ולזרז את הליך הקמת בית-החולים בהחלט יבורך.
אם תרשי לי עוד משפט, היום פניתי ליועץ המשפטי לממשלה במכתב מאוד דחוף כדי לעצור את המלגות שניתנות על-ידי מפעל הפיס רק לסטודנטים שהם יוצאי צבא. אני חושבת ששום חברה לא יכולה להשלים עם ביטויים כאלה של אפליה וגזענות. גם בית-המשפט העליון אמר את דברו בעניין הזה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
איזו אפליה? אלה שירתו בצבא שלוש שנים.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
זו דעתי, אתה יכול להתווכח אתי. אני חושבת שבית-המשפט העליון אמר את דברו בעניין.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת גבאי, יש לך זכות להשיב, תן לה לסיים.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
מערכת מפעל הפיס ניזונה מכספי הציבור הרחב, היא לא ניזונה רק מכספים של סוג כזה או סוג אחר. לכן ההתייחסות שלה צריכה להיות התייחסות שוויונית. אני מודיעה לך מפה שאם לא יהיה שינוי אני אלך אפילו לבית-המשפט העליון בעניין הזה, כי המערכת הזאת לא אמורה להפלות את הסטודנטים.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת גבאי, מי שקונה פיס, במקרה הזה, הם גם ערבים.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
בדיוק. הכסף הזה לא שייך להם בכלל.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הם נותנים מלגות לאנשים ששירתו שלוש שנות שירות, אנשים שנתנו את דמם למדינה. הערבים הלכו לעבוד במשך שלוש השנים האלה וקיבלו משכורת. הם מגינים גם עלייך, חברת הכנסת .
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת גבאי, תהיה לך אפשרות להשיב. תודה, חברת הכנסת חילו. חבר הכנסת פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ביום ראשון לאחר חצות הליל יצאתי לפולין להשתתף שם עם מאות חסידים, בראשות כבוד קדושת האדמו"ר מלעלוב, לציונו – לקברו של האדמו"ר הראשון לבית לעלוב, זכותו תגן עלינו.
אני מביא את הסיפור לכנסת מכיוון שהטיסה לפולין וחזרה התבצעה באמצעות חברת "סאן דור", צ'רטר. אומנם "סאן דור" ידעה איך להתנהל עם אותם חסידים שנסעו, וכנראה הם לומדים את זה מתלונות ומטענות רבות שיש על טיסות אחרות, שלא מיועדות רק לציבור החרדי, טענות מטענות שונות על הצגת סרטים במהלך טיסה.
אני מזכיר זאת מכיוון שהבוקר קיבלתי מייל על אבא שמתלונן על כך שגם ברכבת ישראל מקרינים סרטים שבהחלט לא מתאימים לסוג מסוים של אוכלוסייה, וודאי שלא לילדים שלו. והוא טוען: איך יכול להיות שמכריחים כל מי שנוסע ברכבת לצפות בזה על גבי פלזמות גדולות? האם רכבת ישראל או משרד התחבורה יבינו רק כאשר הציבור החרדי יכריז חרם, שאסור לנסוע ברכבת ישראל מכיוון שזה פוגע בילדים שלו – רק אז יבינו שם, או שאפשר להתנהג אתנו כמו בני אדם?
היו"ר דליה איציק:
יש לי נטייה לחשוב שזה פוגע גם בילדים החילונים, לא רק בדתיים, זה בטח סרטים זוועתיים כאלה. לא שראיתי אותם, אבל יש לי נטייה לחשוב.
חבר הכנסת נפאע, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. אם חברת הכנסת טרטמן רוצה להירשם – לא? וחבר הכנסת אלכס – כן. בשמחה.
סעיד נפאע (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, יצא לי לפני יומיים או שלושה ימים לסייר בכרם זיתים בכפר עראבה, שעקרו אותו באישון לילה, וכנראה הדברים האלה חוזרים מדי חודש על עצמם. אתמול עקרו גם בכפר משהד, ולפני זה עוד פעם בכפר משהד. הסיפור כל כך פשוט, ואעלה אותו: בעל המקרקעין תבע 34 דונם בפעולות ההסדר. בסופו של דבר, הגיעו אתו לפשרה. הפקיעו מחצית ממה שתבע, ונותרה לו מחצית, שהוא נטע אותה בעצי זית לפני 20–30 שנה. היום, כשמתכננים כביש, במקום לתכנן אותו דווקא בחלק אשר הפקיעו, מתכננים אותו בתוך מה שנותר לו, בתוך כרם הזיתים, ולצורך זה עוקרים מאות עצי זית עתיקים, שלמעשה הם פרנסת ילדיו. תודה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת נפאע, תודה לך. חבר הכנסת טיבי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת צבי הנדל.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת גבאי, בנושא הזה של מפעל הפיס צריך ללכת לפי החוק. אני כבר שנה מנהל התכתבות עם הנהלת הפיס בנושא הזה, והם עוברים על החוק בנושא הזה.
גברתי היושבת-ראש, כבר שבועות אנחנו עדים לקריסת מערכת החינוך, כאשר הממשלה לא מראה שהיא משקיעה את המאמצים הדרושים כדי להציל את החינוך. בסופו של דבר, מי שמשלם את מחיר שביתת המרצים, שהיא שביתה מוצדקת כי שכרם נשחק, זה הסטודנטים, שאו-טו-טו לא מפסידים רק את הסמסטר אלא גם את שנת הלימודים כולה. על הממשלה לשים את הנושא הזה בראש סדר-היום שעה אחרי שעה, 24 שעות ביממה, כדי לפתור את המצוקה ואת המשבר הנוראי הזה, שמאיים על שנה אקדמית שלמה של הסטודנטים.
היו"ר דליה איציק:
אני מצטרפת לקריאתך. חבר הכנסת , בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גבאי.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, יש שבע בנות בנות פחות מ-15, למיטב ידיעתי, שיושבות כבר שלושה שבועות בכלא, כשכל חטאן ועוונן הוא שאינן מוכנות להזדהות. הן הפגינו על גבעה כלשהי על-יד בית-אל ונעצרו, ולא היו מוכנות להזדהות. זו הסיבה לכך שהן בכלא. הן הובאו לבית-משפט, ובית-המשפט אישר שעד שיזדהו – ברגע שיזדהו ישוחררו, כי הן לא עשו כלום. הן לא הרביצו ולא קיללו, והן אפילו לא הרימו קול.
היו"ר דליה איציק:
מה העילה? הן סכנה לציבור? חבר הכנסת דב חנין, אתה הגנת עליהן. מה מבחינה מקצועית? גם אני קראתי שזה רק כי הן שותקות.
דב חנין (חד"ש):
גברתי – – –
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
למיטב ידיעתי, הן הפגינו על גבעה ליד בית-אל.
היו"ר דליה איציק:
בסדר, אבל הן לא סכנה לציבור. למה הן בכלא?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
באו מהמשטרה ופינו אותן. לא הרימו יד. שאלתי אם הרימו קול או התחצפו או אולי קיללו שוטר, ונשבעו לי שלא. לקחו אותן. הן לא רוצות להזדהות, כי הן כבר יודעות מהחברים שלהן שכל מי שמזדהה, כשהוא מתגייס לצה"ל הוא נשלח לקב"ן. אני לא רוצה להלאות, וזה מעבר לדקה שלי, אבל האמיני לי שיש להן סיבות מאוד מאוד מוצדקות. מדובר פה במישהו שהמדינה מאוד יקרה לו וצה"ל מאוד יקר לו. אבל יש להן מספיק סיבות לא להזדהות. אם אלה היו ילדי, הייתי מבקש שיזדהו, אבל אני אומר לכם שהן יושבות בכלא רק כי לא הזדהו.
ברשותך, רציתי להגיד מלה אחת – – –
היו"ר דליה איציק:
אני מבקשת ממזכיר הכנסת שיברר. אנחנו נחזיר לך תשובה עוד היום. אני רוצה לדעת למה זה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
תודה.
רציתי להגיד רק עוד מלה אחת על דברי חבר הכנסת ביילין, וחבל שהוא איננו פה. ידידי ורעי, אל תחשוב לרגע שערביי ישראל, ואולי גם כאלה שלא מישראל, בתום לב, סתם כאזרח פשוט, קונים דירה בחדרה, בנצרת-עילית וכו'. יש מימונים זרים בשביל שייכנסו ויקימו שם שכונות. זה לא בתום לב. בתום לב – אני מסכים אתך.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת גבאי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת מילר.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, השר מג'אדלה, שהוא שר מטעם מדינת ישראל לענייני תרבות ומדע, מקיים כנס, יום עיון, עם צוות משרדו, שזה עבודה לכל דבר, בשבת. יום מנוחה בשבת חל על כלל ישראל. אנחנו כאן, בכנסת ישראל, כאשר יש ימים של הצבעות בחגים של המוסלמים, אנחנו נמנעים מלקיים אותן כדי לכבד אותם, על מנת שהם יוכלו להשתתף בהצבעות ובדיונים. מה עושה השר מג'אדלה? מזמן דיון בשבת, שגם יהודים יגיעו אליו ולא רק הערבים, כאשר זה לא תרבות אלא זו ישיבת עבודה – יום עיון בענייני עבודה. פניתי ליועץ המשפטי להורות לו להפסיק, כי אני חושב שכאן זו שיטה של השר מג'אדלה לפרוק כל עול וכל סממן של מדינה יהודית. במקום שהוא יהיה שומר חוק וישמור על כללים אלמנטריים, הוא מפר אותם ובז לחוקי מדינת ישראל.
זה המשך להתבטאויות שלו שחוקי מדינת ישראל לא חלים על הר-הבית. זה המשך להתבטאויות שלו שהוא לא מחויב לחוקים אלא רק לאסלאם או למצפון שלו. כלומר, מישהו פה בממשלת ישראל צריך לקרוא אותו לסדר. אחרת, הוא לא יכול להמשיך לשמש שר של כלל ישראל. אולי רק של האוכלוסייה הערבית, זה בסדר, אבל לא להיות שר התרבות של כלל ישראל. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, בהמשך לדברי חבר הכנסת הנדל אני רוצה לומר שזו שערורייה מה שקורה עם העצורות האלה. אני מאוד רחוק מעמדותיהן הפוליטיות, אבל אני חושב שאין שום הצדקה להמשיך להחזיק אותן בכלא אכן בגלל סירובן להזדהות.
חבר הכנסת הנדל, אני כמובן לא מסכים עם הסיפא של דבריך. אזרחים ערבים רוצים לגור בכרמיאל, בנצרת-עילית ובעוד מקומות במדינה הזאת, זו זכותם המלאה.
היו"ר דליה איציק:
אז למה אי-אפשר להתאחד ולקרוא להוצאתן? למה עוצרים אותן? למה אנחנו לא אומרים? אדוני, אני מבקשת שתרד עכשיו למטה ותברר את זה. אני רוצה לדעת למה זה קורה. זה מעניין אותי. אפרופו, מעניינים אותי בכלל הרבה דברים של המשטרה – אני רוצה לשמוע מה קורה. אני שומעת פה שמודיעים לשר, דרך הרדיו, שהמשטרה ממליצה כך בחמש דקות לחמש ובשעה חמש זה כבר בחדשות. יאללה, אנשי ציבור. אם אפשר, בבקשה ממך תבדוק את זה. תודה.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, תודה.
בעניין כרמיאל, נצרת-עילית ומקומות אחרים אני רוצה לומר, ואני חושב שזו צריכה להיות אמירתה של הכנסת, שאזרחים ערבים הם אזרחים שווים במדינת ישראל. יש להם כל הזכות לרכוש דירה גם בכרמיאל וגם בנצרת-עילית. מה שקרה בנושא הזה זו בושה גדולה לכולנו.
שני עניינים נוספים בתמצית. 17 פלסטינים נהרגו היום מאש צה"ל בעזה. אנחנו על ספה של הידרדרות מסוכנת. זה הזמן להשמיע קול ולומר גם לממשלת ישראל: אנחנו צריכים לעשות מאמץ עצום כדי למנוע הידרדרות למלחמה חדשה בדרום, על כל המשמעויות שלה.
מלה אחרונה: התפרסמו היום נתונים מדאיגים מאוד על חומרים מסרטנים בריכוז גבוה בעיר חיפה. זה רק מלמד אותנו שוב על הצורך במדיניות תקיפה מאוד מול המפעלים המזהמים הגדולים ובהעדפה ברורה מאוד של האינטרסים של הציבור, של בריאות הציבור. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך. חבר הכנסת מילר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת זיו.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
– – – רוצחים אותו ערבים. שמעת דבר כזה? – – –
היו"ר דליה איציק:
אדוני המזכיר, שב בבקשה על-ידו, ואל תפנה לי את הגב.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת גבאי.
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
– – היום ועדת הכלכלה אישרה הצעת חוק על הקמת חמישה ערוצים חדשים ודחתה את ההסתייגות שלנו על הוספת ערוץ-9 לחבילה הזאת. מחר הולכת להיערך הצבעה כרוויזיה על ההסתייגות שלנו. אני קורא לסיעת האיחוד הלאומי – מפד"ל לשנות את עמדתם כלפי ההסתייגות הזאת ולתמוך, וגם לשאר סיעות הבית, מי שלא תמך בהסתייגות הזאת – לתמוך בהסתייגות הזאת, ולא להעמיד ציבור מול ציבור בנושא של הצפייה וכמובן של קבלת האינפורציה על מה שמתרחש במדינת ישראל. תודה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה לך. חבר הכנסת זיו, בבקשה. חבר הכנסת דוד רותם – בינתיים כבר יצא. אז אנחנו ניתן לך, חבר הכנסת ואסל טאהא. גם אלה שלא דיברו עדיין מוזמנים לדבר. לפנים משורת הדין, אם יש כאלה שעוד רוצים, בבקשה. קודם חבר הכנסת זיו. אדוני, בבקשה.
יצחק זיו (גיל):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת סער, גם אם הוא רוצה, כי הוא אף פעם לא מצליח לדבר במליאה, והוא היה רוצה להירשם לנאומים בני דקה – גם הוא יכול.
יצחק זיו (גיל):
– – החיים של מעוטי היכולת ונטולי היכולת בארץ הפכו לקשים מנשוא. על חרפת הרעב שמאיימת על הקשיש נוספה בחורף סכנה חדשה, סכנת קפיאה מקור, ואכן כבר קרו כמה מקרים של קפיאה בחורף זה. אלפי קשישים פנו לעמותות בבקשה לתרומה של תנורים, מזון ושמיכות.
לכך מצטרפת תופעת האלימות שפשתה והשתרשה בארצנו, וזו תופעה מדאיגה. התופעה לא חדשה, אך מתקבל אצלי הרושם שפשוט התרגלנו אליה עד שאיננו רואים אותה יותר. אנו מרגישים בה רק כאשר היא מכה בנו פעם נוספת בכל עוצמתה. הפעם הותקפו בביתם זוג ניצולי השואה קשישים שנכפתו במרתף והוכו ללא רחם כשהם יושבים על הרצפה הקפואה – דבר שהחזיר להם את הזיכרונות הקשים מרדיפות היהודים באירופה. התופעה הפכה למכת מדינה, ומקרה זה מצטרף לרשימה ארוכה של מעשי אלימות נגד קשישים. מכת האלימות מגיעה לשיאים חדשים מדי יום, והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מתרבותנו. קשישים רבים הם קהל היעד של אחת מתופעות הפשע החמורות ביותר. אני תקווה שחברי הכנסת יעשו יד אחת וילחמו בתופעה הזאת.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, אני מודה לך. מי עוד נרשם? אדוני, בבקשה. יש עוד מישהו שרוצה לדבר? חבר הכנסת שנלר?
ואסל טאהא (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, כמה זה מזעזע כששומעים שבצרפת השחיתו בתי-קברות יהודיים. כולנו הזדעזענו בזמנו, מחינו, וכמה זה היה קשה וכמה זה השפיע על הרגשות האנושיים של כל אדם שהוא חש שהוא באמת בן-חורין, כשקרובי משפחה – או כל בית-קברות בעולם שנשלחת אליו יד להשחתה. אנחנו עדים היום להשחתת בית-קברות אל-בירווה ליד אחיהוד בצפון, על-ידי אנשים שמתכוונים לבנות בתים. חפרו את בתי-הקברות, שבעליהם וקרובי המשפחה שלהם הם פליטים בתוך הארץ – במכר, בג'דידה, בכאבול. כולם הזדעזעו וכולם היום בתסיסה שלמה, והם נוהרים לבקר ולראות את בית-הקברות שהושחת. אני חושב שחברי הכנסת והממשלה צריכים לנקוט עמדה נגד המשחיתים.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה. חבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה. חבר הכנסת ריבלין, אתה רוצה אולי להצטרף לנאומים בני דקה? לא. אם כך, אנחנו נסיים עם חבר הכנסת שנלר.
עתניאל שנלר (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חברים, בשבוע הבא, בעזרת השם, אנחנו נחגוג את יום הולדתה של הכנסת בט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות ולכנסת. לפתחנו בשבוע הקרוב או בשבועיים הקרובים כמה נושאים חמים מאוד. הם חמים בעניינים הציבוריים, לקראת פרסום של דוח כזה או אחר, והם חמים במובן הצבאי, כפי שאמר בצורה זהירה מאוד וראויה בעיני חבר הכנסת דב חנין על מה שקורה היום בעזה. יהיו ויכוחים קשים מאוד בבית הזה. אני רוצה לאחל ולבקש שדווקא לקראת החג שבו כל ישראל יסתכלו על הבית הזה לזכור שמעבר לוויכוחים שיש בבית אנחנו חלון ראווה, והילדים שלנו והנכדים רואים את כנסת ישראל גם בשעות בעלות מתח בתוך הבית. אני רוצה לברך את כולנו בהמון סבלנות ובעיקר בהקשבה בשבוע ובשבועות הקרובים לנו. גברתי, תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. רואים שאתה בנשיאות הכנסת.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
– – –
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת שנלר, תודה לך. אנחנו מסיימים ועוברים לנושא הבא בסדר-היום. חבר הכנסת , אנא רד אתי למשרדי, ונשב שם רגע. אני רוצה לבדוק אתך משהו. חבר הכנסת זיו מחליף אותי כאן.
