דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"א
ישיבה ע"ו
הישיבה השבעים-ושש של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ה' בטבת התשס"ז (26 בדצמבר 2006)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכיר הכנסת אריה האן: 5
נאומים בני דקה 5
יוסף ביילין (מרצ): 6
רונית תירוש (קדימה): 6
דב חנין (חד"ש): 7
קולט אביטל (העבודה-מימד): 8
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 9
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 10
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 10
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 11
יעקב כהן (יהדות התורה): 11
רן כהן (מרצ): 12
משה גפני (יהדות התורה): 13
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 13
מאיר פרוש (יהדות התורה): 14
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 15
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006 16
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 16
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 28), התשס"ז-2006 18
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 19
השר יעקב אדרי: 21
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 21
הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 7), התשס"ז-2006 22
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 22
הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 15), התשס"ז-2006 24
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה): 25
הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האזנות סתר 27
רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת): 27
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 28
נסים זאב (ש"ס): 29
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 30
גדעון סער (הליכוד): 31
דב חנין (חד"ש): 32
מנחם בן-ששון (קדימה): 33
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (מספר חברי הממשלה) 34
גדעון סער (הליכוד): 35
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 39
משה גפני (יהדות התורה): 42
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 47
דב חנין (חד"ש): 48
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 50
נסים זאב (ש"ס): 51
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 52
מיכאל נודלמן (קדימה): 53
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 55
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 56
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 57
הצעה לסדר-היום 57
סכנה חמורה לבריאות עובדי המפעל "חוד פלדה" ואזרחים החיים בסביבתו 57
דב חנין (חד"ש): 57
משה גפני (יהדות התורה): 59
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: 61
מוחמד ברכה (חד"ש): 66
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל): 66
שאילתות ותשובות 68
השר יעקב אדרי: 69
251. מעמד מעברי הגבול אחר יישום תוכנית ההתכנסות 69
252. עלות יישומה של תוכנית ההתכנסות 69
253. מניעת חדירת מחבלים ואמצעי לחימה ליהודה ושומרון 70
254. יישובים טעוני מיגון בעקבות יישום תוכנית ההתכנסות 71
255. הכרת מדינות העולם בתוכנית ההתכנסות 71
256. הכללת יישובים פלסטיניים בשטחה של מדינת ישראל 72
419. מפוני גוש-קטיף שהתגוררו בשכירות 73
471. המשך הסיוע בשכר הדירה למפוני גוש-קטיף 74
472. הקמת אתר הקבע ניצנים למפוני גוש-קטיף 76
473. הקמת משקים חקלאיים למפוני גוש-קטיף 77
478. מצבו הבריאותי של יהונתן פולארד ופעולות הממשלה לשחרורו 78
504. מינוי דובר לוועדת-וינוגרד 79
השר יעקב אדרי: 80
419. חיי הקהילה של מפוני גוש-קטיף שהתגוררו בשכירות 82
590. הקמת צריח חמישי למסגד אל-אקצא 84
592. יונתן פולארד 85
744. יישום חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו), התשס"ה-2005 87
243. חקיקת משנה לחוק מעונות-יום שיקומיים 89
437. ביטול קצבת נכות לאור נישואין 91
475. קצבת הנכות המשולמת לנפגעי הנפש 93
492. חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם 94
459. קצבאות זיקנה ונכות 95
576. בדיקות זכאות לסיעוד לניצולי השואה 96
614. ילדים סוחרי סמים 97
673. מענה טלפוני במוסד לביטוח לאומי 98
הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ז-2006 99
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 99
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 102
הצעת חוק שמאי מקרקעין (תיקון), התשס"ז-2006 102
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 103
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006 105
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 152), התשס"ז-2006 108
השר משולם נהרי: 109
ראובן ריבלין (הליכוד): 111
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אחר צהריים טובים לכם. הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, ה' בטבת התשס"ז, 26 בדצמבר שנת 2006.
הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, המזכיר.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם: הצעת חוק מרכזי שיקום לנפגעות אלימות מינית, התשס"ז–2006, של חברי הכנסת גדעון סער ואבשלום וילן, שמספרה פ/1879.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה.
נאומים בני דקה
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המעוניינים יירשמו באמצעות מערכת ההפעלה האלקטרונית, שתקבע את סדר הדוברים. אני מפעיל את המערכת. בבקשה, נא להצביע. תודה. אני אקבל את הרשימה ונתחיל, עד שתגיע הרשימה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יוסי ביילין, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
לא הספקתי להצביע, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני אוסיף אותך. בבקשה.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר התעוררתי ושמעתי את הידיעה החשובה על כך שאנחנו מקימים יישוב חדש בגדה המערבית, משכיות שמו, והוא נועד למפוני חבל-עזה. אני רוצה לקרוא מכאן לשר הביטחון להפסיק את הרעיון האווילי הזה, אחרי כל כך הרבה שנים שבהן ישראל - לפחות באופן פורמלי, לצערי רק באופן פורמלי – לא הקימה התנחלויות, להקים התנחלות נוספת במקום שכולנו יודעים שלא יהיה בשליטה ישראלית ולא יזכה לריבונות ישראלית בשום הסכם קבע.
והדבר השני, לומר: המתנחלים בעזה כבר סבלו כל כך, אני לא הייתי מציע להעביר אותם בסבל הזה גם הפעם, כי הם בוודאי לא יישארו שם. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חברת הכנסת , בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
מי אחריה?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אחריה – חבר הכנסת דב חנין. זה בגלל שביקשת. לפנים משורת הדין.
(קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אפתח בברכת החלמה ליושבת-ראש, שתחזור במהרה, ואני רוצה לנצל את הזמן הקצר כדי להעלות - - -
רן כהן (מרצ):
אפשר את זה להעביר מכולנו.
(קדימה):
כולנו מצטרפים, כמובן. בשם כולנו איחולי החלמה ליושבת-ראש הכנסת, חברת הכנסת דליה איציק.
אני רוצה להעלות את התוכנית של שר השיכון, השר שטרית, לצמצם את פרויקט שיקום שכונות. בפרויקט הזה כלולות 100 שכונות, והשר החליט שהוא רוצה לרכז מאמץ-על ב-35 שכונות בלבד, ואילו 65 שכונות תוצאנה מן הפרויקט לעת עתה. על פניו, הנימוק הוא הגיוני, משום שהוא אומר שהוא רוצה לרכז את מעט הכסף שיש בסעיף התקציבי הזה, של הפרויקט, לטובת אותן שכונות מעטות, ושם לעשות יותר ממה שנעשה עד היום. עם זאת, הפגיעה ביתר השכונות והביטול המוחלט של התקציבים והמעט שכן היה שם, גם זה לא בדיוק רעיון טוב ונכון.
לכן, אני קוראת לממשלת ישראל לעבות את הסעיף התקציבי של התוכנית ולאפשר להפעיל את הפרויקט בכל 100 השכונות, משום שמניסיון אני אומרת, גם כמנהלת בית-ספר בדרום העיר תל-אביב: שכונת התקווה תיפגע מזה, שכונת כפר-שלם תיפגע מזה, ואדי-ניסנס בחיפה ייפגע, שכונות קטמונים למיניהן, וגם שכונת עג'מי ביפו. ואני אומרת מניסיון, בהיותי מנהלת בית-ספר בתל-אביב וגם ראש מינהל החינוך, הרבה מאוד תגבורים וסבסוד של חוגים ניתנו לתלמידים הללו, ואני חושבת שההשלמה הזאת, שניתנה על-ידי תקציבי שיקום שכונות, לא ניתן לוותר עליה. אני קוראת לממשלה לעבות את הסעיף התקציבי ולהשאיר את 100 השכונות להפעלה טובה יותר. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחברת הכנסת תירוש. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו - חברת הכנסת קולט אביטל.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדבריה החשובים של חברת הכנסת תירוש בעניין ההתנגדות לביטול פרויקט שיקום השכונות, ולהקדיש את דברי לסוגיה כאובה אחרת, שגם היא, אדוני היושב-ראש, נשארת פתוחה לפתחנו, אף שמדובר בשערורייה נוראה.
אתמול התקיימה כאן, בחוץ, מול משרד האוצר, הפגנת עובדי עיריית טייבה, עובדים שעובדים ואינם מקבלים משכורותיהם. אני פגשתי שם עובדת שעובדת כבר 20 חודשים בלי לקבל משכורת. יש שם עובדים שעובדים ואינם מקבלים את משכורותיהם במשך שנה. אפילו לקראת החג המוסלמי שאמור להיות בשבוע הבא – וזו ההזדמנות לברך את אזרחי ישראל ואת השכנים שלנו בברכת חג שמח: כול עאם ואנתום בח'יר - אפילו לקראת החג הזה אנשים אינם מקבלים משכורת אחת או שתיים מתוך כל מה שמגיע להם, כדי שיוכלו לחגוג את החג כמו שצריך.
אדוני היושב-ראש, זוהי שערורייה שלא יכולה להימשך. עובדים צריכים לקבל את משכורותיהם. אני יודע שהיתה במשק שביתה כללית מתוך סולידריות עם המאבק הזה. אם לא תהיה ברירה, תהיה שביתה כללית נוספת. אבל אני פונה מעל הבמה הזאת לממשלת ישראל, למשרד האוצר ולמשרד הפנים, לפעול באופן נחוש כדי להפסיק את המצב הבלתי נסבל הזה. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת חנין. חברת הכנסת קולט אביטל, ואחריה - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להצטרף לדבריה של חברת הכנסת . דווקא לפני שירדתי למליאה – או שעליתי למליאה, יותר נכון –הודיעו ברדיו ששוב יש הצפות בשכונת הארגזים בתל-אביב. מאז אני בכנסת אין שנה אחת שאנחנו לא מעלים כאן את כל הנושא של נזקי מזג האוויר בשכונה כמו שכונת הארגזים. מפנים את האנשים ומביאים אותם לגור במקום אחר בגשם הראשון הרציני. לא יכול להיות שכל שנה הכנסת מטפלת בזה, פונה לעיריית תל-אביב ושום דבר לא קורה.
לכן אני חושבת שצריך פעם אחת גם לעשות מעשה, ואני אשמח אם חברי כנסת אחרים יצטרפו אלי וננסה לראות איך אנחנו, חברי הכנסת, פעם אחת גם מנסים לעזור לאזורים מהסוג הזה.
תרשה לי, אדוני היושב-ראש, בזמן הנותר לי להגיד עוד מלה. קראתי באחד מהעיתונים היום שחברת "עמיגור" איננה מאפשרת - - -
קריאה:
"עמידר".
קולט אביטל (העבודה-מימד):
"עמידר", סליחה. - - - איננה מאפשרת לאזרחי ישראל שבאו מברית-המועצות, ממקומות אחרים, שאינם יהודים, להדליק עץ אשוח. אני חושבת שזה מעשה שלא ייעשה. יש בתוכנו, בין העולים שהגיעו מברית-המועצות, כ-300,000 אנשים שאינם יהודים ונמצאים פה בתוקף נישואי תערובת. אנחנו צריכים לאפשר להם לחגוג את חגיהם בדיוק כפי שאנחנו מצפים מכל אומות העולם שיאפשרו לנו – ומאפשרים לנו, באמת – לחגוג את חגינו. מי כמוך, אדוני, וגם אנוכי, בחג החנוכה היינו בניו-יורק וראינו חנוכיות כמעט בכל פינת רחוב בניו-יורק. אי-אפשר לבוא ולהגיד שארצות-הברית או ניו-יורק הן ערים יהודיות, אבל מכבדים את הדת היהודית, ובאותה מידה גם אנחנו, כמדינה נאורה, צריכים לאפשר לעשות זאת. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחברת הכנסת קולט אביטל. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חברת הכנסת נאדיה חילו.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני הייתי הראשון כאן ברשימה.
רן כהן (מרצ):
אני מעיד שאני הייתי השני.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היום אחרי הצהריים קיבלתי שיחת טלפון מאחד מראשי המועצות המקומיות, שעד לפני חודש יכול היה לשלם משכורות לעובדים שלו. הוא אומר שבחודשיים האחרונים הוא לא יכול לשלם והוא עומד נבוך ומבויש מול העובדים שלו לקראת עיד אל-אדחא, חג הקורבן הקרוב. ואני מנצל את ההזדמנות להגיד, כול עאם ואנתום בח'יר, גם לנוצרים וגם למוסלמים, לרגל החגים.
הלנת שכר, אדוני היושב-ראש, היא לא רק חוק. כל הדתות הגדולות מתייחסות לנושא הלנת השכר. אני לא יודע, חבר הכנסת גפני, עד כמה חמור ביהדות עניין הלנת השכר. באסלאם זה אחד הדברים החמורים ביותר. וזה לא רק עניין של חוק, זה צו מוסרי לכולנו כאן בכנסת לדאוג שלעובדים ישולמו משכורות. לא יכול להיות – אנשים לא יכולים לקנות בגדים חדשים, בשר לקראת החג. המצב של אלפי משפחות הוא בכי רע ובידינו לפתור זאת. זו לא גזירה משמים, כמו מזג האוויר שאנחנו עדים לו היום.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת זחאלקה. חברת הכנסת נאדיה חילו, בבקשה.
קריאה:
מי אחריה, אדוני?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אחריה - חבר הכנסת הלפרט.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את הדקה ובאמת לאחל גם לאזרחים הנוצרים וגם למוסלמים, שבימים האלה חוגגים גם את הכריסמס, את חג המולד, וגם את עיד אל-אדחא, שיהיה חג שמח. כול עאם ואנתום בח'יר.
ועכשיו לחלק הלא-נעים, וכבר דיברו עליו פה שני חברי כנסת, ואני בהחלט מצטרפת. ביום שישי וביום שבת עשיתי סיורים בגליל ובחלק מהכפרים. אין מקום שנכנסתי אליו ולא שמעתי בו את התלונה האישית מחלק מעובדי המועצות המקומיות שלא מקבלים שכר, חלקם שישה חודשים וחלקם שמונה חודשים. סיפר לי מישהו שהוא גם קרוב משפחה שלי, שהוא מנהל מע"צ באחד הכפרים, שהוא הלך אפילו לבנק לקחת כסף, וגם הבנקים כבר לא מוכנים לתת להם, מאחר שהחובות שלהם כל כך גדולים.
ואני שואלת, אדוני היושב-ראש, איך אפשר לחגוג? איך משפחות עם ילדים יכולות לחגוג את החג הזה? איך אבות יכולים להסתכל בעיני הילדים בחג הזה? ואמר לי מישהו: את יודעת מה? אני רוצה לצאת מהבית בחג הזה, אני אחפש לי מקום להיות כדי לא להתעמת חזיתית עם הילדים ולסבול. לפי דעתי, אין עוולה חברתית יותר חמורה מהעוולה הזאת, שאנשים שעובדים, משקיעים ויום יום מבלים בעבודה, בסופו של חודש לא יכולים להביא לבית את הפרנסה המינימלית, ובמיוחד בתקופה של החגים. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחברת הכנסת חילו. חבר הכנסת הלפרט, ואחריו - חבר הכנסת אלדד.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני לברך את שר הבינוי והשיכון, מר מאיר שטרית, על ההישג ההיסטורי החשוב של אישור חוק הדיור להשכרה על-ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. צדק שר השיכון שאמר כי החוק החדש יוביל למהפכה בענף הדיור ולחילוץ אלפי משפחות צעירות מכבלי המשכנתה. החוק הוא בשורה לאלפי זוגות צעירים שאינם מסוגלים לרכוש דירה, והוא ימנע ירידת אלפי זוגות צעירים שנאלצים לרדת מהארץ כי במצב הקיים אין להם שום אפשרות להגיע לקורת גג.
אני מקווה ששר השיכון ידאג לקבוע קריטריונים כך שגם זוגות צעירים של הציבור החרדי יוכלו ליהנות מהפרויקט בצורה שוויונית, כפי שהבטיח בהרבה הזדמנויות.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת אלדד, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת כהן.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נדמה לי שלא רק ועדת החוץ והביטחון, הממשלה וכל עם ישראל במבוכה, כשהמוסד אומר דבר אחד ואמ"ן אומר דבר אחר, ומשרד החוץ אומר דבר שלישי.
השאלה היא למה מתכוון אסד. אנחנו שומעים כולנו מה הוא אומר. הוא אומר שהוא רוצה שלום אתנו. מייד. מה הוא עושה, אנחנו גם יודעים – הוא מפעיל ארגוני טרור כדי להרוג אותנו. השאלה למה הוא מתכוון זו שאלה ממש אקדמית, כי אנחנו יודעים שלא היה עוד ארגון מודיעין בעולם שידע לנחש מה כוונתו של אדם. הם יכולים להגיד, הם יכולים גם לטעות.
היה יהודי אחד שרצה לצאת לטיול, התקשר לבית-דגן, למכון המטאורולוגי, ושאל אותם אם מחר ירד גשם. אמרו לו: מחר ירד גשם 8/5. אז הוא אמר תודה וסגר. אחר כך הוא נזכר שהוא ממש לא מבין מה זה מחר ירד גשם 8/5, אז הוא צלצל אליהם עוד פעם, ואמרו לו: יש לנו 13 חזאים בתחנה. שמונה אומרים שירד, חמישה אומרים שלא ירד. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת יעקב כהן, ואחריו - חבר הכנסת רן כהן.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת הנכבדים, אני רוצה להתייחס לתשובתה של שרת החינוך על הדיון בהכנסת גבולות 67' – "הקו הירוק" – לספרי הלימוד. היא הסבירה שמעבר להבדלי השקפות של ימין ושמאל בבית, היא חושבת שהתלמידים צריכים לדעת מה היה הגבול של ישראל לפני שנת 1967 ומה לאחריה. ועל זה אני מתפלא ושואל: במצב המאכזב שמערכת החינוך נתונה בו, על כל תחלואיה, האם זה הדבר הנחוץ בימים אלו?
אני שואל: לא היה יותר כדאי וחשוב ליידע את התלמידים קודם מה הגבול שמותר לקבוע ומה הגבול שאסור לקבוע, ומה זה הגבול האדום שאסור לעבור אותו. אני חושב שאם ננחיל לנוער איפה הגבול שאי-אפשר לחצות אותו, כל מערכת החינוך תיראה אחרת. לא היינו נאלצים לדבר על שירותי אבטחה ומצלמות בבתי-ספר והיינו מגדלים נוער ערכי ומוסרי.
מובא בספרים, שהיהודים, לפני שקיבלו את התורה, אמר הקדוש-ברוך-הוא למשה שיגיד לבני ישראל: "הגבל את העם". הפירוש הוא שכל יהודי צריך לעשות לו גבולות ומגבלות. לכן אני חושב: חלף וחרף הנחיצות לדעת את גבולות 67', יותר ראוי שכל הנוער ידע מה הגבול האדום שאסור לעבור אותו, ולאו דווקא "הגבול הירוק". ואם ננחיל את זה לנוער, אני חושב שנקנה לתלמידינו אורחות חיים נעלים ומעודנים ורמת לימודים נאותה לתפארת האומה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת כהן. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת גפני.
רן כהן (מרצ):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנראה שהמערכת האלקטרונית קולטת את הכהנים ביחד.
אדוני היושב-ראש, בכל יום שלישי אני מציין כאן את נושא ההתאבדויות בישראל, כיוון שלצערנו מדי שנה מתאבדים כ-500 ישראלים, וכ-100 מהם בני פחות מ-24 שנים - מכה נוראה למשפחות ולחברה הישראלית בכללה.
נראה במבט משווה את המשאבים שמקצה המדינה, למשל, למאבק בתאונות הדרכים – שאני מאוד בעדו – שבו מושקעים מאות מיליוני שקלים, לעומת המאבק באובדנות, הגובה מספר דומה של קורבנות, אבל לא מושקע בו אפילו שקל אחד.
הממשלה הקימה בתקופה האחרונה שתי ועדות מייעצות בנוגע לתופעת ההתאבדויות. אחת, ועדה בין-משרדית שהוקמה במשרד הרווחה לבניית תוכנית לטיפול במשפחות וביחידים לאחר ניסיונות התאבדות, כדי ללמוד, וכמובן – למנוע אותן. הוועדה השנייה היא במשרד הבריאות, בראשות ימימה גולדברג. היא מכינה תוכנית לאומית למאבק בתופעת האובדנות.
לצערי, אדוני היושב-ראש, לוועדות האלה לא מוקצים שום משאבים. בכלל לא ברור מה ייעשה עם ההמלצות שלהן. למשרד הרווחה אין, כידוע לכם, שר, למשרד הבריאות לא הוקצו משאבים למאבק באובדנות.
אני קורא לראש הממשלה ולשרי הבריאות, החינוך, הקליטה, הביטחון והאוצר, ליישם מייד את ממצאי הוועדות ולהקצות משאבים מתאימים למאבק בהתאבדויות בישראל, נוסף על המאבק שצה"ל מנהל בנושא ההתאבדויות בצה"ל. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת משה גפני, ואחריו – חבר הכנסת אליהו גבאי.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, היום אישרה ועדת הפנים הצעת חוק שלי ושל עוד כמה חברי כנסת, שלפיה אסור יהיה לעירייה לגבות כסף בכניסה לגן או לפארק ציבורי. נציגת האוצר הביעה בדיון את עמדתה, שהרשויות הללו, שהן רשויות עשירות, גובות מסים מתושביהן, מקימות את הפארקים האלה, ולא צריך לתת לתושבי רשויות אחרות להיכנס אלא בתשלום, מכיוון שזה על חשבון התושבים המקומיים.
ואני שאלתי, האם צריך למנוע מקשישים או מעניים שירותי חינוך, בריאות ורווחה? מכיוון שמי שמשלם מסים במדינת ישראל הם העשירים או העשירונים הגבוהים יותר. העשירונים הללו, שלא מגיעים לסף המס, לא יקבלו שום שירותים. אנחנו הופכים להיות חברה אנוכית, שאיננה דואגת לאלה שחברה מתורבתת צריכה לדאוג להם.
ואז בא הנושא של פרויקט שיקום שכונות. ספינת הדגל של מנחם בגין, ראש הממשלה דאז, באמת זה היה פרויקט שעזר לשכונות ולאנשים שצריך לסייע להם, באה הממשלה הנוכחית והולכת לבטל את זה. אני חושב שזה דבר חמור מאין כמותו. כולנו צריכים להתנגד לעניין הזה. הפרויקט הזה חשוב ויש להמשיך אותו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת אליהו גבאי. אחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כל פעם אנחנו מתבשרים שמנהיגי מדינת ישראל נפגשים עם נציגי אש"ף – ראש הממשלה עם אבו-מאזן - ומתחייבים להם להטבות או לבוא לקראתם כביכול. מתי ממשלת ישראל ועם ישראל ידעו: בכל פעם שאנחנו באים לקראתם אנחנו מקבלים רק נזק. בכל פעם שאנחנו משחררים מחבלים, אנחנו מקבלים אבדות והרג. בכל פעם שאנחנו באים לקראתם בהסרת מחסומים, אנחנו מקבלים את ההיפך. כלומר, כאשר אתה בא לקראת האוכלוסייה הפלסטינית, על דברים הומניים או על דברים אחרים, אתה בסוף מביא הרס והרג על עצמך. כל שחרור מחבלים יביא לחטיפות נוספות. זכורות לנו העסקות שהתקיימו.
ממשלת ישראל התחייבה שלא לקיים משא-ומתן על שחרור מחבלים תמורת החטוף. היא מאבדת את מעט האמינות שנשארה לה. בעצם לא נשארה לה אמינות, כי כל נושא שהיא התחייבה לו, בסוף היא חזרה בה ממנו ושינתה את דעתה.
דבר נוסף, חבר הכנסת רן כהן ואנוכי קיימנו את השדולה החברתית בהשתתפותו של מרכז טאוב, המרכז לחקר המדיניות החברתית, והצביעה על הנזקים החמורים שנעשו במשך השנים האלה לאוכלוסייה החלשה.
אני מקווה שבתקציב הזה – שלצערי אינו מבשר טובות – יתקנו את הנזקים והעוולות שנעשו לאוכלוסיות החלשות, בפרט כאשר אנחנו שומעים ששיקום השכונות, שהיה אחד הפרויקטים הנפלאים שסייעו ישירות לאוכלוסיות החלשות, ניזוק. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת גבאי. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחרונת הדוברים בנאומים בני דקה - חברת הכנסת סופה לנדבר.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני מבקש לנצל את הזמן הקצרצר שעומד לרשותי להביע ברכה והוקרה להנהלת החברה הממשלתית לשיכון ציבורי, היא חברת "עמידר", שאסרה על דיירים בדירות שלה לחגוג את חג המולד. היא אסרה גם להכניס לדירות סממנים נוצריים, כמו עצי אשוח וצלבים. אני מזכיר שאני תבעתי זאת לראשונה כשהייתי במשרד השיכון.
אני מבקש גם לציין שפניתי לשר התיירות וביקשתי ממנו שהוא ימליץ לבתי-המלון בישראל להימנע מחגיגות הסילבסטר.
אני מוסיף ואומר, במשך דורות היינו כפופים לצערנו לתרבויות זרות, חיינו בגלויות, בתנאים שהכתיבו עמים אחרים, היינו עבדי נסיבות שלא אנחנו יצרנו, נסיבות שנכפו עלינו. ועכשיו, בארצנו, בארץ אבותינו, בארץ-ישראל, אנחנו צריכים לחזור לאוצר הערכים הלאומיים והמקוריים שלנו, לייחודנו בקרב העמים. עלינו לקיים באהבה את הפסוק: "בך בחר ה' להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה".
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת פרוש. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה.
רן כהן (מרצ):
אני מקווה שאת לא מתנגדת.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אני כן מתנגדת.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד, שאני כן נדהמתי היום כשקראתי את ההודעה של "עמידר". לא יכול להיות שאסור להכניס את העץ הזה לדיור המוגן. ואני אסביר. לא מפני שהגעתי ממדינות חבר העמים, ולא מפני שמישהו הגיע ממדינות אחרות - כל העולם חוגג סילבסטר, כל העולם חוגג את התחלת השנה הבאה. לא יכול להיות, אילו היה הפוך, אדוני היושב-ראש, אילו אנחנו היינו בפריס או במדינה אחרת, באמצע פריס, ברחובות פריס, מישהו מהיהודים היה שם חנוכייה באחד החלונות, מה היה קורה אם היה אוסר זאת ראש העיר, מה היה עושה העם היהודי? הוא היה מתקומם ואומר, מה פתאום לעם היהודי אסור לחגוג את חג החנוכה.
אותו הדבר, במדינת ישראל מותר לחגוג חג. אנחנו מכבדים את הערכים של מדינת ישראל ואנחנו מכבדים גם את הערכים שלך. אבל לא יכול להיות ש"עמידר", חברה ששייכת למשרד השיכון, אוסרת היום על בני אדם לחגוג את החג. לא ייתכן ולא נסכים לזה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
על איזה חג את מדברת?
