דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ג'
ישיבה רפ"ט
הישיבה המאתיים-ושמונים-ותשע של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, י"ג בחשוון התשס"ו (15 בנובמבר 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכיר הכנסת אריה האן: 5
הצעה לסדר 6
אהוד יתום (הליכוד): 6
חילופי גברי בוועדות הכנסת 7
רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): 7
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 7
רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): 7
נאומים בני דקה 8
אילן שלגי (שינוי): 8
דוד אזולאי (ש"ס): 8
ואסל טאהא (בל"ד): 9
נעמי בלומנטל (הליכוד): 9
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 9
משה גפני (דגל התורה): 10
עזמי בשארה (בל"ד): 11
אראלה גולן (שינוי): 11
אילן ליבוביץ (שינוי): 11
אבשלום וילן (מרצ-יחד): 12
אהוד יתום (הליכוד): 12
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 12
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 13
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 13
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד): 14
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 14
יעקב מרגי (ש"ס): 14
דוד טל (נוי): 14
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 15
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 15
מגלי והבה (הליכוד): 16
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 16
רשף חן (שינוי): 17
שאול יהלום (מפד"ל): 17
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 18
אתי לבני (שינוי): 18
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 19
רוני בריזון (שינוי): 19
אהוד רצאבי (שינוי): 19
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ו-2005
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 21
מזכיר הכנסת אריה האן: 21
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55) (ביטול התקשרויות בין רשימות מועמדים), התשס"ו-2005 22
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31) (מינוי רופאים בידי הנציב), התשס"ה-2005 23
הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 10), התשס"ה-2005 24
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46), התשס"ו-2005 25
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 25
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תוקפה של הוראת השעה לפי חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה), התשס"א-2001 28
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 28
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 26), התשס"ו-2005 30
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 30
דוד טל (נוי): 31
אילן ליבוביץ (שינוי): 36
הצעת חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005 40
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 40
שאילתות ותשובות 42
3173. עובדים סוציאליים ערבים בבתי-הדין לענייני משפחה 43
3231. מסגרת חלופית לילדים בסיכון בחופשת הקיץ 43
3270. ניהול ההוסטלים ברשות חסות הנוער במגזר הערבי 44
3271. פיתוח פנימיות ושיפוצן 45
3381. תשלום דמי ביטוח לאומי על-ידי עובדים זרים 47
3385. ביטול ביטוח בריאות של סטודנט 48
3389. הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי 49
3455. שיקום משפחות נפגעי אלימות 49
סגן שר הרווחה אברהם רביץ: 50
נעמי בלומנטל (הליכוד): 50
סגן שר הרווחה אברהם רביץ: 51
הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' 3) (מכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ו-2005 52
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 52
נסים זאב (ש"ס): 53
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 54
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 55
יעקב מרגי (ש"ס): 55
גדעון סער (הליכוד): 56
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8) (חובת פרסום תשלומים המשולמים למקבלי השכר הגבוה ביותר), התשס"ו-2005 61
לאה נס (הליכוד): 61
חיים אורון (מרצ-יחד): 62
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 63
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 65
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 65
יעקב מרגי (ש"ס): 66
נסים זאב (ש"ס): 66
גדעון סער (הליכוד): 67
איוב קרא (הליכוד): 70
אילן שלגי (שינוי): 72
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 72
הצעת חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005 74
זהבה גלאון (מרצ-יחד): 74
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 75
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 76
יעקב מרגי (ש"ס): 76
נסים זאב (ש"ס): 77
איוב קרא (הליכוד): 78
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 78
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס') (34הארכת תקופת איסור פיטורים של אשה השוהה במעון לנשים מוכות), התשס"ו-2005 80
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 80
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
גברתי השרה, אדוני יושב-ראש הקואליציה, רבותי השרים, היום יום שלישי, י"ג בחשוון תשס"ו, 15 בחודש נובמבר 2005 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם: הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון - חובת סודיות), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת משה כחלון; הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת רן כהן וגלעד ארדן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שיפוי בגין הנחה לוותיקי מלחמת העולם השנייה), התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת קולט אביטל, חיים אורון, רומן ברונפמן ואפרים סנה; הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון - השוואת הטבות), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (כשירות מבקר העירייה), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - מערכת סולארית פוטו וולטאית), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת רוני בר-און; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת אילן שלגי ומשה כחלון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביקורת הפנימית (תיקון - פרסום הדוח ברבים), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עבודה מועדפת ועבודה נדרשת ביחידות הארחה), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת דוד טל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - חלוקת תקבולים - תרופות למניעת תחלואה), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון - הגדרת פעולת איבה), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת יולי תמיר; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - סמכות מפקחים בקניונים), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון - חובת גילוי ופרסום מידע בדבר גביית דמי טיפול מקצועי ארגוני), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק העונשין (תיקון - פרסום פוגע ברשת האינטרנט), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת אורי אריאל; הצעת חוק משאל עם על נסיגה חד-צדדית ועקירת יישובים, התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת אורי אריאל וצבי הנדל; הצעת חוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים) (תיקון - אישור ועדת הכלכלה), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת אילן שלגי; הצעת חוק שקיפות תרומות לרשות מקומית, התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - הגשת משקאות), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת אילן שלגי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי להורים עובדים), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת יוסף פריצקי; הצעת חוק הכנסת (תיקון - מינוי היועץ המשפטי לכנסת), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק המוקדים העירוניים, התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת נעמי בלומנטל, עמרם מצנע ואתי לבני; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון - איסור מסירת פתק הצבעה ביום הבחירות), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת אילן שלגי; הצעת חוק המפלגות (תיקון - פרישה לאחר כישלון בבחירות פנימיות), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת מיכאל רצון; הצעת חוק תגמול למאבטח הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת אפרים סנה ואהוד יתום; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - ועדה לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות), התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת איתן כבל, משה גפני ועוזי לנדאו; הצעת חוק לביטול פקודת הרועים (מתן רשיונות), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת רוני בריזון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - שיעור מס אפס על תשלום לבית-אבות), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין; הצעת חוק חנינת העם, התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק עבירות אלימות במשפחה של עובדי ציבור, התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת דני יתום; הצעת חוק האזרחות (תיקון - הבעת תמיכה בשלטון נאצי), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת קולט אביטל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון - ביטול פטור ממבחני תמיכות שוויוניים), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת יוסף פריצקי; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - תיעוד חזותי של עדויות), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת רוני בר-און; הצעת חוק לקביעת זכויות קטינים אשר נפגעו מאלימות או מעבירות מין, התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת דני יתום; הצעת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (תיקון - ביטול ישיבות ההסדר), התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת אילן שלגי ורשף חן; הצעת חוק פטור ממסי יבוא לספרי תורה, התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) (מס' 2) (תיקון - איחוד רשויות מקומיות), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת עסאם מח'ול וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול שלילת מענקים בגין אי-פינוי מרצון), התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת זבולון אורלב, שאול יהלום, ניסן סלומינסקי וגילה פינקלשטיין; הצעת חוק עידוד ופיתוח ירושלים, התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת רוני בר-און; הצעת חוק רשות השידור (תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה), התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת אריה אלדד ובנימין אלון; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - תקופת כהונה), התשס"ו-2005, מאת חברת הכנסת ענבל גבריאלי; הצעת חוק החשמל (תיקון - הסדרת רשיונות לעבודות חשמל), התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת יורי שטרן, שאול יהלום ואמנון כהן; הצעת חוק שימור היכל התרבות, התשס"ו-2005, מאת חברי הכנסת אראלה גולן ואהוד רצאבי; הצעת חוק יום הזיכרון ליצחק רבין (תיקון - ביטול אפשרות לקיומו של יום הזיכרון ביום השבת), התשס"ו-2005, מאת חבר הכנסת שאול יהלום.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התשס"ו-2005, שהגיעה אתמול.
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תוקפה של הוראת השעה לפי חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה), התשס"א-2001.
הצעה לסדר
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה לפי סעיף 53 לחבר הכנסת אהוד יתום.
רבותי חברי הכנסת, לפי התקנון, נאומים בני דקה הם הסעיף ראשון על סדר-היום. האם תסכימו שהודעת ועדת הכנסת, השייכת לכולנו, תימסר לפני נאומים בני דקה? אני מבין שאין התנגדות. בבקשה, חבר הכנסת יתום.
אהוד יתום (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, לאור החלטתך החשובה והרגישה, הריני מעלה בפני מליאת הכנסת את שמותיהם של השבויים והנעדרים, בתקווה לשובם הביתה במהרה:
רב-סמל זכריה שלמה באומל, נעדר מיום 11 ביוני 1982; רב-סמל יהודה יקותיאל כץ, נעדר מיום 11 ביוני 1982; רב-סמל צביקה פלדמן, נעדר מיום 11 ביוני 1982; רב-סרן רון ארד, נעדר מיום 16 באוקטובר 1986; רב-טוראי גיא חבר, נעדר מיום 17 באוגוסט 1987; יונתן פולארד, יושב בכלא בארצות-הברית. נזכירם כאן ונפעל להשבתם הביתה בשלום. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אהוד יתום.
חילופי גברי בוועדות הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת. בינתיים, רבותי חברי הכנסת, כל מי שרוצה להשתתף בנאומים בני דקה, נא להצביע.
רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, תודה רבה על החריגה מסדר-היום.
הריני להודיע בזאת על חילופי אישים מטעם סיעת ש"ס - בוועדה המיוחדת למלחמה בנגע הסמים, במקום חבר הכנסת נסים זאב יכהן חבר הכנסת יאיר פרץ.
אני מבקש להודיע בזאת גם על חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת העבודה, הרווחה והבריאות הדנה בהצעות חוק הימנעות מהארכת חיים, כדלקמן: מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, במקום חבר הכנסת מתן וילנאי, שהתמנה לשר - למיטב זיכרוני כבר לפני עשרה חודשים - יכהן חבר הכנסת גאלב מג'אדלה.
הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת
רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת):
כמו-כן, ועדת הכנסת קבעה, כי ועדת הכספים תדון בהצעות החוק הבאות לשם הכנתן לקריאה ראשונה: 1. הצעת חוק נפגעי פוליו, התשס"ה-2005, של חבר הכנסת עזמי בשארה וקבוצת חברי הכנסת, שמספרה פ/3435; 2. הצעת חוק נפגעי פוליו, התשס"ה-2005, של חבר הכנסת אליעזר כהן, שמספרה פ/3339.
הודעה אחרונה, אדוני היושב-ראש. הכנסת החליטה, בישיבתה ביום 31 באוקטובר 2005, להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (עצור שאינו תושב, החשוד בעבירת ביטחון - הוראת שעה), התשס"ו-2005, שמספרה מ/206, לדיון בוועדה משותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. ועדת הכנסת החליטה להמליץ לכנסת לשנות את החלטתה ולקבוע כי ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון בהצעת חוק זו. להמלצה זו אני מבקש את אישורה של הכנסת.
כמו-כן, ועדת הכנסת קבעה כי ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעת חוק עונש מאסר שגזר בית-משפט צבאי בחבל-עזה (הוראות מעבר), התשס"ו-2005, שמספרה מ/207.
ההצעה הראשונה, להעביר מוועדה משותפת רק לוועדת החוקה, חוק ומשפט, טעונה אישור הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אני מבקש לאשר את הודעת ועדת הכנסת. הדבר נוגע לנו, לא לימין ולשמאל, זה נוגע לסדרי העבודה אצל כולנו. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד הצעת ועדת הכנסת – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הכנסת להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (עצור שאינו תושב, החשוד בעבירת ביטחון - הוראת שעה), התשס"ו-2005, מהוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת נתקבלה.
נאומים בני דקה
היו"ר ראובן ריבלין:
אנו עוברים לנאומים בני דקה. אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת אילן שלגי. אחריו - חבר הכנסת דוד אזולאי. בבקשה.
אילן שלגי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום אדבר על שחיתות ציבורית בראש-העין.
ראש סיעת שינוי במועצת העיר, יושבת-ראש ועדת הביקורת, הגברת אלונה דור-קולן, הגישה ביחידה הארצית לחקירות הונאה תלונה נגד ראש העיר משה סיני בגין עבירות על חוקי הבחירות, בכך שהסתיר מהציבור התקשרויות עם רשימות שהתמודדו בבחירות. בין היתר, תמורת תמיכת ש"ס בו הוא מינה את נציגה לסגן ראש עיר בשכר. הגברת דור-קולן פנתה בנדון גם לאגף הביקורת במשרד הפנים ולמפקח הארצי על הבחירות.
בקלטת שהושמעה בחדשות ערוץ-10 ביום 11 באוקטובר, נשמע ראש העיר מבטיח לפעיל בחירות תפקידים בעירייה ובחברה הכלכלית העירונית. ממש הצעה לשוחד בחירות, כמוגדר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. גם בעניין הזה הגישה הגברת דור-קולן תלונה במשטרה.
תת-ניצב מירי גולן, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, אישרה לי היום כי התלונות מטופלות כנדרש.
בשבועות קודמים פירטתי כאן מאבק בשחיתות באשדוד ובהוד-השרון, הפעם בראש-העין. אני מבטיח להמשיך ולעקוב. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת דוד אזולאי. אחריו – חבר הכנסת ואסל טאהא.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, זה שלושה ימים שמנתקים את התושבים ביישוב הדרוזי ירכא מן המים. כידוע לך, אדוני, תקופה זו היא תקופה של מסיק זיתים. למרות פניות חוזרות ונשנות להפסיק זאת ולדחות את ניתוקי המים לאותם יישובים, הדבר נעשה והוא גורם נזק. זה נזק בלתי הפיך לאנשים שעוסקים במסיק הזיתים. לכן אני מנצל במה זאת ומבקש לדחות את ניתוקי המים לאותם יישובים עוד בשבוע ימים, כדי שלא תיפגע הפרנסה של אותם אנשים שעוסקים במסיק הזיתים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת ואסל טאהא. אחריו – חברת הכנסת נעמי בלומנטל.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שלושה אזרחים ערבים מביר-אל-משאש, מהנגב, נפצעו על-ידי שוטרי משטרת ישראל, עשרות נעצרו והוכו על-ידי המשטרה. כך דיווח לנו חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, הנמצא בשטח.
כנראה היד ממשיכה להיות קלה על ההדק כשהעניין קשור באזרחים הערבים. הריסת הבתים בביר-אל-משאש ובמקומות אחרים היא הסממן של תוכנית פיתוח הנגב והגליל, שעומד בראשה חבר הכנסת השר שמעון פרס. כנראה ממשיכים להרוס ולהרוס ולהוציא את האזרחים הערבים מכפריהם, מבתיהם, על מנת לפתח את הנגב. לא זה הסימן. צריך להיות שוויון. הסימן הזה מעיד על דבר אחד, שמעמיקים את האפליה של האזרחים הערבים.
אדוני היושב-ראש, היד קלה על ההדק לא רק בביר-אל-משאש. רק לפני שלושה ימים נהרג תושב עיסאוויה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אישרנו הצעה לסדר-היום, וזמנך עבר. אישרנו הצעה לסדר-היום, והעניין הזה יועלה בהצעה לסדר-היום. תודה רבה, חבר הכנסת ואסל טאהא.
ואסל טאהא (בל"ד):
תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צריך להקפיד, כי רבים ביקשו עכשיו. חברת הכנסת נעמי בלומנטל, ואחריה – חבר הכנסת אליעזר כהן.
אילן שלגי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, מפלגת העבודה נעלמה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להפריע לי.
נעמי בלומנטל (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חדשות לבקרים אנחנו מתבשרים שנחתמים הסכמים בקשר למעברים ולכל מה שמתרחש בחבל-עזה. אני רוצה לפנות מכאן לממשלת ישראל ולעומד בראשה לפעול ולדאוג לכך שתכתיבים בין-לאומיים כאלה ואחרים לא יכתיבו את צורכי הביטחון שיש לנו ואת ההגנה על ביטחוננו, אלא יש לשים לב קודם כול לאינטרסים של מדינת ישראל ולהיות ערים, קשובים ואיתנים בעמדותינו. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת כהן, קראתי לך, אבל לא נרשמת. בבקשה, חבר הכנסת כהן.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, בזמן האחרון התקשורת אוהבת להציג את כל המפות שבהן בוערות המדורות, בפריס ובכל מיני מקומות, מפות של ההתפרעויות. מעניין שבכל המפה הזאת, כל ההתפרעויות, בכל מקום בעולם, רק סוג מסוים של אנשים עושים את ההתפרעויות. מדוע זה לא קורה לבני עמים אחרים? מדוע קורה שרק עם אחד הוא מתפרע, מפוצץ בעמאן ושורף בפריס? אולי מפני שהמנהיגים הפוליטיים והרוחניים של אותם אנשים מחנכים אותם לשנוא ומחנכים אותם למרוד ומחנכים אותם לפוצץ ולשרוף, ולא מחנכים אותם להיות אזרחים פרודוקטיביים, יצירתיים וטובים בכל מקום שבו הם גרים.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
ברוך בואך מהג'ונגל.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
טוב שאתה מבין שהוא התכוון אליך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני, בבקשה. חבר הכנסת גפני, ואחריו – חבר הכנסת עזמי בשארה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
ברוך בואך מהג'ונגל.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אל תחנכו אותם לשנוא ולהרוס.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, רבותי, לא יכולות להיות קריאות ביניים. חבר הכנסת גפני, בבקשה.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, מחר עולות להצבעה שתי הצעות חוק, של חבר הכנסת משולם נהרי ושלי, הצעת חוק על רשת הגנים - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה עושה פרומו?
משה גפני (דגל התורה):
לא. לא.
- - ועל "מעיין החינוך התורני", ששרת החינוך תמכה בה כל הזמן, ולכן הבאנו אותה. אני לא נכנס לפירוט בעניין הצעת החוק, מכיוון שאת זה נעשה מחר, בעזרת השם.
אני רוצה לשאול את הכנסת שאלה. התברר ששרת החינוך הסירה את תמיכתה, או על כל פנים היא ביקשה לדחות את הדיון בעניין הזה, מכיוון שפנתה אליה כתבת "הארץ" יולי חרומצ'נקו, נדמה לי, והיא אמרה: את תומכת בחרדים. זאת גם היתה הכותרת. ובעקבות החשש שחס וחלילה יתברר ששרת החינוך תומכת בחרדים, היא הסירה את תמיכתה. לאחר בירורים שעשיתי התברר שזה המצב.
אדוני יושב-ראש הכנסת, כל הזמן הייתי בטוח שהכנסת עצמאית, והממשלה על אחת כמה וכמה, ואנשים מביעים תמיכה או התנגדות על-פי מצפונם ולא על-פי כתבה כזאת או אחרת בעיתון, ומשום שהיא תומכת בחרדים היא צריכה להפסיק את התמיכה הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. למה התחלת בפרומו? היית יכול לייחד את העניין לזה. חבר הכנסת גפני, אתה מנצל לפעמים את חוסר ניסיונו של יושב-ראש הכנסת. אני מבקש ממך. חבר הכנסת ליבוביץ, לא ראיתי שאתה פה. חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה, ולאחר מכן ליבוביץ עולה על הדוכן. כבר תבוא.
עזמי בשארה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, באוקטובר 2004 נהרגה הילדה אימאן אל-המס, אני זוכר שהיה רעש אדיר בארץ הזאת על כך שקצין גם הוקלט כשהוא מדבר על הנושא, אחרי מעשה של וידוא הריגה ממרחק קצר. עכשיו יש סתירות אם אכן זה היה וידוא הריגה או לא. על כל פנים, מישהו רצח את הילדה הזאת, לא חשוב איך הוא נימק זאת, והוא הוקלט כשהוא מדבר עם פקודיו עליה, על כך שצריך לרוקן את המחסניות. הנאשם זוכה בגלל סתירות בעדויות של החיילים. תארו לעצמכם, לא משום שהוא זכאי או שהוא לא עשה את זה, אלא משום שהעדות שלו נראתה קונסיסטנטית, לא נכונה, אלא קונסיסטנטית, עקבית, והעדויות שלהם מלאות סתירות. מה שרוצח בעתיד צריך לדאוג לו הוא שעדותו תהיה קונסיסטנטית ושיהיו סתירות בעדויות של האחרים, ואחר כך רצח יהיה כשר לגמרי, אפשר לרצוח בארץ הזאת. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ליבוביץ, למה אדוני עוד לא פה? עד שחבר הכנסת ליבוביץ יגיע, חברת הכנסת גולן. בבקשה.
אראלה גולן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כמובן, יש לנו היום עוד סיפור על שחיתות, והפעם של חבר הכנסת עמרי שרון, שעד היום ישב בשורותינו, אך היום הוא עמד בבית-המשפט והודה בעבירות הנוגעות למימון קמפיין הבחירות של ראש הממשלה. בין העבירות נמצאו עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירת שבועת שקר ועבירות על חוק המפלגות.
לאחר תקופה ממושכת שבה ניסה חבר הכנסת שרון להסתיר את מעשיו ולהתחמק מנטילת אחריות, יצא היום הציבור הישראלי נשכר. חבר הכנסת עמרי שרון פגע במעשיו בלחם חוקה של הדמוקרטיה, והוא שקיפות מלאה של זהות התורמים למערכת הבחירות, שיודעים כי תרומתם עשויה להועיל להם בעתיד.
אין זה צירוף מקרים שהודאתו של חבר הכנסת שרון באה על רקע היערכות לבחירות חדשות. משפט ממושך בעניין מימון מפלגות עשוי היה להיות בעייתי עבור המתמודדים בתקופה כזאת, אך החלטת פרקליטות המדינה להסיר את העננה מעל הפרשיות שבהן מעורבת משפחת שרון באה בעיתוי המתאים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת אילן ליבוביץ, העולה על הדוכן, משמש לכולנו פה בנושא תאונות הדרכים. בבקשה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בין ה-6 ל-12 בחודש נהרגו 15 אנשים בתאונות דרכים בכבישי ישראל, ואלה שמותיהם: משה רוזנדורן מירושלים; יוחנן בנאי מנתניה; בליומין אלנה מהרצלייה; שמעון ווהב ממרכז-שפירא; משה מחלוף מראשון-לציון; אלמונית, שטרם זוהתה, ונהרגה ב-9 בחודש; איגור ליכט מדימונה; אבו-חמרה אחמד מרהט; אלולאידה אחמד חסן מכספייה; בהר אלברט מירושלים; סומאי פנסונג ממושב בית-יוסף; ארטיום קסימובן מנתניה; יבגני פוצלשנין מנתניה; ספין אנדרי מפתח-תקווה; טל רובין מנהרייה. יהיה זכרם ברוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת ליבוביץ, שפתח במסורת. חבר הכנסת וילן, ואחריו – חבר הכנסת אהוד יתום.
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, נושא שאולי אינו בראש סדר העדיפויות אבל נוגע לרבים רבים מאזרחי ישראל: לצערי, בעת שידור משחקי המונדיאל בקיץ הקרוב, אליפות העולם בכדורגל - נוצר פה מונופול שבעלי זיכיון פרטיים עומדים לגבות למעלה מ-1,000 שקלים מאזרחים שיראו את השידורים. זה דבר בלתי אפשרי. אף שזאת עסקה מסחרית, והכנסת אינה צריכה להתערב בעסקאות מסחריות, הרי יש פה כשל שוק שפוגע ברוב מכריע של אזרחי המדינה, שלא יכול לשלם את הסכומים הללו.
מכיוון שתפקידנו אינו לחוקק חוקים פרטניים, אני חושב שצריכה להיות התלכדות של הבית כדי לשכנע את מועצת הרשות השנייה המטפלת בנושא להוריד את היזמים הפרטיים ולמצוא פתרון כדי שכל אזרחי ישראל יוכלו לצפות בשידורי המונדיאל בצורה הוגנת - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא מועצת הכבלים?
אבשלום וילן (מרצ-יחד):
מועצת הרשות השנייה.
- - ולאפשר בכך פתרון הוגן, שגם היזמים לא יפסידו, אבל שלא יהיה מצב שבו אזרחי מדינת ישראל פשוט נסחטים כספית בעלות הגבוהה ביותר בעולם המערבי, משום שמישהו פרטי רוצה לעשות על גבם, בגלל רצונם הבריא לראות כדורגל, כסף רב מדי.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. בבקשה, חבר הכנסת אהוד יתום, ואחריו - חבר הכנסת אלדד.
אהוד יתום (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו, חברי הכנסת שנמצאים תחת שבט הביקורת, ראוי שנציין כאן דבר ונפרגן לחברנו עמרם מצנע. מצאתי לנכון לפרגן לך, עמרם. אני מצטער על שאתה עוזב את הבית הזה, ובידידות ובכנות אני אומר לך, שבחרת דרך ציונית אמיתית, פטריוטית, להמשיך את דרכך - דרך נאותה, דרך אמיצה, דרך של אבירות אזרחית.
מי ייתן שתצליח להעלות שוב את ירוחם, כי מגיע לה, על פסים חיוביים של צמיחה ושל בנייה. תצליח אתה, יחד עם כל תושבי ירוחם. יישר כוח.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת יתום; ותרשה לי להצטרף. חבר הכנסת אלדד, ואחריו - חברת הכנסת גילה פינקלשטיין.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, יש חברי כנסת שמוסיפים כבוד לבית הזה גם כשהם עוזבים אותו - חבר הכנסת מצנע הוא אחד מהם, ואני מברך אותו על מה שהוא עושה - ויש חברי כנסת שמפחיתים את כבוד הבית כשהם נשארים בו. ולהבנתי, חבר הכנסת עמרי שרון, מי שהודה היום באשמה, טוב לו, טוב לבית הזה וטוב לעם ישראל – שאיש בעם הזה איננו מאמין שהאבא לא ידע על מעשי הבן - שיקום וילך. לפני חודשים מספר, בוועדת הכנסת, עלה נושא השחיתות, וביקשתי מחבר הכנסת שרון לפסול עצמו מהצבעה, כי ההצבעה הזאת היא עליו, והוא נמנע והוסיף בכך חטא על פשע. לכבודו ולכבוד הבית, שיתפטר.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חברת הכנסת גילה פינקלשטיין. אחריה - חבר הכנסת מח'ול.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קהילות שלמות, מאוחדות, שמחות, מוצלחות, נחרבו על בתיהן ומוסדותיהן. אומנם נחרבו הקהילות והבתים, אבל האנשים האידיאליסטים, האיכותיים האלה, חיים. הקהילות עדיין קיימות וחלקן נתונות במשבר, וזוגות רבים עומדים בפני גירושין בעקבות המשבר, הלחצים, השבר הגדול. חלקם הגדול מובטלים ועדיין מחפשים את דרכם, שאינה נראית באופק. עכשיו, דווקא עכשיו, בתקופה כל כך קשה, פוטרו רבני קהילות יישובי גוש-קטיף. לאור הפרסום הרב שהיה - לכל מתיישב יש פתרון - נוצרה לרבנים הללו מלאכה כפולה ומכופלת לאחר הגירוש. דווקא עכשיו, כשאכן מלאכתם הפכה לחשובה ונדרשת במסגרת שמירה על חיי המשפחה, פוטרו רבני גוש-קטיף. האם משרד ראש הממשלה מודע למצב הטראגי הזה? חייבים להשיב לרבני גוש-קטיף את תפקידם כמנהיגים רוחניים, במטרה לעזור לקהילות בכלל ולאזרחים בפרט.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מח'ול, ואחריו - חבר הכנסת מג'אדלה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, אתמול פרסמו ערוצי הטלוויזיה שממשלת ישראל מסרבת - טוב, זה לא חדש. זאת אומרת, זאת ממשלה של סרבנות וסרבנים, אבל הפעם היא מסרבת לחתום על אמנה של האו"ם, אמנה נגד שחיתות. זה כבר יותר מדי. זה כבר יותר מדי - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. לא להפריע.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
ומה הטענה, אדוני המיליטריסט? מה הטענה שבגללה היא לא רוצה לחתום? אם היא תחתום, זה יגרום לכך שיתפסו מספר רב של קציני צה"ל העוסקים בסחר בסמים, ומשחדים סוחרי סמים למיניהם בעולם השלישי. איזו בושה וחרפה. איזו בושה וחרפה למי שמתיימרים להיות בעלי מוסר, מדברים בשם המוסר כאן.