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008
[מס' כ/182; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' 12427; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) – קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת פינס, להציג את הצעת החוק. להצעת החוק הזאת יש הסתייגות, וחבר הכנסת ודאי יציג אותה. בינתיים, חבר הכנסת יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה יבוא אלינו.
קריאה:
– – –
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
מתוק, דביק.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 11) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מדובר בהצעת חוק של חבר הכנסת אורי אריאל. גופים רבים, ואנחנו מדברים כמובן על עמותות, מקבלים תרומות ממדינות זרות ומגופים מדיניים זרים ומגופים סמי-מדינתיים. פעמים רבות תרומות אלו גם משמשות לפעילויות פוליטיות בישראל, אם כי רוב המקרים הם כמובן מקרים אחרים: שיתופי פעולה בתחומי המחקר, הבריאות, התרבות וכדומה.
הצעת החוק, שכאמור יזם אותה חבר הכנסת אורי אריאל, לבשה צורות רבות. בסופו של יום אנחנו חוללנו בה הרבה מאוד שינויים. זו הצעת חוק שעוד התחילה להתקדם בכנסת הקודמת, ובזמנו עוררה סערת רוחות גדולה. אבל היום בעצם הגענו להסכמות מאוד רחבות, שקשורות בעיקר לצרכים של השקיפות בכל מה שקשור בתהליך קבלת התרומות האלה. לפיכך, כאמור, ההצעה באה להגביר את השקיפות בהתנהלותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור ולאפשר ביקורת ציבורית על פעילותן על-ידי חיובן בפרסום תרומות מעל סכום מסוים המגיעות אליהן מגופים מדיניים זרים.
הצעת החוק קובעת, כי כל עמותה שמחזורה השנתי עולה על 300,000 שקלים תחויב לציין בדוח הכספי המוגש לרשם העמותות אם קיבלה תרומות מישויות מדיניות זרות בסכום כולל העולה על 20,000 שקלים בשנה. עמותה אשר קיבלה תרומות כאלה בסכום האמור תציין לגבי כל תרומה את זהות התורם, את סכום התרומה, את מטרתה ואת התנאים לה, אם יש תנאים כאלה.
נוסף על כך, הצעת החוק מציעה לקבוע כי יהיה על עמותה לפרסם באתר האינטרנט שלה את המידע האמור. אם לעמותה, מסיבה כלשהי, אין אתר אינטרנט, יפרסם רשם העמותות את המידע באתר האינטרנט של משרד המשפטים.
עוד קובעת הצעת החוק כי חובת הדיווח תחול אם העמותה ידעה או היה עליה לדעת שהתרומה הגיעה מישות מדינית זרה, והיא תידרש לעשות כל שביכולתה כדי לברר את מקור התרומה.
הצעת החוק קובעת כי בפנקסי החשבונות שמנהלת העמותה תהיה הפרדה בין הפירוט הנדרש לגבי תרומות בכלל ובין הפירוט הנדרש לגבי תרומות מישות מדינית זרה. הפרדה זו בפנקסי החשבונות של העמותה נועדה אף היא להגביר את השקיפות ואת הפיקוח על תרומות המתקבלות מישויות מדיניות זרות.
אבקש לציין כי ההגדרה של ישות מדינית זרה היא הגדרה רחבה, הכוללת, מלבד מדינות, גם ארגונים בין-לאומיים של מדינות, רשויות שלטוניות תת-מדינתיות וכן את הרשות הפלסטינית, האיחוד האירופי ותאגידים כגון אלה.
לבסוף, מוצע לתקן את חוק החברות ולהחיל את ההסדרים שהוצעו לגבי עמותות גם על חברות לתועלת הציבור כהגדרתן בחוק זה, שכן העקרונות שבבסיס הצעת חוק זו יפים גם להן.
להצעת החוק יש גם הסתייגויות: אחת מהותית של חבר הכנסת חנין, שמציע להעלות את הסכומים, והוא ינמק אותה, והשנייה לא מהותית אלא לצורך הנימוק והדיבור.
אני אודה לכם אם תאשרו את הצעת החוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין יציג הסתייגות. בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, סביב החוק הזה יש ויכוחים, אבל אני לא רוצה לנצל את ההזדמנות של ההסתייגות הזאת כדי לנהל את הוויכוחים המהותיים האלה. אני רוצה לנמק בצורה לגמרי עניינית.
חבר הכנסת סער, אני רוצה לנסות לשכנע אותך.
גדעון סער (הליכוד):
– – –
דב חנין (חד"ש):
מאה אחוז. אז אולי בכל זאת תשתכנע.
קריאה:
– – –
דב חנין (חד"ש):
אני אשמח.
אני לא מנהל כרגע את הוויכוחים על החוק, עברנו את הוויכוחים. אנחנו בשלב ההסתייגויות, ואני רוצה לנמק בצורה לגמרי עניינית שתי הסתייגויות. אני מנמק אותן, ואני אומר את זה בצורה לגמרי פתוחה, כמי שבא מהחברה האזרחית. באתי מאותו עולם של ארגונים – התארגנויות וולונטריות של אזרחים ואנשים שרוצים לקדם דברים, שינויים בחברה הישראלית. חלק מהארגונים האלה נעזרים בהחלט בכספים של קרנות, כולל קרנות זרות. אני חושב שדיווח ושקיפות הם דבר מאוד ראוי, דבר חיובי, דבר חשוב. אני חושב ברמה העקרונית שבוודאי אם התרומות מגיעות ממדינות זרות צריכה להיות שקיפות רבה יותר וצריך להיות דיווח רב יותר, ועל כך אין לי ויכוח.
על מה אני בכל זאת מתווכח? שתי הסתייגויות מהותיות. ההסתייגות האחת מדברת על הרחבת החובה שבחוק ממדינות וממוסדות אחרים ששייכים למדינה לתאגידים שכוללים גם קרנות, אם לתאגידים האלה יש מעמד סטטוטורי בחוק של מדינה מסוימת או אם למדינה מסוימת יש חלק מאותו תאגיד או מאותה קרן. התוצאה של הסעיף הזה, כפי שאני מבין אותו, היא הטלת נטל מאוד כבד על העמותות לבדוק מה המעמד של כל קרן שמקבלים ממנה כסף. כי העמותות, בוודאי עמותות קטנות, לא יודעות לבדוק אם הקרן הזאת יש לה מעמד סטטוטורי או אין לה מעמד סטטוטורי בדיני מדינה מסוימת, כזאת או אחרת. אני חושב שהנטל הזה הוא מוגזם והוא חורג ממטרתו של החוק, שהיא מטרה מאוד ברורה ומובהקת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מתפלא דווקא עליך, לא בצורה הבוטה אלא בצורה – – –
דב חנין (חד"ש):
הידידותית.
ראובן ריבלין (הליכוד):
המאוד ידידותית.
דב חנין (חד"ש):
אני שמח.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הכוונה היא לשקיפות. אני מאמין שאתה חושב שבחברה הוגנת צריך שתהיה שקיפות.
דב חנין (חד"ש):
אני בהחלט בעד שקיפות. חבר הכנסת ריבלין, אני רק אומר לך מה אני מציע – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אתה לא מתכוון שאני אבוא ואומר: קודם תיתן לי את כסף – – – אני מוכן לקבל גם מארגון פשע – – –
דב חנין (חד"ש):
חס וחלילה. יש הוראות שחלות על תרומות ויש הוראות שקיימות גם היום בחוק הישראלי בנוגע לחובות שקיפות. החוק הזה בא להרחיב חובות שקיפות, ואני לא מתנגד להרחבת חובות שקיפות, אבל אנחנו צריכים לאזן בין חובות השקיפות – שאני בעדן – של העמותות ושל הארגונים בחברה האזרחית לבין הטלת נטל, ופה אני מגיע להסתייגות השנייה שלי. החוק מטיל חובות דיווח יתירות, שימו לב, על עמותה שמקבלת סכום של מעל 20,000 ש"ח מצטבר לאורך השנה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם יש לה 300,000 ש"ח – – –
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת ריבלין, בצדק אתה מעיר את הערתך, ואני רוצה לומר לך שעמותה שסדר הגודל של כלל פעילותה הוא 300,000 ש"ח היא במקרים רבים עמותה שבכלל אין לה פונקציונרים בשכר. היא מנהלת פעילויות, מקבלת על זה כספים, ואנחנו מדברים – שים לב, חבר הכנסת ריבלין – על סכום כולל לאורך השנה שהיא קיבלה מאיזו קרן, של 20,000 ש"ח מצטבר, שזה אומר שכמעט כל עמותה בישראל תצטרך לבצע את הדיווח העודף הזה.
לכן, אני אומר גם ליוזם החוק וגם לחברי ועמיתי חבר הכנסת פינס, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שהאיזון הנכון בחוק הזה יכול להישמר ויכול להיות ראוי יותר וטוב יותר אם שתי ההסתייגויות שאני מציע תתקבלנה. זאת אומרת, החוק יחול באופן מלא על מדינות, על גופים מדינתיים וכמובן על גופים מקומיים של המדינה וכדומה – זה אחד. ואנחנו נעלה במעט, חבר הכנסת ריבלין, את אותו סכום שאנחנו מדברים עליו מ-20,000 ש"ח ל-40,000 ש"ח, כדי שנמנע מצב שבו בעצם כל העמותות בישראל מעכשיו יצטרכו לבצע מערכת כפולה של דיווחים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
נעבור להצבעה בקריאה שנייה. לסעיף 1 יש שתי ההסתייגויות. נצביע כעת על ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת דב חנין. נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 19
נמנעים – אין
הסתייגות 1 של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
נגד – 19, חמישה בעד, אין נמנעים. ההסתייגות הראשונה נדחתה.
אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות השנייה. נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההסתייגות – 5
נגד – 20
נמנעים – אין
הסתייגות 2 של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
נגד – 20, חמישה בעד, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.
נעבור להצביע על סעיף 1 כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 4
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 24
נגד – 4
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 24, נגד – 4, אין נמנעים. סעיף 1 התקבל כהצעת הוועדה בקריאה שנייה.
לסעיפים 2–4 אין הסתייגויות, לכן נצביע עליהם כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 2–4 – 26
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 2–4 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 26, נגד – 1, אין נמנעים. סעיפים 2–4 התקבלו.
נעבור להצביע על שם החוק, כהצעת הוועדה, כי אין הסתייגויות.
הצבעה מס' 6
בעד שם החוק – 25
נגד – 3
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 25, נגד – 3, אין נמנעים. אני קובע כי שם החוק כהצעת הוועדה התקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים כעת להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 24
נגד – אין
נמנעים – 2
חוק העמותות (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 24, נגד – אין, נמנעים – 2. אני קובע כי הצעת החוק העמותות (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 5) (שימוש ביתרת הכנסות), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/197).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק להסדר הימורים בספורט (תיקון מס' 5) (שימוש ביתרת הכנסות), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. בבקשה.
רונית תירוש (קדימה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביקשתי להעלות הצעת חוק שלפיה מרכזי הספורט לא יקבלו 15% מתוך ה-100% שמגיעים לאגודות ולקבוצות הספורט השונות ברחבי הארץ, משום שהכסף שמגיע לקבוצות הוא ממילא בהיקפים מאוד מאוד נמוכים. ולכן, אם וכאשר צריך לסייע למרכזים כדי שיוכלו להפעיל ספורט עממי וחובבני, הדברים צריכים להיות על השולחן בצורה ברורה, כך שיהיה ניתן גם לבדוק שאכן התקציבים הללו הולכים למקומות הנכונים.
אי לכך ביקשתי להגיש תיקון לחוק להסדר ההימורים בספורט, ובו אני מבקשת לבטל את הסעיף שלפיו נותנים 15% למרכזים, ובמקביל לאפשר למרכזים לקבל בערוץ אחר, חלופי, תקציב דומה, מקביל בהיקפו, כדי שלפחות – וגם יירשם בחוק – 50% ממנו יוקדשו לטובת פעילות ספורט עממי וספורט חובבני. כך הקבוצות גם תוכלנה ליהנות מכל ה-100% המגיעים להם על-פי הקריטריונים שהוועדות הרלוונטיות מחליטות, וגם – לצד זה המרכזים יוכלו לעשות למען טיפוח ספורט עממי, ספורט חובבני, שהוא כל כך חשוב גם לבריאות הגוף וגם כדי לטפח לימים לבוא ספורטאים שיכולים להתחרות ולשמש חלק מהספורט התחרותי-המקצועני של מדינת ישראל.
לפיכך, כאשר הגעתי להסכמות גם עם מרכזי הספורט בנושא – אני חושבת שהתיקון הזה הוא אכן שלב ראשון בסדרת תיקונים כדי שהספורט בישראל יוכל ליהנות מהתקציבים המגיעים לו, ונמקסם כל אגורה לנושא הזה לטובת פעילות ספורטיבית ממשית, ולא לטובת טיפוח או פיתוח של מנגנונים למיניהם.
לפיכך, אני מבקש את הצבעת החברים שנותרו כאן במליאה בעד החוק. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. חברי הכנסת חיים אורון, רוברט אילטוב וזאב אלקין – אינם נוכחים. חבר הכנסת אלחנן גלזר.
אלחנן גלזר (גיל):
מוותר ותומך בחוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה.
אבשלום וילן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק ראוי. אני חושב שהפשרות שחברת הכנסת תירוש הגיעה אליהן עם המרכזים וועדת הכלכלה דנה בהן – אני מניח שלקראת הקריאה השנייה והשלישית יסוכמו הדברים עד תומם ויהיה חוק בהחלט טוב. הגיע הזמן שנצליח להוציא את הספורט לדרך המלך, תרתי משמע, עם הרבה פחות פוליטיקה של ארגוני ספורט והרבה יותר תמיכה של המועצה להסדר הימורים בספורט, לא רק בספורט ההישגי אלא גם בספורט העממי על צורותיו, ושבאמת הדברים יזרמו ויתנהלו כבמדינה מודרנית, ולא בחלקים שעדיין שייכים לשנות ה-50. אולי אתה, היושב-ראש, היחיד שזוכר – אולי גם חבר הכנסת ריבלין – איך הרכיבו את נבחרת הכדורגל בשיטת "הפיפטי-פיפטי": כמה "הפועל", כמה "מכבי" ומישהו מ"בית"ר". מרכזי הספורט – בצורה אלגורית – חלק מהם עוד נתקע בשנים ההן, ואני תקווה שהחוק הזה, עם צעדים נוספים, באמת יצעיד את הספורט הישראלי לעבר המודרניזציה הראויה. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חברי הכנסת יואל חסון, אלכס מילר, שרה מרום-שלו ומיכאל נודלמן – אינם נוכחים. חברת הכנסת אורית נוקד.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
– – – אני מברכת שהגיעו להסכמות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת דוד רותם – אינו נוכח. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה הנכבדה, חברותי וחברי חברי הכנסת, כשאני נולדתי, נולדה באותה שנה "בית"ר ירושלים". שנות חיי כשנות מרכזי הספורט. היתה תקופה, לפני קום המדינה, שהיה צריך מוסדות כדי לקיים את חיי החברה בישראל, של העם היהודי השב לארצו ושעדיין אין לו מדינה. בתחילת המדינה אמרו לנו: תראו, הכול זה "פיפטי-פיפטי" והכול זה כרטיס מפלגה. אני נאלצתי, אפילו בגיל צעיר – הייתי יושב-ראש של קבוצת "בית"ר ירושלים" ולא הבנתי מדוע אני צריך להיות, למרות תמיכתי המלאה במנחם בגין ובתנועת החרות, מדוע אני צריך ב"בית"ר ירושלים" את שירותיו של מרכז בית"ר. אפילו היה לי לטורח מעט, כי אמרתי שאני עושה את העבודה והם צריכים להיות בעל-בתים שלי.
היו לי חברים טובים ומעולים, עד שיוסף קרמרמן, אחד מראשי חרות, אמר: אם אתם רוצים לקיים את המרכזים, אז נכניס את ריבלין למרכז, כי לפחות הוא עובד. וגם כשהייתי במרכז חשבתי שהמרכזים – תם תפקידם. היה להם תפקיד היסטורי חשוב מאוד בקידום הספורט, היתה גם אגודה, "מכבי", שהיתה א-פוליטית, עולמית, שהיה בה איזה היגיון. משהפך הספורט להיות ספורט מקצועני לכל דבר – כי בזמנו נסים זאב לא היה הולך, חלילה, אלא אם כן "בית"ר" היתה משחקת ביום שישי, הרבה לפני תפילת קבלת שבת, או ביום ראשון או במוצאי שבת, כאשר השבת יצאה מוקדם מאוד – לא היינו צריכים את האגודה-האם שלנו, מרכז בית"ר, ובאו ואמרו לנו: אנחנו ניקח 100% של הכספים המגיעים לכם, ואנחנו ניטול מהם חלק, או אתם תקבלו חלק. באתי ואמרתי: מה אתם מתערבים בכספי האגודה, אשר היא בפעילותה יוצרת את ההכנסות, שהרי כל הכנסות המרכזים באות מהמועצה להימורים או מהכספים שמתקבלים מפעילויות כאלה שניתנות ברשיון על-ידי משרד האוצר.
