דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ח'
ישיבה ש"ד
הישיבה השלוש-מאות-וארבע של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, י"ט בכסלו התשס"ו (20 בדצמבר 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
הצעה לסדר 6
רן כהן (מרצ-יחד): 6
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6
מזכיר הכנסת אריה האן: 6
נאומים בני דקה 7
אתי לבני (שינוי): 7
עזמי בשארה (בל"ד): 7
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 8
משה גפני (דגל התורה): 8
אראלה גולן (שינוי): 8
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 8
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 9
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 9
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 9
רוני בר-און (אחריות לאומית): 10
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 10
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 10
אילן ליבוביץ (שינוי): 12
איוב קרא (הליכוד): 13
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 13
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005 14
חיים אורון (בשם ועדת הכספים): 14
הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005 15
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 15
משה גפני (דגל התורה): 17
הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ה-2005 17
הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005 18
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת): 18
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד): 21
משה גפני (דגל התורה): 26
רוני בר-און (אחריות לאומית): 38
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת): 42
שר התחבורה מאיר שטרית: 42
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת): 50
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 52
מזכיר הכנסת אריה האן: 52
הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005 53
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת): 53
שר התחבורה מאיר שטרית: 53
הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005 54
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 54
הצעת חוק הטבות לנפגעי פוליו, התשס"ו-2005 56
עזמי בשארה (בל"ד): 56
חמי דורון (שינוי): 58
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 60
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 62
ואסל טאהא (בל"ד): 62
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 63
נסים זאב (ש"ס): 64
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד): 64
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 65
חיים אורון (מרצ-יחד): 65
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 66
הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6) (הגבלת פעילות מרפאות של תאגידים), התשס"ו-2005 67
אילן ליבוביץ (שינוי): 68
נסים זאב (ש"ס): 70
חמי דורון (שינוי): 71
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 71
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 71
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ו-2005 72
סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו: 72
הצעת חוק מאגר מידע לתורמי מוח עצם, התשס"ו-2005 73
אראלה גולן (שינוי): 73
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86) (מענק לימודים), התשס"ו-2005 74
סגן שר הרווחה אברהם רביץ: 74
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87) (תגמול למשרתים במילואים בשירות חירום), התשס"ו-2005 76
סגן שר הרווחה אברהם רביץ: 76
הצעת חוק הגבלת טמפרטורת המים, התשס"ו-2005 77
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 77
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 88) (תגמול למשרתים במילואים - איסור קיזוז), התשס"ו-2005 78
אילן ליבוביץ (שינוי): 79
חמי דורון (שינוי): 80
הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005 81
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד): 81
משה גפני (דגל התורה): 82
נסים זאב (ש"ס): 85
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 85
סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 85
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (ספרי לימוד), התשס"ו-2005 86
יעקב מרגי (ש"ס): 86
משה גפני (דגל התורה): 86
נסים זאב (ש"ס): 87
שאילתות ותשובות 88
3140. בדיקת מזוודות של הנוסעים בקו התעופה אילת--תל-אביב 88
3174. התנהגות מאבטחים בהפגנות בכביש חוצה-ישראל 88
3175. תחבורה ציבורית ביישובים ערביים 89
3193. קווי תחבורה חדשים לקישור ערי הפריפריה החרדיות 90
3232. מחסומים אוטומטיים בנקודות מפגש בין פסי רכבת לכבישים 91
3233. מניעת אזרחים ערבים מלעלות על טיסת "אל על" 91
3272. ועדת חקירה בנושא תאונות הרכבת האחרונות 92
3273. המאבטחים בכביש חוצה-ישראל 93
3292. סגירת מחלף בני-ברק--גבעת-שמואל בשבת 93
3295. תוכנית לסלילת כביש 9 94
3337. ארוחות כשרות לנוסעי "ארקיע" 94
3353. הצומת ליד אזור התעשייה במבשרת-ציון 95
3366. סלילת דרכים ייעודיות לאופניים 95
3382. תוואי מסילת הרכבת ראשון-לציון--יבנה--אשדוד 96
3405. הכשרת נהגים ברכב כבד 97
3406. תאונות דרכים בתל-אביב 98
3407. הכשרת נהגי אוטובוסים 99
3444. עצירת הרכבת בתחנת חיפה-מרכז בדרך לנתב"ג וממנו 99
3459. פיקוח על טיסות השכר 100
3492. החלטות ועדת היגוי לבדיקת התחבורה במגזר החרדי 101
3493. הכביש החוצה את אבו-גוש 102
3538. קו הרכבת לירושלים 102
3566. ביטול השתתפותו של המשנה למנכ"ל משרד התחבורה בכינוס ברהט 103
3567. הסבת כלי רכב להנעה בגז 104
3569. כביש אשקלון--קריית-גת 105
הצעה לסדר
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, היום יום שלישי, י"ט בכסלו התשס"ו, 20 בחודש דצמבר 2005 למניינם. אני פותח את ישיבת הכנסת.
הודעה לפי סעיף 53 לחבר הכנסת רן כהן. בבקשה, אדוני.
רן כהן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מודה לך על החשיבות שאתה מעניק לנושא הזה שאני מעלה מדי יום שלישי. היום אנצל בפעם האחרונה במהלך כהונתה של הכנסת השש-עשרה את פתיחת המליאה כדי לציין את הנושא הכאוב של התאבדויות חיילים בצה"ל, כפי שעשיתי כאן בכל יום שלישי בחודשים האחרונים.
בפעם האחרונה אני זועק מכאן את הזעקה על הבלתי-ייאמן - שהתאבדויות חיילים הן סיבת המוות מספר אחת בצה"ל. באופן קבוע ב-20 השנים האחרונות מתאבדים מדי שנה, בממוצע, 35 חיילים. בראייה רב-שנתית, לא ייאמן, ניתן להעריך שבין 8% ל-10% מחללי צה"ל מאז הקמתו, כ-1,500 איש, היו חיילים מתאבדים. מאז תחילת 2005 כבר התאבדו, על-פי הפרסומים בתקשורת, יותר מ-32 חיילים בצה"ל. בנוסף יש מקרי התאבדות גם בקרב משרתי החובה במשטרה ובמשמר הגבול.
צה"ל יכול לעשות הרבה יותר. בעבר הוא הוכיח יכולת התמודדות מצוינת עם סיבות מוות אחרות, כמו תאונות אימונים, תאונות דרכים או תאונות נשק. מדוע בתחום התאבדויות חיילים, שגובה את מספר הקורבנות הגבוה ביותר בצבא, לא מושקע אפילו חלק קטן מהמאמץ המושקע במניעת תאונות?
בשבועות האחרונים נרשמה התקדמות משמעותית בהתייחסות הצבא לנושא. בזכות הפעילות שאנחנו מקיימים גם בוועדת החוץ והביטחון וגם כאן, צה"ל הציג בשבוע שעבר בפני הוועדה את תוכניותיו הראשוניות בעניין, ויש להן בהחלט משקל. בידי צה"ל דוח מקיף ומעמיק שהכין לפני שחרורו מצה"ל הקצין הבכיר האחרון שעסק בבעיה באופן בלעדי, סגן-אלוף שמואל יאנה. הדוח כולל המלצות מעשיות לטיפול שורש בבעיית ההתאבדות בצה"ל.
צה"ל חייב – אני אומר את זה בפרידה מהכנסת הזאת אל שורות הצבא – צה"ל חייב ליישם את המלצות הדוח ולהכריז מאבק חזיתי בתופעת התאבדויות החיילים. דוגמאות מצבאות אחרים בעולם מראות, כי יישום תוכנית כוללת מביא לחיסכון משמעותי בחיי אדם, וחייבים לעשות זאת. תודה רבה לך, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת רן כהן.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
החלטת ועדת הכספים בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005.
לוח תיקונים להצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה למזכיר הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, מי שמבקש להשתתף בנאומים בני דקה, נא להצביע. חברת הכנסת אתי לבני, בבקשה.
אתי לבני (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, אלה הנאומים בני הדקה האחרונים למושב הזה, ורציתי לציין את עזיבתו של חבר הכנסת יוסי שריד את הפוליטיקה הישראלית. זה אירוע שלא צוין בכנסת, לבקשתו. הוא נימק את זה בכך שהוא לא רצה לשמוע דברים מאנשים שהוא לא רוצה לשמוע מהם דברים.
אני רוצה לומר מעט שבחו של הפוליטיקאי חבר הכנסת יוסי שריד. הוא נבחר בימים אלה על-ידי הציבור הישראלי כשר החינוך הטוב ביותר בכל הזמנים. זאת דוגמה לכך שבכל אופן פועלו ומעשיו זכו להכרה ציבורית. אני חושבת שבמובנים רבים חבר הכנסת שריד הוא חבר כנסת לדוגמה. רק היום העברנו את הצעת החוק שלו למלחמה בשחיתות. זה הדבר האחרון שהוא עושה בכנסת הזאת. המלחמה הבלתי-נלאית שלו למינהל תקין, לחברה צודקת, לזכויות אדם, תיזכר בדברי כנסות ישראל. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת בשארה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אלדד.
עזמי בשארה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום החליטו ראשי המועצות המקומיות הערביות להציב אוהל מחאה מול בניין משרד ראש הממשלה. אני חושב שזה לא עניין של מה בכך. מדובר בנציגים של כ-20% מאזרחי מדינת ישראל, שנמצאים במצוקה כספית אדירה. אי-אפשר לעבור על זה לסדר-היום, כאילו מדובר במצוקה של מגזר או קצת עובדים וכו'. מדובר באלפי עובדים שלא קיבלו משכורות במועצות המקומיות הערביות, מכיוון שתקציב הפיתוח לא משולם ומכיוון שמענקי האיזון מותנים בגבייה, אף שהגבייה עלתה ב-20% משנת 2004 עד 2005. כלומר, יש פה עניין שצריך להסתכל עליו כבעיה מבנית פוליטית, אפילו היסטורית, במדינת ישראל. האנשים האלה ישבו עכשיו בקור הזה. אנחנו מתקרבים לעונת החגים, גם של הנוצרים וגם של המוסלמים, ומדינת ישראל לא יכולה להעמיד פנים שזאת עוד מחאה. מדובר ב-20% מאזרחי המדינה, וזאת מצוקה כללית, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גפני.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, טילי "קסאם" הולכים וקרבים למרכזי התשתית והאסטרטגיה של ישראל באשקלון, גם לתחנת הכוח "רוטנברג", גם למפעל התפלת מי הים וגם לקו הנפט אילת--אשקלון. כל מה שאמרנו על הקמת "חמאסטן" לפני ההתנתקות, נאמר היום על-ידי ראש אמ"ן היוצא. זה תמיד רע לבוא ולהגיד: אמרנו לכם, אבל אמרנו לכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני, ואחריו – חברת הכנסת גולן.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, הכנסת מסיימת השבוע את כהונתה, שוב לפני המועד שנקבע בחוק, בערך שנה קודם לו. הציבור בישראל מרגיש אי-יציבות שלטונית. המציאות הזאת, שבה מתחלפות גם כנסות וגם ממשלות באופן תמידי, יוצרת מצב שבו מי ששולט במדינה זה למעשה הפקידות, בעיקר פקידי האוצר.
הכנסת הזאת יכולה להיות מסומנת, מלבד בנושא ההתנתקות, שעליו דובר כאן רבות, היא יכולה להיות זכורה לרע בעניין הזה של הפגיעה הבלתי-נסבלת בשכבות החלשות, בניגוד לציווי האוניברסלי, אבל קודם כול בניגוד לציווי של היהדות: כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנוכי מצווך לאמור פתוח תפתח את ידך לאחיך לענייך ולאביונך בארצך. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת גפני. חברת הכנסת גולן, ואחריה - חבר הכנסת זחאלקה.
אראלה גולן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אמשיך את דברי קודמי. הממשלה הודיעה שהיא תקפיא את אישור תקציב השנה הבאה, ובאותה נשימה הכריזה על גיבוש תוכנית העוני. אם אנחנו לא רוצים רק תוכנית, מהיכן בדיוק יבוא הכסף אם הוקפא אישור התקציב?
התוכנית מציירת לכאורה תמונה רצופת תקוות לשכבות חלשות במדינה, מציגה סעיפים פופוליסטיים, אופטימיים, שבכלל לא נשמעו בכל הקדנציה הזאת. עכשיו, פתאום בשלושה חודשים של טרם בחירות, כולם נזכרו לעבוד במרץ, כשאין כלל תקציב, וכנראה התוכנית לא שווה יותר מכתבה בעיתון.
שוב אני מדגישה, אנחנו לא זקוקים כרגע לכלכלת בחירות, ובוודאי לא על גבו של הציבור. אני מאחלת מכאן החלמה מהירה לראש הממשלה, ואני מזכירה לו באותה הזדמנות שבמדינה הזאת יש גם אנשים מבוגרים שאין להם מזכירות, אין להם יועצים ומאבטחים ואין להם אשפוז במחלקה טובה או צוות רופאים בכיר. יש אנשים שלא מרוויחים כסף מספיק אפילו כדי להבריא בבית, כי אין להם תרופות.
התוכנית שהוא מציג היא לעג לרש וניסיון לזכות באהדה - חברתית - בזמן בחירות. את זה כולנו יודעים, כך שעדיף לא לטפח תקוות שווא. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת אליעזר כהן. בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מראה בית הרוס הוא קשה ומקומם. לפני כמה שעות באתי מהעיר לוד. שלושה בתים נהרסו שם על-ידי הבולדוזרים של המשטרה ושל העירייה, של האזרח אמין אלסאנע, של יאסין אלסאנע ושל משפחת חוואג'ה באזור תחנת הרכבת.
האזרחים הערבים בלוד חיים במצב בלתי אפשרי. אין רשיונות בנייה, אין תוכניות מיתאר, אין קרקע לבנייה, אין בנייה ציבורית. פשוט מכריחים אותם, לא מאפשרים להם אלא לבנות בנייה הקרויה לא חוקית. העירייה והממשלה עוברות על החוק ועל עיקרי הצדק בכך שהן לא מאפשרות חיים סבירים ותקינים של אנשים, אפשרות לבנות ולחיות בבתיהם בכבוד. אי-אפשר לשלוח את הבולדוזרים אם לא הכינו תוכניות מיתאר ואפשרות למגורים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כהן. אחריו - חבר הכנסת וילן, שאינו נוכח. אחריו - חבר הכנסת דהאמשה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בתאריך זה לפני שנים רבות, בחודש כסלו, קרו שלושה דברים ראויים לציון. האחד היה שחרורו מהכלא של מייסד חב"ד, הרבי. הוא שוחרר מהכלא ברוסיה, יום הגאולה של חסידי חב"ד.
באותו תאריך ב-1903 צוין יום היסטורי בתעופה, האחים רייט הטיסו את כלי הטיס הכבד הראשון. עד אז טסו רק בלונים וכל מיני דברים מצחיקים אחרים.
באותו תאריך האימפריה העות'מאנית אספה יהודים ברחובות תל-אביב וברחובות יפו וגירשה אותם מן הארץ. איפה האימפריה העות'מאנית? כל מי שגירש יהודים מארץ-ישראל שילם על כך ונעלם מההיסטוריה. היהודים חיים ויחיו עוד אלפי שנים בארץ-ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת טיבי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת זחאלקה הזכיר את הבתים, ואינני יכול שלא לדבר על הריסת הבתים. הרסו שלושה בתים היום, ועוד שבעה בתים מועמדים להריסה באותו מקום ובאותה עיר, בלוד. אני שואל, האם המדיניות הזאת תימשך? האם התחרטה הממשלה כאשר במשך כמה שנים לא היו הריסות בתים כל שבועיים וכל חודש? האם זה פותר את הבעיה? זה יוצר בעיה חדשה, זה יוצר אי-אמון, זה יוצר עוול גדול.
לפני שעה הייתי באוהל של ראשי המועצות. קשה לשהות באוהל של אנשים מבוגרים עם כל האביזרים, עם כל האפשרויות, לכמה שעות ולכמה ימים ארעיים. איך אפשר בגשם הזה, בקור הזה, לזרוק משפחות שלמות, עם ילדים קטנים, עם טף, עם נשים, עם הכול, החוצה ללא רחמים?
יכול להיות שיש בעיות חוקיות, בסדר. מי יוצר את החוקיות? הממשלה יוצרת את החוקים, אז היא חייבת למצוא בתים למשפחות ולא להרוס אותם. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת טיבי, ואחריו - חבר הכנסת בר-און.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לדברי קודמי בקשר להריסת בתים. דווקא בלוד המחנק הוא קשה והמדיניות הוא מכוונת, והריסת הבתים היום היא דבר שלא ייעשה, חסר רחמים לחלוטין. קורת-גג היא דבר אלמנטרי ויסודי.
אזכיר בפני אדוני את המקרה של הגברת סנא גאנם מטייבה. היא מתגוררת בטייבה כ-30 שנה, נשואה לתושב טייבה. לאחרונה היא ביקשה להתאזרח, ובקשתה נדחתה בשל העובדה שהיא לא מיטיבה להכיר את השפה העברית. זאת התשובה הרשמית, זה החוק במדינת ישראל. שאלתי מה לגבי אלה שמגיעים מקייב, למשל, ולא בדיוק מכירים את העברית, לפחות לא כמו הגברת גאנם. אמרו: לזאת יש חוק אזרחות וכניסה לישראל ולזה יש חוק השבות. זה יהודי וזאת לא, ולכן היא צריכה לשלם את המחיר. המחיר הוא שהיא תישאר ללא אזרחות, בת 60 כיום, אדוני. נראה לך? הכיצד?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת בר-און.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, השבוע עברה הציבוריות בישראל טראומה קצרה משעה שראש הממשלה חש ברע, עבר עליו מה שעבר, ואני בטוח שכולנו, מראשון ועד אחרון כאן בכנסת, שמחים שהוא יצא כפי שהוא נכנס, בבריאות טובה.
אנחנו תמיד מבקרים את הדרג הביצועי, וכשצריך להגיד מלה טובה, צריך להגיד מלה טובה. אני חושב שמגיעה מחמאה גדולה ביותר ללשכת ראש הממשלה, למנכ"ל משרד ראש הממשלה, למזכיר הממשלה וליועצים הפוליטיים וליועצי התקשורת על ההתנהלות הנקייה, המיושבת בדעת, בזמן המשבר הקצר הזה; על הדיווחים התכופים, השקופים והמלאים לתקשורת, וממילא לציבור, על כל הקורה עם ראש הממשלה. אם עברנו גם בעניין הזה את המשבר בשלום ובכבוד, מגיע לאנשים האלה, שהם בדרך כלל אנשים אלמונים, יישר כוח גדול. תודה רבה להם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה, ואחריו - חברת הכנסת מלי פולישוק.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש להפנות את תשומת לב הבית להודעת חברה קדישא לבג"ץ, כי הולך ונוצר מצב אבסורדי שלפיו בתוך זמן קצר לא תהיה כל פיסת קרקע לטמון ולו נפטר אחד באזור גוש-דן. מתברר שעתודות הקרקע לקבורה של החברה קדישא הולכות ואוזלות, ואין באפשרותה לאתר מקומות קבורה נוספים לכ-8,500 המטופלים על-ידיה מדי שנה.
מסתבר שהגופים השלטוניים מעדיפים שיקולים כלכליים צרים על פני הדאגה לצורכי הכלל. מסתבר גם שממסדים נוהגים בחוסר אחריות לאומית, בחוסר רגישות אנושית, וזאת שערורייה המחייבת התייחסות לאלתר, כי אנחנו מחויבים לגמילות חסד של אמת ולא למחדל ולהפקרות. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת פרוש. חברת הכנסת פולישוק, ואחריה יעלה לבמה חבר הכנסת אילן ליבוביץ.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, כמו חברי, אני שולחת איחולי בריאות שלמה לראש הממשלה. מדינת ישראל צריכה ראש ממשלה בריא, על כך אין מחלוקת. אני בטוחה שכולם מסכימים לכך.
אני רוצה לנצל את העובדה שראש הממשלה נמצא בבית-החולים – או שהוא כבר השתחרר, אינני יודעת - - -
רוני בר-און (אחריות לאומית):
הוא כבר בבית.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
הוא כבר בבית, עוד יותר טוב. אבל אחרי שהוא בילה שני לילות בבית-החולים, אולי הוא יבין יותר טוב, אדוני היושב-ראש, את אותם חולי סרטן שפונים אלי בקצב מדהים בתקופה האחרונה, אותם אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם תרופות, כאשר תרופה עולה למעלה מ-20,000 שקל בחודש. אני חושבת שאנחנו חייבים למצוא לזה פתרון – קרן או פתרון אחר. מוכרחים לתת לזה פתרון לפני שהכנסת מתפזרת. זה בחיינו, זה לא צחוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת פולישוק, אני רוצה להעיר לך, מובן שכל דבר לגבי אותם אנשים שנזקקים הוא בבחינת שאלת חיים. עם זאת, אנחנו לא הממשלה. אם אנחנו נתחיל להטיל על המדינה הוצאות ללא הגבלה, כל אחד לפי הדרישה והבקשה שהוא נתבקש - תקציב המדינה מוצע על-ידי הממשלה שקובעת סדרי עדיפויות. הכנסת יכולה לקבל, הכנסת יכולה לדחות. הכנסת לא יכולה לבוא במקום הממשלה, אלא אם כן היא מורה לממשלה מאיפה לקחת את הכסף.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
הכנסת יכולה לדרוש.
היו"ר ראובן ריבלין:
מונחות היום על שולחני הצעות חוק של חברי הכנסת שעלותן למעלה מ-10 מיליארדי שקל. 10 מיליארדי שקל. אם הייתי יודע שאנחנו נחוקק ו-10 מיליארדים יינתנו לאנשים, הייתי מאושר. הייתי אומר, ולו היה זה הדבר האחרון שעשיתי כחבר הכנסת, ודאי כיושב-ראש הכנסת, דייני. אבל אני יודע שהחוקים האלה יבואו לממשלה והיא לא תוכל לקיים אותם, כי אין לה תקציב. לכן צריך לבדוק ולבחון; אנחנו יודעים שכל זעקה, אם היא באה מהדיסלקטים, או מחולי פוליו, או מילדים שנמצאים במצב תפקודי כזה או ילדים נכים - ודאי סל התרופות. כל פעם אנחנו צריכים לדעת מאיפה והיכן. כשיש ממשלה פועלת, אנחנו יכולים להפיל אותה. כשאין ממשלה פועלת, אנחנו מפתחים אשליות בציבור כאשר אנחנו מעבירים חוקים שהממשלה לא תוכל לקיים. אני מבין את בקשתך, הלוואי שיכולנו, אבל הכנסת מתפזרת.
אילן ליבוביץ (שינוי):
יש ממשלה. יש שרים. מה זאת אומרת "אין ממשלה פועלת"? יש שרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין לה תקציב, חבר הכנסת ליבוביץ. התקציב שיתחיל ב-1 בינואר הוא תקציב 2005 שיהיה חודשי.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
זה צריך להיות התקציב על שינוייו ואז תראה שיש כסף.
היו"ר ראובן ריבלין:
תבואי לשר ותאמרי לו שבמקום זה יעשה זה. הוא יגיד: בסדר, חוק השילוב במקום חוק ההסעה. מה הוא יעשה? מסל התרופות – תיקח מכאן ותיתן לשם. הוא יבוא ויאמר: תגידו לי איפה אני צריך להוריד.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אני יכולה להראות להם איפה. יש בהחלט מאיפה לקחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, אם לא הבנתם את זה עד היום, זה לא יעזור. רבותי, הפופוליזם לא יביא מזור.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אני לא פופוליסטית. תאמין לי, אני יודעת מאיפה לקחת. אני מציעה לך רק לבוא לוועדה לביקורת המדינה. אז תראה, אדוני הנכבד, איפה הבזבוזים ותראה מאיפה לקחת לחולים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בשביל זה מפילים ממשלה. דרך אגב, אני בטוח שדוח מבקר המדינה מתייחס לתקופה שבה היתה סיעת שינוי בממשלה. נדמה לי כי הדוח של הממשלה הזאת יבוא כשמישהו אחר יהיה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
דוח המבקר לא עוסק בדברים האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור, אבל לבוא ולומר במליאת הכנסת שניתן לזה וניתן לזה, זה דבר חשוב ביותר, רק הוא לא בעל שום ערך ביצועי.
את נאומו בן הדקה של חבר הכנסת ליבוביץ אינני מודד בדקות, שכן מדי שבוע בכנסת השש-עשרה הוא עלה לדוכן וציין את שמותיהם של אותם קורבנות מיותרים בתאונות הדרכים. בבקשה, אדוני.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מודה לך על שאתה מאפשר לי לעלות לדוכן ולקרוא את שמות ההרוגים בתאונות הדרכים. הלוואי שלא הייתי צריך לעשות זאת, ואני מאוד מקווה שלא אצטרך לעשות את זה בכנסת השבע-עשרה.
בין התאריכים 11 ו-17 בחודש דצמבר השנה נהרגו: סמי שמואל כץ מחיפה, גנאם אחמד מסח'נין, אבו סריחאן כרים מתל-שבע, בן שנה וארבעה חודשים בלבד, ונטע יצחקי מקריית-ארבע. יהי זכרם ברוך.
אדוני היושב-ראש, מכיוון שמחר הוא היום האחרון של כנסת זו, אני מאוד מקווה ששר התחבורה יחדל ממאבקי הכוח שלו מול ועדת הכלכלה של הכנסת ויביא מחר להצבעה במליאת הכנסת את הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כדי שנוכל לאשרה בקריאה שנייה ושלישית ואולי להביא לכך שבפעם הבאה, בכנסת הבאה, אני לא אצטרך לעמוד כאן ולקרוא את שמות ההרוגים בתאונות הדרכים, או לפחות מספרם יקטן בצורה משמעותית.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אצל שטרית אין סיכוי.
היו"ר ראובן ריבלין:
נדמה לי שיש לך בעיה עם החוק הזה שהממשלה ביקשה. זה חוק שמבקש להטיל אגרה על הציבור. נדמה לי שהממשלה ביקשה שלא לדון בו, משום שהיא יזמה אותו.
אילן ליבוביץ (שינוי):
טוב היה עושה שר התחבורה אם היה מפסיק את משחקי הכוח. אני, כחבר ועדת הכלכלה, מכיר את המשחקים האלה. אני חושב שוועדת הכלכלה הגיעה לאיזו פשרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני אלמד אותך מה לעשות בכנסת השבע-עשרה. יורי שטרן ואני, בכל פעם שהממשלה היתה מגישה הצעת חוק, היינו מגישים הצעת חוק פרטית. למה? כי הצעת חוק ממשלתית - הממשלה יכולה למשוך או לעכב. תמיד היתה לנו במקביל הצעת חוק פרטית. אם הממשלה היתה מבקשת לעכב, היינו מקדמים את ההצעה שלנו. זה דבר שאני מייעץ לך לעשות בכנסת השבע-עשרה, ואז תוכל לשלוט בחוק במקום שהחוק ישלוט בך.
תודה רבה לחבר הכנסת ליבוביץ. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת צבי הנדל.
איוב קרא (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מודה לך על שאפשרת לי במשך המושב האחרון להעלות את פרשת היעלמותו של החייל מג'די חלבי, שזה 180 יום לא עלו על עקבותיו, למרות החיפושים שעושים משטרת ישראל, כוחות הביטחון, חיילי צה"ל ומתנדבים. אני רוצה להאמין שבכנסת הבאה לא נצטרך לעמוד כאן מדי שבוע ולהזכיר אותו. אני מקווה שיימשכו החיפושים אחריו. אני רוצה להודות לחיילי צה"ל שלוקחים חלק מאוד מרכזי בחיפושים הללו, למפקדיו, לאנשי הביטחון, לאנשי משמר הגבול, למשפחה שסובלת ועושה כל מאמץ כדי למצוא בשורה בקשר לבנה. אני מקווה שבימים הקרובים נשמע בשורות טובות ונעלה על קצה חוט שיוביל אותנו לפענוח הפרשה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת איוב קרא, גם על התפקיד שנטל על עצמו. הלוואי שהאובד יימצא. חבר הכנסת הנדל, אחרון הדוברים - בבקשה, אדוני.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אחד הדברים שאני לא אוהב לעשות זה לעמוד בשער ולצעוק: אמרתי לכם. בטרם גורשו יהודי גוש-קטיף ממקומם אמר הרמטכ"ל, אמרנו אני וחברי: היזהרו, אתם נותנים רוח גבית לטרור ולטרוריסטים וה"חמאס" ישתלט על הרחוב הערבי, כי הוא טוען במשך שנים שרק בכוח הפיצוצים והרצח אפשר לגרש יהודים. הנה אנחנו רואים שבבחירות – יעני דמוקרטיות - הוא כמעט משתלט על כל חלקה טובה.
מנגד אמרנו: היזהרו, יבוא יום והוא ישתפר עוד קצת ועוד קצת, ומהחורבות של אלי-סיני ודוגית קל להגיע לקצא"א ול"רוטנברג" – תחנת כוח מהגדולות במדינה. ניבאתי וידעתי אשר ניבאתי.
חשוב שאזרחי המדינה ידעו שאלה התוכניות לגבי כל יהודה ושומרון. כל יהודה ושומרון. כל ההר ששולט על כל מרכז הארץ. זה לא יהיה רחוק מהעין, בשדרות ובאשקלון, כאילו שם לא חיים יהודים טובים. זה יהיה אצלכם בבית, במרכז. ראו הוזהרתם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תמה סדרת הנאומים בני דקה. תמו הנאומים בני דקה בכנסת השש-עשרה, אם לא יחולו שינויים דרמטיים. רבותי חברי הכנסת, אני מודה לכל החברים אשר השתתפו בנאומים בני דקה. נאומים בני דקה החלו ביוזמתו של היושב-ראש הקודם, חבר הכנסת לשעבר אברהם בורג, ואני חושב שחצי השעה של נאומים בני דקה קנתה לה מקום בכנסת והפכה לאחד הדברים היותר חביבים על חברי הכנסת, וחברי הכנסת נעזרים בה. תודה רבה לכל המשתתפים.
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים
(עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005
[נספחות.]
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את ממלא-מקום יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת חיים אורון, לעלות ולהביא את החלטת ועדת הכספים בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני).
חיים אורון (בשם ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, העלית אותי למדרגה עליונה – ממלא-מקום יושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא כמו להיות שר החקלאות, אבל בכל זאת זה משהו.
חיים אורון (בשם ועדת הכספים):
בסעיף 46 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005, שהתקבל בכנסת ביום י"ח בתמוז התשס"ה, 25 ביולי 2005 – מה שידוע במקומותינו בשם "הרפורמה בשוק ההון" – ופורסם בס"ח התשס"ה, עמ' 918, תוקן חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, התשס"ה-2005 – להלן: החוק המתוקן - והוספה לפרט 21 שבתוספת הראשונה לחוק המתוקן פסקה שסומנה "(2)". זאת, אף שבסעיף 18 לחוק להסדרת תוצרת אורגנית, התשס"ה-2005, שהתקבל בכנסת ביום כ"ב באייר התשס"ה, 31 במאי 2005, ופורסם בס"ח התשס"ה, עמ' 474, כבר הוספה בפרט 21 האמור בפסקה שסומנה "(2)". בשל טעות טכנית, ניתן הסימון (2) בשנית בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005. מוצע לתקן את הטעות.
מעולם לא הקראתי מעל דוכן הכנסת נייר שכל כך לא הבנתי אותו. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו צריכים להצביע. אתה לא מגלה לאף אחד שאפשר לעשות דיון על זה.
בבקשה, רבותי חברי הכנסת, אני עובר להצבעה על הודעתו של ממלא-מקום יושב-ראש ועדת הכספים חיים אורון בנושא החלטת ועדת הכספים בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני). נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
התיקון הוא תיקון טכני בלבד.
הצבעה מס' 2
בעד ההחלטה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההחלטה אושרה על תיקונה.
הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005
[מס' כ/106; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 27065; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה להעלות בפני הכנסת את הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005, לקריאה שנייה ושלישית.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005, מטעם חבר הכנסת משה גפני.
לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בעלי דירות בבית משותף חייבים להשתתף בהוצאות לאחזקת הרכוש המשותף. לשינויים ברכוש המשותף נדרשת ככלל הסכמת כל בעלי הדירות, אלא אם כן נקבע במפורש בחוק שההסכמה כאמור אינה נדרשת. בהצעת חוק זו מוצע לקבוע בחוק, כי בעל דירה בבית משותף יוכל להתקין ברכוש המשותף מנגנון להפעלת תאורה בשבתות ובמועדים אף ללא הסכמת בעלי הדירות האחרים, ובלבד שהוא יישא בעלות ההתקנה, ההחזקה וההוצאה הכרוכות בכך, וכן שיתקיימו יתר התנאים הקבועים בסעיף המוצע.
