דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ח'
ישיבה ש"ה
הישיבה השלוש-מאות-וחמש של הכנסת השש-עשרה
יום רביעי, כ' בכסלו התשס"ו (21 בדצמבר 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 10
מזכיר הכנסת אריה האן: 10
שאילתות בעל-פה 10
323. האגף הנעול במעון "נווה-מנשה" לאנשים עם פיגור שכלי 10
פנינה רוזנבלום (הליכוד): 10
סגן שר הרווחה אברהם רביץ: 11
פנינה רוזנבלום (הליכוד): 11
סגן שר הרווחה אברהם רביץ: 12
משולם נהרי (ש"ס): 12
החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות: 13
1. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005; 2. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 32), התשס"ו-2005, למעט סעיף 5(ד) לצו; 3. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ה-2005; 4. בצו היטלי סחר (היטל בטחה של יבוא להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ג-2003 (תיקון), התשס"ה-2005 13
שאילתות בעל-פה 15
324. יישום מפעל ההזנה 15
משולם נהרי (ש"ס): 15
שר התחבורה מאיר שטרית: 16
משולם נהרי (ש"ס): 16
יעקב מרגי (ש"ס): 16
שר התחבורה מאיר שטרית: 17
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ו-2005 19
הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ה-2005 19
הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6) (הגבלת פעילות מרפאות של תאגידים), התשס"ו-2005 20
נסים דהן (ש"ס): 20
שר התחבורה מאיר שטרית: 20
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד): 23
הצעת חוק הטבות לנפגעי פוליו, התשס"ו-2005 25
מזכיר הכנסת אריה האן: 25
מזכיר הכנסת אריה האן: 27
הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005 29
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 29
הצעת חוק הספרייה הלאומית, התשס"ו-2005 31
הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005 37
אבשלום וילן (מרצ-יחד): 37
הודעת היושב-ראש 40
הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005 40
דניאל בנלולו (הליכוד): 40
הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005 41
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 41
אילן ליבוביץ (שינוי): 42
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 45
לאה נס (הליכוד): 48
אילן ליבוביץ (שינוי): 49
הצעת חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005 49
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון): 49
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54), התשס"ו-2005 51
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון): 51
הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 2), התשס"ו-2005 53
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון): 53
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75) (מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2005 55
גלעד ארדן (הליכוד): 55
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 56
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (הגדרת זכאות), התשס"ו-2005 59
חיים אורון (מרצ-יחד): 59
יצחק כהן (ש"ס): 60
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005 62
רן כהן (מרצ-יחד): 62
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005; 64
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (הגדרות זכאות), התשס"ו-2005 64
מזכיר הכנסת אריה האן: 64
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005 68
הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 29) (עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ו-2005 69
גדעון סער (הליכוד): 69
משה גפני (דגל התורה): 71
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 78
נסים זאב (ש"ס): 78
רשף חן (שינוי): 80
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 81
אתי לבני (שינוי): 83
מזכיר הכנסת אריה האן: 84
הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ו-2005 89
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 89
מזכיר הכנסת אריה האן: 90
הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2005 94
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 94
ניסן סלומינסקי (מפד"ל): 97
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 56), התשס"ו-2005 97
גדעון סער (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 98
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005 100
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 100
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 104
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 104
הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2005 104
קולט אביטל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 105
שרת המשפטים ציפי לבני: 107
יוסף לפיד (שינוי): 109
עמיר פרץ (העבודה - מימד - עם אחד): 111
קולט אביטל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 115
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005 116
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 117
רשף חן (שינוי): 119
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 90), התשס"ו-2005 119
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 119
יוסי שריד (מרצ-יחד): 121
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 122
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 122
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2005 122
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 122
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 125
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 126
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8), התשס"ו-2005 126
אליעזר כהן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 126
לאה נס (הליכוד): 128
הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005 128
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 128
אתי לבני (שינוי): 130
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 34), התשס"ו-2005 131
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 131
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 133
חיים אורון (מרצ-יחד): 133
הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 13), התשס"ו-2005 133
אברהם פורז (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 133
ענבל גבריאלי (הליכוד): 135
עמיר פרץ (העבודה - מימד - עם אחד): 137
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31), התשס"ו-2005 138
(קריאה שנייה וקריאה שלישית) 138
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 138
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 32), התשס"ו-2005 139
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 139
הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 21) (חילופי מעבידים במפעל), התשס"ו-2005 143
שר האוצר אהוד אולמרט: 143
הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון), התשס"ו-2005 144
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 144
הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005 147
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 147
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 149
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 149
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 153
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 161
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005 163
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): 163
חיים אורון (מרצ-יחד): 163
הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון) (הרשות כתאגיד ציבורי), התשס"ו-2005 166
ענבל גבריאלי (הליכוד): 166
נסים זאב (ש"ס): 167
הצעת חוק המים (תיקון מס' 22) (חובת בדיקה ודיווח עצמיים), התשס"ו-2005 169
אהוד רצאבי (שינוי): 169
הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (אי-עמידה ביעדי איסוף) (הוראת שעה), התשס"ו-2005 171
נסים דהן (ש"ס): 171
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 20), התשס"ו-2005 173
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: 173
הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 5) (בידוד בעל חיים), התשס"ו-2005 174
אברהם פורז (שינוי): 174
נסים זאב (ש"ס): 175
הצעת חוק הדם הטבורי, התשס"ו-2005 177
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 177
הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005 178
שרת המשפטים ציפי לבני: 178
הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9) התשס"ו-2005 179
שרת המשפטים ציפי לבני: 179
הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ו-2005 181
רומן ברונפמן (מרצ-יחד): 181
הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני אדם, התשס"ו-2005 183
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 183
הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005 184
מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 184
חמישים-ושמונה שנה להחלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947 185
אילן שלגי (שינוי): 185
שאילתות ותשובות 189
1559. גביית אגרה עבור שידורים שאינם נקלטים 189
1569. שיטות הגבייה של אגרת רשות השידור 189
1589. שיטות הגבייה של אגרת רשות השידור 190
1603. שיטות הגבייה של אגרת רשות השידור 190
1687. שיטות הגבייה של אגרת רשות השידור 191
2044. תקציבים לשידורים בשפה הערבית 191
2219. שידור משחקי האולימפיאדה 192
2249. משלוח בקשות לתשלום אגרת טלוויזיה 193
2862. הפסקת תוכניות "אקדמיה באלף" ברשות השידור 193
2876. תשלום אגרת טלוויזיה בעבור מכשיר ללא טיונר 194
3383. הפעלת חברת "מילגם" על-ידי רשות השידור 194
3488. הליכי מינוי מנכ"ל לרשות השידור 196
3489. תשלום פיצויים על-ידי הרדיו 197
3205. סגירת תיק נגד שוטר במח"ש 197
3244. תקיפת דיינים 198
3265. החלטת מח"ש בעניין העמדת שוטר לדין 199
3266. עובדים סוציאליים ערבים בבתי-הדין לענייני משפחה 199
3267. תקציב מערכת בתי-המשפט ובתי-הדין 200
3268. אבטחת שופטים ודיינים 200
3290. אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות 201
3302. העמדה לדין של חשודים בזיוף תעודות כשרות 202
3303. חקירת שוטרים במחלקה לחקירות שוטרים 202
3361. התנהגות המשטרה במהלך אירועי המחאה נגד ההתנתקות 203
3591. המלצות דוח-ששון 204
2959. מעצר אזרח ללא יידוע משפחתו 204
2960. התנהגות שוטרים בעת דיון בבית-המשפט 205
2998. השתתפות המשטרה בגביית חובות של ההוצאה לפועל 206
3007. מעצר אזרח ללא יידוע משפחתו 207
3034. עבירות אלימות חמורות בחיפה 208
3061. הטיפול בעבירות ממניעים גזעניים 209
3084. חקירת זיוף המחאה 210
3100. הסעת עצורים ברכב "זינזנה" 211
3149. תהלוכה לזכר רוצחי תרפ"ט 212
3169. דוח הסניגוריה הציבורית בעניין בתי-הכלא 212
3185. תקיפת אנשים על-ידי כלבים 213
3186. התנאים בבית-המעצר במגרש-הרוסים בירושלים 214
3188. הסעת מפגינים שומרי מצוות בשבת 215
3189. זיוף תעודות כשרות 216
3221. דוח תנאי המעצר לשנת 2004 217
3222. תנאי לינת אסירים 217
3223. טיפול משטרת אופקים בתלונה על תקיפת ילד 218
3225. זימון תושבי מזרח-ירושלים לחקירה על-ידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים 218
3228. חקירת תלונה על הכאת תושב אשדוד 219
3229. יחס שוטרים כלפי מפגינים 219
3256. חקירת חשד לרשלנות בבריכת שחייה 220
3257. טיפול המשטרה בתקרית ברחוב סגור לתנועה בשבת בירושלים 221
3258. ידיעה על איומים של גורמים בעולם התחתון על זכייני מפעל הפיס 221
3259. תקציב רבנות המשטרה ורבנות שירות בתי-הסוהר 222
3261. יחס המשטרה לבני נוער מתנגדי תוכנית ההתנתקות 223
3262. כללי השחרור המינהלי 223
3263. תביעה נגד מאבטח שהשתמש בשוקר נגד מפגין 224
3264. טיפול המשטרה בתקרית בין מיסיונרים לבין מתנגדיהם בנתניה 224
3286. חקירת תלונות נגד רשות העתיקות וחברת "חוצה ישראל" 225
3287. חקירת זיופי הכשרים 226
3288. חקירת תלונות נגד נהג אוטובוס 227
3297. ריסוס צלבי קרס על בית-כנסת בקריית-גת 227
3299. הצתת בית-כנסת בירושלים 228
3300. תביעה נגד חשודים בפגיעה ברגשות דתיים 228
3309. מעצר תושב עזרייה 229
3312. טענות של אסירים בבתי-הכלא "שאטה" ו"איילון" 229
3327. יחס שוטרים למפגין ברמת-גן 230
3329. תקיפת שני צעירים מסח'נין 231
3330. דקירת תושב כפר עראבה למוות 232
3331. ניסיון לפגוע בפעוטה בבית-החולים "הדסה" בעין-כרם 232
3332. פרסומים על הרקע לתקיפת הנער במואסי 233
3345. האגף לשומרי מצוות בכלא "מעשיהו" 233
3347. מעצר-בית באמצעות אזיקים אלקטרוניים 234
3377. אלימות מורים כלפי תלמידים במגזר הערבי 235
3402. רישום מספרי רישוי של כלי רכב בהפגנות למען עצורים 235
3404. מופעי חשפנות לקטינים 236
3430. הטיפול בעצורי כפר-דרום 236
3433. תקיפת אנשים על-ידי כלבים 237
3434. ידיעה על אי-חקירת חשדות לשחיתות 238
3435. מעצר-בית באמצעות אזיקים אלקטרוניים 238
3457. ידיעה על שחרור מחבלת ממאסר 239
3483. תנאי לינת אסירים 239
3484. חקירת תלונות נגד נהג אוטובוס 240
3485. טענה על ניסיון חטיפה של תושב רהט 241
3486. חקירת חילול "הכותל הקטן" 241
3542. משמר אזרחי בניצן 242
3559. ידיעה על סחיטת עולים באופקים על-ידי כנופיית צ'צ'נים 242
3560. תגמול קצינים שהשתתפו בהתנתקות 243
3588. חקירת תלונה על חטיפת ילדה מטול-כרם 244
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
גבירותי ורבותי חברי הכנסת, היום יום רביעי, כ' בכסלו התשס"ו, 21 בחודש דצמבר 2005 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, שהיא הישיבה האחרונה מן המניין של כנסת ישראל, הכנסת השש-עשרה. תהיה עוד ישיבה אחת ביום הולדתה של הכנסת, בט"ו בשבט, שבה תוצג בפני חברי הכנסת טיוטת חוקה המוצעת על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט.
היום נקיים יום דיונים ארוך, אשר רובו יעסוק בגמר שלב בחקיקה או גמר חקיקה באופן שלם.
נפתח בהודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005; והצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
שאילתות בעל-פה
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מתכבד להזמין את סגן השר רביץ, שהוא שר הרווחה, על מנת להשיב על שאילתא בעל-פה שמספרה 323, מאת חברת הכנסת פנינה רוזנבלום, בנושא האגף הנעול במעון "נווה-מנשה" לאנשים עם פיגור שכלי.
חברת הכנסת רוזנבלום, את קוראת קודם את השאילתא כפי שהיא אושרה ומן הכתב. לאחר מכן ישיב לך השר, ואז תוכלי להרחיב את הדיבור, אם תרצי, ולשאול שאלות נוספות.
323. האגף הנעול במעון "נווה-מנשה" לאנשים עם פיגור שכלי
פנינה רוזנבלום (הליכוד):
האגף הנעול במעון "נווה-מנשה" מיועד לאבחון ולהסתכלות, למעצר אנשים עם פיגור שכלי שעברו עבירות פליליות ולמאסרם. ועדת בדיקה שהקים משרדך בעקבות תלונות על אלימות ופגיעה בדיירים המוגדרים חסרי ישע, חשפה ממצאים חמורים מאוד. המלצת הוועדה להשעות את רכז האגף טרם יושמה.
רצוני לשאול:
האם ייושמו המלצות הוועדה ויושעה רכז האגף, ואם כן – מתי?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כבוד השר היקר, בבקשה.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
זאת היתה השאילתא הראשונה ששאלה חברת הכנסת?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, היא כבר הספיקה לנאום שני נאומים.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אז היא לא צריכה לברך "שהחיינו" על השאילתא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין אדוני צריך לברכה בברכת "שהחיינו", שכן היא חיה וקיימת ונושמת וגם שואלת.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת פנינה רוזנבלום, אני מתכבד להשיב על השאילתא של חברת הכנסת.
ועדת הבדיקה לבדיקת האירועים החריגים באגף הנעול במעון "נווה-מנשה" לא המליצה על השעיית רכז האגף, כפי שהעלית בשאילתא שלך, ולכן גם אין מקום להגיב בעניין לוח הזמנים להשעיה.
שלשום קיימתי, בעקבות הדוח שקיבלנו מאותה ועדה שהזכרת, מפגש עם נציגי ארגון אקי"ם ועדכנתי אותם בצעדים שנקט וינקוט המשרד. ארגון אקי"ם מייצג, בין השאר, את משפחות החוסים, לכן מצאתי לנכון להזמין אותם ולעדכן אותם בפעילות המשרד.
המשרד החל ביישום המלצות ועדת הבדיקה. הטלתי על מנכ"ל המשרד לגבש תוכנית פעולה, כי הנושא טעון למידה לעומק - כיצד מטפלים באנשים בעלי פיגור שכלי שמהווים מכשול לחברים שלהם, שנמצאים אתם במעונות, ומה המקור ומה הדין ומה עומד מאחורי מאסר של אדם עם פיגור שכלי, מה זה אומר בשבילו. אין ספק שאנחנו לא מדברים על ענישה, אלא אוסרים מסיבות אחרות, והמשרד מקדיש לעניין הזה מחשבה רבה.
כבר ביולי 2005 הוגשה תלונה למשטרת ישראל על מקרה מאותו סוג של המקרים שקרו לאחרונה, כדי שהמשטרה תבדוק את האירועים. עדיין לא קיבלנו ממצאים מן המשטרה, אף שביקשנו שהיא תיתן לעניין הזה דחיפות רבה יותר מאשר למקרה רגיל המובא לפניהם, בגלל הנסיבות. העברנו את כל החומר לאגף החקירות בנציבות שירות המדינה. עדיין לא קיבלנו תשובות. אבל אני יכול לומר שהגענו להסכם עם האיש המדובר, שהוטלו עליו האשמות, והאיש בשלב זה, בהסכם ג'נטלמני אתנו, נמצא בחופשה כדי להרגיע את הרוחות. במהלך החופשה שלו אנחנו נמשיך בבדיקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, גברתי, שאלה נוספת.
פנינה רוזנבלום (הליכוד):
על דבר אחד לא קיבלתי תשובה. היו שם עבירות מין חמורות, ומדובר באנשים שעובדים. זאת אומרת, אלה לא עבירות מין שעשו החוסים, אלא צוות העובדים. אני חושבת שאלה עבירות חמורות מאוד. אני חושבת שצריכה להיות שם חקירה הרבה יותר רחבה ויותר רצינית. צריך כן למצוא את האשם, וזו לא בעיה למצוא את האשם, כי מהר מאוד אפשר לגלות מי אחראי לאלימות הנוראית הזאת. אני רוצה שיטפלו בזה בצורה הרבה יותר יסודית, ואולי אפילו יכניסו את המשטרה לעניין.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
חברת הכנסת, אולי לא האזנת מספיק, כי אכן כן נתתי תשובה והתייחסות להצעות שלך, שהן הצעות במקומן, ומשום כך הכנסנו את המשטרה לסוגיה הזאת, והמשטרה בודקת וחוקרת. עם כל חומרת המעשים, אנחנו לא יכולים להיות אינסטנציה שתחליט, תחקור, תבדוק ותפסוק שעובד מסוים עשה מעשה מסוים כאשר הוא מכחיש ואותה ועדת חקירה שמונתה על-ידינו לבדוק את זה מבחינתנו לא מצביעה עליו באופן חד-משמעי שאכן הוא אשם ויש להשעותו. לכן הכנסנו לעניין גם את המשטרה וגם את נציבות שירות המדינה, וגם הגענו אתו להסכם ג'נטלמני שהוא יהיה עכשיו בחופשה. הוא אכן נמצא כיום בחופשה, כדי שהבדיקה תהיה באווירה אופטימלית ונוכל להגיע לחקר האמת מהר כל האפשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה לכבוד השר, סגן השר רביץ, שהוא שר הרווחה. אני מודה לחברת הכנסת פנינה רוזנבלום, שידה רב לה ובשבוע ראשון לפעילותה בכנסת נאמה שני נאומים והגישה שאילתא בעל-פה, שאושרה. חבר כנסת יכול להגיש רק שתי שאילתות במושב, והנה את כבר בשעות הראשונות הגשת שאילתא אחת.
חברי ש"ס, חבר הכנסת נהרי וחבר הכנסת דהן, חבר הכנסת אזולאי הגיש שאילתא בעל-פה חשובה ביותר בנושא אבטחת שופטים, ומטעמים אישיים הוא לא יכול להשמיע אותה ולשמוע את התשובה. שרת המשפטים תעביר לו את התשובה בכתב, והוא יוכל לפרסמה, כי מדובר כמובן בשאילתא בעל-פה. אין לנו פרוצדורה אחרת. אומנם השאילתא של חבר הכנסת אזולאי חשובה לכל הסיעה וגם לבית, אבל היא שאילתא של חבר הכנסת עצמו, כי היא ניתנת על מכסה של חברי הכנסת.
נסים דהן (ש"ס):
השרה בכלל לא הגיעה לענות.
היו"ר ראובן ריבלין:
השרה היתה מוכנה לבוא וגם התכוונה לבוא, ואז הודיעה לה המזכירות שנבצר מחבר הכנסת אזולאי לשאול את השאילתא, והיא תענה לו עליה בכתב.
חבר הכנסת נהרי, אני רוצה להזמין אותך לקרוא את השאילתא שלך, אבל אין מי שישיב פה, וזה דבר שהוא לא ראוי, כי השר הוא ראש הממשלה. אבל יש שר מטעמו, שהוא השר המקשר, והוא היה צריך להשיב במקומו, ולצערי הרב הוא לא נמצא פה. אם יופיע, נוכל לבקש ממנו להשיב על השאילתא במועד מאוחר יותר. אני יכול רק לאשר את השאילתא ואחר כך לברר מדוע השר לא הגיע, אבל אני לא יכול לענות במקומו.
משולם נהרי (ש"ס):
אין משיב נפש.
היו"ר ראובן ריבלין:
השאילתא נגעה ביישום מפעל ההזנה, נושא שהוא חשוב ביותר לכולם. אתה יכול לתאר את השאילתא בעל-פה, כדי שאנשים יבינו על מה מדובר.
משולם נהרי (ש"ס):
אבל זה לא מייתר את השאלה כשהשר יהיה נוכח?
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי שלא.
משולם נהרי (ש"ס):
לקרוא את השאלה או לומר דברים בנושא?
היו"ר ראובן ריבלין:
רק לומר דברים בנושא, מה היתה כוונת השאילתא שלך.
משולם נהרי (ש"ס):
מפעל ההזנה הוא מפעל חשוב ביותר וראוי, והוא צורך השעה, במיוחד בתקופה שהנפגעים הם השכבות החלשות ובעיקר התלמידים הרכים, הדבר היקר ביותר לכולנו. דא עקא, שמה שהחל בקול רעש גדול הסתיים בקול דממה דקה. המפעל הזה לא מיושם, אף שמנסים לתאר את ההצלחות הגדולות. בפועל זה כישלון טוטלי.
המצער ביותר, אדוני היושב-ראש, הוא המצב שנחשפנו לו לפני שבוע בכתבה בטלוויזיה. ראינו תלמידים בכיתה שאוכלים ארוחה חמה, ולידם, באותה כיתה, בשכנות, יושבים תלמידים שאין להם אוכל, שלא שפר גורלם כמו ילדים אחרים שהביאו לפחות כריך מהבית, אלא ישבו, שילבו ידיים וראו איך החברים שלהם אוכלים את הארוחה החמה. שאלו ילד אחד: מה אתה מרגיש? והוא אמר: זה מגרה. אנחנו לא יכולים להיות אטומים, אנחנו לא יכולים להיות ערלי-לב, במיוחד כאשר מדובר בילדים שלנו. אם את זה אנחנו לא פותרים, אם את זה אנחנו לא עושים, אז שליחים של מי אנו?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת נהרי. כמובן, כאשר יגיע השר הוא ישיב תשובה.
החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות:
1. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 7),
התשס"ו-2005; 2. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 32), התשס"ו-2005, למעט סעיף 5(ד) לצו; 3. בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ה-2005; 4. בצו היטלי סחר (היטל בטחה של יבוא להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ג-2003 (תיקון), התשס"ה-2005
[נספחות.]
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, לפנינו ארבע החלטות של ועדת הכספים, שהן החלטות בעניין צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005; השני הוא צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 32), התשס"ו-2005, למעט סעיף 5(ד) לצו; השלישי הוא צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ה-2005; הרביעי הוא צו היטלי סחר (היטל בטחה של יבוא להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ג-2003 (תיקון), התשס"ה-2005.
האם להצביע על כל אחת מההחלטות בנפרד?
חיים אורון (מרצ-יחד):
כל צו בנפרד.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, הצווים לפניכם. הצווים הם לא של הממשלה, אלא הם החלטות של ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצווים.
הצו הראשון הוא צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 1
בעד ההחלטה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחלטה בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 7),
התשס"ו-2005, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצו הראשון התקבל.
אני עובר להצבעה על הצו השני, צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 32), התשס"ו-2005, למעט סעיף 5(ד) לצו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 2
בעד ההחלטה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחלטה בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 32),
התשס"ו-2005, למעט סעיף 5(ד) לצו, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שגם צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 32), התשס"ו-2005, למעט סעיף 5(ד) לצו, עבר על-פי החלטת הכנסת.
אנחנו עוברים לצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד ההחלטה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחלטה בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 31),
התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שגם צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ה-2005, עבר בהצבעת הכנסת.
אנחנו פונים להצבעה האחרונה המדברת על צו היטלי סחר (היטל בטחה של יבוא להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ג-2003 (תיקון), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד ההחלטה – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחלטה בדבר צו היטלי סחר (היטל בטחה של יבוא להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ג-2003 (תיקון), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שגם הצו הזה עבר.
שאילתות בעל-פה
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים לשאילתות בעל-פה. כבוד השר - האם אדוני יוכל לענות? חבר הכנסת נהרי, נא להקריא את השאילתא וכבוד השר ישיב. בבקשה, חבר הכנסת נהרי. השר לא איחר, כי היתה צריכה להיות עוד שאילתא והוא חישב את הזמן בהתאם לשאילתא, ובאשמתנו לא נשמעה השאילתא.
324. יישום מפעל ההזנה
משולם נהרי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, לאחרונה דווח על ליקויים ביישום מפעל ההזנה, כגון אי-העברה של תקציבים ומניעת ארוחות מתלמידים עקב אי-תשלום.
רצוני לשאול:
1. האם הוקטנה השתתפות משרדך במפעל, ואם כן - בכמה?
2. כמה תלמידים אינם נהנים מהמפעל בגלל אי-תשלום?
3. האם יחויבו רשויות לשתף במפעל תלמידים שהוריהם לא שילמו?
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר ישיב.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להשיב על השאלה של חבר הכנסת משולם נהרי.
1. השתתפות משרד החינוך לא הוקטנה, אלא להיפך. בשנת תשס"ו הוגדל הסבסוד של הממשלה ושל קרן רש"י ליישובים בחתך סוציו-אקונומי נמוך. הדבר נעשה באמצעות מתן "מענק הצטרפות", המקטין את היקפי השתתפות הרשויות וההורים ביישובים אלה.
יש קבוצה של רשויות שטרם הצטרפו למפעל ההזנה למרות מתן מענקי ההצטרפות שנועדו להרחיב את מעגל ההשתתפות בפרויקט כאמור.
2. במסגרת צו יום לימודים ארוך מוזנים כיום כ-160,000 תלמידים. כרגע מתנהל משא-ומתן עם הרשויות המקומיות השונות על מנת להחיל את הפרויקט על 90,000 תלמידים נוספים.
3. על-פי הסכם שנקבע מראש בין עמותת "תפנית וחינוך" לבין הרשויות, סוכם כי בכל מקרה לא יהיה מצב שילדים שאינם מסוגלים לשלם עבור ההשתתפות בתוכנית יישארו רעבים. במקרים שבהם משפחותיהם של הילדים אינן יכולות לשלם, הרשויות המקומיות משלמות במקומן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נהרי, האם אדוני רוצה לשאול שאלה נוספת? חבר הכנסת נהרי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת מרגי.
משולם נהרי (ש"ס):
אדוני השר, אני לא יודע אם לצחוק או לבכות. אני לא יודע, אני אומר לך את האמת. אני מצד אחד מעריך אותך, אני יודע שהובלת את חוק יום חינוך ארוך כדי שגם לילדים האלה תהיה ארוחה חמה, והנה, אתה מצייר לנו גן-עדן, אבל זה גן-עדן של שוטים. הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו. בוועדת החינוך אני מקבל את הנתונים. אני שומע על ההקטנה של השתתפות המדינה במפעל ההזנה. אני שומע את הרשויות שאומרות: לא נשתתף, כי אין לנו כסף. אני נפגש ברשויות, אני פונה לרשויות – והן לא משתתפות.
כל עם ישראל צפה לפני שבוע בכיתה שבה חלק מהילדים אוכלים וחלק מהילדים לא אוכלים. איך אתה יכול לומר שזה עדיין הולך ועולה, הולך ומתפתח? שקר וכזב. יש נתונים רשמיים שמלמדים על ירידה דרסטית בביצוע של מפעל ההזנה. אני שואל: עד מתי יהיה זה לנו למוקש?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, מכובדי כבוד השר, לא אחת קראנו בעיתונים שראשי רשויות שמתמודדים עם מצוקות קשות בכל תחום הפעילות שלהם לא מצליחים להרים את נטל מפעל ההזנה. ולכן, גם אם אותם הורים היו יכולים לשלם בעבור ההשתתפות במפעל ההזנה, הרשויות המקומיות תוקעות את זה, לא רוצות להרים את הכפפה, ולא מקיימות את מפעל ההזנה. אודה לשר אם יוכל להתייחס לזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כבוד השר ישיב. חבר הכנסת יצחק כהן, ידידך חבר הכנסת נהרי, מסיעתך, שאל שאילתא. נתתי שאלה נוספת לחבר הכנסת מרגי, אבל אנחנו כבר קבענו מראש מי ישיב.
שר התחבורה מאיר שטרית:
ידידי, חבר הכנסת נהרי, עם כל הכבוד, אני יכול להגיד לך – מצילום בטלוויזיה שמחפש את האקסטרווגנט ואת התקרית היחידה - - -
משולם נהרי (ש"ס):
אני פניתי לרשויות - - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
או, סלח לי. אני לא הפרעתי לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נהרי, כרגע השר עונה לך.
שר התחבורה מאיר שטרית:
מתקרית שמשודרת בטלוויזיה, שמחפשים בה את הבולט ואת החריג, אל תסיק מסקנות. מה שאני מביא לך אלה נתונים - - -
משולם נהרי (ש"ס):
יש לי נתונים - - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
אבל עם כל הכבוד לנתונים מוועדת הכנסת - אני מביא לך נתוני אמת של הממשלה.
משולם נהרי (ש"ס):
- - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
עובדה היא, מה לעשות - למה אתה מפריע לי?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נהרי, איזה מין פרוצדורה זו?
שר התחבורה מאיר שטרית:
העובדה היא שתקציב ההזנה לבתי-הספר עלה השנה ולא ירד, בניגוד למה שאתה אומר. מה לעשות שיש רשויות, באמת, עם בעיות. לכן הגיעה הממשלה לסיכום עם עמותת "תפנית וחינוך", שגם ילדים שלא יכולים לשלם, ישלמו במקומם. ואם קרתה תקרית כזאת - היא תיפתר. למה אתה לא מברך על מה שכבר נעשה? הרי הממשלה הזאת, עם כל הכבוד, חבר הכנסת נהרי - הממשלה הזאת התחילה את מפעל ההזנה, לא ממשלה אחרת. אנחנו התחלנו את מפעל ההזנה. באמצעותו אוכלים היום 160,000 ילדים, ואני מקווה שנגדיל את המספר עוד ב-90,000. אני חושב שצריך לברך על כך את הממשלה גם אם בדרך - -
משולם נהרי (ש"ס):
אני אתן לך את הנתונים - - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
אתה מפריע לי עוד הפעם. - - עדיין יש תקלות ובעיות. אני בטוח שיש תקלות ובעיות, כמו שאתה אומר. יש רשות שאין לה כסף, יש ילדים שאולי ההורים שלהם לא יכולים לשלם. על אלה צריך להתגבר. אני, כמובן, נגד זה שילד לא יוכל לאכול כיוון שלהורים שלו אין כסף לשלם. ואם הילד הזה במצב הזה, אני אומר לך שחובתה של הרשות המקומית לדאוג לכך שיהיה תקציב למימון. איך? - אפילו על חשבון גבייה מהורים שכן יכולים. מה קרה? אתה רוצה להגיד לי שזה בלתי ניתן להיעשות? אני לא מקבל את זה. התשלום שההורים משלמים הוא מזערי. מי שלא יכול לעמוד בזה - חובתה של הרשות המקומית למצוא לכך מקור אחר.
הממשלה, בינתיים, הגיעה לסיכום עם עמותת "תפנית וחינוך", למימון החלק החסר. לכן, אדוני היושב-ראש, נראה לי שמפעל ההזנה הולך וצובר תאוצה. מאות ועשרות אלפי ילדים אוכלים במסגרת מפעל ההזנה, והממשלה, חבר הכנסת נהרי, תמשיך לחזק את מפעל ההזנה ולהרחיב אותו ברחבי הארץ, עם חוק יום חינוך ארוך.
משולם נהרי (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נהרי. חבר הכנסת נהרי, יש עיתונות בחוץ, טלוויזיות. תלך ותטען את טענותיך. הפרוצדורה שהועמדה לרשותך היא לשאול שאילתא בעל-פה. השר משיב - אתה שואל שאלה נוספת. עכשיו הציבור ישפוט אם אתה צודק או השר צודק.
משולם נהרי (ש"ס):
באמת ישפוט. זה ייקח הרבה זמן. הוא ישפוט בעוד 90 יום, אי-אפשר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק. אם הציבור ישפוט - הוא יעשה את זה בבחירות. הציבור ישפוט אם אתה צודק או השר צודק.
משולם נהרי (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל, חבר הכנסת נהרי, עכשיו אתה כועס, על מה? אתה הגשת שאילתא, אישרנו לך. הוא שמע אותך, חבר הכנסת מרגי, וענה לחבר הכנסת נהרי. שמעתי. גם בעניין הזה הציבור ישפוט. תודה רבה לחבר הכנסת נהרי על שהואיל בטובו לחכות עד שהשר יגיע להשיב, ואני מברך אותו על השאילתא.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ו-2005
["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 27298.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעות על חוקים שנותר בהם רק להצביע.
אני מבקש להתחיל בהצעת חוק עבודת נשים, שהיא הצעה ממשלתית. רבותי חברי הכנסת - הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37). כדי לרענן את זיכרונכם - מוצע לערוך תיקונים מקיפים בחוק עבודת נשים, לקבוע הוראות העוסקות בזכאות לחופשת לידה, בזכאות להיעדרות מעבודה, בהגבלת פיטורים, באיסור פגיעה בהיקף משרה, בסמכות פיקוח, בהוראות העונשין, בקביעת זכות לסעדים אזרחיים מכוח החוק.
רבותי, חברי הכנסת, נא להצביע בקריאה ראשונה – מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 14
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37) עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות על מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית. על חוק זה יהיה ניתן להחיל דין רציפות בכנסת השבע-עשרה.
הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ה-2005
["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 27303.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, חברי הכנסת. הצעת חוק אוויר נקי, התשס"ו-2005, של חבר הכנסת עמרי שרון וחבר הכנסת גפני, ועוד קבוצת חברים - קריאה ראשונה. נא להצביע – מי בעד, מי נגד?
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד - 1
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ה-2005, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן - 17 בעד, בהתנגדות השר, בלי נמנעים. אני קובע שהצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005, עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית, שתיעשה, כנראה, אם החוק יקבל דין רציפות, בכנסת השבע-עשרה. שכן, היום הוא לא יעבור בקריאה שנייה ושלישית.
חבר הכנסת ברכה ביקש ממני להוסיף את קולו - ואינני מוסיף אותו, אבל זה נרשם בפרוטוקול. גם חברי הכנסת טל, אלון, יאיר פרץ - כולם רוצים, אבל צריכים לבוא בזמן להצביע.
הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6)
(הגבלת פעילות מרפאות של תאגידים), התשס"ו-2005
["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 27295.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, הלאה. אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6).
נסים דהן (ש"ס):
החוק הזה לא חוקי - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אז תצביעו נגד. אני אתמול הבהרתי - - -
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת - - -
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן. אתם לא יכולים לבוא היום - הסברתי אתמול, בצורה הברורה ביותר, מה היו הדילמות.
שר התחבורה מאיר שטרית:
חבר הכנסת דהן.
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה. בבקשה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אני ביקשתי את רשות הדיבור, מכיוון שהכנתי את הצעת החוק לפני 15 שנה. החוק מאפשר פתיחת מרפאות שיניים ציבוריות, והדבר גרם ירידה דרסטית במחירים של טיפולי השיניים לאוכלוסיות העניות. לצערי הרב, בגלל אינטרסים של רופאי השיניים, הפעילו פה לובי במטרה להפיל את החוק הזה ולגרום נזק חמור ביותר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לבטל את החוק.
שר התחבורה מאיר שטרית:
לבטל את החוק - לגרום נזק חמור ביותר לאוכלוסיות החלשות במדינה, שייאלצו מחדש ללכת לרופאי שיניים פרטיים ולשלם מחירים שהיו בשמים.
גלעד ארדן (הליכוד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, כדי לעשות צדק – השר שטרית ביקש לדבר לפני. חבר הכנסת אדלשטיין ידבר גם הוא, ונצביע. אתמול הסברתי שלפי הייעוץ המשפטי החוק סובל מפגמים מבחינת היותו חוק לא חוקתי. היזמים, כשהם מגובים בשני פרופסורים, שהם גם חברי כנסת, קובעים שהסטייה היא מידתית וגם ראויה. אני לא רוצה אלא להביא את זה לפני הכנסת. הדברים יובאו לוועדה שתדון בכך, או לממשלה שתצטרך להתייחס להצעת החוק שיוחל עליה דין הרציפות בכנסת הבאה. הצעת החוק לא תעבור בשלוש הקריאות פה, ואני לא מעכב חקיקה כאשר יש טעם שהכנסת תכריע.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להסביר את ההיגיון שבעניין מעבר לעניין החוקתי. אני רוצה להסביר לחברי הכנסת שלא היו כאן לפני 15 שנה, כשהצעתי את החוק, מה היה ההיגיון ולמה הכנסת הצביעה עליו פה-אחד. הרי מה הרעיון? כשרופא שיניים מפעיל מרפאה פרטית, הוא יכול לעבוד x שעות ביום ולא יותר. מה עשו התאגידים הפרטיים, לרבות, אגב, "שורש", "כתר", "הילה", שבעקבות זה פתחו מרפאות? הם מפעילים מרפאה, עם כמה רופאי שיניים - לפעמים שישה, שבעה, עשרה רופאי שיניים, שעובדים על הכיסאות שמופעלים בשלוש משמרות. הם מפעילים שישה רופאי שיניים בכל משמרת, וכך מועסקים יותר רופאי שיניים. על אותו כיסא עובדים במקום שמונה שעות - 20 שעות. זה מוריד את התקורות בצורה דרסטית. לכן הם יכולים להציע מחירים יותר נמוכים לאוכלוסיות החלשות.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, אני רוצה שתתייחס לנקודה אחת שהועלתה אתמול בדיון.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אבל אני אסיים קודם את הנקודה הזאת - הדבר הזה נבדק על-ידינו אז. הפעלת מרפאות השיניים הפרטיות הללו הורידה את התעריפים בארץ בצורה דרסטית. הם ירדו לא רק אצלם במרפאות, אלא רופאי השיניים נאלצו להוריד את המחירים. עכשיו, חברים – אני מבין. אני מבין את האינטרס של רופאי השיניים. אין לי טענה נגדם. גם אז הם נאבקו בכל הכוח. אבל, חברים, אתם תיתנו יד לפגוע באוכלוסיות החלשות? החוק הזה, אני אומר לכם, יפגע באוכלוסיות החלשות. הם יקבלו פחות טיפולי שיניים.
הדבר השני, אדוני היושב-ראש, הוא העניין החוקתי. החוק הזה פוגע בחופש העיסוק. משרד המשפטים מתנגד, היועץ המשפטי לממשלה מתנגד, הממשלה מתנגדת - -
היו"ר ראובן ריבלין:
וגם בשוויון. גם בחוק השוויון.
שר התחבורה מאיר שטרית:
- - והעמותות שדואגות לעניים, גם הן מתנגדות. לכן, אדוני, אני קורא לחברי הכנסת להצביע נגד החוק הרע הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני, רק דבר אחד עלה פה שהביא אותי להעלאת הנושא לקריאה הראשונה. אני אצביע, כנראה, עם אדוני. אני אומר לך רק – הטענה הנטענת היא, שהיום יש ריפוי שיניים שאינו ראוי. התאגידים יצרו מצב שהייעוץ המשפטי שלי הפנה את תשומת לבי לכך שהוא בלתי אפשרי על-פי החוק, שבו טכנאים או אנשים בלתי מיומנים מטפלים בשיניהם של אזרחי ישראל ומסכנים את בריאותם. זה מנוגד לחוק.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני אענה - אם אני לא טועה, בתקנות של החוק, שהן ת"פ משרד הבריאות, נקבע שרופא שמעסיק מי שאיננו מוסמך לכך עושה עבירה פלילית ויכול לאבד את רשיונו. מי מפריע למשרד הבריאות לפקח על כל מרפאה? ואני, כמוך, חושב שאם מישהו לא מוסמך מטפל בשיניים של מישהו, צריך לשלול את הרשיון של כל המרפאה, בלי רחמים.
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, אני רוצה לחזק אותך: יש בידי דוח האומר שהתופעה הולכת ופוחתת וכמעט שאינה קיימת עוד.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, שמי שטיפל עד היום - לצערי, יש גם רופאי שיניים - -
נסים זאב (ש"ס):
- - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
- - שגורמים נזקים. לא רק אלה שאינם רופאי שיניים. אז כל אחד נותן את הדין, יש לו אחריות לכך.
לכן, חברי הכנסת, אני קורא לכם להצביע נגד החוק הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב. אינני יכול לקרוא אותך לסדר פעם אחת על דעה זו, ואחר כך לקרוא אותך לסדר כשאתה צועק על דעה הפוכה. זה דבר שמבלבל אפילו אותי.
בבקשה, חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אחד מיוזמי החוק, עם חבר הכנסת אילן ליבוביץ. אחר כך אנחנו עוברים להצבעה. תכריע הכנסת. לאחר מכן יכריע הציבור על הכרעת הכנסת ויקבע מי צדק ומי לא.
נסים דהן (ש"ס):
ואחר כך בית-המשפט יכריע.
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני ביקשתי להשיב בשם המציעים הרבים, כפי שציינת, על הטענות ששמענו כאן, כי אם יש אפילו 100 איש שעוקבים אחרי הדיון הזה, אני לא יכול להשאיר אותם עם רושם מוטעה.
אדוני היושב-ראש, מכיוון שאנחנו מתקרבים לבחירות, אני רוצה לאחל הצלחה לכל חברי הכנסת שנמצאים כאן, וגם לומר – שיכול להיות מצב ש-118 חברי הכנסת שיושבים באולם הזה, יחזרו ויתפסו את המקום שלהם, ויצליח גם שר התחבורה דהיום, מאיר שטרית, ויבקש להיות שר המשפטים בממשלה הבאה, ואחרי ההתייעצות – ואנחנו יודעים איפה תהיה ההתייעצות - גם יאשרו לו את המינוי הזה, ויהיה מאיר שטרית שר המשפטים.
אלא מה? התאכזר הגורל לשני חברי כנסת - אילן ליבוביץ ויולי אדלשטיין - והם לא חזרו להיות חברי הכנסת, לא נבחרו מחדש. אבל אל דאגה, לא צריך לרחם עלינו. אנחנו חיש מהר נתכנס, אני ואילן ליבוביץ, ונחשוב מה לעשות. ואני אגיד לו: תשמע, יש שר משפטים מעולה, שדואג לחופש העיסוק. יש לי רעיון עסקי מעולה. אנחנו נלך להנהלת "מגדלי עזריאלי", נשכור שם משרדים מכובדים, ונתלה שלט על הדלת: "ליבוביץ-אדלשטיין - שירותי ייעוץ וייצוג משפטי". ופתאום, אביר חופש העיסוק, שר המשפטים מאיר שטרית, לא יסתפק בלסגור לנו את העסק, אלא גם - אני לא יודע אם יעמוד לו כוחו - יכניס אותנו מאחורי סורג ובריח. ואנחנו נברח כל עוד נפשנו בנו וננסה לפתוח משרד רואי חשבון. אלא מה? גם כאן חופש העיסוק לא תופס. אנחנו לא נתייאש, ואני אגיד לו: אילן, אין בעיה, יש תחום אחד שלא מעניין אף אחד, וזה בריאות הציבור - רפואה, רפואה פלסטית, רוקחות, סטומטולוגיה, שם אפשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
הדוגמה היא דוגמה אחרת. אם אני עורך-דין רובי ריבלין ושם שלט, ובא אדלשטיין שהוא גדול בתורה אבל הוא לא עורך-דין ומתיימר להיות עורך-דין, זה דבר שהוא בגדר עבירה על החוק.
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד):
נכון, אבל גם אעסיק עשרה עורכי-דין שכולם בעלי רשיון, והמשרד יהיה ליבוביץ-אדלשטיין, תאמין לי ששר המשפטים, אביר חופש העיסוק, ידע מה לעשות אתנו ואיך לטפל בנו. ברפואה זה לא תופס. לכן, נפתח תאגיד מרפאות "ליבוביץ-אדלשטיין - שיניים בריאות לכל החיים", נעסיק שם את מי שנעסיק שם, אנשים מוסמכים, ולא נתבטל. לליבוביץ נקנה ספידומטר, והוא יעמוד ליד כל רופא שיניים שמטפל בפציינט ויגיד לו: תשמע דוקטור, אתה כבר 25 דקות מחפש אצלו משהו בפה, אין לי כל הזמן שבעולם, אני לא בכנסת. תעיף אותו, תעבור לפציינט הבא, אין זמן, צריכים להרוויח.
גם אני לא אתבטל, חברי הכנסת. אני כל בוקר אלך לארון עם הציוד ועם החומרים וחשבוניות המס ואגיד: הי, מה קורה פה? עוד פעם הוצאתם 1,000 שקל על חומרים וציוד? צריכים לחסוך, תקנו יד שנייה, תקנו בכפרים, מה קרה לכם? אני לא מבין, יש פה כמה שמחייכים. זה מאוד עצוב מה שאני מספר, זה בכלל לא מבדח.
חברי הכנסת, אני שואל אתכם, אם הכול בסדר בתחום הרפואה ולא צריך שינויים, למה ד"ר אפרים סנה, שר הבריאות לשעבר, חתום על החוק, תומך בחוק ומשתתף בכל הדיונים? הוא כנראה לא מבין כלום ברפואה, זאת הסיבה היחידה. למה חבר הכנסת זחאלקה, שהוא רוקח בהכשרתו, בא לכל דיון ביוזמתו – לא שוחחתי אתו מלה בעניין החוק - ומספר מה קורה בתחום הרוקחות בגלל כל הסיפורים האלה? למה פרופסור אריה אלדד, מומחה לכירורגיה פלסטית, בא מיוזמתו – ולא שוחחתי אתו מלה על החוק הזה - ומספר מה עשה לכירורגיה הפלסטית העניין הזה של אנשים שאין להם שום עניין ברפואה, אבל השקיעו ועושים כסף. לכן, חברי חברי הכנסת, זה הזמן לעשות קצת סדר בבלגן, וזה קשה.
מלה אחרונה. אנחנו שומעים פעם אחר פעם את האגדה הזאת על הטיפול בשכבות החלשות. אז תסתכלו לי בעיניים, חברי הכנסת. ביומיים האחרונים עשרות מכם זכו לטלפון או לשיחה מלוביסטים. אני רוצה לשאול אתכם, הלוביסטים עושים את זה בהתנדבות? הם עושים את זה בתשלום של מישהו.
אומרים לי: רגע, אתה סופר רווחים של אחרים? נעשית סוציאליסט? לא, אבל אני מציע לכם נוסחה מתמטית פשוטה כדי לענות על השאלה מאיפה הרווחים והכסף לשלם ללוביסטים. הנוסחה המתמטית הפשוטה היא ההפרש בין מה שאזרח ישראלי, אברמוביץ, בוזגלו או מוסטפא, שילם במרפאה הזאת לבין העלות האמיתית, שכר הרופא וכל הדברים האלה. כל השאר זה אותו רווח שמכניס כסף יפה לכיסים של כמה, וגם מאפשר לאנשים להסתובב כאן ולספר לכם כל מיני סיפורי סבתא.
חברי הכנסת, בואו לא ניקח את האגדות האלה ברצינות. בין בריאות הציבור לבין רווחים של כמה אנשים, חשובים ככל שיהיו, אני יודע שאני בוחר בבריאות הציבור, ואני בטוח ששאר חברי הכנסת יבחרו בבריאות הציבור. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אדלשטיין. ראינו פה דוגמה של שני חברי כנסת טובים, מעולים, המסבירים את עמדותיהם, ועכשיו עת להכריע. בניגוד למקומות אחרים, זה המקום היחיד שבו מכריעים. אנחנו נכריע כרגע אם אנחנו מעבירים זאת בקריאה ראשונה, או שמא מפילים את החוק, בהתחשב בכל הדברים שהביאו בפנינו.
אני מעלה את הצעת החוק להצבעה. רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6) (הגבלת פעילות מרפאות של תאגידים), התשס"ו-2005 - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 38
נגד - 22
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6) (הגבלת פעילות
מרפאות של תאגידים), התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
38 בעד, 22 נגד, אחד נמנע. אף שהצבעתי נגד, החוק עובר בקריאה ראשונה, והוא יועבר בכנסת הבאה לשאלת הכנסת אם היא מחילה דין רציפות, שכן אם כך ייעשה, יועבר הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות על מנת להכינו לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
ועדת הכספים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם כך, ועדת הכנסת תכריע בכנסת השבע-עשרה. לא, חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת הכנסת, ועדת הבריאות הכינה את זה לקריאה ראשונה. זה יועבר לוועדת הבריאות ולא לוועדת הכנסת. תודה רבה, עד כאן סעיף זה.
הצעת חוק הטבות לנפגעי פוליו, התשס"ו-2005
["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 27295.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק הטבות לנפגעי פוליו. ההצעה עומדת לקריאה ראשונה, ואם היא תעבור יוכל לחול עליה דין הרציפות בכנסת הבאה. החוק הוא חוק תקציבי, ולכן דרושה להעברתו תמיכה של 51 חברי הכנסת.
רבותי, נתבקשתי לקיים הצבעה שמית. נא להצביע על חוק הפוליו. אדוני המזכיר, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - בעד
רוחמה אברהם - בעד
יולי-יואל אדלשטיין - בעד
יעקב אדרי - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - אינו נוכח
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - בעד
אורי אריאל - אינו נוכח
זאב בוים - בעד
נעמי בלומנטל - בעד
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
שלמה בניזרי - אינו נוכח
דניאל בנלולו - בעד
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
רוני בר-און - אינו נוכח
רומן ברונפמן - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
ויקטור בריילובסקי - בעד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - אינה נוכחת
אראלה גולן - בעד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - בעד
משה גפני - בעד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
נסים דהן - בעד
חמי דורון - בעד
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - אינו נוכח
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - בעד
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - בעד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - בעד
סאלח טריף - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - בעד
שאול יהלום - אינו נוכח
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - בעד
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - בעד
אילנה כהן - בעד
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - בעד
משה כחלון - בעד
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - בעד
אתי לבני - בעד
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - בעד
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - בעד
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - בעד
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - בעד
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - אינה נוכחת
ניסן סלומינסקי - אינו נוכח
אפרים סנה - בעד
גדעון סער - אינו נוכח
גדעון עזרא - אינו נוכח
מל פולישוק-בלוך - בעד
אברהם פורז - בעד
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - בעד
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - בעד
עמיר פרץ - בעד
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - אינו נוכח
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
ראובן ריבלין - בעד
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - בעד
מיכאל רצון - בעד
אברהם בייגה שוחט - בעד
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - אינו נוכח
יורי שטרן - בעד
אילן שלגי - בעד
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - בעד
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לקרוא בשמות אותם חברים שלא השיבו קודם. בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יעקב אדרי - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
אורי אריאל - בעד
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
שלמה בניזרי - אינו נוכח
רוני בר-און - אינו נוכח
רומן ברונפמן - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
ענבל גבריאלי - בעד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
עבד-אלמאלכ דהאמשה - בעד
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
מתן וילנאי - אינו נוכח
יחיאל חזן - בעד
אחמד טיבי - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
שאול יהלום - אינו נוכח
אליהו ישי - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - בעד
יעקב ליצמן - בעד
עוזי לנדאו - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - בעד
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
דני נוה - בעד
אורית נוקד - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - אינה נוכחת
ניסן סלומינסקי - בעד
גדעון סער - בעד
גדעון עזרא - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
איוב קרא - בעד
אברהם רביץ - בעד
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
חיים רמון - אינו נוכח
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - אינו נוכח
סילבן שלום - אינו נוכח
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
מי באולם לא הצביע? חבר הכנסת אלי ישי, אדוני מצביע בעד או נגד? אלי ישי בעד. יש עוד מישהו באולם שלא הצביע? תודה רבה. תמה ההצבעה.
באין מתנגדים ובאין נמנעים, 76 חברי הכנסת הצביעו בעד חוק ההטבות לנפגעי פוליו, התשס"ו-2005, שעבר בקריאה ראשונה, והוא יועבר לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת להכנתו לקריאה שנייה ושלישית, אם הכנסת השבע-עשרה תחיל עליו דין רציפות. חוק זה יצא לדרך ביוזמתם של חבר הכנסת עזמי בשארה וחבר הכנסת אליעזר כהן. תודה רבה לכם.
הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005
[מס' כ/90; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ט, עמ' 24818; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק גנים בוטניים - יציג חבר הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. יושב-ראש הוועדה הנכבד, נא לעלות להציג את החוק.
בחוק הספרייה הלאומית צריכים 50. נא לצלצל לגבי חוק הספרייה הלאומית - זו הצבעה בלבד. חברי הכנסת, האם יש לי פה בקשה להצבעה שמית?
קריאה:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לצלצל. נצביע על חוק גנים לאומיים אחרי שהוא יציג את הצעת חוק גנים בוטניים. בינתיים, תציג את החוק הבא, כי יש חמש דקות.
חבר הכנסת אלדד, אני מתחיל עכשיו בחוק גנים בוטניים. צלצלתי לפני חצי דקה, ויש עוד ארבע דקות וחצי להביא את האנשים להצבעה. חבר הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, בבקשה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005. החוק המוצע נועד לעגן בחקיקה ראשית את מעמדם של הגנים הבוטניים, במטרה לקדם את המחקר וההוראה בתחום הבוטניקה, האקולוגיה והחקלאות, לדאוג להמשך קיומם של מינים שונים של צמחים המצויים בסכנת הכחדה, לקדם פעולות חינוכיות ולימודיות בנושא הצומח בארץ ובעולם ולאפשר אקלומם של צמחים שונים ממקומות אחרים בעולם בתנאים האקלימיים והגיאוגרפיים בישראל או התאמתם של צמחים הגדלים באזור אחד בארץ לאזורים אחרים בארץ.
מוצע להגדיר גן בוטני כגן שבו נטועים צמחים שונים לפי שיטה מדעית מסוימת ולמטרה מחקרית, מדעית או חינוכית. הגדרה זו נועדה להבחין בין הגנים הבוטניים, שכאמור נטועים לפי שיטות מדעיות, כגון גנים הנטועים לפי עיקרון גיאוגרפי בהתאם לתפוצת הצמחים באזורים השונים על פני כדור-הארץ או גנים הנטועים לפי מקומות גידולם, כגון צמחי יער, צמחי מים, צמחי סלעים, צמחי מדבר וכדומה, ומיועדים כאמור למטרות מדעיות, חינוכיות ומחקריות, לבין גנים או פארקים שבהם הצמחים אינם נטועים בצורה סיסטמטית והם מיועדים לנוי או לנופש.
מוצע כי ההכרה בגנים הבוטניים תיעשה בהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק המוצע, ולפיהן נדרש כי בגן הבוטני יהיו 3,000 מיני צמחים שונים לפחות. הצמחים מסומנים בשמם המדעי, המידע על-אודות הצמחים מתועד במאגר מידע, הגן מיועד לאחת מהמטרות הקבועות בחוק, וכן תנאים נוספים.
כאמור לעיל, הוועדה דרשה כתנאי להכרה בגן בוטני כי בגן יהיו 3,000 מיני צמחים שונים לפחות, וזאת בהתאם לקריטריונים המדעיים המקובלים ולאחר שנשמעה עמדת הגורמים המקצועיים בעניין. עם זאת, במטרה לאפשר שיקול דעת לשר החקלאות ופיתוח הכפר להכיר גם בגנים בוטניים שבהם מספר קטן יותר של מינים אך יש להם חשיבות מיוחדת, חבר הכנסת וילן, מוצע לקבוע כי השר יהיה רשאי להכיר בגן בוטני גם אם לא קיים בו התנאי האמור, אם יש לדעתו טעמים המצדיקים זאת. תנאי לשימוש בסמכות זו הוא אישור המועצה לגנים בוטניים שתוקם על-פי הוראות החוק.
לעניין זה הוגשה הסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן, והוא מציע כי השר יהיה רשאי להכיר בגן בוטני גם אם קיימים בו 1,500 מיני צמחים שונים לפחות ולא 3,000. אני סבור כי יש לדחות את ההסתייגות ולאשר את הצעת הוועדה, המבוססת, כאמור, על עמדת הגורמים המקצועיים והמאפשרת שיקול דעת לשר במקרים חריגים.
בהזדמנות זו אני מבקש לברך את חבר הכנסת דניאל בנלולו, שבאמת ישב כל יום על מנת לקדם את החקיקה. על שולחן הוועדה עמדו עשרות חוקים, ואנו נענינו לבקשתו כי הנושא חשוב מאוד. אדוני, אני מודה לך על שיזמת וקידמת את הצעת החוק. גם אדוני יושב-ראש הכנסת ביקש כמה פעמים לקדם הצעה חשובה זו. אני מודה גם לך.
לנוכח חשיבותה של הצעת החוק, אני קורא לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית להסיר את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי, אנחנו יכולים לשמוע את ההסתייגות - או שאדוני רוצה להצביע?
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
לא. אני - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. אנחנו מדברים על חוק הספריות. אתה רוצה הצבעה שמית. אם כך, קודם נצביע על הצעת חוק גנים בוטניים.
קריאה:
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
עכשיו. בסדר. יש לי בקשה להצבעה שמית על הצעת חוק הספרייה הלאומית. אני עושה הפסקה בדיון בהצעת חוק גנים בוטניים, ומייד אחרי ההצבעה אדוני יעלה וינמק את ההסתייגות.
הצעת חוק הספרייה הלאומית, התשס"ו-2005
["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 27256.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
מזכיר הכנסת, נא לערוך הצבעה על הצעת חוק הספרייה הלאומית.
גדעון סער (הליכוד):
למה לא לגמור את הדיון בהצעת חוק גנים בוטניים?
היו"ר ראובן ריבלין:
תיקון לסדר-היום: שר התחבורה מודיע לי שהנושא העומד על סדר-היום בסעיף 11, הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נמשכת על-ידי הממשלה. הממשלה מושכת אותה.
גלעד ארדן (הליכוד):
מה? הממשלה הבטיחה מלחמה בתאונות דרכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה אחר כך - - - היא מושכת אותו, והוא לא קיים.
איוב קרא (הליכוד):
למה הדבר הזה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ארדן וחבר הכנסת קרא, בפעם הבאה תגישו הצעת חוק פרטית שתלווה את הצעת הממשלה, ואז הממשלה לא תוכל למשוך.
איוב קרא (הליכוד):
היא לא רוצה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רק הודעתי על כך שהיא יורדת מסדר-היום. הממשלה משכה את הצעת החוק. אין חוק, ולא קיים בפנינו.
רבותי, עתה הצבעה על הצעת חוק הספרייה הלאומית. אדוני המזכיר הנכבד, נא להצביע.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - אינה נוכחת
רוחמה אברהם - בעד
יולי-יואל אדלשטיין - בעד
יעקב אדרי - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - אינו נוכח
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
אריה אלדד - אינו נוכח
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - בעד
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - בעד
אורי אריאל - אינו נוכח
זאב בוים - אינו נוכח
נעמי בלומנטל - בעד
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
שלמה בניזרי - אינו נוכח
דניאל בנלולו - בעד
רוני בר-און -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רוני בר-און פה. הוא לא מצביע בשלב זה. הוא לא משיב.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
רומן ברונפמן - בעד
רוני בריזון - אינו נוכח
ויקטור בריילובסקי - אינו נוכח
מוחמד ברכה - אינו נוכח
עזמי בשארה - אינו נוכח
ענבל גבריאלי - אינה נוכחת
אראלה גולן - בעד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - בעד
משה גפני - אינו נוכח
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
נסים דהן - בעד
חמי דורון - אינו נוכח
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - אינו נוכח
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח
אליעזר זנדברג - בעד
יחיאל חזן - בעד
רשף חן - בעד
ואסל טאהא - אינו נוכח
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - בעד
סאלח טריף - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - בעד
שאול יהלום - אינו נוכח
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - בעד
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - אינו נוכח
איתן כבל (העבודה - מימד - עם אחד):
בעד.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כבל נמצא שם - בעד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
איתן כבל - בעד
אילנה כהן - בעד
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - אינו נוכח
משה כחלון - בעד
חיים כץ - אינו נוכח
ישראל כץ - בעד
אתי לבני - אינה נוכחת
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - אינו נוכח
אילן ליבוביץ - בעד
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
עסאם מח'ול - אינו נוכח
מיכאל מלכיאור - בעד
יעקב מרגי - אינו נוכח
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - בעד
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - בעד
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - אינה נוכחת
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - בעד
גדעון סער - בעד
גדעון עזרא - אינו נוכח
מל פולישוק-בלוך - בעד
אברהם פורז - בעד
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - בעד
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - בעד
איוב קרא - בעד
אברהם רביץ -
האם חבר הכנסת אברהם רביץ ישנו?
קריאה:
פה.
היו"ר נסים דהן:
בעד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אברהם רביץ - בעד
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
ראובן ריבלין - בעד
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - בעד
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - בעד
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - אינו נוכח
יורי שטרן - בעד
אילן שלגי - בעד
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - בעד
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - בעד
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר נסים דהן:
עתה, פעם שנייה - מי שלא קראו את שמו או שקראו את שמו ולא היה באולם.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - בעד
יעקב אדרי - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
זבולון אורלב - אינו נוכח
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - אינו נוכח
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
שלמה בניזרי - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
רוני בר-און - בעד
מוחמד ברכה - אינו נוכח
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - אינה נוכחת
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
משה גפני - אינו נוכח
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
חמי דורון - בעד
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
אבשלום וילן - אינו נוכח
ג'מאל זחאלקה - בעד
ואסל טאהא - אינו נוכח
אחמד טיבי - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
שאול יהלום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
רן כהן - אינו נוכח
חיים כץ - אינו נוכח
אתי לבני - בעד
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - בעד
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
עסאם מח'ול - אינו נוכח
יעקב מרגי - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - אינה נוכחת
גדעון עזרא - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - בעד
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
חיים רמון - אינו נוכח
מיכאל רצון - אינו נוכח
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - נגד
סילבן שלום - אינו נוכח
אריאל שרון - אינו נוכח
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר נסים דהן:
יש מי שלא קראו את שמו? יש כמה. הנה, חברת הכנסת ענבל גבריאלי.
ענבל גבריאלי (הליכוד):
בעד.
רן כהן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, אני בעד.
טלב אלסאנע (רע"ם):
- - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, טעיתי. אני בעד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ענבל גבריאלי - בעד
רן כהן - בעד
טלב אלסאנע - בעד
אני חוזר:
ענבל גבריאלי - בעד
רן כהן - בעד
טלב אלסאנע - בעד
ויקטור בריילובסקי-
היו"ר נסים דהן:
בעד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
ויקטור ברילובסקי- בעד
מאיר שטרית מודיע שהוא משנה את הצבעתו. הוא טעה, וגם הוא בעד.
היו"ר נסים דהן:
עד שיסיימו כאן את הספירה, אנו ממשיכים וחוזרים לחוק גנים בוטניים שלגביו יש הסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן. מייד בסיום ההסתייגות נתחיל להצביע. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. עד שתגיע לדוכן, יש לנו גם תוצאות.
בעד - 68, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק הספרייה הלאומית התקבלה.
הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת וילן, בבקשה.
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חוק גנים בוטניים הוא חוק ראוי, אבל יש לי שני תיקונים, שתי הסתייגויות, ואני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בהן.
קודם כול, בנוסח הסופי הופיע הנימוק, שכדי להיכנס להגדרת החוק, הגן הבוטני צריך להכיל 3,000 זנים בלבד. נכון להיום, פירוש החוק הוא שרק הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית יוכר בחוק, וכל השאר תלויים בשיקול דעתו של שר החקלאות.
דניאל בנלולו (הליכוד):
שר החקלאות והמועצה.
אבשלום וילן (בשם ועדת הכלכלה):
אני חושב שזה אבסורד לחוקק חוק שאומר מראש שרק גן אחד בארץ ייכנס לתקן, ולאחר מכן: נראה, נגדיל את הגנים, המועצה, השר, יקבלו זנים. לא ברור לי למה מחוקקים חוק על גנים בוטניים ברמה הלאומית ומגדירים מראש שרק גן אחר יעמוד בקריטריון. לכן, אני מציע לתקן בהסתייגות הזאת, במקום 3,000 זנים 1,500 זנים. גם לזה עוד אין גן שני, אבל יש גנים שיוכלו להתקרב לזה. אחרת, יהיה פה תהליך של "מסחרה", הייתי אומר זאת בלשון ציורית, שתילים מפה, שתילים משם, עד אשר ייקלטו.
ההערה השנייה, והיא הסתייגות שנייה, שאני משמש פה לפה למשרד לאיכות הסביבה. למשרד לאיכות הסביבה ולרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נתנו במועצה הציבורית משקיפים ולא נציגים. לכן, ההסתייגות השנייה פירושה, שבמועצה יהיו גם נציג המשרד לאיכות הסביבה וגם נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. נראה לי, שנפל פגם בהצעת החוק. לא יכול להיות שנציגי משרד כזה לא נוכחים.
אני מבקש לקבל את שני התיקונים האלה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר נסים דהן:
תודה.
אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק ולסעיף 1 אין הסתייגות. מי בעד ומי נגד הצעת הוועדה?
הצבעה מס' 8
בעד סעיף 1 – 33
נגד – אין
נמנעים - אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 33, אין מתנגדים ואין נמנעים. שם החוק וסעיף 1 עברו בקריאה שנייה.
לסעיף מס' 2 יש הסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן. אנחנו מצביעים על ההסתייגות. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה מס' 9
בעד ההסתייגות – 10
נגד – 24
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 10, נגד - 24, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיפים 2 ו-3 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 10
בעד סעיפים 2-3, כהצעת הוועדה – 32
נגד – 1
נמנעים – 1
סעיפים 2-3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
אני מציע לחברי הכנסת להקשיב ולא להיות עסוקים בדברים אחרים.
בעד - 32, נגד - 1, נמנע אחד. הצעת החוק, כהצעת הוועדה, נתקבלה.
אנחנו עוברים לסעיף 4. הסתייגותו של חבר הכנסת אבשלום וילן - מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות – 11
נגד – 21
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אבשלום וילן לסעיף 4 לא נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 11, נגד - 21. ההסתייגות לא התקבלה.
אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על הצעת הוועדה מסעיף 4 עד סוף החוק. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 4-19, כהצעת הוועדה – 36
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 4-19, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 36, נגד - אין, נמנעים - אין. חוק גנים בוטניים התקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 36
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 36, אין מתנגדים ואין נמנעים. החוק נתקבל בקריאה שלישית.