היום זועקים המרכזים שהצעת החוק המובאת בפנינו, של חברת הכנסת תירוש, יכולה להביא לידי מצב שבו הקבוצות שבאמת זקוקות למשען, יישבר משענן ויישבר גבן, ואנה אנו באים. רק הקבוצות העשירות ורק הקבוצות היכולות יתקיימו, והספורט העממי לא יתקיים. אני מרגיע אותם: חברת הכנסת תירוש תסכים, בוודאי, שכל מי שרוצה להיות במרכז וחושב שהוא צריך את המרכז – יקבל את הכסף וישלם למרכז את דמי החבר למרכז. ייתכן מאוד שבגלל זיקה היסטורית גם "בית"ר ירושלים" – שאיפה היא ואיפה ירושלים ואיפה בית"ר – אבל גם היא ששמה "בית"ר ירושלים", יכול להיות שהיא תרצה לשלם 15% כדי לשמר את הזיקה ההיסטורית. אבל הדבר צריך להיות לפי החלטתה ושיקול דעתה של האגודה, ולא יכול להיות שישימו לך פטרון כאשר אתה לא מבקש אותו, כי מי שרוצה להיות פטרון שלך, הוא בא לעזור לך, ולא קודם כול לגבות ממך מס.
לכן, אני אתמוך בחוק הזה, ואני רוצה להרגיע את כל חברי במרכז בית"ר שרואים בדבר זה שליחות חשובה ביותר: הסירו דאגה מלבכם, כל מי שרואה אתכם, ובצדק, כשליחי ציבור נאמנים, בוודאי יתנדב בעצמו לבוא ולהיות מסתופף תחת דגלכם ותחת גבכם ותחת מטענכם הרב. לכן, מכאן תבוא גאולה לעמנו, לארצנו ולכל קבוצות הספורט.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חברי הכנסת יוסף שגאל, משה גפני ואורי אריאל – אינם נוכחים. חבר הכנסת דב חנין.
דב חנין (חד"ש):
אני תומך בחוק ומברך את המציעה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. חבר הכנסת – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, סוף-סוף יש עוד דבר מעניין בכנסת, מעבר לפרישתו של השר ליברמן וחלוקתה של ירושלים. יש עוד נושא מרכזי חשוב – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
חבר הכנסת נסים זאב, אני מתחנן לפניך, כסגן ראש העיר של עיריית ירושלים, כשומר אמוני חומות ירושלים, אל תזלזל בסכנה הקיימת לירושלים. אל תזלזל. אני מזהיר אותך.
ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
כבוד הדובר – – – לא שמעתי.
נסים זאב (ש"ס):
אני לא מזלזל. אל תאשים אותי בדבר שאני לא חשוד בו, בבקשה.
מועדוני הספורט ואגודות הספורט הם מאוד חשובים. סרח העודף של כספי ההכנסות מההימורים, חשוב שהם יעברו ישירות לאותם ארגונים ויזכו את אותן אגודות בנתח גדול ושמן יותר. ארגוני הספורט לא צריכים לקבל את התקורה הגבוהה של 15%. זה מיותר לחלוטין.
אבל אני מנצל את ההזדמנות לדבר על העניין שההימורים האלה והמשחקים עדיין מתקיימים בשבת. היה חלום בכנסת, הבאנו הצעות חוק שזה יתקיים בימי שישי ובימי ראשון. היום המצב הוא שרוב המשק שובת בימי שישי וחלק בימי ראשון – כמו הבנקים ועוד אחרים – ועדיין המשחקים נשארו בימי שבת. אם כל כך היה חשוב לנו לשמור גם על הספורט, שהוא כל כך יקר לכולם – אולי לא לי באופן אישי – יש רבים שהיו רוצים גם ליהנות מיום השבת ולהתענג ביום השבת, וגם אולי לזכות להיות באותם משחקים שמעניינים אותם. אני חושב שצריך להחזיר את הנושא הזה לדיון בכנסת ואולי לשנות את המועדים, ואולי תהיה הסכמה, בעקבות כל הרצון הטוב של רוב החברים בבית הזה, שיודעים כולם שגם אנשים שומרי מצוות היו רוצים להיות באותם המשחקים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים בהצעת החוק הזאת.
הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 5) (שימוש ביתרת הכנסות), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת וקבוצת חברי הכנסת, קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 5) (שימוש ביתרת הכנסות), התשס"ח–2008, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 9, אין מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ותוכן לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106) (דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/195).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106) (דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת אורית נוקד – קריאה ראשונה. חברת הכנסת נוקד תציג את הצעת החוק ולאחר מכן יתקיים, כמקובל, הדיון.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם חבר קיבוץ הוא גם עובד עצמאי?
אורית נוקד (העבודה-מימד):
החוק כרגע לא חל עליו, ויש ועדה שבוחנת את הנושא.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – –
אורית נוקד (העבודה-מימד):
נכון ותודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק מציעה לקבוע כי גם עובד עצמאי יהיה מבוטח בביטוח אבטלה. בעיני, החשיבות של הצעת החוק גדולה מחשיבות סוגיית העצמאים לבדה, כי מדובר בשאלה כיצד אנו רואים את תפקידה של מדינת ישראל: האם אנו רוצים מדינה שעוזרת לאזרחים בצרה או מתעלמת מהם?
קשה מאוד להיות עצמאי במדינת ישראל. המדינה לא קידמה כלל בשנים האחרונות את המגזר הזה, ואפילו הקשתה עליו. על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, למשל, בשנת 2004 היה השכר הממוצע של השכירים גבוה מזה של העצמאים. במצב החוקי הקיים רק מובטלים שהיו שכירים בתקופה שקדמה לאבטלתם זכאים לקבל דמי אבטלה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. המצב הזה יוצר מציאות שבה אנשים שניהלו עסק עצמאי במשך שנים ומסיבות שונות נאלצו לסגור אותו נותרים לעתים מובטלים, בלא הגנה סוציאלית בסיסית. מדובר ביותר מ-300,000 אנשים שחיים ללא רשת הגנה, וזה מבלי להכליל את מאות אלפי בני משפחותיהם.
באופן אירוני, מדובר במגזר שזקוק ליותר הגנה סוציאלית משכירים, כי זהו המגזר הרגיש ביותר לתקופות מיתון ולמצבי חירום, כפי שגילינו לאחרונה במלחמת לבנון השנייה ובמתיחות ביישובי שדרות ועוטף-עזה.
לעצמאים יש בעיה בדרך שהציבור תופס אותם. מכיוון שהעצמאים בעשירונים העליונים מרוויחים יותר מהשכירים, נראה כאילו העושר נמצא בקרב אלה שיש להם האומץ לפתוח עסק עצמאי. אך המציאות שונה לחלוטין, מכיוון שעובדתית, בכל העשירונים הנמוכים ועשירוני הביניים, עצמאים הם עניים יותר בהשוואה לשכירים.
ראש לשכת העצמאים בישראל הגדיר זאת היטב: "אין הבדל בין מצוקה כלכלית של משפחה שבה ההורים הם שכירים שפוטרו מעבודתם למשפחה שבה ההורים הם בעלי עסק שהתמוטט. בשני המקרים דמי האבטלה מהווים את רשת הביטחון האחרונה של אותן משפחות לפני הגיען לחרפת רעב".
לטעמי, החוק המוצע עוזר לא רק לעצמאים אלא להתנעת כלל הכלכלה הישראלית. רוב העסקים בישראל הם קטנים ובינוניים. העסקים הקטנים הם בעלי חשיבות מהותית בסיוע בצמצום האבטלה והעוני, בעיקר בתקופות של מיתון כלכלי ואבטלה גבוהה, ובפרט בקרב אוכלוסיות המתקשות להשתלב בשוק העבודה, כמו תושבי הפריפריה. עסקים עצמאיים הם גם מנוע חשוב לדחיפת יוזמות חדשות וגמישות בכלכלה.
יש מי שטוען שביטוח אבטלה נועד להגן על עובדים שכירים מפני פיטורים שאינם בשליטתם, ולא על עצמאים שמפסיקים את העבודה ביוזמתם. שמעתי גם טענות לגבי הקושי לאכוף את הנושא ולמנוע רמאויות. לעניין השליטה בפיטורים, אני רוצה לציין שלרוב העסקים העצמאיים אין שליטה במשק, ופעמים רבות הם מתמוטטים מסיבות חיצוניות לעסק, שלא היו בשליטתם כלל. לגבי הקשיים הביורוקרטיים, אני לא חושבת ששיקולים כאלה צריכים לעצור הצעת חוק, ולכן צריך למצוא את הפתרונות היצירתיים.
ולבסוף, אני טוענת שבמשך שנים ממשלת ישראל עסוקה יותר מדי בכיבוי שרפות ופחות מדי במניעת שרפות. לכן, אני מאמינה שיחד עם חוק זה חשוב מאוד למצוא דרכים נוספות לסייע לעצמאים שנקלעו לקשיים לפני סגירת העסק, ולא לחכות שהעסק ייסגר.
אודה לכם אם תתמכו בהצעה הזאת. למען השקיפות אני רוצה לציין שלפני שבוע עברה הצעת חוק דומה של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, ואני מאוד מקווה שגם חבר הכנסת טל יעביר את הצעתו שלו, שאף היא דומה מאוד לזו. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת אורית נוקד. אם אני לא טועה, הצעת החוק של חבר הכנסת מיסז'ניקוב היא בעצם הצעתו של חבר הכנסת יורי שטרן המנוח. אני מקווה שכל ההצעות גם יחד יחוקקו כאן, ויש לנו גם סנטימנט מסוים לנושא הזה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106) (דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשס"ח–2008. רשימת הדוברים היא כדלקמן: חבר הכנסת יעקב מרגי – איננו. חברי הכנסת אורי אריאל, אברהם רביץ, משה גפני. חבר הכנסת דב חנין, האם אדוני רוצה לנאום? בבקשה, אדוני. אחריו – חברי הכנסת מאיר פרוש ונסים זאב.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעה טובה. אני תומך בה. אני רוצה לברך את המציעה על הצעת החוק הזאת. אני גם רוצה להצטרף לדבריה הנכונים על המשמעות של הצעת החוק כחלק מיצירת רשת של ביטחון חברתי לאנשים שנמצאים במצוקה של אבטלה. למרבה הצער, בחברה שלנו האבטלה איננה רק תופעה של אנשים שהיו בעברם שכירים. האבטלה היא תופעה שמאפיינת גם עצמאים, בוודאי במצבים של משבר כלכלי או אפילו במצבים של מין צמיחה כזו, כמו שאנו חווים. יש כאלה שצומחים במהירות, ויש כאלה שבכלל לא צומחים אלא אפילו קמלים במדיניות הכלכלית והחברתית שמתנהלת בישראל.
אדוני היושב-ראש, אני עליתי לדוכן גם לומר את הדברים האלה, וגם כדי לעמוד אל מול הטענות שאנחנו ניתקל בקשיים באכיפתו של החוק הזה ובקשיים ביישומו בפועל נוכח ההבדל שיש בין עובדים עצמאים לעובדים שכירים – טענות שעלו כבר בדיון בהצעת החוק של חבר הכנסת מיסז'ניקוב. לכל הטענות האלה יכולות להיות תשובות מאוד טובות. אגב, לא צריך להמציא את הגלגל, כי יש מודלים שקיימים גם במקומות אחרים בעולם, וגם בהם ניתן להסתייע. הדברים האלה יכולים למצוא את פתרונם הראוי והנכון במהלך הכנתו של החוק לקריאה שנייה ושלישית. לכן אני מציע לכל חברי לא לשמוע לאותם קולות של ספק, לאמץ את החוק הזה ולהתמודד עם הקשיים ועם השאלות המתעוררות לקראת המשך הדרך, בהכנתו לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת פרוש – איננו. חבר הכנסת נסים זאב, כהרגלו, יהיה אחרון הדוברים בדיון בהצעת חוק זו. הוא מסכם את הדיון.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא בטוח שביטוח האבטלה הזה הוא ביטוח למובטל. האבטלה תלך ותתרחב. אין ביטוחים לאבטלות פה. אנחנו יותר ויותר הולכים לכיוון ייבוא, ואנחנו יותר ויותר סוגרים בתי-חרושת. המכולות הקטנות נסגרות, והולכים יותר לסופרמרקטים. אנחנו יודעים שיש הרבה נפילות בעניין של השוק, של אנשים שבקושי רב משתכרים למחייתם, ובסופו של דבר העסקים הקטנים והבינוניים נסגרים. שמעתי רבים, אם זה מסגר או נגר, שאומרים: כשאין לי עבודה, ואני נאלץ לסגור את החנות שלי כי באמת אין לי מה לעשות בחנות, אין לי ממי לקבל פרוטה כדי לקבל את פת לחמי. לכן הצעת החוק הזאת מאוד חשובה לאותם אנשים.
ההתמודדות לא תהיה פשוטה במסגרת של החקירות האין-סופיות של החשודים למיניהם. פה מי שפותח עסק הוא כבר נהיה מיליונר, הוא כבר נדרש לחקירות. תארי לך, חברת הכנסת המציעה, מה יקרה כשהוא פתאום יסגור ויהיה חשוד שהוא סגר רק כדי לקבל את דמי האבטלה שלו. עוד פעם יראו שהוא פתח, יגידו לו: אתה פתחת עכשיו כדי לזכות עוד הפעם בדמי אבטלה נוספים. זה מין מעגל כזה, שייצור מצב שבו אותם המובטלים יעמדו בחקירות רבות עד שיזכו שהממסד יכיר בהם באמת. צריך לבחון את הוועדה שבודקת, שיהיו קריטריונים ברורים בעניין הזה, שאנשים לא ייאלצו, במקום לקבל דמי אבטלה, להיות בחקירות ואולי גם בתביעות לפלילים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב.
אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106) (דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשס"ח–2008, של חברת הכנסת אורית נוקד – קריאה ראשונה. מי בעד, מי נגד – נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 106) (דמי אבטלה לעובד עצמאי), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הבית, עשרה בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ותוכן לקראת קריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים של הכנסת. נכון, חברת הכנסת נוקד?
אורית נוקד (העבודה-מימד):
בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים),
התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/196).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, הנושא הבא: הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. מטבע הדברים, חבר הכנסת יציג את הצעת החוק. לאחר מכן יתקיים דיון.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לומר לכם בצורה מתונה ושקולה, ככל שאני יכול, שההצעה שמונחת היום לאישורה של הכנסת בקריאה ראשונה היא הצעת חוק סביבתית חשובה ביותר וגם הצעת חוק חברתית חשובה ביותר.
אני רוצה להתחיל בנושא הסביבתי. יש לנו לא מעט חקיקה סביבתית בישראל, אבל יש לנו בעיה מאוד קשה. יש לנו צוואר בקבוק, וצוואר הבקבוק הגדול ביותר שלנו הוא האכיפה. הרבה מאוד חוקים סביבתיים בישראל הם חוקים ראויים וטובים, אבל אין להם, למרבה הצער, קשר לעולם המציאות. אין מי שיבוא ויאכוף את החוקים האלה.
אנחנו, חברי הכנסת, הארגונים הסביבתיים והציבור הרחב, בצדק, באים למשרד להגנת הסביבה ודורשים ממנו אכיפה סביבתית. בא המשרד להגנת הסביבה ועונה לנו, בצדק: איך אני אבצע אכיפה סביבתית, מאילו תקציבים? התקציב של המשרד להגנת הסביבה הוא אפס-נקודה-אפס-אפס אחוז מתקציב המדינה. אין כסף לאכיפה. צודקים. אנחנו באים אל השלטון המקומי ואומרים להם: למה אתם לא מבצעים אכיפה סביבתית? אומר השלטון המקומי: ולנו יש כסף? יש לנו אפשרות לבצע אכיפה? בקושי אנחנו משלמים משכורות לעובדים. לכן, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה בא לפתור שתי בעיות, והוא חותך את הקשר הגורדי הזה באמצעות מהלך שמשיג שתי מטרות. המטרה הראשונה היא מטרה של הגנת הסביבה; המטרה השנייה היא מטרה של חיזוק השלטון המקומי.
החוק הזה עושה דבר מאוד פשוט: הוא נותן לרשות המקומית סמכות להכשיר פקחים שתהיינה להם סמכויות לבצע אכיפה סביבתית. הפקחים האלה יוכלו להטיל קנסות לפי כל החוקים הסביבתיים שהחוק מונה, והרשימה נקובה בחוק שלפניכם, והכספים האלה ילכו לקופתה של הרשות. כך אנחנו יוצרים מנגנון שנותן לרשות המקומית תמריץ לבצע אכיפה סביבתית. היא לא תעשה את האכיפה הסביבתית כמי שכפאו שד, מכיוון שדורשים ממנה, לוחצים עליה ורוצים ממנה. היא תעשה את זה כי זה יהיה לה כדאי.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אתה לא משנה את הסמכויות של הפקח, אתה פשוט דואג שיהיו פקחים.
דב חנין (חד"ש):
אני מקנה לרשות המקומית סמכות להכשיר פקחים. אנחנו נצטרך כמובן לתת לפקחים האלה סמכויות. הנושא הזה עדיין נדון בוועדה ומעורר שאלות. בדברי ההסבר אנחנו מדברים גם על הנושאים שנצטרך לשקול, בשים לב לכל העדינות והרגישות של הסמכת פקחים.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
בחוק כזה אתה לא מרחיב את סמכויות הפקח.
דב חנין (חד"ש):
סמכויות הפקח בחוק הזה נקובות בסעיף 4 – סמכויות הפקח הסביבתי. לפי סעיף 4, חבר הכנסת הנדל, אחרי שהוא מזדהה, יש לו סמכויות להיכנס למקום פיקוח בכל עת סבירה, ובלבד שלא ייכנס למקום שמשמש למגורים אלא על-פי צו של בית-משפט, וכמובן הוא לא יוכל להיכנס למקום המוחזק על-ידי מערכת הביטחון אלא אם כן יש לו אישור כניסה מאת הגורמים הביטחוניים, אבל למקומות אחרים הוא יוכל להיכנס. הוא יוכל לדרוש ממפוקח ומכל עובד שמועסק על-ידו ומכל נושא משרה בתאגיד רלוונטי להזדהות, למסור שם ומען ולהציג תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת שמזהה, וכן לדרוש מאותם אנשים – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אתה מקנה להם את הסמכויות שקיימות לפקח לפי החוק היום. אתה לא מרחיב את הסמכויות.
