דברי הכנסת
דברי הכנסת
ח / מושב רביעי / ישיבות ש"ג–ש"ה /
י"ח-כ' בכסלו התשס"ו / 19–21 בדצמבר 2005 / 8
חוברת ח'
ישיבה ש"ג
הישיבה השלוש-מאות-ושלוש של הכנסת השש-עשרה
יום שני, י"ח בכסלו התשס"ו (19 בדצמבר 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:02
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכיר הכנסת אריה האן: 5
הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3) (תנאים לזכאות למעון-יום שיקומי), התשס"ו-2005 5
רן כהן (מרצ-יחד): 6
מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד - עם אחד): 9
נסים דהן (ש"ס): 10
משה גפני (דגל התורה): 12
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 13
פנינה רוזנבלום (הליכוד): 13
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 14
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 15
רן כהן (מרצ-יחד): 15
חמי דורון (שינוי): 15
זבולון אורלב (מפד"ל): 16
משולם נהרי (ש"ס): 17
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 18
נסים זאב (ש"ס): 19
דברי יושב-ראש הכנסת לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אברהם מלמד, זיכרונו לברכה 20
הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3) (תנאים לזכאות למעון-יום שיקומי), התשס"ו-2005 21
מזכיר הכנסת אריה האן: 21
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 25
מזכיר הכנסת אריה האן: 25
הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005 25
אבשלום וילן (בשם ועדת הכספים): 25
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון), התשס"ו-2005 27
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 27
משה גפני (דגל התורה): 29
הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005 30
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 30
הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 2), התשס"ו-2005 35
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 35
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 37
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק עברייני מין (הגנה על הציבור), התשס"ב-2002 37
אליעזר כהן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 37
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005 38
גילה פינקלשטיין (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט): 38
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 73), התשס"ו-2005 39
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 40
סגן שר התחבורה שמואל הלפרט: 40
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 43
הצעות לסדר-היום 43
הרפורמה בקרנות הפנסיה והשלכותיה על העמיתים 43
אמנון כהן (ש"ס): 43
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 44
שר האוצר אהוד אולמרט: 45
הצעות לסדר-היום 48
המשבר הכספי המתמשך ואי-תשלום משכורות ברשויות המקומיות הערביות 48
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 48
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם: 51
חיים אורון (מרצ-יחד): 61
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 62
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 63
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 63
ואסל טאהא (בל"ד): 64
טלב אלסאנע (רע"ם): 64
נסים זאב (ש"ס): 65
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם: 65
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 66
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 66
הצעת חוק הספרייה הלאומית, התשס"ו-2005 67
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 67
נסים זאב (ש"ס): 68
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 69
שאילתות ותשובות 69
3428. מחסור בשעות לימוד בבתי-הספר לנערות בצפון 69
3482. הצגת המחזמר "הברית" בפני תלמידי בתי-ספר 70
3532. תקיפת תלמידים בפקיעין 70
3534. אלימות תלמיד כלפי מורה 71
3535. אלימות בבתי-ספר 73
3557. פנימיית קיבוץ אשבל 73
3578. ליקויים תברואיים בבתי-ספר בירושלים 74
3585. אלימות בבתי-ספר 75
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
חברות וחברי הכנסת, היום יום שני, י"ח בכסלו התשס"ו, 19 בחודש דצמבר 2005 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הייתי אמור ברגע זה לומר דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר אברהם מלמד, אבל אעשה זאת לפני ההצבעה הראשונה, כאשר יהיו פה חברי כנסת רבים יותר, וזה יהיה כמובן לאחר החוק החשוב שחבר הכנסת רן כהן מתכוון להעלות כחוק ראשון בסדר-היום. אני גם אעיר את הערתי לצורך הפרוטוקול לעניין אופיו כחוק תקציבי, אפיונו כחוק תקציבי - אינני יודע מה המלה שאני צריך להשתמש בה - הגדרתו כחוק תקציבי. אני אומר וגם אתן את הפתרון.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת -
לדיון מוקדם: הצעת חוק פינוי מרצון משטחי יהודה ושומרון, התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת יולי תמיר, עמיר פרץ ואילנה כהן; הצעת חוק לקידום הפעילות למען שחרורו של יהונתן פולארד, התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת אורי אריאל, יצחק כהן ויצחק לוי.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק עברייני מין (הגנה על הציבור), התשס"ב-2002.
לוח תיקונים להצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005.
דין-וחשבון על פעולות הממשלה בנושא המאבק בתאונות הדרכים; דין-וחשבון על פעולות מינהל מקרקעי ישראל לשנת התקציב 2004. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה למזכיר הכנסת.
הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3)
(תנאים לזכאות למעון-יום שיקומי), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/106).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
על סדר-היום הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3) (תנאים לזכאות למעון-יום שיקומי), מטעם חברי הכנסת נסים דהן, רן כהן ומיכאל מלכיאור. חבר הכנסת רן כהן מציג אותה? מובן שאחרי זה יוכלו שני החברים לדבר. נאמר לנו שידבר חבר הכנסת דהן.
חבר הכנסת רן כהן, אני רוצה לציין, כאשר אתה עומד על הבמה, את הסתייגות האוצר וקביעתו שחוק זה הוא חוק תקציבי, ולכן להערכתו יש צורך ב-51 חברי כנסת, שכן הוא מתנגד לו. גם אני סיכמתי שחוקים שלא ניתנים לבלימה אלא על-ידי הכנסת עצמה לא יעלו לסדר-היום, אבל חשבתי, לאחר שבדקתי ושקלתי, והסכמתי עם האוצר שהחוק יעלה לקריאה ראשונה, מהטעם שרבים מחברי הכנסת מבקשים לקדמו על אף התנגדות האוצר, מתוך הסכמה שהחוק יעלה לא כחוק שהאוצר מסכים לו, שהממשלה מסכימה לו. לכן, יש שאלה: האם עלות החוק למעלה מ-5 מיליוני שקלים או שעלותו 4.9 מיליוני שקלים? מוסדות הכנסת, הממ"מ ושאר היועצים קבעו שעלות החוק היא 4.9 מיליוני שקלים, אך האוצר מבקש לבוא ולומר, שלעומת ההערכה שצריך 70 מטפלים, יצטרכו 125 מטפלים, ולכן עלות החוק עולה על 8 מיליוני שקלים.
אני אומר כך: אנחנו, כמובן, נקדם את החוק על מנת להצביעו בקריאה ראשונה. אם יהיו 51 חברים שיתמכו בו - הרי שמכל המקומות אנחנו יצאנו ידי חובתנו. אם יהיו פחות - הרי שאני מודיע כאן שלקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית יצטרכו יוזמי החוק לסייגו כך שהוצאות האוצר בעלות חוק זה לא יעלו על 4.9 מיליוני שקלים.
רן כהן (מרצ-יחד):
כפי שמוצע.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד - עם אחד):
אלא אם כן יהיו 61 חברי כנסת.
רן כהן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, זה כבר יהיה בכנסת הבאה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז תהיה לך בעיה, כי אתה צריך בשלוש קריאות.
נסים דהן (ש"ס):
אפשר לומר משהו מהמיקרופון?
רן כהן (מרצ-יחד):
חבר הכנסת דהן, ברשותך, אולי תן לי רק להציג את הדברים ולאחר מכן - - -
נסים דהן (ש"ס):
יש פה בעיה תקנונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. תקנונית נקבע שהכנסת קובעת - -
נסים דהן (ש"ס):
בדיוק.
רן כהן (מרצ-יחד):
אתייחס גם אליה.
היו"ר ראובן ריבלין:
- - וכך יש לי גם חוות דעת של היועצת המשפטית שמחייבת את כולנו.
נסים דהן (ש"ס):
ודאי.
היו"ר ראובן ריבלין:
עם זאת, חבר הכנסת דהן, יש בעיה חוקתית. מה יקרה אם החוק הזה לא יחול על הוצאה של למעלה מ-4.9 מיליוני שקלים?
נסים דהן (ש"ס):
אני יכול להגיד משפט אחד?
רן כהן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת דהן, תן לי - - -
נסים דהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש כאן טעות בהבנת החוק. כל החוק נועד לומר שהיום, על-פי המחירים של היום ובתנאים של היום, עלות החוק היא 4.9 מיליוני שקלים. יכול להיות בהחלט שבעוד שנה ובעוד שנתיים ובעת ביצוע החוק, בגלל דברים משתנים - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לפי מחירי היום.
נסים דהן (ש"ס):
- - שכתובים בחוק, העלות תעלה. לא יכול להיות שהאוצר יבוא ויאמר, שהיות שבימות המשיח זה יעלה 8 מיליוני שקלים, היום אי-אפשר להפעיל אותו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, כדי להסיר כל ספק מלב - הוויכוח בין היוזמים לאוצר הוא על מספר המשרות שיצטרכו להן כדי לתת לחוק את הממשות שלו ואת הביצוע שלו. ברור שיכול להיות שעלות השכר על דברים אלה בעוד שנה תהיה כפליים. אם בעזרת השם יושב-ראש מפלגת העבודה, למשל, יהיה לראש הממשלה, מייד יהיו 1,000 דולר לחודש לכל אחד. יכול להיות שיעלו העלויות. הכול בעתו. כרגע, אני מדבר לפי ערכים של היום, ומובן שצריך ליישם ולתרגם את דברי בערכי היום.
יציג את החוק החשוב ביותר, בשם היזמים, חברי הכנסת נסים דהן ומיכאל מלכיאור, חבר הכנסת רן כהן. אדוני, בבקשה.
רן כהן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, רבותי, גם בשם היוזמים אני רוצה לפתוח ולומר, שלסוגיה שהעלה יושב-ראש הכנסת אפשר להתייחס גם מאוחר יותר. בואו נדבר, קודם כול, על החוק הזה שיזמו חברי הכנסת מלכיאור ונסים דהן. למען האמת הוא התחיל להבשיל עוד בימים שבהם תמר גוז'נסקי היתה יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, ואז החוק הזה עלה ממש מתוך זעקה גדולה מקרב הציבור הישראלי.
על מה מדובר? היות שחוק חינוך מיוחד חל רק מגיל שלוש, פעוטות עם מוגבלויות קשות נותרים ללא מסגרת. הם לא יכולים לקבל את הטיפול האינטנסיבי שדרוש להם דווקא בשנים הכי קריטיות. מדובר על גילאי שנה עד שלוש שנים, ואז הילדים הללו זקוקים לטיפול הזה כמו אוויר לנשימה, כדי שיבטיח להם עתיד אלמנטרי של אנשים בוגרים. בשנת 2000 נחקק החוק, אבל בגלל התנאים שהוצבו אז על-ידי האוצר – אגב, אני לא פגשתי סיעה אחת בבית הזה שלא תומכת בחוק. כל הבית הזה תומך בחוק, להוציא משרד האוצר. זה המצב.
מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד - עם אחד):
גם הממשלה, להוציא משרד האוצר.
רן כהן (מרצ-יחד):
נכון. השאלה היא מי באמת מייצג את המדינה, האם כנסת ישראל, שרוצה שבנושא כל כך רגיש יינתן טיפול לילדי ישראל, או כמה אנשים באוצר, שהחליטו לחנוק את החוק הזה. דיברתי אישית עם שר האוצר הקודם, עם שר האוצר הנוכחי, ואני מקווה מאוד שהם יסירו את ההתנגדות לחוק. יש סיכוי גם לזה. אבל בואו נוכיח שהכנסת יכולה להעביר את החוק הזה ברוב גדול, גם עם למעלה מ-50 חברי כנסת.
בגלל התנאים שהציב אז האוצר, לא יכולים ילדים שנזקקים לטיפול הזה לקבל את הגמלה מהביטוח הלאומי, אף שהיא מאוד מאוד דרושה להם דווקא בגיל הזה. וכך הוציאו מתחולת החוק קבוצה של פעוטות עם פיגור התפתחותי קשה שאבחנתם הסופית טרם התבררה כלל. כך נוצרו באופן מלאכותי שני מעמדות: פעוטות שהמכון להתפתחות הילד קבע שהם זקוקים למעון-יום שיקומי והם זכאים על-פי החוק, אבל גם פעוטות אחרים שהמכון להתפתחות הילד קבע שהם זקוקים למעון-יום שיקומי אבל אינם זכאים. זה מצב אבסורדי, שאי-אפשר לחיות אתו ואי-אפשר להשלים אתו.
בדיונים שקיימנו בוועדה לזכויות הילד שמענו את הסיפורים של המשפחות על הילדים, שמענו את הארגונים שמטפלים בילדים, ושמענו בדיוק מה קורה בסוגיה הזאת. הדברים קשים מנשוא. התווכחו אם זה 4.9 מיליוני שקלים או 7 מיליוני שקלים, כפי שהאוצר אומר. דרך אגב, מה זה חשוב מה האוצר אומר? האוצר אמר בתחילת הדרך שהחוק עולה 90 מיליון שקלים. עכשיו זה הצטמצם ל-7-9 מיליוני שקלים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת עשה עבודה מפורטת, מדויקת, והגיע לתוצאה של 4.9 מיליוני שקלים. בדקנו אותה בוועדה, ואין שום סיבה בעולם לערער עליה.
אגב, הכנסת צריכה להאמין לפקידי האוצר, שזורקים מספרים בלי תחשיב? לא הניחו לפנינו תחשיב כמה ילדים ייתוספו, באיזו עלות הם ייתוספו, באיזה עיתוי הם ייתוספו. באו וזרקו מספרים. כמו שהם זרקו 90, עכשיו הם זורקים 7-9. אז מה, הכנסת תהיה למרמס לפקידי האוצר, רק משום שמישהו מהפקידים בא ואמר? שר האוצר לא ידע במה מדובר. מישהו מהפקידים זרק את זה, אז מה, אנחנו ניכנע? זה לא סביר.
הצעת החוק הזאת מכניסה לקבוצת הזכאים למעון-יום שיקומי קבוצה נוספת של ילדים, וגם משכללת את כלי ההחלטה לגבי הזכאות. מה שבחרנו כקריטריון זה DQ, זה המדד הידוע, המקצועי ביותר שקיים. עליו יש הסכמה גורפת של כל המומחים, גם של משרד הרווחה, שהוא הקריטריון המתאים יותר מהקריטריונים הקיימים כיום; זה 1DQ, נדמה לי. זאת האינדיקציה שבנויה מהגיל ההתפתחותי לגיל הכרונולוגי.
בראשית הדיונים בוועדה אמרו שזה עולה 90 מיליון שקלים. אני אומר לכם, זה עולה 4.9 מיליוני שקלים. אנחנו מציעים להוסיף רק את קבוצת הילדים במצב הקשה ביותר. לא מציעים להוסיף את זה לכל ילד נזקק – תארו לעצמכם לאיזה עוני הגענו – רק לקבוצת הילדים הקשה ביותר, שאין מחלוקת שהיא צריכה את זה.
חוות הדעת של היועצת המשפטית של הכנסת, ואני מחזיק אותה בידי, קובעת במפורש וחד-משמעית, שהוועדה לזכויות הילד היא בעלת שיקול הדעת הבלעדי איזו עלות יש לחוק. הוועדה קבעה שאנחנו מאמצים את הדעה של מרכז המחקר והמידע, שהעלות היא 4.9 מיליוני שקלים. אף אחד לא יכול ולא רשאי לחלוק על העמדה שלנו.
עכשיו יש גם עניין של דחיפות. הכנסת עומדת להתפזר. אם לא נעביר את זה בקריאה ראשונה, נתחיל שוב את כל הגלגל בכנסת הבאה ומי יודע מתי העניין הזה יסתיים.
לכן אני מבקש מכם, חברי הכנסת, בואו נאשר את זה. אני פונה ליושב-ראש הכנסת, אם ההצבעה לא תתאים עכשיו, אולי נעשה אותה כאשר יהיו כאן 50 חברי כנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
זכות התשובה.
רן כהן (מרצ-יחד):
אני אעשה את זה בתיאום אתך. רבותי חברי הכנסת, אני מבקש מהיושב-ראש לאפשר גם ליוזמים לשאת דברים. אני מבקש מכל חברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רן כהן, אתה לא צריך לבקש. כל חבר הכנסת רשאי לדבר שלוש דקות, ורבים נרשמו. אבל תזכרו שאנחנו גם צריכים להצביע ולתת הזדמנות לכל אלה שנקבצו ובאו על מנת להצביע ולהביא רוב של 51 חברי כנסת.
חבר הכנסת חיים אורון - מוותר. חבר הכנסת דוד אזולאי - מוותר. חבר הכנסת גלעד ארדן - אינו נוכח. חבר הכנסת שלמה בניזרי - אינו נוכח. חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, ואחריו – חבר הכנסת נסים דהן. חבר הכנסת מלכיאור, לשעבר יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, בבקשה.
מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד - עם אחד):
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, השעה הזאת וההצבעה הזאת בעבורי הן דבר מרכזי ביותר וחשוב ביותר. כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד היתה לי הזכות ללוות את החוק הזה מלידתו.
כולנו מכירים את הציפייה של בני זוג לילד. כולנו מכירים את הכמיהה, את ההתרגשות, את התקווה, את הציפייה שנלוות לתשעת חודשי ההיריון. שערו לעצמכם מה עובר על זוג כזה שמתברר לו עם לידת התינוק, ולפעמים כמה חודשים לאחר מכן, כי הילד שנולד הוא פגוע בצורה שתשנה מקצה לקצה את חייו ואת חייהם של הוריו. קשיי ההתמודדות של הילד ושל ההורים הם כל כך רבים, שברור לי לגמרי שאסור לנו כחברה וכמדינה להערים קשיים נוספים - לא להציב בפני המשפחה ביורוקרטיה בלתי נסבלת ולא למנוע מהם את הסיוע שלו הם זקוקים.
חוק מעונות-יום שיקומיים נתן פתח לילדים עם מוגבלויות קשות עד גיל שלוש להגיע למעון-יום שיקומי, שבו הם מקבלים את כל הטיפולים השיקומיים הפארה-רפואיים שהם זקוקים להם. אבל החוק הקיים הוגבל אז על-פי כל מיני דרישות של האוצר, ולכן לא יכול לחול על כל הפעוטות הזקוקים לשירות הזה. לכן, למשל, יכול להיות מצב שפעוטות עם פיגור התפתחותי קשה ביותר נשארים בבית ללא מסגרת, וזה מרחיב את הפערים בינם לבין הילדים האחרים בני גילם. הרבה פעמים ההורים נאלצים לעזוב את עבודתם כדי להיות בבית עם הפעוטות ולתת להם את הטיפולים הפארה-רפואיים המעטים שקופות-החולים ואחרים נותנים להם.
שמענו בוועדה את ההורים, את המומחים, את אנשי משרד הרווחה. אני רוצה לציין שגם חבר הכנסת אורלב, בתור שר הרווחה, תמך מאוד בשינוי הזה. כולם באו וסיפרו על התסכול העצום, שיש לנו כלי לעזור לילדים האלה, ומסיבות תקציביות כל כך צרות – הרי מדובר פה על כסף מאוד קטן לעומת מה שאנחנו עושים בבית הזה – אנחנו רומסים את התקווה האחרונה לילדים האלה ולמשפחותיהם.
לצערי, צמצמנו את החוק בגלל התעקשות האוצר, הוא לא מגיע למקומות שהוא צריך להגיע אליהם. אני מקווה שאנשים שייבחרו לכנסת הבאה יוכלו להביא לדבר הזה. צמצמנו את זה רק מגיל שנתיים עד שלוש, ולא מגיל שנה עד שלוש, כפי שהיה צריך להיות. זה חלק מהסיבה לכך שהסכום ירד. לכן, אנחנו עומדים ומבקשים מכל חברי הכנסת לתמוך בחוק. אני מקווה שעם הזמן יגיעו כל 51 חברי הכנסת.
אדוני היושב-ראש, לפי חוות הדעת המשפטית שקיבלנו, לא רק שעכשיו זאת לא הצעת חוק תקציבית, אלא גם מותר לוועדה להרחיב אחר כך את המסגרת ולמלא את הצורך. אם זה לא יהיה יותר מ-4.9 מיליוני שקלים, לפי ההגבלה של החוק הנוכחי, נעשה את זה כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חוק-היסוד קובע, שחוק תקציבי צריך להיות בשלוש הקריאות ברוב של 51 חברי כנסת. תחילתו לא כחוק תקציבי וסופו כחוק תקציבי זה דבר בעייתי, אם אכן יתברר שהיוזם עשה לו מנהג שבו הוא יורד מחוק תקציבי בקריאה ראשונה והופך אותו לחוק תקציבי בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני חושב שהחוק הזה הוא מספיק רציני, ואם 51 חברי כנסת יגיעו, לא תהיה לנו מגבלה.
מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד - עם אחד):
אני מקווה. אבל היושב-ראש יודע שקורים היום דברים אחרים שגורמים לכך שאף שיש הסכמה מקיר לקיר בבית, וזאת הכוונה של ה-51 - אם זה נופל מ-51 זה בוודאי לא משום שיש התנגדות לחוק בבית הזה.
אני רוצה להודות לחברי הוועדה לזכויות הילד על העבודה הרצינית והמקיפה שעשו בחודשים האחרונים. אני מברך את יושב-ראש הוועדה המכהן, חבר הכנסת רן כהן, ואת עמיתי הרב נסים דהן, שעשו עבודה מאוד חשובה. כמובן, כל מי שבבית הזה, בואו נתלכד בסוף הקדנציה הנוכחית ונעשה דבר חשוב, נישא בגאון את העניין של המשפחות האלה שכל כך זקוקות לנו ונעשה את המצווה החשובה בסיום הכנסת הנוכחית. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים דהן - בבקשה, אדוני.
נסים דהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הרשו לי בתחילת דברי לבקש, היות שיש 50 חברי הכנסת שמוכנים להצביע מיידית, שהדוברים אחרי יוותרו על זכות הדיבור כדי שנוכל לגשת מייד להצבעה ואותם 50 חברי הכנסת שעסוקים בענייני דיומא יוכלו להתפנות לעיסוקיהם, או שיצמצמו וידברו בקיצור. אני מקווה שהדברים שאמרתי ייפלו על אוזניים שומעות.
אדוני היושב-ראש, אני מאוד רוצה להודות לך על המאמצים הגדולים שעשית כדי שהחוק יעבור לפחות בקריאה ראשונה, כדי שהכנסת הבאה והממשלה הבאה יוכלו לעמוד באומץ מול הציבור ולומר את דעתן ביושר, מה הן חושבות על אותם ילדים שנפגעו או נולדו עם קשיים בהתפתחות, האם המדינה רוצה להפקיר אותם לגורלם או שהיא מוכנה לתת להם טיפול נאות, כמתבקש מההיגיון, מהסדר הנכון ואפילו מהחוק.
תחילתו של החוק הזה בבג"ץ מפורסם שהגיש מרציאנו נגד שר האוצר. השופטת דורנר אמרה בזמנה: "הימנעות ממתן חינוך לילדים בעלי צרכים מיוחדים בשלבים המוקדמים של חייהם" – והדגש הוא "בשלבים המוקדמים של חייהם" – "מונעת מהם את האפשרות לקנות את המיומנויות הבסיסיות הנדרשות בכל חברה. כך לא יוכלו ילדים אלה לקבל הזדמנות שווה לפתח את אישיותם, להגיע למימוש עצמי ולהשתלב בחברה".
זאת המטרה המרכזית, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, של החוק המונח בפניכם – לתת לילדים האלה אפשרות להשתלב בחברה ולהקנות להם את המיומנויות המחויבות לצורך התפתחות בחברה נורמלית, בחברה בריאה. כי אם לא ניתן להם את זה בגיל מוקדם, הפיגור יימשך וילווה אותם כל ימי חייהם.