יפה להגיד לממשלה הזאת היום: מושחתים, נמאסתם. יפה להגיד להם, שאם יש משהו רקוב בממלכת דנמרק, כנראה הכול רקוב כאן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת מג'אדלה, ואחריו - חבר הכנסת פרוש.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, החלטתי לשתף אתכם בכך שוועדת הפנים ואיכות הסביבה דנה לפני שלושה חודשים בנושא הקצאת קרקע לבתי-קברות לעראבה ולמג'ד-אל-כרום. אין מקום אחד לקבורה בשני היישובים. כל הרשויות רוצות לשלב ידיים כדי שיהיה בית-קברות וכדי שנשמור על כבודו של המת. המועצה האזורית משגב משתמשת בכל התכסיסים והתחבולות כדי למנוע משני היישובים לקבל במסגרת התכנון והבנייה הקצאת קרקע לבתי-קברות. רציתי שעם ישראל וכנסת ישראל, אדוני היושב-ראש, ידעו שמועצה אזורית שמספר תושביה 13,000, יושבת על 183,000 דונם, בו בזמן שסח'נין, קרוב ל-30,000 תושבים, יושבת על 9,000 דונם. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, ואחריו - חבר הכנסת מרגי. בבקשה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, רק לפני שבועיים עלה מחיר הלחם ב-6.5%, והנה מגיעות ידיעות שלפיהן צפויה בקרוב העלאה נוספת בשיעור של 10%, אולי כבר בתוך שבועות מספר. הידיעות אומרות שההצדקה לייקור הלחם היא הקפיצה בעלויות, בעיקר בשל עליית מחירי הדלקים והנסיקה בשער הדולר. גורם ממשלתי בכיר, כך נאמר, הבהיר כי לא תהיה אפשרות למנוע ייקור נוסף של מחיר הלחם. ואני רוצה את תשומת לב הכנסת לכך שחלק ניכר מהיצרנים הגישו לרשתות השיווק מחירונים חדשים, שכוללים עליות מחירים עד 30%. מדובר במוצרי חלב, בשמן זית, בבשר בקר לסוגיו, במוצרי שתייה, במוצרי ניקיון ועוד. כולנו מקווים שחוקי ההגבלים העסקיים מונעים תיאום מחירים, אך יש גם דרכים להתאמת מחירים בשיטות מתוחכמות.
ומעל לכול, הרי כולנו יודעים שמדברים גבוהה גבוהה על צמצום העוני ועל הקטנת הפערים החברתיים, אבל ראוי שנזכור במי פוגעת העלאת המחירים. והעיקר, והשאלה שמציקה לכולנו היא, האם הממשלה ערה או אדישה למתרחש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת מרגי, ואחריו - חבר הכנסת דוד טל.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כנראה מסע הלחצים של קונדוליסה והשליח המיוחד הצליח, ומעבר רפיח עומד להיפתח. כפי שידוע, כשמעבר רפיח פתוח, הגבול המצרי בסיני, הגבול בין ישראל לבין מצרים דרך סיני כולו פרוץ, ללא גדר, ואנחנו יודעים מה זורם משם - אמל"ח, סמים ועוד הרבה מרעין בישין שפוגעים בכלכלת ישראל ובמצב החברתי במדינת ישראל. אני קורא לממשלה לקבל החלטה דחופה להקמת גדר מערכת בגבול המצרי, בין ישראל למצרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. בבקשה, חבר הכנסת דוד טל, ואחריו - חבר הכנסת הלפרט.
דוד טל (נוי):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אם אותה תינוקת שנזנחה השבוע על-ידי אמה היתה יכולה לדבר, אני מניח שהיתה אומרת: שמים, בקשו נא רחמים עלי, משום שנעזבה והיתה יכולה גם להיפטר לבית עולמה אם לא היו מוצאים אותה ואם אביה לא היה מכיר בה. הגם שהיא בת של עובדת זרה, אני חושב שקצת יותר חמלה מצד הממשלה כלפי ציבורים שונים וקצת יותר חמלה כלפי זקנים ועניים, זה דבר שהיה מתקבל היום במדינת ישראל בצורה יותר טובה. אנחנו לא צריכים להסתפק רק באמירות של שר האוצר הנבחר, אהוד אולמרט, ושל ראש הממשלה, פעם אחר פעם, שהם יצמצמו את הפערים, את העוני, שהם יעשו הכול בנושאים החברתיים - דבר וחצי דבר לא נעשה. היום תהיה האפשרות לממשלה להוכיח אם אכן היא רוצה לצמצם את הפערים – בהצבעה על הצעת חוק שהגשתי היום לפטור זקנים בבתי-אבות ממע"מ. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת טל. חבר הכנסת הלפרט, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת רשף חן. אה, מלי כבר הגיעה, אז מלי או רשף חן, תחליטו ביניכם.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום התפרסם שהשבת אמורה להיערך בגני-התערוכה, תוך חילול שבת המוני, תצוגת מכירה גדולה של חברת "כיתן". האירוע נערך תוך עבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה ותוך התגרות קשה בציבור של שומרי שבת, ששבת קודש יקרה בעיניו. אני פונה מכאן לכל הגורמים הרלוונטיים לפעול באופן מיידי לביטול האירוע. הוא עלול לגרום להפגנות מיותרות ולאי-שקט בציבור. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הלפרט, הגורמים שאתה פונה אליהם זה הממשלה.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
נו, אדוני הוא שר בממשלה.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אבל אני לא יושב בישיבות הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו אתך, אנחנו אתך.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, לצערי הרב אני לא יושב בישיבות הממשלה ולכן אני נאלץ לפנות באמצעות - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אין בעיה, אבל סגן שר עולה בנאומים בני דקה ומבקש משהו מהממשלה כשהוא בממשלה. צריך להבין את זה. הבנתי, אנחנו אתך, אנחנו יכולים לשמש לך במה.
חברת הכנסת מלי פולישוק, ואחריה – חבר הכנסת והבה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להצטרף לברכות לחבר הכנסת עמרם מצנע, שלצערי עוזב אותנו. חבר כנסת נפלא, ראוי, ערכי, שהולך לעשות מעשה של ציונות, ציונות אמיתית. הדוגמה האישית שאתה מקרין ראויה לברכה, וחבל לי שאתה עוזב.
מדוגמה אישית חיובית אעבור לדוגמה אישית שלילית. שמענו על חבר הכנסת עמרי שרון, שלוקח אחריות ומודה באשמה. מה הוא בעצם אומר לציבור הישראלי? אם קשה לכם לקיים את החוק, אם החוק לא נוח לכם, אם הוא מפריע לכם – לא נורא, החוק הוא המלצה. תגיעו אחר כך לעסקת טיעון, תצאו בעונש קל, אבל העיקר- עם רווח גדול.
אני לא יודעת מה ההגדרה של שחיתות אם לא להפר חוק כדי לקבל הטבות אישיות, כדי לדאוג לעצמך, למקורביך, אולי לאביך.
אבל אם לא די בכך, אציין כלי נוסף. יש כלי שנקרא עמותות. עמותות הפכו בידי פוליטיקאים מסוימים כלי לשחיתות ציבורית. אני מתכוונת לקיים דיון על זה. אדוני היושב-ראש, גם את העניין הזה אנחנו צריכים לשרש מהמציאות שלנו. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת, סגן השר מגלי והבה - בבקשה, אדוני.
מגלי והבה (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בית-המשפט הצבאי זיכה היום זיכוי מוחלט את סרן ר'. היינו עדים פה להתקפות חריפות מאוד ובלתי נסבלות מצד פוליטיקאים שלא היתה להם סבלנות וניסו להכתים עדה שלמה, גם חלק מהקצינים הבכירים. גם התקשורת האדירה ניסתה להאשים עדה שלמה, והיום יצא זיכוי מוחלט.
שמעתי היום את חבר הכנסת עזמי בשארה, הוא עדיין לא מאמין לזיכוי המוחלט ומנסה להכתים את הקצין. הוא שכח רק לציין, באותן נסיבות, שלפעמים שולחים ילדים עם מטען וחגורת נפץ כדי לפוצץ חפים מפשע. בתופעות האלה צריך להילחם ולגנות אותן, ולא להכתים לא קציני צה"ל ולא עדה שלמה, שכל מטרתה בסופו של דבר לעשות שלום בין העמים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת מגלי והבה. באמת, אם האיש זכאי צריך לבקש ממנו - - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא מדבר כרגע על אדם שעמד במבחן קשה. חבר הכנסת דהאמשה, לא דיברו על הילדה, הקורבן, דיברו על זה שהמאבק בין העמים הביא אותנו לטרגדיות נוראיות.
חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מה שהיה היום בצהריים בביר-אל-משאש - זה כפר בלתי מוכר שקיים עשרות שנים בנגב, בדרך בין ערערה בנגב לכיוון כביש אילת--באר-שבע - מעשה שלא יתואר. שוטרים נכנסו וירו בנשק חי באנשים, בעיתונאים, בילדים ובכל מי שבא ליד. 18 אנשים נפצעו, עשרה מהם הועברו לבית-החולים. עיתונאי אחד הועבר לבית-החולים רק אחרי 40 דקות. השוטרים צחקקו, לראות אנשים פצועים עם דם זה כנראה רק מצחיק אותם. זאת המציאות שהיתה היום בצהריים, בשעה 12:00, בביר-אל-משאש בנגב.
אני שואל: ככה זה יהיה? עד מתי? האנשים האלה זכאים לתנאי אנוש, זכאים למים, לבתים, לחיים בכפרים שבהם הם חיים מאות שנים, לא רק עשרות שנים - עשרות שנים זה בישראל. הם חיו בנגב במאות השנים שעברו. למה להתייחס אליהם בדרך הזאת, ועד מתי?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת דהאמשה. בבקשה, חבר הכנסת רשף חן. אחריו - חבר הכנסת יהלום.
רשף חן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נאמר: יום שלישי פעמיים כי טוב. עושה רושם שאצלנו יום שלישי פעמיים כי רע. היום חבר הכנסת עמרי שרון הודה בעבירות חמורות שנוגעות לתפקודו במערכת הבחירות של אביו, ראש הממשלה. גם אם אנחנו מקבלים את הרעיון שאין עילה להעמדה לדין פלילי של ראש הממשלה, קשה להאמין שיש מישהו שחושב שראש הממשלה באמת לא ידע מה הבן שלו עושה. לכל הפחות צריכה להיות פה אחריות ציבורית. לכל הפחות, ראש הממשלה ביום הזה שבו הבן שלו מודה בעבירות האלה, שללא ספק נעשו עבורו ובשמו, צריך להסיק את המסקנה ולעשות את מה שאני מניח שגם חבר הכנסת עמרי שרון יעשה, וזה ללכת הביתה.
הדבר השני - וכאן אני פחות ממהר לחרוץ דעה, כי עדיין לא נפסק דבר - זה הדברים התמוהים ביותר שפורסמו ביחס לחבר הכנסת חזן. מה שאני מבקש בעניין הזה, אדוני היושב-ראש, הוא שחבר הכנסת חזן ינצל את סעיף 54 לתקנון וימסור לנו הודעה אישית ויבהיר את הדברים. אם אפשר - יסיר את האשמה, ואם לא - יסיק גם הוא את המסקנות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל ראוי היה שאדוני יפנה אליו באופן אישי קודם.
רשף חן (שינוי):
אולי ראוי היה שהוא יהיה פה, אבל בזה אני לא שולט, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל הוא הרי בנמצא, הוא בבניין. אדוני יכול היה לכתוב לו מכתב. אבל, כמובן, אני לא מתערב, זה לא ממין העניין שאני צריך להתערב בו.
חבר הכנסת יהלום, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת הנדל.
שאול יהלום (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות נושא הקשור לסל התרופות. הימים הולכים ומתקדמים, ועדיין רבות התרופות שלא נכללות בסל. אני רוצה להדגיש במיוחד בעיה הנוגעת ל-400,000 חולים במדינת ישראל, והיא תרופות חדישות למחלת הסוכרת. התרופות האלה נמצאות בשוק אבל אינן כלולות בסל התרופות. הממשלה עדיין לא החליטה על התקציב, הימים הולכים וחולפים והוועדה לסל התרופות לא יושבת. מי יודע מתי יאושרו תרופות חדשות.
אני קורא למשרד הבריאות לזרז את ההליכים, ואולי אפילו למשרד האוצר, להוציא בעניין הזה מקדמה על-ידי ועדת הכספים, ולהוסיף מייד עם התחלת השנה תרופות, ובפרט את התרופות החדישות למחלת הסוכרת. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. נדמה לי שהוועדה הייעודית מקיימת דיון בעוד שבוע או שבועיים, יחד עם משרד האוצר ומשרד הבריאות.
חבר הכנסת צבי הנדל, ואחריו - חברת הכנסת אתי לבני, אשר נעלמה מעיני. ראיתי, חבר הכנסת רצאבי, לא יכולים לבוא מאוחר ולהיות מוקדם. אין מקדימים מאוחר למוקדם. בבקשה, חבר הכנסת הנדל.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מכובדי היושב בראש, מה שקרה היום הוא רק דוגמה לכוח המשחית שיש לשמאל, לערבים, כשהם מתחברים לתקשורת. בשעה טובה, סרן ר' יצא היום זכאי מכל סעיפי האישום. מה לא עשו? תוכנית שלמה בטלוויזיה, שמראים איך הוא רוצח ילדה, ווידוא הריגה. יצא זכאי בכל הסעיפים.
א. אני משבח את השופט; ב. אני אומר לכולנו: אל תתפתו לתקשורת. לא יכול להיות שהם מנהלים את המדינה והפרקליטות רצה אחריהם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני משבח את השופט בכל מקרה ובכל דרך שבה הוא היה פוסק. הצדק יצא לאור, יכול לומר אדוני, אבל לא לומר: אני משבח את השופט.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני משבח את השופט, שהוא לא נפל בפח הזה של התקשורת.
היו"ר ראובן ריבלין:
שופטי ישראל לא נופלים בפח.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הלוואי שהיית צודק.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא, ששופטי ישראל לא ישתלחו בנו ואנו לא נשתלח בהם. נשיבה שופטינו כבראשונה, והכול יהיה בסדר.
רבותי חברי הכנסת, חברת הכנסת אתי לבני - אינה נוכחת.
אתי לבני (שינוי):
אני נוכחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו לא יכולים לחכות שעות. אחריה - חבר הכנסת אורי אריאל, ויסיים חבר הכנסת בריזון.
אתי לבני (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת. אני רוצה לדבר על מקרה מאוד חמור שקיבל אתמול פרסום בעיתונות. מדובר על חיילת בגדוד קרקל, שהוא גדוד מעורב לוחם של בנים ובנות יחדיו. החיילת הזאת היא חד-מינית. ומיום שהתברר שהיא חד-מינית החיילים, חבריה, מפקדיה וכל הסביבה סימנו אותה. סימנו אותה בצורה כזאת - - -
קריאה:
מה זה חד-מינית?
אתי לבני (שינוי):
נטייה לבני אותו מין.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסבר במועד אחר.
אתי לבני (שינוי):
ההתעללות שהבחורה הזאת עברה, החיילת הזאת מאסה בחייה, קראו לה להתאבד, ואף אחד ממפקדיה לא שם לב, לא קרא לעזרה, לא הוציא אותה מהמקום, לא טיפל באנשים. דבר מזעזע. ואנחנו שומעים מדי שבוע על התאבדויות בצה"ל. הנה יש לנו כאן מתכון בטוח להתאבדות. אם לא יטופל הדבר הזה מן השורש בצורת חינוך, בצורת הסברה, טיפול במפקדים וענישה מאוד מאוד חמורה, אנה אנו באים?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, אני חושב שזה ראוי ליותר מאשר נאום בן דקה. חבר הכנסת אריאל, ואחרון הדוברים - חבר הכנסת בריזון. בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בפתיחת המושב נאם ראש הממשלה ולא הזכיר במלה אחת את המגורשים מבתיהם, את אלה שהוא גירש. הם שקופים. אתמול, בטקס הזיכרון ליצחק רבין, זיכרונו לברכה, ניצל ראש הממשלה את הבמה ואת הטקס להשתלח במתנגדים. היום מסתבר שהוא לא ידע כלום על מה שעושים בבית, כי הוא מעולם לא התעניין בפרטים, ראש הממשלה שלנו, ובטח הוא לא יודע מה עושים הבנים.
המגורשים נשארו מגורשים. היום ישבנו בחזית של חברי הכנסת שעוסקת בעניינם. ראוי שיבואו חברים מכל סיעות הבית. אנחנו כבר אחרי והם תקועים ללא טיפול כיאות. גם בעניין הזה הממשלה נכשלה. לכו הביתה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בריזון, ונעלם מעיני - חבר הכנסת רצאבי, גם הוא חצי דקה.
רוני בריזון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, ראשית אני מבקש להצטרף לכל הברכות שהרעיפו כאן על ראשו של חבר הכנסת מצנע. עליו אני קורא את הפסוק: מודה ועוזב ירוחם.
ועכשיו לחבר כנסת אחר. אני מבקש לחלוק עם הבית תוצאה של בדיקה קטנה שערכתי בנוגע לפעילותו ופעולותיו של יושב-ראש העבודה החדש, חבר הכנסת עמיר פרץ. ובכן, חברי חברי הכנסת: בשנים 2003-2004 בלבד היה האיש הזה אשם ב-208 שביתות, מהן 100 שביתות כלליות ו-108 שביתות חלקיות ועיצומים. בשביתות האלה אבדו למשק קרוב ל-4 מיליוני ימי עבודה והנזק מוערך על-ידי המומחים ב-8-10 מיליארדי שקל. אני מבקש להזכיר, שמדובר בשנים 2003-2004 בלבד. אני עדיין חוקר את 2005. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, חבר הכנסת בריזון. רק שלא יברכו אחריך "מודה ועוזב שינוי". אבל בכנסת אין תלמיד חכם כמוך.
אהוד רצאבי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא אדבר על שחיתות, יש מזה יותר מדי. אני רוצה כן לדבר על מסים, גם זה יש אולי יותר מדי.
לפני למעלה משנה הגשתי כאן, כאשר אתה ישבת בראש הישיבה, הצעת חוק משלי לביטול מס בולים. בסופו של דבר האוצר הוביל את ביטול מס בולים ב-4 טקטים, כאשר לאחרונה הודיע איתן רוב על ביטול מס בולים לחלוטין, החל מ-1 בינואר 2008.
מינהל הכנסות המדינה הודיע על עודפי גביית מיסוי. יש עודף תקציבי של כ-10 מיליארדי שקלים. אני קורא מכאן לשר האוצר ולאיתן רוב לבטל את מס הבולים לחלוטין החל מ-1 בינואר 2006. המס הזה הוא מס שמעכב צמיחה, הוא מס רגרסיבי, ואין כל ספק שהגיע הזמן לבטל חוק שהוא עוד מימי המנדט. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת רצאבי. רבותי חברי הכנסת, תם הדיון בנאומים בני דקה. השתתפו בו היום רבים מחברי הכנסת. הדיון ארך כמעט 40 דקות, אבל אנחנו בכל זאת הרשינו לחברים להתבטא.
תרשו לי רק להצטרף לכל אותם חברים שבירכו את חבר הכנסת עמרם מצנע, לא על כך שהוא בחר לעזוב את הכנסת, אלא על רצונו לבוא ולעזור במקום אשר כל כך זקוק לעזרה. לא מפני שלא טוב לגור שם, נהדר לגור שם ומצוין לגור שם, אבל הוא צריך עזרה של אנשים בעלי יכולת מנהיגות ובאמת חזון. אנחנו מברכים אתכם מקרב לב. אדוני עדיין לא בבחינת לא חבר הכנסת, כי אני עדיין לא קיבלתי מכתב.
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים
של קצין - הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ו-2005
["דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 26132.]
(קריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, בשבוע שעבר, בהצעת חוק שירות הביטחון, ביקשו כמה סיעות לראות בהצעת החוק הצעת אי-אמון, ולכן היא הובאה היום ראשונה בסדר-היום. אני מודה לחברת הכנסת זהבה גלאון אשר ניאותה להסיר את האי-אמון, שכן יש בכל זאת איזו שאלה, האם בעקבות בקשתה לראות בחוק אי-אמון, לא היינו צריכים לקיים את האי-אמון אפילו לפני הישיבה המיוחדת - - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
לא היתה שאלה, אבל נעזוב את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
להערכתי, צודק חיים אורון, שכן יש הבדל בין אי-אמון מכוון, שהוא צריך להיות ראשון בשבוע, ופה ראשון בסדר-היום הרגיל, בישיבה הרגילה, ולכן אני חושב שזה היה. אבל כדי למנוע כל ספק מלב, אנחנו מודים לך על כך שלא העלית את הנושא פעם נוספת, מבחינה משפטית.
אדוני יושב-ראש הקואליציה, אנחנו מצביעים על הצעת החוק הזאת כהצעת חוק בלתי מוגבלת. זאת אומרת, אין עליה אי-אמון. מי היה יושב-ראש הוועדה? חבר הכנסת יתום, האם אני יכול להצביע אף שהיא לא אי-אמון? אתה מסכים שנצביע אותה?
אהוד יתום (בשם ועדת החוץ והביטחון):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, נא לשבת, כי מי שלא ישב, לא אספור את קולו.
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ו-2005, קריאה שלישית - נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 1
בעד החוק – 50
נגד – 18
נמנעים - 2
חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
50 בעד, 18 נגד, שני נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ו-2005, עברה בקריאה שלישית, והיא תיכנס לספר החוקים כהוראת שעה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, הודעה למזכיר.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34) (הארכת תקופת איסור פיטורים של אשה השוהה במעון לנשים מוכות), התשס"ו-2005, של חברי הכנסת אורי אריאל ולאה נס; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 35) (הגבלת פיטורי עובד או עובדת של קבלן כוח-אדם המועסקים אצל מעסיק בפועל), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 34) (סמכות נציב קבילות הציבור), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 10) (הוכחת אמהות), התשס"ו-2005, של חברת הכנסת אראלה גולן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 88) (תמורה אסורה לבעלי השפעה ניכרת), התשס"ו-2005, של חבר הכנסת יוסי שריד וקבוצת חברי הכנסת.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה למזכיר הכנסת.
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55)
(ביטול התקשרויות בין רשימות מועמדים), התשס"ו-2005
["דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 26166.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55) (ביטול ההתקשרויות בין רשימות מועמדים), של חבר הכנסת משה גפני, אשר לו זכות התשובה, והוא מוותר עליה. לכן אנחנו הולכים להצביע בקריאה ראשונה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 42
נגד – 22
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 55) (ביטול התקשרויות בין רשימות מועמדים), התשס"ו-2005, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
42 בעד, 22 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההצעה עברה בקריאה ראשונה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
שאול יהלום (מפד"ל):
- - -
גדעון סער (הליכוד):
אתה לא יכול עכשיו, צריך להגיש בקשה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יהלום, הבקשה שלך היא לגיטימית, רק יש לי תשובה לגיטימית: הואיל ואתה ביקשת, או מי מכם ביקש, לאחר שזה עבר קריאה טרומית, שוועדת הכנסת תקבע איזו ועדה מוסמכת, ועדת הכנסת כבר קבעה, והיא קבעה שזאת ועדת החוקה, חוק ומשפט.
שאול יהלום (מפד"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תגיש בקשה לוועדת הכנסת.
גדעון סער (הליכוד):
הוא לא יכול.
היו"ר ראובן ריבלין:
בקשתו של יהלום להעביר לוועדת הכנסת. אני קובע שוועדת הכנסת כבר הכריעה. עם זה, אני מבקש להעביר לוועדת הפירושים את שאלתו של יהלום, האם בכל שלב משלבי הדיון רשאי חבר כנסת לבוא ולבקש פעם נוספת. האם החלטת ועדת הכנסת אינה סופית?
שאול יהלום (מפד"ל):
ועד אז?
היו"ר ראובן ריבלין:
עד אז יחליט יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני קובע שבהתאם לנהלים, עד היום החליטה ועדת הכנסת, והחלטתה סופית. אדוני מעלה שאלה שלא חשבתי עליה, אני מודה. חיים אורון, האם אתה יכול לעזור לי בזה? האם היה מקרה שבו בקריאה טרומית ביקשו במקום ועדה ייעודית ועדה אחרת, ועדת הכנסת קבעה את הוועדה הייעודית, ואחר כך בקריאה ראשונה עוד הפעם אפשר לפצל? תודה רבה. זאת החלטתי, זה עבר לוועדת החוקה. אדוני יופיע בפני ועדת החוקה ויבקש לעכב. אם ועדת החוקה תחליט לעכב, היא תישמע לך. לי אין סמכות מעבר לכך. תודה רבה. כמובן, זה עבר לוועדת הפירושים כדי להכריע בשאלה זאת.
גדעון סער (הליכוד):
איזו ועדה?
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם כול, בוועדת החוקה. אני עכשיו אומר לוועדת הפירושים, לבוא ולראות בצד העקרוני אם חבר הכנסת יהלום צודק. להערכתי, הוא לא צודק, אבל לא נתתי על כך מחשבה מספיקה. ועדת הפירושים תחליט. תודה. בינתיים זה בוועדת החוקה.
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31)
(מינוי רופאים בידי הנציב), התשס"ה-2005
["דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 26153.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31) (מינוי רופאים בידי הנציב) - התשובה ניתנה על-ידי סגן השר אדרי. אתה כבר נתת תשובה, כן?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
בסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32
נגד - 18
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31) (מינוי רופאים בידי הנציב), התשס"ה-2005, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד הצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 31), 18 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 10), התשס"ה-2005
["דברי הכנסת", חוב' ב', עמ' 26166.]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 10), התשס"ה-2005, קריאה ראשונה - תשובה והצבעה. סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, יש תשובה? אין תשובה.
אני מבקש להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32
נגד – 10
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 10), התשס"ה–2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד, עשרה נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 10) עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה, רבותי חברי הכנסת.
נעבור לסעיף הבא.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46), התשס"ו-2005
[מס' מ/189; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' מ"א, עמ' 25713; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46), התשס"ו–2005, קריאה שנייה ושלישית - יציג כבוד יושב-ראש ועדת החוקה.
ענבל גבריאלי (הליכוד):
זאת הוראת שעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זאת לא הוראת שעה. מטרת הצעת החוק לעגן את הוראת השעה כהוראת חוק קבועה. האם יש הסתייגויות? חבר הכנסת בשארה, אדוני מבקש להסתייג?
עזמי בשארה (בל"ד):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
יתר המסתייגים? לא? תודה. אין הסתייגויות, רבותי.
רוני בר-און (הליכוד):
זה ייקח שעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש ועדת הכנסת, מעולם, בתפקידך כיושב-ראש ועדת הכנסת – אני מדגיש – לא חסמתי את יכולתך לדבר. ואני מדגיש, כיושב-ראש ועדת הכנסת. במקרים אחרים, יכול להיות שאם אפשפש בהיסטוריה של שנינו, כן עשיתי את זה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש את אישור הכנסת להצעת חוק לתיקון סדר הדין הפלילי – זה תיקון מס' 46.
הצעת החוק הזאת דנה בהסדרים שעל-פיהם ניתן להטיל על אדם מאסר במקום קנס, במטרה להבטיח שלא יוטל על נאשם עונש מאסר בהיעדרו. בעיקרון, הטלת עונש מאסר מחייבת נוכחות של הנאשם. אבל, כאשר יש מצבים שבהם העבירות הן עבירות לא כבדות, ויש אפשרות של קנס או מאסר במקום קנס, העובדה שמחייבת את התייצבות הנעדר, מביאה לכך שדווקא אלה שמתייצבים, אפשר היה להטיל עליהם את העונש, ואילו מי שבחרו שלא לבוא, אז הם גם לא באו וגם לא היה אפשר להטיל עליהם את העונש - היו יוצאים נשכרים. לכן אנחנו מציעים למחוק את הביטוי "למעט מאסר בשל אי-תשלום קנס", ולאפשר את המנגנון שכאשר ניתן קנס ובמקומו יהיה מאסר, התחולה תתקיים גם בהיעדרו של הנאשם.