כן מוצע לקבוע סעיף תחולה הקובע כי הוראה מיוחדת בדבר התקנת המנגנון שהיתה קיימת בתקנון מוסכם לפני יום א' בטבת התשס"ו, 1 בינואר 2006, תגבר על האמור בהצעת החוק.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי חברי הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, האם אדוני רוצה להצביע בעד החוק שלו?
משה גפני (דגל התורה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לשבת. אני אמתין עד אשר יושב-ראש הוועדה ישב על כיסאו.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
חבר הכנסת גפני ניסה לשכנע אותי להצביע נגד החוק שלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה. הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005, בקריאה שנייה, נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1-2 – 14
נגד – אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-2 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שחוק המקרקעין (תיקון מס' 27) עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. ובכן, רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 27) בקריאה שלישית - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק המקרקעין (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
19 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 27) עברה בקריאה שלישית, והחוק ייכנס לספר החוקים.
אני מזמין את היזם, חבר הכנסת גפני, לעלות לדוכן ולברך.
מדוע האור אצל יצחק כהן נדלק? האם הוא היה פה?
קריאה:
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא היה. בסדר.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש להודות לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה, יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. את תיקון החוק הנוכחי הוא העביר בזריזות, ביעילות, במקצועיות, באופן הטוב ביותר שיושב-ראש ועדה יכול להעביר. כאשר נודע לכולנו שהכנסת מתפזרת, והיה צריך להעביר את החוק הזה – שהוא אומנם לא חוק גדול – הוא העביר אותו בקריאה שנייה ושלישית לפני תום כהונתה של הכנסת הנוכחית, ואני מודה לו על כך.
אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין מירי פרנקל-שור, למנהלת הוועדה יפה שפירא ולכל צוות הוועדה, ולכל חברי הכנסת שתמכו בהצעה ללא התנגדות. אני חושב שזה חוק טוב ונכון. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ה-2005
["דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' כ"ב, עמ' 20765.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט) - - -
קריאה:
רק הצבעה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
רק הצבעה, נכון. הצעת חוק מטעם הממשלה - השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט). מטרת הצעת החוק היא לקבוע הסדר המאפשר לשר המשפטים להגביל את סמכות השיפוט של בתי-המשפט בישראל בתביעות הנוגעות לזכויות לנכס תרבות שהושאל לשם הצגתו בישראל כל עוד נכס התרבות נמצא בישראל מכוח הסכם ההשאלה.
נא להצביע, רבותי חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט),
התשס"ה-2005, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
11 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט) אושר בקריאה ראשונה ויעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
אני לא יודע למה זה בוועדת הפנים. ועדת הפנים הכינה את ההצעה לקריאה ראשונה?
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה הגבלת סמכות שיפוט - זאת ועדת החוקה, חוק ומשפט. ההצעה תעבור לוועדת הכנסת על מנת שהיא תחליט איזו ועדה תדון בה ותכין אותה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005
[מס' מ/184, פ/2030, פ/2202, פ/2315, פ/2227; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ה, עמ' 23537; מושב שני, חוב' ל"ג, עמ' 13501, חוב' ל"ה, עמ' 14196; מושב שלישי, חוב' ט', עמ' 17425, חוב' י"ג, עמ' 18437; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנו עוברים להצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת. יציג את ההצגה יושב-ראש הוועדה המשותפת של ועדת הפנים וועדת הכלכלה, חבר הכנסת יורי שטרן. בבקשה, אדוני.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
אדוני היושב-ראש, החוק שאני מציג הוא שילוב וגם מיזוג של כמה הצעות חוק פרטיות - של חבר הכנסת לשעבר עמרם מצנע, של חבר הכנסת דני יתום, של חבר הכנסת משה גפני ושל חברת הכנסת ד"ר לאה נס, והצעה שלי - שעברו פה בקריאה טרומית לפני שנה וחצי, והצעת חוק של ממשלת ישראל. מכיוון שהחוקים האלה הם חוקים מאוד פרובלמטיים, ששואפים למצוא איזון נכון בין האינטרסים של הקידמה הטכנולוגית, של התקשורת הזמינה לכל אחד - התקשורת הסלולרית, תקשורת הרדיו - לבין חששות וחרדות של הציבור בדבר נזקים לבריאות שעלולה לגרום הקרינה הבלתי מייננת מהמכשירים האלה, ממתקני שידור של התקשורת הסלולרית ושל רדיו, ממתקני חברת החשמל. החששות, וגם העובדות שמצביעות על ירידה בערך הנכסים כתוצאה מזה שהם נמצאים ליד אנטנות או ליד מתקני קרינה אחרים - בקיצור, החקיקה היא מאוד לא פשוטה. לכן הוקמה בסופו של דבר ועדה משותפת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה וועדת הכלכלה. עמדתי בראש הוועדה הזאת ואני מציג את החוק.
לפני שאני מציג את החוק, אגיד כמה מלים. אנחנו חיים במדינה קטנה, צפופה מאוד, מתקדמת מאוד בתחום התקשורת. בשימוש במכשירים הסלולריים אנחנו ברמות הגבוהות ביותר מבחינת מספר המכשירים באוכלוסייה שלנו, ובמקום הראשון, ורחוק מכולם, מבחינת אורך השיחות שאנחנו מנהלים. אנחנו מותקפים ומוקפים במתקני קרינה שונים מכל המערכות, כאשר השטח שלנו מצומצם, האוכלוסייה שלנו גדולה, ולכן כל החרדות האלה וכל החששות האלה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו אחת המדינות היחידות בעולם שמספר הטלפונים הסלולריים בה הוא כמספר אזרחיה. צא ולמד שמיליון וחצי מאזרחי המדינה הם ילדים.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
יש גם אנשים מבוגרים שאולי כבר לא משתמשים.
היו"ר ראובן ריבלין:
צא ולמד איזו מדינה תקשורתית אנחנו.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
אנחנו מדינה מאוד תקשורתית. אנחנו במקום השני או השלישי מבחינת מספר המכשירים הסלולריים, ואצלנו השיחות הכי ארוכות. לכן הכול ביחד, לא רק בתחום הסלולרי - גם בתחום של תחנות רדיו וגם של מתקנים של חברת החשמל - הכול ביחד יוצר רמת קרינה גבוהה שיצאה משליטה במובן מסוים.
אין הוכחות שזה מזיק, אבל יש מקרים לא מעטים, למשל בעוספיא, שבקרבת האנטנות הפיראטיות של רדיו וגם של החברות הסלולריות יש לנו אחוזים מאוד גבוהים של תחלואה בסרטן, או המאבק של תושבי קיבוץ נען ועוד כמה וכמה מקרים כאלה. המקרים האלה, אצלנו וגם בעולם, מצביעים על כך שהחששות האלה יש להם בסיס, אבל מעבר לכך, גם כשהציבור חרד ואין לו נתונים ביד, חובה עלינו כמחוקקים להסדיר שיהיו שקיפות, פיקוח ושמירת ההיגיון והעיקרון של הזהירות המונעת, כי כאשר נדע, יכול להיות שזה כבר יהיה מאוחר. הרי כאשר כולנו נוכחנו לדעת שמהעישון יש נזק רב, זה היה אחרי שמתו מיליוני אנשים בעולם.
אנחנו רוצים להסדיר את הנושאים האלה, בהתאם למה שאנחנו יודעים, כאמצעי זהירות, ובהתאם לנורמה ציבורית שיהיו שקיפות ופיקוח. לכן ההסדרים הקודמים, שהיו מבוססים על פקודת הרוקחים, שלפיה הסמיכו את הממונה על הקרינה במשרד לאיכות הסביבה לפקח על הענף הזה, אינם נכונים לעת הזאת. הם לא מספקים לנו תשובות על הרבה מאוד מצבים, ועובדה היא שיכולים להתקין את המתקנים האלה בלי שהציבור יהיה מעורב במהלך הרגיל של התכנון והבנייה - להביע הסתייגויות, להתנגד, בכלל לדעת איפה זה קורה. כל זה הביא אותנו לנקודה שהיינו צריכים להסדיר את הנושא.
זה התחיל אצלי מהאנטנות הסלולריות, אבל אני חייב להגיד גם מהבמה הזאת, זה לא המקור הכי בולט והכי חזק, ואולי גם לא הכי מסוכן, של הקרינה. אבל הדאגה הציבורית והחרדה איכשהו הסתובבו סביב הנושא הזה, והוא עזר לנו גם להעלות מודעות למערכות האחרות. החוק ברובו מטפל במכלול המתקנים המקרינים.
החוק מסדיר כמה דברים. החוק מסדיר את כל נושא ההיתרים: היתרי הקמה, היתרי הפעלה, היתרי שירות, מי יקבל אותם, באילו תנאים, איזה דיווח צריך לתת בעל ההיתר. החוק מסדיר את נושא המדידות. הוא מסמיך מודדים מוסמכים. הוא יוצר את המעמד של מודד מוסמך ושל כלי מוסמך למדידה. היום אנחנו מקבלים מדידה א', שהיא מטעם החברות הסלולריות, והיא אומרת שהכול בסדר והכול תקין, ומדידה אחרת שעשה מודד עצמאי אומרת שזה לא ככה, שיש פה קרינה מאוד מאוד גבוהה, והאזרח פשוט לא יודע איך להשוות. אנחנו יוצרים פה מעמד של מודדים מוסמכים עם כלים מוסמכים, ולכן לפחות לא יהיו חילוקי דעות סביב העובדות.
אנחנו מסדירים את כל נושא הפיקוח. בפעם הראשונה הפיקוח של הממונה על הקרינה, אומנם בעקיפין, יחול גם על המתקנים הביטחוניים. אני רואה בזה פריצת דרך. אנחנו דואגים למערכת הביטחון, אנחנו מבינים את הצרכים המיוחדים שלה, את רמת החשיפה שהיא יכולה להרשות לעצמה, אבל עם זאת, בחקיקה הזאת אנחנו יוצרים מנגנון שדרכו יפקח המשרד לאיכות הסביבה גם על ביצוע החוק הזה במתקנים הביטחוניים. יהיה לפקחים של המשרד לאיכות הסביבה חופש גישה, במגבלות מאוד מאוד הגיוניות בלבד, לכל מתקן ומתקן.
אנחנו גם מסדירים את נושא הענישה של אלה שפועלים ללא היתר או מפירים את תנאי ההיתר, דבר שהיום נפוץ מאוד, כאשר חברה שקיבלה היתר למשל להקמת אנטנה עם פרמטרים מסוימים, אחר כך משנה את הקונפיגורציה, מוסיפה עוצמה, ועדיין פועלת במסגרת אותו היתר, אף שהיא כבר הפירה את תנאיו. החוק מסדיר את הענישה באמצעות הקנסות, כאשר מצוין גם הקטע של אחריות אישית של נושא תפקיד באותו תאגיד שמפר את תנאי ההיתר או שמקים מתקן קרינה ללא היתר.
הדבר המהפכני הוא שהחוק מכניס, מזווית מיוחדת בלבד בשלב זה, את האנטנות הסלולריות למסלול תכנון ובנייה רגיל, כאשר צריכות להיות תקנות שמסדירות את הנושא. הציבור והרשויות המקומיות, שהיום עומדים חסרי אונים מול התקנת האנטנות, תהיה להם מחר מלה מאוד מכריעה בנושא הזה, כי כל המהלך הזה במדרג מסוים, לפחות לגבי האנטנות הגדולות, יחויב בעמידה בתנאי יידוע לציבור והשמעת הסתייגויות והתנגדויות של הציבור, כמו לגבי כל מתקן אחר. היום אדם מתקין פרגולה אצלו במרפסת וזה פתוח להתנגדויות של השכנים, ומי שמתקין אנטנה ענקית של מטרים רבים עושה את זה ללא מהלך כזה.
החוק מסדיר גם נושא נוסף שהועלה באופן בולט מאוד בדיונים ובמאבקים הציבוריים, וכמו שאמרתי, בגללו אני התחלתי את הפעילות שלי בנושא, והוא הרחקת האנטנות הסלולריות ממקומות רגישים. קודם כול בתי-ספר, גני-ילדים, בתי-חולים, בתי-אבות, מקומות שהאוכלוסייה בהם או בגיל הרך, שזה גיל שהסיכון של ספיגת הקרינה בו גבוה במיוחד, או אוכלוסייה מבוגרת מאוד, שהיא אוכלוסייה שאצלה החרדות והפניקות גורמות נזק בריאותי ללא קשר לשאלה אם הוכח או לא הוכח נזק מהקרינה. לכן אנחנו קובעים שיהיו תקנות שיסדירו את המרחקים מהמקומות האלה.
הסדרנו את נושא השיפוי, כאשר מתן היתרי הקמת האנטנות יהיה כרוך בהפקדת מכתבי שיפוי על-ידי בעלי רשיון, בעלי היתר.
כל הנושא הזה מחייב עוד הרבה מאוד תקינה. החוק ייכנס לתוקפו רק בעוד שנה. השנה הזאת ניתנת למשרדי ממשלה - קודם כול למשרד לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם משרדים אחרים - בשביל להסדיר את הנושאים האלה בתקנות, ובהמשך אנחנו, כמחוקקים, נצטרך להרחיב את ההסדרים הספציפיים שהחלנו כעת אך ורק על האנטנות הסלולריות - ואני חוזר ואומר: הן אינן המקור הכי מסוכן ובעל העוצמה הכי גדולה מכל מתקני הקרינה, להיפך - אבל בתחום הזה התקדמנו מאוד עם ההסדרים. אנחנו נצטרך להחיל את ההסדרים הדומים, בהתאם, גם על מתקני חברת החשמל, גם על אנטנות רדיו ומתקני קרינה אחרים, נוספים.
החוק הזה, העבודה הפרלמנטרית עליו היתה בעיצומה כאשר התקבלה החלטה על פיזור הכנסת. היו צריכים לסיים מהר מאוד, כי מדובר בחקיקה מאוד מאוד חשובה. ולכן, לגופו של החוק יש פה כמה הערות, ואני חייב לבקש את תשומת לבכם, חברי הכנסת, לשאלה איך אני מבקש מכם להצביע.
קודם כול, בסעיף 27 יש שתי גרסאות לגבי הפיצוי, לגבי השיפוי. את שתי הגרסאות האלה אישרנו בוועדה, ואמרנו שנקבל את החלטת הממשלה. הממשלה החליטה בעד גרסה ב', ואני מבקש מחברי הכנסת להצביע בעד גרסה ב'.
תיקונים נוספים שסוכם עליהם עם הממשלה, מוכנסים - בגלל השלב המאוחר הזה - באמצעות ההסתייגויות שאני, כיושב-ראש הוועדה, חתום עליהן.
אני מבקש להוריד את כל ההסתייגויות, פרט להסתייגויות שלי, של חבר הכנסת יורי שטרן, במקרה אחד. מדובר בהסתייגויות לסעיף 25(א)(5). ופה אני רוצה להסביר מה קרה.
אנחנו הנחינו את הממשלה בדיוק בשאלה מה אנחנו רוצים, והשארנו כמה דברים פתוחים. אמרנו: פה נקבל את החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה או החלטת הממשלה בשאלה איך המשרדים יסתדרו ביניהם. היה לנו ברור בהחלט, שבנושא הרחקת האנטנות מהמקומות הרגישים, מי שיתקין את התקנות - אנחנו חשבנו שזה יהיה שר הפנים - יעשה את זה, כמובן, בהתייעצות עם השרים האחרים, קודם כול עם שר התקשורת, שהוא ממונה על התחום. אבל לא תהיה לשום שר אחר זכות וטו על התקנות האלה, אלא רק התייעצות.
הממשלה שינתה את נוסח החוק. היא העבירה את הסמכות הזאת של קביעת המרחקים משר הפנים לשר לאיכות הסביבה. ובלי להסביר לנו - על התקנות האלה חל סעיף אחר, סעיף 25 בחוק, שלפיו, במקרה של עלות גבוהה, שר התקשורת יכול בעצם להטיל וטו - כי תידרש הסכמתו - על התקנות של השר לאיכות הסביבה. זה מנוגד לסיכום שהגענו אליו, זה לא הוסבר לנו, היועץ המשפטי של הוועדה גילה את זה אחרי דיון מאוד מעמיק בחוק. לכן ברגע האחרון הגיש חבר הכנסת, חברי לסיעת האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו, אליעזר צ'יטה כהן, את ההסתייגות שלו. מכל ההסתייגויות האחרות, אני מבקש לתמוך בהסתייגות שלו בלבד, כנגד התיקון שאני מביא בשמי, אבל זה בעצם הנוסח הממשלתי שאני חושב שבטעות או לא בטעות הוא סטה מהמנדט שהוועדה נתנה לממשלת ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
זו ההסתייגות לסעיף 27?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני כבר הספקתי - - - סיגריות, ארבע כוסות קפה.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כן. בסעיף 27 אני מבקש להצביע בעד גרסה ב'. בסעיף 25(א) - - -
קריאה:
- - -
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
אוקיי. ואחר כך אני אגיד את מילות התודה שלי. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ראשון המסתייגים - אני הולך לפי השם הפרטי - באות אל"ף, אופיר פינס, בבקשה. הוא צריך ללכת למפלגת העבודה, יש להם ועידה. אצלנו בכלל יש היום יותר ועידות מישיבות כנסת. בקדנציה הזאת יש חברי כנסת שהיו בוועידות יותר משהיו בכנסת.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
- - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ולחברי הכנסת, שמאפשרים לי להסתייג. ההסתייגות שלי היא מאוד פשוטה. חסר פה סעיף השיפוי.
היו"ר ראובן ריבלין:
רק תגיד לי הסתייגות לאיזה סעיף.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
ההסתייגות היא לסעיף 27, גרסה ב'.
קודם כול, אני מברך את יורי שטרן ואת הממשלה על החוק הזה; מאוד מאוד חשוב שהוא יחוקק. חסר פה עניין השיפוי - שיפוי לטובת פיצוי בעבור נזק, על-פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, במקרה של גרימת נזק כתוצאה מהעניין הזה.
המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שדנה ארוכות בנושא הזה, המליצה לממשלה על שיפוי - 80% החברה הסלולרית, 20% הרשות המקומית. ותאמינו לי, זה עבר דיונים של עשרות שעות. וזאת הנוסחה שבסופו של דבר הומלצה לממשלה. אתם זוכרים ששרון, בזמנו, לא קיבל את ההמלצה, הקים ועדת מנכ"לים. ועדת המנכ"לים המליצה אותו הדבר, רק להיפך: 20% החברות הסלולריות, 80% השלטון המקומי. רק ההמלצה הזאת, לדעתי, שווה ועדת חקירה. אני לא אומר פחות. רק זה שווה ועדת חקירה. אני רוצה להבין איך מנכ"לים רציניים הגיעו למסקנה שהרשויות המקומיות בישראל, שלא מרוויחות מזה כלום, צריכות לשאת – הן, לא החברות הסלולריות - ב-80% מעלות הפיצוי והחברות הסלולריות רק ב-20%. זה לבד שווה ועדת חקירה, אבל לא משנה. הממשלה, לזכותה ייאמר, לא קיבלה את ההמלצה של ועדת המנכ"לים - שלה - והעניין חזר למועצה הארצית.
אני רציתי לחוקק את זה פה. הוועדה, נגד ההמלצה שלי - כי מה הבעיה עם החוק הזה? תבינו. הממשלה יכלה למשוך את החוק, ואז אין כלום. אני הסכמתי – היתה לי שיחה גם עם מאיר שטרית, ובאמצעותו גם עם מזכיר הממשלה ועל דעת - אני מקווה - גם ראש הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם המועצות המקומיות מקבלות כסף מהחברות הסלולריות?
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
כמעט שום דבר. לפי דעתי שום דבר. כלום. אתה מקבל דמי השבחה על פיתוח של שטח, של בניין, לא של אנטנה סלולרית, מה לעשות. ארנונה, קצת.
ואסל טאהא (בל"ד):
יש כאלה שלא משלמות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו לפעמים קלים בביקורת על המנכ"לים.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
לא, להיפך. אני זהיר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם הרשויות המקומיות הן אלה שקובעות את התשלום ועל-פי גובה התשלום הן קובעות גם איפה יהיו האנטנות, המנכ"לים צודקים. תשמעו טוב מה אני אומר.
ואסל טאהא (בל"ד):
הרשויות רוצות - - -
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, האמן לי, אני עסקתי בעניין הזה שנה שלמה. הרשות המקומית אמורה לקבוע, קודם כול, להיות מעורבת בשאלה - אם והיכן מתקינים אנטנה סלולרית. העסק יכול להיות בשקיפות ציבורית, הציבור יכול להתנגד - זה מאוד מאוד חשוב, כל הדברים האלה. אבל אם יוכח נזק בבית-המשפט או בכל מקום, אני חושב שהחברה הסלולרית, שהיא זו שמרוויחה בסופו של יום מכל המערכת הזאת, היא צריכה לממן. אגב, כמו יזמים אחרים. כשקבלן בונה בניין ברשות, הוא נותן לה שיפוי, בדרך כלל, של 100%; לא של 80%, של 100%.
משה גפני (דגל התורה):
אבל, אופיר, למה אתה מציע 80%? תציע 100%.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
רציתי 100%. אני אגיד לך למה הצעתי 80%.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד שר הפנים לשעבר, שהיה ממונה על חוק התכנון והבנייה, האם אני יכול, כחברה סלולרית, לשים אנטנה בכל מקום שאני רוצה, או רק לאחר שקיבלתי אישור מהעירייה?
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
בכל מקום שאתה רוצה. נכון לרגע זה. חוץ מאשר לעירייה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
בכל מקום שאני רוצה? חוץ מתמ"א 36?
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
לא, תמ"א 36 - אתה הרי מכיר את זה. היית שר התקשורת, סליחה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
לכן אני אומר לך: יכול להיות - - -
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
עזוב, עזוב. אדוני היושב-ראש, אני מסרב להתעמת עם יושב-ראש הכנסת בסוגיה הזאת - -
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
- - משום שהוא היה פעם שר התקשורת.
משה גפני (דגל התורה):
אתה טועה. לפי הצעת החוק - - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
לפי הערכתי הוא צריך אישור מהעירייה.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
מי?
חיים אורון (מרצ-יחד):
החברה.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
לא, לא. רק בסוגיות אסתטיות, שום דבר מהותי. נכון להיום, אין מהלך שמחייב שקיפות ואפשרות של הציבור להתנגד, כמו כל דבר אחר בתחום הוועדות. הדבר היחיד שעירייה יכולה להעיר לחברה סלולרית הוא לגבי השאלה אם האנטנה אסתטית או לא. זה הדבר היחיד. המשרד לאיכות הסביבה יש לו סמכות, על הבסיס של הקרינה, לפסול או לאשר אנטנה. זה כן. לא לעירייה.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אני יכול להעמיד אנטנה אסתטית על הגג של הבית שלי באמצע גבעתיים, והעירייה אין לה מה להגיד?
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
כן. אין לה מה להגיד. נכון להיום. אגב, אנחנו מציעים שיהיה לה מה להגיד. נכון להיום - אין לה מה לומר. המשרד לאיכות הסביבה יכול להוריד את האנטנה מסיבות של קרינה או דברים כאלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם זה כך, אתה צודק.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
ודאי, זו המציאות.
משה גפני (דגל התורה):
אבל, חבר הכנסת פינס, אתה טועה. כיוון שעל-פי הצעת החוק, לרשות המקומית יש מה לומר, ו-100% על בעל הרשיון, לא על הרשות המקומית.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
תראה לי את זה.
משה גפני (דגל התורה):
זאת גרסה ב'. בעל רשיון. אתה מוריד את זה ל-80%.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
תראה לי את זה.
משה גפני (דגל התורה):
בגרסה ב': "מי שביום מתן היתר להקמת מתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית היה בעל מקרקעין, זכאי לפיצויים מבעל רשיון".
היו"ר ראובן ריבלין:
אם תתקבל גרסה א', הוא צודק.
משה גפני (דגל התורה):
לא, אבל בגרסה ב' - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי, אבל יושב-ראש הוועדה המליץ לקבל את גרסה א'.
משה גפני (דגל התורה):
גרסה ב'. גרסה ב'.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
הוא הציע לקבל את ההסתייגות של צ'יטה.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
לא ידוע לי על זה. אני רק רוצה לומר, שהמלצתי על 80%-20%, חבר הכנסת גפני, מטעם אחד ויחיד: כשהרשות המקומית מבקשת להיות שותפה בתהליך קבלת ההחלטות, צריכה להיות עליה אחריות מסוימת, ולכן אמרתי ש-20% עליה. היא לא פטורה, כי אחרת כל חבר ועדה יחליט מה שהוא רוצה, כי הוא יודע שאין עליו שום חבות, שום אחריות, לכן אמרתי 80%-20%. לא משנה. היו יכולים להחליט 90%-10%, 70%-30%, זה לא משנה, העיקרון קובע.
אני רוצה לומר, ראשית, שיושב-ראש הוועדה הודיע לממשלה שהוא לא תומך בהצעה שלי, והוא אמר גם לי. שנית, כתוצאה מזה וכתוצאה מזה שהממשלה יכולה למשוך את החוק, והחלטתי לא לסכן את החוק כי בעיני הוא חוק מאוד מאוד חשוב, הגעתי לסיכום עם הממשלה, ואני רוצה להודיע עליו מעל דוכן הכנסת: הממשלה התחייבה בפני להצביע על שיעור השיפוי בממשלה לפני הבחירות, זה דבר אחד, ודבר שני – לא יאוחר מחודש לאחר שהמועצה הארצית מסיימת את הדיון שהיא מתכוונת לעשות בהמלצות של ועדת המנכ"ל. את זה הודיע לי מאיר שטרית, השר המתאם, על דעת מזכיר הממשלה. לכן נחה דעתי, כי לפני הבחירות שום ממשלה לא תפקיר את הציבור הישראלי בנושאים האלה, ולכן היה חשוב לי שהעניין הזה יבוא לממשלה לפני הבחירות. יש התחייבות ממשלתית, ומבחינה זאת אני משוכנע שתתקבל בממשלה ההחלטה הנכונה, שתראה לנגד עיניה את טובת הציבור. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. יש היגיון רב בהסתייגותו. יושב-ראש הוועדה, יש היגיון רב בהסתייגותו.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
החלטנו בוועדה שאנחנו לא מחליטים לגבי אחוזים. גם כל היועצים המשפטיים אמרו שלא כדאי לנו לקבוע בחוק את החלוקה הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת פינס, אולי כדאי לחכות עם הקריאה השנייה והקריאה השלישית?
קריאות:
לא, לא, לא.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
לא, לא, לא.
משה גפני (דגל התורה):
לא, לא, לא.
אופיר פינס-פז (העבודה - מימד - עם אחד):
הגעתי לסיכום עם הממשלה שאפשר להצביע.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
אני מתנגד לזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם ההצבעה תהיה בסופו של דבר כזאת שלא ידעו מי, מה ואיך, אני לא בטוח שהכנסת הבאה לא תצטרך לתת פרשנויות לחוק הזה. בבקשה, המסתייג הבא. מי רוצה להסתייג?
משה גפני (דגל התורה):
אני מסתייג, מה זאת אומרת.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חבר הכנסת גפני. מי עוד מהמסתייגים פה?
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
יש לי הסתייגות, אבל אני לא רוצה לדבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
יפה. יש פה מסתייגים שרוצים לנמק?
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. אז נוכל ללכת לחוק ההטבות לנפגעי פוליו.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש לומר לך משהו, אדוני היושב-ראש, על משפט שאמרת היום במליאת הכנסת - הצעת, נדמה לי, לחבר הכנסת אילן ליבוביץ, לגבי הכנסת השבע-עשרה, מה שאני יישמתי בכנסת השש-עשרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשית טוב.
משה גפני (דגל התורה):
אני מדבר כמו רבים מחברי על הנושא של הקרינה הבלתי מייננת. יש הצעת חוק שמתגלגלת בממשלה כבר הרבה מאוד שנים, ומה שעשיתי - לקחתי את הצעת החוק הממשלתית והנחתי אותה על שולחן הכנסת והבאתי אותה להצבעה. עשינו את זה חברת הכנסת לאה נס ואנוכי.
החוק שהביא יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת הפנים ואיכות הסביבה ולוועדת הכלכלה, שעשה עבודה מצוינת בשעות רבות של דיונים, בהרבה מאוד ישיבות - אנחנו משולבים בחוק המסובך הזה והחשוב הזה שבמקורו החוק הממשלתי, לא המתוקן.
תראה לאיזו תסבוכת נכנסנו כתוצאה מכך. יש כאן כמה חוקים פרטיים של חברי כנסת שאוחדו בוועדה יחד עם ההצעה הממשלתית, להוציא את החוק שלי; החוק שלי לא אוחד בוועדה, החוק שלי מוזג בוועדת הכנסת, מכיוון שהוא תואם לחלוטין את ההצעה הממשלתית. לכן, אדוני היושב-ראש, אם תבוא הממשלה ותמשוך את החוק, החוק הפרטי שלי נשאר.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לא עומד פה.
משה גפני (דגל התורה):
הוא עומד פה. הוא פה.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
הוא מוזג.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם החוק שלו כולו מתייחס לכל החוקים?
משה גפני (דגל התורה):
כן.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת אומרת, זו גם הצעת חוק פרטית וגם הצעת חוק ממשלתית.
משה גפני (דגל התורה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשית טוב. נמצאים פה חמישה-שישה חברי כנסת בחוק כל כך מסובך. נכון, חברי הכנסת יודעים והם צריכים להיות פה.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להישאר עם האמירה הזאת לבד. רציתי, כמו חברי, שהחוק הזה יעבור בקריאה שנייה ובקריאה שלישית לפני שהכנסת מתפזרת, והסכמתי עם הממשלה שאנחנו נוריד את כל ההסתייגויות שלנו, ואני לא אנצל את כוחי במצב הזה שיש לי כוח, אפילו אם הממשלה מושכת, להשאיר את החוק שלי, ואני יכול להעביר הסתייגויות, משום שלטעמי הן הסתייגויות מאוד חשובות, אפילו קריטיות. למשל, באחת ההסתייגויות שלי, האם בנושא של חברת החשמל יכול שר התשתיות להטיל וטו? בהסתייגות שלי אין לו זכות וטו, אבל אני אסיר את ההסתייגות הזאת.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
גם בהסתייגות שלי, שאני מבקש.
משה גפני (דגל התורה):
אתה מדבר על סעיף אחר, אתה מדבר על שר התקשורת, וזה נושא אחר לחלוטין.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
שוב, אותן ההערות.
משה גפני (דגל התורה):
זה דומה מבחינת המלים, אבל זה סעיף אחר ונושא אחר.
אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר לגופו של עניין, המציאות היא שהעולם מתפתח מבחינה טכנולוגית, אנחנו מדברים על פלאפונים שכל אחד במדינת ישראל מחזיק. בל נשכח שכבר לא מדובר על פלאפונים שבהם מדברים אחד עם השני, אנחנו מדברים על פלאפונים שהם בני "הדור השלישי", כך הם קוראים לזה, שהקרינה שם בלתי ניתנת לתיאור. הבעיה הרבה הרבה יותר גדולה והרבה יותר רצינית.
היו"ר ראובן ריבלין:
כמה חברים השתתפו בדיון בוועדה על החוק הזה?
משה גפני (דגל התורה):
תשאל את יושב-ראש הוועדה, הוא יגיד לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש הוועדה, כמה אנשים השתתפו?
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
בין שלושה לעשרה.
משה גפני (דגל התורה):
מי היה המתמיד? מי היה המתמיד בוועדה?
היו"ר ראובן ריבלין:
לממשלה אין פה הסתייגויות? הממשלה הסכימה להצעת החוק?
משה גפני (דגל התורה):
פרט לנקודה אחת, כמו שאמרתי, והעלה אותה חבר הכנסת צ'יטה כהן בהסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל השאר מוסכם על הממשלה?