אדוני היושב-ראש, אני לא מבין, תהרגו אותי, את תפיסת העולם של האוצר. אנחנו מציעים הצעת חוק שחוסכת מיליונים למדינה, עשרות מיליונים. הרי כל ילד שמקבל את הכלים המתאימים בגיל צעיר, מגיל שלושה חודשים – פעם הגיל היה שנה, בגלל הכלים שעמדו לרשותנו, לא יכלו לגלות גילוי מוקדם לפני גיל שנה. היום יש לנו כלים הרבה יותר מתוחכמים. יש לנו כלים שיכולים לגלות קשיי התפתחות כבר בגיל שלושה חודשים. יש מקרים שאפשר לגלות כבר בחודש הראשון ללידה שלצערנו הרב הילד נולד עם קשיי התפתחות שילוו אותו כל ימי חייו, ובטיפול נכון אפשר לשלב אותו ולקדם אותו כאחד הילדים לכל דבר. התנאי הוא שיתחילו כמה שיותר מוקדם. פעם, כשהאבחנה היתה בגיל שנה, התחילו בגיל שנה. היום בגיל חודש אפשר לגלות את זה, עם הכלים המתאימים שיש לנו פה בחברה ואשר הרפואה המודרנית מעמידה לרשותנו. למה לא להתחיל בגיל חודש? למה לא להתחיל בגיל שלושה חודשים?
הרי זה חוסך למדינה אחר כך עשרות מיליוני שקלים. אותו ילד יגדל עם קשיי תפקוד קשים, הוא יוכר כנכה, ישלמו לו קצבאות נכות, ישלמו לו קצבאות ניידות, הוא לא ימצא עבודה וישלמו לו קצבאות מחיה. עשרות מיליונים אותו ילד יקבל מהמדינה על-פי החוקים היום. בטיפול נאות, ב-5 מיליוני שקלים, אפשר להציל 400-500 ילדים, שלא יצטרכו תמיכה כי הם יהיו עצמאים, הם יעמדו בזכות עצמם, הם יפרנסו את עצמם, הם ילמדו באוניברסיטה, ילמדו בבתי-ספר תיכוניים.
איפה ההיגיון של האוצר, אדוני היושב-ראש? איפה ההיגיון הלאומי? ב-5 מיליוני שקל שאנחנו מבקשים, ולו יהי 8 מיליונים כמו שהאוצר אומר, אפילו 8 מיליונים, 10 מיליונים, אדוני היושב-ראש - זה חוסך עשרות מיליונים כשהילדים האלה יתבגרו.
מיכאל מלכיאור (העבודה - מימד - עם אחד):
את זה לא מחשיבים.
נסים דהן (ש"ס):
זה לא אכפת לאף אחד ואומרים שזה חוק תקציבי, אבל החוק הזה נועד לחסוך כסף למדינה. הוא לא נועד לבזבז את כספי המדינה. הוא רק אומר, אותו כסף שתוציאו בעתיד, בגיל 18, 19, 20, 7, 15, תוציאו אותו בגיל שלושה חודשים, חצי ממנו, רבע ממנו, תחסכו את כל ההוצאה שתבוא אחר כך - - -
רן כהן (מרצ-יחד):
10%.
נסים דהן (ש"ס):
10% ממנו. אף אחד לא מבין, אנחנו מדברים לקירות.
אדוני היושב-ראש, אני שמח ורוצה להודות לך שוב על ההזדמנות שנתת לכנסת להוכיח שהיא כנסת חברתית, שאכפת לה מהחברה, שאכפת לה מהילדים, שהיא לא רק מדברת, שהיא גם עושה. זו הזדמנות להודות לחבר הכנסת סגן השר מלכיאור על האומץ הרב שהוא גילה כשהוא התחיל ללוות את החוק, וגם בתפקידו כסגן שר המשיך מאחורי הקלעים להוביל את החוק, ולחבר הכנסת רן כהן, יושב-ראש הוועדה, שעשה מאמצים כבירים, לחברי הכנסת שהשתתפו, לכל אלה שהביאו את הנתונים האמיתיים.
אני שוב אומר, אני מתבייש שהאוצר עומד נגדי ואומר: עלות החוק 8 מיליונים. אז מה? הוא חוסך 50 מיליון, למה את זה האוצר לא יודע לטעון? אני בטוח שחברי הכנסת יצביעו כאיש אחד בלב אחד, יותר מ-50 חברי הכנסת, כדי שלא יהיו לנו בעתיד בעיות בביצוע החוק. תודה רבה לכולם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני. אולי אדוני יקצר כי יש רבים מחברי הכנסת הנמצאים כאן, כמובן חברת הכנסת רוזנבלום תישא את נאומה הראשון לעניין זה, אבל אני מבקש מחברי הכנסת האחרים, אם אתם חפצים ביקרו של החוק. בבקשה, חבר הכנסת גפני. אחריו – חברי הכנסת אורי אריאל ואחמד טיבי. חבר הכנסת מאיר פרוש ויתר. חברי הכנסת פנינה רוזנבלום, חמי דורון, זבולון אורלב ועבד-אלמאלכ דהאמשה - אם מישהו מכם מוותר. מובן שאין צורך להזכיר זאת, אבל אזכיר זאת שוב - וחבר הכנסת נסים זאב, אחרון הנואמים.
זבולון אורלב (מפד"ל):
זה חלק מהתקנון?
היו"ר ראובן ריבלין:
זה בחוקה, לא בתקנון. בבקשה.
משה גפני (דגל התורה):
זה חוק-יסוד.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת, שאף אני זכיתי להימנות עם מגישיה - לא יוזמיה אבל מגישיה - מדברת על אחד המקרים שבהם יש קונסנזוס. כל אחד מאתנו מתאר לעצמו, חס וחלילה, מה קורה במשפחה כאשר נולד ילד שצריך את השיקום הזה ועושים הכול על מנת לסייע לו. זה יסוד מוסד ביהדות שהלל הזקן אמר, כשהוא לימד את התורה כולה על רגל אחת - ואהבת לרעך כמוך. דעלך סני לחברך לא תעביד - מה שאתה לא רוצה לעשות לעצמך אל תעשה לשני. כל אחד מאתנו לעצמו היה רוצה לעשות את המקסימום.
לו היה ויכוח עם אנשי משרד האוצר על החלקים המקצועיים של החוק, אז יש דיון על נושא מקצועי, האם זה פתרון או יש פתרון אחר. הוויכוח הוא על כסף, כאשר מדובר על סכום של 8 מיליוני שקל.
אדוני היושב-ראש, אם אנחנו מסכמים את הקדנציה הזאת, החוק הזה יכול להוות דוגמה של התנהגות הממשלה, ובעיקר משרד האוצר, שפשוט לקחו את החלשים בחברה וזרקו אותם החוצה. לא משום סיבה אחרת, מסיבה אידיאולוגית. הרי אי-אפשר לטעון את מה שטענו לפני שלוש שנים, שמדינת ישראל נמצאת בקטסטרופה תקציבית, שהיא הולכת להיות ארגנטינה. אין הטיעון הזה היום. יודעים את הרזרבות, את היתרות, את תשלומי המסים, את הגברת התיירות, יודעים.
אני ציפיתי לפחות, כאשר נשיא בית-המשפט העליון אמר שהכול שפיט, ציפיתי שבגלל העריצות השלטונית הזאת של הפגיעה בחלשים, כאשר יוגש בג"ץ, כאשר תוגש עתירה לבית-המשפט העליון ויבקשו את כבודם של המסכנים, של החלשים, ציפיתי שלפחות כאן יבוא בית-המשפט העליון ויעמוד כחומה בצורה נגד העריצות השלטונית הזאת. גם כאן המלים "הכול שפיט" לא היו נכונות. הן נכונות בדברים אחרים. הן לא היו נכונות בסיוע לחלשים, הן לא היו נכונות בכבוד האדם וחירותו, בדבר הכי פשוט, שכל מדינה מערבית מתוקנת חושבת שזה מה שצריך לעשות וזה מה שהיא עושה. תראו את המדינות המערביות באירופה, אפילו ארצות-הברית. כאן לא. כאן מתנהל ויכוח בין כל חברי הכנסת, ללא יוצא מהכלל, לבין פקידי האוצר על 8 מיליוני שקל למעונות-יום שיקומיים שאין ויכוח לגביהם.
ציפיתי, אדוני היושב-ראש, שבית-המשפט העליון, לפחות בחלקים האלה שאינם אידיאולוגיים - זה לא דת ומדינה, זה לא נושאים מדיניים, זה כבוד האדם וחירותו. התאכזבתי - האמת היא שלא. ידעתי שזה הם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת משולם נהרי, אם אתה רוצה בכל זאת - תורך. אדוני מוותר. חבר הכנסת אורי אריאל, אחריו - חברת הכנסת פנינה רוזנבלום, ואחריה – חבר הכנסת אחמד טיבי. אם חברת הכנסת רוזנבלום לא תהיה, אני אפסיק את הישיבה על מנת לאפשר לה להיכנס לדבר - - -
רוני בר-און (אחריות לאומית):
כמה זמן?
היו"ר ראובן ריבלין:
עד שהיא תבוא, כי היא לא יודעת שצריך להיות באולם כשקוראים לדיבור. בבקשה, חבר הכנסת אריאל.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זהו חוק חשוב מאוד. הוועדה לזכויות הילד בראשות חבר הכנסת רן כהן, שאני שותף בה, הביאה את החוק הזה לפני פיזור הכנסת, ואכן נדמה לי שיאה שהחוק הזה יהיה בין החוקים שמסיימים את המושב הזה ואת הכנסת הזאת, בדאגה לילדים שיותר קשה להם, למשפחות שיותר קשה להן. יש צורך לטפל בילדים האלה דווקא בגיל הצעיר, כדי שלא יגיעו עם כל הבעיות לגיל המבוגר ואז יותר קשה לסייע בידם.
טועה האוצר בהתייחסותו לחוק בכלל, טועה האוצר בהערכתו שעלויות החוק גבוהות מאלה שהעריכו פה בכנסת. ראוי החוק הזה לעבור, ואולי טוב שאנחנו מתמודדים וצריכים להביא את 50 חברי הכנסת, אני מקווה שהם יימצאו, החוק יעבור לטובת הילדים והוא גם יגיע לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה רוזנבלום. בבקשה. חבר הכנסת מוחמד ברכה ביקש לחדש את זכותו לדבר. עכשיו יש שאלה, העברתי לייעוץ המשפטי, האם זה הנאום הראשון שלה או השני. כי אם זה הראשון, אני אבקש לא להפריע. אבל היא כבר ותיקה, זה נאומה השני. בבקשה, גברתי.
פנינה רוזנבלום (הליכוד):
שלום לכולם.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לאחל מעל הבמה הזאת החלמה מהירה לראש הממשלה.
הצעת החוק המבורכת נועדה לתקן את העיוות בחוק מעונות-יום שיקומיים, אשר גרם לתינוקות גילאי חצי שנה עד שלוש שנים עם שיתוק מוחין ועוד תופעות קשות להישאר ללא מסגרת טיפולית בשנים הקריטיות ביותר להתפתחותם. נוסף על הפגיעה הקשה בהתפתחותם של הפעוטות הללו, במשפחות אלו אחד ההורים אינו חוזר למעגל העבודה והמעמסה הכלכלית יכולה למוטט את המשפחה כולה.
משרד האוצר ממשיך להתנגד בעקשנות להצעת החוק, למרות עלותה הנמוכה.
אני מדברת היום בשם הילדים שלא יכולים לדבר, בשם ההורים שלא יכולים לפרנס, בשם האחים של הילדים שלא יכולים לחיות חיים נורמליים, כשכל תשומת הלב הולכת לאחיהם המסכנים. איפה החמלה שכולם כל הזמן מדברים עליה? איפה היא? אני שואלת אתכם, איפה היא? איך יכולה להיות למישהו הבושה, שלא לאפשר את הסיוע הזה למשפחות המסכנות האלה?
חברי חברי הכנסת, אני קוראת לכולכם היום להצביע בעד החלשים, כי שעון החול החברתי הולך ואוזל. הגיע הזמן לשנות פה משהו, וכולנו חייבים להתלכד ולעזור למסכנים האלה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת פנינה רוזנבלום. יבוא ויעלה אחריה חבר הכנסת אחמד טיבי, אשר היום מלאו לו 47 שנים. לא למחוא כפיים, אבל הוא בהחלט בעל שמחה היום, יום הולדתו מצוין, על-ידו לפחות, וגם על-ידינו. יחד אתו, כולנו נאחל לראש הממשלה החלמה מהירה, בריאות שלמה ומלאה, כדי שיחזור במהרה בימינו על מנת להתמודד עם כל אלה שמתנגדים לדעתו. בריאות שלמה ומלאה, בעזרת השם.
חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אדוני צריך רק לזכור, שלפני שיציין את 47 שנותיו, יברך את חברת הכנסת פנינה רוזנבלום על נאומה הראשון.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה, אדוני היושב-ראש, תודה על הברכות.
כהרגלנו, היות שאני מדבר אחרי חברת הכנסת פנינה רוזנבלום, אני רוצה לברך אותה על נאומה הראשון. הנאום התייחס למעונות-יום שיקומיים ואין ספק שהדברים שאמרת הם דברים ראויים וענייניים. אין ספק שהתמיכה שלך, לצד עמיתי חברי הכנסת, בחוק הזה, היא לברכה. אני מאחל לך המשך עשייה בבית הזה והצלחה רבה בדרכך.
פנינה רוזנבלום (הליכוד):
תודה רבה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, אין ספק שמדובר בחוק חברתי נחוץ. אני רוצה לברך את היוזמים, את חברי, חבר הכנסת מלכיאור, חבר הכנסת דהן, חבר הכנסת רן כהן וכל החתומים על הצעת החוק הזאת. אני רוצה להודות, שהלובינג לחוק הזה, לפחות היום, היה מאוד אפקטיבי. בתוך עשר דקות הגיעו אלי ארבע קבוצות של נשים משכנעות. אני מקווה שבסופו של יום יהיה כאן המספר הנדרש של חברי הכנסת כדי להעביר את החוק הזה, בשל העלות התקציבית לפי החלטת האוצר.
אדוני היושב-ראש, לא צריך להכביר מלים כדי להביע את התמיהה, מה תעשה משפחה שנולד לה בן שיש לו פגיעה פסיכו-מוטורית, למשל, והוא בן שנה או שנתיים. האם העול הזה ייפול אך ורק על המשפחה עצמה, בשל הלקונה בחוק שמגבילה גיל?
אדוני היושב-ראש, אין ספק שמדובר בחוק חשוב, טוב שהוא מובא לכנסת, טוב שיש התגייסות של עמיתי חברי הכנסת כדי שהוא יעבור. ולכן, אין ספק שאני וחברי, חברי סיעת חד"ש-תע"ל, נצביע בעדו. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת מוחמד ברכה - בבקשה, אדוני. אני מבקש מהחברים לצמצם, כדי שלא יהיו חברים שיעזבו את המליאה. חבר הכנסת דורון, אולי אדוני מוותר?
חמי דורון (שינוי):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא מוותר. חבר הכנסת ברכה לפניך. חבר הכנסת אורלב כמובן רוצה לדבר, בסדר.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק היא חשובה, חשובה מאוד, ויכולה לספק לילדים ולתינוקות שנולדו עם בעיות מוטוריות שונות אכסניה ומסגרת שתטפל בהם. אין ספק שזאת האחריות של המדינה.
רבותי חברי הכנסת, אני יודע כפי שאתם יודעים, שהעובדה שאנחנו הולכים לאשר היום את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה, כנראה לא תביא לסיום החקיקה בכנסת הזאת, אבל אין ספק שאנחנו מחויבים גם לכנסת הבאה, שלא תתחיל מאפס בעניין הזה, אלא על החוק הזה יחול דין רציפות והכנסת הבאה תוכל להשלים את החקיקה מהקריאה הראשונה והלאה.
אני מקווה שהצעת החוק, שתהפוך לחוק, לא יקרה לה מה שקרה לחוק חינוך חינם לגילאי שלוש-- חמש, שהיישום שלו עדיין מקרטע, במיוחד בקרב העשירונים התחתונים ובקרב הציבור שיש בו שכיחות רבה של עוני ומצוקה. אני מקווה שהחוק הזה לא ייקלע לסכין של חוק ההסדרים, ומסיבות תקציביות למיניהן ובגלל סדר עדיפויות מעוות של הממשלה הוא יזכה למקום בספר החוקים אבל לא יזכה ליישום במציאות של חיינו. לכן אני חושב, שעם חקיקת החוק הזה בכנסת הבאה, צריך לקבוע מנגנונים ערכיים וחוקיים על מנת שהוא יתממש ולא יהיה כפוף לסכין הארוכה של חוק ההסדרים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אמירה של 51 חברים ומעלה כמובן תהיה איזה מורה דרך לכנסת הבאה. חבר הכנסת רן כהן מבקש לומר משהו לחברי הכנסת.
רן כהן (מרצ-יחד):
רבותי חברי הכנסת, כיושב-ראש הוועדה לזכויות הילד, אני מבקש מחברי הכנסת לוותר על זכות הדיבור, מכיוון שאנחנו רוצים להגיע ל-50 מצביעים, אף שאולי אין הכרח בדבר, אבל רוצים להבטיח בביטחון גמור שהחוק עובר. אם לא, בבקשה לקצר מאוד, מכיוון שחברי הכנסת רוצים ללכת ואנחנו רוצים להבטיח את המספר הדרוש. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת חמי דורון, בבקשה.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, צר לי שאין כאן אף שר - זו כנראה התייחסותה של הממשלה לנושא. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת רן כהן דיבר קודם על ההערכות התקציביות. לא נתקלתי ולו פעם אחת בשלוש השנים שאני יושב בוועדות בהערכה תקציבית אמיתית, נכונה, של פקידי האוצר. סיפורים יש להם מפה ועד לוושינגטון; הערכה אמיתית - אין להם תקציבים, כי תמיד, כאשר אנחנו מזמינים בסופו של דבר מחקר מהממ"מ, הפערים עצומים, ואז האוצר מתחיל להתקפל, לא, זה לא 120 מיליון, 90 מיליון, חותכים 30 מיליון שקל בלי שום בעיה.
הכנסת היא מוסד ריבוני שאיננו כפוף לתכתיבי האוצר. אם מישהו כפוף, האוצר אמור להיות כפוף לתכתיביה של הכנסת, דהיינו לחקיקה של הכנסת.
נדמה לי שהגיע הזמן שהכנסת תעשה מעשה, תאמר בצורה ברורה ביותר, אנחנו לא מקבלים את הפרסומים של האוצר או את ההודעות שלהם, מכיוון שבכל מקרה, כל הצעת חוק שאינה מוצאת חן בעיני מישהו מהממשלה, באופן אוטומטי מצלצל אחד הממונים במשרד האוצר, בדרך כלל הממונה על ההכנסות, ואומר, רבותי, געוואלד, יהודים, זה יקר, אי-אפשר, זה 2 מיליונים, זה 20 מיליון, זה 50 מיליון. ומנסים להפוך את זה להצעת חוק תקציבית. הגיע הזמן להפסיק את זה. אנחנו חייבים להסתכל על הדברים בצורה הנכונה, דהיינו מה נכון על-פי אמות המידה ושיקול דעתה של הכנסת.
אני קורא לחברי להצביע בעד החוק הזה, שהוא חוק נכון, הוא חוק ראוי, וחבל שלא נחקק בעבר. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, אם ירצה, כמובן.
אלי בן-מנחם (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, כמה דוברים יש?
היו"ר ראובן ריבלין:
עוד שניים. כל אחד גם מקצר. אפשר כבר להכניס את החברים, כולם. נא לצלצל.
זבולון אורלב (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעת שכיהנתי כשר הרווחה זכיתי לבקר בפנינה מוסרית, אנושית, אוהבת ונעימה לילדים עם צרכים מיוחדים, בבית איזי שפירא ברעננה. שם התוודעתי לראשונה לדבר המדהים, שתינוק בעל צרכים מיוחדים עם עיכוב התפתחותי זכאי לטיפול רק מגיל שלוש, במסגרת חוק חינוך מיוחד, ואם הוא לא פגוע באופן חמור ביותר, הוא נופל בעצם בין הכיסאות.
לכן, יש תוקף מוסרי מלא לכנסת לחוקק את החוק הזה, ואני אומר לחברים היוזמים – לחבר הכנסת דהן, ואני לא רואה את חבר הכנסת רן כהן – אל תתפשרו. נביא לכאן 51, ותעשו חוק שעלותו יותר מ-4.9 מיליוני ש"ח, כי אנחנו כאן מטייחים. זה לא כולל את כל הילדים - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
זבולון אורלב (מפד"ל):
צריך לכלול את כל הילדים. ואני גם שואל את היושב-ראש: אם יש 51, למה לא להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית ביום רביעי?
היו"ר ראובן ריבלין:
כי אין ממשלה שתתגונן. רבותי, אנחנו מצווים - אני לא רוצה שיהיה חוק - - -
רן כהן (מרצ-יחד):
עזוב. קודם בוא נעביר את החוק הזה.
זבולון אורלב (מפד"ל):
מה זה "עזוב"? עזוב. אני יודע מה יהיה עם הממשלה?
היו"ר ראובן ריבלין:
כוונתך רצויה, מעשיך לא רצויים.
זבולון אורלב (מפד"ל):
לכן אני אומר: לא ללכת על העלות הנמוכה, ללכת על העלות הגבוהה. ואני את פקידי האוצר, אגב, אדוני היושב-ראש, מציע אולי לשלוח למעון שיקומי לשיקום המחשבה הלאומית המוסרית. מה הם חשבו? מה יעשו ההורים של אותם תינוקות? מה? ילכו לעבודה? זה קיצוץ קצבאות? תצאו מקצבאות לעבודה? מה המדיניות הזאת? הולכים להגיש עכשיו תוכנית של 14 מיליארד שקלים לצמצום העוני. איך אפשר להאמין שיש כאן תוכנית רצינית כשיש חוק כל כך נכון מוסרית והאוצר מתמקח עליו כמו תגרן בשוק?
לכן, אני חושב שהיום הכנסת תקבל תעודת כבוד כשהיא תעביר את החוק החברתי הנכון הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה; אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת משולם נהרי גם הוא ביקש לומר דברים. אחריו - חברי הכנסת דהאמשה וזאב, וניגש מייד להצבעה. רבותי, יש לי גם דרישה של למעלה מ-20 חברי כנסת להצבעה אישית, והפעם נתחיל מתי"ו לאל"ף.
קריאות:
- - -
שאול יהלום (מפד"ל):
אבל מה עם האזכרה?
היו"ר ראובן ריבלין:
מייד. האזכרה תהיה לפני ההצבעה. בבקשה.
משולם נהרי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לא מזמן קיימה ועדת החינוך דיון בנושא הילד החריג, ושם שמענו עדויות קורעות לב של הורים, איך חייהם השתנו עם לידת הילד ואיך חייהם מתנהלים כאשר הילד הולך וגדל. המוצא, העזרה היחידה שהם יכולים לצפות לה זו אותה מסגרת חינוכית שתהיה שותפה, שתקל עליהם קצת את הכאב, שתקל עליהם את הצער ותחזיק את הילד, ועם הכלים המקצועיים שיש, יוכלו לשפר ולעשות את הכול כדי שהילד יוכל להשתלב בחברה.
