דברי הכנסת
דברי הכנסת
א / מושב שני / ישיבות מ"ה-מ"ז /
כ"ד-כ"ו בתשרי התשס"ז / 18-16 באוקטובר 2006 / 1
חוברת א'
ישיבה מ"ה
הישיבה הארבעים-וחמש של הכנסת השבע-עשרה
יום שני, כ"ד בתשרי התשס"ז (16 באוקטובר 2006)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:06
תוכן העניינים
דברי יושבת-ראש הכנסת לציון עשרים שנה לנפילתו בשבי של הנווט רון ארד 4
הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב 7
ראש הממשלה אהוד אולמרט: 7
בנימין נתניהו (הליכוד): 26
הצעות סיעות מרצ וחד"ש להביע אי-אמון בממשלה בשל 34
התנהלותה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי 34
יוסף ביילין (מרצ): 35
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 40
מזכיר הכנסת אריה האן: 40
הצעות סיעות מרצ וחד"ש להביע אי-אמון בממשלה בשל התנהלותה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי 42
דב חנין (חד"ש): 42
השר יעקב אדרי: 48
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו): 50
יעקב מרגי (ש"ס): 56
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 60
אפרים סנה (העבודה-מימד): 64
השר רפי איתן: 64
עתניאל שנלר (קדימה): 66
יצחק זיו (גיל): 68
יעקב ליצמן (יהדות התורה): 69
חיים אורון (מרצ): 74
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל): 79
מוחמד ברכה (חד"ש): 81
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 82
יצחק וקנין (ש"ס): 85
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 87
משה שרוני (גיל): 88
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 90
חנא סוייד (חד"ש): 94
ואסל טאהא (בל"ד): 95
גדעון סער (הליכוד): 96
אביגדור יצחקי (קדימה): 100
הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב 104
אביגדור יצחקי (קדימה): 105
רן כהן (מרצ): 105
מוחמד ברכה (חד"ש): 106
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 107
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 110
הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 111
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל להחיל דין רציפות על הצעות חוק 112
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 113
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 113
הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד 114
דברי יושבת-ראש הכנסת לציון עשרים שנה
לנפילתו בשבי של הנווט רון ארד
היו"ר דליה איציק:
אדוני ראש הממשלה, חברי השרים, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני, כ"ד בתשרי תשס"ז, 16 באוקטובר 2006.
אדוני ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט; כבוד נשיא המדינה, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, יצחק נבון; רעיית נשיא המדינה לשעבר, הגברת אורה הרצוג; שרי הממשלה בעבר ובהווה; יושבי-ראש הכנסת לשעבר: מר דב שילנסקי, מר שבח וייס, מר דן תיכון והגברת תיכון; יושב-ראש האופוזיציה, מר בנימין נתניהו; עמיתי חברי הכנסת בעבר ובהווה; מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס; שופטי ישראל בהווה ובעבר; ראשי הסגל הדיפלומטי; ראשי העדות הדתיות; אורחינו ביציעים; אזרחי ישראל, עם תום תקופת החגים - תחילת כנס החורף של הכנסת - אני מבקשת לברך את כולכם בברכת שנה טובה, שנה של שקט, שנת שלום, ביטחון ושגשוג.
אנו פותחים היום את כנס החורף בציון 20 שנה לנפילתו בשבי של הטייס רון ארד. היום, בדיוק לפני 20 שנה, ב-16 באוקטובר 1986, יצא סרן רון ארד, נווט מטוס "פנטום", לגיחה שמטרתה תקיפת בסיסי מחבלים בלבנון. בשל תקלה טכנית נאלצו שני אנשי הצוות לנטוש את מטוסם. הטייס חולץ על-ידי מסוק במבצע הירואי, ואילו הנווט רון נפל בשבי.
בחודשים שלאחר מכן הגיעו ממנו אותות חיים בודדים, אך עד מהרה אבדו עקבותיו. יודעי-דבר אומרים כי מעולם לא השקיעה מדינה אחת משאבים ומאמצים רבים כל כך באיתורו של אדם אחד. בכל זאת, במבחן התוצאה - רון לא חזר הביתה.
20 שנים חלפו, ואין סימן חיים. משפחתו של רון – הרעיה תמי והבת יובל – שמאז לא מפסיקות לייחל, והאחים חן ודודו שנמצאים עמנו כאן, מצפים 20 שנה לשביב של מידע, ואַין.
והלב דואב על אמו של רון, בתיה, שנאבקה בלי הרף כל יום ויום מחדש על זכותה כאם לשוב ולראות את בנה, אולם תקוותה לא התגשמה. בתיה הלכה לעולמה בלי לדעת מה עלה בגורל בנה.
היום, בדיוק 20 שנה אחרי, נמצאים כאן, ביציעי הכנסת, בני מחזור קורס הטיס של רון ורוב האישים אשר פעלו כל השנים האלה לשחרורו. כולנו כאן כדי לומר לכם – לבני המשפחה, לחברים: רון ממשיך לחיות בלבנו; לא נרפה עד שנביא אותו הביתה. זו מחויבות מוסרית ואנושית שאין לה ואסור שתהיה לה תפוגה.
ביום הזה אנחנו גם זוכרים את חיילי צה"ל – את זכריה באומל, את צבי פלדמן ואת יהודה כץ, הנעדרים מאז קרב סולטן-יעקוב בחודש יוני 1982 ועלטה אופפת את גורלם. בכל השנים הארוכות האלה מיטלטלות משפחותיהם בין גצים של תקווה לייאוש מר.
לצערי, גורל דומה הוא מנת חלקה של משפחת החייל הנעדר גיא חבר, שאמו רינה ואחותו שיר הגיעו לכאן היום.
וכאילו לא חלפו 20 שנה ממשיכים אויבינו לפרוט על עצביה הרגישים של החברה הישראלית ולחטוף את בנינו באכזריות שאין דומה לה. ממש כמו בעניינו של רון ארד הם מסרבים – עקרונית – למסור כל מידע על החטופים. את הדאגה הקולקטיבית שלנו, כאומה, לגורל כל אחד ואחד מהבנים הם מפרשים כחולשה, ורוצים להשיג הישגים תמורת שביבים של אינפורמציה. אבל החולשה הזאת היא העוצמה שלנו; הערבות ההדדית והמחויבות הלאומית לכל משפחה ומשפחה הן הגורם המלכד אותנו ומבטיח את איתנותה של החברה בישראל. רק כך, כחזונו של דוד בן-גוריון, יודעת כל אם עברייה שמסרה את גורל בניה בידי מדינה שראויה לכך.
לבני המשפחות של גלעד שליט, של אודי גולדווסר ושל אלדד רגב, שנמצאים כאן, אני אומרת: אינכם בודדים בחרדתכם לשלום הבנים. אומה שלמה אתכם. חובה קדושה היא לנו לעשות הכול, בכל הנתיבים ובכל הכלים, כדי לשחרר את הבנים. אנחנו ניאבק בלי הרף עד שיתקיים בהם הפסוק: ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם. ששון ושמחה ישיגון ונסו יגון ואנחה.
חברי חברי הכנסת, הנה הקיץ עבר, והחורף עומד בפתח. משמיני עצרת אנחנו נושאים יום-יום תפילת בקשה - "משיב הרוח ומוריד הגשם". המלחמה שעברה עלינו טרפה לחלוטין את קלפי המציאות שהורגלנו בה. במלחמה הקשה הזאת עמדו שכם אל שכם ובאומץ רב אנשי צבא, אזרחים, לוחמים ויושבי בית. כל ימי הקרבות הללו היינו מאוחדים ומלוכדים. בעת צרה שוב התגלתה עוצמתו של העם הזה, הנלחם, הנרתם, המשליך נפשו מנגד.
היום הזה הכנסת זוכרת בגאון את חיילי צה"ל שנפלו במלחמה על הגנת הצפון ואת האזרחים השלווים שטילים ששיגרו מרצחים קיפדו את חייהם. הכנסת משתתפת בכאב המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן ושולחת מכאן לפצועים ברכת החלמה מעומק הלב.
המלחמה שחלפה הותירה בנו צלקות רבות וגם סימני שאלה קשים. אף-על-פי-כן יש לחזור ולציין בקול בהיר וצלול את העובדה שהיתה זו מן המלחמות הצודקות שניהלנו מעודנו, אולי הצודקת ביותר. זו היתה מלחמה נגד שוללי קיומנו כעם וכמדינה, הגרועים שבאויבים. מההתמודדות עמם לא היה אפשר לחמוק לאורך זמן. על סף בתינו, ממש מתחת לאפנו, נאספו אלפי טילים, רקטות וכלי משחית, בלי כל סיבה. לשם מה הם אספו כל כך הרבה נשק, האם לא כדי להשתמש בו בשעת כושר? הבורח מן ההכרה הזאת ומן המציאות הזאת, המציאות רודפת אחריו.
עתה הגיעה שעת הפקת הלקחים וההיערכות לעתיד. את מקומה של אווירת הדכדוך שפקדה אותנו עם סיום המלחמה חייבות להחליף תנופה, עשייה והתחדשות. אין לנו – אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס של שקיעה באתמול. עלינו להפנות את פנינו אל המחר. לכן קראתי לך, ראש הממשלה, מעל במה זו, מייד עם סיום המלחמה, להקים ממשלת חירום לאומית. חשבתי אז, ואני מאמינה גם היום, שזהו צו-8 הלאומי שלנו. השעה דוחקת והימים גוברים. אני שומעת אתכם מדברים אתי בחדר שלי. אני שומעת. השעה דוחקת והימים גוברים, ורק ממשלה רחבה תוכל להתמסר לפעולות השיקום הנדרשות ולהתמקד בהפקת הלקחים ובהיערכות לעתיד. ממשלה כזאת אולי תוכל גם לנצל הזדמנויות לכרות בריתות חדשות, לעשות הסכמים, ליצור שיתופי פעולה מדיניים. אין לנו רשות להיות בזבזנים בהזדמנויות מדיניות להסכמי שלום נוספים באזור. אני שמחה שקריאתי זו נפלה על אוזניים קשובות, ואני מברכת על כל מגע שמתנהל בכיוון זה.
במסגרת קריאתי להקמת ממשלת חירום ציינתי גם את הצורך בשינוי שיטת הממשל בישראל. בעשר השנים האחרונות משך הכהונה הממוצע של שר בישראל הוא 16 חודשים בלבד. בחירות מתקיימות בישראל בכל שנתיים בממוצע. לפנינו בעיה קשה של העדר יציבות שלטונית ושל אי-יכולת לקדם פעולות שלטוניות בסיסיות. על תכנון לטווח ארוך אי-אפשר לדבר בכלל. יש לשנות זאת.
נזכור ששינוי שיטת הממשל הוא מעין ניתוח לב פתוח של הדמוקרטיה הישראלית. ניסיון העבר מחייב אותנו לגשת למשימה הזאת ברגישות הראויה. בטרם תתקבל החלטה עלינו לשקול בזהירות את כל החלופות. אסור לעשות את זה כלאחר יד. אסור לקבל החלטה בגלל טרנד, אופנה או מצב רוח. זו החלטה שראוי לשקול 20 פעם – אבל לתפור רק פעם אחת.
לכן, חובת הדיון, העיון והליבון מוטלת על כולנו. ודאי שבמסגרת זו נצטרך לשמור על האיזונים המתבקשים בין הרשויות.
אשר להצעות שכבר מונחות לפתחנו אני מתכוונת לנהל דיאלוג עם כל סיעות הבית, כדי לנסות לגבש הסכמה בדבר השינויים המתבקשים. כן בכוונתי לצרף לדיונים את הגורמים הרלוונטיים מקרב גורמי הממשל ומקרב עמותות וארגונים לא-ממשלתיים שעוסקים בנושא זה כבר שנים רבות.
עמיתי חברי הכנסת, אני יודעת שלמעשה הכנסת לא היתה בפגרה. המשכנו לתפקד במלוא המרץ הן במסגרת הוועדות הן בישיבות המליאה. יש לי הערכה רבה לעבודה שכולכם השקעתם בזמן המלחמה ולאחריה, קואליציה ואופוזיציה כאחד. נרתמנו לעבודה הפרלמנטרית ומילאנו את השליחות הציבורית שלשמה נבחרנו.
בכנס החורף שמתחיל היום צפויות לנו סערות לא מעטות, ולא מן הסוג המטאורולוגי. סערות פרלמנטריות אינן קשורות, כידוע, במזג האוויר; מקורן במזג האנושי. הכנסת לא נועדה להעלים מחלוקות או להצניע אי-הסכמות. שיח נוקב ואמיתי הוא חלק מן ההוויה שלנו – זו מהותה של הדמוקרטיה.
הכנסת השבע-עשרה התברכה באיכות חבריה. היא מצטיינת ברמת הדיונים שמתנהלים בה ונהנית מאווירת עבודה אינטנסיבית ועניינית. אני מאמינה כי גם במושב הזה, כמו בקודמו, נדע כולנו לשמור על עקרונות חופש הביטוי, הכבוד לזולת וכיבוד שלטון החוק.
אני מאחלת לכל אחת ואחד מ-119 עמיתי עבודה פורה ויצירתית למען הציבור, למען אזרחי ישראל כולם.
הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה
שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב
היו"ר דליה איציק:
אדוני ראש הממשלה, בבקשה.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
גברתי היושבת-ראש דליה איציק, חברי הכנסת, משפחת ארד, בני מחזור קורס הטיס של רון ארד, קורס טיס מס' 87, שנוכחים כאן היום, בני משפחות החיילים החטופים גלעד שליט, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, משפחת חבר, קהל נכבד, אני מברך את חברי הכנסת ואת האורחים הנכבדים שהגיעו להשתתף בדיוני פתיחת כנס החורף של הכנסת.