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אני מדברת על השנה האזרחית.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחברת הכנסת סופה לנדבר.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
זו מדינה יהודית.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אנחנו יהודים ואנחנו חוגגים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת גבאי. אני רוצה להצטרף לקריאה של כמה חברי כנסת למשרדי האוצר והפנים, לתת פתרון להלנת השכר ברשויות המקומיות. זה בא לידי ביטוי אצל חברי הכנסת.
הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין - הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006
[מס' מ/270; "דברי הכנסת", חוב' ט', עמ' 4819; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני רוצה לעבור לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת צחי הנגבי, בבקשה.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006.
ההיסטוריה של התיקון היא, שבשנת 1997 קיבלה הכנסת תיקון לחוק שירות ביטחון שעניינו הגבלות קריאה לשירות מילואים. תחילתו של התיקון נקבעה ליום 1 בינואר 2001, אולם טרם כניסתו של התיקון לתוקף ועל מנת להתמודד עם מחסור של קצינים ביחידות הקרביות של צה"ל נוכח המצב הביטחוני, ביקשה מערכת הביטחון סייגים לתיקון זה, והם אכן קיבלו את ביטוים בהוראת שעה שנחקקה עוד באותה שנה.
הוראת השעה מאפשרת את קריאתם של קצינים במילואים המשרתים ביחידות קרביות לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית, אף אם מלאו להם 41 שנים. זאת אם הם נמנים עם בעלי מקצועות ותפקידים חיוניים, או שקיים בהם חוסר בכוח-אדם, כפי שקבע הרמטכ"ל, באישור ועדת החוץ והביטחון, או אם הרמטכ"ל או מי שהרמטכ"ל הסמיך לכך השתכנע כי קיימים טעמים המצדיקים זאת.
לצד זאת קובעת הוראת השעה תגמול מיוחד לאותם קצינים שהם מעל גיל 41 המשרתים במילואים, נוסף על התגמולים הרגילים שלהם הם זכאים על-פי חוק.
תוקף הוראת השעה אמור לפוג בעוד ימים ספורים, ביום 31 בדצמבר 2006, אולם מאחר שעדיין קיים צורך בגיוסם של קצינים במילואים המשרתים ביחידות קרביות לצורך ביצוע תעסוקה מבצעית גם אם מלאו להם 41 שנים, החליטה ועדת החוץ והביטחון לבקש ממליאת הכנסת להאריך את תוקף הוראת השעה בשנה נוספת, עד ליום 31 בדצמבר 2007. הוועדה הנחתה את גורמי הצבא לבחון את ההסדר החקיקתי של הוראת השעה. העניין ייבחן במסגרת הדיונים שמתקיימים בוועדת המשנה לענייני כוח אדם בצה"ל, בראשות חבר הכנסת מתן וילנאי, בהצעת חוק המילואים שמצויה זה זמן על שולחן הוועדה.
אדוני היושב-ראש, לא הוגשו להצעת החוק הזאת הסתייגויות, ואבקש מחברי הכנסת לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לצוות הוועדה שסייע בידנו בתהליך החקיקה: ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין מירי פרנקל-שור, ולמנהל הוועדה, תת-אלוף במילואים אבריאל בר-יוסף.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת צחי הנגבי.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. אני מפעיל את השעונים, נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1–2 – 16
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 16, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 16, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שחוק שירות ביטחון (הגבלות קריאה לשירות מילואים של קצין – הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשס"ז-2006, נתקבל בקריאה שלישית. תודה.
הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 28), התשס"ז-2006
[מס' כ/119; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 4422; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים להצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 28), התשס"ז-2006, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות משה שרוני להציג את הצעת החוק. בבקשה.
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 28), התשס"ז-2006, לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק, שיזמו אותה חברי הכנסת סופה לנדבר ויורי שטרן וחברי כנסת נוספים, מאפשרת לאדם המקבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה להחזיק ברכב בתנאים הקבועים בהצעת החוק, בלי שהדבר יפגע או ישלול את זכותו לגמלה.
חוק הבטחת הכנסה, 1980, בניסוחו כיום, אינו מאפשר תשלום גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה למי שבבעלותו, באחזקתו או בשימושו הקבוע רכב מנועי, למעט במקרים חריגים הקבועים בחוק ובהוראות שמכוחו, כגון במקרה שבו מקבל הגמלה או בן משפחתו זקוקים לרכב לצורך טיפולים רפואיים תכופים הניתנים מחוץ לביתם ובתנאים נוספים הקבועים בחוק.
בהצעת חוק זו מוצע לקבוע, כי לא תישלל הזכאות לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה ממי שבבעלותו או בשימושו רכב מנועי, ובלבד שמדובר ברכבו היחיד של התובע ושנפח המנוע של הרכב אינו עולה על 1300 סמ"ק ולרכב מלאו שבע שנים או יותר מתום שנת הייצור שלו, או שנפח מנועו 1600 סמ"ק ולרכב מלאו 12 שנים או יותר משנת הייצור שלו. עוד נדרש, כי למבקש כאמור תהיה הכנסה חודשית מעבודה או ממשלח יד בסכום העולה על 25% מהשכר הממוצע, ואם המבקש הגיע לגיל פרישה - הכנסה חודשית בסכום העולה על 17% מהשכר הממוצע.
חברי הכנסת, נוסף על האמור לעיל, הצעת החוק מאפשרת לאדם אשר עבד והשתכר את הסכומים המפורטים לעיל, 25% מהשכר הממוצע או 17% מהשכר הממוצע, ואשר היה זכאי להשלמת הכנסה מכוח חוק הבטחת הכנסה תקופה של עשרה חודשים לפחות ואשר פוטר מעבודתו, להמשיך ולהחזיק ברכב במשך שלושה חודשים בלי שתישלל זכאותו להבטחת הכנסה.
חלק מיוזמי הצעת חוק זו יזמו בעבר הצעת חוק דומה, שהתקבלה ובוטלה מאוחר יותר בחוק ההסדרים ביוזמת הממשלה.
אומנם, הצעת חוק זו מונה תנאים רבים שאדם חייב לעמוד בהם כדי להיות זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה ובמקביל להיות בעלים של רכב. עם זאת, הצעת חוק זו היא תקדימית, מאחר שלראשונה הממשלה מוכנה להכיר בכך שלא תמיד שימוש ברכב או בעלות על רכב ישללו זכאות להבטחת או להשלמת הכנסה. תכליתה של הצעת חוק זו היא להקל על הזכאים לגמלה ולאפשר להם להחזיק ברכב ולהשתמש בו, ובכך לאפשר השתלבות טובה יותר בחיי העבודה.
אני קורא לכל חברי הבית לאשר את הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת משה שרוני. היתה הסתייגות של חבר הכנסת רן כהן, והוא אינו נמצא. לכן אנחנו מקיימים את ההצבעה ללא הסתייגויות. נא לשבת.
אנחנו מצביעים בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–3 – 23
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–3 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 23, אין מתנגדים ואין נמנעים. החוק התקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 25
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 28), התשס"ז-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
25 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 28), התשס"ז-2006, התקבל בקריאה שלישית.
ברכות ליוזמים, חברי הכנסת סופה לנדבר, יורי שטרן, אלכס מילר, סטס מיסז'ניקוב וליה שמטוב.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אני רוצה לברך.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
סופה, מלה מהמיקרופון.
השר יעקב אדרי:
אני רוצה לברך את חברי הכנסת סופה לנדבר ויורי שטרן, שלא נמצא אתנו, ובהזדמנות הזאת כולנו מאחלים לו רפואה שלמה. תודה על החוק החשוב הזה. ולכל אלה שעסקו בנושא החשוב הזה, יישר כוח.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להגיד לשותף שלי, חבר הכנסת יורי שטרן, תודה על היוזמה. זה היה חלום שלו במשך שנים רבות שבהן פעל לחוקק את החקיקה הזאת ולאשר אותה בכנסת. סוף סוף עשינו רגע של היסטוריה. אני חושבת שזה מהפך בתפיסה ביחס למקבלי הבטחת הכנסה, שנותן לאנשים אפשרות למצוא מקור פרנסה עם החקיקה הזאת.
אני רוצה להגיד תודה ליושב-ראש ועדת הרווחה, חבר כנסת שרוני, שהקדיש כל כך הרבה רצון ותשומת לב יחד אתנו כדי לאשר את החקיקה. מובן שאני רוצה להגיד תודה לממשלת ישראל, ששינתה את דעתה ובעצם החליטה להכיר בחוק הזה, כדי לתת לאנשים האלה מה שנתנו להם במסגרת החוק. אני רוצה להגיד תודה רבה לאביגדור יצחקי, יושב-ראש הקואליציה, שנלחם רבות כדי לתת לנו אפשרות להעביר את החקיקה. אני אמרתי לחברי כנסת מסיעת ישראל ביתנו, ובוודאי לחברי כנסת שהיו שותפים במליאת הכנסת - במשך שעות דנו. יש חברי כנסת שהורידו הסתייגויות כדי לתת לנו אפשרות להגיע להסכמה עם משרד האוצר. אני רוצה להגיד תודה למנהלת הוועדה וילמה מאור. אני רוצה להגיד תודה ליועצת המשפטית של הוועדה ג'ודי וסרמן ולגיל שבתאי.
השר יעקב אדרי:
ליושב-ראש הוועדה.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אני הודיתי בהתחלה ליושב-ראש ועדת הרווחה. אני רוצה להגיד תודה גם לעוזרים הפרלמנטריים שלי ושל סיעת ישראל ביתנו ולכולם. תודה על כך שעשינו יחד רגע של היסטוריה.
השר יעקב אדרי:
- - -
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני השר, תודה רבה לך.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 7), התשס"ז-2006
[מס' כ/121; "דברי הכנסת", חוב' ט', עמ' 4822; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים להצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 7), התשס"ז-2006, קריאה שנייה ושלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, להציג את הצעת החוק.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 7), התשס"ז-2006, שיזמתי עם חברי כנסת נוספים.
חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993, קובע את המועדים שבהם על המועמדים להגיש בקשות למימון הוצאות הבחירות. על סיעה להגיש את הבקשה 59 ימים לפני הבחירות. רשימה שאינה מיוצגת במועצת הרשות המקומית, מועמד בבחירות לראש מועצה אזורית ומועמד בבחירות מיוחדות - המועד הוא 21 ימים לפני הבחירות.
במהלך השנים אירעו מקרים רבים שבהם מועמדים שהיו זכאים למימון בחירות לפי הקריטריונים הקבועים בחוק, לא קיבלו את המימון משום שבשל סד הזמנים הנוקשה לא הספיקו להגיש את הבקשות בזמן. בכמה מן המקרים אף נחקקו הוראות שעה שנועדו לפתור את הבעיה באופן נקודתי.
בהצעת חוק זו מוצע לדחות את המועד האחרון להגשת הבקשות למימון לחמישה ימים לאחר הבחירות. כך יוכלו מגישי הבקשות לכלכל את צעדיהם בהתאם לתוצאות הבחירות. לאור שינוי זה מוצע גם לדחות את מועד הודעת שר הפנים למבקר המדינה על המקדמות שנתן עד לעשרה ימים לאחר הבחירות.
יש לציין כי אין בדחיית המועדים כדי לגרוע מהדרישה לניהול החשבונות וההוצאות כדין ובהתאם להנחיות מבקר המדינה, שהיא תנאי לקבלת המימון.
כן יש לציין, כי תחילת החוק נקבעה ל-1 בינואר 2007, על מנת שהוראותיו יחולו על הבחירות המיוחדות לראשות עיריית גבעתיים, הצפויות להיערך בשבוע הבא.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית.
אדוני היושב-ראש, התיקון מובן. אנחנו מנענו גם הרבה התנהגויות לא ראויות בכך שהבאנו את התיקון הזה. מועמדים נאלצו להגיש הוצאות פיקטיביות, מנופחות ולא ראויות. אני חושב שזה לטובת כולנו. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. להצעת החוק אין הסתייגויות, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. אני מבקש מכולם לשבת.
רבותי, נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד סעיפים 5-1 – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 5-1 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 18, ואני מוסיף את חבר הכנסת משה שרוני לפרוטוקול; נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לקריאה בהצעה שלישית. נא לשבת. אני מפעיל את השעונים לקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד החוק – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 7), התשס"ז-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 18, נגד - אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 7), התשס"ז-2006, התקבלה בקריאה שלישית.
ברכות לחבר הכנסת גאלב מג'אדלה ולחברי הכנסת הרבים שהצטרפו.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
תודה לכל מי ששילב ידיים למען הצעת החוק. תודה לצוות הוועדה ולחברים נוספים.
הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 15), התשס"ז-2006
[מס' מ/269; "דברי הכנסת", חוב' ט', עמ' 4825; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו מתקדמים הלאה לסעיף 6: הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 15), התשס"ז-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה משה כחלון להציג את הצעת החוק.
משה כחלון (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 15), התשס"ז-2006.
במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), תוקן חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963. במסגרת תיקון זה, הועברה הסמכות להתקין כללים, שהיתה נתונה לפני התיקון האמור למועצה, לשר החקלאות ופיתוח הכפר, מתוך כוונה שחקיקת משנה, שהיתה קיימת ערב התיקון, תוחלף בחקיקת משנה חדשה בהתאם להוראות החוק המתוקן. עם זאת, כדי לאפשר את המשך הפעילות השוטפת של המועצה, נקבע בסעיף 78(א) לחוק, כי עד לכניסתם לתוקף של כללים ותקנות שיתקין שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי החוק, או עד תום שנתיים מיום 1 ביולי 2003, לפי המוקדם מביניהם, ימשיכו לעמוד בתוקפם הכללים והתקנות הקודמים שנקבעו על-ידי המועצה.
ביום 29 ביוני 2005 נעשה תיקון נוסף בסעיף 78(א) לחוק, כך שנקבע בו כי מועד פקיעתם של הכללים והתקנות שהותקנו מכוח החוק, כנוסחו טרם התיקון בחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל, נדחה עד ליום 31 בדצמבר 2006. הטעם העיקרי לדחייה היה נעוץ בהיקף הנושאים שהוסדרו בכללים ובתקנות אלה.
במהלך תקופה זו אכן הותקנו או תוקנו כמה תקנות החיוניות לעבודת המועצה, וביניהן אלה הנוגעות לכללים בדבר בחירת נציגי המגדלים במועצה, להיטלים ולהסדרת המכסות לייצור ביצי מאכל ופטמים לשיווק.
משהותקנו או תוקנו התקנות החיוניות לעבודת המועצה כאמור, בחן משרד החקלאות, יחד עם המועצה לענף הלול, את הצורך בהוראת סעיף 78(א) לחוק ואת יתרת חקיקת המשנה אשר לא תוקנה עד למועד הבדיקה. המסקנה שעלתה היא, כי במצב הדברים הנוכחי אין הצדקה לקיומה של הוראה המבטלת באופן אוטומטי את כל חקיקת המשנה הקיימת של המועצה, שכן רובה ככולה נוגעת להסדרת פעילות ענף הלול במישור הטכני.
בנסיבות אלה, ועל מנת למנוע מצב שבו ענף הלול ייוותר החל מתחילת ינואר 2007 ללא הסדרים חוקיים שנהגו בו במשך שנים רבות, כשכאמור אין כל טעם או צורך בביטול חקיקת המשנה הקיימת על מנת לשוב ולהתקינה בשנית, מוצע לתקן את סעיף 78(א) לחוק, באופן שתבוטל ההוראה המפקיעה את תוקפה של חקיקת המשנה של המועצה ביום 31 בדצמבר 2006.
אדוני היושב-ראש, להצעת החוק אין הסתייגויות, ואבקש מחברי הכנסת לקבלה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
להצעת החוק אין הסתייגויות ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. אני מבקש מכולם לשבת.
נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד סעיף 1 – 8
נגד – 1
נמנעים - אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
שמונה בעד – חברי הכנסת מג'אדלה, אילון וגלנטי לא נספרו – מתנגד אחד ואין נמנעים.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אני מבקש להוסיף גם אותי.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
היית פה?
מנחם בן-ששון (קדימה):
הייתי בשוליים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני מוסיף גם אותך וגם את חבר הכנסת ברזניץ. אני קובע שהצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה.
אנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 15), התשס"ז-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 15), התשס"ז-2006, נתקבל בקריאה שלישית.
הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האזנות סתר
[נספחות.]
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הנושא הבא על סדר-היום: הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האזנות סתר – דיון והצבעה. אני מזמין את יושבת-ראש ועדת הכנסת, חברת הכנסת רוחמה אברהם, להציג את ההצעה.
רוחמה אברהם (יו"ר ועדת הכנסת):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ביום רביעי, א' בכסלו התשס"ז, 22 בנובמבר 2006, החליטה הכנסת, בהתאם לסעיף 97ב לתקנון הכנסת, להעביר לוועדת הכנסת את הצעתו של חבר הכנסת מנחם בן-ששון להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין האזנות סתר. אני מביאה בפניכם את הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, כפי שהונחה על שולחן הכנסת.
סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית יהיו: א. לבחון את התשתית החוקית והאיזונים שנקבעו בחוק ובחקיקת המשנה בין הזכות לפרטיות לבין אינטרסים ציבוריים אחרים, לרבות הענישה הקבועה בנושא; ב. לחקור את סוגיית האזנות הסתר הנעשות למניעת עבירות וגילוי עבריינים - ולא האזנות סתר למטרת ביטחון המדינה – על כל היבטיה: הפעלת החוק בידי רשויות החקירה והתביעה ובידי בתי-המשפט, לרבות תפיסת ההפעלה, המקצועיות, בעלי התפקידים, מנגנוני הבקרה, התפוקות והתוצאות של מערך האזנות הסתר; ג. לעניין זימון וקבלת מידע ולעניין ניהול ישיבותיה, לרבות הקמת ועדות משנה וחיסוי ישיבות, יהיו סמכויות ועדת החקירה כסמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת.
כמו-כן החליטה ועדת הכנסת להסמיך את ועדת החוקה, חוק ומשפט לכהן כוועדת החקירה הפרלמנטרית. יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט יהיה יושב-ראש ועדת החקירה לנושא זה.
להצעה לא צורפו הסתייגויות, ולפיכך אני מבקשת, אדוני היושב-ראש, את אישור הכנסת להצעה זו. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת אריה אלדד. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב וחבר הכנסת מנחם בן-ששון. שלוש דקות לכל דובר.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מציע ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, חברי חבר הכנסת בן-ששון, ההצעה היא ראויה וראוי לחקור את התופעות הללו, משום שבמדינת ישראל, במסווה של מאבק בפשע, במסווה של הגנה על ביטחון המדינה, נעשים כנראה בכל יום פשעים, עוברים על החוק, גם נרמסות זכויות אזרח וזכויות פרט בסיסיות ביותר. אבל התופעה הזאת איננה מוגבלת, לצערנו, אך ורק לכך שרשויות אכיפת החוק לפעמים חשות שהן מעל החוק. ציטטו יותר מפעם אחת מכתם של כדורגלן ידוע, שאמר: לא יכול להיות שהמשטרה תיקח את החוק לידיים. אז בתור בדיחה זה טוב, אבל בחיי המעשה זה אכן קורה בכל יום ויום.
אנחנו עדים לכך שאנשים מורשעים על סמך מסיבות עיתונאים של המשטרה, שחקירות משטרה מודלפות לכל כיוון שהוא במגמה מכוונת ליצור מצג של הרשעה. אנחנו עדים לכך שצווים מינהליים, שנועדו למלחמה בטרור, משמשים יותר ויותר גם למאבק פוליטי. אנחנו עדים לכך שבמדינת ישראל רותמים פסיכיאטרים בשירות אזרחי וצבאי למאבקים פוליטיים, ואנשים שהשתתפו בהתנתקות למשל, שכל חטאם היה שהשתתפו בהפגנות, ואיש מעולם לא פתח נגדם תיק פלילי ואפילו לא נפתחה חקירה משטרתית נגדם, הם מסומנים, הם מוכתמים ושולחים אותם לפסיכיאטרים.
העקרונות הבסיסיים ביותר של שמירת החוק וזכויות האזרח אינם קיימים בישראל, כאשר רשויות החוק, הרשויות המופקדות על אכיפת החוק, הן אלה שמטפלות בו.
כולנו זוכרים את הפרשה הידועה של מי שהיום הוא סגן ראש ראש הממשלה, השר אביגדור ליברמן, שבוצעו האזנות סתר לו לפני שנים רבות ומעולם לא סגרו את התיק. תיקי התמלילים שהיו בהם דברים רלוונטיים ולחלוטין לא רלוונטיים, הסתובבו במשך שנים במשטרה ובפרקליטות.
אכן הגיעה העת לעשות סדר בדברים האלה ולקבוע כללים שגם ייאכפו. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לך, חבר הכנסת אריה אלדד. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודע למה אנחנו מגדירים את זה "האזנות סתר". מה שמשוחחים בסתר, למחרת נכתב בעיתונות, בכותרות ענק, מצטטים את כל מה שהאזינה לו המשטרה, כמו בפרשת חיים רמון. מדוע פתאום הכנסת סערה, למה הכנסת מתבקשת לתת את דעתה בנושא הזה? כי הנושא מופקר לחלוטין. אין איזונים בזכויות הפרט. הניסיון לחפות על זה באמצעות אישור של בית-המשפט, כאשר בית-המשפט נותן אישור לדבר מסוים ומגדיר למה מותר להאזין ולמה לא מותר להאזין, בעצם המשטרה יכולה להשתמש – היא יכולה, אני לא אומר שהיא משתמשת תמיד – אבל עצם הדבר שההדלפות מהתמליל יוצאות החוצה ואין על זה שום בקרה או אפשרות לעצור את זה לפני שזה מתפרץ החוצה, מחייב בדיקה מעמיקה ויסודית.
צריך גם לזכור שבהיקף ההיתרים שנותן בית-המשפט כאשר הוא מתבקש לאשר האזנות סתר – מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם. כלומר, אין דבר כזה בעולם בכמויות כאלה. אומנם ייתכן שלאחרונה זה קצת צומצם, אבל עדיין מספר ההיתרים שבית-המשפט נותן הוא כה רב.
כאשר מדובר למשל בפגיעה בביטחון המדינה, כאשר מדובר באיזה עבריין, מדברים על רוזנשטיין, יש צורך בהאזנות סתר, אבל מה לחיים רמון ולהאזנות סתר, למה צריך להאזין ללשכה של ראש הממשלה, לשמוע מה שולה זקן דיברה? את מי זה מעניין? אנחנו חייבים להתעורר בסוגיה הזאת, וצריך לומר את האמת.
זה היה גם בתקופת השר ליברמן, כמו שאמר חבר הכנסת אריה אלדד, ודיבר פה רבות השר על העוול שנעשה לו. אני לא רוצה להצטרף להגדרתו את המשטרה. הוא הגדיר אותם כמאפיה, אני חלילה וחס לא שותף להתבטאות הזאת, אבל הוא אמר את זה מתוך כאב, מתוך צער, מתוך תחושה של פגיעה עמוקה בזכות שניתנת לאזרח, בוודאי כאשר מדובר בחבר כנסת, בוודאי כאשר מדובר בשר בישראל, כאשר המשטרה מרשה לעצמה באופן חופשי להאזין לנציגי ציבור.
צריך לצמצם את זה באמת, לעשות בקרה כדי לקבוע את הדברים – מתי, איך וכמה, ומתי בית-המשפט יכול לתת היתר בעניין הזה.
פעם חשבתי שכשנותנים צווי הריסה מינהליים, ראש הרשות בוודאי מעיין בחומר, הוא יודע במה מדובר.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני מבקש לסיים.
נסים זאב (ש"ס):
אני כבר מסיים.
בסוף התברר לי, שראש העיר לא יודע על מה הוא חותם, הוא חותם כי ביקש ממנו המפקח הראשי. מי ביקש מהמפקח הראשי? מי שפחות ממנו במעמד, המפקח הזוטר, שהוא סך הכול מפקח שכונתי. כך זה עובר הלאה, בלי בדיקה מעמיקה. לכן בית-המשפט יכול לשגות בנושא הזה, כאשר באים אליו ובית-המשפט משוכנע שהבקשה צודקת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. אני רוצה שוב לקרוא את הרשימה, ואני סוגר את הרשימה: חבר הכנסת אחמד טיבי הבא בתור, חבר הכנסת גדעון סער אחריו, חבר הכנסת דב חנין, וסוגר את הרשימה חבר הכנסת מנחם בן-ששון. זה ייקח עוד כמה דקות. בבקשה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היוזמה של הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית של עמיתי חבר הכנסת פרופסור בן-ששון היא יוזמה ברוכה. תמכתי בה, ועליתי לכאן כדי להשמיע אותה הסתייגות שהשמעתי בפניך בוועדת הכנסת. אני חושב שההתרכזות אך ורק בהאזנות משטרתיות בנושאים פליליים לא תכלול את כל הבעיה. אם הכוונה לשמור על פרטיותו של האזרח ולא לפגוע בזכותו, היית חייב והוועדה חייבת להגדיל את תחום סמכותה כדי לבדוק את כלל ההאזנות, גם האזנות משטרתיות על רקע פלילי וגם האזנות של שירותי הביטחון על רקע כביכול ביטחוני.
לכן טוב תעשה אם תשקלו – אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה עכשיו, כאשר הגענו עד לשלב הזה בלי לקבל את בקשתי – להרחיב את סמכות הוועדה כדי לדון בהאזנות שעושה השב"כ לאזרחי מדינת ישראל, ולא רק המשטרה בנושאים פליליים. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה להעיר, אדוני היושב-ראש, שאני חושב שלא ראוי לנהל ישיבת מליאה ללא נוכחות של שר משרי הממשלה. כשאני מנהל, אם כי אני לא יכול לכפות על הדוכן את המנהגים שלפי דעתי הם המנהגים הראויים, צריך להיות שר נוכח. בשביל זה יש המוסד של שר תורן. מובן שהיה רצוי יותר שתהיה נוכחות מעבר לתורנות, אבל זה המינימום שעומד על כבודה של הכנסת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו כבר קוראים לשר. הוא נכנס, יוצא.
גדעון סער (הליכוד):
רציתי לנצל את האפשרות להשתתף בדיון בעניין זה כדי להתייחס להוראה שניתנה למעבר פלסטינים מבקעת-הירדן באופן גורף ופתיחת מסוף נחל-בזק למעבר סחורות. זה דבר שאנשי בקעת-הירדן נדהמו לשמוע עליו היום. אני יודע שתשעה ראשי מועצות וראש המועצה האזורית בקעת-הירדן פנו לראש הממשלה בעניין הזה, שכן כפי שהדבר מתואר בפי אנשי בקעת-הירדן, המהלך הזה יהפוך את חייהם לגיהינום.