אלא מה? אנחנו נוקטים גם את כל האמצעים, וקובעים שהאפשרות הזאת תהיה קיימת רק במקומות שבהם בהזמנה למשפט צוין שניתן להטיל מאסר תמורת קנס גם אם הנאשם לא התייצב בבית-המשפט; צו המאסר לביצוע מאסר במקום קנס שניתן שלא בנוכחות הנידון יבוצע בהתאם להוראות של סעיף 129א(ג) לחוק סדר הדין הפלילי. כלומר, ההסדר הוא הסדר שנועד לאפשר הלאה את הכלל שעל-פיו אין מטילים מאסר אלא תוך התייצבות של הנאשם, אבל כאשר כותבים לנאשם שאפשר יהיה להטיל עליו מאסר במקום קנס, הדבר הזה יהיה תקף, ובלבד שלאותו נאשם נאמר בכתב ההזמנה שכך הם פני הדברים.
אם אנחנו לא סוגרים את הפרצה הזאת, אנחנו פשוט מקיימים מצב שמיטיב עם אלה, נותן תמריץ לאנשים בכלל לא להגיע לבית-המשפט, ולא זו היתה מטרת המחוקק.
אני רוצה לציין, שהחוק אומר שלא יינתן צו מאסר לביצוע מאסר במקום קנס אלא בנוכחות הנידון או סניגורו, או אם בהזמנה, כפי שאמרתי, למשפט או לדיון למתן הצו המיוחד צוין במפורש כי ניתן להטיל מאסר במקום קנס על נידון שלא התייצב.
צו שיוצא על-פי הפרוצדורה הזאת, שניתן בלא נוכחות הנידון או סניגורו - כאן יש בלם נוסף - לא יבוצע בטרם הומצאה לנידון התראה בכתב על כך לפחות 14 ימים מראש. בהתראה תצוין מזכירות בית-המשפט שאליה ניתן לפנות לבירורים, וכן האפשרות שאדם שעליו הוטל המאסר בהיעדרו, כלומר הוטל קנס, ואם לא - מאסר, וכל זה בהיעדרו - מודיעים לו שהוא יכול לפנות, לעשות בירורים, מודיעים לו על אפשרות לבקש פריסה של התשלומים, על מנת שהוא לא ילך לבית-הסוהר, או דחייה של תשלום הקנס, או פטור מתשלום אפילו של תוספת הפיגורים. כל זה בהתאם לסעיפים 66 ו-69 לחוק העונשין, וסעיפים שחלים על-פי פקודת המרכז לגביית קנסות.
אני רוצה לומר, שגם כשהוטל על נידון מאסר במקום קנס בצו מיוחד שניתן כאמור בסעיף קטן (א) קודם לכן, שלא בנוכחות הנידון או סניגורו, רשאי בית-המשפט, על-פי בקשת הנידון - מאחר שאמרנו שהוא צריך לקבל התראה של 14 יום, יש לו האפשרות להגיע בכל אופן חזרה לבית-המשפט, לבקש ולבטל את הצו האמור, אם בית-המשפט נוכח שבאמת היתה סיבה מוצדקת לזה שאותו אדם לא התייצב באותו מועד שהיה צריך להתייצב, או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
כלומר, הגישה היא רחמנית, היא סלחנית, היא מאפשרת את כל האלטרנטיבות. המחוקק לא שולח בקלות אנשים לבית-הסוהר. אם ניתנת לו האפשרות לשלם את הקנס ולא שילם, אנחנו אומרים לו, אתה יכול לפנות, אם יש בעיה שלא יכולת לבוא, אתה יכול לבקש שידונו ויבטלו את הצו, אתה תוכל להשמיע עוד הפעם את טענותיך. אם אתה צריך לשלם וכרגע אתה לא יכול, אתה יכול לבקש תשלומים. נעשה הכול על מנת שלא תלך לבית-הסוהר, אבל מצד שני אנחנו לא מוכנים בשום פנים ואופן שכאשר החוק קובע שלא מטילים מאסר על אדם שאיננו בבית-המשפט - אנחנו נותנים פה פרס לאנשים, אומרים להם: לא כדאי לכם לבוא לשם בכלל. אם אתם באים, יכולים לתת לכם את זה. אם אתם לא באים, לא יכולים. אז הם לא באים. אנחנו אומרים: לא באתם, אפשר, אבל יצרנו לכם מספיק מנגנונים, שאם נגרם עוול, מידת הרחמים והחסד והמחילה תאפשר לכם לשלם קנס ולא ללכת למאסר. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. יושב-ראש הקואליציה, אולי נקבל החלטה שחברי הכנסת לא נפגשים עם חברי מרכז עד 17:30 ביום שלישי. לא צריך למהר כל כך ב-17:00 לצאת מהמליאה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש פונה אלי כאילו אני ממהר. אני נמצא פה עד סוף הדיון.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה, אדוני, היחיד שנמצא פה מתחילת הדיונים ועד סופם, כי חסר לך שתיפול. רבותי, הרי יש גבול, בשעה 17:00 כבר אנשים רוצים ללכת. חכו, לפני השעה 19:00 הם לא אוכלים בכלל, מה קרה לכם?
רבותי, קודם כול אני רוצה להבהיר - גם יושב-ראש ועדת הכנסת כאן. בהתאם לתקנון רשאי חבר הכנסת, גם אם ועדת הכנסת קבעה את הוועדה הייעודית, זאת אומרת את הוועדה שתדון בעניין על-פי דרישת שניים מחברי הכנסת, סעיף 141, רשאי כל אחד מחברי הכנסת, כאשר הועברה ההצעה להמשך דיון בוועדה שהכינה אותה לקריאה ראשונה, לבקש מוועדת הכנסת שינוי בוועדה. יושב-ראש ועדת הכנסת רשאי להיענות או לא להיענות לבקשה, ואז, אם היא מתקבלת על-ידי יושב-ראש ועדת הכנסת לדיון, באותו רגע מטבע הדברים צריך להינתן צו, זאת אומרת שתימנע הוועדה שאליה אנחנו העברנו את החוק להכנה לקריאה שנייה ושלישית - - - נא לקרוא את סעיף 141.
רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת):
141(ב) - "החליטה הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה, תועבר ההצעה לוועדה שהכינה אותה לקריאה ראשונה; חבר הכנסת רשאי לפנות לוועדת הכנסת, בין לפני החלטת הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה, ובין לאחר מכן, בבקשה שתציע לכנסת להעביר את הטיפול בהצעת החוק לוועדה אחרת; בקשתו תעלה לדיון בישיבתה הקרובה של ועדת הכנסת, ואם התקבלה - תועבר ההצעה לאישור הכנסת בעת הקריאה הראשונה, או לאחר מכן, לפי העניין".
היו"ר ראובן ריבלין:
זה מה שקרה כאן. מה שקרה כאן, החלטנו להעביר לוועדת החוקה. לכן אני בדין העברתי זאת לוועדת החוקה. מה שברור הוא, אני בטוח שיושב-ראש ועדת החוקה לא מתכוון הלילה ללכת לדון בזה.
גדעון סער (הליכוד):
אני במקומו לא הייתי שולל את זה על הסף.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה עניין אחר. עד רגע זה לא הוגשה בקשה ליושב-ראש ועדת הכנסת. הוגשה בקשה ליושב-ראש הכנסת, ולכן הבקשה שלו לא נתקבלה. אם הוא יגיש בקשה, אתה תחליט אם לתת לו צו מניעה. זאת אומרת, אתה תחליט אם אתה מבקש מוועדת החוקה להימנע מדיון עד שתכריע. בבקשה, זה נתון לשיקול דעתך, זה לא בשדה שלי.
חבר הכנסת בשארה, אני חוזר באופן פורמלי, חברי הכנסת שהסתייגו, חברי הכנסת בשארה, טאהא וזחאלקה, מבקשים לחזור בהם מהסתייגותם, ולכן אין בפנינו הסתייגויות.
אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46), התשס"ו-2005, בקריאה שנייה. נא להצביע על כל החוק.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 1–5 - 35
נגד – 6
נמנעים - 1
סעיפים 1–5 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
35 בעד, שישה נגד ונמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46) עברה בקריאה שנייה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 32
נגד - 6
נמנעים – אין
חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד, שישה נגד ואין נמנעים. אני קובע שחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 46), התשס"ו-2005, עבר בקריאה שלישית ונכנס לספר החוקים.
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תוקפה של הוראת השעה
לפי חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה), התשס"א-2001
[נספחות.]
היו"ר ראובן ריבלין:
אני עובר להצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תוקפה של הוראת השעה לפי חוק סדר הדין הפלילי. חבר הכנסת איתן יציג את ההצעה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני אקרא את ההחלטה ואסביר אותה בכמה מלים. זה ייקח כמה דקות, אני חושב שחברי הכנסת צריכים להיות מודעים למה שאנחנו עושים כאן.
אני מביא הצעה של ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תוקפה של הוראת השעה לפי חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה), התשס"א-2001. במה דברים אמורים? במשך השנים עברו הרבה מאוד תיקים בדרגת עבירה של פשע מהפרקליטות לתביעה המשטרתית. התביעה המשטרתית קיבלה עוד ועוד תיקים בגלל מצוקות שונות של כוח-אדם שהיו בפרקליטות. על התופעה הזאת התריעו גם מבקר המדינה וגם הממשלה ואמרו שזה לא בסדר. פרקליטת המדינה הקודמת הופיעה כמה פעמים בוועדת החוקה ואמרה שכל התיקים בעבירת פשע צריכים להיות בפרקליטות ולא במשטרה, אבל כל פעם זה נמשך ונמשך ועוד ועוד תיקים עברו למשטרה - בדיוק הפוך ממה שהם אמרו.
הדבר הזה בוצע באמצעות אותה הוראת שעה. הוועדה שלנו התבקשה להאריך עוד הפעם את הוראת השעה בשלוש שנים נוספות. הוועדה נעמדה על הרגליים האחוריות ואמרה: לא עוד. אנחנו דורשים את יישום המסקנות של מבקר המדינה, את יישום החלטות הממשלה עצמה, שאמרה שזה צריך לחזור לפרקליטות. ואז התגלה שזו פעולה מורכבת, שלא היתה תוכנית והאוצר לא הקציב לעניין הזה כסף; זה דורש גם תקציבים.
סירבנו להאריך את התוקף בשלוש שנים, אלא רק בכמה חודשים. ביקשנו ממשרד המשפטים שיביאו לנו תוכנית היערכות. הביאו לנו תוכנית, היתה ישיבה בוועדה, אבל עוד הפעם נתנו לנו תוכנית פריסה של שלוש שנים – 2006, 2007 ו-2008 – כאשר האוצר אומר: אנחנו מתחייבים לממן רק את שנת 2006, מעבר של אלף וכמה מאות תיקים חזרה מהמשטרה לפרקליטות. לפי האוצר, המימון הוא רק ל-2006.
המצב היום הוא, נדמה לי שהיום או מחר, אם לא נחדש את הוראת השעה, יש אנרכיה, אין מי שיטפל על-פי החוק בתיקים. מצד אחר, לגבי התוכנית של 2006, הוועדה מקדמת בברכה את העובדה שלפחות אלף וכמה מאות תיקים יעבירו ובכך תשתנה המגמה. המגמה משתנה בכך שמשרדי הממשלה הופיעו עם התחייבות אוצרית ואמרו: הנה, כבר יש לנו תקציב ואנחנו מתחילים במגמה לתקן. זה ייקח שלוש שנים, לשנה הראשונה כבר יש תקציב מלא והאוצר נתן התחייבות. הם אמרו שהם אחראים שהדבר הזה יבוצע.
לכנסת יש אפשרות אחת, לאשר את התוכנית הזאת ולומר שטוב שהמגמה הזאת קיימת ועושים את זה. אם הכנסת לא תאשר את זה כרגע, פשוט תהיה אנרכיה, כי בפועל, בשטח, התביעה המשטרתית לא תוכל לטפל בתיקים בעבירות פשע. יעבירו את הכול, כאילו על-פי החוק, לפרקליטות, בפועל הפרקליטות סתומה עם תיקים ועבריינים לא יובאו לדין. זו המשמעות של מה שיהיה כאן אם לא נאשר.
הרבה פעמים מציבים אותנו במצב הזה ובדילמה הזאת. אני יכול לומר שלפחות בפעם הזאת תרמנו את חלקנו לכך שהממשלה נקטה אמצעים, שחלק מהתהליך כבר מתבצע, וסירבנו להאריך בשלוש שנים. אנחנו מאריכים בשנה על-פי התחייבות האוצר שב-2006 כל הדבר הזה יבוצע, ובתום 2006 הם יצטרכו לחזור אלינו ולהבטיח לנו שיש תקציב גם ל-2007 ול-2008. אז נאריך על-פי ההתחייבות התקציבית לבצע את תוכנית ההסבה.
לסיכום אני יכול לומר, שכרגע זה נראה לי הרע במיעוטו. זה כוחנו כרשות מחוקקת להשפיע על הרשות המבצעת. לא השגנו את כל מה שרצינו, אבל חלק השגנו, המגמה התהפכה, ואני מבקש מהכנסת לאשר את הארכת תוקפה של הוראת השעה בשנה. בעוד שנה ניפגש – אלה מאתנו שייבחרו מחדש – ונצטרך לבדוק מה בוצע ולהאריך בשנה נוספת את תוקף הוראת שעה, כאשר יהיה תקציב להשלמת התהליך בשנים 2007 ו-2008, כפי שהובטח.
הערה אחרונה: בצד האופטימיות הזהירה שאני מגלה, אני רוצה להזכיר לכולנו שהוראת השעה הזאת התחילה ב-2001, וגם אז היו תוכניות שהדברים ייפתרו. עד היום שום דבר לא זז, היום יש לנו פתרון חלקי. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל איתן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.
חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תוקפה של הוראת השעה לפי חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה), התשס"א-2001. נא להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט - 22
נגד – 2
נמנעים – 1
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט להאריך את תוקפה של הוראת השעה
לפי חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה), התשס"א-2001, נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 22 תומכים, שני מתנגדים ונמנע אחד, הצעת ועדת החוקה אושרה.
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 26), התשס"ו-2005
[מס' מ/197; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ט, עמ' 24797; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 26), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אמנון כהן. בבקשה, אדוני.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 26), התשס"ו-2005, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
עוד בשנת 2000 תוקן חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990, באופן אשר הסדיר מתן זיכיון לשידורי הטלוויזיה במסגרת הערוץ השלישי, ערוץ-10, לתקופה של שמונה שנים, החל מחודש ינואר 2002, המועד שבו התחילו השידורים בערוץ זה. מטרת התיקון האמור היתה לאפשר הקמתו של ערוץ טלוויזיה מסחרי נוסף אשר יביא להרחבת תחום שידורי הטלוויזיה המסחריים ולפתיחתו לתחרות.
הקמתו של הערוץ והפעלתו אכן הביאו לתחרות משמעותית בתחום שידורי הטלוויזיה המסחריים, להרחבת הבמה ליצירה ישראלית, להגדלת נפח הפרסום בטלוויזיה ולהוזלה בעלויות.
במהלך שלוש שנות הזיכיון הראשונות התקשה הערוץ השלישי לעמוד במחויבויות המוטלות עליו לפי חוק תנאי הזיכיון, לעניין הפקות מקומיות, הוצאות לשידורים ועוד. זאת, בין היתר, בשל קשיי חדירה לשוק מול מונופול קיים בתחום, קרי, זכייני הערוץ השני. מתחילת פעולתו של הערוץ ועד תום שנת 2004 צבר הערוץ הפסדים בשיעור העולה על 500 מיליון שקלים, ואף היה כשנה במעמד של הקפאת הליכים מכוח החלטת בית-המשפט.
על מנת לסייע לפעילות הערוץ ולשימור התחרות בתחום השידורים נעשו במהלך השנים כמה תיקוני חקיקה שאפשרו מתן הקלות משמעותיות במחויבויות שהוטלו על הערוץ השלישי.
כיום הערוץ מצוי בסוף שנת הזיכיון הרביעית, וכאמור הזיכיון אמור להסתיים בעוד ארבע שנים. על מנת ליצור תנאים אשר יאפשרו את המשך קיומו של הערוץ, אשר יצא זה לא כבר ממעמד של הקפאת הליכים, ולאפשר השקעת כספים מהותית שהיא הכרחית להמשך קיומו, מוצע לאפשר למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו להאריך את תוקפו של הזיכיון שניתן לערוץ השלישי בפרק זמן של שנתיים, ולאחר מכן בפרק זמן של שנתיים נוספות, כך שתקופת הזיכיון הכוללת של הערוץ תעמוד על 12 שנים, בדומה להוראות שחלו לעניין הערוץ השני.
ההארכה כאמור תתאפשר רק לאחר שהרשות השנייה נוכחה כי בעל הזיכיון מילא את התנאים והמחויבויות המוטלים עליו לפי הוראות החוק, התקנות, כללי המועצה והוראות הזיכיון, וכן מתקיימים בו התנאים הקבועים בחוק לעניין הכשירות להיות בעל זיכיון בערוץ השלישי.
עוד מוצע להתיר לבעל הזיכיון להשלים את המחויבויות המוטלות עליו לפי החוק ותנאי הזיכיון במועדים מאוחרים יותר, על מנת לאפשר לו להגיע לאיזון כלכלי, לעמידה מלאה במחויבויותיו. בהתאם למוצע, בעל הזיכיון יהיה רשאי להשלים את מחויבויותיו בעניין הפקות מקומיות והוצאות לגביהן, שהיה עליו לקיים בתקופת 28 בינואר 2004 עד 27 בינואר 2006, עד תום תקופת הזיכיון הראשונה, היינו עד לינואר 2010. בעניין זה חשוב להדגיש, שהתיקון אינו מאפשר מחילה או ויתור על קיום התחייבויות להפקות מקומיות; כאמור, הצעת החוק מאפשרת רק את דחיית קיומן.
אני וחברי ועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בהצעת החוק היינו ערים לבעייתיות הכרוכה בכך שגוף כלשהו ניגש למכרז, מציע הצעה, ואחרי זכייתו במכרז אינו מקיימה ומבקש הקלות. ברור לכולנו שעקרונית מדובר בשיטה פסולה. בדרך כלל אין לאפשר זאת.
במקרה דנן התלכדו כמה נסיבות המשנות את פני הדברים, או לפחות מטות אותן לכיוון המצדיק את מתן ההקלות כמפורט בחוק. בין היתר השתכנענו, שהמשמעות של אי-מתן הקלות במקרה זה היא חמורה עוד יותר, שכן היא עלולה להביא לסגירת הערוץ, שמשמעותה צמצום התחרות בתחום שידורי הטלוויזיה המסחריים ופגיעה ביצירה הישראלית ובשוק הפרסום.
אני מבקש עוד להפנות את תשומת לבכם לכך שההצעה המונחת לפניכם מצומצמת יותר לעומת ההצעה שפרסמה הממשלה ברשומות.
לפיכך, אני מבקש מכם לדחות את כל ההסתייגויות ולקבל את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. לחוק הזה יש כמה מסתייגים. ראשון המסתייגים - חבר הכנסת דוד טל, ואחריו ידברו חברי הכנסת אילן ליבוביץ וענבל גבריאלי וינמקו את הסתייגויותיהם. יש לך חמש דקות שלמות, אדוני, ואם לא יספיקו, ניתן לך עוד קצת. יש לך שתי הסתייגויות.
דוד טל (נוי):
אבל יש לי חמש הסתייגויות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אז תדבר 25 דקות?
דוד טל (נוי):
אולי רבע שעה.
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שהתוצאה של ההצבעה על החוק הזה ברורה וידועה מראש, וזו לא הפעם הראשונה שהדברים מגיעים למצב הזה. אני מוכרח לומר, ואמרתי את זה גם בדיונים הקודמים לפני שנה וחצי ושנתיים, כשדובר על הנושא הזה - אני רוצה להדגיש שאני לא נגד אנשי עסקים שמשקיעים את הונם ורוצים לעשות רווחים. זה דבר טוב ומועיל למשק, זה מניע את גלגלי המשק, מוסיף מקומות עבודה, גורם לצמיחה במשק ומוסיף פרנסה להרבה אנשים במקצועות שונים. זה יכול להיות רק לברכה.
השאלה שנשאלת היא, עד כמה הכנסת יכולה לצאת לקראת גוף, כשמדובר כרגע בגופים פרטיים כאלה ואחרים. אני בהחלט בעד במקרים מסוימים, שבהם היה אולי מיקח טעות, אולי המכרז היה לא בסדר, אולי ההתחייבויות היו גבוהות מהמצופה. אפשר לבוא אז ולהתגמש. אני לא חושב שצריך לנהוג לפי שורת הדין ולמצות את הדין עד הסוף.
אבל, מאחר שהרגולטור יוצא לקראת, והערוץ מקבל את ההתחייבויות, אני חושב שמכאן ואילך צריכים לבדוק שאכן ההתחייבויות אלה מתקיימות. לצערי, במקרה דנן ההתחייבויות האלה לא מתקיימות כלל.
הצעת החוק המונחת כאן לפניכם מבקשת שנאשר מתן פרס למי שלא קיים אף לא פעם אחת את מלוא מחויבויותיו. אישור הצעת החוק הזאת כמוהו כמתן לגיטימציה חוקית לאי-עמידה במחויבות.
אני מניח שהרבה מאוד גופים אחרים במדינת ישראל, לאו דווקא כאלה שיש להם עסקים עם הממשלה, שלא עומדים בהתחייבויות, מחלטים להם ערבויות, מפסיקים את ההתקשרות אתם. זה לא כבר הוגש לוח שידורים לתקופה של ספטמבר--ינואר, והוא מעיד על הפרה בוטה של תנאי הזיכיון. למשל, במקום 180 שעות ז'אנר עליון, ישודרו רק 130 שעות; במקום 50 שעות דרמה - רק שש שעות; היקף השידורים החוזרים – בחריגה; הפקות מקור - מעט מדי. אני רוצה לומר, שכל הדברים האלה הם לא דברים אבסולוטיים, לא משהו שהתקבל בהר סיני ולכן לא צריך לחרוג מהם. אפשר לשנות אותם, אבל מששינו אותם פעם אחת ונתנו אפשרות פעם שנייה והקלה פעם שלישית, ראוי ונכון שבעל הזיכיון יעמוד בדיבורו, יעמוד בהתחייבויותיו. אחרת לאן נגיע?
לוח זה אושר בעצם על-ידי מועצת הרשות השנייה למרות ההפרות. מוטי שקלאר, היושב-ראש, אמר בישיבת מועצת הרשות השנייה: אם אתם רוצים, אפשר לבטל להם את הרשיון, השאלה אם זה חכם. הממשלה והכנסת מצאו לנכון לתת הקלות לערוץ-10, זה נכון, הכנסת מצאה לנכון לתת הקלות לערוץ-10, סברה שזה נכון. זה היה בניגוד לדעתי, אבל מה אני, הקטן? אני מקבל, זו החלטה דמוקרטית, ואני בהחלט מקבל אותה. אבל, האם זה אומר שכיוון שהכנסת והממשלה נתנו את ההקלות הללו, אנחנו צריכים להמשיך ולאפשר לערוץ להפר את התחייבויותיו? האם ההקלות הללו כוללות, מר שקלאר, גם אישור לאי-עמידה בהתחייבויות? אני לא יודע, אבל אני לא זוכר שהרשות השנייה קיבלה לגיטימציה לכך.
אני חושב שבעצם ערוץ-10 צודק אולי. למה שיקיים את כל ההתחייבויות שלו? הם ממילא זוכים להקלות פעם אחר פעם. הוא ראה פה כנסת שמצביעה פעם אחר פעם עבור כל הצעה כזאת שמגיעה, אז הוא יכול להרשות לעצמו.
אני חושב שתפקידנו כרגולטורים הוא לדרוש מנציגי הערוץ ליישר קו עם המחויבות. במקום זה, לצערי, יוצרים עבורם כאן מחויבות בהתאמה אישית, משהו כמו "שירים כבקשתך". מה שאתה רוצה, בבקשה, רוצה ככה, בבקשה. אני מקבל את הבקשה הראשונה, אני מקבל את הבקשה השנייה, אני נעתר לבקשה הראשונה, אני נעתר לבקשה השנייה, אבל השאלה היא: עד מתי? זה בדיוק כמו להחליט להזיז את קו הסיום במהלך ריצת מרתון. איפה נשמע כדבר הזה? זה לא ברור לי, וזה מקומם אותי מפני שכללי המשחק נקבעו מראש והיו ברורים, ידועים וגלויים. מי שלא מצליח לכבד אותם ולעמוד בהם, צריך להסיק את המסקנות. במקום זה, כללי המשחק שונו והותאמו לדרישות השחקן, כמה פעמים, על מנת שיוכל בכל זאת לנצח.
מודי פרידמן, מנכ"ל ערוץ-10, אמר באפריל 2003: "אכן היינו פה לפני חצי שנה וקיבלנו את ההקלות האלה, וחשבנו ורצינו להאמין שהשוק יוכל לשאת את זה ונוכל להביא לתוכנית העסקית הזאת משקיעים ובנקים, ובזה כשלנו". קיבלנו את מה שהוא אמר, יצאנו לקראתו. אגב, הוא הוסיף ואמר: "חשבנו שנוכל לעמוד בזה. מה לעשות? זו המציאות. אתה צודק, טעינו". קיבלנו גם את זה, ולמרות זאת ניתנו ההקלות.
אנשי הערוץ מבקשים היום לגבש מודל ולבחון אותו במשך 18 חודשים, נוסף על ההקלות שכבר קיבלו. מנכ"ל משרד ראש הממשלה בזמנו, אביגדור יצחקי, שאל: "ומה יקרה אחרי 18 חודשים?" השיב לו מודי פרידמן: "אני רוצה שנבין, בעוד שנה וחצי" – זה היה באפריל 2003 – "אנחנו נתייצב, אחרי שנייצר לעצמנו יכולת כלכלית אמיתית, להתחייבות שתואמת את התחייבויות הערוצים המקבילים בשוק". חלפו כבר שנתיים, איפה ההתייצבות?
אומר נמרוד נוביק, נציג בעלי המניות בערוץ-10: "רמת ההסתברות שאם אכן הממשלה והכנסת ייענו לבקשתנו ויאפשרו את הרגולציה המבוקשת, הערוץ הזה יצא מהר מאוד מהקפאת הליכים וירוץ קדימה". זה היה בתקופה שהוא היה בהקפאת הליכים, והיה איזה רצון לא לתת לערוץ הזה להתפרק, מכל מיני שיקולים. בין היתר, טענו שיהיה מצב של תחרות בשוק, ולכן מצאה הכנסת לנכון לאשר להם. אגב, נמרוד נוביק אמר שמהר מאוד הוא יצא מהקפאת ההליכים, אבל זה כנראה עניין מאוד יחסי ותלוי את מי שואלים. עד היום הערוץ הזה לא רץ קדימה ללא עזרה של הבית הזה, והיום אנחנו בעצם מתבקשים לעשות אותו דבר, לבוא לקראת הערוץ הזה.
גיא זוהר, סמנכ"ל תוכן, אמר אז: "אנחנו מתכוונים לקיים את המחויבויות שלנו, אחרת לא היינו מנהלים כזה מאבק". אכן כן, מאבק ניהלתם. עמידה במחויבויות – זה כבר סיפור אחר. הרי באופן שיטתי ורצוף כשל ערוץ-10 במשימתו העיקרית ובא לפתחנו השכם והערב לבקש הקלות, פעם אחר פעם, בהבטחה ש"זו הפעם האחרונה".
היושב-ראש דאז של ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אברהם פורז, אמר: "אנשי ערוץ-10, אני אומר לכם בצורה הכי גלויה, ואמרנו זאת אין-ספור פעמים: אנחנו מוכנים לשכוח ממה שהיה בעבר ואנחנו שמים קו. הקו הוא פברואר שנה הבאה. מאותו מועד ואילך אתם משדרים את מלוא מחויבויותיכם. אם אתם לא מצליחים לעמוד בזה, תגידו 'סליחה שטעינו' ותרדו מהאוויר. זה כל הסיפור". אלה דברים של היושב-ראש דאז אברהם פורז, שכנראה קצה נפשו בבקשות החוזרות, ולכן הוא אמר: נותנים לכם, ולא עוד. עונה לו בתגובה גיא זוהר, סמנכ"ל התוכן של ערוץ-10: "אין ויכוח על זה. נעמוד בכל ההתחייבויות".