הודעת היושב-ראש
היו"ר נסים דהן:
עד שהמציע יגיע ויעלה להודות אודיע שהתקבל במזכירות הכנסת, והונח על שולחני, מכתבו של השר שטרית. אני מקריאו: "הריני להודיעך כי הממשלה מבקשת למשוך את החוק שבנדון מסדר-יומה של הכנסת ולא להעלותו להצבעה לקריאה שנייה ושלישית - חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו-2005". תודה רבה.
אמנון כהן (ש"ס):
מה קרה? מה זה?
אילן ליבוביץ (שינוי):
מה זה? 500 הרוגים בשנה, זה לא חשוב, אני מבין.
היו"ר נסים דהן:
תודה לכולם.
הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת דני בנלולו, בבקשה.
דניאל בנלולו (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, ידידי חברי הכנסת, החוק הזה בא להציל את צמחי הבר שעומדים בסכנת הכחדה. מדובר בלמעלה מ-10,000 מיני צמחים. בנוסף, הצלחנו להחדיר את החינוך ואת המחקר הבוטני לישראל.
תודות ליושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין, לסגנית שר הפנים, יוזמת החוק אתי, רוחמה אברהם, לשר החקלאות ישראל כץ, ליושב-ראש הוועדה, ואני רוצה להתנצל ולבקש סליחה על שהטרדתי אותך כל כך הרבה, חבר הכנסת אמנון כהן, ולחברי ועדת הכלכלה, מנהלת הוועדה לאה ורון, ליועצת המשפטית אתי בנדלר, לעוזרת ליועצת המשפטית שמרית שקד ולעורכת-הדין שריל קמפינסקי. תודה רבה לכולם.
היו"ר נסים דהן:
תודה גם לך, אדוני המציע. יישר כוח.
הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה
(תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005
[מס' כ/83; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ה, עמ' 23564; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אמנון כהן.
חיים אורון (מרצ-יחד):
שיקצרו, אנחנו יודעים את כל התורה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
חבר הכנסת המכובד, אתה בקיא בדברים ואולי גם קידמת חלק מהדברים בחקיקות קודמות, אבל יש חברי כנסת שצריכים להבין על מה מצביעים.
חיים אורון (מרצ-יחד):
הם לא פה. מי שנמצא פה מבין.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק היא מיזוג של שלוש הצעות חוק שהגישו חברי הכנסת איתן כבל, אילן ליבוביץ ולאה נס, וכמובן, חתומים על ההצעות חברי כנסת נוספים מטעם ועדת הכלכלה ומטעם ועדת הכספים. הצעות החוק פורסמו ברשומות, כל אחת בנפרד, לקראת הקריאה הראשונה, והועברו לוועדת הכנסת, אשר החליטה על העברתן לדיון בוועדת הכלכלה, וכן אישרה את החלטת ועדת הכלכלה בדבר מיזוג הצעות החוק להצעת חוק אחת, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
ברצוני לברך את חברי הכנסת שיזמו את הצעות החוק האמורות.
היו"ר נסים דהן:
ברכות בסוף, כשהחוק יעבור.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
הצעת החוק הממוזגת באה למנוע מתן מענקים ממשלתיים מכוח הוראת החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ומכוח הוראות החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984, למפעלי תעשייה הפוגעים באיכות הסביבה.
בהתאם למצב המשפטי כיום, החוק לעידוד השקעות הון מסמיך את מינהלת המרכז להשקעות לתת אישור לתוכנית שלפיה ניתנים מענקים ממשלתיים למפעלים. במסגרת זו מוסמכת המינהלה לקבוע תנאים למתן מענקים כאמור, אך בפועל תנאים אלה אינם כוללים כיום תנאים המתייחסים לשמירה על איכות הסביבה שעל המפעל לעמוד בהם כתנאי לקבלת מימון.
בדומה לכך, החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה מסמיך את ועדת המחקר במינהל למחקר ופיתוח תעשייתי, לתת אישור לתוכנית למחקר ופיתוח. ועדת המחקר רשאית לקבוע באישור תנאים מוקדמים לכניסתו לתוקף ותנאים בקשר לביצוע התוכנית, אך גם תנאים אלה אינם כוללים בפועל תנאים סביבתיים.
ממצאים שהובאו בפני הוועדה בעת הכנת הצעת החוק מעלים כי במפעלים הזוכים לתמיכה ממשלתית התגלו מאות חריגות מתקני איכות האוויר, שחלקן אף הביאו לפליטת חומרים מזהמים המסכנים את בריאות הציבור. על אף ממצאים אלה, במקרים רבים מוטלים קנסות נמוכים בשל עבירות סביבתיות אלה, ובמקרים אחרים לא מוגשים כלל כתבי-אישום נגד האחראים לזיהום הסביבה. הדבר מביא למצב של כשל שוק, שכן אותם מפעלים הזוכים למענקים ממשלתיים מקבלים למעשה תמריץ שלילי להמשיך ולזהם את הסביבה, בידיעה כי אמצעי האכיפה לוקים בחסר וכי המענקים יועברו אליהם בלי שנושא הפגיעה באיכות הסביבה יהווה שיקול בעת קבלת החלטה על מתן מענקים כאמור.
החוק המוצע בא לנסות להתגבר על הכשל שנוצר, וזאת על-ידי יצירת תמריץ כלכלי למפעלים להימנע ככל האפשר מפגיעה באיכות הסביבה.
הצעת החוק באה לתקן את שני החוקים שהזכרתי בראשית דברי ולהסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע תנאים למתן האישור, לרבות תנאים מוקדמים לכניסת האישור לתוקפו, שעניינם שמירה על איכות הסביבה.
בהתאם להצעת נציגי משרד המשפטים, על מנת למנוע מתן מימון ממשלתי למפעלים שאינם משלמים שכר מינימום לעובדיהם, מוצע להסמיך את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, באישור הוועדה כאמור, לקבוע גם הוראות לעניין התניית מתן אישור בקיום הוראות שכר מינימום, התשמ"ז-1987. הוראה זו עולה בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס הצעת החוק, שלפיו יש למנוע העברת מימון ממשלתי למפעלים המפירים את החוק בתחומים האמורים.
מכיוון שיישום הצעת החוק מותנה בהתקנת תקנות, מוצע לקבוע כי עד לכניסתן לתוקף של תקנות אלה תקבע מינהלת המרכז להשקעות, או ועדת המחקר, לפי העניין, תנאים למתן אישור או תנאים מוקדמים לכניסתו לתוקף של האישור, שעניינם שמירה על איכות הסביבה. תנאים אלה ייקבעו לאחר התייעצות עם נציגי המשרד לאיכות הסביבה שמינה השר לאיכות הסביבה.
הצעת החוק תעצור, כך אנו מקווים, את העברת המימון הממשלתי למפעלים מזהמים ולמפעלים שאינם משלמים שכר מינימום לעובדיהם ותתרום בכך לשמירה על איכות הסביבה ולהגנה על זכויות העובדים. דברים אלה מקבלים משנה תוקף נוכח דוח העוני הסביבתי לשנת 2005, שפרסמה עמותת "אדם, טבע ודין" בימים האחרונים, וממנו עולה כי המדינה ממשיכה להעניק תמיכות למפעלי תעשייה מזהמים.
אני קורא לחברי הבית לדחות את כל ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק החשובה הזאת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. יש לנו הסתייגויות. לשם החוק אין הסתייגות, אבל לסעיף 1 יש הסתייגות של חבר הכנסת טומי לפיד. הוא מסיר אותה ולא נוכח. חבר הכנסת אברהם פורז – אינו נוכח. חבר הכנסת אליעזר זנדברג – אינו נוכח. כולם מסירים מלבד חבר הכנסת אילן ליבוביץ. חבר הכנסת אילן ליבוביץ ינמק את ההסתייגות בשם כל סיעת שינוי. אחריו - חבר הכנסת טל.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק שהגשנו חבר הכנסת איתן כבל, חברת הכנסת לאה נס ואנוכי באה לטפל בנושא בעייתי מאוד של זיהום הסביבה על-ידי מפעלים ולהפסיק את המצב שבו מצד אחד מפעל מזהם את הסביבה ומצד שני הממשלה ממשיכה לממן אותו. בסופו של דבר, אנחנו, המדינה משלמת עבור ניקוי הסביבה, עבור הנזקים שנגרמים מזיהום הסביבה שהמפעל הזה יוצר, אבל היא גם ממשיכה לתת למפעל הזה מענקים. במהלך הדיונים על הצעת החוק בא משרד המשפטים והחליט "להתלבש" על ההצעה וביקש להכניס בה לא רק את נושא זיהום האוויר אלא גם את הנושא של רישוי עסקים וגם את נושא שכר המינימום.
הווי אומר, נושאים שמשרד המשפטים אינו מצליח לאכוף בהם את החוק, נושא רישוי עסקים ונושא שכר מינימום, נכניס אותם דרך חוק שהוא חוק סביבתי, חוק שנועד להגן על הסביבה ועל איכות הסביבה, וכאן, בדלת האחורית - - -
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
מה זה מפריע לך?
אילן ליבוביץ (שינוי):
חבר הכנסת אמנון כהן, לא הפרעתי לך.
אם משרד המשפטים לא מסוגל להתמודד עם מפעלים או עם חברות שאינם משלמים שכר מינימום, או עם מפעלים שקמים ללא רישוי עסקים, יבוא ויתכבד ויחמיר את הענישה, או יחמיר את דרך הטיפול באמצעות חוק שכר מינימום או באמצעות חוקים אחרים, ולא ינסה "להתלבש" על כל הצעת חוק. יש עוד נושאים בעייתיים, חבר הכנסת כהן. למה לא להתנות את מתן המענקים גם בנושא של שעות עבודה ומנוחה? למה לא להתנות את מתן המענקים בחוק חופשה שנתית? אפשר להכניס הרבה מאוד דברים שמשרד המשפטים ורשויות האכיפה במדינת ישראל לא מצליחים להתגבר עליהם. באים ומנצלים את חברי הכנסת ואת הצעות החוק שחברי הכנסת מגישים ומנסים בדרך זו להכניס הסתייגויות ועוד הצעות חוק ולהכביד על הצעת החוק.
אני מציע לחברי הכנסת, עם כל הכבוד, לא לקבל את התוספת הזאת ולהשאיר את הצעת החוק כפי שהיתה במקורה, כפי שהוגשה על-ידי חבר הכנסת כבל ועל-ידי חברת הכנסת לאה נס ועל-ידי, כך שניתן יהיה לטפל בנושאים של איכות הסביבה וזיהום הסביבה. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. חבר הכנסת טל - אינו נוכח.
אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על שם החוק כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 14
בעד שם החוק – 29
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 29, אין נגד, אין נמנעים. שם החוק התקבל כהצעת הוועדה.
אני מוסיף את קולו של חבר הכנסת יורי שטרן.
אנחנו ממשיכים. לסעיף 1 יש הסתייגות. קבוצת שינוי, אתם משאירים את ההסתייגות? אנחנו מצביעים על ההסתייגות של קבוצת שינוי. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 15
בעד ההסתייגות – 9
נגד – 23
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת שינוי לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 9, נגד - 23. ההסתייגות לא התקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיף 1 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 16
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 30
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 30, נגד - 1, אין נמנעים. סעיף 1 התקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 2 קיימת הסתייגותה של קבוצת סיעת שינוי. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 17
בעד ההסתייגות – 10
נגד – 22
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת שינוי לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 10, נגד - 22, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה.
לסעיף 3 ולסעיף 4 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על סעיפים 2-4 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 18
בעד סעיפים 2-4, כהצעת הוועדה – 35
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 2-4, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 35, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה) התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 19
בעד החוק – 34
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 34, נמנע אחד, אין מתנגדים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שלישית, והיא תפורסם ברשומות ותהיה חוק מחוקי מדינת ישראל.
חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה, זמן התודות.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
ראשית, אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהציעו את החוק, וכמובן, לחברי הכנסת שתמכו בחוק והסירו את ההסתייגויות. כמובן, גם לצוות המקצועי של הוועדה - למנהלת הוועדה לאה ורון, ליועצת המשפטית אתי בנדלר, לעוזרת ליועצת המשפטית שמרית שקד ולמתמחה איתי עצמון, שמסיים היום את תפקידו. אנחנו מאחלים לו הצלחה בהמשך הדרך. בחור מוכשר מאוד. נהניתי מאוד מהעבודה אתך ואני מאחל לך הצלחה בהמשך הדרך.
אדוני היושב-ראש, בסעיף הבא בסדר-היום מדובר בחוק חשוב מאוד בדבר הקמת רשות לאומית לבטיחות בדרכים. הוועדה קיימה מספר רב של דיונים בנושא חשוב זה. תודה לך, אדוני היושב-ראש, על שאפשרת לי להגיד כמה דברים, אף ששר התחבורה משך את הצעת החוק. החוק חשוב מאוד, ובכל פעם הסבירו לנו כמה הוא חשוב. הממשלה אמרה שזה חשוב מאוד, כי בכל שנה נהרגים 500 איש בתאונות דרכים, וסוף-סוף מדינת ישראל הציבה בעדיפות עליונה את הקטל בדרכים. אנחנו, כוועדה, קיימנו דיונים בצורה אחראית, גם בימים שלא מן המניין. הדיונים התקיימו במשך ימים שלמים ולאורך שעות ארוכות. זהו חוק ארוך וחשוב.
אומנם, זה לא החוק שרצינו, כי משרד התחבורה סירס את הסמכויות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והשאיר אותה כרשות מייעצת בלבד. גם על כך התרענו בוועדת הכלכלה ורצינו להכניס סמכויות, אבל ראינו שמשרד התחבורה לא מסוגל להתמודד עם משרדים אחרים, כי צריך לתת לה סמכויות ולקחת אותן ממישהו אחר.
לאחר מכן משרד התחבורה גם לא הצליח להוציא תקציב ממשרד האוצר, ומדובר בפרויקט לאומי, והיה לו יותר קל להטיל מס על אזרחי מדינת ישראל. בעקרונות של מדיניות הממשלה נאמר שלא יטילו מסים נוספים, ולמעשה ההיטל הזה הוא מס נוסף, ועל כך דנה הוועדה בראשותי. אמרנו שמאוד חשוב לנו שהחוק יצא לדרך, אבל אם זה חוק חשוב וברמה לאומית, על הממשלה לתקצב אותו. אכן, תקצבנו אותו על-חשבון הממשלה ובחוק מופיעים 550 מיליון שקל כל שנה בתקציב על מנת שהחוק הזה יצא לדרך.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, לא כפי שמשרד האוצר אומר לי, כי לא שמעתי את משרד האוצר, אומר שר התחבורה שמשרד האוצר מתנגד לעניין זה. לכן אמרתי לו: אם הוא מתנגד לעניין זה, תמשוך את הצעת החוק, שכן למיטב ידיעתי ועל-פי הודעתו ועדותו של יושב-ראש הוועדה והחברים המשתתפים בוועדה, ברור כשמש שמשרד האוצר לא הביע כל התנגדות לעניין זה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
יש לי מסמך ממשרד האוצר ובו הוא לא מביע שום התנגדות.
יצחק וקנין (ש"ס):
יש הסכמה של האוצר.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
משרד האוצר לא רוצה שזה יהיה בהיטל והוא מוכן לתת תקציב. הוא מבין את חשיבות הנושא והוא אפילו דיבר אתנו בשלבים מסוימים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כהן, קודם כול זה חשוב, ואין לי כל ספק שהאוצר רוצה לתת, רק דע לך, שכן בוודאי בקדנציה הבאה כבר תהיה שר - - -
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אינני יודע. יש אחד שיושב במרומים שקובע.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה ברור, אני מקווה שהוא שם לב אליך. 500 מיליון שקל הם 2% flat על כל משרדי הממשלה. הנה, וקנין היה סגן שר התחבורה.
יצחק וקנין (ש"ס):
יש 160 מיליון.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, היו עוד כמה וריאציות שיכולנו לעגן את זה בהן. יש 300 מיליון שקל בשנה מקנסות, ואנחנו רצינו להתנות את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני ואתה הצבענו יחד על החוק החשוב של חבר הכנסת עזמי בשארה. חבר הכנסת בשארה, אנחנו הצבענו על החוק החשוב בדבר חולי הפוליו שעלותו בין 400 מיליון ל-900 מיליון.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
יכול להיות שפחות. פה מצילים חיים ופה דואגים לאנשים אומללים. בסדרי עדיפויות, אם אנחנו צריכים את שניהם, כי אנחנו נצביע בעד שניהם, אנחנו כבר במיליארד.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אבל זה חוק ממשלתי. אדוני, זאת לא יוזמה פרטית של מישהו.
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, בדקתי עכשיו לגבי חוק הפוליו, ולא קרה בתולדות הכנסת מאז הכנסת הראשונה שהצעת חוק עברה ברוב של 76 חברי הכנסת, ועל הכנסת הבאה להחיל עליה דין הרציפות. את זה אני אומר לפרוטוקול.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
בנושא הבטיחות בדרכים יש התחייבות ממשלה, והממשלה הפירה היום את ההתחייבות שלה לציבור. אני רוצה לשאול, על מי האחריות כאשר ימשיכו ליהרג בכבישים 500 אזרחים, 500 אנשים, 500 צעירים? תקפו את כולם, גם את חברי ועדת הכלכלה, על כך שזאת אחריות שלנו ואנחנו לא מעבירים את החוק, אבל העברנו אותו בצורה אחראית וגם דאגנו לתקציב. האחריות כרגע היא על הממשלה, ובראשה שר התחבורה שמשך היום את הצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. מצאתי לנכון לתת לו את האפשרות לדבר, שכן הממשלה משכה את הצעת החוק ולציבור לא ברור. האמת היא שגם ועדת הכלכלה רוצה את החוק וגם הממשלה רוצה את החוק, והממשלה יכולה לממן את החוק או על-ידי הקצבת 500 מיליון או בדרך שבה רצה ללכת שר התחבורה ולהטיל איזו אגרה על האזרחים.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
על משקי-בית.
היו"ר ראובן ריבלין:
על משקי-בית, שזה כמו מס. השאלה היא, באמת, מי יציל את 500 האנשים?
דוד טל (נוי):
זה לא על משקי-הבית, אדוני, עם כל הכבוד. תדייק. מדובר בנהגים שנוסעים, לא כל על משקי-הבית.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת טל, אני יכול לומר לך שגם משפחות מאוד קשות-יום - הרכב הוא לא דבר שהוא בבחינת תוספת או פינוק, אלא זה עניין של חיים.
דוד טל (נוי):
אדוני ידייק, וזה לא על כלל הציבור.
אילן ליבוביץ (שינוי):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ליבוביץ, ידיך עשו רבות בכנסת הזאת. תגיש הצעת חוק פרטית עם חברים אחרים. למדת דבר - לא נותנים לממשלה לעשות דבר כשהיא הולכת לבד. אגב, מי שהפליא לעשות בדרך זו היה חבר הכנסת מאיר שטרית, שלא נתן לממשלה להעביר איזה חוק בלי שהוא ליווה אותה בחוק פרטי, שהוצמד לחוק הממשלה. כשהממשלה ביקשה ברגע כזה למשוך את החוק, הוא היה אומר: יפה, הממשלה משכה, אבל אני לא משכתי.
אילן ליבוביץ (שינוי):
למדנו, למדנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, גם גפני כבר עושה זאת שלוש כנסות יפה מאוד.
משה גפני (דגל התורה):
אתמול, אדוני היושב-ראש, אתמול.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חברת הכנסת לאה נס, בבקשה, ואחריה - חבר הכנסת ליבוביץ, להודות על החוק שעבר עכשיו. האם חוק הספרייה הלאומית עבר במספיק קולות? חבר הכנסת אלדד, הצבעתי ויצאתי ורציתי לדעת מה עלה בגורל חוק הספרייה הלאומית. אומר לי המזכיר שהחוק עבר בקריאה ראשונה. גם כאן נצטרך למצוא את העדיפויות ואת הקרנות שיממנו את העניין. בבקשה, גברתי היקרה והנכבדה, את מבקשת להודות על חוק התניית מענקים ממשלתיים?
לאה נס (הליכוד):
כן, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. גם זה חוק שיצא מתחת ידך.
לאה נס (הליכוד):
נכון. בגלל זה אני עומדת פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לומר את דברך.
לאה נס (הליכוד):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני רוצה להודות לחברי חברי הכנסת היוזמים את הצעת החוק להתניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה, לחבר הכנסת כבל ולחבר הכנסת אילן ליבוביץ. אני רוצה להודות גם לכם.
הצעת החוק הזאת היא עוד נדבך חשוב בשמירה על איכות הסביבה ובהצלת חיי אדם. ברגע שמפעלים ירצו לקבל מענקים מהממשלה, אסור יהיה להם להיות עברייני סביבה. מי שישמור על זה, לא רק ישמור על הסביבה של המדינה הקטנה שלנו עם המשאבים הדלים, אלא הוא למעשה מציל חיי אדם, וזה הדבר החשוב ביותר. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה. חבר הכנסת ליבוביץ, בבקשה. באמת, יגעת ומצאת תאמין.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות בראשית הדברים ליושב-ראש ועדת הכלכלה, למנהלת הוועדה, הגברת לאה ורון, וליועצת המשפטית, עורכת-הדין אתי בנדלר, על הסיוע בהעברת החוק הזה.
אני רוצה לומר, שבאמת התקדמנו כאן צעד נוסף בהגנה על שמירת איכות חיינו והסביבה במדינת ישראל. הדבר חשוב במיוחד נוכח דוח העוני הסביבתי שהוגש רק ביום ראשון זה לנשיא המדינה, לראות איך אנחנו עושים כל דבר כדי לשפר את איכות החיים ואת איכות הסביבה במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה. חבר הכנסת נסים זאב, מנאמני הבית, אתה מפריע לי לקיים את תקנון הכנסת כי אתה מדבר בטלפון. אני אתן לך כל הזמן לדבר מהבמה וכך לא תדבר בטלפון.
הצעת חוק התאגידים הביטחוניים
(הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005
[מס' מ/17; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' ח', עמ' 1105; כרך 199, עמ' 10262; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים) -קריאה שנייה וקריאה שלישית. ממלא-מקום יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת אהוד יתום, יציג את החוק ואנחנו נצביע עליו.
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005. הצעת חוק זו הינה הצעת חוק ממשלתית שנועדה להסדיר מנגנון להגנה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל בתאגידים העוסקים בידע ביטחוני או בציוד ביטחוני בכמה דרכים: א. מניעת השתלטות גורמים עוינים על תאגידים ביטחוניים; ב. דליפת מידע סודי ומסווג המצוי בתאגיד הביטחוני לידיעת גורמים שאינם מורשים מטעמים של ביטחון המדינה; ג. במקרים מיוחדים, הבטחת רציפותה של פעילות חיונית לביטחון המדינה, ובכלל זה הגנה על נכסיה הביטחוניים של המדינה, בין מוחשיים ובין בלתי מוחשיים במקרים חריגים.
החוק מסמיך את ראש הממשלה, את שר הביטחון ואת שר התמ"ת בהמלצת ועדה מייעצת בת חמישה חברים - הוועדה, בדיונים ארוכים ומתמשכים, הגיעה למסקנה שוועדה מייעצת בת חמישה חברים, שהיושב-ראש שלה יהיה נציג שר המשפטים ולצדו נציג שר הביטחון, נציג משרד ראש הממשלה, נציג משרד התמ"ת ונציג התאחדות התעשיינים, היא הוועדה אשר תקבל את הנתונים מראש, תשב על המדוכה, ולאחר מכן תציג את המלצתה בפני שלושת השרים בראשותו של ראש הממשלה. למעשה, הרחבנו בנושא הוועדה המייעצת על מנת להגיע להרכב מייעץ מאוזן וראוי, המשקף את האינטרסים הביטחוניים וגם את האינטרסים הכלכליים. ועדה זו אמורה לשמוע את העמדה של התאגיד הביטחוני ולאחר מכן להביא את המלצתה בפני שלושת השרים.
הוועדה הגיעה למסקנה בנוגע לוועדה המייעצת על מנת שהחלטה, תהיה אשר תהיה, תהא מידתית ומאוזנת. החוק מסמיך את ראש הממשלה, את שר הביטחון ואת שר התמ"ת, ועל מנת להגן על אותם אינטרסים דנו והגענו בסוף למסקנה הנוגעת לוועדה המייעצת.
להצעת החוק, אדוני היושב-ראש, לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, נא לשבת, כי עוד מעט אנחנו מצביעים, ואם לא יהיה רוב, החוק לא יעבור. אני ממתין עד שממלא-מקום יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ימצא את מקומו וישב עליו. כבוד השר, בעוד רגע אנחנו מצביעים.
רבותי, הצבעה על הצעת חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005. נא להצביע.
הצבעה מס' 20
בעד סעיפים 1–26 - 23
נגד - אין
נמנעים - 2
סעיפים 1–26 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
23 בעד, אין מתנגדים ושני נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אני עובר להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 21
בעד החוק - 23
נגד - אין
נמנעים - 1
חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
23 בעד, אין מתנגדים ואחד נמנע. אני קובע שחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005, עבר בקריאה שלישית והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אדוני ממלא-מקום יושב-ראש הוועדה, מילותיך בבקשה.
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון):
כבוד היושב-ראש, תודה רבה. ביושבי כיושב-ראש ועדת משנה לחקיקה ביטחונית, כאשר דנו בחוק הזה התחלנו ממצב כמעט בלתי אפשרי. בזכות חברי כנסת כמו אפרים סנה - -
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת הצעת חוק פרטית של סנה?
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון):
לא. זאת הצעת חוק ממשלתית.
- - אריה אלדד, רן כהן ואורי אריאל, הגענו לאיזה מכניזם שידאג לאינטרס הביטחוני ובד בבד ידאג לתאגידים הכלכליים מהזווית הזאת.
אני רוצה, ברשותך, להודות ליועצים המשפטיים של משרד הביטחון בראשותה של גברת צביה גרוס, למשרד המשפטים, למשרד האוצר, לרשות לניירות ערך, לעורך-הדין צבי פירון וליועצים המשפטיים של הוועדה – עורכת-הדין הגברת מירי פרנקל-שור ושרי אברמוב, שלולא המעורבות, היצירתיות, המרץ והיכולת שהציגו, אני לא בטוח שהיינו מגיעים לתוצאה המיוחלת. היו ברוכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה ליועצת המשפטית מירי פרנקל-שור. הוא ציין את שמך ולא שמת לב. אני יודע שהשמיעה שלך יותר טובה מנכונותך לראות. את שומעת את הקולות.
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54), התשס"ו-2005
[מס' מ/159; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 20248; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו ממשיכים בהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54). יעלה ויבוא ממלא-מקום יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון על מנת להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54), התשס"ו-2005, מטעם הממשלה.
סעיף 168 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שעניינו סמכויות הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לבטל, לאשר בדיעבד או לשנות פסק-דין או עונש, קובע בסעיף קטן (א), כי הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי יבטל פסק-דין שניתן בדין משמעתי אם נוכח שהמעשה או המחדל שהנאשם הורשע בו אינו עבירה. מוצע להסמיך פרקליט צבאי ראשי או פרקליט צבאי לבטל פסק-דין משמעתי גם אם נוכח כי הנאשם אינו אחראי למעשה שבו הורשע וכן בשל פגיעה בסדרי הדין שלדעתו עלולה להביא לעיוות דין.
סעיף 185 לחוק קובע, כי כשיר להתמנות כשופט צבאי משפטאי בבתי-הדין הצבאיים. מוצע לאפשר את מינויו של מי שכיהן כשופט צבאי - משפטאי - והפסיק לכהן בשל פרישה כשופט צבאי - משפטאי - עמית בבית-הדין הצבאי לערעורים או בבית-הדין הצבאי המיוחד, בתנאים המפורטים בסעיף 2 להצעת החוק.
עוד מוצע לקבוע, כי פקודת מעצר שניתנה על-ידי קצין שיפוט בדרגת סגן הנושא תקן סרן, תובא לאישור קצין משטרה צבאית בדרגת סרן לפחות.
לבסוף, אדוני היושב-ראש, מוצע לקבוע כי הסמכות לדחיית ביצועו של עונש תהא נתונה גם לאב בית-הדין הצבאי ולנשיא בית-הדין הצבאי.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54), התשס"ו-2005, שכן אין עליה כל הסתייגויות. נא להצביע.
הצבעה מס' 22
בעד סעיפים 1-6 - 20
נגד - אין
נמנעים - 1
סעיפים 1-6 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
20 בעד, אין מתנגדים ואחד נמנע. אני קובע שהצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54), התשס"ו-2005, עברה בקריאה שנייה.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54) בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 23
בעד החוק - 20
נגד - אין
נמנעים - 1
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
20 בעד, אין מתנגדים ואחד נמנע. אני קובע כי חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54) עבר בקריאה שלישית, והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם
(תיקון מס' 2), התשס"ו-2005
[מס' מ/165; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' כ"ד, עמ' 21212; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים, רבותי חברי הכנסת, להצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 2) - קריאה שנייה ושלישית. בבקשה.
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 2), התשס"ו-2005, מטעם הממשלה.
על-פי ההסדר הקבוע בסעיף 15 לחוק תשלום קצבאות לאנשי מילואים ולבני משפחותיהם, התשס"ב-2002, שעניינו מענק הוני למקרה מוות, משולם מענק כאמור לשאיריו של חייל המילואים שנספה.
מוצע לקבוע, כי המענק ישולם לבני משפחתו של החייל, בהגדרה רחבה יותר משאירים, הכוללת בן-זוג, הורה, ילד, לרבות ילד חורג וילד מאומץ, וכן אדם אחר שהממונה מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים תשלום מענק הוני למקרה מוות לאותו אדם.
בנוסף, מוצע להוסיף את הזכאים למענק הוני במקרה מוות לרשימת האנשים שבשל תביעות המוגשות על-ידם יפעל מינהל התביעות לקבלת תגמולי ביטוח לכיסוי תשלומי הקצבאות.
להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת להוריד את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, רבותי, לחוק זה יש הסתייגויות. הסתייגות של חבר הכנסת אורי אריאל - האם אדוני מבקש? מבטל. חברי הכנסת יוסף לפיד ואברהם פורז – חבר הכנסת אברהם פורז, האם הסתייגתם?
אברהם פורז (שינוי):
מוותרים על ההנמקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם אתם רוצים להצביע?
אברהם פורז (שינוי):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
במקום "לחוק" יבוא "בחוק". זה מה שאתם רוצים.
אברהם פורז (שינוי):
אז אנחנו מוותרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם מוותרים. אין הסתייגויות לפנינו, לכן אני עובר להצבעה, רבותי חברי הכנסת.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 2). נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 24
בעד סעיפים 1-2 – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-2 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
24 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
לכן אני עובר להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. רבותי, חברי הכנסת, הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 2), התשס"ו-2005 - מי בעד ומי נגד בקריאה השלישית? וגם - מי נמנע?
הצבעה מס' 25
בעד החוק - 22
נגד - אין
נמנעים – אין
חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 2), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
22 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע שחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 2), התשס"ו-2005, עבר בקריאה השלישית, וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל, ללא הסתייגויות וללא דברים אחרים.
בבקשה, יסכם יושב-ראש הוועדה.
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לכם, חברי חברי הכנסת.
שני החוקים האחרונים שעלו, חוק השיפוט הצבאי וחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים, נעשו בשיתוף צה"ל, ואני מוצא לנכון לברך מכאן את סגן-אלוף רוני פנחס, שהשתתפותו בוועדה היתה יותר מחיונית ויותר ממקצועית, ואני רוצה לאחל לו בשם ועדת המשנה, בשמי ובשם כל ועדת החוץ והביטחון, איחולים לבביים על מינויו לשופט צבאי.
כמו כן, אני מבקש לברך את אנשי הייעוץ המשפטי של הוועדה, שוב את הגברת עורכת-הדין מירי פרנקל-שור, ואת העושה לידה, המתמחה אילת, על שיתוף הפעולה הפורה מאוד, ואולי זו גם מלת הפרידה שלי כיושב-ראש ועדת המשנה לחקיקה ביטחונית. תודה רבה על שזכיתי להיות יושב-ראש הוועדה הזאת. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אהוד יתום, אנחנו מברכים אותו על פעילותו בכנסת זו ומקווים מאוד שימשיך בפעילותו גם בכנסת הבאה. תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75)
(מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/112).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75) (מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2005, שיצאה מתחת ידו של חבר הכנסת גלעד ארדן, המבקש להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה.
גלעד ארדן (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, להערכת משטרת ישראל, בכבישי ישראל נוהגים עשרות אלפי עבריינים שרשיונם נפסל, בלי שרשויות האכיפה מצליחות לשים עליהם יד. נהגים אלה מסכנים את ציבור הנהגים, הנוסעים והולכי הרגל. בהעדר יכולת לאכוף בצורה אפקטיבית את הוראות הפקודה האמורות באמצעות אמצעי האכיפה הקיימים היום, מציעה הצעת החוק שלפניכם לקבוע כלי נוסף אשר יסייע באכיפת ההוראות האמורות ובהשגת מטרותיהן.
הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75) (מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), המונחת לפניכם, באה לקבוע כי משטרת ישראל תנהל מאגר מידע שיכלול נתונים על הנהגים שנפסלו בפועל על-ידי בית-משפט מלהחזיק רשיון נהיגה. מוצע כי המאגר יועמד לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל דרך אחרת שיקבע השר לביטחון הפנים.
העמדת המידע הכלול במאגר לעיון הציבור הרחב תאפשר לציבור להימנע מלנסוע עם נהגים הנוהגים בתקופת הפסילה. כמו-כן יוכל הציבור לדווח למשטרה על נהגים אלה ולסייע לה לאתר את העבריינים ולהעמידם לדין.
אני מבקש לציין בפני הכנסת, שהצעת החוק הזאת הוצעה לאחר שנודעו מקרים רבים של משפחות שאיבדו את יקיריהן כתוצאה מנסיעתם עם נהגים שנהגו בתקופת פסילה. לפעמים כל החברים, כל השכנים ידעו שאותו אדם נוהג בתקופת פסילה, אך לא היה להם למי לדווח, או שהמידע לא היה ודאי. הצעת החוק הזאת תיתן לציבור כלי לנסות לעזור למשטרה להגיע אל אותם נהגים שנוהגים תחת פסילת רשיון ומסכנים בכך את כל הציבור ואת ילדינו.
אני מבקש להדגיש, שהצעת החוק לא קובעת שכל אדם שקיבל שלילה יופיע באותו מאגר, אלא רק אנשים שהורשעו בבית-המשפט וקיבלו מבית-המשפט פסילת רשיון לתקופה של למעלה מ-60 ימים. אין מדובר בשלילה מינהלית, כיוון שבמקרה כזה יכולה להיות פגיעה בפרטיות של אותם אזרחים, כי אולי לאחר מכן, בתום התהליך המינהלי, יוחזר להם הרשיון. לכן מדובר, כפי שאמרתי, רק באזרחים שרשיונם נשלל על-ידי בית-המשפט לתקופה של למעלה מ-60 יום, וכידוע אלה נהגים שעשו כנראה עבירות מאוד-מאוד חמורות.
להערכת משרד האוצר, העלות התקציבית של הצעת החוק הזאת היא כ-700,000 שקלים חדשים בשנה. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת, שאין מדובר כאן בשום פגיעה בפרטיות שאיננה מקובלת, כיוון שלדוגמה תקנות נתוני אשראי מאפשרות היום לכל סוחר לדעת מה מצב החשבון של מי שקונה ממנו סחורה, אם הוא מוגבל או לא; עורכי-הדין, כאשר רשיון לעריכת-דין מושעה או נשלל, מתפרסמים פרטיו של אותו עורך-דין בעיתון כדי להזהיר את הציבור שלא ישכור את שירותיו. לכן, על אחת כמה וכמה, כשאדם נוהג בפסילת רשיון והוכח שהוא נהג עבריין ומסוכן, יש לאפשר לציבור לדעת ולהיזהר ממנו כדי להציל את אזרחי המדינה.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה, ובעזרת השם, בכנסת הבאה ננסה להחיל עליה דין רציפות ולהביא אותה לגמר החקיקה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, אין נרשמים לדיון. בבקשה, חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, אחרון הדוברים.
חבר הכנסת שריד, אני מקווה שעוד תהיה לך הזדמנות לדבר בכנסת בפעם האחרונה בט"ו בשבט, כאשר נקיים ישיבה מיוחדת של הכנסת לציון 57 שנים להולדתה ולהקמתה של הכנסת, וכמובן גם על החוקה. חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני עולה מישיבה של ועדת הפנים שהתקיימה בזמן ישיבת המליאה. אולי אדוני שם לב, שלא כהרגלי, אולי בפעם הראשונה זה שנים שאני נעדר מפתיחתה של ישיבת הכנסת, במיוחד ביום רביעי, ומהנושאים שעל סדר-היום, כי עסקנו בעניין מהמם.
היה דיון על ילדה, אורה שמה, אורה בית-הכרמי מבת-ים, שנחטפה כשהיתה בת שמונה שנים ומאז נעלמו עקבותיה. משטרת ישראל, מדינת ישראל, עומדות חסרות אונים. אבי הילדה ניסה, הוא נעזר גם בעורך-דין, הוא נעזר גם בעיתונאי, והוא כמעט הגיע לחוטפים או לאנשים שהיו מעורבים בחטיפה. הוא אסף פה ושם עדויות, ידיעות, רשם דברים והלך עמם למשטרה. המשטרה בהתחלה הקימה צוות חקירה מיוחד, ולאחר מכן סגרה את התיק. הם אמרו שאין להם ידיעות. הם טוענים שהיות שהעניין נוגע בצורה כלשהי לשטחים, הם לא חקרו את הנושא הזה.
כשנחטפה הילדה היא היתה בת שמונה. בדיוק ביום הזה, אדוני היושב-ראש, ב-21 בדצמבר 2002, היא נחטפה. היום אנחנו ב-21 בדצמבר 2005, שלוש שנים תמימות, והמשטרה אומרת שאין לה קצה חוט והיא לא מצליחה לגלות.
האבא אומר: נתתי לכם שמות, נתתי לכם עדויות, חקרתם פעם אחת איזו עדות. אז מה אם המשטרה הפלסטינית לא משתפת פעולה? אז מה, אז הילדה תמשיך להיות חטופה, ותבואו אלינו פה בידיים מורמות ותגידו שהתיק נסגר?
עד כאן הסיפור, אדוני, עם שני משתנים קטנים. שני המשתנים הם ששמה של הילדה הוא לא אורה בית הכרמי, אלא נוראן אל-כרמי, ילדה פלסטינית בת שמונה, והעיר שבה נחטפה הילדה היא לא בת-ים, אלא טול-כרם.
באותו יום בטול-כרם היה עוצר, ואלה שחטפו את הילדה נכנסו עם רכב אזרחי, משת"פים ככל הידוע, נסעו בין הטנקים, בין חיילי צה"ל, חטפו את הילדה ויצאו מטול-כרם, כמובן, רק בידיעת או בהסכמת או בהרשאת כוחות הצבא שהטילו עוצר על העיר ונתנו לאנשים האלה לעשות את מלאכתם.
מה שמהמם, אדוני היושב-ראש, הוא שאיש המשטרה התייצב לפנינו בוועדה ואמר: בהתחלה הקמנו צוות מיוחד, ועכשיו התיק סגור. למה התיק סגור? לא הצלחנו לגלות שום דבר. עומד האבא של הילדה ומדבר, ועורך-הדין שלו מדבר, ואיש הקשר שלו מדבר, והם אומרים: היינו אצלכם, נתנו לכם הודעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הנושא מאוד חשוב, אבל הזמן תם. נא לסכם.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אני אסכם, אדוני, ממה שיושב-ראש הוועדה סיכם. הוא הנחה את איש המשטרה, הוא אמר לו: עכשיו, בתוך יום-יומיים, חייבים להקים צוות חקירה מיוחד חדש, ובימים הקרובים חייבים לעדכן את הוועדה ולהודיע לנו, ואתם יכולים וחייבים למצוא את הילדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בשביל זה יש כנסת. אתה רואה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
בשביל זה יש ועדת הפנים, וביום האחרון של הכנסת עשינו עבודה טובה. אני מקווה שסוף-סוף יתעשתו, ואלה שמנעו את החקירה עד היום יתביישו וייתנו לדבר לצאת לאור ויחזירו את הילדה להוריה, בלי קשר מי היא, מה היא.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אשר להצעת החוק שאתה מדבר עליה - - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהאמשה, למען הכבוד לכנסת, בקשר להצעת החוק, אני מבין שאתה תומך בה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אין לי עמדה. אני לא נגד ההצעה. אם אני לא אתמוך, אני רק אמנע ולא אתנגד. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת ארדן, האם אתה רוצה לסכם את הדיון לאחר דבריו? אתה לא רוצה.
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75) (מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת ארדן. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
מייד אנחנו עוברים לשלושה חוקים חשובים.
קולט אביטל (העבודה - מימד - עם אחד):
שני חוקים.
היו"ר ראובן ריבלין:
שניים, סליחה. אני יודע למה אמרתי שלושה.
הצבעה מס' 26
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד - אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75) (מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2005, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
17 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75) (מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2005, עברה בקריאה ראשונה, והכנסת הבאה תחליט אם להחיל עליה את דין הרציפות ולהעבירה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה.
חבר הכנסת ארדן, ועדת הכלכלה?
גלעד ארדן (הליכוד):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
מי הכין את זה לקריאה ראשונה?
גלעד ארדן (הליכוד):
ועדת הכלכלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005;
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (הגדרת זכאות), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/112).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, לפנינו כרגע שני חוקים, ולאחר מכן חוק נוסף, בנושא השואה. אנחנו מדברים על שני חוקים אשר הסכמתי להעלותם לקריאה ראשונה לאחר שהחוק של הווטרנים והאנשים שהיו מעבר למסך הברזל נכלל באותם חוקים אשר חלו על אנשים אשר הגיעו עד שנה מסוימת לארץ, ולאחר שהוא עבר ברוב עצום, של 66 חברים, מתברר שיש שני חוקים נוספים, האחד מדבר על ילדים, ילדי השואה באותה עת, אשר עלו לארץ לאחר 1947, והשני על אותם יהודים אשר היו בגלות שאינה גלות אירופה, מיהדות לוב ותוניסיה, אבל סבלו מרדיפות הנאצים וחלקם אפילו הובאו לאושוויץ או למחנות השמדה כברגן-בלזן ומחנות השמדה אחרים באירופה. שני החוקים האלה הם חוקים תקציביים, ולכן יידרשו 51 חברי הכנסת לאשרם.
אני מציע שנעשה דיון משולב בשני החוקים, אף שהם שונים, בהסכמת חבר הכנסת אורון, ולאחר מכן נקיים שתי הצבעות רצופות; אבל הדיון יהיה דיון משולב.
ראשון הדוברים, חבר הכנסת חיים אורון, יציג את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון סמ' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005, לקריאה ראשונה, ולאחר מכן חבר הכנסת יצחק כהן יעלה ויציג את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (הגדרת זכאות), של חברי הכנסת יצחק כהן, דוד טל ומשה כחלון, שהם צאצאים למשפחות ולקהילות אשר היו שם באותה עת ונרדפו בתוניסיה ובלוב.
דניאל בנלולו (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, שתי הצבעות או הצבעה אחת?
היו"ר ראובן ריבלין:
ההצבעות הן על כל חוק בנפרד. חבר הכנסת חיים אורון - אני לא מגביל אתכם בזמן, כמובן.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה להודות לך על נכונותך להציג את הצעות החוק הללו, של חבר הכנסת כהן ושלי, במליאת הכנסת, לפחות להעברה בקריאה ראשונה.
הצעת החוק הזאת באה לתקן שתי עוולות: עוול אחד גדול מאוד לקבוצה של ניצולי השואה שהם קבוצה מאוד ייחודית, שנמצאו על אדמת גרמניה ב-1 בינואר 1947. לכאורה הם יכלו והיו זכאים לתבוע תביעות מהגרמנים, אך בפועל הם לא תבעו. רוב רובה של בני הקבוצה הזאת, כמובן על-פי גילה, היו נערים, היו חניכים בתנועות נוער, היו חניכים בעליית הנוער, הם קובצו בקבוצות בתום השואה, ועיקר מעייניהם לא בדיוק היה לחשוב איך הם יקבלו פיצויים, בטח לא מגרמניה.
העוול השני, שהוא הרבה יותר קטן אבל גם אותו ראוי לתקן - החוק הזה כבר חוקק במליאת הכנסת ביוזמתו של חבר הכנסת אברהם הירשזון ובוטל בחוק ההסדרים ב-2001; מי שזוכר, היתה שורה של חוקים שבוטלו בחוק ההסדרים. נכון שלאחר ביטולו, בהתערבות ראש הממשלה דאז, ניתן חלק מהקצבה, מה שנקרא "הקצבה הבסיסית" לאוכלוסייה הזאת, אבל לא במסגרת חוק אלא במסגרת פעולה מינהלית. האוכלוסייה הזאת עד היום נפגעת ומקופחת לעומת נפגעי רדיפות הנאצים, הנכים האחרים, משום שמרכיב מאוד משמעותי בקצבה, מה שנקרא "הזכויות המיוחדות", שניתנות רק כאשר מישהו זכאי להן באופן מיוחד, הם אינם זכאים לו. זה יכול להיות לפעמים טיפול רפואי, זה יכול להיות לפעמים טיפול רפואי במחלה כרונית וכן הלאה. כוונת הצעת החוק הזאת היא להשוות את מעמדם למעמד כל נכי רדיפות הנאצים.
אני לא רוצה להאריך. היו דיונים מאוד רוויים בוועדת הכספים במעבר מהקריאה הטרומית לקריאה הראשונה. בסופו של דבר, הצעת החוק שמונחת פה התקבלה על דעת כל חברי הוועדה - לצערי הרב, בהתנגדות הממשלה, שקיימת גם עכשיו, ואני מודה שאני מנסה למצות את כל מידת ההבנה שנמצאת בקרבי ואני לא מצליח להבין את ההתנגדות הזאת של משרד האוצר לחוק שעל פניו נראה שהוא חובה בסיסית: להיענות לקבוצה הזאת. מדובר באנשים שהיום הם בני 70-75 ולעתים יותר. מי היה ב-1947 בן 16, 15, 14? זאת פחות או יותר קבוצת הגיל שמדובר בה מאז. מספרם גם ידוע; לצערנו הרב הוא הולך ופוחת. מדובר באוכלוסייה של 2,500-3,000 ניצולים.
אני חושב שהכנסת חייבת היום לקבל את החוק הזה בקריאה ראשונה, ומייד עם כינוסה של הכנסת הבאה להשלים את החקיקה, ואפילו באיחור למנוע את העוול המתמשך כלפי קבוצת האוכלוסייה הזאת. תודה רבה.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה. חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה.
רן כהן (מרצ-יחד):
אתה מוכן להכריז, אדוני, שאחרי הצעות החוק האלה תעלה הצעת חוק הנוער? גם היא צריכה 50 חברי כנסת.
יצחק כהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, רובי ריבלין, וליושב-ראש ועדת הכספים, הרב ליצמן, שאפשרו לנו ביום האחרון של הכנסת לתקן עוול היסטורי, בן כמעט 60 שנה.
הצעת החוק - גם של חבר הכנסת חיים אורון וגם הצעת החוק שלי ושל משה כחלון, היושב-ראש, ושל דוד טל - חוק נכי רדיפות הנאצים (הגדרת זכאות), התשס"ו-2005, מטרתה להביא לידי פתרון עוול היסטורי אשר נגרם בשל העובדה שחוק נכי רדיפות הנאצים המקומי חוקק בשנות ה-50 ולא כלל את ניצולי השואה יוצאי לוב ותוניסיה.
הסכם השילומים בשנות ה-50 חייב את ממשלת ישראל לדאוג לשארית הפליטה, ניצולי השואה אשר מנועים מלתבוע את ממשלת גרמניה בגין נכותם אשר נגרמה להם בשל רדיפות הנאצים.
אדוני היושב-ראש - אחד מיוזמי החוק, חבר הכנסת משה כחלון - ממשלת ישראל דאז בחרה לקבל לידיה סכום חד-פעמי, גלובלי, ולקחת על עצמה את האחריות לדאוג לאותם ניצולים אשר עלו ארצה. לא קבוצות ספציפיות, לא יוצאי עדות ספציפיות, אלא ניצולי השואה נרדפי הנאצים ככלל.
חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שלנו עוסקת בפתרון מצוקתה האמיתית של קבוצה קטנה של ניצולי השואה אשר נאבקים במשך שנים להכרה בנרדפותם. יוצאי לוב ותוניסיה, אשר ללא ספק סבלו אף הם מרדיפתו של הצורר הנאצי, נאבקים לזכות בהכרה הזאת זמן רב, אולם נדמה כי ממשלת ישראל מאמינה כי אותם אנשים אשר יכלו למכונת ההשמדה הנאצית, יכולים גם לזמן, דבר אשר אני חייב לומר בלב כבד שהוא לא נכון כלל.
הצעת חוק זו איננה עוסקת רק בשאלה תקציבית, אלא יותר מכך היא עוסקת בשאלה כיצד ממשלת ישראל רואה את אחריותה כלפי קבוצת ניצולים יוצאי לוב ותוניסיה. האבסורד הוא שדווקא מדינת ישראל, אשר נבנתה כמדינה שקלטה את ניצולי השואה, איננה מכירה באופן חוקי וברור בזכאותם של יוצאי לוב ותוניסיה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
עבור ניצולי שואה רבים אין התגמול החודשי מהווה מקור הכנסה בלבד, אלא הוא גם שלב שיקומי חשוב בדמות ההכרה של ממשלת גרמניה ו/או ממשלת ישראל, באמצעות הלשכה לשיקום נכים, ברדיפתו של כל ניצול וניצול. בעבור הניצולים, ההכרה בהם מהווה שלב חשוב בשיקום הפסיכולוגי והנפשי, וללא ספק מהווה מקור מסוים של גאווה, מעין תעודת הוקרה לניצול, על ששרד את הגיהינום הנאצי.
חוק הפיצוי המקורי הגרמני נקרא, בתרגום חופשי לעברית: החוק לעשיית טוב מחדש - אם אנחנו מתרגמים את זה תרגום חופשי - היינו: החזרת הניצול למצבו טרם הנרדפות, טרם הרדיפות. הכול יודעים, מורי ורבותי, כי אין פיצוי אמיתי על אובדן ואין פיצוי אמיתי על סבל. ואולם, יש הכרה, ולו קטנה, בגורלו של הניצול וניסיון אמיתי לשקמו, לסייע לו בימיו האחרונים.
אדוני היושב-ראש, לצערי הרב, כל אשר אמרתי עד כה, אין בו כדי לשכנע את האוצר להראות, ולו במעט, חמלה והבנה כלפי קבוצה זו. מאז הגשנו את הצעת החוק הזאת, אני וחברי משה כחלון, מהלך האוצר אימים על חברי הכנסת, בטענה כי מדובר בחקיקה שעלותה אסטרונומית וכי היא תפגע קשות בכלכלת ישראל, ולא היא.
חברי הכנסת, אין גבול לבושה ולזלזול. נדמה לי כי לא נותרו עוד בעיות כלל למדינת ישראל ואותה קבוצה מצומצמת של ניצולי שואה באים בימים היא היא האויב התקציבי של מדינת ישראל. האומנם? בישראל חיים כיום מספר הולך ופוחת של ניצולי שואה. כבוד שר האוצר, הם אינם מתרבים בן-לילה, וכל יום הולכים מאתנו עוד ניצולים, לצערי, אשר לא זכו בחייהם להכרה, כי נרדפו על-ידי הנאצים, וכי 60 שנה לאחר האירועים היה מי שהקשיב והבין את הסבל הנורא שהם עברו.
אדוני היושב-ראש, מעט ומיעוטם של ניצולי השואה יוצאי לוב ותוניסיה מישירים את מבטם היום אלינו ומבקשים כי אנו, חברי הכנסת, נפעל סוף-סוף, נעשה צדק היסטורי, נכיר בנרדפותם ונפעל לכך שבימיהם יוכלו לקבל את הטיפול והתמיכה הראויים.
הצעת החוק שלנו, שלי ושל חבר הכנסת משה כחלון, איננה, כאמור, דבר כספי בלבד, אלא היא בגדר צדק היסטורי והכרה של מדינת ישראל בעצם האחריות לקבוצה קטנה זו - אני חוזר: לקבוצה קטנה. ההכרה סוללת את הדרך לשיח אמיתי בחברה על השואה, על העובדה שהצורר הנאצי רדף יהודים באשר הם יהודים, באשר ידו היתה משגת, ללא כל הבחנה בין עדות, אשכנזים או ספרדים, תרבויות או מקומות יישוב; לא היתה פה רדיפה גיאוגרפית, היתה פה רדיפה אחרי העם היהודי. חובתנו, כחברי הכנסת, להכיר באמת היסטורית זו, גם 60 שנה אחרי השואה, ולהכיר בסבלם של יהודי לוב ותוניסיה.
כנסת ישראל תצביע היום על הצעת החוק שאין צודקת ממנה, על צדק שאותם ניצולים ממתינים לו שנים רבות, אדוני טומי לפיד.
יוסף לפיד (שינוי):
אני רוצה לשאול אותך שאלה. פה בתקציר שבסדר-היום לא מדובר בכלל על יהודי לוב ותוניסיה, אלא על כל מי שעלה ארצה אחרי 1953. זה מדבר על כל העולם.
יצחק כהן (ש"ס):
עמדת האוצר - אני עונה לך, טומי לפיד. אני חושב שאתה, כניצול השואה, היית חייב להצטרף להצעת החוק, ליוזמה הזאת - - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
בסדר, הוא שואל אותך שאלה.
יוסף לפיד (שינוי):
- - -
יצחק כהן (ש"ס):
בסדר. עמדת האוצר כי אל לה לממשלה לקבל את האחריות לאותה קבוצה קטנה ומצומצמת, מהווה גזר-דין סופי לגבי אותם ניצולים - מר טומי לפיד - וקובעת כי אנו מסרבים להעניק להם את הסיוע הנחוץ. איך נסתכל מחר בעיניהם של אותם ניצולים ונאמר להם כי אנו לא נכונים להעניק להם, באיחור רב, את הסיוע שלו הם זקוקים?
אני קורא לחברי לגלות אחריות, תוך הפעלת שיקול דעת, ולהצביע עבור הצעת חוק זו בחיוב.
אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, מר רובי ריבלין, לחברי סגן יושב-ראש הכנסת משה כחלון, לחברי חברי הכנסת, ליושב-ראש ועדת הכספים הרב יעקב ליצמן, לחברי חיים אורון - ג'ומס - למרכז "יד ושם", לד"ר עירית אברמסקי, מחברת הספר "פנקס הקהילות – לוב, תוניסיה".
אקרא לפניכם קטע קטן מדבריו של ד"ר מוריס רומני, שנמצא פה ביציע, ניצול השואה, מיוצאי לוב ותוניסיה; קטע קטן: "האופן שבו החלה גרמניה הנאצית לסיים את תוכנית הפתרון הסופי שלה במזרח התיכון ובצפון-אפריקה, ובלוב ובתוניסיה בפרט - עד לאחרונה הופתעו רבים - - - שגם על חלק מיהדות צפון-אפריקה לא פסחה השואה" - תודה לפרופסור רומני. תודה לכם.
להעברת הצעת החוק אנחנו צריכים 51 חברי הכנסת. תודה רבה. תודה, גברתי השרה.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה.
יוסף לפיד (שינוי):
היושב-ראש - - - אני רוצה לדעת למה כתוב: כל מי שעלה ארצה אחרי 1953; למה לא כתוב רק - יוצאי לוב ותוניסיה?
היו"ר משה כחלון:
מדוע? כי זה יכול להפוך לחוק ספציפי, וזאת יכולה להיות בעיה. וחוץ מזה, אני מניח שבאמת, במהלך העיבוד לקריאה השנייה והשלישית נעבד את זה. זה הגיע קצת בלחץ. חבר הכנסת לפיד, אני רוצה לומר לך שהעוול הזה נמשך כל כך הרבה שנים, ועכשיו מצא לו אוזן כרויה מצד יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש ועדת כספים, וגם אם זה לא מעובד עד הסוף, זה יעובד בהמשך. תודה רבה.
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17)
(מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/109).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר משה כחלון:
אנחנו עוברים להנמקה של הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17). לאחר מכן נעבור לשלוש ההצבעות ברצף. לשלוש ההצעות דרושים 51 חברים. בבקשה, חבר הכנסת רן כהן.
רן כהן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק). מדובר בהצעת חוק שאומנם אני מוביל אותה, אבל שותפים לי חברים מכל סיעות הבית - גלעד ארדן, רוני בריזון, ואסל טאהא, רשף חן, איתן כבל, אתי לבני, משולם נהרי ויאיר פרץ. לא במקרה חתומים חברים כמעט מכל קצות הבית, משום שאילו היינו מדינה מתוקנת, לא היה צריך את הצעת החוק הזאת.
במה היא עוסקת? היא עוסקת בדבר הכי פשוט והכי בסיסי. נאמר בה, שאם בית-משפט במדינת ישראל, או ועדת החלטה, שמוסמכת על-פי החוק, מחליטים להוציא ילד מחזקת הוריו כיוון שהוא חי בסכנה, באלימות, בפגיעה, כי אז המדינה צריכה לדאוג שתהיה לו מסגרת חוץ-ביתית שהוא יוכל לחיות בה. לא היה צריך את הצעת החוק הזאת משום שהיא בעצם הכי נורמלית בעולם. אלא מה? אצלנו זה לא מתקיים. בית-משפט יכול להחליט, ועדת החלטה יכולה להחליט, בהסכמת ההורים, ואף-על-פי-כן המדינה לא תדאג לילד הזה למקום שבו הוא יוכל לחיות חיים אלמנטריים. זה מה שאנחנו מציעים בהצעת החוק.
מה לעשות שיש לנו היום כ-500 ילדים כאלה שאינם מסודרים? אני באמת שואל אתכם, חברי הכנסת, אם במדינה הזאת לא נדאג לילדים הרכים האלה, למי נדאג? אלוהים אדירים, למי נדאג? אף-על-פי-כן, האוצר נלחם ונלחם נגד הצעת חוק כל כך אלמנטרית.
החוק הזה גם בא לעשות האחדה בין ילדים בסיכון שנמצאים במצבים שונים. כיוון שבמצב הנוכחי עובדים בעצם על-פי קווטה, כלומר, יש מכסה בידי רשות מקומית, אם יש עוד ילד או עשרה ילדים שנזקקים, אומרים - אין קווטה, אין מכסה, והילדים האלה יכולים להישאר באזור הסיכון, ההתעללות, האלימות. מישהו מחברי הכנסת יכול להבין את זה? רבותי, הרי זה ממש בלתי סביר משום בחינה.
מדובר, אגב, בהצעת חוק שאמורה לעלות לקריאה ראשונה, כדי שאפשר יהיה להחיל עליה דין רציפות ולהשלים אותה בכנסת הבאה, שאני מקווה שגם היא תקים את הוועדה לזכויות הילד, שיש לי הכבוד לעמוד בראשה.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת באה גם ליצור שוויון בין ילדים בסיכון שחלקם כלולים היום במכסה, לבין ילדים שנמצאים באותו סיכון או בסיכון יותר חמור אבל הם לא נמצאים במכסה. אני חושב שצריך לעשות סדר אלמנטרי באנרכיה הזאת. את זה בדיוק מנסים למנוע מאתנו אלה שמתנגדים לחוק הזה.
אדוני היושב-ראש, לא מדובר כאן בהצעת חוק שבאה להביא ילדים מהמשפחות, מהקהילה, אל המוסדות החוץ-ביתיים. לא. משרד הרווחה יטפל בכל הילדים כנדרש, לפי סידור בינו לבין האוצר. אבל ילד שבית-משפט מחליט להוציא אותו, ישימו אותו במסגרת חוץ-ביתית. ילד שוועדת החלטה, בהסכמת ההורים, מחליטה להוציא אותו למסגרת חוץ-ביתית, המדינה תדאג שתהיה לו מסגרת שבה הוא יוכל לגדול, היא תגן עליו, היא תיתן לו יכולת לצמוח צמיחה אלמנטרית וטבעית.
נדמה לי, רבותי חברי הכנסת, שאין הצעת חוק שהצורך בה פשוט וטבעי יותר מהצורך בהצעה זו. אני מבקש מכל אלה שנרשמו לדבר לוותר, כדי שנוכל לעבור ישר להצבעה ולהשיג יותר מ-50 חברי כנסת, אף שרמזו לי שאולי האוצר אינו מתנגד להצעה, אבל זה רק בדקות האחרונות. אינני יודע. תודה רבה, אדוני.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה.
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005;
הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (הגדרות זכאות), התשס"ו-2005
(קריאה ראשונה)
היו"ר משה כחלון:
אנחנו ניגשים להצבעה שמית על הצעות החוק בעניין נכי רדיפות הנאצים. נתחיל בהצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת חיים אורון. נצביע על כל הצעת חוק בנפרד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - בעד
רוחמה אברהם - אינה נוכחת
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
יעקב אדרי - בעד
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - אינו נוכח
דוד אזולאי - בעד
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
אריה אלדד - אינו נוכח
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - בעד
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - אינו נוכח
נעמי בלומנטל - בעד
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - בעד
רוני בר-און - אינו נוכח
רומן ברונפמן - בעד
רוני בריזון - אינו נוכח
ויקטור בריילובסקי - בעד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - אינו נוכח
ענבל גבריאלי - בעד
אראלה גולן - בעד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - בעד
משה גפני - בעד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
נסים דהן - אינו נוכח
חמי דורון - אינו נוכח
אברהם הירשזון - בעד
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - בעד
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - אינו נוכח
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - אינו נוכח
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - בעד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - בעד
סאלח טריף - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - בעד
שאול יהלום - אינו נוכח
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - בעד
אילנה כהן - אינה נוכחת
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - אינו נוכח
יצחק כהן - בעד
רן כהן - בעד
משה כחלון - בעד
חיים כץ - אינו נוכח
ישראל כץ - אינו נוכח
אתי לבני - בעד
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - בעד
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - אינו נוכח
אילן ליבוביץ - בעד
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - בעד
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - בעד
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - בעד
ניסן סלומינסקי - אינו נוכח
אפרים סנה - בעד
גדעון סער - בעד
גדעון עזרא - בעד
מל פולישוק-בלוך - בעד
אברהם פורז - בעד
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - בעד
אברהם רביץ - בעד
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
ראובן ריבלין - אינו נוכח
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - בעד
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - בעד
יובל שטייניץ - בעד
מאיר שטרית - אינו נוכח
יורי שטרן - בעד
אילן שלגי - בעד
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - בעד
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
אני קורא עוד הפעם.
רוחמה אברהם - בעד
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
זבולון אורלב - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
אריה אלדד - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
זאב בוים - בעד
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
רוני בר-און - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
עזמי בשארה - אינו נוכח
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
עבד-אלמאלכ דהאמשה - בעד
נסים דהן - בעד
חמי דורון - בעד
שמואל הלפרט - אינו נוכח
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מתן וילנאי - אינו נוכח
אליעזר זנדברג - בעד
יחיאל חזן - אינו נוכח
אחמד טיבי - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
שאול יהלום - בעד
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
אילנה כהן - אינה נוכחת
אמנון כהן - בעד
חיים כץ - אינו נוכח
ישראל כץ - אינו נוכח
ציפי לבני - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - אינו נוכח
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - בעד
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - אינו נוכח
ניסן סלומינסקי - בעד
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
מאיר פרוש - בעד
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - בעד
עמיר פרץ - אינו נוכח
פנינה רוזנבלום - בעד
ראובן ריבלין - אינו נוכח
חיים רמון - אינו נוכח
מיכאל רצון - אינו נוכח
מאיר שטרית - אינו נוכח
סילבן שלום - אינו נוכח
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יולי תמיר - אינה נוכחת
האם יש באולם כאלה שלא הצביעו?
רוני בר-און - בעד
זבולון אורלב - בעד
עזמי בשארה - בעד
יצחק כהן (ש"ס):
אין צורך בהצבעה שמית על הצעתי.
היו"ר משה כחלון:
חבר הכנסת כהן מבקש למשוך את הבקשה להצבעה שמית. ההצבעה הבאה היא הצבעה אלקטרונית.
אנו מצביעים על הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16), של חברי הכנסת יצחק כהן, דוד טל ומשה כחלון. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 27
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 67
נגד – אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (הגדרת זכאות), התשס"ו-2005, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר משה כחלון:
67 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16), של חברי הכנסת יצחק כהן, דוד טל ומשה כחלון, תעבור לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
תוצאות ההצבעה על הצעת חוק נכי הרדיפות (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת חיים אורון – 75 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. גם הצעה זו תעבור לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17)
(מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005
(קריאה ראשונה)
היו"ר משה כחלון:
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק) - חבר הכנסת רן כהן משך את בקשתו להצבעה שמית. נצביע אלקטרונית.
מוסרים לי ממזכירות הכנסת שהאוצר הסיר את התנגדותו.
אנחנו ניגשים להצבעה.
הצבעה מס' 28
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 68
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר משה כחלון:
68 תומכים, ללא מתנגדים וללא נמנעים. הצעת חוק הנוער של חבר הכנסת רן כהן וקבוצת חברי הכנסת תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לקראת הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 29)
(עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/112).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר משה כחלון:
חברי הכנסת,יש הצבעות נוספות שדורשות 51 קולות.
אנחנו עוברים להצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 29) (עידוד ייצוג לשני המינים). חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר משה כחלון:
יש בעיה בסאונד.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ההצעה שלפנינו, הצעה משותפת של חברת הכנסת אתי לבני, שהיתה יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, של יושבת-ראש סיעת מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, ושלי, עברה בקריאה הטרומית ברוב גדול מאוד, והיא מובאת היום על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט לקריאה ראשונה. נושא הצעת החוק הוא ייצוג הולם לנשים בבית הזה.
