דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"ט
ישיבה נ"א
הישיבה החמישים-ואחת של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, כ"ט בתמוז התשס"ג (29 ביולי 2003)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 7
קולט אביטל (העבודה-מימד): 7
גדעון סער (הליכוד): 7
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 7
עמרם מצנע (העבודה-מימד): 8
דוד אזולאי (ש"ס): 10
אילן שלגי (שינוי): 10
אבשלום וילן (מרצ): 10
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 11
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד): 11
רן כהן (מרצ): 11
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 12
ישראל אייכלר (יהדות התורה): 12
חיים כץ (הליכוד): 13
אורי יהודה אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 13
דני יתום (העבודה-מימד): 14
אברהם בורג (העבודה-מימד): 14
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 15
מזכיר הכנסת אריה האן: 15
הכנסת מצדיעה למערך המילואים 16
שר הביטחון שאול מופז: 17
אורי יהודה אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 18
איתן כבל (העבודה-מימד): 19
סגן שר הביטחון זאב בוים: 19
אבשלום וילן (מרצ): 20
סגן שר הביטחון זאב בוים: 21
עמרם מצנע (העבודה-מימד): 23
שאול יהלום (מפד"ל): 25
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 26
מזכיר הכנסת אריה האן: 26
הכנסת מצדיעה למערך המילואים 26
ענבל גבריאלי (הליכוד): 26
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 28
אילן שלגי (שינוי): 29
אילן ליבוביץ (שינוי): 32
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 34
מתן וילנאי (העבודה-מימד): 35
דני יתום (העבודה-מימד): 36
רן כהן (מרצ): 37
שר המשפטים יוסף לפיד: 38
אורית נוקד (העבודה-מימד): 39
יצחק הרצוג (העבודה-מימד): 40
דניאל בנלולו (הליכוד): 41
חמי דורון (שינוי): 41
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 42
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד): 44
חיים רמון (העבודה-מימד): 45
חיים רמון (העבודה-מימד): 46
רשף חן (שינוי): 47
מאיר פרוש (יהדות התורה): 49
חיים אורון (מרצ): 51
יחיאל חזן (הליכוד): 53
יעקב אדרי (הליכוד): 56
נסים זאב (ש"ס): 57
גילה גמליאל (הליכוד): 58
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 58
יעקב אדרי (הליכוד): 59
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 60
סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 60
הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13), התשס"ג-2003 60
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 60
אבשלום וילן (מרצ): 62
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), התשס"ג-2003 62
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 63
מאיר פרוש (יהדות התורה): 64
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 68
איתן כבל (העבודה-מימד): 69
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב גמול המילואים), התשס"ג-2003 70
איתן כבל (העבודה-מימד): 70
המתקפה האירופית נגד ראש ממשלת איטליה – נשיאת האיחוד האירופי 71
גדעון סער (הליכוד): 71
הצעת חוק למניעת סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003 73
אופיר פינס-פז (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט): 73
השר גדעון עזרא: 74
זהבה גלאון (מרצ): 77
המתקפה האירופית נגד ראש ממשלת איטליה – נשיאת האיחוד האירופי 77
רוחמה אברהם (הליכוד): 77
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 78
אתי לבני (שינוי): 81
איוב קרא (הליכוד): 82
קולט אביטל (העבודה-מימד): 84
נסים זאב (ש"ס): 85
גדעון סער (הליכוד): 86
הצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), התשס"ג-2003 87
איוב קרא (בשם ועדת הכספים): 87
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון) (שירותים שאינם מיועדים לקטינים), התשס"ג-2003 89
שלום שמחון (העבודה-מימד): 89
השר גדעון עזרא: 89
הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003 90
שלום שמחון (יו"ר ועדת הכלכלה): 90
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי: 92
הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003 93
שלום שמחון (יו"ר ועדת הכלכלה): 93
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 58), התשס"ג-2003 94
שלום שמחון (יו"ר ועדת הכלכלה): 95
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 24), התשס"ג-2003 96
יורי שטרן (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 96
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (פרסום תמונת עירום של קטין), התשס"ג-2003 98
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 98
הצעת חוק ליווי עצור או אסיר במקום ציבורי (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003 99
גדעון סער (הליכוד): 99
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53) (ייצוג נישום בידי רואה-חשבון), התשס"ג-2003 100
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 101
אתי לבני (שינוי): 101
שאילתות ותשובות 104
237. מניעת השתתפות תלמיד בטיול בית-ספר 104
274. הכשרת הנדסאים להוראה 105
301. מפגשים בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים 106
332. שימוש במבני בתי-ספר לצורכי פרסום או שיווק של גופים פרטיים 106
337. הקמת בית-ספר בנצרת-עילית לתלמידים ערבים 107
370. מכללת "אוהלו" 108
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל: 108
76. זיהום אוויר בסביבות תחנות לייצור חשמל 108
133. בטיחות מאגרי מים 109
134. קידוחי גז מול חופי עזה 110
148. חיבור היישוב הבדואי אל-זיאדנה לחשמל 110
176. הפיקוח על מערכות הגז 111
188. הפיקוח על מערכות הגז 112
379 שימוש בגז טבעי 113
11. חשד לזיוף תעודת כשרות 113
29. מעצר פעילי הליכוד בירושלים 114
52. אבטחת בתי-הספר במגזר הערבי 115
53. יחס המשטרה לאזרח 116
62. משפטם של פורצים לבית-כנסת בבני-ברק 117
64. אלימות כלפי ראשי רשויות 117
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: 117
73. כבילת נערים ברגליהם בעת מעצר 118
78. קבורה בבית-העלמין ללא-יהודים באשקלון 119
92. אספקת אוכל כשר לאסירים 120
96. תיקי חקירה בגין החזקת כלבים מסוכנים 122
98. גירוש נשים העוסקות בזנות 122
108. אספקת מזון כשר לאסיר 123
145. פגיעה במוסדות תורה ובבתי-כנסת 124
152.התנהגות שוטרים בתחנת המשטרה ברהט 125
166.מקרי התאבדות של עצירים 125
168. מעורבות ערביי ישראל בפיגועים 126
174. רצח נשים בידי בני-זוגן 127
175. היחס לעובדים זרים המגורשים מהארץ 128
181. טיפול בתלונה בנושא המרדה 129
184. תלונה נגד מחמוד עבאס 130
193. חקירת עבירה פלילית 131
201. מעבדה לזיוף מסמכים 132
209. צפיפות בבתי-הסוהר 132
210. התאבדות אסירים ועצורים 134
211. תנאי כליאתו של יגאל עמיר 134
230. טענה בדבר אי-החזרת ציוד שלקח שוטר 135
232. טיפול המשטרה בהפגנות 136
240. מעשי רצח על-ידי נרקומנים 136
218. התנהגות המשטרה בשביתה במפעל "חיפה כימיקלים" 137
241. דיווחי אזרחים על עבירות תנועה 138
242. תיקי חקירה בגין החזקת כלבים מסוכנים 139
258. חקירת תלונות על-ידי המשטרה 140
262. סחיטת דמי חסות באשדוד 141
270. מעמדם של בוגרי שלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל 141
276. שחרור מינהלי 142
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: 142
295. כבילת אסירים חולים 143
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: 143
318. גלויות מטעם ארגון "אריות ירושלים" 144
302. עלייה במספר מקרי ההתעללות בילדים 145
303. מכירת קלטות עם שירים ניאו-נאציים 145
333. חקירה נגד מפעילי אתר ניאו-נאצי 146
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: 146
365. סמים בתיכון ברמת-גן 147
377. עומס העבודה של השוטרים 149
משה גפני (יהדות התורה): 150
380. חקירת המשטרה בעניינו של מנכ"ל עיריית עכו 151
חמי דורון (שינוי): 151
נאומים בני דקה
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני שר הביטחון, סגן שר הביטחון, רבותי חברי הכנסת, היום כ"ט בתמוז התשס"ג, 29 ביולי 2003 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
רבותי חברי הכנסת, בהתאם לתקנון, יום שלישי נפתח בנאומים בני דקה. כדי שאדע מי נמצא באולם, על מנת לאפשר לו לדבר ראשונה בחצי השעה הקרובה, אני מבקש מכם להצביע. על-ידי הצבעתכם, אוכל לקבוע את סדר הנואמים. ראשונת הנואמים, חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת גדעון סער.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעיתון "הארץ" התפרסמה אתמול ידיעה, שלפיה ראש העיר ירושלים פנה לשר התיירות וביקש את סיועו בחיזוק התיירות לירושלים. שר התיירות איננו מוכן לתת כספים, או ביטל את ההשתתפות שלו בכספים, בכל מה שנוגע למזרח-ירושלים.
אני רוצה להעלות את הנושא הזה, מכיוון שאם אנחנו מדברים על עיר מאוחדת, אם אנחנו רוצים להביא לאיחוד אמיתי של ירושלים, אנחנו צריכים לחזק גם את התיירות למזרח-ירושלים. גם בשבוע שעבר יצא לי לדבר על כך שעכשיו שר התיירות מוצא לנכון להוציא כספים על טיילת ליד בית-אל, שהיא כמובן מקום מועדף לתיירות. אבל את ירושלים אנחנו חייבים לחזק, זו עיר הבירה. לכן, אני רוצה לצפות ששר התיירות ישנה את דעתו ויואיל בטובו לחזק את העיר ירושלים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחברת הכנסת קולט אביטל. חבר הכנסת גדעון סער, ואחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. לאחר מכן - חבר הכנסת עמרם מצנע. אני שוב מתנצל.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קראנו הבוקר בעיתונים דבר מאוד מטריד. שלושה חודשים לפני בחירות מוניציפליות נעצרים ראש העיר וסגנו ברחובות, במקרה שניהם מאותה מפלגה, בזמן מערכת בחירות, על עבירות משנת 1998.
קודם כול, זו חריגה מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שקובעות שבזמן מערכת בחירות אין חקירות שעלולות, אם אנחנו משתמשים בכלים האלה, להשפיע באופן כזה או אחר על מערכת הבחירות. במערכת הבחירות האחרונה לכנסת כבר היה חריג מסוים לכלל הזה, כאשר היתה אז הטענה, שמאחר שמדובר באופן בחירת נציגים לכנסת, מן הראוי שתהיה חקירה מהירה. כאן מדובר מעבירות משנת 1998, ואני חושב שמערכת אכיפת החוק חייבת לבחון את עצמה היטב, כי אם תקלות מביכות וחמורות כאלה יימשכו, היא תפגע באמון הציבור בה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת גדעון סער. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת עמרם מצנע.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר עמדתי כאן, אחרי הריגתו של מורסי ג'באלי מטייבה, ואמרתי שלפניו נהרגו 12 אזרחים ערבים, אחרי אוקטובר 2000. אמרתי גם, שרציחתו של מורסי באה כי לא נחקרו המקרים האלה ולא נענש אף אחד, והזהרתי שאם הריגתו של מורסי ג'באלי לא תיחקר כראוי ולא ייענשו האחראים, זה יהיה אור ירוק להרג הבא ולרצח הבא.
עברו יומיים, ובנגב נרצח בדם קר האזרח נאסר אבו-אלקיעאן. אני רוצה להתריע ולהזהיר, שאם לא יבואו האחראים על עונשם, אם לא ייחקר העניין באופן רציני בחקירה פלילית, אני מדגיש, ולא חקירה פנימית של המשטרה, אנחנו צפויים לכך שהדרום הפרוע שמדברים עליו יתפשט והארץ תהיה כולה פרועה. השוטר יעשה כאוות נפשו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אדוני מסית בעניין זה ולא כדאי לומר זאת. תאמר שלא טוב אם לא יעמדו עבריינים לדין, לזה אני מסכים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מה זה מסית?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה בא ואומר, אם לא יהיה, אוי ואבוי, מה יקרה. למה לומר זאת? אתה קורא לאנשים - - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה לא הסתה, זו התרעה. אני מבקש מהיושב-ראש לחזור בו מדבריו.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא אזהרה. תודה רבה. אני רק מעיר לך - - -
זאב בוים (הליכוד):
אל תשתמש בלשון איום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא מתכוון - - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זו פעם שנייה שאתה מתנקם בי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. בבקשה, חבר הכנסת עמרם מצנע.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
מכובדי יושב-ראש הכנסת, שר הביטחון, חברי הכנסת, אני רוצה להעלות נושא ותיק, שאנחנו דנים בו כמעט כל יום, והוא גדר ההפרדה. אדוני שר הביטחון, הקריאה שלי מופנית אליך. ראש הממשלה נמצא היום בארצות-הברית, ובאופן ציני, הנושא היחיד שנשאר על סדר-היום כאילו בוויכוח עם הממשל האמריקני, הוא גדר הביטחון. אני קורא לך, אדוני, ידידי, מכובדי שר הביטחון, אל תתמהמהו. תקימו את גדר הביטחון. במקום שבו יש קונסנזוס מלא בציבור הישראלי, למטרה שיש לגביה קונסנזוס - - -
זאב בוים (הליכוד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להפריע בנאומים בני דקה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אין קונסנזוס.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
זו גדר הביטחון, לאורך פחות או יותר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להפריע. סגן שר הביטחון, לא מפריעים בנאומים בני דקה. עצרתי את השעון. רבותי חברי הכנסת, נאומים בני דקה הם פריווילגיה של חברי הכנסת. גם כששמעתי את חבר הכנסת זחאלקה אומר משהו, חשבתי שאני צריך להעיר לו וחיכיתי עד שיסיים את דבריו. הוא חושב שאני התנהגתי באופן לא ממלכתי, זה עניינו, אבל בבקשה, רבותי חברי הכנסת, לא להפריע עכשיו. בבקשה, חבר הכנסת מצנע.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
יש היום הסכמה כמעט גורפת לצורך בגדר הביטחון; לצורך בהקמתה, ללא שיקולים פוליטיים, כפי שעשיתם את זה בחלק הצפוני. לא במקרה בחלק הצפוני באמת לא קמה כל זעקה, וארצות-הברית לא התערבה. על כן, בשום אופן שלא תהיה תוצאת הביקור הזה שמשעים את הקמתה של הגדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
ובאותם מקומות לפחות, בטח במקומות הדרומיים, באזורים הבעייתיים, להמשיך בגדר. אתה התחייבת, אדוני - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, חבר הכנסת מצנע.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
רגע, הפריעו לי קודם.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא הפריעו לך יותר מדקה, ואתה כבר מדבר יותר.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
עוד משפט אחד: התחייבת בוועדת החוץ והביטחון, אנא, עמוד בהתחייבותך. זהו צורך ביטחוני אמיתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת מצנע. חבר הכנסת דוד אזולאי, בבקשה. ראיתי את כולם. כל אחד מקבל לפי התור והסדר. גם ראיתי את סגני, מר אדלשטיין.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, איציק פס ושבו עצורים זה למעלה משבועיים. נודע לי היום שאיציק פס התמוטט בחדר החקירות של השב"כ. פס, אבא של שלהבת, זיכרונה לברכה, שובת מאז מעצרו שביתת רעב. אדוני היושב-ראש, עד מתי ימנעו מעצור זכות אלמנטרית להיפגש עם עורך-דין ולאפשר לו להתפלל כיהודי דתי? האם אטימות הלב כנגד החד-הוריות עוברת נגד המתנחלים?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אזולאי. חבר הכנסת אילן שלגי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אבשלום וילן.
אילן שלגי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בסוף שבוע זה אנחנו נצא לפגרה בת 80 יום. הכנסת הזאת החלה לכהן ב-17 בפברואר. אחרי כחודש וחצי יצאנו לפגרה בת חודש וחצי. חזרנו לכאן לפני חודשיים ועשרה ימים, ובסוף שבוע זה, כאמור, נצא לפגרה בת 80 יום.
אני מזכיר לעצמנו, שעלתה כאן הצעת חוק שלי לקיצור פגרות הכנסת, שדיברה על שבוע נוסף בסוף כל כנס; כלומר, אילו התקבלה ההצעה, היינו עובדים גם בשבוע הבא. שבוע אחד פחות מ-80 ימי הפגרה. לאחר הפגרה ההצעה תחזור ותעלה בתמיכה של השדולה לדוגמה אישית. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, חבר הכנסת שלגי. היה על כך דיון בוועדת הכנסת, והוועדה בקושי אישרה עוד יום ביום חמישי זה.
חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אליעזר כהן.
אבשלום וילן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראש הממשלה והשר במשרד האוצר התחייבו, לאחר הפיאסקו במרכז הליכוד האחרון, להעביר חוק לקיום פריימריס במפלגות גדולות. אתמול היינו עדים בוועדת הכספים של הכנסת להמשך הפיאסקו, כאשר הממשלה הביאה ארבע הצעות - תלוי במציע וחישוב חברי המרכז שהם סגני ראשי ערים וכמה דיוויזיות יש לכל אחד מהם, ולעזאזל מה תהיה העלות התקציבית.
אדוני היושב-ראש, אני פונה אליך עכשיו, כנציג הממלכה, לקדם את החקיקה הזאת ולהפסיק את התלות הבלתי-אפשרית בין נבחרי הציבור לחברי המרכז, ששווה לג'ובים - משוואה בלתי אפשרית שהורסת את החיים הציבוריים. צריך לחתוך את זה באומץ וביושר ולנתק את התלות הפוליטית והג'ובית הזאת, בצורה שתהיה לנו פוליטיקה נקייה באמת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת אליעזר כהן, ואחריו - חבר הכנסת יולי אדלשטיין.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חברי חברי הכנסת, פעם, בעבר הרחוק, היה לנו נציב עליון מטעם רומי. יותר מאוחר היה לנו נציב עליון מטעמם של הבריטים, במנדט הבריטי. היום יש לנו נציב עליון חדש, בארצות-הברית.
הנציב העליון שלנו בארצות-הברית מבקש מאתנו כן לעשות גדרות, לא לעשות גדרות; מבקש מאתנו לשחרר אסירים, לא לשחרר אסירים. אני הייתי מוכן להעלים עין ולהרים גבה. מה שאני לא מוכן, זה שהם עצמם אפילו לא חושבים על שחרור יונתן פולארד, שלא רק שאין לו דם על הידיים - הוא לא היה טרוריסט ולא עשה שום דבר מהנוראות האלה. הם לא חושבים להשתתף ולסייע וללחוץ על מצרים לשחרר את עזאם עזאם. אלינו הם באים בדרישות לשחרר מאות אסירים, וחלק מהם רוצחים וטרוריסטים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אליעזר כהן. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, סגן היושב-ראש. אחריו - חבר הכנסת רן כהן.
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, בהמשך לדבריו של אליעזר כהן, אני מזכיר כמדי שבוע שאכן לא השתנה בינתיים גורלו של יונתן פולארד, והוא ממשיך להיות בכלא האמריקני מעבר לתקופה ששהה בו כל מרגל אחר בתולדות ארצות-הברית, למיטב ידיעתי.
ומעניין לעניין באותו עניין, כבר הזכיר חבר הכנסת אזולאי את עניין מעצרם של פס ושבו. בית-המשפט ורק בית-המשפט במדינת ישראל יכול לקבוע אם הם אשמים במשהו או לא, אך תנאי מעצרם גרמו כבר לחרושת שמועות סביב מה שקורה אתם, ואני הייתי קורא לכל הרשויות לשקול שנית אם אכן נחוץ כל העניין של מניעת פגישה עם עורך-דין, של תנאי מעצר משונים. זה גורם לתסיסה מיותרת בציבור רחב. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין, סגן יושב-ראש הכנסת. חבר הכנסת רן כהן, ואחריו - חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, מובן שצריך לשחרר גם את יונתן פולארד ואת עזאם עזאם.
אני תומך תמיכה מלאה בדבריו של חבר הכנסת מצנע לגבי הקמת גדר ההפרדה, מה שיותר מהר, על "הקו הירוק". זה הכרחי, זה דחוף.
אבל באתי לכאן בעניין אחר לגמרי. אדוני היושב-ראש, אתמול נמסר, והתקשורת לא מצאה מקום לציין זאת, שבכל שנת 2002 הוטלו על מעסיקים של עובדים זרים שלא על-פי החוק, בניגוד לחוק, קנסות בסדר גודל של 26 מיליון שקל, מהם שולמו רק 12. השנה הוטלו קנסות של 8 מיליוני שקלים, מהם שולמו רק 2 מיליונים. כל זמן שזו תישאר המדיניות וזו המציאות, משתלם למעסיקים פליליים להמשיך את המצב עם העובדים הזרים, שגם מורידים את רמות השכר, גם תופסים את מקומות העבודה, ובעיקר - כדי שהמעסיקים הפליליים האלה יעשו הון על חשבון המדינה ועל חשבון עובדיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, ואחריו - חבר הכנסת ישראל אייכלר.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול התגלתה גופתו של החייל שייחט, זיכרונו לברכה, באדמות או קרוב לכפר-כנא, שיש לי הכבוד להימנות עם תושביו. אני הבעתי אז ואני מביע שוב את צערי על כל מה שקרה, והלוואי שהדברים האלה לא יקרו ולא יהיו. אני גם שותף לצערה של המשפחה, ואני חושב ששפיכות הדמים המיותרת והנוראית חייבת פעם אחת להיפסק. הלוואי שתהיה זו הפעם האחרונה שדמו של אדם כלשהו נשפך.
אני רוצה לומר לעצמי ולחברי, שהדבר הזה, אפשר להשתמש בו בשני הכיוונים. אפשר לעשות ממנו קרדום כדי להרוס את שכבת הדו-קיום הדקה ביותר שעדיין נותרה בין התושבים הערבים והיהודים באזור ובמדינה בכלל, ואפשר גם להתאזר בשפיות ולקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה ולא לעשות מזה עניין להסתה ולשפיכות דמים.
אני חושב שהדרך השנייה היא הדרך הנכונה, וכל מי שמפרש את זה אחרת ועושה מזה הון פוליטי, רק רוקד על הדם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת דהאמשה. חבר הכנסת ישראל אייכלר, ואחריו - חבר הכנסת חיים כץ.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, במאמר מערכת בעיתון נפוץ מתפרסם היום מאמר בעניין יחס השלטון לחד-הוריות. במאמר נכנס משפט כזה: את החד-הוריות פטר שר האוצר ב"תלכו לעבוד", אבל את החרדים? חס וחלילה. רק ציבור שאין לו מאחוריו לובי פוליטי אין בעיה להאשים בפרזיטיות.
בעצם, אין קשר בין המאמר לבין החרדים. החרדים נפגעו יותר מכל אוכלוסייה אחרת בתוכנית הכלכלית, ולכן אני רואה בזה הסתה לגזענות והפניית זעם ההמונים לכיוון הציבור הכי נרדף בכל שנות ההיסטוריה, ובפרט בשנים האחרונות. דברים כאלה גורמים לדה-לגיטימציה של היהדות. זה ציבור שמותר לשנוא אותו, מותר להחרימו, וזאת השיטה שאומרת: די יודן זינד אונדזער אומגליק.
לכן אני מבקש שכל שוחר שלום וחברה יגנה את השיטה הזאת, ולא ניתן להפוך את הציבור החרדי ליהודי ברלין, שכל האיבה לרפובליקה ולכישלונות כלכליים תופנה אליהם. אני מבקש שהכנסת תגנה את ההסתה הגזענית נגד החרדים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אורי אריאל.
רן כהן (מרצ):
אני מוחה על ההשוואה. מה זה ההסתה הזאת?
היו"ר ראובן ריבלין:
זה דבר פה. אז יש כאלה שאומרים על זה, דבר שהוא - - - אני מכוון אותך לתפילות יום כיפור, על חטא שחטאנו לפניך. ויש כאלה שחושבים שזה בדם נפשם. אני הבנתי את זחאלקה אחרת ממה שהוא כתב לי, ותיכף אקריא ואעשה צדק.
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
- - -
רן כהן (מרצ):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת רן כהן וחבר הכנסת אייכלר - - -
חיים כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ב-24 בחודש הזה נמשכה ההפיכה בקרנות הפנסיה. באותו בוקר התייצבו המנהלים המורשים, נכנסו למנהלים הקיימים ואמרו להם: אתם צריכים לפנות את כיסאותיכם.
באותו יום אחר-הצהריים היה נדמה לי שאני לא שומע טוב את החדשות, חדשות "קול ישראל" בשעה 16:00 ברשת ב'. הכותרת היתה: במדינת קראלה בדרום הודו הוחלט לתת תנאי פרישה מלאים לפילים עובדים. במדינת קראלה בדרום הודו הוחלט לתת תנאי פרישה מלאים לפילים העובדים בשירות המדינה, בהגיעם לגיל 65. תוכנית הפנסיה לפילים בקראלה כלולה במסגרת תוכנית מקיפה, שאישרה האספה הלאומית בטריבנדרום, שנועדה לשפר את תנאי העבודה של הפילים. בחוק נאמר, כי פילים שיפרשו בגיל 65 יקבלו תנאי מחיה הוגנים, טיפול רפואי ותפריט נאות. החוק לא יחול על פילים בחברות פרטיות, כגון בקרקסים.
אני מצפה שבמדינת ישראל העובדים שעובדים עד גיל 65 יקבלו מעט ממה שמקבלים הפילים במדינה מתקדמת כמו הודו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, חבר הכנסת כץ. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.
אורי יהודה אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר הביטחון, הממשלה החליטה לשחרר מחבלים, ואלה, כידוע מניסיון העבר, חוזרים לפגע ולרצוח בקרבנו. אני קורא לך לשקול את העניין פעם שנייה. אני קורא לאלופי הפיקוד, שהם אלה שצריכים לחתום על השחרור, לבדוק כל מחבל, ולא לקבל את ההנחיה כהנחיה, שלולא כן, הם לא ממלאים את תפקידם. ראוי שלא ייענו לרוב דרישותיכם, אם בכלל, בעניין הזה.
יש אמירה שלך ושל אחרים על מחשבה להעביר ערים נוספות לשליטת המחבלים. גם בעניין הזה כבר נכווינו, חטפנו והלכנו אחרי הארונות. אל תחזרו על הטעות הזאת פעם נוספת, כי רב הסיכון, כי כבר הוכיחו לנו שאין סיכוי.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת דני יתום, בבקשה. האם סגן השר ביקש לדבר? אני לא בטוח אם סגן שר יכול לבקש לדבר בנאומים בני דקה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
הוא נציג הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אולי אדוני יענה אחר כך בשם הממשלה על הכול. בבקשה, חבר הכנסת דני יתום.
דני יתום (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, מצב החברה הישראלית הולך ומידרדר. התפרסם לפני כיומיים, שבמדינת ישראל המתקדמת והנאורה, מתוך למעלה מ-6 מיליוני אזרחיות ואזרחים, 250,000 הם אנאלפביתים.
העובדה המצערת הזאת והנתון המאוד מדאיג הזה מצטרפים לדוח שעמדנו עליו לפני ימים מספר, שלפיו מצב החינוך במדינת ישראל מידרדר מדחי אל דחי, ואנחנו איננו תופסים עוד את המקומות הראשונים בלימודי המתמטיקה, המדעים המדויקים וכו'.
יתירה מזו, אנחנו רואים את החברה הישראלית מתפרקת לנגד עינינו ואת השיירות של האמהות החד-הוריות והשכבות החלשות האחרות.
אני קורא לכנסת פעם נוספת לא לוותר, להמשיך ולשאת את דגל החינוך, הרווחה והבריאות, ולהבטיח שאכן אנחנו בונים חברה טובה יותר במדינת ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת דני יתום. אחרון הדוברים - חבר הכנסת אברהם בורג.
אברהם בורג (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמעתי בעיון רב את דבריהם של שניים מחברי – גם חבר הכנסת מצנע וגם חבר הכנסת כהן - בנושא גדר ההפרדה, ואני מבקש להציב עמדה מנוגדת לחלוטין.
אני חושב שחזון גדר ההפרדה הוא פשוט חזון ריק מתוכן, שלא יביא לא ביטחון ולא שלום. מי שרוצה גדר הפרדה, בעצם נואש מהסיכוי להגיע להסדר ולהיפרדות בדרכים מדיניות בינינו לבין הפלסטינים. הגדר נולדה, אדוני היושב-ראש, כאשר אמרו: אין עם מי לדבר, אז בואו נעשה צעד חד-צדדי. עכשיו מדברים, אבל בואו נמשיך בצעד החד-צדדי.
אני שואל מה ההיגיון. אם הולכים לגדר שתהיה הגבול המדיני בינינו לבין הפלסטינים, מורידים את כל ההתנחלויות ומכנסים אותן לתוך תחומי מדינת ישראל - אם הולכים למהלך כזה דרמטי, אולי כדאי להשיג בשבילו משהו ליד שולחן המשא-ומתן. אבל אם לא עושים את הדבר הזה, מי יהיה אחראי לשלומם של המתנחלים שמעבר לגדר? מה יהיה, תהיה גדר אחת לאורך "הקו הירוק" ועוד אחת סביב כל אחד מן היישובים ועוד אחת בצד המזרחי ועוד אחת לאורך הירדן? מה, זאת תהיה מדינת גדרות? אני לא מבין את ההיגיון, אני לא מבין את היעד, ולכן אני חושב שהגדר היא חזון מיותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אברום בורג.
רבותי חברי הכנסת, בזמן הדיון הטחתי בפני חבר הכנסת זחאלקה האשמה שבדבריו היתה הסתה. אני רוצה לקרוא מכתב של חבר הכנסת זחאלקה אלי: "הנדון: זו לא הסתה, זו אזהרה לגיטימית. בתגובה על דברי בנאומים בני דקה, אמרת שאני 'מסית'. זו היתה הערה מיותרת לחלוטין ולא נכונה. אני בסך הכול הזהרתי מפני אי-מניעת שוטרים שיורים באזרחים והורגים אותם, ושזה אור ירוק להמשך מקרים כאלה".
נדמה לי שהפרוטוקול מראה אחרת, ואני הבנתי שאמרת שאם לא יעצרו או יאסרו את האנשים האלה, יכול להישפך דם ברחובות כתוצאה מכך שציבור שלם יקום. אם אלה דבריך, אני מתנצל בפניך, חבר הכנסת זחאלקה, ומקבל את הערתך ורואה את הערתך כהערה ראויה לי. אני מתנצל. תודה רבה. אני הבנתי אחרת, ואני מתנצל התנצלות רבה – הנה סימן פעם נוספת שצריך להקשיב לכל מלה ולא לדאוג למי שיהיה הדובר הבא, ואם אתה לא בטוח, אל תאמר דברים לפני שאתה בטוח. פעם נוספת אני מבקש את סליחתך.
חברי הכנסת, בעוד דקות מספר נתחיל בדיון שבו הכנסת מצדיעה לחיילים המשוחררים.
רן כהן (מרצ):
הכנסת מצדיעה למערך המילואים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מצטער שעוד פעם עסקתי בשני דברים יחד - הכנסת מצדיעה למערך המילואים. לאחר מכן תבוא הצעת חוק חיילים משוחררים. אני טעיתי, וגם הפעם שגגה היתה מצדי.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לוח תיקונים להצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003.
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק ליווי עצור או אסיר במקום ציבורי (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53) (ייצוג נישום בידי רואה-חשבון), התשס"ג-2003, של חברי הכנסת יורי שטרן, אהוד רצאבי ומיכאל נודלמן; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 26) (הארכת חופשת לידה בשל אשפוז יילוד), התשס"ג-2003, של חברי הכנסת שאול יהלום וזהבה גלאון; הצעת חוק קריאת שמות של מקומות ציבוריים ושינוים (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת משה גפני.
מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בהצעה לסדר-היום בנושא: איסור קבלת תגמול מחברת תרופות. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה למזכיר הכנסת.
רבותי חברי הכנסת, עד שנתחיל בדיון בסעיף הבא, הוגשה לי בקשה חתומה על-ידי מספר רב של חברי הכנסת – לא יכולתי לספור אותם – בנושא ההצבעות ובנושא המסכים שאנחנו עתידים להתקין כאן בכנסת, שיהיו מוצבים גם כאן בכנסת, והיכולת להיכנס למחשב על-ידי היד או הדגימה הביומטרית.
הבקשה שהועברה אלי היתה פטיציה, שבה מבקשים חברי הכנסת שלא להשתמש בזיהוי אצבעות, דבר שהופך להיות יותר ויותר שמיש בכל ארצות העולם ובכל שטחי החיים, הן בכניסה למחשבים – כפי שהדבר ייעשה במחשבי חברי הכנסת בעתיד הקרוב – והן בבתי-מלון, בכניסה לשדה-התעופה לוד, יכול להיות על-ידי שימת יד. כל אלה הם דברים שכמובן מבטיחים שמירת מידע ואוצרים את כל הנתונים שיש רק בידי מאגר הכנסת בלי אפשרות להעבירו לאחר. אבל כמובן הבקשה הזאת היא בקשה חשובה, וקול המון כקול שדי.
עם זאת, אין זה נהוג שבכנסת יהיו פטיציות. יש ועדות ויש החלטות. ועדת הכנסת החליטה את אשר החליטה, ואני מציע ליוזם הפטיציה, חבר הכנסת יצחק כהן, כמו גם לחברים האחרים שחתמו - ואינני בטוח שכולם יודעים בדיוק מה היתה הדרישה ולמה היא כוונה, כי אני בטוח שבהסבר אחר יכול להיות שהם היו משנים את דעתם ויכול להיות שהם היו מתחזקים בדעתם. אני מבקש באמת ליזום בקשה לוועדת הכנסת, ועל כל פנים, אעביר את המכתב לוועדת הכנסת, על מנת שהיא תיזום דיון מחודש.
אשר לבקשה של חבר הכנסת סגן השר יעקב אדרי, אשר פנה אלי הבוקר בטענה חמורה ביותר מבחינת המצב שנוצר כתוצאה מההפגנות בשערי הכנסת, שמנעו אפשרות מחברי כנסת להיכנס לבניין, וחלילה גם היו יכולות לעצור אותם מלהשתתף בהצבעות, שהן נשמת אפה של הדמוקרטיה - אני מוכרח לומר לחבר הכנסת יעקב אדרי, קודם כול איננו מונעים הפגנות, משום שבית-המחוקקים הוא בית העם, ואנחנו נמצאים פה כנציגי העם לארבע שנים. לכן, חופש המחאה הוא חופש שהוא אולי מנשמות אפה של הדמוקרטיה. מובן שצריך לשמור ולהקפיד על סדר, בוודאי על האפשרות של חברי הכנסת להיכנס לבניין.
אני מבקש מאדוני שיתייעץ גם עם קצין הכנסת, על מנת שהוא ידריך אותו מה לעשות במקרים כאלה. אם כוונתו של סגן השר אדרי, שהוא סגן השר לביטחון פנים, שהמשטרה תמנע בכל דרך את האפשרות של סגירת הכנסת, זה דבר שצריך לבוא ולדון בו ולאסור למעשה בחוק את אפשרות ההפגנה בתוך הכנסת.
אני, על כל פנים, כיושב-ראש הכנסת, אתן את זכות ההפגנה לכל אדם המבקש למחות, כמובן הכול בהתאם לכללי החוק.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
משמר הכנסת נערך לזה, אדוני היושב-ראש?
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי, גם המשטרה. גם המשטרה, שחבר הכנסת אדרי הוא בין המופקדים עליה, מצווה לטפל בעניין זה ולהקפיד קלה כחמורה על אפשרויות של מניעת חברי כנסת מלהיכנס לכנסת, ובוודאי לכל מקום אחר. אלה דברים שגרתיים. פשוט המחאה היא מחאה קשה, ולכן ביקשתי להביאה בפני הכנסת וגם להשיב לחבר הכנסת סגן השר אדרי דברים כהווייתם.
הכנסת מצדיעה למערך המילואים
["דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 4354.]
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון בנושא: הכנסת מצדיעה למערך המילואים. אני מבקש לפתוח דיון זה.
אדוני שר הביטחון שאול מופז, אדוני סגן שר הביטחון חבר הכנסת זאב בוים, יושבי-ראש שדולת המילואים בכנסת חברי הכנסת אבשלום אבו וילן ואיתן כבל, חברי הכנסת אורי אריאל וישראל אלדד, שגם הם עוסקים רבות בנושא המילואים, הרמטכ"ל רב-אלוף משה בוגי יעלון, אשר היה אתנו כאן בכנסת, ואינני יודע אם הוא נמצא כאן בין אורחינו, חברי הכנסת, נציגים ממשרד הביטחון ומצה"ל, סטודנטים, חיילי מילואים, קהל נכבד, הצורך להקדיש יום מיוחד בכנסת לנושא שאמור להיות מובן מאליו, הצורך בקיומו של לובי מיוחד בכנסת לאנשי המילואים, ובכלל העובדה שציבור המשרתים במילואים נאלץ להפוך, למרבה הבושה, לעוד סקטור הזקוק ללוביסטים, לקבוצות לחץ פוליטיות ולהפגנות או מחאות, כל זאת כדי לקבל את מינימום הכרת התודה שהוא זכאי לה בדין, אינם ממש בבחינת תעודת כבוד לנו, או לכנסת כמוסד.
כקצין מילואים לשעבר, כאב גאה לבנים המשרתים במילואים, וכמי שמעולם לא חשב לעשות עניין משירות המילואים, שהפך להיות חלק בלתי נפרד מן החיים בארץ, אני מתבייש היום, יותר ויותר, כשאני רואה עד כמה רבים כל כך אינם מעריכים את התרומה, את הקורבן ואת משקלו של נטל שירות המילואים, משקל שהולך ומכביד, כאשר המעטים הנושאים בו מתבוננים סביב, ובמקום מבטי הערכה זוכים למבטי חמלה, השתתפות בצער, ואויה לנו, אף בוז.
דווקא על רקע הפיחות שחל במעמדם החברתי של המשרתים במילואים, מקבל יום שכזה בכנסת משנה חשיבות. אם יש צורך, שבעבר היה מובן מאליו, להביע את הכרת התודה של כולנו למילואימניקים, ראוי שיתחיל הדבר כאן בכנסת, ולא רק במלים יפות.
אני מתכבד אפוא לפתוח את הדיון המיוחד בכנסת, ואני מזמין את שר הביטחון להיות ראשון הדוברים.
שר הביטחון שאול מופז:
אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, קצין מילואים ראשי תת-אלוף אריאל היימן, מפקדי המילואים, בית-המחוקקים מייחד את יום הדיונים הזה לסוגיה לאומית בעלת חשיבות ראשונה במעלה, סוגיית המילואים.
תאמרו: מילואים עניין בנאלי, שגרה ישראלית מצויה, אך לא, זה עמוד התווך של קיומנו הלאומי; לא פחות. זו חומת המגן של מדינת ישראל, לא כמליצה, ולא כשם מבצע; כעובדה. מילואים הם רוב מניינו ובניינו של צבא-הגנה לישראל, מילואים הם רוח העם, הם הם צבא העם. הם הגילוי הנשגב של אחריות ותרומה לחברה, ובמציאות הישראלית של ימינו אלה, זו הנראית לכאורה כה מפולגת, כה אינדיבידואליסטית וחומרנית – מערך המילואים הוא הלוז הצרוף המעיד על החוסן הלאומי. הוא סלע היסוד הנושא עליו את כל השכבות, הגרעין הקשה שמבעד לקליפות.
נער הייתי גם זקנתי בשנותי הארוכות בצה"ל, ומעולם לא נותרתי שווה נפש מול המראה הישראלי הייחודי, שאין דומה לו: מראה המילואים, האזרחים הלובשים מדים והופכים באחת לחיילים. הם עוררו בי תמיד, הם מוסיפים לעורר, ועכשיו ביתר שאת, תחושה עמוקה של הערכה, של הוקרה, של הכרת תודה.
אי-שם, גם בשעה זו ממש, מצויים חיילי מילואים מעוצבות השדה של צה"ל באימונים או בתעסוקה מבצעית. כושרם כלוחמים איננו נבדל מזה של הלוחמים הצעירים. הם הוכיחו זאת לא אחת במבחני האש בכל מערכות ישראל, ואף בשלוש השנים החולפות, ובמחיר כבד, שיקר אין ממנו. אותו עוז רוח, אותה הקרבה, אותה יכולת, עם מנת יתר של בגרות, תבונה ושיקול דעת. רק גזרת הגוף שעבתה מעט, קמטי הפנים, אניצי האפור בשיער שדלל, מסגירים את הגיל.
רצף החיים האזרחי נקטע, ולפעמים גם נפגעים מעת לעת מקום העבודה, תוכניות אישיות, משפחה, לימודים. אך ההתייצבות לשירות במילואים, במיוחד ביחידות הקרביות, היא מרשימה ומעוררת כבוד. במבצע "חומת מגן" היתה היענות חיילי המילואים לא רק מיידית ומלאה, אלא מעל ומעבר, וגרמה לי להתרגש. שירות המילואים הוא חובה והוא גם זכות גדולה. צו הלב קודם לצו הקריאה. יוצאים למילואים כי צריך, כי ביטחון המדינה דורש זאת, וכי מישהו חייב למלא את המשימה, והמישהו הזה איננו מישהו אחר.
אני רוצה לצטט מדברים שכתב אלתרמן: "אומתם לא היתה להם אם/ לא ידעה בצאתם לדרך./ היה לילה עמוק ונושם/ כתמיד בניסן הירח. - - - הם הקשיבו הקשב והחרש/ או שילבו בשיחה דבר ויכוח./ לפניהם עלי רגל של אש,/ מדורה חגה-נעה ברוח. - - - את העול הפשוט כעפר/ הם נשאו בלי הבט אחורה./ לא תקע לפניהם השופר,/ לא לוטף קודקודם בליל חורף".
הנשיא האמריקני ג'ון קנדי אמר באחד מנאומיו המפורסמים: אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך. האמירה הפטריוטית הזאת לא היתה נחשבת בימינו ל"פוליטיקלי קורקט", אך היא עודנה תקפה במציאות הישראלית - הביטחונית, החברתית, הכלכלית. חיילי המילואים אינם שואלים, הם עונים. הם נענים, הם המענה.
חברי הכנסת, הדיון היום בסוגיית המילואים במליאה ובוועדות איננו יכול להסתפק בקריאות הידד ובשירי הלל לחיילי המילואים. הם ראויים ליותר מזה, להרבה יותר. הם זכאים לראות מצד הממשלה והכנסת מאמץ תכליתי להענקת גיבוי חזק למשרתים במילואים, ולתיקון מרבי, כמידת האפשר, של העיוות החברתי והמוסרי המשתקף בחלוקה בלתי צודקת של הנטל.
אני חייב להדגיש ולומר, שאין שום דרך לחלק את נטל הביטחון בצורה שווה, וזו איננה כוונתי. הטובים, הנועזים, האמיצים והמוכשרים ביותר הם הנושאים בחלק הארי של התפקידים והמשימות בצה"ל ובכל זרועות הביטחון, בסדיר ובמילואים. כך היה מעולם וכך יהיה תמיד, כי אי-אפשר אחרת. הטובים ביותר הם הנתבעים לתת יותר, הטובים ביותר הם המסוגלים לתת יותר, הטובים ביותר הם הנכונים לתת יותר. עלינו מוטל למצוא את כל הדרכים להעניק עידוד ותמיכה חברתית, ובמידה מסוימת, אומנם מוגבלת, גם חומרית, לאנשי המילואים שלנו, הממלאים את שירותם נאמנה. במקביל עלינו לעודד ולפתח את אפיקי השירות הלאומי האחרים, ולהפוך אותם לנחלת הכלל ולחובת הכלל.
לפני עשר שנים דימו רבים בתוכנו לראות עידן חדש ולהסיק מסקנות מרחיקות לכת על צמצום הצבא והיקף המילואים וביטול חובת השירות, ובעצם זניחת האתוס של צבא העם. דומני כי גם אותם ששגו באשליות ורודות החכימו מאז. המסלול אל השלום איננו עובר דרך התפרקות מעוצמה והחלשת המאמץ הביטחוני. המסלול אל השלום איננו מתיר הפקדת ביטחוננו בידי זרים. המסלול אל השלום איננו מרשה רפיון, הפחתת הנחישות והקטנת כושר ההרתעה. ההיפך הוא הנכון. רק עוצמה גלויה, נחושה, ונכונות מוכחת להשתמש בה, במידת הצורך, תיתן גיבוי וסיכוי לתהליך של שלום.
אם יש כעת סיכוי חדש לעלייה על מסלול השלום, אם יש עכשיו אור של תקווה בקצה האופק, אם יש סימנים חדשים לשינוי חיובי בצד הפלסטיני, זו איננה תוצאה של הישג כלשהו, אלא של התפכחות פלסטינית מרה והכרה בכישלון ובחוסר התוחלת של הפעלת טרור אכזר ורצחני נגד אזרחי ישראל.
החברה הישראלית הועמדה, ולא בפעם הראשונה, בפני מבחן קשה, אולי הקשה ביותר מאז קום המדינה, ויכלה. נגבה מאתנו מחיר כבד, אך את העיקרון היסודי הזה קיימנו ללא פשרות, ואויבינו יודעים זאת כעת: שום דבר לא יושג מאתנו באמצעות טרור ואלימות.
בספטמבר 2000 האמינו הפלסטינים, כי באמצעות אלימות וטרור הם יוכלו להשיג את מלוא תאוותם. הם טעו. כישלונה החרוץ של אסטרטגיית הטרור הערפאתית גלוי כעת לעין כול. פרק קודר נוסף נרשם בפרקי האסונות שהמיטה הנהגה נפסדת ומושחתת על העם הפלסטיני.
לסיכום: פתחנו היום במסורת שאמליץ בפני יושב-ראש הכנסת לאמצה כדרך קבע - קביעת יום בשנה אשר ייוחד לדיונים בכנסת בנושא מערך המילואים, שימורו, חיזוקו וטיפוחו; והמשך חקיקה בבית-המחוקקים של מדינת ישראל לגיבוש כלל החקיקה בנושא המילואים לחוק אחד, אשר יביע את הערכתו והוקרתו של העם בישראל למגיניו, אנשי המילואים - מעטים אשר עושים הרבה - חומת המגן של מדינת ישראל. תודה לכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לשר הביטחון שאול מופז. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. אחריו - חברי הכנסת איתן כבל ואבשלום וילן וסגן שר הביטחון זאב בוים.
אורי יהודה אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר הביטחון, ראויים אנשי המילואים שנמצאים פה, ואלה שבבית, ובעיקר אלה שכרגע "על מדים", כמו שאומרים אצלנו, להערכה ולהוקרה, כי הם המעט שנושאים בעול עבור כולנו. לא פחות, ונדמה שאפשר להגיד יותר, מגיע "יישר כוח" והצדעה לבני משפחותיהם: להורים, לאחים, לילדים, ולכל אלה שקוראים להם למילואים והם משאירים מאחוריהם משפחות שמתמודדות לבד, אולי כמעט לבד, לא עם כל היחידה ולא בהווי מיוחד אלא ביום-יום קשה ואפור, ולצערנו, יותר ויותר ימים.
אנשי המילואים הם אולי הפסיפס הרחב ביותר. יש בהם מהעיר ומהכפר, דתיים וחילונים, הורים ובנים, ויש בעיקר יהודים, אבל גם נוצרים ומוסלמים - רבים וטובים, שביחד מרכיבים את הפאזל האנושי הזה הגדול ששומר על כולנו, שומר על עצמאותנו ועל חירותנו.
אדוני היושב-ראש, ראוי היום הזה, שהגיע ביוזמת חברינו, חברי הכנסת כבל ווילן, ליהפך ליום קבוע. גם אם ישתנו הנסיבות, ישתנה התוכן, חשוב שהכנסת תייחד יום אחד בשנה למילואים.
שמענו היום הרבה על מה שנעשה בתחום חיילי המילואים, וצריך לומר ביושר שנעשו דברים. אבל, חברים, אדוני שר הביטחון, צריך בעיקר להגיד מה ייעשה. הכנסת היא גוף שמחוקק, ויש לו מה לעשות. הוא איננו יכול להצביע לאחור או לצדדים. הוא צריך לקבל על עצמו, וראוי במקרה הזה, בגלל חשיבות העניין, שהדבר יובל על-ידך, אדוני שר הביטחון, כפי שציינת, שיהיה חוק מילואים שיקבע באופן המלא ביותר את החובות והזכויות - אולי בעיקר את הזכויות, כי החובות כבר מעוגנות בחוק. זה לא פוטר אותנו כחברה מלסייע, לעזור ולהצדיע לאותם חיילי מילואים.
ועדת המשנה לכוח-אדם בוועדת החוץ והביטחון, הוועדה לתקציב הביטחון, שמה לה למטרה לצמצם את מספר ימי המילואים שיהיו בשנה הבאה למינימום, עד כדי הגעה בסוף שנת 2004 ותחילת 2005 למצב שאנשי המילואים ייקראו אך ורק לאימון או, חס וחלילה, למלחמה. הביטחון השוטף צריך שייעשה על-ידי יחידות סדירות, על-ידי משמר הגבול, והדבר גם אפשרי, ויפה שעה אחת קודם. תודה לכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. לא אפסיק אותך. תקפיד על הזמן.
איתן כבל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר הביטחון, חברי חברי הכנסת, במשך כל היום הזה אמרתי מה מערכת הביטחון צריכה לעשות. דווקא כאן, מעל בימת הכנסת, ואני אומר זאת באמירה מפויסת, כי גם את זה צריך לעשות אחרי שכל היום אתה אומר מה צריך לעשות ומה צריך להיעשות, אני רוצה לומר שבסך הכול הכללי בשנים האחרונות - ואני אומר זאת כמי שמשרת במילואים מפברואר 1981 ועד היום ברציפות, ולפני כן הייתי גם חייל שלך, אדוני שר הביטחון; אתה לא זוכר אותי, אבל התבגרנו מאז - חל שינוי גדול מאוד במערכת היחסים בין חיילי המילואים למערכת הביטחון. צריך לומר את זה ביושר, כמו שאמר קודמי, חבר הכנסת אורי אריאל. אנחנו מברכים על כך.
עם זה, אני רוצה שתדע, ואני אומר זאת לך כמי שנושא היום בתפקיד המרכזי במערכת הביטחון - וזה מעבר לאמירה שתמיד צריך לשפר ומעבר לאמירה שתמיד צריך לעשות יותר - שעדיין יש צורך באמת להשקיע מחשבה בכל הנוגע למקומם של חיילי המילואים במערכת הכוללת של הצבא. נעשים הרבה דברים, ולמרות זאת, בסך הכול הכללי עדיין התחושה לא קלה.
אדוני שר הביטחון, לפעמים מדובר בדברים קטנים ופשוטים שהם לא נקודות זכות והם לא פעולות גדולות, אלא תחושה של חייל שמגיע למילואים והיחס אליו במובן של הציוד שלו והתנאים שלו. מי שעושה מילואים ומקשיב וצופה בבית יודע בדיוק על מה אני מדבר. אנחנו לא צבא אחר. אנחנו חלק מהמערכת. אנחנו קבוצה קטנה שנקראת פעם אחר פעם, ואנחנו נבוא. אבל אני רוצה שתדע את האמת: גם ביחידה שבה אני משרת, שהיא יחידת צנחנים שאתה מכיר, נבעים סדקים. אנחנו, המפקדים, נלחמים בציפורניים כדי לשמור על המארג הכל-כך עדין. אני יודע מה זה. אחד הימים הכי קשים שיהיה לי בחיים הוא, כשאני אקבל את ההודעה שלא צריכים אותי יותר. אני אומר זאת מעבר לכל האמירות ומעבר לכל מה שנאמר.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
- - -
איתן כבל (העבודה-מימד):
בסופו של עניין, ביחד אתם, המילואים ואנחנו, חברי הכנסת, באמירות שלנו, במעשים ולא רק בדקלרציה, יכולים לשנות גם את האווירה בעם ביחס שבין כלל העם לבין אלה שנושאים בנטל. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. חברי הכנסת איתן כבל ואבשלום וילן היו מהיוזמים של יום ההצדעה של הכנסת לחיילי המילואים, ואני מברך אותם פעם נוספת על כך. אני מצטרף לברכות.
אבשלום וילן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, תודה.
כבוד שר הביטחון, רבותי חברי הכנסת, אנשי המילואים שיושבים ביציע, אדוני היושב-ראש - אתה בעצם האיש שאישר וכיוון את יום המילואים - יש שאלה גדולה לְמה צריך יום מילואים.
נשיא המדינה מר קצב אמר אתמול דברים מעניינים מאוד על התפרקות הסולידריות בחברה הישראלית. יושבות כבר שלושה שבועות אמהות חד-הוריות, ואולי הקטע הכי קשה היה המשפט שענה שר האוצר: לכו לעבוד. וכל מה שהכרנו בעבר כסולידריות חברתית, כידיעה שבכל אופן יש איזו ערבות הדדית – כאשר הידיעה הזאת מתפרקת, אתה מרגיש את זה, כמעט במקום הראשון, במילואים. במה זה מתבטא? בן-גוריון אמר בזמנו: צה"ל צבא העם, כל העם צבא. ועל מה בעצם מדברים היום? - תחושת ה"פראיירים". הביטוי העליון הוא תחושת ה"פראיירים". מה פירושו של דבר? מה זה "פראייר"? זה בעצם מי שמתנדב, בעוד האחרים כביכול לא מתנדבים, ואז התחושה הפנימית היא: בעצם בשביל מה?
ולכן אני חושב שאנחנו כמחוקקים, אבל לא פחות מכך כמייצגי דעת הקהל הישראלית על כל גווניה, נצטרך להתמודד גם עם תחושת ה"פראיירים", מצד אחד, אבל גם עם ההגדרות, מצד אחר. עד היום ההגדרה של החובות לא היתה כתובה, אבל היא היתה מאוד ברורה. נצטרך להתחיל להגדיר גם את הזכויות וגם את התגמולים.
אני מאוד שמח על שני דברים שאמר שר הביטחון פה מעל בימת הכנסת וגם בכנס היום. הדבר האחד – הוא אמר: נחתור, בתהליך שייקח זמן, לחוק מילואים כולל. מה זה חוק מילואים כולל? זו הגדרה מסודרת בחוק של מכלול החובות, הזכויות והתגמולים. וזה מסובך, כי זה מפוזר. ראיתי היום רשימה של 49 חוקים, ויש כאלה שאומרים שיש 90 חוקים, וזו מלאכה מורכבת מאוד. והדבר השני שהוא אמר היה, שמדי שנה נקיים בכנסת יום מילואים. מצדי, יום המילואים הזה יצטרך להיות חג האסיף. באיזה מובן? – אסיף החוקים והיוזמות, מה עשתה כנסת ישראל בנושא.
כמובן, יש מגבלות תקציביות ואחרות, אבל, ברשותך, אדוני היושב-ראש, רק בשנה האחרונה העברנו את חוק הביטוח - השוואת ביטוח אנשי המילואים לביטוח אנשי הקבע – ויכוח שנמשך חמש שנים בתוך מערכת הביטחון. העלה אותו פורום המג"דים, המח"טים והטייסים במילואים, אבל בעצם נדרשו חמש שנים עד שהוכרע. המערכת קידמה את כל נושא התגמולים בשנה האחרונה, וצריך להגיד שזה לזכות מערכת הביטחון. אולי יש מי שזוכר את התגמולים - אותם 300 שקלים מעל ליום ה-25, ו-100 שקלים מעל ליום ה-32. בתקציב הביטחון הוקצבו לכך 30 מיליון שקלים. ההוצאה בשנה האחרונה היתה כ-200 מיליון שקל. כלומר, המערכת הקציבה לנושא הזה של התגמולים והזכויות כ-170 מיליון שקל מתוך תקציבה - שלא במסגרת התקציב הרגיל - וכל נושא התגמול החד-יומי, שעכשיו הוא רבעוני, ואני מקווה שבשינויי החקיקה ובתקנות הוא יהיה יומי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת וילן, אתה מפריע מאוד לחברך היוזם. בבקשה.
אבשלום וילן (מרצ):
אני וילן.
היו"ר ראובן ריבלין:
סליחה, חבר הכנסת כבל.
אבשלום וילן (מרצ):
זה בסדר, מותר לו.
ולכן, זה אסיף לא-רע לשנה ראשונה, אבל אני מאוד מקווה שבסוף יולי בשנה הבאה, ביום המילואים הבא, נוכל באמת לעמוד עם אסיף נוסף, לא רק באותם שלושה-ארבעה חוקים שיגיעו לכאן עוד מעט, אלא גם לאורך השנה כולה, ואולי גם בדיון הרבה יותר משמעותי, כפי שעלה היום - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שוחט, אתם פשוט לא מבינים מה זה לעמוד פה ולדבר עם כל ההפרעות. חבר הכנסת רמון, אני תיכף מעלה אותך לדבר רק כדי שתשמע כמה זה מפריע. הרי אתה גם מקפיד על כך שלא יפריעו לך.