בפועל, לצערי, אין עמידה בהתחייבויות. האמינו לי, חברי הכנסת, הייתי שמח מאוד לראות עמידה בהתחייבויות. הייתי שמח לראות שהערוץ הזה הולך ופורח, הולך וגדל, עומד בהתחייבויות שלו ומרחיב את העסקים שלו יותר ויותר.
באותה תקופה שאלנו בוועדה גם את מר שקלאר לדעתו המקצועית בנושא הזה. היושב-ראש, אברהם פורז, שאל אותו: "האם זו דעתך המקצועית, מר שקלאר, שמספיקה שנה אחת של בחינה?" תשובת שקלאר: "לדעתי, המבחן של ערוץ-10 הוא ב-2003". אם זו דעתו של המומחה, כיצד הוא מסביר את הכישלון החוזר ונשנה? וכמה זמן כבר עבר מהמבחן האמיתי, לדעתו? שנתיים, לא?
רבותי, הצדק וההגינות אינם נראים כאן ואת מקומם כובש שיקול דעת מוטה ומוטעה. ולכל הטוענים בגין היתרונות שיש לערוץ נוסף ותרומתו לעידוד התחרות, ייאמר מייד: האם החלטנו לקדש את התחרות? האם החלטנו לשמר אותה בכל מחיר? ואם לא – מהו המחיר? אם יגידו לי שתחרות היא חזות הכול וחייבים להשאיר ערוץ נוסף, במקרה הזה את ערוץ-10, משום שחייבת להישמר התחרות, נוצר מצב פרדוקסלי, שמצד אחד אני רוצה לשמר תחרות כדי להוריד מחירים, וזאת אחת המטרות של תחרות, אבל מצד שני בא ערוץ-10 ופושט יד.
כבר אמרתי בוועדה ואני אומר גם עכשיו: אני לא חושב שזה מענייננו להתערב במשכורות של העובדים. מבחינתי שהעובדים יקבלו 10 מיליוני שקלים בשנה, אין לי עם זה שום בעיה. אבל שמנהלי ערוץ-10 יבינו, שאם הסמכות שם, גם האחריות שם. רוצה לומר, אתם יכולים להחליט לתת לעובדים שלכם כמה כסף שאתם רוצים, עיני לא צרה בזה, אבל אל תבואו ותפשטו יד לקופת האוצר.
כאן אנחנו חוזרים ורואים פעם אחרי פעם שהולכים לקדש את התחרות בכל מחיר. גם אם אני הייתי הבעלים של ערוץ-10, לא הייתי מקיים את המחויבויות. למה לי לקיים? הרי הכנסת והרשות השנייה נותנות לי פעם אחר פעם את כל ההקלות האלה. היא מוותרת לי. היא רואה שאני מפר את לוח השידורים, ובכל אופן מאפשרת לי להמשיך להתקיים ולא נוקטת שום סנקציה, לא כזאת ולא אחרת, כדי שאקיים את זה.
הנושא הזה קומם אותי בזמנו מסיבה פשוטה - מפני שהיו לא מעט אנשים שרצו להצטרף, לקבל את הזיכיון הזה, וראו את הרגולציה הגדולה, הכבדה. אני אומר אובייקטיבית, יכול להיות שבפעם הראשונה התנאים היו כבדים מנשוא. יכול מאוד להיות. אבל הם ראו שזה כל כך כבד, אז הם חזרו בהם. לעומת זה, אנשי ערוץ-10 נכנסו לזה וזכו בזה. כפי שהזכרתי קודם לכן, הם קיבלו הקלות פעם אחר פעם. אומרים לי אותם אנשים: אם היינו יודעים שאנחנו נקבל הקלות כאלה, גם אנחנו היינו מתמודדים וגם אנחנו היינו משתדלים לזכות בזה. נוצר מצב של אי-שוויון בפני הציבור, בפני האזרח. היו אנשים אחרים שהיו מוכנים להתמודד על זה ולא קיבלו את זה.
אם היינו מצהירים מלכתחילה שצפויות הקלות כאלה, כפי שאמרתי, אשר עלותן נאמדת במאות מיליונים, אולי היינו מאפשרים למשקיעים אחרים דריסת רגל. יכול להיות שמשקיע אחר היה מצליח לנהל את הערוץ בצורה טובה יותר והיה משיג תוצאות טובות יותר, ואנו לא היינו מתבקשים להושיט יד בכל פעם לקופה הציבורית, כפי שקורה עכשיו.
אין שום אפשרות לטעון שהמצב הנוכחי הוא אכן תחרות בריאה, חשובה והוגנת, ומוטב להודות בכך ולפעול להשגת תחרות אמיתית, במקום לחסות תחת כנפיה החמימות של האמרה: התחרות חשובה.
אי-אפשר לטעון שלא ניסינו ולא הגמשנו את הכללים, עד כדי אבסורד בכל פעם, על מנת לאפשר לערוץ להמשיך ולהתקיים. קיבלנו כמעט כל טענה, ובכל פעם הענקנו עוד ועוד הקלות. אגב, היה מקרה בזמנו שמנכ"ל משרד ראש הממשלה הפקיע את הסמכויות מהרשות השנייה, קבע לו ועדת מנכ"לים והביא הצעת חוק. הרשות השנייה היא בעצם הרגולטור, שאנחנו הענקנו לו את הסמכויות. עשו פה "עוקף רשות שנייה", וקיבלו החלטות כאלה ואחרות, העיקר להריץ את ההקלות האלה.
לצערי, אין עוד מקום לטענות ינוקא למיניהן. היום יותר שכיח בכנסת, שגוף כזה או אחר, שהוא צעיר, ינוקא – מציעים לתת לו שנה או שנתיים או שלוש שנים ראשונות שירוץ. הינוקא הזה, לדעתי, כבר הגיע לבר-מצווה, ואין היגיון בעוד ועוד הקצאות של משאבים נוספים. אפשר להעביר את המשאבים הללו למקומות אחרים, לנושאים החברתיים למשל, לנושאי בריאות, לנושאי חברה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה, אדוני.
דוד טל (נוי):
עם כל הכבוד, יש לי שמונה הסתייגויות, כפול חמש - זה 40 דקות. אני לא מתכוון לנצל את הכול, אבל אל תפסיק אותי אחרי 15 דקות. יש לי עוד שני עמודים, אני אגמור אותם.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אתה ביקשת 12, 15 דקות.
דוד טל (נוי):
אמרתי כמה הסתייגויות יש לי, כפול חמש. יש סדר, יש תקנון. אני מבקש לפי התקנון. אני לא ממצה את כל הזמן שנותר לי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תנסה לקצר.
דוד טל (נוי):
אני אנסה. איך יצביעו חברי הכנסת אם הם לא יודעים על מה הם מצביעים?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אמרתי לך 15 דקות. אני נותן לך עכשיו עוד חמש דקות. אני מקווה שתסיים.
דוד טל (נוי):
אני מקווה שכן, אבל אני לא רוצה להיכנס אתך לוויכוח.
בכל פעם שנכנס משקיע חדש, אנו נדרשים לאשר הקלות על מנת לתת למשקיע אופק עסקי. תמיד אומרים לנו: אופק עסקי. אני בהחלט מבין את זה. איזה משקיע ייכנס וישקיע מאות מיליוני שקלים אם הוא לא יודע מה הולך לקרות? ואז באים לכנסת, והכנסת נותנת עוד פרק זמן של שנתיים ושלוש וארבע וחמש שנים, ואז נכנס משקיע. נגמר המשקיע, אחרי שנתיים-שלוש שנים מגיע משקיע אחר, ומרחיקים שוב את הטווח הזה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
כמה הסתייגויות יש עוד?
דוד טל (נוי):
אני חושב שאני המסתייג היחיד. אולי יש עוד אחד, אבל הסתייגויות לא מהותיות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
עוד שני מסתייגים.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אתה מדבר חצי שעה.
דוד טל (נוי):
יש לי שמונה הסתייגויות. במצב הנוכחי, לצערי, האופק הזה, האופק העסקי הזה, כל הזמן נמתח יותר ויותר, האופק הדמיוני. ככל שאנחנו מתקרבים אליו, נדמה שהוא בורח מאתנו, ובמצב הנוכחי המדיניות השלטת היא אי-מדיניות ואיש הישר בעיניו יעשה.
אדוני היושב-ראש, מסכת ההקלות והדיונים סביבה הפכו את הכנסת לבדיחה. אני רוצה לצטט מדבריו של איתן כבל, מזכ"ל תנועת העבודה, מאפריל 2003: "אני מרגיש אידיוט כי כל הדברים נאמרו. תרשמו לפניכם, אני מוכן להתבזות, בעוד חצי שנה, בעוד שנה, נחזור לדון באותם תנאים. אני מרגיש במידה גדולה אדם שלא עומד מאחורי המלים שלו. מילותי אינן מלים כחבר בוועדה הזאת".
אני סבור כי מוצו כל הדרכים, ואף יותר מכך, על מנת לאפשר לערוץ-10 למצב את עצמו כשווה בין שווים. אנשי ערוץ-10, לצערי, הוכיחו שהם לא מסוגלים לנהל את הערוץ הזה, אבל כעת מבקשים מאתנו בהצעת החוק הזאת להוכיח שוב ושוב שאנו, חברי הכנסת, לא מסוגלים לבצע את תפקידנו כרגולטור. בפעם הזאת הארכת הזיכיון מתבקשת רק מטעם אחד: כישלונו החוזר והנשנה של הזכיין. ברור כי הדבר אינו עומד בשום קנה-מידה ציבורי. מתן אישור נוסף מעלה טעם לפגם במעשינו ויכול שיעיד על שיקול דעת בלתי הגון.
כעת נותר לבחון את העובדות, ובהעדר שיקולים רלוונטיים חדשים, אין מקום לאשר הארכה נוספת למי שמעולם לא עמד בהתחייבויותיו.
המסר היוצא מכאן, חברי חברי הכנסת, בסופו של יום, הוא מסר חד-משמעי, וכותרתו: תפקודנו כרגולטור נכשל. אגב, זו לא תהיה הפעם האחרונה.
לסיום אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שהגשתי כמה הסתייגויות בנושאים הללו, וכדי שלא להאריך ולא לגרום טרחה מיותרת לחברי הכנסת שממהרים ללכת הביתה, אני רוצה לומר שיש לי כמה הסתייגויות לגבי הזמן. אני מבקש שתקופת ההארכה הראשונה של הזיכיון תהיה שנה ולא שנתיים. אני מדבר על סעיף 37ג(ב), שאני מבקש שיימחק, מפני שהסעיף מאפשר לבעל זיכיון שקיבל הארכה ראשונה לבקש הארכה נוספת, תוספת שנייה של שנתיים. אותו דבר אני מבקש בסעיף 37ג(ג), שהמועצה רשאית להאריך זיכיון רק לאחר אישור ועדת הכלכלה, ועוד כמה סעיפים שאני חושב שאתם בוודאי תראו אותם.
אני חושב שחשוב מאוד שמהבית הזאת תצא קריאה, וכדי שלא יעשו חוכא ואטלולא את החלטות הכנסת ואת החלטות ועדת הכנסת, אני חושב שטוב יהיה אם חברי הכנסת יצביעו בעד ההסתייגויות הללו, כדי שגם ערוץ גדול כזה כמו ערוץ-10 - אני מאחל לו שיהיה חזק - ידע שהתחייבויות יש לכבד. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה לחבר הכנסת דוד טל. המסתייג השני להצעת החוק הוא חבר הכנסת אילן ליבוביץ. חבר הכנסת ליבוביץ - בבקשה, אדוני, תואיל לעלות ולנמק את הסתייגותך.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שנולדה בעצם כהצעת חוק פרטית, שלאחר מכן הממשלה הצטרפה אליה עם הצעת חוק ממשלתית - הצעות חוק פרטית שיזמנו חברי הכנסת גלעד ארדן, עמרם מצנע ואנוכי.
לאחר ששמעתי את דבריו של חבר הכנסת דוד טל - חבר הכנסת דוד טל, כדאי שתישאר ותשמע, כי אמרת כאן בגנות הצעת החוק הרבה דברים שאני חושב שאינם יכולים להישאר ללא מענה. אומר בקיצור, כי אינני רוצה להלאות לא את הצופים ולא את חברי הכנסת בנוגע לכל ההתלבטויות, ואין ספק שהיו התלבטויות.
זו לא הפעם הראשונה שוועדת הכלכלה נדרשת לעסוק בשאלה של המשך שידוריו של ערוץ-10. הרי רק חודש לאחר עלייתו לשידור של ערוץ-10 כבר נדרשה ועדת הכלכלה בכנסת הקודמת לדון במתן הקלות כלשהן לערוץ-10, כדי שימשיך לשדר. אבל, חבר הכנסת דוד טל, בהצעת החוק הזאת אין הקלות לערוץ-10. יש מתן אופק עסקי לערוץ-10; מתן אופק עסקי על-ידי זה שהוא יוכל להגיע ולהשתוות מבחינת פרק הזמן של הזיכיון שלו לפרק הזמן שניתן לערוץ-2.
לא נתנו כאן הקלות; ההיפך הוא הנכון. באה הממשלה בהצעת החוק שלה ואמרה: ערוץ-10 לא חייב לעמוד בהתחייבויות שלו על-פי החוק מהיום ועד שנת 2010, והוא ישלים אותן מתי שהוא רוצה. בוועדת הכלכלה, אזכיר לך, חבר הכנסת דוד טל, עמדתי על כך - והדיון התפוצץ פעם אחת, והחזרנו את זה לוועדה - שלא תינתן ההקלה הזאת, ובעצם הצעת החוק היום אומרת דבר מאוד פשוט: מה שערוץ-10 לא עמד בו מבחינת תנאי הזיכיון שלו, מהיום שהוא יצא מהקפאת ההליכים ועד ליום 1 בינואר 2006, את זה הוא חייב להחזיר לציבור עד שנת 2010. זאת אומרת, שאם הוא היה צריך להפיק 50 שעות של דרמה והפיק רק 15 שעות, את 35 השעות הנותרות הוא חייב להחזיר לציבור עד 2010. אף אחד לא מחק לו, או לא הקל בכך ואמר: ויתרנו לך על אותן 35 שעות דרמה שהיית צריך להפיק ואתה לא מפיק.
נהפוך הוא, חבר הכנסת דוד טל, אין כאן הקלה. עומדים על קוצו של יו"ד. אני מקווה מאוד שהרגולטור, הרשות השנייה תעמוד על קוצו של יו"ד ותבדוק שערוץ-10 מחזיר את כל התחייבויותיו עד שנת 2010, שאם לא כן היא לא מאריכה לו את הזיכיון, כי זה גם התנאי להארכת הזיכיון ב-2010.
אבל, אין ספק, חבר הכנסת דוד טל, שהימצאותו של ערוץ-10 גרמה לתחרות בתחום השידור המסחרי, גרמה להורדת מחירים בתחום הפרסומות, גרמה למגוון יותר גדול, ואנחנו רואים את התחרות שמתקיימת היום בין ערוץ-10 לערוץ-2 על תוכניות, על זכויות שידור של אירועים שונים, ועל כך אנחנו רק יכולים לברך. ואם אנחנו אומרים היום: רבותי, לא נותנים אופק עסקי לערוץ-10, נותר לו פרק זמן של שש שנים, בפרק זמן כזה כל משקיע שייכנס להשקיע - ונכנסו לערוץ-10 שני משקיעים רק לאחרונה, בהשקעות מאוד גדולות, ואתה יודע את זה, חבר הכנסת דוד טל, המשקיעים האלה לא היו נכנסים לערוץ-10, והיינו מגיעים למצב שהערוץ הזה היה קורס, ואז מה? איפה התחרות אז?
דוד טל (נוי):
עד מתי?
אילן ליבוביץ (שינוי):
אני לא יודע לומר לך.
דוד טל (נוי):
- - -
אילן ליבוביץ (שינוי):
ודאי שלא. עכשיו נתת את הכלים - - -
דוד טל (נוי):
נתתי את הכלים גם לפני שנתיים ולפני שלוש שנים.
אילן ליבוביץ (שינוי):
לא נתת את הכלים בצורה כזאת, כי עכשיו יש מה שנקרא מקל וגזר. עכשיו לא יעמדו בתנאים - לא מאריכים להם את הזיכיון. יעמדו בתנאים - יאריכו להם את הזיכיון. עד היום לא היתה שאלת הארכת הזיכיון על הפרק. החוק לא אפשר את הארכת הזיכיון, ואתה באת והוספת את זה כאן, כפי שהוספת לערוץ-2 בזמנו את הארכת הזיכיון.
לכן, רבותי חברי הכנסת, עם כל הכבוד, אני חושב שצריך גם להתנגד להסתייגויותיו של חבר הכנסת דוד טל וגם לאשר את הצעת החוק הזאת, כדי שנוכל להתחיל להצעיד את ערוץ-10 קדימה, ובאמת שתהיה תחרות. אני רוצה לקוות שלא נגיע למצב שנצטרך לעמוד שוב מעל במה זו ולהצדיק מצב שבו אנחנו נותנים הטבות או הקלות מסוימות לערוץ-10 כדי שיוכל להמשיך לשדר, כדי שתהיה לנו תחרות בשידור המסחרי. תודה.
דוד טל (נוי):
אני מודיע לך שזה מה שיהיה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אילן ליבוביץ. חברת הכנסת גבריאלי איננה באולם, והיא לא תוכל לנמק את הסתייגותה.
חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 26), התשס"ו-2005. לשם החוק אין הסתייגויות. נצביע על שם החוק.
הצבעה מס' 11
בעד שם החוק – 19
נגד – אין
נמנעים – 1
שם החוק נתקבל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 19 תומכים, ללא מתנגדים, נמנע אחד, שם החוק אושר בקריאה שנייה.
לסעיף 1 יש הסתייגויות של חבר הכנסת דוד טל. האם אתה עומד על ההצבעה על ההסתייגויות?
דוד טל (נוי):
אני מוריד את ההסתייגויות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
איזה אתה מוריד?
דוד טל (נוי):
אני מוריד את הסתייגויות (1) ו-(2).
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים להסתייגות מס' (3), יש שם שני סעיפים, (א) ו-(ב). נצביע על שני הסעיפים יחד. זו הסתייגותו של חבר הכנסת דוד טל. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. ההצבעה נעצרה. ההצבעה בוטלה. ההצבעה הקודמת נעצרה באמצע, ולא היתה נכונה. עכשיו ההצבעה הנכונה.
הצבעה מס' 13
בעד ההסתייגות – 2
נגד – 16
נמנעים – 2
ההסתייגות (3) של חבר הכנסת דוד טל לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ובכן, ברוב של 16 מתנגדים, שני תומכים ושני נמנעים, שתי ההסתייגויות (3) של חבר הכנסת דוד טל והצעת התיקון לא אושרו.
ב-(4) יש לך הסתייגויות (א) ו-(ב). האם להצביע? ובכן, נצביע על הסתייגויותיו של חבר הכנסת דוד טל (4)(א) ו-(ב) ביחד. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד ההסתייגות – 2
נגד - 19
נמנעים – 2
ההסתייגות (4) של חבר הכנסת דוד טל לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ובכן, ברוב של 19 מתנגדים, שני תומכים ושני נמנעים, גם הסתייגויות אלה נדחו.
הסתייגות אחרונה של חבר הכנסת טל, הסתייגות (5). האם אתה עומד על ההצבעה?
דוד טל (נוי):
לא.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מוותר. ובכן, לסעיף 1 לא נותרו הסתייגויות, וגם לסעיף 2 אין הסתייגויות. כל ההסתייגויות לסעיף 1 נדחו או בוטלו. מדובר בסעיף 37ג להצעת החוק. אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על סעיף 37ג, כנוסח הוועדה, פלוס סעיף 2, שאין עליו הסתייגויות.
מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה – 21
נגד – 1
נמנעים – 2
סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 21 תומכים, מתנגד אחד ושני נמנעים, סעיפים אלה אושרו כהצעת הוועדה.
אני מבין שחבר הכנסת ליבוביץ מוריד את ההסתייגות שלו.
אילן ליבוביץ (שינוי):
כן.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברת הכנסת גבריאלי לא היתה ולא נימקה, ההסתייגות שלה יורדת. חבר הכנסת דוד טל, ההסתייגות שלך לסעיף 3 - האם אתה עומד על ההצבעה?
דוד טל (נוי):
לא.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אתה מוריד. לסעיף 4 אין הסתייגויות.
ובכן, נצביע על הסעיפים 3 ו-4 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 3–4 – 18
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 3–4 נתקבלו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ובכן, ברוב של 18 תומכים, מתנגד אחד ושני נמנעים, הסעיפים האלה אושרו בקריאה שנייה.
חברי הכנסת, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה על כל סעיפיה, כהצעת הוועדה. אנחנו נעבור להצביע על הצעת החוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 20
נגד – 1
נמנעים – 2
חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 26), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ובכן, ברוב של 20 תומכים, מתנגד אחד ושני נמנעים, חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 26), התשס"ו-2005, אושר בקריאה שלישית, והוא יהיה חלק מספר החוקים של מדינת ישראל.
חבר הכנסת ליבוביץ רוצה לומר כמה מילות ברכה, כמציע או כאחד המציעים. בבקשה, אדוני.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה להודות בראש ובראשונה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אמנון כהן, שניווט את הדיונים הסוערים בהצעת החוק הזאת, שבאמת היו סוערים, לחוף מבטחים. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין אתי בנדלר, ולכל הצוות המשפטי, ולאחל לערוץ-10 שעכשיו יצא לדרך חדשה ולא נצטרך לדון שוב בהקלות או בהטבות או בעניינים של ערוץ-10 בוועדת הכלכלה. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אילן ליבוביץ.
הצעת חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005
[מס' מ/141; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' י', עמ' 17548; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אמנון כהן. בבקשה, אדוני.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
ספנות חופית היא הובלה של טובין או של נוסעים בכלי שיט, למטרות מסחריות, בתחום רצועת החוף של מדינת ישראל, כגון הובלת מטען מנמל אשדוד לנמל חיפה, שיט בנמל עכו או בנמל אילת וכיוצא באלה, וכן כל פעילות מסחרית אחרת המבוצעת באמצעות כלי שיט.
בהתאם למצב הקיים כיום, כל כלי שיט, בין שהוא כלי שיט ישראלי ובין שהוא כלי שיט זר, יכול לבצע ספנות חופית בתחום רצועת החוף של מדינת ישראל, בלא כל הגבלה. חוסר היכולת לפקח על תנועת כלי השיט ברצועת החוף של ישראל יצר בעייתיות רבה. אחת הבעיות היא העדר היכולת למנוע פעילות עבריינית המתרחשת בכלי השיט בסמוך לחופי מדינת ישראל. כך, לדוגמה, בשנים האחרונות פעלו ברצועת החוף של ישראל ספינות קזינו שנשלטו בידי גורמים עברייניים, כאשר לרשויות האכיפה בישראל לא היתה כל אפשרות חוקית למנוע את פעילותן.
זאת ועוד, בהעדר פיקוח על כלי השיט ועל אנשי הצוות שבו לא ניתן היה להבטיח שמירה על רמה נאותה של בטיחות השיט ועל שלומם של בני-אדם שבכלי השיט או בקרבתו. כמו כן קיים צורך בפיקוח על כלי השיט כדי להבטיח מניעת זיהום הסביבה הימית של ישראל מכלי השיט.
ככל שמדובר בכלי שיט ישראליים, הרי הם כפופים להוראות חוקי הספנות הישראליים; בעיית הפיקוח קיימת, אם כן, לגבי כלי שיט זרים, שאינם כפופים להוראות אלו.
בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע, לפיכך, לקבוע חובת קבלת היתר כתנאי לביצוע ספנות חופית בישראל באמצעות כלי שיט זר. כן מוצע כי ההיתר יינתן על-ידי מנהל רשות הספנות והנמלים, אשר יוסמך גם לקבוע בהיתר תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו.
בהתאם להוראה אחרת הכלולה בהצעת החוק יהיה המנהל, באישור הממונה על התקציבים במשרד האוצר, רשאי לסרב ליתן היתר לספנות חופים, אם המדינה שבה רשום כלי השיט הזר אינה נוהגת הדדיות בעניין זה כלפי ישראל. הוראה זו תאפשר לממשלת ישראל להתקשר בהסכמים עם מדינות ימיות אחרות, לשם ביצוע ספנות חופית באותן מדינות באמצעות כלי שיט ישראליים.
עוד מוצע לקבוע, כי המנהל יהיה רשאי לסרב ליתן היתר לספנות חופית, אם קיימת להנחת דעתו חלופה סבירה לביצוע הפעילות שלגביה מתבקש ההיתר באמצעות כלי שיט ישראלי, כדי להבטיח את המשך קיומה של תשתית ספנות ישראלית וכדי להבטיח שימור ידע ימי מקצועי והגנה על תעסוקת ימאים ישראלים.
אדוני היושב-ראש, להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
בהזדמנות זו אני גם רוצה לברך את מנהלת הוועדה, לאה ורון, את היועצת המשפטית של הוועדה, אתי בנדלר, ואת שמרית, שעשו עבודה יפה ורבה למען שני החוקים האלה, גם החוק הזה וגם החוק של הרשות השנייה, ואני מודה להן על כך.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אמנון כהן.
חברי הכנסת, הצעת החוק היא ללא הסתייגויות, ואנחנו יכולים לגשת ישר להצבעה. מדובר, כאמור, בהצעת חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005, קריאה שנייה.
מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד סעיפים 1–17 – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–17 נתקבלו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ובכן, ברוב של 15 תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצביע על אותה הצעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 19
בעד החוק - 15
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005, נתקבל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 15 תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת חוק ספנות חופית (היתר לכלי שיט זר), התשס"ו-2005, אושרה בקריאה שלישית, והיא תהפוך לחלק מספר החוקים.
דוד טל (נוי):
- - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
למען האמת והפרוטוקול, ייתכן שתהיה חשיבות לעניין במקום מי לחצת, אדוני.
דוד טל (נוי):
בנלולו. אבל זה לא אני לחצתי. הזזתי את הספר אז נלחץ הכפתור.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת דוד טל מודיע, שבטעות לחץ על כפתור נוכחות במקומו של חבר הכנסת בנלולו.
דוד טל (נוי):
לא אני לחצתי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הספר. בסדר. אז בטעות זה נלחץ. בטעות נלחץ שם על כפתור נוכח. חבר הכנסת בנלולו אינו נוכח, וחבר הכנסת דוד טל, כמובן, לא התכוון להצביע או לעשות משהו במקומו, או לשבש את רישום הפרוטוקול. תודה רבה.
שאילתות ותשובות
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: תשובות על שאילתות, שיינתנו בכנסת היום על-ידי סגן שר הרווחה אברהם רביץ. בבקשה, אדוני.
3173. עובדים סוציאליים ערבים בבתי-הדין לענייני משפחה
חבר הכנסת עזמי בשארה שאל את שר הרווחה
ביום כ"ט בסיוון התשס"ה (6 ביולי 2005):
בבתי-הדין לענייני משפחה ברחבי הארץ עובד רק עובד סוציאלי ערבי אחד, המועסק ברמת-גן. הדבר מונע ממשפחות ערביות את השירות הניתן לבני זוג בהליכי גירושין.
רצוני לשאול:
1. מה היא הסיבה למחסור בעובדים סוציאליים ערבים?
2. האם ימונו עובדים ערבים נוספים?
תשובת סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. עובדים סוציאליים ביחידות הסיוע שליד בתי-המשפט לענייני משפחה נדרשים לעמוד בסטנדרטים של ידע וניסיון, והם נבחרים במסגרת מכרזים ממשלתיים. במכרזים שפורסמו בעבר ניגשו ארבעה עובדים סוציאליים מן המגזר הערבי: האחד ברמת-גן, השני בקריית-ביאליק, השלישי בבאר-שבע והרביעי בנצרת.