משה גפני (דגל התורה):
כן. כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
שלא נעשה פה איזו מהפכה תקשורתית, ואחר כך לא נדע מה עשינו. אני מסכים שצריך להגן על הציבור, אין על זה ויכוח, אבל שמחר בבוקר לא נראה פתאום שהצביעו ארבעה חברי כנסת שאפילו לא יודעים על מה הם מצביעים. אני מודה שאני בקיא בעניין במידה מאוד מצומצמת, אבל אני בקיא. יש פה חברי כנסת שיצביעו, הם לא יודעים על מה הם מצביעים, ויכול להיות שאנחנו עושים איזו מהפכה. לכן, אם זה על דעת הממשלה, זו בעיה של הממשלה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, לפני רבע שעה השר שטרית טיפל בזה, והוא בעד, למעט ההסתייגות שלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בר-און, אין לי ברירה, לא נמצא פה שר התקשורת, לא נמצא השר לאיכות הסביבה, לא נמצא פה שר הפנים. נדמה לי ששלושתם לא - - -
רוני בר-און (אחריות לאומית):
שלושתם נחים בביתם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני הולך להעביר פה חוק.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
אני אברר מייד.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
יש פה מישהו שיאמר לי משהו מהממשלה?
רוני בר-און (אחריות לאומית):
מייד אני אומר לך.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש ואדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, לפני שאתה הולך לברר - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
יש פה אנשים מהממשלה הבאה.
משה גפני (דגל התורה):
- - אני מבקש שתדעו, שהנמכנו פרופיל באופן החמור ביותר, והגענו להסכמה, וכתוצאה מכך גם מוזגו ההצעות בוועדת הכנסת. הסכמנו עם הממשלה. היה משא-ומתן, השתתפתי ברוב הדיונים וגם בהתייעצויות שהיו מסביב. את ההסתייגויות שלי אני מסיר, אמרתי שאני אניח אותן כדי שידעו שבכנסת הבאה צריך להעביר אותן.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא תצביע עליהן.
משה גפני (דגל התורה):
לא נצביע על שום הסתייגויות, להוציא מה שציין יושב-ראש הוועדה יורי שטרן, מה שהממשלה ביקשה. הסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
היא לא תקציבית.
משה גפני (דגל התורה):
- - לא מוסכמת - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני עומד פה מול כנסת שלמה. הנה, חברת הכנסת גלאון לא מסכימה לדחות. מספיק שהיא תאמר שאסור לדחות, וזהו.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אני לא מסכימה לדחות - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת גלאון, היום אנחנו מגלים אחריות באין ממשלה. כתוב בתפילות, הוא יגיד לך: באין מליץ יושר מול מגיד פשע, תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט - המלך המשפט.
משה גפני (דגל התורה):
לגבי ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן, אני רוצה שתדע שזו תהיה ההסתייגות היחידה שאם יצביעו עליה היא תהיה בניגוד לעמדת הממשלה. זו החלטה חדשה של הממשלה, שאנחנו לא היינו שותפים לה.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי.
משה גפני (דגל התורה):
כאן זה עומד.
אדוני היושב-ראש, לאחר שסיכמנו את עניין הפרוצדורה, אני מבקש לומר כמה מלים על החוק עצמו. המציאות הזאת, שבשנים שעברו זה היה עניין רק לשוחרי איכות הסביבה שדיברו על נושא האנטנות הסלולריות - עם התפתחות המודעות - - -
רוני בר-און (אחריות לאומית):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בר-און, ביציע האורחים - אני עם משקפי הקריאה שלי - נדמה לי שזו דמותו או צלליתו של סמנכ"ל בכיר במשרד התקשורת, מר גלילי. אולי תברר אתו אם מה שאנחנו עושים פה - - -
משה גפני (דגל התורה):
הוא יגיד לך שהוא מתנגד לזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אסור לו להגיד מה זה.
משה גפני (דגל התורה):
כן. אני אומר בשמו. הוא יגיד שהוא מתנגד.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
אתה יכול לרדת למטה, בבקשה?
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
ראש הממשלה חולה, אבל מה עם כל הממשלה? מה עם כל השרים? - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת גלאון, את לא שמת לב שאנחנו הולכים לבחירות?
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ראש הממשלה איננו - - -
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש לסכם את דברי. חבר הכנסת אליעזר כהן, אני מסיים את דברי. המודעות לסכנת הקרינה מהאנטנות, מהמתקנים של חברות החשמל, תחנות הטרנספורמציה שנמצאות בבתי מגורים, המציאות הזאת, שהפכה להיות נחלת הכלל, המודעות לסכנה הרבה והקשה שהקרינה הזאת יוצרת, הביאה את כולנו להביא את החוק הזה, שאיננו מושלם ויש בו חסרונות רבים, אבל הוא מהווה פלטפורמה שלא היתה קיימת עד היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יורי שטרן יעלה לכאן ויסביר. חבר הכנסת יורי שטרן יסביר אחר כך מעל הבמה בדיוק מהן הסתייגויות הממשלה.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
- - - הסכמה הולכת על הכול למעט דבר אחד - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מותר שגם אנחנו נשמע?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתן לך לעלות למעלה, אבל תהיה מוכן ובטוח. נדמה לי שסמנכ"ל משרד התקשורת, גלילי, ירד, ואתה יכול לשאול אותו גם כן. אתה תדבר.
משה גפני (דגל התורה):
אין בעיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת גלאון, אני לא רוצה - - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, הוויכוח הוא על מלה אחת. הוויכוח הוא על מלה אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת גלאון, בגלל מחדלי הממשלה, אינני רוצה שנקבל חוק שהציבור כולו פתאום יעמוד ויאמר: רגע, קיבלתם חוק. אני רוצה לדעת. אני סומך על חבר הכנסת יורי שטרן במאה אחוז.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אין ממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע. כשאין ממשלה יש לי הנדל, אבל אתה צריך להיות אחראי לזה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אנחנו אחראים. הם לא אחראים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם אתה תסביר לי למה אנו אחראים, אני מצביע אתך.
משה גפני (דגל התורה):
חבר הכנסת הנדל ביקש לקבל את הסמכות במקום הממשלה בתקופת ההתנתקות ולא עכשיו.
אדוני היושב-ראש, החוק הזה איננו חוק מושלם ויש פה פגמים וחסרונות רבים, אבל הוא מהווה חוק תקדימי - חוק שיהיה פלטפורמה, שלא יצטרכו לעבור את כל המכשולים, את כל הדיונים ואת כל ההתייעצויות שנעשו בחוק הזה, גם לקראת הקריאה הראשונה וגם לקראת הקריאות השנייה והשלישית, ועוד פה כינוס הוועדה ועוד פעם דיונים. אם החוק הזה יאושר - ואני מקווה שהוא יאושר היום - הכנסת הזאת עשתה דבר חשוב.
אתה רוצה שאני אסיים - אסיים. זה מפני שנלך להצביע עוד מעט.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. אינני נבהל, אני רק רוצה שנהיה אחראיים. אתה מבין?
משה גפני (דגל התורה):
תאפשר לי. הייתי הרבה שעות בעניין הזה. אני מוכן לומר את זה.
החוק הזה יהיה פלטפורמה. הדור הבא של חברי הכנסת, או יותר נכון חברי הכנסת שייבחרו לכנסת השבע-עשרה, בעזרת השם, יוכלו להמשיך מאותו מקום שבו אנחנו סיימנו בכנסת הזאת את הצעת החוק הנוכחית.
כל הדברים מוסכמים וכל הנושאים באים בהסכמה, ואני חייב לומר שהרבה הסכמות היו פה עם משרדי ממשלה על כורחם. יש משרדים שלא רוצים את החוק הזה, וזו האמת, אף-על-פי שהם יגידו שהם בעד. חלקם נאלצו להסכים מכיוון שהם ראו את הקונסנזוס בסעיפים רבים שמצויים בחוק הזה.
לגבי הסתייגות חבר הכנסת אליעזר כהן, אני רוצה לומר במה אין הסכמה עם הממשלה. אין הסכמה עם הממשלה. הממשלה מבקשת, לגבי סעיף 25, שלשר התקשורת תהיה זכות וטו. דיברנו על הנושא הזה פעמים רבות בוועדה וקיימנו דיונים על העניין. סמנכ"ל משרד התקשורת בא והביע את עמדתו באופן נחרץ, שהוא רוצה שלשר התקשורת יהיה וטו. ההחלטה היתה לא כזאת, והממשלה לא עמדה על כך ולא דרשה את זה באופן כזה כמו שהיא דרשה לגבי ההסתייגות שלי על שר התשתיות. אני רוצה להסביר שמשמעות העניין - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, על זה הוויכוח.
משה גפני (דגל התורה):
אני מסביר.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
על מלה אחת הם מפילים את החוק.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
הם לא מפילים. מה זה מפילים?
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הסמכויות - - -
משה גפני (דגל התורה):
של פינס יורדת.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לא אמר לי שהיא יורדת.
משה גפני (דגל התורה):
לא, היא יורדת. הוא אמר. זה יורד אוטומטית, והוא אמר שהוא יוריד, ואם לא - נצביע נגדו.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
רבותי, אני רוצה להזכיר לכם שהחוק הוא בידי יושב-ראש הוועדה. ברצותו הוא יכול למשוך - - -
משה גפני (דגל התורה):
חברת הכנסת גלאון, לא. יש פה בעיה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
זה על מלה אחת.
משה גפני (דגל התורה):
החוק הוא חוק ממשלתי, והממשלה יכולה למשוך את כל החוק.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
יש פה נציג ממשלה? אתה רואה נציג ממשלה? נמצא רק יושב-ראש הוועדה.
נסים זאב (ש"ס):
אתה לא נציג ממשלה. אתה לא ממלא-מקומו של שר התקשורת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אליעזר כהן, חבר הכנסת גפני וכמובן חבר הכנסת יורי שטרן, תוקף החוק מתחיל בעוד שנה, כלומר כבר הפחד שלי הוא - - -
משה גפני (דגל התורה):
זה נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה יהיה? אם ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן תתקבל, והיא לא על דעת הממשלה, הממשלה תבטל את כל החוק. בשנה יש לה זמן - - -
משה גפני (דגל התורה):
- - - או שהיא תבטל את ההסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
היא לא יכולה. היא תצטרך לבטל את החוק.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מדוע שהממשלה לא תוותר?
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, היא יכולה בחוק ההסדרים להביא הסתייגויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. היא תצטרך לשנות את החוק.
משה גפני (דגל התורה):
רק את הסעיף הזה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ראש הממשלה לא מוותר. מדוע אנחנו צריכים לוותר?
היו"ר ראובן ריבלין:
אמרתי לך משהו? אם אתה רוצה דבר - - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
נצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
יכול להיות שחוק איכות הסביבה צריך להיות חוק שייתן לשר לאיכות הסביבה זכות וטו על כל השרים האחרים. זה אפשרי. מי שמנהל את התקשורת בישראל זה משרד התקשורת, ומי שמנהל את נושא איכות הסביבה זה משרד אחר. יש דברים שמכפיפים את משרד התקשורת לצורך קבלת אישור של המשרד לאיכות הסביבה, למשל תמ"א 36, או של משרד הבריאות. אלה דברים שהם בדרך תפקודה של הממשלה. אם אנחנו מעבירים את זכות ההכרעה בעניין מקצועי למשרד לאיכות הסביבה, יכול להיות שהממשלה לא תוכל לתפקד פה. אני לא יודע.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, יש מנגנון - מנגנון לקביעת התקנות האלה. כאשר כתוב "בהתייעצות", זה אומר שהשר חייב להתייעץ עם שר התקשורת, ואם יש אי-הסכמה הולכים ליועץ המשפטי לממשלה. זה שונה מאוד מהמצב - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל, האם ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן קובעת כך?
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כן.
משה גפני (דגל התורה):
כן. היא רק משנה אם צריך - - -
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
חובת התייעצות. לעומת זאת, מה זה "בהסכמה"? "בהסכמה", זה אומר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי. אני יודע מה ההבדל בין התייעצות לבין הסכמה.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
היות ששר התקשורת נתון ללחצים מצד הענף שלו - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
ידוע. אני פשוט - - -
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אדוני, גם אם תתקבל ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן, זה לא דרמטי - - -
משה גפני (דגל התורה):
ודאי שלא.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
- - - שלא יוכלו להפעיל את החוק. זה מאבקי יוקרה יותר מאשר מהות. הממשלה ידעה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא.
משה גפני (דגל התורה):
לא. זה לא מאבקי יוקרה. משרד התקשורת דורש זאת בגלל החברות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת גלאון, תאמיני לי, שאם זו היתה יוקרה, הייתי מבחין בזה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אבל, אדוני, הממשלה היתה צריכה להבחין שהחוק עולה היום על סדר-היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
את צודקת. הסירי דאגה מלבך. הדין ימוצה. אני רק לא רוצה שבסוף הציבור יבוא בטענות לכנסת במקום לממשלה. זה הכול. זה מה שאני רוצה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
הציבור לא יבוא.
היו"ר ראובן ריבלין:
הדין ימוצה. את זה אני מבטיח לך.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש לסיים את דברי ולהגיד דבר אישי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יש לאדוני כלים?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מתכוון לדבר אישי בנושא החוק.
משה גפני (דגל התורה):
ודאי.
היו"ר ראובן ריבלין:
שלא תפתיע אותי פתאום שאתה החלטת לא לרוץ לכנסת הבאה, כי אני יכול לקבל - - -
משה גפני (דגל התורה):
זה רעיון, ואני אשקול את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. אני לא רוצה אפילו לשמוע דבר כזה מפיך. בעזרת השם, ייבחרו לכנסת הבאה - אני רוצה כמה עצות ממך.
משה גפני (דגל התורה):
אני מודה לך.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד דבר אישי. אני באופן אישי התחייבתי לממשלה - לא שאני חייב לה בעניין הזה, אבל ידעתי שללא הסכמת ממשלה אנו ניכנס פה לבעיה - - -
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
קואליציה - - -
משה גפני (דגל התורה):
חברת הכנסת גלאון, אני התחייבתי, שהחוק שלי ימוזג, ומשום שהממשלה, אילולא המיזוג של החוק שלי יכולה למשוך אותו וזהו, אני התחייבתי שהכול ייעשה בהסכמה עם הממשלה. בגלל ההסכמה שלי עם הממשלה, שנעשתה מתוך רצון טוב שלי, כדי שהחוק יעבור, אני מושך את ההסתייגויות שלי. אם הממשלה תודיע שהיא ממשיכה להתנגד להסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן - אני משוכנע לחלוטין שחבר הכנסת כהן צודק, אבל אם הממשלה תאמר שהיא מתנגדת, אני איאלץ, בניגוד למצפוני ועל כורחי, להצביע נגד ההסתייגות. תודה רבה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אוי, חבר הכנסת גפני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת בר-און, נציג הממשלה. אני מכריז על חבר הכנסת בר-און כנציג הממשלה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
מתי ההצבעה, אדוני היושב-ראש?
היו"ר ראובן ריבלין:
מייד. יש רק הסתייגות של אליעזר כהן ויורי שטרן רוצה להשיב. זה הכול. חבר הכנסת בר-און, בבקשה.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מאוד מודה לך על ההזדמנות שנתת לי. אני ער להערות על כך שאני צריך ללמוד את המאטריה תוך כדי תנועה וגם להשיב בשם הממשלה. הטענות נכונות ואין שום סיבה שמישהו יוותר על הטענות שלו בעניין.
היו"ר ראובן ריבלין:
תתחיל להתרגל להיות שר, להיות אחראי לדברים שאנחנו לא מבינים.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
תודה, אדוני היושב-ראש. השאלה היחידה שאני שואל גם אותך, חבר הכנסת כהן, גם אותך, חבר הכנסת שטרן, וגם אותך, זהבה, היא, האם אתם רוצים לאכול את הענבים הטובים של החוק הזה או להתקוטט עם השומר?
היו"ר ראובן ריבלין:
זה נכון.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
אם אתם רוצים להתקוטט עם השומר, אין בעיה. אם אתם רוצים לאכול את הענבים, גם כן אין בעיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מסכים אתך במאה אחוזים.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
ומהכלל אל הפרט. הרי אם אני, באופן אישי, כיושב-ראש ועדת הכנסת, הייתי רוצה להתנהל אתכם שלא בהגינות, יכולתי בשבוע שעבר לא למזג את ההצעות הפרטיות עם הצעת הממשלה. אז הייתי מביא לפה שר והשר היה מושך את החוק, אם הייתם מתחכמים אתו.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
שיחקתי אתכם בכללים טובים, כי חשבתי שמגיעה לכם פרמיה על כך שטרחתם, עמלתם וגיליתם עניין באינטרס ציבורי מובהק ונצמדתם להצעת הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת גלאון, זה דבר שאני מבקש עליו סליחה, אבל אני מוכרח להסכים עם בר-און.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
אני סולח.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אדוני, התקדים הזה - - -
רוני בר-און (אחריות לאומית):
זהבה, רגע, רגע, קצת פיוס. אני מבקש ממך לשנייה אחת, אל תסכימי אבל תני לי לנסות לשכנע אותך. מאז חזרנו הנה אחרי פגרת הקיץ קיבל היושב-ראש ואתו הנשיאות החלטה האומרת שכל העניינים הקונטרוברסליים לא נחתכים פה על רקע קוניוקטורה, כאשר חברי הליכוד מתרוצצים בפריימריס, העבודה עסוקה בענייניה וכאלה ואחרים עסוקים במקומות אחרים. זאת היתה החלטה טובה וכיבדנו אותה. הנה, בינתיים השר הגיע. באמת, אבל באמת, לתפיסתי המהירה את נושא ההסתייגות של צ'יטה - אתם שופכים את מי האמבט עם התינוק. כי ההבדל בין הסכמה, או התייעצות של השר, גם הוא נושא לפרשנות, ואחר כך אתם יכולים להיות במצב שבו הוא לא ייתן את הסכמתו. אם הוא לא ייתן את הסכמתו משיקולים בלתי סבירים, משיקולים זרים או משיקולים לא ענייניים, תמיד אתם יכולים לתקוף את ההחלטה שלו, בדיוק כפי שתוכלו לתקוף את ההחלטה שלו כאשר מדובר בהתייעצות והוא יחליט בניגוד לדעתכם.
באה הממשלה ואומרת: אני הולכת אתכם את כל כברת הדרך, אבל בעניין הזה אני מתעקשת, מטעמים שהובהרו לי על-ידי הפקידות, שזה יהיה בהסכמה. עכשיו אתם אומרים: לא, ייקוב הדין את ההר, ויש לכם הרוב הקוניוקטורלי. אולי לממשלה אין פנים למשוך, או לא היה לה שר שימשוך, והחוק יעבור, אבל התחילה של החוק הזה היא בעוד שנה, ובעוד שלושה או ארבעה חודשים תהיה פה כנסת אחרת ותהיה פה ממשלה אחרת; הדבר הראשון שהיא תעשה, אם הולכים על כיפוף ידיים, יהיה להפוך את החוק הזה על פיו.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
נגיע לגשר, נגיע לגשר.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
אני חוזר לשאלה שבה פתחתי: האם אתם רוצים לאכול את הענבים ולקבל לטובת הציבור חוק נכון וצודק, או שאתם רוצים לנצח את הממשלה בכיפוף הידיים, לריב עם השומר?
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
מי אמר שזה נכון וצודק? אנחנו רוצים שהציבור יקבל חוק צודק, דהיינו, גרסת צ'יטה מבחינתנו היא חוק צודק.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
הממשלה היתה לפניכם בחוק הזה, הובילה את המהלך לפניכם, ואתם, בכל הכבוד, טרמפיסטים לגיטימיים וראויים לכל כבוד כמו הנהג. אתם תקבלו את הקרדיט שמגיע לכם, אבל למה להתעסק בעניין שנראה לי שוליים שבשוליים?
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אתה מתעסק בשוליים שבשוליים.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
משום שזאת עמדת הממשלה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אתה עושה את זה מצוין. אתה מייצג את הממשלה, שום שר שבקיא בחומר הזה לא היה עולה לכאן ועושה את זה תוך כדי תנועה כמו שעשית עכשיו. עשית את מלאכתך נאמנה. אנחנו רוצים לעבור להצבעה.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
חברת הכנסת גלאון, בכל הכבוד, אני מאוד שמח לקבל מחמאות בכלל וממך בפרט, אף שתמיד את מאיימת עלי ואומרת: אל תתרגל לזה. אני לא מתרגל לזה, אבל במקרים החריגים והלא-רגילים שזה קורה, זכותי להתבשם באוויר הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
את מיוזמי החוק, חברת הכנסת גלאון?
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
לא, אבל יש לי עניין.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
מה זה משנה? יש לה מודעות לחשיבות החוק וזה בסדר גמור.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין ויכוח על זה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אני מגינה על שלום הציבור.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
זהבה, אני הרי מנסה להסביר לך שגם אנחנו חושבים מעט - לא כמוך, אבל מעט - על ביטחון הציבור, על שלומו, על רווחתו ועל כל הדברים האלה. אני אומר לך שהדרך היחידה של הממשלה להגיב על זה שמישהו מתעקש אתה על קוצו של יו"ד - הפקידות אומרת לי, לא השרים, לא הפוליטיקאים, שמבחינתכם זה במפורש קוצו של יו"ד ומבחינתה עניין שבעיקרון - הסנקציה תהיה שהיא תיקח את החוק הטוב והראוי הזה בתקופת ההמתנה למועד תחילתו ותשמיד אותו מיניה וביה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
בסדר, בסדר, נגיע לגשר.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
זאת תוצאה לא ראויה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבהרת את עצמך. חברת הכנסת גלאון, אני בטוח שאם תהיי שרת התקשורת תגני על שלום הציבור לא פחות מהשר.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
מאה אחוזים. נגיע לגשר ונתמודד עם הענבים שלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תזכרי, אל תאמרי שיש שר מקצועי שלא שומר על שלום הציבור. זאת אגדה שפרצה ויכולה פתאום להכות את הציבור מכה קשה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
לא אמרתי, אבל לא עושה רושם שאני אהיה שרה כל כך מהר.
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
אני מבין שלכבוד היושב-ראש יש תחזית מעניינת.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
לפי התעמולה של הליכודניקים, מכיוון שקדימה היא שמאל אתם שותפים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני שאלתי, מי שומר על שלום הציבור? האם סמנכ"ל משרד התקשורת או סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה? האם עולה על דעת מישהו שסמנכ"ל משרד התקשורת, כאשר הוא בא וקובע אמות מידה מקצועיות שמחויבות גם בביצוע מקצועי ובשמירה על הציבור, מידתו אחרת? אוי לנו ואבוי לנו.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
לא אמרנו את זה. אף אחד לא אמר את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בר-און, אני חייב לומר לך, שמזמן לא שמעתי שר שמסביר כך את העמדה של משרדו.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני יודע שהמחמאות על התפקוד שלי כשר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, עוד הפעם יקרה שאני אצביע אתך?
רוני בר-און (אחריות לאומית):
זה בסדר גמור, אבל אדוני זוכר את הסיפור של שלום עליכם?
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, בוודאי, את זה אני יודע.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
שקנישעס בחלום זה חלום, זה חלום ולא קנישעס. אתה מתעורר רעב. המחמאות שאני מקבל כמי שמייצג את הממשלה זה קנישעס בחלום.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חברת הכנסת פולישוק, אנחנו לא מדברים על ביקורת לאחר מעשה, אנחנו מנסים למצוא ביקורת לפני מעשה, כדי שלא תהיה ביקורת. חבר הכנסת יורי שטרן, אדוני רוצה להשיב? בבקשה.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
חבר הכנסת רוני בר-און, קודם כול, זה לא חוק בשבילי ולא חוק בשביל משה גפני. זה גם בשבילך ובשביל הילדים שלך. לכן, כשתבוא ממשלה אחרת, ונקווה שהיא תהיה אחרת ממש, עם ראש ממשלה אחר, אבל זה לא חשוב, היא לא תבטל את החוק בגלל הסעיף הזה. מקסימום - היא תחזור ותתקן ברוח ההחלטה שהיתה לפני שבוע אצל השרים ולא תקבל את רוח ההחלטה שאנחנו רוצים לקבל. אין פה איום, ואני מסביר את זה שוב.
חבר הכנסת רוני בר-און, חבר הכנסת רוני בר-און, ניסיתי גם להקשיב למה שאתה אומר, ואני אומר שההבדל בין התייעצות לבין הסכמה הוא הבדל מהותי. אם שר התקשורת מנהל את השיחה הזאת עם השר לאיכות הסביבה מנקודת מוצא שיש לו זכות וטו, הוא ייצג את החברות הסלולריות נאמנה ועל כל דבר יפעיל זכות וטו, כי העלות גבוהה. גם 100,000 שקל הם עלות גבוהה וגם 10 מיליוני שקל הם עלות גבוהה. אם השר לאיכות הסביבה יודע שהוא חייב להתייעץ עם הגורם המקצועי, שזה משרד התקשורת, הוא לא יעשה שטויות, ואם יהיו חילוקי דעות, יבואו ליועץ המשפטי לממשלה.
חבל שהממשלה החליטה לפני שבוע לתקן את הדבר הזה בלי להסביר לנו את המשמעות. לכן, מה שהתחייבנו אנו עושים. ופה אנחנו מחזירים את הסיכום שלנו - עם מה שהיה בוועדה, ולא עם מה שהממשלה החליטה מאחורי גבנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. השר שטרית, אני לא יכול לאפשר לך מבחינת הפרוצדורה. מהצד, רק אולי הערה של אדוני. אני כבר נתתי ליושב-ראש הוועדה לסכם, אז רק הערה מהצד.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אני מופיע פה בכובע של השר המקשר בין הממשלה לכנסת. אני שומע שהיתה הסכמה בין הממשלה לבין חבר הכנסת יורי שטרן כיושב-ראש הוועדה על רוב סעיפי החוק. סוכם בעצם שההסתייגויות לא תעבורנה, להוציא מה שמוסכם עם מר יורי שטרן, ואכן הוגשו הסתייגויות בשמו, חלק מההסתייגויות המוסכמות על הממשלה. ההסתייגויות האחרות אינן מוסכמות על הממשלה, ולמיטב הבנתי, משיחה עכשיו עם יורי שטרן הבינותי, שבעצם מוכנים לוותר על כל ההסתייגויות, להוציא ההסתייגות של אליעזר כהן. הבנתי את זה נכון?
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
נכון.
שר התחבורה מאיר שטרית:
לנוכח המצב הזה, אדוני, מאחר שאני חושב שזה הרע במיעוטו, ועדיף שיעבור החוק גם בחיסרון הזה מכך שלא יעבור כלל, אני מסכים - - -
רוני בר-און (אחריות לאומית):
נלחמתי עד טיפת דמי האחרונה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני מצטער, רוני. אני מצטער, רוני, אבל אני בטח לא התכוונתי. אנחנו באותה מפלגה.
אני רוצה לומר שאנחנו מסכימים להסתייגות - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני, אני רוצה להבין. אתה מסכים להסתייגות של אליעזר כהן?
שר התחבורה מאיר שטרית:
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מסכים להסתייגויות של שטרן. אתה לא מסכים להסתייגות של כהן, אבל אתה לא תמשוך את החוק.
שר התחבורה מאיר שטרית:
חבר הכנסת פינס הסיר את הסתייגותו בסיכום אתי. ההסתייגויות האחרות, להוציא ההסתייגויות שיושב-ראש הוועדה הצביע עליהן, שמוסכמות על הממשלה – אנחנו מסכימים להן. ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן, שנשארה נקודת המחלוקת - ניסיתי לשכנע גם את אליעזר כהן לוותר על הסתייגותו. אלא אם הוא מודיע לי שהוא מוותר על הסתייגותו, אני בלית ברירה, לנוכח האלטרנטיבה שכרגע היום אין הסדרה של נושא הקרינה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל אתה ממליץ לי להצביע בעדה או נגדה? זה מה שאני רוצה לדעת.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני אומר, לאור העובדה הזאת, כרע במיעוטו, אני מסכים להסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן, אם הוא לא מציע להוריד אותה.
דוד טל (אחריות לאומית):
למה למצוץ את דמנו?
שר התחבורה מאיר שטרית:
לכן, אדוני היושב-ראש, אם מותר לי, אפשר לקצר את כל הדיון ולהעביר את החוק בסופו של דבר עם הסתייגות אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מאוד מודה לך. חברי הכנסת אנחנו עוברים לסדרת ההצבעות שאינה פשוטה.
ובכן, על שם החוק וסעיפים 1-9 אין הסתייגויות. בסעיף 10 יש הסתייגות, חבר הכנסת שטרן?
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיפים 1-9 אין הסתייגויות, לרבות שם החוק. אני מצביע לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1-9 - 25
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-9 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אמרתי לכם, קודם כול לפי הצעת הוועדה, כי אין הסתייגויות.
25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיפים 1-9 ושם החוק עברו לפי הצעת הוועדה.
לסעיף 10 יש הסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 7
בעד ההסתייגות – 25
נגד – אין
נמנעים - אין
ההסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן לסעיף 10 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות אושרה.
אני מצביע את הצעת החוק לפי נוסח הוועדה ובהסתייגות שנתקבלה - הצעת הסעיף בנוסח הוועדה, לרבות ההסתייגות. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 8
בעד סעיף 10, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 10, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 10 עבר בהתאם לניסוח הוועדה ובאישור ההסתייגות.
הצבעה על סעיפים 11-24 לפי הצעת הוועדה, שכן אין עליהם כל הסתייגות. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 9
בעד סעיפים 11-24 – 26
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיפים 11-24 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיפים 11-24 עברו לפי הצעת הוועדה.
לסעיף 25 - - -
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
אני מוריד את ההסתייגות, אבל יש הסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן.
היו"ר ראובן ריבלין:
כעת הסתייגותו של חבר הכנסת אליעזר כהן. השר שטרית ידע על מה הוא מדבר. חבר הכנסת בר-און, אני אסביר לך אחר כך, אחרת לא היה אפשר כלל להעביר את החוק. עכשיו אני רואה לפי הדיסרטציה פה - - - תאמינו לי, מח"טים ורמטכ"לים לא יודעים לקרוא מפה כזאת.
סעיף 25, הסתייגותו, לחלופין, של חבר הכנסת אליעזר כהן - אנחנו מצביעים. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
אני מצביע נגד, לי לא אכפת שהחוק לא יהיה.
הצבעה מס' 10
בעד ההסתייגות – 24
נגד – 1
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן לסעיף 25 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
24 בעד, אחד נגד, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות נתקבלה.
רוני בר-און (אחריות לאומית):
אני מצביע נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
או, בבקשה. חבר הכנסת בר-און נרשם בתור נוכח והוא קבע שהוא מצביע נגד. אני לא מקבל. אני כותב את מה שהוא אמר, לא מקבל את התיקון.
הצבעה על סעיף 25 כנוסח הוועדה, לרבות ההסתייגות. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? עכשיו אפשר להצביע בעד.
הצבעה מס' 11
בעד סעיף 25, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 25, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה אושרה, עם ההסתייגות.
עכשיו אנחנו עוברים להצביע על סעיף 26, שיש בו הסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן. להצביע, חבר הכנסת שטרן?
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כן, ודאי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מצביע את הסתייגותו של יורי שטרן לסעיף 26 - מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד ההסתייגות – 25
נגד - אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן לסעיף 26 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, אין נגד, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות נתקבלה, ואני מצביע את סעיף 26 לפי הצעת הוועדה, לרבות ההסתייגות.
משה גפני (דגל התורה):
אני הסרתי את ההסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת גפני ולאה נס מורידים את הסתייגותם. חבר הכנסת פינס לא ביקש להצביע ולכן אין הצבעה.
הצבעה מס' 13
בעד סעיף 26, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 26, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
13 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 26 אושר על-פי הצעת הוועדה, עם הסתייגותו של חבר הכנסת שטרן.
לסעיף 27 יש שתי גרסאות. אנחנו נצביע על גרסה - - - חבר הכנסת יורי שטרן, אנחנו צריכים להצביע על גרסה א' מול גרסה ב'. לגרסה ב', שהוצעה על-ידי הממשלה, יש לך הסתייגויות. האם אתה עומד על ההסתייגות?
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כן.
משה גפני (דגל התורה):
לא, אבל יש הסתייגויות לפני כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יורי שטרן, אנחנו צריכים להצביע על גרסה א' מול גרסה ב'. לגרסה ב', שהוצעה על-ידי הממשלה, יש לך הסתייגות. האם אתה עומד על ההסתייגות?
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז קודם נצביע על הסתייגותו של יורי שטרן לגרסה ב'. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 14
בעד ההסתייגות – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן לגרסה ב' לסעיף 27 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.
רבותי חברי הכנסת, אני אצביע עכשיו על גרסה ב'.
שר התחבורה מאיר שטרית:
לא, אדוני. לאותו סעיף יש הסתייגות לפסקה (2).