אבשלום וילן (מרצ):
הבוקר, בוועדות ובדיון, עלו כמה רעיונות שהם בהחלט מהפכה: יוקמו פלוגות קבע קצר, שבעצם רוב מערך המילואים יעסוק באימון, ולא בשירות מילואים מבצעי, במקום הסדיר. אני מאוד מקווה ששנה מהיום נתחיל להרגיש את השינוי, והצבא כבר הודיע שממחזור אוגוסט הוא מתחיל ליישם שינויים מהפכניים במדיניות. אם הדברים האלה יקרו, אין ספק שבטווח של שנה נתחיל כבר להרגיש את השינוי. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אין לי ספק שזה יעבוד. שינויים לא קורים מעצמם; הם קורים תוך מאבקים, אבל לא פחות מכך גם תוך מיצוי המשותף. מי שרוצה להיאבק ולהפגין – זה בסדר גמור; אולם אני חושב שנצטרך – חברי הכנסת והגופים החוץ-פרלמנטריים וכל מי שעוסק בנושא – תוך כדי חילוקי דעות, לדחוף את העגלה הזאת קדימה, ובסופו של דבר ניבחן במבחן התוצאות שנה מהיום: גם חקיקה, גם שינויים מבניים ותקציביים, הכול ביחד, ובעיקר לשמור על הערך הזה, לתועלת החברה הישראלית כולה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת אבשלום אבו וילן. אדוני סגן שר הביטחון זאב בוים, ואחריו - ראשון הדוברים בסדר הדוברים, חבר הכנסת עמרם מצנע.
שאול יהלום (מפד"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני לא יודע שיושב-ראש הישיבה הוא זה שקובע את ה"פתאום"? פעמים רבות זה קורה – פתאום, יהלום. זה לא בא יש מאין. היושב-ראש מחליט פתאום, יהלום. אני חושב שלחבר הכנסת מצנע יש זכויות כלשהן.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, בסימפוזיון שהיה היום באודיטוריום התחלתי לצטט משהו מכתבי זאב ז'בוטינסקי, מתוך מאמרו "קיר הברזל", והופרעתי על-ידי - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
שהיום יום פטירתו.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
שהיום יום פטירתו. כיוון שהיום יום פטירתו, חשבתי שיהיה נכון לצטט משהו שקשור בהחלט לנושא שעליו אנחנו מדברים. אבל היה שם מישהו שהיה קצר רוח ולא רצה להאזין או לא ראה את הקשר. אגב, זו בעיה, כי אם מישהו לא מחבר בין ענייני צבא מדינת ישראל לבין ז'בוטינסקי ולא מבין שיש קשר, שהרי מדובר באחד ההוגים, ודרך אגב, גם באחד המבצעים של הקמת צבא עברי, יחד עם טרומפלדור ואחרים – הייתי אומר, חבר הכנסת יוסי שריד, שיש בעיה בהשכלה של העם הזה שלנו, אולי בעיקר של הצעירים יותר, בבחינת פוחת והולך. אבל זו סוגיה אחרת של מערכת החינוך.
יוסי שריד (מרצ):
בן-גוריון וברל כצנלסון - - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אתה יודע, אני מוכן להסכים אתך, ואתה אתי. זה נכון.
יוסי שריד (מרצ):
- - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
נכון, כי זו בהחלט בעיה.
על כל פנים, חשבתי שיהיה נכון, גם במקום הזה, ועל רקע העובדה שהיום יום פטירתו של המנהיג הציוני הזה, לבוא ולצטט. אני אסיר פסקה קטנה אחת, שהעירו לי שאולי לא ראוי לומר אותה פה.
כך כתב ז'בוטינסקי לפני 80 שנה במאמרו "קיר הברזל": "כל עוד יש לערבים אפילו זיק של תקווה להיפטר מאתנו, הם לא ימכרו את תקוותם זו, לא בעד אי-אלו מלים מתוקות, ולא בעד שום פרוסה מזינה של לחם בחמאה. ומשום כך דווקא, אין לראותם בחזקת אספסוף, אלא עם; - - - עם חי".
חכה. חבר הכנסת יוסי שריד, "עם חי" – ממשיך ז'בוטינסקי וכותב – "מסכים לוויתורים בשאלות עצומות וגורליות כאלו, רק כאשר לא נשארת לו כל תקווה; כאשר בקיר הברזל לא נראה עוד אף לא סדק אחד. רק אז מאבדות קבוצות קיצוניות, שססמתן היא 'בשום אופן לא', את קסמן, וההשפעה עוברת לידי הקבוצות המתונות. רק אז יבואו אלינו המתונים האלה ובידם הצעה לוויתורים הדדיים; רק אז יתחילו הם לשאת ולתת עמנו ביושר ובשאלות מעשיות - - - ואני מאמין ומקווה שאז נוכל לתת להם ערובות כאלה שתרגענה אותם ושני העמים יוכלו לחיות זה בצד זה בשלום ומתוך יחסי הגינות - - - ". זה נאמר לפני 80 שנה, במאמרו "קיר הברזל", וזה בהחלט בקשר ישיר לדיון שאנחנו עורכים פה ביום המילואים בכנסת - -
השר עוזי לנדאו:
זה לא - - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
- - וזו הזדמנות להכיר תודה לכוחות הביטחון שלנו, ללוחמי צה"ל בסדיר ובמילואים, לאנשי משטרת ישראל, משמר הגבול ושירות הביטחון הכללי - לכל אלה שהציבו "קיר ברזל" שעליו ניגף הטרור הפלסטיני ועל בסיסו ייתכן שאנו ניצבים בפני תקופה חדשה.
אלה דברי הפתיחה, ולא אאריך הרבה. אני רוצה לציין שהבעיות, הסוגיות שבהן אנחנו עוסקים וסביבן מנסים לקדם את עניין מערך המילואים, הן ביסודן חלק מבעיה מרכזית אחת של מערכת יחסי הגומלין בין החברה הישראלית לבין בניה המשרתים במילואים. צריך להודות, חלק גדול מהבעיה נעוץ בעובדה שרק חלק, אפילו חלק קטן, הוא זה אשר נושא בעול הביטחון.
חשבתי אז ואני חושב גם עכשיו, שצריך להציג לא רק את הבעיות שנותרו וטרם טופלו. יש שתי תפיסות: האחת אומרת - נקדם ענייני חקיקה במיוחד בבית הזה, ועוד נושאים אחרים צעד אחר צעד ופעולה אחר פעולה, וכל אלה יצטרפו למעשה גדול, שבסופו של דבר ייתן פתרון. ויש כאלה הסבורים שצריך למהר ולעשות מעשה גדול אחד, שיביא מזור לכל הסוגיה הלא-פשוטה הזאת. זה כמעט כמו הוויכוח הגדול על ציונות גדולה מצד אחד, ועל עוד דונם ועוד עז מצד אחר. אבל אני חושב, שאם ננסה לקדם גם כך וגם כך, בסופו של דבר נגיע לתוצאה רצויה.
אני רוצה לברך את יושב-ראש הכנסת על היוזמה הזאת. מהבוקר עוסקים כאן בוועדות הכנסת בעניינים של חקיקה שנושאה הוא המילואים. קיימנו דיון מעניין בנוכחות אנשי המילואים, שחלק מהם עוד נמצאים כאן באולם, ואני מברך אותם על כך - חיילים ומפקדים. אנחנו מקיימים את הדיון הזה. כבר נאמר רעיון נכון, שנמשיך ונכניס זאת כמסורת בכנסת, לקיים יום מילואים כזה.
אני רוצה לברך את קצין המילואים הראשי, שיושב ביציע האורחים, ואת אנשי מערכת הביטחון, השוקדים על קידום הטיפול במערך המילואים, ואחרונים חביבים, את חברי הכנסת בכלל, ואת חברי השדולה בפרט, שעושים רבות לקידום הנושאים האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לסגן השר חבר הכנסת זאביק בוים. חבר הכנסת עמרם מצנע, ואחריו - חבר הכנסת שאול יהלום.
קריאה:
מה פתאום?
היו"ר ראובן ריבלין:
כי יהלום הוא יהלום, והוא גם נרשם ראשון.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
מכובדי יושב-ראש הכנסת, שר הביטחון, חברי הכנסת, סגן שר הביטחון, אורחי הכנסת, אנשי המילואים, אנשי משרד הביטחון, קודם כול, גם אני רוצה לברך את כל מי שדאג לכך שהנושא יעלה על הבמה הציבורית אולי המרכזית במדינת ישראל - הכנסת, נושא שהוא על סדר-היום שלנו בשנים האחרונות. אני רוצה להודות גם למערכת הביטחון, שהיתה קשובה בשנים האחרונות ועשתה צעדים משמעותיים כדי להיענות לבעיות שעולות מהשטח.
אבל קודם כול אנחנו צריכים לזכור ולהבין, שבעצם אנחנו חווים חוויה שעוד אחד מסמליה, אולי מערכיה של החברה הישראלית, אולי מעוגניה של החברה הישראלית, עולה על המזבח, לאו דווקא על המזבח הקדוש. אולי אחד הדברים היותר-ישראליים שיצרנו במדינת ישראל במשך 55 שנים מונח היום לפנינו ודורש בירור חריף, כדי להבין למה הגענו לנקודה הזאת ומה צריך לעשות כדי להביא לשיפור, שכן מערך המילואים עומד בפני קריסה אם לא יטופל כהלכה.
משמעות קריסתו של מערך המילואים היא פגיעה ממשית בביטחונה של מדינת ישראל, ולא אלה העושים מילואים, לא אלה הנושאים בנטל, הם שהביאו, יצרו או גרמו למציאות הזאת, להתייחסות החברה הישראלית לאנשי המילואים. הם בעצם מתנדבים, שכן בשנים האחרונות מי שבאמת לא רוצה לשרת במילואים, מי שבאמת לא רוצה להתייצב ביום הגיוס, יכול לא להיות שם. על כן דווקא המיעוט הזה שעושה את המילואים בתנאים לא קלים, במציאות קשה, דווקא הוא ראוי שאנחנו בבית הזה נהיה קשובים לו, שכן זהו, כפי שכבר אמרתי, אחת מאבני היסוד של ההיערכות הביטחונית למצבי חירום אצלנו.
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה הגענו אל המציאות הזאת. סימנתי לעצמי חמש או שש סיבות מרכזיות. הראשונה בהן היא, שבשנים האחרונות יש גיוס סלקטיבי לצה"ל. זה מתחיל בגיוס סלקטיבי לצבא החובה, שכמובן משפיע לאחר מכן על צבא המילואים, שכן אם בצבא החובה מגייסים פחות ופחות מהציבור הישראלי, ברור לחלוטין שלאחר מכן התוצאה היא שבמילואים משרתות קבוצות סלקטיביות מסוימות. את המשמעות הזאת צריך להבין, ובדבר הזה צריך לטפל.
הדבר השני, דובר עליו - תעסוקת יתר בביטחון שוטף. כאשר נבנה צה"ל ובעצם הותוו תפיסות הביטחון, אנשי המילואים היו צריכים להיות הכוח העיקרי ליציאה למלחמה, למצבי חירום, ולא לנשיאה בביטחון שוטף, כפי שהוא בא לידי ביטוי בשנים האחרונות. על כן יש תעסוקת יתר, וצריך לעשות כל מאמץ כדי להקטין את היקף התעסוקה במה שאנחנו קוראים ביטחון שוטף, ולהביא לכך שיחידות צבאיות אחרות תעשינה את המלאכה. דיבר על כך האלוף במילואים עוזי דיין, ואיני רוצה להרחיב.
הנקודה השלישית היא שחיקת ערך ההתנדבות. התחושה של השותפות שליוותה אותנו שנים רבות הולכת ונעלמת, ובמקומה יש ציניות ובעצם ערעור הרעיון של הערבות ההדדית בין חלקי החברה הישראלית ובתוכה.
הנושא הבא שאני רוצה לגעת בו הוא כמובן ביקורת על ניצול הזמן והסביבה הארגונית. אנשי המילואים באים לחודש, באים לשבוע, חוזרים הביתה ומעבירים ביקורת אמיתית ונוקבת על מה שהם רואים בסביבה שבה הם פועלים, אם זה ניצול הזמן ואם זו מערכת ארגונית שלא מתאימה היום לתפיסות המודרניות. אנשי המילואים רואים את זה, וכמובן מבקרים את זה. גם זו אחת הסיבות לתחושת אובדן הזמן, כאשר אתה הולך ומשרת.
הנושא הבא הוא כמובן המשבר הכלכלי שפוקד אותנו בשנים האחרונות ומציב בעיות כלכליות עמוקות וקשות בפני הציבור.
הנושא האחרון, אולי מהחשובים, הוא הוויכוח הפוליטי; לא הייתי שם אותו בצד, אלא הייתי אומר בריש גלי, שגם הוויכוח הפוליטי משפיע, ובתוכו הוויכוח על השימוש בכוח הצבאי. בחלק מהמלחמות שעברנו וגם במציאות הביטחונית הנכפית עלינו, השימוש בכוח הצבאי כפתרון כמעט לכל דבר, גם הוא מביא כמובן לערעור על הצורך בהתנדבות, בשייכות ובשותפות בשירות המילואים.
מה עושים? א. חקיקת חוק מילואים. אני תומך בכך בכל לב. חוק שימסד את הזכויות, את החובות, את המעמד, את ההכרה בעצם השליחות והשירות של איש המילואים, וכמובן התגמול. מדובר על כך לא מעט.
ב. צמצום הצורך בתעסוקה מבצעית והפניית אנשי המילואים אך ורק לאימונים או למשימות מיוחדות אחרות. דרך אגב, אנחנו עוסקים הרבה בזכויותיהם ובחובותיהם של אנשי המילואים, ואנחנו שוכחים שבמציאות של היום הפגיעה הכי קשה בכשירותו של הצבא היא כתוצאה מכך שאין אימונים. צבא המילואים לא מתאמן, ובכך גם כן צריך אולי לעסוק.
הנושא הבא הוא כמובן יצירת מסלולי שירות אזרחי אלטרנטיבי, ועל כך לא ארחיב את הדיבור. וכמובן דבר חשוב בפני עצמו, התייחסות של הצבא אל המילואים, כפי שמתייחסים אל צבא החובה ואל צבא הקבע, וגם על כך דובר היום, ולא ארחיב את הדברים.
בשורה התחתונה, צבא המילואים: שליחות, התנדבות, שותפות, מחייב שינוי ושידוד מערכות. אני מבקש ממך, שר הביטחון, כפי שאמרת כאן מעל הבמה הזאת, להרים את הנושא החשוב הזה, שאין דוגמתו כערך, כסמל, כנושא בעל חשיבות חברתית וביטחונית. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת עמרם מצנע. חבר הכנסת שאול יהלום. אחריו – חברת הכנסת ענבל גבריאלי.
אברהם בורג (העבודה-מימד):
מתי רמון נואם?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רמון במספר ל"ז, שהיה מקומי בכנסת. יש לו סיכוי לנאום היום. זה היה מקומי ברשימת הליכוד, והגעתי. גם הוא יגיע.
חיים אורון (מרצ):
איזה מספר?
היו"ר ראובן ריבלין:
37, ל"ז. מייד לאחר הל"ו צדיקים.
כבודו, אני איאלץ להתחלף, אף שרציתי לשבת בכל הדיון, כי אני עולה לקברו של ז'בוטינסקי ביום האזכרה, ביום מלאות 61 שנה להסתלקותו.
שאול יהלום (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, שר הביטחון, כנסת נכבדה, אני מוכן לחתום על כל הדברים שאמרו כאן קודמי, למן שר הביטחון ועד חבר הכנסת עמרם מצנע.
אני רוצה לספר לך, אדוני שר הביטחון, על דיון שהיה היום בוועדה בראשותי. אחד מחברי הכנסת המכובדים של הבית, חבר הכנסת גלעד ארדן מהליכוד, הגיש הצעת חוק פרטית, ועליה נסב הוויכוח. מה אמרה הצעת החוק הפרטית? היא אמרה: מעביד, מעסיק, אסור לו לשאול את המועמד בבואו לעבודה: האם אתה משרת במילואים? באיזו יחידה אתה משרת? כמה ימים שירתת השנה או בשנה שעברה?
רוב חברי הוועדה, ואני בתוכם, הסתכלנו על ההצעה וקיבלנו כמעט הלם. אנחנו רגילים שאדם מתפאר בשירותו במילואים, ודאי אם הוא קצין בכיר, ודאי יבוא ויגיד למעבידו: יש לך פרויקטים חשובים, הנה אני יכול להגיד לך שאני בצבא כך וכך, אני משמש בתפקיד מג"ד, סמג"ד, מ"פ, אני בתפקיד מאוד קשה, אני מוביל אנשים. אין ספק שהמעביד ישמח על דבר כזה. הנה הוא מקבל עובד מוכשר. בחדר הוועדה ישבו אנשי מילואים שבאו ואמרו, לא כולם, אבל חלקם: אנחנו מצדיקים את הצעת החוק. עמדנו ואמרנו: לאיזו הידרדרות הגענו. במקום שנושא המילואים יהיה כל כך חשוב, כל כך מועיל, כל כך מוסיף נקודות, אנשים באים ואומרים: אולי בכלל נסתיר אותו, אולי בכלל נחביא אותו, כדי שהוא לא יזיק לנו.
ההצעה ירדה, כי לא היה לה רוב בוועדה. אבל בעצם העלאת ההצעה על-ידי חבר כנסת מכובד, בעצם הדיון בהצעה שהוא קיבל מאנשי מילואים פעילים, לא לבדו הוא בנה לו איזו הצעה - - -
זהבה גלאון (מרצ):
ההצעה מאוד טובה. חבל שהיא ירדה. זה לא פוגם באנשי המילואים. זו הצעה נכונה - - -
רן כהן (מרצ):
- - -
שאול יהלום (מפד"ל):
אין לי שום דבר נגד חברי הכנסת, אבל הנה אנחנו רואים ויכוח בבית שלנו. אומרת חברת הכנסת גלאון, אומר חבר הכנסת רן כהן: הצעה נהדרת, אינה פוגעת בזכויות האזרח. אני לתומי חושב שמדובר פה במהפכה ערכית.
אילן שלגי (שינוי):
אסור לנו להיות מנותקים מהמציאות.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
זה שונה מהמציאות.
זהבה גלאון (מרצ):
- - - זה לא עומד בסתירה - - -
שאול יהלום (מפד"ל):
אני מעמיד זאת בסתירה לערכי החברה, בהחלט. אני מעמיד את זה בסתירה קשה. אני לא מאשים את חברי הכנסת. אני אומר, שאם הצעה כזאת עולה בחברה שלנו, אולי מתוך צורך אמיתי, אוי לנו ואבוי לנו. תחשבו על אלף דברים אחרים. אם אדם הולך וזה משמש לו כתעודת הוקרה, כציון לשבח, או שעד כדי כך נעשה הדבר, וזוהי לא האשמה נגד מי שדוגל, האשמה נגד מעסיקים כאלה, האשמה באפליה בין החיילים שיש כאלה שמשרתים וכאלה שלא משרתים.
ההידרדרות הזאת, שחברתנו הגיעה עד כדי הצעה כזאת, משמשת לנו כרמזור אדום, אדוני שר הביטחון. כל ההצעות - ואני תומך בכל ההצעות שהוצעו כאן - חייבות להתבצע ולהתיישם מייד, חייבות להגיע לשולחן הדיונים וליישומן, ויפה שעה אחת קודם. יש לקצר, יש להגיע לאיזון, יש להגיע לשוויון - כל הדברים שנאמרו ומחוסר זמן אינני חוזר עליהם, אבל שנדע שאם לא נעשה כך, אנחנו הופכים את הערך הכל-כך חשוב, שמלווה אותנו, של שירות ומסירות נפש למען המדינה, לערך שאנשים ירצו להסתיר אותו. תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר מיכאל נודלמן:
הכרזה של מזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה) (תיקון), התשס"ג-2003, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
דוח משלחת הכנסת לוועידת יוריקא הבין-פרלמנטרית ה-14, בראשות חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה.
הכנסת מצדיעה למערך המילואים
היו"ר מיכאל נודלמן:
חברת הכנסת ענבל גבריאלי, בבקשה.
ענבל גבריאלי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר הביטחון, היום פורסם ריאיון עם מנהיג "גדודי חללי אל-אקצא", הזרוע הצבאית של ה"פתח" באזור ג'נין. אני מניחה שכולכם יודעים כאן על מי אני מדברת. מדובר באחד האנשים שיש לו היכולת להשליט רגיעה בשטחים. קראתי את הריאיון, ובאמת זוביידי מגולל שם סיפור חיים ומפעל חיים מאלפים, אבל את עיני משכה דווקא אמירה אחת אומללה שלו. אני רוצה לצטט לכם: אני לא מדבר על ה"הודנה", כי אנחנו לא מתייחסים לשום "הודנה".
על פניו נראה כאילו אנחנו באיזה שקט תעשייתי. כולנו יודעים כמה סערות רוחשות מתחת לשקט המדומה הזה. בין שמדובר בארגוני טרור ובין שמדובר ברוצח מתועב שפועל באופן עצמאי, הטרור עדיין נמשך.
היום, ממש בעוד זמן קצר, יובא למנוחות החייל אולג שייחט, זכרו לברכה, שנחטף ונרצח בידי חיות אדם. בהזדמנות הזאת אני גם רוצה לשלוח תנחומים למשפחתו.
גם היום ודווקא היום, כשנראה שהנה השלום ממשמש ובא, כדאי לנו לסמוך רק על עצמנו. כדאי לנו להמשיך ולסמוך על הגוף שתמיד התגאינו בחוזקו ובחוסנו – צבא-הגנה לישראל. לטעמי, זה המקור והסיבה הבלעדית לביטחון מדינת ישראל ותושביה.
כשמדברים על צה"ל, אפשר לדבר על צה"ל כגוף ואפשר לדבר על הפרטים. הפרטים זה החיילים: סדיר, קבע, מילואים. היום אנחנו מדברים על חיילי המילואים.
באופן כללי, בשנים האחרונות קיימת מגמה חדה של ירידה במוטיבציה לשרת את המדינה במסגרת צה"ל. זה קיים בסדיר, שחבר'ה צעירים מאבדים את העניין להתגייס לצה"ל ופשוט משתמטים. גם בקרב חיילי המילואים קיימת תופעה כזאת, שאני באופן אישי מעדיפה לא לקרוא לה תופעת השתמטות אלא תופעת הימנעות.
אנשי המילואים, כל אותם אנשים מבורכים שאנחנו בכנסת בחרנו לייחד להם את היום הזה – כבר אמרו את זה כאן מספיק פעמים היום בכל הבית, לאו דווקא במליאה – מהווים נדבך מאוד מרכזי ועיקרי במערך של צה"ל. הכמות הזאת, המספר הזה, האחוז הזה שמהווים אנשי המילואים מכלל צה"ל זה מה שאנחנו קוראים על הנייר, כי בפועל אחוז קטן מאוד משרת במילואים, אני אהיה ספציפית יותר - בתפקידים הקרביים.
קודם כול, חשוב לומר שאני באמת רוצה להצדיע להם ולומר תודה, כי לולא הם היו שם בחזית, אנחנו לא היינו כאן. אבל אני גם רוצה לדבר על השאלה למה האחוז הזה כל כך קטן. במקרה של חיילי המילואים לא רק שאין "תמורה בעד האגרה", אלא יוצא שכרם בהפסדם. חיילי המילואים נקראים וקורעים את שגרת חייהם מדי תקופה, עוזבים את משפחותיהם, את בתי-העסק שלהם, את העבודה ואת הלימודים. ומה התמורה שהם מקבלים? מפטרים אותם, נשללות מהם זכויות כסטודנטים, התגמול שלהם מחושב על בסיס של 30 ימים במקום 22 כמקובל במשק, הם אינם זוכים להוקרה ולהערכה, ובמקרה הרע ביותר הם נהרגים.
כבר אמר היום שר הביטחון, ואני מצטרפת לאמירה הזאת, שהחזון של המערכת כולה הוא שצו הקריאה יהיה למטרות אימונים ושמירה על כשירות בלבד, אבל נראה לי שכרגע זה חזון אחרית הימים. כרגע חיילי המילואים הם המגן האנושי של מדינת ישראל, שהשנה הזאת היא השנה ה-55 למלחמת הקיום שלה. עדיין לא הגענו לא אל הנחלה ולא אל השלווה, ולצערי עדיין אנחנו זקוקים להגנה של צה"ל בכלל ושל חיילי המילואים בפרט.
לפני חודשים מספר הובאה למליאת הכנסת הצעה להגדיל את מספר ימי המילואים, ואני הצבעתי נגדה; לא משום שאינני מכירה בחשיבות ובצורך החיוני שבגיוס מילואים, אלא משום שזה לא צודק. זה לא צודק שאחוז כה קטן יישא בנטל, זה לא צודק שהמערכת לא תאכוף בנחישות את חובת המילואים על כולם, זה לא צודק לעקר את הרצון והמוטיבציה של אותו אחוז קטן שכן ממלא את חובתו. זה פשוט לא צודק. הפתרון, לטעמי, טמון באכיפת החובה וכמובן בהענקת רווחה לחיילי מילואים. ומה זאת אומרת רווחה?
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה.
ענבל גבריאלי (הליכוד):
עוד משפט. אם חבר הכנסת יהלום קיבל - - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
את מבינה שאת נותנת דוגמה לא טובה?
אברהם בורג (העבודה-מימד):
אני נותן לה את הזמן שלי.
ענבל גבריאלי (הליכוד):
רוב תודות.
הרווחה שאני מדברת עליה היא, שלא יהיו מצבים אבסורדיים שבהם חייל שב ממילואים אל שגרת חייו ומגלה שאיבד את משרתו, או מצב שבו נפגעים לימודיו וציוניו של סטודנט כתוצאה מהיעדרות בגין מילואים. כולי תקווה שרווחתם, נוחותם וזכויותיהם של אנשי המילואים יעלו מדרגה במדרג החברתי הנורמטיבי ויקבלו אותה חשיבות גדולה שיש לעבודה שהם עושים כאנשי מילואים.
אנחנו מצפים מאנשי המילואים שיקריבו את חייהם וישקיעו למען המדינה, וזה בסדר גמור, אבל חשוב שנזכור, שאם אנחנו רוצים שישקיעו, אנחנו צריכים לתת להם סיבה. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת בורג, אין לך זמן.
אברהם בורג (העבודה-מימד):
בשביל זה נתתי לה אותו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מבקש שכולם יעמדו בזמנים, כי יש 41 חברי כנסת שנרשמו לדיון הזה. חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת אילן שלגי, ואחריו - חבר הכנסת אברהם רביץ.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חיילים, אנשי מילואים, כנסת נכבדה, נושא מערך המילואים הוא מהנושאים שיש עליהם כמעט קונסנזוס בבית הזה, בית-המחוקקים. אני חשה חובה נעימה להעלות על סדר-יומה של הכנסת את עניינם של משרתי המילואים, אותן כתפיים צרות הנושאות בעול הקשה הזה במשך שנים רבות, כשהם במיטב שנותיהם, סטודנטים ובעלי משפחות צעירות, המתנתקים ממשפחותיהם וממקומות עבודתם ומתייצבים למשך ימים ארוכים בחזית המערכה הצבאית, לא אחת תוך סיכון חיים.
בשלוש השנים האחרונות, שנות המערכה הצבאית שכפו עלינו הפלסטינים, ניכר במיוחד המחיר הקשה ששילמו חיילי המילואים, בשל גיוסים בהיקפים ניכרים לתקופות ממושכות ולמשימות קשות ושוחקות במיוחד. לא אחת ולא שתיים היו אלה אנשי המילואים בסיור או במחסום שגילו מטען חבלה או מחבל בדרכו לפיגוע. אזרחים רבים מאוד חבים את חייהם ואת ביטחונם האישי למשרתי המילואים בכל מקום ומקום, שהם בשר מבשרה של החברה ואזרחים מן השורה בכל ימות השנה.
אני מוכרחה לומר, שאני מתקשה להבין את העובדה כי מעמדם של משרתי המילואים טרם הוסדר באופן מקיף בחקיקה. נכון שהודות למאמצים חזקים וקשים של כמה מחברי כאן, בעבר ובהווה, קודמו כמה נושאים, ובהם ביטוח חיילי המילואים, נושא שהיה מצוי בדיונים ממושכים. כמו כן הצליחו להביא לשינוי בנושא התשלום עבור שירות מילואים קצר. אולם לכול ברור שאין די בכך.
למעשה נראה כי המערך עובר מאליו שינויים רחבים. בראש ובראשונה מדובר בשיעור המשרתים, העומד על אחוזים בודדים מהאוכלוסייה הבוגרת, כפי שאמרו חברי. במיוחד נוכח המצוקה הכלכלית שהחריפה, איננו יכולים להרשות לעצמנו, כחברה שיש בה מודעות גבוהה לערבות ההדדית, שלא לתת את התגמול הסביר וההגיוני למי שעוזבים את עסקיהם, בין עצמאים ובין שכירים, לפרקי זמן ממושכים, והרי אף פעם העיתוי אינו מוצלח.
אני סבורה כי מעבר להצהרות האמפתיה שאנחנו מרעיפים כאן אחת לזמן-מה על תרומתם החשובה של אנשי המילואים, והן כנות ובאות מכל הלב, עלינו לנקוט גם צעדים ממשיים כדי שתחושת ה"פראייר" והתווית שהודבקה להם תוסר לאלתר מסדר-היום הציבורי.
עלינו לעשות שימוש בכל הכלים העומדים לרשותנו, ואני מתכוונת להצטרף ברצון ליוזמות החקיקה בכיוון זה, אם במתן הטבות מס משמעותיות למשרתי המילואים ובנות זוגם, אם בהעמדת תגמול המילואים בגובה השכר הממוצע במשק ולא שכר המינימום - דבר שיסייע למי שאין להם עבודה קבועה, והיום יש לצערנו רבים כאלה - אם בהסדרה כוללת של מעמד איש המילואים על זכויותיו וחובותיו, בביטוחים ובתגמולים נאותים.
מובן שבעיית פיטורים או אי-קבלה לעבודה בשל שירות מילואים אף היא חמורה ומציקה, בשל התמונה המאוד לא נעימה שהיא מציגה בפנינו על אמות המידה של הסולידריות בחברה הישראלית. מייד לאחר הדיון הזה נצביע על הצעת חוק המטילה קנס גבוה על מי שיפטר עובד בשל שירות מילואים, ואני מברכת עליה.
אני מקווה שמכל הדיבורים היפים שהשמענו כאן היום, הן בוועדות והן במליאה, יצא מסר ברור וחד-משמעי, כי בחברה בת זמננו ובנסיבות שנתהוו לא ניתן עוד להותיר את מצבם של אנשי המילואים על כנו. החוב המוסרי שלנו כלפיהם מחייב הרבה יותר. יש עוד הרבה מה לעשות, ובעזרת השם גם ייעשה. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת אילן שלגי, אחריו - חבר הכנסת אברהם רביץ, ואחריו – חבר הכנסת אילן ליבוביץ.
רן כהן (מרצ):
לדעתי, אברהם רביץ במילואים.
אילן שלגי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני שר הביטחון, חיילי מילואים שעמנו ביציע ואלה הצופים בנו, חיילי המילואים הם אנחנו - אתה ואני, היום ובעבר, ואלה הבנים שלנו ושל חברינו. מדובר בישראלים היפים שיודעים לתת למדינה ולא רק לקבל ממנה. רבים מהם צעירים בתחילת חייהם. לאחר שלוש או ארבע שנות שירות בצה"ל הם מתחילים בלימודים אקדמיים או בלימוד מקצוע, הם בתחילת הקמת עסק או השתלבות במקום עבודה. הם גם בשלבים הראשונים של הקמת משפחה חדשה בישראל.
חייל המילואים לומד, עובד, משלם מסים ונקרא מדי פעם לתקופות של שבועות אחדים לתעסוקה מבצעית ולאימונים. היציאה לשירות פוגעת בלימודיו, בעבודתו, בהכנסתו ובחיים המסודרים של המשפחה. התרומה היא תמיד גם של בת הזוג. בל נשכח כי לא אחת אנשים אלה גם מסכנים את חייהם למעננו.
מספר משרתי המילואים הנושאים בנטל הולך ופוחת. הנטל עליהם כבד, משום שאחרים אינם משרתים. חשוב לזכור, כי חלק מאלה שאינם משרתים במילואים לא שירתו בצה"ל כלל. יש מי שעשו את שירות החובה באוהלה של תורה והם גם עושים את שירות המילואים באוהלה של תורה.
משה גפני (יהדות התורה):
תגיד לי, אתה לא יכול בלי זה? אתה לא יכול?
אילן שלגי (שינוי):
אתה פה, חבר הכנסת גפני, חשבתי שאתה במילואים.
משה גפני (יהדות התורה):
אתה לא מסוגל לדבר - - -
אילן שלגי (שינוי):
תקשיב טוב. כאשר איש המילואים הסטודנט משלם שכר לימוד גבוה באוניברסיטה או במכללה, בחור הישיבה או האברך ב"כולל" אינו משלם שכר לימוד כלל - -
משה גפני (יהדות התורה):
נמאס לשמוע אותך.
אילן שלגי (שינוי):
- - והוא עוד מקבל קצבאות מן המסים שכולנו משלמים, גם מהמסים של חיילי המילואים.
משה גפני (יהדות התורה):
נמאס לשמוע אותך.
אילן שלגי (שינוי):
אני קורא למערכת הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון - - -
גלעד ארדן (הליכוד):
- - -
אילן שלגי (שינוי):
להיום סיימתי אתכם אבל יבואו עוד כמה אחרי.
גלעד ארדן (הליכוד):
מה עם הציבור הערבי?
אילן שלגי (שינוי):
אתה רוצה שהם ישרתו במילואים, חבר הכנסת ארדן?
גלעד ארדן (הליכוד):
לא, שלא ישרתו - - -
אילן שלגי (שינוי):
שהציבור הערבי ישרת בשירות אזרחי שיחול על כולם, גם על הציבור הערבי וגם על מי שלא משרת בצה"ל מטעמי דת.
דניאל בנלולו (הליכוד):
הערה, בעניין חינוך.
אילן שלגי (שינוי):
תיכף נגיע לחינוך.
אני קורא למערכת הביטחון ולוועדת החוץ והביטחון לבחון הסדר שיאפשר לסטודנט בלימודי מקצועות חיוניים למשק - -
משה גפני (יהדות התורה):
אתה מתחמק, הוא רוצה להגיד לך משהו.
אילן שלגי (שינוי):
- - והמחייבים לימוד של למעלה מ-35 שעות בשבוע, כגון רפואה, הנדסה, מדעים מדויקים, לשרת במילואים רק לצורך אימונים ובתקופות החופשה מהלימודים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת גפני, זו לא הפעם הראשונה.
אילן שלגי (שינוי):
אפשר לקרוא להסדר הזה של הסטודנט - לימודיו עתידנו, או אם תרצו, חבר הכנסת גפני - תורתו עתידנו.
משה גפני (יהדות התורה):
זאת לא הצעת חוק בנושא המילואים - - -
אילן שלגי (שינוי):
שמענו הבוקר בדיון בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת - - -
משה גפני (יהדות התורה):
- - - על הצעת חוק אחת.
אילן שלגי (שינוי):
שמענו הבוקר בוועדת החינוך על התחשבות צה"ל באמצעות הוולת"ם.
רן כהן (מרצ):
- - - אז אל תדאג.
משה גפני (יהדות התורה):
הוא חושב שהציבור עוד יאמין לו שהוא מדבר ברצינות.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת גפני, תנו לו לסיים.
אילן שלגי (שינוי):
שמענו בוועדת החינוך והתרבות על ההתחשבות של צה"ל באמצעות הוולת"ם בסטודנטים הנקראים למילואים. התפלאנו ללמוד כי אין כל התייחסות של הוולת"ם לסטודנטים לתארים גבוהים וגם לא לחיילי מילואים המשלימים בחינות בגרות. נפעל לתקן מצב זה.
עלינו לדרוש מצה"ל להקל על חיילי המילואים בכל דרך ולהפחית את ימי השירות. אני מקווה כי בין היתר תקבל הממשלה את הצעת ההחלטה שהגישו לה שרי שינוי בעקבות הצעות האלוף עוזי דיין, סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, ולפיה תוקמנה 10-12 פלוגות קבע קצר, וכי ישולבו במערך המילואים אנשי קבע בתפקידי עורף. קבלת ההצעה תאפשר שלא לקרוא לחיילי מילואים לתעסוקה מבצעית, אלא לאימונים בלבד. ביטחון המדינה ועמידתנו בכל מלחמה, אם תיכפה עלינו, תלויים הרבה בכושרו ובמוכנותו של מערך המילואים. צריך אפוא להגיע לכך ששירות המילואים יהיה לאימונים בלבד, כדי שצה"ל יהיה מוכן ליום פקודה. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. חבר הכנסת רביץ - אינו נוכח. חבר הכנסת אילן ליבוביץ, בבקשה. אחריו - חברי הכנסת אריה אלדד, חמי דורון, מתן וילנאי ודני יתום.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, חיילי המילואים שביציע, במשך 55 שנות קיומה נאלצת מדינת ישראל להתמודד עם איום בלתי פוסק מצד שכנותיה ונדרשת לשמירה מתמדת על ביטחון תושביה. משימה זו תובעת כוח-אדם רב. הכוונה היתה שמערך המילואים ישמש ככוח לוחם עיקרי לשעת מלחמה, אולם בשנים האחרונות עיקר כוח המילואים מופנה לתעסוקה מבצעית בעוד ימי המילואים המוקצים לצורכי אימונים הלכו והצטמצמו.
אני חושב שאין אח ורע למצב הקיים בישראל. לאחר שירות צבאי סדיר של שלוש שנים ויותר, נדרשים אותם אזרחים במשך עוד כ-20 שנים ליתן חודש בשנה למען הגנת המולדת. מדינת ישראל צריכה להצדיע לבחורים אלה ולהודות להם מדי יום על נכונותם לעזוב את לימודיהם, עבודתם ומשפחתם במשך חודש בשנה.
עם השנים, מסיבות שונות, הולך ומצטמצם מספר המשרתים במילואים והנטל נופל על כתפי קבוצה קטנה אשר אינה זוכה לתמיכה הציבורית הראויה. אולי יום זה, שבו כנסת ישראל מקדישה את דיוניה למערך המילואים, יהיה הסנונית הראשונה בעניין ההכרה במערך המילואים.
כמי שמשרת במילואים למעלה מ-30 ימים מדי שנה במערך השדה, ואמשיך לשרת במילואים גם בתקופת כהונתי בבית זה, אני נתקל בכל פעם מחדש בכל אותן בעיות אשר נשמעו והושמעו במהלך הבוקר בוועדות הכנסת השונות, אם מצד המוסדות האקדמיים המתעקשים שלא לתת הקלות לסטודנטים המשרתים במילואים, אם מצד מעסיקים הנמנעים מלהעסיק עובדים המשרתים במילואים, ובמיוחד קצינים המשרתים במילואים במערך השדה, ואם זו מצוקת בני ובנות הזוג של המשרתים במילואים אשר נדרשים לשאת בעול ניהול הבית לבדם במהלך חודש בשנה.
הצבעתי כאן רק על מספר מצומצם של בעיות, ואני מכיר ויודע שהבעיות שבפניהן ניצבים חיילי המילואים הן רבות, רבות ביותר, וקצרה היריעה מלפרטן מעל בימת הכנסת בזמן הקצר שהוקצה.
אני חושב שמעבר לכל הדברים שנאמרו וייאמרו כאן היום, יש חשיבות רבה ביותר לטיפול יסודי ומעמיק בכל נושא מערך המילואים על-ידי אימוץ חוק המילואים ואימוץ המסקנות של האלוף במילואים עוזי דיין לשיפור תנאי האזרחים המשרתים במילואים, כפי שאימצו סיעת שינוי ושרינו. כפי שנאמר על-ידי קודמי, הם הגישו זאת כהצעת החלטה לוועדת השרים לענייני מילואים. ההצעה כוללת הקמת יחידות צבא סדיר שיחליפו יחידות מילואים במשימות הביטחון השוטף, מיצוי כוח-האדם במערך החובה ובמערך הקבע, שיפור בתגמול על תקופת השירות במילואים והסדרת האמנה שנחתמה עם מוסדות החינוך ביולי 2001, להסדרת יחסם לסטודנטים המשרתים במילואים, במסגרת חוק. אם תאומץ ותיושם ההצעה על-ידי ועדת השרים, הרי שיש לראות בכך שינוי מרחיק לכת ביחס למערך המילואים.
בעניין היום המיוחד לכבוד מערך המילואים המתקיים היום, אני רואה יותר מטעם לפגם בכך שרק שתי הצעות חוק מועלות היום לדיון מוקדם ולהצבעה. אני מצר על כך שמשרד האוצר מנע אפשרות לדון היום בכל הצעות החוק בעלות המשמעות הכספית, אשר מטרתן להקל על חיילי המילואים ולתגמל אותם בצורה זו או אחרת. לחברי השדולה ולחברי הכנסת שהגישו את הצעות החוק השונות היתה כוונה רצינית לחולל שינוי ביחס למילואימניקים, לא רק בדיבור ובטפיחה על השכם אלא גם באופן מעשי, ומה שנותר מכל זה זו הצגה גדולה לתקשורת שהתנהלה פה במהלך השעות האחרונות.
אני קורא מפה לחברי השדולה ולשאר החברים בבית להמשיך בניסיונות לשפר את התגמול והיחס לחיילי המילואים בפועל, ולא לשכוח את הנושא מחר בבוקר ולהיזכר בו בפעם הבאה רק כשנפגע, חס וחלילה, חייל מילואים והנושא עולה לסדר-היום הציבורי, או ביום ההצדעה למערך המילואים בשנה הבאה.
לסיום, אני מצר על כך שבודדים הם חברי חברי הכנסת מהסיעות החרדיות, שאומנם חיילי המילואים אינם נמצאים במאגר בוחריהם, אך לא העזו אפילו לבוא ולהזדהות עם חיילי המילואים ולהיות נוכחים בדיון הזה. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אחריו - חברי הכנסת חמי דורון, דני יתום ורן כהן.
משה גפני (יהדות התורה):
איפה חמשת שרי שינוי? איפה? חמישה שרים בממשלה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
במילואים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת גפני.
רן כהן (מרצ):
זה לא מכובד ששר הביטחון או סגנו לא יהיו כאן.
היו"ר מיכאל נודלמן:
הם בכנסת, במזנון. אחד צריך להיות פה.
משה גפני (יהדות התורה):
אנשי שינוי מדברים כל הזמן גבוהה גבוהה, ואף שר שלהם לא נמצא כאן.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת גפני, אתה יכול להירגע?
קריאה:
יש פה שר בכיר מאוד בממשלה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת גפני, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר פעם אחת ופעם שנייה; אתה מבין מה אני אומר. אנחנו חברים ואני לא רוצה לעשות זאת.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר, כבוד היושב-ראש, אני מתנצל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
בבקשה, חבר הכנסת אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אנשי המילואים, מחמאות ומלים גבוהות היו כאן היום למכביר. עכשיו צריך לבדוק מה אפשר לעשות תכל'ס בשטח. מעבר להערכה ולהוקרה, מדינת ישראל זקוקה למערך המילואים שלה ותלויה בו, ולכן גם צריכה להשקיע במערך הזה משאבים, כסף, כדי שהנכס הלאומי הזה לא ייעלם.
ניסיונות חקיקה והצעות חקיקה רבות באו להגן על אנשי המילואים, לבצר את מעמדם ולתגמל אותם. אבל, אנחנו עדים לתופעה שהוזכרה כאן היום, וגם אם היא שולית בשכיחותה, היא הרסנית בעוצמתה האנטי-מוסרית. יש מעסיקים, נותני עבודה שמעדיפים להעסיק מי שאינו משרת במילואים, כי העסק, בייחוד אם הוא עסק קטן, עלול להיפגע מהיעדרויות ארוכות ותכופות של אנשי מילואים. תופעות כאלה, גם כשהן מובנות, לא יכולות להיות מקובלות, ואי-אפשר להילחם בהן על-ידי הסתרת היותו של המבקש איש מילואים. המאבק צריך להיות על דעת הקהל, על ההאדרה המוסרית של המשרתים ושל המעסיקים שלהם; ומנגד, גינוי למשתמטים ולאלה שנמנעים מהעסקת אנשי מילואים.
צריך למצוא גם את הדרך הציבורית לפרסם ולהוקיר מעסיקים המרבים להעסיק אנשי מילואים, וגם כאן, המשמעות היא אנשי כתיבה ועט ותקשורת שמתגייסים לעניין, וגם כסף לצורכי פרסום והפצת הרעיון.
לפני שבועות מספר הגשתי הצעת חוק שעניינה תגמול מעסיקים שאחוז ניכר מעובדיהם משרתים במילואים - תגמול בדרך של מתן נקודות זיכוי או אחוז זיכוי ממס. אשמח אם הצעת החוק הזאת תהיה חלק מהצעת חוק שירות המילואים שתגיש הממשלה.
במישור אחר, יש צורך בהאדרה ציבורית של המשרתים במילואים ככלל, ובייחוד אלו המשרתים במילואים בהתנדבות, אם כבודדים, אם ביחידות התנדבות, כמו אלו של אלוף-משנה טרייבר או פרויקט תהילה ועוד.
אני בטוח שיש לעסוק הן בפעילות חקיקה לתגמול ולתמרוץ אנשי המילואים ומעסיקיהם, והן ביצירת האווירה הציבורית שבה אנשי המילואים הם לא "פראיירים" אלא השאור שבעיסה, המצטיינים, הדגמים הראויים לחיקוי.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת חמי דורון - אינו נוכח. חבר הכנסת מתן וילנאי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת דני יתום, ואחריו – חבר הכנסת רן כהן.
מתן וילנאי (העבודה-מימד):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היה באמת ראוי שביום כזה, בישיבה כזאת, תהיה נציגות יותר מכובדת סביב שולחן הממשלה, ולא רק השר המקשר גדעון עזרא, עם כל הכבוד שאני רוחש לגדעון.
צבא המילואים הוא תופעה ייחודית במדינת ישראל. אין בשום מקום בעולם תופעה מהסוג הזה, זה רעיון של האבות המייסדים של מערכת הביטחון שלנו, משנות ה-50, כיצד במהלך מהיר של שעות ספורות, עם שלם הופך להיות צבא.
יוסי שריד (מרצ):
שווייץ, יש לה צבא מילואים.
מתן וילנאי (העבודה-מימד):
לא באותו סגנון, לא באותם לוחות זמנים ולא מול אותם איומים, כפי שזה נוצר אז. ולכן, גם כשאומרים צבא מילואים, בכל ארץ אחרת בעולם, מתכוונים לדבר אחר. וגם עכשיו, כשאנחנו רואים אנשי מילואים שגויסו, הן באנגליה והן בארצות-הברית, זה משהו מסוג אחר. אין שום מקום בעולם שבזמן קצר כזה, פורמציות צבאיות שלמות מתייצבות למערכה; בשום מקום.
במלחמת יום הכיפורים, לפני כמעט 30 שנה, הדבר הזה בא לידי שיא המיצוי שלו, כאשר בכל מקום שבו התייצב צבא המילואים, בדרך כלל, הצבא הסדיר כבר היה שחוק ומותש, ויחידות המילואים הכריעו את גורל המלחמה בצבא היבשה, בצורה מוחלטת, גם בחזית רמת-הגולן וגם בחזית סיני. ושם, אכן, לפני 30 שנה, הגיעה לשיא המיצוי המשמעות של צבא המילואים.
אבל מאז עברו כבר עשרות שנים, שנות דור אם לא יותר מזה, והתפיסה כולה דורשת עדכון מעשי ומיידי, וליום הזה כאן יש ערך רב מאוד, ברמה הדקלרטיבית, ברמת הדיבורים, אני לא מזלזל בזה, זה חשוב, אף שהנוכחות פה היא לא מי יודע מה, וזה הודות לפעולה של חברי הכנסת כבל ווילן שמובילים את השדולה הזאת, ופעם נוספת אני מברך אותם על כך, אבל זה לא מספיק. יש דברים מעשיים שהכנסת יכולה לנקוט והממשלה חייבת לעשות, ומייד.
הדבר הראשון, צריך לזכור, כפי שנאמר כאן לפני, שצבא המילואים הוא צבא מתנדבים. מי שלא רוצה לשרת לא חייב לשרת. אין שום בעיה היום, לכל אחד, במיטב אונו, במיטב כוחותיו, להחליט שהוא לא משרת במילואים. זה קל בצורה מדהימה. ולכן, צריך לראות את כל יחידות המילואים כצבא מתנדבים, מכל בחינה שהיא.
הדבר הראשון שנדרש - לחוקק חוק מילואים כולל, ולא לפעול לפי שרידי חוקים כאלה או אחרים שצצים ועולים לפי משבי רוח כאלה ואחרים. הדבר הזה נדרש.
הדבר השני, צריך לקבוע שהכנסת לא מצביעה אוטומטית - כפי שעד עכשיו היא עשתה את זה – בוועדת החוץ והביטחון על הארכות שירות מילואים מעבר לחוק שירות ביטחון. צריך לקבוע שאין עוד דבר כזה. יש חוק שירות ביטחון מאוד נדיב, שמאפשר לקרוא לאנשים למשך חודש ימים, צריך להחליט שאין עוד הארכות אוטומטיות, כפי שהיו הדברים בעבר, וזה בידינו, חברי הכנסת, כי אנחנו מצביעים בוועדה המתאימה על הדבר הזה.
והדבר השלישי, הצבא חייב לבדוק את כל מערכת כוח-האדם שלו לעשורים הקרובים, במציאות של ישראל 2003. זה שונה לחלוטין, ראינו חלק מהצגת התכלית של זה - כאילו לא קשור, קשור ועוד איך; הסתתרה בהפעלת הכוח הצבאי של הקואליציה מול צבא עירק, מי שמבין את המקצוע, תפיסת עולם חדשה, שונה לחלוטין, שצה"ל נמצא על הסף שלה, וצריך לעשות את זה, זה משפיע גם על אנשי המילואים שלנו.
והדבר האחרון - לדרוש, בתוך הצבא, שירות מילואים. שיעורים ניכרים מהצבא, לפחות 80% מצבא הקבע, צריכים להיקרא למילואים; לעזוב את מקומם במשרד, בסדנה, בשולחן התכנון, לחודש ימים ולצאת ולשרת במילואים. ראשית, זה יעזור לאנשי המילואים. שנית, זה ישנה את כל תפיסת העולם לגבי המשמעות של קריאה למילואים, והקלות של הקריאה למילואים תיראה אז שונה לחלוטין.
רק בצעדים כאלה נוכל למלא בתוכן את היום החשוב הזה. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת דני יתום, ואחריו – חבר הכנסת רן כהן.
דני יתום (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר המקשר, חברי חברי הכנסת, קצין מילואים ראשי וסגל מטהו ופקודיו, אנשי מילואים, קהל נכבד, אני מצטרף לאלה שמעריכים, מוקירים ומצדיעים לאנשי המילואים. לצערי, זוהי קבוצה שהולכת וקטנה. נטל השירות הביטחוני ממשיך להיות מאוד כבד, אך הוא נופל על פחות ופחות כתפיים. ובתוך כך, הוא נופל על פחות ופחות משרתים במילואים, ובעיקר אלה שנמנים עם קבוצת הליבה ומשרתים ביחידות הקרביות, אלה היחידות שבשגרה, כמו גם במלחמה, נושאות בעיקר הנטל, בעיקר הפעילות ובעיקר הסיכון.
השירות בצה"ל, כמו השירות במילואים, הוא ערך וחובה. עדיין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, ואנחנו עדיין לא יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו. אבל לא די בכך שאנחנו נושאים עמנו את הערך שהוא גם חובה, אותו ערך שעליו התחנכנו, ודורות רבים לפנינו ואחרינו, מאז קום המדינה.
בעבר ידענו לומר, שכל הארץ חזית וכל העם צבא, אדוני היושב-ראש. לצערי, כבר לא כל העם צבא, אבל כל הארץ חזית. משהו השתנה בעם, משהו השתנה בחבילת הערכים שעליהם אנחנו גדלים ושאותם אנחנו סופגים. אנחנו שומעים, כמעט בכל מקום ובכל אתר, שמי שמתנדבים למילואים הם "פראיירים", והמלה הזאת, לצערי, נשמעה כבר כמה פעמים היום, בבית הזה וגם כאן במליאה. אסור שכך יישאר, אסור שזה מה שיהיה. השחיקה היא שחיקה במעמד, במוטיבציה – השגרה נפגעת, המשפחה נפגעת, הפרנסה נפגעת לעתים. אז מה עושים? אנחנו יודעים לתאר את המצב, אנחנו איננו יודעים לתאר כיצד נתקן את המצב.
צריך לחלק את התשובות שלנו לשתי קטגוריות, אדוני היושב-ראש. קטגוריה אחת היא החינוך. אנחנו צריכים לחנך ולהעמיק ולחנך, כבר מן הגילים הצעירים, לאהבת הארץ ולערכים שעליהם אנחנו, בני הדור שלנו, שיש לנו כבר נכדים, התחנכנו. הדבר צריך לבוא לידי ביטוי בהתבטאות אנשי ציבור מכל קצות הקשת – בין בקואליציה ובין באופוזיציה, בין חילונים ובין דתיים – התבטאות שמפרגנת לאנשי המילואים ושמעלה על נס את ההקרבה ואת הפעילות.
הקטגוריה האחרת היא הקטגוריה הגשמית. היום בדיון שמעתי שאלה שבעיני היא שאלת תם: כיצד יכול להיות שאנשי המילואים זקוקים גם לתמריצים חומריים, שהרי מה שמניע אותם זה ערך ההתנדבות וקדושת הארץ? כן, אני רוצה לומר לאלה שכנראה לא קשורים למציאות, מאחר שהמעמד נשחק ומאחר שהמשרת במילואים נחשב ל"פראייר", צריך לעזור לתקן את המצב. זה נכון שאנחנו יוצאים למילואים מכיוון שזאת חובה. אנחנו יוצאים למילואים מכיוון שאנחנו רוצים להתחנך על ערך ההתנדבות. אבל יקל על המשרתים במילואים לבצע את החובה המאוד-מאוד קשה הזאת, אם המדינה תתגייס, אם החברה תתגייס, אם תתגייסנה הכנסת והממשלה על מנת לסייע, על מנת לתת הקלות, פיצויים, מניעת פיטורים, הטבות וכיוצא באלה דברים.
לשחיקה יש הרבה אבות. אחת הסיבות לשחיקה במוטיבציה היא סימן השאלה שמרחף מפעם לפעם על הסיבות לקריאה למילואים. אנשי המילואים, שהם בשר מבשרה של מדינת ישראל, טוענים: האם נקראנו למילואים כדי לאבטח מאחז בלתי חוקי, או לפי דברי ראש הממשלה "מאחז בלתי מורשה"? אנחנו חייבים להבטיח שאנחנו שולחים את אנשי המילואים רק למשימות חיוניות, ראויות וחוקיות.
אני מבקש לסיים ולהצדיע לכם, ולומר לכם מתוך הלב פנימה: כל הכבוד. אני מקווה מאוד ששתי המלים האלה לא תישארנה מלים מתות. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. חבר הכנסת רן כהן. אחריו – שר המשפטים.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת וחברותיה, זה מתמיה ואני שב וכועס על כך, שבדיון שנושאו אנשי המילואים, שכולם כאן רוצים לפרגן להם ולעטוף אותם באהבה, לא נמצאים לא שר הביטחון ולא סגנו. אני מעריך מאוד את העובדה שהשר גדעון עזרא נמצא כאן, והשר טומי לפיד בא כדי לדבר. אבל, עם כל הכבוד – ככה מצדיעים למילואים? ככה מכבדים? נדמה לי שזה לא ראוי.
אנחנו נמצאים ביום קשה מאוד, היום שבו הובא לקבורה החייל אולג שייחט, זכרו לברכה, שנרצח באופן מחריד ומתועב בידי מרצחים, שאני מקווה מאוד שייתפסו וייענשו בכל חומרת הדין וכמה שיותר מהר.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר דבר שהוא אולי לא כל כך באווירה הזאת. אני טוען שאוי לנו שהגענו בכלל ליום הזה. אני מרשה לעצמי, כמי ששירת עשרות שנים במילואים, הרבה מאוד חודשים, לומר שזאת עוגמת נפש וזאת תעודת עניות שהגענו לצורך לציין את מערך המילואים ביום מיוחד בכנסת. משום שהוא מצביע על כך שבעצם הדבר המובן מאליו, הדבר שהיה טבעה של הארץ הזאת, שאנשים יוצאים להגן עליה, להילחם עליה, לשרת אותה – הטבע הזה התפרק וההסכמה הזאת איננה. ההסכמה הזאת איננה מסיבה מאוד פשוטה, משום שהחברה הישראלית פירקה את ההסכמה הזאת. זה לא קרה משום שלא פרגנו למילואימניקים, זה קרה משום שנבנתה כאן מערכת אנטי-סולידרית בכל מובן שהוא.
מה קרה כאן? בנינו חברת פערים, חברה שבה בצע כסף ואלוהי העושר והקניין הפרטי הם אלה שמובילים, וגם הממשלה הזאת – ומייד נשמע את שריה, ושמענו כאן את שריה – גם הממשלה הזאת יוצרת חברת פערים. חברת פערים יוצרת סולידריות? מגייסת? מתגייסת? הממשלות במדינה הזאת הן שפטרו נתחים גדולים מאוד, ולא רק את החרדים. בואו נאמר את האמת: קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד לא היו צריכות להתגייס לשום דבר במערכות האלה וגם קופחו וגם לא הרגישו שייכות. ולכן הסולידריות הזאת נסדקה.