דב חנין (חד"ש):
לא, החוק בעצם מגדיר מערכת מאוד מוגדרת ומתוחמת של סמכויות, שהמטרה שלה לאפשר לפקחים לעשות את עבודתם, ולא מעבר לזה. הרעיון של החוק, חבר הכנסת הנדל, שגם עבירות סביבתיות יהיו כמו עבירות חנייה. אתה יודע שלרשות המקומית יש אינטרס לפקח על עבירות חנייה כי זה מקור כספי. אני אומר, למה לא ננהג כך גם בנושאים סביבתיים? במקום שנצטרך לרוץ אחרי הרשות המקומית, הרשות המקומית תרוץ אחרי העבריינים, כי יהיה לה כדאי לרוץ אחרי העבריינים, כי הכסף הזה יגיע לקופתה ויוכל לעזור לה להתמודד עם שאלות סביבתיות, חברתיות, תרבותיות. הרי יש משבר אמיתי של השלטון המקומי, בוודאי של רשויות מקומיות עניות.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה קובע מערכת מאוד נכונה, מערכת של תמריץ כלכלי לפעולת השלטון המקומי, כדי לחזק את האכיפה הסביבתית, שזה באמת נושא שראוי לחיזוק מאוד דרמטי אצלנו, ובמקביל – כדי לעזור לשלטון המקומי. אלה שתי מטרות מאוד ראויות. אם נרוויח מקור כספי לשלטון המקומי אנחנו נשמח, ובוודאי אם התוצאה תהיה שיפור משמעותי באכיפה הסביבתית, כפי שהחוק הזה מציע.
עמיתי חברי הכנסת, בדברי ההסבר שנמצאים לפניכם – לא ארחיב – תיארנו את הנושאים שהוועדה תצטרך להמשיך ולשקול לקראת הכנת החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית. הושקעו בחוק הזה עבודה רבה ומחשבה רבה. אני רוצה להודות למשרדי הממשלה השונים שאתם היינו בתהליכים של הידברות, שהביעו נכונות והבנות והסכמות שאפשרו לנו לקדם את החוק הזה, ואני מקווה שיאפשרו לנו להמשיך לקדם אותו גם הלאה. אני רוצה להביע הערכה לכל חברי ועדת הפנים והגנת הסביבה, ליושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אופיר פינס ולצוות הוועדה, שעשו עבודה טובה כדי לקדם את החוק במהירות.
אני רוצה להביע תקווה, עמיתי חברי הכנסת, שלא רק נאשר אותו היום בקריאה ראשונה – ואני בטוח שנאשר אותו פה אחד – אלא אני מקווה שנצליח לאשר אותו במהירות בקריאה שנייה ושלישית, ובאמת להביא לשיפור גם בתחום הסביבתי וגם בתחום השלטון המקומי בישראל. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חנין. טוב שאמרת בקריאה ראשונה, כי אחרי כל מסכת התודות חשבתי שהסתיימה כבר קריאה שנייה ושלישית, אבל טרם הסתיימה אפילו ראשונה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים) של חבר הכנסת חנין וקבוצת חברי הכנסת – מתחיל הדיון. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חברת הכנסת , בבקשה.
רונית תירוש (קדימה):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הבנו. חברי הכנסת מוחמד ברכה, רן כהן. חבר הכנסת ראובן ריבלין, לא רק שלא איננו, אלא נוכח.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני מברך על החוק, אלא אם כן יאיר את עיני – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת ריבלין מביע את תמיכתו מהמקום. חברי הכנסת , מרינה סולודקין, , אורי אריאל, אברהם רביץ, חבר הכנסת .
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני השתכנעתי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת הנדל השתכנע. חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, השכלתי עכשיו להבין את המשמעות "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך". צריך שהשופטים והשוטרים והפקחים יהיו מתוך השערים, מתוך הערים. לא משהו ארצי – משהו עירוני, משהו מתוך המערכת, לתת להם מוטיבציה. איך נותנים מוטיבציה? אז אתן לכם את הדוגמה של דוחות החנייה. עומדים כמו עורבים ומחכים שיצא מהרכב, וכשהוא רואה אותו ליד האוטו, הוא כבר צילם אותו. הוא אומר לו: אדוני, אני עומד. הוא אומר לו: לא יעזור לך, כי כבר רשמתי את הדוח. אז נותנים להם מוטיבציה, ואני אומר לכם שזה לא יעבוד עד שלא ייתנו מוטיבציה לאותם הפקחים שירדפו אחרי אותם האנשים שאולי השאירו בקבוק פה ופח זבל שם, כדי לרדוף אחריהם ולתפוס אותם כמו שתופסים עם דוחות חנייה, וזה לא יעבוד – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא היה אף עבריין בארץ – – –
נסים זאב (ש"ס):
ודאי שלא היה עבריין, גם לא היה לאנשים מה לשלם. באמת, זה כבר מוגזם. כשרוצים לסמא עיניים – סליחה, כשמערכת רוצה לעצום את עיניה, אתם יכולים לראות שכונות שלמות נבנות, ואני לא רוצה לומר איפה בדיוק, שלא יגיעו מחר בבוקר הפקחים, אבל בונים קומות שלמות ואין פקחי עירייה בכלל. לא רואים ולא שומעים. עיניים להם ולא יראו. אבל פתאום פה, בהצעת החוק הזאת, תהיה מוטיבציה כל כך גבוהה לאותן רשויות כדי שתהיה להן עוד הכנסה. אני מאחל להם עושר ואושר וגם קצת כבוד.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב.
חברי הכנסת, הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח–2008, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, תשעה בעד, אין מתנגדים ויש נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55) (אי-התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/195).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55) (אי-התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת צבי הנדל – קריאה ראשונה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכובדי היושב בראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לוועדת החוקה, שמאוד התרגשה כשדנה בחוק הזה, ואישרה להעלות אותו לקריאה ראשונה. אני חייב להסביר בשני משפטים את החוק. מובן שהדבר שהביא אותי לידי חשיבה על חקיקה כזאת היה רצח ראש הממשלה שלנו יצחק רבין, זיכרונו לברכה. לאחר הרצח שמעתי טיעונים וטיעונים שכנגד משני צדי המתרס הפוליטי בישראל: אלה טוענים שיש ציבור שהסית וצריך להעמיד אותו לדין וכו', ואלה טוענים שהסתירו הרבה דברים ויש פה קונספירציה, ולכל אחד יש טענות מטענות שונות והוא משוכנע שעוד יבוא יום ויגלו שלא רק הרוצח הוא הרוצח וכו'.
לגבי זה שהרוצח הוא הרוצח אין לי שאלה ואין לי ספק, והוא בכלא. עליו אין לי תיקוני חקיקה. אני רציתי שכל מי שיתברר בעתיד שהיה שותף בדרך כזאת או אחרת ברצח ראש ממשלה, שהוא רצח פוליטי – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
שהיה שותף או שיהיה שותף חלילה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
לעתיד, בוודאי.
– – – בדרך כלשהי לרצח ראש ממשלה – והלכנו על ראש ממשלה כי הקואליציה ביקשה שאני אתמקד בזה, כי רציתי לדבר בכלל על חברי ממשלה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
רצח פוליטי.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אבל הם ביקשו ראש ממשלה, אז לא אכפת לי. כי באמת האירוע המכונן אצלי היה האירוע הזה, וידע כל מי שמתכנן לעתיד – חס וחלילה, אני מקווה שלא – שידע שאין על זה התיישנות. אין מצב שאם הצלחתי להתחמק 10 או 20 שנה, אז יותר לא ירדפו אותי. והלוואי שלא יימצא אף אחד אף פעם, וגם באירוע הזה של יצחק רבין, זיכרונו לברכה, יתברר שבאמת הרוצח הוא הרוצח ואין בלתו, לא היה עוד מישהו בשום צורה שהיא, לא מצד זה ולא מצד זה. אבל אם יתברר, אז אין לגביו התיישנות.
אני מבקש מהחברים לתמוך. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת . מדובר בקריאה ראשונה, לכן נעבור לדיון. חבר הכנסת , חבר הכנסת אורי אריאל, חבר הכנסת אברהם רביץ, חבר הכנסת , חבר הכנסת – אינם נוכחים. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק ראויה, ובוודאי אי-אפשר לעבור לסדר ולומר שיש התיישנות ברצח ראש הממשלה או מי שהיתה לו קשירת קשר לרצח ראש ממשלה. אבל אני חושב שעל שום רצח שבעולם אי-אפשר למחול. אגב, בשבוע שעבר שר המשפטים דיבר פה בנושא של סגירת תיקים אחרי שבע שנים, והוא אמר שאנחנו לא יכולים כל פעם לחדש שבע שנים מיום החקירה כשמדובר בעבירות קלות. בעבירות חמורות, כגון רצח או פדופיליה וגילוי עריות וכו', אדרבה, יש להאריך את זה: במקום 20 שנה ל-25 שנה.
אני חושב שהמסר שזה רק ראש ממשלה ולא שרים ולא רצח פוליטי כלשהו, כשמדובר גם בחברי כנסת – הרי אנחנו הולכים לעידן שאני לא יודע לאן אנחנו מובילים את הציבור שלנו בתקופה הזאת ובתקופה הבאה, ואנחנו זקוקים לרחמי שמים מרובים. אז הקיצוניות יכולה להיות לכאן ולכאן.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
בכל מקרה רחמי שמים יותר חשוב.
נסים זאב (ש"ס):
לכן אני חושב שלא צריך לצמצם, ולא צריך להיכנע לוועדת שרים שאמרה שצריך למקד את זה אך ורק ברצח ראש ממשלה, כי זה אומר שמכלל הן אתה שומע לאו. אז ברצח של שרים כמו רחבעם זאבי, זה לא כל כך נורא. מה יקרה בעוד 15 שנה או 20 שנה, כשאותם רוצחים ארורים יהיו בידינו? אז מה, לא נעשה משפט צדק עם אותם רוצחים? מה, יהיה מצב שיהיה חוק ההתיישנות? לכן אני חושב שצריך להרחיב את המעגל בעניין הזה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת זאב.
חברי הכנסת, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55) (אי-התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת , קריאה ראשונה – מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 55) (אי-התיישנות עבירות הקשורות לרצח ראש הממשלה), התשס"ח–2008, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, יש לנו שבעה קולות בעד, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 16) (חישוב הכנסה לנכה נצרך ולנכה נזקק), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/197).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון מס' 16) (חישוב הכנסה לנכה נצרך ולנכה נזקק), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת ושלי יחימוביץ – קריאה ראשונה. חבר הכנסת , היום מחוקק פעיל מאוד, יציג את החוק לקריאה ראשונה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מאחר שהחוק הזה הוא חוק תקציבי, אז בעצה אחת עם הקולגה שלי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הסיכום של הדיון וההצבעה יהיו במועד אחר. את הסיכום תעשה חברת הכנסת שלי יחימוביץ, אני עושה את ההקדמה.
אני חייב להגיד שגם בקריאה הטרומית ולצערי גם בקריאה הראשונה הממשלה מתנגדת לחוק הזה. אנחנו אומנם שומעים תמיד שיח ציבורי שבו מדברים גבוהה גבוהה, בכל כלי התקשורת, כל השרים, ברגע שאנחנו באים לדון בסוגיות שנוגעות לאנשים שנפגעו בתקופת הנאצים; אבל ברגע שמגיעים לחקיקה וזה צריך לעלות קצת כסף, ולא מדובר בהרבה, מייד קופצים ומתנגדים. אנחנו עוסקים כאן בנכים שנלחמו בנאצים, זאת אומרת, זאת אוכלוסייה שהיא הקצה של הסובלים בכל הסוגיה הזאת, אנשים שנשארו נכים בעקבות זה שהם נלחמו נגד הנאצים, ויש לגביהם חוק. הבעיה היא שאם הם מקבלים הטבה אחרת מביטוח לאומי, אז מייד זה מקזז להם מהחוק הזה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
רק מי שנלחם?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
לא, גם מי שנלחם וגם מי שנכה רדיפות הנאצים. זה אותו חוק, אתה צודק. לכן באנו לתקן את החקיקה, שמי שסובל ומקבל קצבת זיקנה, למשל, או כל קצבה אחרת, ועקב נכותו כנכה רדיפות הנאצים או המלחמה בנאצים הוא מקבל את הפיצוי הזה, שזה יהיה פיצוי נוסף. אני מסכים שזה פיצוי נוסף, אבל יש לו בעיות נוספות, הוא נכה. ובדרך כלל מדובר באנשים מבוגרים מאוד מאוד. לכן אין מקום לייתר את החקיקה לגבי הנכים מתקופת הנאצים, הן נכי רדיפות הנאצים והן נכי המלחמה בנאצים. לכן באנו לתקן את הסוגיה הזאת. אני חושב שזה מאוד ראוי.
לא אחת היו ניסיונות לתקן את החוק הזה, תמיד זה נדחה. שמחתי מאוד שהכנסת, קואליציה ואופוזיציה, אפשרה לנו להעביר את החוק הזה בקריאה טרומית, אף-על-פי שהממשלה לא ראתה את זה בעין יפה. אני מקווה שכך זה יהיה גם בקריאה ראשונה וגם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. יש ציבור לא גדול, לצערי, והוא הולך ומתמעט, שמצפה לחוק הזה מאוד מאוד. כמובן הם דחקו בנו, גם בחברת הכנסת יחימוביץ וגם בי, וביקשו שנעזור להם להעביר את החוק, ואני מצפה שבעזרת השם כשנעלה את זה לדיון במליאת הכנסת, כשהמליאה תהיה מלאה יותר, על מנת שנוכל להשיג למעלה מ-50 מצביעים – כי מדובר בחוק תקציבי – אכן יהיו לנו המצביעים הדרושים, ויבוא לציון גואל, ובעיקר לאותם זקנים נכים שראוי שנתחשב במצבם ונעזור להם. תודה לכל אלה שנשארו בסבלנות לשמוע אותי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת צבי הנדל. הצעת החוק, בעיני ובעיני רבים, חשובה מאוד. יש לנו דיון. הצבעה, כאמור, במועד אחר. הראשון הוא חבר הכנסת יעקב כהן, כיוון שחבר הכנסת מאיר פרוש לא נמצא. אחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין, ואחריו, במפתיע, יסכם חבר הכנסת נסים זאב.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הגונה, חיונית והכרחית, ובאה לתקן עוול בל-ישוער שעשו לקומץ אלה שהם שארית הפליטה. הקומץ הזה, שעבר את כל מאורעות השואה – אי-אפשר לתאר מה הסבל והצרות והרדיפות שהם עברו. אני זוכר שנסעתי פעם למסע לחוץ-לארץ עם אחד הפליטים האלה, והוא אמר לי: כשאני משחזר אני לא מאמין בעצמי שעברתי את הטרגדיות האלה, ואיך יכולתי לחיות; זה מטיל בי ספק אם יכול להיות שעברתי את גודל הזוועות שעברנו. הם עברו את כל זה והם הוכרו כנכים, וממשלת ישראל קיבלה בעבורם סכומי עתק בשנות ה-50 – ומזה בנו את המדינה בראשית צעדיה; חרף העובדה שחלק מהאוכלוסייה של הפליטים ושל הנכים ונרדפי הנאצים קיבלו ישירות מהגרמנים – בחרו משום-מה וקיבלו ממדינת ישראל, ומדינת ישראל קיבלה את מלוא התמורה, ומזה בנו את המדינה.
בניגוד לאחרים – לא נותנים להם מתנה וזה לא איזה מין חסד. זה דבר שמגיע להם וצריך לתת להם, והולכים ומקזזים להם את הקצבאות שהם אמורים לקבל כמו כל אזרח במדינה. אני חושב שזה לא מן היושר, לא מן ההגינות.
לכן החוק הזה הוא חוק חיוני. זה פשוט תיקון עוול. ואני מקווה, בזמן שהיום נכנסה התודעה להיטיב עם ניצולי השואה, והיום מדברים על כל הדברים שמדברים בהצעות ובהחלטות בעניין ניצולי השואה – לא שנרדפו והוכו, חלקם פשוט ברחו בשנות השואה למדינות אחרות, וגם את זה, כמובן, צריך וראוי לְזַכּוֹת, אבל הם לא באותה אוכלוסייה. לא אותן טרגדיות הן עברו, שתי האוכלוסיות האלה. הן אינן דומות. בטח ובטח האוכלוסייה, הקומץ הזה, שמיום ליום הולך ודל, לצערנו. את שארית חייהם, את הימים האחרונים שהם צריכים לחיות, ודווקא בימים האלה, בזיקנה, שגדלים הקשיים ונזכרים, והמחלות מתגברות, והזיכרונות וכל האירועים שהם עברו משפיעים עליהם בשנים האלה, הם צריכים דווקא לקבל יותר, ודווקא אז מורידים להם את קצבאות הזיקנה שמגיעות להם. אין בזה היגיון, ואני חושב שהחוק הוא מאוד חיוני, וצריך לראות שהוא יעבור, ואני מקווה שהוא יעבור כדי לתקן את העוול הנוראי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת . חבר הכנסת – בבקשה, אדוני.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה הנכבדה, חברי חברי הכנסת, בטרם הצטרפותך מחדש לכנסת, אדוני היושב-ראש, שימשתי, מטעם סיעתי, בוועדת העלייה והקליטה, ויחד עם חברי בוועדה אנחנו דאגנו, באמת, כוועדה – שהיא המקום היחיד שבו יכולים לשטוח אותם עולים, או אותם אלה שנפלו בין הכיסאות והם ניצולים, אולי האודים האחרונים לניצולים מהמאורעות האיומים של השואה, והיינו להם לפה. גם בוועדת הכספים, פעמים רבות, אנחנו נתקלים בנושא זה.