לרבים במדינה יום זה הוא יום חג לדמוקרטיה הישראלית. הבית הזה הוא המקום שבו הרשות המחוקקת פועלת ובו מתקבצים יחדיו כל גוני הקשת הפוליטית בארץ. פה מתקבלות ההחלטות המשפיעות על גורל המדינה ועל איכות חיי אזרחיה. אל הכנסת נשואות עיני העם כולו. ילדים ובני-נוער שומעים את נבחרי העם והיו מבקשים ללמוד מהם תרבות דיבור ואופן התנהלות. אזרחים רבים מבקשים ללמוד מהמקום הזה מהי אחריות עליונה ולדעת שגורלם מופקד בידי נבחרים הראויים לכך. המקום הזה ידע רגעים גדולים וחשובים – וגם רגעי שפל שהיינו מעדיפים לשכוח.
שלושה עשורים אני חבר הבית הזה. אלפי פעמים פקדתי את אולם המליאה, את חדרי הוועדות, את המסדרונות ואת המזנון, אשר בהם פועם הלב הפוליטי של מדינת ישראל הדמוקרטית. אין לי ספק שבמהלך המושב נדע אי-הסכמות רבות, לעתים קשות. אני לא מציע שנימנע מהן. עם זאת – ואני מקווה שהדברים נופלים על אוזניים קשובות – בואו נעשה את מלאכתנו באופן ראוי ומכובד; בואו נראה לכל העיניים הנשואות אלינו ומבקשות מאתנו יישוב דעת, אחריות ומכובדות, כי יש על מי לסמוך. בואו נעדיף את המאחד על פני המפריד. בואו נאמין במה שמחזק ולא רק במה שמפלג וקורע. בואו נתפלל שבעזרת השם נדע לשאת באחריות העליונה המוטלת עלינו ביושר, בצנעה ובאמונה גדולה בעם הזה ובמדינה הזאת.
גברתי היושבת-ראש, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, קווי היסוד של ממשלתי גלויים לכול, ואין כוונה לשנותם. כל סיעה החברה בבית-הנבחרים אשר רואה עצמה מוכנה להיות שותפה לעשייה בפועל, ולא רק בדיבורים מספסלי האופוזיציה, מוזמנת להיות שותפה. אני מוכן להרחיב את הבסיס הקואליציוני ולצרף שותפים נוספים כדי לפעול יחד לקידום הנושאים החשובים העומדים על סדר-יומה של המדינה.
במהלך כנס החורף אפעל לגיבוש הסכמה פרלמנטרית רחבה ככל האפשר, כדי להביא לשינוי שיטת הממשל בישראל, להנהיג חוקה לישראל ולחזק את יציבות המערכת הפוליטית. לא ייתכן מצב תמידי של חוסר יציבות שלטונית, של חוסר משילות ושל חוסר יכולת להניע תהליכים ארוכי טווח. הכנסת חייבת לגבש הסכמה רחבה על דרך יעילה לכונן חוקה ושיטת ממשל שייצבו את המערכת הפוליטית בישראל.
מיכאל איתן (הליכוד):
עסקה עם ליברמן היא לא הסכמה רחבה. אם היית רוצה הסכמה רחבה היית פונה לגבש הסכמה רחבה. אתה רוצה שותף פוליטי, זה הכול.
היו"ר דליה איציק:
פעם ראשונה. תודה.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
גבירותי ורבותי חברי הכנסת, בזירה המדינית חלו לאחרונה שינויים ניכרים. ברשות הפלסטינית מכהנת כיום ממשלת "חמאס".
(הליכוד):
אתה גרמת לזה, אתה אישרת את הבחירות - - -
שר הפנים רוני בר-און:
תיכף ייכנסו שוטרים בריטים - - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
לדאבוננו, ממשלה זו אינה ממלאת את תנאי הסף המינימליים שהתוותה הקהילה הבין-לאומית, שמאפשרים לראות בה שותף אפשרי למשא-ומתן. כל עוד לא תכיר ממשלת ה"חמאס" במדינת ישראל, וכל עוד לא תקבל ותיישם את ההסכמים שנחתמו בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית ותפעל להפסיק את האלימות ולמגר את הטרור – ובכלל זה את הפגיעה ביישובי הדרום – לא נוכל לקיים הידברות אתה. אנחנו, ויחד אתנו הקהילה הבין-לאומית, לא נתפשר על התנאים הללו.
לא שכחנו לרגע את החייל גלעד שליט. גלעד יחזור הביתה.
ברור לנו שהעם הפלסטיני והנהגתו אינם מקשה אחת - -
(חד"ש):
גם אסירים פלסטינים יחזרו הביתה.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - אנחנו עושים הבחנה ברורה בין ממשלת ה"חמאס" ובין נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, שקיבל את שלושת התנאים המוסכמים על רוב מדינות העולם.
(חד"ש):
ולכן ניהלת אתו משא-ומתן.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
אבו-מאזן הוא פרטנר לגיטימי. אנחנו מקיימים מגעים שוטפים אתו ועם אנשיו - -
גלעד ארדן (הליכוד):
איפה?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - ואני מוכן להיפגש אתו, מייד כשיסכים, כדי לדון בדרכים להתקדם על-פי המתווה של מפת הדרכים והשלבים הקיימים בה.
גלעד ארדן (הליכוד):
למה המצאת את ההתכנסות אם יש פרטנר?
היו"ר דליה איציק:
תיכף ידבר יושב-ראש האופוזיציה. היו פה הסכמות שמחייבות את שני הצדדים.
גלעד ארדן (הליכוד):
בין מי למי?
היו"ר דליה איציק:
אני מעירה פעם אחרונה. בבקשה, אדוני ראש הממשלה.
(הליכוד):
- - -
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת סער, אני קוראת לך פעם שנייה.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אתה לא זוכר איך הצביע יושב-ראש הליכוד בהתנתקות?
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ליברמן, תודה לך.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
מדינת ישראל הוכיחה מספר רב של פעמים בעבר את רצונה לחיות בשלום ובשכנות טובה עם העם הפלסטיני. אנחנו לא מעוניינים בהמשך סבלו של העם הפלסטיני.
(חד"ש):
רק מעוניינים - - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
נהפוך הוא; אנחנו מעדיפים חברה פלסטינית משגשגת שאין בה מצוקות הומניטריות, שיודעת רווחה כלכלית ותפעל בשיתוף פעולה עם מדינת ישראל. אני מאמין בכל לבי שמציאות כזאת היא אפשרית. העם הפלסטיני צריך לקבל הכרעה פנימית עמוקה, אם לתת לסיכוי להפוך לחברה בריאה וחזקה לנצח את המציאות העגומה שהוא חי בה. האחריות למצבם של הפלסטינים היא שלהם בלבד, והאחריות להכרעה היא שלהם בלבד. אצלנו ההכרעה כבר התקבלה.
אין לנו רצון ואין לנו כוונה לשלוט על הפלסטינים לנצח. אם יבוא היום והממשלה הפלסטינית תקבל את תנאי הסף שיאפשרו לראותה כגורם לגיטימי, יאפשר הדבר פתיחת אופק מדיני רחב שישנה את המציאות באזור. אך גם בנתונים הקיימים היום אני מתחייב לפעול ללא לאות כדי לנצל כל הזדמנות, כל סדק, כל אפשרות של קיום משא-ומתן שיביא להידברות אמיתית עם נציגים אחראיים של העם הפלסטיני.
(רע"ם-תע"ל):
אני אדביק אותם ליושב-ראש ועדת המשא-ומתן.
אלי אפללו (קדימה):
, אתה רוצה להיות ראש ממשלה.
(רע"ם-תע"ל):
לא לכל עוולות היהודים הערבים אחראים. יש גם טיפשות של יהודים.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
חברי הכנסת, המערכה בלבנון הסתיימה ותוצאותיה נותנות אותותיהן באזור כולו. אנחנו מפיקים את הלקחים ומתמודדים עם הבעיות שנחשפו במהלך הלחימה ואשר הצטברו במשך שנים רבות, מבלי שניתן להן מענה ראוי.
חשוב שיהיה ברור לכול: זאת היתה מערכה הכרחית. תגובתה התקיפה של ישראל הוכיחה לעולם כולו שלא נסכים עוד להפרה בוטה של ריבונותנו. הגענו במערכה הזאת להישגים משמעותיים. מבחינה צבאית הצלחנו לפגוע קשות ב"חיזבאללה", לשבש את המערך המסואב שבנה הארגון באמצעות הזרועות הארוכות של אירן ושל סוריה. הם תכננו להפעיל את המערך הזה נגדנו בזמנים אחרים, אם וכאשר היו נפתחות חזיתות אחרות. אפשרות זאת סוכלה במחיר לא קל בעבורנו.
מבחינה מדינית נוצרו התנאים שהביאו להחלטה 1701, שבמסגרתה, לאחר יותר מ-30 שנה, מתפרס צבא לבנון על הגבול עם ישראל. נוסף על כך נפרס כוח רב-לאומי, הכולל יחידות צבאיות מאירופה, שאמור לבלום את ה"חיזבאללה" בדרום-לבנון ולמנוע ממנו לחזור לעמדות שהיו לו, המאיימות על ביטחון צפון ישראל. מבחינתנו ומבחינת העולם כולו, ה"חיזבאללה" חדל להתקיים כמדינה בתוך מדינה בלבנון. החלטה 1701 מקבעת את ההבנה שיש כתובת אחת בלבנון, וזו ממשלת לבנון.
זהבה גלאון (מרצ):
בקיצור, כיסחנו.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
אני מבקש לנצל את המעמד הזה כדי לקרוא מכאן לראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, להיפגש אתי במישרין ולא באמצעות גורמים מתווכים, כדי לכרות שלום בינינו לבין לבנון. אני יודע שהוא נמצא במצוקה קשה מבית בניסיון להחליש את ה"חיזבאללה" - -
גלעד ארדן (הליכוד):
שניכם במצוקה.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - ומחוץ – נוכח ניסיונות המשטר הסורי להפילו. ישראל יכולה להיות שותף טבעי ורציני לממשלה שוחרת שלום בלבנון. הסבל שנגרם לתושבי לבנון, כמו לתושבי ישראל, מחייב את שנינו, את ראש הממשלה סניורה ואותי, להתגבר על החשדנות ועל הדעות הקדומות ולמצוא יחד אפיק של הידברות ישירה כדי להביא שלום לעמינו.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא לא רוצה להיות באזור שלך. ככה הוא אמר לי. למה אתה משקר?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
לא נשכח את החיילים החטופים, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, ונמשיך לפעול ללא ליאות כדי להביאם חזרה הביתה.
20 שנה חלפו, ומדינת ישראל לא הצליחה להחזיר את רון ארד הביתה. הכנסת מציינת היום 20 שנה לנפילתו בשבי, ואני רוצה להבטיח כי לא נרפה עד אשר נדע מה עלה בגורלו של רון ארד.
לא שכחנו וגם לא נשכח את יתר נעדרי ישראל, ונמשיך לעשות כל שלאל ידנו כדי להשיבם ארצה.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מה עם פולארד?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
ישראל תמשיך לעקוב בדריכות אחר האיומים העוטפים אותה. עם זאת, מדינת ישראל היא חלק ממערך גדול של מדינות המתמודד עם הסכנות. המערכה בלבנון חידדה את הסכנה האורבת לאזורנו ולעולם החופשי כולו מאירן ומתוכנית הגרעין שלה. אירן מערימה על הקהילה הבין-לאומית, נוקטת סחבת ומנסה להרוויח זמן כדי להשלים את תוכנית הגרעין המסוכנת שלה. האיום האירני הוא איום קיומי לישראל, הוא איום קיומי לשלום העולם. ישראל משתפת פעולה עם הקהילה הבין-לאומית על מנת לסכל אותו. זוהי פרשת דרכים היסטורית שבה נמצאת הקהילה הבין-לאומית כולה, ועליה החובה למנוע יכולת גרעינית מאירן. אין כאן שאלה, אין כאן התלבטות, יש כאן הכרעה. העולם חייב להבטיח שלאירן לא יהיה נשק גרעיני.
האירועים האחרונים ממחישים את הסכנה. משטרים לא אחראיים ולא זהירים רוכשים יכולת לא קונבנציונלית במטרה לאיים על שלום העולם. הקהילה הבין-לאומית חייבת להיות נחושה, ברורה וחד-משמעית בפעולותיה. אין כאן מקום לגמגום, אין כאן מקום לפשרות ואין כאן מקום למשחקים מיותרים. נחישות ותקיפות הן הדרך היחידה למגר את הסכנה הזאת מן העולם. אירן מביטה על הדרך שבה הקהילה הבין-לאומית מגיבה על פעולות צפון-קוריאה, ותסיק את המסקנות גם לגבי התנהלותה.
מחר אני מתעתד לצאת לביקור חשוב ברוסיה, לפגישה עם הנשיא פוטין, ובחודש הבא אני עתיד להיפגש עם הנשיא ג'ורג' בוש. הנושאים הללו יעמדו במרכז שיחותי עם מנהיגים אלה.
(חד"ש):
כור דימונה מבין עיניך. אל תטיף על גרעין אתה.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
אני שומע תגובות של תמיהה על כך שאנחנו מחמיצים כביכול הזדמנות ולא נענים לקריאות השלום של נשיא סוריה. ישראל מעוניינת בהסכם שלום עם סוריה, אך שלום עושים עם מי שמתנער מטרור ולא מארח מפקדות של ארגוני טרור. שלום עושים - -
ואסל טאהא (בל"ד):
עם מי שמסיים את הכיבוש.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - עם מי שקיבל הכרעה אסטרטגית לתמוך בקו מתון ולא לסייע לחימושו של ארגון טרור המאיים על היציבות האזורית. לא נוכל לעשות שלום עם מי שכרת ברית עם מדינה הקוראת בפומבי להשמדתה של מדינת ישראל וכופרת בזכותה להתקיים כמדינה יהודית. ישראל תסכים לעשות שלום עם נשיא סוריה אם יקבל החלטה אסטרטגית אמיתית להתנער מהטרור, ולא עם מנהיג המשתמש בשפת שלום כטקטיקה להסטת תשומת הלב הבין-לאומית מהסוגיות האחרות הנוגעות אליו.