אומרים שהבעיה היא כסף, ואני אומר לכם שהבעיה היא לא כסף. בימים האלה, בוועדת הכספים, מיליארדים שלמים עוברים כיתרות במשרדים – היום, למשל, ראינו 53 מיליון שקל בעל-יסודי, שלוקחים ומעבירים אותם לכל מיני תקנות. וכי לא ידעו שצריך את הכסף הזה? שלא צריך את הכסף הזה? וזה לא רק זה. מיליארדים עוברים היום בהינף יד, לפעמים בהחלטה של שניים או אפילו יחיד. עובר מכאן לכאן, ואומרים שאין כסף? יש כסף, יש עודף של כסף. מה שאין - הבעיה היא הרגישות החברתית, השותפות עם הזולת בגורלו, האחריות הלאומית. אלה הבעיות שלנו, אלה הדברים שאנחנו לא חושבים עליהם ולא משקיעים בהם מספיק. אם תהיה לנו הרגישות גם הכסף יבוא, ויש הרבה הרבה כסף. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת נהרי. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה, ואחריו - אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב. אחר כך אנחנו כמובן נזכיר לטובה את אשר הלך לעולמו, אברהם מלמד.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לא אגיד כהרגלי "ממשלה שאיננה", כי הממשלה הפעם לא מכים אותה בצערה, ולא נזכיר אותה כלל.
אדוני היושב-ראש, עליתי לדבר לא לגופו של חוק, כי כל חברי כבר הקדימו ואמרו כל מה שניתן לומר, ודעתי כדעתם. אני רציתי, האמת, לומר דברים בכיוון שהציק לי במיוחד והציק לכל בן-אנוש. בשבועות האחרונים כולנו התפללנו לאלוהים שיביא גשם. שלושה שבועות עברו ללא גשם. הצמח, החיים, בני-האדם - כולם פיללו לגשם. ואכן, ביום שהקדוש-ברוך-הוא בירך אותנו בגשם - - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
לא, לא. הקדוש-ברוך-הוא עשה חלוקה. עד קריית-גת - גשם, דרומה אין גשם.
היו"ר ראובן ריבלין:
יהיה, יהיה בסוף. עד סוף השבוע.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
בסדר, יהיה.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אז תתפלל עוד קצת.
רן כהן (מרצ-יחד):
עבד, תעזוב כרגע את הגשם. עכשיו יש ילדים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אם הייתם מחכים רק שנייה אחת, עד שאני אשלים את המשפט, היית מבין למה אני מכוון. תאמין לי, אני מכוון - - -
קריאות:
- - -
משה גפני (דגל התורה):
חבר הכנסת דהאמשה, מה היינו עושים בלעדיך?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
חברי הכנסת, אני אומר שבאותו לילה, כאשר אלוהים בירך את בני-האדם בגשם, מתוך חמלה על החיים ועל הצומח, קמו אויבי אלוהים, קודם כול, ואויבי הברכה, ואויבי הגשם, קמו מהתנחלות ברכה על השדות, שדות הזיתים של כפר בורין, וגדעו בהם כ-1,000 עצי זית. על זה אני מדבר, חבר הכנסת אורון. מה אפשר לומר על פראי אדם כאלה? כל בני-האדם מתפללים לגשם, ואלוהים נותן את הברכה, והם קמים לגדוע עצי זית.
זאת לא הפעם הראשונה, ולא השנייה ולא השלישית, ועל הפשע הזה קשה להכביר מלים, אדוני היושב-ראש. אני שומע בקולך, אבל את הזעקה העליתי. הלוואי שהם יבואו על עונשם מאותו אלוהים שוודאי לא מקבל את רציחת עצי הזית ורציחת הצמח.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי, אחרון הדוברים, חבר הכנסת נסים זאב. הוא מסכם.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
כי חבר הכנסת נהרי פתאום החליט שהוא רוצה לדבר.
זבולון אורלב (מפד"ל):
מי יסכם?
היו"ר ראובן ריבלין:
יסכם רן כהן.
זבולון אורלב (מפד"ל):
הוא ביקש שלא ידברו.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא יסכם כשיאמר להצביע. בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני לא נחשב במספר הדוברים, כי בתקנון - כבודו כבר אמר שאני נמצא פה קבוע.
במסגרת הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים, אני מאחל, קודם כול, רפואה שלמה ושיקום מהיר לראש הממשלה, שיהיה בריא. רפואה שלמה.
קודם כול אני רוצה לומר, שבמסגרת חוק ההסדרים והצעת התקציב העליתי הסתייגות שלפחות לא ננעל ונסנדל את עצמנו כחברי כנסת בהצעת חוק תקציבית שהמגבלה שלה היא 5 מיליוני שקלים בלבד. הצעתי 10 ו-15 מיליון. אבל לצערי הרב, הכנסת ברובה, הקואליציה הדורסנית הזאת, החליטה מה שהחליטה ואמרה - לא, עד 5 מיליונים. ותמיד צריך המחוקק, אותו חבר הכנסת, להוכיח מול האוצר אם זה 5 מיליונים או 4.5 מיליונים או 5.5 מיליונים, וקשה מאוד להוכיח את המספרים האלה. תמיד תמיד האוצר הוא הצודק. כשהוא נותן מספר כדי לסנדל הצעת חוק, בעצם ידי הכנסת כבולות, וחייבים להביא פה למעלה מ-50 חברי כנסת כדי שיצביעו בעדה.
אני רוצה להגיד משפט אחד לגופו של החוק הזה. אנחנו יודעים כמה ההורים סובלים, בפרט כאשר מכה כזאת נוחתת על משפחה עם 10 ו-12 ילדים, כשנולד תינוק כזה וההורים מקבלים טראומה ולא יודעים איך להתמודד עם הבעיה. לכן, החוק מאפשר שהנטל הכספי לא יהיה על אותם הורים שאינם יכולים לעמוד בנטל, אלא על הממשלה הזאת.
הממשלה הזאת בזבזנית, מוציאה כספים לאין סוף בנושאים הרבה יותר פחותים ולא חשובים. לכן אני רוצה לברך את חבר הכנסת הרב נסים דהן שהעלה את הצעת החוק, והלוואי שנוכל עוד להעביר אותה בקדנציה הזאת.
חיים אורון (מרצ-יחד):
מה עם הרב מלכיאור?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אנחנו מודים לוועדה לזכויות הילד. הסיכום הוא שהחברים מבקשים להצביע.
דברי יושב-ראש הכנסת לזכרו של חבר הכנסת לשעבר
אברהם מלמד, זיכרונו לברכה
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, לפני שבוע הלך לעולמו חבר הכנסת לשעבר אברהם מלמד, זכרו לברכה. נכבד את זכרו בקימה.
(חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, שנים רבות כיהן אברהם מלמד כחבר הכנסת, החל בכנסת השביעית ועד הכנסת העשירית. הוא היה חבר ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון, ועדת החוקה והוועדה לביקורת המדינה.
אברהם מלמד היה מהמקובלים בין חברי הבית. איש יודע ואוהב ספר, תלמיד חכם, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ואהוב על הבריות, איש המעשה ואיש ההגות, ישר בלבו וישר בפיו. על אנשים שכמותו נאמר: אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
בכנסת היה איש הכלכלה של מפלגתו, המפד"ל, וראש סיעתה בכנסת.
הוא היה יליד העיר קובנה שבליטא, והגיע לארץ בשנת 1948 נושא את יגון העם היהודי על כתפיו, אוד מוצל ממחנה המוות דכאו. עם בואו התגייס לחטיבת הנגב של הפלמ"ח והספיק לקחת חלק בקרבות לשחרור הנגב. אברהם מלמד הלך להתיישבות ונמנה עם מניחי היסוד למושב השיתופי ניר-עציון שבכרמל, ובו חי עד יום מותו. בכנסת שימש פטרון נאמן לעולם התורה והישיבות. הוא האמין בחינוך יהודי היונק מהתורה ומחוכמת הדורות.
כמה הולמים את אברהם מלמד דברי מזמור התהילים: ה', לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הילכתי בגדולות.
ברשותכם, אקרא משפטים מדברי ההספד שנשא בנו ניר: "אורתודוקס מודרני, קיבוצניק שאת רוב זמנו עשה בעיר, אדוק המקדש את החופש, שומר מצוות הבז למשיחיות, קיצוני במתינותו".
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
אנו שולחים מכאן את תנחומי הכנסת למשפחה ולכל ידידיו ומוקיריו הרבים.
הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3)
(תנאים לזכאות למעון-יום שיקומי), התשס"ו-2005
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מעונות-יום שיקומיים (תיקון מס' 3). יותר מ-20 חברים ביקשו ממני הצבעה שמית. אדוני המזכיר, נא להתחיל בהצבעה השמית.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - בעד
רוחמה אברהם - אינה נוכחת
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
יעקב אדרי - בעד
אהוד אולמרט - אינו נוכח
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - בעד
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - אינו נוכח
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
בנימין בן-אליעזר - בעד
אלי בן-מנחם - בעד
שלמה בניזרי - אינו נוכח
דניאל בנלולו - אינו נוכח
רוני בר-און - אינו נוכח
רומן ברונפמן - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
ויקטור בריילובסקי - בעד
מוחמד ברכה - אינו נוכח
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - אינה נוכחת
אראלה גולן - בעד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - אינה נוכחת
משה גפני - בעד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - בעד
נסים דהן - בעד
חמי דורון - בעד
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - בעד
מגלי והבה - אינו נוכח
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - בעד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - אינו נוכח
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - בעד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - בעד
דוד טל - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - בעד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - בעד
אילנה כהן - אינה נוכחת
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - בעד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - אינו נוכח
ישראל כץ - אינו נוכח
אתי לבני - בעד
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - בעד
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - בעד
גאלב מג'אדלה - בעד
עסאם מח'ול - אינו נוכח
מיכאל מלכיאור - בעד
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - בעד
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - אינה נוכחת
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - בעד
גדעון סער - אינו נוכח
גדעון עזרא - אינו נוכח
מל פולישוק-בלוך - בעד
אברהם פורז - בעד
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - בעד
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - בעד
עמיר פרץ - בעד
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - אינו נוכח
פנינה רוזנבלום - בעד
ראובן ריבלין - בעד
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - בעד
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - אינו נוכח
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - אינו נוכח
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - אינו נוכח
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת תמיר באבל על אביה. המקום ינחם אותה.
אני מבקש לקרוא בשמותיהם של אלה שלא השיבו.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
רוחמה אברהם - אינה נוכחת
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
אהוד אולמרט - אינו נוכח
דליה איציק - אינה נוכחת
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - אינו נוכח
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - בעד
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
זאב בוים - אינו נוכח
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
שלמה בניזרי - אינו נוכח
דניאל בנלולו - אינו נוכח
רוני בר-און - אינו נוכח
רומן ברונפמן - אינו נוכח
רוני בריזון - אינו נוכח
מוחמד ברכה - בעד
ענבל גבריאלי - אינה נוכחת
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
גילה גמליאל - אינה נוכחת
אברהם הירשזון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
מגלי והבה - אינו נוכח
אליעזר זנדברג - אינו נוכח
יחיאל חזן - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
סאלח טריף - אינו נוכח
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
אילנה כהן - אינה נוכחת
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - אינו נוכח
ישראל כץ - אינו נוכח
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
עסאם מח'ול - אינו נוכח
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - אינו נוכח
מרינה סולודקין - אינה נוכחת
גדעון סער - אינו נוכח
גדעון עזרא - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - אינו נוכח
חיים רמון - אינו נוכח
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח
יובל שטייניץ - אינו נוכח
מאיר שטרית - אינו נוכח
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - אינו נוכח
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - אינו נוכח
אריאל שרון - אינו נוכח
עמרי שרון - אינו נוכח
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
האם יש מי מהחברים שנמצא באולם ולא הצביע? יאמר זאת עכשיו. רבותי המזכירות, נא להביא לי תוצאות ההצבעה.
רבותי, אין נמנעים ואין מתנגדים, 58 בעד. אני מברך את היוזמים. הצעת החוק עברה גם כחוק תקציבי ותועבר לוועדה לזכויות הילד על מנת להכינה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
נסים דהן (ש"ס):
עוד השבוע.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, לא לומר דבר בעת שהתחייבת על היפוכו של דבר.
נסים דהן (ש"ס):
הכנסת סוברנית.
היו"ר ראובן ריבלין:
הכול בזמנו. כתוב: תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר נסים דהן:
הכרזה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8), התשס"ו-2005; הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 7), התשס"ו-2005 - שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה למזכיר הכנסת.
הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב
והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005
[מס' מ/64; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' י"ב, עמ' 7924; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005. יציג את הצעת החוק בשם ועדת הכספים חבר הכנסת אבשלום וילן.
אבשלום וילן (בשם ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם בשם ועדת הכספים את הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק זו מקורה בהצעת חוק ממשלתית שעניינה חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004, והיא אחד החלקים של הצעת החוק האמורה שנותרו לדיון בוועדת הכספים.
בהתאם למצב החוקי הקיים, ממעסיק של עובד זר נגבה היטל בשיעור של 8% מסך הכנסות העובד הזר בשנת המס. היטל זה נכנס לתוקפו באמצע שנת 2003 והוא עומד בתוקפו גם היום. מטרת הצעת החוק היא להגדיל את ההיטל על העסקת עובדים זרים, כך שעלות העסקתם תתייקר. בהתאם למוצע יעלה שיעור ההיטל ויעמוד על 10%, אך זאת בשנת הכספים 2006 בלבד. בהתאם לסיכום שהושג בוועדת הכספים, בשנת 2007 ואילך יחזור שיעור ההיטל ל-8%.
עוד יצוין, כי החוק קובע היום קבוצות שונות של עובדים זרים אשר לא ייחשבו עובדים זרים לעניין ההיטל. הצעת החוק שלפניכם מבקשת להחריג מן ההיטל קבוצה נוספת. בהתאם למוצע, לא יוטל ההיטל בגין העסקת עובד זר אשר נעברה נגדו עבירה של סחר בבני-אדם או עבירה נלווית, השוהה במקלט לקורבנות סחר בתל-אביב-יפו ועובד במשך שהותו במקלט.
הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות. אני מבקש כי תתמכו בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
מעבר להיבט הפורמלי, אני רוצה להסביר הסבר נוסף. באותו חוק הסדרים העלה האוצר בזמנו הצעות להטיל היטל בסך 20% על העסקת העובדים הזרים. ועדת הכספים, לאחר דין ודברים ארוך, הורידה את ההיטל על העובדים הזרים בחקלאות ל-8%. במקביל, האוצר הציע לבטל את 2.25 נקודות הזיכוי ממס בגין עובדים זרים שכביכול המעסיקים זוכו בהם אבל בפועל הם הלכו לרשות העובדים הזרים, וזאת אף שמדינת ישראל חתומה על אמנה בין-לאומית האוסרת במפורש לגבות מעובד זר שמשלם את מסיו בארץ מוצאו אותו מס פעמיים.
לפני שלוש שנים, לאחר שהנושא הזה עבר בוועדת הכספים, בלי שהיו מודעים לאמנת המס שישראל חתומה עליה, הגשתי בקשה לרוויזיה; הבקשה לרוויזיה הוסרה השבוע רק לאחר גמר הדיון, ולאחר ששלוש שנים התדיינה ועדת הכספים עם אנשי מס הכנסה איך לא להביא את מדינת ישראל למצב שבו ועדת הכספים של הכנסת מאשרת לבטל, כלומר לגבות מס מעובדים זרים, בעיקר מתאילנד, כאשר הם משלמים את המס גם בארץ מולדתם. זה היה דבר בלתי מוסרי, בלתי נכון, ואם היינו עושים אותו היינו עלולים חס וחלילה להגיע לבית-הדין הבין-לאומי, ולא לתפארת מדינת ישראל במקרה זה.
לכן הסכימה הוועדה להצעת הפשרה, להעלות את ההיטל המוצע פה לשנת 2006 ל-10% במקום 8%. כל ההסבר ניתן, ואני מקווה שהכנסת כולה תתלכד מאחורי הצעת פשרה זו. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר נסים דהן:
אין הסתייגויות, ואנחנו ניגש מייד להצבעה על הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005, בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1-2 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-2 נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
הצעת החוק נתקבלה, ואם אין הסתייגויות אנחנו עוברים מייד לקריאה שלישית.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (תיקון מס' 10), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
הצעת החוק נתקבלה בקריאה שלישית.
דברי תודה של חבר הכנסת אבשלום וילן למציעים, למתדיינים ולכל אלה שטיפלו בחוק.
אבשלום וילן (בשם ועדת הכספים):
אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה יעקב ליצמן, שעסק שעות רבות בגיבוש הפשרה. אני רוצה להודות לשר אברהם הירשזון, יושב-ראש הוועדה לשעבר, ולמנהל הוועדה טמיר כהן, שבעצם גיבשו את הצעת הפשרה ועמלו עליה תחילה. לאנשי מס הכנסה ולנציגי התאחדות חקלאי ישראל ולכל שאר ארגוני החקלאים ונציגיהם, שעמלו במשך שלוש שנים עד אשר הגענו לפשרה הזאת. תודה.
היו"ר נסים דהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005, קריאה שנייה ושלישית. יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה יעלה ויבוא להצגת הצעת החוק. מכיוון שחבר הכנסת מג'אדלה לא הגיע, אנחנו משיכים בסדר-היום. עוד נחזור לחוקים האלה.
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון), התשס"ו-2005
[מס' כ/101; "דברי הכנסת", חוב' ד', עמ' 26508; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון), התשס"ו–2005. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת יצחק לוי.
הגיע חבר הכנסת מג'אדלה. כיוון שחבר הכנסת לוי כבר עלה, קודם הוא ידבר.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת - -
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
- - -
היו"ר נסים דהן:
קראנו לכבודו והוא לא היה פה.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
- - אדוני חבר הכנסת גפני, יוזם החוק, הנני מתכבד להביא לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון) - - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת מג'אדלה, כבודו לא היה באולם, חיכו לו שתי דקות ועכשיו יש לו עוד טענות? אני מבקש מאדוני לא להפריע. חבר הכנסת לוי יסיים את דבריו ומייד נחזור לכבודו.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
תודה רבה.
יצחק לוי (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון).
ביום ג', 13 בדצמבר 2005, התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט דיון במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון) (כשירות לקבלת רשיון), התשס"ה-2005. הצעת החוק היא הצעה פרטית של חבר הכנסת משה גפני.
בהצעת החוק מוצע לתקן את סעיף 10 לחוק הקובע את תנאי הכשירות לקבלת רשיון יועץ מס מייצג, בעניין סעיף קטן (א)(2), שלפיו יחיד כשיר להירשם כיועץ מס מייצג אם הוא "בעל תעודת בגרות או תעודה אחרת שאושרה על-ידי משרד החינוך, התרבות והספורט כמקבילה לתעודת בגרות".
לפני חקיקתו של החוק, קבע סעיף 236א(א)(3) לפקודת מס הכנסה לעניין דרישת השכלה תיכונית, כי רשאי להיות יועץ מס מייצג מי שהוא "בעל השכלה תיכונית או בעל השכלה אחרת המספקת, לדעת הנציב, לעניין זה".
ההצעה באה להרחיב את תנאי ההשכלה הקיימים היום מעבר לתעודת בגרות או תעודה מקבילה, ולאפשר להירשם כיועץ מס מייצג גם למי שיש לו תואר אקדמי, אף אם אינו בעל תעודת בגרות, ובתנאים מסוימים, כפי שיפורט להלן, גם לאוכלוסיות שאינן לומדות במסלול לתעודת בגרות, דבר שלא היה אפשרי לפני חקיקת החוק.
בישיבה הוצגה החלופה לתעודת בגרות כפי שהיא הופיעה בהצעת החוק שעברה קריאה ראשונה, שלפיה השר יקבע, בהתייעצות עם מועצת יועצי המס ובאישור ועדת החוקה של הכנסת, בחינות שעמידה בהן תהווה חלופה לתעודת בגרות. הכוונה, כפי שצוין בישיבה הקודמת בוועדת החוקה, היא לבחינות מקדימות בשורה של תחומי השכלה בסיסיים, כגון אנגלית, מתמטיקה, אזרחות וכדומה, אשר ישמשו תחליף לדרישת השכלה בסיסית למי שאינו בעל תעודת בגרות.
בישיבה הוחלט על שני שינויים ביחס להצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה: 1. יצירת הבחנה בין הבחינות המקדימות כאמור לעיל לבין הבחינות שעורכת המועצה, שבהן נבחנים כיום המבקשים לעסוק בייצוג בפני רשויות המס, בחינות שייקראו "בחינות מקצועיות"; 2. החלופה של עמידה בבחינות, שיקבע השר כאמור לעיל, תהיה מותנית בכך שהמבקש סיים 12 שנות לימוד.
הצעת החוק אושרה על-ידי הוועדה לשם הבאתה למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. היא מובאת ללא הסתייגויות. אדוני היושב-ראש, אבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה.
אם אין הסתייגויות, אנחנו עוברים מייד להצבעה על הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון), התשס"ו-2005, בקריאה שנייה. נא לבטל את ההצבעה ולחזור עליה, זו יחידת המחשב. מי בעד?
הצבעה מס' 4
בעד סעיף 1 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
עוברים מייד לקריאה שלישית, לא צריך לבקש רשות מאף אחד.
הצבעה מס' 5
בעד החוק - 13
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק הסדרת העיסוק בייצוג על-ידי יועצי מס (תיקון), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
הצעת החוק נתקבלה בקריאה שלישית. תודה רבה.
חבר הכנסת גפני יוכל להודות.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש להודות לרב יצחק לוי, ממלא-מקום יושב-ראש הוועדה, שהכין את החלק האחרון של החוק. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן, וכמובן, לחברי הוועדה, לחבר הכנסת אליעזר כהן. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, למנהלת הוועדה. אני רוצה להודות לחברי הכנסת שתמכו בחוק, ואני רוצה להודות לחברי הכנסת של שינוי שהצביעו נגד - אז רואים שזה חוק רציני; כבר יש מישהו שמצביע נגד בחוק שכולם היו צריכים להיות בעדו. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
גם לך, אדוני.
הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי,
בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005
[מס' מ/174; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל', עמ' 22427; חוב' ז', עמ' 27076; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, ויציג את הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות) לקריאה שנייה ושלישית.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005, שיזמה הממשלה.
הצעת חוק זו היא ראשונה בסדרה של הצעות חוק שהממשלה מתכננת ליזום במטרה להחליף בהדרגה את פקודת המשטרה המיושנת. בשלב זה, מוצע להסדיר מחדש את הדין המשמעתי במשטרה ואת קבילות השוטרים, וכן לקבוע הוראות ראשונות בנוגע לחסיון תחקירים.
במקור כללה הצעת החוק גם הסדרה מחודשת של העסקת שוטרים בעת פעולה או אירוע, וכן הסדרה ראשונה של העסקת עובדים שאינם שוטרים, ואולם עקב חילוקי דעות בוועדה בנוגע לנושאים אלה הוחלט, באישור מליאת הכנסת, להביא סעיפים אלה במועד מאוחר יותר.
חלקה הראשון של הצעת החוק עוסק, כאמור, בדין המשמעתי במשטרה. המסגרת הכללית של הדין המשמעתי נשמרה - ניתן להעמיד לדין הן בהליך מהיר יחסית, על-ידי דן יחיד, והן בהליך מורכב יותר, בפני בית-הדין למשמעת. עם זאת, הוכנסו שינויים אחדים, שאת חלקם יזמה הממשלה בעקבות ניסיון שהצטבר במשטרה, פסיקות בתי-המשפט והמלצות ועדת-קרמניצר לטיפול המערכתי באלימות שוטרים, ואת חלקם יזמו חברי הוועדה.