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם אני צריך לקבל את הגרסה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
לגרסה הזאת יש שתי הסתייגויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק. יש לנו הסתייגות נוספת לסעיף 27, על-פי גרסה ב', ויש לנו גם על-פי גרסה א'. יש לנו פה עשר הסתייגויות, לכן אני מצביע כרגע על ההסתייגויות על גרסה ב', ולאחר מכן אבקש מכם לאשר את גרסה ב'. אם תאשרו אותה, אין לנו צורך בגרסה א'. אם לא תאשרו אותה, נעבור לגרסה א'.
הסתייגות לסעיף 27(2), הסתייגות של יורי שטרן - נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 15
בעד ההסתייגות – 22
נגד – אין
נמנעים – 1
ההסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן לסעיף 27(2) נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
22 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות לסעיף 27(2) התקבלה.
הואיל ולגרסה א' אין הסתייגויות, אנחנו מצביעים על גרסה א' מול גרסה ב'. מי שמצביע בעד, מצביע בעד גרסה ב'. מי שמצביע נגד, מצביע בעד גרסה א'. גרסה ב', לרבות ההסתייגויות שנתקבלו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 16
בעד גרסה ב' לסעיף 27 – 25
בעד גרסה א' לסעיף 27 – אין
נמנעים – אין
גרסה ב' לסעיף 27 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 27 בגרסה ב' התקבל, לרבות ההסתייגויות.
אנחנו עוברים לסעיפים 28-31. אין הסתייגויות. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 17
בעד סעיפים 28-31 – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 28-31 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי סעיפים 28-31 התקבלו.
אנחנו עוברים לסעיף 32, שבו אנחנו כוללים את התוספת ומצביעים על סעיפים 32 ו-33, על התוספת, כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? נמנע? נא להצביע.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
יש פה הסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבטל את ההצבעה.
אנחנו מצביעים על סעיף 32, שיש בו הסתייגות של יורי שטרן. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 19
בעד ההסתייגות – 23
נגד – אין
נמנעים – 1
ההסתייגות של חבר הכנסת יורי שטרן לסעיף 32 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
23 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות התקבלה, ולכן אני מצביע עכשיו על סעיף 32 ועל סעיף 33 ועל התוספת, שעליהם אין הסתייגויות, לפי הצעת הוועדה, לרבות ההסתייגות לסעיף 32. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 20
בעד סעיפים 32-33, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 32-33, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שהתקבלה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שסעיף 32, עם ההסתייגות, סעיף 33 והתוספת עברו בקריאה שנייה.
אדוני יושב-ראש הוועדה, נתקבלו הסתייגויות רבות לחוק זה. האם אדוני מבקש להמשיך בקריאה שלישית?
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ובכן, רבותי חברי הכנסת, תם ולא נשלם. אנחנו מצביעים בקריאה שלישית, על מנת שיושלם.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 21
בעד החוק – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005, עבר בקריאה שלישית בקולותיהם של 25 חברי כנסת, באין מתנגדים ובאין נמנעים.
אני מזמין את יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יורי שטרן, לברך את העושים במלאכה.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה החלק הכי נעים, לאחר קבלת החוק, לעסוק בהודיה. תמיד יש סיכון שאתה תפסח על מישהו, תשכח מישהו. אני אנסה לא לעשות את זה.
אני רוצה קודם כול להודות לציבור הרחב, לכל אותם אנשים שקמו מתוך חרדה, מתוך התרשמות עצמית שלהם ממה שקורה אתם, והפכו את המצוקה ואת החרדה שלהם לנושא למאבק ציבורי. אני מודה לכל הארגונים הירוקים ולכמה פעילים, במיוחד לאמיר בן-דב, שהקים קול צעקה. ליועץ המשפטי של עיריית הרצלייה, ליאור כץ, שהכין את הצעת החוק הפרטית שלי, שעל בסיסה עבדנו הרבה מאוד. לסולימן אבו-רוקן מהכפר עוספיא, היום סגן ראש עיריית הכרמל. לרוני קלר ולמשה משען. לצבי שבח ולאבי דבוש מהפורום לסלולריות שפויה. לאזרחים המודאגים שהקימו קול זעקה ולתושבי ההוסטלים, העולים הקשישים, שלא רק דאגו לעצמם אלא ביקשו למצוא פתרון כולל לבעיה הזאת.
אני רוצה להודות לראשי הערים, לפורום ראשי הערים שהוקם לצורך העניין, למרכז השלטון המקומי, ובראש ובראשונה אני רוצה להודות לראש עיריית הרצלייה, יעל גרמן, שהפכה גם את העיר שלה לעיר לדוגמה, אבל לא הסתפקה בכך אלא הרימה את הדגל וגייסה עוד ראשי רשויות, שחלקם הגיעו גם היום לעזור לנו. כמובן לנועה בן-אריה, שהיא היועצת המשפטית של מרכז השלטון המקומי, לפיני קבלו, הנציג של מרכז השלטון המקומי בכנסת, לארגונים הסביבתיים אמרתי, אבל במיוחד לעורכת-הדין תמי גנות, שמייצגת את "אדם, טבע ודין" והיתה אתנו לכל אורך הדרך ועזרה מאוד גם בהיבט המקצועי.
אני חייב להודות למומחים וליועצים המשפטיים, קודם כול של המשרד לאיכות הסביבה, לסטיליאן גלברג, שיושב בכיסא של הממונה על הקרינה, ומקרינים עליו לחצים מכל צד. אני לא יודע איך הוא עומד בזה, הוא בריא ושלם והוא מגיע לישיבות, ותמיד הוא אתנו ונותן עצה טובה. יש כאלה שכועסים עליו, מכל הצדדים, וכשכועסים מכל הצדדים זה אומר שהוא בשביל הנכון. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה, אורלי חורש-קופמן, על כל העבודה שהיא עשתה בתמיכה ובגיבוי מלא של ד"ר מיקי הרן, מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה.
יש פה רשימה ארוכה של יועצים משפטיים של כל משרדי הממשלה שעבדו עבודה מאוד מקצועית. נמצא אתנו גם מר גלילי, סמנכ"ל משרד התקשורת, שאומנם בא עם הרבה מאוד התנגדויות אבל עזר מאוד לעבודת הוועדה.
אני רוצה להודות לפורום החברות הסלולריות, ואני רוצה להגיד גם לכל לחברים שלי מהצד הירוק - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יורי שטרן, אני זכיתי לעבוד עם סמנכ"ל משרד התקשורת משה גלילי, ובאמת מדינת ישראל חבה לו חוב גדול. אנחנו מודים לו פה, מעל במה זאת.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
לכן אני מודה לו. משרדי הממשלה כולם שלחו יועצים משפטיים, שזה החלק המקצועי, רק מהמשרד הזה היה מגיע הסמנכ"ל, היה יושב ומתמצא בצד החוקי והמשפטי לא פחות מהיועצים המשפטיים ולפעמים אפילו יותר. לכן אני מודה לו, ואני מודה לו גם על כך שאת רוב הקרבות עשינו בוועדה ולא מאחורי הקלעים.
אני רוצה להודות לחברי פורום החברות הסלולריות. הם לא הפסידו במאבק הזה. הם ניסו להגן על עצמם והם הלכו רק בדרכים של המאבק הלגיטימי. הם התעמתו אתנו ביושר, כאשר יש להם השקעה כבדה, כאשר הם באמת הביאו את מדינת ישראל לחזית התחום. לכן אני מודה לטל זילברשטיין, שריכז אותם, לכל היועצים שהגיעו מטעמם, וגם על כך שהם התחייבו להוריד את האנטנות הסלולריות מבתי-אבות, מבתי קשישים ומבתי-הספר שעליהם יש אנטנות סלולריות.
וכמובן, לא אחרונים, אלה ראשונים ראשונים חביבים - היועץ המשפטי של הוועדה שלנו, עידו בן-יצחק, רחל מלול מנהלת הוועדה, עורכת-הדין מיכל בר-שביט שעזרה לנו מאוד, עורכת-הדין מירי פרנקל, שעזרה כיועצת המשפטית של ועדת הפנים ואיכות הסביבה. שום דבר לא היה קורה בלעדיהם, אבל גם לא בלי העוזרים שלי, בלי טלי אברבוך ומרינה זר, שהתרוצצו לאורך כל הדרך, אספו חומר, דיברו עם אנשים, עשו עבודה של עוד משרד אחד, קטן אומנם, אבל מאוד יעיל. לכן אני מאוד מודה, יש פה חוב שלא אצליח לפרוע אותו, לא בכנסת הזאת ואפילו לא בכנסת הבאה, אז תודה רבה.
תודה לרועי גלר שבא אלינו בהשאלה מ"הרוח החדשה", העמותה שהקים ניר ברקת, כעזרה לחברי הכנסת. מעבר לאותן שמונה שעות שהוא צריך להתנדב אצלנו, הוא עשה ועושה המון גם בשביל קידום החקיקה הזאת.
אני מקווה שלא שכחתי גופים וארגונים, ואני מתנצל בפני היועצים המשפטיים שלא קראתי את שמותיהם.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא שכחת, מנית כמעט את כל האזרחים בארץ.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
אני מודה לחברי הכנסת שעזרו, וגם לגאלב מג'אדלה, שכיושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה שיתף פעולה אתנו, כי קיימנו את הישיבות שלנו על חשבון הזמן שלו. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת בשארה, אתה רואה, עד שאתה זוכה להביא הצעת חוק פרטית לקריאה שלישית יודעים להוציא את הנשמה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, שהונחו על שולחן הכנסת -
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 54), התשס"ו-2005, והצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 2), התשס"ו-2005 - שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 56), התשס"ו-2005, הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2005, והצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005 - שהחזירה מוועדת הכספים; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2005 - שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31), התשס"ו-2005 - שהחזירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה.
הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005.
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (הגדרת זכאות), התשס"ו-2005; הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ו-2005; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75) (מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2005; והצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 29) (עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ו-2005.
מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בנושא: העלאת העמלות בבנקים.
קובץ החלטות ועדת האתיקה שהונחו על שולחן הכנסת בכנסת השש-עשרה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
בטרם אזמין את יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, חבר הכנסת יורי שטרן רצה להוסיף מלה, ואחריו - כבוד השר שטרית רוצה לומר דבר.
יורי שטרן (יו"ר הוועדה המשותפת):
אני מאוד מודה ליושב-ראש. שכחתי אדם אחד מאוד מקצועי, מאוד אחראי, עורך-הדין פז ברנט, שהוא היועץ המשפטי של משרד המשפטים, הוא מרכז את ועדת השרים לענייני חקיקה. על אף כל הלחצים וכל הדרמה שהיתה פה עם התיקון שהעברנו - זה עלה לו ביוקר רב מבחינת הלחצים, הבריאות והכול. אני מאוד מודה לו, כי הוא היה מאוד ענייני, מאוד קואופרטיבי, ואתו אפשר לעבוד ולקדם את הדברים במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כבוד השר שטרית, בבקשה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני מצטרף לתודות ולברכות. חוק הקרינה הבלתי מייננת יינן אותנו הרבה מאוד שנים. בממשלה זה עלה באלף-ואחת צורות שונות ומשונות, ואני שמח שהפרשה הזאת מגיעה לקצה.
הסכמתי לפשרה הזאת, עם ההסתייגות של חבר הכנסת אליעזר כהן, משום שחשבתי שאף אם הממשלה לא מסכימה במאת האחוזים להצעה הזאת - חושבני שמן ההיגיון היה כן להעביר את החוק, אפילו אם יש בו חיסרון מסוים.
אני רוצה להבהיר בפני הכנסת, אדוני היושב-ראש, שהתייעצות, גם על-פי פסיקת בית-המשפט העליון, מחייבת התייחסות להתייעצות. לא אומרים: התייעצתי אתך, תגיד מה שאתה רוצה, אני מתעלם מזה ושלום על ישראל. זאת אומרת, גם בנוסח שעבר, כשנאמר שהשר לאיכות הסביבה יתייעץ עם שר התקשורת, פירושו שהוא חייב להתייחס להמלצות שמקבל משרד התקשורת ולא להתעלם מהן.
אני בטוח שבממשלה הדברים האלה יכולים להגיע לידי הסדר הגיוני, מניח את הדעת, ולכן נדמה לי שהוויתור שעשינו פה הוא ויתור נכון, בגבולות הנכונים, שמאפשרים להפעיל את החוק בלי להרוג אותו, אלא עם אפשרות לקיים התייעצות כזאת שהיא משמעותית.
משה גפני (דגל התורה):
- - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
תודה רבה, חבר הכנסת גפני, גם על הסיוע שלך בעניין. פז ברנט, שגם לו אני מודה, היה עוזרי במשרד המשפטים ונשאר להיות עוזר לשרי המשפטים אחרי. אני שמח שהוא ממשיך למלא את תפקידו בעניין הזה באמונה.
דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להבהיר נקודה שלא כל כך ברורה בציבור. אתה היית שר תקשורת מקצועי מאוד וקידמת הרבה דברים בתחום התקשורת. לצערי, לא נשלמה הקדנציה שלך ולא השלמת את כל המהפכות שהיו בדרך, וחבל. מאז שעזבת - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
המהפכה הכי טובה היא להוציא את הפוליטיקאים ממשרד התקשורת.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אמת. היינו באמצע הדרך ולצערי התפזרה הכנסת לפני ולא השלמת את המהלך הזה.
אני חושב שחשוב להבהיר נקודה אחת, ובגלל זה ביקשתי לעלות לדבר. בציבור נוצר רושם, שככל שיש יותר אנטנות, הקרינה יותר חזקה. זה פשוט בלוף. זה דבר לא נכון. הציבור צריך לדעת, שעדיף שיהיו 100 אנטנות קטנות מאשר אנטנה אחת גדולה. 100 אנטנות קטנות מפוזרות, או מה שנקרא אנטנות משופלות לאורך כל רחוב או על כל עמוד חשמל, כמו שעושים בהרבה מדינות בעולם, מקרינות הכי פחות. ככל שיש פחות אנטנות, האנטנות צריכות להיות הרבה יותר חזקות, בעוצמת שידור הרבה יותר גבוהה, ולכן הקרינה הרבה יותר גבוהה. לכן, אם מישהו חושב שעל-ידי זה שמתקינים פחות אנטנות הוא עוזר לתושבים, הוא טועה טעות מרה. ככל שיש יותר אנטנות קטנות מפוזרות, הקרינה הרבה יותר קטנה.
הציבור לא תמיד הבין את זה, ולשמחתי, אדוני היושב-ראש, לפי החלטת הממשלה – על-פי הצעות של המועצה הארצית לתכנון ובנייה - נפתח מסלול ירוק להתקנת אנטנות קטנות. אפשר להתקין את האנטנות בקלות, בלי שום פרוצדורות, כי הן באמת לא מקרינות. ככל שהאנטנה גדולה יותר, הפרוצדורות, הביורוקרטיות והדרישות שנדרשות גדולות הרבה יותר, כי זה מה שהגיוני וזה מה שנכון לבריאות הציבור. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לכבוד השר, גם על ההערה הנכונה.
הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי,
בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005
[נספחות.]
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה. אחריו יעלה חבר הכנסת בשארה, כי כבר קראתי לו, ויציג את חוק הפוליו. אני כבר מודיע שזה חוק תקציבי ולכן ההצבעה והסיכום יידחו כנראה למחר.
חבר הכנסת מג'אדלה יציג את החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת.
על-פי הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה מחליטה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת, להרשות לוועדת הפנים ואיכות הסביבה לדון ולהביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית חלק מהצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005, כך שחלק ההצעה שיובא בפני הכנסת יכלול את סעיף 114 בהצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005.
בדברי ההסבר, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר, שהצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005 – להלן: הצעת החוק - נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום י"ד באייר התשס"ה, 23 במאי 2005, והועברה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
ביום י"ב בכסלו התשס"ו, 13 בדצמבר 2005, התירה הכנסת, לפי סעיף 121 לתקנון, להביא לפניה רק חלקים מהצעת החוק, שעניינם הדין המשמעתי במשטרה, בירור קבילות שוטרים וחסיון תחקירים. חלקים אלה אף אושרו בקריאה שנייה וקריאה השלישית ביום י"ח בכסלו התשס"ו, 19 בדצמבר 2005.
ועדת הפנים ואיכות הסביבה המשיכה לדון ביתר נושאי הצעת החוק – העסקת עובדים שאינם שוטרים והעסקת שוטרים לרגל פעולה או אירוע. לגבי העסקת שוטרים לרגל פעולה או אירוע הושגו הסכמות, ואילו המחלוקות בנוגע להעסקת עובדים שאינם שוטרים נותרו בעינן. הכוונה להעסקת שוטרים במגרשי כדורגל, למשל, או באירועי תרבות וספורט.
על כן מוצע להביא בשלב זה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית רק את סעיף 114, שעניינו העסקת שוטרים לרגל פעולה או אירוע, ולהביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את יתר הסעיפים – 109-113, 117(ב) והתוספת השנייה - העוסקים בהעסקת עובדים שאינם שוטרים, וסעיפים 118(1)(א), 118(2), 120-123, 125, 126, 128, 130 ו-131, שהם תיקונים עקיפים בחוקים שונים שנועדו להסדיר את מעמדם של עובדים שאינם שוטרים - במועד מאוחר יותר.
אדוני היושב-ראש, היתה מחלוקת לא קלה בין הייעוץ המשפטי של הכנסת לבין הייעוץ המשפטי של הממשלה, הייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים והייעוץ המשפטי של משרד המשפטים. לא הסכמנו לוותר על זכותה של הכנסת להמשיך להיות דומיננטית בהמשך הדרך בנוגע להעסקת אזרחים שאינם אנשי משטרה. היה לנו חשש גדול אחד וברור, שהם הולכים לכיוון של הפרטה, ולכן אמרנו שיש לפצל את זה ולאפשר הוראת שעה ל-18 חודשים להמשך העסקת שוטרים בשכר, כמו במגרשי כדורגל. לא הסכמנו שהחלק השני יהיה בחוק. אמרנו שנפצל אותו, ואם תוכיח הממשלה שהיא אינה מתכוונת ללכת לכיוונים של הרחבה והפרטה, נוכל להביא את זה לכנסת השבע-עשרה ולקדם את זה רק בהסכמה, כאשר הכנסת היא גוף דומיננטי בעניין, כדי לשמור על אחריותה של הממשלה כלפי אזרחיה להבטחת ביטחונם. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. הואיל ואיש לא נרשם לדיון, אנחנו נעבור להצבעה על החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005. ההחלטה היא לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת בדבר חלוקה.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 22
בעד הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה – 10
נגד - אין
נמנעים - אין
הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי,
בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהחלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים, עובדים שאינם שוטרים והוראות שונות), התשס"ה-2005, נתקבלה לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת.
חברת הכנסת גולן, אם לא היו עשרה יכולים להצביע, הייתי מקיים הצבעה חוזרת. חברת הכנסת גולן הודיעה שהיא לא הספיקה להצביע כי היא לא ידעה, לא היתה מודעת לכך שכבר הפעלתי את מנגנון ההצבעה. אני מקבל את הערתה, אבל לא משנה את ההצבעה.
הצעת חוק הטבות לנפגעי פוליו, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/110).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת עזמי בשארה לעלות ולהציג את הצעת חוק הטבות לנפגעי פוליו, התשס"ו-2005.
חוק זה עבר בקריאה טרומית, והיתה לי התלבטות קשה אם להביאו לקריאה ראשונה, שכן מדובר בלי כל ספק בחוק תקציבי, שצריך לעבור בניגוד להסכמת הממשלה. חשבתי, חבר הכנסת בשארה, שנושא זה, אשר כל כך הרבה שנים זועק לפתחנו, טוב תעשה הכנסת אם תביע את עמדתה כלפי הממשלה הבאה בעניין סדרי העדיפויות ותראה לנכון לעסוק בכך ולמצוא מוצא לנושא הזה אשר מעסיק אותנו כה רבות.
אני ער לכך שהממשלה היא זו שקובעת את סדרי העדיפויות. אני גם ער לכך שלפעמים, כאשר אנחנו מיטיבים עם קבוצה אחת, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו ניאלץ להפחית מקבוצה אחרת. אבל הנושא הזה, כפי שהסברת בהצעת החוק הפרטית - מאחר שצריך רוב של 51 חברי כנסת, אם הם לא יאשרו זאת, הרי שבלאו הכי זה לא יעבור, ואם יאשרו זאת, ודאי שזה יהיה איזה מורה דרך לכנסת ולממשלה הבאה.
אני מזמין אותך להציג את החוק לקריאה ראשונה ומקבל את בקשתך שהתשובה וההצבעה יהיו מחר.
עזמי בשארה (בל"ד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, על כל המאמץ שלך. כפי שאמרת, הצעת חוק זו היא הצעה הומנית ממדרגה ראשונה. מדובר בציבור גדול שנפגע ושהמדינה צריכה להכיר באחריות לגביו.
אנחנו הצענו את הצעת החוק הזאת לפני כמה חודשים, לפני הפגרה, ולמרות התנגדותה של הממשלה, 72 חברי הכנסת הצביעו בעד, ואף לא אחד נגד. הכנסת היא ריבונית, כפי שאתה מגלם זאת, ויותר מ-60 חברי הכנסת יכולים לקבוע. לפי החוק, גם הצעת חוק תקציבית – כן לקבל אותה. המעט שאנחנו יכולים לעשות זה שהכנסת הזאת תעביר אותה בקריאה ראשונה והכנסת הבאה תחיל דין רציפות עליה, ועל זה כל המאבק. אני באמת חוזר ומודה לך על כך.
אני גם מודה לארגוני הנכים על העזרה הגדולה, על מעשה השידול, הלובינג, שהם עשו בכנסת – ללא זה, באמת היה קשה.
אני רוצה לומר משהו על הרציונל של החקיקה הזאת, ואחר כך להשאיר אותה בידיכם עד מחר בשעת ההצבעה. מדובר, אדוני היושב-ראש, במחלה שנפגעו בה מאז תחילת שנות ה-50 5,412 חולים, שלא כולם נכים, ולא כולם, לצערי, אתנו היום; חלק, כמובן, לפי דינו של עולם, עזבו אותנו, וחלק מהם אינם נכים קשים. אנחנו מעריכים שמספר הנכים הקשים הוא קצת יותר מ-2,500.
משרד האוצר, כפי שהוא נוהג לעשות בוועדת הכספים, עשה מעשה שלא ייעשה: ראשית, העריך ללא שום סיבה את מספר הנפגעים כגבוה הרבה יותר מההערכה שלנו, כ-2,500 ומשהו. לא רק זה, הוא גם לא שאל את משרד הבריאות מה המספר; הוא העריך לבדו. למשרד הבריאות יש מספר אחר, ולדעתנו, במקרה הזה משרד הבריאות הרבה יותר מהימן. הנתונים שלו הרבה יותר מהימנים.
הדבר הזה השתקף גם בהערכת העלות הכספית של החוק הזה. העלות הכספית של האוצר, שמופיעה בהצעת החוק המוגשת לקריאה ראשונה, היא 190 מיליון שקל בשנה. הערכת הוועדה נמוכה בהרבה, רק פשוט לא היה זמן בוועדה לעשות הערכה אחרת ושונה מההערכה הזאת. אנחנו, אדוני היושב-ראש, מעריכים את המספר במחצית מזה של משרד האוצר, פחות אפילו ממחצית מ-190 מיליון לעניין הזה.
עכשיו - להצעת החוק. ללא שום ספק, הצעת החוק מסתמכת על הכרתה של מדינת ישראל באחריות לכך שבזמן שהיו חיסונים אנשים בכל זאת חלו. הם חלו או כיוון שהחיסון לא הגיע אליהם, כי חיו בפריפריה, במעברות, ביישובים ערביים, ביישובי גבול, יישובי ספר וכו', או כי חוסנו בחיסון של וירוס מוחלש ולא וירוס ממש. אנחנו לא יכולים להוכיח, אבל כנראה חלק מהחולים חלו בגלל החיסון עצמו.
אין שום ספק שיש לנו כאן מקרה הרבה יותר חמור ממקרה הגזזת, שלגביו הכנסת העבירה חוק. הרבה יותר חמור לא רק מכיוון שהנכות, כפי שאתם יודעים ורואים, היא נכות קשה, שנוגעת לכל משפחה גדולה בארץ הזאת, אלא גם מכיוון שאנחנו מדברים על אנשים שכבר עברו את גיל 50 ומסתמנות אצלם תופעות של פוסט-פוליו - התנוונות שרירים; בידיים, שכל כך עמלו בשביל לסחוב את הגוף, מתחילים להופיע סימנים של מחלות קשות אחרות.
אנחנו חושבים שעכשיו הזמן לחוקק זאת, שאסור לחכות. אילו היה אפשר אפילו להעביר זאת בקריאה שנייה ושלישית, היה יותר טוב. כל יום שעובר מחריף את מחלתם של אנשים אלה.
אדוני היושב-ראש, אני מסיים בכך: משרד האוצר העלים מאתנו את העובדה שבמשרד הבריאות יש מאות מיליונים – כ-100 מיליון, ואולי יותר; כל מי שמשתמש בחיסון בטיפת-חלב תרם כסף בשביל נפגעי חיסונים, כלומר כסף שקיים לנפגעי חיסונים. אף אחד לא השתמש בו, כי, תאמין לי, אדוני היושב-ראש, שאף אחד לא יכול להוכיח שהוא נפגע מחיסון. לכן, ועדת הרופאים אף פעם לא נתנה כסף למישהו שנפגע מחיסון. כלומר, יש שם הרבה כסף שלא השתמשו בו, כספם של חולים או אזרחים ששילמו בזמן חיסון לביטוח נפגעי חיסונים, זה כסף שקיים.
לכן, אני לא מבין את הדבר הזה. יש כמעט רפלקס לא מותנה - שאומרים "לא" על כל הצעה הומנית כזאת, שבאה להיטיב עם אנשים שהם ברובם משכבות חלשות, או שהיו בפריפריה או שהם באים מהשכבות החלשות באוכלוסייה.
הגיע הזמן שנעשה זאת, אדוני. לא פגשתי חבר כנסת אחד שמתנגד לחוק. הממשלה התנגדה, והקואליציה שלה הצביעה בעד. עכשיו הקואליציה שלה בכלל איננה. לכן זה חוק שהיה יכול לעבור בקריאה שנייה ושלישית. אבל, בכל זאת אני מאוד מודה לך.
דבר נוסף. ועדת הכנסת עיכבה את זה כל כך הרבה זמן, שלא בצדק, אדוני, על דבר טכני – אם להעביר את זה לוועדת הכספים או לוועדת הרווחה. עיכבו את זה חודשים. נראה לי שזה הזמן לעשות משהו בנוגע לתקנון הכנסת במקרים כאלה, לקבוע תקרת זמן. לכן אנחנו נסחבים עד היום האחרון, כיוון שזה היה כל כך הרבה חודשים בוועדת הכנסת.
על כל פנים, אדוני היושב-ראש, העיקר שהגענו לנקודה הזאת – בעזרתך, ואני עוד הפעם מודה לך.
אני חושב שחברנו, חבר הכנסת אליעזר כהן, שמצורף לחוק, יהיה לו מה להגיד בנושא. תודה רבה לכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. זכות התשובה, כמובן, נתונה לך לפני ההצבעה, ואז תוכל לדבר. לפני אליעזר כהן אני מזמין את חבר הכנסת חמי דורון, על מנת שהוא יאמר את דבריו ויוכל להחליף אותי על הדוכן. אני רק אבקש לחזור לדוכן לקראת חוק רופאי השיניים, על מנת להסביר את כל הנימוקים שהביאו לידי החלטה. בבקשה, חבר הכנסת דורון. לרשות אדוני שלוש דקות.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, כרגיל אין פה נציג של הממשלה, וחבל. דווקא בהצעת חוק כל כך חשובה אין נציג של הממשלה. חבר הכנסת בשארה, אני מניח שאתה כבר התרגלת, הרי אתה ותיק פה בבית הזה – לפחות יותר ותיק ממני – ואם אני הספקתי כבר לקלוט את התרגילים ואת המשחקים של האוצר, אני מניח שגם אתה קלטת את זה כבר לפני הרבה זמן.
הפקידים של משרד האוצר בוועדות מזכירים לי תמיד את האפסנאי בצבא: אתה אומר להם "בוקר טוב", הם אומרים לך "אין לי". זה אוטומטי, זה אצלם רפלקס מותנה מאוד. ברגע שהם שומעים שצריך לשלם – אין להם. אבל יש להם. יש כספים, והגיע הזמן – אני אמרתי את זה גם אתמול, בנושא של מעונות-יום שיקומיים דווקא – שהכנסת תפסיק להתייחס להערכות של משרד האוצר. עם כל הכבוד, אנחנו לא עובדים בממשלה. יש הפרדת רשויות, אלה שני מנגנונים, שני אורגנים שונים.
אנחנו צריכים להבין שלממשלה יש סדר העדיפויות שלה, הרצונות שלה, ולכנסת יש סדר-העדיפויות שלה. יש לנו ממ"מ, יש לנו מחלקה לא קטנה של ייעוץ משפטי, ולכן איננו צריכים תמיד לקבל את מה שהאוצר אומר. הרי האוצר נוהג באופן שיטתי, אדוני היושב-ראש, לתת הערכות שתמיד יהפכו את הצעות החוק, ולו האזוטריות ביותר, להצעות חוק תקציביות. זה נתון קבוע. אתה יודע, אני יודע את זה, יש פה 120 חברי כנסת שיודעים את זה, והגיע הזמן להפסיק את זה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, אבל מעניין לעניין שלא באותו עניין: חוק זה הוא בעל משמעות תקציבית בלי כל ספק - -
חמי דורון (שינוי):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
- - ואנחנו לא רצינו להעבירו בחטף, אף שאני חושב שהיה לנו מספיק זמן להעבירו בכל הקריאות. אני לא רוצה שחוק כזה יבוא לידי ביטול בחוק ההסדרים, ולא ניתן להעביר את זה בחוק ההסדרים. לכן אנחנו צריכים לתת לממשלה, שיכולה להתגונן בכנסת ולקבוע סדרי עדיפויות, לומר את דברה. אנחנו נעביר את זה. אני מקווה שכל אלה שייבחרו לכנסת, ורבים מהם יהיו, באפריל-מאי, יוכלו לבקש את החלת דין הרציפות ולהמשיך, ואז הממשלה תצטרך לתת את דעתה על כך. כי עד היום הממשלה התחמקה מדיון בנושא החשוב הזה מהטעם שזה עולה הרבה כסף; אני אומר לך, שלפי הערכות הממשלה זה יכול להגיע ל-900 מיליון.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, זה קצת משעשע אם אגיד לך - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא אומר - - -
חמי דורון (שינוי):
לא אתה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
300 מיליון גם בשארה אומר.
חמי דורון (שינוי):
גם אם זה עולה 300 מיליון, זה לא דבר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
300 מיליון זה flat - - -
חמי דורון (שינוי):
אבל זה לא 300 מיליון בשנה אחת, נו באמת.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי, 300 מיליון זהflat מכל תקציב - - -
חמי דורון (שינוי):
זה נכון שאתה הופך את זה לדבר מאוד מאוד תיאורטי ואומר: 300 מיליון שקל בשנה הראשונה. אבל זה לא המצב.
היו"ר ראובן ריבלין:
נחייב אותם לתת תשובה.
חמי דורון (שינוי):
גם אם זה 300 מיליון שקל, זה לאורך שנים. צריך להביא את הדברים. זה כמו שאני העברתי כאן הצעת חוק - תודה לאל שהיא הפכה לחוק - בנושא של משרדים, משרד אחד, חדר אחד ויחיד לחברי מועצת עיר, עם מחשב, עם טלפון ופקס, והאוצר בא ואמר שעלות החוק 120 מיליון שקל.
היו"ר ראובן ריבלין:
כמה חברי מועצת עיר יש בארץ?
חמי דורון (שינוי):
6,000 בערך, אדוני היושב-ראש. בבדיקה שעשו במשרד הפנים הסתבר שזה עולה בסך הכול 285,000 שקל. נו, אז על מה אנחנו מדברים?
היו"ר ראובן ריבלין:
ל-6,000 איש?
חמי דורון (שינוי):
אנחנו לא מדברים על 6,000 חדרים. אנחנו מדברים על חדר אחד לכל חברי המועצה. אבל הם אמרו בהתחלה 120 מיליון, כי קיבלו את הטענה של מרכז השלטון המקומי. לאחר מכן הסתבר שלא כצעקתה והסכומים אין להם שום דמיון כלל למה שקורה במציאות. לכן, לצערי הרב, בשלוש השנים האלה למדתי לקבל בצורה מאוד מאוד - לא נקרא לזה וכחנית ולא דווקנית, אבל בהחלט לקבל בצורה מאוד זהירה את ההערכות של משרד האוצר.