אדוני היושב-ראש, נקודת המוצא שלנו היא, שבמשך כמעט שישה עשורים לקיום המדינה לא התקדמנו באופן משמעותי וביחס למדינות מתוקנות אחרות במערב בנושא זה. יש טכניקות שונות להתמודדות עם הנושא הזה. יש מדינות בעולם אשר מתמודדות עם הפגיעה בשוויון על-ידי שריון מכסה מסוימת לנשים ברשימות המפלגות המתמודדות בבחירות לפרלמנט. הדבר הזה, לפחות בתרבות הפוליטית שלנו, שמותירה למפלגות מרחב גדול מאוד של אוטונומיה - יש לנו מפלגות שבהן, למרבה הצער, אין כלל ייצוג לנשים ברשימתן לכנסת, אבל בכל זאת יש ציבור, וגם ציבור של נשים, שתומך בהן.
אדוני היושב-ראש, ההצעה שלנו היא הצעה מאוד מידתית. היא אומרת, שהמדינה, כמדינה, לא תכפה אלא תעודד שוויון. איך הדבר הזה יתבצע? על-ידי כך שהמדינה תעניק תוספת במימון המפלגות הממלכתי, שמשולם למפלגות, למפלגות אשר - - -
אדוני היושב-ראש, יש רעש בהרבה פינות באולם.
אברהם רביץ (דגל התורה):
זה סחר בנשים.
היו"ר משה כחלון:
חבר הכנסת מרגי וקבוצת חברי כנסת.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, החוק אומר: רשימה שתכלול מעל 30% נשים תקבל מימון מפלגות מוגדל. הדבר הזה לא ייכפה על מפלגות, אבל יעודד אותן לשלב נשים ברשימתן.
כל אלה שמסתייגים וקוראים את קריאות הביניים שקרא ידידי, סגן השר הרב רביץ, מעולם לא הציגו דרך אחרת לעידוד שילוב נשים ברשימות לכנסת. אם מישהו מאתנו חושב שהמציאות הנוכחית איננה טובה וצריך לתקנה, הוא לא ימצא אמצעי יותר מידתי מהאמצעי הזה.
מה אנחנו מבקשים? הבקשה שלנו צנועה מאוד. מאחר שאנחנו ערב בחירות לכנסת, חשוב ביותר להעביר את החוק בקריאה ראשונה, על מנת שכל המאמץ שהשקענו לא ירד לטמיון ונצטרך להתחיל משלב א' בכנסת השבע-עשרה. אם נעביר את ההצעה בקריאה הראשונה נוכל בכנסת הבאה להחיל את דין הרציפות, לקדם את הצעת החוק ולדון גם בגישות השונות. אבל, מי שיצביע, חלילה, נגד הצעת החוק, בעצם יכפה את ביטול כל אותו מאמץ שנעשה בנושא הזה בכנסת היוצאת.
אני רוצה להודות פעם נוספת ליושבת-ראש היוצאת של הוועדה לקידום מעמד האשה, אשר בשעה שהיא עמדה בראש הוועדה הגענו למסקנה שזאת הדרך האופטימלית להתקדם בנושא. אני רוצה גם להודות לעורכת-הדין קרן ויינשל מהלשכה המשפטית, שנמצאת כאן.
אדוני היושב-ראש, אני חייב גם למסור לבית, שיש חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לכנסת, ולפיה נדרשים 61 חברים. יש חוות-דעת של הלשכה המשפטית של הכנסת, שלהבנתי עולה בקנה אחד עם עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיהן אנחנו נדרשים לרוב של 61 חברי כנסת כדי לתקן דיני בחירות, או את עקרון השוויון, שפוגע בסעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת.
העמדה שלנו המוסרית היתה, שהחוק בא לקדם את השוויון ולא בא לפגוע בו. העמדה הזאת נתמכה בחוות דעת משפטית של פרופסור סוזי נבות, אשר סברה את היפוכו של דבר - שאין צורך ב-61, משום שהחוק הזה, למעשה, מקדם את השוויון. אבל, אני אומר את הדברים, וחייב לומר את הדברים, ולו רק למען הסר ספק, כי אנחנו עובדים על-פי חוות דעת משפטיות, ואם המאמץ שלנו לא יצלח, ואנו גם ביקשנו כאן הצבעה שמית - הרי שאם לא יהיו 61, יכול להיות שנגיע לאותה סיטואציה כאילו החוק הזה כלל לא עבר בקריאה ראשונה ובעצם נצטרך להתחיל לעבור מהקריאה הטרומית בכנסת הבאה.
אני רוצה לומר דבר נוסף: הגענו להסכמה. איננו באים לשנות ערב בחירות את הדין בעניין זה. יש רשימות שנמצאות בהליכי הבחירה, וזה לא נכון. החוק יחול, אם הוא יתקבל - והוא יתקבל - בכנסת הבאה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית - לגבי - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זו קריאה ראשונה.
גדעון סער (הליכוד):
נכון. אני רק רוצה לומר שלפי הנוסח שנצביע עליו, סעיף התחולה הוא מהבחירות לכנסת השמונה-עשרה והלאה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
ממשלה של 61?
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת פרוש, אתה אדם רציני. איך אתה מערב מין בשאינו מינו? מה הקשר בין הדברים?
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
יש אפשרות - - -
משה גפני (דגל התורה):
אתה דווקא מערב את זה עכשיו בחוק.
גדעון סער (הליכוד):
אנחנו מכבדים את חוות הדעת של היועץ המשפטי או של היועצת המשפטית של הכנסת, גם כאשר אנחנו חושבים שהן אינן נכונות. אבל, זו האינסטנציה - - -
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אתה מבטיח שזה יהיה מהכנסת הבאה? הכנסת הזאת הולכת לעבוד עוד שמונה חודשים. אתה יכול להמשיך.
גדעון סער (הליכוד):
זו היתה הסכמה שהתכלית שלה - אפילו לא היינו ביום האחרון למושב - להשיג קונסנזוס רחב ככל האפשר בכנסת היוצאת כדי להעביר את זה ברוב הנדרש בקריאה הראשונה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
גילוי נאות.
גדעון סער (הליכוד):
לכן, ההיגיון עומד בפני עצמו.
אני קורא לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית: זה מסר חשוב. אנחנו נמצאים בנושא הזה של ייצוג הולם לנשים. ייצוג הולם לנשים בבית הזה מצוי במצב לא טוב. דמוקרטיות אחרות נמצאות במצב הרבה יותר טוב. הדבר הזה גם חייב להקרין על השוויון בכל תחומי החיים האחרים. לכן, אישור הצעת החוק בקריאה ראשונה ישלח מסר שהחברה בישראל היא חברה שוויונית יותר וטובה יותר. לכן, אני קורא לכל החברים לתמוך בהצעה בקריאה הראשונה. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. חברי הכנסת, החוק הובא לקריאה ראשונה, ויש לנו רשימת דוברים. אקריא אותה למען מי שרוצה לעלות ולנמק את עמדתו לגבי חוק למימון מפלגות (תיקון מס' 29) (עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ו-2005. חברת הכנסת זהבה גלאון - איננה בין הנוכחים. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו ידברו לפי הסדר, אם יהיו נוכחים באולם, חברי הכנסת חיים אורון, צבי הנדל, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי, ג'מאל זחאלקה ונסים זאב.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, אני מודאג מזה שצריך 61 חברי כנסת וחבר הכנסת גדעון סער רגוע. אני קצת מודאג מהעניין הזה.
דבר נוסף - לכך שצריך לחוק הזה 61 חברי כנסת, הסיבה פשוטה מאוד. זה לא מפני שמימון המפלגות הוא חוק-יסוד, אלא מכיוון שיש פה פגיעה אמיתית ומוחלטת ביסוד המרכזי בדמוקרטיה, שהבחירות הן שוויוניות. הבחירות הן שוויוניות בכל תחום שקשור אליהן, לרבות המימון, שהוא אחד הדברים המרכזיים.
אילן שלגי (שינוי):
שוויון זה גם שברשימה שלך יהיו נשים.
משה גפני (דגל התורה):
המציאות שבה צריך לתת מימון שווה לכולם היא יסוד מוסד בבחירות דמוקרטיות שוויוניות. מחר יהיה מישהו שיציע לתת יותר מימון לחברי כנסת ערבים או למפלגה חרדית.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - -
משה גפני (דגל התורה):
נכון. זה מתחיל להיות מעניין. יתחילו לתת לחרדים. הרי מאוד אוהבים אותנו כאן.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זה - לא.
משה גפני (דגל התורה):
זה - לא. הבנתי. אתה יודע מה? ייתנו לתושבי הרצלייה כדי לעודד אנשים בהרצלייה לבוא לכנסת. הם ברמת אינטליגנציה יותר גבוהה מאשר אצלך ביישוב. זה גם רעיון - באמת להעלות את הרמה. למה לא לתת יותר מימון?
אבל, אני רוצה להגיד לגופו של עניין, ואני פונה לחברות הכנסת ולא לחברי הכנסת. תראו מה הולכים לעשות לכן כאן בהצעת החוק הזאת. עד היום ידענו שחברת כנסת שנמצאת כאן היא אשה ברמה, אשה שראויה להיות חברת כנסת מכיוון שרמת האינטליגנציה שלה גבוהה, מכיוון שהיכולות שלה גבוהות ומכיוון שהיא יכולה להתמודד בבחירות. אחרי קבלת החוק הזה, מי שתהיה כאן בכנסת הבאה, בכנסת השמונה-עשרה - תבוא לכאן אשה ותהיה חברת כנסת, ומראש היא תהיה בעמדה נחותה, מכיוון שכולם יאמרו, כל אחד בלבו, וגם יגידו זאת בגלוי: היא לא כמו כולם. לה היתה העדפה כדי שהיא תבוא לכנסת. הביאו אותה כיוון שיושב-ראש המפלגה שלה או גזבר המפלגה שלה רצה עוד כסף. האמת היא שהיה מישהו אחר שהיה טוב ממנה, אבל היות שהמפלגה היתה בקשיים כספיים רצו להביא אותה כי עבורה מקבלים יותר כסף.
חברת הכנסת מלי פולישוק, תביני מה זה הולך לעשות. אינני מדבר על בחירות דמוקרטיות ושוויוניות, ואינני מדבר על ראייה מאוד סקטוריאלית, שאין לה שום ערך מבחינה ערכית. הולכים לפגוע בחוק הזה בנשים באופן הכי פופוליסטי שיכול להיות. חבר הכנסת רן כהן, נבוא לכנסת, אם נהיה אנחנו - - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
בסקנדינביה - - -
משה גפני (דגל התורה):
אני מציע לא לדבר על סקנדינביה, מכיוון שאני אביא - - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
על מה אתה מדבר? לך אין אף אשה.
אתי לבני (שינוי):
- - -
משה גפני (דגל התורה):
אתן רוצות לצעוק?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברות הכנסת.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, הערת ונשמעת. תני עכשיו למר גפני להמשיך את דבריו. תוכלי גם את לעלות ולומר את דברייך. תודה רבה.
יעקב מרגי (ש"ס):
- - -
רן כהן (מרצ-יחד):
יביאו לכם מיליון דולר - תשימו אשה ברשימה?
משה גפני (דגל התורה):
לא.
רן כהן (מרצ-יחד):
מה אתה מדבר?
משה גפני (דגל התורה):
מכיוון שאין אשה שמוכנה להיות ברשימה שלנו. היא לא הולכת להידרדר לכנסת.
קריאה:
- - -
משה גפני (דגל התורה):
שנייה, מה את צועקת?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, תנו למר גפני. חבר הכנסת רן כהן, שאלת ונענית. תודה רבה. תן לו להמשיך.
רן כהן (מרצ-יחד):
לא שאלתי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בסדר. הוא ענה לך.
רן כהן (מרצ-יחד):
הרבנים שלהם לא מוכנים.
משה גפני (דגל התורה):
לא הרבנים.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
הוא ענה לך בכנות.
נסים זאב (ש"ס):
הם - - -
משה גפני (דגל התורה):
הם צועקים עלי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הוא לא מדבר על זה. חבר הכנסת נסים זאב, תודה רבה. אל תעזור לי.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, תגן עלי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אתה תקבל את כל הזכות לדבר ולומר את דבריך. בבקשה.
משה גפני (דגל התורה):
חברת הכנסת מלי פולישוק, הזכרת את סקנדינביה, ואני מתייחס לדברייך ברצינות. לא שמעתי את הצעקות.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
איך אתה מתייחס - - -
משה גפני (דגל התורה):
אני מתאר לעצמי שצעקת על המפלגה שלנו ועל נשים, אבל אמרת "סקנדינביה", שזה דבר מקצועי.
אתי לבני (שינוי):
בני-ברק, זה מקצועי.
משה גפני (דגל התורה):
את יודעת כמוני שברוב מדינות העולם המערבי אין דבר כזה. את יודעת את זה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - - ייצוג לנשים.
משה גפני (דגל התורה):
ברוב מוחלט של העולם המערבי המתקדם, הדמוקרטי.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
איפה זה - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברת הכנסת פולישוק-בלוך, תודה רבה.
משה גפני (דגל התורה):
יתירה מכך, את יודעת, ושמענו וראינו זאת יחד, נדמה לי, בוועדה, שבמקום שנעשה בו חוק כזה מספר הנשים ירד.
רן כהן (מרצ-יחד):
איך זה יכול להיות?
אתי לבני (שינוי):
- - -
רן כהן (מרצ-יחד):
- - -
משה גפני (דגל התורה):
כן, נכון. זו מציאות - הביאו את המחקר של הממ"מ. הביאו את זה לוועדה, והתברר שבמקום שאין חוק כזה מספר הנשים גדול יותר.
אתי לבני (שינוי):
לא היה ולא נברא.
רן כהן (מרצ-יחד):
זה עושה שכל? איפה זה עושה שכל?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת רן כהן, תודה רבה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברת הכנסת פולישוק-בלוך.
משה גפני (דגל התורה):
כן, מכיוון שאף אחת לא רוצה להיבחר על סמך זה שקיבלו עבורה יותר כסף.
אתי לבני (שינוי):
רוצים. רוצים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, בבית הזה אומרים דברים סותרים. מה אתם רוצים? אתם תוכלו לומר מה שאתם רוצים אחר כך. תנו למר גפני לומר את דבריו. מה הבעיה? אדוני, בבקשה.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, אני סבור - - -
יוסי שריד (מרצ-יחד):
לדעתי, זה יפתח היום את החדשות: בבית הזה אומרים דברים סותרים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זה הבית שאומרים בו את הדברים הסותרים. זה המקום לומר דברים סותרים.
יוסי שריד (מרצ-יחד):
32 שנה אני פה, ולא ידעתי את זה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
לא תמיד זה הולך בהסכמה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
נסים זאב (ש"ס):
זו הצעה רגילה. זה עשר דקות.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, אני סבור שהצעת החוק הזאת, כפי שאכן התברר גם בדיונים בוועדה, איננה ראויה. איננה ראויה - אינני אומר זאת מנקודת ראות חרדית, תאמינו לי. אינני אומר זאת מנקודת ראות חרדית.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
דואג לנשים.
משה גפני (דגל התורה):
אני לא אומר זאת מנקודת ראות חרדית. מנקודת ראות חרדית הייתי אומר טיעונים אחרים. אני מדבר מנקודת ראות כללית, גם של חברי כנסת שאינם דתיים. גם מבחינתם של חברי כנסת ערבים ויהודים, וימין ושמאל וגברים ונשים, הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק לא ראויה בכל אמת מידה: לא באמת מידה משפטית, ולא באמת מידה של יסוד היסודות בדמוקרטיה של השוויוניות, שעכשיו אנחנו פותחים פתח למצב חדש שבו לא כולם שווים כאן, ומחר ייתנו עדיפות לנושאים אחרים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת גפני, תודה רבה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
אראלה גולן (שינוי):
- - -
אברהם רביץ (דגל התורה):
רציתי לשאול אותך: ביהדות התורה יכול להיות שאפשר לקבל נשים. אבל, בשינוי בלי כסף לא יקבלו אותן. מה אתה מתנפל עליהן?
משה גפני (דגל התורה):
לא התנפלתי. אתה צודק.
נסים זאב (ש"ס):
אל תסיים. תמשיך.
משה גפני (דגל התורה):
הדבר האחרון - ואסיים במשפט הזה - מנקודת ראותן של הנשים, זו הצעת חוק שאינה ראויה, שקודם כול תפגע בהן. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.
חיים אורון (מרצ-יחד):
מוותר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מוותר. חבר הכנסת צבי הנדל? אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כמה דוברים יש עוד?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תאזין, תשמע - תדע. הרי כך זה הולך.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
באים להצביע - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מובן שאני וחברי סיעתי מעוניינים לראות יותר נשים בכנסת ולמצוא דרכים לעודד זאת. לכן, אנחנו נצביע בעד הצעת החוק, אף שדעתנו אינה נוחה מהשיטה.
לדעתי, זה מייצר מושגים לא ראויים לייצוג השוויוני, מצד אחד, וזה גם יפתח פתחים לטיעונים בזויים ונחותים, כגון שעבור ייצוג של אשה המדינה או מישהו משלם כסף. מה גם שבסופו של דבר ההכרעה היא של הבוחר, והבוחר הוא זה שאמור לבחור ברשימה זו או אחרת. לכן, הבוחר עצמו יכול לראות את מערכת האזורים שיכריעו את הצבעתו, לרבות הגורם של ייצוג נשים.
לכן, אני רואה הרבה פגמים בחשיבה או בניסוח החוק או בדרך שבה באים ליישם משהו חשוב ומתבקש. עם כל ההתלבטויות ועם כל האי-נעימות בניסוח הזה של החוק ובדרך הזאת, העיקרון של עידוד ייצוג נשים הוא יותר חשוב, ולכן אנחנו נצביע בעד החוק. אדוני, תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת עסאם מח'ול - איננו נוכח. גם חבר הכנסת אחמד טיבי לא נוכח. גם חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לא נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו ידבר חבר הכנסת רשף חן, ותסגור את רשימת הדוברים חברת הכנסת אתי לבני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין פגיעה חמורה בכבודן ובמעמדן של הנשים יותר מהבאת הצעת חוק שלפיה זכותה של אשה להיבחר וצריך לעודד את המפלגות בכסף, בשלמונים. אני יודע שיש הלכה שאשה נקנית בכסף, אבל צריכים לשלם למפלגות כסף כדי שאשה תיבחר? זה דבר עלוב ובזוי. מה, נותנים פה שוחד? הרי אשה יכולה להיבחר בכל מפלגה - -
אילן שלגי (שינוי):
גם במפלגה שלך?
נסים זאב (ש"ס):
- - שהיא יכולה להיכנס ולהשתלב בה. הרי ברור שלא תבוא אשה מאגודת ישראל ותאמר: אני רוצה להיבחר שם. רק כיוון שיש עקרונות לאותה מפלגה – הלכתיים, לא משנה מה – והנשים עצמן לא רוצות להיבחר, אתה רוצה להכריח את הנשים שיציגו את מועמדותן כדי להיבחר? זה דבר שלא נעשה מעולם.
גילה גמליאל (הליכוד):
אין גבול? אין גבול?
אילן שלגי (שינוי):
חברת הכנסת גמליאל מוכנה להשתלב ברשימה שלך.
נסים זאב (ש"ס):
אין שום בעיה שנשים תקמנה בעצמן מפלגת נשים. אם זה כל כך חסר בבית הזה ונשים מרגישות שהן מקופחות, אין שום בעיה שנשים תקמנה לעצמן מפלגת נשים. היה דבר כזה בעבר. אבל אני חושב שלא נכון לכפות על הבית הזה להכריח מפלגות, ורק מפלגה שמשלבת בה נשים ראויה לקבל את אותם תקציבים, אותם שלמונים, כיוון שהיא עומדת באמת השוויוניות ורק היא דואגת לדמוקרטיה ולשילובן של נשים במפלגה. אני יודע שעד היום זה לא היה במפלגות חרדיות, ויש גם מפלגות ערביות שלא חושבות שנשים יכולות להשתלב בהן, וגם הנשים לא רוצות להשתלב בהן.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אל תדבר בשמנו. תדבר בשמך.
נסים זאב (ש"ס):
יש מפלגות כאלה. אתה מסכים אתי או לא?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
לא.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר לך שכן יש.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הוא לא מסכים אתך. אם הוא היה מסכים אתך, הוא לא היה מדבר. הוא אומר לך שתדבר בשמך, לא בשם הערבים.
נסים זאב (ש"ס):
אני מדבר בשמי. הצעת החוק הזאת לא ראויה. אפשר בהחלט לעודד נשים בצורה אחרת, כאשר ביכולתה של אשה להתמודד בתוך המפלגה. אני חושב ובטוח שזה הרבה יותר מכובד, הרבה יותר נכון, וכך צריך להיעשות, כפי שזה נעשה עד היום.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
בקרוב תהיה לנו שרת ביטחון, מה תעשה עם זה?
נסים זאב (ש"ס):
אין בעיה. יש לנו שרת משפטים, מישהו מתנגד לה?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת רשף חן - בבקשה, אדוני.
רשף חן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעולם מושלם החוק הזה לא היה דרוש. בעולם מושלם הייתי מסתכל עכשיו על אולם המליאה ורואה שבערך מחציתו נשים. זה לא המצב. אני מסתכל ורואה שלוש נשים, וזה רק כיוון שהן יותר חרוצות מהרגיל.
משה גפני (דגל התורה):
כמה שרות היו משינוי בממשלה כאשר פרשתם ממנה? חמישה שרים גברים.
רשף חן (שינוי):
חבר הכנסת גפני, תתאפק. תתאפק, גפני, תתאפק.
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
זה נאום אחרון שלו, אל תפריע לו.
רשף חן (שינוי):
אני יודע שזה נושא קשה בשבילך, שוויון - שוויון בין המינים, שוויון אזרחי.
משה גפני (דגל התורה):
לא קשה בכלל. חמישה שרים גברים לשינוי.
רשף חן (שינוי):
אני יודע שהרעיון של שוויון הוא קשה בעיניך, ובכל זאת תתאפק. חבר הכנסת גפני, העולם שלנו, בין השאר בזכות העולם שאתה מייצג, הוא עולם שוביניסטי בעליל, והכנסת הזאת מבטאת את העולם הזה, וזו החברה שבה אנחנו חיים. אנחנו חייבים לעשות מעשה ולשנות את זה, מפני שלא ייתכן שכך תמשיך ותהיה החברה שבה אנחנו חיים. אז נכון שהיה עדיף לו בחרו המפלגות פחות או יותר חצי-חצי, כפי שמתבקש סטטיסטית. אבל, הואיל וברור לנו שבחברה שלנו ובמפלגות שלנו זה לא קורה באופן טבעי, חייבת להימצא הדרך להביא לתוצאה הזאת, כדי שילדות שגדלות במדינה הזאת יוכלו להסתכל על הבניין הזה ולראות חברות כנסת, והן לא רואות. הן רואות נשים בודדות.
משה גפני (דגל התורה):
אילו הבאת הצעת חוק שיהיו 50% שרות, הייתי תומך בזה.
רשף חן (שינוי):
- - - כדי להביא לזה שאזרחי מדינת ישראל יבינו דרך העיניים, חבר הכנסת גפני, שגברים ונשים אינם שונים זה מזה בשום דבר שרלוונטי לעיסוק בפוליטיקה. זה לא המצב.
לטובת המפלגה שלך באים המחוקקים כאן ולא כופים. אולי היה ראוי שנאמר: לא תהיה מפלגה שיש בה פחות משליש נשים, שזה המינימום. לא עושים את זה, מתוך התחשבות במפלגות שאנחנו אומרים עליהן: עולמן כל כך חשוך, שזה לא דמוקרטי לכפות עליהן את האור. אבל המינימום הזה שנאמר, שאנחנו, לא במקל אלא בגזר, נביא לתוצאה הרצויה, הוא ראוי, הוא נכון, וכל מי שמגנה את זה צריך לגנות את עצמו. תודה רבה.
משה גפני (דגל התורה):
כמה חברות כנסת יש בשינוי?
רשף חן (שינוי):
חאלס, ירדתי, אל תצעק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת רשף חן. חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, בבקשה. אחריה - תחתום את רשימת הדוברים חברת הכנסת אתי לבני, אשר תענה למתדיינים ותסכם את הדיון.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, כדי שיהיה לנו מידע, חשוב שחברת הכנסת מלי פולישוק תגיד כמה חברות כנסת יש לשינוי, מתוך ה-15, וכמה שרות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אתה מתכוון לממשלה הבאה?
משה גפני (דגל התורה):
לא, בכנסת הנוכחית.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני תמיד שמחה שגפני שומר על כבודי. אני מאוד גאה בזה.
משה גפני (דגל התורה):
נכון. למה את לא היית שרה? למה?
רן כהן (מרצ-יחד):
די, זה לא חוק כל כך נורא, זו לא כפירה ביהדות.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
חברי רצו שאני אהיה יושבת-ראש הוועדה לביקורת המדינה, כי ידעו שזה תפקיד חשוב מאוד, ולכן הם דאגו שאני אהיה יושבת-ראש הוועדה לביקורת המדינה. האמן לי, זה יותר חשוב מלהיות יום וחצי שרה.
משה גפני (דגל התורה):
יושבת-ראש מצוינת. אבל למה החברים שלך לא נתנו לך להיות שרה?
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת נסים זאב מאוד דואגים לכבודי ולכבוד חברותי. הם כל כך דואגים לכבודנו, שהם מעדיפים שאנחנו נהיה בבית. לא רק אנחנו נהיה בבית, גם נשים דתיות תהיינה בבית. יצא לי להכיר מקרוב, ואני גאה להיות חברה של עדינה בר-שלום. שמעת את השם הזה?
משה גפני (דגל התורה):
שמעתי. נו, אז מה?
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אני חושבת שהיא מתאימה הרבה יותר מחלק מחברי הכנסת שיושבים באגף ההוא להיות חברת כנסת. היא תאמר לך שאין לה סיכוי להיבחר ברשימה שאתה יודע מי בוחר אותה.
אברהם רביץ (דגל התורה):
אבל אם ייתנו כסף בשבילה, יהיה לה סיכוי?
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
מי שלא יודע, חלילה, זאת הבת של הרב עובדיה יוסף.
משה גפני (דגל התורה):
את יותר טובה מהם להיות שרה, למה לא היית?
יעקב מרגי (ש"ס):
אני מבקש הודעה אישית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
איזו הודעה אישית, על מה?
יעקב מרגי (ש"ס):
- - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אתה יודע איך מציגים הודעה אישית? אם אתה לא יודע, תשאל את המזכיר, הוא יגיד לך.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
לא אמרתי את זה אישית, אמרתי את זה קבוצתית.
חבר הכנסת גפני, פעם אחת תקשיב למה שאומרת אשה שהיא גם חברת כנסת והיא גם חושבת שהיא שווה בזכות עצמה.
משה גפני (דגל התורה):
נכון, אני לא רוצה שיקלקלו לך את זה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אין ספק שאני, וגם חברותי, מאוד רוצות להיות בבית הזה בזכות כישורינו, אך ורק בזכות יכולותינו ומה שאנחנו יכולות להביא. נשים שמגיעות לתפקידים בכירים צריכות להתאמץ יותר. הן בעלות השכלה יותר גבוהה והן בעלות רקורד יותר טוב, כי אחרת הן לא תגענה לאותו מעמד כמו הגברים. אולי זאת הסיבה שהבאתי לעולם רק בנים, כי לבנים הרבה יותר קל להתקדם בעולם.
משה גפני (דגל התורה):
הבנות יותר טובות מהבנים.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
יש נשים שלא חושבות כמונו, אבל אנחנו, הנשים, מחפשות כל דרך כדי לקדם נשים, כי אנחנו מאמינות שאם פה, באולם הזה, תהיינה 50% נשים, כמו שיעורן באוכלוסייה, ההחלטות תהיינה טובות יותר, האיכות תהיה טובה יותר, וגם מהבחינה הערכית, שמגיעות לנו זכויות שוות – גם זה יהיה טוב יותר. לכן הגיע הזמן שננסה פעם 50% נשים גם בבית-המחוקקים. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך. אחרונת הדוברים, יוזמת החוק, חברת הכנסת אתי לבני, תסכם את הדיון. בבקשה, גברתי.
אתי לבני (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לומר לחברי הבית שנעלבו בשמי ובשם חברותי, ואמרו שזה סחר בנשים ושקונים נשים בכסף: אני גאה מאוד מאוד להביא בפני הבית הזה את הצעת החוק הזאת. נדמה לי שזאת הפעם הראשונה זה 56 שנה, שחוק שמדבר על ייצוג נשים ועל העדפה מתקנת לנשים ועל מכסות לנשים מגיע לשלב כל כך מתקדם של קריאה ראשונה.
שאלו כאן אם החוק הזה דורש 61 חברי כנסת או לא. יש בפנינו חוות דעת משפטיות ממשפטנים מהמעלה הראשונה שאומרות כדלקמן: יש חשיבות מכרעת למסר החינוכי היוצא מן הכנסת. דרישה להעביר את הצעת החוק ברוב של 61, אף שהיא עשויה למנוע ביקורת שיפוטית, תבהיר לציבור כי הכנסת רואה בהצעה זו חריג לעקרון השוויון, במקום להציגה כהצעת חוק שמטרתה לקדם שוויון ולמנוע אפליה.
זו הצעת החוק השוויונית ביותר. היא באה לתקן מצב בלתי נסבל, שבכנסת הזאת יש רק 18 נשים, ובכנסות קודמות היו אפילו פחות. השאלה היא למה. צריך לעשות תיקון היסטורי, אחת ולתמיד, ורק זאת הדרך. כל המשפטנים אומרים: אם יש כאן פגיעה בעקרון השוויון, אז גם אם נאמר שיש, הרי הפגיעה הזאת תואמת את ערכיה של מדינת ישראל, ערכים של שוויון, והיא באה לתכלית ראויה של השגת ייצוג לנשים, תרומה של נשים בחיים הפוליטיים, והפגיעה הזאת אינה עולה על הנדרש. פגיעה מינימלית כזאת היא ראויה, היא לתפארת הבית הזה.
במדינות אחרות, ברוב מדינות העולם, נוקטים דרכים הרבה יותר אגרסיביות – קובעים מכסות, קובעים מקומות, קובעים קנסות. רוב מדינות העולם, המערבי בעיקר, נמצאות הרבה לפנינו בייצוג נשים. הראיה, בכל מקום שפעלו באמצעות חקיקה או החלטות לקדם ייצוג נשים, במהירות הבזק היה ייצוג הולם של נשים. הנה, מדינה רחוקה כמו רואנדה, יש בה 50% נשים עכשיו, כי חוקקו חוק, והנשים הטובות ביותר נמצאות בפרלמנט. בספרד, ראש הממשלה החדש, שעלה לשלטון לפני כשנתיים, דוגל בשוויון ומינה ממשלה שלמה – אשה, גבר, גבר, אשה. 50% נשים יש בממשלה. וכך בצרפת, וכמובן בארצות סקנדינביה.
מי שבא ואומר, לא ראוי לכן, נשים, להיקנות בכסף ואתן תרגישו לא בנוח – אני מודיעה לבית הזה ולכל מי שצופה בנו: אנחנו נרגיש מאוד מאוד מאוד בנוח. אנחנו רוצות להיות כאן במלוא ייצוגנו באוכלוסייה, ואנחנו רוצות להשפיע. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת אתי לבני.
חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 29) (עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ו-2005. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 29
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29
נגד – 9
נמנעים – אין
אתי לבני (שינוי):
ביקשנו הצבעה שמית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אין פה 20 חתימות להצבעה שמית. מה אתם רוצים?
אתי לבני (שינוי):
העברתי יותר מ-20 חתימות להצבעה שמית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, היתה פה תקלה קטנה. הדרישה להצבעה שמית לא היתה בפני, אבל היא היתה בפני המזכיר, ולכן אני מתקן. ההצבעה הקודמת מבוטלת ואנחנו נעבור להצבעה שמית.
משה גפני (דגל התורה):
אתה לא יכול. אני מבקש להעיר לתקנון.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בבקשה, תעיר לתקנון.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, על-פי תקנון הכנסת ובמציאות הקיימת, כאשר יש הצבעה על הצעת חוק ואתה הכרזת על תוצאות ההצבעה - -
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
הוא לא הכריז.
משה גפני (דגל התורה):
- - אפילו אם היתה תקלה, ברגע שהופיעו תוצאות ההצבעה, אתה אינך רשאי, על-פי התקנון, לחזור על ההצבעה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. אני יודע מה אני רשאי ומה אני לא רשאי. אני כבר הכרעתי, אני עובר להצבעה שמית. מי שאיננו מרוצה יכול ללכת הלאה, יש ועדת פירושים ויש מוסדות אחרים. תודה רבה.
אפשר להתחיל בהצבעה שמית.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - בעד
רוחמה אברהם - בעד
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
יעקב אדרי - בעד
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - אינו נוכח
זבולון אורלב - אינו נוכח
דוד אזולאי - נגד
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - בעד
אריה אלדד - אינו נוכח
בנימין אלון - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - אינו נוכח
זאב בוים - בעד
נעמי בלומנטל - בעד
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - בעד
שלמה בניזרי - נגד
דניאל בנלולו - בעד
רוני בר-און - בעד
רומן ברונפמן - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
ויקטור בריילובסקי - בעד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - אינו נוכח
ענבל גבריאלי - בעד
אראלה גולן - בעד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - בעד
משה גפני - נגד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - נמנע
נסים דהן - נגד
חמי דורון - אינו נוכח
אברהם הירשזון - בעד
שמואל הלפרט - נגד
צבי הנדל - אינו נוכח
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - אינו נוכח
יצחק וקנין - אינו נוכח
נסים זאב - נגד
ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח
אליעזר זנדברג - אינו נוכח
יחיאל חזן - אינו נוכח
ואסל טאהא - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - אינו נוכח
שאול יהלום - אינו נוכח
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - בעד
אילנה כהן - אינה נוכחת
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - אינו נוכח
יצחק כהן - נגד
רן כהן - בעד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - אינו נוכח
ישראל כץ - אינו נוכח
אתי לבני - בעד
ציפי לבני - בעד
לימור לבנת - בעד
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - אינו נוכח
אילן ליבוביץ - אינו נוכח
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - בעד
גאלב מג'אדלה - בעד
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - בעד
יעקב מרגי - נגד
משולם נהרי - נגד
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - בעד
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - בעד
ניסן סלומינסקי - אינו נוכח
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - בעד
גדעון עזרא - אינו נוכח
מל פולישוק-בלוך - בעד
אברהם פורז - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - נגד
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
ראובן ריבלין - בעד
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - אינו נוכח
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - בעד
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - בעד
סילבן שלום - בעד
שלום שמחון - בעד
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
סיבוב שני.
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - בעד
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - אינו נוכח
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
רומן ברונפמן - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
עזמי בשארה - אינו נוכח
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
חמי דורון - אינו נוכח
צבי הנדל - אינו נוכח
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
מתן וילנאי - אינו נוכח
יצחק וקנין - אינו נוכח
ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח
אליעזר זנדברג - אינו נוכח
יחיאל חזן - אינו נוכח
ואסל טאהא - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - אינו נוכח
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
אילנה כהן - אינה נוכחת
אמנון כהן - אינו נוכח
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - אינו נוכח
ישראל כץ - אינו נוכח
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - אינו נוכח
אילן ליבוביץ - אינו נוכח
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - אינו נוכח
ניסן סלומינסקי - אינו נוכח
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון עזרא - אינו נוכח
אברהם פורז - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
מאיר פרוש - נגד
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - אינו נוכח
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח
יובל שטייניץ - אינו נוכח
יורי שטרן - אינו נוכח
שלום שמחון - אינו נוכח
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יולי תמיר - אינה נוכחת
האם יש באולם כאלה שלא הצביעו? אהוד אולמרט – בעד.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תמה ההצבעה, נא לסכם את מספר המצביעים. חברי הכנסת, מייד נכריז על תוצאות ההצבעה בהצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 29) (עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ו-2005.
להלן התוצאות: בעד החוק הצביעו 44 חברי כנסת, נגד הצביעו 11 חברים ואחד נמנע. אין בתוצאות האלה כדי לקבוע אם החוק עבר או לא עבר, כי יש פה עניין של 51.
קריאה:
61.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
או 61. יש מחלוקת לגבי מספר המצביעים בעד הדרוש כדי שהחוק יעבור. מי שמעוניין יוכל לברר את העניין הזה לאחר מכן במוסדות המתאימים. אין בהכרזת התוצאות כאן כדי להכריע בכיוון כלשהו.
משה גפני (דגל התורה):
איך עבר?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אמרתי באופן מפורש ביותר, שאין בהכרזת התוצאות שום נפקא מינה לעניין השאלה אם החוק עבר או לא עבר.
הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/111).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על תיכוניים, התשס"ו-2005, קריאה ראשונה. ההצעה היא של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין. תואילי נא לעלות ולהציג בפנינו את הצעת החוק. זאת הצעת חוק תקציבית.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו מודעים למצב הקשה במשק, לאחוזי האבטלה הגבוהים. סיבות רבות הביאו לכך, חלקן מובנות וחלקן נובעות מחוסר תשומת לב או מאדישות חברתית. היום אני מעלה בפניכם הצעת חוק שתאפשר לכ-10% מכלל אזרחי ישראל לרכוש השכלה אקדמית ראויה, להשתלב בשוק העבודה ולשפר את מצבם הכלכלי.
אותם 10% מאזרחי מדינת ישראל מתמודדים עם לקויות למידה שונות. בהעדר מענה ראוי על הצרכים שלהם וחובה חוקית להתאים עבורם את מערכת הלימודים העל-תיכונית, מוצאים עצמם צעירים וצעירות רבים מנועים מהשתתפות פעילה במערכות ההשכלה וההכשרה של מדינת ישראל. בעקבות כך הם מושלכים לשכבות כלכליות נמוכות ביותר וסיכויי ההיחלצות שלהם מן העוני אפסיים.
כיום, רק הורים בעלי אמצעים יכולים לממן את האבחון הפרטי היקר, ולכן תלמידים משכבות חלשות מוותרים על האבחון וסובלים מקשיים בלימודים, וכך נמשך ואף מעמיק הפער בין תלמידים מבתים מבוססים לתלמידים עניים. הצעת החוק המובאת בפניכם להצבעה נועדה ליצור שוויון מהותי בין תלמידים בעלי לקויות למידה לבין יתר התלמידים.
הצעת החוק מחייבת את מוסדות ההשכלה העל-תיכונית לערוך התאמות ללקויי למידה בתוכניות הלימודים ובתנאי הקבלה האקדמיים. ניסיונה של עמותת "לשם", בראשות גיא פינקלשטיין ורות קפלן - וזאת ההזדמנות להודות לה על המאמצים, וכן לכל החברים הפעילים בנושא הזה, שמתמידים לבוא לכנסת לדיונים - הפועלת לקידום השכלה גבוהה, מעלה כי שינוי שכזה יסיר את המכשול, והמתמודדים עם הלקות יצליחו להוציא את יכולותיהם מן הכוח אל הפועל ולתרום תרומה מכרעת לחברה הישראלית, כשאר האזרחים.
חקיקה כזאת משתלבת היטב עם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, אשר סעיף 1 בפרק א' בו קובע, שזכויותיהם של האנשים עם מוגבלות ומחויבותה של מדינת ישראל לזכויות האלה מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל העיקרון של כבוד הבריות.
ועדת המשנה לוועדת החינוך, הוועדה ללקויי למידה שאני עומדת בראשותה, קיימה ישיבות רבות בנדון והשקיעה רבות. אם הצעת החוק לא תעבור, חלילה, ההשקעה העצומה יורדת לטמיון. כל אחד ואחת מכם בהצבעתו קובע את גורלם של מאות תלמידים. אני קוראת לכם לעשות את המעשה הנכון ולהצביע בעד הצעת החוק. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת פינקלשטיין. חברי הכנסת, ההצעה הובאה לקריאה ראשונה, ויש לפני רשימת דוברים. אקרא לפי הסדר: חברי הכנסת משה גפני, צבי הנדל, מוחמד ברכה – רוצה לדבר?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אם כולם מוותרים, אני מוותר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מוותר. חברי הכנסת עסאם מח'ול ואחמד טיבי, אם אתם מוותרים, נעבור להצבעה. חברי הכנסת הנוכחים באולם מוותרים, ולכן נעבור להצבעה.
מדובר בהצעת חוק תקציבית, ולכן צריך רוב מיוחד כדי שהיא תעבור, לא מספיק רוב רגיל.
מונחת בפני בקשה להצבעה שמית. אדוני המזכיר, נא להתכונן להצבעה שמית.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - אינה נוכחת
רוחמה אברהם - אינה נוכחת
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
יעקב אדרי - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - אינו נוכח
זבולון אורלב - אינו נוכח
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
אריה אלדד - אינו נוכח
בנימין אלון - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - אינו נוכח
זאב בוים - בעד
נעמי בלומנטל - בעד
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
רוני בר-און - אינו נוכח
רומן ברונפמן - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
ויקטור בריילובסקי - בעד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - אינו נוכח
ענבל גבריאלי - אינה נוכחת
אראלה גולן - בעד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - אינה נוכחת
משה גפני - אינו נוכח
עבד-אלמאלכ דהאמשה - בעד
נסים דהן - בעד
חמי דורון - אינו נוכח
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
אבשלום וילן - אינו נוכח
מתן וילנאי - אינו נוכח
יצחק וקנין - אינו נוכח
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח
אליעזר זנדברג - אינו נוכח
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - בעד
ואסל טאהא - אינו נוכח
אחמד טיבי - בעד
דוד טל - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - אינו נוכח
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - בעד
אילנה כהן - אינה נוכחת
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - אינו נוכח
יצחק כהן - בעד
רן כהן - אינו נוכח
משה כחלון - בעד
חיים כץ - אינו נוכח
ישראל כץ - אינו נוכח
אתי לבני - בעד
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - אינו נוכח
אילן ליבוביץ - בעד
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - בעד
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - אינו נוכח
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - אינו נוכח
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - בעד
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - אינה נוכחת
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - אינו נוכח
גדעון עזרא - אינו נוכח
מל פולישוק-בלוך - בעד
אברהם פורז - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - אינו נוכח
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
ראובן ריבלין - בעד
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - בעד
מיכאל רצון - בעד
אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - אינו נוכח
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - אינו נוכח
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - אינו נוכח
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
קריאה שנייה:
קולט אביטל - בעד
רוחמה אברהם - אינה נוכחת
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
יעקב אדרי - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - בעד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - אינו נוכח
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
דניאל בנלולו - אינו נוכח
רוני בר-און - אינו נוכח
רומן ברונפמן - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
עזמי בשארה - אינו נוכח
ענבל גבריאלי - אינה נוכחת
מיכאל גורלובסקי - בעד
גילה גמליאל - אינה נוכחת
משה גפני - בעד
חמי דורון - אינו נוכח
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
יצחק הרצוג - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - אינו נוכח
יצחק וקנין - בעד
ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח
אליעזר זנדברג - בעד
יחיאל חזן - אינו נוכח
ואסל טאהא - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - בעד
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - בעד
דני יתום - אינו נוכח
אילנה כהן - אינה נוכחת
אמנון כהן - אינו נוכח
רן כהן - בעד
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - אינו נוכח
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - אינו נוכח
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
מיכאל מלכיאור - אינו נוכח
משולם נהרי - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - אינה נוכחת
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - בעד
גדעון עזרא - אינו נוכח
אברהם פורז - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
מאיר פרוש - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - בעד
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - אינו נוכח
פנינה רוזנבלום - אינה נוכחת
חיים רמון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - אינו נוכח
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - בעד
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - אינו נוכח
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יולי תמיר - אינה נוכחת
האם יש מישהו באולם שלא הצביע?
חמי דורון - בעד
מגלי והבה – בעד
אליהו ישי – בעד
אורי אריאל – בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
ואסל טאהא - בעד
עזמי בשארה - בעד
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
האם יש מישהו באולם שעוד לא הצביע? תודה רבה, ההצבעה תמה. נא לספור את הקולות. חברי הכנסת, ההצבעה תמה, לא להתאמץ. מי שהצביע, הצביע.
ובכן, ברוב של 55 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה והיא תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להמשך הכנתה.
הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2005
[מס' כ/88; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ח, עמ' 24430; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, הנושא הבא הוא הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מיכאל איתן.
לגבי החוק הקודם, של חברת הכנסת אתי לבני, חוק מימון מפלגות – נשים – אם הצעת החוק תעבור בקריאה ראשונה, היא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. לא הכרזנו קודם לאיזו ועדה תועבר הצעת החוק, ואם הצעת החוק תתקבל - ועדת החוקה היא שתטפל בהמשך הכנתה. תודה רבה. חבר הכנסת איתן, בבקשה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום, ביום האחרון של כנסת זו, אני מתכבד להביא בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט שמונה הצעות חוק. שמונה הצעות החוק האלה ישלימו 100 חוקים שהוועדה שאני עומד בראשה עסקה אלפי שעות בהכנתם, בדיונים, בשמיעת מומחים. אני רוצה לומר על רקע ההאשמות הכבדות שיש כלפי הכנסת, שיש בה תופעות שצריך לתקן, אבל אי-אפשר בשום פנים ואופן להתעלם מהעבודה העצומה שנעשתה על-ידי הכנסת, על-ידי 90% מחברי הכנסת, שהשקיעו מזמנם, משכלם ומכישוריהם על מנת להביא חוקים למדינת ישראל, חוקים שעל-פיהם אנחנו מקיימים את חיי היום-יום.
כאן, עכשיו, אני מביא חוק שנוגע להרבה מאוד אנשים ונוגע לבעיה שהיה צריך למצוא לה פתרון, במטרה לאפשר קידום עניינים חברתיים, והפעם מדובר בהצעת חוק פינוי ובינוי, שיזם חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, שהוא אחד מחברי הכנסת שיזמו הצעות חוק חשובות מאוד בתחומים שונים. אני זוכר את חוק הירושה, ואני זוכר חוקים נוספים שחבר הכנסת סלומינסקי הביא לנו, על מנת לאפשר פתרון בעיות שונות בחיי היום-יום.
החוק שאנחנו מביאים היום מדבר על מצבים שבהם יש בתים משותפים בפרויקטים שנועדו לבינוי ופינוי, כלומר, יש שטחים מסוימים שעל-פי החוק אפשר להכריז עליהם שהם שטח שנועד לדיירים מהבתים הישנים, למתן תוספת, או תוספות בנייה במתחמים מסוימים, כאשר ניתנות הטבות במיסוי. נוצרים מצבים שרוב הדיירים בבית, באותו בית, מוכנים להיכנס למסגרת התוכנית, אבל מאחר שמדובר בבית משותף צריכה להיות, לפי החוק היום, הסכמה של כולם. מה עושים כאשר יש דייר אחד שאינו רוצה, שאינו מסכים? על-פי המצב היום, מאחר שמדובר בבית משותף, אי-אפשר לעשות דבר.
יכול להיות בית שיש בו מספר רב של דירות, ודייר אחד, להכעיס, לא מוכן לתת את הסכמתו וכל הבניין סובל מכך שאי-אפשר להיכנס לאותה תוכנית, אי-אפשר לתת תוספות בנייה והטבות במיסוי ולאפשר הרחבה או תוספת דיור לאותם דיירים שהבית שלהם מיועד לפינוי ולבינוי מחדש.
מדוע, בעצם, אי-אפשר עד היום? משום שבבית משותף רואים את כל הדיירים כבעלי זכויות בבניין, וכאשר יש בעלי זכויות שותפים לאותו בניין, הזכות של האדם על הקניין שלו מונעת מצב שבו יכול מישהו לבוא ולהגיד – אני רוצה לפגוע בחלק היחסי של דייר כזה או אחר, משום שזכות הקניין שלו גוברת, ואי-אפשר לכפות עליו איזה מהלך שנוגע לרכוש הפרטי שלו. הדייר אומר: אני קניתי דירה, אני לא רוצה לצאת ממנה. זה שאתם רוצים לבנות לכם דירות יותר גדולות – זו בעיה שלכם. אני לא מוכן לצאת. על-ידי הסירוב הזה הוא מכשיל את הניסיון של כולם לשפר את מצבם.
הצעת החוק שלנו מדברת על מצב שבו החוק יחול רק אם רוב מיוחס מבעלי הדירות מסכים לעסקה. רוב מיוחס הוא אחד מאלה: בבית משותף שיש בו יותר מחמש דירות, בעלי הדירות שבבעלותם לפחות 4/5 מהדירות, ונוסף על כך - 3/4 מהרכוש המשותף צמוד לדירות האלה. כלומר, בבית משותף שיש בו יותר מחמש דירות, אנחנו מדברים על מצב שבו מחליטים בעלי 4/5 מהדירות שהם רוצים להיכנס לתוכנית - הם יכולים לכפות את רצונם על השאר. בבית משותף שיש בו ארבע או חמש דירות, כל בעלי הדירות למעט אחד – כלומר, בבניין שיש בו ארבע או חמש דירות, צריך הסכמה של כל בעלי הדירות למעט אחד.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הבנו.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לעומת זאת, בבית המשותף יש יותר משני בעלי דירות - זה אחד מהתנאים, למקרה של בית משותף בן ארבע או חמש דירות, או - בבעלותו של בעל דירה מסרב צריכה להיות רק דירה אחת. כלומר, החוק אומר שאם יש רוב גדול - כופים על המיעוט.
אני רוצה להוסיף ולומר - גם הסנקציה. מה הסנקציה אם אותו מיעוט לא רוצה? אי-אפשר לזרוק אותו מהבית, אבל אז הדיירים יכולים לתבוע אותו בבית-המשפט על הנזק שגרם להם עקב הסירוב שלו להיכנס לעסקה. והכוונה היא, שאם תהיה תוספת כלכלית כתוצאה מהעסקה, לכל הדיירים, הדייר שסירב לעסקה יצטרך לשלם להם.
בכל אופן, גם כשיש דייר שמסרב, החוק קובע שיש מקרים, אף שהוא מיעוט, אף שהוא בודד ועקב הסירוב שלו הוא מכתיב לכולם - יהיו מקרים שבהם הסירוב הזה ייחשב לסירוב סביר. למשל - במקרים שבהם התמורה הכלכלית אינה ראויה, וכאשר לבעל הדירה שמסרב לא הוצעו מגורים חלופיים לתקופה שבה יקימו את הבניין החדש במקום הבניין שעומדים לפנות. יכול להיות, למשל, שלאדם יש יחס מאוד סנטימנטלי לדירה. למשל, דיברנו בוועדה על מקרה שבו זוג קשישים גר בדירה, והבן היחיד גר שם אתם, ונפטר, נניח נפל במלחמה, והם מקיימים חדר זיכרון באותה דירה לבן הזה, והם לא מעוניינים, לא רוצים שיהרסו או ישנו. במקרים כאלה יראו בסירוב שלהם סירוב סביר ולא תחול עילת תשלום פיצויים נגדם.
לסיכום, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. הוועדה שמעה גם התנגדויות. בהתחלה החוק היה יותר גורף. שמענו התנגדויות של אזרחים שאמרו - אנחנו לא רוצים שרוב בבתים משותפים יכפה על מיעוט ויפגע ברכוש הפרטי, ומיתנו קצת את הצעת החוק. אני מקווה שמצאנו את שביל הזהב, והחקיקה הזאת תאפשר קידום רווחתם של בעלי דירות במדינת ישראל שהגיע זמנן והן הוכרזו כדירות שחל עליהן חוק הפינוי והבינוי. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק ולסעיפים 1-5 אין הסתייגויות. אני מציעה שנעבור להצבעה. נא להצביע על שם החוק כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 30
בעד שם החוק - 9
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
סעיפים 1-5, כנוסח הוועדה - נא לעבור להצבעה.
הצבעה מס' 31
בעד סעיפים 1-5 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-5 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שסעיפים 1-5 עברו.
אחרי סעיף 5 יש הסתייגות של חבר הכנסת יצחק לוי. חבר הכנסת לוי אינו נמצא. אי לכך, אנחנו לא מצביעים על ההסתייגות.
אנחנו עוברים להצבעה על כל החוק בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 32
בעד סעיפים 1-5 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-5 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 10, אין מתנגדים ואין נמנעים.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 33
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-200, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2005, עברה, והיא תיכנס לספר החוקים.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
הצעת החוק חשובה מאוד, ואני רוצה להודות למיקי איתן, יושב-ראש הוועדה, שניהל ושמע את כל הדברים וריכז את הכול, למרכזת הוועדה דורית ואג וליועצת המשפטית שליוותה אותנו, קרן ויינשל, ולשתי הבנות שעשו אתנו עבודה טובה, מיכל דיבנר-כרמל ונטלי שלף, וכן לכל חברי שהצביעו בעד. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 56), התשס"ו-2005
[מס' כ/105; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 27077; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום ועוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון 56), התשס"ו-2005. נתחיל בתיקון מס' 56 ולאחר מכן - 55. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
חיים אורון (מרצ-יחד):
למה לא גפני? הוא קודם.
קריאות:
אנחנו נעשה זאת לפי סדר-היום.
גדעון סער (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אם זה לפי סדר-היום אני אצטרך לקחת את החוק מלמטה. אם זה מקובל על יושב-ראש הוועדה, הציע את ההצעה חבר הכנסת גפני, וזכותו של יושב-ראש הוועדה למשוך אותה.
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
גפני, אתה מושך?
משה גפני (דגל התורה):
כן.
היו"ר קולט אביטל:
תירגעו. היתה טעות טכנית, לא שלנו, הטעו אותנו. מה הבעיה?
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
רבותי, אני מוכן למשוך את הצעת החוק הזאת בתנאי שהוא לא עולה יותר בכנסת הנוכחית. תעשו את החשבון.
משה גפני (דגל התורה):
אני מסכים.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
זה תלוי במציע, חבר הכנסת גפני. מה שחבר הכנסת גפני יחליט מקובל עלי, אבל שיביא בחשבון שלא אביא את זה בכנסת הזאת אלא עכשיו.
משה גפני (דגל התורה):
גברתי היושבת-ראש, אני מסכים למשוך את הצאת החוק הזאת, ואם תחול עליה רציפות בכנסת הבאה, ימשיכו אז.
היו"ר קולט אביטל:
תיקון מס' 55. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55) לא תידון בכנסת הזאת. נמשיך בסדר- היום. חברים, אתם יכולים להירגע? תודה.
אדוני, תציג את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 56). בבקשה.
גדעון סער (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה - - -
היו"ר קולט אביטל:
אפשר לעזוב את אולם המליאה אם אתם רוצים לדבר? חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת אזולאי, אנא ממך. אבקש סדר. נא לשבת. אנחנו ממשיכים בסדר-היום.
גדעון סער (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מביא בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את תיקון מס' 56 לחוק הבחירות לכנסת. התיקון הזה עבר כאן פה-אחד בשבוע שעבר. הוא עוסק בשתי סוגיות נפרדות: האחת קובעת הוראות שונות בדבר "הצגת מידע מתוך פנקס בוחרים ובדבר זכותו של בעל זכות בחירה לבקש כי פרטיו לא ייכללו במידע המוצג באינטרנט" - חבר הכנסת בר-און, הייתי רוצה לשוחח אתך אפילו שיחה רצינית, אבל אני מייד ארד מהדוכן. ראית מה קרה כאן, חבר הכנסת בר-און?
היו"ר קולט אביטל:
משכו את זה.
גדעון סער (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
היתה בקשה של המציע שנשענה - אני חייב לציין לנוכח מה שהיה כאן, על אף התנגדות הסיעות שהתנגדו להצעת החוק - על הערכה מאוד ריאליסטית של תוצאות ההצבעה ועל החשש מכך.
גברתי היושבת-ראש, ציינתי את הנושא הראשון. הנושא השני הוא - - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת איתן, זה מאוד מפריע.
גדעון סער (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הנושא השני - סוגיית האזרחים שפונו מיישובי חבל-עזה וצפון השומרון במסגרת תוכנית ההתנתקות השנה, ולמרבה הצער לא עברו להתגורר בינתיים במקום מגורים קבוע, וכידוע, מדובר במרבית המפונים. אזרחים אלה יוכלו להצביע בקלפיות המתאימות להצבעת אנשים מוגבלים בניידות, במובן זה שיוכלו להצביע הצבעה במעטפות כפולות בקלפי אשר סמוכה למקום המגורים הזמני שלהם.
בנושא הראשון הוחלט במהלך הדיון, כי פרסום ההודעה של שר הפנים בדבר הכוונה לתת מידע ובדבר הזכות לבקש להסיר מידע מפרסומו באינטרנט תתבצע בעיתונות הכתובה, כדי שהמידע יהיה זמין לכל אזרחי המדינה.
בנושא השני נקבע כי ביישוב ניצן, שבו קיים ריכוז גדול של מפונים, יוכלו תושביו להצביע בקלפי רגילה, לפי סדרי ההצבעה של מעטפות כפולות, אף שהקלפי האמורה לא תהיה נגישה למוגבלים.
סעיף 95 לחוק, שעניינו הצבעת שוטרים, קובע כי שוטר יוכל להזדהות באמצעות תעודת זהות או תעודת שוטר, כיוון שבתיקון מס' 54 הורחב מגוון התעודות שבאמצעותן ניתן להזדהות בקלפי, באופן שאפשרנו להזדהות גם באמצעות רשיון נהיגה, פספורט וכדומה. מוצע לקבוע, כי הרחבות אלה יחולו גם על שוטרים.
סעיף 124 לחוק קובע עונשים פליליים למי שמזדהה באמצעות תעודת זהות שאינה שלו, ומוצע לקבוע כעבירה פלילית גם הצבעה בתעודה מזהה אחרת, שאיננה של המצביע.
לסיכום, מדובר בארבעה תיקונים, רובם בעלי אופי טכני. אחד נוגע ממש לזכות ההצבעה של המפונים. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק, שתחול כבר בבחירות הקרובות לכנסת, בקריאה השנייה והשלישית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. ובכן, להצעת החוק אין מסתייגים.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 56), התשס"ו-2005, כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 34
בעד סעיפים 1-6 - 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-6 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא לשבת. נא להצביע.
הצבעה מס' 35
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 56), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 9, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 56) עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים.
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005
[מס' מ/187; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל', עמ' 22489, חוב' ל"ז, עמ' 24142; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005. בבקשה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7) מתייחסת לתקופה שבה אפשר להתחיל לקיים פעילויות שונות הקשורות במוצר שיש עליו הגנה על-פי חוק הפטנטים. חוק הפטנטים מאפשר ונותן זכויות שונות למי שמייצרים פטנט, דבר שיש בו חידוש ונרשם כפטנט, ואז, ברגע שהאדם מייצר פטנט חדש ורושם אותו כחוק על-פי אמנות בין-לאומיות, על-פי מה שנקבע באותן אמנות, ההמצאה שלו מוגנת לתקופות זמן שונות, תלוי בנושא שבו הוצע הפטנט.
הצורך להגן על הזכויות חשוב על מנת לעודד את המוח האנושי לייצר דברים שיש בהם התקדמות, שיש בהם קידמה, שכל בני-האדם נהנים מהם. למשל, אחד הנושאים שאנחנו עוסקים בהם וסביבו עלתה הצעת החוק הזאת הוא תרופות. על מנת לייצר תרופה חדשה צריך להשקיע משאבים עצומים, צריך לעשות מחקר ולבדוק ולהתחיל לייצר. הכול עולה כספים אדירים. אם לא תהיה הגנה למי שהמציא, למי שמצא נוסחה על מנת להקל על בני-אדם, לפעמים לרפא אותם כליל, והוא לא יקבל את התגמולים המגיעים לו, מטבע הדברים יהיו פחות ופחות המצאות. גם אם תהיינה המצאות, לא יהיה מי שישקיע את הכספים על מנת לבדוק אם הן ראויות. לא יהיה מי שישקיע את הכספים על מנת להריץ אותן, כי אחרי שהשקיעו מיליונים רבים בבדיקה ובפיתוח ובייצור, ייקח מישהו את אותה תרופה, אם היא טובה, ויתחיל לייצר אותה ללא כל אותן השקעות שהיו בדרך על ניסויים וניסויים כושלים ושיפורים ותיקונים. זה ההיגיון שקיים בכל העולם על מנת להגן על פטנטים.
בשנת 1998 תוקן חוק הפטנטים, ובתיקון הזה הותר למי שאינו בעל פטנט, לערוך במהלך התקופה של הפטנט, כשהוא עדיין בתוקף - אמרו: אנחנו יכולים לאפשר למי שרוצה לייצר את אותה תרופה, לא באותה צורה וללא הבלעדיות שיש לבעל הפטנט. הוא עדיין לא יכול לעשות הכול. הוא לא יכול להתחרות בו, הוא לא יכול להפיץ, הוא לא יכול לשווק, אבל אנחנו נותנים לו את האפשרות להיערך לקראת הפעולות האלה על מנת שיוכל להתחיל לייצר. מדוע? כי נתנו הגנה לבעל הפטנט, אבל אנחנו רוצים אחרי תקופה מסוימת לאפשר תחרות ולא להשאיר מונופול לבעל הפטנט. במקרה שלנו, אנחנו מדברים על אותה תרופה, ואנחנו רוצים לאפשר תחרות, שכן הוא יכול לבקש כל סכום ולחולים לא תהיה ברירה, יצטרכו לשלם לו, כי לאחרים אסור יהיה לשווק. האיזון הנכון בין הרצון לתגמל את הממציא, את מפתח התרופות החדשות, לבין הצורך לאפשר תחרות וירידת מחירים בא כאשר פג תוקף הפטנט. מדובר במצב שבו אנחנו צריכים לאזן ולאפשר לציבור ליהנות מתחרות בייצור תרופות וגם במוצרים אחרים. לקחתי את התרופה כדוגמה. גם במקרה הזה יכולה להיות תחרות שתוריד אחר כך את המחירים ולא תהפוך את מי שייצר פעם אחת לפי פטנט למישהו שיכול להחזיק מונופול וייצור בלעדי וידרוש סכום לא סביר לעולם ועד.
בשנת 1998 נוצרה בתיקון אפשרות לבקש צו הארכה לפטנט מול האפשרות להתחיל ולייצר ולהכין את התרופות או המוצרים שעדיין מוגנים. כלומר, מצד אחד אמרו שאפשר להתחיל בפעולות, ומצד שני אמרו לבעל הפטנט: אם אתה רוצה להאריך את תקופת הפטנט, מכל מיני סיבות שאני לא רוצה לפרט אותן כרגע, סיבות מוצדקות, יש לך אפשרות להגיש בקשה. זאת על מנת שבעל הפטנט יוכל להאריך את תוקף הפטנט.
כרגע אנחנו מחוקקים חוק שמבהיר את התיקון שנעשה ב-1998, שנוגע לתקופת הארכת תוקף הפטנט. הכוונה בתיקון הקודם היתה, שאנחנו נאריך את תוקף הפטנט למשך הזמן הקצר ביותר שבו מוארכת תקופת פטנט במדינה מהמדינות שיש להן הסדר דומה, כמו שיש הסדר שנקבע בתיקון מס' 3 לחוק. מה עניין מדינות אחרות? מדינת ישראל, בנושא שאנחנו מדברים בו, נושא התרופות, היא יצרנית של תרופות שאינן בהכרח תרופות שיש עליהן פטנט, אלא הן מיוצרות בתום התקופה של הפטנט. אנחנו אמרנו, שבעל הפטנט יכול לקבל הארכה, ואז, כאשר יש הארכה, אי-אפשר לייצר בישראל את התרופות שיש עליהן פטנט. מצד שני, יש לנו תעשיית תרופות שרוצה להתחיל להכין את עצמה ולייצר, לשווק ולייצא תרופות בהיקף גדול.
לכן אמרנו, שישראל לא תהיה זאת ששוברת את הפטנטים. ישראל תיתן תקופת הארכה, ובלבד שתקופת ההארכה לא תהיה ארוכה יותר מאשר מקובל במדינות אחרות. כלומר, כל זמן שהפטנט מוגן גם במדינות אחרות, הוא יהיה מוגן גם בישראל, אבל כאשר במדינה אחרת - ואין הכוונה למדינות עולם שלישי אלא למדינות שנמצאות בחזית המדינות המתקדמות - תוקף הפטנט פג ואין הארכה, אנחנו מאפשרים גם בישראל את הייצור, על מנת שביום הקובע לא יהיו החברות הישראליות בפיגור לעומת חברות אחרות שנמצאות באותן מדינות מפותחות. ביום שבו יפוג תוקף הפטנט, אפשר יהיה להציב על המדפים את התרופות הישראליות - לא יאוחר מאשר תרופות אחרות.
במהלך הכנת הצעת החוק היינו צריכים להיכנס לאינטרסים מנוגדים. מצד אחד היו אינטרסים של בעלי החברות, של יצרני התרופות, שרוצים מטבע הדברים לקצר את תקופת הפטנט עד למינימום, כי הם אלה שמייצרים תרופות המוגנות על-ידי פטנטים בעולם. מצד שני, היו אצלנו בוועדה גם - - -
היו"ר קולט אביטל:
מיקי, אף אחד כבר לא נשאר.
יוסף לפיד (שינוי):
מיקי, יש עוד ארבעים חוקים.
היו"ר קולט אביטל:
יש עוד ארבעים חוקים.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
נכון. אדוני, שר המשפטים לשעבר, מה עושים?
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו נעמוד בפני כנסת ריקה.
יוסף לפיד (שינוי):
תשאיר זמן גם לאחרים.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גם לי יש חוקים. אני אקצר. אני אעשה את זה בקיצור, אבל, חבר הכנסת טומי לפיד, רק תחשוב היום בדרך, כשאתה נוסע הביתה, אם זה בסדר שאנחנו חותכים עוד ועוד, עוד ועוד בעניין החקיקה, מביאים חוק שהוא גם מעניין וגם בעייתי, יש בו אינטרסים מנוגדים, לא מסבירים, מרימים ידיים, חלק מהחברים אפילו לא יודעים במה מדובר, וזה רץ הלאה.
יוסף לפיד (שינוי):
אני עבדתי על החוק הזה חודשים, אני יודע על מה אתה מדבר ואתה גם מסביר בתבונה.
היו"ר קולט אביטל:
בינתיים הארכתם את הדיון עוד בשתי דקות.
יוסף לפיד (שינוי):
- - - חבל על הזמן.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מדבר באופן עקרוני.