העובד שניגש למכרז ברמת-גן נבחר. שני עובדים סוציאליים שניגשו למכרזים בקריית-ביאליק ובבאר-שבע לא הוכיחו ניסיון וכישורים מספיקים לתפקיד, ולכן לא נבחרו על-ידי ועדות המכרזים. עובדת סוציאלית שניגשה למכרז בנצרת נבחרה ככשירה במקום שני, ואילו היתה משרה פנויה נוספת, היא היתה נקלטת מייד ביחידה.
2. כאמור, הליך הבחירה של עובדים סוציאליים ליחידות הסיוע הוא דרך מכרז ולא דרך מינוי.
כידוע, אם לעובד מן המגזר הערבי יש כישורים וניסיון מקצועי השווים ברמתם לאלה של מועמד מן המגזר היהודי המתמודד על התפקיד, אנו מחויבים בהפעלת אפליה מתקנת, כדי להבטיח ייצוג הולם בתפקידים לעובדים מן המגזר הערבי.
אני מאמין כי במכרזים בעתיד ייגשו עובדים ראויים ממגזרי המיעוטים, שיוכלו להתקבל לעבודה ביחידות הסיוע.
3231. מסגרת חלופית לילדים בסיכון בחופשת הקיץ
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שאלה את שר הרווחה
ביום ו' בתמוז התשס"ה (13 ביולי 2005):
בכ"ו בסיוון תשס"ה, 3 ביולי 2005, פורסם כי אלפי ילדים ובני נוער, המוגדרים כילדים בסיכון והשוהים בפנימיות, נאלצים לחזור לביתם בחופשת הקיץ, שם הם סובלים מאלימות פיזית או מילולית.
רצוני לשאול:
האם נכון הדבר?
2. אם כן - האם תימצא עבורם מסגרת חלופית לתקופת הקיץ, מחוץ לבית הוריהם?
תשובת סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. הפרסום שלפיו אלפי ילדים בסיכון השוהים בפנימיות חשופים לאלימות בביתם בגלל חזרה לביתם בחופשת הקיץ אינו נכון.
אציין תחילה, כי אין למשרדי מדיניות של מניעת חופשות בגלל החשיבות של שמירת הקשר בין הילד לבין משפחתו, למעט מקרים שבהם היציאה לבית ההורים כרוכה בסיכון ובאלימות.
אציין את ההסדרים המרכזיים המגינים על ילדים אלה גם במהלך החופשות: פנימיות שיקומיות, טיפוליות ופוסט-אשפוזיות מספקות שירות לילדים במשך כל ימות השנה – לרבות ימי חופשת הקיץ. זאת בגלל הצרכים המיוחדים של הילדים ומצבם. בכל הפנימיות לילד ולנוער פועלות קייטנות בחופשת הקיץ, ובדרך זו מטפחים את הילד בתקופת החופשה תוך צמצום המטלות על ההורים, שלעתים תכופות הם מעוטי יכולת וגם לוקים בתפקודם. בידי צוותי הפנימיות מידע מלא על משפחות הילדים החוסים בהן, ולכן הן רשאיות להסדיר חלופות לשהיית הילדים במהלך חופשות, אצל משפחות מארחות.
זאת ועוד, לגבי ילדים המסודרים בפנימיות על-פי חוק הנוער: הסדרי החופשה צריכים להיות מתואמים עם פקיד סעד, כדי להבטיח פיקוח על ביטחונו של הילד במהלך החופשה. כמו כן, ילדים היוצאים לחופשה לביתם מלווים, בדרך כלל, במעקב של העובד הסוציאלי מהפנימייה.
לגבי נוער שבמוסדות חסות הנוער: פגרת הקיץ מתחילה ב-20 ביולי, וניתנות לרוב החוסים בהם שתי חופשות קצרות של עד שבוע ימים כל אחת, וזאת במרווח של שניים-שלושה שבועות בין שתי החופשות.
המעונות פועלים בכל ימות השנה, לרבות יולי ואוגוסט, כשבמהלך אוגוסט מתקיימות קייטנות. נוער שאינו יכול להיות בחופשות כאמור, נשאר במעון וזוכה לפעילות מיוחדת בתקופה זו. השנה, באופן חריג, המעונות הונחו לספק חופשות עד 15 באוגוסט - בשל תוכנית ההתנתקות - וכל החניכים שהו במעונות ב"תוכנית קיץ".
כל ההסדרים האלה יוצרים תשובה להגנה על ילדים בנסיבות של סיכון לאלימות או לסכנה אחרת בתוך המשפחה. הדברים גם מעוגנים בנוהל חופשות מיוחד, המנחה את המפקחים המחוזיים של המשרד להקפיד על יישומו.
לפיכך, יש להתייחס לאירוע שבו ילד נפגע מאלימות במהלך חופשתו כאל אירוע חריג המייצג בעיה נקודתית.
3270. ניהול ההוסטלים ברשות חסות הנוער במגזר הערבי
חבר הכנסת גאלב מג'אדלה שאל את שר הרווחה
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
נודע לי, כי שתי עמותות - ענ"ב ושח"ל - מנהלות את כל ההוסטלים ברשות חסות הנוער במגזר הערבי ובארץ.
ברצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מדוע יש בלעדיות לשתי העמותות הללו?
3. מדוע ההוסטלים במגזר הערבי אינם מנוהלים על-ידי עמותות ערביות?
4. כיצד יטופל העניין?
תשובת סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. הידיעה אינה מדויקת. רשות חסות הנוער מפעילה ארבעה הוסטלים במגזר הערבי: אחד בהפעלה ממשלתית, שניים בהפעלה ציבורית על-ידי עמותת שח"ל, ואחד בהפעלה ציבורית על-ידי עמותת ענ"ב. העמותות שח"ל וענ"ב מפעילות שלושה מתוך ארבעה הוסטלים לאחר שזכו במכרזים פומביים.
3–4. כל עמותה או גוף פרטי במגזר היהודי והערבי רשאים להגיש את מועמדותם למכרזים להפעלת הוסטלים, ואם הם עומדים בתנאי המכרז הם יכולים להיבחר להפעלת הוסטלים. למכרז על ההוסטלים במגזר הערבי לא ניגשו שום עמותה או גוף פרטי מן המגזר הערבי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שאילתא מס' 3271, של חבר הכנסת אמנון כהן - אינו נוכח; לפרוטוקול.
קריאה:
למה? הוא פה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת אמנון כהן, אתה - הוא לא פה. בשבילי הוא לא פה. שאילתא מס' 3381 - - -
קריאות:
הוא פה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
קראתי בשמו שלוש פעמים, אתם קוראים לו, הוא לא פה. 3381 - אדוני, אתה רוצה לשמוע תשובה? אתה רוצה לשמוע תשובה על השאילתא שלך?
אמנון כהן (ש"ס):
כן. אני במיוחד יושב לשמוע את התשובה על השאילתא מסגן השר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אז תואיל בטובך לשבת במקום ולהאזין.
אמנון כהן (ש"ס):
סליחה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
עוד שנייה אחת הייתי משלים את השאילתא השנייה ולא הייתי נותן לך. שים את הטלפון בצד עכשיו.
3271. פיתוח פנימיות ושיפוצן
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר הרווחה
ביום י"ג בתמוז התשס"ה (20 ביולי 2005):
במשרד הרווחה יש אגף האחראי לפנימיות ומוסדות ציבור, המקצה כל שנה סכומים לשיפוץ פנימיות ולפיתוחן.
רצוני לשאול:
אילו מוסדות קיבלו מתקציב זה בכל אחת מהשנים 2002-2005, וכמה קיבל כל מוסד?
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נושא השאילתא של חבר הכנסת אמנון כהן: תקציב משרד הרווחה לשיפוץ הפנימיות - או חוסר התקציב.
בשנים 1997-1999 עמד לרשות המשרד תקציב לשיפוץ פנימיות בסך של 4 מיליוני ש"ח לשנה. החל משנת 2000 אין בידי המשרד התקציב לשיפוץ פנימיות. יש לזכור שמשרד הרווחה משתתף במימון אחזקתם של חלק קטן מאוד מן החניכים בפנימיות החינוכיות התורניות, שהרי על-פי הכללים, ההשתתפות ניתנת רק לילדי המשפחות העניות ביותר. רוב החניכים בפנימיות אלה אינם זכאים לדמי אחזקה, מאחר שכללי הזכאות הוחמרו מאוד. ולכן, האחריות לפיתוח ולשיפוצים נופלת על הגופים המפעילים את המוסדות.
אני רוצה להוסיף בדברים שבעל-פה, שזכיתי, בתקופה שלי במשרד, לשנות את הכללים, לשנות את הקריטריונים, באופן שנוספו עוד כמה אלפי תלמידים ששייכים לקטגוריה הזאת, שמשרד הרווחה תומך בהם, כמובן ובתנאי שמצבם הסוציו-אקונומי מצדיק את הדבר הזה. זאת תשובתי במלים אחדות. פשוט, אין לנו תקציב לשיפוצים במסגרת המשרד שלנו.
אמנון כהן (ש"ס):
שום תקציב?
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
שום תקציב. ולכן אף אחד לא מקבל, לצערי.
אמנון כהן (ש"ס):
אפשר שאלה נוספת?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אברהם רביץ, סגן שר הרווחה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אמנון כהן. בבקשה, אדוני.
אמנון כהן (ש"ס):
אדוני סגן השר, תודה רבה על תשובתך, אבל, אדוני נמצא כאן כסגן שר, וכמו שר. לכן אני שואל, מה עושה אדוני השר כדי להחזיר לפחות חלק מהמצב לקדמותו? מדובר בילדים שהם באמת מהפלחים הכי קשים בחברה הישראלית. בבית, אני לא יודע איך הם גרים, לפחות במקומות שהם כבר נמצאים בהם, בפנימיות הללו, שיחיו עד כמה שאפשר בצורה מסודרת ונקייה. לא מדובר פה בהרבה מאוד כסף. לכן, מה כבודו מתכוון לעשות?
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
אני עשיתי שני דברים בנושא הזה. דבר אחד, התקשרתי לביטוח הלאומי. בביטוח הלאומי יש קרנות – אולי אדוני יודע על קיומן – ומהקרנות האלה, במקרים מאוד מיוחדים, הצלחנו להעביר תקציבים לשיפוץ של כמה פנימיות שאדוני מתייחס אליהן, אבל, כמובן, אין הקומץ משביע את הארי. אשר למשרד הרווחה - ידוע לכם, שנכנסתי באמצע שנת התקציב, כך שלא יכולתי לשנות את תקציב 2005, אבל אני הגשתי בקשה בתקציב של שנת הכספים הבאה לקבל גם עבור שיפוצים. אינני יודע מה יהיה גורלה של הבקשה הזאת.
משולם נהרי (ש"ס):
אולי אדוני סגן השר יבדוק את העודפים שאינם מנוצלים - - -
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
רואים על אדוני, חבר הכנסת נהרי, שהוא יודע את האותיות הקטנות של עודפים ודברים כאלה. למדת אותן באותה תקופה שאני למדתי אותן במשרד החינוך. לצערי, במשרד הרווחה אין עודפים. אנחנו עובדים על 99 נקודה משהו אחוז של ניצול מלא.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מרוב רווחה אין עודפים במשרד הרווחה. כן? הבנו נכון, אדוני?
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
נכון, נכון.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מרוב רווחה אין עודפים.
אמנון כהן (ש"ס):
תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת רביץ, סגן השר.
3381. תשלום דמי ביטוח לאומי על-ידי עובדים זרים
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הרווחה
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
עובדים זרים העובדים בישראל כחוק, מפרישים ממשכורתם כספים לביטוח הלאומי, ובעוזבם לארצות מוצאם אין הם מקבלים החזר כספי מן הביטוח.
רצוני לשאול:
1. בכמה מסתכמים כספי הביטוח הלאומי ששולמו על-ידי עובדים זרים בכל אחת מחמש השנים האחרונות?
2. בכמה מסתכמים הכספים שנוצלו על-ידי עובדים זרים, שהיו זכאים להחזר מן הביטוח הלאומי, במהלך שנים אלו?
תשובת סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
אציין תחילה, כי העובדים הזרים המדווחים על-ידי "מעסיקים" למוסד לביטוח לאומי כוללים עובדים המועסקים על בסיס היתר עבודה וכן עובדים השוהים בארץ ומועסקים בלא היתר עבודה.
1. היקף כספי דמי הביטוח הלאומי ששולמו על-ידי עובדים זרים בכל אחת מחמש השנים האחרונות: שנת 2000: סך הכול דמי ביטוח (עובד + מעסיק) - 33 מיליון ש"ח; ניכוי משכר העובד הזר - 11 מיליון ש"ח; תשלומי מעסיקים - 22 מיליון ש"ח. שנת 2001: סך הכול דמי ביטוח (עובד + מעסיק) - 57 מיליון ש"ח; ניכוי משכר העובד הזר - 18 מיליון ש"ח; תשלומי מעסיקים - 39 מיליון ש"ח. שנת 2002: סך הכול דמי ביטוח (עובד + מעסיק) - 55 מיליון ש"ח; ניכוי משכר העובד הזר - 17 מיליון ש"ח; תשלומי מעסיקים - 38 מיליון ש"ח. שנת 2003: סך הכול דמי ביטוח (עובד + מעסיק) - 41 מיליון ש"ח; ניכוי משכר העובד הזר - 7 מיליוני ש"ח; תשלומי מעסיקים - 34 מיליון ש"ח. שנת 2004: סך הכול דמי ביטוח (עובד + מעסיק) - 34 מיליון ש"ח; ניכוי משכר העובד הזר - 6 מיליוני ש"ח; תשלומי מעסיקים - 28 מיליון ש"ח.
2. דמי הביטוח הלאומי מכסים שלושה תחומי ביטוח: פגיעה בעבודה, פשיטות רגל ואמהות. על-פי נתונים שרוכזו לגבי השנים 2003 ו-2004 לגבי נפגעי עבודה ופשיטות רגל, בשני תחומים אלה הגמלאות הסתכמו ב-2003 ב-17.5 מיליון ש"ח, וב-2004 - ב-16.8 מיליון ש"ח. לא עלה בידנו לזהות את התשלומים לעובדים זרים בתחום ביטוח אמהות.
3385. ביטול ביטוח בריאות של סטודנט
חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר הרווחה
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
תושב ירושלים, סטודנט לרוקחות באוניברסיטה הטכנולוגית בירדן, טוען כי משרד הבריאות ביטל את ביטוח הבריאות שלו.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן - מדוע בוטל ביטוח הבריאות של הנ"ל?
3. האם ניתן לחדשו, ואם כן – כיצד?
תשובת סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. מדובר בסטודנט אשר שהה בחוץ-לארץ תקופות ארוכות ועקב כך איבד את זכויותיו לביטוח רפואי סדיר.
2. הסטודנט שהה בחו"ל מ-8 בדצמבר 2002 עד 7 בדצמבר 2003 ומ-8 בדצמבר 2003 עד 8 בדצמבר 2004. בהתאם לחוק, תקופת היעדרות מישראל העולה על 182 יום מוגדרת כשנת היעדרות, ולכן הנ"ל צבר שתי שנות היעדרות מישראל. זאת ועוד, הנ"ל צבר גם פיגור בתשלום דמי ביטוח של 38 חודשים - עד יוני 2005 - ולפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות, מי שצבר פיגור בדמי ביטוח תקופה העולה על 12 חודשים חלה עליו תקופת המתנה של ארבעה חודשים שבמהלכם נשללת מהתושב הזכות לקבל שירותי בריאות.
3. ניתן לחדש את הזכאות לשירותי בריאות בדרך הבאה: על הנ"ל לשהות בישראל ארבעה חודשים שבמהלכם לא יקבל שירותי בריאות. על הנ"ל לשלם דמי ביטוח כסדרם על מנת שלא לצבור תקופת המתנה נוספת. לאחר חלוף תקופת ההמתנה הנ"ל ותשלום כאמור, הוא יהפוך לזכאי לשירותי בריאות.
3389. הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי
חבר הכנסת איתן כבל שאל את שר הרווחה
ביום כ"ז בתמוז התשס"ה (3 באוגוסט 2005):
על-פי חוק, המוסד לביטוח לאומי משלם את משכורתם של העובדים בוועדות הרפואיות ושר הרווחה ממנה את הרופאים המכהנים כחברי הוועדות. הדבר מעורר ספק בקרב הציבור בדבר עצמאותן של הוועדות.
רצוני לשאול:
האם יפעל משרדך כדי שעצמאותן של הוועדות תיראה ולא רק תיעשה, ואם כן – כיצד?
תשובת סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
נושא הוועדות הרפואיות הפועלות לצורך יישום חוקי הביטוח הלאומי עולה מעת לעת, ואנו מודעים לטענות המושמעות נגד הוועדות, שכביכול הן אינן עצמאיות ונייטרליות בהחלטותיהן. אני תומך בהחלט בחיזוק עצמאותן של ועדות אלה ככל שיידרש.
בעבר הוקמה ועדה בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג אשר המליצה להוציא את הוועדות הרפואיות מהמוסד לביטוח לאומי ולהקים רשות עצמאית אשר תרכז את כל הוועדות הרפואיות במדינה, לרבות הוועדות הרפואיות של משרד הבריאות ומשרד הביטחון. ההמלצות לא מומשו בגלל מחלוקות ובגלל התקציבים הגדולים הנדרשים להקמת רשות עצמאית ולהפעלתה.
כיוון שהמוסד אינו מתעלם מתחושות הציבור, נעשו בשלוש השנים האחרונות מאמצים לשפר את פעילות הוועדות: הוקם צוות היגוי לשיפור ולשדרוג הוועדות הרפואיות אשר המליץ להקצות משאבים כספיים וארגוניים לשיפור עבודתן. ההמלצות אושרו וכבר בוצעו שינויים ושיפורים נרחבים בוועדות. כן בוזרו ועדות דרג ראשון ליותר סניפים והוכפלו מקומות הביצוע של ועדות דרג שני - ועדות עררים. בוצעו השתלמויות והכשרת פוסקים רפואיים ומזכירי ועדות. נקבעו נוהלי עבודה ומשוב לרופאים. הוקמו חדרי בדיקה מיוחדים לרופאים. פותחה מערכת ממוחשבת חדשה כדי לקצר ולייעל את תהליך הטיפול במבוטח. ב-2005 הוקצו 7 מיליוני ש"ח לשדרוג המחשוב. ועדות רפואיות לעניין "הסכם הניידות" – נכים - מתקיימות מחוץ למוסד לביטוח לאומי והן כפופות למשרד הבריאות.
נוסף על כל אלה, נושא הוועדות הרפואיות הוצב כיעד אסטרטגי של המוסד.
לעניין התשלום לרופאים: המוסד משלם לרופאי הוועדות תשלום לפי תעריף חשכ"ל. זאת במתכונת "קניית שירות" ולא כמשכורת, שהרי אין יחסי עובד-מעביד בין המוסד לבין הרופאים.
אני מקווה שהשיפורים שהוכנסו ויוכנסו בעתיד למערך הוועדות הרפואיות יביאו לשיפור בתפקודן ולחיזוקן כמנגנונים מקצועיים עצמאיים.
3455. שיקום משפחות נפגעי אלימות
חברת הכנסת נעמי בלומנטל שאלה את שר הרווחה
ביום ז' בחשוון התשס"ו (9 בנובמבר 2005):
משפחות רבות נזקקות לעזרה, לטיפול ולשיקום עקב נפילתו של אחד מבני המשפחה קורבן לאלימות.
רצוני לשאול:
כיצד מטפלות הרשויות בשיקומן של משפחות שבניהן נפלו קורבן לאלימות?
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
נושא השאילתא הוא משפחות הנזקקות לעזרה, לטיפול, לשיקום, עקב נפילתו של אחד מבני המשפחה קורבן לאלימות. והשאלה היא, באמת, כיצד מטפלות הרשויות.
אדוני היושב-ראש, משפחות נפגעות אלימות יכולות לקבל סיוע טיפולי וחברתי במסגרת המחלקות לשירותים חברתיים שברשויות המקומיות. כידוע, התקציב לסעיף הזה, 75% ממנו מגיע ממשרד הרווחה, אבל הן מבצעות את הטיפול.
סיוע למשפחות נפגעות אלימות במשפחה, על כל סוגיה - אלימות פיזית או מינית כלפי נשים, ילדים, זקנים, ולתוקפים עצמם - ניתן במסגרת 61 המרכזים למניעת אלימות המשפחה, הפועלים במימון משרד הרווחה בפריסה ארצית, במסגרת הרשויות המקומיות. חלק מהמרכזים למניעת אלימות מופעלים בשיתוף עמותות וארגונים ציבוריים שונים.
ב-57 המרכזים למניעת אלימות במשפחה שפעלו בשנת 2004 קיבלו טיפול פרטני, קבוצתי וקהילתי 6,947 משפחות, ובסך הכול 8,556 מטופלים: 5,543 נשים - המהוות 65% מהמטופלים במרכזים, 2,211 גברים - המהווים 26% מהמטופלים במרכזים, 802 ילדים - שהם 9% מהמטופלים במרכזים.
נוסף על מסגרות אלה, פועלות ברחבי הארץ מסגרות שייעודן אספקת הגנה וטיפול לקורבנות אלימות, כדוגמת 14 מקלטים לנשים מוכות ו-21 דירות מעבר ודירות קלט ועוד.
כן מופעלת בנתניה תוכנית ניסיונית של לחצני מצוקה לנשים מוכות שבעליהן הורחקו על-פי צו הגנה – זאת, כאמצעי הגנה למקרה של הפרת הצו על-ידי הבעלים האלימים.
שיתוף הפעולה בין המשרד ושירותי הרווחה ברשויות המקומיות לבין ארגונים וולונטריים רבים הוא הדוק ומתואם מאוד, וניתן לציין כי כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים תורמים את חלקם למאמץ השיקומי וההגנתי של נפגעי האלימות בישראל.
כך, לדוגמה, המשרד מסייע תקציבית מדי שנה לארגונים המפעילים 11 מרכזי סיוע לנפגעי תקיפה מינית; פועלות ועדות משותפות למשרד הרווחה ולשירות בתי-הסוהר למתן חוות דעת במצבים של שחרור על-תנאי של אסירים עם רקע של עבירות אלימות ועבירות מין; פועלת תוכנית מניעה בשיתוף משרד החינוך, הכוללת סדנה לתלמידי כיתות י'-י"א. התוכנית הופעלה בכ-2,000 כיתות ברחבי הארץ. המשרד, יחד עם ארגון ויצ"ו, מפעיל בחיפה קו חירום ארצי למניעת אלימות במשפחה ולעזרת ילדים בסיכון. ב-2004 נתקבלו כ-5,000 פניות טלפוניות לעזרה.
בהתאם למשאבים שיוקצו לתחום השיקום והטיפול בנפגעי אלימות, נוכל להרחיב ב-2006 את השירותים הללו ולפרוס עוד מסגרות שירות לנשים, לילדים, לזקנים וגם לגברים אלימים. כן נוכל להרחיב את התוכנית לשילוב עובדים סוציאליים בתחנות המשטרה לאיתור ולטיפול במתלוננים ובתוקפים ולהערכת מסוכנוּת.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן השר. שאלה נוספת לחברת הכנסת בלומנטל, בבקשה.
נעמי בלומנטל (הליכוד):
תודה רבה, אדוני סגן השר, על התשובה המאוד מקיפה וממצה. ידוע לי שנעשית פעולה מאוד רצינית וטובה על-ידי משרדך ורשויות הרווחה ברשויות המקומיות.
רציתי, ברשותך, לשאול לגבי אותה תינוקת שננטשה. שמעתי באמצעי התקשורת, שרשויות הרווחה שוקלות להחזיר את התינוקת לאמה. לי נראה, על פניו, בלי שבדקתי את הנושא לעומקו - אם צעירה שבעקבות מצב שבו היתה, שראתה את טובת הבת לנגד עיניה והתחרטה מייד, נראה היה לי שהתשובה של רשויות הרווחה, שלא בטוח שיחזירו לה את הילדה, אפילו אכזרית. אולי, אדוני השר, יש לך מענה לעניין זה. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה. בבקשה, אדוני סגן השר.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
דרכה של העיתונות שהיא מקצרת, ולא תמיד היא מדגישה את הדברים שצריכה להדגיש. ראשית, כנראה שכל העניין עובר בשלב ראשון לדיון משפטי, כיוון שהאב - שטוען שהוא האב, לפחות עד לרגע זה – טוען לחזקה על הילדה, בין השאר בטענה שהאם הזניחה את הילדה. באופן טבעי, הרי ילדה בגיל כזה עוברת תמיד לאמא, אבל פה קיימת טענה שהוא נתפס בה, וזה יהיה נתון בדיון משפטי.
משרד הרווחה איננו שש להחזיק את הילדה באחד המוסדות או אפילו למסור אותה למשפחה אומנת או מאמצת. הוא לא עושה את הדבר, אלא כמובן בלית ברירה ולאחר בדיקה. משרד הרווחה, במקרה זה, משמש כאמצעי לבירור הדבר, ואין כל ספק שאם המשרד יבדוק באופן מקצועי ויחשוב שאפשר לסמוך על האם, שהיא תיקח את הילדה ותטפל בה, ודאי שתהיה עדיפות לפתרון הזה. אבל כל זה לאחר הסוגיה המשפטית, שפתאום פרצה ובאה מצד אב הילדה.
לכן, האמירה הזאת היתה אמירה חפוזה, כאילו אנחנו פוסקים. אין משרד הרווחה יכול להוות רשות שיפוטית, שתחליט להעניש את האם. אין לנו הסמכות לכך, ואנחנו גם לא חושבים שהבעיה כאן היא של ענישה. הבעיה היא הומנית, אנושית, כאשר טובת הילדה עומדת לנגד עינינו.
נעמי בלומנטל (הליכוד):
צריך לעזור לאם.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה לסגן שר הרווחה. תמו השאילתות, אדוני. תודה רבה לך.
סגן שר הרווחה אברהם רביץ:
יש כאן עוד שאילתא שקיבלתי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
היא לא מופיעה אצלי בסדר-היום. כנראה בטעות השתרבבה לשאילתות שבידי אדוני.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
ביקשתי להוריד אותה, כי היא נשאלה בטעות. אני לא נוהג לשאול לגבי ירושלים המזרחית כי אני לא חושב שירושלים המזרחית שייכת לשטח המוניציפלי של ירושלים.
הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' 3)
(מכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/98).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' 3) (מכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ו-2005, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת מאיר פרוש. בבקשה, אדוני. ההצעה היא של חברי הכנסת מאיר פרוש ונסים זאב.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להגיש לקריאה ראשונה הצעת חוק משותפת לידידי חבר הכנסת נסים זאב ולי, הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' 3) (מכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ו-2005. הצעת החוק מוגשת גם על דעת משרד התשתיות ומינהל הדלק, שהכירו בחשיבותה.
בדברי ההסבר הבהרנו כדלקמן: לאחרונה אנחנו עדים לתופעה החוזרת ונשנית של מכירה ואספקת דלק שאינו עומד בדרישות התקן הישראלי, בעיקר כתוצאה ממהילה מכוונת של הדלק. שימוש בדלק שאינו עומד בדרישות הקבועות בתקן הישראלי עלול לגרום למנוע הרכב נזק בלתי הפיך, להפחית את הספק המנוע ולגרום לזיהום האוויר.
מבירור שנעשה עם הדרג המקצועי במשרד התשתיות הלאומיות עלה, כי כלי האכיפה הקיימים בחוק אינם מספקים מענה לבעיה, וכתוצאה מכך חלק מבעלי תחנות הדלק ממשיכים באספקת דלק שאינו עומד בדרישות התקן.
על כן מוצע לקבוע בחוק חובת בדיקת איכות לדלק באמצעות מעבדה מוסמכת. תחנת דלק שתספק דלק שאינו עומד בדרישות התקן הישראלי תעמוד בסכנת סגירה מכוח צו בית-משפט וכן יוטל עליה קנס. בנוסף מוצע לקבוע חובת פרסום כל התחנות שבהן נמצא דלק שאינו עומד בדרישות התקן הישראלי.