(רע"ם-תע"ל):
אמרת - - - איך אפשר?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
לעומת זאת, יש בעולם הערבי קולות רבים המדברים בעד שיתוף פעולה להסדר מדיני. אני שמח על כך שנוצר ציר מדינות מתון בעולם הערבי, שרוצה לקחת חלק בבלימת ההשפעה השלילית של אירן על האזור. האיום האירני הוא לא רק איום על ישראל ועל העולם החופשי, אלא הוא גם איום על מדינות ערביות הסובבות אותנו. הטרור מאיים על העולם הערבי פנימה לא פחות מאשר על מדינות אחרות. לא מעט מדינות ערב מבינות את זה. הן מוכנות לפעול כדי לפתור את הסכסוך הישראלי-הפלסטיני ולייצר מציאות אופטימית וחיובית באזור.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
לסיים את הכיבוש. מה עם הכיבוש?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
אני מתכוון לנצל כל אפיק של היגיון ושכל ישר בעולם הערבי, כדי לתת תקווה לסיכוי לשלום אזורי וכדי להניע תהליכים שייצרו כאן מציאות אזורית אחרת, מציאות של חיים שתפצה על עשרות שנים של מלחמות, כאב ואובדן, ותייצר באזור חיים של תקווה, שגשוג ושיתוף פעולה. מדובר בהתפתחות חיובית וחשובה מאין כמוה, הפותחת בפנינו סיכויים חדשים לעתיד.
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, כבר ציינתי שיש לנו סיבות רבות להרגיש ביטחון ותקווה, ולהיות גאים במי שאנחנו. מצב הכלכלה הישראלית הוא ביטוי מובהק לכך. זו תולדה של מדיניות פיסקלית אחראית. המשק הישראלי יצמח השנה על-פי ההערכות בשיעור שנתי של לפחות 4.6%. זה שיעור גבוה יותר מבמדינות אזור האירו ומבארצות-הברית, וזו תוצאה שאנחנו מגיעים אליה למרות המערכה הצבאית בלבנון ועל אף התחזיות שתקופת הלחימה תפגע בצמיחה. ולא רק זאת, שנת 2006 תניב יתרה של כ-6 מיליארדי דולרים עודף יצוא על היבוא, המהווה שיא של כל הזמנים.
ההשקעות מחוץ-לארץ כבר הגיעו לכ-16 מיליארד דולר השנה – אף הן שיא. השנה גם זכינו להצבעת האמון של וורן באפט, גדול המשקיעים בעולם, ולהתחזקות ניכרת של השקל מול הדולר. כמו כן, הגירעון בתקציב המדינה יעמוד על פחות מ-2%, למרות הגידול הניכר בהוצאות הביטחון בשל המערכה והעלויות הכבדות שבשיקום הצפון.
(חד"ש):
בכמה יפחת העוני?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
המציאות הזאת תעזור לנו להתמודד עם הקשיים שעוד ישנם.
(חד"ש):
מה עם משבר הרשויות?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
רק אם נאמין בחוסנה הכלכלי של מדינת ישראל נעשה זאת בהצלחה. האבטלה אומנם הצטמצמה, אך שיעורה עדיין גבוה מאוד. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה נמוך מהרצוי, במיוחד בקרב בעלי השכלה נמוכה. הפריון בתעשיות המסורתיות ובסקטור השירותים אצל המעסיקים הגדולים ביותר במשק קופא על שמריו ולא מאפשר גידול נוסף בתעסוקה ובשכר. ממדי העוני לא פוחתים והמצוקות הכלכליות קיימות בחלק לא מבוטל של האוכלוסייה. מדובר בסימפטומים מדאיגים, המחייבים אותנו לטיפול שורש ולא להקלה זמנית.
הממשלה נחושה ליטול את האחריות המלאה לגבש תוכנית מקיפה, ארוכת טווח, שתבטיח שהאוכלוסייה כולה תיהנה מפירות הצמיחה ושתביא גם להקטנת הפערים החברתיים בישראל.
(יהדות התורה):
אולי תפסיקו להיות נחושים.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
אין במערכה כזאת "זבנג וגמרנו" - -
קריאה:
מה עם ההזנה?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - הדבר דורש מאמצים מתמשכים, נשימה ארוכה, למידת לקחים ותיקון כיוון תוך כדי התקדמות לעבר המטרה.
(חד"ש):
ראש הממשלה, עדיין אין - - - על מה אתה מדבר.
היו"ר דליה איציק:
אתה מפריע כל הזמן.
(חד"ש):
אני לא מפריע, אני ממלא את תפקידי.
היו"ר דליה איציק:
אני קוראת לך פעם ראשונה ופעם שנייה.
(חד"ש):
אני ממלא את תפקידי.
היו"ר דליה איציק:
אני קוראת לך פעם ראשונה ופעם שנייה.
(חד"ש):
אני ממלא את תפקידי.
היו"ר דליה איציק:
ועכשיו אני אקרא לך גם פעם שלישית. בבקשה להירגע.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
הטלתי על המועצה הלאומית לכלכלה, שהקמתי לאחרונה במשרד ראש הממשלה, בראשותו של הפרופסור מנואל טרכטנברג, את המשימה להתוות תוכנית אופרטיבית בעלת יעדים ברורים לצמצום העוני והאבטלה, להגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ולהגברת פריון הייצור בתעשיות המסורתיות ובסקטור השירותים.
התוכנית תכלול, בין היתר, הצעה למדיניות ממשלתית בכמה נושאים מרכזיים: הנהגת מס הכנסה שלילי, הקניית כלים וכישורים פרטניים להשתלבות בתעסוקה, טיפול במוקדי מצוקה במגזר החרדי ובמגזר המיעוטים, השוואת עלויות בהעסקת עובדים זרים לאלה של עובדים ישראלים ועידוד החדשנות והמו"פ בתעשיות המסורתיות.
(יהדות התורה):
- - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
המדינות שהצליחו בעשורים האחרונים לצמוח תוך כדי הבאת פירות הצמיחה - -
(יהדות התורה):
מה עם 700,000 ילדים רעבים?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - למעגלים רחבים של אוכלוסייתן, מדינות כמו אירלנד, אנגליה, פינלנד ודנמרק, לא הצליחו רק כיוון שהתמזל מזלן. זו תוצאה של תכנון מפורט, של אסטרטגיה מקיפה ארוכת טווח, של תפיסות חדשניות ושל דבקות במטרה.
אין לי ספק שגם אנחנו מסוגלים לעשות את זה, והאחריות לכך לא מוטלת רק על הממשלה, אלא גם על הכנסת ועל כל אחד מחבריה. תקציב המדינה שיובא בפניכם במהלך המושב הנוכחי הכרחי להשגת היעדים הללו.
מעבר לתוכניות החשובות לעתיד, התקציב, כפי שאושר בממשלה, משיג שני יעדים בו-זמנית: ההוצאה החברתית בתקציב הזה גבוהה ב-3.8 מיליארדי שקלים, תוספת נטו מעבר לגידול הטבעי ביחס לשנת 2005, ולמעט הוצאות חד-פעמיות, תקרת ההוצאה גדלה מ-1% ל-1.7%. התקציב מבטא את המדיניות החדשה של הממשלה בתחומים החברתיים.
התקציב קובע כי שכר המינימום ימשיך לעלות, היקף סל הבריאות יגדל משמעותית, תקציבי הרווחה יגדלו, תקציב המדינה למעונות-היום יגדל - -
זהבה גלאון (מרצ):
- - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - מפעל ההזנה יורחב ל-190,000 ילדים וקצבאות הזיקנה יהיו גבוהות יותר.
(העבודה-מימד):
מה עם פרויקט שיקום שכונות?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
הממשלה הנוכחית רואה בעבודה ערך יסוד, העומד בבסיס השותפות של כל אזרח בחברה הישראלית.
(העבודה-מימד):
למה אין שר רווחה?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
הממשלה תפעל כדי לסייע למעסיקים ליצור מקומות עבודה חדשים וכדי לשמור על כל הזכויות המגיעות לעובדים.
(יהדות התורה):
מה עם 700,000 ילדים עניים?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
אני שומע את הקולות האומרים שלא הוספנו מספיק, שצריך להוסיף עוד ועוד. אין לנו מחלוקות, אבל אנחנו חייבים לנהוג באחריות. תוספת לא אחראית לתקציב המדינה, שלא תתחשב בהכנסות המדינה, הכבדה נוספת של נטל המס והנהגת מדיניות פופוליסטית קצרת טווח ייצרו מראית עין של מדיניות חברתית אך בסופו של דבר יפגעו דווקא בשכבות החלשות.
(העבודה-מימד):
מה עם פרויקט שיקום שכונות?
(הליכוד):
מה עם שר רווחה?
(חד"ש):
תגיד לכנסת אם אתה מתכוון למנות שר רווחה. בממשלה שלך יהיה או לא יהיה שר רווחה?
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ברכה.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
חברי הכנסת, המערכה בלבנון פגעה בצפונה של הארץ, אבל אני מתכוון להפוך את הפגיעה הזאת לסיכוי לשינוי משמעותי במצב הצפון. תקציבים ממשלתיים בהיקף של 2.8 מיליארדי שקלים יושקעו באזור הצפון עד לסוף שנת 2007.
ההשקעה הממשלתית תקיף מגוון רחב של תחומים, ובהם סיוע לרשויות המקומיות, שיפור משמעותי במערכת החינוך בצפון הארץ, שדרוג אזורי תעשייה, סיוע ליצואנים ולמעסיקים על מנת להגדיל את נפח התעסוקה, שיווק מסיבי של התיירות בצפון, לרבות פיתוח תשתיות לתיירות, השקעות בבריאות, בתשתיות, בחקלאות, בתחבורה, בהגנת הסביבה ובתקציבי הרווחה. ניצור כאן מאסה קריטית של שינוי. התוכנית כוללת גם את שדרות ואת יישובי עוטף-עזה, שיזכו לתקציבים הממשלתיים האלה בדיוק כמו תושבי הצפון.
יעד נוסף שהצבתי כתוצאה מהלחימה, הוא הסדרת נושא הטיפול בעורף במצבי חירום. אנחנו חייבים להניח כי גם בעתיד עלול העורף הישראלי להיות מותקף. אנחנו נפיק את כל הלקחים הנדרשים ונכין את כל המערכות על מנת להבטיח מוכנות של העורף למצבי חירום.
הממשלה בראשותי מתכוונת להילחם באלימות ובפשיעה כדי לתת לכל אזרח בישראל ביטחון אישי בביתו, בשכונת מגוריו, בבית-ספרו ובמקומות שבהם הוא מבלה. נילחם בפשיעה מבפנים באותה נחישות שבה אנחנו נלחמים בטרור.
המאבק בפשיעה יתמקד בשני מסלולים עיקריים. האחד יעמיד את האזרח במרכז וישפר את יכולתו לקבל שירותים מן המשטרה ואת יכולת המשטרה להגן עליו. המעגל השני יעמיד את העבריין במרכז וירכז מאמץ במניעה, באיתור ובכליאה, תוך מתן דגש במאבק בתאונות הדרכים ובתופעות קשות של שחיתות ציבורית.
בימים אלה עומד כבוד נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר, בראש ועדה שאת הקמתה יזמתי מייד לאחר כניסתי לתפקידי, שנועדה לגבש קוד אתי להתנהלות נבחרי הציבור בישראל.
אני מכיר את אלה שמדברים גבוהה גבוהה על ביעור הרע מקרבנו - -
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
- - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - אבל אני מאמין שוועדת-שמגר תוביל למעשים בפועל ותייצר מציאות – שאותה התחייבתי לקבל ככתבה וכלשונה ולעגנה עיגון משפטי – על מנת לייצר כללים ברורים וחד-משמעיים בכל הקשור להתנהלות הציבורית בישראל.
עשר שנות כהונתי כראש העיר ירושלים לימדו אותי עד כמה חשובה ומרכזית עבודתן של מערכות השלטון המקומי ועד כמה מהותי הוא תפקיד ראש העיר. יש לנו הרבה רשויות מקומיות בארץ וראשי ערים יעילים, מאורגנים ומסודרים להפליא. לצדם יש גם רשויות כושלות. עוד לפני שנבחרתי לתפקידי התחייבתי כי נפעל לחיזוק השלטון המקומי ולהגדרה מחודשת ויציבה יותר של דפוסי הקשר בין השלטון המרכזי ובין השלטון המקומי בישראל. גם בנושא זה אהיה מעורב באופן אישי ואבטיח קיומם של הידברות ותהליכי עבודה במטרה לחולל את השינויים הנדרשים.
זהבה גלאון (מרצ):
- - -
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
כל הדברים האלה יהיו - - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
גברתי היושבת-ראש, אני מבקש לסיים את דברי בהתייחסות ליום עיון שקיימתי בימים שבין כסה לעשור - -
רן כהן (מרצ):
אבל שכחת את שר הרווחה.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - עם נציגי הציבור הציוני-הדתי במכון הישראלי לדמוקרטיה. במשך יום שלם קיימנו סדרה של דיונים, שיחות והתייעצויות - -
זהבה גלאון (מרצ):
תגיד משהו על - - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - שעסקו בהגדרת תפקידו של הציבור הציוני-הדתי בישראל.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני לא זוכר שהזמנת אותי.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
היה זה יום מרתק, שבו הרגשתי עד כמה גדולה המחויבות של כל אחד ממשתתפיו למדינה שלנו.