הדבר השלישי, ואני יודע שזה לא פופולרי אבל צריך לומר את זה, הוא שנעשה שימוש לרעה בשם הביטחון. משום שאם אנשים במילואים ובסדיר נשלחים למשימות שאין בהן שום הכרח, אלא הן פנטזיות אידיאולוגיות של ארץ-ישראל השלמה בכל מיני מקומות ומחוזות שבהם יש קרוון אחד, מתנחל אחד - לשם מה צריך את זה? זאת לא פגיעה בסולידריות שיכולה להביא אנשים לצאת למילואים ולשרת מתוך רצון, מתוך התגייסות, מתוך שלמות?
זה לא קרה. אני מוכן לפרגן כאן את כל הפרגונים שבעולם; השאלה היא אם החברה הישראלית במו מעשיה, במו האידיאולוגיה שלה, לא קורעת את ערכיה כך שמתוך חוסר הזדהות אנשים מוצאים את עצמם מחוץ למעגל הזה. ואני לא חשוד כמי שהוא או חבריו לא נמצאים בתוך המעגל הזה.
אדוני היושב-ראש, אולי עוד משפט אחד: מאחר ששמעתי גם באודיטוריום את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון וכל הדוברים - אנחנו גם נמצאים במסלול שבו שירות המילואים הופך להיות נטל יותר ויותר כבד על פחות ופחות משרתים. גם בגלל המקצועיות, גם משום שנעשה מאמץ לגייס רק את הקרביים ביותר ולפטור את האחרים, גם בגלל הרצון לחסוך ימי מילואים מאנשים לא חיוניים. התהליך הזה מביא למצב של קיצוניות מאוד קשה, הצבא מעצמו נגרר אל מצב שבו חוסר השוויוניות הופך להיות מאוד קוטבי.
אני אומר, ואני אומר את זה גם לחבר הכנסת אבו וילן ולשר גדעון עזרא, למרות התהליך הזה חייבים לעשות מאמץ מכוון כדי למצות ככל האפשר את שאר אנשי המילואים, כדי להקטין את האי-שוויון בנטל הזה. אחרת, לא יעזור שום דבר, זה לא יישאר צבא העם. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. אדוני שר המשפטים, בבקשה.
שר המשפטים יוסף לפיד:
אדוני היושב-ראש, יש דברים שבהם אני חולק על רן כהן ממרצ, ויש עניינים ביטחוניים, שלגביהם אנחנו בדרך כלל מדברים שפה אחת. אני חושב שיש עכשיו אתנחתא מסוימת במצב הביטחוני, ודווקא זה הזמן הנכון לדבר על הנושא של המילואים, לא בסערת רוחות, לא בלחץ המאורעות, אלא מתוך הסתכלות לטווח ארוך באחד הנושאים המרכזיים לא רק של ביטחון ישראל, אלא גם של החברה הישראלית. כי מילואים, יותר מכל שירות ותפקיד אחר, הם ביטוי של האחדות ושל הערבות ההדדית בחברה הישראלית. כל פגיעה בשירות המילואים היא פגיעה באושיות הקיום הישראלי.
ואכן, כבר היו תופעות שרמזו על כך שהמערכת הישנה לא מחזיקה מעמד, בעיקר בגלל אי-צדק חברתי. האי-צדק החברתי מתחיל בכך ששכבה שלמה של יהודים צעירים, בריאים בגופם ובנפשם, מסרבים לשרת בצה"ל, ואלה החרדים, שלכאורה דואגים לארץ-ישראל, לכאורה אוהבים את הארץ המובטחת, לכאורה מצייתים לצווי אלוהי ישראל, אבל, הדבר הזה שאלוהי ישראל רוצה שהם יגנו על ארץ-ישראל, את החלק הזה של הצו האלוהי הם לא מקבלים, כי הרבה יותר נוח להתפלל למען החיילים מאשר לשרת בצה"ל.
אחת הסיבות של ההתפתחות המאוד-מדאיגה, של אי-רצון להתגייס לשירות המילואים, היא העובדה, שמול בקו"ם שבו יש גיוס של טירונים, בונים ישיבה בשביל אלה שלעולם לא ייכנסו לשערי בקו"ם. אז אנחנו נעשה הכול כדי לתקן את העוול הזה וכדי להביא לכך שגם בחורים יהודים בריאים, שהם חרדים, ישרתו בצה"ל.
הנושא השני הוא, שיש שחיקה עצומה של חלק קטן ממשרתי המילואים, שהם האנשים המתאימים ביותר למילואים מבצעיים, לצאת לשטחים, וקוראים להם שוב ושוב לעוד ועוד ימי מילואים, פוגעים בפרנסתם, בחיי המשפחה שלהם, והם מרגישים שהם מנוצלים לרעה על-ידי החברה כולה.
ישבה המועצה לביטחון לאומי ובמשך הרבה מאוד ישיבות, בצורה מאוד שיטתית ומלומדת, כתבה תוכנית לפתרון בעיית המילואים. התוכנית הזאת מעולם לא הובאה ליישום. האיש שישב בראש המועצה לביטחון לאומי, האלוף עוזי דיין, פרש מצה"ל. הוא היה חתום על העבודה הזאת. אנחנו פנינו אליו, אני פניתי אליו בשם שינוי, וביקשתי שעל בסיס העבודה הזאת הוא יעבד תוכנית לשירות מילואים, שפותרת את מירב הבעיות שמתעוררות לגבי השירות הזה.
ואכן, הוא הגיש לנו תוכנית, וסיעת שינוי ישבה ודנה במלוא כובד הראש והרצינות בתוכנית הזאת, ואימצה אותה פה-אחד. אני העברתי את התוכנית לשר הביטחון, במסגרת ועדת המשנה לנושא המילואים, ושם היא עלתה על סדר-היום. שם דנו בתוכנית הזאת והודיע שר הביטחון, שהוא הורה למטכ"ל להזמין את האלוף במילואים עוזי דיין ולקבל ממנו דוח מפורט על ההצעות שלו, אף שבעצם המטכ"ל מכיר את ההצעות האלה. עצם העובדה שזה מתגלגל בכיוון זה מרמז על כך, שייתכן שהתוכנית הזאת תהיה ישימה על-ידי הגורמים האחראים בצה"ל.
עיקרה של התוכנית הוא, שצריך להקים פלוגות של מג"ב ושירות קבע קצר, כאשר כל פלוגה כזאת יכולה להחליף עשר פלוגות של מילואים. על-ידי כך בעצם תריסר פלוגות של מג"ב בשירות קבע קצר יכולות לפתור את כל בעיית המילואים המבצעיים. ואז נשאר לשרת במילואים כמו שאפשר וצריך ותמיד שירתו, רק לצורך גיוסם לאימונים למקרה של מלחמה.
עשו את החשבון, רבותי, זה לא עולה לצה"ל יותר כסף משירות המילואים. החשבון הוא מדויק, עד הפרוטה האחרונה. דהיינו, אנחנו יכולים לגייס לשירות קבע קצר - הצעירים שהם היום אולי מובטלים ומחפשים פרנסה - לשירות ביטחוני במסגרת המילואים, ולפטור משירות מבצעי במילואים חיילי מילואים שלא מחפשים פרנסה ולא מחפשים מילואים, אלא עובדים לפרנסתם ושירות המילואים פוגע בהם.
אני מאוד מקווה שתרומתנו זו לנושא של שירות המילואים אכן תקרום עור וגידים והיא תהיה המטריצה שעל-פיה המילואים ישרתו בהמשך, שאני מקווה שיהיה יותר שקט ויהיה זקוק לפחות ימי מילואים. זו תהיה תרומתנו המאוד-חשובה לנושא הזה, ובינתיים אני לא יכול אלא לשלוח מפה ברכה לכל אלה ששירתו, משרתים וישרתו במילואים. תודה רבה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
נראה אתכם מעבירים את ההצעה של עוזי מול שר הביטחון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה ליוסף לפיד. חבר הכנסת אופיר פינס-פז - אינו נוכח. חבר הכנסת דניאל בנלולו - אינו נוכח. חבר הכנסת עזמי בשארה - אינו נוכח. חברת הכנסת אתי לבני - אינה נוכחת. חברת הכנסת אורית נוקד, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת יצחק הרצוג.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, שר הביטחון, השר גדעון עזרא, חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, ראשית אני רוצה לברך על היוזמה לקיום היום לכבוד מערך המילואים, ולאחל לכולנו שבעתיד הקרוב לא יהיה צורך לעשות יותר מילואים.
כשהוקמה מדינת ישראל היתה התפיסה שמערך המילואים אמור לשמש כוח לחימה עיקרי בשעת מלחמה. אולם במהלך השנים השתנתה תפיסה זו, וכיום הרוב המוחלט של ההוצאה על שירות מילואים הוא בגין תעסוקה מבצעית. בשנים האחרונות מתחילה לחלחל ההכרה בצורך בבחינה מחודשת של תפקיד מערך המילואים בישראל. האלוף במילואים עוזי דיין הציע לבצע רפורמה במערך המילואים של צה"ל, באופן שיחזיר את חיילי המילואים לתפקידם המקורי - כוח לשעת מלחמה.
על-פי הצעה זו, יוקמו בין עשר ל-12 פלוגות מג"ב חדשות שיחליפו את חיילי המילואים בביצוע משימות אבטחה שוטפת, לרבות לחימה בטרור ומשימות שיטור. על-פי הנתונים שהוצגו, כל פלוגה סדירה חדשה כזאת תוכל לשחרר בכל שנה עשר פלוגות מילואים משירות.
כחברה בוועדת הכספים, איני יכולה להתעלם מהמשמעות התקציבית של מהלך כזה, במיוחד בימים אלה, כשחרב הקיצוץ חותכת בבשר החי. שימוש בפלוגות סדירות מוזיל משמעותית את העלות, וזאת מאחר שהעלות הישירה של לוחם מג"ב זולה ב-5% ליום מעלותו של חייל מילואים.
התועלות הנוספות הן רבות. באימוץ ההצעה תיחסך הפגיעה הקשה במשק הנגרמת כתוצאה מהוצאתו של כוח-אדם מיומן לתקופות ארוכות ממעגל העבודה. בכך נוכל גם למנוע את הסיפורים הקשים על עובדים המפוטרים כתוצאה משירות מילואים ממושך. בנוסף, פלוגות סדירות, ייתכן שיבצעו את התעסוקה בצורה יעילה יותר ומקצועית יותר. לא יהיה צורך להקדיש ימי מילואים יקרים על מנת לאמן את החיילים לפני התעסוקה. כמו כן, הקטנת מספר ימי המילואים תגדיל את נכונות האזרחים לשרת במילואים. שימוש במערך המילואים ככוח מרכזי בעתות מלחמה יאפשר לתת הכשרה טובה יותר וארוכה יותר, ובכך להגדיל את המוכנות לזמנים קשים.
לסיכום, אנו רואים שהתועלת היא רבה ובאה לידי ביטוי גם בתחום הביטחוני, גם בתחום הכלכלי וגם בתחום החברתי. בהיבט הכלכלי – יש בצעד זה הכרה בעלות העודפת של גיוס איש מילואים לעומת חייל סדיר ובפגיעה הכוללת במשק כתוצאה מההיעדרות התכופה של כוח עבודה מיומן. בתחום הביטחוני - יש תרומה לחיזוק הביטחון השוטף על-ידי כך שהחיילים שיבצעו את המשימות יהיו מנוסים יותר. בהיבט החברתי - אימוץ המסקנות יביא לכך שחיילי המילואים, שהם הכוח המניע של החברה הישראלית, לא יהיו מקופחים בגלל תרומתם למדינה, והקטנת מספר ימי המילואים תביא לידי חלוקה צודקת יותר של הנטל.
לכן אני קוראת היום לצה"ל ולוועדת השרים לענייני מילואים לסמוך ידיהם על ההמלצות של האלוף במילואים עוזי דיין, ולנו, חברי הכנסת, אני מציעה לעשות הכול על מנת לחוקק חוק מיוחד שיעסוק בנושא המילואים ויכיל בתוכו את הוראות חוק הקיימות היום וכן הצעות לתיקון החוק שנמצאות כאן, לרבות ההצעות שעומדות בפני ועדת השרים לענייני מילואים. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. חבר הכנסת יצחק הרצוג. אחריו – חבר הכנסת דניאל בנלולו, ואחריו – חבר הכנסת חמי דורון.
יצחק הרצוג (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני מברך את יוזמיו של היום החשוב הזה, מכיוון שהיום הזה מהווה אות – גם אם הוא צנוע – של סולידריות אמיתית והכרת תודה לכל הנושאים בנטל, המשרתים והשומרים על ביטחוננו באשר הם.
בכלל, המילואים הם חלק מההווי והתרבות הישראלית. הם מוכרים, החל במערכונים וכלה בבדיחות, וכמובן בסרטים, בנושאים רציניים, בספרות. הם טבועים עמוק מאוד בלבה של החברה הישראלית, והם מעוררים הרבה מאוד גאווה, הרבה מאוד פולקלור, וכמובן מבטאים תחושה עמוקה מאוד של סולידריות עם החיילים האלמונים; כי כולנו חיילים אלמונים כשאנחנו במילואים, אבל איזו תחושה של גאווה - כשיש לנו המוטיב הלאומי הטהור הזה - שלא לדבר גם על הגאווה ברמה המקצועית של המילואימניקים מכל תפקיד ומכל מקום שעוזבים את מקום העבודה או את המשפחה, נכנסים למעטפת של הצבא ועושים את עבודתם נאמנה, במקצועיות ובהשקעה גדולה.
אבל עם זאת, כולנו מדברים גם על השחיקה הרבה מאוד אצל המילואימניקים, תחושת התסכול העמוקה, התחושה שהם בעצם "פראיירים", כשהם רואים ושומעים את התקשורת ואת העיתונים משחקים בהם ומהתלים בהם, בעוד הם מסכנים את חייהם בחזית. התחושה כלפי הנבחרים - האם האוחזים בהגה הם מספיק אחראיים ושוקלים נכונה את כל הנסיבות ואת כל העובדות? זאת תחושה שחייבים גם להקרין כלפיה הסבר ומתן מענה גם מצדנו כנבחרי העם, שאנחנו לוקחים ברצינות את מה שחושב החייל במילואים, שאכפת לנו ממנו, שאנחנו שוקלים את ערך קדושת חייו, כמו קדושת חייו של כל חייל שאנחנו שולחים למשימות ראויות רק לאחר שיקול דעת מעמיק, ושהפיקוד והדרג המדיני שוקלים היטב היטב לפני נקיטת כל צעד.
לסיום דברי, אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת שעלתה הרבה מאוד בשנים האחרונות - שירות החרדים בצבא. אני הייתי בין אלה שתמכו מאוד בחוק טל, מכיוון שהאמנתי שחוק טל הוא מודל חברתי נכון; הוא אולי לא הראוי, אבל הוא המצוי, והוא בעצם מגשר בין הציבור החרדי לכלל הציבור, על-ידי כך שכדי שאדם יצא לעבודה וישתלב במעגל העבודה, הוא ייתן את תרומתו לחברה על דרך שטר ושוברו בצדו. אתה רוצה לשרת, כי אתה רוצה לעבוד; אתה תצא לשירות מסוגים שונים, החל בשירות אזרחי וכלה בשירות של המשמר האזרחי, כבאות וגם צבא.
לצערי, הממשלה הזאת, שרוממות המילואימניקים בראשה ובפיה, חוקקה בבזק, באמצעות חוק ההסדרים, חוק פסול לחלוטין, שמאפשר לכל בן ישיבה לצאת לעבודה ללא הגבלה, תוך עיקור מוחלט של חוק טל, ובלי להתחשב בכלל בתחושת הסולידריות ובכל מה שנאמר לנו על עקרון השוויון, בכל מה שהובטח לנו בזכות הפגנות של ארונות שהתקיימו פה מחוץ לכנסת על-ידי מפלגות שיזמו את המאבק נגד חוק טל. בצביעות ראויה לציון, פה-אחד, העבירה הממשלה – בלי שניתנה לנו בכלל האפשרות כאופוזיציה להפוך את הגלגל, והצבענו נגד, כמובן. היא פתחה את השער בלי לחשוב בכלל על תחושת השוויון והקיפוח של המילואימניקים. על כך אני מתרעם מאוד היום, ואני אומר לממשלה: טלי קורה מבין עינייך. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת דניאל בנלולו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת חמי דורון, ואחריו – חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך.
דניאל בנלולו (הליכוד):
אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי חברי הכנסת, מכובדי אנשי הביטחון, משרתי מילואים יקרים, אני שמח ומודה על הזכות שניתנה לי להודות מעל במה זאת בשמי ובשם חברי למשרתי המילואים ולאנשי כוחות הביטחון. הציבור בישראל מתפאר בכם ומודה לכם. תודה. תודה על מסירותכם הרבה. תודה, בזכותכם יש לנו על מי לסמוך. אין ספור לכמות התודות ולעוצמת ההוקרה של כולנו.
אני מברך את חברי, חבר הכנסת אבשלום וילן וחבר הכנסת איתן כבל, על היוזמה הברוכה של קיום יום זה. אני רואה חשיבות עליונה לדאגה לחיילי המילואים. זה המעט שביכולתנו לעשות, לעומת תרומתכם הרבה והמרכזית בחיי המדינה.
היתה לי הזכות להיות שותף לכמה הצעות חוק למען חיילי המילואים, שמועלות כעת. בין הצעות החוק: איסור על פיטורי אנשי מילואים; איסור על אפליה בקבלה לעבודה בשל שירות מילואים, וזאת כדי למנוע מקרים שמעסיקים יפטרו עובדים בשל שירות מילואים; תגמול משרת מילואים ב-90 הימים שקדמו למילואים, כדי לאפשר לחייל מילואים לקבל תגמול בגובה הכנסתו החודשית מעבודה, גם אם לא עבד בעבודה זו שלושה חודשים מלאים; הפחתה בשעות העבודה של בן הזוג של משרת המילואים. אני קורא לכולם להתגייס ולתמוך בהצעות החוק. אך עדיין לא תמה המלאכה ורבה העבודה, לא רק שלנו המחוקקים אלא של כולנו ביחד כחברה ושל כל אחד לחוד.
חברי חברי הכנסת, כולנו צריכים לאמץ בחום את חיילי המילואים ולהקל על הנושאים בעול; לא בדיבורים, אלא רק במעשים. החברה בישראל מחויבת וחייבת לדאוג לאנשי המילואים בכל המישורים ובכל המקומות. מקום העבודה של המשרת במילואים מחויב לעודד את המשרת ולהבין שהשירות אינו נטל על מקום העבודה אלא זכות. לכן יש להחמיר בעונשי מעסיקים המפטרים עובדים עקב שירות מילואים. יש להעניק בונוסים בשכר למשרתים במילואים. האוניברסיטאות והמכללות צריכות להקל על הסטודנט החייל ולעשות הכול על מנת להירתם למאמץ. יש להעניק להם בונוסים בציונים ויש להקל עליהם בבחינות, וכן לבנות בעבורם מערך של השלמת שיעורים.
חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, זו חובתנו הבסיסית לפעול למען הקלות אלו. כולנו צריכים להתלכד ולפעול למען ההקלות ושיפור התנאים של חיילי המילואים.
חברי וידידי, גם אם הדרך עוד ארוכה וגם אם הדרך רבה, נצעד בה יחדיו, נשלב ידיים ונירתם למאמץ המשותף. רק כך נצליח במשימה והדרך תהיה קלה.
ברצוני שוב להודות לכם, משרתי מילואים יקרים. אני מחבק כל אחד ואחד מכם ומודה לכל אחד ואחת באופן אישי. אנחנו מודים לכם, אנחנו סומכים עליכם, אנחנו גאים בכם. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. חבר הכנסת חמי דורון, ואחריו – חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מקיימים היום יום מילואים, והדבר כמעט בלתי נתפס מבחינתי, וגם קצת עצוב. זה עצוב שכנסת ישראל צריכה לעשות יום מיוחד לנושא המילואים. זה עצוב כיוון שהמילואים, לפחות כך אני חונכתי, הם אחד הערכים הבסיסיים שעליהם מושתתת החברה הישראלית במדינת ישראל, ופגיעה באנשי המילואים היא למעשה פגיעה באחת הרגליים שעליהן נשענת מדינת ישראל.
מבחינתי, צה"ל הוא צבא העם. אדוני היושב-ראש, אני לא מכיר ברצון להפוך את צה"ל לצבא מקצועי, כיוון שברגע שהוא צבא העם ויש המחויבות של כולנו לעשות מילואים, המחויבות של כולם להתגייס לצבא, זה מה שיוצר את הלכידות החברתית ואת כושר העמידה של צה"ל ושלנו כחברה, גם בתקופה של אינתיפאדה וגם בתקופה של טרור. היה מי שחשב שהחברה הישראלית עשויה קורי עכביש, והאמת טפחה לו על פניו, ולא מעט בזכות אותם אנשי מילואים שבאו, עשו את העבודה ברצון, בשקט, בלי להשתמט ובלי להתחבא.
מה שעצוב הוא, שאנחנו ככנסת ישראל צריכים היום ליזום יום מילואים, או יום הזדהות עם אנשי המילואים. זה הדבר העצוב. דבר שהוא כל כך טריוויאלי, דבר שהוא כל כך פשוט וחייב להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית, מהדברים שאנחנו מחנכים עליהם, היום אנחנו צריכים לחשוב כאילו יש דבר פלאי, שיש אנשי מילואים ואנחנו צריכים לתת להם גב. מבחינת החברה הישראלית, אני רואה את זה אולי כחלק מאסון. אם נצטרך לעמוד כאן אולי בשנה הבאה ובעוד שנתיים, ולהפוך את יום המילואים הזה ליום קבוע, כמו יום התרומה ללב"י - מצבנו חמור; מצבנו כחברה חמור.
חובה עלינו, כחברי הכנסת בישראל, לדאוג לתגמל אותם אנשי מילואים שהם מעטים היום, אחוזים בודדים בלבד, לצערי הרב, מכלל החברה הישראלית. חובה עלינו למצוא את הדרך ואת הפתרונות החוקיים,במסגרת חקיקה, כדי לפתור את בעיות התגמול.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עליך לסיים.
חמי דורון (שינוי):
אתה מקצר לי מהר. אתה אומר שהזמן עובר מהר כשנהנים?
היו"ר מיכאל נודלמן:
כן. אני נותן לך דקה.
חמי דורון (שינוי):
לא ארחיב ולא אחזור על מה שאמרו חברי בסיעת שינוי ועל מה שאמר יושב-ראש הסיעה שלנו, שר המשפטים. אני רק רוצה לומר היום לסטודנטים במדינת ישראל, שלהם יש בעיה בנושא המילואים, כי הם הולכים למילואים ויש להם בעיה עם המכללות והאוניברסיטאות, שהכנתי הצעת חוק שתונח על שולחן הכנסת בתחילת המושב הבא, וזו הצעת חוק שאני מקווה מאוד שרוב חברי הכנסת יתמכו בה והממשלה תיעתר לה, הצעת חוק שעניינה דחיית שירות המילואים לסטודנטים לתואר ראשון, שבארבע השנים שהם צריכים לעשות את התואר הם לא יצטרכו לעשות מילואים, אלא ידחו את שירות המילואים שלהם לשלב יותר מאוחר, כאשר המילואים היחידים שהם יעשו באותה תקופה יהיו אימונים ולא תעסוקה מבצעית.
אני מאוד מקווה שכל חברי הבית יתמכו בהצעה הזאת, ואז נוכל להקל לפחות בקטע הזה, שהוא קטע שלא צריך לעלות כסף למדינת ישראל, לא צריך ליצור את התגובה המיידית של הממשלה, שמה שעולה כסף לא נוכל לאשר, והדבר הזה יאושר גם על-ידי הממשלה וגם על-ידי חברי הכנסת. אני מקווה שאכן כך יהיו הדברים. תודה רבה לכם.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך. אחריה – חברי הכנסת מאיר פרוש, יורי שטרן, איוב קרא, אחמד טיבי, אהוד רצאבי, עסאם מח'ול וגלעד ארדן.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, אורחים נכבדים, אני מברכת על היוזמה לנהל במליאה דיון בנושא שירות המילואים, ובכלל על היוזמה של שדולת חברי הכנסת שאני חברה בה לקיים יום מילואים בכנסת. במיוחד ברכות לאבו וילן ולאיתן כבל. אני גם מצטרפת לברכות ולתודה של חברי, חבר הכנסת דניאל בנלולו. אני חושבת שאכן צריך להגיד תודה למי שנושא בנטל.
ביום העיון שהתקיים היום בכנסת דובר רבות על אפליה, חלוקה לא שוויונית של הנטל, חוסר יחס של החברה למשרתים במילואים, המחיר הכלכלי והאישי, לרבות סכנת חיים, של אלו שמשרתים או של בני משפחותיהם. שמענו גם על פתרונות ותוכניות, וגם הרבה דברים חיוביים נשמעו ממערכת הביטחון, שהיא עשתה ועושה, ומודעת, כדי להקטין את הנטל. גם על כך ברכות.
אבל, וכאן האבל הוא גדול מאוד, אני אומנם לא שירתתי בחילות השדה, לא שירתתי במילואים בחילות השדה – עשיתי צבא, ואחר כך הצבא לא רצה אותי - אבל הייתי שותפה למילואים של בן הזוג שלי, כל שנה למעלה מ-60 יום מילואים. דרך אגב, תמיד אמרתי לו שאני מוכנה להתחלף אתו: אני אצא למילואים, לשדה, לאוהל, והוא ישב בבית עם הילדים הקטנים, ונראה למי קשה יותר. בימים ההם, וזה נשמע כאילו זה לפני 50 שנה, התנאים באמת היו כמו לפני 100 שנה: בלי טלפון נייד, בלי קשר הביתה, לפעמים שבועיים ולפעמים יותר. זה היה באמת קשה.
אני יודעת מה מרגישות משפחות המילואימניקים ומה מרגישה אשתו של המילואימניק שנשארת בבית עם הילדים. אני יודעת גם מה המשמעות של להיות אמא של חייל מילואים, כי יש לי שניים כאלה בבית נוסף על אחד בסדיר, ובכל זאת אני רוצה להדגיש את ההבדל בין מה שהיה אז – כשעשינו, במרכאות, שנינו 60 יום מילואים, ולא חשנו "פראיירים" ולא חשנו שאנחנו לבד במערכה, אף שאז זה היה 60 יום ויותר, והיום זה 30 יום ופחות.
ואכן, צודקים כל אלה שבאים וטוענים שמטבע הלשון "צבא העם" עבר מהעולם. אין לנו צבא עם. אבל, אנחנו כאן בכנסת צריכים להסכים לכך? לא ולא. בשביל זה אנחנו צריכים את החקיקה. אין לנו דרך אחרת. לנו כאן, בכנסת, אין כלי אחר. החקיקה דרושה לנו כי החברה איבדה את בתוליה ואת ערכיה. היא דרושה לנו כדי להראות לאיש המילואים שהוא לא לבד. היא דרושה לנו כדי לעשות את השינוי ולגרום לכך שלא שליש מאוכלוסיית ישראל, שליש מהאזרחים, כדברי הרמטכ"ל, יישא בנטל. דרך אגב, זה אותו שליש שעושה מילואים ומשלם מסים במדינת ישראל. זה אותו שליש בדיוק.
דרך אגב, אני לא הולכת לדבר על חרדים. חבל שאין פה כאלה. הנה, יש מישהו שמציץ שם. אני לא אדבר על חרדים. בשבילי, מי שמשתמט, מכל סוג שהוא, בכל תלבושת שהיא, הוא אותו דבר. אני נגד השתמטות מכל סוג שהוא.
החקיקה דרושה לנו כדי שכל איש מילואים וכל אשה במילואים ידעו שהצבא, הכנסת והממשלה עושים הכול כדי למזער את הפגיעה בחיים האזרחיים שלהם. החקיקה דרושה לנו כדי שכל איש מילואים ידע שכולנו, כל אזרחי המדינה, שותפים לנטל הזה, וכל אחד עושה כמיטב יכולתו לא רק למען ביתו אלא למען המדינה שהוא חי בה. כן, מותר לדבר ציונות ב-2003.
אני מבטיחה לכם, שאם נצליח להוכיח למילואימניקים שאנחנו אתם, לא מן השפה ולחוץ אלא בכל לבנו וגם במעשינו, לא תהיה בעיית התנדבות, לא תהיה בעיית מוטיבציה. חבל שסגן השר בוים איננו פה. אילו הוא היה פה, הייתי אומרת לו שהדור של היום לא נופל כהוא זה מהדור של אתמול. אני לא מקבלת את דבריו שהטילו כתם על הדור של היום. אבל, הדור שלנו היום דורש מאתנו, ובצדק, מעשים ולא רק דיבורים. אני מרוצה מכך שהצלחנו להעלות את הנושא על סדר-יומה של הכנסת, ואני לא ארפה עד שנשלים את החקיקה הנחוצה ונשנה את סדרי העדיפויות. שיהיה ברור: כל עוד קיים סכסוך באזורנו ויש אויב בפתח, כל אחד מאתנו, כפי שאמרתי, חייב לשאת בנטל הזה ואין יוצאים מהכלל. זו חובה וזו זכות.
אני מצטרפת לאלה שביקשו - השר לפיד וחברי האחרים - וממליצים לכנסת לאמץ את המלצות המועצה לביטחון לאומי כפי שהוצגו לפנינו על-ידי האלוף עוזי דיין, בעיקר ההמלצות: להקל את הנטל כך שחיילים סדירים יעשו תעסוקה ולא מילואימניקים - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
אני מבקש לסיים.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אני מסיימת.
- - לזמן את המילואימניקים לשירות לאימונים ולא לשמירה במתקן כליאה, כמו ששמענו; לדאוג שהציוד שמקבל מילואימניק יהיה בהתאם למשימה שמוטלת עליו.
רציתי להתייחס גם לנושא הנשים, כי אם היינו משתמשים יותר בנשים ומצרפים נשים לנטל הזה, הנטל על הגברים היה פוחת. אבל אין לי כבר זמן לדבר על כך. יש לנו מאגר פוטנציאלי עצום של אוכלוסייה שאנחנו לא משתמשים בו.
אדוני היושב-ראש, תרשה לי עוד חצי דקה?
היו"ר מיכאל נודלמן:
לא.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אסיים בהצדעה למשרתי המילואים ובהבטחה לכם ולמשפחותיכם, שאני אפעל למענכם לא רק ביום המילואים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת יורי שטרן - אינו נוכח. חבר הכנסת איוב קרא - אינו נוכח. חבר הכנסת אהוד רצאבי - אינו נוכח. חבר הכנסת עסאם מח'ול - אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד ארדן - אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב אדרי - - -
אילן שלגי (שינוי):
חבר הכנסת פרוש הגיע. אני מאוד רוצה לשמוע אותו.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עכשיו, ולא משום שאתה רוצה - משום שהוא ברשימה. חבר הכנסת פרוש, אתה מוכן?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
מוכן, אבל עוד שניים לפני.
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת יחיאל חזן - אינו נוכח. חבר הכנסת דוד אזולאי - אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם שוחט, בבקשה. חבר הכנסת שוחט ישב פה כל זמן הישיבה.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הדוברת לפני, חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, דיברת על כשליש מהאנשים שמשרתים במילואים, מהגברים בגיל גיוס. אני רוצה להסב את תשומת לבך למספר מאוד מדאיג: רק 5% משרתים יותר מ-24 ימים. אני אומר את המספר הזה כדי לחדד את התמונה הקשה מאוד שמתבטאת באי-שוויון בחלוקת הנטל, שהוא הבעיה העיקרית.
בדברי הקצרים לא ארצה לדבר ולברך, וזה מובן מאליו, את כל אלה שעושים מילואים ואת אלה שנושאים בנטל יותר מאחרים ואת אלה שהם ביחידות קרביות במילואים ועושים עוד יותר מאלה שבכלל לא עושים מילואים. אני רוצה להגיד כמה מלים על עצם העובדה שהדיון הזה מתקיים, וחלק מהדוברים הזכירו זאת. הדיון הזה מתקיים כי החברה הישראלית הפכה לחברה אחרת. הדיון הזה מתקיים מכיוון שדברים שהיו מובנים מאליהם ודברים שהיו בלב ההסכמה הלאומית הלכו ונשחקו. הדיון הזה מתקיים מכיוון שאין עוד סולידריות. הדיון הזה מתקיים מכיוון שכל אחד עושה את הדברים ככל שהוא יכול - לא כל אחד, אבל אנשים במספר גדול מאוד ובמספר רב מאוד עושים את כל הפעולות כדי לא לתת אלא כדי לקבל בלבד. הדיון הזה בבסיסו, בלי למעט בחשיבות החקיקה שמנסה לתקן את הדברים, הוא דיון שלא היה יכול להתקיים במדינת ישראל של לפני 30 שנה. לא היה צריך לקיים אותו. לא היה צורך לחשוב על הדברים האלה. ייתכן שפה ושם היה צריך לעשות תיקונים כאלה ואחרים בתגמול ולהגן על עצמאים או על סטודנטים, דברים שהם מובנים מאליהם, אבל בוודאי לא היה צריך לבוא ולשים על השולחן את העיוות הנורא שקיים בנשיאה בנטל, את העיוות הנורא שקיים ביחס ובמושג "פראייר מי שהולך למילואים" ואת העיוות שקיים במצב שבו אנשים טובים ויקרים, עם תום שירותם הצבאי נעלמים והיו כלא היו ולא ידעו מה זה מילואים.
לצערי הרב, הדברים האלה הלכו והחמירו והלכו ונהיו יותר ויותר קשים. אותם אנשים יקרים, באחוזים לא גבוהים, שנושאים את הנטל על גבם, בעצם הרגישו שהם באמת מהווים איזו קבוצה שהחברה לא רק לא מתגמלת אותה כראוי, בגלל הקשיים שנוצרים מעומס המילואים הרב, אלא בוודאי ובוודאי לא מתגמלת אותה ביחס להשקעתם.
אף שייתכן שיש שמץ מן הדברים האלה, אני לא הייתי חושב שיש גם חוסר קונסנזוס לאומי במאבקים הצבאיים שאנחנו מנהלים. אני לא חושב שזה הדבר המרכזי במקרה של המילואים, אבל אני חושב שיש לזה גם ביטוי בתחושת השליחות, ברצון להגיד: בעצם מה אנחנו עושים כאן? מה עושה חייל מילואים שצריך להיכנס בלילה לבית של משפחה במקום כזה או אחר? והייתי חושב שבוודאי יש גם כרסום שנובע מהאי-אחידות במחשבה לגבי הפתרון הפוליטי הרצוי, שמוצא את ביטויו בהתנהלות של חייל המילואים, אם זה במחסום ואם זה בביקור בבית. ואני לא רוצה לבודד מרכיב ממרכיב, ואני לא יודע מה משקלו של כל הדבר, חבר הכנסת חזן, אבל לפי הערכתי, גם לזה יש משקל.
אני רוצה לסכם ולומר, שמה שמוצע בחקיקה הוא נכון, אבל הוא בבחינת חבלים שסוגרים את הכלי ומנסים למנוע התפוררות יותר גדולה. אבל הכלי לא מאוחד, הכלי לא שלם, הכלי רצוף פרצות, הכלי נוזל. החקיקה מנסה לחשק אותו קצת, אבל הכלי הזה יכול להיות חזק רק כשתהיה אחדות במטרה ורק כשיהיה באמת מצב שבו החברה הישראלית תראה את הצרכים, את החובות – כזכות, ולא תראה אותם כנטל שצריך לברוח ממנו. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת פרוש, אתה מוכן?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אחרי עוד שניים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
עוד שניים? בבקשה. חבר הכנסת יגאל יאסינוב - אינו נוכח. חבר הכנסת אהוד יתום - אינו נוכח. חבר הכנסת חיים רמון, בבקשה.
חיים אורון (מרצ):
מי אחריו?
היו"ר מיכאל נודלמן:
אחריו – חבר הכנסת רשף חן, ואחריו – חבר הכנסת הרב פרוש.
חיים אורון (מרצ):
ואחריו?
חיים רמון (העבודה-מימד):
תיכף תראה. מה אתה שואל?
חיים אורון (מרצ):
משעמם, לא?
היו"ר מיכאל נודלמן:
אחריו – חבר הכנסת חיים אורון.
חיים רמון (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מצטרף לכל אלה שבירכו על יום ההצדעה למערך המילואים ועל המאבק שמנהלים הנציגים של אנשי המילואים על מנת שיהיה כמה שפחות אי-צדק בחלוקת הנטל ושיהיה תגמול, עד כמה שניתן בהתחשב במשק המדינה.
בעקבות דיונים בוועדת המשנה לכוח-אדם של ועדת החוץ והביטחון, שאני עומד בראשה, אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת – אמרתי את זה היום לאנשי מילואים – שמבדיקה לעומק אני קובע, שאין שום סיבה שבעולם שאנשי מילואים יעשו תעסוקה מבצעית, מה שקרוי בט"ש. לאחר שבדקנו את זה, אני קובע שצה"ל יכול – בצורה שאני אפרט, והוא עובד על כך – להביא לכך שבשנת התעסוקה 2004 חיילי המילואים לא יעשו בט"ש, אלא רק אימונים, וזה סיפור אחר לגמרי.
אין שום סיבה שכבר עכשיו הצבא, שכבר הסכים, לא יתחיל בהקמת הפלוגות במסגרת מה שקרוי קבע קצר. אין שום סיבה שלא יעסקו בזה עכשיו, ולא יחכו לאישורים הסופיים, שכולם טוענים שהם יתקבלו בעוד חודשיים, שלושה וארבעה חודשים, ואם הם יתקיימו בעוד חודשיים, שלושה או ארבעה חודשים, אז זה לא יהיה ב-2004. אבל אם יעשו את זה עכשיו, זה יהיה ב-2004. צריך להבין שפלוגות קבע קצר - במקרה הרע - לא גורמות לשום הוצאה בצבא.
השרה לאיכות הסביבה יהודית נאות:
למה אי-אפשר להשיג את האישורים מייד?
חיים רמון (העבודה-מימד):
על זה היה ויכוח בוועדת כוח-אדם; כולם אמרו שהם ממליצים – את חברת הממשלה, תשאלי על זה. אכ"א אמר שהוא ממליץ, אמ"ץ אמר שהוא ממליץ - כולם המליצו. צריך להביא את זה לאישור פורמלי, באיזו ראייה כוללת, לדיון אצל הרמטכ"ל. כולם טוענים שזה אישור פורמלי, ומחכים לאישור הזה כבר שלושה-ארבעה חודשים.
אילן שלגי (שינוי):
חייל בקבע קצר יותר זול - - -
חיים רמון (העבודה-מימד):
לא, אני בא ומחמיר וקובע שזה אותו מחיר, כלומר, אין עלויות לצה"ל; ודאי שבראייה רחבה, קבע קצר תורם למשק.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
הוא מוריד את מספר המובטלים.
חיים רמון (העבודה-מימד):
תורם בהרבה מאוד דברים. מצד אחד, מוריד את מספר המובטלים, ומצד אחר, הוא מונע מאותם אנשי מילואים ללכת למילואים ואיננו פוגע במשק.
אין סיבה שזה לא ייעשה. כל העבודות כבר נעשו. צריך לפרסם את המודעות בעיתונים ולעשות. ואם יעשו את זה במהירות, יגיעו לכך. ואני מדבר על תעסוקה מבצעית ברמה של המחצית השנייה של 2002 – לא בתקווה שיפרוץ השלום והכול יהיה בסדר וכדומה, אלא במחצית השנייה של 2002 זה אומר: רמת גיוס מילואים של אחרי "חומת מגן". וקשה לצבא, והוא נע באטיות. הוא מתקדם ליעד הזה, אבל אני לא מבין למה זה צריך להיות כל כך לאט.
הדבר השני שצה"ל צריך לעשות על מנת להגיע לכך שחיילי מילואים לא יעשו בט"ש הוא מיצוי יותר מלא של חיילי חובה, ובעיקר חיילות חובה, בכל מיני מקצועות צבאיים. המיצוי הזה נעשה; צריך להגביר אותו, ואם יגיעו למיצוי מלא, הוא שוב יקטין את מספר ימי המילואים בתעסוקה מבצעית.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תסיים בבקשה.
חיים רמון (העבודה-מימד):
אני מסיים.
הדבר השלישי שחייבים לעשות הוא מילואים לאנשי צבא קבע. יש היום כמה מאות אנשי צבא קבע שעושים מילואים. אפשר להגדיל את זה, חייבים להגדיל את זה, ולדעתי, שלושת הדברים האלה חייבים להיעשות, והם יביאו לכך. זה הפתרון האמיתי. ברגע שחיילי המילואים לא יעשו בט"ש, חלק גדול מהטענות והבעיות ייעלמו. לא שלא צריך לסדר עוד דבר פה ועוד דבר שם, אבל לב הבעיה, הליבה של הבעיה של המילואים היא שהולכים לתעסוקה מבצעית, ועושה את זה קומץ קטן מדי – הבעיה הזאת תיעלם מעל פני המפה.
ולכן, אני קורא לשר הביטחון ולחברי הממשלה להביא לכך שבשנת 2004 לא יעשו חיילי מילואים תעסוקה מבצעית, אלא רק אימון - ואפשר להביא לכך, ואנחנו נעשה ככל יכולתנו בוועדת המשנה לכוח-אדם. אני מקווה שהדבר הזה יפתור חלק גדול מהבעיות. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. חבר הכנסת חן רשף, אחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש, אחריו – חבר הכנסת חיים אורון, ואחריו – חבר הכנסת יחיאל חזן.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
חיים רמון (העבודה-מימד):
אימונים - - -
חיים אורון (מרצ):
- - -
רשף חן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חיילי המילואים ומשפחותיהם כורעים תחת העומס. הם קוראים לנו להוריד מעל גבם את העומס, וזו עובדה, והשאלה אם זה נובע משינוי בערכים בחברה - ואני לא חושב שזה נובע מכך - או יותר ממצב כלכלי אחר בחברה, לדעתי, זו לא באמת השאלה הרלוונטית, כי העובדה היא שהם לא מוכנים יותר לשאת בנטל הזה.
אני לא קונה את התיאוריה שזה נובע מהשתמטות. בהגדרה, החיילים הקרביים הם קומץ קטן מכלל הצבא – כך זה גם בסדיר. אחרי הסדיר מתחיל תהליך של נשירה טבעית: אנשים מתבגרים, אנשים הולכים לכל מיני מקצועות, אנשים לוקים בבריאותם, וכמות האנשים שעומדים לרשות שירות צבאי הולכת וקטנה, והמשמעות הבלתי-נמנעת היא, שאם אנחנו רוצים שהבט"ש ייעשה על-ידי חיילי מילואים, אנחנו דנים קומץ קטן מאוד של אנשים לשאת בנטל הזה, ופה הטעות.
הבעיה נובעת מקיבעון מחשבתי של צה"ל, כי מה שאמר חבר הכנסת רמון לפני רגע - - -
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
אתה חושב שיש בכל אופן תופעה של התחמקות משירות המילואים בהיקפים גדולים?
רשף חן (שינוי):
אני חושב שיש תופעה כזאת. אני חושב שלא רלוונטי לעסוק כרגע בשאלה ממה היא נובעת, ואני גם לא חושב שזאת הבעיה. הניסיון שלי לפחות הוא, שהחלק המכריע של חיילי המילואים הקרביים הולך למילואים ברצון - לא זו הבעיה - ומתלוננים ומרגישים מקופחים לא מפני שמישהו משתמט, אלא כי פשוט מטילים עליהם עומס בלתי נסבל.
יוסי שריד (מרצ):
- - -
רשף חן (שינוי):
תיכף, אם תשמע אותי עד הסוף - - -
יוסי שריד (מרצ):
- - - לא יהיה טעם לגייס את החרדים. מה תעשו?
רשף חן (שינוי):
נמצא משהו. אם יאמצו את ההצעה של חיים רמון, יהיה צורך לגייס את החרדים, ביחד עם כל אחד אחר, כדי להקטין את הנטל – חד-משמעית. אני לא רואה את ההיגיון בטענה, אבל תרשו לי בבקשה להתקדם.
הקושי והבעיה נובעים מקיבעון מחשבתי. אני חושב שהיה צריך להיות ברור כבר מזמן, שחיל המילואים נועד לזמן מלחמה. למטרה הזאת אנחנו צריכים לאמן אותו, אנחנו צריכים לאמן כמה שיותר חיילים. חבר הכנסת שריד, אנחנו צריכים לאמן את כלל האוכלוסייה, מפני שבזמן מלחמה יש תפקידים לכלל האוכלוסייה – חלק מהם בחזית, חלק גדול מהם בעורף. יש צורך בכולם: חרדים, דתיים לא חרדים, חילונים, גברים, נשים – לכולם יש מה לעשות בזמן מלחמה. שירות המילואים נועד לאמן את האוכלוסייה שלנו למצב של מלחמה, לא כדי לעשות עבודות בט"ש.
המצב הנוכחי הוא שאנחנו משתמשים בחיילי המילואים כדי לעשות עבודות בט"ש, והתוצאה של זה היא שהם גם לא מתאמנים, וזה נזק בפני עצמו. לצורך אימון מספיק שבוע; שבועיים בשנה, זה מספיק מעל לראש כדי לאמן את מערך המילואים, ואז העומס על הפרט הוא לא כזה גדול, בעיקר אם נצליח להרחיב את בסיס המתגייסים לשירות המילואים.
ומה התוצאה של הקיבעון הזה? אנחנו מקבלים חיילים שהם יקרים מאוד למערכת, כי ככל שחייל המילואים הולך ומתקדם בקריירה שלו, עלות השכר שלו גדלה, ואנחנו נאלצים לשלם לו עבור אותו שירות מילואים בדיוק – גם אם הוא עומד במגדל שמירה – 10,000 שקל, 20,000 שקל, 30,000 שקל. ככל שהוא מתקדם בגיל ונהיה חייל יותר גרוע, כך משלמים יותר. בואו נאמר בעדינות, שאנחנו מקבלים חיילים שהם פחות טובים מכפי שהיו בהיותם בני 21, כי מה לעשות, הגיל עושה את שלו. אנחנו מקבלים מילואימניקים שהם לא מאומנים ולא מוכנים למצב מלחמה, כי אין לנו זמן וכסף כדי לאמן אותם. אנחנו משתמשים בהם כדי לנסוע בבט"שית. אנחנו מטילים נטל בלתי נסבל על המשפחות ועל בנות הזוג, הילדים לא רואים את ההורים שלהם, וההורים לא רואים את הילדים, והאשה צריכה לטפל בילדים.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תסיים בבקשה.
רשף חן (שינוי):
אנחנו פוגעים פגיעה אנושה במעבידים, ואם הוא עצמאי – בעסקו של העצמאי. אנחנו משבשים לחלוטין את המהלך התקין של החיים האזרחיים והעסקיים במדינה, וכל זה בשביל מה? יש אלטרנטיבה. האלטרנטיבה היא פשוטה, היא טובה. כל מה שגרוע במצב הקיים – טוב באלטרנטיבה. אנחנו צריכים ויכולים לקחת חיילים שסיימו כרגע שירות סדיר, לגייס אותם לקבע קצר. אנחנו נשלם להם הרבה פחות משאנחנו משלמים לחיילי המילואים. אנחנו נקבל חיילים הרבה יותר טובים. הם בשיא הכושר והכשירות שלהם. אנחנו לא נפגע במשפחות, כי רובם לא יהיו נשואים – בוודאי לא יהיו להם ילדים. אנחנו לא נפגע בכלכלה, מפני שאלה אנשים שעדיין לא נכנסו למעגל העבודה, ולכן הם לא יוצאים ממעגל העבודה. אנחנו לא נפגע בהם, נאפשר להם - - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
תסיים בבקשה.
רשף חן (שינוי):
הם בשלב כזה בקריירה שלהם, שהם ישמחו לקבל את ההכנסה הזאת ולחסוך לקראת המשך הקריירה.
למה זה לא קורה? קשה לדעת. האם זה יקרה? כן, זה יקרה, מפני שעכשיו, בפעם הראשונה בהיסטוריה, האינטרס הכלכלי של צה"ל גויס למען העניין הזה. היום צה"ל הוא זה שצריך לשלם עבור המערכת המקולקלת שיש לנו עכשיו, והוא לא מוכן לשלם יותר עבור זה. כל זמן שזה היה הביטוח הלאומי, זה היה סיפור אחר.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
לא, זה כבר עשר שנים - - -
רשף חן (שינוי):
או.קיי., אולי הנימוק שלי הוא לא הנימוק הנכון, אבל בכל מקרה, עד כמה שאני מבין, יש כוונה אמיתית ללכת ולעשות את השינוי הזה, ואני חושב שמה שהבית הזה חייב לעשות זה לעמוד מאחורי צה"ל ולעודד אותו, בצורה הכי ברורה ותקיפה ומחבקת – לעשות את המהלך הזה, כי זה הדבר הנכון. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, אחריו – חבר הכנסת חיים אורון, אחריו – חבר הכנסת יחיאל חזן, ואחריו – חבר הכנסת יעקב אדרי.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, תחת הכותרת "הכנסת מצדיעה למערך המילואים" אנחנו מתדיינים פה, ובהחלט כל ההלל והתשבחות לאנשי המילואים, לכל מי שמשרת ועושה מלאכתו נאמנה. אין לי, חלילה, כל טענה כלפי אלה שמשרתים. אני רק רוצה להזכיר לחברים, שהכנסת בכלל לא מצדיעה למילואימניקים. כל אחד, מזווית הראייה שלו, יאמר שהכנסת לא מצדיעה למילואימניקים.
ואני רוצה להתעכב על התוכנית הכלכלית שבאה ואמרה, שעולה שבא ממדינות ברית-המועצות - - -
אילן שלגי (שינוי):
אתה מצדיע למילואימניקים או לא?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - - אם אותו עולה משרת חודש ימים, הוא נחשב ליוצא צבא, ואז הוא מקבל את ההטבות שמקבלים יוצאי צבא, כיוון שהוא שירת בצבא חודש ימים. לעומת זאת, אלה שעושים שלב ב' ומשרתים ארבעה חודשים – ביניהם רבים מהציבור החרדי – לא נחשבים ליוצאי צבא, וכלפיהם לא חלות ההטבות שיש ליוצאי צבא.
ממה נפשך? אם הכנסת רוצה להצדיע למערך המילואים, מה האפליה הזאת? והנושא הזה נדון על-ידי היועצת המשפטית של הכנסת, אבל אנחנו העלינו את הטיעון הזה כאשר היינו כבר בשלב די מתקדם של הקריאה השנייה והקריאה השלישית. חבר הכנסת שלגי, זה היה כשאתה עוד לא היית בכנסת, בשלהי הקדנציה הקודמת של שרון, שבה אנחנו גם הופרשנו מהממשלה כיוון שהצבענו נגד התוכנית הכלכלית.
אם מצדיעים למילואימניקים, אני רוצה לומר שהכנסת בהחלט – הממשלה, ובעקבותיה הכנסת – לא מצדיעה למילואימניקים. יכול להיות שהיא לא מצדיעה למילואימניקים חרדים, אבל זו עובדה. עולה, אחרי חודש ימים בצבא, נחשב ליוצא צבא, ויש לו כל ההטבות, ולעומת זאת, אלה שמשרתים ארבעה חודשים, לא מקבלים את ההטבות.
אילן שלגי (שינוי):
מה עם כל הערכים שלכם, שנהרגים באוהלה של תורה? מה עם כל המשתמטים האלה?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
חבר הכנסת שלגי, עוד מעט אתייחס, מאחר שאתה רוצה לשמוע אותי. אני רוצה להעלות עוד נושא. ראיתי שבעיתון של מפלגת שינוי חבר הכנסת בריזון קורא תיגר על כך שנותנים אוכל כשר בצבא. והוא אומר: מלכתחילה צריך לגרום לכך שבצבא יהיה אוכל לא כשר, ומי שמבקש – יזמינו לו את האוכל. ואני חושב, חבר הכנסת שלגי, שאם יש יהודים חרדים שמשרתים – ואני לא נכנס כרגע לוויכוח מי משרת, למה לא משרתים ומי כן משרת - - -
אילן שלגי (שינוי):
- - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אבל אם יש ציבור חרדי שמשרת, וכדי לשרת צריך להיות לו אוכל כשר, אין סיבה שאתם כמפלגת שינוי תתריסו נגד הנוהל הזה, שהאוכל בצבא הוא כשר. אם אתם עושים את זה, זה רק כדי להקניט, רק כדי לפגוע, רק כדי לגרום לכך שהציבור החרדי לא ישרת. ממה נפשך? אם אתה רוצה שהציבור החרדי ישרת, מה אכפת לך שגם אתה תאכל לחם שבא ממקום שיש בו הכשר? מה אכפת לך שאתה אוכל בשר ממקום שיש בו הכשר? הרי מי שאוכל רק אוכל כשר חושש שהאוכל שלו יתערבב עם אוכל לא כשר. אם בפתרון שלכם, באופן רשמי, אתם מתריסים נגד הדבר הזה, זה מוכיח לי שלא רק הכנסת לא מצדיעה ולא רק הממשלה לא מצדיעה, אלא גם מפלגת שינוי לא מצדיעה למילואימניקים. ולמה? אתה תגיד: כיוון שהם חרדים.
אילן שלגי (שינוי):
- - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אמרת קודם שאתה רוצה לשמוע אותי. אני באמת רוצה לומר לך, אני רוצה להשמיע לך - - -
אילן שלגי (שינוי):
- - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
חבר הכנסת שלגי, אני רוצה להשמיע לך. מאחר שאני עוסק במפלגת שינוי, אני רוצה להשמיע לך. חבר הכנסת שלגי, אני יודע שגם אתה יודע מה קורה בעמותת מכון ליברלי למחקר וחינוך, אני יודע שאתה יודע. תסביר לי, יושב פה השר - - -
חיים אורון (מרצ):
חבר הכנסת פרוש, זה בימי רביעי, לא בימי שלישי.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
ג'ומס, אני מבקש ממך.
אתה יודע מה קורה בעמותה הזאת, ותסביר לי. יושב פה השר פורז, ואני שואל את שר הפנים: איך אתה עומד בראש עמותה, וזה כמה שנים שלא הגשתם מאזן? לא הגשתם דוח כספי. זו הרי עבירה על החוק – על סעיף 36 לחוק העמותות. לא רק שנה אחת לא הגשתם, אלא כמה שנים. פעם אחת עבריין, עוד פעם עבריין, עוד פעם ועוד פעם עבריין, ואני שואל ושואל ושואל את השר פורז, ואני עונה: רק במפלגת שינוי יכול להיות ששר מטעמה עובר עבירה מתמשכת על חוק העמותות במשך כמה שנים, והוא יושב כאן ומחייך. זו מפלגה מושחתת.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה.
אתי לבני (שינוי):
- - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת חיים אורון, אחריו – חבר הכנסת יחיאל חזן, ואחריו – חבר הכנסת יעקב אדרי.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לצרף את ברכותי לחברי הכנסת אבו וילן ואיתן כבל שיזמו את היום הזה. אני חושב שהוא חשוב לכנסת, הוא חשוב לאנשי המילואים, וטוב שהדיון הזה מתקיים.
בזמן הקצר שעומד לרשותי בדיון הזה אני רוצה להתייחס לשתי נקודות: האחת, בוויכוח עם חבר הכנסת פרוש - ואני דווקא רוצה לנהל אותו לא בסגנון שהתפתח פה ביניכם לבין מפלגת שינוי, חבר הכנסת פרוש, אלא זה ויכוח מאוד-מאוד עמוק שמתקיים ביניכם ובינינו, והוויכוח קיים.
כאשר מדברים על חלוקה צודקת של הנטל, חלוקת נטל צודקת של מערך המילואים מתחילה במערך הסדיר. במערך הסדיר קיימת חלוקה בלתי צודקת של הנטל. ואני רוצה להיות מאוד מפורש, ודיברנו על זה לא אחת. אני רוצה לומר את זה כאן מעל הבמה. המצב של "תורתו אומנותו" - מספר בלתי מוגבל, בלתי תלוי בשום דבר, רק בהסכם ובאישור של ראש הישיבה – הוא מצב בלתי אפשרי, לא תקין, וכמו בכמה נושאים נוספים, בסופו של דבר הוא יגרום לפיצוץ.
האם צריך להיות ציבור שתורתו אומנותו? צריך להיות, ואני מקבל את זה. האם הוא צריך להיות מוגבל? הוא צריך להיות מוגבל – בשיעורים הרבה יותר מצומצמים מהשיעורים במצב הקיים. אם לא ננהל את הוויכוח הזה באופן ענייני ולא נגיע בו להסכמות, בסופו של דבר, כמו שקרה בנושאים שאנחנו עוסקים בהם, נגיע לנקודה שבה יהיה רק פיצוץ, והוא כבר מאוד קרוב. חלוקת הנטל קשורה, בין השאר, גם בנושא הזה. ועזוב אותי עכשיו עם הוויכוח שאתה מנהל עם אנשי שינוי.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
חיים אורון (מרצ):
תנהל אותו כפי שאתה רוצה. יש מחלוקת עם ציבור שלא מחפש את הקטטה, אבל הוא לא יכול להמשיך ולקבל את המצב שיש ציבור שמשוחרר מעצם העובדה שהוא אומר - או מישהו בשמו אומר – "אני משוחרר", בלי שום קריטריון, בלי שום מכסה, בלי שום מערך בקרה.