כפי שאתם יודעים, חברי הכנסת, בשנתיים האחרונות כביש 90, כביש הבקעה, התחיל לחיות מחדש, וזה עורק תחבורה חשוב מאוד לישראלים, למטיילים, לתיירים, בדרך מצפון לדרום ומירושלים לצפון, והפעלת מעבר הגבול צפויה להבריח את הנוסעים מהכביש הזה.
איש לא יופתע אם יהיו פיגועים בציר הזה כתוצאה מההחלטות האלה. אני רוצה להתריע מעל הדוכן הזה, שאם יהיו פיגועים כתוצאה מההחלטות הנמהרות, שהן תוצאה של "מפגש הנשיקות", ואם יישפך דם, הדם הזה יהיה בראשם של המחליטים.
צריך להיות ערים וקשובים לסכנות שמעלים האנשים שחיים בחבלי הארץ הללו, שעושים עבודה חשובה בשליחות של כולנו, וההתרשמות שלי היא שמידת ההקשבה או ההתייחסות של הממשלה למצוקות הללו היא כמידת הנוכחות ליד שולחן הממשלה ברגע זה. תודה.
השר יעקב אדרי:
תודה, גדעון.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה. דבריו לגבי הקמת הוועדה היו משכנעים. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת מנחם בן-ששון.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, כמי שחרד לכבודה ולמעמדה של מערכת המשפט ובדרך כלל מסתייג ממהלכים שיכולים להתפרש כמהלכים שבאים ללחוץ על מערכת המשפט, אני דווקא רוצה להביע תמיכה בהקמתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא הנדון.
אכן יש לנו פה בעיה רוחבית קשה. נושא האזנות הסתר יצא לחלוטין מכל פרופורציה ומכל מסגרת. יש לנו אינפלציה של האזנות סתר מכל מיני סוגים. נכון שהאזנות סתר מאושרות על-ידי בתי-המשפט, אבל במקרים רבים מובאות רשימות ארוכות של מועמדים להאזנה, ואפילו בתי-המשפט לא מצליחים להיות מסננת ראויה, עניינית, מבקרת ומתייחסת באופן נקודתי באמת לבקשות שמובאות בפניהם.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, יש מקום לשינוי בתחום הזה. יש מקום לשינוי שיכבד את זכותו של האזרח הישראלי לפרטיות, זכותו של האזרח הישראלי לסוד השיח שלו, והתרה של האזנות הסתר אך ורק באותם מקרים חריגים באמת שבהם אינטרסים ציבוריים כבדים ומיוחדים מביאים לכך שאין ברירה אלא להתיר את האזנת הסתר.
אני חושב שחשוב שהדברים ייאמרו מעל הבמה הזאת. אחרי ידבר בוודאי גם יושב-ראש הוועדה.
אני לא רואה בוועדה הזאת ועדה שמטרתה לדון בעניין מסוים או בתיק כזה או אחר שנמצא בפני בית-המשפט, עם כל החשיבות של כל תיק שנמצא בפני בית-המשפט. לא זו מטרתה של הוועדה. מטרתה של הוועדה לא ליצור אווירה סביב תיקים שבתי-משפט דנים בהם. מטרתה של הוועדה צריכה להיות ביצוע רפורמה אמיתית ויסודית בתחום שראוי ודחוף לעשות בו רפורמה. זה גם יהיה מבחנה של הוועדה הזאת, ואני בהחלט מאחל לך הצלחה. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת דב חנין, תודה. חבר הכנסת מנחם בן-ששון יחתום את רשימת הדוברים, והוא יתייחס לבטח להסתייגות של - - -
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, להערות שהעירו חברים גם בוועדת הכנסת וגם במהלך השבועות שעברו מאז הצביעה כנסת ישראל בחיוב בעד הקמתה של הוועדה הזאת - ראשית, אני אסיר תודה. אני רוצה לומר באופן מיוחד, שבדיון בוועדת הכנסת נזכרתי הרבה כמי שצריך לעמוד בראש הוועדה הזאת, משום שהעלו החברים לא רק הצעות ניסוח שאת פירותיהן אתם רואים היום לפניכם, אלא גם דברים למהות.
למשל, לדבריו של יושב-ראש הישיבה, חבר הכנסת טיבי, בוועדת הכנסת באשר לצורך להרחיב את מנדט הוועדה מעבר למה שביקשתי מהכנסת ומוועדת הכנסת, עניתי, ואני אומר היום גם מעל במת הכנסת: ראוי שנסתכל קודם כול במודל הבעייתי הראשון, האזרחי, ואני מניח, אדוני היושב-ראש, שלאחר מכן נוכל לגזור ממנו גם גזירה שווה ואולי אפילו כואבת לגבי שאלת האזנת הסתר בסוגיות אחרות.
נדמה לי שיש לנו הרבה לעסוק גם בסוגיה הזאת. למה אני אומר "נדמה לי"? חברי חברי הכנסת, מהיום שבו עלה הנושא מעל במת הכנסת, והכנסת אישרה לי לצאת אתו לדרך, הגיעו אלי מכתבים, גם מרשויות החוק והשלטון וגם מאזרחים, והמכתבים ממחישים היטב את מה שאמר חבר הכנסת חנין ומה שחזרתי והדגשתי במהלך הדיונים כאן. אומנם נכון, בעת משפטה של אישיות בכירה דברים שלא היו צריכים לקרות קורים, ואתה אומר לעצמך: אם שם הם קורים, קל וחומר במקומות אחרים. ואז, אתה חוזר לדוח מבקר המדינה משנת 2003, קורא שם ורואה פריט אחרי פריט שבהם מצביעים לנו על כשלים של מערכות שצריכים היו תיקון ועברו כבר שלוש שנים ויותר ואותן הבעיות צצות וחוזרות.
שמא תאמר העבודה שמשרד המשפטים, שחזר אלינו פעם אחר פעם, גם במליאה וגם בוועדת חוקה, חוק ומשפט, אמר לנו שיש תיקונים ויש תשומת לב, אז באווירה הזאת של רגישות יתר נכשלים בכשלים ששמענו עליהם בתקשורת - חבר הכנסת זאב אמר אותם בשמם בצורה מפורשת, ואינני צריך לחזור - אני מוסיף ואומר לכם, חברי, שאנחנו צריכים להיות מודאגים. מה שעומד פה במהות הוא בדיוק מה שכל אחד מחברי הכנסת חזר והעלה, ואמרה גם יושבת-ראש ועדת הכנסת באותו הדיון שהיה בוועדה שלה, שמדובר בצנעת הפרט, במקום שבו אדם דובר אמת לא רק בלבבו אלא עם זולתו. אם שם אתה לא מרגיש בטוח, מה המשמעות של כבוד צנעת הפרט?
אני חזרתי בפעם הקודמת, כשהייתי פה על הבמה, ואמרתי שבחוק העברי הקדמון מקפידים שלא להשתמש בפרי הבאושים הזה לאחר מכן לצורך עדויות, חוץ מאשר עניינים של עבודה זרה, וגם שם יש הסתייגויות בהכמנת עדים. אז על אחת כמה וכמה אנחנו, חברה שרואה את עצמה היום מודרנית ומתקדמת. אבל אינני הולך היום ליסודות הללו.
במהלך אותם שבועות קראתי על היווצרותם של החוקים כפי שהיתה בזמנה, וראיתי שכוונתם של המציעים בראשונה היתה טובה.
חברים, מה אכביר מלים? אני רק רוצה להודות - כי עבר זמן הדיבור שלי - לעצות הטובות שקיבלתי במהלך השבועות הללו, לעובדה שאמרתם ובצדק שראוי שהוועדה תעסוק, ולא ועדה מיוחדת, משום שהעומס שמוטל והצורך בחקיקה כנראה נראה לעין כול. נראה שנצטרך לשנות חוקים, נצטרך כנראה את כל הכוח שיש בוועדה, נצטרך לחלק את הוועדה לוועדות משנה, משום שיש בה ניסיון רב, נצטרך להביא את ראשי המערכות, אבל גם את האנשים המופקדים. לשם כך נכונות העצות שקיבלתי, ואני בהחלט מבקש מחברי הכנסת להיענות למה שביקשה יושבת-ראש ועדת הכנסת.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת בן-ששון, תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת ועדת הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין האזנות הסתר.
הצבעה מס' 10
בעד הצעת ועדת הכנסת - 18
נגד - 1
נמנעים - אין
הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האזנות סתר נתקבלה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, כל כך מהר מצביעים?
היו"ר אחמד טיבי:
בעד - 18, נגד - 1. להוסיף גם את חבר הכנסת מג'אדלה. אני קובע שהצעת ועדת הכנסת התקבלה.
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (מספר חברי הממשלה)
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/123).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים להצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (מספר חברי הממשלה), מאת חברי הכנסת סער וריבלין - קריאה ראשונה. בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, איך זה 2:55 בקריאה ראשונה?
מנחם בן-ששון (קדימה):
חבר הכנסת סער, זה שליש על התנהגות טובה.
היו"ר אחמד טיבי:
אתה תקבל שלוש פעמים פלוס דקה.
גדעון סער (הליכוד):
אני מודה לאדוני על הקפדתו על התקנון.
אדוני היושב-ראש, מכובדי השר להגנת הסביבה, הצעת החוק שאני מביא היום לקריאה ראשונה עברה בכנס הקיץ, והיא הצעת חוק חשובה ביותר לשורה של תכליות שאני אמנה, ועניינה העמדת מספר חברי הממשלה או החזרת אותה הוראה שהיתה קיימת בחוק מ-1992 עד 1999. נכון שהיא יושמה רק ב-1996 ושרדה קדנציה אחת, עד לתקופת ממשלתו של אהוד ברק, אשר שינה אותה ולמעשה הסיר את המגבלה על מספר השרים בממשלה. הצעת החוק באה לקבוע גם מספר מינימום וגם מספר מקסימום.
מדוע יש חשיבות גדולה ביותר בקבלת הצעת החוק? קודם כול, היא תביא למבנה פונקציונלי של משרדי הממשלה. אנו יודעים שוועדת-גבאי, ואחריה ועדת-יצחקי, שבראשה עמד מי שהיום הוא יושב-ראש הקואליציה והיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הציעו לקבוע מבנה פונקציונלי של משרדי הממשלה, דהיינו מבנה לפי הצרכים; לא מבנה שמשתנה חדשות לבקרים, כאשר יום אחד ממציאים משרד לפיתוח אזורי ומבטלים אותו ומשרד לתיאום חברתי ומשרד כזה או אחר, ושרים בלי תיק ללא שיעור וללא סיבה. כל הדברים הללו הם לא חלק ממה שמקובל במדינות מתוקנות. ברוב המדינות המתוקנות, ברוב המשטרים הפרלמנטריים, הממשלות מונות בין 10 ל-20 שרים.
מה שחשוב הוא - ואת זה לא נוכל לבצע, על-פי הניסיון, ללא הגבלת מספר השרים - להעמיד את מספר משרדי הממשלה ומבנם בין היתר על-ידי איחוד משרדים וביטול משרדים שאין בהם צורך. אנחנו יודעים, למשל, שמשרד התרבות והספורט פעם הוא עם המדע ופעם עם החינוך, והכול קוניונקטורלי. את זה אפשר יהיה לעשות רק באמצעות שינוי החוק.
נקודה שנייה היא: ממשלה יעילה. על כך אני יכול להעיד כמי שהיה מזכיר ממשלה, וודאי שכל מזכיר ממשלה יכול להעיד. היום הממשלה היא כנסת זוטא. היא לא ממשלה שמתקיימים בה דיונים יעילים וענייניים. זה חצי פרלמנט.
דבר שלישי: כנסת שיכולה לתפקד. כאשר אנחנו מגבילים את מספר חברי הממשלה, לפי המוצע עד 18, אנו יודעים שיכול להיות שיהיה סגן שר אחד או שניים ולא יותר מזה, אבל יהיו כ-100 חברי כנסת, ולא כפי שהדבר קיים כיום, כ-90 חברי כנסת. המשמעות היא שתהיה יותר השתתפות בישיבות ועדות הכנסת ותהיה יותר פעילות חקיקה. בקיצור, הכנסת תתפקד הרבה יותר טוב.
דבר רביעי: יהיה חיסכון בכספי ציבור. כל משרה מיותרת גוררת בעקבותיה משרות מיותרות נוספות, לפעמים מרמת מנכ"ל ועד לעוזרים וכדומה. הרבה מאוד כסף של הציבור ייחסך, כסף מקופת הציבור, ברגע שמבנה הממשלה יהיה מבנה פונקציונלי.
דבר חמישי: כל היתרונות הללו יתרמו במידה שאין צורך להפריז בה, מכיוון שאנחנו גם מכירים את עומק הניכור שבין הציבור לבין המערכת הפוליטית. אבל אני חושב שיתרמו תרומה של ממש בהחזרה או בשיקום של האמון של הציבור במערכת הפוליטית ובכך שהיא פועלת על-פי שיקולים ענייניים ורציניים.
חברי הכנסת, ההצעה הזאת היא הצעה לתיקון חוק-היסוד. משום כך, החקיקה וגם שינוי עתידי של החקיקה, ותיכף אתייחס אליו, מצריך תמיכה פוזיטיבית של לפחות רוב חברי הבית, דהיינו של לפחות 61 חברים. על כן קבענו שהדיון ייערך היום וההצבעה תתקיים במועד אשר בו נדע, למשל, אחרי הצבעת אי-אמון או אחרי הצבעה אחרת, שהכנסת מלאה או כמעט מלאה. אני חושב שהיום יש קונסנזוס מאוד רחב בכנסת, סיעות קואליציה וסיעות אופוזיציה, בדבר הצורך בתיקון.
התיקון לא נועד לצרכים של ניגוח פוליטי. כפי שהוסכם - ואני רוצה גם לשבח שני אנשים, והראשון בהם הוא חבר הכנסת רמון, בשעתו שר המשפטים, שהגיע אתי להסכמה אשר אפשרה את העברת הצעת החוק בקריאה הטרומית - התיקון יחול מהכנסת השמונה-עשרה. לכן הוא יטיל מגבלה, אם כי אני טוען שהמגבלה הזאת היא גם לתועלת רבה, משום שמועמד צריך להרכיב ממשלה ואין גבול למספר השרים? - אז אין גם גבול לסחטנות ואין גם גבול לדרישות ואין גבול גם לתביעות.
היו"ר אחמד טיבי:
אתה יכול גם לפגוע בעצמך.
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת טיבי, תסיר חשש בעניין הזה.
היו"ר אחמד טיבי:
למה?
גדעון סער (הליכוד):
עכשיו אתה מנסה לגרור את הדיון לנתיב פרסונלי, ואני אצטרך לענות לך בשפה של תחזיות פוליטיות במקום לדבר על עקרונות קונסטיטוציוניים. אני יודע - - -
מנחם בן-ששון (קדימה):
- - - ומהותי.
גדעון סער (הליכוד):
נכון. כל אחד מאתנו נבחן על-פי דבר אחד בלבד - - -
היו"ר אחמד טיבי:
לכן צריך להעריך את זה שלמרות הספקולציה שאני זרקתי הוא בכל זאת מתקדם - - -
מנחם בן-ששון (קדימה):
בעניין הזה אין קואליציה ואופוזיציה.
גדעון סער (הליכוד):
אני חושב שכל אחד מאתנו נבחן על-פי היכולת שלו, שהיא לא בלתי סופית או בלתי מוגבלת, להתרומם גם מעל חישובים וחשבונות פוליטיים. כל אחד כפוליטיקאי באיזה שהוא מקום יכול להגיד: "למה לי להגביל את זה?" כל אחד יכול להגיד את זה, אבל זה לא דבר נכון. בסופו של דבר, כשאתה מגיע לתפקידים ואתה רוצה להצליח בהם ואתה רוצה לעשות עבודה טובה למען הציבור, אתה חייב שתהיה התשתית המתאימה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
צריכים לשמוע התחייבות אישית מצדך.
גדעון סער (הליכוד):
בבקשה, תן לי להשלים את דברי ותשמע הכול. אשמח לענות לכל שאלה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
חבל על - - -
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
- - - להצביע בעדך.
גדעון סער (הליכוד):
בסדר גמור, אבל גם הכנתי דברים ואני רוצה גם להשתדל להגיד את מה שחשבתי לומר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אין בעיה. אני מוותר על השאלה.
גדעון סער (הליכוד):
אני רוצה לשבח גם את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת בן-ששון, אשר קידם את הנושא הזה ביעילות בוועדת החוקה, גם באופן שאיננו פוליטי אלא ממלכתי ועקרוני.
אני רוצה לומר שכל אחד כאשר הוא בא, וכאשר אנו באים כמחוקקים, תמיד אומר: ממשלה בעתיד תוכל לשנות זאת. כלומר, בשביל מה אנו מחוקקים? הרי יבוא מישהו כמו אהוד ברק ויהפוך את הקערה על פיה. אני רוצה לומר כמה דברים: קודם כול, לשם כך אנו מתקנים זאת כחוק-יסוד, וזה יצריך רוב מיוחס. שנית, איננו יכולים למנוע כל אפשרות כזאת בעתיד, אבל אני חושב שהיום יש מחירים ציבוריים. אני חושב שהיום העובדה שבממשלת ישראל יש סגן שר אחד, ולא נניח למעלה מעשרה, כפי שהיו בסוף הקדנציה הקודמת, זה מכיוון שיש דברים שיש להם מחיר ציבורי. אדם שעומד בראש ממשלה לא ימהר כדבר ראשון לבוא ולחטוף ולשנות אותם, ואם כן - הוא ישלם על כך מחיר ציבורי כבד.
בסופו של דבר, אנחנו צריכים להתרגל לחיות במשטר - והתלבטנו בוועדת החוקה אם זה צריך להיות חלק מחוק רגיל או חלק מחוק-היסוד, והגענו למסקנה שזה צריך להיות חלק מחוק-היסוד. האם לא קרה ב-1999 שחוק-היסוד שונה? זה בהחלט קרה. אבל אנחנו מאמינים שאנחנו מתקדמים קדימה, ואני מקווה שכל מי שהיום ייתן יד לתיקון החוק - ואני מאמין שזה יהיה הרוב המכריע של חברי הכנסת - גם ייתן יד בעתיד, אם יהיה למישהו רעיון לבוא ולשנותו, למנוע את השינוי הזה. בוודאי שזו גם כוונתי.
אני רוצה שוב להודות לחבר הכנסת בן-ששון. אנחנו נעמוד בקשר עם ראשי הסיעות בעניין הזה ונודיע להם מתי הנושא הזה יעלה, כדי שכולנו נעשה את המקסימום לגיוס הרוב הנדרש על בסיס קונסנזוס רחב מאוד שקיים היום בכנסת בנושא הזה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. אמור היה לדבר חבר הכנסת רובי ריבלין, שהוא אחד מיוזמי הצעת החוק הזאת, אבל הוא לא נמצא פה. לכן אנחנו עוברים לרשימת הדוברים. פותח אותה חבר הכנסת זבולון אורלב - שאינו נמצא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ואסל טאהא, ואם הוא לא יהיה - חבר הכנסת משה גפני.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מרגי.
היו"ר אחמד טיבי:
מֵרגי. מהיום יעקב מֵרגי. חבר הכנסת זחאלקה, שלוש דקות, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, פעם אחר פעם אנחנו נדרשים לנושא של יום שלישי בכנסת ולתביעת עלבונו של יום שלישי, עד כדי כך שבמסדרונות האחוריים של הכנסת עלו הצעות לבטל את יום שלישי.
מנחם בן-ששון (קדימה):
- - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
ביום שלישי, כשמדובר בעניינים רציניים, נערך דיון וההצבעות הן במועד אחר. חברי הכנסת שיצביעו עבור הצעת החוק לא ישמעו את הדיון ואת הנימוקים של חבר הכנסת סער או של חברי כנסת אחרים בעד ונגד, וההצבעה ברוב המקרים היא הצבעה אוטומטית. כלומר, לא ממצים את הנושא עצמו מבחינת דיון ושיקול דעת של כל אחד מחברי הכנסת. אני חושב שכך מרוקנים את הפרלמנט מתוכנו, כי אנחנו לא באנו לכאן כדי שכל אחד יפעל אוטומטית לפי החלטת הסיעה או מנהל הסיעה או החלטת אופוזיציה וקואליציה, אלא לפחות תינתן הזכות של כל אחד לשכנע ושל כל אחד להשתכנע; לשמוע את הנימוקים ולהחליט. והיו מקרים, ומקרים לא מעטים, שעלו לדיון עניינים שבהם חברי כנסת שינו את דעתם לאחר ששמעו את הנימוקים. מקום שבו נערך דיון ואחר כך ההצבעות, ההפרדה בין הדיון לבין ההצבעות מרוקנת את עבודת הכנסת מתוכנה.
ביום שלישי השרים רוצים לעסוק בענייניהם. כל מיני חברי כנסת רוצים לפנות לעיסוקיהם, ואנחנו באים לכאן והדיון לא נערך כראוי. אני חושב שצריך למחות על זה. אני מקווה – בכנסת שעברה אני פניתי ליושב-ראש הכנסת, והוא הבטיח שתהיה דחיית הצבעה במקרים נדירים ביותר.
גדעון סער (הליכוד):
זה המקרה בדיוק.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הדיון יכול היה להיערך גם בשעה כזאת, וזה לא רק המקרה הזה.
גדעון סער (הליכוד):
פה הנימוק הוא נימוק של פסילה בבג"ץ. בכל מקרה אחר אתה צודק, אבל פה השיקול הוא – אתה יודע שגם אם זה היה ביום שני, אתה לא יודע אם בהכרח האנשים בבניין.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא, לא, זה ברור. אבל אני אומר שזה הלוא ככה. תסתכל על סדר-היום בשבוע הזה ובשבוע שעבר ולפניו, ולפניו ולפניו. נראה שנשיאות הכנסת עשתה לה מנהג קבוע לדחות הצבעות ביום שלישי בכל שבוע. זה ככה עובד וזה בלתי אפשרי וצריך למחות על זה.
לגופו של החוק. אני בעיקרון תומך. אני רק תוהה – אני לא חושד בחבר הכנסת סער, רציתי לשאול שאלה, הוא מנע ממני, אבל אני רוצה להעלות את הנושא הזה, וזה לא עניין אישי כלפיך. אנחנו יודעים שמטבעם של חוקים כאלה שמשנים אותם תחת אילוצים קואליציוניים.
גדעון סער (הליכוד):
מי קיים את החוק? הליכוד. מי ביטל את החוק? מפלגת העבודה. ומי שמחוקק את החוק עוד פעם? עוד פעם הליכוד.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני חושב שהצעת החוק, העובדה שהגישו אותה שני ליכודניקים מביעה פסימיות - שאתם לא תקימו את הממשלה הבאה. כשיבואו להרכיב את הממשלה הבאה, ייתכן, סביר להניח, שיבואו לכנסת ויבקשו לבטל את הסעיף הזה כדי להרחיב את הממשלה. ואז יפעילו עליך, מר סער, משמעת קואליציונית, ואני לא יודע, אתה תעמוד בדילמה לא פשוטה. אני מאמין שאתה מאמין בחוק, אבל יפעילו עליך לחצים ואתה - - -
גדעון סער (הליכוד):
למה כשאנחנו היינו בשלטון ב-1996 לא ביטלנו את החוק?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני לא חושב שזה עניין שקשור למפלגות, זה עניין של שיקולים קואליציוניים. אבל יציבות של משרדים ושל תיקים היא דבר חשוב ביותר, כי משגעים את האנשים. יש מחלקות – מחלקה לאוטומיזציה, מינהל מקרקעי ישראל, אתה לא יודע איפה זה נמצא. כל שנה מביאים לנו רשימה של מנהלים ושל אגפים שעוברים ממשרד למשרד. אתה לא יודע. השירות לאזרח, אי-אפשר לעקוב אחרי זה אפילו. אתה חושב שנושא מסוים נמצא במשרד הרווחה, אתה מגלה שהוא נמצא בתמ"ת. אתה חושב שנושא מסוים נמצא באוצר, אתה מגלה שהוא נמצא, אני יודע איפה? בתמ"ת. אתה מוצא דברים שאתה מאבד אותם, בסוף הם מתחבאים איפה שהוא במשרד ראש הממשלה. זה דבר בלתי אפשרי. אפשר לעשות עבודת דוקטורט על הנושא הזה, כמה אגפים עברו ממקום למקום. למשל, החינוך והספורט.
גדעון סער (הליכוד):
דבר על מינהל מקרקעי ישראל.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מינהל מקרקעי ישראל כל שנה עובר. זה ניתן כצ'ופר לכל שר מאוכזב, שלא קיבל מספיק. וגם הגיעו דברים עד כדי כך שתופרים תיק לשר פלוני. מה זה תופרים תיק? נותנים לו משרד שיכון מעובה, מוסיפים, או משרד תשתיות שמוסיפים לו את האגף הזה והאגף הזה והאגף הזה. ויותר חשוב מהחישובים הקואליציוניים אם זה רע או נראה לא טוב, זה השירות לאזרח. זה גם פוגע, אי-אפשר לפתח את האגפים האלה ולשפר את השירות לאזרח.
אני חושב שלעניין מספר התיקים צריך להוסיף גם את נושא היציבות של האגפים השונים ומעברם – כלומר, לצאת נגד הקלות הבלתי-נסבלת שבה עובר נושא ממשרד ממשלתי למשרד ממשלתי על-פי שיקולים של שר שנעלב שהמשרד קטן עליו, או שנותנים לפעמים, וזה קורה, חבר הכנסת גפני, לשר מסוים משרד שחושבים שהוא גדול עליו, ואז מורידים ממנו. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת ואסל טאהא - איננו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת גדעון סער, החוק הוא חוק טוב. אני חושב אפילו לתמוך בו. לא קיימנו על זה דיון בסיעה, למען האמת, כיוון שלא הספקנו וזה גם לא כל כך נוגע לנו.
גדעון סער (הליכוד):
לכם יש תמיד סגני שרים.
משה גפני (יהדות התורה):
לא יודע, אין לנו כלום, אנחנו חברי כנסת, זה בסדר.
גדעון סער (הליכוד):
אם אתם בקואליציה יכולים להיות. לא בקואליציה הזאת אבל באופן תיאורטי.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מבקש, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר לכנסת מאורע לא נעים שקרה לי. אני לא למדתי משפטים. למדתי בישיבה. באתי לכאן, ולא יודע, די הצטנעתי, אמרו לי: "משפטנים אומרים" – בהתחלה לקחתי את הדברים מאוד ברצינות. לא באתי מעולם המשפט. מהמשפט העברי כן, אבל לא מהמשפטים האלה - - -
גדעון סער (הליכוד):
לא מהמשפט המודרני.
משה גפני (יהדות התורה):
המודרני? רציתי להגיד משהו אחר אבל התאפקתי.
גדעון סער (הליכוד):
כי המשפט העברי זה מגה משפט.
משה גפני (יהדות התורה):
לא חשוב, נניח להגדרות. אמרו לי: תדע לך - ככה הסבירו לי פה בכנסת - שחוק-יסוד זה דבר שאי-אפשר, ובאמת כדי לשנות אותו צריך לקרות דבר דרמטי, משהו מאוד מאוד רציני.