אדוני, אני חושב שהצעת החוק ראויה, היה צריך להגישה מזמן. כבר לפני הרבה מאוד זמן היו צריכים לפתור לאנשים את הבעיות האלה, ולגמור בכך פרשייה עגומה מאוד בתולדות המדינה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
רן כהן (מרצ-יחד):
פעם אחת צריך לעשות סוף לדרקוניות של האוצר.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אליעזר כהן, ראשון הדוברים. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו - חבר הכנסת ואסל טאהא. אחריו - חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך. חברת הכנסת יולי תמיר נמצאת באבל על מות אביה, ואנחנו שולחים מכאן את תנחומינו. חבר הכנסת אברהם רביץ ביקש אף הוא לדבר. אחריו - חבר הכנסת נסים דהן, חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, חבר הכנסת גלעד ארדן, חבר הכנסת יגאל יאסינוב, חברת הכנסת נעמי בלומנטל, חבר הכנסת חיים אורון, חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, חבר הכנסת עסאם מח'ול, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת משה גפני, חבר הכנסת אחמד טיבי, חבר הכנסת מאיר פרוש וחבר הכנסת אורי אריאל. אחרון הדוברים - חבר הכנסת נסים זאב.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אומנם עליתי לדבר על חוק ההטבות לנפגעי פוליו, אבל אני מוכרח להתייחס בפתיח לתופעה מסוימת - גם לאור דבריו של חבר הכנסת חמי דורון. אני בכנסת רק שש שנים, אני בטוח שיש פה חברי כנסת ותיקים יותר, כמו רן כהן, שמכירים את התופעה הזאת. יש שתי תופעות שמתחילות להיות כיסודות של הבניין הזה.
חבר כנסת רק מגיש הצעת חוק, מייד לממשלה יש הצעת חוק משלה על אותה הצעה. עוד לא קרה שחבר כנסת הגיש הצעת חוק פרטית והממשלה לא באה ואמרה: אני, אני, גם לי יש חוק. היא מייד מצמידה. בכל החוקים שהגשתי, הממשלה באה והביאה את החוק שלה. חוקים בנושאי שירות אזרחי, ספורט מוטורי, אלמנות - מה שאתה רק רוצה, הממשלה באה עם החוק שלה. זה לא נורא כשהממשלה מביאה חוק יותר טוב ויותר חכם ומקדמת ומזרזת, אך במרבית המקרים הצעתה באה בשביל לעכב את החוק שהגשנו. זה סעיף אחד.
הסעיף השני, בעניין התקציב, וחבר הכנסת חמי דורון הציג אותו יותר טוב ממני: על כל סכום שאנחנו מדברים במיליונים הם מדברים על מיליארדים. הם כבר הפסיקו לדבר על מיליונים. בנושא חוק הפוליו שמעתי: מיליארד וחצי. מאין יצא להם המספר הזה? הייתי המום.
היו"ר חמי דורון:
נפל להם אפס מיותר. הם לא התכוונו.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני הייתי המום בכמה שלבים.
רן כהן (מרצ-יחד):
האמן לי, מהשרוול.
היו"ר חמי דורון:
הם לא התכוונו, יצא להם אפס מיותר.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
עכשיו אספר לכם את הסיפור של הסיפורים. ידידי חבר הכנסת רביץ, תשמע סיפור מעניין. הייתי בלשכתו של ראש הממשלה אהוד ברק בעניין התפלת מים. שנת 2000/01 היתה השנה השחונה התשיעית ללא גשם. אלוהים סגר את הברזים, וראש הממשלה רצה להתחיל להתפיל מים. הלכנו לילדי האוצר, לבייגה שוחט, לשמוע למה לא מתפילים מים. ילדי האוצר באו ואמרו לו: אבל, אדוני השר, מתקן התפלת מים יעלה לנו 160 מיליון שקל. קשקוש בלבוש. אתם יודעים מדוע? מפני שמתקן התפלת המים שעובד היום באשקלון, ילדי האוצר לא שילמו בעדו. הוא נבנה מהשקעות של חברות פרטיות. הם גילו שזה good business והיום משקיעים באים וכל אחד רוצה לבנות עוד מתקן התפלת מים, והולכים להיות לנו חמישה מתקנים להתפלת מים. למי הם מספרים את הסיפורים? הם חושבים שאנחנו אהבלים, טמבלים, שיושבים פה בכנסת? יש גבול לחוצפה שלהם.
התחלתי בעניין הזה ואחזור לנושא. חוק הטבות לנפגעי פוליו, שעולה היום לקריאה ראשונה, חייב לעלות כאן וחייב לעבור. אנחנו חייבים להם את זה מוסרית. מדינת ישראל חייבת להם את זה 50 שנה. חבר הכנסת בשארה הציג את זה מצוין. אני שמח שחבר הכנסת בשארה ואני והחברים האחרים נלחמים כתף אל כתף, כי זו דוגמה מצוינת לכך שכאשר אנחנו ניגשים לעזור לאזרחים שלנו בנושא מוסרי, חוב מוסרי, אין פה ערבים ויהודים ואין פה צעירים, ילדים או זקנים. פה צריך לטפל. זה חוב מוסרי. לא מעניין אותי כמה זה עולה. זה לא חוב מוסרי בשל פגיעה בכבוד או פגיעה במעמד. היתה פגיעה בגוף ובנפש והיא הולכת ומחמירה - הפוסט-פוליו.
החוק משותף אומנם לכל נפגעי הפוליו שנשארו נכים כתוצאה ממחלה זו, אולם החוק עוסק במיוחד בנכים שנכותם פוגעת פגיעה של ממש ביכולתם הפיזית בתפקודם היומיומי. ועתה, בהמשך המחלה, הם עוברים את שלביה המתקדמים, המחריפים והפוגעים יותר ויותר. המטרה היא לעגן את הזכויות שתאפשרנה לנכי פוליו במצב קשה להשתלב בחיים ולהתמודד עד כמה שאפשר עם מגבלות נכותם.
אנחנו חייבים להם את זה ואנחנו נשיג להם את זה. הם עוברים מכנסת לכנסת, ואנחנו צריכים להפסיק את זה כאן ועכשיו. אסור לנו לוותר. הפעם זה יעבור בקריאה ראשונה, כמו שחבר הכנסת בשארה אמר.
רן כהן (מרצ-יחד):
החוב המוסרי הוא לא להם אלא לעצמנו.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אם יש דוגמה של חוב מוסרי של ממשל, של מדינה, של ממשלת ישראל שחייבת לאזרחיה, זו הדוגמה. יש פה קלאסה של תופעה ושל בעיה, בלי שום הבדל של דת, גזע ומין.
לא ארבה בדברים, מפני שחבר הכנסת בשארה הציג את זה יפה מאוד. אני מחזק את דבריו. אני רק רוצה להגיד שחוק זה חוצה גבולות פוליטיים, הא ראיה, כמו שאמרתי, שחבר הכנסת בשארה ואנוכי עמיתים בעניין הזה. אנחנו מבקשים להעלות את החוק להצבעה מחר, כדי להבטיח ולוודא שמחר נעביר את זה, על אפם ועל חמתם, ובהצבעה אישית.
אני רוצה להודות במיוחד לחבר הכנסת בשארה, שהציג את החוק ונאבק בנושא, וזו דוגמה מצוינת של מה שאנחנו יכולים לעשות ביחד. לחבר הכנסת דהן, שכשר הבריאות לשעבר, עם התובנות שלו בנושא, עזר לנו מאוד, במיוחד בשלבים שחבר הכנסת גדעון סער, ידידי הקרוב, כיושב-ראש הקואליציה, העביר אותנו לוועדת הכספים. מדוע לוועדת הכספים? שלחו אותנו לעונש - שזה לא יעבור, חס וחלילה, לאיזו ועדה אחרת, אלא ועדת הכספים תגזור אותנו לגזרים ותראה לנו: חבר'ה, זה עולה המון כסף. אז חבר הכנסת חיים אורון ידידך, כל הכבוד לו, חבר כנסת מעולה בוועדת הכספים, וחבר הכנסת דהן, ישבו עם ידידנו חבר הכנסת ליצמן, יושב-ראש הוועדה, ועשו עבודה יוצאת מן הכלל, עבודת קודש - חברי הכנסת אורון, ליצמן ודהן - והוציאו אותנו מהרבה מאוד הסתבכויות. נתקענו בכמה פינות בכמה שלבים. כל הכבוד להם. אני רוצה להודות להם על זה. גם לידידי חבר הכנסת גדעון סער, שבאיזה שלב היה יכול להרוג את החוק הזה, והוא אמר: לא, אני לא אהרוג אותו; אם תפתרו את הבעיות בוועדת הכספים, אתם תעבירו אותו קדימה. תודה רבה לכולם.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה. אנחנו פותחים בדיון. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, המצאת חיסון הפוליו היתה ועודנה אחד מציוני הדרך החשובים ביותר בהיסטוריה של הרפואה המודרנית. כל תלמיד רפואה לומד על זה, כל תלמיד רוקחות לומד על זה. בארץ, בשנות ה-50 וה-60, ניתנו חיסונים לרוב הילדים, אבל היו שתי בעיות.
האחת, שיש ילדים שלא קיבלו חיסון, אדוני היושב-ראש, מתוך, הייתי אומר, רשלנות של משרד הבריאות, במיוחד באזורי הפריפריה וביישובים ערביים.
היתה בעיה חמורה יותר. אני בן היישוב כפר-קרע שבמשולש. יש שכבת גיל בכפר שלנו, שחלק מהם חולי פוליו, נכים 100%. ילדים בריאים לכל הדעות קיבלו את החיסון, ובאותו יום עלה להם החום, היו תופעות מוזרות, לקחו אותם לבית-חולים, בסוף אפילו לא קיבלו טיפול ראוי, ועשרה מהם הפכו לנכים. אנשים אלה, אני רואה אותם – שכנים שלי, מכרים שלי, חברים שלי. אני רואה איך הם נלחמים כל חייהם במחלה. נשים וגברים. אשה אחת היתה חברת המועצה המקומית היחידה בכפר-קרע. אשה אחרת היא מנהלת הלשכה הסוציאלית ביישוב ערערה. אנשים שנלחמים כל חייהם במחלה. ואני רואה איך באטיות, בהדרגה, לאט לאט מצבם נעשה קשה יותר, חייהם נעשים קשים יותר, תפקודם נעשה קשה יותר.
החוק המוצע כאן, שהציע עמיתי לסיעה חבר הכנסת עזמי בשארה - וחבר הכנסת אליעזר כהן הצטרף גם הוא לחוק, ואני מברך אותו על דבריו - הוא חוק מוסרי, הוא חוק חברתי. כולם מדברים היום על עזרה לחברה ועל חוקים חברתיים - אין חברתי מזה. זה חוק שיעזור באופן ישיר, מכוון, מיועד; לא, איך אומרים, נטמע בים של האזרחים, אלא הולך ישר לאנשים שזקוקים לעזרה הזאת, ואנחנו יודעים איך זה יכול לעזור להם בחיי היום-יום שלהם, בתפקוד היומיומי שלהם, וזה באמת הפיצוי המינימלי שהחברה יכולה לתת לאנשים אלה.
אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ואני מודה לנכים ולארגון הנכים, שעמלו קשה מאוד, באו בכל פעם לכנסת ושכנעו חברי כנסת, עד שהגענו לכך שזה יוצבע בקריאה ראשונה מחר, ויעבור, אני מקווה, בקריאה שנייה ושלישית, ואנשים סוף-סוף יקבלו את המגיע להם מהחברה. תודה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה. חבר הכנסת ואסל טאהא, בבקשה, ואחריו - חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ברצוני להודות לחברי, חבר הכנסת עזמי בשארה, שעבד קשה על מנת להציע את ההצעה הזאת. ברצוני גם להודות לכל אלה שהצטרפו לחוק, לרבות חבר הכנסת אליעזר כהן.
צדק חבר הכנסת אליעזר כהן כשאמר שזו הצעה שחוצה קווים פוליטיים, משרתת קבוצה חלשה, נזקקת לעזרה, ויהיה זה מבייש אם אנחנו, נבחרי הציבור, לא נעמוד לצדה של הקבוצה הזאת.
זו הצעת חוק מוסרית, וההתנגדות השיטתית של הממשלה והאוצר, שאינה מובנת - מבינים אותה רק באוצר. כל אלה שמתנגדים רק רוצים להתעלל בקבוצה הזאת, במיוחד לאור הקיצוצים הקשים שהממשלה הזאת חוללה בשנה האחרונה ושנגעו לקבוצות חלשות ונזקקות רבות, לרבות הקבוצה הזאת. ההצעה הזאת היא הצעה ראויה לתמיכה, הצעה טובה, יש לתמוך בה ויש להעביר אותה בקריאה ראשונה וגם בשנייה ושלישית. אני מקווה שכל חברי הבית יתגייסו מחר על מנת לעזור בהעברת ההצעה הזאת.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה. חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, בבקשה. אחריה - סגן השר רביץ.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם האנשים ביציע, אני חושבת שהגיע הזמן שכנסת ישראל תתקן עוול של הרבה מאוד שנים, ואני גאה להיות שותפה למי שיצביע בעד חוק כזה, ואני שמחה על כך - בשביל זה עליתי על הבמה, גם לברך אתכם שאתם כאן וגם לתמוך במציעי החוק.
אני חוזרת – כבר אמרתי את זה היום בנאום בן דקה, ואני רוצה בדקה הנוספת שיש לי כאן עכשיו לחזור על פנייתי – אני אומרת גם לממשלה, לראש הממשלה ובמיוחד לשר האוצר: כל יום אני מקבלת פניות קורעות לב מאנשים חולי סרטן, מבני משפחה, שלא מקבלים תרופות. יש תרופות, יודעים מה התרופה, יודעים שהיא מצילה חיים, ואין מי שישלם בשבילה. אנשים אין להם כסף להוציא 100,000 שקל לטיפול כולל. אין להם. ואני - באמת, אני לא יודעת מה לעשות. אני כבר לא יודעת למי לפנות. אולי לנדבנים. אולי מישהו שומע אותי ומוכן לתרום? להקים איזו קרן לאותם מסכנים, לאותו ילד שכתב לי שאמא שלו חולת סרטן והיא אשה צעירה, ואנא, תעזרי לי, הוא אומר. איך אני אעזור לו? תגידו לי, איך? אני כבר לא יודעת מה לעשות. תודה רבה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך. אדוני סגן השר רביץ - מוותר. חבר הכנסת נסים דהן - איננו נמצא. חברת הכנסת גילה גמליאל - איננה נמצאת. חברת הכנסת גילה פינקלשטיין - איננה נמצאת. חבר הכנסת גלעד ארדן - איננו נמצא. חבר הכנסת יגאל יאסינוב - איננו נמצא. חברת הכנסת נעמי בלומנטל - איננה נמצאת. חבר הכנסת חיים אורון - איננו נמצא. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה נמצא? איננו נמצא. חבר הכנסת עסאם מח'ול - איננו נמצא. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה - איננו נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי - איננו נמצא. חבר הכנסת משה גפני - איננו נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי - איננו נמצא. חבר הכנסת מאיר פרוש - איננו נמצא. חבר הכנסת אורי אריאל - מוותר?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מוותר.
היו"ר חמי דורון:
ובכן, בזה תם סדר הדוברים.
נסים זאב (ש"ס):
סליחה, אני רשום שם.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אתה לא רשום אצלי, אבל אתה רשום אצל סגנית המזכיר. בבקשה.
עזמי בשארה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, רק תזכיר שההצבעה מחר, שחברי הכנסת ישמעו.
היו"ר חמי דורון:
כן. אני אזכיר זאת מייד כאשר חבר הכנסת נסים זאב יסיים את דבריו. חבר הכנסת איוב קרא גם כן מופיע ברשימה, אבל הוא איננו נמצא.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר חמי דורון:
קראתי בשמך, חבר הכנסת מג'אדלה. אני אתן לאדוני לדבר אחרי חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק באה, סוף-סוף, להכיר באותם נפגעים שהיו זקוקים לחסדיהם של גופים שונים, של גופים וולונטריים, שלא יכולים לתת שום מענה לבעיותיהם. די להשפלה, די לביזיון. הפוליו זה מחדל, זו לא מחלה. אדוני היושב בראש, אין פיצוי שיוכל לתת מענה אמיתי לאותם נפגעים שהפכו להיות נכים לצמיתות, במקרה הטוב. מדובר פה בלמעלה מ-5,000 איש שנפגעו מהמחדל של מדינת ישראל, כאשר נתנו את הזריקות הלא-נכונות, הלא-ראויות, והמדינה התכחשה כמו שהיא מתכחשת להרבה דברים.
אנחנו זוכרים את הדיון בנושא הגזזת, שנים על גבי שנים התקיימו כאן דיונים, והממשלה התנערה ואמרה: זה לא קשור, לא הם אחראים, לא הם צריכים לשאת באחריות. צריך לזכור שהרבה מהם נפטרו, ואלה שנשארו בחיים לאחר שנים גם כן לא החזיקו מעמד בסבל ובכאב.
אין שום פיצוי, אדוני היושב בראש, לא לכאב ולא לסבל שאותם אנשים סובלים, וסובלים בשתיקה, מקבלים את הייסורים האלה בלית ברירה, עם כל הכאב והצער. הממשלה לא מוכנה להכיר במחדל שלה, לא מוכנה להכיר בייסורים של אותם אנשים ובכאבם. לכן סוף-סוף הכנסת היום זועקת את זעקתם וכואבת את כאבם של אותם אנשים.
אני מאוד מברך את החברים שעשו מאמץ להביא את הצעת החוק עוד לפני שהממשלה הזאת חולפת מן העולם. לפחות יש סיכוי טוב שבכנסת הבאה הנושא הזה יעלה על סדר-היום ויקבל התייחסות נאותה וראויה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, בבקשה. אף-על-פי שאיחרת, תדבר. אחריו – חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, ולאחר מכן – חבר הכנסת חיים אורון, ובזה תם סדר הדוברים. אני לא אתן לדוברים נוספים.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית כול אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על שאפשרת לי לעלות לדוכן. יכולתי להסתפק בדבריהם של הדוברים שקדמו לי בהנאה ובעונג רב. העלייה שלי לדוכן היא כדי שידעו נפגעי הפוליו שהם לא לבד. חברי כנסת רבים, טובים, ממפלגות שונות תומכים ויתמכו ויסייעו בידם. נותר לי רק לברך את היוזמים ואת כל אלה שרואים יעד ומשימה בסיוע בעניין הזה לאזרחים הטובים האלה, שאי-אפשר לפצותם על סבלם ועל מה שעבר עליהם, אולי במעט שבמעט נוכל להחזיר להם חלק ממה שמגיע להם. תודה רבה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת חיים אורון.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זהו אחד החוקים הצודקים ביותר. זה עשרות שנים אנשים רבים סובלים מפגיעה ולא היה להם מזור ולא היה ניתן להושיע אותם. כאשר המחלה פוגעת, היא פוגעת בלי הבחנה בתושבים, אפילו גיאוגרפית היא אינה מבדילה ביניהם, ולא רק על-פי צבע, ולכן אין יותר צודק מאשר לתת לנפגעים האלה, אפילו באיחור של כמה עשרות שנים, את הפיצוי ואת המזור שמגיע להם.
הייתי שותף גם להצעת חוק דומה, אני שמח שההצעה הזאת תעבור עכשיו, בעזרת השם, והבעיה תיפתר. הייתי בסוד העניינים ופנו אלי עשרות אנשים מכל המגזרים, וגם סופר בשעתו שהחיסון שקיבלו החולים האלה לא היה חיסון מתאים ולא היה חיסון בריא, וזה מה שתרם למחלתם.
הממשלה כבר היתה חייבת לתקן את העוול הזה, וטוב לה לממשלה שלא תתנגד לחוק, ונעביר את החוק, בעזרת השם, גם אם הממשלה תגיד שאין כסף, כי אין יותר חשוב מאשר לפצות חולים ונפגעים ואנשים שהפכו לנכים וסובלים עשרות שנים בגלל, בין היתר, לא רק מחדל, אלא גם חיסון לא נכון ולא ראוי שניתן להם בשעתו.
ברשותך, אומר שני משפטים גם לצופינו הערבים.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
בשם האל הרחמן והרחום. אחי המאזינים והצופים בכל מקום, הנושא הוא הצעת חוק לפיצוי נפגעי הפוליו שחלו בשנות ה-50. אנו יודעים שהיה חיסון נגד המחלה הזאת, אבל חיסון זה שקיבלו החולים, לא היה מספיק ולא היה מתאים, ולכן המחלה הוחמרה, וחלק מהאזרחים שקיבלו חיסון זה נפגעו במחלה.
אני יודע שיש עשרות תלונות. הגיעו אלי עשרות פניות מאזרחים, ובפרט מערבים בכפר-קרע ובאזור המשולש. הגיע הזמן שחולים אלה יפוצו בפועל על מה שקרה להם. לממשלה אין כל תירוץ להתנגד, או לטעון שאין אפשרות או כספים לכך. היא האחראית מלכתחילה לטיפול בכל החולים ובכל הנכים, ובפרט למה שקרה לחולים אלה, שקיבלו חיסון לא מתאים ולא בריא. הממשלה גרמה לאזרחים רבים לחלות, ולא סייעה לחולים אחרים.
אנחנו, בעזרת האל, נתנגד לממשלה, ננסה בכל כוחנו להעביר הצעת חוק זו ולהביא לכך שיתמכו בה בהצבעה בצורה גורפת. תודה רבה, אדוני.)
תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון - בבקשה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי אחריו. בבקשה, חבר הכנסת חיים אורון.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לומר "יישר כוח" לקבוצת החברים שיושבת פה ביציע, כי אילולא המאבק שלהם לא היינו מגיעים לכך. זה מאבק לדוגמה של קבוצת אזרחים שנאבקה בדין, לא הרפתה, גם בימים ובשעות שהיה נראה שלא ניתן לעבור את המחסום הזה מסיבות של פיזור הכנסת וכן הלאה, ואני שמח, ואני רוצה גם להודות ליושב-ראש הכנסת שפתח לנו פתח. המבחן יהיה בהצבעה מחר, ואני מאמין ובטוח שהצעת החוק תעבור. אבל היתה סכנה גדולה שהפתח הזה לא ייפתח, ואילו לא היה נפתח הפתח הזה, היינו מתחילים את כל התהליך הזה בכנסת הבאה מראשיתו, ואני לא יודע בדיוק לאן זה היה מגיע.
אנחנו נעבור מחר, אני מקווה, את מחצית הדרך; אני אפילו לא יכול להבטיח לכם שזאת המחצית הקשה ביותר, כי יכול להיות שהמחצית השנייה תהיה עוד הרבה יותר קשה, אבל בכל זאת אני מקווה מאוד שגם גישתה של הממשלה בקדנציה הבאה, לפחות על-פי מה שעולה מכל מיני דוברים במערכת הבחירות, תהיה שונה, ואג'נדה חברתית לא תהיה סלוגן של איש יחסי ציבור, אלא אג'נדה חברתית תהיה חלק מרכזי ומהותי במדיניות של הממשלה - התמודדות עם בעיות חברתיות אמיתיות.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שאני מצוי במצוקות החברתיות במדינת ישראל. האוכלוסייה שבה מדובר והציבור שבו מדובר, אין ראויים מהם שמדינת ישראל תושיט להם יד ותפרוס רשת ביטחון במחלה שעל-פי כל אמת מידה יש לנו אחריות משותפת לכך שהאנשים הללו נפגעו מהמחלה הזאת.
האמירה שלי איננה מכוּונת כלפי מישהו באופן אישי, או מחפשת מישהו שהיה אחראי בשנה מסוימת, אף שגם על זה נכתבו דברים. אם יש משמעות למושג סולידריות ולמושג אחריות, היא באה לידי ביטוי לא רק כאשר תפסת אשם והכנסת אותו לבית-הסוהר. כולנו מכירים, וודאי קודמי העלו זאת לא אחת, ואינני רוצה לחזור על הדברים.
כמו כן מדובר, לשמחתנו הרבה, בקבוצה מוגדרת וסגורה, יודעים בדיוק מי האוכלוסייה שמדובר בה. דרך אגב, חלק גדול ממנה נמצא גם היום במסגרת קריטריונים שהחוק הזה מתלבש עליהם: נכות ברמה כזאת ונכות ברמה אחרת. החוק לא ממציא את זה. לא יצטרכו לגלות את העולם מחדש.
אני אומר לזכותם של החברים, שהם גם הלכו לקראתנו, ולא בקלות, בוועדת הכספים, ולא הציגו עמדה נוקשה וקיצונית שאתה לא היה אפשר לגבש את הרוב בוועדת הכספים. זה מונח לפתחנו בקדנציה הבאה.
אני רוצה להגיד באופן ברור מאוד, ששאלת המענק החד-פעמי מופיעה בחוק הזה בנוסח מאוד פתוח. אני חושב שבשלב הבא בחקיקה נצטרך להגדיר אותה באופן יותר מפורש. אבל, כדי לעבור את השלב הזה הסכימו החברים לנוסח הזה, ואני חושב שהם עשו נכון. אם הם היו מתעקשים, יכול להיות שלא היינו מגיעים למעמד הזה ולא היינו מצביעים על זה מחר. ואז, אינני יודע בדיוק באיזה מקום היינו נמצאים.
אני רוצה לסיים ולומר, שמבחינתי אג'נדה חברתית היא לא ססמת בחירות ורגישות חברתית היא לא תוצאה של תחושה של איש יחסי ציבור שאמר לך: דבר על זה עכשיו, זה הולך טוב. זו איזו נקודת מוצא בסיסית מאוד בתפיסת עולם, ואני חושב שהיא באה לידי ביטוי במבחנים מהסוג הזה; האם הכלל מוצא לנכון במבחנים מהסוג הזה לגייס מתוכו את הכוחות, המשאבים וסדרי העדיפויות ולומר: כן, אנחנו נענים לצורך המיוחד הזה של קבוצה מסוימת, כי אנחנו חושבים שחובתו של הכלל להיענות לה ?אין הרבה דוגמאות שבהן הכלל הזה נכון יותר ליישום מהמקרה של נפגעי הפוליו.
כפי שאמרתי, אני מקווה שהחוק יעבור מחר, ומייד עם כינונה של הכנסת הבאה נחיל עליו דין רציפות ונשלים את החקיקה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אמן, כן יהי רצון. תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון, אשר עזר לי מאוד בקבלת החלטה. חבר הכנסת אחמד טיבי, אחרון הדוברים, בבקשה. לאחר מכן נמשיך בסדר-היום ונעבור לחוק לתיקון פקודת רופאי השיניים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדובר באוכלוסייה שהגורל התאכזר אליה, ולכן מן הדין היה שהממשלה תיענה לתביעות להטבות שמגיעות לה, והיא לא נענתה. לכן, טוב שהחוק הזה מוצע, כדי לכפות על הממשלה לעשות את מה שהיא לא עושה. מה עוד שבחלק מהמקרים טעות, חיסון פגום או לקוי, גרמו לפגיעה גופנית קשה עם השלכות נפשיות. לכן, אדוני היושב-ראש, חבל שהחוק הזה לא עובר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, והוא נדחק, בגלל תרגילים פרלמנטריים של ועדת הכנסת, לסוף המושב. אפשר היה להסתכל בעיני האנשים שיושבים פה ולגלות קצת אמפתיה, והאמפתיה הזאת נעדרה מהקואליציה ומהממשלה. לכן, אדוני היושב-ראש, טוב שהחוק הזה מובא.
ברשותך, אני רוצה לומר משהו, דקה, בנושא אחר. אתה זוכר שלפני פחות מחודש נורה אזרח בעיסאוויה, סמיר דארי, בגב, על-ידי שוטר מג"ב. מייד לאחר מכן הוציאו הודעה במח"ש שעל פניו מדובר בירי לא מוצדק והוא יושעה מתפקידו. לפני כמה שעות נודע לי שהוא ממשיך לשרת במג"ב והוא לא הושעה מתפקידו, והוא אפילו יקבל שימוע יחד עם עורך-דין בכיר שלו בעוד שבוע אצל מפקד מח"ש. לכן, המסר ששב ועולה ממח"ש הוא שמותר לירות בערבים, ללא עונש וללא הרתעה. זה מסר מסוכן.
כפי שאמרנו, מח"ש חייבת להתפרק ולהפוך לגוף אזרחי בהנהגת משרד המשפטים. חבל שהמסרים הבוטים האלה שעולים בדמם של אנשים יוצאים פעם אחר פעם ממח"ש. חבל גם שבפיקוד מג"ב לא תפסו יוזמה והשעו אדם שירה במישהו בגב, ויש עדים שאמרו לו: אל תירה. יש מישהו שאמר לו: אל תירה. איאד חרב, עיתונאי של "קול ישראל", אמר לו: אל תירה בו. הוא ירה בו בגב והרג אותו ורצח אותו. אדוני היושב-ראש, תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אחמד טיבי, תודה.
רבותי, כאמור, תשובה והצבעה יהיו מחר בזמן שייקבע.
הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6)
(הגבלת פעילות מרפאות של תאגידים), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/108).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני עובר להצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים. חברי הכנסת, בטרם אזמין את חבר הכנסת אילן ליבוביץ אני רוצה לומר לכם, שהיתה לפני חוות דעת חריפה של הייעוץ המשפטי של הכנסת שלפיה מטרת הצעת החוק היא לאסור על תאגידים לפתוח ולהפעיל מרפאות שיניים ולהגביל את פעילותם של תאגידים קיימים. נאמר לי שבהצעת החוק בעיות חוקתיות קשות ביותר היורדות לשורשה של ההצעה. הצעת החוק, לדעת הייעוץ המשפטי, פוגעת בזכויות הבאות: חופש העיסוק, זכות הקניין, זכות השוויון וחופש ההתארגנות. לפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, הפגיעות בזכויות האדם המוגנות בהצעת החוק אינן מידתיות וספק אם הן לתכלית ראויה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
צריך להחליף את היועצת המשפטית.
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם כול, אני מכבד את הייעוץ המשפטי. עם זאת, לאחר ששקלתי ולאחר ששמעתי את חבר הכנסת יולי אדלשטיין ואת חבר הכנסת אילן ליבוביץ, נתברר לי שחוק זה עבר בקריאה טרומית בהסכמת הממשלה. הסכמת הממשלה ניתנת לאחר שזה עובר את ועדת השרים לענייני חקיקה, שהיא בדרך כלל בראשות שר המשפטים. אם הממשלה, כאשר היא אישרה, לא חשבה שהחוק פוגע בצורה חוקתית ובמידה חמורה כזאת – אחרת היא ודאי לא היתה מאשרת אותו. על כל פנים, היא אישרה אותו.
נכון הדבר שהשר מאיר שטרית, שר המשפטים לשעבר, ביקש וערער בפני הממשלה על החלטת ועדת השרים לאחר שההצעה אושרה בקריאה טרומית. בדקתי כדי לראות אם השר שטרית עשה זאת בתוקף היותו שר או בגלל היותו בעל עניין אחר בחוק המוצע לתיקון. התברר לי שהשר שטרית, שהיה חבר כנסת פעיל, הוא זה שיזם את החוק שהיום מבקשים לשנות אותו. לכן, נוצרה פה בעיה שבה יש שתי אסכולות או שתי קבוצות או שני אינטרסים המנוגדים זה לזה.
גם אם היה מתברר לי שוועדת הכנסת היתה מקבלת את הכרעתו של הייעוץ המשפטי, ברור לי שהיתה עומדת בפני הוועדה החובה להעביר את העניין חזרה למליאה בניסוח החוק כפי שהוא אושר על-ידי המליאה בקריאה הטרומית. הואיל והנושא במחלוקת קשה והואיל ומקובל עלי או מקובלת עלי לכאורה עמדת הייעוץ המשפטי - שכל עוד לא התברר לי אחרת אני חושב שכך הדבר - הואיל ולא מדובר פה בחוק תקציבי והואיל וניתן לתקן והממשלה עדיין לא חזרה בה מהסכמתה, הערעור הוא לאחר שההסכמה ניתנה ולאחר שהכנסת כבר אמרה את דברה באשרה את הצעת החוק בקריאה מקדמית, אני בחרתי להעלות את הנושא על סדר-היום לקריאה ראשונה, ולקריאה ראשונה בלבד, בהסכמה עם המציעים המלומדים והנכבדים.