זהבה גלאון (מרצ):
- - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
הציבור הציוני-הדתי הוא ציבור נפלא. תרומתו לחברה ולעם בישראל משמעותית ביותר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא בקואליציה?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
הציבור הזה חייב להיות מעורב במסלולים נוספים בחברה הישראלית, נוסף על הערך ההתיישבותי.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
צריך לפנות מאחזים.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
במקביל אנחנו חייבים לשמור על אופיה היהודי של מדינת ישראל, וזאת ללא כפייה, חלילה, אלא מתוך הידברות ושיתוף פעולה.
כבר במהלך כנס החורף ועם המשך קיומה של ההידברות עם נציגי היהדות הדתית נפעל לקבלת החלטות בתחומי הגיור ובדבר אופיה של השבת בישראל.
נעשה מאמץ עליון לצמצם פערים ביחסים הפנימיים עם הציבור החרדי. נפעל לעגן בחוק את מעמד החינוך החרדי, על כל גווניו, כדי להבטיח את זכויותיו.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
מה עם הציבור הערבי?
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
ממשלת ישראל מחויבת באותה מידה עצמה ליצור בסיס אחר ליחסים עם האזרחים הלא-יהודים שהם חלק בלתי נפרד מחיי המדינה. שנים דיברנו על כך, לא עשינו מספיק.
(רע"ם-תע"ל):
- - -
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת טיבי, פעם אחרונה שאני מעירה לך.
(רע"ם-תע"ל):
- - -
היו"ר דליה איציק:
אני לא מעירה לך יותר.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
גברתי היושבת-ראש, הואיל וחברי הכנסת הערבים - -
(חד"ש):
יש גם רוסים שהם לא יהודים.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - הצליחו, אולי לא במקרה, לא לשמוע את מה שאמרתי, אני אחזור על המשפטים הללו. נעשה מאמץ עליון לצמצם פערים באותה מידה עצמה עם האזרחים הלא-יהודים שהם חלק בלתי נפרד מחיי המדינה. שנים דיברנו על כך, לא עשינו מספיק.
הלחימה בצפון לא הבחינה בין יהודים לערבים, לדרוזים, לצ'רקסים ולבדואים. אלה גם אלה היו חשופים לאותם טילים ולאותן סכנות. שוויון זה לא יכול להתקיים רק בימי לחימה. הוא חייב לבוא לידי ביטוי גם בחיי היום-יום, בהזדמנות לאיכות חיים, בפיתוח תשתיות, בחינוך ובתעסוקה. לא נתחמק מהאחריות המוטלת עלינו בעניין זה.
(רע"ם-תע"ל):
ליברמן - - -
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש פעם נוספת מהבמה הרמה הזאת - -
(רע"ם-תע"ל):
לא יישארו - - -
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת טיבי, אני תיכף אוציא אותך. פעם אחרונה בהחלט.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
- - לפנות אליכם, אתם המשפיעים במידה מכרעת על תרבות השיח הציבורי ודפוסי היחסים החברתיים במדינה שלנו. אני יודע כמה קל להתפתות לאווירה של נרגנות, קנטור ויריבות שאינה יודעת גבולות. כל כך הרבה מונח על כף המאזניים. כל כך הרבה תלוי בנו, ביכולת שלנו לגלות איפוק, כבוד הדדי, ויכוח תוך כדי סובלנות, אי-הסכמה שיודעת להציב גבולות של סבירות. העם שלנו זקוק, אולי יותר מכל דבר אחר, לדוגמה שאנחנו יכולים להציב לו – כדי להרים את ראשו בגאווה, להיות גאה במדינה שלנו, בהישגיה, במורשתה המופלאה, ביכולתה להתגבר על הקשיים, המחדלים והמצוקות, שגם הם חלק מחיינו.
אני מתפלל שנהיה ראויים כולנו, כל אחד מאתנו, לתקווה הזאת ולאמון שאנו מבקשים.
זהבה גלאון (מרצ):
אבל המנהיגות כושלת.
ראש הממשלה אהוד אולמרט:
גברתי היושבת-ראש, בסיום, ממש בסיום דברי, רציתי לומר בהזדמנות הזאת, שאולי לא תהיה מטבע הדברים כמוה בשבועות הקרובים, בגלל התאריך המיוחד הזה של פתיחת המושב, מלה של פרידה ממי שהודיע על כוונתו לעזוב את הכנסת, מחבר הכנסת .
אני רוצה לומר לבית הזה, אבל אולי לכל מדינת ישראל – אין כמוהו בבית הזה. מעטים האנשים מבין אלה ששירתו כאן, ששיחקו תפקיד חשוב כל כך ומרכזי כל כך בהיסטוריה המודרנית של העם הזה, כמו האיש הזה, . הוא יודע שאני חושב את הדברים האלה הרבה שנים, כי אמרתי לו את זה גם במעמדים פרטיים.
המעמד הזה, שבו עלה לדוכן הזה כאן, בכנסת ישראל, לפני שנים לא מעטות כבר, כדי להישבע את שבועת האמונים כשר בישראל, היה לי אחד הרגעים המרגשים בחיי, כשחשבתי מהיכן הוא בא, מה הוא סימל ומה הוא מייצג למדינת ישראל ולעם ישראל.
הודיע שהוא פורש מהכנסת, אולי גם מהחיים הפוליטיים. הוא ממשיך להיות איש שמסמל גאווה גדולה, אומץ רב כיהודי וכלוחם חופש. בשם ממשלת ישראל, במעמד הזה, לפני כל עם ישראל, אני רוצה לומר לך תודה.
גברתי היושבת-ראש, תודה גם לך.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת שרנסקי, אנחנו עוד בוודאי נמצא את הזמן להיפרד ממך פורמלית, אתה עמנו עוד כחודש. בהזדמנות הזאת שאני מזמינה את יושב-ראש האופוזיציה לבוא לתפוס את מקומו, אני רוצה להגיד לחבר הכנסת יורי שטרן, ברוכים הבאים, רפואה שלמה. עוד הרבה שנים ארוכות ובריאות. בבקשה, אדוני יושב-ראש האופוזיציה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, חברי הכנסת לדורותיהם, ובראשם חברנו , שיפה עשה ראש הממשלה שנפרד ממך.
גברתי, אני מניח שתאפשרי לנו להיפרד מחבר הכנסת שרנסקי באופן מיוחד ומסודר, אבל אגיד רק מלה אחת, שתי מלים, להגדיר אותך: פטריוט יהודי. נתן, אתה פטריוט יהודי בכל רמ"ח איבריך, ואין ציוני כמוך. אני עוד אומר דברים אחרים, אבל אני חושב שאני מדבר פה בשם הבית כולו, בשם אזרחי ישראל והעם היהודי – ולא רק בשם העם היהודי. מכירים בך את התכונה הזאת ומוקירים אותה.
המשפחות של אהוד גולדווסר, של אלדד רגב ושל יגאל שליט, ומשפחת חבר, ובייחוד ברגע זה אחיו של רון ארד, חן ודודו, שאחיהם נשבה היום לפני 20 שנה - חן, אני זוכר שבאת אלי, בעצם באתם שניכם, עם אמא, בתיה, כשהייתי ראש הממשלה, והיתה תחינה בעיניה של בתיה. היתה בעיניה לחלוחית, והיא אמרה: "אני מאמינה שאתה תחזיר את בני". אני יכול להגיד לך שעשיתי הכול כדי להחזיר אותו. כך עשו גם קודמי, וכך עשו גם מי שמילאו את תפקיד ראש הממשלה אחרי. שובר את לבי שלא הצלחנו. אני חושב מה עבר עליו בימים ובלילות, ומה עובר על אלדד, על אודי ועל גלעד. כל אחד מאתנו שם את עצמו שם או רואה את עצמו, את בנו או את אחיו. אני מאוד מקווה, מתפלל ומייחל שיצלח בידינו להחזיר אותו ואותם חזרה הביתה במהרה.
חברי הבית, לפני 70 שנה, לנוכח אפסות המעשה מול עליית הנאציזם, אמר וינסטון צ'רצ'יל משהו על השאננות האנושית אשר מופרעת מפעם לפעם בצלצול פעמוני אזעקה. הנה מה שהוא אמר: "אין חדש בסיפור הזה. הוא חוזר על עצמו שוב ושוב. הוא שייך לקטגוריה העגומה של חוסר ניסיון, או יותר נכון של חוסר היכולת האנושית ללמוד מן הניסיון; חוסר יכולת לראות את הנולד, העדר נכונות לפעולה כשהפעולה היא פשוטה ויעילה, עצות מבולבלות עד בוא המשבר, עד שיצר הקיום מכה בעוצמה במצילתיים". כל אלה, אמר צ'רצ'יל, הם מהסממנים המאפיינים את המעגלים האין-סופיים של ההיסטוריה.
אני שואל היום, רבותי, איפה אנחנו במעגל ההיסטורי שלנו. לפני שלושה חודשים, עם פרוץ מלחמת לבנון והירי המסיבי של רקטות על הערים שלנו, קיבלנו את צלצול ההשכמה שלנו. אבל האם כולם הפנימו את הלקחים, והאם ננקטו כל הפעולות הנדרשות? לצערי אני חייב להשיב על כך בשלילה.
נכון שהיום כולם, אני חושב שבלי יוצא מן הכלל, מבינים את הדברים שחברי ואני התרענו עליהם רק לפני חצי שנה, במערכת הבחירות: שאירן היא איום ממשי על עצם קיומנו – זה הוגדר "ספין" לפני חצי שנה – שגרורותיה בצפון ובדרום, ה"חיזבאללה" ו"החמאס", מאיימות על ערינו ועל יישובינו, והאיום הזה הולך וגובר, כי הם מתחמשים ביתר שאת בנשק שמביאים דרך סוריה ובנשק שמביאים דרך סיני, כפי שהעידו רק לאחרונה ראש השב"כ יובל דיסקין וראש חטיבת המחקר באמ"ן. רבותי, לצערנו גם הדברים המפורטים שהזהרנו מפניהם בעניין זה מתממשים אחד לאחד: ציר פילדלפי קרס, רצועת-עזה פרוצה, נהרות-נהרות של נשק, של חומרי נפץ, של אמצעי לחימה ושל טילים חדשים נגד מטוסים ונגד טנקים זורמים לתוך הרצועה מתוך סיני. אני לא חושב שלמישהו כאן יש ספק שהנשק הזה יופנה בהמשך כלפינו.
ובכן, אף שהיום הציבור רואה ומבין את הסכנה, אי-אפשר לומר שמישהו מתרגם את ההבנה הזאת לשפת המעשה – להיערכות, לבלימה, להרתעה, ולפי הצורך גם להכרעה. האם מיישמים את הלקחים? האם עושים רפורמות בצה"ל ובמערכת הביטחון? האם דואגים למקלוט האוכלוסייה, לא רק בצפון – חבר הכנסת כחלון, שאלת – ולא רק בדרום, אלא גם במרכז, להגנה על האוכלוסייה ועל מתקנים חיוניים, כי אנחנו כבר בעידן הטילים? זה ברור: הטילים הם גם בסוריה וגם באירן. האם משפרים את דרכי הפעולה שלנו לטילים הקרובים - נגד ה"קסאמים" שממשיכים להיות מומטרים יום-יום על שדרות ועל יישובי הנגב המערבי? האם עושים משהו? האם חוסמים את ציר פילדלפי? ועוד כהנה וכהנה.
גברתי, אני מעלה את השאלות האלה לא בקנטרנות, אלא בדאגה, כי זה בנפשנו. ובכן, לא מיישמים את הלקחים ברמה הלאומית, כי לא מפיקים את הלקחים ברמה הלאומית, כי הממשלה עומדת בסירובה להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואני חייב להגיד שרוב הציבור עומד בקביעות מרשימה ודורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית, כי הוא יודע למה; כי העם הזה רוצה לדעת את האמת, כי העם הזה רוצה – ב"העם הזה" אני מתכוון לחיילי המילואים ולחיילי הסדיר – רוצה לדעת שמפיקים לקחי אמת בכל הרמות של המערכת, ולא ברמה של הש"ג, אבל במקום תהליך של הפקת לקחים ויישומם נמצא פתרון הפלא לכל הבעיות שלנו – שינוי שיטת הממשל.
למה הדבר דומה? למכונית שנוסעת לכיוון התהום, ובמקום לשנות את כיוון הנסיעה מציעים לנו לשנות את דגם המכונית.
גברתי היושבת-ראש, חברי הבית, מה שדרוש היום הוא שינוי כיוון במדינה. אפשר וגם צריך לשנות את שיטת הממשל, אבל זאת הבעיה שלנו? זאת היתה הבעיה? זה ההסבר לכישלון של ניהול המלחמה? לראש הממשלה לא היתה תמיכה מספקת מהכנסת? יש מישהו כאן, בבית הזה, שלא תמך בו? חברי ואני באופוזיציה נתנו תמיכה לא רק בפתיחת המלחמה, אלא במהלך המלחמה, כל הזמן, ולא רק אנחנו – העולם המערבי, ארצות-הברית, ואפילו גורמים – ואני חייב להגיד – לא מבוטלים בעולם הערבי. מעולם, מעולם לא יצאה ממשלה למלחמה עם תמיכה לאומית ובין-לאומית חזקה כל כך, מתוך השיטה הקיימת, מתוך הבית הזה. בצדק, דרך אגב. גברתי, את אמרת את זה, וזה נכון: זו היתה מלחמת מגן מובהקת, מלחמה צודקת. ובכן, הכשל בניהול המלחמה אינו בשיטת הממשל. נכנסנו עם אשראי עצום, ואיך יצאנו מזה זה כבר עניין אחר.
דרך אגב, יש פה אנשים ששירתו בממשלות קודמות, ויש פה חברי כנסת שהיו בתקופה של ממשלות קודמות; גם ההצלחות הגדולות שלנו היו מתוך שיטת הממשל הזאת. התקפת הכור בעירק – מנחם בגין, זיכרונו לברכה – מתוך הממשלה הזאת, מתוך המבנה הזה. השלום עם מצרים – מתוך המבנה הזה.