אני יודע, אדוני היושב-ראש, שחוקי התורה הם חוקי-יסוד. לא עשיתי השוואות אף פעם, אבל בסדר. יום אחד - אתה לא היית, אדוני היושב-ראש, היית במקום אחר, אני הייתי בכנסת - מגיע לפה ראש הממשלה ברק. ברק, נכון?
גדעון סער (הליכוד):
אתה יכול להגיד אהוד הראשון.
משה גפני (יהדות התורה):
מה? הולך להיות אהוד השני? אה, עכשיו אהוד אולמרט.
על כל פנים, הוא מגיע לפה, ובמחי יד – אתה יודע, עוד לא הסתפקתי להסתובב ימינה או שמאלה, שינו חוק-יסוד. איבדתי את האמון בחוקי-היסוד. לא נעים לי לשתף אתכם בהתלבטות הזאת שלי, זה דבר שביני לבין עצמי. באים אלי, ואני יושב בוועדת החוקה ומדברים על חוקה ועל חוקי-יסוד באיזו רצינות תהומית, ואני באמת לוקח את הדברים ברצינות. מפעם לפעם אני מסתכל סביבי ואני רואה על מה משנים חוק-יסוד ובאיזו מהירות. היה צריך לתת כמה תיקים לכמה אנשים שלא הועילו כלום למדינת ישראל מכיוון שחלקם היו שרים בלי תיק.
גדעון סער (הליכוד):
וגם כמה זמן הם היו בשלטון?
משה גפני (יהדות התורה):
וכמה זמן הם היו בשלטון? כלום, לא הועילו לשום דבר. לא קרה שום דבר דרמטי, אדוני היושב-ראש, כלום. ושינו חוק-יסוד.
אני אומר לך, אני באתי מהעולם התורני. אצלנו לוקחים את החיים ברצינות. פה יושבת כנסת ישראל ועושה צחוק מעצמה. דיבר חבר הכנסת זחאלקה על העניין הזה של העברת – יש היום איזו ססמה של משילות, זה שם חדש בעברית. צריך שתהיה משילות ויציבות שלטונית. אני אגיד לכם מה זו יציבות שלטונית בראש ובראשונה. יציבות שלטונית זה שיש מדיניות והמדיניות הזאת נקבעת באופן מסודר וקבוע. וכמה שיותר קבוע, הדברים בכל אופן משתנים בחיים. יכולים לבוא אליכם פה - יושב פקיד, נניח, במינהל מקרקעי ישראל, והשר שממונה עליו מתחלף כל שלושת-רבעי שנה. אבל אפילו אם השר לא מתחלף, כיוון שצריך לתת פיצוי לשר במפלגה מסוימת, שהיא מפלגת שלטון, אז לוקחים את המינהל ומעבירים אותו ממשרד למשרד.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני מבקש לסיים.
משה גפני (יהדות התורה):
אה, באמת?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חרגת בדקה כבר. עם הערות הביניים של חבר הכנסת גדעון סער - - -
משה גפני (יהדות התורה):
או, בסדר, אז אני מסיים, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
משפט סיום. זה נעים לשמוע אותך.
משה גפני (יהדות התורה):
מה שהכי יפה בכל הסיפור הזה, שאותו שר שהעבירו אליו את המינהל, הפקיד יעשה מה שהוא רוצה, מכיוון שהוא יודע שהשר שממונה עליו מתחלף, ואם לא יתחלף השר, יעבירו אותו לשר אחר - הוא קיבל גם את שירותי הביטחון. זאת אומרת, השר שממונה על המינהל, שקיבל את המינהל, הוא גם ממונה על שירותי הביטחון. חבר הכנסת צרצור, אין לי הסבר מה קשור מינהל מקרקעי ישראל לשירותי הביטחון. אני עוד אדע - - -
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
כנראה שיש.
משה גפני (יהדות התורה):
כנראה שיש.
גדעון סער (הליכוד):
אני אציע לך הצעה: תמיד היה ידוע שמינהל מקרקעי ישראל הולך אחרי המשרד שאריק שרון היה מכהן בו, ואריק שרון היה קשור לביטחון. יכול להיות שעכשיו האסוציאציה הזאת מגולמת כבר אצל השר שטרית.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אתה לא חייב לקבל את מה שהוא אומר.
משה גפני (יהדות התורה):
יש לי יצר הרע.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
לחבר הכנסת גדעון סער יש כל מיני תשובות וכל מיני פתרונות לכל דבר. אתה לא חייב.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני אשמע בקולך, פשוט פיתה אותי יצר הרע לענות לגדעון סער מה נעשה בממשלת הליכוד - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אם זה יצר הרע רק בנושא הזה, אני מוכן.
משה גפני (יהדות התורה):
- - כאשר רצו לעבות משרד. אני זוכר למטה, פה בקומה השנייה, אני כמובן לא אספר את זה, איך עיבו משרד בליכוד כיוון שהיה צריך לפתור סכסוך בין שני שרים. גדעון סער אז היה מזכיר הממשלה, הוא לא היה חבר הכנסת. נכון?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אבל הוא ניסח את זה.
גדעון סער (הליכוד):
אני לא יכול להכחיש. אם תיתן את הדוגמה אני אוכל לענות.
משה גפני (יהדות התורה):
היושב-ראש לא נותן לי.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת גפני, משפט סיום.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני מציע שהכנסת תיקח את עצמה ברצינות, וכאשר היא עושה חוקים, היא תעמוד מאחוריהם, וכאשר היא עושה חוקי-יסוד, שלא תשנה אותם על-פי גחמות פוליטיות של מפלגה כזאת או אחרת. לפי דעתי, אף מפלגה לא פטורה מהעניין הזה חוץ מהמפלגה הזאת שלא לוקחת שרים. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת אברהם רביץ - אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נוכח. חבר הכנסת צבי הנדל - אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד ארדן - אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני כמובן תומך בחוק. אני יכול לאשר חלק מהדברים שאמר חבר הכנסת גדעון סער באופן אישי. אני הייתי בממשלה של 18 שרים, והממשלה תפקדה כמו שצריך, ותפקדה בצורה יעילה, והייתי גם בממשלות גדולות יותר וראינו איך הן מתפקדות. כך שאין לי מה להוסיף על הנימוקים החיוביים שאמר חבר הכנסת גדעון סער, וודאי אתמוך בחוק.
עליתי בשביל לומר שלדעתי זו הדרך לשינוי שיטת ממשל ולא אותם דיבורים גדולים שאנחנו שומעים גם במפלגת קדימה, גם בישראל ביתנו וגם במפלגות אחרות. רוצים לעשות פה מהפכות גדולות וכוללניות. אני יודע שכמעט בכל ההצעות האלה של שינוי שיטת הממשל יש התייחסות למספר השרים. יש לנו כאן נדבך אחד, ואנחנו נתקדם, אני מתאר לי, בנדבכים נוספים. אפשר להביא חלקים לשינוי שיטת הממשל בנפרד. מובן שבסופו של דבר צריכה להיות ראייה כוללת, אבל יש דברים שאינם קשורים לשיטה זו או אחרת, למשל מספר השרים, או למשל הנושא של החוק הנורבגי. אפשר לדון בו אם מסכימים או לא מסכימים, או בשינויים מסוימים בעבודת הכנסת, מספר החברים בוועדות, מספר הוועדות, נוכחות בוועדות. יש הרבה מאוד דברים שיכולים לשפר את העבודה בצורה דרמטית בלי לעשות כל כך הרבה רעש על שינוי שיטת הממשל.
אנחנו צריכים להישאר בשיטה הפרלמנטרית. השיטה הפרלמנטרית היא השיטה הנכונה למדינת ישראל, ובתוך השיטה הפרלמנטרית אנחנו צריכים לעשות סדר. יש הרבה דברים שצריך לעשות בהם סדר. ואכן, אחד הדברים הוא הנושא של תפקוד הממשלה. יש דברים הנוגעים לתפקוד הכנסת שצריך לעשות בהם סדר. וכך אנחנו צריכים להתקדם בעניין.
לכן אני מאוד מברך על היוזמה. כלומר, אני יודע שחבר הכנסת סער הגיש את הצעת החוק שלו עוד לפני שדיברו גבוהה גבוהה על שינוי שיטת הממשל. אני חושב שהוא הגיש אותה בתחילת הקדנציה הזאת, ואני ראיתי אותה, וכבר אז חשבתי שאם היא תעלה אתמוך בה, כמובן. אבל אני אומר, היום נראה לי, אני אומר ליושב-ראש הישיבה, מכובדי חבר הכנסת אהרונוביץ, שהנושא שינוי שיטת הממשל קצת איבד גובה מאז נכנס ראש מפלגתך לממשלה. כלומר, אני לא שומע את ההתלהמות וההתלהטות וההכרזות של ראש הממשלה ושל שרים ושל מפלגות בעניין הזה. אגב, אני שמח על כך. אני לא שמח שהוא נכנס לממשלה. אני חושב שהוא עשה טעות נוראית, ואני שמח על כך - - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
מה זה קשור להצעת החוק?
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
זה קשור, כי היא חלק משינוי שיטת הממשל. אני רוצה להראות שאני חושב שזו הדרך. לגבי התוכן אמרתי שאני מסכים. אבל אני חושב שזו הדרך. זו הדרך לבוא ולתקן את העניין, ולא לבוא עם הרבה רעשים שמאחוריהם אנחנו בעצם לא מוצאים כל כך את עצמנו ולא רואים שיטה. אז אני רוצה לברך על ההצעה, וכמובן אתמוך בה בבוא העת, כאשר היא תובא להצבעה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק לוי. חבר הכנסת מוחמד ברכה - אינו נוכח. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק שבפנינו היא הצעה ראויה וטובה, ואני מתכוון לתמוך בה.
אני גם רוצה להצטרף לדבריו הנכוחים של חבר הכנסת לוי, שקדם לי, בשני מישורים: גם בהמלצה על הדרך הזאת בתיקונים ממשליים, דרך נקודתית, עניינית, שמבודדת סוגיה, מביאה אותה לדיון ציבורי ומעמידה אותה להחלטת הכנסת, וגם כמובן באמירה הרחבה יותר לגבי השיטה הפרלמנטרית, שיטה שיש לה הרבה מאוד יתרונות, בוודאי מול כל האלטרנטיבות, שחלקן אלטרנטיבות מבושלות למחצה, שהוצגו בדיון הציבורי בחודשים האחרונים.
עמיתי חברי הכנסת, לאחרונה הומצאה מלה חדשה שמשמשת את אלה שרוצים לקדם את שינויי המשטר, והמלה היא "משילות". מאחורי המלה הזאת מסתתר הרעיון שכנראה קשה מאוד למשול, ומשהו צריך לתקן במערכת כדי שאפשר יהיה למשול יותר בקלות. הבעיה איננה נעוצה בכך שהשרים והממשלה הם חסרי מדיניות ולכן הם אובדי דרך ואובדי עצות, הבעיה היא שכנראה משהו במערכת לא תקין ולכן צריך לתת להם יותר כוח. אני כופר בטענה של חוסר משילות במערכת הישראלית, אבל אם יש איזו נקודה שמעוררת ספקות לגבי המשילות, זו בדיוק הנקודה הזאת של מבנה הממשלה, חלוקת העבודה בין משרדי הממשלה.
דיבר על כך לפני חבר הכנסת זחאלקה - אי-יציבות מוחלטת. תחומים נעים ממשרד למשרד. רק אתמול דיברנו על כך במליאה. משרדים נבראים בן-לילה לצורך פוליטי נקודתי, וגם נעלמים בן-לילה כשהצורך הזה נעלם. תחומי העבודה בין השרים מטושטשים ובלתי ברורים. זה נושא שצריך לעגן אותו וראוי ליצור בו יציבות הרבה יותר גדולה. החוק שבפנינו, שקובע מספר מקסימום של שרים בממשלת ישראל, הוא חוק מאוד ראוי, כי הוא הולך בכיוון הנכון הזה. הוא הולך בכיוון של יצירת מספר מקסימום של שרי ממשלה.
בסך הכול זה רעיון מאוד הגיוני. תחשבו על כך, גם את מספר חברי הכנסת אפשר לנייד לפי צרכים פוליטיים. מזל שנקבע באיזשהו מקום שיש 120 חברי כנסת. אבל לצרכים אלקטורליים כאלה או אחרים, או קואליציוניים כאלה או אחרים, אפשר גם את המספר הזה לשנות מדי פעם. אני מקווה, חבר הכנסת אלדד, שאני לא נותן רעיונות שאחר כך עוד ישתמשו בהם לרעה.
לכן הרעיון הזה, שמספר שרי הממשלה יהיה קבוע בחוק, הוא רעיון ראוי.
בכל זאת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להביע ספק אחד, ואני אומר את זה דווקא מתוך הרבה הערכה לחוק ולמגישי החוק. הספק שלי הוא בנושא עיגונו של החוק הזה בחוק-יסוד. אני אומר את הדברים מכיוון שאני רוצה שההוראה הזאת תתקיים, אבל אני גם מכיר היטב את הדינמיקה הפוליטית במקומותינו, שגורמת לכך שאם אכן יהיה צורך פוליטי קואליציוני באותו רגע, לא יגידו: סליחה, אבל יש לנו חוק-יסוד; יגידו: אז בואו נתקן את חוק-היסוד.
כיוון שאני חושב שראוי להקפיד בכבודם של חוקי-היסוד, ראוי להקפיד במעמדם של חוקי-היסוד, אני מציע שהחוק הזה לא יהיה חוק-יסוד, שהחוק הזה יהיה חוק רגיל. אם לממשלה העתידית יהיה רוב בכנסת כדי לשנות את החוק הרגיל, מן הסתם יהיה לה גם רוב לשנות את חוק-היסוד.
מכיוון שאני מציע שניזהר בכבודם של חוקי-היסוד ונימנע ממצב שבו החוקים האלה הופכים גם הם לניידים ונתונים לשיקולים קואליציוניים, הייתי מציע שההוראה הזאת תהיה בחוק הממשלה ולא כהוראת חוק-יסוד. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, החוק הוא חשוב וראוי, וראוי לתמוך בו. בכנסת שעברה, כששמו כאן באמצע שולחן נוסף, כי שולחן הממשלה לא היה גדול דיו, הגשתי הצעת חוק דומה. אמרו לי אז, שכל החוק שלי בא כדי לנגח את הממשלה, וכמובן לא היה לו שום סיכוי לעבור. אבל אולי כל הנימוקים הנכונים שחבר הכנסת סער הביא בפנינו נכונים ברמת העיקרון, אבל עיקרון לחוד וחיי המעשה לחוד. אולי אם הממשלה כל כך חלשה, צריך לתגבר אותה?
חברי הכנסת, זאת אחת הממשלות הגדולות שידעה ישראל, אבל בלי ספק, אחת הגרועות שידענו. אולי עוד הוכחה לכך שגודל איננו ערובה לאיכות.
מי שקיווה כי טובים השניים מן האחד ולכן טובים ה-30 מ-15, ודאי התבדה כשהסתכל על הממשלה הנוכחית. ממשלה, לצערנו, איננה תצריף של כל הכשרונות המרכיבים אותה. גם אם היינו מביאים 30 מומחים בתחומים שונים, אין שום ביטחון בכך שהממשלה היתה מתפקדת ביעילות. הממשלה הזאת, עם כל הגודל שלה, לא הצליחה לנווט את ישראל לניצחון במלחמה האחרונה. היא לא מצליחה למנוע חיים תחת טרור בדרום. היא לא הצליחה לטפל במיליון אנשים במקלטים בצפון. היא לא מצליחה לטפל בעניים ובקשישים, החינוך פושט רגל והרווחה פושטת יד. שר הביטחון הוא כישלון טראגי, וראש הממשלה, שבטוח שבכלל לא צריך אג'נדה, עושה הכול, אבל הכול, כל מה שהוא בעצמו אמר שלעולם לא נעשה, שאסור שנעשה ואוי ואבוי לנו אם נעשה.
ראש הממשלה הזה הוא הוכחה שכשלממשלה אין ראש; לא יועילו חכמים בתקנתם אפילו אם יוסיפו עוד עשרה חכמים. אם לראש הממשלה אין דרך, כנראה שעדיף שהכפופים לו ילכו רק ב-18 דרכים ולא יתפזרו ל-36 כיוונים שונים.
החוק המשלים לחוק הזה צריך כנראה להיות - אדוני היושב-ראש, אולי תציע גם חוק כזה, אולי חוק-יסוד שמחייב, שכל ראש ממשלה צריך ראש. יכול להיות שצריך לעגן את הדבר הזה בכתובים, בספר החוקים של מדינת ישראל.
אני רק רוצה להציע הצעה אחת לשם החוק, תיקון לשם החוק. אפשר לקרוא לו: חוק לא כל המרבה הרי זה משובח. אבל אולי נכון יותר לקרוא לו: חוק הרע במיעוטו. תודה רבה.
היו"ר גדעון סער:
תודה. חבר הכנסת אלדד, אפשר גם: חוק תפסת מרובה לא תפסת; גם זה יכול להיות. הדובר הבא - חבר הכנסת נסים זאב. אחריו אמור לדבר חבר הכנסת מנחם בן-ששון. חבר הכנסת נסים זאב, לרשותך שלוש דקות.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק באה להגביל את מספר שרי הממשלה וליצור מין מאזן מדומה, מלאכותי, בין הצורך בממשלה יעילה, מתפקדת, לבין הצרכים הקואליציוניים שמשתנים מעת לעת. כאילו אם נעביר את החוק הזה, כל העם על מקומו יבוא בשלום, ואנחנו נהיה כלפי העם אנשים טהורים מכל רבב, נקיים ושלמים.
כולם צריכים לזכור, כאשר ראש הממשלה אריק שרון – כולנו מאחלים לו רפואה שלמה - עמד כאן מעל הדוכן והצהיר הצהרה בומבסטית: עכשיו הולכים לעשות סדר בממשלה הזאת - הסדר הגדול שהוא עשה היה למחוק את משרד הדתות ממפת המדינה. מצמצמים כאן וחוסכים פה כל כך הרבה עלויות. בסופו של דבר ראינו את המטרה ואת התוצאה, שלמשרד הדתות אין היום אבא, אין לאן לפנות. כל המחלקות שהלכו למשרדים ואגפים שונים, שלא קשורים למשרד המשפטים ולא קשורים למשרד החינוך, הכניסו מין בשאינו מינו, ואנשים שלא מבינים דבר וחצי דבר צריכים לטפל פתאום בדברים שאין להם מושג בהם וכופים את זה עליהם רק כדי להוריד משרד.
אני רוצה להבין, אם הצעת החוק היתה אומרת ומגבילה, שלא ממנים שר ללא תיק – אני מבין את זה. אבל כאשר יש תיק ואנחנו מעוניינים שלתיק הזה יהיה אבא, יהיה למי לפנות, למה אנחנו צריכים להגביל את עצמנו מראש כאשר אנחנו יודעים שזה לא יעמוד במבחן המציאות? זה לא משנה אם זה חוק-יסוד או לא חוק-יסוד.
אני רוצה לומר לכם, חבר הכנסת דב חנין חס כל כך, ובצדק על חוק-היסוד - שלא תהיה זילות, שהכנסת תבוא ותשנה. אני רוצה לומר לכם, מישהו חושב שכאשר הצרכים הקואליציוניים יחייבו את השינוי הזה וראש הממשלה ידרוש, ברור כאשר רוב הממשלה ידרוש, יהיה לו הרוב שיתמוך, כי זה אינטרס קואליציוני כדי להרכיב את הממשלה. אז זה ישנה אם זה חוק-יסוד או לא חוק-יסוד? זה לא משנה, אדוני.
דבר נוסף שאני רוצה לומר, במדינות אחרות בעולם יש מצב שיש שר, למשל secretary of state, ויש רק state. מדינה ו-minister, זאת אומרת, יש minister ויש secretary of state, הדבר ברור, כמו שאצלנו למשל יש סגן שר ויש שר. מה ההבדל? אני רוצה להסביר. סגן שר ממלא איזה פונקציה בתוך מערכת החינוך. למשל, תת-שר לענייני ערבים, תת-שר לענייני חרדים, תת-שר לעניין מסוים. אבל יש אבא לנושא הזה. הוא לא צריך להיות שר, לא צריך שיהיו לו אגפים ופקידים והוצאות מיותרות, אבל יודעים שיש כתובת לנושא.
לכן אני אומר, גם אם רוצים לצמצם את מספר השרים, אדוני היושב-ראש, יש להגדיל את מספרם של התת-שרים. כולנו יודעים שסגני שרים בקושי מקבלים שני פקידים או שלושה פקידים, אבל אנחנו יודעים באופן ברור, כאשר מטילים תפקיד כלשהו, לא מטעם השר אלא סגן השר צריך להיות מטעם ראש הממשלה. כולם כפופים לראש הממשלה. העניין הזה יכול לעבוד בהצלחה.
היו"ר גדעון סער:
תודה לחבר הכנסת נסים זאב. הדובר הבא יהיה חבר הכנסת אחמד טיבי. ואחריו – חבר הכנסת מיכאל נודלמן. לרשותך, אדוני, שלוש דקות.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני מודה לאדוני.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שהצעתך היא הצעה חיובית, היא באה לייצב ממשל תקין ולמנוע בזבוז משאבים. כפי שאמרת בתחילת דבריך, החוק הזה אכן היה קיים, ההגבלה של 18 שרים היתה קיימת, וב-1999 היא שונתה על-ידי אהוד ברק, שנבחר אז לראשות הממשלה, בשל אילוצים קואליציוניים פוליטיים.
החשש הכבד של כולנו הוא, שלאחר שהחוק הזה יתקבל, הוא שוב יהיה קורבן של מניפולציות קואליציוניות של האיש שייבחר. אבל זה לא מפחית כהוא זה מחשיבות החזרת ההגבלה הזאת וחקיקת החוק, ואני מקווה שכלל חברי הכנסת יתמכו בו.
אני רוצה מנקודה זו לדבר על נושא אחר. השר גדעון עזרא היה השר לביטחון הפנים. לאחרונה מדברים הרבה על הסרת מחסומים בגדה המערבית. עד לרגע זה לא הוסר שום מחסום. אבל דובר הרבה על מחוות והקלות. אגב, על-פי גורמים ישראליים, העם הפלסטיני הוא העם שהכי הרבה זכה להקלות ולמחוות, עד כדי כך שיש שם 10,000 אסירים, כמה מאות מחסומים, קושי לעבור מכפר לכפר, אלפי הרוגים ופצועים. היכולת הווירטואוזית של קברניטי המדינה לדבר שוב ושוב על הקלות לפלסטינים עלתה לדרגה של אמנות.
אני רוצה לגלות לכם, חברי הבית, שלאחרונה, ממש בשבועות האחרונים, עלה מספר המחסומים בגדה המערבית, בעיקר בשמונה או 12 יציאות מירושלים. הוצבו מחסומים משטרתיים שהם קשים יותר בבדיקה מהמחסומים הרגילים של מג"ב וצה"ל. וכי למה? הם שם תחת הכותרת של מבצע לטיפול ברכבים גנובים. אני שוחחתי על כך בזמנו עם השר גדעון עזרא, כי אז היה מבצע. עכשיו אומרים שהמבצע חזר. אני יכול להבין מבצע של יממה, יומיים, שלושה.
אני אומר לך מה זה המחסום הזה. במחסום רגיל, אם הוא רוצה לבדוק כל רכב, הוא מבקש תעודת זהות. כשהוא רואה תעודת זהות כחולה הוא נותן לך לעבור, או שלא. במחסומים האלה הוא רואה תעודת זהות כחולה, הוא הולך מהרכב אל הבודקה שלו, ורושם את פרטי תעודת הזהות של כל רכב. אני מבקש ממך, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, להגיע בשעה 08:00 או בשעה 17:00 למחסום בבית-חנינא ולמחסומים אחרים ביציאה מירושלים. אגב, זה יציאה מירושלים, לא כניסה לירושלים. זמן היציאה הוא בין 40 דקות ל-65 דקות בשעות האלה של הבוקר. נהגי מוניות הפסיקו לבוא לקחת תלמידים מהאזורים האלה, כי הם אומרים: האם אנחנו נחכה שעה במחסום כדי שירשמו מספר תעודת זהות?
פנינו לשר לביטחון הפנים הוא אומר: נכון, קיבלתי הרבה תלונות. זה מבצע. ריבונו של עולם, הטיפול במכוניות גנובות והדברת התופעה, זה חשוב ביותר. אבל האם הפגיעה הלא-מידתית בציבור שגר שם היא הכלי? זו תופעה קולטרלית שאי-אפשר לחיות אתה. אי-אפשר לחיות עם הדבר שכאשר אזרח יוצא יש מחסום, וכאשר הוא חוזר יש מחסום - שעה ביציאה, שעה וחצי בחזרה. עד מתי, אדוני היושב-ראש? תודה רבה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
עד שייפסק הטרור.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גנבי רכב.
היו"ר יצחק זיו:
תודה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת מיכאל נודלמן יהיה הדובר הבא. יחתום את הרשימה בנושא זה בשלב זה חבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת נודלמן, לרשותך שלוש דקות.
מיכאל נודלמן (קדימה):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני חושב שההצעה שלך טובה, כי היא עושה סדר. יש מדינות יותר גדולות מישראל. למשל, בארצות-הברית יש 11 שרים, ברוסיה יש 14 שרים. בכל המדינות המתוקנות מספר השרים קטן בהרבה ממספר השרים אצלנו. אולי שם השיטה נשיאותית, אולי האנשים יודעים איך לעבוד.
הבעיה אצלנו היא שיש הרבה שרים לא בגלל צורך – הצורך הוא פוליטי ולא תפקודי. אם אנחנו מדברים על צורך תפקודי, אין צורך ביותר משמונה שרים. אפשר לנהל עם שמונה אנשים, עם יותר, זה קשה. פה מדברים על 18, אני בעד. אבל צריך להיות איזה סדר. פחות שרים, פחות משרדים, זה פחות ביורוקרטיה. אם אנחנו מדברים על ליברליזציה, הביורוקרטיה אוכלת את הליברליזציה, כי כל ביורוקרט, כל משרד, רוצה להגיד שהוא חשוב, והוא צריך להטביע את החתימה שלו על כל נייר. אין תיאום בין הרבה משרדים אם יש הרבה משרדים. גם הקורופציה היא בעיה של הרבה משרדים. פחות משרדים - פחות קורופציה. בכל המרכיבים, אם אנחנו מדברים בצורה תיאורטית ואם אנחנו לוקחים דוגמה ממדינות מתוקנות, לא צריך יותר מ-20, 24.
כל קדנציה יש משהו חדש. אני זוכר את ההיסטוריה בתקופת ברק. פתאום יש חוק-יסוד, בא ראש הממשלה שהיה צריך יותר שרים לדברים פוליטיים. היתה הצבעה והוא קיבל שרים. אבל אף שר לא עסק בתפקיד שלו, אלא כל שר עסק בשלום. כל שר שבא לפה דיבר רק על שלום עם הפלסטינים, על שלום, על קמפ-דייוויד ועל כל מיני דברים. בגלל זה כל הממשלה הזאת נשברה.