היו"ר קולט אביטל:
באמת חבל על הזמן.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הביטוי חבל על הזמן הוא ביטוי שמתייחס כעת לסדרה ארוכה של חוקים שמביאים אותם כאן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. השאלה היא אם זאת הדרך הנכונה לחוקק חוקים.
היו"ר קולט אביטל:
תמשיך, בבקשה. באמת תמשיך, חבל על הזמן עכשיו. תמשיך, בבקשה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
בסופו של דבר הוחלט לקבוע רשימה של 20 מדינות בלבד, מדינות של העולם המערבי, שקיים בהן הסדר בדבר הארכת תקופת פטנטים, ונקבע כי תקופת הארכה של פטנט תהיה בהתאם לתקופה הקצרה ביותר שבה מוארך פטנט באחת מהמדינות האלה. לכן, ישראל תהיה הראשונה לקצר את תקופת הפטנט, והיא יכולה בהחלט להיות השנייה. זאת הפשרה. הוחלט להאריך את התקופה שבמהלכה ניתן לבקש צו להארכת פטנט מ-60 ימים ל-90 ימים מיום רישום התכשיר הרפואי, ובמקביל בוטלה האפשרות לבקש הארכה של תקופה זו אלא מסיבות שלמבקש ההארכה לא היתה שליטה עליהן.
בנוגע לתחולת החוק, הוחלט להחיל את מרבית החוק גם על בקשות לצווי הארכה שניתנו לפני תחילתו, אולם החוק לא יחול על צווי הארכת פטנט שכבר ניתנו בנסיבות הבאות: א. תוקף הפטנט הבסיסי כבר פקע והוא נמצא כיום בתקופת ההארכה שלו; ב. לא הוארך תוקפו של פטנט ייחוס בארצות-הברית או באחת ממדינות אירופה. זה יהיה התנאי השני, ומכיוון שתנאי זה מהווה חידוש לחוק ולא הבהרת החוק מ-1998, לא הוחל התנאי הזה על צווי הארכה שכבר ניתנו ונמצאים בפועל.
לאור האמור לעיל, אני מבקש את הסכמת הכנסת להעברת החוק. הוא מוגש ללא הסתייגויות לקריאה שנייה ושלישית, ואני אודה על אישורו במליאה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7), לרבות לוח התיקונים המצורף. לוח התיקונים הוא לסעיף 9(2). נא להצביע.
הצבעה מס' 36
בעד סעיפים 1-22 - 12
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-22 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7) עברה כנוסח הוועדה, לרבות לוח התיקונים, בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 37
בעד החוק - 15
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק הפטנטים (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005, עברה בקריאה שלישית והיא תירשם בספר החוקים.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבדת להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון) (הרשות כתאגיד ציבורי), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת ענבל גבריאלי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המים (תיקון מס' 22) (חובת בדיקה ודיווח עצמיים), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי הכנסת. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה.
הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים
והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2005
[מס' מ/142; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' כ', עמ' 20230; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, למען הסר ספק, אני מבקש להודיע שהצעת חוק מימון מפלגות (עידוד ייצוג שני המינים), שעברה ברוב, אבל אני לא יודע אם הרוב מספיק, תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט, שגם בה תידון השאלה אם החוק מחייב הצבעה בעד של 61 חברי כנסת, ואם כן - הוא לא עבר, או שמא החוק הוא במסגרת חוק-יסוד, אבל אותו סעיף אינו מחייב הצבעה של 61 חברי כנסת ואז ייקבע גורלו. מכל מקום, כאשר הוא עבר כאן ברוב החברים, 44 נגד 11, הוא עבר מבחינת הרוב שהיה בכנסת באותה שעה, אבל השאלה אם הוא עבר ברוב מספיק תידון וגם תיחתך בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שאליה מועבר החוק להמשך טיפול. תודה רבה.
חברי הכנסת, לא בכל יום ולא בכל כנסת, חבר הכנסת לפיד, ולא בכל תולדות הבית הזה היו לנו חוקים כמו החוק שאנחנו מתכוונים לאשר היום בקריאה שנייה ושלישית, שהשושבינים העיקריים שלו הם חברת הכנסת קולט אביטל וחבר הכנסת ושר המשפטים לשעבר, יוסף טומי לפיד, אדם שעוסק רוב חייו בנושא זה נוסף על עיסוקיו השונים. אבל זה נושא דומיננטי. היו דברים שהתחלפו בחייו, אבל נושא זה תמיד היה לנגד עיניו ותמיד הוא טיפל בו.
אני מעלה על סדר-היום את הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2005, לקריאה שנייה ושלישית. תציג את החוק חברת הכנסת קולט אביטל, מטעמה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, שהיא בראשותו של חבר הכנסת מיכאל איתן. בבקשה, גברתי.
קולט אביטל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להודות שאני מעט מתרגשת מהמעמד - -
היו"ר ראובן ריבלין:
בצדק.
קולט אביטל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
- - גם אם הכנסת אינה מלאה כרגע. בכל זאת, לפי מיטב הבנתי זהו יום היסטורי, גם לנו במדינת ישראל וגם לעם היהודי, שכן אנחנו באים לתקן עוול שנעשה במרוצת הרבה מאוד שנים ליהודים טובים, שהאמינו בארץ-ישראל, ליהודים טובים שבאו, השקיעו כספים כאן, בבנקים וברכוש, נספו בשואה, ולאחר מכן, במרוצת שנים רבות, גם הבנקים, גם המוסדות, אבל גם המדינה, לא עשו כל מאמץ לעבור ולראות מה קרה לאותו רכוש, ובוודאי ובוודאי לא עשו כל מאמץ להחזיר אותו.
יש לפעמים איזו סמליות בתאריכים. ב-21 בדצמבר 1999 – אני הייתי בערך שבועיים בכנסת – הופיעה בעיתון "מעריב" כתבה, של דוד לביא, שדיבר גם הוא - או בעצם, הוא העלה את כל הנושא על סדר-היום הציבורי - על אותו הרכוש הנעלם שלא מחזירים אותו. חודשיים לאחר מכן הקימה הכנסת ועדת חקירה. ועדת החקירה עבדה על חלק מהחומר ומצאה 9,000 חשבונות. פרסמנו את ממצאי ועדת החקירה, ולאחר מכן, תפקידנו היה – אחרי שכל כך הרבה יהודים טובים פנו אלינו, מכאן ומכל העולם, וביקשו את רכושם חזרה, תפקידנו היה לדאוג שאכן קום תקום חברה כזאת, או גוף כלשהו שיחזיר להם את הכספים, שיחזיר להם את הרכוש.
תוך כדי עבודת ועדת החקירה פנינו למשרד המשפטים. חלק מהנוכחים כאן בחדר, אדוני היושב-ראש - אתה עצמך, חבר הכנסת לפיד - היו בתחילת הדרך חברים בוועדת החקירה. חבר הכנסת לפיד בינתיים היה לשר המשפטים, הלכנו אליו וביקשנו שיתחיל בחקיקה.
היום אנחנו באים לשים קץ לתהליך מאוד ארוך, מאוד מסובך, מאוד מורכב. החוק שאני עומדת להציג בפניכם הוא בעצם חוק ממשלתי, שעבר שיפוצים, תיקונים מאוד משמעותיים בוועדת המשנה של ועדת החוקה, חוק ומשפט. ואף שהתודות תבואנה לאחר מכן, אני רוצה להודות לחבר הכנסת מיכאל איתן על שנתן לי את ההזדמנות לעבוד על החוק הזה. זאת לא היתה מלאכה קלה. זה חוק, כאמור, מאוד קשה, מאוד מורכב, מאוד מסובך, והיינו צריכים להגיע להסכמות בין כל הגורמים - בינינו, הכנסת, לבין משרדי ממשלה, משרד המשפטים, משרד האוצר – לבין הארגונים שמייצגים, פורום הארגונים שמייצגים את ניצולי השואה, ואני חושבת שהתוצאה היא תוצאה טובה.
אומנם אני מתרגשת מהמעמד ומהעובדה שאני מציגה את החוק הזה, אבל האמת היא שהייתי מעדיפה שהחוק הזה לא יהיה נחוץ כלל וכלל. כי אילו מדינת ישראל, אילו הבנקים, אילו האפוטרופוס, אילו גופים אחרים, היו משכילים להחזיר ליורשים את הרכוש, לא היה צורך לחוקק חוק כזה היום. בעצם, אילו הם היו עושים את זה אפילו אחרי שוועדת החקירה פרסמה את הממצאים, לא היינו צריכים להגיע למצב שבו אנחנו בעצם מחייבים אנשים בחוק להחזיר את הרכוש, ולהחזיר אותו בערכו המלא.
אני רוצה, אולי בכמה מלים, להציג את החוק עצמו. מטרת החוק היא קודם כול לאתר את היורשים ולהחזיר להם את הנכסים, ואם וכאשר לא נמצאים יורשים, וכאשר נשארים נכסים ללא יורשים, החברה שתקום, שתהיה חברה ממשלתית, תצטרך להחזיר או לתת את הכספים או להשתמש בכספים, קודם כול לסיוע, ובקדימות לניצולי השואה נזקקים, ולאחר מכן, במעמד שלישי, להנצחת זכר השואה.
לשם כך, כאמור, תוקם חברה ממשלתית. נוצר כאן גוף מיוחד, דגם מיוחד של חברה ממשלתית, שבסופו של דבר תשמור על עצמאותה. החברה עצמה תפעל, קודם כול, לאיתור היורשים, ובהמשך הדרך תפעל גם לאיתור כל אותם הנכסים – נכסי דלא-ניידי – מה שוועדת החקירה עצמה לא הספיקה לעשות.
בפרק ג' של הצעת החוק הזאת, שאנחנו הולכים לאשר היום בקריאה שנייה ושלישית, מדובר על כך שכל הנכסים שקיימים היום, שנמצאים או בבנקים, או אצל אנשים פרטיים, או בגופים ממשלתיים, יעברו לרשות החברה. הכספים, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, המקרקעין – חובה על האפוטרופוס או על כל גורם אחר, להעביר את כל אותם הנכסים שהוא ניהל עד כה לחברה, בתוספת הרווחים או הפירות שצמחו, או בניכויים של הפסדים. אם יגיע נכס מאוחר יותר לרשות האפוטרופוס, יצטרכו גם את הנכס הזה להעביר לחברה ולהחזיר ליורשים.
חלק מהחוק פונה גם לאזרחים, חשוב לדעת את זה. כל אזרח במדינת ישראל, שיודע או שמגלה שיהיה לו או שיש בידיו נכס שהיה שייך למי שנספה בשואה, יצטרך בתוך 30 יום מהיוודע הדבר, להביא את זה לידיעת החברה ולהחזיר אותו בדרך כלשהי לחברה עצמה.
כדי לעבוד, תצטרך לקום ועדת שערוך. אנחנו, בוועדת החקירה, הגענו להסכמות בינינו, בהסתמך על כוח-אדם מקצועי, איזה סוג שערוך צריך להיות, אבל בעצם הבנו שהממשלה לא תסכים לכך, ולכן סוכם שתוקם ועדת שערוך. ועדת השערוך תמנה חמישה חברים, שימונו על-ידי שרת המשפטים, שלושה אנשים מהאקדמיה בעלי מומחיות בכלכלה, איש מהאקדמיה שימונה לפי המלצת הארגונים של ניצולי השואה ומנכ"ל משרד האוצר.
אני רוצה להביא לידיעתכם, שיש בהצעת החוק שתי גרסאות. יש גרסה שלנו, של הוועדה, שגורסת שהוועדה עצמה צריכה למנות את מזכיר הוועדה, ויש תיקון, הצעת הסתייגות של האוצר, שדורשת שמנכ"ל האוצר ימנה את המזכיר.
אני לא רוצה להאריך בדברים. אני אומר שני דברים נוספים: החברה עצמה תצטרך לצאת לפרסום נרחב בכל אמצעי התקשורת, כדי להביא את דבר קיומה ואת קיום הנכסים לידיעתם של היורשים הפוטנציאליים. היא תצטרך לעשות את זה 30 יום מהקמתה, ולאחר מכן לאחר שישה חודשים, ושוב ושוב היא תצטרך לחזור ולפרסם את הנכסים מדי שנה בשנה. החברה עצמה תנוהל על-ידי ועדה ממנה בראשותו של שופט, שתחליט ותמנה את הדירקטוריון. תהיינה גם ועדת ביקורת וועדת ערעורים.
הדבר האחרון שהייתי רוצה לומר בקשר לחוק, או לדרך מימון החברה - כאן היתה מחלוקת די קשה בינינו לבין האוצר, שנמשכה זמן רב. אנחנו סברנו, שכפי שקורה בכל מדינות העולם, המדינה היא זו שצריכה לממן את החברה. משרדי הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים, גרסו שהחברה עצמה צריכה לממן את פעילותה מתוך הנכסים של נספי השואה. הגענו בסופו של דבר להסכמה עם האוצר. בשנתיים הראשונות התזרים למימון - ולא המימון עצמו - יבוא מהאוצר. אנחנו קיבלנו את הצעת האוצר, שזה יהיה 2% מסך נכסי החברה, אבל סוכם - וזה לא נמצא בחוק, ואני חייבת להביא זאת לידיעת חברי הכנסת - כיוון שהיו אי-הסכמות לגבי גודל התקציב שיצטרך לעמוד לרשות החברה לניהולה, סברנו שיש צורך בהקמת ועדה מקצועית אשר תאמוד את צורכי החברה ואת תפקודיה.
אני מבקשת מחברי הכנסת להצביע על החוק כולו, ואני מבקשת ופונה גם לשרת המשפטים וגם לכל הנוכחים, להוריד את ההסתייגויות. יש הסתייגות של שרת המשפטים, ואנחנו נשמע את ההסתייגות - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו נשמע את הסתייגותה. את רוצה להסביר למה את מציעה שלא לקבל את הסתייגות משרד המשפטים? אולי תסבירי.
קולט אביטל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כן. אנחנו אומרים, שכדי לדעת מה שוויים של הנכסים, תוקם - ודיברתי על זה בהרחבה - ועדת שערוך. ברגע האחרון משרד המשפטים סבר שצריכות להיות שתי שיטות שערוך: אחת לגבי כל העולם, לרבות הבנקים, ושיטת שערוך שנייה, אחרת, לגבי הנכסים שנמצאים בידי האפוטרופוס. זה יוצר עיוות, זה יוצר אי-שוויון, זה דבר לא ראוי. אנחנו חושבים שכל הנכסים צריכים להיות משוערכים לפי אותן אמות-מידה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
היתה טענה שזה יכול להיות דבר שלא עומד בקנה-המידה החוקתי, מבחינת ההבחנה. אני רוצה שהשרה תתייחס לזה, להסביר לנו מדוע זה יכול להיות בסדר, מבחינתה.
קולט אביטל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מציעה שהשרה עצמה תסביר את זה. אנחנו חושבים, שאם יש שערוך – ואני לא אכנס כאן לפרטים. מדובר בחשבונות בנקים שעברו ידיים. הם היו קודם בבנקים, אחר כך עברו לממשלת בריטניה, מכאן הם התגלגלו חזרה לארץ, הם היו באוצר משנת 1948 עד 1968, הם הגיעו בסופו של דבר לאפוטרופוס בערכים מינימליים ולא בערכים אמיתיים. אנחנו חושבים שאנחנו, בסך הכול, לא נעשה צדק עם היורשים אם ניתן להם את הכספים בערכים לא ריאליים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. רבותי, חברי הכנסת. יש כמה מסתייגים להצעת החוק. כמה מהם, כמובן, לצורך דיבור. אני הייתי מציע שניתן קודם כול לשרת המשפטים לומר את דבריה, ואולי חבר הכנסת לפיד, שהוא אחד המסתייגים, יוכל להתייחס גם להסתייגותה. לכן אני מזמין את שרת המשפטים לנמק את הסתייגותה, וכדי לשאול אותה אם היא עומדת על הסתייגותה, בקלה כבחמורה. כי זה באמת צריך להיות רגע של התעלות נפש, שכולנו נעשה את הצדק. בבקשה, גברתי.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא מדובר רק ברגע אחד של התעלות הנפש, אני רוצה לברך, קודם כול, את שר המשפטים היוצא, חבר הכנסת טומי לפיד, שהתחיל במסע הזה; את חברת הכנסת קולט אביטל, שפעלה במישור הרחב ביותר בהקשרים האלה; נעשתה גם עבודה במשרדי הממשלה, גם במשרד המשפטים, אפילו גם במשרד האוצר, על מנת להגיע בסופו של יום להצבעה על הצעת החוק הזאת.
ובצד הברכות על הנושא העקרוני, הערכי והחשוב, אני אציג את ההסתייגות הספציפית שיש למשרד המשפטים לאחד מסעיפי החוק, וזה במקביל ובלי לפגוע בתמיכה העקרונית בחוק כולו, במקום הנכון שממנו הוא בא ובהוראותיו.
לגבי נכסים של נספי השואה שהם כספים, הצעת החוק קובעת כי אלה יועברו לחברה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור שתקבע ועדה שתוקם לעניין הזה, וכרגע אני לא נכנסת להרכב הוועדה וכו'. קבעו באמת ועדה מיוחדת, כשהמטרה היא ששערוך הכספים על-ידי הוועדה ישקף בעצם את שווי הכספים אילו אדם סביר היה פועל להשקעתם באופן סביר, במועדים ובנסיבות הנוגעים לעניין.
מבין הכספים שהם נכסים - וזאת ההבחנה, גם לאור ההערה של יושב-ראש הכנסת - של נספי השואה שיועברו לחברה, יש גם כספים המנוהלים על-ידי האפוטרופוס הכללי, או על-ידי אדם מנהל, שהוא אדם שמנהל נכס שבעליו אינו ידוע, מכוח צו של בית-משפט.
היו"ר ראובן ריבלין:
הם מנוהלים על-ידי האפוטרופוס הכללי לדורותיו, כי זה גם האפוטרופוס הכללי הבריטי.
שרת המשפטים ציפי לבני:
סעיף 10 לחוק האפוטרופוס הכללי קובע, כי חובתם של האפוטרופוס הכללי ושל אדם מנהל להשקיע את הכספים שהם מנהלים בהתאם להוראות של ועדת השקעות, שהוקמה מכוח חוק האפוטרופוס הכללי, וזאת במטרה דומה למטרה שבגינה הוקמה היום ועדה אחרת, להבטיח ולשמור על ערכם של הכספים ולהבטיח שהם יניבו פירות עבור בעליהם החוקיים. מכוח הוראה זו, כספים המנוהלים על-ידי האפוטרופוס הכללי מושקעים ומניבים פירות לאורך התקופה שבה הם מנוהלים, כאמור.
לפיכך, כספים שהושקעו - אנחנו לא מדברים ברמה העקרונית, אנחנו מדברים על הכספים בעין - מכוח החובה שמטיל החוק על האפוטרופוס הכללי ועל אדם מנהל, בהתאם להוראות ועדת ההשקעות הסטטוטורית, והם מושקעים בהגדרה באופן סביר, מתקיימת בהם המטרה של בסיס השערוך, כאמור בסעיף 16(ג), ואין צורך לקבוע שיטת שערוך שונה עבורם, כי אותו היגיון חל גם ביחס להשקעות שהם עשו, ומכוח הדין הם פעלו בהתאם להנחיות שניתנו להם. כי בניגוד למחזיקים אחרים, לאפוטרופוס הכללי ולאדם מנהל אין שיקול דעת בנוגע לשאלה אם להשקיע את הכספים ובאיזה אופן, אלא מוטלת עליהם חובה חוקית, סטטוטורית, לעשות כן, ובהתאם להוראות ועדת ההשקעות הסטטוטורית.
לכן, מוצע בהסתייגות, כי לעניין כספים שעל האפוטרופוס הכללי או אדם מנהל להעביר לחברה, תקבע הוועדה את השיעורים שיש לצרף לכספים, בהתאם להוראות החלות על האפוטרופוס הכללי ועל האדם המנהל, ויובהר עוד דבר מה, על מנת שלא יובן אחרת: הסתייגות זו חלה רק לגבי התקופה שבה היו הכספים בידי האפוטרופוס הכללי או האדם המנהל. עד למועד זה ישוערכו הכספים בהתאם לקביעה הכללית של הוועדה, דהיינו רק באותה תקופה ספציפית וביחס לכספים הספציפיים שהושקעו בהתאם להנחיות של הוועדה הסטטוטורית.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השרה, רק שנייה. אם אפשר לשאול: החוק שאנחנו עומדים לאשר הוא לא חוק האפוטרופוס הכללי, אלא חוק נכסי נספי השואה.
שרת המשפטים ציפי לבני:
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
ונוצר מצב שבו אנחנו מבקשים לשערך את הנכס, שהוא נכס של נספי השואה, בצורה שונה, למשל, בין הבנקים לבין המדינה. נכון, האפוטרופוס הכללי מנהל על-פי חוק חלק מנכסי המדינה. הטענה והבקשה הן לא מהאפוטרופוס הכללי - האפוטרופוס הכללי צריך להחזיר למדינה את הכספים בערכים שהוא פעל לפיהם, אבל הבעיה שהמדינה מחזירה פה. לכן אני חושב שאם אנחנו נעשה את השוני הזה, בהערכה, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו ב-catch לא קטן, שיכול להביא לידי מצב שבו יהיו טענות כלפי החוק מצדדים כאלה או אחרים, או - יותר גרוע - יוכלו גופים פרטיים, או פרטיים-ציבוריים שאחזו בנכסי הנספים במשך שנים, לומר: למה שאני אשלם יותר מהאפוטרופוס הכללי?
ברור, אין לי ספק שהאפוטרופוס הכללי לא היה יכול לפעול אלא על-פי החוק, ולכן אנחנו חשבנו, בוועדה, שאנחנו בעניין זה לא מתייחסים לחוק האפוטרופוס הכללי, אלא לחוק נכסי נספי השואה. ההצעה שלך היא מאוד הגיונית בצד העיוני שלה, אבל מבחינת המטרה של החוק, אנחנו נתקלים - אני מקווה שמשרד המשפטים לא יראה בזה איזו פגיעה שיכולה להביא לידי משיכת החוק, אם למשל ההסתייגות לא תתקבל.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אומר כך: ההבחנה שאדוני מציג היא הבחנה, סימן שאלה ראוי. מאידך גיסא, כפי שניסיתי להסביר קודם לכן, ההבחנה היא לא רק מותרת, אלא גם ראויה. אנחנו מדברים על כספים שהיו בידי האפוטרופוס.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין ספק.
שרת המשפטים ציפי לבני:
הרעיון של החוק הזה הוא רעיון של ועדה שאמורה בעצם לעבוד על בסיס עיקרון שהוא עיקרון דומה, אם כי מלכתחילה לא סיכמנו מה יהיה השערוך, עקב הקושי לקבוע את זה מראש והרצון להוציא את הדבר הזה לדרך.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, ומצאנו את המנגנון.
שרת המשפטים ציפי לבני:
כן. כל עוד יש מנגנון, אפשר להוציא את זה לדרך.
אני מבקשת מהכנסת להקשיב לטיעוני ולהצביע בהתאם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת לפיד, אפילו לא היית מסתייג הייתי נותן לך לדבר, וכמובן, ליושב-ראש הוועדה, אם ירצה לומר משהו, שאם לא כן - רבותי, יש לנו עוד מסתייגים. האם הם מבקשים להתבטא? כי אני מציע שנעבור להצבעות. בשורתה של שרת המשפטים ובקשתה נשמעה בקשב רב, כמובן, אבל כדאי שנצביע ונעשה את הדבר שהוא בבחינת צדק היסטורי. בבקשה, חבר הכנסת לפיד.
יוסף לפיד (שינוי):
אדוני היושב-ראש, יש רגעים שבהם אתה מבין למה אתה חבר הכנסת. בשבילי זה רגע כזה. אני חושב שזה אחד החוקים היותר חשובים בתולדות הכנסת. זה חוק שבו אנו ממלאים חובה שהיינו צריכים למלא לפני 50 שנה. ואם יש לי תחושה של בושה, הרי היא בגלל השאלה, למה ב-2006 ולא ב-1956. לא ברור לאף אחד. אף אחד לא יודע להסביר מדוע כנסת ישראל חיכתה עד הערב החשוב הזה עם חוק שמחייב את כל מי שבמדינת ישראל מחזיק רכוש של נספי הנאצים להשיב אותו ליורשים החוקיים.
דאגנו גם לכך שאם יישאר כסף - - -
מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד - עם אחד):
מי שיכול להסביר, אני מקווה שהוא מתבייש לתת את ההסבר.
יוסף לפיד (שינוי):
אני תוהה למה זה קרה.
גם חשבנו שנכון יהיה, שאם ייוותר כסף שלא נמצאו לו יורשים - יושבים פה ראשי הארגונים של פליטי השואה, שהם יקבלו אותו לאותם הנזקקים שחיים בקרבנו עד היום במצוקה, שהם יתחלקו בכסף הזה עם הארגונים שדואגים לזכר השואה, כדי שלעולם העולם לא ישכח. לא ישכח.
לפרוטוקול אני רוצה לציין, שהחוק הזה נולד מפני שכאשר ישבנו בוועדת החקירה בראשותה של חברת הכנסת קולט אביטל – שעכשיו לא מאזינה לי - - -
קולט אביטל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מאזינה. אני מאזינה.
יוסף לפיד (שינוי):
דווקא אני האזנתי לך בקשב רב. כאשר ישבנו עם הרב מלכיאור ועוד חברים, הגעתי למסקנה שגם אם הבנקים וגם אם האפוטרופוס יסכימו להחזיר את הכסף ליורשים, אין מי שימצא את היורשים. אין אינסטרומנט, אין מוסד, אין ארגון, אין כלים לאתר את היורשים ולדאוג שהם יקבלו את הכסף המגיע להם. לכן חשבתי שחייבים להקים חברה, חברה ממשלתית. האוצר הציע תחילה שהוא יהיה האינסטרומנט, אבל לא רצינו להפקיד את החלב בידי החתול, ולכן אמרנו שתהיה חברה, אומנם בפיקוח ממשלתי.
כך נולד החוק הזה, ואני חושב שזה חוק נכון. אני חושב שאדוני היושב-ראש הסביר היטב מדוע אין מקום לקבל את הסתייגותו של משרד המשפטים; ודאי שזה לא היה קורה אילו נפל בחלקי להציג את החוק מטעם משרד המשפטים.
אני היום אזרח ישראלי, גאה להיות חבר כנסת שמחוקק חוק כה משמעותי, ובהזדמנות זו כולנו זוכרים את היהודים שרכושם נותר מפני שהם נרצחו.
אחרון אחרון - התודות, שהפעם הן קצת יותר בעלות משקל מן הרגיל. קודם כול, לעורכת-הדין בקשי שניסחה את החוק, היא איננה פה, אני חושש - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
היא פה. היא פה. קצת למעלה ביציע.
יוסף לפיד (שינוי):
מגיעה לך תודה מהכנסת. את ישבת - טבולה רזה, מאפס, ובמשך חודשים של עבודה קשה מאוד הצלחת לנסח את אחד החוקים היותר מסובכים שחוקקה כנסת ישראל; כל הכבוד לך.
כל הכבוד לקולט אביטל. אני לא זוכר שום יושב-ראש של שום ועדה מאז אני בכנסת, שהקדיש לנושא אחד כל כך הרבה זמן, ידע ומרץ, בצורה כמעט אובססיבית, כמו שהיא עשתה בנושא הזה. באמת מגיעה לקולט אביטל על זה תודת הכנסת.
אני מודה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, מיקי איתן, שנערמות אצלו הצעות חוק למכביר, והוא הבין שזאת הצעה שראוי להקפיץ מעל כולן, כדי להספיק לחוקק את החוק הזה עוד בכנסת הנוכחית.
ואני מודה לך, רובי ריבלין, שבתולדות הכנסת יירשם שאתה היית זה שלא נתן לחוק הזה לשקוע, ודאגת לזה שעל אף כל המכשולים הוא ינווט ליום הזה, לערב הזה, למקום הזה. כל הכבוד לך.
תודה לחברתי שרת המשפטים, שירשה את מקומי, שהואילה בטובה להגיש את החוק הזה ולעשות למענו; אני מכיר אנשים שהיו מטביעים אותו רק מפני שקודמם יזם אותו. מגיעה לך גם על זה תודה.
אני אודה לכנסת אם היא תצביע פה-אחד בעד קבלת החוק, אם כי אני אצטרך להסתייג מהסעיף הראשון, כי כך הגעתי לנאום פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זו הסתייגות דיבור.
יוסף לפיד (שינוי):
רציתי להציג הסתייגות: דבר אחד הייתי כותב בסעיף שם החוק; הייתי כותב בסוף שם החוק בסוגריים: "באיחור". תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. המסתייג הנוסף הוא חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה. לאחר מכן, יושב-ראש הוועדה יסכם את הדיון.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר, לא רוצה, אין צורך.
עמיר פרץ (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השרים, בפעם הראשונה אני מבקש ממך, אדוני היושב-ראש, לאפשר לי, למען הגילוי הנאות, אף שזה נוגד טיפה את התקנון, לומר שהמושג הזה "הסתייגות" לא יתקבל בפרוטוקול כהסתייגות מהחוק, חלילה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אמרתי שכל המסתייגים, למעט שרת המשפטים, מסתייגים לצורכי דיבור. זו הסתייגות לדיבור.
עמיר פרץ (העבודה - מימד - עם אחד):
רציתי שהדבר יובהר, כי עם ישראל מקשיב לנו.
אני רוצה קודם כול לברך את כל העושים במלאכה. מדובר כאן באחת מהצעות החוק שהכנסת, לו ביקשה לעצמה חסד כלשהו, לסיים את המושב שממנו אנחנו הולכים למערכת הבחירות, הרי היא לא היתה יכולה למצוא הצעת חוק טובה יותר, מוסרית יותר, מאחדת יותר מהצעת החוק הזאת שנמצאת כאן לפנינו.
אני רוצה כמובן לברך את חברת הכנסת קולט אביטל. אני מציין זאת, כי אני חושב שחברת הכנסת קולט אביטל היא אחת מחברות הכנסת שהמחשבה לעשות דברים בנחישות ובשקט הולכת אתה לכל מקום. באתי כדי להביע הערכה עמוקה מאוד אליה, עמוקה מאוד, כי מגיע לה.
אני רוצה לספר לכם שבימי כהונתי כראש העיר בשדרות, כיהנו יושב-ראש כנסת וסגן יושב-ראש כנסת לחלופין, גם חבר הכנסת שילנסקי וגם חבר הכנסת שלנו מחיפה, יושב-ראש הכנסת - - -
משה גפני (דגל התורה):
שבח וייס.
קריאות:
שבח וייס.
עמיר פרץ (העבודה - מימד - עם אחד):
סליחה, סליחה, חברי שבח וייס. אני מקווה שהוא לא מביט בי עכשיו. חברי שבח וייס וחבר הכנסת דב שילנסקי, שניהם ניצולי השואה, ושניהם היו אולי מהגורמים המרכזיים שפעם אחר פעם העמידו את עניין השואה כנושא שהוא בקונסנזוס הלאומי, בלתי ניתן בכלל לאמירה מפקפקת בעניין. למזלי הטוב, הייתי אולי ראש עיר הפיתוח הראשון בישראל שהקים אנדרטה לניצולי השואה. אני זוכר שביום שבו חנכנו את האנדרטה הגיעו גם שבח וייס גם דב שילנסקי, שניהם, וזה היה מראה בלתי רגיל לראות שני יושבי-ראש הכנסת, מסיעות שונות, מגיעים לעיר פיתוח, שהדבר האחרון שציפו ממנה זה להקים אנדרטה לניצולי השואה.
כששאלו אותי מה המעשה הזה, אמרתי שאני רואה במסר שניצולי השואה מביאים למדינת ישראל, לנוער בישראל, אולי את אחד המסרים המכוננים ביותר שמדינה יכולה לקחת, ולטעת באמצעותה יותר עוצמה ויותר כוח בבניית העתיד.
אני חושב שהאדיקות של כל מי שטיפל בנושא הזה צריכה להיות כאן סמל לחברי כנסת שלעתים מתייאשים בדרך ורואים שהם עושים עבודה בלתי רגילה ולא מקבלים מעט קרדיט שמגיע להם.
היום אני מגיע להביע גם את הערכתי לעושים במלאכה, ובוודאי גם לברך את יושבי-ראש הארגונים שנמצאים כאן על שיתוף הפעולה, לברך את המשפטנים שסייעו, ולומר לחבר הכנסת טומי לפיד שאני יודע כמה הוא רגיש לנושא. אני רוצה לציין עובדה אחת שאולי חברת הכנסת קולט אביטל לא אומרת אותה. גם קולט היא בת ליהודים ניצולי השואה. אביה של חברת הכנסת אביטל היה במחנה עבודה ברומניה. חברת הכנסת קולט אביטל אמרה לי דבר שחשוב שייאמר, אף שהוא לא חשוב לעצם העניין: שהיא עצמה עשתה את החוק מתוך אמונה בכל מלה שנכתבה שם. שיהיה ברור לכולם שהיא עשתה זאת כאחד מחברי הכנסת שרואים בנושא הזה נושא מרכזי בחיי האומה במדינת ישראל, ולא כנושא שמשליך על מעמדה האישי. חשוב מאוד שהדבר ייאמר.
אני בא ומבקש משרת המשפטים להסיר את ההסתייגות ולאפשר לכולנו להתאחד כאיש אחד - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תאמין לי, שרת המשפטים נתנה לנו הנחה גדולה. יש הסתייגות - אנחנו נצביע עליה.
שרת המשפטים ציפי לבני:
נדמה לי, אדוני, שתרומתי לחוק איננה נופלת משלך.
עמיר פרץ (העבודה - מימד - עם אחד):
אני רק מבקש. שמעתי מחבר הכנסת טומי לפיד. אני בהחלט מברך אותךְ.
שרת המשפטים ציפי לבני:
רק לא מנצל את ההזדמנות לומר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
היא חייבת - - -
עמיר פרץ (העבודה - מימד - עם אחד):
בסדר גמור. אני בהחלט מברך את שרת המשפטים ומודה לה ולמשרד המשפטים ולכל הגורמים שעסקו בעניין.
אנחנו מסיימים היום את מושב הכנסת הזה באמת עם תעודת כבוד לכנסת ישראל ולכל העושים במלאכה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מניסיוני, אני יכול לומר לכם מהחוויות של שרת המשפטים, כי לא היתה חוכמה ששר המשפטים טומי לפיד יקדם את הצעת החוק הפרטית של טומי לפיד, ובצדק. הכניסה של שרת המשפטים הנוכחית לנושא - ואינני חבר בתנועתה עכשיו - הפיחה רוח תזזית בחוק, ואין לי כל ספק שתרומתה להעברת החוק היום היא תרומה מכרעת, כמו שנקרא בלשון משפטית, וזו בהחלט סיבה מכרעת.
אני רוצה לציין את השר הירשזון, שהיה חבר כנסת ואחד מהאנשים אשר בכנסת הארבע-עשרה, החמש-עשרה, וגם לפני כן, כשהיה חבר כנסת ויושב-ראש ועדות, ועמל ללא ליאות בכל חייו הציבוריים למען נגיע לחוקים האחרים וגם לחוק זה, וכן לחבר הכנסת מלכיאור, אשר פעילותו רבה בנושאים אלה. כמו כן, חבר הכנסת לשעבר מיכאל קליינר והשר רביץ. אולי תזכירו לי אם היו - - -
יוסף לפיד (שינוי):
צ'יטה כהן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אליעזר כהן. היו אולי עוד חברי הכנסת לשעבר שטיפלו בנושא הזה. כולם יבואו על הברכה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק ולסעיפים 1-15 אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע עליהם לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 38
בעד סעיפים 1-15 - 45
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-15 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 45, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע ששם החוק וסעיפים 1-15 עברו לפי הצעת הוועדה.
לסעיף 16 יש שתי גרסאות, אבל לפני כן יש הסתייגות שרת המשפטים. לכן, אנחנו נצביע קודם על ההסתייגות, ולאחר מכן נעבור לשתי הגרסאות. הסתייגותה של שרת המשפטים לסעיף 16 - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 39
בעד ההסתייגות - 4
נגד - 40
נמנעים - 1
ההסתייגות של שרת המשפטים לסעיף 16 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נמנע אחד, בעד - 4, נגד - 40. ההסתייגות לא נתקבלה.
אני ממשיך לגרסה מול גרסה, ויש גרסה א' וגרסה ב'. ההמלצה של הוועדה היתה גרסה א', אבל כמובן עומדות גרסה א' וגרסה ב'. לכן, אנחנו נצביע: מי שבעד גרסה א' - מצביע בעד, ומי שבעד גרסה ב' - מצביע נגד. נא להצביע: גרסה א' או גרסה ב'.
יוסף לפיד (שינוי):
אנשים לא יודעים מה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - זה גרסה א'. נא להצביע, בבקשה.
הצבעה מס' 40
בעד גרסה א' - 45
נגד - אין
נמנעים - אין
גרסה א' לסעיף 16 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 45, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו קובעים שגרסה א' היא הגרסה המקובלת עלינו, וקיבלנו את עמדת משרד המשפטים בעניין זה.
סעיפים 17-85 ועד בכלל, כהצעת הוועדה - קריאה שנייה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 41
בעד סעיפים 17-85 - 45
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 17-85 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 45, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) עברה בקריאה שנייה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד הצעת חוק נכסים של נספי השואה בקריאה שלישית? נא להצביע.
הצבעה מס' 42
בעד החוק - 46
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 46, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2005, עבר בקריאה שלישית, והוא ייכנס לספר החוקים.
אמרנו, הבטחנו וגם קיימנו. החוק עבר, גם אם עבר ביום הדיונים האחרון לכהונתה של כנסת זו.
אני מבקש מחברת הכנסת אביטל להודות. אחריה - יושב-ראש הוועדה; אשמח מאוד לשמוע גם את דבריו.
קולט אביטל (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
רשימת התודות שלי ארוכה. אדוני היושב-ראש, קודם כול, אני מבקשת להודות לך על שאישרת לי להעלות את הצעת החוק הזאת עוד במושב הזה.
אני מבקשת להודות לחבר הכנסת מיכאל איתן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, על שנתן לי להיות יושבת-ראש ועדת משנה, על עזרתו, על תמיכתו ועל כל התגייסותו לנושא.
אני מבקשת להביע תודה מאוד מאוד מיוחדת לחבר הכנסת לפיד, מכל הלב. אתה יודע שאנחנו יחד בנושא הזה. תודה על העזרה לאורך כל הדרך ועל כל הסיוע. אני מרגישה שותפות אמיתית.
אני מבקשת להודות לשרת המשפטים, למנכ"ל משרד המשפטים, לעורכת-הדין מוריה בקשי, שנמצאת אתנו כאן, לצוות משרד המשפטים, עורכת-הדין עדנה הראל, עורך-הדין ארז קמיניץ ועורכת-הדין דפנה גליק.
אני מאוד רוצה להודות למנהלת הוועדה, דורית ואג, וליועצת המשפטית השקטה אבל המאוד-יסודית שלנו, תמי סלע. אני מבקשת גם להודות לשר האוצר ולצוות על שהתפשרו בסופו של דבר.
אחרונים, אבל הכי חביבים - אני מאוד מאוד מבקשת להודות לפורום ניצולי השואה בראשותם של אברהם רוט ונח פלוג, כל הצוות שהיה אתי מהתחלת הדרך ועד עכשיו. תודה רבה על השותפות.
אני מקווה שהחוק הזה יהיה לתועלת כל אותם האנשים, יעשה צדק עם היורשים ויקל את חייהם של אלה שזקוקים לעזרה. תודה רבה לכולם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה בשם כולנו לחברת הכנסת קולט אביטל.
כבוד יושב-ראש הוועדה, האם אדוני רוצה להוסיף דבר?
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא רוצה. תם ונשלם. מודים מאוד ומקרב לב. בתחילת הקיץ פניתי לחבר הכנסת מיכאל איתן, ואני יודע עד כמה הוא עמוס, והסברתי לו, והוא אמר: אין צורך להכביר מלים; הבנתי את הנושא. הוא זה אשר הביא לידי כך שהיום אנחנו יכולים היינו להביא - לא קיבלנו אותו בקלות דעת או לא בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. אפילו אתמול הוא קבע דיון לשעתיים וישב בו, והיו לו מחויבויות הקשורות לעתידו הפוליטי, והוא ויתר על הכול וישב על מנת להכין את החוק. מי שעוסקים בצורכי ציבור באמונה - לא רק שהקדוש-ברוך-הוא ישלם שכרם, אלא שגם החברים שמפעם לפעם צריכים לבחור יזכרו בדיוק מי עושה מה. חבר הכנסת מיכאל איתן הוא באמת דוגמה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מניח שאם הם יזכרו את זה, הם יזכרו גם את מי שישב לידי.
היו"ר ראובן ריבלין:
מי זה? מי יושב על ידך?
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשאל את חבר הכנסת שריד. הוא לא מבין איך זה, אבל אני כל הזמן מסתדר בפוליטיקה, בלי שאני עצמי יודע איך. תאמין לי. פעם אמרת שאני פלא פוליטי, כלומר, איך כל פעם זה כך, ואז אמרתי: הרי אני מסתדר.
רבותי, אני מאוד מודה לכם.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005
[מס' כ/102; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 26674; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הואיל ולחבר הכנסת רשף חן יש באמת סיבה מוצדקת, אנחנו הסכמנו לקדם את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31) - קריאה שנייה וקריאה שלישית ובלי הסתייגויות. חבר הכנסת רשף חן, נא לבוא.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
מה זה? מה נעשה פה? אי-אפשר כך. הייתי צריך להיות, וקידמת חוק אחד. למה? עכשיו אני הייתי צריך להיות - - -
יוסי שריד (מרצ-יחד):
היושב-ראש, לנו יש התחייבות בשעה 16:30.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל לו יש דבר שהוא - - - זו שנייה אחת.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אבל אני הייתי צריך - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אין דבר. הוא כבר עלה. כבר היינו יכולים לסיים את החוק. שם יש דיונים, ופה זו שנייה אחת.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
זה לא בסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק. כבר קראתי לו. אני מודה באשמה. בבקשה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
החוק הזה היה צריך להיות אחרי שני החוקים שלי.
יוסי שריד (מרצ-יחד):
הפרוצדורה מתארכת. אולי שהם יודו תוך כדי דבריהם.
היו"ר קולט אביטל:
טוב. תודה. זה לקח זמן. חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבין את הלחץ. אז אנחנו לא מודים לאף אחד. חבר הכנסת רשף חן, איננו מודים לך על כך שהגשת הצעת חוק כל כך חשובה בנושא עבודת נשים.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005, הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת רשף חן וגילה פינקלשטיין. בחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, קבועות הוראות בדבר זכויות של עובדת ועובד, וביניהן הזכות לחופשת לידה, לחופשת אימוץ ולהגבלת פיטורים, והזכות של עובדת להיעדר מהעבודה במקרים מסוימים, כגון בחודשי ההיריון, בתקופה שבה העובדת שוהה במקלט לנשים מוכות, ולשם פיקוח רפואי במהלך חודשי ההיריון.
בחוק עבודת נשים קבועה עבירה פלילית בהתייחס למעביד בשל העבדה בניגוד לחוק, אי-מתן חופשת לידה ופיטורים בניגוד לחוק. עם זאת, המציאות מוכיחה כי הסנקציות הפליליות אינן מופעלות ולכן אינן מרתיעות דיין, ובפועל עדיין מעבידים רבים עוברים על הוראות החוק.
מטרתה של הצעת החוק לקבוע, נוסף על האמור, ובדומה לחוקים אחרים שעניינם זכויות עובדים, סנקציות אזרחיות בשל הפרת הוראות החוק, וכל זאת כדי להגביר את ההרתעה ואת דרכי האכיפה של הוראות חוק עבודת נשים כלפי מעבידים.
מוצע לקבוע, כי לבית-הדין האזורי לעבודה תהיה הסמכות הייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראה מהוראות חוק עבודת נשים. כמו כן, מוצע לקבוע רף מינימום של פיצויים שייפסקו לעובדת או לעובד שפוטרו בניגוד להוראות החוק, בגובה 150% של השכר שהיה מגיע להם אילולא הפיטורים. מוצע להסמיך את בית-הדין לפסוק פיצויים בסכום נמוך יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.
כן מוצע שבית-הדין יהיה רשאי לפסוק פיצויים על נזק של ממון שנגרם עקב הפרת הוראה מהוראות החוק ופיצויים בשל עוגמת נפש, כאב וסבל וכיוצא באלה, אף אם לא נגרם לעובד או לעובדת נזק של ממון בשל ההפרה, מתוך מטרה לקבוע, נוסף על פיצוי נזקי, גם פיצוי אזרחי עונשי שמטרתו הרתעתית וחינוכית.
בנוסף, מוצע להסמיך את בית-הדין לעבודה ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת בנסיבות העניין.
כן מוצע לקבוע, כי מלבד העובד או העובדת, יהיו רשאים להגיש תביעה בשל הפרת הוראה מהוראות חוק עבודת נשים גם ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון כזה - ארגון העובדים שהעובדת או העובד חברים בו, או ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של מי שחוק עבודת נשים בא להגן עליהם, בהסכמת העובדת או העובד.
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש לברך – אף שאמרו שלא לברך - את חברי הכנסת רשף חן וגילה פינקלשטיין, יוזמי הצעת החוק. לחבר הכנסת רשף חן זו הצעת החוק האחרונה בעשייה הפרלמנטרית הרחבה שלו, כי, לצערי, הוא לא מתמודד לכנסת הבאה. אני שמח להציג את הצעת החוק שלך, שהוועדה עשתה כמיטב יכולתה כדי להעלותה. זו הצעה אשר תרתיע מעבידים מהפרת הוראה מהוראות חוק עבודת נשים ותסייע רבות באכיפת הוראות החוק.
הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני מציע לאשר אותה בנוסח הוועדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
חברי חברי הכנסת, כיוון שאין הסתייגויות, אנחנו עוברים ישירות להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005.
נא להצביע.
הצבעה מס' 43
בעד סעיפים 1–2 - 21
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 21, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31). נא להצביע.
הצבעה מס' 44
בעד החוק - 23
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 23, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005, עברה, והיא תירשם בספר החוקים. תודה.
חבר הכנסת רשף חן, אתה רוצה להודות? בבקשה.
רשף חן (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מקווה שזהו הנאום הלפני אחרון שאני נושא מעל הדוכן הזה. חבר הכנסת חיים כץ, זה הלפני אחרון, כי אני עדיין מקווה להעביר את חוק תובענות ייצוגיות, ואני גם מאמין שנצליח לעשות זאת, אבל זה כבר יקרה בפגרה.
אני מבקש להודות מאוד ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, לצוות הוועדה, וגם לצוות משרדי הממשלה השונים שעסקו בחוק הזה ובמאמץ לא קל הצליחו להגיע בו לנוסח שהיה מקובל על כולנו.
החוק הזה מבטא שני דברים שבעיני היו דברים מאוד חשובים בעבודתי בכנסת. אחד מהם הוא הגנה על זכויות נשים, והשני הוא יצירת מערכת משפטית שמצליחה לשמור על החוק ולאכוף את החוק בלי להיזקק למערכת האכיפה הציבורית. החוק הזה יוצר מערכת של אכיפה אזרחית ושל ענישה אזרחית בתוכו, ואני חושב שזה דבר יעיל ומועיל.
אני מבקש לברך את חברת הכנסת גילה פינקלשטיין ולהודות לה. היא קידמה אתי, אולי יותר ממני, את החוק הזה והביאה אותנו עד הלום. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 90), התשס"ו-2005
[מס' כ/100; "דברי הכנסת", חוב' ו', עמ' 26900; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו חוזרים לסדר-היום המקורי ועוברים להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 90), התשס"ו-2005. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מיכאל איתן.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, החוק שאני מבקש להביא הוא חוק שיזם חבר הכנסת יוסי שריד. כאשר החוק עלה במתכונתו הראשונית למליאה, עליתי לדוכן והבעתי התנגדות להעברתו. הצבעתי על שורה ארוכה של בעיות ופגמים שהיו כרוכים בכוונתו הטובה של המציע, חבר הכנסת יוסי שריד, לתקן פגם או קלקול שלצערי הרב נפל בחיים הפוליטיים במדינת ישראל.
הכלל שעליו התבסס חבר הכנסת שריד היה, שיש צורך להטיל איסור פלילי על קבלת תמורה בעבור הפעלת כוח השפעה של אדם שיש לו השפעה כלפי נבחרי ציבור בתפקידים בכירים, וכוח ההשפעה שלו נובע מכך שהוא עצמו, המשפיע, פעיל במפלגה או פעיל בחיים הציבוריים, ויש לו השפעה על הגוף הבוחר או על אותו נבחר, והוא מפעיל אותה תמורת קבלת טובת הנאה.
צריך להבהיר מראש, שפעילות מול נבחרי ציבור וניסיונות להשפיע עליהם מצדם של פעילים אחרים בסקטור של הפעילות הפוליטית הציבורית – אלה דברים מבורכים וחשובים בחיים הציבוריים של כל מדינה דמוקרטית. אולי זו אפילו חובתם של פעילים בחיים הפוליטיים, שהם מייצגים ציבורים קטנים או ציבורים יותר גדולים, לפעול בקרב מקבלי החלטות ולנסות להשפיע עליהם בכיוונים שונים לקדם – כמובן, הכול דברים חוקיים ומטרות חוקיות. זו תמצית הפעילות הפוליטית. אלא מה? אם מדובר בהפעלת השפעה כדי לקדם מטרות בלתי חוקיות, החוק שלנו מטפל בכל מקרה, זאת עבירה והדבר הזה אסור.
נשאלה שאלה, מה קורה כאשר אדם הפך להיות בעל השפעה על בחירתם של חברי כנסת או שרים, ומכוח ההשפעה הזאת הוא משכנע אותם לפעול בצורה מסוימת, שהיא בהתאם לחוק ולמטרה חוקית, אבל בדרך הוא גובה תשלום ומנצל את העובדה שיש לו השפעה על בחירתו של אותו אדם, אותו נבחר ציבור, אותו בעל משרה שאותו הוא רוצה להפעיל למען מטרה, שיכול להיות שהיא מטרה חוקית, אבל ברגע שהוא עושה את זה בתשלום, הוא עושה את זה בשכר, הוא כבר אינו פעיל פוליטי, הוא יותר שתדלן, לוביסט, שמנצל את העובדה שהוא נכנס לחיים הפוליטיים ורכש לו שם השפעה על כמה אנשים, ובזכות ההשפעה הזאת הוא גובה תשלומים ומפעיל השפעה על נבחרי ציבור. כלומר, המניע כאן אינו מניע של עבודה ציבורית לשמה, על-פי השקפת עולמו, על-פי המחויבות שלו לשרת את הציבור, אלא זה ביזנס.
החוק אומר, שמי שרוצה להפעיל השפעה על נבחרי ציבור ולומר להם: אתם צריכים לפעול כך ולעשות אחרת – הוא יכול לעשות את זה כל זמן שהוא פועל ללא תשלום. אם הוא פועל על בסיס תשלום, הוא גם יכול לעשות את זה, אבל אז אסור לו להיות מעורב בחיים הפוליטיים בצורה כזאת שאותו נבחר ציבור שממנו הוא מבקש לנקוט דרך מסוימת יהיה תלוי בו. זו ההבחנה שהחוק הזה עושה.
אני חושב שהחוק אינו נקי לגמרי מאי-בהירויות, משום שהתחום הוא תחום מאוד מורכב. קשה מאוד לזהות מי בעל השפעה, ואחרי שאתה מזהה מי בעל השפעה, תמיד יש תחומים אפורים שאתה יכול לומר: בסדר, פלוני הוא בעל השפעה, אז לא הוא פנה, פנתה אשתו, פנה בנו, פנה קרוב משפחה אחר שלו. מובן שהחוק לא יכול לטפל בכל ההיבטים. יש גם תחומים שקשה לומר מהי השפעה. האם אדם שהוא חבר בגוף בוחר שמונה 200 איש הוא בעל השפעה? ואם בגוף הבוחר הוא אחד מ-3,000? ואם הגוף הבוחר הוא 100,000 חברי מפלגה מסוימת? ואז נשאלה השאלה, יכול להיות שכאשר הוא אחד מ-100,000 אז לא, אבל הוא פקד 1,000 איש - האם זה הופך אותו לבעל השפעה?
התמודדנו בוועדה עם הקשיים האלה, ובסופו של דבר אנחנו מביאים לכנסת את התוצאה הטובה ביותר שאפשר להביא בנסיבות הקיימות לגבי הצעת החוק הזאת. לפעמים זמנים קשים מחייבים פעולות חקיקה שאולי בימים כתיקונם עדיף היה אפילו שלא להביא אותה. אני חושב שהצעת החוק הזאת היא אחת מאותן דוגמאות.
הזמנים הם זמנים קשים, השחיתות במדינת ישראל עולה לשיאים. במקום שנצמצם אותה, היא מתגברת. היא לא נעצרת רק בעולם המסחר או בעולם העסקים או בתחומים אחרים של החיים, היא מגיעה גם לכנסת, גם לחיים הפוליטיים. הצעת החוק הזאת, גם אם היא לא תחסל את כל השחיתות, יש בה מסר חשוב, שאנחנו נאבקים בתופעות שצצו בשנים האחרונות, שבהן הכול נעשה קרדום לחפור בו, ובמקום שאנשים יפעלו בפעילות ציבורית, הם נכנסים לפעילות ציבורית על מנת לנצל אותה אחר כך לצרכים אישיים, לצורך התעשרות. במובן זה יש כאן איזה מעצור או בלימה של תופעה ומסר חשוב לציבור כולו.
אני מבקש שהצעת החוק תאושר על-ידי המליאה ללא הסתייגויות, ומודה פעם נוספת למציע, חבר הכנסת יוסי שריד.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים אפוא להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 90), התשס"ו-2005. יש הסתייגות, אבל המסתייג, חבר הכנסת יצחק לוי, אינו נמצא.
לפיכך אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על שם החוק ועל סעיף 1 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 45
בעד סעיף 1 - 17
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 17, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 90), התשס"ו-2005, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 46
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק העונשין (תיקון מס' 90), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 16, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת שהצעת חוק העונשין (תיקון מס' 90) עברה, והיא תיכנס לספר החוקים.
חבר הכנסת שריד, בבקשה.
יוסי שריד (מרצ-יחד):
גברתי היושבת-ראש, הייתי יכול לוותר, אבל מישהו היה חושב שאולי אני ברוגז. עליתי לדוכן כדי להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט מיכאל איתן. לו נפלה הצעת החוק הזאת בימים אלה בידיים אחרות, יכול מאוד להיות שגורלה היה שונה.
הבעיה רק שלפעמים אני מרגיש שכל אחד מאתנו הוא מעט כסות לערווה, והערווה היא דווקא לראווה, וחלון הראווה רחב מדי. החוק הזה נועד לסתום פרצה הקוראת לגנב, אבל, גברתי היושבת-ראש, את יודעת שהגנבים כאשר סותמים להם פרצה אחת, עד מהרה הם מגלים גם פרצות אחרות. אבל מה לעשות? זאת דרך החוק. כל חוק אפשר לעקוף, ובעיקר כאשר אין אוכפים אותו - עוקפים אותו.
אני רוצה לרשום לעצמי בסיפוק שזאת הצעת החוק האחרונה שאני מגיש כחבר הכנסת, ואולי יותר משמדובר בחוק מדובר במסר, וזה הייתי רוצה שיהיה המסר שאני משאיר לבית הזה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת מיכאל נודלמן וקבוצת חברי הכנסת. תודה.
ד
היו"ר קולט אביטל:
תודה.
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2005
[מס' 3180; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 3326; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2005 - קריאה שנייה ושלישית. אני קוראת ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, בבקשה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני שמח מאוד להביא הצעת חוק חשובה ומתקדמת, שהשם שלה מצביע על התוכן - הגנה על הציבור מפני עברייני מין. הצעת החוק הזאת החלה על-פי יוזמת חקיקה פרטית של חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי, ובכנסת הנוכחית אימץ אותה וקידם אותה חבר הכנסת ברכה.
המטרה העיקרית היא, כמובן, הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על-ידי עברייני מין. אחת הבעיות הקשות שאנחנו צריכים להתמודד אתן היא עבריינות שפוגעת בילדים. עבריינות מין כשלעצמה יכולה להיות גם נגד ילדים וגם נגד בגירים, אבל למדנו לדעת ששיעור הרצידיביזם, החזרה על ביצוע עבירות כלפי ילדים, שעושים אנשים שהם ספק עבריינים ספק חולים, הוא גבוה יחסית; הוא מגיע לפעמים עד 35%. כאשר עבריין חוזר כזה יוצא מהכלא לאחר שריצה את עונשו, הוא עלול לפגוע במאות ילדים עד אשר הוא נתפס פעם נוספת.
מצד אחד, אנחנו צריכים להיות זהירים. אדם ישב בכלא בגלל מעשה פלילי, קיבל את עונשו, ריצה אותו, אנחנו צריכים לתת לו אפשרות להשתקם ולחזור לחיים נורמליים. מצד שני, אנחנו יודעים שכל אדם שלישי כזה יכול להוות סכנה למאות ילדים. אנחנו צריכים להחליט מה לעשות, אם למצות את כל אמצעי ההרתעה ולהחזיק אנשים במאסר כל חייהם, אף שאנחנו יודעים שחלק מהם לא יחזרו על העבירות, או לחלופין, להתייחס אל כל אחד מהם שריצה את עונשו כאל כל אחד ולתת לו אפשרות להשתקם.
הצעת החוק הזאת אומרת שאנחנו צריכים לפעול מול התופעה הזאת בשני מישורים. מישור אחד הוא מעקב ופיקוח, ומישור שני הוא שיקום. אני לא יכול כרגע לפרט את כל הצעת החוק על מרכיביה, אני יכול רק לבשר לכנסת שהוועדה החליטה להביא את הצעת החוק הזאת היום, בדקה התשעים של הכנסת, אם אפשר לקרוא לה כך, על מנת שנוכל להעביר לפחות את הפרק החשוב של מעקב ופיקוח אחר עברייני מין שמשתחררים מבית-הסוהר.
באשר להצעת החוק, שכוללת את פרק השיקום, חששנו שלא נספיק לחוקק אותה עד סיום עבודתה של הכנסת. על רקע רגישות ציבורית רחבה שגילינו שקיימת בציבור, החשש הגדול של אלפי הורים, אולי רבבות ואולי מאות אלפים של הורים, במיוחד של הורים, מפני עברייני מין שריצו את עונשם ומסתובבים חופשי ללא פיקוח וללא מעקב, הגענו למסקנה שחשוב שנשלים את מהלך החקיקה הזה גם ללא פרק השיקום, וננסה לעשות כל מאמץ להשלים את פרק השיקום בשלב יותר מאוחר, עוד בכנסת הנוכחית.
אבל, אם לא נצליח לחוקק את פרק השיקום גם בכנסת הנוכחית, לפחות אנחנו יוצאים מכאן עם הרגשת סיפוק מכך שאנחנו מעניקים לאזרחי ישראל אמצעי הגנה מפני עברייני מין בדרך של הפעלת מעקב ופיקוח בתנאים שונים שיקבע בית-המשפט, על יסוד הערכת מסוכנות, שכל אחד ואחד מעברייני המין יצטרך לעבור כאשר הוא מסיים לרצות את עונשו, ואם תהיה בקשה להגביל אותו, גם כאשר הוא ריצה כבר את עונשו – להגביל אותו על-ידי התייצבות, על-ידי איסור להגיע למקומות שונים, על-ידי איסור להחזיק מחשב או חומרים פורנוגרפיים כאלה ואחרים, ועוד ועוד הגבלות שונות שנקבעו בחוק ובית-המשפט יהיה רשאי להפעיל כלפיו, לפעמים גם מתוך רצון לעזור לו, כדי שהוא לא יגיע למצב שהוא לא יוכל לעמוד בפני הרצון לתקוף מינית ולבצע עבירות נוספות.
לסיום אומר לגבי היקף התופעה, כי יש לנו בארץ כל שנה כ-700 מורשעים בעבירות מין. מחצית מעבירות המין האלה מבוצעות נגד קטינים. יש מגוון רחב של עבירות, חלקן יותר קלות, חלקן הרבה יותר כבדות וקשות, והחוק שאנחנו יוצאים אתו היום לדרך הוא חוק שקובע מעקב ופיקוח. אני מקווה מאוד שנשלים גם את פרק השיקום ונבוא עם בשורה מאוזנת גם לציבור שאנחנו מגינים עליו וגם אל האוכלוסייה שחלקה ניתן להגדיר כעבריינית, אבל חלקה האחר הוא אנשים חולים, שאינם יכולים להתגבר על הדחף לתקוף מינית. את אלה אנחנו צריכים לשקם, ואם אי-אפשר – אז לפקח עליהם יום-יום, ואם אי-אפשר, לא זה ולא זה, אולי הם יצטרכו להיות במעקב, בפיקוח ממש צמוד, בהוסטלים או במקומות מיוחדים שבהם אפשר יהיה גם להשגיח עליהם וגם למנוע את הנזק שהם עלולים לגרום לציבור.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני, אפשר להצביע, או לא?
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חבר הכנסת נסים זאב. אני חושב שנהגת בחוצפה ובגסות-רוח. אתה עומד בחוץ, אינך מקשיב למלה, אינך מקשיב למה שמדובר, אתה נכנס פה בצעקה ומזלזל ופוגע - - -
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת זאב, אנא ממך.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אתה מזלזל ופוגע, ונדמה לי - - -
נסים זאב (ש"ס):
- - -
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תפסיק לצעוק, חוצפן שכמוך.
נסים זאב (ש"ס):
אתה עדין מאוד.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חוצפן שכמוך.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת זאב.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מתבייש, אני מתבייש בך.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת זאב וחבר הכנסת מיכאל איתן. חבל על הזמן.
נסים זאב (ש"ס):
אני גאה בך.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. אל תיתנו קומפלימנטים זה לזה. תאמינו לי, אפשר לסיים את המושב גם בלי זה.
אנחנו עוברים להצבעה. יש שתי הסתייגויות של שרת המשפטים, לסעיף 5 ולסעיף 9. מאחר ששרת המשפטים אינה נמצאת כאן, נעבור ישר להצבעה, ללא הסתייגויות.
נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2005. נא להצביע.
הצבעה מס' 47
בעד סעיפים 1–34 - 19
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1–34 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 19, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהחוק עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית - כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 48
בעד החוק - 21
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 21, אין נמנעים, אין מתנגדים. אני קובעת שהחוק עבר וייכנס לספר החוקים.
חבר הכנסת ברכה, בבקשה. אתה רוצה להודות?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, דווקא כיוון שהחוק הוא כל כך מקיף וכל כך משמעותי, עמלו בהכנתו ובקידומו רבים. כאמור, הוא בא למנוע פגיעות חוזרות ונשנות של עברייני מין, בעיקר בציבור הילדים. אני רוצה בהזדמנות זו להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן, שלקח את הנושא אפילו כפרויקט אישי כבר מתחילת הקדנציה הזאת וקידם אותו ללא ליאות. גם אם אנחנו מגיעים לכאן היום עם מחצית החוק, או עם חלק אחד מהחוק, אנחנו מקווים שהכנסת הבאה תשלימו. אבל אני חושב שהתודות הרבות מגיעות לחבר הכנסת מיכאל איתן באמת.
אני חושב שגם צריך להזכיר היום ולהודות תודה מיוחדת לאלה שיזמו בקדנציה הקודמת את החוק: את חברת סיעתנו, חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי, שהובילה את החוק בזמנה עם חבר הכנסת זבולון אורלב ועם חברת הכנסת לשעבר ענת מאור. הם עמלו לקדם את החוק הזה, ובקדנציה הזאת הוחל על הצעת החוק דין רציפות.
אני, רבותי, רוצה להודות גם לרשימה של אנשים, ואני מבקש להתאזר בסבלנות, פשוט - החוק הוא כל כך רחב, כל כך מקיף, וחשוב להודות לאנשים שעמלו. אני מודה לעורכת-הדין רחל גרשוני ולעורך-הדין עמית מררי ממשרד המשפטים, לעורך-הדין חיים שמואלביץ ולתת-גונדר יוסי בק משירות בתי-הסוהר, לסגן ניצב נורית זיו מהמשטרה, לעורך-הדין עודד ברוק מהמשרד לביטחון פנים, לסגן-אלוף רוני פנחס ולסרן אלון כרמלי ממשרד הביטחון, לעורכת-הדין דינה להמן ולדייוויד כהן ממשרד הבריאות, לעורכת-הדין רינת וייגלר ולטלי עדן ואסתי שדה ממשרד הרווחה, לעורך-הדין יואב ספיר ולעורכת-הדין חגית לרנאו מהסניגוריה הציבורית, לעורכת-הדין לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח, לד"ר יצחק קדמן ולעורכת-הדין ורד וינדמן מהמועצה לשלום הילד, לנציגי הקואליציה להגנה על נפגעי עבירה, לעורכת-הדין אפרת רוזן, היועצת המשפטית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, למנהלת הוועדה, לכל צוות הוועדה ולכל אלה שעמלו, ובאמת עמלו קשה כדי להגיע ליום המיוחל הזה שבו חוקק חוק שפשוט מגן על ילדים, מגן על הציבור מעבריינים ומעברייני מין מועדים. תודה רבה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מיכאל איתן מבקש להודות. בבקשה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה, גברתי. אני מצטרף לתודות שהעלה כאן חבר הכנסת ברכה, וגם רוצה להזכיר את חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי. לא ידעתי שגם חבר הכנסת זבולון אורלב - הוא העיר לי - היה מיוזמי החוק בקדנציה הקודמת, וכנ"ל חברת הכנסת לשעבר ענת מאור. תודה וברכות גם לכם.
החברים כאן כועסים שאני כל הזמן מדבר. הוועדה הביאה היום שמונה חוקים. אני מקדיש פה להסברת כל חוק אולי כמה דקות, ואנחנו עובדים על החוקים האלה שבועות או חודשים ארוכים. כואב לי הלב לראות התנהגות כזאת, שבאים הנה חברים ובצורה כזאת גסה, גסת רוח, לא נותנים טיפת כבוד לעבודה שנעשית כאן בוועדות, למאמץ של המון אנשים, גם חברי הכנסת.
