דברי הכנסת

דברי הכנסת ג / מושב ראשון / ישיבה ה' / ו' באייר התשס"ו / 4 במאי 2006 / 3 חוברת ג' ישיבה ה' הישיבה החמישית של הכנסת השבע-עשרה יום חמישי, ו' באייר התשס"ו (4 במאי 2006) ירושלים, הכנסת, שעה 12:00 תוכן העניינים הצהרת אמונים של חבר הכנסת שי חרמש 6 מזכיר הכנסת אריה האן: 6 שי חרמש (קדימה): 6 דברים לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר יובל נאמן, זיכרונו לברכה 8 בחירת יושב-ראש הכנסת 9 חיים רמון (יו"ר הוועדה המסדרת): 9 ראובן ריבלין (הליכוד): 9 כינון הממשלה והרכבה 15 ראש הממשלה אהוד אולמרט: 15 בנימין נתניהו (הליכוד): 23 מזכיר הכנסת אריה האן: 28 אפרים סנה (העבודה-מימד): 34 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 35 גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): 36 בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 40 רפאל איתן (גיל): 41 יעקב ליצמן (יהדות התורה): 43 יוסף ביילין (מרצ): 45 אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): 47 מוחמד ברכה (חד"ש): 48 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 52 יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 58 יעקב מרגי (ש"ס): 60 ראובן ריבלין (הליכוד): 63 אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 66 זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 69 משה גפני (יהדות התורה): 71 חיים אורון (מרצ): 83 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 88 מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): 90 נסים זאב (ש"ס): 92 מנחם בן-ששון (קדימה): 96 יורי שטרן (ישראל ביתנו): 101 סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 104 אחמד טיבי (רע”ם-תע"ל): 107 גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): 111 אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 112 עמי אילון (העבודה-מימד): 114 יובל שטייניץ (הליכוד): 118 מאיר פרוש (יהדות התורה): 121 רן כהן (מרצ): 123 חנא סוייד (חד"ש): 124 ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 125 יצחק זיו (גיל): 127 נתן שרנסקי (הליכוד): 127 שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 130 נאדיה חילו (העבודה-מימד): 132 סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 135 אלי אפללו (קדימה): 137 יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 140 זהבה גלאון (מרצ): 143 הודעה אישית של חבר הכנסת אביגדור ליברמן 144 אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 145 כינון הממשלה והרכבה 151 טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 151 אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 154 דב חנין (חד"ש): 155 דני יתום (העבודה-מימד): 158 גדעון סער (הליכוד): 161 השר צחי הנגבי: 165 חילופי גברי בוועדות הכנסת 168 חיים רמון (יו"ר הוועדה המסדרת): 168 חיים אורון (מרצ): 169 ראובן ריבלין (הליכוד): 170 כינון הממשלה והרכבה 172 משה שרוני (גיל): 172 שמואל הלפרט (יהדות התורה): 175 צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 176 אברהם מיכאלי (ש"ס): 178 רונית תירוש (קדימה): 180 אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): 182 עתניאל שנלר (קדימה): 184 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 185 סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 185 כינון הממשלה והרכבה 186 יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 186 אבשלום וילן (מרצ): 188 זאב אלקין (קדימה): 191 מגלי והבה (קדימה): 194 יעקב בן-יזרי (גיל): 197 רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): 198 אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 200 יעקב כהן (יהדות התורה): 200 אביגדור יצחקי (קדימה): 202 דוד טל (קדימה): 202 סילבן שלום (הליכוד): 203 ראש הממשלה אהוד אולמרט: 207 אבשלום וילן (מרצ-יחד): 212 גדעון סער (הליכוד): 212 שר התשתיות הלאומיות רוני בר-און: 213 מזכיר הכנסת אריה האן: 215 הצהרת אמונים של חברי הממשלה 219 אהוד אולמרט: 219 יעקב אדרי: 220 אריאל אטיאס: 220 רפאל איתן: 220 זאב בוים: 221 בנימין בן-אליעזר: 221 יעקב בן-יזרי: 221 רוני בר-און: 222 אבי דיכטר: 222 אברהם הירשזון: 222 יצחק הרצוג: 223 אליהו ישי: 223 איתן כבל: 224 יצחק כהן: 224 ציפי לבני: 224 שאול מופז: 225 משולם נהרי: 225 גדעון עזרא: 225 אופיר פינס-פז: 226 שמעון פרס: 226 עמיר פרץ: 226 חיים רמון: 227 מאיר שטרית: 227 שלום שמחון: 228 יולי תמיר: 228 הצהרת אמונים של חבר הכנסת שי חרמש היו"ר שמעון פרס: היום יום חמישי, ו' באייר התשס"ו, 4 במאי 2006. אני פותח את ישיבת הכנסת. ישיבת הכנסת: כינון הממשלה והרכבה והצהרת אמונים של ראש הממשלה והשרים בפני הכנסת השבע-עשרה. מזכיר הכנסת אריה האן: אבקש לקום. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מקדמים בקימה את פני נשיא המדינה.) מזכיר הכנסת אריה האן: בבקשה לשבת. היו"ר שמעון פרס: אני רוצה להזמין את שי חרמש להצהיר אמונים, בבקשה. אני מאוד שמח ששי נשבע היום. איש ההתיישבות, איש רב-פעלים, איש המייצג את הדברים היפים ביותר במדינת ישראל. שי וחברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת, שעל-פי סעיפים 41 ו-43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם התפטרותו של חבר הכנסת אוריאל רייכמן מהכנסת, שנכנסה לתוקף ביום שישי, ל' בניסן התשס"ו, 28 באפריל 2006, יבוא במקומו שי חרמש מסיעת קדימה. אני מזמין את שי חרמש לעלות על הבמה. מר חרמש, אני אקרא לפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואתה תשיב: "מתחייב אני". זה נוסח ההצהרה: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". שי חרמש (קדימה): מתחייב אני. ברשותך, יושב-ראש הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות המרגשת הזאת כדי לומר כמה מלים. אדוני נשיא המדינה ורעייתו, אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט, חברי חברי הכנסת, בהתרגשות רבה עשיתי הבוקר את דרכי מביתי שבקיבוץ כפר-עזה אל המעמד הזה, מעמד המהווה עבורי שיא בפעילות ציבורית רבת שנים בהתיישבות, בשלטון המקומי, במכללת "ספיר" אשר בנגב ובקרב קהילות ישראל בתפוצות, בתפקידי האחרון כגזבר הסוכנות היהודית. אך לפני חמישה חודשים קצרים, שנראים היום ארוכים כנצח, קרא אותי אליו ראש הממשלה אריאל שרון והציע לי לחבור עמו לדרך חדשה. נעניתי לקריאתו, והנה אני עומד היום לפניכם כאן, והוא לא עמנו. אני נושא עמי ניסיון של למעלה מ-40 שנות חיים בקהילה שיתופית של מתיישבים אשר חרתו על דגלם את משימת ההתיישבות בנגב, עבודת האדמה, פיתוח האזור כולו, תוך קיום מסגרת חיים המבוססת על העקרונות של צדק חברתי, כבוד לזולת וערבות הדדית. האבות המייסדים של התנועה הציונית המתחדשת בארץ-ישראל בחרו להתיישב הרחק הרחק בספר, בפריפריה. ליישוביהם קראו: ראש-פינה, יסוד-המעלה, ובצוותא שרו בהתלהבות: "ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה". בעיניהם זו היתה תכליתה של הציונות. ימים חלפו ומעמדה של ההתיישבות נשחק. פרנסת המתיישבים קופחה לא אחת, וזכויות יסוד שהם רכשו בעמל רב, ביזע ובדם, נמוגו ואינן. מי שהיה החלוץ לפני המחנה, סמל דמות ומופת לחיקוי ולהזדהות, הפך להיות מותקף, נעזב ונדחק לקרן זווית. לרגע נדמה, כי תם תפקידה של ההתיישבות במדינת ישראל. בעומדי היום כאן לפניכם, אני מתחייב לשאת עמי את השליחות, להיות אוזן קשבת, לב אוהב ופה להתיישבות העובדת, למושבים, לקיבוצים ולמושבות, לבטא את דברם, יחד עם מחויבות עמוקה למלא שליחות לאומית עמכם, חברי הכנסת, למען חיזוקו של בית-המחוקקים כמוסד ראוי לאזרחי ישראל ולנו, בית מקרין כבוד ומנהיג את המדינה ואת תושביה לחיים של שלום, ביטחון וצדק חברתי. ארץ אהובה לבניה, ארץ נפלאה לאחינו בתפוצות. השבוע לפני 85 שנה נרצח הסופר יוסף חיים ברנר. הוא שאמר: "תשועת עם ישראל וארץ-ישראל עתידה לבוא על-ידי קיבוצי עובדים חדשים, שיבואו בכוחות איתנים ובזרמים מכוונים לתכלית התיישבותית". מתיישבים כאלה פגשתי לשמחתי אתמול, ביום העצמאות, בשומריה אשר במזרח לכיש, בחגיגות העלייה לקרקע של מפוני עצמונה. אליהם מצטרפים מתיישבי הגוש אשר יתקעו בקרוב יתד ביישובים אגוז, אמציה, שקף ומרשם במזרח, ועם היישובים יבול, יתד, שלומית והחלוציות במערב הנגב - ממשיכי דרכו של דוד בן-גוריון, שעולים להתיישבות חדשה בנגב. אני נושא תפילה שיהיה בכוחי לסייע בעשייה למען פיתוח הנגב, הגליל וההתיישבות בכל רחבי המדינה. תודה רבה. דברים לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר יובל נאמן, זיכרונו לברכה היו"ר שמעון פרס: כבוד נשיא המדינה והגברת קצב, כבוד ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט, חברי הממשלה, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, בשבוע שעבר הלך לעולמו השר וחבר הכנסת לשעבר פרופסור יובל נאמן, זיכרונו לברכה. נכבד את זכרו בקימה. (חברי הכנסת מכבדים בקימה את זכרו של המנוח.) היו"ר שמעון פרס: חברי הכנסת, יובל נאמן היה מדען מזהיר ופטריוט נחוש. הוא היה מבכירי מדעני הגרעין, החלל והפיזיקה שהצמיחה הארץ הזאת. מחקריו ותגליותיו הקנו לו שם ומעמד בין-לאומי. נער בן 15 היה יובל כשהצטרף בשנת 1940 לשורות "ההגנה". אגב, באותה שנה הוא סיים כילד מחונן את בית-הספר התיכון. במלחמת העצמאות שירת כסגן מפקד גדוד, קצין מבצעים, סגן מפקד חטיבת גבעתי. שנים רבות מחייו הקדיש לשירות בצה"ל, והגיע לדרגת אלוף-משנה. עם תפקידיו נמנה גם ארגון מערך המילואים. לכשפרש נאמן מהשירות הצבאי, הוא קיבל לידיו את הניהול המדעי של הוועדה לאנרגיה אטומית. יובל נאמן היה יועץ לשר הביטחון משה דיין, עליו השלום, וגם יועצי בהיותי שר הביטחון. ביקשתי ממנו, והוא נענה לבקשתי, לשמש מדען ראשי של משרד הביטחון. הוא היה רב הישגים מדעיים, ועוטר בפרסים יוקרתיים רבים, לרבות פרס ישראל. יובל נאמן היה ממובילי המאבק למען שלמות ארץ-ישראל. הוא נבחר לכנסת העשירית מטעם מפלגת התחיה, והיה שר המדע, שר הפיתוח והטכנולוגיה וגם שר האנרגיה והתשתיות. לאחר כישלון מפלגתו, התחיה, בבחירות בשנת 1992, חזר לאהבתו הגדולה – המדע. הוא נמנה עם הסגל האקדמי של אוניברסיטת תל-אביב, ושימש גם נשיא האוניברסיטה. במלאות שלושים למותו, תקדיש הכנסת ישיבה מיוחדת לזכרו. לבנו עם דבורה והמשפחה כולה. בחירת יושב-ראש הכנסת היו"ר שמעון פרס: אנחנו עוברים לסדר-היום, והנושא הבא הוא בחירת יושבת ראש-הכנסת – ומי שרוצה לנחש, ינחש. חברי הכנסת, על-פי סעיף 1 לתקנון הכנסת, בחירת יושב-ראש הכנסת תיעשה בבחירות גלויות. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה המסדרת, חבר הכנסת חיים רמון, להציג את המועמדים. חיים, בבקשה. חיים רמון (יו"ר הוועדה המסדרת): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עד לרגע זה הגיעה למזכירות הכנסת הצעה בדבר מועמדות של חברת כנסת אחת לתפקיד יושב-ראש הכנסת, ואני מבין שגם ברגע זה אין אף חבר כנסת אחר שמציע את מועמדותו. לכן, אני גאה ושמח להציע לכנסת לבחור בחברת הכנסת דליה איציק ליושבת-ראש הכנסת. אני מקווה שנעשה היום היסטוריה בעצם הבחירה, כאשר לראשונה מאז כינון הכנסת תהיה אשה יושבת-ראש הכנסת. אני רוצה להציג את מועמדותה, ולקוות שהיא תיבחר ברוב מרשים. תודה. היו"ר שמעון פרס: לפני שנעבור להצבעה, היושב-ראש היוצא רובי ריבלין רצה לומר כמה דברי המלצה, אני מניח. רובי, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני יושב-ראש הכנסת בפועל, אדוני ראש הממשלה העתידי, חברי הממשלה, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, יושב-ראש הכנסת הוא איש פוליטי. אילולא היה איש פוליטי, לא יכול היה להיבחר ליושב-ראש הכנסת. שהרי כדי להיבחר ליושב-ראש הכנסת, צריך אדם להיבחר קודם לכנסת, ואין אדם יכול להיבחר לכנסת אלא אם כן שכנע את חבריו למפלגה שהוא ראוי לשמש כנציגם וכשליחם. יושב-ראש הכנסת, מרגע שנבחר, נמצא בדילמה מתמדת בין חובתו כלפי שליחותו לבין חובתו כלפי הכנסת. המסורת היא שיושב-ראש הכנסת הוא אדם הבא מהמפלגה המובילה, מאותה מפלגה אשר עתידה להרכיב את הממשלה ולהוות את חוט השדרה שלה. זו המסורת, שהופרה פעם אחת בתולדות הכנסת, כאשר האופוזיציה כולה החליטה לקום ולהעמיד איש אשר לא היה איש המפלגה הגדולה לשמש כיושב-ראש הכנסת, הלוא הוא נחום ניר, על אפה וחמתה של מפלגת השלטון אז. אבל, ההיגיון שעומד מאחורי המסורת הקובעת שיושב-ראש הכנסת יהיה מאותה מפלגה אשר זכתה ברוב הקולות בבחירות, נובע לא רק מזכותה של הממשלה לממש את חובתה השלטונית, אלא גם מחובתה. לכן צריך שיהיה יושב-ראש כזה, אשר יוכל לאפשר לממשלה לקיים את חובתה; לא את זכותה. כי זכות היא דבר אופציונלי, ואילו חובתה היא חובה שהכנסת מטילה עליה, ונמצאת במשמר עוקב ומתמיד אחר פעילותה. אנחנו בסיעת הליכוד חשבנו בהתחלה שאולי הפעם תציג האופוזיציה כולה איזה יושב-ראש מיועד, מועמד, מול אותה מגמה מסורתית למנות איש מתוך המפלגה המנצחת. לא מצאנו כזה, ואין אני חושב שיש צורך להעמיד אדם רק כדי להתריס. צריך לשקול ולראות את האדם המועמד לגופו של אדם. מועמדותה של דליה איציק מקובלת על רוב חברי הבית, ואנחנו תקווה - לאחר שלא נשתמש בזכותנו להצביע נגדה או להימנע כדי לבוא ולנמק או ליצור איזו מחאה פוליטית, כזאת או אחרת - אנחנו החלטנו להצביע בעדה. החלטנו להצביע בעדה מתוך אמונה מלאה, שברגע שתיבחר היא תשכיל להתעלות על שליחותה הפוליטית ועל היותה אשה פוליטית בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גידיה, שכן ככזאת היא כבר זכתה לייצג את מפלגתה גם בעיריית ירושלים, גם בכנסת וגם בממשלה. אנחנו תקווה, גברתי היושבת-ראש - - היו"ר שמעון פרס: עדיין לא. ראובן ריבלין (הליכוד): - - היושבת-ראש המיועדת, אנחנו מקווים שברגע שתיבחרי, תשכילי לגשר על המאבק אשר קיים בלבו של יושב-ראש הכנסת בכל רגע ורגע בביצוע תפקידו, בין השליחות שאליה נשלחת כחברת הכנסת לבין השליחות שאליה הכנסת כולה שולחת אותה על מנת לייצג את הכנסת כגוף, כזירה היותר גדולה מכל מרכיביה. יש לנו תקווה גדולה, ואנחנו גם נזכיר לך את תקוותנו זאת בכל רגע שנחשוב שאנחנו צריכים להזכיר לך זאת. אני, באופן אישי, כמעט בטוח שלא יהיה צריך להזכיר לך. לא צריך להתמודד עם הממשלה, לא צריך להתגושש עם הממשלה. כל מה שצריך הוא לעמוד ולקיים את המצווה של יושב-ראש הכנסת כאשר אין איפה ואיפה. הזכות של הממשלה היא החובה של הממשלה. זכותה של הכנסת לבקר וזכותו וחובתו של יושב-ראש הכנסת לנהל את הזירה ואת כללי המשחק שבה. לכן, אנחנו נצביע בעדך. היו"ר שמעון פרס: אני מודה ליושב-ראש הכנסת היוצא על דבריו. זה תקדים מאוד יפה ועוד ניסיון מאוד מעודד לשמור על אחדות, כשאפשר לשמור על אחדות, ונראה שכשיש מועמדת טובה – האחדות אפשרית. על-פי החוק אנחנו עוברים להצבעה גלויה. ההצבעה תהיה בהרמת ידיים. אני רוצה למנות שני חברים, שני מונים, אשר ימנו. חבר הכנסת גדעון סער וחבר הכנסת אביגדור יצחקי, נא לבוא לכאן. אני מעמיד להצבעה – מי בעד - ירים את ידו; להוריד. הספקתם למנות? גדעון סער (הליכוד): לא. היו"ר שמעון פרס: להצביע שוב. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה לבחור את חברת הכנסת דליה איציק ליושבת-ראש הכנסת – 107 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה לבחור את חברת כנסת דליה איציק ליושבת-ראש הכנסת נתקבלה. היו"ר שמעון פרס: אני רוצה להכריז שחברת הכנסת דליה איציק נבחרה ליושבת-ראש הכנסת פה-אחד. (מחיאות כפיים) לפני שאפנה את מקומי, אני רוצה להגיד כמה משפטים: תראו, חברי הכנסת, זו כבר הפעם השלישית שמסלקים אותי מהתפקיד הזה. זה די קשה להיפרד מכיסא כל כך מכובד, אבל הפעם אני עושה את זה באמת ברצון ובשמחה גדולה מאוד. אני חושב שזו בחירה מעולה. דליה היא בחירה לא שגרתית, של אישיות לא שגרתית, גם במה שהיא מייצגת וגם בתכונותיה כבן-אדם. מה שהיא מייצגת וכל כך חשוב לנו, היא באה מן העם, היא מייצגת את העם, היא מכירה את הדופק של העם ואוהבת את עמה, וזה דבר ממדרגה ראשונה. שנית, מבחינת האישיות – היזהרו, היא אשה חכמה מאוד. אל תזלזלו, יש לה ניסיון פרלמנטרי בהחלט מעולה ומשובח. היא מהירת שיפוט ושופטת בצדק, ואני בטוח שהיא תביא לכנסת הזאת ייחוד רב-ערך וטעם מעולה. אני חושב שכל חברי הכנסת מאוד שמחים שלראשונה נבחרה אשה לשמש יושבת-ראש הבית החשוב הזה. דליה, ברכותי מקרב לב. בואי תתפסי את מקומך. היו"ר דליה איציק: אדוני הנשיא והגברת קצב, אדוני ראש הממשלה וגברת אולמרט, אדוני יושב-ראש הכנסת השש-עשרה, מר רובי ריבלין, נשיא בית-המשפט העליון אהרן ברק, חברות וחברי הכנסת, אורחים נכבדים, אזרחי ישראל, שמעון, כמה סמלי שדווקא אתה, מורי ורבי, הוא זה שמעביר לי את שרביט ניהול הישיבה. תודה לך. תודה על כל מה שאתה בעבורי ובעבור כל העם הזה. מי ייתן ועם ישראל יתברך בך, ביכולותיך הנדירות, בדעתך הפורייה, בעינך הצופייה. עוד שנים רבות וטובות אנחנו מאחלים לך. חברות וחברי הכנסת, שעה מיוחדת היא עבורי. דרך ארוכה עשיתי מאז ילדותי בשכונת רוממה בירושלים ועד לרגע זה, שבו אני יושבת על הכיסא שעליו ישבו אבות הדמוקרטיה הישראלית. אני, דליה איציק, בת לגרשון בלס ז"ל ומרסל, תיבדל לחיים ארוכים, בת למשפחה קשת-יום, משפחה ברוכת ילדים, זוכה היום לאמונכם ומברכת: שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה. אני מבקשת לעצור לרגע ולשאת עמכם תפילה להחלמתו של אריאל שרון. כחברה בממשלתו, ראיתי את עוז רוחו עת עמד כחומה בצורה על דעתו. האמנתי בו, הלכתי אחריו. רוב מניינו ובניינו של העם בישראל בטח במנהיגותו. עתה, בימים קשים לו ולמשפחתו נעלה תחנונים כתפילת משה על מרים אחותו: אֵל נא רפא נא לו. חברות וחברי הכנסת, אני מודה – אני נרגשת. השעה הזאת והמעמד הזה אינם קלים בעיני. 14 שנים אני בבית הזה. כיהנתי במגוון תפקידים, אבל דומני שבים הסוער של הציבוריות הישראלית ספינת הכנסת היא המרתקת מכולם. כי כאן, בעיקר כאן, נבנית יום-יום ובעמל רב חומת האמון של האזרח בנבחריו ובמדינתו; נבנית או נסדקת חלילה. על אף כל הביקורת, מקומה של הכנסת רם הוא. אין הרבה ישראלים שיגיעו לבית הזה ולבם לא יחסיר פעימה. ודווקא יום לאחר חג העצמאות, ולאחר שביכינו את בנינו ביום הזיכרון, צלול יותר וברור לכולנו כי הכנסת היא הסמל לשלטון העם בארצו, לעצמאותו. נשלחתי אל הכיסא הרם הזה בידי מפלגה שקמה כמעט יש מאין, וביקשה למצוא נתיב אל לבו של המרכז הישראלי, אל רוב רובו של העם, אל שביל הזהב שלו. אני מבקשת להודות לך, אדוני ראש הממשלה, על האמון שנתת בי. אני מבקשת לאחל לך, לא רק כיושבת-ראש הכנסת אלא גם כאמא לילדים, בהצלחה. בהצלחה לך, מכל הלב. מי ייתן ובתוך הסער והסופה הזאת תצליח לנווט את המדינה לחוף מבטחים. חברותי וחברי, משעה זו ואילך איני שליחת סיעה או מפלגה או דרך. שליחת הבית כולו הנני - ימין ושמאל, חרדים וחילונים, יהודים וערבים, ותיקים ועולים, נשים וגברים - יושבת-ראש הכנסת כולה, בלא העדפה, בלא משוא פנים. אשמור מכל משמר על הזכות לשמוע את כל הזרמים והדעות, ההשקפות והסיעות. זו חובתי לכם ולמדינת ישראל. זו שליחותי. אדוני ראש הממשלה, הכנסת הזאת תמלא את תפקידה במסירות. היא תבקר במקום שנדרשת ביקורת. היא תהיה לפה לכל אזרחי ישראל; היא תביא את דבר החלש והרך, את שוועת הדל ואת זעקת הכואב. אנחנו מקווים להצלחת הממשלה, אבל נמלא את תפקידנו באמונה. אני בטוחה שדווקא אתה, ראש הממשלה, כאחד מוותיקי הבית, יודע יותר מכולם כמה חשוב שהכנסת תהיה חזקה, נחושה, לא מוותרת בקלות. ועם כנסת איכותית ומשמעותית אפשר יהיה לחזק את דימוי הכנסת וכך את הדמוקרטיה. בבחירות האחרונות העניק העם בישראל מנדט ליושבים כאן לפעול איש כמצפונו, לפי הדגלים שבא עמם אל הבוחר. אבל הכנסת והדמוקרטיה קיבלו כרטיס צהוב מהציבור, אולי אפילו כרטיס אדום. כי קרוב ל-37% מהרשומים בפנקס הבוחרים לא השתתפו בהליך הדמוקרטי ומפלגת הצללים של הממאנים להצביע מתנוססת מעלינו כחרב מתהפכת. למה לדעתכם נענש הבית? הרי אם נסתכל על הכנסת הקודמת נראה כנסת שעשתה דברים גדולים באמת. כמה דוגמאות: היא קיבלה את תוכנית ההינתקות, היא אישרה מהפכה בכלכלה לטוב ולרע; בוועדת העבודה והרווחה עברה חקיקה משמעותית למען המוגבלים; בוועדת החוץ והביטחון הפך הפיקוח הפרלמנטרי על צה"ל רלוונטי מאי-פעם; בוועדת החוקה הוכנה תשתית אמיתית לחוקה בישראל. באמת נעשו דברים של ממש. אבל בתודעה הציבורית תיזכר הכנסת היוצאת כמי שאכזבה, כמי שקלקלה - בעיקר בגלל כמה חברים שביישוה, שהוציאו שם רע על כל ה-120, שהלעיגו את המשכן ועשוהו למשיסה. ולכן, בעיני - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר דליה איציק: ולכן, בעיני, משימתה הגדולה של הכנסת השבע-עשרה, שלי כיושבת-ראש הבית ושל כל חבריו, היא להשיב לאט ובנחישות את האמון, להשיב את כבוד הכנסת כבראשונה. חברות וחברי הכנסת, בישיבת הפתיחה של האספה המכוננת סרטט הנשיא חיים ויצמן את דרכו של הבית. כך כתוב שם: "תורת ישראל וחזון נביאי ישראל קבעו מוסר חדש ביחסי אדם, והנהיגו משטר חדש בחיי החברה האנושית, נביאי ישראל - - - הגנו בשבט לשונם על עני ומקופח, גר ועבד, יתום ואלמנה - - - המשטר הקדמון של העם העברי הוא אב לחוקות העולם הנאור". הכנסת היא ביתם של המיעוטים. מכאן נעמוד על קידום השוויון לערביי ישראל. נדאג לכל אוכלוסייה שסובלת מפגיעה ומקיפוח, לכל המיעוטים - לציבור החרדי, לציבור העולים ולרבים אחרים. כחברה בחיל הנשים שעדיין נאבקות על מיקומן בזירה הציבורית, אני רואה גם בתפקידי מחויבות לקידומן של נשים לעמדות כוח. חברות וחברי הכנסת, בכנסת הזאת אפשר שתיפולנה הכרעות כואבות וקשות, על מהלכים שאולי יחרצו חריצים בחברה הישראלית. גם אז עלינו לשמור על הבית, על כבודו, על זכותו של המיעוט לזעוק, לנסות לשכנע, למחות, להשפיע על הרחוב ועל הנבחרים. אבל באותה עת עלינו לזכור את הלקח שלמדנו, כי באוזני ובאוזני רבים כאן ובעם עדיין מהדהדות היריות בכיכר, עת נפל ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל על משמרתו, משמרת הדמוקרטיה. אפשר שהמאבק הזה יהיה מר והקרעים אולי יהיו גדולים. ובעיני, זאת גם השעה לקרוא להידברות, לחבק את מפוני רצועת-עזה, את תושבי יהודה ושומרון. אסור שנפסיק לדבר. אסור שניקרע בתוכנו. גם אם נחלוק ונתווכח – מוכרחים לדבר. כי אחרי שנכריע ונכאב נצטרך להמשיך לחיות כאן, כי אנשים אחים אנחנו. אבל חובתנו לזכור כי כאן נופל הפור, פה המערכה, ואת ההכרעה כולם צריכים לכבד. לפני סיום, אני מבקשת להודות ליושב-ראש הכנסת היוצאת, חברי חבר הכנסת רובי ריבלין, איש ירושלים, שנאבק בכל מאודו כדי לשמור על כבוד המשכן. כהונתך, רובי, זכתה להערכה רבה מכל חלקי הבית. תודה לך. בעת חילופי המשמרות בבית-המקדש אמר המשמר היוצא למשמר הנכנס: "מי ששיכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחווה ושלום ורעות". אני לא תמימה לחשוב שניתן לקיים משכן שכולו אהבה, אחווה ושלום, אבל דומני שעלינו לנסות ולהביא לכאן רוח טובה יותר, רוח חדשה. אני מתכוונת להביא עמי לתפקיד רוח נכונה של שיתוף פעולה עם כל חלקי הבית להשגת המטרות המשותפות לכולנו - שהבית הזה, על יושביו, יהיה נאמן לציבור וקשוב להמיית לבו. שוב, תודה לכם, חברי הכנסת, על האמון ועל הזכות הגדולה שנפלה בחלקי. אסיים בתפילה יהודית נאמנה וכל כך אהובה עלי: עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן. כינון הממשלה והרכבה היו"ר דליה איציק: עתה אני מתכבדת להזמין את ראש הממשלה בפועל, חבר הכנסת אהוד אולמרט, לעלות לבמה ולהציג את קווי היסוד של מדיניות הממשלה, הרכבה וחלוקת התפקידים בין השרים. אדוני ראש הממשלה, בבקשה. אדוני ראש הממשלה, אני מקבלת בברכה את הגברת עליזה אולמרט, אומרים לי שהיא כאן. שלום, עליזה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: כבוד נשיא המדינה והגברת קצב, יושבת-ראש הכנסת השבע-עשרה, חברת הכנסת דליה איציק, חברי הממשלה המסיימים את תפקידם, חברי הממשלה הנכנסים, חברי הכנסת, אורחות ואורחים נכבדים, ברכותי לך, גברתי היושבת-ראש, על בחירתך לתפקיד רם המעלה הזה. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שחברת כנסת מכהנת כיושבת-ראש בית- המחוקקים. את ראויה לתפקיד. זה שנים רבות את מכהנת בתפקידים בכירים בכנסת ובממשלה. את מכירה היטב את כל מבואותיו וכל הליכותיו של המוסד הזה, לב הדמוקרטיה הישראלית. עתה, ניתנת לך הזדמנות יוצאת דופן לעצב את הליכותיו לעתיד, להשפיע על סגנון התנהלותו ולקבוע יחד עם חברי הכנסת דפוסי עבודה, מערכות יחסים ותוכן שיטביעו חותם על החיים הציבוריים ועל מערכות הממשל של מדינת ישראל בשנים הקרובות ולהרים את קרנו של הבית הזה. אני מאחל לך בשמי ובשם כל חברי הכנסת הצלחה בתפקיד החשוב והתובעני הזה. חברי הכנסת, ביום ח' בניסן התשס"ו, 6 באפריל 2006, הטיל עלי נשיא המדינה את תפקיד הרכבת הממשלה. בתום משא-ומתן קואליציוני, שנוהל בתבונה ובאחריות בידי צוותים מטעם המפלגות השונות, נחתמו ההסכמים ונוסחו קווי היסוד של הממשלה החדשה, המונחים עתה לפניכם. בראשית השבוע בישרתי לנשיא המדינה כי עלה בידי להרכיב ממשלה. היום, מתוך הכרת הזכות הגדולה והאחריות שאין כבדה ממנה, בענווה ובהכנעה, בכוונתי לבקש את אמון הכנסת בממשלה שאציג לפניה. בממשלה היוצאת זכיתי לכהן כממלא-מקום ראש הממשלה אריאל שרון. עמדתי לצדו בימים קשים של לבטים והכרעות גורליות. הוקרתי את אומץ לבו, את קור רוחו ואת מנהיגותו האיתנה. גם כאשר הכול סביבו סער וגעש נותר אריק בעין הסערה שקט ובוטח וידו אוחזת בהגה, יציבה וממוקדת. כהונתו המוצלחת כראש ממשלה תיזכר כפרק מפואר בתולדות המדינה. לדאבון הלב, לאחר שהנהיג את מדינת ישראל כראש ממשלה אהוב ומוערך והוביל אותנו להישגים מרשימים, נפל אריאל שרון למיטת חוליו. מכאן, בשם ממשלת ישראל, בשם הבית הזה ובשם כל אזרחי המדינה, אני מביע את תקוותי ואת תפילתי שאריאל שרון יזכה לראות בהגשמת חזונו הפוליטי. אתמול חגגה מדינת ישראל את יום עצמאותה ה-58. מה רב ההבדל בין מצבו של עם ישראל בה' באייר תש"ח ובין מצבו היום. בעת הכרזת המדינה עמדנו, שלוש שנים בלבד אחרי השואה, וגבנו אל הקיר, דלים מאוד במשאבים ובכלי מלחמה, במגננה נואשת מול פלישה שמטרתה המוצהרת היתה הכחדתה של המדינה שזה אך נולדה. רק כפסע היה בין קיום לחידלון. דפי ההיסטוריה של מדינת ישראל מאז ועד היום מלאים במעשי גבורה, בהקרבה, ביצירה אדירה, בניין, התיישבות, קליטת עלייה המונית וקיום משטר דמוקרטי, חופשי ונאור. מעגל האיבה מסביב, המלחמות והטרור, השכול והכאב לא עצרו לרגע את החיוניות השופעת ואת התקדמותה ושגשוגה של מדינת ישראל. הנס הזה - אין שני לו בתולדות העמים. מיום לידתה של מדינת ישראל דגלנו בשני יסודות מכוננים: היסוד היהודי והיסוד הדמוקרטי. הערך העליון של מדינה יהודית לצד הדרישה הבלתי-מתפשרת כי מדינת ישראל הדמוקרטית תעניק שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין. שני היסודות הללו מגלמים את ערכי הליבה של הריבונות היהודית המחודשת בארץ-ישראל. קח אחד מהם, נתק אותו מהמדינה - כאילו קטעת את פתיל חייה. אכן, כל מי שרוצה להביט נכוחה בעברנו, לראות את מציאות חיינו ולשאת מבט אל העתיד, חייב לעשות זאת בשתי עיניים פקוחות - בעין יהודית ובעין דמוקרטית, ורק אז, כששתי העיניים פקוחות, מתחברים יחדיו גוני החברה הישראלית לכדי תמונה צלולה, ברורה ורבת משמעות. גם אני, כרבים אחרים, חלמתי וייחלתי לכך שנוכל לשמור בידינו את כל שטחי ארץ-ישראל ושלא יבוא היום שבו נצטרך לוותר על חלקים מארצנו. רק מי שאהבת ארץ-ישראל בוערת בנפשו יודע את כאב הוויתור והפרידה מנחלת אבות. אני אישית מוסיף להחזיק ברעיון שלמות הארץ כמשאת נפש, ומאמין בכל לב בזכותו ההיסטורית, הנצחית, של עם ישראל על ארץ-ישראל כולה. אולם, משאת נפש והכרת הזכות אינן תוכנית מדינית. גם אם העין היהודית דומעת, גם אם הלב נקרע, עלינו לשמור על העיקר. אנחנו חייבים לקיים רוב יהודי יציב ומוצק במדינתנו. לפיכך, עלינו להתמקד במרחב שבו הרוב היהודי מוגן ומובטח. ההתנתקות מרצועת-עזה וצפון השומרון היתה מהלך חיוני ראשון בכיוון זה, אך העיקר עוד לפנינו. המשך ההתיישבות המפוזרת בכל רחבי יהודה ושומרון יוצר ערבוב אוכלוסין בלתי ניתן להפרדה, שיסכן את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. דווקא מי שמאמין, כמוני, בתורת ז'בוטינסקי ובשוויון זכויות אזרחי גמור בין יהודים לערבים, חייב להבין שחלוקת הארץ במטרה להבטיח רוב יהודי היא חבל ההצלה של הציונות. אני יודע עד כמה קשה הדבר, במיוחד למתיישבים ולנאמני ארץ-ישראל, אך בכל לבי אני משוכנע כי המעשה הכרחי וכי עלינו לעשותו בהידברות, בפיוס פנימי ובהסכמה רחבה ככל האפשר. אין זאת אומרת שמפעל ההתיישבות היה כולו לשווא, חלילה. הישגיה של תנועת ההתיישבות בריכוזיה העיקריים יהיו לעד חלק בלתי נפרד של מדינת ישראל הריבונית, יחד עם ירושלים, בירתנו המאוחדת. הבה נתלכד סביב ההסכמה הזאת ונהפוך אותה לעובדה מדינית ומוסרית מאחדת. כוחו של העם הזה הוא באחדותו. לא אתן יד לאלה שרוצים לפלג בין חלקי העם. אני מתכוון לעצב את המהלכים הבאים תוך דיאלוג מתמיד עם המתיישבים הנפלאים ביהודה ובשומרון. אחים אנחנו ואחים נישאר. אני פונה פעם נוספת, גם מהבמה הזאת, אל היושב-ראש הנבחר של הרשות הפלסטינית, מר מחמוד עבאס: ממשלת ישראל בראשותי מעדיפה לקיים משא-ומתן עם רשות פלסטינית המחויבת לעקרונות מפת הדרכים, הנלחמת בטרור, מפרקת את ארגוני הטרור מנשקם, מנהיגה את כללי המינהל הדמוקרטי ומקיימת באופן מעשי ומעמיק את כל ההסכמים שנחתמו עם מדינת ישראל עד הנה. משא-ומתן עם רשות כזאת הוא הבסיס היציב ביותר והרצוי ביותר לתהליך מדיני שיכול להביא להסכם שיוליד שלום. בזה אנו חפצים. קווי היסוד של ממשלה זו מציעים את זה. הרוב הפרלמנטרי שייתן גיבוי למדיניות הממשלה מחויב למהלך כזה. אי-אפשר לטשטש את התנאים הללו, לא נסכים בשום מקרה לוותר על דרישות אלה כבסיס למשא-ומתן. הרשות הפלסטינית חייבת לחולל שינוי יסודי בדפוסי התנהגותה, בתגובותיה ובמחויבותה לעקרונות המהווים את הבסיס לכל משא-ומתן עתידי. ממשלה פלסטינית המונהגת על-ידי גורמי טרור לא תהיה שותף למשא-ומתן ולא יתקיים אתה שום קשר מעשי ויומיומי. במדינת ישראל יש נכונות להמתין לשינוי שחייב להתחולל ברשות הפלסטינית. אנו נעקוב מקרוב אחר התנהלותה של הרשות, נמשיך להכות בטרור ובמפעיליו. לא נהסס להגיע לטרוריסטים, מפעיליהם ושולחיהם בכל מקום. ואני חוזר ומדגיש, בכל מקום, אך ניתן לרשות הזדמנות להוכיח שהיא מודעת לאחריותה ומוכנה להשתנות. עם זאת, לא נמתין עד בלי די. מדינת ישראל אינה רוצה ואינה יכולה להשהות את ההכרעות הגורליות לעתידה, עד שהרשות הפלסטינית תשכיל לבצע בפועל את ההתחייבויות שקיבלה על עצמה בעבר. כאשר נגיע למסקנה, כי הרשות מתמהמהת ואינה נושאת פניה למשא-ומתן רציני, ממשי והגון, נפעל בדרכים אחרות. נפעל גם בלי הסכם עם הפלסטינים ליצירת הבנה כזאת שתהיה מושתתת בראש ובראשונה על הגדרה נכונה של הגבולות הרצויים למדינת ישראל. גבולות אלה חייבים להיות בני הגנה ולהבטיח רוב יהודי מוצק. גדר הביטחון תותאם לגבולות שיגובשו מזרחה ומערבה. טווח הפעולה של כוחות הביטחון לא יוגבל - - גדעון סער (הליכוד): כמה מערבה עוד אפשר, אדוני ראש הממשלה? ראש הממשלה אהוד אולמרט: - - ויותאם למציאות הביטחונית שאתה נצטרך להתמודד. מדינת ישראל תשקיע את משאביה בשטחים שיהיו חלק אורגני ממנה. גבולות ישראל, שיעוצבו בשנים הקרובות, יהיו שונים באופן משמעותי מהשטחים שנתונים היום בידי מדינת ישראל. זוהי תוכנית הממשלה, זהו יסוד קיומה, זוהי ההתחייבות שנתנו לבוחר הישראלי שאת אמונו ביקשנו וגם קיבלנו. ההסדר שאנו שואפים לעצב במזרח התיכון מבוסס על הסכמה, הסכמה רחבה, בראש ובראשונה בתוכנו, ואחר כך עם ידידותינו ברחבי העולם. גדעון סער (הליכוד): קראתי את זה. אפילו עם ש"ס לא הצלחת להסכים. ראש הממשלה אהוד אולמרט: שום מהלך מדיני, ודאי מהלך כל כך מכריע, יסודי ומקיף כמו זה שאנו נערכים לקראתו, לא יכול להתגשם ללא הבנה עם גורמים רבים בקהילה הבין-לאומית. איננו מתכוונים לפעול לבד. נתייעץ, נדון, נשוחח, ואני משוכנע שנגיע להבנות שייצרו בסיס רחב של גיבוי בין-לאומי למהלכים אלה, בראש ובראשונה עם בעלת בריתנו וידידתנו הקרובה ארצות-הברית, בהנהגתו של הנשיא ג'ורג' בוש, וגם עם ידידינו באירופה. ישראל חותרת לשפר את ההבנות וההסכמות עם מדינות אירופה. מנהיגי אירופה של היום מבינים טוב יותר את מורכבות המצב במזרח התיכון. הם מבינים שאין פתרונות פשטניים, בוודאי נוכח התגברות הקנאות הדתית הפונדמנטליסטית בקרב מדינות שונות במזרח התיכון והשתלטות ה"חמאס" הפרו-אירני על הרשות הפלסטינית. נעמיק את הדיאלוג עם אירופה ונחתור לשתף את מנהיגיה בתהליך ההידברות עם ארצות-הברית. אני שואף להעמיק את הקשר עם ארצות ערב. במצרים ובירדן, שעמן אנו מקיימים יחסי שלום, ניצבים מנהיגים רבי השראה. הנשיא מובארק והמלך עבדאללה השני הם שותפים רצויים, אמינים ואחראיים למטרות שהגדרתי. אעשה הכול כדי שיחסינו עם מצרים והממלכה הירדנית ימשיכו להתחזק ולהיות בסיס ליחסים דיפלומטיים גלויים עם מדינות ערביות נוספות. האיום הנשקף מאירן מטיל צל כבד על האזור כולו ומאיים על שלום העולם. חתירתו של משטר עריצות אפל ותומך טרור להשיג נשק גרעיני היא ההתפתחות המסוכנת ביותר בעולם כיום, ועל הקהילה הבין-לאומית לעשות כל שביכולתה על מנת לעצור אותה. אסור להקל ראש בדבריו של נשיא אירן; הוא מתכוון לכל מה שהוא אומר. מדינת ישראל, ששליטי הרשע בטהרן הפכו אותה למטרה להשמדה, איננה חסרת אונים, ויש לה יכולת להגן על עצמה מפני כל איום. אולם רק התייצבות בין-לאומית נחרצת וחסרת פשרות מול מגמותיה של אירן תוכל לעצור את הסכנה הזאת לשלום העולם כולו. חברי הכנסת, הזירה הפנימית בישראל מחייבת שינויים מעמיקים. מדינת ישראל חייבת לשים בראש מעייניה את טובת האזרח: התינוק הנולד, תלמיד בית-הספר, החייל, הסטודנט, האדם העובד והקשיש. זכותו של האזרח לחיות בכבוד, לקבל שירות טוב יותר ממוסדות המדינה וליהנות מרווחה כלכלית תוצר עמל כפיו צריכה לעמוד לנגד עינינו. מנחם בגין אמר על כך למחרת ההכרזה על הקמת המדינה: "ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. לא תהיה רודנות, יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודים בה. בל תהיה טפילות, בל יהיה ניצול. בל יהיה בביתנו איש, אזרח או גר, רעב ללחם, חסר קורת-גג, חשוך בגד או נטול השכלה ראשונית. 'זכור כי גר היית בארץ מצרים' - צו עילאי זה יקבע את יחסינו אל שכנינו. וצדק צדק תרדוף, צו עליון זה יקבע את יחסינו בין איש לחברו" - דברי מנחם בגין. תפיסה זו תנחה אותנו ביחסנו לכל אזרח ואזרח, יהודי ולא יהודי. זכויות המיעוטים במדינת ישראל משוועות למימוש, ואנו נפעל בנחרצות כדי לממשן. הפערים בחברה הישראלית אינם מתקבלים על הדעת. המשך המגמה של גידול בפערים הוא מתכון בטוח לאובדן הסולידריות החברתית. מדינת ישראל תאבד את צלמה המוסרי אם תתחמק מאחריותה לאוכלוסיות החלשות: קשישים, גמלאים, ניצולי שואה, בעלי מוגבלויות, חולים, ילדים בסיכון, נשים מוכות ונשים המהוות יעד לסחר בלתי חוקי בגופן, וכל מי שזקוק להגנה ולסיוע; גם ילדי עובדים זרים הגדלים בתוכנו, אוהבים את ארצנו ורוצים להיות חלק ממנו. זו איננה רק חובתנו כלפיהם, זו בראש ובראשונה חובתנו העצמית כלפי אמות המידה הערכיות של כולנו. הממשלה תפעל ללא ליאות להקטנת הפערים החברתיים והכלכליים. נגבש תוכנית מפורטת למאבק במצוקה החברתית, נפעל לשיפור מערכת הבריאות ולשיפור מרכיבי סל הבריאות בפרט. נמשיך במדיניות כלכלית נכונה, במטרה לצמצם את האבטלה וליצור את האקלים שיאפשר לרבים יותר בחברה הישראלית להשתלב בשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. בשנים האחרונות הפכה האלימות הקשה לשגרת יומנו: סכינאות באתרי בילוי, בריונות בכבישי ישראל וברחובות הערים, מעשי אונס אכזריים, מעשי שוד ומקרי רצח רבים. החברה הישראלית חייבת להגן על עצמה. אנחנו חייבים להעמיד את הביטחון האישי של תושבי מדינת ישראל בראש סדר-היום. הממשלה תפעל ללא לאות כדי לעקור את האלימות מהשורש. אנחנו ניאבק בפשיעה ובאלימות, שהן טרור מבית, באותה נחישות שבה אנו נאבקים בטרור מחוץ. הממשלה תכבד את שלטון החוק ותפעל לביעור השחיתות בכל תחומי חיינו, לרבות השחיתות במערכות השלטון ובמנגנונים ציבוריים, ותגן בכל כוחה על הגורמים שעוסקים באכיפת החוק ובשמירתו, בראש ובראשונה על בתי-המשפט, ובמיוחד בית-המשפט העליון של מדינת ישראל. חברי הכנסת, תאונות הדרכים הן מכת מדינה. הממשלה תתחיל ליישם מייד את התוכנית הלאומית למלחמה בתאונות הדרכים. נפעל לכך שהכבישים יהיו מקום בטוח לאזרחי ישראל. הממשלה תפעל לשיפור מערכת החינוך, מהגיל הרך ועד לחינוך האקדמי. מערכת החינוך חייבת להקנות ידע ומיומנויות החשובים לתפקוד בעולם המודרני, יכולת ניתוח, יצירתיות וחינוך לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, אבל היא גם מחויבת להעמקה ולתגבור החינוך היהודי בבתי-הספר הממלכתיים. איננו יכולים לדבר על מדינה יהודית, בלי שתכניה יהיו מוכרים לכל תלמיד ותלמיד. לצד החינוך הפורמלי נפעל לחיזוק החינוך הבלתי-פורמלי, ובראש ובראשונה תנועות הנוער הציוניות, שצריכות לחזור למקומן הטבעי כחלוץ לפני המחנה של הנוער בישראל. במשך 15 השנים האחרונות זכתה מדינת ישראל לגל עלייה אדיר ממדים ממדינות שהיו חלק מברית המועצות הסובייטיות. עלייה זו הביאה ברכה אדירה למדינת ישראל. עולי חבר המדינות הם עתה מרכיב חיוני בעוצמה הכוללת של החברה הישראלית. גדעון סער (הליכוד): אבל לא בממשלה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: תרומתם לה דרמטית בחיי התרבות, באקדמיה, בתעשייה, בחדשנות הטכנולוגית, בביטחון, ברפואה ובחינוך. אנו גאים בעלייה זו ומאמצים אותה אל לבנו באהבה ובהכרת תודה. המשך העלייה הוא מרכיב חשוב בצמיחתן ובשגשוגן של הכלכלה והחברה בישראל ובביצור הביטחון הלאומי. אנחנו נפעל להידוק הקשר שלנו עם אחינו היהודים בכל תפוצות ישראל, ובייחוד עם בני הדור הצעיר של העם היהודי. ירושלים בירת ישראל תעמוד בראש שמחתה של הממשלה. נפעל לחזק את ירושלים כמרכז פוליטי, תרבותי ועסקי של מדינת ישראל ושל העם היהודי כולו. הממשלה תעשה לפיתוח הגליל והנגב ותראה בהם אזורי עדיפות לאומית. התוכנית הלאומית לפיתוח הנגב והתוכנית המתוכננת לפיתוח הגליל יחוללו מהפכה של ממש באזורים אלה. זהו אתגר גדול, שהממשלה לוקחת על עצמה בתחושה של שליחות. מוחמד ברכה (חד"ש): לטובת כל האזרחים. חשוב שתאמר את זאת, ראש הממשלה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: הממשלה תמשיך לקיים את העקרונות שהנחו את מדיניותה בתחום הכלכלי בשנים האחרונות. במיוחד תישמר המשמעת הפיסקלית ויישמר גודל הגירעון, שלא יעלה על 3%. בכל מקרה, תקרת ההוצאה הכוללת שתיקבע לא תחרוג משיעור הגידול של האוכלוסייה במדינת ישראל. אחריות בניהול הכלכלה, השתלבות בכלכלה הבין-לאומית, עידוד משקיעים זרים ומקומיים ושינוי סדרי עדיפויות חברתיים בתוך מסגרת ההוצאה הלאומית הכוללת הם יסודות המדיניות הכלכלית שתימשך גם בעתיד. גדעון סער (הליכוד): שכחת כספים ייחודיים. ראש הממשלה אהוד אולמרט: רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הרכב הממשלה, הגם שאיננו סופי. בכוונתי להרחיבה ולצרף שותפים נוספים בימים הקרובים. אני מאמין כי אוכל להשלים את המשא-ומתן ולהגיע בימים הקרובים להסכם גם עם סיעות יהדות התורה ומרצ. רציתי, ואני עדיין רוצה, בצירוף סיעת ישראל ביתנו. בינתיים לא הסתייע הדבר. ואלה שמות חברי הממשלה ותפקידיהם: אהוד אולמרט - ראש הממשלה ושר הרווחה; שמעון פרס - המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל, שיופקד על פיתוח כלכלי אזורי; ציפי לבני - ממלאת-מקום ראש הממשלה ושרת החוץ; עמיר פרץ - סגן ראש הממשלה ושר הביטחון. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מהפכה חברתית. ראש הממשלה אהוד אולמרט: אלי ישי - סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה; שאול מופז - סגן ראש הממשלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים; יעקב אדרי – שר, מקשר בין הממשלה לכנסת; אריאל אטיאס - שר התקשורת; רפי איתן - שר, מופקד על ענייני הגמלאים; זאב בוים - השר לקליטת העלייה; בנימין בן-אליעזר - שר התשתיות הלאומיות; יעקב בן-יזרי - שר הבריאות; רוני בר-און - שר הפנים; אבי דיכטר - השר לביטחון פנים; אברהם הירשזון - שר האוצר; יצחק הרצוג - שר התיירות; איתן כבל - שר, יופקד על ביצוע חוק רשות השידור; יצחק כהן - שר, יופקד על המועצות הדתיות; משולם נהרי - שר; גדעון עזרא - השר לאיכות הסביבה; אופיר פינס-פז - שר המדע והטכנולוגיה; חיים רמון - שר המשפטים; מאיר שטרית - שר הבינוי והשיכון, יופקד על מינהל מקרקעי ישראל; שלום שמחון - שר החקלאות ופיתוח הכפר; יולי תמיר - שרת החינוך, התרבות והספורט. אני מבקש את אמון הכנסת בי ובממשלתי. עתה, גברתי היושבת-ראש, הרשי לי כמה מלים אישיות. מקובל לומר כי האחריות הקשורה במילוי תפקיד ראש הממשלה במדינה כמו שלנו היא כמעט יוצאת דופן בהשוואה לכל תפקיד דומה במדינות אחרות בעולם. אני מודע לכובד האחריות שתוטל עלי, אם תביעו את אמונכם בממשלה, ולמעמסה העצומה שכרוכה בה. אעשה הכול כדי להיות ראוי לאמון הזה. למענו אגייס את כל כוחות הנפש, את הערכים שספגתי בבית הורי, בלה ומרדכי אולמרט, שחינכו אותי ואת אחי שאין דבר החשוב יותר מטובתה, משלמותה ומשגשוגה של המדינה הקטנה, המיוסרת, האמיצה והמוכשרת שלנו. אלפי שנים חי העם היהודי במאבק בלתי פוסק על זכותו להתקיים. לפני 58 שנים בדיוק הגשמנו את חלום הדורות של עמנו. כאן, בארץ היפה הזאת, שאין כמוה בעולם, הקמנו את מדינת ישראל וזכינו להיות ריבונים על חיינו בארץ שלנו. עתה האחריות להבטיח את עתידה נמסרה לנו. אני מאחל לחברי בממשלה, ולי העומד בראשה, שנהיה ראויים לזכות הגדולה הזאת שניתנה לנו; שנהיה חכמים, אחראיים ואמיצים לדעת לשמור עליה ולגונן עליה מפני חורשי רעתה; שנדע לשמור על המידות הנכונות ועל האיזונים הנדרשים כדי לחזק את התקווה שמפעמת בלבבות רבים כל כך ולהביא, בעזרת השם, שמחה, שלום וביטחון לארצנו ולאזרחיה. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, אנחנו עוברים לדיון. הוועדה המסדרת קבעה מסגרת דיון של שש שעות. ראשון הדוברים - חבר הכנסת בנימין נתניהו. אחריו – חבר הכנסת שלמה בניזרי. בנימין נתניהו (הליכוד): כבוד נשיא המדינה משה קצב ורעייתו, גברתי היושבת-ראש, הרשי לי לברך אותך ואת הכנסת על התקדים ההיסטורי ולאחל לך הצלחה בפעולתך. הרשי לי גם, בהזדמנות זאת, לברך את היושב-ראש היוצא של הכנסת, ראובן ריבלין, על העבודה הנפלאה שעשית כאן, רובי, במשך שלוש שנים. אף פעם לא חסכת את דעתך, אמרת אותה בגלוי, אבל מעולם לא היית סקטוריאלי או כיתתי וייצגת את האינטרסים של הכנסת כולה. אין ספק שזהו מופת שכולנו מקווים ומאמינים שהיושבת-ראש תמשיך בו. בצד חברי הכנסת הוותיקים, אני רוצה לברך את החברים החדשים, נבחרי ציבור טריים, ואני מאחל לכם עבודה פורייה בכנסת. לבסוף, אני רוצה לברך את הממשלה החדשה ואת העומד בראשה, אהוד אולמרט, בהצלחה במשימה העיקרית שעומדת בפניכם, והיא הבטחת ביטחוננו וקיומנו. אתמול חגגנו את יום העצמאות ה-58 של מדינת ישראל, שבוע לפני כן ציינו את יום השואה, ושני התאריכים הללו הם תמרורים רבי-משמעות בתקומה של עמנו אחרי דורות של תפילות ומאמצים והישגים כבירים, אבל גם מכשולים ואתגרים גדולים שלא ידע שום עם לעצם קיומו. והיום אנחנו עומדים מול אתגר חדש כזה. אני מתכוון לאיום המתפתח מצד אירן, שקורא תיגר על המשך קיומה של מדינת ישראל. אין נושא שמשתווה לנושא הזה בחשיבותו, אין נושא שיעמוד בפני הממשלה, בפני הכנסת, בפני העם, שיכול להשתוות לו, ונושאים רבים חייבים להיות מוכפפים לחשיבות של הרחקת הסכנה מעל ראשנו. ראש הממשלה, בעניין הזה אין אופוזיציה ואין קואליציה, בעניין הזה כולנו בחזית אחת, ובעניין הזה אנחנו נסייע בכל דבר שנוכל לסייע. לפני חודשים אחדים קראתי ריאיון עם ניצול שואה באחד העיתונים האירופיים, והמראיין שאל אותו: מהו הלקח המרכזי שלך מן השואה? השיב אותו ניצול שואה: הלקח המרכזי שלי מן השואה הוא, שכשמישהו אומר לך שהוא מתכוון להשמיד אותך, תאמין לו. ובכן, כמוכם אני שומע את דבריו של נשיא אירן, אחמדינג'אד, שקוצב לנו את זמננו, ואני מאמין לו שבכוונתו לבצע את התוכנית הזאת. צדק ראש הממשלה אהוד אולמרט, שכינה אותו "היטלר, אחוז טירוף ושנאה", אבל צריך להבין שהוא איננו לבד. חמנאי, ממשיכו של האיטולה הראשון, חומייני, אמר בדצמבר 2000, ש"ישראל היא גידול סרטני שיש לעוקרו מן המזרח התיכון". שנה לאחר מכן, בדצמבר 2001, אמר המנהיג הקודם, עלי אכבר רפסנג'ני: "הפצצה של ישראל תגרום לנו נזק קשה, אך פצצה אחת שלנו על הגמד הציוני תחסל אותו אחת ולתמיד". כלומר, זה לא אדם אחד, קיצוני, מטורף ככל שיהיה, זה משטר, זו שיטה, זו מדיניות, וזו בניית כוח. החמור מכול - זו בניית כוח. מול הכוח שלהם אנחנו צריכים לבנות את הכוח שלנו. מול ההתפתחות המסוכנת הזאת אנחנו צריכים לפעול בכל המישורים, ותחילה, קודם כול, במדיניות החוץ שלנו. אני לא חושב שיש אדם שפוי בעולם, בוודאי לא במדינת ישראל, שאינו תומך במאמציה של ארצות-הברית לגייס יכולת בין-לאומית למנוע את התחמשותה של אירן. אני מאחל לראש הממשלה הצלחה בביקורו בוושינגטון. אני משוכנע, אני מקווה, אני מצפה, אני חושב כמו העם כולו, שזה יהיה הנושא הראשון והעיקרי שידונו בו. אני חושב שהמצב בוושינגטון היום טוב יותר מזה שהיה לפני שמונה שנים. כשהעליתי את הנושא הזה בפני ממשל אחר, הם לא ראו את בעיית התחמשותה של אירן בנשק גרעיני באותה דרך שאנחנו ראינו אותה אז. היום המצב שונה, אבל עדיין יש פה מאבק מדיני, אולי מאבק גם בדעת הקהל בארצות-הברית ובמקומות אחרים, ובעניין הזה, ראש הממשלה, אני נכון להושיט יד ככל הנדרש, כשם שהושטתי יד לראש הממשלה אריאל שרון בזמן "חומת מגן", במאבק המשותף של כולנו בטרור. אני רוצה לומר, שעם כל ההערכה למאמץ הבין-לאומי, אין ביטחון שהקהילה הבין-לאומית תסיר את האיום, על כן אנחנו חייבים להיערך גם לאפשרות אחרת. ישראל היא מדינה חזקה, חזקה מאוד, ובל יטעה איש בעוצמותינו ובנחישותנו להגן על עצמנו, ואין זה משנה איזו ממשלה מכהנת בישראל. אבל מול האיום המיוחד הזה, המתפתח עכשיו, אנחנו חייבים לבצר ולהעצים את כוחנו, ובעניין הזה אינני מתכוון להכביר מלים. זה לא עניין שצריך לדבר בו, זה עניין שצריך לעשות בו ולהתחיל מייד. אבל, צריך להבין דבר אחד: מה שצריך לעשות מחייב השקעה עצומה. השקעה עצומה של משאבים כבר עכשיו ובשנים הקרובות. לא מיליונים, לא עשרות מיליונים, מיליארדים, ומיליארדים רבים רבים. זה הרבה כסף. מנין יבוא הכסף? הוא לא יבוא מהטלת מסים, כי כבר ראינו שהכבדת נטל המס מביאה למפולת בגביית מסים. בוודאי לא מהמקום הזה. הוא יבוא מהמשך המדיניות שהנהגנו לצמיחה מואצת. וכאן, גבירותי ורבותי, אני מגיע למחלוקת הראשונה שלנו עם הממשלה הנבחרת. אני חייב להגיד, מעולם לא היתה ממשלה בזבזנית כל כך; מעולם לא היתה ממשלה גדולה כל כך על קואליציה קטנה כל כך. אפשר לעשות פה פרפראזה על דבריו של צ'רצ'יל "מעולם לא חבו רבים כל כך למעטים כל כך". הממשלה הזאת נוגדת את המגמה העולמית. בכל העולם הממשלות הולכות וקטנות, בישראל הקטנה הממשלה הולכת וגדלה. כל כך הרבה כסף הוציאו כבר עכשיו. עוד לא הגענו לתקציב. כבר עכשיו. על מה? על ניפוח משרדים, על החזרת משרדים. הבטחתם לבטל משרדים מסוימים, החזרתם אותם כדי לסדר סידורי עבודה. כל כך הרבה כסף. נאמר כאן, בצדק, בקריאת הביניים של גדעון סער, החזרתם מושג שחשבתי שאבד עליו כלח - "כספים ייחודיים". נותנים למפלגות לחלק למוטביהן. גם ניפוח, גם הגדלת המנגנונים וגם החזרת כספים ייחודיים. בעניין הזה, לצערי, קדימה כבר הולכת אחורה. אבל, לצערי, אני חושב שהנסיגה הכלכלית לא נוגעת רק לניפוח מנגנונים ולכספים ייחודיים ולבזבוזים קואליציוניים. אבשלום וילן (מרצ): ביבי, אתה נתת לשינוי 700 מיליון שקל. חיים אורון (מרצ): דברים שרואים מכאן לא רואים משם. בנימין נתניהו (הליכוד): הממשלה הזאת חייבת לשים לב לנתון נוסף. המדיניות שהביאה לצמיחה נשענת על שלושה יסודות: התייעלות בהוצאה הממשלתית, הפחתת מסים ורפורמות להגברת התחרות במשק. היסוד הראשון התאייד. זה ברור כשמש. אגב, גם מדבריו של ראש הממשלה, ההוצאה הממשלתית עולה. עוד לפני הבזבוז היא עולה. יחד עם הבזבוז היא עולה עוד יותר. היסוד השני של הפחתת מסים מאוים על-ידי התאיידות היסוד הראשון. אבל אני רואה בדאגה רבה עוד יותר, ואני מפנה זאת לחברי שר האוצר החדש, אני רואה כסכנה גדולה יותר את הנסיגה מהרפורמות היסודיות שהן המפתח של המשך תנופת הצמיחה בממשלה. חברת החשמל, הרפורמה שם נדחתה בשנה, ואם היא נדחתה בשנה, אתם כבר יודעים שהיא נדחתה. מכירת נמל אילת - נדחתה בשלוש שנים. הפרטת התעשיות הצבאיות – אגב, התעשייה הצבאית עולה מיליארד שקל בשנה, פשוט כסף, מיליארד. הרפורמה בחברת החשמל, אי-קיומה, עולה עוד קצת מיליארדים - שנה. אני מקווה, אני בטוח ששר הביטחון הנכנס - אני מאחל לך הצלחה בתפקידך, עמיר, אני רוצה לקוות שאתה תיתן יד, חרף התנגדות ועדי העובדים, למכירת התעשייה האווירית, למכירת התעשייה הצבאית, 1. כדי להפסיק את הדימום; 2. כדי להביא הרבה יותר הכנסות למדינה. אבל יש לי ספקות בעניין הזה, כמו גם – מאיר, אני מאחל לך כל הצלחה במינהל מקרקעי ישראל. הרפורמה הנדרשת שם היא ענקית, אבל אני לא רואה את הקואליציה, לצערי, שתיתן לך את הגיבוי לרפורמה שמתבקשת שם. העדר הרפורמה מביא למצב שיש סיאוב ביורוקרטי, יש חוסר יעילות בשירות לאזרח, ויש דבר נוסף: בכל מקום שיש לך סיאוב ביורוקרטי, בכל מקום שיש לך מונופולים, בכל מקום שיש לך שליטה של איגודי עובדים, בכל מקום כזה יש תופעה נוספת, ולתופעה הזאת קוראים שחיתות. הרבה שחיתות. וביעור השחיתות הוא חיוני גם כנורמה בחיים הציבוריים שלנו וגם משום שהשחיתות היא אבן ריחיים על צווארה של כלכלת ישראל. ובכן, בהעדר רפורמות שעולות לנו - אי-קיומן עולה לנו מיליארדים בשנה, מיליארדים שהיו יכולים לשמש לכל אותן מטרות שראש הממשלה ציין בנאומו. כי רק עם כסף אפשר לטפל, רק עם כסף אפשר לעזור לנושאים החברתיים. אחרת זה מלים בעלמא. לאור הבזבוז, לאור ניפוח המנגנונים, לאור הנסיגה מהרפורמות, אני רואה אפשרות אמיתית, וחשש אמיתי, שקצב הצמיחה של המשק יתחיל לרדת והאבטלה תתחיל לעלות. זה אולי לא יקרה מייד, אבל אני מעריך שזה עומד לקרות. יכול להיות שהאבטלה תרד עוד קצת, אבל היא תתחיל לעלות. אי-אפשר לרמות את הכללים, חוקי הכבידה של הפיזיקה הכלכלית, אי-אפשר. ויש לזה משמעות, כפי שנראה בהמשך. אני עובר לנושא המדיני. אני מתחיל דווקא בדברים ששמעתי עכשיו מראש הממשלה, שדיבר על הרצון במשא-ומתן לשלום עם פרטנרים שעוברים את תנאי הסף, שמסתלקים מהטרור, מעניין ההכחדה של מדינת ישראל. בוודאי זה מקובל עלינו, גם אנחנו נהגנו כך, כל ממשלה בדרכה. אבל שמעתי גם דברים שאמר ידידי שמעון פרס בנאום ביום העצמאות בהר-הרצל. אתה אמרת, שמעון, קראת לפלסטינים לזנוח את דרך הטרור, את דרך האלימות, לעלות על נתיב השלום, דברים שכולנו מסכימים אתם. ואז אמרת משפט נוסף. אמרת, במשא-ומתן לא תקבלו הכול. אכן. אבל הנה הצטרפת לממשלה, שבלי משא-ומתן הם מקבלים הכול. נו, אז מה יישאר לך ביום מן הימים לנהל עליו משא-ומתן, אם יהיה לך פרטנר שעובר את תנאי הסף? האמת, שום דבר. הרי אתם יודעים את עמדתנו לגבי הנסיגות החד-צדדיות. אנחנו כבר יודעים, הזהרנו, אמרנו, אתם יכולים לבחון את זה, האם זה חיזק את אבו-מאזן? האם זה החליש את ה"חמאס"? האם זה הרחיק את ה"קסאמים"? זה כל כך הצליח שאין לנו דבר דחוף יותר מאשר להמשיך בנתיב הזה? ולמי מוסרים? רבותי, למי אתם מתכוונים למסור את לב הארץ? למעריצים, לבאי-כוחו של אותו אדם שראש הממשלה הגדיר אותו בצדק כהיטלר בן זמננו. להם אתם עומדים למסור את זה. וכל דבר שנמסור להם יקצר להם את הקווים. זה כבר קורה, הם מקצרים את הקווים לאשקלון. כל שטח שנמסור להם, הם ישתמשו בו כבסיס התקפה עלינו. אני חייב להגיד, שעוד לא היתה ממשלה בממשלות ישראל שוויתרה הרבה כל כך מראש, פשוט ויתורים, ויתורים וויתורים, ובעצם פוטרת את הצד השני מדבר כלשהו, מהתחייבות כלשהי. והערה נוספת: זה עולה המון כסף. זה עולה המון המון כסף. שוב, לא מיליונים, לא עשרות מיליונים – מיליארדים, ומיליארדים רבים. עכשיו, פה יש ניגוד, אי-אפשר לעשות את כל הדברים ששמעתי את ראש הממשלה אומר, אי-אפשר בלי לקבוע סדר עדיפויות. בכל מאמץ, ובמיוחד במדיניות, חייב להיות ציר המאמץ העיקרי. מהו ציר המאמץ העיקרי? הוא צריך להיות הבטחת ביטחוננו מול אותו איום מתפתח, אבל הכספים שצריכים להיות מופנים לשם לא יכולים להיות מופנים לעקירת יהודים, להעביר אותם מגבעה אחת לגבעה אחרת. זה לא יפתור את הבעיה, זה מיותר, זה מסוכן, אבל מעל הכול, זה בלתי קביל, שני הדברים לא הולכים יחד, פשוט לא הולך יחד. לכן צריך לבחור. תקציב זה חלק מקביעת סדר עדיפויות לאומי. סדר העדיפויות הלאומי שלנו הוא ברור. אנחנו מאמינים בביצור העוצמות הלאומיות שלנו, בביצור הביטחון, גם כדי להרחיק את האיום האירני, גם כדי לבלום את הטרור; בהמשך תנופת הכלכלה החזקה שלנו, בעוצמה החברתית שלנו, הטכנולוגית, החינוכית, בביצור מורשת ישראל והקנייתה לכל ילד וילדה, משום שבסופו של דבר על היסודות האלה אנחנו עומדים. ואילו סדר העדיפויות של הממשלה הוא עוד נסיגות, עוד ויתורים, ויתורים מיותרים, מסוכנים; עוד ניפוח מנגנונים, עוד חלוקת כופתאות לשותפים הקואליציוניים, עוד סידורי עבודה. על-פי קווי היסוד שהוצגו כאן, על-פי הפרקטיקה עכשיו - עוד לפני התקציב - על-פי המדיניות ועל-פי הנוהג, הממשלה הזאת התחילה את דרכה ברגל שמאל, תרתי משמע. אנחנו נעמוד מולה בשגיאותיה כאופוזיציה לוחמת, אחראית, אופוזיציה תקיפה ונחושה. אבל באותם מקרים, ואני מאוד מקווה שיהיו מקרים כאלה, שהממשלה תעשה את הדרוש לביצור הביטחון, להנהגת מדיניות כלכלית נכונה, לבניית חברה חזקה ולביעור השחיתות מן המדינה, היא תקבל את תמיכתנו. אבל כיוון שלאור הדברים שהוצגו כאן אינני רואה שזה הקו המוביל, אינני רואה שזה המאמץ העיקרי של הממשלה, אני יכול לצפות שיגיע יום, ולהערכתי הוא פחות רחוק ממה שחושבים, שהחלופה שאנחנו מציעים תזכה שוב לאמון העם, ובעזרת השם נוביל את המדינה בדרך הישר. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. מזכיר הכנסת אריה האן: בבקשה לקום. כבוד הנשיא! (חברי הכנסת מכבדים בקימה את צאת נשיא המדינה מאולם המליאה.) מזכיר הכנסת אריה האן: נא לשבת. היו"ר דליה איציק: חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בדיון. חבר הכנסת חיים רמון, קדימה, בבקשה. אם כך, נעבור לחבר הכנסת שלמה בניזרי, בבקשה. איננו? נעבור לחבר הכנסת אפרים סנה, בבקשה. חבר הכנסת שלמה בניזרי נמצא. חבר הכנסת סנה, תמתין, חבר הכנסת בניזרי פה, ברשותך, תתחלפו על הדוכן, הוא לפניך, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אפרים סנה. חבר הכנסת דוד טל, מייד. אחרי חבר הכנסת שלמה בניזרי, אתה תדבר, אחר כך תחליף אותי, ואחר כך ידבר חבר הכנסת אפרים סנה. עכשיו נקשיב לחבר הכנסת שלמה בניזרי. שלמה בניזרי (ש"ס): גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית, ברכותי על מינויך. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. שלמה בניזרי (ש"ס): נכנסנו יחד לכנסת לפני כ-14 שנים, נפגשנו הרבה בממשלות, ואני שמח באמת. את האשה הנכונה במקום הנכון, והנה פה מתגשם השובניזם, סליחה, הפמיניזם במלואו, אבל התכוונתי לשובניזם בממשלה. תמיד מטיפים: למה אתם, הדתיים, אין אצלכם נשים? מעניין, בכל הכנסת יש 10%-15% נשים, ורק שתי שרות. לפחות את לתפארת הנשים, נתנו לך את התפקיד, ותפסיקו להטיף לנו מוסר. גבירותי ורבותי, חברי הכנסת, שמעתי בימים האחרונים, לכאורה מצד הימין, מהליכוד, מהמפד"ל, מהאיחוד הלאומי - איך אתם נכנסים לממשלה שמדברת על הינתקות, ממשלת אולמרט וחבריו. רבותי, ברצוני לומר לכל אותם צבועים ממפלגות הימין, להזכירכם כי בקדנציה הקודמת, כאשר אתם נכנסתם לממשלתו של שרון, כבר בשנה השנייה נודע לכם שאתם הולכים להתנתקות. אתם עזבתם את הממשלה? האם הפלתם את הממשלה? אפילו אתם זוכרים שהיתה קבוצה, למי ששכח - אתם יודעים שאצלנו המאורעות רצים כל כך - שקראו לה המורדים. האם המורדים עזבו את הממשלה? הרי אם הם היו עוזבים הם היו יכולים להפיל את הממשלה, ללא ספק. הם נשארו על כיסאותיהם המרופדים. מי דאג לממשלה הקודמת, ממשלת שינוי, שאנחנו לא נהיה? גדעון סער (הליכוד): שמעת את הנאום של אולמרט? אתה עומד להצביע על - - - שינויים משמעותיים בגבולות המדינה. שלמה בניזרי (ש"ס): תעשה לי טובה. אתה יודע מה? אני לפחות נכנס לממשלה שמדברת על פינוי בעתיד. אתה היית חבר בממשלה שפינתה את כל חבל-עזה, פינתה 21 יישובים. אל תטיפו לנו מוסר בשנים הבאות. גדעון סער (הליכוד): אתם נותנים יד לפינוי כל יהודה ושומרון, וזה בזכותכם, רק בזכותכם. בלעדיכם הממשלה לא היתה קמה. שלמה בניזרי (ש"ס): היחידים שלא התגאלו או לא התלכלכו בממשלה הקודמת היינו אנחנו. גדעון סער (הליכוד): כמו שהצבעתם בעד אוסלו. שלמה בניזרי (ש"ס): באוסלו כמעט לא היה פינוי, ואנחנו לא תמכנו, דרך אגב. באוסלו נמנענו בפעם הראשונה, ובפעם השנייה הצבענו בכלל נגד. גדעון סער (הליכוד): אתם תמיד עוברים לשמאל ברגעים האלה. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גדעון סער, אני משוכנעת שאתה לא רוצה להיות פה עד 12 בלילה. שלמה בניזרי (ש"ס): אני מבקש מכם, עכשיו, בשנים הבאות, אל תטיפו לנו מוסר. גדעון, אני מבקש מכם: תהיו הוגנים. מי שדאגה לממשלת שינוי בכנסת הקודמת היתה המפד"ל - אפי איתם וזבולון אורלב. הם דאגו לכך שאנחנו נהיה בחוץ, במקום לעשות ממשלת ימין, כפי שדיברו כל הזמן. אתם גרמתם לכך. עכשיו באים להטיף לנו מוסר: איך אתם יושבים בממשלה שמדברת על תוכניות עתידיות? אני חייב לציין לשבח את נאומו של ראש הממשלה בפועל ולעתיד, מר אהוד אולמרט, שהיה זהיר מאוד בדבריו. הוא אמר שבתחילה מדברים באמת על בדיקת אפשרויות של משא-ומתן. כשאנחנו מדברים על תהליך אמיתי של שלום ושלום מלא, עם אנשים שמעוניינים, כפי שלימדו אותנו בחוג לריקודים, שטנגו רוקדים בשניים, אז בבקשה, אנחנו נתמוך בכל הסכם עתידי, תמיד. זה כבר ידוע ואין טעם לחזור כל פעם על פסקו של הרב עובדיה יוסף מלפני כ-30 שנה, שדיבר אז בהתלהבות על כך שקדושת האדם קודמת לקדושת האדמה. אבל, כאשר אתה הולך לעשות הסכם עם פלסטינים, כדוגמת עזה, בריחה, או בריחה מלבנון, שימו לב מה אנחנו מקבלים – "קסאמים", מטר של "קסאמים". האם לזה ייקרא הסכם? האם על זה אנחנו מדברים? נקבל את זה? עזה היא אולי גוש אחד, אבל כאשר אנחנו מביאים את הסכם הנסיגה, אם ידברו עליו בעתיד, למרכז הארץ, ודאי וודאי שהדברים יובאו בפני מועצת החכמים. הרב עובדיה יוסף כבר הביע את עמדתו בעבר, שהוא מתנגד לכל נסיגה חד-צדדית. אבל, למה לנו לטחון עכשיו מים ולדבר על דברים עתידיים? למדנו מהליכוד, למדנו מהמפד"ל ומישראל ביתנו - תהיה בממשלה. כל עוד אין התנתקות, כל עוד לא מדברים על כלום, כל עוד מדברים על חיזוק הנושאים החברתיים במדינת ישראל, אדרבה, היה באותה ממשלה, ובפרט לאור כל החלל שנותר כתוצאה מהממשלה הקודמת, שבידיים זדוניות, גם המפד"ל, דאגה לסגירת משרד הדתות ולפגיעה בכל שירותי הדת בישראל. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): הכסף, הכסף. שלמה בניזרי (ש"ס): לא נותר לנו אלא רק דבר אחד - לחזור בתור מפלגה שנקראת סקטוריאלית, דתית, עדתית, ואינני מתבייש בכך. אנחנו נלך ונתקן את כל אותן עוולות שעמיר פרץ הבטיח לתקן. הבטיח רווחה, הבטיח לדאוג למסכנים וכאשר נתנו לו את תיק האוצר... מה, אתם באמת מאמינים שאם עמיר פרץ היה רוצה להיות שר האוצר הוא לא היה שר האוצר? יש פה מישהו פתי או נאיבי שמאמין שעמיר פרץ לא יכול היה להיות שר האוצר? הרי בלעדיו אין ממשלה. אין ממשלה בלי עמיר פרץ, כי הרי אולמרט לא היה הולך עם ליברמן ואחרים. אלא מה? עמיר פרץ אומר: תראה את ביבי, היה אחלה שר אוצר, כולם אומרים עליו כך, ותראה מה קרה בסופו של דבר. הוא יצא האיש הכי רע, הכי מלוכלך, ולא רק זה. כל המפלגה שלו הלכה אחריו שבי ושולל ותראו לאן הם הגיעו, ל-12 מנדטים, המפלגה הרביעית בגודלה, אפילו אחרי ש"ס. תארו לעצמכם. היו"ר דוד טל: לליברמן יש 11 מנדטים. שלמה בניזרי (ש"ס): לא, אני מדבר על הליכוד. עמיר פרץ אמר: עזוב אותי, בחייך. מלים לבד והבטחות לבד. שר ביטחון מצטלם יפה ביום העצמאות, תמונה, אתם יודעים. זה ייראה הרבה יותר יפה. רבותי, די לצביעות בכנסת הזאת. כבר מגיל צעיר אני פה, 14 שנים, ססמאות ודיבורים. אני יכול להגיד על מפלגתי רק דבר אחד. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, כסף-שמכסף וכל הבלבולים הללו. אנחנו תמיד היינו עקרוניים ולא התביישנו להגיד שאנחנו רוצים לדאוג למגזרים, לסקטורים. אנחנו רוצים לבוא ולתקן. חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, בממשלה הקודמת הציע לנו ראש הממשלה שרון 600 מיליון שקלים כדי שנחזור לממשלה, ולא היינו מוכנים כי היינו צריכים לתמוך בתוכנית המדינית שלו. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): כי זה היה רק 600 מיליון. שלמה בניזרי (ש"ס): באמת? נראה לך שאם היו נותנים לנו 600 מיליון עבור שנה אחת לא היינו נכנסים? אוהו, יש לך טעות גדולה מאוד. לכן אני אומר, רבותי חברי הכנסת, דעו לכם שהמפלגה העקרונית ביותר בממשלה הזאת ובכנסת הזאת היא דווקא ש"ס, שהוכיחה לכל אורך הדרך את דאגתה למסכנים, לחלשים. בנושאים מדיניים תמיד היינו עקביים, אבל לא כמו אלה שבאים היום, שנבחרו על-ידיהם. אנחנו לא נבחרנו על-ידי מתנחלים. אולי יש לנו כמה אלפים, ואני מודה להם ומברך אותם על תמיכתם בנו, אבל אלה שבאמת נשלחו על-ידם, אלה שדיברו במסרים שלהם, הם היו הראשונים שהלכו ומכרו אותם. למה? כדי להישאר מרופדים בממשלה. לכן, אדוני ראש הממשלה שאינו נמצא פה, אני רוצה להעביר לו מסר אחד פשוט - מתנחלים רבים שגורשו מבתיהם עדיין מדממים, עדיין בוכים ועדיין זועקים. הם עדיין נטושים בבתי-מלון או בכל מיני קרוונים או קרווילות או, כפי שכינו אותם, לא בקו"ף אלא בחי"ת. הם עדיין מסכנים, בוכים וזועקים ודמעתם על לחיים. איך אומר הנביא: לבי לבי על חלליהם, מעי מעי על הרוגיהם. הממשלה לא יכולה לבוא עכשיו ולרוץ בזבנג. שמעתי את חיים רמון אומר השבוע באחד הנאומים שלו ברדיו: אנחנו הולכים לתוכנית מדינית אם לא יהיה פרטנר. רבותי, זה לא ייקח שנים, זה לא ייקח חודשים ארוכים, אלא כמה חודשים. אדוני ראש הממשלה, אל תלך שבי אחרי אותם אנשי שמאל, שמתלהבים להיפטר משטחי ארץ-ישראל כאילו הם עול. תנסו להבין שהיום אנחנו לא נמצאים בעזה ואיזה סיכון ביטחוני נוראי זה. מה אתם רוצים? לפלג את העם? בעזה היו 5,000 תושבים, ואנחנו מדברים על יש"ע, על רבע מיליון תושבים בערך. אתה הולך לגרש רבבות, רבבות, רבבות. אתם באמת מאמינים שזה יעבור בשקט? כל הזמן אתם זועקים שאין כסף, אין כסף, ומי יממן את כל ההתנתקות? שוב העניים? הלכתם, קיצצתם, פגעתם בהם בצורה נוראית. יש למעלה ממיליון וחצי אנשים מתחת לקו העוני, 700,000 ילדים, ואיפה מפלגת העבודה? איפה עמיר פרץ? הוא ירוץ עכשיו להתנתקות? מי יממן אותה? אותם עניים שבחרו בו, שהוא דיבר בשמם. לכן, הייתי מציע לראש הממשלה הצעה פשוטה. אדוני, בשנה הראשונה שים את הנושא המדיני בצד. בוא, תייצב קצת את העם המדמם הזה, הכואב, המפולג והמשוסע. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): למה לא אמרת לו את זה במשא-ומתן הקואליציוני? שלמה בניזרי (ש"ס): איך אתה יודע שלא אמרתי? אתה לא היית נוכח במשא-ומתן. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): הוא לא קיבל את דעתך. שלמה בניזרי (ש"ס): אני אומר לראש הממשלה: אדוני ראש הממשלה, בוא, לפני הכותרות ולפני מה העולם יגיד, בוא תדאג קודם כול לעמך. בתוך עמי אנוכי יושב. תדאג שלא יהיו פה מלחמות. תנסה לדבר ולהידבר. הטעות הגדולה של רבין בזמנו, מי שזוכר, היתה שהוא קרא להם פרופלורים והוא לא שם פס. איזה קיטוב נוראי זה יצר בעם. שימו לב למה גרם ראש הממשלה שרון. אדוני ראש הממשלה אולמרט, אל תעשה את הטעות הזאת. אתה אדם הגון. אנחנו מכירים אותך. אתה אדם קשוב ופתוח. גם בנושאים החברתיים תהיה הרבה יותר לארג' כלפי אותם אנשים כואבים, וגם בנושא המדיני - אל לך. לאט לאט. אני אומר לך שלי יש קצת ניסיון פה. אומנם, אני עדיין צעיר יחסית אליו, אבל לאט לאט. הפזיזות מן השטן. פעם אמרתי שאמרו זאת חז"ל, וקמו חברי הכנסת הערבים ואמרו: בוא הנה, זה מן הקוראן. אם אני לא טועה, אומרים "אל-עג'לה מן א-שיטאן" - נכון? אפרים סנה (העבודה-מימד): - - - גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): לא. זה רק מי שנוגע באדמה הקדושה של האסלאם. שלמה בניזרי (ש"ס): עוד מעט אתה תדבר. אצלנו אומרים: "רגליים ממהרות לרוץ לרעה". אני באמת מאחל לממשלה הזאת - מצד אחד, אני רוצה שהיא באמת תאריך ימים כי זה לרווחת אזרחי מדינת ישראל ולטובתם שנשדר יציבות גם לכלכלה וגם לעולם, אבל במתינות ובזהירות. אדוני, תודה. היו"ר דוד טל: אדוני, תודה. רבותי חברי הכנסת, בשעה 14:30 תתקיים ישיבת ועדת החוץ והביטחון שבה ייבחר חבר הכנסת צחי הנגבי ליושב-ראש הוועדה. אנחנו ממשיכים בניהול הדיון. חבר הכנסת אפרים סנה, בבקשה; חמש דקות. אפרים סנה (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשני דברים מתאפיינת הממשלה שתעמוד להכרעתנו הערב: האחד - יש בה רוב להסדר בינינו לבין הפלסטינים הבנוי על שתי מדינות לשני עמים, והשני - יש בה רוב ברור לערכים יהודיים של צדק חברתי וערבות הדדית. במה תיבחן הממשלה הזאת? - בשלושה דברים. הדבר הראשון: מיצוי אמיתי וכן של הסיכוי להסדר עם הפלסטינים במשא-ומתן ברוח נאומו של המיועד לראשות הממשלה, שהוא חלק מקווי היסוד של הממשלה. לא תהיה לגיטימיות בין-לאומית, ולא תהיה לגיטימיות בתוך הבית הישראלי, למהלכים חד-צדדיים שלא נעשה לפניהם ניסיון רציני - לא מתחמק, לא מתחכם - להגיע להסדר עם אותו רוב בעם הפלסטיני שרוצה בהסדר ולא בטרור. הדבר השני, המבחן השני, הוא אם הממשלה הזאת תבנה מענה איתן מול האיום הטרוריסטי ומול האיום הגרעיני שבאים שניהם מאותו מקור. תשובה ישראלית שבנויה על כוח ישראל ועל מוח ישראל ולא על חסד לאומים. אנחנו ימים מעטים לאחר יום השואה, יום לאחר יום העצמאות, ולקח שני הימים האלה הוא שקיום ישראל תלוי בכוחו - לא בחסדים, לא בהבטחות ולא באשליות. אני קצת תמה על ראש האופוזיציה שהטיף לנו בדבריו לבנות כוח. שלוש שנים ומעלה הוא היה שר האוצר, ובשלוש השנים האלה הוא חתך בביטחון כבנקניק סלאמי, חתך וחתך. לפי חישובי שלי, שיעור הפיחות בעוצמתנו בשנים האלה הוא כדי 30%, ובדברים החשובים. המבחן השלישי - האחרון בסדר ולא האחרון בחשיבות - הוא אם הממשלה הזאת תגשים את כל השינויים החברתיים שמעוגנים בקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים. אם יהיו תרופות לחולים, אם ייפסק עושק העובדים בחברות כוח-אדם, אם תהיה לאזרחיה המבוגרים של ישראל זיקנה בכבוד ולא זיקנה בחרפה, אם יהיה כבוד לזקנים ותקווה לצעירים - בשינויים החברתיים האלה הממשלה הזאת תיבחן. אם תיכשל הממשלה - הממשלה הזאת, שאני מקווה שנשביע הערב - באחד משלושת המבחנים האלה, המדיני, הביטחוני והחברתי, היא לא תאריך ימים. אם היא תעמוד במבחנים האלה - ייתכן מאוד שתיפתח לישראל תקופה חדשה גם בבית וגם בחזית החיצונית. תודה רבה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת סנה, תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת אביגדור ליברמן. אדוני, לך יש חמש דקות, אלא אם כן יש מי מסיעתך שירצה לוותר. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): - - - היו"ר דוד טל: אני מוכן לשמוע אותך גם 20 דקות. על חשבון סיעתך אין לי שום בעיה. קריאה: - - - היו"ר דוד טל: אין בעיה. הוא יושב-ראש הסיעה ויושב-ראש התנועה, והוא יחליט כמה זמן הוא רוצה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): 15 דקות. היו"ר דוד טל: בסדר. 15 דקות על חשבון הסיעה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שבפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל קמה קואליציה נגד העלייה. אני יודע שכמה חברים שאלו אותי: עשיתם הפגנה בחוץ; למה עשיתם הפגנה? אתם רציתם להיכנס ולא לקחו אתכם? לא, אנחנו לא נכנסנו ואנחנו גאים שאנחנו בחוץ. אין לנו מה לחפש בממשלה הזאת מאלף ואחת סיבות. אבל קואליציה נגד העלייה היא דבר חמור ביותר. העלייה תמיד היתה הנשמה, הציר המרכזי, של הציונות, של העשייה הציונית, בלי קשר לישראל ביתנו ובלי קשר לאביגדור ליברמן. כולנו גדלנו על המיתוס של הביל"ויים, העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העלייה השלישית ואקסודוס. הממשלה, שכולה פסלה את העלייה כנושא - בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל ראיתי שיש דבר כזה. מה זה קשור לאביגדור ליברמן? התחלנו משא-ומתן; אנחנו מקבלים קווי יסוד לפי הצעת קדימה. איפה מופיע נושא העלייה? - בסעיף 55, בסעיף האחרון. סדר העדיפויות כפי שקדימה ראתה בהתייחסות לנושא העלייה. אחרי לחצים גדולים, דיברנו והתרענו. אני מסתכל כרגע בקווי היסוד שהניחו על השולחן, ונושא העלייה הוא בסעיף 42. זו באמת ההתייחסות של הממשלה הזאת לנושא העלייה. הבוקר שמעתי את דברי ההבל של השר המכובד, השר החדש המקשר בין הכנסת לממשלה. אמרו: איך יכול להיות שלכל ציבור העולים אין נציגות בממשלת ישראל? - בזה ליברמן אשם. אז קודם כול, אני שמח. אני אומר שהתחייבתי שהממשלה הזאת לא תאריך ימים מעבר לשנה וחצי, ואצלי מלה זו מלה. אני מקווה שגם נקדים, כי גם שנה וחצי זה יותר מדי זמן עבור הממשלה הזאת. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): זה שהתחייבת לא אומר כלום. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): בניגוד לאחרים אני גם יודע לבצע. אני מסתכל על הקואליציה הזאת. עזבו אותנו, מה אתם רוצים מאביגדור ליברמן? לא מצאתם לנכון לתת לאף אחד מנציגי העולים מקום בממשלה. מרינה סולודקין לא יכולה להיות שרת הקליטה? היא היתה מספר שש ברשימת קדימה, לא מצאתם לנכון לתת לה להיות אפילו שרת הקליטה? מה קרה? אמנון כהן היה במקום השלישי ברשימת ש"ס, אין לו מקום ליד שולחן הממשלה? אין לו מקום. אני מנסה להיזכר – כל המודעות של קדימה במערכת הבחירות, שבוע אחרי שבוע, שלושה חודשים, כל מודעה בציבור הרוסי דיברה על ברית הזוגיות. כל מה שהם כתבו היה ברית הזוגיות, ברית הזוגיות, בכל המודעות. אני לא רואה אף אחד מקדימה, אבל כדאי שתזכרו את זה. היו"ר דוד טל: אני לא נחשב בעיניך, אדוני? אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): סליחה, אדוני היושב-ראש. יורי שטרן (ישראל ביתנו): אתה נייטרלי. קוראים לך יושב-ראש, אתה נייטרלי. היו"ר דוד טל: הנה פרופסור בן-ששון ועתניאל שנלר. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, התרגלתי לראות אותך עם הטובים בש"ס. אני מצטער. שבוע אחרי שבוע פרסמתם מודעות על ברית הזוגיות. נתתם לש"ס זכות וטו על ברית הזוגיות. אתם הבטחתם את זה, קדימה פרסמה את המודעות האלה, אתם חתומים עליהן. אני עובר הלאה, אני מסתכל על עשרות סעיפים בנושא תקציב, כסף, "דֶנגי", money. יש עשרות סעיפים, מיליארדים. עשיתי חישוב קצר, קרוב ל-5 מיליארדי שקל חילקתם בהסכם הקואליציוני. היו"ר דוד טל: זה רק 4 מיליארדים. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אמרתי שזה כמעט 5 מיליארדים. זה הרבה יותר מ-4 מיליארדים. חילקתם כמעט 5 מיליארדי שקלים לאלף ואחד דברים. 84 מיליון שקל לפיתוח ושיפוץ מבני דת. אני בעד, אבל למה אין אפילו שקל אחד לבניית מועדון עולים אחד? לא מצאתם בכל התקציב, בכל המיליארדים האלה, אפילו שקל אחד לנושא של עלייה וקליטה. האם זה לא טירוף מוחלט? זו בפירוש קואליציה נגד העלייה, ואני קורא לכל אותם עולים מחבר המדינות שנמצאים ברשימת קדימה: קומו ותעזבו. אם יש לכם קצת מצפון, אם יש לכם קצת נאמנות לאותם בוחרים שהובלתם באף, רימיתם אותם, שיקרתם להם, קומו ותעזבו, תצביעו נגד הממשלה הזאת. גם חבר הכנסת אלקין, גם נודלמן וגם מרינה סולודקין. הזכיר לי יורי שמרינה אמרה: אני מקום שש בקדימה, אני אשפיע. יורי אמר לה אז: את מקום שש לפני הבחירות, אבל אחרי הבחירות תהיי 106. לדעתי היום הגענו ל-121. לכן אני אומר לכם: שיקרו לכם, הובילו אתכם באף, קומו ותעזבו. זה הדבר שאתם מחויבים לעשות כלפי אותם בוחרים שניסתם לשכנע וגייסתם. דבר נוסף, שמעתי וקראתי הרבה שטויות לגבי מה שהוצע לנו. הציעו לנו הרבה דברים – מה לא הציעו לי? תהיה שר התחבורה המורחב, שר שיכון מורחב, תקבל דבר כזה ותקציב פה. אמרתי: חבר'ה, אנחנו תנועה עם עקרונות וערכים. זה שאתם מנסים לשפוט אחרים לפי המידה שלכם, זה לא נכון. לנו יש בסך הכול שלושה-ארבעה סעיפים קטנים שביקשנו שיהיו בקווי היסוד. עם כל הכבוד לכל הכיבודים - והייתי שר, וטוב להיות מיניסטר, ואני אוהב את העשייה, וגם אמרתי שאנחנו פרגמטיים ולא פנאטים - תהיו קצת יותר זהירים. היו"ר דוד טל: אדוני מוכן לפרט את ארבעת הסעיפים הקטנים? אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אמרתי שבקווי היסוד לא צריך לכתוב שתי גדות לירדן, אבל למה אתם כותבים צמצום התיישבות יהודית ביהודה ושומרון? מה, יצמצמו את אלון-שבות? בית-אל? מה יצמצמו? כנראה אלון-שבות תהיה הראשונה שיצמצמו אותה. למה צריך לכתוב צמצום התיישבות יהודית ביהודה ושומרון? לא צריך לכתוב שתי גדות לירדן. הלכנו הלאה. אמרתי: אל תיתנו לש"ס זכות וטו על ברית הזוגיות. אל תכתבו כלום. למה צריך לכתוב שיש לש"ס זכות וטו על ברית הזוגיות? אל תכתבו כלום. וכך הלאה, סעיף-סעיף. אתם רוצים אותנו, תלכו קצת לקראתנו. אמרתי: תשימו את נושא העלייה בין עשרת הסעיפים הראשונים. תכתבו שזה יעד לאומי. יש יעד לאומי לאינפלציה, לגירעון, שיהיה יעד לאומי גם בנושא העלייה – הבאת מיליון עולים תשנה ותקדם את המדינה הזאת טוב יותר מכל דבר אחר. ביקשנו בסך הכול שישנו שלושה-ארבעה סעיפים קטנים. אתם לא יכולים להגיד שהתנועה הזאת פסולה מלהתעסק בדברים מדיניים. הלכנו לבחירות האלה עם שלושה דגלים: ביטחון אישי, עלייה ודמוגרפיה. אני מגיע לראש הממשלה ואומר לו: תסתכל, זה מצע קדימה. אולי אתה רואה את זה בפעם הראשונה, אבל זה מצע קדימה. יש שם סעיף בנושא הדמוגרפיה. כתוב: יצירת גבולות חדשים בהתאם למציאות הדמוגרפית. זה לא המצע של ישראל ביתנו. אמרתי: תכניסו את הסעיף הזה לקווי היסוד, בדיוק מה שכתבתם, מה ששיקרתם לבוחר שלכם. זה היה במצע שלכם, תכניסו את זה לקווי היסוד. לא הסכימו. סעיף אחרי סעיף. כל הממשלה הזאת מבוססת על שקר, על כזב, ואין לה שום סיכוי לשרוד. אמרתי שנה וחצי, ואני מקווה שאני מגזים כשאני אומר שהממשלה תחזיק מעמד בשנה וחצי הזאת. דבר נוסף, במסגרת השטויות שאני שומע – ואני שמח שיש לנו אופוזיציה לוחמת. אני רואה את ספסלי הליכוד, כנראה ככה הם יתנהגו גם בעתיד. זה לא המקום לנגח את האופוזיציה, מנגחים את הממשלה, בטח בנאום ראשון. אנחנו, בניגוד לאחרים, לא עוסקים במניפולציות ולא ב"מאכעריי" פוליטי. אנחנו מכבדים את הכרעת הבוחר. הפסדנו לליכוד את המנדט ה-12 על 116 קולות. אנחנו לא נלחמים, אף אחד לא שמע אותי ולא דיברתי על נושא יושב-ראש האופוזיציה. הליכוד קיבל 116 קולות יותר, שייהנו מהמעמד הזה ונתניהו יהיה יושב-ראש האופוזיציה, אבל ברור שהאופוזיציה זה רק אנחנו. אחרים יכולים רק לדבר. אנחנו נוביל את האופוזיציה, אנחנו נפיל את הממשלה, והאחרים - העיקר שלא יפריעו וקודם יעשו סדר בבית, אחר כך שינסו לעשות סדר באופוזיציה. בנושא המדיני – שמעתי גם את אפרים סנה שדיבר על כוח ועל עוצמה. כוח ועוצמה בנויים לא על תקציבים, אלא קודם כול על יכולת הרתעה. אפרים, בוודאי כמי שלמד היסטוריה, יודע שגם לפני מלחמת העולם השנייה הצרפתים היו מאוד חזקים. לפני הפלישה לקו מאז'ינו, גם אז לצרפתים היו כוחות הרבה יותר גדולים משל גרמניה הנאצית, אבל הם היו מפוררים מבפנים. לא היה להם כוח רצון פוליטי ולא יכולת ההרתעה. דרשנו שבקווי היסוד יהיה כתוב מפורשות: כל אותם מסיתים ומשתפי פעולה עם הטרור אשר יושבים בבית הזה, שיישאו בכל העונש. כל אלה שממשיכים להיפגש חופשי עם "חמאס" ועם "חיזבאללה" ונוסעים חדשות לבקרים ללבנון, אלה שרק לפני יומיים הכריזו על יום העצמאות של מדינת ישראל כיום ה"נכבה" והרימו דגלים שחורים - - - גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): אמרת שאתה מכבד את הכרעת הבוחר. הם נבחרו כמוך. אתה גזען. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): לפי פקודת הטרור יש למצות את הדין עם כל אותם משתפי פעולה. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): אתה גזען. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): מלחמת העולם השנייה הסתיימה בזה שהיו משפטי נירנברג וראשי השלטון הנאצי הוצאו להורג; לא רק הם, אלא גם משתפי פעולה שלהם. כמו שלאוואל בצרפת הוצא להורג, אני מקווה שזה יהיה גורלם של משתפי הפעולה בבית הזה. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): הם נבחרו כמוך, אתה גזען. אתה לא מכבד את הכרעת העם. אתה דו-פרצופי. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): בדיוק כמו לאוואל. כמו שידעו למצות את הדין עם לאוואל, ככה צריך למצות את הדין אתכם. בדיוק באותה דרך. בלי שהממשלה הזאת לא תדע למצות את הדין עם משתפי פעולה ולא תדע להטיל מרות ולא תדע ליצור הרתעה, לא יעזור שום דבר, שום תקציב ביטחון. אני מאחל שימיה של הממשלה יהיו קצרים ככל האפשר. זה מה שדרוש לעם ישראל. תודה. היו"ר דוד טל: תודה רבה. הדובר הבא הוא חבר הכנסת בני אלון, בבקשה. חבר הכנסת אלון, שלוש דקות בלבד. יש מי מהסיעה שמוכן לנדב כמה דקות? יש לו כושר ויכולת רטורית לומר בשלוש דקות מה שאחרים אומרים בשש. בבקשה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאין לי מה לומר גם בשלוש דקות, כי איך אמרו לנו ואיך לימדו אותנו? מעשיכם יקרבוכם ומעשיכם ירחקוכם. אנחנו, קשה לשפוט לפי קווי יסוד, בעיקר שבקווי היסוד עצמם יש סתירה מיניה וביה. מפלגה אחת, ש"ס, אינה מחויבת לקווי היסוד, וזה כתוב פה בהסכמים שמונחים לפנינו. ומפלגת קדימה ומפלגת העבודה מחויבות לקווי היסוד. הגמלאים, אני לא יודע. אני מבין שהגמלאים סופחו רשמית לקדימה. כך דווח לנו, שיש לכם ישיבת סיעה משותפת ושלגמלאים כבר אין השקפת עולם, הם קיבלו את כל השקפות העולם של קדימה בענייני ביטחון. התפלאתי - - - היו"ר דוד טל: למה אדוני אומר את זה? הם לא יכולים להגיע לקדימה עם השקפת עולמם ולהטמיע את ההשקפה הזאת בתוך קדימה? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אחרי ידבר חבר כנסת רפי איתן, ואני בטוח, ואשמח לשמוע אם הוא יאמר שחברי הכנסת של הגמלאים אינם חותמת גומי על הפקרויות ביטחוניות ועל עקירת יהודים. אז מה אשפוט את קווי היסוד הלא-ברורים, והאם מחייב רק הנאום של ראש הממשלה, או גם קווי היסוד? נראה את המעשים. אכזבה גדולה יש לי מחבר הכנסת עמיר פרץ וממפלגת העבודה. הם יכלו להקים ממשלה חברתית, או לפחות להשאיר זאת כאופציה, אם דברי ידידי, חבר הכנסת ליברמן, יתקיימו במהרה. היתה אופציה נוספת של ממשלה חברתית. הפחד שלהם מהתקשורת - שוב ראינו שכל אלו שרוממות החברה בגרונם, כשזה עומד מול עקירת יהודים - אין אג'נדה חברתית. כך התנהגה מרצ בכנסת הקודמת כשוויתרה בענייני תקציב וויתרה בכל העניינים החברתיים. כך התנהגו במפלגת העבודה כדי שלא להפריע בעקירת יהודים. ועל מה? למען מה? למען הקמת ממשלת "חמאס"? זה ההישג הגדול שהיה לממשלה הקודמת? ושוב, מה יעשה לנו שר הביטחון, שהבטיח מהפכה חברתית? הוא ידאג שבשדרות יוכלו לישון בשקט? איש שדרות שיודע שבשדרות יש רעש או מה"קסאמים" או מהפגזות סרק לשטחים פתוחים שצה"ל מפגיז ומפגיז ללא שום תוצאה של ממש. אז זאת המהפכה החברתית של הגנרל עמיר פרץ? אכזבה אמיתית. ושוב, משתמשים בעניינים החברתיים וזורקים אותם מייד. למה? לממש אג'נדה של אשליות, של הזיות, שיהיה איזה הסכם שכולם פה יודעים שלא יקום ולא יהיה כשמולנו עומדת ממשלת "חמאס". אדוני היושב-ראש, במסגרת הזמן הזה ובמסגרת האי-ודאות של ממשלה חדשה, אשתדל מאוד מאוד, עם סיום דברי, כחייל נאמן באופוזיציה, למצוא את התפרים הגסים של הקואליציה הזאת ולהתיר אותם בכמה שיותר התמדה ויסודיות. היו"ר דוד טל: אני מאוד מודה לחבר כנסת אלון. חבר הכנסת רפי איתן, בבקשה, ואחריו - חברי הכנסת הרב יעקב ליצמן, חבר הכנסת יוסי ביילין וחבר הכנסת אברהים צרצור. חבר הכנסת איתן - שלוש דקות לאדוני. רפאל איתן (גיל): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, קצת קטונתי ואני לא רגיל לדבר אל אולם ריק במידה מסוימת, אבל זו המציאות, ואני כנראה אתרגל אליה בחודשים הקרובים. נדמה לי שאני איש הפלמ"ח האחרון בכנסת ובממשלה הזאת. לפני שירתו בכנסת ובממשלה גדולים, אמיצים, דגולים, כמו יגאל אלון, יצחק רבין, חיים בר-לב, רפול איתן, רחבעם זאבי. אני מזכיר את כל אלה שנפטרו, זיכרונם לברכה. כל אחד השאיר את חותמו בכנסת הזאת ובעם ובהיסטוריה של עם ישראל. יהי זכרם ברוך. נדמה לי שאני גם אחד האחרונים מלוחמי תש"ח כאן. כואב לי הלב על לוחם תש"ח מהולל, אריאל שרון, ידידי ורעי, שהלכתי אתו שנים רבות, איש משכמו ומעלה. אני מאחל לו רפואה שלמה ומאחל לבני ביתו שיחזור אליהם בקרוב, ער ומתעורר. נראה לי שלממשלה הזאת יש שתי משימות עיקריות, ונראה לי שאם היא תמלא את שתי המשימות האלה, שהן משימות היסטוריות - - - בני אלון, אני אומר את זה לך, משימות היסטוריות במגמה להציל את עם ישראל. המשימה הראשונה היא המשימה החברתית, שאני נרתמתי אליה בכל מאודי, בגילי, של נושא הגמלאים. אני מתחייב כאן, שבנושא הגמלאים אני אדאג שבתוך תקופת הממשלה הזאת לא יהיה אף גמלאי רעב, לא יהיה אף גמלאי שאין לו טיפול רפואי ואף גמלאי שאין לו שיכון. נראה לי שהממשלה הזאת צריכה לטפל לא רק בנושא הגמלאים, אלא בכל החברה הישראלית. אסור שבמדינה הזאת יהיה אף רעב אחד. המשימה השנייה, שהיא משימה היסטורית, רבותי, היא להתוות את קווי הגבול של ישראל. ואני אפרט קצת. להערכתי, כמקצוען שעסק בנושא הזה כמה עשרות שנים, אין לנו בעתיד הנראה לעין שום סיכוי - אני אומר, אין לנו שום סיכוי להסכם יציב עם הפלסטינים. זה לא אומר שאי-אפשר לדבר אתם, וצריך לדבר אתם, בהחלט צריך. אבל כל סיכום, כל הסכם שנחתום אתם, להערכתי לא יהיה שווה את הנייר שעליו חותמים. זה היה בעבר, ואני לא רואה שזה ישתנה בעתיד. אולי אני אתן אילוסטרציה כדי שתבינו: היום יש ממשלת "חמאס", שהיא מפלגה, אבל יש לה מערכת מיליטנטית מפה ועד הודעה חדשה. במקביל, יש מפלגה שנקראת "פתח", שיש לה גם כן מערכות מיליטנטיות כמו ה"תנזים", כמו "גדודי חללי אל-אקצא". האם יעלה בדעת מישהו במערכת הפלסטינית שממשלת "חמאס" תפרק את היריבות המיליטנטיות של ה"פתח", או להיפך? וכל זמן שזה קיים, וזה כבר קיים למעשה מהרגע הראשון ש"הארגון לשחרור פלסטין" הקים את עצמו כקונספציה, אני לא רואה שהטרור יכול להיפסק. זה אומר שישראל קודם צריכה להתוות לעצמה את הגבולות. אבל, רבותי, צריך לשמור מכל משמר שלא יהיה קרע בעם. ועל זה, מאחר שאין לי זמן - רציתי לפרט את זה - מר בני, אני מוכן לשבת אתם במיוחד. תודה. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. אני מאוד מודה לחבר הכנסת איתן. חבר הכנסת יעקב ליצמן, ואחריו - כאמור, חבר הכנסת יוסי ביילין, חבר הכנסת אברהים צרצור, חבר הכנסת מוחמד ברכה וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אם הוא יהיה. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יהדות התורה תצביע היום נגד הממשלה. היו"ר דוד טל: אני לא מאמין. יעקב ליצמן (יהדות התורה): אז יש לי חידוש. אנחנו ניהלנו משא-ומתן עם קדימה כאשר היתה אופוריה גדולה, וחשבו שאנחנו בטח בפנים. בסך הכול, כמה "ישיבה-בוחרים" מנהלים שם משא-ומתן – לא נורא, אפשר להסתדר אתם. אבל נראה שמי שניהלו אתנו את המשא-ומתן לא הכירו אותנו בעבר. אצלנו מלה היא מלה, ואני מקווה שהוכחנו זאת בעבר. אני מקווה שבימים הקרובים נחדש את המשא-ומתן, אבל אצלנו אופוזיציה היא אופוזיציה וקואליציה היא קואליציה. אין להיות ולהתנהל כאילו אנחנו לא. על מה לא הסכמנו? ראשית, הממשלה אומרת בקווי היסוד, שהיא תביא ללא דיחוי לחקיקת חוק לפתרון בעיית מנועי חיתון. מצד שני, היא אומרת: סטטוס קוו. איך זה מתיישב? אם יש סטטוס קוו – על הכול. אם אין סטטוס קוו, אי-אפשר לבוא ולומר: את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה. סטטוס קוו הוא סטטוס קוו. אני לא יודע, כך לימדו אותי בבית-הספר. חיים אורון (מרצ-יחד): ליצמן, הקדוש-ברוך-הוא לא עצר את העולם. אם הקדוש-ברוך-הוא היה יכול לעצור את העולם, לא היתה בעיה. יעקב ליצמן (יהדות-התורה): אז שלא יכתבו סטטוס קוו. שלא ירמו את העולם. אני "ישיבה-בוחר", אבל לצורך המקרה הזה אני עורך-דין. כתוב: סטטוס קוו. מה זה סטטוס קוו? אולי אדוני יסביר לי מה זה סטטוס קוו. אבשלום וילן (מרצ-יחד): סטטוס קוו גמיש, אתה מכיר? יעקב ליצמן (יהדות-התורה): הדבר השני הוא קצבאות הילדים. בקווי היסוד שלה, הממשלה רוצה מאוד לדאוג לילדים בסיכון. אבל מי מגדיר מהם ילדים בסיכון? הביטוח הלאומי. מה הוא אומר? משפחות ברוכות ילדים. זאת הבעיה הגדולה ביותר. שם העוני הכי גדול. אבל יש פרינציפים. נראה שההשראה של שינוי עדיין קיימת כאן, ואמרו: קצבאות ילדים – לא. אז מה כן? מה זה ילדים בסיכון? אני מתפלא על מפלגת ש"ס. אני מאוד מכבד אותם, וכידוע לכולם רציתי לעשות אתם תיאום, ואפילו בלוק, אבל קצבאות הילדים היתה הססמה שלהם בבחירות, ופתאום – אין. תקציב הישיבות: בקדנציה הקודמת קיבלנו 290 מיליון ש"ח, כאשר זה היה ההסכם עבור התקציב בלבד, ולא עבור הקואליציה. אחר כך הצטרפנו לקואליציה, ואמרו לנו שאותו הסכם יהיה גם על הקואליציה. הסכמנו בדיעבד, כאשר הדגשנו שבהסכם הקואליציוני ייכתב שבשנת 2006 אנחנו נבקש תוספת תקציבית. בהסכם שמונח כרגע על שולחן הכנסת אין אגורה אחת לתקציב הישיבות. שום תוספת. נניח שאנחנו לא נכנסים לקואליציה, אז אין ישיבות? לא דואגים לישיבות? לכן גם על כך אני מתרעם על ש"ס, שלא דאגו לשני הנושאים הללו. נושא נוסף בקווי היסוד הוא נאום אולמרט. אולי אפשר להסכים לנאום אולמרט, אבל לא למה שמפרט הסעיף שלאחר מכן בנוגע לגבולות. בעזרת השם, ניכנס בשבוע הבא להמשך המשא-ומתן. אם יבואו לקראתנו בדברים העקרוניים שעליהם דיברנו, יש בהחלט אפשרות שנצטרף. אבל, רבותי, שיהיה ברור כאן באופן חד-משמעי: אם לא, אני אשמח מאוד לשבת באופוזיציה. תודה רבה. חיים אורון (מרצ-יחד): ליצמן, יש לידי כיסא בוועדת הכספים. יעקב ליצמן (אגודת ישראל): שמור לי אותו. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יוסי ביילין. יוסף ביילין (מרצ): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לאחל לממשלה שתוקם היום הצלחה בתפקידה, ולאחל לכל השרים – אלה שיושבים כאן ואלה שלא יושבים כאן – הצלחה בתפקידיהם ובאתגרים שעומדים בפניהם, והם בוודאי לא פשוטים. אני מוכרח לומר, שנאום מוצאי הבחירות של ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט הוא נאום שמקובל עלינו, ואנחנו יכולים לסמוך עליו ולתמוך בו בלב שלם. גם הקונספט המדיני, כפי שהוא בא לידי ביטוי בנאום הזה – ולא בדברים ששמעתי כרגע מפי רפי איתן; אבל אם הקונספט הוא כפי שהציע אותו ממלא-מקום ראש הממשלה – אנחנו בהחלט חושבים שהוא שונה מהקונספט של התנתקות בלבד. מדובר במשא-ומתן רציני מאוד עם מחמוד עבאס, ורק אם הוא ייכשל יתקיים מהלך חד-צדדי. אנחנו רואים במהלך חד-צדדי סכנה גדולה. אמרנו את זה גם כשתמכנו בהתנתקות – מכל הסיבות שנאמרו כאן, גם על-ידי השמאל וגם על-ידי הימין: החלשת המתונים, חיזוק ה"חמאס", אי-סיום הסכסוך, אי-קבלת לגיטימציה בין-לאומית, לא לירושלים כבירת ישראל ולא לסיום בעיית הפליטים. בעינינו, התמיכה במהלך כזה היא רק חוסר ברירה, ולא עדיפות שאנחנו רצים אליה. וכאן יש בוודאי מחלוקת בתוך סיעת קדימה, כפי שאני שומע אותה בבית הזה. אנחנו רוצים בהחלט להיות שותפים להכרעה שהמהלך המדיני מוצה. יהיה לנו קשה מאוד לתת לגיטימציה להחלטה שלא נהיה שלמים אתה לגבי מיצוי המהלך הזה. אנחנו רוצים לראות משא-ומתן רציני ברוח תוכנית קלינטון, היוזמה הסעודית ויוזמת ז'נבה. בניגוד למה שאמרו כאן קודם חלק מחברי הכנסת, אנחנו מאמינים שהדבר הזה מעשי. אני גם יכול לומר, שקווי היסוד מקובלים עלינו רובם ככולם. חסרים לנו שם דברים, בוודאי בנושא החברה האזרחית, נישואים אזרחיים וגירושים אזרחיים. אנחנו לא חושבים שבמאה ה-21 אפשר באמת שבמדינה דמוקרטית מודרנית לא תהיה הזכות הזאת, בעיקר לנשים שנפגעות מאוד מכך שאין נישואים אזרחיים. ההסכמים הקואליציוניים עם הגמלאים ועם מפלגת העבודה בהחלט לא מפריעים לנו. אנחנו רואים בהסכמים האלה הסכמים סבירים, והבעיה האמיתית שלנו היא ההסכם הקואליציוני עם ש"ס. אני חושב שכל מי שקורא את זה – לאו דווקא מישהו חילוני או מישהו דתי, אלא כל מי שקורא את ההסכם עם ש"ס – רואה שישראל הולכת אחורה בהיבט התקציבי, החברתי והדתי: דחיית ההשוואה של קצבאות הילדים, הרחבת הסמכויות של בתי-הדין הרבניים, מינוי שר מיוחד לטיפול במועצות הדתיות אחרי שסגרו את משרד הדתות. זאת לא ישראל של המאה ה-21. אני יכול לומר לכם, שמרצ-יחד לא תוכל להצביע אמון בממשלה שמחויבת להסכם עם ש"ס, בלי שמול הסכם זה יש הבנות אחרות בתחום האזרחי, שמאזנות אותו. מרצ אפשרה את הקמת הממשלה הקודמת מתוך האופוזיציה כדי לאפשר את ההתנתקות ואת סיום הכיבוש. כמו בעבר, גם בעתיד נצביע על-פי השיקול האידיאולוגי בלבד. אם הממשלה תהיה ראויה לתמיכתנו, נצביע בעד החלטותיה גם מהאופוזיציה. לצערי, ביום זה, לקראת ההצבעה על הקמת ממשלה, אנחנו נאלצים לומר לכם: לא. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדובר הבא, חבר הכנסת אברהים סרסור מרע"ם. שלוש דקות. גאלב מג'אדלה (העבודה): אתה לא יודע לומר את השם? נהיית אשכנזי? צרצור. היו"ר דוד טל: אמרתי אברהים. גאלב מג'אדלה (העבודה): צרצור. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): שש דקות לפחות במקום עבאס זכור, שלא מדבר. זו החלטה של הסיעה. היו"ר דוד טל: אדוני, לי רשום שלוש. אם אברהים צרצור יאמר לי שהוא מדבר על חשבון מישהו אחר, אין לי שום בעיה – זה דיון סיעתי. אפשר. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אנחנו מאותה סיעה. היו"ר דוד טל: אתם מאותה סיעה? חשבתי שאתם משני הקצוות. אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): בסמאללה אל-רחמן אל-רחים. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בבואנו היום לדון בקלונה של הממשלה החדשה בישראל, ניסיתי ללכת בדרך הפשוטה ביותר ולהסתכל על שני המרכיבים הבסיסיים של הממשלה הזאת, וכל ממשלה אחרת. המרכיב הראשון הינו המרכיב הפרסונלי והמפלגתי של הממשלה. מהבחינה הזאת, אני רואה לפני – לא לפני היום בכנסת; אני לא רואה שום שר, אבל אני מודע לרשימת השרים האלה – רשימה של שרים מכובדים, אפילו נחמדים, שאשאף לעבוד אתם קשה למען האוכלוסייה שלנו, הערבית בפרט והציבור בישראל בכלל. המרכיב השני, שהוא המרכיב הבעייתי ביותר, ובכך נתמקד, הוא קווי היסוד של מדיניות הממשלה. למדתי את קווי היסוד לעומק ובכובד ראש, ואני מצטער לומר כאן, כי לא מצאתי בקווי היסוד אמירות נחרצות בשני נושאים, שבעיני הם חשובים מכל דבר אחר - השוויון והשלום. אין להסתפק באמירות כלליות, שמתאימות אולי יותר למגילת העצמאות ולאמנה מסוג כזה או אחר, ולא לתוכנית פרטנית או פרקטית של הממשלה. למידה מעמיקה של קווי היסוד הביאה אותי למסקנה חד-משמעית: הממשלה הזאת, מלכתחילה, בחרה בחלופה הקלה אולי מבחינתה בשני הנושאים שהזכרתי. הייתי מצפה שהממשלה תכריז מלחמה על האפליה הפושעת נגד האוכלוסייה הערבית בישראל ותקבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: סוגרים פערים בתוך עשר שנים מתאריך כינונה של הממשלה, על כל המתחייב מההחלטה הזאת. הייתי מגדיר החלטה כזאת החלטה נועזת ואמיצה, פריצת דרך, נקודת מפנה ותחילתו של תהליך שיעביר את הטיפול בסקטור הערבי מהפן ההצהרתי לפן הפרקטי והמעשי. נמאס לנו מדיבורים, והגיע הזמן למעשים. הייתי מצפה שהממשלה תחליט שפניה לשלום אמת ובר-קיימא, וכי זו האופציה האסטרטגית היחידה שעומדת על הפרק, כפי שהעם הפלסטיני ומדינות ערב החליטו, במקום לבחור בפתרונות חד-צדדיים, הנשענים על אשליה שאין בה שמץ של אמת, שאומרת: אין פרטנר פלסטיני לשלום. מובן מאליו, שלעולם לא תמצא ממשלת ישראל פרטנר שקיבל או יקבל את השלום כפי שממשלת ישראל וממשלות ישראל מנסות לכפות, או לפי העמדות שממשלות ישראל מנסות לפתח. אין דבר פשוט להשיג שלום באופן מיידי מכך שישראל החזקה תכריז, ראשית, מכאן והיום, שהיא מכירה בזכותו של העם הפלסטיני להקמת מדינתו בגבולות 1967, שבירתה ירושלים המזרחית, ותכריז, שנית, כאן ועכשיו, על הפסקת אש וחזרה למצב של לפני 28 בספטמבר 2000, דהיינו לפני פרוץ האינתיפאדה האחרונה. הכרזה כזאת, שאינה נובעת מחולשה אלא מחוזק ועוצמה, שעליהם דיבר ראש הממשלה בנאום הניצחון ב-29 במרס 2006, תביא לשתי תוצאות מיידיות: התוצאה הראשונה היא רגיעה מוחלטת בשטח, והשנייה – חזרה מיידית לשולחן המשא-ומתן וחתירה בלתי נלאית להשגת שלום בתוך פרק זמן קצר ביותר. כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, איננו יכולים לומר כן לממשלה שמרעיבה את העם הפלסטיני ואינה עושה למען שוויון ושלום. אבל באותה נשימה, נתמוך לאורך כל הדרך בכל החלטה חיובית וחיונית, ונתנגד בכל תוקף לכל החלטה או מדיניות שנראה בה סכנה לשוויון ולשלום. בניגוד למה שאמר ראש הממשלה, הדבר המאיים ביותר על ישראל הוא העדר החלטה אמיצה להשגת שוויון ושלום, ולא שום דבר אחר. אני מודה לך מאוד, מקרב לב. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת מוחמד ברכה – שלוש דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): זהו הנאום הראשון של חבר הכנסת צרצור, לכן אני מברך אותו. היו"ר דוד טל: אתה תמיד יכול לברך, אבל אני חושב שהוא כבר דיבר פעם אחת. גם אם בירכו אותו, אתה יכול לברך אותו פעם נוספת. חבר הכנסת צרצור, האם זה הנאום הראשון של אדוני? אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): כן, נאום הבכורה שלי. היו"ר דוד טל: אז הנה, יש לך הברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לכבוד הוא לי לברך את חבר הכנסת השיח' אברהים צרצור על נאום הבכורה שלו לאחל לו הצלחה ופעילות פורייה בעבודת הכנסת למען הציבור שבחר בו, הציבור הערבי בישראל והציבור בכלל. אני מכיר את השיח' אברהים צרצור שנים רבות, גם כשהיה ראש מועצה מוצלח בכפר-קאסם, גם לאחר מכן כראש התנועה האסלאמית, וגם במהלך הזדמנויות רבות כאשר דרכינו נפגשו – ואני בטוח שעוד ייפגשו – למען הציבור שלנו. אני מכיר את השיח' אברהים צרצור כאדם נעים הליכות, אדם עקבי ובעל עקרונות. אני באמת מאחל לו כל טוב מכל הלב. וכמובן, היות שאני חבר כנסת קצת יותר ותיק, אני מעמיד את הניסיון הצנוע שלי לרשותו. היו"ר דוד טל: שוכראן. עכשיו שלוש דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): כבוד היושב-ראש, הממשלה שהציג מר אולמרט היום מעל דוכן הכנסת היא ממשלת ימין לכל דבר ועניין, אבל היא מתברכת בעלה תאנה גדול בדמותה של מפלגת העבודה. היא ממשלת ימין חברתי, היא ממשלת ימין מדיני, והיא זוכה גם בזה וגם בזה לחיפוי ולגיבוי של מפלגת העבודה, שרצה לבחירות על בסיס של אג'נדה חברתית כביכול. בנושא הפוליטי, מפלגת העבודה מתחייבת בהסכם שחתמה עם קדימה שהיא לא תקדם שום יוזמה מדינית ולא תנהל שום משא-ומתן אלא אם היא קיבלה אישור מראש של ראש הממשלה. אני חושב שזה דבר מבזה. אני חושב שחברי מפלגת העבודה, במיוחד מי שאני רוחש להם כבוד, ואני רואה את חלקם כאן, לא ראויים לביזיון כזה. אתם לא ראויים לדבר כזה. זכותה של המפלגה השנייה בגודלה לקדם יוזמות. כמובן, היא לא תנהל בשם המדינה משא-ומתן נפרד, בלי ידיעתו של ראש הממשלה או בלי אישורו. אבל להיות שבויים עד כדי כך? מפלגה בשבי? אני חושב שלא זכור לי מקרה דומה בעבר. אבל גם מעבר לכך: התוכנית המדינית של הממשלה מדברת על משא-ומתן כביכול, או על הסדרים בדרך משא-ומתן, ואם זה לא יסתייע ולא יתאפשר, על קידום תהליכים של צעדים חד-צדדיים, שיישענו על הסכמה רחבה בתוך ישראל, אבל בתיאום מלא עם ארצות-הברית. עם מי אתם רוצים לעשות שלום? עם מי, עם הליכוד? עם ג'ורג' בוש? או עם שניהם ביחד? לעשות שלום או לקדם תהליכים מדיניים מול העם הפלסטיני, בלי העם הפלסטיני. האמירה שלפיה הם ינסו להגיע להסכמים, אבל אחר כך ההתניות שכופים על העמדות הראויות והנדרשות מאותו שותף, למעשה מוציאות מהכלל את קיומו של כל שותף פלסטיני. כלומר, המטלות שמוטלות על השותף הפלסטיני לא קיימות באווירה הפלסטינית. לכן, קודם כול קובעים שיהיה שותף, אחר כך קובעים שהעמדות של השותף אינן קיימות, אחר כך קובעים פתרונות חד-צדדיים או צעדים חד-צדדיים, אחר כך זה יהיה בהסכמה רחבה בתוך ישראל ובתיאום מלא עם ארצות-הברית. נו באמת, אם מישהו חושב שדרך אמירות כאלה ומדיניות כזאת הוא עשוי לקדם תהליכים של שלום, אני חושב שהוא טועה בגדול. הוא רק מנציח את הכיבוש מצד אחד ואת ההתכחשות לעם הפלסטיני ולזכויותיו מצד שני. הוא מתכחש לזכותו של העם בישראל לחיות בשלווה, בשגשוג וברווחה, מחוץ למעגל המלחמות. ובעצם, אם במצב היום נראה שיש כביכול אליבי שנקרא "חמאס", ויש ניסיון לבודד את הרשות הפלסטינית, בסך הכול, כל העניין הוא רק לדחות את הפיצוץ הבא באזור. היו"ר דוד טל: שוכראן. תודה רבה. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני, עדיין לא הגעתי לנושא החברתי. היו"ר דוד טל: זה בסדר גמור שלא הגעת. קח אפילו שלושה משפטים נוספים, אבל הזמן תם. מוחמד ברכה (חד"ש): בנושא החברתי, אדוני, ואני חושב שזהו נושא שקרוב ללבך, דובר על כך שהתקציב יתעדכן ב-1.7% כל שנה. אחר כך אמרו שיעד הגירעון, שהוא 3%, יישמר, אבל תהיה מגמה להקטין את הגירעון עד 2009 ל-1%. כלומר, מה שיעלו בתקציב ירד בצמצום הגירעון. כלומר, מה שעומד לרשותה של הממשלה כדי לקדם תהליכים חברתיים נשאר באותו מקום, ואנחנו נשארים באותו עניין. הנושא של שכר המינימום ושל 500 השקלים של עמיר פרץ, שפרוסים על פני שלוש שנים – ריבונו של עולם, שלוש שנים ו-500 ש"ח, שבקושי יכולים להדביק - - - היו"ר דוד טל: אבל זה משהו. אתה לא יכול להתעלם מכך. בנוסף, גם אתה לא בטוח וגם אני לא בטוח שהמשק יכול לסבול את זה - - - מוחמד ברכה (חד"ש): היושב-ראש, אבל זה יכול בקושי להדביק את מדד המחירים. היו"ר דוד טל: כל מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד. מוחמד ברכה (חד"ש): אבל אפילו אין מראית-עין של צעד אחד. פה, בקושי זה מדביק את מדד המחירים. אתם לא תופסים את העניין הזה. היו"ר דוד טל: טוב, נעלה ל-2,000 דולר ישר. תודה רבה; אני מודה לך. מוחמד ברכה (חד"ש): אני חושב שגם הממשלה הזאת, אין לה הרבה בשורות לציבור הערבי. גם כשביקשתי במהלך דבריו של ראש הממשלה אולמרט, כשדיבר על הגליל והנגב – לפחות שיצהיר כאן שהפיתוח הוא לטובת כל אזרחי הגליל והנגב, הוא התעלם לחלוטין, מה שמוכיח שזאת עוד חרב שמושטת נגד הציבור הערבי. היו"ר דוד טל: אני מאוד מודה לאדוני. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אני מאוד מודה לך על שאפשרת לי לחרוג, ואני חושב שהממשלה הזאת היא ממשלה דומה לממשלה שהיתה קודם, אבל, כאמור, עם עלה תאנה גדול. היו"ר דוד טל: יש אפשרות להחליף אותה בבחירות הבאות. מוחמד ברכה (חד"ש): ולכן אנחנו נצביע נגדה, אדוני. תודה. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. לך, אדוני, יש תשע דקות. אחריו - חבר הכנסת צחי הנגבי, חבר הכנסת יורם מרציאנו, חבר הכנסת יעקב מרגי, חבר הכנסת – היושב-ראש לשעבר - מכובדנו ראובן ריבלין וחברת הכנסת אסתרינה טרטמן. בבקשה, אדוני, תשע דקות. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, רבות דובר על היערכות חדשה בפוליטיקה הישראלית, על מדיניות חדשה, על רעידת אדמה, על שינויים דרסטיים – יש כאלה שאמרו אפילו היסטוריים – במפה הפוליטית, ואנחנו מסתכלים על הממשלה החדשה, על הרכבה, על מדיניותה, ומגיעים למסקנה הפשוטה: ממשלה חדשה, מדיניות ישנה. אומנם, לא מאוד ישנה, אלא ישנה בהשוואה לממשלה הקודמת לפחות. מר אולמרט הוא "שרוניסט" יותר משרון. כשעלה שרון לשלטון ב-2003, היה ריאיון עמו, ומה שאמר שם נשאר אבן יסוד בניהול ממשלתו של שרון וממשלתו של אולמרט עכשיו. שרון אמר שהוא אינו מאמין שיש אפשרות להגיע להסדר או לשלום בדור שלנו, לכן צריך ללכת להסדרי ביניים ארוכי טווח. אני – גם במקומו של מר שרון וגם במקומו של אולמרט – לא הייתי מאמין שאפשר להגיע לשלום על-פי המדיניות של הממשלה הזאת וקודמתה. להבדיל אולי מחלק מחברי מפלגת העבודה, מר שרון רחש כבוד לעם הפלסטיני, כלומר, הבין שהעם הפלסטיני לא יכול לקבל הסכם כניעה והסכם לא צודק, כפי שהוא מציע - - ראובן ריבלין (הליכוד): הסכם כניעה - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - כלומר, פלסטיני שיסכים לוויתור על ירושלים, על מחצית הגדה המערבית - - ראובן ריבלין (הליכוד): הסכם כניעה - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - על כל התנאים של ישראל, לא קיים. לכן, אין אפשרות - - - היו"ר דוד טל: יש הערת ביניים. האם אתה מוכן לשמוע אותה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כן, בבקשה. ראובן ריבלין (הליכוד): הסכם כניעה זה ויתור כמובן על היישוב שאתה יושב בו, ויפו, וירושלים - - - תסביר, כי חברת הכנסת יחימוביץ עדיין לא יודעת. תסביר לה בצורה מפורשת מה זה הסכם כניעה - - - ויתור על - - - ארץ-ישראל - - - היו"ר דוד טל: אני רוצה, אם אפשר, אדוני, לקבל הסבר מה יש לכם נגד מפלגת העבודה. היום כולם עטים עליה. מה, מה קרה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): היא בממשלה. היא בממשלה, שותפה. מפלגת העבודה מרוויחה ביושר כל מתקפה שאנחנו עושים נגדה וכל ביקורת נגדה. הם בממשלה, הם הסכימו לקווי היסוד של הממשלה, הם הסכימו – אומנם הסכימו בבושה – לתוכנית ההתכנסות של מר אולמרט, אבל הסכימו. עובדה שזה הדגל של הממשלה הזאת, והסכימו לו. כל העניינים החברתיים, איך אומרים, התגמדו לעניינים קטנים. בקול ענות חלושה מפלגת העבודה הולכת לקנוסה של ממשלת אולמרט. יש הבדל, אדוני היושב-ראש הקודם, מר ריבלין, בין פשרה היסטורית - - - ראובן ריבלין (הליכוד): חבר הכנסת ריבלין. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): חבר הכנסת ריבלין. אתה נהגת להגיד לכל אחד שהוא שר לשעבר, יושב-ראש לשעבר, אז אני, איך אומרים - - - היו"ר דוד טל: נכון, נכון. חבר הכנסת ריבלין, הם אומרים את זה רק מתוך מכובדות. ראובן ריבלין (הליכוד): אני את כל זה - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש הבדל בין פשרה היסטורית, בין פשרה שנותנת לכל צד את מינימום הזכויות שלו, לבין זה שצד אחד כופה על הצד השני את מדיניותו, את תוכניתו, וודאי שהסכמים כאלה מעולם לא החזיקו מעמד. ההיסטוריה מלמדת שהסכמים שעושים בכפייה על צד אחד, לא החזיקו מעמד. אבל אני חושב שאין אדם בר-דעת שלא יסכים שהתוכנית של מר שרון בזמנו ושל אולמרט עכשיו, לא יכולה להיות מוסכמת על אף מנהיג פלסטיני. יש מישהו שמפקפק בכך? אתם שמעתם מנהיג פלסטיני, ולו השולי ביותר, שמוכן לוותר על מזרח-ירושלים? אתם שמעתם - - - ראובן ריבלין (הליכוד): על זכות השיבה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): גם על זכות השיבה. ראובן ריבלין (הליכוד): תגיד, תדגיש. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בוודאי. המסקנה של שרון, ועכשיו של אולמרט, שצריך ללכת על צעדים חד-צדדיים, כלומר שישראל תסרטט את הגבולות שלה מצד אחד – דרך אגב, החד-צדדיות לא צמחה לא בליכוד הישן ולא בקדימה החדשה, אלא בבית-מדרשה של מפלגת העבודה. אחרי כישלון שיחות קמפ-דייוויד 2, הצהרותיהם של אהוד ברק ושלמה בן-עמי ומנהיגי מפלגת העבודה, שאין פרטנר פלסטיני, הן שזרעו את הזרעים של החד-צדדיות; כלומר הן שאובות משם, מזה שאין פרטנר פלסטיני. אין פרטנר פלסטיני – זאת היתה המנטרה של מפלגת העבודה, של מנהיגי מפלגת העבודה, ואחר כך של הליכוד ושל כולם, ואמרו: עכשיו בואו נחשוב מה נעשה כשאין פרטנר פלסטיני. הגיעו למסקנה של תוכנית ההתנתקות, עכשיו היא תוכנית ההתכנסות - תוכנית ההתכנסות, שהיא בעצם תוכנית התחמקות משלום צודק. זאת דרך עוקפת שלום צודק, ושלום צודק מונח בפינה ואפשר להגיע אליו, למרות כל הבעייתיות של המצב הפוליטי הקיים. מר אולמרט דיבר על כך שהוא רוצה יחסים טובים עם העולם הערבי והוא רוצה יחסים טובים עם ירדן ועם מצרים וכו'. מה הוא רוצה בעצם? אם אני מתרגם את כל נאומו, הוא אומר: בואו נעשה נורמליזציה עם העולם הערבי בלי שלום - - היו"ר דוד טל: כבר עשינו שלום עם ירדן. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - זה מה שהוא רוצה. זה ה"דיל" שהוא נותן לעולם הערבי. אני חושב שזה דווקא יכשיל את האפשרות להגיע להסדר כולל, כי הדרך להגיע להסדר כולל בתנאים הפוליטיים שנוצרו כאן היא לקבל את תוכנית השלום הערבית, יוזמת פסגת ביירות, שדיברה על כך שתהיה נסיגה ישראלית, שתהיה מדינה פלסטינית, שיהיה פתרון צודק ומוסכם לבעיית הפליטים - - - היו"ר דוד טל: וירושלים בירת הנצח של עם ישראל. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): וירושלים בירתה, בוודאי. ובתמורה יהיו שלום ונורמליזציה עם כל העולם הערבי. מנהיג ישראלי שיבוא לעם וירצה להגיד שיש "דיל" לשלום, שיש הסכם – הוא יכול לשכנע את האזרחים בארץ, ומזה הממשלה נמנעת, בזדון. מפספסים את האפשרות ההיסטורית. כשכל העולם הערבי מוכן להסדר עם מדינת ישראל, ממשלת ישראל ומנהיגיה בועטים באפשרות הזאת ברגל אחת, ויכול להיות שיבעטו בה בשתי רגליים, ואז ייפלו על הרצפה. ראובן ריבלין (הליכוד): ממשלת ה"חמאס" היא חלק מהעולם הערבי. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בוודאי. אני חושב, אדוני - - - ראובן ריבלין (הליכוד): היא לא מסכימה. היא לא מסכימה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא ניסית מה שאני מציע. תקשיב טוב למה שאני מציע. תקשיב טוב. אני מודע לעמדותיה של ממשלת ה"חמאס". אני חושב שבמסגרת - - - היו"ר דוד טל: עוד דקה, אדוני. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אני חושב שאם רוצים לצאת מהפלונטר הנוכחי צריך ללכת על הסדר כולל עם העולם הערבי, לרבות הממשלה הפלסטינית. במסגרת הזאת יהיה קל יותר לכולם – גם לממשלה הפלסטינית, גם לעולם הערבי, גם לממשלת ישראל. גם מבחינה בין-לאומית יש אפשרות – כי הנדוניה של השלום מבחינת הציבור בארץ זה שלום עם כל העולם הערבי, ולא הסדר, או חצי הסדר, או הסדרון עם הפלסטינים. גם ממשלה פלסטינית שמקבלת את התמיכה של כל העולם הערבי תוכל להעביר את זה. בציבור הפלסטיני זה יהיה הסדר יותר יציב, יש לו יותר סיכוי. כולכם יודעים את זה, אבל אתם בועטים באפשרות הזאת בשתי רגליים. זאת תהיה בכייה לדורות. התוכנית שהושגה כאן – זאת תהיה בכייה לדורות, כי מה שמציע לנו מר אולמרט זה המשך הסכסוך, זה ניהול הסכסוך, ולא שאיפה לפתרונו. ניהול הסכסוך הפך למטרה בפני עצמה. אני יכול להבין – יכול להיות שלא אסכים - אבל אני יכול להבין מישהו שיבוא ויגיד: עכשיו אני רוצה לנהל את הסכסוך במטרה להגיע לפתרון הסכסוך - - היו"ר דוד טל: אני מבקש לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - אבל באים ומסבירים לנו כאן שניהול הסכסוך הוא מטרה בפני עצמה, ולא פלא שיש הבנה עם האמריקנים - - היו"ר דוד טל: תודה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - שהם לא מאמינים בפתרונות, אלא בניהול סכסוכים והנצחתם. הכנסת צריכה להצביע נגד ממשלה שרוצה להנציח את הסכסוך. תודה רבה. היו"ר דוד טל: תודה רבה. חבר הכנסת צחי הנגבי. חבר הכנסת יורם מרציאנו, בבקשה. חמש דקות, אדוני. רן כהן (מרצ): מי שלא נמצא - - - היו"ר דוד טל: לחברי הכנסת, ברמה העקרונית, מי שלא נמצא מאבד את תורו, אבל הפעם יש לנו דיון סיעתי ואני מוכן היום, לפנים משורת הדין, שיתחלפו אנשים, יוסיפו אלו לאלו את דקות השידור, הנאום, שלהם. היום לא נקפיד על זה, אבל חברי הכנסת החדשים בפרט צריכים לדעת שמי שלא נמצא מאבד את תורו. חבר הכנסת מרציאנו - בבקשה, אדוני, חמש דקות, וזה לא הנאום הראשון שלך. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, בראשית דברי ברצוני לברך את היושבת-ראש הנכנסת דליה איציק. אני מאחל לה שהיא תעשה את זה בחן רב, עם הרבה מאוד עבודה שדליה איציק עשתה בעבר גם בהיותה חברת כנסת וגם בהיותה בממשלה. אני סומך עליה שתעשה זאת כשתאחד את כל הדעות ואת כל המוחות ואת כל הכוחות יחד, בלי חשבונאות ובלי חשבון עבר. רן כהן (מרצ): ראוי להזכיר שהיא היתה גם יושבת-ראש סיעת העבודה. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): נכון - - - היו"ר דוד טל: וסגנית ראש העיר ירושלים. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): היום שמענו את ראש הממשלה המיועד, ואני חלק מהקואליציה, חבר במפלגת העבודה, ואני אצטרך להצביע בערב על רשימת השרים שהביא לפה ראש הממשלה. עם זאת אני חייב להודות, כמי שבא משכונה, נבחר במשבצת שכונות, מייצג נושאים של שכונות, בעיני – נאה דורש נאה מקיים. שמעתי את נאומו של ראש הממשלה אהוד אולמרט היום, שבו הוא הזכיר את ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ואת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. אני רוצה לומר לכם, שאלה שני ראשי ממשלה שהערכתי, אהבתי והערצתי, כי שניהם ראו בנושאים החברתיים לא רק ססמה אלא גם דגל. מנחם בגין עליו השלום עשה את פרויקט שיקום השכונות ב-1977. יצחק רבין, יחד עם פואד, בנימין בן-אליעזר, לקחו את פרויקט שיקום השכונות ובהחלטת ממשלה מ-1 בדצמבר 2002 מינפו אותו. אני רוצה לומר לכם, כמי שבא משכונה, כמי שמכיר את הנושא החברתי מקרוב, שצריך לזכור שעברנו מערכת בחירות שבה זה היה אחד הנושאים המרכזיים שכל המפלגות דיברו עליהם. כולם נזכרו שיש נושאים חברתיים, ולא פעם, כשצפיתי בתעמולת הבחירות, ראיתי את התמונות של בגין מדבר על פרויקט שיקום השכונות, את רבין מדבר על פרויקט שיקום השכונות. והנה, אנחנו באים היום ואפילו מלה אחת אין בנושא שיקום השכונות. מאז 1977 - הלוואי שהמצב היה יותר טוב, ומ-2002 - שהמצב היה עוד יותר טוב. אבל לא כך הדבר. רבותי, אני רוצה לומר לכם שהמצב בשכונות קשה מאוד. אנחנו יודעים מה מתחולל, לצערי הרב, בשכונות רבות במדינת ישראל, ואני יכול לספר לכם על כך מנקודת המבט הקרובה שלי, העיר לוד; אני יודע שחברי כנסת רבים סיירו בשכונות בלוד לא פעם אחת ולא פעמיים. מדובר באוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי קשה מאוד, וכך קורה בעכו, באור-עקיבא, באשקלון - ואף לא מלה אחת. אני בא היום לראש הממשלה ומקווה שבשעות הערב, כשהוא יבוא לנאום המסכם שלו, הוא ידאג לומר משהו לפחות בהצהרת הכוונות שלו בעניין פרויקט שיקום שכונות, כדי שאנשים במדינת ישראל יוכלו לחיות בכבוד, להתפרנס בכבוד ולקבל חינוך בכבוד. לפי מה שנראה לי פה, לפי הצהרת הכוונות ששמעתי פה היום, לא נאמרה אף לא מלה אחת כזאת, וזה מדאיג אותי ביותר. אני, כמי שנבחר רק על הנושא הזה, ב"טיקט" של השכונות, הבטחתי לפחות לבוחרים ששלחו אותי, שהנושא הזה יהיה קרוב ללבי ואני אהיה כלב השמירה בעניין הזה. אני לא מתכוון לעבור בשקט על כך. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת מרציאנו, אם מותר לי להעיר לידידי, היית יכול בצוות המשא-ומתן שלך לבקש שזה יהיה בקווי היסוד. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): ביקשתי זאת בצוות המשא-ומתן שלי. כפי הנראה היתה פשרה, ואתה יודע שהיום באנו לכנסת ולא באתי לסיעה שלי, ואנחנו נמצאים היום מול עם ישראל, ומחובתי לומר את הדברים שאני חושב עליהם - - - היו"ר דוד טל: אני חושב שאז הטענה צריכה להיות מופנית קצת אחרת, ולא כפי שאתה מציג אותה. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): הטענה מופנית לכלל החברים שהולכים היום להקים את הממשלה, גם לעבודה וגם לאנשי קדימה. רן כהן (מרצ): - - - יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אני לא הולך להיות האיש שמוביל את הנושאים המדיניים, אבל אני רואה היום את הצגת הממשלה וצר לי לומר שדבר אחד מטריד אותי: אחד הנושאים המרכזיים במדינת ישראל הוא המשך תהליך השלום. אני רואה ממשלה עם 67 חברי הכנסת. דבר אחד ברור: יש פה סיעה שבאה לממשלה הזאת כשעל דגלה רק נושא חברתי, והם מתחייבים, ובנושאים המדיניים הם לא שותפים. אני אומר שלגבי הצהרת הכוונות בנושאים המדיניים, אני מקווה שאנחנו לא הולכים לממשלה שזכורה לי מתקופת אהוד ברק, שכל פעם שעלה נושא מדיני אנשי ש"ס היו בחוץ והחיים של הממשלה הזאת היו קצרים מאוד. אני מקווה שהדבר לא יהיה כך גם הפעם. אני מקווה לראות סיעות נוספות בממשלה, כדי שהתהליך המדיני שחשוב למדינת ישראל יהיה חלק מרכזי בעשייה הציבורית של מדינת ישראל בשנים הבאות. תודה רבה. היו"ר דוד טל: חן חן, אדוני. חבר הכנסת יעקב מרגי, חמש דקות. אחריו - חבר הכנסת ריבלין. יעקב מרגי (ש"ס): ברשותך, אדוני היושב-ראש, אף שזה לא נאומו הראשון של חבר הכנסת מרציאנו, כדבר איש שכונות לאיש שכונות, אני רוצה לברך אותך שתצליח ואכן תביא את דבר השכונות לבית הזה. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - יעקב מרגי (ש"ס): אבל הברכה שלי היא ראשונה. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום תושבע הממשלה החדשה, וכולנו תקווה שהיא תחל מייד בעבודת השיקום והבנייה של החברה לאחר ההרס והנזק שעשתה הממשלה היוצאת. אני שמח שהמנהיגות הנוכחית הבינה שהחוסן החברתי הוא צורך קיומי למדינה, מה שמקימי הממשלה היוצאת ושותפותיה לכל אורך כהונתה לא רצו להבין, או שהבינו ולא רצו כנראה להכעיס את שר האוצר דאז. מה שנותר מכל מדיניות הממשלה היוצאת הם רק פערים חברתיים גדולים, חברה שנמצאת על פי הבאר בכל התחומים. ש"ס תתמוך היום בממשלה החדשה מהסיבות הבאות: ש"ס השיגה שהממשלה תקצה משאבים לתוכניות לילדים - - - ראובן ריבלין (הליכוד): היא קיבלה תיקים. יעקב מרגי (ש"ס): דווקא בתיקים אנחנו לא יכולים להתפאר הרבה. ראובן ריבלין (הליכוד): אבל קיבלתם - - - יעקב מרגי (ש"ס): הממשלה תקצה משאבים לתוכניות לילדים ונוער בסיכון, מה שהממשלה הקודמת גזלה. הממשלה תבטל את הקיצוץ בקצבאות הילדים, בעלות של 680 מיליון ש"ח, שהיה צפוי ב-2006. הממשלה תבטל את הקיצוץ המתוכנן ב-2007 בקצבאות הילדים, עד 2009, בעלות של 450 מיליון ש"ח. הממשלה תגבש תוכניות שעניינן מתן שירותים, קצבאות ותמיכות לילדים ונוער בסיכון. הממשלה תקצה בשנת 2006 200 מיליון, וב-2007 400 מיליון, וב-2008 600 מיליון, וב-2009 800 מיליון, וכל זה למען נושאים חברתיים, נוער וילדים בסיכון, נושאים שהממשלה היוצאת, לצערי הרב, דרסה ביד רמה וברגל גסה. הממשלה תבחן את נושא פנסיית החובה על מנת להביא ליישום פנסיית חובה לכל אזרח. היו"ר דוד טל: אדוני מתכוון פנסיה חובה או פנסיה תעסוקתית? יעקב מרגי (ש"ס): פנסיה חובה. היו"ר דוד טל: אדוני מבין שהמשמעות שונה. יעקב מרגי (ש"ס): כלומר? היו"ר דוד טל: פנסיה תעסוקתית היא - רק מי שיעבוד יקבל; פנסיה חובה – כל עם ישראל יקבל. יעקב מרגי (ש"ס): פנסיה חובה, הדגשתי. הממשלה תפעל להביא לשוויון של החינוך החרדי על כל סוגיו בחוק, כי הממשלה הקודמת הבהירה לנו לא אחת, בעידוד שותפיה היהירים, שלא נמצאים אתנו כאן – שינוי - שכנראה אנחנו, כילדים במדינה הזאת, לא כל כך דומים וזהים לילדים האחרים בחברה. הממשלה תתקן את כל העיוותים בתחום שירותי הדת, שנהרסו ברגל גסה על-ידי הממשלה היוצאת. אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, במחאה על הצביעות של כל אלה שניסו ומנסים להניא אותנו מלהיכנס לקואליציה בטענות שונות ומשונות, שמשום-מה לא עמדו לנגד עיניהם בכינון הקואליציה הקודמת, הקואליציה – מחילה על ההתבטאות שלי – רבת החטאים. כמובן, אותה קואליציה היתה בראשות הליכוד הגדול, התנועה הגדולה, של 40 המנדטים. אני מציע להם שלא יטיפו לנו מוסר. ש"ס הפסיקה להסתכל ימינה, שמאלה ואחורה, ליפי-הנפש. היו"ר דוד טל: רק קדימה. יעקב מרגי (ש"ס): חבר הכנסת מג'אדלה, תקשיב טוב. אנשים הטיפו לי מוסר, הפיצו את מספר הטלפון שלי בבית וניסו להסביר לי למה לא טוב להיכנס לממשלה הזאת. אני אומר לך מה שאמרתי להם. ראובן ריבלין (הליכוד): לא השתכנעת? יעקב מרגי (ש"ס): לא. אמרתי להם: יכול להיות שאם הייתם פונים אלי לפני שלוש שנים, הייתי משתכנע מייד. אבל מה לעשות שראשיכם, זקניכם ושוטריכם – אני באמת מחזיק מהדברים שלהם והם התוו לי את הדרך. הם עשו מעשה עמלקי, "אשר קרך בדרך". הם נתנו יד לראשונה לשותפות של "רק לא ש"ס" אבל כן לקצץ בקצבאות הרווחה. זבולון אורלב כשר הרווחה עשה את זה בגאון, עלה פה והתפאר שהוא זיהה כל מיני תקציבים שמיועדים לילדי החרדים וביטל אותם. ואותם שמטיפים לי היום מוסר ואומרים לי "התכנסות", שומו שמים, ייקח להם עוד שנות דור למחוק את אות הקלון של ההתנתקות הקודמת. כי אם לא היתה הקואליציה הקודמת, לא היתה התנתקות, ובוודאי לא היתה התכנסות שמדברים עליה. לסיום, אני רוצה להרגיע אותם. ידי לא תיכון גם עם ההתכנסות. תודה. היו"ר דוד טל: אני מודה מאוד לאדוני. אני רק רוצה להעיר לאדוני - אני לא זוכר שזבולון אורלב עשה את זה בגאון. הוא עשה את זה בלב כואב, אבל זאת היתה מדיניות הממשלה. חבר הכנסת ראובן ריבלין - בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, חבר הכנסת זבולון אורלב, חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת אורון וחבר הכנסת שטרן. בבקשה, אדוני, שבע דקות תמימות. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, ביום הכיפורים, בליל "כל נדרי", אנחנו אומרים: "מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים הזה, ומיום הכיפורים הזה עד יום הכיפורים הבא עלינו לטובה". אנחנו כאן, בכנסת, מצווים לומר: מהממשלה שעברה ועד הממשלה הזאת, ומהממשלה הזאת ועד הממשלה הבאה עלינו לטובה. אלה תהפוכות הפוליטיקה, אבל בכל זאת אנחנו צריכים דרך, צריכים מדינאות, צריכים אמונה, כל אחד בדרכו, למען חיזוקה של מדינת ישראל. בין יום העצמאות שעבר ובין יום העצמאות הזה חוותה המדינה שלנו והחברה שלנו משבר ערכי חריף, משבר ההתנתקות. יש מי שיכבס את מילותיו ויכנה אותה "ויתורים כואבים" ויש שלא יבררו במלים ויראו בה את הפניית העורף לחזון הציוני – כל אחד לפי דרכו, כל אחד מתוך אמונה שדרכו היא הדרך שתביא לחיזוק הציונות. כך או כך, בעיני המשבר היותר מאיים מצוי ביחס למדינת ישראל, ובפרט לחזון הציוני. חבר הכנסת זחאלקה, שהוא ישראלי שווה זכויות, חבר בכנסת הזאת, שקולו וקולי שווים בה, צריך להבין, שמורי ורבי – שאותו לא הכרתי כי נולדתי שנה לפני מותו, וכעול ימים, כתינוק, לא יכולתי להכירו, אבל את כתביו קראתי – זאב ז'בוטינסקי, הבין שאנחנו נמצאים בבעיה קשה, בעיה שבה אנחנו באים לרשת את הארץ היחידה שנועדה לנו ויש בה תושבים הרואים בה את ארצם. זה קונפליקט שכמעט שאינו ניתן לגישור, זה חלום שכמעט שאינו ניתן לפתרון, אבל הוא אמר: נבנה קיר ברזל, כי לנו לא תהיה ברירה אלא רק בארצנו להתקומם ולקיים את ראשית צמיחת גאולתנו. הוא חזה את השואה ואמר לאנשי הגולה: אם לא תצאו מהגולה, הגולה תחסל אתכם. הוא אמר: הואיל ושכנינו והשותפים לחיינו בארצנו לא יסכימו, אנחנו צריכים לבנות קיר ברזל. קיר ברזל, לא כדי לתקוף את שכנינו אשר לא רוצים בקיומנו, אלא קיר ברזל אשר שכנינו יכו ויכו ויכו ויכו עד אשר יתעייפו. וכאשר יתעייפו יבינו שאין להם אלא לחיות אתנו בשלום, שכן זה האינטרס הברור שלהם. באמונה הזאת אחז ראש הממשלה המיועד במשך שנות דור, ויצר קריירה. והיום אומרים: יש אנשים אשר אינם משנים את דעתם והם משולים לחמורים, שכן רק חמורים לא משנים את דעתם. ואני רואה הרבה אנשי שמאל חרדים לעמדתם ולעמידתם, שאינם משנים את דעתם ואיש לא אומר להם דבר. היו"ר דוד טל: אדוני, אתה רואה גם אנשי שמאל ששינו את דעתם? ראובן ריבלין (הליכוד): אני לא ראיתי, לא מצאתי אנשי שמאל כאלה. היו"ר דוד טל: בליכוד, למשל, יש כזה אחד? ראובן ריבלין (הליכוד): הם שינו את דעתם אחרי אוסלו, כאשר 14% בקושי היו מוכנים לתמוך בראש תנועתי, אריק שרון, ולאחר שחזר ראש הממשלה שקדם לו מקמפ-דייוויד, אללי, האכזבה, שברו של החלום, הביאו 70% מהארץ הזאת ומאזרחיה לתמוך בהם. אני ראיתי חברים מהשמאל, גם רן וגם חיים אורון, שאמרו לי ב-1988 – זכיתי עם חיים אורון להיכנס לראשונה לכנסת בשנת 1988, ורן כבר היה פה – אנחנו לא נצליח לבצע את המדיניות שאנחנו מאמינים בה. והם מעולם לא סטו ממנה. והיום, הנה אחרים באים וממלאים את אותה אמונה שהם אוחזים בה במשך שנות דור. גדעון סער (הליכוד): לא אותה אמונה. ראובן ריבלין (הליכוד): אותה אמונה שלהם. הם לא בעלי אמונה. לא בכדי הגענו למצב שלתוכניות החזויות של הממשלה, כפי שהן באות לידי ביטוי בקווי היסוד, מתנגדים חיים אורון מצד אחד ואני מהצד האחר. כי הוא לא מאמין שאפשר להגיע לאיזה הסדר קבע בלי שתהיה הסכמה, ואני לא מאמין שאפשר להגיע להסדר קבע אמיתי בלי שתהיה הסכמה. לא הסכמה שבשתיקה של ידידינו ובעלי בריתנו החשובים ביותר, האמריקנים, אשר יאמרו: אתם רוצים לתת, תנו. אבל אנחנו לא מדברים על הסכמה שבאה לקבע את גבולותיה של מדינת ישראל ולהביא לפתרון. חברי הכנסת, אני רואה את הממשלה, אני רואה גם את אותם אנשים אשר נושאים בפיהם את דברי בגין ואשר משווים את עצמם לשרון, ואף מתיימרים ללכת בדרכו וללכת בעקבות מורשתו. אם תשאלו אותי, הכרתי גם הכרתי את ראש הממשלה השוכב בחוליו, והלוואי שיזכה להתעורר ולחיות את שארית חייו עם משפחתו. הם והוא זה לא אותו דבר, שכן לא היתה בתולדות ממשלות ישראל ממשלה שדיברה גבוהה-גבוהה על מדיניות, על חזון, על חלום, על הגשמת דרך שתביא אותנו לביטחון ולשלום, והיא מתעסקת בפוליטיקה הכי קטנה שהיתה אי-פעם במדינת ישראל. כל מושב ומושב כאן בשולחן הממשלה – ראיתי בו אנשים גדולים ואנשים אשר רצו להיות גדולים, אנשים חרוצים ואנשים שטוב שהיו עצלנים, אבל מעולם לא ראיתי שכל כיסא וכיסא נמדד רק בגלל הצורך המקומי של הפוליטיקה. שום דבר אחר לא. אני, למשל, חושב שבמשרד הביטחון צריך שיהיה סגן שר. שר ביטחון שיהיה כאן במשרה מלאה, אחת משתיים: או לא יבצע את תפקידו או יבזה את הכנסת בכך שלא יוכל להופיע. גדעון סער (הליכוד): אל תדאג, זה עניין של זמן. כמה שבועות. ראובן ריבלין (הליכוד): אני חושב שסגן שר אוצר הוא מחויב המציאות. אבל, כמובן, יש רבים מהשרים שהיינו יכולים לוותר על פועלם. רובם ככולם נבחרו משיקולים פוליטיים קטנים, והמדינאות והבשורה היא מאתנו והלאה. צר לי, אדוני, שאני לא יכול להמשיך לדבר, כי יש כל כך הרבה לדבר, אבל הרי דברים אלה ייאמרו עוד ימים רבים, שכן עם ישראל לא מסוגל ללכת כל שנה לבחירות. אם הוא היה מסוגל, בשנה הבאה היו לנו בחירות. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, בבקשה. אחריה, כאמור - חברי הכנסת זבולון אורלב ואברהם רביץ. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברה, חברים, אני פותחת את דברי בברכה נאמנה ליושבת-ראש החדשה שנבחרה היום. אף שסיעותינו שונות, אני חושבת שדליה, היושבת-ראש הנבחרת, אכן חברה ראויה. אין לי ספק שהיא תעשה את עבודתה נאמנה, ואני מברכת אותה, כי לראשונה במדינת ישראל, סוף-סוף, אחרי 58 שנה, יש לנו אשה בתפקיד הזה. שתבורך ותצליח. מקובל לחשוב שפעולות למען הקליטה הן פעולות שבדרך כלל מטיף להן ציבור העולים, ועלייה היא נחלתן רק של האוכלוסיות האלה. אני לא מדברת דווקא על העולים מחבר המדינות -– יש לנו עולים מרחבי העולם. בישראל, היום, רובם מחבר המדינות, אבל אני, כצברית, דור שביעי בארץ, עומדות לנגד עיני תמונות של קום המדינה, של הקמת המדינה. חברות וחברים, העובדות הן, שללא העלייה, מפעל הציונות והמדינה שלנו לא היו קיימים. אני מצדיעה לעלייה, אני מצדיעה לעולים, ויש לעשות רבות למענם. העובדה שממשלת ישראל, המתכוננת בימים אלה, מתעלמת כמעט לחלוטין מהעשייה הזאת, ורק אחרי הקריאה שלנו היא העלתה אותה, שמה אותה באיזה מקום בסדרי העדיפויות - מצביעה על משהו. היא מצביעה על חידלון, היא מצביעה על התעלמות בסיסית מכל העניין של המפעל הציוני. לצערי, אין לי ספק שהכוונה של ממלא-מקום ראש הממשלה היא באמת כוונה טובה, והדרך שלו, שהוא חושב וטוען לה, היא אכן דרך טובה עם רצונות טובים. השאלה היא איך עושים את זה. אני מצטטת מדבריו - הוא אמר שהוא חותר למדינה עם רוב יהודי יציב ומוצק. חוכמה גדולה. ומה, אנחנו לא חותרים למדינה עם רוב יהודי יציב ומוצק? אני חושבת שלתפיסה הזאת יש קונסנזוס. כל היהודים בארץ-ישראל, הציונים במדינת ישראל, ירצו רוב ציוני, רוב יהודי. בזה אין בכלל ספק. השאלה היא איך, ובאיזה מחיר. ואנחנו יודעים מה התוכניות. אנחנו יודעים מה המגמות. הוא הצהיר בריש גלי. על זה, כל מה שאני יכולה לומר: "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום". ממלא-מקום ראש הממשלה אמר בדבריו פה מעל הדוכן הזה, והקשבתי לו בקשב רב, שלדעתו התוכנית שלו היא חבל הצלה לציונות. לצערי הרב, מקריאה בקווי היסוד שהונחו על שולחני, בין השורות אני מגלה שהתוכנית שלו היא חבל תלייה לציונות. אנחנו לא יכולים לשבת בשקט, ואני אגיד לכם למה אני מתכוונת. הבאתי ציטוטים. בסעיף 2 כתוב שהמשא-ומתן וההסכם עם הפלסטינים מתנהל על בסיס הכרה הדדית. עם מי הוא רוצה לקיים הכרה הדדית? ההיסטוריה לא מדברת בעד עצמה? העקירה שנעשתה, עד עכשיו אנחנו רואים לאן היא מובילה. ראובן ריבלין (הליכוד): זה לא מה שהפריע לכם להיכנס לממשלה. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אתה תתפלא, ידידי חבר הכנסת ריבלין. תתפלא. אני הייתי שותפה ברמה כזאת או אחרת לדיונים. הנושא המדיני היה אחד הנושאים הכואבים שאנחנו בפירוש הטפנו להם ואחת הסיבות לכך שאנחנו בחוץ. נכון שלא רק בגללו. חיים אורון (מרצ): ביטחון פנים היה בלב העניין. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): ביטחון פנים? אולי אסור לי לספר לכם, אבל אני אומר לכם: ראש הממשלה בפועל מאוד רצה את אביגדור ליברמן, ותאמינו לי שהציע לו הצעות מפתות גם בנקודה הזאת. האמינו לי. תבדקו. ראובן ריבלין (הליכוד): - - - אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): ובכל זאת אנחנו בחוץ, מבחירה. היו"ר דוד טל: חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, אני מוכרח לחזק את דעתך. בישיבת סיעה היום אמר ראש הממשלה שוב שהוא ישמח מאוד שאביגדור ליברמן - - - אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): תודה לך, אדוני היושב-ראש, אכן אתה מסייע בידי. היו"ר דוד טל: אבל זמנך תם. עוד כמה משפטים לסיום. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): למי אנחנו רוצים להתחבר, לנאמני אירן? עם מי אנחנו רוצים לעשות הסכם הדדי, עם מי שחרת על הדגל הירוק שלו שהם רוצים מדינה מוסלמית מהירדן ועד הים ולא מאמינים בזכות הקיום שלנו? חברים, הגיע הזמן שנאמין למה שהם אומרים לנו, אנחנו רק צריכים להקשיב. בואו נמשיך הלאה. אנחנו מסתכלים על סעיפים 9-14. יש שם סעיף שמדבר על כך שישראל תדאג לביטחון אזרחיה ותושביה, תוך התחשבות בצרכים ההומניטריים של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, בניסיון למנוע ממנה סבל מיותר. דפדפתי ועיינתי בעיון רב בכל החומר שהונח על שולחני. אף מלה - - - היו"ר דוד טל: אף לא מלה. אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): אדוני, תודה לך – אף לא מלה אחת, תו, נקודה או פסיק, לא נאמר על הסבל הצפוי ליהודים במדינה הזאת, אזרחי המדינה כחוק. תחשבו למה מובילה המגמה הזאת. מהם אזרחי המדינה כחוק? מהם הצרכים של האוכלוסייה היהודית? עוד משפט אחד. אף שגם לדעתי הממשלה הזאת לא תשרוד, בכל זאת היא אמורה להיות מושבעת היום ולשמש כממשלה של המדינה שלי, של הארץ שלי, ממשלת ישראל. אני מתפללת גם בשביל הממשלה, בשביל האדון ראש הממשלה ובשביל חברי הממשלה, שכל מה שהם יספיקו בכל זאת לעשות בתקופת הכהונה הקצרה שלהם, שיעשו מתוך פיקחון, בסייעתא דשמיא, באמת לטובת עם ישראל וארץ-ישראל. תודה רבה. היו"ר דוד טל: תודה, גברתי. אני מודה לך. חבר הכנסת זבולון אורלב. אחריו - חבר הכנסת גפני וחבר הכנסת אורון. חיים אורון (מרצ): זה לא בסדר, כי ההחלפות הללו שנעשות כל הזמן - - - היו"ר דוד טל: אדוני, אני מצטער. אני מקבל את הערתך לתשומת לבי, אבל אלה דברים שנעשים במזכירות, ואין לי אלא לקרוא לפי התיקונים שנותנים לי. מאוד יכול להיות - - - ראובן ריבלין (הליכוד): - - - בדיון סיעתי - - - היו"ר דוד טל: היות שהדיון סיעתי, אפשר לצרף זמנים, להחליף ולצרף. חבר הכנסת אורלב, בבקשה. שלוש דקות, אדוני, לא יותר. זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מן הידוע ומן המפורסמות שאנחנו, כציונות דתית, אוהבים את המדינה ומתפללים שתהיה איתנה וחזקה, ואנחנו גם משרתים אותה מאוד מאוד נאמנה. אבל עם כל אהבתנו למדינה, יש לנו מחלוקת קשה עם הממשלה. אנחנו מאמינים במדינה, אבל רוצים להחליף את הממשלה. אנחנו, כמובן, גם מתפללים שהממשלה, הגם שאנחנו חולקים עליה מאוד, תצליח לשמור על מדינת ישראל בכל המובנים. ואכן, אנחנו גם מתפללים בתפילה לשלום המדינה: "ושלח אורך ואמיתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך". משה גפני (יהדות התורה): לאילו שרים אתם - - - זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בעיקר לסגן שר הרווחה, יושב-ראש ועדת הכספים ועוד יושב-ראש שאינני יודע להיכן הוא יגיע. זה סיפק אותך, אני מקווה, חבר הכנסת גפני. אבל אם כבר נגענו בסגן שר הרווחה, אני חושב שאחת החולשות של הממשלה החדשה היא בכך שאין שר רווחה. אין לי דבר אישי נגד השר רביץ. הוא אדם טוב, אדם ראוי, אדם מתאים, ואם היה מתמנה לשר הרווחה ודאי שהייתי מברך אותו. אבל כך, שהאוכלוסיות החלשות ביותר במדינת ישראל - אין שר ליד שולחן הממשלה, שר שיכול להתווכח עם שר האוצר ועם שר המשפטים ועם כל יתר בעלי התפקידים, ואיננו נמצא בכל הדיונים שבהם נמצאים שרים - יש כאן נקודת תורפה, וחבל. אמרתי זאת בלי שיש לי איזו טענה או רבע טענה כלפי סגן השר רביץ. הוא ודאי, כפי שאמרתי, אדם מתאים וראוי, אלא יש כאן עניין של מעמד - הרווחה, האוכלוסיות האלה מחייבות שיהיה שר ליד שולחן הממשלה. הדבר השני הוא, שלמרות האג'נדה החברתית, כמו שכולם מכנים אותה, אין בהסכמים הקואליציוניים ובקווי היסוד, אדוני היושב-ראש, שום תוכנית עם חזון למערכת החינוך. מערכת החינוך בקדנציה האחרונה הוכתה מכה קשה, גם, כמובן, בסוגיה התקציבית - 16 תקציבים, למעלה מ-3.5 מיליארדי שקלים, אין שום התחייבות. יש התחייבויות של 15 מיליון לפה ו-10 מיליונים לשם ו-50 מיליון לכל מיני דברים מאוד מאוד מאוד חשובים. הכול חשוב, אבל החינוך - ואני מבין שיש כאן הסכמה לאומית - חשוב הרבה יותר מהכול. אין תוכנית לאומית, לא בקווי היסוד, לא בנאום ראש הממשלה ולא בהסכמים הקואליציוניים איך לפחות מחזירים את המצב לקדמותו, לשנת 2000. שלא תהיינה אשליות. בלי תוספת תקציב משמעותית למערכת החינוך, לא תהיה לה תקומה. אין כאן נוסחאות קסם. גם אם חברתי, חברת הכנסת פרופסור יולי תמיר, הולכת להיות שרת החינוך, והיא אשה מאוד ראויה לתפקיד הזה, ואני מפרגן לה על הדבר הזה, היא לא תוכל לקדם גם לא חצי דבר בלי תוספת תקציב. לסיום, אני חושב שהממשלה הזאת בנויה על יותר מדי ניגודים פנימיים גם בנושאים המדיניים, גם בנושאים החברתיים, גם בנושאים הייעודיים. אני מאוד מקווה שאני אוכל להשתמש בהצעת החוק לפיזור הכנסת, שכידוע תונח לפניכם כבר בשבוע הבא, ונוכל לקיים בחירות חדשות, כדי להקים ממשלה יציבה, ממשלה שבאמת תהיה בעלת חזון למדינה היהודית והדמוקרטית. תודה רבה. היו"ר דוד טל: תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני. חבר הכנסת אורון, לאחר שלקחתי לתשומת לבי את הערתך ובדקתי את הנושא, התברר לי שראשי הסיעות הם אלה שמורים למזכירות מי ידבר, כמה ולמה. חיים אורון (מרצ): אבל הם משנים פה את הסדר. היו"ר דוד טל: לא משנה, אבל זה מתאפשר לראשי הסיעות במסגרת מה שמותר להם. אם חברת הכנסת זהבה גלאון תרצה שחבר כנסת אחר ידבר במקומך וזה מקובל עליך, זה יהיה. רן כהן (מרצ): אבל דבר אחד כן אפשר לבקש מהמזכירות - לעדכן את הרשימה. היו"ר דוד טל: זה בוודאי. זה צריך להיות קל. זה בפירוש כן. בבקשה, אדוני. במסגרת הזמן שלך, נתחיל עם שלוש דקות? משה גפני (יהדות התורה): לא, שש דקות. היו"ר דוד טל: אבל אמרת שאין לך הרבה מה לומר היום. משה גפני (יהדות התורה): אם יהיה לי, אני רוצה שיתאפשר לי לדבר שש דקות. אדוני היושב-ראש, יש לי קצת בעיה. התקשרתי למישהו בבוקר ושאלתי אותו: אתה בקואליציה או באופוזיציה? כי כל הבוקר התקשרו אלי ושאלו אותי אם אני בקואליציה או באופוזיציה, אז חשבתי ששינו את הברכה הרגילה של הבוקר. אבל אני עליתי לכאן כדי לומר שאנחנו מעוניינים להיות בקואליציה, סיעת קדימה והעומד בראשה מעוניינים שנהיה בקואליציה, אבל אנחנו לא בקואליציה. היו"ר דוד טל: אז אם תצביעו נגד הממשלה והממשלה תיפול, איך תהיו בקואליציה? משה גפני (יהדות התורה): אנחנו נצביע נגד הממשלה, ואני הולך להסביר מדוע. אנחנו נצביע נגד הקמת הממשלה. אדוני היושב-ראש, אני מבקש במסגרת הזמן שלי להסביר כמה דברים, שלפי דעתי אסור שהם יקרו, ולצערי הם קרו. הדבר הראשון, צוות המשא-ומתן של סיעת קדימה אמר לנו שצריך למצוא פתרון למנועי החיתון. אנחנו שמענו, ואמרנו: בסדר, נדון על העניין הזה. אבל ברור לחלוטין, כפי שכולם יודעים, שקווי היסוד של הממשלה מדברים על החזון של מדינת ישראל בשנים הקרובות: מדברים על מדיניות, על שלום, על ביטחון, על רווחה, על חינוך. אנחנו מוצאים פתאום סעיף אופרטיבי לחלוטין בקווי היסוד של הממשלה: "יחוקק לאלתר חוק בנושא של מנועי חיתון". אם רוצים לפתור את הבעיה, יש מסגרות אחרות. אלה קווי היסוד של מדינת ישראל? גדעון סער (הליכוד): איך אתה מסביר את זה שסיעה כמו סיעת ש"ס - - - משה גפני (יהדות התורה): אין לי הרבה זמן, יש לי הרבה סעיפים. גדעון סער (הליכוד): זו שאלה חשובה למדי. היו"ר דוד טל: אבל הוא לא נציג ש"ס. תפנה את זה לנציג ש"ס. אני מוכרח להודות, שבנספח של סיעת ש"ס כתוב, שאם זה לא יתקבל על דעת כל חברות הקואליציה, יש להן זכות וטו. גדעון סער (הליכוד): אותך הייתי שואל כנציג קדימה, אבל אתה היושב-ראש, איך מיישבים - - - משה גפני (יהדות התורה): אבל זה בקווי היסוד של הממשלה? זאת המדיניות של מדינת ישראל? אדוני חבר הכנסת גדעון סער, לגבי מה שאמר לך היושב-ראש, אני מכבד כל החלטה. אני אינני דובר של סיעת ש"ס. אני לא מתכוון, חלילה, לא לדבר נגדם ולא בעדם. גדעון סער (הליכוד): זה נושא שאתה בקיא בו, זה הכול. משה גפני (יהדות התורה): אדוני חבר הכנסת גדעון סער, שים לב שבהסכם הקואליציוני עם סיעת ש"ס לא נאמר שהחוק לא יחוקק. נאמר שהנוסח יהיה בהסכמת כל הסיעות. כל אחד מבין למה הכוונה. הרי כולנו חברי כנסת, ואנחנו יודעים מה המשמעות של הסכם מהסוג הזה. אתה מתאר לעצמך שיהדות התורה לא היתה מסכימה לנוסח מהסוג הזה, כשהנוסח של הצעת החוק בוודאי מובא לאלתר. אולי יש פתרונות בלי חקיקת חוק? אולי יש פתרונות שיכולים להיות בהסכמה, לא הנוסח של החוק? היו"ר דוד טל: אבל הם ציינו "בתנאי שזה לא פוגע בהלכה". משה גפני (יהדות התורה): אני לא יודע מה הם ציינו. גדעון סער (הליכוד): ללא דיחוי - - - משה גפני (יהדות התורה): אני חבר כנסת. על שולחני מונחים קווי היסוד של הממשלה, ההסכמים הקואליציוניים. אם זה לא נפתר, אני לא יכול להיות בקואליציה. עכשיו אני לא מדבר על הסיעות האחרות, כל אחת תעשה את חשבונה. גדעון סער (הליכוד): ואתה תצביע נגד קווי היסוד? משה גפני (יהדות התורה): אני אצביע נגד קווי היסוד. זה ברור, אמרתי את זה. חיים אורון (מרצ): מה אתה דואג, חבר הכנסת סער? היו"ר דוד טל: חבר הכנסת סער, אתה מעודד לי פה מורדים עכשיו? משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, הדבר השני שאני מבקש לדבר עליו הוא קצבאות הילדים. ראובן ריבלין (הליכוד): אפשר לדבר על זה עוד? אולי תצביע בעד? משה גפני (יהדות התורה): לא, אלא אם כן יהיו קווי יסוד אחרים. גדעון סער (הליכוד): למה לא לדבר על - - - היו"ר דוד טל: אבל, חבר הכנסת גפני, אדוני מבין שאחרי שקווי היסוד הוכתבו ואחרי שיצביעו בעד הממשלה הזאת, כבר אין מקום לשנות את קווי היסוד. מה אתה אומר לי, שאתם לא נכנסים בכלל? משה גפני (יהדות התורה): תשמע, הרי יש הסכם קואליציוני. גדעון סער (הליכוד): כן, למה לא? היו"ר דוד טל: לא, בפירוש לא. גדעון סער (הליכוד): מה אתה מזדעזע מזה? היו"ר דוד טל: אני לא מזדעזע. אמר חבר הכנסת גפני ביושר - והוא אמר ביושר - שהם היו רוצים להיות, אבל זה לא מסתדר להם כרגע. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, היה אדם שאמר "אתמול ראיתי עכבר, והיה לו 50 מטר זנב". אמרו לו "די", אז הוא אמר "סליחה, אתמול ראיתי עכבר, שהיה לו 25 מטר זנב". אמרו לו: "השתגעת?!" אז הוא אמר: "סליחה, אתמול ראיתי עכבר, שהיה לו 15 מטר זנב". אמרו לו: "השתגעת לגמרי?!" אז הוא אמר: "תגידו, מה אתם רוצים להגיד, שבכלל לא היה לו זנב?" היו"ר דוד טל: חבר הכנסת גפני, עוד שלוש דקות לאדוני. אם צריך, אני אוסיף זמן לאדוני. משה גפני (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על קצבאות הילדים. אם עד היום הבנו שיש בעיה כספית לתת למשפחות ברוכות ילדים - מדיניות שקיימת בכל המערב, להוציא ארצות-הברית, ששם יש הגנות אחרות למשפחות עם ילדים, אבל קחו את אנגליה ואת צרפת כדוגמה טובה, ותראו שאנחנו לא יכולים אפילו להתקרב למדיניות שמונהגת שם - עכשיו אני רוצה לספר לכם משהו. היה מה שנקרא קי"ץ, קצבאות יוצאי צבא. ממשלת רבין ביטלה את זה, מיליארד שקל. מרצ וחיים אורון היו אז בקואליציה וביטלו את זה עם מדרג של הילדים. זהבה גלאון (מרצ): כי זה היה גזעני ומפלה. משה גפני (יהדות התורה): חברת הכנסת זהבה גלאון, עכשיו אני פה על תקן של פרשן, אני רק מספר את מה שהיה. זה היה מיליארד שקל, וכולם הצביעו בעד והכול היה בסדר. עכשיו הבנתי שיש בעיה כלכלית וכספית קשה - ככה הסביר לנו ביבי נתניהו. אנחנו יושבים במשא-ומתן ביום ראשון, ואני רוצה לומר לכם שפתאום אומרים לנו משהו חדש: בעיקרון, אנחנו נגד סיוע בקצבאות למשפחות עם ילדים. גדעון סער (הליכוד): ישבתם עם שינוי או עם קדימה? משה גפני (יהדות התורה): הוא לוקח לי את הזמן כל הזמן, והוא גורם לי גם לחייך. היו"ר דוד טל: אני אוריד את הזמן מהדובר הבא שלהם. חיים אורון (מרצ): חבר הכנסת גפני, כמה תענוגות כבר יש לגדעון סער? הוא כל כך נהנה ממך, תן לו את זה. אתה יודע מה? אני יכול ליהנות מזה שמה שנשאר לגדעון סער זה ליהנות ממך. גדעון סער (הליכוד): - - - זהבה גלאון (מרצ): - - - משה גפני (יהדות התורה): אז אמרו לנו שהחליטו להקפיא מכאן ואילך את הקיצוצים. במבט הראשון חשבתי אולי באמת נקפיא וזהו, עד שחשבתי עוד חצי דקה ואמרתי: רק רגע, אבל יש החלטה שמיולי 2003 כל ילד חדש שנולד מקבל כמו הילד הראשון. זאת אומרת שמחסלים לחלוטין את קצבאות הילדים במסווה - וזה מופיע גם בעיתונים - שהחליטו להקפיא את הקיצוץ. מזל שלמדתי בכולל, אחרת לא הייתי תופס את זה. רן כהן (מרצ): זה לא כל כך קשה. משה גפני (יהדות התורה): אבל אחרים לא תפסו. רן כהן (מרצ): כל הילדים האלה יישארו ככה לתמיד. משה גפני (יהדות התורה): אבל יש החלטה עקרונית של הממשלה, שמחסלים את הסיוע למשפחות עם ילדים. רן כהן (מרצ): מה פתאום. רמת הקצבה - - - משה גפני (יהדות התורה): אתם יודעים מה משמעות העניין. אם היו אומרים: ניקח את סך כל הקצבאות הקיים ונחלק אותו לכל ילד בשווה, אבל לא נוריד את כולן לרמה של הילד הראשון, אלא נעלה את כולן לממוצע, לא הייתי אומר מלה. בסדר, מה אני יכול לעשות? אבל לקחו את כולן והורידו אותן לרמה של הגרועות ביותר במדינות המערב, עד כדי כך שמדינה באה ואומרת שהיא לא רוצה לסייע למשפחות ולילדים, שינברו בפחי האשפה, בעיקרון. גדעון סער (הליכוד): מי אמר לך את זה? משה גפני (יהדות התורה): לא חשוב. גדעון סער (הליכוד): זה עניין סודי? היו"ר דוד טל: חבר הכנסת סער, לאחר הנאום, הוא יאמר לך מאחורי הקלעים. משה גפני (יהדות התורה): אני אגיד לך אחרי זה בסוד, כי מי שאמר את זה לא נמצא פה. לא נעים לי לדבר שלא בפניו. ראובן ריבלין (הליכוד): אין דבר, תגאל עולם. משה גפני (יהדות התורה): הדבר השלישי, אדוני היושב-ראש, הוא דבר נורא לגיטימי, שכולם הסכימו עליו כאן בכנסת - "מספיק עם כל המניפולציות של שירותי הדת", שיהיה חוק מסודר. אף אחד מאתנו לא רוצה שעובד מסכן במצפה-רמון או בנהרייה לא יקבל את משכורתו בזמן. מה צריך לעשות בשירותי הדת? שיהיה חוק מסודר מהו סל השירותים שמדינת ישראל חייבת לתת, מה סל השירותים שהיא לא חייבת, שירותי רשות; העובדים יקבלו את שכרם בזמן ובא לציון גואל. לא יכפישו את הציבור הדתי, לא יעשו עם העניין הזה מניפולציות. בשעתי גם הגשתי הצעת חוק ברוח הדברים הללו. אגב, כל סיעות הבית הצביעו בעד הצעת החוק שלי, חוץ מסיעות המפד"ל וש"ס. סתם אני מציין את זה כעובדה היסטורית. ביקשנו את זה בחוק וקיבלנו. ולפתע "תוקם ועדה" - אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, אתה הרי יודע מה המשמעות של העניין – "שתבחן". מה תוקם ועדה שתבחן? מה יש לה עוד לבחון? הבלנית בבית-שאן לא מחכה לוועדות שלכם, ושירותי הדת אינם סובלים דיחוי. אנחנו יודעים את הפתרונות. אין לי הרבה זמן, אבל אני חייב להגיד עוד דבר אחד. סיכמנו לגבי הנושא של בתי-הדין. כדאי שתדעו את זה. לא כולם יסכימו אתי, אבל כדאי שתדעו. סיכמנו, היות שיש בעיה בעקבות פסיקת הבג"ץ, והמשמעות של פסיקת הבג"ץ שבתי-הדין לא יוכלו לעסוק בבוררויות, היא ריבוי עגונות. מדוע? מכיוון שתמיד אומרים: הבעל והאשה רוצים להיפרד, ייתנו גט והסכם הממון ביניהם יימשך הלאה, וזה בסדר. ולא משאירים את הבעל בצורה כזאת ואת האשה בצורה כזאת. בא בג"ץ והחליט, על-פי החוק הקיים – אני לא מבין את זה; זה לא חשוב, אני לא רוצה להביע עמדה עכשיו – ואז באנו ואמרנו: נתקן את החוק, שהחוק באמת יהיה כזה שבג"ץ לא יצטרך לפסוק דברים שהם לא טובים. זהבה גלאון (מרצ): לא צריך לתקן את החוק - - - משה גפני (יהדות התורה): חברת הכנסת גלאון, אין לי ויכוח אתך עכשיו. זהבה גלאון (מרצ): - - - היו"ר דוד טל: חברת הכנסת גלאון, כבר היו פעמים שגם אתם נתתם יד לחוק עוקף-בג"ץ. זהבה גלאון (מרצ): - - - רן כהן (מרצ): אדוני היושב-ראש, יש לך עמדה בעניין. היו"ר דוד טל: לא, זה בסדר, הוא רק הרגע סיים. רק רציתי להעיר לחברת הכנסת זהבה גלאון. זהבה גלאון (מרצ): נתנו להם סמכות לא להם ואתם רוצים עכשיו באמצעות אותה עסקה - - - היו"ר דוד טל: לסיום, חבר הכנסת גפני. רן כהן (מרצ): - - - משה גפני (יהדות התורה): אני הולך לומר ואני מבקש שתאפשרו לי, או שאתם רוצים לצעוק. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ריבלין, חבר הכנסת גפני רוצה להסביר לנו. משה גפני (יהדות התורה): חברת הכנסת גלאון, המלים "חוק עוקף-בג"ץ" הן מלים לא נכונות. בואו נרד מהמינוח הזה. בג"ץ פוסק על-פי החוקים הקיימים. אנחנו המחוקקים. לכן, כשאנחנו מצהירים אמונים, אנחנו מצהירים שנשמור אמונים למדינת ישראל, אבל לא לחוקיה. תפקידנו לשנות חוקים. צריך להחליט אם החלטת הבג"ץ מרבה עגונות, כן או לא. חברת הכנסת גלאון, את רוצה להרבות עגונות? זהבה גלאון (מרצ): אדוני, מה שאתה אומר - - - היו"ר דוד טל: לסיכום, חבר הכנסת גפני. גדעון סער (הליכוד): - - - משה גפני (יהדות התורה): רבותי מהליכוד - - - היו"ר דוד טל: ואתה עוד אומר לי שאין לך מה לדבר שלוש דקות? אתה כבר מדבר שבע דקות. משה גפני (יהדות התורה): אני מסיים. אנחנו סיכמנו שיתקנו את החוק הזה. לא היה ויכוח על העניין. לפתע אני מוצא שהחוק הזה יתוקן על-פי חוות הדעת המקצועית של משרד המשפטים. רן כהן (מרצ): זה לא מה שכתוב. משה גפני (יהדות התורה): כתוב "על-פי חוות הדעת המקצועית של משרד המשפטים". מלה מלה. מעולם לא ראיתי הסכם קואליציוני על קביעת מדיניות שיכתבו "על-פי חוות הדעת" של משרד מסוים, כאשר ברור לחלוטין, ומי שיושב בוועדת החוקה יודע מה עמדתו - ואני כמובן לא אומר את השם, מכיוון שהוא עובד מדינה – של אותו אדם שממנו יבקשו את חוות הדעת הזאת. רן כהן (מרצ): כתוב: "הצעת החוק תוגש לאחר שתתקבל בנושא חוות דעתו המקצועית". משה גפני (יהדות התורה): תאמין לי, רן, הבנתי. אדוני היושב-ראש, אני מאוד מודה לך על רוחב לבך כלפי, ואני אומר לך, אני רוצה להצטרף לקואליציה, וראש הממשלה בפועל וסיעת קדימה רוצים שנצטרף לקואליציה. אנחנו לא נצטרף לקואליציה אם לא - - - היו"ר דוד טל: אם לא ישנו את כל הסעיפים הללו שציינת. משה גפני (יהדות התורה): - - יתוקנו הדברים העקרוניים האלה, ולכן, מכיוון שעכשיו זה מופיע, אנחנו נצביע היום נגד. היו"ר דוד טל: תודה רבה. חבר הכנסת אליהו גבאי מהאיחוד הלאומי - מפד"ל, ואחריו - חבר הכנסת מגלי והבה. חיים אורון (מרצ): יש פה לוח לגמרי אחר. אי-אפשר לעבוד ככה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת אורון, אני מתנצל. קראתי בשמך קודם ונתנו לי סידור עבודה אחר. זהבה גלאון (מרצ): חבר הכנסת גפני לא מרוצה מההסכם שחתמו עם ש"ס. היו"ר דוד טל: חברת הכנסת גלאון, את רוצה להעביר את זכות הדיבור שלך לחבר הכנסת אורון ויהיו לו שש דקות במקום שלוש דקות? זהבה גלאון (מרצ): - - - חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, במסגרת מגבלת הזמן, אני רוצה להתייחס לשני נושאים: הנושא הראשון הוא הדו-שיח המתמשך, שידידי חבר הכנסת ריבלין כבר הזכיר אותו, והוא מתקיים בינינו באמת זה כמעט שני עשורים. חבר הכנסת ריבלין אמר שגם הוא וגם אנחנו מתנגדים להצעת הממשלה. אני רוצה, אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ריבלין, לנסות להעמיד דברים על דיוקם. ראש הממשלה בפועל בנאומו בכנסת אמר משפט, שעל משפטים כמותו אנחנו זכינו פה לאין-סוף קיתונות של ביקורת לאורך השנים. ראובן ריבלין (הליכוד): ממנו. חיים אורון (מרצ): גם ממנו. אני אומר את המשפט: "יציאה מהשטחים" – אנחנו קוראים לזה נסיגה מהשטחים – "היא חבל הצלה לציונות". אני חושב לא על כל מלה - על כל הברה במשפט הזה, שהיא נכונה. בנקודה המהותית הזאת, חבר הכנסת ריבלין, המחלוקת בינינו נשארה בעינה, והיא חוצה, והיא המחלוקת האמיתית. בסופו של דבר, גם אני רוצה להגיע לפתרון בהסכם עם הפלסטינים, אבל אני מכיר אותך ואני יודע שאין מתכונת של ארץ-ישראל שאתה חושב שאפשר להגיע אתה להסכם עם הפלסטינים. לכן מבחינתך ההסכם הוא תירוץ. מבחינתי, ההסכם הוא מסלול שעדיף ללכת בו, וזה עושה את כל ההבדל, אחרי שהוכרעה המחלוקת – לא אתך – עם הרוב בבית הזה, על חבל הצלה לציונות. זאת אמירה מרחיקה לכת. במחנה שלנו היו אפילו אנשים שנזהרו מלהשתמש בה, כי היא בעצם אומרת מה שאני מאמין לאורך כל חיי הבוגרים, שהמשך הכיבוש מסכן את הציונות. לא את הפלסטינים. לא איזה גורם אחר. המשך הכיבוש מסכן את הציונות. את זה אומר ראש הממשלה, ופה אנחנו שותפים. ואם יש סיבה מכרעת שבגינה אנחנו מוכנים להיות שותפים לממשלה הנוכחית, זו האמירה הזאת. יש דברים נוספים. ראובן ריבלין (הליכוד): זו אמירתכם במשך שנים. חיים אורון (מרצ): נכון. ראובן ריבלין (הליכוד): והיום ראש הממשלה משתמש בה ללהטוטיו הפוליטיים. הצוהר של קיר הברזל הוא חבל ההצלה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ריבלין, אם אדוני ירצה שוב לעלות על הדוכן, אני אאפשר לו במקום גלעד ארדן או מישהו אחר. חיים אורון (מרצ): אני רוצה על חשבון קריאת הביניים להעיר עוד הערה אחת - - היו"ר דוד טל: עוד שתיים אפילו. חיים אורון (מרצ): - - בנושא קצבאות הילדים. חבר הכנסת גפני תיאר פה את התיאור שהוא נכון. אגב, אני מופתע מהפתעתו. כל מי שמכיר את החוק ידע את המסלול שקבעה הממשלה שהוא היה חבר בה, ויושב-ראש ועדת הכספים של אגודת ישראל, יהדות התורה, היה חבר בה – שבתוך 18 שנה מ-2003 ובתוך 14 שנה מ-2007 או מ-2006, קצבאות הילדים נעשות אחידות. זה המסלול שבו אנחנו הולכים, והם קיבלו את זה, בזעקה גדולה. אני חושב שהמסלול נכון. השגיאה הגדולה במסלול הזה, ועל כך ביקורתי, חבר הכנסת רובי ריבלין, שלא יכול להיות הסף של 144 שקלים. אם היו מגיעים לסף של 200 שקלים למשפחה עם שמונה ילדים לילד ראשון ושני, למשפחה עם עשרה ילדים לילד ראשון, שני ושלישי; אחיד? כן. לטעמי, הראשון ושני אפילו גבוה יותר. אבל לא בפערים הקיימים עכשיו. מבחינה זאת המסלול של הורדת קצבאות ילדים עד שיעור מסוים הוא מסלול נכון. לא בשיעור המטורף של שר האוצר הקודם, ביבי נתניהו, של 124, שעכשיו מצילים את זה ל-144, או 120, שעכשיו מצילים את זה ל-144. זו מחלוקת מהותית. זה המודל הנכון. אבל, הממשלה הנוכחית ממשיכה באופן עקבי קו שלצערי הרב המיועד לראש ממשלה דיבר עליו גם היום, למרות האמירות של מפלגת העבודה. התקציב נעול מלמעלה וגידולו הוא - אני שמח שהוא גדל יותר מאשר ב-1% - ל1.7%. אין מקורות. יעלה לפה זבולון אורלב ויגיד שצריך כסף לחינוך, ויעלה לפה אפרים סנה ויגיד שצריך כסף לביטחון, ואני אעלה ואגיד שצריך להוסיף כסף לבריאות. הכול דברים נכונים. המגבלה המתוכננת והמכוונת של הממשלה הקודמת, שראש הממשלה הנוכחי היה חלק ממנה ושר האוצר הוביל אותה לצמצום ההוצאה הציבורית עד לשיעורים שמסכנים את חישוקי הסולידריות של החברה הישראלית בבסיסם, לא תיפתר על-ידי התיקונים הקוסמטיים שהוצעו פה. בקווי היסוד נאמר, סל התרופות יגדל ב-4% בשנה. 4% בשנה על בסיס של 200 מיליון, זה מיליון שקל בשנה. מה אתם עושים צחוק מאתנו. סל התרופות צריך לעלות לבסיס של 450 מיליון שקל בשנה, וממנו להיות בהצמדה שנה שנה. אחרת אנחנו נימצא כל פעם במה שקרה עכשיו בכל הוויכוח על תרופה א', תרופה ב', תרופה ג'. אנחנו נצביע נגד הממשלה במתכונתה הקיימת. המשא-ומתן אתנו לא הסתיים, הוא בקושי התחיל - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אתם ימניים מדי בשביל הממשלה הזאת. חיים אורון (מרצ): אנחנו בדיוק נאתר, רובי, אם אנחנו ימניים, שמאליים או באמצע. אני זוכר שאמרת לי פעם: תיכנסו לממשלה, לפחות אני יודע שלכם יש קווים אדומים, להם אין אפילו קווים אדומים. היו"ר דוד טל: חבר כנסת יורי שטרן, אדוני רוצה לעלות? אחריו - חבר כנסת אלדד וחבר כנסת מלכיאור וחבר הכנסת נסים. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, הערה לפרוטוקול. ביום שבו מציגה ממשלת ישראל את הממשלה העתידה ומבקשת את אמון הכנסת וכשחברי הכנסת דנים בשאלה אם לתת אמון או אי-אמון, לא יכול להיות שכבר מהישיבה הראשונה לא ישב ולו שר אחד ליד שולחן הממשלה. חיים אורון (מרצ): הוא צודק מאוד. ראובן ריבלין (הליכוד): אני מוכרח לציין, שראש הממשלה אריאל שרון, בהצגת הממשלה הקודמת, ישב מתחילת הישיבה ועד סופה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ריבלין, אבל נאה דורש, אדוני, נאה מקיים. אני פניתי לאדוני בשבתו על הכיסא הזה כמה פעמים וביקשתי, פעמים התחננתי, אדוני, תפסיק את הישיבה, ואדוני לא שעה לי ואמר שאפשר גם אפשר להמשיך. אם אדוני יבקש שאני אפסיק את הדיון, אפשר, יש לנו הרבה זמן עד השעה 20:00. אדוני מציע לי להפסיק את הדיון? ראובן ריבלין (הליכוד): בהחלט להפסיק. אז כשאני אמרתי לך, זה היה דיון שלא היה שייך לממשלה אלא הוא היה יזום על-ידי חברי כנסת - - - היו"ר דוד טל: ראוי ששרי ממשלה ישבו כאן, לפחות שר אחד, תמיד. ראובן ריבלין (הליכוד): ראוי ששרי הממשלה יהיו ראויים, אבל אני אומר, אם לא יגיע לפחות שר אחד, אנחנו הולכים - - - היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יורי שטרן, בבקשה. יורי שטרן (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, אני מצטרף לדרישתו של היושב-ראש היוצא של הכנסת, ואני עומד על כך שיבוא נציג מממשלת ישראל. היו"ר דוד טל: אדוני רוצה להפסיק לדבר כרגע? לקרוא שיגיע נציג ממשלת ישראל? יורי שטרן (ישראל ביתנו): כן. היו"ר דוד טל: בבקשה, אדוני ירד. חבר הכנסת אריה אלדד. יורי שטרן (ישראל ביתנו): לא, אני מבקש להפסיק את הדיון. לא רק שאני לא אדבר, אלא יופסק הדיון עד שיבוא נציג הממשלה. היו"ר דוד טל: אני אשקול את מה שאדוני אומר. כרגע אני לא מקבל את זה, אז אתה יכול להמשיך. יורי שטרן (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, אתה יודע שכשחבר הכנסת שאמור לדבר עומד על כך שיבוא נציג הממשלה - - - היו"ר דוד טל: יושב-ראש הישיבה מחליט אם לקבל את דעתו או לא. יורי שטרן (ישראל ביתנו): לא זכור לי מקרה שכזה. היו"ר דוד טל: אני מבקש, אדוני ימשיך אם הוא רוצה. הפעם אני אזמין שר, אבל אני לא אפסיק את הדיון. אז אתה יכול לרדת, אני אקרא לחבר כנסת אחר, בינתיים יגיע השר ואז אתה תעלה לדבר, בסדר? יורי שטרן (ישראל ביתנו): בסדר. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה; שלוש דקות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אני הסכמתי לעלות אף שקודמי ביקש לרדת לא מכיוון שאני חושב שזה לא חמור שהממשלה מצפצפת על הכנסת, אני רק יודע שגם כשהם יושבים כאן, זה ממש לא מעניין אותם. אז אני סטטיסטים לא צריך. היו"ר דוד טל: בבקשה, אדוני. שלוש דקות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אמר חבר הכנסת חיים אורון כאן, שבהרבה דברים הוא יכול היום לתמוך בעמדת הממשלה העומדת לקום היום. אמת נכון, ממשלת השמאל שקמה עלינו היום אימצה בגלוי, בפשטות, את קווי היסוד של "שלום עכשיו", את האידיאולוגיה של "שלום עכשיו". חמור ממנה, ל"שלום עכשיו" פעם היו סייגים. אמרו: כאשר יהיה הסכם. הממשלה הזאת לא זקוקה לשום הסכם. הכניעה היא העיקר, האידיאולוגיה היא הכניעה ולא השלום. מלת הקוד, שלום, שפעם רקדו סביבה כמו סביב עגל זהב, לא עלתה היום, נדמה לי, פעם אחת בדבריו של המיועד לתפקיד ראש הממשלה. כלומר, אפילו לשקר לעם שהולכים להביא שלום לא מנסים. המכנה המשותף של הממשלה הזאת הוא עקירת היהודים, גירושם מלב הארץ, משטחי ארץ-ישראל, ומספר לנו המיועד לתפקיד ראש הממשלה, שהוא עושה את זה על ברכי המסורת שינק בבית הוריו; זה מה שחינכו אותו בשורות תנועת ז'בוטינסקי. אז באמת אי-אפשר להתבלבל שהאידיאולוגיה של תנועת ז'בוטינסקי היא שמניעה את ראש הממשלה לסגת משטחי ארץ-ישראל, לגרש יהודים מבתיהם, למסור את שטחי הארץ לערבים. שום דבר לא יכול לבלבל אותנו בעניין הזה, בוודאי לא המציאות, כשם שהיא לא הצליחה לבלבל את תנועת קדימה. הלוא אם מישהו היה מנסה לראות לאן הביאו אותנו העקירה והגירוש והנסיגה מעזה – הם העלו לשלטון את ה"חמאס". חד-משמעית. הנסיגה הבאה משטחי יהודה ושומרון תעלה לשלטון ברשות הפלסטינית את "הג'יהאד האסלאמי". אבל, שמענו היום מראש הממשלה, שהוא סבור שכדאי לנסות להגיע למשא-ומתן עם אבו-מאזן. מי יהיה האידיוט ברשות הפלסטינית שירצה להגיע להסכם, לתת משהו, במקום לקבל חינם? למה יקום שם אחד כזה שיסכים לוותר אפילו בנייר לצור על פי צלוחית על זכות השיבה, על תביעתם על זכות השיבה, על הכרה בגבולות 1967? נותנים חינם, לא ייקחו? בוודאי ייקחו. אפילו לא מחויבים להגיד תודה, כי ממשלת ישראל משוכנעת שזה מה שיקיים את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית - אם אנחנו ניסוג עוד צעד ועוד צעד ועוד צעד בדרך אל הים. שמחתי לראות בקווי היסוד של הממשלה העתידה לקום את המאבק הנחרץ בשחיתות; בשחיתות בממשל הציבורי, בכל הזרועות של המינהל והממשל, לרבות בזרועות אכיפת החוק. כנראה לעניין הזה יכולה ממשלת אולמרט להיחשב ממשלת מומחים. כאשר אנחנו מתבוננים בשורותיה ורואים שם את החברים לטיסה המפורסמת לחתונה של פרנקל, כולם, כל הארבעה, יושבים לשולחן הממשלה, ואחד מהם, שר המשפטים המיועד, חיים רמון, עדיין לא החזיר את הכסף שקיבל שלא כחוק, משום שמדובר במתנה אסורה על-פי החוק. אבל שר המשפטים המיועד, יש לו יועץ משפטי שלו, ואני מקווה שעכשיו, כשהוא יהיה שר המשפטים, הוא יזדקק לשירותיו של היועץ המשפטי לממשלה שיאמר לו שהוא קיבל מתנה אסורה ושעליו לפרק את קשרי ההון והשלטון שמאפיינים את הממשלה הזאת, העתידה לקום. תודה רבה. היו"ר דוד טל: אני מאוד מודה לאדוני, מאוד מאוד מודה לאדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל מלכיאור. אחריו - חבר הכנסת נסים זאב. בוודאי שמורה הזכות לחבר הכנסת יורי שטרן לעלות ברגע שהשר מגיע. אחריו - חבר הכנסת מנחם בן-ששון, חברי חבר הכנסת סטס וחבר הכנסת גאלב מג'אדלה. בבקשה, אדוני, חמש דקות לרשותך. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כבוד היושב-ראש, מובן שהייתי שמח לפריוויליגיה שיש לחבר הכנסת יורי שטרן. היו"ר דוד טל: אדוני יכול לנצל את זה. ישב אדוני, וכשיגיע השר אני אקרא לו. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): אני אדבר במקום זה ליורי שטרן. היו"ר דוד טל: זה בסדר גמור. שלא תאמר שאני נוהג איפה ואיפה. הוא בחר לרדת מהדוכן ולחכות עד שיגיע השר. אם אדוני רוצה, אפשר גם עליו להחיל את זה. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): ברמה העקרונית לא ראוי שלא יהיו שרים נוכחים בדיון חשוב כזה, דיון ראשון. היו"ר דוד טל: אני מסכים עם אדוני, וקראנו לשרים. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו נכנסים לעידן חדש, ואחרי יום העצמאות יש הרבה על הלב. אמרנו: זה היום עשה ה', נגילה ונשמחה בו. שמחנו בו, בה', בקדוש-ברוך-הוא, שמחנו בחגיגות של היום, והיום אנחנו מאחלים לממשלה חדשה שתצליח, בין שאנחנו בקואליציה ובין שאנחנו באופוזיציה. אני בטוח שזה דבר משותף לכולנו. מבחינתי, הממשלה תיבחן בשתי סוגיות. סוגיה אחת היא הסוגיה החברתית. מבחינתי, אם לא תהיה לנו הלכידות הפנימית החברתית - נאמר: ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד. אומר אבן-עזרא: ונתתי שלום בארץ בתוככם. זאת אומרת, שאם יש שלום בתוככם, אם יש יחסים הגונים, אם יש שוויון, אם יש צדק, אם יש דאגה ליתום, לאלמנה, לגר אשר בשעריך, אם כל הדברים האלה מתקיימים, החברה יכולה להתקיים ולהתמודד גם עם האתגרים החיצוניים. אני חושב שיש בקווי היסוד של הממשלה דברים משמעותיים ביותר. היו"ר דוד טל: חברת הכנסת גלאון, אני קורא לך להנמיך קצת את הווליום. זהבה גלאון (מרצ): אדוני, אני רואה שאתה מאוד רגיש אלי היום. היו"ר דוד טל: אני שומע את קולך למרחוק. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): כולנו נהנים מקולך, זהבה, אבל אפשר לשבת יותר קרוב. דווקא דיברתי על דברים שלדעתי חשובים לך. זהבה גלאון (מרצ): צדק, שמעתי. הגר, היתום והאלמנה. מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): אכן. לכן, לקיים את כל מה שכתוב בקווי היסוד של הממשלה הזאת, יהיה הישג גדול. דובר פה על תכנים יהודיים, דובר על צמצום פערים, דובר בפעם הראשונה על יעד מאוד ברור בנושא האבטלה. אני רוצה לראות. דובר על שכר מינימום של 4,600 שקל, ואפילו הדולר ירד וכך בינתיים זה יותר מ-1,000 דולר וזה טוב מאוד. אני רוצה לראות שהדבר הזה מתקיים, ובזה תיבחן הממשלה. גם אנחנו, שבתוך הקואליציה, אנחנו פה בשביל לפקח, לבדוק, לשבח, להלל וגם לבקר או לגנות אם דברים לא מתקיימים בתחום הזה בצורה ברורה ביותר. אני מאמין שאנחנו נעשה את עבודתנו נאמנה. התחום השני הוא התחום המדיני. אני חושב שאולי זה הסיכוי האחרון להגיע לדברים רציניים בתחום המדיני. אני רוצה להגיד לראש הממשלה שאיננו ולנציגיו שאינם, שאני מסתכל על זה לא רק מההיבט הדמוגרפי, כפי שהוא הציג את הדברים היום, אלא אני מסתכל על זה מההיבט המוסרי, מההיבט הערכי. אני חושב שיש שני עמים שטוענים לאותה ארץ. אני חלק מעם אחד ואני מאמין כמוהו בארץ-ישראל השלמה, בגבולות ההבטחה, ואני גם מאמין כמוהו שנחוץ, מכיוון שיש עם אחר שיושב פה, להגיע לפשרה היסטורית עם העם האחר. להגיע לפשרה היסטורית פירושו לקרוע חלק מארץ-ישראל, כמו שלפעמים אנחנו צריכים לוותר על עצם או על איבר מהגוף בשביל להציל את הלב. בשביל להציל את הלב של מדינת ישראל וכדי שתהיה לנו מדינה חופשית אנחנו חייבים לכבד, לא רק מבחינה דמוגרפית אלא מבחינה ערכית ומוסרית, את זה שיש כאן עם אחר, שיושב פה. אי-אפשר, לא נכון, לא מוסרי ולא יהודי לשבת על עם אחר ולשלוט על עם אחר לאורך זמן. גם לא ניתן לעשות את זה. לכן, ככל שנגיע יותר מהר, בעזרת השם, להסכמים או לשלום, כך יהיה פחות כאב אצל כל האנשים שיהיו קורבנות של הסכמים כאלה, כי הם הלכו לגור במקומות שלא היה צריך מלכתחילה לשלוח אותם לגור בהם. אבל היום זאת האחריות של מדינת ישראל ושל ממשלת ישראל לטפל באנשים האלה, ואני מקווה שיעשו את זה בהרבה יותר כשרון מזה שהיה בעניין המפונים מגוש-קטיף. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני; אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת נסים זאב הוא הדובר הבא. אחריו – כאמור, חברי הכנסת מנחם בן-ששון, סטס, גאלב מג'אדלה, אפי איתם, עמי אילון, גלעד ארדן, מאיר פרוש, רן כהן וחנא סוייד, והרשימה ארוכה. השרים בדרך. התקשרנו אליהם פעמיים והם בדרך, בדרך קדימה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברצוני להתייחס לשתי נקודות מרכזיות בקווי היסוד שנוגעות והן הכי רגישות מבחינת תנועת ש"ס. אני מכיר היטב את ראש הממשלה, שהוא מאוד זהיר וחכם בניסוחים. הוא יכול לתת ניסוח שכל אחד יוכל לפרש אותו ולפרשן אותו כפי שהוא רוצה. כל אחד יבין את זה כפי שהוא רוצה להבין, אם מהקואליציה אם מהאופוזיציה. אפשר לנגח ואפשר להשלים. אני רוצה לקרוא את הנקודות וקצת לעמוד עליהן ולנתח אותן, כי ש"ס היא נגד נסיגה חד-צדדית, ולא מוזכרת ולו במלה אחת נסיגה חד-צדדית. אני רוצה לקרוא את זה, כי כל ההתקפה ששמעתי מצד הימין היא בנושא הנסיגה החד-צדדית, כאילו ש"ס פתאום הסכימה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת גפני תקף אתכם גם מבחינת - - - נסים זאב (ש"ס): זאת הנקודה השנייה. אני אעבור על זה ואבהיר על זה. "הממשלה תשאף להביא לעיצוב גבולות הקבע של המדינה, כמדינה יהודית עם רוב יהודי וכמדינה דמוקרטית, ותפעל לעשות כך במשא-ומתן" - אתם שומעים במפורש שהיא תפעל, היא תחתור, היא תשאף למשא-ומתן - "שיתנהל על בסיס הכרה הדדית" - אנחנו יודעים שזה לא יקום ולא יהיה - "הסכמים שנחתמו, עקרונות מפת הדרכים, הפסקת האלימות ופירוק ארגוני הטרור מנשקם." אנחנו מאמינים שארגוני הטרור הולכים להתפרק מנשקם, או שאבו-מאזן פתאום יתפוס כנפיים, מעצב מדיניות חדשה או שולט על ה"חמאס". אנחנו לא רואים את זה בזמן או בטווח הקרוב ביותר. הסעיף הבא אחריו: "הממשלה תחתור כאמור לקיים משא-ומתן עם הפלסטינים כדי לעצב מציאות חדשה באזורנו" - היא תחתור, היא תרצה; שאיפות, משאלות לב - "אולם אם לא יסכימו הפלסטינים לנהוג כאמור בזמן הקרוב תפעל הממשלה, גם בהעדר משא-ומתן בהסכם אתם, על בסיס הסכמה לאומית רחבה בישראל והבנה עמוקה עם ידידיה של ישראל בעולם, ובראשם ארצות-הברית של אמריקה והנשיא ג'ורג' בוש". לא כתוב מה היא תפעל. היא תפעל. כתוב במלה אחת: עקירה של יישוב אחד. יש כאן נקודה, והנקודה פה היא המטעה. זה כאילו שטחי ישראל - - - זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש - - - בקואליציה, ויש לו השגות על ההסכם - - - היו"ר דוד טל: גברתי, סליחה - - נסים זאב (ש"ס): אין לי שום השגות. היו"ר דוד טל: - - גם בקואליציה יש אנשים שמתנגדים להסכם הזה ויכולים להביע את דעתם. זהבה גלאון (מרצ): רק רציתי - - - היו"ר דוד טל: אתם הזכרתם לנו הרבה מאוד פעמים, אנשי השמאל: פלורליזם. יש גם דעות אחרות. זהבה גלאון (מרצ): הבנתי. נסים זאב (ש"ס): שטחי ישראל, שגבולם ייקבע על-ידי הממשלה, אם ייקבע, יחייבו צמצום שטחי ההתיישבות הישראלית ביהודה ובשומרון. האם מישהו מבין שצמצום התיישבות משמעותו עקירת יישובים? אני לא מבין את זה כך. אין משמעות כזאת. אני אומר לכם, שגם ראש הממשלה יודע שכאשר הוא ירצה אולי להריץ איזו תוכנית מהסוג הזה, הוא יהיה בבעיה כי ש"ס, ייתכן מאוד שתחליט מה שתחליט, ואז אפשר לעשות מהלך כזה רק עם השמאל או עם הערבים. תהיה בעיה, ואהוד מספיק חכם להבין שיש כיום בעיות שעומדות כאן על הפרק, שזה נושא הרווחה והנושאים שכרגע אנחנו באמת חייבים לפתור אותם. זהבה גלאון (מרצ): היושב-ראש, הוא מתנהג כאילו - - - אני לא מבינה. היו"ר דוד טל: גברתי פעילה היום מעל הרגיל. האם זה כיוון שאני יושב-ראש הישיבה? זהבה גלאון (מרצ): יפה, אדוני. אני רואה שאתה - - - היו"ר דוד טל: בבקשה. זהבה גלאון (מרצ): חבר הכנסת זאב, אתם נכנסתם לקואליציה וידעתם על מה חתמתם. אתה מדבר עכשיו כאילו אתם כבר עם רגל אחת - - - היו"ר דוד טל: לא. חבר הכנסת זאב אומר שכל אחד יכול לקרוא ולפרשן את זה. הבנת הנקרא היא שונה אצל אנשים מהצד הזה ואצל אנשים מהצד הזה. נסים זאב (ש"ס): כאשר אומרים שכאילו ראש הממשלה הולך למהלך של התנתקות חד-צדדית, לעקירת יישובים, הדבר הזה לא כתוב כאן ולו גם ברמז. עתניאל שנלר (קדימה): ראש הממשלה לא דיבר על עקירה. הוא דיבר על העתקת יישובים. זה הביטוי שראוי להשתמש בו. נסים זאב (ש"ס): לא העתקה ולא עקירת יישובים. עתניאל שנלר (קדימה): העתקת יישובים איננה עקירת יישובים. נסים זאב (ש"ס): בסדר. אני אומר - - - זהבה גלאון (מרצ): - - - היו"ר דוד טל: חברי הכנסת, אני מודה לכם על ההערות שלכם, שהן בהחלט במקום. חבר הכנסת זאב ימשיך. זמנו תם, אבל אני אאפשר לו עוד קצת. יורי שטרן (ישראל ביתנו): נו, באמת - - - נסים זאב (ש"ס): הנושא השני הוא הסטטוס-קוו. בסעיף 51 כתוב במפורש: "יישמר הסטטוס קוו בענייני דת". בסעיף אחריו כתוב: "הממשלה תביא בלא דיחוי לחקיקת חוק לפתרון בעיית מנועי החיתון". אין פה שום אזכור שיש איזו כוונה שלא להתיר אנשים שהם בניגוד להלכה. זהבה גלאון (מרצ): - - - נסים זאב (ש"ס): אני בטוח שאין כוונה כזאת. גם בהסכמים המפורשים שיש בין ש"ס לקדימה, יש סעיף מפורש שכל הנושאים הדתיים יישמרו כפי שהם נכון להיום. לכן, אני לא מעלה על דעתי שיהיה איזה דבר בניגוד להסכם שנחתם עם תנועת ש"ס. היו"ר דוד טל: אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, בבקשה. חבר הכנסת יורי שטרן, למען ההגינות, אני חייב לומר לך שלא נמצא כרגע שר. אם אתה רוצה לדבר אחריו, דבר אחריו. אדוני חבר הכנסת בן-ששון, לך יש שבע דקות. אדוני רוצה פחות? מנחם בן-ששון (קדימה): כן, אחזיר את זה לסיעה. היו"ר דוד טל: בסדר. נתתי לך חמש דקות, ונוסיף לסיעתך עוד שתי דקות. מנחם בן-ששון (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למדתי כאן כמה דברים. ראשית, לפני שהתחייבה היושבת-ראש מה שהתחייבה, טלפנתי לאקדמיה ללשון העברית לדעת כיצד פונים אליה, ואני אומר זאת לחברי הבית כדי שירגישו חופשיים לומר, כשיגיע הזמן והיא תשב בראש, או "גברתי היושבת-ראש" או "גברתי יושבת- הראש". שני הדברים בסדר מבחינת נקודת מבטה של האקדמיה ללשון העברית. היו"ר דוד טל: האם זה נכון לומר לה "גברתי היושבת בראש"? זהבה גלאון (מרצ): לא. מנחם בן-ששון (קדימה): למה צריך? הרי זה יושבת-ראש. זה לא על חשבון הזמן שלי. נסים זאב (ש"ס): - - - מנחם בן-ששון (קדימה): הדבר השני שרציתי לומר הוא, שיש שיטה להכפלת זמן הדוברים. אם יש לך חברה טובה ביציע או בקהל שפורצת בקריאות ביניים, מתנהל דיאלוג. חברות טובה עם חברת הכנסת זהבה גלאון בוודאי תעזור למי שרוצה תוספת זמן. זהבה גלאון (מרצ): למדת את הלכות הבית מהרגע הראשון. מנחם בן-ששון (קדימה): חברים, שתי הערות לתכנים שקודמי כבר דיברו עליהם, והשתדלתי שלא להחמיץ אף לא אחד מן הדוברים או מן הדוברות, ולאחר מכן - כמה דברים מן ההיסטוריה של הבית שחשבתי שכדאי יהיה להשמיע לכם ביום זה של השבעת ממשלה. יש מי שלימדו אותנו לומר, ויש מישהו שאפילו השתמשו בסייעתא דשמיא ובקב"ה לומר שלא יקום ולא יהיה דבר מסוים. יש מי שיודעים את זה. לומר בדרך הליצנות "לא יקום ולא יהיה" אפשר, אבל יש אחריות כבדה על אנשים שמודיעים לציבור "לא יקום ולא יהיה" ומטייחים את עיניהם של צעירים, כפי שראינו מה שהיה בגוש-קטיף, שעמדו אנשים בעלי סמכות תורנית ואנשים בעלי סמכויות פחות תורניות ודיברו אל הצעירים ולאחר מכן הצעירים הקרינו לציבור רחב "לא יהיה כדבר הזה". אני מציע שנעסוק בשחזור העבר - זה יותר בטוח מאשר בהבטחות טוטליות, שלא יקום ולא יהיה דבר זה או זה. הנקודה השנייה – המשא-ומתן הקואליציוני. יש סעיפים במשא-ומתן הקואליציוני שכתובים בצורה כללית אבל מבטיחה או משתדלת, ויש סעיפים שמיתרגמים לסעיפי תקציב. עומד חבר שהיה שר בישראל ולאחר מכן ראש ועדה, והוא אחראי, והוא מודיע שעניין החינוך במשא-ומתן הקואליציוני שלנו מסוכן, משום שהוא לא נקוב במספרים. גם תקציב הביטחון, שכולנו לא יודעים אולי את פרטי פרטיו, לא נקוב במספרים. האם מישהו העלה על הדעת אי-פעם שתקציב הביטחון ועניין הביטחון לא יהיה נקוב במספרים, שהוא לא ייקח מקום מרכזי? עמי אילון (העבודה-מימד): זה ההבדל בין תקציב הביטחון לתקציב החינוך, לצערנו. מנחם בן-ששון (קדימה): לא. חבר הכנסת אילון, נוכחנו לדעת, כשניתחנו ערב הבחירות, שאנחנו מקצים משאבים נכבדים במדינת ישראל לחינוך, והרבה פעמים התקציב לא מנוצל כיאות. אבל, לא זה מה שאני רוצה עכשיו לייחד עליו את הדיבור. לפחות בקווי היסוד ששנינו קשורים אליהם, גם בסעיף השמיני בעמוד הראשון הדברים נאמרים בצורה ברורה, וגם בסעיף ה-37 הדברים נאמרים בצורה ברורה, וכמחנך וכמי שדואג לאקדמיה וכמי שיודע שבמצוינות סוד הישגינו כאזרחי מדינת ישראל, ולא משנה בני איזו דת הם, אני בטוח שבדברים הללו ישקיעו לא משום שלא יקום ולא יהיה, אלא משום שכן יקום וכן יהיה. נדמה לי שהדברים הם דמגוגיה. על הכתפיים של המלה הזאת, ברשותכם, חברי הכנסת, אני מבקש להשלים את 47 השניות שנשארו לי, ואני מבקש בחזרה את שתי הדקות שקודם תרמתי. אני קורא מנאומו של חבר הכנסת אביגדור ליברמן כשהושבעה כאן ממשלה גדולה מ-20 חברי כנסת לפני ממשלה אחת, לפני פחות מארבע שנים, ואני מבטיח לקרוא לכם דברים מעוד ארבעה אנשים שהיום מתנגדים לממשלה ואז תמכו בה בחום והסבירו לבית הזה כמה אין בה דופי, כמה היא טובה וכמה כדאי לתמוך בה. אמר אז חבר הכנסת ליברמן: "אדוני היושב-ראש, אתם שמעתם על תוצאות הבחירות לכנסת? למי אתם באים בטענות" - שואל הוא את האופוזיציה - "עוד פעם לפי שיטתו של בן-אהרון העם טעה?" והוא מסיים את דבריו: "אני חושב, ואני מזדהה אתם, שמלאכת הרכבת הממשלה היתה מאוד מסובכת. פעם" - אמר ליברמן - "עשיתי את העבודה הזאת. אני מוצא לנכון להודות" - אני מקווה שגם הפעם הוא ימצא לנכון בהגינות - "פעם נוספת לצוות שניהל את המשא-ומתן בצורה מאוד מסורה ונחושה עם הרבה תחכום". חבר הכנסת שדיבר מטעם המפד"ל: "אז לחברי" – לחברים בש"ס למשל – "שלא יכולים להבין איך המפד"ל עושה דברים לשם שמים, והם כנראה מסיקים מעצמם שהכול, כמו שהם חושבים, רק בתשלום, אז גם אצלנו – לא כך היא" – אנו לשם שמים, מתוך אחריות לאומית. כך כתוב. אחרי זה כתוב ממש ממש בטקסטים שהביאו לאישור הכנסת באותו יום – מתוך אחריות לאומית. "מתוך אחריות לאומית ועל מנת להבטיח - - - מסכימים הצדדים כי בכפוף להסכמים - - - הם לא ייזמו ולא יסכימו ליוזמות של אחרים לשינוי במצב החוקי או הנוהג בענייני דת ומדינה". האם כך הם היו מתבטאים היום? וחבר הכנסת אלדד, ששמעתם אותו היום מתבטא בצורה תקיפה נגד הממשלה, אז אמר כך: "נכנסנו לממשלה בשביל הדבר הזה, כדי שנוכל כאן - - - כמו שנאמר על משה בשעת המלחמה נגד עמלק, שכשהיה משה מרים את ידיו היו ישראל מנצחים, וכשהיה נחלש והיה מוריד את ידיו היו עמלק גוברים, היו יהושע וכלב או - - - אהרן וחור תומכים בידיו והיו ישראל מנצחים". צבי הנדל אמר באותה ישיבה: "אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, איחולי לחברי הכנסת החדשים. איחולי לממשלה הנכנסת - - - אני נושא תפילה לבורא עולם שהממשלה תצליח בדרכה, והלוואי שנצליח במדיניות" – אנחנו מדברים על ממשלת שרון – "שהיא תוביל - - - להביא בשורה טובה למדינת ישראל". חתם חבר הכנסת אורלב: "אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ככל שאני שומע את חברי הטובים בסיעות החרדיות צועקים בקול יותר רם, כך אני יודע שצדקנו יותר בחתימת ההסכם הקואליציוני". איזה מין גישה זאת? זאת גישה של אחדות האומה שקודם ציטטו? ואחרון חביב, חבר הכנסת גדעון סער, באותו הדיון: "אני הייתי משוכנע שתנצל את הדיון כאן על הקמת הממשלה - - - כדי" – שחברינו באופוזיציה – "יכו על החטא, על דבר שהוא יותר חמור מעמדות מדיניות מופרכות שהציבור דחה בשתי ידיים. במהלך מערכת הבחירות אתם וחבריכם לא התביישתם להטיח באדם שכל חייו קודש למדינת ישראל - - - גידופים בסגנון ששום ראש אופוזיציה ושום אופוזיציה לא הרשו לעצמם" - אני מצטט מלפני ממשלה, לא מהיום – "'פשע מאורגן', 'הסנדק'. נכון שראש הממשלה - - - מחל למגדפיו, אבל ציפיתי" - אני אומר לחברי הליכוד היום, אז הוא אמר לחברים אחרים – "אולי גם חלק ניכר בציבור ציפה שבהזדמנות זו תכו על חטא". ואני חותם בדבריו של סער, באותו דיון: "כמה שנים?" - תכהן הממשלה – "ארבע שנים ושמונה חודשים בשלב הראשון" - - - קריאה: - - - מנחם בן-ששון (קדימה): אני מצטט מהכרוניקה. היו"ר דוד טל: את זה סער אמר לפני שלוש שנים. מנחם בן-ששון (קדימה): אני מצטט מאז. אני עוסק בבטוח, לא בציפיות. עוד אמר סער: "ואחרי זה עוד ארבע שנים, ועוד ארבע שנים, עד שתעשו את חשבון הנפש ותבינו את הקשר בין הרעיונות שלכם לבין הישיבה שלכם בספסלים האלה. חבל שהפסדתם - - - לפחות לעת עתה, את ההזדמנות" – אני אומר את זה לחברי הליכוד – "לקחת חלק באחריות להחלטות ההיסטוריות והגורליות" שהיו באותן שנים. עד כאן דבריהם, ועכשיו משפט אחד שלי לחתימה: פתחה היושבת-ראש של הבית בגמרא, במסכת ברכות, דף י"ב, עמוד א': "משמר היוצא אומר למשמר הנכנס, מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם" – קרי בינינו – "אהבה ואחווה ושלום ורעות". אבל שכחה – לא שכחה – שמאחורי המשפט הזה יש סיפור קשה. הסיפור הקשה הוא, שמשמרות של כהונה כשנדחקו במעלה הכבש, אחד כוהן דחק בכוהן אחר והכוהן ירד ממרומי הכבש ונפגע פגיעה קשה ואנושה. את הסיפור הזה שוכחים וזוכרים "- - - מי ששיכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחווה ושלום ורעות". אני אומר את הדברים דווקא היום, משום שגם חברי הכנסת שרוצים בקיצור עתותיה של הממשלה יודעים שיציבות למדינה וכלכלה בריאה וחינוך תקין וביטחון – ויש כאלה שגם מוכנים להגיד שלום – הם תוצאה של נכונות של הממשלה לעבוד מתוך "אהבה ואחווה ושלום ורעות". תודה. היו"ר דוד טל: תודה רבה לחבר הכנסת בן-ששון, שהעשיר אותנו בדברי ימי הכנסת. אנחנו עוברים לחבר הכנסת יורי שטרן. זהבה גלאון (מרצ): מתי השר יגיע? היו"ר דוד טל: נראה שהוא לא יגיע. זהבה גלאון (מרצ): אבי דיכטר פה. היו"ר דוד טל: הוא שר עתידי, אבל אנחנו נסתפק בו. חבר הכנסת יורי שטרן, בבקשה - שלוש דקות. מפני שהמתנת, אם תחרוג לארבע דקות, גם את זה נראה בחיוב. יורי שטרן (ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, אני מוכן לראות באבי דיכטר את נציג ממשלת ישראל, ואולי הוא ימסור את מה שאגיד. עצם העובדה שהממשלה מתנהגת כך - - - מנחם בן-ששון (קדימה): אנחנו מוכנים שתצביע בשבילו. יורי שטרן (ישראל ביתנו): לא אצביע ומייד אגיד למה. פרופסור בן-ששון, ציטטת מדברי ברכה שאמרו חברי הקואליציה הקודמת, אשר חלקם נמצאים היום באופוזיציה. אני אומר לך, זאת היתה קואליציה של הימין, שהיא שניצחה בבחירות וקיבלה מנדט מהעם להוביל את המדינה בדרך של המחנה הלאומי. זה שאריאל שרון, ראש הקואליציה הזאת, שינה את הקו, הפר את כל ההבטחות שנתן לבוחר והפך את הקואליציה של הימין למשהו מוזר שמבצע את מדיניות השמאל, זה מה שעשה את הדברים האמיתיים שאמרנו בתחילת דרכה של הממשלה ההיא למין פרודיה כפי שזה נשמע היום. אבל, עכשיו קמה ממשלת שמאל מלכתחילה, ויושב נציג שאמור להיות הנציג הבכיר של הממשלה הזאת, מר אבי דיכטר, שהיה ראש אחד משירותי הביטחון. ואני שואל אותך, איזה היגיון יש? אתה תיכנס עוד מעט לממשלה, אתה צריך לפקד על מצבנו הביטחוני בביטחון פנים, ואני מניח שגם יהיה לך say בביטחון חוץ. איך הממשלה הזאת אמורה לבצע את התוכנית שלה? פעם דיבר אהוד אולמרט על גבולות קבע. היה היגיון בכך שאפשר להתפשר על חלק מהשטח המאוכלס על-ידי יהודים ביהודה ושומרון, אף שגם זה מעשה מאוד מסוכן, אבל יש היגיון בכך שאנחנו מוותרים על חלק מהשטחים האלה תמורת הכרת העולם בסיפוח של השטחים האחרים – ואלה גבולות הקבע. על מה אתם סומכים עכשיו? בשביל מה אתם רוצים להרוס את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, להרוס את עמדות הכוח של מדינת ישראל, להשמיט מידינו את כל הקלפים לכל משא-ומתן אפשרי? בשביל מה, בשביל לסגת לגבול שגם הוא גבול זמני? מה אתם נותנים למדינת ישראל, אפילו לאזרחים של אותם גושים שכביכול אתם כוללים בשטח העתידי של המדינה? אתם עושים מהשטחים האלה נקניק, שכולו אבסורד טופוגרפי אחד גדול. פה גזרו ופה גזרו והפכו את גוש אריאל לא לגוש, אלא לאיזה קונדנסט, מין כביש כיסופים החדש, שמכל צד אפשר לירות בו. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): יוצרים גבולות אושוויץ - - - יורי שטרן (ישראל ביתנו): גבולות אושוויץ, אבל הרבה יותר מסוכנים מאלה שאבא אבן דיבר עליהם. מה עושים פה לידנו, בבירת ישראל, בירושלים? הופכים את שכונת רמות לשכונה שהגבעה ששולטת עליה, נבי-סמואל, תועבר לרשות הפלסטינית. אתם השתגעתם. אתם, אנשי הביטחון, שפעם ידעו – אני זוכר את רבין בתקופת אוסלו ואחר כך אהוד ברק, כשרצו לוותר, איך הם בדקו בסרגל כל גבעה וכל סנטימטר, כדי לראות את כל הנתונים. אני חושב שהם הלכו בדרך מאוד לא נכונה, אבל הם עשו את זה באחריות מסוימת. אתם חסרי אחריות לחלוטין, מעבירים שטחים ללא הבחנה, שטחים שיושבים, כמו בית-איכסא, על כביש מס' 1, שכל משוגע יכול לקחת רובה ולירות על המכוניות שעוברות בו. איזה מין טמטום, איזה חוסר היגיון. בשביל מה? הממשלה הזאת שלא תוכל להוביל כלכלה, כי היא כבר עשתה בהסכמים הקואליציוניים את כל הצעדים הבזבזניים שבעצם מוחקים את הישגי התוכנית הכלכלית של השנים האחרונות - היא לא תצליח בכלכלה. בחברה היא לא תצליח, כי הגישה שלה לחברה היא גישה מגזרית – היא נתנה למגזר שאתו יש לה הסכם קואליציוני והיא לא נותנת למגזרים אחרים. למה פתאום דווקא בקצבאות הילדים לא יחולו ירידה וקיזוז, אבל הקצבאות של הבטחת הכנסה, נכות וסיוע בשכר דירה ימשיכו לרדת? למה? כי יש הסכם עם ש"ס ואין הסכם עם מפלגות אחרות. הממשלה הזאת חסרת מצע חברתי אמיתי. לכן, גם בחברה היא לא תצליח, והיא לא תצליח בחינוך, כי כל הלחצים שיבואו מכל הצדדים יהרסו את החינוך, אף ששרת החינוך היא מהבודדים, בעיני, שקיבלו בה מקום שבאמת מתאים להם. זאת ממשלה של אנשים ראויים, אלא שאספו אותם ונתנו לכל אחד כמעט את התפקיד שהכי פחות מתאים לו - - היו"ר דליה איציק: תודה, חבר הכנסת יורי שטרן. יורי שטרן (ישראל ביתנו): - - מי שלא מתמצא בביטחון – שיהיה שר הביטחון, ומי שלא יודע תעשייה ומסחר – שיהיה בתעשייה ומסחר, ומי שאסור לו להיכנס למשרד מסוים – שייכנס לשם, וככה כל הממשלה נראית וככה היא תיכשל, והיא תחזק את עצמה אך ורק על החלום הנורא הזה של הריסת יישובים - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת יורי שטרן, תודה לך. יורי שטרן (ישראל ביתנו): - - של גירוש היהודים, של הפקרת ביטחון ישראל, וחבל על כל מי שיושב בה. מוחמד ברכה (חד"ש): איך רציתם - - - יהיה שר לביטחון פנים? איך כל כך נלחמתם על מקומו - - - כשהוא חשוד בפלילים? סופה לנדבר (ישראל ביתנו): איזה שטויות אתה מדבר. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב - אני מקווה שאני מבטאת את שמך נכון. שלוש דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): - - - הניאו-נאצים. הניאו-נאצים צריכים לעמוד - - - היו"ר דליה איציק: אחריו - חבר הכנסת אחמד טיבי. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, תרשי לי עוד פעם לברך אותך על התפקיד שנבחרת אליו. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): זהו תפקיד רם מעלה, ואני מאחל לך הצלחה. אני מקווה שסגן יושב-ראש הכנסת דוד טל ילמד את שם המשפחה שלי לפני שהכנסת תתפזר ולפני שהממשלה תיפול, וכדאי לו למהר כי זה עלול לקרות מהר. מנחם בן-ששון (קדימה): - - - סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): היום הזה היה אמור להיות יום חג, והממשלה הזאת היתה אמורה לאחד את העם, על כל רבדיו, מגזריו ופלגיו; היתה אמורה להביא תוכניות ברורות של ביטחון כללי ואישי לכל אחד מאזרחי מדינת ישראל; היתה אמורה להביא בשורות של שינוי בהעדפות חברתיות וכלכליות; היתה אמורה להביא לשינוי מרענן בשיטת הממשל, במצב התחיקתי, לשיפור מעמדם של כל אלה אשר שנים סובלים מקיפוח מתמשך. היתה אמורה, אז כמו שנאמר – היתה אמורה. מה אנחנו מקבלים במקום זה? את מה שקרה לנגד עינינו בבניית הקואליציה הנוכחית לא ניתן להגדיר אחרת מאשר חלם. הספקנו לראות דה-לגיטימציה מוחלטת למנהיג מפלגה ותיקה ומכובדת, השנייה בגודלה בכנסת, בכל הנוגע למועמדותו לתפקיד שר האוצר, בטענה די מוזרה כי הוא לא יהיה טוב לכלכלת ישראל ולא יהיה טוב כשר האוצר לאזרחי המדינה – טענה די משכנעת, הייתי אומר, כי אין לו מספיק ניסיון. תזכרו את הטענה הזאת, כי זאת בערך הפעם האחרונה שחשבו בממשלה הזאת על טובת האזרחים בבניית הממשלה ובבניית הקואליציה, כי מייד עם פסילתו לתפקיד שר האוצר, אותו מנהיג מקבל את תפקיד שר הביטחון. מאוד הגיוני – כמו כל דבר אחר בערך שקרה כאן בעת המשא-ומתן – זהו תיק שולי כמובן מבחינת הממשלה, לא חשוב. אם השר המיועד יעשה טעויות – שלא כמו בכלכלה, בביטחון ניתן יהיה לתקן, והעם לא ירגיש את זה אפילו. תסלחו לי כמובן על הציניות, אבל אם זה לא חלם, אני כבר לא יודע מה זה. האפשרות השנייה כמובן קיימת – שפשוט מנסים להכשיל את יושב-ראש מפלגת העבודה, והוא לא שם לב לזה. חודשים רבים שמענו ממפלגת קדימה וגם ממפלגת העבודה קולות של צער על מצב חברתי-כלכלי עגום בשכבות שלמות של האוכלוסייה בארץ. דמעות תנין זלגו כמים. האג'נדה של מפלגת העבודה התמקדה בשכר מינימום של 1,000 דולר לכל עובד. בסופו של דבר, על מנת להקים קואליציה, סיכמו על פשרה של תוספת 500 שקל. אבל באותה נשימה יצרו 25 משרדים עם שרים, לשכות, עוזרים, מזכירות, וכל הפיצ'פקעס הקטנים הנלווים לכך. אז איפה הדאגה החברתית שלכם, רבותי? הרי לא ניתן למתוח את תקציב המדינה בלי גבול, זה לא גומי. אם אתה מוסיף חתיכה לצד אחד, אתה גורע מהצד השני. אז אולי הדאגה האמיתית שלכם לשכבות החלשות היתה אמורה להתחיל בקיצוץ דרמטי במספר משרדי ממשלה, באיחוד תיקים, בביטול לשכות? איך תסבירו לציבור שדווקא מדינת ישראל, עם מכלול הבעיות התקציביות שיש לה, זקוקה ל-25 שרים, כשלמשל שווייץ - כמובן מדינה זוטרית קטנה – מסתדרת עם 16? על מנת להחליק קצת את כל הבושה הזאת, ביטלו את המוסד של סגני שרים, וזה מזכיר לי קצת את הטיפול באקמול שניתן לחולה סופני. זהו מהלך של זריית חול בעיני הציבור, זה היה נמהר כל כך שביטלו אפילו סגן שר חיוני במשרד הביטחון, ועוד כשנכנס לשם שר לא מנוסה. שוב, לדעתי, זה ניסיון של הכשלה במכוון, אבל למה על חשבון הציבור? במסגרת משא-ומתן כושל, אנשי מפלגת קדימה פסלו תנועה שלמה מלטפל בסוגיה של מניעת אלימות והבטחת ביטחון אישי. שוב, מלת הקוד – דה-לגיטימציה של תנועה שלמה, שזכתה באמון הציבור וקיבלה 11 מנדטים. היו"ר דליה איציק: אדוני, תודה. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): רגע. עוד דקה. היו"ר דליה איציק: אדוני, תקפיד. כל אחד – עוד דקה. תשתדל. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): נאום ראשון. סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): אנחנו זוכרים את הסקרים לפני הבחירות וזוכרים סקרים תוך כדי הבחירות, שלפיהם הציבור מאמין שאביגדור ליברמן הוא האיש שיכול לטפל באלימות ויכול לטפל במיגור הפשע. עכשיו כל הטיפול הזה שוב הולך לכיוון של אנשי קדימה, וחבל שלא ניתן התיק לאביגדור ליברמן, אלא במקום זה נתפר לו תיק אחר. אבל, אפילו אם זה כך, במפלגת ישראל ביתנו יש מספיק מומחים לענייני ביטחון, כמו מי שיושבים פה – ישראל חסון ויצחק אהרונוביץ - שיכלו למלא את התפקיד הזה נאמנה. ודבר אחרון, משהו אישי. אני חייב להגיד, שאחרי 25 שנים בארץ – הגעתי לפה כנער צעיר - אני די מתבייש, כי בן-לילה הפכתי לאזרח סוג ב', ג', ד' – ואפשר להמשיך את הרצף עד האות הנכונה – איך פסלו מיליון ו-200,000 אזרחים מלכהן בממשלה. אתמול הייתי בבית הנשיא והשתתפתי בטקס לכבוד חיילים מצטיינים. 23 חיילים נשאו שמות של דוברי רוסית, וכאן, בבית הזה, מתוך 120 חברי הכנסת לא נמצא מקום לשר אחד עם שם של דובר רוסית. זאת פשוט בושה וחרפה לממשלה החדשה. היו"ר דליה איציק: תודה לך. חבר הכנסת אחמד טיבי. אני בטוחה שהוא – חבר כנסת ותיק – יעמוד בלוחות הזמנים, כדי שלא ניקח מזמנם של אחרים. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, לנו מופיע במסך משהו אחר. היו"ר דליה איציק: יש כאן איזו בעיה. אתה צודק, עדכנו את זה. גלעד ארדן (הליכוד): אפשר לדעת מה הסדר? היו"ר דליה איציק: הסדר הרגיל. רק כאן אנחנו סטינו. בבקשה. אחמד טיבי (רע”ם-תע"ל): גברתי היושבת-ראש, אני מברך אותך על קבלת התפקיד ועל הבעת האמון פה-אחד בתמיכה במועמדותך ליושבת-ראש הכנסת. מוזר – היה פה פאשיסט שדיבר נגדנו לפני כמה דקות, והוא ברח מהאולם. יכול להיות שהוא ידע שאנחנו עומדים לענות לו. על כל פנים - - יורי שטרן (ישראל ביתנו): כבוד היושבת-ראש, את צריכה להגן - - - אחמד טיבי (רע”ם-תע"ל): - - אני אתייחס קודם לתוכנית המדינית - - - גלעד ארדן (הליכוד): מה עדיף? משת"פ או גיס חמישי? היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת יורי שטרן. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): - - - זהבה גלאון (מרצ): - - - להתיר דמם של חברי הכנסת הערבים, ישבתם ושתקתם - - - סופה לנדבר (ישראל ביתנו): את דואגת לערבים - - - קריאות: - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת יורי שטרן, חברת הכנסת סופה לנדבר, אני ממש לא רוצה בישיבה הראשונה להשתמש בשום סמכות שיש לי. אני מבקשת שנשב. בבקשה. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): את מרשה להם להגיד פאשיסט על חבר כנסת? היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת טיבי, אני אשמח מאוד אם תחזור בך מהביטוי. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): היסטורית, גברתי היושבת-ראש, היתה מפלגה שקראו לה המפלגה הפאשיסטית, היתה לה דרך חיים - - עמי אילון (העבודה-מימד): - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): - - היו לה עקרונות. הפאשיזם היה דרך חיים. יש הבדל בין לומר על מישהו שהוא פאשיסט - זה משהו מוגדר, זה רע מבחינתי, ערך רע, שלילי – לבין להשוות חברי כנסת, נבחרים, בשל שיוכם האתני לאנשים ששיתפו פעולה עם הנאצים. זה דבר חמור שהכנסת - - - יורי שטרן (ישראל ביתנו): בשביל - - - אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): אני אגע בו, עוד מעט אני אגע בו. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת יורי שטרן, שב בבקשה. זה מאוד מפריע. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): קודם אני אגיד את עמדתי על נאומו של ראש הממשלה ועל קווי היסוד של ממשלה שאין בה בשורה, לא חברתית, לא כלכלית, לא מדינית ולא ביטחונית, וההתייחסות אל הציבור הערבי והאזרחים הערבים היתה כלאחר-יד, בחמש-שש מלים, ללא התחייבות, ללא הבטחה, ולכן טבעי שנצביע נגד הממשלה הזאת. מדי פעם, גברתי היושבת-ראש, יש בכנסת הזאת התבטאויות גזעניות – גזעניות יותר, גזעניות פחות. התרגלנו שהמקום הזה הוא השוק הגזעני ביותר שיש במדינת ישראל. אבל, יש לעתים חציית קווים אדומים. אפשר לומר דבר אחד על ליברמן - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אלון, אני בטוחה שלא היית רוצה - - - אחמד טיבי (רע”ם-תע"ל): אפשר לומר דבר אחד על ליברמן. אגב, יש לו אומץ לב, אם כבר לומר משהו טוב עליו. יש לו אומץ לב. הוא אומר בדיוק את מה שהוא חושב ומה שאחרים חושבים ולא אומרים. לכן לא מדובר בתופעה חריגה. לא מדובר בתופעה חריגה. ולמה אני אגמד, חברת הכנסת גלאון, את "אומץ הלב"? כי הוא אומר את הדברים האלה על קרקע פורייה של "מיינסטרים" גזעני שיש בחברה הישראלית, שלא רק יכול להעניש אותו, וצריך להעניש אותו על דברים כאלה, אלא ממשיך להחזיק ממנו מועמד פוטנציאלי לממשלה. בנוסף, אתה רואה את ההצלחות של ההגנה עליו מצד שמאל ואת הדממה מצדדים אחרים, שלא מוקיעים את ההתנפלות הזאת על קבוצת חברי כנסת שנבחרו על-ידי ציבור באופן לגיטימי, בגלל שיוכם הלאומי והאתני. וכי למה אמרתי פאשיסט? מה זה פאשיסט? יש התנגדות ועוינות ושנאה כלפי האחר הערבי בשל שיוכו האתני והלאומי. זה הדבר המסוכן. והאמירה שלו היום היא התרת דם של חברי הכנסת הערבים. אין פירוש אחר מאשר התרת דם מפי אדם שעמד פה לפני קדנציה, גברתי היושבת-ראש, וקרא להעמיד את חברי הכנסת מול כיתת יורים. האיש הזה עשה את זה מעל הדוכן, וגם זה עבר כלאחר יד. הפאשיסטים נפלו גם אחרי מלחמת העולם השנייה, אחרי שהם עלו לגדולה. "Evrything that rises must converge". וגם פאשיסטים גדולים, כמו גזענים גדולים, ייפלו בזה אחר זה ומלח הארץ יישארו כאן. אלה שבאו מחוץ-לארץ וגרים מחוץ לארץ בהתנחלות - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת טיבי, תרשה לי בבקשה. היות שאני חדשה ולומדת את השעון, אז הרווחת כבר דקה. אני מבקשת ממך, יש לך עוד חצי דקה. אחמד טיבי (רע”ם-תע"ל): תודה רבה. ולכן, א. נדרשת עמדה של יושב-ראש הכנסת, עמדה מוסרית חד-משמעית להגן על חלק מחברי הבית הזה שהותקפו בגלל שיוכם האתני ובשל השוואה, שבוע לאחר יום השואה, לשיתוף פעולה עם נאצים. יש השקפת עולם שאני מכבד, שיש בה חילוקי דעות על רקע מדיני. יש השקפת עולם ואנשים שאני מרגיש בוז עמוק כלפיהם וכלפי מה שהם מייצרים. זה האיש שבא מחוץ-לארץ, גר בחוץ-לארץ בהתנחלות, על אדמה שנגזלה מאחרים, ורוצה לגרש אותנו, אותנו, תושבי ובעלי האדמה הזאת, לחוץ-לארץ. פשיסטים נפלו באיטליה, הם ייפלו גם בישראל. תארו לעצמכם שפאשיסט באוסטריה היה משמיע ביטויים כאלה נגד יהודים. מה היו עושים מדינת ישראל ורוב חברי הכנסת הערבים? - בוז עמוק. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, חמש דקות. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, מכובדי חברי הכנסת, ברכות על הבחירה שלך. אני בטוח שתוסיפי משקל לבית כאן, את הרוח הדמוקרטית, את האצילות ואת הניהול למופת. אני לא מסתיר את אכזבתי, ואין לי כוונה לעשות זאת, מכך שבממשלה הזאת אין לא רוסים ולא ערבים. אף שתיכף אני אדבר גם על מי שמייצג את הרוסים כאן, בהמשך דבריו, שאמר אותם לפני שעה בנוכחותי במליאה. אין לי כוונה להסתיר את אכזבתי, כי 20% מהאוכלוסייה הערבית מרגישים היום מאוכזבים מהממשלה הזאת; הם לא כל כך מקבלים את כל מה שהיא סיכמה, אבל לו לפחות היו שמחים בחלקם בנושא הכלכלי והחברתי. בשונה מהאחרים, אני חושב שיש בה פריצת דרך וסגירת פערים, יש פריצת דרך בטיפול בבעיית האבטלה והעניים, ואני מאמין שאנחנו גם נבצע את מה שחתמנו, וחתמנו על דברים שניתן בסופו של יום לבוא לציבור הישראלי ולומר: עשינו את דברינו לטובת כלל החברה הישראלית. אבל, אני רוצה לומר, גברתי היושבת-ראש, לא יכולתי ואני בדרך כלל לא קורא ממקומי במליאה למי שמדבר, ומי שבזכות מקבל את רשות הדיבור, אבל לא יכולתי להתאפק אחרי שראש מפלגה, שאמר על עצמו שהוא פרגמטי ורוצה להיות במרכז המפה הישראלית, והוא שואף להיות ראש ממשלה, גזען אמיתי בכל מובן המלה, משווה נבחרי ציבור, שנבחרו באותה דרך שהוא נבחר, באותה מדינה, באותו יום בחירות, בצורה חשאית ודמוקרטית - למשתפי פעולה בתקופה של שלטון הנאצים. זה מאוד הפריע לי. לחברי נציגי העולים החדשים במפלגתי, מפלגת העבודה, תמיד אמרתי, ויושבת פה חברת הכנסת סופה לנדבר, ששמעה אותי לא אחת, אמרתי למפלגתי מפלגת העבודה: בלי ערבים ורוסים המפלגה שלנו לא תחזור להיות מפלגה שמובילה את השלטון בישראל. להיפך, ראיתי בציבור הרוסי והערבי ציבורים קרובים אחד לשני, סובלים מאותן בעיות קיומיות - אבטלה ועוני – מצויים בשוליים של החברה הישראלית ולא מצויים על סדר-יומה של החברה הישראלית והממשלה בישראל. להגיד דברים כאלה? אני מצפה מגברתי היושבת-ראש, אני מצפה מהממשלה, אני מצפה מראש הממשלה, שיגיבו על האמירות שנאמרו. הדבר האחרון שאני רוצה לומר, לפני שאני מנצל את כל הזמן שעומד לרשותי. הדרך היחידה שעוד לא בחנו אותה עד תום היא דרך השלום. את המלחמות ניסינו מ-1948 ועד עכשיו, עליות ומורדות. הדרך היחידה, הברירה היחידה שאנחנו והפלסטינים לא ניסינו עד תום ולא בחנו אותה עד תום, זו דרך השלום. נדמה לי שזאת הברירה היחידה והטובה לשני העמים. אין אפשרות לשום טרנספר של הציבור הערבי בארץ, ואין אפשרות שאנחנו נתעורר יום אחד בהיר ללא מדינת ישראל. לכן הברירה היחידה שעומדת בפני שני העמים היא ההידברות, המשא-ומתן, החיים זה בצד זה. כל מי שחושב אחרת, זכותו הלגיטימית, אבל זה נכשל. ואם אומרים כאן נציגי מפלגות, שאני מכבד אותם, שהם נגד הממשלה הזאת כי היא רוצה לסגת מהשטחים הכבושים, אז עד מתי נשב על החרב? לא מספיקים לנו כל הניסיונות שהיו לנו והניסויים שהיו לנו? היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. חבר הכנסת אפי איתם, שלוש דקות. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת-ראש, ברכותי להיבחרך ואיחולי הצלחה. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. אפי איתם (האיחוד הלאומי-מפד"ל): נדמה לי שכשמשביעים ממשלה יש איזה רגע שניתן להבחין במגמות העומק של הממשלה הזאת בטרם היא מתחילה להתחכך ביום-יום הביצועי הפוליטי, ואנחנו עוד נבלה כאן שעות רבות בוויכוחים ובמאבקים. אבל, נדמה לי, ואני מוכרח לומר, שמעבר להיותי אופוזיציה לממשלה הזאת, כשעמד כאן ראש הממשלה המיועד ונשא את נאום החזון שלו, חשתי סוג עמוק של אכזבה. נדמה לי שמעטים הנאומים, נאומי החזון, הנאומים שבהם הציג איש חדש ממשלה חדשה, שנתפרו בתפרים כל כך גסים, הייתי אומר על גבול המניפולטיביות. כי כשראש הממשלה הזה - ואיך אומרים? הוא לא חיכה דקה לאחר תוצאות הבחירות - אומר: "הבחירות הללו היו משאל עם על תוכנית ההתכנסות", אפרופו המשך מכבסת המלים השרונית, שהיא היא עצמה לב-לבה של השחיתות הפוליטית. תגידו בדיוק: נגרש 110,000 איש מבתיהם. אל תגידו, גבולות חדשים והתכנסות. אני רוצה לומר שכשהוא אמר שזה משאל העם וכשהוא אמר שמדינת ישראל נכונה על שני עקרונות מכוננים, דמוקרטיה ויהדות, אני רוצה לומר לך, ראש הממשלה, גם אנחנו יודעים לספור. עכשיו אין יותר מ-60 מנדטים יהודיים בבית הזה לתוכנית שלך. לקבוע את גורלם של 100,000 יהודים ואת גבולות הקבע של מדינת היהודים הוא עניין דמוקרטי ויהודי. אם אתה מתכוון לעשות את זה עם קולותיהם המכובדים אבל הבלתי-רלוונטיים של חברי הכנסת הערבים לדיון הזה - אוי לה לדמוקרטיה שאתה מכונן ואוי לה ליהדות שאתה רוצה - - - זהבה גלאון (מרצ): - - - אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - אוי לה ליהדות שאתה רוצה להמשיך ולקיים. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): מה אתה מציע? להוציא אותם מהכנסת? היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת איתם, אתה תיכף מסיים. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): כדי לגרש 100,000 איש מבתיהם בהליך יהודי ודמוקרטי צריך רוב יהודי בבית הזה, והעם היהודי היושב בציון אמר לתוכנית הזאת: לא. בואו נהיה ישרים והגונים ונלך - - זהבה גלאון (מרצ): - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת איתם, אתה צריך לסיים. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי, תגני עלי. - - ונאמר: אם זה אכן היה משאל עם, שום הליך דמוקרטי ראוי, בוודאי לא דמוקרטי ויהודי, לא מתיר לממשלה הזאת להתחיל במעשה הגירוש הבא. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת איתם, תודה רבה לך. חבר הכנסת איתם, תרשה לי - - - אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): משפט אחד ואחרון. היו"ר דליה איציק: אחרון ממש, אנחנו בלחץ של לוח זמנים. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אי-אפשר לטוח את עינינו בשקרים באשר למקורות הכספיים שיעמדו לרשותה של הממשלה הזאת לעשות הכול. והרי אם היא תרצה לטפל גם בזקנים וגם בתלמידים, מאין היא תיקח את 400 המיליארד שהיא מכפלה פשוטה של מה ששילמנו על הגירוש האחרון כדי לממן את הגירוש הזה? היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת איתם, תודה לך. חבר הכנסת עמי אילון. חברים יקרים, עמי אילון נואם בפעם הראשונה. חמש דקות. לוח הזמנים הוא כזה שאנחנו צריכים לסיים, וזה יהיה על חשבון אחרים. בואו נעשה את זה ונעמוד בלוח הזמנים. אל תעמידו אותי במצב לא נעים. בבקשה, חבר הכנסת עמי אילון. בהצלחה לך. עמיחי אילון (העבודה-מימד): תודה רבה. אני מצטרף לברכות, גברתי היושבת-ראש, כפי שכבר אמרו קודמי. אני מצטרף לברכות לא משום היותך אשה, אלא משום שאני מאמין שעם הניסיון הפרלמנטרי שלך ועם הממלכתיות ששמת לנגד עינייך, הכנסת הזאת רק תרוויח. הרבה מאוד ברכות. לא ידעתי כמה אנשים יהיו באולם כשאני אדבר, יש לי פה כמה ידידים שלא יפספסו את זה, אבל דאגתי שאבא שלי בעמק-הירדן יקשיב, אז יש לי הרבה צופים עכשיו. אני מודה לכל מי שרואה אותי כרגע. בנאום הראשון אני רוצה להודות על הזכות שניתנה לי לשרת את אזרחי מדינת ישראל. אני רואה בזה זכות גדולה. אני מברך את כל חברי. קודם כול, את חברי ושאינם חברי האישיים בממשלה שתאושר הערב. את ידידי אהוד אולמרט. אבי, תעביר לו את זה. ואת ידידי האישי אבי דיכטר, שאני בטוח שיהיה שר יוצא מן הכלל. וכמובן, את כל ידידי בסיעת מפלגת העבודה ואת כל שרי הממשלה ומאחל להם הצלחה. בעניין הזה, הצלחתכם הצלחנו. אני רוצה לומר שבראייתי, הקמת ממשלה היא רגע שלפחות הפעם יש בו מידה רבה מאוד של התפכחות גם במישור האישי, גם במישור הפוליטי וגם במישור הציבורי. יש בו בראייתי מעבר שלפעמים אפילו קצת כואב, ממציאות של חלומות והבטחות למציאות של פשרות ושל יצירת קואליציות. אני מקבל את החלטת הבוחר שלא בחר בנו, מפלגת העבודה, להרכיב את הממשלה. אני יודע שהממשלה הזאת לא תביא אותנו אל המקום שאנחנו, במפלגת העבודה, הבטחנו לציבור הישראלי שאליו אנחנו רוצים להגיע. לממשלה הזאת יש רשימה ארוכה מאוד של כשלים כבר בתהליך הרכבתה, והדברים נאמרו ולא אחזור עליהם. לי אישית יש קושי גדול מאוד להסכים לגודלה הבלתי-סביר והבלתי-פרופורציונלי. יש לי קושי להצביע עבור ממשלה שעל פניו, על-פי ההסכם הקואליציוני, מונעת מ-20% מילדי ישראל את הזכות האלמנטרית לקבל את הכלים על מנת להתמודד עם העולם שאליו הם הולכים ונשללת מהם הזכות ללמוד לימודי ליבה - פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית ודמוקרטיה - דבר שהופך את היעד שאנחנו הצבנו לפנינו - סגירת פערים - כמעט לריק מתוכן. אני אישית מקווה שהממשלה הזאת לא תיתן את ידה להמשך עשייה של ממשלות רבות, לסגור את כל פעריה או את יצירת העוני על-ידי תשלומי העברה, דבר שלדעתי הוא לחלוטין לא ראוי. למרות כל הדברים האלה, אני מתכוון להצביע בעד הקמת הממשלה ובעד הממשלה, ואני רוצה להסביר מדוע. אני רוצה להסביר זאת קודם כול לעצמי ולכל אותם אזרחים רבים שכרגע צופים בנאום הדרמטי הזה, אבל אני באמת רואה את עצמי כחייב הסבר להתנהגותי הפוליטית בתקופה הקרובה וכמי שבא מהמקום שממנו אני בא. מאחר שאני יודע שבכל אחד מאתנו יש כמה ישויות, אני מעיד על עצמי שאני קודם כול בן-אדם ורק אחר כך אזרח מדינת ישראל ורק אחר כך משרת ושליח ציבור ורק בסופו של עניין, לגבי העניין שעליו אנחנו מדברים, אני חבר הכנסת וחבר סיעת העבודה בכנסת הזאת. לכן, למרות כל חסרונותיה של הממשלה, כפי שציינתי ואפשר להרחיב, אני תומך בממשלה הזאת, שתיבחן בעיקר, אני אומר זאת בצער, בתחום המדיני. ההתכנסות היא הסיבה היחידה בראייתי, ואני אומר את זה בעצב, להקמתה של הממשלה הזאת ולפחות בראייתי להצביע עבורה. ההתכנסות היא דבר אמורפי וארוך טווח, ואני שואל היום את עצמי וחייב תשובה לא רק לעצמי: מה הסיכוי שהממשלה הזאת תוציא את ימיה? הממשלה הזאת תוציא את ימיה רק אם תממש מדיניות בהירה שמביאה אותנו להיפרדות מהפלסטינים בתהליך מוסכם שלא יקרע את החברה הישראלית מבפנים. אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - עמי אילון (העבודה-מימד): המבחן הוא מבחן אטי, רבעוני וחודשי. אני נמצא פה על מנת לייצג ציבור גדול מאוד של אזרחים שרוצים לראות את המבחן הזה מתממש בכל דקה. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אילון, זמנך תם. עמיחי אילון (העבודה-מימד): זה נאום ראשון, תני לי עוד כמה שניות. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אילון – שניות. אני מבקשת. עמיחי אילון (העבודה-מימד): אני רוצה לראות שהממשלה הזאת מאיצה את בניית גדר הביטחון ברוח החלטות בג"ץ. אני רוצה שהיא תייצר הידברות עם כל הגורמים הפרגמטיים בעולם, הן בעולם הערבי והן בחברה הפלסטינית. אני רוצה שהיא תפנה את כל המאחזים הבלתי-חוקיים בתוך שנה, על-פי דוח טליה ששון. זה חלק מקווי היסוד של מפלגת העבודה וזו הסיבה שבגללה נכנסנו לממשלה. היו"ר דליה איציק: אני מבקשת לסיים. עמיחי אילון (העבודה-מימד): אני רוצה שהיא תחוקק מייד חוק פינוי-פיצוי, ואני לפחות מצפה מכל שרי מפלגת העבודה שיצטרפו לחוק הזה. אני רוצה שהיא תבצע ביצוע דווקאי ומדויק של מסקנות ועדת-אור כפי שהוגש על-ידי חברי הוועדה לממשלה. היו"ר דליה איציק: תודה רבה, חבר הכנסת אילון. גדעון סער (הליכוד): חבר הכנסת אילון, מה עם האג'נדה החברתית? יורם מרציאנו (העבודה-מימד): גדעון, נאום ראשון. עמיחי אילון (העבודה-מימד): חוק פיצוי-פינוי הופך היום לצו מוסרי של הממשלה הזאת והכנסת הזאת. בכנסת הזאת יש יותר מ-100 חברי כנסת שרואים בהסדר של שתי מדינות לשני עמים הסכם ראוי. החלוקה או הפיצול הוא רק בשאלה - האם זה יהיה בהסכם או לא. לכן, זה לא מוסרי להחזיק מתיישבים ששלחנו כמתיישבים כבני-ערובה, כשהכנסת הזאת מבינה שממזרח לגדר לא תהיה מדינת ישראל. זה לא מוסרי להמשיך לבנות להם בתים שכולנו יודעים שייהרסו - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת אילון, תודה רבה. עמיחי אילון (העבודה-מימד): - - זה לא מוסרי לשלוח אותם ואת בנינו להרוג וליהרג על חלקי ארץ-ישראל שלא יהיו מדינת ישראל. אני אמצא בכנסת הזאת על מנת להבטיח שהדברים האלה יתממשו. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: בהצלחה לך. אני בטוחה שחרגת בשלוש דקות מכיוון שאתה נואם בפעם הראשונה. חבר הכנסת יובל שטייניץ – שבע דקות. לא אאפשר לחברי הכנסת לחרוג, זה לא הוגן כלפי חברים אחרים. אנחנו בלחץ של לוח זמנים. יובל שטייניץ (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, הרשי לי, על חשבון שבע הדקות האלה, קודם כול לברך אותך ולאחל לך בהצלחה. היו"ר דליה איציק: תודה. יובל שטייניץ (הליכוד): הצלחתך – הצלחת הדמוקרטיה הישראלית. לא הממשלה היא התגלמות הדמוקרטיה, לא בישראל ולא בשום מדינה, אלא הפרלמנט, הכנסת. אם תדעי להגן על זכותה של הכנסת לבקר ולמנוע את רמיסת הזכות הזאת על-ידי הממשלה ועוצמתה, תתרמי תרומה משמעותית ביותר לדמוקרטיה הישראלית. כפי שאני מכיר אותך, את לוחמת ללא חת, את גם תעשי את זה - כפי שהצהרת בנאומך. שיהיה לך בהצלחה. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. יובל שטייניץ (הליכוד): אני רוצה גם לברך שניים מחברי שאמורים להתמנות היום לשרים. לצערי לא אוכל להצביע בעדם, אבל אני שמח בשמחתם. קודם כול, ידידי חבר הכנסת גדעון עזרא, שקיבל על עצמו את המשימה החשובה של איכות הסביבה. אני בטוח שהוא יעשה זאת באופן הטוב ביותר. המון הצלחה, גדעון. וכן ידידי אבי דיכטר, שקיבל את המשימה החשובה גם היא של ביטחון פנים. גדעון סער (הליכוד): גם איתן כבל. יובל שטייניץ (הליכוד): איתן כבל, נברך גם אותו. ראיתי את שניהם, החלטתי לברך אותם מלכתחילה. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): גם נהוג לברך חבר כנסת חדש. יובל שטייניץ (הליכוד): אתה יודע, הייתי קצת קבור בבונקר של ועדת החוץ והביטחון ושכחתי קצת את הנהלים. חבר הכנסת עמי אילון יהיה, ללא ספק, תרומה משמעותית למדינה, לכנסת, לממשלה, לביטחון הלאומי, וביחד נריץ גם את האג'נדה של הכנסת הממד הימי - העוצמה הימית ועומק אסטרטגי מהים - לביטחון המדינה, נושא שהוחמץ ב-50 השנים האחרונות והוא בגדר התקלה החמורה ביותר, להבנתי, בדוקטרינת הביטחון או בתפיסת הביטחון של ישראל. עכשיו, גברתי, אני רוצה לפנות לממשלה, עדיין, לזמן קצר ביותר, גם בתור יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון היוצא של הכנסת. אני רוצה להזהיר את הממשלה אזהרה חמורה מפני שני מהלכים שהממשלה הזאת – בעיקר תנועת קדימה – התחייבה עליהם במערכת הבחירות. גדעון סער (הליכוד): היא רק מפלגה, היא עוד לא תנועה. יובל שטייניץ (הליכוד): אני רוצה להזהיר את הממשלה הזאת שלא ללכת עם הראש בקיר ולא לבצע מהלכים בלתי שקולים, בלתי אחראיים, שעלולים לגרום לאסון. המהלך הראשון הוא תוכנית ההתנתקות, או בשם המכובס שלה "ההתכנסות", המקיפה ביהודה ושומרון. המהלך השני הוא קיצוץ נרחב, דרמטי, היסטורי, בתקציב הביטחון של מדינת ישראל. שני המהלכים האלה הביאו קולות והביאו מצביעים, אבל צריך להיזהר זהירות רבה, כי הליכה בלתי מחושבת, בלחץ של ציבור, בלחץ של תקשורת, בשני הכיוונים האלה יכולה להמיט אסון של ממש על מדינת ישראל, על הביטחון הלאומי. ראשית, לגבי תוכנית ההתכנסות, ואני מדבר כאן כמי שתמך בהתנתקות מרצועת-עזה. אף שצפיתי, וגם אמרתי שאין מה להשלות, לא יצא מזה לא ביטחון ולא שלום אלא רק התנתקות מסוימת מרצועת-עזה, עדיין חשבתי שזה חשוב דמוגרפית למדינת ישראל. אבל אין דינה של רצועה צרה, מאוכלסת בצפיפות נמוכה בדרום המדינה, כדינם של הרי וגבעות יהודה ושומרון בלב המדינה. יש הבדל גדול בין מדינה שבמודע מכניסה לסיכון מסוים, סיכון גדול מאשר קודם, את יישובי הפריפריה, כאשקלון, כשדרות – וזה חמור מאוד שנופלים "קסאמים" בשדרות, וזה חמור מאוד שאף ששר הביטחון אמר שאחרי ההתנתקות לא נסבול – אני מצטט את השר היוצא מופז – אפילו "קסאם" אחד, מאז כבר סבלנו יותר מ-500, וידנו קצרה מלטפל בכך, מלהרתיע או מלעקור את התופעה מן השורש. אבל יש הבדל בין מדינה שלוקחת סיכונים בדרום הארץ ובצפונה – וגם קריית-שמונה ספגה בעבר הפגזות מלבנון, והיום שדרות סובלת בדרום – לבין מי שייקח על עצמו ויביא על ראשינו סיכונים דומים, לא בשדרות ולא בקריית-שמונה אלא בלב הארץ, מול תל-אביב, מול פתח-תקווה, מול שדה התעופה בן-גוריון ומול ירושלים. התנתקות נוספת ביהודה ושומרון לקו הגדר פירושה איום "קסאמים" ו"קטיושות" לא רק בדרום הארץ, אלא בלב המדינה; לא רק בשדרות, אלא בפתח-תקווה ובתל-אביב ובירושלים ובשדה התעופה בן-גוריון. מי שיעשה את זה יוביל לאסון. מי שינסה להעתיק as is את ההתנתקות בדרום הארץ, ברצועת-עזה, ללב המדינה, בלי להבין את ההבדל הגיאו-אסטרטגי, גם של השטח השולט טופוגרפית של יהודה ושומרון, אבל בעיקר של הקרבה לגוש-דן, לירושלים עיר בירתנו, לשדה התעופה בן-גוריון – מי שיעשה את זה באופן אוטומטי, בלי להיזהר, הוא אוויל משריש שעלול לגרום נזק היסטורי לביטחון הלאומי של כולנו. שנית, אני רוצה להזהיר מפני יישומן של ההבטחות הפופוליסטיות והדיון הפופוליסטי, שרוב סיעות הבית היו קשורות אליו, לגבי תקציב הביטחון. נוצרה איזו דוגמה, איזו קונספציה, ללא שיקול דעת, ללא בחינה בכלל מה האיומים שמתגבשים, שאפשר לקצץ קיצוץ דרמטי בתקציב הביטחון ולהעביר לתקציבים חברתיים. מי לא דיבר על זה? רבותי, אי-אפשר לקצץ בתקציב הביטחון. תקציב הביטחון כבר קוצץ באופן מרשים בשלוש השנים האחרונות. אבל אי-אפשר לומר מלים בעלמא ולהתעלם ממה שקורה באירן, מניפוח השרירים המשמעותי מאוד בכל מדינות ערב סביבנו, בזכות הפטרו-דולרים ועליית מחירי הנפט. זה באירן, זה בסוריה, זה במצרים, זה בסעודיה. אי-אפשר להתעלם מכך שתקציב הביטחון לא מיועד לפתור את הבעיה היום, ולא תלוי בשאלה אם הטרור קצת ירד או קצת עלה, אלא מיועד לכך שיהיו לנו מכשירים להתמודד עם האתגרים במדינות ערב ובאירן בעוד חמש ועשר שנים, ואי-אפשר גם להתעלם מכך שמי שיקצץ בתקציב הביטחון קיצוץ משמעותי יפגע ביתרון האיכותי של צה"ל, יפגע בתעשיות הביטחוניות, בתעשייה האווירית, ברפא"ל, בתע"ש, ב"אלביט"-"אל-אופ", יפגע ביצוא של ישראל ויגרום לפיטורים של אלפים ואולי עשרות אלפים בתעשיות הביטחוניות. לכן, היה פופוליזם, הרווחתם קולות במערכת הבחירות על התנתקות בלתי אחראית, על קיצוץ בלתי אחראי, תפעלו באחריות, אל תלכו עם הראש בקיר. אנחנו כמובן נצביע נגד, כי היום שמענו מממלא-מקום ראש הממשלה את הדברים ההפוכים. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון היוצא. חבר הכנסת מאיר פרוש, שלוש דקות. אני בטוחה שחבר הכנסת פרוש יעמוד בלוח הזמנים. אחרי הכול, חבר הכנסת פרוש ואני מכירים עוד מהתקופה ששנינו כיהנו כסגני ראש עיריית ירושלים טדי קולק. מאיר פרוש (יהדות התורה): גברתי היושבת-ראש, ראשית, ברכות לתפקיד החדש, למינוי החדש. אם הזכרת את השנים בעיריית ירושלים, אני יכול להעיד שאת יודעת לעשות היטב כל עבודה שהיא. עם כל מטלה שיטילו עלייך תדעי להתמודד, וכולם יהיו מרוצים. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. מאיר פרוש (יהדות התורה): אני רוצה בראשית דברי לומר תודה בשם סיעת קדימה לצוות המשא-ומתן, על כך שידע לנטרל את סיעות הקואליציה ולמזער את ההישגים שהם מסוגלים להביא. זאת תחושה של כל מי שהצטרף לקואליציה הזאת. לקדימה בלבד הצוות הזה הביא הישג אדיר, נדוניה נכבדה מאוד, ול-29 מנדטים השלל שלהם היה גדול מאוד. אבל כל זה לא קשור לצורת הניהול של אותו צוות משא-ומתן כאשר הוא ניהל אותו אתנו, עם יהדות התורה - שם, אני אומר, היה כישלון. גברתי היושבת-ראש, בכנסת יש 11 סיעות. לא תמיד יש לחבר כנסת, לפוליטיקאי, ההזדמנות להסביר את ההבדל בין מפלגתו לבין סיעה אחרת. הרי עובדה היא שניהלנו משא-ומתן עם קדימה כמו אחרים, ואנחנו, יהדות התורה, לא חתמנו. זה מאפשר לי, כנציג אגודת ישראל לעמוד כאן ולהסביר מה בין בני לבין חמי – מה בין יהדות התורה שלא חתמה, לבין אחרים שכן חתמו. אני רוצה לומר לחברים שיכולנו גם אנחנו לחתום על הסכם, והציעו לנו אותו הסכם כמו לש"ס, אבל כבר יותר משבוע שאנחנו בדיונים עם צוות המשא-ומתן של קדימה. מיקדנו את הקשיים, את האבנים, הייתי מגדיר גם - את הסלעים, את המוקשים שמונעים מאתנו לחתום על הסכם. ויש שישה נושאים שמונעים מאתנו לחתום, ואני אומר זאת לפי הסדר שרשמתי, ואין מוקדם ומאוחר בתורה, כך כתוב. הראשון הוא שבקווי היסוד מוזכר הנושא של מנועי חיתון, שהממשלה תביא בלא דיחוי לחקיקת חוק לפתרון בעיית מנועי החיתון. גם עם הסייג של סיעת ש"ס בהסכם שלה, שהנוסח יתואם אתה, הנוסח, לא הפתרון - יהדות התורה, ואני אומר זאת כאן, מעל לבמה, לא יכולה לתת את הכיפה, היא לא יכולה לתת את ההכשר לדבר כזה חמור של מסלול חדש של נישואין וגירושין. כי אנחנו צריכים לחשוב גם על העובדה שאם, חלילה, אנחנו לא נהיה בקואליציה, בעוד שנה, אם ניכנס, והנושא הזה של מנועי חיתון ירוץ הלאה ויבוא לכאן חוק, אנחנו, ביהדות התורה נתנו יד להפרה חמורה של סטטוס-קוו שבן-גוריון חתם לאגודת ישראל בשנת 1947, על ארבעה נושאים, שאחד מהם הוא נישואין וגירושין. השני הוא הנושא של ההתכנסות - גבולות קבע. אני רוצה לומר פה לחברים: לאף אחד אין זכות, אין רשות לתת מחלקי ארץ-ישראל שהקדוש-ברוך-הוא נתן לעם ישראל. גם כאשר יש הסכם, יש בעיות, אבל סתם למסור שטחים בלי הסכם, בלי התחייבות, אין זה אלא שאיננו ראויים, אולי, לארץ-ישראל, אולי הארץ מקיאה אותנו, שלא לדבר על הדרך שבה פינו אלפים מביתם, בדרך מבזה. חלחלה אוחזת בי כאשר אני חושב ששוב אני מגיע לימים טרופים כאלה. והדבר השלישי – ואני אעשה את זה מהר - אי-ביטול או הקפאה חלקית של קיצוץ בקצבאות הילדים, שלא לדבר על לפחות לחזור לתקופות הטובות יותר. הרביעי - היו קיצוצים עמוקים מאוד במוסדות החינוך, וביקשנו לתת תקצוב לישיבות, לכוללים, זאת כדי שיחזירו אותנו לתקציב 2002, ולא נענינו. החמישי - אלה התפקידים שהם הוכחה לשותפות; שיהיה שוויון ביחסיות, ולא נעשה אתנו. והשישי - זה חוק החינוך שנמצא בהסכם עם ש"ס, אבל ודאי שלא כמו שנתן אותו ורוצה שהוא יהיה עורך-הדין וינרוט. אלה הסיבות, גברתי היושבת-ראש, שבגינן אנחנו לא חתמנו ואנחנו אולי שונים מאחרים. אולי יש לשמוח על העובדה שממשלת שינוי-ליכוד-מפד"ל התפרקה, עם האיחוד הלאומי, אבל זה עוד לא נותן לנו את האפשרות להצביע בעד, ולכן נצביע נגד. היו"ר דליה איציק: תודה רבה, הרב פרוש. חבר הכנסת רן כהן, שלוש דקות. אחריו - חבר הכנסת חנא סוייד. רן כהן (מרצ): גברתי היושבת-ראש, זה עונג גדול לעלות כאן לבמה לאחר שנבחרת ליושבת-ראש הכנסת ואת מזמינה אותי לדבר. אני מאחל לך מכל הלב הצלחה מלאה. במקרה הזה, אין משפט יותר נכון מאשר להגיד לך – ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. רן כהן (מרצ): כי איזו הצלחה יכולה להישאר רק אצלך? כל מה שתצליחי יהיה הצלחה של הכנסת ושל הדמוקרטיה הישראלית. גברתי היושבת-ראש, אני בא להציג עמדה שמתנגדת גם היא להצגת הממשלה הזאת. אנחנו נצביע נגד אישור הממשלה הזאת ונגד אמון בה, אבל לא מהסיבות של שני קודמי – לא של שטייניץ ולא של פרוש, אלא בעצם, מסיבה, במידה רבה מאוד קיומית לגבי הממשלה הזאת. הלוא בעצם משפט המפתח שאמר כאן ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט הוא המשפט שהיה יכול להיות החגיגה הכי גדולה לי. יכולתי להיות האדם הכי מאושר לשמוע את זה, אחרי 38-39 שנות מלחמה נגד המשך הכיבוש. להגיד שייצוב גבולה המזרחי של מדינת ישראל ופירוק ההתנחלויות מעבר לגבול הזה הם חבל הצלה לציונות? מה יכול להיות יותר נהדר מממשפט כזה מבחינתי? הרי זה כמעט חלום של כל מי שנלחם עשרות שנים נגד האווילות, הטירוף, האי-מוסריות של המשך הכיבוש: הנה, היום מרכיב ממשלה בא להציג ממשלה ואומר: אני מציג ממשלה עם קווי יסוד שהם חבל הצלה לציונות. כל כך ראוי ונכון. אלא שהוא מציג ממשלה שהיא לא חבל הצלה לציונות. זה בעצם כל העניין. אילו רצה אהוד אולמרט להציג ממשלה שהיא חבל הצלה לציונות, כלומר להגשים את הרעיון של היציאה מן השטחים בדרך של משא-ומתן והשגת הסכם שלום, הוא היה צריך לבוא לכאן ולומר: בראש הממשלה הזאת, במרכיבי הממשלה הזאת, עומדים קדימה, העבודה, מרצ והגמלאים - שזה הגוש של 60 חברי כנסת שזה הרעיון שלהם, ועל זה אני מבקש אמון. אבל את זה הוא לא עשה. הוא עשה את הדרך הפוליטית המאוד מאוד קלה, הייתי אומר - המאוד מאוד שגרתית, שגורה - לקחת את קדימה, לקחת מימינה נתח, לקחת משמאלה נתח, ולומר: מי שמשמאלי יבטל את מי שמימיני, ומי שמימיני יבטל את מי שנמצא משמאלי, ובא לציון גואל. זו לא מנהיגות, זו לא לקיחת אחריות. זה גם לא יחזיק מעמד. אני יכול לבשר לכם. זה לא יעבוד. היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת כהן. רן כהן (מרצ): אני מסיים, ממש משפט סיום: ודאי וודאי שזה לא יעבוד גם לגבי הצדק החברתי, כיוון שבממשלה הזאת גם אין רוב לצדק חברתי. והפעם לא בגלל השותפים אלא בגלל קדימה עצמה. קדימה עצמה נגועה בזה שהיא תנהל מדיניות לטובת השכבות הכי עשירות במדינה, כיוון שאין לה בעצם שום רגש חברתי אמיתי, בוודאי ובוודאי לא תשובה על חמש שנים ארורות של מדיניות אנטי-חברתית, אנטי-מוסרית ואנטי-אנושית. לכן, נצביע בהכרח נגד הממשלה. אם ייפתח משא-ומתן והממשלה תשנה את עמדתה ונחליט להצטרף - כנראה נצביע בעד, אבל היום נצביע נגד. היו"ר דליה איציק: תודה רבה לך, חבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת חנא סוייד - שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; שלוש דקות. פעם ראשונה, נכון, חבר הכנסת סוייד? בהצלחה לך. חנא סוייד (חד"ש): גברתי היושבת-ראש, ברכות על בחירתך. אני בא כאן להציג את עמדתנו בקשר לממשלה, ועמדתנו מתנגדת לממשלה הזאת, והעמדה הזאת בנויה על כמה נדבכים, ואני רוצה להגיד מה עמדתנו בנדבך אחד לפחות. עוד לפני כינון הממשלה התבטא ראש הממשלה בפועל ואמר, שבקואליציה שהוא מנסה להרכיב, הוא רוצה מפלגות יהודיות וציוניות. כלומר, מראש הוא כבר הוציא מכלל חשבון את כל המפלגות הערביות, ששואבות את כל ההצבעה שלהן מהציבור הערבי. אנחנו רואים בזה מעין דה-לגיטימציה של הציבור הערבי. איך אפשר אחר כך לבוא ובסעיף בקווי היסוד שמדבר על מיעוטים להגיד שעמדת הממשלה ומדיניות הממשלה יסתמכו על עקרונות מגילת העצמאות? שם, כמובן, מדברים על שמירת הזכות המדינית של כל האזרחים במדינת ישראל ללא הבדל גזע, דת ומין וכו'. אני רואה שיש כאן ניגוד עקרוני בין העמדות האלה. איך אפשר מצד אחד לתקוע את היתדות במגילת העצמאות, שלכאורה מבטיחה שוויון, ומצד שני להצהיר שבממשלה הזאת יהיו מפלגות יהודיות וציוניות? אני רוצה להוסיף על זה גם את הנושא של אחוז החסימה של 2.5%. 2.5% הם בערך 100,000 קולות במדינת ישראל. 100,000 קולות הם בערך בין רבע לשליש הציבור או המצביעים הערבים. זה אומר שבסופו של דבר אנחנו עלולים לקבל כנסת בלי ייצוג של האוכלוסייה הערבית, וזה כמובן מנוגד בתכלית הניגוד לחברה שמתיימרת להיות דמוקרטית, כאשר אחד העקרונות של שמירת הדמוקרטיה הוא הבטחת הייצוג של מיעוטים. אני רוצה להגיד בדרך אגב, שבקווי היסוד של הממשלה יש אמירה מאוד מעניינת, שמכירה בקיום אפליה נגד האוכלוסייה הערבית. אני מאוד הייתי רוצה שבקווי היסוד תהיה תוכנית שמפרטת איך עושים דברים ואיך מטפלים באוכלוסייה הערבית ברוח הדברים שאמר כבוד נשיא המדינה, שעמד על הבמה הזאת לפני כחודש ודיבר על לפחות נקודת התחלה של קיום כל החלטות הממשלה בעניין האוכלוסייה הערבית. לכן אני אומר, שאנחנו נתנגד לממשלה הזאת. הממשלה הזאת אמרה שהיא עושה התכנסות, התכנסות כלפי גבולות 1967, דבר שאנחנו רואים אותו בחיוב, כמובן, אבל היא גם תהיה ממשלת התכנסות חברתית כלכלית וסטטוס קוו ואפילו נסיגה בעניין האוכלוסייה הערבית. היו"ר דליה איציק: תודה רבה לך ובהצלחה. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, שלוש דקות. אני בטוחה שאתה תעזור לי ותעמוד בלוח הזמנים. בבקשה. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): איך אפשר שלא? גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כפי שמקובל בכנסת, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת החדש ד"ר חנא סוייד מסיעת חד"ש. אני חושב שאנחנו גם קולגות. היית ראש המועצה בעילבון. שמך הולך לפניך כראש מועצה מצוין, שגם עוסק בתכנון ערים, בהנדסה אזרחית, ומרצה בהרבה מאוד תחומים. יש לך כל נתוני הפתיחה הטובים ביותר להצליח, ואני מברך אותך שתצליח. חנא סוייד (חד"ש): תודה. ניסן סלומינסקי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לגופו של עניין, מאחר שאנחנו מוגבלים בשלוש דקות, אני לא אוכל לדבר על הכול, אלא רק על נקודה אחת. בקווי היסוד של הממשלה הזאת נאמר בנקודה הראשונה, שהיא כנראה המרכזית ביותר, כי "ממשלת ישראל, מתוך הכרה באחריותה - - - תשאף לקידום אחדות והשכנת שלום בעם, בסובלנות, בכבוד הדדי, באיפוק ובאהבה, תוך צמצום המחלוקות הפנימיות". חשבתי להמליץ לחברי להצביע בעד הממשלה. עם דבר כזה, איך אפשר שלא? אחר כך אמרתי: בוא נראה מה התוכניות שלה, האם באמת התוכניות המעשיות תואמות את הסעיף המרכזי הזה? לקחתי את התוכנית הראשונה של הממשלה, שכולם וגם ראש הממשלה אמרו שזאת הנקודה המרכזית של הממשלה הזאת. הם קוראים לזה התכנסות. תוכנית הגירוש החדשה, הגדולה יותר. אמרתי: זו התוכנית של הממשלה, עכשיו בוא נראה אם היא עונה על נקודת היסוד המרכזית של הממשלה של "אחדות והשכנת שלום בעם, בסובלנות, בכבוד, באיפוק ובאהבה". אם כן, צריך להצביע עבורה. איך אנחנו יודעים? אמרנו שהיה איזה גירוש קטן קודם. נראה מה הוא הביא, ואם הוא הביא לאחדות בעם, לאהבה ולסובלנות, בטח הגדול יביא ליותר. ראינו שהגירוש הראשון גרם לקרע אדיר בעם, קרע אדיר שאנחנו בתוכנו עדיין לא יודעים איך לאכול אותו. עד כדי כך הקרע גדול, שאנשים התלבטו מה הם עושים ביום העצמאות, האם אומרים "הלל" או לא, האם מניפים את הדגל או לא. אני מקווה שנתגבר על זה. ודאי שתוכנית הגירוש הביאה לקרע נורא בתוכנו ובינינו לבין אחרים. זה הגיע עד לידי כך, שחייל מצטיין לא נתן יד לרמטכ"ל. מדובר בחייל מצטיין, וזה רק מראה את הקרע הנורא. האם לקרע הזה אנחנו קוראים אחדות? האם זו המשימה המרכזית של הממשלה? מצד שני, בקווי היסוד כתוב "לקידום אחדות - - - בסובלנות - - - באיפוק ובאהבה". זה תרתי דסתרי שלא יכולים ללכת ביחד. אם זה לא הולך ביחד, סימן שהממשלה הזאת מראש כבר קמה לא על יסודות אמת, ולכן לא נוכל להצביע עבורה. תודה לך, גברתי. היו"ר דליה איציק: אני מודה לך, אדוני. חברת הכנסת שלי יחימוביץ - לא נמצאת. חבר הכנסת יצחק זיו; שלוש דקות. כבר דיברת? יצחק זיו (גיל): - - - היו"ר דליה איציק: אתה כבר "ותיק". אחריו - חברת הכנסת נאדיה חילו; חמש דקות. בבקשה, אדוני. שר הבינוי והשיכון זאב בוים: זה לא מה שהיה פעם, פעם זה היה שלושה חודשים. יצחק זיו (גיל): כנסת נכבדה, עם כינון הממשלה החדשה, אני מתכבד לברך במושב זה של הכנסת את הממשלה בדרך צלחה ופורייה לתועלת מדינת ישראל. אנו נמצאים בתקופה לא קלה, שבה נידרש לקבל החלטות קריטיות אשר יעצבו את פני המדינה לשנים הבאות. כחלק מהקואליציה, אנו מאמינים בממשלה שהתגבשה ובקווי היסוד שלה, שאחד המרכזיים בהם הוא בנושא החברתי, שלשמו נמצאת כאן מפלגת גיל. אני מאמין שהנושאים המעסיקים את ציבור בוחרינו הם הבריאות, הסיעוד והפנסיה. אלה נושאים בעלי חשיבות לאומית, ויש לתקן עיוותים שנעשו בעבר בנושאים אלה. לך, יושבת-ראש הכנסת החדשה, חברת הכנסת דליה איציק, אני מאחל עבודה פורייה ומוצלחת בניהול בית-המחוקקים. מי ייתן שתזכי להנהיג בכנסת החדשה תרבות דיון נאותה גם בעת שעולים נושאים מעוררי מחלוקת. תודה. היו"ר דליה איציק: תודה לך. חברת הכנסת נאדיה חילו - חמש דקות. חברת הכנסת נאדיה חילו איננה. אחריה - חבר הכנסת נתן שרנסקי; שבע דקות. בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גברתי היושבת בראש, מכל הלב - - - היו"ר דליה איציק: תודה רבה, אדוני. נתן שרנסקי (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, בהצלחה בתפקיד החשוב. ההצלחה שלך היא ההצלחה של כולנו. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. נתן שרנסקי (הליכוד): חברי הכנסת, חברי הממשלה, אתמול לפני שנה התפטרתי מממשלת שרון. במכתב ההתפטרות וגם בשיחה עם אריק שרון כתבתי ואמרתי, שאין שום אפשרות שוויתור חד-צדדי כל כך כואב יביא לחיזוק הגורמים המתונים בצד הפלסטיני - הוא רק יחזק את ה"חמאס". גם אמרתי לאריאל שרון, שאני מאוד רוצה לטעות; שאני מאוד מקווה, לטובת מדינת ישראל ולטובת כולנו, שהעתיד יהיה כמו שהוא מנבא לנו כאשר הוא מדבר על ההתנתקות, ולא יהיו לה תוצאות כמו אלה שאני צופה. דיברו אז על כך שוויתור אדיר שלנו יחזק את המתונים וסוף-סוף תהיה תקווה למשא-ומתן, אבל זה לא קרה. דיברו על כך שזה יחזק את ביטחון מדינת ישראל, אבל מההרס של היישובים בגוש-קטיף עכשיו אנחנו מקבלים "קסאמים". אריאל שרון דיבר על כך שלא יהיה לנו שלום עם הערבים, אבל יגיעו עשר שנים בלי שום לחץ, כי העולם יבין שאי-אפשר לדרוש עוד ויתורים ולא נעשה עוד ויתורים, אבל עכשיו המצב אחר לגמרי, בדיוק הפוך. אבל אומר ראש הממשלה אהוד אולמרט, עכשיו יהיו אחרת. למה? כי אנחנו באמת ננסה לנהל משא-ומתן, אבל מהר מאוד, ברגע שיתברר שאין לנו פרטנר, אנחנו נעשה עוד מגה-התנתקות ונקבע את גבולות מדינת ישראל, ולא רק שאלו יהיו גבולות מדינת ישראל, העולם, ולפחות – הדגיש ראש הממשלה – הידידים שלנו מארצות-הברית, יכירו בגבולות האלה. כאן אני חייב לספר עוד סיפור. לפני שנה וחצי קיבל ראש ממשלת ישראל מכתב מהנשיא בוש – כמו שהוא אמר - על הכרה בזכותנו להרחיב את הגבולות שלנו, וראש הממשלה התקשר אלי, כמו עוד לכמה שרים שהיו בספק, והודיע לי – אני הייתי בלוס-אנג'לס במערכה שלנו נגד האנטישמיות - תראה איזה מכתב קיבלתי. הנשיא בוש מסכים שהגבולות לא יהיו גבולות 1967. כמו שאמרתי לך, עכשיו נוכל לבנות ולפתח בהסכמה בין-לאומית. אמרתי לו: אריק, לא יכול להיות. אני גם שמעתי את הטקסט עכשיו ברדיו, זה לא יכול להיות. ואריק, שתמיד דיבר בנימוס, ואנחנו היינו תמיד ביחסים מאוד ידידותיים, התרגז ואמר: מי היה שם בפגישה, אתה או אני? נסעתי לבית הלבן, נפגשתי עם היועץ של הנשיא בוש, עם האחראי על תוכניות השלום במזרח התיכון, ושאלתי: תגיד לי, אנחנו מכירים הרבה שנים, תמורת ההורדה של כל היישובים בגוש-קטיף, ארצות-הברית תהיה מוכנה להכיר במטר רבוע אחד של מעלה-אדומים כשטח של מדינת ישראל? והוא אמר: בטח, אבל למה רק במטר רבוע אחד? כל מעלה-אדומים שלכם, אבל רק כתוצאה ממשא-ומתן עם הפלסטינים. אם אתם רוצים לוותר, אנחנו לא נתנגד, אנחנו נסכים, נתמוך. אבל אם אתם רוצים לעשות שינויים בלי הסכם עם הפלסטינים, אל תצפו שאנחנו נתמוך. על כן אני חושב, שאם אנחנו נכריז על הגדר כגבול של ישראל, תהיה רק מדינה אחת שתכיר בגבול הזה - מדינת ישראל. היה לי ברור, כמו שהיה לי ברור אז, שממשלה שבנויה על רעיון של התכנסות, התנתקות, אני לא יכול לתמוך בה. היה לי ברור שאני אצביע נגד. אבל חשבתי, לפחות עד אתמול בבוקר, שברגע שאני אצביע נגד, מייד אחרי זה אני אבוא לשרת הקליטה מרינה סולודקין ואגיד לה: מרינה, אני מתנצל, את כמובן מבינה שההצבעה שלי נגד הממשלה היא לא אי-אמון בך. כמובן, אני מאוד שמח שאת, מרינה סולודקין, שרת הקליטה היום. בסך הכול לפני עשר שנים התחלנו מאבק היסטורי, פתחנו דלתות לעולים גם בממשלה, גם בכנסת, וביחד עם מרינה סולודקין לחמנו אין-סוף מלחמות למען העולים. אין עוד מישהו שיש לו כל כך הרבה ניסיון וכל כך הרבה עבודה וכל כך הרבה הצלחות בתחום הזה. גם לא היה לי ספק שאחרי שאנחנו, ביחד עם מרינה סולודקין, החלטנו לפני שלוש שנים שהגיע הזמן לבנות כוח של עולים בתוך מפלגות קיימות, לא מפלגת עולים, וכך קרה שהיה פיצול בליכוד, ואני נשארתי בליכוד והיא הלכה לקדימה, וקדימה בזמן הבחירות לא הסתירה, להיפך, אמרו: אצלנו נציגי העולים הם נציגים אמיתיים, הם יהיו בעלי-הבית, הם יהיו אלה שאחראים לקליטה, ומרינה סולודקין היא הנציגה של העולים בקדימה. לכן לא היה לי שמץ של ספק - בכל זאת, גם בפוליטיקה יש גבול לציניות - שברור שאם קדימה מרכיבה את הממשלה, שרת הקליטה היא מרינה סולודקין. לכן הרגשתי מאוד לא נוח ואמרתי שאני אצביע, כמובן, נגד הממשלה, אבל אני אתנצל בפני מרינה. טוב, אהוד אולמרט חסך ממני מעשה. אני לא צריך להתנצל, כי התברר שאין גבול לציניות גם בפוליטיקה. אחרי כל מערכת ההסברה של קדימה - - - היו"ר דליה איציק: תודה רבה, חבר הכנסת שרנסקי. נתן שרנסקי (הליכוד): בקיצור, תודה רבה על שנתתם לי להביע אי-אמון מלא בממשלה הזאת. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חברת הכנסת שלי יחימוביץ. לפנים משורת הדין, לך ולחברת הכנסת נאדיה חילו אני מאפשרת לדבר. זה יום מאוד לחוץ, וגם אין סיבה של ממש לאפשר את זה. לא היתה סיבה שלא תהיו כאן. בבקשה. חמש דקות לחברת הכנסת שלי יחימוביץ. פעם ראשונה? שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): לא. פעם שנייה. היו"ר דליה איציק: חמש דקות. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): גברתי היושבת-ראש, תודה על ההסכמה שלך שאני אדבר אף-על-פי שפספסתי את התור שלי, וברכות על מינויך. אני בטוחה שתעשי את זה על הצד הטוב ביותר, ולא רק בשל ניסיונך הפוליטי הרב, גם בשל העובדה שאת אשה. כל מינוי של אשה לתפקיד שבו אשה לא כיהנה מעולם, הוא בבחינת סמל ופריצת דרך להרבה נשים אחרות, ויש בזה חשיבות עצומה. אני שמחה בשמחתך וברכות. היו"ר דליה איציק: תודה רבה. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): הזהירו אותי פה חברי, שנאום ביום של אישור הממשלה צריך שיהיה חגיגי וממלכתי, ובכל זאת אני חייבת לשתף אתכם בתחושת חוסר חגיגיות מסוים. אין ספק שבקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים יש חותם, אפילו אני מרשה לעצמי לומר חותם עז וברור של מה שהיה קריאת תיגר של הציבור על הסדר הכלכלי הקיים, שבאה לידי ביטוי בדפוסי הצבעה שונים מהרגיל. גם אנחנו במפלגת העבודה וגם חברינו בסיעת ש"ס וגם חברינו במפלגת הגמלאים יחד הבאנו לסדר-היום הקואליציוני נושאים שלא היו שם כמעט מעולם, בוודאי לא באופן כל כך מובהק ובוודאי לא בראש סדר-היום של המשא-ומתן הקואליציוני – ואני מדברת על שכר המינימום וסל הבריאות וקצבאות ילדים וקצבאות הזיקנה והגנה על עובדי חברות כוח-אדם. כל אלה באמת מעולם לא עמדו עד כדי כך במרכז של משא-ומתן קואליציוני, וגם אם לא קיבלנו את מלוא מאוויינו, גם מה שקיבלנו הוא יותר ממה שהיינו מורגלים בו. ובכל זאת, ובאמת בלי להפר את החגיגיות, אני מודה שלבי כבד עלי, וכאן אני קצת מזדהה עם דבריו של חברי עמי אילון. אולי זאת ההתעמתות עם עוצמת הפשרה שטמונה בחיים הפוליטיים. אולי עוצמת הפשרה הזאת מכה בי במלוא עוזה, עכשיו כשאנחנו מאשרים את הממשלה הזאת. אחת הדילמות המיידיות, למשל, היא שעל-פי ההסכם הקואליציוני צריך להצביע בקריאה ראשונה על תקציב הממשלה הקודמת, שמבחינתי - אני שמחה שאין כאן חברי כנסת חרדים - מבחינתי להצביע עבור התקציב של בנימין נתניהו, ולו רק בקריאה ראשונה – עד הקריאה השנייה הוא יתוקן - זה כמו לאדם דתי או חרדי לאכול חזיר, פחות או יותר. אז אלה הפשרות שצריך לעשות. בעשור האחרון עסקנו כמעט אך ורק בסכסוך במזרח התיכון - - - רן כהן (מרצ): לא מוכרחים להצביע. אפשר - - - שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני מודה לך על הערתך. אני בטוחה שאתה שוחר את טובתי, רן. אני אומרת את זה באופן אותנטי. אני רוצה לומר כמה מלים יותר כלליות. בעשור האחרון עסקנו אך ורק, כל הדיון הציבורי כמעט עסק אך ורק בסכסוך במזרח התיכון, שהוא חשוב, כמובן, שהוא אקוטי לחיינו, הוא במרכז חיינו הציבוריים והביטחוניים, אבל זנחנו איים שלמים של תחומי עיסוק של חיינו. ככה הופקר ביטחונן של אוכלוסיות שלמות, היה ניצול מחפיר של עובדים קשי-יום באמצעות העסקתם דרך קבלנים וחברות כוח-אדם והפיכתם למטבע עובר לסוחר, ובכלל - התפשטות מכל מיני ערכים של סולידריות ושימוש בז'רגון עסקי וכלכלי גם לדברים שהם בנפשנו והם עניינים ערכיים. אנחנו חיים באשליה של שוויון אבל אין שוויון. ברגע שאדם נולד נגזר גורלו הסוציו-אקונומי, ובראש סדר העדיפויות - הגברים היהודים האשכנזים, ובתחתית הסולם - האשה הערבייה. זה מאוד ברור, זה מאוד בוטה. כל הכחשה של זה היא התעלמות מהמצב הקיים. לא ביקשתי את רשות הדיבור כדי להרצות לכם את משנתי ואת השקפת עולמי - כל אחד מכם מצויד בהשקפת עולם מובנית, אני בטוחה בזה - אלא רק כדי לומר שהערכים האלה, שבגללם אני באתי לבית הזה, יוסיפו להנחות אותי. אני מניחה שגם את מפלגתי. באנו לקואליציה לא כדי להיות אומרי הן באופן קבוע. אני לפחות מתכוונת להיות אופוזיציה בתוך הקואליציה. תסלחו לי אם אין דבר כזה בז'רגון של הכנסת, אבל זאת כוונתי. היו"ר דוד טל: יש, גברתי. אני הייתי הרבה זמן יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. המפלגה שלי, ש"ס, היתה שותפה בקואליציה, ופעמים רבות הצבעתי נגד הקואליציה בוועדה עצמה וגם מחוץ לה. זו הרגשה מצוינת, אני מוכרח לומר. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אז הנה יש לי מורה דרך. זהבה גלאון (מרצ): - - - היו"ר דוד טל: אני מצטער, לא עברתי לליכוד, גברתי. שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): אני מקווה שדרכי הפוליטית תהיה קצת יותר יציבה, אם כי, כמובן, יש לי כבוד רב לדרכך וגם להשקפת עולמך. ואכן, זאת כוונתי, להיות אופוזיציה פעילה בתוך הקואליציה, לבחון היטב את הדרג המדיני, לבחון היטב מה משמעותו של כל מהלך, קטן כגדול, מה השלכותיו על גורלם של בני-אדם, וכמובן גם לעסוק בחקיקה שתשלים את כל החסר, והרבה מאוד חסר. תקופה קשה מאוד מחכה לכולנו, זו דרכה של קואליציה שמלווים אותה בחירוק שיניים, ואני מקווה שבכל זאת יהיו לה רגעי חסד. תודה. היו"ר דוד טל: תודה, גברתי; אני מודה לך מאוד. חברת הכנסת נאדיה חילו, ואחריה - חברת הכנסת סופה לנדבר, ואחריה, אני מדגיש את זה - חבר הכנסת אלי אפללו, משום שחבר הכנסת טלב אלסאנע ביקש להתחלף, ולכן הקדמנו את חבר הכנסת אלי אפללו, ואם הוא ספון בחדרו והוא שומע אותנו, שירוץ לאולם המליאה. בבקשה, גברתי. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אף שהיושבת-ראש עזבה אותנו, אני בהחלט מרגישה חובה, מתוך סולידריות נשית, לברך אותה מבמה זו ולאחל שהמסר הזה שהכנסת משדרת היום בבחירתה של אשה יחלחל ויעבור לכל תחומי החיים האזרחיים ולכל התפקידים, גם המקצועיים וגם הפוליטיים, ויש בעניין הזה הרבה מאוד עשייה. היו"ר דוד טל: אני מבטיח שאני אעביר לה את זה, גברתי. נאדיה חילו (העבודה-מימד): קיוויתי גם אני להתחיל את הנאום שלי היום עם הקמת הממשלה החדשה בברכות, ואני כן אגיע לקטע הזה, אבל בהחלט, יושב-ראש סיעת ישראל ביתנו, מר ליברמן, קלקל לי מאוד את מצב הרוח, אני מוכרחה להודות, באמירות גזעניות שפגעו בי כשליחת ציבור ובעוד חברים ובאוכלוסייה מאוד מאוד רחבה של המגזר הערבי. לדעתי, מן הראוי היה שביום זה כנסת ישראל תעביר מסר של אחווה, של שיתוף פעולה, וכן תשתית לפחות של ערכים אחרים שמושתתים גם על ערך אנושי ועל שיתוף פעולה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): חבל שלא הקשבת לנאום שלי. נאדיה חילו (העבודה-מימד): אני שגדלתי וצמחתי בעיר מעורבת וידעתי ימים טובים של שיתוף פעולה בין ערבים ליהודים, אני רוצה לקוות שכנסת ישראל בקדנציה הזאת תשנה את הטונים האלה וכן תלך - אולי שווה, חבר הכנסת ליברמן, לנסות דרך אחרת. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): את לא הקשבת לנאום, על מה את מדברת? היו"ר דוד טל: זה לא הנאום הראשון שלה. אני לא אומר לך את זה כדי שתפריע לה, אבל זה לא הנאום הראשון שלה. היא אומרת את דעתה. נאדיה חילו (העבודה-מימד): הממשלה, שהפעם התייחסה בקווי היסוד שלה לצדק החברתי, נתנה משקל ראוי, הייתי אומרת, לנושאים החברתיים, אולם לא מספיק. אני, כעובדת סוציאלית ש-30 שנה נגעה באופן מעשי וישיר בעוולות חברתיות ובמצוקות, יודעת כמה קווי יסוד כאלה, שכן נותנים מענה לנתחים מסוימים, עדיין לא נותנים את כל המענה הדרוש כדי להגיע למה שנקרא הצדק החברתי. עם זאת אני כן רוצה לאחל שקווי היסוד האלה - ולא מספיק לדבר על קווי יסוד, צריך לתרגם אותם, והפנייה שלי היא לכל משרדי הממשלה היום לתרגם אותם הלכה למעשה למדיניות, לפרויקטים, להפוך אותם שבהחלט יהיו הלכה למעשה, יפעלו בעצם לתרומה לכל שכבות האוכלוסייה האזרחית. הנושא השני שחשוב לי לדבר עליו הוא עקרון ההזדמנות השווה. עקרון ההזדמנות השווה, שמופיע יותר מפעם בקווי היסוד ובהסכם הקואליציוני, על-פי תפיסתי קשור בעצם לשני אלמנטים. האחד, מעמד האשה. חשוב מאוד שעיקרון כזה יתממש וייתן הזדמנות גם לנשים לממש את עצמן, ואנחנו יודעים שטרם מימשנו את שוויון ההזדמנויות על כל חלקיו באוכלוסייה האזרחית. אני רוצה להתייחס באופן ספציפי לנשים הערביות, שמופלות אפליה כפולה, גם בהיותן שייכות למיעוט וגם בהיותן שייכות לאוכלוסיית הנשים, ועיקרון כזה בהחלט צריך לתת דחיפה והזדמנות שווה גם לאוכלוסייה הזאת. לגבי האוכלוסייה הערבית, ערב פרסומו של דוח עמותת "סיכוי", שכולכם, אני מניחה, או חלקכם קראתם את ממצאיו וראיתם את הפערים החברתיים, וכי בעצם האפליה קיימת היום בכל תחום, איפה שרק ניגע בקרב האוכלוסייה הערבית - חשוב מאוד שיש סעיפים מסוימים שמוזכרים בקווי היסוד - 43, 44, 45 - טוב שהפעם יש בקווי היסוד פרק מיוחד בנושא האוכלוסייה הערבית, אבל סעיפים כאלה, אם לא נדע אנחנו ואם לא ידעו משרדי הממשלה להפוך אותם הלכה למעשה לתוכניות ולפרויקטים מעשיים, אנחנו נפספס גם הפעם, אחרי 58 שנה, את השוויון ואת מתן ההזדמנות השווה, וגם בעניין הזה לא יישמר צדק חברתי. לכן אני חושבת שפעם אחת אסטרטגיה של שוויון היא לא מס שפתיים אלא מדיניות שצריכה להיות מתורגמת לשבילים-שבילים, ויש לאפיין התנהגות יומיומית ודפוסי התנהגות ומחויבות של כל משרדי הממשלה. כך אני רואה את הדברים, ואני מקווה שבהחלט הפעם חובת ההוכחה לא תהיה רק על סטטיסטיקות ונעמוד פה וכל הזמן רק נציין שיש פערים בתחומים כאלה ואחרים, גם בעניין הנשים וגם בעניין האוכלוסייה הערבית, אלא נעמוד פה ונציין גם הישגים שכולנו שואפים אליהם. היו"ר דוד טל: תודה, גברתי. חן חן. חברת הכנסת סופה לנדבר, ואחריה - כאמור, חבר הכנסת אלי אפללו. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): - - - היו"ר דוד טל: למה יושב-ראש ועדת הפנים לשעבר חייב להעיר? גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): לא לשעבר, עדיין מכהן. היו"ר דוד טל: עדיין מכהן? גם הסגן מכהן. אז לא לשעבר. חברת הכנסת סופה לנדבר - שלוש דקות, גברתי. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי, לדעתי אנחנו עוברים יום מאוד עצוב - לפחות לי ולחברי ולמיליון וחצי איש שנשארו מאחורי גדר הפרדה שבנה ראש הממשלה, שמשביע היום את חברי הכנסת שהופכים להיות שרים בממשלת ישראל. אני חושבת, אדוני, שהממשלה הזאת מתחילה לא נכון. אני חושבת שלהשאיר מאחורי גדר הפרדה מיליון וחצי איש - - - היו"ר דוד טל: חבר הכנסת כהן, לא מקובל לדבר באולם המליאה, אני מבקש, אם תואיל בטובך, לא בפלאפון בכל אופן. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): - - - מיליון וחצי איש שבעצם זקוקים לא רק לאוזן קשבת ולא רק להיות גימיקים בזמן הבחירות, הם זקוקים לנציגים שיהיו שותפים לממשלה הזאת. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, השנה הזאת היתה שנה מאוד עצובה למדינת ישראל. עזבו את מדינת ישראל אנשים במספר השווה למספר האנשים שעלו לארץ-ישראל. ואני אומרת שהעזיבה הזאת של אזרחי מדינת ישראל היא דבר עצוב למדינה שקולטת עלייה. כנראה סדרי העדיפויות של מדינת ישראל השתנו וגם השתנו סדרי העדיפויות של ממשלת ישראל. מה, כבר נעשה הכול? הרי יש כל כך הרבה בעיות גם למיליון וחצי איש. תסתכלו על תוכנית ויסקונסין. זאת הלבנת הון של מדינת ישראל. זה כסף שהולך לכיס הפרטי. במקום לפתח מקורות תעסוקה, המדינה פיתחה את תוכנית ויסקונסין, שהיא בעצם אפליה של אותם אנשים שנמצאים בפרויקט הזה. מה, כבר התחילו לבנות בנייה ציבורית וסיימו את הבנייה הזאת? מה, כבר הגדילו את המשכנתאות שאנשים זקוקים להן? אני אומרת לך, אדוני, הדברים מאוד מאוד חמורים. דיבר כאן נתן שרנסקי ואמר שהוא רצה לברך את מרינה סולודקין. אני לא רוצה לברך את מרינה סולודקין, צר לי שלפני הבחירות היא לא הצטרפה אלינו. אני מאמינה שהיום היא תהיה יותר חכמה ותקום ותעזוב את הממשלה הזאת, כיוון שהממשלה הזאת לא ידידותית ולא חברתית. אני אומרת - עד כמה הזיכרון הקולקטיבי שלנו קצר. עד לפני כמה ימים, בזמן הבחירות, כולם קמו ואמרו, אג'נדה חברתית, אבל כולם זחלו לממשלה הזאת. צר לי לראות איך את הגמלאים, שאני מאוד מכבדת, קנו בזול מאוד. 70 שקל תוספת לקצבת זיקנה? אתה יודע מה זה 70 שקל? כנראה זה לחם ודברים בסיסיים, שפעם אחת אפשר ללכת לקנות אותם. אני אומרת שקשה להיות במדינת ישראל, אבל עוד יותר קשה להיות עולה במדינת ישראל. אתמול חגגנו יום הולדת ואמרנו: כולנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות וכולנו פרטנרים ושותפים, אבל אילו פרטנרים אנחנו? איך העזה הממשלה הזאת להשאיר נציגים של מיליון וחצי אנשים מאחורי גדר ההפרדה? אני אומרת לך, אדוני, שלפני שנת 1996 זה היה מותר, אבל אחרי שנת 1996, כל הזמן בכל הממשלות היו נציגי עולים, ולא יכול להיות שנפתרו הבעיות. הם חיים כאן, במדינת ישראל. אנחנו כאן ואנחנו רוצים להיות פרטנרים. רצינו להיכנס לממשלה הזאת, אבל לא רצינו להיכנס בזול מאוד. אני אומרת לך שיש מחיר לקואליציה ויש גם מחיר לממשלה. אני בטוחה שכפי שהיא התחילה, כך היא תיפול מהר. לפחות אנחנו, ישראל ביתנו, נעשה הכול כדי לקצר את ימיה של הממשלה הזאת, כדי שתיפול כמה שיותר מהר, כיוון שהיא לא תהיה חברתית, לא תהיה למען קליטת עלייה, לא תהיה למען קשישים במדינת ישראל, לא למען סטודנטים ולא למען מדינת ישראל. אני חושבת שהדברים שמתחילים כאן היום ברגל שמאל, יסיימו כך את הקדנציה הזאת. תודה, אדוני. היו"ר דוד טל: תודה רבה, גברתי. אני מאוד מודה לחברת הכנסת סופה לנדבר. חבר הכנסת אלי אפללו, בבקשה. חשבתי שגברתי רוצה לומר: אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה, אנחנו לבנות והם להיבנות, אבל לא זאת היתה הכוונה, אני מבין. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): אנחנו כולנו באנו לבנות ולהיבנות. אלי אפללו (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, אני שומע חלק מהחברים באופוזיציה - חבל שאביגדור ליברמן יוצא מכאן, כי בדיוק רציתי להגיד לו כמה דברים, אבל הוא איננו. אני אשמח אם הוא יהיה כדי שישמע את הדברים. סופה לנדבר (ישראל ביתנו): הוא כאן, הוא מקשיב. אלי אפללו (קדימה): יש לי הכבוד שהוא נשאר פה בינינו. חבר הכנסת איווט ליברמן חברי, זה קצת תמוה שאתם לא נכנסים לקואליציה. אני לא מבין למה לא, האם יש שיקולים לא ענייניים? מה השיקולים? הרי כבר הגעתם כמעט לכל ההסכמות שצריכות להיות. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): חבל שלא הקשבת לנאום שלי. אלי אפללו (קדימה): הקשבתי לנאום שלך, ולמרות זאת אני חושב שאולי ההצעות של פינקלשטיין, כאלה ואחרות, שממליצים לך עליהן לפעמים, צריך להתעלות מעליהן ולראות מה טוב באמת למדינת ישראל. אני חושב שאתה רצוי מאוד בקואליציה, ואני אומר את דעתי האישית. עם קצת רצון טוב, איווט, כמו שאני מכיר אותך, עוד מאמץ קטן ותצטרף לממשלה הזאת, כי אני בטוח שיש לך הרבה מה לתרום. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): בעוד שנה וחצי אני אצטרף לממשלה חדשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): במיוחד אחרי מה שהוא אמר היום על חברי הכנסת הערבים, יש לו הרבה מה לתרום. תן לו צל"ש. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת זחאלקה, אתה מפריע לחבר הכנסת אפללו. אלי אפללו (קדימה): הרשה לי, חבר הכנסת זחאלקה, לענות גם לך בעניין הזה. אני מקווה מאוד שהמפלגה וכל החברים ייכנסו - זאת דעתי באופן אישי - כי אני חושב שיש לו מה לתרום. גדעון סער (הליכוד): למה לו להיכנס לממשלת שמאל? אלי אפללו (קדימה): אני נגד מה שהוא אמר באופן עקרוני, אבל להיכנס על קווי היסוד של הממשלה - - - זהבה גלאון (מרצ): תגנה אותו, תגנה אותו. אלי אפללו (קדימה): אני חושב שבשום פנים ואופן לא יפגעו בערביי ארץ-ישראל. אני חושב שצריכה להיות שותפות אמת, ואני תומך בעניין הזה. בסך הכול, ההסכם שנחתם ומה שמובא לפנינו לא נוגד. אם איווט ייכנס יחד אתנו לקואליציה, יש מה שאנחנו מציגים. לכן אני אומר, שלדעתי הוא צריך להיות אתנו, אבל זה לא קשור בכלל למה שאומר חבר הכנסת זחאלקה בססמאות הללו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): איזה ססמאות? אלי אפללו (קדימה): אני חושב שגם חלק מהאמירות שלכם מיותרות, והן מביאות את הימין או את השמאל לקצוות שהם לא צריכים להיות בהם. אנחנו צריכים למצוא את המכנה המשותף. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אותי - - - אבל אותו צריך לגנות - - - היו"ר דוד טל: חבר הכנסת זחאלקה, מה קרה לאדוני? מה קרה לאדוני? מה קרה? מה קרה? למה אדוני קורא לו גזען? למה? למה אדוני קורה לו גזען? מה קרה? היתה לך אפשרות לדבר, אפשרנו לאדוני לדבר, הבהרת ואת משנתך אנחנו יודעים. רן כהן (מרצ): זה לא כל כך נורא, סוף-סוף ויכוח אמיתי. היו"ר דוד טל: בסדר, אבל לא צריך לצעוק כשחמת זעם שפוכה על פניו. בסך הכול הוויכוח התנהל היום בצורה תרבותית. אתם רוצים שאני אאפשר חמש דקות של - - - אפשר גם את זה. בבקשה. אלי אפללו (קדימה): אתם גוזלים את כל הזמן שלי. חבר הכנסת מג'אדלה אמר כמה דברים שקוממו גם אותי. כמו שהוא אמר, הוא נשאר יושב-ראש ועדה וגם אני נשארתי. לגופו של עניין, בואו נעבוד השנה בשיתוף פעולה. הממשלה הזאת שמה לנגד עיניה לטפל בגליל ובנגב, ואני חושב שחברי כנסת מכל הסיעות צריכים לעשות את כל המאמץ, בלי הבדל דת - מוסלמים, נוצרים או יהודים. כולנו יחד חיים בגליל ובנגב, ויש פערים מאוד גדולים בגליל ובנגב גם בעניין האבטלה, גם בנושאים חברתיים, גם בנושא הכלכלי. אני חושב שהפעם כולנו צריכים להתאחד למען מטרה נעלה במשותף, לא בססמאות. במגזר הלא-יהודי כעסו כעס גדול מאוד על חברי הכנסת. אני חושב שאתה שמעת את זה בתוך הקהל הלא-יהודי - כעס גדול מאוד על כך שחלק גדול מחברי הכנסת התעסקו רק בנושאים מדיניים ולא בנושאים הקשורים בשלטון המקומי, בבעיות היומיומיות. ראיתי אותך שטיפלת בדברים האלה. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): אבל גם כעסו על הממשלה שמפלה את הערבים לרעה. אלי אפללו (קדימה): אני מסכים אתך. אני אומר שכן. אבל, גם בכם יש לא מעט מהאשמה הזאת. אני חושב שהגיעה השעה, ואנחנו היום לקחנו על עצמנו באמת את הטיפול בנושאי הגליל והנגב כמשימה לאומית. מישהו שם אמר שנגזר עלינו לחיות ביחד. אני לא חושב שנגזר עלינו. אנחנו צריכים לדעת לחיות זה עם זה. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): נועדנו. אלי אפללו (קדימה): לדעת לחיות זה בעצם דבר משותף. נועדנו לחיות ביחד, ואי-אפשר בשום דרך אחרת להימנע מהדבר הזה. בואו נחפש את הדרך המשותפת בינינו, ולא נתעסק רק בנושאים מדיניים - כל רגע לחפש איך לנסוע למדינות עוינות. תתעסקו - אני אומר את זה לא רק לך, אני מתכוון באופן כללי - בבעיות היומיומיות שיש לנו. אני רוצה לסיים, ובהזדמנות זו לברך את יושבת-ראש הכנסת שנבחרה, חברת הכנסת דליה איציק, ולאחל לה הצלחה. אני בטוח שהיא תעשה את העבודה נאמנה. היו"ר דוד טל: אדוני, אני מודה לך. חבר הכנסת יצחק לוי, בבקשה. אחריו - חברת הכנסת זהבה גלאון. חבר הכנסת לוי, לרשותך שלוש דקות. רן כהן (מרצ): חבר כנסת אחד מהנגב. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס בעיקר לעניינים המדיניים, כי בנושאים הכלכליים אינני רואה שום שינוי ולא יהיה שום שינוי. אנחנו יודעים שבקווי היסוד של כל ממשלה אנחנו רואים דפים שלמים של שינויים הנוגעים לפנסיה, הטבות כאלה והטבות אחרות ולפריפריות. הייתי חבר בכמה ממשלות ואני זוכר את קווי היסוד, והיו כתובים בדיוק אותם דברים. אלא מה? המציאות מכתיבה, ולכן הדברים ייגזרו לפי המציאות ולא לפי קווי היסוד של הממשלה. לכן, אם אתם שואלים אותי אם אני מאוד שמח על כל מה שכתוב בנושאים הכלכליים, אני שמח על מה שכתוב ואני לא סומך שזה יהיה. אני רוצה לדבר על התוכנית המדינית של הממשלה. אדוני היושב-ראש, אני מתפלא פליאה גדולה על האשליה העצומה שההתנתקות היתה הצלחה. מישהו יכול להסביר לי איזו הצלחה היתה בהתנתקות? בבקשה, שיבואו ויאמרו לי דבר אחד שההתנתקות הצליחה בו. במה היא הצליחה? אני שומע את ראש הממשלה בפועל, המיועד להיות ראש הממשלה, עולה פה ואומר שאחד ההישגים החשובים ביותר של הממשלה הקודמת היה ההתנתקות ואנחנו נמשיך הלאה. אני שומע את יושבת-ראש הכנסת החדשה, שאני מאחל לה הרבה הצלחה כמובן, אומרת: תראו מה היו ההישגים של הממשלה הקודמת, ובראש ובראשונה היא מציגה את הישג ההתנתקות. אני שומע אפילו את חברי הקרובים לספסל הכנסת מדברים על ההתנתקות בהתפעלות. אני שואל: מה קרה? מה הרווחנו מההתנתקות? איזה הישג מדיני? האם התקדמנו צעד אחד לשלום? האם ההתנתקות קידמה אותנו בצעד אחד לשלום? רן כהן (מרצ): מספיק שאף חייל צה"ל לא נהרג. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה טועה, מכיוון שלא מספיק שאף חייל צה"ל - אתה צריך להיות בטוח שגם ילדים בשדרות ובאשקלון לא ייהרגו. רן כהן (מרצ): - - - יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): חבר הכנסת רן כהן, אני שומע את אלוף פיקוד הדרום אומר שכבר יש תוכניות להיכנס לעזה, ואני שומע את הפלסטינים אומרים שהם כבר ממקשים את - - - רן כהן (מרצ): הרמטכ"ל אומר שאין שום תוכניות. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בסדר, אז תאמין לזה או לזה. אבל אני שומע את הפלסטינים אומרים שהם ממקשים את הדרך, ואני שומע את ההכנות, ואני במושב שלי שומע כל יום את הפגזים. גם במושב שלנו מקבלים פגזים, אומנם בשדות ולכן זה אפילו לא מוזכר. אנחנו מקבלים אותם. אני אומר: מה העיוורון הזה? משום שבשמונה חודשים אף חייל לא נהרג - סימן שזו הצלחה? כלומר, כולנו יודעים שיש שם תהליך חימוש עצום וגדול מאוד. כולם עיוורים, כולם סוגרים את העיניים וכולם חייבים להגן על אותה תוכנית שהכנסת קיבלה פה בחדווה, ולא רואים את הכישלון העצום בתחום הביטחוני. בתחום המדיני - העלינו את ה"חמאס". האם אבו-מאזן התחזק? אבו-מאזן נחלש. האם יש עם מי לדבר? אין עם מי לדבר. ראו את המפונים. הם עדיין זרוקים בכל מיני מקומות זמניים. אדוני היושב-ראש, רק אתמול, ביום העצמאות, ניצלתי את ההזדמנות לנסוע לאמציה ולשקף, וראיתי שם איך האנשים גרים. אז זה יותר מאשר בתי-מלון, אבל עדיין במבנים זמניים, עדיין רואים - - - היו"ר דוד טל: אני מבקש לסיים. יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הנה, אתה רואה, שם בגבעה עוד יפתחו ועוד נבנה. כלומר, זה תהליך של שנים. ביום אחד אתם רוצים לבוא וליישב מחדש 70,000 יהודים כשלא מצליחים ליישב 7,000. פשוט לא מצליחים. אדוני היושב-ראש, אסיים ואומר: מורי ורבותי, יש להתפכח מן האשליות לפני שיהיה מאוחר. התוכנית היתה כישלון, והתוכנית שמציגה הממשלה, לצערי הרב, היא כישלון עוד יותר גדול. הלוואי שהיא לא תהיה ולא תתקיים. היו"ר דוד טל: אדוני, אני מודה לך מאוד. חברת הכנסת זהבה גלאון תעלה ותבוא ותשמיע את דבריה קבל עם ועדה. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): זקוקה לעידוד. היו"ר דוד טל: לא, היא לא זקוקה לעידוד, ורק אל תתווכחו אתה כשהיא מדברת. תנו לה לפרוס את משנתה. חברת הכנסת גלאון, לא אמרתי שיש לך שלוש דקות. זהבה גלאון (מרצ): אדוני היושב-ראש, אני מודה לך. אני רוצה לברך את חברת הכנסת דליה איציק, יושבת-ראש הכנסת החדשה. אין לי ספק שהיא תהיה יושבת-ראש כנסת מצוינת, מעולה, שתדע לנהל את הכנסת הזאת כמו שצריך עם הניסיון הפרלמנטרי העשיר שלה. בעיני יש משמעות סמלית לכך שלאחר 58 שנים שבהן נחשב תפקיד היושב-ראש למעוז גברי, אשה מכהנת בתפקיד הזה, ואשה שעמדה כאן - או ישבה כאן, ליתר דיוק - מעל הדוכן והביעה את מחויבותה לקידומן של נשים במוקדי הכוח. בעיני יש בזה מסר מאוד מאוד חשוב. חבל שהיא איננה, אבל, אדוני, אין לי ספק שאתה תעביר לה את הברכות. אני מודה לך. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לייחד את דברי למגמה מסוכנת שעלתה היום בבית הזה של התבטאויות מסיתות, והייתי אומרת מתירות דם, משולחות רסן, כלפי חברי הכנסת הערבים. אדוני היושב-ראש, זו אינה רק בעייתם של חברי הכנסת הערבים. כשעומד כאן על הדוכן - - - אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): גם את לא שמעת - - - היו"ר דוד טל: אני מבקש לא להפריע. זהבה גלאון (מרצ): חבר הכנסת ליברמן, אני אשמח אם אתה תעלה ותבהיר ותתנער מדבריך, שעל פניהם נשמעים מסיתים. חבר הכנסת ליברמן, מדובר במלים שאני קוראת להן: מלים משחררות נצרה. אנו כבר ראינו - ואני רוצה להזהיר - איך מלים הופכות לאצבע על ההדק. אם אתה עומד כאן ומשווה את ההתנהגות - - - יורי שטרן (ישראל ביתנו): - - - זהבה גלאון (מרצ): אל תפריע לי. אל תפריע לי. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת יורי שטרן, אדוני, לא. יש לה רק שלוש דקות. יורי שטרן (ישראל ביתנו): רק בשביל השפה העברית - - - היו"ר דוד טל: אילו היו לה שבע דקות, הייתי מאפשר לך לומר. זהבה גלאון (מרצ): כשמשווים את חברי הכנסת הערבים למשתפי פעולה עם הנאצים, לכאלה שהיו צריכים לעמוד במשפטי נירנברג, אלה מלים משחררות נצרה. כשעומד כאן חבר הכנסת איתם ומרשה לעצמו לדבר - מחזיק אחריו, אומנם במינון נמוך יותר, ואומר כאן שתוכנית ההתכנסות יכולה להתבסס רק על קולותיהם של יהודים ורק על רוב יהודי, יש כאן מסע של דה-לגיטימציה שלא החל היום אבל קיבל תאוצה היום בכנסת הזאת על-ידי אנשים מרכזיים. אדוני היושב-ראש, אני מסיימת ואומרת - לכן לא אתייחס לממשלה ולא אסביר למה אצביע נגד - שאני רוצה להתרות ולהזהיר, ואני אשמח אם חבר הכנסת ליברמן יעלה על הדוכן ויגיד שהוא חוזר בו ושהוא לא התכוון. לדעתי, ככה אתה תמשוך חזרה את כרטיס הכניסה שלך לתנועות הפאשיסטיות העולמיות. תודה רבה. היו"ר דוד טל: גברתי, תודה רבה. אני מקבל ומאמץ את הצעתךְ. הודעה אישית של חבר הכנסת אביגדור ליברמן היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ליברמן, בבקשה. לפי סעיף 54(ב), אתה צריך להסיר את האשמה שיש עליך. תבהיר את דבריך. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): בסוף דיון. היו"ר דוד טל: אדוני, אתה צודק. על-פי התקנון, בסוף דיון. היושב-ראש יכול להחליט על-פי שיקול דעתו, ואני פשוט אימצתי את דעתה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני פשוט מאוד - - - היו"ר דוד טל: אני פשוט אימצתי את דעתה של חברת הכנסת זהבה גלאון. אני חושב שהבקשה שלה במקום. רן כהן (מרצ): - - - אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני פשוט מאוד מכבד את חברת הכנסת זהבה גלאון. היו"ר דוד טל: חברי הכנסת, מה קרה? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): שלא יוסיף שמן למדורה. זה העניין. היו"ר דוד טל: אני לא יודע ואני לא בוחן כליות ולב. אני לא יודע מה הוא בא - - - רן כהן (מרצ): - - - שהוא יחזור בו, זה לגיטימי. היו"ר דוד טל: אני לא יודע. זה - - - אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אני כל כך מכבד את חברת הכנסת זהבה גלאון, שאני לא יכול שלא להרים את האתגר הזה ולענות. אני באמת מצטער שאנשים שלא הקשיבו לנאום מגנים. זהבה גלאון (מרצ): שמענו ברדיו. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני לא יודע מה את שמעת ברדיו, אבל לא צריך לפרש אותי. אני עדיין כאן. אני אומר שבאמת מבחינתי אין שום הבדל בין הרב הירש לבין אברהים צרצור ובין נטורי-קרתא לתנועה האסלאמית. שניהם משתפי פעולה עם הטרור העולמי. אני באמת לא רואה שום הבדל בין השניים. אני חוזר ואומר לךְ: אלפי בני מיעוטים הצביעו ישראל ביתנו, גם דרוזים, גם ערבים, גם בדואים. גם בבחירות האלו אלפי אנשים הצביעו ישראל ביתנו, ולא סתם. אני מציע גם לשמאל הישראלי לזכור: כשאנחנו עזבנו את לבנון, אותם חיילי צד"ל שנותרו בלבנון הוצאו להורג על-ידי ה"חיזבאללה". אותם אנשים שסייעו לנו - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): - - להילחם בטרור של ערפאת הוצאו להורג בכיכרות מול כיתות היורים, ואף אחד מהשמאל הישראלי לא מחה. זהבה גלאון (מרצ): - - - רן כהן (מרצ): על מה אתה מדבר? אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): לא. אני מציע, אני אומר - - - טלב אלסאנע (רע”ם-תע"ל): בשביל זה נתת לו? היו"ר דוד טל: חבר הכנסת טלב אלסאנע. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה ראש כנופיה. אתה ראש כנופיה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת זחאלקה, עוד פעם? אתה רוצה שהוא יגיב על תגובה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני חוזר ואומר: כל אלה שמשתפים פעולה עם "חמאס" חייבים לעמוד למשפט. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - - היו"ר דוד טל: חבר הכנסת זחאלקה. רן כהן (מרצ): - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מסית וגזען. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): כל אלו חייבים לעמוד למשפט. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - - רן כהן (מרצ): - - - היו"ר דוד טל: חבר הכנסת רן כהן, אתה סבור שאני יודע מה הוא רוצה להגיד? חשבתי שהוא רוצה לאמץ את מה שחברת הכנסת זהבה גלאון אמרה. עם כל הכבוד, אני לא אחראי לדבריו. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): כל אלה שנסעו לדמשק לשבת עם "חיזבאללה" חייבים לעמוד למשפט, ואני מקווה - - - היו"ר דוד טל: זה לא עניין - חבר הכנסת, על-פי סעיף 54(ב), יכול להסיר אשמה ויכול לומר. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני לא מתכוון לחזור בי משום מלה. להיפך, אני מתכוון ליישם כל מלה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה צריך לעמוד במשפט. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני מתכוון ליישם כל מלה שאמרתי. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): אתה צריך לעמוד בנירנברג. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת זחאלקה. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): אני אדאג שנמצה אתך את הדין בעקבות אלו ששיתפו פעולה עם ה"חמאס" ו"חיזבאללה". היו"ר דוד טל: חבר הכנסת זחאלקה, אני מבקש ממך לחזור בך. מוחמד ברכה (חד"ש): מה זה? היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ברכה, מה זה? כרגע - - - אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): נדאג למצות אתכם את הדין. היו"ר דוד טל: רבותי, תודה רבה. מוחמד ברכה (חד"ש): אני תומך בחידוש נירנברג, כדי לשפוט ניאו-נאצים כמוהו. ניאו-נאצים. היו"ר דוד טל: רבותי, תודה רבה. חבר הכנסת אלסאנע, בוא ותאמר את דבריך. אחריו - חבר הכנסת אליהו גבאי. מוחמד ברכה (חד"ש): - - - בשביל להגיד אותם דברים? היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ברכה, קרה לך לא פעם, יותר מפעם אחת, שמישהו הטיח נגדך דבר, וכדי להסיר את - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - הוא חזר. הוא השתמש בך. היו"ר דוד טל: לא. כדי להסיר את האשמה הזאת, זכותך היתה לבוא לכאן ולומר את זה. אפשרתי לו את זה גם על-פי התקנון, סעיף 54(ב), וגם על-פי הצעתה של חברתי זהבה גלאון. כינון הממשלה והרכבה היו"ר דוד טל: חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כשיש אדם - - - מוחמד ברכה (חד"ש): הוא ביקש לעמוד כדי לקרוא מה שנכתב מראש. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת אלסאנע, יש לך שלוש דקות. מוחמד ברכה (חד"ש): הוא צריך לבוא לדוכן עצמו על סמך נוסח מוסכם שיועבר אליך. היו"ר דוד טל: עכשיו חבר שלך קיבל רשות דיבור. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, אתה מעלת בתפקיד. זהבה גלאון (מרצ): לא, זה לא נכון. הוא אמר שהוא רוצה להבהיר, אז הוא נתן לו. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האדם הזה מוכיח - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת טלב אלסאנע מדבר. בבקשה. מוחמד ברכה (חד"ש): היושב-ראש דוד טל, אני חושב שאתה עשית מעשה שלא ייעשה - - - היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ברכה, אני חושב שאם אתה סבור כך, תעביר את זה לוועדת הפירושים. אני מניח שידונו בנושא הזה. מוחמד ברכה (חד"ש): אתה נתת במה לגידופים מיותרים וגזעניים. היו"ר דוד טל: אוקיי. מוחמד ברכה (חד"ש): היה שימוש נלעג בך. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ברכה, אני מודה לך. חבר הכנסת טלב אלסאנע, תמשיך, ואתן לך את שלוש הדקות מן ההתחלה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני רוצה לציין גם את המחאה על שניתן לגזען פאשיסט להשתמש בדוכן כדי לומר דברי הסתה והתרת דם של חברי כנסת מסיבה אחת - אך ורק בגלל השייכות הלאומית שלהם, אך ורק בגלל צבע העור שלהם. מהכנסת הזאת וגם מיושב-ראש הכנסת לא שמענו כל מחאה. אין לי ציפיות מהאדם הזה, שהוכיח שהוא מטורף לכל הדעות. אין ויכוח פוליטי בינינו לבינו. הוויכוח מגיע לרמה פתולוגית. האדם הזה חולה. האדם הזה חולה. האדם הזה שעולה ומתחיל להשוות בין חברי כנסת ערבים לבין משתפי פעולה עם גרמניה הנאצית. מי כאן במשוואה הזאת גרמניה הנאצית? מי הם הנאצים? מי הוא במשוואה הזאת? ומי כאן השופט? האדם הזה מאבד צלם אנוש. לכן, כאשר מערבבים ביחד גם תסכול מפני שזרקו אותו מהקואליציה וגם גזענות ופאשיזם ובורות וטיפשות, כל הדברים האלה - המשוואה הזאת שווה לליברמן. כאשר מערבבים את כל התרכובת הזאת, היא שווה לאדם אחד. לכן, כאשר נזכרים שלפני ימים מספר האדם הזה היה מועמד להיות שר לביטחון פנים במדינת ישראל - באיזו מדינה נאורה, באיזו מדינה שמכבדת את עצמה, אדם כזה, פאשיסט כזה, מטורף כזה, יכול להיות בתפקיד של שר עם אחריות ממלכתית? האדם הזה ישרת את כלל אזרחי המדינה? עוד מעט הוא ישלוף אקדחים ויתחיל לרדוף אחרי האזרחים הערבים. האדם הזה הוא מסוכן לדמוקרטיה. הוא מסוכן למדינה. בהיסטוריה המודרנית אנחנו עדים לגזענים מסוג זה, שפלים מסוג זה, שהיו סכנה לא רק לדמוקרטיה שלהם אלא למדינה שלהם, אם באיטליה בתקופת מוסוליני ואם בגרמניה בתקופת הנאציזם, שעלו לשלטון מתוך אידיאולוגיה פנאטית לאומנית קיצונית אשר מתירה דמם של אחרים והם גרמו להרס של מדינתם. האדם הזה מסוכן, ולכן צריכים להזדעק כאן לא רק חברי הכנסת הערבים. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כל חבר כנסת צריך להשמיע קול זעקה כנגד הסכנה הזאת והפאשיזם הזה. אנחנו מודעים לכך שיש תסכול. האדם הזה מדבר מתוך תסכול שמעביר אותו על דעתו ועל השפיות שלו. אבל, אנחנו לא מוכנים להיות כאן שק חבטות של המתוסכלים בתוך הכנסת. אנחנו לא נמצאים כאן על-תנאי או בחסד של מישהו. לפני שהוא חלם לעלות כאן - אני לא יודע מתי הוא התחיל לחלום - אנחנו היינו כאן. בזמן שהוא עלה לכאן, אנחנו היינו לפניו, לפני אבות אבותיו, ואנחנו לא צריכים אישור ממישהו פה. אנחנו נמצאים כאן בזכות ולא בחסד. הגיע הזמן להפנים את זה. לכן, לא יכול להיות שכל גזען - אם בתקופת הבחירות, הבנו, וזה הפך להיות "טיקט", תעמולת הבחירות שלו נגד הציבור הערבי. אבל, גם במושב הראשון של הכנסת להתחיל מסע הסתה והתרת דם? לכן, לדעתי, הדמוקרטיה צריכה להתגונן. היועץ המשפטי צריך לומר את דברו. אנחנו לא נעבור על זה כאן, על הפאשיזם הזה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת הנדל, אין צורך. אדוני, אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת אליהו גבאי, בבקשה. אחריו - חברי הכנסת מגלי והבה, דני יתום וגדעון סער. סליחה, אני חוזר בי. כרגע עלה כבר חבר הכנסת אליהו גבאי. לאחר מכן אקרא שוב בשמות הדוברים הבאים. אדוני, בבקשה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי אני רוצה לברך את חברת הכנסת דליה איציק על היבחרה ליושבת-ראש הכנסת. היא עשתה מסלול כמורה, כמחנכת, כסגנית ראש העיר, ולאחר מכן הגיעה לכנסת. חלק מהמסלול שלי חופף - גם אני עסקתי בחינוך והייתי סגן ראש העיר. אני סמוך ובטוח שהיא תעשה את עבודתה נאמנה, ואני מאחל לה הצלחה ושתוסיף גם מהאישיות שלה לתפקיד שהיא תמלא. היו"ר דוד טל: תודה רבה. אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): בימים אלו, לפני 39 שנים, היתה בירושלים, כזכור לכולנו, תקופת ההמתנה. הירושלמים וכל בית ישראל ישבו בשוחות ובמקלטים. ערב המלחמה הופצצה ירושלים ללא רחם, זקנים ילדים וטף. הייתי אז בחטיבה הירושלמית, וישבנו בהמתנה ליד תיאטרון ירושלים. אדוני ראש הממשלה המיועד להיבחר, אנחנו עלולים להיסחף ולהביא את הגבולות אל ירושלים, כי יש כעת בירושלים ציבור שרואה את הגדר שמניחים מסביב לחומה. מה יהיה העתיד של בירת ישראל? כולנו יודעים שכאשר מדינת ישראל העבירה לרשות הפלסטינית את בית-ג'אלה - מה היה בתקופת האינתיפאדה. גילה הופצצה ללא רחם, וכל בית זכה ליריות מבית-ג'אלה ומבית-לחם. לכן, כל צעד של התכנסות, כל צעד של שינוי בגבולות בינינו לאוכלוסייה הפלסטינית, הניסיון שלנו מלמד כי הוא רק רע ומר. והנה, תשעה ירחי לידה עברו מאז גורשו יהודים מגוש-קטיף וחורבן נעשה לגוש שהיה פורח, והם הועברו, וכעת הם עדיין פליטים בבתי-מלון ובכל מיני צריפים וקרווילות. מה יצא? וכי מישהו יצא נשכר מהפינוי ומההרס הזה? מה יש היום ברשות הפלסטינית? ממשלת "חמאס" עלתה. האם ה"חמאס", האם הפלסטינים הבינו שהיציאה שלנו מעזה משדרת משהו עבורם, או שהיא רק הביאה את הקיצונים להשתלט על הרשות הפלסטינית? כלומר, כל ויתור מצדנו מביא הקצנה מצדם. כל ויתור מצדנו מביא הפצצה מצדם. לכן עלינו ללמוד מהניסיון. עם שלא לומד מהניסיון, לא לומד מהעבר, במה שקורה בינינו לבין הפלסטינים - לדעתי העתיד לא מנבא טוב. הדגל של הממשלה הזאת הוא כביכול הדגל החברתי. הנושאים בבחירות היו הנושאים החברתיים. והנה מוקמת ממשלה, יש ארבעה שרים בלי תיק ואף לא אחד בנושא חברתי. ואכן לא מצאו שר שימלא את התיק החברתי. שרים בלי תיק כן, אבל שר חברתי אין, כאשר הדגל של הממשלה הזאת היה הנושאים החברתיים. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה הזאת תיבחן בעשייה בנושא החינוך, בנושא קליטת העלייה, בנושא צמצום הפער, כי באין חזון ייפרע עם. עלינו לשלב את העשייה עם החזון, אחרת אנחנו משדרים חולשה ורפיון ידיים. תודה רבה. היו"ר דוד טל: תודה, אדוני. חבר הכנסת דב חנין, אחריו – חבר הכנסת דני יתום, ולאחר מכן – חבר הכנסת גדעון סער. דב חנין (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כיוון שאני מכיר אותך כפרלמנטר מצטיין, אדוני היושב-ראש, אני מרשה לעצמי להעיר בעניין ההתרחשות שהיתה פה עם חבר הכנסת ליברמן. בכל הכבוד, חבר הכנסת ליברמן ניצל לרעה את התקנון כאשר הוא הגיש את מה שהדמה להיות הודעה אישית ובעצם נשא נאום נוסף. לפי סעיף 54(א) לתקנון, הודעה אישית צריכה להימסר בכתב, ומה שצריך להיאמר מעל הבמה הוא חזרה על העיקרים שנאמרו בכתב. זו נקודה ראשונה. נקודה שנייה, לפי סעיף 54(ג) לתקנון, זמנה של ההודעה האישית הוא בסיומו של הדיון, ולכן לא היה מקום לתת לחבר הכנסת ליברמן לדבר במהלך הדיון. אבל מובן שהבעיה המהותית איננה צורת דבריו של חבר הכנסת ליברמן אלא תוכנם. אני מזועזע מכך שכנסת ישראל מוכנה להאזין - - - היו"ר דוד טל: חבר הכנסת חנין, אתה מרשה לי להגיב בקצרה? קודם כול, אדוני צודק לגבי הסעיף הראשון של דבריו, הוא אכן היה צריך להגיש את זה בכתב. אבל הוא ביקש על-פי 54(ב), שאומר שהוא יכול לומר משהו, רק לאחר שהתרשמתי שפגעו בו, ולפי 54(ב) כדי להסיר את האשמה הוא יכול לדבר חמש דקות. איני יודע מה האיש רצה. חשבתי לתומי שאחרי שחברת הכנסת זהבה גלאון ביקשה ממנו לחזור בו מדבריו - חשבתי שכדי להוסיף אהבה, אחווה, שלום ורעות, יהיה נכון שהוא יעלה. אבל אני לא אחראי לדבריו, הוא אמר את מה שאמר ולא היה בידי לעצור אותו. דב חנין (חד"ש): ברשותך, אני רוצה לדבר על תוכן דבריו של חבר הכנסת ליברמן. אני מזועזע מכך שכנסת ישראל מסוגלת להאזין בשקט להשוואה שנעשית בין חברי כנסת שמכהנים בכנסת הזאת לבין משתפי פעולה עם הצורר הנאצי. חשבתי שאלה דברים שלא יכול להיות מקומם מעל בימתה של הכנסת. אני חושב שזו השעה לפתוח את הכנסת השבע-עשרה בהוקעה חד-משמעית של דברים מן הסוג הזה ושל השוואות מן הסוג הזה, שהן מקוממות, אין להן שום בסיס, אין להן שום יסוד וצריך לדחות אותן בשאט נפש. לגופם של דברים, אדוני היושב-ראש, יש בפנינו ממשלה שאין לה בשורה ואין לה אופק - - - מוחמד ברכה (חד"ש): רק הוא מתחיל לדבר ואתם מפריעים לו? היו"ר דוד טל: חבר הכנסת ברכה, אולי אדוני רוצה להתחלף אתי? מוחמד ברכה (חד"ש): מפריעים לחבר סיעתי. דב חנין (חד"ש): - - - אין לממשלה הזאת אופק ואין לממשלה הזאת תקווה. אין לממשלה הזאת אופק של שלום, מכיוון ששלום, כפי שכולנו יודעים, זה משהו שעושים עם הצד השני, והממשלה הזאת עדיין שבויה בחזיון השווא של החד-צדדיות. בפועל, הממשלה הזאת תמשיך בסחרור האלימות והדם. העם בישראל צריך כיוון אחר. מבחינת התוכן, העם בישראל צריך יוזמת שלום ישראלית שתענה על יוזמת השלום של הליגה הערבית. ברמת המתכונת, צריך לחדש מייד את המשא-ומתן הישראלי-הפלסטיני, קודם כול עם ראש הרשות הפלסטינית וראש אש"ף ולאחר מכן עם מעגלים נוספים ברשות הפלסטינית. זה מה שהעם בישראל צריך. אין לממשלה הזאת אופק של שוויון. בחברה הישראלית מעמיקים הפערים החברתיים, אבל הממשלה הזאת תמשיך את מדיניות ההפרטה ותחזק את שלטון ההון. הממשלה הזאת מעלה את שכר המינימום בכמה אגורות ומשאירה מתחת לקו העוני לא רק מובטלים, אלא גם עובדים. קווי היסוד מתחייבים לשמור על יעד גירעון, ובכך תישמר מיטת סדום של השירותים החברתיים. המעמד הבינוני ימשיך להישחק והעשירים ימשיכו להתעשר. אין לממשלה הזאת אופק של שוויון למיעוט הערבי. הנשיא הראשון ויצמן, שהוזכר בדברי חברת הכנסת איציק לאחר שנבחרה, תיאר את השוויון לערבים כמבחנה העליון של מדינת ישראל. במבחן הזה נכשלנו ואנחנו נכשלים יום-יום. הממשלה אינה מציגה שום יוזמה רצינית של תנופה לשינוי בתחום הזה. אין לממשלה הזאת אופק של צדק סביבתי. תימשכנה הפגיעות הקשות בסביבה ובבריאותם של בני-האדם, כי כדי להגן על הסביבה והבריאות צריך אומץ להתמודד עם אינטרסים כלכליים רבי-עוצמה. הממשלה הזאת מבטאת בדיוק את הכיוון ההפוך – את קשרי ההון והשלטון שאחראים למפגעים. לא את הכיוון הירוק שדרוש לישראל, אלא את האור הירוק ליוזמות נדל"ניות ואחרות. בקיצור, אין בממשלה הזאת בשורה, אין לממשלה הזאת אופק. אין סיבה להצביע ולתמוך בממשלת אולמרט. אנחנו נצביע נגד הממשלה, ואני קורא לכל חברי הכנסת האחרים לנהוג כמונו. היו"ר דוד טל: תודה, חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת דני יתום, בבקשה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): הפעם אני אשמע בקולו של דב חנין. היו"ר דוד טל: איזו אחווה. חבר הכנסת יתום, חמש דקות תמימות. דני יתום (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, גברתי היושבת-ראש דליה איציק אומנם איננה נמצאת כאן, אבל זו הזדמנות נאותה לברך את דליה איציק על מינויה לתפקיד הרם של יושב-ראש הבית, יושב-ראש הכנסת. אני מכיר את דליה שנים ארוכות, ואני משוכנע שדליה מתאימה וראויה לכנסת והכנסת ראויה לדליה. דליה תצליח ביד רמה ובזרוע נטויה, אבל בלב רגיש ואוהב. אני מבקש להודות גם לרובי ריבלין, שגם הוא אינו נמצא כאן, על עבודה מצוינת במשך שלוש שנים וחצי מאוד קשות וסוערות שידעה הכנסת. הממשלה ה-31 יוצאת היום לדרך. אנחנו מדינה קטנה, אדוני היושב-ראש, אבל מאוד תזזיתית ומאוד דינמית. חגגנו אתמול את יום העצמאות ה-58 למדינת ישראל. לפני שבוע ציינו את פתיחתה של הכנסת השבע-עשרה, והיום - את השבעתה של הממשלה ה-31. אין ספק שתדירות השינויים היא עצומה, דבר שמצביע על חוסר יציבות, הן פוליטי והן שלטוני. לממשלה הזאת אתגרים עצומים, ואני מבקש לאחל מכאן לראש הממשלה הנבחר, מר אולמרט, ולממשלתו הצלחה רבה. אני, כחבר הכנסת וחבר הקואליציה, אעשה ככל שביכולתי על מנת לסייע לממשלה להשיג את יעדיה ואת מטרותיה. בנאומו היום סרטט ראש הממשלה אולמרט את קשת המטלות שעומדות בפני הממשלה. כל ממשלה, ללא יוצא מן הכלל, תתקשה, התקשתה בעבר ומתקשה למלא מטלות אלה. הן רבות, קשות, מורכבות, מסובכות, הן בתחום המדיני-הביטחוני והן בתחום הכלכלי-החברתי. האתגרים הם עצומים - מלחמה בטרור, המשך ביצור ביטחונה של מדינת ישראל, קביעת הגבולות, או מה שקרוי בלשון אחרת "התכנסות". אינני מקבל את המונח גבולות קבע, אני לא מאמין שזה אפשרי באופן חד-צדדי, אלא אם כן זה יושג במשא-ומתן עם אבו-מאזן, עם הפלסטינים; כך ניתן יהיה להגיע לגבולות של קבע. צריך לשנות את המינוח ולקרוא להם גבולות ביטחון. לגבולות ביטחון אנחנו יכולים להגיע באופן חד-צדדי; לגבולות קבע אנחנו זקוקים לפרטנר וזקוקים להכרה המלאה של מדינות העולם - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי דני - - - דני יתום (העבודה-מימד): - - - אתגרים חברתיים עצומים - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): על המלה שלום ויתרתם. דני יתום (העבודה-מימד): לא. על שלום לא ויתרנו בשום פנים ואופן. בפני הממשלה אתגרים עצומים, מכובדי חבר הכנסת צבי הנדל, עצומים – בתחום החינוך, שמידרדר; בתחום העוני, שגדל; בתחום האבטלה, שגדלה, או לפחות לא קטנה; הפערים בין עניים לעשירים, שרק הולכים וצומחים. מדברים על צמיחה, זאת הצמיחה הבולטת בכלכלת מדינת ישראל - הפערים העצומים בין עניים לבין עשירים. הפריפריה מוזנחת. כל מי שמסתובב מעבר לגבולות גדרה--חדרה, רואה זאת בעצמו. סדר העדיפויות הלאומי עד היום מעוות ומחייב תיקון. קווי היסוד של הממשלה החדשה אכן נותנים לו תיקון כלשהו. אפילו קלינטון נהג לומר שתפקיד ראש הממשלה בישראל הוא הרבה יותר מורכב והרבה יותר מסובך מכל תפקיד פוליטי מנהיגותי אחר, מכיוון שאצלנו יש 7 מיליוני ראשי ממשלות, וראש ממשלה אחד נוהג בהם וצריך להבטיח שאכן הממשלה תנהיג את המדינה בדרך שהיא הדרך הנכונה. אני רוצה לומר גם מלת ביקורת בהיותי חבר הקואליציה. אפילו מטלות גדולות שכאלה, השר צחי הנגבי, לא מצדיקות ממשלה גדולה שכזאת. לא ייתכן שבממשלה יהיו 25 שרים, ועוד הכיסא נטוי. אמר אולמרט: וזה לא הסוף. ובמקום שיהיו - - - השר צחי הנגבי: אני מוכן להתפטר. דני יתום (העבודה-מימד): יפה. נראה שזה קורה לבד. ובמקום שיהיו - - - היו"ר דוד טל: אני מבקש לסיים. דני יתום (העבודה-מימד): אתה הוספת לי. היו"ר דוד טל: אני אוסיף לך עוד חצי דקה. דני יתום (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אני מסיים. ובמקום שיהיו פחות שרים עם תיק, שרים ללא תיק לא יהיו בכלל, ועוד כמה סגני שרים במשרדים המובילים – לדעתי אנחנו נכנסים למצב של תוהו ובוהו. אדוני השר צחי הנגבי, לדעתי צריך למנות עוד שר שיתאם בין השרים, אחרת יהיה קשה מאוד לנהל את הממשלה הזאת. היו"ר דוד טל: אני מאוד מודה לחבר הכנסת דני יתום. חבר הכנסת גדעון סער יעלה ויבוא. דני יתום (העבודה-מימד): אני רק מבקש, ברשותך, אדוני היושב-ראש, עוד משפט אחד. היו"ר דוד טל: בבקשה, על חשבון. דני יתום (העבודה-מימד): אני מזהה כבר סדק אחד ביציבותה של הממשלה, שאני רוצה מאוד שתשלוט יותר מארבע שנים, והסדק הזה הוא העובדה שש"ס - שותפה בכירה בקואליציה – איננה מקבלת את מה שכתוב בקווי היסוד על עיקר העיקרים של התוכנית המדינית, והוא ההתכנסות. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. דני יתום (העבודה-מימד): לכן, אני מתפלל ומקווה ליציבותה של הממשלה ולהצלחתה. תודה רבה. היו"ר דוד טל: תודה רבה. חן חן, חבר הכנסת יתום. חבר הכנסת גדעון סער, לך יש קצת יותר מחמש דקות, אני חושב. ודאי, רשום פה שמונה דקות. בבקשה. נתחיל בחמש. גדעון סער (הליכוד): למה נתחיל בחמש אם אפשר שמונה? היו"ר דוד טל: נוסיף אחר כך עוד שלוש דקות. גדעון סער (הליכוד): הרי אני אגיע לשמונה, אדוני היושב-ראש. היו"ר דוד טל: אני חושב שהכושר והיכולת שלך יבואו לידי ביטוי. גדעון סער (הליכוד): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השרים, היום מוקמת בישראל ממשלה רעה, וכבר ביומה הראשון אנחנו מזהים את הסדקים; אנחנו יודעים שהערב אפילו לא כל חברי הקואליציה יתמכו בהקמת הממשלה. תרשו לי להניח, שכשיובא התקציב ביום שני הקרוב גם יהיו – מקרב חברי הקואליציה, בשבוע הראשון לקיום הממשלה – חברים אשר ישברו את המשמעת הקואליציונית. אלמלא התרברב ראש הממשלה בפועל, או ראש הממשלה המיועד, מר אולמרט, בערב מערכת הבחירות - אצלי לא יהיו מורדים - אולי היה אפשר לפסוח על זה, אבל כאשר יש סדק או פער כל כך גדול בין המלים הרמות לבין המציאות העגומה, חשוב לציין את הדברים. היו"ר דוד טל: אדוני יכול לעשות השוואה כזאת בין המורדים של הליכוד לבין חברים בקדימה? גדעון סער (הליכוד): אדוני, הקדנציה הזאת רק מתחילה. אני יכול לומר שאינני זוכר – ודאי לא בממשלות האחרונות – שביום הקמת הממשלה תהו אם חברי כנסת מהקואליציה יצביעו, ויש להניח שלא כולם יצביעו מכיוון שהם יודעים שזאת ממשלה רעה. איך אני יודע שהיא רעה? כי בא ראש הממשלה בפועל ומתהדר מעל הדוכן שהמשא-ומתן הקואליציוני נוהל בתבונה ובאחריות. האם ראית, אדוני היושב-ראש, שבא ראש ממשלה ומעיד על עצמו שהוא ניהל בתבונה? היו"ר דוד טל: לא, לא, סליחה. אני מוכרח לתקן, אדוני. הוא דיבר על כל הצוותים של המשא-ומתן – גם צוותים של הליכוד וגם של העבודה; גם של הליכוד. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, קשה לנו להתרכז. גדעון סער (הליכוד): איך בתבונה אם אין אף נציג אחד של העלייה ליד שולחן הממשלה? איך בתבונה? איך בתבונה אם יהדות התורה – כאשר אנחנו מבינים את המשמעויות – נותרה מחוץ לקואליציה? איך בתבונה? גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): גדעון, איך בתבונה בלי שר ערבי? גדעון סער (הליכוד): איך בתבונה? צודק חבר הכנסת מג'אדלה, כאשר מקרב המגזר הלא-יהודי – אם ניקח רק את שני המגזרים האלה, זה כבר 40% מהאוכלוסייה – לא נמצא, ויש פה הרבה כיסאות, אדוני היושב-ראש, זה לא שיש מחסור בכיסאות, עינינו הרואות. כל כך צפוף פה ליד השולחן הזה, ובכל זאת, זו ממשלה שאיננה מייצגת. ובדרך הנבונה הזאת הגיעו לאבסורדים מוחלטים. אני רק יכול לתאר בנפשי מה היה אומר השר המיועד אופיר פינס – אשר היה, וודאי הוא עוד יהיה, פרלמנטר מצטיין – על מציאות שבה צריך לפצל משרדים כדי למצוא לשרים תפקידים. אז זה מה שקרה במקרה שלו: היו צריכים לפצל את התרבות והספורט מהחינוך, במקום לאחד משרדים, שזאת המגמה, לפי הדוח שהוגש לממשלה, והממשלה החליטה ב-2003. מקימים מיניסטריונים חדשים אך ורק בשביל להסתיר את המציאות העגומה שהשרים יהיו בעצם מובטלים. שמואל הלפרט (יהדות התורה): איזה משרדים סגרתם בקדנציה הקודמת? היו"ר דוד טל: את משרד הדתות. שמואל הלפרט (יהדות התורה): חוץ ממשרד הדתות? גדעון סער (הליכוד): נו, אז הנה, אתה בעצמך נותן דוגמה, אז מה אתה רוצה. אתה שואל שאלה ונותן דוגמה. גם ההחלטה שהתקבלה – לא יודע, ראש הממשלה בפועל יגיד: בתבונה; אני אגיד: בבהלה – ההחלטה שלא למנות סגני שרים. כמה זמן, אדוני היושב-ראש, אתה מאמין שההחלטה הזאת תהיה בתוקף? כמה? ברור שפחות משנה. שבועות או חודשים, זאת השאלה. אני מהמר על שבועות. ואז מה? הפעם הראשונה שחטפו על הראש, יקבלו בפעם השנייה על הראש, ויגיעו לאותו מקום. זה בתבונה. משעבדים את כל המדינה, משעבדים את כל האינטרסים של המדינה, את כל האינטרסים של החברה והכלכלה, למען תוכנית נסיגה מטורפת. זה מה שהממשלה הזאת מציעה. כל נושא החוקה מת; כל נושא הרפורמות הכלכליות - - - היו"ר דוד טל: למה אדוני אומר "חוקה מת"? בקווי היסוד מדובר על חוקה. גדעון סער (הליכוד): מכיוון שאני מכיר את הסעיף הזה - - - היו"ר דוד טל: בהסכמה רחבה. גדעון סער (הליכוד): אתה יודע, זה כמו סעיף אחר שאני אוהב. בקווי היסוד כותבים שללא דיחוי תוגש הצעת חוק לפתרון הנושא של מנועי החיתון, פסולי החיתון. היו"ר דוד טל: הנה עוד שלוש דקות. גדעון סער (הליכוד): ללא דיחוי, אדוני השר. יכול להיות שמחר בבוקר כבר תהיה מונחת על שולחננו הצעת חוק כזאת. בהסכם עם ש"ס כותבים שהצעת החוק בנושא מנועי החיתון תוגש רק על דעת כל מרכיבי הקואליציה. נו, זה רציני? בדיחה. או שאתם רוצים להגיד לציבור הרחב של עולים מחבר המדינות: אנחנו מציעים פתרון לבעיה, ולאחרים אנחנו מציעים פתרון לבעיה שלכם, או שלא, אבל גם זה וגם זה – הרי כמה זמן ייקח עד שהסתירות הפנימיות האלה יתגלו כאן באולם הזה במלוא כיעורן? אבל אני אומר: כל הדיבורים, אני זוכר, כשקדימה הוקמה - בוודאי השר הנגבי זוכר - הדיבורים הגבוהים על שינוי שיטת המשטר, על הוועדה בראשות שרת המשפטים, שרת החוץ המיועדת, ממלאת-המקום המיועדת, בנושא שינוי שיטת המשטר, לאן המשטר הגיע. ואני אגב מסכים, אני חושב שאנחנו הגענו לאחוזי הצבעה נמוכים, ונמשיך בכך – אם לא נשנה את שיטת המשטר – בשל הניכור שיש בין הציבור לבין האנשים שיושבים בבית הזה – חלקו מוצדק, חלקו לא מוצדק. אבל, בשל העובדה שהמפלגות הן גורם מתווך, ואי-אפשר לבחור בחירה אישית, אחוזי ההצבעה בהכרח ימשיכו לרדת. ואני מתכוון להגיש הצעת חוק לבחירות אזוריות, כפי שהגיש השר הנגבי כאשר הוא היה חבר בכנסת החמש-עשרה, אם אינני טועה. אבל, את כל הנושאים האלה – הרפורמות הכלכליות, שינוי המשטר, הבעיות של העולים והחוקה – שעבדתם לתוכנית נסיגה מטורפת, שאתם יודעים שאין לה תוחלת, שאתם יודעים שלא תביא שלום, שאתם יודעים שתפריע לביטחון. לכן, אנחנו בליכוד נהיה לממשלה הזאת אופוזיציה לוחמת, כל יום. נצביע על הסתירות הפנימיות, המובנות, שבין מרכיביה וניאבק לקצר ככל שניתן את הקדנציה של הממשלה הזאת. אני חייב לומר, שכאשר שמעתי בבוקר שניים מחברי הקואליציה ב"גלי צה"ל", תהיתי אם אוכל לעלות על הדוכן הזה ולשאת נאום כל כך קטיגורי נגד הממשלה כמו זה ששמעתי מהם הבוקר ב"גלי צה"ל". עשיתי כמיטב יכולתי, אדוני היושב-ראש. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. השר צחי הנגבי, בבקשה. יש לך עשר דקות. אני מקווה שאדוני יעשה זאת בפרק זמן קטן יותר. השר צחי הנגבי: אדוני היושב-ראש, בהיעדרה של היושבת-ראש החדשה ובאמצעותך, אמסור את איחולי ההצלחה ליושבת-ראש הכנסת דליה איציק. כמי שאיננה נמנית עם מפלגתי לאורך רוב השנים שבהם אני בבית הזה, זכיתי להיות בקשר קרוב אתה ולעמוד מקרוב אחר הסגולות והתכונות המאפיינות אותה. אין לי שום ספק שדליה איציק תהיה יושבת-ראש מהטובים שהיו בבית הזה. אדוני היושב-ראש, זכיתי לכהן בכנסת זו השנה ה-18, לכהן שמונה שנים בשלוש ממשלות ולשרת כשר בשישה משרדי ממשלה. למרות כל אלה, יום של כינון ממשלה חדשה – בין שאני נמנה עם הממשלה ובין שלא; בין שאני באופוזיציה ובין שאני בקואליציה – הוא תמיד יום מאוד מיוחד עבורי. זהו יום שיש בו ממד של אתגר חדש. זה לא יום של סימני קריאה. אולי עבור האופוזיציה טבעי שכבר ביום הראשון הם יודעים מה יהיה בשנים הקרובות. בביטחון מוחלט ובאיזו קנאות, ידידי חבר הכנסת גדעון סער כבר יודע שזו ממשלה רעה. אגב, היא אפילו לא פעלה דקה. גדעון סער (הליכוד): אבל גם אתה יודע את זה, אדוני השר. השר צחי הנגבי: חבר הכנסת דב חנין כבר קבע שזו ממשלה שתהרוס את כל נושא איכות הסביבה, וכך כהנה וכהנה דוברי אופוזיציה. זה טבעי. זכיתי לשאת נאומים מהסוג הזה מעל הדוכן הזה כאיש אופוזיציה בימים הראשונים של ממשלות חדשות. זו מצוות אופוזיציונרים מלומדה. אלה שמלווים את היום הזה עם יותר סימני שאלה הם באופן טבעי החברים בקואליציה. כי אנחנו באים עם קצת יותר דחילו ורחימו, עם הרבה יותר תחושות של אחריות, ואותנו – אותי לפחות – מלווים באמת סימני שאלה ביום הזה. זו הייחודיות של הרגע שבו הכול מתחיל מההתחלה – קואליציה, כנסת, ממשלה. אתה לא יודע מה יהיה טיב היחסים בין מפלגת העבודה לבין קדימה, שתי מפלגות שמרכיבות את הקואליציה הזאת, ועד לפני שבועות ספורים יריבות מרות, וגם בעתיד יריבות מרות. ובין לבין, בין היריבות של אז לבין היריבות שתהיה בעתיד, צריכים לעבוד ביחד ולחזק מפלגה את רעותה. זה לא פשוט, איך יפעל בהרמוניה המשולש הזה של ראש ממשלה, שר ביטחון, שרת חוץ – שלושה, שלכל אחד מהם הרבה מאוד ניסיון - - ראובן ריבלין (הליכוד): שנולדו לתפקידים שהם מחזיקים. השר צחי הנגבי: - - אבל מעולם עדיין לא כיהנו פרק זמן סביר בתפקידים האלה. בכל זאת, הם אמורים לגבש ולהוביל את ההכרעות הדרמטיות ביותר בשנים הקרובות. איך תשכיל הקואליציה לאזן בין מחויבות ציבורית שנטלו על עצמן מפלגות המרכיבות חלק מהקואליציה – מפלגת הגמלאים, מפלגת ש"ס, מפלגת העבודה, וגם קדימה; לכולנו מחויבויות ציבוריות חברתיות. עם זאת, אנחנו יודעים איזה משנה-זהירות מחייב תפקיד של שר האוצר ושל ממשלה בכלל, שמחליטה על תקציב המדינה, בוודאי בתקופה שבה אנחנו מתחילים לראות את תחילתן של הצלחות כלכליות, לאור המדיניות הזהירה שננקטה בשנים האחרונות, חלקן בתקופתו של יושב-ראש האופוזיציה דהיום. זהו אתגר סבוך מאוד. איך תתפקד הסיעה שעמה אני נמנה היום, סיעה עם המון מוטיבציה ועם המון תחושת שליחות, אבל בכל זאת חדשה? רק נולדה לפני פחות מחצי שנה, ואדוני היושב-ראש הוא חלק ממנה. אנחנו צריכים לעצב את התנועה שלנו, את המוסדות שלנו, את השאיפות הפוליטיות שלנו, יחד עם ניהול המדינה. זה מסובך. מה יהיה המכנה המשותף של האופוזיציה? גם זו שאלה שצריכה להטריד גם את הקואליציה, כי הבית הזה הוא בית שמורכב ממאבק ומשיתוף פעולה לסירוגין בין אופוזיציה לקואליציה. למי שחדש בבית הזה אומר, רוב הדברים נעשים בהסכמה. הייתי אומר ש-90% מההחלטות שמתקבלות בוועדות בסוגיות של החקיקה, מתקבלות בהסכמה, בשיתוף פעולה ואפילו מתוך איזו אינטימיות, שמאוד מוזרה לצופים מבחוץ. האינטימיות הזאת קשורה גם בתפקוד של האופוזיציה – האם מסוגלים לקיים שיתוף פעולה עם ממשלה ועם קואליציה באותן סוגיות. זה בעייתי, כי אנחנו רואים שבאופוזיציה של היום לפחות אין מאפיינים מאוד הרמוניים. זה ליברמן עם המפלגות הערביות, והליכוד עם מרצ. נכון להיום לפחות, זאת לא אופוזיציה אחידה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אם אתה מסתדר עם חיים רמון, תאמין לי שגם אני מסתדר. השר צחי הנגבי: אם כך, אני אופטימי. מה יהיה עם הליכוד? אומנם הוא היום 12 מנדטים, אבל זו עדיין מפלגה שהיה לה עבר גדול, ויהיה לה בוודאי עתיד. המנהיג שלה עומד גם בראש האופוזיציה. מצד אחד, הוא יצטרך להיאבק בתוך מפלגתו במשבר המתלקח, שמאפיין תמיד מפלה פוליטית. עם זאת, הליכוד צריך לעצב מענה למסרים שהציבור העביר בבחירות האחרונות, מסרים שאומרים דורשני – בוודאי לליכוד. איך יעשו את זה יחד עם קיומה של אופוזיציה תקיפה, כפי שהבטיח היום ראש האופוזיציה? זה מסובך. זה בסך הכול יום של סימני שאלה, ולא יום של סימני קריאה. אני מאמין שהממשלה הזאת היא בעלת פוטנציאל מצוין. אולי האשראי של המפלגה המובילה בקואליציה הזאת קטן מכפי שציפינו, אבל הוא עדיין אשראי שלא יאפשר לנו להיתלות בתוצאות הבחירות כבתירוץ לכישלון. האשראי – בוודאי זה של המפלגות שמרכיבות את הקואליציה – עצום ורב ומחייב אותנו להצליח במשימות העיקריות שנטלנו על כתפינו: לסכל את האיום האירני, ככל שהדבר תלוי בנו, להתמודד עם המשבר הצפוי – העימות הבלתי-נמנע עם הרשות הפלסטינית, כנראה בקרוב – עם החובה לעשות לכל הפחות את המאמץ הנדרש מאתנו, ולגבש קונסנזוס לאומי למתווה גבולות הקבע של מדינת ישראל, שיכללו לראשונה בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי – וזאת אני מזכיר לכל אלה שקוראים לנו משום מה מפלגת שמאל – הכרה והחלה של הריבונות הישראלית על גושי ההתיישבות הגדולים - אריאל, מעלה-אדומים, עוטף-ירושלים, קריית-ארבע, ואזורים ששנים ייחלנו, בממשלות הליכוד לפחות, שנגיע אולי לרגע שבו סוף-סוף נוכל להכריז עליהם לא כעל שטחים כבושים ומוחזקים, אלא כעל שטחי ארץ-ישראל הריבונית. את כל אלה נעשה, אדוני היושב-ראש, מתוך תחושה של שליחות, בדחילו ורחימו. אני מאחל לראש הממשלה הצלחה עצומה. אני בטוח בהצלחתו. אני מאחל לשר הביטחון החדש, עמיר פרץ, הצלחה גדולה. אני, כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, והיום קיבלתי את האמון הזמני מחברי בוועדה, אעמוד לרשות השניים האלה, ראש הממשלה ושר הביטחון, וגם לרשות שרת החוץ, ואהיה לכם לעזר ככל שיידרש, והדבר יידרש. אני מאמין שכל מי שצופה בנו היום, אדוני היושב-ראש, גם מי שלא הצביע בעד המפלגות המרכיבות את הקואליציה, מתפלל כאזרח ישראלי להצלחתה של הממשלה הזאת, לכך שהיא תפעל בשכל טוב ותביא הישגים לעם ישראל. התפילה הזאת, שאני בטוח שכל חברי הבית שותפים לה, אני מאמין שהיא תתגשם. היו"ר דוד טל: תודה רבה אדוני. חבר הכנסת משה שרוני. חיים רמון (קדימה): אני חושב, אדוני היושב-ראש, שזהו זמן טוב להודיע הודעה שקשורה לשר הנגבי. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר דוד טל: הודעה של יושב-ראש הוועדה המסדרת. חיים רמון (יו"ר הוועדה המסדרת): כתוב פה "גברתי היושבת-ראש". אני רוצה לומר לך, שלפעמים גם יהיה פה יושב-ראש. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני אבקש את אישורה של הכנסת לחילופי אישים בוועדות כדלקמן: בוועדת החוץ והביטחון הזמנית - במקום חבר הכנסת חיים רמון יכהן חבר הכנסת צחי הנגבי; זאת רק בסוף היום, אם וכאשר הכנסת תאשר את הממשלה ותביע בה אמון. בוועדת הכספים - חבר הכנסת יעקב ליצמן ימשיך לכהן כיושב-ראש זמני של ועדת הכספים הזמנית. אני רוצה לומר לגבי חבר הכנסת הנגבי, מייד לאחר שהכנסת תביע אמון בממשלה, הוא גם יכהן כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. בהזדמנות זאת אני רוצה להודות ליושב-ראש היוצא של ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יובל שטייניץ, שמילא את התפקיד הזה בצורה יוצאת דופן ומעוררת כבוד, שמר על עצמאותה של הוועדה, ובהחלט ייצג את הכנסת מול המערכות הכי מסובכות, הכי מורכבות של מדינת ישראל, בכבוד, בתקיפות וברגישות. בוועדה המסדרת יחליף חבר הכנסת אביגדור יצחקי את חבר הכנסת חיים רמון כיושב-ראש הוועדה המסדרת. אתם רואים, זאת הודעה משונה, כי אני מדיח את עצמי גם מוועדת החוץ והביטחון וגם מתפקיד יושב-ראש הוועדה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): יודעים שאף אחד לא יכול להדיח אותך חוץ מעצמך. חיים רמון (יו"ר הוועדה המסדרת): חוץ ממני. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר את ההודעות האלה. תודה רבה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת חיים אורון – בבקשה, אדוני. חיים אורון (מרצ): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין לי התנגדות לאף אחת מההצעות האלה, יש לי הערות לנוהל. בואו נסיים דיון אחד, ותיבחר ממשלה. באופן תיאורטי הממשלה יכולה גם שלא להיבחר. ואז תתכבד הוועדה המסדרת, אחרי שתהיה הצבעה, תבוא לכנסת ותציע את כל ההצעות שלה. החיפזון הוא מהשטן, נאמר בכל מיני מקומות, ובהקשר זה סידור העבודה נראה לי קצת יותר מדי אינטנסיבי. אז בואו תנהלו את זה צעד אחר צעד ואל תביכו אותנו ואל תגידו לנו שאם הכנסת תאשר את זה וזה, אז א' יעבור לפה, ב' יעבור לשם. אולי יש הצעות אחרות? אז בואו נעשה את זה שלב אחרי שלב ואז נראה מה לעשות. היו"ר דוד טל: תודה רבה. חבר הכנסת רובי ריבלין - ונעבור להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): אדוני היושב-ראש, אני הייתי מבקש להתייחס להודעתו של היושב-ראש הזמני של הוועדה המסדרת, לא מהטעמים שחבר הכנסת אורון דיבר בם. אני בהחלט חושב, שהוועדה שהיא ועדה קבועה שחייבת לעבוד 365 יום בשנה ומופקדת על מעקב שוטף על כוחות הביטחון צריכה גם צריכה לקיים את פעולותיה. אני עליתי לכאן דווקא לדבר אל יושב-ראש הוועדה המיועד, אשר היטיב לדבר על המצוקות ועל סימני השאלה הן של הקואליציה והן של האופוזיציה, אבל דיבר בבטחה כל כך רבה על עניין שהוא גם הרים את קולו, עד כי היה נדמה לי שהוא מרים את קולו כי הוא לא היה משוכנע במה שאמר. יש כאן דיבור גבוה מאוד על מדיניות, על חזון, על גבולות קבע, וכל הרכבת הממשלה כולה נעשתה משיקולים פוליטיים מאוד צרים. כל כיסא וכיסא יאויש פה, בין שנקבע על-ידי מפלגת העבודה ובין שנקבע על-ידי ראש הממשלה המיועד ובין שנקבע על-ידי סיעות אחרות. הכול בא מתוך נימוקים ושיקולים קטנים ביותר. ואני שומע את ידידי ורעי, ואדם שנולד לחטא הקדמון, שלא נושא את שם ז'בוטינסקי לשווא ואינו מצטט את בגין שלא לצורך, מדבר על גבולות הקבע של מדינת ישראל. האם באמת אדוני מאמין, וככזה הוא הולך לאייש את הכיסא של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שכאשר אנחנו נבוא ונקבע מהלכים כלשהם שבהם אנחנו נתקפל או ניסוג, באותו רגע קיר הברזל יהיה ממנו והלאה וכל העולם יקום וישיר שיר הלל ותהילה לממשלה שהביאה גאולה לעולם? הרי איש לא יסכים לגבולות קבע שלא יגיעו מתוך הכרה מלאה של אלה שהם אויבינו ואשר עתידים להיות שכנינו, משום שכך נגזר עלינו או לכך נועדנו, ואלה לא יהיו בגלל צעדים כלשהם באמת לצורך הדיבור או לצורך הפנטזיה. אני בטוח שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, כאשר ישב על כיסאו וינחה וידריך את הממשלה ויפקח וישמע ויהיה אולי, חלילה, אחראי על ביצוע פינוים של יהודים ממקומות אחרים בארץ-ישראל, יבוא וידע, שכאשר מדברים על גבולות קבע, מדברים על גבולות מקובלים על העולם כולו. וחלילה לנו לתת דבר מבלי שנקבל דבר והשלום יהיה מאתנו והלאה. חבל ההצלה, שהיה הביטוי בשימושם של אנשי "שלום עכשיו" במשך שנים, שיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון המיועד שלנו היה זועק כאשר היה אומר להם: לא חבל הצלה אלא חבל חנק, לא מסלול שלום אלא מסלול התרסקות, הוא וחבריו ואותה תנועה שאליה נולדו, אמרו: הרף לכם - היום מדברים על חבל הצלה כאשר ראש הממשלה המיועד, והלוואי, אני מתפלל יחד אתך, הלוואי הלוואי והמעשים הקטנים שנעשים היום יהיו ממנו והלאה. הלוואי, אני מתפלל כי אני קודם כול, קודם כול, יהודי ציוני אזרח ארץ-ישראל. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני; אני מאוד מודה לך. ראובן ריבלין (הליכוד): היתה לי זכות לדבר חמש דקות. היו"ר דוד טל: אדוני קיבל את זמנו אפילו ברוחב. מה שאני לא זכיתי כשאדוני ישב על כס - - - ראובן ריבלין (הליכוד): אתה רואה, אתה הולך לפי המדיניות של הממשלה הזאת. היו"ר דוד טל: חברי הכנסת, אנחנו מצביעים כרגע רק על החלפת יושב-ראש הוועדה המסדרת. כל השאר היה בגדר הודעה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. חיים רמון (יו"ר הוועדה המסדרת): כל מה שצריך הצבעה, נבקש שתהיה הצבעה. היו"ר דוד טל: ההצבעה תהיה על כל מה שצריך הצבעה, בסדר. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת - 6 נגד - אין נמנעים - 1 היו"ר דוד טל: בעד - 6, נמנעים - 1. אני מוסיף את חבר הכנסת שרוני. רבותי, נעשה סדר ונעשה הצבעה בהרמת יד. רבותי, מי בעד הודעתו של חבר הכנסת רמון? כל מה שמתבקש בהצבעה - - - תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה בעד הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת – רוב נגד – מיעוט הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת נתקבלה. היו"ר דוד טל: אני מאשר שהודעתו של חבר הכנסת חיים רמון נתקבלה. כינון הממשלה והרכבה היו"ר דוד טל: אני מזמין את חבר הכנסת משה שרוני להמשך הדיון. תודה. משה שרוני (גיל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנוכחים במליאה, אני רוצה לאחל לראש הממשלה המיועד ולכל השרים הצלחה מקרב לב. שמעתי כאן כמה נואמים. אני חושב שהם צריכים להיות קצת צנועים, ישרים וכנים עם עצמם. מה הם חושבים על האינטלקט שלנו ושל העם? לא יודעים את זה? רק אתמול הם ישבו בקואליציה ואיך שהם באופוזיציה – כבר הם הופכים דף. אנחנו, אנשי הגמלאים, אנחנו חברי כנסת מזן אחר. תתרגלו במשך הזמן. צריכים לתת לפחות מאה ימי חסד לממשלה החדשה. זה המינימום. כל אחד שיהיה כן עם עצמו, וכנראה הקנאה - לא במקום הזה. לעניין ההסכם בקווי המדיניות: יש לנו זמן כדי להביע את דעתנו בצורה הטובה ביותר. מפלגת העבודה - חבל שדני יתום לא נמצא כאן, כי הוא אמר שיש יותר מדי שרים. למה לא שכנע את היושב-ראש שלו שיהיה שר אחד על חמישה ולא אחד על שלושה? למי הוא בא בטענות שהממשלה יותר מדי גדולה? יורם מרציאנו (העבודה-מימד): כל הבעיות ממפלגת העבודה? משה שרוני (גיל): מספיק שיש לי שם גבעת הצעקנים. עכשיו יש גם כאן? זה טוב. אני רוצה להוריד את הכתר ממפלגת העבודה בנושא החברה. בסעיף 22 שלכם לקחתם, לאחר שאנחנו חתמנו ראשונים והשגנו עבור הגמלאים גם 1.5% וגם - - - אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): - - - משה שרוני (גיל): תשבו בשקט. תורידו פעם אחת את הכתר ותהיו כנים עם עצמכם. כל הסעיפים שאנחנו השגנו - אתם קפצתם על זה. למה לא ביקשתם לסל התרופות 100 מיליון כדי שתקבלו עוד 50 מיליון? למה לא ביקשתם 3% מביטוח לאומי לגמלאים? למה השארתם 1.5%? תורידו את הכתר. הכתר יותר מדי גדול בנושא החברתי. כל הסעיפים של ההגדלה ב-250 מיטות - אל תיקחו את זה לעצמכם, כי אנחנו עשינו את זה, סיעת הגמלאים. היו"ר דוד טל: הקודים, הקודים. משה שרוני (גיל): יודעים את זה. הפתק הצהוב - נפנפתם 15 שנה עם זה. אנחנו גמרנו אותו. אל תתנפחו בזה, כי לא אתם השגתם את זה. תהיו כנים וישרים. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): אני מקווה שלא כך תעבוד הממשלה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת מרציאנו, והדרת. משה שרוני (גיל): הממשלה תהיה ארבע שנים, אל תדאג. אתם צריכים לדעת איפה אתם עומדים בנושא החברתי. אולי תעבור לגבעת הצעקנים, שם אני רואה אותם כל הזמן. יורם מרציאנו (העבודה-מימד): טוב שבאתם אתם. משה שרוני (גיל): אני רוצה להגיד לכל חברי הכנסת מכל הסיעות, אופוזיציה וקואליציה: תהיו צנועים קצת, תהיו ישרים קצת. תנו זמן כדי להוכיח שהממשלה הזאת תהיה יותר טובה מהממשלה הקודמת. אם היא לא תהיה, תבואו לכאן ותנאמו ותגידו את זה. אבל אל תתחילו לפני שהממשלה קמה בכלל. יש טיפת יושר. תלמדו מה זה יושר, מה זו כנות. בואו נהפוך את הבית הזה למקום של אנשים עם מעוף, אנשים שמסתכלים בגובה העיניים בפני העם. זה תפקידנו, ולא לברבר כאן ואתמול אתה בקואליציה ועכשיו באופוזיציה. בואו נהיה כנים עם עצמנו. באנו לכאן כדי שהמדינה שלנו תהיה הטובה ביותר, כדי שהמדינה שלנו תדאג לגמלאים ותדאג לתלמידים ולסטודנטים וליוצאי צבא. זה תפקידנו. אם נעשה זאת – הצלחנו. תודה רבה. היו"ר דוד טל: תודה. אני מאוד מודה לך, אדוני. חבר הכנסת שמואל הלפרט, ואחריו - חבר הכנסת צבי הנדל, ואחריו - חבר הכנסת אברהם מיכאלי וחברת הכנסת רונית תירוש. חבר הכנסת הלפרט יסתפק בשלוש דקות, חבר הכנסת צבי הנדל - בשלוש דקות, חבר הכנסת אברהם מיכאלי - חמש דקות, חברת הכנסת רונית תירוש - שבע דקות, חבר הכנסת אופיר פינס, אם ירצה – חמש דקות. שמואל הלפרט (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תקופה קשה עברה מדינת ישראל בקדנציה הקודמת בתחומים הביטחוני, המדיני והחברתי; תקופה של קיטוב ופילוג בעם; תקופה של עלייה מדאיגה בעוני, באלימות בכלל ובקרב הנוער בפרט; אבטלה קשה וקריסה של שירותי הדת. מתוך כל משרדי הממשלה שהיו אמורים להיסגר, המשרד היחיד שחוסל הוא משרד הדתות. כתוצאה מכך קרסו שירותי הדת במדינת ישראל. בקדנציה הקודמת קוצץ תקציב הישיבות ומוסדות התורה ב-70%, ללא כל פרופורציה לקיצוצים ביתר משרדי הממשלה. הממשלה היוצאת פגעה קשות בתחום החברתי, בשכבות החלשות. היא גרמה ל-1.5 מיליון עניים ולהתעשרות מופלגת בעשירון העליון. 70% מהגזירות הכלכליות המיותרות הוטלו על גבם של שני-שלושת העשירונים התחתונים, אך חמור מכול, 750,000 ילדים - עניים ורעבים. הקיצוץ האכזרי בקצבאות הילדים גרם לתוספת של 350,000 ילדים עניים ורעבים. אין ספק שללא שינוי בקצבאות המצב ילך ויחמיר. המנכ"ל היוצא של הביטוח הלאומי, פרופסור שטסמן, שהתפטר כיוון שלא יכול היה לשאת באחריות למדיניות האכזרית נגד השכבות החלשות, הציע לממשלה תוכנית קצבאות אלטרנטיבית עם שינויים בחלוקת הקצבאות, שלא היתה עולה לממשלה אפילו שקל אחד. אולם התוכנית נדחתה במצח נחושה. מדוע? מסיבות אידיאולוגיות. אידיאולוגיה של הרעבת ילדים בשעה שהממשלה לא צריכה להשקיע אפילו שקל אחד. לצערנו הרב, ראש הממשלה המיועד, מר אולמרט, ממשיך במדיניות זו ומתנגד לשינוי במתן קצבאות ילדים. מבחינתו, זהו עיקרון לא לתת תוספת לקצבאות. אדוני היושב-ראש, בשלוש השנים האחרונות כל ילד נוסף שנולד, ולא משנה איזה מספר הוא במשפחה, מקבל רק 148 ש"ח. משמעות הדבר, שבעוד כמה שנים הקצבאות יתחסלו אוטומטית. כתוצאה ממדיניות זו הגיעה מדינת ישראל, לבושתנו ולחרפתנו, לתחתית הסולם במתן קצבאות ילדים לעומת מדינות המערב. כל זאת, כאשר רק היום פורסם כי כ-30 מיליארד שקלים מתקציבי הממשלה לא נוצלו השנה - - היו"ר דוד טל: נא לסיים. שמואל הלפרט (יהדות התורה): - - סכום שבו ניתן לשלם את כל קצבאות הילדים לכל המשפחות ברוכות הילדים במשך שנים רבות. לכן, אנו נצביע נגד הממשלה. היו"ר דוד טל: אני מאוד מודה לרב הלפרט. ראובן ריבלין (הליכוד): מדוע אין שר מהממשלה? היו"ר דוד טל: יש פה סגן שר, אפילו שניים. אדוני, אני מבקש מחברי הכנסת להתמקד. אנחנו רוצים להגיע לשעה היעודה. בבקשה, אדוני. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מכובדי היושב בראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי היום גם את נאום ראש הממשלה בחלקו, שמעתי נואמים נוספים מהממשלה, שמעתי את השר צחי הנגבי מדבר על גבולות הקבע, שמעתי גם שהוא הולך להחיל ריבונות על כל ריכוזי היישובים – גוש-עציון ואריאל ומעלה-אדומים. אמרתי לו בשקט, כדי שלא לפגוע בו, שמותר לו לשקר לי אולי ולאופוזיציה, אבל לפחות בעניין עצמו שייזהר, כי אחר כך הוא עלול להאמין לסיפורים שהוא בודה מלבו. בסופו של דבר, אנחנו חייבים לדעת שמכל המלים היפות ששמענו מראש הממשלה על תוכנית ההתכנסות ועל ההצלחה האדירה של הממשלה הקודמת, ייחרת בספר ההיסטוריה שהצליחו לעשות את גירוש היהודים מגוש-קטיף – זאת ההצלחה, את זה הוא העמיד בראש ההצלחות. כאילו ה"חמאס" לא עלה לשלטון. לפעמים אני נדהם – קצת בושה, לפחות תעשה את עצמך. כאילו לא נופלות פצצות, לא על אשקלון ולא על שדרות. כאילו עם אחר נמצא שם, וזה לא נורא. ופתאום הקיבוצים שם, של ג'ומס, שחוטפים טילים, לא כל כך מעניינים את השמאל. יושבים ובוכים בבית-הספר ביד-מרדכי ובכרמייה. חיים אורון (מרצ): למה לא מעניינים? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): מה קרה? לא ראיתי אותך יוצא מכליך שיפסיקו את ההפגזות. זה לא לעשות ניחום אבלים. חיים אורון (מרצ): בחייך, צבי. שאל את רובי ריבלין. ראובן ריבלין (הליכוד): בוועדת הכספים הוא היחיד שזועק חמס. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): על מה הוא זועק חמס? שישימו עוד בטון על הגגות, לא שיחסלו את הטרור. חיים אורון (מרצ): אתה חיסלת? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): תתבייש קצת. אני גזען? חיים אורון (מרצ): לא אמרתי "גזען". היו"ר דוד טל: חבר הכנסת הנדל, הוא לא אמר "גזען", אז תחזור בך. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): סליחה, לא שמעתי. התפלאתי עליך. בכל מקרה, אני רוצה להגיד לכם שאין ממשלה גרועה יותר, שאפילו לא התכוונה לעשות שלום, היא גם לא אמרה שהיא הולכת לעשות שלום, אלא עשתה גירוש חד-צדדי של יהודים מביתם, ועכשיו, לאחר מעשה – לא שנים אחרי זה, חודשים ושבועות אחרי זה – יודעים כבר שזה העלה את ה"חמאס" לשלטון, יודעים שיש כבר טילים משופרים שמגיעים לאשקלון, יודעים כבר, למרות הצנזורה, שזה פוגע ב"רוטנברג", בתחנת החשמל, בתחנת הכוח, וזה עלול לגרום נזקים אם זה יפגע בנקודה המתאימה. הכול ידוע. יושב ראש ממשלה ומביא בשורה – הוא הולך עכשיו לעשות עוד צעד קדימה. הגענו לפי התהום, ועכשיו בממשלה החדשה נעשה צעד גדול קדימה – כל יהודה ושומרון, כל מה שמעבר לגדר, כל המקומות שמהם אפשר לטווח אל תל-אביב, אל כפר-סבא ואל רעננה. אולי אז יתעוררו. אבל אני לא רוצה שבמחיר חיי אדם יצטרכו לחבב את ארץ-ישראל. צר לי שממשלה שהמניעים שלה כל כך לא טהורים מובילה את המדינה כולה, במין ריצת אמוק, לדבר שיגרום נזק לדורות - ביטחון לעכשיו, נזק לדורות לקיום המדינה. עד כדי כך. תודה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת הנדל, אני מעריך ומאוד מודה לך. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת רונית תירוש. אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לברכות של חברי הכנסת ליושבת-ראש הנבחרת שלנו היום, שבאמת ראויה למעמד הזה. כולנו מאחלים לה שבתפקיד הרם שהיא זכתה לו היום היא תוביל אותנו, ככנסת ישראל, להתקדמות במעמד ובתדמית של הכנסת בעיני הציבור, ונעשה פה עבודה ראויה לטובת עם ישראל. אדוני היושב-ראש, כחבר כנסת חדש, שיושב היום פה ומקשיב ביום החגיגי של בחירת ממשלה חדשה בישראל, התחושה היא באמת שכל צד שעולה וטוען נגד ובעד יוצא מנקודת הנחה שכאשר הוא ישב בקואליציה ובידיו היה המפתח, הטענות האלה לא עלו בצורה שהועלו במליאה היום. אבל אולי זה לגיטימי. תפקידה של האופוזיציה לבקר, לתקוף את הממשלה החדשה, שעוד לא התחילה לכהן, על הישגים שהיא כן הצליחה או לא הצליחה להגיע אליהם, אף שלא זכתה אפילו ליום אחד של חסד. עם זאת, אני חושב שאנחנו צריכים להיות כנים עם עצמנו ולהסתכל קדימה, אם מי שמדברים היום היו מדברים באותה צורה אם היו בקואליציה. אני מסכים עם חבר הכנסת שרוני, שדיבר על היושר האישי כלפי העם, שכאשר אנחנו עומדים ונואמים פה היום בפני הציבור כולו וטוענים טענות, אלה בעצם טענות שמתהפכות. מה שרואים משם לא רואים מכאן – אלה הטענות שמועלות פה היום. לכן אני מייחל שכולנו נהיה יותר ריאליים, נהיה יותר צנועים עם עצמנו ונבקר בצורה עניינית יותר. לגבי ההסכמים הקואליציוניים שהונחו לפנינו, כפרקליט במקצועי אני יודע, שתמיד כשקוראים את ההסכמים, לכל צד יש הרגשה שהצד השני לקח לו את העוגה, לקח לו את ההישגים שהוא הגיע אליהם, ולכן התחושה של הצד השני היא: חבל שלא עשיתי את זה לפניו, חבל שלא הקדמתי באותו הסכם שאותו חבר קואליציה ואותה סיעה קואליציונית הגיעו אליו היום. אני חייב לומר את זה היום בתחומים שאולי בקדנציה הקודמת אותן סיעות חדשות כסיעת ש"ס, שנכנסת היום לקואליציה ולא היתה בקואליציה בקדנציה הקודמת, הצליחו להגיע להישגים כלפי אותו ציבור, שלהערכת הציבור שבחר אותנו להיות נציגיהם בכנסת צריכים היו לתקן את הדברים האלה. השתדלנו ככל שניתן היה, בכוח שניתן לנו על-ידי אותו ציבור, לתקן את אותם דברים. לכן, אם היתה פה היום ביקורת, שכביכול תנועת ש"ס לא עמדה על העקרונות שלה, שסיעת ש"ס לא תמכה באותם דברים שהיא הציגה באותן הבטחות במערכת הבחירות, אפשר לומר לכל אותם חברים יקרים, שבצניעות אפשר להגיד יישר כוח על אותם הישגים לאותו ציבור דתי, לאותו ציבור חרדי, שמגיעים להם עוד ועוד דברים, אבל בעזרת השם, אם נצליח לעבוד בצורה הנכונה, גם את זה אפשר לעשות. עם זאת, אני חושב שאנחנו ככנסת ישראל, ככנסת שמייצגת פה את כל העם, צריכים לחשוב על כל אותם דברים רגישים שהועלו היום בכנסת, בסעיפי היסודות של הממשלה החדשה, של הקואליציה החדשה שקמה, שאנחנו לא נטעה באותם דברים שהממשלה הקודמת הובילה וגרמה למחלוקת גדולה בעם. אותם מפונים, אותם עקורים מגוש-קטיף, שלצערנו עדיין זרוקים בכל מיני מקומות זמניים – כולנו צריכים להתייחס אליהם בצורה אנושית ולגרום לכך שהעוול שנגרם להם יתוקן ובצורה הכי נכונה. תודה. היו"ר דוד טל: תודה, אדוני. אני מודה לך מאוד. חברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת אופיר פינס. גברתי, במסגרת שבע דקות, נתחיל עם חמש. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה כמובן לברך את חברתנו, חברת הכנסת דליה איציק, יושבת-ראש הכנסת. מעבר להיותה אשה, וזה מסר חשוב מאוד בעיני של מתן תפקידים בכירים בממשלת ישראל לנשים ושל קידום מעמדן, אני חושבת שהעבר העשיר שלה בתחום הפרלמנטרי בהחלט יסייע לה, שלא לדבר על היותה מורה ומחנכת בישראל, ואני בטוחה שהיא תדע להשתמש בכלים שהיא הפנימה בשנים הללו. אני רוצה מאוד לברך את הצטרפותה של סיעת גיל לקדימה. הם לא נמצאים כאן, אני חושבת. היו"ר דוד טל: יש נציג - גלנטי. חבר הכנסת גלנטי. רונית תירוש (קדימה): יש נציג, אני ממש מברכת. אני חושבת שבהחלט גם קווי היסוד שלהם, היעדים שהם הציבו, היעדים החברתיים שהוזכיר קודם לכן חבר הכנסת שרוני, הם בהחלט שווים, דומים, ואנחנו רואים את המשימות הללו עין בעין, ואני שמחה על הצטרפותם. אני קראתי בעיון רב את קווי היסוד של הממשלה ה-31 ובדקתי את הניסוחים. יש שם שתי רמות של ניסוחים. הרמה האחת מדברת על ניסוחים כמו: "תחתור ל-", "תפעל ל-", "תבחן אפשרות ל-", "תשאף ל-", ומנגד יש ניסוחים הרבה יותר ממשיים, הרבה יותר מעשיים, כמו: "תשלים את", "תקבע את", "תכונן את". יש כמה וכמה יעדים שהוצבו בקווי היסוד, והייתי מאוד רוצה שהניסוחים יהפכו שם ליותר מעשיים, ניסוחים כמיתים, שניתן לכמת אותם, ואז נהיה בטוחים שהשגנו את היעדים הללו. למשל, בראש ובראשונה מדובר על אחדות העם. אני חושבת שזה יעד ראשון במעלה, והוא אכן עוצב ברוח שכזו. מדובר על פעולה בהסכמה. יש דברים רבים לפעולה בהסכמה במדינה דמוקרטית ובמשטר דמוקרטי, ואנחנו הולכים למשימה קשה, מורכבת, שכבר חווינו אותה - אני מדברת על ההתכנסות - ואני חושבת שבנושא הזה צריך לפעול ברגישות רבה, כדי שנקבל את הסכמת הרוב בעם. אם נזדקק, למשל, למשאל עם, אז אולי זה מה שצריך לעשות. אבל אין להגיע למצב של קרע בעם כפי שאנחנו חווים כרגע. דובר בקווי היסוד על שמירה או על קידום זכויות המיעוטים. אני מברכת על היעד הזה. בעניין הזה אני חושבת שצריך לקבוע העדפה מתקנת ברורה. אם מדובר בנושא שקרוב ללבי ואני מצויה בו היטב, החינוך, יש לקבוע מכסה של בניית כיתות למגזרי המיעוטים, כדי שנדע שמגיעים לרמה הממוצעת של המגזר היהודי, שהוא הרוב בישראל. אבל זו רק דוגמה אחת. מובן שיש תקני מפקחים, תקני מורים, וכן הלאה. דובר על קידום החינוך מהגיל הרך ועד האקדמיה. בעניין הזה אני רוצה להזכיר, לבקש ולדרוש ולצפות שיבוטלו הקיצוצים המתמשכים שהיו במערכת החינוך, קיצוצים שהביאו לפיטורים של הרבה מאוד מורים, ולפנינו מונח עוד קיצוץ שהוא תוצר של החלטה קודמת, של קיצוץ מוקדם יותר, שבעקבותיו עלולים להיות מפוטרים לקראת שנת הלימודים הקרובה כ-600 מורים בחינוך העל-יסודי. אני חושבת שזה יהיה נזק בלתי הפיך נוסף על הנזקים שכבר נוצרו במערכת החינוך. אני חושבת שדווקא משום שקופת המדינה התמלאה עקב גבייה גבוהה יותר של מסים, יש מקום לחזור בנו מהחלטות על קיצוצים במערכת החינוך, כדי לאפשר באמת אותו יעד של קידום החינוך מהגיל הרך ועד האקדמיה. באותה נשימה אני מזכירה יעד נוסף שהוזכר שם - נוער בסיכון. בנושא הזה צריך לפעול למניעת נשירה. אני כבר הזכרתי הצעת חוק שאני עומדת להגיש בימים אלו, של חינוך חובה עד גיל 18, שלא יאפשר נשירה או הנשרה של בני נוער, וכך יהיה לנו פחות נוער בסיכון שנצטרך לטפל בו. נושא נוסף שהוזכר – תנועות הנוער. אני מברכת על כך ומצפה לתוספת תקציב, כמו גם לקביעת מכסה של "שין-שינים", אותם בני-נוער שמתנדבים מדי שנה, דוחים את הגיוס לצה"ל ומתנדבים לשנת שירות בעיקר ביישובי הפריפריה. אני חושבת שצריך לקבוע מכסה שאין לרדת ממנה. מדובר על צמצום פערים, יעד מאוד חשוב במניעה או במלחמה בעוני. אני חושבת שהביטוי המעשי לצמצום פערים ולמלחמה בעוני הוא להילחם באבטלה ולהקים יותר מקומות עבודה. הנושא האחרון שאני רוצה להתייחס אליו, שרשום בקווי היסוד, הוא קידום נשים. פתחתי בזה בברכה ליושבת-ראש, ואני חושבת שזה סימן מבורך. אני בהחלט מצפה שממשלת ישראל תיתן ביטוי ובעיקר תיתן דוגמה איך מקדמים נשים ביחס למספרן ולכוחן באוכלוסייה, מעל 50% - זה מקומן של הנשים. אני מצפה שגם בממשלת ישראל יהיה ביטוי נאות של יותר נשים בתפקידי מפתח. היו"ר דוד טל: תודה רבה לחברת הכנסת רונית תירוש. אנחנו עוברים לדובר הבא - חבר הכנסת אופיר פינס. משה גפני (יהדות התורה): כמה שרות יש מטעם קדימה? רונית תירוש (קדימה): אני מצפה ליותר. היו"ר דוד טל: אנחנו צריכים לקצר. שלוש דקות. על-פי החלטת ועדת הכנסת אנחנו צריכים להגיע ב-20:00 להצבעה. אני אתחיל לצמצם את הזמן. אבשלום וילן (מרצ): תוריד את אנשי הקואליציה. אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אבל עוד אין קואליציה. יש רק הסכם קואליציוני. טוב, ראשית, אף שאני מבין שאלה לא נאומים ראשונים של חברת הכנסת רונית תירוש וחבר הכנסת אברהם מיכאלי, אני רוצה לברך אתכם. אני שומע אתכם בפעם הראשונה על הבמה הזאת, ועושה רושם שאתם מדברים על הדוכן הזה כדבר שבשגרה, וכל הכבוד לכם. אני רוצה לאחל לכם הרבה הצלחה כחברי כנסת חדשים. אני רוצה לומר שלוש הערות קצרות. אחת - לנושא הגמלאים. הוויכוחים מיותרים. אני חושב שנעשתה כאן עבודה חשובה, ומי שקורא את קווי היסוד ומי שקורא את ההסכמים הקואליציונים בנושא הגמלאים, זה ברור לחלוטין שהממשלה הזאת והקואליציה הזאת הולכות לעשות היסטוריה, ממש, באחד הנושאים הכי כואבים בחברה הישראלית, ואני האחרון שאריב עם סיעת הגמלאים על הקרדיט. מגיע לסיעת הגמלאים כל הקרדיט. אנחנו שמנו את נושא הגמלאים על סדר-היום והם קיבלו את הקולות בנושא הזה, וזה בסדר גמור. ואנחנו נשתף פעולה במסגרת קואליציונית, במטרה שהדברים האלה לא רק יישארו בהסכם הקואליציוני אלא יהפכו להיות חלק מהחלטות הממשלה והביצוע שלה. ההערה השנייה, לגבי אביגדור ליברמן. אני הזדעזעתי לשמוע היום את הדברים הקשים שחבר הכנסת ליברמן אמר מעל הדוכן הזה - דברים לא ראויים, שראויים לכל גינוי. חבר בכנסת ישראל לא יכול להתבטא בצורה הזאת ובסגנון הזה, לא משנה מי הוא ומה הוא. זו חציית כל הקווים האדומים של כללי המשחק הדמוקרטיים בבית הזה. חיים אורון (מרצ): אז למה לא פסלתם אותו לקואליציה? אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): אנחנו פסלנו גם פסלנו - - זהבה גלאון (מרצ): - - - אופיר פינס-פז (העבודה-מימד): - - והתוצאה היא שהוא לא בקואליציה, זו עובדה. חבר הכנסת אורון, אתה הרי יודע טוב ממני שלא בזה מדובר, ועם כל הכבוד להערה שלך, היא מגמדת את הנושא, כי כרגע, מה שליברמן אמר אלה דברים שאם הוא לא יחזור בו מהם, לפי דעתי ברמה המוסרית הוא מוציא את עצמו לא רק מהקואליציה והממשלה, הוא מוציא את עצמו מהכלל של הבית הזה ברמה המוסרית. אולי הוא יכול להישאר חבר הכנסת, אבל הוא שבר כאן טבו והוא חייב לחזור בו מהדברים האלה, אחרת הדבר הזה יישאר אות קין על מצחו לעולמי עד. והדבר האחרון – אני, כמי שמיועד להיות שר בממשלה מטעם סיעת העבודה, רוצה לומר לכם שאני יודע שהממשלה הזאת לכאורה לא מעוררת ציפיות מיוחדות, אבל בי היא בהחלט מעוררת תקוות רבות. אני מאמין שיש כאן הזדמנות, הזדמנות חשובה מאין כמותה, לחולל את הדברים שצריך לחולל בצד המדיני-הביטחוני, ואני חושב שאנחנו בעיתוי הנכון, בזמן הנכון. אינני יודע אם יש פרטנר בצד השני, יכול מאוד להיות שאין, אבל בסופו של דבר הממשלה הריבונית, בראשותו של ראש הממשלה אהוד אולמרט - אני מאמין שהיא תעשה היסטוריה גם בקביעת גבולות מדינת ישראל וגם בשמירת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל, גם בצעדים לא פשוטים ואמיצים שנצטרך לבצע. אני רוצה לאחל לך, אדוני ראש הממשלה, הרבה מאוד הצלחה, ואני מאמין שנעשה כמיטב יכולתנו כדי לשרת את העם בישראל, את הציבור בישראל וגם את הבית הזה. היו"ר דוד טל: תודה לך; אני מודה לך מאוד, אדוני. חבר הכנסת עתניאל שנלר. גם לך, אדוני, שלוש דקות. עתניאל שנלר (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כולנו שמענו והאזנו בקשב רב לנאומו של ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט, ולהצגת היעדים הכה-חשובים לקיומה, לביטחונה ולחוסנה של מדינת ישראל. לנוכח היעדים, שעוצמתם וגודלם בעיני כהר גבוה הנישא מולנו, ועליו הממשלה אמורה להניף את דגלי המדינה היהודית - הדגלים החברתיים, הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים כאחד, אנחנו, חברי הכנסת של הקואליציה, נעמוד כולנו, כל העת, לאורך כל הדרך, וכאיש אחד ובלב אחד נסייע בכל דרך להצלחת הממשלה בכל האתגר הניצבים לפניה. אדוני היושב-ראש, יש משימה אחת חשובה מכול, משימה שחשיבותה מעבר לחשיבותן של הסוגיות החברתיות, הכלכליות, הביטחוניות והמדיניות. המשימה הזאת היא המשימה של אחדות ישראל, הבאה לידי ביטוי כה ברור ובהיר במשפט הראשון, המנחה, המצפן של קווי היסוד של הממשלה: "מדינת ישראל תשאף לקידום אחדות והשכנת שלום בעם, בסובלנות, בכבוד הדדי, באיפוק ובאהבה, תוך צמצום המחלוקות הפנימיות". לפנינו משימות מדיניות ולאומיות חשובות, בעלות פוטנציאל למחלוקות וקרע בעם. חברי הכנסת, ארץ-ישראל כולה שלנו, הגם שלידנו ובתוך ארצנו שלנו גרים שכנינו התושבים הפלסטינים. על דבר אחד אי-אפשר לחלוק: חלקם נולדו בארץ-ישראל, וגם הם מרגישים פה כבתוך ביתם, ומהם חובה להיפרד כדי לשמור על האופי היהודי של המדינה שלנו. עמדה לי הזכות להיות שותף הרבה שנים בהקמת המפעל הלאומי החשוב של ההתיישבות בארץ-ישראל, ובכלל זה ביהודה ובשומרון. זה בא לידי ביטוי בסבסטיה, באלון-מורה, כמו גם בירוחם ובמעלות. ואני אומר לכם, חברי הכנסת, ואני קורא לחברי הקרובים בהתיישבות, למען המשך שמירת ערך ההתיישבות, ערך המוסכם על כל ציוני בכל מקום, ולמען קיום היישובים בגושי ההתיישבות ביהודה ובשומרון וחיזוקם, תוך הסרת האיום הקיומי על ההישרדות שלהם – איום שקיים 30 שנה - יש לפעול מייד, ומתוך הסכמה ואחדות, לעיצוב גבולות הקבע וההכרה הבין-לאומית בהם כיעד אסטרטגי של הממשלה המושבעת היום. ובשאלה הזאת יש מחלוקת. ובמלאכת מניעת המחלוקת, באותה מלאכה, על כולנו לקחת חלק. לכן, צריך גבורה לכבוש את היצר של התגובה הקשה וההתלהמות. צריך איפוק לשמוע ולהכיל דעות שונות הנוגדות את דעתך; צניעות, שתאפשר להקשיב ולהבין דעות אחרות, וענווה, שהיא ראויה כשלעצמה. היו"ר דוד טל: אבקש לסיים. עתניאל שנלר (קדימה): אזכיר אולי, ברשותך, היושב-ראש, שני משפטים. היו"ר דוד טל: בקצרה. עתניאל שנלר (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני רוצה לציין את דבריו של הרב טייכטל, שנספה בהונגריה בזמן השואה, לפני קום המדינה. הוא אמר כך: "אחדות ישראל היא הסיבה והיא התכלית בבניין הארץ". ואני מוסיף: האחדות היא הסיבה והתכלית לבניית מדינת היהודים בארץ-ישראל. אסיים בתפילה המיוחסת לחפץ חיים, הקשורה לאחדות: ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך שתזכנו היום ובכל יום לשמור פינו ולשוננו מלשון הרע ומרכילות ומקבלתם. שניזהר כולנו מלדבר אפילו על איש יחידי וכל שכן מלדבר על כלל ישראל, ועל חלק מהם, וכל שכן מלדבר דברי שקר, חנופה, ליצנות, מחלוקת, כעס, גאווה, הונאת דברים, הלבנת פנים. וזכנו שלא נדבר כי אם רק לדבר שהוא לצורך קיומנו ונפשנו, ושיהיו כל מעשינו - ואני מוסיף, כל מעשיה של כנסת ישראל - לשם שמים ולשם אחדות עם ישראל והיושבים בציון. היו"ר דוד טל: אמן. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר דוד טל: הודעה לסגן מזכיר הכנסת. סגן מזכיר הכנסת דוד לב: ברשות סגן יושבת-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת: נוסחם המלא של ההסכמים הקואליציוניים והנספחים להסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין סיעת קדימה לסיעת גיל – גמלאי ישראל לכנסת, לסיעת העבודה-מימד ולסיעת ש"ס. קובץ חיקוקים והחלטות בדבר משכורות וגמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון. תודה. כינון הממשלה והרכבה היו"ר דוד טל: חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ; שלוש דקות. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני ממלא-מקום ראש הממשלה, היום התכנסנו להשבעת הממשלה, והתחושות, לצערי, קשות. הצהרת הממשלה החדשה על כוונותיה לקידום מהלך קיצוני של תוכנית ההתכנסות, תוכנית חד-צדדית, מקוממת ומסוכנת. כבר רשמנו בעבר הישגים מפוקפקים כשיצאנו מעזה ללא הסכם, ללא קבלות ביטחוניות או הישגים כלשהם, ובפועל הידרדר המצב הביטחוני לאחר היציאה. קמה ממשלת "חמאס", כמות ההתרעות על פיגועים גדלה, "קסאמים" נופלים כל יום וחודרים לשטחים ישראליים מיושבים, יש פגיעה ניכרת באיכות חייהם של התושבים באזור וחייהם הפכו לבלתי נסבלים. לנו אין פרטנר, אין שותף שמכיר בהסכמים שנחתמו, או אפילו מכיר בקיומנו. הצבא הפלסטיני הוא כיום צבא "חמאס", שהולך ומתחמש. תוכנית ההתכנסות ללא הכרה בין-לאומית תהיה בעוכרינו, מדינת ישראל לא תרוויח מהכרה בין-לאומית ולא תזכה להערכה כלשהי. כבן המושב דישון בגליל-העליון, שנחשף לאורך השנים למצוקה האמיתית של התושבים שנפגעו מהפגזות "קטיושות", אני אומר שישיבה כאן תוך התעלמות מהמצוקות האמיתיות של תושבים רבים במדינת ישראל, החרדים לביטחונם האישי, היא נטולת אחריות. אני שואל אתכם, רבותי: האם במחיר של זקיפת הישגים פוליטיים מפוקפקים עלינו לסכן ולהתעלם מההשלכות חסרות האחריות שיבואו אחרי תוכנית ההתכנסות? האם אחרינו המבול? האם אותה ממשלה שתושבע היום ותצהיר על מדיניות חברתית-כלכלית אחראית כלפי הציבור, עומדת בהתחייבויותיה עת היא תופרת תיקים לשרים חדשים ומעוררי פליאה? 25 שרים מונה הממשלה. מהם חמישה, כן, כן, חמישה ללא תיק, ביזוי וניצול ציני מוחלט של הקופה הציבורית, שנועדו אך ורק לרצות את הסיעות השותפות הקואליציוניות. שולחן הממשלה שהתרחב בעבר ממשיך ומתרחב, ונדמה כי יש צורך בהזעקת נגרים שירחיבו עוד ועוד את שולחן הממשלה. עכשיו תרשו לי לשאול אתכם, מדוע יש צורך בשר לגמלאים? נכון, הגמלאים הם אוכלוסייה חשובה וברוכה, אך האם אכן נחוץ משרד זה? האם לא ניתן לסייע לגמלאים ללא שר מיוחד? שר במשרה מלאה יהיה אחראי על רשות השידור. היו"ר דוד טל: אבקש לסיים. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): האמינו לי, אם כל שר ימלא את תפקידו כראוי - הבריאות, האוצר, ביטחון הפנים, אזי התשובה היא שלילית. הרי לא יעלה על הדעת להקצות למגזרי אוכלוסייה שונים שרים אחראים. היכן השקיפות? היו"ר דוד טל: תודה. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): ברשותך, אני כבר מסיים. עוד כמה משפטים. היכן השקיפות? אני דורש שתספרו לציבור כמה זה עולה להם, ועל תטעו את הציבור בכך שלא יהיו סגני שרים וכביכול חסכתם. אגב, אני אומר לכם כאן, גם סגני שרים ימונו בקרוב. אדוני היושב-ראש, אין מנוס מלחוש ביום זה דאגה רבה בשל הבטחות לבוחר שלא מתקיימות כלל וכלל. ממשלת ישראל החדשה מייצגת, לצערי, תוכנית התנתקות נוספת, התנתקות מציבור העולים, המונה כיום מעל מיליון איש. אוכלוסיית העולים היתה מחוזרת מאוד בתקופת הבחירות, שהרי מדובר בכוח אלקטורלי חשוב, שבלעדיו ראש הממשלה בפועל לא היה מרכיב את הממשלה הנוכחית. לצערי, רבים מהעולים נפלו בפח. היו"ר דוד טל: אני מאוד מודה לאדוני. יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): אני כבר מסיים, אדוני. חיפשתי בקווי היסוד ולא מצאתי היכן התשובה הגדולה לאותם עולים, היכן ההבטחות לאותם מצביעים. נראה שאת התשובה נמצא לקראת הבחירות הבאות. אני קורא לכם מעל במה זאת להניח את האינטרסים האישיים בצד ולהעמיד את צורכי מדינת ישראל בראש מעייניכם ולהצביע נגד הקמת ממשלת ישראל. תודה רבה. היו"ר דוד טל: תודה רבה. חבר הכנסת יעקב כהן - לא נמצא. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. קיבלתי את הצעתך, חבר הכנסת וילן, לחברי הקואליציה אני מקצץ מחצית מהזמן. לך יש רק שלוש דקות, אני לא יכול לקצץ לך. אם אתה יכול לצמצם, אודה לך, אבל אתה איש האופוזיציה, זכותך. אבשלום וילן (מרצ): אדוני היושב-ראש, קודם כול ברצוני לברך את היושבת-ראש החדשה שנבחרה היום. חברת הכנסת דליה איציק, ברכות מכל הלב. אני בטוח שתעשי עבודה מצוינת. אני גם בטוח שתהיה לך כנסת סוערת, אבל אני תקווה שתנווטי אותנו כהלכה, ואני משוכנע שתעשי כן. אני גם רוצה לברך את ראש הממשלה המיועד, חבר הכנסת אהוד אולמרט. אני מוכרח לציין שהנאום שנשאת היום פה מעל לבמה הזאת, באופן אישי, במובנים מסוימים ראיתי בו איזו סגירת מעגל. אתה איש הימין הבית"רי, בחלק לא קטן מנימוקיך גילית רספקט מאוד גדול כלפי המציאות, וקיבלת חלק - לא את כולו, אבל חלק גדול - מהטיעון ההיסטורי שלנו, אנשי הפשרה ההיסטורית בינינו לבין הפלסטינים. לכן אני בהחלט רוצה לברך, ולא בציניות - - - שר התקשורת אברהם הירשזון: - - - אבשלום וילן (מרצ): אני בהחלט רוצה לברך אותך על המסקנות האישיות והממשלתיות שהגעת אליהן, זה חשוב לכולנו. אני לא יכול לומר את אותם דברים, אדוני היושב-ראש, על אופן הקמת הממשלה הזאת. אני מוכרח לציין, שאני מסכים פה עם יושב-ראש האופוזיציה, שבמובנים מסוימים חזרנו הרבה מאוד אחורה. כאשר בנימין נתניהו היה ראש ממשלה, היו בסך הכול 18 שרים בממשלה. אדוני ראש הממשלה, לשם מה צריך להציג הערב ממשלה עם 25 שרים, זולת פשרות פוליטיות רקובות? לא היה לך אומץ הלב לעמוד מול מפלגת העבודה, מול אנשי מפלגתך, ולהגיד: כן, אנחנו חוזרים ל-18 שרים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מרצ מוכנה לוותר על שר? אבשלום וילן (מרצ): בהחלט כן. אנחנו בממשלה? ג'מאל זחאלקה (בל"ד): לא, כשתהיו בממשלה. אבשלום וילן (מרצ): אנחנו נהיה בממשלה? אתה שמעת את זה? מישהו ניהל אתנו משא-ומתן? חבר הכנסת זחאלקה, זו שאלה לא הוגנת, משום שאם נצטרך להצטרף לממשלה, כאשר נצטרך להשפיע, בתוך 25 שרים נדרוש את משקלנו היחסי. אבל אם אתה שואל אותי אם מראש אנחנו מוכנים להיכנס עם שר אחד, כשכל השאר ירדו בהתאם לשר על כל חמישה חברי כנסת, תשובתי היא כן. אבל אומר יותר מזה. אדוני ראש הממשלה, כבר אמרו אחרים שקיצוץ קצבאות הילדים נעשה לא נכון. קבלת התביעה של ש"ס לגבי אי-הורדת הקיצוץ בילד הרביעי מעוותת לחלוטין את התמונה, וזה כבר נאמר פה. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, אתה אומר בנאומך - אגב, תשלח את מזכיר הממשלה לבדוק, כי בחצי מהמקרים כתוב שנאמת ב-28 במרס, ובחצי השני של המקרים כתוב שנאמת ב-29 במרס. מנחם בן-ששון (קדימה): בגלל חצות הלילה. אבשלום וילן (מרצ): מתי היה נאום ראש הממשלה האמיתי? היו"ר דוד טל: על-פי ההלכה, היום הולך אחרי הלילה. אני מבקש לסיים, חבר הכנסת וילן. אבשלום וילן (מרצ): אז מה על-פי ההלכה התשובה, 28 או 29? ראש הממשלה אהוד אולמרט: התחלתי ב-28 וגלשתי ל-29, אז זה נכון וזה נכון. אבשלום וילן (מרצ): ומכאן לשאלתי. אתה אומר בנאום ב-28 שגלש ל-29, כי תפנה מיהודה ושומרון בכאב רב יהודים החיים בהם. לעומת זה, בקווי היסוד של ממשלתך אתה מדבר על צמצום שטחי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון. ש"ס כותבת לך מכתב, שהיא מקבלת את הנאום שהתחיל ב-28 וגלש ל-29, ולא מקבלת את קווי היסוד. ראש הממשלה אהוד אולמרט: היא לא אמרה שהיא לא מקבלת את קווי היסוד. אבשלום וילן (מרצ): בתחום המדיני היא כתבה לך מכתב. ראש הממשלה אהוד אולמרט: היא לא אמרה דבר כזה. יש במכתב משהו שאומר את זה? היו"ר דוד טל: אני מבקש לסיים, ידידי. אבשלום וילן (מרצ): ראש הממשלה שאל שאלה, אני חייב להשיב. היו"ר דוד טל: לא, הוא רק ענה לך. הוא לא שאל, הוא השיב. מכיוון שזמנך תם, אני מודה לך מאוד. חבר הכנסת אלקין, בבקשה. אבשלום וילן (מרצ): לעניין הפרק המדיני בקווי היסוד, אבקש להבהיר כי סיעת ש"ס תומכת בתוכנית המדינית כפי שמופיע בנאומך מיום 28, 29 בלבד. כלומר, היא לא תומכת בתוכנית המדינית. ראש הממשלה אהוד אולמרט: היא לא אמרה את זה. אבשלום וילן (מרצ): מאין הלאו נשמע הכן, ומאין הכן נשמע הלאו, ולכן, אדוני ראש הממשלה, אני שואל שאלה אחת: הערב תושבע ממשלתך. אנחנו כאופוזיציה נצביע נגדך. מה תהיה עמדת ש"ס כאשר תנסה לממש - ונתמוך בכך גם אם נהיה באופוזיציה - את החלק המדיני בנאומך? היו"ר דוד טל: עוד מעט חבר הכנסת אזולאי יעלה וישיב. תודה רבה. חבר הכנסת זאב אלקין. רבותי חברי הכנסת, אני משתדל לצמצם, בפרט אצל חברי הקואליציה. אנא מכם, תעמדו בזמנים, כדי שנגיע בשעה היעודה להשבעת הממשלה. בבקשה, חבר הכנסת אלקין; שלוש דקות. זאב אלקין (קדימה): אני רוצה לפתוח את דברי - - - היו"ר דוד טל: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. זאב אלקין (קדימה): יושב-ראש הישיבה, קודם כול אני רוצה לפתוח בברכה ליושבת-ראש הכנסת הנבחרת. אנחנו עשינו כאן היסטוריה בלי ששמנו לב. לא רק שלראשונה נבחרה אשה ליושבת-ראש הכנסת, אלא שזה לקח יותר זמן מאשר לבחור אשה לראשות ממשלה, אז כנראה המחסום האחרון במדינה הזאת נפל. ברצוני לפתוח את דברי בברכת הצלחה לממשלה, כי למעשה הבחירות האחרונות היו אולי מהבחירות המוזרות ביותר שעברה מדינת ישראל. שני דברים עמדו במרכז הבחירות - תקווה ותמרור אזהרה. מצד אחד הקמת מפלגות חדשות ותקווה חדשה, ומצד שני אחוז הצבעה נמוך ביותר, שבהחלט מהווה לכולנו תמרור אזהרה. אם התקווה הזאת לא תתממש, האסון יהיה לא רק לקואליציה, אלא לכל חברי הבית הזה. אחוז ההצבעה בבחירות הבאות יהיה הרבה יותר נמוך והדמוקרטיה הישראלית תתגלגל לתהום. ואני כבר ראיתי דמוקרטיה אחת, כביכול, שהתפרקה ברגע שהעם הפסיק לעמוד מאחוריה. במה תימדד ההצלחה של הממשלה? קווי היסוד של הממשלה נפתחים בשלושת הדברים העיקריים: הראשון - בעיצוב גבולות קבע; השני - בטיפול במצב החברתי, אבל השלישי הוא אולי החשוב מכולם, ובלעדיו לא יהיה לא הראשון ולא השני, והוא האחדות בעם. כאן ברצוני לציין שהאחדות הזאת לא תהיה קלה בתהליך שהכנסת הזאת תעבור. האחדות הזאת לא תהיה קלה בכל מקרה, וכמובן הנושא שעלה כאן במהלך המושב, העדר ייצוג המגזרים בממשלה - המגזר הלא-יהודי, מגזר העולים והמגזר הציוני-הדתי, של הכיפות הסרוגות - רק יקשה על השגת האחדות הזאת. מעל במה הזאת, מצד אחד אני מצר על המצב שנוצר ועל העדר הייצוג, אבל מצד שני אני מצר על המגזרים האלה, שמרגישים עצמם כל כך דחוקים לפינה, שהעדר הייצוג אומר מבחינתם חוסר טיפול. אבל הדבר שהדהים אותי במהלך הישיבה הזאת הוא השאלה מי יתייצב להגן על זכויות מגזר העולים. המפלגה שיכולה היתה להיכנס לקואליציה ולייצג את העולים בכבוד, המפלגה שנציגיה התחייבו כמה ימים לפני הבחירות - ויושב כאן חבר הכנסת שגאל, שאמר לי בעימות בטלוויזיה ארבעה ימים לפני הבחירות: אני מבטיח לך שלא משנה מה יקרה, נשב בקואליציה. איפה אתם? אם הייתם מצטרפים לקואליציה, היה ייצוג לעולים. לכן אני חושב שאתם האחרונים היום שיכולים להתייצב מעל לבמה הזאת ולטעון טענות. יוסף שגאל (ישראל ביתנו): מה אתה אומר? אל תבלבל את המוח. מרינה סולודקין (קדימה): אל תהיה תכמן, תגיד את האמת. זאב אלקין (קדימה): האמת היא שאתם החלטתם, מהסיבות השמורות אתכם, לא להיכנס לקואליציה, למרות מה שהבטחתם, ולכן יש לכם חלק ניכר וחשוב בתוצאה הזאת. יוסף שגאל (ישראל ביתנו): חבל על הזמן. על הפנים. זאב אלקין (קדימה): ודרך אגב, זה עוד לא מאוחר, כפי ששמעתם היום, אז אתם עוד יכולים לחזור בכם. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת אלקין, אני מבקש לסיים. יוסף שגאל (ישראל ביתנו): - - - זאב אלקין (קדימה): אני רוצה לסיים את דברי בשני איחולי הצלחה. יוסף שגאל (ישראל ביתנו): אתם על הפנים - - - זאב אלקין (קדימה): אני מודה מאוד לחבר הכנסת שגאל על העזרה בהגנה על זכויותינו, אבל אני חושב שהוא יכול היה להיטיב עם זכויות העולים אילו הצטרף לקואליציה. לסיום, אני רוצה לאחל שני איחולי הצלחה. האחד - לחוסן הקואליציה, כי ראינו איך הקואליציה הקודמת התפרקה מעצמה, ולאו דווקא ממכות האופוזיציה, והשני - כמובן איחולי הצלחה לממשלה, כי, כאמור, אם היא לא תצליח, כל הפוליטיקה תפסיד, לרבות האופוזיציה. אם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה ליד זה. היו"ר דוד טל: תודה רבה, חבר הכנסת אלקין. חבר הכנסת מגלי והבה, בבקשה; שלוש דקות. חבר הכנסת שגאל, אדוני, לא נעים לי לקרוא אותך לסדר. מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש בנאום זה לעשות שני דברים אשר במבט ראשון נראים כסותרים, אך אני מקווה ומאמין שאינם כאלו. ראשית אני מבקש לברך את היושבת-ראש החדשה על בחירתה. אני מבקש לברך את ראש הממשלה בפועל אהוד אולמרט על סיום המשא-ומתן הקואליציוני והצגת הממשלה. תנועת קדימה הביאה לשינוי חשוב והכרחי בנוף הפוליטי בישראל ומצעה הציג תפיסות התואמות את צרכיה של מדינת ישראל לעת הזאת. הגעתה של קדימה לכנסת כמפלגה הגדולה בישראל והצלחתה במלאכת המרכבה הקואליציונית הן ציון דרך חיובי לעתידה של המדינה. לפיכך, ביום זה, ערב השבעתה של הממשלה החדשה, אני מבקש לברך את ראש הממשלה ואת חברי הקואליציה כי יוליכו את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר בתחום המדיני ובתחום הכלכלי לטובת אזרחי ישראל כולם. הכיוון המדיני, אשר לו שותפות שתי המפלגות המרכיבות את הקואליציה, מבטיח חתירה לשינוי המצב המדמם שבו שרוי האזור. השילוב בין התפיסות הכלכליות של שתי המפלגות הגדולות, קדימה והעבודה, מבטיח שמירה על המשק מתוך ראייה חברתית נבונה. עבודה נכונה ושיתוף פעולה אמיתי יכולים להביא, ואני מקווה שיביאו, ברכה למדינת ישראל. אך כמו שציינתי בתחילת דברי, אני מבקש בנאום זה גם לבקר, ואני מרגיש חופשי לומר זאת כי אני אומר את אותם דברים גם מול עיני התקשורת וגם בפורומים הסגורים. כנציג המגזר הלא-יהודי בקדימה, אני סבור שהעדר ייצוג למגזר הלא-יהודי בממשלה, ממשלת ישראל, הוא טעות חמורה. גם בתוך מערכת האילוצים הפוליטיים והפרסונליים, חייבת היתה הנהגת קדימה, כמפלגה שבאה לשנות עיוותים מבניים בשלטון ובחברה, להבטיח כי בממשלה הראשונה שהיא מקימה ייעשה הדבר שצריך להיות מובן מאליו וימונה נציג למגזר הלא-יהודי, גם בגלל העניין ההצהרתי שבפעולה זו וגם כצעד ראשון לשינוי אמיתי ביחסי יהודים ולא-יהודים במדינה. את הבוחר הלא-יהודי שהאמין בשינוי ובחר בקדימה, לא מעניינים הסיבות והתירוצים. 29,000 אזרחים בני המגזר שייחלו לשינוי רואים בהעדר נציג לא-יהודי בממשלת ישראל החדשה עלבון ואכזבה. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת והבה, אני ממש מצטער, אני מבקש לסיים במשפט אחרון - - - מגלי והבה (קדימה): אדוני היושב-ראש, שבע דקות הוקצבו לי. היו"ר דוד טל: אנחנו קיצצנו לכל החברים מהקואליציה, אז גם לאדוני, ואני מבטיח לאדוני שאני אפצה אותו במועד אחר. מגלי והבה (קדימה): הדברים שאני אומר, אדוני, חשובים. היו"ר דוד טל: כל הדברים חשובים, אז בבקשה בכל זאת לסיים ברעיון אחרון. מגלי והבה (קדימה): אינני מסתתר ואינני מייפה את המציאות. גם אני, כבן המגזר אשר עמל בחודשים האחרונים לשכנע רבים מבני עדתי לתמוך בקדימה, חש היום מאוכזב ופגוע כמותם. אדוני היושב-ראש, אף שהדברים שאמרתי נראים סותרים, אני סבור כי בנקודת הזמן הזאת כך צריך להציגם. צריך לברך ממשלה חדשה המבקשת לצאת לדרך מדינית וכלכלית נכונה, אך צריך גם לבקר בלא חשש תקלות חמורות שנעשו בעת הרכבתה. היו"ר דוד טל: תודה, מכובדי, תודה רבה. מגלי והבה (קדימה): רק משפט אחרון, אדוני. גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): אתה יכול לקבל דקה מזמני. מגלי והבה (קדימה): אני מודה לך, חבר הכנסת גאלב. היו"ר דוד טל: גאלב, אתה עושה לי בלגן. אלי אפללו (קדימה): גם מזמני. מגלי והבה (קדימה): עם זה, כמובן, אינני משתלח ואיני שובר את הכלים. גם אני מודע לאילוצים של מעשה המרכבה הקואליציוני ולקשיים הפוליטיים והפרסונליים שעמדו בפני ראש הממשלה. אך אסור להתבלבל. רגש האחריות שלי כנציג מפלגת השלטון איננו חולשה או ויתור. אני מצפה ביחד עם רבבות בני המגזר הלא-יהודי שטעות זו תתוקן בקרוב באופן שהשינוי שעליו בישרה קדימה בעצם הקמתה יבוא לידי ביטוי בתחום רגיש זה של יחסי יהודים וערבים במדינת ישראל. היו"ר דוד טל: תודה רבה. ברוח אופטימית זאת נסיים. מגלי והבה (קדימה): משפט אחרון, אדוני. ראש הממשלה מר אהוד אולמרט יודע כי ביקורת זו היא ביקורת בונה, ועם תיקון הנושא על-ידו יוכל המגזר הלא-יהודי לברך בלב שלם את ממשלת ישראל שיוצאת היום לדרך. תודה לך. היו"ר דוד טל: תודה רבה לך, אדוני. חבר הכנסת יעקב בן-יזרי, בבקשה. גם לאדוני יהיה שלוש דקות. אני מבקש להצטמצם עד כמה שניתן ואפשר. יעקב בן-יזרי (גיל): נאמר חמש דקות. היו"ר דוד טל: כן, אנחנו צמצמנו לכל אנשי הקואליציה משבע דקות לשלוש, וגם מחמש לשלוש. יעקב בן-יזרי (גיל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בדחילו ורחימו ובהתרגשות מיוחדת התחייבתי לפני כשבועיים לשמור אמונים למדינת ישראל. היום, לקראת ההשבעה כשר ובהתאם להצעת ראש הממשלה בנאומו מהבוקר, ההתרגשות גואה לרמה שאין למעלה הימנה. ובעיקר כאשר אני מסובב היום בבני המשפחה, בידידים, בחברים, וחסרות לי שתי דמויות מול העיניים שלי שיכלו אולי להוסיף גאווה וסיפוק בחיים החדשים שלי: אבי זיכרונו לברכה, אבא ל-13 בנים ובנות, שחינך אותנו בנועם, בטוב, לעזרה לזולת, לאהבת האדם, למסורת יהודית; והדמות השנייה היא בני זיכרונו לברכה, שהייתי מאוד מאוד זקוק לעידודו ולברכתו בשעה חשובה זו. חברי הכנסת, כנציג מפלגת הגמלאים, המיוצגת בפעם הראשונה בבית-המחוקקים של מדינת ישראל, אנו מחויבים לחוקי המדינה ולהחלטות הכנסת. אנו מופקדים על רווחתה, על פתרון בעיותיה של החברה הישראלית, ובתוכה אוכלוסייה של גמלאים המונה 750,000 איש במדינת ישראל, שמהווים כ-12% מהאוכלוסייה הכללית. לאחר משא-ומתן קואליציוני לא קל, העלינו את כל מכאוביה ותחלואיה של האוכלוסייה הזאת בתחומי הקיום, בתחומי הבריאות, בתחומי הרווחה, תנאי החיים והביטחון האישי. בקווי היסוד שהוצגו על-ידי ראש הממשלה היום, מצאו נושאי מדיניות חוץ וביטחון את הביטוי המלא, כמו כן גם הנושא, כפי שכתוב בסעיף 34: הממשלה תפעל לקידום זכויות הקשישים והגמלאים. אוכלוסיית הגמלאים שותפה להקמת המדינה, לבנייתה, לפיתוחה בכל שטחי החיים, בשמירה, בחקלאות, בתעשייה, בביטחון, בחינוך, ברפואה, במדע, בתרבות, בתקשורת ועוד. והיא זקוקה היום יותר מתמיד להחזרת כבודה ומעמדה שהושפלו ונרמסו בעקבות מדיניות כלכלית קשוחה בשנים האחרונות. ואם לא מתוך בית-המחוקקים המכובד שלנו, מהיכן תבוא הישועה? מאין תבוא הרווחה? הצטרפנו לקואליציה כדי לבטא ולהשמיע את קולם וכדי ליישם את ההסכמים שנחתמו על-ידינו. היו"ר דוד טל: חבר הכנסת בן-יזרי, אבקש לסיים. יעקב בן-יזרי (גיל): אני מסיים עוד מעט. בטוחני שהכנסת הזאת תבטא נאמנה את צורכיהם ונגשים יחד את תקוותיהם. לבסוף, הרשו לי תפילה אחת קצרה מתפילתו של החזן בימים הנוראים, האומר בתחילת החזרה של העמידה: אוחילה לאל, אחלה פניו, אשאלה ממנו מענה לשון. אשר בקהל עם אשיר עוזו, אביע רננות בעד מפעליו. ככתוב: לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו, מעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו. היו"ר דוד טל: תודה רבה לחבר הכנסת בן-יזרי. חבר הכנסת רוברט אילטוב, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אורי אריאל וחבר הכנסת יעקב כהן. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בראשית דברי אני רוצה לברך את חברת הכנסת דליה איציק על מינויה. אני מבקש לפתוח את נאומי הראשון בכנסת ישראל בציטוט מנאומו של ראש הממשלה לשעבר, מר אריאל שרון, בכנס הרצלייה 2003: "מדינה קולטת עלייה שמהווה מרכז רוחני ולאומי לכל יהודי העולם, מוקד משיכה לרבבות עולים כל שנה. עלייה היא יעד מרכזי של מדינת ישראל". ממשיכו של מר שרון, מר אולמרט, כנראה לא נכח בכנס הזה כאשר נאמרו הדברים האלה. כאשר הוא נאם לפנינו היום נראה כי קרא את נאומו בפעם הראשונה, כיוון שלא נעשו בו שינויים רלוונטיים בנוגע לעלייה. אינני מדבר רק על סיעת ישראל ביתנו בנושא הזה אלא גם על מפלגתו שלו וגם על מפלגת ש"ס. כנראה ידיעת השפה הרוסית של כמה חברי כנסת בסיעות האלה מהווה מכשול להיותם שרים בממשלתו. מהרכבת הממשלה החדשה נשמט ציבור שלם, יותר ממיליון איש שעלו מחבר המדינות כנראה מעולם לא עלו לישראל. לחבר הכנסת אלקין הייתי מאחל קצת כבוד עצמי בנוגע למה שהתבטאת כאן על סיעתנו. כולם יודעים שכן רצינו להיכנס לממשלת ישראל הזאת. היו"ר דוד טל: אתם עוד יכולים. רוברט אילטוב (ישראל ביתנו): בנסיבות האלה נראה שלא. 300,000 תושבים ישראלים שעלו לארץ, עולים, אינם יכולים לבנות משפחה במדינת ישראל, וזאת זכות בסיסית ויסודית לכל אדם באשר הוא. על איזה צדק חברתי אתם מדברים כאשר הזכות הבסיסית של האדם נפגעת? אותם אנשים סבלו בברית-המועצות כיוון שהם נחשבו ליהודים, והם נחשבו ליהודים. אף אחד לא שאל אותם אם הם יהודים לפי ההלכה. התייחסו אליהם כאל בני הדת היהודית. הממשלה החדשה משפילה אותם שוב. היום אותם אנשים משרתים בצבא, משלמים מסים וחיים כאזרחי המדינה, אך לא אזרחי המדינה בעלי זכויות מלאות. האם זה הצדק החברתי על-פי חזונו של שרון? אפשר לדבר על עוד הרבה הבטחות שהופרו באופן הרכבת הממשלה, אבל אני אסיים ואגיד שלדעתי אין זכות קיום לממשלה הזאת. תודה. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אורי אריאל, נפלה בחלקך הזכות לברך את חבר הכנסת אילטוב, שזה לו הנאום הראשון. כמסורת הנהוגה בבית הזה - אודה לאדוני אם יישא כמה דברי ברכה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, שרים, ראשית אני מבקש לברך את קודמי, חבר הכנסת רוברט אילטוב, ואקווה שבנאומו הבא ימשיך, יגדיל ויעשה לטובת העם והארץ וגם לטובת מפלגתו. שנית, ברצוני לברך את יושבת-ראש הכנסת שנבחרה היום, חברת הכנסת דליה איציק, ולאחל לה ולכולנו הצלחה רבה. הצלחתך היא הצלחתנו. אדוני ראש הממשלה, היה ראוי והייתי רוצה לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אלא שאתה וחבריך לממשלה לא מאפשרים זאת, שהרי לא מברכים שהחיינו על פרי שהוא בוסר, על פרי שהוא חמוץ. נאומך היום מעל במה זו לימד שבכוונתך לעשות את אחד הדברים הקשים ביותר בתולדות העם הזה, כפי שאתה עצמך ציינת, ולפלג את עם ישראל. השתמשת בנתונים דמוגרפיים שאתה יודע שהם אינם מדויקים, ואם אינך יודע זאת, הדבר חמור שבעתיים. הממשלה בראשותך מדברת על עשייה בחינוך ועושה ומתכוונת לעשות ההיפך, איננה מתקצבת את החינוך כפי שצריך ואינה ראויה לאמון. ההגנה הטובה ביותר על אזרחי מדינת ישראל היא התקפה, אבל אתה מוליך אותנו לבריחה מהטרור. כל אחד מבין, גם אם אינך מתכוון לזה, שזה מזמין טרור יותר גדול ויותר מסוכן, ואתה עדיין יכול לשנות. בכירים במערכת הביטחון טוענים שזאת רוח גבית לטרור, והדברים ייבחנו כבר עכשיו. בראייה לאחור ובתוכנית ההתנתקות מחבל-עזה אנחנו רואים זאת. דיברת על מלחמה בשחיתות ובו בזמן אתה ממנה 25 שרים. זוהי השחיתות בהתגלמותה. הממשלה הזאת אינה ראויה לאמון הציבור, אינה ראויה לאמון הכנסת, ולכן נצביע נגד. תודה. היו"ר דוד טל: תודה רבה, אדוני; אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה. אחריו - חברי הכנסת דוד אזולאי ואביגדור יצחקי. יעקב כהן (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, כנסת נכבדה, בעלותי לשאת את נאומי הראשון מעל דוכן זה אני רוצה לברך את כולנו - יהי רצון שתשרה הברכה במעשה ידינו ונזכה לייצג יחדיו בכבוד הדדי ובהצלחה את עם ישראל; ונזכה להוביל לשמירה ולחיזוק של צביונה ודמותה היהודית של המדינה, חיי רווחה הגונים וחינוך יהודי נכון לכל ילדי ישראל. נשלחתי לבית זה בשליחות קודש על-ידי גדולי ומורי הדור, גדולי ישראל שלנגד עיניהם עומדת תורתה של היהדות כולה. הם החרדים לאופיה היהודי של מדינת ישראל והם שלחוני לצורך זה לכאן. אשא עיני למרומים בתפילה שיהיה אלוקי אבי בעזרי ואצליח בשליחותי. הייתי שמח מאוד לו יכולתי לפתוח את נאומי הראשון בציון נקודת מפנה חיובית, שהיתה באה לידי ביטוי בהסכם הקואליציוני, כמתבקש מההכרעה הברורה של הבוחר. מדיניות הממשלה הקודמת, שהיתה מיוסדת על משנת מפלגת השנאה שינוי, הגדילה את הפערים בין שכבות העם, הבדילה בין דתיים לחילונים ופגעה קשה בכל מערכת החינוך התורני. היא הבדילה גם בין עשירים לעניים בכך שהחלישה את החלשים וחיזקה את החזקים. העם אמר את דברו ביום הבחירות וחרץ את גורל שינוי לריסוק. מפלגת שינוי לא יצאה נקייה מתחת יד הבוחר והוכתה קשות. לעומת זאת, באורח נדיר ומפתיע עלתה על המפה מפלגת הגמלאים, שהצטיירה כדואגת לשכבות החלשות. גם הכוח הדתי התחזק, וגם מפלגת העבודה הפתיעה. אני רוצה לציין, שברור לי שלו היו לילדים בשכבות החלשות זכות לבחור ולהיבחר, היו להם לא רק שבעה מנדטים, אלא יותר מ-14 מנדטים. לצערי, אינני איש בשורה היום, ולצערי לא רק שלא תוקן הדבר, אלא עוד הורע. לאחר המשא-ומתן הקואליציוני עם סיעת יהדות התורה נדהמתי לשמוע כי הקיצוץ בקצבאות הילדים יימשך, לא מפני שאין תקציב, שהרי היום התפרסם דוח שבשנת 2005 נשארו 30 מיליארד שקל, אלא שהדבר נהיה עניין של עיקרון, של פרינציפ. אני מאוד מתפלא לומר שהעיקרון הוא להרעיב ילדי ישראל, וזה מאוד כואב לנו. נדהמתי גם מכך שראש הממשלה אמר היום בנאומו הראשון שהוא יעזור לילדי העובדים הזרים. אני רוצה שקודם הוא יעזור לילדים שלנו, שהוא מחויב להם, שהם נכס יקר למדינה. דבר אחר, האכזבה שלי כמנהל מוסד, ולכן אני חייב להתייחס גם לפגיעה הקשה במוסדות התורניים. מגמת האפליה הבוטה בין מוסדות החינוך הכללי לעמיתיהם התורניים - אפליה זו מתבצעת בכל צעד ושעל, בקיצוץ של 70% בישיבות, בגני-ילדים ובבתי-ספר של החינוך העצמאי. אני מבקש ומצפה שאם ישתנו הדברים נוכל להצטרף ויהיה לנו עתיד טוב יותר במדינת ישראל. היו"ר דוד טל: יישר כוח. חבר הכנסת דוד אזולאי - לא נמצא. חבר הכנסת אביגדור יצחקי, בבקשה. אביגדור יצחקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, קודם כול ברכות ליושבת-ראש החדשה של הכנסת. אני חושב שזו בחירה מצוינת ואני שמח שהיא התקבלה פה-אחד. אני קצת נחרד מהתמימות שמפגינים פה היום חלק מיושבי הבית, שכשהם ממנים זה ענייני וכשמישהו אחר ממנה זה פוליטי. איך תמיד מתהפכות היוצרות האלה, איך תמיד מתהפכים הדברים. תוצאות הבחירות כפי שהן יש להן משמעות גם במשא-ומתן הקואליציוני. נוהל משא-ומתן קואליציוני מאוד קשה ומאוד נוקב, ועל מנת להביא סוף-סוף ממשלה בישראל היה צריך לעשות גם פשרות. אני מאוד מקווה, אדוני ראש הממשלה, ששאר המפלגות שהיו מועמדות לקואליציה יגיעו גם הן, כי אני חושב שהמדינה הזאת, כדי לעשות משהו, כדי להשיג משהו, צריכה קואליציה עם כוח פוליטי כזה שיאפשר את עשיית כל הדברים כולם. אני חושב שבנושאים החברתיים-הכלכליים רוב חברי הכנסת מסכימים עם קווי היסוד. כל מה שצריך זה להתחיל לעבוד ולבצע אותם. אז במקום לדחות קצת ולהזיז קצת ולעשות תרגילים כאלה ואחרים, צריך לזכור דבר אחד פשוט: יש הרבה עבודה, ומי שלא יתחיל לעבוד היום, לא יקצור פירות מחר. הכנסת הזאת צריכה לאשר תקציב, שאיננו כבר חצי שנה, וצריכה לטפל בכל הנושאים החברתיים, הכלכליים וגם המדיניים. לכן, אני מציע לכולנו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, להתאחד היום, להצביע בעד הממשלה ולתת לה להתחיל לעבוד על מנת שבסופו של דבר היא תשיג את כל אותם דברים כפי שהיא פירטה בקווי היסוד. תודה רבה. שוב ברכות ליושבת-ראש. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חבר הכנסת סילבן שלום - איננו. חבר הכנסת דוד טל, בבקשה. תודה לך על ישיבתך הארוכה, על הנשיאה בנטל. תודה. דוד טל (קדימה): תודה, גברתי. ברכות להיבחרך. גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לקצר כמו יתר חברי. תרשו לי לברך מכאן את הגמלאים שהצליחו להיכנס לכנסת. אני חושב שזה חשוב. אני מברך אתכם במיוחד מפני שאנו, חברי הכנסת, כאן, בכנסות הקודמות, בכוחותינו הדלים לא הצלחנו – והיו פה הרבה חברי כנסת טובים שרצו להעביר חוקים בעד הגמלאים, בעד הנכים, בעד החולים, אבל לא הצלחנו. אני שמח שהריבון, קרי אזרחי מדינת ישראל, הכניס אתכם לכנסת וכרגע אנשי האוצר לא יוכלו להתעלם מנוכחותכם ומדרישותיכם הצודקות. אני מוכרח לומר, הגם שהם היו יריבים פוליטיים שלנו, שאני שמח שמפלגת העבודה נכנסה כפי שנכנסה לקואליציה, משום שהיא העלתה את הנושאים החברתיים. אני שמח שאנחנו מוכרחים לטפל בנושא החברתי הזה, לרבות שכר המינימום, שאני באופן אישי מאוד בעדו, הגם שאני סבור שאנחנו צריכים לעשות את זה בשום שכל, לבדוק אחרי הפעימה הראשונה את האטמוספירה, את האווירה במשק, את ההשלכות של הפעימה הראשונה, אם זה מועיל למשק, מפריע למשק, הורס את המשק, כדי שלא ייווצר מצב שאנחנו נעלה ונהרוס על-ידי כך את המערכת או שנפגע באיתנות הפיננסית של חברות שונות. אני חושב שכדי שלא ייווצר מצב שהעסק הזה לא יצליח – ההעלאה בפעימות הללו - כדי שלא ייווצר מצב שבעתיד אם מישהו ירצה להעלות את שכר המינימום יגידו לו שזה לא בא בחשבון. אני חושב שזה נכון, וצריך לעשות את זה לאט, בשום שכל. אני חושב שניתן לעשות את הדבר הזה. אני חושב שיש כמה בעיות בהעלאה הזאת, ואחת הבעיות היא של חברות שחתמו על הסכמים על שכר מינימום. הם חתמו על דעת זאת ששכר המינימום היה 3,335 שקלים ועכשיו שכר המינימום ילך ויעלה. אני חושב שצריך לאפשר לחברות האלה לפחות להתיר את החוזה, כך שהן לא יקרסו והאיתנות הפיננסית שלהן לא תיפגע. תודה רבה, גברתי; אני מודה לך מאוד. היו"ר דליה איציק: תודה לך, אדוני. אחרון אחרון חביב, חבר הכנסת סילבן שלום. חברי חברי הכנסת, עוד מעט נעבור להודעת ראש הממשלה. סילבן שלום (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, ברצוני לברך אותך על בחירתך לתפקיד יושבת-ראש הכנסת. כבר דיברו על ההיסטוריה שעשית כאשר נבחרת לתפקיד היושבת-ראש. כאחד שמכיר אותך ומוקיר אותך שנים רבות, אני יודע שתעשי את התפקיד בהצלחה רבה. היו"ר דליה איציק: השר לעתיד בוז'י הרצוג, אני מבקשת לשבת. סילבן שלום (הליכוד): תמיד אמרתי שאת לא יודעת לקבל מחמאות. היו"ר דליה איציק: אני שומרת עליך. חבר הכנסת גדעון סער, אני בטוחה שאתה לא רוצה להפריע לחבר הכנסת סילבן שלום. סילבן שלום (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לאחל לך הצלחה בשם כל הבית. אני בטוח שתעשי את תפקידך כנציגת הבית כולו, כלומר נציגת העם כולו, ולא כנציגת מפלגה אחת בלבד בכנסת. אומרים שכל ההתחלות שמחות, אבל אני לא בטוח שההתחלה של הממשלה הזאת היא באמת דבר שמח. המצב הנוכחי מזכיר לי דברים שאמר הנביא ישעיהו לפני אלפי שנים: "ויקו לעשות ענבים ויעש באשים". למדינת ישראל יש בעיות לא מעטות – בעיית הביטחון והטרור, בעיות במדיניות החוץ, בעיות מול אויבים כמו אירן וה"חמאס", בעיות חברתיות, סל התרופות, מערכת החינוך ועוד. בדמוקרטיות נורמליות האזרחים מקימים ממשלה שתהיה פתרון לבעיות. בישראל קמה היום ממשלה שלצערי היא אולי הבעיה לפתרונות. היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, העוזרים הפרלמנטרים למיניהם, יורם דורי, אני מבקשת שקט ביציע. תודה רבה. סילבן שלום (הליכוד): ממשלות ישראל בעבר השתדלו להתמודד עם סיכונים שנבעו מגורמים חיצוניים. היום אזרחי ישראל נכנסים לעידן חדש, שבו עלינו להתמודד עם סכנות פנימיות, עם סכנות לא פשוטות שנמצאות כאן בתוכנו. גברתי היושבת-ראש, קווי היסוד של הממשלה החדשה אינם מבשרים טובות. הממשלה החדשה מתחילה לצעוד ברגל שמאל, תרתי משמע. זו ממשלה ששמה את הנסיגה כדבר המרכזי בסדר-היום שלה. בינתיים מדברים על נסיגה ועקירה של ישובים יהודיים, אבל אנו רואים כבר נסיגה בתחומים אחרים: נסיגה בתחום המדיני, התכנסות בתחומי היושר הציבורי והתנתקות בתחום החברתי. סימן מאוד מדאיג לממשלה ראינו עוד לפני הקמתה, כאשר הגענו למצב שבו כשאין עם מי לדבר הולכים למהלכים שבטווח הארוך יכולים להיות הרי-סכנות. אבל, מדוע אין אפשרות לדבר עם הפלסטינים? אין אפשרות לדבר עם הפלסטינים כי ה"חמאס" ניצח בבחירות, וה"חמאס" ניצח בבחירות כי ישראל אפשרה ל"חמאס" להשתתף בבחירות – כאשר היה ברור שאבו-מאזן מצפה מאתנו להוציא לו את הערמונים מהאש, ממשלת ישראל לא עמדה בלחץ של ארצות-הברית ואפשרה לקיים את הבחירות. כיום כולם מבינים שההחלטה הזאת היתה החלטה שגויה, החלטה הרת-אסון, אבל התוצאה שלה, או התגובה עליה, לא צריכה להיות החלטה שאומרת שאנחנו הולכים היום לעשות מעשה שנותן אולי פרס לאותם ארגונים. היה היגיון כאשר תוכנית ההתנתקות הובילה את ישראל לקווים מוסכמים, קווים בין-לאומיים. פה אין אדם אחד בעולם שיקבל את אותה נסיגה או את אותו גבול שמתיימר להיות גבול קבע כגבול סופי, כגבול שתהיה לו תמיכה בין-לאומית. בספר הכוזרי נאמר: כוונתך רצויה, אבל מעשיך אינם רצויים. לרוב הממשלות בישראל היו כוונות טובות, אך הן נפלו בטרם עת בגלל מעשיהן. גברתי היושבת-ראש, לנו אין אמון היום בממשלה הזאת. חלקים מהקואליציה החדשה – אפילו הם אולי לא יתמכו בממשלה בעת רצון ובעת צורך, ראה ההסכם הקואליציוני עם ש"ס. אויבינו בעולם המוסלמי אינם היום במצב שהם חוששים מהממשלה, ולי אישית לא ברור אם אנחנו היום יכולים להיות בטוחים - אלא אולי לחשוב שמתקיימים בנו דבריו של אפלטון: אין עונש גדול לאדם מלהיות נתון תחת ממשלה של מי שגרוע ממנו. גבירותי ורבותי, אופוזיציה היא לא דבר נורא. מנחם בגין, מורנו ורבנו, אמר שאין דמוקרטיה בלי אופוזיציה, ואנחנו נבחרנו לשרת את העם באופוזיציה. גודל השעה ההיסטורית וחומרת המצב המדיני משפיעים גם על חשיבות השירות מתוך האופוזיציה. אנחנו נעשה זאת באחריות, במסירות, בכבוד ובהדר בית"רי; לא בסגנון האופוזיציה המתלהמת, אכולת משטמה ושנאה, כמו שהכנסת הכירה בתקופות אחרות, כשחלקים מהקואליציה עכשיו היו באופוזיציה. אני רוצה לומר לך, שכבר הבוקר הובלתי, עם חברים נוספים, את הקו של להצביע עבורך כיושבת-ראש, ולא להתנהג כאיזו מפלגה שרק משום שהיא באופוזיציה היא צריכה להצביע נגד בכל דבר כי כך מצפים מאופוזיציה. לאופוזיציה נותנים כל מיני תארים: אופוזיציה לוחמת, אופוזיציה קונסטרוקטיבית, אופוזיציה רדומה וכדומה. האופוזיציה שאנחנו נייצג מכאן מעתה ואילך תוגדר כאופוזיציה אחראית ועניינית. היו"ר דליה איציק: חברת הכנסת לימור לבנת. סילבן שלום (הליכוד): מעשי הממשלה החדשה יקרבו אותה, ומעשי הממשלה החדשה ירחיקו אותה – על-פי בחינה עניינית של מעשיה. בלי שנאה בסיסית, בלי משטמה, רק מתוך אחריות לאומית. מטרתנו היא חיזוק המדינה. מטרתנו היא לעזור לממשלה אם היא תעשה את הדברים הנכונים. אנחנו נתמוך במהלכים הנכונים של הממשלה, אם יהיו כאלה, אך לא נהסס לבקר את הממשלה בקול רם וצלול כאשר נראה אותה מסכנת את עתידנו. אנחנו נקרא לעם ללכת בדרך האמת, ונוכיח שפרט לחלוקת תיקים, יש לנו גם בעיות אמיתיות, בעיות של ממש, אבל לצד הסיכונים יש לנו סיכויים אמיתיים. אנחנו נציע אלטרנטיבה אמיתית לבעיות, מתוך תקווה ואחריות. למרות הביקורת שהשמעתי, אדוני ראש הממשלה אהוד אולמרט – אהוד אולמרט, אדוני ראש הממשלה - - - היו"ר דליה איציק: חבר הכנסת סילבן שלום. סילבן שלום (הליכוד): אני רוצה, למרות הביקורת, לאחל לך בהצלחה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: תודה רבה. סילבן שלום (הליכוד): הצלחתך היא הצלחת העם והמדינה כולה. הצלחתך והצלחת הממשלה שאתה עומד בראשה היא הצלחה של כל אחד מאזרחי מדינת ישראל. אומנם אנחנו יוצאים היום לדרך חדשה במצב שבו אולי העגלה רעועה, אבל אף-על-פי שהארץ היא זרועת מוקשים ומכשולים, אני מתפלל עבור עם ישראל את הפסוק מתפילת הדרך: יהי רצון מלפניך שתוליכנו לשלום ותצילנו מכל מיני סכנות ופורענויות המתרגשות לבוא לעולם. אנחנו רוצים לעשות את הכול כדי לעזור לעם ישראל, אבל בעת הזאת אנחנו נצביע אי-אמון בממשלה הזאת. היו"ר דליה איציק: תודה רבה, חבר הכנסת סילבן שלום. סדרנים, אני מבקשת לסגור את הדלתות בשני הצדדים. אני מבקשת מחברי חברי הכנסת לשבת. אין עכשיו הודעות סדרנים. הודעת סיכום לראש הממשלה. בבקשה, אדוני ראש הממשלה. ראש הממשלה אהוד אולמרט: גברתי היושבת-ראש, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, יום די ארוך, רבים מחברי הבית הביעו את דעתם, התייחסו לקווי היסוד, להקמת הממשלה החדשה. אני רוצה להודות לכולם – לתומכים ולמבקרים, לשותפים ולמסתייגים. זהו חלק טבעי, בלתי נמנע, צפוי, של החיים הפרלמנטריים הדמוקרטיים של מדינת ישראל. בסופו של דבר, ברגעים האלה אנחנו מסיימים תהליך שהתחיל לפני כמה חודשים, כאשר החלטנו להקדים את הבחירות ולקבוע מועד מוסכם לקיומן – תהליך דמוקרטי שמדינת ישראל רשאית להיות גאה בו. זו הדמוקרטיה במיטבה. אנחנו התמודדנו במערכת בחירות ארוכה, אם אפשר לומר – אולי ארוכה מדי. אני מקווה שגם את הלקח הזה נפיק ממערכת הבחירות האחרונה, ובעתיד נדע לצמצם את משכן של מערכות הבחירות הללו, כפי שעושות המתוקנות שבמדינות הדמוקרטיות – לא ארבעה חודשים, לא יותר, אלא שבועות ספורים. אנחנו יודעים לעשות את זה, ואנחנו צריכים לייעל את המערכת הזאת. אבל, הכול הבשיל לקראת הרגע הזה שבו בסופו של דבר צריכה לקום ממשלה חדשה, שאמורה לקבל על עצמה את האחריות לנהל את ענייני המדינה בשנים הקרובות. אין אדם בציבור, וכמעט אין אדם בפוליטיקה, שאוהב את התהליך הזה שמביא להקמת ממשלה חדשה. אני הייתי שותף, נטלתי חלק – לפעמים יותר פעיל, לפעמים פחות – בהקמת הרבה מאוד ממשלות בלמעלה מ-30 השנים שבהן אני חבר בבית הזה. אינני זוכר תהליך אחד של משא-ומתן קואליציוני שבו לא נמתחה ביקורת, לא הושמעה הסתייגות, לא הוטחו דברים קשים על-ידי אלה שאינם חלק מהקואליציה – על הבזבוז ועל ריבוי השרים ועל ריבוי סגני השרים ועל ההתעסקות בדברים זוטרים, שבדרך כלל האופוזיציה, היא רק מתמסרת לעניינים הגדולים של האומה, ותמיד הקואליציה עסוקה באלו עניינים כאלה של טובות הנאה שלטוניות. אין שום חדש בדברים האלה שהושמעו גם הפעם, נדמה לי במידה רבה של חוסר צדק. זו ממשלה שיש בה פחות בעלי תפקידים מבכל ממשלה שהוקמה בעשרות השנים האחרונות. זו עובדה. זו עובדה שסך כל ממלאי התפקידים - כל אחד סופר כפי שהוא רוצה, מה לעשות? בממשלה הזאת יש 25 בעלי תפקידים בלבד, לא יותר ולא פחות. לא 25 ועוד 10, 12, 15 סגני שרים, שיחד משבשים את החשבון. אבל כל אחד מציג את זה כפי שהוא רוצה. גדעון סער (הליכוד): מתי תכניס סגני שרים? מתי תישבר? ראש הממשלה אהוד אולמרט: אלה ההסכמים הקואליציוניים הכי מרוסנים שנחתמו במשך עשרות שנים במדינת ישראל. מילא אילו רק אני הייתי אומר את זה. הפלא ופלא, כל הפרשנים הכלכליים שלמדו את ההסכמים הללו, האחד אחרי השני, בדרך כלל ממבקרינו, לאו דווקא מתומכינו, כולם שותפים לדעה שההסכמים הקואליציוניים האלה הם המרוסנים, המאופקים והאחראיים ביותר בכל ההיבטים הכספיים שנחתמו בהרבה מאוד שנים במדינת ישראל. גדעון סער (הליכוד): עיתונאים שמפורסמים בארץ? גלעד ארדן (הליכוד): הפרשן של "יום ליום", זה נכון. ראש הממשלה אהוד אולמרט: זה ברור לחלוטין שהאופוזיציה צריכה לומר משהו, ואנחנו מקבלים את הביקורת הזאת באהבה. אנחנו שמחים שאתם שם ואנחנו פה והביקורת באה מצדכם ואנחנו - - - ראובן ריבלין (הליכוד): זה יתחלף מהר מאוד. ראש הממשלה אהוד אולמרט: - - - ואנחנו מרשים לכם, כמובן, ומקבלים באהבה את הביקורת הזאת, אבל אנחנו לא מתרשמים יותר מדי, לא מהכנות, לא מהרצינות ולא מהאחריות. בסופו של דבר, רבותי חברי הכנסת, היה כאן ניסיון, שהוא אולי חסר תקדים. אנחנו לרגע אחד, לא לפני הבחירות, ובוודאי לא אחרי הבחירות, לא ניסינו לטשטש מה יהיה סדר-היום המרכזי שהממשלה הזאת תציב לפני האומה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גירוש יהודים. ראש הממשלה אהוד אולמרט: יכול להיות שהסדר הזה איננו מקובל על חלקים מסוימים בבית. זה לגיטימי. לכן הם אינם שותפים באחריות שנוטלת על עצמה הממשלה. גדעון סער (הליכוד): על ש"ס זה מקובל? אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אין רוב. ראש הממשלה אהוד אולמרט: אבל ערב הבחירות, ומייד לאחריהן, שמנו על סדר-היום הציבורי מהלכים מדיניים בעלי משמעות, ברורים, חדים, אי-אפשר לטעות בהם, אי-אפשר לברוח מהם. ואנחנו, כל הממשלה, מתכוונת לפעול על-פי ההתחייבות הזאת שמסרתי לפני הבחירות, וחזרתי עליה אחרי הבחירות, והיא הבסיס, כפי שאמרתי היום בצורה ברורה לחלוטין. היא הבסיס לקיומה ולפעולתה של הממשלה הזאת. ראובן ריבלין (הליכוד): רק לא ש"ס. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): גם הערבים לא בפנים. ראש הממשלה אהוד אולמרט: גם בנושא החברתי, גברתי היושבת-ראש, זו ממשלה שמחויבת להתמודד עם הבעיות החברתיות של מדינת ישראל כפי שלא התמודדו אתן בשנים האחרונות. אנחנו לא מוכנים, איננו יכולים להתעלם מהעובדה שבמדינה המצליחה הזאת, שכלכלתה ממשיכה לצמוח, וצומחת בחודשים האלה, הפלא ופלא, יותר מאשר התחזיות המוקדמות, בצורה מרשימה ביותר, שהיא שומרת על יציבות, שהשווקים גואים - - - גדעון סער (הליכוד): דברים גדולים עשית בכלכלה. גלעד ארדן (הליכוד): למה זה קרה? ראש הממשלה אהוד אולמרט: הכלכלה הזאת לא יכולה להתעלם מן העובדה שיש במדינת ישראל ציבור גדול מאוד שחי במצוקה חברתית שאנחנו טרם נתנו לו תשובות הולמות, רציניות והוגנות. זה יהיה חלק מסדר-היום של הממשלה הזאת, ואנחנו נתמודד עם הבעיות הללו, לא תוך כדי שינוי דרמטי של העקרונות שהנחו את המדיניות הכלכלית עד היום, אלא תוך ניסיון להקציב להם מסגרת אנושית שיש בה התחשבות, שיש בה חמלה, שיש בה אחריות חברתית. אחמד טיבי (רע”ם-תע"ל): האם אתה תקבל את ליברמן לממשלה שלך? ראש הממשלה אהוד אולמרט: אלו יהיו הנושאים המרכזיים על סדר-יומנו. אני מקווה לנצל את שעת הרצון הזאת כדי לפנות לכל חברי הכנסת. אנחנו צריכים לנהל את הוויכוח שלנו ללא פשרות. אבל אפשר לעשות אותו במידה יותר גדולה של סובלנות והתחשבות. בואו נחליט שאנחנו לא נחצה גבולות מסוימים, שלצערי בשטף הדיבור ובלהט הוויכוח אנחנו לא אחת חוצים אותם. אני רוצה שיהיה ברור, אין בכנסת הזאת אדם אחד שאיננו מסור, לפי מיטב הבנתי ומיטב הכרתי, לאינטרסים האמיתיים של מדינת ישראל. אין פה יותר פטריוטים ופחות פטריוטים. אין כאן אנשים שיש להם מונופול על אהבת הארץ ואנשים אחרים שהם שונאי המדינה. אני אינני מבחין בכך; לא בקרב האוכלוסייה היהודית ולא בקרב הנציגות היהודית ולא בקרב הנציגות הלא-יהודית. ולא יכול להיות שאנחנו נפתח את הוויכוח, שקיים בינינו על נושאים וסוגיות רציניים, למחוזות של קיצוניות מתלהמת בלתי סבלנית ובלתי סובלנית. אני אומר את זה לכל חלקי הבית. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): אתה מתכוון לאלה שהכו באלות על ראשים של ילדים? ראש הממשלה אהוד אולמרט: הגיע הזמן שנדע לנהל ויכוחים קשים ככל שיהיו, והם יהיו קשים - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): עם מקלות. ראש הממשלה אהוד אולמרט: - - בלי הסתה, בלי הפרת חוק, בלי ערעור על הלגיטימיות של השלטון ושל מוסדות החוק. כל אחד מאתנו יודע איך הוא מתחיל את הסטייה הזאת; אף אחד מאתנו לא יודע לשער מה עלולות להיות התוצאות שלה. גברתי היושבת-ראש, אנחנו הבאנו לכנסת את קווי היסוד, את ההרכב של הממשלה. אני משוכנע שהממשלה הזאת תקיים את ההתחייבות שמושמעת בעצם הקמתה. היא תפעל להביא ביטחון. היא תתאמץ להגיע להסדרים מדיניים שיקרבו אותנו אל השלום, והיא תעשה ככל יכולתה כדי להביא תקווה ושמחה ושגשוג ורווחה למדינת ישראל. אבקש להביע אמון בממשלה זו. היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני ראש הממשלה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ראובן ריבלין (הליכוד): יושב-ראש האופוזיציה רשאי - - - היו"ר דליה איציק: אין יושב-ראש אופוזיציה על-פי החוק. גדעון סער (הליכוד): גברתי היושבת-ראש - - - היו"ר דליה איציק: אדוני, אין לך רשות דיבור. תרשה בבקשה לחבר הכנסת אבשלום וילן. אבשלום וילן (מרצ-יחד): גברתי היושבת-ראש, אדוני ראש הממשלה, האם נעשו הסכמים, בעל-פה או בכתב, עם המפלגות הנמצאות בקואליציה או עם האחרות? האם ניתנו התחייבויות שלא הונחו על שולחננו? היו"ר דליה איציק: תודה, אדוני. חבר הכנסת גדעון סער. גדעון סער (הליכוד): גברתי היושבת-ראש, כל עם ישראל קרא פעם אחר פעם על הסכם שמצוי, לפי הפרסומים כמובן, בכספתו של עורך-הדין רם כספי, שנעשה עם חבר הכנסת פרס, אשר לו אני רוחש כבוד רב, שבו הוגדר תפקידו של מר פרס בממשלה המוקמת והותוו שטחי פעולה מיניסטריאליים לטיפולו. אין שום ספק שהדבר הזה נופל בגדר הסכמים שצריך לגלות אותם לבית הזה, ובעצם לציבור כולו, באמצעות ההליך הדמוקרטי לפי סעיף 1 לחוק הממשלה. פניתי בנושא זה, וכבר הערתי את תשומת לבו של שר המשפטים המיועד לפני שבועיים, בישיבת הוועדה המסדרת. פניתי אליך, ועד לרגע זה החידה היא גדולה: האם עצם קיום ההסכם מוכחש? ואם יש הסכם, מדוע הוא לא מונח? אנחנו תובעים, כמובן, שההסכם הזה יובא בפני הבית הזה, בהתאם להוראת סעיף 1 לחוק. בני אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): - - - היו"ר דליה איציק: תודה רבה. השר רוני בר-און רוצה להשיב. בבקשה. שר התשתיות הלאומיות רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי הממשלה, חברי הכנסת, הטענה של חבר הכנסת סער היא טענה מעניינת, אם כי היא אינה עולה בשום אופן כדי התאמה לתנאים המתחייבים מהוראות סעיף 1(א) לחוק הממשלה. קראתי גם את המכתב, ואני גם מבין את הטענה, כאילו הדברים שקרא חבר הכנסת סער בעיתונות עולים כדי הסכם בכתב בקשר לכינונה של הממשלה, ולא כך הם פני הדברים. הטענות שנזכרות במכתב, והמכתב לפני, הן לגבי הסכם שנחתם עוד בחודש ינואר – ואני מצטט מן המכתב של חבר הכנסת סער. גדעון סער (הליכוד): גם לעשות הסכם לפני בחירות - - - שר התשתיות הלאומיות רוני בר-און: בסדר. אני מתייחס לכל הטענות שלך, אחת לאחת. "הסכם שנחתם עוד בחודש ינואר, שנערך על-ידי עורך-דין רם כספי, ובו הובטח בין היתר תפקיד שר לחבר הכנסת שמעון פרס וכל כיוצא באלה" - הטענות הן אפוא על הסכם שנחתם על-ידי עורך-דין כספי, ובו הבטחות שונות. אני קובע חד-משמעית, אחרי שקיימתי בירור מדויק ומוקפד עם כל מי שיכול היה להיות לו יד או רגל בעניין, שאין הסכם כזה. אין הסכם כזה. לכל היותר, מדובר בתרשומת חתומה בידי מי שערך אותה, שנושאת חתימה אחת בלבד. וכיוון שכך, אין היא עולה לגדר הסכם. מה שעולה מתוכנה הוא עניינה של שיחה, שגם חבר הכנסת שמעון פרס וגם עורך-הדין כספי, הנזכר בטענה של חבר הכנסת סער, לא נטלו בה חלק. כך או כך, עניינה של השיחה – וראיתי את התרשומת – הוא לכל היותר הבטחה פנימית של מפלגה, חד-משמעית, בין ארבעת הכתלים של המפלגה, בלי שום קשר לגורם חיצוני ובלי שום זיקה לגורם חיצוני, ועניינה הוא במפורש מה שניתן להגדירו: indoor management של מפלגה. בשום פנים ואופן אין זה עולה כדי ההגדרה של הסכם לכינונה של הממשלה. נמצא אפוא, גברתי היושבת-ראש, וכך אני מבקש ממך לקבוע, כי הטענה של חבר הכנסת סער אינה עומדת בתשתית העובדתית שעל סמכה מתקיימת ההלכה המשפטית לעניין חוק הממשלה סעיף 1(א), המחייב חשיפה מוקדמת של ההסכמים הקואליציוניים. אני מבקש אפוא, גברתי היושבת-ראש, לדחות את הטענה ולקיים את ההצבעה על אישור הממשלה, כפי שביקש ראש הממשלה בפועל. תודה רבה. היו"ר דליה איציק: חברי חבר הכנסת גדעון סער, כפי שאמרת כאן, קיבלתי את המכתב הזה כבר קודם, ואתה סומך על כך שהדברים נבדקו. לאחר ששמעתי אותך ואת השר רוני בר-און, אני קובעת שזה לא מופיע ברשימה הסגורה של מקרים שבהם נחשב הסכם טעון מסירה למזכיר הממשלה – אני מפנה אותך לסעיף 1(א) לחוק הממשלה – ואין התרשומת הזאת באה בגדרי החובה הכלולים בחוק. זוהי תרשומת פנימית, כמו שאתה מבין. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו): - - - אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): לא היתה תשובה לחבר הכנסת וילן. היו"ר דליה איציק: השר רוני בר-און, לא השבת לחבר הכנסת וילן. ברשותך, תשיב גם לו, ואנחנו נסיים את הדיון ונעבור להצבעה. גדעון סער (הליכוד): האם זה על דעת היועצת המשפטית? היו"ר דליה איציק: השר בר-און, יש לך מיקרופון. בוא נכבד את השואל ואת המשיב. עוד שתי דקות. יובל שטייניץ (הליכוד): - - - שר התשתיות הלאומיות רוני בר-און: גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, התשובה על שאלת חבר הכנסת וילן: אין שום הסכם שעניינו הוא עניין קואליציוני, שנוגע לכינון הממשלה הזאת, שלא הונח כמצוות החוק לפני הכנסת. גדעון סער (הליכוד): מה ההמצאות האלה? סליחה, יש מכתב חד-צדדי של ש"ס. חתום על זה צד אחד – הממשלה - ומביאים את זה בפנינו. מה זה הסיפור הזה? אני רוצה לדעת אם היועצת המשפטית - - - היו"ר דליה איציק: התשובה היא כן. ובכן, חברי חברי הכנסת, על-פי בקשת הממשלה, אנחנו עוברים להצבעה על הודעת ראש הממשלה, על כל מרכיביה. אנחנו נצביע הצבעה שמית על-פי בקשת הממשלה, כאמור. בבקשה, אדוני מזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: (קורא בשמות חברי הכנסת) קולט אביטל - אינה נוכחת רוחמה אברהם - בעד יעקב אדרי - בעד יצחק אהרונוביץ - נגד אהוד אולמרט - בעד חיים אורון - נגד זבולון אורלב - נגד דוד אזולאי - בעד אריאל אטיאס - בעד עמיחי אילון - בעד רוברט אילטוב - נגד דליה איציק - בעד אפי איתם - נגד מיכאל איתן - אינו נוכח רפאל איתן - בעד אריה אלדד - נגד בנימין אלון - נגד טלב אלסאנע - נגד זאב אלקין - בעד חיים אמסלם - בעד אלי אפללו - בעד גלעד ארדן - נגד אורי אריאל - נגד זאב בוים - בעד יוסף ביילין - נגד בנימין בן-אליעזר - בעד יעקב בן-יזרי - בעד שלמה בניזרי - בעד מנחם בן-ששון - בעד רוני בר-און - בעד אבישי ברוורמן - בעד שלמה ברזניץ - בעד מוחמד ברכה - נגד עזמי בשארה - אינו נוכח אליהו גבאי - נגד זהבה גלאון - נגד אלחנן גלזר - בעד יצחק גלנטי - בעד משה גפני - נגד עמירה דותן - בעד אברהם דיכטר - בעד אברהם הירשזון - בעד שמואל הלפרט - נגד צחי הנגבי - בעד צבי הנדל - נגד יצחק הרצוג - בעד מגלי והבה - בעד אבשלום וילן - נגד מתן וילנאי - בעד יצחק וקנין - בעד נסים זאב - בעד ג'מאל זחאלקה - נגד יצחק זיו - בעד עבאס זכור - נגד נאדיה חילו - בעד דב חנין - נגד יואל חסון - בעד ישראל חסון - נגד שי חרמש - בעד ואסל טאהא - נגד אחמד טיבי - נגד דוד טל - בעד אסתרינה טרטמן - אינה נוכחת שלי יחימוביץ - בעד אביגדור יצחקי - בעד אליהו ישי - בעד דני יתום - בעד איתן כבל - בעד אמנון כהן - בעד יעקב כהן - נגד יצחק כהן - בעד רן כהן - נגד משה כחלון - נגד ישראל כץ - נגד ציפי לבני - בעד לימור לבנת - נגד יצחק לוי - נגד אביגדור ליברמן - נגד יעקב ליצמן - נגד סופה לנדבר - נגד גאלב מג'אדלה - בעד שאול מופז - בעד אברהם מיכאלי - בעד אלכס מילר - נגד סטס מיסז'ניקוב - נגד מיכאל מלכיאור - בעד יעקב מרגי - בעד שרה מרום-שלו - בעד יורם מרציאנו - בעד משולם נהרי - בעד מיכאל נודלמן - בעד דני נוה - נגד אורית נוקד - בעד בנימין נתניהו - נגד חנא סוייד - נגד מרינה סולודקין - אינה נוכחת ניסן סלומינסקי - נגד אפרים סנה - בעד גדעון סער - נגד גדעון עזרא - בעד אופיר פינס-פז - בעד מאיר פרוש - נגד שמעון פרס - בעד עמיר פרץ - בעד אברהים צרצור - נגד אברהם רביץ - אינו נוכח ראובן ריבלין - נגד חיים רמון - בעד יוסף שגאל - נגד יובל שטייניץ - נגד מאיר שטרית - בעד יורי שטרן - נגד סילבן שלום - נגד שלום שמחון - בעד ליה שמטוב - נגד עתניאל שנלר - בעד משה שרוני - בעד נתן שרנסקי - נגד רונית תירוש - בעד יולי תמיר - בעד אני חוזר לקרוא בשמות אלה שעדיין לא הצביעו: קולט אביטל - אינה נוכחת מיכאל איתן - אינו נוכח עזמי בשארה - אינו נוכח אסתרינה טרטמן - אינה נוכחת מרינה סולודקין - אינה נוכחת אברהם רביץ - אינו נוכח תודה רבה. אורי אריאל (האיחוד הלאומי - מפד"ל): האם יש מורדים? היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, בעד אישור הודעת ראש הממשלה - 65, נגד - 49. אני קובעת שהכנסת אישרה את הודעת ראש הממשלה. הצהרת אמונים של חברי הממשלה היו"ר דליה איציק: חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לחלק הטקסי. ראשון, יעלה ויבוא ראש ממשלת ישראל, חבר הכנסת אהוד אולמרט. אהוד אולמרט: אני, אהוד אולמרט, בן מרדכי ובלה, זכרם לברכה, מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: רשימת שרי הממשלה היא לפי סדר האל"ף-בי"ת. יעלה ויבוא השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר יעקב אדרי. יעקב אדרי: אני, יעקב אדרי, בן אליהו, זכרו לברכה, וסעדה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: שר התקשורת, אריאל אטיאס. פעם ראשונה חבר הכנסת, פעם ראשונה שר. אריאל אטיאס: אני, אריאל אטיאס, בן פדות, זכרה לברכה, והרב חיים, ייבדל לחיים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: בהצלחה. יעלה ויבוא השר שיופקד על ענייני הגמלאים, חבר הכנסת רפי איתן. רפאל איתן: אני, רפאל איתן, בן נח ויהודית הנטמן, זיכרונם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: יעלה ויבוא השר לקליטת העלייה, חבר הכנסת זאב בוים. זאב בוים: אני, זאב בוים, בן יוסף, זכרו לברכה, וחנה, תיבדל לחיים ארוכים, אנשי נחלת ז'בוטינסקי, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: שר התשתיות הלאומיות, חבר הכנסת בנימין בן-אליעזר. בנימין בן-אליעזר: אני, בנימין בן-אליעזר, בן סאלח ופרחה זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: שר הבריאות, יעקב בן-יזרי. יעקב בן-יזרי: אני, יעקב בן-יזרי, בן מסעוד, זיכרונו לברכה, ורחל, תיבדל לחיים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: יעלה ויבוא שר הפנים, חבר הכנסת רוני בר-און. רוני בר-און: אני, רוני בר-און, בן יצחק, זכרו לברכה, ופלה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: השר לביטחון הפנים אברהם דיכטר. אבי דיכטר: אני, אברהם משה אבי דיכטר, בנם של יהושע, זכרו לברכה, ומלכה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: שר האוצר אברהם הירשזון. אברהם הירשזון: אני, אברהם הירשזון, בן מרדכי ולובה זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: שר התיירות, בבקשה. יצחק הרצוג: אני, יצחק הרצוג, בן חיים, זכרו לברכה, ואורה, תיבדל לחיים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: סגן ראש הממשלה ושר התעשייה והמסחר, חבר הכנסת אלי ישי. אליהו ישי: אני, אליהו ישי, בן ציון, זכרו לברכה, ואיווט, תיבדל לחיים ארוכים, אמן, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: אני מתקנת: סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה. אליהו ישי: רצית לקחת לי תיק? היו"ר דליה איציק: ומי שיופקד על ביצוע חוק רשות השידור – חבר הכנסת איתן כבל. איתן כבל: אני, איתן כבל, בן אבשלום ושושנה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: ומי שיופקד על המועצות הדתיות, חבר הכנסת יצחק כהן. יצחק כהן: בעזרת השם. אני, יצחק כהן, בן חיים ומנטינה זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: תעלה ותבוא ממלאת-מקום ראש הממשלה ושרת החוץ, מממלאת-מקום לממלאת-מקום - חברת הכנסת ציפי לבני. ציפי לבני: אני, ציפי לבני, בת איתן, זכרו לברכה, ושרה, תיבדל לחיים, מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותמת על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: סגן ראש הממשלה ושר התחבורה והבטיחות בדרכים, חבר הכנסת שאול מופז. אדוני ימתין שנייה כדי שנשמע את שבועת האמונים שלו בסבלנות. בבקשה, אדוני. שאול מופז: אני, שאול מופז, בן אליהו, זיכרונו לברכה, ומירה, תיבדל לחיים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: שר בלי תיק, חבר הכנסת משולם נהרי. אנחנו נמתין ונקשיב לך, כיאה למעמדך. יתפוס את מקומו סגן ראש הממשלה, חבר הכנסת מופז, ואנחנו נקשיב להצהרת האמונים שלך. משולם נהרי: אני, משולם נהרי, בן נעמי, עליה השלום, וייבדל לחיים טובים וארוכים, אבי מורי רבי יחיא, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: ועכשיו נמתין לשר לאיכות הסביבה, השר גדעון עזרא. גדעון עזרא: אני, גדעון עזרא, בן דוד ופנינה זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: אנחנו נמתין בסבלנות, ואנחנו נכבד את שאר השרים. השר משולם נהרי, אני בטוחה שאתה רוצה לשמוע את הצהרת האמונים של מי שיבוא, חבר הכנסת אופיר פינס, שר המדע והטכנולוגיה. אופיר פינס-פז: אני, אופיר פינס-פז, בן יהודה ורות, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: יעלה ויבוא המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל ומי שיופקד על פיתוח כלכלי אזורי, חבר הכנסת שמעון פרס. שמעון פרס: אני, שמעון פרס, בן יצחק ושרה זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: המשנה לראש הממשלה יתפוס את מקומו, הסדרן יראה לו איפה יושבים. אנחנו נמתין לסגן ראש הממשלה ושר הביטחון, חבר הכנסת עמיר פרץ. בבקשה, אדוני סגן ראש הממשלה ושר הביטחון, חבר הכנסת עמיר פרץ. עמיר פרץ: אני, עמיר פרץ, בן דוד ורחמה זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) נסים זאב (ש"ס): אני רק מקווה ששולחן הממשלה - - - היו"ר דליה איציק: שר הביטחון יתפוס את מקומו, ויעלה ויבוא שר המשפטים, חבר הכנסת חיים רמון. חבר הכנסת חיים רמון, שר המשפטים, אנחנו נקשיב לך בכבוד. ניתן לכל שר את הכבוד המגיע לו. שר הביטחון יתפוס את כיסאו. אדוני שר המשפטים, בבקשה. חיים רמון: אני, חיים רמון, בן בינה לבית נודלברג ואשר וישניה, זיכרונו לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: שר המשפטים חיים רמון ישב, ואנחנו נמתין בסבלנות לשר הבינוי והשיכון ומי שיופקד על מינהל מקרקעי ישראל, חבר הכנסת מאיר שטרית. מאיר שטרית: אני, מאיר שטרית, בן דוד ומרים זכרם לברכה, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: ועכשיו, כשהסדרן מראה לשר הבינוי והשיכון את מקומו, אני מבקשת לנצל את הפסקת לחיצות הידיים הקצרה הזאת לומר ששרי הממשלה מוזמנים אחר כך לחדרי להרמת כוסית. אנחנו ממתינים לשר החקלאות ופיתוח הכפר, חבר הכנסת שלום שמחון. חבר הכנסת שמחון, תמתין שנייה עד ששר הבינוי והשיכון ישב. יש כאן משפחות שמתרגשות ואנחנו נמתין לכולם עוד כמה רגעים בסבלנות. שר החקלאות, בבקשה. שלום שמחון: אני, שלום שמחון, בן מסעוד, זכרו לברכה, וסוזן, תיבדל לחיים, מתחייב כחבר הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחבר הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותם על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: אנחנו נמתין עד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ישב. הסדרן יראה לשר החקלאות איפה הוא יושב, ואנחנו נמתין לשרת החינוך, התרבות והספורט, חברת הכנסת יולי תמיר. יולי תמיר: אני, יולי תמיר, בת יהודה, זכרו לברכה, ועדה, תיבדל לחיים ארוכים, מתחייבת כחברת הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כחברת הממשלה ולקיים את החלטות הכנסת. (חותמת על ההצהרה) היו"ר דליה איציק: אדוני ראש הממשלה וחברי השרים, בשם הכנסת, ואני משוכנעת - בשם העם בישראל, אני מאחלת לכם הצלחה רבה. תמה ישיבת הכנסת. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, 8 במאי, בשעה 16:00. ישיבת הכנסת נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 21:17.