אני חושב שאנחנו צריכים להגיע למספר מקובל. אני חושב שאפילו 18 זה יותר מדי; 16 יהיה יותר טוב.
גדעון סער (הליכוד):
18 זה מקסימום, זה לא מחייב. עד 18.
מיכאל נודלמן (קדימה):
עד 18, אני חושב שעד 16. אבל אני אתמוך גם עד 18. אני רק פוחד שאנחנו נקבל את החוק הזה וההיסטוריה של ברק תחזור. אם החוק הזה יעבור, אנחנו ומי שיהיו אחרינו צריכים לזכור שצריך להיות איזה תקן, ותקן זה סדר. סדר זה פחות ביורוקרטיה, פחות שחיתות, פחות דברים שאנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים להסתכל לעם שלנו ישר בעיניים, כמו שצריך.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, אדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת טלב אלסאנע; גם אחרון הדוברים, וגם יושב-ראש סיעת רע"ם-תע"ל. הוא ממלא את שתי הפונקציות יחד בהצלחה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גם פונקציה שלישית - חבר באותה סיעה של יושב-ראש הישיבה, וכבוד הוא לי לנאום כאשר אתה מנהל את הישיבה.
אני סבור שהצעת חוק זו היא נכונה וראויה, לא רק מבחינת היעילות והצורך לא לבזבז כספי ציבור כדי לתת הטבות פוליטיות לצורך הקמת קואליציה ממשלתית, אלא גם מבחינת הניהול הפרלמנטרי, גם מבחינת הפעילות השוטפת של הכנסת, גם מבחינת ייעול הדיונים בממשלה.
אני סבור שהממשלות הכי טובות, הכי יעילות, הכי מוצלחות בשנים האחרונות היו דווקא הממשלות שלא היו בהן כל כך הרבה שרים. אני יודע שהממשלה בראשותו של רבין היתה ממשלת מיעוט, לא היו לה 60 חברי כנסת. בכל זאת, היא קיבלה את ההחלטות החשובות ביותר בשנים האחרונות, אם בתום המדיני ואם בתחום הכלכלי-החברתי. היא הציבה את החינוך בראש סולם העדיפויות. בפעם הראשונה זה היה התקציב השני בגודלו אחרי תקציב הביטחון. מאז אנחנו רואים רק קיצוצים ועוד קיצוצים, הממשלות מתרחבות והתקציבים מתגמדים. לכן, ההצלחה איננה נמדדת בגודל הממשלה, אלא באיכות העומד בראשה ובסולם עדיפויות טוב ואפקטיבי.
אנו עדים לתופעה שמדי פעם תופרים תיקים, או לוקחים נושאים שנודדים עם השרים. כל פעם שר מסוים לא מרוצה מחלקו בקואליציה, וכדי לרצות אותו מעבירים לו משרד ממשלתי מסוים, אם זה משרד המדע, אם זה משרד התרבות, אם זה מינהל מקרקעי ישראל, אם זה אגף התכנון. אחר כך לא חשוב מה הוא עושה במשרד, לא חשוב באיזו מידה הוא תורם לפונקציה שהוא מקבל. העיקר ששילבו אותו לאותו משרד ולאותו נושא.
אני זוכר בממשלה הקודמת את השר אולמרט, ראש הממשלה הנוכחי, שקיבל את משרד התעשייה והמסחר, את התעסוקה, את המינהל, את התקשורת. האם מישהו חושב ששר אחד יחלוש על כל התפקידים האלה? האם יש איזשהו קשר בין התפקידים האלה? הכול בא כדי לרצות את האגו של השר הזה על חשבון השירות שנותנים לאזרחים.
ראו למשל, הממשלה הזאת, כמה היא רחבה, יותר מ-18 שרים - ואין שר רווחה. מדברים על ממשלת רווחה, מדיניות רווחה, ושר רווחה לא ממנים. לכן, הבעיה לא מספר השרים אלא המדיניות והמגמות.
המדינה הזאת שולטת בחייהם של 3.5 מיליוני פלסטינים. הייתי אומר להם: רבותי, אולי תמנו שר למען הכיבוש? כך הכיבוש יהיה מוגדר ויפה, והשר הזה - -
היו"ר אחמד טיבי:
עמיר פרץ.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
- - הוא שר הביטחון. אנחנו רוצים שר שיהיה אחראי ל-3.5 מיליוני פלסטינים וייקרא שר הכיבוש, וזה ייתן את הסטטוס הנכון לתפקיד. היום, למשל, היה בוועדת החינוך דיון על זכותם של סטודנטים פלסטינים שרוצים להיכנס וללמוד כאן, בישראל. בשנת 2000 הוציאו הוראה גורפת שמונעת מהסטודנטים להגיע מרצועת-עזה לאוניברסיטאות בגדה. כמו שידוע לכם, יש שלוש אוניברסיטאות ברצועת-עזה ותשע אוניברסיטאות בגדה, והמקצועות החשובים ביותר נלמדים באוניברסיטאות בגדה. איזה שיקול ביטחוני הוא למנוע מסטודנטים להיכנס לאוניברסיטאות ולהמשיך את הלימודים שלהם? 90% מהסטודנטים הפסיקו את הלימודים. זה שיקול ביטחוני? זו מדיניות איוולת שבאה לשלול מאותו עם את הזכות ללמוד ואת הזכות לחינוך ולקידמה בהשכלה.
לכן, יש אטימות מצד אחד - -
היו"ר אחמד טיבי:
נא לסיים, זה דיון מהיר.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
- - אבל יש חוסר יעילות בממשלה. כמו הגודל שלה, כך חוסר היעילות שלה, ואנחנו רואים את זה במידת ההשתתפות של השרים בדיונים של הכנסת. לכן, אני תומך בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. תם הדיון. תשובה והצבעה במועד אחר.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר אחמד טיבי:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת, מר נאזם באדר.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושאים: התנהגות המשטרה בפרשת הרב מאיר יונה שהוכה בידי צעירים; אשרות לעיתונאים זרים. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה לסגן מזכיר הכנסת.
הצעה לסדר-היום
סכנה חמורה לבריאות עובדי המפעל "חוד פלדה" ואזרחים החיים בסביבתו
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים לדיון בהצעות דחופות לסדר-היום בנושא: סכנה חמורה לבריאות עובדי המפעל "חוד פלדה" ואזרחים החיים בסביבתו - של חברי הכנסת ו. בבקשה, חבר הכנסת חנין.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בהבעת הערכה לחברי ועדת הכנסת, שקיבלו היום פה-אחד את ערעורו של חבר הכנסת גפני ואת ערעורי על החלטת הנשיאות שלא לאשר את דחיפות ההצעה הזאת לסדר-היום, ומצאו לנכון לקבוע שהנושא אכן יידון כנושא חשוב ודחוף במליאת הכנסת. יש מסר חשוב בהחלטת ועדת הכנסת היום, מסר של אכפתיות, מסר של דאגה, אמירה לאותם מאות תושבים ועובדים באזור הזה, לרבות 200 המפגינים שהפגינו שם ביום ראשון, שהכנסת פתוחה לשמוע, מעוניינת לקיים דיון רציני, ובמידת הצורך גם תקבל החלטות מתאימות.
אדוני היושב-ראש, ביום שישי האחרון התפרסמו ב"ידיעות אחרונות" וב"גלי צה"ל" תחקירים מקיפים בעניין מפעל "חוד פלדה" השוכן בצפון מפרץ חיפה. אני רוצה להביע הערכה לאמצעי התקשורת האלה ולכתבים אמיר בן-דוד ויואב כהן על התחקירים המקיפים שעשו. אני גם רוצה להביע הערכה לפעילי הארגונים הסביבתיים: "סביב המפרץ", "הקואליציה לבריאות הציבור", "אזרחים למען הסביבה בגליל", אנשים שאני מכיר היטב, פעילים, מסורים ולוחמים; אנשים שעושים הכול כדי להסיר מפגעים ואיומים מהאזור שהם חיים בו.
אדוני היושב-ראש, התחקירים מעלים שורה של שאלות. תחקיר "גלי צה"ל" מביא נתונים מדאיגים על התמותה בקיבוץ כפר-מסריק, אבל אני רוצה להתמקד דווקא בבעיה אחרת, היא בעיית הדיאוקסינים.
דיאוקסינים, אדוני היושב-ראש, הם חומרים מזיקים ביותר. הם חומרים מסרטנים בוודאות, הם חומרים שגורמים למחלות לב וסוכרת, לחץ דם גבוה, פגיעה בפוריות. הם חומרים שמסוגלים להרעיל לא רק דרך האוויר אלא גם דרך הקרקע, באמצעות שרשרת המזון.
מסתבר מהתחקירים, שלמפעל "חוד פלדה" נקבע תקן נדיב של דיאוקסינים. על-פי התחקיר מותר למפעל לבדו לפלוט שליש מהכמות הכוללת שמותרת לפליטה על-ידי כל המפעלים המזהמים במטרופולין חיפה, אבל בבדיקת פתע שנעשתה ביוני 2006 התגלתה שם פליטת דיאוקסינים בכמות הגדולה פי-עשרה מהתקן הנדיב הזה, או, במלים אחרות, פי-שלושה מכל המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. זו בעיה של האזרחים בסביבה, זו בעיה של העובדים במפעל. מסתבר שחלק מהעובדים במקום מסתובבים בתוך ענני האבק שהמפעל מייצר ללא אמצעי מיגון מתאימים, וגם זו שאלה מטרידה.
לפני שעליתי לדוכן הביאו אלי מכתב ששלח לי מנכ"ל המפעל, ובו בין היתר הצעה לדיאלוג עם הרשויות, עם הכנסת, עם הציבור. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שדיאלוג הוא דבר חיובי וחשוב, ואני בטוח שאנחנו, בכנסת, ניענה להצעה לדיאלוג כזה, כאשר הציפייה שלנו היא כמובן לדיאלוג עם תוצאות.
מפרץ חיפה הוא אזור בעייתי מאוד מבחינת הזיהומים. יש שם מפעלים מסוכנים, חומרים מסוכנים, וזו שאלה מערכתית רחבה. זו אינה רק שאלה של המשרד להגנת הסביבה. אני חושב שמי שמנסה לגלגל את כל האחריות על המשרד להגנת הסביבה, עושה טעות. יש כאן משרד התמ"ת, עם נהלים של בטיחות שצריכים לחול בתוך מפעלים. יש פה משרד התשתיות ומשרד הבריאות. גם בכנסת, זה לא רק עניינה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום אמר יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דברים מאוד נרגשים בנושא הזה בוועדת הכנסת, כי אכן זה גם נושא של בריאות וגם נושא של עובדים.
ובכל זאת, אני רוצה להגיד משפט על המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה, אדוני השר, אתם שליחי הציבור, אתם שליחי בריאות הציבור בממשלה ויש עליכם אחריות גבוהה ויש גם ציפיות גבוהות מכם. אסור שתיווצר חזית בין ארגוני הסביבה לבין המשרד להגנת הסביבה. הדרך חייבת להיות של הידברות מתמדת. אני יודע, אדוני השר, שהיום חזרת אלינו משימוע ציבורי שהתקיים בדיוק בחיפה, במפרץ חיפה, עם התושבים, עם הארגונים הסביבתיים וגם עם המפעלים. אני מקווה שתספר לנו בתשובתך כמה מלים על כך, אבל אני רוצה לומר לך שאני חושב שזו הדרך. לשמוע את הגורמים המעורבים בלב חפץ, באוזן פתוחה, ולקבל את ההחלטות על בסיס האינפורמציה שגם התושבים, גם הארגונים הסביבתיים וגם אנשי המדע והמקצוע השונים יכולים לספק.
לסיכום, אדוני היושב-ראש, אנחנו, בכנסת, חייבים לתת תחושה לאזרחי ישראל, גם אלה שחיים סביב מפרץ חיפה, שבריאותם וחייהם אינם הפקר וגם לא יהיו הפקר. אנחנו צריכים לתת תשובה ברורה ובהירה, שאנחנו כממשלה ואנחנו ככנסת נעשה את הכול כדי להגן עליהם, נעשה את הכול כדי לשמור עליהם, נפעל בתקיפות נגד מי שפוגע בסביבה, נגד מי שמפר את התקנים, ונעשה את כל מה שדרוש כדי שגם מפרץ חיפה יהיה אזור שטוב לחיות בו.
מיכאל נודלמן (קדימה):
באיזו צורה בודקים דיאוקסינים?
דב חנין (חד"ש):
אתה צודק. זו שאלה מאוד קשה ורצינית.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת משה גפני. שלוש דקות החל מרגע זה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת דב חנין ואנוכי שוחחנו. אני קודם כול מצטרף לדבריו. הדברים שהוא אמר הם דברים נכונים. אנחנו מדברים על אותו נושא. אנחנו לא מאשימים אף אחד. בתחקירים שהיו גם ב"גלי צה"ל" וגם ב"ידיעות אחרונות" יש תלונות נגד המשרד להגנת הסביבה. אנחנו גם לא מאשימים את המפעל. המפעל כתב לחבר הכנסת חנין ולי מכתב. הם מסבירים את עצמם והם אומרים גם שהם מפעל ירוק וכו'. זה לא מתפקידנו, מכיוון שאנחנו יכולים רק להציע דיון במליאת הכנסת על הנושא שאנחנו מעלים.
אני רוצה לומר לך, אדוני השר, בדיון בערעור שלנו בוועדת הכנסת הבוקר אמר יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהוא מציע שנקיים אצלו דיון בעניין הזה. אמרנו שאנחנו נעלה את זה במליאת הכנסת, ואנחנו נבקש מהשר. לנו אין סמכות לומר את זה. רק השר יכול, או חבר כנסת אחר, אבל השר בוודאי. אנחנו היינו מציעים שתהיה ועדה משותפת של ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות, כיוון שבאמת מדובר בהגנת הסביבה במובן הכי נעלה של המלה, וגם בנושא של העובדים וגם בנושא הבריאות. צריך ועדה משותפת שתקיים באמת את הדיון הזה יחד עם המפעל, בלי להאשים איש מראש.
בכל אופן, אני רוצה לקרוא קטע מאותם תחקירים: "מפעל 'חוד פלדה' ממוקם 3 קילומטרים דרומית לעכו. בשטח הגדול של המפעל ניצבות ערמות ענק של שלדי מכוניות, גרוטאות ברזל ישנות וצינורות ארוכים. במהלך פעולות ההתכה נפלטים לאוויר מיליוני חלקיקי מתכות נשימים וחומרים דיאוקסיניים" – וחבר הכנסת חנין הסביר את הסכנה שיש בחומרים הללו. "על-פי המשרד להגנת הסביבה, החומרים הללו נחשבים מסרטנים, גורמים למחלות לב ולבעיות בדרכי הנשימה. בסוף תהליך הייצור מתקבלים מטילי פלדה שנמכרים לתעשיית הבניין."
הוא מגולל שם את ההיסטוריה: המפעל הוקם לפני 50 שנה ונסגר מסיבות כלכליות. קנה אותו יזם והקים אותו מחדש, את מפעל "חוד פלדה". 90% מתושבי הקיבוץ הסמוך, כפר-מסריק, נפטרו מאותן מחלות שהחומרים האלה גרמו להם. אני כמובן לא אומר שיש קשר, אני לא בדקתי את זה. אין מדע מדויק בעניין הזה, אבל יש עובדות. יש עובדות כאלה שמעידות שהנושא הזה שם הוא בלתי מתקבל על הדעת מבחינת הגנת הסביבה.
יש טענה נגד המשרד להגנת הסביבה. "התושבים שהתנגדו לחידוש המפעל: קיבלנו מהמשרד להגנת הסביבה הבטחה שהמקום לא ייפתח אם לא יעמוד בתקנים המחמירים ביותר. כדי לוודא שהמפעל יעמוד בתקנים הללו, החליטו הקיבוצניקים להיעזר במומחים וגייסו למאבק" - יש פה שמות. התברר שהמשרד להגנת הסביבה לא עשה את מה שהוא נדרש לעשות.
אני לא מביע עמדה. אדוני השר, אינני מביע עמדה. גם חבר הכנסת חנין לא הביע עמדה. אמרנו שצריך לקיים את הדיון. המפעל מסכים שבשני מקרים לא עמדו בתקן באופן משמעותי.
היו"ר אחמד טיבי:
כבר דקה מעבר לזמן.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני מבקש, אדוני השר, אנחנו נקשיב לתשובתך ברוב קשב. אנחנו נבקש שתהיה ועדה משותפת לשתי הוועדות הללו, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הפנים והגנת הסביבה, כדי לקיים דיון עם אנשי המשרד, עם בעלי המפעל ועם התושבים.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה, אדוני. יעלה ויבוא השר להגנת הסביבה, שמטרתו היא גם לחזק את בריאות הציבור על-ידי הגנה על הסביבה.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת דב חנין וחבר הכנסת גפני, אני שמח שהעליתם את הנושא. היה לי צר מאוד לשמוע את הכתבה ב"גלי צה"ל", וגם את הכתבה ב"ידיעות אחרונות". אני אגיד לכם את האמת של המשרד שלי: אני מתייצב מאחוריה.
אני מבקש לומר כמה מלים. אנחנו עושים מאמצים גדולים מאוד, שבכל מקום ומקום שיש בו הפרה של החוק או של ההסכמים, אנחנו נפעל מייד. לפעמים לנקוט פעולה מיידית זה בעייתי, מאחר שזו פעולה משפטית, ובבתי-המשפט זה לוקח הרבה זמן. לכן אנחנו מעדיפים את ההידברות, מעדיפים את ההבנות. אני אקרא בפניכם את השתלשלות הדברים כפי שהיתה ב"חוד פלדה".
אני מוכרח להגיד פה, אין לי כמעט אף טענה לבעלי המפעל.
הדבר השני שאני רוצה להגיד פה הוא, שאני אשמח מאוד אם תהיה ישיבה משותפת של הוועדה להגנת הסביבה יחד עם ועדת הבריאות. אני מוכרח להגיד לך, שזה עתה סיימנו את הגישור בנוגע לרמת-חובב. במקומות אחרים חסרה לי מאוד ההתערבות של משרד הבריאות בכל הדברים הללו. גם משרד התשתיות וגם משרד הבריאות. אלה נושאים חוצי משרדים. אנחנו בהחלט חושבים שזה דבר רצוי וחיובי.
אני לא בטוח שהדברים שאני אומר פה מעל הדוכן יצטיינו באותה יכולת של העיתונות כפי שהתבטאה בכתבה שהם עשו ופרסמו ביום שישי, אבל אני אשמח מאוד אם אתם לפחות, חברי הכנסת שהעלו את העניין, תדעו את האמת.
בחודש ספטמבר 2003 התקבלה החלטה של השופטת גילאור מבית-המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת תיק הפירוק של מפעלי הפלדה המאוחדים, להשאיר את העסקה עם מפעל "חוד פלדה". דהיינו, הפעלה מחדש של המפעל. בדיון נשמעה התנגדות של המשרד להגנת הסביבה לפתיחת המפעל בתנאים הסביבתיים שהיו במפעל הקודם. צריך להבין שחוקית המשרד לא יכול להתנגד לפתיחת מפעל אם התקנון מתיר את השימושים וכל עוד המפעל מתחייב לעמוד בדרישות הסביבתיות.
בהחלטתו קבע בית-המשפט, כי ציוד מפעל ההתכה יימכר ל"חוד פלדה", בניין ההתכה יושכר ל"חוד פלדה", והמפעל ייפתח בכפוף לעמידה במסמך התנאים הסביבתיים שהמשרד הגיש לבית-המשפט.
בטרם הפעלתו מחדש של המפעל, בסוף שנת 2004, הסביר המפעל את הבעיות ואת המפגעים הסביבתיים שהיו במפעל הקודם, כך שיעמוד בכל דרישות הסף שניתנו בבית-המשפט, לרבות הגברת השאיבה מהאולם, התקנת מערכת יניקה חדשה מעל תנור ההתכה – אין ברירה, אני אגע פה בכמה מושגים טכניים שוודאי אתה, דב חנין, בקיא בהם – איטום אולם ההתכה, כיסוי הדרכים בחצר המפעל באספלט ומשטחי החצר בבטון ועוד פעולות נוספות.
התנאים הנוספים הם מהמחמירים בעולם. אני אומר, מהמחמירים בעולם. התנאים התבססו על התקן הגרמני והדירקטיבה האירופית לשרפת פסולת. התנאים שהושתו על המפעל הם מחמירים הרבה יותר ממה שמדיניות המשרד קובעת, וכמובן מחמירים יותר מהתנאים שהושתו על מפעל "יהודה רשתות פלדה", המפעל המתחרה באשדוד.
הפעלת המפעל אושרה לאחר שנבדק כי המפעל עומד בתנאי ה-BAT, בכפוף למסמך האירופי משנת 2001 בעניין פליטת דיאוקסינים. מאחר שהמפעל עמד בתקן המחמיר שנקבע לו, הוחלט שאם תהיה חריגה מהתקן, יידרש טיפול נוסף במתקן.
התקן שנקבע למפעל "חוד פלדה" לפליטת דיאוקסינים הוא 0.1 ננוגרם למטר מעוקב. הוא נלקח מהתקן הגרמני שיש בו סעיף כללי לדיאוקסינים. בעוד שבתנאים הספציפיים באותו מסמך של הגרמנים נדרשים מפעלים העוסקים בברזל ובפלדה עמידה בתקן של 0.4 ננוגרם למטר מעוקב, עם שאיפה להגיע ל-0.1 – מה שאנחנו קבענו - מדינות אחרות באירופה קובעות תקן של 0.4 ננוגרם למטר מעוקב, לדוגמה הולנד. ביפן התקן הקבוע בחוק הוא 1 ננוגרם למטר מעוקב, פי-עשרה ממה שאנחנו מתירים בארץ. בקנדה התקן הקיים הוא 0.15 ננוגרם למטר מעוקב עד שנת 2010, ועל המפעלים הקיימים להגיע ל-0.1 ננוגרם, כפי שהטלנו על "חוד פלדה".
אמנת שטוקהולם העוסקת בטיפול בחומרים אורגניים שאריתיים, כדוגמת דיאוקסינים, קובעת כי על המדינות לדרוש טיפול בדיאוקסינים ממפעלים חדשים בתוך ארבע שנים וממפעלים קיימים על-פי תוכנית שתוכן על-ידי המדינה. באמנה לא נקוב לוח זמנים לביצוע. לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה דרש עמידה מיידית בתקן מחמיר כבר מהיום הראשון להפעלת המפעל. יש לציין כי המפעל עומד בדרישות BAT של ועידת המומחים של אמנת שטוקהולם.
כל הבדיקות שנערכו במפעל עד יוני 2006 – חמש בדיקות - הראו כי המפעל עומד בתקנים שנקבעו לו. בנוסף, נערכה בדיקה סביבתית לדיאוקסינים, שהראתה כי הריכוז בקיבוץ הוא עשירית מערך הייחוס הסביבתי שאומץ על-ידי המשרד.
בבדיקת פתע שנערכה במפעל ביוני 2006 נתגלתה חריגה של פי-עשרה מהתקן הקבוע, קרי 1 ננוגרם, ברשיון העסק. מייד עם קבלת תוצאות הבדיקה נשלחה למפעל התראה עם דרישה לטיפול בחריגות. יש לציין שזו היתה ההתראה היחידה שנשלחה בזמן המלחמה למפעל שעובד תחת ירי.
בעקבות דרישת המחוז שלנו בצפון, לאחר כארבעה חודשים, באמצע נובמבר 2006, כבר פעל במפעל מתקן לטיפול בדיאוקסינים באמצעות הזרקת פחם פעיל. כלומר, מה שהמשרד ביקש - המפעל עבד על-פיו.
בדיקות נוספות שנערכו במפעל טרם הפעלת המתקן לטיפול בדיאוקסינים הראו תוצאות בשונות גבוהה, כולם פחות מ-1 ננוגרם שנמצא ביוני 2006. מתוך שלוש הבדיקות הנוספות שנערכו, אחת הראתה על עמידה בתקן, קרי 0.1.
אשר לפליטות מהמפעל שלא דרך הארובה, התנאים ברשיון העסק ממרס 2005 קובעים מפורשות, כי כל הפליטות מתנור ההתכה צריכות להיות מטופלות ולהיפלט אך ורק דרך ארובה. במהלך השנתיים האחרונות היו אנשינו בעשרות רבות של סיורי פיקוח במפעל ומחוצה לו, במטרה לאתר פליטות שאינן מוקדיות ממבנה ההתכה. יש בעיה עם גילוי פליטות לא מוקדיות. עכשיו יש מכשור מודרני שאנחנו מקווים להשיג כדי לגלות את הפליטות האלה. כל פליטה שנראתה - הן מתלונות תושבים והן מסיורים שלנו או של איגוד ערים גליל מערבי - הועברה למפעל עם דרישה לטיפול מיידי. לדוגמה, במכתב מיום 13 בדצמבר 2004 נדרש המפעל לטפל בפליטות אלה ונמנע ממנו להמשיך לעבוד עד לסיום הטיפול.
על-פי דרישתנו נערכו במבנה שיפוצים רבים, והעיקריים שבהם היו עבודות איטום והחלפת הגג, והאחרונה נערכה באוקטובר השנה.
בנוסף לכך ועל מנת לפתור את הבעיה בצורה יסודית ועל-פי דרישת המפעל, בימים אלה מבצע המפעל הכפלה של היניקה. זה נמצא כרגע בשלב התכנון.
נושא שהועלה כאן, והוא חשוב, הוא תפעול חצר הגרוטאות. הנושא הזה שונה מהדברים שאמרתי עד עכשיו. עד לפני כחודשיים היתה חצר המפעל בבעלות של חברה אחרת, "דן מיחזור". על-פי כל הבדיקות שערך המשרד, פעילות חצר הגרוטאות היא מקור משמעותי למפגעי אבק ורעש. עם רכישת חצר הגרוטאות מחברת "דן מיחזור" על-ידי מפעל "חוד פלדה", נדרש המפעל לטפל במקור זה, והוא נמצא כבר בשלב של בדיקת המקורות והאמצעים לטיפול. יש להדגיש כי אבק מהחצר הוא בעיקר של שאריות קרקע הצמודות לגרוטאות.
צריך להבין שבטיפול בהר הפסולת המשרד להגנת הסביבה איננו הגוף שהיה אמור להעביר את כספי ניקוי הר הפסולת, אלא משרד התמ"ת. משרדנו היה והוא עדיין גורם מתווך ודוחף בין משרדי הממשלה לתקצוב הסיוע, וזאת למרות התנגדות משרדי האוצר והתמ"ת. המשרד אף הצליח לאחרונה לשכנע אותם כי יש להעביר את הסיוע לעניין זה, ומשרד האוצר אמור להעביר את תגובתו עד 15 בינואר 2007 באשר לדרך להעברת התקציב בסך 10 מיליוני שקלים באמצעות משרד התמ"ת.