אני רוצה להודות עכשיו לכל אלה שעסקו בחוקים שהעליתי, ואעשה זאת במהירות: בחוק הפטנטים אני מבקש להודות לעורכי-הדין ממשרד המשפטים, הווארד פולינר, שירלי אבנר ושרית דנה, וגם לרשם הפטנטים. בחוק פינוי ובינוי (פיצויים) של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי - לעליזה קן ותמר קלהורה ממשרד המשפטים, לעורכת-הדין נטוביץ, לעורכת-הדין אילנה יעקב ולעורכת-הדין עינת גונן. בחוק הבחירות, שהביא מטעם הוועדה חבר הכנסת גדעון סער - אהוד שילת, תמר אדרי, איילת פישמן ועורכת-הדין דלית דרור. בחוק העונשין - עורך-הדין רביב דקל, עורך-הדין אליעד ויינשל ועורכת-הדין דלית דרור.
אסיים בצוות הוועדה: אני רוצה להודות לכל הצוות - למנהלת הוועדה דורית ואג, למזכירות ולעורכות-הדין ולאלה שעסקו בחוקים הספציפיים האלה - קרן ויינשל, תמי סלע ומורן יבין. תודה רבה לכולכם.
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8), התשס"ו-2005
[מס' כ/98; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' 26338; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה חבר ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת אליעזר כהן. בבקשה.
אליעזר כהן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8), ביוזמתם של חברי הכנסת לאה נס, יולי אדלשטיין, רוני בריזון, רשף חן, חיים כץ ועמרי שרון.
חוק העמותות, התש"ס-1980, קובע כי הדוח הכספי שכל עמותה מגישה מדי שנה לרשם העמותות, יהיה פתוח במשרדו של רשם העמותות לעיונו של כל דורש. פתיחות לציבור. דוחות אלו כוללים, בין השאר, הודעה ובה פירוט מלא ומדויק של כל התשלומים ששילמה העמותה, או שהתחייבה לשלם, לכל אחד מחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה.
בהצעת החוק מוצע לפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים פירוט של כל התשלומים ששילמה העמותה, או שהתחייבה לשלם, לחמשת מקבלי השכר הגבוה בעמותה - וזה עיקר החוק - במטרה להביא לשקיפות מרבית של המידע ולנגישותו לציבור. יודגש כי המידע באינטרנט יפורסם במהלך כל השנה.
עם זאת, באתר האינטרנט לא יפורסמו שמותיהם של חמשת בעלי התפקידים האלה, וזאת כדי שלא לפגוע בפרטיותם. הרציונל שבבסיס הצעת החוק אינו מחייב את פרסום השמות, שכן המטרה היא שקיפות בנוגע לאחוז מכספי העמותה שמוקצה למשכורות ולסכומם, ולא כדי לזהות את מקבלי השכר. בנוסף, המדיום שבו מתפרסמים השמות משפיע על מידת הפגיעה בפרטיות: אין עניינו של פרסום השמות במסמכי עמותה פלונית המצויים אצל רשם העמותות, כפרסום באינטרנט, שבו ניתן לבצע חיפוש כללי של מידע על פרטים לפי שמם.
כדי לאפשר את היערכות רשם העמותות לפרסום באינטרנט, תהיה תחילתו של החוק בתום שנה מיום פרסומו.
אני מבקש מכם להצביע בעד החוק הזה, כי אין שום סיבות פוליטיות להצביע בעדו או נגדו. זה חוק לגופו של עניין. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8), התשס"ו-2005, כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 49
בעד סעיפים 1-2 – 3
נגד – 1
נמנעים - אין
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 3, מתנגד אחד - - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא יכולנו להצביע.
היו"ר קולט אביטל:
נחזור על ההצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 50
בעד סעיפים 1–2 - 13
נגד – אין
נמנעים - אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 51
בעד החוק – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק העמותות (תיקון מס' 8), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. חוק העמותות (תיקון מס' 8), התשס"ו-2005, עבר ויירשם בספר החוקים.
בבקשה, חברת הכנסת לאה נס.
לאה נס (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להודות לוועדת החוקה, ליושב-ראש ועדת החוקה ולחבר הכנסת צ'יטה כהן שהציג את החוק.
מטרת החוק היא להביא לשקיפות בתחום הזה. היום אנשים שרוצים לתרום לעמותות מגלים שרוב הכסף הולך לפקידים, למנהלי העמותות, ולא לצרכים שלשמם הוקמה העמותה. ברגע שהציבור ידע בדיוק את הסכומים שמקבלים מנהלי העמותה, הוא ידע שיש עמותות רבות שעושות את עבודתן נאמנה ולהן צריך לתרום והתרומות יגיעו ליעדן. תודה רבה.
הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005
[מס' כ/107; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 27093; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו ממשיכים ועוברים להצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005, הצעת חוק פרטית של חברת הכנסת אתי לבני וחברת הכנסת יולי תמיר, שנבצר ממנה להיות פה היום בגלל מות אביה. מכאן בשמי, ובוודאי בשם כל חברי הכנסת, אנחנו שולחים לה תנחומים.
חוקים רבים עוסקים בנושא השוויון בעבודה, ומנויות בהם שורה של זכויות המוענקות לעובדים. החוק המרכזי לעניין זה הוא חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, הקובע איסור הפליה מחמת מין, נטייה מינית, גיל, גזע, דת, לאום וכדומה. עם זאת, המציאות מוכיחה כי יש קשיים רבים באכיפת החוקים העוסקים בשוויון בעבודה.
הקושי העיקרי באכיפת חוקים העוסקים בשוויון הוא הקושי של הוכחת האפליה, שכן על-פי רוב המידע מצוי בידיו של המעביד, ולעובד או למועמד לעבודה אין אפשרות לקבל אותו. בנוסף, קיים קושי של העובד להתמודד אישית עם המעסיק, לרבות עקב החשש מפני הפיטורים, קושי כלכלי בהקשר של מימון שירותים משפטיים וכן קושי נפשי של העובד.
מטרתה של הצעת החוק היא להגביר את האכיפה של הוראות החוקים העוסקים בשוויון הזדמנויות בעבודה, על-ידי הקמת נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שתהיה רשות עצמאית, בעלת סמכויות משמעותיות, המופקדת על אכיפת החוקים העוסקים בשוויון בעבודה ועל קידום ההכרה בזכויות לפיהם. בין החוקים שעל אכיפתם תהיה מופקדת הנציבות ניתן לציין, מלבד חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, חוק למניעת הטרדה מינית, הוראות העוסקות באיסור אפליה בחוק שעות עבודה ומנוחה, ושורה של חוקים נוספים המנויים בתוספת להצעת החוק.
מוצע, כי בראש הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה יעמוד נציב ארצי וכי במסגרת הנציבות יפעלו שלוש לשכות מחוזיות שבראשן יעמדו נציבים אזוריים.
למען הבטחת עצמאותה התקציבית של הנציבות, מוצע לקבוע כי תקציב הנציבות ייקבע בחוק התקציב בסעיף תקציבי נפרד.
מוצע לקבוע כי לנציבות יהיו סמכויות אכיפה מגוונות, ובראשן הסמכות לקבל תלונות בשל הפרת הוראות לפי החוקים העוסקים בשוויון בעבודה ולהגיש תביעה אזרחית בבית-הדין לעבודה או בבית-משפט אחר המוסמך לדון בה, לשם אכיפת הזכות מושא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשם הנציבות.
כמו כן, מוצע כי הנציבות תהיה רשאית לדרוש מגוף מבוקר, כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, כל מידע בתחומי פעולתה הדרוש לביצוע תפקידה.
מוצע כי הנציבות תעסוק גם בטיפוח תודעה ציבורית ותעודד תוכניות ופעולות בתחומי פעולתה.
כולנו תקווה כי הנציבות אשר תוקם לאחר אישור הצעת חוק זו תביא לתפנית בתחום השוויון בעבודה ותרתיע מעבידים מלעבור על חוקי השוויון. במדינת ישראל יש חקיקה מפוארת בתחומים רבים, אך החקיקה אינה מבוצעת הלכה למעשה. התחום של הגנת זכויות עובדים והגברת השוויון הוא אחד התחומים הבולטים שבו נדרש לעשות מעשה ולהגביר את האכיפה.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש לברך את חברת הכנסת אתי לבני ואת חברת הכנסת יולי תמיר, שכבר אמרתי כי נבצר ממנה להיות אתנו פה בשל מות אביה, ואת שאר חברי הכנסת יוזמי הצעת החוק, וכן את נציגי הממשלה אשר סייעו בגיבוש הצעת החוק החשובה הזאת. אי-אפשר בלי לברך ולהודות, לאחר התהליך המואץ שהחוק הזה עבר, למנהלת הוועדה וילמה מאור, ליועצת המשפטית של הוועדה ולצוות עוזריה, שעבדו ביום ובלילה - נכון, היועצת המשפטית ג'ודי וסרמן?
אבקש מכם לאשר את הצעת החוק, המוגשת ללא הסתייגויות, בנוסח הוועדה, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חיים כץ.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 52
בעד סעיפים 1–7 - 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–7 נתקבלו.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית.
הצבעה מס' 53
בעד החוק – 18
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005, ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
יפה מאוד. יום חשוב לכנסת.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חברת הכנסת אתי לבני, בבקשה.
אתי לבני (שינוי):
ראשית, אני רוצה לומר שזה החוק החשוב ביותר שאני העברתי בכנסת הזאת.
אני רוצה להודות לחברתי יולי תמיר, ששיתפה פעולה אתי בהעברת החוק הזה ונבצר ממנה להיות נוכחת אתנו, לשדולת הנשים, לעורכת-הדין ציונה קניג משדולת הנשים, ליושבת-ראש שדולת הנשים טלי שחר ולכל האחרות בשדולה. כמובן, לשר האוצר, שהוא גם שר התמ"ת, שתמך בכל דרכה של חקיקת החוק הזה. ליועצים המשפטיים דן אורן ומיכאל אטלן ממשרד המשפטים וממשרד התמ"ת. ליועצת המשפטית של ועדת העבודה בכנסת, ג'ודי וסרמן, ששיתפה פעולה באופן יוצא מן הכלל ועזרה להביא את החוק הזה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית היום. למנהלת הוועדה וילמה מאור ולעובדות שלה, וכמובן ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, שהוא דוגמה ליושב-ראש ועדה שמנהל בצורה יוצאת מגדר הרגיל את הישיבות ובאמת מביא את החקיקה לסיום במהירות וביעילות הרבה ביותר שאפשר. בהזדמנות זאת אני רוצה לאחל לך גם מזל טוב, כי היום יום הולדתך, ואני מגישה לך את החוק הזה, ואתה מגיש לי, כמתנת יום הולדת. תודה לכל חברי הכנסת שתמכו בחוק הזה.
אני מקווה ששוק העבודה יהיה צודק יותר וראוי יותר אחרי החוק הזה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת אתי לבני.
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 34), התשס"ו-2005
[מס' כ/100; "דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 26217; חוב' ה', עמ' 26785; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 34), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת חיים כץ. מזל טוב.
חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, וואלה, אם כל הזמן היינו מפרגנים ככה זה לזה, הכנסת היתה נראית יותר נחמד. תאמינו לי שזה נחמד.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
יום גדול לכנסת היום.
חיים כץ (יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 34), הממזגת שתי הצעות חוק פרטיות, של חברי הכנסת אריה אלדד וחיים אורון.
פרק ט' לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, העוסק בנציב קבילות הציבור, מסמיך את הנציב, בין היתר, לברר תלונות של מבוטחים נגד קופות-חולים ונותני שירותים.
מתברר, כי לעתים קופות-החולים אינן ממלאות אחר הוראות הנציב ואינן מספקות שירות רפואי למבוטח, אף שהנציב קבע כי המבוטח זכאי לקבל את השירות הרפואי מקופת-החולים. במקרים כאלה, בשל העדר סמכויות ביצוע ממשיות של הנציב, נאלצים מבוטחים לפנות לבית-הדין לעבודה לצורך אכיפת החלטת הנציב. רבים מהמבוטחים כאמור הם אנשים חולים וקשישים, ולעתים קרובות הם נמנעים מלפנות לערכאות משפטיות על מנת לממש את זכאותם לשירות הרפואי.
הצעת החוק קובעת, כי במקרה שנציב קבילות הציבור החליט שתלונה של מבוטח שעניינה אי-מתן שירות בריאות היא מוצדקת, וקופת-החולים לא מילאה אחר החלטת הנציב בתוך 21 יום מיום מתן ההודעה על ההחלטה, או בתוך פרק זמן ארוך יותר שאישר הנציב לקופה, יהיה המבוטח - המתלונן, זכאי לפנות למשרד הבריאות על מנת לקבל את ההחזר הכספי עבור רכישת השירות. מוצע כי התשלום למבוטח יבוצע על-ידי המוסד לביטוח לאומי, והמוסד לביטוח לאומי ינכה את התשלום ממקורות המימון המיועדים לאותה קופת-חולים.
מוצע לקבוע, כי הזכאות להחזר כאמור תהיה רק בעד שירותי בריאות שרכש המבוטח לאחר שניתנה החלטת הנציב, וזאת בכפוף לסייג הקבוע בהצעת החוק לעניין הגשת תובענה לבית-הדין לעבודה במועד שקדם למועד הגשת הבקשה להחזר למשרד הבריאות.
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש לברך את חברי הכנסת אריה אלדד וחבר הכנסת חיים אורון, יוזמי הצעת החוק, אשר תאפשר למבוטח אשר תלונתו לנציב קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי בדבר אי-מתן שירות רפואי נמצאה מוצדקת, לקבל הסדר כספי בלי להזדקק לפנייה לערכאות משפטיות.
ואם בברכות עסקינן, מאחר שזה היום האחרון לחקיקה בכנסת השש-עשרה, אני רוצה פעם נוספת להודות למנהלת הוועדה וילמה מאור וליועצת המשפטית ולצוות עוזריה ולכל צוות הוועדה על העבודה המואצת והאיכותית שעשו בתקופה האחרונה, כדי להביא היום שלוש הצעות חוק של הוועדה לקריאה שנייה ושלישית ולהכניס אותן לספר החוקים של מדינת ישראל.
גם הצעת חוק זו מוגשת ללא הסתייגויות, ואני מציע לאשר אותה כנוסח הוועדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק. אין מסתייגים. מדובר בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 34), התשס"ו-2005, בקריאה שנייה. מי בעד, מי נגד - אפשר להצביע.
הצבעה מס' 54
בעד סעיפים 1-3 – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-3 נתקבלו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 18 תומכים, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה על אותה הצעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 55
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 34), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 15 תומכים, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה שלישית. מדובר בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 34), התשס"ו-2005, שהפך לחוק מחוקי מדינת ישראל.
בהצבעה בקריאה שנייה על אותו חוק, הצבעתי נרשמה כנראה במקומה של חברת הכנסת פינקלשטיין, שניהלה את הישיבה לפני, אז אפשר לתקן את הפרוטוקול, שאני הצבעתי בעד החוק בשתי הקריאות. אני מבין שגם היא הצביעה בשתי הקריאות ויש לתקן את הטעון תיקון. תודה רבה.
חבר הכנסת אלדד יכול להודות - וגם חבר הכנסת אורון. בבקשה, חבר הכנסת אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שזה חוק חשוב שמאפשר לחולים שהקופה, מאיזו סיבה, לא נתנה להם את הכיסוי הביטוחי המלא, לקבל שיפוי. לצערי, הצעת החוק שלנו לא התקבלה במלואה, אבל כנראה אי-אפשר לקבל כל מה שרוצים. אני מקווה שהחוק הזה יהיה לרווחתם של החולים.
אני מבקש להודות לכל צוות הוועדה, לווילמה, לג'ודי, לחיים כץ, יושב-ראש הוועדה, ולעוזרים שלי בכל תקופת הכנסת השש-עשרה - נעמה כהן, תומר פרייס ודנה לוי. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת חיים אורון רוצה לומר כמה מילות תודה. בבקשה, אדוני.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מצרף את תודותי לתודותיו של חבר הכנסת אריה אלדד, שהוביל את עיקרו של החוק.
אני רוצה להעיר את תשומת הלב לנקודה אחת. בחוק המקורי שלי היה סעיף נוסף: חובה על נציב קבילות הציבור, במקרה של סיכון חיים, לתת תשובה בקצבי זמן מאוד קצרים, ובמקרה הכי קיצוני ב-48 שעות. לצערי הרב, לא יכולתי להעביר את ההצעה בשלמותה משום שהאוצר התנגד, כי זה כרוך בעלות תקציבית מסוימת של תוספת עובדים לנציב קבילות הציבור. שוב אנחנו עומדים בפני תופעה, ששיקולים של כסף קטן גורמים להוצאות של כסף גדול מאוד, שאחר כך כולנו משלמים אותו. לא יכולתי לוותר על הזעקה הזאת גם כאשר אני שמח מאוד על החוק שעבר, שכפי שאמר חבר הכנסת אלדד, הוא חשוב מאוד. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהמאשה:
תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון.
הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 13), התשס"ו-2005
[מס' כ/99; "דברי הכנסת", חוב' ד', עמ' 26503; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 13), התשס"ו-2005, קריאה שנייה ושלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אברהם פורז, יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט. בבקשה, אדוני.
אברהם פורז (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הנני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 13), שיזמו חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, דוד טל וענבל גבריאלי. סעיף 4א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, קובע כי אחד מחברי המועצה יהיה יושב-ראש התאחדות הסטודנטים בישראל. מאז נקבעה ההוראה האמורה חלה התפתחות משמעותית בשדה ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד בפעילותן של המכללות האקדמיות בישראל.
הצעת החוק מבקשת להביא התפתחות זו לידי ביטוי גם במסגרת הרכב המועצה להשכלה גבוהה הממונה לפי החוק, ולפיכך מוצע לתקן את סעיף 4א לחוק ולקבוע כי במועצה להשכלה גבוהה יהיו שני נציגי סטודנטים: האחד – יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, והשני – נציג אגודת סטודנטים של מכללות. המשמעות היא, שנציג הארגון השני הוא יושב-ראש ארגון סטודנטים ואקדמאים בישראל, שמייצג סטודנטים של חלק מהמכללות.
מטרותיו של התיקון המוצע הן להגדיל את נציגות הסטודנטים במועצה להשכלה גבוהה ולהוסיף כחבר המועצה את יושב-ראש ארגון הסטודנטים ובכך לתת ביטוי לייצוג ענייניהם של סטודנטים במגוון המוסדות להשכלה גבוהה.
הואיל ולי יש הסתייגות, אני אפריד כרגע בין מה שמונח לפניכם - זאת עמדת הרוב. אדוני היושב-ראש, אני חושב שאתה צריך לתת לי תעודת הצטיינות, והסיבה היא זאת: אני מכיר מעט מאוד יושבי-ראש ועדות בכנסת שמביאים חוקים להצבעה כשהם במיעוט והם מסתייגים. בדרך כלל, כשיושב-ראש לא רוצה חוק הוא קובר אותו, לא מטפל בו - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
ואז בג"ץ רייסר יקום לתחייה ואז אנחנו - - -
עזמי בשארה (בל"ד):
- - -
אברהם פורז (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אני חושב שזהו נוהג לא ראוי, לא תקין. יושב-ראש ועדה יכול להצביע בעד או נגד כמו כל חבר אחר, כאשר עניין מגיע לוועדה. אני חושב שזה לא יפה, לא ראוי ולא טוב שיושב-ראש ועדה ישתמש בכוחו למגר חוק על-ידי הכנסתו למגירה.
לכן, אדוני היושב-ראש, דבר אחד מקובל גם עלי: אני חושב שטוב שיהיו שני נציגים של סטודנטים ולא אחד. הנציג השני גם הוא יבוא על חשבון נציגי ציבור אחרים. אני חושב שטוב שיהיו שני נציגים של סטודנטים. השאלה היא מי בדיוק יהיו הנציגים. זו שאלה קצת יותר מורכבת, וכשיגיע תורי לנמק את ההסתייגות אני אנמק, אבל בכל מקרה, הרעיון להגדיל את נציבות הסטודנטים במועצה להשכלה גבוהה הוא רעיון נכון וטוב וצריך לתת לו יד.
חיים אורון (מרצ-יחד):
תנמק כבר ונצביע.
אברהם פורז (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
מה קרה, חבר הכנסת אורון? מי יודע, חלק מאתנו אולי זה היום האחרון שלהם פה וכדאי שיהיה לנו אורך רוח.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. כבוד יושב-ראש הוועדה, שב פה.
רבותי, יושב-ראש הוועדה הציע את החוק. לחוק זה יש מסתייגים והם: אברהם פורז - מייד אזמין אותו על מנת לנמק את הסתייגותו. הואיל ויושב-ראש הוועדה, אשר הציג בפנינו את החוק הוא גם המסתייג, הרי שלאחר הסתייגותו אחד היוזמים יבוא ויאמר מדוע אין לקבל את הסתייגותו, ותעשה זאת חברת הכנסת ענבל גבריאלי. אני מזמין את חבר הכנסת פורז, לא בשבתו כיושב-ראש הוועדה, לנמק את הסתייגויותיו.
אברהם פורז (שינוי):
רבותי חברי הכנסת, הרעיון ליצור במועצה להשכלה גבוהה נציגות גם של המכללות הוא נכון. דא עקא, שהארגון היותר גדול, התאחדות הסטודנטים, מאגד בתוכו גם נציגי מכללות. התוצאה תהיה, שאם הצעת החוק תעבור כפי שהרוב בוועדה החליט, רק קבוצה של מכללות תהיה מיוצגת באמצעות נציג המכללות, בעוד קבוצה אחרת של מכללות לא תהיה מיוצגת.
לכן, ההצעה שהצעתי היא ששרת החינוך, התרבות והספורט תקבע כללים שלפיהם כל נציגי המכללות, ולא משנה לנו אם בארגון כזה או בארגון אחר – כל היושבים-ראש של ארגוני הסטודנטים במכללות השונות יתאספו ויבחרו את הנציג שלהם במועצה להשכלה גבוהה. על-ידי זה נבטיח שלכל הסטודנטים, בכל המכללות, תהיה האפשרות לקבוע מי יהיה נציגם, ולאו דווקא נציגים של ארגון כזה או ארגון אחר. זה ייצור אומנם קרבות בין ארגוני הסטודנטים - אני גם רוצה לקוות שיום אחד שני הארגונים הקיימים היום יתאחדו לארגון אחד וגם אז הם יקבלו שני נציגים, אבל כל עוד הם לא מאוחדים, אני חושב שצריך להיות נציג אחד לאוניברסיטאות ונציג אחד למכללות, אבל של כל המכללות, לא רק של חלק מהמכללות. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תשיב למסתייג אברהם פורז חברת הכנסת ענבל גבריאלי, שהיא מיוזמי החוק. היא תשיב בשם הרוב בוועדה, כי בשם הוועדה יכול להשיב רק יושב-ראש הוועדה.
ענבל גבריאלי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הקשבתי בקשב רב לדבריו של יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת פורז, גם בוועדה וגם כאשר עמד כאן לפני. אומר חבר הכנסת פורז, שעיקר הטענה נגד הנוסח שהתקבל על-ידי הרוב בוועדה הוא, שאותו נציג שיגיע מקרב ארגון הסטודנטים ייצג אך ורק את המכללות שמיוצגות ונמצאות תחת הארגון שלו. את הטענה הזאת, חברים, אי-אפשר לקבל, משום שאין בה ממש. כאשר ישב אותו נציג שיגיע מארגון הסטודנטים וייצג את כל האינטרסים של המכללות שחברות בארגון הסטודנטים, מן הסתם הדבר ייטיב עם כלל המכללות. מעבר לכך, ארגון הסטודנטים פותח את שעריו, פותח את דלתותיו גם למכללות פרטיות וגם למכללות מתוקצבות שיבואו ויצטרפו לארגון.
אני מבקשת מחברי הכנסת להתנגד להסתייגות ולתמוך בהצעת החוק כפי שאושרה בוועדה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת פורז, כיושב-ראש הוועדה, אתה מבקש להצביע על ההסתייגויות?
אברהם פורז (שינוי):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, לשם החוק אין הסתייגות ולכן אנחנו נצביע על שם החוק כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 56
בעד שם החוק – 40
נגד - אין
נמנעים - אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
40 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע ששם החוק נתקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 1 יש הסתייגות של חבר הכנסת אברהם פורז. אני מצביע על הסתייגותו של חבר הכנסת אברהם פורז – מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?
הצבעה מס' 57
בעד ההסתייגות – 8
נגד - 32
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אברהם פורז לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
8 בעד, 32 נגד ואין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על סעיף 1 כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 58
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה - 38
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
38 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. סעיף 1 התקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 2 יש הסתייגות של חבר הכנסת פורז, והוא מבקש להצביע עליה. אנחנו מצביעים על ההסתייגות לסעיף 2. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 59
בעד ההסתייגות – 7
נגד - 32
נמנעים - אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אברהם פורז לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבעה בעד, 32 נגד ואין נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה.
אנחנו נצביע בקריאה שנייה על סעיף 2 כהצעת הוועדה. מי בעד?
הצבעה מס' 60
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 39
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
39 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
אנחנו נצביע על החוק בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 61
בעד החוק – 42
נגד - אין
נמנעים – אין
חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 13), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
42 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 13), התשס"ו-2005, עבר בקריאה שלישית וייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
הראשון בין יוזמי הצעת החוק יישא את דבריו, חבר הכנסת עמיר פרץ.
עמיר פרץ (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות לכל מי שטרח למען החוק הזה – לחברת הכנסת ענבל גבריאלי, על שיתוף הפעולה בדרך לחקיקה. לחברי - גם לחברת הכנסת אילנה כהן וגם לחבר הכנסת דוד טל.
אני חושב שהיום עשינו מעשה חשוב. המכללות בישראל הפכו לאחד הגורמים המרכזיים בהקניית השכלה במדינת ישראל, והן נותנות הזדמנות דווקא לאזרחים שמגיעים מהפריפריה, ולכן טוב שהם יהיו מיוצגים במועצה להשכלה גבוהה. אני מודה לכל הכנסת, זה עוד חוק שנרשם היום לכבודה של הכנסת ולטובת כולנו. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת עמיר פרץ.
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31), התשס"ו-2005
[מס' מ/134; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' 26317; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
הנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר. יושב-ראש ועדת הפנים, בבקשה.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31), התשס"ו-2005. פרק ב' לפקודת בתי-הסוהר, התשל"ב-1971, מסדיר בין היתר את הנושא של החזקת אסיר בהפרדה. הניסיון שהצטבר במהלך הפעלת אותן הוראות העלה צורך בהכנסת תיקונים בפרק האמור.
מוצע לאפשר החזקת אסיר בהפרדה במטרה למנוע ביצוע עבירה מסוג פשע, זאת כדי לתת מענה על מצבים שבהם קיים חשש מבוסס שאסיר מתכוון לבצע עבירה והדרך לעצור זאת היא הפרדתו מכלל האסירים. סעיף 19ג לפקודת בתי-הסוהר עניינו הפרדה מינהלית. מוצע להסמיך גם סוהרים בדרגת כלאי להורות על הפרדה מינהלית בת 12 שעות, שאותה יוכל סוהר בכיר להאריך אם שוכנע כי מתקיימות לגביו אחת מהעילות המפורטות בסעיף 19ג לפקודת בתי-הסוהר לתקופות נוספות שלא יעלו על 48 שעות כל אחת, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 14 ימים. זאת כדי למנוע מצבים שבהם בכל פעם כשמוצא אסיר מהחזקה בהפרדה, נספרת לגביו מחדש תקופת 14 הימים שבהם ניתן להמשיך ולהחזיקו בהפרדה.
כמו כן מוצע לאפשר לאסיר שתקופת ההפרדה שלו מסתיימת ביום מנוחה להשמיע את השגותיו ביום שלפניו.
סעיף 19ח לפקודת בתי-הסוהר, שעניינו ראיות, מאפשר לבית-המשפט, בדונו בעניינים הקשורים לאסירים בהפרדה, לסטות מדיני הראיות ולשמוע ראיות במעמד צד אחד, אם שוכנע כי הדבר נחוץ מטעמים של ביטחון המדינה. לעתים מתעורר הצורך לקיים דיון כאמור גם במקרים שבהם הבקשה להחזקת אסיר בהפרדה מבוססת על נתונים מודיעיניים המצביעים על סכנה לשלומם ולבריאותם של אסירים, לביטחון בית-הסוהר, לעניין ציבורי חשוב או לביצוע עבירה מסוג פשע. לפיכך, מוצע להרחיב את ההוראה שבסעיף 19ח ולהסמיך את בית-המשפט לשמוע ראיות במעמד צד אחד גם אם שוכנע שהדבר נחוץ מכל אחד מהטעמים האמורים.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות הסתייגויות אלה ולקבל את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מח'ול, האם אדוני רוצה לנמק הסתייגות? לא. וגם לא מבקש להצביע על ההסתייגות? חבר הכנסת מח'ול מסיר את ההסתייגות ולא מבקש להצביע עליה. חבר הכנסת בשארה, אדוני מסיר את הסתייגותו? מסיר. חבר הכנסת ברכה, אני צריך לשאול גם אותך. האם אדוני מוותר על ההסתייגות?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אנחנו מסירים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, אין הסתייגויות לחוק זה ולכן אני מבקש להצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31). אפשר להצביע. סליחה, אני מבטל את ההצבעה, כי השעון עבד. ההצבעה מבוטלת.
נא להצביע.
הצבעה מס' 63
בעד סעיפים 1–5 – 23
נגד - אין
נמנעים - 2
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
23 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אני קורא לכנסת להצביע בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 64
בעד החוק – 17
נגד - אין
נמנעים - 6
חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
17 בעד, אין מתנגדים ושישה נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31), התשס"ו-2005, עברה בקריאה שלישית והיא תיכנס לספר החוקים.
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 32), התשס"ו-2005
[מס' מ/189; "דברי הכנסת", חוב' ג', עמ' 26317; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
הנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 32).
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
לגבי הצעת החוק הקודמת - אני רוצה להודות לחברי הוועדה, למשרד לביטחון פנים, לייעוץ המשפטי, לצוות הוועדה ולכל מי שתרמו וסייעו.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 32), התשס"ו-2005, מטעם הממשלה. סעיף 73 לפקודת בתי-הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, קובע כי את תפקידיו של רופא ימלא "רופא ממשלתי שמינה לכך המנהל הכללי של משרד הבריאות". סמכויותיהם של רופאים בשירות בתי-הסוהר מעוגנות בסעיפים 74 ו-75 לפקודה והן כוללות, בין השאר, דאגה לבריאותם של האסירים, עריכת בדיקות רפואיות לאסירים וטיפול בהם וכן עריכת ביקורי רופאים בבתי-הסוהר והעברת דיווחים בנושאים אלה.
בפועל מגויסים הרופאים בשב"ס, כמו בעלי מקצוע אחרים, כסוהרים, והם מהווים חלק בלתי נפרד משדרת הפיקוד בשב"ס. הרופאים הם רופאים מורשים לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976, אולם הם אינם ממונים לתפקידיהם בשב"ס על-ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות.
מוצע לקבוע, כי רופאי שירות בתי-הסוהר ימונו בידי נציב בתי-הסוהר, ובכך להתאים את המצב המשפטי למצב הנוהג הלכה למעשה.
עוד מוצע לקבוע, כי הבדיקה הרפואית של מתגייס לשירות בתי-הסוהר אינה חייבת להיות "בדיקה רפואית ממשלתית", אלא די בבדיקה רפואית שתאושר על-ידי גורמי שירות בתי-הסוהר. כן מוצע לקבוע, כי הוועדה הרפואית שתהא רשאית להחליט על שחרור סוהר מן השירות מטעמי בריאות היא ועדה רפואית שימנה הנציב, ולא ועדה רפואית ממשלתית כקבוע כיום.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות הסתייגויות אלה ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
אדוני היושב-ראש, הצענו גם שתהיה נציבות לקבילות אסירים בנושא הרפואי. ההצעה אכן התקבלה והדבר יעוגן בהמשך. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. להצעת החוק יש הסתייגויות. חבר הכנסת אלדד - אינו נוכח. חברי הכנסת ברכה ומח'ול, האם אתם עומדים על ההסתייגות ומבקשים לנמק?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
להצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם להצביע על ההסתייגות או לא להצביע? האם אדוני מוותר על נימוק ההסתייגות?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
מבקשים להצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי.
ובכן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 32). לשם החוק אין הסתייגויות. נא להצביע – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 65
בעד שם החוק - 19
נגד - 5
נמנעים - אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
19 בעד, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע ששם החוק התקבל.
לסעיף 1 יש הסתייגות של חבר הכנסת מח'ול. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה מס' 66
בעד ההסתייגות – 7
נגד - 18
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת חברי סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבעה בעד, 18 נגד ואין נמנעים. אני קובע שההסתייגות של קבוצת חבר הכנסת עסאם מח'ול לא נתקבלה.
חבר הכנסת אלדד, אתה מבקש להצביע את ההסתייגות שלך או לא?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
מוותר. תודה רבה. האם אתם עומדים על ההסתייגות לסעיף 2?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם כך, לאחר שנדחתה ההסתייגות לסעיף 1, אנחנו נצביע על סעיף 1 בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 67
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 18
נגד – 7
נמנעים - אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
18 בעד, שבעה נגד ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 1 עבר כהצעת הוועדה.
לסעיף 2 יש הסתייגות של קבוצת חד"ש-תע"ל. נא להצביע – מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה מס' 68
בעד ההסתייגות – 7
נגד - 18
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת חברי סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבעה בעד, 18 נגד. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
אנחנו נצביע על סעיף 2 כהצעת הוועדה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 69
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 18
נגד - 7
נמנעים - אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
18 בעד, שבעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 2 עבר כנוסח הוועדה.
לסעיף 3 יש הסתייגות של חבר הכנסת מח'ול וקבוצתו. נא להצביע – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 70
בעד ההסתייגות – 7
נגד – 18
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת חברי סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 3 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבעה בעד, 18 מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
אנחנו נצביע בקריאה שנייה על סעיף 3 כהצעת הוועדה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 71
בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה - 19
נגד - 7
נמנעים - אין
סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
19 בעד, שבעה מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצביע בקריאה שלישית - כהצעת הוועדה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 72
בעד החוק – 18
נגד - 7
נמנעים - אין
חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 32), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
18 בעד, שבעה מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 32), התשס"ו-2005, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים.
הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 21)
(חילופי מעבידים במפעל), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/210).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אני עושה הפסקה בסדר-היום הרגיל ומקדים את הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 21). כשממלא-מקום ראש הממשלה אומר לי - רבותי, יש לי סמכות, מעבר לכם, לשמוע דברים שאינם ניתנים לפרסום. אדוני, ממלא-מקום ראש הממשלה ושר האוצר, הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 21), קריאה ראשונה. אני לא אקיים את הדיון, רק שומע אותו. מי שירצה אחר כך לדבר, אני אתן לו לדבר.
שר האוצר אהוד אולמרט:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק פיצויי פיטורים (חילופי מעבידים במפעל) - הצעת החוק מאוד פשוטה, והיא באה להגן על זכויות עובדים כאשר הבעלות על המפעל מתחלפת וצריך ליצור שוויון בין זכויות המעביד לזכויות העובדים. למעביד יש זכות להפסיק או לא להמשיך את עבודתם של עובדים כאשר הבעלות מתחלפת, והחוק מציע שלעובדים תהיה זכות להודיע שהם מפסיקים את עבודתם במפעל כי הם לא רוצים לעבוד במפעל תחת המעביד החדש, גם אם לא נוצרה איזו עילה מהעילות הרגילות הקיימות בחוק לגבי הפסקת עבודה, והם יהיו זכאים למלוא פיצויי הפיטורים וההטבות האחרות שמגיעות להם במקרים כאלה. לכן יש כאן איזה איזון בין הזכות של המעביד לבחור את עובדו לבין הזכות של העובד לבחור את מעסיקו. אני מבקש לאשר את זה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. האם יש מישהו מחברי הכנסת שרוצה להשתתף בדיון על הצעת החוק בקריאה ראשונה? אני לא אשמע אתכם, אלא רק רוצה לדעת. אם אין, נצביע. אם יש - - -
שר האוצר אהוד אולמרט:
זה חוק טוב, חוק טוב.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם כך, הואיל והחוק טוב וחברי הכנסת לא רוצים להתבטא, אני עובר להצבעה על הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 21) (חילופי מעבידים במפעל), התשס"ו-2005. נא להצביע.
הצבעה מס' 73
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 30
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 21) (חילופי מעבידים במפעל),
התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
30 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת העבודה והרווחה על מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית. אם הוועדה תעשה זאת במהלך הפגרה, אנחנו נוכל להעביר זאת בקריאה שנייה ושלישית בישיבה הראשונה המזדמנת של הכנסת. זאת הצעת ממשלה.
הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)
(תיקון), התשס"ו-2005
[מס' מ/174; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל', עמ' 22427; מושב רביעי, חוב' ז', עמ' 27076; חוברת זו, עמ' 27236; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת להעלות את הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון), התשס"ו-2005, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון), התשס"ו-2005, שיזמה הממשלה.
סעיף 36 לפקודת המשטרה קובע, כי אם ביקש אדם להעסיק שוטרים בשכר לרגל אירוע או פעולה שהוא מעוניין בהם ויש גם לציבור עניין בכך שהסדר ושלום הציבור יישמרו בהם, רשאי המפקח הכללי להעמיד לרשותו שוטרים בתשלום שייקבע, בתנאי שנתקיימו לגבי האירוע או הפעולה דרישות החוק. בפועל הדבר נעשה כיום בעיקר לגבי אירועי ספורט ותרבות ולגבי עבודות בכבישים. הממשלה ביקשה להרחיב סעיף זה כך שיכלול גם סיוע לרשויות ציבוריות בהפעלת סמכויותיהן.
חברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה חששו כי הרחבת תחולתו של הסעיף תביא לשימוש מופרז בו, שמשמעותו הפיכת המשטרה לגורם פרטי. על כן סברה הוועדה, כי יש לעגן בחקיקה ראשית את המקרים הספציפיים שבהם יהיה ניתן להשתמש בסמכות האמורה. עם זאת, מפאת קוצר הזמן ולאור הצרכים הדחופים של המשטרה ושל הרשויות הזקוקות לסיוע, החליטה הוועדה להיענות לבקשת הממשלה ולאשר את הרחבת תחולת הסעיף אך ורק בהוראת שעה לתקופה של שנה וחצי. הממשלה התחייבה להביא בפני הכנסת במהלך תקופה זו סעיף חדש, שיסדיר בפירוט את המקרים שבהם יהיה ניתן להשתמש בסמכות.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני יושב-ראש הוועדה, מה זה נוגע לבירור קבילות שוטרים?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
זה כל הסעיף, ואנחנו לקחנו ממנו את החלק הנוגע להעסקת שוטרים בשכר.
היו"ר ראובן ריבלין:
זהו שם החוק.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
הסברנו גם ביום שני, שאנחנו לא רוצים ללכת לכיוון של הפרטת המשטרה, לא רצינו לאפשר שימוש במשטרה בדרך להפרטה ולכן פיצלנו את החוק. עשינו את הפיצול הזה קודם כול כדי להבטיח שזאת תהיה הוראת שעה לשנה וחצי. שנית, הכנסת תישאר בתמונה, והממשלה, באמצעות המשרד לביטחון הפנים, לא תוכל להרחיב את השימוש בהוראת השעה עד שהיא תחזור לכנסת ותביא את זה באופן מסודר. זה היה קרב לא קטן בין הממשלה לבין הכנסת, הייעוץ המשפטי, עד שהגענו לדבר הזה, ואני חושב שכולם צריכים לברך על כך. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה ליושב-ראש הוועדה. אין הסתייגויות לחוק זה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זה יהפוך את המשטרה בהדרגה לחברת כוח-אדם.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההצעה היא הצעה ממשלתית. חבר הכנסת ברכה, ההצעה היא הצעה ממשלתית ופיצלנו אותה רק אתמול כדי שלא יהיו דברים יותר קשים ממה שאתה אומר. בגלל זה פיצלנו, אבל, כמובן, חברי הכנסת יחליטו.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, כי אין הסתייגויות על הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) - זה החוק המקורי ואנחנו מצביעים על התיקון לו בקריאה שנייה. נא להצביע.
הצבעה מס' 74
בעד סעיפים 1–2 - 20
נגד - 3
נמנעים - 3
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
20 בעד, שלושה מתנגדים ושלושה נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
נדמה לי שאם אתם מתקנים אותו, השם צריך להשתנות. קח את זה לתשומת לבך. חבר הכנסת ברכה, בתחילת דבריו, העיר הערה שלא הבנתי. אתה קראת שם חוק שהוא החוק הקודם והתיקון שלך מייתר את הצורך בשם הזה. אם לא, למה לי להיות חכם. אני חוזר בי ממה שאמרתי.
אנחנו מצביעים על התיקון ועל הפיצול כפי שהיה בקריאה שלישית. נא להצביע.
יצחק כהן (ש"ס):
מה שעליזה אומרת.
הצבעה מס' 75
בעד החוק - 19
נגד - 5
נמנעים - 1
חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא עליזה אמרה לי. כשעליזה אומרת לי אני בכלל לא צריך נימוקים, אבל אמרה לי את זה היועצת המשפטית, ולכן בדקתי את הנימוק.
19 בעד, חמישה נגד ונמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון), התשס"ו-2005, עברה בקריאה שלישית, והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
נא להודות.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
תודה רבה. לשאלתו של חבר הכנסת ברכה, אדוני היושב-ראש, אנחנו נשיב לו דרך היועצת המשפטית בצורה מסודרת. אין כאן אי-הבנה אלא להיפך. היועצת המשפטית לוקחת על עצמה להשיב לך בכתב, היא תסביר ותנמק. אני מודה לך על השאלה.
הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)
(הוראות שעה) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005
[מס' מ/214; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 26662; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
למה לא נתת למישהו אחר לעשות את זה במקומך?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להעלות לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 9).
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
למה להגיד אני מתכבד, תגיד אני מתבייש.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אתם מפעילים על חבר הכנסת גאלב מג'אדלה לחץ לא הוגן.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה לא אישי, זה על החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. אתם פונים אליו אישית. דברו על החוק ואל תדברו עליו.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
החוק הוא בושה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא יושב-ראש הוועדה והוא מחויב להציג את החוק.
עזמי בשארה (בל"ד):
אנחנו מבקשים השהיה של מעמדו בחוק הזה, של חוק השהייה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גאלב מג'אדלה הוא יושב-ראש והוא לא מוכן לוותר על זכויותיו כיושב-ראש גם כאשר הוא לא מסכים לחוק, ואתם צריכים לכבד את זה. אל תלמדו - - -
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני לא מתכוון להשיב על ההערות של חברי חברי הכנסת, מפני שכיושב-ראש ועדה, לפעמים אתה מביא דברים שאתה מאמין בהם ונהנה לעשות אותם, ולפעמים עליך להציג דברים גם אם אינך מסכים להם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק במאה אחוזים ואני מחזק את ידיך.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
את המאבק אני עושה במסגרת הוועדה, ואני משתמש בסמכותי ככל שאני יכול כדי לבוא לכנסת בידיים נקיות. כך צריך לנהוג יושב-ראש ועדה גם במצבים לא נוחים.
אני מתכבד להעלות לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005, מטעם הממשלה. סעיף 1 לחוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה), התשנ"ו-1996, קובע כהוראות שעה תיקוני חקיקה בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"ו-1991, ובחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, הכוללים בין השאר עבירות על מעסיקים, מסיעים ומלינים של תושבי אזורי יהודה, שומרון וחבל-עזה הנכנסים לישראל או השוהים בה שלא כדין, בשל הסכנה לביטחון תושבי ישראל הנובעת מעבירות אלה.
תוקף הוראות השעה שנקבעו בחוק האמור עומד לפוג ביום 14 במרס 2006, ומאחר שהמצב הביטחוני שהביא לחקיקתן עומד בעינו ולא נראה שינוי בעתיד הקרוב, מוצע להאריכו עד לתאריך 31 במרס 2007.
סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל קובע עבירות של הלנת תושב זר שנכנס לישראל או שיושב בה שלא כדין, העסקת תושב זר שאינו רשאי לעבוד בישראל, הסעת תושב זר השוהה בישראל שלא כדין ומתן רשות לנהוג ברכב הרשום בישראל לתושב זר שאינו רשאי לנהוג ברכב בישראל. אותו סעיף קובע, כי נטל ההוכחה חל על הנאשם ועליו להוכיח כי הוא בדק שבידי התושב הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל ויושב בה כדין וכי הוא רשאי לנהוג ברכב ישראלי.
מוצע, למען הסר ספק, לתקן את הסעיף האמור ולהבהיר כי הנטל להוכחת העדר חשד עובר לנאשם רק לגבי הנסיבה של שהייה או כניסה שלא כדין, ואילו לגבי הנסיבה של היות המועסק, המולן או הנוסע תושב זר - נטל הוכחת היסוד הנפשי הוא על התביעה.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות האלה ולהעביר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
בהצעת החוק נעשתה הקלה לנהגי מוניות שעמדו במצב מאוד מביך, מאוד קשה ובלתי אפשרי. אני שמח על התיקון ואנחנו מאוד מקווים שהוא יעבור. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מוכן לנחש שלעניין זה יש הסתייגויות וגם רצון לנמק אותן. ראשון המסתייגים, חבר הכנסת ברכה, ואחריו - חבר הכנסת מח'ול. האם גם קבוצת בשארה הסתייגה? לא, רק חד"ש-תע"ל. אני נותן לכם את שתי ההסתייגויות יחד. בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אף שאני לא חבר ועדת הפנים, ליוויתי את החוק הזה ואת הדיונים בו. אני מודע לכך שיושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מג'אדלה, עשה מאמצים על מנת להקל לעומת הנוסח העיקרי שהובא לוועדה, וזה ייאמר לזכותו. הערתי לא כדי לערער על מעמדו כיושב-ראש ועדת הפנים, חס וחלילה, אלא כדי להסיר ממנו מבוכה. צריך, לדעתי, לעשות דברים בתוקף התפקיד גם אם הם לא מוסכמים ולא נעימים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה, כסגן יושב-ראש הכנסת, בצורה מעוררת כבוד ניהלת דברים שהיו - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אני זוכר שחתמתי על חוקים שהיו חלום בלהות בשבילי.
החוק הזה הוא חוק אכזרי, חוק לא מתקבל על הדעת, והתירוץ של מצב ביטחוני הוא תירוץ שלא עומד. בסופו של דבר, אלה המעורבים בפעילות טרור הם לא אותם אנשים שבאים לעבוד, וזה מוכח. אלה שעושים פיגועים הם לא אלה שבאים לעבוד ולהשיג את פרנסתם. מדינת ישראל היא המדינה השולטת בשטחים הכבושים והיא אחראית לפרנסתם ולחייהם בתור כוח כובש, על-פי החוק הבין-לאומי. מדינת ישראל בעצם רוצה לפטור את עצמה מהעניין הזה ולייצר מנגנונים שימנעו מאנשים אפילו לחפש את פת הלחם שלהם דרך חוקים של איסור שהייה וכיוצא באלה. משלימים את המעגל דרך העובדה שמענישים את המסיעים גם אם הם לא יודעים ואין להם שום נגיעה, לא מקרוב ולא מרחוק.
הפטור שניתן לנהגי המוניות חשוב, נכון ומוצדק, אבל אני חושב שהוא בהחלט לא מספיק.
אם אני לא ארצה להיכנס לנבכי החוק והשיקולים, הייתי פוטר את עצמי באמירה מאוד פשוטה - כל עוד הכיבוש הזה קיים, ישראל צריכה לשאת באחריות לגורלם ולפרנסתם של התושבים בשטחים הכבושים. לכן, מי שרוצה להימנע ממצבים של סיכון כביכול של חיי אדם או ממצבים מביכים, צריך לסיים את הכיבוש. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מח'ול - בבקשה, אדוני.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לחוק הזה משלוש זוויות. הפן הראשון הוא האבסורד שבו, שהוא מעניש מישהו שאין לו סמכות בכל רגע לגלות מה הזהות האמיתית ומה הפרטים של כל אדם ואדם שהוא נתקל בו. הוא יכול בהחלט ליפול למצב שבו הוא מסיע מישהו שאין לו כלים לבדוק אם הוא תושב האזור או לא.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זה חלק מההפרטה הקודמת, הפרטת המשטרה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
כן, להפוך את כולם לשב"כ, להפוך את כולם למשטרה, להפוך את כולם - איך אמר השר לביטחון הפנים במקרים אחרים? שיש להם חוש לגלות את הערבים, להריח אותם אולי או משהו כזה.
אני חושב שהחוק הזה כל-כולו חוק גזעני, חוק אבסורדי וחוק אכזרי, שאין לו מקום בספר החוקים של מדינה מתוקנת, קודם כול בגלל האבסורד שבו. בלי לתת לאנשים את הכלים, אתה תובע מהם להיות אחראים למעשים שהם לא שולטים בהם. אני מסיע, אני מעביד, אני לא בודק כל אחד.
על פניו החוק הזה נשמע לא חוק ביטחוני אלא יותר חוק דמוגרפי, חוק להצרת צעדיהם של בני העם הפלסטיני, שנמצאים תחת הכיבוש הישראלי, על מנת למנוע מהם את פת לחמם. אני אתייחס גם לנקודה הזאת מנקודת מוצא אחרת.
הפן השני של החוק הזה הוא האכזריות שבו. יש כאן הכרזת התאכזרות לשמה כלפי העם הפלסטיני בנושא הזכות להיכנס למדינה כובשת, למדינה שולטת, ששולטת גם בזכות העבודה שלו, ששולטת גם במקורות העבודה שלו ובמקורות הכלכלה שלו. אני חושב שאם נבדוק מה קורה מאז חוקקו הוראות השעה האחרונות במשרד הפנים, מה קורה אצל אותם מוסדות האחראים לאכיפת החוק הזה - אני לא מדבר עכשיו על הפן של המעבידים והמעסיקים, אלא על הפן של מי שהוגדר כשב"ח, כשוהה בלתי חוקי, או טרם הוגדר כבעל זכות להיות תושב קבע במדינה.
טיפלתי בשבוע שעבר במקרה אחד של אמא. היא נמצאת שש שנים במדינה, שש שנים בהליך של התאזרחות. היתה לה תעודת זהות זמנית, היא בטיפול. אני עצמי פניתי לשר הפנים שבוע לפני שהוא התפטר כדי שיטפל, ויש כיוון לפתור את הבעיה שלה. ופתאום, באים מהמשטרה ואומרים: אנחנו באים לקחת את האמא של הילדים. איך אתם לוקחים את האמא? אז הם אומרים: לוקחים את האמא, כי זה הופיע אצלנו במחשב. אני אומר: אולי תדחו? יש סיבה. במשרד הפנים אמרו שתיגשו לבית-המשפט ויש אפשרות לפתור את זה. אבל אותו פקיד מחליט שמספיק שיש לו רשימה במחשב, הוא עובר על הרשימה, כל עוד אתה לא מספק - ברגע, באותו רגע - את התשובה שהוא רוצה, הוא יכול לעצור, לתת לה אולי ארכה של 24 שעות, ולזרוק אותה אל מחוץ לגבול. יש משהו מרושע בגישה הזאת. משהו שכל פקיד מחשיב את עצמו כיכול לקבוע גורלות.
היו"ר ראובן ריבלין:
מח'ול, למה הגענו לזה, למה? תגיד לי. בגלל הכיבוש הגענו לזה?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
בהחלט.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז מה יהיה? נגיד שלא היה כיבוש, אז הם לא היו פה?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
הם צריכים. אני חושב שהמצב הבריא ביותר שהם יהיו פה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הרי אנחנו הגענו - השמאל אומר להיפרד. להיפרד, ברכה. אני לא רוצה להיפרד מאף אחד. השמאל אומר כל הזמן - להיפרד. אז תגידו לי אתם - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
להיפרד לשלום, לא להיפרד ביריות.
היו"ר ראובן ריבלין:
להיפרד לשלום. אבל גם אחרי כן, מי שיהיה שוהה בלתי חוקי, הוא יהיה שוהה בלתי חוקי. יא חביבי - - -
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
יהיה גבול, יהיה פספורט, יהיו אישורים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו חיים פה בארץ הזאת. פה מכים אותי, כי אני לא רוצה להיפרד. פה רוצים להכות אותי, כי אני נפרד. אז מה יהיה הסוף?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, אנחנו - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
ג'ומס, מה יהיה?
חיים אורון (מרצ-יחד):
יהיה טוב.
נסים דהן (ש"ס):
אפשר להצביע בינתיים?
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
די, שקט. שקט. אני קורא את היושב-ראש לסדר.
רן כהן (מרצ-יחד):
אני בעד להיפרד לשלום.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אנחנו מציעים לך לסיים את הכיבוש - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבין אותך. אותך אני מבין.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
- - - לסיים את הכיבוש בשתי מדינות, כאשר היחסים בין שתי המדינות מאפשרים - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא אתווכח אתך - - -
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אבל אתה מוביל אותי לנקודה השלישית שאני רוצה להתייחס אליה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל הזמן.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
בזה אני מסיים. אתה רוצה לכבוש. קח את עזה - אתה, כביכול, יצאת מעזה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא ניכנס לדיני - - -
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
לא, אני אגיד לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
העניין של האזרחים, זה מה שחשוב.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
זה אזרחים, זה אזרחים.
אתה רוצה שהסחורות הישראליות ימשיכו להיות בכיוון של עזה, להיכנס לעזה בצורה פתוחה, ללא שום מכשול, ואתה רוצה לעשות גיהינום, לא רק לסחורות, אלא לאנשים שרוצים לזוז, לחפש מקום עבודה בתוך ישראל. אי-אפשר שהפתיחות הזאת והחופש הזה והחירות הזאת של העולם החופשי יהיו בכיוון אחד.
תראה מה קורה במקסיקו עכשיו. על מה נאבקים במדינות ארצות-הברית הדרומיות? למדו מישראל להקים גדר הפרדה בינן לבין מקסיקו כדי למנוע מהעובדים להגיע לאמריקה הצפונית.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
כי ההון צריך להיות חופשי לזוז, לנוע - -
היו"ר ראובן ריבלין:
עכשיו הגענו לאו"ם?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
- - והעבודה אסור לה לנוע. מחפשי העבודה אסור להם להיכנס לישראל, הסחורה הישראלית צריכה להיכנס לעזה. זה ניאו-קולוניאליזם, זה ניאו-ליברליזם דורסני, בלתי אפשרי, בלתי אנושי, בלתי נסבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת טיבי, אחרון המסתייגים.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אחמד, תדבר על ניאו-קולוניאליזם, אחמד, ועל כיבוש. על כיבוש תדבר.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
ניאו-ליברליזם עכשיו.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
רן כהן (מרצ-יחד):
לשאלתך, אדוני היושב-ראש, המוצא הוא מאוד פשוט. באמת לצאת מהשטחים בהסדר שלום.
היו"ר ראובן ריבלין:
שלום יהיה כאשר כולם - - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רן כהן, שלום זו לא מלה, שאתה אומר הסדר שלום. שלום זה כשכולם ירצו שלום. אני יודע שאחמד טיבי רוצה שלום, אבל אני לא בטוח שכל העם הפלסטיני רוצה שלום. אנחנו, רן כהן, אין לנו ברירה. לנו אין ברירה, לנו אין מדינה אחרת. אין לנו. לא יעזור כלום. ויש לנו פה דילמה קשה. נו, מה נעשה?
חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.
רן כהן (מרצ-יחד):
גם לא כולם בישראל רוצים שלום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני מודה לך, מכובדי, אדוני היושב-ראש. נגעה ללבי הפנייה שלך בכנסת, אליעזר צ'יטה כהן, לחברי הכנסת הערבים, שנדאג לאזרחים הערבים. אתה לא יודע כמה הקריאה הזאת שלך היא אותנטית. היא נבעה מהאהדה שלך לאוכלוסייה הערבית ולמצוקות שלה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
בטח.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כי אם ייעלמו חברי הכנסת הערבים מהכנסת, למשל - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חס וחלילה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - אתם מייד - - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חס וחלילה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - אתם מייד תתחילו להשוות את התנאים בין יהודים לערבים.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חס וחלילה. טיבי, שלא תגיד את זה עוד פעם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מייד תתחילו. הרי לפני עשרות שנים היו חברי כנסת ערבים שלכם. והמצב היה הרבה יותר גרוע.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
פתאום יש דאגה כל כך כנה שלכם לזכויות הקולקטיביות, אפילו של האוכלוסייה הערבית.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
טיבי, אני אפגין כדי שאתה תהיה פה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני לא יודע. על מה השמחה? מה קרה? מה קרה?
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא אומר שהוא יפגין על הזכות שלך להיות פה, בכנסת.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
טיבי, אם אתה לא תהיה, על מי נצעק?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אוקיי. אז תהיה רגוע, אני אהיה. אני לא יודע מה לגביכם, אני אהיה.
קריאות:
- - -
רן כהן (מרצ-יחד):
אם אתה לא תהיה בכנסת, הוא יורד בחמישה מנדטים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
רבותי, הגישה של שר הביטחון, שהוא אמר אותה בפומבי, הוא נתן אותה בהוראה למפקדים בשטח, בעיקר במחסומים, להתאכזר, פשוטו כמשמעו, לאנשים בגלל מצוקות ביטחוניות, בגלל התרעות - גם אם זה נשמע כמו התאכזרות למקומיים - כמו שאמר שר הביטחון - יש לזה פן אחר. החוק הזה הוא פן אחר של עונש קולקטיבי - גם ליצור מחנק ביטחוני, מחנק כלכלי, וגם לשלוח מסר, גם לאזרחים כאן, שאסור לכם בכלל לחשוב על מגע עם פלסטינים שבאים לעבוד פה. סוגרים מעברים, אדוני היושב-ראש, לא נותנים לסחורה להגיע, לא נותנים לפועלים לעבוד, יוצרים כלא, ובכל זאת רוצים ליצור מצוקה ועונש כבד יותר על מי שמסיע פלסטיני - באשר הוא; באשר הוא פלסטיני מהשטחים הכבושים.
איפה השר לביטחון פנים? נמצא כאן השר לביטחון פנים - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תשמע, הוא נמצא פה כל הזמן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הוא אחראי, ונמצא כאן הסגן שלו. אני העליתי אתמול נקודה, אני מקווה שאתה מודע לה, אני רוצה שגם השר יקשיב.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא שומע, הוא שומע אותך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לפני חודש ירה שוטר מג"ב בסמיר דארי בעיסאוויה. הוא ירה בו בגב. רדף אחריו, ירה בו בגב, ויש עד, אזרח, מהגבעה-הצרפתית, שאמר לו: אל תירה בו. תפסיק לרדוף. לא לירות. הוא בכל זאת ירה, הרג אותו. מח"ש הודיעה שהוא יושעה. על פניו יש כאן בעיה. זה מה שהודיעו בתקשורת.
מתברר, כבוד השר וסגן השר, שהאיש הזה ממשיך לשרת במג"ב. עדיין לא הוגש נגדו כתב אישום - יש לו אומנם עורך דין בכיר - ובשבוע הבא יהיה לו שימוע אצל מפקד מח"ש. והוא ממשיך לשרת במג"ב, אחרי שהוא ירה באזרח בגב. איפה השר? אתה אחראי על מג"ב. אתה אמור להיות מעל מפקד מג"ב, שלא רצה - מפקד מג"ב עמד על כך שהוא לא ישוחרר ולא ייזרק מהשירות ולא יושעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
העלית את הנושא. הוא לא יכול להשיב, כי אתה בשלב של הסתייגויות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בסדר. אני משמיע אמירה. כתבתי לו מכתב.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט. מותר לך. זאת אפילו לא מטאפורה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מאוד לא מטאפורה. הוא יכול בכל שלב לענות - אם הוא רוצה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, בהחלט יכול להיות שהוא יענה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הוא או סגן השר יכולים לענות מתי שהם רוצים. אף שאין תשובה, מה לעשות. מח"ש תמיד שולחת מסר שמותר לירות בערבים, שזה לא נורא - לא נורא שיורים בערבים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם היית מגיש לי שאילתא בעל-פה בעניין זה, היא היתה מאושרת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כן. רק אתמול נודע לי, אדוני היושב-ראש. לכן העליתי את זה אתמול, ועכשיו אני רואה את השר, אז אני אנצל את העובדה שהוא פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ניצלת גם את הזמן המלא להסתייגויות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ובזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש, כי חברת הכנסת זהבה גלאון, שהיתה בחוץ, סימנה לי שהיא כבר חזרה, ולכן אני יכול לסיים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, תמו ההנמקות להסתייגויות ולכן אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת מג'אדלה, אדוני לא רוצה להשיב על ההסתייגויות?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
לא. השר צריך להשיב לחברי הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר. אני רק שואל. מחובתי. אתה אומר: לא צריך להגזים בסמכויות שלך.
ובכן, רבותי חברי הכנסת, יש הסתייגות לשם החוק. אתם מבקשים להצביע עליה?
קריאה:
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. לשם החוק יש הסתייגות של חברי סיעת חד"ש-תע"ל, ואנחנו מצביעים עליה. מי בעד ההסתייגות? מי נגדה?
הצבעה מס' 76
בעד ההסתייגות - 15
נגד - 10
נמנעים - 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לשם החוק נתקבלה.
קריאה:
בעד.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד ההסתייגות? רבותי - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא. סליחה, לא שמעתי.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
נגד.
קריאה:
טעיתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 15, נגד - 10.
קריאה:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אין על זה ויכוח בכלל. אני הצבעתי על ההסתייגות, והסברתי. אתה צעקת "בעד", וחשבתי שזה חוק ממשלתי ואתה רוצה להצביע.
ההסתייגות נתקבלה. האם אדוני רוצה למשוך?
נסים זאב (ש"ס):
אני בעד. הצבעתי בטעות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה נגד ההסתייגות. הנגד לא התקבל.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי סגן השר וכבוד השר, אתם לא מבינים שלא אשנה, כי זה תקדים מסוכן מאוד.
נסים זאב (ש"ס):
זה לא מסוכן - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי אותך. אני אומר, ולא ביקשתי תשובות.
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא ביקשתי תשובה. לא ביקשתי תשובה. לא ביקשתי תשובה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, ההסתייגות קבעה שזה חוק גירוש הערבים. חשבתי שאתה רוצה לקבל את ההסתייגות שהחוק יהיה כך. נו, מה אני יכולתי לעשות?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
זה בסדר גמור - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, להמשיך בהצבעה?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
גירוש הערבים זה שם - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
להמשיך בהצבעה?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
אני מצביע על שם החוק עם ההסתייגות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אני נגד.
נסים דהן (ש"ס):
נגד.
הצבעה מס' 76
בעד שם החוק, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה - 17
נגד - 12
נמנעים - אין
שם החוק, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
יעקב אדרי (אחריות לאומית):
אדוני היושב-ראש - - -
קריאה:
עוד הפעם טעות.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 17, נגד - 12. אני קובע ששם החוק שנתקבל זה שם החוק עם ההסתייגות, כלומר, כדי שלא תהיה לכם כל אי-הבנה: לפני "(הוראות שעה)" יבוא "(גירוש עובדים פלסטינים)". זה שם החוק כפי שאושר על-ידי מליאת הכנסת.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
הבעיה שזה לא מבייש אף אחד - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה, אני הצבעתי נגד. אני חושב שזה לא - - -
חבר הכנסת ברכה, האם להצביע על ההסתייגות לסעיף 1?
רומן ברונפמן (מרצ-יחד):
היושב-ראש רובי ריבלין - - -
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אפשר למשוך את החוק?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא הבנתי.
חיים אורון (מרצ-יחד):
רק אחרי קריאה שנייה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רק אחרי הקריאה השנייה. לפני הקריאה השלישית אתה יכול למשוך את החוק.
חיים אורון (מרצ-יחד):
הממשלה יכולה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה תחזור. חכו רגע. יכול להיות שלא יצטרכו למשוך את החוק.
נסים דהן (ש"ס):
- - - השבוע.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אחר כך שלא תגידו שהתבלבלתם: לסעיף 1 יש הסתייגות של קבוצת ברכה או קבוצת חד"ש-תע"ל שהיא קבוצת ברכה, המבקשת להסתייג ולקבוע שהסעיף יימחק לגמרי, כלומר שלא יהיה קיים חוק כזה שהשם שלו כבר שונה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 78
בעד ההסתייגות - 12
נגד - 17
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 1 לא נתקבלה.
יעקב אדרי (אחריות לאומית):
נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 12, נגד - 17. הפעם ההסתייגות לא נתקבלה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני, הם טעו בהצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין דבר. חבר הכנסת כהן, אני מבקש לא לדבר בטלפון.
רבותי חברי הכנסת, עכשיו נצביע על סעיף 1 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 79
בעד סעיף 1, כהצעת הועדה - 17
נגד - 12
נמנעים - אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אף שאריק שרון הביא את הביטחון.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 17, נגד - 12, ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 1 עבר כהצעת הוועדה. תמה הקריאה השנייה.
אדוני יושב-ראש ועדת הפנים, הואיל ונתקבלה ההסתייגות, האם אתה רוצה לומר דבר או להצביע? האם להמשיך להצביע בקריאה שלישית? אתה יכול גם למשוך. סגן השר, אתה יכול בעצמך - אם הוא לא ירצה.
נסים דהן (ש"ס):
לפי איזה סעיף הוא מושך?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, תן לי להתעלק עליהם. אני יודע, דחילאכ. מה אתה - - -
יעקב אדרי (אחריות לאומית):
בסדר, הוא מושך את זה.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, בנסיבות שנוצרו, הייעוץ המשפטי מציע למשוך את הצעת החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
לפי איזה סעיף אתה מבקש למשוך זאת? האם לפי סעיף 127? לפי סעיף 127.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
מה שהייעוץ המשפטי מבקש זה לפי סעיף 127, בנסיבות שנוצרו משהתקבלה ההסתייגות להצעת החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מודה לך מאוד.