לפני ארבע שנים עמדנו מול תהום פעורה אחרת, תהום כלכלית. ראש הממשלה משבח את התוצאות הכלכליות. זה לא בא מאתמול, אבל זה בא משלשום. עמדנו לפני תהום כלכלית והיינו צריכים לעשות שינויים קשים מאוד. לא אמרנו, טוב, אנחנו צריכים לשנות את שיטת הממשל. אמרנו, אנחנו צריכים לעשות דברים מאוד נועזים, מאוד קשים, מרחיקי לכת אפילו, וחלקם מאוד-מאוד קשים – ועשינו אותם, אגב, בגיבוי מלא של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ובעזרת שרים וחברי כנסת שיושבים כאן, עזרה חשובה.
ובכן, לא השיטה היא שקבעה את הכשל. אגב, אני תומך – אני רוצה שתדעו – אני תומך בשינוי השיטה. חברי בסיעה, רוב מכריע, רוצים את זה. אני חושב שכל אחד מבין שאפשר וצריך לשנות. אנחנו מבינים את זה. אבל צריך לעשות את זה בצורה אחראית, לא בצורה שתביא להמשך הפיצול. הרי למדנו משהו בפעם הקודמת, וגם ההצעה המוצעת לפנינו היום מביאה ליתר פיצול בכנסת. זה דבר רע, לא טוב. חווינו את זה.
מעבר לכך, עצם השינוי – שיטת ממשל היא לא זוג גרביים, אני נוהג לומר. שיטת ממשל היא לא זוג גרביים שאתה מחליף כל יום. זה שינוי שאתה צריך לדון בו בכובד ראש; זה דבר מורכב מאוד, אתה צריך לדון בו עם מיטב המוחות בארץ, ואולי גם להביא כמה מחוץ-לארץ, וכמובן, עם כל חברי הבית. זאת ההצעה שלנו - לפתוח בדיונים כאלה בצורה רצינית, ולא כחלק מקוניונקטורה פוליטית; לא כתרגיל קואליציוני. זה דבר רציני מדי לעשות אותו כך.
בכל מקרה צריך להבין משהו: אין תחליף לדרך, ואין תחליף למדיניות, למנהיגות. ואם אין דרך ואין מנהיגות, שום שינוי של שיטת הממשל לא יעזור.
שואלים אותי מה צריך לעשות היום. צריך לשנות כיוון. לא התכנסות, לא התקפלות – התעצמות. והתעצמות בכל המובנים, בכל התחומים, אבל בעיקר בשלושה: התעצמות ביטחונית, התעצמות כלכלית-חברתית והתעצמות ערכית.
ראשית, התעצמות ביטחונית – אנחנו חייבים לשקם במהרה את כושר ההרתעה ואת הכבוד הלאומי שלנו. האויבים שלנו לועגים לנו בראש חוצות. זה מרגיז כל אחד פה, אני מעריך, כמעט כל אחד פה, אבל זה גם מאוד מסוכן, כי הם יכולים להתפתות למתקפה חדשה. יכולה להיות הידרדרות, הסלמה, בגלל הפגיעה, בגלל הכרסום בכושר ההרתעה שלנו. לכן אנחנו חייבים לבנות מחדש את קיר הברזל של ההרתעה הישראלית, ויש ממה לבנות אותו, כי ראינו שחיילי הסדיר והמילואים נלחמו בגבורה רבה, גילו מנהיגות מקומית יוצאת מן הכלל, בהקרבה, וגם הצליחו. ברמה המקומית הצליחו יפה.
ובכן, שיקום חומת המגן כך ששום אויב לא יחשוב לפגוע בנו, שהכוונות האלה יתנפצו אל מול החומה הזאת, זאת המשימה הראשונה שלנו, ובראש ובראשונה לדכא את הכוונות של אירן כלפינו.
חברי הבית, אני רוצה לומר שאירן היא לא גורם כול יכול. יש לה בעיות כלכליות קשות, יש בה שסעים ובקיעים, יש לה הרבה בעיות. אנחנו מדברים כאן על בעיות כלכליות וחברתיות – לאירן יש הרבה כאלה. סנקציות אפקטיביות, גם של חלק מהקהילה הבין-לאומית, יכולות להשפיע. יש גם דברים אחרים, שאין טעם להרחיב את הדיבור עליהם כאן. אני חושב שדבר אחד צריך להגיד: ראוי שיצא קול שיגיד לעם באירן: המנהיגות המטורפת שלכם מסכנת אתכם כשם שהמנהיגות המטורפת של היטלר הביאה לחורבן ולהרס של גרמניה. צריך להגיד להם את זה, כי הם לא שומעים את זה.
קריאה:
רק לך יאמינו.
בנימין נתניהו (הליכוד):
צריך להיות מאמץ בין-לאומי. כל הדברים האלה צריכים להיות במאמץ בין-לאומי גדול, אבל חשוב לדעת שמול האיום האירני – אני חוזר ואומר דבר שאמרתי כאן בתחילת כהונת הכנסת הזאת – מול האיום האירני אין אופוזיציה ואין קואליציה; יש רק איחוד כוחות של עם חפץ חיים.
אני רוצה לומר לכם, הדבר הזה בוער בעצמותי. זה לא דבר שאני אומר כלאחר יד מעל הבמה הזאת. לפני עשר שנים, זמן קצר לאחר שנבחרתי לכהונת ראש הממשלה, אמרתי לפני שני בתי הקונגרס: המשטר המסוכן ביותר בעולם הוא אירן. אם משטר זה ישיג נשק גרעיני, הדבר יכול להוביל לתוצאות הרסניות, לא רק לישראל ולמזרח התיכון, אלא לאנושות כולה. הקהילה הבין-לאומית חייבת לבודד משטרים מסוג זה ולמנוע מהם השגת נשק אטומי. למדיניות ההרתעה חייבת להצטרף עכשיו מדיניות של מניעה מיידית ויעילה. זאת לא ססמה, זאת לא הפרזה, מדובר בחיינו ובחיי ילדינו. עברו עשר שנים, ולצערנו הסכנה הזאת הופכת ממשית מיום ליום. קיבלנו עכשיו תזכורת, שדרום-קוריאה, שותפתה של אירן בדברים רבים - -
שר הפנים רוני בר-און:
צפון-קוריאה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
צפון-קוריאה, סליחה. - - פוצצה מתקן אטומי. מעל הבמה הזאת אני קורא לכל המדינות החופשיות לפעול יחד נגד האיום של התחמשות משטרים קיצוניים בנשק גרעיני, ובראשן אירן.
אני רוצה לומר לך שוב, ראש הממשלה, אנחנו איננו זקוקים לשררה. נעזור לך ולממשלה ככל שנוכל מול האיום האירני, כדי להבטיח את עתידנו, את עתיד כולנו. ובכן, זאת המשימה הראשונה: ביצור העוצמה הביטחונית שלנו.
המשימה השנייה היא ביצור העוצמה הכלכלית-החברתית, וכאן ההתחלה היא טובה, כי פה המכונית נסעה – כוונה – בכיוון הנכון. היא עמדה במלחמה, כל העולם השתאה מעוצמתו של המשק הישראלי, גם במלחמה. היא נסעה בכיוון הנכון. צריך להבטיח שהיא תמשיך לנסוע בכיוון הנכון – צריך להתמיד בזה. לא להקפיא; להתמיד. לא להקפיא הורדת מסים. להמשיך בהורדת מסים. נקבל יותר מסים – אנחנו צריכים צמיחה. המפתח הוא להמשיך את הצמיחה, לא לעצור ב-4% או ב-5%, אלא להמשיך את תנופת הצמיחה. עוד.
זה אומר להמשיך רפורמות שנעצרו: רפורמות במינהל מקרקעי ישראל, רפורמות בוועדות התכנון והבנייה, רפורמות בחברת החשמל, רפורמות במשק המים, רפורמות בשלטון המקומי – רפורמות, רפורמות, רפורמות. להמשיך. זה מה שמביא את יתרת הצמיחה, ויתרת הצמיחה נותנת לנו עוד ועוד תקציבים לביטחון ולחברה. והתקציבים האלה – חלקם כבר הכנו עוד כשהייתי באוצר – הם תוספות למעונות יום, תוספות לקשישים, תוספות לסל התרופות.
עשינו דבר נוסף – אני לא מבין, כיוון שהכסף ישנו – אחד המפעלים הנפלאים שעשינו הוא אותו מפעל הזנה שהופסק היום, מפעל ההזנה שהוקם עם ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ועם שרת החינוך לימור לבנת, בעזרת האוצר בראשותי: 150,000 ילדים שמקבלים ארוחה חמה, 150,000 ילדים שמקבלים יום חינוך ארוך; זה גם עוזר לאמהות – או להורים – לצאת לעבודה. למה זה נפסק?
חיים אורון (מרצ):
כי לא מימנתם אותו.
בנימין נתניהו (הליכוד):
לא מימנו?
שר האוצר אברהם הירשזון:
מי אמר שלא עושים רפורמות?
בנימין נתניהו (הליכוד):
צריך להמשיך, ולא להפסיק. להמשיך ולא להפסיק. מדיניות כלכלית חברתית שנמשכת.
שר האוצר אברהם הירשזון:
מי אמר שאין מפעל הזנה?
לימור לבנת (הליכוד):
שר האוצר, אין היום מפעל הזנה. זה לא יעזור. אל תתווכח, כי אין.
(העבודה-מימד):
מי פירק את פרויקט שיקום השכונות במדינת ישראל?
(יהדות התורה):
שייתן ניתוח מלא של מה שהוא עשה.
לימור לבנת (הליכוד):
שר האוצר, אין היום מפעל הזנה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
770,000 ילדים מתחת לקו העוני.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, שמענו. תודה רבה. אני מבקשת לאפשר ליושב-ראש האופוזיציה להמשיך. חבר הכנסת הלפרט, שמענו.
(יהדות התורה):
יושב-ראש האופוזיציה לא שמע. אני רוצה שהוא ישמע, שייתן תשובה לילדים הרעבים - - -
שר הפנים רוני בר-און:
חוק פנסיה חובה – 1,000 דולר בחודש פנסיה חובה.
גלעד ארדן (הליכוד):
זאת הפעם הראשונה ששרים קוראים קריאות ביניים.
לימור לבנת (הליכוד):
חשוב שראש הממשלה ושר האוצר ידעו: היום התחילה שנת הלימודים, אחרי שלמעשה חזרו מהחופשה. היום ל-150,000 תלמידים אין מפעל הזנה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, גברתי.
(העבודה-מימד):
ומה קורה עם פרויקט שיקום השכונות?
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת , ברגע זה מסתיימות הערות הביניים. תודה. בבקשה, אדוני, יושב-ראש האופוזיציה.
גלעד ארדן (הליכוד):
יורם, לא הקשבת אתמול לעמיר פרץ?
(העבודה-מימד):
אני מקשיב לו תמיד.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ארדן, אתה מציע להפריע ליושב-ראש המפלגה שלך? חבר הכנסת , זאת הפעם האחרונה שאני מעירה לך. תודה.
בנימין נתניהו (הליכוד):
ההתעצמות השלישית היא התעצמות ערכית. אני כולל בזה בראש ובראשונה את חיזוק הליבה של החינוך לערכים ולמושגים שצריכים לחבר בין כולנו. זה אומר שהציבור החילוני חייב לקבל חינוך מועשר – דבר שהתחילו בו – במורשת ישראל, והציבור החרדי והדתי צריך ללמוד, כמובן, את המקצועות הריאליים, שמאפשרים להתמודד היום בעולם המודרני.
זה אומר שקיפות בכל הקשור לנכסי המדינה, רישום הנכסים, שהתחלנו בו, וחובת המכרוז בחוק – ושקיפות מוחלטת. הרפורמות האלה חייבות להימשך. אבל מעבר לדברים הטכניים, זה עניין של הקרנה. הקרנה, כי השחיתות היא סרטן שפועל בחושך, בעלטה. צריך להטיל עליו את אור השמש, את אור הפנס, אבל מעל הכול, צריך להקרין משהו: שמשיגים דברים במאמץ – בכשרון, ולא בקשרים; ביוזמה, ולא בקומבינה.
אנחנו, בליכוד, התחלנו את הניקוי הזה בחצר הפנימית שלנו. מי שיש לו עבר פלילי לא יכול להיבחר בליכוד, וגם לא יכול לבחור. אני גאה על כך שחברי התנועה שלי פתחו את השערים, והיום לא 3,000 איש יבחרו, אלא 100,000 איש, ואם בהמשך יהיו יותר – הרבה יותר – אנשים, הם שיבחרו את נציגי הליכוד לכנסת. זאת מפלגה פתוחה, נקייה, שקופה – דמוקרטית.
חברי ואני מחויבים להוביל את השינויים הללו במדינה. אנחנו מובילים אלטרנטיבה להנהגת המדינה בכיוון אחר, ונגבש חלופות מפורטות בכל תחומי החיים המרכזיים שלנו. כן נצרף כוחות חדשים ורעננים וכוחות מנוסים.
אני שמח שרבים בעם מבינים היום שהדרך שלנו הוכחה כדרך נכונה, דרך שפויה, דרך אחראית, דרך שמחוברת למציאות חיינו ומתאימה למציאות חיינו, שיכולה להגן עלינו, דרך שניחנה בראיית הנולד.
אני משוכנע שהעם שלנו מסוגל לפרוץ את המעגליות של ההיסטוריה, של פרקי השאננות והתרדמת, של יקיצה מתוך כישלון וקריסה. העם היהודי עשה זאת בעצם הקמת מדינת ישראל. העם בישראל, לאחר הקמת המדינה, עשה זאת פעם אחר פעם בהדיפת אויבינו, בעשיית שלום עם שכנינו, ואנחנו עשינו זאת כשיצאנו מהתהום הכלכלי והרמנו את המשק הזה, והוא מזנק קדימה, הוא מזנק מעלה מעלה.