אתה היית עסוק בנושאים אחרים, בוועדה אחרת, וביקשת ממני להשתתף בוועדה שדנה בהצעת החוק של חבר הכנסת הנדל ושל חברת הכנסת שלי יחימוביץ. נקלעתי, עוד פעם, לדבר שבו הזעקה היא כזאת שאנחנו לא יכולים להתעלם ממנה בשום פנים ואופן, כאשר יושבים מולנו אותם אנשים, אשר חלקם מקבלים את הדמים המעטים שאנחנו יכולים כמדינה להרשות לעצמנו, כי מהכספים שקיבלה המדינה כפיצויים מגרמניה, עבור כל המעשה הנורא שנעשה לעמנו, אנחנו הקמנו את המדינה. אבל זה לא מספיק לאלה שהם היום, במידה רבה, חסרי ישע או אלה אשר הדמים היחידים שמקיימים את דמם הם אותם פיצויים שאנחנו כמדינה מבקשים להעניק להם בגלל המאורעות אשר באמת פגעו בהם והשאירו אותם כהוכחה ואנדרטה היסטורית.
אנחנו ישבנו ויכולנו להבדיל בין דם לדם, בין אותם אנשים אשר היו באותן מדינות אשר לחמו בנאצים – אותם אנשים אשר לא הלכו כצאן לטבח, אלא עמדו יחד עם אנשים בעולם כולו, עם צבאות שונים ונלחמו בנאצים. היו כאלה שהגיעו לפני 1952, כאשר חוקקנו את חוק נכי רדיפות הנאצים. היו כאלה שהגיעו אחרי כן, והיו כאלה שזה מקרוב הגיעו, והיו בכל אותם אירועים ומאורעות אשר היו נחלת האנשים אשר חיו בזמן מלחמת העולם השנייה והיו במדינות אשר היו למרמס ולמאכלת החיה הנאצית.
אנחנו יושבים וצריכים פתאום, בגלל מגבלות האוצר, להבחין בין אנשים לאנשים. אני מוכרח לשבח את עמידתו של חבר הכנסת הנדל מול כל הלחצים והאמירה הברורה שאנחנו מבינים את מגבלות האוצר, אבל כאשר אנחנו מדברים על אוכלוסייה שכל יום אחוזים ממנה פשוט הולכים לעולמם, אנחנו לא יכולים יותר להפקיר אותם. אף-על-פי שהחוק הופך להיות חוק תקציבי, אנחנו בכנסת ניתן להם את פתחון הלב על מנת לתת מענה, לא רק מענה לשון והכרזות.
כבר ציינתי לא פעם שראש הממשלה שלנו באמת התברך, או יש לו התכונות המאפשרות לו לשון קלה. הוא יכול להבטיח הבטחות, יכול לגרום למצב שבו באותו רגע אנשים מקבלים באמת איזה משב רוח ואיזו התעלות אשר מבטיחה רבות, ובסופו של דבר מתבררת כהבטחת שווא. פעמים רבות אמירת האמת לאנשים יותר גדולה ויותר חשובה ממתן הבטחות שהן נשיאים ורוח וגשם אין. מתת, כפי שאומר משלי, הבטחת מתת לעני על-ידי עשיר ואי-מילוי הבטחה זו – יותר גרוע. כמו שאנחנו מצפים לגשם ורואים את העננים והרוח והקור העז התופס אותנו והגשם נמנע מאתנו מפני חטאינו, כנראה.
אנחנו כך, כאשר אנחנו מתייחסים לאותה אוכלוסייה ומבטיחים בקולות ובתרועות שהנה אנחנו הולכים להסדיר את העניינים האלה, ואחר כך שומעים פתאום שאנחנו מעבירים את הכול לוועידת התביעות, שהיא בכלל לא חלק ממדינת ישראל, ואולי פועלת פעמים רבות בניגוד לאינטרס של מדינת ישראל ובניגוד להשקפת עולמה של המדינה כמדינה והחברה בישראל כחברה – כיצד צריכים אנחנו לנהוג כלפי אותם אנשים אשר אנחנו היום צריכים לשריין אותם, בימי בלותם, ולתת להם את האפשרות שזיקנתם תוכל להיות כזאת אשר הם יתברכו בה, או לפחות יוכלו לאחוז את בשרם, את לבם ואת נפשם יחד?
לכן, אני חושב שצריך לברך את חבר הכנסת הנדל ולקרוא לכל חברי הכנסת לבוא ולהצביע ביום הקובע, אם הם מהאופוזיציה, אם הם מהקואליציה, כי אנחנו לא יכולים, בעניין זה, להבחין בין קואליציה לאופוזיציה. אני קורא לכל חברי הכנסת, יהודים וערבים, לבוא ולתת את קולם על מנת שהמדינה תבין שבעניין זה לא עושים חשבון.
אני מן החברים בוועדת הכספים של הכנסת, שלמרות היותי באופוזיציה, גברתי השרה הנכבדה, נוהג מנהג ממלכתי ביותר.
השרה רוחמה אברהם-בלילא:
אתה יודע שנאומך, אדוני היושב-ראש, מלווה בליווי מוזיקלי?
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני לא יודע מי פתח פה את המוזיקה שלו, אבל כנראה הבטחתו של ראש הממשלה ש"קול המוזיקה" לא יבוטל, אף-על-פי שהוא לא יודע ואין לו מושג מה הוא אמר ומה הוא הבטיח – נראה שבכל זאת זה מתגשם. זאת אומרת, יש נבואות שמגשימות את עצמן גם אם לא שמים לב מה תוכנן. תודה רבה.
אני חושב שכך אנחנו צריכים לעשות ונחכה ונמתין עד שיבואו חברי הכנסת, כל ה-120, ויצביעו בעד החוק.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני לא מעלה על הדעת אפילו שיהיו מתנגדים להצעת החוק הזאת.
בבקשה, חבר הכנסת נסים זאב הוא אחרון הדוברים בדיון הזה.
כפי שהיה נוהג לומר ראש ממשלתנו לשעבר, אריאל שרון, שכולנו מאחלים לו בריאות, במקרים כאלה הוא היה אומר: "תיזהר, הפרוטוקול לא רואה את החיוך".
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, המפרשים אומרים: למה ויקחו לי תרומה ולא ויתנו לי? כי צריך האדם הנותן להבין שזה לא כסף שלו, הוא בסך הכול עושה העברה. הממשלה הזאת מקבלת את הכספים על-פי דין כדי להעביר את זה הלאה. זה לא כסף ממשלה שהיא יכולה לחשב את זה בתגמולים או בהכנסות של המקבל.
חוק נכי המלחמה בנאצים בא להוסיף תגמול מיוחד לאותה קבוצה ייחודית שסבלה כל כך הרבה שנים, שסובלת מבעיות נפשיות קשות, מטראומה, עד היום הזה. התגמולים שמשולמים לנכה נצרך או נזקק בוודאי לא יכולים להיכלל במבחן ההכנסות.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף דבר אחד, צריך לקחת בחשבון שזה לא ייכלל במבחן ההכנסה, למשל גם לצורך הנחה בארנונה. יש הרבה מיסויים, כשאתה מגיע לרמה מסוימת אתה נחשב כבעל הכנסה. הצעת החוק בעצם אומרת שהוא יוכל לקבל בכל זאת את קצבת הנכות שמגיעה לו על-פי דין, אף-על-פי שהוא מקבל את התגמול באמצעות חוק נכי המלחמה בנאצים, וזה לא ייחשב כהכנסה נוספת. אבל צריך להסתכל גם בפן האחר של הדבר, שלא תיחשב ההכנסה הזאת כהכנסה מנופחת לצורך ההנחות שהיו מגיעות לו, לאותו נכה, על-פי דין, ומשום שעכשיו ההכנסה גדלה הוא לא זכאי ולא נכנס לאותם קריטריונים. יש לקחת את זה בחשבון לקראת הקריאה השנייה והשלישית, זה הרבה כסף, ידידי , ויש לזה הרבה משמעויות במיסויים כאלה ואחרים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב.
כאמור, סיכום הדיון והצבעה – אם חבר הכנסת או חברת הכנסת ירצו להשיב למתדיינים, הם יוכלו לעשות זאת בסמוך להצבעה, וההצבעה תתקיים כשאולם המליאה יהיה קצת יותר מלא.
אנחנו עוברים לנושא הבא.
הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 42) (שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/194).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הנושא הבא הוא הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 42) (שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה), התשס"ח–2008, קריאה ראשונה. יציג את החוק חבר הכנסת עתניאל שנלר.
עתניאל שנלר (קדימה):
אדוני ראש הממשלה – אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני סולח לך על הטעות.
עתניאל שנלר (קדימה):
אתה אומר שזו הזדמנות לראות את החזון לעתיד. ייקח עוד זמן, אבל בהצלחה.
חברי חברי הכנסת, לעתים אתה עומד כאן ומנסה לחוקק חוקים אשר תפקידם לשנות דברים במהות. הפעם לפניכם חוק שכל מטרתו לקחת לעומק, לרצינות הכי עמוקה והכי רבה, את עבודתו של מבקר המדינה.
מבקר המדינה עושה עבודת קודש. גם אם לעתים אנחנו עשויים לחלוק על חלק ממסקנותיו, אולי על התהליכים, ככלות הכול מבקר המדינה עושה עבודה מאוד חשובה, ואחד הדברים היותר מהותיים הוא בסוגיות הביטחוניות, שבהן הוא חופר, בודק ומוצא לעתים ליקויים שהם אינם בגדר חיי היום-יום אלא בגדר שאלות קיומיות.
משום שהנושאים חסויים בחלקם הגדול, עולה השאלה אם לדון בהם בוועדה לביקורת המדינה. לצורך כך קבע המחוקק שהוועדה לביקורת המדינה, תפעל בתוכה ועדת משנה שתדון באותן סוגיות רגישות שראוי לדון בהן לעומקם של דברים, אבל בדיון מקצועי ולא ציבורי, מטעמים מובנים.
ההחלטה אם הדיון יהיה חסוי או גלוי, או אם לדון בפורום זה או אחר, נתונה היום אך ורק ליושב-ראש הוועדה על-פי החוק, משום שכנסת ישראל זוכה תמיד ליושבי-ראש ועדות טובים – גם היום יש יושב ראש ועדה מצוין, חבר הכנסת אורלב. אבל הנוהל הוא שהוועדה הזאת היא בידי האופוזיציה. יכול לעלות על הדעת שאולי, שמא, מתוך חשד אפילו, יושב-ראש הוועדה ינהג שלא כראוי, לא עלינו, בסוגיות הרגישות.
אשר על כן, הצעת החוק אומרת שכל אותם דוחות בתחום הביטחוני אשר יגיעו לשולחנו של יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, משום האחריות הגדולה מוטלת על כתפיו, יידונו באותם חלקים בוועדת המשנה לביטחון, אשר תדון בהרחבה בדוח, דיון מעמיק, תחליט מה לצנזר מתוכו ומה לא, ומה שנוגע לפרסום אותו דוח, ותחליט על דרכי הדיון וההתמודדות עם הסוגיות האלה בהקשרים הרחבים.
מאוד שמחתי לראות את מלאכתה של הוועדה לביקורת המדינה בראשותו של יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת אורלב, שמבצע את תפקידו בצורה יוצאת מהכלל, עם אחריות ממלכתית ראויה לציון. לכן אנחנו מציעים להעביר את הדיון הקונקרטי בשאלות הביטחוניות מידיו הבלעדיות של יושב-ראש הוועדה לאותה ועדת משנה לביטחון הפועלת בתוך הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ויהיה בכך גיבוי יותר רחב והתייחסות יותר מעמיקה לדוח של מבקר המדינה – לחזק את מעמדו של מבקר המדינה ואת מוסד הכנסת בהקשר זה.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה קריאה ראשונה, ולהחזיר אותה לוועדה שלנו, הוועדה לענייני ביקורת המדינה, על מנת שנוכל לדון בה לקראת קריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת עתניאל שנלר, גם על התואר שהעניק לי. הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 42) (שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת עתניאל שנלר – רשימת הדוברים היא: חברי הכנסת , , אברהם רביץ, , . חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו זוכרים: אחרי מלחמת לבנון השנייה דנו באותם נושאים בוועדות השונות. למשל, חבר הכנסת ריבלין, נושא תפקוד פיקוד העורף – זה נדון בוועדת המשנה, זה נדון בוועדת חוץ וביטחון וגם בוועדת המשנה, גם בוועדה לענייני ביקורת המדינה. ולא ידענו באילו חלקים המבקר אכן צריך לשים את הדגש ולתת את הדעת עליהם ואילו חלקים קשורים אך ורק לוועדת החוץ והביטחון. נוצר מצב שאפילו חשבו על ועדה משותפת, כאילו מדובר בוועדת הכלכלה ואולי בוועדת המדע כשיש נושא משותף.
האחריות כאן, חבר כנסת שנלר, וגם אני חתמתי על הצעת החוק, אני חושב, זה מתוך אחריות ממלכתית, שאכן צריך לסווג את זה ולמקד את זה בדברים ובנושאים שהם רגישים לביטחון המדינה, שיידונו אך ורק בוועדת החוץ.
שאלתי אליך: האם מבקר המדינה יוזמן לוועדת המשנה של חוץ וביטחון?
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה השאלה? ודאי שהוא יוזמן.
נסים זאב (ש"ס):
זו שאלה. למה זה בוודאי? עד היום אני לא יודע אם הוא הוזמן לוועדות המשנה, לא ידוע לי שהוא הוזמן לוועדת המשנה של חוץ וביטחון. הרי אנחנו אומרים שוועדת המשנה תחליט אילו נושאים להשאיר אצלה לדיון. השאלה אם יש מקום בחקיקה הזאת להזמין את מבקר המדינה, או שגם הוא, אסור לו להשתתף באותן ועדות ובאותם חלקים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא כתב את הדוח, אז איך אסור?
נסים זאב (ש"ס):
אבל עכשיו החוק בא לשנות את מה שהיה עד היום ובא לומר שיש נושאים שהם רגישים, שאולי גם המבקר לא טוב שידע אותם, מי יודע? ייתכן.
ראובן ריבלין (הליכוד):
החוק, כפי שאני הבנתי, הוא שמה שהיה בסמכותו של היושב-ראש יהיה מעכשיו בסמכותה של הוועדה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת עתניאל שנלר.
עתניאל שנלר (קדימה):
תודה. חבר הכנסת נסים זאב, אני מאוד שמח על הדברים, ואני רוצה להבהיר הבהרה קטנה. ועדות המשנה שלנו בחוץ וביטחון, ששנינו חברים בחלק מהן, עוסקות באופן סדור בנושאים הביטחוניים. בין הצעת החוק לבין ועדות המשנה של חוץ וביטחון אין קשר כלל ועיקר. כל שהצעת החוק אומרת הוא, שאם וכאשר מבקר המדינה, באמצעות מערכת הביטחון הפועלת בתוכו, חקר נושא כלשהו – ואני אומר חלק מהדברים: למשל, חקר מבקר המדינה את מצב מלאי התחמושת בצה"ל – חלק מהחומר הזה סודי וחלק גלוי. במקום שיחליט יושב-ראש ועדה לביקורת המדינה לבד מה סודי ומה לא סודי, במה לדון ובמה לא לדון, ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה, שיש לי הזכות להיות חבר בה, היא זו שתחליט מה ראוי להידון בפורום גלוי ומה ראוי להידון בפורום חסוי. על-ידי זה אנחנו ניתן עזרה ליושב-ראש הוועדה וניתן לו עוד גב לאחריות הגדולה שהוא נושא בה, ובכך ניתן כוח גם למבקר המדינה, בדיונים מקצועיים בתחומים החסויים. אני מקווה שהבהרתי את החוק לאדוני.
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם כאשר תדונו, נציג מבקר המדינה יהיה שותף לדיון הזה, ימליץ?
עתניאל שנלר (קדימה):
בכל דיון העוסק בדוח מבקר המדינה, בהגדרה, מבקר המדינה או נציגו המוסמך לכך משתתף, בכל דיון. אין דיון על דוחות מבקר המדינה כשהוא לא נמצא שם.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה מה שהוא שאל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת שנלר. התשובה ברורה.
לכן, אנחנו יכולים לעבור להצבעה על הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 42) (שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה), התשס"ח–2008, של חבר הכנסת עתניאל שנלר וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה מי בעד? מי נגד? נא להצביע בקריאה ראשונה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 42) (שמירה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה), התשס"ח–2008, לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 10, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק מבקר המדינה (תיקון מס' 42) אושרה בקריאה ראשונה, ותוכן לקריאה שנייה וקריאה שלישית בוועדה – –
קריאה:
ביקורת.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
– – לענייני ביקורת המדינה של הכנסת.
שאילתות ותשובות
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים לשאילתא לשרה -בלילא, הלוא היא השרה המקשרת. יש שרה, אבל בעל השאילתא איננו. שאילתא מס' 1791 של חבר הכנסת אופיר פינס-פז, שאיננו – לפרוטוקול.
1791. מדד המחירים לצרכן
חבר הכנסת אופיר פינס-פז שאל את ראש הממשלה
ביום י"ז בטבת התשס"ח (26 בדצמבר 2007):
מדד יוקר המחיה המחושב כיום אינו מבטא באופן מלא את עליית יוקר המחיה הריאלית בישראל.
רצוני לשאול:
1. האם ידוע ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה שיעור הפער בין העלייה ביוקר המחיה המצטיירת מהמדד לבין העלייה הריאלית ביוקר המחיה?
2. האם תשונה דרך חישובו של המדד או תשונה דרך איסוף המידע?
3. האם יוצעו כלים חלופיים לחישוב העלייה ביוקר המחיה, כדי למנוע את המשך שחיקת השכר הנובעת מחישובו הנוכחי של המדד?
תשובת השרה המקשרת רוחמה אברהם-בלילא:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשם ראש הממשלה ולאחר בדיקה מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הריני להשיבך על השאילתא שבנדון:
1–3. ראשית, מדד יוקר המחיה הוא מושג עממי, שנקרא למעשה בשם מדד המחירים לצרכן, ומקורו במדד המחירים לצרכן בארץ-ישראל שנוסד בשנת 1922 בתקופת המנדט הבריטי. המדד מודד את אחוז השינוי החל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל" המשקף את תצרוכתם הממוצעת של משקי-הבית בארץ. המדד מחושב על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומפורסם מדי חודש, ב-15 בחודש. סל התצרוכת מורכב מעשרה תחומים עיקריים ובהם: מזון, דיור, בריאות, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת, תרבות ובידור. לכל אחד מהמרכיבים יש חלק שונה במדד.