בין השינויים העיקריים בהצעת החוק: הסדרת הליכים משמעתיים כנגד מי שחדל להיות שוטר; התאמת התנאים לקיומו של דיון בדלתיים סגורות לתנאים המקובלים לפי חוק בתי-המשפט; הסדרת איסור פרסום בדומה למקובל בחוק בתי-המשפט ובחוק השיפוט הצבאי; מתן סמכות לבית-הדין להרחיק מהאולם מי שעלול להרתיע עד וכן סמכות להשתמש בכוח לשם הרחקה מהאולם; צמצום בסמכות הענישה בשל ביזיון בית-הדין; הוספת חובת אזהרה לפני הוצאת צו הבאה; מתן אפשרות לגבייה מוקדמת של עדות; חובת זימון נפגע עבירה בדיון בפני דן יחיד; התאמת סמכויות הענישה של חיילים בשירות המשטרה למקובל בחוק השיפוט הצבאי; הסמכת דן יחיד ובית-דין לפסול רשיון נהיגה ברכב משטרתי למי שעבר עבירת משמעת הכרוכה בנהיגה; הגדלת מספר המשפטנים במותב בית-הדין למשמעת מאחד לשניים; קביעת מותב מיוחד שבו חבר גם נציג ציבור הכשיר להתמנות לשופט שלום בעבירות משמעת של עריכת חיפוש, עיכוב או מעצר שלא כדין או שלא בתום לב ובעבירות משמעת של שימוש מופרז בכוח כלפי אדם; העברת סמכות הדיון בטענת פסלות מהמפכ"ל ומהשר לנשיא בית-הדין לערעורים; הוספת הוראות בדבר קיום משפט חוזר.
הנושא השני שמוצע להסדירו בהצעת החוק הוא בירור קבילות שוטרים. מוסד נציב קבילות השוטרים נוסף בפקודת המשטרה בשנת 1980 ועקרונותיו דומים לקיים בחוק השיפוט הצבאי לגבי נציב קבילות החיילים.
בנושא זה יזמו הן הממשלה והן חברי הוועדה כמה שינויים שנבעו מהניסיון שהצטבר עם השנים במערכת זו. בין השינויים: קביעת תנאי כשירות לנציב הקבילות, ולפיהם יוכל לכהן כנציב הקבילות רק מי שכשיר לכהן כשופט מחוזי, שאינו שוטר, שיש לו ידע או רקע בתחומים הנוגעים למשטרה והוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; צמצום הגבלות על הגשת קבילה בשם שוטר אחר, כך שכל אדם שאינו שוטר יוכל לעשות זאת, אלא אם כן מת השוטר, ובמקרה זה יוכלו לעשות זאת רק בני משפחתו הקרובה; ביטול האיסור על קבילה בשל אי-העלאה בדרגה; איסור על הגשת קבילה על מעשה שהוא עבירה שנחקרת על-ידי רשות מוסמכת אחרת; מתן אפשרות לעתור לבג"ץ כנגד החלטות נציב הקבילות.
הנושא השלישי שהצעת החוק עוסקת בו הוא חסיון חומר תחקיר. סעיף זה נוסף בעקבות מסקנות ועדת-לפיד, והוא מבוסס על המודל הקיים בחוק השיפוט הצבאי. לפי ההצעה, על חומר שנאסף במהלך תחקיר שבוצע במשטרה בנוגע לפעילות ביטחונית או במהלך הפרות סדר נרחבות יוטל חיסיון. זאת, במטרה למנוע מצבים שבהם החשש מהפללה עצמית יפגע במהימנות העדויות, וכך ייפגעו ממצאי התחקיר, מסקנותיו והפקת הלקחים.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת מג'אדלה, יושב-ראש הוועדה, תודה גם לך. אני קורא למסתייגים. חבר הכנסת יוסף לפיד - אינו נוכח.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת חמי דורון מדבר בשם כולם.
היו"ר נסים דהן:
אקרא לפי הסדר. חברי הכנסת אברהם פורז, אליעזר זנדברג, ויקטור בריילובסקי - לא נמצאים. חבר הכנסת אילן שלגי - אם הוא יהיה פה. חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך - אינה נמצאת. חבר הכנסת רשף חן - אינו נוכח. חבר הכנסת רוני בריזון - אינו נוכח. חבר הכנסת אהוד רצאבי - אינו נוכח. חברת הכנסת אתי לבני - אינה נוכחת. חבר הכנסת אילן ליבוביץ - אינו נוכח. חבר הכנסת חמי דורון, ראשון ואחרון המסתייגים, כי גם השאר לא נמצאים, לא חבר הכנסת יגאל יאסינוב ולא חברת הכנסת אראלה גולן. בבקשה.
נא לצלצל, כי מייד אחרי דבריו ניגש להצבעה.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, יכולת לחסוך. מקובל שאדבר בשם כל חברי לסיעה.
היו"ר נסים דהן:
מה שלא רשום אצלי לא מקובל.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, אינני יודע למה אין שר כאן. בחוק כל כך חשוב מבחינתכם, לפחות השר לביטחון פנים ראוי היה שיהיה כאן.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני פה.
היו"ר נסים דהן:
הסגן שלו פה. מה אתה רוצה?
חמי דורון (שינוי):
אמרתי שאני מברך את הסגן, אבל ראוי היה שבמקרה הזה, בחוק כזה חשוב, יהיה פה השר - השר לביטחון פנים. מה קרה? זה חוק שלו.
רוחמה אברהם (אחריות לאומית):
סגן השר יעקב אדרי, אתה לא - - - באמת.
זאב בוים (אחריות לאומית):
- - - סגן שר.
היו"ר נסים דהן:
תודה. הוא אמר את זה. הוא אמר שהסגן נמצא פה, והוא רוצה את השר.
רוחמה אברהם (אחריות לאומית):
הוא יכול לרצות.
חמי דורון (שינוי):
אדוני סגן השר בוים, למה אתה קופץ על כל דבר, כשאתה לא שומע על מה מדובר? למה? מה קרה?
זאב בוים (אחריות לאומית):
תכבד את סגן השר.
חמי דורון (שינוי):
להיפך, כיבדתי את סגן השר, ואמרתי שלפחות סגן השר נמצא פה, ורק השר לא נמצא.
זאב בוים (אחריות לאומית):
כיבדת אחרי שדרשת שר.
חמי דורון (שינוי):
אני יודע בדיוק - - -
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. נא לא להפריע.
חמי דורון (שינוי):
אדוני סגן השר בוים, אני ישבתי בישיבות הוועדה על החוק הזה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת חמי דורון, סלח לי. במקום להציג את ההסתייגויות אתה מתווכח אתם מי נמצא פה עכשיו באולם.
זאב בוים (אחריות לאומית):
תקבל צל"ש.
חמי דורון (שינוי):
אגיד לך יותר מזה, אני מהאופוזיציה היחיד שישב בישיבות האלה. אתם לא טרחתם לשלוח אף אחד מהקואליציה.
היו"ר נסים דהן:
תמשיך. תמשיך.
חמי דורון (שינוי):
אף חבר כנסת שלכם לא ישב כדי לדון בהצעת החוק הזאת. אני ישבתי שם.
זאב בוים (אחריות לאומית):
ניתן לך צל"ש.
חמי דורון (שינוי):
אני לא רוצה ממך שום דבר. תודה לאל שאני לא צריך ממך.
זאב בוים (אחריות לאומית):
אז מה אתה רוצה?
חמי דורון (שינוי):
תודה רבה שאני לא צריך ממך שום דבר.
היו"ר נסים דהן:
תמשיך בסדר הדיון.
חמי דורון (שינוי):
העיקר לקפוץ והעיקר לרקוד - קודם כול לדבר. קודם תקשיב.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
איפה השר?
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. נא לא להפריע. תמשיך.
חמי דורון (שינוי):
קופצים.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק היא הצעה טובה. אני שמח שאחרי כמעט 60 שנה הולכים לשנות את פקודת המשטרה. ההסתייגויות שלנו הן הסתייגות לשם דיבור, והסיבה לכך פשוטה מאוד. פקודת המשטרה היא פקודה מאוד רחבה, ואף שהיא גדולה ועמוסה בפרקים שונים ומשונים, פרק אחד בלבד מובא פה היום - הדין המשמעתי. יצא לי לנהל שלוש-ארבע ישיבות בחוק הזה, דהיינו למעשה הייתי חבר הכנסת היחיד, הגם שהוא מהאופוזיציה, אשר קידם את הצעת החוק הזאת, מאחר שהקואליציה והמשרד לביטחון פנים לא טרחו לדאוג שיהיה ולו חבר כנסת אחד שייצג את הממשלה בהצעת חוק ממשלתית.
האמת היא שאם הייתי יושב-ראש הוועדה, במקרה הזה לא הייתי מעלה את הנושא הזה לדיון עד שהממשלה תלמד שכאשר היא מעבירה הצעות חוק היא צריכה לדאוג שחבריה או החברים שתומכים בה לפחות יבואו וידונו בהצעת החוק הזאת, ולא להצביע על הצעת החוק הזאת כאן היום, כאשר לדעתי כל חברי הקואליציה שמצביעים עליה לא מבינים את החוק הזה, לא מכירים אותו ולא טרחו לקרוא אותו ולו פעם אחת.
דוד טל (אחריות לאומית):
אתה מוכן להסביר לנו אותו?
חמי דורון (שינוי):
זה ההבדל, חבר הכנסת דוד טל. גם אותך לא ראיתי בדיונים על החוק הזה, וזו הצעת חוק שכוללת למעלה מ-130 סעיפים. למרות הכול, אני חושב שהצעת החוק טובה, לפחות משום שבחלק ממנה אני עשיתי שינויים רבים, שהיו שינויים טובים. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת ראויה.
אדוני סגן השר, אני מקווה שכשהמשרד לביטחון פנים יביא בפעם הבאה הצעת חוק ממשלתית, אז בכל הכבוד לך, וכמו שאומרים במקומותינו - יש כבוד, השר לביטחון פנים יטרח ויבוא להצעת חוק כמו זאת, שהוא כל כך רצה בה וכל כך דאג שיכינו אותה כמה שיותר מהר.
היו"ר נסים דהן:
תודה. אין הסתייגויות נוספות. אתה רוצה שיצביעו על ההסתייגות שלך? לא. אם כן, אין הסתייגויות.
הצבעה בקריאה שנייה על כל החוק - שם החוק וכל סעיפי החוק בקריאה שנייה, לרבות לוח התיקונים שבסוף. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 1-113 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-113 נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 14, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, לרבות לוח התיקונים.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה, תפורסם ברשומות ותהיה אחד מחוקי ישראל. תודה רבה.
מישהו רוצה להודות למציעים? חבר הכנסת מג'אדלה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
תודה ליושב-ראש הוועדה.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות מקרב לב לכל אלה שנטלו חלק בהכנת הצעת חוק המשטרה, שכללה סעיפים רבים. זו הצעת חוק ארוכה, שחייבה הרבה ישיבות והרבה דיונים. נטלו בכך חלק מספר רב של גורמים. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה, לצוות הוועדה, למשרד לביטחון פנים ולכל החברים שסייעו לנו.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה.
הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 24), התשס"ו-2005
[מס' כ/102; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 26723; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
אתה תישאר על מקומך ותגיש את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 24) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 24), התשס"ו-2005, מטעם חברי הכנסת אריה אלדד ולאה נס.
סעיף 2ו לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, מתנה מתן רישוי עסק בהתקנה של אמצעי בקרה לעוצמת הרעש בתחום עסק שהוא אולם שמחות או גן אירועים. עוצמת הרעש המושמעת במועדוני ריקודים ומשך החשיפה לרעש עלולים להזיק לחוש השמיעה של השוהים בהם. הצעת החוק שלפנינו באה לחייב התקנת אמצעים כאמור גם במקומות אלה. כן מוצע שתקנות לפי הסעיף האמור יתוקנו בהתייעצות עם שר הבריאות.
היו"ר נסים דהן:
חברי הכנסת טל, פרץ, חזן, אדרי.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, כן מוצע שהתקנות לפי הסעיף האמור יתוקנו בהתייעצות עם שר הבריאות.
להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה, אדוני היושב-ראש. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. ניתן לך זמן להגיע למקומך.
ההצבעה על הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 24) בקריאה שנייה החלה. אין הסתייגויות, כאמור.
הצבעה מס' 8
בעד סעיף 1 – 12
נגד – אין
נמנעים - אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 12, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
לא היו הסתייגויות.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 24), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 9, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק נתקבל בקריאה שלישית והוא יפורסם ברשומות ויהיה מחוקי מדינת ישראל.
מישהו רוצה להודות? חבר הכנסת אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני מבקש להודות, גם לחברתי ד"ר לאה נס, שלא הגיעה היום להצבעה אבל קידמה הצעת חוק שלה, ולאחר מכן איחדנו אותן להצעה אחת. אני מבקש להודות לצוות שלי ולצוות ועדת הפנים, ולהודות בשם כל אזרחי מדינת ישראל, שמעתה ואילך נחסוך את הנזק לאוזניהם. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה, חבר הכנסת אלדד, על הצעת החוק.
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר
חלוקת הצעת חוק עברייני מין (הגנה על הציבור), התשס"ב-2002
[נספחות.]
היו"ר נסים דהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום, מורי ורבותי חברי הכנסת, יש לנו החלטה בדבר חלוקת הצעת חוק עברייני מין (הגנה על הציבור), התשס"ב-2002, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט – בשמו חבר הכנסת אליעזר כהן, בבקשה.
אליעזר כהן (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני ממלא את מקומו של יושב-ראש ועדת החוקה, שבשעות אלו נאבק על מקומו הפוליטי במפלגתו.
הצעת חוק עברייני מין (הגנה על הציבור), התשס"ב-2002, שהועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית – זה מה שאנחנו עושים היום – כוללת שלושה נושאים מרכזיים: הטלת חובת ביצוע הערכות של מסוכנות לעברייני מין בשלבים השונים של ההליך המשפטי, כאמור בפרק ב' להצעת חוק זו. הנושא השני שהחוק הזה מטפל בו הוא קביעת תוכנית שיקום פרטנית לעברייני המין, במטרה למנוע הישנות עבירות על-ידי אותו עבריין, כאמור בפרק ג' להצעת חוק זו. הנושא השלישי, וזה הנושא המרכזי בחוק הזה, הוא העמדת עבריין המין בפיקוח ובמעקב של יחידות פיקוח, שמטרתן למנוע מעבריין המין לבצע עבירות מין חוזרות, כאמור בפרק ד' להצעת חוק זו.
בדיוני הוועדה התברר, כי הנושא המוסדר בפרק ג' להצעת החוק מורכב מאוד ולהכנתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית נדרשו דיונים רבים. נושא זה מחייב ליבון מעמיק של סוגיות שונות, בין היתר הסכמתו של עבריין המין לקבל שיקום, חיוב בשיקום בזמן המאסר, הקמתם של מרכזי שיקום בקהילה ואופי השיקום. יצוין כי נושא זה אינו תלוי בנושאים האחרים שהצעת החוק באה להסדיר.
רבותי, חוק זה בא לענות על הצורך בהעמקת הטיפול בעברייני מין, ובמיוחד בעברייני מין נגד קטינים. הוא חוצה גבולות בעם ובפוליטיקה, ואני מבקש מכל חברי הכנסת להצביע בעדו. תודה מראש.
היו"ר נסים דהן:
תודה. ההחלטה בדבר חלוקת הצעת חוק עברייני מין, כפי שהציע חבר הכנסת כהן בשם יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט - מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 10
בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר חלוקת הצעת חוק עברייני מין (תיקון מס' 24), התשס"ב-2002, נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, החלוקה תבוצע והוועדה תמשיך לדון רק באותו חלק שנשאר במסגרת החוק אחרי החלוקה. תודה רבה.
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005
[מס' כ/102; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 26672; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. תציג את הצעת החוק, בשם ועדת החינוך, חברת הכנסת גילה פינקלשטיין. בבקשה.
גילה פינקלשטיין (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא לפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005, שיזמתי עם קבוצת חברי כנסת.
בשנים האחרונות אנו עדים להתגברות האלימות במוסדות החינוך; לחלק מאירועי האלימות היו תוצאות חמורות עד כדי צורך באשפוז תלמידים או מורים שנפגעו.
כדי לאפשר למערכת החינוך לעקוב אחר אירועי אלימות המתרחשים במוסדות החינוך ואחר הטיפול בהם, מוצע לתקן את חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, ולקבוע חובת דיווח על כל אירוע אלימות המתרחש במוסד חינוך שהוא אחד מאלה: אירוע של אלימות גופנית בין עובד הוראה לבין תלמיד – והכוונה היא הן לאירועים שבהם עובד הוראה מרים יד על תלמיד הן למקרים שבהם התלמיד הוא הנוהג באלימות – וכן כל אירוע של אלימות גופנית שתלמידים היו מעורבים בו ונגרמה בו חבלה.
מוצע שחובת הדיווח תוטל על מנהל מוסד החינוך, ושהדיווח ייעשה לגורם או לגורמים שיקבע שר החינוך, התרבות והספורט. דיווח לגורמים כאמור יאפשר ריכוז נתונים על אירועי אלימות, והדבר יסייע בקבלת תמונה כוללת, בגיבוש דרכי פעולה לטיפול מערכתי בתופעה ובמעקב אחר הטיפול בכל אירוע ואירוע. מוצע שההוראה תחול על מוסדות חינוך מכל הסוגים, כך שיהיה אפשר לפעול לצמצום החשיפה של כלל התלמידים לאלימות ולהביא לשיפור הטיפול באירועי אלימות במערכת החינוך כולה.
אני מבקשת מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק, המוגשת ללא הסתייגויות, בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה. אין הסתייגויות.
ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 11
בעד סעיף 1 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לימוד חובה (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית. תודה רבה.
חברת הכנסת פינקלשטיין, מציעת החוק, יש לך הזדמנות להודות.
גילה פינקלשטיין (בשם ועדת החינוך, התרבות והספורט):
אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה מר אברהם פורז, ליועצת המשפטית מירב ישראלי, לחבר הכנסת זבולון אורלב ולחברי הכנסת התומכים. אני חושבת שהצעת החוק חשובה מאוד. אין יום שאנחנו פותחים את העיתון ולא מגלים מקרי אלימות, והאלימות עולה וגואה. חייבים למגר אותה בכל דרך שהיא. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה.
חבר הכנסת אליעזר כהן ביקש להודיע לפרוטוקול, שבהצבעה הקודמת הוא הצביע בעד ומשום-מה הצבעתו לא נקלטה. אנחנו מצרפים את הצבעתו בעד, אבל לא משנים את התוצאה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 73), התשס"ו-2005
[מס' כ/89; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ט, עמ' 24872; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 73), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אמנון כהן. להצעת החוק יש הסתייגות של שר התחבורה. סגנו נוכח והוא יעלה את ההסתייגות.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 73), התשס"ו-2005, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת החוק, שהגשתי בתמיכת 30 מחברי הכנסת, נועדה לתת מענה על בעיית העדר האחידות בנוסח באנגלית ובערבית של שמות המופיעים על תמרורים ועל שלטים המוצבים בדרכים. במקרים רבים שם של מקום או אתר מופיע בשלט אחד כשם מתורגם ובשלט אחר כתעתיק. כך, למשל, אפשר שתחנת רכבת תסומן במקום אחד כ-RAKEVET ובמקום אחר כ-Train Station; קיסריה נכתבת באנגלית פעם Queysaria ופעם Caesarea; נמל התעופה בן-גוריון מצוין פעם כ-Airport ופעם כ-NATBAG. הדבר מקשה בפרט על תיירים, שאינם שולטים בשפה העברית ועלולים להיתקל בכתיב שונה של אותו שם. יצוין כי הבעיה קיימת הן בדרכים עירוניות, שבסמכות הרשויות המקומיות, הן בדרכים בין-עירוניות, שבסמכות מע"צ, חברת "נתיבי איילון" וחברת "חוצה ישראל", ומכאן שאין הנחיות אחידות להסדרת הנושא.
לכאורה תמוה שנושא כזה צריך להיות מוסדר בחקיקה, אך ככל שהתעמקנו בו למדנו שבלא חקיקה לא יימצא פתרון לבעיה.
בהתאם להוראות סעיף 70(1) לפקודת התעבורה כנוסחו כיום, שר התחבורה מוסמך להתקין תקנות בעניין הסדר תעבורה ולקבוע כללים לשימוש בדרכים בשביל כלי רכב, הולכי רגל ואחרים. מכוח הוראות אלה הוסמך המפקח על התעבורה, בתפקידו כרשות התימרור המרכזית, לקבוע הוראות שונות אשר לתמרורים.
מוצע לתקן הוראה זו ולהסמיך את שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כללים בדבר כתיב אחיד בעברית, בערבית ובאנגלית של שמות המופיעים בתמרורים המוצבים בדרכים. לעניין זה הגיש שר התחבורה הסתייגות, שבה הוא מבקש כי הכללים יתייחסו, בין השאר, לכתיב אחיד בלועזית, במקום לכתיב אחיד באנגלית, מכיוון שלטענתו כללי התעתיק מפנים לתעתיק לאותיות לטיניות, ולאו דווקא לשפה האנגלית. הוועדה אינה רואה צורך בשינוי הנוסח כפי ששר התחבורה מציע, שכן הנוסח שהחליטה עליו אינו מונע מהשר להסתמך בכללים שיקבע על כללי האקדמיה ללשון עברית. עם זה, הוועדה אינה רואה בכך עניין עקרוני ועל כן אינה עומדת, לעניין זה, על הנוסח שאישרה ואינה מתנגדת לקבלת ההסתייגות.
אני מבקש לציין, כי לדברי נציגי מע"צ שנכחו בדיוני הוועדה בהצעת החוק, יש בפניות רבות מהציבור תלונות על שימוש בתעתיק לא נכון של שמות ועל העדר אחידות באיות השמות. הצעת החוק המונחת לפניכם תסייע, כך אנו מקווים, בפתרון הבעיה ובהפיכת הדרכים במדינת ישראל לידידותיות יותר לעוברי הדרך, ובהם תיירים.
אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. סגן השר יעלה את ההסתייגות. בבקשה.
סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שלפנינו מציעה להסמיך את שר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע כללים בדבר כתיב אחיד בתמרורים בשפות עברית, אנגלית וערבית.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מה עם יידיש?
סגן שר התחבורה שמואל הלפרט:
יש לך הסתייגות, חבר הכנסת הנדל? אתה יכול לעלות לדוכן ולהציע עוד הסתייגות.
כיום הגופים האחראים לשילוט במדינת ישראל עובדים לפי קובץ הנחיות של משרד התחבורה שפורסם בסוף שנת 2000. עם זאת, אין להכחיש כי הצעת החוק אכן מעלה בעיה של חוסר אחידות בכתיב הלועזי, הקיימת, כאמור, בעיקר בשלטים הישנים. כך, לדוגמה, אדם הנוסע בכבישי ארצנו נתקל בו-זמנית בשילוט המפנה אותו הן ל-RAKEVET והן ל-Train, ואנו תמימי דעים עם המציעים כי יש לפתור את הבעיה. על כן, אני תומך בהצעת החוק הנדונה, ועמדה דומה אף הובאה בעבר על-ידי שר התחבורה, שאף תמך בחוק בעת שעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה.
עם זאת, אבקש להסתייג מנוסח סעיף 1 בהצעת החוק שבנדון, באופן שבמקום המלה "ובאנגלית" תופיע המלה "ובלועזית".