אני מאמין שיבוא יום שבו שנקבל את אמון הציבור למדיניות ההתעצמות שלנו ולשינוי כיוון המדינה. וביום הזה, גברתי, נשנס מותניים ונעשה את העבודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני.
הצעות סיעות מרצ וחד"ש להביע אי-אמון בממשלה בשל
התנהלותה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, לפני שנעבור לשמיעת ההנמקות וההצעות אני רוצה להזכיר לכם שעל-פי סעיף 34א(ד) לתקנון הכנסת, הדיון על הודעת ראש הממשלה ועל הצעות האי-אמון יהיה משולב. לכן אנחנו עוברים לסדר-היום, שתי הצעות אי-אמון, האחת מטעם סיעת מרצ-יחד והשנייה מטעם חד"ש-תע"ל. חבר הכנסת יוסי ביילין יהיה ראשון הדוברים. יחליף אותי סגני, חבר הכנסת .
היו"ר :
חבר הכנסת ביילין, תמתין רגע בבקשה. חברי הכנסת, הדיון נמשך. אדוני, השר כבל, בבקשה.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חצי שנה לאחר שהושבעה הממשלה והגישה את קווי היסוד שלה היא מותשת, מתוסכלת, נקייה מחזון, נטולת אג'נדה, מסוכסכת עם עצמה וכושלת. היתה כאן הבטחה לקבוע גבול מתוך צמצום שטחי ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, אבל לא נפתח שום משא-ומתן. ההתכנסות הונחה בצד. לסוריה הודיעו שלא נרד מרמת-הגולן לנצח, ואני שומע כאן את ראש הממשלה מדבר על משא-ומתן עם נשיא סוריה בתנאים כאלה או אחרים. איזה משא-ומתן בדיוק הוא יקיים אתו כאשר הוא מודיע לו מראש שרמת-הגולן אינה חלק ממשא-ומתן?
ויש לה נטייה חדשה, לחפש בעלי-ברית: אותם בעלי-ברית שמאיימים לתקוף את אסואן ואת טהרן. היתה כאן הבטחה לצמצם את תקציב הביטחון, אבל הוא מוגדל, ומצמצמים למענו שירותים חברתיים. היתה כאן הבטחה לקיים מאבק בלתי מתפשר בעוני ובאבטלה, ויש הגדלה של מספר העניים כל יום וצמצום של מספר הזכאים לדמי אבטלה, כאילו אם נאמר שאנשים עד גיל 28 לא יהיו זכאים לדמי אבטלה, האבטלה תקטן.
היתה ביקורת גדולה על נתניהו ועל התקציבים שלו, ומה שמוגש הוא תקציב נוסח נתניהו.
מלחמת לבנון השנייה הוכיחה עד כמה גדול הפער בין העשירונים השונים וכמה מסוכן להיות עני בזמן מלחמה. נדמה לי שמי שמסתכל על המדיניות של ממשלת אולמרט, על התקציב שהיא מעצבת, ונזכר בימי המלחמה, לא יכול להרים את ידו למען מדיניות כזאת. כי אין שום ספק – אבל שום ספק – שדוח העוני הבא יראה מספר גדול יותר של עניים.
שכר המינימום היה ספינת הדגל – לפחות של מפלגת העבודה. היום הוא מרוט ומעוכב ונדחה ומצומצם. מפלגת העבודה הסכימה מראש לכך שהחלום הזה, על 1,000 דולר, יידחה לשלב של ועדה שתחליט אם כן או לא, אבל גם דרך הביניים – על חלק מהסכום הזה – הפכה להיות מאוד-מאוד מפושרת, כך שמי שמדבר היום על שכר מינימום רציני מדבר על בדיחה.
הממשלה הבטיחה בקווי היסוד שלה שלא תשלים עם שום גילוי של גזענות במדינה, והיא מחפשת בעלי-ברית שמשגרים את ערביי ישראל למדינה אחרת. היא הבטיחה טיפול בלי דיחוי במנועי חיתון – ממש כך כתוב בקווי היסוד – והבטיחה מאבק נחרץ בשחיתות, ובינתיים רק מעט מחברי הקואליציה אינם מבלים את זמנם בחקירות.
שום ממשלה – אבל שום ממשלה – מאז קום המדינה לא הצליחה לאבד בתוך זמן קצר כל כך את אמונו של הציבור; זה ממש שיא גינס. ושום הסברים לא יועילו. כגודל הציפיות גודל האכזבה. ראש ממשלה שהתגלה לו הסוד הדמוגרפי אחרי הרבה שנים של שלמות הארץ, שהיה מנביאי הנסיגה מעזה, שהודיע שהוא מוכן לצאת מ-90% מהגדה המערבית בלא תמורה, וסוף-סוף שר ביטחון שמבין שביטחון אינו רק קו ייצור אין-סופי של טנקי "מרכבה" אלא גם סולידריות חברתית ותחושת שייכות, צמצום פערים, השכלה וחינוך, וחשבנו – קורה כאן משהו. באמת אולי קורה כאן משהו אחר.
ומה שקרה הוא שאחרי חצי שנה איש הליכוד לשעבר חזר מהר מאוד לאלמנט שלו, ומזכיר ההסתדרות לשעבר מתכרבל במדי שר הביטחון ומבקש להוכיח למי שהוא קורא גנרלים ואדמירלים, שהוא יכול ללחום על תקציב הביטחון לא פחות טוב משר גנרל.
אני לא חושב, בניגוד לכמה משרי הממשלה שאמרו זאת בממשלה וגם בפומבי, שישראל הובסה במלחמה הזאת. היא לא ניצחה, אבל חברי הממשלה וראשיה הפכו קורבנות של הלם קרב. לא הכריזו על מלחמה, לא הפעילו את מערך החירום, לא ידעו מה לעשות בעורף, נגררו למהלכים צבאיים שלא תכננו, דיברו בשם שלושה חטופים שלא הוחזרו, והמלחמה הפכה לתירוץ, תירוץ שמסביר את הוויתור על כל התוכניות הגדולות האלה בתחום החברתי, בתחום המדיני, בתחום זכויות האדם ובתחום חופש הפרט.
גם הבריחה השקופה כל כך מוועדת חקירה ממלכתית והקמת ועדת מחמד מוכיחה כי מדובר בשיבוש אמיתי בשיקול הדעת. שהרי ממה נפשך? אם באמת אין צורך בחקירה, הצבא חוקר את עצמו וכל השאר ברור – אני יכול להבין את זה. אני לא אסכים עם זה, זאת טעות נוראה בעיני, אבל אני יכול להבין ממשלה שאומרת, בעיקר כשמדובר בה עצמה, שאין מקום ואין צורך בחקירה.
אבל אם הממשלה הזאת עצמה מגיעה אחרי הרבה הרהורים ושינויים ומכשלות ומוקשים להחלטה שיש צורך בחקירה, ואפילו מחליפה את ראש הוועדה שהיא מקימה, את ראש ועדת הבדיקה שלה, בשופט שיכול לקבל סמכויות לוועדה הזאת, של חקירה וחיסיון לנחקרים ולמעידים וכו', למה - - -
היו"ר :
חבר הכנסת ביילין, סליחה, נמצאים כאן אתנו שני שרים באולם, השר גדעון עזרא והשר , אבל ליד שולחן הממשלה אין שר. הציבור שרואה את השידור, יכול להסיק שאין שר. אני מציע שיהיה שר ליד שולחן הממשלה.
חיים אורון (מרצ):
אני מציע שנעשה פטנט כזה, שלאן שהשר הולך יהיה ספוט, כך שידעו שיש שר.
היו"ר :
ההצעה שלי היתה קונסטרוקטיבית, חבר הכנסת אורון. בבקשה, חבר הכנסת ביילין.
יוסף ביילין (מרצ):
אני מוכרח לומר, שקשה מאוד להבין, אחרי שהממשלה הגיעה לנקודה שהיא הגיעה אליה, איך היא מתעקשת לא להקים ועדת חקירה, כשהיא יודעת שבסוף היא תקום. דרך ועדת הביקורת, דרך משהו אחר, בסוף זה יקום.
אני אומר דווקא עכשיו, כשהסקרים מפנים עורף, כשנראה, לכאורה לפחות – נדמה לי שלא רק לכאורה – שהתוצאות של הבחירות האחרונות לא יחזרו על עצמן, הן היו איזה רגע מסוים בהיסטוריה, שלא יוכל לחזור על עצמו, זה הרגע שבו אין מה להפסיד. זה הרגע שבו הסיכוי לעשות שינוי הוא לא קטן. זה הזמן להסיר התנחלויות בלתי מורשות. זה הזמן להודיע שממשלת ישראל מוכנה לדבר עם כל מנהיג ערבי שמוכן לדבר אתנו בלי שום תנאים מוקדמים בפומבי, בחשאי, בכל מקום, בכל שעה, כמו שאמרנו תמיד.
זה הזמן להבטיח את שירותי הרווחה, את עדכון הקצבאות, אם על חשבון הרפורמה במס, שניתן לדחות אותה, ואם על חשבון הידוק תקציב הביטחון, שניתן לקצץ בו למרות הכול.
זה הזמן לדבר עם מחמוד עבאס על הסדר מדיני, בידיעה מראש שכל הסכם יובא למשאל עם. זה הזמן להציע כינוס של ועידה בין-לאומית נוסח מדריד 2. זה הזמן לעשות מעשה שיאפשר לישראלים להתחתן עם מי שהם רוצים בכל דרך שבה הם רוצים. זה הזמן לממש את מסקנות ועדת-אור ולטפל ברצינות בפצע הפתוח הזה שבין יהודים לערבים.
אבל לא, הממשלה קיבלה החלטה שאין אג'נדה, וגם לא צריך אג'נדה. היא נבחרה לצורכי תחזוקה, בשביל זה בחרו אותה.
אני מודה שבשלב מסוים היו חברים במחנה השלום שאמרו לנו: אל תיתנו להפיל את ממשלת אולמרט-פרץ, שהרי אם היא תיפול עלולה לקום ממשלת ימין. אני יושב לי כאן ושומע את דברי ראש הממשלה ואני שומע את דברי ראש האופוזיציה, וכמו שהיה פעם בעיתון "במחנה" "מצא את ההבדלים", אני מנסה למצוא את ההבדלים, מה הוא ההבדל הגדול בחזון. אני אומר לכם, שממשלת אולמרט היא ממשלת הליכוד.
(הליכוד):
תמיד אנשי השלום היו נאיבים.
יוסף ביילין (מרצ):
כן, תודה בכך שזה היופי שבהם.
(הליכוד):
אני לא אמרתי - - -
יוסף ביילין (מרצ):
זאת ממשלת ימין מדיני וימין חברתי, ממשלה שנותנת יד להחמרת המצב בשטחים, שעוסקת בבנייה בלתי פוסקת בשטחים, שלא מעלה בדעתה לטפל בחוקי האישות. אני אומר, לפחות נתניהו אף פעם לא אמר שלנצח לא יוותר על רמת-הגולן, הוא אפילו כמעט ויתר עליה. אני לא מבין.
היו"ר :
ראש הממשלה לא אמר את זה בדיוק כך. הוא אמר שאם הוא יהיה ראש ממשלה, אז לנצח. הוא הביא בחשבון את האפשרות שהוא לנצח יהיה ראש ממשלה, כי אחרת אי-אפשר לסגור את המשוואה הזאת.
יוסף ביילין (מרצ):
אני מודה שיש קושי מתמטי, ואני הומניסט דווקא, אבל אני מקבל את התיקון של היושב-ראש.
היו"ר :
אצלנו יש הבחנה בין תקופת הכהונה לבין הממד של הנצחיות.
חיים אורון (מרצ):
עד שרון לאודר ילך לבקר - - -
היו"ר :
למה לדבר על דבר שבסופו של דבר לא הצליח? הרי הוא לא הצליח מסיבה מסוימת.
חיים אורון (מרצ):
יצליח פעם נוספת.
היו"ר :
אתה אופטימיסט, חבר הכנסת אורון.
חיים אורון (מרצ):
תשאל את רובי.
היו"ר :
תאמין לי שאני מכיר את הפרטים. כיושב-ראש אני לא יכול להגיד לך מה הם כל הפרטים שאני מכיר, אבל אחר כך.
יוסף ביילין (מרצ):
יהיו הפרטים אשר יהיו, ראשי הממשלה בעבר, גם האמיצים המובהקים, לא אמרו אפילו מטעמי דיפלומטיה מין משפט כזה, כי איזה ערך יש לקריאה של ראש הממשלה הערב למשא-ומתן עם סוריה כשהוא אומר מראש שהוא לא יוותר על רמת-הגולן? האם יש לזה ערך? האם מישהו ישמע אותו? זה בדיוק כמו שישמעו את הקריאה של ראש האופוזיציה כשהוא קורא לעולם להיאבק באירן. זה אותו דבר, זו אותה רמה של רצינות.
אני אומר: לנו באמת אין אמון בממשלה הזאת, באמת אין לנו אמון. אני מודה שלפני חצי שנה ישבתי כאן על ספסלי האופוזיציה ואמרתי: הלוואי שתצליחו, הלוואי שההבטחות שלכם, שקווי היסוד שלכם, שלחלק מהם יכולתי להסכים, הלוואי שהם יתממשו. אני אומר שהיום נגמרה לכם האג'נדה לפני שהחלה, ואין ממשלה בלי אג'נדה, ולכן עליכם ללכת.