אני רוצה להעיר הערה שנייה במסגרת הזמן הקצר הזה. אני חושב שזאת אשליה של חבר הכנסת רמון ושל חברים אחרים. לא שההצעות שמועלות פה הן הצעות לא ראויות, אבל מי שמשלה את עצמו שיתקיים אי של סולידריות, שיקראו לו מערך המילואים, בתוך חברה שכל חישוקי הסולידריות שלה מתפרקים ומפורקים, חלקם ביוזמת הממשלה בעת הזאת – לא יודע איפה הוא חי.
אחת המשמעויות של זה שצה"ל הוא צבא העם היא שצה"ל ישקף את מה שקורה בעם, בכל רבדיו. אבל הסולידריות נפרמת, והתחושה של המכנה המשותף הולכת ונפרדת בנושאים המהותיים ביותר – לא המכנה המשותף כאשר אומרים, יש אויב בחוץ וצריך להילחם בו, אלא המבחן הקשה יותר, הממושך יותר והיומיומי, של הקושי שעומד בפניו איש המילואים, מעבר לשירות הסדיר. ושימו לב, עדיין מתקיים הפער בשיעורים מאוד גבוהים, מבחינת ההתייצבות גם ליחידות נבחרות, גם ליחידות הקרביות בצבא הסדיר – רק השבוע קראנו על מחזור אוגוסט - ויש נפילה מאוד חזקה כאשר מדובר בצבא המילואים, כי שם המוטיבציה היא אחרת, המניעים הם אחרים; למה בני ה-18 הולכים ליחידות מסוימות, ולמה אותם בני 18, כשהם הופכים להיות בני 22, 23, 25 ו-30, מתפקדים באופן שונה - אין לזה פתרון.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תסיים.
חיים אורון (מרצ):
אני כבר מסיים.
אין לזה פתרון רק בנקודה אחת. צריך לשפר מאוד את תנאי המילואים, צריך לדבר על כל הדברים שנעשו כאן. אבל מי שחושב שהמשמעות המרכזית של המושג צבא העם, במובן הזה שאנחנו מדברים עליו פה, היא שהבעיות שיש בציבור כולו לא ישתקפו במערך המילואים, וכאילו יהיה איזה אי נפרד, באיזולציה – איננו יודע מה הוא סח.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חבר הכנסת יחיאל חזן, בבקשה, ואחריו – חברי הכנסת יעקב אדרי, אלי בן-מנחם, מוחמד ברכה, יולי אדלשטיין, נסים זאב וגילה גמליאל.
יחיאל חזן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חיילי מילואים, אורחים נכבדים שנמצאים אתנו, טוב עשתה הכנסת - ואני מודה לחברי הכנסת וילן וכבל על כך שביקשו לקיים יום הזדהות עם חיילי המילואים. אבל כחייל מילואים – אני עדיין עושה מילואים, אף-על-פי שאני חבר הכנסת - אני עומד פה ומתבייש שאנחנו צריכים בעצם לקיים דיון על מנת שנחזק את האנשים שעושים בנאמנות את עבודת שמירת הביטחון של ארץ-ישראל ועם ישראל.
לא יכול להיות מצב שאותם חיילי מילואים שמתנדבים – בעיני, הם מתנדבים – לא יקבלו את מה שאנחנו צריכים להעניק להם באמת. נכון שיש חברי כנסת שיוזמים פתאום חקיקה על מנת לתגמל ולתמרץ את חיילי המילואים, ואני מרגיש שאני כחבר הכנסת צריך לבוא היום ולחזק את אנשי המילואים ולהצטדק על כך שאני כמחוקק לא עשיתי כלום.
אני רוצה שתדעו, חברי חברי הכנסת, כל עוד יש חיילי מילואים שעושים את העבודה בהתנדבות – לא אלמן ישראל. אבל, חברי חבר הכנסת פרוש, כאשר אני יושב פה ושומע כיצד אתה עומד ומטיף, בדיון חשוב כזה, לחברי ממפלגת שינוי, על מעשה שעשה השר פורז – אם כן הגיש דוח או לא הגיש דוח – מה זה קשור בכלל לעניין? לא ראיתי את החרדים באים להתנדב למילואים כאשר עשו את העבודה בקו התפר בהתנדבות, במילואים לא על בסיס של צו. לא ראיתי את החרדים.
יצחק כהן (ש"ס):
על מה אתה מדבר?
יחיאל חזן (הליכוד):
לא ראיתי את החרדים. כמי שגר ביהודה ושומרון - - -
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
יחיאל חזן (הליכוד):
כמי שגר ביהודה ושומרון ומסתובב שם, ולא מפחד להסתובב שם, לא ראיתי את החרדים עושים את העבודה בהתנדבות.
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת כהן.
יחיאל חזן (הליכוד):
ואני יודע שלא נוח לך לשמוע את זה, חברי חבר הכנסת יצחק כהן. אני יודע שלא נוח לך לשמוע את זה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
יחיאל חזן (הליכוד):
הגיע הזמן שתבינו שבעניין - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אתה בעד הגדר? גם אתה בעד הגדר?
יחיאל חזן (הליכוד):
מה זה קשור? מה זה קשור לגדר?
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת פרוש, זה ויכוח בחינם.
יחיאל חזן (הליכוד):
תגיד לי כמה מהחברים שלך עשו מילואים. למה אני צריך לעשות והם לא?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אתה בעד הגדר?
יחיאל חזן (הליכוד):
מה זה קשור לגדר? מה אתה מסיט את הנושא?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - - תתבייש לך.
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
יחיאל חזן (הליכוד):
אנחנו מדברים על חיילי המילואים ועל מתנדבי המילואים. הגיע הזמן שיהיה פה - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת כהן, לך למקום שלך. מה אתה עושה פה?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - - על זה תדבר עכשיו, ששרון יעזוב את הממשלה - - -
יחיאל חזן (הליכוד):
כאשר אני עושה מילואים, אני הולך לעשות אותם בהתנדבות ובשמחה.
אתי לבני (שינוי):
- - -
יחיאל חזן (הליכוד):
ופה המקום, בבית הזה המקום לסייע לאותם אנשי מילואים שעושים 100 ו-110 ימי מילואים בשנה, אותם מג"דים שעושים את העבודה שלהם לחיזוק צה"ל ולחיזוק מערך - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת פרוש, אי-אפשר ככה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - - מי נתן לו רשות?
היו"ר מיכאל נודלמן:
אתה נאמת פה? אתה אמרת הכול.
יחיאל חזן (הליכוד):
חברי יצחק כהן, אני לא מדבר על אותם חיילים שעושים מילואים, אני מדבר על אלה שלא באים להתנדב למילואים.
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. שמעת, חבר הכנסת כהן.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת פרוש, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
שלא ייתנו חלקים מארץ-ישראל.
היו"ר מיכאל נודלמן:
פעם שנייה.
יחיאל חזן (הליכוד):
אני חושב שצריך לחזק את אנשי המילואים שעושים 110 ו-120 יום בשנה. חובה עלינו, חברי הכנסת, לדאוג לכך שיתמרצו או את המעביד או את אותם אנשי מילואים, מכיוון שכאשר הם חוזרים למקום העבודה, הם לא מרגישים כל כך טוב, ואותו מעביד עושה להם טובה כאשר הוא קולט אותם בחזרה.
כולי תקווה שאותם אנשי מילואים אשר עושים עבודתם נאמנה ימשיכו לעשות זאת. אני חושב שכאשר שר הביטחון יחד עם כל גורמי הביטחון יובילו את המאבק שלא יהיו יותר מילואימניקים שעושים ביטחון שוטף, אלא יהיו חיילי צבא קבע לזמן קצר אשר יעשו את שירות המילואים הזה - אני משוכנע שהוויכוח ייפסק, ואז, אדוני חבר הכנסת פרוש, נראה כמה מתנדבים מאותה אוכלוסייה שאתה מייצג יעשו את שירות המילואים בהתנדבות. תודה רבה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אתה רוצה שאני אבנה את הגדר? איך אתם מוסרים חלקים מארץ-ישראל?
היו"ר מיכאל נודלמן:
חבר הכנסת פרוש, אני מבקש. חבר הכנסת יעקב אדרי, בבקשה.
יחיאל חזן (הליכוד):
אני מבין שפגעתי בציפור הנפש שלך.
אתי לבני (שינוי):
לחבר הכנסת פרוש אין ציפור נפש, יש לו פיל נפש.
יעקב אדרי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סגן שר הביטחון, קציני צה"ל שנמצאים כאן אתנו, חיילי מילואים, בראשית דברי ברצוני לשלוח את תנחומי למשפחת שייחט, אשר בנם אולג נרצח בידי בני עוולה. כולי תקווה שכוחות הביטחון ילכדו במהרה את הרוצחים.
לעצם היום הזה, ראשית, ברכותי ליוזמי היום הזה, חבר הכנסת אבו וילן וחבר הכנסת איתן כבל. אני גם רוצה לברך את שר הביטחון שאול מופז, יחד עם הצוות שלו, אשר מוביל את השינויים לגבי חיילי המילואים. שמענו גם הבוקר סקירה מפי קציני צה"ל, ואני מקווה מאוד שהמצב רק ילך וישתפר.
היום אנו מצדיעים לנושאים בנטל המילואים במדינת ישראל. בכ-1,000 ימי האינתיפאדה, האלימות והטרור שעברו עלינו, היו אלה חיילי המילואים, יחד עם יתר כוחות הביטחון, אשר עמדו בחזית השמירה וההגנה על ילדינו ומשפחותינו. לא מעטים מחיילי המילואים אף שילמו בחייהם בהגינם עלינו ועל המדינה.
מיום קום המדינה ועד עצם ימים אלו נושאים חיילי המילואים בנטל הביטחוני יום-יום ושעה-שעה. אנו חבים חוב גדול לנושאים בנטל המילואים, ומשום כך עלינו לפעול למענם, לקדם הצעות חוק מהותיות וענייניות אשר ייטיבו עמם. יש לפעול למען עידוד השירות במילואים, ובמקביל להעניש ביד קשה את אלו המשתמטים משירות המילואים.
אני מקווה מאוד, חבר הכנסת אבו וילן המוביל את הנושא, שיחד עם ההטבות וכל מה שנעשה כאן למען אנשי המילואים, ננקוט יד קשה כלפי המשתמטים. זה מאוד חשוב, זה נותן איזה איזון לכל הנושא הזה.
אני גם קורא לחברי חברי הכנסת, רבותי, יש לנו פגרה ארוכה מאוד, אולי ניטול יוזמה אישית ונתנדב בזמן הפגרה לשירות קצר של מילואים. אני חושב שיש לכך ערך מוסף עצום.
אני רוצה לסיים ולנצל את ההזדמנות הזאת לומר לכל המשרתים במילואים ולכלל כוחות הביטחון: תודה ויישר כוח.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אדרי. חבר הכנסת אלי בן-מנחם - אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה - אינו נוכח. חבר הכנסת יולי אדלשטיין - אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, חבל מאוד שחברי כנסת מנצלים את הבמה הזאת, ובמקום להצדיע לחיילי המילואים הופכים את זה לבמה להסתה נגד בני תורה, נגד עולם הישיבות. אם באמת אתם כל כך רוצים לכבד את חיילי המילואים, אפשר להתרכז בנושא עצמו.
ברשותכם, אני רוצה להצטרף לברכות לחיילי המילואים. כולנו מוקירים ומעריכים את מסירותם ועבודתם. הם למעשה הכוח המרכזי והעיקרי בשעת חירום ובעתות מלחמה. הם למעשה השליחים של עם ישראל. ארץ-ישראל אחת היא. יש לעודד ולחזק את רוחם, ולאו דווקא בהצעה או בהצעות חוק שייטיבו בנקודת זיכוי ממס הכנסה או בשמירה על מקום עבודתם.
אני רוצה להתייחס לדברים המהותיים: יש חסר בציוד לחיילי המילואים. במלחמת "חומת מגן", הזעקה האישית של חייל המילואים היתה בגלל החסר בכוונות "אלביט". לא היו מספיק כוונות צלפים לחיילי המילואים, וגם המיגון האישי של החיילים לא היה מספיק. אנחנו יודעים שחייל אחד גם נהרג עקב כך.
יש הרובה "תבור", צה"ל עומד לרכוש 15,000 רובים, אבל חיילי המילואים כמובן לא יקבלו אותם, משום שבראש סדר העדיפויות עומדים החיילים הסדירים. אדוני היושב-ראש, אני חושב שברכישת ה"תבור" יש עניין רב: זה גם מקדם מכירות לא רק בארץ, בעולם כולו. ככל שתהיה רכישה פנימית גדולה בתוך מדינת ישראל, גם העולם יתעניין בו, והרכישה תגדל. הדבר יצמצם את ממדי האבטלה.
למעשה, החיילים מבטאים את הקרבתם האישית במערכות הקשות שעמדנו בהן בשנות העימות האחרונות. אני רוצה להעלות על נס את הקרבות בג'נין: כדי לשמור על קדושת החיים של האויב, חיילים הקריבו את עצמם. ואף-על-פי-כן, נוכחנו בשקריות תעשיית התקשורת בארץ ובעולם כולו. הם לא היססו לפגוע בחיילי צה"ל ולתבוע את העמדתם לדין על פשעי מלחמה כביכול. אני רוצה להזכיר את הסרט "ג'נין ג'נין". מעזים להעלות אותו כאן במדינת ישראל. זו חוצפה, זו הפגיעה הכי חמורה בחיילי המילואים. כאשר בג'נין נהרגו 13 חיילים רק מפני שלא רצו לפגוע באיזה שהוא אזרח. הפרסומים המסולפים וסרטי התעודה השקריים שהעזו להקרינם בארץ מחייבים אותנו לבדיקה מעמיקה. אנחנו חייבים להעמיד את האחראים לכך לדין על הסתה.
אנחנו חייבים לשמור על כבודם של חיילי המילואים ולהבטיח שלעולם לא יצטרכו להצטדק על מעשיהם. אתם יודעים, רבותי, שחיילי מילואים עומדים לדין אחרי כמה שנים, אחרי שכבר זיכו אותם בגלל הלחץ הבין-לאומי, בגלל ועדות חקירה, בגלל "בצלם", הצלם בהיכל הזה. צריכים להסיר אותו מקרבנו.
צריך לזכור שגם במוסדות האקדמיים, למשל באוניברסיטת אוקספורד באנגליה, פרופסור מסוים וידוע דחה בקשה של ישראלי להשתלמות אקדמית רק משום שהוא ענה בחיוב על שאלתו לגבי שירותו בצה"ל. לכן, חובתנו להגן באופן אמיתי ורציני על אותם חיילי מילואים. תודה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. חברת הכנסת גילה גמליאל, בבקשה.
גילה גמליאל (הליכוד):
אדוני סגן היושב-ראש, השר, חברות וחברי הכנסת, היום הכנסת מצדיעה למערך המילואים. אני רוצה לברך את חברי הכנסת שהעלו את הנושא לדיון היום במליאה ולדיון בכלל בכנסת.
הוועדה לקידום מעמד האשה שבראשותי דנה בשירות הנשים במילואים, שלשמחתי תופס תאוצה עם הזמן, והיום למדנו על כך שכ-30,000 נשים משולבות מאז שנת 2001 במערך המילואים. אני שמחה שהתחילה להתפתח סוף-סוף גם בשירות הצבאי התפיסה שצריך לשלב נשים במערך הצבאי בכלל.
לדעתי, קיימת בעיה מאוד-מאוד מהותית בעצם התפיסה של הגדרת השירות הצבאי וגם ההגדרה של שירות המילואים, שבה הצבא מגדיר את השירות הצבאי לפי מגדר. נשים אמורות לשרת שנתיים, גברים שלוש שנים. אני שמחה שהיום בוועדה הצטרפו אלי להצעת חקיקה שאנחנו רוצים להוביל חבר הכנסת רשף חן משינוי וחברת הכנסת מרינה סולודקין מהליכוד. החלטנו יחד ליזום חקיקה על מנת להגביר את השוויון בשירות הצבאי ולהפסיק את הקביעה שבה משך השירות הצבאי נקבע על-פי מגדר ולא על-פי מקצוע ועל-פי תפקיד. אני חושבת שעצם הבעייתיות הזאת יוצרת בסופו של דבר את כל הבעיות שאנחנו נתקלים בהן ביום-יום בכל הנושא של מערך המילואים.
בנוסף, כיושבת-ראש השדולה למען הסטודנטים, אני רוצה לומר שבהיבט הזה יש חובה, גם בכל נושא המל"ג וכל המוסדות בכלל, להקפיד לבוא לקראת הסטודנטים. אני באופן אישי, כשכיהנתי כיושבת-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון, דאגנו להעביר הטבות לחיילי המילואים ולא להיתקל במצבים כפי שהוצגו היום בוועדת החינוך על-ידי יושב-ראש התאחדות הסטודנטים, מר שגיב אסולין - היחס המחפיר שלפעמים מקבל פן פוליטי מצד המרצים בהיבטים של ההקלות לסטודנטים שמשרתים בשטחים לדוגמה. אני חושבת שצריך להוקיע את הדברים האלה גם כאן, מעל במת הכנסת, וגם בכלל. תהיה פנייה מסודרת למל"ג על מנת שדברים כאלה לא יקבלו ביטוי.
היום צריך לעודד את החיילים שלנו ואת החיילות שמשרתות במילואים. אני חושבת שאנחנו צריכים להגיע למצב אידיאלי, שבו יהיה שירות אזרחי לכול, שלא יהיה מצב שבו חלק מאוד-מאוד מסוים באוכלוסייה שלנו משרת שירות צבאי, חלק מהנשים מתנדב לשירות לאומי. אני חושבת שיש מקום ליצור שירות אזרחי לכולם.
קודם הזכירו כאן את זק"א. צריך להביא בחשבון את כל הפעילויות מסביב ולעגן אותן בשירות חובה לכל האזרחים במדינה, ואז לא נמצא את עצמנו במצב שחלק מהאזרחים שלנו משרתים וחלק לא. זה יפתור את הבעיות בכל המגזרים, גם במגזר הלא-יהודי, גם במגזר הדתי-החרדי, וגם ייצור מצב של שוויון מלא בין כל האזרחים במדינה. תודה רבה.
היו"ר מיכאל נודלמן:
תודה רבה. אחרון - חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (העבודה-מימד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אני מחשיב מאוד את הדיון שמתקיים היום גם באודיטוריום וגם כאן.
אני רוצה להעיר הערה אחת לשר הביטחון. אני חושב שגם כשקבוצה של מילואימניקים שואלת בצורה מנומסת, אם כי הפגנתית אבל לא מתלהמת אלא מכובדת, מה עשתה הממשלה לטובת המילואימניקים, זו שאלה לגיטימית שצריך לתת עליה תשובה לגיטימית. האמת חייבת להיאמר, הממשלה עשתה מעט מדי. הכנסת עשתה קצת למרות הממשלה. צריך להגיד את זה ביושר. אני מקווה ומאחל לממשלה לעשות יותר בשנה הבאה.
אני רוצה לברך את ראש הממשלה על הפגישה שלו עם הנשיא בוש ולהגיד ליושב-ראש סיעת הליכוד, שכשהוא מבקש מאתנו לא להגיש אי-אמון בראש הממשלה כשראש הממשלה בחוץ-לארץ, שהוא לא יעשה לו "זובור", חבל. סיעת הליכוד יכולה להחליט איזו החלטה שהיא רוצה על העניין המדיני. כשראש הממשלה יביא לכאן את מפת הדרכים להצבעה, אנחנו נצביע אתו כאיש אחד, כל סיעת העבודה, ושבליכוד יהיה חופש הצבעה. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז ובעצם לאחרון הדוברים.
אנחנו עוברים להצעת הסיכום בשם כל חברי הבית: הליכוד, האיחוד הלאומי, ש"ס, מרצ, העבודה-מימד, מפד"ל, יהדות התורה. את הסיכום יקרא חבר הכנסת יעקב אדרי בשם כל סיעות הבית.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אפשר לקבוע ששינוי לא תהיה - - -
אתי לבני (שינוי):
- - -
היו"ר נסים דהן:
גברתי, כיוון שזה לא כתוב, אז עכשיו את מצטרפת – ושינוי.
זאב בוים (הליכוד):
כתוב שינוי, וזה לא כל סיעות הבית.
יעקב אדרי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, סגן שר הביטחון, חברי הכנסת, אני רוצה לקרוא הצעה לסיכום הדיון בכנסת בשם כמעט כל הסיעות הבית: הליכוד, האיחוד הלאומי, ש"ס, מרצ, שינוי, מפלגת העבודה, מפד"ל ויהדות התורה.
מערך המילואים מהווה מאז קום המדינה מרכיב מרכזי בחוסנה הצבאי והחברתי. דבר זה בא לידי ביטוי בימים אלה, שבהם עדה החברה הישראלית לחשיבותו ולתרומתו של מערך המילואים לביטחון, ליכולת ההרתעה ולעמידתו האיתנה של עם ישראל במאבק הנוכחי, כמו במאבקים קודמים.
מערך המילואים מורכב מאלפים רבים של אזרחים העוזבים עסק, עבודה, לימודים ובעיקר משפחה ויוצאים לשירות ממושך, לעתים בתנאי שדה ובלחימה יומיומית. עובדה זו ראויה להערכה במיוחד לאור העובדה שהמערך המשרת בפועל מבוסס על חלק קטן בלבד מהחברה הישראלית.
יום ההצדעה למערך המילואים בכנסת הוא ביטוי של הערכה של כנסת ישראל למשרתים במילואים. הכנסת תמשיך ותפעל למיצוב מעמדם של משרתי המילואים בחברה הישראלית ולהוקרתם. הכנסת תמשיך ותביא לחקיקה שתפצה, תגן, תתגמל ותעריך את המשרת במילואים על שירותו, וכל זאת בתיאום עם הממשלה בכלל ומערכת הביטחון בפרט.
כנסת ישראל מצדיעה למערך המילואים בצה"ל ולמשרתי המילואים ולמשפחותיהם. תודה לכולם.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. אני שמח, חברי חברי הכנסת, שיש כאן איחוד ואחדות דעים בנושא מערך המילואים במדינת ישראל. כמו שכולנו יודעים, הצבא הוא צבא של כל העם.
אנחנו עוברים להצבעה על נוסח ההצעה לסיכום הדיון. מי בעד? מי נגד? ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת יעקב אדרי - 22
נגד - אין
נמנעים - אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת יעקב אדרי נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
אם כן, פה-אחד, בקולותיהם של כל הנוכחים - 22 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים - הצעת הסיכום כפי שנקראה על-ידי חבר הכנסת יעקב אדרי התקבלה במליאת הכנסת.
תודה לחבר הכנסת אבשלום וילן על היוזמה ועל העלאת הנושא על סדר-היום הציבורי. כמו כן - לחבר הכנסת איתן כבל ולכל אלה שהתבטאו ודיברו בעד.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר נסים דהן:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת דוד לב:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 19), התשס"ג-2003, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.
הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13), התשס"ג-2003
[מס' כ/23; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 3147, וחוב' ט"ז, עמ' 3779; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
הנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13), התשס"ג-2003, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת שאול יהלום. אין הסתייגויות לחוק, ומייד לאחר הצגתו אנחנו נעבור להצבעה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13), התשס"ג-2003.
הצעת חוק זו מוסיפה סנקציה פלילית, לצד ההוראות האזרחיות הקיימות בחוק, במטרה להרתיע ולהפחית עד כמה שניתן את התופעה החמורה של פיטורי חיילי מילואים ממקומות עבודתם.
חיילי המילואים מהווים, במיוחד בימים אלה - ואני אומר את זה ביום זה של הכנסת - עוגן חשוב וחיוני להגנתה של מדינת ישראל, ועל כן עלינו לעודד את תרומתם ולהפחית ככל האפשר את המכשולים שעלולים להיווצר עקב יציאתם למשימה לאומית זו, גם בתחום יחסי העבודה.
הצעת החוק קובעת, כי מעסיק שיפטר עובד במהלך שירות המילואים וב-21 הימים שלאחר תום שירות המילואים, ללא היתר מאת ועדת התעסוקה, יוטל עליו קנס עד לגובה מרבי של 67,000 שקלים חדשים, וזאת נוסף על ההוראות האזרחיות. בנוסף מוצע לקבוע, כי המפקח שמונה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה יבצע אכיפה גם לעניין ההוראה העונשית המוצעת.
הסנקציות שנקבעו עד היום בחוק בגין פיטורי חייל מילואים במהלך שירות המילואים או 21 יום אחריו היו ברמה האזרחית בלבד, וכללו את החיוב להחזיר את המפוטר לעבודתו, אם יסכים לכך, או לחלופין לחייב את המעסיק בתשלום פיצויים בסכום של עד חמש פעמים שכרו.
יצוין, כי כבר כיום קיימת ענישה פלילית בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה לעניין פיטורי חייל מילואים מחמת שירותו במילואים. הצעת חוק זו תרחיב את הענישה הפלילית גם לעניין פיטורים במהלך שירות המילואים עצמו וב-21 הימים שלאחריו.
לצערנו, קיימת כיום תופעה בחברתנו של מעסיקים המפטרים עובדים שיצאו לשירות מילואים. מנתונים שהוצגו היום בפני ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת עולה, כי מספר התלונות על פיטורים במהלך שירות המילואים שהוגשו בשנת 2002 לועדת התעסוקה עמד על 247, וכי כ-55% מהן נמצאו מוצדקות. עוד עולה מהנתונים, כי במחצית שנת 2003 לא חלה ירידה, באופן יחסי, במספר התלונות שהוגשו ובמספר התלונות שנמצאו מוצדקות.
הצעת החוק המובאת כיום לקריאה שנייה ולקריאה שלישית מהווה חלק מהצעת חוק רחבה יותר, פרי יוזמתו של חבר הכנסת אבשלום וילן, שנדונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ועסקה בתיקון חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת נוהלי חשבונות, תשלום חובות מס, העסקת עובדים זרים שלא כדין ושכר מינימום), התשל"ו-1976, שמטרתה לחייב גופים ציבוריים המתקשרים עם קבלנים פרטיים לצורך קבלת שירותים לוודא בטרם ההתקשרות כי קבלנים אלו לא הורשעו בעבירה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה).
בדיונים לקראת הקריאה הראשונה הוחלט לחלק את הצעת החוק לשתי הצעות חוק נפרדות, ובשלב ראשון להביא הצעת חוק זו, העוסקת בהיבט העונשי, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
לאנשי המילואים הנושאים בנטל הביטחוני הכבד, היוצאים לשרת את מדינת ישראל לפי צו מצפונם, נדרשים עידוד, סיוע ותמיכה של כלל הגורמים, לרבות הגורמים האזרחיים. אין לתת יד לפגיעה חמורה בהם, אשר באה לידי ביטוי באובדן מקומות עבודתם. אישור הצעת החוק יהווה אמירה חברתית חשובה ביותר של הכנסת לחיזוק מעמדם של חיילי המילואים ולשמירת זכויותיהם.
אני מודה ליוזם הצעת החוק - חבר הכנסת אבשלום וילן.
הצעת החוק מוגשת ללא ההסתייגויות, ואני מציע לאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. באותה הזדמנות אני רוצה להודות לכל הגורמים, לרבות נציגי צה"ל, שבאו לוועדה והביעו את עמדתם, ולכל צוות הוועדה, ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן, למנהלת שירלי אברמי. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. אני מבין שאין מתנגדים וגם אין הסתייגויות. לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה.
מי בעד? מי נגד? זה הזמן להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1-3 - 24
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-3 נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
25 בעד - לרבות קולו של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת שאול יהלום - אפס נמנעים ואפס מתנגדים. החוק נתקבל בקריאה שנייה.
מכיוון שלא התקבלו הסתייגויות אנחנו לא צריכים לשאול אם אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, ועוברים להצבעה בקריאה שלישית. בבקשה, מי בעד? מי נגד? פה-אחד, כולנו בעד חיילי המילואים. גברתי השרה, את לא רוצה להצביע בעדם?
הצבעה מס' 4
בעד החוק - 24
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13), התשס"ג-2003, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
24 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. החוק התקבל בקריאה שלישית והוא יוצא לדרך.
חבר הכנסת אבשלום וילן, יוזם החוק, רוצה להודות לכל אלה שעזרו וסייעו להעברת החוק.
אבשלום וילן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת שאול יהלום, אשר עזר בהחלט לדחוף את החוק ולפתור את הפלונטר המשפטי שנוצר. אני רוצה להודות לקצין מילואים ראשי, שבמשך השנה וחצי האחרונה אנחנו עובדים יחד על שורה של חוקים, שבעצם יצרו מציאות יותר הוגנת בתחום הזה של יחסי המילואים, מעסיקים וכו'. אני רוצה להודות לסגן שר הביטחון, שבהחלט עזר ותמך, וכמובן לצוות הוועדה, לעוזרים הפרלמנטריים שלי ושל איתן כבל, וכן לכל מי שקשור ליום המילואים הזה. אני תקווה שבאמת נצליח בשנה הקרובה להוביל שורת חוקים שעיקרם שיפור תנאי המילואים, תגמולים וכו', שייצרו מציאות חדשה ביום המילואים הבא, בשנה הבאה בדיוק הבאה עלינו לטובה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה לחבר הכנסת אבשלום וילן המציע והיוזם של החוק. עוד ארוכה הדרך לפנינו ואנחנו מקווים להשלים את זה בהקדם.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), התשס"ג-2003
[מס' מ/39; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 4029, וחוב' י"ח, עמ' 4283; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), התשס"ג-2003, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת שאול יהלום, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
השר גדעון עזרא:
- - -
היו"ר נסים דהן:
אדוני השר, שינויים בסדר-היום בתיאום עם המזכירות. לאחר מכן הצעות חוק בדיון מוקדם בתמיכת הממשלה בנושא מילואים. רבותי, סדר-היום מונח לפניכם. אם הוא לא מונח, אני מבקש מהסדרנים להניח את סדר-היום החדש לפני חברי הכנסת.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), התשס"ג-2003.
מטרת הצעת החוק היא לתקן את חוק הביטוח הלאומי כך שתבוטל ההבחנה הקיימת בו בין תגמולים בעד שירות מילואים ממושך ורצוף לבין תגמולים בעד שירות מילואים חד-יומי.
רבים מחיילי צה"ל מבצעים מספר רב של ימי מילואים חד-יומיים. בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולתקנות שהותקנו מכוחו, חייל מילואים מקבל תגמול בגין שירות מילואים חד-יומי, במרוכז, רק בתום הרבעון, כלומר בתום שלושה חודשים.
בעבר היתה קיימת הבחנה בחוק הביטוח הלאומי בין שירות מילואים חד-יומי לבין שירות מילואים של ימים מספר בהתייצבות אחת, כך שחייל ששירת שירות מילואים חד-יומי היה זכאי לתגמול בעד שירות מילואים חד-יומי החל מהיום השלישי בשירות בלבד. בשנת 2001 תוקן חוק הביטוח הלאומי ובוטלה ההגבלה שהיתה קיימת בו, ונקבע כי התגמול ישולם בעד כל שירות מילואים, אפילו חד-יומי.
מוצע, לפיכך, לבטל את ההבחנה הקיימת בחוק הביטוח הלאומי בין שירות מילואים חד-יומי לבין שירות מילואים ממושך, דבר שיאפשר תשלום התגמול למשרת בשירות מילואים חד-יומי, ככל חייל מילואים אחר ולא רק בתום הרבעון.
הצעת החוק הזאת מהווה נדבך נוסף וחשוב בהקלה על חיילי המילואים ובשמירת זכויותיהם, וראוי לה מאוד שהיא תבוא להצבעה סופית בקריאה שנייה ושלישית היום, ביום החג לאנשי המילואים שהכנסת מציינת.
הצעת החוק היא ממשלתית מלכתחילה, ומכאן אני רוצה לברך את שר הרווחה על הגשת החוק מטעם משרדו. עם זאת, היו הצעות חוק פרטיות זהות ובתוך הצעת החוק הממשלתית שילבנו את הצעות החוק הפרטיות שבראש מציעיהן עמד חבר הכנסת איתן כבל, אבל חברו עמו חברי כנסת נוספים: אריה אלדד, גלעד ארדן, דניאל בנלולו, מגלי והבה, אבשלום וילן, מתן וילנאי, רן כהן, חיים כץ ויאיר פרץ. אני מוקיר את כולם יחד עם ההוקרה לזבולון אורלב, שר הרווחה.
הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגויות. אני מציע כמובן לדחותן ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
יחד עם מגישי החוק, כאן המקום להודות גם לכל הסגל והצוות בוועדת העבודה והרווחה - למנהלת שירלי אברמי, ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן, לכל צוות הוועדה, וכן לכל הגורמים שהופיעו בוועדה ותרמו את חלקם לגיבוש החוק.
אני מקווה שהכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה. יום החג האמיתי של חיילי המילואים יהיה כשהם לא יצטרכו לעשות עוד מילואים - וגר זאב עם כבש - כמובן.
בינתיים יש לנו הסתייגויות לחוק. חבר הכנסת מאיר פרוש, הסתייגות אחת לסעיף מס' 3. נימוק במסגרת של שלוש דקות, ואחר כך נעבור להצבעה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
חמש דקות.
היו"ר נסים דהן:
חמש דקות. מה יש לך להגיד בחמש דקות אם אתה לא אומר זאת בשלוש דקות?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מאחר שהגשת הסתייגות מאפשרת גם לנצל את הזמן, תן לי לנצל את הזמן, אם לא יהיה לי מה לומר על עצם ההסתייגות.
ההסתייגות שלי אומרת, שטוב עושים יוזמי החוק - אני לא יודע אם טוב עשתה הממשלה - שבוודאי התכוונו לטוב, הם רצו להיטיב עם המשרתים.
היו"ר נסים דהן:
חברי הכנסת ליד תנועת שינוי, מה האספה החדשה הזאת? חברי הכנסת, עם כל הכבוד, חבר נואם ואתם עושים ביניכם פרלמנט פרטי.
יצחק הרצוג (העבודה-מימד):
אני שמן והוא רזה וקשה לעבור.
היו"ר נסים דהן:
ואתם חושבים שחיילי המילואים מתרשמים מההופעה היפה הזאת שלכם? נא לא להפריע.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אני מבקש ממך, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, להסכים לקבל את ההסתייגות. ההסתייגות שלי אומרת, שזה לא יחול רק מ-1 באוקטובר אלא החל מהשנה הזאת. דיברת על שירות חד-יומי, דיברת על רבעונים, ואני אומר: אם אנחנו מיטיבים – אני חושב שצריך להיטיב אתם - מדוע לא נאמר שבכל שנת הכספים 2003, דהיינו מ-1 בינואר 2003, ייחשב השירות החד-יומי כדבר המזכה אותו משרת?
כשאתה מזכיר את הממשלה שהגישה את החוק הזה ואתה משבח את שר הרווחה, אני חייב לומר שאתמול הציג שר הרווחה הצעת חוק שתיתן מענק לידה גם לילד השני. כאשר הגישו את התוכנית הכלכלית, שם נאמר שמענק הלידה יינתן רק ללידה הראשונה ולילד הראשון, אמרתי לו במליאה, שממשלה שמגישה הצעה שלפיה נותנים מענק לידה רק לילד הראשון, מגלה ומוכיחה לנו שמה שחשוב לממשלה הזאת ומה שמעניין אותה הן משפחות של ילד וכלב. למה ללידה שנייה לא צריך? למה ללידה שלישית לא צריך, ורביעית וחמישית?
רוני בריזון (שינוי):
- - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת בריזון, לא להפריע, לא שאלו אותך בכלל, אתה לא צריך לענות.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
שר הרווחה אמר, שבעקבות ההערה שלי ובעקבות עוד הערות אכן הגישו אתמול תיקון שלפיו נותנים מענק לידה מוגדל גם בלידה השנייה. ומה עם היתר? התרעתי על כך שהעיתונות מלאה היום כתבות על כך שהחרדים בעלייה. אפשר לחשוב - כביכול הנאצים בעלייה, מי יודע מה קורה. מנסים להכין דעת קהל נגד החרדים.
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
מה זה, אדוני היושב-ראש, מה המלה הזאת?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
הכותרות של החרדים בעלייה זו הכנת דעת קהל נגד הציבור החרדי.
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
- - -
היו"ר נסים דהן:
כבוד השר, אתה מפריע.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
הכותרות האלה - - -
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
אף אחד לא יעמוד על דוכן ויגיד - - -
היו"ר נסים דהן:
כבוד השר, אתה מפריע לא במקום.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
הכותרות של החרדים בעלייה זו הכנת דעת קהל נגד החרדים, כמו שעשו הנאצים ליהודים, כמו שעשו הנאצים ליהודים.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת פרוש.
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
לא יהיה דבר כזה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
לא יעזור לך זה שאתה צועק משולחן הממשלה.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת פרוש, תרשה לי להגן עליך.
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
לא יהיה. בוש והיכלם לך - - -
היו"ר נסים דהן:
כבוד השר.
יצחק הרצוג (העבודה-מימד):
הוא צודק, תחזור בך.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אולי אתה יכול להגיד לי, חבר הכנסת הרצוג, במה הוא צודק? מה אמרתי ובמה הוא צודק? למה אתה מגן עליו? על מה הוא צודק?
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת פרוש, ביקשתי ממך לתת לי להגן - - -
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
מה זה, אתה - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אתה תשמע, אל תדפוק על השולחן. אל תדפוק על השולחן, נהנתן תל-אביבי, נהנתן תל-אביבי.
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
שמעתי מצוין.
היו"ר נסים דהן:
אתה הפרעת שלא לצורך, לא במקום, אתה אפילו לא שמעת מה הוא אמר. כבוד השר, לא שמעת מה הוא אמר ויש פרוטוקול. כבוד השר, הפרעת שלא לצורך.
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
כבוד היושב-ראש, לא ייתכן שיעמוד על הדוכן וישווה מאבק פוליטי לנאצים.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
איזה מאבק פוליטי?
היו"ר נסים דהן:
כבוד השר, הוא בכלל לא השווה, אתה לא שמעת.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
איזה מאבק פוליטי? אמרתי ואני חוזר ואומר - - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת פרוש, אתה מפריע לי, אני מנהל את הישיבה ואתה מפריע, עם כל הכבוד.
כבוד השר, לא שמעת והתפרצת שלא לצורך והפרעת שלא לצורך. חבל שהפרעת. הוא לא השווה שום מאבק פוליטי. להיפך, הוא ציין שה"עליהום" שהיה בתקשורת על הציבור החרדי מזכיר לו ימים אפלים אחרים. הוא לא קשר את זה לשום דבר. אני מתפלא עליך שהפרעת שלא לצורך. הוא דווקא דיבר בשבחך. מותר להזכיר מעל הבמה הזאת נאצים בהקשר שלילי, וזה מה שהוא עשה. לכן אני מבקש ממך לא להפריע יותר. עם כל הכבוד, כבוד השר, נא לא להפריע. חבר הכנסת מאיר פרוש, תמשיך.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אני ממשיך, אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. כמובן, מפלגת שינוי נמצאת בלחץ מסוים כיוון שמכריזים עליהם שהם מושחתים ומוצאים אותם מדי יום מעורבים בעוד מעשי שחיתות. למשל, כמו שהיום יושב-ראש סיעת שינוי הודיע שלא אכפת לו שהעוזר הפרלמנטרי שלו יעשן סמים. מותר לעשן סמים? איך מותר שיושב-ראש סיעת שינוי יכריז שמותר לעשן סמים? הם בלחץ, מותר להם להיות בלחץ.
היו"ר נסים דהן:
נא לסיים.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אני רוצה לפנות בנושא של הביטוח הלאומי. מאחר שהממשלה קיצצה בקצבאות הילדים, אני פונה מעל הדוכן לממשלה לדחות את הקיצוץ בקצבאות הילדים לפחות עד חודש אחרי החגים. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. חבר הכנסת יהלום, אתה רוצה לענות? בבקשה, זכותך.
כבוד השר, חבל, ההתפרצות היתה לא במקום, היית צריך לעודד אותו, הוא דיבר בגנותם של הנאצים, ולא בשבחם.
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
ההשוואה לא היתה - - -
היו"ר נסים דהן:
הוא לא השווה, הוא גינה.
קריאה:
אדוני היושב-ראש, הוא ייקח את הפרוטוקול, ותדון בזה ועדת שרים - - -
יצחק וקנין (ש"ס):
אדוני השר, עמדתי שם במקרה, לא שמעתי כלום, והוא מתפרץ על לא כלום - - -
קריאות:
- - -
היו"ר נסים דהן:
אדוני יושב-ראש הוועדה, בבקשה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, ישמע נא לי חבר הכנסת פרוש, כי אני פונה אליו ומבקש להוריד את הסתייגויותיו בשני הכיוונים: הכיוון האידיאולוגי והכיוון המעשי. הכיוון המעשי - עד עכשיו, שילמו כל רבעון. אנחנו באמצע שנת 2003, ינואר-פברואר-מרס – שילמו; אפריל-מאי-יוני – שילמו; מאוקטובר החוק עונה. הבעיה היא בחודשים יולי-אוגוסט-ספטמבר, שחלק הוכן במחשבים, וחלק מצטרף, ויהיה בלבול עצום אם יגידו - תשלמו. לכן, אני מבקש.
הדבר השני שאני רוצה לומר לך, חבר הכנסת פרוש - גם אני מסתייג מההתבטאות. אבל הרבה פעמים, אתם ואנחנו אומרים על הציבור שלנו שאנחנו שמחים שהוא גדל, אנחנו אומרים זאת בשמחה – הרי אתה כאן אמרת, יש משפחות שחושבות על ילד אחד וכלב - ואני שומע את זה הרבה מכם, שאתם אומרים בשמחה, החרדים גדלים, ואצלנו יולדים, וגדלים. אני באופן אישי שמח מאוד, והיינו שמחים יותר אם כל החרדים האלה היו גם מתגייסים לצבא והיו לנו עוד כמה אוגדות. אבל השמחה היא שמחה.
לבוא ולומר, שמי שטוען, החרדים גדלים - להשוות את זה לעוכרי ישראל, לדעתי, אין לזה מקום.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
בכל אופן, אני פונה אליך להוריד את הסתייגויותיך.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת פרוש, לא ביקשו ממך לעזור, ובוודאי לא להסביר.
אנחנו עוברים להצבעה. לסעיפים 1 ו-2 בהצעת החוק אין הסתייגויות. נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 1-2 - 27
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-2 נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
27 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. שם החוק והסעיפים 1 ו-2 נתקבלו בקריאה שנייה, כבקשת הוועדה.
לסעיף 3 יש הסתייגות. חבר הכנסת פרוש, האם אתה עומד על כך שנצביע על הסתייגותך לסעיף 3?
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אני מסיר את ההסתייגות.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת פרוש מסיר את הסתייגותו. אם כן, אני מעמיד להצבעה, בקריאה שנייה, את סעיף מס' 3, כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 6
בעד סעיף 3 – 24
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3 נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
24 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. גם סעיף 3 נתקבל, ובזה עבר כל החוק בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה על החוק בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 26
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 63), התשס"ג-2003, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת איתן כבל, ביקשת להודות, כמציע החוק, זכותך, בבקשה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להודות לסגן שר הביטחון זאב בוים, לצוות העוזרים שלי, לאבו, לכל החברים בלובי של המילואים. אני רוצה גם להודות לגדעון סער, שבהגינותו הגיש את הערעור, גם כשלא ידעתי על כך, ובעצם סלל את הדרך לשילובה של הצעת החוק שלי בהצעת החוק הממשלתית. אומנם הצעת החוק הזאת היא צעד קטן, אבל אנחנו מאמינים, בהמשך ליום זה, שזה צעד גדול. גם שכחתי את הקמל"ר – קצין מילואים ראשי – גם לו מגיעה תודה על הפעולה והעשייה שלו. תודה להם.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. אחרי שכולם קיבלו את הברכות והתודות, אנחנו ממשיכים בסדר-היום.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב גמול המילואים), התשס"ג-2003
[נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת איתן כבל)
היו"ר נסים דהן:
הנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב גמול המילואים), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת איתן כבל, שמספרה פ/402. בבקשה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק באה לתקן את חישוב התגמול עבור השירות במילואים. כיום תגמול המילואים נקבע על-פי הכנסת המשרת ברבע השנה שקדמה לשירות המילואים. אולם אם אדם עבד רק חודש אחד או שניים בתקופה זו, חל עיוות בחישוב גמול המילואים.
מוצע להחשיב את החודש השלישי, למי שעבד רק חודשיים בתקופת רבע השנה, כאילו השתכר שכר מינימום בחודש זה. זאת, לעומת החישוב הקיים כיום, ולפיו חודש שבו אין הכנסה נכלל בחישוב בערך של אפס שקלים. וכן, אם עבד חודש אחד, התייחס החישוב כאילו הוא השתכר שכר מינימום בחודשיים אלה.
אני רוצה להדגיש ולהסביר, שעד היום היה מצב מאוד מעוות, שחייל שהתגייס למילואים, כפי שאתם יודעים, החישוב היה על-פי שלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים. אני מוכרח לומר לכם שזה קרה לי באופן אישי לפני שנים רבות. היתה תקופה שלא עבדתי, נכנסתי לעבודה, וכשיצאתי למילואים, באתי לקבל את השובר, חשכו עיני. אמרתי: זה מה שאני שווה?
בסופו של עניין, היום החישוב יהיה כזה, שאותם החודשים מתוך השלושה, חודש או חודשיים, יחושבו כשכר מינימום, ואז הממוצע יעלה את שכרו של החייל ששירת במילואים. אני חושב שזו פריצת דרך מאוד גדולה, ואני פונה אליכם, חברי חברי הכנסת, בעיקר כשהממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, לסייע ביום חשוב זה ולהצביע בעד הצעת החוק. תודה.
היו"ר נסים דהן:
כבוד השר, הממשלה תומכת? אז מהמקום.
השר גדעון עזרא:
מאחר שההצעה לא מופיעה בסדר-היום, אני נואם מהדוכן.
היו"ר נסים דהן:
מה זה לא מופיע בסדר-היום, זה כתוב בסדר-היום.
השר גדעון עזרא:
וזה גם כבוד למשרתים במילואים.
קודם כול, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת איתן כבל. לא אחזור על ההנמקות שהוא נימק. ההוראות שבחוק אינן נותנות מענה למי שהחל לעבוד לראשונה בסמוך לפני יציאתו למילואים. לפיכך, מוצע לקבוע בחוק, כי תגמול המילואים למי שלא צבר שלושה חודשי עבודה מלאים לפני שירות המילואים יחושב כאילו שכרו בתקופה שבה לא עבד, ברבעון האחרון, היה בגובה התגמול המזערי, קרי, שכר המינימום במשק.
הממשלה תומכת בהצעת החוק, ומוצע להעבירה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה.
מכיוון שאין מתנגדים להצעת החוק, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב גמול המילואים), התשס"ג-2003,
לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
19 בעד, יחד עם קולו של היושב-ראש – 20 בעד, ללא מתנגדים וללא נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה ראשונה.
המתקפה האירופית נגד ראש ממשלת איטליה - נשיאת האיחוד האירופי
[ "דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' 3842.]
היו"ר נסים דהן:
אנחנו נמשיך בסדר-היום. הנושא הבא הוא: המתקפה האירופית נגד ראש ממשלת איטליה - נשיאת האיחוד האירופי; דיון בעקבות הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת גדעון סער. יפתח את הדיון חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מקיימים הערב דיון שיזמתי בנוגע להתקפות הבלתי-ענייניות על ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, מצד גורמים פוליטיים באירופה. כמדינה אנחנו צריכים לדעת בראש ובראשונה כיצד לנהוג בידידים ובעלי-ברית.
מאז עלה לשלטון, הוביל סילביו ברלוסקוני לשינוי משמעותי של מערכת היחסים בין איטליה לישראל. השינוי הזה נעשה בניגוד לעמדה המסורתית האיטלקית, בניגוד מסוים לנטיות הלב של משרד החוץ האיטלקי, שבעבר החזיקו קו שהיה יותר קרוב לגישה האירופית, נניח לגישה הצרפתית, ביחס לישראל וביחס לסכסוך הישראלי-הערבי.
השינוי הזה ביחסים, אדוני היושב-ראש, מבוסס על שלושה עקרונות: עקרון הקירבה בין שתי מדינות דמוקרטיות מערביות, שממנו נגזרת קירבה של משטר, קירבה של תרבות, התרחקות מהמשטרים הדיקטטוריים הערביים, שברובם גם דוחים את תרבות המערב.
העיקרון השני הוא עיקרון שאפשר לכנות אותו "עקרון המנהיגות האמריקנית" – איטליה, בראשותו של ברלוסקוני, מקבלת את התפקיד המוביל של ארצות-הברית בזירה הבין-לאומית, בכלל זה לגבי המזרח התיכון, באופן שמנוגד לעמדה שחלק ממדינות אירופה ניסה ועדיין מנסה לפתח בעשורים האחרונים. אולי יותר מכולן מייצגת את הגישה הזאת צרפת, שלפיה אירופה צריכה לפתח גישה בין-לאומית אלטרנטיבית לזו האמריקנית. בהקשר המזרח-התיכוני החלופה לעמדה האמריקנית יכולה להיות תמיד פחות אוהדת לישראל.
העיקרון השלישי הוא עקרון שותפות המלחמה בטרור. על-פי העיקרון הזה, בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז הפיגועים ב-11 בספטמבר, הופך הטרור לאיום אסטרטגי על המערב כולו, ובמאבק נגדו יש שותפות אינטרסים משמעותית בין ישראל לבין מדינות המערב, בעוד רבות ממדינות ערב נמצאות בהקשר זה בעמדה נייטרלית או אף אנטי-מערבית.
הביטויים המעשיים לשינוי באופי היחסים בין ישראל לאיטליה היו, בין היתר, ההתבטאויות של ברלוסקוני כל אימת שהוא מתייחס לסוגיית הסכסוך הישראלי-הערבי, שהתקדמות לקראת שלום תהיה אפשרית רק במקרה של דמוקרטיזציה ושינוי מנהיגותי אצל הפלסטינים. עמדה זו, שמשמעותה דרישה לשינויים משמעותיים במערכת של הרשות הפלסטינית ובידודו של ערפאת, היא עמדה משותפת לארצות-הברית ולישראל, אך אינה מקובלת במלואה על אירופה.
ברלוסקוני, כפי שאנחנו יודעים, סירב לפגוש את ערפאת בעת ביקורו האחרון בארץ, והסכים להיפגש רק עם ראש הממשלה, מחמוד עבאס, בפגישה שהתקיימה מאוחר יותר באיטליה. הסירוב הזה, יש לציין, הביא אותו לעימות קשה בתוך האיחוד האירופי, כאשר שר החוץ הצרפתי גינה את החלטתו כסטייה מהעמדה האירופית המשותפת, והתוצאה, נכון לעכשיו, היא שיש ערעור על העמדה האירופית הקודמת. הדבר הזה, מבחינת האינטרס של ישראל ומבחינת הסיכויים להתקדם לשלום במזרח התיכון, הוא בוודאי חיובי ביותר.
כביטוי סמלי נוסף לאהדתו לישראל בחר ראש ממשלת איטליה להשתתף, ביוזמתו, בתפילה למען קורבנות הטרור בישראל, אשר נערכה בבית-הכנסת הגדול של רומא לפני כשנה וחצי. זה היה ראש הממשלה האיטלקי הראשון שביקר במקום.
ברלוסקוני תמך גם במתקפה האמריקנית על עירק, למרות התנגדות ציבורית רחבה ביותר באיטליה, והתוצאה היא שהוא נחשב היום לאחד המנהיגים הקרובים ביותר באירופה לארצות-הברית ולממשל של הנשיא בוש. היה לכך ביטוי בביקורו האחרון בארצות-הברית, שבמהלכו הוזמן לחוותו הפרטית של הנשיא בוש. למיטב ידיעתי, הוא המנהיג האירופי היחיד, נוסף על טוני בלייר, שקיבל הזמנה כזאת.
ברלוסקוני גם הציע, כתרומה לפיוס אזורי במזרח התיכון, "תוכנית מרשל" בהנהגה איטלקית לשיקום כלכלי של הרשות הפלסטינית. הוא הקפיד להדגיש, שבתוכנית כזאת חייבים לקבל ביטוי האינטרסים והצרכים של ישראל, באופן שישראל תצא נשכרת מהמהלך הזה.
ראש ממשלת איטליה הציע גם לארח באיטליה ועידת שלום מזרח-תיכונית, אם וכאשר תתקיים. אין ספק שזהותו ועמדותיו של ראש ממשלת איטליה והממשלה האיטלקית עושות את המיקום הזה לעדיף פי כמה מהצעות אחרות בנושא הזה.
נראה שבשלב הזה ראש ממשלת איטליה מבקש לקדם שינוי כיוון ביחס לישראל גם בזירה הכלל-אירופית. כרגע, מתחילת החודש הנוכחי ועד לסוף דצמבר, איטליה היא הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. בתפקיד הזה היא המרכזת והמוציאה אל הפועל את מדיניות החוץ של האיחוד, וברלוסקוני ציין כי אחד הנושאים שהוא מבקש לקדם בתקופת הנשיאות האיטלקית הוא שינוי ביחסי האיחוד עם ישראל. לפיכך, ההסכמה שלו לבידודו של ערפאת היא ניסיון מפורש להביא לשינוי בעמדה האירופית, שהיום איטליה עומדת בראשה.
אשר ליחסי האיחוד האירופי עם ארצות-הברית, שיש להם, כפי שציינתי, השפעה על היחסים עם ישראל, מדובר היום במפורש בהתהוות של שני גושים באירופה, גוש אחד איטלקי-בריטי-ספרדי, שהוא פרו-אמריקני, בניגוד לגוש הצרפתי-גרמני-בלגי, שעמדתו כלפי ארצות-הברית מסויגת יותר.
תרעומת נוספת עורר ראש ממשלת איטליה כאשר הציע לצרף את ישראל, וגם את רוסיה ומדינות נוספות, לאיחוד האירופי. צפוי כי בחודשים הבאים הוא יפעל להידוק ולשיפור המעמד הפורמלי בתחומי כלכלה, מסחר, ביטחון ועוד, של יחסי ישראל-אירופה.
מובן שכאשר הוא פועל בכובעו כנשיא התורן של האיחוד האירופי, חלות עליו מגבלות שאינן חלות כאשר הוא פועל כראש ממשלת איטליה.
אני רוצה לציין, שעמדתו האוהדת של ראש ממשלת איטליה באה לידי ביטוי גם בדרכים נוספות ועקיפות. אנשי מפלגתו, "פורצה איטליה", שנושאים בתפקידים ממלכתיים בולטים, נותנים תמיכה בלתי מסויגת לישראל.
המתקפות הבלתי-ענייניות נגדו מצד גורמים אירופיים הן במידה רבה תוצאה של העמדות שתיארתי כאן. אני חושב שישראל צריכה להעריך את ידידיה האמיתיים, להבין מי הם ולהשיב להם כגמולם. אני חושב שממשלת ישראל צריכה לשים דגש מיוחד בטיפוח היחסים עם איטליה. אני חושב שגם אזרחי ישראל צריכים לבטא את הסולידריות שלהם עם איטליה. אפשר לבטא את זה בדרכים מגוונות, למשל כאשר אלה שיוצאים לחופשה בחוץ-לארץ בוחרים מקום שבו הם מחליטים לנפוש. אני גם רוצה לקוות ולהביע תקווה, בהזדמנות הזאת שאיטליה היא נשיאת האיחוד האירופי, שהנשיאות שלה תביא להידוק הקשרים של ישראל עם האיחוד האירופי כולו.
בסוף הדיון, אדוני היושב-ראש, אביא הצעה לסיכום הדיון מטעם סיעות רבות בבית.
היו"ר נסים דהן:
אני בטוח. תודה.
הצעת חוק למניעת סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003
[מס' 3147; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 3359; כרך 198, עמ' 8792; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר נסים דהן:
לפני שנעבור להמשך הדיון בנושא ההתבטאות כנגד ראש ממשלת איטליה, אנחנו נעשה פסק זמן לכמה דקות ונדון בהצעת חוק למניעת סחר בבני-אדם. בתנאי, גברתי, שאין הסתייגויות. אומנם על הדף יש מסתייגים, אבל התנאי הוא שהמסתייגים הסירו את הסתייגויותיהם.
אם כן, מדובר בהצעת חוק למניעת סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להציג את הצעת החוק של חברת הכנסת זהבה גלאון, הצעת חוק למניעת סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה).
ראשית אני רוצה לומר, שהצעת החוק הזאת, תחילת חקיקתה בכנסת הקודמת. חברת הכנסת גלאון בעצם הביאה בפנינו לראשונה שורה ארוכה של הצעות לתיקוני חקיקה בשורה של נושאים. בסוף התהליך הזה אנחנו איחדנו את כל יוזמות החקיקה האלה להצעת חוק אחת. אבל, היא מרחיקה לכת משמעותית ונותנת שורה של מענים בנושאים שונים ובחוקים שונים. היא גם מתקנת את הצעת חוק העונשין וגם את סדר הדין הפלילי וגם את חוק סדרי הדין לחקירת עדים וגם את חוק הסיוע המשפטי. זאת אומרת, יש כאן שורה באמת מרשימה של דברי חקיקה, שלפי דעתי יסייעו במאבק למניעת סחר בבני-אדם, או בצורה יותר נכונה, מאבק במניעת סחר בנשים - וזו היתה אחת המטרות של הוועדה, גם בקדנציה הקודמת וגם בקדנציה הזאת, בראשותו של חברנו מיכאל איתן.