האם יש מישהו מחברי הכנסת שמתנגד להעביר את זה לוועדה?
חיים אורון (מרצ-יחד):
אני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. לכן, אנחנו נצביע עכשיו אם לקבל את בקשת יושב-ראש הוועדה או לדחותה, כלומר בעד - זה בעד להחזיר לוועדה, ונגד - זה להשאיר את החוק ולהצביע בקריאה שלישית. האם זה ברור לכם? חבר הכנסת הנדל, האם זה ברור לך?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ברור.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ההצבעה היא בעד סעיף 127 או נגד. בבקשה, נא להצביע.
הצבעה מס' 80
בעד ההצעה להחזיר את הצעת החוק לוועדה - 24
נגד - 2
נמנעים - 1
ההצעה להחזיר את הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בעד - זה למשוך את החוק.
נסים דהן (ש"ס):
אם הוא היה מושך לפי סעיף - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי.
בעד - 24, נגד – 3, ונמנע אחד. זה לפי סעיף 127, על מנת לתקן פעם נוספת את התיקון. תודה רבה. החוק מוחזר לוועדת הפנים.
רבותי, אתם צריכים לדעת שהכנסת איננה תוכנית כבקשתך. אם היא תהיה תוכנית כבקשתך, לא יהיה חוק אחד שלא יהיה ויכוח עליו. הנה דוגמה של טעות שהיתה בעליל ברורה - חברי הכנסת צריכים להיות מרוכזים. בדרך כלל, חבר הכנסת הנדל מרוכז מאוד. דרך אגב, אני חשבתי שאתה עושה הפוך על הפוך.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא.
הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005
[מס' מ/216; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 27030; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
עתה, הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31). חבר הכנסת יעקב ליצמן יציג את הצעת החוק. יש הסתייגויות? אילו?
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
יש סתם, לשם דיבורים.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בשם ועדת הכספים, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק זו, שהגישה הממשלה, נועדה להעמיק את שיתוף הפעולה בין הרשות לניירות ערך בישראל לבין רשויות חוץ המופקדות על ביצוע ואכיפה של דיני ניירות ערך, כך שתגבר ההגנה על המשקיעים בניירות ערך.
חוק ניירות ערך מסדיר כבר היום את שיתופי הפעולה בין הרשות לבין רשויות לניירות ערך במדינות חוץ, והוא אף מאפשר לרשות להגיש סיוע לרשות חוץ, בתנאים הקבועים בחוק. בהתאם להצעת החוק, הרשות מבקשת להעמיק את שיתוף הפעולה הקיים עם רשויות החוץ שעמן כרתה הסכמי שיתוף פעולה ולכונן יחסי שיתוף גם עם רשויות לניירות ערך ממדינות אחרות. זאת, באמצעות הרחבת סמכויות הפעולה של הרשות בהגשת סיוע לרשויות חוץ ובהתאמת הדין הישראלי לאמות מידה בין-לאומיות בתחום זה.
כך, למשל, מוצע לבטל, במקרים מסוימים, את התנאי להענקת סיוע, ולהפעילו רק אם נושא הבקשה לסיוע עשוי להיות נתון לחקירה כעבירה פלילית בישראל.
עוד מוצע לסייג את חובת הרשות למסור ידיעה או מסמך שנמסרו לה מרשות חוץ ולהעניק לרשות שיקול דעת אם לגלות את המידע האמור לצדדים שלישיים, למעט במקרים שבהם נדרש הגילוי על-ידי היועץ המשפטי לממשלה או על-ידי בית-המשפט.
אני מבקש כי תתמכו בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ותדחו את ההסתייגויות שהוגשו. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת יעקב ליצמן, יושב-ראש ועדת הכספים. המסתייגים - חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חבר הכנסת נסים דהן, אתה תרצה לדבר? אחרי שהוא יגמור - גם חברי הכנסת יצחק כהן, בנימין אלון ואבשלום וילן.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש - -
נסים דהן (ש"ס):
אבל צלצלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה רוצה לדבר?
נסים דהן (ש"ס):
לא.
חיים אורון (מרצ-יחד):
- - אני סימנתי שתי הסתייגויות, כי אני הכנתי מסה. רחל, היות שאת הנציגה היחידה של שינוי, אני רוצה להגיד משהו. אני הכנתי עבודה על מה קורה עם מניות שעולות ויורדות, ובעיקר איך מתנהגים בעלי מניות שעולות ויורדות כאשר הם למעלה וכאשר הם למטה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רצאבי כאן.
חיים אורון (מרצ-יחד):
חבר הכנסת רצאבי, היה לי רצון עז להקדיש את עבודת המחקר הזאת לא לך אלא לחבר הכנסת טומי לפיד. אנחנו עוסקים פה בחוק ניירות ערך, שעיקרו נייר ערך שעולה ויורד, ואני זוכר במליאת הכנסת את שר המשפטים טומי לפיד עולה לדוכן כאן ומסביר למפלגות איך הן נראות, מה הן שוות, מה קורה להן ומה יקרה להן, באיזה מין תאווה כזאת, באיזו שמחה לאיד ובאיזה רצון להראות כמה הוא טוב וכמה כולם הם אינם. וראה זה פלא, אני באמת לא יודע איך תיגמר מערכת הבחירות - - -
אהוד רצאבי (שינוי):
איך זה מתקשר לחוק?
חיים אורון (מרצ-יחד):
כי זה חוק ניירות ערך. מניה עולה ומניה יורדת. בעל מניות צריך לדעת. אבל, חבר הכנסת טומי לפיד הגיע לכאן ולא ידע בדיוק מהם כללי המשחק וחשב שלעולם חוסן. וראה זה פלא, חבר הכנסת רצאבי, המניה שלו זוכה בשיא עולמי במהירות צניחתה. לכן, רחל ידידתי, אנא העבירי לו. אני מאחל לו כל טוב, ואני מקווה שבכנסת הבאה הוא יהיה בראש סיעה, ואת גודלה יכריע הבוחר. אבל, היהירות הזאת והשחצנות הזאת – את השמחה לאיד הרווחתם ביושר. חוק ניירות ערך שמוצג פה הוא אחת הדוגמאות למה שלא תעשו בקדנציה הבאה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ההסתייגות היתה הסתייגות דיבור.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
אני תומך בהסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש ועדת הכספים תומך בהסתייגות כפי שהוצגה. חבר הכנסת אורון, אין צורך להצביע?
חיים אורון (מרצ-יחד):
אין צורך להצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
אין לנו הסתייגויות, ולכן נצביע על הצעת החוק כמקשה אחת בקריאה שנייה.
נא להצביע על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31) כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 81
בעד סעיפים 1-4 - 13
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-4 נתקבלו.
יעקב אדרי (אחריות לאומית):
אדוני היושב-ראש, אפשר לתקן את ההצבעה שלי?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה יכול לתקן עכשיו, וזה מייד יתחלף. הנה, זה כבר התחלף.
בעד - 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
יצחק כהן (ש"ס):
ישבתי בטעות על הכיסא של חבר הכנסת אמנון כהן והצבעתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יצחק כהן ישב על מקומו של חבר הכנסת אמנון כהן, ולכן נרשמה הצבעה כאילו חבר הכנסת אמנון כהן הצביע. חבר הכנסת יצחק כהן הוא זה שהצביע. הוא חוזר למקומו.
נסים דהן (ש"ס):
חקירת משטרה תיפתח בהתאם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31). מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 82
בעד החוק - 12
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005, נתקבל.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת אורון?
נסים דהן (ש"ס):
אין הסתייגות. היא לא התקבלה.
קריאה:
הוא לא הצביע עליה.
נסים זאב (ש"ס):
מזל - - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
היא התקבלה בהסכמה בלי הצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 12, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק ניירות ערך (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005, אושר ועבר לספר החוקים של מדינת ישראל.
הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון)
(הרשות כתאגיד ציבורי), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/113).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חברת הכנסת ענבל גבריאלי להציג לקריאה ראשונה את הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון) (הרשות כתאגיד ציבורי). חברי הכנסת, מי שרוצה לדבר שיודיע לי.
ענבל גבריאלי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק הרשות לקידום מעמד האשה, התשנ"ח-1998, הקים את הרשות לקידום מעמד האשה הפועלת היום כאגף במשרד ראש הממשלה. מטרת הצעת החוק הזאת - הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (הרשות כתאגיד ציבורי), התשס"ו-2005 - היא להפוך את הרשות לרשות לאומית ולעגן את מעמדה כתאגיד ציבורי נפרד, שאינו חלק ממשרד ממשלתי.
לפי הצעת החוק, לרשות יהיו מועצה, מנהלת, ועדה מייעצת, והיא תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה. הנוסח המוצע מסדיר את הליך מינוי מנהלת הרשות, חברי הוועדה המייעצת וחברי המועצה וקובע את מספרם.
חברים, הפיכת הרשות לתאגיד תאפשר לרשות לקידום מעמד האשה לפעול בתחום הזה, כאשר אין היא כבולה לממשלה וכאשר היא יכולה להתנגד למהלכים מסוימים של הממשלה, שלצערי לא אחת לא עולים בקנה אחד עם המטרה של קידום הנשים בישראל.
אני מבקשת מחברי הבית לתמוך בהצעה הזאת בקריאה ראשונה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת נסים זאב, ראשון ואחרון הדוברים, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אף שאינני מבין את הצעת החוק ומה תועלת יש בה לקידום מעמד האשה - מה זה משנה? הרשות לא מוסיפה דבר למעמדה של האשה - אם אפשר לפעול יותר טוב - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הרשות כבר קיימת, וזה רק תיקון לחוק.
נסים זאב (ש"ס):
כן, אבל רוצים להביא זאת בחקיקה. הדבר הזה לא מוסיף למעמדה. כל דבר שמביאים בחקיקה – מדובר במעמדה של האשה. אז, לא כל דבר מוסיף למעמדה. אולי יהיה יותר קל לפעול, אולי יהיה יותר קל לקבל החלטות ואולי לא להיות קשורים יותר מדי לרשויות של - - -
ענבל גבריאלי (הליכוד):
קל יותר לפעול בתחום הזה - - -
נסים זאב (ש"ס):
זו כאילו אוטונומיה. אני מבין זאת. אבל, אני אומר שמבחינת מעמדה של האשה - זה לא בהכרח מוסיף.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא מדבר על העיקרון.
נסים זאב (ש"ס):
עליתי לבמה רק כדי לומר משפט נוסף. אדוני היושב-ראש לא היה כאן, אבל חבר הכנסת מיכאל איתן, יושב-ראש ועדת החוקה, ניצל את הבמה פה. אני הערתי לו הערה פשוטה ביותר, שהוא דיבר אולי קרוב ל-20 דקות כאשר יש לנו 46 חוקים על סדר-היום. בסך הכול, ביקשתי ואמרתי שאנחנו מוכנים להצביע וכי הבנו אותו, והוא עמד פה מעל הבמה הזאת - יכול להיות מתוך עייפות או מתוך זה שהוא במתח רב - והשמיץ אותי וביזה אותי. היושבת-ראש, ממלאת-המקום שהיתה פה, אפילו לא ראתה לנכון למחות. הוא התבטא במלים ממש גסות נגדי. אני חושב שאני חייב למחות על כך, כי זה לא מכובד ולא חברי, בפרט ביום האחרון, לנצל במה ולומר מלים בוטות כנגד חבר שהיה בכל זאת חבר בוועדה, שהוא מכהן בה כיושב-ראש, כל כך הרבה שנים ומלווה אותו בהרבה הצעות חוק. ישבנו כל כך הרבה שעות וימים בדיונים שלמים. מצאתי לנכון להגיב תגובה אולי קצת עדינה ומתונה.
יצחק כהן (ש"ס):
על מי אדוני מדבר?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מיכאל איתן הוא בדרך כלל איש נעים הליכות, אם כי תקיף בעמדותיו ובתפקודו.
נסים זאב (ש"ס):
אני מסכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני בטוח שצריך לעשות איזה - - - אי-הבנה.
נסים זאב (ש"ס):
לכן, אמרתי איזו מלת זכות. אמרתי שיכול להיות שהוא מתוח ויכול להיות שהוא עייף. אבל, אני חושב שזה לא היה במקום למחות בצורה כל כך חריפה ולקרוא לי בכל מיני מלים שאינני רוצה לחזור עליהן. זה לא לכבודו ולא לכבוד הבית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מאוד מודה לחבר הכנסת נסים זאב.
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
חבר הכנסת נסים זאב, מצב הליכוד בימים אלה מותח את עצביו.
נסים זאב (ש"ס):
הוא דיבר 20 דקות על הצעת חוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק לקידום מעמד האשה (תיקון) (הרשות כתאגיד ציבורי). מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 83
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 11
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לקידום מעמד האשה (תיקון) (הרשות כתאגיד ציבורי),
התשס"ו-2005, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
רומן ברונפמן (מרצ-יחד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד – 12, בצירוף קולו של חבר הכנסת רומן ברונפמן, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדה לקידום מעמד האשה על מנת להכינה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, אם הכנסת הבאה תאשרו כחוק שחל עליו דין הרציפות. תודה רבה.
ההצעה היתה מטעם הוועדה לקידום מעמד האשה, לפי הצעת חוק פרטית שעברה בקריאה טרומית, של חברת הכנסת ענבל גבריאלי.
הצעת חוק המים (תיקון מס' 22)
(חובת בדיקה ודיווח עצמיים), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/113).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני ממשיך בסדר-היום, רבותי חברי הכנסת. חבר הכנסת דהן, האם אדוני ירצה להחליף אותי?
נסים דהן (ש"ס):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
השאלה פה היא רק עד מתי.
הצעת חוק המים - -
נסים דהן (ש"ס):
אני פה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
- - (תיקון מס' 22) (חובת בדיקה ודיווח עצמיים), התשס"ו-2005 - בבקשה, חבר הכנסת אהוד רצאבי, הצעת החוק היא שלך.
אהוד רצאבי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, רק השבוע נחשפנו לממצאיו העגומים של דוח העוני הסביבתי, שלפיו מי השתייה שלנו מזוהמים ולכן רוב הציבור מעדיף לקנות מים מינרליים. הצעתי נועדה ליצור מנגנון שיגרום למפעלים לדווח בעצמם על זיהומים, כשהמדינה מפקחת מרחוק על הנעשה בשטח. הדבר הזה עובד בארצות-הברית, רבותי, ואין כל סיבה שהוא לא יעבוד גם כאן.
על-פי ההצעה, השר לאיכות הסביבה יוכל לחייב מפעלים מזהמים לערוך לפחות אחת לשלושה חודשים בדיקה של כל חומר המגיע או העלול להגיע למקור מים ועלול לזהמם. הדגימה תיבדק במעבדה והתוצאות יועברו לידיעת השר.
דיווח עצמי יסייע באיתור נזקים, וטיפול יעיל בהם יאפשר לגורמי האכיפה לפעול בצורה ממוקדת יותר, וכן לתפוס ולהעניש אנשים שברשותם מפעלים או מתקנים מזהמים שאינם משתפים פעולה ועל-פי רוב גם אינם נתפסים.
כמו כן מציע החוק מנגנון להפיכת עבירות מסוימות על חוק המים לעבירות של ברירת משפט, בדומה למנגנון הקיים בנוגע לעבירות סביבתיות אחרות. מנגנון זה ייתן בידי המשרד ונציבות המים סנקציה מיידית ונוחה להפעלה כנגד העוברים על החוק, לעומת המצב החוקי המסורבל כיום, המקשה אכיפה יעילה.
יש לציין, וכבוד רב לי, שהצעת החוק המקורית הונחה בכנסת החמש-עשרה על-ידי חברת הכנסת יהודית נאות זיכרונה לברכה.
אני מקווה שתיענו לבקשתי ותאשרו את ההצעה בקריאה הראשונה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת אילן ליבוביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת אילן שלגי, בבקשה. אדוני רוצה לדבר?
אילן שלגי (שינוי):
מוותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, נא לשבת.
קריאות:
הצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לשבת.
אנחנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת חוק המים (תיקון מס' 22) (חובת בדיקה ודיווח עצמיים), התשס"ו-2005. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 84
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המים (תיקון מס' 22) (חובת בדיקה ודיווח עצמיים),
התשס"ו-2005, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר, כאשר יוחל עליה דין רציפות, להכנה לקריאה השנייה והשלישית – איזו ועדה הכינה זאת לקריאה הראשונה?
אהוד רצאבי (שינוי):
ועדת הפנים.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההצעה תעבור לוועדת הפנים על מנת להכינה לקריאה השנייה והשלישית, אם וכאשר תעבור החלת דין רציפות. תודה רבה.
רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק פיצויי פיטורין כבר עלתה. אולמרט היה. הצעת חוק שירות המדינה - מי מציג את זה? אינו נוכח, חבל על הזמן. הצעת חוק הסכמים ונכסים פיננסיים, קריאה ראשונה - האם שרת המשפטים נוכחת?
נסים דהן (ש"ס):
עדיין לא. תמשיך, הלאה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם השרה תיכנס, כי היא חושבת ששר האוצר פה, אני אאפשר לה אחר כך.
הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה
(אי-עמידה ביעדי איסוף) (הוראת שעה), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/110).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני עובר להצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (אי-עמידה ביעדי איסוף) (הוראת שעה), התשס"ו-2005. רבותי חברי הכנסת, חברי הכנסת עמלו רבות, אבל בהחלט הממשלה מתנגדת בכל תוקף להצעת חוק זו. עם זאת, אני מאפשר את העברתה בקריאה ראשונה, אם אכן תחליטו להעבירה, על מנת שהממשלה תוכל, אם תרצה, להתגונן מפניה בכנסת השבע-עשרה.
נסים דהן (ש"ס):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק לעשות סדר בנושא איסוף מכלי משקה. היום, על-פי החוק הקיים, אם התאגיד לא יעמוד ביעדים, יוטל עליו קנס כביר ונורא, שינצלו את זה אספנים שיודעים שהתאגיד ישלם קנס גדול. הם אוספים, משאירים במחסנים, באים לתאגיד וסוחטים אותו. הצעת החוק באה לתת את האפשרות לתאגיד שלא להיות נסחט ולשלם את חובו למדינה בלי אותו כפל פיקדון. היום אנחנו יודעים שהתאגיד כמעט עומד ביעד, כך שהחוק לא עוזר לו בהרבה, אבל הוא בהחלט נותן לו אוויר לנשימה כדי שלא יסחטו אותו. אני מבקש להצביע בעד. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. נרשמו לדיון.
נסים דהן (ש"ס):
יורדים, יורדים, אף אחד לא מדבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, נרשמו לדיון או לא נרשמו? חבר הכנסת פורז, לא נרשמת לדיון על הצעת החוק הזאת?
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
לא, לא, לא רוצים לדבר.
קריאה:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אל תסמוך עלי, שלא יעשו לכם פה - - -
אברהם פורז (שינוי):
אני יכול לעשות לו מארב, זה בסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשמע, יכול להיות שהייתי מצטרף אליך.
רבותי חברי הכנסת, הצבעה על הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (אי-עמידה ביעדי איסוף) (הוראת שעה), התשס"ו-2005 - קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 85
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 10
נגד – אין
נמנעים – 2
ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (אי-עמידה ביעדי איסוף) (הוראת שעה), התשס"ו-2005, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשרה בעד, שניים נמנעים ואין מתנגדים. אני קובע שהצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה (אי-עמידה ביעדי איסוף) (הוראת שעה) עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לכנסת השבע-עשרה להחלת דין רציפות, ואם אכן תתקבל, תועבר לוועדת הכלכלה על מנת להכינה לקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 20), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/228).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 20) - יעלה סגן השר לביטחון פנים על מנת להביאה לקריאה הראשונה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בחודש אוגוסט העברנו חוק שמטרתו להסדיר את הארגון, השליטה והפיקוד בטיפול באירוע אסון המוני ובהיערכות לקראתו. לאחר פרסום החוק התברר כי נפלו בו שתי טעויות. הוחלט, במחלקת הייעוץ המשפטי של הכנסת, שאלה אינן טעויות סופר, ועל כן נדרש לתקנן במסגרת תיקון חקיקה.
הטעויות הן: בסעיף 90א לחוק, בהגדרת המונח "הוראות להפעלה משולבת", התבקש לקבוע בחוק כי הוראות אלה הן שיחייבו במקרה של אירוע אסון המוני. ואולם, בטעות נקבע כי מדובר בהוראות "המחייבות טיפול בעת אירוע אסון המוני ובהיערכות לו". מתבקש לתקן את תיקון החקיקה ולהבהיר את הכוונה המקורית בהוראות האמורות.
בסעיף 90ד(ז) לחוק נקבע בטעות, כי באירוע אסון המוני שמקורו בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף, כמשמעותו בחוק ההתגוננות האזרחית, וכן באירוע אסון המוני שמקורו באירוע כימי או ביולוגי ושסמכות ההכרזה על אירועים כאמור נתונה לראש הממשלה או לשר הביטחון, האחריות לטיפול ולשיטה תהיה נתונה מלכתחילה לצה"ל. ואולם, כפי שסוכם על-ידי נציגי המשרד לביטחון הפנים, משרד הביטחון, משטרת ישראל וצה"ל במהלך הדיונים בכנסת בנדון, האחריות לטיפול ולשליטה במקרים כאמור צריכה להישאר בידי המשטרה. מתבקש לתקן את תיקון החקיקה האמור ולקבוע כי האחריות לטיפול ולשליטה במקרים כמפורט לעיל תישאר בידי המשטרה, ולא תהיה בידי צה"ל, כפי שנקבע בטעות בתיקון החקיקה האמור.
אודה לכנסת על אישור תיקון החקיקה המתבקש בקריאה ראשונה והעברתו לוועדת הפנים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. נרשמו לדיון – אין. לכן אני נותן לסגן השר להגיע למקומו, ואני מבקש להצביע על הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 20), התשס"ו-2005, לפי דברי השר.
נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 86
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 20), התשס"ו-2005, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עד אשר יהיו התוצאות, חבר הכנסת פורז, לא הבנתי מדוע לא התנגדת לחוק. אני נמנעתי, אם היית מתנגד, הייתי מצביע אתך.
אברהם פורז (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך מדוע.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמונה בעד, נגד - אין, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 20), התשס"ו-2005, עברה בקריאה הראשונה ותעבור לוועדת הפנים. היא יכולה לשבת גם בפגרה על מנת להכינה לקריאה השנייה והשלישית.
אברהם פורז (שינוי):
יש חוק אחר. אני אעלה ואסביר לך באותה הזדמנות.
הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 5) (בידוד בעל חיים), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/111).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
חוק הכלבת, מטעם חברי הכנסת שריד, יולי אדלשטיין, אחמד טיבי, איתן כבל, עוזי לנדאו ואברהם פורז - יציג חבר הכנסת אברהם פורז. רק אולי תסביר לי מדוע - - -
אברהם פורז (שינוי):
אני אסביר, אדוני היושב-ראש, המצב הוא כך. חוק הפיקדון, שאני מיוזמיו, למעשה הצליח בקטע מסוים ונכשל באופן מוחלט בקטע אחר. בקטע המוסדי, קרי בתי-מלון, בתי-קפה, מקומות ציבוריים, הוא הצליח כמעט ב-100%. כל מכל שאנחנו משתמשים בו פה בכנסת ממוחזר. אין כמעט מסעדה שאין בה מיחזור, אין כמעט בית-מלון שהמכלים לא חוזרים ממנו, אבל במגזר הפרטי יש בעיה, כי הפרוצדורה להחזרת המכלים היא בלתי אפשרית. מדוע? אין מכונות אוטומטיות. עד היום יש בישראל כ-110 מכונות, ואילו ליישום החוק יש צורך ב-3,000 מכונות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנשים גובים ממני כסף, לא מחזירים, ואתם רוצים לבטל את - - -
אברהם פורז (שינוי):
כשאני יזמתי את החוק אמרתי כך: יקום תאגיד מיחזור, אנחנו נטיל עליו קנסות אם הוא לא אוסף. כתוצאה מזה, יהיה לו תמריץ להציב מכונות ולאסוף. משום-מה, ואני יודע גם למה, ולא אכנס לזה עכשיו, הם החליטו שעדיף להם לשלם קנסות במקום להציב מכונות. והתוצאה היא שעד היום יש בקופת המדינה 30 מיליון שקל של קנסות שהתאגיד שילם, ולעומת זאת - מכונות עדיין אין. אני הצעתי הצעה לחייב כל בית-עסק - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הכוונה של החוק הזה היא לפטור אותם מהקנסות?
אברהם פורז (שינוי):
נכון, לפטור אותם מהקנסות לתקופה מסוימת, לשנה אחת, אז אפשר היה לחיות עם זה.
עכשיו, אשר לכלבת. אדוני היושב-ראש, המצב הוא כך: היום, כלב שנושך, לפי החוק חייב להיות עשרה ימים בהסגר, אף שהתקופה שזקוקים לה מבחינה רפואית היא עשרה ימים מיום הנשיכה. ומדוע? כי הסתבר שבעבר אנשים שהכלב שלהם נשך דחו את ההסגר בשבוע, ואז נותרו רק שלושה ימים. ואז, כדי שלא ליצור incentive, תמריץ, שלא להסגיר את הכלב, אמרו לך: מה שלא יהיה זה עשרה ימים. אבל זה, למעשה, לא עניין רפואי אלא עונשי. הרעיון הוא שאסור לפגוע סתם בכלב שיש לו בעלים טיפש.
לכן החוק אומר שני דברים: א. ההסגר יהיה עשרה ימים מיום הנשיכה; ב. מי שלא הסגיר את הכלב ייענש, ייענש קשות, הוא ולא הכלב. הוא יקבל עונש קשה, כי אני רוצה לומר לך: בעיני, מי שהוא בעלים של כלב ולא מסגיר אותו, וגורם לאדם אחר לקבל זריקות נגד כלבת, שהן זריקות מאוד מכאיבות ולא נוחות - בעיני זה כמו תקיפה. ולכן, הצעת החוק אומרת: מי שלא מסגיר את הכלב, אנחנו נעניש אותו ולא את הכלב.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יכול להצביע פעמיים?
אברהם פורז (שינוי):
אתה יכול להצביע פעמיים, אבל אז תהיה לך חקירה ביאח"ה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אל תדאג. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
עיני ממש זלגו דמעות כאשר חבר הכנסת פורז דיבר על הצער של הכלב שנשך, שעשרה ימים יהיה בהסגר. הרי זו אשמה רק של הבעלים. חבר הכנסת פורז, אני רוצה להזכיר לך כמה דיברת נגד משפחות ברוכות ילדים. אתה שכחת מה אמרת? - שהם ילכו לשאוב מים מהבורות. זה לא כאב לך? צער של בני-אדם לא כואב לך? קצבאות של בני-אדם, של הילדים - לא כאב לך, לא הפריע לך. הכלב שהוסגר לעשרה ימים – עכשיו מחשבנים ממתי יחושבו עשרת הימים האלה. אז אם עברו שבעה ימים ועדיין לא מצאו את הכלב, אז זו אשמה של בעל הכלב. פני הדור כפני הכלב, כי דואגים לכלב, לא דואגים לאדון.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב - הואיל ואדוני תלמיד חכם, גם מסכת סוטה אומרת: אל תדברו על הכלב, תדברו על פני הדור. זאת אומרת: מנהיגי הדור כפני הכלב, שהכלב כל כך נאמן, תמיד מסתכל על בעליו לאחור לראות לאן הוא רוצה ללכת, אף שכביכול הוא מוביל אותו. ומנהיגי הדור הולכים כמו הכלב - מסתכלים אחורה לציבור, לאן הוא רוצה שהציבור יובילם, במקום שהם יובילו את הציבור. גם כאן אומרים שהכלב הוא תמים - ראה מסכת סוטה, בעלי התוספות, בעמוד למעלה.
משולם נהרי (ש"ס):
הכוונה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מה שאמרתי לך מדויק. תשאל את חבר הכנסת אלדד. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
כן, כן, ידוע. אבל גם יש הלכה שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו. כלב שנושך הוא כלב רע, ולא צריכים עכשיו להיות מלאי רחמים על אותו הכלב.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא הבנת מה אני אומר.
נסים זאב (ש"ס):
הבנתי, תאמין לי. את המדרש הזה אני יודע - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא את המדרש. חבר הכנסת פורז בא ואומר: צריך שהכלב יהיה בהסגר עשרה ימים, אבל עשרה ימים מיום הנשיכה. יש בעלים שהוא האיש הרע, לא הכלב רע.
נסים זאב (ש"ס):
בסדר, אבל אם לא מצאו את הכלב - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא מצאו. החביאו אותו.
נסים זאב (ש"ס):
החביאו אותו. החביאו אותו, נניח - תשעה ימים. תגיד לי, מה עשו עם עצורי ההתנתקות? באיזו מידה, באיזו אכזריות שמו אותם - לא עשרה ימים. לא את הכלב שלהם. אותם שמו שלושה חודשים במעצר, עד תום ההליכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זאב. הכלב לא מקבל עונש. הוא בהסגר, כדי לבדוק אם הוא חולה.
נסים זאב (ש"ס):
אני אומר: הלוואי שחבר הכנסת פורז היה כל כך מתחשב באותן משפחות ברוכות ילדים, כמו שהוא דואג לחתולים ולכלבים ולאותם אלה שנושכים ובאמת עושים רק רע.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אבל יש גם כלבים טובים, חבר הכנסת זאב. למה אדוני כועס עליהם? צריך לכעוס על אלה שלא מתנהגים אתם כראוי, ולא מתנהגים כלפי הציבור כראוי. חבר הכנסת פורז דיבר סרה בבעלי הכלבים, ולא שחרר את הכלבים. תודה.
רבותי, מי בעד? מי נגד? הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת.
הצבעה מס' 87
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 5
נגד - אין
נמנעים - 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 5) (בידוד בעל חיים),
התשס"ו-2005, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, חמישה בעד, אחד נמנע, אין מתנגדים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת החינוך להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק הדם הטבורי, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/110).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק הדם הטבורי, התשס"ו-2005. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רק לחוק הקודם אעיר, שמהניסוח בתקציר החוק שהונח לפנינו, קשה להבין אם אדם נשך כלב או כלב נשך אדם. אני מקווה שבחוק עצמו הדברים יהיו בהירים יותר.
דם טבורי הוא אחד המקורות החשובים ביותר להשתלת מוח עצם, ובעתיד אולי גם לבניין רקמות ואיברים להשתלה עצמית. היום האפשרות הזאת נתונה כמעט רק בידיהם של אנשים בעלי אמצעים, שיכולים לשמור באופן פרטי דם טבורי של יילודים – נאסף מעט מחבל הטבור, מוקפא, והוא יכול לשמש לשנים רבות כמקור לתאי אב, מה שנקרא stem cells.
בכל העולם יש כ-200,000 מנות של דם טבורי, אלא שהאוכלוסייה בישראל, יש לה ייחודים גנטיים, גם לאוכלוסייה הערבית וגם לאוכלוסייה היהודית, ולפעמים קשה למצוא מקור לתרומת מוח עצם לחולה לוקמיה, כי האוכלוסייה עם הייחודים הגנטיים, שרק היא יכולה לתרום מוח עצם לאותם חולים, נמצאת בעיקרה בישראל.
לפיכך מציעה הצעת החוק הזאת, שקידמו אותה גם מגן-דוד-אדום וגם כמה מרכזים רפואיים חשובים, להקים מאגר, בנק דם טבורי ציבורי במימון המדינה. העלות של החוק המוצע היא כ-4.5 מיליוני שקלים בשנה, ואני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק זו. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
האוצר מתנגד להצעת החוק. עם זאת, זה לא חוק תקציבי, לכן אנחנו נצביע עליו. אם ירצה משרד האוצר להתמודד אתו - יתמודד אתו בכנסת הבאה, בכל השלבים של הבקשה לדין רציפות או בקריאה שנייה ושלישית.
נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 88
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 8
נגד - אין
נמנעים - 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק הדם הטבורי, התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמונה בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לכנסת השבע-עשרה להחלת דין רציפות, ואם יוחל עליה דין רציפות היא תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות על מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/229).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את שרת המשפטים להציג שתי הצעות חוק. הראשונה - הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. מטרת הצעת החוק - להקנות ודאות משפטית ועסקית שנדרשת להבטחת פעילותו התקינה של השוק הפיננסי ולאפשר פעילות בזירה הפיננסית הבין-לאומית במסגרת העסקאות המקובלות בזירה זו. הוודאות נדרשת הן באשר לסיווגה של עסקת מכר חוזר בניירות ערך הן בנוגע לתוקפם של הסכמי מסגרת.
אני אשתדל לקצר כאן, כי זה חוק שהוא מאוד מקצועי, אבל אני אנסה להבהיר את זה. עסקאות נגזרות ועסקאות מכר חוזר בניירות ערך מתבצעות פעמים רבות בשוק הבין-לאומי במסגרתו של הסכם מסגרת. הסכם המסגרת, לפי החוק המוצע, הוא הסכם שהצדדים לו הם תאגידים, לפחות אחד מהם הוא מוסד פיננסי או מדינת ישראל, והוא מסדיר מערכת של עסקאות, כאמור.
ההסכם כולל הוראות המקנות לצדדים אפשרות לסיים את כל העסקאות הכלולות בו בקרות אירועים מסוימים ולערוך קיזוז. היתרון העיקרי בהסכם מסגרת הוא צמצום סיכון האשראי של הצדדים, שכן חשיפה של צד להסכם כלפי הצד האחר מתמצה בערך "נטו" לאחר קיזוז כל העסקאות שבמסגרתו.
לצורך ההתקשרות בהסכם מסגרת כאמור, נדרשת ודאות בנוגע לתוקפן של הוראות ההסכם לפי שיטת המשפט הנוהגת במדינה של הצד שעמו מתקשרים, במיוחד כשאחד מהצדדים נקלע לחדלות פירעון. בשוק הפיננסי הבין-לאומי רשויות מפקחות שונות אינן מתירות לגופים בפיקוחן להתייחס לעסקאות פיננסיות בסכום נטו, לשם בחינת הלימות ההון, אלא אם כן קיימת ודאות משפטית על-פי שיטת המשפט הנוהגת באותו מקום. אף שנראה שהדין הישראלי יכיר ממילא בתוקף של ההוראות לסיום מוקדם במקרה של חדלות פירעון, לא ניתן היה לתת חוות דעת ברורה, חד-משמעית, ולייצר ודאות, ומכאן בעצם מוגשת הצעת החוק הזאת.
כך גם ביחס לסיווגה של עסקת מכר חוזר בניירות ערך כעסקת מכר, כשמדובר על עסקה שבמסגרתה מועברים ניירות ערך מצד אחד לצד אחר, כשהצד השני מתחייב להעביר בחזרה ניירות ערך מאותו סוג, במחיר שהוסכם, במועד עתידי.
לעסקאות אלה מגוון רב של שימושים פיננסיים. בישראל קיימת בעייתיות בפיתוח שוק עסקאות מכר חוזר בניירות ערך - גם כאן בשל חוסר הוודאות המשפטית מה יהיה סיווגה של העסקה, האם מדובר על עסקת מכר שבה הבעלות בניירות ערך עוברת במלואה, או על עסקת אשראי שבה ניירות הערך הם בעצם ביטחונות. לכן, כדי לייצר את הוודאות הנדרשת, אני מבקשת שהכנסת תתמוך בחוק בקריאה ראשונה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. האם יש מישהו שמבקש לדבר?
אנחנו נעבור להצבעה. הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005 - נא להצביע.
הצבעה מס' 89
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 6
נגד - אין
נמנעים - 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2005, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שבעה בעד, בהוספת קולה של השרה, אחד נמנע. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
שרת המשפטים ציפי לבני:
ועדת החוקה, אולי?
היו"ר ראובן ריבלין:
זו הצעת חוק הסכמים בנכסים פיננסיים. אני לא יודע. לוועדת הכספים או לוועדת החוקה. אנחנו נברר את זה.
הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9) התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/230).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, גברתי השרה.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הגנת הפרטיות בשלושה עניינים מרכזיים.
ראשית, מוצע להרחיב את הגנת הפרטיות גם על פרטיות נפטר. כיום עולה מחוק הגנת הפרטיות, כי עם מותו של אדם פגה זכותו לפרטיות. עם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע בכמה פסקי-דין כי כבוד האדם כולל גם את כבוד המת. לפיכך, מוצע להתאים במפורש את חוק הגנת הפרטיות לרוח חוקי-היסוד ולהגן, במידה מסוימת, גם על פרטיותו של נפטר.
ההגנה המוצעת אינה זהה להגנה על פרטיותו של אדם חי, כי אדם חי יכול להסכים, מטבע הדברים, לוותר על פרטיותו, ולכן היה צורך בקביעת הסדרים מאוזנים מתאימים לגבי פרטיותו של המת. ההגנה על פרטיותו של המת מסויגת יותר, מתייחסת לפרק זמן ממותו, וכן מבטלת או לא חלה כשאדם סביר היה מסכים לכך. כך גם אנחנו מציעים להחריג בני משפחה הזקוקים למידע שלא לצורכי פרסום, ובמקרים מתאימים אנחנו מציעים שתהיה לבני משפחה או לבית-משפט לענייני משפחה אפשרות להסכים במקרים כאלה.
העניין השני שהתיקון עומד עליו הוא הגדרת "הסכמה מדעת", על מנת להבטיח שהסכמה לפגיעה בפרטיות תהיה הסכמה המבוססת על ידיעה. בעידן האינטרנט, במקרים רבים הסכמי ויתור על פרטיות הם לא גלויים לאדם אשר פרטיותו נפגעת, ואדם מסכים, בעצם, לפגיעה בפרטיות בלי לדעת על הפגיעה הצפויה. מוצע להבהיר כי על הסכמה לפגיעה בפרטיות להיות הסכמה מודעת.
הנושא השלישי הוא הענקת סמכות לבתי-המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות. מוצע לאפשר לנפגע לקבל פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50,000 שקל, ובמקרה של פגיעה מכוונת - עד כפל הסכום, בדומה להסדר הקבוע בחוק איסור לשון הרע. במקרה כזה בית-המשפט יהיה רשאי לחייב תשלום פיצויים ללא הוכחת נזק גם במסגרת הליך פלילי לאחר הרשעה.
אלה שלושת הנושאים המרכזיים, יש עוד כמה תיקונים קלים ולא משמעותיים, ולכן אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. רבותי, אני רואה שאין מתדיינים בנושא זה.
לכן, נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 90
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 9
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשעה בעד, אין מתנגדים, ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9) תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
חברי הכנסת, אני אבקש מחבר הכנסת דהאמשה להחליף אותי ולסיים את הישיבה הזאת, שכן יש עוד על סדר-היום כמה חוקים שראוי שיעברו על מנת לאפשר דין רציפות, אבל אני נאלץ להיפרד מכם. זו הישיבה הסדירה האחרונה. יש לנו עוד ישיבה מתוכננת אחת - תיכף אסביר - בט"ו בשבט, יום הולדתה של הכנסת, שנייחד אותה לחוקה לישראל, והצעת חוקה תוצג ותונח על שולחן הכנסת. העבודה נעשתה על-ידי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת מיכאל איתן. לאחר הישיבה החגיגית הזאת תהיה ארוחה לכל המשתתפים בכנס עם נשיא בית-המשפט העליון ועוד מכובדים רבים אחרים.
אני רוצה, ברשותכם, אף שטרם הסתיימה הישיבה, להודות מקרב לב לכל עובדי הכנסת ואנשי המשמר, לאנשי ערוץ הכנסת, מנהלי ועובדי הוועדות, העוזרים הפרלמנטריים, לעיתונאים, לרופא הכנסת, אחיות המרפאה ועובדי המרפאה, ולכל העושים במלאכת הקודש הזאת - עוד נספיק להודות להם באופן אישי ובאופן פומבי.
אני מאחל לכולכם פגרה יעילה ומועילה, אשר תביא את רובכם לכנסת הבאה. אני מאחל לכולכם להיות בכנסת הבאה, אבל אנחנו כולנו פונים לציבור על מנת שיכריע ויפסוק את דינו ויקבע מי לשבט, מבחינת לשבת, ומי לחסד - מבחינת החסד של הציבור. אני מאוד מודה לכם.
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - בבקשה, אדוני, תחליף אותי.
הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/112).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ו-2005, של חבר הכנסת רומן ברונפמן - בבקשה.
רומן ברונפמן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, לפני שאתה עוזב את הישיבה רציתי לברך אותך על ההחלטה שלא מן המניין להמשיך בחקיקה עד הרגע האחרון. אני חושב שזו החלטה נכונה מאוד. היא אפשרה להרבה מאוד חוקים להגיע לחופי מבטחים - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני נקטתי עמדה אחת - רק שלא נכביד באופן מעשי על תקציב המדינה, אלא נאפשר לממשלה הבאה להתמודד עם החוקים לאחר שהם עברו בקריאה ראשונה.
רומן ברונפמן (מרצ-יחד):
אני חושב שלא רק צדקת, אלא קבעת רף מסוים, שאני מקווה שהממשיכים בתפקידך ילמדו ממנו רבות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם יש חוקים שעברו ברוב של 76 חברי הכנסת, כמו חוקים בעלי משקל תקציבי גבוה, ודאי הכנסת הבאה תתחשב בכך. תודה רבה.
רומן ברונפמן (מרצ-יחד):
אני מברך אותך על זה.
אדוני היושב-ראש, 38 חברי כנסת חתמו על הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, וזה מדבר בעד עצמו.
ההצעה, בסופו של דבר, עושה שני מהלכים חשובים. האחד - היא מנתקת את ניהול המועצה מהשפעה פוליטית מיידית. תוקם ועדה שבראשה ישב שופט בדימוס. הוועדה תציג לשני השרים הרלוונטיים, שר האוצר ושר התמ"ת, רשימה של 18 מועמדים, שמתוכם יבחרו השרים בסך הכול 11 איש, שיאושרו על-ידי ועדת-רביבי. כך יהיה מינוי דירקטוריון המועצה מנותק מהשפעה פוליטית ישירה.
הבשורה הנוספת, ולא פחות חשובה - בהסכמת האוצר, נקבעה בחוק רשימה שנתית של תקציב המועצה. נקבעו חמש שנים תקציביות עתידיות למועצה: בשנה הראשונה, שנת 2006, נעמוד על תקציב של 5 מיליוני שקלים; בשנים 2007-2008-2009 - 5 מיליונים, וב-2009-2010 - 6 מיליוני שקלים, בשאיפה להגיע בתקציב המועצה לפי חישוב של שקל פר תושב המדינה. משמעות הדבר, שהמועצה תוכל לכלכל את צעדיה בלא לחצים תקציביים.
ברור שהמועצה מייצגת אינטרסים צרכניים של כל החברה הישראלית ופועלת בשיתוף פעולה עם הארגונים הצרכניים האחרים, כמו הרשות להגנת הצרכן בהסתדרות, מכון התקנים ועמותות נוספות. אני חושב ש יש עניין צרכני בעל עדיפות גבוהה מאוד בקידום המועצה הישראלית לצרכנות.
אני רוצה בהזדמנות זו להודות גם לאנשי משרד התמ"ת, בפרט למנכ"ל המשרד רענן דינור, וגם לאנשי האוצר, שבסופו של דבר הבינו את חשיבות המהלך, הסכימו לוותר על השפעה פוליטית, וזאת דוגמה טובה לעתיד לבוא. אני רוצה להודות גם לצוות ועדת הכלכלה, שפעל לקידום נושא המועצה ועשה הרבה מאוד כדי שההצעה תבוא היום להצבעה. אני מקווה שבכנסת הבאה נמשיך את החקיקה כדי להשלימה, ונביא באמת לעצמאות מהותית, תקציבית ופורמלית של המועצה מאלמנטים ממשלתיים פוליטיים. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת רומן ברונפמן. חברי הכנסת, הצעת החוק היא לקריאה ראשונה, ואני מבין שאין חברי כנסת שרוצים להתדיין או לדבר בעניין הזה. לכן נוכל לעבור להצבעה.
הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ו-2005, קריאה ראשונה - מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 92
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ו-2005, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של תשעה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת החוק המועצה הישראלית לצרכנות אושרה בקריאה ראשונה. היא תועבר לוועדת הכלכלה להמשך הכנתה. תודה רבה.
הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/113).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך תציג בפנינו את הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ו-2005, גם היא לקריאה ראשונה. בבקשה, גברתי.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לכבוד הוא לי להציג הצעת חוק שעוסקת בנושא מאוד מאוד חשוב, חשוב ברפואה שלנו, בבריאות שלנו, חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם. כשהגעתי לכאן והייתי יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ועסקנו רבות במחקר רפואי, גיליתי לתדהמתי שאין חוק שמסדיר את הנושא של ניסויים רפואיים בבני-אדם. יש חוק – וכאן בטח חברינו מש"ס ישמחו לשמוע – על ניסויים בבעלי-חיים. את התיקון הזה באתי לתקן.
יעקב מרגי (ש"ס):
יש תקנות.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
בדיוק, יש תקנות, והתקנות תוקנו מזמן, ותקנות הן כמובן בעמדה נחותה לעומת חוק, והן יכולות להיות נתונות לשינויים על-ידי שרים. לכן, החלטנו לעשות סדר, ואני שמחה להגיש את הצעת החוק.
אגדיר את מטרת החוק: "לקבוע את העקרונות שעל-פיהם יש לערוך ניסויים רפואיים בבני-אדם ולהגדיר את חובותיהם וזכויותיהם של כל המעורבים בניסויים אלה, תוך הבטחת שמירה מרבית על כבוד האדם וחירותו, על פרטיותו ועל בריאותו, ובהתחשב בחופש המחקר המדעי ולצורך קידום הרפואה".
אני חושבת שמטרת החוק, כפי שהיא מנוסחת בחוק, אומרת הכול - גם לשמור על כבוד החולה, גם לקדם את הרפואה, וכולנו נצא נשכרים. תודה רבה.
אשמח אם תתמכו בחוק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך. חברי הכנסת, ההצעה היא לקריאה ראשונה, אני מבין שגם בהצעה הזאת אין דוברים.
אנחנו יכולים לעבור ישר להצבעה על הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ו-2005, קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 93
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני אדם, התשס"ו-2005, לוועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של עשרה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה והיא תועבר לוועדת המדע להמשך הכנתה לקראת החלת דין רציפות בכנסת הבאה, אם הוועדה הזאת תהיה קיימת בכנסת הבאה. אם היא לא תהיה קיימת, ועדת הכנסת תקבע.
הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/114).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני עובר לנושא מס' 50 על סדר-יומנו: הצעת חוק סילוק ומיחזור צמיגים, התשס"ו-2005, גם היא לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת מיכאל נודלמן. בבקשה, אדוני.
מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד לי להציג את הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים. בכל שנה מביאים למזבלות, לוואדיות, לכל מיני מקומות, 65,000 טונות צמיגים משומשים. זאת סכנה לבריאות, זאת סכנה לסביבה וזאת סכנה של שרפות בלתי מבוקרות.
מטרת החוק היא להסדיר סילוק ומיחזור של צמיגים משומשים באופן שיבטיח הגנה על הסביבה, תוך צמצום הטמנה של צמיגים באתרי פסולת. יעדי הסילוק והמיחזור - יצרני ויבואני רכב וצמיגים יפעלו לסילוק ולמיחזור של צמיגים משומשים בשיעורים שיוגדרו מסך כל הצמיגים שהגיעו לארץ במהלך השנים.
מכניסת החוק לתוקף לא יטמין אדם צמיגים שלמים, חתוכים או גרוסים באתר לסילוק פסולת. החוק דורש מינוי ממונה לעניין החוק במשרד לאיכות הסביבה. החוק דורש דיווחים מהיצרן ומהיבואן. החוק מביא דרישות לאחסנה, שלא קיימות עתה. החוק מסדיר מקרים - בין קנס אזרחי לשמירת אחריות פלילית. החוק הזה חל גם על המדינה.
אני מבקש להצביע בעד החוק הזה, כי הוא מביא לנו חומר גלם וגם כלכלה מתפתחת ומקומות עבודה נוספים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נודלמן. גם כאן אין דוברים.
נעבור ישר להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 94
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק לסילוק ולמיחזור צמיגים, התשס"ו-2005, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
לאיזו ועדה להעביר את ההצעה, חבר הכנסת נודלמן?
מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ועדת הפנים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של חמישה תומכים, אפס מתנגדים ונמנע אחד, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה. ההצעה תועבר לוועדת הפנים להמשך הכנתה להחלת דין רציפות בכנסת הבאה, אם יהיה צורך בכך.
חמישים-ושמונה שנה להחלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947
["דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 26741.]
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, הנושא הבא הוא נושא מס' 51 על סדר-יומנו: 58 שנים להחלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947 – דיון בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אילן שלגי. יפתח את הדיון חבר הכנסת אילן שלגי. בבקשה, אדוני.
אילן שלגי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי הכנסת, טוב וראוי שהכנסת תציין מדי שנה את יום כ"ט בנובמבר, ושדיון כמו זה שמתקיים כאן היום לא ייוולד ביוזמתו של חבר כנסת אלא יהיה ממוסד בתקנון ובנוהלי הכנסת, ואם לא – אולי יהיה צורך גם לחשוב על חקיקה.
הצעת החלוקה, שהתקבלה בעצרת האומות המאוחדות ביום 29 בנובמבר 1947, אישרה הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. היה זה 30 שנה אחרי הצהרת בלפור, מ-2 בנובמבר 1917. גם להצהרת בלפור נוהגים אצלנו לשייך איזה תאריך עם נופך עברי, אומרים אצלנו - ב' בנובמבר. יש בתל-אביב כיכר בשם ב' בנובמבר, שידועה גם ככיכר מוגרבי. יש גם רחוב כ"ט בנובמבר בתל-אביב ובערים אחרות.
אם בהצהרת בלפור הביעה בריטניה תמיכה בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, הרי החלטת האו"ם מס' 181 היא זו שאישרה את הקמת המדינה היהודית בארץ-ישראל, והיא התייחסה גם להקמתה של מדינה ערבית בצדה של זו היהודית, אלא שהפלסטינים ידעו, כמו לפני כן וכמו לאחר מכן, לסרב לכל פשרה. מאז הצעת החלוקה של 1937, בעקבות ועדת-פיל, ועד הצעת הנשיא קלינטון בשנת 2000, הם מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות.
ראוי גם שנזכיר כי בנימין זאב הרצל, כאשר כתב ביומנו, ימים אחדים לאחר הקונגרס הציוני בבזל, ב-1897, בעת שנסע ברכבת בחזרה מן הקונגרס לווינה, את המלים המוכרות כל כך: "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים", הוא רשם מייד בהמשך את המלים הבאות: "לו אמרתי זאת בקול, היו הכול צוחקים עלי. אולי בעוד חמש שנים, ודאי בעוד 50 שנה, יכירו בכך הכול". נבואה זו של חוזה המדינה, 50 שנה לאחר מכן אומנם התגשמה בדיוק מפליא.
המפה שצורפה להחלטת האו"ם נתנה לנו כ-57% מארץ-ישראל המערבית, ובסוף מלחמת השחרור הגענו לקווי שביתת הנשק ומדינת ישראל החזיקה בכ-78% מהשטח. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון, אמר כאן בכנסת ביום 4 באפריל 1949, כאשר הציג את הסכם שביתת הנשק עם ממלכת ירדן: "מדינה יהודית במציאות הקיימת, אפילו רק במערבה של ארץ-ישראל - - - היא בלתי אפשרית, כי מספר הערבים במערב ארץ-ישראל הוא יותר ממספר היהודים" - אני קורא בקיצורים המתחייבים - "אנחנו רוצים מדינה יהודית, אפילו אם לא בכל הארץ".
ובכן, כשעמדה שאלת שלמות הארץ בלי מדינה יהודית או מדינה יהודית בלי שלמות הארץ, בחרנו במדינה יהודית בלי שלמות הארץ. הגישה הפרגמטית של בן-גוריון היתה, שעלינו לקבוע את הגבולות על-פי שיקולי הביטחון והדמוגרפיה, ואלה השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עינינו גם היום. על מדינת ישראל ליטול את גורלה בידיה, וכל עוד אין פרטנר לשלום להמשיך בצעדים חד-צדדיים כדי לקבוע את גבולותינו. עלינו להחיש את הקמת גדר הביטחון, להמשיך במאבק הנחוש בטרור. יש לכלול את גושי ההתנחלויות בתוך הגדר ולצאת מייד מכל המאחזים הבלתי-חוקיים, ובהמשך גם מההתנחלויות המבודדות. נישאר בבקעת-הירדן, וצה"ל יישאר בנקודות אסטרטגיות ביהודה ובשומרון. את נושא ירושלים והעברת שטחים חלופיים למדינה הפלסטינית נשאיר ליום שבו יהיו הפלסטינים מסוגלים להשליט חוק וסדר בביתם ולהתיישב לשולחן המשא-ומתן.
כולנו מכירים את ההקלטה הידועה מליל כ"ט בנובמבר ואת התמונות של יהודי ארץ-ישראל היושבים ליד מקלטי הרדיו ועוקבים אחר ההצבעה בנשימה עצורה.
ההחלטה ההיסטורית התקבלה בזכות תמיכתן של 33 מדינות, וראוי שנחזור ונביע גם מכאן את תודתנו להן. אני מבקש למנות את המדינות התומכות: אוסטרליה, בלגיה, בוליביה, ברזיל, בלרוס, קנדה, קוסטה-ריקה, צ'כוסלובקיה, דנמרק, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, צרפת, גוואטמלה, האיטי, איסלנד, ליבריה, לוקסמבורג, הולנד, ניו-זילנד, ניקרגואה, נורבגיה, פנמה, פרגוואי, פרו, פיליפינים, פולין, שבדיה, אוקראינה, דרום-אפריקה, ברית-המועצות, ארצות-הברית, אורוגוואי וונצואלה.
אני מציע לכנסת לקבל החלטה הקוראת למשרד החינוך, לרשויות המקומיות ולצה"ל לציין את יום כ"ט בנובמבר מדי שנה ולראות בו יום מכונן במורשת הציונית. ראוי שגם הכנסת תציין את היום ההיסטורי הזה מדי שנה. אני רוצה להאמין כי ניתן להגיע לכך ללא חקיקה, אולם אם לא יסתייע הדבר אזום בכנסת הבאה חקיקה מתאימה. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת שלגי. האם יש מתדיינים, חברי הכנסת? אני מבין שאין מתדיינים ולכן אנחנו עוברים לנושא הבא.
אילן שלגי (שינוי):
אם אפשר, אני רוצה הצעת החלטה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הצעה לסיכום הדיון שלא היה? לא היה דיון, את הדברים אמרת, אדוני, אני מציע להסתפק בזה.
משולם נהרי (ש"ס):
אנחנו נזכור את זה בכנסת הבאה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אם אדוני עומד על זה, אציע הצעת החלטה משלי, וזה לא יהיה לטובתך. תהיה פה עוד הצעת החלטה. אני מציע לך להסתפק בזה, הרבה יותר טוב. אתה רוצה, תציג, ואני אציג הצעת סיכום נגדית, ואז יהיו לנו שתי הצעות סיכום.
אילן שלגי (שינוי):
נראה איזו הצעה תזכה לרוב.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בסדר. בבקשה. חבר הכנסת שלגי יעלה הצעה לסיכום לדיון שלא היה. בבקשה, חבר הכנסת שלגי.
אילן שלגי (שינוי):
אני מודה לאדוני היושב-ראש.
אני חושב שההצעה יכולה לזכות לקונסנזוס, כי היא איננה נכנסת לעמדות פוליטיות, גם לא לעמדות שביטאתי קודם. היא מדברת על חשיבותו של היום.
הכנסת קוראת למשרד החינוך, לרשויות המקומיות ולצה"ל לציין מדי שנה את יום כ"ט בנובמבר ולראות בו יום מכונן בהיסטוריה ובמורשת הציונית.
הכנסת חוזרת ומביעה הערכה למדינות שתמכו בהחלטת האו"ם מס' 181 מיום 29 בנובמבר 1947 על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת שלגי.
הצעה אחרת לסיכום הדיון בעניין 58 שנים להחלטת האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947, מטעם סיעת רע"ם, הרשימה הערבית המאוחדת. יקריא את ההצעה חבר הכנסת דהאמשה, שבמקרה הוא גם יושב-ראש הישיבה ברגע זה:
הכנסת מקבלת את העיקרון של חלוקת הארץ בין שתי המדינות, ישראל ופלסטין, לפי הסכם שיושג בין שתי המדינות.
הכנסת רואה בהסכמים הבין-לאומיים, לרבות החלטת האו"ם 181, עיקרון אשר ינחה את שתי המדינות בהגיען להסכם הנ"ל.
משולם נהרי (ש"ס):
אני מציע לך שתחלק את זה כמו אברהם אבינו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הכנסת קובעת, שרק פשרה והסכם בין נציגי שתי המדינות, אשר יתקבלו על דעתן, כך שמדינת ישראל בגבולות 1949, מדינת פלסטין בגבולות של 4 ביוני 1967 - -
משולם נהרי (ש"ס):
אם זה לא יעבור, האופציה השנייה היא חלוקת הארץ לפי תקופת אברהם אבינו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
- - לרבות ירושלים בירה לשתי המדינות, כל אחת בחלקה. כלומר, העיר שנכבשה ב-1967 תהיה בירת המדינה הפלסטינית וירושלים המערבית תהיה בירת מדינת ישראל. הכול כפי שיוסכם בין שתי המדינות.
חברי הכנסת, קודם נצביע על ההצעה של סיעת רע"ם, ולאחר מכן נצביע על הצעתו של חבר הכנסת שלגי.
מי בעד הצעת הסיכום של סיעת רע"ם? מי נגד? מי נמנע?
יעקב מרגי (ש"ס):
נגד.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מה יש פה להתנגד? הרי זאת ההחלטה של 1947.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
היושב-ראש מנצל את - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אורי אריאל, חלוקת הארץ.
משולם נהרי (ש"ס):
מכיוון שלא הזכרת את אברהם אבינו, אני מתנגד.
הצבעה מס' 95
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה – 1
נגד – 7
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה לא נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של שבעה מתנגדים ותומך אחד, הצעת רע"ם לא התקבלה.
אנחנו נצביע עכשיו על הצעת חבר הכנסת שלגי מסיעת שינוי. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 96
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אילן שלגי – 4
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אילן שלגי נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של ארבעה תומכים ומתנגד אחד, הצעת סיעת שינוי נתקבלה.
שאילתות ותשובות
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: שאילתות ותשובות. תעלה ותבוא שרת המשפטים ותענה על השאילתות כשרה הממונה על רשות השידור. גם שרים אחרים יענו על שאילתות, הכול לפי סדר-היום. בבקשה, גברתי שרת המשפטים.
1559. גביית אגרה עבור שידורים שאינם נקלטים
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שאלה את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
נטען, כי רשות השידור דורשת דמי אגרה גם מאזרחים שהוכח באופן מקצועי שאינם יכולים לקלוט את שידורי הערוץ הממלכתי בשל מכשול טופוגרפי.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע נגבית אגרת טלוויזיה מלאה מאזרחים אלו?
3. מה יעשה משרדך כדי שאזרחים אלו לא יידרשו לשלם מאות שקלים בשנה בעבור שירות שאין באפשרותם לקבל?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הדבר נכון. על פי סעיף 29 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, תשלום אגרת טלוויזיה מוטל על מחזיק במקלט טלוויזיה בגין עצם ההחזקה במקלט.
2. על-פי ההלכות שכבר נפסקו בבתי-המשפט, המבחן המרכזי לעניין חיובו של אדם באגרה הוא, אם אדם זה אכן מחזיק במקלט טלוויזיה, תוך הדגשה שאין זה משנה אם בפועל נהנה המחזיק במקלט מהשידורים, אלא די בכך שהמקלט נמצא ברשותו.
3. כאמור, התשלום אינו בעבור שירות אלא בגין החזקת טלוויזיה. עם זאת, רשות השידור תפעל, בהתאם לשיקולים כלכליים, לשיפור יכולת הקליטה בכל חלקי הארץ.
1569. שיטות הגבייה של אגרת רשות השידור
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
פורסם ב"הארץ" ב-31 במאי 2004, כי רשות השידור גובה מיליוני שקלים מאזרחים במצג שווא ואיומים, באמצעות מחסומים בלתי חוקיים בכבישים, וכי האזרחים מאוימים, שלא כחוק, כי אי-תשלום מיידי של הקנס, שיכול להגיע ל-5,000 שקלים, יגרור עיקול המכונית במקום.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – כיצד יפעל משרדך למניעת תופעה חמורה זו?
שרת המשפטים ציפי לבני:
1-2. רשות השידור הציבה בעבר מחסומים בדרכים וכן הצטרפה למחסומים שהציבה משטרת ישראל, לאכיפת הגבייה. ממרס 2004 הופסקה פעילות זו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. שאלה נוספת?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא.
1589. שיטות הגבייה של אגרת רשות השידור
חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
פורסם ב"הארץ" ב-31 במאי 2004, כי רשות השידור גובה אגרת טלוויזיה בדרכים בלתי חוקיות.
רצוני לשאול:
1. האם יש חוות דעת משפטית בנושא?
2. האם תופסק תופעה זו לאלתר?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. יש חוות דעת משפטית בנושא. הפעילות הופסקה ממרס 2004 על-פי חוות הדעת המשפטית.
1603. שיטות הגבייה של אגרת רשות השידור
חבר הכנסת אבשלום וילן שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
לאחרונה פורסם כי רשות השידור מציבה מחסומים לצורך גביית אגרה במזרח-ירושלים ומחזיקה תעודות זהות ורשיונות נהיגה שהוחרמו מאזרחים ערבים תושבי מזרח-ירושלים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם נבדקה חוקיות המהלך?
3. מדוע ננקטת ענישה זו רק נגד מגזר מסוים?
4. כיצד יטופל הנושא?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אגף הגבייה של רשות השידור אכן הפעיל מחסומים בדרכים לאכיפת הגבייה.
2. באפריל 2004 ניתנה חוות דעת משפטית של הלשכה המשפטית ברשות השידור, ולפיה אסור לרשות השידור להעסיק שוטרים בשכר על מנת לעכב נהגים בדרכים באמצעות הצבת מחסומים. בעקבות חוות דעת זו, הופסקה הפעילות באמצעות שוטרים בשכר.
3. בעקבות תלונות שהתקבלו אצל היועץ המשפטי לממשלה ובמחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה, מחודש מאי 2004 הופסקו כליל מבצעי הגבייה במחסומי דרך, בין בדרך של הצבת מחסום ייעודי על-ידי רשות השידור בליווי וסיוע של שוטרים בשכר ובין בדרך של הצטרפות עובדי הרשות למחסומים משטרתיים או צבאיים קיימים. פעילות זו ננקטה לגבי כלל האוכלוסייה ולא רק נגד מגזר מסוים.
4. כאמור, הפעילות הופסקה מחודש מאי 2004. כמו כן, ניתנה הוראה לאגף הגבייה של רשות השידור להקפיד לתאם מראש עם הלשכה המשפטית את פעולותיו.
1687. שיטות הגבייה של אגרת רשות השידור
חבר הכנסת עסאם מח'ול שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
ב-30 במאי 2004 פורסם באתר "וואלה", שפקחי רשות השידור, מלווים בשוטרים בשכר, הקימו מחסומים לא חוקיים וגבו מיליוני שקלים מאזרחים שנעצרו בהם, באיומים בעיקול הרכב.
רצוני לשאול:
1. האם יורה משרדך שאי-תשלום אגרת השידור ייקבע באמצעות מכשיר הבודק את קליטת השידורים בלבד?
2. האם יפוצו הנפגעים משיטה זו?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. על-פי סעיף 29 לחוק רשות השידור, התשכ"ה-1965, תשלום אגרת טלוויזיה מוטל על המחזיק במקלט טלוויזיה בגין עצם ההחזקה במקלט וללא קשר לקליטת השידורים.
על-פי ההלכות שכבר נפסקו בבתי-המשפט, המבחן לעניין חיובו של אדם באגרת טלוויזיה הוא החזקה במקלט טלוויזיה, תוך הדגשה שאין זה משנה אם בפועל נהנה המחזיק במקלט מהשידורים, אלא די בכך שהמקלט נמצא ברשותו.
2. לרשות השידור הגיעו תלונות של אזרחים שנעצרו במחסומים בטענה שנגבתה מהם אגרה שלא כדין. תלונות אלו נבדקו לגופו של עניין, ובמקרים שבהם התברר כי התלונה מוצדקת הוחזר לאזרח סכום האגרה שנגבה שלא כדין בתוספת פיצוי.
2044. תקציבים לשידורים בשפה הערבית
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
הקצאת התקציבים ברשות השידור אינה ברורה לציבור.
רצוני לשאול:
1. האם יש לרשות השידור תקציב המיועד לשידורים בשפה הערבית?
2. אם כן – מה הוא שיעורו וכיצד הוא נקבע?
3. כמה אחוזים הוא מהווה מכלל התקציב לכל השידורים?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. לרשות השידור תקציב המיועד לשידורי רדיו וטלוויזיה בשפה הערבית. התקציב המיועד להוצאות ישירות בגין שידורי רדיו בערבית בשנת 2005 – 22 מיליון ו-347,000 שקלים. התקציב המיועד להוצאות ישירות בגין שידורי הטלוויזיה בערבית בשנת 2005 – 22 מיליון ו-784,000 שקלים.
3. התקציב המיועד להוצאות ישירות של השידורים בשפה הערבית מהווה 16% מכלל התקציב המיועד להוצאות הישירות של השידורים האחרים בשנת 2005.
2219. שידור משחקי האולימפיאדה
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
משחקי האולימפיאדה באתונה שודרו בטלוויזיה הישראלית.
רצוני לשאול:
1. כמה שילמה הטלוויזיה עבור הזיכיון לשידור המשחקים?
2. כמה אנשים נסעו לאתונה לצורך זה?
3. האם הממצאים בדבר שיעורי הצפייה הוכיחו שההוצאה היתה כדאית?