הכנסת השבע-עשרה תיתן את דעתה על כל אותן סוגיות אשר הועלו על-ידי הייעוץ המשפטי, שאם הן אכן נכונות הרי באמת מדובר פה במצב שאנחנו כמובן נצטרך לתת את דעתנו עליו. הכנסת סוברנית להחליט שהיא, הסטייה, כן מידתית. הכנסת סוברנית לבוא ולומר שהיא למטרה ראויה, שכן הכוונה של המחוקקים בשלב זה ושל היזמים היא לשמור על ביטחון הציבור ועל בריאותו.
לכן אני מזמין את חבר הכנסת אילן ליבוביץ לבוא ולהציג את הצעת החוק, אשר תועלה כאן לקריאה ראשונה. אין מדובר בהצעת חוק תקציבית, ולכן הכנסת רשאית להצביע על כך היום. חבר הכנסת ליבוביץ, אם אתה רוצה להצביע היום, תצביע היום; אם אתה רוצה להעביר זאת למחר, תחליט אתה.
חבר הכנסת חמי דורון, נא לבוא להחליף אותי, או שחבר הכנסת דהאמשה יכול להחליף את שנינו.
חמי דורון (שינוי):
חבר הכנסת דהאמשה יחליף אותך, כי ממילא אני צריך לדבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
בכבוד רב. חבר הכנסת אילן ליבוביץ, בבקשה. כמציג החוק אני לא מגביל אותך בזמן.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בשנת 1986 שונתה פקודת רופאי השיניים כך שגם לתאגידים, אשר אינם כפופים לדרישות ההכשרה המקצועית וההתאמה האישית החלות על רופאי שיניים, ניתנה אפשרות לפתוח, להפעיל ולנהל מרפאות שיניים. חבר הכנסת יולי אדלשטיין ואנוכי, יחד עם חברי כנסת נוספים, הגשנו הצעת חוק לשינוי המצב הנוכחי.
המצב שבו תאגידים מסחריים ומי שאינם רופאי שיניים מוסמכים לפתוח מרפאות שיניים גרם לכמה תופעות שליליות העלולות לסכן את בריאות הציבור ולגרום לו נזק. נכנס גורם מתווך בין המטפל למטופל, והיום קשה לדעת מי עומד מאחורי המרפאה.
רק לשם דוגמה, הובאו בפנינו מקרים שבהם מטופל חוזר לטיפול המשך במכון מסוים או במרפאה, והמרפאה כבר לא קיימת או רופא השיניים כבר לא עובד באותה מרפאה. המטופל נשאר בלי הכסף, עם טיפול פגום או חלקי, עם עוגמת נפש ובלי שידע למי לפנות. החוק גרם לכך שלתחום הרפואי הרגיש הזה נכנסו גופים ואנשים חסרי השכלה מקצועית ואתיקה רפואית. החוק הביא לפגיעה אנושה בתחום ולפריחת מרפאות שאין עליהן פיקוח רפואי נאות והכרחי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ההצבעה מחר.
אילן ליבוביץ (שינוי):
ברור שבעלי המרפאות הללו רוצים להגדיל את רווחיהם גם אם זה לא לטובת החולים, והדבר נעשה באמצעות שכר עבודה נמוך, ייצור רב וקניית חומרי גלם זולים.
התיקונים לחוק המוצעים במסגרת ההצעה מטרתם למנוע פתיחתן של מרפאות תאגידים מסחריות נוספות. תאגידים קיימים, ואני מדגיש זאת, יוכלו להמשיך להתקיים ולפעול בהיקף הנוכחי. כפי שסוכם בוועדה, לקראת הקריאה השנייה והשלישית תיבדק אפשרות שהתאגידים הקיימים יוכלו להגדיל את נפח הפעילות שלהם במגבלות מסוימות, שייקבעו בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. המטרה היא, חברי הכנסת, להכניס סדר בכאוס שנוצר בתחום בריאות השיניים.
נוסף על כך הוסכם בוועדה, שבין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית נתקן את המצב כך שמרפאות השיניים של קופות-החולים ובתי-החולים יוכלו להמשיך להתקיים, וכן מרפאות השיניים של עמותות הצדקה למיניהן, שפועלות במסגרות שונות על מנת לתת טיפולי שיניים לאוכלוסיות נזקקות ולאוכלוסיות חלשות. מוסכם ומובן על כולם שהדבר הזה יידון בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית ויתוקן כך שיתאפשר ההמשך של זה.
לגבי דבריה של היועצת המשפטית של הוועדה ודברי יושב-ראש הכנסת, אני רוצה לציין בפני חברי הכנסת, שוועדת השרים לחקיקה נתנה את דעתה לעניין. אני רוצה לצטט את דבריו של שר הבריאות, שעמד והשיב בשעתו על הצעת החוק בקריאה הטרומית. אני מצטט מהפרוטוקול מיום 20 ביולי שנה זו. שר הבריאות מתייחס לפגיעה בחופש העיסוק והוא אומר כך: "הדבר הזה נמצא על סדר-היום של משרד הבריאות ומשרד המשפטים כבר לא מעט זמן. הטענה מנגד היא, שאם נבטל את האפשרות הזאת, נפגע בערכים שגלומים בחוק-יסוד: חופש העיסוק. צריך למצוא פה איזונים. במסגרת האיזונים האלה אין הכוונה, לפי מה שאני מבין ולפי מה שראיתי בהצעת החוק, גם של חבר הכנסת ליבוביץ, לבטל או לאסור את הפעילות של התאגידים שקיימים גם היום. אין הכוונה למנוע מקופות-החולים בסופו של דבר להפעיל את רפואת השיניים במסגרות שלהן, שהן בדרך כלל חלק מהביטוחים המשלימים של הקופות. הכוונה היא למנוע פעילות של תאגידים מסחריים מכאן ואילך, ואני חושב שבדבר הזה יש הרבה היגיון וזאת טובת הציבור".
שמענו טיעונים נכבדים מהייעוץ המשפטי של הכנסת בנוגע להגבלת חופש העיסוק בנושא הזה, בנוגע לפגיעה בזכות הקניין ובנושאים חוקתיים וחשובים אחרים. בישיבה נכחו כשמונה חברי כנסת, כולם שמעו את הטיעונים ובסופו של דבר החליטו שנמשיך בחקיקה ובין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית ניתן על כך את הדעת, נתעמק יותר בנושא הזה. אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק הזאת כדי שאפשר יהיה להמשיך לדון בה, להתעמק בה ולהביא לשינוי המצב הקיים היום בכנסת השבע-עשרה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אילן ליבוביץ, שהציג בפנינו את הצעת החוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (מס' 6) (הגבלת פעילות מרפאות של תאגידים), התשס"ו-2005. ההצבעה על הצעת החוק תהיה מחר, אבל עכשיו נשמע את המתדיינים. כן, חבר הכנסת נסים זאב, אתה רוצה לדבר?
נסים זאב (ש"ס):
בוודאי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בסדר. אני עובר לרשימת הדוברים, ואזמין את הדוברים לפי הסדר. אדוני יוזמן אם הוא רשום. חברי הכנסת יולי אדלשטיין, רוני בריזון, אראלה גולן, חמי דורון, אהוד יתום, ענבל גבריאלי, לאה נס, גלעד ארדן, חיים כץ, מיכאל גורלובסקי, דניאל בנלולו, איוב קרא ואבשלום וילן - אלה הרשומים, חלקם לא נמצאים וחלקם מוותרים על זכותם לדבר. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אמרת שאם כולם מוותרים אתה מוותר?
נסים זאב (ש"ס):
לא.
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים באה להגביל את פעילותם של תאגידים וארגוני צדקה הקיימים היום. ידוע לנו שיש 4,000 מרפאות פרטיות ו-694 מרפאות של תאגידים. החוק הזה בא לחסל את התאגידים ולמנוע אפשרות של הקמת מרפאות נוספות של ארגוני צדקה וחסד.
אנחנו יודעים מה העלויות של מרפאות שיניים, כמה עולה היום ללכת לרופא שיניים, למרפאת שיניים. אנשים סובלים מכאבים במשך שנים ולא הולכים לטפל בשיניהם כיוון שהדרישות הכספיות, העלויות כבדות ואין לבעלי משפחות יכולת לשאת בנטל ההוצאה. קמו ועדיין קמים ארגונים שעוזרים בכך, ואני חושב שזה דבר מבורך.
מעבר לזה שהיועץ המשפטי אומר שיש כאן פגיעה חמורה בחופש העיסוק, יש כאן מלחמה - הרב רביץ, שתדע לך - נגד מרפאות השיניים הקיימות היום ברחבי הארץ. אתה יודע כמה אלפים ורבבות הולכים למרפאות של ארגוני הצדקה והחסד, והחוק הזה בא לחסל אותן. אסור לנו לתת יד לכך, אסור לנו לשתוק. אני מוכן רק לדבר אחד - אם המציעים באמת ובתמים כל כך דואגים לאלה הסובלים מכאבי שיניים, אפשר לעגן בחוק שצריך להיות רופא מומחה, רופא מוסמך, רופא אחראי שייקח אחריות להמרפאה, אבל לא לבוא בהצעת חוק ולחסל 694 מרפאות של תאגידים קיימים.
אגב, אם מישהו התבונן בסעיפים הוא ראה דבר מוזר מאוד. רופא שיניים שעובד בתאגיד מסוים, לא יכול לעבוד בתאגיד נוסף. אם יש לו מרפאה פרטית, או למשל יש רופא שעובד במרפאת שיניים שעתיים, שלוש שעות, ואני מכיר הרבה מקרים כאלה - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני מבקש לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
זה חשוב, עוד כמה שניות. אני אוותר על רשות הדיבור בהצעות החוק האחרות, אבל זה חשוב, ואתה רואה שאני מדבר בלהט, משום שהנושא הזה באמת נוגע ללבי.
יש הרבה רופאי שיניים שעובדים כמה שעות בבוקר, ואחר-הצהריים הם מתנדבים במרפאות אחרות. החוק הזה בעצם בא ואומר שהם לא יוכלו לעבוד במרפאה אחרת, מכיוון שכבר יש להם עיסוק במקום אחר. איזה מין דבר זה? רופא שיניים לא יכול להחליט לעבוד בבוקר בשכונה מסוימת, במרפאה מסוימת, ואחר-הצהריים להתנדב במרפאה של צדקה וחסד, שהוא ארגון כזה.
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב בראש, הכנסת הזאת לא יכולה להעביר בחטף, יום לפני פיזורה של הכנסת, לפני קריסתה של הממשלה הזאת, חוק כזה, שכאילו בא להיטיב עם האזרחים, ובא לעשות עוול שלא יכופר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. אחרון הדוברים - חבר הכנסת חמי דורון. כאמור, ההצבעה על החוק הזה תהיה מחר. לפני ההצבעה מחר, חבר הכנסת יולי אדלשטיין יוכל להשיב למתדיינים ולסכם את הנושא.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, סגני השרים שנמצאים, עכשיו אנחנו מרובים בסגני שרים. לפחות יש איזו נציגות של הממשלה בדיון הזה. חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעה ראויה, ואף שהבנתי גם מדברי היושב-ראש שלכאורה יש חשיבה, לפחות אצל חלק מהיועצים המשפטיים בכנסת, שמדובר בהצעה שפוגעת בזכות יסוד, דהיינו בחופש העיסוק, נדמה לי שבריאות הציבור היא בהחלט מאזן מידתי לנושא של פגיעה בחופש העיסוק. אני חושב שגם אם קיימת כזאת, היא בהחלט תעמוד בפסקת ההגבלה.
אני חושב שהצעת החוק הזאת היא הצעה ראויה ונכונה מאחר שהרבה פעמים אנשים מקימים לעצמם תאגידים, ואז נוצר מצב שהמחויבות ללקוח היא של התאגיד ולא של הרופא. הרבה פעמים אין ללקוח עם מי לדבר לאחר שטופל. אין לו עם מי לדבר מכיוון שהרופא כבר לא נמצא. הרופא איננו או שבכלל כבר אין רופאים בתחום הזה באותה חברה. וההסכם שקיים, החוזה שקיים הוא בין הלקוח לאותו תאגיד. התוצאה הישירה היא שהפציינט, הלקוח, החולה נפגע. לכן אני חושב שבמצב הזה החוק מאוד מידתי, וגם אם יש לכאורה פגיעה בחופש העיסוק היא מידתית ועומדת בפסקת ההגבלה. על כן אני מציע בהחלט לחברי הכנסת לאמץ את הצעת החוק הזאת ולהעביר אותה בקריאה ראשונה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת חמי דורון. חברי הכנסת, כאמור, ההצבעה על החוק הזה תהיה מחר.
רן כהן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, זה נכון לכל ההצבעות הערב?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
לא, רק להצבעה הזאת.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 90), התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 16) (הגדרת זכאות), התשס"ו-2005, של חברי הכנסת יצחק כהן, דוד טל ומשה כחלון; הצעת חוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס"ו-2005, של חבר הכנסת רומן ברונפמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 75) (מאגר מידע לעניין נהגים שנפסלו מלהחזיק רשיון נהיגה), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 29) (עידוד ייצוג לשני המינים), התשס"ו-2005, של חברי הכנסת אתי לבני, זהבה גלאון וגדעון סער.
החלטות ועדת הכספים לגבי הצווים הבאים: 1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005; 2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 32), התשס"ו-2005, למעט סעיף 5(ד) לצו; 3. צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 31), התשס"ו-2005; 4. צו היטלי סחר (היטל בטחה של יבוא להגנה על הייצור המקומי) (הוראת שעה) (מס' 2), התשס"ג-2003 (תיקון), התשס"ה-2005.
מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בנושא: העלאת העמלות בבנקים – של חברי הכנסת אראלה גולן ויצחק כהן.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגנית מזכיר הכנסת.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/226).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, אנחנו חוזרים להצעת חוק שהיתה צריכה לעלות קודם אבל לא עלתה, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ו-2005, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חבר הכנסת אפללו. ההצבעה על הצעה זאת תהיה בישיבת הכנסת מחר, לא היום.
סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, הצעת החוק באה להוסיף על ההגנות שהחוק מעניק לעובדת במצבים שבהם היא חשופה לפגיעה של המעביד - טיפולי הפריה, היריון, לידה ושהייה במקלט לנשים מוכות.
ההצעה קובעת, בין היתר, כי אי-חידוש חוזה העבודה לתקופה קצובה ייחשב לפיטורים; ימי מחלה של עובדת בהיריון שלא זכאית לגמלאות הביטוח הלאומי ייחשבו לימי היעדרות; אסור יהיה להקטין היקף משרה בכל המצבים שבהם החוק מגן על העובדת מפני פיטורים; העובדת בהיריון תהיה רשאית לעבוד במנוחה השבועית.
הצעת החוק קובעת גם את תנאי הזכאות של עובד לדמי לידה.
מצד שני, שר התמ"ת יוכל לאשר פיטורים של עובדת אחרי לידה במקרים מסוימים, כמו סגירת עסק ופשיטת רגל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן שר התעשייה והמסחר. כאמור, ההצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק זו תהיה מחר. אין בפני דוברים שרוצים לדבר.
הצעת חוק מאגר מידע לתורמי מוח עצם, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/110).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים להצעה הבאה: הצעת חוק מאגר מידע לתורמי מוח עצם, התשס"ד-2004, של חברת הכנסת אראלה גולן וקבוצת חברי הכנסת. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת אראלה גולן.
אראלה גולן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעה זאת זוכה לתמיכתם של רבים מחברי הכנסת, והיא נועדה להסדיר את פעילותם של מאגרי מידע לסיווג רקמות לשם תרומת מוח עצם בישראל. קודם כול אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת רובי ריבלין, שמעבר לכול ראה את טובת הציבור ופעל להעלאת הצעת החוק היום. תודתי נתונה גם ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת חיים כץ, שפעל להעלאת הצעת החוק טרם פיזורה של הכנסת.
זעקתם של חולים רבים הזקוקים לתרומת מוח עצם לשם הצלת חייהם עולה מכל עבר, ואיננו יכולים להרשות לעצמנו להתעלם שוב ושוב ממצוקתם. למרות הצורך הציבורי הרחב, מאגרי מוח עצם וגופים הקשורים לעניין אינם פועלים תמיד לטובת מבקשי התרומה, שכן עבודתם לא תמיד מתבצעת תחת ביקורת, בהסמכה מתאימה ובהתאם לנהלים בין-לאומיים, כמקובל בעצם במדינות מתוקנות.
הצעת החוק הזאת באה להקל את סבלם של החולים ומבקשי התרומות ולייעל את עבודת מאגרי מוח העצם. היא באה להגביר את מודעות הציבור לצורך במאגר מידע רחב ולחסוך כספים על-ידי הגדלת המאגרים והגדלת הסיכוי למצוא תורם בארץ ולא בחו"ל גם עבור אוכלוסיות מיעוטים שמתקשות כיום מאוד למצוא תורם מתאים עבור יקיריהן.
בישראל קיימים שלושה מאגרים המרכזים מידע, ויש להם תוצאות של כ-250 תורמים פוטנציאליים במצטבר. אולם אין בכך כדי לתת מענה הולם ומספק לכל החולים הנזקקים לתרומת מוח עצם. יתר על כן, אין מאגר מידע מרכזי המרכז את מכלול התוצאות של בדיקות מוח עצם בישראל, וחולים הזקוקים לתרומות מוח עצם נאלצים לעתים לעשות חיפושים ממושכים בשלושת המאגרים ובמאגרים נוספים של תורמים מחוץ לישראל, לצורך איתור תורם מתאים.
הצעת חוק מאגר מידע לתורמי מוח עצם באה לקבוע הוראות שונות לעניין לקיחת דגימות וביצוע בדיקות התאמה, וכן חובת רישוי להקמה, להפעלה, להחזקה ולניהול של מאגר מידע לתורמי מוח עצם, במטרה לקבוע אמות מידה אחידות לכל מאגרי המידע, בכל הנוגע לניהול המאגרים.
כן מוצע כי משרד הבריאות יקיים, יפעיל וינהל מאגר מידע מרכזי, שבו ירוכזו כל הנתונים מכל מאגרי המידע בישראל, וזאת במטרה להקל על האוכלוסייה של החולים הנזקקים לתרומת מוח עצם באיתור תורם פוטנציאלי.
כמו כן מוצע להסמיך את שר הבריאות לקבוע הוראות בדבר אמות מידה ללקיחת בדיקות דם וביצוע בדיקות התאמה שיחולו על כל גורם המבצע כיום או בעתיד בדיקות כאמור. בנוסף מוצע להסמיך את המנהל הכללי של משרד הבריאות, או מי שהוא הסמיך לעניין זה, להורות לבעל רשיון המפעיל מאגר מידע לבצע את כל הפעולות הנדרשות לצורך טיוב הדגימות שקיימות כבר היום במאגרים לשם התאמתן לאמות המידה החדשות שייקבעו בתקנון.
תודה רבה. אשמח על תמיכתכם.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת אראלה גולן.
אנחנו יכולים להצביע בקריאה ראשונה על הצעת חוק מאגר מידע לתורמי מוח עצם, התשס"ו-2005. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 23
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מאגר מידע לתורמי מוח עצם, התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של עשרה תומכים, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה והיא תועבר לוועדת המדע.
אראלה גולן (שינוי):
למה מדע? לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
היא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86) (מענק לימודים), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/226).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו חוזרים לסדר-היום. יעלה ויבוא חבר הכנסת אברהם רביץ, סגן שר הרווחה, ויציג בפנינו לקריאה ראשונה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86) (מענק לימודים), התשס"ו-2005. בבקשה, חבר הכנסת רביץ.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שבפניכם עוסקת בשני עניינים.
א. סעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי בראשית כל שנת לימודים ישלם המוסד מענק לימודים לזכאים לכך, ובלבד שהתנאים המזכים במענק יתקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנת הלימודים, או בחודש ספטמבר שבתחילת אותה שנה.
כיום משולם המענק לחלק ניכר מן הזכאים רק בסוף חודש אוגוסט, ולחלק נוסף רק במהלך חודש ספטמבר, וזאת בשל הצורך לבחון אם התקיימו תנאי הזכאות במהלך חודש אוגוסט או ספטמבר. תשלום המענק בתחילת שנת הלימודים, או אף לאחר שכבר נפתחה, מחטיא את מטרתו. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 74 ולקבוע כי על תנאי הזכאות להתקיים בחודשים יולי או אוגוסט, כך שרוב אוכלוסיית הזכאים תזכה לתשלום המענק עוד בתחילת חודש אוגוסט, כחודש לפני פתיחת שנת הלימודים.
ב. סעיף 296(ג)(1) קובע כחריג לעניין מענק לימודים, כי יראו את 1 באוגוסט כמועד שבו הוגשה התביעה למענק ילדים, וזאת אף אם לא הוגשה תביעה בפועל.
לאור ריבוי המקרים שבהם פנו מבוטחים למוסד באיחור רב, ובהתחשב בכך שמטרת המענק לסייע במימון רכישת ספרי הלימוד, מבקשת ההצעה לבטל את סעיף 296(ג)(1), כך שגם לעניין מענק תחול ההוראה שבסעיף 296(ב), המגבילה את המועד שעד אליו ניתן להגיש תביעה למענק. זאת בהתאם לכללים החלים על יתר המענקים המשתלמים לפי חוק.
אני מציע לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כדי לאפשר לתלמידים הזקוקים לכך והראויים לכך והזכאים לכך שיהיה להם הכסף לפני תחילת שנת הלימודים, כדי שיוכלו לקנות ספרים לצורך שנת הלימודים הבאה, ולא לאחר המועד.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. חברי הכנסת, אין רשימת דוברים, אני מבין שאין מישהו שרוצה לדבר בעניין הזה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86) (מענק לימודים), התשס"ו-2005. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אני מבקש לצרף את הקול שלי.
הצבעה מס' 24
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 86) (מענק לימודים),
התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 11 תומכים, בצירוף קולו של סגן השר רביץ, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הכנתה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87)
(תגמול למשרתים במילואים בשירות חירום), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/226).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87) (תגמול למשרתים במילואים בשירות חירום), התשס"ו-2005, קריאה ראשונה. גם היא תוצג על-ידי סגן שר הרווחה, חבר הכנסת רביץ. בבקשה, אדוני.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק שבפניכם עוסקת בתשלום גמול מילואים בשעת-חירום.
סעיפים 278, 277 ו-376 לחוק הביטוח הלאומי קובעים, כי במקרה שבו הורה שר הביטחון על שירות מילואים בשעת-חירום, תשולמנה על-ידי צה"ל מקדמות על חשבון תגמול המילואים. הצורך בהוראה זו נבע מהחשש כי במקרה של גיוס חירום ממושך, שבמסגרתו יגויסו גם עובדים במוסד לביטוח לאומי, לא יוכל המוסד לשאת באחריותו לתשלום תגמולי המילואים במועדם. חשש זה אינו קיים עוד, לאור ההתפתחות הטכנולוגית ושינוי שיטות העבודה שחלו במוסד מאז נקבעו בחוק ההוראות האמורות בשנת 1977.
זאת ועוד, הוראות החוק הנ"ל מחייבות את צה"ל לקיים מערך עצמאי ומיוחד לצורך תשלום מקדמות במקרה של גיוס חירום. לפיכך מבקשת הצעת חוק זו לתקן את הוראות החוק ולהשיב את הטיפול בתשלום לידי המוסד לביטוח לאומי.
אני מציע לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת רביץ. חבר הכנסת רשף חן רצה לומר דברים לגבי הצעת החוק הזאת, בבקשה.
רשף חן (שינוי):
מוותר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87) (תגמול למשרתים במילואים בשירות חירום), התשס"ו-2005. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע?
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אני מבקש לצרף את קולי.
הצבעה מס' 25
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87) (תגמול למשרתים במילואים בשירות חירום), התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
חמי דורון (שינוי):
אני מבקש לצרף את קולי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של עשרה תומכים, בצירוף קולותיהם של חברי הכנסת אברהם רביץ וחמי דורון, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הכנתה.
הצעת חוק הגבלת טמפרטורת המים, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/109).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, לפנינו הצעת חוק הגבלת טמפרטורת המים, התשס"ו-2005 - גם היא לקריאה ראשונה - של חבר הכנסת אריה אלדד, אשר יציג בפנינו את הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, 45,000 מקרי כווייה בשנה בישראל, 2,500 איש מתאשפזים בבתי-חולים מדי שנה כשהם סובלים מכוויות, בהם 1,400 ילדים. 75% ממקרי הכווייה בילדים נגרמים ממים חמים, ממי ברז חמים מדי או ממים רותחים מהקומקום או ממיחם השבת. יש דרכים פשוטות מאוד למנוע תחלואה קשה ומוות. 75 ילדים מתים מדי שנה כתוצאה מכוויות מים חמים.
התקשורת, אולי כתוצאה מבעיות במשרד החינוך וחוסר יכולת של הנחלת הבנת הנקרא, עשתה סלט שלם מהחוק הזה, ועשו קמפיין ואמרו שזה לא בסדר, שמסרסים את הקומקומים, ומעכשיו המים החמים לא יהיו מספיק חמים, ונצטרך לשתות קפה פושר, ואי-אפשר לעשות קפה פושר. אז בואו נעשה סדר בדברים האלה.
החוק אומר כך: בברזים חדשים שיותקנו במדינה תוגבל טמפרטורת המים ל-50 מעלות. בקומקומים ובמיחמים יותקן תפס בטיחות שמונע שפיכת המים אם הקומקום מתהפך ונופל על הילד. זו לשון החוק, זו מטרתו, הוא יכול, בדומה למה שקרה בארצות מתוקנות רבות, להפחית במידה רבה מאוד פציעה קשה, נכות קשה וגם מקרי מוות. אני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת.
ההתנגדות של הממשלה היתה רק כיוון שהיא אמרה שיש תקנות שמכסות חלקית ולכן אין צורך בחוק. אני מזכיר לחברי הכנסת שהתנגדות דומה הובעה בזמנו גם נגד החוק שחייב חגירת חגורות בטיחות, אמרו שיש תקנות ולא צריך חוק. אבל כל עוד לא נחקק החוק לא הצליחו להקטין במידה משמעותית את הפגיעה בתאונות הדרכים. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אריה אלדד, אשר הציג את הצעת חוק הגבלת טמפרטורת המים, התשס"ו-2005, לקריאה ראשונה. האם יש חבר כנסת נוכח שרוצה לדבר על הצעת החוק הזאת? אין דוברים.
לכן אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 26
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגבלת טמפרטורת המים, התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של שמונה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הכנתה.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 88)
(תגמול למשרתים במילואים - איסור קיזוז), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/109).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, הנושא הבא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 88) (תגמול למשרתים במילואים – איסור קיזוז), התשס"ו-2005, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אילן ליבוביץ. אינני רואה אותו.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הוא פה, הוא בא.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בבקשה, חבר הכנסת ליבוביץ, תואיל לעלות ולהציג את הצעת החוק. אני מציע לחברי הכנסת להיות באולם. יש לפעמים שינויים או הצעות שלא עולות, ולא רוצים אי-נעימות.
קריאה:
מה עם הצעת חוק הכלבת של יוסי שריד?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זהו, ההצעה הזאת ירדה, דילגנו עליה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אמרו לי שעולה עכשיו הצעת חוק אוויר נקי לישראל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אחרי החוק הזה. בבקשה, חבר הכנסת ליבוביץ.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לתקן עיוות שבו הביטוח הלאומי השתמש בתגמולי המילואים שמגיעים למשרתי המילואים כדי לקזז חובות אחרים שיש לאותו חייל מילואים לביטוח הלאומי. אם לך או לי, אדוני היושב-ראש, יש איזה חוב לביטוח הלאומי, הביטוח הלאומי צריך לפעול בהליכים משפטיים, הוצאה לפועל, בכל מיני דרכים כדי לגבות מאתנו את החוב. במקרה הזה הביטוח הלאומי מצא דרך מאוד נוחה, והיא לקזז את הכסף מהתגמול עבור שירות המילואים.
זה נכון שאפשר לקזז גם מגמלאות אחרות, אבל החוק הזה בא לעודד את המיעוט שמשרת במילואים לצאת למילואים גם אם יש לו חוב לביטוח הלאומי, כדי שלא ניתקל במצב שבו חייל מילואים שחייב כסף לביטוח הלאומי יאמר: אם אני יוצא למילואים לא תהיה לי בסוף החודש משכורת, אז עדיף לי לא לצאת למילואים, כדי שלא יקזזו לי את החובות האלה.
אני רוצה לומר, אדוני, שהביטוח הלאומי עושה ככל שביכולתו כדי להקשות את העברת הצעת החוק הזאת. הביטוח הלאומי, דרך שר הרווחה בזמנו, חבר הכנסת אורלב היום, התחייב בשנת 2004 לבצע פיילוט, שבמשך חצי שנה הוא לא יקזז חובות של חיילי המילואים, כדי שנראה במה מדובר, מה העלות התקציבית. בשנת 2004 הם טענו שהעלות התקציבית של הצעת החוק היא 120 מיליון שקלים.
על-פי תכתובות שיש לי עם מנכ"ל הביטוח הלאומי, הוא מציין שמאוקטובר 2004 עד אפריל 2005 הם לא קיזזו חובות של חיילי מילואים. חבר הכנסת אריאל, עד היום לא הצלחתי לקבל את נתוני האמת כמה הם לא קיזזו בחצי השנה הזאת, גם לא כשיושב-ראש הכנסת פנה - אתמול - למנכ"ל הביטוח הלאומי - כי הם טוענים שזאת הצעה תקציבית ואי-אפשר להצביע עליה – וביקש לראות הוא את נתוני הפיילוט. שלחו לו אומדן, ובמה השתמשו באומדן הזה? בנתוני כמות ימי המילואים שהיתה בשנת 2002.
אזכיר גם לחברי הכנסת וגם לצופים בבית, ששנת 2002 היתה שנת שיא בשירות המילואים, כי אז היה מבצע "חומת מגן" וכולם גויסו לשירות מילואים. אז איך אנחנו באים, על-פי השנה שבה היה בחמש השנים האחרונות – משנת 2000 עד שנת 2005 - מספר ימי המילואים הגדול ביותר, לחשב כמה תגמולי מילואים אנחנו מחשבים? מדוע מסתיר הביטוח הלאומי את נתוני האמת, אם הוא ביצע פיילוט? כמה הוא לא קיזז באותה מחצית שנה?
יתירה מזאת, האומדנים של הביטוח הלאומי הולכים ופוחתים. בתחילה הוא דיבר על 120 מיליון שקלים בשנת 2004. כשהגענו לוועדת החוץ והביטחון זה ירד ל-50 מיליון, ולאחר מכן ל-35 מיליון שקלים. המכתב האחרון של אגף התקציבים שהגיע לידי דיבר על 7.8 מיליוני שקלים. האומדן שקיבל יושב-ראש הכנסת אתמול דיבר על 5.47 מיליוני שקלים. הכול כדי שזה יהיה מעל 5 מיליוני שקלים, כדי לדרוש אותו רוב של 51 חברי הכנסת.
אומר לך, חבר הכנסת אורי אריאל, שפניתי לממ"מ, והוא עשה את הבדיקה שלו, ומצאנו שזה כמובן מתחת ל-5 מיליוני שקלים. יתירה מכך, כשדנו בכך שוב בוועדת החקיקה של ועדת החוץ והביטחון, הגיעו נציגי הצבא ואמרו שבשנת 2006 יהיה מספר ימי המילואים נמוך עוד יותר מההערכה של מרכז המחקר של הכנסת, כך שהסכום הזה עוד יפחת ממה שמרכז המחקר של הכנסת אומר.
לפיכך, מכיוון שאנחנו רוצים באמת שחיילי המילואים יצאו למילואים ולא ינסו להשתמט בכל מיני טענות, וגם כדי שנעשה אתם את הצדק הזה, שהמיעוט הזה שעושה מילואים לא יקזזו לו את התגמולים האלה בגלל חובות כאלה ואחרים, שלפעמים הם חובות שהם במחלוקת עם המוסד לביטוח לאומי - לא תמיד החוב הוא חוב חלוט שאין עליו ויכוח - אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת כדי שנוכל להמשיך בחקיקתה בכנסת הבאה. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אילן ליבוביץ, שהציג בפנינו את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 88) (תגמול למשרתים במילואים – איסור קיזוז), התשס"ו-2005, לקריאה ראשונה. חבר הכנסת חמי דורון - בבקשה, אדוני. תעשה את זה קצר ואל תלאה את הנוכחים.
חמי דורון (שינוי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת מג'אדלה, מה קרה?
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אני נהנה לשמוע אותך.
חמי דורון (שינוי):
גם אני נהנה לשמוע אותי.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעה ראויה ביותר לאור העובדה שבעצם המפסידים הגדולים מההתנהגות של הביטוח הלאומי, מהשיטה של הביטוח הלאומי - המפסידים הגדולים הם בעיקר הסטודנטים והעצמאים הקטנים.