הצעת החוק קובעת עונש מינימום על עבירה של סחר בנשים לעיסוק בזנות. דבר שני, אזרח ישראלי שביצע עבירה על סחר בבני-אדם, גם אם ביצע אותה בחו"ל, ניתן יהיה לשפוט אותו בארץ. ניתן יהיה לגבות עדות של קורבן עבירה עוד בטרם תחילת המשפט. זה אחד הדברים החשובים, משום שכתוצאה מהאי-יכולת הזאת בעבר, נגרם נזק גדול מאוד בעניין ההעמדה לדין של עבריינים בסחר בנשים. הקורבנות יוכלו להעיד בבית-המשפט גם שלא בנוכחות הנאשם, על מנת למנוע מהן את האיום שנוצר בעקבות המפגש עם הנאשם.
הוועדה גם קבעה בהצעת החוק, כי בהמלצת היחידה לסיוע משפטי במשרד המשפטים יוכל להינתן סיוע משפטי לקורבנות העבירה. בעניין הזה יש הסתייגות מסוימת של הממשלה, משום שההפעלה של העניין הזה עולה יותר מ-5 מיליוני שקלים, מי שזוכר אותו עניין מפורסם, ולכן יש כאן הסתייגות של שר המשפטים, כשאנחנו - אני אומר גם בשמה של יוזמת החוק, חברת הכנסת גלאון, וגם בשם הוועדה - אנחנו מקבלים את ההסתייגות של שר המשפטים, שיציג אותה בהמשך השר גדעון עזרא, כדי שבאמת אפשר יהיה להעביר את החקיקה הזאת בצורה מתואמת בין הממשלה לבין הכנסת.
כאמור, אני רואה בהצעת החוק הזאת מכשיר חשוב מאין כמוהו במאבק בסחר בנשים. אני חושב שהכנסת אומרת כאן אמירה מאוד נחרצת, מאוד חשובה, מאוד מרחיקה לכת, בעלת השלכות על ספר החוקים כולו, ואני שמח שחברת הכנסת גלאון, שגם עומדת בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית בעניין הזה, הצליחה להביא לפנינו את שלל החקיקה הזאת. אני שמח שוועדת החוקה נתנה לה גם את העזר, כדי שהעניין הזה יקרום עור וגידים ויהפוך לדבר חקיקה. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה. כאמור, חברי הכנסת זהבה גלאון, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, ואסל טאהא, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי לא יציגו את הסתייגויותיהם. הם ויתרו על זכותם להציג את הסתייגותם.
זהבה גלאון (מרצ):
תודות.
היו"ר נסים דהן:
תודות בסוף. חברי הכנסת, יש ההסתייגות של שר המשפטים, שהיא הסתייגות ממשלתית. יציג את ההסתייגות השר גדעון עזרא, ומייד אחר כך נעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
השר גדעון עזרא:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מוכרח לומר, גם מניסיוני בהיותי במשרד לביטחון הפנים, אני בהחלט רואה חשיבות רבה בקידום ההצעה הזאת, על מנת לאפשר לכל הנשים הנסחרות גם להעיד וגם לזכות בתנאים טובים יותר. לפי דעתי, זה יגביר את המוטיבציה שלהן לעשות זאת.
אנחנו אומנם תומכים בהצעה, שכן אנחנו רואים במאבק בסחר בבני-אדם ובהגנה על הקורבנות יעד חשוב מאוד. הממשלה תומכת גם בהענקת סיוע משפטי לקורבנות הסחר, שכן רק בדרך זו הן יכולות לעשות שימוש בזכויות שלהן ולתבוע את אלה שפגעו בהן בצורה כה מחפירה.
ההסתייגויות של הממשלה, שתבואנה בסוף דברי, אינן גורעות מהתמיכה העקרונית של הממשלה במתן סיוע משפטי לקורבנות הסחר. הממשלה מאמינה כי יש לקדם מהלך זה, וללא כל קשר עם הצעת החוק היא החלה במהלך ליישום תוכנית פיילוט בעניין. לפי התוכנית, הפיילוט יופעל באזור תל-אביב, יחול על קורבנות הסחר הממתינות לעדות ויצטמצם בשלב הראשון לתביעות אזרחיות נגד סוחרי הנשים. מכיוון שהפיילוט טרם החל, קשה להעריך את עלויות הסיוע והפעולות המתבקשות במסגרתו. העלויות עשויות לכלול לא רק שכר טרחה לעורכי-הדין, אלא גם הוצאות לינה, כרטיסי טיסה ואגרות משפט, שכן מדובר בדרך כלל בשוהות לא חוקיות, אשר הפרוטה אינה מצויה בכיסן. מתן סיוע משפטי מצריך לעתים שילוב של טיפול פסיכולוגי וסוציאלי, ומסיבה זו יש צורך לעצב נוהלי תיאום עם משרדי הרווחה והבריאות ועם הארגונים הלא-ממשלתיים העוסקים במלאכה.
מסיבות אלה נדרשת הפעלה הדרגתית של הסדר הסיוע המשפטי, כפי שמציעה ההסתייגות שלנו. לפי נוסח ההצעה, סיוע משפטי לקורבנות סחר אשר רוצות להגיש תביעות אזרחיות, מותנה בכך שיש סיכוי משפטי לזכות בתיקים. אין תנאי כזה בנוגע לסיוע משפטי בהליכים לפי חוק הכניסה לישראל. אנו בדעה, שהתניה כזאת צריכה להתקיים בכל סוגי התיקים. אין זה סביר לאפשר לקורבנות סחר להגיש עתירות ותביעות סרק, שעה שנזקקים אחרים מנועים מלעשות כן.
הממשלה, כאמור, תומכת בהצעה. ההסתייגויות נועדו לאפשר לרעיון מבורך זה לקרום עור וגידים בצורה אפקטיבית ומאוזנת. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהסתייגויות ובהצעה כולה, וכאמור, יש הסכמה של המציעים לתמוך בהסתייגויות של הממשלה, שנמצאות בדף המצורף - אלא אם אתה מבקש שאני אקרא את הסעיפים עצמם? תודה.
היו"ר נסים דהן:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה: לשם החוק אין הסתייגויות, לסעיף 1 המסתייגים הסירו את הסתייגותם, לסעיף 2 המסתייגים הסירו את הסתייגותם, לסעיף 3 המסתייגים הסירו את הסתייגותם. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה, משם החוק עד לסעיף 3 בהצעת החוק המקורית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 9
בעד סעיפים 1-3 - 19
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-3 נתקבלו.
היו"ר נסים דהן:
כאמור, 19 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. פה-אחד של חברי הכנסת הנוכחים - - -
רוחמה אברהם (הליכוד):
- - -
היו"ר נסים דהן:
חברת הכנסת רוחמה, עוד לא גמרנו להכריז שזה התקבל. התקבל בקריאה שנייה - שם החוק עד סעיף 3.
לסעיף 4 יש הסתייגות של הממשלה. אנחנו עוברים לסעיף 4 ומצביעים על ההסתייגות. הסתייגות לסעיף 4, על-פי הצעת הממשלה, מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה מס' 10
בעד ההסתייגות - 17
נגד - אין
נמנעים - אין
ההסתייגות של שר המשפטים לסעיף 4 נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
בעד ההסתייגות - 17, נגד - אין, נמנעים - אין. ההסתייגות התקבלה. אם כן, פסקה (2) תסומן (3), ובמקום "8" יבוא "9". יש עוד הסתייגות לממשלה? לא, אני מכיר רק אחת.
השר גדעון עזרא:
יש.
היו"ר נסים דהן:
איפה ההסתייגות השנייה? כן. יש עוד הסתייגות. אנחנו עוברים להסתייגות השנייה של הממשלה בסעיף 4. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות - 18
נגד - אין
נמנעים - אין
ההסתייגות של שר המשפטים לסעיף 4 נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההסתייגות השנייה של הממשלה לסעיף 4 התקבלה.
חברי הכנסת, בסעיף 4 היו הסתייגויות של חברי הכנסת והם הסירו אותן. רק ההסתייגות של הממשלה שעליה הצבענו, ורק היא, התקבלה. הסרנו את ההסתייגויות, על-פי בקשתם של חברי הכנסת, זה ברור.
אחרי שהתקבלה ההסתייגות, אני שואל את המציע, את יושב-ראש הוועדה - חבר הכנסת אופיר פינס, התקבלו שתי הסתייגות של הממשלה לסעיף 4, האם אתה חושב שאפשר לעבור לקריאה השלישית?
אופיר פינס-פז (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תן לי לחשוב על זה.
היו"ר נסים דהן:
תחשוב. בינתיים, עד שהוא יגמור לחשוב, אנחנו חוזרים לסדר-היום.
אופיר פינס-פז (בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט):
- - -
היו"ר נסים דהן:
יש לך מזל, חשבת מהר.
אנחנו עוברים להצבעה על הקריאה השלישית, שבה כלולות ההסתייגויות של הממשלה לסעיף 4.
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק למניעת סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003, נתקבל.
היו"ר נסים דהן:
19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. החוק עבר בקריאה שלישית, עם שתי הסתייגויות לסעיף 4 של הממשלה.
חברת הכנסת זהבה גלאון.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות מאוד לחבר הכנסת אופיר פינס, שליווה את החוק הזה מתחילתו. החוק נכתב על-ידי מיכל לוצקי, היועצת המשפטית של הוועדה, והובא להכנה ולדיון בכל הקריאות בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני רוצה להודות לדורית ואג, מנהלת הוועדה, ולסיגל קוגוט, היועצת המשפטית של הוועדה, ולכל חברי הכנסת. רוחמה אברהם, הקואליציה אחראית. אני לא רגילה שיש רוב כזה. תודה רבה לכולם.
היו"ר נסים דהן:
הקואליציה תמיד אחראית – לא תמיד.
המתקפה האירופית נגד ראש ממשלת איטליה – נשיאת האיחוד האירופי
היו"ר נסים דהן:
אנחנו חוזרים לדיון שבו הפסקנו, ודווקא גברתי ראשונת הדוברים, בבקשה. הנושא הוא ההתבטאויות והמתקפה נגד ראש ממשלת איטליה. אחריה - חבר הכנסת אברהם רביץ, אם יהיה נוכח במליאה, ואם לא - חבר הכנסת שאול יהלום, ואם לא יהיה נוכח – חבר הכנסת אריה אלדד. בבקשה, גברתי. כמה דקות אנחנו ניתן לך כדי שתהיי מבסוטה?
רוחמה אברהם (הליכוד):
כמה שיותר, לא?
היו"ר נסים דהן:
תתחילי עם שלוש, ואני אפסיק אותך.
רוחמה אברהם (הליכוד):
אני אשתדל לעמוד בלוח הזמנים.
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים אנו עדים למתקפה תקשורתית נגד ממשלת איטליה והעומד בראשה, ודיון זה הוא מחויב המציאות.
זאת ההזדמנות של נבחרי העם בישראל לשלוח מכאן קריאת הערכה ועידוד לאחד המנהיגים המובילים והאמיצים באירופה היום. לנו כישראלים אין כל ספק, כי עמדותיו של ראש הממשלה ברלוסקוני הן עמדות אמיצות וצודקות.
יש צורך במידה רבה של רשעות, חוצפה ועוינות לערכים הבסיסיים של כבוד האדם וחירותו כדי לגנות את מי שמאמין בערכים אלה ופועל למימושם. אין להתפלא על כך שהמתקפה של חוגי השמאל באירופה התרחשה במקביל לבחירת איטליה לנשיאות האיחוד האירופי וזמן לא רב לאחר תום המלחמה שהפילה את הרודן העירקי, סדאם חוסיין.
איטליה מביאה עמה לתפקיד הנשיאות משב רוח רענן של מדיניות ריאלית, המבוססת על צורכי העולם החופשי ועל העיקרון של כבוד האדם וחירותו. בהקשר זה נמנתה איטליה עם המדינות המובילות בקואליציה נגד הטרור, בהנהגת ארצות-הברית, ולא ערפלה את עמדותיה נגד כל צורות הטרור, ובכלל זה הטרור הערבי.
אנו, אזרחי ישראל ומרבית מחברי הבית הזה, מעריכים את עמדתה האמיצה של איטליה, שראש ממשלתה נמנע מביקור אצל מנהיג הטרור, ערפאת, בעת ביקורו לאחרונה בארץ. בניגוד למדינות אירופיות אחרות, איטליה למדה את לקחי השנים הקשות שבהן נלחמה נגד הטרור מבית. אנו עדיין זוכרים את שיתוף הפעולה בין "הבריגדות האדומות" ובין ארגוני הטרור הערביים, שגרם למאות רבות של קורבנות בישראל ובאירופה, ישראלים ואירופים כאחד, ובכללם ראש ממשלה איטלקי. רק מנהיג כמו ברלוסקוני, שהביא לראשונה יציבות למערכת המדינית האיטלקית, יכול היה לאחר שנים לתרגם את לקחי השנים הקשות ההן למדיניות נוהגת במדינתו.
אנו יודעים כי רוב המגנים את איטליה היום תומכים במידה כזאת או אחרת בטרור הערבי נגדנו ומסתייגים מן המאבק העולמי בין כוחות החירות בהנהגת ארצות-הברית ובין כוחות החושך והרשע, הפועלים נגד אזרחים, נשים וטף בכל העולם הדמוקרטי.
רק מדינות אחדות בעולם הצטרפו ללא הסתייגות וללא תנאי למאבק בטרור העולמי תחת הנהגת ארצות-הברית. איטליה, תחת שרביטו של ברלוסקוני, תמכה בכל מהלכיה של ארצות-הברית במלחמה זו. לכן, יש לשבח את העמדה האמיצה הזאת נוכח האיומים בטרור נגד המערב מצד אחד, ונוכח הלחץ מצד מדינות אחרות באירופה שלא לתת יד למאבק צודק זה בכוחות הרשע, מצד שני. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה, גברתי, גם על העמידה בזמנים וגם על הדברים היפים כמובן, כל הכבוד.
חבר הכנסת אברהם רביץ - אינו נוכח. חבר הכנסת שאול יהלום - אינו נוכח. חבר הכנסת אריה אלדד - לרשותך, אדוני, שלוש דקות.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, יחסו של ברלוסקוני למדינת ישראל הוא אכן חריג. הוא חריג כי הוא בא מאירופה, ואת היחס העוין של אירופה ליהדות אנחנו מכירים כמעט אלפיים שנה, ואת יחסה העוין של אירופה למדינת ישראל, בעיקר בעשורים האחרונים.
בימים אלו אנו מציינים את תחילת שנת ה-100 לפטירתו של הרצל, הרצל שהגיע אל הציונות כשהוא מתבונן בשברי האמנציפציה, כשהוא מבין את עומק האנטישמיות ושורשיה, כשהוא מבין שיש להוציא את היהודים מאירופה כדי לפתור את צרת היהודים, לפני שכל אירופה תיהפך קישינייב אחת גדולה. הרצל שמציע את תוכנית מדינת היהודים שלו כפתרון מדיני, שלהבנתו אירופה צריכה לקפוץ עליו בשמחה, כי התוכנית צריכה להיות מועילה מאוד למדינות אירופה, גם לטורקיה, לכל מי שיש לו יד ורגל בצרת היהודים בטריטוריה שלו.
הרצל איננו מצליח לשכנע את המעצמות, לא את הסולטן הטורקי ולא את הקייזר הגרמני ולא את בריטניה הגדולה וגם לא את האפיפיור ברומא, מכיוון שהרצל מתעלם מכך שהאנטישמיות חזקה מהנימוקים הלוגיים שלו.
כמה שנים לאחר ההשמדה באירופה - הרבה מדינות באירופה היו שותפות להשמדה הזאת באופן פעיל או באופן סביל, ובשנים הראשונות שלאחר ההשמדה, רגשי האשם הקולקטיביים באירופה גוברים על האנטישמיות המושרשת שלהם, אבל כשההלם חולף והדור תם, חוזרת האנטישמיות להרים ראש באירופה: בבלגיה, בצרפת, באנגליה. ולכן דווקא על רקע זה בא יחסו של ברלוסקוני כמשב רוח רענן, והוא ענייני והוא מדיני, והוא מתייחס לבעיות המזרח התיכון ולישראל באופן שוויוני ולא באופן עוין מלכתחילה.
מי שאיננו לוקח את האנטישמיות ככוח מניע באירופה, סופו לטעות פעם אחר פעם בהערכות המצב המדיניות שלו. חברי חברי הכנסת, "באצ'י" מתוק מ"גודייבה", וראוי שנדע להוקיר את מי שמעניק לנו יחס הוגן, ובכל דפוסי ההתנהגות שלנו, דפוסי הצריכה, התיירות, שיתוף הפעולה התרבותי, נעדיף את מי שתומך בנו.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. חבר הכנסת ישראל אייכלר - אינו נוכח. חבר הכנסת אבשלום וילן - גם הוא ויתר על זכותו, כי הוא אינו נוכח. חבר הכנסת עזמי בשארה - אינו נוכח. חבר הכנסת אלי אפללו - אינו נוכח. חבר הכנסת טלב אלסאנע - אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש - לפני רגע ראיתי אותו כאן במליאה, אבל הוא אינו נוכח וויתר על זכותו. חבר הכנסת יורי שטרן - אינו נוכח. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חברת הכנסת אתי לבני. מה שלומו, אדוני? בסדר? יכול לדבר? בטוח?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
למה חשבת אחרת?
אדוני היושב-ראש - - -
גדעון סער (הליכוד):
מה עם האינטלקטואלים העצורים בסוריה? מה עם חברי הפרלמנט?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מה עם שני אלה שנרצחו בשבוע האחרון?
גדעון סער (הליכוד):
אולי תגיד - - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת גדעון סער.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מה עם נאסר אבו-אלקיעאן ומורסי ג'באלי? מה דעתך, חבר הכנסת סער?
היו"ר נסים דהן:
תמשיך, תמשיך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני רוצה לשמוע מה חושב באמת יושב-ראש הקואליציה - - -
היו"ר נסים דהן:
אתה רואה למה שאלתי אותך מה שלומך? ישר ידעתי שתגלוש לזה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני גלשתי לזה? הוא שאל.
היו"ר נסים דהן:
מתעסקים עם איטליה עכשיו. עזוב אותם.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא העלה שאלה, וכל פעם הוא מעלה את הנושא הזה.
היו"ר נסים דהן:
אני מציע שלא תאבד את הבריאות שלך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, אני לא יכול לשתוק על הערתו של חבר הכנסת סער.
היו"ר נסים דהן:
מותר לך להעיר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא יותר מזה.
אני חושב שבעניינו של ברלוסקוני טוב הפתגם: אמור לי מי ידידך ואומר לך מי אתה. נדיר מאוד שחבר הכנסת אלדד אומר על מישהו אחר שהוא אדם הגון, מאוזן. חבר הכנסת אלדד תומך בטרנספר, חבר הכנסת אלדד מנסה לחוקק חוקים ומציע הצעות לגרש אנשים ממולדתם.
היו"ר נסים דהן:
אני מציע שלא תיתן סיבה לחבר הכנסת אלדד אחר כך להודעה אישית. אל תזכיר שמות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא לא מכחיש זאת. תאמין לי, אני אומר את הדברים בהגינות. זה הדגל הפוליטי שלו. לא האשמתי אותו בשום דבר אחר. אם הוא חושב כך על ברלוסקוני, והוא חושב שברלוסקוני הוא אדם מאוזן בעניין הפלסטיני, הוא מאוזן בין הטרנספר שלו לבין הדרישות הפלסטיניות. אני לא יודע איזה איזון זה.
אם ברלוסקוני הוא ידידה של ממשלת ישראל, זה מעיד על האיש ועל ממשלת ישראל. אחד המנהיגים הגרועים ביותר באירופה. דוגמה שלילית ביותר לזה שההון תופס את השלטון. זו מעלתו היחידה כמעט של האיש. הוא לא הקים תנועה פוליטית, הוא טכנוקרט חסר כריזמה. הוא אדם שיש לו כסף, ובכסף הזה הוא הצליח לתפוס את השלטון באיטליה, בעקבות משבר פוליטי שהיה באיטליה.
הוא משתלח במנהיגים האירופים, הוא מקרין שנאה כלפי העולם המוסלמי וכלפי העולם הערבי. לכן פרופסור אלדד מאוהב בו, דווקא בגלל הערותיו נגד המוסלמים ונגד העולם הערבי. באירופה, שבאמת נוקטת בדרך כלל עמדה מאוזנת בסכסוך הישראלי-הפלסטיני, ברלוסקוני הוא יוצא מן הכלל לרעה. ברלוסקוני הוא אדם ששותק, ובצורה כלשהי תומך במעשים הנפשעים שנעשים בשטחים הכבושים. זה ברלוסקוני.
אם לממשלת ישראל נשארה בעולם דמותו של ברלוסקוני להיתלות בה, סימן שמצבה גרוע ביותר. אמור לי מי ידידך ואומר לך מי אתה. אם ממשלת ישראל היא ידידתו של ברלוסקוני, זה מעיד מי הוא ברלוסקוני. ואם ברלוסקוני הוא ידידה של ממשלת ישראל, זה אומר הרבה מי היא ממשלת ישראל. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
חברת הכנסת וסגנית יושב-ראש הכנסת אתי לבני, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת איוב קרא, אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו – חבר הכנסת עסאם מח'ול. בבקשה, גברתי, שלוש דקות.
אתי לבני (שינוי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני רוצה להצטרף למשבחים את מדיניותו של ברלוסקוני, ואחר כך יהיו ההסתייגויות.
מאוד נעים לנו ואנחנו מייד מחבקים בחום ובאהבה, ולפעמים אהבה שמעבר למידה, מישהו שהוא בעדנו, שהוא קצת בעדנו אפילו, ובוודאי מישהו שבאופן בולט מתנה במה שאנחנו קוראים "בעדנו". כשבא ברלוסקוני לישראל ונמנע מלפגוש את ערפאת, לעומת שרים וראשי ממשלות אחרים, זו היתה בהחלט מחווה שמאוד הערכנו. כשהוא קורא לצרף את ישראל ואת רוסיה לאיחוד האירופי, מאוד נעים לשמוע זאת. ברלוסקוני היה בעד המערכה בעירק, הוא בסך הכול תומך לאורך כל שנות שלטונו בארצות-הברית, הוא נגד הטרור, הוא נגד הפעילויות של הרשות הפלסטינית, וזה מאוד נעים. מאוד נעים, בעיקר כאשר הוא עכשיו יושב-ראש האיחוד האירופי, והדברים האלה באים לידי ביטוי במסגרת האיחוד האירופי, וזה, כאמור, עוד יותר נעים. אפילו שהוא קורא לאחד החברים שם, הנציג הגרמני, קאפו, ומציע לו לשחק בתפקיד קאפו בסרט, לא נעים להם לשמוע, ואולי גם לנו לא כל כך, אבל על זה אנחנו מתגברים.
עם זאת, כאשר אנחנו מחבקים את ברלוסקוני, אסור לנו לשכוח את הרקורד שלו באיטליה. באיטליה הוא מנהיג שיש עליו הרבה מאוד ביקורת, והרבה יותר מביקורת. בנושאים שלא נוגעים ליחס שלו לישראל, אלא בנושאים של שליטה באמצעי התקשורת – הוא איש מאוד עשיר ושולט בשישה מאמצעי התקשורת - - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אתם אוהבים את העשירים.
אתי לבני (שינוי):
הוא לגמרי חוסם את חופש הביטוי - - -
היו"ר נסים דהן:
חבר הכנסת זחאלקה, עד שזאב גר ליד כבש, אתה מתחיל להפריע.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
קודם כול, הוא לא זאב ואני לא כבש.
היו"ר נסים דהן:
לא אמרתי שהוא זאב ואתה כבש. אולי הפוך?
אתי לבני (שינוי):
אני מדברת פחות או יותר ברוח הדברים שאתה אמרת, אז בוא תקשיב. מה אתה מתנפל?
הוא העביר לאחרונה בפרלמנט חוק שמקנה לו חסינות מהעמדה לדין בשל עבירות שוחד. כתבי האישום נגדו מוכנים, אבל אי-אפשר להגיש אותם בשל החוק הזה.
אני פשוט רוצה לאזכר את הדברים האלה ולומר, שכבר היו בעברנו לא מעט מקרים שתמכנו במדינות שהיו בלתי לגיטימיות מבחינה בין-לאומית. כולם זוכרים את דרום-אפריקה, מדינות בדרום-אמריקה. שלחנו להן נשק בתקופות שהעולם גינה אותן. צריך לזכור את הדברים האלה, למרות האהבה וההערכה לברלוסקוני ולאומץ הלב שלו.
אני רוצה לציין, עם זאת, שבאחרונה אנחנו שומעים קולות גם באירופה המסורתית, שהיתה נגדנו, ובמובהק קראנו לה אנטישמית. אנחנו רואים סימנים של קולות אחרים. ב-25 ביוני התקבלה במועצת אירופה החלטה שהגדירה את הטרור הפלסטיני כפשעים נגד האנושות, קראה ליישוב הפליטים במקום מגוריהם ומתן פיצויים להם, וקבעה שאין לפליטים זכות שיבה לתחומי מדינת ישראל. גורמים אחרים באירופה, אומנם לא בשטף גדול, התחילו להתבטא ולראות גם את הצד הישראלי.
לכן אני קוראת לבית הזה ולכולנו, לא לראות באירופה מקשה אחת, וכאשר מישהו כמו ברלוסקוני יוצא בעדנו, לא לחבק אותו עד חנק, אלא לעשות דיפרנציאציה ולראות שגם באירופה אפשר לתקשר ויש גורמים שמוכנים לשמוע גם אותנו. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. חבר הכנסת איוב קרא, אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת דוד אזולאי, אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת עסאם מח'ול, אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת אברהם שוחט, ואם הוא לא יהיה – חברת הכנסת קולט אביטל, והיא כן נמצאת. שלוש דקות, אדוני.
איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית כול, אני רוצה להצדיע לסילביו ברלוסקוני בכל מאודי. אני יודע מה זה אירופה, ואני יודע איך מסתכלים עלינו ואיך האווירה שם והתעמולה נגדנו. כשאני רואה מנהיג מפלגת שלטון גדולה, "פורצה איטליה", אני מלא הערכה.
אני גם מחזק את ידי סגנו, ראש מפלגת האיחוד הלאומי, "אליאנצה נציונלה", מר ג'נפרנקו פיני, שגם הוא תמיד מחזק ודוחף - - -
קולט אביטל (העבודה-מימד):
עם ה"אליאנצה נציונלה" אני באמת מציעה שתיזהר.
איוב קרא (הליכוד):
לא.
היו"ר נסים דהן:
חברת הכנסת קולט אביטל, לא מקיימים דו-שיח במליאה. אפשר הערת ביניים, ולא דו-שיח. נא לא לענות. נא לא להתייחס. תיקח אותה לשיחת מוטיבציה.
איוב קרא (הליכוד):
גברתי חברת הכנסת קולט אביטל, הייתי באיטליה - - -
קולט אביטל (העבודה-מימד):
- - - ואני - לא.
איוב קרא (הליכוד):
- - - והייתי באירופה. כשאני רואה מנהיג כזה של מפלגת ימין יוצא בריש גלי למען ישראל - -
היו"ר נסים דהן:
אתה יודע שאתה עונה לה על חשבונך.
איוב קרא (הליכוד):
אני מצטער. זה על הברוטו.
היו"ר נסים דהן:
אין ברוטו ואין נטו. זה הברוטו.
איוב קרא (הליכוד):
- - אז את צריכה להבין שמאוד חשובה לי הברית הזאת של הידידות כלפי ישראל.
מי כמוך נלחם למען הבדואים, לפחות בכנסת הקודמת, והיית בשדולה למען הבדואים. כאב לי מאוד לראות היום בעלי ברית, ראשי הרשויות הדרוזיות, עומדים ושובתים מול משרד ראש הממשלה, ואיש מהכנסת לא הלך לשאול לשלומם. כאב לי גם היום לראות את משפחתו של עזאם עזאם מפגינה מול השגרירות האמריקנית, כדי שסוף-סוף אותו דוחף, אדריכל ה"הודנה" ומפת הדרכים, הנשיא ג'ורג' בוש, יואיל בטובו ליצור הדדיות, לפעול למען הדדיות - לא רק לשחרור מאות אסירים, שאנחנו יכולים להתווכח אם זה כן נחוץ או לא, אלא אסיר אחד חף מפשע, בגלל היותו ישראלי, צריך להיזכר גם בו. אבל לא רק בו, אלא צריכה להיות רשימה נגדית, כמו טננבאום ופולארד. כשאתה לוחץ למען משא-ומתן או שלום - -
קולט אביטל (העבודה-מימד):
כל זה שייך - - - ?
איוב קרא (הליכוד):
- - אין דבר כזה שהצד השני יפעל למען שלום, וחוץ ממובארק, ידבר על שלום, ורק שרון יכול, והוא רק מסתכל בחד-צדדיות. צריך להיות דו-צדדי. צריכה להיות הדדיות. הדדיות משמעותה להביא למצב שישחררו גם את עזאם עזאם.
היו"ר נסים דהן:
נא לסיים. תודה רבה.
איוב קרא (הליכוד):
אני מתפלא על אותה כוונה. יש לנו ילדים שהסתבכו באינתיפאדה הזאת. הם באו לשמור עלינו - - -
היו"ר נסים דהן:
בנימה חיובית זו נא לסיים.
איוב קרא (הליכוד):
מלה אחרונה - יש לנו חיילים שהסתבכו באינתיפאדה הזאת, כאשר שמרו על אזרחי ישראל. אנחנו הולכים כרגע לשחרר אסירים, ולהשאיר אותם ילדים שהגנו עלינו מפני אותם מפגעים ומחבלים, ולהביא למצב שהאנשים האלה ימשיכו להיות בבית-סוהר ואלה ישתחררו. תגידו לי באיזו מדינה יכול להיות הדבר הזה. באנו לבנות דמוקרטיה או באנו לבנות מדינה?
היו"ר נסים דהן:
תודה. חברי הכנסת אחמד טיבי, עסאם מח'ול, דוד אזולאי ואברהם שוחט לא נמצאים ואינם נוכחים. תעלה ותבוא חברת הכנסת קולט אביטל.
אקרא את שמות הדוברים, כדי שיתכוננו. אחרי חברת הכנסת קולט אביטל - חברי הכנסת משה גפני, אהוד יתום, אילן שלגי, מוחמד ברכה, ואחרון הדוברים הוא חבר הכנסת נסים זאב.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, השעה מתחילה להיות מאוחרת, וכנראה אהבתנו הבוערת לאיטליה לא החזיקה מספיק חברי כנסת בבית הזה.
אני רוצה לברך את חבר הכנסת גדעון סער שהעלה את הנושא הזה לדיון, לא רק בגלל הכרת התודה לאיטליה וליחסה כלפי ישראל, אלא משום שבבית הזה אנחנו מגיעים לסוג דיונים כזה לעתים רחוקות מאוד.
אינני רוצה לחזור על כל אותם דברים שנאמרו כאן על-ידי ידידתי, חברת הכנסת אתי לבני, כי אני די מזדהה אתה, אבל אני רוצה להוסיף אולי כמה דברים.
הדבר הראשון הוא, שלא צריך לשכוח שגם אם יחסה של ממשלת איטליה הנוכחית הוא יחס חם, אוהד וחובק, היו ממשלות קודמות וגם הן תמכו בישראל. להתכחש לעובדה הזאת זה אומר שבעצם אנחנו לא מכירים תודה לכל אותם ידידים שהיו לנו ועדיין יש לנו, ולא כולם בשלטון. יש הרבה מאוד ידידים באיטליה ויש קהילה יהודית חמה שעזרה במשך שנים, וצריך להכיר להם תודה.
דבר שני - לא ברלוסקוני הוא זה שהביא את היציבות לאיטליה. היתה יציבות באיטליה גם לפני משטרו.
מעבר לכך, גם אני רוצה לבוא ולהגיד שאירופה איננה מקשה אחת, ולחלק אותה לכאלה שהם פרו-ישראל ולכאלה שהם נגד ישראל, או לשני גושים, פרו-אמריקנים ואנטי-אמריקנים, זה לא יהיה נכון, משני טעמים, וזו חשיבה לטווח קצר מאוד. קודם כול, משום שאירופה, שהיום מונה 15 חברות האיחוד האירופי, עומדת בתוך זמן קצר מאוד להתרחב והיא תכלול בקרוב 25 מדינות, 600 מיליון תושבים-אזרחים באירופה. שנית, מכיוון שגם יתר המדינות באירופה עוברות חשיבה נוספת, ובסך הכול גם ארצות-הברית מתקרבת היום ליתר מדינות אירופה. כך שלא רק שלוש מדינות באירופה תומכות בארצות-הברית. יש התקרבות גדולה וחוזרת היום בין ארצות-הברית לבין אירופה.
אבל, ענייננו הוא לבוא ולהגיד: כן, איטליה תומכת אולי בישראל, אבל איטליה היא לא המדינה היחידה. אנחנו צריכים לחשוב על האינטרס הישראלי, ולצערי, אנחנו נוהגים במדיניות סכיזופרנית כלפי אירופה. מצד אחד, אנו באים וטוענים שאירופה היא ידידה גדולה - - -
היו"ר נסים דהן:
גברתי סגנית היושב-ראש, חברת הכנסת לבני, יושב-ראש הכנסת מעיר שבשולחן הזה יושבים רק שרים.
אתי לבני (שינוי):
התקדמתי קצת.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
מצד אחד, אנחנו באים וטוענים שאירופה לא מספיק קרובה לישראל. מצד שני, אנחנו באים ואומרים שהיא בעצם פרטנרית חשובה. לכן, בסכיזופרניה הזאת כדאי שאנחנו נזכור כמה עובדות. קודם כול, היום אירופה היא הפרטנר, אחד הגדולים, השני בסחר הישראלי.
היו"ר נסים דהן:
נא לסיים.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
בשנה שעברה סחרנו עם אירופה ב-24 מיליארד דולר. 60% מהיצוא החקלאי שלנו יוצא לאירופה. בעוד שנה, כאמור, 600 מיליון תושבים יהיו אזרחי אירופה, ואנחנו נצטרך לחשוב איך לא להשליך את יהבנו רק על ארצות-הברית. אירופה תהיה השכנה שלנו בעוד שנה, כאשר קפריסין תהיה חלק ממנה. אני חושבת שמדינת ישראל צריכה לשאוף להתקרב כמה שיותר לאירופה וצריכה להבין שהאינטרס שלנו הוא לא רק בארצות-הברית כי אם גם באירופה, לנהוג בהתאם לאינטרס הזה לנסות לקרב כמה שיותר מדינות. בגלל ההרחבה הזאת של אירופה, אנחנו לא צריכים לחבק רק את ברלוסקוני. אנחנו צריכים היום לנקוט מדיניות חוץ רצינית כלפי אירופה. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
גברתי, תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני - אינו נוכח. חבר הכנסת אהוד יתום וחבר הכנסת אילן שלגי - גם הם אינם נוכחים. חבר הכנסת מוחמד ברכה - גם הוא אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. יחתום את סדר-היום בנושא הספציפי הזה חבר הכנסת אורי אריאל.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - -
היו"ר נסים דהן:
לרשות כבודו שלוש דקות. אני בטוח שתאמר את הדברים.
נסים זאב (ש"ס):
- - אני רוצה לברך ולהצטרף לחבר הכנסת גדעון סער. אני חושב שזו הצעה נכונה להביא החלטה בכנסת ישראל ולראות את נשיא איטליה כידיד ישראל, ידיד נאמן. אנחנו בתקופה לא פשוטה וקשה, ואנחנו סובלים מתסמונת של דחייה על-ידי מדינות רבות, בייחוד באיחוד האירופי ומחוצה לו. יש אפילו שנאה ועוינות כלפי ישראל. נכון מה שאמרה חברת הכנסת אביטל שיש ויש, אבל הרוב המכריע של האיחוד האירופי, לצערי, עוינים כלפי ישראל. לכן, שמירת הידידות עם נשיא האיחוד האירופי חשובה לנו גם בשל קירבתנו הגיאוגרפית לאירופה, ובשל שאיפתנו הלגיטימית להרחבת הסחר, להגדלת היצוא וכמובן לתמיכת האיחוד במדיניותה הפוליטית של מדינת ישראל בשעות קשות אלה.
יש לנו דרך ארוכה ללכת בה. מפת הדרכים עדיין נמצאת על שרטון, ויש בה מוקשים רבים. וזאת, לא בשל התנהגותה של מדינת ישראל, אלא בגלל הטרור שמתמשך וממשיך לכרסם בתוכנו. כל יום קורים עוד ועוד מעשי רצח ועוד ועוד מעשי טרור. אני רואה הישנות של תהליכי אוסלו, כאשר ישראל תמיד ויתרה ונתבעה לעשות מחווה של רצון טוב כלפי אויבינו, כאשר אויבינו משוכנעים שמגיע להם, ומה שנותנים להם - הם מרגישים שמגיע להם יותר. הם עומדים מן הצד השני של המתרס, פושטים יד לעומתנו ומחכים לקבל עוד ועוד. זו מדיניות עקשנית ונבונה, אבל לצערנו הרב אנחנו נופלים לתוך שוחה אחת אחרי השנייה, בלי שנעצור לרגע ונפסיק את התהליך.
מובן שאחת הסיבות, אולי החשובה ביותר לכך, היא שאנחנו זקוקים לתמיכה הבין-לאומית ולהכרה בזכויותיה של מדינת ישראל, בזכויות אזרחי ישראל לביטחון המדינה. העדר ידידים מבית ומחוץ הוא הגורם לכניעה ולוויתורים שהביאונו עד הלום.
אני זוכר שרק לפני חודשים מספר, כאשר לא היינו בטוחים בעצמנו ואירופה לחצה ולחצה, היינו במצב גרוע ביותר. הנס הגדול - לב מלך ביד ה' - הוא הנשיא בוש. אני זוכר כמה רבים היו החששות של יהודי אמריקה, מה יקרה. חשבו שבוש יהיה עוין כלפי ישראל, והנה פתאום אנחנו מגלים אחרת. כך מדינה אחר מדינה. צריך לדעת שפה יש השגחה מלמעלה, ולב מלך ביד ה'.
אני חושב שמגיעה כל ההערכה לנשיא שגילה אומץ לב ואמר: אני לא מוכן לראות את ערפאת בזירה הפוליטית. בכך הוא בעצם מנע אפשרות שאותו טרוריסט יחזור למפה, בוודאי לא בעת הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
מחר יבקר בכנסת טום דיליי, שנקרא "הפטיש" בקונגרס האמריקני. יש לנו כאן תאום שלו, "הפטיש" של הכנסת הישראלית, על כל פנים במושב זה, חבר הכנסת סער. אדוני, אני מתייחס לאדוני. אמרתי שמחר יהיה כאן קונגרסמן טום דיליי, מנהיג הרוב הרפובליקני בקונגרס. קוראים לו "הפטיש" - the hammer, משום שהוא הצליח להשיג רוב כזה, שהדמוקרטים לא יודעים איך להתמודד אתו. ברוב המקרים הם מצטרפים אליו. יש לנו פטיש גם בכנסת, נדמה לי שזה אתה, אדוני. על כל פנים, נדמה לי שרק אני יודע את הסטטיסטיקה, ואני אומר לך שאתה "פטיש" לא קטן.
אדוני, האם אנחנו ניגשים להקראת הצעת הסיכום? בבקשה, אדוני, נא לדבוק בסיכום שהוגש למערכת כאן. לאחר מכן נצביע, רבותי חברי הכנסת.
גדעון סער (הליכוד):
הודעת הסיכום, אדוני היושב-ראש, היא מטעם סיעות הליכוד, העבודה-מימד, שינוי, ש"ס, האיחוד הלאומי, המפד"ל ויהדות התורה.
1. כנסת ישראל מביעה את הוקרתה לידידתה איטליה, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, ולראש ממשלתה מר סילביו ברלוסקוני, שהינו ידיד אמת של מדינת ישראל והעם היהודי ומחויב לערכי החירות.
2. איטליה מובילה היום באירופה את המחנה המחויב למאבק נחוש בטרור ובקנאות ולגישה מאוזנת בנושא הסכסוך הישראלי-הערבי.
3. כנסת ישראל מביעה את תקוותה, כי בתקופת כהונתה של איטליה בנשיאות האיחוד האירופי תחול התקרבות משמעותית ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי.
4. הכנסת מגנה התקפות בלתי ענייניות מצד גורמים פוליטיים באירופה על ראש ממשלת איטליה ועל ממשלתה, שמקורן במדיניותם האחראית והמאוזנת. עד כאן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אם אין הצעות החלטה אחרות, ניגש להצבעה. הצעת ההחלטה הוגשה על-ידי הסיעות השונות והוקראה על-ידי יושב-ראש הקואליציה, חבר הכנסת גדעון סער.
מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת גדעון סער - 11
נגד - 1
נמנעים - 1
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת גדעון סער נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, 11 בעד, אחד נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת ההחלטה כפי שהוקראה על-ידי חבר הכנסת גדעון סער בשם המפלגות הנזכרות באותה הודעה, נתקבלה על-ידי הכנסת.
הצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), התשס"ג-2003
[מס' מ/29; "דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' 3724; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9). יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים או ממלא-מקומו, כבוד חבר הכנסת איוב קרא. בבקשה, אדוני. אדוני ממלא היום את מקומו של יושב-ראש ועדת הכספים. האם יש הסתייגות לחוק זה? יש לנו עוד סדר-יום ארוך, לכן אם אדוני יקצר בהסבר החוק כולנו נשמח לשמוע וגם להשתכנע, ואולי להצביע.
איוב קרא (בשם ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת הכספים אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), התשס"ג-2003.
הצעת החוק הינה הצעת חוק ממשלתית. מטרתה של הצעת החוק להחזיר את הוראת ההצמדה בשיעור של 70% לגבי פיצוי בשל הפקעת מקרקעין. ההוראה האמורה מתייחסת לשנים 1974-1977, והיא תחול על פיצויים שטרם שולמו או שתלוי ועומד לגביהם הליך משפטי.
להצעת החוק אין הסתייגויות, ואני מבקש את תמיכת הבית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חברי הכנסת, לחוק זה אין הסתייגויות.
לכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 14
בעד סעיפים 1-2 - 13
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-2 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברוב של 13 בעד, באין מתנגדים ובאין נמנעים, אני קובע שהצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), עברה בקריאה שנייה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 15
בעד החוק - 16
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), התשס"ג-2003, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברוב של 16 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית.
אדוני חבר הכנסת פרץ, אדוני יושב-ראש הסיעה יודע, שיושב-ראש הישיבה, שהוא גם יושב-ראש הכנסת, אינו נוהג להוסיף הצבעות שלא לצורך, כדי שלא להיות במצב שבו אחרים יבקשו להוסיף הצבעות בזמן שלא יבקשו את זה בדין ובצדק. אני בהחלט חושב שראוי לצרף את הצבעתך, אולם מי שלא הצביע, לא הצביע. זה לא משנה את ההצבעה. לכן, רצוי שחברי הכנסת ישבו על כיסאותיהם ויצביעו כאשר הם רוצים, ולא יהיה מצב שבו נשנה הצבעות, כי אחר כך זה יהיה פתח לבעיות.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להמשך סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 24), התשס"ג-2003, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. מי האיש אשר יציג לנו את החוק? חבר הכנסת יורי שטרן, יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, אינו נמצא כאן. אדוני יושב-ראש הקואליציה, יש עכשיו הצעות חוק לדיון מוקדם.
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון) (שירותים שאינם מיועדים
לקטינים), התשס"ג-2003
[נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת שלום שמחון)
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אדוני חבר הכנסת שלום שמחון - ראיתי אותו לפני רגע - נא לעלות ולהציג את הצעת החוק של אדוני – הצעת חוק פ/1333.
שלום שמחון (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, על-פי סיכום שנעשה הבוקר בוועדת הכנסת אני מגיש את הצעת החוק לחסימת השיחות האירוטיות, מתוך כוונה למזג אותה עם הצעת החוק שהוגשה לפני שבוע על-ידי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, כדי להסדיר את פעולת ועדת הכלכלה של הכנסת, מתוך כוונה ששתי הצעות חוק אלו ימוזגו ויגיעו בסופו של דבר להיות הצעת חוק אחת שתניע את ההליך שהמשמעות שלו היא לצמצם ככל האפשר את האפשרות שבני-נוער יהיו חשופים לשיחות אירוטיות.
הכוונה היא להגיע בסופו של דבר להסדרה מול החברות הסלולריות מתוך רצון ומתוך הבנה להניע את החוק הזה. התחייבתי הבוקר בוועדת הכנסת בפני יושב-ראש הקואליציה שהחוק לא יעוכב בוועדה, וכך אני מתכוון לנהוג לאחר ששתי הצעות החוק האלו יגיעו ביחד לוועדת הכלכלה.
אני מודע לעובדה שהצעת החוק עדיין לא נדונה בוועדת השרים לחקיקה, ולכן ייתכן שיש התנגדות של הממשלה. עם זאת, אני מבטיח לאדוני השר, אחרי שתאמר את מה שתאמר, אני אומר כבר עכשיו: הכול יהיה בתיאום עם הממשלה ולא בניגוד לה. כל צעד יהיה מתואם. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת שמחון. השר גדעון עזרא ישיב.
השר גדעון עזרא:
הממשלה קבעה את עמדתה, שמכיוון שלא ניתנה לה הזדמנות לקבוע עמדה לגבי הצעה ספציפית זו, הנטייה שלנו היא להתנגד להצעת החוק. אנחנו מבקשים מחבר הכנסת שלום שמחון להסיר מסדר-היום את ההצעה ולהגישה בשנית במושב הבא, על מנת לאפשר לממשלה לדון בהצעה לגופה. מאחר שאתה מתחייב שלא לעשות שום צעד שלא על דעת הממשלה, אני מסיר בשלב הזה את ההתנגדות שלנו, ונעניק חופש הצבעה לחברינו.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, הנוהג בכנסת בדרך כלל הוא, שאם יש הצעה שעלתה על סדר-היום ויש הצעה דומה שיכולה להיות נספחת לאותו עניין, מבחינת הנשיאות, אדוני גם היה יחד אתי סגן יושב-ראש הכנסת - - -
השר גדעון עזרא:
אני לא רוצה לציין את כל הנקודות, אבל ועדת הכלכלה גם תתכנס במהלך הפגרה, זה לא סוף העולם.
היו"ר ראובן ריבלין:
היא בוודאי גם תדון בהצעה של הגברת פינקלשטיין.
השר גדעון עזרא:
אז אנחנו נהיה בנושא הזה ליברליים, אף שאנחנו בוועדת שרים לענייני חקיקה מאוד לא אוהבים את העניין הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני חושב שכך צריך להיות. אני מאוד מודה לאדוני שאפשר לי להצביע לפי מצפוני. תודה רבה.
ובכן, רבותי חברי הכנסת, הממשלה הסכימה. האם יש מישהו שמתנגד? תודה. אין מתנגדים.
ניגש להצבעה. רבותי חברי הכנסת, מי בעד, מי נגד, מי נמנע – נא להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון)
(שירותים שאינם מיועדים לקטינים), התשס"ג-2003, לדיון מוקדם בוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מברך את חבר הכנסת שמחון על כך שהעביר את הצעת החוק הפרטית שלו, שתשולב בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת עם הצעת החוק של חברת הכנסת פינקלשטיין.
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. האם יושב-ראש ועדת הפנים הגיע? לא הגיע.
הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003
[מס' מ/40; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 3914; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים: הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת שלום שמחון. בבקשה.
שלום שמחון (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003, שהיא הצעת חוק ממשלתית, כוללת כמה תיקונים לחוק משק הגז הטבעי. התיקונים באים להתאים את החוק למציאות הכלכלית העכשווית במדינה, וזאת בשלושה היבטים עיקריים.
עניינו של התיקון הראשון הוא הליך המכרז למתן רשיון הולכה. בהתאם לחוק, רשיון הולכה כולל הן את ההקמה והן את ההפעלה של מערכת ההולכה. לפי נוסחו של החוק עכשיו, רשיון להולכת הגז הטבעי יכול להינתן באמצעות מכרז בלבד. ואכן, עוד בעת חקיקת החוק התנהלו הליכי מכרז לבחירת חברה שתקים ותפעיל את מערכת ההולכה הארצית של הגז הטבעי. כידוע, נסיבות שונות הביאו למצב שלמכרז הוגשה הצעה אחת בלבד, ובסופו של דבר, החברה שעמדה בראש הקבוצה שהגישה את ההצעה החליטה לפרוש מן ההליך והמכרז הסתיים ללא בחירת זוכה, ובפועל עד עתה לא החלו בהקמה של מערכת ההולכה.
מוצע, לפיכך, לתקן את החוק ולאפשר מתן רשיון להולכת גז טבעי במכרז סגור או אף בלא מכרז, הכול בהתאם לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, בשינויים שיקבעו השרים ובשינויים נוספים, כמפורט בסעיף 4 להצעה.
עניינו של התיקון השני, שאליו מתייחסים סעיפים 1 ו-5 בהצעת החוק, הוא באפשרות לתת רשיון לפי החוק גם לחברה ממשלתית. לפי נוסחו של החוק כיום, חל איסור על מתן רשיון לחברה ממשלתית, ומדובר, בין היתר, ברשיון הולכה, רשיון חלוקה, רשיון אחסון ועוד. מאחר שהניסיון שנצבר עד כה העלה, כי למרות הרצון לגרום למעורבות ולהשקעות של המגזר הפרטי בפרויקט ההולכה, הפתרון הראוי ביותר לדעת הממשלה מצדיק להסמיך את שר התשתיות הלאומיות לתת רשיון לחברה ממשלתית, מוצע לאפשר זאת, ובלבד שלעניין רשיון ההולכה, הסמכות תהיה מותנית בכך שהשר, יחד עם שר האוצר, נוכח כי הליך שהתקיים לפי החוק לבחירת בעל רשיון לא צלח.
במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית שילבה ועדת הכלכלה בהצעה שני תיקונים בעניין זה. התיקון הראשון קובע, כי רשיון לחברה ממשלתית יינתן רק אם החברה תהיה מוסמכת לפעול לביצוע למטרות החוק בלבד, וזאת כדי למנוע אפשרות יצירת חברות ממשלתיות שתהיינה בעלות מונופול בתחום רחב של נושאים. כמו כן נקבע, כי חברה ממשלתית אשר קיבלה רשיון הולכת גז טבעי לא תהיה רשאית להקים מערכת הולכה באמצעות מי שאינו רשאי להיות בעל רשיון אלא באישור הממשלה.
ייאמר מייד, כי הוועדה החליטה על תיקון זה בשל חוסר הנוחות - אם אשתמש במלים רכות - שנוצר בוועדה מהעובדה, שאף שהחוק קבע מפורשות כי חברת החשמל לא תהיה רשאית לקבל רשיון הולכה, הן בשל היותה חברה ממשלתית והן בשל היותה ספק גז, החליטה הממשלה להפעילה בנושא זה כקבלן מבצע. אומנם, לבקשת נציגי הממשלה החליטה הוועדה שלא לחסום אפשרות זו באופן מוחלט, אך הוחלט להציב סייגים, כך שהחלטה כזאת תהיה החלטה שתתקבל רק אם אכן תשתכנע הממשלה, לאחר דיון מעמיק, שזו הדרך הראויה לפעולה. בעניין זה הגיש חבר הכנסת דוד טל הסתייגות, והוא מציע שפעולה כזאת תדרוש את אישור ועדת הכלכלה ולא את אישור הממשלה.
עניינו של התיקון השלישי הוא באיסורים שקובע החוק לגבי בעלויות צולבות. החוק בנוסחו עכשיו מטיל, בין השאר, מגבלות מבחינת בעלויות, הן על מי שרשאי לעסוק בשיווק ובמכר של גז טבעי, והן על מי שרשאי לקבל רשיון לחלוקת גז טבעי. בסעיף 2 להצעת החוק מוצעות הקלות מסוימות בעניין זה.
כמו כן, בהמשך להוראות התיקון העוסק במתן רשיונות לפי החוק לחברה ממשלתית, מוצע להסמיך את שר התשתיות הלאומיות לתת רשיון חלוקה מצומצם לחברה שהחברה הממשלתית בעלת רשיון ההולכה היא בעלת שליטה או בעלת זיקה בה, ובלבד שמצא שר התשתיות יחד עם שר האוצר שאין גורם במגזר הפרטי המעוניין ויכול להקים את רשת החלוקה לפי החוק.
השר יהיה מוסמך גם לאשר לאותה חברה שתקבל רשיון חלוקה לעסוק גם במכר ובשיווק של גז טבעי לצרכנים מסוימים, תוך ויתור על דרישה המעוגנת היום בחוק בדבר הפרדה תאגידית. בכל מקרה, מוצע כי רשיון החלוקה יינתן בתנאים שיאפשרו בעתיד הפעלת רשת החלוקה על-ידי גורם מהמגזר הפרטי.
בהתחשב בתיקונים שהוספו בוועדה, נמחק סעיף נוסף שהיה כלול בהצעת החוק הממשלתית ועסק בהסמכת הממשלה להקים בעצמה חלקים של מערכת ההולכה או רשת החלוקה, שכן הוא הפך למיותר.
אני מבקש לדחות את ההסתייגויות שהוגשו ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שהכינה הוועדה.
אני מבקש לומר לחברי חברי הכנסת, שזו אחת התשתיות החשובות ביותר שהממשלה מבצעת בשנים הקרובות והתחילה לבצע לפני שנים מספר. לכן אני ממליץ מאוד שלא לעכב את הצעת החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, חבר הכנסת שלום שמחון.
הואיל והמסתייג היחיד, שהגיש שלוש הסתייגויות, חבר הכנסת דוד טל, אינו נוכח, הרי אין הסתייגויות לפנינו, ואני קורא לחברי הכנסת להצביע על סעיפים 1-5 ועל שם החוק - הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון), בקריאה שנייה. רבותי חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 17
בעד סעיפים 1-5 - 21
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-5 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
21 חברי כנסת הצביעו בעד, אין נגד ואין נמנעים. אדוני השר, אנחנו אישרנו את החוק בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה על חוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003, בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 18
בעד החוק - 20
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
רוב של 20 חברי כנסת, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003, עבר בקריאה שלישית.
אדוני השר רוצה לומר כמה מלים, בבקשה. רק יזכור אדוני שעוד סדר-יום ארוך לפנינו ואנחנו עוסקים בעבודת חקיקה ורוצים לסיים. מובן שאדוני לא ימנע מעצמו לומר כל דבר חשוב. בבקשה.
שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, אני מבקש להודות לכנסת על עבודתה. אני מבקש לומר תודה מיוחדת ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת שלום שמחון, שבאמת לא חסך מאמצים וקידם את החוק הזה במהירות האפשרית, ועשה ככל יכולתו כדי שנבוא לכאן כמה שיותר מהר לקריאה השנייה והשלישית. יבוא על הברכה, כמו גם אנשי ועדת הכלכלה. אני גם מבקש להודות לכל אנשי צוות המשרד שלי, שערכו וטרחו ועמלו. אני תקווה שלא ירחק היום ונבוא לפני הכנסת ונאמר לה שהתשתית הזאת מוכנה ומשק האנרגיה הישראלי יעבור לגז טבעי, שהוא נקי יותר, זול יותר, בטוח יותר. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רוצה לומר לשר, שהצבענו בקריאה שנייה ובקריאה שלישית על חוק משק הגז הטבעי (תיקון), התשס"ג-2003, עם לוח התיקונים שהיה על-פי הצעת הוועדה, ואנחנו אישרנו כך. חברי הכנסת, אתם הצבעתם בעד החוק עם לוח התיקונים כפי שהיה מונח לפניכם.
הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003
[מס' מ/44 ; "דברי הכנסת", חוב' י"ח, עמ' 4230; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יושב-ראש ועדת הפנים עדיין אינו מוכן, ולכן אנחנו נמשיך בהצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 2), קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת שלום שמחון.
שלום שמחון (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003.
חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב-2002, התקבל בכנסת ביום 14 בינואר 2002 לאחר חמש שנות עבודה בכנסת, והוא היה אמור להיכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2003. בחוק נקבע, כי תקנות ראשונות הדרושות להפעלת החוק יועברו לאישורה של הוועדה, שהיא הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בתוך שישה חודשים מיום פרסומו, דהיינו עד סוף חודש יולי 2002.
ביום 4 בנובמבר 2002 התקבל בכנסת תיקון לחוק, ולפיו מועד התחילה של החוק נדחה ליום 31 ביולי 2003, ותקנות ראשונות הדרושות להפעלתו יועברו לאישורה של הוועדה המשותפת עד יום 28 בפברואר 2003. אולם בשל התפזרותה של הכנסת החמש-עשרה, עריכת בחירות לכנסת הנוכחית בינואר 2003 והצורך בהרכבה מחדש של ועדות הכנסת, ובהן הוועדה המשותפת, הועברו רק בימים אלו התקנות הראשונות לפי החוק לאישור הוועדה המשותפת.