4. מה היה סך כל ההוצאות, לרבות הנלוות, על שידורי המשחקים?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. רשות השידור שילמה בעבור זכויות השידור של האולימפיאדה באתונה מיליון ו-800,081 דולר. סכום זה נקבע על-ידי איגוד השידור האירופי.
2. רשות השידור – רדיו, טלוויזיה בעברית וטלוויזיה בערבית – שלחה למשחקים באתונה משלחת של 30 אנשי צוות.
3. נתוני הצפייה במספרים ממוצעים היו כדלקמן: רצועת שידורי הבוקר – 5%; רצועת שידורי אחר-הצהריים – 8%; רצועת שידורי הערב – 11.2%; רצועת שידורי הלילה – 12%.
4. נוסף על האמור בתשובה על השאלה הראשונה, הוצאות הפקת שידור האולימפיאדה היו 2.6 מיליוני דולר.
2249. משלוח בקשות לתשלום אגרת טלוויזיה
חבר הכנסת יצחק כהן שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
פעמים מספר התבקשו האחראים על גביית אגרת הטלוויזיה שלא לשלוח בקשות לתשלום אגרת הטלוויזיה לאזורים החרדיים. אין שם כמעט מקלטים, ומשלוח הבקשות הוא בזבוז כסף וגם מטרד לתושבים.
רצוני לשאול:
1. כמה עולה לרשות משלוח מכתב אחד בשקלול כל ההוצאות?
2. מדוע לא תימנע רשות השידור מלשלוח בקשות אלה לאזורים חרדיים?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. משלוח מכתב עולה לרשות השידור שקל אחד.
2. נמסר לנו על-ידי מנהל אגף הגבייה, שיש אזרחים מהמגזר החרדי שמחזיקים במקלט טלוויזיה, ולכן חייבים לשלם אגרה על-פי החוק. בכל מקרה, רשות השידור נמנעת מלשלוח אגרות ליישובים שבהם אוכלוסייה חרדית מובהקת, כגון עמנואל ובני-ברק, ולשכונות כגון מאה-שערים ובית-וגן.
2862. הפסקת תוכניות "אקדמיה באלף" ברשות השידור
חבר הכנסת רן כהן שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
לאחרונה, הופסק שידור התוכנית "אקדמיה באלף" ברשת א', ללא הודעה מוקדמת ובאמצע סדרת תוכניות שלמה. באתר הרשות נכתב, כי ההפסקה "נובעת מסיבות שאינן תלויות בנו". זאת, לאחר שכבר לפני כמה חודשים קוצצה הרצאת הערב, והמאזינים נותרו עם הרצאות הבוקר בלבד.
רצוני לשאול:
1. מדוע הורדה התוכנית מלוח השידורים?
2. האם הדבר נובע מהתוכנית לבטל את "קול המוסיקה" ואת רשת א'?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. נמסר לנו על-ידי מנהל "קול ישראל", ששידור התוכנית "אקדמיה באלף" הופסק לפני כעשרה חודשים לאחר שעורך התוכנית, בני הנדל, יצא לגמלאות במפתיע. בכוונת הנהלת "קול ישראל" לחדש את השידור, אך הוא בינתיים מתעכב בגלל בעיות כוח-אדם ותקציב.
2. נמסר לנו על-ידי מנהל "קול ישראל", שאין בתוכנית רשות השידור לבטל את "קול המוסיקה" ואת רשת א'.
2876. תשלום אגרת טלוויזיה בעבור מכשיר ללא טיונר
חבר הכנסת יגאל יאסינוב שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון תשס"ו (16 בנובמבר 2005):
פורסם, כי שופט בית-משפט בירושלים פסק (תק' 4919/04), כי אין להטיל חובת תשלום אגרת טלוויזיה על אזרח שברשותו מכשיר מוניטור בלבד, ללא טיונר המאפשר לברור תחנות.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - כיצד נערך משרדך בעקבות הפסיקה?
3. האם תוחל הפסיקה גם על מכשירי רדיו שאין בהם טיונר?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בית-משפט השלום חזר על פסיקתו של בית-המשפט העליון בע"א 1934/91 – רשות השידור נגד גיורא שור (פ"ד נ(4), 836), ולפיה המבחן הקובע אם מתקן מסוים הוא מקלט טלוויזיה החייב בתשלום האגרה, הוא מבחן פונקציונלי. דהיינו, אם המתקן הוא בעל פוטנציאל לקליטת שידורי טלוויזיה. פסק-הדין הזה לא קבע הלכה חדשה, אלא חזר על פסיקתו של בית-המשפט העליון מינואר 1977.
2. מאחר שרשות השידור נוהגת זה שנים בהתאם לפסיקתו של בית-המשפט העליון, לא היה צורך בהיערכות מיוחדת.
3. אגרה בעד החזקת מכשיר רדיו בוטלה בשנת 1994.
3383. הפעלת חברת "מילגם" על-ידי רשות השידור
חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
נודע לי כי רשות השידור ממשיכה, למרות תלונות רבות, להפעיל חברת גבייה פרטית בשם "מילגם"במגזר הערבי בלבד. נטען, כי אנשי החברה קובעים את גובה האגרה לאחר מיקוח, מתנהגים לעתים באלימות ופעילותה עולה לרשות השידור כסף רב.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - האם הפעלת החברה עונה על תנאי המכרז, ומה היא עלות הפעלתה לרשות השידור?
3. האם מופעלים אמצעי גבייה שונים במגזר היהודי ובמגזר הערבי, ואם כן – מדוע?
שרת המשפטים ציפי לבני:
1. ב-6 בינואר 2005 הוארך החוזה עם חברת "מילגם" בשנה נוספת על בסיס החוזה שנחתם עם החברה בעקבות מכרז. לא ידוע לנו שהחברה קובעת את גובה האגרה לאחר מיקוח, וכי עובדיה מתנהגים באלימות.
2. רשות השידור מגיעה לשיעורי גבייה גבוהים במגזר היהודי בהשוואה להיקף ההיענות במגזר הערבי. בעקבות זאת הוחלט להפעיל קבלן שיסייע לרשות להעמיק את הגבייה במגזר זה. הגבייה מתבצעת על-פי תנאי המכרז ובהנחיית מנהל אגף הגבייה של הרשות. עלויות הגבייה משתנות ופירוט שלהן יועבר לחבר הכנסת השואל.
לשאלה השלישית, האם מופעלים אמצעי גבייה שונים - התשובה היא לא. כל הפעולות מתבצעות על-פי חוק רשות השידור ותקנותיו, פקודת המסים (גבייה) ונוהלי אגף הגבייה. הפעולות זהות במגזר היהודי ובמגזר הערבי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לגברתי שרת המשפטים. שאלה נוספת לחבר הכנסת טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גברתי השרה, חברת "מילגם" פועלת אך ורק במגזר הערבי. היא פועלת ב-90 יישובים בצפון. זה מה שאמרו נציגי רשות השידור בוועדת הכלכלה. לכן אני לא יודע איך גברתי אומרת שהגבייה זהה והשיטה זהה, גם ביישובים היהודיים וגם ביישובים הערביים.
שרת המשפטים ציפי לבני:
לא נאמר שהגובה הוא זהה, נאמר שכל הפעולות מתבצעות על-פי חוק רשות השידור ותקנותיו, פקודת המסים (גבייה) ונוהלי אגף הגבייה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
העניין הוא הגובה, גברתי.
שרת המשפטים ציפי לבני:
פעולות הגבייה הן זהות. יכול להיות, דרך אגב, שני גובים באזורים שונים בארץ בהקשרים אחרים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
רשות השידור גובה בעצמה אצל יהודים, ואצל ערבים היא גובה על-ידי חברת גבייה פרטית, "מילגם". זה מה שנאמר.
שרת המשפטים ציפי לבני:
הקבלן מחויב לפעול לפי אותם נהלים וחוקים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
למה לא רשות השידור היא שתגבה מכל האזרחים, יהודים וערבים?
שרת המשפטים ציפי לבני:
הסתבר שתוצאות הגבייה במגזר הערבי היו מאוד נמוכות יחסית למגזר היהודי. כנראה מוסר התשלומים שם היה ירוד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גברתי שכחה שהיא עברה מהליכוד לקדימה, לכן היא לא צריכה להגן על דברים כאלה. את מגינה על עמדה שהיא עמדה לא שוויונית.
שרת המשפטים ציפי לבני:
חבר הכנסת טיבי, גם כשהייתי בליכוד – אתה מכיר יפה את עמדותי. זה ששיניתי מפלגה, לא שינה את עמדותי. כשיש שני גובים שמחויבים לפעול על-פי אותם כללים, אי-אפשר לטעון לאפליה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני אומר לך שהם נכנסים לבתים, מפחידים אנשים ופוגעים בחיי משפחות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת טיבי, תודה רבה.
3488. הליכי מינוי מנכ"ל לרשות השידור
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
פורסם, כי גורמים פוליטיים פעלו לסכל את מינויו של מועמד מוביל - חרף המלצת ועדת האיתור לתפקיד, אחרי בחינה - לתפקיד מנכ"ל רשות השידור. מועמד זה התנגד להתנתקות, והדבר נעשה לטובת מועמד אחר, נוח ומזוהה יותר.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. מדוע נדחתה המלצת הוועדה?
שרת המשפטים ציפי לבני:
1-2. אין קשר בין עמדותיו הפוליטיות ועמדתו כלפי תוכנית ההתנתקות של מועמד זה או אחר לבין הליכי המינוי של מנכ"ל רשות השידור. יוסף לכך, שוועדת האיתור המליצה בשלב זה על שלושה מועמדים, ועל-פי הדין כל תשעה חברי מליאה זכאים להציע מועמד מטעמם. הבהרתי מלכתחילה, שכל מועמד נוסף כזה יועבר את אותה ועדת איתור, על מנת ליצור גם שוויוניות וגם שקיפות, ולבסוף השר הממונה – אני לא יודעת אם זה יהיה אני או מישהו אחר – יצטרך להחליט ביניהם.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת מרגי.
יעקב מרגי (ש"ס):
אני מודה לשרה על העמדה, ואני חושב שזה חשוב. אני לא יודע אם את הכתובת, אבל אין ספק שבתקופה האחרונה עלה לא אחת הנושא של מעורבות יתר פוליטית של מנכ"ל רשות השידור, עם השר הממונה. אני מקווה שהתופעה הזאת תחלוף מן העולם.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אני מסכימה שבשנים האחרונות ראינו לעתים דברים כאלה, ואכן תופעה זו צריכה לחלוף מן העולם, ויפה שעה אחת קודם.
3489. תשלום פיצויים על-ידי הרדיו
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שרת המשפטים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
פורסם בשבועון "בשבע", כי הרדיו חויב בתשלום 150,000 שקלים בגין שידור ידיעה שעסקה בעורך-דין ללא קבלת תגובתו.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. האם האחראים על השידור ישלמו את הקנס מכיסם, ואם לא – מאיזה תקציב ישולם הקנס?
3. בכמה תביעות דומות הפסידה רשות השידור בארבע השנים האחרונות, ובאילו סכומים?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אכן, בפסק-דין שנתן ביום 28 בספטמבר 2005 בית-משפט השלום בירושלים, חויבה רשות השידור לשלם לעורך-הדין אשר אקסלרד פיצויים בסכום של 150,000 שקלים, בתוספת ריבית והצמדה, בגין שידור ידיעה שעסקה בעורך-הדין ללא קבלת תגובתו. רשות השידור הגישה ערעור על פסק-הדין.
2. הסכום שולם על-ידי רשות השידור מתקציב הוצאות משפטיות.
3. בארבע השנים האחרונות לא הפסידה רשות השידור בתביעה דומה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
עכשיו גברתי תענה על שאילתות שלא בתחום רשות השידור, אלא בענייני משרדה.
3205. סגירת תיק נגד שוטר במח"ש
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שרת המשפטים
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
פורסם, כי נסגר תיק מח"ש בעניין רב-פקד, שנטען שהכה נערות מפגינות ובחור שמחה על גרירתן, בעט בסטודנט שרשם את פרטיו, עצר עיתונאי שצילם את מעשיו והורה לשוטרים להכות מפגינים. עוד פורסם, כי המתלוננות והעדים לא זומנו למח"ש.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - מדוע נסגר התיק?
3. האם ייחקר הנושא מחדש, ואם כן – האם יזומנו המתלוננים והעדים?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. השאילתא שבנדון מתייחסת לכמה אירועים שונים, ולהלן התייחסותנו:
אשר לתלונתה של הנערה שהשתתפה בהפגנה וטענה כי במהלך פיזור ההפגנה נגע בה השוטר, הרי שמדובר בהפגנה אלימה, אשר פוזרה תוך שימוש בכוח. אף לגרסת המתלוננת, היא וחבריה סירבו לפנות כביש שחסמו, ולפיכך ברור כי בנסיבות המקרה השימוש בכוח היה הכרחי ומוצדק. גם אם נכונה טענת המתלוננת כי היתה נגיעה בחזה, הרי שהדבר אירע אגב אחיזה במתלוננת לשם הרחקתה מן המקום, לאחר שלא נשמעה להוראות השוטרים והתנגדה, ואין כל אינדיקציה לכך שמדובר במעשה מכוון, ובוודאי לא בעל גוון מיני. זאת אף לפי תיאור האירוע כפי שנמסר על-ידי המתלוננת. בנסיבות אלה לא נמצא מקום לפתיחה בחקירה. יצוין כי המתלוננת הגישה לאחרונה ערר על החלטה זו, ולפיכך ייבחן הנושא גם על-ידי הגורמים המתאימים בפרקליטות המדינה.
תלונתו של הסטודנט שלטענתו הוכה על-ידי השוטר בבעיטה בפניו נתקבלה במח"ש, נפתחה חקירה וכיום היא בעיצומה. לפיכך לא ניתן למסור פרטים נוספים בשלב זה.
מעצרו של העיתונאי שתיעד את ההפגנה והתבטאויותיו של השוטר – לא נתקבלה לגביהם במח"ש תלונה כלשהי. יצוין כי נושאים אלה, על פניהם, אינם מצויים, ככלל, בתחומי סמכותה של המחלקה לחקירות שוטרים, העוסקת בחקירת עבירות בלבד.
3244. תקיפת דיינים
חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את שרת המשפטים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
בשנים האחרונות היו מקרים של תקיפת דיינים בידי מתדיינים.
רצוני לשאול:
1. כמה מקרים כאלו אירעו בחמש השנים האחרונות?
2. האם הועמדו התוקפים לדין?
3. האם בכל בתי-הדין יש שמירה על דיינים?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בשנים האחרונות הותקפו פיזית שני דיינים. אחד מהם הותקף לא בשל היותו דיין אלא על רקע מאבקים פנימיים בחב"ד.
2. באירוע הראשון הועמד התוקף לדין והמשפט מתנהל בבית-המשפט בחיפה. באירוע השני התיק נסגר ונפתח מחדש לאחר פנייה של מנהל אגף הביטחון בבתי-הדין. ככל הנראה, נגד המעורבים יוגשו כתבי אישום בקרוב.
3. בכל בתי-הדין הרבניים קיימת אבטחה פיזית נגד אירועים לאומניים פליליים וכן שמירת הסדר הציבורי. הדיינים אינם מאובטחים באבטחה צמודה בשעות שלאחר שעות העבודה. קיימים איומים מילוליים בדרגות חומרה שונות, והם מטופלים על-ידי המשטרה על-פי החוק.
3265. החלטת מח"ש בעניין העמדת שוטר לדין
חבר הכנסת יצחק כהן שאל את שרת המשפטים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
בתשובה על שאילתא שהגשתי צוין כי המחלקה לחקירות שוטרים החליטה ששוטר שנטען כי הכה ועלב בני-ישיבה בלשכת הגיוס תל-השומר יועמד לדין משמעתי בגין שימוש בכוח ושימוש ברעה בסמכות. בערר שהגיש המתלונן, הוא תובע להעמיד את השוטר לדין פלילי.
רצוני לשאול:
1. מה החליטה מח"ש בעניין הערר?
2. מדוע נקבע מלכתחילה שהשוטר יועמד לדין משמעתי ולא לדין פלילי?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. מדובר באירוע הפרת סדר שהתרחש בלשכת הגיוס בתל-השומר, שעה שלמקום הגיע קהל רב ונוצרה המולה אשר הפריעה למהלך העבודה התקין במקום. השוטר הגיע לבדו לטפל באירוע רב-משתתפים, ובתוך כך אכן השתמש בכוח נגד המתלונן.
מאחר שמדובר, כאמור, בשימוש בכוח שנעשה במסגרת מילוי תפקידו של השוטר, ויש עמו היבט מקצועי, ובשים לב לכך שהשימוש בכוח, אף שהיה בלתי מוצדק בנסיבות המקרה, לא היה חריג בחומרתו, וכדי שהנושא יטופל במישור הפיקודי-המקצועי לצד מיצוי העניין הציבורי, הוחלט להעמיד את השוטר לדין משמעתי בפני בית-הדין למשמעת של המשטרה.
כמצוין בשאילתא, אכן הוגש ערר על החלטה זו, והמתלונן עותר להעמדת השוטר לדין פלילי דווקא. המחלקה לחקירות שוטרים אינה הגורם המחליט בערר, והנושא הועבר לבחינת פרקליט המדינה, כמקובל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3266, של חבר הכנסת מג'אדלה - אינו נוכח; לפרוטוקול.
3266. עובדים סוציאליים ערבים בבתי-הדין לענייני משפחה
חבר הכנסת גאלב מג'אדלה שאל את שרת המשפטים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
נודע לי שבבתי-הדין לענייני משפחה בארץ מועסק רק עובד סוציאלי ערבי אחד, בעיר רמת-גן.
ברצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן - מדוע אין מעסיקים עובדים סוציאליים ערבים בערים אחרות?
3. כיצד יטופל הנושא?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בתי-המשפט אינם מעסיקים את העובדים הסוציאליים, ולכן יש לפנות למשרד העבודה והרווחה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3267, של חבר הכנסת אליהו ישי - לפרוטוקול.
3267. תקציב מערכת בתי-המשפט ובתי-הדין
חבר הכנסת אליהו ישי שאל את שרת המשפטים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
רצוני לשאול:
1. כמה שופטים וכמה דיינים מכהנים בישראל?
2. כמה בתי-משפט וכמה בתי-דין נבנו או שופצו במדינת ישראל בשש השנים האחרונות ובאילו סכומים?
3. מה היה תקציב מערכת בתי-המשפט בשנת 2004, ומה הוא תקציבה בשנת 2005?
4. מה היה תקציב מערכת בתי-הדין בשנת 2004, ומה הוא תקציבה בשנת 2005?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בישראל מכהנים 557 שופטים ו-95 דיינים.
2. בשש השנים האחרונות נבנו שני מבנים לבתי-משפט ובתי-משפט נוספים הועברו למבנים אחרים בשכירות. באותן שנים לא נבנה אף בית-דין רבני חדש ושופץ מבנה אחד – בית-הדין הרבני בפתח-תקווה.
3. לפי נתוני משרד האוצר היתה ההוצאה בפועל של מערכת בתי-המשפט בשנת 2004 – 991 מיליון ו-447,000 ש"ח. התקציב של מערכת בתי-המשפט בשנת 2005 עמד על 1.023 מיליארד ש"ח.
4. ההוצאה בפועל של מערכת בתי-הדין בשנת 2004 היתה 112 מיליון ו-650,000 ש"ח. תקציב מערכת בתי הדין בשנת 2005 היה 108 מיליון ו-267,000 ש"ח.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3268, של חבר הכנסת יצחק וקנין - לפרוטוקול.
3268. אבטחת שופטים ודיינים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שרת המשפטים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
רצוני לשאול:
1. האם השופטים והדיינים בישראל מאובטחים?
2. אם כן – איזה תקציב מוקצב לצורך זה?
3. אילו צעדים ננקטים כדי לשמור על ביטחונם של שופטים ודיינים?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. השופטים והדיינים אינם מאובטחים באבטחה צמודה אלא כחלק מהאבטחה הכוללת של מערכת בתי-המשפט ובתי-הדין. ממילא, אין תקציב נפרד לאבטחת שופטים ודיינים.
3. השופטים והדיינים מאובטחים בשגרה עם כניסתם לבתי-המשפט ולבתי-הדין במסגרת האבטחה הפיזית הקיימת שם. המאבטחים נזעקים ומטפלים בכל אירוע של הפרת סדר באולמות הדיון ומחוץ להם. המאבטחים ממשמר בתי-המשפט מבצעים גם חלק מהפעולות שבוצעו בשעתן על-ידי השוטרים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3290, של חבר הכנסת משה גפני - לפרוטוקול.
3290. אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות
חבר הכנסת משה גפני שאל את שרת המשפטים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
פורסם כי במחצית הראשונה של שנת 2005 חשפה הרבנות כ-3,000 מקרים של זיופי כשרות.
רצוני לשאול:
1. האם פרקליטות המדינה טיפלה בתיקי חקירה בגין עבירות על חוק איסור הונאה בכשרות?
2. אם כן – בכמה תיקים, ומה העלה הטיפול?
3. אם לא – הכיצד לא טיפלו גורמי אכיפת החוק במקרים כה רבים של זיופי כשרות שנחשפו?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הפרקליטות טיפלה בתיקי חקירה בגין עבירות על חוק איסור הונאה בכשרות.
2. לצערנו, אין באפשרותנו לברר את הנתונים על מספר התיקים ותוצאות הטיפול באמצעות מאגרי המידע הקיימים כיום בפרקליטות.
3. תלונות על זיופי כשרות אשר מוגשות למשטרה נחקרות על-ידה ולאחר החקירה הן מועברות לפרקליטות כדי לקבל החלטה אם להגיש כתב אישום. איננו יודעים בכמה מקרים מאותם 3,000 זיופי כשרות הוגשה תלונה למשטרה, וכאמור, אין בידינו הכלים כדי לבדוק כמה תיקים טופלו וכיצד.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3302, של חבר הכנסת נסים זאב, בעניין העמדה לדין של חשודים בזיוף הכשרים – תעודות כשרות.
3302. העמדה לדין של חשודים בזיוף תעודות כשרות
חבר הכנסת נסים זאב שאל את שרת המשפטים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
בתשובת סגן השר לביטחון פנים לחבר הכנסת נסים דהן בעניין בעלי מפעל שזייפו תעודת כשרות, נאמר כי נעצרו חשודים והתיק הועבר לפרקליטות בהמלצה להעמידם לדין.
רצוני לשאול:
1. מה החליטה הפרקליטות בתיק זה?
2. כמה כתבי אישום הוגשו בשנים 2004 ו-2005 בגין זיוף תעודות כשרות?
שרת המשפטים ציפי לבני:
1. שני תיקי משטרה שעניינם הונאה בכשרות הועברו במהלך שנת 2004 לפרקליטות מחוז מרכז. לאחר בחינת החומר הראייתי הקיים, הוחזר אחד התיקים להשלמת חקירה במשטרה, וכשזו נסתיימה נתקבלה המלצה ראשונית להגשת כתב אישום בתיק. אשר לתיק השני, לאחר עיון בחומר הראיות הוכנה טיוטת כתב אישום. תיק שלישי שעניינו הונאה בכשרות, העוסק בנסיבות דומות, הועבר לטיפול פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי). לאור זאת, ולאחר דיון בנושא, הוחלט לאחד את הטיפול בשלושת התיקים בפרקליטות מחוז מרכז. הטיפול בתיקים עתיד להסתיים בקרוב, אולם יצוין כי החשוד עומד על זכותו לקיים שימוע בעניינו טרם הגשת כתב אישום.
2. אין באפשרותנו, לצערנו, לברר באמצעות מאגרי המידע הקיימים כיום בפרקליטות את הנתונים על מספר התיקים שעניינם הונאה בכשרות ותוצאות הטיפול בהם.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. שאילתא מס' 3303, של חבר הכנסת אמנון כהן - לפרוטוקול.
3303. חקירת שוטרים במחלקה לחקירות שוטרים
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שרת המשפטים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
רצוני לשאול:
1. כמה תלונות נגד שוטרים הוגשו למחלקה לחקירות שוטרים בכל אחת מהשנים 2000-2005?
2. מה היא חלוקת התלונות לפי נושאים?
3. כמה מהתלונות נחקרו?
4. מה היו ההחלטות במח"ש לגבי החקירות?
5. כמה שוטרים הועמדו לדין פלילי, כמה פוטרו מהמשטרה וכמה הועמדו לדין משמעתי?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. חבר הכנסת כהן מבקש נתונים סטטיסטיים על אודות פעילות המחלקה לחקירות שוטרים. בשל מגבלות שמקורן, בין היתר, במערכת המחשוב של המחלקה, אין בידינו כל הנתונים המבוקשים.
כאמירה עקרונית נאמר כי, מח"ש נתפסת בקרב הציבור ככתובת כללית לפניות, ומדי שנה מתקבלות פניות רבות בנושאים אשר אינם מצויים כלל בתחום סמכותה של המחלקה ועל כן הן אינן נחקרות. מדובר, להערכת המחלקה, בכ-2,000 פניות בשנה.
3. לגבי אופן סיום הטיפול בתיקים שנחקרו והטיפול בהם הסתיים, נעביר לחבר הכנסת כהן את הפירוט המלא של אופן סיום הטיפול בשנים 2002-2004. שנת העבודה 2005 טרם הסתיימה ועל כן טרם סוכמו נתוני הפעילות לגביה.
4-5. אשר לשאלה בדבר פיטורי שוטרים, יצוין כי מדובר בעניין המצוי בסמכותם של גורמי משאבי אנוש במשטרת ישראל ואינו מצוי בסמכות מח"ש ולכן לא נוכל להשיב על השאלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3361, של חבר הכנסת אפי איתם - לפרוטוקול.
3361. התנהגות המשטרה במהלך אירועי המחאה נגד ההתנתקות
חבר הכנסת אפי איתם שאל את שרת המשפטים
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
בנושא התנהגות המשטרה במהלך אירועי המחאה בדרום הארץ נגד ההתנתקות – רצוני לשאול:
1. האם משרדך נתן היתר לעצירת האוטובוסים על-ידי משטרת ישראל על סמך חשד לכוונות עתידיות בלבד?
2. האם משרדך נתן היתר להטלת מצור על מושב כפר-מימון?
3. האם יוציא משרדך הנחיות למשטרת ישראל בדבר האיזון בהגבלות שהטלתן בסמכות המשטרה?
4. האם יש מדיניות של טיפול מיוחד במפגיני הימין?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. ניתנה על-ידינו חוות דעת משפטית בנדון, והיועץ המשפטי לממשלה אף הביע דעתו בעניין בפומבי. זאת ועוד, עמדת המשרד הוצגה במפורט בפני בית-המשפט הגבוה לצדק במסגרת עתירה בנושא - בג"ץ 6951/05, ואן לואן נ' משטרת ישראל.
2. לא. המשטרה והצבא פעלו על-פי סמכותם ולא נדרשו לאישור היועץ המשפטי לממשלה.
3. הנחיה בעניין הוצאה ביום 16 במאי 2005.
4. הטיפול במפגיני הימין, כמו בכל מפגין באשר הוא, נקבע על-פי הוראות הדין ובהתאם להנחיות מדיניות מטעם התביעה המביאות בחשבון גם את נסיבות הזמן והמקום.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3591, של חבר הכנסת דני יתום - לפרוטוקול.
3591. המלצות דוח-ששון
חבר הכנסת דני יתום שאל את שרת המשפטים
ביום ו' בכסלו התשס"ו (7 בדצמבר 2005):
לאחרונה פורסם בתקשורת, כי היועץ המשפטי לאזור הגדה המערבית במשרדך גנז ארבע מהמלצות דוח-ששון שנועדו למנוע הקמת מאחזים חדשים ולהטיל עונשים מרתיעים על מתנחלים שיפירו את החוק.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – מדוע הוחלט על גניזת ההמלצות?
תשובת שרת המשפטים ציפי לבני:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. המידע אינו נכון. הידיעה שפורסמה בעיתון "הארץ" תיארה באופן חלקי בלבד, ואפילו מטעה, את הפעולות שננקטו במשרד המשפטים בעקבות הדוח. משרד המשפטים פועל במרץ ליצירת כלי אכיפה רלוונטיים ואפקטיביים שיביאו למניעת המשך המצב שתואר בדוח-ששון.
בדוח-ששון הומלצו שמונה המלצות לתיקוני חקיקה. המלצות אלו נבחנו אחת לאחת באופן מעמיק על-ידי צוות של משפטנים ממשרד המשפטים ומהפרקליטות הצבאית. הוחלט לקדם ארבע משמונה ההמלצות לאחר שהתברר כי לארבע ההמלצות האחרות יש מענה משפטי מספק בתחיקת הביטחון הקיימת ודוח-ששון לא נתן דעתו עליה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה, גברתי שרת המשפטים. יעלה ויבוא סגן השר לביטחון הפנים וישיב על שאילתות למשרד לביטחון הפנים. חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה. שאילתא מס' 2959, של חבר הכנסת זבולון אורלב - לפרוטוקול.
2959. מעצר אזרח ללא יידוע משפחתו
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט"ז באייר התשס"ה (25 במאי 2005):
נטען כי בליל הסדר, 23 באפריל 2005, נעצר אזרח ללא יידוע משפחתו, לאחר שירק ליד כמרים שנשאו צלב, ל-28 שעות בתחנת המשטרה בקישלה, בשער יפו בירושלים.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן – האם מעשהו של האזרח נחשב חמור דיו כדי להצדיק מעצרו בליל הסדר, ואם כן – מדוע?
3. מדוע לא דווח למשפחה ולתחנת מוריה על המעצר?
4. מה ייעשה בנדון?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. בתאריך 23 באפריל 2005, בשעה 17:15, נעצר מר יאיר קורמן לאחר שירק פעמים מספר לעבר תהלוכה של כמרים ארמנים בסמוך לשער יפו. החשוד סירב לעיכובו בידי השוטרים ולכן נעצר. הוא נחשד בעבירה של הפרעה לפולחן דתי על-פי סעיף 171 לחוק העונשין, שהינה עבירה מסוג עוון, ולכן עבירה בת מעצר על-פי החוק. הוגשה תלונה על-ידי אחד הכמרים בגין היריקות. החשוד הובא למרחב דוד לחקירה והודה בעבירה שיוחסה לו.
לא למותר יהיה לציין את הפוטנציאל הרגיש של פעולה זו של החשוד בעת תהלוכה דתית נוצרית באזור העיר העתיקה בירושלים.
לטענת החוקר שחקר את החשוד, הוא הציע לשחררו בתנאים מגבילים אך החשוד סירב לכך, ומכאן נבעה עילת המשך מעצרו לאחר חקירתו בתחנה עד להבאתו בפני שופט במוצאי החג.
משנשאל החשוד בתחנה למי ברצונו להודיע על מעצרו, כמתחייב על-פי החוק והנהלים, הוא השיב כי משפחתו לא תענה על הודעה טלפונית בשל היותה שומרת שבת. אחר כך ביקש החשוד כי תישלח ניידת משטרה לבית משפחת הרצברג-ימפלסקי קורמן, ברח' כתב סופר 20 בירושלים, לשם מסירת הודעה על מעצרו. בעקבות זאת נשלחה ניידת ממרחב מוריה לכתובת זו, אולם בשל טעות נרשם שם משפחה שגוי, הרצפיג, ועל כן לא עלה בידי השוטרים שהגיעו למקום לאתר את בני משפחתו ולהודיע על מעצרו.
במוצאי החג התקיים דיון בפני שופט, ובו הגיעו החשוד ובא-כוחו להסכמה עם המשטרה על תנאי השחרור בערובה, שכללו גם הרחקה ל-30 יום מתחומי העיר העתיקה בירושלים, ובעקבות זאת שוחרר החשוד.
4. בעקבות תלונות שהופנו אל משטרת מחוז ירושלים בנושא המועלה בשאילתא, נחקרה התלונה על-ידי קצין תלונות הציבור של משטרת מחוז ירושלים. החומר נבחן גם על-ידי משפטנית מיחידת מבקר הפנים שבמשרד לביטחון הפנים. ממצאי החקירה העלו כי נפלו פגמים בטיפול השוטרים באירוע זה לאחר מעצרו הראשוני של החשוד. לאור זאת, הוחלט כי יינקטו צעדים משמעתיים נגד הקצינים והשוטרים המעורבים.
קצין תלונות הציבור של משטרת מחוז ירושלים שלח אל מר יאיר קורמן מכתב על ממצאי טיפולו בנושא, וכלולה בו גם התנצלות על עוגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 2960, של חבר הכנסת נסים זאב, בעניין התנהגות שוטרים בעת דיון בבית-המשפט - בבקשה.
2960. התנהגות שוטרים בעת דיון בבית-המשפט
חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט"ז באייר התשס"ה (25 במאי 2005):
באתר "רוטר" פורסמו צילומים בעת דיון בעניין של עצור מינהלי, שבהם נראים שוטרים ללא תגים ושוטרים המסובבים ידה של נערה.
רצוני לשאול:
1. מדוע היו השוטרים ללא תגים?
2. האם נקטה הנערה אלימות או הפירה חוק? מדוע סובבו השוטרים את ידה?
3. מדוע לא טופלה הנערה על-ידי שוטרות?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, 1. מהתמונות שצורפו לשאילתא עולה ששני שוטרים לא ענדו תגי זיהוי. אחד השוטרים משמש כפקחן נוער. פקחני נוער אינם לובשים מדים מסיבות מקצועיות. אשר לשוטר השני, תג הזיהוי שלו היה פגום, והוזמן לו תג חדש אשר הגיע זמן קצר לאחר האירוע המוזכר בשאילתא.
2. הנושא הועבר לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים.
3. באירוע הזה השתוללו נערות רבות, והשוטרות שהיו באירוע טיפלו בהן. כוח השיטור הנשי לא הספיק כדי טיפול בכל האירוע. אין חובה חוקית לטיפול של שוטרות בנשים, למעט חיפוש. למרות האמור, משטרת ישראל משתדלת להציב שוטרות באירועים כאלה ככל שניתן, בכפוף לאילוצי כוח-האדם שעומד לרשותה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כבוד סגן השר, זה לא נכון שאין חובה. יש כללים והכללים ברורים. כשמטפלים בנערות ובחשודות, מטפלות בהן שוטרות. יש כל מיני תירוצים למה אי-אפשר לזהות את אותו שוטר. מלכתחילה אנחנו יודעים ששוטרים הולכים מתוך מודעות, אולי אפילו מתוך פקודה, שלא יזהו אותם, והמשטרה נותנת לזה גיבוי. זה מין מצב שבמקרים מסוימים המשטרה דואגת שלא יהיה תג זיהוי לאותו שוטר.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני מצטער, אבל הדברים פשוט לא נכונים. המשטרה מקפידה בנושא הזה. לפעמים יש חריגות, ומטפלים בזה. יש הוראה חד-משמעית בנושא: שוטרים חייבים לענוד תגי זיהוי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן השר לביטחון פנים. שאילתא מס' 2998, של חבר הכנסת אבשלום וילן - לפרוטוקול.
2998. השתתפות המשטרה בגביית חובות של ההוצאה לפועל
חבר הכנסת אבשלום וילן שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ג באייר התשס"ה (1 ביוני 2005):
ב"מעריב" מ-30 באפריל 2005 צוטט השר לביטחון פנים כאומר שהמשטרה אינה עוסקת במתן שירות לציבור כיוון שהיא מתמקדת בגבייה של חובות בהוצאה לפועל. הסיבה, לטענתו, היא קבלת חלק מסכומי הגבייה לצורך פעילות המשטרה.
רצוני לשאול:
1. האם המשטרה מקבלת חלק כלשהו מסכומי גביית החובות?
2. אם כן - מה היא עמדת משרדך בנושא?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. ראשית יש לדייק ולציין שהציטוט המובא בשאילתא, שאליה צורפה הכתבה עם הציטוט, נאמר על-ידי סגן השר לביטחון הפנים ולא על-ידי השר לביטחון הפנים.
לגופו של עניין, חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, הטיל על משטרת ישראל את החובה לבצע צווי הבאה וצווי מאסר לפי חוק זה, על-ידי יחידה מיוחדת - ראה סעיף 74יט בחוק. בחוק ההוצאה לפועל נקבע, כי מימון עלות העסקת השוטרים שיבצעו את המשימות שהוטלו עליהם בחוק זה, יהיה על-ידי קרן מיוחדת, שאליה יועברו כספי האגרה המיוחדת אשר משלם כל זוכה בעת הגשת בקשה לצו הבאה או לצו מאסר.
אין מדובר ברווח כספי למשטרת ישראל, אלא אך ורק במימון ישיר של עלות שכר והוצאות נלוות של השוטרים המבצעים את המשימות הנ"ל, כפי שנקבע בחוק. כל שינוי בהסדרים הנ"ל מחייב שינוי החוק האמור.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא 3007 של חבר הכנסת צבי הנדל - לפרוטוקול.
3007. מעצר אזרח ללא יידוע משפחתו
חבר הכנסת צבי הנדל שאל את השר לביטחון פנים
ביום א' בסיוון התשס"ה (8 ביוני 2005):
במכתב שהגיע ללשכתי נטען, כי שוטרים עצרו יהודי שומר מצוות בליל-הסדר ונהגו כלפיו בצורה רשלנית ובלתי אנושית, וכי בני משפחתו שהודיעו על היעדרותו וחששו שנחטף, לא עודכנו על דבר מעצרו.
רצוני לשאול:
1. האם נבדק האירוע, ואם כן – מה הן תוצאות הבדיקה?
2. האם יופקו לקחים?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בעקבות תלונות שהופנו אל משטרת מחוז ירושלים בנושא המועלה בשאילתא, נחקרה התלונה על-ידי קצין תלונות הציבור של משטרת מחוז ירושלים. החומר נבחן גם על-ידי משפטנית מיחידת מבקר הפנים שבמשרד לביטחון הפנים.
בתאריך 23 באפריל 2005, בשעה 17:15, נעצר מר יאיר קורמן לאחר שירק פעמים מספר לעבר תהלוכה של כמרים ארמנים בסמוך לשער יפו. החשוד סירב לעיכובו בידי השוטרים ולכן נעצר. הוא נחשד בעבירה של הפרעה לפולחן דתי על-פי סעיף 171 לחוק העונשין, שהינה עבירה מסוג עוון, ולכן עבירה בת-מעצר על-פי החוק. הוגשה תלונה על-ידי אחד הכמרים בגין היריקות. החשוד הובא למרחב דוד לחקירה, והוא הודה בעבירה שיוחסה לו.
לא למותר יהיה לציין את הפוטנציאל הרגיש בפעולה זו של החשוד בעת תהלוכה דתית נוצרית באזור העיר העתיקה בירושלים.
לטענת החוקר שחקר את החשוד, הוא הציע לשחררו בתנאים מגבילים, אך החשוד סירב לכך, ומכאן נבעה עילת המשך מעצרו לאחר חקירתו בתחנה עד להבאתו בפני שופט במוצאי החג.
משנשאל החשוד בתחנה למי ברצונו להודיע על מעצרו, כמתחייב על-פי החוק והנהלים, הוא השיב כי משפחתו לא תענה על הודעה טלפונית בשל היותה שומרת שבת. אחר כך ביקש החשוד כי תישלח ניידת משטרה לבית משפחת הרצברג-ימפלסקי קורמן ברחוב כתב סופר 20 בירושלים, לשם מסירת הודעה על מעצרו. בעקבות זאת נשלחה ניידת ממרחב מוריה לכתובת זו, אולם בשל טעות נרשם שם משפחה שגוי, הרצפיג, ועל כן לא עלה בידי השוטרים שהגיעו למקום לאתר את בני משפחתו ולהודיע על מעצרו.
במוצאי החג התקיים דיון בפני שופט, ובו הגיעו החשוד ובא-כוחו להסכמה עם המשטרה על תנאי השחרור בערובה, שכללו גם הרחקה ל-30 יום מתחומי העיר העתיקה בירושלים, ובעקבות זאת שוחרר החשוד.
2. ממצאי החקירה העלו כי נפלו פגמים בטיפול השוטרים באירוע זה לאחר מעצרו הראשוני של החשוד. לאור זאת הוחלט כי יינקטו צעדים משמעתיים נגד הקצינים והשוטרים המעורבים.
קצין תלונות הציבור של משטרת מחוז ירושלים שלח אל מר יאיר קורמן מכתב על ממצאי טיפולו בנושא, וכלולה בו גם התנצלות על עוגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא 3034 של חבר הכנסת רשף חן - לפרוטוקול.
3034. עבירות אלימות חמורות בחיפה
חבר הכנסת רשף חן שאל את השר לביטחון פנים
ביום א' בסיוון התשס"ה (8 ביוני 2005):
לאחרונה אנו עדים לגל של עבירות אלימות חמורות בחיפה.
רצוני לשאול:
1. מה הוא שיעור מקרי הרצח ועבירות האלימות בחיפה לעומת הממוצע הארצי?
2. מה הוא מספר השוטרים לנפש בחיפה לעומת הממוצע הארצי?
3. מה הוא תקציב משטרת חיפה לנפש לעומת הממוצע הארצי?
4. מה ייעשה לצמצום התופעה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הנתונים לשנת 2005, עד ליום 24 בנובמבר 2005, מלמדים על שיעורי אלימות ורצח בחיפה לעומת הממוצע הארצי כדלקמן: בכל עבירות האלימות – בחיפה נפתחו 11.1 תיקים ל-1,000 תושבים, לעומת 7.5 תיקים ל-1,000 תושבים בכל הארץ. בעבירות רצח – בחיפה נפתחו 5.9 תיקים לכל 100,000 תושבים, לעומת 2.2 תיקים לכל 100,000 תושבים בכל הארץ.
הנתונים מראים, כי שיעור האלימות בחיפה נוטה להיות גבוה יותר מהממוצע הארצי, אולם תופעה זו קיימת גם ביישובים אחרים ואינה ייחודית לחיפה.
2. 350 שוטרים משרתים את תושבי העיר חיפה ותושבי הכפרים דאלית-אל-כרמל ועוספיא, הנמצאים בתחום אחריות תחנת חיפה.
יש לציין כי העיר חיפה היא מטרופולין המרכז אליו אלפים מתושבי המחוז הצפוני, כ-30,000 סטודנטים ועוד באים למוסדות שונים.
אין בידי המשטרה נתונים כנדרש בשאילתא, שכן עד כה לא בוצעה עבודה המחשבת את שיעור השוטרים לתושבים ברמה המקומית אלא ברמה הארצית בלבד. יש כמה בעיות מתודולוגיות בנושא. גזירה מקומית כלל אינה טריוויאלית.
3. תקציב המשטרה בנוי על בסיס חלוקה נושאית, כגון חקירות, מודיעין, פיתוח טכנולוגי, בינוי וכיוצא בזה, ואינו מפולח על-פי מפתח טריטוריאלי למחוזות. בשל מורכבות הנושא, לא ניתן לספק נתונים מדויקים כמבוקש בשאילתא.
עם זאת, על סמך כמה פרמטרים, אך לא על סמך כולם, ממוצע התקציב הישיר ל-1,000 נפש הוא 407,000 ש"ח בכל הארץ, לעומת 411,000 ש"ח בחיפה.
4. המשטרה מתמודדת עם תופעות הרצח והאלימות בשני היבטים עיקריים - בהיבט הגרעין הקשה של העולם העברייני, הכולל ארגוני פשיעה ויעדי אדם, ובהיבט של צעירים ובני-נוער. המשטרה מכווינה כיסוי וטיפול בתופעות הרצח והאלימות על כל מגוון היבטיהן, תוך הכרזה על יעדי אדם וארגון.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3061, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי - לפרוטוקול.
3061. הטיפול בעבירות ממניעים גזעניים
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את השר לביטחון פנים
ביום א' בסיוון התשס"ה (8 ביוני 2005):
לאחרונה התגלה בארץ ארגון ניאו-נאצי הדוגל בהשמדת העם היהודי. סעיף 144ב לחוק העונשין אוסר הסתה לגזענות, וסעיף 144ו קובע עבירה מוחמרת במקרה שבוצעה ממניע גזעני.
רצוני לשאול:
1. האם נאכפים סעיפים אלו ביחס לארגון האמור?
2. כמה כתבי אישום הוגשו בעבירות אלה מאז נכנסו סעיפים אלו לתוקף, וכמה מהם הסתיימו בהרשעה?
3. בכמה מקרים בעבר נעצרו חשודים בעבירות אלו ולא הואשמו, ומה היתה הסיבה לסגירת התיקים?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לא נתגלה בישראל כל ארגון כנטען בשאילתא. בידי משטרת ישראל אין נתונים המצביעים על תופעה או על תנועה והתארגנות מסוג זה.
2. בעבירה של פרסום הסתה לגזענות - סעיף 144ב לחוק העונשין - נפתחו מיום 1 בינואר 2003 ועד ליום 3 בנובמבר 2005 90 תיקי פ"א. מתוכם - 25 תיקים עדיין בחקירה; תשעה תיקים הועברו לפרקליטות; חמישה תיקים הועברו לתביעה המשטרתית; 49 תיקים נסגרו בעילות שונות על-פי החוק; שני תיקים נדונו בבית-המשפט והסתיימו בהרשעה. באותה תקופה נפתחו 11 תיקי אי-תביעה - א"ת - מתוכם שבעה נסגרו מאין עניין לציבור, שניים נסגרו בעילות אחרות, ולגבי שניים נוספים - טרם הוחלט.
בעבירות ממניע גזענות או עוינות - על-פי סעיף 144ו לחוק העונשין, אשר נכנס לתוקפו בשנת 2005 - נפתחו עד ליום 3 בנובמבר 2005 שני תיקי פ"א, מתוכם אחד עדיין בחקירה והשני נסגר מחוסר ראיות.
כמו-כן, נפתחו שני תיקי א"ת, שנסגרו כיוון שהוחלט שלא לחקור בהם משיקולים שונים על-פי נוהלי המשטרה.
3. לא ניתן להפיק נתונים סטטיסטיים ממוחשבים לגבי מספר המקרים שבהם נעצרו חשודים בעבירות אלו ולא הואשמו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3084, של חבר הכנסת אמנון כהן - לפרוטוקול.
3084. חקירת זיוף המחאה
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום ח' בסיוון התשס"ה (15 ביוני 2005):
ב-14 ביולי 2004 השיב השר לביטחון פנים לחבר הכנסת שלמה בניזרי בעניין חקירת תלונה על זיוף המחאה, כי "החקירה מצויה בשלבים ראשונים". ב-24 בינואר 2005 השבת לי באותו עניין, כי "החשוד נחקר והחקירה נמשכת".
עתה, בחלוף עוד חצי שנה, רצוני לשאול:
1. מדוע מתארכת החקירה כאשר פרטי החשוד מצויים בידי המשטרה?
2. מה נעשה בנושא עד כה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. זה כמה חודשים אין החקירה בתיק המוזכר בשאילתא מתנהלת בשל העובדה שתיק החקירה ככל הנראה אבד בעת שהועבר ונשלח מתחנת נתניה, שבה החלה חקירתו, להמשך טיפול מפלג ההונאה של משטרת מחוז ירושלים.
בעקבות אובדן תיק החקירה מונה במשטרה קצין בודק, אשר המליץ על הטיפול בליקויים שנמצאו בעניין העברת חומרים בין יחידות המשטרה, וכן המליץ לשחזר את התיק ולחדש את החקירה בו. ראש מטה האגף לחקירות ולמודיעין קיבל את המלצות הקצין הבודק והנחה ליישם את ההמלצות. בהתאם לכך ניתנה לאחרונה הנחיה ליחידה החוקרת בתחנת נתניה, לנסות ולשחזר את התיק ולחדש את החקירה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא 3100, של חבר הכנסת אריה אלדד, בעניין העברת עצירים ברכב "זינזנה" - בבקשה.
3100. הסעת עצורים ברכב "זינזנה"
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את השר לביטחון פנים
ביום ח' בסיוון התשס"ה (15 ביוני 2005):
לאחרונה נעצרו מפגינים רבים נגד תוכנית ההתנתקות. הגיעו אלי תלונות כי כוחות המשטרה העבירו מספר עצורים גדול מהמותר, ובמקרים מסוימים אף 57 עצורים, ברכב "זינזנה" אחד.
רצוני לשאול:
האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - כמה עצירים מותר להוביל ב"זינזנה"?
3. האם אכן הובלו 57 עצורים ברכב אחד?
4. מה דינם של שוטרים או סוהרים המובילים עצורים בניגוד להוראות?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1, 3. לא ניתן להשיב על שאלות אלו בהעדר פרטים מדויקים על תאריכי האירוע ומקומות האירוע.
מייד עם קבלת השאילתא בלשכת השר, פנתה זו למזכירות הכנסת בבקשה לקבלת פרטים נוספים מחבר הכנסת השואל, אך למרות חמש פניות בסך הכול בנושא, לא נתקבלו פרטים אלו.
2. במשטרת ישראל יש שלושה סוגי רכב להובלת עצורים. מספר העצורים המובלים בכל רכב מותנה בסוג הרכב ובהתאם לרשיון הרכב ותקנות משרד התחבורה בנושא: רכב טרנזיט – מיועד להובלת שבעה עצורים; רכב משא קטן – מיועד להובלת 18 עצורים; רכב משא גדול – מיועד להובלת 30 עצורים.
בשירות בתי-הסוהר יש גם כן שלושה סוגי כלי רכב להובלת אסירים: רכב מסוג "אקונוליין" – מיועד לשישה אסירים; משאית – מיועדת ל-38 אסירים; אוטובוס – מיועד ל-46 אסירים.
4. השוטרים והסוהרים מונחים על-ידי מפקדיהם ומנחים את פקודיהם לנהוג בהתאם לחוק ולפקודת התעבורה. מי שנמצא כי חרג מן ההוראות, מטופל במישור המשמעתי, ובהתאם לנסיבות, גם על-פי פקודת התעבורה, במישור הפלילי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני סגן השר, המקרה שהועבר לעיוני - ואת העתק התלונה העברתי בצמוד למכתב - נקב בפירוש במספר של 57 עצורים שהועברו ברכב אחד. לא זאת אף זאת, אלא הם הוחזקו למעלה מחמש שעות ברכב הנעול בשערי מתקן הכליאה. אני מתפלא שאתה מתפלא.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני יכול רק להצטער אם זה נכון, אבל לפי הנתונים שיש פה, אם יש חריגה בעניין הזה ויש לך משהו יותר קונקרטי, נשמח לטפל בזה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן השר. שאילתא מס' 3149, של חבר הכנסת אורי אריאל, בעניין תהלוכה לזכר רוצחי תרפ"ט.
3149. תהלוכה לזכר רוצחי תרפ"ט
חבר הכנסת אורי אריאל שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ב בסיוון התשס"ה (29 ביוני 2005):
פורסם, כי ב-17 ביוני 2005 התקיימה בעכו תהלוכה לזכרם של שלושה מרוצחי תרפ"ט. המשטרה אישרה את האירוע, למרות פנייה של חבר הכנסת דוד אזולאי וגורמים נוספים אליה. בתהלוכה השתתפו חברי כנסת ערבים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מדוע נדחתה הבקשה שלא לאשר את קיום האירוע?
3. מה הן הוראות משרדך לגבי אישור אירועים כאלה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. כ-100 איש השתתפו בתהלוכת אזכרה לציון הוצאתם להורג של שלושה ערבים בכלא עכו לפני 75 שנה.
2. המארגנים הגישו בקשה כחוק למשטרת ישראל לקיום התהלוכה. הבקשה נבדקה על-פי החוק והנהלים ואושרה בכפוף לעמידה בכמה תנאים, כגון צעידה במסלול שנקבע מראש, הישמעות להנחיות השוטרים, איסור שימוש בלפידים, איסור שימוש בשילוט נגד המדינה ואיסור הנפת דגלים של ארגוני טרור.
חבר הכנסת אזולאי פנה למשטרה וביקש פרטים בנושא. הוא נענה על-ידי מפקד תחנת עכו על הכוונה לקיום התהלוכה ועל מסלולה.
3. על משטרת ישראל מוטלת מחד גיסא החובה לשמור על ביטחון הנפש והרכוש, ומאידך גיסא לאפשר מימוש הזכות היסודית והדמוקרטית של כל אזרח להפגין ולהביע את דעותיו. המשטרה פועלת בנושא על-פי החוק והנהלים, ומתנה תנאים שעיקרם שמירה על החוק, הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש. בכפוף לכל אלה, מאושרים אירועים מסוג זה לאחר שנבחנו על-ידי גורמי הפיקוד במחוז כמתחייב.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. שאילתא מס' 3169 של חבר הכנסת זבולון אורלב - לפרוטוקול.
3169. דוח הסניגוריה הציבורית בעניין בתי-הכלא
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
ב-20 ביוני 2005 הגישה הסניגורית הציבורית דוח על הנעשה במתקני הכליאה. נמצא כי תאי מעצר רבים דחוסים, מחניקים ולא מתאימים לשהות. עוד נכתב בדוח על הפרות חמורות של זכויות עצירים ואסירים. נמצאו ליקויים גם באיכות המזון ובדרכי הגשתו.
רצוני לשאול:
לאור מסקנות הדוח, מה ייעשה לשיפור תנאי הכליאה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר מונחים כל הדרגים הנוגעים בדבר להקפיד על שמירת זכויותיהם של העצורים והאסירים על-פי החוק והנהלים. הגורמים הממונים מבצעים ביקורות ובקרות ביחידות, כדי לוודא כי החוק והחלטות בג"ץ מיושמים. מדי שנה נערך שיפוץ ושדרוג בבתי-המעצר ובבתי-הסוהר, בכפוף לאילוצי תקציב.
לצערנו, במקרים רבים מדובר במבנים ישנים מאוד, אשר שיפוצים רגילים אינם יכולים לפתור בהם בעיות של תשתיות. נוסף על כך, קיים מחסור מתמשך במקומות מעצר וכליאה.
בשנת 2006 ייתוספו 1,720 מקומות כליאה, בעלות הקמה של כ-193 מיליון ש"ח ועלות תפעול שוטף בסך של כ-107 מיליון ש"ח.
המשרד לביטחון הפנים מטפל מול משרד האוצר בהיערכות לקבלת תוספת מקומות כליאה לשנת 2007, בהתאם לצפי הגידול במספר האסירים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא 3185 של חבר הכנסת נסים דהן - לפרוטוקול.
3185. תקיפת אנשים על-ידי כלבים
חבר הכנסת נסים דהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
לאחרונה פורסם, כי כלב "אמסטף" תקף תאומים בני שנתיים בירושלים, וכי המשטרה איתרה את בעלת הכלב.
רצוני לשאול:
1. אילו אמצעים ננקטו נגד בעלת הכלב?
2. כמה מקרי תקיפות על-ידי כלבים אירעו בשלוש השנים האחרונות?
3. בכמה מהמקרים הסתיימה חקירת המשטרה בהעמדת בעלי הכלבים לדין?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. תיק החקירה מצוי בימים אלה בלשכת התביעות של משטרת מחוז ירושלים לצורך קבלת החלטה אם להגיש כתב-אישום.
2-3. עד ליום 1 בנובמבר 2004 העבירה הרלוונטית היחידה לפתיחת תיקים בעקבות אירועי תקיפת אנשים על-ידי כלבים היא עבירה לפי סעיף 338(6) לחוק העונשין - "אי-נקיטת צעדי זהירות בחיה". לפיכך אין נתונים סטטיסטיים של התפלגות תיקי החקירה על-פי סוג החיה ולא ניתן לקבוע כמה מהתיקים שנפתחו על-פי העבירה הנ"ל מתייחסים לכלבים. אשר על כן, הנתונים שלהלן מתייחסים לחוק העונשין בלבד.
בשנת 2002 נפתחו 602 תיקים בעבירה הנ"ל, ומתוכם הוגשו עד עתה כתבי-אישום ב-87 תיקים. בשנת 2003 נפתחו 501 תיקים, ומתוכם הוגשו עד עתה כתבי-אישום ב-53 תיקים. בשנת 2004 נפתחו 665 תיקים, ומתוכם הוגשו עד עתה כתבי-אישום ב-11 תיקים, 157 תיקים עדיין מצויים ברשויות התביעה ושישה תיקים עדיין בחקירה. בשנת 2005, עד ליום 15 בנובמבר 2005, נפתחו 606 תיקים. טרם הוגשו כתבי-אישום. 124 תיקים מצויים ברשויות התביעה ו-115 תיקים עדיין בחקירה.
ביום 1 בנובמבר 2005 נכנסו לתוקף חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, והתקנות שהותקנו על-פיו. רק החל מחודש נובמבר 2005 ניתן להזין תיק שנפתח בגין עבירה על חוק זה למערכת הפלילית הממוחשבת של המשטרה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא 3186 של חבר הכנסת נסים דהן - לפרוטוקול.
3186. התנאים בבית-המעצר במגרש-הרוסים בירושלים
חבר הכנסת נסים דהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
לאחרונה פורסם הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית. נבדקו 36 מתקני כליאה, ועל בית-המעצר במגרש-הרוסים בירושלים נמתחת בדוח ביקורת נוקבת. גם בשנים קודמות נמצאו במקום ליקויים חמורים הפוגעים בזכויות האדם.
רצוני לשאול:
1. אילו ליקויים תוקנו בשלוש השנים האחרונות?
2. מדוע ספג המקום, חרף זאת, ביקורת קשה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. במהלך שלוש השנים האחרונות שופצו המטבח וחדרי האוכל. כמו-כן, הוחלפו אינסטלציה וקרמיקה בכמה תאים עקב תקלות בצנרת המים. התאים נצבעו ותוקנו והוחלפו כלים סניטריים שבורים. נערכו תיקוני חשמל בתאים.
מאז פורסם הדוח, נפתח לשימוש חדר האוכל בבית-המעצר, דבר אשר תרם לשיפור תנאי התברואה בתאים, שהיו במוקד דוח הביקורת האחרון, שכן העצורים נהגו לאכול בתאים.
הוגברו ביקורות התברואה בבית-המעצר על-ידי הגורמים האחראים במקום.
2. לצערנו, מדובר במבנה ישן מאוד, ועל כן לא ניתן באמצעות שיפוצים רגילים לתקן את כל הליקויים בו, שכן הדבר כרוך בעלויות כספיות גבוהות מאוד.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא 3188, של חבר הכנסת משולם נהרי, בעניין הסעת מפגינים שומרי מצוות בשבת.
3188. הסעת מפגינים שומרי מצוות בשבת
חבר הכנסת משולם נהרי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
פורסם כי בהפגנה שנערכה בליל שבת, 24 ביוני 2005, כנגד פתיחת כביש ורבורג לנסיעה בשבת, עצרה המשטרה 12 מפגינים שהובלו לחקירה בתחנת המשטרה בניידת, חרף מחאתם.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - האם קיימים נהלים מיוחדים למעצר יהודים שומרי מצוות בשבת, ואם כן – מה הם?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. התשובה חיובית.
2. אכן, קיים נוהל של מחלקת החקירות, שעניינו: "עיכוב/מעצר בשבת - הסעת חשוד וחקירתו". הנוהל מטרתו התחשבות ברגשות חשוד שומר שבת. עיקרי הנוהל בטיפול בחשוד בעבירה שהינו שומר שבת הם כדלקמן: אם הטיפול המשטרתי מסתיים בשטח, החשוד יוזהר ויירשם דוח פעולה על-ידי השוטר. אם נסיבות המקרה מחייבות המשך הטיפול המשטרתי, אך לא קיים צורך בחקירה או בהעברה מיידית של החשוד ליחידת המשטרה – תימסר לחשוד הזמנה לסור למשטרה במועד שלאחר צאת השבת. אולם, אם נסיבות המקרה חייבו המשך הטיפול המשטרתי וקיים צורך בחקירת החשוד, ישקול השוטר או מפקדיו את נסיבות המקרה ויבדוק אם אלו מאפשרים את השהיית הטיפול עד לאחר צאת השבת.
אולם השוטר מוסמך, בהתייעצות ובאישור מפקד המרחב, להחליט שאין להשהות את הטיפול באירוע עד לאחר צאת השבת – לפעמים כדי שלא ישבשו עדויות - ויש לנקוט פעולה מיידית להעברתו ליחידת המשטרה הקרובה למקום האירוע, בהתקיים אחד מחמישה מקרים. לענייננו מדובר במקרים שבהם נשקפת סכנה מיידית לחיי אדם או לרכוש, או שקיים חשש ממשי שעצם השארת החשוד בזירת האירוע תלבה את היצרים ותגרום להפרת שלום הציבור.
על-פי הנוהל יש להימנע ככל שניתן מהסעתו של החשוד, אם קיימת אפשרות חלופית סבירה להעברתו בדרך אחרת ליחידת משטרה הנמצאת בסמוך למקום האירוע. חלק מהעצורים הוסעו לתחנת זבולון וחלק אחר לתחנת טירת-כרמל, שכן לא היה מקום נוסף בתחנת זבולון. לא ניתן היה להעביר את העצורים ברגל, היות שמדובר במרחק של יותר מ-2 קילומטרים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן השר לביטחון פנים. שאלה נוספת לחבר הכנסת נהרי - בבקשה, אדוני.
משולם נהרי (ש"ס):
אני יודע שלפי הקריטריונים להסעות במשרד החינוך, ילד בכיתה א' זכאי להשתתפות בהסעות - ואדוני יודע את זה כראש רשות לשעבר – אם המרחק בין בית-הספר לביתו הוא לפחות 2 קילומטרים. ילד בכיתה א', עם ילקוט, יכול ללכת ברגל 2 קילומטרים, על-פי הקריטריונים. השוטר לא יכול ללכת 2 קילומטרים ברגל?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
זה שוטר עם עציר, אז תאר לך איזו תהלוכה צריכה להיות.
משולם נהרי (ש"ס):
הוא לא משתעמם בדרך.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
זה לא פשוט. צריך, כמובן, לעשות את זה, ככל שניתן, עד לכניסת השבת ולשחרר. היו מקרים חריגים.
3189. זיוף תעודות כשרות
חבר הכנסת אליהו ישי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
באוגוסט 2004 פורסם על זיוף תעודת כשרות של בד"ץ בארוחות מטעם חברת Servip בצרפת.
רצוני לשאול:
1. האם מקרה כזה אמור להיחקר גם על-ידי משטרת ישראל?
2. האם נחקרו בשנים האחרונות מקרים של זיופי הכשרים?
3. אם כן – נגד מי, ומה העלו החקירות?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. האירוע המצוין בשאילתא אינו מוכר למשטרה ולא התקבלה תלונה בנושא. ההחלטה אם לחקור מקרה כזה תלויה, כמובן, בפרטים ובנסיבות המסוימים שלו.
2-3. התשובה חיובית.
על-פי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, נפתחו בשנת 2003 שני תיקים, אשר נסגרו על-פי העילות הקבועות בחוק; בשנת 2004 נפתחו שני תיקים אשר מצויים בטיפול התביעה המשטרתית, ובשנת 2005, עד ליום 16 בנובמבר 2005, נפתחו שלושה תיקים, האחד מצוי בטיפול התביעה המשטרתית ושניים נסגרו מחוסר ראיות.
יש לציין שהנתונים הנ"ל אינם משקפים את כל תיקי החקירה והמקרים שטופלו בנושא, שכן זיוף והונאה בכשרות יכול שייחקרו על-פי עבירות הזיוף והמרמה אשר בחוק העונשין, התשל"ז-1977. לא ניתן לספק נתונים סטטיסטיים אלו, שכן לא ניתן לערוך הבחנה במערכת הממוחשבת בין סוגי עבירות הזיוף והמרמה.
בנוסף, יש לציין כי רובן של העבירות על-פי חוק איסור הונאה בכשרות מטופלות כעבירות מינהליות, על-ידי משרד הדתות, ובעניין זה יש לפנות אל הממונה על ההונאה בכשרות במשרד הדתות, מר רפי יוחאי.
3221. דוח תנאי המעצר לשנת 2004
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שאלה את השר לביטחון פנים
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
בי"ד בסיוון תשס"ה, 21 ביוני 2005, פורסם כי על-פי דוח תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של המשטרה והשב"ס לשנת 2004, מופרות זכויותיהם הבסיסיות של עצירים ואסורים, בהן הזכויות ללינה על מיטה, להליכה יומית באוויר הפתוח ולתנאי אוורור ותברואה סבירים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן - מה הן הסיבות לליקויים אלו וכיצד הם יתוקנו?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. במשטרת ישראל ובשירות בתי-הסוהר מונחים כל הדרגים הנוגעים בדבר להקפיד על שמירת זכויותיהם של העצורים והאסירים על-פי החוק והנהלים. הגורמים הממונים מבצעים ביקורות ובקרות ביחידות כדי לוודא כי החוק והחלטות בג"ץ מיושמים.
2. הסיבות לליקויים הן מצד אחד מחסור מתמשך במקומות מעצר וכליאה, במצב שבו אוכלוסיית העצורים והכלואים גדלה, ומצד שני מבנים ישנים מאוד אשר שיפוצים רגילים אינם יכולים לפתור בהם בעיות של תשתית. תיקון שני אלה מצריך הקצאות תקציב גדולות מאוד, אולם על שני הארגונים, שב"ס ומשטרה, הושתו קיצוצים תקציביים משמעותיים.
נושאים אלו מטופלים באורח שוטף על-ידי המשטרה והשב"ס ובפיקוח המשרד לביטחון הפנים. מדי שנה נערכים שיפוץ ושדרוג בבתי-המעצר ובבתי-הסוהר, בכפוף לאילוצי תקציב. בשנת 2006 ייתוספו 1,720 מקומות כליאה בעלות הקמה של כ-193 מיליון ש"ח ועלות תפעול שוטף בסך של כ-107 מיליון ש"ח.
המשרד לביטחון פנים מטפל מול משרד האוצר בהיערכות לקבלת תוספת מקומות כליאה לשנת 2007, בהתאם לצפי של הגידול במספר האסירים.
3222. תנאי לינת אסירים
חבר הכנסת יורי שטרן שאל את השר לביטחון פנים
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
ב-26 במאי 2005 פורסם ב"קול ישראל", כי 400 אסירים ישנים בבתי-הסוהר על הרצפה.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים מדויקים?
2. אם כן - כיצד יתוקן מצב זה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. כ-500 אסירים בממוצע נאלצים לישון על הרצפה מדי לילה, בגין צפיפות ומחסור במקומות כליאה.