הרי אדם שהוא שכיר בחברה במשך הרבה מאוד שנים, ממשיך לקבל את המשכורת שלו, כי את הטפסים של הביטוח הלאומי הוא מביא למקום העבודה ומקום העבודה בעצם גובה את הכסף מהביטוח הלאומי. אבל הסטודנטים, להם זה לא קורה. ואז הם נפגעים מהותית, כי כשהם עובדים - בדרך כלל סטודנט עובד לפי שעות. וכשהוא לא נמצא בעבודה, הוא נמצא במילואים, המשכורת הזאת לא נמצאת. ואותו דבר לגבי העובדים העצמאים, שלא מקבלים משכורת, ואם הם לא נמצאים בעסק שלהם, העסק לא עובד, השכר לא נמצא, והם מאוד מאוד תלויים למחייתם בכסף הזה מהביטוח הלאומי.
בא הביטוח הלאומי ורוצה לעשות לעצמו חיים קלים, ואם יש לו איזה חוב - שיכול להיות, בכלל, חוב שנמצא בוויכוח, בדיון - אותו זה לא מעניין. הוא מוריד. הוא לוקח מראש, מנצל את הכוח שלו בצורה בלתי הגיונית, בלתי סבירה, ומנכה את הכסף מהעובד.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה.
חמי דורון (שינוי):
על כן צריך להצביע בעד החוק הזה. החוק הזה הוא חוק ראוי, הוא נכון, ואני מבקש שכל חברי הכנסת יצטרפו להצבעה בעד הצעת החוק. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת חמי דורון.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 88) (תגמול למשרתים במילואים - איסור קיזוז), התשס"ו-2005, בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 27
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 11
נגד – אין
מתנגדים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 88) (תגמול למשרתים
במילואים - איסור קיזוז), התשס"ו-2005, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ובכן, ברוב של 11 תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת החוץ והביטחון להמשך הכנתה.
הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/111).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
יעלה ויבוא חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, יושב-ראש ועדת הפנים, ויציג בפנינו את הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005, לקריאה ראשונה. בבקשה. ההצבעה על הצעת החוק הזאת תהיה מחר; לא תהיה הצבעה היום. בבקשה, חבר הכנסת מג'אדלה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה ראשונה את הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005, מטעם חבר הכנסת עמרי שרון וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק באה להסדיר את הטיפול בבעיית זיהום האוויר בישראל באופן כולל. זיהום האוויר בישראל הוא אחד המפגעים הסביבתיים החמורים ביותר המשפיעים על בריאות הציבור בארץ, על איכות חייו ועל סביבתו. על-פי מחקרים שנערכו, זיהום אוויר הוא גורם ישיר לעודף תחלואה ואף לתמותה מוקדמת באזורים רבים בארץ. זיהום האוויר גורם גם לנזק לתשתיות ולחקלאות.
הסדרת נושא זיהום האוויר באמצעות חוק ראשי, אשר יאגד בתוכו את כלל הסמכויות וההיבטים של זיהום אוויר, תבטיח טיפול יעיל יותר בבעיית זיהום האוויר וצמצום זיהום האוויר באופן משמעותי לטובת הציבור כיום ובדורות הבאים.
ההסדר המוצע בחוק מבוסס על למידה מעמיקה מהסדרים דומים במדינות אחרות, ובייחוד חוק אוויר נקי האמריקני.
בשל הצורך בהסדרה מקיפה של הטיפול בבעיית זיהום האוויר, תדון ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ביתר סוגיות ההתאמות של הדין הקיים להצעת החוק.
אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. כאמור, הצעת החוק תוצבע מחר. אין דוברים, אני מבין.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
סליחה, רק ברשותך, אדוני, אם אפשר לומר. אני באמת מנצל את ההזדמנות שניתנה לי על-ידי היושב-ראש – ותודה, אדוני היושב-ראש - לומר לכל אלה שעמלו, גם חברי הכנסת, גם הצוותים המקצועיים, גם הגורמים ששילבו ידיים, צוות הוועדה והיועץ המשפטי של הוועדה, יישר כוח ותודה רבה על שסוף-סוף יש לחברה הישראלית חוק אוויר נקי כפי שמתבקש ומתחייב בחברה מודרנית ומתקדמת. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת מג'אדלה. חבר הכנסת יעקב מרגי יואיל לעלות ולהציג בפנינו את הצעת - - -
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש לדבר על החוק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
על איזה חוק?
משה גפני (דגל התורה):
על החוק אוויר נקי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חוק אוויר נקי? בבקשה. חבר הכנסת משה גפני רוצה לדבר על החוק, אז יוכל לדבר. ההצבעה על החוק הזה היא מחר, כפי שאמרנו.
משה גפני (דגל התורה):
אה. אני יכול לדבר מחר?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
לא. אתה תדבר היום, ומחר נצביע.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
גפני, אתה יכול לדבר אתמול ולהצביע היום.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ראשית, אני באמת רוצה להודות על הבאת הצעת החוק שאני אחד מיוזמיה. הראשון הוא עמרי שרון - אנחנו כמה יוזמים של החוק. החוק הזה מחויב המציאות בעידן שאנחנו מצויים בו, עם זיהום האוויר החמור, שאכן גורם לתחלואת יתר ואפילו לתמותה, וחייבים להתמודד עם המציאות, ובאמת להתמודד אתה בחקיקה ראשית.
אבל אני מבקש לומר - מכיוון שאנחנו לא מאשרים אותה בקריאה שנייה ושלישית, אנחנו צריכים לאשר אותה עדיין - - -
נסים זאב (ש"ס):
הזיהום יימשך גם בקדנציה הבאה.
משה גפני (דגל התורה):
אנחנו צריכים לאשר אותה בקריאה הראשונה - אתה צודק, חבר הכנסת נסים זאב - אני רוצה לומר לכולם - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מי מציע אוויר נקי?
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת הנדל, קבוצה גדולה מאוד של חברי כנסת מציעים, האמן לי, וחתמו על הצעת חוק אוויר נקי.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר חמי דורון:
הראשון הוא חבר הכנסת עמרי שרון. ידעתי שאתה תיהנה מזה.
משה גפני (דגל התורה):
יש שמונה יוזמים, ויש מספר רב נוסף של - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
יש לי הצעה איך לעשות את האוויר נקי.
משה גפני (דגל התורה):
מספר רב של חברי כנסת מכל הסיעות חתומים על הצעת החוק הזאת.
אנחנו מעבירים בכנסת הזאת, גם בקריאה השנייה והשלישית, אבל גם בתהליכי חקיקה שונים, הצעות חוק שונות שעניינן איכות הסביבה, והיום כולם מבינים שמדובר בבריאות ובחיי אדם. וכל הזמן יש לנו התמודדות עם הממשלה. צריך לציין את זה. גם לחוק הזה הממשלה מתנגדת. הממשלה מתנגדת מכול וכול. זאת אומרת: היא לא מסכימה שנצביע על הצעת החוק בקריאה ראשונה.
היו"ר חמי דורון:
לא מפליא אותי.
משה גפני (דגל התורה):
בסדר, אני יודע. זה גם לא משנה איזו ממשלה. הממשלה מתנגדת. אני לא יודע מתי יבוא השלב הזה שהממשלה תבין שהנושא של אוויר נקי, של קרינה, של זיהום מכל סוג שהוא שגורם לנזק מוכח כבר - - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
למה אבו-עמרי, שיחיה לו עוד ימים ושנים, מתנגד לאוויר נקי שמציע עמרי?
משה גפני (דגל התורה):
שאלה טובה. אני באמת לא חשבתי על זה לפני שעליתי.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
בקריאה שנייה ושלישית תביא את התשובה על שאלה ששאל אורי אריאל.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתה כבר לא בקואליציה.
משה גפני (דגל התורה):
רבותי, חבר הכנסת - - -
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
- - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת מג'אדלה, חברי הכנסת, אתם מבזבזים את זמנו של חבר הכנסת גפני.
משה גפני (דגל התורה):
אני סבור, אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שהגיע הזמן, וצריך לומר. כל מי שישתתף בקואליציה הבאה, שתהיה, בעזרת השם, בכנסת הבאה, צריך לדעת שאנחנו צריכים לעבור פאזה. אנחנו צריכים לעבור כבר למצב שבו גם הממשלה, לא רק חברי כנסת בהצעות חוק פרטיות - הממשלה חייבת לדאוג לדברים הללו, שהופכים להיות אקוטיים, הם הופכים להיות קריטיים, הם הופכים להיות נושאים שהציבור מודע להם.
אני מקווה שהצעת החוק תעבור בקריאה ראשונה על אף התנגדות הממשלה, ושהכנסת הבאה תמשיך את החוק החשוב הזה לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לך, אדוני יושב-ראש ועדת הפנים, על שהצגת את החוק. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת זאב, אתה רוצה להשתתף בדיון על החוק הזה?
נסים זאב (ש"ס):
כן.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בבקשה. יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים זאב, וגם הוא יאמר את דבריו על הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005, ולאחר מכן נעבור לנושא הבא. בבקשה, חבר הכנסת זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק אוויר נקי לישראל היא חיונית. הזיהום במדינת ישראל הולך ומחריף, וההתמודדות צריכה להיות ברמה לאומית, אין חולק על כך. אבל, הפלא ופלא, מצד אחד אנחנו דואגים למנוע זיהום אוויר - אבל הצפיפות בערים הולכת וגדלה. תסתכלו מה קורה במרכזי הערים הגדולות – ירושלים, תל-אביב, חיפה, באר-שבע - שם מתגוררת רוב האוכלוסייה, והצפיפות בהן נוראה. מי שהיה רגיל לראות בניינים בני ארבע או חמש קומות בירושלים, מוצא כבר בניינים בני שבע קומות ויותר, ואפילו 20 ו-30 קומות.
זה מערך שאי-אפשר לנתק אותו, אי-אפשר להפריד נושא אחד מהשני ולומר שפה עוסקים בבנייה ופה עוסקים באוויר נקי לישראל. צריך להסתכל על המערך כולו וגם על נושא התכנון, שלדעתי פיזור האוכלוסייה הוא חלק בלתי נפרד ממנו. הפיזור צריך להיות רחב יותר, על פני שטחים רבים יותר. אולי כדאי ללמוד קצת מהערבים בכפרים, איך הם בונים את הבתים שלהם. הם יודעים איך לפזר את הבנייה שלהם בשטח גדול ורחב יותר. אנחנו נכנסים למצב שבו יש בנייה מסיבית בשטחים מסוימים.
לגבי פליטת עשן ממכוניות - אני חושב שהמשטרה והממונים על מניעת זיהום אוויר לא עושים מספיק בנושא הזה. אנחנו רואים שהרבה מכוניות פולטות רעלים ברמה שלא מאפשרת להתקרב למכונית ואין מי שאוכף את החוק נגדם.
גם הנושא של החלפת סולר בגז במפעלים, בבתי-מרחץ, במקוואות וכדומה, הוא דבר חיוני ביותר. אולי גם צריך לחוקק הוראה, שמעכשיו כל מפעל כזה או בריכה כזאת לא יופעלו בסולר, אלא אך ורק בגז.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
חברי הכנסת, כאמור, ההצבעה על הצעת חוק אוויר נקי תהיה רק מחר.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת. בינתיים חבר הכנסת מרגי יכול להתכונן להצגת הצעת החוק שלו.
סגן מזכיר הכנסת דוד לב:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק גנים בוטניים, התשס"ו-2005, והצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) (תיקון), התשס"ו-2005, והצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 32), התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן מזכיר הכנסת.
הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (ספרי לימוד), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/111).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (ספרי לימוד), התשס"ו-2005, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה, אדוני.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (ספרי לימוד) אני מציע להגביל את חופש הפעולה של מנהלי בתי-הספר לקבוע ולהחליף ספרי לימוד שנקבעו בחוק על-ידי הוועדות המוסמכות במשרד החינוך או על-ידי השר, כדי למנוע ממנהל בית-הספר להחליף תדירות את ספרי הלימוד. על-ידי הוראה זו יצומצם הנטל הכלכלי הכרוך ברכישת ספרי לימוד ותתאפשר העברת ספרי לימוד משנה לשנה וכן מכירה ורכישה של ספרי לימוד משומשים.
מה שקורה היום, חבר הכנסת גפני, הוא שהוועדה מאשרת מתוך "פול" של ספרים. ניקח לדוגמה ספרי מתמטיקה – הוועדה מאשרת חמישה-שישה-שבעה ספרי מתמטיקה, ומנהל בית-הספר קובע מערך ספרי לימוד. נניח שהוא קובע שכיתה ח' תלמד השנה בספר x. שנה לאחר מכן באה מורה אחרת למתמטיקה, או מנהל אחר, וקובעים ספר אחר מתוך אותם ספרי לימוד שבמאגר. אני, כאב לכמה ילדים, רוצה להשתמש בספר שקניתי בשנה שעברה, אבל אני לא יכול. לכן הצעת החוק הזאת קובעת, שאחת לחמש שנים אפשר להחליף ספר לימוד, אלא אם כן שונתה מערכת הלימודים והספר הוצא ממנה בכלל. אבל, כל עוד הספר מאושר בתוך ה"פול", לא יוכל מנהל בית-הספר להחליף אותו, אלא רק לאחר חמש שנים.
כפי שידוע לי, חוקי המתמטיקה אינם משתנים וכך גם הגיאוגרפיה שלנו ועוד הרבה מקצועות. לכן אני חושב שהצעת החוק תיטיב עם הרבה משפחות ברוכות ילדים, שלא יצטרכו מדי שנה בשנה לרכוש ספרים, מה גם שאם רכשתי השנה ואין לי בן ממשיך בשנה הבאה באותה כיתה, אני אוכל למכור אותם או להשאיל אותם, כדי שאחרים יוכלו להשתמש בהם ולא לרכוש ספר חדש.
אני שמח שהצעת החוק הזאת עולה היום לקריאה ראשונה. אני מבקש את תמיכת חברי הכנסת בהצעת החוק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מרגי, אני כמובן אתמוך בהצעת החוק, כי היא הגיונית ונכונה. בחינוך הדתי אין בעיה. אמרת נכון, מה שלמדו בשנה שעברה במתמטיקה לא משתנה. ההיסטוריה לא משתנה וספר שהיה נכון לשנה שעברה נכון לשנה. אבל מה יעשו בחינוך הממלכתי? אם למשל לימדו בבית-הספר על תורת דרווין, שהאדם התפתח מהקוף - משהו מצחיק מאוד - ופתאום התברר שזה פשוט לא נכון – עכשיו יש מחקרים בארצות-הברית שמראים שזה לא נכון, לא היה ולא נברא – אז מה באמת יעשו בבית-ספר כזה? זה לא בית-ספר דתי. מלמדים את הילד שהאדם בא מהקוף, את זה המדע קבע - - -
יעקב מרגי (ש"ס):
פה במדינה ימשיכו ללמד שמוצא האדם הוא מהקוף.
משה גפני (דגל התורה):
עד שהם יבינו שזה לא נכון? לאחרונה התפרסם מחקר שאומר שזה פשוט לא נכון.
אני מבין שאמרת – ולכן אני כמובן תומך בהצעת החוק – שאם אכן יש ספר שיצא והתברר שהוא לא נכון, כמו למשל הסיפור הזה של תורת דרווין, שמלמדים את השטות הזאת בבתי-ספר בישראל, אצל יהודים, אז אם אכן יתברר – והרי יתברר מהר מאוד שזה לא נכון - אז שמהר יסלקו את הספרים הללו, גם על-פי הצעת החוק שלך. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת גפני. גם חבר הכנסת נסים זאב רוצה לומר דברים על הצעת החוק. בבקשה, חבר הכנסת זאב. אני בטוח שגם אתה תעשה את זה בקצרה ובחן.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת יעקב מרגי, על הצעת החוק. כאחד שהקים מוסד ויש לי אחריות וזיקה לאותו מוסד, אני יודע מה המשמעות של החלפת ספרים ומה העלויות שיש מדי שנה. הורים לא עומדים בנטל הכספי.
חבר הכנסת מרגי, אני רוצה לומר לך שהבעיה אינה רק של מנהל בית-הספר, אלא שמשרד החינוך משנה עתים ומחליף את הזמנים, והוא מחליט בכל פעם אילו ספרים יהיו וגם ממליץ, ועל-פי המלצותיו רצים מנהלי בתי-הספר. היום התחרות בין בתי-הספר רבה וגדולה, וכל אחד רוצה להשיג את הרמה הגבוהה ביותר וחושב שעל-ידי שיטת לימוד מסוימת בחשבון הוא יכול לקדם יותר את העניינים. למשל בלימוד הקריאה - נהגו ללכת לפי ספר מסוים, ועכשיו כמעט כל שנתיים-שלוש שנים השיטה משתנה. בכל פעם משרד החינוך חושב ששיטה מסוימת טובה ושיטה אחרת פחות טובה.
לכן אני אומר שהצעת החוק צריכה לחול קודם כול על משרד החינוך, כדי להגביל את משרד החינוך שלא ישגע את מנהלי בתי-הספר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (ספרי לימוד), התשס"ו-2005, קריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 28
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (ספרי לימוד), התשס"ו-2005, לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ובכן, ברוב של שבעה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת החינוך, התרבות והספורט להמשך הכנתה.
חברי הכנסת, הנושא הבא הוא דיון בעניין החלטת האו"ם בדבר יום זיכרון בין-לאומי לשואה, דיון בעקבות הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת לאה נס, יורי שטרן, משולם נהרי, זבולון אורלב ואילן שלגי. אמורה לפתוח את הדיון חברת הכנסת לאה נס. אינני רואה אותה באולם; אינני רואה גם את חברי הכנסת שטרן, נהרי, אורלב או שלגי שיכלו לפתוח את הדיון במקומה.
שאילתות ותשובות
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים לנושא הבא, שהוא הנושא האחרון בסדר-היום: שאילתות לסגן שר התחבורה. יואיל חבר הכנסת שמואל הלפרט לעלות ולהשיב על השאילתות, כפי שאני אפרט להלן. סגן שר התחבורה ישיב על שאילתות אלה: שאילתא מס' 3140, של חברת הכנסת נעמי בלומנטל; איננה נוכחת - לפרוטוקול.
3140. בדיקת מזוודות של הנוסעים בקו התעופה אילת--תל-אביב
חברת הכנסת נעמי בלומנטל שאלה את שר התחבורה
ביום כ"ב בסיוון התשס"ה (29 ביוני 2005):
לאחרונה פורסם כי בקו התעופה אילת--תל-אביב המזוודות אינן עוברות שיקוף. לדעתי, יש בכך סכנה ביטחונית, במיוחד בימים אלה, כאשר הטרור הולך וגובר לקראת יישום תוכנית ההתנתקות.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים?
2. אם כן – כיצד תצומצם סכנה זו?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. עובדי חברות התעופה בשדות התעופה בישראל - כמו גם עובדי "אל על" בטיסות הבין-לאומיות ובחוץ-לארץ - פועלים על-פי הנחיות שירות הביטחון הכללי, שהוא הגוף המקצועי הממלכתי האמון על נושא הביטחון בתעופה.
מטעמים מובנים, איני יכול לפרט את נהליה ואופיה של מערכת הבידוק הביטחוני ואת מעגלי האבטחה השונים, שאליהם הציבור איננו חשוף.
מבדיקתנו עולה, כי בדיקת המזוודות בשדה התעופה באילת, כפי שמתבצעת על-ידי עובדי הביטחון במקום, תואמת את הדרישות וההנחיות של מערכת הביטחון.
לאור האמור לעיל, עניינה של השאילתא הוא שיטת העבודה של מערכת הביטחון, אשר נקבעת, כאמור, על-ידי שירות הביטחון הכללי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3174, של חבר הכנסת משולם נהרי; איננו נוכח – לפרוטוקול.
3174. התנהגות מאבטחים בהפגנות בכביש חוצה-ישראל
חבר הכנסת משולם נהרי שאל את שר התחבורה
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
ב-18 במאי 2005 השיב סגן שר התחבורה, בתשובה על שאילתא בעל-פה שהגשתי בעניין יחס אלים של מאבטחים כלפי מפגינים בכביש חוצה-ישראל, כי משרדך יעיר על הנושא לחברת "כביש חוצה ישראל". בינתיים נטען כי בהפגנות נוספות שבו מאבטחים והכו אזרחים.
רצוני לשאול:
1. האם הטענה מוצדקת?
2. אם כן – האם התלונן משרדך במשטרה, ואם לא – מדוע?
3. מי שוכר את שירותי המאבטחים?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. מאבטחי כביש חוצה-ישראל הונחו חד-משמעית שלא לנקוט צעדים אלימים ולהכות מפגינים. בנוסף, חברת האבטחה הקודמת ששכרה חברת "כביש חוצה ישראל" הוחלפה, ועניינו של המאבטח שנקט אלימות לא מוצדקת נמצא בחקירת משטרה.
3. שירותי המאבטחים ממומנים על-ידי חברת "כביש חוצה ישראל".
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3175, של חבר הכנסת רומן ברונפמן; איננו נוכח – לפרוטוקול.
3175. תחבורה ציבורית ביישובים ערביים
חבר הכנסת רומן ברונפמן שאל את שר התחבורה
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
לאחרונה דווח לי, כי התחבורה הציבורית פועלת ביישובים ערביים בצפון רק בשעות הבוקר והערב, במקביל ליציאה לעבודה ולחזרה ממנה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר, ואם כן – מדוע?
2. האם יש יישובים יהודיים שהתחבורה הציבורית פועלת בהם באופן דומה?
3. מה ייעשה בנדון?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1, 3. פעילות התחבורה הציבורית ביישובים הערביים בצפון משתנה מיישוב ליישוב. יש יישובים, כגון ראמה, שפרעם, נצרת וכפר-כנא, שבהם פועלים קווי שירות באוטובוסים בתדירות טובה, ויש יישובים שבהם רמת השירות נמוכה יותר.
חלק מן הבעיות בשירות נבע מהתשתית הלקויה של היישובים, אשר לא אפשרה כניסת כלי רכב גדולים ליישוב. בעיה אחרת היתה ביקושים מועטים לשימוש בתחבורה ציבורית, אשר לא הצדיקו הגדלת תדירות בקווי השירות.
משרדנו שקד על פתרון למתן שירות באמצעות עריכת מכרזים למתן רשיונות לקווי שירות במוניות במהלך השנים 1998 ו-2000 וכן מתן רשיונות לקווי שירות במסגרת מדיניות 1994. המכרזים נועדו ליישובים רבים, כדוגמת באקה-אל-ע'רביה, תמרה, זמר, בועינה-נוג'ידאת, אום-אל-פחם וכאבול. מוניות השירות אשר זכו במכרזים פועלות ביישובים אלו בתדירות גבוהה והן נוסעות ליעדים שונים, ובכך שיפרו באופן ניכר את שירות התחבורה הציבורית ליישובים. בנוסף, נתנו רשיונות לקווי שירות ליישובים כפר-יאסיף ואבו-סנאן, אשר שיפרו אף הם את השירות.
כמו כן, משרדנו פרסם רשימה של קווי שירות שלגביהם יינתנו רשיונות לקווי שירות במוניות במסגרת הרפורמה הנהוגה בענף מוניות השירות. חלק מן הקווים שפורסמו מטרתם שיפור התחבורה הציבורית ליישובים ערביים נוספים בצפון, כגון עראבה, סח'נין, דיר-חנא ויפיע.
2. תלונות על מיעוט שירות בתחבורה הציבורית מטופלות באופן פרטני, ללא כל קשר לאופי האוכלוסייה ביישוב. לעניין זה חשוב לציין, כי יש יישובים יהודיים רבים אשר פעילות התחבורה הציבורית בהם מתמקדת בשעות הבוקר ובשעות הערב בלבד. משרדנו עושה מאמץ לשפר גם את השירות שניתן להם. דוגמאות ליישובים כאלה הן היישוב שמשית ויישובים בגוש תפן, בהתאם לצרכים הפרטניים בכל יישוב, וכן מצפים באזור הגליל התחתון ויישובים ברמת-הגולן, אשר השירות בהם כולל מספר מועט של נסיעות ביום.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3193, של חבר הכנסת יאיר פרץ – לפרוטוקול.
3193. קווי תחבורה חדשים לקישור ערי הפריפריה החרדיות
חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את שר התחבורה
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
פורסם ב"המודיע", כי משרדך אישר 13 קווים חדשים לקישור ערי הפריפריות החרדיות עם מרכזי הערים החרדיות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – באילו קווים מדובר, והאם הם כבר מופעלים?
3. אם כן – ממתי?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אכן יש כוונה להוסיף כמה קווים חדשים לקישור ערי הפריפריות החרדיות עם מרכזי הערים החרדיות.
2. בשלב זה מדובר בקווים שיפעלו בין הקהילות הדתיות בערים ערד, קריית-גת, אשדוד, ירושלים, בית-שמש, בני-ברק, טבריה.
3. חלק מהקווים הופעלו לפני כמה שבועות וחלק יופעלו בחודשים הקרובים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3232, של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין – לפרוטוקול.
3232. מחסומים אוטומטיים בנקודות מפגש בין פסי רכבת לכבישים
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שאלה את שר התחבורה
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
בט"ו בסיוון תשס"ה, 22 ביוני 2005, פורסם כי רק בחצי מ-215 נקודות המפגש בין פסי רכבת לכבישים בארץ מותקנים מחסומים אוטומטיים, או שיש בהן הפרדה מלאה בין תנועת הרכבות והמכוניות.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם יוצבו מחסומים אוטומטיים בכל נקודות המפגש בין פסי רכבת לכבישים, או לחלופין, האם יבוטלו לאלתר נקודות שאין בהן מחסום אוטומטי?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. קיימים 155 מפגשים חד-מפלסיים; 102 מהם מפגשים מוגנים על-ידי מחסום אוטומטי.
2. כל המפגשים שאינם מוגנים בקווים שמתנהלת בהם תנועה סדירה של רכבות נוסעים נחסמו פיזית, למעט שניים שבהם הותקן מחסום אוטומטי. חמישה מהם ייפתחו מחדש לאחר שיותקן בהם מחסום אוטומטי.
ככלל, לא יותקנו עוד מפגשים חד-מפלסיים ללא מחסום אוטומטי, על-פי החלטת הדירקטוריון.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3233, של חבר הכנסת עזמי בשארה – לפרוטוקול.
3233. מניעת אזרחים ערבים מלעלות על טיסת "אל על"
חבר הכנסת עזמי בשארה שאל את שר התחבורה
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
נודע לי, כי לפני כשבועיים מנעו קציני ביטחון של חברת "אל על" ממנכ"ל המרכז למלחמה בגזענות ומבן-דודו לטוס מווינה לישראל והציעו להם לטוס בחברה אחרת.
רצוני לשאול:
1. האם התלונות מוצדקות?
2. אם כן – מדוע הוצע להם לטוס בחברה אחרת במקום בחברת "אל על"?
3. האם יש הנחיות מיוחדות לגבי נוסעים ערבים?
4. מה ייעשה בנדון?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. המקרה שבתלונה נבדק, ונמצא כי מאחר שברשות הנוסעים היה מחשב נישא, מערך האבטחה פעל על-פי הנהלים המחייבים במקרה של צורך לטפל במחשב נישא, וזאת ללא קשר להיות הנוסעים ערבים ישראלים.
2. לאור המגבלה שהתעוררה בנוגע לטיפול במחשב הנישא, ועל מנת להקטין ככל האפשר את האי-נוחות של הנוסעים, הוצע להם לטוס בטיסה של חברת תעופה אחרת, אשר יצאה 30 דקות לפני טיסת "אל על". כלומר, לא נגרם להם עיכוב מבחינת זמן הנחיתה. העברתם לטיסה האחרת נעשתה בהסכמתם, ותוך התנצלות על האי-נעימות שנגרמה להם.
3. מערך האבטחה של חברת "אל על" פועל בהתאם להנחיות גורמי הביטחון. נוהלי הביטחון בתעופה הישראלית מחמירים יותר מהנהלים המקובלים בעולם, וזאת מסיבות מובנות.
4. לאור נסיבות המקרה שפירטתי קודם, לא מצאתי מקום לפעולה כלשהי של משרדי בעניין.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3272, של חבר הכנסת אילן ליבוביץ – לפרוטוקול.
3272. ועדת חקירה בנושא תאונות הרכבת האחרונות
חבר הכנסת אילן ליבוביץ שאל את שר התחבורה
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
לאחרונה אירעו שוב תאונות שהיו מעורבות בהן רכבות במעברים. מן התחקירים המשטרתיים הראשוניים עולה, כי מוטלת על בכירי הנהלת הרכבת אחריות לליקויים שנמצאו.
רצוני לשאול:
1. האם הוקמה ועדת חקירה בהרכב שונה משל זו שחקרה את התאונה הראשונה?
2. אם כן – מי הם חבריה?
3. אם לא – מדוע לא הוחלפו חברי הוועדה הקודמת?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. את תאונות הרכבת חקרו שלושה גורמים: חקירת משטרה, חקירה פנימית של רכבת ישראל וחקירה מטעם משרד התחבורה.
רכבת ישראל הקימה שתי ועדות חקירה בהרכב דומה לשתי התאונות שבהן היו מעורבות רכבות במעברים.
2. חברי הועדה: חוקר תאונות תפעוליות ראשי, רכבת ישראל; ממונה בטיחות ארצי, רכבת ישראל; מנהל אגף אחזקת נייד, רכבת ישראל; עורך-הדין שלמה ששון רייך, רכבת ישראל; עורך-הדין יהודה קאופמן, יועץ לרכבת ישראל.
3. חברי הוועדה מונו לשמש כוועדת חקירה, וזאת בתוקף נוהל ועדות חקירה התקף בחברה.
בנוסף מינה שר התחבורה בעקבות התאונה ברבדים ועדה בראשות מנהל אגף בכיר לתכנון תחבורתי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3273, של חבר הכנסת יצחק וקנין – לפרוטוקול.
3273. המאבטחים בכביש חוצה-ישראל
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר התחבורה
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
פורסם, כי יוגש כתב אישום נגד מאבטח שנשכר על-ידי חברת "כביש חוצה ישראל" והשתמש נגד מפגינים בשוקר חשמלי. עוד פורסם, כי חברת "כביש חוצה ישראל" קיבלה הוראה להפסיק את השימוש בשירותי חברת האבטחה שהעסיקה את המאבטח.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – באיזו חברת אבטחה מדובר?
3. האם הפסיקה חברת "כביש חוצה ישראל" לעבוד עם החברה, ואם כן – מתי?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אכן הידיעות היו נכונות.
2. חברת האבטחה שהופעלה אז היתה חברת "טריפל אי".
3. החברה הפסיקה לעבוד בכביש חוצה-ישראל ב-19 באפריל 2005.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3292, של חבר הכנסת רשף חן – לפרוטוקול.
3292. סגירת מחלף בני-ברק--גבעת-שמואל בשבת
חבר הכנסת רשף חן שאל את שר התחבורה
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
הובא לידיעתי, כי בימי שבת מחלף בני-ברק-- גבעת-שמואל מכיוון כביש 4 דרומה סגור לכלי רכב, וכי כדי להגיע לגבעת-שמואל יש להמשיך בנסיעה עד למחלף בר-אילן.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מי החליט על סגירת הכביש?
3. מדוע חוסמים את המחלף כולו במקום את הכבישים שמסביב לבני-ברק, כך שהמעבר לגבעת-שמואל יהיה פתוח?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. נכון. הגשר של מחלף גבעת-שמואל מעל כביש 4 סגור בשבתות ובמועדי ישראל.
2-3. ההחלטה על הסגירה נכללה באישור התב"ע של המחלף על-ידי הוועדה המחוזית של תל-אביב.
כנגד החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, אשר נדחתה בנימוק שהסדרי תנועה הם חלק מהגורמים המשפיעים על החיים בסביבה, ולכן הדבר בסמכותה של הוועדה המחוזית – אפילו שמדובר בנושא המטופל על-פי תקנות התעבורה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3295, של חברת הכנסת אתי לבני – לפרוטוקול.
3295. תוכנית לסלילת כביש 9
חברת הכנסת אתי לבני שאלה את שר התחבורה
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
נודע לי כי ועדת השרים לענייני פנים דנה בימים אלה בתוכנית לסלילת כביש מס' 9, וזאת טרם בדיקת הכדאיות הכלכלית של הכביש ולמרות התנגדותם החריפה של הארגונים הירוקים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מדוע התוכנית עולה לדיון בוועדת שרים לפני בדיקת הכדאיות הכלכלית?