הואיל והרגלי הצריכה שלנו משתנים עם הזמן, בכל שנתיים נבנה סל חדש במטרה לשקף את השינויים הללו. כדי לדעת עד כמה הסל משקף את הרגלי הצריכה בחברה, עורכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדי שנה סקר המכונה "סקר הוצאות משק-הבית" בקרב 500 משפחות, המהוות מדגם מייצג של כלל משקי-הבית במדינה. במסגרת זו מחויבת המשפחה לתעד ביומן מיוחד במשך שבועיים את כל פרטי ההוצאות שלה, ולאחר שבועיים נערך עמה ריאיון על מנת לברר בנוגע להוצאות שאינן יומיומיות. הצירוף של שני סוגי ההוצאות הללו מאפשר לבנות את הרכב ההוצאות של משק-בית ממוצע בישראל.
במקביל, לצד הפנייה למשקי-בית, פונה הלמ"ס לבעלי עסקים, חנויות וסוחרים. הדיווחים שהם מוסרים מאפשרים לשקלל את המחירים של המוצרים שנמצאים בתוך סל התצרוכת.
לבסוף, כלל הנתונים נאספים ומשוקללים ליצירת מדד המחירים לצרכן.
לגבי שינוי דרך חישוב המדד, הרי שהחישוב נעשה על-פי התקנים של ארגון העבודה הבין-לאומי – ILO. עד כה לא נמצאה כל ראיה לשחיקת שכר הנובעת מדרך חישובו של המדד ולכן אין כל כוונה לשנות את אופן איסוף המידע לצורך חישוב המדד. תודה לך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה לגברתי השרה.
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשס"ח–2008
[מס' מ/352; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 13983; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת עתניאל שנלר יציג את החוק מטעם ועדת החוץ והביטחון.
נסים זאב (ש"ס):
זו תוספת לסדר-היום.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
נכון. סליחה. חברי הכנסת הנמצאים במליאה וגם כאלה שלא, יש לנו תוספת של שני חוקים לקריאה שנייה וקריאה שלישית. החוקים הונחו על שולחן חברי הכנסת.
נסים זאב (ש"ס):
לא ראיתי אותם.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הונחו.
יעקב כהן (יהדות התורה):
אבל זה לא בסדר-היום.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בבקשה.
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעות חוק שירות ביטחון העוסקות בשאלת שירות המילואים. הצעת החוק התקבלה בכנסת בינואר 2008.
סעיף 29ב(א) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, מטיל מגבלות על קריאתו של חייל מילואים לתעסוקה מבצעית, אם מלאו לו 41, כלומר הוא מעבר לגיל 41, והוא שירת מעל לעשר שנים ביחידה קרבית. עקב האירועים הביטחוניים בשנים האחרונות והמשימות הביטחוניות המוטלות על צה"ל, קיים, כידוע, מחסור בכוח-אדם, ובמיוחד בתפקידי הקצונה ביחידות המילואים הלוחמות. כדי לענות על הצרכים המבצעיים, נחקק בדצמבר 2001, כהוראת שעה לשנה, חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה), וההוראה הזאת אפשרה את קריאתם לשירות מילואים של יוצאי צבא קצינים שמלאו להם 41 שנים לביצוע תעסוקה מבצעית, על אף ההגבלות הקבועות בחוק כפי שאמרתי – זאת אם הרמטכ"ל או מי שהוסמך לכך השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים את קריאתם לשירות המילואים.
בשל המצב הביטחוני השורר במדינה היום, המחייב את הצבא להיערכות שונה ומוגברת של מערך המילואים, עדיין קיים צורך בגיוסם של קצינים במילואים המשרתים ביחידות קרביות לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית, גם אם גילם מעבר ל-41 שנים. הלחימה במלחמת לבנון השנייה חידדה את הצורך הזה, כפי אנחנו רואים. נדמה לי שגם אירועי היום ומה שקורה בדרום מבהירים את הצורך.
ביחידות הצפויות לבצע שירות מילואים במהלך השנים 2008 ו-2009 צפויים להשתבץ קצינים רבים מגיל 41 עד גיל 42, במערכים מגוונים, אשר תפקידם נדרש לכשירות הצבא. הם חייבים להיות שם ולבצע את המילואים. יותר מזה, בשל הלקחים מהמלחמה, בשנים אלה הבאות עלינו לטובה יופעלו באופן מוגבר יחידות דרג לוחם לשם ביצוע משימות תעסוקה מבצעית – דבר שיצריך את קריאתם של קצינים רבים יותר למילואים לעומת שנים קודמות. מכאן שביטול האפשרות לגייס קציני מילואים בני 41–42 יגרע בהכרח מיכולת ההיערכות והיכולת המבצעית של מערך המילואים ומהמוכנות שלו.
אם כן, הוראת השעה הוארכה מעת לעת, וכעת מוצע להאריכה בשנתיים נוספות.
במקביל, מוצע להאריך את תוקפן של הוראות השעה בסעיף 1א להוראת השעה, הקובעות את הזכאות לתשלום מיוחד לקציני המילואים שגילם עולה על 41 הנקראים לביצוע תעסוקה מבצעית.
להצעת החוק, שכפי שאמרתי אנחנו מבקשים להאריך את תוקפה בשנתיים נוספות, לא הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה רוצה להציג גם את התיקון הבא, ואז נצביע בנפרד על שניהם?
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, אני אשמח.
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008
[מס' מ/352; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 13985; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
נשמע את חבר הכנסת עתניאל שנלר מציג גם את הצעת החוק הבאה: הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008.
נסים זאב (ש"ס):
הצבעה.
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אחר כך נצביע אחד אחד.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ודאי שאנחנו נקיים הצבעות בנפרד. אפילו רק למען הסר ספק נגיד את זה. זה פשוט כדי לא להאריך.
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, שוב, זיכית אותי בלימוד עוד נוהל, ואני מודה לך גם על כך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בבקשה.
עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון):
חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008. הצעת החוק התקבלה בכנסת ביום כ"ט בטבת התשס"ח, 7 בינואר 2008.
סעיף 24א לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, מאפשר הצבתו של יוצא צבא, כהגדרתו בחוק האמור, ביחידות של משטרת ישראל שאינן משמר הגבול, שעיקר תכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה. הסעיף הוסף בחוק שירות ביטחון, באותו תיקון מס' 7 והוראת שעה – כפי שאמרתי, זה חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר), התשנ"ה–1995 – שנקבע כהוראת שעה לתקופה שנתיים. הוראת שעה זו הוארכה כמה פעמים מאז ועד היום.
שוב, בשל המצב הביטחוני השורר כיום נדרשת משטרת ישראל למאמצים מיוחדים בהרמת נטל האחריות לסיכול פיגועים לשם שמירה על ביטחון הפנים של המדינה. אחת הדרכים לסייע למשטרה בביצוע מטלות אלה היא תגבורה בחיילים בשירות חובה, נוסף על החיילים המשרתים במשמר הגבול.
לפיכך, חברי חברי הכנסת, מוצע להאריך את הוראת השעה בשישה חודשים נוספים, עד יום כ"ז בסיוון התשס"ח, 30 ביוני 2008.
יצוין כי בימים אלה נבחן נושא הצבת יוצאי צבא ביחידות משטרת ישראל בכללותו – ובפרט הגבלת הצבתם של יוצאי הצבא ביחידות מסוימות – בידי משרד הביטחון, המשרד לביטחון הפנים, צבא-הגנה לישראל ומשטרת ישראל. עם סיום הבחינה כאמור תתוקן הוראת השעה בהתאמה ובכפוף לעבודת המטה שנעשתה.
יודגש כי הצבת יוצא צבא בשירות במשטרה לפי סעיף 24א לחוק כאמור, היא אך ורק בהסכמתו של אותו מתגייס.
כמו כן, יובהר כי ליוצאי צבא המוצבים בשירות המשטרה יש מעמד זהה לחלוטין לחיילי צה"ל בכל הנוגע לחוקים הנוגעים לחיילים משוחררים וחוקי השיקום.
כאמור בחוק הקודם, גם להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ואבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת עתניאל שנלר. כאמור, הוא הציג לנו שתי הצעות חוק שונות לקריאה שנייה ושלישית, ואנחנו נתחיל מהצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשס"ח–2008. אין הסתייגויות.
לכן, נצביע על כל החוק כהצעת ועדת החוץ והביטחון בקריאה שנייה. בבקשה, נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד סעיפים 1–3 – 6
נגד – אין
נמנעים – 2
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 6, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – 2
חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 6), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 8, אין מתנגדים, שניים נמנעו. אני קובע כי הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
חברי הכנסת, הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008 – קריאה שנייה. אין הסתייגויות.
נעבור להצבעה בקריאה שנייה על כל החוק על-פי נוסח הוועדה.
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 1–2 – 8
נגד – 1
נמנעים – 1
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 8, מתנגד אחד, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 7
נגד – 1
נמנעים – 1
חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 7, אחד מתנגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת החוק אושרה כנדרש בשלוש קריאות.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
הכרזה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושא: חשש להתפרצות שפעת העופות בישראל.
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק המפלגות (תיקון מס' 15) (בחירות מקדימות), התשס"ז–2007, בהתאם להוראות סעיפים 121 ו-141 לתקנון הכנסת. תודה.
דוח עמותת "לתת" על העוני בישראל
["דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 12807.]
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, הנושא הבא הוא דוח עמותת "לתת" על העוני בישראל, דיון בעקבות הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת וחנא סוייד. יפתח את הדיון חבר הכנסת . בבקשה, אדוני.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, הדוחות על התרחבות העוני שמתפרסמים חדשים לבקרים, לצערנו, חייבים דיון וחייבים שהממשלה תתכנס ותיטול עליה אחריות ותסיק מסקנות. אי-אפשר להמשיך במצב הזה. בדוחות העוני למיניהם מתפרסם שהפערים מתרחבים. הפערים החברתיים מתרחבים משנה לשנה, העוני גדל, העשירים מתעשרים יותר והעניים נהיים עניים יותר. הגענו למצב ש-20% מהשכירים חיים מתחת לקו העוני. מיליון ו-700 אזרחים חיים מתחת לקו העוני. זה דבר שלא יכול להימשך. אנחנו שומעים על פרסומים שעמותות החסד מצהירות שגדל מיום ליום מספר הפונים אליהם עקב המצוקות הגוברות – והמצוקות גוברות בכל הנושאים, בכל התחומים. המצוקות פוגעות בנושאי הבריאות, המחיה, ההשכלה ועוד. זה מחייב אותנו להסיק מסקנות. לא יכול להיות, בזמן שאנחנו חיים בצמיחה, שהצמיחה תהיה לא מאוזנת אלא תיטיב רק עם העשירים.
לצערנו, גל ההתייקרויות גובר והולך. מיום ליום אנחנו שומעים על מוצרים חדשים שמתייקרים, וזה הופך לשרשרת, כדור שלג – כל מוצר סוחב את המוצר השני. אפשר לומר שאין דבר שלא התייקר בשנה האחרונה: חלב, חשמל, מים, לחם, ביצים, תרופות, דלק, גז ומה לא. אפשר לומר שההתייקרויות, יש להן סיבה, ואולי סיבה מוצדקת.
אלי אפללו (קדימה):
הדולר לא.
יעקב כהן (יהדות התורה):
הם לא קונים את הדולרים, הם קונים את המוצרים. אני מדבר על אוכלוסייה שקונה מוצרים. בכל אופן, עקב ההתייקרויות של המוצרים הבסיסיים בעולם – זה מביא למצב שבאמת יש הצדקה להתייקרויות.
אלי אפללו (קדימה):
יש הצדקה להתייקרויות, ברוך השם.
יעקב כהן (יהדות התורה):
יש הצדקה להתייקרויות בחלקן. השאלה הנשאלת היא במה אנחנו מפצים את המשפחות החלשות.
אלי אפללו (קדימה):
בכל העולם מפצים?
יעקב כהן (יהדות התורה):
ברור.
אלי אפללו (קדימה):
באיזה מדינה מפצים? תגיד לי.
יעקב כהן (יהדות התורה):
אנחנו במדינה שבסולם העוני אנחנו עומדים בתחתית. הכי הרבה עניים מהמדינות המערביות.
אלי אפללו (קדימה):
אל תגיד לי שאתה מצטט – – –
יעקב כהן (יהדות התורה):
אני מצטט לך את העיתונות, אני לא מצטט לך את עיתון "המודיע" או "יתד נאמן". אני מצטט לך סקרים. אנחנו עומדים בתחתית התמיכות בקצבאות.
אלי אפללו (קדימה):
אתה מצטט מ"המודיע"?
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת כהן אמר: אני לא מצטט את עיתון "המודיע". אומנם אני לא יודע למה הוא פוגע בעיתון "המודיע".
יעקב כהן (יהדות התורה):
שלא תגיד שזה דבר חד-צדדי. אני מדבר מהעיתונות הכללית, אלה נתונים שאי-אפשר להתכחש להם.
אלי אפללו (קדימה):
מה עם "יתד נאמן"?
יעקב כהן (יהדות התורה):
המצב הוא רציני מכדי שאתה תשב על הכיסא ותצחק. אני מדבר אליך בתקופה שיושבים אזרחים שאין להם לתת אוכל; העמותות מפרסמות סיפורים שילדים מבקשים סנדוויצ'ים – – –
אלי אפללו (קדימה):
תזכיר לי מתי הורידו קצבאות ילדים – – –
יעקב כהן (יהדות התורה):
בהרצלייה – – –
אלי אפללו (קדימה):
מתי?
יעקב כהן (יהדות התורה):
אבל לא היה מצב כמו עכשיו, מצב שאנחנו בכזה מין שפע כלכלי. אנחנו בשפע כלכלי.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זה בדיוק מה שאני אגיד לך, חבר הכנסת אפללו. זה מתחיל להזכיר לי שבת תרבות כזאת, ששואלים שאלות חברי כנסת, אז מספיק.
יעקב כהן (יהדות התורה):
ואני חוזר ושואל, עקב גל ההתייקרויות, במה אנחנו מפצים את האוכלוסייה הזאת? לא נדבר על השכבות החלשות, על 830,000 ילדים שחיים תחת קו העוני ומבקשים, ועמותות בהרצלייה ובתל-אביב מחלקות להם סנדוויצ'ים. אני מדבר אפילו על אוכלוסייה בינונית שיורדת עקב המצב, שעמדה תמיד בבינוני ובאמצע ויורדת אל מתחת לקו העוני. זה מחייב אותנו לחשוב על פתרון.
רבותי, אין פתרון. הפיצוי שאנחנו נותנים הוא פיצוי לא הולם, ואין לנו פיצוי לזה. אנחנו חייבים להחזיר את הקצבאות, להגדיל את הקצבאות, להחזיר את קצבאות הילדים.
אבל אני רוצה להתייחס לעוד נושא. לצערנו, יש מוצרים שכבר התייקרו בשנה האחרונה כמה פעמים ובאחוזים נכבדים, וסך הכול המדד מראה – נראה שב-2007 הוא יהיה 3.2% או 3.3%. אני חושב שזה לא משקף את המציאות, וחבל שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמפרסמת את עליית המדד – יש פער גדול בין העלייה ביוקר המחיה לנתונים שמצטיירים במדד של העלייה הריאלית. אני חושב שחייבים לשנות את המדד, חייבים לשנות את הנתונים ואת השיטה של האיסוף, כי זה לא אמיתי ולא משקף את המציאות. חייבים למצוא כלים חלופיים לחישוב העלייה ביוקר המחיה, כדי למנוע את המשך שחיקת השכר שנובע מחישובו הנוכחי של המדד, שהוא נתון – אני לא רוצה לומר בדוי, אבל בכל אופן לא אמיתי.
רבותי, בזמן שאנחנו שומעים פרסומים על כך שאנשים מחטטים באשפתות; שילדים מתחננים בבית-הספר לקחת הביתה עוד פרוסת לחם; בזמן שאנשים לא מדליקים תנורים מחוסר אפשרות – חייבים אנחנו לקרוא לממשלה, ואני קורא לכל סיעות הקואליציה, במיוחד לסיעות שנשאו לפני הבחירות את הדגל החברתי, בהבטחה שהן יפעלו למען השכבות החלשות – איפה הן, למה לא נשמע קולן?
בגלל גל ההתייקרויות יש להחזיר את קצבאות הילדים, להגדיל את הקצבאות, ובמקביל לזה למצוא תחליף למדד המתפרסם, שיהיה פיצוי אמיתי יותר, כדי להיטיב את המציאות הקודרת של העוני המתרחב ולתת פיצוי לשכבות הנתונות במצוקה. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יעקב כהן. אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת היה יוזם הדיון ושאר חברי הכנסת יקבלו עד שלוש דקות. הראשון שבהם הוא חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הדוח השנתי של עמותת "לתת", אשר התפרסם לאחרונה, מעלה נתונים קשים ביותר על מצב העוני בישראל. על-פי המתפרסם, בחמש השנים האחרונות הוכפל מספר הפונים לעמותות כדי לקבל סיוע, ורבע מהנזקקים – חבר הכנסת אפללו, חשוב מאוד שאתה תשמע – בשעה שאנחנו יושבים ומתבדחים כאן, שוקלים להתאבד בגלל המצב הכלכלי הקשה. תאמין לי שזה לגמרי לא מבדר. מצב נוראי. המצב יותר נורא שאנחנו יושבים כאן בבניין הזה ולא מתייחסים די ברצינות למצב הכלכלי הנוראי. פעם היו מדברים על משפחות במצוקה, היום כבר מדובר בחיי אדם ממש. אלפי בני אדם בישראל שקלו לשים קץ לחייהם עקב המצב הכלכלי. זהו מצב מחריד ומזעזע שלא היה כדוגמתו.