2. פתרון לבעיה יושג רק אם ייבנו מספיק מקומות כליאה, וזאת על-פי צפי הגידול באסירים.
בשנת 2006 מתוכננת תוספת של 1,720 מקומות כליאה בעלות הקמה של 193 מיליון ש"ח ועלות תפעול שוטף בסך של כ-107 מיליון ש"ח.
הבינוי הצפוי בשנת 2006 צפוי להתאים לגידול אוכלוסיית האסירים בשנה זו ולהוסיף יתרה של כמעט 300 מקומות כליאה – שהוספתם נועדה לצמצם את "עודף" האסירים כיום הלנים על הרצפה, כך שבעיית האסירים הלנים על הרצפה תצטמצם במידה ניכרת עד לסוף שנת 2006. תוספת מקומות הכליאה לשנת 2007 טרם סוכמה עם משרד האוצר. סוכם כי בדיוני התקציב לשנת 2007 תסוכם תוספת שמגמתה להביא לפתרון בעיית האסירים הלנים על הרצפה עד לסוף שנת 2007.
יש לציין כי סוגיה זו מצויה כיום בפני בג"ץ להכרעה בעקבות עתירה שהוגשה בנושא.
3223. טיפול משטרת אופקים בתלונה על תקיפת ילד
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
פורסם כי תושב אופקים שביקש להגיש תלונה בתחנת המשטרה באופקים על אלימות מינית נגד בנו בן העשר בידי קבוצת נערים, התבקש לחזור מאוחר יותר, כאשר תהיה במקום חוקרת נוער.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן - מדוע לא נכחה במקום חוקרת נוער באותה עת?
4. האם נחקר המקרה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-3. הפרטים המובאים בשאילתא אינם מדויקים. להלן פירוט השתלשלות העניינים על-פי גרסת המשטרה: בתאריך 2 ביולי 2005 הגיע תושב אופקים אל תחנת משטרת אופקים כדי להתייעץ - לא כדי להגיש תלונה. הוא סיפר כי נודע לו מבתו הקטינה, כי שמעה כמה ילדים שאמרו לאחיה הקטן, כבן חמש, לבוא אתם לפארק ושם לעשות בו מעשים מגונים. מדובר בילדים של השכונה, כנראה בני גילו. האב הגיע למקום ולקח את הילד הביתה. הוא התייעץ בתחנה מה לעשות, אך טען שהילד עכשיו בבית ואינו חש בטוב. ברור היה שלא ניתן לחקור את הילד בשעה כה מאוחרת בלילה, והוצע לאב להגיע למחרת בבוקר אם ברצונו להגיש תלונה, ואז ייחקר הילד על-ידי חוקרת ילדים. האב טען שישקול את הנושא. האב חזר רק למחרת היום בשעה 17:00. הוא הגיש תלונה, אך לא רצה שהחקירה של הילד תתבצע באותו יום. אולם גם למחרת היום הוא לא הביא את הילד לחקירה. רק לאחר שכנועים רבים של חוקרת הילדים הסכים האב להביא את בנו לחקירה.
התלונה מצויה כעת בחקירה על-ידי משרד הנוער של תחנת אופקים.
3225. זימון תושבי מזרח-ירושלים לחקירה על-ידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים
חבר הכנסת יורי שטרן שאל את השר לביטחון פנים
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
ב-28 ביוני 2005 פורסם ב"הארץ", כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מזמנים עשרות תושבי מזרח-ירושלים לחקירה.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן - האם משרדך נוקט צעדים להפסקת תופעה זו, ואם כן – אילו?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בידי משטרת ירושלים הצטברו כמה ידיעות בנושא חטיפת אנשים וחקירתם ברשות הפלסטינית. במרבית הידיעות מדובר על חטיפה על רקע פלילי או סכסוך בין בני מיעוטים, או על רקע חשד לשיתוף פעולה. יש לציין שהתושבים חוששים לחייהם ולכן לא מתלוננים במשטרה.
2. כל מידע בנושא חטיפה ו/או חקירה של תושב מזרח-ירושלים על-ידי הרשות הפלסטינית מטופל מייד על-ידי הגורמים הממונים על הנושא במשטרת מחוז ירושלים, על-ידי אזהרת הנוגע בדבר מפני פגיעה/חטיפה וניסיון ליזום תלונה.
3228. חקירת תלונה על הכאת תושב אשדוד
חבר הכנסת יצחק כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
פורסם, כי עובר אורח הוכה בידי קבוצת נערים באשדוד, וכי משטרת אשדוד מדווחת על נקיטת צעדים ועל חקירת המקרה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - אילו צעדים ננקטו?
3. מה העלתה החקירה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה חיובית.
2-3. בתיק נחקרו באזהרה ארבעה חשודים, וחלקם אף נעצרו, הובאו בפני שופט ושוחררו בערבות. המתלוננים סירבו לשתף פעולה עם המשטרה. הם סירבו להגיע לתחנת המשטרה על-פי בקשת חוקרי הנוער כדי לערוך פעולות חקירה להשלמת התיק. לאור האמור נאלצה המשטרה לסגור את התיק ביום 10 בנובמבר 2005, מחוסר ראיות.
3229. יחס שוטרים כלפי מפגינים
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
פורסם, כי שוטרים הכו מפגינים בעכו, וכי עדי ראייה טענו כי חלק מהמפגינים נלקחו בניידות והורדו בצמתים שונים בצפון. עוד פורסם, כי באחד המקרים הוכה מפגין בהיותו בניידת והורד בצומת כשהוא חבול וזב-דם.
רצוני לשאול:
1. האם נבדקו הטענות?
2. אם כן – מה העלתה הבדיקה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. השאילתא מדברת כנראה על אירוע מחודש אוקטובר 2004. מבירור שנערך מול גורמי תחנת עכו עולה, כי מדובר אולי על הפגנת חרדים בחודש אוקטובר 2004. נפתח תיק חקירה נגד 15 חשודים, אשר נסגר מחוסר עניין לציבור.
לא ידוע למשטרה על פיזור מפגינים בצמתים שונים, ו"צומת מצרי" המוזכר בכתב אינו מוכר. ממעט הנתונים שניתן לדלות מן השאילתא, ספק אם מדובר באירוע הנ"ל. אם יתקבלו פרטים נוספים, נשוב ונבדוק את הנושא.
מעבר לכך יש לציין, כי תלונות על אלימות שוטרים נחקרות על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים, אשר כפופה למשרד המשפטים.
3256. חקירת חשד לרשלנות בבריכת שחייה
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
פורסם, כי המשטרה חוקרת מקרה שבו נפגעו 36 ילדים, לכאורה בשל רשלנות, משאיפת כלור בבריכת שחייה ברמת-גן.
רצוני לשאול:
1. כמה מקרים דומים נחקרו בעבר ומה היו תוצאות חקירות אלו?
2. האם נחקר המקרה האחרון, ואם כן – מה הן תוצאות החקירה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בשנת 2004 נפתחו בסך הכול תשעה תיקים בנושא: תיק אחד עדיין בחקירה, שני תיקים הועברו להמשך טיפול הפרקליטות, שני תיקים מצויים בטיפול התביעה המשטרתית, שני תיקים נסגרו מחוסר אשמה ושני תיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור.
בשנת 2005, עד ליום 31 באוקטובר 2005, נפתחו חמישה תיקים בנושא: תיק אחד עדיין בחקירה, שני תיקים מצויים בטיפול התביעה המשטרתית ושני תיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור.
2. המקרה המצוין בשאילתא נחקר על-ידי משטרת מרחב דן, בסיוע צמוד של פרקליטה בכירה מן הפרקליטות הפלילית של מחוז תל-אביב, בשיתוף עם משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה. נכון ליום 6 בנובמבר 2005 החקירה בתיק טרם הסתיימה.
3257. טיפול המשטרה בתקרית ברחוב סגור לתנועה בשבת בירושלים
חבר הכנסת רשף חן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
ב-24 ביוני 2005 פורסם ב"כל הזמן", כי חייל נכנס בטעות עם רכבו לרחוב שמואל הנביא בירושלים בשבת, ולטענתו נרדף על-ידי חרדים ולא זכה לסיוע המשטרה.
רצוני לשאול:
1. איזו רשות קבעה כי הרחוב יהיה סגור לתנועה בשבת?
2. האם יש שילוט ומחסום במקום, ואם לא – מדוע?
3. האם נכונה טענת החייל כי המשטרה נמנעה מלחלצו, ואם כן – מדוע?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. סגירת הרחוב נקבעה על-ידי הרשות המקומית.
2. בחלק מן הרחובות באזור יש שילוט ומחסומים. ברחוב שבו התרחש האירוע לא קיים שילוט על דבר הסגירה. בעקבות השאילתא פנתה משטרת מחוז ירושלים אל עיריית ירושלים בנושא זה.
3. טענת החייל אינה נכונה. המשטרה הגיעה למתלונן בתוך דקות מספר וחילצה אותו, וזה פרק זמן סביר בנסיבות העניין.
3258. ידיעה על איומים של גורמים בעולם התחתון על זכייני מפעל הפיס
חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
על-פי הפרסום ב"ידיעות אחרונות", בכירי מפעל הפיס טוענים כי גורמים בעולם התחתון, העוסקים בשוק ההימורים הבלתי-חוקיים, מאיימים על זכייני מפעל הפיס לבל יכניסו מכונות הימורים דומות לאלו המוצבות בבתי-עסקיהם.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מה היא עמדת המשטרה בנושא?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-2. למשטרת ישראל לא ידוע על תלונות בנושא שהוגשו על-ידי מפעל הפיס. אם תוגש תלונה כזאת, תעשה המשטרה כל שביכולתה לאתר את החשודים ולמצות עמם את הדין.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני סגן השר יודע שהרבה פעמים אין תלונות רשמיות מפני שפוחדים להתלונן. יכול להיות שאיומים קיימים, אבל התלונה בפועל לא באה לידי ביטוי בהגשת תלונה רשמית למשטרה. אם היתה ידיעה כזאת והיא מבוססת - - -
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני מתאר לי שאם היתה ידיעה שיש לה רגליים, המשטרה, גם ללא תלונה, סביר להניח שהיא תבדוק ותטפל. אם יש משהו קונקרטי שאתה יכול לעזור בו בעניין, אשמח מאוד ואבדוק.
משולם נהרי (ש"ס):
- - -
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
גם אני לא. אבל אם יש משהו, לפעמים אנחנו יודעים, שומעים, רואים. אם יש משהו שהמשטרה יודעת, היא יכולה גם לטפל בלי תלונה, אבל במקרה הזה כנראה אין.
3259. תקציב רבנות המשטרה ורבנות שירות בתי-הסוהר
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
רצוני לשאול:
1. מה היה תקציב רבנות המשטרה ורבנות שירות בתי-הסוהר בכל אחת מהשנים 2001-2005?
2. האם תקציבן גדל ביחס שווה לגידול בתקציב השירותים האחרים במשטרה ובשב"ס?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. תקציב רבנות המשטרה: בשנת 2001 – 355,000 ש"ח. בשנת 2002 – 500,000 ש"ח. בשנת 2003 – 489,000 ש"ח. בשנת 2004 – 402,000 ש"ח. בשנת 2005 - 343,000 ש"ח.
תקציב רבנות שב"ס: בשנת 2001 – 875,000 ש"ח. בשנת 2002 – 2 מיליונים ו-55,000 ש"ח. בשנת 2003 - 2 מיליונים ו-134,000 ש"ח. בשנת 2004 - 2 מיליונים ו-104,000 ש"ח. בשנת 2005 – 2 מיליונים ו-224,000 ש"ח.
2. במשטרה - תקציב הרבנות מצליח לתת מענה על הצרכים הדחופים של שוטרי משטרת ישראל בתחום הדת. יש לציין, כי החל משנת 2003 הושתו על המשטרה קיצוצי תקציב בהיקף של 490 מיליון ש"ח, ובמסגרתם צומצמו תקציבי הקניות והפיתוח בכ-30%. תקציב הרבנות ירד בשיעור דומה ליתר תקציבי המשטרה.
בשב"ס - התקציב גדל ביחס זהה לגידול תקציב שב"ס לאור הגידול במספר הכלואים, אם כי גם קוצץ ביחס ישיר לקיצוץ כל סעיפי הקניות שבתקציב שב"ס, לאור הקיצוצים בתקציב הממשלה.
דרישות הרבנות בוצעו למרות הקיצוצים, והפעילות בתחום לא קטנה, אלא בוצעה ביחס שווה למספר הכלואים.
3261. יחס המשטרה לבני נוער מתנגדי תוכנית ההתנתקות
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
פורסם כי שירות בתי-הסוהר החליט להקשיח את העמדה כלפי נערים מתנגדי תוכנית ההתנתקות.
רצוני לשאול:
1. האם גורמים בלשכת היועץ המשפטי לממשלה מגבים את מקבלי המדיניות בשירות בתי-הסוהר, ואם כן – מי?
2. האם השתנה היחס כלפי הנערים, ואם כן – במה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. שב"ס נהג ונוהג כלפי כלל העצורים והאסירים על-פי פקודות ונהלים קבועים, ולא היו כל כללי התנהגות שונים כלפי עצורי ההתנתקות. על כן לא היה כל צורך לקבל גיבוי מן היועץ המשפטי לממשלה דווקא לגבי המדיניות בנושא זה, מאחר שאין היא שונה ממדיניות שב"ס הקבועה והשגרתית.
2. היחס כלפי העצורים אינו משתנה אלא אם כן הם עוברים עבירות משמעת, ואז מחויבת תגובת ענישה הזהה לגבי כל עצור.
3262. כללי השחרור המינהלי
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
נודע לי כי עקב העומס במתקני הכליאה המליץ שירות בתי-הסוהר להנהיג הקדמת השחרור המינהלי.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם יהיו כל האסירים זכאים להקדמת שחרור מינהלי?
3. האם משרדך מקדם את הנושא?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
הידיעה המופיעה בשאילתא אינה נכונה, ולכן מתייתרות שאלות מס' 2 ו-3.
3263. תביעה נגד מאבטח שהשתמש בשוקר נגד מפגין
חבר הכנסת משולם נהרי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
בכ"ט בסיוון תשס"ה, 6 ביולי 2005, בתשובתך על שאילתא שהגשתי הודעת שחקירת המאבטח שהשתמש בשוקר נגד מפגין הסתיימה והתיק הועבר להמשך טיפול לשכת התביעות על מנת לתבוע את המאבטח.
רצוני לשאול:
1. האם יועמדו לדין המאבטחים נוספים שהיו מעורבים בתקרית, ואם לא – מדוע?
2. מה היתה החלטת לשכת התביעות, ומתי התקבלה?
3. האם יועמדו לדין גם החברה שהעסיקה את המאבטחים ומי ששכר את שירותיה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת משולם נהרי, נדמה לי שהנושא עלה פעם אחת, אם אני זוכר נכון.
משולם נהרי (ש"ס):
הוא עלה פעמיים. זו הפעם השלישית. השאלות פה יותר ממוקדות.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-3. תיק החקירה הוחזר על-ידי לשכת התביעות לתחנת חדרה לצורך ביצוע השלמות חקירה, על-פי הנחיית קצין אח"מ צפון. נחקרו אנשים נוספים בתיק, בהם מנהלי חברת האבטחה.
לאור האמור לעיל, עדיין לא נתקבלה החלטה של לשכת התביעות לגבי העמדה לדין של גורם זה או אחר המעורב בתיק זה. התיק עדיין לא מוצה.
משולם נהרי (ש"ס):
כמה זמן? כל השאילתות הללו הן כדי לראות אם זה מתבצע או לא. השאילתות נשארות באוויר, כסימן שאלה באוויר, ואין שום טיפול. בכוונה אני שואל את השאילתא הזאת כבר שלוש פעמים ואני עוקב. שום דבר לא קרה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת משולם נהרי, אני בכל זאת לוקח את זה אתי ואעשה בדיקה במשטרת חדרה. במהלך הפגרה אתן לך תשובה.
3264. טיפול המשטרה בתקרית בין מיסיונרים לבין מתנגדיהם בנתניה
חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
פורסם, כי מיסיונרים ניסו לצלם את המתנגדים להם בנתניה תוך שימוש בכוח. עוד פורסם, כי שוטרים שהגיעו למקום ראו את אחד מהם, שבעבר כבר הוגשו תלונות נגדו במשטרה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – האם נחקר האירוע, ואם כן – מה הן תוצאות החקירה?
3. מה העלו התלונות הקודמות נגד המוזכר בפרסום?
4. מה עושה המשטרה בנושא?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. המתלוננות, שתי נשים מתנועת חב"ד, הגיעו לביתו של אדם הנמנה עם חסידי "עדי יהווה" כדי לברר אם הוא מקיים במקום שיעורים. בעל הדירה ואשה נוספת שהיתה במקום ניסו לצלם את שתי הנשים מחב"ד. מהבירור לא עלה כי היה שימוש בכוח מכוון לצורך הצילום. אחת המתלוננות טענה שהרגישה שהתיק של החשוד נגע בה - דחף אותה.
בעל הדירה לא היה במקום כאשר הגיעו השוטרים. המתלוננות מסרו את שמו, אך הוברר כי השם לא מדויק ואדם זה לא אותר. פרטי האשה שהיתה עמו נרשמו. נפתח תיק על-ידי תחנת נתניה, אולם הוא נסגר מחוסר עניין לציבור, בשל הנסיבות שתוארו לעיל.
3-4. בעבר היו תלונות הדדיות בין אנשי חב"ד לבין אנשי כת "עדי יהווה", בעיקר בנושא הפרעה לפעילות. המשטרה מטפלת בכל תלונה בהתאם לעבירות העולות ממנה, על-פי החוק והנהלים המשטרתיים.
3286. חקירת תלונות נגד רשות העתיקות וחברת "חוצה ישראל"
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
פורסם, כי במשטרת חדרה הוגשו שתי תלונות נגד חברת "חוצה ישראל" ונגד ראשי מחוז המרכז ברשות העתיקות על הרס מערות קבורה בכביש 6.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם נחקרו שתי התלונות?
3. האם נגבו עדויות בעניינן, ואם כן – ממי?
4. מה העלו החקירות נגד החברה ונגד רשות העתיקות?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-4. נפתח תיק חקירה בתחנת חדרה בגין תלונות של שני אנשים: מר משה רפאל, תושב בני-ברק, ומר מיכה רוטשילד, תושב ירושלים. התיק עדיין מצוי בחקירה, ולכן מטבע הדברים לא ניתן בשלב זה למסור פרטים נוספים.
3287. חקירת זיופי הכשרים
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
לפי מודעה מטעם הבד"ץ, מפעל ברמת-השרון, שפרטיו מצוינים במודעה, ממשיך לזייף, חרף אזהרות חוזרות ונשנות, את חותמת הבד"ץ.
רצוני לשאול:
1. האם תחקור המשטרה מקרה זה?
2. כמה תלונות הוגשו בגין זיוף הכשרים בשנים 2004 ו-2005, כמה מקרים נחקרו בתקופה האמורה ומה העלו החקירות?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. במשטרה לא נתקבלה תלונה כלשהי בעניין שבנדון. אם תוגש תלונה עם עדות שתהווה ראיה, ובה פירוט ספציפי של תאריך הסרת ההשגחה ופירוט הנושא, יהיה ניתן לפתוח בחקירה.
מהשאילתא עצמה לא ניתן לדלות פרטים מספיקים כדי לפתוח בחקירה, ואין בחומר שנמצא בה משום ראיה משפטית כנגד המפעל.
2. בשנת 2004 נפתחו שני תיקים על-פי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, אשר מצויים בטיפול התביעה המשטרתית, ובשנת 2005, עד ליום 31 באוקטובר 2005, נפתחו שלושה תיקים, האחד מצוי בטיפול התביעה המשטרתית ושניים נסגרו מחוסר ראיות.
יש לציין שהנתונים הנ"ל אינם משקפים את כל תיקי החקירה והמקרים שטופלו בנושא, שכן זיוף והונאה בכשרות יכול שייחקרו על-פי עבירות הזיוף והמרמה אשר בחוק העונשין, התשל"ז-1977. לא ניתן לספק נתונים סטטיסטיים אלו, שכן לא ניתן לערוך הבחנה במערכת הממוחשבת בין סוגי עבירות הזיוף והמרמה.
נוסף על כך יש לציין, כי רוב העבירות על-פי חוק איסור הונאה בכשרות מטופלות כעבירות מינהליות על-ידי משרד הדתות, ובעניין זה יש לפנות אל הממונה על ההונאה בכשרות במשרד הדתות, מר רפי יוחאי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאלה נוספת לחבר הכנסת מרגי.
יעקב מרגי (ש"ס):
מכובדי סגן השר, אני מכיר את הנושא הזה. לגבי המקרה הספציפי אני מקבל את התשובה. במקצועי הקודם התעסקתי הרבה עם חוק איסור הונאה בכשרות, ולא אחת התגובות במשטרה היו "חוסר עניין לציבור", או שנמשכה הסחבת בגלל סדרי העדיפויות של המשטרה, ואני לא אומר "בצדק", אלא שאני מבין אותם. עם זאת, אני חושב שצריך להתייחס לחוק איסור הונאה בכשרות כמו לכל איסור זיוף ומרמה בכל דבר אחר.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אתה מעלה סוגיה שכנראה המשטרה לא יכולה להתמודד אתה, אולי מהסיבות המקצועיות של העניין. אדם שמבין טוב בעניינים האלה הוא יוחאי, הממונה במשרד הדתות, ואולי עליו צריך "להתלבש" על מנת שיבדוק, יטפל ויביא את הממצאים שלו למשטרה. כך הוא יחסוך עבודה, הוא יטפל בנושא הכשרות והזיופים, והמשטרה תעשה את עבודתה. נראה שצריך לנער קצת את האיש הזה, כך אני מבין.
יעקב מרגי (ש"ס):
הוא עושה את עבודתו נאמנה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני לא יודע, אני לא מכיר אותו, אבל אני חושב שאולי זאת הדרך.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה.
3288. חקירת תלונות נגד נהג אוטובוס
חבר הכנסת נסים דהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
בתשובתך על שאילתא שהגשתי בנוגע ליחס אלים של נהג אוטובוס כלפי נוסע, נאמר כי הוגשו תלונות הדדיות ובסיום החקירה יועבר התיק ליחידת התביעות.
רצוני לשאול:
1. האם נחקרו עדי ראייה, ואם כן – מה היתה עדותם?
2. האם ננקטו צעדים בעניין הנהג, ואם כן – אילו?
3. האם נסתיימה החקירה, ואם כן – מתי, ומה המליצה המשטרה בנדון?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. מדובר היה בתלונות הדדיות. הנוסע טען כי נהג האוטובוס תקף אותו ואיים עליו. הנהג טען בחקירתו כי הוא עצמו הותקף על-ידי הנוסע. החקירה הסתיימה והתיק הועבר להמשך טיפול לשכת התביעות של משטרת מחוז ש"י. הוגש כתב-אישום נגד הנהג. ההחלטה באשר לכתב-אישום נגד הנוסע תינתן בסיום ההליך המשפטי כנגד הנהג ובהתאם לחומר הראיות שיתברר בבית-המשפט.
3297. ריסוס צלבי קרס על בית-כנסת בקריית-גת
חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
פורסם, כי לפני ארבעה חודשים ריססו אלמונים צלבי קרס על קירות כמה בתי-כנסת בקריית-גת, וכי עסקנים בעיר התלוננו במשטרה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - האם נחקרו המקרים, ומה העלו החקירות?
2. האם אותרו חשודים?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. במשטרה לא נתקבלו תלונות על אירועים כנטען בשאילתא, ומכיוון שכך, לא נפתחה כל חקירה ולא אותרו חשודים.
3299. הצתת בית-כנסת בירושלים
חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
פורסם, כי המשטרה חוקרת הצתת בית-כנסת ברחוב אביר-יעקב שבשכונת נווה-יעקב בירושלים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מה העלתה החקירה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. התשובה חיובית.
2. חוקר כיבוי אש שביקר בזירה קבע, שמוקד האש נמצא על תיבת החזן במרכז אולם בית-הכנסת. על התיבה היו מפה וספרים שרופים. החוקר קבע, כי סביר להניח שגורם אנושי גרם לשרפה, זאת אומרת שהיתה הצתה. בשלב זה החקירה מתמקדת במישור המודיעיני. אין חשודים, אבל ברור שהיתה שם הצתה, לפחות כך אני מבין מהכתוב.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן השר לביטחון הפנים.
3300. תביעה נגד חשודים בפגיעה ברגשות דתיים
חבר הכנסת אליהו ישי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
בתשובת סגן השר לביטחון פנים על שאילתא נאמר, כי הוגשו על-ידי התביעה המשטרתית כתבי-אישום נגד שישה אנשי "דעת אמת", החשודים בגרימת נזק, בהסגת גבול ובפגיעה ברגשות דתיים.
רצוני לשאול:
1. האם הועמדו החשודים לדין?
2. אם כן – האם הוכרע המשפט?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה חיובית.
השאלה מיותרת שכן חבר הכנסת הנכבד מצרף את המענה הקודם על שאילתא שבה כבר דווחו הפרטים על כך.
2. המשפט טרם הסתיים.
3309. מעצר תושב עזרייה
חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ו' בכסלו התשס"ו (7 בדצמבר 2005):
ב-3 ביוני 2005 עצרו אנשי משמר הגבול תושב עזרייה הסובל מבעיות רפואיות קשות. בני משפחתו טוענים, כי רק ב-10 ביולי 2005 נודע להם שהוא עצור במגרש-הרוסים, וכי עד כה לא הורשו עורכי-דינו ואנשי הצלב האדום להיפגש אתו.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים מדויקים?
2. אם כן - מדוע לא נודעו למשפחה סיבות המעצר?
3. מדוע לא הורשה העצור להיפגש עם עורכי-דינו?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. העצור המוזכר בשאילתא נעצר ביום 3 במאי 2005 והועבר לחקירת שירות הביטחון הכללי. חקירתו הסתיימה ביום 7 ביולי 2005.
בשום שלב בחקירתו לא הוסתרו דבר מעצרו של הנדון ודבר חקירתו על-ידי שירות הביטחון הכללי. ביום 30 ביוני 2005 הוארך מעצרו בבית-המשפט, והוא יוצג על-ידי עו"ד פאהמי עוואי, כך שלא ברור מהיכן נובעת הטענה כי המשפחה לא ידעה עד ליום 10 ביולי 2005 על אודות מעצרו.
במהלך החקירה היה הנדון מנוע מלהיפגש עם עורך-דין, בין התאריכים 12 ו-23 ביוני 2005, מטעמים של ביטחון האזור וטובת החקירה – סמכות המוקנית לגורמי החקירה על-פי חוק.
כנגד הנדון הוגש כתב-אישום בגין מעורבותו בסחר באמל"ח, והוא נעצר על-ידי בית-המשפט עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. משפטו הסתיים, והוא מרצה בימים אלה עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל.
3312. טענות של אסירים בבתי-הכלא "שאטה" ו"איילון"
חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
כמה אסירים בבתי-הכלא "שאטה" ו"איילון" טענו בפני, כי במהלך הנסיעה לבית-המעצר "ניצן" ברמלה, שאורכת יותר מ-12 שעות, הם אינם מקבלים מזון והזדמנות להתפנות לשירותים. עוד נטען, כי תקרה באגף 3 בכלא "שאטה", שקרסה כבר פעמיים, עדיין מהווה סכנה בטיחותית.
רצוני לשאול:
1. האם הטענות מוצדקות?
2. אם כן - מה ייעשה לתיקון המצב?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. אסירי בית-הסוהר "איילון" אינם נוסעים בפוסטה כאשר הם מועברים מ"איילון" לבית-המעצר "ניצן", כיוון שהמרחק בין שני בתי-הכלא הוא כ-50 מ' בלבד.
אשר לאסירי בית-הסוהר "שאטה" המועברים לבית-המעצר "ניצן" – הנסיעה אורכת כשמונה שעות. במהלך הנסיעה מתאפשר לאסירים להתפנות לשירותים בכל תחנות המעבר לאורך המסלול.
בעניין המזון: האסירים מקבלים ארוחת בוקר לפני היציאה מבית-הסוהר "שאטה", וארוחה נוספת עם הגיעם לבית-המעצר "ניצן". לאחרונה הוחל גם במתן ארוחת צהריים בבית-סוהר "השרון", הנמצא באמצע הדרך שבין שני בתי-הכלא האמורים לעיל.
באגף 3 בכלא "שאטה" אין כל תקרה שקרסה כבר פעמיים.
לגבי התקרה של אגף 4, בעקבות בדיקה נמצא כי בחלק מן התקרה, בשטח של 2 מ"ר, קיימת תופעה של התפוררות הטיח, לרבות שכבת הכיסוי של הברזל התחתון. לאור זאת הוחל בשיפוץ התקרה ותיקון הטיח שהתפורר.
3327. יחס שוטרים למפגין ברמת-גן
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
ביום רביעי, 29 ביוני 2005, במהלך הפגנת "ניסוי כלים ב", תועד במצלמת וידיאו של עיתונאי אירוע שבו שוטרים נקטו יחס קשה כלפי מפגין בציר ז'בוטינסקי ברמת-גן.
רצוני לשאול:
1. האם משרדך מודע למקרה?
2. כיצד נוהגת המשטרה כלפי שוטרים הנוהגים באלימות?
3. כיצד תנהג המשטרה במקרה זה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1, 3. סמוך לאחר האירוע המתואר בשאילתא הוגש כתב אישום פלילי על-ידי מח"ש כנגד קצין ושוטר אשר נחשדו בביצוע עבירות אלימות נגד המתלונן. לאחר בחינת חומר הראיות החליט מפכ"ל המשטרה להשעות את הקצין הנאשם ולהמתין עד לסיום ההליכים המשפטיים בעניינו של השוטר הנאשם.
ההבחנה בין השניים התבססה על שוני של ממש בראיות שעמדו בבסיס האישומים.
2. בידי המשטרה מגוון אמצעים משמעתיים ומינהליים כלפי שוטרים שאינם עומדים באמות המידה הנדרשות מהם מתוקף תפקידם, החל בהעמדה לדין משמעתי בפני בית-הדין למשמעת, דרך העברתם מתפקידם או מיחידתם, והעמדתם תחת התראה ופיקוח מפקדיהם, הורדה בדרגה, וכלה בהשעיה או בפיטורין.
האמצעים ננקטים לאחר שקילת כל מקרה לגופו, כאשר פרמטרים שונים מובאים בחשבון בעת השקילה: חומרת העבירה, הראיות התומכות בביצועה, עברו של השוטר, טיב שירותו, שלב ההליך ועוד.
יש לציין שהסמכות להחליט על העמדה לדין משמעתי בתיק שעניינו שימוש בכוח מצויה בידי מח"ש.
3329. תקיפת שני צעירים מסח'נין
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
פורסם ב"פנורמה", ב-8 ביולי 2005, כי שני תושבי סח'נין נפגעו מיידוי אבנים בידי שני צעירים בשעה שישבו ברכבם בקריית-חיים, ונזקקו לטיפול רפואי. הוגשה תלונה במשטרת חיפה.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן - האם נחקר המקרה, ומה העלתה החקירה?
3. האם נעצרו חשודים?
4. האם הוכח קשר בין המקרה לבין תקיפת הנער בעזה זמן קצר קודם לכן?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. למשטרת זבולון הגיעו חמש תלונות בנושא, ארבע של ערבים ואחת של יהודי.
כל המתלוננים טענו, כי צעירים יידו בהם אבנים בכמה מקרים באזור חוף הים בקריית-חיים ובסביבתה. אגב, היתה הצעה שלך לסדר-היום בנושא הזה ואני עניתי עליה. המשטרה הגיעה למקום ופיזרה את המתקהלים, כולם צעירים גילאי 15-17.
2-3. לא ניתן היה לקשור אף אחד מן הצעירים במקום לאירוע המצוין בשאילתא. כמה צעירים זומנו למשרדי המודיעין בתחנת זבולון בניסיון לאתר חשודים פוטנציאליים. נפתחו תיקי חקירה, אולם בהעדר מובילים חקירתיים או מודיעיניים, נגנזו התיקים בשלב זה בעילה של "עבריין לא נודע".
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
היו תלונות, איך לא היתה חקירה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
היתה חקירה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אם כך, לשאלה 2 - היתה חקירה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
לא ניתן לקשור אף אחד מהצעירים שהיו במקום לאירוע שהיה, אבל היתה חקירה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני, ממקום מושבי כאן, לא אתווכח אתך, כמובן. זאת התשובה.
3330. דקירת תושב כפר עראבה למוות
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
ב-8 ביולי 2005 פורסם ב"כל אל-ערב", כי בשבת, 2 ביולי 2005, בחוף ירושלים בתל-אביב, הותקף תושב כפר עראבה בידי קבוצת אנשים, וכי אחד מהם, ששמו פורסם, דקר אותו למוות.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן - האם נחקר האירוע, ומה העלתה החקירה?
3. האם הועמדו חשודים לדין, ואם כן – מי, ובגין איזו עבירה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-3. בגין האירוע המצוין בשאילתא הוגש כתב-אישום נגד שני נאשמים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, על-ידי הפרקליטות הפלילית של מחוז תל-אביב.
שני הנאשמים נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, על-פי החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב. הנאשם האחד הואשם בעבירת רצח ובהחזקת סכין שלא כדין. הנאשם השני הואשם בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת סכין שלא כדין ושיבוש מהלכי חקירה. הנושא נמצא בבית-המשפט.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה.
3331. ניסיון לפגוע בפעוטה בבית-החולים "הדסה" בעין-כרם
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
ב-17 ביוני 2005 פורסם בעיתון "כל-אל-ערב", כי אחד מבאי בית-החולים "הדסה" בעין-כרם ניסה לכאורה לנתק צינור אינפוזיה שאליו חוברה פעוטה, וכי הוא אמר לאם הפעוטה, תושבת שועפאט, שהוא מתפלל למות בתה.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן - כיצד טופלה התלונה שהוגשה במשטרה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-2. ביום 10 ביוני 2005 נתקבלה במשטרת מרחב מוריה תלונה של הגברת אימאן נגיב כמאל. בתלונה טענה, כי אדם ששהה עמה במעלית בבית-החולים ניסה להוציא לבתה, בת עשרה חודשים, את האינפוזיה מן הצוואר ואמר לה באנגלית: "אני רוצה שהבת שלך תמות".
המשטרה חקרה את קצין הביטחון של בית-החולים, אשר טיפל באירוע ואיתר את החשוד ואת האדם שנלווה אליו אז. לטענת קצין הביטחון, האשה התלוננה אז בפניו כי אותו אדם קילל אותה, ולא ציינה דבר על אודות תקיפה או ניסיון להוציא את האינפוזיה של בתה. קצין הביטחון טען, כי איתר אז את החשוד והורה לו לעזוב את שטח בית-החולים עקב התנהגותו, אולם מאחר שכל מה שנמסר לו אז על-ידי המתלוננת היה כי החשוד קילל אותה, הוא לא מצא לנכון לעכבו במקום עד להגעת המשטרה וגם לא שמר את פרטיו.
לאור האמור לעיל נסגר תיק החקירה בשלב זה בעילה של "עבריין לא נודע".
3332. פרסומים על הרקע לתקיפת הנער במואסי
חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
פורסם ב"משפחה", כי הנער שהותקף במואסי לפני כשלושה שבועות, ניסה קודם לכן לדקור חייל, וכי בניגוד לפרסומים באמצעי התקשורת, לא נפצע אנושות. דובר המחוז הדרומי צוטט כאומר שכל הטענות ייבדקו.
רצוני לשאול:
1. האם הפרסום נכון?
2. אם כן – האם נסתיימה הבדיקה, ואם כן – מה הם ממצאיה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. ממצאי הבדיקה העלו שהפרסום אינו נכון. החקירה הפלילית הסתיימה בחודש אוגוסט השנה, והחומר כולו הועבר להמשך טיפול פרקליטות מחוז הדרום, אך טרם התקבלה בו החלטה.
3345. האגף לשומרי מצוות בכלא "מעשיהו"
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
יושבי האגף לשומרי מצוות בכלא "מעשיהו" הועברו לאחרונה לאגף 10, ובמקומם שוכנו אסירים דתיים מבאר-שבע שפונו מאגפם לקראת קליטת מפגיני ההתנתקות. התנאים באגף 10 קשים יותר, ואין בו בית-כנסת. בכלא "מעשיהו" בית-מדרש ממוזג.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן – מדוע לא הועברו האסירים מבאר-שבע לאגף 10?
3. מדוע הורעו תנאיהם של אסירי האגף לשומרי מצוות?
4. האם תיבחן השבתם למקומם הקודם?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-4. במסגרת ההיערכות לתוכנית ההינתקות נאלץ שב"ס לפנות כ-300 מקומות כליאה בבית-הסוהר "דקל" עבור עצורי ההינתקות. המשמעות היתה העברת אוכלוסיית האסירים הפליליים מבית-הסוהר "דקל" לבית-הסוהר "מעשיהו", תוך הקפדה ככל האפשר על העברת אסירים המתאימים לשהייה בבית-הסוהר "מעשיהו". לפיכך הועברו אסירי האגף לשומרי מצוות (לש"מ) מ"דקל" ל"מעשיהו", והוקם אגף לשומרי מצוות נוסף (אגף 10) ב"מעשיהו", מאחר שלא ניתן היה לשבץ את כל האסירים באגף לשומרי מצוות הקיים (אגף 8). מועדון אגף 10 הוסב לבית-כנסת, ולפיכך לא היתה כל הרעה בתנאיהם של האסירים באגף החדש.
נכון להיום הוחזרו אסירי "דקל" לבית-הסוהר "דקל", ואגף 10 משמש כיום בייעודו המקורי. בקיצור, הכול חזר לקדמותו. עקב ההתנתקות היו שינויים בגלל הצורך במקומות כליאה, וכולנו שמחים שכבר לא צריך זאת.
3347. מעצר-בית באמצעות אזיקים אלקטרוניים
חבר הכנסת יגאל יאסינוב שאל את השר לביטחון פנים
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
ב-8 ביולי 2005 פורסם ב"כל העיר", כי תושב ירושלים שוחרר למעצר-בית כשהוא נושא עליו צמיד אלקטרוני עם משדר.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם זה פתרון חדש לתפוסה המלאה בבתי-המעצר?
3. בכמה מקרים מדובר?
4. האם נשקל להרחיב את השימוש במעצר אלקטרוני, ואם כן – באילו מקרים?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה חיובית.
2. התוכנית אכן מהווה פתרון מסוים, חדש בישראל, למצוקת הכליאה.
ראוי לציין, כי לתוכנית זו, ביישומה המלא, תכליות נוספות, כגון חיסכון בעלויות של אחזקת עצורים ושפוטים, מניעת נזקי מעצר/מאסר, הגדלת פוטנציאל השיקום ואפשרות של קיום חיים נורמליים בקהילה, תחת כליאה בבית-מעצר לתקופה ממושכת.
3. נכון ליום 19 בדצמבר 2005 פוקחו 44 עצורים, מתוכם תשעה שסיימו את תקופת הפיקוח, הורשעו ונידונו לעונשי מאסר בפועל, ו-35 עדיין מצויים בפיקוח אלקטרוני. כמחציתם של המפוקחים הם בני נוער.
4. בשלב זה של תקופת ההרצה מדובר רק באוכלוסיית עצורים עד תום ההליכים. בתקופה הקרובה, החל מחודש ינואר 2006, תצטרף לתוכנית גם אוכלוסיית האסירים המשוחררים ברשיון.
יש לציין, שעם התקדמות התהליך ולמידת לקחיו, ייבחנו אפשרויות יישום נוספות במקרים המתאימים, כגון אמצעי ענישה נוסף. זהו היישום המקובל בעולם. כדי ליישם את המודל אצלנו יהיה צורך בשינוי חקיקה.
3377. אלימות מורים כלפי תלמידים במגזר הערבי
חבר הכנסת עסאם מח'ול שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
נטען, כי על הורה המתלונן במשטרה על מורה אלים, מופעלים לא פעם לחצים, מלווים בפיתוי כספי או באיומים, לבטל את התלונה. כתוצאה מכך, במקרים רבים ההורה חוזר בו מהתלונה.
רצוני לשאול:
1. כמה תלונות הוגשו בגין אלימות מורים כלפי תלמידים בכלל ובמגזר הערבי בפרט?
2. בכמה מהן הסתיים הטיפול, ובכמה מהן נסגר התיק על-פי בקשת המתלונן והחלטת המשטרה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. נמסר לנו ממשטרת ישראל, כי לא ניתן לספק את הנתונים הנדרשים בשל העובדה שלא מזינים למחשב את עיסוק החשוד, מורה במקרה דנן, בפתיחת תיקי חקירה. ניתן לפלח נתונים ממוחשבים בגין עבירות במוסדות חינוך בחלוקה לבגירים וקטינים, אך לא ידוע באופן ודאי מי הפוגע - הורה, מורה או אלמוני.
3402. רישום מספרי רישוי של כלי רכב בהפגנות למען עצורים
חבר הכנסת בנימין אלון שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
פנו אלי כמה אזרחים בטענה כי במוצאי שבת, 16 ביולי 2005, כאשר הגיעו להשתתף בערב תמיכה בעצורי כלא "מעשיהו" שהתקיים מחוץ לשערי הכלא, עבר שוטר במדים ורשם את מספרי הרישוי של כלי הרכב שהיו במקום.
רצוני לשאול:
1. האם מידע זה נכון?
2. אם כן – מה היא מטרת איסוף מידע זה וכיצד תשתמש בו המשטרה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. בתקופת יישום תוכנית ההינתקות, החל מחודש מאי 2005, בכל מוצאי שבת, נערכה הפגנה ברשיון של מתנגדי תוכנית ההינתקות מול כלא "מעשיהו", שם היו כלואים עצורים שהיו מעורבים בפעולות מחאה בלתי חוקיות נגד התוכנית.
כחלק מהיערכות משטרת מרחב השפלה לשמירת הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו, נבדקו כלי רכב שהגיעו למקום, לרבות רישום מספרי לוחיות הרישוי, כחלק מביצוע עבודת המשטרה על-פי תפקידיה המוגדרים בחוק.
3404. מופעי חשפנות לקטינים
חבר הכנסת יגאל יאסינוב שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
לפני כשנה פורסם שמפעילי מועדון "קמפוס" בירושלים ערכו מסיבות חשפנות לקטינים.
רצוני לשאול:
1. באיזה שלב נמצאת החקירה?
2. האם היו מקרים דומים נוספים?
3. מה היא מדיניות משרדך בנושא זה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. ביום 18 באפריל 2004 נתקבלה תלונה במשטרת מוריה בירושלים על כך שבמסיבה של תלמידי כיתות ט'--י' במועדון "קמפוס", שהתקיימה ביום 28 במרס 2004, הופיעה חשפנית. המשטרה קיימה חקירה בנושא בחשד לעבירות שעניינן הצגת תועבה במקום ציבורי, מעשה מגונה בקטין, שימוש בגופו של קטין לפרסום תועבה וכן הבאת אדם לידי מעשה זנות. התיק הועבר להחלטת פרקליטות מחוז ירושלים ביום 20 ביוני 2004. לאחרונה נסגר התיק על-ידי הפרקליטות בעילה של חוסר ראיות.
2. למשטרה לא ידוע על מקרים נוספים.
3. מדיניות משטרת ישראל היא לנהל חקירות שיבשילו לכדי כתבי אישום בגין עבירות כמתוארות בשאילתא, במטרה למצות את מלוא חומרת הדין עם העבריינים, בשל העניין הציבורי הקיים במקרים אלו ובשל הצורך להרתיע עבריינים פוטנציאליים בנושא.
3430. הטיפול בעצורי כפר-דרום
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את השר לביטחון פנים
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
ארגון זכויות אדם ביש"ע טוען, שמעצר תושבי כפר-דרום היה כרוך בליקויים רבים. למשל, נטען כי העצורים לא קיבלו ערכות עציר, נשללה זכותם לשיחת טלפון ראשונית, עורכי-דינם נאלצו להמתין זמן רב עד שנפגשו עמם, והפגישה, כאשר התקיימה, התנהלה בלחץ של זמן ובקבוצות.
רצוני לשאול:
1. האם הטענות מוצדקות?
2. כיצד נערכו בתי-המעצר לקליטת העצורים?
3. האם יתוקנו דברים אלה, ואם כן – כיצד?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה שלילית.
2-3. היערכות המשטרה והשב"ס היתה טובה ותואמת את הצרכים.
במהלך הקליטה הפקידו העצורים ציוד אישי וקיבלו סל סדקית שכלל שמיכה, סדין, מגבת, כוס, צלחת, סכו"ם חד-פעמי וכלי רחצה. עצורים בביגוד קרוע קיבלו חולצת טריקו וביגוד תחתון. עצורים שביקשו תוספת ציוד נענו בחיוב. למשפחות העצורים ניתן אישור להכניס ציוד שכלל בגדים, תשמישי קדושה ומצעים.
שיחות טלפון – על-פי החוק שיחת טלפון לעצור שטרם הוגש כנגדו כתב אישום תאושר רק על-ידי הממונה על החקירה מטעם משטרת ישראל. מהעצורים לא נלקח הפלאפון, אלא בהגיעם למתקן הכליאה בעת ההחלטה על כליאתם, וזאת מטעמי חקירה.
במסגרת החקירה במשטרה סירבו חלק ניכר מן העצורים להזדהות, וסירבו למסור גם מספרי טלפון של משפחותיהם מחשש לזיהוים. עם זאת, לעצורים שמסרו מספר טלפון ניתנה האפשרות לשוחח עם משפחתם או עם עורך-דינם, לפי בחירתם.
אשר לעצורים קטינים, גם כאלו שלא הזדהו, הועברה הודעה על-ידי האחראים על החקירה לסניגוריה הציבורית. לעצורים ניתנה האפשרות לשוחח עם עובד סוציאלי, קצין מבחן או פקידת סעד אשר שהתה באגף המשטרתי.
ביקור עורכי-דין - בבית-הסוהר "דקל", שהינו בשגרה בית-סוהר לאסירים פליליים שפוטים, מוקצה חדר אחד לעורכי-דין, אשר בשגרה נותן מענה על הצרכים. במסגרת ההיערכות לקליטת עצורי ההינתקות יוחד משרד נוסף, ובהתאם לצורך הוקצו גם אולמות ההמתנה לביקורים. במענה על פניית עורכי-הדין להקל ולקצר את משך ההמתנה הציע שב"ס לפתוח בפניהם את חדרי הביקורים לפגישות עם עצורים, תוך הדגשה שלא ניתן להבטיח שם תנאי פרטיות וחשאיות מרביים בין עורך-דין ללקוחו. הצעה זו נתקבלה על-ידם בברכה. יש להדגיש, שבכל פעם שהגיעה במקביל קבוצה גדולה של עורכי-דין ונפתחו להם כמה עמדות בחדר אחד מרווח, הדבר נעשה בהידברות עמם ובהסכמתם.
נוסף על כל האמור לעיל נערך שב"ס לקליטת העצורים במישורים נוספים: 1. אספקת מאווררים גדולים לתאי הכליאה; 2. מזון בהכשר בד"צ, כולל תנורים לחימום המזון; 3. ציוד ספציפי לנשים; 4. המועדונים בכל אגף הוכשרו לשמש בתי-כנסת, על כל הכרוך בכך; 5. ניתן ציוד דת לכל דורש.
שב"ס נערך לתת מענה על כל הצרכים, ברגישות, במקצועיות וביעילות.
3433. תקיפת אנשים על-ידי כלבים
חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את השר לביטחון פנים
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
פורסם, כי כלב "אמסטף" משפחתי התנפל על ילדת המשפחה ושיסף את פניה. אין זו הפעם הראשונה שכלבים פוצעים אנשים, בעיקר ישישים וטף.
רצוני לשאול:
1. כמה מקרים של תקיפות על-ידי כלבים נחקרו במשטרה בארבע השנים האחרונות?
2. האם היה מקרה שבו נענשו הבעלים?
3. כיצד תימנע הישנות מקרים כאלה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
עד ליום 1 בנובמבר 2004, העבירה הרלוונטית היחידה לפתיחת תיקים בעקבות אירועי תקיפת אנשים על-ידי כלבים היא עבירה לפי סעיף 338(6) לחוק העונשין, "אי-נקיטת צעדי זהירות בחיה". לפיכך אין נתונים סטטיסטיים של התפלגות תיקי החקירה על-פי סוג החיה ולא ניתן לקבוע כמה מתוך התיקים שנפתחו על-פי העבירה הנ"ל מתייחסים לכלבים.
ביום 1 בנובמבר 2004 נכנסו לתוקף חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, ותקנות שהותקנו לפיו. רק מחודש נובמבר 2005 ניתן להזין תיק שנפתח בגין עבירה על חוק זה למערכת הפלילית הממוחשבת של המשטרה. לפיכך הנתונים הסטטיסטיים שיובאו להלן מתייחסים לחוק העונשין בלבד, דהיינו, לסעיף הקודם שהוזכר ברישא של המענה.
1. בשנים 2002 עד 15 בנובמבר 2005 נפתחו 2,374 תיקים.
2. עד ליום 15 בנובמבר 2005 הוגשו כתבי אישום ב-151 תיקים מתוך הנ"ל; 148 מהם הסתיימו בהרשעת הנאשמים.
3. החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג-2002, קובע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר הוא הממונה על ביצועו ורשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. החוק מסדיר מגוון של נושאים לטיפול בנושא.
3434. ידיעה על אי-חקירת חשדות לשחיתות
חבר הכנסת אילן שלגי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
דווח ב"ידיעות אחרונות", כי המשטרה אינה מקדמת חקירה בחשדות לשחיתות בתעשייה האווירית, בשל לחצים מצד שרים וחברי כנסת.
רצוני לשאול:
האם הידיעה נכונה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
הידיעה אינה נכונה.
3435. מעצר-בית באמצעות אזיקים אלקטרוניים
חבר הכנסת אילן שלגי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
לפני כחצי שנה דווח על תחילת הניסוי של מעצר-בית באמצעות אזיקים אלקטרוניים.
רצוני לשאול:
1. בכמה מקרים עד כה פסקו בתי-המשפט מעצר מסוג זה?
2. עד כמה נכונים הדיווחים בתקשורת שלפיהם נכשל הניסוי?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. עד ליום 19 בדצמבר 2005 החליט בית המשפט ב-44 מקרים על מעצר-בית בפיקוח אלקטרוני כחלופה למעצר עד תום ההליכים. החל מחודש ינואר 2006 תצטרף לתוכנית אוכלוסייה נוספת, והיא של האסירים המשוחררים ברשיון לפי החלטת ועדת השחרורים.
2. הדיווחים אינם נכונים. המשרד לביטחון הפנים נערך לספק את כל התשתית הדרושה לשימוש של עד 250 עצורים בפיקוח אלקטרוני, בכל נקודת זמן, על פני שנת ההרצה.
היישום בפועל אינו מצוי בידי המשרד לביטחון הפנים, אלא כפוף להפעלת שיקול דעת המוקנה בחוק לבתי-המשפט, במקרה של החלטה על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים, או של ועדת השחרורים, שהינה בראשות שופט, במקרה של החלטה על שחרור אסיר ברשיון.
3457. ידיעה על שחרור מחבלת ממאסר
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
פורסם ב"ידיעות אחרונות", בכ"ז בתשרי תשס"ו, 30 באוקטובר 2005, כי מחבלת השתחררה לאחר שריצתה רק שני-שלישים מתקופת מאסרה על מנת שתוכל להמשיך לטפל בבנה, וזאת למרות התנהגותה הלא-טובה בכלא.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן - כיצד תימנע הישנות מקרים דומים?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. המידע אינו נכון. המחבלת המוזכרת שאילתא לא שוחררה, וזאת על-פי החלטת ועדת השחרורים בעניינה. הנ"ל הגישה ערעור על ההחלטה, והדיון בו נקבע לחודש ינואר 2006.
2. שב"ס פועל על-פי החוק. החלטות על שחרור מוקדם מתקבלות על-ידי ועדת שחרורים בראשות שופט, ונציג שב"ס משתתף בה ללא זכות הצבעה, הכול על-פי הקבוע בחוק.
3483. תנאי לינת אסירים
חבר הכנסת דוד טל שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
פורסם, כי מחסור קשה במקומות לינה בבתי-הסוהר מאלץ אסירים רבים לישון על הרצפה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - כמה אסירים נאלצים לישון על הרצפה מדי לילה?
3. על-פי אילו קריטריונים מחליט שירות בתי-הסוהר מי מהאסירים יקבל מיטה ומי לא?
4. כיצד תיפתר הבעיה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה חיובית.
2. כ-500 אסירים בממוצע.
3. בבתי-הסוהר שקיימת בהם צפיפות ישנים על הרצפה על-פי סדר הקליטה, דהיינו האחרון שנקלט לתא הוא זה שישן על הרצפה.
4. פתרון לבעיה יושג רק אם ייבנו מספיק מקומות כליאה, וזאת על-פי צפי הגידול באסירים. בשנת 2006 מתוכננת תוספת של 1,720 מקומות כליאה, בעלות הקמה של 193 מיליון ש"ח ועלות תפעול שוטף בסך של כ-107 מיליון ש"ח.
הבינוי הצפוי בשנת 2006 צפוי להתאים לגידול אוכלוסיית האסירים בשנה זו ולהוסיף יתרה של כמעט 300 מקומות כליאה, שהוספתם נועדה לצמצם את "עודף" האסירים כיום הלנים על הרצפה, כך שבעיית האסירים הלנים על הרצפה תצטמצם במידה ניכרת עד לסוף שנת 2006.
תוספת מקומות הכליאה לשנת 2007 טרם סוכמה עם משרד האוצר. סוכם כי בדיוני התקציב לשנת 2007 תסוכם תוספת שמגמתה להביא לפתרון בעיית האסירים הלנים על הרצפה עד לסוף שנת 2007.
יש לציין, כי סוגיה זו מצויה כיום בפני בג"ץ להכרעה בעקבות עתירה שהוגשה בנושא.
3484. חקירת תלונות נגד נהג אוטובוס
חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
בי"ח בתמוז תשס"ה, 25 ביולי 2005, השיב שר התחבורה על שאילתתי מס' 3113 בעניין תלונה נגד נהג חברת "ביתר תור" שלכאורה תקף נוסעים מהעיר ביתר, כי "התלונה נמצאת בטיפול המשטרה; אנו נמתין לתוצאות החקירה ונפעל בהתאם למסקנות".
רצוני לשאול:
מה העלתה החקירה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
מדובר היה בתלונות הדדיות: הנוסע טען כי נהג האוטובוס תקף אותו ואיים עליו, והנהג טען בחקירתו כי הוא עצמו הותקף על-ידי הנוסע. החקירה הסתיימה, והתיק הועבר להמשך טיפול לשכת התביעות של משטרת מחוז ש"י. הוגש כתב-אישום נגד הנהג. ההחלטה באשר לכתב-אישום כנגד הנוסע תינתן בסיום ההליך המשפטי כנגד הנהג ובהתאם לחומר הראיות שיתברר בבית-המשפט.
3485. טענה על ניסיון חטיפה של תושב רהט
חבר הכנסת עסאם מח'ול שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
אזרח רהט טוען, כי כאשר עלה בטרמפ בצומת שדרות ב-31 באוקטובר 2005, זיהו הנוסעים את מוצאו הערבי ואיימו "לחוטפו, לשוחטו ולהעלימו". משסירב בעל הרכב לעצור ולהורידו, הוא קפץ מהרכב תוך כדי נסיעה ונפצע קשות. ניידת שנסעה מאחור שלחה את הפצוע לבית-החולים ועצרה את הרכב.
רצוני לשאול:
1. האם הטענות אומתו?
2. אם כן - מה היא זהותם של הנוסעים, והאם יוגשו נגדם כתבי-אישום?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. האירוע המתואר נרשם בתחנת שדרות, עקב דיווח על אדם שקפץ מרכב בכביש 232.
ניידת משטרה שהגיעה למקום הבחינה בנוסע כשהוא מטופל על-ידי מד"א. במקום נכח אף בעל הרכב שממנו קפץ הפצוע וכן נוסע נוסף. יש לציין, שבעל הרכב הוא זה שדיווח למשטרה על האירוע. מחקירת המעורבים עלו גרסאות מנוגדות לחלוטין. בעל הרכב והנוסע השני טענו שהנוסע קפץ ללא כל סיבה. נערכו פעולות חקירה נוספות, ובסיומן הוחלט על גניזת תיק החקירה בשל חוסר ראיות מספיקות.
3486. חקירת חילול "הכותל הקטן"
חבר הכנסת נסים זאב שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
בי"ח בתמוז תשס"ה, 25 ביולי 2005, השיב שר התחבורה, על שאילתתי מס' 2991, שעניינה כתיבת "אללה אכבר" ומריחת צואה על "הכותל הקטן", כי "משטרת ישראל תחקור את המקרה".
רצוני לשאול:
1. האם נחקר המקרה?
2. אם כן – מה העלתה החקירה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-2. שוטרים שנשלחו למקום לאחר הגשת התלונה לא גילו סימני צואה אלא כתובת שרוססה.
בעקבות תלונות חוזרות ונשנות על הזנחת "הכותל הקטן", הגיע מפקד יחידת המקומות הקדושים לסיכום עם העירייה, כי ינקו את המקום כל יום.
אין חשודים ולא נעשה טיפול חקירתי בנושא.
3542. משמר אזרחי בניצן
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"א בחשוון התשס"ו (23 בנובמבר 2005):
ביישוב ניצן יהיו בתוך חודשיים כ-500 משפחות.
רצוני לשאול:
1. האם ייפתח סניף של המשמר האזרחי במקום?
2. אם כן – מתי יחל לפעול?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. ביישוב ניצן הוצב שוטר בתפקיד מפקד מרכז שיטור קהילתי (מש"ק) מייד עם כניסת המפונים ליישוב. גרעין מתנדבים ראשוני החל בפעילות התנדבותית בתאריך 21 בנובמבר 2005 במתכונת משמר שכונה. נופקו אמצעים לטובת הפעילות בהליך מזורז. כיום, במסגרת "משמר שכונה" משרתים כ-25 מתנדבים.
3559. ידיעה על סחיטת עולים באופקים על-ידי כנופיית צ'צ'נים
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ח בחשוון התשס"ו (30 בנובמבר 2005):
פורסם ב"מעריב", כי לוחמים צ'צ'נים שנישאו ליהודיות והגיעו לארץ עוסקים בסחיטת עולים באזור אופקים. הדבר נחשף במהלך משפטו של חשוד ברצח אחד הצ'צ'נים.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן - כיצד הגיעו הצ'צ'נים, והאם נשקל לגרשם?
3. האם הוסקו מסקנות מהמקרה, ואם כן – אילו?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. הפרטים אשר פורסמו אינם נכונים, פרט לעובדה שאכן היה רצח שהרקע לו היה חוב כספי. אין כנופיות צ'צ'ניות באופקים, ולכן אין כאלו העוסקות בסחיטה.
2. הצ'צ'נים הגיעו במסגרת העלייה מחבר המדינות - אתה מתכוון לקווקזים, או שאתה מתכוון לצ'צ'נים. המעורבים באירוע שוהים בארץ באורח חוקי.
3. משטרת ישראל, כחלק משגרת עבודתה, מתחקרת כל אירוע ומסיקה ממנו מסקנות כדי לייעל את עבודתה. במקרה דנן פעלו השוטרים ללא דופי, והמקרה פוענח בתוך זמן קצר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת מרגי. בבקשה, אדוני.
יעקב מרגי (ש"ס):
מכובדי סגן השר, לאחרונה פשה כמעט בכל המדינה נגע סחיטת דמי חסות.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
בכל הנגב.
יעקב מרגי (ש"ס):
בכל המדינה, ובנגב בפרט. סחיטת דמי חסות הפכה לאחד מהפשעים הכי נפוצים והכי חמורים, שמשרתים את ארגוני הפשיעה ואלה שחותרים תחת אושיות הדמוקרטיה בישראל. השאלה היא אם המשטרה שמה עניין זה במקום גבוה בסדר-העדיפויות, כדי לחסל את התופעה האיומה הזאת, שנקראת דמי חסות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה. נא לענות.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
כן, ובמיוחד בדרום נעשים מאמצים גדולים מאוד. דיברנו לא אחת על מה שקורה בדרום. לומר לך שהמצב טוב? לא הייתי אומר זאת. הנושא עלה שוב לדיון לא מזמן, והוא מטריד מאוד. המשטרה עושה ככל יכולתה, ובקרוב מאוד כנראה נתגבר שוב את הדרום בעוד יחידות של מג"ב על מנת לנסות לעשות כל מאמץ לבער את הנגע הזה שנקרא דמי חסות.
יעקב מרגי (ש"ס):
תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה.
3560. תגמול קצינים שהשתתפו בהתנתקות
חבר הכנסת יצחק לוי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ח בחשוון התשס"ו (30 בנובמבר 2005):
פורסם שמשטרת ישראל מתגמלת קצינים שהשתתפו בהתנתקות בטיסות לחוץ-לארץ.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מי הם הקצינים בדרגת תת-ניצב ומעלה שאושרו להם נסיעות לחוץ-לארץ מתום ההתנתקות עד היום, ולאן?
3. האם יתוגמלו שוטרים שהשתתפו בהתנתקות ואינם קצינים?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. כחלק משגרת עבודתה של משטרת ישראל, נוסעים קצינים לביקורי עבודה במדינות שונות, וזאת ללא קשר למבצע כזה או אחר.
2. להלן רשימת הניצבים והתנ"צים שנסעו לאחר ההתנתקות ועד ליום 4 בדצמבר 2005: ניצב אילן פרנקו, ממ"ז ירושלים – משלחת "מצעד החיים" לפולין. ניצב ברטי אוחיון, ר' אג"מ – סיור לימודי בסין. תנ"צ עוזי צדוק, ר' מז"פ – כנס מקצועי בטייוואן. תנ"צ אהרן פרנקו, סממ"ז מרכז – כנס בגרמניה וסיור מקצועי בספרד. תנ"צ חגי דותן, מפקד מלמ"ש – כנס בגרמניה וסיור מקצועי בספרד. תנ"צ דב לוצקי, סממ"ז צפוני – כנס מקצועי בארה"ב. תנ"צ בנצי סאו, רמ"ט מג"ב – סיור לימודי בסין. תנ"צ שלומי קעטבי, מפקד המכללה – משלחת "מצעד החיים" לפולין.
3. שוטרים שהשתתפו בפינוי, כמו גם שוטרים שתגברו את המחוז הדרומי בתקופת ההינתקות, ונדרשו לעבודה במבנה שלדי של 12 שעות ביום לפחות ולשהייה של שישה ימים ומעלה בתנאי שדה (תנאי קסרקטין) – תוגמלו בתוספת פעילות רמה א', בהתאמה לצה"ל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא אחרונה על סדר-היום, של חבר הכנסת דהאמשה, על חטיפת ילדה מטול-כרם - נא לענות.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
זו השאילתא האחרונה במושב הזה, בכנסת הזאת.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
נכון מאוד.
3588. חקירת תלונה על חטיפת ילדה מטול-כרם
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה שאל את השר לביטחון פנים
ביום ו' בכסלו התשס"ו (7 בדצמבר 2005):
תושב טול-כרם טוען, כי בתו בת העשר נחטפה ב-21 בדצמבר 2002 בידי קבוצה הקשורה לשב"כ. אף כי למשטרת איו"ש הוגשה תלונה ונפתחה חקירה, טרם נודע למשפחה מה עלה בגורלה של הבת ולאן הובילה החקירה.
רצוני לשאול:
1. מה מצב החקירה?
2. מה עלה בגורל הילדה?
3. מה ייעשה בנדון?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-3. החקירה נמצאת עתה במבוי סתום, לאחר שנבדקו ונחקרו כל הכיוונים שהסתמכו על המידע הקיים ועל אלה שמסר אבי הילדה. אין בסיס לכך שהחשודים קשורים לשב"כ. זה פשוט לא נכון. מדובר, ככל הנראה, בסכסוך על רקע רומנטי בין פלסטינים בטול-כרם. לא ידוע למשטרה מה עלה בגורל הילדה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה, אדוני, סגן השר לביטחון פנים. רק כדי שתדע איזה משרד יש לך והיכן אתה ממונה, אני מציע לך לקרוא את הפרוטוקול של ועדת הפנים מהיום, שדן באותו עניין לפי בקשתי, ושם נאמרו דברים הרבה יותר ברורים.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
על-ידי המשטרה?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
כן. גם על-ידי המשטרה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
התשובות הגיעו אתמול, הדיון היה היום.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הדיון היה היום - בסדר. מאתמול להיום, כנראה, הרבה דברים השתנו. זה רק מלמד אותנו איך המשרדים עונים על השאילתות של חברי הכנסת. תודה רבה, אדוני סגן שר לביטחון הפנים.
חברי הכנסת, תם סדר-היום - -
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה לך, תודה רבה, אדוני.
- - ואתו תם המושב הרביעי של הכנסת. הכנסת יוצאת לפגרת פסח ובחירות לכנסת השבע-עשרה, שיתקיימו ב-28 במרס 2006. אני מצטרף לברכות של יושב-ראש הכנסת, שנאמרו לפני שעה קלה מעל הדוכן הזה, לכל המסייעים לעבודה התקינה של הכנסת - אני לא רוצה למנות את כל השמות עכשיו עוד הפעם.
אני רוצה בהזדמנות הזאת גם לברך את תושבי הארץ ואת הצופים בנו באשר הם לרגל החגים הבאים עלינו לטובה - חג החנוכה ליהודים, חג המולד וראש השנה לנוצרים ועיד אל-אדחא למוסלמים.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
אנו רוצים לומר חג שמח לכל תושבי המדינה ולכל מי ששומע אותנו ורואה אותנו כעת לרגל החגים: חג החנוכה לעם היהודי, חג המולד וראש השנה לנוצרים ועיד אל-אדחא לאומה הערבית והאסלאמית.)
הכנסת תתכנס לכנסים מיוחדים בפגרה, וכדברי היושב-ראש, תקיים דיון מיוחד בט"ו בשבט, ביום חגה של הכנסת, בנושא חוקה לישראל. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 20:13.