סעיף 1 הנ"ל מסמיך את שר התחבורה לקבוע כללים בדבר כתיב אחיד בעברית, בערבית ובאנגלית של שמות המופיעים על גבי תמרורים המוצבים בדרכים. הכללים בדבר כתיב או תעתיק נקבעים על-ידי המוסד העליון ללשון העברית בהתאם לחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג-1953. סעיף 10 לחוק זה קובע, כי החלטות המוסד שנתפרסמו על-ידי שר החינוך יחולו גם על הממשלה ועל הרשויות המקומיות. כללי התעתיק הם תעתיק לאותיות הלטיניות, ולאו דווקא לפי שימושן בשפה האנגלית. משמעות הסעיף לפי הצעת הוועדה הינה ששר התחבורה יחויב להמציא יש מאין כללי תעתיק שאינם בתחום סמכותו ואינם בתחום מומחיות משרדו.
אשוב ואדגיש, כי אנו תומכים בהכללת כתיב אחיד בשלטי דרך ובתמרורים, וכי המחלוקת פה היא על אופי היישום.
על כן, אבקש מחברי הכנסת לקבל את הסתייגותי לחוק ולאפשר למשרד התחבורה לפעול ביישום החוק בהתאם לכללי המוסד העליון ללשון העברית. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגות, ואנחנו מצביעים בינתיים בקריאה שנייה על שם החוק בלבד כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 13
בעד שם החוק – 11
נגד - אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
הצעת החוק בקריאה שנייה, בעד שם החוק על-פי נוסח הוועדה - 11, נגד - אין, נמנעים - אין. שם החוק התקבל כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 1. יש הסתייגות. מצביעים על ההסתייגות הראשונה. מי להסתייגות בסעיף 1 של סגן שר התחבורה? מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 14
בעד ההסתייגות – 3
נגד – 7
נמנעים – 2
ההסתייגות של שר התחבורה לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 3, נגד - 7, שני נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? - בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 1-2, כהצעת הוועדה – 10
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1-2, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
הצעת החוק בקריאה שנייה, סעיף 1 וסעיף 2 התקבלו ברוב של עשרה נגד אחד.
עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מורי ורבותי חברי הכנסת, ההצבעה החלה. קריאה שלישית.
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 12
נגד - אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 73), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 12, נגד - אין, נמנעים - אין. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית. תודה לחברי הכנסת.
מישהו רוצה להודות? חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה. אחרי שלב התודות אנחנו נתחיל בהצעות לסדר-היום.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני רוצה להודות לצוות הנפלא של ועדת הכלכלה, למנהלת הוועדה לאה ורון, ליועצת המשפטית של הוועדה אתי בנדלר, והצוות - המתמחים, המזכירות, כל אחד עולם ומלואו. יישר כוח. גם אם אני לא אהיה יושב-ראש ועדה, תמשיכו את העבודה שלכם על הצד הטוב ביותר למען עם ישראל.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. אין שום סיבה שלא תהיה.
הצעות לסדר-היום
הרפורמה בקרנות הפנסיה והשלכותיה על העמיתים
היו"ר נסים דהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום - הצעות לסדר-היום מס' 7949, 7957, 7959, 7967 ו-7972: הרפורמה בקרנות הפנסיה והשלכותיה על העמיתים. ראשון הדוברים - חבר הכנסת אמנון כהן. ישיב שר האוצר, שאינו נוכח.
אמנון כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר נסים דהן:
אתה רוצה שנעשה הפסקה?
אמנון כהן (ש"ס):
לא.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת כהן, מהדוכן אפשר רק לנאום.
אמנון כהן (ש"ס):
אדוני שר האוצר שנמצא בדרך ושומע אותנו ברמקול, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דוד המלך עליו השלום כותב בתהילים: אל תשליכני לעת זיקנה, ככלות כוחי אל תעזבני. אדוני היושב-ראש, מדינת ישראל מפקירה את זקניה. דוגמה לכך היא זעקת גמלאי "ביקור חולים" שנפלה על אוזניים ערלות. דווקא גמלאי "ביקור חולים", שהקדישו את חייהם כדי לספק את מיטב השירות לתושבי ירושלים ביום-יום, ובפיגועים הקשים, מגיעים עד כדי פת לחם. ולמה? כי אין להם ועד חזק כמו של עובדי הנמלים? כי אין להם אח או רע בממשלה?
הרפורמה בקרנות הפנסיה אומנם היתה הכרחית להצלת יותר ממיליון שכירים שהיו נשארים חסרי כול, אך לדעתי, אדוני היושב-ראש, היה מקום למשא-ומתן עם ההסתדרות ולגילוי רגישות חברתית רבה יותר.
חברי כנסת נכבדים, המיתון מאחורינו. שוק הפנסיה נפתח לתחרות. לכן זו העת להנהיג חוק פנסיה חובה שיכלול את כל המשק, את העובדים המשתכרים שכר מינימום ונשענים בשלהי חייהם על קצבאות זיקנה עלובות, וגם את העצמאים שבמקרים רבים לא חוסכים לפנסיה, ואם העסק נופל הם נשארים חסרי כול.
רבותי חברי הכנסת, את חוק פנסיה חובה יש להפעיל באחריות. המטרה היא שהמשתכרים שכר מינימום לא ייפגעו ולא יישארו עם פנסיה ששווה פרוטות. לכן על המדינה לגבות חוק זה על-ידי תכנון נכון. תכנון זה חייב לכלול קודם כול עידוד של שוק העבודה, ובנוסף, הגנה על המשתכרים שכר מינימום על-ידי סבסוד ההפרשה השוטפת לפנסיה על-ידי מס שלילי.
כבר עשינו צעד אחד ופתחנו את שוק הפנסיה לתחרות. כעת יש לעשות צעד נוסף ולהנהיג את חוק פנסיה חובה. ניהול נכון של מנגנון פנסיה יעודד את הציבור לחסוך, יניע את שוק ההון, והכי חשוב - יפחית את ההישענות על קצבאות הזיקנה.
לכן אני קורא לנו, המחוקקים, לגלות אחריות ולתת יד להורינו הקשישים שהקדישו את מיטב שנותיהם למען המדינה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר נסים דהן:
אתה יכול להמשיך עוד שלוש דקות, כי השר הגיע הרגע.
אמנון כהן (ש"ס):
אם השר שמע את דברי, אני שמח, ואם לאו, אני מעביר לו את הנאום, בינתיים שיעיין בו.
היו"ר נסים דהן:
אם כן, אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. שלוש דקות לרשות אדוני.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר האוצר, ככל שהזמן עובר, כל הדברים ששר האוצר לשעבר ביבי נתניהו התפאר בהם מתגלים כדברים שטמונים בהם אסונות. גם הצמיחה, שעל-פי כל קנה מידה יכולה להיות מבורכת, זרמה לכיסים של רצועה דקה מאוד מהחברה בישראל, שהם העשירים ביותר. הפחתת נטל המס בעצם שחררה את העשירים מתשלום מס, וכך קטנו הכנסות המדינה המופנות לצרכים חברתיים. השכבות החלשות לא הרוויחו כמעט מאומה מהפחתת נטל המס.
שר האוצר הקודם התפאר בקיצוץ הקצבאות ואמר: לכו לעבוד. עכשיו אין לאנשים קצבה, ואין להם עבודה. בדרך כלל אלה שמקבלים קצבאות הם לא אלה שיכולים ללכת לעבוד. הרי הקצבאות ניתנות לילדים, שהוא קורא להם לעבוד, לזקנים וקשישים, שהוא קורא להם לעבוד, או לאנשים שעובדים ומקבלים הבטחת הכנסה, והוא קורא להם – אף שהם עובדים – ללכת לעבוד.
קיצוץ הקצבאות יצר כיסים רחבים של עוני – גם ברוחב, כלומר מבחינה מספרית, וגם בעומק, מבחינת מידת העוני ועומק העוני. זאת אומרת: יש יותר עניים שהם יותר ויותר עניים. וכאן באים הנתונים על הרפורמה בפנסיה שהוביל שר האוצר הקודם בשנת 2003, ואנחנו מגלים שבעצם הפנסיות, שאמורות לפרנס את האנשים לאחר פרישתם, כדי שיחיו בכבוד אחרי שנתנו עשרות שנים של עבודה למשק – בעצם אנחנו מגלים שהפנסיות האלה התכווצו בשליש. וההבדל הזה, של פחות שליש, הוא בעצם ההבדל בין להוריד אנשים למצולות העוני ובין חיים בכבוד. ואנחנו מדברים כרגע רק על אותם 60% מהציבור שיש להם פנסיה, ועדיין איננו מדברים על 40% שאין להם אפילו זה.
אדוני שר האוצר, ממלא-מקום ראש הממשלה, מי שיבוא לכנסת הבאה יידרש כנראה לעשות רפורמה של הרפורמה. האזרחים הפקידו בידי המדינה – בעצם הפקידו בכוח, באילוץ, בידי המדינה - את הפנסיות ואת העתיד שלהם לעת זיקנה, והמדינה, ברפורמה של משרד האוצר, לא השכילה לשמור על המינימום שבמינימום של אותה פנסיה שאמורה לשמור על חייהם ועל כבודם בעת סיום עבודתם. לכן יש מקום לעיין מחדש ברפורמה האכזרית הזאת, שהמיטה – ותמיט – אסונות על הציבור הרחב, ויש מקום לתקן אותה, ואם הדבר יידרש, גם בחקיקה. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – אינו נוכח. חבר הכנסת רן כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב ליצמן – אינו נוכח. אם כן, כבוד השר, נא תגובתך.
שר האוצר אהוד אולמרט:
כבוד היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אם מותר לי להעיר – לא לחברי הכנסת שנמצאים כאן, חבר הכנסת אמנון כהן וחבר הכנסת ברכה, שאני חייב לציין שהם מהמתמידים והרציניים בחברי הכנסת בנושאים שהם מעלים וברצינות שהם מייחסים לנושאים שהם מעלים – אבל יש טעם לפגם בכך שיש הצעה שאושרה להעלאה, שלושה מחברי הכנסת רשומים כמגישים, הם יכולים להעלות הצעות, הם לא שייכים למפלגה שמקיימת היום בחירות או משהו, והם אינם נמצאים כלל באולם. מה צריך לחשוב שר שחברי הכנסת מבקשים ממנו להתייחס לנושא והם עצמם – רוב המציעים – כלל אינם מואילים להגיע לאולם - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
וזאת עוד הצעה דחופה – יש דחיפות.
שר האוצר אהוד אולמרט:
וזאת עוד הצעה דחופה. אני לא אומר את זה, כמובן, לחברי הכנסת שישנם – כפי שאמרתי, לא במקרה הם ישנם, כי הם אף פעם לא נעדרים כשהם מעלים הצעה, גם אם לפעמים הם נותרים כמעט בודדים באולם הזה.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
הם עסוקים בבחירות לליכוד.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. עכשיו לגופו של עניין.
שר האוצר אהוד אולמרט:
לגופו של עניין, זה לא סוד שאנחנו אחרי רפורמה שבמידה רבה ביותר הצילה את קרנות הפנסיה, ודאי את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שאלמלא הרפורמה הזאת – ואת זה אני חייב לומר; האולם הזה שמע אותי אומר דברים לא קלים על שר האוצר הקודם - בעניין הזה, היוזמה להצלת קרנות הפנסיה הצילה מאות אלפים רבים של עמיתים, שאלמלא היוזמה הזאת, ואלמלא ההשקעה, שפרוסה לאורך הרבה שנים, של כמעט 80 מיליארד ש"ח מכספי המדינה, הקרנות האלה היו מתמוטטות והאנשים האלה היו מושלכים, באמת, עד פת לחם.
מובן שעדיין קיימת בעיה לגבי כלל האוכלוסייה, גם מי שאינם מבוטחים במסגרת מקומות העבודה שלהם ומי שאין בידם לארגן לעצמם תוכניות כמו קופות פנסיה כאלה או אחרות או גמלאות במסגרת התוכניות הקיימות, קרנות שהיו עוד לפני הרפורמה הזאת, ואנחנו רואים לא אחת, מכירים לא אחת, מקרים קשים ביותר.
הנושא זה מחייב התייחסות רצינית, ואתם יודעים היטב, רבותי חברי הכנסת הנכבדים, שאנחנו מגיעים עם ההצעה הזאת לנקודת זמן שבה הכנסת עומדת לסיים את דיוניה ואולי היא אפילו לא תספיק לדון בוועדה בצורך להתמודד עם הבעיה הזאת.
אמנון כהן (ש"ס):
לא בטוח.
שר האוצר אהוד אולמרט:
כן, אבל זאת הרי הצעה לסדר-היום, לא איזו הצעת חוק שתאפשר לעשות תהליך של שינוי ממשי, אלא אולי משהו יותר הצהרתי.
היו"ר נסים דהן:
לכן, מה כבודו מציע?
שר האוצר אהוד אולמרט:
מה שאני רוצה להבטיח לכם – מובן שאני מוכן שיתקיים דיון על הנושא הזה בוועדה, ואם אוזמן אבוא עם הצוות המקצועי שלי ונדון בעניין ברצינות – אני רוצה להבטיח לכם שהנושא הזה, של פנסיה חובה, יהיה אחד הנושאים הראשונים שאעסוק בהם בקדנציה הבאה. אני מאמין שאני אמשיך לכהן בתפקיד שר האוצר, ואני אשמח – אני חושב שזה נושא שראוי לתשומת לב רצינית יותר.
דרך אגב, חבר הכנסת כהן, אני עושה מאמצים לסייע, בעצם שלא על-פי חובה פורמלית מסוימת, לפנסיונרים של בית-החולים "ביקור חולים". הממשלה כבר העבירה לא מעט כספים כדי לסייע בתשלומי הפנסיה שלהם, ואנחנו ודאי נמשיך לטפל בבעיה הזאת, של הפנסיונרים של "ביקור חולים", עד שנמצא פתרון כולל לכל בעיית בית-החולים הזה. אבל זאת רק דוגמה לבעיה בהיקף רחב יותר, שמחייבת פתרון יסודי, מקיף ואחראי, בעיה שאנחנו נעסוק בה בכנסת הבאה. אני משוכנע ששניכם תהיו חברים בה, ולכן כולנו ניפגש כדי לעסוק בה ברצינות.
אם נרצה לקיים דיון מקצועי בוועדה גם בתקופה שלאחר התפזרות הכנסת – והדבר אפשרי – אני בהחלט אדאג לכך שתהיה נציגות אחראית ומקצועית של האוצר כדי לדון בהיבטים שונים של העניין, אבל את הפתרון אנחנו נגבש יחד עם תחילת פעולת הכנסת השבע-עשרה. תודה רבה לך, אדוני.
היו"ר נסים דהן:
תודה, אדוני. חבר הכנסת אמנון כהן, האם כבודו מסתפק בתשובת השר?
אמנון כהן (ש"ס):
אני מבקש דיון בוועדת הכלכלה.
היו"ר נסים דהן:
אתה לא יכול לבקש דיון בוועדת הכלכלה. אתה יכול להגיד: מסתפק, או לא מסתפק. אינך מסתפק?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
השר מסכים לוועדה.
שר האוצר אהוד אולמרט:
יהיה דיון בוועדה.
היו"ר נסים דהן:
השר מסכים לוועדה. אם כן, חבר הכנסת אמנון כהן מסכים לוועדה. חבר הכנסת מוחמד ברכה – מסכים. חבר הכנסת נסים זאב, אני מבין שאתה לא מסכים להעברת הנושא לדיון בוועדה.
נסים זאב (ש"ס):
הסכמתי.
שר האוצר אהוד אולמרט:
הוא חשב שאני לא מסכים.
היו"ר נסים דהן:
אנחנו עוברים להצבעה. ועדה זה בעד, נגד - להסיר. תודה.
אמנון כהן (ש"ס):
ועדת הכלכלה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר נסים דהן:
או - כספים, אני חושב.
קריאות:
כלכלה, כלכלה.
היו"ר נסים דהן:
אתם קובעים. כלכלה - כלכלה.
הצבעה מס' 17
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 10
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעות לסדר-היום יעברו לוועדת הכלכלה להמשך דיון.
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: קיצוץ הקצבאות ואי-קיום בכבוד. חבר הכנסת חיים אורון - אינו נוכח. חבר הכנסת אלי ישי - אינו נוכח. חברת הכנסת קולט אביטל - אינה נוכחת. הנושא לא יידון היום. תודה.
הצעות לסדר-היום
המשבר הכספי המתמשך ואי-תשלום משכורות ברשויות המקומיות הערביות
["דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 27150.]
היו"ר נסים דהן:
הצעות לסדר-היום מס' 7983 ו-7940: המשבר הכספי המתמשך ואי-תשלום משכורות ברשויות המקומיות הערביות. בשבוע שעבר נימק חבר הכנסת מוחמד ברכה, השבוע ינמק חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, ותשיב סגנית שר הפנים. בבקשה, חבר הכנסת דהאמשה. שלוש דקות לרשות כבודו.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נושא הרשויות בכלל ומצבן של הרשויות הערביות בפרט הפך לדבר מן המפורסמות. אנחנו יודעים שהממשלה הזאת, עוד מראשית ימיה, הכבידה את עולה על הציבור כולו, ובנושא הכלכלי פגעה אנושות לא רק בתושבים, ב"עמך" ובשכבות הבינוניות והחלשות במיוחד, אלא גם פגעה ברשויות המקומיות. והיא, כנראה, כדרך של אי-אכפתיות - לא היה אכפת למשרד הפנים, וודאי לא לממשלה כולה, שרשויות תהפוכנה למשוללות יכולת תפקוד.
בחלק גדול מהרשויות לא רק לא משלמים בזמן את המשכורות, אלא משלמים את המשכורות פעם בשנה, לקראת החגים, פעמיים בשנה. כמעט שאין רשות אחת היום - ואני מדבר על הרשויות הערביות במיוחד - שכל פועליה קיבלו את שכרם מזמן. יש כאלה ששבעה חודשים לא שילמו, עד החג שהיה לפני חודשיים. אז, לרגל החג, מישהו לקח אחריות ואמר: לא יכול להיות ששבעה חודשים פועלים לא יקבלו משכורת. לקראת החג, חג הרמדאן, עיד אל-פיטר, שהיה לפני חודשיים, הם קיבלו משכורת, ועכשיו עוד פעם חודשיים בלי משכורת. אולי בחג הבא, בעוד חודש, יקבלו את שלושת החודשים הנוספים. ואני שואל: איך אפשר להתייחס לשלטון המקומי בצורה הזאת?
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
- - -
היו"ר נסים דהן:
זמנו עבר. אני נותן לו בכל זאת, בגלל חשיבות העניין, עוד דקה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
זמנו של מי, אדוני? זו הצעה רגילה, ואתה לא עדיין הפעלת שעון. אני רק מזכיר לך - - -
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
מה זה אומר?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אתה לא מפעיל שעון, כי אין פה שר. זה עשר דקות.
היו"ר נסים דהן:
תמשיך. תקבל עשר דקות בלי בעיות.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אין בעיה, אדוני. אם אתה רוצה אני אסיים. אנחנו לא נריב על זה.
היו"ר נסים דהן:
לא, לא. חס ושלום. תמשיך.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אז מידה כזאת של אי-אכפתיות של הממשלה קשה להעלות על הדעת. וכאשר כל השלטון המקומי קורס, ודאי שתקרוסנה קודם כול הרשויות הערביות. אני רוצה להקדים רפואה למכה. תיכף תעלה פה סגנית השר ותגיד שהרשויות האלה לא גובות את הארנונה במידה מספקת. הן לא מגיעות ל-90% ול-80%. הן מגיעות אולי ל-60%, 70%.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
הלוואי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אולי גם פחות.
היו"ר נסים דהן:
גברתי סגנית השר, תהיה לך הזדמנות להגיב. למה את צריכה קריאת ביניים? תיכף תהיה לך הזדמנות. תמשיך, אדוני.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
והתשובה היא, שהן אינן מסוגלות לגבות. כי מי שאין לו, לא יכול לתת, גם כאשר הרשות תפעיל את החברות האלה של כוח-אדם, אלה שבאים ומוציאים את האשה הזקנה מהבית, ואת הטלוויזיה מעקלים, ואת המקרר מעקלים, ולא אכפת להם שהמשפחות אין להן מה לאכול. חברות כוח-אדם שהופעלו על-ידי הרשויות עשו את המעשים האכזריים ביותר שניתן רק להעלות על הדעת. ומה הביאו? לא הביאו יותר גבייה.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מקדם בברכה את ראשי הרשויות, שחלק מהם הספיקו להגיע לישיבה שלנו. אהלן וסהלן בכם איהא אלאח'וה - ברוכים הבאים, אחים.
ולא רק זאת. לא רק שהעניים אין להם מאיפה לתת - אין להם. גם כאשר חברות כוח-אדם באות ומעקלות את הטלוויזיה, את המקרר הריק ואת הדברים החשובים ביותר והחיוניים ביותר – הם לא יוכלו לשלם. אני רוצה להזכיר לכולם, שכאשר מוקם אזור תעשייה - אצלנו, ברוך השם, לא מקימים אזורי תעשייה, אבל כאשר הוא מוקם על אדמתנו, על האדמה של כפר-כנא ושל משהד, כאשר מוקם שם אזור תעשייה, הארנונה משולמת דרך האוויר לנצרת-עילית. ואז באים אלינו ואומרים: לא גובים ארנונה. תנו את אזור התעשייה שהוקם במקום שאתם קוראים לו ציפורי, עם המיליונים שמשתלמים בכל שנה, למשהד ולכפר-כנא - יהיה להם ממה לשלם משכורות. ואני נתתי את זה רק כדוגמה, דוגמה שקשה לעכל, קשה להעלות על הדעת.
אז מצד אחד אין אזורי תעשייה, אין אזורי מסחר, אין תעשייה פורחת, אין הכנסה לתושבים, ומצד שני באים לחלק הגדול של התושבים, שהם כולם מקבלי קצבאות של הביטוח הלאומי – מה שנותר מהקצבאות. גם את זה קיצצה הממשלה הנכבדה הזאת. קודם יכלו לקנות לחם לילדים, כי היו מקבלים עבור המשפחות ברוכות הילדים, או היתה איזו קצבה של הבטחת הכנסה, עד שבאו עם תוכנית ויסקונסין, תוכנית מהל"ב - תראו איזה שמות. קוראים להם: "מהלב". ויסקונסין מהלב. איזה לב יש לוויסקונסין? איזה לב יש לממשלה? לב רחמן. הלב הזה בא לעקרת הבית הערבית, שמעולם לא יצאה לעבודה ואיננה מסוגלת לעבוד – לנשים בנות 50 ו-55 - את תלכי עכשיו לעבוד בניקיון במשרד ממשלתי. עקרת בית בת 55. וכאשר היא לא מסוגלת, איננה יכולה, ובפועל, למעשה, זה לא מתקיים, אז היא נחשבת מסרבת עבודה.
התוכנית מהל"ב הזאת - תראו איזה לב רחב יש לה - מוציאה את האנשים ממעגל פת הלחם בכל מיני אמתלות ובכל מיני דרכים ונותנת את המיליונים שהיא חוסכת לחברה - שוויצרית או גרמנית? משווייץ, נדמה לי, הביאו אותה כדי לבצע את "הלב". לשווייצים יש לב גדול, לחברה הזאת, לחברה שכל תפקידה להרוויח כסף יש לב, כפי שלממשלה הזאת יש לב.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
הולנדית.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
חברה הולנדית. כן, חבר הכנסת ברכה. אני חשבתי שווייץ. אז זה הלב.
