דברי הכנסת

דברי הכנסת חוברת ל"ו ישיבה קמ"ז הישיבה המאה-וארבעים-ושבע של הכנסת השבע-עשרה יום רביעי ,י' באב תשס"ז (25 ביולי 2007) ירושלים, הכנסת, שעה 11:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 11 מזכיר הכנסת איל ינון: 11 הודעת הממשלה על החלטתה להקים משרד לענייני גמלאים, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים, להעביר סמכות משר לשר ולהעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד 11 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 12 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 13 גדעון סער (הליכוד): 15 משה שרוני (גיל): 20 מאיר פרוש (יהדות התורה): 21 חיים אורון (מרצ): 26 אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 28 דב חנין (חד"ש): 31 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 37 יצחק בן ישראל (קדימה): 41 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 42 רן כהן (מרצ): 45 השר רפי איתן: 47 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 49 הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 24) (קיצור הזמנים של שידורי תעמולה), התשס"ז–2007 51 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98) (הגדלת קצבת זיקנה וקצבת שאירים), התשס"ז–2007 52 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 55 גדעון סער (הליכוד): 56 משה שרוני (גיל): 57 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 59 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007 62 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 62 אברהם רביץ (יהדות התורה): 65 דוד טל (קדימה): 67 דב חנין (חד"ש): 69 יעקב מרגי (ש"ס): 70 משה גפני (יהדות התורה): 71 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 73 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 74 חיים אורון (מרצ): 77 ראובן ריבלין (הליכוד): 79 לימור לבנת (הליכוד): 80 יואל חסון (קדימה): 83 אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 85 אביגדור יצחקי (קדימה): 86 יובל שטייניץ (הליכוד): 86 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 87 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 88 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 92 מזכיר הכנסת איל ינון: 92 חילופי גברי בוועדות הכנסת 93 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): 93 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 93 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): 94 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 19), התשס"ז–2007 95 הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 96 חיים אורון (בשם ועדת הכספים): 96 דוד טל (קדימה): 97 סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 101 הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007 102 סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 102 אורית נוקד (העבודה-מימד): 108 אלי אפללו (קדימה): 110 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 110 חיים אורון (מרצ): 111 מגלי והבה (קדימה): 113 דב חנין (חד"ש): 113 ראובן ריבלין (הליכוד): 114 סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 122 גדעון סער (הליכוד): 123 חיים אורון (מרצ): 125 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 125 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 126 סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 127 הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ז–2007 134 שר הבריאות יעקב בן-יזרי: 134 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 136 משה גפני (יהדות התורה): 137 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 139 אביגדור יצחקי (קדימה): 140 הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז–2007 145 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 145 הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 147 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 147 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ז–2007 149 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 150 רן כהן (מרצ): 151 גדעון סער (הליכוד): 152 אביגדור יצחקי (קדימה): 154 השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: 155 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 157 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 157 הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 158 השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 159 גדעון סער (הליכוד): 160 אביגדור יצחקי (קדימה): 161 יואל חסון (קדימה): 163 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן הכנסה להורים שכולים), התשס"ז–2007 166 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לשכולים), התשס"ז–2007 167 הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 28), התשס"ז–2007 168 השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 168 גדעון סער (הליכוד): 169 לימור לבנת (הליכוד): 170 מגלי והבה (קדימה): 171 יואל חסון (קדימה): 172 הצעת חוק התכנון והבנייה (פטור מהיטל השבחה בשל חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשס"ז–2007 175 השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 176 יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): 177 נסים זאב (ש"ס): 178 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 179 חיים אורון (מרצ): 180 הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007 181 השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 181 נסים זאב (ש"ס): 182 חיים אורון (מרצ): 183 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 183 הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158), התשס"ז–2007 186 השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 186 חיים אורון (מרצ): 188 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 190 חיים אורון (מרצ): 190 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 60), 192 התשס"ז–2007 192 השר לקליטת עלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: 192 הצעת חוק דם טבורי, התשס"ז–2007 193 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 194 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 101) (קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה), התשס"ז–2007 197 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 197 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 199 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 200 אביגדור יצחקי (קדימה): 202 משה שרוני (גיל): 204 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 204 הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58), התשס"ז–2007 206 ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): 206 הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 210 עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 210 חיים אורון (מרצ): 211 עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 214 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14), התשס"ז–2007 215 עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 215 חיים אורון (מרצ): 217 הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת 217 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): 218 הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007 218 עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): 218 אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 220 הצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות עיוורת), התשס"ז–2007 220 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 221 סילבן שלום (הליכוד): 223 מזכיר הכנסת איל ינון: 224 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז–2007 230 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 230 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007 232 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 232 חיים כץ (הליכוד): 234 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98), התשס"ז–2007 234 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 235 שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: 236 הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007 237 משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 237 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 240 חילופי גברי בוועדות הכנסת 241 יואל חסון (בשם ועדת הכנסת): 241 גדעון סער (הליכוד): 243 רן כהן (מרצ): 244 יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): 246 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 80), התשס"ז–2007 248 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 249 דב חנין (חד"ש): 250 הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007 256 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 257 השר יצחק כהן: 259 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 264 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 264 סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 264 הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 8), התשס"ז–2007 265 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 265 ראובן ריבלין (הליכוד): 267 הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007 270 סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): 271 חיים אורון (מרצ): 272 הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007 274 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 275 הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז–2007 279 גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 279 ראובן ריבלין (הליכוד): 280 הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 52), התשס"ז–2007 282 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 282 הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007 284 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 284 הצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007 286 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 286 הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 288 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 288 דב חנין (חד"ש): 289 רן כהן (מרצ): 290 החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק העונשין 290 (תיקון מס' 94), התשס"ז–2007 290 מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 291 הצעת חוק בתי "יד לבנים", התשס"ז–2007 292 אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 292 יעקב מרגי (ש"ס): 294 הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 294 גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 295 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 299 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד), התשס"ז–2007 299 דב חנין (חד"ש): 299 חיים אורון (מרצ): 300 הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (עונשין), התשס"ז–2007 301 אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 301 נסים זאב (ש"ס): 303 נסים זאב (ש"ס): 303 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 304 יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 306 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 307 סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 307 הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2) (הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז–2007 308 גלעד ארדן (הליכוד): 308 הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (תקרה לתשלום בעבור תרופות למשפחה שבה יותר מאדם אחד חולה במחלה כרונית), התשס"ז–2007 310 חיים אורון (מרצ): 310 הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 2) (זכות ערעור על צו לנשיאת המאסר), התשס"ז–2007 312 יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 312 הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007 314 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 314 הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10) (מתן סובסידיה קבועה), התשס"ז–2007 316 יצחק וקנין (ש"ס): 316 הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 83) (פסילה לצמיתות בשל הרשעה בשלוש עבירות חמורות), התשס"ז–2007 317 גלעד ארדן (הליכוד): 318 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43) (הרחבת איסור הפיטורים במהלך טיפולי פוריות), התשס"ז–2007 319 גדעון סער (הליכוד): 319 ראובן ריבלין (הליכוד): 321 הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007 322 זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): 323 הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז–2007 324 רן כהן (מרצ): 324 הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ז–2007 326 בנימין נתניהו (הליכוד): 326 הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 20) (מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז–2007 327 גלעד ארדן (הליכוד): 328 הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17) (השתתפות עצמית בביטוח אופנוע), התשס"ז–2007 329 גלעד ארדן (הליכוד): 330 שאילתות ותשובות 331 1191. העלאת מחירים בחברת "סלקום" 331 1229. מחיר חבילת הבסיס של "הוט" 332 תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס: 333 1364. קשיים בהתנתקות מחברות אינטרנט 333 תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס: 334 1058. יישוב מפוני גוש-קטיף בחבל-לכיש 335 תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: 335 1074, 1366. מצב המקלטים בצפון הארץ 336 1087. רכישת קרקעות בשטחי הרשות הפלסטינית 338 תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: 338 1167. רכישת קרקעות ליישוב שומריה 338 תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: 339 1171. ההחלטת ממשלה על פיתוח מזרח חבל-לכיש 339 1317, 1368. הקמת בית-חולים באשדוד 341 תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: 341 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 342 1102. המשרפה ליד שפרעם 343 תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 343 1115. השפעות משבר האקלים על הכלכלה 344 1116. היערכות להתחממות כדור הארץ 345 1121. מפגע יתושים בירושלים 346 השרה רוחמה אברהם-בלילא: 346 משה גפני (יהדות התורה): 347 1202. חריגה מתקני זיהום האוויר 350 1220. נסיגת המצוקים לאורך החופים 352 1244. מפגע רעש מרמקולים במסגדים 355 1262. מטרד ריח ממפעל קומפוסט בחוסן 357 1302. זיהום הסביבה ממפעלים 358 1314. אישורי הוועדה למתן היתרי הזרמה לים 359 1367. צמצום השימוש בשקיות פלסטיק 361 1369. אי-יישום תוכנית-האב לשיקום נחל קישון 362 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דליה איציק: גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, בוקר טוב לכם. הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, 25 ביולי 2007. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז–2007, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 101) (קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה), התשס"ז–2007. לוח תיקונים להצעת חוק סדר דין הפלילי (תיקון מס' 52), התשס"ז–2007. הודעת הממשלה על החלטתה להקים משרד לענייני גמלאים, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים, להעביר סמכות משר לשר ולהעביר שטחי פעולה ממשרד למשרד היו"ר דליה איציק: הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הודעת הממשלה על החלטתה מיום 22 ביולי 2007, לפי סעיף 31(ג) בחוק-יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש אשר ייקרא המשרד לענייני גמלאים. לפי סעיף 31(א) בחוק-יסוד: הממשלה, נקבע כי השר רפי איתן יהיה הממונה על המשרד לענייני גמלאים, ולפי סעיף 31(ב) בחוק-יסוד: הממשלה, הוחלט להעביר לשר לענייני גמלאים את הסמכות הנתונה לראש הממשלה על-פי חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989. בבקשה, גברתי השרה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, כפי שהיושבת-ראש אמרה, אני מתכבדת להודיע לכנסת – – – היו"ר דליה איציק: סליחה, אני מבקשת לצלצל משום שיש חברי כנסת שצריך להודיע להם שהמליאה ביום רביעי היא ב-11:00. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מציעה שיקראו גם לשר רפי איתן, אף-על-פי שאני יודעת שהוא בדרכו אלינו. היו"ר דליה איציק: נא לקרוא לשר איתן. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, גברתי. אני מתכבדת להודיע לכנסת כי הממשלה החליטה בישיבתה ביום 22 ביולי 2007 כדלקמן: א. בהתאם לסעיף 31(ג) לחוק-היסוד: הממשלה, להקים משרד חדש אשר ייקרא המשרד לענייני גמלאים. ב. בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לקבוע כי השר רפי איתן יהיה ממונה על המשרד לענייני גמלאים. ג. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לשר לענייני גמלאים את הסמכות הנתונה לראש הממשלה על-פי חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989. בהתאם לסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג) של סעיף 31 לחוק-יסוד: הממשלה, אני מבקשת בשם הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטות הנ"ל של הממשלה. כמו כן, אני מתכבדת להודיע לכנסת, בהתאם לסעיף 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד לענייני גמלאים את שטחי הפעולה של יחידת הסמך לענייני גמלאים, אשר הוקמה בהתאם להחלטת הממשלה מיום 10 בספטמבר 2006, ואת המועצה הציבורית המייעצת לענייני גמלאים, המוקמת על-פי החלטת הממשלה הנ"ל. סעיף זה ייכנס לתוקפו לאחר שהכנסת תאשר את החלטת הממשלה בדבר הקמת המשרד לענייני גמלאים כאמור לעיל. אני מודה לך, גברתי. בהזדמנות הזאת אני רוצה לאחל לשר רפי איתן: המשך הצלחה בכל מה שאתה עושה בענייני הגמלאים. היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, אני מזמינה את ראשון הדוברים, חבר הכנסת מיכאל איתן – אינו נוכח; עבודה-מימד – לא נרשמו; ש"ס – גם לא; ישראל ביתנו – איפה סופה לנדבר? האיחוד הלאומי – חבר הכנסת אורי אריאל, יש לך חמש דקות. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, אצלנו הנשים מובילות גם כאן וגם בבית. חברי חברי הכנסת, השרה המקשרת, השר רפאל איתן, אני יודע שזה לא חסר לך במובן של האוטו, כי כבר יש לך, אפילו צריך לומר ביושר לראש הממשלה ולממשלה: לא הוספתם עוד שר, זה רק שינויים פנימיים. אולי השר יוכל לעלות אחרי זה, הרי שמורה לך הרשות להתערב בדיון בכל רגע שתרצה, בתיאום עם היושבת-ראש, ולהסביר מה קרה עד היום, איך הסתדרנו עד היום. סיעת גיל היא סיעה רצינית וטובה, עובדת כל הזמן. אני מכיר את חבריה ואני עובד עמם בדברים שונים, אם כי לעתים יש מחלוקות. איך זה שהצלחנו לחיות יותר משנה בלי שתהיה שר עם כל תחומי האחריות האלה? אם זה עבד עד עכשיו, למה צריך לשנות? ואם זה לא עבד, איך זה שמרחו אתכם – ותסלחו לי על הביטוי הלא-פרלמנטרי הזה – ומשכו אתכם עד כה? זה מוזר, אבל הממשלה הזאת, שכבר אין מקום לשריה, ליועציה לסגניה – אולי ראוי, היושבת-ראש, לשקול להוסיף עוד שולחן באמצע. פעם היה שולחן כזה לשרים היותר זוטרים או היותר בכירים, אינני זוכר, כדי שיהיה מקום לכולם. אני רואה אתכם נדחפים בצפיפות הזאת ונכמרים רחמי, ואני שואל את עצמי איך נוכל לעזור לכם. חיים אורון (מרצ): אתה צריך לשמור רחמים עוד להרבה דברים היום, אל תמהר לחלק אותם. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): היום יום ארוך, ובכל זאת נכמרים רחמי עליכם. אני רוצה לומר שזה יום קשה לי במיוחד, משתי סיבות. האחת, אני מזכיר לכולנו שהיום י' באב. אנחנו עדיין לא מתגלחים, סימני האבל עדיין עלינו, יען כי ביום הזה עדיין נמשך החורבן של בית-המקדש – הראשון והשני. צמים רק יום אחד כי לצום יומיים זו גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה, אבל מנהגי האבלות נמשכים גם היום. הדבר השני שמכביד עלי, או עלינו, מאוד – בדיוק ביום הזה לפני שנתיים החל הגירוש של יהודי גוש-קטיף וצפון השומרון. היה ראוי, ואולי בשנה הבאה נזכה שהיום הזה יצוין בכנסת בצורה מיוחדת. אני רוצה, ברשותך, היושבת-ראש, דקה אחת לעניין. עשינו דיון פה עם ראש הממשלה לפי נוהל 40 חתימות, היינו גם בלשכתך לפני שבוע ימים בעניין, וצריך לומר כאן ועכשיו: הטיפול במפונים הוא בלתי אפשרי. אני חושב שבעניין הזה אין מחלוקות. מימין ומשמאל יש הסכמה שצריך לשנות את המצב מיסודו, ולאלתר. זה לא נושא שאפשר לטפל בו עכשיו בוועדות, עוד שנה, ועוד זמן, ונראה, וכאשר. תמו הזמנים. חברי כנסת רבים אומרים: אתה צודק, אתם צודקים, צריך לעשות את זה. למשל, חברי כנסת ממרצ – ביילין, אורון, רן כהן. דב חנין. אני בכוונה מזכיר את אלה שתמכו בהתנתקות הזאת, בגירוש הזה. לא מספיקה ההזדהות שלכם. בעניין הזה אני פונה גם אליכם, השרים – צריך לעשות דבר. הזדהות היא דבר יפה. לא הולכים עם זה למכולת. אני מבקש את התערבותכם לאלתר, במלאות שנתיים למקרה הנורא הזה, כדי שנעשה משהו, או יותר נכון – כדי שאתם תעשו משהו, כי אתם בממשלה ובקואליציה, יש לכם גם היכולת וגם האחריות. אני בטוח שכולם יברכו על זה, גם היושבת-ראש, שאמרה לנו שהלוואי שנזכה בימים אלה – לא בשבועות אלה – לראות שינוי שאני מקווה שתהיו שותפים ואולי אפילו המובילים שלו. תודה. היו"ר דליה איציק: אדוני השר, אני מצטרפת לקריאה. נפגשתי עם מתפני גוש-קטיף, עם הוועד שלהם, ואני מצטרפת לקריאה. אתה שר בממשלה, ויש פה עוד שר בממשלה. אני משוכנעת שלא הכול אפשר לפתור, אבל אני גם משוכנעת שחלק מהדברים ניתן לפתור. אי-אפשר שלא להיפגש עם האנשים הללו ולהזדהות עמם לגבי חלק מהבעיות הקשות שעדיין אין להן פתרון. יש חסמים, יש פקקים. צריך לבדוק איפה הם. אני מרגישה שיש הרבה רצון טוב. רצון טוב זה הרבה, אבל לא מספיק. מי שפספס את תורו לא ידבר. חבר הכנסת גדעון סער הודיע שהוא יאחר. חבר כנסת גדעון סער, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים בן-יזרי ואיתן, כנסת נכבדה, אני חייב לומר שאני רוחש כבוד רב לשר איתן, לא רק כחבר ממשלה אלא על יסוד מפעלותיו במהלך השנים למען ביטחון ישראל, וגם סימפתיה למפלגת הגמלאים ולנושא שהיא מייצגת ונשלחה לייצג על-ידי הבוחרים בכנסת הזאת. אבל מה שמובא אלינו לדיון היום הוא קצת מוזר. חותמים על הסכם קואליציוני, קובעים ששר מטעם מפלגה מסוימת יכהן במשרד ראש הממשלה, ומסתבר – ולקח הרבה זמן עד שהסתבר – שנה וחצי כמעט לכהונת הממשלה, שבעצם הוא לא יכול להזיז שם שום דבר או לעשות שום דבר, ואז באים עם פטנט חדש. מה הפטנט? מקימים משרד חדש. אין מספיק משרדים בממשלה, לכן מקימים עוד משרד. לכל משרד יש מנכ"ל, עוזרים, נהגים, דוברים, תקנים, תקציבים. יוסף ביילין (מרצ): וסמנכ"ל למינהל. גדעון סער (הליכוד): וסמנכ"ל למינהל, אומר השר לשעבר ומזכיר הממשלה לשעבר יוסי ביילין, שמכיר את המערכת ויודע איך היא עובדת. סמנכ"ל למינהל – אפשר לקלוט עובדים. אז עומד חבר הכנסת אריאל חברי, ומתאר את הבעיה הזאת, ובאמת זאת בעיה – נושא העקורים – שאם אני צריך לבחור מלים ולהתבטא בלשון המעטה אני אגדיר אותה "הזנחה פושעת"; אבל רק משום שאני עומד על הדוכן הזה ואני לא רוצה להבעיר בעירות, כי היה אפשר להשתמש במלים הרבה יותר קשות. היו"ר דליה איציק: – – – גדעון סער (הליכוד): ובמה הממשלה עוסקת? היא כל הזמן עסוקה בסבבי תפקידים. כל כנס החורף של הכנסת היא היתה עסוקה בשתי שאלות חשובות: האם בוז'י יסכים להתפנות – אפרופו מפונים – ממשרד התיירות לטובת משרד הרווחה, ומי יהיה במקומו בתפקיד שר התיירות. בזה עסקנו ממש עד השבוע האחרון של כנס החורף. אני לא יכול להגיד שהיו נושאים שהממשלה קידמה, רפורמות גדולות, אבל כל הזמן עסקו בסבב התפקידים. טוב, הסתיים כנס החורף, הסתיים הסבב. גם זאת שיטה, גברתי היושבת-ראש; אם אתה לא ממהר להכריע בנושאים האלה, להרבה אנשים יש ציפיות. אם להרבה אנשים יש ציפיות, הם לא עושים דברים נמהרים או לעומתיים, וזה טוב. ראה ראש הממשלה כי טוב, העתיק את השיטה לכנס הקיץ. כל כנס הקיץ הוא עוסק בסבב התפקידים. כמעט הגענו עד סוף כנס הקיץ, עד שהובא הסבב האחרון, שבו כמעט כל שר הוזז מהמשרד שבו הוא כיהן חודשיים, שלושה חודשים למשרד אחר: צורפה חברתנו השרה רוחמה אברהם, ואנחנו מברכים אותה על כך. צורף מחדש שר המשפטים לשעבר והמשנה לראש הממשלה היום, וכמעט הייתי אומר: ובא לציון גואל. אבל לא, זה עדיין לא נגמר. התחיל מושב, נגמר מושב, עדין לא מונה יו"ר הקואליציה, טרם מונתה יושבת-ראש ועדת הכנסת, עדין אפשר להחזיק כמה אנשים באוויר כמו ג'גלר וכמה כדורים, ואנשים ימתינו בסבלנות, איש-איש לגורלו. עכשיו יש עוד בשורה: האם זה חוק חשוב? איזו רפורמה חשובה? הממשלה חשבה באמת לפתור איזו בעיה כואבת? לא – מחליטים להקים משרד חדש. הרי כל החלכאים והנדכאים במדינת ישראל זקפו את גבם ביום שבוז'י הרצוג מונה לתפקיד שר הרווחה, ואמרו: הנה, יש לנו גואל. סוף-סוף מונה שר הרווחה, אחרי יותר משנה שהממשלה לא מינתה שר רווחה. חשבתי לתומי שבממשלה מתוקנת שר הרווחה ממונה על הנושאים האלה. טוב, אז עכשיו מקימים משרד חדש, מעבירים סמכויות. מה קורה? מחליטים להעביר ממשרד ראש הממשלה למשרד לענייני גמלאים את שטחי הפעולה של יחידת הסמך לענייני גמלאים, שהוקמה בסך הכול מתי? בספטמבר 2006, לפני פחות משנה, ואת המועצה הציבורית המייעצת לענייני גמלאים, שגם היא הוקמה לפני פחות משנה. כל הזמן מזיזים יחידות, מעבירים יחידות סמך – – – השר רפי איתן: גדעון, היא עוד לא הוקמה, כי אין משרד. גדעון סער (הליכוד): עשרה חודשים. אתה יודע מה, אדוני השר איתן? עכשיו כשאתה אומר את הדברים האלה אני ממש תמה. ישבתם כל כך הרבה זמן בממשלה והדבר הזה לא הוקם? השרה רוחמה אברהם-בלילא: לא שכנעת – – – משה שרוני (גיל): כדי להכעיס אותך. השרה רוחמה אברהם-בלילא: כדי שתשאל את השאלה הזאת. חיים אורון (מרצ): – – – הרבה יותר בזול. אתה רוצה הצעות? אני אביא לך. חינם. היו"ר דליה איציק: אגב, גם אני מצטרפת להצעות. אני יכולה להפעיל את השעון ואז הוא מאוד כועס. גדעון סער (הליכוד): פשוט לא יאומן כי יסופר. חיים אורון (מרצ): שרוני, תשאל את גדעון למשל מה דעתו על מפת הדרכים. גדעון סער (הליכוד): היום הוא היום האחרון של הכנס, לכולנו יש מצב רוח מיוחד, אבל באמת, אני שואל: מה הממשלה מביאה לסיום הכנס? השר רפי איתן: – – – גדעון סער (הליכוד): תאמין לי, אדוני השר איתן, אתה עוד תהיה במפלגה שלי, אני מקווה, כי אני מכיר את עמדותיך הלאומיות ואת פועלך בתחום הביטחוני. חיים אורון (מרצ): אנחנו מיותרים – – – גדעון סער (הליכוד): אסור להביע משאלה? יש עמדה של ניתוק מאוד גדול מהאזרחים, מה שהם חושבים על המערכת הפוליטית בשיטה הזאת של הקמת משרדי ממשלה חדשים לבקרים. יש מין ניכור כלפי התחושות האלה, וזה מטריד אותי. אני רוצה לומר עוד דבר: מטרידות אותי גם שיטות פעולה חדשות שאני מגלה בבית. אני רוצה לספר ליושבת-ראש הכנסת, כי אם היא תשמע את זה מהתקשורת יכול להיות שהיא לא תאמין, אבל אם אני אגיד את זה יש סיכוי שהיא תאמין. הבוקר באתי לוועדת החוקה, חוק ומשפט, להצבעות בנושא שיטת המשטר, שנדחו פעמים רבות כל כך – מסיבות לגיטימיות. היושב-ראש, יש לו פררוגטיבה; הוא יכול לדחות – נגיד שאין לו רוב, זאת סיבה לדחות. בשעה 09:01 – בנושא שינוי שיטת המשטר והעלאת אחוז החסימה – מחטף של הצבעה – – – היו"ר דליה איציק: – – – גדעון סער (הליכוד): למה אמרתי את זה? כי כאשר לא ישבת על הכיסא הרם הזה אנחנו שיתפנו פעולה, ובפעם השנייה בתולדות המדינה העלינו את אחוז החסימה. אבל עשינו את זה בדרך ארץ; אלה שהתנגדו – התנגדו. היינו צריכים להביא 61 מחברי הכנסת. לא פשוט להביא 61 חברי כנסת שגם יהיו כאן בכל הקריאות, ועובדה שהדבר הזה קרה, ומי שנלחם בזה נלחם בזה, וזה עבר. אז בנוכחות פחות משליש מחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת עושים מחטף בנושא של שינוי שיטת המשטר? השרה רוחמה אברהם-בלילא: גדעון, שאני אגלה את כל מה שהיה מאחורי הקלעים בין אתמול להיום? גדעון סער (הליכוד): גברתי השרה, אני יכול להגיד לך את השורה התחתונה, ולהודיע לך שלא יהיה שום שינוי בשיטת המשטר – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: אתה תתנגד לזה? גדעון סער (הליכוד): ללא צל של ספק, כי לא משנים את שיטת המשטר כגנבים. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אז עכשיו אני שקטה. גדעון סער (הליכוד): יש דרך לעשות דברים. נגיד שאתם חוטפים הצבעה, הרי תצטרכו להגיע לאולם הזה, תצטרכו 61 חברי כנסת, ומייד המפלגות הקטנות יורדות, כי המפלגות הערביות לא יתמכו, ומרצ, האיחוד הלאומי והגמלאים לא יתמכו. אתם תצטרכו לבוא למפלגות שלפחות היסטורית נחשבות גדולות. אבל עם אנשים לא אמינים – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: כרגע דיברת על העלאת אחוז החסימה. גדעון סער (הליכוד): אני עשיתי את זה, גברתי השרה, את יודעת למה? הגעתי למסקנה שאי-אפשר להפקיד נושאים רציניים בידי אנשים לא רציניים. בנושא הזה, של שינוי שיטת המשטר, מטפלים בכנסת הזאת אנשים לא רציניים. השרה רוחמה אברהם-בלילא: בן-ששון לא רציני? גדעון סער (הליכוד): אני משתמש במלים עדינות. תראי, אני משתמש במלים עדינות, כי אני על הבמה. אם לא הייתי על הבמה, הייתי משתמש בשיחה אתך, שאולי תיכף נקיים, במלים קשות מאוד. אבל פה אני יכול להגיד: לא רציני. לכן, גברתי היושבת-ראש, מענה לבעיות הרציניות של מדינת ישראל אין, שינוי אין, כיוון אין, דרך אין. יש תפקידים, ג'ובים, חלוקת שלל וסבבי תפקידים. על כן, לא נוכל לתמוך. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. בהזדמנות הזאת אני רוצה לברך את שרה. ברוכה הבאה אלינו, חזקה ובריאה ומלאת אנרגיות כמו תמיד. חסרת לנו, ואנחנו אוהבים אותך. שרה מרום-שלו (גיל): תודה. היו"ר דליה איציק: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. חבר הכנסת משה שרוני, יושב-ראש סיעת גיל, יש לך עשר דקות, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת . משה שרוני (גיל): גברתי יושבת-ראש הכנסת, מכובדי השרים, חברי הכנסת, כשבאים ומדברים היום על הקמת משרד לגמלאים – איפה גדעון, נעלם? יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): הוא מקשיב לכל מלה. הוא מחכה שתפתיע ותתנגד. משה שרוני (גיל): קודם כול, משרד הגמלאים מוקם מפני שהתנועה שלו, הליכוד, הביאו את הגמלאים אל סף פת לחם. הוא שוכח את זה, מה אני יכול לעשות. אני אזכיר לו כל הזמן. הוא לא יודע על הביורוקרטיה עם נציב שירות המדינה, וזאת ביורוקרטיה – צריכים לחוקק חוק חדש בנושא זה. גברתי היושבת-ראש, אני חושב שאת צריכה להיות היוזמת. לא יכול להיות שנציב שירות המדינה הוא הפוסק האחרון, ואני חושב שזאת שגיאה פטלית שנתנו לו כוח מעל ומעבר, ואז הוא מנצל אותו בצורה המחפירה ביותר, בצורה לא נכונה מבחינת הבנת החוק. משרד הגמלאים הוא משרד שנועד לטפל ב-750,000 גמלאים במדינת ישראל, ובתוך כמה שנים יהיו מיליון ו-200,000, חבר הכנסת גדעון סער. נוסף על כך, יש לנו עוד שארית הפליטה, והמשרד הזה מטפל בזה – במה שאתם לא טיפלתם כשהייתם בשלטון. אל תטיף מוסר למישהו אחר. תטיף מוסר לתנועה שלך כשהיתה בשלטון. אני חושב שהקמת המשרד תיתן מענה לכל גמלאי ישראל, גם אלה שמצביעים בשבילך, גדעון סער. הקמת המשרד בראשות רפי איתן תביא לשינויים מהותיים בנושא הגמלאים. גדעון סער צריך להביא בחשבון שהוא עוד יברך על כך שיש משרד כזה. אני בטוח, אני מודיע לך. אני חושב שהקמת המשרד היא צורך השעה, במצב של הגמלאים כיום במדינת ישראל. אנחנו יודעים שנלקחו מהגמלה של הגמלאים – מ-20.4% הם הגיעו ל-14%. הודות לסיעת הגמלאים, כיום הגמלאים מקבלים 16.2%, ואנחנו נעשה את כל המאמצים להחזיר לגמלאים מה שנלקח מהם שלא בצדק, בצורה מחפירה ביותר. גדעון, החבר שלך נתניהו עשה את זה, וגם הממשלות האחרות – גם ברק. כולם עשו את זה בצורה די טובה, לרעת הגמלאים. אני חושב שבנושא הגמלאים, כיום צריכה להיות תנופה במדינה – מה שלא היה אף פעם – כדי להחזיר את הכבוד לגמלאי ישראל. בל נשכח שרוב גמלאי ישראל כיום הם אלה שבנו את המדינה, אלה שעברו את כל המערכות, את מלחמות ישראל, והודות להם קמה מדינת ישראל. מדינה ומנהיגיה שלא מכבדים את זקניה – אין להם זכות קיום. לכן המשרד הזה ייתן מענה. אני מאחל לשר הגמלאים הרבה הצלחה. אנחנו נעמוד מאחוריך. סיעת גיל תומכת, כמו כל הסיעות חוץ מהסיעות שעשו עוול לגמלאים. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: מחאו לך כפיים ביציע, וזה בדרך כלל אסור. שלום וברוכים הבאים. חבר הכנסת , בבקשה. יש לך עשר דקות. אחריו – חבר הכנסת חיים אורון, שלו יש חמש דקות. (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מכובדי השרים, ראשית, אין לי כל טענה כלפי סיעת גיל והגמלאים, ואני מאחל להם הרבה בריאות והרבה הצלחה, ובעיקר לך, השר איתן, אריכות ימים. שתזכה להיות שותף בכל מה שקורה במדינת ישראל, בנושאים החשובים, מתוך צלילות הדעת, כמו שאתה עושה את זה טוב עד עכשיו. ואם בדברי תשמע טרוניות, זה לא אישי, חלילה, ולא נגד הסיעה ולא נגד המעשה כשלעצמו. יהיו כאלה שיאמרו טוב, יהיו כאלה שיאמרו לא טוב, אבל בוודאי ובוודאי לא מדובר פה בעניין אישי. גברתי היושבת-ראש, אנחנו נדרשים היום לאשר הקמת משרד, כמו שזה נוסח. ונתבקשנו, חברי הכנסת, לפי סעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש אשר ייקרא "המשרד לענייני גמלאים". כבר אמרנו מי יהיה השר ואיחלנו לו אריכות ימים וכל טוב. אם מפלגת ישראל ביתנו היתה בראשות השלטון והיתה מגיעה לכאן ומבקשת להקים משרד חדש לנושא הגמלאים, יכול להיות שלא הייתי אומר את מה שאני מבקש לומר ברגע זה, מכיוון שהם לא היו קשורים לאותה החלטה שעליה אני רוצה להתעכב. אבל אלה שהקימו ומקיימים בפועל את הממשלה בראשות קדימה היו אלה שהביאו להחלטה לסגור את המשרד לענייני דתות, אלה ולא אחרים. המשרד לענייני דתות, כמו שידוע, טיפל בנושא המועצות הדתיות, במינוי הרבנים, רבני שכונות, בחברות קדישא. הוא גם טיפל בכל מה שקשור לתמיכה בבתי-הספר העל-יסודיים לבנים, בישיבות, בכוללים, ובעוד מגוון רחב של נושאים שמטבע הדברים קשורים למשרד כמו המשרד לענייני דתות. שרון בשעתו ואהוד אולמרט כממלא-מקומו, וממשיך בזה אהוד אולמרט היום בממשלה בראשותו, הם ולא אחרים. המשרד לענייני דתות אינו קיים, והנושא הזה נמצא בחסות משרד ראש הממשלה, כמו שהשר רפי איתן פועל כיום תחת החסות של ראש הממשלה. מה אמרו אז, כאשר ביקשו לחסל את המשרד לענייני דתות? הרעיון היה אז, שכאשר אנחנו נבטל את משרד הדתות – למשל, אם היו טענות כלפי המועצות הדתיות, שהמועצות הדתיות לא נותנות את השירותים כאשר הציבור נזקק לשירותים שלהן, אם בכשרות, אם בטהרה, בכל הנושאים האלה, בוודאי ובוודאי כאשר זה יהיה בפיקוח של משרד ראש הממשלה המצב ייטב, המצב ישתפר. אם בעבר היו טענות שבמועצות הדתיות לא נתנו משכורות, בוודאי, כאשר יקימו את היחידה בתוך משרד ראש הממשלה, או את הרשות בתוך משרד ראש הממשלה, והיא שתפעיל את שירותי הדת, ודאי שהמצב ישתפר. לי לא ידוע שהמצב השתפר בשום תחום מהתחומים האלה שהמשרד לענייני דתות טיפל בהם. למשל, ניקח את המועצות הדתיות והטענות שכביכול מי ששלט במשרד לענייני דתות הוא שהיה אחראי למינויים במועצות הדתיות, ומינה מקורבים לשלטון, מקורבים למשפחות של אלה ששולטים במפלגות האלה. טענות כאלה היו לרוב. נדמה לי שלאחרונה יצא מבקר המדינה בדוח חמור – אפילו הייתי אומר דוח חמור ביותר – על מה שאנשי קדימה, ולפני כן בחסות הליכוד, אנשי אריק שרון ועמרי שרון – עשו בכל מה שקשור למועצות הדתיות עם המינויים הפוליטיים. בהרבה מהמועצות הדתיות מינו אנשי ליכוד, מקורבים לליכוד, חברי מרכז ליכוד. האם זאת היתה הכוונה כאשר הליכוד, ואחר כך קדימה, ביקשו לבטל או לחסל את המשרד לענייני דתות מכיוון שיש שחיתות במינויים של המועצות הדתיות, והמינויים היו דווקא של מקורבים לקדימה או לאלה ששלטו אז בליכוד? האם אפשר לומר שהיום, לאחר שביטלו או חיסלו את המשרד לענייני דתות, נותנים משכורות בזמן? אין חשש לשביתות במועצות הדתיות? אם לא היינו מדברים על אנשים שבאמת רואים את העבודה שלהם כעבודת קודש, ולכן הם מונעים את עצמם מלקיים עוד ועוד שביתות, האם המצב השתפר? היו"ר דליה איציק: נא לשבת, חברת הכנסת יחימוביץ. (יהדות התורה): האם המצב השתפר, שזה הצדיק את הסגירה או את חיסול המשרד לענייני דתות? דיברו על כך שהמועצות הדתיות אינן פועלות כסדרן ואינן ממלאות את הייעוד שלשמו הן נבחרו, והיו טענות על כך שבערים שונות לא מונו רבנים, לא נבחרו רבנים. שכונות חדשות נבנו, גברתי היושבת-ראש – שכונות חדשות נבנו במדינת ישראל, ולא מונו להן רבני שכונות. הייתי יכול לחשוב שאולי נושא הרבנים קשור רק לדתיים או לחרדים. מי כמונו יודע – וכל מי שנמצא כאן בבית הזה יודע – יכול שתהיה טענה כזאת או אחרת, על מי אין טענה? אין טענות על פקידים במשרדי ממשלה? יכול שיהיו טענות על תפקיד כזה או אחר, שרב זה או אחר אולי היה צריך לנהוג אחרת – אני לא חושב שהטענות צודקות, אבל יכול שיהיו טענות. אבל אפשר לומר שרבני שכונות זה נושא שקשור רק לדתיים, לחרדים, והוא לא קשור לכאלה שהם לא שומרי מצוות? הטענה היתה שכאשר נבטל, כאשר נחסל, את משרד הדתות – אז בוודאי המצב ישתפר. אבל אני רוצה לשאול כאן את החברים מה קרה מכך שסגרנו את משרד הדתות. אחרי החלטת ממשלה, אותה ממשלה שמחליטה היום להקים משרד חדש לגמלאים – אמר חבר הכנסת שרוני: יש 750,000 גמלאים; אני מאוד מעריך את העבודה שסיעת גיל עושה עבור הגמלאים, ואני יודע שיש לה הישגים רבים בעניין הזה, אבל כל 750,000 הגמלאים באים לאותם שבעה חברי הכנסת של סיעת גיל ומבקשים את העזרה? הם חיים את חייהם. ודאי שסיעת גיל, בנושאים המרכזיים שחשובים לגמלאים, לקחה את זה כדגל והיא פועלת בעניין הזה. מדוע היו צריכים לסגור את המשרד לענייני דתות? את השאלות האלה אני לא שואל את יושב-ראש מרצ. יושב פה יושב-ראש מרצ, חבר הכנסת יוסי ביילין. כאשר הוא היה שר הכלכלה והתכנון, וחשב שהמשרד הזה לא חשוב – או הממשלה חשבה שזה לא חשוב – הוא שעמד בראש המשרד הזה, וסגר את משרד הכלכלה והתכנון. אני צודק? יוסף ביילין (מרצ): כן. (יהדות התורה): מסכים אתי יושב-ראש סיעת מרצ, יושב-ראש תנועת מרצ-יחד, חבר הכנסת ביילין. אבל כאן באה הממשלה – סוגרת משרד אחד לפני תקופה מסוימת, והיום באה ופותחת משרד חדש. לצורך מה הדבר הזה? אמרו לנו שכאשר לא יהיה משרד לענייני דתות, בחברות קדישא יקברו את המתים מייד. אני יודע שמאז נסגר המשרד לענייני דתות, אין משכורות, לא מעבירים משכורות לחברות קדישא, ויש הרבה בעיות בכל מה שקשור לקבורת מתים. בקבורת מתים מדובר רק על חרדים ועל דתיים? הרי מדובר על שירות לכל תושבי המדינה. למה אנחנו עדים לאחרונה, בחודשים האחרונים, מאז נסגר המשרד לענייני דתות? היו בעיות גם קודם, אבל היום, כאשר אין משרד מיוחד שמטפל בהעברות התקציביות לכל מה שקשור ללימודי קודש – אני לא רוצה חלילה לזלזל בפקידים במשרד החינוך שצריכים לעשות את העבודה הזאת, והם משתדלים – אבל, השר רפי איתן, כאשר אין משרד רלוונטי כמו שאתה דורש לגבי הגמלאים, כאשר אין משרד רלוונטי, ודאי שכל אלה שקיבלו את השירות מהמשרד לענייני דתות סובלים. אם כן, איך אתה מסכים, השר רפי איתן, לבוא לפה היום, לדרוש את אמון הכנסת, לדרוש אמון מאתנו שנצביע בעד משרד לענייני גמלאים – שזה חשוב – אבל בו-בזמן אתה שותף לממשלה שסגרה את המשרד לענייני דתות, והיא סגרה אותו אולי מתוך כוונה? זה החשש שלי. היא סגרה את זה מתוך כוונה – השר רפי איתן, אני רוצה שתשמע. השר רפי איתן: מה זה שייך? זה לא שייך. (יהדות התורה): אני שואל: ממשלה שסוגרת משרדים כי היא רוצה בסופו של דבר לבוא לידי ייעול – – – השר רפי איתן: – – – (יהדות התורה): היתה טבלה שלמה – – – השר רפי איתן: – – – עוד לפני עשר שנים. (יהדות התורה): לא, זה לא לפני עשר שנים. היתה טבלה שלמה. עמד בראש הוועדה הזאת מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וקראו לו אביגדור יצחקי, והוא, כדי לייעל, ביקש לסגור. איך אתה מבקש אמון מאתנו, שנצביע – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת פרוש, אתה כבר – – – (יהדות התורה): – – בעד הקמת משרד חדש, כאשר סגרו משרד לענייני דתות ופגעו בשירותי הדת? אני מאוד תמה על הישרות שלך, על שיקול הדעת שלך, כשאתה בא ומבקש מהכנסת אמון. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת חיים אורון, הרגע ראיתי אותו כאן. בינתיים יעלה חבר הכנסת – הנה הוא. אחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני. הם רוצים שהדיון יהיה מעניין. היו"ר דליה איציק: לא, אנחנו רוצים את חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני לא עושה החלפות. קריאה: – – – חיים אורון (מרצ): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר איתן, חברי חברי הכנסת, אני עדיין לא למדתי שכאשר יש נושא לא מטופל, אם מקימים משרד – הוא נעשה מטופל יותר טוב, ואם לא מקימים משרד, אז – – – אדוני השר. השר רפי איתן: אני שומע. חיים אורון (מרצ): יכול להיות שעם הגיל – – – אז הנושא משתבח. אני לא יודע. אמר חבר הכנסת שרוני שקצבאות הזיקנה קוצצו מלמעלה מ-20% ל-14%. המשרד יעלה אותן? אני יודע שהיום יש שני חוקים, אדוני השר, שקשורים למשרד הבריאות, מאוד מאוד מאוד נוגעים לקשישים, למשל, להבטיח סל בריאות קבוע בחוק. אם יש משרד, זה יבטיח? לא צריך בשביל זה משרד. צריך לגייס רוב, לאיים על ראש הממשלה שאם זה לא עובר – זה מונח בכל יום, בכל שבוע מחדש במליאת הכנסת, ולא מצליחים להעביר את זה. מדברים על 8 מיליארדי שקל קיצוץ בתקציב המדינה. אני אומר לך, בלי לבדוק עדיין את הנתונים: רוב הנפגעים מהקיצוץ הזה יהיו קשישים. למה? סליחה. הקשישים יהיו קבוצה מאוד גדולה בין הנפגעים. למה? כי הקיצוץ הזה יפגע בחלשים, ובהגדרה, הקשישים הם בין החלשים. למה אני צריך בשביל זה משרד, כשכל פעם אומרים: את הסעיף הזה קיבלו הגמלאים, את הסעיף הזה קיבלה מפלגת העבודה? חילקתם את התקציב. זאת לא הבעיה. ההתמודדות הגדולה בשאלת הגמלאים והשכבות החלשות בארץ לא עוברת דרך משרד. אתה עושה עבודה מצוינת, יפה מאוד, אבל אתה יודע טוב ממני שההחלטות המהותיות על מצבן של הקבוצות המבוגרות בחברה הישראלית לא עוברות דרך הנושאים הספציפיים של המשרד שלכם. הן עוברות דרך החלטות על ארנונה, החלטות על מיסוי במשרד הבריאות ובמקומות כאלה. השר רפי איתן: הן עוברות דרך תשתיות שחייבות לתאם וליצור – וזה לא קיים. חיים אורון (מרצ): התשתית שחייבת לתאם ולייצר לא עובדת במשרד. יש עוד קבוצות בחברה הישראלית שזקוקות לטיפול מיוחד, למשל, המיעוט הערבי, והן מבינות שמשרד לענייני המיעוט הערבי משחרר את כולם מאחריות. עכשיו, השר איתן אחראי, ואני כבר לא אחראי. יש אחראי. ואני אומר: לא, שר העבודה והרווחה אחראי, ושר החינוך אחראי, ושר הבריאות אחראי, והוא אחראי גם אם הוא ממפלגת הגמלאים. נסים זאב (ש"ס): המיעוט הערבי זה עניין של זמן. עוד מעט הם יהיו רוב. חיים אורון (מרצ): גם אם הוא שייך לסיעת הגמלאים וגם אם הוא שייך לסיעה אחרת. אני מבין, הלכתם על הטיקט הזה לבחירות, כל הכבוד, ואתם מקדמים נושאים מסוימים. כל הכבוד, אבל אל תהפכו אותו לנושא סקטוריאלי. אתה יודע טוב כמוני שאחרי הבחירות הבאות, אם לא תהיה סיעת הגמלאים לא יהיה משרד לענייני גמלאים. לא יהיה משרד לענייני גמלאים אלא אם כן יצטרכו לתת צ'ופר למישהו. השר רפי איתן: אם כך, אתה טועה. אני רוצה לייצר מסגרת, תשתית, שתמשיך לפעול גם אם לא תהיה מפלגת הגמלאים. חיים אורון (מרצ): המסגרת והתשתית הן מדיניות, המסגרת והתשתית הן חוקים, המסגרת והתשתית הן הבטחת זכויות שאי-אפשר בהבל פה – לא בחוק ההסדרים ולא במקום אחר – לגרוע אותן. השר רפי איתן: אתה חבר הכנסת, למה לא עשית את זה? חיים אורון (מרצ): סליחה, אדוני היקר. פעמים רבות הייתי שישה חברי כנסת ועשרה חברי כנסת וחמישה חברי כנסת, ואם כל מה שלא קרה בארץ הזאת הוא באחריותי, אני אבוא אליך עם רשימה מאוד ארוכה. אתה נמצא בכנסת רק שנתיים, תגיד, למה הקצבה לא עלתה? למה הקשישים במצב כל כך קשה? למה הבריאות במצב כל כך קשה? למה מקצצים? תיזהר מהשיח הזה, אדוני השר איתן. אני יודע שאם שר הבריאות יאמר לי שהוא תומך כמוני בהוספת מיליארד שקל לתקציב הבריאות, אבל הוא הצליח להשיג רק 200 מיליון, אני אגיד תודה על 200 המיליון ואשתף אתו פעולה כדי להשיג כסף נוסף, אבל אני לא אשלה את עצמי ולא אשלה אותך שאם יהיה משרד, ולשר הממונה על קידום נושא הגמלאים בממשלה, הרואה את עצמו אחראי, יהיה גם מיניסטריון עם כל האופרציה, משהו ישתנה. אולי ישתנה דבר אחד – יהיו כמה פקידים, שאולי תמנה, ואחרי שתפרוש הם לא יהיו יותר. המסלול הזה הוא חסר תכלית וחסר תוחלת. הוא חסר תכלית כי שאלת מעמדו של הציבור המבוגר בארץ הזאת, בהגדרתה, היא בין-משרדית; היא בהגדרתה שאלה של מדיניות כוללת, והיא מושפעת בעיקר מהחלטות מדיניות כוללות ולא מטיפול בנקודה כזאת או אחרת. היו"ר דליה איציק: תודה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. אדוני המזכיר, נא להודיע שלמעט ועדת הכספים, שאמורה לשבת לא יותר מ-20 דקות, בזמן ההצבעות אין לקיים ישיבות ועדות. אני נורא מצטערת, המליאה היא לא דבר מיותר בכנסת. את אותו הדבר נא להודיע ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שביקש ממני חמש דקות. אני לא אסכים לקיים הצבעה בזמן שחברי הכנסת יהיו בוועדות למיניהן. אני מבקשת להודיע בצורה ברורה ומפורשת שאין אישור לכך. בבקשה, אדוני. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): תודה, גברתי היושבת-ראש. יש עכשיו גם ישיבה של ועדת החוקה. יש רוויזיה ולכן חלק מחברי לא נמצאים פה, ואני מחליף את חבר הכנסת טלב אלסאנע. גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אין ספק שהיגיינה ציבורית, יושר וכללי מינהל תקין הם עמוד התווך של קידום האינטרס הציבורי, ולכן, כאשר מנסים ללחום בשחיתות ובמינויים מאפיוזיים של שר האוצר הנוכחי, שר הפנים לשעבר רוני בר-און, פתאום אותם מאפיונרים שהוא ממנה מנסים להשתמש בשיטות מאפיונריות, להשמיץ וללכלך, השקר מתגלה בתוך שעות, והם אפילו הביכו את המשטרה, שעשתה מעשה שלא ייעשה בהדלפות פוגעניות. נשאלת השאלה, האם בשביל זה המינויים המאפיוזיים האלה וסידור העבודה לאנשים באים אל העולם? כדי לפגוע בשמם הטוב של חברי הכנסת? אנחנו גאים בכך שלא זוכינו אף פעם, בניגוד למאפיונרים ולמאפיוזים, הממנים והממונים. יש כאלה שהתרגלו לחקירות נגדם. אנחנו לא מוכנים להתרגל, ולא נתרגל גם להשמצות. אני רוצה להגיד שאני לא ארפה מהמלחמה בוועדה הממונה בטייבה ובמינוי ההזוי של טוויזר. איך פתאום הממשלה והשלטונות מנסים לייצב אותו? ראשית, בהדלפות מרושעות נגד חברי הכנסת. שנית, בהזמנת אנשים מבל"ד לחקירות באמצעות השב"כ, בטייבה למשל. שואלים אותם: למה אתם מתנגדים למינוי של טוויזר? מאיימים עליהם. פתאום אנחנו רואים הדלפות מרושעות, שקריות ומאפיוזיות בעיתונים, שמתגלות כשקר נלוז, נפסד ונקלה, של אנשים שהתרגלו להיות בחקירות ורוצים להכפיש אחרים. רק קונספט חולני אדנותי יכול להוביל למינוי הזוי כזה. אני נזכר במה שאמר מרטין לותר קינג – לא המעשים הרעים של האנשים הרעים מדאיגים אותי, מדאיגה אותי יותר שתיקתם של הטובים, חבר הכנסת רן כהן וחבר הכנסת יוסי ביילין. צר לי על כך שלא שמעתי התבטאויות ברורות וחד-משמעיות בתקשורת. אפילו עיתון "הארץ" לא התייחס במלה אחת למינוי של טוויזר, ודווקא "מעריב" פרסם כתבה. לא התייחסו, כאילו זה בחצר האחורית. מה, זה מאבק רק של תושבי טייבה? רק של הערבים? רק של המשולש? לא מספיק שחבר הכנסת אופיר פינס, שר הפנים לשעבר ויושב-ראש ועדת הפנים, יגיד מאחורי המליאה לשר שטרית שזה מינוי שערורייתי, שזה מינוי הזוי, מטורף, שבלי ספק לא עבר ועדות. תגידו את זה בציבור. תילחמו אתנו. רן כהן (מרצ): זה לא מינוי הזוי, זה מינוי בזוי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): גם הזוי, גם בזוי. מה המסר שאתם מעבירים לתושבי טייבה? שולחים להם מנהל בית-כלא, אדם שאומר: כמו שניצחתי את הרצל אביטן אני אנצח את טייבה. מה זה? אנחנו נגד פירוק מועצת העיר, שנבחרה כדת וכדין; אבל לחלופי חלופין, נניח שנכשלנו ואתם רוצים להכריח אותנו, והשלטון בידיכם, ואתם רוצים להמליך יהודי על טייבה – באופן הזוי, זה היהודי שאתם שולחים לטייבה? כלו כל היהודים שיכולים למלא את התפקיד הזה? אני אומר את זה לחלופי חלופין. אלא אם כן מישהו רוצה לסדר עבודה לחבר, מישהו הבטיח משהו לקולגה שלו, לקולגה שלו לשעבר, על חשבוננו. נכון, בטייבה יש בעיות, בעיות קשות אפילו. בניהול היו בעיות, בעיות קשות. משרד הפנים לא עמד לצד העירייה ולצד ראשה הנבחר. גם זאת עובדה. מתחשבנים אתו על שנת 2005, שבה הוא לא היה ראש העיר. אבל להביא מינוי כזה? וכשאיש ציבור נלחם במינוי הזה, פתאום הוא מוצא את עצמו מוכפש בעיתון. זה דבר נקלה, ממש תת-רמה, התנהגות של אנשים שרגילים ששמותיהם מופיעים במדורים האלה. אנחנו נמשיך במאבק הזה, ומי שעומד מאחורי המינוי הזה צריך להתבייש, ואני מתכוון לשר רוני בר-און באופן אישי. אני קורא לשר שטרית לא להסתפק באמירה ש"אני לא הייתי עושה את המינוי הזה". מה זה לא הייתי עושה? עכשיו אתה שר הפנים. הוא אמר לנו דברים יותר קשים. יוסף ביילין (מרצ): יש לו סמכות לבטל? אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): בוודאי, בוודאי, להעביר אותו. אגב, יש רשויות יהודיות שמשוועות לאנשים כמו טוויזר, מרוב שהוא רחמן, מרוב שהוא – אגב, איך אמר רוני בר-און כאן? חבר הכנסת טיבי, מה אתה מתנגד, הוא מכיר את המנטליות. מאיפה הוא מכיר את המנטליות, מבית-הכלא? איפה הוא פגש ערבים? בבית-הכלא. משם הוא מכיר את המנטליות. איזו אמירה אדנותית, משפילה, פוגענית כזאת של רוני בר-און. השר שהפך להיות שר האוצר. "מכיר את המנטליות". גם אני מכיר את המנטליות הגזענית-האדנותית הזאת של רוני בר-און ושל אלה שדחפו למנות אדם אחד ויחיד לתפקיד הזה. גברתי היושבת-ראש, אין ספק, הנושא הזה כואב לנו. יש בעיות שעוד צריך לתקן בטייבה, בוודאי. אבל ככה להתייחס באופן כל כך משפיל לתושבי העיר? לומר: הבאנו לכם רב-כלאי שמבין את המנטליות? טייבה רוצה לנהל את עצמה בעצמה, באופן דמוקרטי, בהכרעה דמוקרטית. תעזרו לעיר, לעיר שלנו, לעיר שלי, ותפסיקו במשחקים של משטרה ושב"כ כדי לייצב מינוי בזוי שמסכן את שלום הציבור. אני אומר לכם: המינוי הזה מסכן את שלום הציבור בטייבה ופוגע במרקם החברתי. אגב, יש כמה אצות אופורטוניסטיות של תושבי המקום שמסתובבות מסביב לכל איש שלטון שמגיע, תופעה רגילה בכל עם. אנשים בזויים, שפלים, שפועלים נגד בני עמם. אנחנו מכירים אותם בשם אחד-אחד. לפעמים הם מזמינים אותו הביתה לכוס קפה, בלילה, שאף אחד לא יראה, מרוב בושה. הם צריכים להתבייש. אנשים צריכים להצביע עליהם ברחוב. ובסופו של דבר, המינוי הזה צריך להתבטל. ההחלטה העקרונית עומדת בפני בג"ץ. ולכן, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני קורא לחברי, גם מחוץ לסיעות הערביות: תשמיעו קול. דברו עם שר הפנים מאיר שטרית, דברו עם מי שצריך. קצה נפשנו ביחס האדנותי, המתנשא והמבזה הזה. אפשר אחרת. תודה, גברתי. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חבר הכנסת דב חנין, יש לך עשר דקות. תיכף יתפוס פה את מקומי חבר הכנסת אחמד טיבי – אתה רוצה לנוח דקה? לך, תנוח, תשתה משהו. לא, באמת, ברצינות. אני אמתין לך, חבר הכנסת טיבי. אחר כך נתחלק במשכורת. בבקשה, חבר הכנסת חנין. דב חנין (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, לפני שאת מתחלפת אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להפנות את תשומת לבך לעניין סביבתי שנראה לי שהוא ראוי למחשבה נוספת. אני מתכוון למזג האוויר באולם המליאה. אולם המליאה מקורר לרמות מאוד משמעותיות. אני מבין – – – היו"ר דליה איציק: כמה אני שמחה שזה בא סוף-סוף מגבר. דב חנין (חד"ש): את יודעת, גברתי, שבעולם – – – היו"ר דליה איציק: עכשיו ברצינות: אין אשה שלא מעירה לי שקר, וזאת הסיבה – תסלחו לי, אנחנו כולנו מופיעות גם עם ז'קטים, לא רק בגלל שהנימוס מחייב. סוף-סוף. עכשיו אני אגיד שחבר הכנסת דב חנין ביקש – – – דב חנין (חד"ש): זו תודעה פמיניסטית, גברתי. זו תודעה פמיניסטית, אבל מעבר לתודעה הפמיניסטית יש פה עניין יותר רציני. רן כהן (מרצ): אני מצטרף לדעתו של חבר הכנסת חנין. דב חנין (חד"ש): זה לא רק עניין של נוחות. אנחנו הרי אומרים גם לציבור בישראל שאנחנו מבקשים להימנע מאותו מצב שבו בחורף אמור להיות לנו חם בבית ובקיץ אמור להיות לנו מאוד קר בבית. זה מצב לא הגיוני ולא סביר. אפשר בהחלט להפעיל מזגנים, אבל צריך להפעיל מזגנים בצורה מתונה, ובטמפרטורה ראויה שמומלצת לציבור, של 24 מעלות – טמפרטורה לא מאוד נמוכה, טמפרטורה נעימה. העניין הזה ראוי וחשוב מכיוון שיש לזה הרבה משמעות. היו"ר דליה איציק: כמה יש פה? אני לוקחת את זה עכשיו מאוד ברצינות. הערכתי היא שיש פה 22 מעלות, אבל אנחנו נבדוק. דב חנין (חד"ש): לעניין הזה יש משמעות גדולה מבחינת חיסכון באנרגיה. אנחנו מדברים על משבר אקלים, אנחנו מדברים על הצורך של כולנו לעבור לחשיבה אחרת בתחום האנרגיה והחיסכון באנרגיה, והנה, עניין פשוט באופן יחסי, שניתן לביצוע, שאנחנו – – היו"ר דליה איציק: כל הצעה שתביא לנו – אגב, בעוד תחומים: בניהול הבית, בנושא הירוק – כל הצעה שנוכל ליישם, תיושם. אנחנו ניקח אותה מאוד ברצינות. דב חנין (חד"ש): תודה רבה, גברתי. תודה לגברתי, ועכשיו לעניין הדיון שעומד בפנינו. אדוני השר המיועד לענייני גמלאים, אין ספק שנושא הגמלאים במדינת ישראל – – – היו"ר דליה איציק: נוסיף לך עוד שתי דקות. רן כהן (מרצ): חבר הכנסת חנין, השר הוא לא רק מיועד. הוא שר בלי משרד. עכשיו נותנים לו גם משרד. דב חנין (חד"ש): עכשיו נותנים לו גם משרד לענייני גמלאים. משרד המיועד לענייני גמלאים. אין ספק, אדוני שר, שנושא הגמלאים בישראל ראוי לטיפול וראוי לשיפור משמעותי. אנחנו מדברים על נושא שהוא נושא חברתי – הגמלאים בישראל הם אוכלוסייה מוחלשת, מקופחת, אוכלוסייה שהיתה קורבן במשך שנים למדיניות אנטי-חברתית של ממשלות ישראל. ומובן שצריך להזכיר לרעה במיוחד את אותה ממשלה קודמת שבה כיהן כשר האוצר בנימין נתניהו, שהובילה קו חריף ותקיף של התנכלות לכל הקבוצות החברתיות המוחלשות ופגיעה בכל הקבוצות האלה, ובכלל זה עניינים של הגמלאים. לכן, עניינם של הגמלאים ראוי לטיפול, עניינם של הגמלאים ראוי לשינוי, אבל הדרך לשינוי כזה, אדוני היושב-ראש, איננה הקמתו של משרד מיוחד. הדרך לתיקון, הדרך לשינוי, היא שינוי המדיניות הכלכלית והחברתית. אנחנו צריכים באופן דחוף העלאה משמעותית של קצבאות הזיקנה. אנחנו צריכים באופן דחוף מכשירים חברתיים שיאפשרו טיפול נכון יותר בקשיים ובבעיות הרבות של ציבור הגמלאים בישראל. היום, גם היום, ממשלת ישראל איננה באה אלינו עם בשורה בתחום הזה. למרות כל ההבטחות, העשייה מתמהמהת ומבוששת לבוא, ואני חושש שהכנסת תצא לפגרת הקיץ וגם הקיץ יעבור בלי שיחול אותו שינוי דחוף ונדרש בתחום בעיותיהם של הגמלאים. אבל בעיות הגמלאים הן רק דוגמה לבעיות החברתיות שדורשות טיפול במדינת ישראל. מצטרף אלינו שר הרווחה, ואני שמח שהוא יוכל לשמוע את הדברים. אתמול ציינו, אדוני היושב-ראש, את תשעה באב. לפי המסורת היהודית, תשעה באב איננו רק יום של אבל אלא הוא קודם כול יום של חשבון נפש. לפי המסורת היהודית מציינים בתשעה באב את חורבן הבית, אבל חורבן הבית הוא לא רק עניין של היסטוריה ארוכה ורחוקה. בחברה הישראלית, חורבן הבית וחורבן בית הוא גם עניין מאוד אקטואלי, שמתרחש בעצם יום-יום. אתמול התקיימה בירושלים הפגנה מאוד מיוחדת של חסרי דיור ושל אנשים שביתם נתון באופן אקטואלי בסכנת הריסה. השתתפו בהפגנה זו נציגים מכפר-שלם שבתיהם בסכנת הריסה, והם – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא מהיום. דב חנין (חד"ש): לא מהיום. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): והם הרגו. העירייה והמשטרה הרגו אזרח יהודי בזמן שהפגין נגד הריסת ביתו, והיחידים שהפגינו נגד זה היו אני וחברי "קמפוס" באוניברסיטה העברית. להזכיר נשכחות – 1981. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת זחאלקה קודם כול מציין עובדה היסטורית נכונה ומדויקת, וגם אני הייתי אתך באותה הפגנה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): נכון, גם אתה היית. אני לא – – – דב חנין (חד"ש): זה הוא. אנחנו היינו יחד באותה הפגנה נגד אותו רצח של מפגין נגד הריסת בתים בכפר-שלם. אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מלים – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אנחנו הפגנו בעניין הזה, של אנשים שאין להם מקום לגור בו, לא רק שם. דב חנין (חד"ש): נכון. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר כמה מלים בעניין הזה. בכפר-שלם חיים אנשים – אגב, חלקם גמלאים – כבר הרבה שנים. המדינה שלחה אותם לאדמות האלה, אלה אדמות שבמקור היו שייכות לכפר ערבי שבשנת 1948 תושביו גורשו. האדמות נלקחו בידי המדינה, והמדינה שלחה לשם את האנשים שחיים היום בכפר-שלם. הם חיים שם הרבה מאוד שנים, והאדמות האלה עברו גלגולים רבים. חלקן הגיעו בשנים האחרונות לידי יזמת פרטית, שרוצה כמובן לעשות כסף מהאדמות שהגיעו לידיה, ואז אותה יזמת פרטית באה לתושבי כפר-שלם ואומרת להם: אתם צריכים לפנות את בתיכם, אתם פולשים. הביטוי הזה, "פולשים", הופך להיות בישראל ביטוי שאין לו שום קשר למשמעות הלשונית המקורית שלו – "פלישה" ו"פולשים". אלה אנשים שהמדינה שלחה לשם, הם חיים שם הרבה מאוד שנים, חיים בבתיהם, והיום המדינה דורשת מהם לעזוב את ביתם. לא רק לעזוב את הבית, אלא לעזוב את הבית בלי פיצוי. המדינה אומרת לאנשים שחיים בבתיהם שנים רבות: תסתלקו מבתיכם. אני חושב שעל חוסר צדק כזה ועל עוול כזה אי-אפשר לעבור לסדר-היום ואי-אפשר לשתוק. השר רפי איתן: סיעת הגמלאים בעיריית תל-אביב מטפלת בזה. אתה מטפל בזה? דב חנין (חד"ש): אני מטפל בזה, ואני שמח שגם סיעת הגמלאים בעיריית תל-אביב – אני מקווה שגם סיעת הגמלאים בממשלה תתייצב ותאמר בממשלת ישראל: לא ייתכן שיזרקו אנשים מבתיהם בלי לתת להם פיצוי. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): סיעת הגמלאים היא בקואליציה שעושה את הדבר הזה. שלא יגלגלו עיניים. דב חנין (חד"ש): יושב אתנו גם שר הבינוי והשיכון, ואני שמח לומר שהוא מתייחס לבעיה בצורה רצינית, ואני מברך על כך. אני מקווה מאוד, אדוני השר, שתוציא הנחיה אמיצה ועקרונית שאומרת שלא נפלה בין התושבים בכפר-שלם לפי השאלה הפורמלית מי הבעלים על הקרקע שהם יושבים עליה. כל התושבים שמתגוררים באזור הזה, אדוני השר, גרים בו כבר הרבה שנים. אני מכיר חלק גדול מהמשפחות. גם אם הקרקע הגיעה בדרך-לא-דרך – לפי טעמי בדרך-לא-דרך – לידי יזמת פרטית, עדיין המדינה צריכה לקחת את האחריות ולומר: לא נשליך את האנשים האלה מבתיהם, לא נשליך אותם לגורלם, אנו מחויבים לעשות מעשה ולדאוג לכך שלא תישלל מהאנשים האלה קורת-גג. באותה הפגנה של חסרי דיור השתתפו גם אזרחים ערבים מיפו, שגם הם בסכנת פינוי; השתתפו משפחות חד-הוריות – אמהות – מירושלים, שגם הן נאבקות על הזכות לדיור, כי יש בירושלים לא מעט משפחות חד-הוריות שגרות כרגע במאהל במרכז העיר מכיוון שאין להן אפשרות אחרת של דיור. השתתפו בהפגנה הזאת בדואים מהנגב, וכאן אני שוב, אדוני, שר הבינוי והשיכון, רוצה לנצל את ההזדמנות ולהביע הערכה על פנייתך ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעצור את הריסת הבתים של האוכלוסייה הבדואית בנגב עד שאותה ועדה שאתם מקימים תוכל סוף-סוף לתת פתרון מערכתי ורחב לבעיה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד כמה מלים בעניין תוכנית ויסקונסין, שנדונה רק אתמול בכנסת. היום אנו שוב קוראים על ממצאי התחקיר שנעשה ב"הארץ", שלפיו חלק גדול מההשמות, כביכול, של חברת "אג"ם מהל"ב" היו פיקטיביות. החברה, כפי שאתם יודעים, עמיתי חברי הכנסת, מקבלת את הרווחים שלה לפי מספר ההשמות שהיא עושה. בפועל מתברר שחלק גדול מההשמות למקומות עבודה של חברת "אג"ם מהל"ב" בנצרת היו פיקטיביות. מסתבר שאנשים לא באמת הגיעו ולא התחילו לעבוד במקומות עבודה כאלה. זאת דוגמה נוספת לכך שתוכנית ויסקונסין – – – היו"ר אחמד טיבי: נא לסיים. דב חנין (חד"ש): היושבת-ראש הוסיפה לי עוד שתי דקות. היו"ר אחמד טיבי: שתי הדקות הנוספות עברו. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רק עוד משפט אחד בנושא זה, ואזכיר עוד נושא אחד בקצרה. זאת רק דוגמה נוספת לכך שתוכנית ויסקונסין היא רעה שאי-אפשר לתקן אותה. צריך לבטל אותה, כי השיטה שנותנת ליזמים פרטיים להרוויח ממצוקתם של אנשים היא עצמה המקור לכל רע. אני רוצה להגיד משפט אחרון בנושא הדיון שקיימנו הבוקר בוועדת הפנים, שהיה דיון מאוד מדאיג. הדיון הזה עסק בחומרים מסוכנים ובמפעלים מסוכנים במפרץ חיפה, והתמונה היא קשה – יש חומרים מסוכנים ויש מפעלים מסוכנים במפרץ חיפה, והסכנה הזאת רלוונטית לא רק למצב של מלחמה. היא רלוונטית גם למצב של חס וחלילה רעידת אדמה, וגם למצב של סתם תקלת אנוש או תקלה אחרת שעלולה להתרחש. מדינת ישראל חייבת לקחת על עצמה את האחריות ולהתחיל לטפל ברצינות באזור הזה, שהוא כל כך צפוף באוכלוסין, כדי לתת תשובה אמיתית, וצריך להתחיל עכשיו לפנות מפעלים מסוכנים וחומרים מסוכנים מהאזור הזה – עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדיניות הממשלה היא רעה, אך נוסף על המדיניות הרעה יש תופעה של שימוש לרעה בסמכות, שגורמת למצב להיות יותר גרוע. הדוגמה שאנו דנים בה היא דוגמה מובהקת – יש לממשלה סמכות להקים משרדים חדשים, לאחד משרדים, לפצל משרדים, להוסיף, לגרוע, למנות שרים. אני לא ראיתי שהוקם משרד לגופו של עניין, כלומר ישבו, חשבו שהנה הגיע הזמן להקים משרד חדש או לשנות מצב כלשהו משיקולים ענייניים לטובתם של האזרחים. אקדים ואומר שאנו בעד הגמלאים, ולכן אנו נגד משרד הגמלאים. כל יום משגעים את האנשים; אתה לא יודע איפה הסמכות או הטיפול בעניינך. אתה מתעורר בבוקר כשהבעיה שלך במשרד התרבות, ובערב אתה כבר במשרד החינוך. לפני שלושה שבועות שלחת מכתב למשרד הרווחה, ופתאום העניין שלך במשרד הגמלאים החדש. אנשים לא יודעים, הם לא מצליחים לעקוב אחר הדקויות, כי כל יום תופרים תיק חדש. היו"ר אחמד טיבי: תרתי משמע. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא רק נגד חבר הכנסת עזמי בשארה תפרו תיק, אלא תופרים תיקים כל יום. לפעמים עושים עיבוי של תיקים; משרד התשתיות קטן על השר רחב הממדים, לכן צריך לעבות לו את המשרד. תיקחו לדוגמה את מינהל מקרקעי ישראל. האם מישהו יכול לרשום לי את ההיסטוריה – מאיפה ולאן זז המשרד הזה? לפעמים צריך להעניש שר. המינהל נמצא אצל שר השיכון, אבל ראש הממשלה רואה שזה יותר מדי בשבילו והוא לוקח את זה למשרד ראש הממשלה, אחר כך למשרד השיכון, אחר כך למשרד הפנים ואחר כך למשרד התשתיות. אתה לא יודע איפה הוא נמצא. משגעים את האנשים. זה לא לגופו של עניין, אלא לגופה של קואליציה. זה שימוש לרעה בסמכות. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: מה זה מפריע לתושב? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בטח שזה מפריע לתושב. דוד טל (קדימה): איך הגעת למשרד הדתות? היו"ר אחמד טיבי: הוא מדבר על מינהל תקין. דוד טל (קדימה): זה לא שייך. הוא מקבל את השירות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לשיטתך, השר בוים, למה לא לעשות 50 משרדים? למה לא להעביר את הטיפול במעונות-יום למשרד התיירות? למה לא? יש גבול לכל תעלול. היו"ר אחמד טיבי: חיל האוויר במשרד הרווחה. דוד טל (קדימה): כבר היו דברים מעולם, שהעבירו דברים ממשרד העבודה והרווחה למשרד אחר. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הגיע הזמן שמשרדי הממשלה יהיו ידועים; שיהיה ידוע שיש 20 משרדים. שישימו שרים ללא תיק כמה שהם רוצים. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: חבר הכנסת זחאלקה, תביא טיעונים יותר רציניים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בטח שזה רציני. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: מה זה מפריע לתושב? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בטח שזה מפריע לתושב. מהן הסמכויות של משרד הגמלאים? מה הדברים שיועברו אליו? משה שרוני (גיל): למה הוא לא התנגד כאשר העבירו סמכויות לשר המדע? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני נגד. אני התנגדתי. משה שרוני (גיל): כן, כן. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בטח שאני נגד. אני אומר לך, אני נגד. השר רפי איתן: אבל הצבעת בעד. היו"ר אחמד טיבי: זה מה שאתם עושים. אתם מתנגדים ומצביעים בעד. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): קשה לתפוס אותי בדבר כזה, שאני אגיד לך שאני נגד ואני אצביע בעד. אני נגד, והצבעתי נגד. אני לא יודע אם הצבעתי, אבל אני נגד. משה שרוני (גיל): – – – ג'מאל זחאלקה (בל"ד): השימוש לרעה בסמכות מתגלה בעניין חוק הפוליו.? חוק זה עבר בכנסת את כל המשוכות האפשריות – דיון מעמיק, וזה עבר בקריאה ראשונה. דרך אגב, אף חבר כנסת אחד לא התנגד לחוק. בקריאה טרומית היו 63 בעד ואפס נגד; קריאה ראשונה 0-76; קריאה שנייה ושלישית 0-99. עכשיו אנחנו שומעים ששר האוצר רוצה לבטל או רוצה לדחות את היישום של החוק הזה. למה? הוא רוצה לעשות את זה. זו דוגמה לשימוש לרעה בסמכות. זה נעשה בלי לדפוק חשבון לאף אחד. מזלזלים בכנסת. אנחנו מקבלים החלטה על חוק פוליו כדי לתת פיצוי לאלפי אנשים קשי יום, ושר האוצר החליט שהוא דוחה את זה. אני מברך את חבר הכנסת שרוני על עמדתו. אני שמעתי אותו הבוקר. ככה צריך להגיד. מצוין מה שאמרת: לא ניתן לדבר כזה לעבור. לכן, אני קורא לכל חברי הכנסת להתנגד לתוכנית הזאת. עוד דוגמה לשימוש לרעה בסמכות. למה אני מזכיר את הדברים האלה? לפעמים יש הגדשה של הסאה. עושים את זה כמו פדיחה, בעצם. אני מדבר על ראשי מועצות ממונים או מועצות ממונות. פעם זה היה במשורה, במקרים חריגים ביותר, קשים ביותר, כי חשבו שזה לא קל לבטל תוצאה של בחירות. כאשר התושבים בוחרים מועצה מקומית וראש עיר, צריך להיות דבר חריג ביותר, קטסטרופלי כמעט, כדי ללכת לצעד הקיצוני של מועצה ממונה. רק כאשר כלו כל הקצין. יש למשרד הפנים אלף ואחד צעדים כדי לשמור על הקופה הציבורית, כדי לרסן ראשי מועצות, כדי לדאוג שיהיה מינהל תקין. לפעמים לא משתמשים בכל הכלים האלה, וקופצים ישר למינוי מועצה ממונה, כמו שעשה שר הפנים הקודם, רוני בר-און. היד קלה על העט להדיח ראש עיר, להדיח מועצה. זה דבר חסר תקדים, מה שקרה בשנה האחרונה. מדובר ב-16 מועצות מקומיות ערביות. לא היה כדבר הזה. יש לו סמכות, אבל הסמכות ניתנה כדי שישתמש בה במשורה. יכול להיות שצריך לתקן את החוקים. השרים והממשלה משתמשים בשיקול הדעת לרעה. צריך לכבול את ידיהם. לא יכול להיות ששר הפנים יכול לקבל החלטות כאלה. יכול להיות שהחלטה כזאת צריכה להתקבל אחרי ביקורת שיפוטית עם תנאים מפורטים, ולא כגחמה של שר הפנים. לבסוף, כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מול הכנסת יש מאהל של אזרחים ערבים מהנגב המוחים על הריסת הבתים והפקעת הקרקעות. אני יודע שיש הצעה להקפיא את הריסת הבתים למשך שנה. אני קורא לכל שרי הממשלה לתמוך בהצעה הזאת. אני חושב שזה ייתן אפשרות לנהל משא-ומתן. אני אומר מראש: הממשלה לא יכולה לבוא לאזרחים הערבים בנגב עם העמדות הישנות שלה. שמענו הרבה רטוריקה על רצון טוב, נכונות למשא-ומתן והידברות. אלה דברים טובים וחיוביים, אבל זה לא מספיק. כדי לשנות את המצב באמת, צריך לשנות עמדות. הממשלה לא יכולה להתחיל את המשא-ומתן כשהיא לא מכירה באופן גורף בבעלות של האזרחים הערבים בנגב על הקרקע. זו נקודת התחלה שלא תוביל לשום מקום. לכן, אני קורא לממשלה ולשר הבינוי והשיכון לחשוב מחדש על עמדות הממשלה, ולא רק על שיטת עבודה של הממשלה. אם תהיה מחשבה מחדש על הנושא הזה, אני חושב שנוכל להתקדם. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת יצחק בן-ישראל. אחריו – חבר הכנסת אריה אלדד, ואחרי כן – חבר הכנסת רן כהן. יצחק בן ישראל (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, כנסת נכבדה, שמעתי את כל אלה שדיברו לפני, וגיליתי שיש תמיכה מקיר לקיר ברעיון של הגמלאים: בזה שצריך לשפר את המצב, בזה שהמשרד הזה יכול להועיל אבל הוא לא מספיק. עלו פה עוד הרבה דברים אחרים שצריך לעשות חוץ מזה. לכן, אני לא מבין – אולי מפני שאני חדש – איך לא מתבקשת המסקנה שצריך לתמוך בהצעה שעלתה כאן. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אם זה כל כך חשוב, למה לא עשו את זה לפני שנה וחצי? יצחק בן ישראל (קדימה): גם זו שאלה מצוינת. להגיד שלא עשו את זה לפני שנה וחצי זו טענה טובה, שלא אומרת שלא צריך לעשות את זה היום. טענה טובה שאומרת: חבל שלא עשיתם את זה לפני שנה וחצי. בוא נעשה את זה לפחות היום, כדי שלא נעמוד פה בעוד שנה וחצי ונגיד – שלוש שנים. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אלא אם כן יש סיבה אחרת לעשות את זה היום. יצחק בן ישראל (קדימה): בתור חבר כנסת חדש, שעוד לא התרגל לחוקי המשחק וללוגיקה המיוחדת של הבית הזה, נראה לי שהמסקנה הישירה והפשוטה מכל מה שנאמר פה קודם היא שצריך לתמוך בהצעת הממשלה. אני מברך את הממשלה שעשתה את זה, ולו באיחור. כמובן – גם את השר רפי איתן. אני רוצה להגיד מלה אחת על עניין המפונים למיניהם שהוזכרו כאן, ובעיקר מפוני גוש-קטיף, שהזכירה פה קודם יושבת-ראש הכנסת. אנחנו, בכלל, יש לנו איזו נטייה, בכל פעם שקורה משהו רע במדינה, להאשים בזה איזה משהו שעשינו בעבר, את עצמנו, בלי להביא בחשבון את אותם כוחות שלפעמים הם הרבה יותר גדולים מאתנו שגורמים לכל מיני תופעות. אני יודע, למשל, הניצחון של ה"חמאס" ברצועת-עזה, או ברשות הפלסטינית בכלל, מיוחס אצלנו ישר להתנתקות, בלי שאנחנו שמים לב שיש פה איזה ביטוי לתנועה כללית שעוברת על העולם המוסלמי, מאינדונזיה בקצה ההוא ועד מרוקו בקצה השני. לא אנחנו בדיוק מנהלים את החיים של למעלה ממיליארד איש בכל העולם הזה, ואנחנו הרבה פעמים נתקלים בביטויים המקומיים שלנו לתופעות הרבה יותר גדולות מאתנו. אנחנו גם לא נותנים לעצמנו דין-וחשבון מה חסכנו בהתנתקות. אנחנו – כל דבר רע שקורה לנו זה בגלל ההתנתקות. אבל כל אותם דברים שלא קורים אי-אפשר כמובן לרשום, ולכן נראה לנו שאנחנו עושים כל הזמן רק שגיאות וכל הזמן המצב לא טוב, ואף פעם לא עשינו שום דבר נכון. אז אני אומר את דעתי הדי-ברורה: אני חושב שההתנתקות היתה מוצדקת והיא היתה זכותה המלאה של המדינה, ודווקא משום כך חובתה של המדינה לטפל במפונים בצורה הכי הוגנת שרק אפשר, ולא למשוך – וכאן, דרך אגב, עוד שנה וחצי פחות שנה וחצי, זה לא כמו הקמת משרד. פה העניינים נוגעים באנשים, אנשים שחיים, ולכן אנחנו צריכים לפתור את הדבר הזה, ולפתור מהר. זה לא עולה על הדעת, דווקא משום שהייתי – ונשארתי – בעד ההתנתקות, שזמן רב כל כך אחריה, כמעט שנתיים, אנחנו לא נפתור את הבעיה ויהיו פה אנשים שלא מצאו להם לא פתרונות דיור, לא פרויקטים חלופיים ולא שום דבר מהסוג הזה. אותו דבר, דרך אגב, נכון למפונים למיניהם. זו תמיד זכותה של המדינה לפעול כחוק ולדרוש מאנשים להתפנות, אבל זו חובתה להתייחס אליהם באופן הוגן ולהציע להם את הפיצויים, או את מה שצריך, ולא לזרוק אנשים לרחוב. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אין לי טענה לשר איתן ולאינטרסים של הגמלאים, אבל אני מצר על כך שהפכו את השר איתן היום לשק חול. למעלה משנה מאז הוקמה הממשלה והשר איתן עוסק בענייני הגמלאים, אז מה קרה היום שצריך משרד? אם היה צריך משרד – מה? אין 78 חברי קואליציה שמסוגלים להרים את היד כדי להקים משרד? הלוא המשרד יוקם. הממשלה לא היתה מסוגלת אפילו להקים משרד, אם זה כל כך חשוב? אלא שהוא לא דרוש לעניינם של הגמלאים. הוא דרוש – ולכן אני מצר על כך, השר איתן, שהופכים אותך לשק חול בבונקר של אולמרט, במערכת הביצורים שהוא מקיף בה את עצמו היום, כי מגדל הקלפים שלו עומד לקרוס, והוא צריך לתמוך אותו בכל מיני שקי חול. השר רפי איתן: אני מזמין אותך להצטרף. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): חלילה לי. כל יום שהממשלה הזאת מכהנת הוא סכנה קיומית לישראל. צריך להחליף את הממשלה הזאת, וכל מי שתומך בה ומחזק אותה חוטא לאינטרסים של עם ישראל. ממשלה שלא מסוגלת לעזור לשדרות לבנות מקלט בלי להתקוטט עם בית-המשפט העליון, שלא מסוגלת להיאבק בשחיתות בלי להשתלח במבקר המדינה – בפרפראזה, אולי, על מה שאמרו פעם על נשיא ארצות-הברית מסוים, שהוא לא מסוגל לרדת במדרגות וללעוס מסטיק, הממשלה הזאת לא מסוגלת לעשות שני דברים טובים. כשהיא עושה משהו טוב, היא מייד מקלקלת בדבר אחר. היו"ר אחמד טיבי: הנשיא פורד. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אמרו לי לא להזכיר שמות של מי שלא פה. לא יפה לתקוף אנשים באופן אישי, אבל – – – היו"ר אחמד טיבי: אתה עושה היסטוריה. חיים אורון (מרצ): – – – תלונות לוועדת האתיקה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): או בג"ץ נגד ועדת האתיקה. במקום לעשות לטובת מדינת ישראל, הופך ראש הממשלה את המדינה למכרה זהב של האינטרסים שלו, או לצורך העניין, מכרה חול – מה שכתב עליהם פעם הסופר: חולות הזהב – ובשרים שלו הוא משתמש כשקי חול לבצר את הבונקר. לפני שלושה ימים, או ארבעה ימים, מול מצלמות, הצהיר ראש הממשלה, ואני קורא: "מיניתי את חיים רמון ורוני בר-און כי הם חברים שלי, וכדי שידעו שאני לא שוכח חברים". והוא גם אמר: "מיניתי אותם גם כי הם הטובים ביותר". היה קיסר ידוע, קליגולה, שמינה את הסוס שלו לקונסול. אני מניח שהיה לו סוס טוב, אולי הסוס הכי טוב ברומא. אתם לא מעלים על דעתכם שנותנים לקיסר רומא סוס צולע עם פרעושים. ודאי הסוס היה מצוין. יכול להיות שבהשוואה לקונסולים האחרים ברומא, הוא אפילו היה קונסול מצטיין, אבל קליגולה נזכר לשמצה בהיסטוריה, והסוס והמינוי שלו הפכו להיות משל ושנינה. אז בואו נבחן את השאלה של החברים הכי טובים של ראש הממשלה. הוא אומר: מיניתי אותם כי הם היו חברים שלי, אבל גם כי הם הכי טובים. רוני בר-און, שלנצח ייזכר בתולדותינו בפרשת בר-און–חברון? והשרה רוחמה אברהם הנתונה עדיין בחקירה על קבלת שוחד בפרשת "אגרקסקו"? וחיים רמון, עבריין מין מורשע, בתור משנה? היו"ר אחמד טיבי: – – – קולגיאלית, לפי החוק מותר. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לפי החוק מותר, אבל הקלון מוטבע במצחה של הממשלה הזאת. אין לראש הממשלה חברים בלי תיקים? במסכת בבא קמא כתוב: "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו". ראש ממשלה שנמצא בעיצומה של חקירה פלילית בפרשת בל"ל, ועוד כמה וכמה תיקים פליליים ממתינים לו על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, בוחר עבריינים להיות שקי החול שלו, לבצר את מעמדו. ולכן אני מצר כל כך על כך שהשר איתן מצטרף לקבוצה הזאת. השר רפי איתן: מה זה שייך? היו"ר אחמד טיבי: נא לסיים. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מה ששייך הוא שראוי שהממשלה הזאת תסיים את ימיה, ויפה שעה אחת קודם. ולכן, חבל על כל מי שמנסה לחזק אותה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. חמש דקות. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי, שרים, חברות וחברי הכנסת, בראשית הדברים אני רוצה להתייחס לדבריו של היושב-ראש המנהל ברגע זה את הישיבה. מאחר שהדיון הוא בנושא של הקמת משרד לגמלאים, ובו אני רוצה להתרכז, אני רוצה לומר כמה מלים לגבי הדברים שאמר חבר הכנסת אחמד טיבי במליאה הזאת. זה באמת בלתי נסבל בעיני שרק חבר כנסת ערבי, ורק חבר כנסת מטייבה, ידבר נגד המינוי של טוויזר – שבעיני הוא בזוי – שהיה, אם אני לא טועה, נציב שירות בתי-הסוהר ומפקד כלא באר-שבע בעבר, לממונה על עיריית טייבה על-ידי שר הפנים היוצא, רוני בר-און. למה הדבר הזה חייב לקרות במדינת ישראל? למה אנחנו חייבים לעשות מינויים כאלה בזויים, שממש מנקרים את העיניים לציבור הערבי? למה אנחנו, היהודים, חייבים להתנהל בהתנשאות ובגבהות לב על אזרחים ערבים שהם מיעוט בתוכנו? אנחנו רוצים ממש לנקר את העיניים של התושבים שהם מיעוט לאומי בקרבנו. אני קורא לשר הפנים החדש, שטרית, לבטל את המינוי הזה. לדעתי הוא לא ראוי, הוא לא נכון, הוא לא לכבודנו, הוא לא לכבוד מדינת ישראל. אני חושב שאני רשאי לומר את זה דווקא בדיון הזה, כי אני מניח, השר רפי איתן, שאתם בעיקרו של דבר רוצים לעשות כאן מהלך מוסרי לטובת הגמלאים במדינת ישראל. המהלך של מינוי טוויזר לראש עיריית טייבה הוא מהלך לא מוסרי ולא נכון, ואני מציע לבטל אותו. אדוני היושב-ראש, לא לכבודך, מכיוון שאתה יושב כרגע בראש, אני אמרתי את הדברים. האמן לי, כשישבתי שם ושמעתי אותך אומר את זה, החלטתי שאני רוצה לומר את זה כיהודי, כאדם עם מוסר, כאדם עם ערכים הומניטריים. אני רוצה לומר, רבותי חברי הכנסת, לו היתה הקמת המשרד לענייני גמלאים יצירה טבעית של דיון של ממשלת ישראל, או של איזו ועדה ציבורית שהיתה באה והיתה אומרת: המתווה והפתרון לבעיית הגמלאים בישראל הם הקמת משרד לגמלאים – היה אפשר לקיים דיון רציני וראוי. אבל לא זה המצב. הלוא המצב ברור לחלוטין: מאחר שסיעת הגמלאים באה ואמרה: אני רוצה משרד לגמלאים – מוקם משרד לגמלאים. והרי זה לא הפתרון לגמלאים. למה אני אומר את זה? השר איתן, השר בן-יזרי, חבר הכנסת שרוני, הפתרון לגמלאים לא נמצא במשרד טכני, לא בכך שיוקם משרד עם מנכ"ל ועם רכב וכל מה שצריך – והדבר הזה יכול להיות גם בכל צורה אחרת. אם ממשלת ישראל – – – משה שרוני (גיל): חבר הכנסת רן כהן, אילו משרדים טיפלו בגמלאים עד כנסת זו? רן כהן (מרצ): אני אגיד לך. משרד האוצר, שפגע בגמלאים; משרד הרווחה, שטיפל – מה שהוא טיפל – בגמלאים; משרד הבריאות, שטיפל בגמלאים. זה לא יקרה גם היום, גם כשיקום המשרד לענייני גמלאים. כי משרד הבריאות עדיין ימשיך להיות משרד שיטפל בגמלאים, משרד הרווחה עדיין ימשיך, משרד התעסוקה. אני אתן לך שתי דוגמאות, חבר הכנסת שרוני, שאתה מכיר אותן לא פחות טוב ממני: מצב הגמלאים לא יהיה יותר טוב אם לא יהיו פתרונות בנושא הבריאות, שהם בחזקת משרד הבריאות, ובמקרה זה גם שר מטעם הגמלאים יושב שם. אתן לך עוד שתי דוגמאות אחרות. תגיד, חבר הכנסת שרוני, העניין של דיירי הדיור הציבורי לא נוגע לגמלאים? לא נוגע לקשישים בישראל? אז מה? זה יהיה בחזקת משרד הגמלאים? לא. זה יהיה בחזקת משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר, וכל זמן שהם רוצים לטרפד את חוק הדיור הציבורי – אין פתרון לגמלאים בדיור הציבורי. אתם תפתרו את זה על-ידי המשרד הזה? לא. משה שרוני (גיל): שום משרד ממשלתי לא יאשר בנושא גמלאים בלי אישור ממשרד הגמלאים. זו החוכמה. רן כהן (מרצ): אבל משרד הגמלאים ישנה את ההחלטה של הממשלה נגד חוק הדיור הציבורי? לצערי לא. גם היום הממשלה נגד החוק הזה, ואתם לא משנים את זה. משרד הגמלאים יקבע שיש סל בריאות שבו נותנים את התקציב מדי שנה לסל התרופות? לא. אתם לא קובעים את זה. לכן, הכנסת הגמלאים למשרד הגמלאים לא מרחיבה – היא מצמצמת. היא מקטינה. ולכן, בעניין הזה, לצערי הרב, אדוני היושב-ראש, היא לא הפתרון. היא הפתרון לסיעת הגמלאים; היא לא הפתרון לגמלאים. ולכן, לעניות דעתי, אסור שהכנסת תקבל את הפתרון הזה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה. השר רפאל איתן, בבקשה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): – – – היו"ר אחמד טיבי: המזכירות אמרה לי שלא. בבקשה, אדוני. השר רפי איתן: אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי הכנסת – – – סופה לנדבר (ישראל ביתנו): לא. לפני שהוא מדבר, אני צריכה לדבר. נסים זאב (ש"ס): גם אני רוצה לדבר. אמרתי שאם היא מדברת, גם אני מדבר. יש לי סיכום עם היושבת-ראש שאם היא מדברת, אני מדבר אחריה. שיהיה ברור. היו"ר אחמד טיבי: בשלב הזה שניכם לא מדברים. בבקשה, אדוני השר. השר רפי איתן: רבותי חברי הכנסת, שמעתי את הנימוקים, ואני רוצה להסביר מה קרה למעשה. כאשר באנו, מפלגת הגמלאים, והשגנו שבעה חברי כנסת, באנו למשא-ומתן קואליציוני, ואז הוצעו לנו שני תיקים רגילים, ואנחנו אמרנו: תודה רבה, לא. אנחנו מוכנים לקבל תיק אחד – את משרד הבריאות, משום שחשבנו שבמשרד הבריאות יש נושאים חשובים לגמלאים, ותיק שני אמרנו: רק לגמלאים. תיק לענייני גמלאים. בנסיבות קואליציוניות נמסר לנו תיק – שר ללא תיק במשרד ראש הממשלה. התחלנו בעבודה, גייסנו אנשים, הקמנו יחידת סמך שיש בה למעשה הכול: יש בה מנכ"ל, יש בה מכוניות, יש בה כל מה שאתם צריכים עבור משרד. ואז הסתבר לנו שמבחינת המערכת הממשלתית – מערכת מאוד סבוכה ומאוד קשה לביצוע, מערכת שלא אנחנו יצרנו, מערכת שאתם וקודמיכם יצרתם – אם אנחנו לא משרד עצמאי, אין לנו אפשרות להגשים בזמן שאנחנו רוצים את מה שאנחנו צריכים עבור הגמלאים. רבותי באופוזיציה – עבורכם; עבורכם, בעתיד שלכם. אנחנו מנסים כבר שנה ליצור תשתיות ואנחנו לא מסוגלים לעשות אותן בגלל הביורוקרטיה. אנחנו יודעים שאם יהיה לנו משרד שלנו, יהיה לנו הרבה יותר קל ליצור את זה – ליצור את זה עבור כולנו; עבור הזקנים ועבור חברי הכנסת, שגם הם יהיו פעם גמלאים. לכן ביקשנו משרד נפרד. ביקשנו זאת לא מפני שאנחנו שקי חול עבור אלמרט. ביקשנו זאת עבור הזקנים. ביקשנו, לחצנו, הממשלה הסכימה, ולכן אנחנו מבקשים את אמונכם בנושא הזה. אני רק אומר שלו יצרו למפוני עזה, למפוני גוש-קטיף, אד-הוק, כלומר לפרק זמן – לא יחידת סמך, לא סל"ע במשרד ראש הממשלה אלא משרד, גורלם היה הרבה יותר טוב. ייתכן שכך כבר היו להם בתים היום. לכן אני אומר לכם, רבותי באופוזיציה: למענכם אתם צריכים להצביע עבורנו. תודה. היו"ר אחמד טיבי: היות שהשר יכול להתערב בכל שלבי הדיון – חברת הכנסת סופה לנדבר, היתה טעות של המזכירות, ולכן זכותך לומר דברים. נסים זאב (ש"ס): – – – היו"ר אחמד טיבי: היתה טעות לגבי סופה לנדבר. מעולם לא היתה טעות לגביך. נסים זאב (ש"ס): – – – היו"ר אחמד טיבי: לא. אני לא מבדיל בין יהודי ליהודי. השר רשאי להתערב בכל שלב של הדיון. בבקשה, אבל לקצר ולתקצר, אם את יכולה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי ממשלת ישראל, רבותי חברי הכנסת, אני מחזיקה כעת מכתב, אחד מאלפי מכתבים שאני מקבלת כיושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור. כותבת לי קשישה, אשה מבוגרת במדינת ישראל: "אני פונה אלייך בכל לשון של בקשה לעזור לי לטפל בבעייתי. אחי אחרי אירוע מוחי, מרותק למיטה, אי-אפשר לשחרר אותו מבית-החולים הביתה. אני מקבלת מביטוח לאומי רק קצבת זיקנה, סכום רק לקיום, ולא יכולה לשלם על זה שהעבירו אותו לבית-חולים". רבותי, אנחנו מקבלים כאן בכנסת אלפי פניות של קשישים. אנחנו חברה שהיתה מזמן צריכה לדאוג לפנסיה של אותם קשישים, למצב של אותם קשישים, ואם להגדיר את המצב של אותם קשישים במדינת ישראל, שחיים על קצבת זיקנה – מצבם רע. ואם לדבר בשפה קצת יותר כועסת, אז אני אומרת שהמצב שלהם קשה מאוד, ולא יכול להיות ששר עולה כאן לדוכן הכנסת ומספר על דברים שאנחנו חיים יום-יום. אנחנו מדינה שצריכה לדאוג לאנשים. אנחנו מדינה שצריכה לדאוג לגיל הזהב. אנחנו צריכים לדאוג לאנשים האלו, ולא יכול להיות שהביורוקרטיה גוברת במדינת ישראל, ולא יכול להיות שבשוליים של החברה נמצאים אלפי אנשים שאין להם אפשרות לקיום, לחיים נורמליים. ובגלל זה, רבותי, אני תומכת בהחלטה להעמיד בעדיפות גבוהה את מצב הקשישים במדינת ישראל. בדקות שנשארו לי אני רוצה להתייחס לשביתה שמתקיימת היום במדינת ישראל. רבותי, לא יכול להיות ששוב עולים אנשי ההסתדרות על במה ציבורית ומדברים על דאגה לציבור. איזו דאגה לציבור אם מחר מנתקים את המדינה? איזו דאגה לציבור אם אלפי אנשים, שאחרי שנה – בשנה שעברה היתה מלחמה במדינת ישראל, וכל החופשה של ילדים ושל מבוגרים – אנשים היו צריכים להישאר ולהיות כאן. היום, כאשר יש אפשרות לאותם אנשים לרתק את המדינה, לשתק את המדינה – זה לא יכול להיות. אני חושבת שמזמן היינו צריכים להעביר בכנסת חוק על ועדת בוררות; יש לי יוזמת חוק כזאת. ואני חושבת שוועדת בוררות תעשה הכול כדי לשלב ידיים ולדאוג לאותו ציבור, לאותם אנשים שעליהם אנחנו מדברים. רבותי, לא מזמן, במשך שנה אפשר להגיד, בוועדות הכנסת, גם בוועדת הכספים, דיברנו על תוכנית ויסקונסין. כמה חברי כנסת עלו לבמה, גם חברת הכנסת מסיעת ישראל ביתנו ליה שם-טוב, גם אני, חברי כנסת רבים. אמרנו לא פעם אחת: רבותי, תפקחו את עיניים, יש דברים שלא צריכים לקרות במדינת ישראל, יש דברים שאנחנו נגדם. כאשר עושים את הטעויות האלו, צריך לתקן באומץ לב. ועכשיו אני שוב רוצה לחזור למצב של הקשישים, אנחנו צריכים לתקן את המצב. אדוני היושב-ראש, אני פונה עכשיו לסיעת הגמלאים ואני פונה אליכם, חברי חברי הכנסת: מצב הקשישים במדינת ישראל הוא רע מאוד. עניין של פנסיות. מדינה שלמה עברה מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. לא חשבנו על אותם אנשים שכל החיים עובדים וכאשר יוצאים, יוצאים ומקבלים רק קצבת זיקנה. זה לא יכול להיות, זה לא ייתכן, וכדי לתקן את העוול שנעשה לאלפי אנשים שמגיעים לגיל פנסיה אנחנו חייבים לשנות את המצב בשורה של חוקים ולתת לאנשים אפשרות לחיות. ולך, אדוני השר מטעם הגמלאים, ולכם, חברי הכנסת, אני רוצה לומר: הגיעה עלייה שלמה, מיליון וחצי איש, שלא היו מסוגלים לגרור מהמדינות שמהן הגיעו את הפנסיה, את הזכות לפנסיה, את הכספים שהם הרוויחו כקרן פנסיה, מפני שיש מדינות שאנחנו, כמדינת ישראל, אין לנו אתן קשרים שמאפשרים לחתום על הסכם שלפיו אדם שעובר ממדינה למדינה גורר אחריו את הפנסיה. אני מקבלת ואני מבינה שחברי הכנסת מקבלים מאות מכתבים. כאשר אנשים הגיעו למדינה לא היה להם איפה להיות, היו חייבים לקחת משכנתה. הם הגיעו לגיל שהם חיים היום על קצבת זיקנה, וההלוואה שהם לקחו מהמדינה וההלוואה שהם לקחו מהבנקים והדאגה – בסוגריים – של מדינת ישראל לא היתה אותה דאגה והם היו חייבים לקחת משכנתה כדי לקנות דירות, והיום זורקים אותם מהבית. רבותי, יש לנו פרובלמטיקה שלמה של אלפי אנשים שחיים במדינת ישראל. ואם, השר איתן, זה יעזור לך לטפל באותם קשישים, אני בעד. אני חושבת שהכנסת צריכה היום לקום ולהגיד: ביורוקרטיה אין לה מקום במדינת ישראל. אנחנו צריכים למחוק את הביטוי "ביורוקרטיה". אנחנו צריכים למחוק את הביטוי שנקרא "כוס קפה" מהבוקר עד הערב. אם אדם זקוק לטיפול, אנחנו חייבים לעזור לו, ואם המשרד הזה יעזור להעמיד בסדר העדיפויות של מדינת ישראל את אותם קשישים שזקוקים לעזרה של הכנסת, של ממשלת ישראל, של מדינת ישראל, אני חושבת שטוב תעשו, חברי הכנסת, אם תיתנו אפשרות להקים את המשרד הזה, שסוף-סוף יעמיד בעדיפות עליונה את האנשים שזקוקים לטיפול הזה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, האם מצביעים על פירוק משרד הדתות? היו"ר אחמד טיבי: אנחנו מצביעים אך ורק על הסעיף שהביאה השרה אברהם-בלילא, וזה הודעת הממשלה על החלטתה מיום 22 ביולי, לפי סעיף 31(ג) לחוק-יסוד: הממשלה, להקים משרד חדש אשר ייקרא המשרד לענייני גמלאים. וכן לפי סעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לקבוע כי השר רפי איתן יהיה ממונה על המשרד לענייני גמלאים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אלה הצבעות נפרדות – – – היו"ר אחמד טיבי: לא, זה ביחד. הכול הצבעה על ההודעה שכוללת את שלושת הסעיפים. הסעיף השלישי, 31(ב) – להעביר לשר לענייני גמלאים את הסמכות הנתונה לראש הממשלה, על-פי חוק האזרחים הוותיקים, על זה היה הדיון ומצביעים על שלושת הסעיפים. רבותי חברי הכנסת, ההצבעה החלה. הצבעה מס' 1 בעד הודעת הממשלה – 51 נגד – 19 נמנעים – 1 הודעת הממשלה על החלטתה להקים משרד לענייני גמלאים, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים ולהעביר סמכות משר לשר נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 51, נגד – 19, נמנע אחד. לכן הודעת הממשלה נתקבלה. הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 24) (קיצור הזמנים של שידורי תעמולה), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 10101.] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים להצבעה בלבד על הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 24) (קיצור הזמנים של שידורים תעמולה), של חבר הכנסת יצחק לוי. מי בעד? מי נגד? ההצבעה החלה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 75 נגד – 4 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון מס' 24) (קיצור הזמנים של שידורי תעמולה), התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 75, נגד – 4, אין נמנעים. לכן הצעת החוק של חבר הכנסת יצחק לוי על קיצור זמנים של שידורי התעמולה התקבלה והיא תעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98) (הגדלת קצבת זיקנה וקצבת שאירים), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 9885.] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98) (הגדלת קצבת זיקנה וקצבת שאירים), של חבר הכנסת משה שרוני וקבוצת חברי הכנסת – הצבעה בלבד. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 70 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 98) (הגדלת קצבת זיקנה וקצבת שאירים), התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר אחמד טיבי: בעד – 70, נגד – 2, אין נמנעים. ההצעה עברה, והיא תעבור לדיון להמשך הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: ולכן היא תעבור לוועדת הכנסת – – – גדעון סער (הליכוד): לא, לא. אחרי קריאה ראשונה אי-אפשר לעשות את מה שעושים אחרי קריאה טרומית, רק אפשר לבקש להעלות – – – היו"ר אחמד טיבי: הערה נכונה. קריאות: – – – גדעון סער (הליכוד): אני מגן על שרוני. משה שרוני (גיל): לפי התקנון, זה עובר לוועדה שלי. היו"ר אחמד טיבי: כבר הצבענו. השרה רוחמה אברהם-בלילא: לא, זה עובר – – – גדעון סער (הליכוד): סליחה, אבל היתה הצבעה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: – – – קריאה: זה אפילו לא על סדר-היום. השרה רוחמה אברהם-בלילא: זה לא על סדר-היום. הצעת החוק הזאת – – – משה שרוני (גיל): זה עובר לקריאה שנייה ושלישית. השרה רוחמה אברהם-בלילא: לא. גדעון סער (הליכוד): אני מבקש לדבר, אדוני. קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: הנושא הזה יעבור לחוות דעת משפטית, אני לא פותח את הדיון. השרה רוחמה אברהם-בלילא: למה לא? היו"ר אחמד טיבי: חוות דעת משפטית. קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: השרה רוחמה אברהם-בלילא, הערה מהצד. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעתו של חבר הכנסת שרוני – – – קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: רבותי חברי הכנסת, אני אפסיק את הדיון אם תמשיכו להפריע. אני אפסיק את הדיון. קריאה: תעשה טובה, תפסיק. היו"ר אחמד טיבי: זאת היתה אמירה רצינית. קודם השרה רוחמה אברהם-בלילא. השרה רוחמה אברהם-בלילא: היה סיכום דברים שמזכירת סיעת הגמלאים הודיעה למזכירות הכנסת ונאמר פה על-ידי סגנית המזכיר במפורש, שהמזכירות קיבלה את ההודעה שהצעת החוק הזאת יורדת מסדר-היום. לכן אינני מבינה מדוע היושב-ראש העלה אותה להצבעה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לפטר מייד את מנכ"ל הכנסת. השרה רוחמה אברהם-בלילא: ולכן, מכיוון שהיתה הצבעה, אני מבקשת שלא לקבל את ההצבעה הזאת, מכיוון שההצעת החוק לא היתה על סדר-היום מלכתחילה – – – קריאות: – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, סגנית מזכיר הכנסת מודיעה שזה לא היה על סדר-היום, שזה נמחק, ולפיכך אני מבקשת לבטל את ההצבעה הזאת. תודה. קריאות: – – – גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד, הכנסת אישרה עכשיו בקריאה ראשונה הגדלת קצבאות הזיקנה. יש שיקול דעת רק לאשר את ההצבעה ולהודיע שהדבר עבר אחרי שהיתה הצבעה. אני גם רוצה להתפלא בכלל על ההנמקה שהובאה: מזכירת סיעת הגמלאים – לחוק שעולה מוועדת העבודה והרווחה, היחיד שיכול לומר ויש לו זכות עמידה הוא או יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה או מנהלת הוועדה. ברגע שהחוק עבר בקריאה טרומית, והוא הגיע לכאן לקריאה ראשונה, איזה מעמד יש לעמדה של מזכירת סיעה? לכן, אדוני היושב-ראש, החוק הזה עבר ואושר, הבאנו כאן בשורה אמיתית חסרת תקדים לציבור הגמלאים. אני מציע לקבוע באופן ברור – אין פה שום מקום לחוות דעת משפטית. החוק הזה אושר בקריאה ראשונה. קריאות: עכשיו שנייה ושלישית. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, בבקשה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מבקשת חוות דעת מהיועצת המשפטית של הכנסת. היו"ר אחמד טיבי: בבקשה, אדוני. נא לתת לחבר הכנסת שרוני לומר את דברו. משה שרוני (גיל): רבותי, הכנסת הצביעה בקריאה ראשונה. לגבי קריאה שנייה ושלישית תהיה – – – קריאה: – – – משה שרוני (גיל): הצעת החוק שלי, עם 41 חברים, תהיה בשיתוף פעולה עם האוצר. נקודה. הצעת החוק עוברת לוועדת העבודה והרווחה. קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: יש כללי עבודה ותקנון של הכנסת. אני יושב-ראש הישיבה, מולי מונח סדר-היום, ומולי לא היתה בקשה כיושב-ראש הישיבה למחוק את הסעיף הזה מסדר-היום. יכול להיות שהיה במקום אחר. מי שלא מודיע ליושב-ראש הישיבה, סדר-היום נמשך למען כבודה של הכנסת. ההצעה הזאת הוצבעה, אני לא אעשה סלטה לאחור לבטל הצבעות. על כן, המשך סדר-היום יהיה כרגיל, והנושא יעבור להכרעה של היועצת המשפטית לחוות דעת. קריאות: לא. היו"ר אחמד טיבי: בשלב זה ההצבעה תקפה. קריאה: לא. היו"ר אחמד טיבי: אל תגידי לי "לא". ההצבעה תקפה, כי היא הוצבעה בכנסת. אנחנו עוברים להמשך סדר-היום. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני רוצה לומר משהו בעניין הזה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אחמד טיבי: אני מבקש מהמזכירות להודיע ליושב-ראש אם יש שינויים, לא להשאיר את זה בסודי סודות. תודה רבה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, ברשותך, בבקשה. אני מציעה שנמתין להחלטתה של היועצת המשפטית. היו"ר אחמד טיבי: לכן, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. השרה רוחמה אברהם-בלילא: עצם העובדה שקיימת בעיה בין המזכירות לבין אדוני היושב-ראש איננה צריכה להשפיע על הצבעה כזו או אחרת או על סיכום דברים כזה או אחר שהיה, ולכן אני מבקש שהיועצת המשפטית של הכנסת תיתן את חוות דעתה מייד בנושא הזה. גדעון סער (הליכוד): הוא מחליט, הוא היושב-ראש. היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לסעיף 7. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): סליחה, אדוני היושב-ראש. היו"ר אחמד טיבי: אנחנו עוברים לסעיף 7, הצעת חוק חובת המכרזים – – סופה לנדבר (ישראל ביתנו): לא, רגע. היו"ר אחמד טיבי: – – (תיקון מס' 19) – – – סופה לנדבר (ישראל ביתנו): רגע, זה תרגיל מסריח, ואנחנו לא מסכימים לתרגיל הזה. היו"ר אחמד טיבי: – – – שלא הודעתם לי עליהם. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): זה לא בסדר, אדוני. קריאות: – – – סופה לנדבר (ישראל ביתנו): זה לא בסדר, אדוני. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, זה מה שמוכיח שלפניך לא מופיע סדר-היום כפי שמונח על שולחנם של חברי הכנסת. נעשתה טעות חמורה. היו"ר אחמד טיבי: אני מבקש. לא אפשרתי לך לדבר. השרה רוחמה אברהם-בלילא: שזה יהיה לפרוטוקול עכשיו, כי נעשתה פה טעות חמורה שאנחנו לא יכולים לעבור עליה לסדר-היום. גדעון סער (הליכוד): בשורה גדולה לעם ישראל. בשורה גדולה – – – קריאות: רגע. היו"ר אחמד טיבי: אנחנו מצביעים על סעיף 7 – – – קריאות: רגע, לא, לא. היו"ר אחמד טיבי: עוברים לסעיף 6. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (בריאות הנפש) – – – קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: אני מוחה על הבלבול של המזכירות. אי-אפשר לנהל ישיבה ככה. אי-אפשר. כל דקה מציעים לי סדר-יום חדש. תגיעו להסדר, תשימו מול יושב-ראש הישיבה את סדר-היום המתוקן. – – – את עבודת הכנסת. חיים כץ (הליכוד): הפסקה עשר דקות. קריאות: – – – יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אתה מוכן רגע? היו"ר אחמד טיבי: בבקשה, חבר הכנסת יורם מרציאנו. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, זה לא פתוח, תפתח לי. קריאות: – – – היו"ר אחמד טיבי: לאות מחאה אני מודיע על הפסקה של שלוש דקות. אני מחדש את הישיבה. נא לשבת במקום. אני לא מקבל שום הפרעה. רבותי השרים, נא לשבת. הודעה למזכיר הכנסת – אין הודעה. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/325).] (קריאה ראשונה) היו"ר אחמד טיבי: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה – אני מזמין את שר הבריאות. בבקשה, אדוני. אני מבקש לפזר את ההתגודדות. אנחנו לא נתחיל עד שיהיה פה שקט. זה לא תקין מה שקורה פה. השר איתן, נא לשבת במקום. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, זכות גדולה נפלה בחלקי להיות שר הבריאות המגיש לאישור הכנסת את הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש. הרפורמה המוצגת היום באה לעשות צדק עם נכי הנפש ועם בני משפחותיהם. אנחנו באים היום להוכיח כי נכי הנפש הם אנשים ככל בני-האדם, וכאשר הם זקוקים לסיוע הם יקבלו אותו, כמו כל מי שזקוק לסיוע רפואי ברוב רובם של תחומי הרפואה – בקופות-החולים. האחריות לטיפול בנפגעי הנפש היא תחום בעייתי, אנושי ומורכב מבחינות משפטיות ואחרות, למרות ההסכמה המהותית הקיימת כבר שנים רבות, שקדמה בהרבה לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–1994, בדבר חשיבות מתן שירות זה כשירות ציבורי. כבר בשנת 1978 נחתם הסכם בין מנכ"ל משרד הבריאות לבין יושב-ראש קופת-חולים כללית שנועד להסדיר את פריסת השירותים הארצית בתחום בריאות הנפש – אני מזכיר את הסכם מנצ'ל-דורון שהיה בעבר. למרבה הצער, ההסכם, שהיה אמור להיכנס לתוקף ב-1 באפריל 1978, לא אושר על-ידי הממשלה, לא תוקצב ובוטל רשמית בשלהי 1978. היום ניצבת בפנינו הזדמנות לתיקון עוול שנמשך יותר מ-15 שנה. על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי בנוסחו המקורי, השירותים שבאחריות קופות-החולים מפורטים בתוספת השנייה, ובתוספת זו מפורטים גם שירותים מסוימים בתחום בריאות הנפש. השירותים שבאחריות המדינה מופיעים בתוספת השלישית, ובכלל זה שייאות הנפש. עם זאת, השאיפה והכוונה המוצהרת של כל הנוגעים בדבר, כבר מיום קבלת החוק, היתה להעביר את האחריות לשירותים בתחום בריאות הנפש לקופות-חולים, ובכך לבטל את ההבחנה הבלתי-מוצדקת שיוצר החוק בין גוף לנפש. ניסיונות שנעשו בעבר נכשלו, בשל מורכבות הנושא וחוסר בשלות. הפעם אנחנו נדרשים לנושא לאחר הכנה ממושכת ומעמיקה, ובמקביל לרפורמה כוללת בתחום בריאות הנפש המתרחשת בפועל כבר היום, הן בכל הנוגע לפיתוח שירותי השיקום והן בשינוי מבנה השירותים על-ידי צמצום הדרגתי של מספר מיטות האשפוז הפסיכיאטרי במדינת ישראל והעברת הדגש בטיפול מאשפוז לטיפול בקהילה, בשילוב השיקום הקהילתי. הרפורמה הביטוחית, שהיא נושא תיקוני החוק המוגשים היום, נדרשת להשלמת הרפורמה הכוללת ולקידום השירות לנכי נפש. מעבר לצורך המהותי בביצוע מהלך זה לצורך קידום הרפורמה הכוללת, המהלך נדרש גם כדי להסיר ספקות ואי-בהירות הקיימים כיום בחוק בכל הנוגע לאחריות לתחום זה, וזאת לנוכח העובדה שנזכרה לעיל, ששירותים בתחום בריאות הנפש מופיעים הן בתוספת השנייה הן בתוספת השלישית לחוק. יתרון חשוב נוסף בהעברת הפסיכיאטריה לקופות הוא הבטחת רצף טיפולי המשכי בין הטיפול הגופני לטיפול הנפשי, ובין האשפוז הפסיכיאטרי לטיפול בקהילה, ונוסף על כך – תמריץ לקופות לשפר את הידע והמיומנות של רופאי המשפחה בתחום בריאות הנפש, נושא שכיום לוקה בחסר. הנחה נוספת בבסיס התוכנית היא שמתן הטיפול בתחום בריאות הנפש על-ידי הקופות יצמצם את הסטיגמה בנושא ויביא לטיפול מוקדם ויעיל ביותר, קרי ביטול התורים הארוכים לקבלת השירות הפסיכיאטרי למינהו בכל התחומים. מובן שבמהלך הדיונים בוועדה ילובנו נושאים אלו ככל שיידרש, בלב פתוח, על-ידי כלל גורמי המקצוע העוסקים בנושא במשרדנו. בניגוד למה שמתפרסם, כאילו מרפאות נסגרות וכאילו מפטרים עובדים, לא תיסגר מרפאה אחת, ואני אחראי אישית למה שאני אומר כאן מעל דוכן הכנסת. התנהלו משאים-ומתנים עם כל הגופים שמטפלים בנושא כוח-האדם המקצועי הסיעודי, השירותי ועוד ועוד, בכל המקצועות הקשורים בפסיכיאטריה ופסיכולוגיה. עובד אחד לא יימצא בחוץ. עובד אחד לא יפוטר. כשם שנסגרו וחוסלו 3,250 מיטות בפסיכיאטריה והטיפול בחולים הועבר לאמבולטוריה ולא פוטר עובד אחד נכון להיום, כך יהיה בהמשך בטיפול הפסיכיאטרי במתכונת החדשה שאנחנו מציעים כאן בפני הכנסת. לסיכומם של דברים, העברת האחריות הביטוחית הישירה בתחום בריאות הנפש מהמדינה לקופות-החולים היא מהלך ראוי ואף נדרש, ההופך אותנו לאחת המדינות המתוקנות בעולם. היא מונעת פיצול תחומי אחריות ביטוחיים בין מבטחים שונים, מקדמת את התפיסה הרואה במדינה רגולטור ולא נותן שירותים ומסייעת לשילוב רפואת הנפש כחלק בלתי נפרד ממהלך השירותים הכולל המובטח על-פי החוק לכלל תושבי המדינה. כאמור לעיל, בידיעה שמדובר בהצעה מורכבת, כל הליטושים וההבהרות יידונו בכובד ראש ובתשומת לב רבה בוועדה אשר תיקבע לנושא הזה. על כן מוגשת הצעת החוק מטעם הממשלה, ואני קורא בכל לב לכל חברי הסיעות, לכל חברי הכנסת, להצביע בעדה. היו"ר אחמד טיבי: שאלת הבהרה לגבי השיקום – יש הרבה חברי כנסת שמתעניינים בנושא השיקום. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: השיקום לא יועבר לקופות-החולים. השיקום יישאר בטיפול משרד הבריאות. חברים, ב-2001 חוקק חוק השיקום. היום אנחנו ב-2007. האם בשבע השנים שעברו מ-2001 עד 2007 מישהו דאג ליישם את חוק השיקום ככתבו וכלשונו? כמו בכל שנה, יתקיים דיון עם האוצר כדי לתת מענה תקציבי על צורכי השיקום. ב-2001 היו 3,200 משוקמי נפש; היום, ב-2007, יש 13,200 משוקמי נפש, ובהסכם שנחתם בינינו לבין האוצר, אשר משתרע על פני שנתיים ושלוש שנים – ואנחנו דורשים יותר משלוש שנים, וזה יובא לדיון בוועדה – מובטח תקציב כדי לשקם 1,200 משוקמים נוספים לשנה, מעבר ל-13,200 הקיימים. עובדה שב-2006, כשהתקציב הופסק באמצע והוועדות פסקו מלטפל בשיקום, דאגתי אישית, עם אנשי המשרד שלי, שיהיה מימון, ואכן הוועדות פעלו עד סוף 2006 וממשיכות לפעול ב-2007 בצורה יוצאת מהכלל, כפי שכל אחד ואחד שמתמצא במאטריה, אם ביקר במפעלים של משוקמי הנפש, ראה בעיניו איך האנשים האלה משתלבים באמצעות משרד הבריאות. עם הדיונים, עם הקשיים שקיימים, אנחנו עושים את זה. כך הבטחנו בהסכם, וזה צריך להימשך. מובן שבין הקריאה הראשונה לשנייה נצטרך להתדיין עוד כדי לשפר יותר, לתקצב ולקיים גם את הרפורמה וגם את השיקום על הצד הטוב ביותר. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה, אדוני. הכנסת רושמת לפניה את התחייבותו של השר שהמרפאות לא ייסגרו ואת דבריו לגבי השיקום. חבר הכנסת הרב אברהם רביץ, ואחריו – חבר הכנסת דוד טל. אברהם רביץ (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הנוכחית – אני מוכרח לומר שהשקעתי בה הרבה זמן, יותר זמן מבהצעות אחרות. היתה לי עמדה אחת, ולאחר דיונים ומפגשים עם נציגי החולים ועם נציגי משרד הבריאות, שיניתי את עמדתי תוך כדי. זאת עשיתי מכיוון שאנחנו עומדים בפני קריאה שנייה וקריאה שלישית. היו"ר אחמד טיבי: אתה מתכוון קריאה ראשונה, לפני שנייה ושלישית. אברהם רביץ (יהדות התורה): שומה עלינו, בין שתי הקריאות האלה, להשקיע הרבה עבודה ולתקן כמה וכמה נושאים שנמצאים בערפל מסוים אבל עם הבטחות רבות. יצחק גלנטי (גיל): קריאה ראשונה. אברהם רביץ (יהדות התורה): אם אכן נצליח בוועדה לתקן את אשר טעון תיקון, אז החוק הזה הוא מלכתחילה חוק טוב. לכן אני אומר כבר בתחילת דברי שאני מתכוון להצביע עבור החוק הזה בקריאה ראשונה. דיברתי עם נציגות של קופות-החולים, והדעות הן שונות. למשל, אחד הדברים שיצטרכו תיקון ותשומת לב – יש קופות-חולים עם סניפים קטנים מאוד באופן פיזי, ונכון לעכשיו הם לא יוכלו לקבל לתוך הסניפים עצמם, שהם דחוסים ממילא, קהל של חולים שהיו מטופלים במרפאות של הממשלה. מובן שיצטרכו לתת לזה פתרון – לאפשר לקופות-החולים לבנות עבורם ולתת להם מקומות שיוכלו לטפל בהם. יש גם חולי נפש שקשה להם וקשה לציבור החולים הפיזיים האחרים להיות במחסה אחד, בגלל המצב האובייקטיבי הרפואי הנפשי לעומת החולים הפיזיים. גם לזה צריכים לתת תשומת לב. אני שמח לשמוע את הצהרת השר, ותודה לך, אדוני היושב-ראש, שעוררת את הדבר והצלחנו לשמוע הבטחה מיניסטריאלית מפורשת שאכן השיקום ימשיך להתקיים כפי שהוא קיים היום. אני רוצה לציין – הייתי מעורב בזה בהיותי משהו במשרד הרווחה וראיתי גם את שיתוף הפעולה וגם את הפעילות של משרד הבריאות, והיא היתה ראויה מאוד. גם שם חסר הרבה. ככלל, אם ניתן לתת שירות לאזרח שלא באמצעות הממשלה כנותנת שירותים אלא באמצעות הממשלה כרגולטור, הממשלה כמכוונת, ודאי שהדבר הזה טוב, ובמיוחד שאין מדברים על הפרטה. מדברים על קופת-חולים, וזו הזרוע הרפואית של ממשלת ישראל בסופו של יום. זמני אזל ואני רוצה לומר שלכן יש לתת הזדמנות לחוק הזה לעבור את המסננת של הוועדה שתדון בעניין – אני מניח שזאת תהיה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות – ולתקן את הראוי לתיקון ולשפר את הראוי לשיפור, וכך נביא חוק שיהיה לטובת האנשים שעד היום הזה – אני רוצה לומר דבר אחד, שהשירות שניתן על-ידי הממשלה היה כזה שמפעם לפעם, כחבר הכנסת, הייתי צריך להפעיל פרוטקציה כדי להשיג תקנים. אני מקווה שהביזיון הזה לא יהיה קיים עוד בסידור החדש, אלא כל מי ששייך לקטגוריה שצריך לקבל מרפא ממדינת ישראל, יקבל את זה בכבוד, ולהיפך, שמשרד הבריאות יעמוד על כך שכולם יקבלו את הראוי להם. אני מודה לך, אדוני השר, על שהבאת את החוק הזה לפנינו ועל שיתוף הפעולה העתידי במסגרת הוועדה שתכין חוק מתוקן. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת דוד טל, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דב חנין. עד שחבר הכנסת דוד טל יעלה – היועצת המשפטית קבעה שהיתה הצבעה ואי-אפשר לשנות אותה, ולכן החלטתי לא תשתנה. תודה רבה. דוד טל (קדימה): ידידי היושב-ראש, אישי הכנסת, ידידי השר, אני מוכרח לומר שאני ועמיתתי, חברת הכנסת שלי יחימוביץ, הגשנו ויזמנו הצעת חוק להשארת כל הנושא של בריאות הנפש במסגרת הנוכחית, מהסיבה הפשוטה שאנחנו חרדים, אדוני השר, שברפורמה שאדוני מציע לא ייכנסו הרבה מאוד פרוצדורות, הרבה מאוד טיפולים, ותיכף אני אזכיר ואפרט אותם. עם כל הכבוד הראוי, ידידי השר, נגד מי אתה בדיוק מתייחס בדבריך שמ-2001 עד היום לא נעשה דבר? יש משרד שנקרא "משרד הבריאות". שר הבריאות יעקב בן-יזרי: לא אמרתי שלא נעשה דבר אלא שלא יושם החוק. דוד טל (קדימה): מי היה צריך לעשות את זה? יש הנהלה של משרד הבריאות, ואני לא מדבר על ההנהלה הזאת, הקודמת. יש איזה רצף ניהולי, רצף שלטוני, ומשרד הבריאות באשר היה צריך להוליך את זה. כשרוצה מנכ"ל משרד הבריאות להעביר נושא מסוים, וזה חשוב לו מאוד, הוא יודע איך לדחוף את זה. וכשלא אכפת לו, זה נתקע. אדוני השר, במקרה הזה את הביקורת הזאת צריך להפנות למשרד הבריאות, ואני לא מדבר דווקא בנקודת הזמן הזאת אלא לדורותיו, שהוא היה צריך להכשיר את הדבר הזה. לצערי, אדוני היושב-ראש, כדרכם של אנשי האוצר בקודש, עם הזמן הם הלכו וצמצמו את התקציב לבריאות הנפש, וזה דומה לאותה בדיחה, אדוני היושב-ראש, על האיכר שחשב שהוא יכול כל פעם להקטין את מנת המזון של הסוס, והקטין, והקטין, עד שהסוס מת. היו"ר אחמד טיבי: זאת היתה בדיחה? אברהם רביץ (יהדות התורה): והוא אמר שאם היה חי עוד כמה ימים – – – דוד טל (קדימה): תודה רבה על ההשלמה. בכל אופן, אדוני השר, יש פה הרבה מאוד נושאים, ולמען הגילוי הנאות אומר שדיברתי היום עם ד"ר פולקביץ, שבמידה מסוימת הניח את דעתי, אבל אני רוצה לשמוע את זה, עם כל הכבוד, גם מהשר, כי כפי שאמר היושב-ראש, כשהשר מצהיר כאן הצהרה, הכנסת רושמת אותה לפניה ורואה בה התחייבות. וזאת מפני שאני מאוד חושש שגם אם יעבירו את 160 מיליון השקלים הללו לקופות-החולים, אין די בכספים הללו כדי לתת שירותים מתאימים כפי שרצינו. שוב, למען הגילוי הנאות, הייתי פעם יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ודנתי בנושאים הללו, גם בוועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הזה, והיה כבר אז מקום להניע את אמות הספים ולהזיז את הנושא הזה לכיוון קופות-החולים, אבל תמיד היה ויכוח בין הקופות לבין משרד האוצר על המשאבים שצריכים להקציב. אדוני השר, אל תקבל את זה, כי עם 160 מיליון שקלים, בסופו של יום נעשה עוול לאנשים, כי אין די בסכום הזה. אני רוצה להזכיר, אדוני השר, ואני מוכן לשנות את דעתי, כפי שחבר הכנסת רביץ שינה את דעתו, אם אדוני השר יואיל בטובו ולא יקשה עליו להתחייב שכל הנושא של הפסיכו-גריאטריה יהיה בתוך החוק לאותם אנשים שאין להם אבחנה פסיכיאטרית, והרפורמה הזאת לא תכלול רק עשרה טיפולים בשנה ומעבר לכך ישלמו סכום של כ-100 שקלים לפגישה. אם אדוני השר יחליט ויאשר פה – – – אברהם רביץ (יהדות התורה): מה המצב היום? דוד טל (קדימה): היום לא משלמים. לי נאמר ואני רוצה לשמוע מהשר. דבריו של השר נאמנים עלי, ואני מאוד מכבד את השר ואני גם מכיר את הכוונות האמיתיות שלו, אבל בסופו של דבר מישהו צריך לבצע שם את העבודה. אם השר יתחייב פה שכל הנושא של האלצהיימר, של השיטיון – ולא ידעתי שזה באותה קטגוריה של האלצהיימר – נשים בדיכאון אחרי לידה ואנשים עם הפרעות אכילה ואנשים מפגרים שאין להם אבחנה פסיכיאטרית וניצולי השואה, שיקבלו את הדברים הללו, אני חושב שאוכל להצביע לפחות בקריאה ראשונה עם השר ולא אתנגד לזה. היות שהפרופסור לרפואה, המנכ"ל שלך, אדוני השר, הוא גם פרופסור לכלכלה, אני מוטרד מזה שהוא הסכים רק ל-160 מיליון שקלים. אני סבור כי כפרופסור לכלכלה, המחירון שלך היה צריך להיות אחר. תודה, אדוני. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי. שלוש דקות לכל דובר. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, לפני שאומר כמה מלים לגופו של עניין, אני רוצה להתייחס לכך ששלשום התפרסם בערוץ-2 תחקיר עם טענות על ניגודי עניינים חמורים אצל גורמים מובילים בין יוזמי הרפורמה. אני לא אתייחס לגופם של דברים. אני רק חושב, אדוני השר, שהנחית לבדוק את הטענות האלה. אני חושב שראוי היה שנושא כל כך משמעותי וכל כך רציני לא יובא לשולחנה של הכנסת לפני שהטענות האלה לפחות תיבדקנה לגופו של עניין. אני מבין, אדוני השר, שקיבלת פנייה של התנועה לאיכות השלטון, שביקשה ממך שלא לקיים את הדיון הזה בכנסת. אני חושב שראוי היה שהדברים יתבררו לפני שהנושא יובא לשולחנה של הכנסת. עמיתי חברי הכנסת, אין ספק שיש מה לתקן בתחום בריאות הנפש בישראל. בעניין הזה קיימת בפני הכנסת הצעת חוק שחתמו עליה חברי כנסת רבים, מובילה אותה חברת הכנסת יחימוביץ ויש לי הזכות להיות בין החותמים על הצעת החוק הזאת. אני מקווה שהיא תבוא לשולחן הכנסת ותידון כאן. אבל, עמיתי חברי הכנסת, החוק שבפנינו מציע דרך אחרת. בכל הצער והכאב, ואני שותף גם לדאגותיהם של נכי הנפש – – – היו"ר אחמד טיבי: מישהו הזכיר את הביטוי מאותגרי נפש. דב חנין (חד"ש): אדוני השר, אני רוצה לומר בצורה ברורה: הרציונל של הצעת החוק הזאת הוא העברה של השירות הזה מן המדינה לקופות-החולים. אומר חבר הכנסת טל ואומר הרב רביץ, שקופות-החולים הן הזרוע של המדינה לטיפול בבעיות רפואיות, ואין לי התנגדות לרעיון הזה. אבל במציאות שלנו, לצערי הגדול, קופות-חולים הפכו להיות גורם עסקי. הן גורם עסקי והן פועלות כגורם עסקי, ואם אנחנו לא נפקח את עינינו ונראה את המציאות הזאת, אנחנו נמשיך לדבר על עניין תיאורטי לחלוטין. לכן, אנחנו מעבירים שירות של המדינה לידי גורם עסקי, וכל ההצעות היפות שחברי חבר הכנסת טל העלה כאן, מעל דוכן הכנסת, הן הצעות שגם אם השר יאמר שהוא תומך בזה, מחר בבוקר, אם החוק הזה יאושר, יהיו בידי גורם עסקי, והוא יקבל את ההחלטות כהחלטות עסקיות בסופו של דבר. הקשבתי בקשב רב לדבריו של השר, והוא אומר – ואני מקבל את זה כדבר חיובי – שהשיקום יישאר בידי המדינה. אבל יש כאן שתי בעיות. בעיה אחת היא ההפרדה בין השיקום לבין הטיפול. כל התפיסה של חוק שיקום נכי נפש בקהילה היא תפיסה אינטגרטיבית, שרואה בשיקום חלק מהמהלך כולו. אומר השר שלא ייסגרו מרפאות, אבל איך אפשר להבטיח את זה? אם הנושא עובר לטיפולן של קופות-החולים, שהן גורם עסקי, איך אפשר להבטיח שהמרפאות לא תיסגרנה? חמור מכך – יש בחוק הזה פגיעה בציבור נפגעי הנפש. מספר הטיפולים שהם יקבלו יהיה מצומצם, ואין שום הבטחה שנפגעי הנפש יוכלו לקבל את הטיפולים שהם מקבלים היום במערכת קופות-החולים. בעיה נוספת היא שאוכלוסייה גדולה תוחרג מטיפול נפשי. אנחנו מדברים על נפגעות תקיפה מינית, על הורים של ילדים מוגבלים, על קשישים, על ניצולי השואה. כל האנשים האלה מוחרגים החוצה מהטיפול הנפשי. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, אני מציע להקשיב בקשב רב לטענות של הגורמים המקצועיים – לא רק של הפסיכולוגים הקליניים והעובדים הסוציאליים, אלא גם של "נעמת", של איגוד מרכזי נפגעות תקיפה מינית, של עמותת "ידיד", של ההסתדרות הרפואית. כל הגורמים המקצועיים האלה אומרים לנו שאת החוק הזה לא צריך להעביר בקריאה ראשונה. אני מציע לכולנו להקשיב לקולות האלה בקשב רב ולקבל היום את ההחלטה הנכונה: לדחות את ההצעה הזאת ולבקש מהממשלה להביא בפנינו הצעה כוללת וטובה יותר. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני. אגב, יש חברי כנסת שנמצאים בדיונים ובהצבעות בוועדות. אם אנשים חוזרים, אני אאפשר להם, ואבקש ממי שיבוא אחרי לעשות זאת. זה היה הסיכום. בבקשה, אדוני, שלוש דקות. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי השרים, הצעת החוק המובילה לרפורמה בתחום בריאות הנפש אמורה להעביר את השירות מהמדינה לקופות-החולים. הדבר כשלעצמו מעורר חשש וחרדות, כפי שהביעו זאת חברי. רק לאחרונה התפארה אחת הקופות הגדולות בזה שהיא סיימה את השנה בעודף. השאלה היא, על חשבון מי העודף הזה, מאיפה, על חשבון אילו שירותים. יש תחושה שיש משהו משותף בין האוצר לבין קופות-החולים. באוצר יש תפיסת עולם: הזמן עובד לטובתנו. ככל שהוא מעכב ומושך אותך, הוא מרוויח. יש תת-ביצוע. קופות-החולים מובילות גם הן לתת-ביצוע. החשש שלי הוא שתחום מאוד כאוב, מאוד חשוב, יועבר לידי הקופות בלי שיש מענה לכל האוכלוסיות. יש הרבה אוכלוסיות נזקקות, ויש שייאות הנפש שלא מקוטלגים ככאלה. יש משברים חד-פעמיים, יש כל מיני אוכלוסיות. מה כן מרגיע אותי קצת? מצד אחד, אני חושש שמא הכול יעבור לקופות-החולים, ואני לא סומך על קופות-החולים, כי הן מסתכלות על הנושא דרך החור של הגרוש. אבל כשבאות אלי קבוצות אחרות של חולי נפש, או מאותגרי נפש, ודוחפות לרפורמה כי היום הן לא נמצאות והן לא מקבלות שירותים והן רוצות את זה מהקופות, אז אני מבין שגם המערכת שנמצאת היום בידי המדינה, בידי הממשלה, לא עונה על כל הצרכים. לכן, אנחנו צריכים כאן מורה נבוכים. אם היום זה היה מגיע לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הייתי אומר לך ביושר: אדוני השר, תמשוך את זה. גם חברי הכנסת יצאו מבולבלים, תמשוך את זה. אבל זו קריאה ראשונה. אני מקווה שהדיונים לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית יהיו ממצים, לא יהיו בחיפזון, ויהיו דקדקנים עד הפרט האחרון, כי רק כך נוכל לתמוך בזה ולקדם את זה לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית. תודה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, ואחריו – חבר הכנסת יולי אדלשטיין. בבקשה, אדוני. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אדוני שר הבריאות, אדוני השר להגנת הסביבה, חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת מרגי, אני מציע שלא תגיד שכולנו מבולבלים. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, יש משהו במזכירות שתמיד שמים אותו אחרי? משה גפני (יהדות התורה): אני מבקש. אני לא מבולבל בעניין הזה. בדברים אחרים אולי כן. היו"ר אחמד טיבי: תבקש רוויזיה. אגב, זה תמיד זה לטובתך, כי הוא מתחיל להתווכח אתך, וזה עושה שדרוג לדברים שלך. משה גפני (יהדות התורה): אבל עכשיו אני מקצועי, אני לא מבולבל. חבר הכנסת מרגי, אתה יושב-ראש של סיעה חשובה בקואליציה, ואני רוצה לומר לך שבעניין הזה אני לא מבולבל. כולנו הולכים סביב דבר אחד – גם שר הבריאות, גם הממשלה וגם אנחנו חברי הכנסת. הנושא של נכי הנפש קיבל תפנית גדולה מאוד בכל העולם, אבל בחברה הישראלית, שעליה אנחנו מדברים, בשנים האחרונות בעיקר – מה הבעיה? למה צריך רפורמה ולמה צריך את כל הדיונים האלה? הרי היה אפשר ללכת באופן נורמלי, כפי שהיה הסכם בשעתו בין משרד הבריאות למשרד האוצר. הבעיה העיקרית היא שמשרד האוצר לא מקציב את הכסף שהוא צריך להקציב לעניין. הרי לו בא משרד האוצר ואמר שמה שנדרש לנכי הנפש, לרבות שיקום נכי הנפש, ומה שנדרש בכל המערכת הזאת – אז להוציא סעיפים פה ושם, אם המצב היום היה טוב, לא היו מביאים רפורמה. למה מביאים את הרפורמה? אולי כי דרך זה יואיל בטובו האוצר להעמיד את המשאבים הנדרשים לנכי הנפש. זה הנושא, לא צריך להיות מבולבל, וזה באמת מכניס את כולנו לדילמה. אני מבין ששר הבריאות, בצדק מבחינתנו, אומר: אנחנו הולכים פה למהלך מאוד דרמטי, מאוד רציני. ואני אומר לכם שבעניין הזה אני מאוד מהסס, מאוד. להעביר את הנושא הזה לקופות-החולים – היינו כבר פעם במצב דומה. העבירו לקופות-החולים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אז, ואני הצבעתי נגד, את הטיפול בבריאות הרגילה. נו, ומה, יותר טוב נהיה מאז או יותר גרוע? חיים אורון (מרצ): הרבה יותר טוב. הצילו את הבריאות, לדעת כל המומחים. משה גפני (יהדות התורה): בסדר. תשאל כל אחד שצריך היום לשלם הון תועפות – – – חיים אורון (מרצ): זה כמו שתגיד שחוק חינוך חובה הוא לא טוב, כי האוצר דופק אותו. משה גפני (יהדות התורה): חבר הכנסת חיים אורון, המציאות הזאת של סל הבריאות, עם כל מה שנלווה לעניין הזה, שמשלמים אתה ואני וכל אזרח אחר מס בריאות – – – חיים אורון (מרצ): למרות החוק, לא בגלל החוק. משה גפני (יהדות התורה): יש פה טעות גדולה, אבל אתה יודע מה, למה אנחנו צריכים ללכת להיסטוריה? אני סבור אחרת, וגם אז סברתי אחרת. אני חושב שזה המצב, אבל נניח לעניין הזה. מה יהיה מחר, אדוני שר הבריאות, אם במסגרת הדיונים של קופות-החולים עם משרד האוצר יתברר שיש חסר תקציבי? מי יהיה הראשון שייפול בוויכוח התקציבי בין משרד האוצר לבין קופות-החולים? האם לא יהיו אלה נכי הנפש? האם בדברים אחרים, בסל הבריאות, בשיטות רפואה מודרניות, ששם יצטרכו יותר כסף – האם שם יפגעו לפני שפוגעים בנכי הנפש? אני מאוד מהסס בעניין הזה. אני מבין שגם בישיבת הממשלה על שיקום נכי נפש בקהילה דובר שבין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית הנושא הזה יידון מחדש. כך גם נאמר לי. אני מאוד מהסס לגבי ההצבעה, אף-על-פי שהייתי נגד, אבל אולי כן כדאי לתת לעניין הזה צ'אנס. אני אחליט עד ההצבעה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה רבה. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת שלי יחימוביץ, ואחריה – חבר הכנסת אורון. בבקשה, אדוני. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אני אתחיל בעצם במקום שבו סיים קודמי, חבר הכנסת גפני. ההתלבטות שלי בחוק הזה היא לא פשוטה, ואני אגיד לכם למה. דבר ראשון, בכנסת הקודמת, כך יצא, טיפלתי לא מעט בנושא הזה, של בריאות הנפש, עם השר דאז, אחד הקודמים לך בתפקיד, אדוני, חבר הכנסת דאז ושר הבריאות דני נוה. למשל, לא פעם טיפלנו בנושא של קיצוץ דרסטי, שלא לומר סגירה, של בית-החולים "אברבנאל", ועוד כהנה וכהנה. כיוון שמישהו אמר שתהיה רפורמה בבריאות הנפש, הדבר הראשון שעשו היה ניסיון לסגור בתי-חולים ולצמצם את מספר המיטות, כי עוד מעט תהיה רפורמה והכול יטופל בקהילה, אדוני היושב-ראש. ההתלבטות כאן ברורה; ברגע שאנחנו – אפילו בקריאה ראשונה – נאשר משהו, חוששני שעוד לפני שהרפורמה תצא לפועל כבר יפגעו לא מעט במוסדות הקיימים, ולצערנו, גם בחולים הקיימים, הרבה לפני שהרפורמה תהיה מוכנה ומזומנת. ההתלבטות השנייה – כאן, אדוני השר, דווקא לזכותך ייאמר, שרק בשבוע שעבר הגשתי הצעת חוק שבקצה של הקצה היתה פוגעת אולי ברווחים של קופות-החולים. מדובר בזכויות של קופות-החולים לתת טיפול בבית-חולים קרוב למקום המגורים של הפציינט, או בכל בית-חולים שיש אתו סידור, ואפילו הוא מרוחק מאוד. ודאי, כנראה הייתי קצת נאיבי לחשוב שאני, ללא הכנה ארטילרית מסיבית, אוכל לעמוד נגד השדולה של קופות-החולים, שחיש מהר – וכאן אני דווקא מציין לזכותו של שר הבריאות, שמשרד הבריאות תמך – אבל ודאי שנעשתה עבודה מהירה, והצעת החוק הזאת הוסרה. במה דברים אמורים? לא חס ושלום באיזו נקמנות – הסירו לי הצעת חוק, אז עכשיו אני לא אתמוך; ודאי שלא הייתי מעלה על דעתי טיעון כזה. אבל אני אומר פשוט שזה מוכיח בפעם המי-יודע-כמה, למי שעדיין זקוק להוכחות, שקופות-החולים הן גוף מסחרי, גוף כלכלי – גם חבר הכנסת חנין התייחס לכך – וכל עוד לא ברור כל כך, בנושא החוק הזה, של רפורמה בבריאות הנפש, מאין בדיוק יבואו התקציבים ומה יהיו סמכויות הפיקוח על הטיפול של קופות-החולים בחולי נפש, אני חושב שאנחנו בסכנה מאוד גדולה. אני גם מתריע לפני כל האנשים הטובים שבאו אלי וביקשו שאתמוך בחוק: הביטחון הזה, שלקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית נצליח לתקן בוועדה בקלות את כל הליקויים, אני לא יודע מאיפה הוא מגיע. הסכנה הגדולה היא שהחוק יצא לדרך, וההכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה תעבור איכשהו, "מיט א קוועץ'", כמו שאומרים, ובסופו של דבר זה יגיע בשתים-עשרה בלילה למליאה, ויצביעו, והתוצאה תהיה שמאות ואלפי אנשים שסובלים לא יקבלו טיפול נכון. לכן, אדוני היושב-ראש, אמרתי כאן בכנות שאני בהתלבטות גדולה, אבל חשוב שייאמר במליאה שגם אם החוק יעבור יידרשו לו תיקון וטיפול אמיתי בוועדה. תודה רבה. היו"ר אחמד טיבי: תודה לחבר הכנסת אדלשטיין. חברת הכנסת שלי יחימוביץ, בבקשה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מפצירה בכם להצביע נגד הרפורמה בבריאות הנפש. הרפורמה הזאת, יש לה דפוסים קבועים, שאנחנו רגילים מאוד לראות בחברה ובכלכלה הישראליות. הוקם כאן בעמל רב מערך של בריאות הנפש; הוקמו 60 מרכזים בכל רחבי הארץ, נולד אתוס של טיפול בפגועי נפש ובמי שנקלעו למשבר נפשי, יש מצבור של ידע מקצועי וערכי, ואז בא מישהו ומחליט שזה כבר לא מספיק רווחי ויעיל ואפשר לעשות את זה יותר טוב. מתחיל המנגנון הזה של ייבוש וקיצוץ – הקפאת תקנים, הורדת תקציבים – ואז המרכזים מתחילים לתפקד פחות טוב, ואחר כך אומרים: אתם רואים, זה לא מתפקד כמו שצריך, בואו נפריט את זה. נכון שכאן מדובר על העברה לקופת-חולים, ולכאורה זאת לא הפרטה. בפועל מדובר בהפרטה לכל דבר. במה מתגאה קופת-חולים כללית בסוף שנת תקציב? בהרחבת שירותי הבריאות שהיא נותנת למטופליה? לא. היא מתגאה במאזן הרווח וההפסד שלה. מדובר בעסק לכל דבר. מדובר בקופת-חולים שגם את הרופאים שלה כבר התחילה להעסיק דרך חברות כוח-אדם, שלא לדבר על שאר נותני השירותים, שכולם מועסקים דרך חברות קבלניות; ביזנס לכל דבר. ואת פגועי הנפש שלנו אנחנו מבקשים להפקיר, כפי שאנחנו מפקירים את הילדים בסיכון, כפי שאנחנו מפקירים את החוסים, כפי שאנחנו מפקירים את הילדים שצריכים להיחקר בידי חוקרי ילדים אחרי שהם עצמם נפגעו. גם אותם אנחנו מפקירים לטובת הביזנס הזה. יש משהו מתעתע באנשים שזקוקים לטיפול נפשי; לא רואים עליהם: לא יורד להם דם, לא דרס אותם רכב בכביש. הם יכולים להגיע למרפאת קופת-חולים ולשבת שעות בתור, ואף אחד לא ייקח אותם לטיפול מיידי. יסתכלו עליהם ויראו שהם בריאים לחלוטין – בדיוק כפי שקורה עם הילדים בסיכון; ילד יכול להיות קורבן להתעללות בביתו, אפילו לאונס, והוא לא יקבל טיפול, כי יש מכסות לטיפול בילדים בסיכון. אבל אם הוא ישחק בכדור ברחוב והרגל שלו תישבר, הוא מייד יקבל טיפול; לרגל שבורה אין מכסות. מה אנחנו עושים ברפורמה בבריאות הנפש? אנחנו יוצרים מכסות – מכסות לאנשים שזקוקים לסיוע נפשי, ובמכסות האלה, במסננת הזאת שתיווצר, עם החורים הענקיים, ייפלו אלפי – אם לא יותר – קורבנות: עולים חדשים במשבר קליטה, אנשים שנולד להם ילד פגוע והם נקלעים למצוקה נפשית בשל כך, נפגעות תקיפה מינית שנמצאות בפוסט-טראומה וזקוקות לסיוע נפשי, אדם בשדרות ש"קטיושה" נפלה על בית שכנו והוא מבועת – כל האנשים האלה לא יהיו זכאים לטיפול במסגרת הרפורמה. אנחנו לא יכולים להפקיר אותם. אנחנו לא יכולים להשאיר את מערך בריאות הנפש נחלתם של הפגועים מאוד-מאוד או נחלתם של עשירים – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: נא לסיים. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): – – כי אדם עשיר שזקוק לסיוע נפשי ילך לטיפול וישלם 500 שקלים על שעת טיפול, והכול יהיה בסדר. ושוב אנחנו עדים לתהליך שבו העשירים לא ייפגעו כלל, מעמד הביניים יצטרך להיאנק תחת הנטל החדש, והעניים יינגפו בדרכם ויישארו מאחור, כמו שראינו, אגב, במלחמה בצפון. תוסיפו לזה – נגיד שהיינו מצדדים ברפורמה הנפלאה הזאת וחושבים שהיא מצוינת, גם אז, מתברר – אמר לי חברי חבר הכנסת חיים אורון, שמצדד ברפורמה, ואני מפצירה בו לשנות את עמדתו – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תיכף נשמע אותו, אם תסיימי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אמר לי חבר הכנסת אורון שהסעיף התקציבי בתקציב לשנת 2008 הוא 200 מיליון שקלים – 200 מיליון שקלים לטיפול בכל מערך הנפש – – – חיים אורון (מרצ): לא, לא הבנת. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): תסכים אתי שהרפורמה הזאת מתוקצבת בחסר, נכון או לא נכון? חיים אורון (מרצ): בלי ספק – – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): הרפורמה הזאת מתוקצבת בחסר, וגם אם היא היתה מושלמת – – – שר הבריאות יעקב בן-יזרי: זאת אינפורמציה מסולפת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי – – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני שר הבריאות, אני מעריכה את הלהט שבו אתה מגונן על הרפורמה שלך. כל שרי הבריאות לפניך התנגדו לרפורמה הזאת, הם לא ידעו מה הם עושים? מה קרה? אני קוראת לכם להצביע נגד הרפורמה הזאת, ולא לאפשר לחלשים שבנו להינגף מאחור. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לחברת הכנסת יחימוביץ. אכן, כפי שאמרתי, עכשיו ישמיע חבר הכנסת חיים אורון את דבריו בצורה מסודרת למיקרופון, ואחריו נשמע את חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מה לעשות, שלי, ההיסטוריה לא התחילה כשהוקמו מרפאות בריאות הנפש – ואני מאוד מאוד בעדן. שלי, אני מנסה להגיד לך שאני מאוד מאוד בעדן. ההיסטוריה התחילה חמש שנים קודם. בחוק הבריאות נאמר שבתוך שנתיים יהיו בריאות הנפש והסיעוד חלק מהחוק. שרי בריאות רציניים, לאורך כל התקופה, לחמו על כך שבריאות הנפש תהיה חלק מהחוק. מי שהתנגד, אגב, כל השנים, היה האוצר. פה זה קצת הפוך, הטובים והרעים. זה קצת מקלקל את התזה, אבל מוכרחים להתמודד עם העובדות כמו שהן. אני כבר אומר מה שאמר חבר הכנסת מרגי: אם החוק נשאר כמו שהוא ב-blue print, אני אצביע נגדו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אז למה לא – – – חיים אורון (מרצ): אבל מה? לו יתואר שאנחנו במצב מצוין. יש 60 מרפאות בריאות נפש לתפארה. צריך פי-ארבעה מזה. אתם יודעים שיש קבוצות שלמות שלא מגיעות בכלל לנושא הזה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): שנה וחצי ממתינים. חיים אורון (מרצ): מסבירים ואומרים שמי שתומך בחוק הולך להרוס מבנה בנוי לתלפיות, הפרוס בכל הארץ. בכל הדרום, למיטב ידיעתי – ואם אני טועה יתקנו אותי – יש מרפאה אחת. יש אוכלוסיות שלמות שלא מגיעות בכלל לנושא הזה. מה הדבר הגדול שקרה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי? חלק מהטיעונים שנשמעים פה הושמעו גם נגדו. הדבר הגדול הוא שהוא הכניס למסגרת חוקית מחייבת את זכויות החולה בתוספת השנייה, השלישית והרביעית, שאתה אפשר ללכת לבית-דין לעבודה, לנציב קבילות רפואה ציבורית, ולהתלונן נגד אי-אספקת שירותים. למה אני לא אתמוך בחוק כפי שהוא? בחוק, למרות הבטחות של שר הבריאות ולמרות הבטחות של מנכ"לו ולמרות הבטחות של עובדי משרד הבריאות, קיומן של מרפאות לבריאות הציבור בקהילה, שאתם אומרים שמבחינתכם הן תנאי – התנאי שמופיע בחוק לא מספק אותי. אם העובדה הזאת, רק היא, לא תעוגן בחקיקה בקריאה השנייה והשלישית ותורחב לכל הארץ – אין מרפאות לבריאות הציבור בכל הארץ. זאת הנקודה המהותית. אני חושב שהוקם מבנה יפה, אני חושב שבעקבות החוק של חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי נעשה מפעל גדול – אגב, אני לא בטוח אם תמר נגד החוק, אבל אני לא רוצה לדבר בשמה; גם היא מבינה קצת בנושא הזה. הנושא השני מהותי מאוד, והוא תת-תקצוב. לא 200 מיליון שקל, אלא כל הסכום הקיים – אם החוק עובר, מדובר ב-1.1 מיליארד או ב-1.2 מיליארד, ועוד 200 מיליון, אבל זה לא מספיק. המאבק בחקיקה יהיה על תוספת מעבר ל-200, שהם תוספת למצב הקיים. כשהקופות אומרות שזה חוק בתת-תקצוב, גם אם אני לא מקבל את המספר האחרון שלהן, הן צודקות. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): מה יקרה לכל הפסיכולוגים והמטופלים? חיים אורון (מרצ): יש שורה של נושאים, של התמחויות. מצב מערכת החינוך הוא בכי רע ובכל זאת אני לא מציע לבטל את חוק חינוך חובה. המאבק באוצר יתקיים והמאבק בכנסת לא ייגמר בחקיקת החוק. הזעקה עולה מצד קבוצות שונות, שנים אני מכיר אותן. הן זועקות. לא דיברתי על הסטיגמות, לא דיברתי על הפערים וכו' וכו', כי אין זמן. אני אצביע בעד החוק בקריאה ראשונה, לא בלי התלבטות, והמבחן האמיתי של הכנסת יהיה מה קורה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והקריאה השלישית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לך. חבר הכנסת ראובן רובי ריבלין, ואחריו – חברת הכנסת לימור לבנת. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, באמת היתה התלבטות קשה כאשר באנו היום להכריע ולהחליט, כל חבר כנסת עם עצמו, כי אין פה עניין פוליטי, אם להצביע או לא להצביע בעד החוק בקריאה ראשונה. גם אני, כמו רבים מחברי הכנסת, כאשר הם באים להצביע עבור חוק או נגדו, רואה את החובה שלי ללמוד את הנושא. הדבר שמובא בפנינו על-ידי הממשלה מעורר שאלות קשות וגם מחלוקת. מצד אחד עומדת העמדה, כפי שהובעה על-ידי חברת הכנסת יחימוביץ, ומצד שני – העמדה האחרת, כפי שהביע אותה חבר הכנסת אורון. גדעון סער (הליכוד): במקרה הזה השתכנענו מיחימוביץ. ראובן ריבלין (הליכוד): אני לא בטוח שהשתכנענו מיחימוביץ. אני מוכרח לומר שבתחילה שמענו את כל אותם אנשים העושים במלאכה, ואשר הם חרדים לא לקליינטים האומללים וחסרי הישע, אלא בעיקר למעמדם, וגם הוא חשוב. לכל עובד חשוב לבוא ולבחון כיצד הוא יכול להמשיך ולהתפרנס בכבוד ולפרנס את משפחתו. עם זאת, מה שעומד במרכז העניין בחוק זה הוא אותם חסרי ישע, אותם אומללים. אומרים לי הארגונים שהמצב, כפי שהוא היום, לא יכול להיות גרוע ממנו. מצב האומללים הוא בשפל המדרגה. החוק הזה, כפי שציין חבר הכנסת אורון, הוא חוק לא שלם, ואם אכן היו באים ומבקשים שניתן לו גושפנקה בקריאה שנייה ושלישית, בלי כל ספק חברי סיעת הליכוד היו מצביעים נגדו. אבל אנחנו, כפי שוודאי גם שר הבריאות, רואים את הצורך בהמרצת הממשלה לבוא וללוות את הרפורמה הזאת בסיוע תקציבי משמעותי שייתן פתרון. אנחנו זקוקים לרפורמה כדי להציל את אותם חסרי ישע, משום שמצב יותר גרוע מהמצב שקיים היום לא יכול להיות. אומנם אמר כבר פרופסור לבונטין בשנות ה-60, כאשר לימד בפקולטה למשפטים, שאין השלילה סובלת יחסיות, נער הייתי וגם זקנתי ואני רוצה לומר לכם שהשלילה, לצערי הרב, סובלת יחסיות. לכן אנחנו ניתן את קולנו – אני אתן את קולי, שהרי מדובר פה בעניינים אישיים – להעברת הצעת החוק בקריאה ראשונה, אלא שאני מודיע בצורה המפורשת ביותר, כפי שעשה זאת חבר הכנסת אורון בצורה מיומנת ומקצועית, שאם אכן נראה שהצעת החוק בקריאה ראשונה באה לעוור עיניים, אנחנו לא ניתן לה את קולנו בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת ראובן ריבלין. חברת הכנסת לימור לבנת, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת גדעון סער. לימור לבנת (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הדיון במצבם של נזקקים לטיפול בבריאות הנפש, אלה שהם חולים כרוניים ואלה שנזקקים מעת לעת לטיפול מסיבות כאלה ואחרות, הוא דיון רציני מאוד. החוק שמובא בפנינו גם הוא חוק שראוי לדון בו ברצינות רבה מאוד. הבעיה היא שהממשלה איננה ממשלה רצינית, לא רק לא רצינית מאוד, אלא לא רצינית כלל וכלל. אני רוצה להסב את תשומת לב חברי הכנסת וגם את תשומת לב האורחים שלנו ביציע, שלא רק היום מובאים בפנינו חוקים רבים מאוד להצביע עליהם, אלא שיש כאן אינפלציה של חוקים ממשלתיים, שמובאים בפני הכנסת. הייתי אומרת שיש כאן אינפלציה של חקיקה פרטית, שהממשלה לא משתלטת עליה, והיא מתבטאת בסכומי עתק. גדעון סער (הליכוד): למה? העברנו חוק שעולה רק 7 מיליארדים. לימור לבנת (הליכוד): רגע, רגע, אדוני, אני מייד אתייחס גם לזה. זאת חקיקה שעולה סכומי עתק, והממשלה הרי לא תוכל לעמוד בכך. לא שאינם חשובים, הם חשובים, אבל אין דין ואין דיין, אין ממשלה ואין סדר, ואין כאן שום השתלטות של הממשלה, שאינה שולטת ואינה מצליחה לעשות שום דבר בצורה מסודרת. למה אני אומרת את כל הדברים האלה בהקשר של החוק הזה? קודם כול, הם נכונים, אבל במה שנוגע לחוק הזה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הרי צריך לבצע רפורמה בשייאות הנפש, משום שהשירותים הניתנים היום לאלה שזקוקים לבריאות הנפש, אותם חולים כרוניים, הם בושה וחרפה. החוק המובא בפנינו היום אינו נותן פתרון לאלה שאינם חולים כרוניים אלא נזקקים לטיפול מעת לעת – אותם עולים חדשים שזקוקים לטיפולים, שאינם קבועים, כי אינם חולים כרוניים, אותם נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, אלה שנפגעים מפיגועים, לא עלינו, מירי של "קטיושות", של "קסאמים", במלחמה או אותם אלה שאד-הוק נפגעים וזקוקים. מי ייתן להם טיפול? קופות-החולים הרי לא ייתנו מענה לכל אותם דברים. ראינו שהממשלה אינה רצינית. לפני כמה דקות עמדה כאן השרה רוחמה אברהם-בלילא ונזעקה כי לא ידעו מה קורה כאן. חוק שמיטיב עם הגמלאים, חוק שעבר כאן בקריאה הראשונה, פתאום נזעקה השרה רוחמה אברהם ואמרה: אוי ואבוי, אוי ואבוי, לא ידענו, היה כאן בלבול, הממשלה לא התכוונה. היא התכוונה, לא התכוונה – מה קורה? הצעות חוק ממשלתיות, הצעות חוק פרטיות – איזה בלגן, איזה בלגן. לכן גם הצעת החוק הזאת – שראוי לה לבוא, ראוי שתהיה רפורמה, ראוי שנדון באותם אנשים אומללים, אבל לא כך, לא כאשר אין מענה לאלה שצריכים טיפול אד-הוק, טיפול זמני, שאינם חולים כרוניים; לא כאשר התקצוב איננו מספיק; לא כאשר הוא בא על-ידי ממשלה לא רצינית, שמביאה חוקים לא רציניים עם תקצוב לא רציני. כך לא מנהלים ממשלה, כך לא מנהלים מדינה, כך אי-אפשר להביא לכאן חוקים. מה לעשות, נראה שאותם חולי נפש מסכנים אינם חברים של ראש הממשלה, כי אם הם היו חברים של ראש הממשלה, כנראה הוא באמת היה דואג להם ומטפל בהם כמו שצריך, כי ראש הממשלה, כבר למדנו, הוא מטפל ודואג רק לחברים שלו. את זה למדנו רק הבוקר בוועדה לביקורת המדינה, שדנה בטיפול במפעל "סיליקט" במרכז ההשקעות, כמו שלמדנו שלשום כשהוא העיד שהוא ממנה לשרים בממשלתו חברים שלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. לימור לבנת (הליכוד): אדוני היושב-ראש, לכן אנחנו נצביע נגד הצעת החוק. ראובן ריבלין (הליכוד): הממשלה זה "אגד"? לימור לבנת (הליכוד): הממשלה זה לא "אגד", שם ממנים באמת חברים. יש עוד כמה מקומות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ריבלין, אני מעריך את הרצון שלך לשמוע תשובות של חברת הכנסת לבנת, אבל תם הזמן. לימור לבנת (הליכוד): אולי הוא חושב שאני אומרת דברי טעם, אדוני היושב-ראש. לכן אנחנו נצביע נגד הצעת החוק הזאת, ונצפה שהממשלה תביא הצעת חוק משופרת, טובה יותר ונכונה יותר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחברת הכנסת לבנת. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת אורי אריאל. לימור לבנת (הליכוד): הוא חבר של ראש הממשלה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, חבר הכנסת יואל חסון. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול, חברת הכנסת לבנת, האם יצאנו נגד ערכי החברות? פתאום חברות כבר לא מוערכת? לימור לבנת (הליכוד): חס ושלום. יואל חסון (קדימה): צריך להיות חברים. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): ממשלה זה לא מועדון חברים. יואל חסון (קדימה): מאיפה שבאת זה הכי מועדון חברים, את יודעת. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): כל ישראל חברים. ראובן ריבלין (הליכוד): – – – זאב ז'בוטינסקי, חברות זה דבר מאוד קדוש, אבל עקרונות הם דבר יותר חשוב אפילו מחברות. יואל חסון (קדימה): קטונתי. חברי חברי הכנסת, בעניין הצעת החוק הזאת, צריך לדבר לעניינה, ולא לערב כאן ענייני קואליציה ואופוזיציה. אני חושב שזאת הצעת חוק משמעותית, מורכבת. טרחתי להיפגש גם עם נציגי המטופלים וגם עם נציגי הפסיכולוגים בשירות הציבורי, ואני רואה בהצעת החוק הזאת הצעה שתשנה – אם היא תעבור, ואיך שהיא תעבור, ונדבר על כך בעוד שנייה – את כל מערך הטיפול בבריאות הנפש, ותהיה לזה משמעות לטווח ארוך, בדיוק כמו שהיתה משמעות אדירה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, איך זה השפיע ואיך נראית מערכת הבריאות בישראל היום. ישבתי עם נציגי הפסיכולוגים. חלקים אומרים שם שהם מדברים מסיבות של רצון להמשיך לעבוד במסגרת הקיימת וחשש מאיבוד מקומות עבודה וכדומה. מצד שני, נציגי המטופלים דווקא תומכים בהצעת החוק. כשאני מסתכל על הצעת החוק הזאת, אותי מעניין כיצד החוק, בשורה התחתונה, ישפר את השירות לציבור שדרוש לו הטיפול הנפשי הזה, האם נעבור ממקום מסוים טוב יותר, טוב פחות, אבל בטוח, למקום טוב יותר, והאם השירות במסגרת קופות-החולים יהיה שירות טוב יותר ממה שניתן היום. צריך לשים לב לכמה נקודות. בקופות-החולים רוב הזמן האינטרסים הם כלכליים, ויש להן עדיפויות כלכליות. צריך לשים לב שאותו אדם שנדרש לו טיפול נפשי, ויגיע לרופא המשפחה בקופת-החולים – רופא המשפחה ישלח אותו, ולא יהיו רק שיקולים כספיים אם לשלוח מטופל לטיפול נפשי שעולה המון כסף, או אולי רופא המשפחה ייתן המלצות אחרות כדי לחסוך לקופה כסף. כל הדברים האלה חייבים להיות מובהרים בדיונים בוועדה. אני אתמוך בהצעת החוק הזאת בקריאה הראשונה, כי אני חושב שנחוץ לדון ברפורמה בכל הקשור לבריאות הנפש. אבל, חברי חברי הכנסת, צריך לשים לב, האם אנחנו משפרים את השירות לציבור, האם אנחנו מבטיחים שכל מי שצריך שירות כזה יקבל אותו – וקופות-החולים לא ימנעו את זה ממטופלים מסיבות כלכליות – והאם אנחנו הולכים קדימה ומשפרים את כל הקשור לבריאות הנפש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, אדוני. יואל חסון (קדימה): אני אסיים עוד שנייה, ברשותך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כבר אמרת "קדימה". יואל חסון (קדימה): זה מה שהייתי מצפה, אדוני השר, שיהיה בוועדה בכנסת לאחר שהצעת החוק תעבור בקריאה הראשונה. הייתי מצפה שהשאלות האלה ושאלות אחרות שנוגעות לעניין יידונו, ונבטיח שהחוק הזה יכניס אותנו לעידן חדש בכל הקשור לטיפול בנפש ובבריאות הנפש. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת יואל חסון. חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – חבר הכנסת אביגדור יצחקי. בבקשה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר הבריאות, אולי הייתי יכול להסכים לדברי ידידי, חבר הכנסת חסון, שדיבר זה עתה, אלא שהמשמעות היא שאתם מעבירים את זה לגוף שאינכם מסוגלים לפקח עליו. שמעתי את דבריך, אדוני השר, שהממשלה צריכה להיות רק הווסת או הרגולטור, אבל איננה צריכה לתת שירותים. אני יכול להסכים לעיקרון, אבל זה לא מתאים למציאות ולנושא בריאות הנפש, ואתם הולכים צעד אחד יותר מדי, כאשר עוד לא פתרתם בעיות רבות לפני כן, ואתם תביאו – אולי מתוך רצון טוב, כך אני רוצה לייחס לך. שמעתי את דבריך בפתיחת הדיון, כפי שכבר אמרו קודמי או אחרים: הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. יש כוונה טובה, יש רצון טוב, יש הצעת חוק שדנתם בה, אבל היא תוביל אותנו למקומות שנדמה לי שגם אתה לא רוצה להיות בהם. ולכן, אנחנו נצביע נגד הצעת החוק הזאת – אני מצפה שתביאו הצעת חוק טובה ממנה ומסודרת ממנה – ואני מקווה שכך ינהגו רוב חברי הבית. יהיה לכם זמן בפגרה להכין את הצעת החוק יותר טוב. בשארית הזמן אני רוצה לבקש ממך, אדוני השר, במלאות שנתיים לגירוש היהודים מחבל קטיף וצפון השומרון, שתבקר אצלם ותראה את האנשים שנשבר עליהם עולמם ואין מושיע. חלקם, לצערי הרב, מעטים מהם, יכול להיות שיצטרכו למשהו מעין החוק שאתם מציעים. הם צריכים עזרה גדולה וסיוע גדול. מי שלא היה אצלם, ודאי ראוי שיהיה אצלם, ודאי מישהו במעמד של שר, ותמיד אפשר לעזור, כי יש אחריות של כל הממשלה. נכון שהנושא נמצא בטיפול ראש הממשלה, ולצערי כך נראים הדברים, או כך נראות התוצאות. אתה, כשר בממשלה, אני בטוח שאתה יכול להעלות את הנושא ולתרום מניסיונך ומניסיון מפלגתך ולהביא לכך שהטיפול יהיה טוב יותר, והאנשים האלה לא ימשיכו לשהות באתרים שלעתים הם כמעט דומים למחנות פליטים. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אריאל; גם על ההקפדה בזמנים. חבר הכנסת אביגדור יצחקי, ואחריו – חבר הכנסת יובל שטייניץ. בבקשה. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי וחברותי חברי הכנסת, נושא העברת השירותים הרפואיים לקופות-החולים נדון כבר הרבה שנים בממשלת ישראל, ומדי פעם דנים אם להעביר שירות או לא להעביר אותו לקופות-החולים. הבעיה המרכזית היא שהרפורמה צריכה להיות כלל-טיפולית בכל מה קשור לקופות-החולים. לא ייתכן, אדוני שר הבריאות, שכאשר גובים מאתנו כסף על תרופות, אז בקופה אחת גובים בצורה מסוימת, ובקופה אחרת גובים בצורה אחרת. למה? כי מפה לפה יש הפרשים של כמה מיליוני שקלים. אחרי זה באים לטיפות-חלב ורוצים להעביר אותן לקופות-החולים – ואני חושב שזה מבורך, כי קופות-החולים ירצו מאוד את הצעירים שיבואו ויטפלו בילדיהם הקטנים בטיפות-חלב. הם יעשו להם שם פאר והדר, כסף וזהב, רק שיירשמו בקופת-החולים שלהם. אני חושב שגם בתי-החולים צריכים לעבור לקופות-החולים, ובזאת להביא למצב שבו קופת-החולים היא שמטפלת בכל הפציינטים במדינת ישראל, מהרגע שהם נולדים ועד הרגע שהם חס וחלילה הולכים לעולמם. כי אז קופות-החולים יעשו את כל הדרוש בכל מה שקשור בטיפול המונע, ויעשו את הטיפול המונע הרבה יותר טוב ממה שהם עושים היום, כשהם יודעים שאותו חולה שלא טופל על-ידיהם כמו שצריך יוכל ללכת לבית-החולים הממשלתי, ושם יקבל את הטיפול הדרוש. הכוונה היא שכמה שפחות אנשים יגיעו לבתי-החולים. ולכן, כאשר מדברים על העברת השירותים הרפואיים מהמדינה – זה חיובי. מדינה לא יודעת לבצע, מדינה יודעת לפקח, ואת עבודת הפיקוח היא עושה בעשר דרגות יותר טוב מאשר את עבודת הביצוע. לכן, צריך לחשוב גם על בתי-החולים, גם על טיפות-החלב, שלא יישארו עוד שירותים רפואיים בידי הממשלה – כולם יעברו לקופות-החולים – ולהקים מנגנון פיקוח כמו שצריך. ואכן, קודם כול, שייאות הנפש כולם צריכים להיות בתוך סל הבריאות. הדבר השני – ואני עוד אדבר היום על החוק שמדבר על תוספת שנתית של 2% לשירותי הבריאות – מנגנון הפיקוח הוא כזה שכל מי שצריך לקבל את השירות הזה יקבל אותו, ובצורה הטובה ביותר. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת אביגדור יצחקי. חבר הכנסת יובל שטייניץ, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. יובל שטייניץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו מסיימים היום מושב נוסף של הכנסת, מושב שהיו בו גם הישגים כאלה ואחרים, אבל הסיכום הכללי שלו, אדוני היושב-ראש, הוא עגום ביותר. הכנסת נכשלה באחת המטרות העיקריות שלה. תפקידה של הכנסת לרומם ממשלות בישראל ולהחליפן, אם אינן מתפקדות. מעבר לוויכוח הפוליטי, במהלך המושב הזה כנסת ישראל קיבלה מהגורמים האובייקטיביים ביותר שניתן להעלות על הדעת במדינת ישראל, דוחות חד-משמעיים על כישלונה של הממשלה, על חוסר תפקודה, על חוסר מנהיגותה, על חוסר שיקול הדעת שלה בנושאי ביטחון לאומי. אני מדבר על דוח הביניים של ועדת-וינוגרד, בראשות שופט מחוזי, נשיא בית-משפט מחוזי לשעבר, שמונה על-ידי ראש הממשלה, והדוח החמור על פיקוד העורף של נשיא בית-משפט מחוזי לשעבר, השופט לינדנשטראוס, שמונה לתפקידו על-ידי כנסת ישראל. הכנסת הזאת מקבלת דוחות עבי כרס וחמורים מאוד משני שופטים בדימוס, שני נשיאים של בתי-משפט מחוזיים בדימוס. שניהם קובעים שהממשלה נכשלה ברמת הביטחון הלאומי, גם בחזית וגם בעורף. אם יש מקום שאין בו ספק שחובתו של פרלמנט הוא להחליף ממשלה – זה בדיוק המקום הזה. יכולים להיות בינינו ויכוחים פוליטיים כאלה ואחרים, ענייניים יותר או פחות. אבל כששני נשיאי בתי-משפט בדימוס – אחד בתפקיד מבקר המדינה והשני בתפקיד ראש הוועדה, השופט וינוגרד, שמונה על-ידי הממשלה עצמה – מוציאים כתב אישום או תעודת ציונים כזאת, שמה אנחנו רואים בה זה לא "כמעט טוב", לא "מספיק" ואפילו לא "מספיק בקושי", אלא "בלתי מספיק" ו"בלתי מספיק", "נכשל" ו"נכשל" ו"נכשל" ו"נכשל" – אז כאשר ממשלה וראש הממשלה העומד בראשה לא מסיקים את המסקנות, תפקידו של הפרלמנט, תפקידה של הכנסת, לומר לממשלה: עד כאן. הביתה. כנסת ישראל, אדוני היושב-ראש, נכשלה בדבר שהוא הכי חיוני וקריטי מבחינת הביטחון הלאומי, והוא תפקידה להחליף ממשלה שקיבלה ציון "נכשל" ו"בלתי מספיק", ולהחזיר את המנדט לבוחר. ולכן, אדוני, אנחנו מסיימים מושב באווירה לא חגיגית, באווירה עצובה. הצלחנו בהרבה דברים, אבל נכשלנו בהעברת הממשלה הזאת מן הארץ, מן הממשל. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אחמד טיבי – לא נוכח. אחרון הדוברים, חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, אויבו של הטוב הוא הטוב יותר, ואויבו של הרע הוא הרע יותר. המצב הנוכחי בתחום הטיפול בחולי הנפש הוא רע. אני חושש מאוד שהחוק במתכונתו הנוכחית יהפוך אותו לרע יותר. הרפורמה ראויה. תמכתי בה בדיונים קודמים, אני ממשיך לתמוך בה, ואני אתמוך בה אם בחוק תהיה הבטחה תקציבית ראויה שלא תאפשר מצב שהאוצר מטיל את האחריות על כתפי קופות-החולים בלא הסמכות – בלא התקציב הצריך להיות צמוד אליה. שר הבריאות, אתה צריך להיות מודאג ממש כמונו מכך שבסופו של דבר התפקיד יוטל על קופות-החולים ואחר כך יאמרו לך: תסתדר עם מה שיש לך, ובסופו של דבר יהיה פחות כסף לטיפול בחולי הנפש, יהיו פחות משאבים, הקופות יצרו את צעדיהם, יהפכו את השירות לנגיש פחות, לזמין פחות, כדי לעשות מה שהאוצר רוצה – לדחוק את האנשים החוצה אל הרפואה הפרטית, שיקנו שירותים במקום לקבל מה שמגיע להם. איש אינו מתווכח שהגוף והנפש חד הם, ואסור להפריד בין מבטחים שונים בתחומים הללו, אבל גם אסור להפריד בין התקציבים שלהם ואסור ליצור מצב כזה שבו מוטל על קופות-החולים לעשות, ואין להן איך, בבחינת – תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים להם עשו. אני חושש שזו כוונת האוצר, ולקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית יפעילו מכבש קואליציוני אדיר ויכופפו את כל אלה שמבטיחים היום שיתקנו את החוק לקראת הקריאה השנייה והקריאה השלישית. אם היום נעצור את החוק הזה – הוא יחזור לממשלה, יחזור למי שהציע אותו, כדי שיחזיר אותו מתוקן ועם תקציב ראוי. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה. עד כאן סדר הדוברים בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41). שר הבריאות, חבר הכנסת בן-יזרי, רוצה להשיב. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את דאגתם של חברי הכנסת שביטאו את עצמם והעלו סוגיות לא קלות שמחייבות שימת לב, שמחייבות דיון, שמחייבות הבהרה, וכפי שאמרתי קודם, אלה דברים שידובר בהם בדיונים בוועדה שתטפל בסוגיה עד לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. אבל עם זה, אני חייב להעיר אי-אלו הערות על שאלות שנשאלו כאן. כדי לתת תשובות על הבעיות האלה צריך לדעת להגיד את האמת ואת כל האמת ולא להשתמש לפעמים בארגומנטים כדי להצדיק את ההתנגדות. אני אתחיל בנושאים האלה ואדבר עליהם אחד-אחד, מורי ורבותי. תקציב הפסיכיאטריה במדינת ישראל – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: – – הוא מיליארד ו-280 מיליון ש"ח, חוץ מהשיקום. המיליארד ו-280 המיליון יועברו לקופות-החולים, כדי שיטפלו בחולי הנפש במסגרת הרפורמה. נוסף על התקציב הזה, שיועבר לקופות-החולים, סוכמה עם האוצר תוספת של 160 מיליון ש"ח. קופות-החולים אינן אחידות בדעתן; קופת-חולים אחת חושבת שצריך 220 מיליון ש"ח ולא 160. קופת-חולים אחרת חושבת שצריך תוספת של 120 מיליון, נוסף על ה-160. אין ספק שבדיוני הוועדה נצטרך למצוא את עמק השווה בסכומים האלה כדי למצוא את הדרך להעביר את השירות הזה לקופות-החולים. דוד טל (קדימה): אדוני, מה משרד הבריאות חושב? שר הבריאות יעקב בן-יזרי: כאמור, הטיפול יועבר באמצעות קופות-חולים, והשיקום יישאר בידי הממשלה. רגולטור ונותני שירות זה לא אותו דבר, ומתן השירות בידי קופות-החולים יהיה מבוקר, מסווג ומוגדר, הן מבחינת כמות הטיפולים שכל אזרח ואזרח חולה נפש יוכל לקבל – ולא ארצה לגזול מזמנכם; מי שלמד את הנושא ויודע את הסטטיסטיקה של מספר הביקורים הממוצע שחולה נפש צורך בשנה יודע שמדובר על בין 12 ל-15. אנו מדברים על ממוצע של 35 ביקורים וטיפולים לשנה בחולה: הולכים להכפיל ולשלש את מספר הטיפולים שניתנים היום. המרפאות לא תיסגרנה. אמרתי זאת קודם. ויש בעיה נוספת, סימני שאלה בדבר אבחנות מיוחדות. בכל מקצוע רפואי יש אבחנה מוגדרת. בודקים חולה, אפשר להגדיר את האבחנה. יש הרבה אבחנות וסימני שאלה. גם בפסיכיאטריה יש דבר כזה. יש מקרים שבהם כאשר בודקים חולה נפש רואים מייד את האבחנה, ויש מקרים שבהם האבחנה היא בסימן שאלה. לשם כך כתוב בהסכם במפורש שיש לטפל בקוד ששמו Z. הקוד הזה נותן תשובה על כל סימני השאלה שעשויים או עלולים להתעורר, כלומר מקרים שאין בהם אבחנות מוגדרות. כלומר גם שאלות של חרדות, של נשים שהיו קורבן לאונס וגם בעיות נפשיות של ילדים, שאינן מוגדרות בחוק ובאבחנות המוכרות, מוצאות את תשובתן במה שנקרא קוד Z – ובו יש תשובות. מורי ורבותי, שואלים אותי – למה לא להביא את החוק – – – ראובן ריבלין (הליכוד): קופות-החולים התנדבו – – – שר הבריאות יעקב בן-יזרי: איזה שאלות? כתוב, יודעים, הדברים האלה נעשו אתם. רבותי, אנו מדברים כאן על דברים שהובאו בהסכמה עם קופות-החולים. הן לא נכנסו למשחק הזה בלי שנבהיר להם את כל הנקודות האלה – הכמויות, המרפאות, הקונים למיניהם והמחויבות שלהם – ובכלל זה הבקרה שלנו, של משרד הבריאות. יש שאלה ששואלים אותי – וכאן דרושה שימת לבנו, מורי ורבותי; אני מודע לכתבה שהיתה בטלוויזיה שלשום, אני מודע לסימני שאלה שיש לאנשים, ובצדק. קיבלתי מכתב מהתנועה לאיכות השלטון. אני יכול להניח לכם כאן, על השולחן, מכתבים של עמותות נכי נפש, גמלאי חולי נפש, ארגוני חולי נפש, מטופלים חולי נפש ומטפלים, ובהם בקשה לדחוף כמה שיותר מהר את הרפורמה וליישם אותה. יש פניות של אלה שצורכים את השירות, כי הם יודעים איזה שירות הם מקבלים. והשאלה שנשאלת היא – מה עם הפסיכולוגים? מה עם הפסיכיאטרים? יפטרו אותם? לא יפטרו אף אחד. אני יודע מה זה; היום כדי לקבל טיפול אצל פסיכולוג צריך לשלם 750 ש"ח בביקור הראשון, והוא קובע – עשר, 15, 20 פגישות נוספות, וכל בדיקה – 450 ש"ח. במסגרת הרפורמה יורחבו השירותים האלה, הן מבחינה כמותית הן מבחינה איכותית, ומזה הם חרדים. הפסיכולוגים הם שחרדים, לא אנחנו. זאת החרדה שלהם, האם אנו צריכים לתת יד לכך במקום לעזור למי שזקוק לעזרה? לכן אני חושב – ואני קשוב לכל המשאלות של חברי הכנסת, אשר הביעו את דעתם שצריך בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה לחייב אותנו לשים לב ולתת תשובות נאמנות וטובות על כל הדברים שהועלו כאן, ובצדק, ואני מאוד מאמין ומקווה – כי זה לא קונץ; גם אני יכולתי, בגלל הביקורת, בגלל הלחצים, בגלל ההתנגדויות, לומר: מה לך, שר הבריאות? תרד מהסוס הזה גם אתה, כשם שעשו שרים אחרים לפניך. אבל בא משוגע אחד, ובשנה הראשונה שלו נכנס לעומק הבעיה ולקח את העניין הזה לידיים, ואם נעבור את זה בשלום, חוק הסיעוד יהיה הבא בתור אחריו – – אלי אפללו (קדימה): לא משוגע. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: – – וזאת התוכנית הזאת, וכך צריך לקדם את הדברים. ואם אנו נגיד: עד שנשלים, ועד שניתן תשובה, ועד שנברר את הכול, ועד שהכול יהיה טיפ-טופ, עד הנקודה האחרונה – רבותי, חיכינו 13 שנה, נחכה עוד 13 שנה, ואולי, אם ירצה השם, בגיל החופה, ולא בגיל הבר-מצווה, אולי נזכה שתהיה לנו רפורמה. ראובן ריבלין (הליכוד): אני רוצה רק להעיר: שר הבריאות, מהיכרות אישית, הוא לא משוגע. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אדוני, אני מאוד מודה לך, ואני משתדל להוכיח שזה נכון. תודה רבה לכם, מורי ורבותי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לשר הבריאות. חבר הכנסת יצחקי, לשאלתך, התקנון לא עוזר לי כאן. חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 54 נגד – 23 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 54, נגד – 23, ואין נמנעים. אני קובע שהחוק התקבל בקריאה ראשונה ויועבר להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. גדעון סער (הליכוד): לוועדה למעמד האשה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, זאת קריאה ראשונה ולא קריאה טרומית. גדעון סער (הליכוד): אבל אפשר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: זה חוק ממשלתי. ועדת הכנסת תחליט. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת איל ינון: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת בנימין נתניהו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17) (השתתפות עצמית בביטוח אופנוע), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וגלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 20) (מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וגלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת. מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בנושא: ביטול מסגרת אשראי לנשים הרות וגביית עמלה בעבור מסגרת חדשה על-ידי הבנקים, הצעתו של חבר הכנסת מגלי והבה. החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 94), התשס"ז–2007. החלטת ועדת האתיקה מיום ח' באב התשס"ז, 23 ביולי 2007, בעניין קובלנתו של חבר הכנסת ואסל טאהא נגד השר אביגדור ליברמן. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה למזכיר הכנסת. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת יעקב מרגי. בבקשה, אדוני. יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדי השרים, אני מודיע בזה על חילופי אישים בוועדות כדלקמן: בוועדת הכנסת, מטעם סיעת קדימה, במקום חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא, שהתמנתה לשרה, תכהן חברת הכנסת רונית תירוש. בוועדת המדע והטכנולוגיה, מטעם סיעת האיחוד הלאומי – מפד"ל, במקום חבר הכנסת זבולון אורלב יכהן חבר הכנסת בנימין אלון. בוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים לתקציב הביטחון, מטעם ועדת החוץ והביטחון, יכהן במקום חבר הכנסת מתן וילנאי חבר הכנסת אפרים סנה. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): כמו כן, קבעה ועדת הכנסת את הוועדות שלהלן לדיון בהצעות חוק לשם הכנתן לקריאה ראשונה: ועדת הכלכלה תדון בהצעת חוק לעידוד הצמיחה לעסקים קטנים ובינוניים (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2006, של חבר הכנסת גדעון סער. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתת התקופה להגבלת זכותו של תושב שחזר לישראל), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת משה גפני ושלי יחימוביץ. ועדת החוקה, חוק ומשפט תדון באלה: 1. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שלילת זכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע), התשס"ו–2006, של חבר הכנסת יואל חסון; 2. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שלילת זכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע), התשס"ז–2006, של חברת הכנסת אורית נוקד; 3. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שלילת זכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת גדעון סער; 4. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – שלילת זכות לשכר ביום הבחירות ממי שאינו מצביע), התשס"ו–2006, של חבר הכנסת רוברט אילטוב. ועדת הכנסת תדון בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – זכאות לדרכון דיפלומטי), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת נסים זאב. ועדת החוץ והביטחון תדון באלה: 1. הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – מחיקת רישום פלילי), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אליהו גבאי; 2. הצעת חוק החנינה בעניין תוכנית ההתנתקות, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת ראובן ריבלין וקבוצת חברי הכנסת; 3. הצעת חוק זכויות הסטודנט בשירות מילואים, התשס"ו–2006, של חבר הכנסת אלכס מילר. הוועדה לקידום מעמד האשה תדון בהצעת חוק הקרן לעידוד העסקת נשים, התשס"ו–2006, של חברת הכנסת עמירה דותן. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון באלה: 1. הצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור וקבוצת חברי הכנסת; 2. הצעת חוק שילוב עולים במערכת החינוך, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אלכס מילר וקבוצת חברי הכנסת. ועדת המדע והטכנולוגיה תדון בהצעת חוק ביטוח מידע גנטי (תיקון – עריכת בדיקה גנטית להורות), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אביגדור יצחקי. הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 19), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 10658.] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, נעבור לסעיף הבא: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 19), התשס"ז–2007. הדיון כבר התקיים, לכן אנחנו יכולים לעבור להצבעה בקריאה ראשונה. חברי הכנסת, מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 נגד – 15 נמנעים – 2 ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 19), התשס"ז–2007, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, 35 הצביעו בעד, 15 התנגדו ושניים נמנעו. לכן אני קובע כי הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה, ותועבר להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. מנחם בן-ששון (קדימה): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: זאת לא סימפתיה אישית, זאת התייחסות עניינית. גדעון סער (הליכוד): אדוני, אני מבקש שההצעה תועבר לוועדה לקידום מעמד האשה. הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' א', עמ' 3034; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: יציג את החוק חבר הכנסת חיים אורון. יש הסתייגויות לחוק הזה. חיים אורון (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק הזה, בגלגולו הקודם, בקריאה טרומית וראשונה, נקרא הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקוני חקיקה) (הגדרת נכה). מנימוקים שקשורים בהליך החקיקה הוא מופיע עכשיו כתיקון לחוק ההסדרים, כי בחוק ההסדרים, שאותו אנחנו מתקנים, בוטל חוק כזה שכבר חוקק בכנסת בעבר, ואני שמח מאוד להציג אותו, סוף-סוף, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ולהודות ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, על שנתן לי את הזכות להציג אותו פה. אני מקווה שהסנונית הזאת תבשר – אני לא יודע אם את האביב, אבל תבשר העלאה של עוד שני חוקים שמונחים בוועדת הכספים של הכנסת, ועניינם נכי רדיפות הנאצים, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. החוקים האלה, על כפל קצבה ועל הרחבת ההגדרה לאוכלוסיות נוספות על אלה הקיימות בחוק, הם בהסכמת חברי הכנסת כולם. בשלב זה חקיקתם הוקפאה. אני מאוד מאוד מקווה שגם בחוק שחברת הכנסת קולט אביטל מובילה, עם חברים נוספים, שעניינו כפל קצבה, וגם בחוק של דוד טל ומשה כחלון, שעניינו הרחבת הגדרת האוכלוסייה שמדובר בה, יימשך תהליך החקיקה, ולא נחכה ליום השואה הבא כדי לקונן מרה על עשייה מוגבלת של הכנסת בתחום הזה. אבל היות שהפעם בכל זאת הצלחנו להעביר חוק אחד – מדובר בקבוצה שכשהתחיל תהליך החקיקה מנתה כמה אלפים; גם היום היא מונה כמה אלפים, אבל לצערנו פחות. מי שהיה ב-1 בינואר 1947 בגרמניה, בעיקר במחנות עקורים, בהכשרות, לכאורה היתה להם זכות לקבל את זה מהגרמנים, אבל הם לא מימשו את הזכות הזאת, כי הם היו חבר'ה צעירים שהיו בטוחים שלעולם יהיו בריאים וחלוצים וכו' וכו', והיום מדובר באוכלוסייה שמאוד זקוקה להטבה הזאת. אני לא רוצה להאריך בדברי. אני רוצה להודות, כפי שאמרתי, גם ליושב-ראש הוועדה, גם לחברי הוועדה, שבסופו של דבר אפשרו לחוק הזה לעבור בלי להפוך אותו בן-ערובה של חוקים אחרים, ואני מקווה – היות שאני יודע שההסתייגויות הן בעיקרן הסתייגויות דיבור – שהחוק יעבור במתכונתו זאת, וכבר ב-1 באוגוסט – מי שיקרא את החוק עד הסוף יראה שתחולתו מ-1 באוגוסט, זאת אומרת: מייד, בעוד שבוע, אותה קבוצה תוכל לזכות בהטבה שנמנעה ממנה שנים רבות. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: רק שנייה, אדוני. עד כאן הצגת החוק מפי חבר הכנסת חיים אורון, מטעם הוועדה. האם ברצונך גם לנמק את ההסתייגויות שיש לך? חיים אורון (מרצ): לא, לא. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. אני מבין שאתה מסיר את ההסתייגות. חבר הכנסת דוד טל – בבקשה, אדוני. יש לך הסתייגות. לאחר שחבר הכנסת דוד טל יסיים את דבריו, נעבור להצבעות. בבקשה, אדוני. חמש דקות לרשותך. דוד טל (קדימה): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אכן, צודק חבר הכנסת אורון; היו שלושה חוקים על שולחן ועדת הכספים, ולא היה רצון, לא מצד חברת הכנסת אביטל ולא מצד חבר הכנסת כחלון ומצד עבדכם הנאמן, לעצור ולטרפד את החוקים האחרים. ולכן, אפשר לומר שהיתה כאן הסכמה שבשתיקה שהצעת החוק של חבר הכנסת אורון תעבור, מפני שאני לא חושב שיהיה נכון שעד שלא יהיו חוקים אחרים "נתקע" אנשים אחרים שמחכים הרבה מאוד שנים. עכשיו, בעניין החוק של חבר הכנסת כחלון ושל עבדכם הנאמן, אני רוצה לומר רק זאת: תראו רבותי, כל האוכלוסיות, פרט ליוצאי לוב ויוצאי תוניסיה, מקבלים גמלה בצורה כזאת או אחרת – רנטה, משהו, בהקשר הזה, והקבוצה הזאת, של יוצאי לוב ותוניסיה, הגם שהיו במחנות עבודה, הגם שסבלו את המגפיים של הקלגסים הגרמנים שם, עד היום לא נמצא לה פתרון. אומרים לי אנשי האוצר שהעלות היא גדולה: בין 2 מיליארדים ל-12 מיליארד. ואני שואל: אז מה? נניח שהם צודקים – ואני אומר לכם: אנשי האוצר מעולם, מעולם לא צדקו כשנתנו אומדנים. הם תמיד התבצרו במספרים כאלה, רציניים וגדולים, כדי שהחוק הזה לא יעבור – אבל עוד מעט לא יהיה לנו למי לשלם. זאת לא הצעת חוק בעניין סיוע למשפחות חד-הוריות, שאם עשינו להן עוול השנה מחר יהיה אפשר לתקן את הטעון תיקון. אנחנו מדברים כאן על אוכלוסיות שמדי יום ביומו הולכות ונמוגות. אנשים נפטרים לבית עולמם. בשנת 2017 לא יהיה למי לשלם גם אם יהיו אז למדינה עודפים של 15, 20 או 30 מיליארד. לא יהיה למי לשלם. את ההצעה הזאת ניסינו להעביר גם בקדנציה הקודמת, ולצערי בקדנציה הקודמת חבר הכנסת טומי לפיד הכשיל אותה, ויש לנו הזדמנות לתקן את העוול. מנחם בן-ששון (קדימה): מה שהשתנה הוא שבשנים האחרונות גם נעשה אומדן של הנזקים ליהדות תוניסיה, גם בלוב, ומסתבר שמדובר במיליונים רבים. זאת אומרת, לא מדובר בתיאוריה. דוד טל (קדימה): אדוני מדבר על מיליונים רבים – אני מסכים אתך, אבל ודאי לא מדובר במיליארדים רבים. מנחם בן-ששון (קדימה): לא, אני מדבר על הנזקים ליהודים אז. דוד טל (קדימה): אה. תודה רבה לך. אני מודה לך. בכל אופן, חברי הכנסת, אין שום סיבה להפלות את יוצאי לוב ותוניסיה. צריך למצוא את הדרך, ויכול מאוד להיות – ולכן גם הסכמתי להקפיא את הצעת החוק כרגע – עד שתימצא הדרך ואולי נתקן את הצעת החוק, כך שתצטמצם הגזרה ואנשי האוצר יאמרו לנו שהעלויות לא כל כך גדולות, אבל האחריות היא שלנו, והבושה היא שלנו. הבושה היא שלנו גם משום שהעברנו את החוק של ג'ומס היום ולא לפני כמה וכמה שנים. זאת הבושה של כולנו. לכן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו צריכים לתמוך בהצעת החוק של ג'ומס, ואני מקווה שלאחר הפגרה נגיש את הצעת החוק של כחלון ושלי להצבעה, ואת הצעתה של חברת הכנסת קולט אביטל, ונמצא את הדרך גם למצוא את התיקון לעוול הזה, שנגרם לאנשים רבים מאוד שעד היום לא קיבלו אף אגורה שחוקה אחת, אף שעברו את כל הייסורים תחת המגף הנפשע של הגרמנים. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת טל על דבריו החשובים. חבר הכנסת טל, לפי האומדן של 12 מיליארד אני חושב שיש יותר ניצולי השואה מצפון-אפריקה מאשר מכל העולם כולו, פחות או יותר. חברי הכנסת – חיים אורון, הסרת את ההסתייגויות שלך? חיים אורון (מרצ): כן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת טל, האם אתה מבקש להצביע על ההסתייגות שלך? דוד טל (קדימה): אתה הולך להצביע? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן. דוד טל (קדימה): אז עד שתגיע להסתייגות שלי אני אחשוב. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אתה תחשוב. אם כן, חברי הכנסת, הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, לרבות לוח התיקונים. לשם החוק אין הסתייגויות. סעיף 1 – ההסתייגות הוסרה. סעיף 2 – אין הסתייגויות, לכן אנחנו יכולים להצביע על שם החוק, על סעיף 1 ועל סעיף 2 כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 6 בעד סעיפים 1–2 – 45 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, 45 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע כי שם החוק וסעיפים 1 ו-2 אושרו, כנוסח הוועדה. לסעיף 3 יש הסתייגות של חבר הכנסת דוד טל. האם אדוני מבקש להצביע? חבר הכנסת טל, אני פונה אליך: להצביע או לא? דוד טל (קדימה): לאחר התייעצות עם מועצת החכמים אני מוריד את ההסתייגות שלי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת דוד טל מסיר את ההסתייגות שלו. לכן, גם על סעיף 3 נצביע בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 7 בעד סעיף 3 – 40 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 3 נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 40, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי כל הסעיפים, בלא הסתייגויות, אושרו בקריאה שנייה, לכן אנחנו יכולים להצביע על החוק בקריאה שלישית, לרבות לוח התיקונים. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. האם חבר הכנסת אורון או יושב-ראש הוועדה רוצים לעסוק במלאכת התודות? הצבעה מס' 8 בעד החוק – 47 נגד – אין נמנעים – אין חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 47 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, אושרה כדין בשלוש קריאות. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. אתה לא רוצה להודות לאלה שעסקו במלאכה? לא רוצה. חבר הכנסת מיסז'ניקוב, באמצעותי, כנראה, הודה לכל אלה שעסקו במלאכה. לא. הוא רוצה להודות. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, כמה סמלי שב-9 במאי אנחנו, בוועדת הכספים, העברנו את הצעת החוק של חבר הכנסת אורון בדין רציפות עם הכנסת הקודמת, והיום אנחנו מסיימים את המלאכה, ביום האחרון של מושב הכנסת. כמי שגדל על המורשת של מלחמת העולם השנייה ועל הגבורה של העם היהודי, בין השאר, ועל השואה, אני מאוד מודה ליוזם וליוזמים האחרים, שכרגע לא הצבענו על ההצעות שלהם, ואני מאוד מקווה שתימצא נוסחה שנצביע על הצעות החוק, גם של קולט אביטל, גם של דוד טל וגם של אחרים, בהם אורי אריאל, במושב הבא. כי כל דבר שנוכל לעשות למען ניצולי השואה יהיה מעט מאוד ממה שמגיע להם. אז שוב, תודה לכל היוזמים וברכות על החוק ועל כך שהעברנו אותו. תודה לכל מי שהצביע בעד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' ל"א, עמ' 9391; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים לסעיף הבא. הסעיף הבא גם הוא סעיף חשוב: הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007. מדובר בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. לכן, אם המליאה תאשר את ההצעה הזאת, כבר היום אנחנו יכולים להעביר את הנושא של זכויות שדרות ויישובי הנגב המערבי. מציג את ההצעה יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. בבקשה, אדוני. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כשאני מסתכל על היום הזה, אני חושב שמבחינתי, לפחות, זאת גולת הכותרת של שנה וחצי של פעילותי הפרלמנטרית. אני לא מראה את זה, אבל בשבילי זה רגע יותר מרגש אפילו מהמינוי שלי לתפקיד יושב-ראש ועדת הכספים. כי אין הצעת חוק יותר צודקת מההצעה להכיר, סוף-סוף, ביישובי עוטף-עזה ובעיר שדרות, כאזור שאנחנו חבים לו המון תודה, אבל לא רק המון תודה, אנחנו חבים לו הרבה, על כוח העמידה של התושבים, על הסבלנות שלהם, על הסובלנות שהם מפגינים, על כך שהם נותנים לממשלת ישראל את כל הזמן הדרוש לה כדי להגיע לפתרון ביטחוני מוסכם, על כך שהם לא גורמים – לא מכריחים את ממשלת ישראל לפעול מתוך התלהמות ומתוך דחפים שפועמים בכולנו כשאנחנו רואים עוד "קסאם", ועוד "קסאם", ועוד "קסאם", שבמשך שבע השנים האחרונות נופלים בשטח שדרות ועוטף-עזה. ובאמת, יש אנשים – גם באולם הזה, שאחרי – רבותי, קשה לי להתחרות – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: השרה רוחמה אברהם-בלילא. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): קשה לי להתחרות ברוחמה. אני מציע לכל חברי הכנסת, גם אלה שנמצאים מחוץ למליאה, להצטרף וללחוץ על הכפתור בעד הצעת החוק הזאת, כי כמה שיותר הצבעות או כפתורים יידלקו היום בעד הצעת החוק, נבטא בכך יותר הכרת תודה והערכה של כנסת ישראל לאנשי שדרות והאזור, לתושביו, לקברניטיו, ולכל אזור עוטף-עזה, כמובן, עם כל המשתמע מכך. אדוני היושב-ראש, אני מביא כמה מהדברים אשר סוכמו והוכנסו לחוק ודברים שהוצאו מהחוק אבל סוכמו עם האוצר. אני כבר אומר שממשלת ישראל תומכת בהצעת החוק הזאת, ועל כך אני גם אודה בסוף. קודם כול, הסעיף הראשון בחוק – אנחנו מגדירים את אזור קו העימות הדרומי: יישובים אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת-עזה. בסעיף 2 אנחנו מדברים על מתן פטור ממס מעסיקים – אותם 4% פטור – לעמותות, לרשויות מקומיות, שיוכלו עכשיו להפנות את המשאבים, 4% מהתקציב העירוני, לחינוך, לבריאות, לרווחה וכן הלאה. אנחנו מדברים על שיעורי תגבור חינם לילדים במקצועות שמשרד החינוך יקבע, ועל הסעות של מורים מחוץ לשדרות ומחוץ לאזור עוטף-עזה במידת הצורך. אנחנו מדברים על כך שתושבי שדרות ועוטף-עזה יקבלו הטבות במס, שוות ערך למה שמקבלים היום תושבי קריית-שמונה, דהיינו במקום 13% הטבות במס, 25% הטבות במס, בתקרה של 197,000 שקל, שזה הסכום המרבי היום במדינת ישראל. חוץ מהדברים שהוכנסו לחוק, אני רוצה, אדוני היושב-ראש, ברשותך, להקריא כמה התחייבויות שהתקבלו מראש אגף התקציבים במשרד האוצר קובי הבר, בסעיפים מאוד מאוד חשובים, ששי חרמש ואני, יוזמי החוק, הוצאנו ממנו רק אחרי שקיבלנו את ההתחייבות. 1. מעונות-יום ליישובי שדרות והנגב המערבי – אגב, ההצבעה שלנו היום בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כפופה להסכמים שאני מחזיק ביד – כותב קובי הבר אלי: "הריני לאשר כי משרד האוצר נותן הסכמתו למתן סבסוד, על-פי התעריף המרבי הקיים היום במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לנשים עובדות תושבות שדרות ויישובי הנגב המערבי, לשנים 2007–2008. משרד האוצר יעביר תקציב לתקנה ייעודית לנושא זה בתוך 14 יום, כדי לתת מענה לתוספת הפעילות האמורה, ללא מגבלה של מכסות". זה דבר אחד. 2. הנחה של 50% בארנונה באזור קו העימות הדרומי: "בהמשך להצעת חוק סיוע לשדרות ויישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007, הריני להבהיר כי אגף התקציבים יפעל לתקצוב הנחה בשיעור 50% בארנונה בשנים 2007 ו-2008, אשר תיקבע בהתאם לסמכותו של שר הפנים, וזאת נוסף על כל הנחה בארנונה שזכאי לה מחזיק על-פי כל דין". דהיינו, אנחנו מחזירים 50% מהארנונה לאותו אזור, כפי שהיה עד 1 בינואר 2007. 3. תקציב הכשרה מקצועית לתושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי: "הריני לאשר כי בתוך 14 יום יתוקצבו 5 מיליוני ש"ח בתקנה תקציבית ייעודית לביצוע הכשרה מקצועית בשיתוף מעסיקים, בשדרות וביישובי הנגב המערבי". 4. יצירת קרן לעסקים קטנים בשדרות וביישובי עוטף-עזה: "בהתאם לשיחות שקיימנו בימים האחרונים בנוגע להצעת חוק הנוגעת לעיר שדרות ועוטף-עזה, להלן עיקרי דברים שסוכמו בנושא קרן ייחודית לעסקים קטנים ובינוניים: יוקם מסלול ייחודי בקרן לעסקים קטנים ובינוניים לטובת העסקים בשדרות ובעוטף-עזה. זמן בדיקת עסק המבקש הלוואות יעמוד במסלול זה על 14 ימי עסקים בלבד, תתאפשר תקופת grace בהחזר הלוואה, עד שנה" – והבשורה הכי גדולה לדעתי: "ערבות המדינה במסלול זה תעמוד על לא יותר מ-85% לתיק"; היום זה רק 70%. הנה, שר החקלאות מעביר לי פתק; הוא כותב שבזמן שאני מדבר נופל עוד "קסאם" במושב תלמי-אליהו. גדעון סער (הליכוד): איפה אהוד ברק? סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אדוני יושב-ראש האופוזיציה, מסתכלים עליך אנשי שדרות, אני יכול להמשיך? גדעון סער (הליכוד): אנשי שדרות שואלים איפה הביטחון. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אנשי שדרות רוצים היום להעביר את התיק, אנשי שדרות רוצים היום לקבל את החוק, את הצעקות שלך הם שומעים כל יום, היום הם רוצים לקבל את החוק. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת מיסז'יניקוב ימשיך ונא לא להפריע לו. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אני מניח שהם קיבלו ביטחון בשבע השנים האחרונות, כשאתם הייתם אחראים על הביטחון. 5. משרד האוצר יתקצב את החלק של הממשלה במסלול נפרד זה על-פי הביקושים להלוואות לכל מה שיידרש, אבל לא יותר מ-50 מיליון שקל. כל ההתחייבויות האלה נכללות בחוק, והחוק תקף עם ההתחייבויות האלה. אני רוצה קודם כול להודות לשותפי ליוזמה זו, לחבר הכנסת שי חרמש, שהלך אתי תקופה ארוכה מאוד במשך שמונת החודשים האחרונים, לרבות בניהול משא-ומתן ארוך, מייגע, אבל מאוד פורה מול הממשלה. לצערי, אני לא יכול להודות, אבל אני מלא הערכה לחבר הכנסת המנוח יורי שטרן, אשר הוביל אתנו את הנושא הזה ולא הפקיר את אנשי שדרות ועוטף-עזה לנפשם. גדעון סער (הליכוד): – – – סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אתם מבזים את אנשי שדרות. אתם מבזים את האנשים שהגיעו ומסתכלים עליך. את הצעקות שלך הם שומעים כל יום. תן להם לקבל את החוק. אתם הייתם אחראים על הביטחון במשך שבע שנים, מה עשיתם? גדעון סער (הליכוד): – – – באיומים אסטרטגיים. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אתם קירבתם את ה"חמאס" לאנשי שדרות, מה עשיתם? אתה היית בממשלה בזמן ההתנתקות, מה עשית? גדעון סער (הליכוד): ליברמן היה בממשלה. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): ליברמן התפטר. גדעון סער (הליכוד): – – – סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): ראש המפלגה שלך הצביע בעד ההתנתקות, מה אתה מדבר? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גדעון סער, חבר הכנסת מיסז'ניקוב – – – סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): בגלל ההתנתקות הם מקבלים היום "קסאמים". היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת מיסז'ניקוב נא להמשיך. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אני ממשיך בתודות. אני מודה לראש ממשלת ישראל, שבמשך שנים שנים הוא היחיד, והיו כמה, שהבין שאי-אפשר להמשיך להפקיר את האזור הזה וצריך לשים סוף-סוף גבולות לפחות מבחינה כלכלית. יעקב ליצמן (יהדות התורה): איזה ראש ממשלה? סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אני מדבר על אהוד אולמרט, שהוא הראשון במשך שבע שנים שהכיר בכך, שתומך בחוק הזה ועשה דברים אחרים. אני רוצה להודות לאנשי משרד האוצר, ובראשם לשרי האוצר, גם לשעבר וגם הנוכחי, שתומכים בחוק הזה. לכל אנשי משרד האוצר שליוו אותנו – – – יורם מרציאנו (העבודה-מימד): מי שדחף את כל הסיוע לעוטף-עזה ולשדרות, זה שר הביטחון הקודם. גם לו צריך להגיד מלה, תגיד. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אני רוצה להודות לכל אנשי ועדת הכספים שהיו אתי גם בביקורים וגם סייעו בידי להעביר את החוק הזה בוועדת הכספים. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת אשר גם בהצבעות הקודמות הביעו תמיכה גם ביוזמים, אבל קודם כול בתושבים וביישובים. אני חושב שאנחנו מעבירים פה מסר מאוד חשוב. זה לא רק חוק שדרות ועוטף-עזה. המסר הוא שבשום מקרה מדינת ישראל וכנסת ישראל לא יפקירו יישובים ריבוניים במדינת ישראל אשר שבע שנים או אפילו יום אחד נמצאים תחת מתקפת ה"קסאמים", "קטיושות" וכל מיני כלי נשק אחרים. רבותי חברי הכנסת, אני מביא את הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בואו נצביע בעד. אני מבקש מכל המסתייגים להוריד את ההסתייגויות. אני מכיר את ההסתייגויות. אני בעד העם אבל לא בהצעת החוק הזאת. אני מתחייב, אם תרצו חקיקה נוספת לגבי היישובים האחרים שלא נכנסו פה, להוביל את זה ביחד אתכם, אבל לא בהצעת החוק הזאת. הסכמים צריך לכבד, גם חברי כנסת צריכים לכבד הסכמים, לא רק פקידי האוצר. הסכם זה הסכם. ברגע שכתבנו את הצעת החוק הזאת דיברנו על 7 ק"מ, ואני מבקש להוריד את ההסתייגויות שיכולות לטרפד את הצעת החוק לאנשי שדרות ועוטף-עזה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לחבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, יושב-ראש ועדת הכספים. חברי הכנסת, טרם דיברנו, טרם הסתייגנו וטרם הצבענו. לכן, אם יהיה שקט נוכל לעבור לשמוע את המסתייגים. יש מספר רב של מסתייגים. כנהוג, כל אחד יעלה רק פעם אחת על מנת להציג את ההסתייגויות. הראשונה תהיה חברת הכנסת אורית נוקד, לאחר מכן – חבר הכנסת אלי אפללו. חברת הכנסת נוקד, בבקשה. אורית נוקד (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי השרים, חברי וחברותי חברי הכנסת, ההסתייגות שאני מציגה בפניכם היום היא הסתייגות שהצדק לצדה. אנחנו דנים היום בשורה של הקלות וכלים שנועדו לסייע לאזרחים במדינת ישראל שלמעלה משש שנים חיים בשגרה של נפילת טילי "קסאם" מדי יום ביומו. נכון, עדיף מאוחר מלעולם לא. ואני מאוד מצרה על כך שהממשלה עד היום לא עשתה די כדי לסייע לתושבים, מצד אחד, ועדיין נמצאת בתהליך של התדיינות בנוגע למיגון מבני הציבור ובתי תושבים, מצד שני. אבל הצעת החוק שלפניכם מתעלמת מעובדה פשוטה. ההצעה כוללת רק יישובים שבתיהם נמצאים במרחק של 7 ק"מ מגבול רצועת-עזה. חברי וחברותי, ה"קסאמים" לא משוגרים עם סרגל. הם גם לא משוגרים עם מחוגה, ויש יישובים שנמצאים מחוץ לגבולות תחולת הצעת החוק הזאת והם ספגו נפילת "קסאמים". זה עתה התבשרנו שנפל "קסאם" בתלמי-אליהו. המושבים והקיבוצים שנמצאים שם לצערי ימשיכו לספוג את ה"קסאמים", והם חייבים להיות גם כן בתוך תחולת החוק. יישובים כמו צוחר, אוהד, תלמי-אליהו, שדה-ניצן, ברור-חיל, דורות ומבקיעים חייבים להיות שם. אם נאשר את הצעת החוק כמות שהיא אנחנו נגרום לאפליה, אנחנו נגרום לקרע בין יישובים שנמצאים בתוך אותן מועצות. לכן, מתוך אחריות הגשתי הסתייגות שמורכבת משני חלקים. החלק הראשון אמר שבמקום 7 ק"מ יבוא 9 ק"מ. מתוך אחריות אני מסירה את ההסתייגות הזאת, אבל אני משאירה אותה על כנה ואני מבקשת מכם להצביע על ההסתייגות שאומרת שהחוק יחול על היישובים צוחר, שדה-ניצן, אוהד, תלמי-אליהו. אני חושבת שהיה נכון שהכנסת ושר האוצר והמציעים הנכבדים של החוק הזה יכלילו גם את ברור-חיל, דורות ומבקיעים. יואל חסון (קדימה): למה? אורית נוקד (העבודה-מימד): ככה, כי אם זה לא יעבור היום זה לא יעבור בפעם אחרת. יואל חסון (קדימה): זה שיקולים פוליטיים לגמרי. אורית נוקד (העבודה-מימד): אני רוצה לומר לכם שאני עומדת על ההסתייגות הזאת. אני מודיעה בזאת שאם ההסתייגות שלי לא תעבור, אני אגיש הצעת חוק שתכלול את כל שבעת היישובים. בינתיים חבר הכנסת ליצמן שותף יחד אתי בהסתייגות, ולכן גם אם אני חברת קואליציה זה לא משנה. ההסתייגות עומדת בעינה. תודה. אני מבקשת מכם שתצביעו בעד ההסתייגות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחברת הכנסת אורית נוקד. יובל שטייניץ (הליכוד): יואל, או שמתקיפים או שמגינים. אי-אפשר גם לא להתקיף וגם לא להגן. יואל חסון (קדימה): לא הבנתי את קריאת הביניים. יובל שטייניץ (הליכוד): או שמתקיפים את יורי ה"קסאמים" והתשתיות שלהם או שמגינים על היישובים, אחד מהשניים. יואל חסון (קדימה): בינתיים הממשלה הביאה את החוק הזה. לא אתם הבאתם את החוק הזה. חיים כץ (הליכוד): גירשו יהודים מהארץ. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: עד כאן פרק נאומים בני דקה במליאה ואנחנו יכולים להמשיך עם הסתייגויות. מעכשיו, מי שיפריע בצורה כזאת, חברים, יזכה גם להרחקה מן האולם, מספיק. אני חושב שחוץ מתושבי שדרות והאזור יש לכולם זמן לדבר. חבר הכנסת אלי אפללו – בבקשה, אדוני. חבר הכנסת יצחק וקנין יהיה הדובר הבא. אם הוא לא ינמק, אז חבר הכנסת יעקב ליצמן יוזמן לנמק את ההסתייגויות שלו. אנחנו נותנים לכל המסתייגים להציג את כל ההסתייגויות. חבר הכנסת חיים אורון, תורך מייד יגיע. אלי אפללו (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, שרים, רבותי, אני רוצה באמת לשבח את מציע החוק, יושב-ראש ועדת הכספים, את שי חרמש וחברי ועדת הכספים, על הצעת חוק מהפכנית, יוצאת מן הכלל, ולומר לתושבי עוטף-עזה, שאנחנו שותפים ומחזקים את ידיהם ומעריכים את כוח העמידה שלהם. ברגעים האלה אין לנו יותר מאשר להגיד להם מתוך ועדת הכספים: הנה, את המאמץ שלנו אנחנו עושים. מאמצים אחרים – חוץ מזה הממשלה צריכה לעשות, זה עניין אחר. אבל ההסתייגות עצמה, חברת הכנסת אורית נוקד, שהגישה הסתייגות יחד אתי, אני מתלבט מאוד. מצד אחד, להביא את ההסתייגות וללכת אתה עד הסוף אבל לגרום לכך שמשרד האוצר ימשוך אותה, ואז אנחנו נגרום נזק הרבה יותר גדול, אף שאני תומך בהכנסת שלושת היישובים, אבל כהסכם פשרה, בעיני. אני חושב שאנחנו צריכים להגיש הצעה נפרדת לארבעת היישובים, כדי שלא לגרום נזק לכל התוכנית, שהיא תוכנית של למעלה מ-200 מיליון שקל, ולסכן את התוכנית עצמה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש, כיוון שאנחנו לא נוכל לגרום לסיכון שהתוכנית כולה תיפול, למשוך את הצעתי, לתמוך בהצעה כמו שהיא, ולגשת לחקיקה נפרדת, צודקת, שגם מגיעה להם. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אלי אפללו. למען הסר ספק, אני מבהיר שמשרד האוצר לא רשאי למשוך שום הצעת חוק. יכולה למשוך את ההצעה ועדת הכספים באמצעות היושב-ראש. חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים עם ההסתייגויות. כאמור, חבר הכנסת יצחק וקנין לא נמצא, ולכן יעלה חבר הכנסת יעקב ליצמן לנמק את ההסתייגויות. אחריו – חבר הכנסת חיים אורון. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ההסתייגות שהוגשה על-ידי קבוצת חברי הכנסת, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה – גם אלי אפללו, אם תחזור בך לא יעזור לך, כי אני משאיר את ההסתייגות. אם תצביע נגד, אני מניח שתצביע נגד מצפונך. אבל אני חייב להעיר דבר אחד וזה חשוב מאוד. בוועדת הכספים אנחנו דנו בהסתייגות של חברת הכנסת אורית נוקד והצטרפתי אליה. בוועדה היה רוב ברור להסתייגות. אז סוכם עם היושב-ראש שנשאיר את זה למליאה. אבל אף פעם לא איימו עלינו למשוך את החוק הזה. אני חושב שזאת חוצפה, אם ההסתייגות תתקבל, שמישהו ימשוך את החוק. ומה אנחנו צריכים יותר מאות מן השמים, להוכיח לכם שההסתייגות נכונה? עובדה, בעת שאנחנו דנים בהסתייגות על תלמי-אליהו נופל "קסאם" במקום. הרי זה ברור לכם שזה סימן מן השמים שההסתייגות הזאת צריכה להתקבל. בזמן שאנחנו דנים בתלמי-אליהו, נוחת "קסאם" על תלמי-אליהו. אלא אם אתם חושבים שמי שהגיש הסתייגות עשה את זה. וגם לזה אתם מסוגלים. חיים אורון (מרצ): – – – יעקב ליצמן (יהדות התורה): זאת הדרך של הקואליציה. מה שלא מוצא חן בעיניהם – אני יהודי פשוט, אני יודע דבר אחד – זה אות מהשמים, אנחנו מדברים כרגע על תלמי-אליהו – שצריך להגן על תלמי-אליהו, צריך לתת להם את כל האפשרויות מפני מה שקורה שם, ופתאום בתלמי-אליהו יש "קסאם". מה זה אומר לך? עמיר פרץ (העבודה-מימד): ליצמן, שכנעת. יעקב ליצמן (יהדות התורה): שכנעתי. לכן, אדוני, אני בטוח שבאותה עת גם הקואליציה תתמוך בהסתייגות. תודה. שכנעת אותי גם לסיים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת יעקב ליצמן. חבר הכנסת חיים אורון – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לנמק שלוש הסתייגויות שיש לי כאן; ולשלושתן אני מתכוון ברצינות, אלה לא הסתייגויות דיבור. הראשונה היא בעניין ה"לחלופין" של היישובים צוחר, שדה-ניצן, אוהד ותלמי-אליהו. כמו שנאמר קודם, למיטב ידיעתי, ושר הביטחון לשעבר חיזק אותה עכשיו ממש, גם על דעת הצבא, ארבעת היישובים הללו היו צריכים להיות בתוך המחוגה המפורסמת של 7 הקילומטרים, אף שמכל מיני סיבות המחוגה הזאת לא מכילה את כולם באופן מלא. אני לא מדבר על 7 או 9 קילומטרים, זה כבר שטח הרבה יותר גדול, אני לא מדבר על זה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר שתי הערות. הערה אחת זאת הסתייגות של חבר הכנסת צבי הנדל ושלי. עניינה תאגידים חקלאיים שנמצאים בתוך 7 הקילומטרים. יש תאגיד חקלאי שהוא בעצם שותפות של שותפים. יש כאלה שניים: האחד מח"ע של מושבי חבל-קטיף, והשני יח"מ – סליחה על הדיבור כאילו אנחנו בצבא – של קיבוצי חבל-אשכול. שני הארגונים הללו, אם הם הולכים היום או אם הם נפגעים או אם הם פונים לחוק לעידוד השקעות הון, הם לא בתחום 7 הקילומטרים, הם על הגדר ממש. למה? ככה. הם בתוך 8 הקילומטרים, הם על הגדר ממש. מי שמכיר את אזור מגן, זה פחות מקילומטר. אני רוצה להתייחס להסתייגות שלי שמופיעה בסעיף 3 ומופיעה בעיקר אחרי סעיף 8, אדוני היושב-ראש. מה קורה בחוק הזה, שאני בעדו? בחוק הזה הדפוקים עוזרים לדפוקים יותר. זאת המשמעות שלו. מה קורה? נניח שיש פה תשלומים נוספים בארנונה – לא מוסיפים למשרד הפנים כסף לארנונה, אלא בתוך סך כל מענק האיזון ייתנו, בצדק, יותר למועצות האזוריות ולשדרות – על חשבון מי? על חשבון מי שזקוק במקום אחר. כל מה שמופיע בחוק הזה יהיה on the top of – מעבר לתקציבים שהופיעו בשנת 2007. אתה רואה, אני לא greedy, לא הלכתי אחורה לשנים יותר טובות; אמרתי, ב-2007 היה מענק איזון x, רוצים עכשיו לתת מענק גבוה יותר בגין הורדת הארנונה לשדרות או למועצה האזורית שער-הנגב או למועצה האזורית אשכול, שראשיה יושבים פה – אני מאוד בעד. אבל אל תיקחו את זה מנתיבות, אל תיקחו את זה מאופקים, אל תיקחו את זה מרהט – תוסיפו את זה לתקציב. אז יתברר שהכנסת באמת באה ואומרת, אנחנו עוזרים לעוטף-עזה ולשדרות, אבל לא על חשבון מישהו אחר. כמובן, כשמגיעים לזה כולם מנענעים בראש שאני צודק, וכשמגיעים להצבעה אומר האוצר, סליחה, אני לא התכוונתי לזה, אני התכוונתי לעסקה שמשמעותה אפס. אתם רוצים להוסיף לעוטף-עזה? מאה אחוז. תיקחו ממקום אחר. אז מה עשינו? עכשיו אני אומר לכם, חברי הכנסת, התופעה הזאת חוזרת כל הזמן כאשר מונחות על שולחננו הצעות כאילו לעדיפות לאזורים מסוימים, או למשל, לחיפה על חשבון נשר, לחיפה על חשבון הקריות – הכול דברים שמונחים על שולחנה של ועדת הכספים. לכן אני קורא לחברי הכנסת, אם אתם מתכוונים ברצינות לעזור לעוטף-עזה, ולא על חשבון מישהו אחר, אלא בתוספת בכל התקציב, קבלו את ההסתייגות לסעיף 8, ואז יהיה ברור שהתוספת היא תוספת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת חיים אורון. חברת הכנסת שלי יחימוביץ – בבקשה, גברתי; מוותרת. חברת הכנסת יחימוביץ ויתרה. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. נא לנמק הסתייגויות. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני ביקשתי להסתייג מתוך אמונה ששוויון וצדק צריך לעשות לכולם. כמובן, מי כמוני יודע מה עובר על כל התושבים בעוטף-עזה, ובמיוחד על תושבי שדרות. מן היום הראשון גם כחבר ועדת הכספים, ובכלל, הזדהיתי ואמרתי שצריך לסייע לאותה אוכלוסייה בכל דרך. הצעת חוק כזאת באה לפתור בעיות חשובות ולהקל על האוכלוסייה. מי שלא היה תחת אש ותחת אותם "קסאמים" לא יודע במה מדובר. אבל כשמדברים על שוויון, אני אמרתי את זה גם בוועדת הכספים: בצפון יש שני יישובים, כסרא-סמיע ובית-ג'ן. בהנחות מס ובהטבות מס כל הקריטריונים של קו העימות חלים עליהם, אבל הם לא מקבלים הנחות. אמרתי שכדי שנעשה צדק עם אותם יישובים האוצר צריך לקבל את ההחלטה על מנת שיהיה שוויון עם אותם יישובים של קו העימות, בהנחות המס. מה התוצאה, כמובן? שכל יישובי קו העימות בצפון מקבלים את הנחות המס, למעט שני היישובים האלה, שכל הכללים שקבעו לגבי קו העימות חלים עליהם. אנחנו צריכים להיות שווים לא רק בחובות, גם בזכויות. כיוון שאני בין אלה שתומכים בחיזוק יישובי קו עוטף-עזה, אני אומר לאותה ממשלה, לאותו שר האוצר, ששוויון צריך להיות עם אותם יישובים שמגיע להם, ובמיוחד אותם יישובים שתקועים בבעיות לא פחותות מאלה של יישובי עוטף-עזה. לכן אני בעד החוק. אני לא אבקש להצביע על ההסתייגות שלי, אבל רציתי להביע מחאה ולומר שהצדק והשוויון צריכים להיות הלכה למעשה בין כל היישובים ובין כל סוגי האוכלוסיות. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מגלי והבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה – איננו. חבר הכנסת חנא סוייד – איננו. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, מובן שיש למדינת ישראל אחריות לסייע לאותם אזרחים ולאותם תושבים שנמצאים באזורים של עימות צבאי; אותם אזרחים ואותם תושבים שנפגעים או נמצאים בסכנה של פגיעה עקב העימות הצבאי שאנחנו נמצאים בו. אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לומר שני דברים בעניין הצעת החוק הזאת. הדבר הראשון הוא שעימות איננו גזירה משמים. העימות הצבאי בדרום והעימות הצבאי שהיה בצפון – מדברים על עימות צבאי חדש בצפון – הם דברים שניתן למנוע אותם, צריך למנוע אותם וחובתנו למנוע אותם באמצעות מדיניות אחרת, באמצעות מדיניות שבאמת תביא ביטחון גם לתושבי הדרום וגם לתושבי הצפון באמצעות מהלך מדיני, באמצעות הסדרים מדיניים עם הפלסטינים בדרום ועם הסורים והלבנונים בצפון. הדברים האלה אפשריים גם בימים הקשים האלה. אני אומר באופן ברור מעל במת הכנסת: אלה דברים אפשריים, הם בידינו, הם מחייבים שינוי מדיני אמיתי בכיוון שאליו הולכות מדינת ישראל וממשלת ישראל. הדבר השני שברצוני לומר – ודאי שצריך לעזור לתושבי שדרות ויישובי הנגב המערבי. אני מבין את הפלטפורמה שעליה הצעת החוק יושבת, אבל אני שותף מהותית לאלה הסוברים שהצעת החוק מצמצמת מדי. ראוי היה להחיל את ההגנה הזאת על כל תושבי האזור. אני גם מציע לכולנו, חברי הכנסת, סטנדרטים עקרוניים ושוויוניים שייתנו מענה ותשובה לכל סוגי האוכלוסיות שנמצאות באזורים שנמצאים בעימות צבאי ובסכנה ביטחונית. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות להציע שהכנסת תשלים במהירות גם את ההגנה לא רק על המעסיקים שנמצאים באזורי עימות, אלא גם על העובדים שנמצאים באזורי עימות, בין היתר באמצעות מתן הזכות לעובדים שנמצאים באזורי עימות להיעדר ממקומות עבודתם בלי ששכרם וזכויותיהם ייפגעו. הדבר הזה עדיין איננו מעוגן כפי צורכו בהסדרים שלנו וצריך לעגן אותו. באזורי עימות, אנחנו יודעים מניסיוננו המר, שלאנשים לפעמים אין פתרון לילדים, אין להם יכולת להגיע למקומות עבודה, ולכן, כל עוד המצבים הקשים והחמורים האלה מתקיימים, צריך להגן על הזכויות של העובדים באזורים האלה בצורה המרבית. אבל העיקר הוא, עמיתי חברי הכנסת, לחשוב איך אנחנו נמנעים מהמצבים האלה ולא רק איך אנחנו מתנהלים בהם בצורה נכונה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת דב חנין. אחרון המסתייגים המנמקים את ההסתייגויות הוא ראובן ריבלין. בבקשה, אדוני. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני יושב-ראש הישיבה, סגן יושבת-ראש הכנסת הנכבד, רבותי השרים, במצגים שלפנינו, כאשר אנחנו מקבלים את הידיעות הבאות לנו מן החדשות, נאמר לפני דקות מספר: "רקטת 'קסאם' התפוצצה לפני זמן קצר במערב הנגב", יש ויכוח מה חשוב יותר, למגן את התושבים או למצוא מענות צבאיים או מדיניים על בעיית ההתקפות הבלתי-פוסקות על האזרחים שלנו. שר הביטחון לשעבר אינו רק מאלה שמביעים את דעתם, אלא לילה לילה נמצא במקום שבו מתפוצצות הפצצות. כשהייתי ילד בירושלים הנצורה התפוצצו פצצות, וידענו שאנחנו נלחמים על עצמאותנו, על מדינתנו, על הרעיון הציוני לתת בית לאומי לעם ישראל, ועדיין המלחמה נמשכת ואינה פשוטה והפתרונות לא פשוטים. אבל האמירות הבלתי נסבלות מצד הממשלה לאותם תושבים כל הזמן כאילו העניינים הולכים לקבל פתרון – קראנו את הדוח של ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של עמי אילון, שלימור לבנת היא אחת מהחברות הפעילות בה, והיא הפנתה גם את תשומת לבנו בסיעה, שאנחנו נמצאים במצב שבו יש לאזרחים הבטחות בלתי פוסקות ושום דבר לא מתממש. שום דבר לא מתקיים. החוק שאנחנו הולכים להעביר בקריאה שנייה וקריאה שלישית, ותיכף אתייחס לשתי ההסתייגויות, בא להבטיח הבטחה נוספת שגם אם היא לא תתקיים, מה יאמרו אותם אנשים אשר אנחנו חיים אתם מפעם לפעם או יושבים בתוכם? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת אורון ויצחקי, תודה. חברי הכנסת כהן והירשזון, שכנעתם את שר החקלאות? שכנעתם. אז אפשר לסיים. ראובן ריבלין (הליכוד): רבותי, לא טוב שנבטיח הבטחות נוספות שלא תקוימנה. כאשר באנו לתקן את הטעון תיקון הביא חבר הכנסת ליצמן את משאלתם, בקשתם של ארבעה יישובים אשר אינם מדברים בעלמא על איזו סכנה ערטילאית המרחפת על ראשם, אלא שנפלו בהם "קסאמים". קבענו באותה הסתייגות וביקשנו מהמליאה לבוא ולהפר את החלטתה של הממשלה במובן זה שאלה אשר נפגעו מהסכנה המרחפת על ראשם ייכנסו למסגרת אותה סכנה שעליה אנחנו מבקשים לתת מענה בחוק כולו. ייתכן, ואני אומר זאת, שמלבד ארבעה יישובים יהיו יישובים נוספים, ולכן חברים באים ואומרים: תפסת מרובה לא תפסת. אבל אלה יישובים אשר ברור לנו שהם נמצאים בתחום הסכנה שעליה מדבר החוק. יותר מכך, אני מוכרח לומר – – – אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): חבר הכנסת ריבלין, לו נפצע מישהו מה"קסאם" האחרון, מה היתה עושה הקואליציה? ראובן ריבלין (הליכוד): הואיל והייתי פעם בקואליציה והוכחתי שעם החינוך שקיבלתי והרעיונות שאני דבק בהם והשליחות שאני נושא אין זה משנה אם אני בקואליציה או באופוזיציה, אינני יכול לתת לך את התשובה. אני יכול לומר לך מה אני הייתי עושה. על כל פנים, אני רוצה לומר לחברים שיש ההסתייגות של חיים אורון, שאני חושב שהיא צודקת ביותר. אם הקיבוצים לא בעדי, זה לא סימן שאני לא בעדם. אני חושב שיש הרבה קיבוצים שהם בעדי, ואהבתי אליהם היא כאהבתם אלי. אבל אני מוכרח לומר שההסתייגות של חבר הכנסת אורון היא כל כך הגיונית. יש מפעלים באותם קיבוצים בתחום 7 הקילומטרים אשר פועלים בתחום 7 הקילומטרים ומבקשים להכליל גם אותם באותה מסגרת. מה יותר הגיוני מאשר להכליל אותם באותה מסגרת שהרי מדובר באותו תחום גיאוגרפי? לכן, הייתי מציע לתמוך בשתי ההסתייגויות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לחבר הכנסת ראובן ריבלין. חברי הכנסת, אנחנו נצביע בקריאה שנייה ובקריאה שלישית על הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007, לרבות לוח התיקונים. לשם החוק אין הסתייגויות, לכן נצביע על שם החוק כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 9 בעד שם החוק – 68 נגד – אין נמנעים – אין שם החוק נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 68, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי שם החוק אושר בקריאה שנייה. לסעיף 1 יש הסתייגות של חברי הכנסת אורית נוקד, אלי אפללו, יצחק וקנין ויעקב ליצמן. אתם מבקשים להצביע? אלי אפללו (קדימה): אני מסיר את ההסתייגות שלי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ההסתייגות היא: במקום 7 יבוא 9. המסתייג אלי אפללו ביקש להסיר את השם שלו מן ההסתייגות. יצחק וקנין אינו מסיר. חברת הכנסת נוקד? אורית נוקד (העבודה-מימד): את ההסתייגות הראשונה אני מסירה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן מבקש להצביע. בכל מקרה, אנחנו מצביעים על ההסתייגות של חברי הכנסת ליצמן ווקנין לסעיף 1. מי בעד, מי נגד? עמיר פרץ (העבודה-מימד): אני מבקש להבין על מה אתה מצביע. קריאות: זה לא עובד. אי-אפשר להצביע. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: זה לא עובד כי אני לא יכול להצביע ברעש כזה. אני לא שומע מה אני אומר. זה גם לא יעבוד עד שיהיה שקט במליאה. הצעקות הסתיימו, אפשר להצביע? חבר הכנסת עמיר פרץ, הסברתי הרבה מעבר למה שבדרך כלל נהוג ואפילו קראתי את ההסתייגות בקול רם למען הסר ספק. אני מודיע שוב שאנחנו מצביעים על ההסתייגות לסעיף 1 של חברי הכנסת יצחק וקנין ויעקב ליצמן, שאומרת במלים: במקום 7 יבוא 9. לאחר מכן, יש לחלופין וגם על זה, אם לא יבקשו להסיר, אנחנו נצביע. עמיר פרץ (העבודה-מימד): אני מודה לך. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו מצביעים סוף-סוף. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 41 נמנעים – 5 ההסתייגות של חברי הכנסת יצחק וקנין ויעקב ליצמן לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 21 בעד, 41 נגד, חמישה נמנעו. ההסתייגות הוסרה. לחלופין, עדיין לסעיף 1 – הסתייגות של חברי הכנסת נוקד – את מבקשת להצביע, נכון? חבר הכנסת אלי אפללו מסיר את שמו. חבר הכנסת וקנין – כן. חבר הכנסת ליצמן – כן. אם כן, זאת הסתייגות לחלופין של חברי הכנסת אורית נוקד, יצחק וקנין ויעקב ליצמן. למען הסר ספק, על מה אנחנו מצביעים? "וכן היישובים צוחר, שדה-ניצן, אוהד ותלמי-אליהו". מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 11 בעד ההסתייגות – 35 נגד – 30 נמנעים – 1 ההסתייגות לחלופין של חברי הכנסת אורית נוקד, יצחק וקנין ויעקב ליצמן לסעיף 1 נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, 35 בעד, 30 נגד, נמנע אחד. מה זה מחיאות הכפיים האלה? אתם רוצים שנפסיק את ההצבעות? חבר הכנסת סער, מה זה פרץ השמחה הזה? חברת הכנסת לבנת, מספיק. אני חוזר: בעד – 35, נגד – 30, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות התקבלה. רונית תירוש (קדימה): הממשלה לא מצביעה. בושה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, יש עוד הסתייגות, של חברי הכנסת צבי הנדל וחיים אורון, לסעיף 1 – "אזור קו עימות דרומי", בסופה יבוא "וכן תאגידים חקלאיים שעיקר פעילותם בשטח שעד 7 קילומטרים מגדר מערכת המקיפה את רצועת-עזה". ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 12 בעד ההסתייגות – 29 נגד – 43 נמנעים – אין ההסתייגות של חברי הכנסת חיים אורון וצבי הנדל לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 29, נגד – 43, אין נמנעים. ההסתייגות של חברי הכנסת הנדל ואורון לא התקבלה. נצביע על סעיף 1, לרבות ההסתייגות שהתקבלה, של חברי הכנסת אורית נוקד, יצחק וקנין ויעקב ליצמן. מי בעד סעיף 1, לרבות ההסתייגות? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 13 בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 34 נגד – 37 נמנעים – 1 סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, לא נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 34 בעד, 37 נגד, נמנע אחד. אני קובע כי הסעיף לא עבר. (הליכוד): תתביישו לכם. לכו הביתה. גלעד ארדן (הליכוד): מושחתים. אלי אפללו (קדימה): זה בגלל התרגילים – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אפללו, תודה רבה על הצעקות. גדעון סער (הליכוד): הביתה, הביתה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גדעון סער. מיכאל איתן (הליכוד): קדימה הביתה. אביגדור יצחקי (קדימה): גועל נפש. זו אחריות לאומית? הם ביטלו את החוק. גועל נפש בתחתית שלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת יצחקי. חבר הכנסת אפללו, אל תתרגש יותר מדי. חבר הכנסת יצחקי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. חבר הכנסת אפללו, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. נא לשבת. אביגדור יצחקי (קדימה): גועל נפש בתחתית שלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת יצחקי, נא לשבת. גלעד ארדן (הליכוד): מה קרה? תכבדו את הרוב בכנסת. הרוב בכנסת רצה – – – אגואיסטים. ראש הממשלה רוצה להראות סדר. אז אין לכם מפלגה שמכבדת רוב דמוקרטי, זה ידוע. אביגדור יצחקי (קדימה): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת יצחקי, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. יושב-ראש ועדת הכספים מבקש למסור הודעה. אלי אפללו (קדימה): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אפללו, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. אם לא תשב, תוצא מן האולם. אלי אפללו (קדימה): תוציא אותי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת אפללו, אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. אני מבקש להוציא את חבר הכנסת אפללו, לאחר שלוש קריאות לסדר. (חבר הכנסת אלי אפללו יוצא מאולם המליאה.) סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, בשם אנשי שדרות ואנשי עוטף-עזה, שיושבים פה, ואלפים שנמצאים במקומות אחרים, אני מודה לאנשי הליכוד ולאנשי העבודה ולאורית נוקד על כך שהם הכשילו את החוק. אני מבקש מהמליאה שתטיל על הוועדה לחזור ולדון, לפי סעיף 127 לתקנון, על ההגדרה של אזור קו העימות הדרומי. אני מבקש להצביע על ההודעה שלי. אני שוב מבקש בשם כל אנשי שדרות להודות גם לאנשי הליכוד, שגרמו במשך שבע שנים לביזיון הזה, וגם למפלגת העבודה וגם לאורית נוקד באופן אישי. תודה רבה. גדעון סער (הליכוד): יאללה, הביתה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, נא לשבת. ראיתי את האצבעות, ומכיוון שהוזכרו כאן חברי כנסת וסיעות, אני אאפשר להם להגיב לאחר שכולם ישבו ויהיה שקט. חבר הכנסת יצחקי, אתה כבר ממש עם כרטיס צהוב. חבר הכנסת יצחקי, אני קורא אותך לסדר בפעם השלישית. נא להוציא את חבר הכנסת יצחקי. אביגדור יצחקי (קדימה): זה ביזיון, ביזיון. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, צריך להחרים את השלטון. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ליצמן, נא לשבת. חבר הכנסת חרמש, אתה לא במקום שלך. בבקשה, חבר הכנסת סער. יש שלוש סיעות שהוזכרו: חבר הכנסת סער, חבר הכנסת אורון וחבר הכנסת פינס. הם ידברו במסגרת דקה, ולאחר מכן נעבור להצבעה. חבר הכנסת מיסז'ניקוב, אילו היית עולה למיקרופון והיית אומר מה שאומר כל יושב-ראש ועדה, שבמסגרת סעיף 127(א) אתה מבקש למשוך את החוק ולהצביע, היית מונע מאתנו את כל הבלגן הזה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, בראשית הדברים אני רוצה לומר, שלמיטב הבנתי את התקנון, מאחר שהסעיף נפל – זה לא סעיף שעברה בו הסתייגות, אלא הסעיף נפל – יושב-ראש ועדת הכספים איננו יכול לבקש את מה שהוא ביקש. נתחיל עם זה, כי כדאי להתחיל מלדעת את העבודה. נקודה שנייה, אני רוצה למחות על דבריו השקריים והמופקרים של יושב-ראש ועדת הכספים. הוא וחבריו הפילו בהתחלה ארבעה יישובים, ואחרי זה גם את שדרות. אנחנו הלכנו לקראת הציבור במקום שהיום נפל בו "קסאם", למען הסתייגות של חברה בקואליציה. אני מצטער שאין סדר בקואליציה, אני מצטער על כל ההתנהלות המגוחכת והפתטית שלכם, אבל, רבותי, לא הייתם צריכים לפגוע בתושבי שדרות. אתם הצבעתם נגד תושבי שדרות. לכם מגיע לבקש סליחה מתושבי שדרות. אתם גם לא נותנים ביטחון ואתם גם פוגעים בהם. אביגדור יצחקי (קדימה): זאת בושה וחרפה – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת סער. חבר הכנסת אורון, אחריו – חבר הכנסת פינס, ועוברים להצבעה. אביגדור יצחקי (קדימה): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אביגדור, אתה באמת על סף הרחקה מן האולם. רק מפאת כבוד אליך, אני לא הרחקתי אותך. עברת כל גבול בהתנהגות שלך. כל גבול עברת בהתנהגות שלך. בבקשה, אדוני. קריאות: – – – אלי אפללו (קדימה): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, חבר הכנסת אורון. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, למיטב הבנתי – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: למה אתה באולם, חבר הכנסת אפללו? אני הרחקתי אותך, מה אתה עושה פה? אלי אפללו (קדימה): הרחקת אותי – – – תוציא אותי עוד פעם – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוד לא מצביעים. אני לא מבין למה אני מרחיק חבר כנסת מן המליאה והוא נמצא פה. בהצבעות אני אקרא להם. מה זה פה? עוברים כל גבול בהתנהגות, וגם לא שומעים לסדרנים? אלי אפללו (קדימה): אני יודע כמה הבדל – – – אופוזיציה צועקת – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה, חבר הכנסת אורון. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני לא בטוח שאפשר – – – קריאות: – – – משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני מציע להחזיר את ליצמן לראשות ועדת הכספים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: דקה לחבר הכנסת חיים אורון. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני לא בטוח שאפשר למשוך את החוק לפי סעיף 127, שמדבר על הסתייגות שהתקבלה. אפשר למשוך את החוק כולו, אבל אני רוצה להגיד את הדבר המהותי. מה שהתקבל פה – והקואליציה דאגה להפיל את הכול – הוא סדר-גודל של כמה מיליונים בודדים, 3–4 מיליונים. מה שעמד על הפרק זה לא ארבעה יישובים, אלא מי יותר גיבור: האם הקואליציה – אם עברה הסתייגות של ארבעה יישובים – תפיל את הכול ותראה לכולם מי בעל-הבית, או קצת תבלע את הלשון, תקבל ארבעה יישובים – שמוצדק להכניס אותם פנימה. לא הצבעתי על 9 הקילומטרים, על ארבעת היישובים היה מוצדק להצביע, ואני מציע לכם: אם החוק כולו יורד – תתכופפו טיפה, תעבירו את ארבעת היישובים ואל תהיו גיבורים על חלשים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אורון. חבר הכנסת פינס, בבקשה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, שמעתי בתשומת לב רבה את יושב-ראש הוועדה, כשהוא הציג את הצעת החוק. מה הוא אמר? הוא אמר שההסתייגויות של חברת הכנסת אורית נוקד ושל חבר הכנסת וקנין – ואני רוצה להזכיר לכם, שניהם מהקואליציה – הן הסתייגויות צודקות, אלא שנעשה הסכם שמשאיר אותם בחוץ. עם כל הכבוד, חבר הכנסת מיסז'ניקוב, יושב-ראש ועדת הכספים, ההסכמים שעשית הם לא מעל הצדק הטבעי והם לא מעל הצבעת כנסת. אני רוצה לומר לך – כיושב-ראש ועדה ותיק בכנסת הזאת הרבה שנים – שזה קרה לך וזה יכול לקרות לכל יושב-ראש ועדה, בגלל שדרות, בגלל הנושא. לא היה קורה שום אסון לאף אחד – אולי קצת פגיעה בכבוד, אבל לא מעבר לזה – אם היית אומר: אני בא לכאן, מקבל את ההסתייגות שעברה ומעביר את החוק החשוב הזה. זה הכול. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): כל הכבוד לך שיצרת את החוק. תמכנו בך לאורך כל הדרך. תמכנו בך לאורך כל הדרך. היום החוק הזה צריך לעבור, לפני שהכנסת מתפזרת, וזו אחריות שלך, ואתה חייב התנצלות לחברת הכנסת נוקד. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת פינס. קריאות: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: השרה רוחמה אברהם. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי השרים, יושב-ראש ועדת הכספים, כאשר הוא עלה לדוכן, הוא אמר שהוא לא מוכן לקבל את ההסתייגות של חברת הכנסת אורית נוקד מכיוון שהיא נפלה גם בוועדת הכספים. והוא הודיע לך, אדוני היושב-ראש – אולי לא שמעת – – – קריאות: – – – יובל שטייניץ (הליכוד): אם זה היה – – – זה היה בגוף החוק – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, אולי לא שמעת, אבל הוא הודיע קבל עם ועולם שהוא מושך את החוק לפי סעיף 127, ואני רוצה להקריא את סעיף 127 לכל חברי מהאופוזיציה כדי שיבינו על מה מדובר. סעיף 127(א) לתקנון אומר: "בכל שלב של הדיון בקריאה השנייה רשאית הכנסת, לפי הצעת הממשלה או יושב-ראש הוועדה, להטיל על הוועדה לחזור ולדון בהצעת החוק כולה או בשאלה שהכנסת תפרש בהחלטתה", ומכיוון שהיושב-ראש ביקש לחזור ולדון בחוק הזה – מן הראוי שנאפשר לו לעשות כך. אני מודה לכם. קריאות: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשרה רוחמה אברהם. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, פשוט שהדברים יהיו ברורים. נא להחזיר את המורחקים להצבעות. אנשים עשו בהתנהגות שלהם הרבה כבוד גם לשדרות וגם לכנסת. חבר הכנסת ליצמן, אתה לא מעוניין להצביע? קריאות: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, יכול להיות שהשתמע. אני לא משכתי את כל החוק לפי סעיף 127; אני משכתי רק את הסעיף שבו עברה ההסתייגות. אני לא משכתי את כל החוק – זה התיקון המהותי. גדעון סער (הליכוד): הוא לא יכול סעיף אחד – – – קריאות: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם חברי הכנסת ישבו בשקט ולא יגיבו בזעם על כל דבר שנאמר, וגם השרה רוחמה אברהם-בלילא תשב – – – קריאות: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו לא יכולים לחכות לכל ההתייעצויות הקואליציוניות והאופוזיציוניות. אני חוזר: יש אפשרות ליושב-ראש ועדת הכספים, לפי סעיף 127(א) שאני כרגע מחזיק לפני, למשוך את הצעת החוק כולה, או בשאלה שהכנסת תפרש בהחלטתה. כלומר, הוועדה יכולה לדון או על הצעת החוק כולה, או בשאלה שהכנסת תפרש בהחלטתה. לכן, אנחנו בלאו הכי צריכים להצביע במליאה, ואם בקשתו של חבר הכנסת מיסז'ניקוב, יושב-ראש ועדת הכספים, לדון רק בשאלה של הסתייגות לסעיף 1, תאושר במליאה – זאת זכותו למשוך את השאלה הזאת ולא את כל החוק. מיכאל איתן (הליכוד): זאת לא שאלה, תסלח לי. הוא ידון בחוק כולו, ויכול לתקן את אחד הסעיפים. קריאות: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. זאת לא הפרשנות לסעיף הזה, אתה יודע את זה היטב, חבר הכנסת איתן. חבר הכנסת הירשזון, אתה רץ מהר? אתה תספיק להגיע למקום? אנחנו מצביעים – לפי סעיף 127(א) – על בקשתו של יושב-ראש ועדת הכספים – – ראובן ריבלין (הליכוד): למשוך את החוק. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: – – חבר הכנסת מיסז'ניקוב, למשוך את סעיף 1 לחוק. ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. קריאות: לא, לא – – – הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להחזיר את סעיף 1 לוועדה – 67 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להחזיר את סעיף 1 לחוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 67 בעד, שני מתנגדים. קריאות: – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני לא מבין מה עוד הבקשות. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): – – – ליושב-ראש הוועדה מה הוא צריך לעשות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חצי שעה לא הספיקה להסביר ליושב-ראש הוועדה מה הוא צריך לעשות? אני לא מבין מה הבעיה עם הייעוץ המשפטי כרגע. קראתי את הסעיף המפורש, חבר הכנסת מיסז'ניקוב משך את הסעיף, אנחנו יכולים להמשיך להצביע. חברי הכנסת, מי שמעוניין בדיון – ימשיך בדיון; מי שמעוניין להצביע – ימשיך להצביע. לסעיף 2 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על סעיף 2, כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. קריאות: בעד מה? – – – הצבעה מס' 15 בעד סעיף 2 – 73 נגד – אין נמנעים – אין היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני עוצר את ההצבעה, חברי הכנסת. חברי הכנסת, אני מאוד מצטער, אין זו אשמתי, אני פשוט שומע כבר בקשה שלישית – אני לא רגיל לזה, אבל מה לעשות. יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת מיסז'ניקוב, נא לגשת למיקרופון וסופית להודיע לפרוטוקול מה אתה מבקש. השרה רוחמה אברהם-בלילא: זה אתה שאמרת לבטל את ההצבעה? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: גברתי השרה, לא ידעתי שקוראים לך חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב ולא ידעתי שחוץ מיושבת-ראש הקואליציה את גם יושבת-ראש ועדת הכספים של הכנסת. חברי הכנסת, ראיתי פה, כפי שאתם יודעים, כמה וכמה מחזות, אבל דבר כזה עוד לא ראיתי. אבשלום וילן (מרצ): זה מחזה מביש של קואליציה. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, לא הייתי בנושא מורכב כזה אף פעם ולכן יש פה התייעצויות משפטיות. אני מבקש למשוך לוועדה לפי סעיף 127 את ההגדרה אזור קו עימות דרומי, כפי שהושמעה כאן. לא מדובר בסעיף 1 אלא בהגדרה, כפי שהיא מופיעה בהצעת החוק. לא מדובר בסעיף 1. מיכאל איתן (הליכוד): אתה לא יכול. המליאה יותר חזקה מהוועדה. שייקח את כל החוק. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): את הנושא, מותר לפי חוות דעת של היועצות המשפטיות. אני מבין שאפשר לסמוך על , אבל יש פה יועצות משפטיות שמכירות את התקנון. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ברצוני להזכיר גם ליועצות המשפטיות שסעיף 1 נפל בהצבעה, לכן אני לא מבין מה יעבור לוועדה אם היא תמשוך או לא תמשוך ממנו נושא. מיכאל איתן (הליכוד): כל החוק. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): ההגדרה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מבקש שהיועצת המשפטית תיגש אלי לכאן. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, היות שהגדרת החוק – – – נצביע בהמשך כי כל הסעיפים נגזרים, לכן צריך להחזיר את כל החוק לוועדה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ברור. מיכאל איתן (הליכוד): צריך להחזיר את כל החוק, מה אתם מבלבלים את המוח? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, למען הסר ספק אני חוזר לפרוטוקול. חברי הכנסת, נא לשבת. בעצם לא חלו שום שינויים דרמטיים לאחר כל הבלבולים האלה. סעיף 1 נפל בהצבעה, סעיף 1 כלל הסתייגות. מה שמבקש יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת מיסז'ניקוב, הוא למשוך את סעיף 1 ואת ההגדרה של האזור, אזור קו עימות דרומי. מיכאל איתן (הליכוד): מה זה הפרשנות הזאת? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, המשמעות של זה היא שאנחנו לא יכולים להמשיך בהצבעות ובעצם אין שום הבדל משמעותי בין בקשה זו לבין בקשה למשוך את החוק כולו, כי ממילא את ההצבעות על הצעת החוק, גם לפי הייעוץ המשפטי ולא רק לפי עמדתי המקצועית כמעט, אפשר לומר, אי-אפשר להמשיך. מיכאל איתן (הליכוד): יש הבדל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לכן, עד כאן. ועדת הכספים תחזיר את החוק למליאה לאחר שתסיים את הדיון, ואני מאוד מקווה שזה יהיה בקרוב. תודה רבה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): זה לא מה שהוא ביקש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים לנושא הבא, ותחליף אותי סגנית היושבת-ראש קולט אביטל. היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, נא לשבת. חברת הכנסת אורית נוקד. חברת הכנסת אורית נוקד. פעם ראשונה חברת הכנסת אורית נוקד, פעם שנייה חברת הכנסת אורית נוקד. נא לשבת. חבר הכנסת אורי אריאל, נא לשבת. להירגע. כולם לצאת החוצה. משה גפני (יהדות התורה): טוב שחזרת, גברתי היושבת-ראש, כי קדימה איבדה היום את העשתונות. מהבוקר. היו"ר דליה איציק: תודה רבה לך; אני קוראת אותך לסדר בפעם הראשונה. נא לשבת ולסגור את הדלתות. להירגע. אזרחים מצלצלים ושואלים מה קרה לכם. חיים אורון (מרצ): תגידי להם – – – היו"ר דליה איציק: חשבתי שאתה רוצה לעזור קצת? חבר הכנסת רובי ריבלין, חבר הכנסת יצחקי, מספיק. מי שם מדבר? סליחה. הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/321).] (קריאה ראשונה) היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם. אני מזמינה את השר להציג את הצעת החוק. להזכירכם, קריאה ראשונה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת – – – היו"ר דליה איציק: לא, אדוני, אתה תמתין. מי מפריע לי שם בפינה? אני לא אסכים שכך תתנהל הישיבה. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: אני מתנצל על כך שעלה בגורלי היום להעלות שתי הצעות חוק, כל אחת מהן אחרי סערה בכנסת. אנחנו מייחסים לחוק שאני מתכבד להציג בפניכם חשיבות רבה. הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ז–2007. רבותי חברי הכנסת, לאחר שנים רבות של עבודת הכנה יסודית ומדוקדקת אנו מגיעים סוף-סוף לשלב שבו מביאים אנו בפני הכנסת את הצעת החוק הממשלתית בנושא ניסויים רפואיים בבני-אדם. נושא הניסויים הרפואיים בבני-אדם מוסדר היום בישראל באמצעות תקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני-אדם) משנת 1981. כבר מאמצע שנות ה-90 הסתבר כי התקנות אינן עדכניות ואינן מסוגלות לתת מענה מקיף להסדר של נושא כה רגיש ומקיף כנושא ניסויים רפואיים בבני-אדם. בתקופה שבה נחקקו חוק זכויות החולה, חוק הניסויים בבעלי-חיים וחוקי-יסוד הוחלט כי יש להעלות את החקיקה גם בנושא ניסויים רפואיים בבני-אדם לדרגת חקיקה ראשית. הצעת החוק המונחת היום לפניכם מתייחסת להתקדמות ולהתפתחות בישראל ובעולם בשני העשורים האחרונים בתחום הרפואה והמחקר המדעי ובכל הנוגע לעקרונות המוסר והביו-אתיקה. ההצעה מתייחסת להוראות הבין-לאומיות החדשות והעדכניות בנושא עריכת ניסויים רפואיים בהשתתפות בני-אדם וברקמות אנושיות, כגון הצהרת הלסינקי המעודכנת וה-GCP, שהם נוהלי עבודה ומתודולוגיה בין-לאומיים מקובלים לעריכת ניסויים רפואיים. הצעת החוק היא פרי עבודה מאומצת של ועדה רחבה, שהקים מנכ"ל משרד הבריאות דאז, בשנת 1997, שהיו בה שש קבוצות עבודה מקצועיות, שדנו בכל ההיבטים של נושא הניסויים והכינו תשתית מקצועית להסדרת הנושא בחקיקה ראשית. חברי הוועדה היו אנשי מקצוע בתחומים הנוגעים בדבר – רופאים, מדענים, חוקרים, משפטנים ומומחים לאתיקה – – היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גפני, אני קוראת לך בפעם השנייה ואני מתכוונת עכשיו בכל הרצינות. אל תנסה יותר את עצבי. נא לשבת. חבר הכנסת כץ, תודה רבה לך. את הביזיונות שלנו להיום סיימנו, עברנו את המכסה ועכשיו אני מבקשת שהישיבה תתנהל בשקט. שר הבריאות יעקב בן-יזרי: – – הן עובדי משרד הבריאות הן נציגים של גורמים העוסקים בביצוע ניסויים ושל גורמים מעוניינים נוספים כגון אוניברסיטאות ובתי-ספר לרפואה, ההסתדרות הרפואית, משרד המדע ומכון ויצמן למדע. החוק המוצע משקף את תוצריו של תהליך העבודה של קבוצות העבודה ואת העבודה הרבה שנעשתה לאחר מכן בהתאמת המלצות הוועדה לנוסח של חוק, ולשינויים המתמידים החלים בתחום דינמי זה כל העת. לאחרונה היינו עדים לכמה מקרים חריגים וחמורים שבהם נעשו ניסויים רפואיים בבני-אדם ללא אישור או שלא בידיעת המשתתפים ובהסכמתם, ונגרם בכך נזק למשתתפים בניסוי וגם לתדמית של ישראל בעולם המדעי. לכן עולה מידה רבה של חשיבות להסדרת נושא רגיש זה בחוק, והחוק שם במרכזו, כמטרה עיקרית, להגן על המשתתפים בניסויים, להבטיח ניהול תקין של ניסויים רפואיים בבני-אדם ופיקוח אפקטיבי ויעיל עליהם על-ידי רגולטור, שזאת אחריותו. הצעת החוק מגדירה את חובותיהם וזכויותיהם של כל המעורבים בניסויים הרפואיים. בראש ובראשונה המשתתפים, אך גם החוקרים, היוזמים והמוסדות שבהם נערכים הניסויים, ונותנת למשרד הבריאות כלים טובים יותר לאכיפת החוק ולביצוע בקרה איכותית על היישום בפועל של הוראות המחוקק. התפתחות מדעית הכרחית לשיפור הרפואה, לתועלת האנושות בכללותה ולתועלת האנשים הסובלים ממחלות, ממפגעים ומבעיות רפואיות. אכן, קידום המדע והרפואה מחייב לערוך ניסויים רפואיים בבני-אדם, אולם יש להקפיד ולשמור בצורה מיטבית ובדקדקנות כי כל אלה יתבצעו תוך שמירה על כבוד האדם ועל זכויות המשתתפים בניסוי ולמנוע ככל הניתן כל מצב שבו עלול להיגרם להם נזק או זכויותיהם ייפגעו, חלילה. החוק המוצע חוזר על חלק מן ההוראות הקיימות, ומעלה אותן מדרגה נוספת, ובנוסף קובע הוראות רבות נוספות ומפורטות ביותר, שכולן באות כאמור לחזק את ההגנה על המשתתפים בניסויים רפואיים על-ידי הסדרת הנושא והגברת הפיקוח והבקרה. בהצעת החוק יש התייחסות לכמה נושאים שאינם מוסדרים היטב בחוק כיום, כגון ביצוע ניסויים קליניים בקהילה ומחוץ לבתי-חולים, פיקוח וניטור של ניסויים, חיזוק ההגנות על אוכלוסיות פגיעות והסדרת נושאים שונים בתחום הכלכלי, כגון ביטוח הניסויים. כמו כן, החוק יחול גם על המדינה, ויחיל כללים מחייבים גם על עריכת ניסויים במסגרת מערכת הביטחון. הצעת החוק מביאה לראשונה שורה של הגדרות מפורטות וברורות יותר, ומתייחסת גם לניסויים בציוד רפואי ובחומרים מתקדמים, מחזקת את המערך של הוועדות הבודקות את הניסויים לפני אישורם, ומחזקת במידה רבה ומשמעותית את יכולת הפיקוח של משרד הבריאות על הנושא. בכוונתנו להקים במשרד יחידה שתעסוק בפיקוח על הניסויים המתבצעים בישראל על מנת להבטיח כי הכול ייעשה בצורה נאותה וחוקית. הקמת היחידה היא צעד מרכזי, חשוב והכרחי שאנו מתכוונים להשקיע בו מאמצים, שכן אנו רואים בו חשיבות עליונה למימוש החוק. אנו מבקשים לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעבירה לדיון בוועדה המשותפת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ולוועדת המדע, הדנה כבר בכמה הצעות חוק פרטיות שהוגשו בנושא הזה על בסיס טיוטות הצעת החוק הממשלתית. תודה לכם. היו"ר קולט אביטל: אני מודה לך, אדוני. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נמצא. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, החוק ראוי. נדמה לי שמדינת ישראל ממתינה זמן רב לחוק שיעסוק בניסויים בבני-אדם. עד היום היו חוקים אחדים שעסקו בצער בעלי-חיים, בניסויים בבעלי-חיים, אבל האדם עצמו זכה לתקנות, לחוק הוא לא זכה. אפילו העיוות הזה ראוי שיתוקן. הצעת החוק נותנת מענה על רבים מהצרכים הללו. לטעמי, יש נדבכים נוספים שיש להוסיף להצעת החוק, כגון חיובה של ועדת הלסינקי גם במוסדות רפואיים, וגם ועדת הלסינקי המרכזית בתחומי אחריותו של המשרד, לא רק לאשר ניסויים ולקבוע שהם יתנהלו כהלכה, אלא גם לקיים פעילות של מעקב אחר ביצוע הניסוי. אנחנו מדווחים מעת לעת, גם בתקשורת, גם בספרות המקצועית על ניסויים שנעשו שלא כהלכה, שנעשו שלא על-פי החוק, או כאלה שהממצאים שלהם סולפו או זויפו. ואני משוכנע שתפקידה של ועדת הלסינקי צריך להיות גם פיקוח על ביצוע הניסוי ולא רק לאשר אותו ולשכוח אותו. ניסוי רפואי אסור שיהיה בבחינת שגר ושכח. אם אמרתי שהחוק ראוי, וראוי לתמוך בו, אני רוצה להוסיף עוד משפט אחד למה הוא כל כך חשוב. בישראל מתקיימים זה 20 שנה או יותר ניסויים בקנה-מידה אדיר בבני-אדם, בלא כל פיקוח. הניסוי הראשון שאני זוכר בהיקף כזה היה במסגרת תהליך אוסלו. מקובל בכל ניסוי בבני-אדם, שכאשר מתגלות תופעות לוואי חמורות, או חלק ממשתתפי הניסוי מתים, הניסוי מופסק לאלתר. 1,500 איש מתו עד היום בניסוי הענק הזה בבני-אדם, שנקרא "תהליך אוסלו", במדינת ישראל. הניסוי לא נפסק, כל ראש ממשלה שמרגיש שהוא נמצא באיזו מצוקה פוליטית, מתחיל מחדש את אותה טעות, חוזר על אותן שגיאות. יכול להיות שאם היה לנו חוק לאיסור ניסויים בבני-אדם, שמקפיד על כך שברגע שיש תקלה משמעותית, גדולה, במהלך הניסוי, כמו מה שקורה לעם ישראל בתאונת הדרכים ההיסטורית הזאת של הניסיון להקים מדינה פלסטינית בלב הארץ, יכול להיות שאם הכללים של עריכת ניסויים בבני-אדם היו מתקיימים גם בהקשר של הליכים פוליטיים מדיניים רחבים יותר, מצבנו היה טוב יותר, היינו מפיקים לקחים מוקדם יותר ומונעים אסונות מוקדם יותר. תודה רבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת דב חנין – אינו נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי – לא נמצא. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב. משה גפני (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, החוק של ניסויים בבעלי-חיים הוא חוק טוב. היו"ר קולט אביטל: זה לא בעלי-חיים, זה כבר בבני-אדם. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ניסויים רפואיים בבני-אדם. אביגדור יצחקי (קדימה): תסתכל על מה שאתה הולך לדבר. משה גפני (יהדות התורה): תיכף תשמע. היו"ר קולט אביטל: הוא ממילא יגיד מה שהוא רוצה. משה גפני (יהדות התורה): אני מבקש, גברתי היושבת-ראש, לנצל על-פי התקנון את ההצעה הזאת. רק לאחרונה ראיתי, ואני מוצא לנכון למחות בכל החריפות נגד אדם חסר היגיון, חסר שכל, שמו ד"ר אמנון שפירא, שכתב בעיתון "הצופה" את המלים הבאות: "החרדים משביתים את כביש 6 בגלל עצמות חמור, אבל שתקו כשעקרו את קברות היהודים מגוש-קטיף בעבור 'אתנן זונה ומחיר כלב' של 290 מיליון שקל שקיבל הרב אלישיב, מהרסו הגדול של גוש-קטיף, משרון". אביגדור יצחקי (קדימה): באיזה עיתון? משה גפני (יהדות התורה): ד"ר אמנון שפירא בעיתון "הצופה". הוא חצוף ממדרגה ראשונה, פשוט חצוף ממדרגה ראשונה. דעותי המדיניות ידועות, אני לא חדש בכנסת, הצבעתי נגד ההתנתקות, הצבעתי נגד, בהוראה של הרב אלישיב. לא נכנסנו לפרטים, הרב אלישיב דיבר אז על פיקוח נפש, הוא לא רוצה להיכנס לעניין, הוא אמר: יהדות התורה לא מחליטה בעניין הזה, הקולות שלה לא יקבעו לכאן ולכאן, ואנחנו לא תמכנו בהתנתקות, ואני לא נכנס עכשיו לעניין הזה. אדוני השר, כאשר שינוי היתה בקואליציה עם 15 מנדטים ניהלנו משא-ומתן אחרי שהתקבלה ההחלטה על ההתנתקות. היינו באופוזיציה, הצבענו נגד ההתנתקות, לא תמכנו, הקולות שלנו גם לא הכריעו. עשינו אז הסכם עם שרון שאנחנו מקבלים 290 מיליון שקלים, שבעצם הוציאו אותם מהתקציב, ואז שינוי פרשה. לנו היה יעד, עוד יותר חשוב אפילו מההתנתקות: שינוי בממשלה מבחינתנו זה היה נורא ואיום. עומד בן-אדם, דוקטור, כנראה הוא גם חובש כיפה, מדבר במלים חצופות נגד גדול הדור: הרב אלישיב קיבל 290 מיליון שקלים, הוא מכר את גוש-קטיף בגלל 290 מיליון שקלים. אביגדור יצחקי, היית מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מי היה בתקופת ההתנתקות חבר בקואליציה? המפד"ל, האיחוד הלאומי – הם היו בקואליציה, אנחנו היינו באופוזיציה, לא ישבנו עם שינוי. ביקשתם אז שנצטרף. לא הצטרפנו. יושב בן-אדם חצוף. מדבר על גדול הדור מלים כאלה. בושה וחרפה. זבולון, אם אתה רואה אותו – תמסור לו את זה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב, ואם הוא לא יהיה – אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת אביגדור יצחקי. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשית הדברים אני רוצה לתקן דברים, נראה שהכעס בלבל את חברי חבר הכנסת משה גפני. האיחוד הלאומי והמפד"ל עזבו את הממשלה – חלקם ב-6 ביוני, עם קבלת החלטת הממשלה, והמפד"ל עזבה באוקטובר, כאשר הכנסת אישרה את תוכנית הממשלה, כעשרה חודשים לפני ההתנתקות. משה גפני (יהדות התורה): אנחנו לא היינו אז בקואליציה, ולא נושאים באחריות לזה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני לא אמרתי. קודם כול, אמרת שהמפד"ל היתה, ומפה יכול להשתמע שתמכה – לא. וגם כשהיינו בקואליציה, הצבענו גם בכנסת נגד ההתנתקות, בשונה מאחרים. אני רוצה לומר באשר לדברים שאמר חבר הכנסת אלדד על ניסויים לא רפואיים אלא ניסויים פוליטיים בבני-אדם – שאני בהחלט חושב שהדברים שלו ראויים להישמע, מה עוד שהיום מדובר בשנתיים לאחר ההתנתקות. בדיוק י' באב, שנתיים לאחר ההתנתקות, ואין ספק שהניסוי הזה, הפוליטי, בבני-אדם עלה מחירים כבדים מאוד גם בבריאותם וגם בשלומם של אנשים. לגוף החוק – אדוני השר, חבר הכנסת פרופסור שלמה ברזניץ ואנוכי הגשנו הצעות חוק פרטיות – אני מניח שגם חבר הכנסת ברזניץ ידבר בעניין החוק לניסויים רפואיים בבני-אדם. אומנם הסתמכנו על טיוטות קודמות של משרד הבריאות, כיוון שהתרשמנו שמשרד הבריאות עוסק למעלה מעשר שנים בהכנת החוק הזה, ואין בר-דעת שיכול להבין איזה חוק צריך שיכינו אותו במשך עשר שנים. ואני מקווה שהצעות החוק הפרטיות שלנו תרמו, ולו במעט, לזרז. נכון שנזפתי קשות, כיושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה – אני יכול להגיד "לשעבר", היום סיימתי את תפקידי שם, והיום אני "רק" יושב-ראש ועדת ביקורת המדינה, ואני מאחל הצלחה לחברי חבר הכנסת בני אלון שיקבל את מקומי – נזפנו קשות בעובדי משרד הבריאות שיזרזו את החוק הזה, כי אין ואקום. כי כל עוד החוק לא נחקק עושים עוול לבני-אדם, ולא רק זה – גם עוול למדע. כי החוק הזה בא לקדם מאוד את מדע הרפואה. בלי ניסויים רפואיים בבני-אדם אי-אפשר לקדם את מדע הרפואה כמו שאפשר לקדם אותו עם הניסויים. אלא מה? אנחנו מדברים בבני-אדם. יש כבוד האדם, יש הסכמה שצריכים לתת, יש תכלית. האם האדם יודע מהדבר הזה? האם יש פיקוח על הדבר הזה? יש שורה ארוכה של נושאים שצריכים לדון בהם. לכן אני מאוד מאוד מקווה, אדוני השר, שעובדי משרד הבריאות לא יהיו הבלם בדיוני הוועדה אלא יהיו הזרזים, ואנחנו יודעים היטב שמשרדי ממשלה יכולים לשים רגל ולהקשות, ומשרדי הממשלה יכולים להתגייס. לפי דעתי – – – היו"ר קולט אביטל: נא לסיים. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני מסיים, ואני חושב שאני מאלה שמדברים לפחות, על כל פנים, על הנושא שעומד על סדר-היום. אני חושב, אדוני השר, שאם תטיל על המנכ"ל להקים צוות שהוא מגויס לעניין הזה, גם מישהו מהייעוץ המשפטי, שלא עושה דבר אחר – זה תפקידו, ומישהו מהמינהל הרפואי – שזה תפקידו, הם יהיו שני אנשים, צוות ממשרדך. אני מאמין שנוכל להשלים את החוק בכנס החורף. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור יצחקי, בבקשה. ולאחר מכן נעבור להצבעה. אביגדור יצחקי (קדימה): גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חבר הכנסת ברזניץ, שהוא גם מיוזמי הצעת חוק פרטית לנושא של ניסויים בבני-אדם ששולבה בהצעת החוק – אני רוצה במשך חצי דקה להתייחס למה שהיה פה קודם. כשהאופוזיציה מחאה כפיים, גברתי היושבת-ראש, היא לא צעקה: יופי, הצלנו עוד ארבעה יישובים. היא צעקה: אין קואליציה. זאת אומרת, ההצבעה הזאת, של האופוזיציה, לא היתה בדיוק בדאגה לארבעת היישובים. היא היתה, במפורש, לצורך העניין הפוליטי בשביל להביך את הקואליציה. ואני מאוד מצטער על זה. האמת היא שאם הייתי עושה בחינה פה בכל הספסלים – איפה נמצאים ארבעת היישובים האלה, ספק אם 3% היו עוברים. אני מוכן עכשיו להצביע בעד ההסתייגות הזאת. אבל יש בעיה בדברים האלה: צריך לחתוך באיזה מקום. הייתי מנכ"ל משרד ראש ממשלה. תמיד היה יישוב שהוא מצדו השמאלי של הכביש, ויישוב שהוא מצד ימין של הכביש – ולא קיבל, כי בסוף צריך לחתוך. אבל אני מתפלא במיוחד על יושב-ראש האופוזיציה, שהיה שר האוצר במשך שנים, וכותב עכשיו ספר על המהפך הכלכלי שלו, שהוא אפשר את התרגיל המסריח – כן, הוא כותב ספר, אני יודע, כי גם שמי מוזכר, הוא צלצל להגיד לי – אבל הוא נתן אפשרות לתרגיל המסריח הזה ועכשיו – – היו"ר קולט אביטל: איך קוראים לספר – – –? אביגדור יצחקי (קדימה): נדמה לי "השמן והרזה" אבל אני לא בטוח. לעצם העניין של נושא החוק – דיברתי על ההצבעה שלכם מקודם, על כך שקפצתם ומחאתם כפיים: אין קואליציה. לא ארבעה יישובים ניצלו. אם היתה פה דאגה באמת ליישובים, ניחא, אבל זו לא היתה דאגה ליישובים – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מה אתה רוצה מהאופוזיציה, תפנה לקואליציה. מה אתה רוצה מאתנו? אביגדור יצחקי (קדימה): אני על הקואליציה כבר מזמן ויתרתי. אני עכשיו רוצה מהאופוזיציה קצת אחריות לאומית. אבל זה – כבר סיכמנו את העניין. לצורך העניין של החוק הזה של ניסויים בבני-אדם, אדוני השר, אני רוצה גם להזכיר לך, וזה מאוד חשוב: קודם כול, כולנו נגד ניסויים בבני-אדם, אבל מדינת ישראל לא הוציאה תרופה גנרית – לדעתי במשך 25 שנה. וזה מצב שהוא לא טוב מבחינת המחקר והפיתוח של מדינת ישראל. למדינת ישראל יש אחת החברות הגדולות בעולם, הגנריות, שבעצם אוספת את כל מה שיש בעולם ומביאה אותו לתוך ייצור ישראלי. זה בסדר גמור. באמת, יוצא מן הכלל טוב. אבל מאז ה"קופקסון", נדמה לי, אם אני זוכר נכון – – היו"ר קולט אביטל: מה עם התרופה נגד multiple sclerosis? אביגדור יצחקי (קדימה): זה ה"קופקסון". מאז לא יצאה שום תרופה חדשה במדינת ישראל. צריך לאפשר לפעמים, בחוקים הנכונים ובצורות הנכונות, את המחקר והפיתוח הרפואי במדינת ישראל ולהקפיד בהמשך הקריאות שהחוק הזה לא רק לא יפריע למחקרים מהסוג הזה, אלא יעודד אותם בצורה כזו שאנשים יסכימו להשתתף בהם. יש הרבה מאוד אנשים חולים שמוכנים לעשות את הניסיונות האלה. אני רוצה מפה לאחל להרבה אנשים שחולים במחלת ה-ALS, נדמה לי, שמה, וביניהם חבר יקר באמת של המדינה הזאת בשם דב לאוטמן, שמשתתף באיזה ניסוי רפואי מאוד ברור וידוע, כי הוא יודע שאולי זה יציל אותו, ואולי זה לא יציל אותו, אבל בסך הכול, יש לאפשר גם השתתפות בניסויים מהסוג הזה על מנת שמדינת ישראל תמשיך להיות המובילה בתחום של המחקר והפיתוח הרפואי בעולם כולו. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. אנחנו נעבור עכשיו להצבעה על הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ז–2007. נא לשבת. מי בעד? מי נגד? אני מפעילה את ההצבעה. אנו נחזור על ההצבעה. הצבעה מס' 17 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ז–2007, לוועדה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת המדע והטכנולוגיה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: ובכן – בעד הצביעו שבעה, אין מתנגדים, יש נמנע אחד. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה והיא תעבור לוועדת העבודה והרווחה – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא, לא. ועדה משותפת. היו"ר קולט אביטל: ועדה משותפת, נכון – של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת המדע להכנה לקריאה שנייה ושלישית. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): ועדה שקיימת – – – היו"ר קולט אביטל: חברי חברי הכנסת, את ארבעת החוקים הבאים צריך להציג השר לביטחון פנים. לצערי, אנחנו לא בדיוק הצלחנו למצוא אותם. אי לכך אני מודיעה על הפסקה של חמש דקות. קריאות: – – – היו"ר קולט אביטל: אז אולי אנחנו נעבור – – – קריאות: – – – היו"ר קולט אביטל: איפה הוא? אה, הנה, יופי. נא לשבת. אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, בקריאה ראשונה. אדוני השר לביטחון פנים, נא לעלות. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: שנייה אחת, ברשותך, גברתי היושבת-ראש. היו"ר קולט אביטל: אתה רוצה שנעבור להצעת החוק הבאה בינתיים, עד שנמצא? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אני הייתי מעדיף, אם אפשר, עד שנמצא את – – – היו"ר קולט אביטל: אם ככה, אנחנו נעבור להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה, מס' מ/330. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: – – – היו"ר קולט אביטל: סליחה. אדוני השר, יש לך הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: בתי-הסוהר, אכן אצלי. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/324).] (קריאה ראשונה) היו"ר קולט אביטל: נעבור אם כן לסעיף הבא, שהוא הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35). בבקשה. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפניכם ולבקשכם לאשר בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז–2007. התיקון לפקודת בתי-הסוהר המונח לפניכם הוא צעד משלים לחקיקת חוק המשטרה החדש בנושאים אלה בשנת 2006. החוק המוצע עוסק בשני נושאים מרכזיים בפעילותו של שירות בתי-הסוהר: בתחום השיפוט המשמעתי של סוהרי שירות בתי-הסוהר ובתחום בירור קבילות סוהרים על-ידי נציב הקבילות. מטרתו של החוק היא להשלים ולעדכן את ההסדרים הקיימים בפקודה בנושאים אלה, בהתאם לניסיון שהצטבר במשך השנים במערך השפיטה המשמעתית בשירות בתי-הסוהר, וכן לאור חוקי-היסוד שנחקקו במדינת ישראל במשך השנים, בשים לב להסדרים מקבילים בחוקים אחרים, כגון חוק השיפוט הצבאי, חוק שירות המדינה (משמעת) וחוק סדר הדין הפלילי. בין היתר, נכללים בתיקון המונח לפניכם הסדרים בנושאים כגון הסדרת דין משמעתי נגד אדם שחדל להיות סוהר, הסדרת זכות הייצוג בהליך המשמעתי, הסדרים בעניין פסילת שופט, פירוט והרחבה של סמכות הענישה בהליך המשמעתי והסדרים לעניין משפט חוזר. כמו כן, החוק עוסק בהסדרה ובעדכון של נושאים הנוגעים להליך מינויו של נציב קבילות הסוהרים והליך בירור הקבילות, לרבות הסדרים בעניין תנאי כשירות למינוי נציב, תקופת כהונתנו, סיום כהונתו ועוד. הצעת החוק גובשה במקביל ובהתאמה לחקיקת חוק המשטרה בנושאים אלה, ולאחר השלמת חקיקתו אף הותאמה לשינויים שהוכנסו במהלך דיוני ועדת הפנים בנוסח הצעת החוק. גברתי היושבת-ראש, חקיקת החוק תאפשר עדכון והתאמה של מערכת הדין המשמעתי ובירור קבילות סוהרים למציאות המשפטית כיום ולהסדרים הקיימים בנושאים אלה במשטרת ישראל. אבקשכם, לפיכך, לאשר את החוק המוצע בקריאה ראשונה, כדי לאפשר את המשך קידום הנושאים החשובים האלה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לשר לביטחון פנים, חבר הכנסת דיכטר. נרשמו כמה דוברים, שאני לא רואה אותם במליאה: דב חנין, יעקב מרגי, משה גפני. אני חייב לומר שאת כולם ראיתי זה עתה בדיון בוועדת הכנסת, כך שזה לא מפתיע שהם לא במליאה בו-זמנית. חברי הכנסת, אם כן, אנחנו יכולים להצביע. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה. בבקשה, חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 18 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מצרף את הקולות של חברי הכנסת יצחקי ושרוני. אתם יודעים מה? בואו נעשה הצבעה חוזרת – נא לשבת – כי היתה פה איזו תקלה. אני מבטל את תוצאות ההצבעה ואנחנו נצביע. הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35), קריאה ראשונה, נא להצביע. קולט אביטל (העבודה-מימד): – – – היו"ר יולי יואל אדלשטיין: עכשיו זה פועל, חברת הכנסת אביטל? אה, כי לא החליפו את השם, את עדיין יושבת-ראש הישיבה. אני מצרף את הקול של חברת הכנסת אביטל. חבר הכנסת אדלשטיין הצביע מעמדת היושב-ראש. לכן, בעד – 7, כולל חבר הכנסת אדלשטיין, אין מתנגדים או נמנעים. לכן, אני קובע כי החוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (מס' 35) (דין משמעתי, בירור קבילות סוהרים והוראות שונות), התשס"ז–2007 אושר בקריאה ראשונה, והוא יועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/323).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: השר לביטחון פנים, חבר הכנסת דיכטר, יציג את הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, לקריאה ראשונה. אני מזמין את כבודו להציג את הצעת החוק. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק המונחת לפניכם נועדה לפתור בעיה המתעוררת ביישומו של החוק למניעת העסקת עברייני מין בנוסחו כיום ולאפשר את אכיפתו באופן שוויוני ויעיל. עם חקיקתו של החוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לקטינים, נקבע כי הוא יחול על מי שהורשע בעבירות מין בחמש השנים שקדמו לחקיקתו של החוק, כלומר, ממרס 1998. כאשר תוקן החוק שנתיים לאחר מכן, הורחב איסור העסקה גם למוסדות לאנשים עם מוגבלות. לגבי התיקון נקבע כי גם הוא יוחל חמש שנים לאחור ממועד התיקון, כלומר, מאפריל 2000. קביעה זו נעשתה, אדוני היושב-ראש, כדי להשוות את פרק הזמן לגבי תחולת התיקון לזה שנחקק בחוק המקורי, ובמטרה ליצור איזון דומה בהגבלת העסקה לגבי סוגי המוסדות השונים. עם זאת, למעשה תיקון זה הביא לתוצאה מעוותת שבה לא ניתן היום ליישם את החוק באופן סביר ואחיד בנוגע לאיסור העסקה. בעקבות קביעת מועד התחולה בתיקון המאוחר, למעשה אדם שהורשע בין מועד התחולה המוקדם, קרי מרס 1998, לבין מועד התחולה המאוחר, קרי אפריל 2000 – אותם אנשים שהורשעו לכאורה, אינם רשאים לעבוד במוסד לקטינים, אולם בה בעת הם רשאים לעבוד במוסד לאנשים עם מוגבלות. מצב דברים זה, אדוני היושב-ראש, הוא בלתי סביר. ראשית, משום שאיסור ההעסקה צריך להיות מוחל באופן אחיד על-פי פרמטרים זהים בסוגי המוסדות השונים, אשר בכולם יש אוכלוסייה הזקוקה להגנה מיוחדת, בין שמדובר בקטינים ובין שמדובר באנשים בעלי מוגבלות, וזו היתה אף מטרת החוק המקורית. שנית, משום שקביעת מועד תחולה שונה בעבור האוכלוסיות יוצר בלבול בהנפקת אישורי המשטרה, משום שלכאורה נדרש להנפיק אישורים שונים לפי פרמטרים שונים, בהתאם לסוג המוסד שבו המבקש פונה לעבודה, וזאת בלי שיש בידי המשטרה האפשרות לברר מה טיבו של המוסד שבו הוא מועמד לעבודה ומהו באמת האישור הנכון בעבורו. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהצעת חוק זו אני מבקשים לוודא כי ייקבע תאריך תחולה אחיד לגבי הגבלת העסקה של עברייני מין ויבוטל תאריך התחולה המאוחר שנחקק בתיקון לחוק, כך שייקבע קריטריון אחיד ושוויוני לגבי איסור העסקה בכלל המוסדות הנכללים בחוק חשוב זה. התיקון יאפשר הנפקת אישורי משטרה בהתאם לסטנדרד אחיד וברור ויאפשר לציבור ודאות לגבי אופן יישום החוק בכלל המוסדות. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת חוק זו, ובכך לאפשר את תיקון המצב הבעייתי שנוצר, לצערי, בעבר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר לביטחון פנים. קריאה ראשונה. כמה חברי כנסת ביקשו לדבר, אבל איני רואה אותם כאן. חברי הכנסת אברהם רביץ, דב חנין, יעקב מרגי ומשה גפני – אינם נמצאים. חברי הכנסת, אנחנו יכולים לעבור להצבעה. הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה. חברי הכנסת, ההצבעה בקריאה ראשונה החלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 7, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. רן כהן (מרצ): אני מבקש להוסיף את תמיכתי בחוק. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: רק לצורך הפרוטוקול נודיע שגם חבר הכנסת רן כהן התכוון לתמוך, אבל לא הספיק להגיע למקום הצבעתו. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/330).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ז–2007, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק גם במקרה זה השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אבי דיכטר. בבקשה. חבר הכנסת יצחקי, אתה בסדר? אביגדור יצחקי (קדימה): רציתי להתנצל על ההתנהגות שלי כשהיית היושב-ראש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: קורה. השר דיכטר, בבקשה. השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76), התשס"ז–2007, מטיל על משטרת ישראל את החובה להקים ולנהל מאגר מידע שיהיה פתוח לעיון הציבור ויכלול את פרטיהם של נהגים שנפסלו מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה העולה על 60 יום – הכוונה, נפסלו על-ידי בית-המשפט, כמובן. מטרת החוק היא לסייע בצמצום התופעה של נהיגה בזמן פסילה באמצעות העברת מידע לציבור, דבר אשר ישמש תמריץ לנהגים שנפסלו להימנע מנהיגה בתקופת הפסילה. במעמד הדיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת עמדה משטרת ישראל על הבעייתיות במהימנות המאגר, מאחר שאין ביכולתו של המאגר לשקף במדויק בכל רגע נתון את מצב הדברים לאשורו לגבי מי שנפסל מלהחזיק ברשיון נהיגה. עוד צוין כי מכיוון שמדובר בפסילות שמקורן בגזרי-דין ובהחלטות של בתי-משפט, נדרש קשר שוטף של העברת מידע מהנהלת בתי-המשפט למשטרת ישראל. בהקשר זה הודגש הן על-ידי המשטרה והן על-ידי הנהלת בתי-המשפט כי יש קשיים טכניים ומהותיים כאחד בהעברת המידע הנדרש בין שני הגופים. לנוכח קשיים אלה קבעה ועדת הכלכלה את מועד תחילתו של החוק ליום 24 באפריל 2007, כדי לאפשר למשטרה ולהנהלת בתי-המשפט גם יחד להסדיר את הבעיות השונות הכרוכות ביישומן של הוראות החוק. עד לתאריך התחילה שנקבע, 24 באפריל, התקיימו כמה ישיבות עם נציגי הנהלת בתי-המשפט וגורמים נוספים שביקשו לסייע בפתרון הבעיות. סמוך למועד כניסת החוק לתוקף התברר כי פרק הזמן שניתן אינו מספיק, וכי בשלב זה לא ניתן לקיים את מאגר המידע באופן שיציג מועד מדויק כנדרש על-פי הוראות החוק. בנסיבות אלה, ועל-פי הסמכות שניתנה לי על-פי הוראות החוק, פניתי לקבל את הסכמת ועדת הכלכלה לדחיית מועד תחילתו של החוק. במקביל, הוקם צוות משותף להנהלת בתי-המשפט ולמשטרת ישראל, שישב על המדוכה במטרה למפות את הבעיות הטכניות והמהותיות ולהביא לפתרונן בהקדם האפשרי. ועדת הכלכלה נתנה את הסכמתה לדחיית מועד כניסתו של החוק לתוקף עד ל-24 באוקטובר 2007. ברם, ממצאי הצוות המשותף שהוקם הראו כי פרק הזמן שיידרש לצורך פתרון הבעיות התקציביות והמחשוביות הכרוכות ביישום החוק לא יפחת, לצערי, משנה. מאחר שעל-פי הוראות החוק לא ניתן עוד לדחות את תחילתו, מתבקש תיקון חקיקה זה לשם דחיית תחילת החוק בשנה אחת, כך שהתקופה תסתיים ביום 24 באוקטובר 2008, ובמהלכה יפעלו הגורמים הרלוונטיים לפתרון הבעיות הקיימות. כאן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר למען הגילוי הנאות – החוק הוא חוק ראוי, הוא חוק טוב, הוא חוק נכון. סקרתי כאן בהזדמנות אחרת, בהקשר אחר, בעיה שהיתה בין המשרדים – בין משרד המשפטים והנהלת בתי-המשפט לבין המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל ושירות בתי-הסוהר. לפני שבועיים היתה ישיבה בהקשר זה בין שר המשפטים ואנשיו, לרבות מנהל בתי-המשפט, וביני, השר לביטחון פנים ואנשינו. סיכמנו את הקונספט – איך צריכים הנהלת בתי-המשפט ומשרד המשפטים לדחוף את הנתונים המדויקים בזמן אמיתי, כדי שהמשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל ושירות בתי-הסוהר אכן ידאגו לעבוד על-פי הקביעה החדה והברורה של בתי-המשפט. מאחר שהסוגיה הזאת חוצה כמה תחומים, לרבות התחום שאנחנו מדברים עליו כאן בהצעת החוק הזאת לתיקון החקיקה, באתי בדברים גם עם מגיש ההצעה, עם חבר הכנסת גלעד ארדן, וגם עם אנשים אחרים שעסקו בסוגיה הזאת. אני מקווה שלאחר הפגרה נהיה הרבה יותר חכמים לגבי המתכונת שבה תתבצע העברת המידע. כדי להבטיח שמאגר המידע יכלול נתונים מהימנים ודאיים יש חשיבות לדחיית תחילתו של החוק, ולכן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בדחיית מועד תחילת החוק בשנה. אני לא חושב שזה יהיה ראוי מבחינתנו להגיע עם חוק שעובר בכנסת ומבחינה אובייקטיבית לא ניתן יהיה לממש אותו. חשוב מאוד שנסנכרן את החקיקה עם העיתוי שהמשרדים יכולים לעמוד בו, ואני ער לעובדה שלהגיע בפעם השנייה לכנסת בסוגיה של דחייה – אין בזה לא כבוד ולא הדר למגיעים. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לשר לביטחון פנים, חבר הכנסת אבי דיכטר. כמה דוברים בהצעה הזאת – אלה שלא נמצאים באולם אני לא קורא בשמם, אבל לעומת זאת, חבר הכנסת רן כהן – בבקשה, אדוני – וגדעון סער שידבר אחריו, נמצאים באולם. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, השר אבי דיכטר, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא ללא ספק הצעה ראויה. ניהול מאגר מידע על נהגים שנפסלה אפשרותם לקבל רשיון נהיגה והעמדת המידע הזה לרשות הציבור הם דבר ראוי. יש שני דברים, השר דיכטר, שאני בכל זאת תמה עליהם. למה המאגר הזה צריך להיות במשטרה? הרי מדובר בסך הכול על פסילה מלקבל רשיון נהיגה. הפסילה היא לא רק משטרתית, הפסילה יכולה להיות מסיבות שונות ומשונות. מדוע המידע הזה צריך להיות במשטרה? מדוע שזה לא יהיה במערכת המשפט או במאגר אחר, למשל במשרד הרישוי? זה בעצם הדבר הכי טבעי והכי נורמלי, ונדמה לי שזה דבר שראוי לעשות – לאזרח את העניין. הסוגיה השנייה – אני חייב לומר, השר דיכטר, שהדחיות האלה בכל פעם בשנה הן צורה מסוימת לביטולם של החוקים הטובים. אין שום סיבה. מאחר שמדובר על כך שהתקנות צריכות להיות מוכנות, נדמה לי, עד 24 באוקטובר 2007, כלומר בעוד שלושה חודשים, אין סיבה לדחות בעוד שנה שלמה. מדוע לא לדחות בחצי שנה? בתשעה חודשים אי-אפשר להשלים את ההכנות הללו? נדמה לי שזה לא נכון. יהיה חוק טוב אבל לא יהיה מאגר, אז מה שווה כל העניין? נדמה לי שבכל זאת הכנסת לא צריכה לאשר שנה שלמה. לכל היותר חצי שנה. המועדים הללו הם מועדים מאוד חשובים. אני רק אתן דוגמה. הכנסת הזאת חוקקה את החוק לשוויון אנשים עם מוגבלויות. החוק הזה חוקק כבר לפני שלוש שנים. מאחר שזה עלה, אני יכול להרשות לעצמי לומר את זה. התקנות היו צריכות להיות מוכנות כבר לפני שנה. בראשית כהונתה של הכנסת הזאת הטיל עלי חבר הכנסת שרוני להיות יושב-ראש ועדת המשנה להכנת התקנות. התקנות עדיין לא מוכנות. אנחנו ממש רודפים את משרדי הממשלה להכין אותן, כי זה ים של עבודה, פשוט ים של עבודה להכשיר את כל המדינה לנגישות של נכים למיניהם במגוון שלם, ובסוף גם הכנת כל הנושא של נגישות השירות – זו בכלל עבודה עצומה. אבל העובדה היא שכל זמן שאין תקנות, החוק כאילו מת. אז נדמה לי שבהקשר הזה לא ראוי שהמאגר הזה יהיה מת עוד לפני שהוא חי. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת גדעון סער, ואחריו – חבר הכנסת אביגדור יצחקי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השרים דיכטר וליברמן, אני רוצה לומר לך, השר לביטחון הפנים, שאני מאוד מאוכזב ממך. אני מאוכזב מכיוון שהיו ויש לי ציפיות ממך, והצעת החוק שאתה מביא כאן לאישור הכנסת היא הצעת חוק מחפירה. זו הפעם השנייה שהממשלה באה עם חוק שהכנסת חוקקה וללא סיבה אמיתית מבקשת דחייה – הפעם של שנה – כאשר החוק אמור להיכנס לתוקף בכלל לא במושב הזה אלא בכנס החורף, בחצי השני של אוקטובר. עכשיו, על מה אתם מבקשים דחייה? אביגדור יצחקי (קדימה): היתה כבר דחייה? גדעון סער (הליכוד): כן, היתה דחייה אחת, אינני זוכר את אורכה. יכול להיות שהשר יוכל להשיב, אבל אני יכול להגיד לך שהחוק היה אמור להיכנס לתוקף כבר מזמן. מה קורה? מה המשמעות של המחדל הזה? פשוט, נהגים שהורשעו בעבירות חמורות, רצידיביסטים, סדרתיים, בשלילה, יכולים לנהוג. זה דם על הידיים, זה פשוט דם על הידיים כי אלה דברים שהורגים. מה קורה? זה כמו הסדרה של הצעות החוק – כמו חוק הפיקוח על עברייני מין. בכל פעם מביאים לך חוק אחר שהכנסת חוקקה, הפקידים לא נוקפים אצבע, שולחים את השרים לפה לכנסת לבקש דחייה של החוקים האלה; וזה חוק מצוין החוק הזה. ואיפה אנחנו עומדים בתור הכנסת? אביגדור יצחקי (קדימה): – – – השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: – – – המשטרה בנושא הזה יודעת – – – גדעון סער (הליכוד): נכון, אבל אין ספק שהצגת המאגר לציבור תצמצם באופן דרמטי את מספר האנשים שעושים את זה. אתה תדע שהשכן שלך, לצורך העניין, בכלל אמור להיות בשלילה. כל הנושא של מאבק בתאונות דרכים, אם אנחנו רוצים להתייחס אליו בצורה קצת יותר רצינית, לא בססמאות, לא מהשפה ולחוץ – אנחנו לא יכולים לבוא עם דברים כאלה. לכן, אדוני השר, תאמין לי, אתה יכול לבוא לפה, אבל אני מקווה שלא תצליח לשכנע את מליאת הכנסת להשתגע. זה יהיה כזה מסלול של התבזות, גם בדיונים אחרי זה בוועדה וגם אחרי זה בדיונים לקריאה שנייה וקריאה שלישית. והכול בשביל מה? בשביל איזה דבר שהפקידות באה וסיפרה לך, כמו שהיא מספרת כמעט בכל הצעת חוק, שהיא לא יכולה להיערך. אפשרו לה להיערך. גם ברגע זה יש לה עוד שלושה חודשים להיערך. החוק לא נכנס לתוקף מחר בבוקר. באים ככה חאפ-לאפ, גם ביקשו על זה פטור מחובת הנחה, חבר הכנסת יצחקי, עוד רצו אפילו את היומיים האלה, אף-על-פי שאם מניחים את זה בשני עד רביעי אפשר להצביע – גם את זה רצו לגנוב. כי זאת האווירה. עושים בכנסת מה שרוצים. ולכן, אני מציע לחברי הכנסת – יש פה חברי כנסת רציניים מכל הסיעות – אל תיתנו לזה יד. חבל, כי זה עולה בדם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת סער. חבר הכנסת אביגדור יצחקי. חבר הכנסת סער, מה שקצת השתמע מדבריך, אמרת: הצעת חוק מחפירה. בעצם אתה אומר שהדחייה לא ראויה. הצעת החוק – אתה מסכים אתה. גדעון סער (הליכוד): כן, הצעת החוק שהממשלה הציעה היא לא ראויה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן, כי פשוט היתה פה איזו משמעות לא ברורה. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, אמרתי פעם, אדוני השר לביטחון פנים, בישיבת ממשלה, שאם היו מקיימים את ההחלטות של הממשלה ושל הכנסת ואוכפים את החוקים הקיימים במדינת ישראל מ-1949, לא היו צריכים שום חקיקה נוספת. הבעיה היא שכל החקיקות שאנחנו עוסקים בהן הן כאלה שבאות לדאוג לאכיפה של החוקים הקיימים, כי את החוקים הקודמים לא הצליחו לאכוף, ולדחות ביצוע של חוקים מפה לשם. לכן, אני אומר לך, ואני מבין קצת במחשבים: הקמתי מערכות מחשב – אין פה בעיה בכלל. זה כמו שבזמנו רציתי לאחד את הגבייה של מס הכנסה ושל הביטוח הלאומי. אמרו: אי-אפשר. למה אי-אפשר? עד היום אני לא יודע. אולי מפני שיש פה ועדים ויש שם ועדים. אני אומר לך, האינפורמציה הזאת קיימת, האינפורמציה הזאת נמצאת. צריך למצוא רק את הדרך לפרסם אותה, אין שום דבר אחר בעניין הזה. וכל הסיפור – אם אתה היום מבקש: תביאו לי את כל האנשים שנמצאים בפסילת רשיון, אני מבטיח לך, בתוך עשר שעות מביאים לך את כל האנשים שנמצאים בפסילת רשיון. אז אם לך אפשר להביא את האינפורמציה הזאת, למה אי-אפשר להביא אותה לציבור? לכן, אני רוצה להציע לך, אדוני השר, מאחר שיש פגרה וזה שינוי חקיקה, תבקש מהכנסת לא שנה – תבקש מהכנסת חודשיים. תיקח את האנשים, תתפוס אותם בגרון ותגיד להם: חברים, בואו נגמור עם העניין הזה, כי באמת זה משהו שבו – אם אני או כל אזרח במדינת ישראל ידע שמות של עברייני תנועה שנמצאים בפסילה ויראה אותם על הכביש, לא יצטרכו לתת לו פרס על זה שהוא הלשין על האנשים האלה במקומות הראויים. צריך לעודד את הציבור ולהגיד להם: במקום שאתם רואים מישהו שאתם מכירים וראיתם ברשימה שהוא נמצא בפסילת רשיון, אל תהססו בכלל, תבואו ותצביעו. הבעיה היא שכרגע אנחנו נמצאים במצב שבו באמת משתוללות – באמת, תאמין לי – כמויות של רכבים על הכביש, ולפעמים אני אומר: איך לאנשים האלה יש אומץ בכלל להשתגע בצורה הזאת? לפי דעתי, במלחמה העקובה מדם הזאת, אולי הקשה ביותר במדינת ישראל מכל ההתמודדויות שלנו, לרבות המלחמות למיניהן, אנחנו צריכים לנקוט את כל האמצעים. אדוני השר, אני אתמוך בבקשתך, אבל הצעתי לך היא לבקש חודשיים – – – גדעון סער (הליכוד): למה? אביגדור יצחקי (קדימה): כי אנחנו בפגרה – – – גדעון סער (הליכוד): שיבדקו את זה עוד פעם, שיביאו בפגרה – – – למה אוטומטית – – – אביגדור יצחקי (קדימה): לא, אי-אפשר להביא בפגרה. גדעון סער (הליכוד): למה, אפשר. יש כינוס מיוחד בפגרה – – – זה סתם – – – אביגדור יצחקי (קדימה): אני אומר עוד פעם, תבקש פרק זמן קצר מהשנה המוצעת ונגמור את העניין הזה, כי תאמין לי, פקידות זה דבר חשוב, פקידות זה דבר יקר. לפעמים זה בעייתי כשהם לא רוצים לעשות משהו. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת יצחקי. השר רוצה להשיב למתדיינים? השר לביטחון פנים אברהם דיכטר: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת. ראשית, אני מציע לעצמנו להתייחס למה שכינה חבר הכנסת סער "פקידות" בנימה מזלזלת. ברשותכם, אני רוצה להתייחס לזה בצורה מאוד רצינית. כולנו היינו פקידים, לרבות חבר הכנסת סער עצמו. לכן, אולי לא הבהרתי את הסוגיה בהסבר שלי, אבל צריך להבין שמדובר במאגר שאנחנו הולכים להפקיד בידי הציבור. לא יעלה על הדעת שנפקיד בידי הציבור מאגר לא מדויק. כששוטר עוצר עבריין, חבר הכנסת סער, נהג שנוהג בלי רשיון או בשלילה, הוא יכול לבדוק את זה מול נתון חד-ערכי. כשהוא צריך להציג לציבור מאגר נתונים שלא ברור לנו היום עד כמה הוא מדויק – המאגר הוא לא מאגר של משטרת ישראל; הוא מאגר של משרד המשפטים, של הנהלת בתי-המשפט. אמרתי שלפני שבועיים ישבנו אתם כדי להבין בכלל את הקונספט. הבעיה היתה שהקונספט לא היה סגור. לשמחתי, נסגר הקונספט, ואנחנו מבקשים לצאת לדרך בנושא הזה. אני מסכים לחלוטין עם ההערה של חבר הכנסת אביגדור יצחקי לגבי פרק הזמן. לו זה היה תלוי במשרד לביטחון פנים, הייתי מתחייב על פרק זמן קצר יותר. מאחר שמדובר בממשק בין שני משרדים, אני לא יכול להתחייב בשם שני המשרדים; אני יכול להתחייב שגצים יעופו באוויר כדי לעשות את הדבר הזה בפרק זמן קצר יותר, מפני שכולנו צריכים אותו. אמרתי כבר בפתיחה: החוק הזה ראוי גם ראוי, ואני מקווה שיישאר לנו מספיק זמן, "ספייר" של חודשים. אבל כפי שאמרתי, הסיפור הזה מורכב מכדי לתת בידי הציבור מאגר אינפורמציה לא מדויק. זה רע יותר מאשר לדחות את זה. לכן, אני ממליץ לדחות את זה ולהצביע בעד ההחלטה. על המאמצים התחייבתי כבר קודם לכן. עד כאן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר לביטחון פנים. אם כן, השר מבקש להצביע על החוק כפי שהוצג. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ז–2007 – קריאה ראשונה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76) (תיקון), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 11 בעד, שלושה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הכרזה לסגן מזכיר הכנסת. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק הספורט (תיקון – זכויות ספורטאים), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת רונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התקנת אמצעי מיגון בדירות מגורים), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת משה גפני; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – משך שנת הלימודים), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת שמואל הלפרט; הצעת חוק הנצחת זכרם של קורבנות הטבח בכפר-קאסם, התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (איסור מתן שירותי רפואה פרטית בבתי-חולים ממשלתיים), התשס"ז–2007, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ושלי יחימוביץ; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – זכויות שונות), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת סילבן שלום; הצעת חוק תאורה חסכונית במבני ציבור, התשס"ז–2007, מאת חברי הכנסת אסתרינה טרטמן ואלכס מילר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום רבעוני עבור שירותים), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת אסתרינה טרטמן; הצעת חוק המוזיקה הישראלית, התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת אריה אלדד וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הסביבה (יחידה סביבתית ברשויות ציבוריות), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז; הצעת חוק כרטיסי חיוב (תיקון – איסור פרסום פרטי כרטיס האשראי), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת רוברט אילטוב ויוסף שגאל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עידוד בניית מרחב מוגן דירתי (תיקוני חקיקה), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת יעקב כהן; הצעת חוק קביעת מוות מוחי-נשימתי, התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת עתניאל שנלר; הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (הרחבת פיקוח), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת רונית תירוש; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הגברת האכיפה), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מתן חיסונים ללא תשלום), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות הציבורי), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת אלחנן גלזר; הצעת חוק המרכז לתרומות חלב-אם, התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת אסתרינה טרטמן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הטבות במוסדות אקדמיים, במכינות קדם-אקדמיות ובמוסדות להכשרה מקצועית), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קביעת נציגות הגוף המנהל), התשס"ז–2007, מאת חברי הכנסת דני יתום ומגלי והבה; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – שינוי הסדרי פרישה), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי-הסוהר (הגבלת ביקור אסיר ביטחוני), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק, התשס"ז–2007, מאת חברי הכנסת אסתרינה טרטמן ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – ייצוג הולם לנשים בבחירות לרשויות המקומיות), התשס"ז–2007, מאת חברות הכנסת נאדיה חילו, קולט אביטל ורונית תירוש וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביקורת הפנימית (תיקון – יישום המלצות הוועדה הציבורית לבחינת חוק הביקורת הפנימית), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק זכויות הפליט, התשס"ז–2007, מאת חברי הכנסת אופיר פינס-פז ודב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הסדרת מעמד הפליטים בישראל, התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת מיכאל מלכיאור; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת התקנת מערכת מיזוג אוויר בהסעות תלמידים), התשס"ז–2007, מאת חברי הכנסת אסתרינה טרטמן וזאב אלקין; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול איסור בדבר הפעלה עצמית של שירותי המים והביוב), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז; הצעת חוק מידע אודות רכב משומש (גילוי נאות), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגבלת מספר המסלולים), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת משה כחלון; הצעת חוק החנינה בעניין גדר ההפרדה, התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המפלגות (תיקון – איסור סקרים לקראת בחירות מקדימות), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת אופיר פינס-פז וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת היבוא והיצוא (ייבוא רכב), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (איסור תיקון רכבים בשטחי הרשות הפלסטינית), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת משה כחלון. עוד אודיעכם כי ועדת הכנסת ביקשה, בהתאם להוראות סעיפים 142 ו-142ב לתקנון הכנסת, להסיר את הצעת חוק העונשין (תיקון – שלילת תשלומים לחבר הכנסת שהורשע בעבירה מסוג פשע), התשס"ז–2007 – פ/2540/17, של חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא, שהתמנתה לשרה. תודה. הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/315).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 – קריאה ראשונה. יציג את ההצעה השר יעקב אדרי. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק ממשלתית שמציעה פתרונות המתאימים לרוח הזמן. התיקונים העיקריים המוצעים בהצעת חוק זו מביאים לידי ביטוי את השינויים הנדרשים בחוק שירות המדינה התשכ"ג-1963. הצעת החוק היא תולדה של מסקנות והמלצות של הוועדה הציבורית לבדיקת הטיפול המערכתי במשמעת בשירות המדינה בראשות פרופסור מרדכי קרמניצר. הוועדה מונתה על-ידי שר האוצר ושר המשפטים, לפי בקשתם של נציב שירות המדינה ופרקליטת המדינה. התיקונים המוצעים משקפים ברובם מגמה של התקרבות הדין המשמעתי לדין הפלילי בדרך של קבלת עקרונות מן הדין הפלילי לדין המשמעתי. הצעת חוק זו כוללת שורה של תיקונים בחוק המשמעת ובחוקים נוספים בהסתמך על הלקחים שנלמדו מהניסיון שהצטבר במערך השפיטה המשמעתית בשירות המדינה, לרבות שינויים הנוגעים לסמכותו של בית-הדין וסדרי הדיון שמתקיימים בו; וכן תיקונים המתחייבים משינויים שחלו לאחרונה, כגון הקמת יחידת חקירות בנציבות שירות המדינה בנפרד מיחידת התביעה והתאמת חוק המשמעת לשינויים או להסדרים שחלו בחקיקה בנוגע לפעולותיהם של בתי-המשפט ובתי-דין אחרים. במסגרת התיקון המוצע, וכדי לייעל את ההליך המשמעתי, מוצע בין היתר להעניק לממונה על המשמעת במשרד, לסמנכ"ל או למשנה למנכ"ל, סמכות לדון בעבירות משמעת קלות; להעניק לחוקרי משמעת סמכויות חקירה נוספות, לרבות סמכויות חיפוש ותפיסה; להעביר לשיפוט דן יחיד; וכן להעניק לבית-הדין יותר סמכויות ואמצעי משמעת נוספים שיוכל לנקוט נגד נאשמים. במקביל, מוצע לעגן כללים והוראות אשר יבטיחו את הגינות ההליך וזכותו של הנאשם למשפט הוגן. רבותי חברי הכנסת, בהצעת החוק שלפניכם מוצע לערוך תיקונים עקיפים בחוק שירות המדינה (גמלאות) התש"ל-1970 [נוסח משולב], ולתקן את סעיף 16 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ט-1969. במסגרת התיקון לחוק הגמלאות מוצע בין השאר לאפשר לבית-הדין להורות על פסילת נאשם לשירות המדינה בלי שהדבר יחייב אוטומטית את שלילת הזכאות שלו לקצבה. אבקש מחברי הכנסת לאשר את החוק בקריאה ראשונה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לשר אדרי. חברי הכנסת, הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11) – מכיוון שזאת קריאה ראשונה, יש לנו דוברים. אומנם חלקם לא נמצאים באולם, אבל חבר הכנסת גדעון סער נמצא. בבקשה, אדוני. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר כהן, אני רוצה להתייחס לאירועים שהיו היום אחר-הצהריים במליאה, כאשר לאחר שעברה הסתייגות שנכללו בה ארבעה יישובים – חבר הכנסת יצחקי, שיודע לעשות חשבון, יגיד שזאת אפילו לא הצעת חוק תקציבית; אולי מדובר ב-4-3 מיליוני שקלים – – – השר יצחק כהן: אתה מדבר בשם – – – גדעון סער (הליכוד): את מי? השר יצחק כהן: יצחקי. גדעון סער (הליכוד): לא, תאמין לי, הוא קשוב, הוא מגיב, אני בדיאלוג אתו. השר יצחק כהן: דיאלוג פורה. גדעון סער (הליכוד): עברה ההסתייגות, הקואליציה הפסידה. זה קורה, זה קרה, זה לא חידוש. הדרך הנכונה להתמודד עם זה – התקבלה הסתייגות זעומה, מתאחדים, תומכים בהצעת החוק על שדרות, שזכתה לתמיכה מקיר אל קיר בכל הליכי החקיקה, שסייענו להעברתה כאופוזיציה, גם בוועדת הכספים וגם במליאת הכנסת. פתאום הקואליציה מפילה את החוק. זאת אומרת: אלה, הוצאנו להם עין, בואו נוציא להם שתי עיניים – מה ההיגיון בזה? קודם כול, כבר נוכחנו היום, תוך כדי הדיון פה, בכך שבאחד מארבעת היישובים האלה נפל "קסאם". זה קצת מעיד על כך שההסתייגות של חברת הכנסת נוקד – אגב, חברת הכנסת מהקואליציה – ושל חבר הכנסת יצחק וקנין מסיעת ש"ס – הכול, אגב, של סיעות קואליציוניות. הקואליציה יכולה לעשות סדר בשורותיה, להגיד לחברים: תשמעו, אל תגישו הסתייגויות ואין שום בעיה. תראו מה קורה: גם חברי הקואליציה עובדים נגד הקואליציה. גם אתם מצביעים נגד הצעות חוק של הקואליציה. תאמינו לי, זה פשוט דבר מוזר. אני משוכנע שאם חבר הכנסת יצחקי היה היום בתפקידו הקודם, הדברים לא היו מגיעים למוזרות הזאת. או-או, זאת אומרת, אתה יכול להגיד להם: אל תביאו, אבל אם תביאו – אוקיי, עבר. זה קצת פלאי, כי הקואליציה מונה 78, ובהצבעה הזאת היא מנתה 30, אבל תמיד אפשר בדיעבד לנתח את הדברים – מי נעדר, מי הצביע עם האופוזיציה. האופוזיציה לא גדלה היום. את זה אני יכול להבטיח לכולם. תגובות היסטריות – שמעתי פה חלק מהדברים. לא נחזור עליהם בנימת פולמוס. מטיחים האשמות באופוזיציה. אנחנו הבאנו הסתייגות? היתה הסתייגות טובה, והצבענו עליה באופן ענייני. אני מציע לכולם לחזור למסלול נורמלי של עבודה, וגם עכשיו בוועדת הכספים לא להתקטנן עם ארבעת היישובים האלה, לא להוציא להם את הנשמה. תנו להם, ליישובים האלה, שנמצאים גם הם תחת מתקפת "קסאמים", ליהנות מההטבה. הצעת החוק – העלות שלה היא 200 מיליון שקלים? אז היא תהיה 203 מיליון שקלים. לא יקרה שום דבר. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לחבר הכנסת גדעון סער, חבר הכנסת אביגדור יצחקי, ואחריו – חבר הכנסת יואל חסון. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבר הכנסת סער, חברי הכנסת האחרים, אתה יודע מה? אולי הייתי מגיב אחרת אם כשספסלי האופוזיציה מחאו כפיים, היתה נאמרת הקריאה: הצלנו ארבעה יישובים. אבל הקריאה לא היתה "הצלנו ארבעה יישובים"; היא היתה: "הקואליציה הפסידה". זאת אומרת – – – גדעון סער (הליכוד): גם וגם, זה לא סותר זה את זה. גם הקואליציה הפסידה וגם – – – אביגדור יצחקי (קדימה): בסדר. תן לי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת סער, זה לא פייר. חבר הכנסת יצחקי הקשיב לך ולא הפריע. אביגדור יצחקי (קדימה): זאת אומרת – ואני מבטיח לך, קח את כל אלה שהצביעו בעד, בעיקר בספסלי האופוזיציה, אני עושה להם היום בחינה איפה היישובים האלה נמצאים – אף אחד לא יודע איפה הם. ההצבעה היתה פוליטית גרידא. אני הצעתי לשרה המקשרת, דרך אגב, למשוך את ההחלטה עוד לפני ההצבעה, עד שהמסתייגים מהקואליציה לא מורידים את זה. ועמד פה בפתח שר בממשלת ישראל, וכל מי שנכנס, אמר לו: תצביע בעד ההסתייגות. גדעון סער (הליכוד): מי זה? אביגדור יצחקי (קדימה): קוראים לו שלום שמחון; שר החקלאות. אבל אתה יודע שאני, מהקואליציה כבר אין לי הרבה ציפיות. אבל דווקא מהאופוזיציה, שרוצה להיות אלטרנטיבה לשלטון, לפעמים אני מצפה מאחריות לאומית. גדעון סער (הליכוד): בגלל זה הצבענו – – – אביגדור יצחקי (קדימה): וישב פה יושב-ראש האופוזיציה וישבת אתה – ואתה יודע כמה אני מעריך את היכולות שלך ואת האחריות הלאומית שלך, וידעתם שזה יכול להיות בעייתי. כי בין היתר – זה נכון שאורית נוקד הציעה את ההצעה, אבל ישב פה חבר הכנסת שי חרמש, לשעבר ראש המועצה האזורית שער-הנגב, שהיישובים העיקריים שנמצאים בחוק הם בתחום המועצה שלו, ואמר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהכנסת ארבעת היישובים האלה מהווה בעיה מול יישובים אחרים, שיגישו בג"ץ וירצו גם הם להיות בתוך החוק הזה. ולכן, לפעמים פוליטיקה – צריך שיהיה לה גבול. וזה נכון שזה תפקידכם להביך, אבל מי שהוא אלטרנטיבה לשלטון – אני אומר לך כעצה חברית: לא תמיד הפלת הקואליציה עובדת לטובת האופוזיציה. לפעמים, במקרים מסוימים, היא עובדת הפוך. לכן, אני חושב שבמקרה הזה, שבו מדובר על עוטף-עזה, מדובר על המיגון של היישובים, היה נכון אולי להציע לכל חברי ועדת הכספים ללכת עוד פעם לוועדת הכספים ולהצביע על זה, או לשכנע את חברי ועדת הכספים ואת יושב-ראש ועדת הכספים עוד פעם ללכת לשם, אבל לא לעשות את מה שנעשה פה קודם. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתנצל על זה שכשאתה ניהלת את הישיבה, עשיתי פה קצת מהומות. זה כמובן לא היה אישי, אבל כשמדובר במקרה שלך, אני ממש מתנצל, עוד פעם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, ההתנצלות התקבלה. חבר הכנסת יואל חסון – בבקשה, אדוני. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לומר שיש כאן קצת תחושה ששופכים את התינוק עם המים. כי עם הצעת החוק הקודמת ומה שקרה שם קודם – זה פשוט מביא למצב שאני לא יודע אם בכלל נספיק להעביר את החוק הזה היום. אני מקווה מאוד שנספיק לעשות את זה. היא גרמה למצב שבגלל ניסיון – אני ראיתי בזה ניסיון פופוליסטי לגמרי של אורית נוקד להרוויח כמה נקודות בפריימריס, שזה בסדר, אבל לא כשזה עומד על להפיל חוק שלם. גדעון סער (הליכוד): איך אתה יכול להגיד את זה על אורית נוקד? יואל חסון (קדימה): איך אני אומר את זה? אני מכבד את אורית נוקד, אבל גם מכיר ברצונות הפוליטיים של אורית נוקד וברצונה לשרוד פוליטית. אבל אני חייב – אפרופו התינוק עם המים – דווקא לדבר על נושא אחר שלא דיברנו עליו היום. שמעתי – ראיתי בתקשורת – שוועדת-וינוגרד הולכת לדון בנושא פשעי המלחמה של צה"ל, כביכול, או לכאורה. לא יודע. אתם יודעים, כשמדברים על וינוגרד, על ראש הממשלה ועל הממשלה, אז בסדר. וינוגרד יקבל את ההחלטות שלו. אבל היום אנחנו נעשה לעצמנו בדיקה של פשעי מלחמה? לאן הגענו? כמה אנחנו מוכנים לשפוך את התינוק עם המים? כמה אנחנו מוכנים לפגוע ביכולת העמידה שלנו וביכולת של מדינת ישראל ושל צה"ל להתמודד במלחמות ובטרור ובדברים כאלה? ועדת-וינוגרד, ועדה שלנו, תבדוק אם צה"ל עשה פשעי מלחמה. מאיפה זה בא? זה בא מיוזמה של חברת כנסת זהבה גלאון, שדוחפת את הוועדה לקבל החלטות בנושא – אם צה"ל עשה פשעי מלחמה. זה מה שמדינת ישראל צריכה היום? זה כוח העמידה שאנחנו צריכים להעמיד? אני אומר לכם, אני כבר לא יודע למה אנחנו מגיעים. אני לא יודע למה אנחנו מגיעים. אני לא יודע למה זהבה גלאון מבקשת להגיע. אני לא יודע מה היא רוצה להשיג כאן. אם היה מדובר על צורך בבדיקה פנימית, או אני יודע, שהיתה איזו בדיקה של האו"ם, ובבדיקה מצאו שצה"ל לא השתמש – אני לא נכנס לזה כרגע. אבל בואו נשמור קצת על פטריוטיות ולא נירה לעצמנו ברגליים, ולא נגיע למצב שאנחנו חוקרים את עצמנו לדעת, הורגים את עצמנו, מחסלים את יכולת העמידה שלנו ופוגעים בצבא שלנו, הכול בשביל להרוויח עוד איזו נקודה בעיתון או באיזה ארגון זכויות אדם כזה או אחר, שזהבה גלאון נורא מתעניינת בו, כנראה יותר מאשר מעתידה וביטחונה של מדינת ישראל. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת יואל חסון. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. נא לשבת. לפני שאני אזכיר לחברי הכנסת על מה בדיוק אנחנו מצביעים, כי הדיון לא היה בדיוק על זה, אני חייב לומר, מכיוון שהדיון עסק במה שהיה במליאה לפני שעה קלה עם חוק סיוע לשדרות והנגב המערבי. מכאן אני יכול להבין גם את שמחת האופוזיציה וגם את זעם הקואליציה על מה שקרה, אבל הרבה כבוד לכנסת זה לא הביא, כפי שרואים את הדברים האלה מכאן. אני שמח מאוד על ההתנצלות של חבר הכנסת אביגדור יצחקי, היא ודאי התקבלה במלואה. אנו מצביעים בקריאה ראשונה על הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007. הצעת חוק ממשלתית. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת התקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 9, נגד – 5, אין נמנעים. אני קובע כי החוק אושר בקריאה ראשונה ויועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדה – – – גדעון סער (הליכוד): מעמד האשה. קריאה: ועדת הכנסת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ועדת הכנסת תכריע בנדון. חברי הכנסת, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה – – – גדעון סער (הליכוד): אני רוצה לציין לפרוטוקול שבטעות הצבעתי ממקום מושבו של חבר הכנסת ארדן בהצעת החוק הקודמת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת גדעון סער מודיע כי הוא הצביע בטעות ממקום מושבו של חבר הכנסת גלעד ארדן בהצעת חוק שירות המדינה. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה – – – לימור לבנת (הליכוד): יש שתי הצעות חוק פרטיות קודם לכן. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן הכנסה להורים שכולים), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' כ"ח, עמ' 8872.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: סליחה. חברי הכנסת, יש לנו שתי הצעות חוק, האחת של חבר הכנסת מגלי והבה, אבל לפני זה, בקריאה טרומית, של חברת הכנסת לימור לבנת וקבוצת חברי הכנסת. בהצעתה של לימור לבנת, שמספרה פ/2552/17 – תשובה והצבעה. כרגע משיב בשם הממשלה השר יעקב אדרי. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: קודם יש הצבעה. לימור לבנת (הליכוד): שיצביעו על כל הצעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, סגן שר הביטחון, חבר הכנסת וילנאי, היה אמור להשיב. הוא אינו נוכח. לכן נעבור להצבעה בקריאה טרומית בהצעתה של חברת הכנסת לבנת וקבוצת חברי הכנסת, פ/2552/17. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה להורים שכולים), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חברת הכנסת לימור לבנת וקבוצת חברי הכנסת, חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה להורים שכולים), התשס"ז–2007, אושרה בקריאה טרומית ותועבר להכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לשכולים), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' כ"ח, עמ' 8885.] (הצעת חבר הכנסת מגלי והבה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנו ממשיכים. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לשכולים), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת מגלי והבה, דיון מוקדם. גם כאן אין משיב, לכן אנו עוברים גם בהצעה זו להצבעה. חברי הכנסת, ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לשכולים), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שגם הצעתו של חבר הכנסת מגלי והבה אושרה, ותועבר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לשם הכנתה לקריאה ראשונה. הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 28), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/332).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: עכשיו הגענו להצעה הממשלתית, שמטבע הדברים מוגשת ישר לקריאה ראשונה, הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 28), התשס"ז–2007. יציג את ההצעה מטעם הממשלה השר יעקב אדרי. בבקשה, אדוני. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור המליאה בקריאה ראשונה את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון), התשס"ז–2007. עניינה של הצעת החוק – ביטול מבחן ההכנסה להורים שכולים. התגמול החודשי המשולם כיום להורים שכולים נקבע בהתאם להכנסות ההורה השכול ומצבו המשפחתי, לפי כללים הקבועים בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו (להלן: מבחן ההכנסה). בשנת 2004 מינה שר הביטחון דאז ועדה ציבורית כדי שתבחן אם יש מקום לשינוי העקרונות שעל-פיהם נקבע גובה התגמול שההורים השכולים זכאים לו על-פי החוק. המלצות הוועדה הוגשו בסוף שנת 2005 ועיקרן היה ביטול מבחן ההכנסה ומעבר לתשלום אחיד לכלל ההורים השכולים, בלא התחשבות במצבם הסוציו-אקונומי. עוד המליצה הוועדה להעמיד את התגמול הניתן לכלל ההורים השכולים על גובה התגמול המרבי, כאמור. ראש הממשלה ושר הביטחון החליטו לאמץ את מסקנות הוועדה ולהחילן על משפחות חללי המערכות. ביטול מבחן ההכנסה יחול אך ורק על תגמולים המשולמים להורים השכולים מכוח סעיף 10 לחוק. לגבי הסדרים אחרים ימשיך מבחן ההכנסה לחול גם בעתיד. זה הדין, למשל, בתוספת של 1,052 ש"ח שמשולמת להורים שכולים חסרי הכנסה. מוצע כי ביטול מבחן ההכנסה יחול גם על הורים שכולים שהוכרו לפני כניסת התיקון לתוקף. למען הסדר הטוב יודגש כי תשלום התגמול האחיד בגובה התגמול המרבי ישולם ממועד תחילתו של החוק ואילך. תחילת החוק תהיה ביום 1 בינואר 2008. העלות השנתית של החוק המוצע, עם ההסדר להורים שכולים מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, נאמדת ב-114 מיליון ש"ח. אני מציע לאשר את הצעת החוק כפי שהבאתי אותה. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לשר יעקב אדרי. רשימת הדוברים – חברי הכנסת רביץ, לוי, מרגי וגפני אינם נוכחים, לכן ידבר ראשון חבר הכנסת גדעון סער, ואחריו תדבר חברת הכנסת לימור לבנת. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר אדרי, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך את חברת הכנסת לימור לבנת על יוזמתה, וגם את חבר הכנסת מגלי והבה. מה שאנו רואים במקרה הזה הוא בעצם סימפטום למה שראינו כל הכנס: חברי הכנסת – אני לא רוצה לומר בעיקר מהאופוזיציה, כי אז זה כאילו קנטרני ופולמוסי, לכן אני אומר חברי הכנסת – יוזמים מהלכים חשובים לתיקון עיוותים ועוולות, והממשלה, שהיתה צריכה להוביל את הדברים ולהביא אותם, נגררת, מעכבת אותם, אומרת: חכו לי רגע, גם אני אביא משהו. בסך הכול אני רוצה לשבח – – – יואל חסון (קדימה): – – – גדעון סער (הליכוד): זה היה בדיוק הפוך. אדוני ילמד מתי הוגשו הצעות החוק ואת כל ההיסטוריה של המקרה הזה. חבר הכנסת חסון, אתם רציתם לעכב את חברי הכנסת לבנת ווהבה עד לרגע שבו אתם סוף-סוף תקיימו את ההתחייבות של ראש הממשלה מלפני חודשים ספורים, וזה בסדר, כי בסופו של דבר אותו הדבר קרה בחוק עמלות הבנקים, אותו הדבר קרה במס הכנסה שלילי, אותו הדבר קרה כמעט בכל דבר בכנס הזה. כלומר, יש חברי כנסת שיוזמים, יש אופוזיציה שמביאה דברים, מעלה דברים על סדר-היום, קובעת את סדר-היום, ויש ממשלה שנגררת, וברגעיה הטובים היא לא בולמת את חברי הכנסת מלקדם יוזמות חיוביות. אבל אני רוצה דווקא לשבח את הממשלה, שבמקרה הזה לא מנעה מחברי הכנסת להוביל את הנושא. בסופו של דבר, מה שחשוב לכולנו הוא שאותו מבחן הכנסה להורים שכולים, שיש בו דבר שמקומם את הנפש מבחינה מוסרית, יחלוף מן העולם. אני מאמין שהיום אנחנו עושים את הצעד הראשון בכיוון הזה, ולכן אני רוצה שוב לשבח את חברת הכנסת לימור לבנת, שבעצם היתה הראשונה באלה שהגישו את שלוש הצעות החוק האלה והעלו את הנושא לסדר-יומה של הכנסת. אני מקווה שגם המשך קידום הליכי החקיקה יהיה מהיר מאוד, כך שכבר בתחילת כנס החורף, דהיינו בחודש אוקטובר, נוכל להעלים את מבחן ההכנסה הזה מן העולם. אני רוצה להודות גם לשר יעקב אדרי וגם לשרה רוחמה אברהם-בלילא, שהיתה פעילה בוועדת השרים לחקיקה נגד התנגדות האוצר לנושא הזה, והמאמץ של כולם הביא תוצאות. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חברת הכנסת לימור לבנת, בבקשה. לימור לבנת (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקשת לברך היום על השלמת ההתחלה של תיקון עיוות גדול ועוול גדול שהיו במשך שנים רבות, שבהן היה מבחן הכנסה, מבחן משפיל, שאינו במקומו, למשפחות שכולות שבניהן נספו במערכה או בפעולות איבה. המבחן הזה, כפי שאמרתי, שהיה נהוג במשך שנים ארוכות, גרם לאותן משפחות שכולות עוגמת נפש גדולה מאוד והשפלה רבה מאוד, שלא הגיעו להן. נפגשתי עם משפחות שכולות רבות שפנו אלי, ועל הצעת החוק שהגשתי לכנסת, וסוף-סוף עברה כאן היום בקריאה טרומית, חתומים 62 מחברי הכנסת, מכל סיעות הבית. אני גאה מאוד על כך שהיום היא עברה כאן בקריאה טרומית. אני חייבת להוסיף ולומר שהצעת החוק הממשלתית, שהשר יעקב אדרי הציג אותה כאן לפני שניות אחדות ועוד מעט כולנו נצביע בעדה – אנחנו נתמוך בה, כמובן – היתה צריכה להיות מובאת לפני חודשים ארוכים. ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהיה שר האוצר לפני שהפך להיות ראש הממשלה, התחייב לפני המשפחות השכולות שהוא עצמו יביא לכאן את החוק הזה. הוא התחייב לעשות זאת לפני חודשים רבים וארוכים, אבל הממשלה לא עמדה בהבטחתה, והיה צריך להפעיל עליה לחץ כבד מאוד להביא את הצעת החוק שאני הבאתי לכאן, כפי שאמרתי, בחתימת 62 מחברי הכנסת ובתמיכתם, כדי שהיא תזדרז וכדי שהיא תבין שאם היא לא תביא את זה לכאן, לא רק שיבואו הנה הורים שכולים, כמו אלה שהיו כאן וישבו ביציע פעם אחר פעם, אלא שהכנסת הזאת תעביר את הצעת החוק הזאת על אפה ועל חמתה של הממשלה. הממשלה הזדרזה והביאה את הצעת החוק הממשלתית הזאת, שכרגע מונחת לפנינו ועליה אני מדברת כאן עכשיו, והכנסת תצביע עליה ותעביר אותה בקריאה ראשונה. כך נכון וכך טוב שיהיה. עם זאת, ידידי חברי הכנסת, אני רוצה להעיר – במסגרת הדיונים בוועדה בהצעת החוק הממשלתית שמונחת כאן לפנינו לקראת הקריאה השנייה והשלישית, יהיה צורך לערוך בה תיקונים. אומנם האלמנט המרכזי בה זהה לזה שבהצעתי, שהובאה כאן והצבענו עליה בקריאה טרומית, אבל נדרשים עוד תיקונים: צריך לבטל מכול וכול את מבחני ההכנסה, ולא מספיק שיהיה כתוב שלהורה שכול ישולם תגמול חודשי בשיעור 8.6% מסכום המשכורת הניתנת באותה שעה לעובד שירות המדינה שדרגת משכורתו היא 19 בדירוג המינהלי. צריך לבטל כליל את מבחן ההכנסה. זה מופיע כאן, אבל נדרשים תיקונים נוספים בסעיפים נוספים בהצעת החוק. עם זאת, אני חוזרת ואומרת שאני מברכת על הצעד שנעשה. אני מקווה מאוד שהליך החקיקה יושלם במהירות, כדי שמייד לאחר הפגרה נוכל להביא את ההצעה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית וכדי שהחל בשנת התקציב 2008 נוכל לדעת כולנו שבא הקץ לעיוות הזה ולא יהיה עוד מבחן הכנסה למשפחות שכולות של חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת יואל חסון. מגלי והבה (קדימה): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, מבחן ההכנסה והבאתו למשפחות השכולות באותן שנים, לא לפני הרבה זמן, בזמן הרפורמה הכלכלית, עשה עוול למשפחות השכולות. העוול הזה נמשך כמובן תקופה ארוכה, עד ימינו. לצערי הרב, הרפורמה הכלכלית שנעשתה ב-2003 עשתה עוול בכך שבמקום לראות בחובת המדינה והחברה למשפחות השכולות דבר המובן מאליו, הפכו את החובה הזאת לעסק סחיר. לדבר הזה התנגדנו. כל הבקשות של המשפחות השכולות בנושא זה לא זכו לאוזן קשבת עד שנרתמנו אנחנו לנושא הזה. חברת הכנסת לימור לבנת ואנוכי החלטנו באותו יום להגיש הצעה בנושא מבחן ההכנסה. והלכתי צעד אחד קדימה – אף שבהכנה לקריאה ראשונה ולקריאה שנייה עדיין אפשר לתקן – ואמרתי שאת הכספים שמיועדים למשפחות שכולות ממבחן ההכנסה, שאנחנו צועדים בדרך הנכונה לבטל אותו היום, לא יהיה אפשר לעקל, אלא רק לתת אותם לאותן משפחות, בלי לעשות את כל ההבחנות שנעשו בעבר, כדי לסייע מעט לאותן משפחות לקבל את מה שמגיע להן, דבר שהוא מובן מאליו. אני יודע שהיו ניסיונות לעכב את הצעות החוק האלה, אבל הממשלה התעשתה. אני שמח שכל ההצעות האלה, של חברת הכנסת לימור לבנת, של חברי כנסת אחרים, שלי וגם של הממשלה, מתאחדות סביב נושא אחד, שיש לו חשיבות שאין כדוגמתה. כבודן של המשפחות השכולות והאובדן שלהן הם בהחלט לא עניין סחיר שצריך להתמקח עליו. אני מקווה שהממשלה תביא את ההצעה הזאת מהר מאוד, ואנחנו נקפיד לבטל את הגזירה הזאת באמצעות החקיקה הנוכחית ונגאל את המשפחות השכולות מהייסורים שסבלו מהדבר הזה עד עכשיו. תודה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת יואל חסון, אחרון הדוברים, בבקשה. יואל חסון (קדימה): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי מגלי והבה ואת חברת הכנסת לבנת על הצעת החוק החשובה הזאת. קריאה: – – – יואל חסון (קדימה): למה אתה מסכסך? אולי זאת הטרדה – שאלו למה לא אמרתי גם "חברתי חברת הכנסת לימור לבנת", ואמרתי שאולי לא ראוי לומר כך. לימור לבנת (הליכוד): זה ראוי מאוד. יואל חסון (קדימה): אני יכול לומר? אם כך, חברתי חברת הכנסת לימור לבנת, שאני מברך גם אותה על הצעת החוק. אני מכיר את השתלשלות העניינים בהצעת החוק הזאת. יש תופעה מאוד מעניינת, שקיימת לא רק באופוזיציה, אבל האופוזיציה מצטיינת בה. אם דיברת כאן, חבר הכנסת סער, על מס הכנסה שלילי ועל עוד כמה חוקים שהאופוזיציה דחפה את הממשלה לקדם אותם – יפה שיש כמה חברי כנסת עירנים מאוד, ששמים לב להצהרה של ראש הממשלה בתקשורת או להודעה של האוצר על כוונה מסוימת, ובחריצות ובזריזות הם הולכים וכותבים הצעת חוק פרטית, ומה לעשות? הצעת חוק פרטית תמיד תהיה יותר מהירה מהצעת חוק ממשלתית, כפי שכמה מכם, שהיו שרים בממשלה, יודעים. ואז אומרים: הבאנו את זה כדי לזרז את הממשלה. אבל הממשלה התכוונה לעשות את זה ממילא. בדרך כלל מנסים לגנוב את הקרדיט מהממשלה, ועושים כאן הצגה יפה מאוד, והיא נחמדה מאוד, והיא בסדר, היא לגיטימית מבחינה פרלמנטרית. לימור לבנת (הליכוד): זאת הצעת חוק ממשלתית בת חמש שורות. היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת חסון, חבל שצריך לדחוף את הממשלה. יואל חסון (קדימה): חברת הכנסת לבנת, את יודעת מה זה תזכיר חוק וכמה זמן עובר עד שחוק עובר במשרד ממשלתי ועד שמשרד המשפטים עובר עליו. הלוואי שזה היה יותר מהיר. הלוואי. אני לא מדבר על הצעת החוק הזאת, שנעשתה בתיאום. הלכנו צעד-צעד יחד ואני מאוד שמח על כך שהגענו לזמן הזה, שהיא עברה, והיא תעבור גם ממשלתית. לימור לבנת (הליכוד): גם אתה חתום עליה, דרך אגב. יואל חסון (קדימה): אמרתי שאני מאוד שמח. אני בעד. את זוכרת ששוחחנו רבות על העניין; לא רציתי שההצעה הזאת תיפול, ואני מאוד שמח על כך שהיא עוברת. אני מדבר על דברים אחרים. אגב, לא רק באופוזיציה, אלא גם חברי כנסת אחרים יודעים שהממשלה מתכוונת לאשר חוק מסוים, או ללכת בכיוון מסוים, והם מזדרזים להגיש מהר מאוד הצעת חוק פרטית, ואז נראה שהם השיגו את ההישג לפני הממשלה. אחר כך יש ויכוח על קרדיט, וזה בסדר גמור, אבל חשוב להבהיר את זה, ודאי לגבי מס הכנסה שלילי, שדיברת עליו, חבר הכנסת סער, שבו נעשה בדיוק תרגיל כזה, וגם לגבי נושאים אחרים. הממשלה מקדמת הצעות חוק, וראוי שיאפשרו לה לקדם הצעות חוק, ולא תמיד צריך להמציא הצעות חוק פרטיות כדי לנסות לגנוב את הקרדיט. הצעת החוק הזאת חשובה ואני אתמוך בה, כמובן. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, חבר הכנסת חסון. אני רוצה להוסיף משהו על מה שאמרת. אני חושבת שטוב שיש חברי כנסת שדוחפים את זה, כי אם לא, אני לא בטוחה כמה מהר הממשלה היתה פועלת. ראה גם בנושא ניצולי השואה, אם לא היינו עושים רעש ציבורי, הם לא היו יושבים היום על המדוכה. גם לחברי הכנסת יש תפקיד. חברי חברי הכנסת, נא לעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 28). נא להצביע. הצבעה מס' 25 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 28), התשס"ז–2007, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: 18 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה והרווחה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. גדעון סער (הליכוד): גברתי, לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר קולט אביטל: צר לי, זה מה שהממשלה קבעה. גדעון סער (הליכוד): השאלה היא אם מישהו מבקש, כי הממשלה הסכימה להעביר את הצעת החוק לוועדת החוץ והביטחון. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): שתי ההצעות הפרטיות יועברו לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר קולט אביטל: צר לי, בסדר-היום כתוב שההצעה תועבר לוועדת העבודה והרווחה. גדעון סער (הליכוד): אבל מישהו צריך לבקש. היו"ר קולט אביטל: אבל השר לא ביקש. השר ביקש ועדת החוץ והביטחון? השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר קולט אביטל: אם כך, ההצעה תועבר לוועדת החוץ והביטחון. הצעת חוק התכנון והבנייה (פטור מהיטל השבחה בשל חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/327).] (קריאה ראשונה) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת חוק התכנון והבנייה (פטור מהיטל השבחה בשל חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה). יציג את הצעת החוק השר יעקב אדרי. בבקשה, אדוני. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, במסגרת ההיערכות של מדינת ישראל למיגון מפני רעידות אדמה התקבלה ביום ט"ז באדר תשס"ה, 27 במרס 2005, החלטת הממשלה המאשרת את תוכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38. מטרתה של תוכנית זו ליצור כלים המיועדים להקל עבודות חיזוק של מבנים ישנים, שההיתר לבנייתם ניתן לפני שנת 1980 ולכן לא היה כפוף לתקן המחמיר לעניין עמידות מפני רעידות אדמה, שאומץ באותה שנה. כדי לעודד את חיזוק המבנים ולצורך מימון העלות הגבוהה תמ"א 38 מאפשרת בניית תוספות בנייה שונות, כגון בנייה בקומת העמודים, הוספת אגף או קומה למבנה, כל אלה יחד הם חיזוק המבנה מפני רעידות אדמה. במקביל לאישור תמ"א החליטה הממשלה כי תוקם ועדת מנכ"לים אשר תמליץ על צעדים נוספים לעידוד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. המלצות הוועדה הוגשו לממשלה ואושרו על-ידיה ב-20 באוגוסט 2006. אחת מהמלצות הוועדה היתה לעודד חיזוק מבנים במתן פטור לתקופה מוגבלת מחובת תשלום היטל השבחה, שנגרמה למקרקעין עקב מימוש זכויות בנייה שאפשרה התוכנית לחיזוק מבנים לפי תמ"א 38. החוק המוצע נועד לממש את ההמלצה האמורה בתיקון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. יצוין כי בשל המלצות נוספות של ועדת המנכ"לים הציעה הממשלה שתי הצעות חוק אחרות, שגם הן נועדו לעודד חיזוק מבנים לפי תמ"א 38: 1. הצעת חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה) התשס"ז–2007; 2. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 60), התשס"ז–2007. אבקש לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת יולי אדלשטיין, בבקשה. אחריו – חברי הכנסת נסים זאב וזבולון אורלב. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתנצל מראש, אני לא נוהג לעשות את זה יותר מדי. מדובר בהצעת חוק חשובה, ואני ודאי אתמוך בה – ההתמודדות עם רעידות אדמה ובנייה בישראל ולקיחת הנטל מן האזרח, אלה דברים חשובים מאוד, אבל אני חיכיתי כמה שעות, חברי חברי הכנסת, גברתי היושבת-ראש, ואני חייב לומר שאני קצת מאוכזב. לפני שנתיים בדיוק היתה רעידת אדמה. יש לנו היום 30-20 חוקים בקריאה ראשונה. הקולגות שלי, שאני מאוד מעריך, יודעים לנצל את הקריאה הראשונה לכל דבר, לדבר על כל דבר שמעיק עליהם, בדיוק כמו בנאומים בני דקה – לבוא לכאן ולהזכיר שלפני שנתיים 8,500 אזרחים נזרקו מהבית והם עדיין מחוסרי בתים. הסיבה היחידה שאני כאן עכשיו היא שאני חבר כנסת אחראי, זה היום האחרון של המושב, יש המון הצבעות – ואני כאן. אחרת אני בטוח שעם עוד כמה וכמה מחברי היינו נמצאים יחד במחסום כיסופים, בנתיבות ובשדרות. לא שמעתי מאף אחד התייחסות כלשהי לזה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): היו התייחסויות. חיים אורון (מרצ): היו כמה התייחסויות. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): רוב היום הייתי במליאה, חלק מהזמן הייתי היושב-ראש, ואני מתנצל על כך שלא שמעתי התייחסות של מישהו – אם זה היית אתה, חבר הכנסת אורלב, אני מתנצל כפליים. אבל אתם יודעים מה יותר חמור? אני לא יודע עליכם, אבל אני תושב גוש-עציון, וכל חמש דקות אני מקבל SMS שבו אומרים שכל הדרכים בגוש-עציון חסומות. כל הדרכים בגוש-עציון חסומות. למה? כי יש קבוצת אנשים שרוצה לעלות לגבעת-העיטם שליד אפרת, אבל כל הצבא, כל היס"מ וכל מי שיש במדינה הזאת כדי לאכוף את החוק – – – חיים אורון (מרצ): מזל שלא מחבלים. תאר לך מה היה קורה אם מחבלים היו רוצים לעלות. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): אני אומר לכם שלפעמים אני מתבלבל, גם בעקבות איזה דיון שיזמתי היום בוועדת הפנים – אני מתבלבל; נראה לי שהאויב מספר אחת בימים אלה הוא אותן קבוצות שמנסות להגיע לחומש, או במקרה זה לגבעת-העיטם: בשבילן יש סד"כ, בשבילן יש משטרה ויש חקירות עם הפחדות. כך אנחנו מציינים שנתיים לגירוש, כך אנחנו מציינים כנראה את הכישלון המוחלט. 62% מן העם מסכימים אתי שזה כישלון מוחלט, כל תוכנית ההתנתקות הזאת. כך אנחנו מציינים כנראה את המחאה של חקלאי גוש-קטיף, שיושבים כאן, באוהל. יש לנו אלף ואחד דברים לדון בהם – להזכיר שאנחנו בי' באב, להזכיר שביום הזה רבים מאתנו היו בגוש-קטיף וראו את ההרס חסר התכלית, וראו את היציאה או ההוצאה מהבתים של אותם אזרחים. לזה לא כל כך מצאנו זמן היום בכנסת, וחבל. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב. אחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב. נסים זאב (ש"ס): גברתי היושבת בראש, אין לי ספק שמדינת ישראל עדיין לא ערוכה לרעידות אדמה, וגם לא לרעידות בתוך הממשלה. כשיש זעזועים אנחנו רואים את התוצאה פה, בכנסת, את הבלבול פה, את הוויכוח בנושא שלדעתי צריך להיות עליו קונסנזוס. אבל כשהממשלה לא מגבשת עמדה, אז כך זה נראה. אני מדבר על הנושא של חוק עוטף-עזה, שהקואליציה היתה צריכה להיות פה מאוחדת סביבו, לפחות להעביר את מה שצריך להעביר היום, ואפילו להביא כהצעה נוספת את התוספות. היו צריכים להיות באמתחתנו חוקים נוספים, אבל לא להפיל חוק שכל כך הרבה זמן אנחנו ממתינים לו. לגופו של החוק, אני רוצה לומר שצריך לזכור שלמעשה הממשלה אישרה את תוכנית המיתאר של חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה, ויש צורך ליצור כלים ליישום החוק הזה. חוק מיסוי מקרקעין בא לעודד את בעלי הזכות במקרקעין, שתמורתה מושפעת מאותן זכויות. אני רוצה לומר לך, אדוני השר, שחיזוק מבנים לא מחייב תוספת בנייה אלא אם כן – מדובר בדרך כלל במקרה שבא קבלן ומוצא בניין רעוע שאם יחזקו אותו הוא יקרוס, ויש מבנים כאלה. אני מכיר בניינים שאם תכניס בהם חיזוקים – היסודות של הבניין אינם באבן מוצקה, בסלע; זה נמצא על אדמה ואין מקום לחזק את הבניין הזה. לכן צריך לפנות את כל הדיירים מהמקום, וזה מחייב אולי את הריסת המבנה כולו ובנייה מחדש. כדי שישתלם לקבלן לבנות מחדש ולפצות את הדיירים בדירות, הוא צריך לקבל אחוזי בנייה גבוהים כדי שיוכל לבצע את זה הלכה למעשה. בעצם, יש פה מערכת איזונים: מצד אחד אנחנו רוצים ליישם את התוכנית אבל מצד שני אי-אפשר שהדיירים ישלמו מחיר כבד לחיזוק הבניין, ולכן אותו קבלן, אותו יזם שלוקח אחריות – צריך לפצות אותו אבל לא על חשבון הדיירים. לכן, החוק הזה נותן את התשובה הנכונה, ואנחנו נצביע בעד. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת חיים אורון. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, יש לי הזכות להיות יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה וועדת הפנים לעניין ההיערכות של מדינת ישראל לרעידות אדמה, חס וחלילה. לכן, אני רוצה לברך על הצעת החוק הממשלתית. אנחנו הגענו למסקנה שההתכוננות לרעידות אדמה וההתכוננות למלחמה ולהגנת העורף הן בדיוק אותה התכוננות, כיוון שאם מוסיפים חיזוקים לבית משותף, והחיזוק לא רק ביסודות אלא גם בהוספת פיר של חדרי ממ"ד, של מרחבים מוגנים, הרי אפשר באותו עניין, באותה בנייה, לתת מענה על שתי הבעיות גם יחד: לחזק את הבניין על-ידי הוספת הפיר ולחזק את הדירות על-ידי תוספת ממ"ד של 9 מ"ר נטו. אני יודע שיש הצעות חוק שונות בעניין הזה, ולכן גם הקמנו ועדה משותפת עם ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון שעוסקת במיגון. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור לוועדה המשותפת, או לפחות לוועדת הפנים, כדי שהראייה של מדינת ישראל לא תהיה מצומצמת רק לרעידות אדמה אלא גם ננצל את זה להכין את העורף להתגוננות, חס וחלילה, מפני מלחמה. אין לנו, למדינת ישראל, מספיק משאבים כדי לקיים שתי מערכות – מערכת התגוננות כנגד רעידות אדמה ומערכת התגוננות של העורף כנגד מלחמה. אין בחוק הזה, אדוני השר, פתרון למוסדות ציבור. פה עוסקים אך ורק בבתים פרטיים. אני חושב שחובתה של הממשלה, לצד המהלך הנכון הזה של פטור ממסים כדי להקל ולעודד דיירים – – – אביגדור יצחקי (קדימה): אין במוסדות ציבור. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אמרתי שבצד המחשבה הנכונה לתת מענה כדי לעודד דיירים פרטיים לחזק את בתיהם כנגד רעידות אדמה וכנגד מתקפה על העורף, צריך לא להסתפק רק בבתים פרטיים, כיוון שחס וחלילה, גם בעת מלחמה וגם ברעידות אדמה איננו יודעים היכן תהיה האוכלוסייה, ואני מתכוון בעיקר למוסדות חינוך ולבתי-חולים. ולכן, צריכים לתת את הדעת גם על מיגון במוסדות ציבור, ואני מקווה שהממשלה לא תסתפק רק בהצעת החוק הזאת. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. לאחר מכן נצביע. חיים אורון (מרצ): גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני כמובן אתמוך בהצעת החוק הזאת. אני חושב שהיא במקומה. אבל אני ממשיך במשהו את דבריו של קודמי חבר הכנסת אורלב. יש בציבור תחושה – ויש לי הרגשה שהתחושה הזאת ביסודה נכונה – שאנחנו לא מתמודדים עם היקף הבעיה, שפעם אפשר לקרוא לה שאלת העורף ופעם אפשר לקרוא לה פיגוע המוני ופעם אפשר לקרוא לה אסון טבע, והם כולם שמות לבעיה שכנראה הולכת ומחריפה עקב כמה התפתחויות שגם קשורות במבנה החיים שלנו, שגם קשורות באיתני הטבע וגם קשורות בהתפתחויות אזוריות, פוליטיות. אני לא בטוח, ואני אומר בלשון המעטה, אני חושב שלא התגבשה – ובאותם מקרים שכן התגבשה והוצעו הצעות על-ידי ועדות שונות הן לא מיושמות – ההתמודדות עם שאלה ספציפית במכלול הזה אלא במישור הכולל והרחב יותר. הפעם מוצגת פה בעיה של פטור ממס שבח למבנים שקשורים למניעת רעידת אדמה. העובדה שלא מתמודדים אתה היא ביטוי לחוסר התמודדות עם שאלות מערכתיות שונות, שממשלות ישראל בשנים האחרונות מאוד מתקשות ומאוד לא מצליחות להתמודד ולתת להן תשובות שונות. התשובות החלקיות שניתנות מפעם לפעם בהצעת חוק כזאת או אחרת – אין בהן כדי לתת ראייה כוללת של הגופים המטפלים, של ההתמודדות עם הנושאים האלה, וחבל, כי אחרי שחס וחלילה יקרה אסון נקים ועדות חקירה לבדוק למה הוא קרה. היו"ר קולט אביטל: תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 26 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק התכנון והבנייה (פטור מהיטל השבחה בשל חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) (הוראת שעה), התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר קולט אביטל: 13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/311).] (קריאה ראשונה) היו"ר קולט אביטל: אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007. אני קוראת לשר יעקב אדרי להציג את הצעת החוק. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה בדצמבר 2006. הצעת החוק נועדה לתקן את חוק היטלי סחר משנת 1991, אשר משמש אכסניה לצעדים שהמדינה יכולה לנקוט נגד יבוא בהתאם להסכמים בין-לאומיים, כולל הסכמי גאט"ט והסכמים במסגרת ארגון הסחר העולמי. ההסדר המוצע בהצעת החוק מאמץ את ההוראות שנקבעו בהסכם בדבר אמצעי הגנה, שהוא חלק ממערכת ההסכמים של ארגון הסחר העולמי, שחברות בו 150 מדינות וישראל בכללן. ההסכם בדבר אמצעי הגנה קובע כי בטרם ינקטו אמצעי הגנה חובה על רשויות המדינה לקיים הליך של בירור, שנועד לקבוע אם היה גידול ביבוא, מה היקפו, אם הגידול ביבוא גורם או עלול לגרום נזק חמור במיוחד לענף היצרני המקומי הנבדק ואם יש קשר סיבתי בין הגידול ביבוא ובין נזק שנגרם לתעשייה המקומית בישראל. עוד נקבע בהסכם בדבר אמצעי ההגנה, כי במסגרת הבירור האמור יש לקיים הליכים מסודרים לשמיעת הצדדים המעוניינים, למתן אפשרות תגובה, להמצאת ראיות וכיוצא בזה. הליך בירור זה דומה להליך החקירה במקרים של יבוא בהיצף המוסדר בהוראות בפרק אחר של החוק. כדי לאפשר למדינת ישראל להשתמש בכלי של אמצעי הגנה כאמור, המותרים על-פי הכללים הבין-לאומיים, מוצע להעניק לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה את הסמכות לנקוט שתי דרכים להגנת התעשייה המקומית: האחת – הטלת היטל, והאחרת – הגבלת היבוא בקביעת מכסות, הכול כפוף לתנאים האמורים בהצעת החוק. אבקש שתאשרו את הצעת החוק. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יעקב אדרי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת חיים אורון, וסוגר את הרשימה חבר הכנסת זבולון אורלב. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק היטלי הסחר (אמצעי הגנה) – עכשיו אנחנו צריכים אמצעים להגנה. זאת אומרת, אנחנו בעצם מכרנו את עצמנו, מדינה שלמה מכרה את עצמה ליבוא, ועכשיו אנחנו צריכים אמצעי הגנה. זה כמו בטרור, קודם כול נותנים למחבלים להיכנס, חודרים פנימה, ועכשיו אנחנו צריכים להיות ממוגנים. כך זה בעוטף-עזה, נותנים ל"קסאמים" להגיע לתוך השטח, ועכשיו אנחנו צריכים אמצעי הגנה. אז עכשיו השאלה היא כמה הגנה אנחנו צריכים, ליישוב כזה או ליישוב אחר, למפעל כזה או למפעל אחר. אדוני היושב-ראש, לפני כמה שנים יצאנו לסיור בצפון, ביקרנו במפעל מסוים, והוויכוח היה על רבע דולר לטונה ברזל – ההבדל בין ישראל וטורקיה. הסוחרים במדינת ישראל מעדיפים לייבא מטורקיה, לקבל ברבע דולר פחות או בחצי דולר פחות לטונה. למה שהם יפסידו? ולא משנה מה קורה לאותו מפעל. היה ויכוח אם הממשלה צריכה לשאת ואולי לסבסד את אותו מפעל, כדי שלא יפטרו 180 או 200 פועלים באותו מפעל כל כך חשוב. אנחנו בש"ס דאגנו שהמפעל הזה לא ייסגר. מה, אנחנו עיוורים? אנחנו הולכים בחשכה? באפלה? אנחנו לא יודעים מה בדיוק קורה במדינה? הרי היום בשביל כמה פרוטות אנחנו מעדיפים לייבא מסין מאשר לקבל את התוצר הכחול-לבן של מדינת ישראל. ללא אמצעי ההגנה, צריך לדעת שבסופו של דבר אנחנו נעבור גם לשוק שחור, כי אנחנו אפילו לא משתלטים על הסחר בסמים. היום מעבירים סמים על גמלים, על חמורים, על סוסים, באוניות – בטונות. אז מה הבעיה להעביר עוד מוצרים בשחור? וזה נעשה יום-יום. אני רוצה להאמין שלאמצעי ההגנה האלה, שהממשלה מציעה, יהיו שיניים. שלאותה בקרה יהיו אמצעים כדי ליישם את החוק הזה, כי אנחנו הולכים וסוגרים מפעלים מיום ליום. בכל הנושא של יצוא אנחנו כמעט בפשיטת רגל מוחלטת. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת נסים זאב. אני מזמין את חבר הכנסת חיים אורון. בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת נסים זאב, אם אנחנו נמצאים בפשיטת רגל, האמן לי שזה לא בגלל מה שאתה דיברת עליו. מדינת ישראל – היצוא שלה גדל, היצוא שלה מתרחב. יש בעיה קשה, במקרים מסוימים, של הגנה על תוצרת הארץ, והחוק הזה נותן בידי הממשלה שני כלים, ואגב לא ברור לי למה – למיטב ידיעתי הכלים האלה כבר קיימים ומשתמשים בהם, זאת אומרת, לא בדיוק הבנתי מהשר למה נדרשת חקיקה נוספת, אבל אני מתאר לעצמי שיש לזה הסבר שכנראה נשמע אותו יותר בפירוט כשהחוק יגיע לוועדת הכספים. אדוני היושב-ראש, בעיני זאת בעיה קשה, אבל היא משקפת בעיה נוספת. הבעיה הנוספת, שגם אתה מכיר אותה מקרוב, היא איך לא להיות במצב שבו יש בארץ תעשיות שכל כוח קיומן הוא בעובדה שהן בשכר עבודה נמוך, ובעצם כושר התחרות שלהן הוא מאוד מאוד פגום, מהסיבה הפשוטה, שגם שכר העבודה הנמוך מאוד במדינת ישראל, שאוי לנו שהוא קיים, הוא הרבה יותר גבוה משכר העבודה כמטחווי קשת, למשל מהגליל לאירביד. לא נוכל להתחרות עם שכר העבודה של אירביד – 100 דולר לחודש, ולפעמים פחות, ואם נלך למצרים יהיה עוד פחות. זאת אומרת, מהלכים מהסוג שמוצע פה אפשריים אם הולכים בשני מסלולים במקביל: מצד אחד מגינים על תוצרת הארץ מפני היצף, כפי שמוצע פה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חיים אורון. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אם החוק הזה יהיה קיים, בסופו של דבר שר התמ"ת או הממשלה יצטרכו להחליט עד כמה הם מוכנים להשתמש בסמכות שהמחוקק – הבית הזה – נתן להם כדי להגן על תוצרת הארץ. כי הרי החוק הזה רק מסמיך, הוא רק מאפשר לשר התמ"ת להטיל מכסי מגן כדי לעשות את תוצרת הארץ כדאית יותר. ולכן, יש לי בעיה קשה מאוד עם הממשלה הזאת, כמו גם עם ממשלות קודמות, אני חייב להודות, שלא היו מספיק ערות למה שנקרא Low-Tech, כלומר תעשייה שהיא עתירת כוח-. מטבע הדברים, יותר יפה ויותר ראוי לדבר על היי-טק, על טכנולוגיה גבוהה, על טכנולוגיית עילית, אבל בסופו של דבר, בחברה יש כל הרבדים. ובעיקר אני מאוד מודאג, מפני שאם למשל צריכים מדים לצה"ל, ומתברר שאת המדים לצה"ל אפשר לקבל בחוץ-לארץ יותר בזול מאשר אם תופרים אותם כאן בארץ, הממשלה הולכת ורוכשת את מדי צה"ל בחוץ-לארץ, וכך היא לא מאפשרת לתושבי המדינה הזאת להתפרנס. יתר על כן, רוב דגלי המדינה, הכחולים-לבנים, עם מגן דוד, מוזמנים בחוץ-לארץ, ולא מאותם מפעלים יקרים שמקיימים כאן בארץ. אז גם בדגל אנחנו חוטאים בכך שאנחנו מביאים תוצרת חוץ. לכן, אדוני היושב-ראש, השאלה היא לא אילו וכמה סמכויות יהיו לממשלה כדי להגן על תוצרת הארץ; הדיון האמיתי צריך להיות בשאלה כמה מחויבות יש לממשלה לדאוג לפרנסה – לדאוג לקיים מפעלים ולהתאים מפעלים לאוכלוסיות שונות. למשל, במגזר המיעוטים לא נהוג שנשים עוזבות את הכפר, והתעשייה צריכה להיות בתוך הכפר, ולהיות תעשייה כזאת – נכון, אם היא צריכה להתמודד עם התעשייה בחוץ-לארץ היא תמיד תפסיד, אבל לשם כך קיימת המדינה, שיודעת לסבסד. אותו הדבר גם בחקלאות, ואותו הדבר גם בנושאים אחרים, ועל זה הדיון צריך להיות. אני מנצל את הדיון הזה כדי לקרוא לממשלה, לקרוא לשרי הממשלה שאחראים לעניין הזה: תנו דעתכם, לא הכול הוא שאלה של רווח והפסד. הדברים כאן קשורים גם לשיקולים חברתיים, לחוסן הלאומי שלנו, וככל שתתחשבו בכך כן ייטב. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. מלה בסלע בעניין הזה. אנחנו עוברים להצבעה. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, בסלע תרתי משמע – – – היו"ר מגלי והבה: בהחלט, קלעת לדעתנו. הצבעה מס' 27 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע כי הצעת חוק היטלי סחר (אמצעי הגנה) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, מ/311, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכלכלה – נדמה לי שחבר הכנסת אורון אמר שלכספים, אבל – – – מנחם בן-ששון (קדימה): תשאל את חבר הכנסת סער, הוא לוקח את זה למעמד האשה. גדעון סער (הליכוד): את זה אני לא לוקח. היו"ר מגלי והבה: אם אין התנגדות – ועדת הכלכלה. ואם חבר הכנסת אורון מתעקש על כספים – – חיים אורון (מרצ): אני לא מתעקש על כלום. קריאות: ועדת הכלכלה. היו"ר מגלי והבה: – – לוועדת הכלכלה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/314).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158), התשס"ז–2007, הצעת חוק מ/314. ינמק השר יעקב אדרי. בבקשה. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להקל על שוכר נכס יחיד ולבטל את התנאי המחייב אותו לשלם מס בתוך 30 יום מקבלת התשלום ולקבוע תחתיו את החובה לשלם את המס בתוך 30 ימים מתום שנת המס שבה התקבלו דמי השכירות. אבקש את אישורכם להצעת התיקון. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא הבנתי. קריאות: – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא הבנתי. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: בהצעת החוק המונחת – – – חיים אורון (מרצ): תקריא את דברי ההסבר שיש למטה. קריאה: – – – השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אתה שואל. אם אני אקרא שוב, אתה תבין. אין לי ספק. גם אני, כמוך, שאלתי מה זה, אבל כשקוראים את זה בפעם השנייה, מבינים את זה. אז אני אקריא את זה בפעם השנייה. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להקל על שוכר נכס יחיד ולבטל את התנאי המחייב אותו לשלם מס בתוך 30 יום מקבלת התשלום ולקבוע תחתיו – – – נסים זאב (ש"ס): לא השוכר משלם. המשכיר משלם. היו"ר מגלי והבה: רגע, תמתין, חבר הכנסת זאב, מה קרה? הוא מסביר לך, תקשיב. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: על שוכר נכס. משכיר נכס. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): המשכיר או השוכר? נסים זאב (ש"ס): מי שמקבל את התמורה זה המשכיר – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: המורה על שוכר – כך כתוב. חיים אורון (מרצ): אני יכול לעזור? השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: כן. מכל מלמדי השכלתי. חיים אורון (מרצ): אני קראתי את הצעת החוק. מדובר בתיקון לחוק שנבע מהמצב שהחוק הקיים מחייב לשלם מס – – – השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: בתוך 30 יום. נכון. חיים אורון (מרצ): 30 יום. מתברר שציבור רחב לא היה מודע לכך, והתקבלו הרבה תלונות – אנשים לא שילמו בזמן. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: נכון. במקום זה מוצע – – – חיים אורון (מרצ): באה המדינה ואומרת – נותנים לכם אפשרות לשלם בתוך שנת המס. קריאות: – – – השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: המשכיר. ותודה לחבר הכנסת אורון על ההסבר – אני מקווה שזה מובן. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הכול מובן. השר לקליטת העלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יעקב אדרי. אנחנו עוברים לדיון. נסים זאב (ש"ס): – – – היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת זאב, שמענו, הבנו, תודה. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת זבולון אורלב, מוותר? בבקשה. אחריו – חבר הכנסת יעקב מרגי, ואם הוא אינו נוכח – חבר הכנסת משה גפני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני תומך בחוק. אני פשוט גם מבקש הפעם לחרוג; בשעה זו מתחילה עצרת גדולה מאוד של מגורשי גוש-קטיף, עם כל הציבור שכואב את כאבם של המגורשים, שעניינם לא הסתדר. הכינוס הראשון הוא בנתיבות, ולאחר מכן הוא עובר לשדרות. גם אני התלבטתי איפה צריך להיות חבר כנסת שהוא חלק מאותו ציבור כואב, איפה הוא צריך להיות בשעה כזאת – שם בעצרת או כאן בכנסת. אבל חשבתי שמאחר שחברים רבים שלי נסעו, מישהו צריך לשמור גם כאן על הגחלת, אז אני, מעל במה נכבדה זו, רוצה לומר, גם לתושבי שדרות ויישובי עוטף-עזה, גם למגורשים, שאנחנו באמת עושים כל מה שאפשר, כל מה שמותר, כדי להסדיר – – היו"ר מגלי והבה: אפשר להבין מה כל הרעשים האלה? נא לסגור את הדלתות שם. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – גם את בעיית המיגון של תושבי שדרות ויישובי עוטף-עזה, ובעיקר לדאוג – ונמשיך לדאוג, בוועדה לענייני ביקורת המדינה, ונטפל נושא אחר נושא בעניינם של מגורשי גוש-קטיף, עד אשר נפרוץ את חומת חוסר המעש, את חומת האדישות, את חומת האטימות – כדי להביא לידי כך שלכל מתיישב אומנם יהיה פתרון. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת חיים אורון נמצא כאן, והוא אחרון הדוברים. אל תסתכל, חבר הכנסת זאב, קורה שפעם אתה לא אחרון הדוברים. בפעם הבאה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבר כמעט ויתרתי, אבל היות שחבר הכנסת זבולון אורלב דיבר על מפוני גוש-קטיף, וכמה חברים הזכירו את הנושא הזה, גם אני רוצה לומר משהו בהקשר של שנתיים לפינוי רצועת-עזה. יש הצדקה מלאה לתקוף את הממשלה על פעולה לא ממוקדת מספיק, לא אחראית מספיק, ובעיקר בלוח זמנים ארוך מדי, בטיפול במפוני גוש-קטיף. אין הצדקה לסבל נוסף; יש לעשות כל מאמץ כדי למנוע מהם סבל נוסף, ומעבר למחלוקות הפוליטיות שקיימות, בכל מקום שאני וחברי יכולים להקל, אנחנו פועלים בהתאם. אבל, אדוני היושב-ראש, אני לא יכול להשתחרר מההרגשה, והיא נאמרת על השולחן, שחלק מהמינוף של המצוקה הזאת נובע משיקולים פוליטיים – לגיטימיים לחלוטין, אבל – ופה הנקודה, זבולון אורלב – אני לא בטוח אם לא היה כאן – בארבע עיניים תחלוק עלי אולי פחות מאשר כאן – שימוש לא אחראי במצוקה של מפוני גוש-קטיף במהלך הפינוי. אני יודע שהיית אחד האנשים שניסה לומר: תנו יותר חופש בחירה. אני אגיד את זה בצורה הזאת. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אלה שבחרו לעזוב קודם הם הסובלים הכי גדולים. חיים אורון (מרצ): אני יודע שגם בין אלה שבחרו לעזוב קודם יש כאלה שסובלים, וכאן מתאימה ביקורתי על הממשלה, שהשמעתי בסעיף הקודם. אבל אני יודע שהקמפיין שמתנהל עכשיו, מעבר לטעם האמיתי שלו, שאמרתי קודם, יש בו טעם נוסף: להוכיח לכל מי שרוצה לשמוע, ואם הוא לא רוצה לשמוע נכריח אותו לשמוע, שיותר לא יהיה אירוע כזה, לעולם. וחבר הכנסת זבולון אורלב, יהיה אירוע כזה, ואני מקווה שיהיה מוקדם ככל האפשר, כי האלטרנטיבה לאירוע הזה – לא כפי שהיה שם, לא באופן חד-צדדי ולא בשיטות האלה – היא המשך שלטון מדינת ישראל בגדה המערבית באופן שיסכן אותה. זאת המחלוקת האמיתית, ואני מציע שלא נבטל אותה בכל פעם שאנחנו עוסקים בפן כזה או אחר של מפונה כזה או אחר שתביעותיו צודקות. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורון. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 28 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158), התשס"ז–2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 158), התשס"ז–2007, הצעת חוק מ/314, עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חברי, אלה שבצדדים, היה לנו מספיק רעש היום. אני מבקש מהסדרנים לסגור את הדלתות, ומכל העוזרים האלה אני מבקש: תנו לנו לעבור את זה בשקט. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 60), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/331).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 60), התשס"ז–2007, הצעת חוק ממשלתית שמספרה 331. השר יעקב אדרי ינמק. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): נשארת השר המתאם עם הכנסת? השר לקליטת עלייה ולפיתוח הנגב והגליל יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, במסגרת ההיערכות הכוללת של מדינת ישראל להתגוננות מפני רעידות אדמה, החליטה הממשלה ב-27 במרס 2005 לאשר את תוכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה – תמ"א 38. מטרתו העיקרית של התיקון המוצע היא לעודד חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה במתן פטור ממס שבח מקרקעין וממס מכירה, כאמצעי מימון לביצוע עבודות החיזוק הנדרשות לשם הגנה מפני רעידות אדמה. אבקש את אישורכם. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר. אלה שביקשו לדבר לא נמצאים כאן. שנקרא את שמותיהם לפרוטוקול? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אין צורך. היו"ר מגלי והבה: אם אין צורך, נעבור להצבעה. בבקשה. נא לשבת. הצבעה מס' 29 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 60), התשס"ז–2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 15, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 60), התשס"ז–2007, הצעת חוק מ/331, התקבלה בקריאה הראשונה ותועבר לוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק דם טבורי, התשס"ז–2007 [מס' כ/110; "דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' 6569; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנחנו מדלגים להצעת חוק דם טבורי, התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת משה שרוני, לנמק את הצעת החוק. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג לפניכם את הצעת חוק דם טבורי, התשס"ז–2007. הצעת החוק, שיזם חבר הכנסת משה כחלון, נועדה להביא להסדרת פעילותם של בנקים לדם טבורי, ציבוריים ופרטיים, ולקבוע אמות מידה אחידות לאיסוף, לשימור ולטיפול בדגימות דם טבורי. דם טבורי הוא דם חבל הטבור, הנאסף מהשליה לאחר ניתוק חבל הטבור מהיילוד לאחר לידתו, ומשמש מאגר איכותי של תאי אב, אשר עשויים לסייע לטיפול במחלות ממאירות ותורשתיות, ובפרט במחלות שבהן נפגעת מערכת החיסון ויש צורך בהשתלת מוח עצם. כמו כן מתנהל מחקר רפואי רב בנושא, כדי להרחיב את השימוש בתאי האב לצורך ריפוי מחלות נוספות. בשנים האחרונות הוקם בישראל בנק דם טבורי ציבורי על-ידי מד"א, בשיתוף עם משרד הבריאות ועם גורמים נוספים, שנועד לשרת את כלל האוכלוסייה, וכן קמו בנקים פרטיים לדם טבורי, שבהם נשמרות דגימות דם טבורי המיועדות לשמש את בעל הדגימה בלבד. הצעת החוק המונחת לפניכם קובעת כי איסוף דם טבורי, בדיקת מנת דם טבורי והפקת תאי אב המצויים בה ייעשו בהתאם להוראות החוק המוצע בלבד, וכי איסוף דם טבורי ייעשה רק בבית-חולים שלפי תנאי רישומו יש בו מחלקת יולדות, וכפוף לקבלת הסכמה מדעת של היולדת ושל אבי היילוד, ככל שניתן למוצאו. עוד קובעת הצעת החוק הוראות לעניין סוג הבדיקות שיש לערוך במנת דם טבורי לשם הקפאתה, השימוש בה והבטחת איכותה ובטיחותה. בדיקות כאמור ייערכו במעבדות רפואיות מורשות בלבד. כדי להסדיר את פעילותם של בנקים לדם טבורי, מוצע לקבוע חובת קבלת היתר להקמה ולהפעלה של בנקים אלה, ובכלל זה תנאים ודרישות לקבלת היתר, שיקבע שר הבריאות, לרבות לעניין ציוד ומכשור רפואי הנדרשים להפעלת בנק דם טבורי ולעניין קיום ערבויות ותנאים להבטחת המשכיות השירות של בנק דם טבורי פרטי. דגימת דם טבורי הנשמרת בבנק דם טבורי פרטי מופקדת בו, כאמור, לצורך שימוש עתידי של בעל הדגימה ובמימונו, ועל כן מוצע לעגן את זכותו הקניינית של מי שהדם הטבורי נאסף לאחר לידתו, ולקבוע כי דגימה זו לא תועבר להשתלה אלא לפי הוראות אותו או אפוטרופוסו. כדי לתת מענה על צורכי כלל האוכלוסייה ולאפשר שימוש איכותי ויעיל יותר במנות דם טבורי המופקדות בבנק דם טבורי ציבורי, מוצע לקבוע כי יוקצה תקציב שנתי למימון ההוצאות הדרושות לאיסוף ולטיפול ב-1,000 מנות דם טבורי המתאימות להשתלה. מנכ"ל משרד הבריאות יהיה מוסמך להורות כי מנות הדם הטבורי שייאספו במימון המדינה ייאספו מקבוצות מוגדרות באוכלוסייה שלגביהן יש קושי באיתור תורמים מתאימים. חברי הכנסת, התפתחות המדע והמחקר הרפואי עשויה להביא בעתיד להרחבת השימוש בדם טבורי לצורך ריפוי והצלת חיי . הצעת החוק מסדירה לראשונה את הנושא הזה, ואני תקווה כי יהיה בכך להביא להצלת חיי , מתוך פיקוח הדוק יותר על הבנקים לדם טבורי ושיפור איכותן של מנות הדם הטבורי המופקדות בהם. אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח שאושר בוועדה. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שרוני. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. יש הסתייגות של חבר הכנסת אברהם רביץ. כיוון שהוא אינו נוכח, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. נא לשבת, מי שרוצה להשתתף בהצבעה. נסים זאב (ש"ס): שלא יקשרו אותנו בטבור של הממשלה. היו"ר מגלי והבה: נדמה לי שאני לא הכתובת לפנות אליה בעניין זה, אדוני. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. בבקשה. נא להצביע. הצבעה מס' 30 בעד סעיפים 1–16 – 13 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–16 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצעת חוק דם טבורי, התשס"ז–2007. הצבעה מס' 31 בעד החוק – 15 נגד – אין נמנעים – אין חוק דם טבורי, התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 15, נוסיף את קולו של חבר הכנסת – – – חיים אורון (מרצ): – – – היו"ר מגלי והבה: אוקיי, נודיע לפרוטוקול שחבר הכנסת אורון הצביע בטעות במקום של חבר הכנסת סלומינסקי. אם כך, אני קובע שהצעת חוק דם טבורי, התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. ברכות לחבר הכנסת שרוני ולחברי הכנסת האחרים שטיפלו בסוגיה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 101) (קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/329).] (קריאה ראשונה) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 101) (קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה), התשס"ז–2007, שמספרה מ/329, קריאה ראשונה. השר יצחק הרצוג, בבקשה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני נרגש מאוד להציג לפניכם היום את תיקון 101 לחוק הביטוח הלאומי, שכותרתו: קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. החוק הזה הוא מהפכה אמיתית בכל מה שקשור לשילוב מוגבלים ונכים בשוק התעסוקה בישראל. הדבר הזה הגיע לפרקו; הייתי אומר שאלפי – אלפי – נכים ומוגבלים ברחבי הארץ ממתינים לחוק הזה, שיעודד אותם ויתמרץ אותם לעבור את המחסום הפסיכולוגי, לצאת מהבית ולהשתלב בשוק העבודה. הבעיה שהיתה, הכשל שהיה, היסטורית, הוא שכאשר נכים יצאו לעבודה נשללה מהם קצבתם, ובכך היה תמריץ שלילי ואפילו היתה סנקציה. וכשהם פוטרו ורצו לחזור למעגל מקבלי הקצבאות, הם היו צריכים לעבור שוב את הבדיקה הרפואית כדי להוכיח שהם נכים. לכן מונחת לפניכם היום הצעת חוק חשובה ביותר, שאנו מקווים מאוד שתעודד אלפי נכים להשתלב לא רק בעבודה, אלא גם בכל מעגלי החיים של החברה בישראל. ההצעה הזאת ניזונה מפירות עבודתה של ועדה ציבורית – שבראשה עמד כבוד השופט אפרים לרון, זיכרונו לברכה, וכאן אני רוצה באמת להעלות את זכרו – שהמליצה על צעדים חשובים מאוד לעידוד השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה. שילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה הוא נושא מרכזי בעבודת הממשלה ונושא מרכזי בסדר-היום שלי, והוא עולה בקנה אחד עם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם חוק כבוד ה וחירותו. כאן אני רוצה לציין את ידידי חבר הכנסת אורלב, שבתקופתו, עקב שביתת הנכים הגדולה, מונתה ועדת-לרון, בממשלת שרון הראשונה, ואנחנו, קרוב לחמש שנים מני אז, או קצת יותר, מניחים היום לפני הכנסת לקריאה ראשונה את החוק הזה. ממשלת ישראל אישרה את תוכנית לרון בשנת 2005. הוועדה קמה בשנת 2002, אך מאז ועד היום היא היתה בהקפאה עמוקה, ואני שמח שלקחתי אותה בידי, העברתי אותה פה-אחד במועצת הביטוח הלאומי, פה-אחד במינהלת המוסד לביטוח הלאומי, פה-אחד בוועדת השרים לחקיקה, פה-אחד בממשלת ישראל, וגם, הבוקר, פה-אחד בוועדת הכנסת, בפטור מחובת הנחה, והיא תועבר, כמובן, לידיו האמונות של יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ידידנו חבר הכנסת שרוני. לידיעה, 180,000 איש ואשה עם מוגבלות מקבלים היום קצבת נכות. רק 30% מהם משולבים בעבודה. במצב החוקי הקיים, השתכרות יותר מסכום מסוים – דהיינו 37% עד 150% השכר הממוצע במשק – מוציאה את המבוטח מגדר נכה, דבר שיוצר עיוות קשה במצבים שבהם תוספת של שקלים בודדים בהכנסה שוללת לחלוטין את הזכאות לקצבת נכות. מסיבה זו, נכים חוששים להגדיל את היקף השתכרותם, פן יצאו ממעגל הזכאים. אשר על כן, בבסיס ההצעה עומד העיקרון שלפיו הגדלת ההשתכרות לא תשלול את הזכאות לקצבה, לא תפחית את שיעור הגמלה, אלא בצורה מדורגת ובאופן שיהיה למבוטח כדאי, מבחינה כלכלית, לצאת לעבודה. בתיקון שלפניכם מוצע גם להבחין בין נכים "ותיקים", או "קשים", ובין שאר הנכים. נכים "ותיקים", ששולמה להם קצבת נכות במשך חמש שנים או יותר, או "קשים", שסובלים מליקוי רפואי בשיעור 75% או נפשי-קוגניטיבי בשיעור 40% לפחות, ייהנו מקצבה בתנאים משופרים. תיקון נוסף בחוק קובע תקופת הסתגלות של שנתיים מרגע שנכה החל לעבוד והפסיק לקבל קצבה, ובמהלכה, אם הפסיק את עבודתו, יחזור לקבל את הקצבה ששולמה לו קודם שהחל לעבוד, וכבר אמרתי לכם שבכל מקרה לא יהא עליו לעבור בדיקות רפואיות. עוד אנו מציעים לקבוע, כי ההטבות הנלוות לאנשים עם מוגבלות שאינן בידי המוסד לביטוח לאומי, תינתנה כל עוד הם מקבלים קצבת נכות, ללא תלות בדרגת אי-כושר להשתכר. אנו מוסיפים ומציעים כי שחדל לקבל קצבת נכות ימשיך לקבל את ההטבות הנלוות במשך שלוש שנים לפחות, ואשר לסעיף שעוסק בשאר ההטבות סוכם שלא נקדם את החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית אלא אם כן נגיע להבנה מלאה בנושא הזה עם כל הנוגעים בדבר, ובהם הנציבות לשוויון אנשים עם מוגבלות ומשרד האוצר. אנו בטוחים כי חוק זה ייטיב מאוד עם ציבור האנשים עם מוגבלות ויעודד אותם לצאת לעבודה. זו הזדמנות להודות למטה המאבק של ארגוני הנכים, שמלווה את התהליך הזה מהיום הראשון, בכל מלה, ומברך מאוד מאוד, בראשות רוני שכטר ויואב קריים, ואני גם רוצה להודות לארגוני הנכים האחרים, שמעורבים בכך ונותנים את עצותיהם הטובות, כמו הגברת שמחה בניטה. מדובר בחלק נכבד מאוד ממכלול צעדים שהממשלה עושה – ואני, באופן אישי, בראשות משרד הרווחה והשים החברתיים – אשר יגדילו באופן משמעותי את השתלבות הנכים בעבודה. אני חייב לציין כי נציגי ארגוני הנכים, כמו שאמרתי, והנציבות לשוויון אנשים עם מוגבלות, שותפים אתנו לאורך כל הדרך, גם בוועדת-לרון וגם בוועדת יישום הדוח, בראשות מנכ"ל משרד הרווחה והשים החברתיים, נחום איצקוביץ, שמניעה ועדות משנה בתחומים מהפכניים ממש, ואנחנו רואים תנופה משמעותית ותקווה גדולה בתחום הזה. אני מבקש אפוא מהכנסת לאשר את החוק בקריאה ראשונה, ולהעבירו לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ומי ייתן ובעזרת השם, בחודשים הקרובים מאוד, ועדת העבודה והרווחה תאשר את החוק ואנחנו נוכל סוף-סוף להביא מהפכה אמיתית בחייו של ציבור הנכים והמוגבלים בישראל. תודה רבה לכם. אני מבקש, בהערה נוספת, להודות לנציגי משרד האוצר – אגף התקציבים, שהלכו אתנו, עד כה, לאורך כל הדרך. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת נאדיה חילו. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי שר הרווחה, זכית ונתגלגלה לידיך זכות גדולה, להביא לכנסת תוצאת עבודה של חמש שנים – ציינת נכון – שנולדה בעת השביתה הגדולה של הנכים, כאן, בצומת למטה, ליד משרד ראש הממשלה, ונמשכה בוועדת השופט לרון, שנפטר לאחר שהגיש את ההמלצות, וההמלצות אושרו על-ידי ממשלת שרון. צריך להדגיש עוד דבר אחד: החוק הזה, חשיבותו לא רק בהיבט הכלכלי שלו; לא רק בהיבט של כמה שקלים נוספים יהיו לנכה שיוצא לעבודה. זה חשוב, אינני מזלזל בשום שקל נוסף, אבל לציבור הנכים, ככל שלמדתי כשר הרווחה לשעבר, עצם היציאה לעבודה, עצם היציאה מהבית, עצם היציאה למקום עבודה שבו הם יוכלו לתרום, עצם ההשתלבות שלהם בחברה כולה, עצם התרומה שהם תורמים למערכת כולה – זאת החשיבות. יש לאלה חשיבות לא פחותה מאשר למספר השקלים – וכאמור, אינני מזלזל בשום שקל. לכן, אדוני השר, אני אינני תמים כדי לחשוב שגמרנו את הפרשה הזאת עם משרד האוצר; אני משוכנע שבמהלך החקיקה בוועדת העבודה והרווחה, עם היושב-ראש המצוין שלנו בוועדה, עדיין יבואו אנשים ויציעו שהפערים בין כמה משתכר ובין כמה מורידים לו – עדיין יהיה דיון, וצריך אחת ולתמיד לומר לאנשי האוצר: יש גם אינטרסים שמעבר לאינטרסים כלכליים, והם אינטרסים חברתיים. ולכן אני מברך – – – קריאה: – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גם בחוק הזה. ולכן אני מברך על החוק הזה, וכמובן אתמוך בו. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה – חבר הכנסת אביגדור יצחקי. סוגר את הרשימה חבר הכנסת משה שרוני. בבקשה, חברת הכנסת חילו. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, רק חצי שנייה של התייחסות לפני שאני מתחילה לדבר לגופו של עניין: נמצאת ביציע הזמרת מרים טוקאן מ"כוכב נולד", ואנחנו, מכאן, רוצים בהחלט לאחל לה הצלחה בהמשך הדרך – היית זמרת נהדרת. קריאה: היא עדיין זמרת נהדרת. נאדיה חילו (העבודה-מימד): היתה בטלוויזיה ותמשיך להוביל. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: היא עוד תגיע רחוק. נאדיה חילו (העבודה-מימד): היא עוד תגיע רחוק – גם בחיים המקצועיים וגם בחיים. הנה היא. כל הכבוד לך, כל הכבוד לך. לגופו של עניין, חוק הסיעוד שנחקק בשנת 1988, אדוני השר, היה תוצאה של הרבה מאוד שנות עבודה קשה, מקצועית וציבורית. קרוב לשמונה שנים ישבו אנשים מקצועיים, אנשי אקדמיה – – קריאה: – – – נאדיה חילו (העבודה-מימד): – – על חוק הנכים. אני בהחלט רוצה לברך – זה גם שזור; אם אנחנו מדברים על סיעוד באופן כללי, אני בהחלט רואה גם את האלמנט הזה, של תמיכה בחוקים נוספים שכל עניינם לחזק אוכלוסיות חלשות, אוכלוסיות מוגבלות, אוכלוסיות שהחברה חייבת לתת להן, ולו קצת, סיכוי להשתקם ולהשתלב בחברה, להיות אנשים שיוכלו לנצל את כל הפוטנציאל הטמון בהם. נכון, אדוני השר, מאז נכנסת לתפקיד אתה בהחלט מוביל מערכות ומפעיל רה-ארגון ויוזמות, גם של חקיקה, אבל גם תוכניות ופרויקטים, וגם שמעתי על כמה תוכניות לחיזוק אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, אוכלוסיות חלשות, אוכלוסיות של ילדים, וכשאני מדברת על סעד, בגדול, אני מדברת על מושג ערכי, שנכללים בו גם סוגים שונים של תמיכה נפשית, מטרייה חברתית-אזרחית-פרלמנטרית-ממשלתית שאמורה לחזק, לפלס את הדרך, ואנחנו כאן אמורים, בכל פעם מחדש, לחשוב איך לקדם עוד קצת – גם בחקיקה, אבל גם בפועל, בפרקטיקה היומיומית, את אותן אוכלוסיות, כדי שהן תהיינה חלק בלתי אינטגרלי מהחברה האזרחית – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): חלק אינטגרלי או בלתי אינטגרלי? היו"ר מגלי והבה: חלק אינטגרלי. בלתי נפרד. נאדיה חילו (העבודה-מימד): חלק אינטגרלי. אמרתי – אינטגרלי, חלק אינטגרלי של החברה, ואז גם הם וגם החברה יוכלו להפיק את המירב. אני מברכת, ואני חושבת, כן ירבו חוקים כאלה. היו"ר מגלי והבה: תודה. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור יצחקי. אחריו ידבר חבר הכנסת משה שרוני. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי השרים, חברי הכנסת, מבחינתי, אדוני השר, זאת סגירת מעגל. לפני הרבה שנים קרא לי ראש הממשלה דאז אריאל שרון ואמר לי: תגמור את העניין הזה של שביתת הנכים. קראתי ליושב-ראש ההסתדרות דאז, חבר הכנסת עמיר פרץ, ואמרתי לו: עמיר – – היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת – – – אביגדור יצחקי (קדימה): – – היום גומרים. אני לא אכנס לתוך כל הפוליטיקות שהיו בעניין הזה, אבל בשעה 05:45 חתמנו על הסכם לסיום שביתת נכים שנמשכה 70 יום, שבהם ישבו הנכים, בתנאי חורף לא קלים, מול משרדי הממשלה. הדבר היפה בעניין הוא שבמהלך הזה רכשתי לי הרבה חברים, חלקם יושבים פה היום, אבל אני רוצה, באמת, ביום הזה, להזכיר שני דברים. האחד, היתה התנגדות חזקה מאוד להקמת הוועדה, מצד כל הגורמים הממשלתיים, ואני התעקשתי שהוועדה תקום, עם גורמים מקצועיים, עם נציגים של ארגוני הנכים, וכמובן, עם גורמים ממשלתיים. אני חושב שהוועדה הזאת עשתה עבודה בלתי רגילה, באמת, יוצאת מן הכלל, במסקנות שלה, שיש בהן תרומה גדולה מאוד לציבור הנכים. ואני רוצה ביום הזה, באמת, נוסף על תודות לארגוני הנכים, לשר העבודה והרווחה, למנכ"ל משרדו ולכל מי שעסק בזה, להזכיר שלושה אנשים. האחד הוא אריאל שרון, ראש הממשלה, שבאמת חשב שצריך לתת פתרון כולל ואמיתי לציבור הנכים. השני הוא חבר הכנסת סילבן שלום, שצריך לזכור שהוא היה שר האוצר באותו זמן, ואישר את ההסכם עם הנכים, ואת אישור הוועדה, וכל מה שקשור לזה. אני רוצה גם להזכיר את יושב-ראש ארגון הנכים דאז, אריה צודקביץ, שהלך לעולמו לאחר מחלה קשה – אני חושב שהוא היה הרוח החיה של ההסכם הזה, של הקמת הוועדה, של פעילות הוועדה. וכמובן, יזכו לחיים ארוכים החברים, היושב-ראש הנוכחי, הדובר הנפלא של ארגון הנכים, יואב קריים, שמבחינתי הוא תופעה של אחת להרבה מיליונים של אנשים, ובזה בעצם – כמובן, גם חבר הכנסת עמיר פרץ, שעשה אז את הכול בשביל לסיים את השביתה הזאת, ובסך הכול היום אנחנו מתברכים בזה שמדינת ישראל מטפלת קצת אחרת בנכים. אני בטוח שעוד יש הרבה מה לעשות, ואני מקווה שעוד ייעשה. אני מבקש מהיושב-ראש עוד 30 שניות לומר עוד דבר אחד, שהוא חשוב. הנושא של תוצרת הארץ, לפעמים זה הופך להיות בושה. אני אסרתי על השב"כ להכניס בקבוקי "סן-בנדטו" למכונית של ראש הממשלה. על שולחנו של מפקד חיל האוויר דאז, הרמטכ"ל המתפטר, היו מים מטורקיה כשהוא אירח ראש ממשלה. אמרתי לראש הממשלה: למה אתה אומר שאנחנו לא מייבאים מים מטורקיה? עובדה שאנחנו מייבאים מים מטורקיה. ועוד כהנה וכהנה סיפורים על מדי חיילי צה"ל וכל מה שכרוך בזה. והדבר האחרון שאני רוצה לומר – כי לא הספקתי לדבר – הנושא של רעידת אדמה. בזמן האחרון יש לי יותר זמן, אני קורא הרבה ספרים. אני ממליץ לכם לקרוא את הספר שנקרא "רעשי מלחמה", שבו, בעצם, מישהו מצליח לחזות את המועד שבו תהיה רעידת אדמה במדינת ישראל, ומנצל את זה לתקיפה מצרית על ישראל, למרות הסכמי השלום. היתה רעידת אדמה חזקה מאוד במדינת ישראל, ככה נוצרה בקעת-הירדן, כנראה; אני לא יודע אם בקדנציה שלנו או בקדנציה אחרת – דבר כזה עלול לקרות שוב, וצריך להיערך לו. תודה רבה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): – – – היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת יצחקי. רק להזכירך – אתה מדבר על סגירת מעגל – שניהלת משא-ומתן על ייבוא מים מטורקיה, שנינו. אביגדור יצחקי (קדימה): כן. היו"ר מגלי והבה: אז ככה, אל תבוא בטענות לאחרים. חבר הכנסת משה שרוני. משה שרוני (גיל): אדוני היושב-ראש, שרים מכובדים, חברי הכנסת, אני חושב שהחוק שמביאים כיום לקריאה ראשונה, צריכים להודות עליו, לא לשום מפלגה. יש להודות לחבר הכנסת אורלב ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אלה צריכים לקבל תודות, על כך שישבו שעות כדי ללבן את החוק הזה. אז בואו לא נתחרה כאן – אני עשיתי, הוא עשה. הוועדה עשתה מאמצים כדי להביא היום – וחבר הכנסת אורלב יודע זאת, ומגיעות לו כל התודות. כדי שלא לשעמם אתכם עם הנאום שלי, כדי שזה יהיה בפרוטוקול, אני מבקש דבר אחד: ועדת העבודה, הרווחה והבריאות רואה בחקיקתו של החוק המוצע צעד נוסף בדרך לעיגון זכותם של אנשים עם מוגבלות, להשתתפות ולהשתלבות שוויונית ופעילה בחברה, בכל תחומי החיים, לרבות בשוק העבודה, תוך שמירה מרבית על כבודם והתחשבות בצורכיהם המיוחדים. אני קורא לכם, חברי הכנסת, להצביע בעד הצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה, חבר הכנסת שרוני. כמה הערות אחרונות לשר יצחק הרצוג, ולאחר מכן נעבור להצבעה. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: תודה לכל המעירים והמגיבים. אני באמת מודה לכל מי ששיתף פעולה. אני רוצה לציין את ראשי ארגוני הנכים שנמצאים אתנו – לא ציינתי גם את מומו וכל האחרים שנמצאים כאן – ולהודות גם לעמותת "ש"י – בית הגלגלים", שהגישה עתירה בנושא, בראשותו של אדם יקר מאוד, עורך-דין אביעזר גרואר, ש-25 שנה מוביל את העמותה הזאת, ויושב שם לבד, בדד, רק כדי לוודא שהחוק הזה עובר. אדם יוצא דופן, שפרש לאחרונה מתפקיד היושב-ראש של העמותה, אבל הבטיח לשופט לרון, כצוואה, שהחוק הזה יקודם. אז גם לך, תודה רבה, אביעזר, מכל הלב. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר יצחק הרצוג. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת, מי שרוצה להצביע. הצבעה מס' 32 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 101) (קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה), התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 26, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 101) (קידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה), התשס"ז–2007, הצעת חוק מ/329, עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. חיים אורון (מרצ): רגע, מה סדר-היום? היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) – – – ראובן ריבלין (הליכוד): מה עם מיסוי מקרקעין? היו"ר מגלי והבה: אני מניח שיושב-ראש ועדת הכספים יגיע. ראובן ריבלין (הליכוד): – – – היו"ר מגלי והבה: אתה מציג את זה? ראובן ריבלין (הליכוד): כן. אני מציג את זה. היו"ר מגלי והבה: אוקיי. אז אם כך, אנחנו ממשיכים בסדר הרגיל, חברי הכנסת. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58), התשס"ז–2007 [מס' מ/294; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' 9253; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בהצעת חוק מיסוי מקרקעין – צריך להתאזר בסבלנות, כי יש סדר, אדוני, חבר הכנסת שנלר. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת ראובן ריבלין להציג את החוק, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, יש לי הכבוד להחליף את יושב-ראש ועדת הכספים אשר נח אחרי משא גדול שנשא היום אחרי הצהריים, ואני אציג את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58), התשס"ז–2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58). הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית. בתיקון לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) משנת 2002, נקבעו כהוראת שעה עד דצמבר 2003 הקלות במס לפעולות של מכירת אופציות לרכישת זכויות במקרקעין, חילוף זכויות במקרקעין ופעולות במתחמי פינוי-בינוי. הקלות אלה הוארכו עד 31 בדצמבר 2006. בהצעת חוק זו המובאת בפניכם מוצע לקבוע את ההסדר שתוקפו פג, כהוראת קבע לעניין מכירת אופציה לרכישת זכויות במקרקעין ולעניין הקלות במס במתחמי פינוי ובינוי. האם אדוני מוכן שאנחנו נוכל לנהל – – – היו"ר מגלי והבה: אני מתפלא על חברי המזכירות. המזכיר, אי-אפשר ככה, עם כל הכבוד. יש איפה להתדיין ולדון, ולא להפריע למי שמדבר. זה נורא. גם העוזרים שם. כמה צריך להעיר – כמה פעמים – שאתם מפריעים יותר מחברי הכנסת? כן, בבקשה. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): נדמה לי שיושבת-ראש הכנסת, שאתה ממלא-מקומה הקבוע, מקפידה כמעט כמו במנזר שאנשים לא יחליפו מלה ביניהם. אני מציע לפחות – אני לא חושב שאנשים לא צריכים לדבר, אבל אני מציע שלא – – – היו"ר מגלי והבה: אדוני אתה צודק, שיש כאן – – – ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): הדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת, עם כל הכבוד. אני לא מוכן – – – היו"ר מגלי והבה: כן. השר – חברי הכנסת – – – ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, אני לא מוכן. שמע – – – היו"ר מגלי והבה: רק רגע, אדוני. אתה צודק. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): אם הממשלה רוצה הפסקה והיא מבקשת להתווכח עם המזכירות, אנחנו נעשה הפסקה, אין לנו בעיה. מה זה? היו"ר מגלי והבה: השרה, אי-אפשר ככה להפריע למתדיינים. חבר הכנסת סילבן שלום, אתה לא רוצה להפריע לראובן ריבלין. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): לא, לא. לי אין בעיה – הוא לא מפריע, רק – – – היו"ר מגלי והבה: לא, אבל אני רוצה לעשות סדר ושקט עם כולם. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): אתה צודק. היו"ר מגלי והבה: נא לסגור את הדלתות, הסדרנים שם. פשוט מאוד, אתה צודק. עבר יום קשה, צריך להשלים אותו. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): אין ספק, אבל צריך להשלים את העבודה. היו"ר מגלי והבה: ודאי. אני מודה לכם. בבקשה, אדוני. ראובן ריבלין (בשם ועדת הכספים): בהצעת החוק, חברי הכנסת, רבותי השרים, המובאת בפניכם, מוצע לקבוע את ההסדר שפג תוקפו כהוראת קבע לעניין מכירת אופציה לרכישת זכויות במקרקעין ולעניין הקלות במס במתחמי פינוי-בינוי. לעניין הסדר לחילוף זכויות במקרקעין הוצע להאריך את התקופה הקובעת בשנתיים נוספת, עד ליום 31 בדצמבר 2008. נוכח העובדה כי תוקפן של ההקלות שנקבעו פקע ביום 31 בדצמבר 2006, ובשל העובדה כי מדובר בהקלות במס לעסקאות במקרקעין, מוצע כי תחילתה של הצעת חוק זו מיום 1 בינואר 2007. לפיכך אבקשכם לאשר את הצעת החוק המוגשת לפניכם בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אין הסתייגויות לחוק זה ולכן אפשר להצביע. היו"ר מגלי והבה: אני מודה לך, אדוני. זה חשוב שאין הסתייגויות. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות. חבר הכנסת אורון, יש לך הסתייגויות? אתה מוותר. כמובן, חבר הכנסת ריבלין אמר שאין הסתייגויות. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 33 בעד סעיפים 1–12 – 24 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–12 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד – 24, נגד – אין, נמנעים אין. אם כך, אני קובע שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח,מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58) – מ/294 – עברה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 34 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 23, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 58), התשס"ז–2007, עברה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 [מס' מ/317; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 10088; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית – יציג חבר הכנסת עתניאל שנלר, בבקשה. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת החוק בשמו של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007. הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה בכנסת ביום כ"ג בתמוז התשס"ז, 9 ביולי 2007. ובכן, חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, קובע כי תקופת השירות הסדיר של גבר תעמוד על 30 חודשים. בפועל, זה שנים רבות מוארך השירות הסדיר של הגברים בשישה חודשים נוספים, כך שתקופת השירות הסדיר עומדת על שלוש שנים. עד שנת 1995 הוארכה התקופה בשישה חודשים בצו של שר הביטחון. החל משנת 1995 מוארכת התקופה שוב בשישה חודשים מעת לעת בהוראת שעה. בעבר הביעה הממשלה את תמיכתה העקרונית בקיצור שירות החובה בצה"ל כאשר אימצה את עקרונות דוח הוועדה לקיצור שירות החובה לגברים, הוועדה שבראשה עמד פרופסור בן-בסט. אולם נוכח המצב הביטחוני הקיים במדינה, ובעקבות מלחמת לבנון השנייה, שחשפה את הצורך להכשיר את הכוחות, גם הסדירים וגם את כוחות המילואים וכיוצא באלה, לצד הפעילות הביטחונית השוטפת והמצב הביטחוני הקיים היום, טוענת הממשלה כי לא ניתן בעת הזאת לקדם את רפורמת קיצור השירות, ועל כן מוצע להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת, כך שהיא תעמוד בתוקפה עד יום כ"ז בתמוז התשס"ח, קרי 30 ביולי 2008. בדיון שהתקיים בוועדת החוץ והביטחון בהצעת החוק החליטה הוועדה לבחון את הדרך הראויה להמשך הארכת תקופת השירות הסדיר בשישה החודשים הנוספים – האם במתכונת של הוראת שעה או באמצעות עיגון ההסדר כהוראת קבע, וכל שינוי יהיה אחר כך. לשם כך יוזמנו מי שהיו חברי הוועדה שבחנה את קיצור שירות החובה לגברים, חברי ועדת-ברוורמן שבחנה את סוגיית המילואים שמשליכה גם על תקופת שירות החובה דרך המילואים, וכמובן חברי ועדת-ברודט, שאך זה סיימה את עבודתה ובחנה במסגרת הדוח לבחינת התקציב גם את סוגיית מערך החובה, שירות החובה בצה"ל. רבותי חברי הכנסת, להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. אני מודה לכם, תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שנלר. לשם החוק אין הסתייגויות. לסעיף 1 – חברי הכנסת ביילין, חיים אורון, זהבה גלאון, אבשלום וילן ורן כהן. שאר חברי הכנסת אינם נוכחים. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, שמעתי את דברי נציג ועדת החוץ והביטחון שציין את ועדת-ברודט, חבר הכנסת עתניאל שנלר, ועל המציאות, ועל מצבו של העם היהודי ומצב הסכסוך. תסביר, למה זה הוראת שעה? אם יש לכם אינפורמציה שכל הדברים הללו עומדים להשתנות בעוד שעה, אני יורד מהדוכן ואני רוצה לשמוע את האינפורמציה. ראובן ריבלין (הליכוד): אני יכול להסביר לך. אנחנו יודעים מתי המשיח יבוא? הוא יכול לבוא כל רגע. אנחנו ישנים בנעליים, אנחנו מאמינים שמשיח יבוא כל רגע. חיים אורון (מרצ): עד עכשיו לא הבנתי למה אני ישן בלי נעליים, עכשיו אני יודע. עד עכשיו תמיד שאלו אותי: תגיד, למה אתה ישן בלי נעליים? אמרתי, אני לא יודע שהמשיח יבוא. עכשיו יש לי הסבר. אבל אני לא מצליח להבין. אני אומר את זה כבר פעם עשירית; כל הפטנטים הללו של הארכת תוקפה של תקנת שעת-חירום בשנה. ממה בדיוק מפחדת הממשלה? היא מפחדת לבוא לציבור ולהגיד: תראו, אם אנחנו ממשיכים ככה, אנחנו נצטרך 36 חודשים, ואם זה ילך ככה, בסוף – 42 וכו'. מה בדיוק מסתתר מאחורי הדבר הזה? או שאנחנו באים ואומרים: תראו, יש לנו תוכניות. אביגדור יצחקי (קדימה): מה ההסתייגות? חיים אורון (מרצ): ההסתייגות היא שהנושאים מהסוג הזה לא יכול להיות שיעלו משנה לשנה בתור הוראות שעה, והכנסת והממשלה ומשרד הביטחון וצה"ל יימנעו מהדבר האלמנטרי שכל אחד מאתנו היה דורש מכל גורם אחר. תגידו מה התוכנית לחמש שנים, לעשר שנים, ועל-פיה נדע. התוכניות קיימות. אף אחד לא מתכוון בשנה הבאה לקצר את השירות. אף אחד לא מתכוון לזה. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): – – – חיים אורון (מרצ): במחשב של ועדת החוץ והביטחון הפונטים האלה כבר מקובעים בתוכנה, כי כל שנה כותבים אותם. אתה בעניין הזה פעם ראשונה, אבל כל שנה כותבים אותם, שאנחנו מתכוונים לבדוק אם אין היגיון. הרי לא הייתי עולה לפה בשעה הזאת, כשלכולם כמעט נמאס מכולם – – – מנחם בן-ששון (קדימה): חס וחלילה. חיים אורון (מרצ): לרובם נמאס כבר. לא הייתי עולה לפה לולא הייתי אומר: יש פה בתחום הזה איזה היגיון, לפני חודש דנו פה בהארכת תקנות שעת-חירום שמקיפות עולם ומלואו וגם הן הוראת שעה, כאילו יש מישהו שאומר: תדעו לכם, אני מתכנן ממש בשנה הבאה: אין עוד הוראת שעת-חירום, מעכשיו יש חקיקה ראשית וכל חוק עומד במקומו וכו'. לכן, אדוני היושב-ראש, אני יודע שהקואליציה תעביר את זה, ויכול להיות שבדיון רציני על תקופת השירות הצבאי, שאגב, היה מותר לדון בו גם על איך זה מתחבר עם הארכת חוק טל לחמש שנים. אתם מטילים פה עומס של שישה חודשים מעבר לחוק הרגיל על ציבורים מסוימים, והיתה כותרת באחד העיתונים המאוד-חשובים, שאם היו מגייסים שליש או רבע מבחורי הישיבות, לא היו צריכים מילואים בכלל. זה לא מתחבר דבר עם דבר, או שבכל דבר יש דיון נפרד? ועדת החוץ והביטחון פעם אחת מציעה דחיית הדיון בוועדת-טל בחמש שנים, לא בשנה – אנו הצבענו נגד חוק טל גם מלכתחילה – לא בשנתיים, בחמש שנים. הוראת שעה היא הארכת השירות בשישה חודשים. חייל שהיה הולך עם נעליים עם שרוכים פרומים כאלה היה נכנס לקלבוש. אתכם אי-אפשר להכניס לקלבוש, אבל זה לא שרוכים פרומים, הכול פרום. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אורון. אתה רוצה שנצביע על ההסתייגות שלך? חיים אורון (מרצ): אני מוריד אותה. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): עשר שניות תשובה, אפשר? היו"ר מגלי והבה: בסדר. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): חבר הכנסת אורון, לפני שעליתי לכאן דנו, כי ההסתייגות שלך היתה הסתייגות שחלק מהחברים העלו בוועדה עצמה. משום שאני הייתי אחד מאלה שהעלו את ההסתייגות, והסרתי אותה רק כדי שלא לעכב את הדיון, אני רוצה לומר לך שזה קשור גם לחוק שירות לאומי או אזרחי, גם לחוק טל, גם לוועדת בן-בסט, גם לברודט, גם לברוורמן, זה קשור להרבה. לכן אני סבור שכשניפגש כאן בשנה הבאה זה יהיה קבוע ולא כהוראת שעה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, מכיוון שאין הסתייגויות, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 35 בעד סעיף 1 – 24 נגד – 1 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 24, נגד – 1. אם כך, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 36 בעד החוק – 23 נגד – 1 נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 23, נגד – 1. אם כך, אני קובע שהצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, נתקבלה. הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14), התשס"ז–2007 [מס' כ/104; "דברי הכנסת", חוב' כ"ה, עמ' 8388; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנו ממשיכים להצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14), התשס"ז–2007 – קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת עתניאל שנלר לנמק את הצעת החוק. פ/3152. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, בשמו של יושב-ראש הוועדה, את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14) (פטור משירות למיועד לשירות ביטחון), התשס"ז–2007. הצעת החוק התקבלה בכנסת בקריאה ראשונה ב-6 בדצמבר 2005 והוחל עליה דין רציפות. סעיף 36 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, קובע כי שר הביטחון רשאי לפטור מחובת שירות סדיר רק מי שהוא אזרח ישראלי או תושב קבע, או שהוא גבר מגיל 18 – וזו הנקודה החשובה – עד גיל 54, או אשה – ושוב, זו הנקודה החשובה – מגיל 18 עד גיל 38. במצב הנוכחי לא ניתן לתת פטור למי שהוא מיועד לשירות ביטחון וטרם מלאו לו 18 שנים, גם אם ידוע כי הוא צפוי לקבל פטור מחובת השירות הסדיר מהטעמים המפורטים בסעיף 36 לחוק שהם טעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צה"ל, או טעמים הקשורים בצורכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או טעמי משפחה או טעמים אחרים. בכך נמנעת ממיועד לשירות הביטחון שטרם מלאו לו 18 שנים האפשרות להשתלב במערך השירות הלאומי ולהיערך לכך לפני שהוא בן 18. לפיכך מוצע כי אם יוחלט לפטור את המיועד לשירות ביטחון מחובת שירות סדיר לפי אחד מהטעמים הקבועים בסעיף 36 לחוק, ניתן יהיה לעשות זאת אף בטרם מלאו לו 18 שנים. על-ידי זה הוא לא יאבד שנה, שבה הוא יכול להתכונן לשירות הלאומי שלו או כל דבר אחר. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש מחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שנלר. כיוון שלהצעת החוק אין הסתייגויות, אנחנו נצביע על הצעת החוק בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. אנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 37 בעד סעיף 1 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 22, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע שהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14) עברה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. אנו עוברים לקריאה שלישית. כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 38 בעד החוק – 22 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 22, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע שהצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 14), התשס"ז–2007, עברה. יוזם החוק הוא חבר הכנסת חיים אורון. אני מזמין אותו להודות או לברך על העברת החוק. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת שנלר, אני רוצה להודות לוועדת החוץ והביטחון שקידמה את תהליך החקיקה הזה. זה מקרה שמתחיל בפנייה ובטיפול במקרה פרטי שהופך לחוק, ואני מודה שזה גורם לי קורת רוח רבה. תודה. רן כהן (מרצ): ההצבעה שלי לא נקלטה. היו"ר מגלי והבה: כמובן, לא נשנה את תוצאות ההצבעה. נצרף את תמיכתך והצבעתך בחוק. אבשלום וילן (מרצ): גם אותי. היו"ר מגלי והבה: חברים, אני לא יכול לשנות את התוצאות. זה לרישום בפרוטוקול, אבל לא נעשה תקדימים ולא נשנה את תוצאות ההצבעה. אנחנו מברכים את חבר הכנסת אורון על העברת החוק. הודעת יושב-ראש ועדת הכנסת היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להודעת יושב-ראש ועדת הכנסת הזמני יעקב מרגי. יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ועדת הכנסת קבעה בישיבתה היום, כי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות תדון בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 41) (בריאות הנפש), התשס"ז–2007 – מ/325, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת מרגי. הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007 [מס' כ/158; "דברי הכנסת", חוב' ל"ב, עמ' 9625; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, פ/1844 – קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת עתניאל שנלר לנמק את הצעת החוק. בבקשה. עתניאל שנלר (בשם ועדת החוץ והביטחון): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, בשמו של יושב-ראש הוועדה, את הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007. הצעת החוק התקבלה בכנסת ביום י' בתמוז התשס"ז, 26 ביוני 2007. למהות העניין, אירן מהווה איום קיומי וממשי עבור העולם ככלל ועבור מדינת ישראל בפרט. נשיאה של אירן, שאני נמנע מלהזכיר את שמו, הכריז בעבר פעמים מספר באופן מפורש על רצונו לחסל את המשטר הציוני ולהשמיד את מדינת ישראל. סעיף 2א לחוק מניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, קובע איסור יציאה שלא כדין לכמה מדינות, וכיום אירן, למרבה הפלא, אינה נמנית עם המדינות האלה. לפיכך, מוצע להוסיף את אירן לרשימת המדינות שיש לגביהן איסור יציאה שלא כדין. להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. ומשום שאינני מתכוון לגזול זמן אחרי ההצבעה, מתוך תקווה שההצעה תעבור, אני רוצה בשם ועדת החוץ והביטחון ובשם יושב-ראש הוועדה להודות לכל חברי הכנסת על כל שלושת החוקים, שבעזרת השם גם השלישי שבהם יעבור בדקות הקרובות. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שנלר. להצעת החוק הסתייגויות לסעיף 1, של חבר הכנסת יוסי ביילין – איננו כאן; חבר הכנסת חיים אורון – מוותר; חברת הכנסת זהבה גלאון – איננה כאן; חבר הכנסת אבשלום וילן – איננו כאן. חבר הכנסת רן כהן – מוותר. אם כך, להצעת החוק אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 39 בעד סעיף 1 – 20 נגד – 2 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 20, נגד – 2, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, עברה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 40 בעד החוק – 21 נגד – 1 נמנעים – אין חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 21, נגד – 1, אין נמנעים. אני קובע שחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, עבר בקריאה שלישית. תודה לחבר הכנסת שנלר, עשית מספיק עבודה היום. יוזם החוק, חבר הכנסת אלדד, רוצה להודות. בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבקש להודות לחברי ועדת החוץ והביטחון ולעוזרים הפרלמנטריים שלי, לנעמה ולרועי, על עזרתם בגיבוש החוק ובהעברתו. אני מבקש להודות גם לנשיא אירן, שבהכרזותיו החוזרות ונשנות הזכיר לנו שאירן היא האויב הקיומי המר ביותר שיש לנו. עד היום הזה, כשהחוק התקבל, אינני מבין מדוע ההכרזה על אירן כמדינת אויב לישראל צריכה לבוא כהצעת חוק פרטית של מי מחברי הכנסת ולא באה כיוזמה של הממשלה. אבל כשאני מסתכל סביבי, אני מבין שהיא פשוט איננה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת אלדד. הצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות עיוורת), התשס"ז–2007 [מס' כ/139; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 7800; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות עיוורת), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. לפני שאני מזמין את חבר הכנסת גלעד ארדן – חבר הכנסת שלום, ביקשת הערה. סילבן שלום (הליכוד): אחריו. ראובן ריבלין (הליכוד): – – – היו"ר מגלי והבה: מכל מלמדי השכלתי ובמיוחד מהיושב-ראש הדגול. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות עיוורת), התשס"ז–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. היו"ר מגלי והבה: סליחה, חבר הכנסת ארדן. עם כל הכבוד, לא יכול להיות שיושב-ראש ועדה מכובדת מציג חוק וכולם מפריעים בצדדים. זה לא יכול להיות. נא לשבת. סדרנים, נא לסגור דלתות. שומעים את הרעש עד כאן. מי שמפריע, נפריע לו. העוזרים, כמה פעמים צריך להעיר לכם? גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): הצעת חוק זו באה לקבוע הסדר ראשי למניעת שימוש במידע שהגיע לידיעת נושא משרה בתוקף תפקידו ואינו נחלת הכלל בקשר לאחזקת ניירות ערך. בהתאם להצעת החוק המונחת לפניכם, נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי יחויבו להעביר בתוך 60 ימים מיום מינוים או תחילת כהונתם, לפי המוקדם, את ניירות הערך שבבעלותם ובבעלות בני משפחתם, כהגדרתם בחוק המוצע, לחברה שתנהל עבורם תיק השקעות בנאמנות עיוורת. נוסף על כך, אם קיבל נושא המשרה או בן משפחתו ניירות ערך לאחר מינויו או תחילת כהונתו של נושא המשרה, יחויב להעבירם בתוך 45 ימים לחברת הנאמנות. בהגדרת נושאי המשרה המנויים בהצעה נכללים: נשיא המדינה, שרים וסגני שרים, חברי הכנסת, ראש המטה הכללי בצה"ל, המפקח הכללי של המשטרה, נגיד בנק ישראל ומשנה לנגיד בנק ישראל, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, נציב שירות המדינה וכן נושאי המשרות הבכירים במשרד האוצר, כמפורט בהגדרה האמורה. אזכיר כבר, כי בעת הכנת הצעת החוק התלבטה הוועדה אם אין מקום להחיל את הוראות החוק המוצע על נושאי משרה נוספים. עם זאת, מאחר שלא היתה תמימות דעים בעניין זה, החלטנו שבשלב זה תכלול הרשימה את נושאי המשרות שמניתי. עוד אציין, שבהתאם לסעיף 8 המוצע, רשאית הממשלה, באישור ועדת הכלכלה, להחיל את הוראות החוק על ממלאי תפקידים נוספים בשירות הציבורי. עוד קובעת הצעת החוק, כי בתקופת כהונתם, ייאסר על נושאי המשרה לתת לחברה הוראות או הנחיות באשר לאופן ניהול התיק, למעט הוראה חד-פעמית, ערב תחילת הכהונה, לגבי סוגי ההשקעה שייכללו בתיק ההשקעות ושיעוריהם. הוראה זו תחול גם לגבי הוראה לרכישת ניירות ערך שייתן נושא המשרה לחברת הנאמנות לאחר מועד תחילת הכהונה. על מנת שלא לפגוע פגיעה שלא לצורך בנושא המשרה ולשמור על האיזון הראוי, מוצע בהצעה להתיר לנושא המשרה לתת לחברת הנאמנות הוראות בכתב במהלך הכהונה בדבר מכירת ניירות ערך או שינוי מדיניות ההשקעה. עם זאת, כדי להבטיח שהוראה כאמור לא ניתנה על סמך מידע שאינו נחלת הכלל, מוצע לקבוע כי הוראה כאמור שתינתן במהלך הכהונה תבוצע רק בתום שני ימי מסחר. בנוסף, מוצע לקבוע כי החברה לא תמסור לנושאי המשרה או למי מבני משפחתם אלא מידע כללי על תיק ההשקעות, כמפורט בהצעה. לפי ההסדר המוצע, מבקר המדינה יבדוק את מילוי הוראות החוק המוצע ובמסגרת זו יאשר את הסכם הנאמנות בין נושאי המשרה או בין בני משפחתם לבין החברה. המבקר גם ימנה ועדה למתן היתרים, שבראשה יעמוד שופט בדימוס, והיא תהיה מוסמכת לתת פטור כללי או חלקי מתחולת החוק לנושא המשרה או לבן משפחתו. בנוסף, תהיה הוועדה מוסמכת לפטור סוגים של השקעות או השקעות בסכומים שתקבע מהוראות החוק. לצורך ביצוע תפקידיו, מוצע ליתן לידי מבקר המדינה את כל הסמכויות המוקנות לו בחוק מבקר המדינה ולקבוע כי הוא יהיה רשאי לקבוע כללים להפעלת סמכויותיו לפי הצעת החוק. לבסוף, מוצע לקבוע, למען הסר ספק, שאין בהוראות החוק המוצע כדי לגרוע מכל הסדר חוקי אחר שעניינו מניעת ניגוד עניינים או ניצול מידע שאינו נחלת כלל הציבור, כגון כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, כללי האתיקה של חברי הכנסת ותקנון שירות המדינה. חברי חברי הכנסת, ידוע לי שהיו שטענו שאין צורך בחוק המוצע; ומכל מקום, אף אם יש בו צורך לגבי נושאי משרות מסוימים, אין מקום להחילו על אחרים ובכלל זה על חברי הכנסת. אני מבקש להשיב על טענות אלה: אכן, לא בכל יום מגיע לידיעת נושאי המשרה, לרבות חברי הכנסת, מידע שאינו נחלת הכלל ויש בו כדי להשפיע על ערך המניות הנסחרות בבורסה. אני יוצא מההנחה שאף לו הגיע מידע כזה, לא היה נעשה בו שימוש למטרות אישיות. לפיכך, אין בהצעת חוק זאת כדי להטיל דופי בנושא משרה כלשהו. ואולם, יש דברים שלגביהם עדיף למנוע מראש מצב של ניגוד עניינים בבחינת אל תציב מכשול בפני עיוור. אני משוכנע שקבלת החוק המוצע תתרום להיגיינה הציבורית ותעזור, כך אני מקווה, להשריש נורמות ציבוריות ראויות. לכן, אני מברך את חבר הכנסת סילבן שלום על הצעת החוק הראויה, שתשפר, לטעמי, את תדמיתו של הבית הזה. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ארדן. חבר הכנסת סילבן שלום רצה לומר כמה דברים וזה לא לפי התקנון, אבל כיוון שהצעת החוק שלך, בבקשה. סילבן שלום (הליכוד): תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה להבהיר, כי אני רואה שיש התגייסות כללית נגד ההצעה, דבר שפשוט מדהים אותי. ההצעה הזאת עברה בקריאה טרומית פה-אחד, ועברה בקריאה הראשונה פה-אחד, ועברה בוועדה פעמיים פה-אחד. מדובר בהצעה שבאה לעשות ניקיון כפיים בשירות הציבורי. אוי להם לחברי הכנסת שהיום יגידו לעם ישראל שהם דוחים את החוק הזה. אני חושב שזו תהיה ירידה לתחתית הגרועה ביותר שהיתה אי-פעם. כל אחד מכם, אם יהיה מחר שר, הדבר הזה יהיה מוחל עליו לחלוטין, באופן מלא, כך שכשהוא שר הוא מוכן וכשהוא חבר כנסת, היום הוא ירים את ידו נגד ההצעה הזאת וזה פשוט דבר שלא נשמע. למה? כי חברי הכנסת בפנים. מה אמרו לי? תוציא את חברי הכנסת והכול יהיה בסדר. אני אומר לכם שזה דבר נורא ואיום. אני מבקש מכם לשמור על כבודה של הכנסת, לשמור על כבודו של המקום הזה, שבאמת הגיע לשפל הכי גדול שהיה. בואו ניתן דוגמה ציבורית ולא נעשה פלסתר את רצון הציבור. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת סילבן שלום ביקש הצבעה אישית. אנחנו ניערך להצבעה אישית. מנחם בן-ששון (קדימה): אם אחד מבקש יש הצבעה אישית? היו"ר מגלי והבה: יש החתמה והכול כחוק, לפי התקנון. אדוני המזכיר, בבקשה. מזכיר הכנסת איל ינון: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל – אינה נוכחת רוחמה אברהם-בלילא – נגד יולי יואל אדלשטיין – אינו נוכח יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אהוד אולמרט – אינו נוכח חיים אורון – בעד זבולון אורלב – בעד דוד אזולאי – נגד אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – אינו נוכח רוברט אילטוב – נגד דליה איציק – אינה נוכחת אפי איתם – אינו נוכח מיכאל איתן – אינו נוכח רפי איתן – נגד אריה אלדד – אינו נוכח בנימין אלון – אינו נוכח טלב אלסאנע – אינו נוכח זאב אלקין – נגד חיים אמסלם – אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח גלעד ארדן – בעד אורי אריאל – אינו נוכח זאב בוים – אינו נוכח יוסף ביילין – אינו נוכח בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח יעקב בן-יזרי – אינו נוכח שלמה בניזרי – אינו נוכח יצחק בן-ישראל – אינו נוכח מנחם בן-ששון – נגד רוני בר-און – אינו נוכח אבישי ברוורמן – אינו נוכח שלמה ברזניץ – נגד מוחמד ברכה – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח זהבה גלאון – אינה נוכחת אלחנן גלזר – אינו נוכח יצחק גלנטי – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עמירה דותן – אינה נוכחת אברהם דיכטר – אינו נוכח אברהם הירשזון – אינו נוכח שמואל הלפרט – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – אינו נוכח יצחק הרצוג – אינו נוכח מגלי והבה – נגד אבשלום וילן – נמנע מתן וילנאי – אינו נוכח יצחק וקנין – אינו נוכח נסים זאב – אינו נוכח ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח יצחק זיו – אינו נוכח עבאס זכור – אינו נוכח נאדיה חילו – נגד דב חנין – אינו נוכח יואל חסון – נגד ישראל חסון – אינו נוכח שי חרמש – נגד ואסל טאהא - אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אסתרינה טרטמן – נגד שלי יחימוביץ – בעד אביגדור יצחקי – נגד אליהו ישי – אינו נוכח דני יתום – אינו נוכח איתן כבל – אינו נוכח אמנון כהן – נגד יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח רן כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח חיים כץ – נגד ישראל כץ – אינו נוכח ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – אינה נוכחת יצחק לוי – נמנע אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח סופה לנדבר – נגד גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח אברהם מיכאלי – נגד אלכס מילר – נגד סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח מיכאל מלכיאור – אינו נוכח יעקב מרגי – נגד שרה מרום-שלו – אינה נוכחת יורם מרציאנו – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח מיכאל נודלמן – נגד אורית נוקד – נגד סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח חנא סוייד – אינו נוכח מרינה סולודקין – אינה נוכחת ניסן סלומינסקי – אינו נוכח אפרים סנה – אינו נוכח – בעד גדעון עזרא – אינו נוכח אופיר פינס-פז – אינו נוכח – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח אברהים צרצור – אינו נוכח אברהם רביץ - אינו נוכח דוד רותם – נגד ראובן ריבלין – בעד חיים רמון – אינו נוכח יוסף שגאל – נגד יובל שטייניץ – אינו נוכח מאיר שטרית – אינו נוכח סילבן שלום – בעד שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – אינה נוכחת עתניאל שנלר – אינו נוכח משה שרוני – נגד רונית תירוש – נגד יולי תמיר – אינה נוכחת אקרא בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהצבעה בסיבוב הראשון: קולט אביטל – אינה נוכחת יולי יואל אדלשטיין – בעד יעקב אדרי – אינו נוכח יצחק אהרונוביץ – אינו נוכח אהוד אולמרט – אינו נוכח אריאל אטיאס – אינו נוכח עמיחי אילון – אינו נוכח דליה איציק – אינה נוכחת אפי איתם – אינו נוכח מיכאל איתן – בעד אריה אלדד – אינו נוכח בנימין אלון – אינו נוכח טלב אלסאנע – אינו נוכח חיים אמסלם – אינו נוכח אלי אפללו – אינו נוכח אורי אריאל – אינו נוכח זאב בוים – אינו נוכח יוסף ביילין – אינו נוכח בנימין בן-אליעזר – אינו נוכח יעקב בן-יזרי – אינו נוכח יצחק בן-ישראל – אינו נוכח שלמה בניזרי – אינו נוכח רוני בר-און – אינו נוכח אבישי ברוורמן – אינו נוכח מוחמד ברכה – אינו נוכח אליהו גבאי – אינו נוכח זהבה גלאון – אינה נוכחת אלחנן גלזר – אינו נוכח יצחק גלנטי – אינו נוכח משה גפני – אינו נוכח עמירה דותן – אינה נוכחת אברהם דיכטר – אינו נוכח אברהם הירשזון – אינו נוכח – אינו נוכח צחי הנגבי – אינו נוכח צבי הנדל – אינו נוכח יצחק הרצוג – אינו נוכח מתן וילנאי – אינו נוכח יצחק וקנין – אינו נוכח נסים זאב – אינו נוכח ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח יצחק זיו – אינו נוכח עבאס זכור – אינו נוכח דב חנין – אינו נוכח ישראל חסון – אינו נוכח ואסל טאהא – אינו נוכח אחמד טיבי – אינו נוכח דוד טל – אינו נוכח אליהו ישי – אינו נוכח דני יתום – אינו נוכח איתן כבל – אינו נוכח יעקב כהן – אינו נוכח יצחק כהן – אינו נוכח רן כהן – אינו נוכח משה כחלון – אינו נוכח ישראל כץ – אינו נוכח ציפי לבני – אינה נוכחת לימור לבנת – בעד אביגדור ליברמן – אינו נוכח יעקב ליצמן – אינו נוכח גאלב מג'אדלה – אינו נוכח שאול מופז – אינו נוכח סטס מיסז'ניקוב – אינו נוכח מיכאל מלכיאור – אינו נוכח שרה מרום-שלו – אינה נוכחת יורם מרציאנו – אינו נוכח משולם נהרי – אינו נוכח סעיד נפאע – אינו נוכח בנימין נתניהו – אינו נוכח חנא סוייד – אינו נוכח מרינה סולודקין – אינה נוכחת ניסן סלומינסקי – אינו נוכח אפרים סנה – אינו נוכח גדעון עזרא – אינו נוכח אופיר פינס-פז – אינו נוכח – אינו נוכח עמיר פרץ – אינו נוכח אברהים צרצור – אינו נוכח אברהם רביץ – אינו נוכח חיים רמון – אינו נוכח יובל שטייניץ – אינו נוכח מאיר שטרית – אינו נוכח שלום שמחון – אינו נוכח ליה שמטוב – אינה נוכחת עתניאל שנלר – אינו נוכח יולי תמיר – אינה נוכחת האם יש מי מחברי הכנסת באולם שלא קראתי בשמו ולא הצביע? אין. תמה ההצבעה. היו"ר מגלי והבה: להלן התוצאות: עשרה בעד, 25 נגד, שני נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת חוק נושאי משרה בשירות הציבורי (העברת ניירות ערך לנאמנות עיוורת), התשס"ז–2007, לא נתקבלה. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז–2007 [מס' מ/226; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 2518; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת משה שרוני, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בבקשה. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש – אין שרים היום? – חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז–2007, הצעת חוק ממשלתית, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בהצעת החוק מוצעת שורה של תיקונים חשובים לחוק עבודת נשים מ-1954. מוצע לאפשר לעובד שבת-זוגו ילדה והיא איננה מסוגלת לטפל בילד בשל נכות או מחלה לצאת לחופשת לידה, לצורך הטיפול בילד. בהתאם למוצע, העובד יהיה זכאי לדמי לידה בתקופה שבה הוא נעדר לרגל חופשת הלידה, ובלבד שבת-זוגו לא קיבלה בעבור אותה תקופה עצמה דמי לידה. מוצע לקבוע, כי עובדת בהיריון אשר נעדרת מעבודתה בשל מצב רפואי הנובע מההיריון תהיה זכאית לדמי מחלה בתקופת ההיעדרות, אם היא איננה זכאית לגמלה לשמירת היריון בעבור תקופה זו. מוצע לכלול בחוק הוראה המקנה זכות לעובדת בהיריון להיעדר מעבודתה, אם רופא אישר בכתב כי סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת בשל היותה בהיריון, או את עוברה. כמו כן, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי ולקבוע בו כי מבוטחת הנעדרת מעבודתה בנסיבות אלו, תהא זכאית לגמלה לשמירת היריון לפי החוק האמור. מוצע לקבוע את זכאותה של עובדת בהיריון להיעדר מעבודתה אם רופא אישר בכתב כי נבצר ממנה לבצע את עבודתה בשל ההיריון ולא נמצא בעבורה עבודה חלופית מתאימה על-ידי המעביד. ההיעדרות לפי הסעיף המוצע היא בגדר חופשה ללא תשלום. מוצע לאפשר לעובד שנולד לו ילד להיעדר מעבודתו לצורך הטיפול בילד, אם הילד שנולד לו נמצא עמו ובהחזקתו הבלעדית, כגון במקרים שבהם היולדת נפטרה, האפוטרופסות על הילד נשללה מהיולדת או שבית-המשפט קבע כי הילד יהיה בהחזקתו הבלעדית של העובד. מוצע לאסור פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של עובד או עובדת שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי החוק. לדוגמה, עובדת בהיריון או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות ועוד, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור. מוצע לאפשר ליולדת שמסרה ילדה לאימוץ או לאם נושאת שמסרה ילד להורים מיועדים בהתאם להוראות חוק הסכמים לנשיאת עוברים, לקצר את חופשת הלידה, ובלבד שחופשת הלידה תכלול לפחות שלושה שבועות לאחר הלידה. בהצעת החוק מוצעים תיקונים חשובים נוספים, בהם מתן סמכויות פיקוח למפקחים שימנה שר התמ"ת, קביעת אחריות נושאי משרה בתאגיד לעבירות שנעברו בידי התאגיד, החלפת סעיף העונשין כך שיפרט את כל אחת מהעבירות הפליליות, מתן זכות ערעור לבית-הדין לעבודה על החלטת שר התמ"ת לתת היתר לפיטורים לפי החוק ועוד. אני קורא לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שרוני. חברי הכנסת, להצעת החוק יש הסתייגות של חבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת רן כהן מוותר. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז–2007, כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 41 בעד סעיפים 1–18 – 22 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–18 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: 22 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אם כך, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 42 בעד החוק – 20 נגד – אין נמנעים – אין חוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: 20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק עבודת נשים (תיקון מס' 39), התשס"ז–2007, עבר בקריאה שלישית. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007 [מס' כ/100; "דברי הכנסת", חוב' כ"ט, עמ' 9017; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת משה שרוני, לנמק את הצעת החוק. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007, שיזם חבר הכנסת חיים כץ, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, אוסר על מעביד לפטר עובדת בהיריון המועסקת אצלו במשך תקופה של שישה חודשים לפחות, אלא אם ניתן לו היתר על-ידי שר התמ"ת. האיסור הקבוע בסעיף 9(א) חל רק על המעביד, קרי קבלן כוח-האדם, אולם ברוב המכריע של המקרים המעסיק בפועל הוא שגורם לפיטוריה של עובדת של קבלן כוח-האדם המועסקת אצלו, בהיותה בהיריון, כאשר הוא מבקש מהקבלן להפסיק את העסקתה אצלו. בהצעת חוק זו מוצע להטיל אחריות על מעסיק בפועל הגורם לפיטוריה של עובדת של קבלן כוח-אדם המועסקת אצלו במשך שישה חודשים לפחות, בהיותה בהיריון, בניגוד לחוק. בהתאם למוצע, תיקבע חזקה שלפיה אם פוטרה עובדת של קבלן כוח-אדם בהיותה בהיריון, יראו את המעסיק בפועל כמי שגרם לפיטורים, אלא אם כן הוכיח אחרת. יודגש כי הוראות אלה באות להוסיף על החובות והאיסורים החלים על קבלן כוח-אדם כמעביד. קבלת הצעת חוק זו תהווה נדבך נוסף בהגנה שהמחוקק נותן לעובדות המועסקות באמצעות קבלני כוח-אדם, שהן מהעובדות החלשות ביותר במשק, בזמן היותן בהיריון. אני מבקש לברך את יוזם החוק, חבר הכנסת חיים כץ, ואני קורא לכם לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חברי הכנסת, מכיוון שלהצעת החוק אין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 43 בעד סעיפים 1–2 – 26 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: 26 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 44 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק עבודת נשים (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007, נתקבלה. חבר הכנסת בן-ששון ביקש לפני סיום ההצבעה להוסיף אותו, כי לא הספיק. אם כך, 24 בעד. אני מזמין את חבר הכנסת חיים כץ להודות. חיים כץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להודות בראש ובראשונה ליושב-ראש הוועדה, שרוני, על ניהול הוועדה וקידום החקיקה. אי-אפשר מבלי להודות ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן וכן ליועצת המשפטית של משרד התמ"ת, לווילמה מאור, לחברי צוות הוועדה, לעוזרים שלי, איילת וערן, ולכל חברי הכנסת שתמכו בחוק. תודה רבה לכם. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת חיים כץ. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98), התשס"ז–2007 [מס' מ/310; "דברי הכנסת", חוב' ל"ג, עמ' 9870; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנחנו עוברים להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת שרוני, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדי שר הרווחה והשירותים החברתיים, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98), התשס"ז–2007, הצעת חוק ממשלתית, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, קובע כללים ותנאים לדחיית שירותם הצבאי של תלמידי ישיבה, ובין היתר נקבע בו כי תלמיד ישיבה המיועד לשירות ביטחון, יהיה פטור מחובת שירות סדיר אם שירת בשירות אזרחי במשך שנה לפחות. בחודש אפריל השנה פורסמו תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס"ז–2007, אשר קבעו, בין היתר, את הזכויות והחובות הנובעות מאותו שירות. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להשלים את ההסדר החקיקתי לגבי המשתתפים בשירות האזרחי, ולבצע כמה תיקונים משלימים בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995: 1. מוצע לתקן את הוראת פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי שעניינו תגמולים למתנדבים, ולקבוע כי מי ששירת בשירות אזרחי כאמור בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, ייחשב כמתנדב ובכך יובטח שמשרת בשירות אזרחי אשר ייפגע במהלך השירות יהיה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה. 2. מוצע לתקן את פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי ולקבוע כי שיעור דמי הביטוח הלאומי המזערי המיוחד החל על מתנדבים בשירות לאומי ועל תלמידי ישיבות, יחול על תלמידי ישיבות גם במהלך תקופת שירותם האזרחי, ולא רק במהלך תקופת לימודיהם בישיבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: להצעת החוק אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 45 בעד סעיפים 1–3 – 23 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: 23 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 46 בעד החוק – 19 נגד – 1 נמנעים – אין חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: 19 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 98), התשס"ז–2007, עברה בקריאה שלישית. אני מזמין את השר הרצוג להודות. שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מודה לך, אדוני, יושב-ראש הוועדה, על עבודתך. החוק הזה מאפשר סוף-סוף הפעלת שירות אזרחי, שהוא המודל הנכון לשילובן של הרבה מאוד קבוצות באוכלוסייה בצורה נאותה בשירות למען המדינה. אני מקווה שהתהליך הזה יצבור כוח ויקרום עור וגידים ויהיה תהליך חברתי מהמעלה הראשונה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לשר הרצוג. הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007 [מס' כ/143; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 8204, וחוברת זו עמ' 10657; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את החוק חבר הכנסת שרוני, שזה כבר החוק הרביעי שלו. משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007, הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת זבולון אורלב. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998, קובע בסעיף 2 שבו: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולותיו". מטרתה של הצעת חוק זו לקדם את שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה במקומות עבודה רגילים. הצעת החוק חלה על אנשים עם מוגבלות אשר בשל מוגבלותם והשפעה על תפקודם, יכולת העבודה שלהם נמוכה ב-81% לפחות מיכולת עבודה רגילה בתפקיד מסוים, ומהות התעסוקה היא שיקומית, קרי שיקום המתבצע במקום תעסוקה רגיל. בשל יכולות העבודה הנמוכות של אוכלוסייה זו, חלק מאנשים אלה אינם מועסקים כלל כיום בשוק העבודה הפתוח, במסגרת יחסי עובד-מעביד, ואילו חלקם מועסקים במפעלים מוגנים, במרכזי שיקום מקצועי-תעסוקתי או במועדונים תעסוקתיים, ועל כן מצויים בבידול ובהפרדה מחברת אנשים ללא מוגבלות, בכל הקשור לחיי העבודה. הצעת החוק נועדה לאפשר לאנשים אלה להיות מועסקים במקום עבודה רגיל, בחברת אנשים ללא מוגבלות – "וחי אחיך עמך" – כך שיוכלו להימצא, גם בחיי העבודה, במגע יומיומי עם הקהילה ובכך להשתקם באמצעות עבודה בקהילה. בשל יכולות העבודה המופחתות של אוכלוסייה זו, ובמטרה לעודד את השתלבותה בשוק העבודה הפתוח, נקבעו בחוק המוצע איזונים אשר מחד גיסא יעודדו את העסקתם בידי מעסיקים בשוק העבודה הפתוח שלא במסגרת יחסי עובד ומעביד בינם ובין המעסיק, ומאידך גיסא יגנו על זכויותיהם, בדומה לזכויות המוקנות לעובד לפי חוקי המגן. בהתאם למוצע, מועסק עם מוגבלות או מי שמוסמך או מורשה לפעול בשמו, שאינו המעסיק, רשאי להגיש בקשה למנכ"ל משרד התמ"ת, לאבחון לשם קביעת מעמדו כמשתקם לעניין החוק המוצע, וזאת בהתייחס למקום תעסוקה מסוים ולתפקיד מסוים. אם נמצא כי יכולתו התעסוקתית של המבקש פחותה ב-81% לפחות מיכולת עבודה רגילה, יוגדר מעמדו כמשתקם לעניין החוק המוצע, ולא יחולו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעסיקו. בהתאם לכך, ייקבע שיעור גמול התעסוקה שיקבל בעד העסקתו, בסכום שלא יפחת מאחת משתי הרמות שנקבעו בתוספת הראשונה לחוק המוצע. האבחון שיערוך משרד התמ"ת כאמור, ייעשה בהתאם למדדים, כלי הערכה ומבחנים שייקבעו על-ידו לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים. הצעת החוק קובעת את זכויותיו של משתקם, בדומה לעובד, לעניין איסור אפליה, ימי חופשה, ימי מחלה, מנוחה שבועית, היעדרות בתשלום בימי חג ובמועדים מיוחדים, ביטוח מפני פגיעה בעבודה, החזר הוצאות נסיעה והגדרת מסגרת שעות התעסוקה והפסקות במהלכה. בנוסף, גמול התעסוקה יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי, ובהתאם לחוות דעת שהוצגה בפני הוועדה על-ידי מינהל הכנסות המדינה – הכנסה זו פטורה מחובת תשלום מס הכנסה ומע"מ. יש לציין כי החוק המוצע בא להוסיף על כל זכות של משתקם מכוח הסכם או נוהג, לרבות זכות ליווי שיקומי תומך תעסוקה, וכן על כל זכות לליווי שיקומי לפי כל דין או נוהג, ולא לגרוע מהן. במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית החליטה הוועדה שהחוק המוצע יחול כהוראת שעה לחמש שנים, על מנת שניתן יהיה לבחון את תרומתו לקידום העסקתם ושילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח. הוועדה תעקוב אחר ביצוע החוק המוצע באמצעות דיווח שנתי ששר התמ"ת יחויב להביא בפניה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות: שר האוצר מבקש למחוק מהצעת החוק הוראות שעניינן מתן תמריצים למעסיקים של משתקמים או אנשים עם מוגבלות המועסקים בשוק העבודה הפתוח, וכן למחוק הוראות לעניין השתתפות המדינה במימון התאמות שיבצע המעסיק לצורך העסקת משתקמים. מדובר בהסכמת השרים הנוגעים בדבר להתקין תקנות בנושאים אלה, שהם בעלי חשיבות לעידוד העסקתם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח. על כן, אני קורא לכם לדחות את הסתייגות זו. בנוסף, חבר הכנסת דב חנין הגיש כמה הסתייגויות שיש בהן כדי להביא לשינוי מהותי בהצעת החוק ולהשמטת הבסיס שעליו היא מונחת, ועל כן אני קורא לכם לדחות גם הסתייגויות אלה. חברי הכנסת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות רואה בחקיקתו של החוק המוצע צעד נוסף בדרך לעיגון זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתתפות ולהשתלבות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, לרבות בשוק העבודה, תוך שמירה מרבית על כבודם והתחשבות בצורכיהם המיוחדים. אני קורא לחברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק, כפי שאושרה בוועדה, בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת שרוני. אם כך, יש להצעת החוק הסתייגויות. חבר הכנסת דב חנין איננו כאן. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): גם אני מוותר. היו"ר מגלי והבה: גם אתה מוותר. חבר הכנסת ברכה איננו כאן, חבר הכנסת חנא סוייד איננו כאן, שר האוצר רוני בר-און איננו כאן. אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת החוק, ללא הסתייגויות, כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 47 בעד סעיפים 1–19 – 23 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–19 נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: בעד – 23, נגד – אין, נמנעים – אין. אם כך, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה, כהצעת הוועדה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 48 בעד החוק – 23 נגד – אין נמנעים – אין חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 23. אם כך, אני קובע שהצעת חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז–2007, עברה בקריאה שלישית. אני מזמין את חבר הכנסת אורלב להודות; ואנחנו ממשיכים בסדר-היום. רן כהן (מרצ): סדר-היום לא ברור, אדוני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני רוצה להודות לחברי הכנסת ולומר שהחוק הזה נותן תקווה לעשרות אלפי נכים – הקשים ביותר – שיכולת העבודה שלהם, יכולת התפוקה שלהם, היא לא יותר מאשר 25%, יותר נכון 19%, צריך להתרגל לזה, שגם להם יש היום תקווה להשתלב בשוק החופשי, מעבר למסגרות המוגנות שהחוק לא חל עליהן. זאת בשורה גדולה מאוד, וזה מבחנה של החברה – עד כמה עכשיו היא תוכל לקבל אותם אנשים עם מוגבלויות כדי לשלב אותם בעבודה. אני רוצה להודות בראש ובראשונה ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שזה חוק ראשון שלי אתו. אני מכיר היטב עבודת ועדות, ואני מודה לך על ההתמדה ועל המסירות ועל המאמץ המיוחד שהקדשת לחוק הזה. אתה ראוי לכל ברכה. ברצוני גם להודות ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן, שהשכילה לנווט את החוק הזה בין כל הבעיות, ולמנהלת הוועדה וילמה. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר מגלי והבה: הודעה לחבר הכנסת יואל חסון, בשם יושב-ראש ועדת הכנסת. יואל חסון (בשם ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אבקש להודיע בזאת על חילופי אישים בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מטעם סיעת קדימה: במקום חברת הכנסת זהבה גלאון ייכנס חבר הכנסת זאב אלקין. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: תודה. מיכאל איתן (הליכוד): אפשר להתנגד לזה? קריאות: – – – רן כהן (מרצ): – – – זה לא קדימה, זה הרבה אחורה. היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, מה קרה? בואו נמשיך. הצעת חוק לתיקון פקודת – – – גדעון סער (הליכוד): סליחה, אדוני, אני רוצה להעיר בבקשה. יש לי הערה לגוף העניין, אני מבקש ממך. יש לי הערה בנושא זה ואני מבקש להשמיע אותה. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): בסיעת קדימה מוציאים את זהבה גלאון, מכניסים את – – – רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, זאת בריונות פרלמנטרית. קריאות: – – – ראובן ריבלין (הליכוד): מי הודיע דבר כזה? היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יואל חסון, בשם יושב-ראש ועדת הכנסת. ראובן ריבלין (הליכוד): רק יושב-ראש ועדת הכנסת יכול להודיע. היו"ר מגלי והבה: בבקשה, חבר הכנסת סער, ואחר כך – חבר הכנסת אורלב וחבר הכנסת רן כהן. קריאה: – – – היו"ר מגלי והבה: בסדר, יש לנו לילה ארוך, אין שום בעיה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אנחנו בחרנו ממלא-מקום ליושבת-ראש ועדת הכנסת לאחר שחברתנו, השרה רוחמה אברהם, מונתה לשרה בממשלה. בחרנו בחבר הכנסת יעקב מרגי. ועדת הכנסת לא ייפתה את כוחו של חבר הכנסת חסון להודיע הודעות, ואני מבקש להודיע לפרוטוקול, שכל עוד הדברים לא נמסרים מפי חבר הכנסת מרגי, או לחלופין שחבר הכנסת מרגי מבהיר למליאה שהדברים שנמסרו מטעם חבר כנסת מסיעת קדימה נאמרו על דעתו – אין כל תוקף להודעה שנמסרה. היו"ר מגלי והבה: תודה. חבר הכנסת אורלב. חכה, חבר הכנסת יואל חסון. ראובן ריבלין (הליכוד): מדויק לחלוטין. לימור לבנת (הליכוד): מדויק מאוד. גדעון סער (הליכוד): – – – קדימה לא רוצים לתת – – – היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גדעון סער, לא פייר. דיברת, תן לאחרים להשמיע דברים. בבקשה. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, כמדומני, ברגע זה אני חבר הכנסת הוותיק ביותר כאן – עם חבר הכנסת – בבית הזה. הבית הזה מתקיים גם על נורמות מוסריות אלמנטריות. אביגדור יצחקי (קדימה): זה נכון. רן כהן (מרצ): והנורמות המוסריות – – – קריאה: היה. רן כהן (מרצ): היה, עד שהשלטון הזה, שכל כוחו – – – היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, תנו לחבר הכנסת כהן לנמק. רן כהן (מרצ): עד שקדימה הגיעה לשלטון, בבית הזה היו נורמות שלפיהן כאשר המפלגה הגדולה, שלה יש שפע של תפקידים בוועדות, רוצה בכל זאת לקיים נורמות כלשהן של עבודה בבית, היא מגיעה להסכמים גם עם סיעות קטנות, אבל היא לא מפירה אותם בוקר וערב. מה שכאן קורה זה בריונות כפולה, אדוני. ראשית, זה לבוא ולהדיח חברת כנסת שמתפקדת בוועדת החוקה זה שנים, בנאמנות, במסירות וגם במקצועיות. אבל הדבר השני – שזה נעשה באופן לא תקין. אין דבר כזה בבית הזה שמישהו מודיע בשם ועדת הכנסת את מה שבסמכותה של ועדת הכנסת. היו"ר מגלי והבה: תודה, חבר הכנסת רן כהן. רן כהן (מרצ): לכן, מה שהודיע חבר הכנסת יואל חסון, אין לו תוקף בבית הזה. היו"ר מגלי והבה: תודה. מכיוון שהממלא-מקום הזמני, חבר הכנסת – – – אביגדור יצחקי (קדימה): – – – רן כהן (מרצ): – – – תצעק כמו בריון. תמשיכו להשתולל. מנחם בן-ששון (קדימה): אנחנו משתוללים? אביגדור יצחקי (קדימה): הרי כל החיים שלכם אתם כאלה – – – רן כהן (מרצ): מה שאני עשיתי בחיים שלי – כדאי לך ללמוד – – – היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת. חבר הכנסת יצחקי, תודה; גם חבר הכנסת כהן. נמצא כאן יושב-ראש ועדת הכנסת הזמני, חבר הכנסת מרגי. בבקשה, נשמע אם הסמכת את חבר הכנסת יואל חסון, ומה יש לך להגיד על טענות חברי הכנסת. יעקב מרגי (יו"ר ועדת הכנסת): אני אומַר. אני הסמכתי את חבר הכנסת יואל חסון, ואני לא יכול לחסוך את ביקורתי גם מהקואליציה. אני, כמחאה, לא הודעתי את זה, כי אני חושב שהמהלך הוא על מנת להעביר תיקון לחוק שהוא בניגוד להסכמים הקואליציוניים. בגלל היושרה שלי – ועדת הכנסת הופקדה אצלי כפיקדון – לא רציתי להשתמש בזה כאקט כוחני. יכולתי לסרב ולתקוע את זה, פשוט להיעלב ולעשות תרגילים – לא רציתי. אני מוחה בזה, בדברים שלי, כנגד הקואליציה. זה בניגוד להסכם הקואליציוני אתי. המהלך הזה הולך להכשיר חוק שאני מתנגד לו. אבל, בגלל היושרה אני הסמכתי את יואל חסון להודיע את ההודעה לכנסת. היו"ר מגלי והבה: תודה. כיוון שהיושב-ראש – בקולו ובמעמדו – נמצא כאן והודיע שהוא הסמיך את חבר הכנסת יואל חסון, אני רואה את ההודעה כקבילה ואנחנו ממשיכים בסדר-היום. תודה רבה. משה גפני (יהדות התורה): זאת בריונות ממש. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת גפני, כל מי – – – משה גפני (יהדות התורה): בריונות. היו"ר מגלי והבה: תודה. בסדר, שמענו. מי שצריך לשמוע אותך – שמע, תאמין לי. משה גפני (יהדות התורה): פשוט בריונות. היו"ר מגלי והבה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. לימור לבנת (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אין פה אף שר במליאה. קריאה: למה? השר יצחק כהן. לימור לבנת (הליכוד): סליחה, אני מצטערת, נמצא שר חשוב, השר יצחק כהן. אני חוזרת בי. היו"ר מגלי והבה: אנחנו נדאג שיהיה שר – – – לימור לבנת (הליכוד): לא, יש שר. התנצלתי. היו"ר מגלי והבה: חברת הכנסת לימור לבנת, לפחות – הוא מטר וחצי ממך, השר. יובל שטייניץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, הערה קצרה לעניין הקודם, אני מבקש. משה גפני (יהדות התורה): מה קרה? – – – קריאות: – – – היו"ר מגלי והבה: חברי הכנסת, אני לא מוכן, לא מרשה. חבר הכנסת גפני, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. חבר הכנסת גפני, אתה רוצה להיכנס לחדשות של שבת? זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): רק סטירה. היו"ר מגלי והבה: אני מכיר, כבר עברתי את הסדנה הזאת במפלגה שלך. יובל שטייניץ (הליכוד): אדוני היושב-ראש, על הנושא– – – היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת יובל שטייניץ, נתתי לשלושה חברי כנסת מכובדים, שייצגו את כל האופוזיציה בבית, להעיר בנושא. הנושא סגור. בואו נמשיך בסדר-היום. תודה רבה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 80), התשס"ז–2007 [מס' כ/141; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 8094; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 80), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, לנמק את הצעת החוק. בבקשה. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 80), התשס"ז–2007, שעניינה חובת חבישת קסדה בעת רכיבה על אופניים. הצעת החוק נועדה להגביר את הבטיחות של רוכבי האופניים ולהפחית את פגיעות הראש בקרב רוכבים אלה. לפי נתונים שהובאו בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, מדי שנה נפגעים ילדים רבים בתאונות בעת רכיבה על אופניים. כמו כן, הובא לידיעתנו כי פגיעות ראש הן הסיבה השכיחה ביותר לתמותה או לפציעה קריטית. בנייר עמדה שפרסם ארגון "בטרם" נקבע כי קסדה היא האמצעי היעיל ביותר למניעת פגיעות ראש ומוח, וכי במחקרים שונים נמצא כי קסדה מפחיתה כ-85% מפגיעות אלה. גם בנייר העמדה של ארגון "אור ירוק", שהוגש לוועדה, נקבע כי חבישת קסדה תקנית ומותאמת כראוי לרוכב מונעת רבות מן הפגיעות ומפחיתה את חומרת הפגיעה בראש בעת תאונה. כן נקבע באותו נייר עמדה כי סקירות נרחבות של עשרות מחקרים שבוצעו במדינות שבהן חלה חובת חבישת קסדה, בעיקר בארצות-הברית, אוסטרליה וניו-זילנד, מראות כי חבישת קסדה מפחיתה את הסיכון לפגיעת ראש בכ-60%. הצעת החוק קובעת כי לא ירכב אדם, ולא ירכיב אחר, על אופניים, אלא אם כן הוא חובש קסדת מגן העומדת בדרישות שיקבע שר התחבורה והבטיחות בדרכים, וכי תהיה חובה על הורה, וכל מי שבידו השגחה על קטין, שלא להניח לקטין לעבור על ההוראה האמורה כשהקטין מצוי במחיצתו. הוועדה החליטה גם כי בעל עסק שבו נמכרים אופניים יציג במקום בולט בעסקו הודעה המפרטת את הוראות הסעיף, בדומה להודעות שבעלי עסק מפרסמים בנוגע לאיסור מכירת משקאות משכרים לקטין. בדיוני הוועדה התברר כי קורקינט חשמלי פטור מהוראות פקודת התעבורה לפי צו התעבורה, והוועדה החליטה כי בשל הסיכון שקיים בנסיעה בקורקינט כזה, גם על מי שנוסע בקורקינט חשמלי תחול חובה לחבוש קסדה. אני מבקש להבהיר לחברי הכנסת שבפני הוועדה הופיעו כמעט כל מנהלי המחלקות הנוירוכירורגיות בבתי-החולים בישראל, והסבירו לנו שכאשר מגיע ילד שנפל מאופניים, והוא היה חבוש בקסדה, עוצמת הנזק והפגיעה לראש קטנה בעשרות אחוזים, ולכן, באמצעות הצעת החוק הזאת ניתן יהיה להציל את חייהם של ילדים רבים או לפחות למנוע פגיעות בלתי הפיכות. גם משטרת ישראל הבהירה שאף שאכן יש בעיה באכיפת החוק, עצם חקיקתו תגביר באופן משמעותי, בעשרות אחוזים, את מספר הילדים, בני הנוער וגם המבוגרים שיחבשו קסדה בעת רכיבה על אופניים. חברי חברי הכנסת, אם נציל בחוק זה ולו נפש אחת, יהא זה שכרנו. לפני שאסיים אני מבקש להודות לעורך-הדין ניר ימין מהלשכה המשפטית על טיפולו המסור ותרומתו לקידומה של הצעת חוק זו, וכמובן לצוות הוועדה: למנהלת הוועדה לאה, ליועצת המשפטית אתי בנדלר, לעידית. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם לתמוך בה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה. היו"ר מגלי והבה: אדוני היושב-ראש, יש רק הסתייגות של חבר הכנסת דב חנין. בבקשה, חבר הכנסת דב חנין. דב חנין (חד"ש): עמיתי חברי הכנסת, אין לנו כרגע ממשלה כאן בבניין. אדוני חבר הכנסת ארדן, יושב-ראש הוועדה, עמיתי חברי הכנסת, זה מצב די נדיר שבשלב של הסתייגויות עולה חבר כנסת ומציע לחברי כנסת באופן מפורש לדחות חוק. לא לקבל חוק, לדחות חוק. חבר הכנסת איתן, חבר הכנסת איתן, אני מנסה לשכנע אותך. מיכאל איתן (הליכוד): אתה יודע מה, הצלחת. דב חנין (חד"ש): הצלחתי, אני שמח. מיכאל איתן (הליכוד): עכשיו תשכנע את גדעון סער. דב חנין (חד"ש): עמיתי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להתחיל בהערכה לחבר הכנסת ארדן, יושב-ראש הוועדה, שהוא מאוד מחויב לנושא הבטיחות, ופועל באופן נמרץ לקידום נושא הבטיחות. אני מביע את הערכתי אליו, אבל אני חושב שבמקרה הזה הוא טועה, ואני חושב שהחוק הזה מביא יותר נזק מאשר תועלת. אני בעד בטיחותם של רוכבי אופניים, אבל בטיחותם של רוכבי אופניים תושג באמצעות מערכת שקולה, נכונה ומאוזנת של הסדרים. קודם כול, שבילי אופניים, תקציבים לשבילי אופניים, מספרם של רוכבי האופניים. היו"ר מגלי והבה: זה לא סותר שמישהו יחבוש קסדה ויגן על הראש שלו. דב חנין (חד"ש): אני אומר בהחלט מה סותר. נקודת המוצא – – – ראובן ריבלין (הליכוד): חבר הכנסת חנין, בדרך כלל אתה – – – דב חנין (חד"ש): לא, לא, תנו לי לדבר, אני אענה על כל השאלות, אני מבטיח. נקודת המוצא שלנו בדיון צריכה להיות, עמיתי חברי הכנסת, שהרכיבה באופניים היא דבר טוב, דבר חיובי, שאנחנו רוצים לעודד, אנחנו רוצים לעודד אותו כי הוא טוב בריאותית, הוא טוב תחבורתית, הוא טוב סביבתית. אנחנו לא רוצים לייצר מנגנונים – – – אביגדור יצחקי (קדימה): כולם ייסעו על שבילים? ממש, כולם ייסעו רק בשבילים. דב חנין (חד"ש): תקשיב עד הסוף. חבר הכנסת יצחקי, אני מעריך אותך, תקשיב עד הסוף, ואני מניח שתשתכנע. אנחנו לא רוצים לייצר מנגנון שירתיע אנשים באופן מיותר מנסיעה באופניים, לא זו המטרה שלנו. אנחנו צריכים ללמוד מהעולם. יש מעט מאוד מדינות בעולם שיש בהן חוקי קסדה, יש מדינות בעולם שהיו בהן חוקי קסדה והחוקים האלה מתבטלים, כמו למשל בטריטוריות הצפוניות של אוסטרליה. עמדת הפדרציה האירופית של רוכבי האופניים, הארגון הגדול ביותר של רוכבי אופניים בעולם, היא התנגדות מוחלטת לחוקים כאלה, מתוך נקודת מוצא של דאגה לרוכבי אופניים ומתוך הבנה שבטיחותם של רוכבי אופניים תושג קודם כול כאשר יהיו הרבה רוכבי אופניים. כאשר יש הרבה רוכבי אופניים, גם יותר בטוח לנסוע באופניים, כמו למשל בעיר אוקספורד, שבה למדתי והייתי בה תקופה ארוכה. לא נוסעים שם באופניים עם קסדות, אבל נוסעים הרבה רוכבי אופניים, ולכן רוכבי אופניים שם בטוחים יותר. ארגוני הרופאים בבריטניה, כאשר היה ויכוח על הצעת החוק הזאת, הביעו עמדה נחרצת של התנגדות לחוק מהסוג זה. עתניאל שנלר (קדימה): אתה מכיר את הנתונים בארץ? דב חנין (חד"ש): אני מכיר היטב את הנתונים בארץ. עתניאל שנלר (קדימה): משום שלי היתה הזכות לחוקק את החוק הקודם של קסדות לאופניים, אני יודע שמספר פגיעות הראש בקרב רוכבי אופניים מבחינת חומרתן ירד בעשרות אחוזים. דב חנין (חד"ש): חבר הכנסת שנלר, אני אומר לך שהייתי מציע, וגם הצעתי לחבר הכנסת ארדן, הסדר מאוזן יותר, כי אני חושב שבמידתיות גם לקסדות יש מקום. אני לא מתנגד לקסדות באופן עקרוני, אבל אני חושב שההסדר צריך להיות מידתי ומאוזן. אנחנו צריכים לשאול את השאלה היכן חשוב באמת שאנשים יחבשו קסדות, והיכן אנחנו בחוק צריכים לחייב אותם לחבוש קסדות, ואם הם לא יחבשו קסדות זו תהיה עבירה פלילית. התשובה שלי, לפי המחקרים, היא, שאנחנו צריכים להגן על שלוש קבוצות אוכלוסייה: קודם כול על ילדים ובני-נוער. לילדים ולבני-נוער יש בעיות, או שהם סובלים, אם הם צעירים, מחוסר יציבות בנהיגה באופניים, או אם הם מבוגרים יותר, הם לפעמים פחות מדי זהירים, יותר מדי פזיזים, ולכן נוהגים בצורה לא מרוסנת ולא מבוקרת באופניים; את אלה צריך לחייב בחבישת קסדות. עמיתי חברי הכנסת, דווקא את אלה הצעת החוק פוטרת מהחובה לחבוש קסדות, דווקא את הילדים, שעמותת "בטרם" מדברת בשמם, ובצדק מדברת בשמם, דווקא על ילדים ובני-נוער אין חובה לחבוש קסדות, אלא כאשר ההורה מלווה אותם. זה אבסורד, זה מצב הפוך למה שאנחנו צריכים. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): לא נכון, החובה קיימת כל הזמן. דב חנין (חד"ש): החובה קיימת, אבל סעיף 2 – – – גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): לא נכון, רק באשר לאכיפה כשהילד לא עם ההורה, לא יבוא השוטר לילד. דב חנין (חד"ש): מאה אחוז, בסדר, אז אין אכיפה – אין יישום. אני רוצה – – – קריאות: – – – דב חנין (חד"ש): אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שמאמרי התמיכה בקסדות לאופניים מתייחסים קודם כול לילדים ולבני-נוער, ולכן אם ההסדר היה מתמקד בילדים ובני-נוער, אני הייתי תומך בו. קבוצה נוספת שצריך להחיל עליה את החובה לחבוש קסדה היא הקבוצה של רוכבים ברכיבה ספורטיבית או ברכיבה תחרותית. גם על אלה צריך להחיל חובת חבישת קסדות. צריך להחיל את החוק ברכיבה אתגרית באופניים או ברכיבה באופניים במסלולי שטח. על אלה צריך להחיל את החוק, וזה נכון וחשוב. צריך להחיל את החוק גם ברכיבה בשולי כבישים בין-עירוניים, כי המהירות של כלי הרכב המנועיים שנוסעים בכבישים האלה מאוד גבוהה. היו"ר מגלי והבה: תודה, אדוני. דב חנין (חד"ש): ולכן – אני מסיים, אדוני, בשני משפטים. חיים אורון (מרצ): תגיד לי – – – גם? דב חנין (חד"ש): ולכן, על קבוצות כאלה צריך היה להחיל את החוק. אבל, עמיתי חברי הכנסת, החוק שבפנינו הוא חוק לא מידתי, הוא חוק שהציבור לא יוכל לעמוד בו, הוא חוק שכבר היום מעורר התקוממות רבה של רוכבי אופניים וארגוני האופניים בישראל. הוא חוק שלדעתי, בסופו של דבר, לא יוכל להיאכף. הוא לא חוק שיבטיח את בטיחותם של רוכבי האופניים, אלא לא יועיל לה. היו"ר מגלי והבה: אתה רוצה להצביע על ההסתייגות שלך? דב חנין (חד"ש): אני רוצה להצביע על דחיית הצעת החוק. תודה רבה. היו"ר מגלי והבה: אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. לשם החוק אין הסתייגויות. נצביע על שם החוק. הצבעה מס' 49 בעד שם החוק – 16 נגד – 3 נמנעים – 1 שם החוק נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 16, נגד – 3, נמנע אחד. חברת הכנסת נוקד, אני מוסיף את חברת הכנסת נוקד ואת חבר הכנסת שרוני. אני לא מבין, אתם לא נרדמתם? השעה מוקדמת עדיין. חבר הכנסת וקנין. שם החוק התקבל כהצעת הוועדה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצביע על סעיף 1, על ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין. אנחנו מצביעים על ההסתייגות לחייב או לא לחייב לנסוע עם קסדה. הצבעה מס' 50 בעד ההסתייגות – 4 נגד – 21 נמנעים – 1 ההסתייגות של חבר הכנסת דב חנין לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר מגלי והבה: בעד – 4, נגד – 21, נמנע אחד. ההסתייגות של חבר הכנסת חנין לא התקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 1 כהצעת הוועדה, וגם על סעיף 2 – כיוון שאין עליו הסתייגויות. בקריאה שנייה, כמובן. הצבעה מס' 51 בעד סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה – 21 נגד – 3 נמנעים – אין סעיפים 1–2, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר מגלי והבה: חבר הכנסת איתן, אנחנו באמצע ההצבעה. בעד – 21, נגד – 3. סעיפים 1 ו-2, כהצעת הוועדה, התקבלו בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצביע בקריאה שלישית – כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 52 בעד החוק – 25 נגד – 2 נמנעים – 1 חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 80), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר מגלי והבה: בעד – 25, נגד – 2, נמנע אחד. אם כן, חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 80) עבר בקריאה שלישית. בואו נתקדם, חברי הכנסת. חבר הכנסת ארדן, נדמה לי שהודית לכולם. הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007 [מס' כ/138; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 7806; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר מגלי והבה: אנו עוברים להצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007. קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת ארדן ינמק את הצעת החוק. בבקשה. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים, התשמ"ג–1983, קובע בין היתר איסור עישון במקומות ציבוריים ומטיל חובה על מחזיק למעשה של מקום ציבורי, שהוא פעמים רבות הבעלים של העסק או השוכר שלו, לקבוע שלט המורה על איסור העישון. מאז חקיקת החוק חלו תמורות בעולם ביחס לעישון. בשנת 2003 חתמה מדינת ישראל על אמנת המסגרת לפיקוח על טבק, ובאוגוסט 2005 אשררה אותה. סעיף 8 לאמנה קובע שהמדינות שהן צד לה מתחייבות בין היתר לנקוט אמצעים חקיקתיים כדי להגן על תושביהן מפני חשיפה לעישון של מוצרי טבק. ברוח הוראות האמנה נקבע בהצעת החוק כי לחוק העיקרי יתווסף סעיף מטרה כדלקמן: "מטרתו של חוק זה למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות". ואכן, ההוראות שנוספו לחוק העיקרי בהצעת חוק זו באות להגשים את המטרה האמורה. הצעת החוק קובעת כי מחזיק למעשה של מקום ציבורי יהיה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות המנויות בחוק, הנוגעות לאיסור העישון והחזקת כל מוצרי טבק או כלי לעישונו כשהם דלוקים במקום ציבורי. כן קובעת הצעת החוק כי יראו מחזיק למעשה כאמור, שמבצע שורה של פעולות שהחוק מונה – וביניהן פנייה לאדם המעשן לחדול מהעישון והגשת תלונה למפקח כמשמעותו בחוק – כמי שקיים את חובת הפיקוח על-פי החוק. עוד מוצע להוסיף לחוק הוראה בדבר אחריות נושא משרה בתאגיד שהוא המחזיק למעשה של מקום ציבורי, לפקח ולעשות כל שניתן למניעת העבירות המנויות בסעיף. הצעת החוק אף קובעת שיבוטל היתר עישון בבית-הקולנוע, הקיים כיום בחוק. הוראה נוספת הכלולה בהצעת החוק מחייבת ראש רשות מקומית להסמיך עובדים ברשות המקומית כמפקחים לעניין חוק זה. עוד מוצע, לצורך אכיפת הוראות החוק ולנוכח חובות הפיקוח שמוטלות על המחזיקים למעשה, כי כל המחזיקים יוכלו למנות סדרנים בתחום המקום הציבורי שבאחזקתם. סדרן כאמור יוכל לדרוש ממי שעישן במקום הציבורי להזדהות בפניו. במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה הוחלט גם לאפשר לשר הבריאות להסמיך עובדים של קופת-חולים להיות סדרנים ממונים בבית-חולים, ולא רק את עובדי המדינה, עובדי הרשויות המקומיות או עובדי גוף מבוקר, שהוראות חוק שירות המדינה (משמעת) חלות עליהם, כפי שקבוע היום בחוק. סמכותם של אותם סדרנים ממונים היא למסור לאדם שעבר עבירה, לפי הסעיף האוסר עישון, הזמנה שבה יואשם האדם בעבירה ותינתן לו הברירה לשלם את הקנס. לבסוף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי הוראות החוק המוצעות בנוגע לחובות הפיקוח לא יחולו על צבא-הגנה לישראל. ואולם הוראות אלה ייקבעו בפקודות הצבא בשינויים המחויבים. בנוסח הצעת החוק שעברה בקריאה הראשונה היתה כלולה גם הוראה שעניינה פיצוי בלא הוכחת נזק למי שנחשף לעישון במקום ציבורי. בשל העובדה שהסעיף מעלה שאלות עקרוניות בנוגע לקביעת ההסדר הראוי לאכיפה אזרחית ולהתייחסות לפיצויים בסעיף האמור כפיצויים נזיקיים או כפיצויים עונשיים – אני כבר מסיים – החליטה הוועדה לפצל מהצעת החוק את הסעיף ולא להביאו להצבעה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בשלב זה. להצעת החוק הוגשו כמה הסתייגויות. הסתייגות אחת הוגשה על-ידי, ולפיה רשות מקומית תחויב לפרסם מספר טלפון שיהיה פעיל 24 שעות ביממה לצורך הגשת תלונה על-פי הצעת החוק שאותה אני מבקש שהכנסת תקבל. כמו כן הוגשו הסתייגויות של שר המשפטים ושל ראש הממשלה, שאותן אני קורא לכנסת לדחות. בכל מקרה אני קורא לכם לקבל את החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ולהעניק לתושבי מדינת ישראל מרחב מחיה נקי ובריא יותר. תודה. היו"ר דוד רותם: האם אדוני רוצה לנמק את ההסתייגות או שכבר נימקת אותה? גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אני רוצה לנמק את ההסתייגות שלי. הצעת החוק מטילה אחריות על בעלי עסקים שרואים בתחום העסק שלהם אדם מעשן בניגוד לחוק. היא מטילה עליהם אחריות לפנות אליו, לבקש ממנו לחדול, ואם הוא מסרב, להתקשר לרשות המקומית ולומר: יש פה מישהו שמסרב להפסיק לעשן. כיוון שאיני רוצה להפוך את בעלי העסקים לאוכפים היחידים, ואני לא מצפה מהם להתעמת עם מי שמבקר בעסקם, אני חושב שצריכה להיות זמינות מלאה ברשות המקומית לצורך הגשת התלונה. לכן הגשתי הסתייגות, שבה נקבע שהרשות המקומית תפרסם בפרסומים שלה מספר טלפון כדי שכל בעלי העסקים, המסעדות והקניונים יוכלו לדעת למי הם צריכים להתקשר כדי לעמוד בחובה המוטלת עליהם כאשר מישהו מעשן אצלם בניגוד לחוק. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ארדן. אנו נעבור לנימוק ההסתייגויות של שר המשפטים וראש הממשלה. השר , בבקשה. השר יצחק כהן: כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הסתייגות שר המשפטים להצעת חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2): הממשלה תומכת ברוב הסעיפים שבהצעת חוק זו. שר המשפטים מבקש לנמק את ההסתייגות לסעיף 11 להצעה. שר המשפטים מבקש למחוק את התיקון המוצע לסעיף 8א לחוק שלפיו יוכלו להתמנות לסדרנים ממונים בבתי-חולים גם עובדים של קופת-חולים שאינם עובדי ציבור. לסדרן ממונה בבית-חולים ניתנת סמכות של מתן דוחות למי שמעשן בניגוד לחוק, זוהי סמכות ענישה שלטונית, לכן תנאי סף להסמכתו של אדם בה חייב להיות היותו של הסדרן עובד ציבור, אשר כפוף למרות שלטונית. המרות השלטונית באה להבטיח מניעת אפשרות של ניגוד עניינים, פיקוח ובקרה על הפעלת הסמכויות השלטוניות על-ידי עובד הציבור והכפפת העובד למסגרת המשמעתית. אין תקדים בחקיקה הישראלית למתן סמכות למתן דוחות תשלום קנס בידי מי שאינם עובדי ציבור, וקביעה שכזו תהווה תקדים מסוכן של הפרטת הליכי ענישה. על-פי העקרונות של מינהל תקין ושלטון החוק, כפי שנקבעו גם בפסיקת בית-המשפט העליון, ראוי להשאיר סמכויות מסוג זה בידי מערכת המשפט והשירות הציבורי ולהימנע מהפרטתן. לכן שר המשפטים מבקש את התמיכה בהסתייגות כאמור. הסתייגותו של ראש הממשלה: במסגרת דיונים בוועדת הכלכלה של הכנסת בהצעה שבנדון הוחלט להחריג את צה"ל מן החוק מטעמי ביטחון, בין היתר מטעמי ביטחון, כדי שלא לאפשר כניסה של מפקחים למתקנים ולבסיסים השונים של צה"ל, כאשר הטמעת ההוראות שבחוק יתבצעו בפקודות הצבא הרלוונטיות. מכיוון שדברים אלה יפים גם לשאר כוחות הביטחון – השב"כ, המוסד, המשטרה, השב"ס ועוד – הוגשה הסתייגות מטעמו של ראש הממשלה, בתיאום עם השר לביטחון הפנים, להחריג את שאר כוחות הביטחון מתחולת החוק תוך הטמעת הוראות החוק בפקודות או בהוראות הרלוונטיות לאותם גופי ביטחון. שהצבא ידאג לזה. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): החוק לא שינה כלום בחובות שממילא – – – השר יצחק כהן: אם כך, אני מבין שאין לך שום בעיה. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): זה מה שכתוב בחוק. השר יצחק כהן: אז ההסתייגות של ראש הממשלה יכולה להתקבל – וגם של שר המשפטים. תודה, אדוני. היו"ר דוד רותם: תודה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. שם החוק וסעיפים 1–4: אין הסתייגויות. אנו מצביעים בקריאה שנייה לפי הצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 53 בעד סעיפים 1–4 – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: בעד – 27, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע ששם החוק וסעיפים 1–4, כהצעת הוועדה, נתקבלו בקריאה שנייה. אנו עוברים להסתייגותו של חבר הכנסת גלעד ארדן לסעיף 5. הצבעה מס' 54 בעד ההסתייגות – 17 נגד – 11 נמנעים – אין ההסתייגות של חבר הכנסת גלעד ארדן לסעיף 5 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 17, נגד – 11, אין נמנעים. אני קובע שהסתייגותו של חבר הכנסת ארדן נתקבלה. אנו עוברים להצביע על סעיף 5, עם ההסתייגות, בקריאה שנייה. הצבעה מס' 55 בעד סעיף 5 – 30 נגד – 2 נמנעים – אין סעיף 5, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: בעד – 30, נגד – 2, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 5, כהצעת הוועדה בצירוף הסתייגותו של חבר הכנסת ארדן, נתקבל. לסעיפים 6–10 אין הסתייגויות, לכן אנו מצביעים כהצעת הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 56 בעד סעיפים 6–10 – 33 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 6–10 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שסעיפים 6–10, כהצעת הוועדה, התקבלו בקריאה שנייה. סעיף 11: אנו עוברים להצבעה על הסתייגותו של שר המשפטים. נא להצביע. הצבעה מס' 57 בעד ההסתייגות – 19 נגד – 12 נמנעים – אין ההסתייגות של שר המשפטים לסעיף 11 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 19 בעד, 12 מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהסתייגותו של שר המשפטים התקבלה. אנו ממספרים מחדש, מכיוון שסעיף 11 נמחק, סעיף 12 הופך להיות סעיף 11. אנו מצביעים על הסתייגותו של ראש הממשלה. נא להצביע. הצבעה מס' 58 בעד ההסתייגות – 21 נגד – 12 נמנעים – אין ההסתייגות של ראש הממשלה לסעיף 11 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 21 בעד, 12 נגד, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שההסתייגות של ראש הממשלה נתקבלה. אנו עוברים להצביע על מה שהיה סעיף 12 ועכשיו הוא סעיף 11, בצירוף ההסתייגות של ראש הממשלה. נא להצביע. הצבעה מס' 59 בעד סעיף 12 – 34 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 12, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: בעד – 34, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהסעיף שהיה 12 ועכשיו יהיה 11, בצירוף הסתייגות ראש הממשלה, נתקבל. סעיפים 13 ו-14 – אין הסתייגות. נא להצביע. כהצעת הוועדה. הצבעה מס' 60 בעד סעיפים 13–14 – 33 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 13–14 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: בעד – 33, נגד – אין, נמנעים – אין. לפיכך אני קובע שסעיפים 13 ו-14, כהצעת הוועדה, עברו בקריאה שנייה. אדוני יושב-ראש הוועדה? למרות קבלת ההסתייגות אפשר להצביע בקריאה שלישית. אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 61 בעד החוק – 33 נגד – אין נמנעים – אין חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 33 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון מס' 2), התשס"ז–2007, בצירוף ההסתייגויות, עברה בקריאה שלישית. משה שרוני (גיל): תוסיף את קולי, בבקשה. היו"ר דוד רותם: נוסיף את חבר הכנסת שרוני. אדוני יושב-ראש הוועדה רוצה להודות? בבקשה. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): תודה, אדוני היושב-ראש. אני חושב שהכנסת העבירה חוק חשוב, שיציל את חייהם של אזרחים רבים. אני רוצה להודות לחבר הכנסת , שהיה שותפי להצעת החוק. אני רוצה להודות כמובן לצוות הוועדה על העבודה המאומצת כדי להביא את החוק הזה עוד לפני היציאה לפגרה – לעורכת-הדין בנדלר, למנהלת הוועדה לאה ולכל הצוות. תודה רבה. יולי יואל אדלשטיין (הליכוד): הסתייגות ראש הממשלה – מותר לעשן סיגרים. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דוד רותם: הודעה לסגן מזכיר הכנסת, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה. הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 8), התשס"ז–2007 [מס' מ/305; "דברי הכנסת", חוב' ל', עמ' 9258; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 8), התשס"ז–2007. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003 – או בשמו המוכר יותר, חוק ההסדרים של 2003 – בפרק י"א: חקלאות, נקבעה רפורמה בניהול ובהסדרת הענפים החקלאיים. בין השאר, בתיקון זה אוחדו מועצת הפירות, המועצה לשיווק פרי ההדר, המועצה לצמחי נוי והמועצה לייצור ולשיווק של ירקות למועצת צמחים אחת. לשם כך ביטל חוק ההסדרים של 2003 את החוקים השונים שמכוחם הוקמו המועצות, למעט חוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשל"ג–1973, ששמו שונה לחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג–1973, והוא תוקן כך שהוראותיו, שבהן נעשו שינויים והתאמות, יחולו על כל הענפים. חוק ההסדרים של 2003 כלל העברת מרבית סמכויות הרגולציה שהיו נתונות בידי המועצות לידי שר החקלאות ופיתוח הכפר, לבדו או עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, תוך שמירת מעמד מייעץ למועצת הצמחים בנושאים שונים. כמו כן, כדי לאפשר את המשך פעילותה השוטפת עד למינוי מועצה קבועה לפי סעיף 4 לחוק, מונתה, לפי סעיף 74 לחוק, מינהלה זמנית, ונקבע כי השרים ימנו עד ליום 31 בדצמבר 2004 מועצה קבועה. כמו כן, בסעיף 76 לחוק נקבע כי חקיקת המשנה של ארבע המועצות המקוריות תעמוד בתוקפה עד לכניסתה לתוקף של חקיקת משנה חדשה מכוח החוק כנוסחו בחוק ההסדרים של 2003, או עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק ההסדרים של 2003, לפי המוקדם מביניהם. הבחירות לנציגי המגדלים לא התקיימו בתוך התקופה שנקבעה לכך, וחקיקת המשנה לא הותקנה במועד. כך, מקץ שלוש שנים נותרה המועצה כתאגיד בלא מוסדות נבחרים ובלא חקיקת משנה. על רקע זה עלה הצורך לבחון מחדש את אופן מינויה של המועצה, הרכבה, תפקידה וסמכויותיה. לפיכך תוקן החוק, במסגרת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 7), התשס"ז–2006, והמועד האחרון למינוי של חברי המועצה הקבועה נדחה ליום 30 ביוני 2007. השר עשה שימוש בסמכותו לפי סעיף 75(א1) בחוק ודחה בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המועד האחרון למינוי כאמור ליום 31 באוקטובר 2007. בהתחשב בהצעה להוציא את ענף צמחי הנוי ממסגרת המועצה ומתחולת החוק, הוצע, בסעיף 37 להצעת החוק, לקבוע הוראות מעבר לעניין זה, ובין היתר הסדרים שונים ביחס לנכסים שהיו בידי המועצה לצמחי הנוי לפני יום תחילתו של חוק ההסדרים של 2003. נכסים אלה הועברו למועצה לפי סעיף 73(ב) לחוק העיקרי, כפי שהוסף בחוק ההסדרים לשנת 2003, ונותרו בידי המועצה ערב תחילתה של הצעת החוק דנן. ואולם, בשל השאלות המורכבות בנוגע לזכויות הקנייניות בנכסים של ענף צמחי הנוי והשימוש שייעשה בנכסים אלה, החליטה ועדת הכלכלה של הכנסת – וביום 18 ביולי 2007 אפשרה לה הכנסת לעשות כן – שלא לכלול את סעיף 37 בהצעת החוק המונחת היום, כך שתוכל לדון בנושאים אלה בנפרד. במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה הסכים השר להיענות לבקשת הוועדה ולהשמיט מנוסח ההצעה את ההוראה שאפשרה למועצת הצמחים להשתמש בפקודת המסים (גבייה) לצורך גבייה יעילה של כספי ההיטלים המשולמים על-ידי המגדלים. הוועדה סברה שלא ראוי ליתן בידי גוף שאינו מהווה אורגן של המדינה סמכות להשתמש בכלי הגבייה – היעילים אך הקשים – הכלולים בפקודה האמורה. כמו כן, בשל הבעייתיות בייצוג כלל המגדלים באופן הולם בבחירות הראשונות למועצה, החליטה הוועדה, בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבל את הצעתו של חבר הכנסת וילן, שלפיה השר יהיה רשאי – אם סבר כי הרכב נציגי המגדלים בוועדה ענפית שנבחרו בבחירות הראשונות כאמור אינו נותן ביטוי הולם לייצוגם של כלל המגדלים באותו ענף – למנות עד חמישה חברים נוספים מקרב אותה קבוצת המגדלים שאיננה מיוצגת, לאחר היוועצות עם גוף המייצג את אותה קבוצת מגדלים. אני מבקש מכם לקבל את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שעליו החליטה הוועדה. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ארדן. חברי הכנסת, לשם החוק ולסעיף 1 אין הסתייגויות. לסעיף 2 יש הסתייגות של חבר הכנסת שי חרמש, שנאלץ לעזוב. בהעדר התנגדות של חברי הכנסת הנוכחים, ינמק את ההסתייגות חבר הכנסת ריבלין. האם יש מישהו שמתנגד? אין מתנגדים. חבר הכנסת ריבלין, בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אין נוהל כזה. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת סער, פנה אלי מי שהיה יושב-ראש הכנסת. גדעון סער (הליכוד): אני לא מתנגד. אפשר להמציא תקנון חדש. ראובן ריבלין (הליכוד): אני לא ממציא תקנון חדש. אני מודיע, שיש חזקה ש-120 חברי כנסת נמצאים בזמן ישיבת הכנסת. התקנון ניתן לפשרה, אם אין התנגדות מצד כל החברים בכנסת. הואיל וכל החברים בכנסת נמצאים כרגע כאן – ואלו שבחרו לא להיות זו בעיה שלהם – וכולם מסכימים, אז זה בסדר. עם כל הכבוד ליושב-ראש הקואליציה לשעבר, הדבר כבר נעשה כאשר חברנו היקר, יורי שטרן ז"ל, לא יכול היה לבוא. באה כל הכנסת והתאחדה סביב האפשרות שמישהו אחר ינמק את ההסתייגות שלו, לתפארתו של חברנו, זיכרונו לברכה. אני גם חושב שההסתייגות של שי חרמש, שנאלץ לעזוב את הכנסת כי הוקדמה טיסתו בגלל השביתה העלולה להתרחש מחר, היא חשובה. היו"ר דוד רותם: השאלה היא אם אדוני גם יכול לבקש שנצביע. ראובן ריבלין (הליכוד): ודאי. הואיל והוסמכתי, האם אתם מוכנים שאני אבקש להצביע? קריאות: כן. ראובן ריבלין (הליכוד): החוק בא ומוציא מידי מועצת הצמחים את האפשרות לקבל את הצורך שכל הפרחים יהיו וישווקו באמצעותם. אנחנו ראינו שבתוך החוק נותנים לשר החקלאות את הסמכות לבוא ולחזור בו מהדבר שאנו מסכימים עליו בחוק עצמו. שאלנו את שר החקלאות אם הוא מבקש באמת סמכות כזאת. ברוב הגינותו הוא אמר שאם הוא החליט שצריך להעביר את הסמכות מידיו, ברגע שהוא הוציא את הנושא מתחום סמכותו הוא לא רוצה שייתנו לו את האפשרות לחזור אליה אלא בחקיקה. לכן, אני מבקש לקבל את הרישא של ההסתייגות. המלים: "וכן באישור ועדת הכלכלה של הכנסת – גם צמחי נוי", יימחקו. אנחנו החלטנו, ואיננו נותנים אפשרות בידי שר החקלאות לחזור בו מהחלטותינו כגוף מחוקק. אני חושב שאם השר מסכים, גם אנחנו צריכים לקבל את ההסתייגות. אשר להסתייגות השנייה – לומר במקום "הוועדה האמורה", "ועדת הכלכלה של הכנסת", אני לא חושב שאני יכול לנמק את זה, ולכן אני לא מבקש מכם להצביע על זה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ריבלין. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. על שם החוק ועל סעיף 1 אין הסתייגויות. אנו מצביעים בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 62 בעד סעיף 1 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר דוד רותם: 21 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע ששם החוק וסעיף 1 התקבלו בקריאה שנייה כהצעת הוועדה. לגבי סעיף 2(ב) המוצע, אנחנו מצביעים רק על ההסתייגות הראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 63 בעד ההסתייגות – 20 נגד – אין נמנעים – אין ההסתייגות (1) של חבר הכנסת שי חרמש לסעיף 2 נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע, כי הסתייגותו של חבר הכנסת שי חרמש לסעיף קטן (ב), הסתייגות (1), כפי שהוצגה על-ידי חבר הכנסת ריבלין, נתקבלה. אנחנו מצביעים רק על סעיף קטן (ב), הסתייגות (1). אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על סעיף 2(ב) כנוסח הוועדה בצירוף ההסתייגות. הצבעה מס' 64 בעד סעיף 2 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיף 2, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 20 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שסעיף 2, כהצעת הוועדה, בצירוף ההסתייגות, נתקבל. חברי הכנסת, לסעיפים 3–38 אין הסתייגויות, ולפיכך אנחנו מצביעים עליהם בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. נא להצביע. הצבעה מס' 65 בעד סעיפים 3–38 – 17 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 3–38 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שסעיפים 3–38, כהצעת הוועדה, נתקבלו. אדוני יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת ארדן, האם לעבור לקריאה שלישית? חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית בצירוף ההסתייגויות. נא להצביע. הצבעה מס' 66 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 8), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר דוד רותם: בעד – 17, אין מתנגדים, אין נמנעים, ועל כן אני קובע שהחוק התקבל בקריאה שלישית. הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007 [מס' כ/150; "דברי הכנסת", חוב' זו, עמ' 10704; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, זה פשוט דז'ה-וו. אדוני היושב-ראש, זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב. היינו צריכים להעביר את הצעת החוק הזאת הבוקר, מול כ-100 אנשי שדרות ועוטף-עזה, שישבו פה מאחורי הזכוכית וציפו לבשורה הזאת. אני לא אחזור על מה שאמרתי בבוקר, תוך קריאות ביניים, על כך שהחוק הזה נחוץ, שהחוק הזה הוא צו השעה, שהחוק הזה הוא תעודת כבוד שמעניקה מדינת ישראל לתושבים של אותם יישובים שעומדים בגבורה במשך שבע שנים מול ההתקפות של "חמאס", אש"ף ואחרים. אני פירטתי כל סעיף, מה השגנו בהצעת חוק שדרות. הצעת החוק הזאת היא הוראת שעה לשנתיים. אני מאוד מקווה שאחרי שנתיים לא נצטרך להאריך את זה מחדש ואולי סוף-סוף התושבים יוכלו לחיות בשקט גם מבחינה ביטחונית, אבל בינתיים אנחנו צריכים לספק להם ביטחון כלכלי. אני רק אזכיר שבינתיים, במהלך השעות שבהן ניסינו להגיע לעמק השווה עם המסתייגים, הגענו לפשרה כלשהי, שבתוך שבועיים מרגע שנקבל את החוק – החוק יעבור היום – יבואו אלינו מהאוצר ויציעו לנו שורה של יישובים נוספים, שבאישור שר האוצר ובאישור ועדת הכספים ייכללו במסגרת אותה הגדרה של 7 קילומטרים, שקיימת היום. אורית נוקד (העבודה-מימד): בנוסף. סטס מיסז'ניקוב (יו"ר ועדת הכספים): בנוסף, אמרתי. זה נמצא היום בפתיח של החוק, כחלק מהחוק. הבוקר הודיתי לכולם, ואני רוצה להודות לצוות של ועדת הכספים, שגם במהלך היום עבד במסירות, במיוחד ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין שגית אפיק, ולצוות שלה, שבאמת עשו עבודה נהדרת, כך שאנחנו יכולים סוף-סוף להצביע על זה. שוב, אני מביע צער מסוים על כך שהאנשים היקרים האלה, שישבו כאן כל היום, לא אתנו. אבל אותי מספקת העובדה שהיום אנחנו מביאים להם בשורה, וממחר הם יוכלו ליהנות מאותן הטבות. כל מה שהיה פה, זה מה שנקרא – יינתן לפרשנויות, ואני לא הפרשן. תודה רבה. אני מבקש להצביע בקריאה שנייה ושלישית ולהוריד כמה שיותר הסתייגויות. אני מניח שכבר לא נשארו הסתייגויות, אבל מי שעוד רוצה להסתייג, אני מציע שיוריד את הסתייגותו. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב. כבר הספקתי במהלך ניהול הישיבה להביע צער על מה שהיה, אבל אני מסכים אתו לגבי השורה התחתונה, שבכל זאת מחוקקים את החוק הזה היום בקריאה שנייה ושלישית, כך אני מקווה. חברי הכנסת, כפי שאמר יושב-ראש ועדת הכספים, לא נשארו יותר מדי הסתייגויות, אבל אחרי סעיף 8 יש הסתייגות של חברי הכנסת חיים אורון ואבשלום וילן. חבר הכנסת אורון, אתה כבר נימקת את ההסתייגות, אתה מבקש לנמק עוד הפעם? חיים אורון (מרצ): אני מוותר על הנימוק, אני מבקש הצבעה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הבנתי. חבר הכנסת חיים אורון, אם אתה דורש הצבעה אתה חייב, בקצרה – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: אפשר להצביע. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא, לא, החוק חזר מהוועדה. לא רוצים אחר כך להסתבך עם פרשנות משפטית ועם ערעורים למיניהם. אני מעוניין, כמו כל חברי הכנסת, שהחוק הזה יחוקק. חיים אורון (מרצ): אני חושב שצריך עכשיו יותר אומץ לבוא ולנמק פה מאשר להיות בעוטף-עזה, אבל בכל זאת. הסעיף שאני מציע הוא מאוד פשוט, חברי הכנסת. החוקים האלה הם בעצם שדפוקים במקום אחד מממנים דפוקים במקום אחר. אין להם תוספת תקציב, פשוט מקצים אותם תקציבים ואומרים שלא יהיו עכשיו הנחות בארנונה בנתיבות, הכול הולך לשדרות, ובצדק. אני בעד שילך לשדרות. לא תהיה תמיכה במוסדות חינוך באופקים כי הכול הלך לשדרות. אני אומר דבר פשוט: ההוצאות בחוק הזה יהיו תוספת תקציב למשרדים שבהם מדובר, מעבר לתקציבי 2007. בתקציבי 2008 תהיה תוספת תקציבית למימון ההוצאה הזאת, זה הכול. מיכאל איתן (הליכוד): מאיפה? חיים אורון (מרצ): מהרזרבה. אתה מכיר את זה מאיפה? מהרזרבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: טוב, אני מעריך שאפילו בשעות הקטנות של הלילה חבר הכנסת אורון ומיקי איתן מכירים זה את זה. חברי הכנסת, אם כן, אנחנו יכולים לגשת להצבעה. חברי הכנסת, לשם החוק אין הסתייגויות. לסעיפים 1–8 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים, אם כן, על הצעת חוק סיוע לשדרות ולנגב המערבי (הוראת שעה) התשס"ז–2007 – שם החוק וסעיפים 1–8 כנוסח הוועדה. קריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 67 בעד סעיפים 1–8 – 37 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–8 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 37, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע ששם החוק וסעיפים 1–8 אושרו בקריאה שנייה. אחרי סעיף 8 תבוא ההסתייגות של חברי הכנסת חיים אורון ואבשלום וילן. אנחנו כרגע מצביעים על ההסתייגות כפי שנימק אותה חבר הכנסת אורון. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 68 בעד ההסתייגות – 13 נגד – 22 נמנעים – 2 ההסתייגות של חברי הכנסת חיים אורון ואבשלום וילן אחרי סעיף 8 לא נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 13, 22 מתנגדים, שניים נמנעו. אני קובע כי ההסתייגות של חברי הכנסת אורון ואבו וילן לא התקבלה. אם ההסתייגות לא התקבלה, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. קריאה: קריאה שנייה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: לא. בקריאה שנייה החוק אושר. ההסתייגות היתה אמורה להיכנס אחרי סעיף 8. היא לא התקבלה, לכן החוק כרגע עבר בקריאה שנייה, ואנחנו אפילו לא צריכים לשאול את יושב-ראש ועדת הכספים שום שאלה ויכולים לגשת ישר להצבעה בקריאה שלישית על החוק החשוב הזה. בבקשה, חברי הכנסת. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 69 בעד החוק – 40 נגד – אין נמנעים – אין חוק סיוע לשדרות וליישובי הנגב המערבי (הוראת שעה) התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד החוק – 40, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי החוק אושר, כנדרש, בשלוש קריאות, ונכנס לספר החוקים. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, אם הוא רוצה בכך, לפרק התודות. הוא מוותר, כי הוא כבר מסר את התודות כשנימק את הצעת החוק. הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007 [מס' מ/279; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 8099; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007 – קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת גלעד ארדן, יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, יציג לנו את הצעת החוק. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בהצעת חוק זו מעוגנים נתונים לחוק שירות נתוני אשראי התשס"ב–2002, להלן – החוק המקורי, אשר נכנס לתוקף בשנת 2004 ומסדיר את האופן שבו ניתן לקבל מידע על אמינותו של אדם לעניין עמידתו בהתחייבויות הכספיות שקיבל על עצמו, בין בפעולתו כעוסק ובין בפעולתו כאדם פרטי. התכלית העומדת בבסיס החוק העיקרי כפולה: האחת, מתן כלי למבקש המידע להעריך את מידת הסיכון שבהתקשרות עם אדם שבקשר אליו מבוקש המידע. השנייה, הוזלת האשראי לאותם אנשים שיכולים להצביע על היסטוריה חיובית של עמידה בהתחייבויות ותשלום חובות. החוק העיקרי קובע כי המידע שנאסף בידי מי שקיבל רשיון מיוחד לעניין זה, להלן – בעל רשיון, נחלק לשני סוגים: מידע שלילי, כלומר נתונים על אודות אי-עמידה בתשלום חובות מסוגים שונים, כגון חובות לבנקים או לרשתות שיווק, תיקי הוצאה לפועל, פשיטת רגל וכדומה, ומידע חיובי – נתונים חיוביים על אודות מתן הלוואות ומסגרות אשראי מבנקים שונים. החוק מונה את המקורות שמהם ניתן לאסוף מידע שלילי וכן את סוג המידע. מאחר שיש במתן דוח אשראי כדי לפגוע בפרטיותו של אדם, אף כי הדבר נועד לתכלית ראויה, הסדריו של החוק נוסחו תוך מאמץ גדול לוודא שהפגיעה לא תעלה על הנדרש. כך, למשל, נדרש כי בעל הרשיון ירשום את מאגר הלקוחות שברשותו כמאגר מידע לפי חוק הגנת הפרטיות. הוטל איסור על פרסום נתוני אשראי שנתקבלו מבעל הרשיון, נקבע שניתן למסור נתוני אשראי רק למי שמסר הצהרה בכתב על כך שהוא מבקש את הנתונים לצורך קבלת החלטה למספר מוגדר ומצומצם של מטרות, נקבע איסור על עשיית שימוש בנתונים שנתקבלו למטרות אחרות מאלה שהוצהר עליהן, הטלת סנקציות מינהליות ופליליות על המפר את הוראות החוק, הכפפת בעלי הרשיונות לפיקוחו של רשם ועוד. מגבלות נוספות הוטלו בחוק ובתקנות על איסוף המידע השלילי ועל מסירתו למבקש הדוח, וכך גם על איסוף ועל מסירה של המידע החיובי. הצעת החוק המובאת היום בפניכם מיועדת לתיקון המצב. הצעת החוק כוללת שלושה סעיפים מהותיים, שניים מהם עוסקים בביטול דרישות לגבי איסוף ומסירה של מידע על-ידי בעלי הרשיונות והשלישי עוסק בהשלמה של הסדר העיון והתיקון של המידע. במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה נוספו כמה סעיפים, בעיקר בעניינים בעלי אופי טכני. במסגרת הצעת החוק מוצע למחוק את הדרישה הקבועה כיום כי "מקור מוסמך", כהגדרתו בחוק – מדובר, למעשה, בעסק בעל מחזור עסקים משמעותי – לא יעביר מידע על חוב של לקוח לבעל רשיון שירות נתוני אשראי בטרם חלפו 90 יום לפחות מהמועד שבו היה אמור החוב להיפרע וטרם נפרע. דרישה זו גורמת לכך שאף-על-פי שאדם הוא בפועל בעל חוב, לא ניתן לאסוף – וממילא למסור – את המידע לגביו. כך שנוצר מצג לפיו מדובר באדם "נקי", והתוצאה היא הטעיה למעשה של ציבור רוכשי הדוחות. נוסף על כך, מוצע לבטל כמה מגבלות על מסירת מידע בדוח האשראי. במסגרת זו מוצע לבטל את הדרישה שלפיה בעל רשיון שירות נתוני אשראי ימסור בדוח האשראי מידע על התראות צ'קים רק אם הצטבר אצלו מידע על שתי התראות שנשלחו ללקוח במשך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים. ביטול הדרישה נועד לאפשר מסירת מידע גם על התראת צ'קים אחת. כמו כן מוצע לבטל את הדרישה שבעל רשיון שירות נתוני אשראי ימסור בדוח האשראי, ביחס להתראות חוב, רק את מועד משלוח ההתראה ואת סוג השולח. ביטול דרישה זו נועד לאפשר את ההרחבה בעתיד, בתקנות, של המידע שניתן יהיה לאסוף ולמסור על התראות חוב. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): – – – גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): חס וחלילה. אני אסביר לך: חלק מהדרישות בוטלו כי בעצם חוק נתוני אשראי נועד לתכלית ראויה, אבל הוא לא השיג את מטרתו, כי כל ההגבלות שהוטלו בעצם יצרו מצב שהחוק היה אות מתה, וכמעט אף אחד מבעלי העסקים לא היה יכול להשתמש בו באופן אמיתי, ולכן לא ניתן היה להוזיל את האשראי למי שבאמת יש לו היסטוריה נקייה של תשלום חובות. זו יוזמה של משרד המשפטים. תאמין לי. מוצע גם לבטל את הדרישה שבעל רשיון שירות נתוני אשראי ימסור בדוח האשראי מידע ממקור מוסמך רק אם הצטברו אצלו נתונים על אי-פירעון של לפחות שלושה חובות משלושה מקורות מוסמכים שונים. לפי בעלי הרשיונות, דרישה זו הביאה לידי כך שהם לא יכלו לכלול מידע ממקורות מוסמכים בדוחות האשראי ביחס למרבית הלקוחות, דבר שהפך את המידע מן המקור המוסמך כמעט לאות מתה. בהצעת החוק כלולים גם כמה תיקונים לעניין הטלת עיצום כספי על-ידי רשם שירות נתוני אשראי על מי שפעלו בניגוד להוראות החוק – וזה בעצם מאזן את ההקלות שעליהן דיבר חבר הכנסת פינס, ונועד להרתיע אנשים מלעבור על הוראות החוק, על-ידי הגדלת העיצום הכספי שיוטל על מי שהפר אותן. בנוסף, מוצע להחליף את הגדרת הוועדה בחוק, מ"ועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת", ל"ועדת הכלכלה" בלבד, שהיא הוועדה הדנה בהצעת חוק זו. לעניין תחילת התיקון ותחולתו, מוצע לקבוע כי התיקון ייכנס לתוקף תשעה חודשים מיום פרסומו, וליצור קשר בין כניסת התיקון לתוקף להתקנת התקנות: כל עוד לא הותקנו תקנות לפי הסעיפים העיקריים שמוצע לתקנם בתיקון זה, ידחה שר המשפטים בצו, באישור ועדת הכלכלה, את תחילתו של התיקון למועד שייקבע. הקשר בין כניסת התיקון לתוקף – ובזאת אני מסיים – לבין התקנת התקנות נובע מכך שהצעת החוק היא רק השלב הראשון בדרך לתיקון ההסדרים בעניין נתוני אשראי, כך שיתאפשר להשיג את מטרות החוק. מרבית השינויים ייעשו בתקנות, ותיקון החוק נדרש כדי שאפשר יהיה לעבור לשלב תיקון התקנות. עם זאת, כל עוד לא הותקנו התקנות, מן הראוי שההסדר הקיים ימשיך לחול ויעמוד בתוקפו, כדי שלא ייווצר חלל ריק של אי-הסדרה בתקופת הביניים. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אני שוב מודה לצוות הוועדה על העבודה המאומצת כדי להביא אותה לפני הפגרה, ואני קורא לכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007. אין הסתייגויות לחוק. לכן, אנחנו יכולים להצביע על שם החוק והסעיפים – שישה סעיפים, כולל, בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. ההצבעה החלה. מי בעד, מי נגד – נא להצביע. הצבעה מס' 70 בעד סעיפים 1–6 – 21 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–6 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 21, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה ואנחנו תיכף נצביע בקריאה שלישית. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 71 בעד החוק – 22 נגד – אין נמנעים – אין חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 22, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירות נתוני אשראי (תיקון מס' 3) התשס"ז–2007, אושרה כנדרש בשלוש קריאות. ישראל כץ (הליכוד): נדמה לי שבקריאה הקודמת הצבעתי בטעות במקום חברת הכנסת לימור לבנת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת ישראל כץ מודיע כי בקריאה השנייה, בטעות גמורה, הוא הצביע כנראה במקומה של חברת הכנסת לימור לבנת. אנחנו מקבלים את ההודעה. זה לא משנה בשום צורה את תוצאות ההצבעה. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז–2007 [מס' מ/293; "דברי הכנסת", חוב' כ"ז, עמ' 8756; נספחות.] (קריאה ושנייה וקריאה ושלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז–2007. בפעם המי-יודע- כמה אנחנו מזמינים את חבר הכנסת גלעד ארדן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, להציג לנו את הצעת החוק. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. בשנים האחרונות בשלה היכולת לספק שירותי תקשורת באיכות גבוהה בישראל באמצעות תשתית רחבת פס. קצבי ההעברה ההולכים וגדלים מאפשרים כיום להעביר גם תוכני וידיאו על גבי התשתית רחבת הפס, ובכלל זה תוכני מדיה טלוויזיוניים. הצעת החוק תאפשר הרחבה של השירותים הניתנים כיום למנויים במסגרת שידורי הטלוויזיה, בהתייחס לשירות הנקרא "שידורים לפי דרישה" – VOD – שירות הניתן היום רק למנויים של שידורי הטלוויזיה בכבלים, היינו על-ידי חברת "הוט" בלבד. לשם כך מוצע לתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982, באופן שיאפשר לספקי תוכן נוספים, ובהם חברת yes, לקבל רשיון לתת שירות של אספקת תכנים לפי דרישת המנוי, על גבי רשת מנוהלת רחבת פס, בטכנולוגיית IP – Internet Protocol. למען הסר ספק, אני מבקש להבהיר כי יהיה צורך ברשיון לאספקת תכנים לפי דרישת המנוי, בהתאם להצעת החוק, רק ככל שמדובר בשידורי טלוויזיה, ואין בהצעת חוק זו כדי לשנות או להסדיר אספקת תכנים ברשת האינטרנט. הבהרה זו כלולה בדברי ההסבר להצעת החוק, ונציגי משרד התקשורת חזרו עליה בצורה מפורשת בדיון בוועדת הכלכלה. בשים לב למגבלות מערך ההפצה הלווייני מוצע לאפשר לשר התקשורת, בהתייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, להתיר לבעל רשיון לשידורי לוויין לספק שירות שידורים לפי דרישה אף שלא באמצעות לוויין, וזאת אם קיים קושי לספק שירותים כאמור באמצעות לוויין, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רשיון כללי לשידורי כבלים. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית החליטה ועדת הכלכלה לקבל את ההצעה שהעלתה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, ולהסמיך אותה להתנות מתן רשיון לשידורים לפי דרישה כאמור בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, שלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על-ידו לצפייה למנוייו. חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק חשובה, שמטרתה לתת פתרון לבעיה שקיימת היום בקרב בתי אב שאינם מנויים – דרך אגב, חצי מיליון אזרחים – על שירותיו של בעל רשיון כללי לשידורי כבלים, ולכן אינם יכולים ליהנות משירות השידורים לפי דרישה שמספק בעל רשיון זה למנוייו. להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני קורא לכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. ובפעם המי-יודע-כמה אני מודה לצוות הוועדה, ליועצת המשפטית, עורכת-הדין בנדלר, למנהלת הוועדה לאה ולכל הצוות על העבודה המאומצת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: ביקש שר התקשורת לשעבר, חבר הכנסת ריבלין, לשאול אותך שאלה, ואני כבר אפשרתי לו. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מבין ששר העבודה והרווחה, כשיש חוקים מטעם משרדו, נמצא פה. הדבר מובן מאליו. שר החקלאות נמצא פה. הם שרים שמגוון פעולתם רחב ביותר. האם אפשר שאנחנו נעביר חוק כאשר חבר הכנסת אטיאס, שהוא שר התקשורת, לא מוצא לנכון אפילו לבוא ולהעביר חוק כל כך חשוב? נדמה לי שבחודשים האחרונים זה היה עיקר עבודתו לקידום התחרות בשוק. האם אדוני רוצה שהכנסת תצביע, כאשר השר עצמו לא רוצה להצביע? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. חבר הכנסת גלעד ארדן תיכף יהפוך לדובר של שר התקשורת אטיאס. גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): אני רוצה, רוצה שתצביעו. אביגדור יצחקי (קדימה): – – – גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): השירות הזה אמור להינתן על גבי תשתית הפס הרחב של "בזק", תשתית ה-ADSL. כמובן, זה מותנה בכך ש"בזק" תשדרג את התשתיות שלה. בשלב זה זה עדיין לא מתאפשר. אביגדור יצחקי (קדימה): – – – לוויין לא יהיה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה מאוד לחבר הכנסת גלעד ארדן, יושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת. לאחר השאלות שהופנו אליו, נצביע בקריאה שנייה. אין הסתייגויות. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז–2007, שם החוק וסעיפים 1–7 – ההצבעה החלה. הצבעה מס' 72 בעד סעיפים 1–7 – 23 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד החוק – 23, יש מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי החוק – שם החוק וסעיפים 1–7 – אושר בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 73 בעד החוק – 24 נגד – 1 נמנעים – אין חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 37), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 24, מתנגד אחד, אין נמנעים. אני קובע כי החוק אושר כנדרש, בשלוש קריאות. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 52), התשס"ז–2007 [מס' כ/157; "דברי הכנסת", חוב' ל"ב, עמ' 9587; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הנושא הבא הוא הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 52), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, בבקשה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 52), התשס"ז–2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. את הצעת החוק יזמה חברת הכנסת זהבה גלאון. סעיף 187 לחוק סדר הדין הפלילי מסמיך את בית-המשפט שהרשיע נאשם בעבירת מין להורות לעובד ציבור, שמונה לעניין זה, לערוך ולהגיש לו תסקיר על מצבו של הנפגע בעבירה ועל הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מן העבירה. תסקיר כאמור ייערך רק אם עורך התסקיר קיבל את הסכמת הנפגע לעריכתו, כאשר הסמכות של בית-המשפט היא סמכות שבשיקול דעת. הצעת החוק שלפניכם מבקשת להרחיב את סמכותו האמורה של בית-המשפט גם מקום שבו מדובר במי שנפגע מעבירת אלימות שאינה עבירת מין. בדיוני הוועדה בנושא הוסכם כי ראוי להרחיב את רשימת העבירות שבגינן ניתן לבקש תסקיר נפגע גם מעבר לעבירות המין. עם זאת, מאחר שמדובר במאטריה חדשה ונדרשת התמקצעות מיוחדת, הוחלט כי הרחבת הרשימה תיעשה בשלב זה לגבי עבירות אלימות חמורות יותר, המהוות פגיעה ישירה בגוף, שהעונש הקבוע בצדן הוא שבע שנות מאסר ומעלה. אציין כי ועדת החוקה קבעה, על בסיס הערכות מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, שהעלות התקציבית נמוכה מ-5 מיליוני שקלים. כמו כן אציין כי תהליך החקיקה בעניין זה נעשה בתיאום מלא, בשיתוף פעולה ובהסכמת הגורמים המקצועיים במשרדי ממשלה. אין הסתייגויות, ואני מבקש מחברי הכנסת לאשר את החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת בן-ששון. אם כן, נצביע על הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 52), התשס"ז–2007. אין הסתייגויות ולכן נצביע על שם החוק וסעיפים 1–2, בצירוף לוח התיקונים, בקריאה שנייה. בבקשה, חברי הכנסת. נא להצביע. הצבעה מס' 74 בעד סעיפים 1–2 – 20 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 20, אין מתנגדים או נמנעים. החוק אושר בקריאה שנייה, לרבות לוח התיקונים. נצביע על כל החוק בקריאה שלישית, עם לוח התיקונים. קריאה שלישית החלה. הצבעה מס' 75 בעד החוק – 17 נגד – אין נמנעים – אין חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 52), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, בעד – 17, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 52), התשס"ז–2007, אושר בשלוש קריאות. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, אתה רוצה לעלות ולהודות? מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אני רוצה להודות ולעבור מייד לחוק הבא. אפשר? ראשית, תודה למנהלת הוועדה, ליועצת המשפטית, לחברי הוועדה ולגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה. משרד הרווחה הצטיין, אדוני שר הרווחה, משרד הרווחה הצטיין אף הפעם בדיונים והצליח להגיע לתמונה מרתקת ומקצועית, כדרכו, בדיוניו בוועדת החוקה, חוק ומשפט. חברת הכנסת גלאון היתה יוזמת ושותפה נאמנה למהלך החוק, וכל הדברים שנאמרו היום בדבר דרך התנהלותה היום בוועדה אכן היו במקום. כפי שאמר חברי חבר הכנסת יצחקי, לא תמיד חברי הכנסת עומדים בדיבורם, ואנחנו מעדיפים לכבד הסכמים. הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007 [מס' כ/160; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 10100; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת מנחם בן-ששון מוזמן להציג את הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007. נא לא לחסוך מידע אלא להציג אותו. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. את הצעת החוק יזם חבר הכנסת . מטרתה לקבוע שחוק חופש המידע יחול על חברות ממשלתיות ועל חברות-בנות ממשלתיות, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות. היום חוק חופש המידע אינו חל אוטומטית על חברות ממשלתיות, אלא נדרשת פעולה אקטיבית, היינו שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר והשר האחראי על החברה, יקבעו חברות ממשלתיות כמתאימות לתחולת חוק חופש המידע. בהתאמה, חוק חופש המידע הוחל בינתיים רק על 20 חברות ממשלתיות, ויש חברות נוספות שנתונות בתהליך ארוך של בדיקה. הצעת החוק הופכת את ברירת המחדל, והחוק יחול אוטומטית על החברות הממשלתיות, למעט חברות שייקבע כי הן חריג לחוק. כאמור, בהצעת חוק יש הכרה גם באפשרות לקבוע שחלק מהחברות לא יוכפפו להוראות חוק חופש המידע. לצורך כך נדרשת החלטה של שר המשפטים, באישור ועדת החוקה. אין הסתייגויות. אדוני, חברי, אני מבקש לאשר את ההצעה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון. אני מנסה להבין מי למד יותר לבר-מצווה, אתה או גלעד ארדן, מבחינת קצב הקריאה. הצעת חוק חופש המידע (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007. כאמור, אין הסתייגויות, ולכן נצביע בקריאה שנייה על שם החוק וכל הסעיפים – 1 ו-2, כנוסח הוועדה. חברי הכנסת, נא להצביע. הצבעה מס' 76 בעד סעיפים 1–2 – 22 נגד – 2 נמנעים – אין סעיפים 1–2 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 22 בעד, שניים מתנגדים ואין נמנעים. שם החוק ושני הסעיפים אושרו בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 77 בעד החוק – 23 נגד – 2 נמנעים – אין חוק חופש המידע (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, 23 בעד, שניים מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק חופש המידע (תיקון מס' 5), התשס"ז–2007, נתקבל וייכנס לספר החוקים. הצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007 [מס' כ/167; "דברי הכנסת", חוב' ל"ד, עמ' 10345; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007. בבקשה, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בהצעת החוק – הוראת שעה לבחירות מקדימות – אין כוונה לתקן תיקונים בהוראות עצמן, לא של הוראות השעה הקיימות ולא של חוק המפלגות שנקבעו בו הוראות המימון שעמדו בתוקפן ערב כניסתה של הוראת השעה לתוקף. ועם זה, עדיין יהיה חידוש לא קטן בהארכת תוקפה של הוראת השעה, שכן המודל שמוצע הוא החלת המגבלות על כל מועמד שהוא חבר מפלגה. כלומר, כל מי שבהתנהגותו או בהכרזותיו מעיד על עצמו שהוא מתכוון להתמודד בבחירות פנימיות, לרבות כל מי שאוסף כספים ומוציא הוצאות לשם כך – כל זה ללא קשר לשאלה אם מפלגתו נתונה בתקופת בחירות או לא. כלומר, ניתוק הקשר שבין תקופת הבחירות הנכנסת לתוקף לפי החלטת המוסדות המחייבים במפלגה ובין תחולת המגבלות. כמו כן, לגבי הוראת השעה מחודש פברואר היתה אי-בהירות לעניין תחולתה על מי שפעל כמועמד בין חודש פברואר וחודש אוגוסט של שנת 2007, בטרם הכריזה מפלגתו על בחירות מקדימות, בשל אי-התאמה בין סעיף 1 לסעיף 4 של הוראת השעה, שיצרה מעין גוון רטרואקטיבי. נציגת משרד המשפטים ונציג מבקר המדינה סברו שמהוראת השעה דאז עולה שההוראות הקבועות בה חלות על כל מועמד, בכל תקופת הוראת השעה, גם אם לא הוכרזו בחירות מקדימות כאמור. לפיכך הוחלט שלא לתקן מאומה בהוראת השעה האמורה ולהותיר את העניין לפרשנות גורמי אכיפת החוק. ההצעה התקבלה פה-אחד, ללא הסתייגויות, בוועדת החוקה, חוק ומשפט. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר אותה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון. חבר הכנסת דוד רותם – אינו נוכח. יש הסתייגויות, אבל מכיוון שחברי הכנסת רותם וגלאון לא נמצאים – – – דוד רותם (ישראל ביתנו): אני פה ואני מוותר על ההסתייגות. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007. המסתייגים הסירו את ההסתייגויות, ולכן אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על שם החוק ועל סעיפים 1–4, כולל, כנוסח הוועדה. הצבעה מס' 78 בעד סעיפים 1–4 – 26 נגד – אין נמנעים – 1 סעיפים 1–4 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 26, אין מתנגדים, נמנע אחד. החוק אושר בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 79 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – 1 חוק המפלגות (בחירות מקדימות) (הוראת שעה) (תיקון), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 25 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהחוק נתקבל, כנדרש, בשלוש קריאות. הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007 [מס' כ/152; "דברי הכנסת", חוב' כ"ט, עמ' 9048; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים להצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מונחת לפניכם הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007. ההצעה היא פרי יוזמתם של חבר הכנסת רן כהן וקבוצת חברי הכנסת, בהם נאדיה חילו ואפי איתם. חוק שירות המדינה (משמעת), גם בנוסחו הנוכחי, מקנה לנציב שירות המדינה סמכות שבשיקול דעת להשעות עובד שירות המדינה או להעביר אותו באופן זמני לתפקיד אחר, אם הוגשה נגדו קובלנה משמעתית או נפתחה נגדו חקירה פלילית בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון. נוסף על כך, סעיף 48 לחוק המשמעת מקנה לשר הממונה על עובד שירות המדינה או למנהל כללי של אותו משרד ממשלתי סמכות להשעות עובד השעיה דחופה לתקופה של 14 ימים, הניתנת להארכה עד 30 ימים בסך הכול – בנסיבות מיוחדות. סמכויות דומות קיימות גם לגבי עובדי הרשויות המקומיות לפי חוק הרשויות המקומיות (משמעת). הצעת החוק שלפניכם, ביוזמתו של חבר הכנסת כהן, מוצעת לנוכח מציאות שבה יש מקרים שבהם עובדי ציבור האחראים לקטינים או חסרי ישע עוברים עבירה במסגרת תפקידם, ולא אפרט את המקרים הללו, וממשיכים לשמש בתפקידם. הצעת החוק יוצרת מצב שונה. חובתו של הממונה, במקרה הזה הן נציב שירות המדינה הן ראש רשות מקומית, באמצעות אב בית-הדין למשמעת הממונה עליהם, קודם כול להשעות. אם הוא אינו רוצה להשעות, עליו להסביר מדוע הוא אינו רוצה להשעות, ובכך שינינו את נטל המהלך, ובמקרה כזה יהיה אפשר לפחות למנוע מצב שבו אנשים שאינם ראויים לשרת ימשיכו לשרת. יש עוד כל מיני היבטים אחרים בהצעת החוק, שאינני רוצה למנות אותם, אבל אציין שנציב שירות המדינה צריך לדווח לוועדה אחת לשנה על היבטים שונים של הליכי ההשעיה, כדי שהוועדה תוכל למלא את תפקידה כגורם מפקח. זוהי הצעה חשובה, טובה וראויה. אני רוצה לברך את חברי הכנסת על היוזמה, ולהודות על העובדה שיכולתי ללוות את ההצעה, ואני מבקש מחברי הכנסת, כולם, לתמוך בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון. חברי הכנסת, לסעיף 1 יש הסתייגות של חבר הכנסת רן כהן, שזה עתה הודיע שהוא לא מנמק אותה ולא מבקש להצביע. לאותו סעיף יש הסתייגויות של חברי הכנסת ברכה, סוייד וחנין. חבר הכנסת חנין מבקש לנמק את ההסתייגות. בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה. הזמן קצר והמלאכה מרובה. אני רק רוצה לנצל את ההזדמנות לקרוא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת. היא שינוי ותיקון חשוב וראוי, ולכן אני מסיר את ההסתייגות וקורא לכולם לתמוך בחוק. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת . אם כן, אין הסתייגויות לחוק. אנחנו יכולים להצביע בקריאה שנייה על שם החוק ועל סעיפים 1–4, כולל, כנוסח הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 80 בעד סעיפים 1–4 – 28 נגד – 1 נמנעים – אין סעיפים 1–4 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, 28 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. הצבעה מס' 81 בעד החוק – 27 נגד – 1 נמנעים – אין חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, 27 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון מס' 11), התשס"ז–2007, אושרה כנדרש בשלוש קריאות. אני מזמין את יוזם ההצעה החשובה, חבר הכנסת רן כהן, לברך. בבקשה, אדוני. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי הכנסת, אני רוצה להודות לחברי הכנסת , , אורי אריאל, , אסתרינה טרטמן, , משה כחלון, מיכאל מלכיאור ו על כך שהלכנו יחד להצעה הזאת. נדמה לי שהצלחנו להגיע, בעזרת יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, ובעזרת חברי הוועדה וצוות הוועדה, המנהלת דורית ואג והיועצת המשפטית עורכת-דין תמי סלע, להצעה נכונה, מאוזנת ובאמת חשובה. אני מודה לכל חברי הכנסת שתמכו. לדעתי, הוספנו נדבך בהגנה על קטינים ועל חסרי ישע. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה ליוזם החוק, חבר הכנסת רן כהן. החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 94), התשס"ז–2007 [נספחות.] היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים לסעיף הבא, ואנחנו מזמינים שוב את חבר הכנסת מנחם בן-ששון. הפעם – להציג החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 94), התשס"ז–2007. בבקשה, אדוני. מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק העונשין (תיקון מס' 94), התשס"ז–2007, התקבל בכנסת ביום ד' בסיוון התשס"ז ופורסם ברשומות, עמוד 316. סעיף 1 בתיקון מס' 94 מתקן את סעיף 351 בחוק העונשין, כך שבפסקה (1) להגדרת "אומן" נמחקו המלים "למעט אומנה יומית". בשל טעות טכנית לא נמחקו בהתאמה המלים "למעט אומנה יומית" גם מן ההגדרה "אומן" שבסעיף 368א בחוק העונשין, שמתקן אותו סעיף 2 בחוק מס' 94. מוצע לתקן את הטעות ולמחוק את המלים "למעט אומנה יומית" גם מהגדרת "אומן" שבסעיף 368א בחוק העונשין בהקשר זה. כיוון שלא תהיה לי עוד הזדמנות, אני מבקש להודות – אנחנו כאן, בשעה מאוחרת, מביאים פירות של עבודה מאומצת של שבועות – כל אחד בוועדה שלו – של חברי הכנסת שטרחו בהצעות, של משרדי הממשלה שהיו שותפים, של גורמים נוספים שלא אמנה כאן. העבודה היא עבודה מאומצת, וההקראה וההצבעה הן רק סיומה, הפרי שלה, ולא אחת אנחנו מואשמים בחוסר רצינות, כאילו התהליך הזה, שבסופו הרמת הידיים בשעות האלה, ממצה את המהלך. אני לא מתנצל, אני חווה את החוויה הזאת של העבודה הרצינית בוועדה. אני רוצה להודות בעיקר לחברי הכנסת, משום שהניסיון והמאמץ שהם משקיעים הם אדירים. העבודה שלהם עם העמותות, הנכונות שלהם לשבת עם גורמים שונים ולאחר מכן ללוות את החוק – זה כמו תינוק שנולד. ולצד זה אני רוצה להודות לצוות הוועדה, לגברת דורית ואג וליועצים המשפטיים – עכשיו נמצאת פה אפרת רוזן – ולחברים שמלווים מסביב. עכשיו אני מבקש שתאשרו את התיקון הזה, אבל בהזדמנות זו נפרעתי, אני מקווה, מכל אלה שחלקי עמהם. וברוך חלקי עמהם. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 94), התשס"ז–2007, כפי שהציג אותה חבר הכנסת בן-ששון – מי בעד תיקון הטעות? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 82 בעד ההחלטה – 23 נגד – אין נמנעים – 1 ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק העונשין (תיקון מס' 94), התשס"ז–2007, נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 23 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי התיקון אושר. הצעת חוק בתי "יד לבנים", התשס"ז–2007 [מס' כ/107; "דברי הכנסת", חוב' כ"ה, עמ' 8388; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצעת חוק בתי "יד לבנים", התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מבין מהתנועות של חבר הכנסת אופיר פינס, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, שהוא מתכוון להציג את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בבקשה, אדוני. אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם, כיושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, את הצעת חוק בתי "יד לבנים", התשס"ז–2007, שיזם חבר הכנסת יעקב מרגי. הצעת החוק נועדה להסדיר סוף-סוף את פעילותם של בתי "יד לבנים" ברשויות המקומיות ברחבי המדינה. הצעת החוק אינה מחייבת הקמת בתי "יד לבנים", ואף אינה מטילה חובות חדשות על הרשויות המקומיות, אלא מעגנת מצב קיים בכל רשות מקומית שיש לה בית "יד לבנים", או שרשאית להקים בית "יד לבנים", שיתקיימו בו פעילויות הנצחה, חינוך ותרבות, וקובעת שהרשות המקומית תסייע במימון אותן פעילויות של בתי "יד לבנים" ככל יכולתה. נוסף על כך מוצע לקבוע את הרכב הוועד המנהל – את הרכב הוועדים המנהלים – של בתי "יד לבנים". בוועד המנהל ישמשו שלושה נציגי הרשות המקומית, שלושה נציגי ארגון "יד לבנים" ונציגה או נציג של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. בראש הוועד המנהל יעמוד תמיד נציג הרשות המקומית. החברות בנציגות הזאת תהיה לתקופה של חמש שנים. לבקשת נציגי "יד לבנים" הדרוזים והבדואים נקבע כי הוראות החוק המוצע לא יחולו על בתי "יד לבנים" דרוזיים ובדואיים, משום שמדובר בבתי "יד לבנים" ארציים שממומנים בכספי משרד הביטחון ולא בכספי הרשויות המקומיות. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני לא רק מבקש לדחות את ההסתייגויות; אני מבקש מהמסתייגים שלא להסתייג ולהעביר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית כלשונה וכפי שהיא באה מוועדת הפנים. תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת אופיר פינס-פז. הצעת חוק בתי "יד לבנים", התשס"ז–2007. חבר הכנסת דוד אזולאי אינו נוכח, לכן אין לנו הסתייגויות ואנחנו יכולים להצביע על שם החוק ועל סעיפים 1–9 בקריאה שנייה. חברי הכנסת, ההצבעה החלה. הצבעה מס' 83 בעד סעיפים 1–9 – 24 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–9 נתקבלו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. החוק, על כל סעיפיו, ושם החוק אושרו בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 84 בעד החוק – 25 נגד – אין נמנעים – אין חוק בתי "יד לבנים", התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: 25 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק בתי "יד לבנים", התשס"ז–2007, אושרה כנדרש בשלוש קריאות. היוזם, חבר הכנסת יעקב מרגי, מבקש להודות, ואנחנו ודאי מאפשרים לו. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברצוני להודות – כמובן, בשמי ובשם המשפחות השכולות – תחילה ליושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת אופיר פינס, שלקח את החוק לידיים וזירז אותו, כלומר קידם אותו. זהו חוק שהתחיל את דרכו כבר בקדנציה הקודמת, והוחל עליו דין רציפות. רצוני להודות כמובן גם למנהלת הוועדה, ליועצים המשפטיים של הוועדה, ואחרונים חביבים, לשרים הנכבדים, השרה והשר משולם נהרי, שפעלו להסיר את התנגדות הממשלה. ושוב, תודה לחברי הכנסת שתמכו בחוק הזה. אני חושב שנעשה צדק היסטורי עם המשפחות השכולות – שנותן להן מלה ויד ורגל בבתי "יד לבנים". תודה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה, חבר הכנסת יעקב מרגי. יישר כוח. הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 [מס' כ/158; "דברי הכנסת", חוב' ל"ב, עמ' 9623; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו עוברים, חברי הכנסת, להצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת . יובל שטייניץ (הליכוד): השתכנענו, גדעון. גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם, בשם הוועדה לקידום מעמד האשה, את הצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007 – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): בקול רם, אנחנו רוצים לשמוע אותך. גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): – – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. בהצעת חוק זו משולבות שתי הצעות חוק פרטיות. האחת של השרה -בלילא ושלי – ואני רוצה כאן להודות לשרה אברהם-בלילא, שכמובן יזמה את הצעת החוק כאשר היתה עדיין חברת הכנסת, לא רק על הייזום, אלא גם על העמידה על העקרונות במשך כל תהליך החקיקה, שהיה מאוד מאוד מורכב – עם נציגי בתי-הדין הרבניים, ועם נציגי משרד המשפטים – וגם מאוד מרתק. ההצעה השנייה היא של חבר הכנסת , ושתיהן אוחדו לפני הקריאה הראשונה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש – – – גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): הצעת החוק הזאת נועדה להיות בשורה בכל הסיפור של מעגל סרבנות הגט והעגינות. החוק כיום מסמיך את בתי-הדין הרבניים לתת צו הגבלה נגד סרבן גט כדי להביא לקיום פסק-דין שמורה על מתן גט או על קבלת גט. בהתאם להוראות החוק צו הגבלה יכול לפגוע בדברים רבים, רבים מאוד אפילו, ובכללם יציאה מהארץ, החזקת רשיון נהיגה, עיסוק במקצוע המוסדר על-פי דין והחזקת חשבון בנק. נוסף על כך, בית-דין רבני מוסמך להורות בצו הגבלה גם על מאסר סרבן גט, ואף להורות על בידוד סרבן גט שהוא אסיר או עצור. כל זה – אני מדגיש – קיים כבר היום. הצעת החוק הזאת נועדה להרחיב ולגוון את האמצעים שעומדים לרשותו של בית-הדין הרבני בבואו להטיל צו הגבלה על סרבן גט. על-פי המוצע, בית-הדין הרבני יהיה רשאי לצוות כי גמלה או קצבה המשולמת לסרבן גט, למעט גמלת הבטחת הכנסה, תעוקל לשם גביית חוב מזונות המגיע לפי פסק-דין לאשתו או לילדו. עוד מוצע לקבוע כי בית-הדין יוכל להורות על תפיסת נכס מנכסיו של סרבן גט, על רישום עיקול עליהם או על מינוי כונס נכסים עליהם. אם גם לאחר השימוש באחד מאמצעי הלחץ העומדים לרשות בית-הדין כבר היום, לרבות אחד מהאמצעים החדשים שהזכרתי, עדיין לא קיים סרבן הגט את פסק-הדין לגירושין במשך 30 ימים, יהיה בית-הדין מוסמך להורות על עיכוב או שלילה חלקיים של גמלה או קצבה המשתלמת לו, וזה גם ללא חוב מזונות פסוק. על-פי המנגנון הקבוע בהצעת החוק יהיה בית-הדין הרבני מוסמך להורות על עיכוב גמלה או קצבה, תחילה בשיעור שלא יעלה על 25%, ולאחר מכן בשיעור שלא יעלה על 50%, למשך שישה חודשים. לאחר שישה חודשים יוכל בית-הדין להאריך את העיכוב או השלילה לתקופות נוספות. בשלב מאוחר יותר יהיה רשאי בית-הדין שלא להסתפק בעיכוב, אלא להורות על שלילה בשיעורים המנויים. עם זאת, שלילת גמלה או קצבה לא תיעשה – או אותו חלק, יותר נכון, של הגמלה או הקצבה – לא תיעשה אלא אם כן שוכנע בית-הדין הרבני שאין אפשרות להביא למתן גט בדרך אחרת, ומטעמים שיירשמו. זאת ועוד, בהצעת החוק הובא בחשבון מעמדה הייחודי של גמלת הבטחת הכנסה. מתוך הכרה בכך שעיכוב או שלילת גמלת הבטחת הכנסה טומנים בחובם פגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד, נקבע תנאי בחוק לפגיעה כאמור, והתנאי הוא שאין אפשרות להביא למתן גט בדרך אחרת, ובכלל זה בדרך של פגיעה בגמלה או בקצבה אחרת, ושוב – מטעמים שיירשמו. אני רוצה לומר שבדיונים נשמעה גם הדעה שפגיעה בגמלה מעוררת חשש לפגיעה יתירה בזכויות של סרבן גט, והיה ויכוח אם הדבר עומד בתנאי פסקת ההגבלה לפי כבוד ה וחירותו. העמדה הברורה והחד-משמעית של הוועדה – ואני חייב להגיד: לא רק של הוועדה, גם של נציגי בתי-דין רבניים, שהיה להם חלק פעיל בגיבוש החוק – היתה שמכיוון שמשמעותה של סרבנות גט היא שלילת חירות אישית וזכות בסיסית לחיים בכבוד ולהקמת משפחה, ומכיוון שהמפתח למצב הוא בידי סרבן הגט עצמו, הצעת החוק היא לתכלית ראויה, והיא גם מידתית בכל המבחנים שציינתי קודם. התעקשותו של הסרבן להתמיד בסירובו היא אשר מביאה עליו את נקיטת הסנקציות האמורות. אני רוצה רק להזכיר שבחוק הקיים נכללות גם סנקציות שלשיטתנו הן יותר קיצוניות, למשל האפשרות לאסור סרבן גט ואף להעבירו לבידוד, כלומר שלילת חירות לעומת סנקציות ממוניות וכספיות. איזון האינטרסים של סרבני הגט מזה ושל מסורבות הגט מזה מביא בהכרח למסקנה שהצעת החוק היא במסגרת חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה. ציינתי גם את נושא ההדרגתיות – המידתיות. אני רוצה לציין את המדרג במועד הפעלת אמצעי הלחץ. לראשונה יוכל בית-הדין לעכב או לשלול גמלאות וקצבאות רק לאחר 30 ימים ממועד מתן צו ההגבלה הראשוני. מדרג בבחירת אופי אמצעי הלחץ – דהיינו, שישה חודשים, ורק מהחודש השביעי קמה הזכות לשלול. שלישית, מדרג במשך הפעלת אמצעי הלחץ. רביעית, חלקיות הפגיעה, דהיינו אי-שלילת מלוא הגמלה או הקצבה בכל מצב. חמישית, מדרג בשיעור הפגיעה. שישית, חובת הנמקה. חיים אורון (מרצ): יש מדרג בפגיעה? גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): אני כל הזמן מקצר, אדוני. אדוני לא יודע מה הטקסט המקורי, כך שקשה לו – – – שר החקלאות ופיתוח הכפר שלום שמחון: כבר עשיתי בדיקה, וכולם הבינו למה אתה מתכוון. גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): שביעית, יחס ייחודי לגמלת הבטחת הכנסה. כל האמור לעיל שכנע את הוועדה כי הצעת החוק לא רק הולמת את ערכיה של מדינת ישראל ונועדה לתכלית ראויה, אלא היא גם מידתית, כלומר היא אינה פוגעת בזכויות היסוד של סרבני הגט יותר מהנדרש. לאור כל האמור אני מבקש שתתמכו בהצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, בנוסח הוועדה. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, הגברת דלית אזולאי, ליועצת המשפטית, עורכת-הדין הלית מגידו, ולרבים רבים שתמכו וסייעו לנו, בישיבות ארוכות, להגיע לאיזון הנדרש. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת סער. חברי הכנסת, אין להצעת החוק הסתייגויות, לכן אנחנו עוברים להצבעה עליה, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. נא להצביע. הצבעה מס' 85 בעד סעיפים 1–3 – 27 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר דוד רותם: 27 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע, לפיכך, שהצעת החוק, כנוסח הוועדה, נתקבלה בקריאה שנייה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שלישית. נא להצביע, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 86 בעד החוק – 29 נגד – אין נמנעים – אין חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, נתקבל. היו"ר דוד רותם: 29 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק בתי-דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 6), התשס"ז–2007, נתקבלה בקריאה שלישית. חבר הכנסת אורלב רוצה להודות. בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני רק רוצה לברך את הכנסת על קבלת החוק ולהודות לחבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הוועדה, שהוא מיוזמי החוק, עם השרה רוחמה אברהם-בלילא, שצלח את כל הקשיים. חשוב לומר שהחוק הזה הוא חוק תקדימי, שמתואם עם הנהלת בתי-הדין הרבניים ועם הרבנות הראשית, והתקבל על דעתו של נשיא בית-הדין הגדול, ויש בו חידושים גדולים מאוד. אני רוצה להודות גם למנהלת הוועדה דלית אזולאי, ליועצת המשפטית הלית מגידו, למנהל בתי-הדין הרבניים הרב אליהו בן-דהן וליועץ המשפטי שמעון יעקב, לארגוני הנשים שהלכו אתנו לאורך כל הדרך, ובעיקר לעורכת-הדין בת-שבע שרמן-שני – כל אלה סייעו לנו לפרוץ את הדרך החשובה הזאת. וכמובן אני מאחל שירבו שמחות בישראל, והמשפחות תהיינה יציבות. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אורלב. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שי הרפואה המונעת ושי הבריאות לתלמיד), התשס"ז–2007 ["דברי הכנסת", חוב' ל"ה, עמ' 10415.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת , רן כהן ו וקבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת , בבקשה. דב חנין (חד"ש): תודה רבה, אדוני. אני רק רוצה להודיע על הסיכום שבמסגרתו הצעת החוק הזאת מובאת כרגע להצבעה. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שהצעת החוק הזאת נומקה בשבוע שעבר. מדובר בשי הרפואה המונעת, טיפות-חלב, הבריאות המונעת במדינת ישראל. אני רוצה להודות לשרה רוחמה אברהם-בלילא, שהובילה את הערר בממשלה שהביא להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה לתמוך בסופו של דבר בהצעת החוק. אני רוצה להודות לראשי כל הסיעות בבית שהביעו את הסכמתם להבאת הצעת החוק להצבעה היום. אני רוצה להודיע שסיכמתי עם הממשלה שהמשך קידום החוק הזה ייעשה אך ורק בתיאום עמה, ולכן אני אמשיך את ההליך הזה בתיאום עם הממשלה, כפי שהבטחתי. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת . רבותי, אין תשובה. לכן, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 87 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד), התשס"ז–2007, לדיון מוקדם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 23 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים; אני מוסיף את חבר הכנסת בן-ששון – 24 בעד, ולכן אני קובע כי הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שי הרפואה המונעת ושי הבריאות לתלמיד), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה טרומית ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה ראשונה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, יש לי הצעה לסדר. יש עכשיו 12 חוקים בקריאה ראשונה. אני מציע שהמציע יציע, ואם מישהו לא ממש משתגע לדבר, נעבור להצבעה. היו"ר דוד רותם: אני בהחלט מוכן. אם אנשים יודיעו לי שהם מוותרים על זכות הדיבור, אני אשמח מאוד. יש לי רשימות של אנשים שנרשמו, ואני לא יכול לבטל אותן. הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (עונשין), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/166).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (עונשין), התשס"ז–2007 – קריאה ראשונה. חבר הכנסת אפי איתם, בבקשה. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בואו נאמץ את הצעתו של ג'ומס ונקצר. מדובר בהצעת חוק לקריאה ראשונה – תיקון לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים – שתי הצעות חוק מאוחדות, שלי ושל חבר הכנסת גלעד ארדן. החוק המוצע נועד לתקן לקונה שנוצרה עקב החלטת בג"ץ פישלר נגד המפכ"ל, שבעצם קבעה שכל יוכל לקבל תדפיס מהרישומים הפליליים שלו ומהמידע שנאגר במרשם הפלילי. נוצר מצב שבו בעצם מעבידים חייבו, או דרשו מאנשים להביא את תדפיס הרישום הפלילי שלהם, והדבר גרם בעיות קשות לאנשים שההרשעות שלהם התיישנו או נמחקו. כמו כן, יש כוונה לעגן בהצעת חוק נוספת את סמכותו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל למחוק מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, וכך להסיר מידע כאמור הן מהרישומים המשטרתיים והן מתדפיס המרשם הפלילי. הוועדה תמשיך לטפל בכל הבעיות שעתידות להיות לפנינו. אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת איתם. חבר הכנסת גלעד ארדן – מוותר. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תשאל אם מישהו רוצה לדבר. היו"ר דוד רותם: מישהו מהנרשמים רוצה לנמק? נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לנמק. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת נסים זאב, אי-אפשר בלעדיך. ראובן ריבלין (הליכוד): אם כך, אני רוצה לדבר. היו"ר דוד רותם: הרשימה כבר סגורה. ראובן ריבלין (הליכוד): למה הרשימה סגורה? הוא עוד לא התחיל לדבר וכבר הרשימה סגורה? היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת ריבלין, הצעת הצעה כל כך טובה קודם, אבל בלי חבר הכנסת זאב אי-אפשר. ראובן ריבלין (הליכוד): כל זמן שהוא רוצה לדבר, כל סיעת הליכוד רוצה לדבר. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אין לי בעיה. כולכם תשבו פה ותדברו. חוץ מפטפטת מה עושים פה? מפטפטים. תדברו. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת נסים זאב, בלי קומפלימנטים. נסים זאב (ש"ס): אני לא נותן שום קומפלימנטים, אבל גם את זכות הדיבור לא ייתנו לנו? איפה חופש הדיבור? איפה כבוד ה וחירותו? גם בכנסת לא נותנים את חופש הדיבור, אז אל תתלוננו על מה שקורה בחוץ. היו"ר דוד רותם: חבר הכנסת נסים זאב, נא לדבר לעניין. מיכאל איתן (הליכוד): ההוראה שנתת חלה רק עליו, לא על כולם. נסים זאב (ש"ס): רק לעניין – תלוי על איזה עניין. כאשר משטרת ישראל מגיעה למסקנה שאין מספיק חומר ראיות או עניין לציבור; אתם יודעים איך המשטרה מחליטה אם יש או אין עניין לציבור. היא מחליטה מתי יש עניין לציבור – היא כנראה שאלה את הציבור והגיעה למסקנה שבנושא זה אין לציבור עניין ואז היא מחליטה לסגור את התיק. אנחנו אומרים שלראש אגף החקירות והמודיעין של משטרת ישראל תהיה סמכות למחוק את הרישום הפלילי במשטרה – – – אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לא מדובר בסגירת תיק, אלא רק מחיקת רישומים. רק רישום – רישום זה לא אישום. נסים זאב (ש"ס): יש עוד סעיף, שעניינו דיסקרטיות – שלא להעביר את המידע לגורמים נוספים. אני רוצה לדעת, איך הקונסול האמריקני יודע למי יש רישום פלילי כדי להחליט אם לתת לו ויזה או לא לתת לו ויזה? מי מעביר לו את המידע? האם הקונסול האמריקני זכאי לקבל ממשטרת ישראל מידע על כל שבא לבקש ויזה, גם אם לא הועמד לדין? אם היה ל רישום פלילי, או נפתח נגדו תיק כלשהו, הוא כבר לא מקבל ויזה. גלעד ארדן (הליכוד): זה בדיוק יפתור את הבעיה הזאת. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לדעת אם החוק המוצע יפתור את הבעיה הזאת. רבותי, זאת בעיה רצינית. אני רוצה לומר לכם שיש פה מצב של הפקרות – המידע הזה זורם לכל מקום, לכל רשות, לכל גורם, ולכן הפעם אני אצביע אתכם. היו"ר דוד רותם: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, ביקשתי את זכות הדיבור כדי שחבר הכנסת נסים זאב לא יהיה אחרון. זה נגד עין הרע. האמת היא שבמבט ראשון החוק הזה נראה חוק טוב, אבל במבט שני הוא נראה מה-זה-רע; הוא חוק מאוד בעייתי. ראובן ריבלין (הליכוד): באיזה מבט אנחנו מסתכלים עליו עכשיו? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): מבט שלישי. בואו נחשוב לרגע שאנחנו מעסיקים. גלעד ארדן (הליכוד): תחשוב שאתה אזרח שרוצה לעבוד. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): חבר הכנסת ארדן, שמעתי אותך. תן לאנשים אחרים הזדמנות להשפיע על חברי הכנסת בשעה זו של הערב. התוצאה של החוק הזה היא שאתם מציעים ליצור מצב שבו גם אם מעביד חושב שלמועמד לעבודה אצלו יש עבר פלילי, אין לו שום יכולת לבקש – ודאי לא לחקור – ולא לקבל. אתם פשוט מציעים לקנות חתול בשק. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): – – – עבר פלילי יוכלו להיכלל גם באותם מקומות – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): זהו, שמעסיקים פשוט לא יוכלו. הייתי בדיון בוועדה, ואני יודע שהם לא יוכלו. אנחנו מגיעים למצב של הגזמה. אנחנו לא מוצאים את שיווי המשקל, והולכים למקומות אבסורדיים לחלוטין. אנחנו שמים מקלות בדרכם של מעסיקים ברמות שאי-אפשר לקבל את זה. אני מבין את מה שחברי הכנסת ארדן ואיתם רוצים. זה בסדר גמור. הם רוצים ש לא ייפסל משום שפעם היה לו רישום, אבל גם אי-אפשר לקבל כל אחד ולהסתיר את עברו עד כדי כך שאסור אף פעם לחשוף שום דבר מעברו. צריך להקפיד על נקודות של שיווי משקל ואיזון. אפי איתם (האיחוד הלאומי – מפד"ל): לכן יש – – – אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): לפי דעתי הצעת החוק הזאת חוצה את המקומות האלה בגדול. לדעתי זאת הצעת חוק די בעייתית, לפחות בנוסח שהובא לוועדה בהכנה לקריאה ראשונה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת פינס. חבר הכנסת הרב יצחק לוי, בבקשה. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לתמוך בחוק. אני רוצה לומר לחבר הכנסת פינס שאנחנו דנים עכשיו בחוק בקריאה ראשונה. יש מנגנונים לדאוג לכך שמעביד ידע, בשני אופנים: 1. להגדיר רשימה של מקומות עבודה שהחוק הזה לא יחול בהם; 2. להגדיר רשימה של עבירות שבגינן יהיה אפשר לחשוף. ראובן ריבלין (הליכוד): עכשיו אני מבולבל לגמרי. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אני אומר שהחוק המוצע, בבסיסו, הוא חוק נכון. המעביד לא צריך לקבל את הרישומים הפליליים של כל מי שבא לעבוד אצלו, אלא אם כן יש בעיה אקוטית, יש איזו בעיה רצינית, ואז אפשר לעגן את זה בחוק. לכן אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והקריאה השלישית ודאי עוד ייעשו שינויים שיפתרו את הבעיה שחבר הכנסת פינס-פז דיבר עליה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת לוי. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 88 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (עונשין), התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, 20 בעד, מתנגד אחד ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 8) (עונשין), התשס"ז–2007, נתקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דוד רותם: הודעה לסגנית מזכיר הכנסת – בבקשה. סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון – התאמת שוק העבודה לנשים), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת נאדיה חילו; הצעת חוק לחצן מצוקה לקשיש, התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת יצחק גלנטי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום ארנונה לאזרח מגיל 80), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון – אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפירי חוקי עבודה), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הרחבת זכאות לקבלת מענק), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – קביעת מספר ימי אבל), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת ואסל טאהא וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעות חירום (הוראת שעה) (תיקון – הגנת שכר בשעת "מצב מיוחד בעורף"), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – ייעוד כספי הקצבות לפיתוח ברשות מקומית) (הוראת שעה), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת מוחמד ברכה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק נופשונים לילדים עם נכות, התשס"ז–2007, מאת חברי הכנסת חיים אמסלם ודוד רותם וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה), התשס"ז–2007, מאת חברי הכנסת גדעון סער ושלי יחימוביץ; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – מגורים הולמים, קנס מינהלי והמועד להגשתו), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב; הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון – שמירה על מעמד הורה יחיד במשק-בית עם ידוע בציבור), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת אורית נוקד; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – שמירת זכאות לביטוח בריאות לשוהים מחוץ לישראל), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב; הצעת חוק איסור עיכוב דרכון, התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת ליה שמטוב; הצעת חוק איסור שימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ ותרופות הרגעה (בילדים מתחת לגיל 16), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר; הצעת חוק טיפול בקטינים נפגעי עבירות מין, התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת לימור לבנת וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון – הפחתת מס רכישה), התשס"ז–2007, מאת חברת הכנסת סופה לנדבר; הצעת חוק הכנסת (תיקון – ייצוג הכנסת בערכאות משפטיות), התשס"ז–2007, מאת חבר הכנסת וקבוצת חברי הכנסת. נוסח מתוקן של הצעת חוק זכויות הפליט, התשס"ז–2007 – פ/2909/17 – של חברי הכנסת אופיר פינס-פז ו וקבוצת חברי הכנסת. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לסגנית המזכיר. רן כהן (מרצ): מזל שלא דנים בזה הלילה. הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2) (הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/166).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2) (הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז–2007 – חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2) (הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז–2007, שמונחת לפניכם לקריאה ראשונה, היא בתמיכת משרד התשתיות והממונה על הגנת הצרכן. ההצעה היא כי מפעיל תחנת תדלוק יחויב בהצגת מחיר הדלק הנמכר בתחנה בשני מקומות לפחות בתחום תחנת התדלוק. כמו כן מוצע לאסור על מפעיל תחנת תדלוק להציג הנחה על מחיר הדלק ללא פרסום מחירו הסופי של הדלק. כדאי שתדעו שחלק מהמחירים בתחנות הדלק אינם בפיקוח, ולכן המחירים ההתחלתיים שונים. לכן כשבעלי התחנות כותבים בפתח התחנה שיש הנחה של 1.40 שקלים או 2 שקלים, יש בכך הטעיה, כי הצרכן שנכנס לתחנה ומקבל החלטה כלל אינו יודע מה יהיה המחיר הסופי, כי הוא לא יודע על איזה מחיר ההנחה נעשית. לכן, ההצעה שלפניכם נועדה ליצור שקיפות ולהגביר את התחרות בין תחנות הדלק. מובן שאין בהסדר המוצע כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הצרכן, המחייבות בין השאר הצגת מחיר כולל על נכס או שירות. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הראשונה. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ארדן. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי – מוותר. חבר הכנסת – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב – מוותר. תודה רבה לחברי הכנסת. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 89 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2) (הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק משק הדלק (קידום התחרות) (תיקון מס' 2) (הצגת מחירים בתחנות תדלוק), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (תקרה לתשלום בעבור תרופות למשפחה שבה יותר מ אחד חולה במחלה כרונית), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/167).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (תקרה לתשלום בעבור תרופות למשפחה שבה יותר מ אחד חולה במחלה כרונית), התשס"ז–2007 – קריאה ראשונה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מודה שאת הצעת החוק הזאת אני מצליח לגלגל במאמצים גדולים מקריאה טרומית לקריאה ראשונה. גם הפעם – אני כבר מודיע שהתחייבתי לקיים את הקריאה השנייה והשלישית בתיאום עם האוצר. אף שקיבלתי על עצמי את המגבלה הזאת, אני לא מצליח להבין למה ומתוך אילו נימוקים האוצר כל כך מקשה את העברת החוק. מדובר במציאות שבה יש תקרה משפחתית לשייאות בתחומים רבים מאוד. למשל לביקור אצל רופא התקרה היא משפחתית. אבא, אמא והילדים הולכים לרופא כמה פעמים – נספרת להם ההוצאה המקסימלית פר-משפחה. כאשר מדובר בתרופות – הגג הוא אישי. שלא תהיה אי-הבנה, בקופות-החולים השונות הגג האישי הוא בין 650 ל-700 שקלים לרבעון או 250 עד 280 שקל לחודש. יש משפחות רבות שיש בהן יותר מחולה כרוני אחד. אני מודה שכשהתחלתי לעסוק בזה גם לי היתה תמונה של בעיה שצריך לפתור. הצלחתי לקבל נתונים רק מקופת-חולים אחת, אבל היא הגדולה ביותר, קופת-חולים כללית. בקופת-חולים כללית מספר המשפחות עם שני חולים כרוניים הוא 255,000. אנחנו מדברים על 255,000 משפחות שיש בהן שני חולים כרוניים. ב-13,500 משפחות יש שלושה חולים כרוניים. ארבעה חולים כרוניים – משפחה כזאת עשויה לשלם כל חודש 1,100 שקלים בעבור תרופות – יש ביותר מ-2,000 משפחות. יש גם משפחות עם חמישה חולים כרוניים. הצלחנו – בכוח – להעביר את החוק בקריאה טרומית, ועתה הוא מונח לקריאה ראשונה. בוועדה עשינו שתי פשרות: האחת – שהתקרה תהיה זהה למשפחתי ולאישי: הסכמנו שהיא תהיה 125%. זאת אומרת, משפחה עם שניים ויותר – 125%, וכמובן לא פי-שניים, פי-שלושה ופי-ארבעה, אלא רק 125%. הפשרה האחרת: לפי הצעת החוק, 50% מההוצאה הנוספת הזאת יוטלו על קופות-החולים ו-50% יוטלו על האוצר. על-פי החישובים שיש בידי מדובר ב-60 מיליון שקלים, מחולקים לשניים, זה יותר מ-5 מיליוני שקלים. לכן אני בידי האוצר – אני לא מסתיר את הדברים האלה. אני מבקש מהכנסת להעביר את זה בקריאה ראשונה, ואני מקווה שבמושב הבא, בכנס הבא, נשלים את החקיקה, שמבחינתן של משפחות רבות היא ממש דיני נפשות; אנשים אינם לוקחים תרופות, אפילו שהרופא נתן להם רצפט, משום שהם לא עומדים בעומס הגדול הזה. ראובן ריבלין (הליכוד): האם זה לא חוק תקציבי? חיים אורון (מרצ): אמרתי שהאוצר הסכים שהוא יעבור היום כך, אבל התחייבתי לתאם את הקריאה השנייה והקריאה השלישית, כי זה יותר מ-5 מיליוני שקלים. אני מבקש מחברי הכנסת להעביר את זה בקריאה ראשונה, ואני מקווה שכל חלקי הקואליציה, אני פונה פה גם לשרה – – – ראובן ריבלין (הליכוד): אין פה שרה – – – חיים אורון (מרצ): – – – לשרה המתאמת, וגם לחברי הכנסת מהקואליציה, ומבקש להעביר את הצעת החוק. אני מכיר מעט נושאים שהם כל כך רגישים וכל כך נכונים כמו הנקודה הזאת. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנת חיים אורון. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת – מוותר; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים זאב – מוותר. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 90 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 19 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (תקרה לתשלום בעבור תרופות למשפחה שבה יותר מאדם אחד חולה במחלה כרונית), התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, 19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע בזה שהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 40) (תקרה לתשלום בעבור תרופות למשפחה שבה יותר מ אחד חולה במחלה כרונית), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה. הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 2) (זכות ערעור על צו לנשיאת המאסר), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/168).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 2) (זכות ערעור על צו לנשיאת המאסר), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת יצחק לוי. יצחק לוי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, יש עשרות מקרים בשנה של אנשים שנשפטו למאסר במדינות זרות וחוזרים למדינת ישראל. בעיקר מדובר בצעירים שנתפסו בשימוש סמים, או בעבירות אחרות שצעירים נתפסים בהן בטיולים. יש גם עניינים של הונאה, עניינים אחרים. עם רוב מדינות העולם יש לנו הסכמי הסגרה. למדינת ישראל יש עניין שהאזרחים שלה, שנשפטו בחוץ-לארץ, יחזרו לכאן לרצות את מאסרם. אם כן, יש חוק, הוא קיים, חוק נשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, שקובע שכאשר האסיר מגיע מחוץ-לארץ, לאחר שנשפט שם, מי שקובע את עונשו זה בעצם בית-המשפט בישראל. בית-המשפט לומד מה היה שם, קורא את פסק-הדין שניתן בחוץ-לארץ ופוסק. על-פי רוב הוא פוסק את אותו הדבר, אבל הוא לא חייב לפסוק אותו הדבר. אפשרי ש נאסר שם לעשר שנים, ובית-המשפט כאן יקצר את תקופת מאסרו או יאריך אותה. החוק המוצע נועד להוסיף זכות ערעור. כלומר, כיום החוק אינו נותן זכות ערעור ל שמגיע מחוץ-לארץ בנסיבות האמורות ומקבל פסיקה מבית-המשפט. בניגוד לכל הפסיקות האחרות של בית-המשפט, על העניין הזה אין זכות ערעור. כלומר, אם בית-המשפט קבע על העונש שהוא קיבל בחוץ-לארץ את אותו עונש, יותר ממנו או פחות ממנו, אין אפשרות לערער על כך. זה מה שהחוק המוצע נועד לתקן. הבאתי את הצעת החוק הזאת על-פי פניות שקיבלתי מאזרחים. יש הסכמה של משרד המשפטים, הסכמה של הסניגוריה הציבורית, הוועדה קיבלה את ההצעה פה-אחד לקראת הקריאה הראשונה, הנוסח מוסכם, ולכן אני מבקש מהכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת יצחק לוי. חבר הכנסת אברהם רביץ – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 91 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 2) (זכות ערעור על צו לנשיאת המאסר), התשס"ז–2007, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, 18 בעד, שני מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע אפוא שהצעת חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (תיקון מס' 2) (זכות ערעור על צו לנשיאת המאסר), התשס"ז–2007, נתקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה. הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/168).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת אחמד טיבי. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אופיר פינס. בבקשה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) (תיקון מס' 4), שיזם חבר הכנסת . הצעת החוק הזאת קובעת עיקרון מאוד מאוד חשוב: את מקומה של חוות הדעת המשפטית בכל מה שקשור לחוזים ולעסקאות שמועצת העיר צריכה לאשר. את חוות הדעת המשפטית הזאת תהיה חובה לשלוח לחברי מועצת העיר עם ההזמנה לישיבה, ויש כאן הבדל גדול מאוד מהמצב כיום. זה חלק ממהלך להתמקצעות העבודה במועצת העיר, במועצת הרשות המקומית – – – רן כהן (מרצ): זה יישלח בכתב, לא ב-SMS אני מקווה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): תישלח חוות דעת כתובה – אתה צודק, חבר הכנסת כהן – ומנומקת. הוספנו "ומנומקת", כדי שלחבר מועצת העיר יהיו הידע והיכולת להבין את מה שהוא אמור להצביע עליו במועצת העיר. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): מה זה "עסקה"? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): חוזה. למשל אם מועצת העיר צריכה לחתום על חוזה למכירת נכס או לקניית נכס. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אם עשו מכרז ובחרו חברת שמירה לבית-ספר? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אם זה צריך לבוא לאישור מועצת העיר, היועץ המשפטי לעירייה צריך להגיד מהי העסקה וכדומה. היו"ר דוד רותם: אין גם הבדל בהגדרה, משום שההגדרה כבר קיימת, רק שקודם היה כתוב שצריך לקבל חוות דעת, ועכשיו נקבע שצריך לקבל חוות דעת משפטית מנומקת. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): בדיוק. עם ההזמנה לישיבה. זהו – קצר ולעניין. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת אופיר פינס פז. חברי הכנסת אברהם רביץ, ו – אינם נוכחים, חבר הכנסת נסים זאב – מוותר. תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 93 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי) (תיקון מס' 4), התשס"ז–2007, נתקבלה ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה. הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10) (מתן סובסידיה קבועה), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/168).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, ההצעה הבאה שלנו היא הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10) (מתן סובסידיה קבועה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת יצחק וקנין. בבקשה, אדוני. יצחק וקנין (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני שר החקלאות, הצעת חוק הגליל באה להמשיך הסדר קיים לטובת ענף הפטם וענף ההטלה ביישובי קו העימות. הצעת החוק נועדה להמשיך את מתן הסובסידיה שניתנה בשנת 1991. במשך השנים האלה הוארך תוקף החוק הזה כמה פעמים, והצעת החוק – שהבאתי לפני הממשלה – עניינה הארכת החוק בלא קביעת יעד – – – ראובן ריבלין (הליכוד): קביעה שהחוק קיים – – – יצחק וקנין (ש"ס): ממשיך מ-1 בינואר 2008, כאשר זה בעצם היה אמור להסתיים ב-31 בדצמבר 2007, כלומר היינו חייבים לעשות את המהלך הזה כדי לאפשר המשכיות. הענף הזה הוא מוסדר ומתוכנן, והממשלה אישרה את הצעת החוק, אף שמדובר בה על – – – זבולון אורלב (האיחוד הלאומי – מפד"ל): סליחה, על אילו אזורים מדובר? יצחק וקנין (ש"ס): זה חל על המועצות האזוריות מעלה-יוסף, מרום-הגליל ומבואות-חרמון, ונכללים בזה גם הקיבוצים – בגליל העליון גם הקיבוצים, שרובם מתבססים על ענף הפטם, וזה מסדיר את כל נושא הסובסידיה לענף הפטם וההטלה. אני מודה גם לממשלה, לשר החקלאות, ולכל מי שהיה שותף בסיוע בנושא הזה. אני מבקש מכולם לתמוך בהצעה. היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, האם מישהו רוצה להירשם? אין. תודה רבה. חברי הכנסת, אין אף אחד שמבקש להירשם, לכן אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 93 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10) (מתן סובסידיה קבועה), התשס"ז–2007, לוועדת הכספים נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הגליל (תיקון מס' 10) (מתן סובסידיה קבועה), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכספים של הכנסת לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה רבה. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 83) (פסילה לצמיתות בשל הרשעה בשלוש עבירות חמורות), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/169).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: חברי הכנסת, הנושא הבא הוא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 83) (פסילה לצמיתות בשל הרשעה בשלוש עבירות חמורות), התשס"ז–2007. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): שלום שלום – אדוני, אתה רואה מה זה? היו"ר דוד רותם: אדוני, שלום שלום ואין שלום. גלעד ארדן (הליכוד): כבר התבלבלתי. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לכאורה ההצעה היא עדיין פסילה לצמיתות, אולם בעת ההכנה לקריאה ראשונה הסכמנו שהעונש שמופיע בהצעה ישונה – החלטנו לקבוע פסילה ארוכה, בסביבות 15 שנה, כפי שייקבע על-פי המלצת המשטרה ומשרד המשפטים. ההצעה בעצם נועדה לקבוע שפסילת רשיונו של נהג שהורשע בשלוש עבירות חמורות לתקופה ארוכה תהיה בתוך תקופה של 15 שנים, שבהן לא תהיה לו זכות לקבל או להחזיק רשיון נהיגה. רשימת העבירות, שהיא לא ארוכה, נקבעה בתיאום עם משטרת ישראל, ומדובר אך ורק בעבירות שהן באמת החמורות ביותר: נהיגה בשכרות, נהיגה בהשפעת סמים, גרימת מוות בנהיגה רשלנית, הפקרה לאחר פגיעה, סירוב לעבור בדיקת שכרות ואי-עצירת הרכב לפני מסילת ברזל בניגוד לחוק. פעמים רבות לאחר תאונה קשה מתברר לנו שלנהג המעורב בה רשומות עשרות עבירות חמורות קודמות, ואנחנו שואלים את עצמנו איך קרה שאותו נהג המשיך לנהוג ולסכן את הציבור. הצעת החוק נועדה בעצם למנוע את המקרים האלה ולקבוע ש שעבר שלוש מהעבירות המנויות כחמורות ביותר, בית-המשפט יקבע לו משך פסילה ארוך, כפי שאמרתי: סביב 15 שנה, ועדיין הותרנו שיקול דעת לבית-המשפט, בנסיבות מיוחדות, כלומר סמכות להחליט לקצר את משך הפסילה. אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ארדן. אף אחד לא נרשם לדיבור. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 94 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 83) (פסילה לצמיתות בשל הרשעה בשלוש עבירות חמורות), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 83) (פסילה לצמיתות בשל הרשעה בשלוש עבירות חמורות), התשס"ז–2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43) (הרחבת איסור הפיטורים במהלך טיפולי פוריות), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/169).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43) (הרחבת איסור הפיטורים במהלך טיפולי פוריות), התשס"ז–2007. חבר הכנסת , בבקשה. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שולחן הממשלה מיותם. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אה, סליחה. גדעון סער (הליכוד): אמרתי שהשולחן מיותם. גברתי, חזקה עליה שהיא נמצאת במליאה. אמרתי שהשולחן פשוט נראה לי – הרבה כיסאות – – – קריאות: – – – מיכאל איתן (הליכוד): מה, אין רחמים על רוחמה? גדעון סער (הליכוד): חברי הכנסת, סעיף 9(ה) בחוק עבודת נשים אוסר על מעביד לפטר עובדת שעוברת טיפולי הפריה חוץ-גופית או לפטר עובד או עובדת שעוברים טיפולי פוריות לקראת ילדם הראשון או השני במהלך תקופות הקבועות באותו סעיף קטן – אלא בהיתר מאת שר התמ"ת. הצעת חוק זו נועדה להחיל את ההגנה האמורה מפני פיטורים גם על עובד או עובדת שלהם שני ילדים מבן-זוג קודם – לאחד מהם או לשניהם, לצורך העניין, שתי החלופות אפשריות – המבקשים ליצור תא משפחתי חדש. הצורך בתיקון המוצע מתחדד לנוכח העובדה שיצירת תא משפחתי נוסף נעשית, מטבע הדברים, בגיל מאוחר יותר, שבו לעתים הקושי להרות גדול יותר. דווקא בגילים אלו יש צורך בטיפולי הפריה חוץ-גופית, או בטיפולי פוריות, ועקב כך – בהגנה המוקנית בחוק. לפיכך מוצע לקבוע כי מניין הילדים הקבוע בסעיף 9(ה) יהיה לכל תא משפחתי נפרד, בלא תלות במספר הילדים קודם, אם יש כזה, למי מבני-הזוג. הצעת החוק הזאת התקבלה פה-אחד, גם בקריאה טרומית וגם בוועדה. אני חייב לציין שהממשלה, באמצעות ועדת השרים לחקיקה, החליטה לתמוך בה, ואני מודה לה על כך. אני חושב שאנחנו מוסיפים בכך נדבך חשוב להגנה על עובדים שעוברים טיפולי פוריות. נדמה לי שזה כבר החוק השני או השלישי שאנחנו מביאים בכנס הזה בנושא זה, ואני רוצה לבקש מכל חברי הכנסת הנוכחים לתמוך בהצעת החוק הזאת. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת . חבר הכנסת . ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, הנמצאת בפאתי האולם, למרות השעה המאוחרת חשבתי להשתתף בדיון, מהטעם שאני רוצה באמת לעודד את אלה שיזמו את החוק, חבר הכנסת גדעון סער ואחרים. גדעון סער (הליכוד): לא, לא – – – ראובן ריבלין (הליכוד): מהטעם הפשוט שיש בחברה דברים שאנחנו לא חושבים עליהם לפעמים, ומדובר בסבל של מעטים מאוד, שאף מבקשים שלא להביא פומבי לסבלם. אשה או גבר אשר נמצאים בתהליך של טיפול פוריות – – – שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): מדובר רק בנשים, חבר הכנסת ריבלין. אתם יכולים להזדהות אתנו – – – ראובן ריבלין (הליכוד): האמיני לי, חברת הכנסת יחימוביץ, פעמים יכול להיות מצב שבו לא יודעים מי הוא האשם בכך שהזיווג לא מצליח ולא מגיעים לכלל – – – רן כהן (מרצ): אני מציע שיפסיקו את הוויכוח הזה, כולנו פה – – – ראובן ריבלין (הליכוד): אנחנו פוסט-פוריות. אנחנו פוסט-פוריות. על כל פנים אני רוצה לומר שאותן – בעיקר – נשים אמיצות, אשר עוברות טיפול פוריות, אינן הולכות לקייטנה או למחנה נופש כלשהו, והצורך שלהן להיעדר מהעבודה לפעמים הוא בנסיבות שבהן נגרם להן סבל רב, והן עושות מאמצים – באמת לפעמים מופלאים והירואיים – כדי להגיע למצב של היריון והבאת ילד לעולם. לכן, אני חושב שאנחנו צריכים קודם כול להצדיע לאותן נשים, אשר מוכנות לעבור את התהליך הזה ומבקשות בכל מאודן להגיע לכלל אמהות, ולבני-זוגן אשר עוברים את כל התהליכים האלה. טוב עושה חבר הכנסת גדעון סער, ואני לא עולה לכאן כדי להגיד שהנחתום מעיד על עיסתו והעיסה מעידה על נחתומה, אלא אני באמת חושב שיש דברים שאנו לא נותנים לבנו אליהם, והם קיימים לפנינו, מיום היות ה , ואני מברך אותך על הצעת חוק זו, כי היא הצעה ראויה המביאה כבוד לנו כחברה. היו"ר דוד רותם: תודה לחבר הכנסת ריבלין. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה. נא להצביע. הצבעה מס' 95 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43) (הרחבת איסור הפיטורים במהלך טיפולי פוריות), התשס"ז–2007, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: 15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 43) (הרחבת איסור הפיטורים במהלך טיפולי פוריות), התשס"ז–2007, נתקבלה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדה לקידום מעמד האשה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/169).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: הנושא הבא: הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007, מטעם הוועדה לביקורת המדינה. אדוני, יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה. זבולון אורלב (יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה קובע, כי אם עלה בביקורת שערך מבקר המדינה חשש למעשה פלילי, יביא מבקר המדינה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. על היועץ המשפטי לממשלה לדווח לוועדה בתוך שישה חודשים על דרך טיפולו בנושא. לעתים ממצאי הביקורת מעלים חשש לעבירה משמעתית, ולא פלילית, ובמקרים רבים אף מיטשטש קו הגבול בין האופי הפלילי ובין האופי המשמעתי של התנהגות מסוימת. במקרים הראויים מבקר המדינה נוהג – כעניין שבמדיניות – להביא עניינים כאמור, שהם עניינים משפטיים, לידיעת היועץ המשפטי לממשלה אף שהדבר אינו מצוין בחוק, להבדיל מסעיף 43 בחוק, שעניינו נוגע בתפקידו של מבקר המדינה כנציב תלונות הציבור, ובו החוק קובע במפורש כי אם מתעורר חשש שנעשתה עבירה משמעתית, הנציב רשאי להביא את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. לכן מוצע לתקן את סעיף 14 בחוק, ולשם כך מוצעות שתי גרסאות, שעדיין לא הכרענו בהן. גרסה א': תעוגן בחוק סמכותו של מבקר המדינה להעביר ממצאי ביקורת המעוררים חשש עבירה משמעתית ליועץ המשפטי לממשלה; גרסה ב': אם הביקורת מעלה חשש שנעשתה עבירה משמעתית, יביא מבקר המדינה את הממצאים לידיעת מי שמוסמך לפתוח בהליך משמעתי, לדוגמה נציב שירות המדינה, ולא בהכרח ליועץ המשפטי לממשלה. תיקון נוסף עניינו הקמתו ופעולתו של צוות לתיקון ליקויים שנתגלו במהלך הביקורת. עד היום אין לכך לוח זמנים מחייב. לכן מוצע בחוק שהצוות יחל בדיוניו בתוך 60 יום ממועד הנחת הדוח וידווח – בסיום פעולתו – בתוך 15 יום לראש הגוף המבוקר על ההחלטות שהתקבלו, וזה ידווח על ההחלטות האמורות למבקר המדינה בתוך 30 יום. החוק המוצע גם מסמיך את מבקר המדינה לקבוע את המתכונת שבה ימסור הגוף את הדיווח. הדבר האחרון: בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית תשקול הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת את תיקון סעיף 16 לחוק, שעניינו הערות ראש הממשלה והנחתן על שולחן הכנסת מבחינות אלה: הטלת חובה על הגופים המבוקרים להעביר את תגובותיהם על דוח הביקורת אל ראש הממשלה; הטלת חובה על ראש הממשלה להגיש הערות למבקר המדינה בכל עניין שהוזכר בדוח, והרחבת המנגנון המאפשר הגשת הערות לשם פרסום הדוח כך שיחול גם על הגופים המבוקרים שאינם זכאים לכך היום. הצעה זו רק תסדיר יותר את סדרי הביקורת. תודה. היו"ר דוד רותם: תודה ליושב-ראש הוועדה. חברי הכנסת, מכיוון שמדובר בחוק חשוב, ואף אחד מחברי הכנסת לא מתנגד לו, אנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע. הצבעה מס' 96 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007, לוועדה לענייני ביקורת המדינה נתקבלה. היו"ר דוד רותם: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. לפיכך אני קובע שהצעת חוק מבקר המדינה (תיקון מס' 40), התשס"ז–2007, עברה בקריאה ראשונה ותוחזר לוועדה לביקורת המדינה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/170).] (קריאה ראשונה) היו"ר דוד רותם: הנושא הבא הוא הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז–2007 – קריאה ראשונה. חבר הכנסת רן כהן יציג את החוק המוצע. בבקשה. רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברות וחברי הכנסת, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חבר הכנסת שרוני ביקשני להציג בשם הוועדה את הצעת החוק שיזמו חבר הכנסת וקבוצת חברי הכנסת ועניינה הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. הצעת החוק הזאת, בעיקרו של דבר, נועדה להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצועות הבריאות ולהגן על בריאות הציבור. הכוונה היא להסדיר את הטיפול הרפואי בתחומים: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, טיפול בהפרעות בתקשורת ותזונה. הצעת החוק הזאת מובאת לקריאה ראשונה מתוך כוונה שתוחזר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. נדמה לי שזוהי הצעת חוק ראויה. לא נקיים עליה כאן דיון ארוך, אבל הוועדה בלי ספק תרד לעומק הדברים. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת רן כהן, שהציג לנו את הצעת החוק בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חברי הכנסת, הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז–2007 – קריאה ראשונה. נצביע. מי בעד? מי נגד? אני אצרף את קולו של חבר הכנסת דוד רותם. הצבעה מס' 97 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ז–2007, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אם כך, 13 בעד – בצירוף קולו של חבר הכנסת דוד רותם, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/171).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת בנימין נתניהו וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. חבר הכנסת בנימין נתניהו, יושב-ראש האופוזיציה, אני מבקש שתציג את הצעת החוק. בנימין נתניהו (הליכוד): אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעת חוק שמיועדת להבטיח שהסנדלר לא ילך יחף. אנו דורשים ממדינות רבות, בעיקר בארצות-הברית, אבל לא רק שם, שימנעו העברת כספים מקרנות הפנסיה שלהן, ומגופים אחרים, לחברות, בעיקר אירופיות, שפועלות באירן, שמשקיעות באירן או שסוחרות עם אירן, וכבר ראינו ברכה בכך ששמונה מ-50 מדינות ארצות-הברית כבר אימצו הצעות חוק, חלק מהן כבר העבירו אותן, כמו פלורידה, עכשיו טקסס מעבירה אותה, בקרוב קליפורניה, ואנו מאוד פעילים בנושא הזה. גדעון סער (הליכוד): מי זה אנחנו? אתה יכול לדבר בלשון יחיד. בנימין נתניהו (הליכוד): את פעולתי אני מתאם עם משרד ראש הממשלה – אגב, לכן יש תמיכה של הממשלה במהלך הזה, שחשבתי שאנו חייבים לנקוט, כי באחד מביקורי בארצות-הברית נשאלתי באקראי מה קורה אצלנו, מה קורה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל בישראל, ולשמחתי שאלה זו לא נשאלה ברבים ולא באמצעי התקשורת. חזרתי מהר לארץ והעליתי מייד את הצעת החוק המובאת כאן. היא זורזה, כדי שאנו נימצא בעמדה הנכונה כלפי עצמנו קודם כול, ונוודא שכספים שלנו, של אזרחי ישראל, אינם הולכים למכונת ההשמדה האירנית, ונוכל גם לבוא למדינות אחרות בדרישה מוסרית שיאמצו חוקים דומים. ההצעה שמובאת כאן מטפלת בעיקרה בגופים המוסדיים. אנחנו נטפל בוועדת החוץ והביטחון בכמה שאלות פתוחות, אבל יש הסכמה רחבה שאנחנו צריכים להעביר את החוק הזה מהר. אני מודה לחברי הכנסת לרוחב סיעות הבית על עזרתם בעניין זה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה רבה ליושב-ראש האופוזיציה, חבר הכנסת בנימין נתניהו. חברי הכנסת, בנסיבות אחרות אני מניח שרבים היו רוצים להתבטא בנושא הזה. כרגע אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ז–2007, של חבר הכנסת בנימין נתניהו וקבוצת חברי הכנסת. מי בעד, מי נגד – נא להצביע. הצבעה מס' 98 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור השקעה של גופים מוסדיים בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן, התשס"ז–2007, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 11, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת החוץ והביטחון לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 20) (מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/172).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנו עוברים להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 20) (מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וגלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן. גלעד ארדן (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש חברי חברי הכנסת, חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים מתמקד בפיצוי נפגעי תאונות דרכים על נזקי גוף, ובבסיסו גישה הבאה להבטיח פיצוי כולל לנפגעים בדרך של פיזור הנזק על פני אוכלוסייה רחבה. רן כהן (מרצ): לא כתוב איזו קריאה זו. גלעד ארדן (הליכוד): קריאה ראשונה. ההסדר הקבוע בחוק הפיצויים זונח את עקרון האשם העומד, וממיר אותו בעיקרון של אחריות מוחלטת ובפיצוי ביטוחי. סעיף 3 לחוק הפיצויים מסדיר את חלוקת האחריות בין הנוהגים במקרה של תאונת דרכים שבה מעורבים כמה כלי רכב, ולפיו כל נוהג אחראי לנזק גוף שנגרם לנוסעים ברכבו. אם נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים, כאמור, הוא זכאי לפיצוי מכל אחד מהנוהגים שהיו מעורבים בתאונה. כמובן, הכוונה היא לא לנוהגים אלא לחברת הביטוח שמבטחת את הרכב. כלל זה אינו מבחין בין נוהג רכב לבין נוהג אופנוע, אף שככלל בתאונת דרכים בין אופנוע לבין רכב אחר, הגורם הפגיע הוא הרוכב על האופנוע והנוסע עמו, בדומה לפגיעותם של הולכי רגל ורוכבי אופניים. ההתייחסות הזהה בחוק הפיצויים לנוסעים באופנוע ולנוסעים ברכב, על אף השוני ביניהם, יוצרת עיוות בחלוקת נטל האחריות, הפוגע בציבור המשתמשים באופנוע בפרט ובציבור הנהנה מיתרונות השימוש באופנועים ובקטנועים בכלל. עיוות זה בא לידי ביטוי מובהק עם יישום הרפורמות בביטוח רכב חובה בשנים האחרונות. עקב פתיחתו של ענף ביטוח רכב חובה לתחרות וביטול התעריף האחיד, שהיה נוהג עד אז, היתה עלייה ניכרת בתעריפי הביטוח לאופנועים ולקטנועים. לרפורמה האמורה היו השלכות שליליות נוספות, ובהן הכבדת הנטל הכלכלי על עסקים קטנים ובינוניים אשר משתמשים בקטנועים ככלי עבודה – שליחויות וכדומה, התגברות עומסי תנועה בכבישים העירוניים והחמרת מצוקת החנייה. כדי לתקן את העיוות האמור מוצע לקבוע כי במקרה של תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחד או יותר שאינו אופנוע או קטנוע, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע 80% מהפיצויים על נזקי גוף שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות כלפי הולך רגל. נוסף על כך, המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של הקטנוע, ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. אני מבהיר שאם נהג אופנוע או קטנוע עשה תאונה עצמית – נפל, התנגש בקיר, נהרג או נפצע – אך ורק המבטח של האופנוע או הקטנוע יישא בחבות. להצעה הזאת אין עלות תקציבית. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בה בקריאה הראשונה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן, שהציג את ההצעה. אנחנו נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 20) (מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז–2007, של חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וגלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 99 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 20) (מספר כלי רכב המעורבים בתאונה), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 13, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה של הכנסת. הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17) (השתתפות עצמית בביטוח אופנוע), התשס"ז–2007 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/172).] (קריאה ראשונה) היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17) (השתתפות עצמית בביטוח אופנוע), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וגלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת – קריאה ראשונה. בבקשה, חבר הכנסת ארדן. גלעד ארדן (הליכוד): תודה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברת "הפול" היא המאגר הישראלי לביטוחי רכב שליד איגוד חברות הביטוח בישראל, המנהלת את הביטוח המשותף למשתמשים ברכב מנועי שלא השיגו כיסוי ביטוחי באופן ישיר אצל המבטח. לפי פקודת רכב מנועי ותקנות ביטוח רכב מנועי, מחויבת חברת "הפול" לבטח בביטוח חובה כל משתמש ברכב מנועי שלא השיג כיסוי ביטוחי כאמור. ברפורמות שנעשו בשנים האחרונות בתחום ביטוח חובה לרכב, ובעיקר ברפורמה שנעשתה בתחילת שנת 2007, לא ניתן ביטוי הולם למאפיינים המיוחדים של ביטוח חובה לאופנועים, והן הביאו לעלייה ניכרת בתעריפי הביטוח לאופנועים. לפיכך, מוצע ליצור תנאים שיאפשרו למשתמשים באופנוע ובקטנוע להיות מבוטחים אצל חברות הביטוח, ולא רק בחברת "הפול", ולהחיל את עקרון ההשתתפות העצמית גם בענף ביטוח החובה של אופנועים. עקרון ההשתתפות העצמית הוא עיקרון מקובל בתחום הביטוח, והוא נועד לשתף את המבוטח בתוצאות המעשים או המחדלים שבשלהם חלה על המבטח חובה לשלם למבוטח תגמולי ביטוח. עקרון ההשתתפות העצמית מפחית את תעריפי הביטוח ותורם לשימוש זהיר יותר ברכב מצד המבוטח. מוצע כי מבטח יהיה רשאי להציע שפוליסה למבוטח שהוא נוהג אופנוע או קטנוע תכלול התניה בדבר השתתפות עצמית, ובכך נוכל להציע למבוטחים גם פוליסות זולות יותר. ההצעה נתמכת על-ידי משרד המשפטים והממשלה. אני מבקש מהכנסת לתמוך בה בקריאה הראשונה. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן. הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17) (השתתפות עצמית בביטוח אופנוע), התשס"ז–2007, של חברי הכנסת סטס מיסז'ניקוב וגלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת – נעבור להצבעה בקריאה ראשונה. אתה אומר, רן כהן, שהיו מעט חוקים שכה שמחת בקבלתם בקריאה ראשונה. רן כהן (מרצ): נכון. הצבעה מס' 100 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 12 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 17) (השתתפות עצמית בביטוח אופנוע), התשס"ז–2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: בעד – 12, אין מתנגדים או נמנעים. אני קובע כי גם הצעת חוק זו אושרה בקריאה ראשונה, ותועבר להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה של הכנסת. שאילתות ותשובות היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מזמין את השרה המקשרת -בלילא לעלות לדוכן ולשחק תפקיד של שרים רבים בממשלה, בניסיון לענות על שאילתות של חברי הכנסת. אני לא יכול להבטיח לך שיש כאן חברי הכנסת ששאלו את השאילתות, אבל מייד נבדוק. 1191. העלאת מחירים בחברת "סלקום" חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב שאל את שר התקשורת ביום כ' בסיוון התשס"ז (6 ביוני 2007): פורסם שחברת "סלקום" הטעתה עולים חדשים וניצלה את בורותם בהעלותה תעריפים, לכאורה, ובכל מקרה בניגוד לתנאי הרשיון שלה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה לפיקוח על מתן שירותים לאוכלוסיות חלשות? תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. להבנתו של משרד התקשורת, "סלקום" לא הטעתה את ציבור העולים, ולא היתה לה כל כוונה לעשות כן. עם זאת, נמצא כי סלקום אכן העלתה את התעריפים במהלך תקופת ההתחייבות. חשוב לציין כי העלאת תעריפים זו לא נעשתה כלפי עולים חדשים דווקא, אלא לגבי הציבור הרחב, אשר ייתכן כי עולים חדשים היו חלק ממנו. בכוונת משרד התקשורת לבחון בקרוב את נושא העלאת התעריפים במהלך תקופת ההתחייבות, לא רק מול חברת "סלקום", אלא מול החברות הסלולריות כולן. 1229. מחיר חבילת הבסיס של "הוט" חבר הכנסת יואל חסון שאל את שר התקשורת ביום כ"ז בסיוון התשס"ז (13 ביוני 2007): נודע לי כי מחיר חבילת הבסיס של "הוט" גבוה כמעט פי-שלושה מהמחיר הממוצע בקרב חברות כבלים בעולם. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע חברות הכבלים חייבות לספק חבילת בסיס גדולה במחיר גבוה? 3. האם יתאפשר שיווק חבילות קטנות, שבהן הערוצים המרכזיים בלבד? אם כן – מתי? תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. מחירי חבילות הבסיס של חברות הכבלים שונים ממדינה למדינה. יש מדינות שבהן מחיר חבילת הבסיס עומד על כ-6 יורו לחודש, ובמדינות אחרות מחירה כ-40 דולר בחודש. מנתונים שנמצאים בידינו עולה כי ככל ששיעור ההכנסה מהפרסומות בערוצי הכבלים גבוה יותר, כך דמי המנוי המשולמים בעבור חבילת הבסיס נמוכים יותר. במדינת ישראל מוטל איסור לשדר פרסומות בשידורי הכבלים והלוויין. לפיכך, ברור כי מחירה של חבילת הבסיס גבוה יחסית, ודומה למחירה במדינות שבהן אין פרסום בחברות הכבלים והלוויין. נוסף על כך, חוק התקשורת מחייב להפיק הפקות מקור בשיעור 8% מההכנסות של חברות הכבלים והלוויין. המועצה לשידורי כבלים ולוויין קבעה כי חלק ניכר מהפקות מקור אלה ישודרו במסגרת חבילת הבסיס. לפיכך, משרד התקשורת סבור כי שיווק חבילות קטנות, המכילות את הערוצים המרכזיים, לא יסייע בהפחתה משמעותית של מחיר החבילה, משום שהערוצים אשר הפקתם היא היקרה ביותר, כגון ערוץ המשפחה, ערוץ הילדים, ערוץ הספורט וערוץ-8, ייכללו, לפחות בחלקם, גם בחבילת הבסיס הקטנה. עם זאת, משרד התקשורת ומשרד האוצר מקדמים כעת את הקמתו של מערך דיגיטלי טרסטריאלי להפצת ערוצים בעלי אופי ציבורי – ערוצים 1, 2, 10, 33 וערוץ הכנסת. עם הקמת המערך, תתאפשר קליטתם של ערוצים אלה באמצעות ממיר דיגיטלי, בחינם – מלבד תשלום חד-פעמי עבור רכישת הממיר. 1364. קשיים בהתנתקות מחברות אינטרנט חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר התקשורת ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): נודע לי כי לקוחות רבים שניסו לסיים או לבטל חוזה התקשרות עם חברת אינטרנט, סבלו מאיומים ומהטרדות עד כדי סירוב להפסקת החוזה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – כמה תלונות הגיעו למשרד התקשורת בנושא זה בשנת 2007? 3. האם קיים מנגנון פיקוח על חברות האינטרנט? 4. אם כן – איזה? 5. מה הן הסנקציות המופעלות במקרה שמתגלה טענה מוצדקת בנושא זה? 6. כמה סנקציות הופעלו, ונגד אילו חברות? תשובת שר התקשורת אריאל אטיאס: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. במשך השנה האחרונה, מיום 1 ביוני 2006 עד ליום 30 ביוני 2007, הגיעו למשרד התקשורת 64 תלונות על קשיים שמערימות ספקיות הגישה לאינטרנט על מנויים המבקשים להתנתק מהן. שני-שלישים מהן היו כנגד חברת "נטוויז'ן" ושליש כנגד ארבע החברות האחרות: 012 – "קווי זהב", 013 – "ברק", "בזק בינלאומי" ו"סמייל – אינטרנט זהב". 3–4. יש לציין כי 012 – "קווי זהב", 013 – "ברק" ו"בזק בינלאומי" פועלות מכוח רשיון כללי, שבו קיים סעיף שלפיו הן מחויבות להפסיק אספקת שירותי אינטרנט למנוי שביקש זאת בתוך שני ימי עבודה. לעומת זאת, "נטוויז'ן" ו"סמייל – אינטרנט זהב" פועלות מכוח רשיון מיוחד, שבו אין סעיף בנושא זה. אופן התנהלותה של חברת "נטוויז'ן", המערימה קשיים על מנוייה המבקשים להתנתק ממנה, זוהה על-ידינו כבר בשנת 2006, בעקבות התלונות הרבות שהגיעו אלינו נגדה. בעקבות חילופי מכתבים קשים התחייבה "נטוויז'ן" בכתב, בספטמבר 2006, כי גם היא תפעל בהתאם לכללי הרשיון הכללי, דהיינו הפסקת שירות בתוך שני ימי עבודה לכל המאוחר ממועד הבקשה. בעקבות התחייבות זו חלה ירידה הדרגתית בזרם התלונות ולאחרונה הוא נפסק כמעט לחלוטין. בימים אלה מטפל המשרד בתיקוני הרשיונות הכלליים והמיוחדים לגישה לאינטרנט, כך שהטיפול בהפסקת שירות לבקשת מנוי יהיה זהה. 5–6. משרד התקשורת לא הטיל סנקציות על חברת "נטוויז'ן", אף שנראה היה כי מדובר במדיניות מכוונת של החברה, משתי סיבות: 1. החברה לא חרגה בעניין זה מהוראות רשיונה, שכן כאמור לא היה בו סעיף מחייב להפסקת שירות לבקשת מנוי בתוך פרק זמן מוגדר; 2. גם אם היתה החברה חורגת מהוראות רשיונה, גובה הקנס – העיצום הכספי – המינימלי שיכול היה המשרד להטיל על כל מקרה חריגה עמד בשנת 2006 על 322,500 ש"ח ובשנת 2007 הוא עומד על סדר-גודל של מיליוני שקלים. הננו סבורים כי הטלת קנסות בסכומים כאלה בגין חריגות מעין אלה היא לא סבירה ולא מידתית. המשרד פועל בימים אלה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2008 להקנות לעצמו כלים שיאפשרו לו להטיל קנסות פחותים וסבירים יותר בגין חריגות מסוג זה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתות שהוגשו לראש הממשלה. כאן את בתפקידך הישיר, אפשר לומר. 1058. יישוב מפוני גוש-קטיף בחבל-לכיש חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את ראש הממשלה ביום ב' בניסן התשס"ז (21 במרס 2007): פורסם כי נשקלת אפשרות ליישב את מפוני גוש-קטיף בחבל-לכיש, וכי אושר יישוב חדש, מיתרים, בדרום החבל, שיכלול 2,500 יחידות דיור. רצוני לשאול: 1. האם הכוונה היא להוסיף יישובים חדשים בחבל-לכיש, או להרחיב יישובים קיימים? 2. האם הצעת חוק אזור התיישבות חבל-לכיש עולה בקנה אחד עם מדיניות התכנון? 3. כמה מהמפונים נותרו ללא פתרון קבע? תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–3. ב-23 בינואר 2007 ביקר ראש הממשלה במזרח לכיש והכריז על האזור כאזור עדיפות לאומית ובעל חשיבות אסטרטגית. ראש הממשלה נקב בשמותיהם של שבעה יישובים, בהם חמישה ליוצאי גוש-קטיף – שומריה, אמציה, מרשם, חזן וכרמית. בעקבות הסיור התקבלה ביום 11 בפברואר 2007 החלטת הממשלה מס' 1172, בנושא: צוות לגיבוש תוכנית ההתיישבות במזרח לכיש. הצוות, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר , התכנס כמה פעמים ודן בתוכנית כוללת לאזור. בדיוני הצוות התברר כי יש לא מעט נושאים המצריכים חשיבה וטיפול מעמיקים. כך, למשל, מניתוח הנתונים עלה כי עלויות הפיתוח למגרש באזור מזרח לכיש הן 200,000–400,000 ש"ח, ובאתרים מסוימים אף יותר מכך. בימים הקרובים תוצג לממשלה תוכנית כוללת בעניין זה. זאת נוסף על העובדה שהממשלה כבר החליטה כמה החלטות לטובת קידום עבודות וקיצור לוחות זמנים. כך, למשל, הקצתה הממשלה כסף לתכנון מפורט של היישובים, לסקרי ארכיאולוגיה ולתכנון מתקן לטיהור שפכים, שבהיעדרו לא ניתן להקים ולו יישוב אחד. 1074, 1366. מצב המקלטים בצפון הארץ חברת הכנסת סופה לנדבר שאלה את ראש הממשלה ביום ב' בניסן התשס"ז (21 במרס 2007): פורסם כי מאות מקלטים בצפון אינם שמישים, וברבים יש בעיות שדורשות טיפול מיידי. רצוני לשאול: 1. האם הדבר נכון? 2. אם כן – מה ייעשה בנדון? חברת הכנסת נאדיה חילו שאלה את ראש הממשלה ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): לאחר המלחמה הבטיחה הממשלה תקציבי ענק לשיקום הצפון ולחיזוקו. אף-על-פי שמנכ"ל משרד ראש הממשלה הכריז שהכשרת המקלטים הושלמה ברובה, רוב היישובים בצפון לא קיבלו עד היום שקל אחד לשדרוג המקלטים. נכון להיום כ-80% מהמקלטים הפרטיים במחוז צפון אינם ערוכים לשעת-חירום. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה הוא מצב שיפוץ המקלטים כיום? 3. מה הוא מצבם של המקלטים ביישובים הערביים? תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) נקודות מרכזיות וציון פעולות שנעשו מאז המלחמה בטיפול במקלטים: במהלך דצמבר 2006 החלה הקצאת תקציבי הסיוע לרשויות המקומיות בצפון, כחלק מהתוכנית הממשלתית לחיזוק הצפון וחיפה. במסגרת התוכנית הועברו 450 מיליון שקלים לרשויות, וזאת נוסף על 150 מיליון שהועברו להן במהלך הלחימה. משרד הפנים הבהיר לרשויות שחלק מהתקציב המיוחד הוא למטרת "החזרה לכשירות של המקלטים הציבוריים". במהלך דצמבר 2006 הופץ חוזר מיוחד של מנכ"ל משרד הפנים בנושא הנחיות תקציב התגוננות אזרחית. בחוזר הוטל על כל רשות להכין חוק עזר בנושא מקלטים משותפים ולבצע ביקורות על מנת לוודא כשירות המקלטים. עוד התבקשו הרשויות לעשות שימוש בתקציב התגוננות אזרחית בהתאם לייעודו. בינואר 2007 הודיע משרד הפנים כי יקדם את היוזמה למתן הקלות בבניית חניונים תת-קרקעיים, כך שהקומות התחתונות בחניונים אלה ישמשו גם לצורכי התגוננות. בפברואר 2007, לאור המצב שהתגלה בחלק מהרשויות המקומיות בצפון, החליט מנכ"ל משרד ראש הממשלה להאיץ את הטיפול בנושא המקלוט, הנמצא על-פי חוק באחריות הרשויות המקומיות. המינהלת לשיקום הצפון מטעם משרד ראש הממשלה השלימה את איסוף הנתונים על כ-6,000 מקלטים ציבוריים ובעיקר פרטיים, באזור הצפון. בפברואר 2007 הגדיר פיקוד העורף את הסטנדרט הנדרש במקלטים לצורך שהייה ממושכת. מאז עבדה המינהלת לשיקום הצפון עם הרשויות המקומיות בצפון במטרה למפות את הצרכים הפרטניים של כל אחד מהמקלטים שנסקרו בסקר, על בסיס הסטנדרט שהגדיר פיקוד העורף, במטרה לשדרגם. במאי 2007 סייר ראש הממשלה במקלטים בצפון ונפגש עם ראשי רשויות באזור. בסיומו של הסיור הכריז ראש הממשלה על פרויקט שדרוג המקלטים הציבוריים בקו עכו–עמיעד וצפונה, בעלות של כ-57 מיליון שקלים מתקציב המדינה. הקרן לידידות הודיעה כי תשקיע 43 מיליון שקלים בשדרוג מקלטים פרטיים בבתים משותפים בשכונות מצוקה. ביוני 2007 הנחה ראש הממשלה את פיקוד העורף, במסגרת דיוני הקבינט, להשלים ביצוע מיפוי מרחבים מוגנים ציבוריים – חניונים תת-קרקעיים וכדומה – כמענה אפשרי על פערי מקלוט, בדגש במגזר הערבי. בישיבה אושרה השקעת 12 מיליון שקלים ביישובים ערביים בקו העימות לפתרון בעיות של חוסר במקלוט, וזאת בניגוד לשדרוג מקלטים. ביוני 2007 אישר הקבינט תקציב של 5 מיליוני שקלים לקמפיין להתמודדות עם פערי מקלוט שאינם ניתנים להשלמה בטווח הקצר. במסגרת מסע הפרסום, שיוביל פיקוד העורף – "הכי ממוגן שיש" – יתודרך כל אזרח כיצד לאתר את האזור הממוגן ביותר בביתו. במהלך מאי–יוני 2007 ביקר ראש הממשלה פעם אחת בצפון ופעמיים בגזרת עוטף-עזה בדרום. ביוני 2007 סייר גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה בכמה רשויות בצפון, תוך שימת דגש במוכנותם לאפשרות של התלקחות מחודשת. ממאי 2007 מוביל משרד ראש הממשלה עבודה לבחינת נוהל לפיקוח על כשירות מקלטים ציבוריים ופרטיים ברחבי הארץ. העבודה נעשית בשיתוף פיקוד העורף, משרד האוצר, משרד הפנים, מינהלת שיקום הצפון ומרכז השלטון המקומי. 1087. רכישת קרקעות בשטחי הרשות הפלסטינית חבר הכנסת בנימין אלון שאל את ראש הממשלה ביום ב' בניסן התשס"ז (21 במרס 2007): בשנת 1998 הודיעה הרשות הפלסטינית כי אסור למכור ליהודים קרקע בשטחי הרשות, וכי פלסטיני שימכור קרקע ליהודי הוא בוגד שגזר-דינו מוות. רצוני לשאול: 1. האם כיום הרשות הפלסטינית נכונה לאפשר ליהודים לרכוש קרקעות בשטחה? 2. האם תתמוך ממשלת ישראל בהקמת מדינה פלסטינית זמנית או קבועה בשטחי ישראל, גם אם תימנע מיהודים אפשרות רכישת קרקעות בתחומה? תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. לאחר בדיקה שנערכה עם גורמים מדיניים, אין באפשרותנו להשיב על השאלות המובאות בשאילתא. אני מציע לחבר הכנסת להפנות את השאלות שהעלה בשאילתא לרשות הפלסטינית. 1167. רכישת קרקעות ליישוב שומריה חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את ראש הממשלה ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007): ליישוב שומריה תקן של 100 נחלות בשטח בן 2,000 דונם. באגודה 84 חברים ו-20 ברשימת המתנה. סוכם שהמדינה תרכוש מקיבוץ להב קרקעות להרחבת שומריה ותאפשר חקלאות בסמוך ליישוב. הקרקע טרם נרכשה והתפתחות היישוב והגדלת מספר התושבים מוטלות בספק. רצוני לשאול: 1. מדוע טרם נרכשה הקרקע? 2. מתי יסתיים הליך הרכישה על-ידי המדינה? תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1–2. על-פי חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה–2005, ועל-פי החלטות הממשלה, רק זכאים אשר היו חקלאים פעילים בגוש-קטיף זכאים כי המדינה תקצה להם קרקע חקלאית. בהתאם למדיניות זו, התקשרה מינהלת סל"ע בהסכם עם חברי שומריה הוותיקים, לצורך עזיבתם את הקיבוץ, להלן – הסכם הפינוי. יצוין כי אגודת שומריה מחזיקה במשבצת קרקע חקלאית בגודל 2,100 דונם. בבסיס הסכם הפינוי עמדו הבנות עם מפוני עצמונה, אשר היו חקלאים פעילים בגוש, כי הסכם הפינוי עם חברי הקיבוץ הוותיקים הוא לצורך קליטתם לאגודת שומריה של החקלאים המפונים. בפועל, לאחר שהמדינה התקשרה בהסכם הפינוי, שבמסגרתו שילמה המדינה לחברי שומריה הוותיקים סכומי פיצוי ניכרים, הודיעו חקלאי עצמונה כי אין בכוונתם להיקלט בשומריה. לפיכך, בסופו של יום נאלצה המדינה לאפשר לזכאים קהילתיים להיקלט באגודת שומריה. התוצאה של האמור הינה כי באופן חריג, אשר אין לו אח ורע במסגרת הטיפול במפונים, העמידה המדינה קרקע חקלאית לטובת זכאים קהילתיים – לא חקלאים. 1171. החלטת הממשלה על פיתוח מזרח חבל-לכיש חבר הכנסת אריה אלדד שאל את ראש הממשלה ביום י"ג בסיוון התשס"ז (30 במאי 2007): ב-23 בינואר 2007 סייר ראש הממשלה בחבל-לכיש והכריז על תוכנית "שבעת היישובים" לאכלוס מפוני גוש-קטיף. בעקבות הסיור הורתה הממשלה לצוות המנכ"לים להכין תוכנית הכוללת לוח זמנים, תקציב ודרכי ביצוע בתוך שלושה חודשים, אך עדיין אין תוכנית. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מדוע לא הוצגה התוכנית כהוראת הממשלה? 3. מתי תוצג התוכנית? 4. מתי יוחל בביצועה? תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. אכן, ב-23 ינואר 2007 ביקר ראש הממשלה במזרח לכיש והכריז על האזור כאזור עדיפות לאומית ובעל חשיבות אסטרטגית. ראש הממשלה נקב בשמותיהם של שבעה יישובים, ובהם חמישה ליוצאי גוש-קטיף – שומריה, אמציה, מרשם, חזן וכרמית – ועוד שניים שאינם קמים כפועל יוצא מההתנתקות – חרוב ושקף. בעקבות הסיור התקבלה החלטת הממשלה מס' 1172 מיום 11 בפברואר 2007 בנושא: צוות לגיבוש תוכנית ההתיישבות במזרח לכיש. 2. הצוות, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מר רענן דינור, התכנס כמה פעמים ודן בתוכנית כוללת לאזור. בדיוני הצוות התברר כי יש לא מעט נושאים המצריכים חשיבה וטיפול מעמיקים. כך, למשל, עלה מניתוח הנתונים כי עלויות הפיתוח למגרש באזור מזרח לכיש הן 200,000–400,000 ש"ח, ובאתרים מסוימים אף יותר מכך. לכן אם הנושא לא יטופל ייתכן שנגיע למצב של "מוכרים בלבד". מעבר לכך, משרדי הממשלה לא היו מסוגלים לתת את אומדניהם לעלויות הקמת היישובים בהעדר תכנון. על כן, נשלחו חברי הוועדה להכנת אומדנים ול"רידוד עלויות", באופן שיאפשר מחיר מגרש סביר. נוסף על כך, התברר שחלק מקהילות יוצאי גוש-קטיף אינן עומדות בקריטריונים לקהילה על-פי חוק, וכרגע מנסים למצוא פתרונות יצירתיים גם לעניין זה. 3–4. בימים הקרובים תוצג תוכנית כוללת לממשלה בעניין זה. זאת נוסף על העובדה שהממשלה כבר החליטה כמה החלטות לטובת קידום עבודות וקיצור לוחות זמנים. כך, למשל, הקצתה הממשלה כסף לתכנון מפורט של היישובים, כסף לסקרי ארכיאולוגיה וכסף לתכנון מתקן לטיהור שפכים, שבהיעדרו לא ניתן להקים ולו יישוב אחד. 1317, 1368. הקמת בית-חולים באשדוד חבר הכנסת אריה אלדד שאל את ראש הממשלה ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007): בשנת 2002 חוקקה הכנסת את חוק בית-החולים באשדוד. מאז, וגם בהיותך שר האוצר, הצהרת כי ועדת המכרזים "שוקדת על הכנת המכרז", אך דבר לא אירע. רצוני לשאול: 1. האם תקיים ממשלת ישראל את החוק ותקים בית-חולים באשדוד? 2. מתי תסתיים הכנת המכרז? 3. מתי יחלו העבודות? 4. מתי ייפתח בית-החולים? חברת הכנסת סופה לנדבר שאלה את ראש הממשלה ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): בשנת 2002 חוקקה הכנסת את חוק בית-החולים באשדוד. מאז, אף שהוצהר כי ועדת המכרזים "שוקדת על הכנת המכרז", לא חלה שום התקדמות, למרות הבטחות חוזרות ונשנות. רצוני לשאול: 1. האם יקוים החוק ויוקם בית-חולים באשדוד? 2. מתי אמורה להסתיים הכנת המכרז? 3. מתי ייפתח בית החולים? תשובת ראש הממשלה אהוד אולמרט: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) לשכת ראש הממשלה, בתיאום עם משרד האוצר, משרד הבריאות וראש עיריית אשדוד, מקדמים את הקמת בית-החולים באשדוד. התקיימו כמה ישיבות בנושא, והוחלט על דעת כל הצדדים כי השיטה הנכונה להקמת בית-החולים הינה באמצעות מכרז. בימים אלו מסיימים באגף החשב הכללי את איסוף הנתונים לקראת הוצאת המכרז. כולי תקווה כי בשבועות הקרובים יפורסם מועד המכרז, ומשם נוכל לקדם את הקמת בית-החולים באשדוד וליישם את החוק. השרה רוחמה אברהם-בלילא: תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו מתקדמים יפה, גברתי. עכשיו את שר המשפטים. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אין לי משרד המשפטים. אני מצטערת, אדוני היושב-ראש. יש לי השאילתות של המשרד להגנת הסביבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מסכים עם חוסר הרצון שלך להיות שרת המשפטים כרגע. את תהיי השרה להגנת הסביבה. משה גפני (יהדות התורה): לא הבנתי. זה לא בסדר. מנחם בן-ששון (קדימה): גפני, היום מתחיל אצלך ונגמר אצלך באותו משפט. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, המזכירות הודיעה לך על זה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: בוקר טוב, חבר הכנסת גפני. בוקר טוב. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: גברתי השרה, אנחנו תיכף נפצה אותו בתשובה שלך בשם השר להגנת הסביבה. 1102. המשרפה ליד שפרעם חבר הכנסת שאל את השר להגנת הסביבה ביום ט' בניסן התשס"ז (28 במרס 2007): הקמת המשרפה ליד שפרעם היא מיזם יחיד מסוגו בעולם, שעוסק בחומר רעיל ורדיואקטיבי, המזיק לבריאות האדם. יש התנגדות רחבה מצד תושבי האזור למיזם. רצוני לשאול: 1. מה קובע את רמת הסיכון של המשרפה לבריאות התושבים? 2. האם ישקול משרדך את אפשרות העברת המשרפה לאזור שאינו מאוכלס, או את ביטול הקמתה? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. לגבי השאלה הראשונה, מה קובע את רמת הסיכון של המשרפה לבריאות התושבים – גורמים רבים משפיעים על רמת הסיכון: הטכנולוגיה שבשימוש, אשר בישראל היא מהמתקדמות בעולם; מתקני הטיפול בגזים; סוגי הפסולת שבשימוש; תנאים מטאורולוגיים מקומיים ועוד. המתקן לטיפול תרמי בפסולת בשטח מטמנת אעבלין יטפל בפסולת מעורבת בלבד. לא יהיה טיפול בכל פסולת אחרת בתחום האתר. הנושא הוסדר בתנאי רשיון העסק. 2. לגבי השאלה השנייה, האם ישקול המשרד את אפשרות העברת המשרפה לאזור שאינו מאוכלס, או את ביטולה – לא. משרדי בדק מסמכים סביבתיים, אשר בדקו את הפליטות מהמתקן ואת השפעותיהן הצפויות על הסביבה, ונמצא שאין מניעה להקמת המתקן במקומו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1115 של חבר הכנסת . 1115. השפעות משבר האקלים על הכלכלה חבר הכנסת שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ"ג בניסן התשס"ז (11 באפריל 2007): במחקרים בין-לאומיים נטען כי התחממות גלובלית תגרום להרס הכלכלה העולמית בסדר-גודל של מלחמות עולם ולאובדן 5%–20% מהתל"ג. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע למחקרים אלה? 2. האם ערך משרדך או מכיר מחקרים דומים על הכלכלה הישראלית? 3. מהי היא העלות המשוערת של נקיטת אמצעים לצמצום השפעות משבר האקלים? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משרדי עוקב זה זמן רב אחר המחקרים העוסקים בהשלכות שינויי האקלים על העולם, על אזור הים התיכון ועל ישראל. 2. המשרד להגנת הסביבה מימן בשנתיים האחרונות, 2005–2006, סדרת מחקרים על ההשלכות של שינויי האקלים הגלובליים על ישראל, ואחד מהם עסק בהשלכות הכלכליות על חקלאות ישראל. 3. בחודש מרס 2007 כינס מנכ"ל המשרד צוות בין-משרדי לדון בהכנת תוכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים בישראל. בצוות השתתפו נציגים בכירים ממשרד התשתיות, ממשרד החקלאות, ממשרד האוצר וממשרד ראש הממשלה. הוחלט כי יוקמו צוותי עבודה אשר יגדירו את הנושאים שדרוש בהם ידע וימפו את הידע הקיים. בהמשך אנו מתכוונים לעשות עבודת מחקר לשם סגירת פערי ידע ולשם הגדרת דרכי הפעולה הממשלתיות לצמצום ההשלכות השליליות של שינויי האקלים מחד גיסא ולשם הפקת מירב התועלת מההשלכות החיוביות מאידך גיסא. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1116 של חבר הכנסת דב חנין – לפרוטוקול. 1116. היערכות להתחממות כדור הארץ חבר הכנסת שאל את השר להגנת הסביבה ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007): מחקרים מראים כי להתחממות כדור הארץ תהיה השפעה מכרעת על כל אורחות חיינו, שתורגש במשק המים, בחקלאות, באנרגיה וביחסים עם המדינות השכנות. רצוני לשאול: האם נערכת הממשלה בדרך כלשהי להשפעות של שינוי האקלים על ישראל? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) כבר בשנת 2005 החל המשרד להגנת הסביבה להזמין מחקרים מתקציבו על השלכות שינויי האקלים הגלובליים על החי והצומח, על בתי הגידול ועל משאבי המים והסביבה בישראל. בשנת 2006 נחתם חוזה בין האיחוד האירופי ובין לשכת המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה בדבר שיתוף פעולה עם 18 מדינות אירופיות נוספות בנושא ההיערכות לשינויי אקלים. התחומים העיקריים שזוהו כבעלי רגישות גבוהה להשלכות שינויי האקלים באגן הים התיכון הם מים, חקלאות, אזורי חוף, אנרגיה, בריאות הציבור ושטחי יער. בחודש מרס 2007 כינס מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, לאחר תיאום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ישיבת עבודה בהשתתפות מנכ"לית משרד החקלאות, מנהל הרשות למים ונציגים בכירים של משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד התחבורה, וכן נציגים מהאקדמיה, לדון בהכנת תוכנית לאומית להיערכות לשינויי האקלים. בישיבה זו סוכם כי יוקמו שישה צוותי עבודה בין-משרדיים שיעסקו בנושאים אלה: משאבי מים וניקוז; אנרגיה; בריאות הציבור; סביבה עירונית; כלכלה; נתונים ומודלים; חקלאות; סביבה ואקולוגיה. על צוותי העבודה הוטל לגבש תמונת מצב של פערי הידע בכל הקשור להשלכות של שינויי האקלים ולצעדים הנדרשים לשם היערכות לקראתם. המצב כיום: א. הוכנה טיוטת מסמך רקע המסרטט את הידע הקיים על ההשלכות של שינויי האקלים הגלובליים על ישראל; ב. הוחל בהפעלת צוותי העבודה כמפורט לעיל בנושאי נתונים ומודלים; מים וניקוז ובריאות הציבור; ג. עד חודש ספטמבר 2007 תוגש לממשלה הצעת החלטה בדבר הכנת תוכנית לאומית להיערכות לשינויי אקלים, שיצוינו בה דרך הכנת התוכנית, התקציבים הנדרשים למימושה ומקורות המימון. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא 1121 של חבר הכנסת : מפגע יתושים בירושלים. השר להגנת הסביבה ישיב לו באמצעות השרה המקשרת -בלילא. 1121. מפגע יתושים בירושלים חבר הכנסת שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ"ח באייר התשס"ז (16 במאי 2007): הזרמת מי קולחין מהעיר רמאללה לנחל-שורק גורמת לריבוי יתושים אשר מסבים סבל רב למאות אלפי תושבי השכונות הצפוניות, ובהם תינוקות, ילדים וקשישים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה לפתרון הבעיה ולהקלת סבלם של תושבי ירושלים? השרה רוחמה אברהם-בלילא: אדוני היושב-ראש, ביום הזה, שהוא האחרון של המושב הזה, אני בהחלט סבורה שחברי הכנסת אשר מגישים שאילתות, והשרים משיבים להם, לא ראוי שהם לא נמצאים כדי לקבל מענה. שוחחנו לא אחת, ולא פעם אחת גם התלוננו לפני על שרים שלא נמצאים, אבל עם זה, היום אנחנו רואים שחברי הכנסת אשר שואלים את השאלות לא נמצאים כאן, והרבה מאוד מהתשובות על השאילתות נרשמות לפרוטוקול. בתשובה על השאילתא של חבר הכנסת גפני בנושא מפגע יתושים בירושלים – 1. שאלת אם הדבר נכון. כן, הדבר נכון. 2. מה ייעשה לפתרון הבעיה ולהקלת הסבל של תושבי ירושלים? התשובה: הנושא מוכר היטב לגורמים המקצועיים במשרדו של השר להגנת הסביבה ומטופל בכל הרמות, ובכלל זה מטפל בבעיה נציג המשרד במינהל האזרחי באיו"ש, המטפל בו ברמת השטח. הנושא גם זוכה למעקב ביצוע שלי ושל מנכ"ל משרדי. בחודש אפריל החלו צוותי הלחימה במזיקים במשרד קמ"ט איכות הסביבה באיו"ש בתגבור ההדברה באזור מחנה "עופר" ובנחל-שורק. פיקוד המרכז והמינהל האזרחי פועלים להסדרת הנגר העילי בנחל-שורק. בפעולות ההסדרה נכללים חישוף, פריצת דרכי גישה, ריסוס מונעי נביטה וניקוז מים עומדים ובתי גידול. במקביל – חבר הכנסת גפני, נדמה לי שנרדמת – במקביל מופעל בשטח ציוד מכני כבד של פיקוד המרכז ושל עיריית רמאללה להסדרת הניקוז במעלה נחל-שורק, מצפון לכביש 443. משרדו של השר להגנת הסביבה אישר תקציב לתגבור פעולות ההדברה בנחל-שורק. כמו כן, נקבעו תוכנית עבודה ותקציב ייעודי לניטור יתושים לאורך הנחל בידי המינהל האזרחי בתיאום עם מחוז ירושלים ואגף הלחימה במזיקים. בעתיד מתוכננת הטיית שפכי רמאללה מנחל-שורק לנחל-מודיעין. את ההטיה יעשה ארגון UNDP. עלות הפרויקט מוערכת ב-1.8 מיליון שקל, 1.1 מיליון מהם בהתחייבות ישראלית. על-פי התכנון תחל העבודה בתוך כחודש ימים. בסיור שנערך ב-20 באפריל 2007 הסכים ראש מועצת גבעת-זאב כי שפכי רמאללה ינוקזו זמנית לצינור של גבעת-זאב באזור אל-ג'יב, עד סיום פרויקט ההטיה. עם סיום ביצוע התוכנית, שלהערכתנו יימשך עד אמצע חודש יוני 2007, תיפסק זרימת שפכים חופשית לכיוון ירושלים ותיפתר הבעיה. אני מוכרחה להודות, חבר הכנסת גפני – מכיוון שהשר התחייב שהדבר ייעשה עד אמצע יוני – שאני אינני יודעת אם ההטיה אומנם הושלמה. זאת תשובתי בשמו של השר להגנת הסביבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאלה נוספת לחבר הכנסת משה גפני. משה גפני (יהדות התורה): יש לי כמה שאלות, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה. אני חושב שאני השואל היחיד שנמצא פה עם כל השאילתות, בין שמדובר בשרים ובין שמדובר בחברי הכנסת. יש לי כמה שאלות, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה: א. אני מבקש לדעת איזה אגף במשרד להגנת הסביבה מטפל בבעיה הזאת, ומי הוא מנהל האגף; ב. אני מבקש לדעת, גברתי השרה – מכיוון שהעלית את הנושא הזה – אם זה בסדר שאנחנו מגישים שאילתות וכל היום היו פה עשרות רבות של חברי הכנסת, לדעתי גם הרבה יותר מביום רגיל של הכנסת – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: אתה מוכן להודות שהיו פה גם שרים רבים במשך כל היום? משה גפני (יהדות התורה): ממש לא. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אז יש לך טעות, ופה אני ממש מתעקשת אתך. משה גפני (יהדות התורה): ממש לא, גברתי השרה. מלבדך – חיפשנו איזה שר, ומצאנו את השר יצחק כהן. והשערורייה הכי גדולה: אני מחכה פה מהבוקר; אני ממלא את תפקידי כחבר הכנסת. יש לי שאילתות לשר המשפטים בנושא שופטי בית-המשפט העליון. עם קרובי המשפחה של אנשים שפנו אלי אני ממתין בדריכות לשר. מה יש לשר לעשות היום? מה יש לו לעשות? שיגיד לי מה יש לו לעשות. אני יכול לדעת במה השר להגנת הסביבה עוסק היום? מה הוא עשה היום, יום רביעי, היום האחרון של מושב הכנסת? את יכולה להגיד לי מה ראש הממשלה עושה חוץ מלריב עם מבקר המדינה? הוא לא יכול לבוא הנה להשיב על שאילתות? בכל הכבוד, יושבים פה חברי הכנסת, זה היום האחרון של המושב, יוצאים לפגרה ארוכה. חברי הכנסת מגישים שאילתות, כולם היו פה במשך היום, והשרים אינם נמצאים. אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש, האם לא הגיע הזמן לפזר את הממשלה הנוכחית? זאת השאלה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני אתן לך תשובה לאחר שאעזוב את התפקיד הסמי-ממלכתי של יושב-ראש הישיבה. השרה רוחמה אברהם-בלילא תשיב לך בשם הממשלה. משה גפני (יהדות התורה): מה השיגעון הזה ששר לא יכול לבוא? מה, הוא נסע לחוץ-לארץ? השרה רוחמה אברהם-בלילא: חבר הכנסת גפני, בוקר טוב. משה גפני (יהדות התורה): בוקר אור. השרה רוחמה אברהם-בלילא: חבר הכנסת גפני, עוד מעט באמת יהיה בוקר טוב. במענה על שאלותיך הרבות, תרשה לי להשיב לך על מקצת השאלות ששאלת. אני אשתדל להשיב על כולן. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אדוני, אם תפריע אני אבקש מהשרה לסיים את התשובה וכך תצא ללא תשובה כלל. השרה רוחמה אברהם-בלילא: חבר הכנסת גפני, לילה טוב. במענה – אני באמת עושה את זה בדרך בידורית, כי השאלות ששאלת בסוף היום, אני לא יודעת לאיזו מחלקה לשייך אותן. אבל אני יכולה לענות לך דבר אחד. משה גפני (יהדות התורה): איזו מחלקה מטפלת בזה? השרה רוחמה אברהם-בלילא: מחלקת הבידור של הכנסת. חוץ מזה, זה בסדר, מותר לציבור לראות שגם בכנסת ישראל, לאחר שהכניסה היום לספר החוקים 57 או 58 חוקים – זה בהחלט יום שאני סבורה שגם לקואליציה וגם לאופוזיציה הוא יום מנצח, מפני שבאמת הצלחנו להכניס הרבה מאוד חוקים לספר החוקים של מדינת ישראל. במהלך היום, חבר הכנסת גפני, נכחו בכנסת רוב השרים. תאמין לי, ראית שהשרים האלה נוהלו לא ביד רכה, בלשון המעטה. לכן, הקואליציה הצליחה להעביר את רוב החוקים שרצתה, ומלבד זה היתה הסכמה על מעט מהחוקים של האופוזיציה, וגם אותם העברנו – חוקים שיש להם הצדקה. מה עושה שר המשפטים בשעות אלה? השעה 23:15 וקשה לי לענות לך. קשה לי לענות לך באותה מידה על השאלה מה, למשל, השר להגנת הסביבה עושה בשעה כזאת. משה גפני (יהדות התורה): על השר לביטחון הפנים את יודעת? השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני יודעת לומר דבר אחד, חבר הכנסת גפני, שבהחלט ציפיתי ממך, כאחד מחברי הכנסת הרציניים בבית הזה, שמובילים עניינים שחשובים לכם, ובעיקר לשכבות החלשות, דברים שמדברים מעומק נשמתך – אני חושבת שעד עכשיו התבדחנו, אבל כדי לענות לך בצורה קצת יותר רצינית, בסוף יום מפרך כמו זה שעברנו, אני יכולה לומר: אין לי תשובה על כל השאלות ששאלת, ודאי שלא על מה השר להגנת הסביבה עושה או מה שר המשפטים עושה. לכן, חבר הכנסת גפני, אני מציעה שאם באמת מאוד חשוב לך לדעת את התשובות על השאלות האלה, תוכל לשאול אותן באופן אישי בטלפון, או בשאילתא נוספת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מציע שאולי השר יעביר את התשובה בכתב לחבר הכנסת גפני, והשרה רוחמה אברהם-בלילא תדאג שהתשובה תגיע. אני מתכוון לחלק שנוגע למשרד להגנת הסביבה. (יהדות התורה): אני מעיר הערה רצינית. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה. שאילתא מס' 1202 של חבר הכנסת אלי אפללו – לפרוטוקול. 1202. חריגה מתקני זיהום האוויר חבר הכנסת אלי אפללו שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ' בסיוון התשס"ז (6 ביוני 2007): בעיתון "ידיעות אחרונות" מ-28 במאי 2007 פורסם, כי מחצית מהמפעלים חרגו מתקני זיהום האוויר. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – אילו פעולות ינקטו נגד המפעלים המזהמים? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. המשרד להגנת הסביבה מבצע מדי שנה בדיקות פתע של רמת הפליטות ממפעלי תעשייה בכל רחבי הארץ. בשנת 2006 כ-46% מהמפעלים שנבדקו חרגו מתקני הפליטה. יש לציין שתוכנית הדיגום המשרדית מכוונת בדיקות אלה למפעלים עם פוטנציאל זיהום אוויר גבוה. 2. המשרד להגנת הסביבה נוקט פעולות של אכיפה מינהלית ופלילית כנגד מפעלים המפירים את התנאים שניתנו להם ברשיון העסק או בצו אישי או בהתאם לתקנות, לרבות שליחת התראות, קיום שימועים ופתיחת תיקי חקירה. במסגרת פעולות אלה פועל המשרד להגנת הסביבה מול המפעלים שחרגו, להכנת תוכנית ולוחות זמנים לתיקון הליקויים ולצמצום המפגעים והזיהום באמצעות רשיון העסק או הצו האישי. המפעלים מחויבים לעמוד בתנאי תוכנית זו ובלוחות הזמנים המפורטים בה. במקרים שבהם החריגות גבוהות במיוחד או שבבדיקה חוזרת נמצא שהמפעל ממשיך לחרוג מהתקנים, למרות התחייבותו לביצוע התיקונים ו/או להתקנת מתקנים להפחתת הפליטות, ייפתח כנגדו תיק חקירה העשוי להגיע אף לכתב אישום ולמשפט. מפעל שיורשע עלול לקבל קנס של עד 1.6 מיליון ש"ח בהתאם לנסיבות. להלן טבלה המסכמת את פעילות האכיפה שננקטה על-ידי המשרד להגנת הסביבה בעקבות תוצאות בדיקות הפתע בשנת 2006: היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא מס' 1220 של חבר הכנסת אורי אריאל: נסיגת המצוקים לאורך החופים. בבקשה, גברתי השרה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: חבר הכנסת גפני, אתה עוזב? היו"ר יולי יואל אדלשטיין: טוב, זהו, הכיף נגמר. בבקשה, השרה. 1220. נסיגת המצוקים לאורך החופים חבר הכנסת אורי אריאל שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ"ז בסיוון התשס"ז (13 ביוני 2007): פורסם כי לפי מחקר של החברה להגנת הטבע, עליית פני הים מצמצמת את החופים וגורמת הרס מהיר מהצפוי למצוקים. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה נעשה למציאת פתרון לבעיה? 3. מתי תוגש תוכנית להגנת החופים? 4. מנין יילקח התקציב לביצוע התוכנית? 5. מתי צפויה להתחיל עבודת ההגנה על המצוקים? השרה רוחמה אברהם-בלילא: 1. בתשובה על שאלתך הראשונה – ובכן, חבר הכנסת אריאל, תשובתו של השר להגנת הסביבה היא כזו: נתונים מדודים בעולם ובישראל מראים כי אכן מפלס הים עלה בכ- במאה ה-20. עלייה זאת מצטרפת לעלייה בסדר-גודל דומה במאה ה-19 והיא ביותר מסדר-גודל אחד לעומת מה שמעריכים כי היה באלפי השנים האחרונות מאז התייצב מפלס הים בסוף תקופת הקרח האחרונה, ששיאה היה לפני 18,000 שנה. ראוי לציין שעד לפני תקופה קצרה ביותר עדיין התקיימו ויכוחים קשים בקרב המדענים אם אכן מדובר בעלייה או שמדובר בתופעה רגעית שאינה מעידה על העתיד להתרחש, ולפיכך ההתייחסות בעולם לאופן הפרקטי של ההתמודדות עם התופעה מתחילה באופן מהותי רק בימים אלה. עליית מפלס הים גורמת בהכרח לצמצום רוחב החופים החוליים של ישראל ולאפשרות של הגברת ההרס הטבעי בצוקי החוף עקב פעילות הגלים בסערות החורף. עם זאת, יש לציין כי הרס הצוק אינו תולדה של פעילות הים בלבד, אלא הוא מושפע גם מהפעילות האנושית המתרחשת בגג הצוק, ניקוז, בנייה וכיוצא באלה. 2. בתשובה על שאלתך השנייה, השר משיב כך: בשנה וחצי האחרונה המשרד להגנת הסביבה בתמיכת משרד ראש הממשלה וגורמים נוספים מוביל הכנת מסמך מדיניות שתכליתו קביעת דפוסי התמודדות עם התמוטטות המצוק החופי, אומדן עלויות, פיתוח קריטריונים והגדרת סדר עדיפויות בהקצאת משאבים ואומדן תקציבי. התוצרים הצפויים הם: אפיון וכימות הבעיה במושגים פיזיים, כלכליים, משפטיים וחברתיים. כמו כן, הצגת אלטרנטיבות להתמודדות, פתרונות פיזיים ואומדן עלויות, ניתוח האלטרנטיבות במושגי עלות-תועלת, מנקודת ראות כלל-משקית ובחלוקה לפי בעלי עניין, יצירת מערכת קריטריונים לקביעת כלי התערבות וסדרי עדיפויות בהקצאת משאבים, המלצות לסדרי התנהלות ומסגרת פעולה ממשלתית. 3. בתשובה על שאלתך השלישית, חבר הכנסת אורי אריאל – מתי תוגש התוכנית להגנת החופים? – העבודה נמצאת בשלבים מתקדמים וצפויה להסתיים עד לסוף שנת 2007 . 4. בתשובה על שאלתך הרביעית – מנין יילקח התקציב לביצוע התוכנית? – נושא התקציב ייגזר מהחבות המשפטית של המדינה שתיקבע על-ידי בתום העבודה. סביר להניח שתקציב לא מבוטל יידרש מתקציב המדינה, אולם אין ספק שיידרש תקציב גם מהרשויות המקומיות ובעלי הנכסים. מכל מקום, ההערכה התקציבית להגנה היא מאות מיליוני שקלים שיתפרסו על פני כמה שנים. 5. בתשובה על שאלתך החמישית והאחרונה: מתי צפויה להתחיל עבודת ההגנה על המצוקים? – הגנה נקודתית אשר תוגש לאישור המוסדות הרלוונטיים תוכל להתבצע מייד ואיננה תלויה בהכרח בעבודה הכוללת. הגנה כוללת לצוקים שהיא תולדה של העבודה על מסמך המדיניות, תחל רק לאחר אימוץ המלצות המסמך על-ידי הממשלה ותקצוב בהתאם. סיום הכנת המסמך צפוי, כאמור, לקראת סוף 2007. אני כולי תקווה, חבר הכנסת אריאל, שאכן לקראת סוף 2007, סוף-סוף, יסיים המשרד להגנת הסביבה את הכנת המסמך החשוב הזה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: האם ברצונו של אדוני לשאול שאלה נוספת? אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): תודה על התשובה הממצה, לא. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, חבר הכנסת אריאל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אנחנו מודים לחבר הכנסת אורי אריאל. שאילתא מס' 1244 של חבר הכנסת מיכאלי – לפרוטוקול. השרה רוחמה אברהם-בלילא: לא, לא. סליחה. לא לפרוטוקול, הוא פה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מתנצל בפני חבר הכנסת אברהם מיכאלי. לא היתה שום כוונה לפגוע בכבודך. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, שליש מחברי הכנסת מחכים למענה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מתאר לעצמי שחבר הכנסת אברהם מיכאלי אכן מחכה – – – השרה רוחמה אברהם-בלילא: חבר הכנסת מיכאלי, נדמה לי ששמעתי שקיבלת תשובה בכתב. האם אתה רוצה שאני אקריא אותה קבל עם ועולם או שאתה מוותר? אברהם מיכאלי (ש"ס): אני מוכן לפטור את השרה מהטרחה, כי קיבלתי תשובה בכתב. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אתה לא מטריח, אבל בשמחה. אני מודה לך על שנשארת עד שעה מאוחרת זאת. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: חבר הכנסת מיכאלי, ששאל את השאלה בנושא רמקולים הגורמים למפגע סביבתי, מודיע שהוא אכן קיבל תשובה בכתב, לכן השרה לא צריכה לקרוא את התשובה. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אבל אני רוצה להאיר את הדרך שבה הולך חבר הכנסת מיכאלי, שאף שהוא קיבל את התשובה בכתב הוא עדיין מחכה לסוף היום. חבר כנסת חרוץ. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: כן. כיאה לחבר כנסת ששאל את השאילתא. 1244. מפגע רעש מרמקולים במסגדים חבר הכנסת שאל את השר להגנת הסביבה ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007): במקומות רבים מפעילים במסגדים רמקולים בעוצמה רבה. לעתים הדבר נעשה בשעות מוקדמות בבוקר. כך, למשל, תושבי אחוזת-ברכפלד במודיעין-עילית, הגובלת בכפר דיר-קדיס, מתעוררים בלילות ובבקרים בשל קולות המואזין הנשמעים בעוצמה. רצוני לשאול: 1. האם מנוהל מעקב אחר עוצמת הרעש העולה מהרמקולים? 2. האם עד כה טופלו תלונות בנושא? 3. האם ייבדק המקרה האמור? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מדידות מפלסי הרעש הנגרם על-ידי הפעלת רמקולים במסגדים מתבצעות על-ידי אנשי המשרד ו/או על-ידי עובדי רשויות מקומיות בעקבות פניות התושבים ובשיתוף עם משטרת ישראל. 2. נכון להיום לא התקבלו במשרד תלונות תושבי מודיעין-עילית על רעש הנגרם מהפעלת רמקולים במסגדים. בעבר, כאשר נמצאה הצדקה לכך, משטרת ישראל, בסיוע מקצועי של המשרד ושל היחידה לאיכות הסביבה של עיריית ירושלים, פעלה להגשת תביעה משפטית נגד מואזין שגרם לרעש בלתי סביר, כהגדרתו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), 1990. לאחר שבחן את הראיות לעניין הוכחת ביצוע העבירה, פסק השופט כי האחריות לגרימת הרעש מוטלת על הנאשם. הנאשם הורשע, גזר-דינו כלל קנס, התחייבות להימנע מעבירה וכן ציווי, בהתאם להוראות סעיף 11ב לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, להימנע מלהפעיל את הרמקול הפונה לשכונת המגורים ולכוון את רמות הקול של הרמקולים בכל שעות היממה בהתאם לרמות המותרות על-פי החוק. 3. המקרה האמור הועבר לבדיקת עובדי מחוז המרכז במשרדי. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא מס' 1262 של חבר הכנסת סוייד – לפרוטוקול. 1262. מטרד ריח ממפעל קומפוסט בחוסן חבר הכנסת שאל את השר להגנת הסביבה ביום ד' בתמוז התשס"ז (20 ביוני 2007): תושבים וראשי רשויות משכונות מגורים בפקיעין, בחוסן ובצוריאל, שנמצאים בקרבת מפעל הקומפוסט, מתלוננים על מטרדי ריח בלתי נסבלים המורגשים ביישובי האזור ופוגעים באיכות החיים של התושבים ובסביבה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה לחיסול המטרד? 3. האם תישקל העברת המפעל ממקומו הנוכחי, אם המטרד לא ייפסק? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הדבר נכון בעיקר בימי רביעי, שבהם יש שינוי בתהליך הקומפוסטציה, שבמסגרתו עוברים משלב א' לשלב ב' שבו מאווררת ערימת הקומפוסט. על-פי היתר הבנייה שניתן למפעל, אוורור הערימה אמור להיעשות בשטח מקורה עם שאיבת ריחות, אולם המפעל לא נבנה בהתאם לדרישות שנקבעו בהיתר הבנייה ועליו להשלים את הקירוי ואת שאיבת הריחות. 2. המשרד להגנת הסביבה פנה למפעל על מנת שיסדיר את מפגעי הריח ודורש מהמפעל להשלים את הטיפול בנושא. כמו כן, פנינו לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה על מנת שתסדיר את בניית המפעל על-פי היתר הבנייה. בשלב זה המשרד להגנת הסביבה סבור כי ניתן להסדיר את מפגעי הריח במפעל באמצעות הוספת אמצעים למניעת ריחות, כגון קירוי כל שלבי הקומפוסטציה. 3. בשלב זה לא נשקלת האפשרות, מאחר שכאמור לעיל, עמדת משרדי היא כי ניתן לפתור את בעיית הריח לחלוטין. למותר לציין כי אם המפעל לא יעמוד בדרישות שנקבעו בהיתר הבנייה שניתן לו, יפתח משרדי בהליכים משפטיים, עד כדי סגירת המפעל. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא מס' 1302 של חבר הכנסת בניזרי – לפרוטוקול. 1302. זיהום הסביבה ממפעלים חבר הכנסת שלמה בניזרי שאל את השר להגנת הסביבה ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007): פורסם כי מפעלים גורמים לזיהום סביבתי. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – באילו ערים נרשמו המפגעים הגדולים ביותר? 3. באילו מפעלים נרשמו המפגעים הגדולים ביותר? 4. מה נעשה למזעור הנזקים האקולוגיים לתושבים? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. התעשייה היא אחד הגורמים לזיהום אוויר הנובע משרפת דלקים לחימום והפקת אנרגיה ומתהליכי ייצור שונים שמהם עלולים להיפלט חומרי גלם ותוצרים. כאשר הפליטות חורגות מערכים מותרים ובתנאים מטאורולוגיים מסוימים, יכולה להיגרם עלייה בריכוזי המזהמים מעבר לתקנים וערכי ייחוס סביבתיים אשר עלולה לגרום נזק בריאותי לאוכלוסייה. 2–3. גורמי הזיהום העיקריים הם תחבורה, סקטור החשמל – בעיקר תחנות כוח השורפות פחם – ותעשייה. מוקד הזיהום העיקרי בערים הגדולות – גוש-דן וירושלים – הינו מהתחבורה. באזור מפרץ חיפה וביישובים באזור רמת-חובב ההשפעה העיקרית הינה של התעשייה. המשרד מבצע מדי שנה בדיקות פתע במפעלים ומוציא דוח שנתי הכולל את רשימת המפעלים שנבדקו, תוצאות הבדיקה וחריגות מתקנים במידה שהיו. ניתן למצוא את הדוח לשנת 2006 ואת רשימת המפעלים שחרגו באתר האינטרנט של המשרד בכתובת: http://www.sviva.gov.il/. במידת הצורך אוכל להעביר עותק של הדוח. 4. המשרד קובע מגבלות פליטה המבוססות על תקנים והנחיות אירופיים בצווים אישיים למפעלים גדולים, ברשיונות עסק ובתקנות, על מנת לצמצם את זיהום האוויר. עמידה בתקנים אלה מושגת על-ידי שימוש בדלקים נקיים יותר – כמו שימוש בגז – על-ידי התקנת מתקנים להפחתת פליטות ממקורות הפליטה ועוד. המשרד מבצע פעילות אכיפה כנגד כלי רכב, תחנות כוח ותעשייה, כדי לוודא עמידה בתקנים וכדי לטפל במקורות שבהם התגלו חריגות. לדוגמה, הפעלת ניידות שבודקות זיהום אוויר מכלי רכב וביצוע בדיקות פתע בארובות של תחנות כוח ותעשייה. כנגד מקורות המפירים תנאים אלה ננקטות פעולות אכיפה מינהליות ומשפטיות: נשלחות התראות, נערכים שימועים ונפתחים תיקי חקירה. המשרד להגנת הסביבה קובע לוחות זמנים לתיקון ולצמצום הזיהום. במקרים שבהם החריגות גבוהות במיוחד או שבדיקה חוזרת מראה שהחריגות נמשכות, נפתח תיק חקירה שעשוי להביא לכתב אישום ולמשפט. בנוסף, המשרד מפעיל מערך ניטור ארצי סביבתי. אם מתגלות חריגות מתקנים סביבתיים, נערך ניסיון למצוא את הסיבה ולטפל בה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא מס' 1314 של חבר הכנסת רן כהן – לפרוטוקול. 1314. אישורי הוועדה למתן היתרי הזרמה לים חבר הכנסת רן כהן שאל את השר להגנת הסביבה ביום י"א בתמוז התשס"ז (27 ביוני 2007): הוועדה למתן היתרי הזרמה לים מאשרת מדי שנה מאות אישורים להזרמת שפכים סניטריים וחומרי תעשייה מסוכנים אל חופי הרחצה בים. רצוני לשאול: 1. מה הוא הרכב הוועדה ומי ממנה את חבריה? 2. האם הוועדה פועלת בחשאיות או שהיא מפרסמת את החלטותיה, והיכן? 3. מדוע לא יחויבו מקבלי ההיתרים לפרסם אזהרה לציבור? 4. מדוע לא יפורסמו לאלתר זהות המזהמים ופירוט החומרים המוזרמים לים? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. על-פי החוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988, ותקנותיו, הקובעים איסור הזרמת שפכים או פסולת לים אלא על-פי היתר ובתנאים שנקבעו בו, ממנה השר להגנת הסביבה ועדה בין-משרדית למתן היתרים להזרמת פסולת/שפכים לים. שבעת חברי הוועדה הם נציגי השרים להגנת הסביבה – יושב-ראש, ביטחון, בריאות, תמ"ת, חקלאות, תיירות ותחבורה ונציג של הגופים הציבוריים הירוקים. היתרי הזרמה לים ניתנים כאשר אין חלופה יבשתית המועדפת מבחינה סביבתית, שהיא זמינה וכלכלית ליישום. במקרים מסוימים, הפתרון הסביבתי המועדף הוא אכן הזרמה לים של מים מלוחים; מי קירור של תחנות כוח או תמלחות נקיות, אשר הזרמתם לביוב העירוני עלולה לפגוע באיכות מי הקולחים להשבה חקלאית. היתרי ההזרמה משמשים כלי להצבת דרישות ושיפורים תמידיים לאיכויות המים המוזרמים לים וצמצום כמותם, וזאת במידת האפשר, עד להפסקת ההזרמה לחלוטין. כמו כן, ההיתר משמש כלי בקרה ופיקוח. אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה הוא הגוף המקצועי המייעץ לוועדה למתן היתרים, מרכז את הפעילות המינהלתית ואחראי על הפיקוח והאכיפה מול בעלי ההיתר. הוועדה מתכנסת כשש פעמים בשנה כדי לדון בבקשות למתן היתרי הזרמה. הוועדה יכולה להתכנס בתדירות גבוהה יותר, בהתאם לצורך. 2. הוועדה מנהלת את דיוניה בפורום סגור. יש לציין שקיימת נוכחות של נציג הארגונים הציבוריים הירוקים בוועדה. ההיתרים יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה החל מ-1 באוגוסט 2007. כמו כן, כל פנייה על-פי חוק חופש המידע לוועדה נבחנת ברצינות הראויה ובדרך כלל נענית בחיוב. 3. הנושא נבחן כרגע על-ידי אנשי המקצוע במשרד. במקביל קיימת הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת גפני העוסקת באותו עניין. 4. באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה מפורסמת עבודה המפרטת את "מאזן המזהמים לים התיכון, 2004-1998". עבודה זו מעודכנת בימים אלה לפירוטי המזהמים לשנת 2006. בעבודה זו מפורטים המזהמים העיקריים ופירוט החומרים המוזרמים לים. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא מס' 1367 של חברת הכנסת אורית נוקד – לפרוטוקול. 1367. צמצום השימוש בשקיות פלסטיק חברת הכנסת אורית נוקד שאלה את השר להגנת הסביבה ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): בישראל צורכים מדי חודש כחצי מיליון שקיות פלסטיק, המזהמות את הסביבה בתהליך ייצורן ובעת השלכתן. עד כה לא ננקטו צעדים לצמצום השימוש בשקיות. רצוני לשאול: 1. מה ייעשה לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק? 2. מה ייעשה לעידוד השימוש בשקיות רב-פעמיות? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מדי שנה נצרכות מיליוני שקיות פלסטיק בבתי-העסק השונים. השימוש בשקיות פלסטיק הינו מופרז ובלתי מוגבל. לאחר השימוש מושלכות שקיות הפלסטיק אל האשפה ומהוות מפגע סביבתי מבחינות מספר: זיהום שטחים פתוחים; פגיעה בחי ובצומח ותפיסת נפח רב באתרי סילוק הפסולת. מסיבות אלו מחפשים בכל העולם וגם בישראל דרכים לצמצום צריכת שקיות הפלסטיק ולצמצום השפעתה על הסביבה. משרדי קיים דיון ציבורי עם גורמים בעלי עניין בתחום על מנת לדון במגוון האפשרויות לצמצום השימוש בשקיות פלסטיק והמפגעים הסביבתיים שהן גורמות ולקדם שיתוף פעולה לפתרון הבעיה. בכוונת המשרד לבחון בתקופה הקרובה, בשיתוף מכון מחקר, את הדרכים שהוצעו לפתרון הבעיה, לרבות חקיקה, כלים כלכליים, הסברה, חינוך ואמצעים שיווקיים. 2. ניתן להפחית את המפגעים הסביבתיים הנגרמים משקיות הפלסטיק על-ידי צמצום צריכת השקיות על-ידי האזרחים. צמצום השימוש יכול להיעשות על-די הגבלת החלוקה החופשית של שקיות פלסטיק, איסור חלוקה של שקיות פלסטיק או חיוב לגבות תשלום עבור השקיות. כל אחת מהדרכים הללו תעודד שימוש בשקיות רב-פעמיות על פני שימוש בשקיות חד-פעמיות. כאמור לעיל, משרדי בוחן דרכי פעולה אפשריות להשגת מטרה זו. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: שאילתא מס' 1369 של חבר הכנסת גלנטי – לפרוטוקול. 1369. אי-יישום תוכנית-האב לשיקום נחל קישון חבר הכנסת יצחק גלנטי שאל את השר להגנת הסביבה ביום כ"ה בתמוז התשס"ז (11 ביולי 2007): לאחרונה פורסם כי נמשכת הזרמת שפכים מזהמים לנחל קישון, והשפכים מועברים לים, בניגוד להחלטת הממשלה. רצוני לשאול: 1. האם נכון הדבר? 2. אם כן – מה ייעשה לקביעת תקנים מחמירים להיתרי הזרמת שפכים תעשייתיים לנחלים ולחיוב המזהם בהוצאות הטיהור? תשובת השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הקולחים המטופלים של המפעלים המצויים על גדות הקישון – השוכנים כ-5 ק"מ בלבד משפך הנחל לים – מוזרמים לנחל, ומשם מגיעים באופן טבעי בתוך זמן קצר ביותר לים. יש לציין כי לנחל – ובהמשך לים – מוזרמים בהיתר קולחים, קרי, שפכים מטופלים במערכות טיפול מתקדמות לטיפול בשפכים. הקולחים עומדים באופן מלא בתקני ההזרמה לים, שנקבעו להם על-ידי הוועדה הבין-משרדית למתן היתרי הזרמה לים, מאחר שיעד הסילוק הסופי שלהם הוא הים. יש לציין כי פעילות נמרצת של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף רשות נחל קישון, הביאה לשיפור גדול באיכות הזרמות המפעלים לים בשנים האחרונות. השיפור בא לידי ביטוי בדוח מאזן המים בים התיכון, שהוכן על-ידי משרדי, וממצאיו מצביעים באופן חד-משמעי כי בוצעה הפחתה משמעותית בריכוזי כל המזהמים בקולחים התעשייתיים באזור הקישון. עקב ההפחתה האמורה, חזרו בעלי-החיים והצמחים לנחל וחל שיפור משמעותי במי הנחל, וכתוצאה מכך גם במי הים. עם זאת, איכות הקולחים המוזרמים כיום לים דרך הנחל אינה מותאמת לעקרונות שיקום נחלים. לפיכך, ועל מנת לשקם את הנחל כך שאיכות מימיו תעמוד בתקן סביבתי למי נחל קישון, החלטנו להפסיק את הזרמות הקולחים התעשייתיים לים דרך הנחל, ולקדם את הזרמתם ישירות לים, באמצעות צינור מוצא ימי לעומק הים. זאת עקב החשש מתקלות המתרחשות לעתים במפעלים, הגורמות לנזק מיידי למערכת האקולוגית בנחל, המאופיין בהעדר כושר לספיגת תקלות. במקביל, הוריתי לאנשי משרדי לבדוק בעזרת חברת יועצים בין-לאומית את הצורך בשדרוג איכות הקולחים לתקן הזרמה לים מחמיר יותר על-ידי בחינה מחודשת של טכנולוגיות הטיפול בשפכים על-פי הדרישות המקובלות כעת בעולם המערבי, לרבות צעדי הפחתה במקור. 2. המשרד להגנת הסביבה קבע תקני הזרמה מחמירים לנחלים ואוכף אותם באמצעות החוקים העומדים לרשותו, ובהם רישוי עסקים, היתרי הזרמה לים, צווי הרשאה להזרמה לנחל – בשיתוף פעולה עם רשות המים – וכלים נוספים. ואכן, כתוצאה מפעילות רבת שנים של המשרד חל שיפור באיכויות המים בנחלים. אשר להוצאות הטיפול בשפכים – הן מוטלות במלואן על המזהם. עם זאת, עלות הטיפול בזיהום הנחלים וטיהורם מוטלת ברובה על תקציבים ציבוריים. בקישון נבחנת בימים אלה הטלת עלות פינוי המשקעים על התעשייה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: אני מודה לשרה המקשרת רוחמה אברהם-בלילא. השרה רוחמה אברהם-בלילא: אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה. היו"ר יולי יואל אדלשטיין: תודה לך, גברתי השרה. ויש לך הכבוד להיות גם אחרונת הדוברים במושב הזה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הסתיים גם המושב הזה. אני מאחל לכל חברי הבית עבודה פורייה גם בפגרה – בוועדות, אולי גם בישיבות המליאה, אם יתכנסו בפגרה. ישיבת הפתיחה של כנס החורף של הכנסת תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני, כ"ו בתשרי התשס"ח, 8 באוקטובר 2007. ישיבה זו נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 23:26. המחוז מס' המפעלים שחרגו בבדיקת המחוז אכיפה מינהלית (מכתב/התראה/שימוע) חיוב ע"פ סיכום בין המפעל למחוז חיוב ברשיון עסק הליך משפטי צפון 8 1 2 1 1 3 חיפה 4 1 2 - - 1 מרכז 1 - - - - 1 צו פינוי רעלים ת"א 2 1 1 - - - דרום 7 2 3 2 - - סה"כ 22 5 8 3 1 5