הואיל ולא ניתן להפעיל את הוראות החוק ללא התקנת התקנות מכוחו, ובשל הצורך בתקופת היערכות הכרוכה ביישומן, כשלדעת הממשלה תקופת ההיערכות אמורה להימשך כשישה חודשים ממועד אישור התקנות, מוצע לדחות את מועד תחילתו של החוק בשישה חודשים נוספים.
במהלך הכנת הצעת החוק בוועדה המשותפת לקריאה שנייה ושלישית, הוסף להצעה סעיף שלפיו שר המשפטים, באישור הוועדה המשותפת, יהיה רשאי לדחות את תחילתו של החוק לתקופה נוספת שתיקבע, שלא תעלה על שישה חודשים. מטרת תוספת זו היא למנוע מצב שלפיו יידרש תיקון נוסף של סעיף התחילה של החוק. נציין כי אין בתוספת זו משום איתות לכך שהתחילה אכן תידחה, ואנו מצדנו נעשה כל שצריך כדי לזרז את הפעלת החוק.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות מהותיות, ולפיכך אבקשכם לקבלה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. כדי להצהיר על כוונותינו, כבר מחרתיים, אדוני היושב-ראש, מתכוונים להתחיל בהכנת התקנות. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת שלום שמחון.
רבותי, לחוק זה יש מסתייגים, אלא שהם אינם נוכחים, משום שהמסתייג היחיד הוא חבר הכנסת דוד טל. הואיל והוא לא נוכח, אין בפנינו הסתייגויות.
ובכן, רבותי חברי הכנסת, הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003 - אני מבקש מחברי הכנסת לשבת במקומות ולהצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 19
בעד סעיף 1 - 15
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 2) עברה בקריאה שנייה.
רבותי חברי הכנסת, אם החוק עבר בקריאה שנייה, אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אם אכן גם בקריאה שלישית תאשרו חוק זה, הרי תיקון מס' 2, בהתאם להצעת הממשלה, יתקבל.
הצבעה מס' 20
בעד החוק - 17
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 2) עבר גם בקריאה שלישית.
אדוני השר, אני מברך אותך על כך שהעברת גם חוק זה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 58), התשס"ג-2003
[מס' 3033; "דברי הכנסת", כרך 192, חוב' ה', עמ' 874; חוב' י"ג, עמ' 3221; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, התשס"ג-2003 קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת שלום שמחון. לאחר מכן נחזור לוועדת הפנים, חבר הכנסת יורי שטרן, אשר מחר יארח את קונגרסמן טום דיליי, שוודאי יהיה משמאל לו.
שלום שמחון (יו"ר ועדת הכלכלה):
צריך להיזהר מהתפילות.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 58), התשס"ג-2003.
הצעת החוק המונחת עתה בפניכם כוללת כמה תיקונים לפקודת התעבורה. התיקונים באים לחזק את מערכת האכיפה כנגד עבירות תעבורה, עבירות שגורמות לאובדן חיים רבים.
התיקון הראשון המוצע עוסק בסמכותה של רשות הרישוי לאצול סמכויות לעובדי ציבור. הכוונה היא להסיר ספק הקיים היום בנוסח החוק, ולהבהיר כי רשות הרישוי תהיה מוסמכת לאצול מסמכויותיה גם לקציני משטרה ולקציני צה"ל, לרבות אלו הממלאים תפקידי קצינים בצה"ל. אני מבקש לציין, כי אגב הטיפול בתיקון זה, שאמור היה להיות טכני, הסתבר לנו כי כל נושא האצלת סמכויות רשות הרישוי לקציני צה"ל טעון הסדרה חדשה, וקיבלנו התחייבות כי כך אומנם ייעשה.
התיקון השני המוצע עוסק בסמכות לשפוט על עבירות לפי חוק שירותי הובלה, התשנ"ז-1997. כיום הסמכות לדון בעבירות לפי חוק שירותי הובלה שמורה לשופטי בית-משפט השלום. מוצע להסמיך את שופטי התעבורה לדון גם בעבירות לפי חוק שירותי הובלה, שהוא אחד החוקים החשובים שעניינם הסדרת התנועה, בעיקר בכלי רכב כבדים או בכלי רכב המובילים חומרים מסוכנים. ברור לכן שבית-המשפט לתעבורה הוא הערכאה הנכונה לדון בעבירות לפיו.
בתיקון השלישי מוצע להעניק לבית-המשפט סמכות להאריך פסילה מינהלית של רשיון נהיגה. לפי המצב המשפטי כיום, אם עברו שלושה חדשים מיום שנפסל רשיון נהיגה, ולא הוגש לבית-המשפט כתב אישום נגד בעליו - תבוטל הפסילה. נובע מכך, שדווקא בתאונות החמורות ביותר, שבהן נדרשת חקירה מסובכת, הנהג מקבל את רשיונו חזרה אם החקירה לא הסתיימה בתוך תקופת הפסילה המינהלית, ולבית-המשפט אין סמכות להאריכה. לפיכך מוצע להעניק לבית-המשפט שיקול דעת להאריך את תקופת הפסילה אף אם עברו שלושה חודשים מיום הפסילה וטרם הוגש כתב אישום, אם השתכנע כי ראוי לעשות כן מטעמים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, כמו למשל אם החקירה מתבצעת כראוי והנסיבות מצדיקות את העיכוב בסיומה.
במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית הוסיפה הוועדה להצעת החוק את הוראת סעיף 3 לחוק המוצע, ולפיה גם על החלטה להאריך את תקופת הפסילה כאמור יחולו הוראות סעיף 49 לפקודה בדבר סמכות בית-המשפט לעניין עיון חוזר וערר.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש לקבלה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת שלום שמחון, ולכל עובדות ועדת הכלכלה, ליועצת המשפטית הנכבדה של ועדת הכלכלה ולמנהלת הוועדה. תבואו על הברכה על הפוריות הרבה ועל היצירה שאתם מייצרים לכנסת לתפארת מדינת ישראל.
אני מבקש מחברי הכנסת להצביע בקריאה שנייה על הצעת החוק על כל סעיפיה מהטעם שאין הסתייגויות. ובכן, חברי הכנסת, אחרי שתפסתם את מקומותיכם אני מזמין את כולכם להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 21
בעד סעיפים 1-4 - 21
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1-4 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, 21 חברי כנסת הצביעו בעד, לרבות כמובן שני השרים שהם גם חברי כנסת, נגד לא הצביע איש, גם לא נמנע איש - לכן אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
רבותי, תם ולא נשלם. כדי שהחוק יעבור אנחנו צריכים להצביע עבורו גם בקריאה שלישית. ובכן, רבותי חברי הכנסת, מי בעד הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 58), התשס"ג-2003, בקריאה שלישית? נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 22
בעד החוק – 21
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 58), התשס"ג-2003, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, בעוד שתי שניות, שנייה, נכריז על התוצאה. ובכן, 21 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע, שחוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 58), התשס"ג-2003, עבר בקריאה שלישית ונכנס לספר חוקי מדינת ישראל.
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 24), התשס"ג-2003
[מס' מ/2; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' 1105; הכנסת ה-15, מושב חמישי, חוב' ה', עמ' 9936; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני יושב-ראש ועדת הפנים, תורך הגיע וגם לך מספר לא מועט של הצעות. נא להתחיל במלאכה. נתחיל בהצעת חוק שאנחנו חוזרים אליה, והיא הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 24), התשס"ג-2003, קריאה שנייה וקריאה שלישית.
יורי שטרן (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה כהצעת חוק ממשלתית לבקשת המשרד לביטחון פנים ושירות בתי-הסוהר, כדי לסגור חור טכני שקיים בחקיקה הנוכחית. בחקיקה הקיימת לא מוזכר מצב שבו נציב שירות בתי-הסוהר לא נמצא, כשהוא בחופשה, או בחוץ-לארץ, או במשימות אחרות, ויש לו ממלא-מקום שיכול לקבל באותה שעה את כל סמכויותיו.
לכן הוצע לכלול בפקודת בתי-הסוהר את ההגדרה, שנציב בתי-הסוהר הוא "קצין שירות בתי-הסוהר הבכיר הממלא אותה שעה תפקיד נציב בתי-הסוהר, לרבות סגן נציב בתי-הסוהר". התיקון הוא טכני ופותר בעיה פרקטית. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, גם על תיקון טכני זה צריכה להיות הצבעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. הואיל ולא הוגשו הסתייגויות אני מאפשר ליושב-ראש הוועדה להגיע למקומו, וגם לכל חבר כנסת אחר הרוצה להצביע.
אני מזמין אתכם להצביע. מי בעד? מי נגד הצעת החוק בקריאה שנייה? נא להצביע.
הצבעה מס' 23
בעד סעיף 1 – 16
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, 16 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 24), התשס"ג-2003, עברה בקריאה שנייה.
רבותי חברי הכנסת, נא להצביע בקריאה שלישית ובכך נקבע אם החוק עבר ואם ייכנס גם הוא לספר חוקי מדינת ישראל.
הצבעה מס' 24
בעד החוק – 17
נגד – אין
נמנעים - אין
חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 24), התשס"ג-2003, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
17 חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שחוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 24), התשס"ג-2003, עבר בקריאה שלישית.
אדוני יושב-ראש הוועדה - את התודות.
יורי שטרן (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, אמירת תודה גם בשעה מאוחרת זאת אינה דבר מיותר אלא נכון. לכן אני רוצה להודות למנהלת הוועדה יפה שפירא וליועצת המשפטית מירי פרנקל על המסירות שלהן ועל כך שהודות להן בזמן קצר מאוד התאפשר לדון בסדר-היום בדי הרבה חקיקות ונושאים ולהחליט עליהם ועל החקיקה הספציפית הזאת. תודה להן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה ליושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת.
הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17)
(פרסום תמונת עירום של קטין), התשס"ג-2003
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/24).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (פרסום תמונת עירום של קטין), התשס"ג-2003. תציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה חברת הכנסת גילה פינקלשטיין. האם אנשים נרשמו לדיון? השעה מוקדמת, 21:30, אם אנשים רוצים לדבר, וזו זכותם המלאה, ידברו. אם כך יהיה, אבקש מסגנית היושב-ראש אתי לבני לבוא ולהחליף אותי. בבקשה, גברתי.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שאני מביאה לפניכם לקריאה ראשונה חשובה במיוחד נוכח האקלים התרבותי והחברתי שאנו חיים בו.
הצעת החוק לתיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה) מבקשת להוריד את הגיל שממנו ואילך חל איסור על פרסום תמונת עירום של קטין, מגיל תשע הקבוע כיום בחוק לגיל חמש.
חשיבותה של ההצעה ברורה נוכח המציאות בת ימינו, שבה רבים מקרי הפגיעות על רקע מיני בקטינים צעירים לימים. זו מציאות שבה גופם של אלו הופך יותר ויותר הפקר בראש חוצות. גיל חמש, טרם הכניסה לבית-הספר, הוא כיום גם הגיל שבו הילדים מודעים יותר לגופם, וכידוע, בימינו הם מתלבשים כגדולים בגיל צעיר מאשר בעבר.
כמי שעומדת בראש השדולה למען הילד אני רואה לעצמי חובה וזכות לקדם הצעת חוק כזאת, שיש בה משום כבוד לפרטיותם של ילדים והגנה על כבודם נוכח המציאות הלא-פשוטה, ואף האכזרית לעתים, שבה אנו חיים.
ההצעה עברה בקריאה טרומית בלא מתנגדים בתמיכת הממשלה וללא כל סייג, ונדמה לי שכולנו, כל יושבי הבית הזה, ללא יוצא מן הכלל, מאוחדים בדאגה לילדינו באשר הם ובחובתנו להגן עליהם. על כן אני מבקשת שוב את תמיכתכם בהצעה. תודה.
נסים זאב (ש"ס):
יש הסכמה לא לדבר. אפילו אני ויתרתי.
היו"ר אתי לבני:
אין דוברים?
נעבור להצבעה בעד או נגד.
הצבעה מס' 25
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 18
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (פרסום תמונת עירום של קטין), התשס"ג-2003, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אתי לבני:
בעד - 20, נגד - אין, אין נמנעים. צירפתי את גם קולו של יושב-ראש הכנסת ואת קולי שלי. ההצעה עברה. מי נמנע? אני מתקנת: 19 בעד. ההצעה עברה לוועדת העבודה והרווחה.
הצעת חוק ליווי עצור או אסיר במקום ציבורי (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/27).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אתי לבני:
חברי הכנסת, הצעת חוק ליווי עצור או אסיר במקום ציבורי (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003, של חבר הכנסת גדעון סער - קריאה ראשונה. בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מביא לקריאה ראשונה הצעה שזכתה לתמיכת הבית מקצה לקצה כאשר הובאה כאן בקריאה הטרומית. ההצעה עוסקת בכך שעצור שמובא לבית-המשפט, למשל, לצורך הארכת מעצרו, או בכלל נמצא במקום ציבורי – הרחבנו את זה לעומת מה שעבר כאן בקריאה טרומית – לא יובא אזוק באזיקים אלא אם כן יש לזה טעם ענייני: חשש שיימלט מן הדין או חשש שינקוט אלימות.
העילות מנויות כאן בסעיף 11א, אני מייד אפרט. מעת לעת ניתן לראות, בכלי התקשורת או בטלוויזיה, שפעמים רבות עצורים מובלים עם אזיקים בלי כל סיבה הגיונית, פרט להשפלתם או שבירתם לצורכי חקירה, או דבר שהוא בלתי ענייני. קיימנו הידברות עם המשרד לביטחון פנים ועם משטרת ישראל, ביוזמתו של סגן השר יעקב אדרי, והגענו למצב שבו למעשה אנחנו מסדירים את הנושא הזה בצורה עוד יותר רחבה מכפי שתכננו בקריאה הטרומית. כמובן, אנחנו נמשיך לעשות fine tuning של ההצעה לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית.
ההצעה אומרת, שעצור המובא ממקום מעצרו בליווי שוטר למקום אחר, לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא אם סבר השוטר כי קיים חשש סביר שהעצור עלול להימלט או לסייע לאחר להימלט, לגרום נזק לגוף או לרכוש, לפגוע בראיות או להעלימן – אלה העילות.
קיבלנו הוראה נוספת, ששופט רשאי להורות על שחרור עצור מכבילה כל עוד העצור שוהה באולם בית-המשפט.
אני מודיע מראש, שיש כאן הוראה שנראית לי קצת רחבה מדי, לגבי עצור שהוגש נגדו כתב אישום. ההצעה הזאת בוודאי תובא לוועדת החוקה להמשך הדיון לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית.
ההצעה הזאת באה לשמור על כבודו של אדם. צריך לזכור, אדם שנמצא במעצר הוא עדיין חף מפשע. לא רק שהוא לא הורשע, הוא בדרך כלל לא הועמד לדין. אנחנו צריכים לוודא שהדבר הזה נעשה אך ורק במקרים שהוא מתחייב. אני חושב שהמשטרה, משיחות שהיו לי עם נציגי המשטרה, מכירה בכך שיש כאן בעיה, מכירה בכך שצריך להסדיר את הנושא הזה בחקיקה ומכירה בכך שהסמכות שלה בנושא הזה צריכה להיות מסויגת.
אני מבקש מחברי הבית לתמוך בהצעה בקריאה הראשונה. תודה.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. נרשם לדיון חבר הכנסת מאיר פרוש.
נסים זאב (ש"ס):
הסכמנו לא לדבר.
היו"ר אתי לבני:
אנחנו עוברים להצבעה - בעד או נגד.
הצבעה מס' 26
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ליווי עצור או אסיר במקום ציבורי (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אתי לבני:
16 בעד, עם קולו של יושב-ראש הכנסת, אין מתנגדים ואין נמנעים. החוק עבר בקריאה ראשונה והוא יועבר לוועדה לדיון.
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53)
(ייצוג נישום בידי רואה-חשבון), התשס"ג-2003
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/27).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אתי לבני:
החוק הבא: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53) (ייצוג נישום בידי רואה-חשבון), התשס"ג-2003, של חברי הכנסת יורי שטרן ואהוד רצאבי. חבר הכנסת יורי שטרן.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אדוני.
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי הכנסת, הצעת חוק זו באה להסדיר דבר שעוזר לאזרח ולאיש העסקים בדיון במס שבח ובדיונים שהנושא שלהם הוא סוגיות המיסוי. הוא מצטייד ברואה-חשבון ולאו דווקא בעורך-דין, כי בחלק גדול מהדיונים האלה הסוגיה היא סוגיה כלכלית חישובית לחלוטין. מי שמייצג אותו נכון להיום הוא בפועל גם רואה-חשבון וגם עורך-דין, כי החוק עד היום נתן מעמד מונופוליסטי לעורכי-דין.
באנו - עם חבר הכנסת רצאבי - לעשות תיקון במצב הזה. הניסיון נעשה כבר בכנסת הקודמת. החקיקה אז קיבלה אישור של ממשלת ישראל, אך לא הגיעה לסיומה בגלל פיזור הכנסת, ואחר כך ניסינו את זה מחדש. החוק תוקן לאור הדיונים שהיו בוועדת הכספים וגם לאור דיונים שהיו בין הגורמים הרלוונטיים. כך שברור לחלוטין בחוק שמדובר אך ורק בסוגיות של מיסוי, אך ורק לגבי נכס מניב ולא מגורים, ורק בדיונים מסוג זה במס שבח ולא מול בתי-המשפט. אני חושב שזה מקל על האזרח, ולכן כדאי לאשר את החקיקה הזאת שלנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת שטרן.
חברת הכנסת אתי לבני, שהיא סגנית היושב-ראש, ביקשה ממני להחליפה על מנת שתוכל לשאת את דבריה. שלוש דקות, על-פי הרשות, תעלה ותרצה את טענותיה. לאחר מכן אני אוחלף על-ידה והיא תזמין את חבר הכנסת אהוד רצאבי, את חבר הכנסת מיכאל נודלמן ואת חבר הכנסת מאיר פרוש.
נסים זאב (ש"ס):
הסכמנו שלא מדברים. אם כך, גם אני אדבר, אדוני. אם אתה פותח דיון, אני לא אוותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם חבר הכנסת נסים זאב שומר על הפריווילגיה להיות אחרון?
נסים זאב (ש"ס):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל עוד הוא מוביל בטבלת חברי הכנסת המשתתפים בדיונים, יש לו זכויות.
אתי לבני (שינוי):
מה הבעיה, גדעון?
גדעון סער (הליכוד):
היתה הסכמה שכוללת את כולם.
היו"ר ראובן ריבלין:
הם אומרים, שאם את מדברת, גם הם מדברים. אם את לא מדברת, גם הם לא מדברים. אבל, רבותי, אנחנו עשינו כברת דרך ארוכה מאוד וקפיצת דרך יפה, ואם החוק חשוב לחברי הכנסת, צריך לדבר. אני לא חושב שצריך להצביע בלי לדבר. חברת הכנסת לבני, בבקשה.
אתי לבני (שינוי):
הנושא הזה של ייצוג בפני שלטונות מס שבח על-ידי עורכי-דין ורואי-חשבון הוא נושא מקצועי. לעורכי-דין יש בחוק הייחוד לעסוק בייצוג משפטי. עסקות מקרקעין דורשות ייצוג משפטי. לשכת רואי-החשבון מנסה לקדם חוק שעניינו להוציא חלק מהעבודה המשפטית של הייצוג המשפטי בהשגות ולתת אותו לרואי-חשבון כדי להגדיל את נפח העבודה שלהם.
אני רוצה לומר, שהחוק הזה לגמרי מיותר, הוא לא תורם כלום לאף אחד. הוא אומנם מוצג כאן כאילו הוא תורם לציבור מבחינת הידע החשבונאי של רואי-החשבון, אבל אני מייד אסביר לכם שאין כל יתרון לרואי-חשבון בייצוג המשפטי, שהוא עיקרו משפטי, בפני ההשגות, וכאשר יהיה נושא מאוד-מאוד מסובך - יש מקרים שעורכי-הדין ניגשים לרואי-החשבון ומקבלים מהם את הייעוץ.
כאשר הוגשה הצעת החוק הזאת על-ידי רואי-החשבון הם התבטאו ואמרו שעורכי-הדין גובים יותר מ-400 מיליון שקלים בדיוני מס שבח. יש לי פה ציטוט. אני רוצה לומר, שהמספרים האלה אין להם כל בסיס במציאות. להיפך, אם נפתח את הייצוג לרואי-החשבון, 400 מיליון השקלים האלה, שכאילו עורכי-הדין לוקחים תמורת הייצוג, יינתנו לרואי-חשבון, כאשר עורך-הדין ממילא הוא חלק מהעסקה. זאת אומרת, הציבור ישלם פעמיים, פעם אחת לעורך-הדין, שבדרך-כלל קובע שכר טרחה של 0.5% או 0.75%, בעבור כל הטיפול, לרבות ההשגות. זה לא נכון שמפרידים את זה.
אני באה מהמקצוע הזה, אני עסקתי בעסקאות האלה. אתה קובע 0.5%, 0.75%, 1%, עבור עסקת מקרקעין, כולל הכול, חוץ מדיון בבתי-המשפט. כאשר אנחנו פותחים ואומרים שרואה-חשבון יכול להופיע במס שבח ולייצג את הלקוח באופן ישיר, הרי יצטרכו לשלם פעמיים ויטילו על הציבור את 400 מיליון השקל האלה פעם שנייה. האם זה מה שאתם רוצים בעתות כאלה? זה הרי חוק אבסורדי לחלוטין.
אני רוצה לומר לכם ולהסביר לכם, שהאמנות של עורכי-הדין, המקצוע של עורכי-הדין זה ייצוג. הייצוג בעסקאות מקרקעין הוא כמו כל ייצוג אחר בפני כל רשות שהיא. אין בזה שום דבר מיוחד, שצריך בגללו להיזקק לרואי-החשבון שיעשו את זה. כמו שאנחנו מייצגים בתביעות רפואיות, בעניינים רפואיים, בעניינים של ביטוח, בעניינים של הנדסה, של כלכלה. עורכי-הדין מייצגים, הם לומדים את הנושא, הם קוראים, ובמידת הצורך הם מתייעצים עם אנשי המקצוע ואז הם מייצגים. האם תאמרו שבבית-המשפט יבוא רופא לייצג בנושא של בריאות? האם יבוא מהנדס? האם יבוא כלכלן? מה פתאום. זה לא המקצוע הזה. זה מקצוע אחר. רק עורך-דין יש לו הכישורים לייצג.
דבר שני, העניין של הייצוג, והוא הייצוג בהשגות, בעיקרו איננו עניינים חשבונאיים, ובשביל חשבונאות יש לנו תוכנות הכי משוכללות בעולם. אני לוחצת על הכפתור ויש לי החישוב. בשביל מה אני צריכה את רואי-החשבון?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, נא לסכם.
אתי לבני (שינוי):
הסיכום הוא, שהעניין של הייצוג - 95% הם לא עניין חשבונאי, הם עניין משפטי. אין שום צורך ברואי-החשבון. אין שום צורך לפתוח את הנושא הזה לאחרים, שלא לדבר על החיסיון שיש ביחסי עורך-דין--לקוח - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. גברתי, אחר כך תיאלצי לתת לכל אחד מהדוברים, כשאת תהיי יושבת-ראש.
אתי לבני (שינוי):
עוד שתי מלים, על הטיעון המשפטי, שייטען בערר, שאם רואה-החשבון לא יטען אותו בשלב ההשגה, בשלב הבא לא יהיה אפשר לטעון אותו; שלא לדבר על ייקור השירות, שלא לדבר על גלישה לתחומים אסורים. מכל הטעמים האלה ועוד הרבה, אין שום סיבה לפתוח את תחום הייצוג בפני רואי-החשבון. אפשר להתייעץ אתם במידת הצורך. תודה רבה. אני מבקשת להצביע נגד ההצעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, אני מבקש, בעיקר מסגני היושב-ראש, להקפיד על הזמנים. רבותי, מי שרוצה לדבר יודיע. חבר הכנסת אהוד רצאבי, האם אדוני רוצה לדבר?
אהוד רצאבי (שינוי):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מיכאל נודלמן, האם אדוני רוצה לדבר?
מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
מוותר. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חברת הכנסת לבני דיברה. חבר הכנסת יצחק כהן, האם אדוני מבקש לדבר?
יצחק כהן (ש"ס):
אני נענה ליושב-ראש הקואליציה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני שמח על צירופך לקואליציה. חבר הכנסת נסים זאב?
יצחק כהן (ש"ס):
לא, לא.
נסים זאב (ש"ס):
כולם ביטלו, גם אני מבטל.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כהן, אני סתם התלוצצתי. רבותי חברי הכנסת, נא להכניס בחזרה את ההצבעה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, מה לעשות? רצאבי אומר בעד ואתי לבני אומרת נגד. מה לעשות?
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53). מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
חבר הכנסת גפני, אדוני לא יודע, כחבר הכנסת הוותיק כאן, שאסור להפריע בהצבעה?
הצבעה מס' 27
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 13
נגד - 1
נמנעים - 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 53) (ייצוג נישום בידי רואה-חשבון), התשס"ג-2003, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
13 בעד, אחד נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה והיא תועבר לדיון בוועדת הכספים. אומרת חברת הכנסת לבני - לוועדת החוקה, חוק ומשפט. העניין יועבר לוועדת הכנסת, על מנת - - -
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כבר היה דיון בוועדת הכספים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר, אני קובע, שהצעת החוק, שעברה בקריאה ראשונה ולא בקריאה טרומית, לכן טעיתי, תעבור לוועדת הכספים של הכנסת על מנת להכינה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
שאילתות ותשובות
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. האם חברי הכנסת נמצאים פה? סגן שרת החינוך, נא לעלות לדוכן ולהשיב על שאילתות. בבקשה, אדוני.
כבוד סגן השרה ישיב על שאילתא מס' 237, של חבר הכנסת אברהם הירשזון, בעניין מניעת השתתפות תלמיד בטיול בית-ספר. חבר כנסת הירשזון אינו נמצא.
237. מניעת השתתפות תלמיד בטיול בית-ספר
חבר הכנסת אברהם הירשזון שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003):
פורסם כי תלמיד בבית-הספר "רבין" בתל-מונד הורד מהאוטובוס מאחר שאמו החד-הורית לא שילמה תמורת הטיול. במקום התפתחה תגרה בין האם לבין המנהלת לעיני התלמידים.
רצוני לשאול:
1. האם נבדקו הידיעות ונמצאו נכונות?
2. אם כן - האם יש למשרדך מקור תקציבי למקרים מעין אלו?
3. מדוע נערך הוויכוח לעיני התלמידים?
4. מה עושה המשרד על מנת שמקרים כאלו לא יישנו?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. מדובר במקרה מביש שבו פעלה מנהלת בית-הספר בניגוד מוחלט למדיניות משרד החינוך ולהנחיות חוזר מנכ"ל, ואסרה על תלמיד להשתתף בטיול בשל אי-תשלום.
צר לי שלמרות אזכורים והנחיות אין-ספור חוזרת על עצמה התנהגות בלתי הולמת ובלתי חינוכית של עובד הוראה בכיר.
עם זאת יצוין, שהתלמיד השתתף בכל הפעילויות בבית-הספר, לרבות יציאה לטיול השנתי, עד לחודש מאי שנה זו, אף שכאמור אמו לא הסדירה את התשלומים לבית-הספר.
אני גם רואה בחומרה ובדאגה את התנהגותה האלימה של האם כלפי המנהלת. אסור לנו להקל ראש בתופעות מסוג זה ואין לעבור עליהן לסדר-היום.
2. מתוך עירנות למצוקות הילדים בשכבות החלשות הקמתי קרן, בתקציב כולל של 10 מיליוני ש"ח. הקרן מיועדת לסייע לתלמידים נזקקים בהוצאות הקשורות לעזרי לימוד ולפעילות חינוכית חברתית. לבתי-הספר הפונים לקבלת סיוע מהקרן ניתנות הקצאות על-פי מדד הטיפוח של תלמידיהם.
לצערי, הפניות ההולכות וגוברות מצמצמות את האפשרות להיענות לצורכיהם של כל התלמידים. במקרה שבו מדובר קיבל התלמיד הנחה בסך 150 ש"ח.
3. נמסר לי שהשיחה עם התלמיד התקיימה מחוץ לאוטובוס ולא לאוזני שאר התלמידים.
4. כפי שציינתי, משרד החינוך רואה בחומרה את התנהגות המנהלת. אשר על כן היא הוזמנה לשימוע אצל מנהלת המחוז ונקראה להקפיד שלהבא לא יישנה מקרה מסוג זה.
274. הכשרת הנדסאים להוראה
חבר הכנסת אחמד טיבי שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום כ"ה בסיוון התשס"ג (25 ביוני 2003):
במכללה הטכנולוגית בבאר-שבע התקיימו קורסים בהוראה להנדסאים עד שנת 1996; אז החליט משרד החינוך להפסיק מסלול זה. מתוך כלל הסטודנטים שנפגעים קשות מההחלטה, הנפגעים העיקריים הם הסטודנטים הערבים.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. האם משרדך שוקל לפתוח מסלול חלופי?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. מבירור שנערך לבקשתי עם המכללה הטכנולוגית בבאר-שבע עולה, כי אכן החליט משרד החינוך ב-1996 להפסיק את המסלול להכשרת הנדסאים להוראה. החלטה זו התקבלה בכפוף להחלטה לגבי אקדמיזציה של מקצוע ההוראה ושעל-פיה רק מי שסיימו מסלולי לימודים אקדמיים יוכלו לעסוק בהוראה. אשר על כן, לא היה טעם להכשיר הנדסאים במסלולי הוראה, שכן בתום לימודיהם לא התאפשר להם לעסוק בהוראה.
במסלול שהופסק למדו הן תלמידים ערבים והן תלמידים יהודים, והנפגעים אינם רק הסטודנטים הערבים.
האפשרות החלופית להנדסאים המעוניינים לעסוק בהוראה היא להשלים לימודיהם לתואר אקדמי באחת המכללות להכשרת מורים, או במוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן קיימת אפשרות שייקלטו בתעשייה ללא תואר בהוראה.
301. מפגשים בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים
חבר הכנסת אליהו ישי שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום ב' בתמוז התשס"ג (2 ביולי 2003):
במקומון "עפולה והעמקים" פורסם בכ"ח באייר התשס"ג, 30 במאי 2003, על מפגשים של מורים ותלמידים מבית-הספר היהודי "בית זאב" בעפולה עם עמיתיהם מבית-הספר הערבי "אכסאל ג'" באכסאל ועל טיולים משותפים שבמהלכם התארחו התלמידים מעפולה באכסאל.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - האם המפגשים נערכו בהסכמת ההורים?
3. האם האוכל באכסאל היה כשר?
4. האם מתקיימים מפגשים דומים בבתי-ספר נוספים?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הידיעה נכונה.
2. לדברי מנהלת בית-הספר "בית זאב" בעפולה, המפגשים נערכו בהסכמת ההורים. יתירה מכך, רק תלמידים שרצו בכך והביאו הסכמה בכתב, החתומה על-ידי הוריהם, נטלו חלק במפגש.
3. לתלמידים שביקרו באכסאל לא הוגשה ארוחה וממילא לא עלתה שאלת הכשרות. התלמידים התכבדו בכיבוד קל, שכלל מכל שתייה סגור וופל אישי כשר וארוז, מייצור ישראלי.
4. ברחבי מחוז הצפון מתקיימים מפגשים דומים בבתי-ספר נוספים. המפגשים הללו נערכים מתוך מידת הזהירות וההקפדה, כמתחייב, בכל הקשור בענייני כשרות, ובאישור ההורים בכתב את השתתפות ילדיהם.
332. שימוש במבני בתי-ספר לצורכי פרסום או שיווק של גופים פרטיים
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
מפנייה של אזרח עולה, כי גופים פרטיים משתמשים במבני בתי-ספר לצורכי פרסום או שיווק. האזרח אף הביא דוגמאות קונקרטיות.
רצוני לשאול:
1. מה היא עמדת משרדך בנושא?
2. האם בתי-הספר חופשיים לנהוג ככל העולה על רוחם באשר לפרסום בשטחם?
3. האם קיימות מגבלות על תוכני הפרסום?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. משרד החינוך, התרבות והספורט ער לניסיונותיהם של גופים פרטיים ומסחריים לעשות שימוש במוסדות החינוך לקידום צורכיהם. אשר על כן הקים המשרד לפני למעלה מעשור שנים ועדה לשילוב פרסומת מסחרית במערכת החינוך, כדי לפקח על פעילות זו. כל גוף פנים-משרדי או חוץ-משרדי המבקש לשלב פרסומת מסחרית בפעילותו חייב לפנות לוועדה לקבלת היתר. אם נעשה שימוש במבני בתי-ספר לפרסום ולשיווק ללא היתר, הרי הדבר עומד בניגוד להוראות המשרד ואנו פועלים בהתאם.
2. לבתי-ספר לא ניתן חופש פעולה והם כפופים לנוהלי המשרד ולתקנות המשפטיות המנחות את עבודת הוועדה - החוק להגנת הצרכן ופרסומת המכוונת לקטינים.
3. הוועדה בוחנת ובודקת היבטים חינוכיים, חברתיים וערכיים של הפעילות ושוקלת כל נושא לגופו בהתאם לתועלתו למערכת. הוועדה אינה מתירה פרסום, אלא מאפשרת ציון במלל של נותן החסות, ללא לוגו או שמות מותגים ומוצרים, ובכל מקרה לא בחומר פדגוגי.
337. הקמת בית-ספר בנצרת-עילית לתלמידים ערבים
חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
כ-1,000 תלמידים ערבים תושבי נצרת-עילית לומדים בבתי-ספר בעיר נצרת או בכפרים באזור, דבר הגורם סבל רב לתלמידים. נודע לי, כי לאחרונה הוגשו לעירייה בקשות להקמת בית-ספר לתלמידים ערבים בנצרת-עילית, וכי בקשות אלו הועברו למשרדך.
רצוני לשאול:
1. האם ידוע למשרדך על בקשות אלה?
2. האם יוקם בנצרת-עילית בית-ספר לתלמידים ערבים, ואם כן – מתי?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה היא לא.
2. השיקולים אם להקים מוסד חינוכי נתונים בידי הרשות המקומית. למשרד החינוך לא הגיעה פנייה של עירית נצרת-עילית ולא נדרשנו לסוגיה שהעלית.
370. מכללת "אוהלו"
חבר הכנסת חמי דורון שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
לפני זמן-מה דובר על אפשרות של הפיכת מכללת "אוהלו" לאוניברסיטה. דבר זה לא מומש בפועל.
רצוני לשאול:
1. האם עדיין קיימת כוונה כאמור?
2. אם לא – מדוע?
3. אם כן – מתי תהפוך מכללת "אוהלו" לאוניברסיטה?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. מכללת "אוהלו" היא מכללה להכשרת עובדי הוראה הנמצאת בקצרין. מעולם לא היתה למועצה להשכלה גבוהה כוונה להפוך מכללה זו לאוניברסיטה. יתירה מכך, המועצה להשכלה גבוהה קיבלה החלטה עקרונית, כי בשנים הקרובות אין צורך להקים אוניברסיטה נוספת בישראל.
מיותר לציין כי הקמת אוניברסיטה מצריכה השקעת משאבים כספיים עצומים והתארגנות אקדמית ומינהלתית מתאימה. במצב התקציבי הנוכחי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, אשר עברה כמה קיצוצים בעת האחרונה, נושא הקמת אוניברסיטה נוספת איננו עומד על הפרק.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני סגן השר, הואיל והטרחנו אותך, אם אדוני רוצה לומר כמה מלים בקשר לעניינים שעלו כאן, הוא רשאי לומר אותן. אם לא, אשמח להזמין את השר הבא.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט צבי הנדל:
רק אומר שני משפטים לגבי המילואימניקים. נאמרו הרבה דברים ואני רוצה לתקן. יש לנו נוער נהדר, נפלא, מתנדב, והוא הולך למילואים ברצון. הדבר העיקרי שמטריד אותו זה יחס החברה. לא אלה שלא מתגייסים, בזה אנחנו הפוליטיקאים מתעסקים; יחס החברה, המעסיק, ששואל אותו: כמה ימי מילואים אתה עושה, ואולי בסופו של דבר הוא מאוים בפיטורים. כולנו יחד צריכים להיות מגויסים לטובת אנשי המילואים, שאף אחד במשק לא יעז לגעת בהם, כי הם ציפור נפשנו. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לאדוני סגן שרת החינוך. שר התשתיות הלאומיות ישיב על שאילתות.
76. זיהום אוויר בסביבות תחנות לייצור חשמל
חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ב באדר ב' התשס"ג (26 במרס 2003):
מחקר שערך משרד הבריאות בקרב 3,000 ילדים באזור חדרה גילה קשר בין הזיהום שנפלט מתחנת הכוח בחדרה לבין העלייה בשכיחות מחלות הנשימה והירידה בתפקוד הריאות.
רצוני לשאול:
1. אילו אמצעים ינקוט משרדך בנושא, בשיתוף עם המשרד לאיכות הסביבה?
2. מה הם הנתונים לגבי זיהום האוויר באשקלון, שבה מופעלת תחנת כוח פחמית דומה?
3. האם יחזור בו משרדך מהחלטתו להקים תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון?
תשובת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. משרד התשתיות הלאומיות פועל בשיתוף הגורמים המתאימים במגוון דרכים לצמצם את זיהום האוויר מייצור חשמל, הן בחדרה והן באתרי ייצור נוספים. להלן דוגמאות: א. הסבת תחנות כוח לשימוש בגז טבעי, המזהם פחות מדלקים אחרים; ב. שימוש במזוט בעל תכולה נמוכה של גופרית וחומרים אחרים להפחתת הזיהום, באתרים שבהם טרם הושלמה ההסבה; ג. שילוב יצרני חשמל באנרגיה נקייה במשק החשמל בהתאם להחלטות הממשלה, במגוון טכנולוגיות, כגון הקמת תחנות שמש ורוח. צוות בין-משרדי פועל למציאת תמריצים כלכליים ואחרים לעידוד ייצור החשמל באנרגיות חלופיות שאינן מזהמות את הסביבה; ד. פעילות לעידוד שימור האנרגיה בדרכים כגון תקינת מוצרים, כדרך להקטנת הביקוש לחשמל ומכאן לצמצום זיהום האוויר.
2. נתוני זיהום האוויר, כמו גם באתרים נוספים, נמצאים בידי המשרד לאיכות הסביבה. בעניין זה יש לפנות לשרה לאיכות הסביבה.
3. תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון: תפקידו של משרד התשתיות הלאומיות הוא לספק חשמל באופן איכותי, זמין ואמין. קיים מכלול של שיקולים באשר להקמת תחנת הכוח האמורה. שיקולי איכות הסביבה בהחלט מובאים בחשבון, אך יש שיקולים נוספים, כגון ביזור מקורות ייבוא האנרגיה הראשונית - חלק ניכר ממאגרי הפחם בעולם נמצא במדינות ידידותיות לישראל; חלק מהטכנולוגיות הנקיות עדיין יקר בשיעור ניכר ביחס לטכנולוגיות הקיימות, ואין אנו יכולים להתעלם ממרכיב זה העלול להטיל מעמסה נוספת על תעריף החשמל לציבור, וכן לגרוע ממשאביה של המדינה הנדרשים לתחומים נוספים. המשרד בוחן, בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה, חלופות שונות, ויקבל החלטות לאור השיקולים השונים שצוינו לעיל.
133. בטיחות מאגרי מים
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שאלה את שר התשתיות הלאומיות
ביום י"ב באייר התשס"ג (14 במאי 2003):
פורסם כי מאגרי מים רבים בישראל חשופים לפגיעה בנקל, שתוצאותיה עלולות להיות קשות, אך למרות פרסום דוח בנושא עוכב הטיפול בו.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מדוע עוכב הטיפול בדבר?
3. אם לא – אילו צעדים ננקטו לשיפור הבטיחות?
תשובת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. משרדי מטפל באופן שוטף במיגון מתקני המים בישראל. מטעמי ביטחון, אני סבור כי אין להרחיב מעבר לכך בנושא השאילתא.
134. קידוחי גז מול חופי עזה
חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום י"ב באייר התשס"ג (14 במאי 2003):
פורסם ב"מעריב" ב-14 במרס 2003, כי באוגוסט 2000 החלה חברת "בריטיש גז" בקידוחי גז מול חופי עזה, בעקבות חתימת חוזה עם הרשות הפלסטינית.
רצוני לשאול:
1. האם הנתונים נכונים?
2. אם כן - האם אישרה ממשלת ישראל את הקידוחים, ואם לא – האם היא פועלת להפסקתם?
3. האם מדינת ישראל זוכה לרווח כלכלי או מדיני מכך?
4. האם תוכל ישראל לקבל תמורה בעבור קידוחים אלו?
5. האם יתערב משרדך בעניין?
תשובת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. חברת "בריטיש גז" קדחה במימי רצועת-עזה, שם נמצא גז טבעי בכמות מוערכת של כ-50 מיליארד מטרים מעוקבים של גז.
שדה "עזה מרין" נמצא כ-25 ק"מ מן החוף בעומק מים של כ-600 מ'.
2. ממשלת ישראל לא אישרה קידוחים אלה וממילא לא הפסיקה אותם.
3-4. כיוון שאין הפקה משדה "עזה מרין", ממילא אין לאיש רווח, לא כלכלי ולא מדיני. רווח כזה יהיה כאשר תחל ההפקה המסחרית של הגז. הרווח הגדול של מדינת ישראל יהיה כאשר הגז מ"עזה מרין" יגיע לשוק הגז הישראלי, יצטרף לכמויות הגז הקיימות בישראל ויזרז פיתוח רשת ארצית להולכת גז במחירים זולים, תוך קיום תחרות בין ספקים שונים.
הגז הוא מקור אנרגיה מועדף בשל מחירו הנמוך יחסית ונזקו המזערי לסביבה.
5. משרד התשתיות פועל ככל יכולתו להבטיח מקורות גז רבים, אמינים וזולים ככל האפשר, לרווחת המשק הישראלי ואזרחיו.
148. חיבור היישוב הבדואי אל-זיאדנה לחשמל
חבר הכנסת יצחק הרצוג שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום י"ט באייר התשס"ג (21 במאי 2003):
היישוב הבדואי אל-זיאדנה בנגב, שבו מתגוררות כ-300 נפשות - 52 משפחות - איננו מחובר לרשת החשמל. בקשתם של תושבי היישוב לחבר אותם לרשת החשמל נענתה על-ידי משרדך בשלילה שכן היישוב בלתי-מוכר.
רצוני לשאול:
1. מה היא מדיניות המשרד באשר לחיבור יישובים בלתי-מוכרים לרשת החשמל?
2. כיצד מטפל משרדך בבעיה של יישובים בלתי-מוכרים, בפרט אלו של הבדואים בנגב?
תשובת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
ראשית, אני מבקש לציין כי במשרדי לא אותרה פנייה לחיבור שבט בשם אל-זיאדנה בנגב.
עם זאת, אני מבקש להשיב, כי על-פי המדיניות שהנהגתי במשרד, אין חיבור של מבנה לא חוקי לרשת החשמל. מדיניות זו תקפה גם לגבי יישובים בדואיים וגם לגבי התנחלויות בשטחים.
176. הפיקוח על מערכות הגז
חבר הכנסת אלי בן-מנחם שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ו באייר התשס"ג (28 במאי 2003):
לאחרונה התפוצץ בלון גז במסעדת "ג'ירף" בתל-אביב. זו אינה תאונת הגז הראשונה בשנים האחרונות.
בישראל 2 מיליוני צרכני גז, וכשלים בהחזקת הגז או בטיפול על-ידי טכנאים עשויים להוביל לאסונות.
רצוני לשאול:
1. האם מערך הפיקוח על תחזוקת הגז בישראל מספק?
2. מה יעשה משרדך כדי למנוע תאונות גז בעתיד?
3. האם יש בעיה מהותית עם תפקוד חברות הגז בכל הנוגע לפיקוח על מערכות הגז של הציבור?
תשובת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לרשות המשרד עומדים עשרה מפקחים העוסקים בפיקוח על ספקי גז ומבצעים בדיקות מדגמיות של מערכות הגז לסוגיהן. עד לפני כחצי שנה היו שישה מפקחים בלבד. אני סבור כי יש מקום להגדיל משמעותית את מספר המפקחים באגף הפיקוח והבטיחות. הנושא הוצג בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת ובדיונים על דוח מבקר המדינה הנערכים גם בימים אלה. המשרד ביקש תקציב להוספת עשרה מפקחים, אך משרד האוצר אישר תוספת תקציב לחמישה מפקחים בלבד.
2. מניעת תאונות גז בעתיד מחייבת פעילות בכמה מישורים, המתבצעת במשרדנו: א. הגברת הפיקוח והאכיפה תוך הגדלת מספר המפקחים, כאמור לעיל; ב. הגברת התקינה בנושא בטיחות גז. כיום נמצאת בשלבי סיום התקנת תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז), תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גז), ותקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – בטיחות גפ"מ); ג. הסברה בקרב הציבור: לצורך זה נעשה לפני חודשים מספר מסע פרסום והסברה על-ידי משרד התשתיות הלאומיות. בנוסף מתוכנן מסע פרסום לציבור בנושא בטיחות גז בתקופה הקרובה.
3. על-פי דרישות התקנים הרלוונטיים - ת"י 158, 792, 496 - תדירות הבדיקות התקופתיות למערכות הגז לבישול היא אחת לחמש שנים ותדירות הבדיקות למערכות חימום מים היא אחת לשנה. בפועל, חברות הגז אינן מבצעות באופן מלא את הבדיקות התקופתיות לכל מערכות הגז שבאחריותן. נושא זה עולה בימים אלה בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת. המשרד פועל להגברת האכיפה בתחום זה.
188. הפיקוח על מערכות הגז
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום ד' בסיוון התשס"ג (4 ביוני 2003):
ב-18 במאי 2003 התפוצץ בלון גז בתל-אביב.
רצוני לשאול:
1. האם חברות הגז מבצעות פעולות אחזקה ובדיקה של מערכות הגז, ואם כן – באיזו תדירות?
2. האם משרדך מפקח על מערכות הגז, ואם כן – כמה מפקחים עומדים לרשותו וכיצד נעשה הפיקוח?
3. האם ננקטות סנקציות נגד חברות שאינן עורכות בדיקות תקופתיות, ואם כן – מה הן?
4. איזה אחוז מהצוברים אינו מוצב כנדרש, וכיצד תמוגר תופעה זו?
תשובת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. על-פי דרישות התקנים הרלוונטיים - ת"י 158, 792, 496 - תדירות הבדיקות התקופתיות למערכות הגז היא אחת לחמש שנים. בפועל, חברות הגז אינן מבצעות באופן מלא את הבדיקות התקופתיות לכל מערכות הגז שבאחריותן.
2. משרד התשתיות הלאומיות מפקח על ספקי הגז ומבצע בדיקות מדגמיות למערכות הגז לסוגיהן. לרשות המשרד עומדים עשרה מפקחים. שלושה מהם משמשים גם כמנהלי מרחבים - חיפה והצפון, תל-אביב והמרכז, ירושלים והדרום. המשרד ביקש תקציב להוספת עשרה מפקחים, ומשרד האוצר אישר תוספת תקציב לחמישה מפקחים בלבד.
3. במסגרת הפיקוח אנו מבצעים בדיקות בסוכנויות ובסניפים של חברות הגז, לרבות בדיקות מדגמיות למערכות גז שבאחריות החברות. אם הממצאים מצביעים על ליקויים, אי-ביצוע או ליקוי בטיב ביצוע הבדיקות התקופתיות, המשרד מתרה ומזהיר את חברת הגז. אם לא חל שיפור, יש לכך משקל חשוב בהחלטת המשרד לשלול רשיון מספק הגז. במצבים מסוימים המשרד מחליט על הגשת כתבי אישום כנגד החברות הרלוונטיות.
4. בארץ יש כ-42,000 צוברים. מיקום הצוברים מאושר על-ידי משרד העבודה במהלך הרישוי. משרד התשתיות הלאומיות עוסק במתן רישוי לצוברים בקיבולת של מעל 10 טונות במבני מגורים. בביקורות המבוצעות בסוכנויות ובסניפי חברות הגז, המשרד מבצע בדיקות מדגמיות לצוברים קיימים מכל סוג.
אני סבור כי מיגור התופעה יושג על-ידי התמדה של פיקוח ואכיפה, ולצורך כך הגדלנו משמעותית את מספר המפקחים מתחילת שנה זו - בעבר היו כשישה מפקחים - וכאמור לעיל אנו ממשיכים לפעול להגדלה נוספת.
379. שימוש בגז טבעי
חבר הכנסת חיים רמון שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
נתונים סטטיסטיים מדאיגים המתפרסמים בעיתונות מצביעים על מחיר בריאותי גבוה שאנו משלמים כתוצאה מזיהום האוויר.
רצוני לשאול:
מה עושה משרדך על מנת להבטיח כמות מספקת של מקורות אנרגיה נקיים - גז טבעי?
תשובת שר התשתיות הלאומיות יוסף פריצקי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
במענה על השאילתא בנדון, אני מבקש להשיב כדלקמן: הגז הטבעי מהווה מקור אנרגיה נקי יחסית לאנרגיות ראשוניות אחרות. במדינת ישראל התגלה גז טבעי בהיקף של BCM 40, וחברת החשמל חתמה הסכם לאספקת גז החל מסוף שנת 2003 בהיקף של BCM1.7 לשנה. גז זה יחליף, החל מסוף שנה זו, שרפת דלקים אחרים, כגון מזוט, בתחנת הכוח באשדוד.
כמויות הגז שנתגלו עד כה בחופי מדינת ישראל לא יכולות לספק את כל הביקושים לגז טבעי של מערכות ייצור החשמל, התעשייה וצרכנים אחרים, ועל כן פועל המשרד לאספקת גז על-ידי ספק נוסף. ספקי גז פוטנציאליים: חברת BG באמצעות מאגר גז מול חופי עזה בהיקף של כ-40 BCM, ואפשרות לאספקת גז ממצרים.
שילוב ספק נוסף במערכת האספקה יאפשר לצרכנים נוספים מלבד חברת החשמל להשתמש בגז ויאפשר לחברת החשמל לעשות שימוש בגז טבעי בתחנות כוח ברחבי הארץ. בטווח הארוך נידרש להתקשרות עם ספקים נוספים, אם באמצעות הסכם אספקה ממצרים ואם באמצעות רכישת גז טבעי נוזלי, על מנת לאפשר המשך אספקה סדירה של גז.
היו"ר ראובן ריבלין:
סגן השר לביטחון פנים ישיב על שאילתות.
11. חשד לזיוף תעודת כשרות
חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את השר לביטחון פנים
ביום ח' באדר ב' התשס"ג (12 במרס 2003):
השבועון "דתי דרומי" מדווח, כי המשטרה פשטה על מפעל בקריית-מלאכי שמכר בשר לא כשר תוך זיוף חותמת של הרבנות הראשית.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מה העלתה הפשיטה?
3. מה ייעשה נוכח גל זיופי כשרות?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. בתאריך 22 בינואר 2003 הגיש מפקח מטעם משרד הדתות תלונה בתחנת קריית-מלאכי נגד מפעל "עוף הזהב", בטענה שהפיץ בשר עם חותמת כשרות ללא תעודה כדין. בעקבות האמור נפתח תיק חקירה בתחנת קריית-מלאכי. במפעל נערך חיפוש. בעל המפעל טען בחקירתו, כי בתחילה אכן היתה לו תעודת כשרות, אולם בשל העלויות הגבוהות של התעודה הוא ויתר עליה. נמצא כי אישור הכשרות שהיה מודפס על אריזות הבשר כוסה על-ידי מדבקות אחרות. לא נתפס ולא הוכח ששווק בשר עם חותמת כשרות. תיק החקירה הועבר לפרקליטות מחוז הדרום להחלטה, שכן יוחסה עבירה של קבלת דבר במרמה שהיא עבירת פשע. התיק נסגר על-ידי הפרקליטות מחוסר ראיות.
3. הטיפול המשטרתי בעבירות של הונאה בכשרות מתבצע על-פי חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, ועל-פי סעיפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, הדנים בעבירות זיוף ומרמה. העבירות על-פי חוק איסור הונאה בכשרות הן עבירות מינהליות, והתיקים עוברים לטיפול משרד הדתות.
בכל מקרה של תלונה על-פי החוק הנ"ל אשר מתעורר בו חשד כי לצורך הצגת מוצר, מזון וכדומה, ככשר נעשה שימוש בשמו של אדם ו/או מוסד ללא רשות, כגון על-ידי זיוף חתימה או חותמת על תעודת הכשר, נחקרת התלונה במסגרת המקובלת של חקירת חשדות לביצוע עבירות זיוף ומרמה, על-פי הסעיפים הכלליים בחוק העונשין.
מדי שנה נפתחים אלפי תיקי חקירה בגין חשד לעבירות זיוף של מסמכים שונים, ולא ניתן לשלוף נתונים סטטיסטיים נפרדים בגין זיוף תעודות כשרות והכשרים.
הנתונים הסטטיסטיים על מספרי התיקים שנפתחו על-פי חוק איסור הונאה בכשרות אינם מעלים כלל ועיקר כי יש "גל זיופי כשרות" כנטען בשאילתא. בחודשים ינואר עד יוני 2003 נפתח תיק אחד בנושא. כמו כן, בשנת 2002 כולה נרשמה ירידה של 50% בסך כל התיקים שנפתחו בהשוואה לשנת 2001.
29. מעצר פעילי הליכוד בירושלים
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט"ו באדר ב' התשס"ג (19 במרס 2003):
שופטת בית-משפט השלום בירושלים קבעה, כי המשטרה עברה על חוק המעצרים בכל הקשור למעצרם של פעילי הליכוד בירושלים.
רצוני לשאול:
1. האם נכונה הטענה שהעצורים שהו בתא שהיו בו 15 עצירים?
2. מדוע הוחזקו הפעילים במעצר מעבר לזמן המותר?
3. האם יוסקו מסקנות והמלצות מפרשה זו?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בשל מחסור חמור בתאי מעצר מחד גיסא, ומפאת החובה החוקית לקיים הפרדה בין סוגי עצורים שונים - נוער, בגירים, נשים, יהודים, ערבים וכו' – מאידך גיסא, הוכנסו העצורים שבנדון לתא היחיד שהיה בסטטוס הרלוונטי להם, היינו "עצורי ימים יהודים". מדובר בתא שמיועד ל-12 עצורים, וביחד עם העצורים שבנדון נמנו בו 15 עצורים.
לאחר ששלושת העצורים התלוננו על התנאים, הוצע להם לעבור לתא ריק, קטן הרבה יותר, והייעוד המקורי שלו הוא תא הפרדה וענישה. העצורים הסכימו ואף ניגשו לתא עם ציודם, אך לאחר מכן נמלכו בדעתם וטענו שהוא קטן מדי ולא נוח להם. לבקשתם הוחזרו לתא הראשון.
2. בנסיבות המקרה שבנדון הובאו העצורים לדיון בהארכת מעצרם תוך מועד שהיה אומנם במסגרת 24 השעות מרגע ההודעה על המעצר, ואולם זה היה לאחר שחלפו יותר מ-24 שעות מתחילת עיכובם. פעולה זו הסתמכה על הפרשנות המקובלת על המשטרה ומשרד המשפטים מאז חקיקת חוק המעצרים, הוא חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, ואשר עוגנה בפקודה של המשטרה, ולפיה נושא משך חקירתו של נחקר בתחנת המשטרה אינו מוסדר בחוק ואינו נכלל במסגרת שעות העיכוב על-פי חוק המעצרים.
הפועל היוצא ממצב זה הוא, שאם במהלך חקירתו של חשוד הוחלט על מעצרו, יהיה מניין 24 השעות ממועד ההודעה על מעצרו, ולא מרגע עיכובו או תחילת חקירתו במשטרה.
3. הוברר כי למרות פרשנות החוק כאמור לעיל, כבר בשנת 2001 הנחה ראש אגף החקירות של המשטרה, שככלל יש להביא בחשבון את משך זמן עיכובו בשטח של האדם ואת משך חקירתו בתחנה, ולהביאו בפני שופט בהקדם ככל האפשר, במגמה שסך כל פרק הזמן מתחילת עיכובו בשטח או תחילת חקירתו, אם לא עוכב קודם לכן, לא יעלה על 24 שעות. במקרים שבהם לא התאפשר הדבר, יתעד ראש צוות החקירה בכתב את הנימוקים לכך וידווח לקצין הממונה.
לאור העובדה שהתבררה, כי במקרה המעצר דנן לא נהגו על-פי הנחיית ראש אגף החקירות הנ"ל, הופץ ביום 23 במרס 2003 חוזר רענון לכל יחידות החקירה של משטרת ישראל ברחבי הארץ. בחוזר הובאו פרטי המקרה והובאה בשנית הנחיית ראש אגף החקירות, המעגנת את המדיניות הראויה ביישום חוק המעצרים.