אני לא רוצה להביא עוד דוגמאות, אבל בואו נראה מה הממשלה החליטה. יש התחייבויות של הממשלה, יש החלטות של ממשלה. פעם היתה ממשלה שקראו לה ממשלת ברק, והיא אמרה: אני סוף-סוף נזכרת שלציבור הערבי אכן מגיע תקציב, ואני רוצה לתקן עיוותים, ואני מחליטה על 4 מיליארדים. זוכרים את תוכנית 4 המיליארדים? 4 מיליארדים לארבע שנים, תקציב למגזר הערבי, מעל ומעבר לכל התקציבים הרגילים, השוטפים.
מה בוצע מהתוכנית הזאת? על-פי הרישומים שקיבלתי, קודם כול הממשלה חישבה את התקציב השוטף. חישבה את כל מה שנתנה למגזר הערבי בארבע השנים האלה, משנת 2000 ועד 2004, ולא הגיעה ל-4 מיליארדים. לא שהיא לא נתנה את 4 המיליארדים שהבטיחה - אלא שכל התקציבים שהיא הקציבה למגזר הערבי, בכל התחומים, הגיעו ל-2.4 מיליארדים, אדוני היושב-ראש. על-פי ההקצבות האלה, היא היתה צריכה להשלים ל-4 מיליארדים, נגיד מתוך התקציב השוטף. הממשלה נשארה חייבת 1.4 מיליארד למגזר הערבי, על-פי החלטה שלה. אם נחשב את הריבית וההצמדה, זה משהו כמו 2 מיליארדי שקלים. שייתנו את 2 מיליארדי השקלים האלה לרשויות הערביות, זה ייתן להם איזה חמצן כדי להמשיך לשחות.
אבל לא רק זאת. אומרים: אנחנו מקציבים תקציבי פיתוח למגזר הערבי או לרשויות בכלל. בסדר. על הנייר. כאשר לא היתה אפשרות מעשית, סחבו את זה בחזרה. הם אומרים: זה לא נוצל, כאילו לרשויות הערביות יש כל האמצעים והן התעצלו, ישבו בבית, מאסו בכסף הזה, לא ניצלו אותו והוא חוזר חזרה לממשלה, חזרה לתקציב.
אפילו סעיפים שהם מקובלים והממשלה מבצעת אותם ברשויות אחרות, סעיפי מענקי איזון, מה שמסומנים, צבועים לרשויות האלה, גם אותם מקצצים ולא משלמים.
אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה להמשיך במספרים. אני רוצה לומר דבר נוסף, דרישה צודקת ביותר: יש לממשלה התקציב הנוכחי. אילו רצתה לקיים את חובתה הציבורית, את חובתה לשלטון המקומי ואת חובתה לרשויות הערביות - אגב, עכשיו הם בשבוע השני לשביתה שלהם. אני לא בטוח שההפגנה שמתוכננת למחר תתקיים, יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל אני פונה אל ראשי הרשויות: תלמדו מהאחרים. באתם לאוהל הזה יום אחרי שהרשויות הערביות הדרוזיות והצ'רקסיות קיבלו כסף והלכו הביתה. הם קיבלו כסף, אבל לא לפני שהיו התנגשויות. מה לעשות, זאת הדרך. הממשלה הזאת אינה חסה, אינה שמה לב, איננה מתחשבת עד שהציבור לא זועק, לא זועקת התקשורת, ורואים את התמונות בטלוויזיה. חייבים לראות אתכם מתחת לסוסים של השוטרים, מתחת לאלות. אם הסוסים של המשטרה לא ירמסו אתכם, ואם המקלות של השוטרים לא יכו בנו, הממשלה הזאת לא תתעשת, לא תשב אתכם ולא תיתן מאומה.
חבר הכנסת ברכה צוחק, אבל זה מה שהניסיון מלמד אותנו. לא שאנחנו אוהבים מקלות ולא שאנחנו רוצים התנגשויות, אבל הדרך היחידה, המוכחת, שהממשלה הזאת מוכנה לשים לב, או להתחשב, או לשלם, כפי שהוכח רק לפני שבועיים: אחרי שראשי הרשויות הדרוזיות התנגשו עם השוטרים - שילמו להם. אתם יודעים, האוהל הזה הפך למסורת. כל אוהל שמקימים, עד שאין התנגשויות ועוברים כמה שבועות, אף אחד לא מתחשב.
אומנם ראש הממשלה לא מתפקד עכשיו, אבל גם כאשר תפקד הוא לא עשה הרבה. יש לו שר פנים, יש לו סגנית שר הפנים, תיכף היא תעלה ונשמע אותה - - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
אבל הוא ראש הוועדה - - -
היו"ר נסים דהן:
סליחה, חבר הכנסת אורון, ביקשת הצעה אחרת, תאמר זאת באותה הזדמנות.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אני מסיים, אדוני. אני עוזב את ההיסטוריה, את כל מה שקיצצו, מה שלא נתנו ומה שלא קיימו, אבל הממשלה הזאת חייבת לתת 600 מיליון שקל לשנה הזאת לרשויות הערביות. אני בטוח שאם ייתנו את הסכום הזה עכשיו, ללא דחיות, הרשויות האלה לא רק תשלמנה את משכורות העובדים, הן גם תתפקדנה בצורה סבירה ונורמלית, ישלמו את תשלומי המים לתקופה של החודשים הקרובים, והחג שמגיע כעת יעבור כאשר הרשויות כבר שילמו את הדברים הבוערים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר נסים דהן:
תודה. גברתי סגנית שר הפנים.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
ערב טוב, אדוני היושב-ראש, ערב טוב, מכובדי ראשי הרשויות הערביות, אני שמחה שאתם כאן. אתה יודע, חבר הכנסת דהאמשה, התלבטתי מה לעשות - - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
להביא תקציב, אין יותר קל מזה.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
חשבתי, אם לא היינו בתקופת בחירות - - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת דהאמשה, זה לא מקובל, דיברת כאן יותר מעשר דקות - - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אני עונה לה.
היו"ר נסים דהן:
לא, אל תענה לה, עכשיו אתה צריך להקשיב.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
היא שאלה אותי. היא לא צריכה להתלבט, היא צריכה ללכת לראש הממשלה, ל"הדסה", ולהגיד לו: תעביר את הכסף לרשויות הערביות. זה תפקידך.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
א. לא שאלתי אותך.
היו"ר נסים דהן:
סגן היושב-ראש, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר, אני מבין את סערת הרוחות, במיוחד כאשר חברים שלך יושבים למעלה. נא לא להפריע.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
מכיוון שכבודו מבין את ההצגה - - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
היא פנתה אלי.
היו"ר נסים דהן:
אני אצטרך לקרוא אותך לסדר. דיברת כאן יותר מעשר דקות, וכשרוצים להשיב לך – אתה מפריע. חבר הכנסת דהאמשה, נא לא להפריע. תודה.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אתה יודע, התלבטתי רבות במשך יותר מעשר הדקות שנתנו לך פה לדבר, ואף אחד לא סתם לך את הפה, אף אחד - - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
באמת, מה זה "נתנו לך"? מי זה "נתנו לך"?
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת דהאמשה, אני קורא אותך לסדר. חבר הכנסת דהאמשה, אני קורא אותך לסדר.
טלב אלסאנע (רע"ם):
חוצפה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת טלב אלסאנע, החברים שלך ראו אותך, אני קורא אותך לסדר. לך אין פריווילגיה, אותך אני אוציא מהאולם.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
עזוב את החברים. זה לא עניין של חברים, היא פונה אלינו, אני עונה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת דהאמשה, אני קורא אותך לסדר.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
תפנה אלי ואני אענה. אם תפנה אלי אני עונה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת דהאמשה, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. עוד פעם אחת, ואתה לא תשמע את תשובת השרה.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אתה יודע, אני אמשיך במשפט אף-על-פי שזה לא מוצא חן בעיניך, אבל אתה לא תסתום לי את הפה, מה לעשות.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אני לא אסתום לך את הפה.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
לא תצליח לסתום לי את הפה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת דהאמשה, אתה לא שומע.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אני שומע, החלטת להפריע, היא גם צריכה לשמוע אותך.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת דהאמשה, אני מבקש ממך לא להפריע. פעם אחרונה שאני לא קורא אותך לסדר.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אני אכבד את ראשי הרשויות שנמצאים כאן, אתה יודע, אני לא אנקוב בשם הפעם, התלבטתי מה אני צריכה לעשות.
חיים אורון (מרצ-יחד):
דברי אלי, רוחמה.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אנחנו בתקופת בחירות וכמובן אתם צריכים להראות שאתם פופוליסטים, אתם צריכים להוכיח את עצמכם. איך תוכיחו בפני כל המכובדים שיושבים כאן שאתם שווים משהו? איך תוכיחו את עצמכם? תענה לי.
טלב אלסאנע (רע"ם):
זו חוצפה מה שאת אומרת. מי מונע מכם לתת להם את התקציבים?
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.
טלב אלסאנע (רע"ם):
זאת גישה פופוליסטית.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית, נא לצאת מהאולם מייד. צא מהאולם.
טלב אלסאנע (רע"ם):
למה אתה צועק?
היו"ר נסים דהן:
תתביישו, תרבות דיבור באולם הזה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
היא חייבת בתרבות דיבור.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת דהאמשה, אני מזהיר אותך, אני אוציא אותך מהאולם. סגנית השרה לא יכולה לדבר שתי דקות רצוף? אתה דיברת כאן רבע שעה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת מוחמד ברכה, אל תעזור לי.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
רק רגע, אדוני היושב-ראש. נדמה לי שסגנית השר צריכה להתבייש במה שהיא אמרה, כשהיא מדברת על מצוקה אמיתית.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת מוחמד ברכה, אתה מפריע לסדר הדיון.
טלב אלסאנע (רע"ם):
התשובה הזאת לא תשובה. אין לה תשובה, שתגיד שאין לה תשובה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת טלב אלסאנע, אתה מפריע, נא לצאת מהאולם. סדרנים, נא להוציא אותו. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אתה מפריע, נשקול תגובות חריפות יותר.
(חבר הכנסת טלב אלסאנע יוצא מאולם המליאה.)
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
לפני שאני אענה לעניין, ואתה לא תגיד לי מתי לענות לעניין, כי כשהוא דיבר והשתלח בראש הממשלה, עם כל הכבוד, גם לי מותר לומר את מה שיש לי לומר, ואתה תקשיב לכל מה שיש לי לומר.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
חצופה.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
עם כל האלימות המילולית שיש לכם, אני מבקשת שיחזור בו מהדברים.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
כשתחזרי בך מהדברים שלך, גם אני אחזור.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת מוחמד ברכה, אני מבקש ממך לא להפריע. אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. אתם משתלטים על הדיון, ולא תהיה לי ברירה, אני אוציא אתכם מהאולם. עם כל הכבוד, אתם לא רוצים לשמוע את התשובה. היא לא דיברה דקה רצוף, תן לה לדבר.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
איזה סגנון בזוי. היא מתגרה ולא מדברת לעניין.
היו"ר נסים דהן:
הייתי נותן לך את זכות התגובה אם היית מתנהג כמו שצריך, אבל תן לה לדבר. לא ייתכן שסגנית שר תעמוד על הדוכן בכנסת ואתם תתפרצו לתוך דבריה ולא תיתנו לה לדבר דקה אחת ברציפות. כשחבר הכנסת דהאמשה דיבר פה יותר מרבע שעה, נתתי לו את כל הזמן בגלל חשיבות הנושא. חבר הכנסת דהאמשה, אתה ממשיך להפריע.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אם לא הייתי יודעת שכאן הכנסת – ואני מאוד מכבדת את המעמד – אולי, חברי חברי הכנסת, הייתי חושבת שאני נמצאת בתיאטרון "הבימה". לרגע קט חשבתי מה אני צריכה לעשות, לקחת דלי ולמלא אותו בדמעות, כי – נכון, יש מצוקה אמיתית. אני אתייחס לכל מה שהוא אמר, לכל הבעיה ולכל המצוקה, כי אני מכבדת אתכם. אבל לא יכול להיות שהחברים שיושבים כאן מנסים לשחק את ההצגה הכי טובה בעיר כדי למצוא חן בעיניכם. אבל גם זה בסדר.
היו"ר נסים דהן:
אני מבקש להתייחס לגופו של עניין, ועזבי את חברי הכנסת.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אלה כללי המשחק, ואני מכבדת אתכם.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת מוחמד ברכה, אתה עוזר לי? אתה לא עוזר, אתה רק מפריע.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תגידי משפט אחד לגופו של עניין.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אתה לא תגיד לי מתי - - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת זחאלקה, אתם מחליטים לעשות הצגה? אני אסיים את הדיון, אני לא אתן לכם. אתם פשוט לא רוצים לשמוע. הנושא כאוב - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
נכון.
היו"ר נסים דהן:
- - כולנו רוצים לפתור את הבעיה, אבל אתה מפריע עכשיו, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אתה אפילו לא רוצה לשמוע את התשובה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
היא סגנית שר - - -
היו"ר נסים דהן:
לא ימצא חן בעיניכם – אני אתן לכם את זכות התגובה. יש לכם אפשרות.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
חבר הכנסת אורון, לא שמעתי אותך מגן על ראש הממשלה כשחבר הכנסת דהאמשה אמר שהוא לא יכול לתפקד. יש לי חדשות בשבילך, חבר הכנסת דהאמשה: ראש הממשלה – שאגב, אני מאחלת לו החלמה מהירה, וכולנו כאן צריכים לאחל לו החלמה מהירה – מה זאת אומרת שהוא חדל לתפקד? מה הפופוליסטיות הזאת? מה הדבר הזה? אתה רוצה לדבר לעניין? אתה רוצה לדבר על עצם המצוקה שהרשויות נמצאות בה? דבר על זה. אל תנסה לעשות פוליטיקה זולה על חשבון ראש הממשלה. בשום פנים ואופן.
היו"ר נסים דהן:
דברי לגופו של עניין.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
לגופו של עניין, באמת שבוע אחר שבוע אנחנו נדרשים להשיב על שאלות, לא אחת גם על המצוקות, בעניין המשבר שהשלטון המקומי נתון בו. נכון, כל השלטון המקומי קרס, וחבר הכנסת אורון, כשאתה ואני היינו יחד בוועדת הכספים, כשהיתה הנורמה לא לשלם שכר קרוב לשנה, הכנסת התכנסה שלושה ימים – וזה היה בעקבות ההצעה שלך – התכנסנו שלושה ימים בוועדת הכספים, ומה עשינו? חוקקנו חוק, תיקון 31, שאפשר להזרים משכורות לעובדים שלא קיבלו משכורת חודשים רבים מאוד.
ברמה העקרונית, אני חושבת שלא ייתכן שתהיה נורמה שבה עובד שיוצא לעבודה כל בוקר אינו מקבל את שכרו כעבור חודש. יש נורמה – גם היום, וגם אתם תודו בכך, ראשי הרשויות – שבגלל החובות הכבדים ובגלל העיקולים – ואני מתפלאת שאתה לא יודע את זה, חבר הכנסת דהאמשה, אתה יודע רק מה שאתה רוצה לדעת ואתה לא מסתכל על התמונה הכוללת. למה? כי טוב להזיל דמעות תנין. אני אוספת אחת לאחת והממחטות לא מספיקות - - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
- - -
היו"ר נסים דהן:
גברתי סגנית השר, יש לי הצעה: אל תפני אל חברי הכנסת בשמותיהם, כי כך את גוררת תגובה. דברי אל הכנסת כולה; לא אל חברי הכנסת, אל כל חברי הכנסת.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אתם לא תגיבו? בסדר.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
עד עכשיו שתקנו.
היו"ר נסים דהן:
נא להמשיך.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אני רוצה לתאר את התמונה כולה: משרד הפנים אינו האשם היחיד בכל מה שקשור לשלטון המקומי. אנחנו, במשרד, במיוחד לאחר שקיבלתי את התפקיד, אדוני היושב-ראש, ערים לבעיה הזאת, ואני רוצה לומר לכם, ראשי הרשויות: נקבעה לאתמול – ואתם יודעים זאת – פגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, עם האוצר ואתי, אבל לצערי הרב, בגלל האירוע שהיה אתמול – וכולכם מהנהנים בראש כי אתם מסכימים – דחינו את הפגישה. אני אומרת לכם כאן, מעל הדוכן, שהפגישה תתקיים לא יאוחר מיום רביעי הקרוב, כדי שהציבור ידע אחת ולתמיד מהו המשבר, על מה אנחנו מדברים, מהו למעשה המשבר בשלטון המקומי, בקרב הרשויות הערביות, ואני מדגישה – או, גם חבר הכנסת טיבי הגיע, כתגבורת, ואני חייבת לקבל גם את פניו של היושב-ראש - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי שאת במצוקה ומייד הגעתי.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
תודה רבה. אני מסתדרת.
אני חייבת לומר שהמשבר הוא לא רק ברשויות המקומיות. אני מוחה על כך שחבר מחברי הכנסת קרא לכם מעל הדוכן לקחת את השלטון בידיים ולעשות איזו הפיכה ולהצית את הרחובות. לא זאת הדרך. אני מתביישת בעובדה שכאן, מעל הדוכן הזה, קראו לכם לקום ולעשות מעשה של קריאת תיגר, קראו לכם להבעיר את הרחובות. דבר כזה לא יכול להיות, ולא שמעתי אף אחד מכם שאמר שאסור לעשות את זה. אנחנו צריכים לשמור על המרקם שבינינו וביניכם, ואני אעשה הכול כדי שהמשבר הזה - - -
ואסל טאהא (בל"ד):
זו הדרך שתשלמו - - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת, אני אפילו לא רוצה להזכיר את השם, כדי שזה לא יהיה תקדים לקריאה ראשונה לסדר. נא לא להפריע. תן לה לדבר. אתן לך את זכות התגובה. אתם יכולים להירשם להצעה אחרת.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר נסים דהן:
אל תעזור לי, אני מנהל פה את הדיון.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
יש ביטוי של רצון טוב - - -
היו"ר נסים דהן:
אני אתן לך הזדמנות לומר את זה. לא עכשיו.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אני המציע, אני לא יכול.
היו"ר נסים דהן:
אני נותן לך את רשות הדיבור, מה אתה דואג?
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
תאמין לי שאני יודעת שיש רצון טוב. תאמין לי שאנחנו בהידברות מלאה. אין שום נתק.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
תיקחי את זה בשתי הידיים.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
תאמין לי, כאשר אמרתי שבכוונתי להביא את המצב הזה – אני לא אומרת לידי פתרון כולל, אנחנו הרי יודעים למה זה מתחלק, הרי כל המשבר מתחלק לשלוש סוגיות עיקריות, ואסביר זאת למען הציבור, למען השקיפות, למען הסדר הטוב, למען האובייקטיביות, למען כל דבר שתבחרו בו. הבעיה העיקרית מתחלקת לשלוש סוגיות: בסוגיית השכר יש רשויות – בין חמש לשבע רשויות – שמגיעות היום לידי כך שהן לא משלמות שכר לעובדים כבר חמישה עד שבעה חודשים. אבל למה הן לא משלמות שכר, כי משרד הפנים לא נותן כסף? כי ממשלת ישראל לא רוצה לתת כסף? לא.
ואסל טאהא (בל"ד):
בגלל האפליה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת טאהא, אני לא מבין. אני מבטיח לכם אפשרות לדבר גם כשהתקנון אינו מאפשר זאת, ואתה החלטת להפריע. אתה רוצה שאוציא אותך? אני אעשה את זה, בצער רב, כי אתה מפריע לדיון. חבר הכנסת טאהא, אני מכבד אתכם, נותן לכם לדבר מעבר לזמן, מעבר לתקנון, בגלל חשיבות הנושא, שכולנו כואבים אותו, אבל אתם החלטתם להפריע, אז אני אוציא אתכם החוצה. מה אני אעשה? אני חייב לנהל את הישיבה.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אני חוזרת: למה השכר לא מגיע? כי יש הרבה מאוד בקשות של ראשי רשויות למשרד הפנים: אל תעבירו את הכסף, כי הכסף יועבר מיידית לכל הנושים שמחכים בדרך. אני לא טועה, נכון? לא ראש רשות אחת, לא שני ראשי רשויות ולא שלושה. הבעיה היא הרבה יותר מורכבת והרבה יותר סבוכה.
כשחוקקנו את תיקון 31, שגרם לכך שיהיה צינור מיוחד, שהכסף יעבור אך ורק לתשלום המשכורות, הגענו למצב של שקט מסוים. אבל בא היועץ המשפטי לממשלה ובאו כל הגורמים ואמרו שאסור להמשיך ולהשתמש בחוק הזה, כי זה יוצר איזו זיקה ישירה בין משרד הפנים לבין עובדי הרשויות עצמן ולכן זה לא תקין. לכן, גם היום הנחיתי את היועץ המשפטי של המשרד לדבר עם היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית השכר, כדי שיבדוק באיזו דרך חוקית ניתן יהיה להעביר את הכסף שעומד כרגע במשרד הפנים לצורך תשלומי המשכורות.
תאמינו לי, אמרו כאן שיש איזו נורמה שהמשרדים רגילים לשלם פעם אחת בשנה, פעמיים בשנה, כי אנחנו מתעוררים כשיש חגים. נכון, גם בעוד שלושה שבועות יהיה חג וגם בעוד שבועיים יהיה חג. גם פה המטרה שלי היא למצוא את הדרך החוקית שבה נוכל לשלם את המשכורות, שאתם תוכלו לשלם את המשכורות, כדי שלא כל הכסף הזה ילך לעיקולים.
הסוגיה השנייה - אנחנו במשרד הפנים מודעים לעובדה שקיימת החלטת ממשלה לגבי תשלומי הארנונה. כל התשלומים שאתם צריכים לשלם, מי שלא עומד ביעד מסוים לא יזכה לקבל את מענקי האיזון. ברמה האישית אני חושבת – ואני אמליץ לבדוק אותה החלטת ממשלה ברמת היישום, אם משרד הפנים יכול לקבל את החלטת הממשלה כפי שהתקבלה או שאנחנו צריכים להקים צוות כדי שיבחן מחדש את כל הסוגיה של המשבר הזה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
בנושא של אחוזי הגבייה?
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
בנושא של אחוזי הגבייה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
את מודעת לזה שזה לא סביר?
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת ברכה, אתה מקיים עכשיו דיון. חבר הכנסת ברכה, אני אתן לך זמן ואתה תשאל את השאלות. סגנית השר תישאר פה על הדוכן, ואם היא תרצה היא תענה. אל תנהל פה דיון. היית פעם סגן יושב-ראש ואתה יודע יפה מאוד שזה מפריע. חבר הכנסת אורון יושב בשקט וגם הוא יכול היה להגניב כמה משפטים.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
חבר הכנסת ברכה, עצם העובדה שאני מעלה את כל מורכבות הבעיה, אני לא מנסה לזרוק את זה סתם, מן השפה ולחוץ, ואני אומרת, נכון, כל השלטון המקומי נמצא בבעיה, גם עיריות יהודיות בפריפריה נמצאות באותה בעיה. אני מדברת על אותן רשויות שנמצאות באשכול שבין 1 ל-3. אני לא אומרת שזו בעיה מובנית רק בקרב הציבור הערבי, חלילה. אני אומרת שבדעתי, בדעתו של ראש הממשלה - שיכול לתפקד, ומתפקד - לתת סוג של פתרון שהוא ארוך טווח. הרי לא הייתם רוצים שנבוא היום לאדם חולה מאוד וניתן לו איזה כדור "אקמול", נכון? הייתם רוצים שניקח את הבעיה הכוללת וננסה לפתור אותה.