לאורך כל הדרך משרדנו פעל בשקיפות מלאה מול הציבור, החל משלב פירוק מפעלי הפלדה ושיתופם בדרישות לסקר הקרקע, דרך שיתופם בתנאים המקדמיים להקמת מפעל "חוד פלדה" ומסירת התנאים ברשיון עסק.
פרופסור אבנימלך מהטכניון וחברי הצוות שמיניתי לפני כמה חודשים לבדיקת בעיות זיהום האוויר במפרץ חיפה, ביקרו במפעל יחד עם נציגנו וקיבלו שיתוף פעולה מלא ואת כל החומר הרלוונטי. המלצות הוועדה כולן נגזרו מתוך דרישות העבר של המשרד מהמפעל וחיזקו אותן.
טיפול משרדי במפעל היה וממשיך להיות בהתאם לכל הסטנדרטים המקובלים בעולם. המשרד להגנת הסביבה הקים צוות ציבורי בראשותו של סמנכ"ל בכיר לתעשיות, ד"ר יוסי ענבר, שדן בפתרון הבעיות הסביבתיות מהמפעל בשיתוף נציגי ארגונים ירוקים מקומיים וארציים ומנהלי המפעל, במטרה להגיע לפתרון, כפי שחבר הכנסת חנין הציע. הצוות פועל מתוך מגמה לסיים את הדרישות הנוספות בהסכמה עד סוף מרס 2007.
זו היתה תשובה מקצועית. עתה כמה מלים לסיכום.
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני השר, מקובל להגביל את השר עד חמש דקות, נתתי לך 13 דקות, כי הנושא חשוב.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
מה לעשות, זה נושא מסובך.
היו"ר אחמד טיבי:
נא להתחשב במגבלות הזמן.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
תאמין לי, לא רציתי לבוא היום לכנסת. העדפתי להיות במפרץ חיפה.
היו"ר אחמד טיבי:
טוב שבאת לכנסת, כדי לענות לחברי הכנסת.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
לסיכום, אחרי הכתבות שהיו, אין סכנה לבריאות הציבור מפעילות "חוד פלדה". אין שום ביסוס לסיפור על אנשים שנפגעו. צר לי שנפטרו שם אנשים, אבל אין שום ביסוס לסיבות המוות. שום דבר.
על המפעל חלים ונאכפים התקנים המחמירים ביותר באירופה. חריגה שהתגלתה על-ידי המשרד בבדיקת פתע טופלה מיידית, בתוך ארבעה חודשים הוקם מתקן טיפול מיוחד. דיאוקסינים – על המפעל חל תקן מהמחמירים בעולם, זה רבע מהתקן האירופי, באירופה הם מרשים הרבה יותר.
אנחנו עובדים בשקיפות מלאה מול הציבור, ולצערי, הכתבות גם ב"ידיעות אחרונות" וגם ב"גלי צה"ל" רצופות אי-דיוקים, וחבל שאלה הם פני הדברים.
לעצם העניין, כל דיון בכל ועדה, בנושא הזה ובנושאים אחרים של הגנת הסביבה, אני מברך עליו. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לשר. מה אתה מציע, אדוני?
משה גפני (יהדות התורה):
ועדה משותפת.
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא:
הוא רוצה ועדה משותפת, אין לי בעיה.
משה גפני (יהדות התורה):
ועדה משותפת של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וועדת הפנים והגנת הסביבה.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
ועדת הכנסת.
היו"ר אחמד טיבי:
זו היתה הצעת השר, עכשיו הצעה אחרת – חבר הכנסת ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי חברי הכנסת, הדחייה הגורפת של השר את ממצאי התחקירים, עדיין לא מסירה את החשש. לפני כשנה, בדיוק בנובמבר של השנה שעברה, ביקשתי מהממ"מ תחקיר על אחוז המחלות הממאירות באזור, והוא כפול ומכופל לעומת הממוצע הארצי.
לפני כשבועיים פניתי לכבוד השר בנושא שקשור לעיר שלי, לשפרעם, שם התלוננו תושבים שהם מוצאים אבקה שחורה על הכביסה לאחר שהכביסה נמצאת יום בחוץ. אני לא אומר שזה קשור בזה, אבל זה אותו אזור. זה אזור מהצפופים ביותר במדינה, אבל הוא מהצפופים ביותר גם בזיהום.
אני מציע להכריז על האזור הזה כאזור מוכה אסון ולבדוק לעומק כל דבר ועניין. אם השר להגנת הסביבה ירים את הכפפה, נתקדם, וזה גם יהיה מסר לאותם מפעלים מזהמים שמוצאים כל מיני טריקים כדי להתחמק מהמטלות ומהקריטריונים הנקבעים כחוק. תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה. חבר הכנסת זכור, בבקשה - הצעה אחרת להצעתו של חבר הכנסת גפני.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כתושב האזור רק לפני כמה ימים הייתי בכניסה לאזור כפר-מסריק. יש שם היום לונה פארק גדול בגלל החגים. אני וכל מי שהגיע למקום סבלנו, כי אף אחד לא יכול לסבול את הריח שנושמים שם באזור. מי שעומד בנמל עכו נושם את הריח. יש עשרות ומאות תלונות לעיריית עכו על מה שנושמים כל תושבי האזור. האזור מסוכן, ואני נדהם שאני שומע ממך שזה לא מסכן. זה מסוכן מאוד. אני מציע שיהיה סיור בשעות הלילה לאזור שם ונראה מי יכול לסבול ולעמוד שם כמה דקות. זה מסוכן מאוד. אני מציע לבדוק לעומק את הנושא.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
אנחנו נעבור להצבעה. מי שבעד, זה בעד להעביר לוועדה - - -
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, ההצעה היתה על פי סעיף 16(א) ו-(ב) לתקנון, זו ועדה משותפת לוועדת העבודה וועדת הפנים.
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני, יש חבר כנסת שהציע ועדת כנסת משום-מה, והוא פגע בהצעה שלך.
משה גפני (יהדות התורה):
על-פי הסעיף הזה הכנסת מחליטה. ועדת הכנסת תחליט כמה חברים יהיו בוועדה, וזה יהיה בוועדה הנוגעת בדבר.
היו"ר אחמד טיבי:
לפי סעיף 16(א) המליאה יכולה להחליט על ועדה משותפת, ואז הצעתך - - -
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני חוזר בי מהצעתי.
היו"ר אחמד טיבי:
הקלת על כולנו, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. מי שבעד הוא בעד העברה לוועדה המשותפת, מי שנגד הוא בעד הסרה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
משותפת של מי?
היו"ר אחמד טיבי:
פנים והגנת סביבה ועבודה ורווחה, בראשות ועדת הפנים.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה משותפת לוועדת הפנים והגנת הסביבה ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר אחמד טיבי:
ההצעה עברה ברוב של עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים.
קריאה:
פה אחד.
היו"ר אחמד טיבי:
כמעט פה אחד. אחד היה ולא השתתף. התוצאה מרשימה. תודה רבה, אדוני.
הנושא עובר לוועדה משותפת לוועדת הפנים ואיכות הסביבה ולוועדת העבודה והרווחה.
שאילתות ותשובות
היו"ר אחד טיבי:
אנחנו עוברים לסעיף השאילתות. ישיב השר יעקב אדרי. יעלה ויבוא. השר יענה על השאילתות הבאות: חבר הכנסת מיכאל איתן – שאילתא מס' 251.
השר יעקב אדרי:
לא נמצא.
251. מעמד מעברי הגבול אחר יישום תוכנית ההתכנסות
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את ראש הממשלה
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
רצוני לשאול:
האם תשמור ישראל על מעברי היציאה והכניסה מתחומי שלטונה של הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון לאחר יישום תוכנית ההתכנסות?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
כל השאילתות שהוגשו על-ידי חבר הכנסת איתן עוסקות בתוכנית ההתכנסות.
תוכנית ההתכנסות אינה עומדת כרגע על סדר-היום המדיני של ממשלת ישראל, ולפיכך לא ניתן להשיב על השאלות שהובאו בשאילתות אלה.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 252 של חבר הכנסת מיכאל איתן - לא נמצא.
252. עלות יישומה של תוכנית ההתכנסות
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את ראש הממשלה
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
ראש הממשלה הודיע, כי יישום תוכנית ההתכנסות, קרי פינוי עשרות יישובים ורבבות משפחות, ייעשה בשלב אחד.
רצוני לשאול:
מה הם האומדנים הכספיים המשוערים ולוחות הזמנים לביצוע מהלך זה?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
כל השאילתות שהוגשו על-ידי חבר הכנסת איתן עוסקות בתוכנית ההתכנסות.
תוכנית ההתכנסות אינה עומדת כרגע על סדר-היום המדיני של ממשלת ישראל, ולפיכך לא ניתן להשיב על השאלות שהובאו בשאילתות אלה.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 253 של חבר הכנסת מיכאל איתן - לא נמצא.
253. מניעת חדירת מחבלים ואמצעי לחימה ליהודה ושומרון
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את ראש הממשלה
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
לאחר יישום תוכנית ההתכנסות יש לשמור על מדינת ישראל מפני חדירת מחבלים והחדרת אמצעי לחימה לשטחי יהודה ושומרון.
רצוני לשאול:
אילו מנגנוני ביטחון תפעיל ישראל לחסימת מעבר של מחבלים ואמצעי לחימה אל תחומי יהודה ושומרון?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
כל השאילתות שהוגשו על-ידי חבר הכנסת איתן עוסקות בתוכנית ההתכנסות.
תוכנית ההתכנסות אינה עומדת כרגע על סדר-היום המדיני של ממשלת ישראל, ולפיכך לא ניתן להשיב על השאלות שהובאו בשאילתות אלה.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 254 של חבר הכנסת מיכאל איתן - לא נמצא.
254. יישובים טעוני מיגון בעקבות יישום תוכנית ההתכנסות
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את ראש הממשלה
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
בעקבות תוכנית ההתנתקות הוכרזו יישובים רבים נוספים כטעוני מיגון מפני ירי של "קסאמים" וירי קרקעי אחר.
רצוני לשאול:
מה הוא אומדן היישובים והיקף האוכלוסייה שיהיו טעונים מיגון כזה לאחר יישום תוכנית ההתכנסות?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
כל השאילתות שהוגשו על-ידי חבר הכנסת איתן עוסקות בתוכנית ההתכנסות.
תוכנית ההתכנסות אינה עומדת כרגע על סדר-היום המדיני של ממשלת ישראל, ולפיכך לא ניתן להשיב על השאלות שהובאו בשאילתות אלה.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 255 של חבר הכנסת מיכאל איתן - לא נמצא.
255. הכרת מדינות העולם בתוכנית ההתכנסות
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את ראש הממשלה
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
ראש הממשלה הכריז על קיומה של תוכנית מדינית הידועה בשם "תוכנית ההתכנסות".
רצוני לשאול:
1. על-פי הערכת הממשלה, כמה מדינות בעולם יכירו במהלך הישראלי?
2. האם צפויות תגובות שליליות בעקבות מהלך זה, ואם כן – אילו?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
כל השאילתות שהוגשו על-ידי חבר הכנסת איתן עוסקות בתוכנית ההתכנסות.
תוכנית ההתכנסות אינה עומדת כרגע על סדר-היום המדיני של ממשלת ישראל, ולפיכך לא ניתן להשיב על השאלות שהובאו בשאילתות אלה.
היו"ר אחמד טיבי:
שאילתא מס' 256 של חבר הכנסת מיכאל איתן - לא נמצא.
256. הכללת יישובים פלסטיניים בשטחה של מדינת ישראל
חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את ראש הממשלה
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
במסגרת תוכנית ההתכנסות אמורים להיכלל יישובים פלסטיניים בשטחה הריבוני של מדינת ישראל.
רצוני לשאול:
1. כמה יישובים פלסטיניים ייכללו בגבולות שטחה הריבוני של מדינת ישראל, כפי שהם מתוכננים במסגרת תוכנית ההתכנסות?
2. מה יהיה מעמדם של התושבים הפלסטינים ביישובים שיעברו לשטחה של מדינת ישראל?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
כל השאילתות שהוגשו על-ידי חבר הכנסת איתן עוסקות בתוכנית ההתכנסות.
תוכנית ההתכנסות אינה עומדת כרגע על סדר-היום המדיני של ממשלת ישראל, ולפיכך לא ניתן להשיב על השאלות שהובאו בשאילתות אלה.
היו"ר אחמד טיבי:
כל שש השאילתות שהגיש חבר הכנסת מיכאל איתן בסיטונות ולא טרח להיות פה, עוברות לפרוטוקול.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, במקום שאנחנו מבקרים את חבר הכנסת איתן, ראוי גם לבקר את הממשלה. השאילתות הן מ-28 ביוני.
היו"ר אחמד טיבי:
בהחלט. בהחלט. בהחלט. הממשלה, גם לפי הנתונים שניתנו לנשיאות, מכובדי חבר הכנסת אלדד, מעכבת, או משום שנבצר ממנה או משום שהיא מתרשלת, את התשובות על השאילתות של חברי הכנסת ולא עונה בפרק זמן סביר.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אולי הסיבה היא שאין מספיק שרים שיענו על השאילתות.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת ראובן ריבלין ברגע זה נמצא בוועדת הכספים, ולכן - לפרוטוקול.
419. מפוני גוש-קטיף שהתגוררו בשכירות
חבר הכנסת ראובן ריבלין שאל את ראש הממשלה
ביום א' באב התשס"ו (26 ביולי 2006):
נודע לי כי מפוני גוש-קטיף שהתגוררו בשכירות פרטית ביישוביהם אינם זכאים מכוח החוק לקבלת דיור חלופי בסמוך לקהילותיהם, אף שהיו חלק אינטגרלי ממנה לאורך עשר שנים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע אין מסייעים לשוכרים להמשיך בחיי הקהילה שהם כה חיוניים לשיקומם הנפשי?
3. האם יפעל משרדך לשינוי הוראות החוק?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשם ראש הממשלה ולאחר בדיקה אצל ראש מינהלת סל"ע, הגברת צביה שמעון, הריני להשיבך לשאילתא בנושא חיי הקהילה של מפוני גוש-קטיף.
1. משפחות שגרו בשכירות פרטית בגוש אינן נכללות בהגדרה של "בעלי זכות במגורים" כאמור בסעיף 32 בחוק. לכן סעיף 85, המתייחס להעתקה קהילתית, אינו חל עליהם.
3-2. הבעיה ידועה ומוכרת. מינהלת סל"ע בשיתוף עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה, דנים בימים אלו בסוגיה זו במטרה לגבש כללים שיאפשרו למשפחות כאלה לרכוש מגרש בניצנים.
יש משפחות שפנו לוועדה המיוחדת ואף הוחלט באופן יוצא מן הכלל ולפנים משורת הדין לפסוק להן תשלום מיוחד מכוח סמכות הוועדה.
מעבר לזה, לדוגמה, בעיר אשקלון מתגוררות כיום יותר מ-100 משפחות מהיישוב ניסנית, שבחרו לגור בעיר. הם מקיימים בעיר חיי קהילה ומקבלים את מלוא הסיוע ממינהלת סל"ע.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת אורי אריאל - שאילתא מס' 471.
471. המשך הסיוע בשכר הדירה למפוני גוש-קטיף
חבר הכנסת אורי אריאל שאל את ראש הממשלה
ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006):
נודע לי כי מאות משפחות שפונו מגוש-קטיף מתגוררות במגורים זמניים בשכירות פרטית בערים, ועוד עשרות משפחות מתגוררות בקיבוצים. עד עתה ניתן סיוע בשכירות הזמנית, אך יש אי-ודאות לגבי המשך הסיוע בשכר הדירה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע לא יוסדר שכר הדירה של משפחות אלו עד שנה מיום קבלת המגרש וגמר הפיתוח?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. בסעיף 45(א) לחוק יישום תוכנית ההתנקות, התשס"ה-2005, נקבעה הזכאות למענק לדמי שכירות בגין שנה אחת, ובסעיף 45(ב) נקבעה הזכאות למענק נוסף בגין דמי שכירות שלא יעלה על המענק שניתן. הזכאות לקבלת מענק נוסף היא למי שקיבל מענק לשנה אחת, רכש קרקע לבניית בית מגורים והבנייה טרם הושלמה, או שרכש דירת מגורים שבנייתה טרם הושלמה.
במטרה להקנות זכאות למענק הנוסף גם למי שלא רכש קרקע או דירה באופן עצמאי כיוון שבחר להצטרף להסכם העתקה לפי סעיף 85 לחוק, קבעה הוועדה המיוחדת ביום 28 ביוני 2006 כי גם מי שלא רכש קרקע או דירה יהיה זכאי למענק הנוסף לפי סעיף 45(ב) לחוק אם התקיימו בו התנאים הבאים: הגיש למינהלה בקשה להצטרף להסכם העתקה קהילתית והוא זכאי להצטרפות להסכם העתקה לפי סעיף 85 לחוק; הפקיד בחשבות סכום בגין הקרקע שיהיה עתיד לקבל במסגרת הסדר העתקה קהילתית.
סעיף 45(ב) לחוק והחלטת הוועדה המיוחדת בהתאמה חלים על כל מי שנאלץ להמשיך להתגורר בשכירות בין בשל אי-השלמת הבנייה של ביתו החדש או דירתו ובין בשל המתנה להסכם העתקה עם המינהלה.
נציין כי לגבי המשפחות המתגוררות בקיבוצים שבהם הוקמו מבנים מתועשים על-ידי המינהלה, הסדר השכירות זהה לזה של המשפחות המתגוררות באתרי הדיור הזמני של המינהלה, כלומר, המשפחה חתומה על חוזה שכירות לשנתיים, תמורת ויתור על המענק בשל דמי שכירות המגיע לה לפי סעיף 45.
מינהלת סל"ע בוחנת ומגבשת בימים אלה עקרונות למתן סיוע היכן שיידרש למי שייאלץ להמשיך להתגורר בשכירות גם שנה שלישית, החל מחודש אוגוסט 2007, בשל המתנה לגיבוש הסכמי העתקה. במקביל, המינהלה פועלת ביתר שאת במטרה להביא להקצאת מגרשים מפותחים במסגרת הסכמי ההעתקה לכל הזכאים לכך עד לחודש אוגוסט 2007, ובכך לאפשר להם פרק זמן סביר לבניית בית הקבע מיום קבלת המגרש וגמר הפיתוח.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת אורי אריאל – שאילתא מס' 472.
472. הקמת אתר הקבע ניצנים למפוני גוש-קטיף
חבר הכנסת אורי אריאל שאל את ראש הממשלה
ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006):
נודע לי כי 15 חודשים אחרי הפינוי מגוש-קטיף עדיין חיים המפונים באתרים זמניים ועדיין אין התחלה של עבודות תשתית למגורים. עד היום לא נרכשה הקרקע על-ידי המדינה לאתר הקבע של ניצנים. התכנון אושר כבר באוגוסט השנה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע טרם נרכשה הקרקע, ומה יהיה על מגורי הקבע?
3. מדוע אין תהליך מקביל של תכנון וביצוע?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. ראש הממשלה אישר את רכישת הקרקע באתר ניצנים לשם הקמת יישוב הקבע למפוני גוש-קטיף וצפון השומרון.
בימים אלה משלימים את כל הנתונים לביצוע הרכישה בפועל. השלמת הנתונים נדרשת מאחר שגודל הקרקע לרכישה נקבע לפני מספר הנרשמים למגורי הקבע בניצנים. עם השלמת נתונים אלה תתבצע הרכישה לאלתר.
3. על אף האמור לעיל החל משרד הבינוי והשיכון בביצוע תכנון מפורט לביצוע של התשתיות. נכון להיום מוכן משרד הבינוי והשיכון לפרסום מכרזים לביצוע שלב א' של התשתיות בכל שטח המתחם המיועד לרכישה. פרסום המכרז יתאפשר מייד עם רכישת הקרקע.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת אורי אריאל – שאילתא מס' 473; איננו, לפרוטוקול.
473. הקמת משקים חקלאיים למפוני גוש-קטיף
חבר הכנסת אורי אריאל שאל את ראש הממשלה
ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006):
למרות ההצהרה שיש פתרון לכל חקלאי שיפונה מגוש-קטיף, שוקמו פחות מ-10% של המשקים בשנה שחלפה. לדברי החקלאים, נאמר להם כי אין תקציבים להקצאת קרקעות מתאימות, ואין באפשרותם להקים משקים לאור הפיצוי החלקי.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע טרם הוקצו הקרקעות?
3. האם נשקל פיצוי על אובדן הפרנסה בשנה האחרונה ובשנים הבאות?
4. האם יוכר פיצוי לשיקום המשקים לגודלם המקורי?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. בגוש-קטיף היו כ-170 משקים חקלאיים פעילים. עד היום המדינה רכשה והכשירה שטחים חקלאיים בהיקף של כ-2,000 דולר בפארק זיקים ובפארק גרניום, סמוך למבקיעים, והקצתה אותם ל-39 חקלאים. בשלב זה כ-23 חקלאים מתוכם כבר הקימו חממות.
על-פי החלטת הממשלה, כל חקלאי שהיה פעיל בגוש, המדינה תממן עבורו רכישת זכויות בקרקע חקלאית מפותחת באזור עדיפות לאומית א' בסכום של עד 3,000 דולר לדונם עד להיקף השטחים שעיבד בפועל בגוש, ושלא יעלה על 40 דונם.
מכיוון שמדובר בשטחים חקלאיים ברמת פיתוח ותשתיות לגידולי חממות, יש צורך בהקצאת כספים נוספים, מעבר לסכום הרכישה, לפיתוח התשתיות. הנושא נמצא בדיונים בוועדת חסמים בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
לגבי חלק מהחקלאים, כגון מגני-טל ומנצר-חזני, העיכוב נובע מכך שטרם נחתם הסכם העתקה עם התושבים. אף שבעקרונות ההסכם סוכמו מקורות המימון לרכישה ולפיתוח קרקעות עבור החקלאים, חתימה על הסכם ההעתקה תלויה בין היתר גם בהסכמת התושבים.
3. לעניין הפיצוי על אובדן הפרנסה בשנה האחרונה ובשנים הבאות – חוק יישום תוכנית ההתנתקות מאפשר קבלת דמי הסתגלות גם לחקלאים. סכום דמי ההסתגלות נגזר מסכום הפיצוי לעסק.
4. לעניין פיצוי לשיקום המשקים לגודלם המקורי – על-פי סעיף 70 לחוק יישום תוכנית ההתנתקות, החוק מאפשר מקורות נוספים מעבר לסכום הפיצויים להקמה מחדש של העסק החקלאי: מענק בגובה של 10% מהסכומים שהשקיע בהעתקת הפעילות ובעסק החדש עד תום 12 חודשים מיום הפינוי, ובלבד שהמענק לא יעלה על 10% מהפיצוי שקיבל. המגבלה בסעיף זה היא: 12 חודשים מיום הפינוי. היועצים המשפטיים בודקים אם וכיצד ניתן להאריך את התקופה.
מענק בגובה 25% במסגרת חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. יש שתי התניות בסעיף זה: מדובר בגידולים שמיועדים לייצוא, ולא כל החקלאים בגוש היו יצואנים. כרגע היועצים המשפטיים בודקים אפשרות החרגת חקלאי הגוש בעניין הייצוא. המענק ניתן לאזורי עדיפות לאומית א', וחלק מהחקלאים הקימו את החממות בשטחים שאינם באזורי עדיפות לאומית א' לעניין חוק השקעות הון בחקלאות – כרגע נבדקת האפשרות להרחיב את אזור העדיפות. יש להביא בחשבון שחלק מהחקלאים קיבלו תמורה בגין מכירת החממות שהיו ברשותם, וגם זה מהווה מקור מימון.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת צבי הנדל – שאילתא מס' 478; לפרוטוקול.
478. מצבו הבריאותי של יהונתן פולארד ופעולות הממשלה לשחרורו
חבר הכנסת צבי הנדל שאל את ראש הממשלה
ביום י"ז בחשוון התשס"ז (8 בנובמבר 2006):
מצב בריאותו של מר יהונתן פולארד קשה מאוד, והוא בכלא כבר יותר מ-20 שנה.
בנוסף, נטען כי האשמה כאילו מסר מידע על סוכנים אמריקנים בברית-המועצות אינה נכונה.
רצוני לשאול:
1. האם משרדך מודע למצבו הבריאותי הקשה של מר פולארד?
2. האם ננקטות פעולות לשחרורו המהיר, ואם כן – אילו?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. ראש הממשלה מעודכן באשר למצבו הבריאותי של יהונתן פולארד באופן שוטף. קונסול ישראל באטלנטה וצוותו מקיימים קשר עקבי עם מר פולארד, עומדים לרשותו בטיפול בסוגיות שונות אשר מתעוררות ומבקרים אותו כמה פעמים בשנה. כמו כן, שגריר ישראל בוושינגטון ביקר בשנה האחרונה את יונתן פולארד בכלאו.
2. ראש הממשלה וממשלת ישראל ממשיכים לפעול לשחרורו של יהונתן פולארד. הנושא עולה בביקורי ראש הממשלה בארצות-הברית ואף עלה במהלך הביקור האחרון. גם בביקורו של התובע הראשי של ארצות-הברית בישראל, לפני כמה חודשים, שוחח ראש הממשלה עמו בנושא במטרה לקדם את השחרור. בקרוב יצא השר יעקב אדרי לבקר את פולארד בכלאו.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת יצחק לוי – נמצא. שאילתא מס' 504: מינוי דובר לוועדת-וינוגרד.
504. מינוי דובר לוועדת-וינוגרד
חבר הכנסת שאל את ראש הממשלה
ביום י"ז בחשוון התשס"ז (8 בנובמבר 2006):
נודע לי שמונה דובר לוועדת-וינוגרד.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מי הוא דובר הוועדה?
3. באיזו דרך הוא התמנה?
4. האם חברי הוועדה או יושב-ראש הוועדה היו מעורבים במינוי?
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, 1. מינוי דובר לוועדת-וינוגרד מצוי כרגע בתהליך.
2. המועמד לתפקיד הדובר הוא מר מוטי שרף.
3. דרך המינוי היא באמצעות ועדת יועצים של משרד ראש הממשלה בהתאם לתקנה 5א(2) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, בהתבסס על הליך איתור שהקימה ועדת-וינוגרד ולאחר אישורה של הוועדה להעסקת יועצי תקשורת חיצוניים.
4. חברי הוועדה היו מעורבים בהליך הבחירה, ובמיוחד האלוף במיל' מנחם עינן.
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו חוזרים, ברשותך, אחרי שאתה מסיים, לשאילתות של חבר הכנסת ריבלין, כי כפי שאמרתי הוא היה בוועדת הכספים.
אמנון כהן (ש"ס):
לא רק הוא. כולנו.