נוסף על האמור, בעקבות החלטת בית-משפט השלום בעניין המעצרים נשוא השאילתא דנן ופסקי-דין נוספים שהתקבלו לאחרונה בנושא, שאינם תואמים את פרשנות חוק המעצרים כפי שהיתה מקובלת, בדעת המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל לקיים בתקופה הקרובה דיון עם משרד המשפטים לליבון נוסף של הסוגיה.
52. אבטחת בתי-הספר במגזר הערבי
חבר הכנסת ואסל טאהא שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט"ו באדר ב' התשס"ג (19 במרס 2003):
נודע לי, כי במכתב פנימי שהופץ על-ידי המשרד לביטחון פנים ניתנה ההוראה שלא לכלול את בתי-הספר הערביים בתוכנית האבטחה של מוסדות החינוך ובתי-הספר שהמשטרה מעניקה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מדוע ניתנה הוראה זו?
3. מה הם השיקולים למתן אבטחה בבתי-הספר בכלל?
4. האם יחזור בו משרדך מהוראה זו?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-4. נושא אבטחת מוסדות חינוך נקבע בהחלטת ממשלה משנת 1995, שבה נקבעו הקריטריונים לאבטחה זו. מאחר שהאבטחה היא מפני פעולות איבה, נקבע שהיא תחול רק במגזרים שבסיכון. האבטחה הנדרשת עקב המצב הביטחוני היא בעיקר למגזר היהודי נוכח האיומים המוכרים לכולם, אולם מפאת אילוצי תקציב אף המגזר היהודי אינו מכוסה במלואו.
המשטרה מפעילה מערך ניידות לאבטחת מוסדות חינוך וכן מערך ניידות לסיורי ביטחון שוטפים אשר מאבטחים גם את מוסדות החינוך במגזר הערבי. לפנים משורת הדין ובכפוף לאילוצים תקציביים הקצתה המשטרה שומרים אחדים למוסדות חינוך במגזר הערבי.
החוזר המצוין בשאילתא אינו מהווה החלטה חדשה אלא אזכור של המצב הקיים כפי שפורט לעיל.
53. יחס המשטרה לאזרח
חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט"ו באדר ב' התשס"ג (19 במרס 2003):
לאחרונה טען מר נר"י - שמו המלא מופיע במקור - כי בדרכו לתל-אביב באוטובוס קו 842, הורידה יחידת משטרה את כל הנוסעים מהאוטובוס, עצרה את התחבורה לשני הכיוונים, תפסה אותו בכוח והורתה לו להתפשט לעיני כול, וכי לאחר שנבדקה תעודת הזהות שלו ולא נמצאו ממצאים מחשידים, הוא שוחרר.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - מדוע לא נבדקה תעודת הזהות שלו בשלב הראשון?
3. מה ייעשה כדי למנוע הישנות מקרים כאלה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. בתאריך 8 במרס 2003, סמוך לשעה 22:30, התקבל מאחת הנוסעות באוטובוס מס' 842, שנסע על כביש 65 מצומת אום-אל-פחם לכיוון חדרה, מידע על אדם חשוד שיושב במרכז האוטובוס ולצדו נמצא תיק גדול. האוטובוס נעצר על-ידי המשטרה בצומת-ברקאי ובודד מן הכביש. הנוסעים הורדו ממנו. החשוד נבדק על-פי הנוהל המתייחס למחבל מתאבד. הנוהל מחייב בדיקת החשוד מרחוק, לרבות הפשטה, ורק לאחר מכן בדיקת תעודת זהות, וזאת נוכח החשש שהוא יתפוצץ. חשוב לציין שבכביש זה נהרגו בשנתיים האחרונות אזרחים רבים בפעילות חבלנית עוינת. לאחר שהתברר שהכול כשורה שוחרר האוטובוס על נוסעיו לדרכו.
3. לצערנו, כל עוד נמשכת פעילות מחבלים מתאבדים כנגד תושבי ישראל, נקראים האזרחים לשמור על רמת עירנות גבוהה ביותר. יש לברך על עירנות האזרחים ושיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון. כוחות הביטחון פועלים לסיכול פיגועים אלו על-פי נהלים מיוחדים שמטרתם לשמור על חיי אדם.
62. משפטם של פורצים לבית-כנסת בבני-ברק
חבר הכנסת אליהו ישי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ו באייר התשס"ג (28 במאי 2003):
בעקבות אירוע בבית-כנסת בבני-ברק, הודיע המטה המבצעי של השר לביטחון פנים, כי הוגשו כתבי אישום נגד חשודים בגרימת נזק הסגת גבול ופגיעה ברגשי דת.
רצוני לשאול:
1. האם אכן החל משפטם, ואם כן – מתי?
2. נגד מי הוגשו כתבי אישום?
3. האם היו נחקרים שהפרקליטות החליטה שלא להגיש נגדם כתבי אישום?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. משפטם של הנאשמים קבוע ליום 23 באוקטובר 2003 לישיבת הקראת כתבי האישום, בבית-משפט השלום בתל-אביב, בפני כבוד השופט דיסקין. למותר לציין שלוח הזמנים לניהול התיקים נקבע על-ידי בית-המשפט.
2-3. הוגשו שני כתבי אישום כנגד כל ששת החשודים שנחקרו בתיקים נשוא השאילתא. כתבי האישום הוגשו על-ידי התביעה המשטרתית ולא על-ידי הפרקליטות, שכן מדובר בעבירות מסוג עוון.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאילתא מס' 64, של חבר הכנסת דוד אזולאי: אלימות כלפי ראש עיריית פתח-תקווה. חבר הכנסת נוכח, נא להשיב, אדוני סגן השר הנכבד.
חבר הכנסת כהן, יואיל אדוני גם בשעה מאוחרת זאת להקפיד על מהלכי הבית.
64. אלימות כלפי ראשי רשויות
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ד בניסן התשס"ג (16 באפריל 2003):
פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי תושב התפרץ ללשכת ראש עיריית פתח-תקווה ואיים לפגוע בו. בנס לא אירע אסון.
רצוני לשאול:
1. כמה מקרים של ניסיונות לפגוע בראשי רשויות בישראל אירעו בחמש השנים האחרונות?
2. כיצד יובטח שלומם של ראשי עיריות ומועצות?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לשאלתך הראשונה, חבר הכנסת דוד אזולאי, להלן התשובה: שדות המיון המוזנים במחשב המשטרה אינם כוללים שדה המאפיין ראש רשות, ולכן לא ניתן לשלוף נתונים סטטיסטיים המתייחסים לתקיפת ראשי רשויות מקומיות בנפרד מתקיפת עובדי ציבור אחרים.
להלן יובאו נתונים לגבי תיקי חקירה שנפתחו בחמש השנים האחרונות על עבירה של תקיפת עובד ציבור, סעיף 381(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, זאת אומרת: כאשר תוקפים ראש רשות – ועבדכם הנאמן יודע זאת מניסיון אישי – התקיפה נחשבת תקיפת עובד ציבור לכל דבר ונכללת באותה קטגוריה.
בשנת 1998 נפתחו 1,177 תיקים; בשנת 1999 נפתחו 1,165 תיקים; בשנת 2000 נפתחו 1,172 תיקים; בשנת 2001 נפתחו 1,112 תיקים; בשנת 2002 נפתחו 1,077 תיקים; בחודשים ינואר עד יוני 2003, השנה, נפתחו 521 תיקים, לעומת 518 תיקים שנפתחו בחודשים ינואר עד יוני 2002.
2. חבר הכנסת דוד אזולאי, משטרת ישראל נותנת עדיפות גבוהה לחקירה ולתביעה בתלונות על איומים ותקיפה כנגד עובדי ציבור. כבר בחודש אוגוסט 1999 אימצה מחלקת המבצעים באגף המבצעים של משטרת ישראל נוהל עקרונות לאבטחת עובדי ציבור מאוימים. בנוהל נקבעו עקרונות ותהליך טיפול משולב הנדרש במקרה של איומים על עובד ציבור על רקע ביצוע תפקידו, תוך הגדרת תחומי האחריות בין משטרת ישראל, השב"כ והמשרדים הנוגעים בדבר. אחת לחודש מתבצעת הערכת מצב מחוזית בראשות קצין האג"ם המחוזי לגבי האישים והרשויות שבתחום פיקודו. על-פי ההערכה נקבעת רמת האיום, ובהתאם לכך סל האבטחה שיוקצה לאישיות המאוימת.
האבטחה שנקבעת מבוצעת בשיתוף הרשות המקומית ו/או משרד הפנים בהתאם לאמצעים הנדרשים. משטרת ישראל מבצעת את חלקה באכיפת החוק ובמתן האבטחה ככל שנדרש ונקבע.
בבקשה, חבר הכנסת דוד אזולאי. חשבתי שהתשובה ארוכה וודאי עונה על כל השאלות שלך.
דוד אזולאי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, אני חושב שקודם כול מן הראוי שתהיה סטטיסטיקה נפרדת לראשי רשויות, מפני שאנחנו יודעים שהם חשופים לאיומים ולאלימות כנגדם. עם זה, האם המשרד מתכונן או מתכנן איזו תוכנית לקראת הבחירות לרשויות? כפי שאני יודע כראש עיר לשעבר, סביר להניח שהאלימות והאיומים כלפי רשויות ילכו ויתגברו.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
תודה לחבר הכנסת דוד אזולאי. לגבי השאלה הראשונה, אני אבדוק אם אפשר סטטיסטית להפריד את הנושא הזה. יכול להיות שהבעיה טכנית, אבל לדעתי אפשר להתגבר על זה.
לגבי הנושא השני, בהחלט המשטרה נערכת לקראת הבחירות לרשויות המקומיות. כבר היה דיון ראשון, יש היערכות, ואני מקווה ומאמין שהבחירות יעברו בשלום ובביטחון מלא. ברור שהבחירות לרשויות הן תמיד חמות. אני מאוד מקווה בכל זאת שהן יעברו בשקט.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה.
73. כבילת נערים ברגליהם בעת מעצר
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין שאלה את השר לביטחון פנים
ביום כ"ב באדר ב' התשס"ג (26 במרס 2003):
לאחרונה פורסמה בעיתונות תמונה שבה נראים נערים מראשון-לציון, שנעצרו בחשד שרכשו סמים שונים לשימושם, כאשר רגליהם כבולות באזיקים.
רצוני לשאול:
1. מדוע היה בכך צורך?
2. מה הוא הנוהל במקרים מסוג זה?
3. מה יעשה משרדך בנדון?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לא אותרה כל תמונה בעיתונות שבה נראים נערים כבולים כנטען בשאילתא. למרות בקשת לשכתי, גם חברת הכנסת השואלת לא המציאה תמונה כאמור.
השאילתא נוגעת, כנראה, לאירוע מיום 18 בפברואר 2003, שבו נערך מבצע לאיתור סמים בראשון-לציון ובמהלכו עוכבו לחקירה קטינים החשודים בביצוע עבירות סמים. רק חשוד קטין אחד נעצר, והוא נכבל בכבלי יד בלבד ולא בכבלי רגל. הקטין נכבל בידיו, כי ניסה לתקוף את השוטר וניסה לברוח.
2. על-פי פקודת המשטרה, ככלל, אין לכבול קטין. ניתן לכבול קטין בהתקיים תנאי מן התנאים הבאים: א. קיים חשש סביר שהקטין יברח; ב. הקטין ידוע כאלים או מנסה לפגוע בעצמו או באחרים; ג. קיים חשש סביר שהקטין ינסה להעלים ראיות או להשמיד ראיות; ד. הקטין ניסה בעבר לברוח ממעצר או ממאסר חוקי, או ממעון חסות; ה. הקטין ביצע עבירה מסוג פשע שסיכנה בצורה ממשית חיי אדם או שלמות גופו, כגון רצח, ניסיון לרצח, אונס, שוד או עבירת אלימות שגרמה לחבלה חמורה.
אשר לכבילה בכבלי רגל, נקבע בפקודה כי אין לכבול קטין מתחת לגיל 16 בכבלי רגל. קטין מעל גיל 16 ייכבל בכבלי רגל רק אם סבור מפקד חוליית הליווי שאין דרך אחרת להבטיח את הגעת הקטין בשלום ליעדו.
היו"ר אתי לבני:
שאילתא מס' 78, של חברת הכנסת מרינה סולודקין – היא איננה נוכחת.
78. קבורה בבית-העלמין ללא-יהודים באשקלון
חברת הכנסת מרינה סולודקין שאלה את השר לביטחון פנים
ביום כ"ב באדר ב' התשס"ג (26 במרס 2003):
לאחרונה פורסם במקומונים באשקלון, כי בידיעת החברה קדישא נקברו כמה גופות בחלקת קבר אחת בבית-העלמין ללא-יהודים באשקלון, כדי לחסוך במקומות קבורה, וכי נפתחה חקירה משטרתית.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - באיזה שלב נמצאת החקירה?
3. האם ייפתחו קברים נוספים באותו בית-עלמין?
4. האם ייבדקו חלקות קבר בבתי-עלמין נוספים?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. במסגרת חקירה שנוהלה במשטרת המחוז הדרומי כנגד שני עובדי חברה קדישא בגין חשד לקבלת שוחד וגנבה בידי מורשה - שאין להם קשר לנושא המועלה בשאילתא - עלתה טענה על קבורה של כמה נפטרים לא-יהודים, ערירים ואלמונים, בחלקת קבר אחת. מחקירת החשודים עלה, כי אכן הוכנסו לחלקת קבר אחת כמה גופות של ערירים ואלמונים שנלקחו מהמכון הפתולוגי באבו-כביר. במהלך החקירה לא נפתחו קברים.
2-4. קבורת כמה מתים בחלקת קבר אחת אינה עבירה פלילית, אלא אם נעשתה בניגוד לדרישת המשפחה. למשטרת ישראל לא הוגשה כל תלונה על-ידי קרובי משפחה כלשהם של הנפטרים. לאור האמור לעיל, לא מנוהלת במשטרת ישראל חקירה כלשהי בנושא.
יש לציין, שמעבר למה שפורט לעיל, נושא הקבורה נמצא באחריות משרד הדתות, ויש לפנות אליו אם עולה הצורך לקבל פרטים נוספים בנושא.
היו"ר אתי לבני:
שאילתא מס' 92, של חבר הכנסת דוד אזולאי: אספקת אוכל כשר לאסירים.
92. אספקת אוכל כשר לאסירים
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט באדר ב' התשס"ג (2 באפריל 2003):
נמסר לי, כי לאחרונה שונו הקריטריונים שלפיהם זכאי אסיר לקבל אוכל בהכשר בד"ץ, וכי בעלי תשובה אינם זכאים לכך.
רצוני לשאול:
1. מה הם הקריטריונים לאישור אספקת אוכל בהכשר בד"ץ לאסיר?
2. האם בשלוש השנים האחרונות חלו שינויים בקריטריונים?
3. אם כן – אילו שינויים, מתי הם נקבעו ומי יזם אותם?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
לשאלתו של חבר הכנסת דוד אזולאי, להלן התשובה:
1. הקריטריונים המצטברים המקנים זכאות לקבלת "מזון למהדרין" בבית-סוהר הם כדלקמן: א. האסיר או העצור השתייך ערב כליאתו בבית-הסוהר לאחד המגזרים החרדיים שבהם נהוג לאכול "מהדרין" בלבד. לא יכול להיות שאחד שהגיע עכשיו יחליט פתאום שהוא עובר למשהו אחר; ב. האסיר או העצור מקפיד ביותר לקיים מצוות ולדקדק בביצוע ההלכות הכתובות ב"שולחן ערוך" ונושאי כליו, וזאת בהתאם לבדיקת רב היחידה; ג. האסיר או העצור אינו אוכל את המזון המסופק, המבושל, המוגש במטבחי שירות בתי-הסוהר, וגם לא מזון בהכשר רבנות רגילה או הרבנות הראשית לישראל; ד. האסיר או העצור רוכש מוצרי קנטינה "מהדרין" בלבד. ה. האסיר או העצור מקפיד על אכילת מזון "מהדרין" בלבד גם בעת שהותו, מסיבה כלשהי, מחוץ לכותלי הכלא.
בוועדה הדנה בבקשת האסיר לקבל מזון בהכשר הבד"ץ משתתפים סגן הרב הראשי לשב"ס, רב בכיר, ובמידת הצורך גם הרב הראשי לשב"ס. רב בית-הסוהר נקבע כמפקח על הנוהל האמור.
יש לציין, כי שירות בתי-הסוהר כגוף ממלכתי מספק לאסירים מזון כשר בהכשר הרבנות הראשית לישראל כמקובל. לפנים משורת הדין, הוחלט כי רק אוכלוסיית האסירים החרדים, אשר אכילת מזון בהכשר בד"ץ היתה חלק בלתי נפרד מאורח חייהם טרם המאסר, תוכל להמשיך ולקבל מזון בהכשר הבד"ץ.
2-3. הנושא הוסדר בפקודת נציבות שב"ס מאז שנת 1999 ובנוהל מיוחד מחודש ינואר 2000. לא חלו מאז כל שינויים בקריטריונים.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. שאלה נוספת.
דוד אזולאי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, אני מודה לך על תשובתך הארוכה, אבל אני רוצה רק להגיד לך שהשאילתא באה בעקבות סיורים שערכתי בבתי-הסוהר בתקופה שבה כיהנתי כיושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. השאלה הזאת עלתה, ולצערי הרב, אני אומר לך באחריות מלאה ומתוך ידיעה אישית, שרבים מן האסירים, ובמיוחד העצורים, אינם זוכים לקבל אוכל כשר למהדרין, למרות היותם שומרי מצוות, למרות היותם מקפידים לאכול אוכל כשר למהדרין.
אני חייב להגיד לך – והדברים נמצאים בכתובים – שהיו מקרים שלולא התערבותי האישית, אותו אסיר או אותו עצור לא היה זוכה לקבל אוכל כשר למהדרין. לכן, אדוני סגן השר, עם כל הכבוד לתשובה שאדוני ענה כאן, אני בכל זאת מציע להתייחס ברצינות הראויה לשאילתא הזאת, כי אני שאלתי אותה מתוך ידיעה שלפיה אין מענה לאסירים ועצורים המבקשים אוכל כשר למהדרין.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני חושב שבאמת היתה התייחסות ארוכה ומפורטת של המשרד לנושא. בכל מקרה, חבר הכנסת דוד אזולאי, אם יש מקרה ספציפי, אני אשמח מאוד לסייע בעניין הזה.
דוד אזולאי (ש"ס):
אני לא רוצה כל הזמן - - -
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני מוכן לעשות עוד בדיקה לגבי העצורים. כנראה הבעיה היא לגבי עצורים. לגבי אלה ששוהים בבתי-סוהר, אני לא חושב שיש בעיה.
דוד אזולאי (ש"ס):
אני מסכים אתך.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני חושב שהבעיה היא עם עצורים שנעצרים היום או מחר, אבל בבתי-הסוהר אני חושב שהנושא מוסדר. נבדוק גם את הנושא של העצורים, אבל אני חושב שהתשובה היא די מפורטת.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. שאילתא מס' 96, של חבר הכנסת יצחק וקנין – הוא איננו נוכח.
96. תיקי חקירה בגין החזקת כלבים מסוכנים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט באדר ב' התשס"ג (2 באפריל 2003):
פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי ילד בן ארבע, תושב קיבוץ בעמקים, ננשך על-ידי כלב עד שנזקק לניתוח בראשו.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - האם יינקטו צעדים נגד בעל הכלב?
3. כמה מקרים דומים נחקרו בארבע השנים האחרונות על-ידי המשטרה ובכמה מהם הוגשו כתבי אישום?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. מבירור שנערך עולה, כי לא הוגשה תלונה במשטרה בגין האירוע המצוין בשאילתא. עיתונאי פנה אל המשטרה לצורך קבלת הפרטים, אך הוא עצמו סירב למסור פרטים על זהות הילד ומקום מגוריו.
3. בשנת 1999 נפתחו 735 תיקי חקירה בגין עבירה של אי-נקיטת זהירות בחיה, על-פי סעיף 338(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. מתוכם: 462 תיקים עם חשודים נסגרו בעילות שונות, על-פי החוק; 90 תיקים נסגרו לאחר שלא אותר חשוד; 61 תיקים מצויים בתביעה המשטרתית; תיק אחד מצוי בפרקליטות; ב-121 תיקים הוגשו כתבי אישום.
בשנת 2000 נפתחו 761 תיקי חקירה. מתוכם: שלושה תיקים עדיין בחקירה; 110 תיקים מצויים בתביעה המשטרתית; תיק אחד מצוי בפרקליטות; 448 תיקים עם חשודים נסגרו בעילות שונות, על-פי החוק; 114 תיקים נסגרו לאחר שלא אותר חשוד; ב-85 תיקים הוגשו כתבי אישום.
בשנת 2001 נפתחו 672 תיקי חקירה. מתוכם: שישה תיקים עדיין בחקירה; 111 תיקים מצויים בתביעה המשטרתית; תיק אחד מצוי בפרקליטות; 397 תיקים עם חשודים נסגרו בעילות שונות, על-פי החוק; 126 תיקים נסגרו לאחר שלא אותרו חשודים; ב-31 תיקים הוגשו כתבי אישום.
בשנת 2002 נפתחו 578 תיקי חקירה. מתוכם: 21 תיקים עדיין בחקירה; 152 תיקים מצויים בתביעה המשטרתית; 283 תיקים עם חשודים נסגרו בעילות שונות, על-פי החוק; 109 תיקים נסגרו לאחר שלא אותר חשוד; ב-13 תיקים הוגשו כתבי אישום.
בשנת 2003 – בחודשים ינואר עד יוני – נפתחו 270 תיקי חקירה. מתוכם: 56 תיקים עדיין בחקירה; 43 תיקים מצויים בתביעה המשטרתית; 56 תיקים נסגרו בעילות שונות; 115 תיקים נסגרו לאחר שלא אותר חשוד. טרם הוגשו כתבי אישום בתיקים.
היו"ר אתי לבני:
שאילתא מס' 98, של חברת הכנסת זהבה גלאון – איננה נוכחת.
98. גירוש נשים העוסקות בזנות
חברת הכנסת זהבה גלאון שאלה את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט באדר ב' התשס"ג (2 באפריל 2003):
בשנים האחרונות הובאו לארץ בכפייה אלפי נשים לצורך עיסוק בזנות.
רצוני לשאול:
1. כמה נשים כאלה גורשו בשנת 2001, ולאן?
2. כמה נשים כאלה גורשו בשנת 2002, ולאן?
3. כמה נשים כאלה גורשו בשנת 2003, ולאן?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בשנת 2001 גורשו 413 נשים לארצות מוצאן, כמפורט להלן: 192 – למולדובה; 107 – לרוסיה; 87 – לאוקראינה; לליטא ולקזחסטן – שש לכל מדינה; לאוזבקיסטן ולבלרוס – ארבע לכל מדינה; למונגוליה - שתיים; לגרוזיה, להונגריה, לטג'יקיסטן, לרומניה ולברזיל – אחת לכל מדינה.
2. בשנת 2002 גורשו 239 נשים לארצות מוצאן, כמפורט להלן: 130 - למולדובה; 52 – לרוסיה; 46 – לאוקראינה; ארבע - לליטא; ללטביה ולאוזבקיסטן – שתיים לכל מדינה; לאסטוניה, לברזיל ולתאילנד – אחת לכל מדינה.
3. בשנת 2003, בחודשים ינואר--אפריל, גורשו 251 נשים לארצות מוצאן, כמפורט להלן: 92 - למולדובה; 68 - לאוקראינה; 45 - לאוזבקיסטן; 40 - לרוסיה; שתיים - לבלרוס; ללטביה, לקזחסטן, לליטא ולפורטו-ריקו – אחת לכל מדינה.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת נסים דהן שאל שאילתא מס' 108 – הוא אינו נוכח.
108. אספקת מזון כשר לאסיר
חבר הכנסת נסים דהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ט באדר ב' התשס"ג (2 באפריל 2003):
ב-24 ביולי 2002 שיגר מנהל סיעת ש"ס למשרד לביטחון פנים מכתב בעניינו של אסיר המעוניין באוכל כשר. ב-10 בספטמבר 2002 השיב לו ראש מטה השר. ב-22 באוקטובר 2002 שב מנהל הסיעה, אחרי בדיקה יסודית, וטען שהפרטים שנמסרו כתשובה אינם מדויקים וביקש שוב שבקשת האסיר תיענה.
רצוני לשאול:
1. האם נענתה בקשת האסיר?
2. מה היא ההחלטה הסופית בנושא?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. בתאריך 2 באוקטובר 2002 נבחנה מחדש בקשתו של האסיר לקבלת מזון בהכשר בד"ץ. הוברר כי האסיר רוכש בקנטינה מזון בכשרות רגילה, ועל כן אינו עומד בקריטריונים המצטברים שנקבעו בנוהלי שב"ס לנושא. לאור האמור, החליטה הוועדה בשב"ס לאישור מזון בהכשר בד"ץ לסרב לבקשתו של האסיר.
בשולי הדברים יש לציין, לאור הנטען בפתיח של השאילתא, כי האסיר שבו עסקינן נידון לתקופת מאסר בת ארבע שנים וחצי בגין אחזקת סם שלא לצריכה עצמית, ולא כפי שצוין במכתב התשובה הקודם. השוני בציון סעיפי העבירה נבע מכך שכתב האישום תוקן והורדו סעיפי עבירה שנכללו בכתב האישום המקורי, אולם בפקודת המאסר שהוצאה על-ידי בית-המשפט, בתום גזר-הדין, צוינו העבירות המקוריות. שב"ס פנה לבית-המשפט לשם קבלת פקודת מאסר מתוקנת, שבה מצוינים סעיפי העבירה שבכתב האישום המתוקן, ופקודת מאסר מתוקנת כאמור אכן נתקבלה לאחרונה בשב"ס. בעקבות זאת עודכנו הפרטים במערכת הממוחשבת של שב"ס.
על אף האמור לעיל, יש לציין שסעיף העבירה שבה הורשע האסיר אינו רלוונטי לעניין זכאותו למזון בהכשר בד"ץ.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת יצחק וקנין אינו נוכח – שאל שאילתא מס' 145.
145. פגיעה במוסדות תורה ובבתי-כנסת
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ט באייר התשס"ג (21 במאי 2003):
השבועון "בקהילה" מדווח, כי בתקופה האחרונה יש עלייה במספר האירועים של חילול בתי-כנסת, מוסדות תורה ובתי-עלמין, וכי נפגעו ישיבה בצפת ובית-כנסת בבאר-שבע.
רצוני לשאול:
1. כמה אירועים כאלה נרשמו בחמש השנים האחרונות?
2. כמה מהם פוענחו ובכמה הוגשו כתבי אישום?
3. האם נחקרו המקרים בצפת ובבאר-שבע?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. ראשית יש לציין, שהנתונים שיובאו להלן כוללים גם מוסדות דת ובתי-עלמין של נוצרים ומוסלמים, שכן לא ניתן לשלוף מן המערכת הממוחשבת נתונים סטטיסטיים לגבי מוסדות יהודיים בלבד.
הנתונים שיובאו להלן הם סך כל התיקים שנפתחו בגין פגיעה במוסדות דת ובבתי-עלמין, כאשר רובם של התיקים נוגעים לפגיעה במוסדות דת. מדובר על עבירות של התפרצות, גנבה, הצתות וגרימת נזק.
בשנת 1998 נפתחו 570 תיקים. מתוכם: הוגשו כתבי אישום ב-35 תיקים; 477 תיקים נסגרו בעילה של ע.ל.ן - עבריין לא נודע - שכן לא אותר חשוד כלשהו; שאר התיקים נסגרו בעילות אחרות על-פי החוק, או מצויים בטיפול התביעה המשטרתית. בשנת 1999 נפתחו 650 תיקים. מתוכם: הוגשו כתבי אישום ב-41 תיקים; 530 תיקים נסגרו בעילה של עבריין לא נודע; שאר התיקים מצויים בחקירה, או בטיפול התביעה המשטרתית, או שנסגרו בעילות אחרות על-פי החוק. בשנת 2000 נפתחו 564 תיקים. מתוכם: הוגשו כתבי אישום ב-77 תיקים; 424 תיקים נסגרו בעילה של עבריין לא נודע. מצב שאר התיקים כמפורט לעיל. בשנת 2001 נפתחו 497 תיקים. מתוכם: הוגשו כתבי אישום ב-21 תיקים; 378 תיקים נסגרו בעילה של עבריין לא נודע. מצב שאר התיקים כמפורט לעיל. בשנת 2002 נפתחו 530 תיקים. מתוכם: הוגשו כתבי אישום בשלושה תיקים; 436 תיקים נסגרו בעילה של עבריין לא נודע. מצב שאר התיקים כמפורט לעיל. במחצית הראשונה של שנת 2003 – ינואר--יוני – נפתחו 312 תיקים. טרם הוגשו כתבי אישום. 212 תיקים נסגרו בעילה של עבריין לא נודע. מצב שאר התיקים כמפורט לעיל.
3. בית-הכנסת שבשכונה י"א בבאר-שבע נפרץ במהלך שנת 2003 שלוש פעמים. בכל המקרים נפתחו תיקי חקירה ובוצעו פעולות חקירה רבות. היותו של בית-הכנסת בהליכי בנייה ושיפוץ הקל כנראה את ביצוע ההתפרצויות. בשלב זה לא נתגלו חשודים במעשה. המשטרה ממשיכה לטפל בתיקים אלה במישור המודיעיני. גם לגבי שני המקרים שאירעו בשתי ישיבות בצפת נפתחו תיקי חקירה, נערכה חקירה, אך טרם אותרו חשודים במעשה.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת טלב אלסאנע אינו נוכח – שאילתא מס' 152.
152. התנהגות שוטרים בתחנת המשטרה ברהט
חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ט באייר התשס"ג (21 במאי 2003):
בני משפחת ס"א - שמם המלא מופיע במקור - המתגוררים בסמוך לתחנת המשטרה ברהט, טוענים כי ב-7 במאי 2003 תקפו אותם שוטרים ואנשי משמר הגבול, גרמו להם חבלות חמורות ופגעו ברכושם ובכבודם.
רצוני לשאול:
1. האם נחקרו הטענות על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים?
2. מה יעשה משרדך כדי לשפר את היחסים בין שוטרים לבין אזרחים?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לאור תלונת החשודים על אלימות מצד השוטרים - המוכחשת על-ידי השוטרים - הועברה התלונה, כמתחייב על-פי החוק, לטיפול המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים. פרטים נוספים בנושא ניתן לקבל ממשרד המשפטים.
2. בנקודת רהט מופעלים מודלים קהילתיים וקיימת גישה שירותית, תוך שיתוף פעולה מצוין בין עיריית רהט ונקודת המשטרה. משטרת ישראל מפעילה מערך חינוך והדרכה בקרב שוטרים. בכל הקורסים המשטרתיים, ההדרכות וההשתלמויות ברמות השונות מועברים, נלמדים ונכללים הנושאים הבאים: זכויות אדם, סובלנות, דמוקרטיה, מפגש בין-תרבותי, אתיקה מקצועית, משטרה, קהילה והיחס לאזרח, המיעוטים במדינת ישראל וקליטת עלייה, התרבות האסלאמית, מתן השירות במשטרה, וכן מועברות סדנאות בנושא לחץ ושחיקה במסגרת אימון יחידתי. כל אלו נוסף על לימודי חוק ומשפט וסמכויות השוטר.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת אלי ישי שאל שאילתא מס' 166, והוא איננו נוכח.
166. מקרי התאבדות של עצירים
חבר הכנסת אליהו ישי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ו באייר התשס"ג (28 במאי 2003):
"מעריב" מיום י"ד באייר התשס"ג, 16 במאי 2003, מדווח על התאבדות של שני עצורים. האחד היה עצור בכלא "קישון", ולדברי אחותו, הוא טען שהכו אותו; והאחר טען קודם לכן בפני שופט שהוא מבודד, בלי שתייה ואף בלי נייר טואלט.
רצוני לשאול:
1. האם נחקרו שני המקרים הללו?
2. אם כן – מה העלתה החקירה?
3. האם יוסקו מסקנות כדי למנוע אסונות כאלה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה חיובית. במחוז הצפוני מינה סגן מפקד המחוז ועדת בדיקה לגבי התאבדות העצור בבית-המעצר "קישון", ובמחוז תל-אביב מינה סגן מפקד המחוז ועדת בדיקה לגבי התאבדות העצור בתחנת השכונות, כמותווה בפקודת המטה הארצי של המשטרה.
2. תיק הבדיקה של המחוז הצפוני העלה חשד לביצוע עבירה פלילית של רשלנות מצד שוטרים בבית-המעצר "קישון". לאור האמור, ועל-פי החוק, הופסק הטיפול המשטרתי בנושא והחומר כולו הועבר למחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים. טרם התקבלה החלטת מח"ש בנושא.
תיק ועדת הבדיקה של מחוז תל-אביב העלה, כי לא היתה כל אינדיקציה לכך שהעצור ינסה לפגוע בעצמו. כמו כן, לא נמצאה כל חריגה מהנהלים על-ידי מי מבין השוטרים והקצינים המעורבים. בשלב זה נתבקשו כמה השלמות על-ידי מחלקת משמעת במטה הארצי של המשטרה מוועדת הבדיקה, בטרם יועבר תיק הבדיקה לבחינה סופית על-ידי מחלקת המשמעת, כמתחייב על-פי פקודות המשטרה בנושא.
3. כל מקרה נבדק ונבחן לגופו, ומוסקות מסקנות על-פי הממצאים, הן מסקנות אישיות כנגד המעורבים והן מסקנות מערכתיות, ככל שמתחייב.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת אריה אלדד שאל שאילתא מס' 168 – הוא איננו נוכח.
168. מעורבות ערביי ישראל בפיגועים
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ו באייר התשס"ג (28 במאי 2003):
לאחרונה בוצעו מעצרים רבים של חברי התנועה האסלאמית ונחשפה העלייה הגדולה במעורבותם של ערביי ישראל בפיגועים.
רצוני לשאול:
כמה ערבים ישראלים היו מעורבים בפעולות טרור או הוגשו נגדם כתבי אישום בכל שנה מאז 1990?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
להלן הנתונים על-אודות מעורבות ערביי ישראל - לא כולל ערביי מזרח-ירושלים - בהתארגנויות פח"ע שנחשפו מ-1990 ועד מחצית שנת 2003: בשנת 1990 – מעורבות ב-23 התארגנויות שנחשפו; בשנת 1991 – מעורבות ב-27 התארגנויות שנחשפו; בשנת 1992 – מעורבות ב-12 התארגנויות שנחשפו; בשנת 1993 – מעורבות בשמונה התארגנויות שנחשפו; בשנת 1994 – מעורבות בעשר התארגנויות שנחשפו; בשנת 1995 – מעורבות בשש התארגנויות שנחשפו; בשנת 1996 – מעורבות בשתי התארגנויות שנחשפו; בשנת 1997 – מעורבות בחמש התארגנויות שנחשפו; בשנת 1998 – מעורבות בארבע התארגנויות שנחשפו; בשנת 1999 – מעורבות בשתי התארגנויות שנחשפו; בשנת 2000 – מעורבות בתשע התארגנויות שנחשפו; בשנת 2001 – מעורבות ב-25 התארגנויות שנחשפו; בשנת 2002 – מעורבות ב-35 התארגנויות שנחשפו; בשנת 2003 – מעורבות ב-16 התארגנויות שנחשפו.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת אלי בן-מנחם שאל שאילתות מס' 174 ו-175 - הוא איננו נוכח.
174. רצח נשים בידי בני-זוגן
חבר הכנסת אלי בן-מנחם שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ו באייר התשס"ג (28 במאי 2003):
מתחילת השנה נרצחו שבע נשים בידי בעליהן. לאחרונה הכה גבר מחולון את אשתו למוות בפטיש והתאבד. נראה כי מדובר בתופעה ההולכת ומתרחבת, הדורשת ריכוז מאמצים.
רצוני לשאול:
1. האם תפעיל המשטרה תוכנית פעולה מיוחדת לטיפול באלימות המדוברת?
2. האם תשתף המשטרה פעולה עם גופים אחרים כדי ליישם תוכניות למניעת האלימות במשפחה?
3. כיצד משפיע המאמץ הביטחוני על ההתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
התשובה חיובית, ולהלן אפרט בקצרה את עיקרי התוכנית:
בראשית שנת 1999 הוקם במשטרת ישראל מערך חקירות ייחודי לטיפול בעבירות אלימות בין בני זוג. לצורך הקמת המערך הוקצו 170 חוקרים ממערך החוקרים הקיים, מתוכם יוחדו עשרה חוקרים לעיסוק במשימה זו בלבד, ועוד 50 חוקרים אשר עוסקים בנושא נוסף על תפקידם. בכל תחנת משטרה יש לפחות שני חוקרים בתפקיד זה. עם המערך נמנות גם תשע חוקרות ייחודיות שהוקצו למגזר הערבי. במחצית שנת2002 תוקננו עוד שישה קציני עבירות מחוזיים לטיפול בנושא האלימות בין בני זוג. כל חוקרי המערך הוכשרו בהדרכה ובהשתלמות ייחודית שפותחה בנושא האלימות בין בני זוג.
נקבעה ומיושמת מדיניות של שימוש מחמיר בסמכויות המשטרה בטיפול בנושא, דהיינו: הימנעות מניסיונות תיווך ועריכת שלום-בית בין הפוגע לנפגעים, הימנעות מגניזת חומר חקירה, גם לבקשת הנפגעות, ומגמה של הבאה לדין. מבוצעת הערכת מסוכנות מקצועית של הפוגע בכל שלבי הטיפול המשטרתי, באמצעות פיתוח כלי ממוחשב להערכת המסוכנות. בהתאם להערכת המסוכנות, הנעשית מייד עם תחילת הטיפול בתיק, על החוקר לכלכל את צעדיו לצורך נקיטת פעולות המתייחסות הן למעצר החשוד והן להגנה על המתלוננת.
ניתנת התייחסות מיוחדת לנושא החזקת נשק ומניעת השימוש בו על-ידי הפוגע, בהתאם להערכת המסוכנות ותוך תיאום עם רשויות נוספות כגון משרד הפנים וצה"ל. ננקטת מדיניות מחמירה בכל הנוגע לעבירות הפרת צו הגנה על-פי החוק למניעת אלימות במשפחה.
2. התשובה חיובית, וכך נעשה בפועל. המשטרה בטיפולה בנושא האלימות בין בני זוג היא חלק ממערך חברתי הכולל את רשויות הרווחה, החינוך, הבריאות והמשפט. רק שיתוף פעולה בין המערכות השונות יאפשר התמודדות ראויה עם התופעה.
הקשר עם גורמים מטפלים בקהילה מתבצע, בין היתר, על-ידי הפניית נפגעות, הפניית חשודים ודיווח על ילדים העדים לאלימות לגורמים המתמחים בנושא בקהילה, בהתאם לנהלים שסוכמו בין המשטרה לבין משרד העבודה והרווחה, וקבלת משוב מאותם גורמים.
הוחל בפרויקט ניסויי להפעלת עובדים סוציאליים אשר יימצאו בקשר מיידי עם תחנת המשטרה, ויוצבו בה. המטרה הינה שיחה טיפולית ראשונית, חד-פעמית, בתחנה, לאבחון הבעיה, להערכת מסוכנות וליצירת מוטיבציה להמשך טיפול ושיתוף פעולה עם המרכז לטיפול באלימות במשפחה, הכפוף למשרד הרווחה. הפרויקט הניסויי הינו במימון משרד העבודה והרווחה, ופועל ב-13 תחנות משטרה, ב-13 יישובים ברחבי הארץ.
בנוסף, מופעלים בכמה תחנות משטרה מודלים שונים לליווי קורבנות אלימות במשפחה, בשיתוף פעולה עם המרכז למניעת אלימות במשפחה ומרכז השלטון המקומי.
3. למרות המאמץ הביטחוני שבמסגרתו נדרש כל שוטר במשטרת ישראל לתרום את חלקו, לא נגרע הטיפול הממצה והמחמיר של המשטרה בתחום האלימות במשפחה, שעיקרו פורט לעיל.
175. היחס לעובדים זרים המגורשים מהארץ
חבר הכנסת אלי בן-מנחם שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ו באייר התשס"ג (28 במאי 2003):
דוח ארגוני זכויות אדם שהתפרסם באחרונה מתאר מעשי אלימות ושלילת זכויות אלמנטריות מעובדים זרים שמוצא נגדם צו גירוש מהארץ.
רצוני לשאול:
1. האם משרדך מודע לתופעות אלה נגד העובדים המגורשים?
2. האם פעולות אלה הן חלק ממדיניות המשטרה?
3. אם לא – מה יעשה משרדך כדי למנוע פגיעה בזכויות אדם, וכיצד יתייחס לדוח ארגוני זכויות האדם?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. מינהלת ההגירה הוקמה בחודש ספטמבר 2002 במטרה ליישם את מדיניות ממשלת ישראל בנושא צמצום מספר הזרים השוהים בארץ שלא כדין. ראש מינהלת ההגירה קבע כי פעילות המינהלת תתבסס על העקרונות שלהלן:
מתן עדיפות ליציאה מרצון של נתינים זרים השוהים בארץ שלא כדין על פני הוצאת צווי הרחקה. בהתאם לעיקרון זה, הופץ בכל ריכוזי האוכלוסייה חוזר, בעשר שפות, ובו מוצע לנתינים זרים לעזוב את הארץ ללא נקיטת אמצעי אכיפה. בנוסף מתקיימות שיחות הסבר למנהיגי קהילות הזרים בארץ בנושא זה. מתבצעת פעילות אכיפה נגד מעסיקים וחברות כוח-אדם. מטרת מדיניות זו היא להרתיע מעסיקים מלהעסיק עובדים זרים שלא כדין מחד גיסא ולשמור על זכויותיהם של עובדים זרים מאידך גיסא.
אי-מיצוי הדין עם שוהים שלא כדין בישראל, ובלבד שזו העבירה היחידה שהם ביצעו בארץ. בבסיס מדיניות זו עומדת המחשבה, כי העובדים הזרים, אף שעברו על החוק, אינם עבריינים שפשעו נגד החברה, אלא הם קורבן של המצב הכלכלי בארץ מוצאם.
אי-עיכוב קטינים השוהים בארץ שלא כדין. בנוהל אשר הפיצה מינהלת ההגירה לכל יחידות משטרת ישראל נקבע, כי אין לעכב או לעצור קטינים אשר שוהים בארץ שלא כדין. יש לציין שהרחקתם עם אפוטרופוסם מותרת. יתר על כן, הורה שהוא משמורן יחיד לא יעוכב למשמורת. בנוסף נקבע, כי במקרה של מעצרו והרחקתו של אב המשפחה תהא רשאית משפחתו לצאת עמו את הארץ באותה טיסה. מימון כרטיסי הטיסה למשפחה יהא על חשבון מדינת ישראל, אם המשפחה חסרת אמצעים.
הטיפול במתלוננים-עדים. כדי לעודד זרים השוהים בארץ שלא כדין להגיש תלונות נגד עבריינים אשר פשעו נגדם, הופץ נוהל על-ידי מחלקת חקירות ובו נקבע כי אין לעצור זרים אשר באים להתלונן בתחנת משטרה על עבירה שבוצעה נגדם, גם אם הם שוהים שלא כדין בארץ.
אי-כבילת זרים השוהים בארץ שלא כדין, אלא במקרים מיוחדים, כגון חשש ממשי לבריחת הנתין הזר או חשש שהנתין יפגע בעצמו או באחרים.
הקמת בתי-משמורת לנתינים זרים. הנתינים הזרים מוחזקים כיום באגף נפרד, בנפרד מאסירים פליליים. בנוסף הוקמו בתי-משמורת מיוחדים שמשמשים כמקום מעבר, עד להרחקתם.
שוטרי מינהלת ההגירה עברו ועוברים טרם תחילת תפקידם הדרכה מיוחדת לטיפול בנתינים זרים השוהים בארץ שלא כדין, וזאת נוסף על הדרכות בסיסיות.
במינהלת ההגירה יש קצינת תלונות ציבור – עורכת-דין בדרגת רב-פקד, שתפקידה לטפל בתלונות זרים. מעבר לכך, כל אדם רשאי לפנות למחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים ולהתלונן כנגד שוטרים. עד כה הועברו על-ידי המינהלת למח"ש 11 תלונות בגין שימוש בכוח. בנוסף מטופלות 23 תלונות בגין גרימת נזק. יש להדגיש כי עד כה נבדקו למעלה מ-100,000 עובדים זרים חוקיים ובלתי חוקיים, וכ-57,000 מעסיקים, וכן הורחקו כ-50,000 מהגרי עבודה, מהם כ-30,000 שעזבו מרצונם.
יש לציין, למשל, שמספר תביעות השכר אשר הוגשו על-ידי מהגרי עבודה עלה במידה ניכרת מאז הקמת מינהלת ההגירה.
מינהלת ההגירה עשתה, עושה ותעשה כל שביכולתה כדי למנוע פגיעה שלא לצורך בזכויות מהגרי העבודה. עם זאת, תפקיד האכיפה בנושא הינו מורכב, קשה וכפוי טובה. לצד הדרכות, נהלים והנחיות, קיימת מערכת פיקוח והדרכה תוך-תפקידית, שבאמצעותה מופקים לקחים מדי פרקי זמן קצרים, משוננות הוראות ומיושמות תוצאות תחקירים ממבצעים שונים.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת משה כחלון שאל שאילתא מס' 181 – הוא איננו נוכח.
181. טיפול בתלונה בנושא המרדה
חבר הכנסת משה כחלון שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ו באייר התשס"ג (28 במאי 2003):
ב-15 בפברואר 2003 פורסמה באינטרנט קריאה לאנשי חיל השריון שחבריהם נהרגו ממטען חבלה "לסרב פקודה לשירות בעזה, לעלות לירושלים, לבצע הפיכה ולסלק את הפושעים מהשלטון". נטען כי המשטרה קיבלה תלונה על עבירות של המרדה ופרסום המרדה, אך לא חקרה את התלונה.
רצוני לשאול:
1. האם נבדקו הידיעות ונמצאו נכונות?
2. אם כן - מדוע לא נחקרה התלונה?
3. מדוע המשיכה קריאת ההמרדה להופיע באינטרנט?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. במסגרת תגובות גולשים באינטרנט לכתבה שפורסמה באתר האינטרנט Ynet, פורסמה קריאה של גולש שזו היתה לשונה: "סירוב פקודה לשירות בעזה זה צו השעה. השריון, תעלו על ירושלים ועשו הפיכה עכשיו. סלקו את הפושעים מהשלטון".
2. על-פי הנחיות פרקליטות המדינה, המשטרה אינה פותחת בחקירה בגין תלונות שעניינן הסתה והמרדה אלא לאחר קבלת הנחיה בנושא מפרקליטות המדינה. התלונה בנדון התקבלה ביאח"ה, ומכוח ההנחיה הנ"ל הועברה אל מחלקת החקירות במטה הארצי של המשטרה. מחלקת החקירות העבירה את התלונה אל פרקליטות המדינה לשם קבלת הנחיותיה.
ביום 14 ביולי 2003 נשלחה אל ראש אגף החקירות הנחיית פרקליטות המדינה, בשם היועץ המשפטי לממשלה, לפתוח בחקירה בעניין זה בחשד לביצוע עבירה של הסתה לאי-ציות - סעיף 110 לחוק העונשין, ובחשד לביצוע עבירה של הסתה להשתמטות - סעיף 109 לחוק העונשין. לאור האמור, ינחה ראש אגף החקירות להתחיל בחקירת התלונה בימים הקרובים.
3. הפרסום המשיך להופיע באתר האינטרנט מאחר שטרם נפתחה חקירה בנושא.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת אריה אלדד שאל שאילתא מס' 184 – הוא איננו נוכח.
184. תלונה נגד מחמוד עבאס
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את השר לביטחון פנים
ביום ד' בסיוון התשס"ג (4 ביוני 2003):
ב-14 במאי 2003 הוגשה תלונה במשטרת ישראל נגד מחמוד עבאס - אבו-מאזן - על הכחשת השואה.
רצוני לשאול:
1. האם הנושא נחקר?
2. אם כן – מה היו תוצאות החקירה והמלצותיה?
3. מה ייעשה בנדון?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. התלונה בנדון הועברה על-ידי אגף החקירות של המשטרה ביום 19 במאי 2003 לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, שכן הגשת כתב אישום על-פי חוק איסור הכחשת השואה, התשמ"ו-1986, דורשת את אישורו. ביום 30 במאי 2003 נשלחה עמדת היועץ המשפטי לממשלה אל אגף החקירות של המשטרה ולפיה: "אין מקום לעת הזאת לפתיחה בחקירה פלילית כנגד אבו-מאזן" בגין התלונה בנדון. הנמקת היועץ המשפטי לממשלה נסובה בעיקרה על שיקולים מדיניים, ציבוריים וביטחוניים.
בימים הקרובים תישלח למתלוננים ממשטרת מחוז ירושלים הודעה על גניזת התלונות, כמתחייב על-פי החוק.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל שאילתא מס' 193 – הוא איננו נוכח.
193. חקירת עבירה פלילית
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ד' בסיוון התשס"ג (4 ביוני 2003):
רצוני לשאול:
1. עם היוודע חשד לביצוע עבירה פלילית, האם פותחת המשטרה בחקירה, או שמא נדרש כי מאן דהוא יגיש תלונה במשטרה לצורך פתיחה בחקירה?
2. האם קיים הבדל בין סוגים שונים של עבירות פליליות, קרי שוני במדיניות בין עבירה מסוג חטא לעבירה מסוג פשע?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי :
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, נקבע: "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על-פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה; אולם בעבירה שאינה פשע רשאי קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה להורות שלא לחקור אם היה סבור שאין בדבר עניין לציבור או אם היתה רשות אחרת מוסמכת על-פי דין לחקור בעבירה".
משטרת ישראל חוקרת עבירות על-פי סדרי עדיפויות שנקבעו ובהתאם לאמצעים ולכוח-האדם העומדים לרשותה. במסגרת הערכת מצב אסטרטגית שנעשתה בשנת 1997 במשטרת ישראל בתחום מערך החקירות נקבע כי יש לשפר את יכולת המאבק בפשיעה, בין היתר על-ידי שיפור תהליכי תפעול החקירות. צוות החשיבה והתכנון האסטרטגי, בראשות ראש אגף החקירות, המליץ על אסטרטגיית "ניתוב ותעדוף", gating, דהיינו, הגדרה שונה של הקריטריונים לפתיחת תיקים ולגניזתם.
על-פי החלטת ראש אגף החקירות, החל מתאריך 1 בינואר 2002 פועלים כל משרדי החקירות על-פי המודל. המודל יוחד לעבודת משרד החקירות בתחנה בלבד, ואינו כולל את יחידות הנוער ויחידות החקירה ברמה הארצית, המחוזית והמרחבית.
מטרות המודל הן, בין היתר: הפחתת עומסים והגברת האפקטיביות של עבודת משרד החקירות; הנחיה בדבר האופן שבו יסונן ויסווג חומר חקירה גולמי תוך ניתובו ותעדופו, במטרה לרכז את המאמץ החקירתי בתיקים הראויים לטיפול חקירתי; קביעת החלוקה הפנימית במשרד החקירות על-פי מדרג חשיבות התיקים וסדרי עדיפויות; קביעת מנגנוני פיקוח ובקרה במשרד החקירות.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת משולם נהרי שאל שאילתא מס' 201 – הוא איננו נוכח.
201. מעבדה לזיוף מסמכים
חבר הכנסת משולם נהרי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"א בסיוון התשס"ג (11 ביוני 2003):
פורסם כי מעבדה גדולה לזיוף מסמכים רשמיים של מדינת ישראל נתפסה מצפון לירושלים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מה העלתה חקירת המשטרה עד כה?
3. האם נעשה בתעודות אלו שימוש לכאורה למטרות טרור?
4. אילו מסקנות יוסקו בעקבות זאת?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה חיובית. מדובר בפעילות בקנה מידה המוכר כבר מן העבר.
2. מדובר בחשוד מרכזי שניהל מעבדת זיוף מסמכים עם אחרים. נתפסו תעודות מזויפות מסוגים שונים, כגון רשיונות נהיגה, תעודות זהות, חותמות בנק הדואר ועוד. החשוד נחקר על-ידי משטרת מחוז ש"י, שכן הוא תושב א-ראם, בחלק הפלסטיני, ומרכז חייו באזור הפלסטיני.
התיק בעניינו הועבר עם סיום החקירה לתביעה הצבאית, הוגש כנגדו כתב אישום והוא נעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. נחקרו חשודים נוספים, תושבי ירושלים, על-ידי משטרת מחוז ירושלים. תיק החקירה בעניינם הועבר להחלטת פרקליטות מחוז ירושלים.
3-4. על-פי ממצאי החקירה נראה כי מדובר בפעילות פלילית. הזיוף נעשה על-פי דרישה לכל המעוניין, בעבור תשלום כספי. לא נמצאו סימוכין לכיוון פעילות פח"עי.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת דוד אזולאי, שאילתא מס' 209 – צפיפות בבתי-הסוהר.
דוד אזולאי (ש"ס):
צפיפות גם בשאילתות.
209. צפיפות בבתי-הסוהר
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"א בסיוון התשס"ג (11 ביוני 2003):
"מעריב" מי"א באייר התשס"ג, 13 במאי 2003, מצטט מדוח הסניגוריה הציבורית שבחנה את תנאי האסירים, ולפיו מאות אסירים ישנים על הרצפה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. כמה אסירים אמורים לשהות בכל בית-כלא ובכל בית-מעצר לפי התקן, וכמה שוהים בהם בפועל?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. האם הידיעה לגבי הצפיפות בבתי-הסוהר נכונה? אני חושב שהתשובה היא חיובית ונכונה.
2. המספר המדויק של השוהים בבתי-המעצר ובבתי-הסוהר ללא מיטה משתנה מדי לילה - אני חושב שזה די ברור – וממקום מעצר-מאסר אחד למשנהו.
נכון ליום 13 ביולי 2003, שהו בבתי-המעצר של משטרת ישראל 259 עצורים ללא מיטות. בסך הכול, 2,061 עצורי משטרה וחייבי שב"ס שהו בבתי-מעצר, לעומת 2,028 מיטות. יש בעיה, הדברים ידועים, ועושים כל מאמץ לטפל בנושא הזה.
תקן הכליאה בשירות בתי-הסוהר, נכון ליום 15 ביולי 2003, עמד על 11,859, ואילו מצבת האסירים עמדה על 12,298 אסירים.
יש לציין שתקן או מספר מיטות מול מספר אסירים אינו מבטא את כל הבעייתיות, שכן יש חובה של הפרדה על-פי סוגי אסירים, נערים ומבוגרים, וכן טעוני הגנה, אשר לא מאפשרת להחזיק באותו תא את כל סוגי האסירים. כתוצאה מכך בתאים מסוימים יש מיטות ריקות שלא ניתן לנצלן. אי-אפשר לערבב בין סוגי אסירים, כי זו בעיה לא פשוטה, בעיקר דואגים לביטחונם של האסירים.
היו"ר אתי לבני:
שאלה נוספת לחבר הכנסת דוד אזולאי.
דוד אזולאי (ש"ס):
אדוני סגן השר, גם כאן אני רוצה להציע לך לבקר בבתי-הסוהר ובבתי-המעצר - -
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
ביקרתי.
דוד אזולאי (ש"ס):
- - כדי לעמוד מקרוב על העובדות שאדוני קרא כאן. אני חושב שהגיע הזמן שבמשטרת ישראל יתחילו לחשוב בצורה אחרת לגבי אדם שנעצר בפעם ראשונה, ואולי להתחיל לשחרר את הלחץ בבתי-מעצר. אדם שנעצר פעם ראשונה והוא רק חשוד, יכול להיות שצריך לשקול סוג של מעצר אחר, לאו דווקא בבית-המעצר, ובכך נחסוך הרבה דברים. אני אומר לך שיש הרבה עצירים שאינם זוכים למזרן, ונאלצים לישון על השולחן, וזו טראומה לכל החיים, במיוחד אם הוא יוצא אחר כך זכאי.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת אזולאי, ציינתי שבאמת יש פער בנושא של כליאה לעומת מספר המיטות. אנחנו מודעים לבעיה ועושים מאמץ גדול מאוד. הממשלה קיבלה על עצמה לבנות עוד בית-סוהר בשיטה מסוימת. אנחנו מנסים לזרז זאת.
לגבי הנושא השני, אפשרות של אי-כליאה במעצר ראשון, לא לעצור: אחר כך כולנו מתפלאים שיש בעיות קשות של ביטחון הציבור, הציבור זועק, ואנחנו רואים את שטף האלימות שמתפשט בכל הארץ. יש בעיה והמשטרה צריכה לעשות את עבודתה. עם זאת, נעשה כל מאמץ לשפר את תנאי הכליאה, ובעיקר את נושא המיטות.
210. התאבדות אסירים ועצורים
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"א בסיוון התשס"ג (11 ביוני 2003):
עצור שם קץ לחייו בתא המעצר בתחנת השכונות.
רצוני לשאול:
1. האם נבדק המקרה, ואם כן – מה העלתה הבדיקה?
2. כמה אסירים ועצורים התאבדו או נפטרו במהלך מאסרם בשלוש השנים האחרונות?