אדוני היושב-ראש, זהו חוק כלכלי, צרכני, אקולוגי, משום שהוא עונה על שלושת התחומים. חשיבותו של החוק קיבלה משנה תוקף על רקע נסיקת מחירי הדלק בעולם, וכמובן בישראל. אך, כאמור, מדובר כאן לא רק בהיבט כלכלי אלא גם באקולוגיה.
החוק מונח בפני חברי הבית, ואין צורך להכביר מלים, אך, ברשותכם, אדגיש סעיפים אחדים. בסעיף 1ב(א) נאמר: "בעל תחנת תדלוק יהיה אחראי לביצוע בדיקות תקופתיות לצורך קביעת התאמתו של הדלק הנמכר או המסופק בתחנה לדרישות התקן הרשמי החל עליו ולדרישות לפי חוק זה; הבדיקות יבוצעו באמצעות מעבדה מאושרת ותוצאותיהן יימסרו למנהל על-ידי המעבדה, והכול בהתאם לכללים שיקבע שר התשתיות הלאומיות בתקנות. בדיקות לפי סעיף קטן זה יתבצעו אחת לחודשיים, אלא אם כן קבע שר התשתיות הלאומיות תדירות גבוהה יותר".
אנחנו מחמירים, כמובן, בחוק – אך נוהגים בהגינות רבה. ואני מציע להפנות את תשומת לבכם לסעיפים הבאים:
בעניין צו סגירה מינהלי, סעיף 1ג, נאמר: "(א) נוכח המנהל כי בתחנת תדלוק נמכר או סופק דלק שאינו עומד בדרישות התקן הרשמי החל עליו או בדרישות לפי חוק זה, בניגוד להוראת סעיף 1א, רשאי הוא להורות בצו על סגירת תחנת התדלוק, כולה או חלקה, לפי נסיבות העניין, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים (בחוק זה – צו סגירה מינהלי). (ב) הרואה עצמו נפגע מצו סגירה מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטולו לבית-המשפט המוסמך לדון בעבירה. (ג) בית-המשפט ידון בבקשה בהקדם האפשרי, בהתחשב בנסיבות העניין, והוא רשאי לבטל צו סגירה מינהלי, לשנות בו תנאים או לאשרו. (ד) צו סגירה מינהלי יעמוד בתוקפו למשך התקופה שנקבעה בו, אלא אם כן בוטל לפני כן על-ידי המנהל או על-ידי בית-המשפט."
אדוני היושב-ראש, לצורך הדגשה אני מבקש להפנות את תשומת לבכם לנאמר בהצעת החוק המונחת לפניכם: "בהתאם למצב כיום, לאחר שנמצא דלק מהול בתחנת תדלוק, ניתן לפתוח בחקירה פלילית במטרה לאתר את מבצעי העבירה ולהעמידם לדין. במהלך תקופה זו, לא ניתן למנוע מבעל תחנת התדלוק להמשיך ולמכור דלק מהול, או לנקוט נגדו כל סנקציה אחרת. מוצע, לפיכך, להסמיך את מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות (להלן – המנהל) להורות על סגירה של תחנת תדלוק שבה נמכר או סופק דלק שאינו עומד בדרישות החוק, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים. סגירת התחנה באופן מיידי תמנע את המשך האספקה או המכירה של הדלק המהול לצרכנים".
עמיתי חברי הכנסת, אחד מבכירי ומוותיקי מינהל הדלק אמר לנו, לעוזרי ולי, כי חוק זה צריך היה להיחקק לפני שנים רבות, בגלל חשיבותו, בגלל חיוניותו. אך טוב מאוחר מאשר בכלל לא. לכן אני אבקש ואודה גם לחברי הכנסת על תמיכתם בהצעת החוק. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת נסים זאב, המציע השני של הצעת החוק - בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מתברר שהעלייה במחיר הדלק בארץ גורמת לא רק להעלאת מחיר הלחם. אנחנו התבשרנו לפני שבועות מספר שבמקביל לעליית מחירי הדלק, גם מחיר הלחם עלה. אבל מתברר שזה גם גורם לעלייה במספר זייפני הדלק. ככל שהמחיר עולה, כך התמריץ של אותם זייפנים עולה, כי משתלם לגנוב, משתלם לזייף.
לאחרונה היינו עדים לתחנות דלק פיראטיות וגם לא פיראטיות שמוכרות דלק שלא עומד בדרישות התקן הרשמי. בבדיקות שערך משרד התשתיות הלאומיות התגלו יותר מ-20 תחנות דלק ציבוריות שנמצא בהן דלק לא תקני. משרד התשתיות אף פרסם את הרשימה של אותן חברות דלק. הפרסום הוא מחייב וגם מרתיע, אותן תחנות צריכות לחשוש יותר שאנשים לא יבואו לקנות והם מפסידים בעצם את כל המכירה. אותן תחנות מוכרות דלק מהול ברחבי הארץ - כפי שאמרתי, למעלה מ-20 תחנות דלק - שהוא לא תקני והוא בעצם גורם נזק רב למנוע הרכב וכן לאיכות הסביבה.
האחריות לבדיקה מוטלת על בעלי תחנות הדלק. חובתם של בעלי התחנות לבדוק שהדלק שנמכר לצרכנים אינו מזויף. כי בעצם יכולים להשליך את האחריות על אותם בעלי משאיות שמביאים את הדלק. הם יכולים לומר: בדרכם אלינו הם זייפו את הדלק.
משרד התשתיות קבע, שמי שאינם עומדים בתקן עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לאותם רכבים, להפחית את הספק המנוע ולגרום לפליטת חלקיקים מוגברת שמעלה את רמת זיהום האוויר. אני רוצה לציין, אדוני היושב-ראש, שמשרד התשתיות עורך מדי חודש, על-ידי אנשי מינהל הדלק, בדיקות אקראיות כדי לגלות את זייפני הדלק. סטייה של 0.7 גורמת לזיוף שגורם לנזק בלתי הפיך. הבעיה היא שלפעמים הזיוף מתבצע בתחנות הדלק עצמן, ולעתים על-ידי ספקי הדלק.
בעצם החוק בא להטיל את האחריות על בעלי תחנות הדלק, שהם ורק הם חייבים לוודא שהדלק שנמכר לנו אינו מזויף. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שהצעת החוק תגרום לצמצום או אפילו תביא לביטול של מעשי הזייפנים, שיחששו מאוד, עקב הקנסות, ולקיחת הרשיון מהם תגרום לכך שלא יהיו זיופים ולא יהיו נזקים מיותרים לבעלי רכבים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לרשימת המתדיינים בהצעת החוק הזאת, הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' 3) (מכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ו-2005. חבר הכנסת צבי הנדל – מוותר; תודה רבה. חבר הכנסת דוד טל - איננו נוכח. חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך - בבקשה, גברתי. אחריה ידברו חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול - מי שיהיה נוכח כמובן.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שמדברים על החוק הזה, כי זה בעצם עוד חוק שבא לאכוף את החוק. גם היום אסור לעקוף את התקן. יש תקן במדינת ישראל, זה החוק, התקן הוא החוק. מי שעובר על התקן הרי עובר על החוק. אבל במדינת ישראל, כפי שאנחנו יודעים, ומדברים על זה כל יום, החוק הוא המלצה. אז אנחנו מביאים פה עוד המלצה, ואני מקווה שהחוק הזה כן יועיל, כדי שלא יהיה דלק מהול במדינת ישראל.
כפי שאמרו המציגים, ובצדק, זה לא רק עניין של שמירת החוק, אלא זה גם פגיעה באיכות הסביבה וגם פגיעה בתחרות החופשית במדינת ישראל.
הבעיה היא שהמחיר הגבוה של הדלק גורם לא רק למהילת דלק אלא גם לגנבת דלק. אני הגשתי לכנסת, הנחתי על שולחן הכנסת הצעת חוק - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
את מתכוונת שמטפלים במד - - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
לא, הגנבה נעשית בצורה פחות מתוחכמת. מחברים צינור לצינור הקיים ופשוט גונבים את הדלק בדרך, לא בתחנה עצמה, ברצועות הדלק של חברות הדלק השונות. לכן הגשתי הצעת חוק שתקבע שגנבת דלק לא תהיה רק עבירה אזרחית אלא גם עבירה פלילית. לצערי הרב, הממשלה, מרוב דיונים על החוק הזה בוועדת הכלכלה, בעיקר בהתנגדות משרד המשפטים, לא מקדמת בזריזות הדרושה את החוק. לכן ניצלתי את ההזדמנות כדי לקרוא מכאן לממשלה בעניין זה.
אנחנו צריכים לשמור על אזרחי ישראל. אנחנו צריכים לשמור על התחרות החופשית, צריכים לשמור שישמרו על החוק וצריכים לשמור שלא תהיה פגיעה באיכות הסביבה. ואם דלק מהול גורם לזיהום אוויר, הרי דלק גנוב גורם לחלחול של דלק. בעת החיבור נשפך הרבה דלק וזה גורם לחלחול של דלק למקורות המים שלנו, שאותם אנחנו שותים, וזה לא פחות חמור, זה אפילו הרבה יותר חמור.
אני מקווה שנוכל, בעזרתו של יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אמנון כהן, לקדם גם את החוק השני, הדחוף, שכרגע כמעט מוכן לקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברת הכנסת, אולי תסבירי גם לי ואולי ליתר השומעים, איך גונבים את הדלק? מי גונב?
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
יש צנרת דלק. חברות הדלק השונות, אם זה קצא"א ותש"ן ועוד חברות שונות, בעיקר שתי החברות האלה, מזרימות את הדלק מהמאגרים של הדלק, מהמחסנים של הדלק לתחנות או למאגרים אחרים או למקומות שמשם לוקחים את הדלק לתחנות השונות. בדרך יש צנרת. הגנבים באים באישון לילה, מחברים צינור בצורה ממש פשוטה לצנרת קיימת - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זאת גנבה פשוטה, זאת אומרת, לא על-ידי - - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
גנבה הכי פשוטה. הצרה היא שאותם קווי דלק, כל אחד יכול לדעת איפה הם, כי חייבים לפרסם בשלטים איפה הצנרת עוברת, כדי שלא יפגעו בה טרקטורים או גורמים אחרים. לכן פעולת הגנבה קלה יחסית. החמור הוא שמשרד המשפטים לא מבין שאנחנו צריכים למנוע את זה. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת מל פולישוק-בלוך. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה - בבקשה, אדוני. אחריו ידברו חברי הכנסת עסאם מח'ול, ואסל טאהא, יעקב מרגי וגדעון סער.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק של חבר הכנסת פרוש היא הצעת חוק ראויה, והיא מוסיפה לאמצעים שאמורים להרתיע כל מיני זייפנים וגנבים ומוהלי דלק, שיפסיקו לפגוע בצרכן ובסביבה; וגם, כפי שאמר היושב-ראש לפני רגע, להרתיע מפני גנבה לשמה.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על דלק מסוג אחר ועל תבערות מסוג אחר, כמו הדלק שנשפך היום בנגב בביר-אל-משאש, כשאנשי משמר הגבול ואנשי ביטחון למיניהם באו כדי לתלות פתקיות על בתים שכביכול מיועדים להריסה, ואחר כך אותם אנשים לא היססו לירות גם באוויר וגם כלפי אנשים, ונפצעו כמה אנשים מהתושבים הערבים במקום.
בעצם המשטרה וכוחות הביטחון לא הפנימו שום דבר. רק לפני שבוע אזרח פלסטיני מעיסאוויה נורה בגבו, ומכבסת השקרים התחילה לפעול. היתה חקירה מאומצת והתעקשות של המשפחה שתהיה נתיחה של הגופה, שם הוברר שהאש נורתה מאחור, ולא היה שום יסוד להנחה שכאילו הוא דהר ברכב לכיוון אותם שוטרים. גם הפעם, כנראה, יש סוג של התמחות בקרב זרועות הביטחון למיניהן, כל אימת שמדובר באזרחים ערבים - לפגוע בהם. גם המסקנות של ועדת-אור שכביכול המשטרה היתה צריכה להפנים, לא זו בלבד שהיא לא הפנימה, אלא היא פועלת באופן נפשע ביתר שאת כלפי האזרחים הערבים, עם יד קלה על ההדק.
לכן אנחנו עדים למראות האלה, שלא רק שהאנשים בנגב – ובביר-אל-משאש במיוחד – סובלים מחוסר שירותים, מרמת חיים מינימלית ומאי-הכרה בכפרים שלהם, אלא הם גם סובלים מהזרוע הקשה של כוחות הביטחון, שאין להם ולא דבר אחד עם השם שהם נושאים אותו, "ביטחון". הם הופכים לגוף של קלגסים שמתעמרים באזרחים לשם ההתעמרות.
אני חושב שאם מח"ש עדיין רוצה להציל משהו ממה שנשאר מכבודה – ואני לא חושב שנשאר הרבה – היא צריכה לבוא ולחקור איך קורה שאותם אנשים תמימים, כביכול, ממלאי חוק, כביכול, שבאים לתלות פתקיות כביכול, יורים על אנשים. זה פשע לשמו, אדוני היושב-ראש, ואני חושב שיש מקום להפסיק את ההפקרות הזאת. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת עסאם מח'ול - איננו נוכח. חבר הכנסת ואסל טאהא - כנ"ל. חבר הכנסת יעקב מרגי - בבקשה, אדוני. אחריך יחתום את רשימת הדוברים חבר הכנסת גדעון סער.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת ראויה, וחבל שהגענו לעת הזאת שהתופעה הולכת ומחמירה. כל דבר שמחירו עולה, המדינה נכנסת למגננה. זה הופך לתופעה, למכת מדינה. שמענו לאחרונה על התופעה של מהילת דלק, זיוף דלק, מחיר דלק שלא עומד בתקנים.
אני רוצה לדבר על עוד תופעה – גנבת המתכות. לאחרונה זו מכת מדינה, אנשים איבדו כל פרופורציה עד כדי כך שגונבים כל דבר מתכתי – מה שנמצא על מצבות, על אנדרטאות, בכבישים, כבישי הנגב, תמרורים. אפשר לראות חצאי תמרורים, חצאי שלטים. כל מתכת, בכל פינה, אם היא שימושית או לא שימושית, נעקרת ונלקחת ונמכרת.
לכן, אין ספק שהצעת חוק שמדברת כיום על אכיפה מוגברת בתחום הדלק המנועי צריכה לעבור בקריאה ראשונה, חבר הכנסת הרב נסים זאב והרב פרוש, אבל שימו לב שהיא גם תקודם בוועדות הראויות כדי שבעזרת השם נצליח עוד במושב הזה לקדם אותה ולסיים את חקיקתה.
אני קורא מכאן למשטרת ישראל להגביר את האכיפה, להעמיד לדין את הגנבים, את הנוכלים, את אלה שרוצים לפגוע בכלכלת המדינה, את אלה שפוגעים במרקם החיים העדין פה, על כל ההשלכות של התופעה הזאת. לכן צריך להגביר את האכיפה, להעמיד לדין ולהחמיר בעונשים למען יראו וייראו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת גדעון סער - בבקשה, אדוני. לאחר מכן נעבור להצבעה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכוון לתמוך בהצעת החוק של חברי הכנסת פרוש ונסים זאב.
אבל, אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים במצב פוליטי שמחייב גם התייחסות בכמה מלים. ראינו את היושב-ראש הנבחר של מפלגת העבודה - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
לגופו של עניין בדיוק, לא יותר ולא פחות.
גדעון סער (הליכוד):
כבר הודעתי שאתמוך בחוק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
כן, שמעתי. בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
- - מצהיר או מציג את תוכניותיו הקיצוניות במוצאי שבת בתוכנית "פגוש את העיתונות" עם שלי יחימוביץ'. ותשמע, חבר הכנסת נהרי, מה הוא אומר. מצד אחד הוא קובע עיקרון, שהוא מתנגד לכל ממשלת אחדות. הוא לא ישב בממשלת אחדות – לא משנה באיזה תפקיד – גם אם היא דוגלת בקו חברתי. מצד שני, כאשר הוא נשאל על הקואליציה שבכוונתו להקים, הוא עונה שבכוונתו להקים קואליציה עם המפלגות הערביות האנטי-ציוניות. אני אומר, אדוני היושב-ראש, אנחנו לעולם איננו פוסלים אדם בשל מוצא אתני - - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
למה אתה מתכוון "אנטי-ציוניות"? אלה שלא עושים צבא זה ציונים?
גדעון סער (הליכוד):
אנחנו בוחנים עמדה אידיאולוגית. אתם הרי הסכמתם לשבת עם יהדות התורה, זה נרשם בטאבו.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
גדעון סער (הליכוד):
כבר הסכמתם.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
מה זאת אומרת "מפלגות ערביות אנטי-ציוניות"?
גדעון סער (הליכוד):
אנטי-ציוניות.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אתה מצפה שערבים יהיו ציונים? מה קרה לך?
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת ברכה, הרי אתה מתנגד לחוק השבות – אני מכבד אותך, אני מכבד את דעותיך - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אבל, למה אתה - - -
גדעון סער (הליכוד):
- - אתה מתנגד לדגל, אתה מתנגד להמנון, אתה תומך בכל דרישות הפלסטינים במשא-ומתן.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
איך הוא מצפה שערבים יהיו ציונים?
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
זה משנה - - -
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת ברכה, יושב-ראש ועדת הפנים, חברנו חבר הכנסת מג'אדלה, הוא חבר במפלגה ציונית. אני צודק או אני לא צודק?
קריאה:
צודק.
גדעון סער (הליכוד):
צודק, הוא במפלגה ציונית. אז הוא לפחות לא אנטי-ציוני אם הוא במפלגה ציונית.
חיים אורון (מרצ-יחד):
פרוש הוא במפלגה ציונית?
גדעון סער (הליכוד):
כן.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
ודאי שלא.
גדעון סער (הליכוד):
כן, עם סימן קריאה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
זה מה ששאלתי.
גדעון סער (הליכוד):
כן, עם סימן קריאה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
מי שמנסה לומר שאנחנו נגד ציון לא יודע שאנחנו מתפללים כל יום "המחזיר שכינתו לציון ולירושלים" - - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
נגד - - -
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
- - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת פרוש, לא זאת היתה השאלה, אבל בסדר, ענית.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אני לא קובע את הזכות על ציון.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
גדעון סער (הליכוד):
אני מבחין, חבר הכנסת אורון, בין העמדה ההיסטורית של אגודת ישראל מימי ועידת קטוביץ - - - איך אפשר לדבר?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
קיבלת עוד דקה. חבר הכנסת ברכה, תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, תודה רבה. תנו למר סער לסיים את דבריו.
גדעון סער (הליכוד):
- - - בין עמדת אגודת ישראל בימי ועידת קטוביץ לבין גישתם הלאומית, הדתית, עמדותיהם. בעיני הם ציונים.
אבל מה אומר, איך הוא יבוא לפני הציבור ויגיד: תקשיבו, אריק שרון, ביבי נתניהו, סילבן שלום, אתם אני לא מוכן לשבת, הם פסולים - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
יש עוד חוקים. מי שרוצה להתבטא לגופו של עניין בחוקים הבאים. בינתיים - רשימת הדוברים בחוק הזה.
גדעון סער (הליכוד):
- - אבל אחמד טיבי ועזמי בשארה וברכה, הם השותפים, ועל זה הוא מאמין שיקבל אמון מהעם. הם השותפים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אז תן לעם להחליט.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, קודם כול, ודאי שהעם יחליט.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
חבר הכנסת סער, אתה יכול להפסיק לדאוג, לא נהיה שותפים.
גדעון סער (הליכוד):
אנחנו משוכנעים, חבר הכנסת ברכה, מה יכריע הציבור. הציבור, תאמין לי - אני אוהב אנשים שמציגים עמדות ברורות, והוא מציג עמדות ברורות קיצוניות.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אבל למה אתה מבוהל?
גדעון סער (הליכוד):
לא, בכלל לא. כל יום שעובר - יום אחד הוא מציג אולטימטום, יום אחד הוא יורד מהאולטימטום, יום אחד הוא מפלגות ערביות אנטי-ציוניות, יום אחד דרך אוסלו. בשלושה-ארבעה ימים - - -
חיים אורון (מרצ-יחד):
אנחנו ציונים, או גם לא?
גדעון סער (הליכוד):
בהחלט. בוודאי. אתם ציונים, אבל אתם חולקים על השקפתנו. זה בסדר גמור.
יעקב מרגי (ש"ס):
גדעון עכשיו הוא מכון התקנים לציונות?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
זה ציון דרך - - -
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת ברכה, כאשר תעמוד הבחירה בפני אזרחי ישראל, הם ייתנו לעמיר פרץ אותה תשובה שנתנו לעמרם מצנע: "לא" מהדהד, עם שלושה סימני קריאה. תודה רבה.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אבל בסוף ניצלתם את עמרם מצנע. אין לכם בושה? נואמים נאומים ובסוף נסוגים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער.
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' 3) (מכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ו-2005. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הפעלת רכב (מנועים ודלק) (תיקון מס' 3) (מכירת דלק שאינו עומד בדרישות התקן), התשס"ו-2005, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ובכן, ברוב של 12 תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה והיא תועבר לוועדת הכלכלה להמשך הכנתה.
חברי הכנסת, הנושא הבא הוא הצעת חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, של חברת הכנסת זהבה גלאון - קריאה ראשונה. היא אמורה להציג את הצעת החוק, ואינני רואה אותה באולם. אנחנו נעבור להצעת החוק הבאה, ואם היא תגיע בדקות הקרובות ניתן לה להציג את הצעתה. אני עוד לא מוריד אותה מסדר-היום, אבל נעבור להצעת החוק הבאה.
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8) (חובת פרסום תשלומים
המשולמים למקבלי השכר הגבוה ביותר), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/98).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8) (חובת פרסום תשלומים המשולמים למקבלי השכר הגבוה ביותר), התשס"ו-2005, של חברת הכנסת לאה נס וקבוצת חברי הכנסת - קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת לאה נס, בבקשה.
לאה נס (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, תיקון חוק העמותות המובא לפניכם פה להצבעה בקריאה ראשונה בא לשים קץ למצב הבלתי-נסבל - אדוני היושב-ראש.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
כן, כן. חברי הכנסת, אני מבקש. חברי הכנסת ברכה ומח'ול, תנו בבקשה לחברת הכנסת לאה נס לומר את דבריה. בבקשה, גברתי.
לאה נס (הליכוד):
תיקון חוק העמותות המובא לפניכם להצבעה בקריאה ראשונה בא לשים קץ למצב הבלתי-נסבל שבו ראשי עמותות ציבוריות לוקחים לעצמם משכורות חודשיות מנופחות של עשרות אלפי שקלים, ובאותה נשימה פונים לציבור בבקשה לקבל תרומות עבור נזקקים.
מעבר לאינטרס הציבורי שבמיגור העוולה הזאת, הרי במצב הזה הוא גורם לאזרחים רבים להימנע מלתרום לעמותות בכלל, גם כאלה שפועלות ביושר ומקדישות את משאביהן למטרות שלשמן הוקמו.
כיום מחויבות העמותות על-פי החוק להעביר לרשם העמותות במסגרת הדוח הכספי השנתי - אדוני היושב-ראש, אי-אפשר לדבר כך.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת אורון. חבר הכנסת פרוש. תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, אדוני יואיל לעבור ליד חבר הכנסת יאיר פרץ. חבר הכנסת פרוש, תעבור לשורה לידם. לא נהוג לשבת עם הגב לדוברים ולבמה. בבקשה, חברת הכנסת לאה נס.
לאה נס (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כיום מחויבות העמותות על-פי החוק להעביר לרשם העמותות במסגרת הדוח הכספי השנתי את פירוט התשלומים ששילמו או שהתחייבו לשלם לכל אחד מחמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בעמותה, לרבות פרטים בעניין תנאי הפרישה. אומנם החוק קובע כי הדוח הכספי הזה יהיה פתוח במשרדו של רשם העמותות לעיונו של הציבור, אך מבחן המציאות מלמד אותנו, כי בפועל הפרטים על מקבלי השכר הגבוה ביותר נשארים רחוקים מעין הציבור, מסיבות ביורוקרטיות שונות או מחוסר ידע אצל הציבור לגבי זמינות המידע.
לכן, הצעת החוק המובאת לפניכם להצבעה מטילה על רשם העמותות חובה לפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים את פירוט התשלומים הללו, במטרה להגביר את הנגישות למידע הזה ואת וזמינותו לציבור, ובכך להביא לשקיפות מרבית לציבור הרחב. אני מבקשת את תמיכת הבית הזה בהצעת החוק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת לאה נס, שהציגה את הצעת החוק. חברי הכנסת, יש לנו רשימת דוברים. אנחנו נקרא את הרשימה על-פי הסדר, ורק מי שנוכחים יוכלו להשתתף בדיון. חבר הכנסת דוד טל - איננו נוכח; הוא לא יוכל להשתתף. חבר הכנסת חיים אורון - בבקשה, אדוני. אני מניח שתדבר כאן לגופו של הנושא הקודם שביקשת לקדם. בבקשה.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שמוגשת כאן ביסודה נראית לי נכונה, ולכן אקדיש את כל זמני לנושא אחר.
יושב-ראש הקואליציה תקף את היושב-ראש החדש של מפלגת העבודה על נכונותו לצרף חברים מהסיעות הערביות לממשלה. שמעתי גם את הערתו של חבר הכנסת ברכה, ואני שמעתי את זה גם מחברים נוספים, שהם אינם רואים את עצמם כמועמדים לכהן בממשלה, לא בראשות אחת ולא בראשות שנייה.
אבל השאלה שאני שואל בכל זאת - היית אומר: עמיר פרץ, כאשר ינצח בבחירות הבאות, ינקוט מדיניות שאני לא מקבל אותה. כי הרי רק כך הסיעות הערביות יכולות להיות חברות בקואליציה. הייתי מבין. הפסילה הטוטלית של האפשרות הזאת מכול וכול - הם לא יכולים, לא משנה מה דעתם.
גדעון סער (הליכוד):
משנה. בגלל עמדתם.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אה, סליחה, ופה אני מגיע לעניין. בדיוק בגלל עמדתם. אני שואל אותך, קצת יושר אינטלקטואלי, חבר הכנסת סער, אתה עקבי בעמדותיך, ואני לא חושד ביושר האינטלקטואלי שלך באשר לעמדותיך. אבל, אלוהים אדירים, אתה תומך בממשלה שהתנגדת למהלכים המרכזיים שלה מכול וכול. הפכתי לריטואל לשאול אותך מעל הדוכן אם אתה בעד או נגד מפת הדרכים. תקופה ארוכה לא ענית לי. בשבועות האחרונים אתה עונה לי: אני נגד. מה אומר ראש הממשלה? מפת הדרכים היא דרכי ואין בלתה.
גדעון סער (הליכוד):
עם 14 ההסתייגויות.
חיים אורון (מרצ-יחד):
עם 14 הסתייגויות, אבל לפעמים הוא אומר, ולפעמים הוא לא אומר.
גדעון סער (הליכוד):
- - - במושב הפתיחה.
חיים אורון (מרצ-יחד):
במושב הפתיחה הוא רצה לקבל את ההצבעה שלך, ובמושב הסגירה הוא לא רוצה. אני שואל אותך, חבר הכנסת סער: בעד מי אתה בדיוק? בעד איזו ממשלה אתה בדיוק? האם אתה בעד ממשלת שרון או בעד ממשלת ביבי? עכשיו תגידו לי שאין הבדל ביניהם. למזלי, יושב פה סגן ראש הממשלה, ממלא-מקום ראש הממשלה היחיד, היחיד, והוא אומר לי מהבוקר ועד הערב, לא בשיחות סודיות: אלה שתי דרכים שונות.
גדעון סער (הליכוד):
הוא ירוץ אתנו באותה רשימה.