היו"ר :
תודה ליושב-ראש מרצ, לחבר הכנסת יוסי ביילין.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר :
לפני הדובר הבא שיציג את הצעת האי-אמון של סיעת חד"ש - הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת :
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שיעור ארנונה לעסק שלא נעשה בו שימוש), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הירושה (תיקון - תיעוד חזותי וביטול מעמד נוטריון כרשות), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק לתיקון פקודת המסים (גבייה) (המצאת דרישה לתשלום דוחות חנייה), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון - מס בשיעור אפס על מוצרי מזון ותחבורה ציבורית), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק-יסוד: מקרקעי ישראל (תיקון - ביטול הזיקה לקרן הקיימת לישראל), מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון - חובת שיתוף עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ציבוריים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הממשלה (תיקון - מזכיר מודיעין), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת יובל שטייניץ; הצעת חוק העברת ניירות ערך לנאמנות על-ידי נושא משרה ציבורית, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת סילבן שלום; הצעת חוק לפיזור הכנסת השבע-עשרה, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת אורי אריאל; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - הליכי ערעור על הכרזת ילד כבר-אימוץ), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - איסור לעקל כספי סיוע בשכר דירה), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת ; הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון – ביטול תוכנית ויסקונסין), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לפיזור הכנסת השבע-עשרה, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת סילבן שלום; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון - הצגת מחיר במטבע ישראלי), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון - תקציב המדינה), מאת חברת הכנסת ; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון - דיוני התקציב, חקיקה פרטית וחוק ההסדרים), מאת חבר הכנסת יוסי ביילין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (מעצר בגין עבירה של החזקת סכין שלא כדין), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ; הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (עונש מזערי בעבירות ייצוא, ייבוא, מסחר והספקה), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ; הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון - גיל יציאה לקצבה), התשס"ז-2006, מאת חברי הכנסת קולט אביטל ומיכאל מלכיאור; הצעת חוק בתי-הדין הדרוזיים, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק נציבות זכויות אדם, התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון - חובת השעיית עובד שהוגש נגדו כתב אישום על התעללות או תקיפת חסר-ישע), התשס"ז-2006, מאת חברי הכנסת רן כהן ו וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - הגנת בית המגורים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - פגיעה במתקנים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק בודקי פוליגרף (רישוי ופיקוח), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - חלוקת סמכויות בין פקידי סעד), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק-יסוד: הזכות לדיור, מאת חבר הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - ייצוג הולם), התשס"ז-2006, מאת חברת הכנסת וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון - ביטול החוק), מאת חברת הכנסת ; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - ועדה למינוי מנהלים כלליים), התשס"ז-2006, מאת חבר הכנסת ; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תיקון - שחרור עציר המוחזק בתנאים שאינם הולמים), התשס"ז-2006, מאת חברי הכנסת טלב אלסאנע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שינוי שיטת הממשל (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, מאת חברי הכנסת מנחם בן-ששון, עמירה דותן, זאב אלקין ואביגדור יצחקי.
הצעת חוק הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי) – נוסח מתוקן - פ/1072 - של חבר הכנסת אביגדור ליברמן וקבוצת חברי כנסת.
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות ביטחון (הוראת שעה) (תיקון מס' 10), התשס"ז-2006; הצעת חוק רישום ציוד וגיוסו לצבא-הגנה לישראל (תיקון מס' 4), התשס"ז-2006; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 93) (ביטול תקופת התיישנות מקוצרת להגשת כתב אישום בעבירת פרסום תועבה בקשר לקטין), התשס"ז-2006.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק איסור סחר בבני-אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט.
החלטת ועדת האתיקה מיום כ"ה באלול התשס"ו, 18 בספטמבר 2006, להטיל על חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה הרחקה מישיבות מליאת הכנסת למשך שלושה ימים ועל חבר הכנסת אברהים צרצור הרחקה של יום אחד מישיבות הכנסת.
דוח מסכם של משלחת הכנסת לוועדה המדינית ביטחונית EMPA של ה-EUROMED, שהתקיימה בבריסל, בראשות סגן יושבת-ראש הכנסת, חבר הכנסת . תודה רבה.
היו"ר :
תודה רבה למזכיר.
הצעות סיעות מרצ וחד"ש להביע אי-אמון בממשלה בשל
התנהלותה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי
היו"ר :
יעלה ויבוא מטעם סיעת חד"ש חבר הכנסת , שיציג את הצעת אי-אמון מטעם סיעת חד"ש.
(חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא אומר אדוני השר, או שאומר אדוני השר? כן. אדוני השר, חברי חברי הכנסת - - -
היו"ר :
זה שר מאוד אקטיבי, אבל אני מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להזכיר דבר שאני בדרך כלל מזכיר. אין לממשלת ישראל שר רווחה, ויש הסכמה בכנסת שיש בממשלה שר שראוי להיות שר הרווחה, השר . בבקשה.
(חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אני מפנה את תשומת לבך, כחבר הנשיאות, לכך שיש לפניכם הצעה שיזמתי יחד עם חבר הכנסת רן כהן, שנמצא כאן, בחתימת 40 מחברי הכנסת, לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה, לפי תקנון הכנסת, בנושא אי-מינוי שר הרווחה.
היו"ר :
אם יש דבר כזה, חובה לקיים את הדיון הזה, לפי התקנון, בתוך חודש מהיום שההצעה הוגשה, והפגרה כמובן קוטעת את - - -
רן כהן (מרצ):
זה אומנם יתקיים בשבוע הבא.
היו"ר :
נקבע לשבוע הבא? דיון בהשתתפות ראש הממשלה.
(חד"ש):
נכון, דיון בהשתתפות ראש הממשלה.
היו"ר :
אז אולי אם יהיה דיון יהיה גם שר רווחה.
(חד"ש):
נראה; או שלפחות תהיה מדיניות רווחה.
היו"ר :
או שנציע חקיקה - חוק לחיוב מינוי שר הרווחה. אנחנו נשתמש בכל האמצעים, ובסוף משהו יצליח. בבקשה.
(חד"ש):
לפחות, מדיניות רווחה אני מקווה שתהיה.
רבותי חברי הכנסת, מעולם לא היתה בישראל ממשלה שאיבדה את האמון ואת ההצדקה לקיומה בזמן קצר כל כך.
לפני חודשים ספורים זכו מפלגות הקואליציה ברוב בבחירות. האם אתם זוכרים מה הבטיחו לנו? הבטיחו לנו תקווה, התקדמות מדינית, פירוק התנחלויות; הבטיחו לנו סדר-יום חברתי, טיפול בקשישים, במובטלים, בילדים, צמצום פערים, חיזוק הבריאות והרווחה, שוויון למיעוט הערבי. האם אתם זוכרים את נאומי הבחירות של אולמרט ושל פרץ? האם אתם זוכרים את הבטחות הבחירות של הגמלאים ושל ש"ס? מעולם לא היתה ממשלה שאיבדה בזמן קצר כל כך את הדרך.
סדר-היום החברתי מת. הוא נהרג, ומקום קבורתו ידוע – בלבנון. הוא אחד מקורבנותיה של מלחמה מיותרת ונוראה; מלחמה שאנחנו התנגדנו לה מהיום הראשון. ביום הראשון של המלחמה אמרתי כאן, מעל הדוכן הזה: המלחמה הזאת לא תביא יותר ביטחון, אלא פחות ביטחון; המלחמה לא תחזיר את השבויים, אלא תרחיק את החזרתם; המלחמה לא תקדם שלום והסדר, אלא תחזק את הקיצוניות ואת השנאה.
זאת לא היתה מלחמה שנכפתה עלינו, כפי שאמר השבוע השר פרץ. ממשלת ישראל בחרה לצאת למלחמה. זה היה יסוד האסון; זה היה הרגע שבו איבדו אולמרט ופרץ את עולמם. המלחמה גרמה סבל איום – בישראל ובלבנון. הרוגים ופצועים – אזרחים ולוחמים – בישראל ובלבנון. מחיר כלכלי, הרס חברתי, חורבן סביבתי נורא – בישראל ובלבנון. לשם מה? בשביל מה?
כשאני פוגש משפחות שכולות אצלנו – יהודים וערבים – אני שואל את עצמי איך שרי הממשלה הזאת יכולים להישיר אליהם מבט, להסביר להם על מה ולמה נהרגו יקיריהם.
מלחמה מיותרת היא איוולת. מלחמה מיותרת היא פשע. מישהו צריך לתת עליה את הדין.
בלבנון המלחמה הסתיימה בינתיים. בדרום היא נמשכת. לבי עם תושבי שדרות, הממשיכים לסבול מ"קסאמים". לבי עם תושבי עזה, הממשיכים לסבול מהפגזות והפצצות יומיומיות נוראות. אזרחים, נשים וילדים נהרגים בשמנו כל יום. סוהיר בן ה-13 נהרג השבוע; זהֶר – אם לחמישה ילדים – נהרגה השבוע. רשימה ארוכה ונוראה המתארכת עוד ועוד כל יום. בעזה יש חשמל רק זמן קצר בכל יום. אין מים. יש תת-תזונה. בתי-החולים בקריסה. אסון אנושי. בשמנו. חובתנו המוסרית לעצור זאת.
זה פשע מוסרי, אבל גם פשע פוליטי. טרור ההפגזות וההפצצות רק יוליד טרור מהצד השני. אלימות וכוחנות מולידות אלימות וכוחנות. מתי נבין את האמת הפשוטה, שסיכם המשורר אודן בשירו הידוע? אגב, שמו של השיר הוא "אחד בספטמבר 1939". התרגום הוא תרגום חופשי שלי.
היו"ר :
תזכיר מה קרה אז, כי לא בטוח שכל הצופים - - -
(חד"ש):
יום פרוץ מלחמת העולם השנייה.
היו"ר :
יום הפלישה לפולין.
(הליכוד):
יום הפלישה לפולין.
(חד"ש):
פרוץ מלחמת העולם השנייה. כותב אודן: אני וכולנו יודעים – מה שלמד כל תלמיד – שמי שנעשה לו רע, עושה רע בחזרה. מתי נבין שככל שאנחנו מעמיקים את חורבנם של הפלסטינים אנחנו מכשירים את הקרקע לחורבננו שלנו?
הממשלה הזאת לא מבינה ולא תבין זאת. היא איבדה את הדרך שהבטיחה ואימצה דרך אחרת – דרך של סרבנות סדרתית לשלום. הממשלה הזאת לא התחילה במשא-ומתן לשלום עם אבו-מאזן. מעל הבמה הזאת אמרנו לפני שלושה חודשים: אין לנו הפריווילגיה להמתין להבשלת התנאים; צריך להבשיל את התנאים. אבל התנאים היו בשלים גם אז. אבו-מאזן היה מעוניין, וממשלת אולמרט הכשילה את המהלך. אמרתי כאן, מעל הדוכן הזה: אם לא תהיה התקדמות להסדר, תהיה הידרדרות לעימות. והכול קרה. כמה נורא.
היום צריך להיפגש עם אבו-מאזן. מייד. כן, לשחרר אסירים, גם את מרואן ברגותי, ולהחזיר גם את גלעד שליט הביתה בהסדר. זה אפשרי, צריך את הרצון הפוליטי.
ממשלת אולמרט היא סרבנית הסדר גם בצפון. שמענו את דברי ראש הממשלה: הוא לא מוכן להיכנס למשא-ומתן עם סוריה. הנשיא אסד חוזר ומושיט יד למשא-ומתן, והיד הזאת – גם היד הזאת – מושבת ריקם. נמצאים בינינו – הולכים בינינו ברחובות תל-אביב, חיפה וירושלים, בקיבוצים, בעיירות ובמושבים – נמצאים בינינו אנשים, יהודים וערבים, שישלמו בחייהם על סרבנות השלום הזאת.
ממשלת אולמרט היא ממשלת התנחלויות. בשקט בשקט ממשיכים להרחיב התנחלויות. שר הביטחון פרץ חותם על הרחבת שטחי שיפוט של התנחלויות, ויש בנייה חדשה. מוציאים מכרזים חדשים לבנייה בהתנחלויות. הכול בניגוד מוחלט להתחייבויות של מדינת ישראל לפי מפת הדרכים שאולמרט ממשיך להישבע בשמה. נמשכת מדיניות העדפת ההתנחלויות והמתנחלים. תלמיד באלפי-מנשה מקבל פי-15 מתלמיד בטייבה, וזה תחת שרת החינוך יולי תמיר. יותר משנה חלפה מאז דוח-ששון על המאחזים. שום דבר לא קרה, שום דבר לא קורה, ובקצב הזה שום דבר גם לא יקרה.
הכסף שחסר בגליל ובנגב ממשיך להישפך בשפע בהתנחלויות. האם אתם עוד זוכרים את ההבטחות שהבטיחו לנו כאן, בכנסת הזאת, על תקציב 2007? היום ברור שגם הוא יהיה תקציב אנטי-חברתי – המשך של מדיניות - - -
עתניאל שנלר (קדימה):
אתה יודע שיש הקפאה מוחלטת של הכספים להתנחלויות? אתה יודע שאנשים לומדים באוהלים?
(חד"ש):
אני מקווה שכל ילדי ישראל יזכו ללמוד בתנאים שילדי ההתנחלויות לומדים בהם.
היו"ר :
לצערי, חבר הכנסת שנלר מתאר מציאות שמוכרת לנו, ויכול להיות שאתה יכול להציע לחבר הכנסת חנין - -
עתניאל שנלר (קדימה):
זאת המציאות של הנכדים שלי ושל ילדי.
היו"ר :
- - גישה לציבור מסוים.
(חד"ש):
אני רואה את המספרים שמתפרסמים, חברי חבר הכנסת שנלר, ואני רואה אילו תקציבים ניתנים למערכת החינוך בהתנחלויות בהשוואה למערכת החינוך בישראל, ואני מוכן לשבת אתך על המספרים. בבקשה.
עתניאל שנלר (קדימה):
אני אשמח.