3. מה העלתה הבדיקה לגבי כל מקרה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. סגן מפקד מחוז תל-אביב מינה ועדת בדיקה למקרה, כמותווה בפקודת המטה הארצי של המשטרה. הבדיקה העלתה כי לא היתה כל אינדיקציה לכך שהעצור ינסה לפגוע בעצמו. כמו כן לא נמצאה כל חריגה מהנהלים על-ידי מי מבין השוטרים.
בשלב זה נתבקשו על-ידי מחלקת המשמעת במטה הארצי של המשטרה כמה השלמות מוועדת הבדיקה, בטרם יועבר תיק הבדיקה לבחינה סופית במחלקת המשמעת, כמתחייב על-פי פקודות המשטרה בנושא.
2. התאבדות ומוות של עצורים: בשנת 2000 – 11 מקרי התאבדות, שלושה מקרי פטירה; בשנת 2001 – תשעה מקרי התאבדות, ארבעה מקרי פטירה; בשנת 2002 – מקרה התאבדות אחד; בשנת 2003, עד יוני ועד בכלל – שלושה מקרי התאבדות, מקרה פטירה אחד.
התאבדות של אסירים ועצורים בשב"ס: בשנת 2000 – שבעה מקרים; בשנת 2001 – חמישה מקרים; בשנת 2002 – ארבעה מקרים; ובשנת 2003, עד יוני – שני מקרים.
במהלך השנים הנ"ל נפטרו 95 אסירים, מתוכם 60 מחוץ לכותלי בית-הסוהר, כגון בבית-חולים, בעת חופשה וכיו"ב.
3. קצרה היריעה, מטבע הדברים, מלפרט את כל המקרים הנ"ל במסגרת מענה על שאילתא, נוסף על קושי טכני באיתור כל התיקים הרלוונטיים.
כל מקרה נחקר ונבדק לגופו על-ידי ועדת בדיקה במשטרה, או ועדת חקירה בשב"ס. הממצאים, המסקנות וההמלצות מובאים בפני הגורמים הממונים ומטופלים כמתחייב בכל מקרה ומקרה.
211. תנאי כליאתו של יגאל עמיר
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"א בסיוון התשס"ג (11 ביוני 2003):
ב"הצופה" מיום כ"א באייר התשס"ג, 23 במאי 2003, מובא כי תנאי כליאתו של יגאל עמיר שופרו בעקבות עדותו למען אבישי רביב.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - במה הוטבו תנאי כליאתו?
3. מי הורה על ההטבות ומדוע?
4. האם קודם לעדותו נועדו אנשי הפרקליטות או השב"כ?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-4. האסיר נשוא השאילתא פנה פעמים רבות בבקשה להעברתו לכלא במרכז הארץ, וזאת כדי להקל את ביקורי משפחתו. לשירות בתי-הסוהר לא היתה התנגדות עקרונית להעברתו, אולם בהעדר מקום כליאה מתאים נדחתה העברתו. לאחר שהתפנה מקום הפרדה מתאים, תאו של האסיר לשעבר גרגורי לרנר, הועבר האסיר בתאריך 26 בפברואר 2003 לבית-הסוהר "איילון". להעברתו אין קשר למתן עדות כזאת או אחרת בבית-המשפט.
האסיר מקבל אותם תנאים שקיבל בבית-הסוהר "אוהלי קידר", ולא זכה לכל הטבה נוספת עם העברתו.
230. טענה בדבר אי-החזרת ציוד שלקח שוטר
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003):
משפחת פ' - שמה המלא מופיע במקור – טוענת, כי בל"ג בעומר, 20 באפריל 2003, בשעה 07:00, היא נקלעה לתקרית במירון שבסופה נכוו ההורים וילדיהם. לדברי עדי ראייה, בזמן הפינוי הציע אחד השוטרים לאחד הילדים לשמור את מסרטת הווידיאו של המשפחה. הציוד לא הוחזר לבעליו, והאב הגיש תלונה במשטרת עמנואל וכתב למפקד המרחב.
רצוני לשאול:
1. האם נחקר המקרה?
2. אם כן – מי נחקר, ומה העלתה החקירה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה נמסרה לפרוטוקול)
1-2. המתלונן פנה אל קצין אג"ם מרחב גליל, שערך בירור מקיף ביותר עם מפקדי הכוחות שעבדו באותה עת. הבירור לא העלה דבר. בנוסף, נערכה בדיקה עם מפקד כיבוי אש בצפת, מאחר שגם כבאי האש לובשים מדים הזהים למדי משטרה, אך ללא תוצאות. קצין אג"ם גליל מסר את ממצאיו בעל-פה למתלונן.
המתלונן, בהיותו תושב עמנואל, הגיש ביום 2 ביוני 2003 תלונה במשטרת עמנואל. התלונה הועברה לטיפול תחנת משטרת צפת. כמו כן הועבר עותק מן התלונה אל המחלקה לחקירות שוטרים שבמשרד המשפטים, כמתחייב על-פי החוק, כיוון שהתלונה מעלה חשד כנגד שוטר.
בשלב זה, תיק החקירה נסגר בעילה של עבריין לא נודע. טרם נתקבלה במשטרה תשובת מח"ש בנושא.
היו"ר אתי לבני:
עתה שאילתא מס' 232.
232. טיפול המשטרה בהפגנות
חבר הכנסת רן כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003):
לנוכח אירועי ספטמבר 2000, התפרעויות קטלניות במגרשי הכדורגל והיתכנות הפגנות סוערות בעתיד – רצוני לשאול:
1. האם הצטיידה המשטרה בציוד מתאים לטיפול בהפגנות, כמקובל בעולם?
2. האם שוקל משרדך להקים משטרת מהומות המתמחה בפיזור הפגנות, ללא שימוש באש חיה?
3. מה הוא התקציב שמקצה המשטרה לצורך היערכות זו בשנת 2003?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה נמסרה לפרוטוקול)
1. לאור לקחי אירועי ספטמבר 2000, שדרגה משטרת ישראל את מגוון האמצעים לשימוש באירועי הפרות סדר, הן בתחום ההתקפי - אמצעים לא קטלניים בלבד - והן בתחום ההגנתי. אמצעים אלו הם מקובלים ומן המתקדמים בעולם.
2. במשטרת ישראל לא בוצעה עבודת מטה להקמת משטרת מהומות. נושא הסדר הציבורי מטופל על-ידי אגף המבצעים במשטרה.
3. התקציב שהוקצה לרכש אמצעים לשנת 2003 הוא 1.72 מיליון שקל.
240. מעשי רצח על-ידי נרקומנים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003):
לאחרונה הודה נרקומן מחיפה כי רצח את שכנו ופצע את אשת השכן כי סירבו לתת לו 25 שקל שבהם התכוון לקנות סמים. במקרה אחר נהרגה ישישה על רקע דומה.
רצוני לשאול:
1. מה ידוע למשטרה על-אודות מקרים אלה?
2. האם מדובר בתופעה רווחת?
3. האם פועלת המשטרה למיגור הפשיעה בקרב נרקומנים ולגמילתם מסמים, ואם כן – כיצד?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. לעניין המקרה הראשון המצוין בשאילתא, מדובר באדם כבן 20, שהגיע בתאריך 26 במאי 2003 לדירת שכניו בני ה-60 וביקש 25 ש"ח. השכן השיב שאין ברשותו כסף, והציע שימתין עד שאשתו תחזור הביתה. כעבור דקות מספר הגיעה האשה, הצעיר חזר וביקש 25 ש"ח. האשה השיבה בשלילה, ובעקבות כך התפתח דין ודברים ביניהם. בשלב מסוים ביקש הצעיר מים, ובני הזוג נעתרו לבקשתו. אז נכנס הצעיר לתוך דירתם, שלף סכין ודקר את בני הזוג. האשה נפטרה ובעלה נפצע. החשוד הודה במעשה והוגש נגדו כתב אישום בבית-המשפט המחוזי בחיפה. מהודאתו של החשוד עלה, שרצה את הכסף לצורך מימון צריכת סמים.
האירוע השני המצוין בשאילתא אינו מוכר למשטרה. לא ניתנו פרטים מספיקים שיאפשרו את איתורו.
2. פשיעת הסמים אינה עומדת בפני עצמה והיא מחוללת פשיעה נלווית, בעיקר בתחום הרכוש. התופעה בולטת במיוחד בקרב נרקומנים המכורים להירואין ואינם מסוגלים לתפקד בלי הסם. כדי לממן את הסם הם נאלצים לבצע עבירות רכוש רבות. על-פי הנתונים המצויים בידי המשטרה, כ-90% מעברייני ההירואין רשומים במשטרה גם כעברייני רכוש.
אין במשטרת ישראל נתונים לגבי מספר מקרי הרצח שנעשו על-ידי נרקומנים כתוצאה מהשימוש בסם או כדי לממן את השימוש בסמים. על-פי המידע המצוי בידי המשטרה, אין מדובר בתופעה רווחת, אם כי יכול להיווצר מצב שעבירות רכוש שנעשות על-ידי נרקומנים יגררו לעבירות שוד ואף לרצח.
בספרות המקצועית לא קיימת תמימות דעים לגבי השאלה מה קודם למה ומה מוביל למה: האם עבריינות קודמת לשימוש בסמים, או שמא שימוש בסמים קודם לעבריינות. אולם יש להדגיש שקיימת הסכמה על כך שקיים קשר בין שימוש בסמים לעבירות אחרות, וכי הסבירות שהמשתמשים בסמים יבצעו עבירות רבות יותר מאלו שאינם משתמשים בסמים, גדולה יותר.
3. משטרת ישראל אינה ממונה על נושא הגמילה מסמים. בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, מסכימה התביעה המשטרתית להליך שיקומי של הנאשם הכולל גמילה, במסגרת גזר-הדין של בית-משפט, במקום עונש, או נוסף על עונש מופחת.
עובדי הנוער במשטרת ישראל פוגשים את בני-הנוער במסגרת פעילות המניעה, הפקחנות והחקירה. בכל אחת מן הפעילויות קיימים הכוונה, ייעוץ, הפניה לטיפול והעברת מידע לגבי גמילה מסמים לכל אותם קטינים המעורבים בשימוש בסמים.
218. התנהגות המשטרה בשביתה במפעל "חיפה כימיקלים"
חברת הכנסת אילנה כהן שאלה את השר לביטחון פנים
ביום י"א בסיוון התשס"ג (11 ביוני 2003):
נטען כי ב-2 ביוני 2003 התערבה המשטרה בשביתה במפעל "חיפה כימיקלים" בדרום, אפשרה למפעל להוציא סחורות והפעילה כוח בלתי סביר כלפי העובדים השובתים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - מדוע נקטה המשטרה עמדה בסכסוך?
3. האם נבדקה הטענה על הפעלת כוח בלתי סביר, ואם כן – מה העלתה הבדיקה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. ביום 2 ביוני 2003 סייעה המשטרה בהכנסה ובהוצאה של משאיות שחנו ליד המפעל זה כמה ימים. המשאיות נשאו חומרים מסוכנים. המסוכנות נתמכה גם בחוות דעת מומחה שפירטה מה עלול לקרות אם החומרים ימשיכו לעמוד במקום - פיצוץ, התלקחות וכיוצא בזה.
2. המשטרה לא נקטה עמדה בסכסוך. ההיפך הוא הנכון, משטרת ישראל נמנעת כמדיניות מנקיטת עמדה בסכסוכי עבודה ומתערבת רק במקרים של ביצוע עבירות או במקרים של הפרות סדר.
יתירה מכך, נגד המשטרה הוגש בג"ץ בעניין נשוא השאילתא, שבו עתר המפעל בנדון נגד המשטרה על שאינה מסייעת בהכנסת סחורות נוספות למפעל. העותרים משכו את עתירתם על-פי המלצת בית-המשפט והעתירה נמחקה.
במהלך הדיון הביעו השופטים עמדה ברורה ביותר, שלפיה המדיניות הזהירה שנוקטת המשטרה בנושא התערבות בסכסוכי עבודה היא נכונה וסבירה.
3. לא ידוע למשטרה על טענה ממין זה שהועלתה על-ידי מי מבין הצדדים.
המשטרה ריכזה את העובדים בתוך סככה במקום, כדי למנוע חיכוך בין הצדדים לסכסוך.
241. דיווחי אזרחים על עבירות תנועה
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003):
ב"מעריב" פורסם, כי המשטרה תבקש מאזרחים לדווח על עבירות תנועה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - כיצד מטפלת המשטרה כיום בדיווחי אזרחים?
3. כיצד ניתן לוודא שלא ינוצל כלי זה למטרות לא כשרות?
4. האם לעדות המדווח משקל יתר על פני עדות העבריין לכאורה, ואם כן – מדוע?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. הדברים המצוטטים בכתבה, לכאורה מפי קצין משטרה, לא נאמרו על-ידו בזו הלשון. הכתבה המצוינת בשאילתא נוגעת לכך שבימים אלו אכן מוקמת יחידת מודיעין בתוך אגף התנועה של משטרת ישראל. יחידת המודיעין של אגף התנועה תאסוף מידע מודיעיני איכותי, שמטרתו לכוון את היחידות המבצעיות, האופרטיביות באגף התנועה באופן ממוקד, על-ידי ניצול טוב יותר של המשאבים ביחידות אלו.
מדובר על תלונות אזרחים שעניינן, למשל, דיווח על אדם המוכר לאזרח כמי שנוהג ללא רשיון כל הזמן – אני חושב שזה דבר שחשוב מאוד לדווח עליו – והוא חושש להגיש תלונה מחשש להתנכלות מצד העבריין. במקרה זה הוא יוכל לפנות ליחידת המודיעין של אגף התנועה באופן אנונימי או לא. יחידת המודיעין תבדוק את אמינות המידע ותטפל בו ללא מעורבות נוספת של האזרח המדווח.
אופי המידע המודיעיני שיחידת המודיעין באגף התנועה מצפה לו הוא בעיקר כנגד עבריינים סדרתיים. אין מדובר על עבירה ספציפית שהתבצעה באופן ספציפי לעיני האזרח, כגון מעבר באור אדום או אי-עצירה בתמרור "עצור" וכיוצא באלה. במקרים אלה יש צורך בתלונה רשמית של האזרח, כדי שאפשר יהיה להוכיח את ביצוע העבירה, כמו כל עבירה אחרת.
2. ביחידות המשטרה השונות מתקבלות פניות מאזרחים המבקשים להתלונן על משתמש בדרך שביצע עבירת תנועה. על-פי החוק, כל אדם רשאי להגיש תלונה למשטרה על עבירה שבוצעה. עבירה על פקודת התעבורה או על תקנותיה מהווה עבירה מסוג עוון. אגף התנועה של המשטרה פועל זה שנים על-פי נוהל מיוחד המסדיר את הטיפול בתלונות האזרח על עבירות תנועה שביצע המשתמש בדרך. הנוהל מפרט את הטכניקה של הטיפול, אך במהותו הוא מבוסס על הטיפול הנוהג בכל תלונה על עבירה פלילית מסוג עוון.
3. אחד הכלים של המשטרה להילחם בתלונות שווא של אזרחים הוא על-ידי ביצוע הליך חקירתי ארוך בתלונה. אם יסתבר כי התלונה אינה עומדת בקריטריונים הנדרשים, היא תיגנז. כך, למשל, אם חסרים פרטים והמתלונן לא המציא אותם בפרק הזמן שהוקצב לו, תיגנז התלונה. ההחלטה אם לרשום דוח התלונה על סמך החומר שהצטבר היא בסמכותו של קצין בלבד לאחר שבחן את כל החומר. הבאה לדין מתבצעת רק כאשר נאספו ראיות לכאורה נגד החשוד, לאחר שניתנה לו הזדמנות למסור את גרסתו, כמו בכל תלונה אחרת.
4. התשובה שלילית. הנושא נבחן על-פי החוקים והנהלים החלים בטיפול בכל תלונה שמוגשת על חשד לביצוע עבירה.
היו"ר אתי לבני:
שאלה נוספת לחבר הכנסת אזולאי.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
בלעדיך היה מאוד משעמם, חבר הכנסת אזולאי.
דוד אזולאי (ש"ס):
אנחנו מנהלים כאן דו-שיח, אדוני סגן השר. זה דווקא מעניין.
היו"ר אתי לבני:
חבל שאני צריכה להיות פה.
דוד אזולאי (ש"ס):
מה לעשות? בשביל זה את מקבלת משכורת.
גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, למה בכלל לחייב הגשת תלונה? אזרח רואה, צריך לגשת לתחנת המשטרה להגיש תלונה. אם אנחנו רוצים להגביר את האכיפה של חוקי התנועה, אולי נחסוך מהאזרח את האפשרות הזאת של הגשת תלונה. אם כן, אני חושב שכדאי שהמשטרה תוציא נוהל מטעמה, ולא ככתבה אקראית, לעודד את התופעה הזאת. כי למשטרה אין היום כוח-אדם גדול לאכוף את חוקי התנועה. לכן הייתי מציע דווקא לשתף את האזרחים בעניין הזה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת דוד אזולאי, לגבי הנוהל אני בהחלט אבדוק את הנושא, ואני באופן אישי אפעל שיפורסם נוהל, כדי שכל אזרח ידע בדיוק איך פועלים בנושא הזה.
242. תיקי חקירה בגין החזקת כלבים מסוכנים
חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את השר לביטחון פנים:
ביום י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003):
ב"מעריב" פורסם, כי כלב מסוג "אמסטף" תקף קשישה בת 78 מקריית-שמונה ופצע אותה קשה. לא מכבר נפצע ילד בעכו במקרה דומה.
רצוני לשאול:
1. כמה מקרי תקיפה על-ידי כלבים אירעו בשנים 2000, 2001, 2002 ו-2003?
2. בכמה מהם הוגשו כתבי אישום נגד בעלי הכלבים?
3. מה עושה המשטרה למניעת הישנות מקרים כאלו?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בשנת 2000 נפתחו 761 תיקי חקירה בגין עבירה של אי-נקיטת זהירות בחיה, על-פי סעיף 338(6) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; בשנת 2001 נפתחו 672 תיקי חקירה; בשנת 2002 נפתחו 578 תיקי חקירה; בשנת 2003, בחודשים ינואר עד יוני, נפתחו 270 תיקי חקירה.
2. מתוך תיקי שנת 2000 הוגשו כתבי אישום ב-85 תיקים; מתוך תיקי שנת 2001 הוגשו כתבי אישום ב-31 תיקים; מתוך תיקי שנת 2002 הוגשו כתבי אישום ב-13 תיקים; מתוך תיקי מחצית שנת 2003, טרם הוגשו כתבי אישום בתיקים.
3. משטרת ישראל מבצעת אכיפה כמתחייב על-פי החוק והנהלים ובהתאם לסדרי עדיפויות וכוח-אדם.
258. חקירת תלונות על-ידי המשטרה
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003):
במענה על שאילתא שלי בנושא, נראה מדברי סגן השר לביטחון פנים, ב-25 בדצמבר
2001, שהמשטרה פעלה באורח בלתי שוויוני בתלונות הדדיות שהגישו מנכ"ל תיאטרון "הקאמרי" וחשב התיאטרון לשעבר.
רצוני לשאול:
1. האם נחקר מנכ"ל התיאטרון במשטרה?
2. האם החקירה הסתיימה, ואם כן – מה הן מסקנותיה?
3. מתי יקבל החשב הודעה על ממצאי החקירה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התשובה שלילית.
2. מפלג ההונאה של משטרת מחוז תל-אביב סבר, שחומר התלונה שהגיש חשב התיאטרון הינו גבולי מבחינת ההיבטים הפליליים. אשר על כן נועצו החוקרים עם הפרקליטות הפלילית של מחוז תל-אביב ופעלו בהתאם להנחיותיה, שכן חומר התלונה טען לעבירות מסוג פשע.
ביום 19 במרס 2002 הועבר התיק אל פרקליטות תל-אביב לשם קבלת המשך הנחיותיה והחלטתה בנושא. החלטת הפרקליטות טרם נתקבלה. בדבר פרטים נוספים באשר לטיפול הפרקליטות יש לפנות אל משרד המשפטים.
3. אם תחליט הפרקליטות לסגור את תיק החקירה על-פי אחת העילות בחוק, תישלח הודעה למתלונן על-פי הקבוע בסעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
262. סחיטת דמי חסות באשדוד
חבר הכנסת יעקב מרגי שאל את השר לביטחון פנים
ביום י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003):
ב"מעריב" מיום י' בסיוון תשס"ג, 10 ביוני 2003, פורסם כי סחיטות, אלימות והצתות הפכו לשגרת חייהם של בעלי מסעדות ומקומות בילוי באשדוד.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - מה עושה המשטרה למיגור התופעה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. תופעת סחיטת דמי חסות קיימת, אך לא בממדים העולים מן הכתבה שצוינה. הכתבה באה בעקבות דוברות יזומה של המשטרה בנושא, אשר מצאה לנכון להביא לידיעת הציבור כי היא מטפלת בתופעה.
2. עבירת הסחיטה של דמי חסות בדרך כלל חסרה מתלוננים, דבר המקשה על המשטרה להתחיל לטפל בה. מדובר בעבירת חשיפה. מפקד המחוז הדרומי קבע כיעד מחוזי ליחידות המודיעין במחוז ובמרחביו לטפל בתופעת האלימות בפאבים ובמועדונים המתנהלים ללא רשיון עסק ובניגוד להנחיות המשטרה ובחשיפת תופעת סחיטת דמי החסות.
בחמשת החודשים האחרונים טופלו 18 תיקי סחיטת דמי חסות, לעומת ארבעה בתקופה המקבילה אשתקד. 12 תיקים פוענחו, ונחשפו החשודים. המשטרה פועלת בנחרצות ובריכוז מאמצים לחשיפת קיומה של התופעה ולאיסוף הראיות לצורך הגשת כתבי אישום.
270. מעמדם של בוגרי שלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל
חבר הכנסת משה כחלון שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ה בסיוון התשס"ג (25 ביוני 2003):
במאי 2003 נדרשו כל השוטרים והסוהרים בוגרי שלוחת אוניברסיטת לטביה בישראל ב"הודעה אישית" מטעם הממונים עליהם לחתום על מסמך שיש בו ויתור על זכויות לתואר האקדמי שניתן להם מטעם האוניברסיטה הנ"ל.
רצוני לשאול:
מדוע לא עיכבו המשטרה ושירות בתי-הסוהר את משלוח "ההודעה האישית" הנ"ל עד תום הדיון בבג"ץ ב-17 ביוני 2003?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
משטרת ישראל ושירות בתי-הסוהר העבירו את "ההודעה האישית" לשוטרים ולסוהרים בהתאם להנחיות הממונה על השכר במשרד האוצר, כפי שעשו כל המעסיקים במגזר הציבורי. "ההודעה האישית" הביאה לידיעת השוטרים והסוהרים את עיקרי החלטת המדינה ועמדתה כפי שגובשה על-ידי משרד האוצר, נציבות שירות המדינה ומשרד המשפטים, בעקבות ההליך המשפטי אשר התנהל בנושא.
בג"ץ דחה בעבר את העתירות שהוגשו בפניו, אולם הורה למדינה לקבל החלטה באשר לאופן שבו תנהג בבקשות למתן אישורים לתארים מאוניברסיטת לטביה לצורך דירוג שכר. המדינה גיבשה את עמדתה בשאלה זו, והביאה את העמדה לידיעת בג"ץ, תוך ציון מפורש כי ההחלטה הסופית כפופה לשימוע שייערך אצל הממונה על השכר לבאי-כוחם של העובדים ולגופים אחרים, כגון המשטרה ושירות בתי-הסוהר, אשר בהם העובדים אינם מאורגנים בוועד.
בשימוע שנערך הציגה המשטרה עמדה נחרצת המתנגדת לביטול גורף של ההכרה בתארי לטביה. נעשו מירב המאמצים לשכנע את נציגי המדינה לשנות את החלטתם.
לאחר שהסתיים תהליך השימוע לכל הגופים, קיבלו הגורמים המוסכמים החלטה סופית. הוגשה עתירה לבג"ץ נגד יישום ההחלטה הסופית, ובעקבותיה הוצא צו על תנאי ונקבע דיון ליום 17 ביוני 2003. הצו שניתן לא הקפיא את ההליכים הקיימים, ולכן המשטרה ושירות בתי-הסוהר המשיכו לבצע את הנחיות הממונה על השכר באוצר, והפיצו את "ההודעות האישיות".
"ההודעה האישית" פירטה את החלטת המדינה אשר לבוגרי לטביה. נקבעו בה לוחות זמנים למסירת בחירת החלופות השונות, שהוגבלו בין 30 ל-60 יום מיום מסירתה. אי-הודעה על בחירת החלופה הנבחרת בתוך 60 יום משמעותה ויתור על זכותו של השוטר-הסוהר לבחור באחת החלופות. לאור האמור חובה היה על המשטרה ושירות בתי-הסוהר לידע את המשרתים הנוגעים בדבר על החלטות המדינה בעניינם, למען לא תקופח זכותם.
מפכ"ל המשטרה החליט, כי עם הפסקת תשלום ההטבות בגין התארים תפעל המשטרה להקמת קרן לסיוע, וכן תיערך להגשת עזרה וסיוע לשוטרים שיבחרו לגשת לבחינה.
כאמור, החלטה סופית של בג"ץ טרם ניתנה, והדיון קבוע ליום 31 ביולי 2003.
276. שחרור מינהלי
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום כ"ה בסיוון התשס"ג (25 ביוני 2003):
נוכח עמדת בג"ץ ועל מנת להקל את הצפיפות בבתי-הסוהר, הוחלט בשירות בתי-הסוהר להכפיל את משך השחרור המינהלי מ-21 יום בשנה הראשונה ל-42 יום ומ-14 יום לכל שנה ל-28. נודע לי כי ב-19 במאי 2003 נאמר לאסירים שהחלטה זו לא תיושם. בכך תיוותר הצפיפות בבתי-הסוהר.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - מדוע לא אומצה הצעת שירות בתי-הסוהר לשינוי החישוב?
3. מה הוא החישוב הנעשה בפועל כעת?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-2. בשל מצוקת הכליאה כתוצאה מהגידול הבלתי-נצפה באוכלוסיית האסירים הביטחוניים בעיקר, לאחר התלבטויות והתייעצויות עם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ועם היועץ המשפטי לממשלה, יזם המשרד לביטחון פנים הוראת שעה שאפשרה שחרור מינהלי מוקדם יותר של אסירים, על מנת לשחרר מקומות. הטכניקה שנבחרה היתה הכפלת התקופות הנקובות לשחרור מינהלי, המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת בתי-הסוהר, ובלבד שהאסיר ריצה לפחות מחצית מתקופת המאסר המלאה שהוטלה עליו.
יוזמת החקיקה הנ"ל נתקלת בהתנגדות לא מועטה. תמיכת חברי הכנסת ניתנה לה רק לאחר שהובהר כי הוראת השעה מתבקשת כפסק-זמן שיאפשר היערכות לפתרונות חלופיים למצוקת הכליאה, וכי המשרד לא יוסיף ויבקש הארכת תוקף הוראת השעה לתקופה נוספת. הוראת השעה התפרסמה ברשומות ביום 1 באוגוסט 2002, והיתה אמורה לפקוע בתום שישה חודשים ממועד פרסומה, דהיינו ב-1 בפברואר 2003. בפועל, בשל הקדמת מועד הבחירות, נדחה מועד פקיעת הוראת השעה ליום 17 במאי 2003.
3. החל ביום 18 במאי 2003, מועד שבו פקע תוקף הוראת השעה, תקופת השחרור המינהלי של אסירים היא כפי שהיתה עד למועד התקנת הוראת השעה, כפי שקבוע בפקודת בתי-הסוהר. דהיינו, חזרנו למצב המקורי קודם הוראת השעה.
295. כבילת אסירים חולים
חבר הכנסת אורי יהודה אריאל שאל את השר לביטחון פנים
ביום ב' בתמוז התשס"ג (2 ביולי 2003):
ב"מעריב" מיום 18 ביוני 2003 פורסם, שאסירים המגיעים לטיפול בבית-חולים, בהם אסירים במצב שאינו מאפשר תזוזה או בריחה ואף אסירות במהלך לידה, נכבלים למיטותיהם, אף שנוהלי האיזוק והכבילה קובעים שאין לכבול חולים אלא במקרים של ניסיון האסיר לפגוע בעצמו או באחרים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן - מדוע הנהלים אינם נאכפים?
3. מדוע נכבלים חולים שאינם יכולים לזוז בשל מצבם?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1-3. נושא כבילתו של עצור במשמורת משטרת ישראל מוסדר בנוהל מחלקת סיור, לרבות נושא כבילתו בבית-חולים.
אגב, היום חבר הכנסת גדעון סער העלה הצעת חוק, ודאי שמעת עליה, שבאה להסדיר את הנושא אחת ולתמיד במתכונת הרחבה של העניין.
הנוהל קובע, שככלל, עצור החייב כבילה, על-פי המפורט בנוהל, כגון מי שבורח, אלים, מנסה לפגוע בעצמו וכיוצא בזה, ייכבל גם בהיותו מאושפז בבית-חולים. יש לפעמים סכנה שעצירים יעשו ניסיונות התאבדות. יש הרבה מאוד מקרים כאלה. אלא אם כן יש בחדר אמצעי אבטחה חלופיים מספקים. כמו כן, עצור חייב כבילה ישוחרר מכבליו מסיבות רפואיות במקרים שבהם קיימת פניית רופא בשל חשש לפגיעה פיזית באחד מאיברי הגוף, או שהכבלים מפריעים במתן הטיפול הרפואי.
אשר לאסירים ועצורים שנמצאים במשמורת שירות בתי-הסוהר, הרי שאסירים שאינם בסבב חופשות, על-פי קביעת הקטגוריה שלהם על-ידי משטרת ישראל, יוצאים ממתקני שב"ס לכל מטרה כשהם כבולים. אולם אם מסיבה רפואית אין אפשרות לכבילה, הכבילה מוסרת. ככלל, אסירים המוגבלים בתנועתם עקב מצבם הבריאותי אינם נכבלים.
כל מקרה של עצור או אסיר נבחן לגופו, בהתאם למידת מסוכנותו, אפשרויות בריחתו, האמצעים המצויים לשמירתו ומצבו הבריאותי.
נקבעו בנוהלי שירות בתי-הסוהר דרכי התייעצות בין הרופאים של בית-החולים, מנהל בית-הסוהר הרלוונטי, רופאי שב"ס, הסוהרים וקציני הביטחון, וכן דרכי הפעולה במצבים השונים. הנושא מוסדר בפירוט רב בנוהלי שירות בתי-הסוהר.
יש להדגיש, כי על המשטרה ושירות בתי-הסוהר מוטלת החובה והאחריות להחזיק את העצורים והאסירים במשמורת בטוחה, למנוע את בריחתם, לשמור על ביטחונם האישי ועל בריאותם ולמנוע פגיעה בעצמם או בשלום הציבור. כל ההסדרים בנושא הכבילה נובעים מעקרונות אלו.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אורי אריאל.
אורי יהודה אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
גברתי היושבת בראש, אכן הצבענו ואישרנו היום – והייתי שותף לזה – את הצעת החוק של חבר הכנסת גדעון סער בקריאה ראשונה. לכן, עד שיהיה חוק ועד שהכול יסתדר, אני מבקש שתשקלו לרענן את הנהלים, כי יש תלונות רבות כלפי המשטרה על מעשים שהיא עושה – ובצדק - כדי שעצורים לא יברחו, ושלעתים רבות מדי הדברים מנוצלים לרעה. חשוב שתקפידו בעניין. תודה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
זה בדיוק העניין, אנחנו הולכים להסדיר את זה, ומהר מאוד. אני חושב שבנושא הזה יינתנו פתרונות לכל האפשרויות שרק ניתן.
318. גלויות מטעם ארגון "אריות ירושלים"
חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
פורסם באינטרנט, כי חבר הכנסת עזמי בשארה הגיש תלונה למשטרה בנושא ארגון בשם "אריות ירושלים", שחתום על גלויות שהופצו במערב העיר, ובהן נקראו התושבים לדווח על בתים בבעלות של ערבים, שניתן לפלוש אליהם, לקנות אותם או להרוס אותם.
רצוני לשאול:
1. האם נחקר נושא זה?
2. אם כן – מה הן תוצאות החקירה?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. ביום 15 ביולי 2003 העביר אגף החקירות במטה הארצי של המשטרה הנחיה לקצין החקירות של משטרת מחוז ירושלים לפתוח בחקירה בנושא, על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, בגין חשד לביצוע עבירה של פרסום הסתה לגזענות, עבירה לפי סעיף 144ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
2. החקירה טרם הסתיימה.
302. עלייה במספר מקרי ההתעללות בילדים
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום ב' בתמוז התשס"ג (2 ביולי 2003):
בשבועון "תל-אביב" מיום י"ג בסיוון תשס"ג, 16 ביוני 2003, פורסמו נתוני האגודה להגנת הילד, ולפיהם בשנת 2002 חלה בתל-אביב עלייה של 180% במספר מקרי ההתעללות בילדים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם יש מגזרים באוכלוסייה שבהם היה הגידול חד במיוחד, ואם כן – אילו?
3. האם זו תמונת המצב בכל הארץ?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הנתונים המצויים בידי משטרת ישראל לגבי מחוז תל-אביב הם כדלקמן: בשנת 2002 חל גידול של 9.5% במספר התיקים שנפתחו במחוז תל-אביב בגין כל העבירות נגד קטינים במשפחה לעומת שנת 2001 - 762 תיקים לעומת 696 תיקים. בעבירות נגד קטינים לא במשפחה חל גידול של 30% במספר התיקים שנפתחו בשנת 2002 לעומת שנת 2001 - 1,298 תיקים לעומת 998 תיקים.
מדובר בתיקים שעניינם תקיפת קטינים, התעללות גופנית, נפשית ומינית בקטין ועבירות מין כלפי קטינים. בעבירות מין כלפי קטינים במשפחה חל גידול של 2.3% בשנת 2002 לעומת שנת 2001. בעבירות מין כלפי קטינים לא במשפחה חל גידול של 11% בשנת 2002 לעומת שנת 2001. בעבירות של התעללות בקטין - גופנית, נפשית ומינית - במשפחה חל בשנת 2002 גידול של כ-12% לעומת שנת 2001, ואילו באותן עבירות שלא במשפחה חלה ירידה של כ-43%.
מנתוני ינואר עד מאי 2003 עולה, כי חל גידול של 6.4% במספר התיקים שנפתחו בגין כל העבירות נגד קטינים במשפחה - 400 תיקים לעומת 376, וגידול של 5.3% במספר התיקים שנפתחו בגין אותן עבירות שלא במשפחה לעומת התקופה המקבילה אשתקד - 499 תיקים לעומת 474.
אין בידי המשטרה נתונים לגבי התפלגות למגזרים באוכלוסייה בגין העבירות הנ"ל.
3. הנתונים בנושא לגבי שאר המחוזות במשטרת ישראל, לא כולל מחוז תל-אביב, הם כדלקמן: בגין כל העבירות נגד קטינים במשפחה חל גידול של 2% בשנת 2002 לעומת שנת 2001. בעבירות נגד קטינים לא במשפחה חלה ירידה של 3% בשנת 2002 לעומת 2001. בגין עבירות של התעללות בקטין - גופנית, נפשית ומינית - במשפחה חלה בשנת 2002 ירידה של 63.5% לעומת שנת 2001. בגין עבירות של התעללות בקטין שלא במשפחה חלה בשנת 2002 ירידה של 35% לעומת שנת 2001. בגין עבירות מין נגד קטינים במשפחה חלה בשנת 2002 עלייה של 28.7% לעומת שנת 2001. בעבירות מין נגד קטינים לא במשפחה חלה בשנת 2002 ירידה של 3.4%. בחודשים ינואר עד מאי 2003 חלה ירידה של 8.6% במספר התיקים שנפתחו בגין כלל העבירות נגד קטינים במשפחה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ואילו באותן עבירות שלא במשפחה חלה עלייה של 0.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
303. מכירת קלטות עם שירים ניאו-נאציים
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לביטחון פנים
ביום ב' בתמוז התשס"ג (2 ביולי 2003):
בשבועון "תל-אביב" מיום י"ג בסיוון תשס"ג, 13 ביוני 2003, מדווח על מכירת קלטות ניאו-נאציות בתל-אביב, ובהן שירים בשפה הרוסית.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. האם ידוע למשטרה על אירועים אנטישמיים נוספים במדינת ישראל?
תשובת סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. למשטרת מחוז תל-אביב לא ידוע באילו חנויות נמכרות קלטות כמצוין בשאילתא. למרות האמור, בעקבות כתבה שפורסמה בעיתון "הארץ" ב-23 במאי השנה, שבה נכתב כי הוקם בארץ אתר אינטרנט ניאו-נאצי בשפה הרוסית, המכיל התבטאויות גזעניות נגד יהודים וערבים, וכי בפרסומים באתר נאמר שבחנויות לממכר ספרים ברוסית בישראל נמכרים ספרים העוסקים בהכחשת השואה וקלטות של שירים ניאו-נאצים – הנחה היועץ המשפטי לממשלה את המשטרה לפתוח בחקירה בנושא, בחשד לעבירות של הסתה לאלימות והסתה לגזענות, הכחשת השואה ופרסום אהדה לפשעי הנאצים.
בתאריך 29 ביוני 2003 הועברה ההנחיה לראש היחידה הארצית לחקירות הונאה לשם פתיחה בחקירה. החקירה טרם הסתיימה.
2. בידי משטרת ישראל מידע, שרובו מבוסס על מקורות גלויים, בדבר פעילות קבוצות שוליים קטנות של בני-נוער יוצאי חבר המדינות המאמצות סמלים וגינונים נאציים. לא ברורה מהימנות מקורות אלו. לא ידוע אם מדובר בתופעה או במקרים בודדים בלבד. השימוש בסמלים וגינונים נאציים קיים בחלק קטן של קבוצות שוליים אחרות, כגון "כת השטן", שנפלטו ממסגרות חינוכיות וחברתיות.
בעבר טופל במפלג עבירות מחשב ביאח"ה מקרה נוסף של אתר שהפיץ מסרים ניאו-נאציים. לא נחשפו מפעילי האתר, אך הוא חדל לפעול. במקרה זה לא ידועים זהותם ומאפייניהם של מפעיליו.
333. חקירה נגד מפעילי אתר ניאו-נאצי
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
באתר האינטרנט "מחלקה ראשונה" - כ"ג בסיוון תשס"ג, 23 ביוני 2003 - פורסם כי היועץ המשפטי לממשלה הורה למשטרה לפתוח בחקירה נגד מפעילי אתר אינטרנט ישראלי ניאו-נאצי בשפה הרוסית.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מה העלתה החקירה?
3. מה ידוע למשטרה על פעילות ניאו-נאצים בישראל?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. התשובה חיובית.
2. החקירה טרם הסתיימה.
3. בידי משטרת ישראל מידע, שרובו מבוסס על מקורות גלויים, בדבר פעילות קבוצות שוליים קטנות של בני-נוער יוצאי חבר המדינות המאמצות סמלים וגינונים נאציים. לא ברורה מהימנות מקורות אלו. לא ידוע אם מדובר בתופעה או במקרים בודדים בלבד. השימוש בסמלים וגינונים נאציים קיים בחלק קטן של קבוצות שוליים אחרות, כגון "כת השטן", שנפלטו ממסגרות חינוכיות וחברתיות.
בעבר טופל במפלג עבירות מחשב ביאח"ה מקרה נוסף של אתר שהפיץ מסרים ניאו-נאציים. לא נחשפו מפעילי האתר, אך הוא חדל לפעול. במקרה זה לא ידועים זהותם ומאפייניהם של מפעיליו.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת אזולאי.
דוד אזולאי (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, אדוני סגן השר, ידוע לנו על אתרי אינטרנט שמצהירים על פעילות ניאו-נאצית בריש גלי. אתה, אדוני סגן השר, אומר לי כאן, שבעצם לא תמיד יש לכם המקורות. אני חושב שיש אתרים, וחבר הכנסת חמי דורון העיר עכשיו את תשומת לבי לעניין הזה, לכן אני מציע - קצת יותר ברצינות, בנושא הזה, לפני שהדבר יהפוך למגפה, ואז אנחנו נהיה עוד יותר בצרות.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת דוד אזולאי, אני מודה לך על הדברים, אני לוקח את הדברים לתשומת לבי ואשתדל גם לשים דגש בעניין הזה.
365. סמים בתיכון ברמת-גן
חבר הכנסת יצחק כהן שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
פרסום בשבועון "תל-אביב", כי תשעה תלמידי תיכון ברמת-גן נעצרו בגין שימוש בסמים.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. האם מדובר בתופעה רווחת?
3. מה עושה המשטרה לצמצום עבריינות נוער זו?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. בחודשים מאי ויוני השנה התקבל במחלק נוער של מרחב דן מידע שלפיו קטינים תושבי רמת-גן, רובם תלמידי תיכון בעיר, נוהגים להשתמש בסם. בחקירת הקטינים התברר, כי חלקם נהג להשתמש, ושניים מהם נהגו גם לספק ולסחור בסם. מדובר בסם מסוג "גראס".
נחקרו תשעה קטינים, כולם בני 15 ו-16. נגד שבעה מהם, שהודו בהחזקת סם ובשימוש בו, ננקט הליך של את"ק - אי-תביעה קטינים - לאחר שענו על הקריטריונים הנהוגים לנקיטה של הליך קל יותר, שבו לא יוכתמו ברישום פלילי. נגד שניים נוספים נפתחו תיקי חקירה פליליים - מסוג פ.א. - לאחר שהוברר במהלך החקירה כי נוסף על החזקה ושימוש בסם, הם גם סיפקו סם לחבריהם.
כל הקטינים הופנו, כמתחייב, לשירות המבחן לנוער, להמשך מעקב בהיבט הטיפולי ומתן חוות דעת למשטרה. יש לציין שלא נתפסו סמים בפועל. הפרטים עלו בעדויות שנמסרו בחקירה.
2. מעורבות בני-הנוער בשימוש בסמים מקיפה את כל שכבות האוכלוסייה בכל רחבי הארץ. בחודשים ינואר עד מאי 2003 נפתחו 2,127 תיקים על עבירות סמים בקרב בני-נוער, לעומת 1,679 תיקים בתקופה המקבילה אשתקד, דהיינו עלייה של 26.6%.
משטרת ישראל מנהלת בשנים האחרונות חקירות של פרשיות סמים בקרב בני-נוער, שהביאו לחשיפת עבירות סמים רבות. נחשפו גם תופעות של שימוש בהירואין. הגיל הנמוך ביותר של קטינים שנחשף כי השתמשו בסמים הוא 11 שנים.
הטיפול המשטרתי הייחודי בבני-נוער -
ההיבט המודיעיני: הפעילות המודיעינית בנושא עבירות הסמים בקרב בני-הנוער נעשית באופן ייחודי על-ידי יחידות נוער, חשיפה, הפרוסות בכל מחוזות משטרת ישראל. יחידות אלה מבצעות פעילות מודיעינית חשיפתית ועורכות חקירות בגין עבירות סמים וגם בעבירות אחרות. בנוסף מטופל הנושא באמצעות רכזי מודיעין נוער שהוכשרו ומונו במיוחד לאיסוף מודיעיני בקרב אוכלוסייה זו, והם פרוסים ביחידות המשטרה השונות.
ההיבט המניעתי והאכיפתי: מערך עובדי מניעת עבריינות נוער פרוס בכל תחנות המשטרה. המשטרה משתלבת בפעילות מניעה והסברה בנושא הסמים עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגורמים בקהילה, כגון הפעלה של מודל "בית-ספר בטוח" שעיקרו יצירת אקלים דוחה עבריינות בבתי-הספר; יישום מודל "בית-הספר הבטוח המשולב" המיועד לתלמידי כיתות י--י"ב, בשילוב ההורים והקהילה; השתלבות במערך הסברתי מקיף בפורומים ארציים ומחוזיים המיועדים לאנשי חינוך, הורים, תלמידים ועוד; פיזור מקסימלי במקומות מועדים - אתרי נוער - ובאזורי בתי-הספר במגמה לתפוס סוחרי סמים, וזאת באמצעות בלשי הנוער - פקחני הנוער - המצויים בשטח; בסופי שבוע יש נוכחות סמויה של פקחני הנוער בתוך מועדונים, פאבים ודיסקוטקים, במגמה לאתר מוכרי סמים ומשקאות משכרים לקטינים; בשילוב עם אגף התנועה ומתנדבי המשמר האזרחי מתבצעות פעולות בדיקה בכניסה וביציאה של אתרי הבילוי בשעות המאוחרות של הלילה, כדי לאתר קטינים תחת השפעת סמים.
הנושא הוכרז כיעד מרכזי של משטרת ישראל. בטיפול בתופעת הסמים בקרב בני-הנוער מעדיפה המשטרה, בהתאם לנסיבות, להפנות בני-נוער לגורמי טיפול על פני פתיחת תיקים והגשת כתבי אישום, וזאת כפועל יוצא ממדיניותה שלא לתייגם ולפגוע בעתידם. כל זאת בהתאם לקריטריונים הקבועים בנוהלי המשטרה.
היו"ר אתי לבני:
שאלה נוספת לחבר הכנסת יצחק כהן.
יצחק כהן (ש"ס):
אני מודה לך, אדוני סגן השר. אבל לאחרונה התראיינו קציני משטרה בכירים, לאחר אחד המבצעים היותר מוצלחים ותפיסת סוחרי סמים, ונתפסו כמויות גדולות מאוד של סמים. מה שהבנו מהתקשורת, שזה אפס קצה של הסמים שמוברחים ומגיעים לבני-הנוער, מציפים את בתי-הספר, מציפים את מועדוני הנוער, מציפים את המדינה. שמעתי אותו קצין בכיר שאמר שהוא כבר מתחיל לדאוג לילדים שלו. האם אתה לא חושב שיש פה כישלון מערכתי אדיר? למעשה, המשטרה פה היא בקצה, היא כבר בסף השבר. האם לא נראה לך, אדוני, שהטיפול בבעיה נכשל כישלון קולוסלי?
הטיפול חייב לעבור רוויזיה. לא יכול להיות שילדים בני 11, כפי שאדוני העיד כרגע, משתמשים בסמים. זה אומר שיש פה כישלון לא רק של המשטרה, לא רק של מערכת החינוך במדינת ישראל - כישלון אדיר של כל מדינת ישראל בנושא הזה. האם אתה לא חושב שהגיע הזמן שתרעננו את המחשבה? המשטרה עושה את המאמצים, ואנחנו עדים למאמצים, ואנחנו מברכים אותה ומעודדים אותה וכל מה שניתן לעשות. אבל, זה לא הפתרון, כפי שאמר אותו קצין בכיר. מה שהמשטרה מצליחה ללכוד מבחינת כמויות - הוא אמר שזה אפס קצה של הכמויות שחודרות. אדוני העיר פה לפני כמה דקות על ילדים בגיל 11. האם אתה לא רואה פה כישלון אדיר, מערכתי?
פעם שמעתי את שר החינוך לשעבר, פרופסור רובינשטיין. כששאלו אותו על שימוש בסמים של הנוער בגואה, הוא השיב תשובה, סלח לי אך היתה מביישת, שהנוער הישראלי הוא נוער אוניברסלי. משם התחיל הכישלון. האם אתה לא חושב שהגיע הזמן לחשוב על פתרון בין-משרדי? חינוך? המשטרה היא בקצה ובסוף.
חמי דורון (שינוי):
- - -
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת יצחק כהן, אני לא רוצה - - -
יצחק כהן (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך. אני רואה קשר בין הכישלון האדיר והביזיון שהיה במבחנים שנעשו בכל העולם, וישראל תפסה את אחד המקומות האחרונים במדעים ובמתמטיקה, לבין התופעה החמורה הזאת.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת יצחק כהן, אינני רוצה להתייחס לעבר, אבל אני יחד אתך ואני בטוח שכל חברי הכנסת כאן מודאגים מהתופעות הקשות בנושא הסמים. לצערי הרב, אני חושב שאי-אפשר לחסל את התופעה הזאת של הסמים. המשטרה עושה מאמץ מרבי.
יצחק כהן (ש"ס):
חינוך. הרבה תורה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת יצחק כהן, תן לי להשיב.
בשבוע שעבר, כאשר עלה הנושא של הקטינות מאשקלון, כמעט כולנו הגענו למסקנה, ושמעתי את כל חברי הכנסת, שיש שבר גדול בכל נושא הערכים והחינוך. אני חושב שעל זה יש הסכמה של כולנו. אני חושב שיהיה ראוי ונכון שיתקיים דיון יסודי וממצה בכל הנושא: הנוער שלנו - לאן?
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. סגן השר ישיב על שאילתא מס' 377, של חבר הכנסת גפני, בנושא: עומס העבודה של השוטרים.
377. עומס העבודה של השוטרים
חבר הכנסת משה גפני שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
פורסם כי שופטת תעבורה הקלה בעונשו של שוטר שנרדם על ההגה וגרם לתאונת דרכים בתום משמרת כפולה בת 14 שעות.
רצוני לשאול:
1. האם משרדך נוקט צעדים להקלת העומס על שוטרים, ואם כן – אילו צעדים?
2. מה נעשה למניעת תאונות דרכים הנגרמות על-ידי שוטרים?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני מאוד מעריך את זה. חבר הכנסת גפני דואג לעבודת השוטרים, וזה מאוד חשוב. ואכן, יש עומס גדול מאוד. מוטל עומס עצום, בפרט בשנתיים האחרונות.
1. בשנתיים וחצי האחרונות, מאז אירועי אוקטובר 2000, פועלים כלל השוטרים, ושוטרי המגזר המבצעי בפרט, במשך שעות עבודה רבות, לעתים קרובות.
המשטרה פועלת בכמה מישורים כדי לסייע בנושא: א. מופעלים מרבית חניכי בתי-הספר המשטרתיים לתגבור יחידות השטח. לכך יש השלכות שליליות על איכות הדרכת השוטרים, וזה ברור לכולנו; ב. תוספת ימי פגרה לשוטר שעבד במשמרות כפולות או מעבר לשעות העבודה המקובלות; ג. מתן נופש מבצעי ונופש משפחתי מוגדל לשוטרים המועסקים בעומס יתר; ד. עידוד ותגבור יציאה לימי נופש יחידתי להפגת מתחים ולרענון כוחות; ה. דרישה מן האוצר לתגבור כוח-אדם.
לצערנו, הקיצוץ שהושת על המשטרה החל מהשנה יגרום למחסור נוסף בתקנים ויגביר את העומס על השוטרים.
2. פעילות המשטרה לצמצום תאונות דרכים משטרתיות נעשית בשלוש דרכים במקביל על-ידי היחידה לבטיחות בדרכים של אגף התנועה: א. הכשרות - לשיפור הידע ומיומנות הנהיגה של השוטרים, לימוד מעשי ולימוד תיאורטי: השתלמויות בטיחות, ניתוח תאונות דרכים, הפקת לקחים וסדנה להבנת הגורם האנושי; ב. תחקירי תאונות דרכים - תחקירים המבוצעים על-ידי בוחני תאונות דרכים מוסמכים של יחידת הבטיחות באגף התנועה משמשים כבסיס להפקת לקחים ולמידה; ג. הסברה - ארגון ימי עיון והרצאות בנושא.
חבר הכנסת גפני, אני שמח על מה שאמרת, כי זו גם הזדמנות, בשם כולם, בשם השר וגם בשם המפכ"ל, להודות לכל שוטרי משטרת ישראל על העבודה המאומצת והחשובה שהם עשו, בפרט בשנתיים האחרונות.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, שאלה נוספת.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, השאילתא שלי הוגשה בעקבות משפט שהיה לשוטר שנרדם על ההגה וגרם לתאונת דרכים, לאחר שהוא שימש או עבד במשמרת כפולה של 14 שעות, ושופטת התעבורה הקלה בעונשו. תפקיד המשטרה, בין יתר תפקידיה הרבים, למנוע תאונות דרכים. היא פועלת כנגד נהגים מקצועיים שעובדים במשמרות ונוהגים באופן רצוף הרבה מאוד זמן, וזה גורם לתאונות דרכים. כאן יש לנו מקרים כתוצאה מהעומס על השוטרים, כשהדוגמה שהמשטרה נותנת במקרה הזה היא דוגמה לא טובה, מכיוון שאם שוטר עובד במשמרת כפולה ונרדם על ההגה וגורם לתאונת דרכים, מעבר לתאונה עצמה, שזה נורא ואיום, גם יכולת האכיפה שלו, כאשר הוא פונה לנהג אחר שאיננו שוטר, שעובד משמרת כפולה וגורם לתאונת דרכים - גם יכולת ההרתעה שלו פחותה. האם בזה אי-אפשר למנוע את התופעות האלה?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת גפני, אני חושב שהעומס, שכבר ציינתי וגם אתה מציין אותו, היה בעיקר בשנתיים האחרונות. אני חושב שהיה עומס עצום בגלל האינתיפאדה. אנחנו יודעים ששוטרים עבדו מסביב לשעון. הרבה פעמים עבדו 12 שעות. דרך אגב, זה לא רק שוטרי התנועה. כל משטרת ישראל לא אחת, בנסיבות הביטחוניות שהיו, עבדה מסביב לשעון. מובן שעכשיו, עם ה"הודנה", שאני מקווה וכולנו מקווים שתצליח, בהחלט העומס ירד. אני מאוד מקווה שהתופעות האלה באמת לא יישנו.
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. סגן השר ישיב על שאילתא אחרונה - שאילתא מס' 380, של חבר הכנסת חמי דורון, בנושא: חקירת משטרה בעניינו של מנכ"ל עיריית עכו.
380. חקירת המשטרה בעניינו של מנכ"ל עיריית עכו
חבר הכנסת חמי דורון שאל את השר לביטחון פנים
ביום ט' בתמוז התשס"ג (9 ביולי 2003):
לאחר שהובאו ראיות חדשות, התבקשה המשטרה לחדש את החקירה כנגד מנכ"ל עיריית עכו, בחשד שתוארו האקדמי מזויף. עד כה - שנתיים וחצי לאחר פתיחת החקירה - לא נודעה החלטת המשטרה.
רצוני לשאול:
1. מדוע מתארכת החקירה זמן כה רב?
2. כיצד יוודא משרדך שחקירה בעניינו של איש ציבור תטופל במהירות וביעילות?
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
1. החקירה בנדון נמשכת זמן רב בשל היותה חלק מפרשייה רחבה, המטופלת במחוז הצפוני של המשטרה ועדיין נחקרת. החקירה מתנהלת בתיאום עם פרקליטות חיפה ופרקליטות המדינה.
2. כל נושא חקירת אישים חשובים מוסדר בהנחיה מיוחדת של מחלקת החקירות במטה הארצי של המשטרה. חקירות אישים חשובים כרוכות מטבען ועל-פי רוב ברגישות ציבורית, בהד תקשורתי ובמעורבות גורמים בעלי עניין זר בחקירה. כדי להבטיח כי פתיחה בחקירה מסוג זה וניהולה ייבחנו במשנה זהירות, מוטלת בהנחיות הנ"ל חובת דיווח לראש אגף החקירות, כדי שיאשר, הוא או מפכ"ל המשטרה או היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין, את המשך ואופן הטיפול החקירתי. ההנחיות מחייבות דיווח שוטף לראש אגף החקירות גם בכל הקשור להתפתחויות בחקירה.
היו"ר אתי לבני:
חבר הכנסת דורון, שאלה נוספת.
חמי דורון (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, היום פורסמה בעיתון כתבה לגבי - -
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
- - - עיריית רחובות.
חמי דורון (שינוי):
- - כמה אנשים - ואינני רוצה לנקוב בשמותיהם מפאת כבודם, אף שזה הופיע בעיתון - בעניין קבלת תואר אקדמי מזויף, גם חינם. הבעיה הזאת היא כנראה בעיה שפשתה בקרב המגזר הציבורי, שבו אנשים מתוגמלים בגין היותם בעלי תואר אקדמי כזה או אחר. השאלה היא: כיצד פועלת המשטרה וכיצד תפעל, בייחוד כאשר מדובר באדם, במקרה הרלוונטי של השאילתא, שהוא לא איש ציבור במשמעות של נבחר ציבור אלא איש ציבור במשמעות שהוא בסך הכול פקיד בכיר אשר מוכר בתוקף תפקידו בעירייה? כיצד יכולים לנהוג אלה הכפופים לו? וכיצד ינהגו כלפיהם בתוך העירייה, כאשר זוהי הדוגמה, של הגשת תעודות תואר אקדמי מזויפות כדי לקבל גמול שכר?
היו"ר אתי לבני:
תודה רבה. אני רק רוצה להעיר, שהשאלה הנוספת באה באותו עניין ולא פותחים נושא חדש.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
חבר הכנסת חמי דורון, רק היום אתה עצמך ציטטת מעיתונים, שאכן הוגש כבר כתב אישום אחד, וכנראה יוגשו עוד כתבי אישום.
בנושא של מנכ"ל עיריית עכו אני מנוע מלענות, כי זה בתהליך של חקירה וצריכים לחכות לתוצאות החקירה, וממילא הן גם יפורסמו.
היו"ר אתי לבני:
תמו השאילתות. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, א' באב התשס"ג, 30 ביולי 2003, בשעה 16:00. לילה טוב לכולם. ישיבת הכנסת נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 22:30.