חיים אורון (מרצ-יחד):
בדיוק ככה, כי אתם מבלפים או אחד את השני או את הציבור. לא ניתן יותר ללכת במהלכים האלה, לא ניתן יותר ללכת בפטנט הזה. לפני הבחירות משלבים ידיים. למה? כי זה מביא יותר קולות. אבל אחרי הבחירות אומרים: עכשיו תלך למשאל חברים כדי לדעת מה התכוונו בבחירות. עמיר פרץ אמר לציבור מה הוא חושב. דרך אגב, אני מסכים עם עמדתו. אבל אתה, חבר הכנסת סער, אין אפשרות לגשר בין עמדותיך ובין עמדותיו של ראש הממשלה שרון. אין אפשרות לחבר בינך ובין אהוד אולמרט, חוץ מדבר אחד: לקבל יותר מנדטים. יש פער מוחלט, גדול, שאינו ניתן לגישור, בין איך שהוא רואה את השאלות המרכזיות ביותר - זה לא ויכוח שולי על חוק שימוש בדלק לא תקין. זה הוויכוח המרכזי שחוצה את החברה הישראלית.
אני לא יודע מה גרוע יותר, הרצון שלכם לרמות אחד את השני או לרמות ביחד את הציבור כולו. אי-אפשר יותר לברוח מזה. אתם צריכים לבוא ולומר מה אתם מתכוונים, לאן אתם רוצים ללכת. אני גם לא בדעתו של אהוד אולמרט, ממלא-מקום ראש הממשלה, אבל אני יודע למה הוא מתכוון. הוא אמר את עמדותיו. אני לא יודע אם ראש הממשלה חושב כמוהו, אבל אני מבין פחות או יותר את הקו שהוא מסמן. זה קו שלא ניתן לגישור עם הקו של עוזי לנדאו וביבי נתניהו. אני בכוונה אומר עוזי לנדאו, כי אני מאמין למה שעוזי לנדאו אומר. ביבי – אני כבר לא יודע. אני חושב שגם אתה לא יודע.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
גם הוא לא יודע. עכשיו בלבלת אותו לגמרי.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אבל עוזי לנדאו, איך מחברים את זה ביחד? מי מרמה פה את מי? אז אתה מתגולל על עמיר פרץ, מה הוא אמר הבוקר ומה הוא אמר אתמול. אני מדבר על הדבר המרכזי. ולא נרפה מכם, לא נרפה מכם. תגידו לנו לאן אתם רוצים להוליך את העם, ואם אתם עושים את זה ביחד, אתה, וביבי, ועוזי לנדאו, ואהוד אולמרט, ומאיר שטרית, וציפי לבני, וראש הממשלה. מישהו מכם איננו אומר אמת ומישהו מכם יודע שהוא איננו אומר אמת. לכן, זה לא איזה טריק, זה לא איזה סיבוב שלוקחים אותו בקלות, זו החלטה אסטרטגית לרמות את הציבור. יכול להיות שהאסטרטגיה היחידה שהליכוד יוכל ללכת עליה במערכת הבחירות הקרובות היא לרמות את הציבור.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת חיים אורון. חבר הכנסת אילן שלגי - אינו נוכח. חבר הכנסת עסאם מח'ול - בבקשה, אדוני. אחריו ידברו, אם יהיו נוכחים, חברי הכנסת הנדל, פרוש, ברכה, מלי פולישוק-בלוך ועוד כמה נוספים.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם אני מסכים עם הצעת החוק, אבל אני רוצה להתעכב על ההסתערות של גדעון סער, שהחליט להסתער כסערה – אולי כשערה בשי"ן ולא רק בסמ"ך - - -
גדעון סער (הליכוד):
בסערה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
בסערה, על עמיר פרץ, לא כיוון שהוא רצה להתווכח עם העמדות שלו, אלא כיוון שניסה לגייס את הפן הלאומני, הגזעני, כדי לעשות דה-לגיטימציה לוויכוח הפוליטי, לוויכוח החברתי. אני חושב שזו הסכנה בגדעון סער. זאת האמת, צריך להגיד אותה ולהתמודד אתה. אני לא מציע רק לומר את זה כדי לפגוע בו.
אני רוצה לומר לך עוד דבר: עוד לא נבחר כנראה המועמד שיש לו מצע שיכול להיות בסיס כדי שנבוא למשא-ומתן אמיתי להצטרפות לממשלה. אבל - -
גדעון סער (הליכוד):
אני מבין את זה. זה בגלל העמדות, עמדות אנטי-ציוניות.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
- - אתה רוצה לתייג את פרץ, מכיוון שאתה מבוהל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אדוני, אנחנו אומרים כך: מחובתו של ראש הממשלה להציע לנו להצטרף לקואליציה. בכל מקרה, בתנאים הקיימים, אנחנו נגיד לו תמיד: תודה רבה, אדוני. אבל הוא חייב להזמין ואנחנו נגיד לו: תודה. זו הדרך הנכונה, הממלכתית.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, זה חוק העמותות, אולי העמותות של ראש הממשלה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר, ולא רק לגדעון סער - בעצם יש לנו מצע פוליטי, חברתי, כלכלי - אני אגיד את זה גם לממלא-מקום ראש הממשלה, אולי גם אפשר להפיק מזה תועלת - והייתי מציע לקרוא את זה. לנו יש מצע, ואנחנו מוכנים ממחר בבוקר לנהל את המדינה עם סדר-יום אחר, בצורה אחרת, אשר בסופו של דבר שני העמים ייהנו בארץ הזאת ולא יחיו מהיום למחר מדחי אל דחי ומסבל אל סבל. אין בושה, למה צריך להתבייש? תלמדו את זה, הרי למדתם את העניין של שתי מדינות, למדתם את העניין של משא-ומתן עם אש"ף, כאשר פעם הוא היה במדבר הפוליטי, למדתם היום שהניאו-ליברליזם הוא חזירי, חזירי, חזירי. אז תלמדו עוד כמה דברים ותשכילו. אין בושה ללמוד מהעמדות הנכונות שאנחנו מציעים לכם בחד"ש ובמק"י.
איזה פשע פשע עמיר פרץ כשהוא אמר שהוא לא פוסל מפלגות על בסיס השייכות הלאומית של חברי הכנסת שלהם? על זה הוויכוח עם סער. זאת הסערה של סער, שהוא רואה בעצם היותי בן לעם הערבי בעיה. הוא רואה בזה דבר לא לגיטימי. בזה הוא מבטא עמדה גזענית של ממשלה שהיום מסרבת לחתום על האמנה הבין-לאומית נגד השחיתות, מכיוון שהיא עסוקה בשחיתויות ולא עסוקה בטיפול בבעיות האמת של החברה הישראלית ושל המדינה הזאת. לכן אין פלא, במקום להתווכח עם הטיעונים הקונקרטיים, המציקים לגדעון סער ולממשלתו, גם על-ידי עמיר פרץ, הוא בורח לנושא הגזעני ולגזענות כחרב שהוא יכול להילחם בה.
אנחנו מציעים לכולם לנדות את החרב הזאת, לא להתעסק עם החרב הזאת וללכת להתמודדות פוליטית-רעיונית. יש לנו מה להציע, אנחנו גאים במה שיש לנו להציע, ואנחנו חושבים שגדעון סער, ראש ממשלתו וממשלתו יכולים ללמוד הרבה. אנחנו לא חושבים שיש סיכוי שזה יקרה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת עסאם מח'ול. חברי הכנסת צבי הנדל ומאיר פרוש - אינם נוכחים. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, באופן כללי הצעות שבאות כדי להצר צעדיהן של עמותות, ובכלל הצעות חוק שבאות להטיל מטלות על חופש ההתארגנות, הן הצעות שבדרך כלל אנחנו מסתייגים מהן. אבל, אני מתייחס להצעת החוק הזאת של חברת הכנסת לאה נס כהצעת חוק שבאה לתרום לשקיפות.
העמותות ממלאות תפקיד מאוד חשוב בהוויה האזרחית החברתית של המדינה והחברה בישראל, גם החברה הערבית וגם החברה היהודית, והתפקיד הזה חשוב שיישמר, כמובן עם הסייגים המתבקשים, שעמותות לא ירגישו שהן מעל החוק ויהיו מכשירים לעקוף את החוק על-ידי מועמדים לראש הממשלה למיניהם, אם הם נקראים ברק ואם הם נקראים שרון.
עמותות לא צריכות לשלוח את ידיהן בפוליטיקה היומיומית, וגם לא צריכות להרגיש שהן תחליף למפלגות. המפלגות באות כדי להציג אידיאולוגיה והשקפת עולם כוללת, שבאה לשנות את החברה ואת סדר העדיפויות החברתי והפוליטי שלה. העמותות מטבען קיימות לצורך טיפול בנושא מסוים. הן חשובות מאוד במארג החברתי-הכלכלי-הפוליטי, אבל הן חייבות להימנע ממעורבות פוליטית-חברתית, בעצם לא ממעורבות פוליטית, ממעורבות מפלגתית ומשליחת ידיהן כתחליף למפלגות.
אבל, אנחנו עוסקים כאן בסוגיה שהיא סוגיה חשובה, זה לא רק נושא של שקיפות. יש עמותות שקיימות על מנת לפרנס את עובדיהן. יש עמותות שבסך כל תקציבן אתה יכול למצוא 60%, 70% ויותר שהולכים למשכורות המפעילים, ונותרים 20% או 30% כדי להוציא על המטרות עצמן.
חשוב שהנושא של משכורות הבכירים יהיה נהיר לציבור ושקוף לביקורת הציבורית. לכן אני חושב שהצעת החוק של חברת לאה נס היא הצעה ראויה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת ברכה, חברת הכנסת מלי פולישוק, בבקשה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אנחנו עוסקים בהצעת חוק ראויה, שבאה לעשות סדר מסוים בעמותות. אני רוצה להוסיף על כך. בידי כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ", מאת שחר אילן, שמדברת על כך שעמותות מסוימות נתמכות על-ידי הממשלה, וכאן כתוב עד 60% תמיכה. ידוע לי שבמשרד החינוך יש עמותות שמקבלות אפילו יותר מכך, קרוב ל-100% תמיכה.
המשמעות היא, שאם העמותה באה לממשלה ואומרת - כדאי, אדוני שר האוצר, שתקשיב כי מדובר בכסף ממשלתי - הממשלה בעצם אומרת: אני אתן שקל מול שקל, העמותה נותנת כסף, אני אתן לכם תמיכה. יש עמותות ראויות ומצוינות, שאנחנו רוצים לתמוך בהן. באים אנשים ומנצלים את הרצון הטוב הזה לרעה, ואנחנו מקבלים מצב שבו יש עמותות שמקבלות כמעט 100% תמיכה ממשלתית, כאשר בעצם אין בקרה רצינית לא של הממשלה ולא של הכנסת על אופן חלוקת הכספים.
אם תשאלו את שרת החינוך, היא בוודאי תאמר לכם, בעצם היא לא תאמר לכם, אבל אני אומרת לכם, שבאמצעות עמותות מסוימות יכולה שרת החינוך היום להעביר כספים לחבריה הפוליטיים ברשויות מקומיות מסוימות באמצעות עמותות מסוימות, כי כדאי לה. תבדקו, חברי חברי הכנסת, אם יש בזה שחיתות, כי כל הזמן אנחנו מדברים על שחיתות.
באה הממשלה והחליטה, ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה החליטה בפברואר 2004 על הקמת ועדת-ארידור, שתפקידה לבדוק את מערכת התמיכות שבמסגרתה מעבירה המדינה בכל שנה 5 מיליארדי שקלים לעמותות, לא כסף קטן, 5 מיליארדי שקלים, ואין בקרה שלנו, של חברי הכנסת, על הכספים האלה, שהם דלת אחורית לשחיתות שלטונית.
אני פונה מכאן באמצעות שר האוצר שיושב פה לפני, ובאמצעותכם, חברי הכנסת, ומבקשת שהממשלה תעשה סדר אמיתי בכל הכסף הזה שהיא מעבירה שלא כדין לעמותות - פתח אדיר לשחיתות נוספת.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נמצא. חבר הכנסת ואסל טאהא - אינו נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי שר האוצר, חברת הכנסת לאה נס, אני מקווה, אני לא רוצה לחשוד שיש בך נאיביות. את מחוקקת פעילה, נמרצת, אבל, אנשי העמותות, בטרם נחייב אותם שיפורסמו חמש המשכורות הראשונות, הגבוהות - יש עוד הרבה דברים לאכוף בניהול העמותות במדינה.
ודאי שצריך לתמוך בחוק הזה, אבל אני חושב שחוק חופש המידע חל גם עליהם היום, ואם עמותה נתמכת, אפשר לבקש מהם את זה.
לאה נס (הליכוד):
כל אזרח שמשלם, ברגע שהוא הולך לתרום צריך לדעת. זה מסורבל, ברגע שיהיה החוק - - -
יעקב מרגי (ש"ס):
את צודקת שזה מסורבל.
אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי כדי לדבר על מעבר רפיח והגבול הדרומי של מדינת ישראל. דיברתי על זה היום, ואני רוצה לדבר על זה שוב. מדינת ישראל מפקירה את ביטחונה פעם אחר פעם בידי אנשים שהוכיחו שהם לא חפצים לא בשלומה, לא בטובתה ובוודאי לא בביטחונה,
ידוע שברגע שהגבול עם עזה סגור, המעברים סגורים ונבדקים היטב, במשורה, ואם מעבר רפיח פתוח, תהיה יציאה חופשית לצד המצרי וכניסה חזרה דרך הגבול הדרומי - בואכה אילת. היו דברים מעולם, הגבול של מדינת ישראל עם מצרים בצד הדרומי ליד אילת פרוץ. מעבירים משם הכול, נשים, סמים, אמצעי לחימה, הברחות כלכליות, ואני שואל את עצמי עד כמה ועד מתי הממשלה תמשיך להילחץ מביקור כזה או אחר של מזכירת מדינה, או של וולפנזון, השליח המיוחד. אני אומר שהמדינה צריכה לעשות שיקול אחד ויחיד - טובתה וביטחונה.
לא מזמן ציינו 60 שנה למרי העברי, ורוב הדוברים הגיעו למסקנה שאין מי שידאג לטובתם ולביטחונם של מדינת ישראל ושל העם היהודי יותר מהעם היהודי. אני קורא לראש הממשלה להתעשת ולפקח פיקוח הדוק על מעבר רפיח, ולא לסמוך על מתקן שיותקן בכרם-שלום עם מצלמות שלא תהיינה בשליטתנו.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גדעון סער.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חוק העמותות קובע הסדרים לעניין רישום, ניהול ופיקוח. רשם העמותות מפקח על אותן עמותות, מוודא שהן פועלות על-פי דין, בהתאם למטרות שהחליטו עליהן חברי העמותה, ואחת לשנה כל עמותה מגישה מאזן שנתי, דוח כספי, פרוטוקולים, פירוט מלא של כל התשלומים. עכשיו צריך לרשום לא רק ברשם העמותות מי חמשת הענקים – בתורה היו ארבעה ענקים - חמישה בני ענקים שמקבלים שכר כל כך גבוה, שצריך לפרסם אותם. לא שיש בעיה לקחת את הדוח ממשרד הפנים, מרשם העמותות, אלא צריך שיהיה מופיע במשרד המשפטים.
למשל, כולל שיש בו עשרה אברכים, יש אברכים שמקבלים 1,000 שקלים בחודש ויש שמקבלים 1,100 שקלים בחודש, האם צריך להופיע במשרד המשפטים שיש שניים או שלושה אברכים שמקבלים 100 שקלים יותר, כי הם מקבלים שכר גבוה ביותר? איפה הגבולות? האם כל עמותה, לא משנה מה היקף המאזן שלה?
ההצעה באה לחייב את הרשם לפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים את המידע מי הם אותם חמישה מקבלי השכר הגבוה ביותר, כדי להגביר את הנגישות, שהמידע יהיה פתוח בפני כל דורש ומבקש. גם היום אין בעיה לצלם כל מסמך. כל דיכפין יבוא לרשם העמותות ויכול לקחת כל מסמך. הנושא הזה מיותר לחלוטין, אלא אם כן יהיה פה מצב מאוזן.
חברת הכנסת לאה נס, אני מעיר פה הערות ואני רוצה שתשמעי אותן. היום כל חברי עמותה נחשבים בחזקת גנבים. אי-אפשר כבר, זה בלתי נסבל. הכול בשם השקיפות, הכול בשם האטימות. אי-אפשר לרדוף עמותות שיעשו כל כך הרבה מאזנים. את אפילו לא יודעת מה דורשים היום משרד המשפטים, משרד החינוך, מס הכנסה, מע"מ. היום העמותות מתבקשות כמעט כל שבוע להגיש מאזן כלשהו, ואף אחד לא סומך על הבדיקה של המבקר שקדם לו.
לאה נס (הליכוד):
פה מדובר על משהו שהם חייבים על-פי החוק רק לפרסם.
נסים זאב (ש"ס):
מה זה משנה? אם אפשר לקבל את המידע הזה מרשם העמותות, למה זה צריך להופיע במשרד המשפטים? את מי זה מעניין?
לאה נס (הליכוד):
שהציבור ידע. כך זה זמין יותר.
נסים זאב (ש"ס):
יש ישיבה קטנה או עמותה קטנה, שמשלמים לאברך בכולל אולי 1,100 שקלים, וחלק מהם מקבלים 800-900 שקלים. את מי זה מעניין מי מקבל 1,100? למה זה צריך להופיע במשרד המשפטים?
לאה נס (הליכוד):
זה גוף שהציבור תורם לו, הציבור רוצה לדעת לאן הולך הכסף הגדול.
נסים זאב (ש"ס):
בואו נגביל ונאמר שמסכום מסוים. אם עמותה מגלגלת מיליון או 2 מיליוני שקלים, אולי אפשר לדרוש את זה. אבל עמותה שכל המחזור הכספי שלה הוא חצי מיליון שקלים, מה את דורשת מהעמותה הזאת? אני חושב שצריכה להיות פה מגבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, עמד כאן לפני דקות ספורות חבר הכנסת חיים אורון, פרלמנטר מצוין, והטיף מוסר לליכוד. זה קצת שעשע אותי, ואני אגיד למה. מרצ בבחירות הקרובות, לפי סקר "דיאלוג" בעריכת קמיל פוקס מיום שישי האחרון ב"הארץ", יורדת לשלושה מנדטים. איוב קרא היה אחד החברים שפעלו להעלאת אחוז החסימה. אפילו מרצ תמכה, היא האמינה אז שהיא תעבור את אחוז החסימה. הם עומדים על שלושה מנדטים, ושיעור החסימה החדש הוא 2%. זה מאוד קרוב. לא עמדה מומלצת להטיף מוסר לאחרים, ולא עמדה מומלצת להגן על עמיר פרץ, כי אותם הוא עומד לטרוף.
חיים אורון (מרצ-יחד):
תענה על השאלה שלי, עשה לי טובה. אתה ביבי או שרון?
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת יוסי שריד, יושב-ראש מרצ לשעבר, כותב ביום שישי בעיתון "הארץ" ומסביר למה אין לכם זכות קיום. לכם.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אתה מסלף. אתה מסלף.
גדעון סער (הליכוד):
הוא אומר: סדר-היום המדיני והחברתי של פרץ דומה מאוד לסדר-היום של מרצ.
חיים אורון (מרצ-יחד):
או של שרון. הרי אתה צעקת. ביבי אמר: שרון זה מרצ. שמעת? ביבי אמר: ראש הממשלה זה מרצ. אז אם ביבי, שהוא איש שלך, אמר על שרון שהוא מרצ, אז אתה צריך להחליט אם אתה מצביע מרצ או שאתה מצביע לביבי.
גדעון סער (הליכוד):
אני יודע שקשה לשמוע את הדברים, כי באמת המצב בסקר ביום שישי היה מצב לא קל.
חיים אורון (מרצ-יחד):
היו כמה סקרים.
גדעון סער (הליכוד):
סקר "דיאלוג".
חיים אורון (מרצ-יחד):
אבל היה סקר ב"מעריב", למה אתה מעוות?
גדעון סער (הליכוד):
אני מצטט את סקר "דיאלוג", מה אני מעוות?
חיים אורון (מרצ-יחד):
אתה לא מספר את כל האמת.
גדעון סער (הליכוד):
עכשיו אני רוצה לתת לך עצה טובה, חברית, נדיבה. במצב שאתם מתארים אותו, שתיאר אותו חבר הכנסת שריד, וגם יושב-ראש מרצ יוסי ביילין, שדיבר על הדמיון בין עמיר פרץ לעמדות מרצ, גם בעיתון "הארץ" – זה היה עיתון חשוב ביום שישי האחרון, גם סקר, גם המאמר של שריד וגם הריאיון עם ביילין.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אבל גם הדברים של ביבי. אבל ביבי אמר: שרון זה מרצ.
גדעון סער (הליכוד):
שלוש אינדיקציות קיבלת. אתם לא מבינים שאתם הולכים להיעלם? אני מסביר לך, לפני שאתה נעלם. אני מציע לך עצה חברית, אל תגן עליו כל כך, כי הוא הולך לטרוף אותך, לא אותי.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חברי הכנסת אורון וסער, אולי אתם מוכנים לגשת למזנון ולדבר שם?
חיים אורון (מרצ-יחד):
ביבי אומר: שרון זה מרצ, אחרים אומרים שעמיר פרץ זה מרצ, מה קרה?
נסים דהן (ש"ס):
אני יכול להזמין את שניכם לכוס קפה במזנון?
גדעון סער (הליכוד):
אני לא בטוח שחבר הכנסת נתניהו היה חוזר על המשפט שציטטת. אבל אתה הרי יודע מה עמדת כל הגורמים בליכוד בסוגיית ירושלים, מה עמדת כל הגורמים בליכוד בסוגיית רמת-הגולן, מה עמדת כל הגורמים בליכוד ב-80% מהסוגיות הטריטוריאליות, המדיניות, הלאומיות שעומדות על הפרק.
חיים אורון (מרצ-יחד):
אני שמעתי: נצרים נגבה וכפר-דרום תל-אביב.
גדעון סער (הליכוד):
עוד הפעם אתה רוצה לדבר על העבר?
חיים אורון (מרצ-יחד):
נגבה אצלי זה חלק מהמורשת.
גדעון סער (הליכוד):
אתה אומר דברי טעם, אבל בעיקר מתייחס לעבר, וזה מעורר אצלי חשד שאין לכם עתיד, לכן אתם מתעקשים לדבר רק על העבר.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
אתה כבר מספר שתיים בסקר, לאן אתה רוצה להגיע? אתה לא צריך את זה כבר, די.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אני מבקשת לסיים.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, נקטעתי שוב ושוב על-ידי קריאות ביניים, וזה דבר לגיטימי, אבל בקושי הצלחתי לדבר. איך זמני הסתיים?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
באי הבית מזילים דמעה לנוכח המצב הקשה שנוצר פה.
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת אורון וחברת הכנסת פולישוק-בלוך, זעקתם זעקות רמות, אבל תבדקו פעם נוספת את כל הסקרים של יום שישי ותראו ממי עמיר פרץ לוקח מנדטים. תודה רבה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אתה תבדוק ממי - - -
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
כמה רחוק אתה רוצה להגיע? אתה מספר שתיים בסקר.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אני מבקשת שקט. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה.
איוב קרא (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את חברת הכנסת נס שהעלתה על נס את החוק הזה, שלכל הדעות מבשר רק טובות.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
- - -
איוב קרא (הליכוד):
לא, אנחנו נאמנים לדרך. אין נסים מתקופת בר-כוכבא והמרד. נגמרו מזמן אותם שרידים אחרונים של המרד. אנחנו נאמנים לדרכנו.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זה שרידים של שריד?
איוב קרא (הליכוד):
לא, זה שרידים בהפוך משריד.
אני מברך אותך, חברת הכנסת נס, כן ירבו נשים כמוך, את עושה עבודה גדולה.
אני מצטרף לכל מלה שאמר ידידי, חבר הכנסת גדעון סער, בקשר לסוגיה של מרצ, גברתי.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
שלום גם לך. מאיפה באת? מה קרה?
איוב קרא (הליכוד):
בוקר טוב אליהו.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
גמרת עם שרון להיכנס בו? התחלת עם מרצ?
גדעון סער (הליכוד):
בבחירות הליכוד מתאחד.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
זהבה, נדמה לי שיש לך הצעת חוק.
גדעון סער (הליכוד):
נתאחד וננצח.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
זה כבר היה שווה, מה?
איוב קרא (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אני לא רוצה להיכנס לעמותות של ברק ולעמותות - - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
למה לא? זה דווקא מעניין.
איוב קרא (הליכוד):
זה מעניין מאוד, אבל יש לי דבר יותר חשוב. באתי הישר מבית-הדין הצבאי בדרום, כדי לבשר לאותם אנשים שהשמיצו אותי, ובראשם זהבה גלאון, בעניינו של המ"פ ר', שהוא זוכה זיכוי מוחלט, ואני מברך אותו ואת משפחתו. בעצם לא היה לי לרגע ספק שמדובר בגיבור ולא בפושע, שעשה את תפקידו וגם את דרכו הצבאית בצורה הכי אנושית, הכי ראויה. התוצאות בבית-המשפט מחייבות היום גם שקילת צעדים נגד התקשורת, ובראשה אילנה דיין, שצריכה להתנצל בפומבי, וגם לבדוק אפשרות להוציא מתוך הצבא את אגף מצ"ח ולהעביר אותו לפרקליטות המדינה.
אני חושב שצריכה להיעשות בדיקה יסודית והפקת לקחים, לרבות הסקת מסקנות, כלפי אותם שוטרים וחיילים שהעלילו עלילת שווא נגד אותו גיבור. אני מקווה שימוצה הדין עד תומו בעניינם. אני חושב שזה עוול גדול ומחייב פיצוי כספי לאדם שהסתובב מתוסכל, אומלל, שנה וחצי, כאשר תפרו לו תיק בתוך הצבא, ופה עשו עלי "עליהום" כשאני אמרתי שהוא חף מפשע והוא זכאי, ואני מצפה מכולם להתנצלות, כי הזיכוי שלו הוא גם הזיכוי שלי.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת איוב קרא. חבר הכנסת אילן שלגי, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה.
אילן שלגי (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, החוק אומנם ראוי, טוב שנגביר את הפיקוח על העמותות, שהשכר יהיה שקוף, ונמנע מצב שבו אנשים יכולים לעשות כבשלהם בכסף שאיננו שלהם ונועד למטרות ציבוריות.
רק לפני שבוע דיברתי פה על פרשה עגומה מאוד בהוד-השרון, כאשר חבר מועצת עיר, תוך ניגוד עניינים, הוא מכהן בוועדת הכספים ובוועדת התמיכות ומעביר כספים לעמותות חרדיות שמהן הוא עצמו ואשתו מקבלים משכורות. הוא נוסע ברכב של אחת העמותות, הוא מקבל פלאפון מעמותה אחרת. אני מדבר על הוד-השרון. מה שעצוב זה שגם אותו חבר מועצת עיר ממפלגת ש"ס, מר הדרי, אפשר לראש העיר ביום האחרון, ב-30 ביוני, להעביר את התקציב, שאם לא כן ראש העיר והמועצה היו אמורים ללכת הביתה.
הדבר הזה נפסק משום שנציגת שינוי במועצת העיר, הגברת קלימשטיין-לוי, פנתה למשרד המשפטים, למשרד הפנים, והוועדה לניגוד עניינים הודיעה שבלתי אפשרי שמר הדרי ימשיך לכהן גם בתור יושב-ראש המחלקה לחינוך תורני, בוועדת הכספים ובוועדת התמיכות, ויעביר כספים לעמותות שמשלמות לו ולאשתו משכורות.
אם אנחנו בפרשת העמותות, צריך לזכור שבימים אלה מטבע הדברים מדברים רבות בחברות הקש "אננקס מחקרים" וחברותיה, שעמרי שרון עשה בהן שימוש לא חוקי כדי לאפשר לאביו, אריאל שרון, להיבחר בפריימריס של הליכוד. ומפלגת העבודה, פחות או יותר באותן שנים, פעלה בשיטת העמותות, כאשר אהוד ברק הפעיל עמותות, הרחיק את עצמו, בדומה למקרה של אריאל שרון, מהעיסוק הישיר בכספים שנאספו ונתרמו באופן לא חוקי, אבל עוזריו, כמו עורך-הדין יצחק הרצוג, שלימים נעשה מזכיר הממשלה והיום הוא שר הבינוי והשיכון, ואחד בשם טל זילברשטיין וחבר הכנסת לשעבר ויצמן שירי, הם פשוט ניהלו כספים וארגנו תרומות דרך עמותות, לרבות העברות כספים מחו"ל, כאשר המשטרה וגם הפרקליטות המליצו להעמיד לדין, אבל היועץ המשפטי היה פחות נוקשה מהיועץ המשפטי דהיום, ומשום שבוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה, היועץ המשפטי הקודם החליט בסופו של דבר שלא להעמידו לדין, וגם אהוד ברק וגם אותם עוזרים שלו יצאו מהעניין הזה מחמת הספק.