היו"ר אחמד טיבי:
שלושתנו, אדוני.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר המשיב בשם ראש הממשלה, קודם כול תמוה מאוד שעד לרגע זה אין עדיין דובר לוועדת-וינוגרד. הרי ועדת-וינוגרד היא הוועדה "הממלכתית" החשובה מתוך כל כך הרבה ועדות שחוקרות את ענייני המלחמה. איך אתה מסביר, אדוני השר, שעדיין אין דובר? מה מעכב מינוי של דובר? זו שאלה אחת.
השאלה השנייה שאני רוצה לשאול אותך, אדוני, האם אתה חושב שתקין הדבר שהדובר ימונה על-ידי משרד ראש הממשלה? הרי בסופו של דבר הדובר הוא זה שיביא את הדברים של הוועדה המבקרת את ראש הממשלה בפני הציבור. תודה רבה.
השר יעקב אדרי:
אענה דווקא לשאלה השנייה. אני חושב שלגבי מינוי הדובר זה נעשה בהתאם לתקנות ולחוק ואחרי בדיקה של כל הנוגעים בדבר, והנושא ברור. זה שאין דובר עד היום זה - - -
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - -
השר יעקב אדרי:
למה אין דובר עד היום? על השאלה הראשונה עניתי לך, שזה בהתאם לנהלים. לא היה דובר עד היום, משום שכנראה היה דובר ראשון שלא אישרו אותו ונכנסו לתהליך ארוך. אני חושב שבסופו של דבר יהיה דובר. אני חושב שהוועדה צריכה לעשות את עבודתה החשובה. עבודת הדובר תהיה חשובה כשיפורסמו המסקנות. למרות זאת, נכנסו כבר לתהליכים, ואני מקווה שבקרוב מאוד יהיה דובר.
היו"ר אחמד טיבי:
ביקשתי שהוא יחליף אותי, כי אני הולך לוועדת הכספים.
השר יעקב אדרי:
עכשיו שאילתא של חבר הכנסת אלדד, שנמצא כאן.
היו"ר אחמד טיבי:
סיימת עם חבר הכנסת לוי?
השר יעקב אדרי:
כן.
היו"ר אחמד טיבי:
האם לפני חבר הכנסת אלדד אתה מרשה לנו שהוא יחזור לחבר הכנסת ריבלין?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
שיגמרו עם חבר הכנסת אלדד.
היו"ר אחמד טיבי:
מהקל אל הכבד. בבקשה, שאילתא מס' 419 של חבר הכנסת ריבלין: חיי הקהילה של מפוני גוש-קטיף שהתגוררו בשכירות.
419. חיי הקהילה של מפוני גוש-קטיף שהתגוררו בשכירות
חבר הכנסת ראובן ריבלין שאל את ראש הממשלה
ביום א' באב התשס"ו (26 ביולי 2006):
נודע לי, כי מפוני גוש-קטיף שהתגוררו בשכירות פרטית ביישוביהם, אינם זכאים מכוח החוק לקבלת דיור חלופי בסמוך לקהילותיהם, אף שהיו חלק אינטגרלי ממנה לאורך עשר שנים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע אין מסייעים לשוכרים להמשיך בחיי הקהילה שכה חיוניים לשיקומם הנפשי?
3. האם יפעל משרדך לשינוי הוראות החוק?
השר יעקב אדרי:
בשם ראש הממשלה ולאחר בדיקה אצל ראש מינהלת סל"ע, גברת צביה שמעון, הריני להשיבך על השאילתא בנושא חיי הקהילה של מפוני גוש-קטיף. משפחות שגרו בשכירות פרטית בגוש אינן נכללות בהגדרה של בעלי זכות במגורים כאמור בסעיף 32 בחוק. לכן, סעיף 85 המתייחס להעתקה קהילתית אינו חל עליהם. הבעיה ידועה ומוכרת. מינהלת סל"ע בשיתוף עם לשכת היועץ המשפטי לממשלה דנים בימים אלו בסוגיה זו במטרה לגבש כללים שיאפשרו למשפחות כאלה לרכוש מגרש בניצנים.
חבר הכנסת ריבלין, עושים באמת מאמץ בעניין הזה על מנת לשנות את התקנון על מנת לאפשר להם את הרכישה. יש משפחות שפנו לוועדה מיוחדת, ואף הוחלט באופן יוצא מן הכלל ולפנים משורת הדין לפסוק להן תשלום מיוחד מכוח סמכות הוועדה המיוחדת. מעבר לזה, לדוגמה, בעיר אשקלון מתגוררים היום מעל 100 משפחות מהיישוב ניסנית שבחרו לגור בעיר. הם מקיימים בעיר חיי קהילה, ומקבלים את מלוא הסיוע ממינהלת סל"ע.
היו"ר אחמד טיבי:
שאלה נוספת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אנחנו שומעים את התשובות האלה במשך 14 חודשים מאז גורשו מבתיהם אותם אנשים אשר הלכו לשם בשליחות העם. ההחלטה מאחורינו, ואין לי פה אתך ויכוח פוליטי כזה או אחר, שכן דין ההיסטוריה הוא לשפוט את העניין. עם זאת, שלא תעשה הממשלה כל כך מאמצים, כי אני יודע שכאשר אתה מקבל לידך משימה נקודתית, אתה מבצע אותה. הסיפור כאן הולך ומתמשך. אני לא רוצה לבוא ולתת זכויות לאנשים שלא מגיעות להם הזכויות, אבל יש גם אנשים אשר בעליל ידוע שהתגוררו. לא היתה ידם משגת להקים את הבית. הם היו צעירים או היו משפחות צעירות. מדוע שלא תיפתר הבעיה? הרי בסופו של דבר לגרש אותם לא לקח כל כך הרבה זמן. מדוע לוקח כל כך הרבה זמן לא לשקמם שיקום קבע אלא לפתור את הבעיה של גירושם מהמקום שבו הם התגוררו?
השר יעקב אדרי:
חבר הכנסת ריבלין, מכיוון שעשינו כמה דברים ביחד בנושא הזה, תרשה לי לטפל גם בזה ואני אשיב לך כמה שיותר מהר.
ראובן ריבלין (הליכוד):
תודה רבה.
היו"ר אחמד טיבי:
עתה, שאילתא מס' 590, של חבר הכנסת אלדד, בנושא: הקמת צריח חמישי למסגד אל-אקצא.
590. הקמת צריח חמישי למסגד אל-אקצא
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את ראש הממשלה
ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006):
ב"ידיעות אחרונות" מיום 10 באוקטובר 2006 פורסם כי מלך ירדן פרסם מכרז להקמת צריח חמישי למסגד אל-אקצא.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם התקבלה פנייה מירדן לאישור הבנייה?
3. האם תפעל ממשלת ישראל כדי לעצור את הבנייה המוסלמית במקום הקדוש ביותר לעם היהודי, ואם כן – כיצד?
השר יעקב אדרי:
חבר הכנסת אלדד, נושא הקמת צריח חמישי למסגד אל-אקצא אינו עומד על הפרק. הובהר לירדנים כי לישראל אין כוונה לאשר את בניית הצריח החמישי. אם מותר לי להוסיף עוד מלה, אני מצוי בנושא.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מודה לך, ואין לי שאלה נוספת.
היו"ר אחמד טיבי:
שאלה נוספת? מוותר.
אתה אומר, שבשלב זה אין תוכנית לצריח חמישי.
השר יעקב אדרי:
אני חושב שאמרתי דברים ברורים.
היו"ר אחמד טיבי:
עתה, שאילתא מס' 592, של חבר הכנסת יצחק לוי, בנושא: יונתן פולארד.
קריאה:
- - -
היו"ר אחמד טיבי:
עוד מעט לגבי שר הרווחה. הרי השר יעקב אדרי, שמתמיד להיות פה, הוא גם ממלא-מקום ראש הממשלה, והוא פועל כאן כשר הרווחה. אני מקווה - אני לא רוצה לפגוע בסיכוייו - שהוא יהיה שר הרווחה. הוא מתאים לתפקיד, והתפקיד מתאים לו.
592. יונתן פולארד
חבר הכנסת יצחק לוי שאל את ראש הממשלה
ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006):
מאחר שאין התקדמות בעניינו של יונתן פולארד, רצוני לשאול:
1. האם הועלה הנושא בביקור ראש הממשלה בארצות-הברית?
2. אם כן – מה היתה התגובה האמריקנית?
3. האם קיים במערכת הממשלתית צוות או אדם העוסק בקביעות בשחרורו של יונתן פולארד, בדומה לעיסוק בשחרור החטופים בלבנון ובעזה?
השר יעקב אדרי:
אני מאוד מודה לכם.
חבר הכנסת יצחק לוי, 2-1. ראש הממשלה וממשלת ישראל ממשיכים לפעול לשחרורו של יונתן פולארד. הנושא עלה בביקור ראש הממשלה בארצות-הברית. הוא עלה כמה פעמים, וגם בביקור האחרון זה עלה. גם כשביקר התובע הראשי של ארצות-הברית בישראל לפני כמה חודשים שוחח ראש הממשלה עמו בנושא במטרה לקדם את השחרור.
3. צוות בין-משרדי, בראשות מזכיר הממשלה ובהשתתפות נציגים בכירים ממשרדי ראש הממשלה, הביטחון, החוץ והמשפטים, מרכז את כלל ההיבטים הנוגעים לטיפול בסוגיית פולארד באופן שוטף.
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני, שאלה נוספת.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, האם יש בכוונת אחד או כמה משרי הממשלה, למשל אתה, לנסוע ולבקר את יונתן פולארד גם כדי להביע את ההזדהות של הממשלה אתו וגם כדי לנסות לפעול להטבת תנאיו וגם לשחרורו?
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת לוי, בשבוע שעבר הייתי אמור להיות בארצות-הברית אצל פולארד, ומסיבות מסוימות לא הייתי.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אולי תוכל לפרט.
השר יעקב אדרי:
לא. אלה פשוט סיבות אישיות.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
חשבתי שאלה סיבות מדיניות.
השר יעקב אדרי:
אבל אני מבטיח שבזמן הקרוב ביותר אלך לבקר אותו. הייתי צריך להיות שם לפני שבוע, ב-20 בחודש, ולא יכולתי להיות.
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני, תודה רבה. עתה, שאילתא מס' 744, של חבר הכנסת ארדן. חבר הכנסת ארדן, אתה אומנם חבר כנסת רציני, אבל התקנון אומר אחרת. חבר הכנסת ארדן, שב, והשר בכבודו ובעצמו יענה לך ולאחר מכן תינתן לך הזכות לשאלה נוספת.
744. יישום חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו), התשס"ה-2005
חבר הכנסת גלעד ארדן שאל את ראש הממשלה
ביום כ"ט בכסלו התשס"ז (20 בדצמבר 2006):
בחוק זאב ז'בוטינסקי נקבע, כי הממשלה תמנה מועצה ציבורית להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי.
רצוני לשאול:
1. האם הוקמה המועצה הציבורית להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי כמתחייב בחוק?
2. אם לא – מדוע, ומתי היא תוקם?
השר יעקב אדרי:
2-1. המועצה הציבורית להנצחת זכרו של זאב ז'בוטינסקי, שמוקמת מכוחו של חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו), התשס"ה-2005, מורכבת מנציגי ציבור ונציגי אקדמיה, עובדי מדינה בהמלצת שרים, נציגי ההסתדרות הציונית העולמית ונציגי עמותות שונות העוסקות בהנצחת מורשתו וזכרו של ראש בית"ר. המחוקק יצר איזון זה כדי לתת ביטוי לכלל הגורמים הנוגעים לתחום והמסוגלים לתרום למורשתו.
הליך המינוי של מועצה זו הינו מורכב ודורש מילוי טופסי מועמדות, בדיקה של הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה, בדיקה של הוועדה לבדיקת מינויים, ועדת-שפניץ, בעבר ועדת-רביבי, ולאחר מכן החלטת הממשלה במליאתה. בשל מורכבות זו מתעכב המינוי עד כה.
נוסף על זאת, יש להזכיר כי תקופה ארוכה בשנה האחרונה היתה תקופת בחירות. בתקופת בחירות יש מגבלות חמורות על המשך עבודת המינויים. היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה אסרה לחלוטין המשך של בדיקת חלק מהמועמדים, ולכן השלמת הבדיקה למינוי החלה מחדש רק עם הקמת הממשלה החדשה.
למרות כל האמור לעיל ומתוך הבנה עמוקה של חשיבות העניין, ביקש ראש הממשלה בישיבתה של מליאת הממשלה באמצע חודש ספטמבר, להעלות את מינוי המועצה בצורה חלקית. היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז, סירב לבקשה זו בטענה כי אין להביא הצעה זו להצבעה לפני סיום הרכבת המועצה על כל חבריה. כל חברי המועצה כבר הובאו לפני הוועדה לבדיקת מינויים בתקופה האחרונה. לאחר סיום בדיקתם בוועדה יובא הרכב הוועדה לאישור.
אני רוצה להוסיף, שאני באופן אישי עוקב אחרי העניין, ואני מקווה שבזמן הקרוב ביותר נביא אותו לאישור הממשלה.
היו"ר אחמד טיבי:
אני מודה לאדוני. שאלה נוספת לחבר הכנסת ארדן.
גלעד ארדן (הליכוד):
קודם כול, השר, שמחתי לשמוע את דבריך שאכן הממשלה לא מתנערת מאחריותה לביצוע החוק. היתה תחושה שבזמנו מי שקידם את החוק חיפש אולי תמיכה של איזה שהוא גוף בתוך הליכוד, ואחר כך כבר לא אכפת מהחוק. אבל אם הממשלה אכן מתכוונת לקיים אותו זה טוב, אלא שהחוק קובע שכבר בשנת 2005 הגוף הזה היה צריך לפעול. אני מבין את התשובה של שנת בחירות, אבל האם אין איזה שהוא deadline שמשרד ראש הממשלה שם לעצמו כמועד סופי להקמה ולהכרזה על תחילת ביצוע החוק? כי מוזר שמשרד ראש הממשלה נמצא כרגע בסיטואציה שהוא מפר חוק קיים ולא קובע איזה שהוא deadline להפסקת ההפרה.
השר יעקב אדרי:
חבר הכנסת ארדן, אף שאני לא מחפש תמיכה בקרב מצביעי הליכוד - -
גלעד ארדן (הליכוד):
לא אתה.
השר יעקב אדרי:
- - לפני חודש לקחתי על עצמי את הנושא הזה בעקבות פנייה אלי, ואני אסיים את זה כמה שיותר מהר. אני בתוך העניין, וגם אעדכן אותך.
היו"ר אחמד טיבי:
אנחנו עוברים לשאילתות לשר הרווחה. יעלה ויבוא חבר הכנסת השר יעקב אדרי, שר הרווחה לשעבר ולעתיד. חבר הכנסת ריבלין, שאילתא שלך, 243, על חקיקת משנה לחוק מעונות-יום שיקומיים.
243. חקיקת משנה לחוק מעונות-יום שיקומיים
חבר הכנסת שאל את שר הרווחה
ביום ב' בתמוז התשס"ו (28 ביוני 2006):
נודע לי, כי אף שנסתיימו הליכי החקיקה בחוק מעונות-יום שיקומיים בתאריך 29 במרס 2000, טרם פורסמה חקיקת משנה להסדרת תחומים חשובים הנכללים בו.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן - האם השרים המופקדים על ביצוע החוק התקינו את התקנות הדרושות?
3. אם כן – מה מעכב את חקיקת המשנה?
השר יעקב אדרי:
1. חלק מהתקנות פורסמו וחלק מצויות בהליך דיון או אישור.
2–3. התקנות לעניין השתתפות בהוצאות של מי שחייב בהוצאותיו של פעוט פורסמו ב-10 באוקטובר 2006 וייכנסו לתוקף בתוך 60 יום ממועד זה. זאת אומרת, או-טו-טו, או שכבר נכנסו לתוקף. התקנות לעניין רישוי סל שירותים לפעוטות עם מוגבלות בתנאי הטיפול בהם הוכנו ומצויות בדיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. התקנות לעניין קביעת הסכום שבו תישא קופת-חולים הוכנו ומצויות בטיפול משרד הבריאות מול משרד האוצר.
אנו מקווים שכל חקיקת המשנה הדרושה תסוכם ותופעל במהלך החודשים הקרובים.
היו"ר אחמד טיבי:
שאלה נוספת לחבר כנסת ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אני חשבתי, אדוני, שכאשר אתה תענה כבר תהיה שר הרווחה, אבל אנחנו תמיד אופטימיים ובעלי אמונה, ואם לא השבוע, השבוע הבא גם יהיה טוב. אני חשבתי גם שבעקבות השאילתא שלי, באמת תוקנו תקנות בנושא חשוב ביותר אבל מאוד משני לכל העניינים שבהם אנחנו מדברים.
תשמע, כבוד השר. יש חוקי כנסת שניתן לעקוף אותם על-ידי כך שלא מתקינים תקנות ביצוע ואי-אפשר לבצע אותם בלי התקנות. עכשיו הממשלה, ומשרד האוצר בעיקר, משכנע את הכנסת שהיא תהיה המפקחת ושהיא תבדוק את התקנות, אבל בסופו של דבר עושים פלסתר את חוקי הכנסת. בשנת 2000 הכנסת הוציאה מתחת ידה בשלוש קריאות, בארבע קריאות את החוק. הדבר הוא בלתי נסבל, כי פה מדובר בחסרי ישע. מעונות-יום שיקומיים הם לא לילדים רגילים. אלה ילדי אלוהים אשר צריך לתת להם סעד ולהושיט להם יד, שכן בלי הפיקוח ובלי העזרה הציבורית הם נמצאים במצב של חוסר ישע.
לכן אני חושב שאדוני, גם בעניין זה צריך לתת את דעתו ולדאוג ולהביא לכנסת איזה דוח, מדוע לא יוצאות מתחת ידי השרים הנוגעים בדבר כל אותן תקנות שלהן צריך לשם ביצוע החוק. שאלתי, האומנם? כמובן.
השר יעקב אדרי:
חבל שחבר הכנסת שרוני לא נמצא כאן. אולי באמת צריך לתת לו – הוא צריך לגמור כמה נושאים בנושא הזה וחבל שלא גומרים את זה. אתה צודק, אני חושב שהטענה שחבר הכנסת רובי ריבלין מעלה - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני צריך בממשלה – ראש הממשלה הוא שר הרווחה. שרת המשפטים ודאי תפנה את תשומת לבך לכך שלא יעלה על הדעת שיהיה חוק שצריך תקנות ביצוע והתקנות לא יחוקקו. זה דבר שאינו מתקבל על הדעת.
השר יעקב אדרי:
גם בנושא הזה אני אטפל ברצון רב.
היו"ר אחמד טיבי:
אדוני השר, אנחנו עוברים לשאילתא של חברת הכנסת זהבה גלאון, שאיננה. היום יום שלישי והיא לומדת באוניברסיטה.
437. ביטול קצבת נכות לאור נישואין
חברת הכנסת שאלה את שר הרווחה
ביום ג' בחשוון התשס"ז (25 באוקטובר 2006):
הובא לידיעתי, כי קצבת הנכות של נשים המוגבלות בשכלן והסובלות מבעיות נפשיות מתבטלת לאחר נישואין.
רצוני לשאול:
1. מדוע מבוטלת הקצבה, והאם היא מבוטלת כליל?
2. האם לגברים במצב זהה מבוטלת הקצבה, ואם לא – מדוע?
3. מה המצב לגבי נשים שנישאות לגברים אשר גם הם מוגבלים בשכלם, סובלים מבעיות נפשיות או אינם מסוגלים לעבוד?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. חוק ביטוח נכות מבחין בין נשים "עקרות בית" לבין נשים עובדות". הזכאות לקצבת נכות ל"עקרת בית" - שאחד ממאפייניה: היותה נשואה - נבחנת לפי יכולתה לתפקד במשק ביתה. אם לעקרת הבית 50% נכות רפואית ויותר, והיא איבדה 50% ויותר מכושר תפקודה במשק הבית, תהא זכאית לקצבת נכות. במקרים שבהם נקבעה נכות רפואית הפחותה מ-50%, לא תשולם קצבה. במקרים שבהם נקבעה נכות רפואית העולה על 50%, אך נמצא שהאשה מסוגלת לתפקד באופן חלקי במשק הבית, הקצבה תופחת. אם נמצא שהיא לא איבדה את כושרה לתפקד במשק הבית, הקצבה לא תשולם, למרות אחוזי נכותה.
2. גברים לא כלולים בהגדרת "עקרת בית" ולכן כושרם להשתכר נבחן באופן אחר - ולא על-ידי בדיקת תפקוד במשק הבית.
3. הזכאות לקצבת נכות מוקנית לכל בן זוג בנפרד. אם בן הזוג חסר כושר השתכרות, הוא עשוי לקבל קצבה מלאה או חלקית, לפי העניין. "עקרת בית" שלא זכאית לקצבה מכוח עצמה אך בן זוגה כן זכאי: הוא יקבל בעדה תוספת לקצבה אם אין לה הכנסות העולות על 57% מהשכר הממוצע.
במקרה של גירושים/התאלמנות חדלה האשה להיות "עקרת בית", ולכן נבדק מחדש כושר ההשתכרות שלה ובהתאם לכללים מחליטים על זכאותה לקצבה.
מכל מקום, בימים אלה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק שתאפשר להמשיך לתת קצבה לאשה שנבדקה כרווקה ואחר כך נישאה והפכה "עקרת בית". התיקון האמור ייתן מענה לבעיה המוצגת בשאילתא.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת יצחק וקנין.
השר יעקב אדרי:
אתה יודע את סדר-היום של כולם, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אחמד טיבי:
אני לא רוצה להפלות בין חבר הכנסת ריבלין, שהודעתי שהוא שקדן ונמצא בוועדת הכספים, לבין חברת הכנסת זהבה גלאון, שלומדת מקצוע מעניין באוניברסיטה. חבר הכנסת - לפרוטוקול.
475. קצבת הנכות המשולמת לנפגעי הנפש
חבר הכנסת שאל את שר הרווחה
ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006):
נודע לי, כי קצבת הנכות המשולמת לנפגע נפש נשללת אם הוא משתכר יותר, ולו במעט, מסכום הקצבה.
רצוני לשאול:
1. האם הדבר נכון?
2. אם כן - מה ייעשה בנדון?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. כן. על-פי החוק הקיים קצבת נכות משולמת למי שבגלל ליקויים רפואיים אין לו הכושר להשתכר כדי מחייתו, או מי שכושרו צומצם ב-50% ומעלה. כך, לפי החוק, אדם יקבל קצבת נכות מלאה אם הוא אינו מסוגל להשתכר בסכום העולה על 25% מהשכר הממוצע במשק.
אדם המסוגל להשתכר מעל 25% מההכנסה הממוצעת במשק יקבל קצבת נכות חלקית או שקצבתו תבוטל, בהתאם לכללים לחישוב הצמצום בהשתכרותו.
2. הבעיה של "השפעת ההכנסה מעבודה על הקצבה" נבדקה על-ידי ועדה בראשות השופט לרון ז"ל, וזו המליצה על נוסחת פתרון. המוסד לביטוח לאומי מכין תיקונים לחוק ביטוח נכות כדי ליצור תמריץ לעבודת נכים ולצמצם משמעותית מאוד את הקיזוז הקיים כיום בקצבה לכלל הנכים העובדים – כך שתישאר בידם הכנסה גבוהה מספיק לקיום.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת משה כחלון - לפרוטוקול.
492. חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם
חבר הכנסת שאל את שר הרווחה
ביום י"ז בחשוון תשס"ז (8 בנובמבר 2006):
התקבלה בלשכתי פנייה, שלפיה המוסד לביטוח לאומי אינו משלם קצבה לאלמנת אסיר ציון.
רצוני לשאול:
האם המוסד לביטוח לאומי משלם קצבה לאלמנה שלבעלה ז"ל היתה תעודה של אסיר ציון?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בחוק התגמולים לאסירי ציון, הוראות וכללים מוגדרים לגבי הזכאות לתגמול לאלמנתו של אסיר ציון. הביטוח הלאומי משלם תגמול חודשי לאלמנתו של אסיר ציון, אשר קיבל תגמולים עד פטירתו ונפטר לאחר 1 בינואר 1999. אם אסיר ציון נמצא זכאי לתגמול נכות אך נפטר אחרי 1 ביוני 1992, אלמנתו תקבל את התגמול החודשי. כל זאת, בתנאי שהיא לא נישאה מחדש. אם נפטר "אסיר ציון" בין 1 בינואר 1992 ל-1 בינואר 1999, אלמנתו זכאית רק למענק חד-פעמי בשיעור כפל "מענק פטירה" בניכוי סכום מענק הפטירה ששולם בעקבות פטירתו.
התגמול החודשי: בשיעור 60% מסכום התגמול שקיבל אסיר ציון לפני פטירתו.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת אמנון כהן נמצא - שאילתא מס' 576.
יצחק וקנין (ש"ס):
מה אתי? אני פה.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת וקנין פה ואני מתנצל - שאילתא מס' 459: קצבאות זיקנה ונכות. אגב, היום יום שלישי וחבר הכנסת וקנין נמצא פה, הוא לא הולך לאוניברסיטה.
459. קצבאות זיקנה ונכות
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר הרווחה
ביום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006):
רצוני לשאול:
1. באילו סכומים קוצצו קצבאות הנכים מאז 2003?
2. באילו סכומים קוצצו קצבאות הזיקנה מאז 2003?
3. מה הם סכומי קצבאות הזיקנה והנכות הניתנים, מאז 2003, למגזרים הבאים: עולים, ותיקים, יהודים, לא-יהודים?
השר יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת וקנין, 1. הקצבאות האלה אשר עודכנו בינואר 2002 לא קוצצו. ערכן הוקפא מאז ינואר 2002 ועד סוף דצמבר 2005.
2. א. קצבאות הזיקנה והשאירים הוקפאו מדצמבר 2001 ועד דצמבר 2004. ב. קצבאות הזיקנה והשאירים למי שאינם זכאים לתוספת השלמת הכנסה קוצצו: ב-4% בין יולי 2002 לאפריל 2005 וב-1.5% בין מאי 2005 ליוני 2006. החל מיולי 2006 אין קיצוץ בקצבאות הזיקנה.
במהלך 2005 קצבאות לקשישים ושאירים הזכאים לתוספת השלמת הכנסה גדלו בהדרגה ב-170 שקלים ליחיד וב-230 שקלים לזוג. ביולי 2005 קצבאות אלו גדלו עוד בכ-75 שקלים ליחיד וב-100 שקלים לזוג. כמו כן, מיולי 2006 הקצבה הבסיסית לכל מקבלי קצבאות הזיקנה והשאירים גדלה מ-16% ל-16.2% מהסכום הבסיסי.