בעבר המדיניות הכלכלית הושתתה על הערך היהודי, על דאגה לנושאים חברתיים, על "כל ישראל ערבים זה לזה", עזרה הדדית. היום מדינת ישראל החליטה לדאוג רק לעשירים וסומכת על עמותות פרטיות שידאגו לעניים. אתה שומע, חבר הכנסת אפללו? חשוב שתשמע.
אלי אפללו (קדימה):
זה שאני לא מסתכל לא אומר שאני לא מקשיב.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אי-אפשר גם לדבר וגם לשמוע. אפילו מלאך לא יכול לעשות שתי שליחויות באותו זמן. אם אתה יותר ממלאך, זה כבר משהו אחר.
אלי אפללו (קדימה):
– – –
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
בעבר, אדוני היושב-ראש, אמרו שכל הרעות החולות של גירעון תקציבי הן בגלל המצב הכלכלי הקשה. כיום מדינת ישראל נמצאת בצמיחה כלכלית מזהירה. בקופת האוצר קיימות רזרבות של מיליארדים והגירעון התקציבי ירד למינימום. איך אפשר להשלים עם כך שרבבות אנשים נאלצים להתבזות ולחפש ארוחה חמה בבתי-תמחוי, שכל נזקק חמישי הוא חולה כרוני וש-35% מהנזקקים זקוקים לטיפול תרופתי קבוע אך לא מקבלים אותו עקב המצב הכלכלי? רובם, 95%, אינם יכולים לממן לעצמם טיפולי שיניים. זהו מצב קטסטרופלי. למאות אלפי אנשים אין אמצעים לקנות ארוחה אחת ביום, אנשים לא יכולים לממן לעצמם תרופות חיוניות, בהם אנשים עובדים – עובדים, חבר הכנסת אפללו, וחיים מתחת לקו העוני. חבר הכנסת אפללו, אולי אתה יודע שכאן במדינת ישראל יש יותר ממיליון איש שעובדים – לא מתבטלים, אפילו לא לומדים – והכנסתם מתחת ל-3,000 שקלים בחודש ויש להם גם ילדים? אתה יודע מזה?
אלי אפללו (קדימה):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אתה אפילו יכול להירשם לדיון, אבל חבר הכנסת צריך לסיים.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
במקום שהממשלה תחזיר את קצבאות הילדים, שגזלה מהם באכזריות – –
(קדימה):
אני זוכר את זה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
– – תעדכן את שכר המינימום, תגדיל משמעותית את סל התרופות – שאומנם הוגדל, אבל לא מספיק – ותתמוך בכל אותם בתי-התמחוי המופעלים באמצעות עמותות וולונטריות – ואני שולח להן מכאן ברכה על המאמצים הגדולים שהן עושות. הם עושים זאת מתרומות של אנשים פרטיים ולא מתמיכות ממשלתיות. אבל במה עסוקה הממשלה? בהורדת מס לעשירים ובמתן עוד הטבת לעשירונים העליונים. במקום שהממשלה תפעל למיגור העוני ותדאג לתיקון המצב, היא מכריזה שהנתונים מוגזמים.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת שמואל הלפרט.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
עוד משפט אחד, אני כבר מסיים, בלאו הכי אין הרבה נואמים.
אמרתי כבר כמה פעמים שהמשך המדיניות הזאת הוא פצצה מתקתקת. התעלמות הממשלה מהבעיות החברתיות הקשות של מדינת ישראל, מהפערים הבלתי-נתפסים בין עשירים לעניים, שאין כדוגמתם בכל העולם – המשמעות המעשית של הדבר הזה היא הנצחת העוני בקרב הדור השני והשלישי. ככל שנתמהמה יותר, השקעת המדינה כדי לחלץ את אותם אנשים ממעגל העוני והחזרתם למסגרות נורמטיביות תעלה פי כמה וכמה. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת שמואל הלפרט. חברי הכנסת מאיר פרוש, דב חנין ואברהם רביץ – אינם נוכחים. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו – יסכם את הדיון השר יצחק כהן, שביקש להביא את עמדת משרד הרווחה לדיון הזה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לאחר מלחמת לבנון השנייה היה סקר על ההשלכות של המלחמה הזאת על תקציב המדינה. דובר על עלות ישירה ועל הוצאה עקיפה של מערכת הביטחון, שהסתכמו ב-8–9 מיליארדי שקלים על הנזקים הישירים, ועל הנזקים העקיפים עוד 4–5 מיליארדים. בסופו של דבר זה עלה יותר מ-14 מיליארד שקלים. עברנו את מלחמת לבנון השנייה. מדינת ישראל, בעזרת השם, עם כל המשבר שפוקד את העולם, ויש משבר כלכלי – תראו מה קורה בארצות-הברית ובמדינות אחרות – מדינת ישראל ממשיכה בצמיחה הכלכלית שלה, ושכך נמשיך.
השאלה היא אם הצמיחה היא מטרה או אמצעי למטרה. מטרת הצמיחה היא לתת שירותיים חברתיים, לספק יותר שירותים, שירותי רווחה, לתת יותר לעניים. הממשלה חייבת לשנות את מדיניותה. אני אומר את זה באופן חד-משמעי: כל התיקונים למיניהם שניסתה הממשלה, וגם הצעות חוק פרטיות – לתת מזון בבתי-ספר, ארוחה לתלמיד, ארוחה חמה, ארוחה קרה – כל אלה לא יכולים לכבד את המשפחה ולהחזיר את כבודן האבוד של אותן משפחות ברוכות ילדים. בלי להחזיר את קצבאות הילדים ולהצמיד אותן למדד, משפחות ברוכות ילדים, משפחות שנמצאות מתחת לקו העוני, לא יוכלו להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה.
אז דובר על עליית הלחם. שערורייה גדולה עשו מזה. השר אלי ישי עשה מאמץ, כממונה על הנושא, ואמר: אני לוקח אחריות, אפצה את אותן משפחות ברוכות ילדים. אבל רק הבוקר שמענו שהשמָנים, למשל, עולים ב-25% בממוצע. מישהו חושב כמה שמן משפחה ממוצעת צורכת בחודש? מה המשמעויות של העלויות של מוצרי יסוד למיניהם? אני כבר לא מדבר על מים, אני לא מדבר על חשמל. היוקר של הבנזין, ושל הנפט בעקבותיו, מוביל לעליות מחירים בנושאים רבים, במוצרי היסוד.
לכן, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אתה הנציג שלנו, של עם ישראל. הממשלה צריכה לדעת שהגיע הזמן – 2008–תשס"ח – שהממשלה הזאת תקבל על עצמה לשנות מדיניות, לא רק כדי להציל את עורה ולהישאר בקואליציה, אלא משום שהיא מאמינה בדרך, בקו הזה. הקואליציה היא רק אמצעי לשרת את הציבור שסומך, ואנחנו השליחים שלו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת , השר לשירותי דת – בבקשה, אדוני.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הרב , הרב , המציעים, אני חושב שאין באולם חבר כנסת אחד שלא מזדהה עם הדוברים ועם ההצעות לסדר-היום שהם הגישו, דווקא בימים אלה, כשקור מקפיא עצמות בחוץ. אותן אוכלוסיות שאין להן המעט לחמם את הבתים, את מעט המזון, רואות שמישהו פה מביא את מצוקתן לבית-המחוקקים הישראלי.
התבקשתי על-ידי שר הרווחה, השר יצחק הרצוג, שנבצר ממנו להגיע, לענות בשמו. אענה, אבל עוד בממשלה הקודמת אני זוכר שהתרענו, סיעת ש"ס – יושב לידי חבר ותיק – שהגזירות שגזר שר האוצר הקודם, מר בנימין נתניהו, על השכבות החלשות, הגזירות על קצבאות הילדים, על קצבאות הזיקנה, השבר והכאוס שזה יביא – אף אחד לא שמע. היה איזה רוב דורסני שהעביר את ההצעות האלה בבליץ. אף אחד לא שמע לנו – לא לחברי הכנסת של ש"ס, לא לחברי הכנסת של יהדות התורה – שזה יהיה אסון חברתי. לכן, התוצאה היא ש-800,000 ילדים במצב – – –
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
– – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
30% מהאוכלוסייה נמצאים במצב כל כך קשה. אני חושב שהממשלה הזאת לקחה על עצמה את הטיפול בעוני.
ברשותכם, אמסור את דבריו של שר העבודה והרווחה, מר יצחק הרצוג. כך הוא מוסר: "עמותת 'לתת' נוהגת כבר חמש שנים לפרסם דוח עוני אלטרנטיבי. מדובר בדוח שלדברי כותביו 'מבקש להמחיש את מהות החיים בעוני על כל מכלול החיים'. אחת הדרכים להמחיש את העוני היא לתאר את מצב הפונים לעמותות המחלקות מזון. מדובר בתופעה קשה מאוד של אלפי בני-אדם, זקנים וצעירים, נשים וגברים, הורים במשפחות ברוכות ילדים במצב כלכלי קשה, שנאלצים להתדפק על דלתות העמותות ולקבל מהן מזון".
השר הרצוג מבקש להדגיש כי "לכל הדעות, במדינת ישראל יש מצב שקרוי בשפה המקצועית 'אי-ביטחון תזונתי'. 'אי-ביטחון תזונתי' מוגדר כחוסר יכולת לרכוש באופן אמין וסדיר מספיק מזון מזין בדרכים החברתיות המקובלות, עקב קשיים כלכליים".
בחודש ספטמבר הקים השר הרצוג במשרד הרווחה "ועדה בין-משרדית לבחינת האחריות של המדינה להבטחת ביטחון תזונתי לאזרחיה. בראשה עומד מנכ"ל משרד הרווחה, מר נחום איצקוביץ'". אני מכיר אותו כאחד האנשים היותר טובים והחרוצים. אין ספק שהוא יעשה עבודה טובה מאוד, כפי שהוא עשה עד היום בשירות הציבורי.
"הוועדה תקבע, לראשונה בתולדות המדינה, את עמדת הממשלה בשאלה אם קיימת אחריות של המדינה לאספקת מזון לאזרחים." אם יורשה לי, בתור שר שאומר את דבריו של השר הרצוג – אני אומר לכם שכבר יש אחריות למדינה, אבל הוא רוצה שזאת תהיה מסקנת הוועדה.
"אם יוחלט שכן, הוועדה התבקשה לגבש המלצות בסוגיות האלו: מעורבות המדינה בהספקת מזון לאזרחים; הדרכים לבחינת הכמות והאיכות של המזון שיש לספק; הדרכים לבחינת היקף הזכאות למזון שיסופק; הדרכים לאספקת מזון למי שזכאותו הוכרה. הוועדה קיימה כבר כמה דיונים ושמעה נציגים של עמותות שונות, כולל את נציגי עמותת 'לתת'. הדוח הרשמי של מדינת ישראל על מדדי העוני הוא הדוח שמפרסם המוסד לביטוח לאומי. זה דוח אמיתי ומקצועי, שנמדד בכלים ובמדדים מקצועיים, על-פי המקובל בכל העולם. ממצאיו גם הם", כפי שדיווח השר בעבר, "חמורים ביותר ומחייבים תוכנית אסטרטגית של הממשלה."
"הממשלה הזאת החליטה, בפעם הראשונה, על יעד ברור של צמצום העוני. הממשלה אימצה את האג'נדה הכלכלית-חברתית שגיבשה המועצה הלאומית לכלכלה בראשות הפרופסור מנואל טרכטנברג. התוכנית הזאת פועלת בשני צירים. האחד, צמצום העוני תוך עידוד צמיחה, כשהמפתח לכך הוא עידוד תעסוקה עם שכר הולם ואופק כלכלי תוך התמקדות במוקדי העוני, שהם האוכלוסיות החרדיות והערביות. האחר, יצירת מנופים לצמיחה מאוזנת לטווח הארוך, כשהמפתח לכך הוא חיזוק החינוך על כל רבדיו, המדע, הטכנולוגיה, מחקר ופיתוח. הממשלה כבר החלה בתהליך של יישום ההמלצות החשובות הללו. היא החליטה על יעד לצמצום העוני והאבטלה." בעזרת השם, "עד 2010 נוריד את שיעור המשפחות העניות מ-20.2% היום ל-17.2%, ונעביר בכך 60,000 משפחות, הכוללות 115,000 ילדים, מעל קו העוני".
"להשגת היעדים החליטה הממשלה על כמה צעדים: טיפול במוקדי עוני ואבטלה – חרדים ומיעוטים; הקניית כלים פרטניים להשתלבות בתעסוקה; הפעלת מס הכנסה שלילי; אכיפה מוגברת של חוקי העבודה – –
יעקב כהן (יהדות התורה):
רק קצבאות ילדים להחזיר. זה בידיכם. אם נעשה את המאמץ שעשינו אתמול לקצבאות ילדים, תראה שיהיה לכם את זה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אני אומר עכשיו את דבריו של שר הרווחה, בסוף תשמע את דברי שלי.
– – צמצום נוסף במספר העובדים הזרים; ייעול מערך הקצבאות והעצמת שירותי הרווחה."
הגורם הישיר למצב הקשה של העוני הוא בוודאי קיצוץ הקצבאות, אין שום ספק.
גם בציר של הטווח הארוך החלו משרד הרווחה והממשלה לפעול: "אנו מתחילים בימים אלה ביישום דוח-שמיד לטיפול בילדים ובנוער בסיכון; טיפול בגיל הרך באמצעות התוכנית 'התחלה טובה'; התנעה מחדש של הרפורמה במערכת החינוך, כולל הכשרת מורים ושכר, וכמובן, רפורמה בהשכלה הגבוהה ויישום המלצות ועדת-שוחט".
"הממשלה הזאת היא הממשלה הראשונה שמטפלת בעוני בצורה רצינית" – היא קיבלה ירושה מאוד קשה – "תוך ראייה לטווח הקצר ולטווח הארוך. לא מדובר על פתרונות ברמה של העלאת קצבאות", וחבל. פה אני חולק על ידידי יצחק הרצוג ועל מעצבי המדיניות הכלכלית. פה כן צריך להעלות את קצבאות הילדים. "הממשלה הולכת לתוכנית כוללת לטווח ארוך. ייקח זמן כדי שנוכל לראות ולחוש בפירותיה של התוכנית הזאת", אך מאמין השר הרצוג שנעשה וגם נצליח; בעזרת השם. בשם ה' נעשה ונצליח.
יעקב כהן (יהדות התורה):
זה בידיך.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
השר הרצוג סבור שיש להעביר נושא זה לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, וגם אני חושב כך.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר כהן, השר לשירותי דת, שמסר את תשובתו של שר הרווחה. תמה רשימת הדוברים. לא הוגשו לי הצעות סיכום לדיון הזה. זה דיון בעקבות הצעות לסדר-יום.
דוח המועצה הלאומית לשלום הילד
["דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 13877.]
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
דיון בעקבות הצעות לסדר-היום בנושא: דוח המועצה הלאומית לשלום הילד. יפתח את הדיון חבר הכנסת , ולאחר מכן – רשימת הדוברים. בבקשה, אדוני.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השר כהן, הדוח השנתי של המועצה הלאומית לשלום הילד חושף תמונת מצב קשה על ילדי ישראל.
ראשית, אני חושב שצריך להכיר תודה למועצה הלאומית לשלום הילד, שהיא עמותה וולונטרית ציבורית שממלאת תפקיד חשוב מאוד בשמירת בריאותו, רווחתו ושלומו של הילד בישראל, וזוכה להערכה רבה, לאמון רב. המועצה, מעבר לדוח השנתי שמצביע על מצבם של ילדים בישראל, תורמת תרומה מאוד משמעותית לעבודה הפרלמנטרית, מסייעת לחברי הכנסת בהצעות חוק שונות שקשורות לשלומו של הילד, וגם בהשתתפות בדיונים. אני חושב שראוי מאוד להכיר תודה למנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, על עבודה ראויה, מקצועית, מסורה, ללא משוא פנים, שמסייעת לציבור לפעול לשלומו של הילד.
כאמור, הדוח השנתי חושף תמונה קשה של הילדים בישראל. האבסורד הוא, חברי חברי הכנסת, שאף שהמצב הכלכלי משתפר ונחלצנו מהמצוקות של ראשית שנות האלפיים, ובארבע השנים האחרונות יש צמיחה גדולה באופן יחסי לעולם המערבי בכלכלה הישראלית, בין 4% ל-6%, תלוי באיזו שנה; אף שיש עודף גדול מאוד של הכנסות; אף שהגירעון במאזן התשלומים יורד; אף שהשכר הממוצע במשק עולה – כלומר, כמעט כל הפרמטרים הכלכליים במובן הלאומי משתפרים; אף שמספר המועסקים עולה ומספר המובטלים יורד, בכל זאת, בכל מה שקשור במצבם של הילדים, בעיקר בכל מה שקשור בעוני, חרף המדדים החיוביים הלאומיים – אני מדגיש: הלאומיים ולא הפרטיים – מצבם של הילדים בישראל נעשה קשה.
לא מדובר פה בגזירת גורל ולא מדובר פה באיזו גזירה משמים שלא ניתנת לשינוי. פה מדובר במעשי אדם מכוונים, במדיניות שתלויה בהחלטות אנושיות. מדובר בגיבוש דרך שידועה מראש, מודעת מראש. אין כאן מדיניות ממשלתית שבטעות, חשבו שלא תגיע למצב הזה. המצב החמור של הילדים משקף מדיניות שהיה ברור מראש ומלכתחילה שהיא תוביל למצב הזה של הילדים.
התמונה הקשה, אדוני היושב-ראש, היא בכל המדדים, כלומר, גם בממדי עוני אובייקטיביים, ולצערנו דוח "יוניסף" מלמד שבהשוואות בין-לאומיות ישראל הצליחה להגיע למקום הראשון בשיעור העוני של ילדים במדינות המערב. פעם היינו במקום השני, ועכשיו הצלחנו, במאמצים רבים, לדחוק את מקסיקו למקום השני ואת ארצות-הברית למקום השלישי. אנחנו מובילים, כשכמעט כל ילד שלישי בישראל חי מתחת קו העוני.