3. מה ייעשה בנדון?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הידיעה נכונה. התוכנית לכביש 9 נדונה ואושרה בוועדת השרים לענייני פנים ושירותים.
2. אין קשר בין אישור התוכנית לבדיקת הכדאיות הכלכלית, שכן מדובר בתוכנית מיתארית.
3. בדיקה כזאת תיעשה לקראת וכתנאי לתקצוב הפרויקט ולביצועו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3337, של חבר הכנסת אמנון כהן – לפרוטוקול.
3337. ארוחות כשרות לנוסעי "ארקיע"
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר התחבורה
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
נודע לי, כי נודע לזוג שטס בחברת "ארקיע" לספרד ודרכה בטיסות שכר הקשורות עמה, כי החברה מספקת ארוחות כשרות רק לטיסות שבמטוסיה.
רצוני לשאול:
האם נשקל לספק ארוחות כשרות לטסים בטיסות אחרות?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
"ארקיע" היא חברת תעופה ישראלית וכל הארוחות המוגשות בטיסותיה כשרות בהשגחת הרבנות הראשית לישראל, בפיקוח הרב יואל סויסה, הכפוף לרב רשות שדות התעופה ונמל התעופה בן-גוריון. כמו כן ניתן להזמין בטיסות "ארקיע" ארוחות כשרות למהדרין.
בהתאם ללוח הטיסות של "ארקיע", הוחלט שלא לבצע השנה סדרת טיסות לספרד.
חברת "ארקיע אינטרנשיונל" היא חברה-בת של "ארקיע" ומשמשת כסיטונאית תיירות המשמשת כסוכנת נסיעות לכל דבר ועניין, ומשווקת, בין היתר, חבילות נופש וטיסות שכר לחוץ-לארץ המבוצעות גם על-ידי חברות תעופה זרות.
מובן כי ל"ארקיע אינטרנשיונל" אין כל שליטה על פרופיל השירות וסוגי הארוחות המוגשות בבתי-מלון בחוץ-לארץ או בחברות תעופה – שכר - זרות. כשירות ללקוחותיה, דואגת "ארקיע אינטרנשיונל" להעביר לספקי התיירות השונים כל בקשה מיוחדת, ואולם אין היא יכולה להתחייב כי בית-המלון ו/או חברת התעופה ו/או כל ספק אחר אכן מספקים את השירות המבוקש, לרבות ארוחות כשרות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3353, של חבר הכנסת יגאל יאסינוב – לפרוטוקול.
3353. הצומת ליד אזור התעשייה במבשרת-ציון
חבר הכנסת יגאל יאסינוב שאל את שר התחבורה
ביום כ' בתמוז התשס"ה (27 ביולי 2005):
פורסם ב"זמן מבשרת" ב-7 ביולי 2005, כי הצומת הסמוך לאזור התעשייה במבשרת מסוכן.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם יטופל הדבר, ואם כן – מתי?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. הידיעה אשר פורסמה בעיתון נכונה, ומייד עם פתיחת המרכול נערך סיור במקום על-ידי מהנדס מטעם המפקח על התעבורה במשרדי.
האחריות הישירה מוטלת על המועצה המקומית מבשרת-ציון, אשר נתנה את רשיון העסק והציבה תמרורים בכביש שלא בתחום סמכותה - ועל כן הם בלתי חוקיים ולא ניתנים לאכיפה. בעקבות זאת, הורה המפקח על התעבורה על סגירת הצומת עד להסדרת הנושא בצורה בטיחותית על-ידי רשות התמרור המקומית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3366, של חבר הכנסת איתן כבל – לפרוטוקול.
3366. סלילת דרכים ייעודיות לאופניים
חבר הכנסת איתן כבל שאל את שר התחבורה
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
נטען כי רשת הכבישים בארץ אינה יכולה להכיל כלי רכב מנועיים ואופניים בכפיפה אחת בלי שיתרחשו תאונות קטלניות. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רוכבי אופניים הם כ-5% מכלל הרוגי תאונות הדרכים בעשור האחרון.
רצוני לשאול:
האם יורה משרדך, כחלק ממאבקו בתאונות הדרכים, על הקמת תשתיות לסלילת דרכים ייעודיות לאופניים, ואם לא – מדוע?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
משרד התחבורה, כמדיניות כוללת, מעודד סלילת שבילי אופניים ואף מסייע במימון שבילים אלה ובתכנונם ברשויות מקומיות.
היוזמה לסלילת שבילים היא של הרשויות המקומיות, שפונות למשרד התחבורה בבקשת מימון ותכנון. לעיריית תל-אביב, לשם דוגמה, סייע המשרד לאחרונה לתכנן ולממן כמה שבילים לרוכבי אופניים לבקשתה.
בנוסף, משרדי מגבש הנחיות לתכנון שבילי אופניים ופועל להכנסת תמרורים מיוחדים לשבילי אופניים ללוח התמרורים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3382, של חבר הכנסת אילן ליבוביץ – לפרוטוקול.
3382. תוואי מסילת הרכבת ראשון-לציון--יבנה--אשדוד
חבר הכנסת אילן ליבוביץ שאל את שר התחבורה
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
נטען, כי לפי תוכנית דרך מס' מח/148 שהגישה רכבת ישראל, יעבור תוואי מסילת הרכבת ראשון-לציון--יבנה--אשדוד באזור יבנה ממזרח לכביש 4, אף שתוכנן במקור לעבור ממערב לכביש, וכי רכבת ישראל חתמה על שיפוי לעיריית יבנה על כל תביעות התושבים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מדוע הועתק התוואי ומה הן העלויות הצפויות מהעתקתו?
3. מתי אושרה סופית התוכנית ועל-ידי מי?
4. מדוע חתמה עיריית יבנה על שיפוי כנ"ל?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
תוואי המסילה ראשון-לציון--אשדוד מאושר בתוכנית המיתאר למסילות ברזל - תמ"א 23 - משנת 1987. תוכנית המיתאר הארצית מציגה תוואי מסילות בקנה מידה 1:100,000, והוראות התוכנית מאפשרות גמישות בהתוויית מסילה בתוכנית מפורטת של 1 ק"מ לכל צד מהתוואי המופיע בתוכנית המיתאר.
על-פי חוק, התקבלו הנחיות המשרד לאיכות הסביבה להכנת תסקיר השפעה על הסביבה, שבו ניתנו הנחיות לבחינת חלופות להתוויית המסילה. אחת החלופות שנבחנה היתה הקמת התוואי ממערב לכביש.
בתאריך 19 במאי 2004 התקיים דיון להפקדה בוועדה המחוזית, ובו התקבלו המלצות התסקיר - החלופה המומלצת על-ידי היזם והמשרד לאיכות הסביבה הינה התוואי המזרחי .
אחד התנאים העיקריים להפקדת התוכנית היה קיום וועדת היגוי בלשכת התכנון, שתכלול את נציגי משרדי הממשלה והרשויות שבהן עובר התוואי.
ועדת ההיגוי התכנסה כמה פעמים ונדרשנו לתת מענה על בעיות סביבתיות ותכנוניות רבות, שעיקרן היה איחוד תשתיות עם רצועת כביש מס' 4. התוצאה היא הצמדה מקסימלית ושימוש בתשתיות משותפות לרצועת הכביש ולרצועת המסילה, כל זאת למנוע היווצרות "שטחים כלואים" ולמזער את הפגיעה הנופית והסביבתית.
בוועדה זו נכח מהנדס העיר יבנה כמה פעמים, והוא התייעץ עם ראש העירייה, וכל זאת כדי לתת מענה מקסימלי לתושבי העיר, בשמירה על איכות חייהם.
נושאים נוספים:
תחנת רכבת - התוואי הנוכחי נותן את מענה תחבורתי הטוב ביותר למיקום התחנה - במרכז התחבורתי הקיים בעיר. מיקום התחנה תואם ואושר במשרד התחבורה ועם ראש העיר.
אקוסטיקה - כיום תושבי השכונות הסמוכות לכביש מס' 4 אינם זוכים למיגון מפני רעש הכביש, בעוד בתוכנית המסילה, רכבת ישראל מקימה מיגון אקוסטי אשר יגן מפני רעש הכביש הקיים.
מעבר המסילה ביבנה בסמוך לשכונות נעשה בחפיר בעומק של כ-14 מטר. כלומר, המסילה אינה נצפית כלל מהשכונות. בנוסף, אין חשש ממפגע אקוסטי ומרעידות.
חציית כביש מס' 4 - חציית הכביש תתבצע גם אם התוואי יעבור ממערב לכביש, מאחר שהמסילה צריכה להתחבר לתוואי מסילה קיים ופעיל ממערב. מיקום חצייה זו יגרום לפגיעה נופית קשה - אורך גשר ואזור החצייה.
תוספת העלות להעתקת הקו לצד מערב היא כ-80 מיליון ש"ח. התוספת הצפויה ללוח הזמנים לתחילת ביצוע – כשנתיים, בכלל זה תכנון, תיאום עם הרשויות, לרבות תיאום מחדש עם מע"צ למחלפי יבנה ואשדוד-צפון, והליכים סטטוטוריים.
התוכנית טרם נדונה להתנגדויות. הכרעה למתן תוקף תתקבל לאחר הדיון בהתנגדויות, בסמכות הוועדה המחוזית מחוז מרכז.
לסיכום: מיקום תוואי המסילה לא שונה. הוא נבחן ברמת תוכנית מפורטת על כל ההיבטים ההנדסיים והסביבתיים, ונמצא כמיקום המומלץ ביותר מבחינה תחבורתית וסביבתית. רכבת ישראל חתמה על כתב שיפוי עבור הרשויות המקומיות, וביניהן עיריית יבנה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3405, של חבר הכנסת זבולון אורלב – לפרוטוקול.
3405. הכשרת נהגים ברכב כבד
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
שיטת הענקת רשיונות לנהגי רכב משא כבד שונתה לאחר 1995, כאשר הוחלט לחייב נהגים לעבור קורס מעשי ומבחן נוסף על קורס עיוני. עם זאת, לא שונתה שיטת הענקת רשיונות לנהגי רכב כבד שקיבלו את רשיונם לפני 1995, ואלה ממשיכים לנהוג ללא ביקורת על רמת נהיגתם.
רצוני לשאול:
האם יפעל משרדך לתיקון מצב זה, ואם כן – כיצד?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
עד לשנת 1980 לא היתה כל הבחנה לשיטת הענקת רשיונות לנהגי רכב משא. מאותה שנה נקבעה הבחנה בין הכשרת נהגים ברכבי משא של 15 טונות ומעלה לעומת רכב משא במשקל קל יותר.
בשנת 1995 שונתה שוב השיטה כאשר הוחלט לחייב נהגים לעבור קורסים עיוניים ומעשיים וכן לחייב בדיקה רפואית במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. מאותו רגע ואילך הפך רשיון זה גם לדרגה של רשיון לכל דבר, ולא רק היתר. במתן דרגה זו תוך החמרת התנאים לא ניתן היה להחיל את התנאים רטרואקטיבית, מאחר שמדובר ב"זכות קנויה".
עם זאת לא ידועה לנו שום סוגיה בנושא, במיוחד בשל העובדה שמדובר בפעולה שהיתה לפני יותר מעשר שנים.
יש להדגיש, כי משרד התחבורה מבצע בקרה שוטפת על רמת נהיגתם של נהגים ברכב משא באמצעות אכיפה משטרתית ופעולת קציני הבטיחות בתעבורה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3406, של חברת הכנסת לאה נס – לפרוטוקול.
3406. תאונות דרכים בתל-אביב
חברת הכנסת לאה נס שאלה את שר התחבורה
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
פורסם, כי על-פי בדיקה של משטרת התנועה, תל-אביב היא העיר שבה היה מספר התאונות הקשות הרב ביותר בארץ, והרחוב שבו הן אירעו, יותר מאשר בכל רחוב אחר, הוא דרך ז'בוטינסקי.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – כיצד יפעל משרדך לאור נתונים אלה?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. הקו האדום של נת"ע - הרכבת הקלה בתל-אביב - המתוכנן בדרך ז'בוטינסקי יעביר חלק ניכר מהתנועה באמצעות רכב פרטי לרכבת הקלה ויפחית את העומסים ברחוב הזה.
בנוסף, משרד התחבורה מפתח ומשפר עורקי תנועה מקבילים לרחוב ז'בוטינסקי, שאמורים אף הם להוריד את נפחי התנועה מרחוב זה. עורק מקביל אחד הוא רחוב אלוף שדה ברמת-גן, שבו בוצעה הפרדה מפלסית אחת, ובשנת 2006 מתוכננת הפרדה מפלסית נוספת. עורק נוסף, ביצוע ציר אם המושבות, פרויקט שיוביל תנועה מפתח-תקווה דרך בני-ברק--רמת-גן לתל-אביב, וגם הוא מתוכנן להפחית עומסי תנועה מרחוב ז'בוטינסקי.
במסגרת הטיפול ברחוב זה על-ידי נת"ע תשונה תצורת הרחוב והוא יוסדר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3407, של חבר הכנסת זבולון אורלב – לפרוטוקול.
3407. הכשרת נהגי אוטובוסים
חבר הכנסת זבולון אורלב שאל את שר התחבורה
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
נהגי אוטובוסים בעלי רשיון המגיעים לאחת מחברות האוטובוסים הציבוריות נבדקים בקפדנות ועוברים השתלמות מעשית נוספת - כ-100 שעות לימוד ואימון מעשי. כאשר נהג אוטובוס פונה לאחת מהחברות הפרטיות, מסתפקים ברשיון המוענק על-ידי אגף הרישוי ולא דורשים השתלמויות נוספות.
רצוני לשאול:
1. האם משרדך מודע לנושא זה?
2. כיצד יפעל משרדך למניעת סיכון חיי אדם מנהגי אוטובוסים בלתי מיומנים?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. חברה פרטית אשר ברשותה/בבעלותה אוטובוסים אינה מחויבת על-פי תקנות התעבורה לבצע הכשרה מיוחדת על מנת לקבל נהג אוטובוס לעבודה. על-פי נוהלי קציני הבטיחות חייב קצין הבטיחות בחברה לוודא כי ברשות הנהג רשיון נהיגה מתאים וכן בדיקת תעודת יושר/עבירות תנועה בטרם יתחיל את עבודתו בחברה. כמו כן מחויבת החברה לבצע הדרכה חצי-שנתית לנהגים.
בימים אלה מתקיימים דיונים בנושא קציני הבטיחות ותפקודם בחברות ההסעות הפרטיות, ומשרדנו בוחן את האפשרויות לגבי נהלים חדשים אשר יחייבו את החברות וקציני הבטיחות בהדרכות ובהכשרות לנהגים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3444, של חבר הכנסת רשף חן – לפרוטוקול.
3444. עצירת הרכבת בתחנת חיפה-מרכז בדרך לנתב"ג וממנו
חבר הכנסת רשף חן שאל את שר התחבורה
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
הובא לידיעתי, כי הרכבת היוצאת מנתב"ג לחיפה אינה עוצרת בתחנת הרכבת מרכז בעיר בין השעות 22:00 ו-05:00, אף שזה אזור תיירותי ונמצאים בו בתי-הארחה רבים.
רצוני לשאול:
1. כמה רכבות יוצאות מנתב"ג לחיפה בשעות האלה?
2. מדוע אין הרכבת עוצרת בתחנה?
3. האם ישונה המצב?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בין השעות 22:00 ו-05:00 מופעלות ארבע רכבות מנמל התעופה בן-גוריון לחיפה וצפונה. מהן רכבת אחת היוצאת מנמל התעופה בן-גוריון בשעה 03:53 ואינה עוצרת בחיפה-מרכז.
2. תחנת חיפה-מרכז ממוקמת בעיר התחתית בחיפה, שהיא אזור מסחרי/עסקי ולכן שומם לחלוטין בשעות הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות. בהתאם לכך, אין גם כל תחבורה ציבורית - מוניות, אוטובוסים - בתחנה זו. מסיבה זו, הרכבת מנמל התעופה בן-גוריון שצוינה בסעיף הקודם עוצרת באזור חיפה רק בתחנת חוף-הכרמל. תחנה זו סמוכה לשכונות מגורים בחיפה ובכרמל וצמודה לתחנה המרכזית של "אגד".
3. מצב זה לא ישתנה, לפי ההסבר שניתן.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3459, של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – לפרוטוקול.
3459. פיקוח על טיסות השכר
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר התחבורה
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
בל' באב תשס"ה, 4 בספטמבר 2005, פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי קיים לכאורה פיקוח על טיסות השכר, אך למעשה כל מטוס יכול לנחות בנתב"ג ולהמריא ממנו. הטענה העיקרית היא שאין מספיק מפקחים טכניים שמכירים את דגמי המטוסים שנוחתים וממריאים.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – כיצד יימנעו תקלות ותאונות אוויריות?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
חברת תעופה הטסה לישראל עושה זאת מתוקף הסכם בילטרלי בין המדינות. לפי אמנת התעופה האזרחית - אמנת שיקגו - האחריות המלאה לעמידה של המטוס הרשום ברישום זר חלה באופן מוחלט על המדינה שבה הוא רשום. רשות התעופה האזרחית מאשרת קיום של קווי טיסות שכר וטיסות סדירות רק לאחר בחינה עמוקה של כלל הניירת של החברה והמטוסים הטסים לישראל, ובכלל זאת האישורים של רשות התעופה שבה רשום המטוס.
אמנת שיקגו מגדירה גם את האחריות של המדינה לטיסות של המטוסים הטסים בשמיה והנוחתים בה. מתוקף זה מוגדר ביצוע "ביקורת רחבה" - Ramp Check - למטוסים הנוחתים בישראל. בביקורת זאת נבדקים הרשיונות של המטוס והצוות ובקיאות הצוות בחובותיו ושמישותו - מצבו הטכני - של המטוס. ה-ICAO, ארגון התעופה האזרחית הבין-לאומית, ממליץ על מינימום של ארבע בדיקות ביקורת רחבה לכל חברה במהלך שנה.
במסגרת כוח-האדם הנוכחי אין רשות התעופה האזרחית יכולה לעמוד ביעד זה. לאחרונה, על מנת לתת מענה על הבעיה המתוארת, אישר שר התחבורה לרשות התעופה האזרחית מבנה ארגוני חדש הכולל כ-150 עובדים, מתוכם 16 מפקחים, שנועדו לספק צרכים אלו ואחרים. המבנה הארגוני החדש ייתן מענה מלא לבעיה והוא יובא בקרוב לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3492, של חבר הכנסת שלמה בניזרי – לפרוטוקול.
3492. החלטות ועדת היגוי לבדיקת התחבורה במגזר החרדי
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שר התחבורה
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
בי"ח בתמוז תשס"ה, 25 ביולי 2005, השבת על שאילתתי מס' 3092, כי ועדת ההיגוי לבדיקת התחבורה במגזר החרדי התכנסה פעם אחת ומינתה צוות לעריכת מכרז בעיר ביתר וצוותי משנה שיביאו ניירות עמדה לדיון הוועדה.
רצוני לשאול:
1. כמה ישיבות קיימה ועדת ההיגוי מאז?
2. אילו המלצות והחלטות קיבלה?
3. מי הם חברי צוותי המשנה, ואילו ניירות עמדה הביאו לדיון?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. על-פי החלטת ועדת ההיגוי שהוקמה במשרד התחבורה לצורך קידום ושיפור שירות התחבורה הציבורית למגזר החרדי, הוקמו שלושה צוותי עבודה לבחינת הצרכים המייחדים את המגזר החרדי ומתן מענה על הצרכים הייעודיים. הצוותים שהוקמו עוסקים בנושאים: היבטים תפעוליים, היבטים כלכליים, קשרי קהילה – מפעיל תחבורה ציבורית.
צוותי העבודה נפגשו כמה פעמים וגיבשו רעיונות והצעות שונות, אשר יוצגו בהמשך התהליך לוועדת ההיגוי.
2. ההמלצות נוגעות לתחומים הבאים: היבטים תפעוליים – זיקות ומסלולים, תדירות צי האוטובוסים/מספר נסיעות; היבטים כלכליים - מדיניות תעריפים, אמצעי תשלום; אוטובוסים - סוגיות ובחינת מבנה האוטובוס, מסקנות והמלצות טכנולוגיות; תשתיות הנדסיות - מבנה תחנות הסעה, מסופי נוסעים; שירות וקהילה - מפעילי שירות והלקוח, פניות הציבור; פרסום ומידע - המידע לציבור, אופי הפרסום, אמצעי פרסום.
כמו כן ההמלצות יתייחסו לסוגיות: השלכות משפטיות ליישום ההמלצות; השלכות לבניית מכרזים וגיבוש הסכמים; ביצוע סקרים ובקרת איכות שירות.
בשלב זה כל ההמלצות עוברות בחינה מקצועית של מומחים שונים, הן מומחי תחבורה והן מומחים הבקיאים בציבור החרדי. החלטות תתקבלנה רק לאחר שייבחנו ויאושרו מקצועית וציבורית - ועדת היגוי -כאחד.
3. במהלך הסמסטר הראשון של שנת 2006 בכוונתנו לסכם את העבודה, לפרסמה ולהיערך למימוש מסקנותיה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3493, של חברת הכנסת נעמי בלומנטל – לפרוטוקול.
3493. הכביש החוצה את אבו-גוש
חברת הכנסת נעמי בלומנטל שאלה את שר התחבורה
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
לאחרונה פורסם, כי הכביש העובר באבו-גוש הפך לכביש מהיר ומסוכן, בלי מעבר חצייה, פסי האטה או רמזור, וכי בגין כך כבר נגרמו כמה תאונות.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים?
2. אם כן – כיצד יסולקו מפגעי הבטיחות התעבורתיים במקום?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הכביש החוצה את אבו-גוש הינו כביש בין-עירוני - מס' 425 - העובר בשטח בנוי כפרי, ובכך שורש הבעיה, ואכן נגרמו בשנים האחרונות כמה תאונות דרכים.
2. לאור האמור לעיל הוחלט במשרד לבצע מעגל תנועה בצומת הכניסה למרכז הכפר, וכך חציית הכביש בקטע המרכזי ובקרבת בית-הספר התיכון תהיה בטוחה. העבודות אמורות להתחיל בזמן הקרוב. כמו כן אושרו תוכניות להצבת פסי האטה בהמשך הכביש.
לטווח הארוך מתוכנן ביצוע מחלפון בצומת כביש מס' 1 לכיוון נווה-אילן. עם ביצוע המחלפון יקטנו עומסי התנועה העוברת באבו-גוש. תוכניות המחלפון נמצאות בשלבי סיום של ההליך הסטטוטורי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3538, של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין – לפרוטוקול.
3538. קו הרכבת לירושלים
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שאלה את שר התחבורה
ביום כ"א בחשוון התשס"ו (23 בנובמבר 2005):
בל' בתשרי תשס"ו, 2 בנובמבר 2005, פורסם ב-Ynet, כי לפי דוח יצרנית הרכבות "בומברדיה" היו ליקויים בתכנון קו הרכבת לירושלים ובבנייתו: קו הרכבת מתל-אביב לירושלים, שהושקעו בהפעלתו המחודשת יותר מחצי מיליארד ש"ח, עולה וימשיך לעלות כסף רב, והעומס על השלדה, שהוא פי 4.6 מהתקן האירופי, יוצר סדקים העלולים לסכן את ביטחון הנוסעים.
רצוני לשאול:
1. האם ממצאים אלה תואמים את המידע המצוי במשרדך?
2. אם כן – כיצד יטופל הנושא?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
הקו לירושלים אושר בממשלה לפני חמש שנים, שכן הינו בעל חשיבות לאומית ממעלה ראשונה. קו זה מחבר את רשת הרכבות של ישראל לעיר הבירה, ולא פחות חשוב - משמש אמצעי תחבורה לתושבי בית-שמש והסביבה, הנוסעים מדי יום לירושלים ולתל-אביב.
הממשלה החליטה לחבר כל עיר בת 50,000 תושבים ומעלה למסילת הרכבת, ובית-שמש לא שונה וזכאית לקו גם כן. חיבור ערי השדה, בעיקר בנגב ובגליל, אך גם ערים כמו בית-שמש או מודיעין, הוא יעד מרכזי של הממשלה, ומשקיעים בו מיליארדי שקלים כל שנה.
עד סוף שנת 2005, השתמשו בקו יותר ממיליון נוסעים בשנה, מספר הגבוה אף מהתחזיות.
רכבת ישראל בודקת מה גורם לשחיקה בחוגונים ולגידול בעלויות התחזוקה של הקו. מבדיקות שערכו ברכבת עם נציגי יצרן הרכבות, חברת ''בומברדיה'', בעקבות סיור שנערך עם נציגיו ועל-פי הממצאים שבידי הרכבת, נמצא שאין שום ערכים שחורגים מהתקן הבין-לאומי. עוד נמצא כי הערכות מוקדמות בנוגע לפערים לאורך המסילה, אשר עלולים לגרום לסדקים, אינן נכונות. היצרן התחייב לערוך בדיקה נוספת, ורכבת ישראל אף שכרה את שירותיה של חברת ייעוץ מגרמניה - DE-Consult - המייעצת לחברת הרכבות בגרמניה. בבדיקה ראשונית שערכה החברה המומחית מחוץ-לארץ נמצא, כי הגורם לנזקים בחוגונים אינו ערכי הפיתול של המסילה. בכוונת החברה לערוך בדיקה נוספת לחוגונים בחוץ-לארץ. בתוך כחודש ימים יתקבל דוח סופי בנדון.
חשוב לדעת - הנושא אינו בעיית בטיחות, שכן כל החוגונים נמצאים תחת ביקורת וטיפול תמידיים ורציפים. ראוי לזכור, כי רכבת ישראל שמה בראש סדרי העדיפויות שלה את הדאגה לבטיחות הנוסעים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3566, של חברת הכנסת יולי תמיר – לפרוטוקול.
3566. ביטול השתתפותו של המשנה למנכ"ל משרד התחבורה בכינוס ברהט
חברת הכנסת יולי תמיר שאלה את שר התחבורה
ביום כ"ח בחשוון התשס"ו (30 בנובמבר 2005):
נודע לי, כי ההשתתפות המשנה למנכ"ל משרדך בכינוס ברהט בוטלה בטענה שהכינוס פוליטי. חברי הכנסת שהשתתפו בכנס היו ערבים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – האם היות חברי הכנסת ערבים היה סיבת הביטול?
3. האם קיימת בעיה בהשתתפות בכינוס בנוכחות חברי כנסת, ואם כן – מה היא?
תשובת סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. נכון.
2. הזמנת חברי כנסת ואחרים אכן שינתה את אופי המפגש.
3. מדובר בפרויקט שיזם משרד התחבורה לתכנון וביצוע מערכת תחבורה ציבורית לתושבי רהט. המפגש תוכנן לצורך הצגת התוכנית לתושבי היישוב.
הפגישה בוטלה בתיאום עם ראש העיר רהט ובהסכמתו ולאחר שהוברר כי אין גם בדעתו לקחת חלק במפגש.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3567, של חבר הכנסת נסים זאב, בעניין הסבת כלי רכב להנעה בגז. בבקשה, אדוני, נא לענות.
3567. הסבת כלי רכב להנעה בגז
חבר הכנסת נסים זאב שאל את שר התחבורה
ביום כ"ח בחשוון התשס"ו (30 בנובמבר 2005):
פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי משרדך פועל להקלה משמעותית בהסבת כלי רכב להנעה בגז.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מה היא התוכנית המדויקת?
3. האם יפרסם משרדך את פרטי התוכנית?
סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להשיב על שאילתא מס' 3567 של חבר הכנסת נסים זאב בנושא הסבת כלי רכב להנעה בגז.
1. לאור הגידול בביקוש להסבה של כלי רכב להנעה בגז והניסיון שהצטבר, קיצר משרד התחבורה לציבור את ההליכים לרישום רכב המונע בגז, תוך שמירה מרבית על בטיחות הרכב ורמת זיהום האוויר.
2. עד כה מי שביקש להסב את רכבו להנעה בגז נדרש לסור לאחד מהמתקינים המורשים ולבצע את ההסבה. לאחר שמעבדה מוסמכת אישרה את ביצוע ההסבה, נדרש בעל הרכב להגיע לבדיקה מעשית של הרכב על-ידי מחלקת התקינה במשרד התחבורה כדי לקבל הוראת רישום. נוסף על כך נדרש בעל הרכב להגיע עם הרכב לעמדה הטכנית במשרד הרישוי, עמדה מס' 1, לבצע בחינה של הרכב המוסב. לאחר מכן הוא נאלץ להגיע למשרד הרישוי לעמדת הפקידה לבצע שינוי רישוי של הרכב.
בעקבות קיצור הנהלים יוכל מעתה כל בעל רכב המבקש להסב את רכבו מבנזין להתקין את הערכה אצל אחד המתקינים המורשים, לפנות ישירות למשרד הרישוי ללא הבאת הרכב, אלא בצירוף האישורים בלבד מהמתקין, זאת רק לעדכון הפרטים ברשיון הרכב.
3. פרטי התוכנית פורסמו בהוראת נוהל של משרד התחבורה ומופיעים באתר האינטרנט: www.mot.gov.il; כמו כן פורסם הנושא בהרחבה באמצעי התקשורת המשודרים ובעיתונות הארצית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן שר התחבורה. שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, השאלה היא אם משרד התחבורה הביא בחשבון מה קורה כאשר יש, חלילה, תאונה, והמשמעות של בלון גז שמתפוצץ בעוצמה, בגלל מכה, ובעצם הפגיעה יכולה להיות הרבה יותר קשה כאשר מדובר במכל של בנזין או דלק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בבקשה, אדוני סגן השר, אם יש לך מה לומר לגבי השאלה הנוספת.
סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
חבר הכנסת זאב, אני מניח שהנושאים של בטיחות בלוני גז הובאו בחשבון במשרד התחבורה. בכל אופן, אני אעיר את תשומת לבם של האנשים המופקדים על נושא הביטחון במשרד התחבורה שיתייחסו לנקודה שהעלית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן שר התחבורה. יואיל אדוני לענות על שאילתא מס' 3569 של חבר הכנסת אריה אלדד בעניין כביש 35 – אשקלון--קריית-גת.
3569. כביש אשקלון--קריית-גת
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר התחבורה
ביום כ"ח בחשוון התשס"ו (30 בנובמבר 2005):
הובא לידיעתי, כי בחצי השנה האחרונה פסקו העבודות בכביש 35 - אשקלון--קריית-גת - הנמצא זה שנים מספר בהליך של שדרוג. העבודות מרעות עוד יותר "כביש אדום" זה. מכיוון שהוא עתיד לשמש חלק מ"המעבר הבטוח" של ערביי עזה, יש חשש שהכביש יהפוך למסוכן אף יותר.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מה ייעשה כדי להפוך את הכביש לבטוח יותר?
סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להשיב על שאילתא מס' 3569 של חבר הכנסת אריה אלדד בנושא כביש 35 – אשקלון--קריית-גת.
1. העבודות בכביש 35 לא נפסקו, הידיעות אינן נכונות.
2. חלה האטה בעבודות בעקבות עניינים משפטיים עם הקבלן, שייפתרו בזמן הקרוב.
3. כביש 35 מקילומטר 0 - צומת ברכיה, כביש 4 - עד חברון – כביש 60 – הוא כביש חשוב ששודרג בשנים האחרונות לכל אורכו. מרביתו כביש דו-מסלולי, דו-נתיבי בסטנדרד גבוה.
4. בימים אלה משדרגים את הקטע האחרון שטרם עבר שדרוג, מכביש 4 - צומת ברכיה - עד צומת שדה-יואב, ובכך יסתיים שדרוג הכביש במלואו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן השר. שאלה נוספת לחבר הכנסת אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני, קטע מהכביש הזה אמור להיות חלק ממה שנקרא "המעבר הבטוח" מעזה לתרקומיא, ונפח גדול של תנועה אמור להתקיים על קטע הכביש הזה. האם להערכתך קצב העבודות יתאים לתאריך שעליו הוחלט כדי להתחיל בשיירות שאמורות לנסוע על הכביש הזה?
סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
חבר הכנסת אלדד, אני חושב שהשבתי על הנושא הזה. בתשובה מס' 2 כתוב ש"בימים אלה", לא כתוב "בשנים אלה", "בחודשים אלה"; "בימים אלו משדרגים את הקטע האחרון שטרם עבר שדרוג, מכביש 4 - צומת ברכיה - עד צומת שדה-יואב, ובכך יסתיים שדרוג הכביש במלואו". כלומר, בימים אלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן שר התחבורה.
חברי הכנסת, תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, מחר, יום רביעי, כ' בכסלו התשס"ו, 21 בדצמבר 2005, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 20:08.