בכל זאת, אני רוצה לציין כמה החלטות שמשרד הפנים קיבל רק לאחרונה. גם אתם כנבחרים, גם אתם שצריכים לתת תשובה ומענה לציבור שבחר בכם, ששלח אתכם לכהן כראשי רשויות, בואו נסתכל על חצי הכוס המלאה. ומהי חצי הכוס המלאה? רק בשבוע שעבר קיבלנו החלטה להקדים משנת 2006 – ואת זה אתם יודעים - את מענקי האיזון בסך של רבע מיליארד שקלים לטובת הרשויות המקומיות, כאשר - - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
על חשבון 2006.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת אורון, מה קרה? היית ילד טוב עד עכשיו. נא להמשיך להיות ילד טוב ולא להפריע.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אני לא מפריע - - -
היו"ר נסים דהן:
היא צריכה לסיים. אתם גורמים לזה שהיא עומדת פה וממשיכה לדבר ואחר כך אתם צריכים לענות לה.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
חבר הכנסת חיים אורון, קטונתי. אני מעריכה מאוד את כבודו, ואתה יודע את זה, וכשאני אומרת הקדמה של מענקי איזון, אז נכון, אתה צודק שזה על-פי 2006, אבל אתה יודע שהתקציב של 2006 לא יאושר עד מאי-יוני 2006 לפחות, בגלל הבחירות. המדינה תפעל לפי תקציב של 1 חלקי 12, הנמוך מביניהם. לכן, אם אני מבקשת להקדים את מענקי האיזון, כאשר 91 מיליון שקלים הולכים רק למשבר הזה של הרשויות הערביות, אני חושבת שגם אם זה על חשבון 2006, או איך שלא תקרא לזה, אני עוזרת להם, ומבחינתי זה מספיק. אתה יודע מה, דיה לצרה בשעתה; מה יהיה ב-2006 ואיך ייראה תקציב 2006 לא אתה ולא אני יכולים לומר, בוא נודה על האמת.
אין ספק שמשרד הפנים גם הקציב - זה לא מספיק - 300 מיליון שקלים לשדרוג תוכניות ההבראה שאמורות להסתיים בחודש הקרוב. כלומר, נכנסנו לתהליך שלפיו עד סוף החודש, בעזרת השם - כל ההליך של שדרוג ההבראה, שחלקכם הגדול רוצה בו וצריך אותו, יסתיים עד סוף החודש הזה. השדרוג הזה יאפשר לכם ולכל אותן רשויות לעמוד בהתחייבויות שלהן לפעול, לספק כנדרש שירותים לתושבים.
נאמר כאן שלמטבע יש תמיד שני צדדים. זה נכון. החתך הסוציו-אקונומי וגם רמת האבטלה לא מאפשרים גבייה כמו שהיינו רוצים, אבל לא יכול להיות מצב שבו התושבים יתרגלו שאם הם לא משלמים את חשבונות הפלאפון מנתקים להם מיידית את הקו ואז הם כן משלמים, אבל לא לשלם ארנונה ומים זה בסדר, כי אתם בשלטון המקומי לא עושים מספיק. בואו נודה על האמת. יש רשויות שאני חייבת לציין - ויסלחו לי אלה שלא אנקוב בשמותיהן - שהצליחו גם בשנת התקציב 2005 להעלות את שיעורי הגבייה שלהן. הרשויות הן בועינה-נוג'ידאת, אבו-גוש, כפר-ברא, כאוכב, כפר-מנדא, אלכעביה-טבֵאש ועוד ועוד.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
טבַאש.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
סליחה שאני לא יודעת לבטא, אבל אני עוד אלמד.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זה בסדר, לומדים לאט-לאט.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
כולנו נולדנו רק ללמוד.
אדוני היושב-ראש, אני חושבת שהדברים האלה חשובים מאוד. חשוב מאוד שראשי הרשויות הערביות, שאני מאוד מכבדת אותם, יפנימו את העובדה שאנחנו לא מתכוונים להתעלם מהם. אני מאוד מעריכה את העובדה שדחיתם את ההפגנה. אני רק מבקשת שניפגש עד יום רביעי, נשב עד שיצא עשן ונראה איך לפתור את הסוגיה הזאת. נשב יחד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. לפני שעליתי לדוכן וידאתי שהפגישה שדחינו אתמול אכן תתקיים.
דבר נוסף, אדוני היושב-ראש, זו תקופה רגישה. תמיד מערכת בחירות נחשבת לתקופה רגישה, אבל גם בתקופה רגישה, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת מכם, קל מאוד להבעיר את השטח. קל מאוד. לא צריך הרבה מאוד חומרי בעירה כדי לעשות את זה. אם נחשוב יחד ולא נחשוב איך אנחנו תוקפים את מנכ"ל משרד הפנים – דרך אגב, הוא עושה עבודה מצוינת. הוא בא היום לוועדת הפנים ומצאתם קרקע נוחה לתקוף ולהשמיץ, לומר שמשרד הפנים לא עומד בהתחייבויות שלו, שמשרד הפנים לא משדרג, שמשרד הפנים לא מעביר את הכספים. זאת לאחר שמניתי ואולי קצת הסברתי מה אנחנו כן עושים.
אני יכולה לומר לכם שאני מתכוונת שמשרד הפנים יעמוד בכל ההתחייבויות שנתן. אני אומרת את זה כאן מעל הדוכן ולא מן השפה ולחוץ. זו כנסת ישראל, כל מלה שנאמרת נרשמת פה. אני מבקשת, בואו נלך להליך של הידברות. תדחו את ההצעה שנאמרה כאן - הציעו להבעיר את הרחובות. זה לא הזמן, זה לא המקום. יש בינינו יחסי ידידות מופלאים, וחשוב שנשמור על זה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר נסים דהן:
תודה. הצעה אחרת לחבר הכנסת חיים אורון. בגלל הנושא החשוב והכאוב, אני אאפשר, מעבר למה שנקבע בתקנון הכנסת, לעוד כמה חברי כנסת להתבטא במסגרת דקה בלבד. מי שינצל את טוב לבי, יצא בחוץ.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, המשבר ברשויות המקומיות הערביות הוא חלק ממשבר שכולו פרי של מדיניות ממשלה, גברתי סגנית השר. כאשר המדיניות הזאת הופעלה, ראש הממשלה, הוא ראש הממשלה הנוכחי, שאני מאחל לו החלמה מלאה, אבל אחריותו למצב הזה היא כאחריות ראש ממשלה.
כאשר קוצצו מענקי האיזון לפני שנה, ושמעת את זה בוועדת הכספים - יושבים פה גם חבר הכנסת דהן, היושב-ראש, וחבר הכנסת ברכה. אמרנו, אתם בדרך של קיצוץ תקציבי רוצים להבריא את הרשויות המקומיות, והרשויות המקומיות החלשות יקרסו. זה מה שקורה עכשיו. כל השאר זה סיפורים. נקים צוות אחד ונקים צוות שני - כבר הקימו את כל הצוותים.
לא ניתן לקיים את הרשויות המקומיות במדינת ישראל במענקי האיזון בשיעורים הקיימים שלהם. ולא שאין בעיות אחרות - יש בעיה של גבייה ויש בעיה של ניפוח מנגנון. עם זה היה צריך להתמודד עם תקציבי איזון ראויים.
אני הצבעתי בעד 250 מיליון ש"ח על חשבון השנה הבאה, אבל אני כבר רואה את שר האוצר הבא בא ואומר: אין לי יותר, כבר חילקתי את זה בשנה שעברה, ואנחנו מגלגלים את המשבר משבוע לשבוע. תיקון 31, אני מודה ומתוודה בפנייך ובפני חברי הכנסת, הצבעתי בעדו ואני מצטער על כך, משום שהתכוונו להעביר כסף למשכורות ומצאנו חוק שמעביר כסף לכל הנושים.
לא יכול להיות מצב שאדם קם בבוקר לעבודה - הוא לא גנב את העבודה הזאת, וחודש, חודשיים, שלושה חודשים ולפעמים חצי שנה ויותר הוא לא מקבל את משכורתו. שיהיה לכם האומץ, תפטרו את העובדים הללו, אבל אל תגידו להם לבוא לעבוד ולא לקבל משכורת.
לכן הבעיה היא לא עוד פגישה ועוד פגישה ועוד פגישה, הבעיה היא שינוי קיצוני של מדיניות הממשלה.
סגנית השר, כשאת מבקשת מאתנו להקשיב, כדאי שתקשיבי גם לנו.
היו"ר נסים דהן:
סגנית השר, נא להקשיב לחברי הכנסת. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה, דקה מהמיקרופון. אחריו - חבר הכנסת מוחמד טיבי, אחריו – חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת טאהא.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אחמד טיבי, לא מוחמד.
היו"ר נסים דהן:
החליפו לך את השם...
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, סגנית השר רוחמה אברהם, יכולת לוותר על החלק הראשון, כי היתה לך תשובה, אפשר להגיד מספקת או לא מספקת, אבל לפחות התייחסת לנושאים שעומדים על הפרק בצורה סבירה. יכולת לוותר על החלק הראשון הקנטרני, זה היה פשוט מיותר ולא מתאים.
דבר שני, אדוני היושב-ראש, היום התקיימה ישיבה של ועדת הפנים של הכנסת, ולמרבה הצער, לא שמענו שם בשורות. עצם העובדה שיש רצון טוב של ראשי הרשויות והעובדה שההפגנה של מחר נדחתה למועד אחר, כדי לאפשר הליך של דיונים, וגם בגלל מחלתו של ראש הממשלה, וביקשו לדחות את הישיבה ליום רביעי והדבר התקבל בהבנה - כל זה יצר ציפיות, סגנית השר, ואני מקווה שלא תאכזבו ביום רביעי.
אין מטרה של הציבור הערבי, לא של ראשי הרשויות ולא של אף אחד, שסוסים ופרשים יעלו עליהם. אבל מחאה לגיטימית היא מחאה לגיטימית. זו זעקה על פת הלחם ועל השירותים הבסיסיים. אם הממשלה תאטום את אוזניה ותעצום את עיניה, לא יהיה מנוס ממחאה לגיטימית. אני מקווה שתוך כדי המחאה לא יבואו פרשים לעלות על המפגינים - -
היו"ר נסים דהן:
כולנו מקווים.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - אבל הפגנה ומחאה היא זכות לגיטימית מובנית בטבע המשטר.
היו"ר נסים דהן:
תודה. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לעניין הכללי, היום הוצג בדיון בוועדת הפנים שיש עלייה של 21% בשיעור הגבייה ברשויות הערביות. דווקא על רקע הקיצוץ במענקי האיזון והמצוקה, אני חושב שהעלייה הזאת, אף שמשרד הפנים רואה בה עלייה פחותה ממה שאנחנו מעריכים, היא כיוון. זה אומר שהרשויות הפנימו משהו, ואגב, אני רוצה שכל מי שיש לו חוב לרשות המקומית ישלם אותו.
נכון, ויש לומר את זה בקול רם, יש רשויות שמשיקולים פנימיים לא עושות את מה שמוטל עליהן. אבל רוב הרשויות העלו את שיעור הגבייה.
שנית, עצם ההחלטה לדחות את הפגנה היא גם מסר של הרשויות ושל ראשי השלטון המקומי שרצו לבוא לקראת, רצו להיענות באותו מטבע.
הנקודה השלישית, ובזה אסיים, יש לומר מלה חיובית לסגנית השר, כתושב טייבה - היא נענתה לבקשה שלנו ועשתה מאמץ אדיר להעביר שתי משכורות אחרי שסודר נושא העיקולים, והלוואי שהמאמץ הזה ישתרע על כלל הרשויות.
היו"ר נסים דהן:
בנימה חיובית זו, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, דקה מהמיקרופון. אחריו - חבר הכנסת טאהא, אחריו - חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת נסים זאב.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני רוצה לברך את "בני סח'נין" על זה שניצחו 2:0.
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
את זה שכחתי לציין.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בתור רוקח, גברתי, אני מוחה על הזלזול ב"אקמול". אם יש חום גבוה שמגיע ל-40-41 מעלות, ולא נותנים "אקמול", הילד עלול למות.
היו"ר נסים דהן:
ה"אקמול" לא עוזר, צריך לעשות מקלחות קרות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
קודם כול צריך לתת את העזרה הראשונה מהר ככל האפשר, ובו-זמנית, בלי לדחות, כשאתה הולך לרופא הוא נותן לך "אקמול" ו"מוקסיפן" ביחד. הוא לא אומר לך לחזור בעוד שבוע אם הוא הבחין שיש לך בעיה קשה. אני חושב שצריך את שני הדברים: תוכנית חירום להצלה מהתמוטטות - זה המצב. משרד הפנים לא הפנים שרוב הרשויות המקומיות הערביות עומדות על סף תהום.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם אדוני מציג הצעה לסדר-היום או הצעה אחרת?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הצעה אחרת, אבל יש יושב-ראש חדש.
היו"ר ראובן ריבלין:
חשבתי שאם זו הצעה לסדר-היום, למה אתה לא מדבר מהבמה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני אומר, אדוני היושב-ראש, שצריך תוכנית חירום להצלת השלטון המקומי, צריך לבצע אותה מייד, ותוכנית ארוכת טווח כדי להסדיר את העניין. לא יכול להיות משבר תמידי, כל ראש מועצה עובר משבר תמידי.
דבר שלישי, צריך לקבוע החלטה כאן בכנסת ובמשרד הפנים, שלא תהיה הלנת שכר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת ואסל טאהא.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ביום הראשון שקיצצו את מענקי האיזון היתה לנו פגישה עם השר הנכנס פורז. התרעתי בפניו ואמרתי לו שזה יגרום לקריסת השלטון המקומי, במיוחד הרשויות הערביות, ולא היתה אוזן קשבת; היתה אוזן אטומה ולא רצו לשמוע את זה.
תיקון 31 היה באמת "אקמול", ואז אמרתי שאם באמת רוצים להציל, בואו נעגן את המשכורות בהצעת חוק. הצענו הצעות חוק ואתם הפלתם אותן, לא רציתם אותן.
דבר שלישי, אם באמת רוצים להציל, צריך להפעיל את תיקון 31 למשך שנה על מנת לאפשר לראשי רשויות ולמשרד הפנים לנהל משא-ומתן רגוע כדי לפתור את הבעיות. להתנות גבייה בתקציב מותנה, גם זו בעיה שגורמת לקריסה של כמה רשויות, ולכן יש לבטל זאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי שמשרד ראש הממשלה, יחד עם משרד האוצר, הקציב סכומים ראויים, ופתאום מצד משרדך דווקא מבקשים קריטריונים. מה קריטריונים? סוגרים להם את המים. קריטריונים הם דבר חשוב, אבל סוגרים להם את המים. אז אני יודע, ייעוץ משפטי זה חשוב, ומדינת חוק היא חשובה, ושלטון החוק הוא חשוב, אבל כדי לקיים את שלטון החוק צריך לשתות מים.
בבקשה, חבר הכנסת טלב אלסאנע. חברים, אני רואה שיש לנו פה חברים, וכל אחד רוצה להיראות, אבל ההצעות לסדר-היום היו מטעם החברים ברכה ודהאמשה.
טלב אלסאנע (רע"ם):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הלוואי שמשרד הפנים היה מגלה נדיבות כמו שיושב-ראש הכנסת מגלה נדיבות כלפי הצעה אחרת.
כבוד היושב-ראש, באו בטענות מדוע מעלים את המצוקה. מי שיוצר את המצוקה בא בטענות לרשויות הערביות שזועקות עקב המצוקה, ובא בטענות לחברי הכנסת שמעלים את הבעיה, כאילו הם אשמים. גם לעניין התזמון: אם לא היתה מצוקה, ודאי שלא היו מפגינים היום. אתם יצרתם את המצוקה הזאת, ואחר כך אתם באים בטענה כאילו מגיבים עליה בגלל הבחירות. אם הייתם פותרים את הבעיה, האנשים לא היו מגיעים לכאן.
אדוני היושב-ראש, ראשי הרשויות תרמו תרומה אדירה – ראשית, בהעלאת שיעור הגבייה, ושנית, בהיענות לרעיון של תוכניות ההבראה. שאלתי היא: מה תרם משרד הפנים כדי לפתור את המצוקות ואת הבעיות המשבריות החוזרות והנשנות של הרשויות המקומיות? הגיע הזמן להתייחס אחרת לשלטון המקומי; הם לא מקבצי נדבות, הם מבקשים זכויות. בכל פעם עולה שר ואומר: אנחנו ניפגש.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני נגד להתחנף, אבל על זה תדבר עם הממשלה שתקום. עכשיו זה להיפך, תאמר לה: דיר באלכ, תעשי טובה, תעשי מה שאפשר לעשות – היא אשה עם יכולת רבה.
טלב אלסאנע (רע"ם):
אדוני, העיקרון הוא שלא ליצור בעיה שאחר כך כאילו עושים חסד. פעם אחת, באופן שוויוני, כשנותנים מענקי איזון, צריך להעניק. מה קרה? לא נתנו באופן שוויוני, ואחר כך קיצצו באופן שוויוני לאלה שאין להם. את המדיניות הזאת צריך לשנות; צריך שהם יוכלו לדעת מראש מה התקציב שעומד לרשותם, כדי שיוכלו לנהל את הרשויות המקומיות שלהם. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים - בבקשה, אדוני. אחריו לא יהיה אפשר לדבר בנושא.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו. אי-אפשר לדרוש מהמועצות ומהרשויות המקומיות הערביות שישלמו משכורות כאשר משרד הפנים אינו מעביר את חלקו. בפועל הפערים קיימים. בין מה שהממשלה הבטיחה – 4 מיליארדי ש"ח – ובין 2.4 מיליארדי ש"ח, עדיין יש פער של 1.6 מיליארד ש"ח. תולים את זה בגביית הארנונה, אבל צריך לזכור שמדובר פה בשכבות חלשות, בשכבות של מצוקה. כמה שיעמיקו את הגבייה, באופן יחסי היא לא תהיה מאוד משמעותית, והיא לא תאפשר לתת מענה ופתרון לעובדים שהרשות תצטרך לשלם להם משכורות. לכן אני חושב שהחובה היא על הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. מה הציעה השרה?
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אדוני היושב-ראש, היה היום דיון בוועדת הפנים. אני חושבת שאחרי יום רביעי - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אז זה יימשך. להעביר לוועדה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - -
סגנית שר הפנים רוחמה אברהם:
אין בעיה. תעביר.
היו"ר ראובן ריבלין:
כולם מסכימים? חבר הכנסת דהאמשה, מסכים לוועדה? מסכים. להעביר לוועדה. בבקשה. לא צריך לדחות. הבעיה היא בעיה. אני בטוח שגברתי תצליח להבין את הייעוץ המשפטי שאומר: האוצר כבר הקציב, ופתאום – אין. אי-אפשר לסגת בכל פעם. אם אומרים לא, אז לא – בסדר, האנשים יודעים, אבל אי-אפשר להבטיח בכל פעם ואז לומר – מחר בבוקר.
רבותי, אנחנו מצביעים על העברה לוועדה או הסרה מסדר-היום. נא להצביע. השרה הציעה ועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? תודה רבה.
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שההצעות לסדר-היום בנושא קריסת המועצות המקומיות הערביות יועברו ויוחזרו לוועדה, כדי שהיא תמצא דרך לפתור את הבעיה.
אני מציע להזמין גם את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שידו רב לו בעניין זה כדי להושיע. היום קיבלתי פנייה מדאלית-אל-כרמל–עוספיא, שראינו בה ספינת הדגל של רעיון האיחוד בין המועצות: כל יום יש להם סיפור אחר, ממשרד אחר, שהנה באה העזרה – והעזרה לא מגיעה. אני בטוח שתמצאו את הדרך לעזור לכל אותן מועצות שנאנקות תחת נטל כבד. אני יודע כמה הן עושות כדי לשפר את מצבן בתוכניות הבראה, וזה לא קל. זה עובר לוועדת הפנים. ודאי.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעה האחרונה היום: הצעת חוק הספרייה הלאומית. ההצעה היא של חבר הכנסת בנימין אלון – והוא אינו נוכח. כעת הודעה לסגן המזכיר, ואני כבר מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד, שהודיע לי שתשובה והצבעה יהיו במועד מאוחר. מדובר בחוק תקציבי, שמצריך 51 מחברי הכנסת. הוא יודיע לי מתי הוא מבקש את ההצבעה, והיא תהיה כנראה ביום רביעי.
הודעה לסגן מזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו-2005, שהחזירה הוועדה המשותפת לוועדת הפנים ואיכות הסביבה ולוועדת הכלכלה; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 13), התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט; הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 27), התשס"ו-2005, שהחזירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגנת הדייר (תיקון מס' 4), התשס"ו-2005; הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 20), התשס"ו-2005.
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ו-2005, של חבר הכנסת עמרי שרון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות על-תיכוניים, התשס"ו-2005, של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין; הצעת חוק לתיקון פקודת הכלבת (מס' 5) (בידוד בעלי-חיים), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת יוסי שריד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון מס' 7) (ספרי לימוד), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת יעקב מרגי. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לסגן מזכיר הכנסת.
הצעת חוק הספרייה הלאומית, התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/108).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת אריה אלדד להציג את הצעת חוק הספרייה הלאומית. תשובה והצבעה יהיו במועד אחר, כנראה ביום רביעי. בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, לא הרחק מכאן שוכן אוצר. בגבעת-רם, כמטחווי קשת מכאן, נמצא אוצר לאומי של העם היהודי, שבתוכו שוכנים יותר מ-5 מיליוני ספרים וכתבי יד עתיקים של כל גאוני הרוח של העם היהודי וגאוני הרוח של האנושות בכלל – מכתב ידו של הרמב"ם ועד כתב ידו של איינשטיין, דרך כתבי היד של ניוטון.
שנים רבות היה האוצר הזה רכושה של האוניברסיטה העברית, והיא אספה אותו, טיפחה אותו ושמרה עליו. אבל האוצר הזה לא זכה להיות במעמד של נכס לאומי אמיתי, ולא זכה למשכן הראוי לו ולתקציבים הדרושים כדי לתחזק אותו. חלק מאוצרות הרוח האלה מאוחסנים היום בתנאים גרועים, שעלולים לגרום לפגיעה בהם – נכסים שאין ערוך למחירם.
הצעת החוק, שחתמו עליה יותר מ-50 מחברי הכנסת מכל חלקי הבית, באה לעגן את מעמדו של בית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי כחברה לתועלת הציבור, חברה עצמאית. אף שהממשלה חברה בה ב-50% והאוניברסיטה תהיה חברה בה ב-25% ועוד 25% לגופים ציבוריים שונים, יהיה לה מעמד עצמאי גם אקדמי וגם לאומי, כדי למנוע מצב שבצורה כלשהי אחד מהגורמים האלה יחליט, מטעמי חסרון כיס או מטעמים אחרים, לוותר על חלק מהאוצרות הלאומיים הללו, למכור אותם, או שבאיזו דרך אחרת מדינת ישראל והעם היהודי יאבדו את היכולת להחזיק בהם.
הצעת החוק הזאת באה לעגן בחלקה מצב קיים, שבו מדינת ישראל כבר עכשיו תומכת בכ-35 מיליון שקל בשנה בתקציב בית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי באמצעות המועצה להשכלה גבוהה. ההצעה מוגדרת כהצעה תקציבית, כיוון שיש תוספת מסוימת שהמדינה תתחייב לתת. אין זו הצעה תקציבית במונחים של תקציב השנה הזאת או השנה הבאה, משום שהתהליך שמוצע בהצעת החוק משתרע על שלוש שנים, ושלב הביניים שלו הוא הקמת חברה-בת מטעם האוניברסיטה העברית - חברה-בת שתהיה בעלת הספרייה הלאומית, ורק לאחר מכן תקום החברה לתועלת הציבור בהרכב המפורט והמוצע בחוק, וממשלת ישראל תהיה שותפה במינוי הגופים המנהלים את הספרייה הזאת.