אני מקווה שהציבור ידע, שגם כאשר היועץ המשפטי איננו מעמיד לדין, או כאשר בית-המשפט איננו מרשיע, שהציבור ידע לומר את דברו. ואם עמרי שרון הודה בקשרי הון ושלטון ובשחיתות ציבורית, ואביו כאילו חמק מבית-המשפט, הוא לא צריך לחמוק ממשפט הציבור. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אילן שלגי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני כקודמי תומך בהצעת החוק לגופה, אבל גם כקודמי אתייחס לנושא שהסעיר אותנו הערב, מלשון סער תרתי משמע.
חבר הכנסת גדעון סער כנראה נסער ונחרד מהאפשרות שכבר יש אלטרנטיבה לליכוד ויש יושב-ראש חדש למפלגת העבודה, והם מוכנים לקחת על עצמם להיות החלופה לממשלה הנוכחית, והוא בא להתקיף את היושב-ראש הנבחר. ובמה יתקיף אותו? על כך שהוא הצהיר שהוא ירצה שיהיו מפלגות ערביות בממשלה שהוא ירכיב לאחר הבחירות, כפי שהצהיר לפני יומיים-שלושה.
זו סיבה כל כך טובה בשביל מר סער להתקיף את היושב-ראש הנבחר. הוא שכח את כל הניגודים, את כל השינויים, את כל שפיכות הדמים שהממשלה הזאת הביאה עלינו, מעגל שפיכות הדמים שאיננה יוצאת ואיננה רוצה לצאת ממנו, וההרס החברתי, הרס של מדינת הרווחה, שאת כל אלה מבטיח חבר הכנסת עמיר פרץ לשנות ולסתור במדיניות של ממשלתו, אם תיבחר. חבר הכנסת סער לקח רק את הנושא של המפלגות הערביות.
והתשובה למר סער היא: א. אינני רואה שיש מפלגה ערבית אחת שמשחרת למפתן ממשלתו של מר פרץ כדי להצטרף; ב. כאשר האפשרות תהיה סבירה, קודם כול נבחן את קווי המדיניות של הממשלה הזאת. אני לא רוצה לפרט, אבל עד היום לא היתה ממשלה אחת שמפלגה ערבית שמכבדת את עצמה היתה יכולה להצטרף אליה, ולא היתה ממשלה אחת שכיבדה את עצמה והזמינה את המפלגות הערביות להיות חלק מהקואליציה.
בשיא הקיצור, כדי שאוכל לדבר גם בשפה ערבית, גברתי, אני אומר לכל ראשי הממשלות בישראל: אתם חייבים להזמין את המפלגות הערביות לקואליציה, ואני בטוח שבתנאים האלה לא תהיה מפלגה ערבית אחת שתגיד "כן", אלא כולן יאמרו בלשון אחת ברורה: תודה רבה לממשלה כזאת; עם קווי מדיניות כאלה, עם מצבים כאלה, לא נוכל להצטרף. אבל זו דרכה של מדיניות ממלכתית של מדינת חוק, שטוענת שהיא מדינה דמוקרטית. אם לא כן, אתה צריך להגיד שהמדינה אומנם יהודית, אבל אל תגידו דמוקרטית, לא תוכלו לומר את זה אף פעם.
ברשותך, גברתי, נתתי גם לדוברים הקודמים חמש דקות בנושא הזה, שתי דקות אולי תוסיפי לי בטוב לבך, אני אפנה לשומעינו וצופינו הערבים.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
בשם האל הרחמן והרחום. רבותי ואחי המאזינים, הנושא הוא הביקורת החריפה שיושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת סער, מתח על מועמד מפלגת העבודה לראשות הממשלה, רק משום שזה אמר: אני רוצה שתהיינה מפלגות או מפלגה ערבית בממשלה שאקים. אני אומר באופן ברור: אינני רואה שהמפלגות הערביות מחכות להצהרה זו, או עומדות בתור כדי להיכנס לממשלת מרצ או לכל ממשלה אחרת.
אני יודע שמר סער רוצה לתקוף את הממשלה בנושא זה. הוא חושש, כנראה, מכך שאכן תהיה ממשלה חלופית שהעם יבחר בה, והיא תוציא את הציבור, ואת שתי המדינות, הישראלית והפלסטינית, ממעגל שפיכות הדמים - מעגל חסר גבולות, שדומה שאין לו קץ. ממשלה חלופית זו תוציא את העם בישראל ממעגל העוני הקשה, מהאבטלה ומהידרדרות העניינים החברתיים שמהם סובלים כל תושבי המדינה ככלל, למעט חביבי שרון, סער והליכוד, עשירי המדינה הזאת, שמרבים את עושרם.
אני אומר בבירור, אינני חושב שמפלגה ערבית המכבדת את עצמה, מסוגלת להצטרף לממשלה ישראלית. בנוסף, אני חושב שכל ממשלות ישראל עד היום לא כיבדו את עצמן ולא מילאו את חובתן להזמין את המפלגות האלה להיות חלק מהקואליציה. על ממשלות אלה להזמין את המפלגות הערביות לקואליציה, ואני סמוך ובטוח שבתנאים האלה, בנסיבות האלה ובקווי המדיניות של ממשלות אלה, כל המפלגות הערביות תאמרנה לכל ממשלה: תודה, איננו יכולות, ואיננו רוצות להצטרף לממשלה כזאת.
משפט אחרון - אם ממשלות ישראל רוצות לכבד את חוקי המדינה ואת הדמוקרטיה של המדינה, אזי עליהן לפנות, בראש ובראשונה, למפלגות הערביות. אם לא תעשינה כך, אזי הן יכולות להתייחס למדינה רק כאל מדינה יהודית, ולא כאל מדינה דמוקרטית. תודה רבה, גברתי. תודה.)
תודה רבה, גברתי.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת דהאמשה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8) (חובת פרסום תשלומים המשולמים למקבלי השכר הגבוה ביותר), התשס"ו-2005, של חברת הכנסת לאה נס וקבוצת חברי הכנסת. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 8) (חובת פרסום תשלומים המשולמים למקבלי השכר הגבוה ביותר), התשס"ו-2005, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בעד - תשעה חברי כנסת, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת החוק התקבלה. היא תועבר להכנה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה.
הצעת חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/99).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, של חברת הכנסת זהבה גלאון - קריאה ראשונה. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.
זהבה גלאון (מרצ-יחד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק שלי, שאני מקדמת אותה במשך שנה ארוכה בוועדת החוקה של הכנסת, וזו ההזדמנות להודות ליושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת איתן, ליועצת המשפטית שמלווה את הצעת החוק וכמובן לחברי הוועדה.
חברי חברי הכנסת, מדובר בהצעה מהפכנית, היא מהפכנית במובן הזה שעד היום המחוקק או החקיקה שהתייחסה לאיסור סחר בבני-אדם, התייחסה בעיקר לאיסור סחר לצורכי עיסוק בזנות. הסתבר לנו במדינת ישראל, לצערנו, שבתוככי מדינת ישראל מתקיים סחר עבדים מודרני שאינו רק לצורך עיסוק בזנות, ולכן הצעת החוק הזאת מרחיבה את תחולת העבירה והחוק הזה יחול גם על סחר בבני-אדם למטרת עבודה בכפייה, על סחר בנטילת איבר מאיברי הגוף, דהיינו, סחר באיברים, על סחר בהולדת ילד ונטילתו, דהיינו, בכל מה שקשור לפונדקאות בצורה של סחר, שגורמים למישהי ללדת ילד ומוכרים את הילד - לצערנו אנו עדים לתופעה כזאת - וכמובן עבירת מין.
חשבנו שיש צורך גדול מאוד להרחיב את העבירה, כי ישראל גונתה בעולם גם על-ידי האמריקנים וגם על-ידי גופים אחרים, שבעצם מנצלים כאן אנשים, בעיקר עובדים זרים, משתמשים בהם כאילו הם עבדים. זה דבר שחברה מתוקנת לא יכולה לעבור עליו לסדר-היום.
על-פי החוק המוצע, העונש המרבי למעורבים בעבירת הסחר בבני-אדם והעסקתם בתנאי עבדות יהיה בין 16 ל-20 שנות מאסר.
אני רוצה להביא רק שתי דוגמאות מה יכלול החוק. זה חוק מאוד רחב, חוק מאוד מהפכני. החוק הזה מאוד חשוב לממשלת ישראל, בעיקר כי הוא יתאים את החקיקה הישראלית לחקיקה הבין-לאומית. מדינת ישראל חתמה על אמנות, אבל היא לא יכולה לאשרר את האמנות האלה, מכיוון שאין התאמה בין החקיקה הישראלית לחקיקה הבין-לאומית. זה יסייע למדינת ישראל גם במישור הבין-לאומי.
אני רוצה להביא, ברשותכם, שתי דוגמאות קצרות. כמו שאמרתי קודם, החוק יאפשר להטיל בין 16 ל-20 שנות מאסר על כל מי שסוחר באדם למטרות של עבדות, החוק יאפשר חילוט רכוש שקשור לעבירת הסחר בבני-אדם, וכן יאפשר להטיל קנסות על מורשעים בסחר בבני-אדם; את הקנסות האלה יעבירו להגנה על קורבנות הסחר. זו מהפכה מאוד משמעותית.
גברתי היושבת-ראש, סיכמתי עם שר האוצר שהחוק יעבור כמו שהוא בקריאה ראשונה. לגבי סעיפים 28 ו-29 בחוק, שנוגעים לכל מה שקשור לאשרות שהייה ואשרות עבודה, אני אתאם אותם בהמשך החקיקה עם הממשלה. החוק שיעבור לא יחול על שני הסעיפים האלה, יש לנו הבנה, נצטרך כנראה לשנות באופן לא מהותי את הסעיף. התחייבתי בפני האוצר שאני אגיד כאן במליאה שהוא מסכים שהחוק יעבור בתנאי שסעיפים, אני מדגישה, 28 ו-29 יידונו בהמשך בוועדת החוקה.
אני אבקש את תמיכתכם. אני מודה לך, גברתי. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. לפנינו רשימת דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת דוד טל – אינו נמצא. חבר הכנסת חיים אורון – אינו נמצא. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני, כמובן, תומך בהצעתה של חברת הכנסת זהבה גלאון, כי ההצעה שלה ראויה. הנושא של איסור סחר בבני-אדם מתחיל לקבל היבטים שונים, גם שעבוד של אנשים במסווה של מועסקים סמויים, גם לצרכים של זנות, שפחות מין וכל מיני דברים כאלה, ולצרכים אחרים, ואני חושב שצריך לשכלל את הענישה נגד שוק העבדים הקם ונוצר במחוזותינו.
אני חושב שהדברים לא באים מהאוויר, גברתי חברת הכנסת גלאון. יש מגמה בחברה, שדוגלת בכך שהכול סחיר. הכול סחיר. אתמול היה דיון בוועדת הפנים על ניתוקי מים. מי אומר שבגין אי-תשלום חשבון מים צריך לנתק מים? האם מי שלא משלם ארנונה נועלים לו את הבית? האם מי שגונב עגבניות או לוקח עגבניות בלי לשלם אוסרים עליו בצו משפטי לאכול עגבניות? זאת אומרת – המים כבר סחירים, ועכשיו מדברים על כך שהחינוך יהיה סחיר, והכול כפוף לחוקי השוק.
חוקי השוק זה מין מושג מתון וסטרילי לחוקי הג'ונגל. ובחוקי הג'ונגל העיקר הוא הרווח, ואם הרווח יבוא מהפרטה, אז בסדר, אם הוא יבוא מעושק, אז בסדר, ואם הוא יבוא מסחר בבני-אדם, אז זה בסדר, ולכן הסחר בבני-אדם בצורותיו השונות הוא סוג של קריסת מערכות מוסרית שקיימת בחברה בורגנית קפיטליסטית, שמקדשת את הכוח ואת ההון, והאדם נדרס תחת הנעליים של אותם תאבי כוח, תאבי תענוגים ועינוגים. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת צבי הנדל - אינו נמצא. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נמצא. חבר הכנסת ואסל טאהא - אינו נוכח. חבר הכנסת עסאם מח'ול, בבקשה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברת הכנסת גלאון על הצעת החוק הזאת, ואני מסכים שזאת הצעת חוק מהפכנית ונדרשת, כי אולי אחד התפקידים שהצעת חוק כזאת ממלאת הוא להצביע על עומק המשבר של החברה הישראלית, שכל יום מידרדרת במדרון של הקפיטליזם החזירי ויוצרת מציאות חברתית חדשה-ישנה בלתי נסבלת, בהשראה, אולי, של צ'רלס דיקנס ואוליבר טוויסט.
חברה שמאבדת ערכים ומייצרת ערכים חדשים של - היום כמה פעמים כבר עברתי על הנתון הזה, על העמדה של ממשלת ישראל שלא לחתום על האמנה הבין-לאומית נגד שחיתות, מכיוון שהיא רוצה להגן על אנשי צבא שסוחרים בנשק וכו' וכו'. הדברים מחוברים. אי-אפשר לפרק את החבילה הזאת. מי שעושה את זה, מי שקורא לשחיתות, בעצם, מגן על שחיתות בסחר בנשק, עוד יסחר באדם, עוד יסחר באדם, אם על-ידי ייבוא זונות ואם על-ידי ניצול מבהיל, מבעית, של ילדים ככוח עבודה זול, ככוח עבודה שבאמת בא מימים שעברו, חלפו, לפחות לפני 150 שנים. ופתאום אנחנו רואים את הסרט הזה חוזר ונגלה בפנינו.
אני כמעט לא יכול לעבור על-יד איזה צומת בצפון בלי לראות כל מיני ילדים, שכביכול הם ילדים מסכנים שבאים לבקש נדבות, לקבץ נדבות, אבל מתברר שאלה אנשים שיש להם מפעיל, יש להם ראיס כזה, יש מישהו שמרוויח על העבודה היומיומית שלהם, לפעמים הוא מרוויח עוד יותר, אם גם האמא עם התינוק על הידיים שלה, וגם הילד הקטן, כולם מקבצים נדבות באותו צומת. ואני אומר שזה צומת מאוד מסוכן. זה צומת קטלני, קטלני לחברה כולה, ולא יכולים להבליג, לא יכולים להמשיך לחיות עם התופעות האלה. צריך לעמוד מולן בכוח ובעוצמה, כי הכול הולך ומתקרנף. אני קורא היום את הנתון הזה, ש-20% מהישראלים - - -
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אבקש לסיים.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
כן, אני מסיים. 20% מהישראלים חושבים שאנשים עם מוגבלויות הם מטרד, הם דבר לא לגיטימי, והם לא מבינים למה צריך לתת להם כל מיני הטבות וכו'. הניסיון הזה להתפרק מאחריות כלפי האחרים - -
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
- - כשהכול נמצא במקום אחר, אני חושב שזו תופעה מבעיתה, מזיקה, וטוב שהחוק הזה מגיע כדי לענות על חלק ממנה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת עסאם מח'ול. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו - חבר הכנסת איוב קרא. בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לצערנו הרב, מדינת ישראל מככבת בסטטיסטיקות בכל התחום הזה של סחר בנשים, סחר בבני-אדם. אני חושב שהחקיקה ראויה, אבל הגיע הזמן שלא רק נחוקק אלא שהמדינה כבר תעשה משהו. זה אות קלון לחברה שלנו.
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לדבר על נושא נוסף, על עוד לקונה שהיא מנת חלקו של אזור שלם במדינה, הדרום, הנגב. אני לא יודע אם חברי הכנסת יודעים שבשנת 2005, בואכה 2006, אחרי שהגענו כמעט אל כל הקידמה והטכנולוגיה - גם לוויין בחלל יש לנו - נכי באר-שבע, נכי הדרום בכלל, נאלצים לעלות לוועדות ערר לירושלים. במקום שהמוסד לביטוח לאומי יוריד שלושה מומחים במונית, או ברכב שירות שממילא יש לו, הוא מעלה, מטרטר את הנכים מהדרום.
כשאני אומר באר-שבע, אז ודאי שגם באילת אין, ודאי שבמצפה-רמון ובירוחם, בדימונה ובערד אין ועדת ערר, ואותם נכים נאלצים לעלות פעם אחר פעם, פעם אחר פעם לוועדות ערר מתישות בירושלים.
אני מתפלא איך אין רגישות במוסדות שאמורים להיות ממונים על הרגש ועל החמלה, ואני קורא מכאן לסגן שר הרווחה, לראש הממשלה - כל מי שיש בידו לעשות - למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, מייד למנות ועדת ערר.
אתם יודעים מה? זה גם מקומם לומר שאין מומחים בדרום. יש בית-החולים "סורוקה", המרכז הרפואי "סורוקה", אוניברסיטאי, שמוציא מתחת ידו מומחים רבים בתחום הרפואה. ניתוחים מסובכים מתקיימים ב"סורוקה", או פרופסורים מ"סורוקה" עולים לעשות ניתוחים מסובכים בבתי-חולים אחרים. איזו טענה מטופשת בשנת 2005, אמרתי, בואכה 2006? אני קורא מכאן למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי למנות לאלתר ועדת ערר שתטפל באותם נכים, שתיפסק האטימות הזאת כלפי הנכים ושלא ייאלצו עוד לעלות לירושלים לדיונים בוועדת ערר. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת איוב קרא.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, ארצות-הברית כבר איימה על ישראל, שהיא אחת המדינות המושחתות ביותר בעולם בנושא של סחר בבני-אדם. מביאים לכאן, כמו עגלים, את בני-האדם. הסחר פה הוא בזוי, מהמדינות הכי שפלות בעולם.
תופעת הסחר בבני-אדם מאותן מדינות שיש בהן עוני, רעב, אבטלה, מצוקה, היא תופעה בין-לאומית. יש כאן ניצול של מצוקה של אותן נערות, אותן בנות, אותן נשים, שבלית ברירה באות למדינות אמידות יותר ומוכרות את עצמן לזנות, לסחר, עבודה בכפייה, סוחרים באיבריהן, והתופעה הולכת ומתפשטת בישראל ובעולם, תוך הפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות. ידוע שרק בישראל נמכרו אלפי נשים למטרות זנות.
החוק בא להגדיר, שסחר זה לא רק מי שמקבל תמורה, אלא כל עסקה עם אדם שותף, כשהוא מוביל או מעביר או מעניק מחסה או שמקבל לחזקתו את אותה נערה, הוא שותף ונקרא שותף לסחר, וזה לא משנה אם זה עיסוק בזנות או עבודה בכפייה או סחר באיברים או לשם הולדת ילד ונטילתו.
הדבר הזה חייב להיפסק, וברור שהצעת החוק, שהיא רחבה יותר, ונדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, תמשיך ותיתן עוד תנופה. זה דבר חשוב ביותר. אני מברך את חברת הכנסת זהבה גלאון שהביאה את הצעת החוק, וברור שכולנו נתמוך בהצעה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה.
איוב קרא (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית כול, אני רוצה לברך את חברת הכנסת גלאון על החוק הנהדר שלה. כבר שנים היא משקיעה בנושא הזה מאמץ גדול. אני חושב שהדבר הזה צריך להיות לנגד עינינו. אני חושב שכולנו צריכים להיות שותפים, ולהיות חוד החנית של הדבר הזה.
אני חושב שזה קיבל "פוש" רציני מאוד בשנים האחרונות, בעקבות הנהירה של עובדים זרים לכאן. אנשים מגיעים במסווה של עובדים זרים לחקלאות, לבניין, וכמובן לסיעוד, במיוחד לסיעוד. אז מגיעות הפיליפיניות, אחר כך הרומניות והאוקראיניות ואחרות, וזה נמהל. הדבר הזה צריך להדיר שינה מעינינו. אני חושב שהתופעה הזאת, של שהייה בלתי חוקית בישראל, היא בפני עצמה סוגיה שמחייבת חשיבה, וגם כיצד למגר אותן מאפיות שסוחרות בנשים, בבני-אדם.
היתה לי זכות, יחד עם זהבה, לראות את הנושא הזה מתבצע הלכה למעשה בגבול עם מצרים, והזדעזעתי - גם בתוך הים, גם ביבשה. הדבר צריך להדיר שינה מעינינו. אין לי ספק, יש פגיעה עמוקה בזכויות אדם, היא מורגשת בכל מקום ובכל פינה, ואנשים לא מודעים. זאת מדינה בתוך מדינה בסוגיה הזאת, ואין מי שיכבה זאת.
אני שמח מאוד שהנושא עולה על סדר-היום, אבל אין לי ספק שגם הוועדה, שבראשה עומדת זהבה, וגם המשטרה עושות מאמצים גדולים. לדעתי, יש קלות בלתי נסבלת בטיפול בדבר הזה, והדעת לא סובלת את זה. אני חושב שצריך ללכת למצב שהנושא הזה יקבל יותר דחיפה. מה באה הממשלה לומר בהצעת התקציב החדשה? להעלות את מס הגולגולת על עובדים חוקיים. במקום שתעשו את זה, הרי יושבות פה נשים מכל העולם בצורה בלתי חוקית, אנשים מעסיקים אותן בגרושים, ובמקום להטיל מס גולגולת, קודם כול תיפטרו מסחר בבני-אדם. אנשים באים לפה, לא חשוב אם לעבודה או למכוני ליווי, ובעצם משועבדים הלכה למעשה. לא מוקדשים אמצעים ראויים כדי למגר את התופעה הזאת.
חובה עלינו, כולם - במקום לשחק על החוקיים ובצורה כזאת לגרום להם להפוך ללא-חוקיים בגלל הסכום שרשות המסים צריכה לגבות, הייתי מעדיף למגר את כל התופעה הזאת או למזער אותה למינימום, וכך נוכל אחר כך לבוא בהצעה הזאת. אבל כל עוד אנחנו לא הולכים למצב שבו – אם עדיין יש עובדים לא חוקיים או סחר בבני-אדם בצורה לא חוקית, אנחנו חוטאים למטרה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת קרא. אחרון הדוברים, חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ממשלה שאיננה, לא רק עכשיו איננה, אנחנו, חברי הכנסת שמקפידים לקיים את חובתנו ולהימצא במליאה יודעים, כבר הורגלנו שבדרך כלל היא איננה, אבל היום היא איננה על אחת כמה וכמה. טוב שהיא איננה בדיון הזה. מה, ישב פה ראש הממשלה וישמע שבישראל יש סחר עבדים, יש סחר בנשים? שישראל מככבת במקום מאוד מכובד בעניין הזה? ישמע על השחיתות, שמכה כל חלקה טובה? ישמע, הוא או מישהו משריו או השר המקשר - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
הוא לא צריך לשמוע מאחרים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כן, חבר הכנסת ברכה, אולי מישהו יזכיר לו מה היה הבוקר בבית-המשפט, מי נידון ובמה הורשע ולמה ועל שום מה. במלה אחת, על זה שהוא ראש הממשלה. על מה נשפט חבר הכנסת עמרי שרון היום? על זה שהוא, בדרכים לא חוקיות, שמהוות עבירה, בפריימריס ובבחירות אפשר לאבא שרון להגיע לראשות הממשלה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הוא נשפט על זה שאבא שלו לא ידע מה שהוא עושה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אני מבקשת לא להפריע לחבר הכנסת דהאמשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
תחת כל אלה - כאשר הממשלה איננה, ואיננה עונה על הבעיות הקריטיות האלה ועל המצב הגרוע ביותר שאליו הובילה את הציבור - מופיע חבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הקואליציה, קואליציה שאילולא האופוזיציה לא יכולה היתה לתפקד זה שנה לפחות. רק בזכות אלה שרצו את ההתנתקות, שיהיה פתח לשלום, שיהיה קצת שינוי, שתהיה רגיעה ופחות שפיכות דמים, רק בזכות האופוזיציה יכולה היתה הקואליציה הזאת לתפקד עד היום. בא היושב-ראש שלה, וגם הוא, במקום להכות על חטא, שאיננו מצליח, לא לשמר את הקואליציה ולא את הליכוד שלו ולא את המורדים – אנחנו גם לא יודעים איפה הוא נמצא, עם המורדים, עם הממשלה, עם הקואליציה, כל פעם במקום אחר - תחת כל אלה, בחוצפה רבה וגדולה, הם תוקפים אחרים.
אני לא רוצה להאריך הפעם. אני יודע שאנחנו בסופו של יום, גברתי היושבת-ראש. אני אומר תודה לחברת הכנסת גלאון, תודה רבה לנו, חברי הכנסת שדואגים באמת לחברה ומוכנים לשבת בשעות מאוחרות, להביא הצעות חוק ולהצביע ולנסות להוציא את החברה מתחתית הבור שהממשלה הזאת הובילה אותה אליה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת דהאמשה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, של חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה.
הצבעה מס' 22
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 8
נגד - אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2005, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בעד - שמונה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה. היא תועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34) (הארכת תקופת איסור
פיטורים של אשה השוהה במעון לנשים מוכות), התשס"ו-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/100).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת החוק האחרונה: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34) (הארכת תקופת איסור פיטורים של אשה השוהה במעון לנשים מוכות), התשס"ו-2005, של חברי הכנסת אורי אריאל ולאה נס - קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אורי אריאל.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, אני נענה לבקשה לקצר.
הצעת החוק הזאת היא פשוטה. היא באה לטפל במגזר שיש לו קשיים עצומים, אלה הנשים המוכות. לעתים יש גברים מוכים, אבל בעיקר יש נשים מוכות. חברת הכנסת לאה נס ואנוכי חתומים על ההצעה הזאת, שתאריך את משך הזמן שבו אי-אפשר לפטר אשה לאחר שיצאה מהמקלט לנשים מוכות והיא צריכה להתארגן בחייה, הייתי אומר החדשים. שהרי אם לא היתה צריכה לברוח למקלט, היתה נשארת בביתה, מגדלת את ילדיה ומתקדמת בחייה.
הצעת החוק הזאת היא פשרה בין רצוננו לתת יותר זמן לבין עמדת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שלפיה הארכת פרק הזמן תפגע בתעסוקת הנשים, כי המעסיקים לא ירצו אותן. מצאנו את שביל הזהב, יחד עם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ, שעשה דיון יסודי, מהיר וזריז. אני תקווה שחברי יאשרו היום את החוק, ולאחר מכן, בוועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת כץ יוביל את זה במהירות - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
להאריך לכמה זמן?
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מ-30 ל-45 יום. זה כאילו לא משמעותי, ועם זאת, זה מה שהיה אפשרי. לאשה במצב כל כך קשה, נראה לנו שכל יום הוא חשוב, ולכן אנחנו מביאים את ההצעה הזאת. אני מקווה שנוכל להעביר אותה היום בעזרתכם, ובעזרת יושב-ראש הוועדה נוכל לגמור את הדיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית ולהצביע בהקדם. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל - - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ברשותך, גברתי היושבת-ראש, זה מנהג קבוע שהממשלה נעלמת, או שזה כבר עניין שהתרגלנו אליו?
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. אנחנו נעבור להצבעה. חבר הכנסת דהאמשה, אתה מוותר?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כן.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת נסים זאב? חבר הכנסת איוב קרא?
אנחנו עוברים להצבעה. ההצבעה היא על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34) (הארכת תקופת איסור פיטורים של אשה השוהה במעון לנשים מוכות), התשס"ו-2005, של חברי הכנסת אורי אריאל ולאה נס - קריאה ראשונה.
הצבעה מס' 23
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 8
נגד - אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34) (הארכת תקופת איסור פיטורים של
אשה השוהה במעון לנשים מוכות), התשס"ו-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בעד - שמונה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה והיא תועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה, אם ירצה השם, מחר, יום רביעי, י"ד בחשוון התשס"ו, 16 בנובמבר 2005 למניינם, בשעה 11:00. ישיבה זאת נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 20:05.