הפרמטרים האלה הם לא רק מדדים של עוני, הם גם מדדים שהולכים לאורך כל הדרך. אלה גם אותם ילדים שהסיכוי שלהם לעבור את בחינות הבגרות שואף לאפס, ולכן הסיכוי שלהם להגיע להשכלה גבוהה כמעט לא קיים, ולכן גם אין סיכוי להשתלב בתעסוקה, ולכן גם אין סיכוי להגיע לרמות שכר גבוהות. מאידך גיסא, יש סיכוי גבוה מאוד שהם ייכנסו לסטטיסטיקה של תת-תרבות עבריינית, כלומר, הידרדרות לסמים, הידרדרות לאלימות, הידרדרות להימורים, לאלכוהול ועוד כל הדברים השליליים האלה.
הבעיה, חברי חברי הכנסת, היא לא רק באותם אמצעים ומשאבים שהמדינה מעמידה מול משפחה או מול פרט. זה לא רק עניין של הקצבה או השחיקה או הקיצוץ או הירידה במשאבים, בקצבאות ובכספים שהמדינה נותנת למשפחה או לילד באופן ישיר. גם השירותים שהם שירותים כלליים, שניתנים על-ידי המדינה לילדים, גם בהם חלה שחיקה גדולה, בעיקר, למשל, במערכת החינוך. כשאתה בודק מה קורה עם העדפה מתקנת במשאבי החינוך לאוכלוסיות חלשות, אתה רואה שגם בזה יש שחיקה גדולה מאוד. במקום שתהיה העדפה מתקנת באופן משמעותי לאוכלוסיות בפריפריה גיאוגרפית או בפריפריה חברתית, לאמור: אותם ילדים שבאים מרקע חברתי-כלכלי בעייתי, שזקוקים שבית-הספר ישלים את המחסור שקיים בבית – גם לאותם ילדים אין המענה ההולם.
אותו דבר אתה רואה בשירותי הרווחה, בכל מה שקשור בשירותי ילדים ונוער, בקציני מבחן. אתה רואה את זה אצל כל העובדים הסוציאליים, פקידי סעד, שעובדים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), וכל יתר החוקים – רשת הביטחון שהמדינה התכוונה לתת לילדים. לכן אני אומר שלא מדובר כאן בגזירת גורל, אלא באמת מדובר במעשי מדיניות מכוונים.
דרך אגב, בהיותי שר הרווחה חידשתי ועדה ממלכתית לבחינת מצבם של ילדים בסיכון, בראשותו של פרופסור הלל שמיד, והוא הגיש את המסקנות כבר לאחר שהתפטרתי מתפקידי בגלל ההתנתקות. כידוע, לא היה שר רווחה – גם זה במסגרת ההזנחה של הטיפול בילדים, בין היתר – במשך כשנתיים. השר הרצוג כמדומני התמנה לפני למעלה מחצי שנה, ויש תוכנית לאומית, בהמלצות הדוח, כדי לתקן ולשפר את מצבם של ילדים, בעיקר של ילדים בסיכון.
אבל כשאתה בודק את הדברים, יש מלים, יש תוכניות, הידע קיים, אבל כשאתה מתחיל לפרוט את הדברים לפרוטות – למשל, אדוני היושב-ראש, בוא נבדוק כמה משאבים מערכת החינוך מקדישה למאבק בסמים בקרב ילדים; בואו נבדוק את התקציבים – כמה מערכת החינוך מקצה לטיפול באלימות. האלימות במוסדות החינוך בישראל גם היא בשיעורים גבוהים מאוד ביחס לעולם המערבי. קרוב ל-50% מהתלמידים שלנו מתלוננים שהם נפגעו מאלימות פיזית או מאלימות מילולית באחד משלבי החינוך שלהם, וזה נתון מאוד מדאיג. אתה אומר: זו מכת מדינה, אז בוודאי למערכת החינוך יש אפשרות להתמודד. אין. גם בתחומים האלה אין טיפול מערכתי ראוי.
כלומר, יש כאן מלכודת, שגם הטיפול האישי – הקצבאות האישיות של ילדים, של משפחות, מקוצצות, ומאידך גיסא, גם המסגרות המערכתיות, שאמורות לתת את הטיפול, גם בהן יש שחיקה. לכן, לצערנו הגדול, אנחנו פוגשים את הילדים האלה אחרי זה במערכות של בתי-הסוהר ובכל המערכות שצריכות לטפל באותם ילדים שנפלטו.
אני מאוד מקווה ששורה של חוקים שהכנסת חוקקה, ובהם חוק חינוך חובה עד סוף כיתה י"ב, שהיתה לי הזכות להיות שותף לו, יעזרו. הוספנו את כיתות י"א–י"ב כדי להפחית את הנשירה ולטפל באותם 30,000–40,000 בני נוער שמשוטטים ללא מסגרת לימודים וללא מסגרת עבודה. אולי אלה הם קרנות אור.
לפי דעתי, הכנסת תצטרך לתת דעתה ולהיות יותר נחרצת, להבין שמדובר בעתידה של מדינת ישראל. סך הכול האוצר האנושי שיש לנו הוא היתרון היחסי שיש לנו. האוצר האנושי הזה הוא הילדים. ככל שנדע לטפח את כל ילדינו, שימצו את היכולות שלהם, ככל שילדינו יגדלו בביטחון, בשלווה, ברווחה, כך תהיה מדינת ישראל מדינה ראויה יותר, טובה יותר ובטוחה יותר. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני מודה מאוד ליוזם הדיון בנושא, חבר הכנסת . יש לנו כמה דוברים, והראשון שבהם הוא חבר הכנסת . עד שלוש דקות לכל דובר, בשונה מהיוזם.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מנתוני דוח המועצה לשלום הילד לשנת 2007 עולה כי בשנות ה-80 כ-10% מכלל הילדים בישראל חיו מתחת לקו העוני, ואילו כיום 36% מהילדים, שהם 840,000 ילדים, חיים מתחת לקו העוני. כבוד השר, אתה ודאי תצטרך להשיב, כדאי שאתה תקשיב לי. מתוכם 350,000 ילדים בסיכון. אולם, לצערנו הרב, הממשלה לא מתייחסת כלל לבעיה הקשה והכואבת של 840,000 ילדים הסובלים חרפת רעב ושל מאות אלפי הורים חסרי אונים שלא יכולים לבוא לעזרתם.
אדוני היושב-ראש, פרעה לא גזר אלא על הזכרים, וממשלת ישראל החליטה להילחם בכל ילדי ישראל. את קצבאות הילדים ביטלו בתואנה שרוצים לעודד אנשים לצאת לעבוד. לפני חודשיים העליתי הצעת חוק להחזיר את נקודות הזיכוי במס גם לגבר עובד בגין כל ילד, כפי שהיה עד לשנת 1975 – הצעה שבאה להיטיב עם ילדים שהוריהם כן עובדים, אדוני השר, וגם לזה התנגדה הממשלה.
חמור מכול הוא שהממשלה אומרת שההחלטה להילחם בילדים היא מטעמים אידיאולוגיים. לו היתה הממשלה באה ואומרת שאין לה תקציב – גם זו לא סיבה להרעיב ילדים – אולם כשהממשלה באה בשעה שיש לה עודף תקציבי ומקצצת באכזריות בקצבאות הילדים, אך ורק מטעמים אידיאולוגיים, זה חמור פי כמה.
הממשלה הצליחה בדבר אחד, להחדיר בלב הציבור שקצבאות הילדים זה דבר מגונה, שאסור לדבר על כך. עד כדי כך שהדבר השפיע גם על המועצה לשלום הילד, שחששה לקבוע בדוח מהן הסיבות האמיתיות לעוני הנורא בקרב כמעט 40% מילדי ישראל.
עובדה היא שמאז קיצצה הממשלה בקצבאות הילדים, מספר הילדים העניים בישראל הוכפל, מ-410,000 ל-840,000 כיום. המספר הזה מתייחס לשנת 2006, ולפי כל הנתונים בשנת 2007 המצב היה חמור יותר, ואנו מתקרבים למיליון ילדים עניים ורעבים.
אם הממשלה תחליט להחזיר את הגזלה, תחזיר את קצבאות הילדים, אפשר באופן מיידי לחלץ חצי מיליון ילדים מעוני.
חברי כנסת, איזו אטימות אחזה בנו? קרוב למיליון ילדים רעבים, ואנו עוברים לסדר-היום, ויכולים לומר "שלום עלייך נפשי"?
הממשלה הזאת עתידה לתת את הדין על הפשע הנורא כלפי ילדים קטנים שסובלים חרפת רעב על לא עוול בכפם. יש הרבה סיבות לסיום כהונת הממשלה הזאת, אדוני היושב-ראש, אולם הרעבת מיליון ילדים היא בין הסיבות המרכזיות לסיום כהונתה.
אני רוצה להשיב לחבר הכנסת אפללו. הוא ביקש לדעת מתי הפסיקו לתת את קצבאות הילדים, או קיצצו במחצית. אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת אפללו, אם הוא שכח, שהיתה זו ממשלת ליכוד ושינוי, בתמיכת המפד"ל, שהחליטה לפגוע בצורה אכזרית בקצבאות הילדים ולגרום לכך שקרוב למיליון ילדים יחיו מתחת לקו העוני. תודה רבה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת הלפרט. יסכם את הדיון חבר הכנסת, השר . לאחר מכן, אני מבין שהפעם כן יוגשו הצעות הסיעות לסיכום הדיון.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת המציעים, גם אני רוצה להצטרף לברכות לד"ר יצחק קדמן, יושב-ראש המועצה לשלום הילד, ששנים הקדיש את חייו לילדי ישראל ועושה עבודה יוצאת מן הכלל. אי-אפשר לחשוב מה היה קורה בחברה הישראלית, בחברת ילדי ישראל, אם חלילה המועצה הזאת, שבראשה עומד ד"ר יצחק קדמן, לא היתה פעילה. בכל הזדמנות אני מוסר לו מעל בימה זו יישר כוח.
אדוני היושב-ראש, המועצה לשלום הילד מפרסמת דוח שנתי המבוסס על נתונים שקיבלה ממשרדי הממשלה השונים, מהמוסד לביטוח לאומי ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדוח מפרט את מצב הילדים בישראל בתחומים שונים, ובהם עוני, חינוך, בריאות ועוד. מרבית הנתונים כבר פורסמו על-ידי המשרדים השונים ונדונו מעל בימת הכנסת. נתוני העוני, למשל, נלקחו מדוח הביטוח הלאומי, אשר פורסם בחודש ספטמבר, ואז התכנסה הכנסת לדיון מיוחד בפגרה לדון בנושא העוני במדינה.
חברי הכנסת שדיברו לפני הזכירו את הקיצוץ החד בקצבאות הילדים, פרי עמלו של שר האוצר בנימין נתניהו, כאחד הגורמים העיקריים לעוני ולמצוקה של ילדים בישראל. אין ספק כי קיצוץ זה פגע קשות בילדים. אנו סבורים שיש להגדיל את קצבאות הילדים, משום שהילדים אינם אשמים בכך שהוריהם אינם עובדים, כל שכן ילדים שהוריהם עובדים.
ילדים שחיים במשפחות עניות נידונים להישאר בעוני, מאחר שהם מופלים לרעה גם בנושא החינוך. כידוע, הדרך להוציא ילדים ממלכודת העוני היא באמצעות החינוך. לדעתי ולדעת חברי יש להחזיר את הקצבאות לרמתן שלפני הקיצוץ הגדול ובכך לסייע לילדי ישראל.
ממשלת ישראל הכירה בחשיבות הטיפול בילדים החל מהגיל הרך, והחליטה לאחרונה על הפעלת תוכנית לאומית לילדים ולנוער בסיכון. מטרת התוכנית היא להרחיב באופן ניכר את הטיפול בנוער ובילדים הנמצאים בסיכון, תוך השקעת מחצית מהמשאבים בתוכניות מניעה וטיפוח לילדים בגיל הרך. תוכנית "התחלה טובה" נועדה, בין השאר, ליצור מערכות תמיכה ביישובים לשירותים המיועדים לילדים מגיל אפס עד שש, תוך התמקדות באוכלוסיות מוחלשות – המלה "מוחלשות" היא נכונה, כי הן היו פעם אוכלוסיות חזקות, הן הוחלשו במהלך השנים הקודמות, בקדנציה הקודמת – והגדלת המשאבים המופנים לטיפול מניעתי בקהילה, במטרה לצמצם בעתיד את ההזדקקות לטיפול חוץ-קהילתי.
אחד הדברים הייחודיים לתוכנית הוא שיתוף הפעולה בין כל הגורמים המטפלים בילדים בקהילה. השותפים הבכירים הם משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך והרשות המקומית ביחד עם משרד הבריאות והמגזר השלישי. הם ינתחו את הצרכים המיוחדים של הילד וייתנו מענה הולם. שר הרווחה אומר: אני מאמין שהתוכנית הזו תביא למפנה ותאפשר לילדים לגדול בסביבה תומכת שתאפשר להם למצות את יכולתם.
אחד הנתונים המעניינים והמעודדים בדוח שפורסם הוא הנתון של-93% מהילדים יש מחשב בבית. כלומר, לילדים עניים יש הזדמנות להשתלב מבחינה טכנולוגית ולרכוש ידע באמצעות הטכנולוגיה.
שר הרווחה מציע להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אי-אפשר. אחרי דיון כזה זה לא עובר לוועדה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
לא. יהיו הצעות סיכום. השר טעה בפרוצדורה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
זה מה שהוא כתב בתשובתו.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הוא לא היה מספיק זמן חבר הכנסת. הוא כל הזמן היה שר.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לשר כהן. חברי הכנסת, מדובר בדיון במליאה בעקבות הצעה לסדר-יום, ולכן יש הצעת סיכום מטעם סיעות האיחוד הלאומי -מפד"ל, ש"ס, קדימה והליכוד. יציג את הצעת הסיכום חבר הכנסת אורלב. לאחר מכן, הצעת סיכום מטעם יהדות התורה.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, להלן הצעת סיכום של האיחוד הלאומי – מפד"ל, ש"ס, קדימה והליכוד:
א. הכנסת מברכת את המועצה הלאומית לשלום הילד ואת העומד בראשה, ד"ר יצחק קדמן, על הדוח השנתי של המועצה, המציג נתונים מקיפים על מצבם של הילדים והנוער בישראל.
ב. הכנסת קובעת כי הנתונים מלמדים על שיעורי עוני גבוהים ביותר ומדדים קשים במצבם של הילדים בישראל, נתונים הדורשים תוכנית לאומית רב-שנתית, שתיתן מענה הולם על הממצאים החמורים.
ג. הכנסת קוראת לממשלה להגדיל את המשאבים הניתנים במישרין לילדים בסיכון ובמצוקה ואת המשאבים המערכתיים של משרד החינוך, משרד הרווחה והביטוח הלאומי המיועדים להבטיח את שלום הילד, בריאותו ורווחתו.
ד. הכנסת קוראת לממשלה לאשר הצעות חוק שיביאו לשיפור במצבם של ילדים ונוער. תודה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת שמואל הלפרט יציג הצעת סיכום של סיעת יהדות התורה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החלטה של סיעות ש"ס – יהדות התורה – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
ש"ס לא יכולה פעמיים.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני קיבלתי אישור – – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת שמואל הלפרט יציג את הצעת הסיכום, וחברי סיעת ש"ס יחליטו בינתיים אם הם אתו או לא.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אני מציג את ההצעה שהתקבלה על דעת סיעות ש"ס ויהדות התורה.
ההצעה כדלהלן: הכנסת מבקשת להחזיר את קצבאות הילדים לרמתן בשנת 2002, לפני חוק הלפרט. תודה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אפשר לחבר את שתי ההצעות ביחד.
אברהם הירשזון (קדימה):
אי-אפשר.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
זאת לא פעם ראשונה, חבר הכנסת זאב. כבר היו תקדימים, אפילו בכנסת הנוכחית, בהצבעות מהותיות. אדוני, לצורך הפרוטוקול, אתה הנציג הבכיר כאן של סיעת ש"ס, ואני שואל אותך – – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אין שום בעיה לחבר את שתי ההצעות ביחד.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אני לא שואל את דעתך המלומדת בנושא הזה. אתם עם הצעה א' או הצעה ב'?
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
העברנו את זה בצורה ברורה. אם יש החלטה שיכולה לאחד את כל הכנסת, יש שם משפט מפורש בעניין הזה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
זה לפני חוק הלפרט.
אברהם הירשזון (קדימה):
יש יושב-ראש קואליציה, תשאל אותו.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, עם כל הכבוד, אני קיבלתי – – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אם אפשר לאחד את שתי ההצעות.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
כרגע אי-אפשר. אנחנו עוברים להצבעה, אני מבקש תשובה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אנחנו עם יהדות התורה וש"ס.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
אין שום בעיה. אם כן, סדר ההצבעה הוא שאנחנו מצביעים קודם על הצעת סיכום של סיעות ש"ס ויהדות התורה, כפי שהוצגה למליאה על-ידי חבר הכנסת .
מי בעד, מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת שמואל הלפרט – 6
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת שמואל הלפרט נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 6, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת סיכום לדיון בנושא דוח המועצה הלאומית לשלום הילד של סיעות ש"ס ויהדות התורה אושרה על-ידי המליאה.
אנחנו עוברים להצעת סיכום של סיעות האיחוד הלאומי – מפד"ל, קדימה והליכוד. מי בעד, מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת זבולון אורלב – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת זבולון אורלב נתקבלה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
בעד – 10, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי גם הצעת סיכום הדיון בנושא דוח המועצה הלאומית לשלום הילד מטעם סיעות האיחוד הלאומי – מפד"ל, קדימה והליכוד אושרה על-ידי המליאה.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, מחר, יום רביעי, ט' בשבט התשס"ח, 16 בינואר, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:06.