אני מקווה שביום רביעי נוכל לאסוף די חברים בבית הזה כדי להעביר את ההצעה, שלהבנתי נועדה לתועלתה ולטובתה של מדינת ישראל לדורות הרבה קדימה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ראשון הנואמים וגם האחרון הוא חבר הכנסת נסים זאב. אדוני, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק חשובה ביותר - שמירה על הספרייה הלאומית של מדינת ישראל. אני רק רוצה להתייחס לסעיף אחד - הוויכוח בין ועדת החינוך והתרבות של הכנסת לבין האוצר בשאלה אם העלות היא מעל 5 מיליוני שקלים בשנה. הרי לא מדובר כאן בקניית ספרים רבים, במאות ואלפים נוספים, אלא בעצם על שמירה. הספרייה עצמה כבר קיימת, ורוצים להבטיח את קיומם ואחזקתם של אותם ספרים באיכות גבוהה ולתת שירות לציבור ככל שניתן. לכן, לא נראה לי שבגלל ויכוח כזה, שאולי זה מתחת ל-5 מיליוני שקלים או קצת יותר מ-5 מיליוני שקלים, יש צורך - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
זה נושא ערכי, האם אנו צריכים לקיים חוק ספרייה לאומית, ותיכף אביע את דעתי בהצבעתי או כאשר תינתן לי הזדמנות. בנושא הכספי, אין ספק שהנושא עולה על 5 מיליוני שקלים והרבה יותר. השאלה היא לא השאלה הכמותית אלא השאלה האיכותית: האם אנחנו יכולים לבוא ולהפקיר את הספרייה הלאומית, גם אם הדבר עולה כ-40 מיליון שקל? זו השאלה. לכן, אני חושב שבאמת צודק האוצר שאומר שהעניין הוא עניין תקציבי. עם זאת, בלי כל ספק, אני בטוח שיימצאו החברים המספיקים בכנסת על מנת לאשר את החוק, גם כאשר עלותו די נכבדה. מובן שמשרד החינוך והממשלה יצטרכו למצוא את התקציבים המתאימים ולקבוע את העניין בסדר העדיפויות, כי אוי לו לעם הספר שספרייה לאומית, אשר היתה לתפארת האומות, פתאום תימצא במצב שבו לא יהיה לה מושיע. בעוד במקומות אחרים יש אולי, במידה כזאת או אחרת, איזה ויכוח, פה אין ויכוח.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה להתייחס שוב דווקא לאותה נקודה. אין מדובר פה על כך שאחד מהגופים כבר אמר או החליט: אני לא משתתף. הרי המדינה משתתפת בכל שנה ב-35 מיליון שקל, והאוניברסיטה משתתפת ב-25%, ויש עוד גופים ציבוריים שמשתתפים. החשש הוא שיבוא אחד הגופים ויאמר: אני לא רוצה להמשיך את השתתפותי בעניין הזה. יש חשש. אבל בפועל, העלות כרגע, כדי לשמר את המסגרת וכדי לקיימה ולתת לה מעמד עצמאי, זה לא צריך לעלות כל כך הרבה. לכן, אני אומר: בהנחה שלא יהיו פה 50 חברים, בכל זאת אני חושב שיש מקום להעלות את הנושא הזה להצבעה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אני מבקש לומר מלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. לא נצביע היום, כי ההצבעה נדחית ליום רביעי.
חבר הכנסת אלדד, אני מוכרח לומר לך, שלעניין זה נרשמו 49 נואמים. זה שהם לא מצאו דרך להיות כאן - אני מבין את אנשי הליכוד שנמצאים היום בבחירות, וגם אני חזרתי עכשיו מהקלפי. אבל רבים אחרים שנרשמו לנאום לא הגיעו.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שההצעה לא רק טובה אלא גם חשובה. אינני רוצה להרבות במלים. נדמה לי שגם היושב-ראש וגם אני בין אלה שלמדו בספרייה, והיו זמנים הרבה יותר טובים והרבה יותר פוריים. לעניין השאלה הערכית, נדמה לי שהיא גם יותר חשובה ויותר בעלת משקל מאשר השאלה הכספית שהיא רק כאילו נוגדת את הנושא הזה.
אדוני, ברשותך, אני רוצה לומר עוד מלה אחת ולהתייחס לנושא הקודם - כאחד המציעים לא יכולתי להתבטא. אני חושב שסגנית השר עשתה פה עבודה לא נכונה ולא טובה. היא גם צבעה דברים וגם הגזימה. אני אמרתי - וזה ניסיון היסטורי, ודיברתי עם ראשי מועצות - שלא היה מקרה שהממשלה התייחסה לשביתות שלהם בלי שהיו התנגשויות. עד שהיו התנגשויות עם המשטרה, אף אחד לא התחשב. כל עוד אין פעולות בתקשורת ובטלוויזיה, לא מתחשבים. זה לא אומר שאני קורא להם לצאת לרחובות ולהבעיר את הרחובות. להבעיר את הרחובות - את יודעת, אני לא רוצה להגזים, אבל לא אני מטיף לזה ולא אני רוצה בזה. אני רוצה שהממשלה תיתן להם את המגיע להם, ואז לא יהיו שביתה או התנגשויות ואף אחד לא יזדקק לדברים האלה. הלוואי שהממשלה היתה עושה כך ולא רק מטיחים על השולחן. אדוני, תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה.
רבותי חברי הכנסת, תם הדיון. תשובה והצבעה במועד אחר - כנראה ביום רביעי.
שאילתות ותשובות
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את סגן שרת החינוך, התרבות והספורט להשיב על שאילתות רגילות. תחילה שאילתא מס' 3428, של חבר הכנסת ואסל טאהא, שאינו נוכח, בעניין מחסור בשעות לימוד בבתי-הספר של "נעמת" לנערות - לפרוטוקול.
3428. מחסור בשעות לימוד בבתי-הספר לנערות בצפון
חבר הכנסת ואסל טאהא שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
בשנת הלימודים תשס"ו חסרות 400 שעות לימוד בבתי-הספר של "נעמת" בצפון המשרתים נערות ונשים ערביות. ההשכלה שמערכת זו מעניקה לנערות חשובה ותורמת רבות לחייהן ולחברה, ובשל קיצוץ בשעות לא נפתחו השנה כמה בתי-ספר.
רצוני לשאול:
1. מדוע קיצץ משרדך שעות אלו?
2. האם יוחזרו שעות אלו למערכת, ואם כן – מתי?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בעקבות הערכה מחדש של הצרכים הפדגוגיים במקצועות השונים והמשאבים הנדרשים להוראתם, הוחלט על שינוי בדרכי ההקצאה של שעות הלימוד בחטיבה העליונה, בכל המסגרות ובכל המגזרים, החל משנת הלימודים תשס"ה. כל זאת, על מנת לייעל את הקצאת השעות למוסדות החינוך ולהתאימה לצרכים הפדגוגיים האמיתיים בשטח.
2. השינוי בהקצאה מוחל בהדרגה בתהליך תלת-שנתי. לאמיתו של דבר, מלכתחילה נועד הקיצוץ לבוא לידי ביטוי משמעותי יותר בשנת הלימודים תשס"ה, אולם בעקבות הסכם השכר עם המורים, הקיצוץ בשעות הלימוד התמתן.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאילתא מס' 3482, של חבר הכנסת שלמה בניזרי, שאינו נוכח, בעניין הצגת המחזמר "הברית" לפני תלמידי בתי-הספר - לפרוטוקול.
3482. הצגת המחזמר "הברית" בפני תלמידי בתי-ספר
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום י"ד בחשוון התשס"ו (16 בנובמבר 2005):
ממכתבה של הגברת מינה פנטון, חברת מועצת עיריית ירושלים, נודע לי כי המחזמר "הברית", העוסק בישו ובנצרות במגמה לקרב את הנוער לנצרות, כפי שמופיע בביטאון של "השגרירות הנוצרית", הוצג בפני תלמידי בית-הספר "דקל וילנאי", בניגוד לנאמר במכתבך לגברת פנטון מתאריך 27 במרס 2005, וכי התלמידים אף התבקשו לשמור על קשר עם השחקנים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מה היא עמדת משרדך בנושא?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בחטיבת הביניים "דקל וילנאי א'" אכן חזו במחזמר "הברית". במעלה-אדומים יש שלושה בתי-ספר בשם "דקל וילנאי", שתי חטיבות ביניים וחטיבה עליונה אחת; יתכן שהאי-הבנה שציינת נבעה מכך.
2. ועדת הרפרטואר של סל תרבות, שנתבקשה לצפות במחזמר כדי לאשרו, קבעה שהוא אינו עומד בתנאי הסף של מופע אמנותי, כנדרש בסל תרבות. אשר על כן, היא לא כללה אותו בהיצע של סל התרבות לתלמידים. בכל מקרה, משרד החינוך אינו ממליץ על המחזמר, וצר לי על שהנהלת בית-הספר מצאה לנכון למרות הכול להציגו בפני התלמידים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, אשר תמיד נוכח, שואל בעניין תקיפת תלמידים בפקיעין בשאילתא מס' 3532. אדוני, בבקשה.
3532. תקיפת תלמידים בפקיעין
חבר הכנסת נסים זאב שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום כ"א בחשוון התשס"ו (23 בנובמבר 2005):
פורסם, כי תלמידי תיכון שטיילו באזור פקיעין הותקפו על-ידי צעירים מהכפר שזרקו עליהם נפצים, ביצים וחזיזים, וכי בית-הספר הסתיר את המקרה. עוד פורסם, כי הכפריים מנעו מהתלמידים ללון בבית-הכנסת בפקיעין.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים?
2. אם כן – האם הוסקו מסקנות מהמקרה, ומה עשה משרדך בעקבותיו?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להשיב על השאילתא של חבר הכנסת נסים זאב.
ככלל, וזו גם עמדתי תמיד, אני מגנה בכל תוקף כל אירוע של אלימות המתרחש בין כותלי המוסד החינוכי ומחוצה לו, ובפרט אירוע של אלימות שבו נפגעים תלמידים, בייחוד ביישוב שתושביו הוכיחו לנו, לאורך השנים, שהם ראויים לגור בצוותא. המקום הוא בין הבודדים בעולם שגרים בו יהודים, נוצרים, דרוזים ומוסלמים בצוותא מאות שנים.
1. לצערי, הדברים נכונים. כפי שנמסר לי, המעורבים באירוע הם צעירים בני הכפר, והפרטים דווחו למשטרה. מבירור שנעשה עם הנהלת בית-הספר עולה, שבית-הספר לא הסתיר את המקרה אלא דיווח עליו למשטרה וסבר בטעות שהדבר מספק והנושא יטופל בהתאם. אין ספק שבית-הספר פעל בניגוד לנהלים כאשר לא דיווח למשרד החינוך על האירוע כמתחייב. לכן, שאלתך במקומה.
2. בעקבות האירוע נקט האגף לביטחון, בטיחות ושעת חירום במשרד החינוך, האמון על הנושא, כמה צעדים, וביניהם: רענון הנהלים לכלל מנהלי בתי-הספר באשר לחובת הדיווח על כל אירוע חריג לחדר המצב במשרד החינוך וכדי שמקרה מסוג זה לא יישנה, והעברת הנושא לטיפול המטה הארצי של המשטרה בירושלים.
כמו שאמרתי לך, כולנו צריכים לפעול כדי להקיא מקרבנו את האלימות הזאת, ותמיד נמשיך לגנות אותה.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאלה נוספת לחבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אין.
היו"ר ראובן ריבלין:
סימן שהתשובה שלך היתה שלמה ומלאה.
3534. אלימות תלמיד כלפי מורה
חבר הכנסת משולם נהרי שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום כ"א בחשוון התשס"ו (23 בנובמבר 2005):
לאחרונה פורסם, כי תלמיד כיתה ז' באשדוד הכה את מורתו וגרם לאשפוזה.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן - מה עשה משרדך במקרה האמור?
3. מה עושה משרדך לגבי התופעה בכללותה?
4. האם מדובר במגמה רחבה?
5. כיצד אמורים המורים להגן על עצמם מפני תלמידים אלימים?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד מלה טובה על שני חברי הכנסת הנוכחים. אני עונה על הרבה שאילתות, ובתקופה האחרונה, כל שאילתא שהם שואלים - הם גם נוכחים ומקבלים את התשובה.
1. לצערי, האירוע אכן התרחש. מדובר בבית-ספר של החינוך המיוחד, שלומדים בו ילדים עם הפרעות התנהגות. התלמיד הפוגע מאופיין בבעיות מורכבות, אישיות ומשפחתיות. עם זאת, הכאת מורה היא ללא צל של ספק אירוע חמור ביותר ולא ניתן לעבור עליו לסדר-היום.
2. בית-הספר משקיע מאמצים רבים בהתמודדותו עם אוכלוסייה ייחודית ומורכבת. צוות בית-הספר פועל כל יום וכל שעה לשמירה על אקלים בטוח בתנאים קשים. גם אחרי האירוע ממשיך בית-הספר בעבודתו המסורה. בעקבות האירוע אישרה אמו של התלמיד להעמיק את הטיפול בו, ומפאת צנעת הפרט לא אפרט.
3. למשרד החינוך נהלים ברורים להתמודדות עם אירוע אלימות חמור. חוזר מנכ"ל סג/6(ב) עוסק בסוגיה של פגיעת תלמידים במורים. בנוסף נשלחה לבתי-הספר חוברת המסייעת להתמודדות מערכתית עם אירוע אלימות חמור. העיר אשדוד, שבה אירע המקרה החמור, נכללת בתוכנית אס"א – אלימות, סמים, אלכוהול. זאת תוכנית שאתה, אדוני סגן השר לשעבר, היית בין אלה שתכננו אותה ועבדו עליה. מדובר בתוכנית יישובית מערכתית ארוכת טווח. אנשי המקצוע בעיר פועלים ברבדים שונים לצמצום אלימות ולטיפול בנוער בסיכון. למרות העשייה הרבה לטיפוח אקלים בטוח, מתרחשים לצערנו גם אירועים חריגים.
4. הסקר האחרון של פרופסור רמי בנבנישתי מצביע על עלייה בפגיעות תלמידים במורים, אך מדובר במיעוט. אין מדובר במגמה רחבה.
5. משרד החינוך מעודד מורים ליצור יחסים משמעותיים וחיוביים עם תלמידים. עם זאת, כאשר קורה אירוע של אלימות חמורה, חובה לדווח עליו למשטרה ולפעול במלוא הרצינות למיצוי התגובה והטיפול הנדרשים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נהרי, שאלה נוספת, בבקשה.
משולם נהרי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה להודות לסגן השרה על התשובה. אני גם שמח שאתה מגלה עמדות עצמאיות, שמענו את זה בוועדת החינוך לגבי איחוד המכללות, וכך צריך להיות.
דבר נוסף, לצערי כבר קרה מקרה נוסף שבו שלושה או ארבעה תלמידים הכו מורה עד כדי כך שהוא נזקק לאשפוז. התופעה הזאת, אני לא יודע אם לקרוא לה רחבה או לא, הולכת ומתרחבת.
במקורותינו, בפרקי אבות, התנא רבי אלעזר בן שמוע אומר: יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים. כשם שהתלמיד חייב בכבוד הרב, גם הרב חייב לכבד את תלמידו ולקרב אותו. אני רוצה לשאול, עד מתי נמשיך לחפש אמצעי ענישה כלפי תלמידים סוררים, תלמידים שסטו מדרך הישר, במקום לחנך אותם ממקורותינו, ללמד אותם פרקי אבות, איך צריך להתנהג, לקרב אותם, לכבד אותם, ואולי דרך זה נביא אותם למצב שהם ידעו מה המשמעות של "מורא רבך כמורא שמים". תודה.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
במקרה גם היושב-ראש, גם אתם וגם אני – בתוך עמנו אנחנו חיים, ואנחנו צריכים לעשות הכול. אני קורא כל הזמן, גם כסגן שרת החינוך, שיש לשים דגש בבית, במשפחה, לא רק במוסדות ולא רק בבתי-הספר. אני מסכים אתך. כולנו צריכים לעמול קשה על מנת לבער תופעות כאלה מקרבנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לסגן השר.
3535. אלימות בבתי-ספר
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום כ"א בחשוון התשס"ו (23 בנובמבר 2005):
רצוני לשאול:
1. כמה מקרי אלימות בבתי-ספר נרשמו בכל אחת מהשנים 2001-2005?
2. מה היא החלוקה לפי זרמי החינוך?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
1. אין למשרד החינוך רישום מרכזי על כל אירועי האלימות המדווחים. הדיווח על אירועי אלימות בבתי-ספר מועבר, בזמן אמת, למנהלי המחוזות ולמפקחים, לשם טיפול, ליווי ומעקב.
עם זאת, אחת לשנתיים המשרד מקיים ניטור ארצי מקיף – באמצעות פרופסור רמי בנבנישתי מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית – שמטרתו בחינת תופעת האלימות בבתי-ספר לאורך השנים. לאחרונה הוצגו ממצאי הסקר השלישי, המראים כי בסך הכול לא חלה עלייה בממדי האלימות בבתי-הספר, ובמשתנים אחרים של אלימות אף חלה ירידה מתונה. לדוגמה, שיעור התלמידים שדיווחו על אלימות מתונה בחטיבה העליונה ירד מ-44.3% בשנת תשנ"ט ל-37.7% בשנת תשס"ה.
2. הניטור מספק למשרד נתונים על ממדי האלימות בהיבטים כמו אלימות פיזית, אלימות מילולית, בריונות, גנבות וכו'. אין לנו נתונים על אלימות על-פי זרמי החינוך או על-פי מגזרים.
משולם נהרי (ש"ס):
תלוי איזו אלימות.
היו"ר ראובן ריבלין:
בכמות אולי פחת, בחומרה אולי גבר.
3557. פנימיית קיבוץ אשבל
חבר הכנסת אליעזר זנדברג שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום כ"ח בחשוון התשס"ו (30 בנובמבר 2005):
בקיבוץ אשבל פועלת "חברת הנוער אשבל", פנימייה יוצאת דופן לחניכים מרקע סוציו-אקונומי קשה. ב-2 באוקטובר 2005 הודיעה מתאמת במינהל הפדגוגי במשרדך, כי "אשבל" תתוקצב בשיעור של 150% מ"סל לאור".
רצוני לשאול:
1. מדוע לא תוקצבה הפנימייה כראוי עד היום?
2. מתי יועברו ל"אשבל" הכספים הנ"ל?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אני מציע שתפנה את השאלה לשר האוצר, שכן משרדו לא אישר את תוספת התקצוב לפנימייה, למרות פנייה של מנהל המינהל לחינוך התיישבותי פנימייתי במשרדי, עוד בחודש מאי 2005, ליישום החלטת הממשלה לתקצוב "חברת הנוער אשבל" בשיעור של 150%.
2. לאחרונה, בעקבות הסדר שהושג עם משרד האוצר, מתוקצבת פנימיית "אשבל" בשיעור של 150% מ"סל לאור", החל מ-1 בספטמבר 2005.
3578. ליקויים תברואיים בבתי-ספר בירושלים
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שאלה את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום כ"ח בחשוון התשס"ו (30 בנובמבר 2005):
בט"ז בחשוון התשס"ו, 18 בנובמבר 2005, פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי בבדיקה שערכו לשכות הבריאות המחוזיות נמצא כי באחד מכל עשרה בתי-ספר לפחות במחוז ירושלים יש ליקויים תברואיים, כגון מתקני שתייה לא תקינים ורמת ניקיון נמוכה. הבדיקה כללה 1,285 ביקורות במעונות-יום, בגני-ילדים, בבתי-ספר ובישיבות.
רצוני לשאול:
1. האם הממצאים מדויקים?
2. אם כן - מה הן הסיבות לכך?
3. כיצד יובטח תיקונם של ליקויים אלו ותימנע הישנותם?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
ככלל, משרד החינוך רואה בליקויים תברואיים במוסדות חינוך מצב בלתי נסבל, המצריך התייחסות מיידית ורצינית. אשר על כן, המשרד מנחה את המחוזות לטפל לאלתר בממצאי בדיקות התברואה ולעשות לפתרונם הראוי.
1. ניתן להניח, אף שלשכת הבריאות המחוזית טרם העבירה למנח"י דוח מרוכז על הממצאים, שהם משקפים את המציאות בחלק ממוסדות החינוך.
2. יצוין שהדוח מתייחס למערכת חינוך רחבת היקף ומגוונת, הכוללת גם מוסדות חינוך המופעלים באמצעות רשתות כמו מעונות-יום של ויצ"ו, "נעמת", "אמונה" וכיוצא בזה ומוסדות חינוך השייכים לבעלויות, בעיקר במגזר החרדי. האחריות לטיפול בליקויים התברואיים במוסדות הללו חלה על הרשתות והבעלויות.
3. נמסר לי על-ידי מנהל מנח"י, שהם מתייחסים מיידית לכל דוח המתייחס לליקויי תברואה ומטפלים בממצאי הביקורת בכל מוסד ומוסד. יתירה מכך, מנח"י משקיעה בכל שנה מיליוני שקלים לשיפור תנאי בטיחות, לתיקון ליקויים בטיחותיים ותברואיים ולטיפוח מרחבי המחיה של תלמידים, כדי למנוע את הישנותם של הליקויים.
3585. אלימות בבתי-ספר
חבר הכנסת נסים דהן שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום ו' בכסלו התשס"ו (7 בדצמבר 2005):
פורסם כי דוח מיוחד שנמסר לך בשבוע שעבר כולל נתונים חמורים על ממדי האלימות בבתי-הספר: יותר ממחצית מהתלמידים הפעילו אלימות וכמחצית דיווחו על אווירה אלימה בבית-הספר.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן - מה היא החלוקה לפי זרמי החינוך?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
1. הדוח שפורסם נערך על-ידי פרופסור רמי בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית, והוא נערך זו הפעם השלישית, בהזמנת משרד החינוך. ממצאי המחקר מראים ככלל, כי לא חלה עלייה באלימות בבתי-הספר. יתירה מכך, בכמה משתנים של אלימות חלה אפילו ירידה מתונה, כמו התמתנות האלימות בחטיבה העליונה מ-44.3% בשנת תשנ"ט ל-37.7% בשנת תשס"ה.
עם זאת, הנתונים על האלימות במוסדות החינוך הם עדיין גבוהים ומצריכים המשך עבודה אינטנסיבית וקשה, כדי לצמצם ככל האפשר את ממדי התופעה המדאיגה הזאת.
2. המחקר מראה כי קיימים הבדלים ברמת האלימות בין המגזר היהודי למגזר הלא-יהודי. בתוך המגזר היהודי, ההבדלים ברמת האלימות אינם משמעותיים. לדוגמה, התפלגות קורבנות אלימות פיזית מתונה לפי קבוצות: במגזר הבדואי - 65.2%; במגזר הדרוזי - 53.9%; במגזר הערבי בכללותו - 63%; במגזר היהודי הממלכתי-דתי - 56.5%; במגזר היהודי הממלכתי - 57%.
משולם נהרי (ש"ס):
במגזר החרדי אין אלימות?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
אם זה מה שרצית לשמוע, ואתה יודע את דעתי על החינוך החרדי, אכן אין הנתון.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
במגזר הערבי פחות מאשר במגזר החרדי.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
במגזר הערבי, לצערי, יש דווקא 63%. במגזר היהודי הממלכתי יש 56%, זאת אומרת שיש יותר אלימות במגזר הערבי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה מאוד לסגן השר הנכבד, שבשבילי הוא שר, מגלי והבה.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
תודה לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אדוני סגן השר, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום שלישי, י"ט בכסלו התשס"ו, 20 בדצמבר 2005 למניינם, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:40.