3. תשלום הקצבאות הוא אוניברסלי והוא אינו תלוי במגזר או בתת-אוכלוסייה. הקצבאות ניתנות לפי מבחני זכאות שונים. לדוגמה: קצבאות זיקנה ושאירים תלויות בתושבות, בתקופת אכשרה ובמבחני הכנסה לקביעת הזכאות להשלמת הכנסה. עולים חדשים שעלו לאחר גיל הזכאות לקצבת זיקנה מקבלים גמלה מאוצר המדינה לפי מבחני הכנסה. קצבאות הנכות תלויות בתושבות, במבחנים רפואיים ובכושר השתכרות. תודה.
היו"ר אחמד טיבי:
תודה רבה.
יצחק וקנין (ש"ס):
אין שאלה נוספת.
היו"ר אחמד טיבי:
חבר הכנסת אמנון כהן - שאילתא מס' 576.
576. בדיקות זכאות לסיעוד לניצולי השואה
חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר הרווחה
ביום א' בכסלו התשס"ז (22 בנובמבר 2006):
פורסם במקומון בחיפה, כי ניצולים נאלצים לעבור בדיקות משפילות במסגרת בדיקת זכאותם לסיעוד מטעם המוסד לביטוח לאומי.
רצוני לשאול:
1. באיזו גמלה מדובר, ומי זכאי לה?
2. כמה זכאים מקבלים גמלה זו?
3. באילו בדיקות מדובר?
4. כיצד יישמרו כבודם ומעמדם של ניצולי השואה?
השר :
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אמנון כהן, 1. מדובר בגמלת סיעוד הניתנת לזקנים בקהילה התלויים במידה רבה מאוד בזולת בביצוע פעולות יום-יום כמו אכילה וכמו רחצה.
2. נכון לדצמבר 2006, כ-120,000 זקנים מקבלים גמלת סיעוד.
3–4. חוק ביטוח סיעוד קובע, כי הזכאות לגמלה תלויה בעיקרה במבחן תלות. זו בדיקה מוכרת ומקובלת במדינות המערב, המבוצעת על-ידי אנשי מקצוע. באים לבית אחיות שבודקות את הקשיש, אחים מוסמכים, פיסיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק וכדומה, אנשי מקצוע שמטרתם ללמוד על-פי הפעלה והדגמה את המגבלות התפקודיות של האדם הזקן ומידת תלותו בזולת, פעולת הלבשה, יכולת ניידות ועוד.
במהלך הבדיקה מושם דגש בשמירת כבודו של הנבדק, ובני משפחתו מקבלים הסבר על הבדיקה ומטרתה. לדוגמה, הדגמת ההלבשה נעשית על הביגוד העליון או על-ידי לבישת בגד על בגד. אנשי המקצוע גם לא מכריחים את הנבדק להדגים פעולה שהוא לא מוכן לבצע. זה נעשה בצורה הכי מקצועית.
שיטת הבדיקה מופעלת לגבי כלל הזקנים התובעים גמלת סיעוד, ובכלל זה זקנים ניצולי השואה.
בחודש יולי 2005 הוגשו המלצות ועדה מיוחדת שמינה מנכ"ל הביטוח הלאומי ואשר מצאה כי שיטת "מבחן התלות" הקיימת היא הטובה מבין האפשרויות השונות שנבדקו. כן אושרה ההמלצה לצמצם את ההדגמות למינימום ההכרחי.
אמנון כהן (ש"ס):
אני מסתפק בזה.
השר יעקב אדרי:
אני מאוד מודה לך. מי עוד?
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו מודים לך, אדוני השר. יש שני שואלים נוספים, אבל הם אינם. אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום.
614. ילדים סוחרי סמים
חבר הכנסת אליהו גבאי שאל את שר הרווחה
ביום ח' בכסלו התשס"ז (29 בנובמבר 2006):
פורסם כי בשנה שעברה נפתחו תיקים פליליים נגד כ-2,500 נערים בני 17-12 בגין עבירות סמים. כיוון שאלה קטינים שאינם בני עונשין, תמימותם מנוצלת לצורכי מסחר בסמים.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – כיצד נלחם משרדך בתופעה זו?
3. האם יש תוכניות לטיפול בתופעת ההתעסקות של בני-הנוער בסמים?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בשנת 2005 נפתחו כ-3,000 תיקים פליליים לנוער בגין עבירות סמים. המידע לגבי נוער העוסק בסחר מקורו בנתוני משטרת ישראל ולא במשרד הרווחה.
אציין כי ילדים מגיל 12 הם בני ענישה.
3-2. משרד הרווחה הקים יחידות לטיפול בבני נוער המעורבים בשימוש בסמים ב-45 רשויות מקומיות. ביחידות אלה ניתן טיפול בשיטות מגוונות. בנוסף, נוער הזקוק לטיפול יכול להשתלב במרכזי יום הפועלים באזורים שונים ברחבי הארץ. כן מפעיל המשרד מסגרות חוץ-ביתיות ב"קהילות טיפוליות" ייחודיות לנוער.
תחום זה יזכה לפיתוח ולהרחבה בשנים הבאות במסגרת המלצות ועדת-שמיד לטיפול בילדים ובנוער בסיכון.
673. מענה טלפוני במוסד לביטוח לאומי
חברת הכנסת סופה לנדבר שאלה את שר הרווחה
ביום ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006):
אזרחים מתלוננים כי הם ממתינים זמן רב על קו הטלפון על מנת לברר פרטים במוסד לביטוח הלאומי, וכי השיחה יקרה מאחר שזמן ההמתנה מגיע לפעמים ל-20 דקות.
רצוני לשאול:
מדוע אין למוסד לביטוח לאומי קו טלפון חינם?
תשובת השר יעקב אדרי:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
הביטוח הלאומי מפעיל שני מוקדים טלפוניים ארציים, רחובות ודימונה, ובימים אלה נמצא בעיצומו הליך הקמת מוקד נוסף - צפת. עם הקמת המוקד הנוסף יתקצר משך ההמתנה לכ-30 שניות בממוצע. שלושת המוקדים יפעלו 12 שעות ביממה, ובימי שישי - 6.5 שעות.
כיום נענות מדי יום כ-10,000 פניות בממוצע, ובגלל אילוצים תקציביים השיחות אינן חינם. האפשרות למתן שירות טלפוני חינם ייבחן בעתיד.
הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ז-2006
[מס' מ/246; "דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ד, עמ' 2471; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אני מבקשת להזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להציג הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ז-2006.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ז-2006, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, ומטרתה לתקן כמה סעיפים בחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001. נטען בפני הוועדה, כי תיקונים אלה נדרשים לאור הניסיון המעשי שהצטבר ביישום הוראות חוק שחרור על תנאי ממאסר שנכנס לתוקף בשנת 2002 ומהווה הסדר מקיף של נושא השחרור המוקדם של אסירים, לרבות הסמכות לשחרר אסיר בחלוף שני-שלישים מתקופת מאסרו או מטעמים רפואיים, קביעת ההרכב של ועדות השחרורים, הסמכויות של ועדות אלה וסדרי הדיון לפניהן.
ניתן לסווג את התיקונים המוצעים בהצעת החוק לשני סוגים עיקריים: (1) תיקונים המקלים עם האסיר המשוחרר על תנאי או המבקש להשתחרר על תנאי; ו-(2) תיקונים אשר באים לשרת את התכלית ההרתעתית, דהיינו הרתעת אסיר המשוחרר על תנאי ממאסר בחלוף שני-שלישים מתקופת מאסרו, מלהפר את תנאי שחרורו.
מן התיקונים המקלים עם האסיר, אבקש לציין את התיקונים הבאים: סעיף 2 להצעת החוק מבקש לתקן את סעיף 7 לחוק כך שיתאפשר שחרור על תנאי מטעמים רפואיים - בשל כך שימיו של אסיר ספורים - גם של מי שנושא עונש מאסר בשל אי-תשלום קנס, אף שהדבר לא היה אפשרי עד היום. דוגמה נוספת מצויה בסעיף 6 להצעת החוק: אסיר יוכל לבקש מהוועדה דיון חוזר על החלטתה לשחררו אף לפני שחלפה, גברתי היושבת-ראש, חצי שנה ממועד ההחלטה הקודמת במקרים חריגים שבהם התגלו עובדות שלא היו ידועות ולא יכלו להיות ידועות לאסיר לפני ההחלטה שלא לשחררו, שמצדיקות קיומו של דיון חוזר.
בין התיקונים הבאים לשרת את התכלית ההרתעתית ניתן לציין את התיקון המוצע בסעיף 10 להצעת החוק. לפי ההסדר הקיים היום בחוק, אם הורשע אסיר ששוחרר על תנאי בעבירה נוספת שעבר בתקופת התנאי ובוטל שחרורו על תנאי, יישא האסיר את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שחרורו על תנאי, לפני ובמצטבר לכל עונש אחר שהוטל עליו בשל העבירה הנוספת. לפי התיקון, מוצע להחליף את ההסדר שבסעיף 20(ד) בהסדר כולל לעניין אופן נשיאת מאסר לאחר ביטול שחרור על תנאי, בין שבוטל בשל עבירה נוספת, בין שבוטל בשל הפרת תנאי אחר ובין שבוטל לאחר תקופת התנאי. על-פי המוצע, חברי חברי הכנסת, אסיר ששחרורו על תנאי בוטל, יישא את יתרת מאסרו לפני ובמצטבר לכל עונש מאסר אחר שעליו לשאת בשל עבירה נוספת שביצע או בשל כל עבירה אחרת. זאת, בין שהשחרור בוטל בשל ביצוע עבירה נוספת ובין בשל הפרת תנאי אחר שקבעה ועדת השחרורים.
התפיסה העומדת ביסוד התיקון המוצע היא, שכפי שמצא המחוקק לנכון לקבוע בסעיף 20(ד) היום כי ביטול השחרור יצטבר למאסר בשל עבירה נוספת, כך ראוי לקבוע גם לגבי תנאים אחרים שעל האסיר לקיים. המטרה – להרתיע אסירים משוחררים מביצוע עבירות נוספות או מהפרת תנאי שחרור אחרים שחויבו בהם, שמטרתם העיקרית היא להגן על הציבור.
לבסוף אציין, כי חלק מהתיקונים המוצעים בהצעת החוק נועדו אך לשם הבהרת הדין הקיים. כך, למשל, סעיף 12(1) להצעת החוק מתקן את סעיף 29(א) לחוק באופן שמבהיר כי סמכות ועדת השחרורים המיוחדת הרשאית לבקשת אסיר עולם להמליץ לפני נשיא המדינה לקצוב את עונשו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנה, היא סמכות המלצה בלבד, לקראת קבלת החלטה של נשיא המדינה לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה.
אני מבקש אפוא, חברי חברי הכנסת, כי תתמכו בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, לסעיפים 1 ו-14 יש הסתייגויות של חברי הכנסת , ג'מאל זחאלקה, ואסל טאהא ואופיר פינס-פז. מאחר שהם אינם נמצאים כאן ההסתייגויות נופלות, ואנחנו עוברים ישר להצבעה בקריאה שנייה.
נא להצביע - מי בעד, מי נגד. אנחנו מצביעים על הצעת החוק כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 1–14 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–14 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהחוק עבר בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה מס' 13
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ז-2006, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 8), התשס"ז-2006, עבר ויירשם בספר החוקים.
בבקשה, אדוני יושב-ראש הוועדה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, אגב, שעבדה על ההצעות האלה עבודת פרך בוועדה, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק - - -
היו"ר קולט אביטל:
הזמנתי אותך קודם להודות. אם אתה לא רוצה להודות, נעבור לאייטם הבא.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני מבקש להודות לחברי הכנסת - - -
היו"ר קולט אביטל:
לוועדה, למנהלת הוועדה - - -
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
יש לי ארבעה חוקים, גברתי היושבת-ראש. אני אודה בסוף.
היו"ר קולט אביטל:
אתה רוצה להודות בסוף על כולם?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
להודות מותר בחדא מחתא.
הצעת חוק שמאי מקרקעין (תיקון), התשס"ז-2006
[מס' מ/264; "דברי הכנסת", חוב' ד', עמ' 3867; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אם כך, אנחנו עוברים להצעת חוק שמאי מקרקעין (תיקון), התשס"ז-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אני לא חוזר מדברי, גברתי היושבת-ראש חברה גם בוועדה, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה חוק ומשפט, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק שמאי מקרקעין (תיקון), התשס"ז-2006, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, ומטרתה להאריך את תחולת הוראת המעבר הקבועה בחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001, בתקופה של שנתיים נוספות.
חוק שמאי מקרקעין משנת 2001 ביטל את חוק שמאי מקרקעין, התשכ"ב-1962, וקבע הסדר חדש ומקיף תחתיו. עם זאת, נקבעה בחוק הנוכחי הוראת מעבר, אשר מכוחה יכולים מי שכבר החלו בהליכים לקראת רישום בפנקס שמאי מקרקעין לפי חוק השמאים הישן, להשלים את הרישום בפנקס לפי תנאי הרישום הישנים בתוך תקופה של חמש שנים מיום תחילתו של החוק הנוכחי.
בדיוני ועדת החוקה הובהר, שמדובר בקבוצה של כ-50 אנשים שכבר החלו בהליכים לקראת רישום בפנקס שמאי המקרקעין אך טרם סיימו את הליכי הרישום, למשל משום שלא היה סיפק בידם לעבור את הבחינות השונות הנערכות במועצת שמאי המקרקעין לקראת ההתמחות.
על-פי חוק השמאים הישן, כל שנדרש מהמבקש כדי שיוכל להירשם בפנקס שמאי המקרקעין היה לעמוד בהצלחה בבחינות שעורכת מועצת שמאי המקרקעין. מאידך גיסא, לפי החוק הנוכחי, תנאי לרישום בפנקס שמאי המקרקעין הוא, בין השאר, היותו של המבקש להירשם בעל תואר מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה. תנאי זה לא נדרש לפי חוק השמאים הישן, ולכן גם לא נדרש מהמבקשים להירשם בפנקס שמאי המקרקעין שעליהם חלה הוראת המעבר האמורה.
תקופת תחולת הוראת המעבר אמורה להסתיים בחודש ינואר 2007. אולם, הוסבר לוועדת החוקה שבמשרד המשפטים ובמועצת שמאי המקרקעין התקבלו פניות שביקשו להאריך את תקופת המעבר בפרק זמן נוסף. נטען, כי חלק מן המבקשים להירשם בפנקס מתקשים להשלים את הבחינות, שעל-פי הטענה הן קשות ורבות, שמונה במספר.
לאור פניות אלה ובשל הקושי לעבור את הבחינות המתקיימות בשני מועדים בלבד מדי שנה ושיעור מעבר הבחינות הנמוך, כ-30% בלבד, הוחלט לקדם את הצעת החוק שמטרתה, כאמור, להאריך את תקופת המעבר בשנתיים נוספות ולא לוותר על איכותם של השמאים העתידיים.
המשמעות של הצעת החוק היא, אם כן, הארכת תחולת הוראת המעבר בתקופה של שנתיים נוספות מעבר לחמש שכבר נקבעו, אשר במהלכן ניתן יהיה להירשם בפנקס גם ללא תואר אקדמי ובהתאם לחוק השמאים הישן; זאת – כדי לאפשר, שימו לב, לאלה שכבר החלו בבחינות לפי חוק השמאים הישן ואין להם תואר אקדמי, ומדובר בקבוצה של כ-50 איש, להשלים את הליכי הרישום בפנקס.
אין, גברתי, להצעת החוק כל הסתייגויות. אני מבקש אפוא כי תתמכו בהצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בנוסח הוועדה. אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה. נא להצביע - מי בעד, מי נגד, מי נמנע.
הצבעה מס' 14
בעד סעיף 1 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, שבעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. החוק עבר בקריאה שנייה.
נעבור מייד להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שמאי מקרקעין (תיקון), התשס"ז-2006, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק שמאי מקרקעין (תיקון), התשס"ז-2006, נתקבל בקריאה שלישית.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006
[מס' מ/271; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 3867; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית. בבקשה, אדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. הצעת החוק היא הצעת חוק ממשלתית.
חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006, התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום כ"ג בתמוז התשס"ו, 19 ביולי 2006. מטרתו של תיקון מס' 49, אשר נחקק ביוזמת חברי הכנסת יצחק לוי ומיכאל איתן, לקבוע כי בית-המשפט לא יטיל עונש מאסר בפועל על נאשם שאינו מיוצג בידי סניגור בהליך פלילי המתנהל נגדו. על-פי החוק, התובע בהליך הפלילי חייב להודיע לבית-המשפט במועד הגשת כתב-האישום או במועד אחר לפני תחילת המשפט, כי קיימת אפשרות שיבקש מבית-המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע. הודעה זו מחייבת את בית-המשפט, כאמור לעיל, למנות לנאשם שאינו מיוצג סניגור. תחילתו של תיקון מס' 49 ביום י' בטבת התשס"ז, 31 בדצמבר 2006 – השבוע הבא - והוראותיו יחולו על הליך פלילי שכתב האישום בו הוגש לאחר יום התחילה.
הצעת החוק שלפניכם מבקשת לקבוע כהוראת שעה, כי לתקופה של תשעה חודשים חובת התובע להודיע לבית-המשפט על האפשרות שיבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל אם יורשע, תהיה בתחילת המשפט או במועד מוקדם יותר ככל שהדבר יתאפשר, ולא עם הגשת כתב-האישום, כפי שקבענו תחילה בתיקון מס' 49.
בדיון שנערך בוועדה החוקה הובהר, כי הטעם לתיקון המבוקש הוא הצורך בהיערכות מיוחדת מטעם התביעה המשטרתית בבחינת ההיבטים השונים של התיק הפלילי ונסיבותיו של הנאשם כבר בשלב מוקדם, לצורך גיבוש עמדתה של התביעה לעניין העונש ואישור עמדה זו על-ידי הדרגים המוסמכים לכך. נציגי התביעה המשטרתית בדיון הבהירו, כי יישומו של תיקון מס' 49 בכל הנוגע למועד מתן ההודעה כאמור, מחייב תקציב הולם לנושא, אחרת יגרור הדבר פיגור ניכר בטיפול בתיקים רבים, לאור הליך הבדיקה המורחב יותר הנדרש. תקציב זה לא הוסדר עדיין. מכאן הצורך בהוראת השעה האמורה.
בדיון בוועדת החוקה הובהר גם כי תיקון זה אינו פוגע בזכויותיו של הנאשם בהליך הפלילי, כפי שעוגנו בתיקון מס' 49, שלא ייגזר דינו למאסר בפועל ללא ייצוג בידי סניגור.
ועדת החוקה סברה, כי הוראת השעה צריכה לעמוד על תקופה של תשעה חודשים, ולא שנה כפי שהממשלה ביקשה בעניין זה. כן ביקשה ועדת החוקה לקבל לידיה, בתוך תקופה של חודשיים, תוכנית עבודה מפורטת מטעם התביעה המשטרתית בדבר היערכותה לקראת יישום תיקון מס' 49, גם ללא תקציב נוסף או תוספת תקנים במשך תקופת הוראת השעה.
אכן, הצעת החוק מובאת ללא הסתייגויות, ואני מבקש כי תתמכו בה בקריאה השנייה והשלישית.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. ובכן, כיוון שאין הסתייגויות אנחנו עוברים ישר להצבעה בקריאה שנייה. נא לשבת; נא לשבת כדי שנוכל להצביע. אני מפעילה את ההצבעה.
מי בעד, מי נגד - נא להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 1–2 – 6
נגד – 1
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 6, מתנגד אחד. אפשר להוסיף את קולו של השר. אני מוסיפה את קולו של השר.
מיכאל נודלמן (קדימה):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
ואת קולו של חבר הכנסת נודלמן – אתה רוצה לתקן? התנגדת?
מיכאל נודלמן (קדימה):
אני בעד.
היו"ר קולט אביטל:
אתה בעד. ובכן, אנחנו קובעים ששמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, החוק עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצביע על החוק בקריאה שלישית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 10, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק סדר הדין הפלילי (הוראת שעה), התשס"ז-2006, התקבל בקריאה שלישית.
אני מזמינה את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להגיד כמה מלים.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חברי חברי הכנסת וגברתי היושבת-ראש. אין חולק על כך שצוות ועדת החוקה, חוק ומשפט וחברי הכנסת שחברים בו, עושים עבודה יסודית בלי חשבונות של ימי שבוע – זאת ועדה שעובדת גם בימי ראשון ולאחרונה גם בימי חמישי. העומס שמוטל עליה הוא עומס נכבד, והתוצאות הרי הן לפניכם. אני שמח על כך שהוועדה זוכה לאמון הבית, וההצעות, אחת אחרי השנייה, עברו ללא הסתייגות ופה-אחד. כך נאה. אני גם שמח לבשר לבית, שרוב ההצעות עוברות בוועדה בדיון מתוך קונסנזוס. זוהי חוויה כל פעם מחדש להביא בפני הבית את תוצאות העבודה, ואני מקווה שבשבוע הבא אוכל להביא בפניכם פירות נוספים של העבודה המאומצת של הוועדה, של המנהלת, של הצוות המשפטי ושל צוות המינהלה שמלווה אותנו. גברתי היושבת-ראש, תודה לכם.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 152), התשס"ז-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/275).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 152), התשס"ז-2006, קריאה ראשונה. אני מזמינה את השר משולם נהרי להציג את הצעת החוק. בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
יכול להיווצר מצב שהשר ויושבת-ראש הישיבה, סגנית יושבת-ראש הכנסת, יצביעו לבד על הסעיף הזה.
היו"ר קולט אביטל:
למה, אתה פורש?
ראובן ריבלין (הליכוד):
אם הקואליציה לא טורחת לבוא - - -
היו"ר קולט אביטל:
למה? אנחנו שלושה מהקואליציה. ארבעה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני לא מסכן את שלמות הקואליציה, אבל - - -
השר משולם נהרי:
את ההצבעה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
- - -
השר משולם נהרי:
בטח לא בחוק כזה, שאני רואה זכות להשתתף בו.
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, מונחת לפניכם לקריאה ראשונה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה. במסגרת הצעת החוק מוצע להגדיל את הטבות המס למי שמפקיד באופן עצמאי לקופות גמל.
הצעת החוק באה כהמשך לתיקון שנעשה בתחילת שנת 2006 בתקנות מס הכנסה, ואשר לפיו אדם שרוצה להפקיד באופן עצמאי לקופת גמל לתגמולים, נדרש להראות תחילה שהופקדו על שמו בקופת גמל לקצבה 16% מהשכר הממוצע במשק. במלים אחרות, אדם שרוצה להפקיד באופן עצמאי – ללא קשר להפקדות של מעבידו – לקופת גמל לתגמולים, חייב שיהיה לו תחילה רובד ראשון לקצבה.
מחובת הפקדת רובד ראשון לקצבה הוחרגו שתי קבוצות אוכלוסייה: מי שנולדו בשנת 1961 ואילך – בני 45 ומעלה – ומי שיש להם הסדר של פנסיה תקציבית. לגבי אותם אלה שחייבים רובד ראשון לקצבה ואף עמדו בתנאי זה, מוצא להגדיל את הטבות המס על הפקדותיהם לקופות גמל. הגדלת הטבות המס תיעשה על-ידי הגדלת תקרת ההכנסה המזכה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה, לסך 175,000 ש"ח, במקום 122,000 ש"ח כיום.
בהצעת החוק קיים עידוד לחיסכון לטובת קצבה. על מנת להשיג מטרה זאת של עידוד החיסכון לפנסיה, מוצע לבטל את האפשרות להפקיד לקופות גמל על שם ההורים והילדים ולקבל הטבות מס.
חריג אחד נקבע לגבי מי שעמד בחובת ההפקדה לרובד ראשון לקצבה והוא יוכל להפקיד עבור ילדו הבגיר ולקבל הטבות מס. חריג זה נקבע על מנת לאפשר למי שמופקד על שמו רובד ראשון לקצבה, לדאוג לעתיד ילדו הבגיר, אם הוא מוגבל למשל.
בהצעת החוק נקבע גם שמי שהכנסתו המבוטחת באמצעות המעביד היא ארבע פעמים השכר הממוצע במשק – שזה 350,400 ש"ח ומעלה – לא יקבל הטבות מס נוספות.
בהצעת החוק מוצעים תיקונים נוספים גם בנוגע לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, שהעיקרי בהם הוא הקביעה כי תשלומים על-פי ביטוח אובדן כושר עבודה מהווים הכנסה מיגיעה אישית.
התיקון יחול החל מ-1 בינואר 2007. חלק מהוראות הגדלת התקרות יחולו כבר על שנת 2006 לגבי מי שמפקידים באופן עצמאי ואין להם הכנסה שעליה מפקיד עבורם מעביד והם לא בהסדר של פנסיה תקציבית.
אבקשכם לאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, אדוני השר. אומנם יש לי רשימה של דוברים, אבל חברי הכנסת , , וגלעד ארדן אינם, ולכן אנחנו עוברים ישר להצבעה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
אתה רוצה? בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, היוזמה הזאת של הממשלה היא יוזמה ברוכה. עם זה, אתה יודע שבתפילת הלל אנחנו מברכים פעמיים או מתפללים פעמיים – יש לי כיפה, הואיל ואני צריך – בהלל שלם אומרים פעמיים: "אנא ה' הושיע נא", ואחרי כן אומרים פעם נוספת: "אנא ה' הושיע נא", ולאחר מכן אנחנו מדברים על הצלחה. ואנחנו מדברים פה באנשים אשר אני לא יודע אם מאותן קצבות או מאותם דמים זעומים שהם מקבלים כתוצאה ועקב השתכרותם, הם יכולים בכלל לחשוב על היכולת לקיים את אותה מצווה חשובה לדאוג לימים קשים יותר, או ימים שבהם הם לא יוכלו לעבוד, או אפילו לדאוג לבניהם.
אני חושב שהממשלה תעשה טוב – הרגע גמרנו את תקציב המדינה. וכאשר הממשלה הקודמת עסקה בדבר שהיה כורח, שגם גונה על-ידי הציבור, אבל היה כורח, להציל את הכלכלה הישראלית, וגזרה גזירות, ואדוני היה יושב כאן וזועק זעקה מרה בשם אותם אנשים שהיו לחסרי ישע בחברה הישראלית, כי הפערים גדלו והלכו – טוב תעשה הממשלה, אם מלבד חקיקת חוקים כאלה שמאפשרים לאנשים שיש להם, תעשה באמת דבר שהוא חשוב, ותעודד את החיסכון. שתדאג קודם כול ל"הושיע נא", "הושיע נא", כדי שנוכל אולי באמת לעשות שימוש באותו מכשיר שהממשלה מעמידה לרשותנו. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת ריבלין, ואני מצטרפת בלב מלא לדבריו.
אנחנו עוברים להצבעה. נא להצביע בקריאה ראשונה על הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה כפי שהועלתה לקריאה ראשונה. מי בעד, מי נגד?
הצבעה מס' 18
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 152),
התשס"ז-2006, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 6, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, ותועבר לדיון בוועדת הכספים לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, ו' בטבת התשס"ז, 27 בדצמבר 2006, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:32.