(חד"ש):
ממשלת ההמשך הזאת ממשיכה את מדיניות החורבן החברתי של נתניהו במקום להתחיל בשיקום החברתי שהובטח לנו בבחירות. גם את מחיר מלחמת לבנון השנייה יעמיסו על העובדים, על העניים, על המובטלים, על תושבי הצפון והדרום. בדרך הזו דוח העוני הבא גם הוא ישבור שיאים.
ממשלת אולמרט מפקירה את העניים, ממשיכה לשחוק את שכבות הביניים, ממשיכה להיטיב עם המיליונרים ועם המיליארדרים: להם ממשיכים להוריד מסים, להם ממשיכים לסייע גם כאשר הם פוגעים בזכויות עובדים, גם כאשר הם הורסים את הסביבה ופוגעים בבריאות.
ישראל חייבת סדר-יום אחר, התחלת טיפול נמרץ גם בהזנחה הסביבתית הנוראה, הפוגעת בחיים ובבריאות.
האמת הקשה היא שממשלת אולמרט היא ממשלת ימין מדיני וחברתי. בהעדר הדרך שהיא איבדה, היא אימצה את דרכו של הימין – דרך הכוח במקום ההידברות; דרך המלחמה בעניים במקום המלחמה בעוני.
אולמרט לא מסתפק בימין. הוא רוצה להיות ראש ממשלת ימין קיצוני. לכן הוא מחזר אחרי ליברמן, המטיף בגלוי להוצאת האזרחים הערבים מהזירה הפוליטית והחברתית הישראלית. אנחנו עוד זוכרים שאולמרט דיבר על שוויון לערבים. הוא לא עשה מאומה. אפליית המיעוט הערבי נמשכת בכל מישורי החיים, והיום גם הדיבורים משתנים. בצירופו של ליברמן אולמרט נותן לגיטימציה לכהניזם בלי כהנא.
כדי לצרף את ליברמן מוכנים גם לפגוע במערכת הדמוקרטית, לתמוך בהצעת חוק לא מבושלת ולא נכונה של מעבר לשיטת ממשל נשיאותית, שתרכז את כל הכוחות בידיו של איש אחד. היו חסרות לאולמרט סמכויות כאשר הוא החליט בן-לילה לפתוח במלחמה? חסרו לו סמכויות, או שחסרה דרך, חסרה פרוגרמה, חסרה גישה נכונה לשאלות היסוד של החברה הישראלית? השיטה הנשיאותית המוצעת היא סכנה גדולה לחברה הישראלית, לדמוקרטיה הישראלית, לרקמה שכולנו צריכים לשמור עליה.
חברי וחברות הכנסת, אני פונה למצפון ולתבונה הפוליטית; זה הזמן לעצור את הגלישה מאסון לאסון. נייצר בכנסת ומחוץ לה שותפות רחבה להגנת הדמוקרטיה, נגד הגל העכור של הגזענות, למדיניות של תיקון חברתי אמיתי, להפסקת ההזנחה הסביבתית ולהרס בריאות הציבור, לשיקום הסדרי הרווחה, לשוויון אמיתי – אזרחי ולאומי – למיעוט הערבי בישראל, למדיניות של הידברות, הידברות, הידברות עם שכנינו הפלסטינים והערבים, הדרך היחידה למנוע חורבן – שלהם ושלנו.
חברי הכנסת, הממשלה הזאת ראויה לאי-אמון של הכנסת, ואני מציע שנצביע אי-אמון בה.
היו"ר :
תודה, חבר הכנסת חנין. אנחנו פותחים בדיון. את תשובת הממשלה על שתי ההצעות ישיב השר המתאם בין הממשלה לכנסת, השר . בבקשה. אחרי דבריו ייפתח הדיון.
השר :
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להציג לפניכם סקירה קצרה על עבודת הממשלה בתחומים שהועלו בהצעות האי-אמון.
כנס החורף יעמיד את הכנסת בפני אתגרים רבים היורדים למהות קיומנו ולאיכות החיים שלנו בארץ הזאת - אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים, שיקום הצפון, המשך ההתמודדות עם איומי הטרור, מאבק בעוני ובפער החברתי, התייצבות אמיצה ותקיפה – לצד העולם החופשי כולו – אל מול איומי ציר הרשע, על כל ההיבטים הרגישים הכרוכים בכך.
המלחמה שניהלנו בלבנון נוגעת בשורשי האיום הקיומי הנשקף למדינת ישראל. ה"חיזבאללה" הפר את הריבונות שלנו, אך בפועל הוא היה חיל המשלוח שהתייצב בחזית ציר הרשע. אירועי המלחמה, התנהלותה בכל הדרגים, תוצאותיה והלקחים הנגזרים ממנה עומדים היום לבדיקה. החשיבות האסטרטגית, כמו גם התוצאות של עיצוב הזירה, כל אלה הן חיוביות מאוד מבחינת ישראל, אף שמחיר המלחמה הוא כבד ונורא.
בצד הפעילות הרבה בתחומים הביטחוניים והמדיניים, יש לממשלה הנוכחית גם סדר-יום אזרחי. הממשלה שואפת לכך שמדינת ישראל תיראה אחרת בשנת 2010; שמערכת החינוך תיראה אחרת, שהאי-שוויון יזכה לטיפול מהשורש, שהטיפול בילדים בגיל הרך יאפשר שוויון הזדמנויות בעולם התחרותי והכלכלה הישראלית תמשיך להתקדם לרמתן של הכלכלות המובילות בעולם. זה אפשרי, וזה ייעשה.
נושא התקציב – לתקציב המדינה שיובא לפניכם במושב הנוכחי יש חשיבות גדולה בהשגת היעדים האלה. זה לא היה קל, אך השגנו יעד מרכזי: ההוצאה החברתית בתקציב הזה גדולה ב-3.8 מיליארדי שקלים בהשוואה לשנת 2005. שכר המינימום עלה וימשיך לעלות, היקף סל הבריאות גדל במידה ניכרת, תקציבי הרווחה גדלו – ובצדק גדלו, הקיצוץ בקצבאות הילדים בוטל, מספר מעונות-היום גדל, מפעל ההזנה הורחב, אף שיש היום – ממש ביום הזה – בעיות, ואני מאמין ששר האוצר – הוא כבר התערב בנושא הזה – ימצא בימים הקרובים פתרון למפעל שהוא כל כך חשוב לכולנו, וקצבאות הזיקנה השנה היו גבוהות מבשנה שעברה.
יש כמה דגשים במדיניות החברתית של הממשלה הזאת. אנו מאמינים שהעבודה עומדת בבסיס השותפות של החברה הישראלית, ונפעל לכך שכל עובד יקבל את הזכויות המגיעות לו. אל למעסיקים המנצלים את עובדיהם, ישראלים או זרים, לצפות להבנה או להתחשבות מצד זרועות האכיפה. אנחנו מצדנו החלטנו להגדיל את מספר מעונות-היום ואת היקף הפתרונות האחרים המיועדים להפוך את העבודה לנגישה יותר.
אני שומע את הקולות העולים לעתים משורות הבית הזה. יש כאן מי שאומרים שלא הוספנו מספיק, שצריך להוסיף עוד ועוד. על כך אין מחלוקת. אבל יש לנו גם אחריות: הוספה מופקרת בתקציב המדינה, אי-התחשבות בהכנסות המדינה והנהגת מדיניות פופוליסטית – כל אלה יחזרו כבומרנג דווקא אל השכבות החלשות.
התוכנית לחיזוק הצפון ומרכיביה העיקריים חשובים לכולנו. המלחמה בצפון, רבותי חברי הכנסת, גבירותי חברות הכנסת, חשפה שורה של ליקויים והזנחות שידענו עליהם כבר שנים; שנים ארוכות ידענו ושתקנו. הממשלה הזאת החליטה לשנות גם בנושאים אלה. תקציבים ממשלתיים בהיקף של 2.8 מיליארדי שקלים יושקעו באזור הצפון עד סוף שנת 2007.
דגש מיוחד החלטנו לשים בתחומי החינוך והתעסוקה. זה המפתח להשגת שינוי אמיתי של המצב בצפון, לחיזוק ההגירה לצפון, לשיפור מערכת החינוך ולהפיכת הצפון לאטרקטיבי. בתחום החינוך החלטנו לפצל את כיתות א' וב' בבתי-הספר היסודיים. החלטנו לבנות מאות כיתות חדשות, להשקיע בסביבת הלימודים בבתי-הספר, ולהתמקד ב-50 בתי-ספר שזקוקים לסיוע נקודתי כדי לשפר את הישגי התלמידים. בתחום התעסוקה אנחנו מסבסדים קרקעות לתעשייה ומציעים מסלול מיוחד גם לאזורי תעשייה במגזר הערבי, מציעים ליצואנים תמיכה מיוחדת ומסבסדים את שכרם של עובדים חדשים שנקלטים במפעלים.
התוכנית שאושרה בקבינט השרים לחיזוק הצפון וחיפה היא ניסיון חסר תקדים לקבוע את האזור היפה הזה בראש סדר העדיפויות. איגום המשאבים ותוספת התקציבים יביאו בסופו של דבר גם תוצאות.
לסיום, חברי וחברותי חברי הכנסת, הכנסת היא המוסד העליון של הדמוקרטיה הישראלית. היא הריבון – יש לכם המנדט להחליט, המנדט להכריע. אני קורא מכאן לכל סיעות הבית לנהוג באחריות לאומית גם במסגרת הוויכוחים שננהל; וננהל ויכוחים. תקופה קשה עברה על מדינת ישראל, וימי לחימה לא פשוטים, אך אנו עם חזק ונחוש, ולמדנו כי אנו מסוגלים לעמוד איתנים גם בימים קשים אלו.
בתקופת הלחימה האופוזיציה הוכיחה לנו כי היא יודעת גם לנהוג באחריות לאומית. אני בטוח כי כך תמשיך גם בכנס החורף של הכנסת, כדי להבטיח לעם ישראל ולאזרחי ישראל שגשוג וביטחון.
ברשותכם, אני רוצה לציין שביום זה מלאו 20 שנה לנפילתו בשבי של רון ארד. אני מתפלל ומאמין שהוא, עם יתר השבויים שלנו, יוחזרו במהרה לביתם, למדינתם.
לבסוף, ברצוני לברך על פתיחת המושב השני של הכנסת ומאחל לכולנו מושב מלא בעשייה, בחקיקה, למען כל אזרחי מדינת ישראל. תודה.
היו"ר :
תודה לשר . אנחנו פותחים בדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ, מסיעת ישראל ביתנו, בבקשה.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עם פתיחת כנס החורף ברצוני לומר בשם סיעת ישראל ביתנו מלים מספר המביעות את תחושתנו לגבי המתרחש במדינה.
השבר בעם בעקבות ההתנתקות טרם הוכרע. ממשלת ישראל החליטה על התנתקות ופינינו את כל היישובים מאזור חבל-עזה. מקבלי ההחלטות הבטיחו לנו שקט. אנו מילאנו את חלקנו בכאב, קרענו משפחות מביתן. הקרבנו רבות. אך עד הלום, בעקבות ארגון כושל של מינהלת סל"ע והממשלה, אנו משלמים מחיר. עד היום חלק גדול מאוד מהמפונים חיים כפליטים, ללא קורת-גג קבועה ומסודרת וללא מקום עבודה. כך מדינה לא מתנהגת עם אזרחיה. אנו, חברי הסיעה, ביקרנו את התושבים המפונים והתביישנו לראות כיצד הממשלה זנחה אותם.
במקום ליהנות משקט ורגיעה, מדי יום נוחתים "קסאמים" על העיר שדרות ויישובים נוספים. ביקרנו בעיר פעמים מספר, פגשנו את האנשים שמשלמים מחיר אישי, שבתיהם נפגעים מדי יום, ובהחלט ניתן לראות שהחיים בעיר וביישובים הם בלתי אפשריים. ממשלת ישראל, שבצדק לא השלימה עם הפגיעה באזרחים בצפון, משלימה באדישות עם המתרחש בדרום. מדינת ישראל צריכה להיטיב עמם כלכלית וביטחונית ולדרוש מחיר מלא עבור כל פגיעה באזרחי המדינה.
לצערי אנו רואים כי עם יציאתנו מרצועת-עזה ופינוי ציר פילדלפי מועברים מדי יום נשק, תחמושת, עשרות קילוגרמים של TNT, טילי נ"ט וטילי נ"מ אל תוך עזה, והמצרים, רבותי, לא עושים דבר. אסור לנו להתעורר מאוחר מדי, ואני מפנה למה שהתרחש בחזית הצפונית עד לא מזמן.
לפני כשלושה חודשים נכפתה על מדינת ישראל מלחמה עם חטיפתם של החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, וזאת זמן קצר לאחר חטיפת החייל גלעד שליט בחזית הדרומית. ממשלת ישראל יצאה למלחמה נגד ארגון ה"חיזבאללה", ובצדק, מלחמה שאת תוצאותיה הקשות אנחנו חווים עד לרגע זה.
במהלך המלחמה נתנה מפלגת ישראל ביתנו גיבוי מוחלט לממשלה ולצה"ל לנקוט את כל האמצעים וכל הצעדים המתבקשים על מנת למגר את ארגון ה"חיזבאללה". הגיבוי המוחלט ניתן לאורך כל המלחמה, כיאה לסיעה אחראית שמתגייסת בשעת משבר ומעמידה את צורכי אזרחי המדינה בראש סדר העדיפויות שלה.
תוצאותיה של המלחמה שנויות במחלוקת לגבי אופן קבלת ההחלטות בדרג המדיני, אופן התנהלות הצבא ואופן התגייסות הממשלה לטיפול באזרחים בעורף.
סיעת ישראל ביתנו שבה ודורשת את הקמת ועדת החקירה הממלכתית, למען יצא הצדק לאור ולמען נלמד, נשפר ונפיק את הלקחים הרצויים. ועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט וינוגרד אינה זוכה לאמון העם, וטוב יעשה ראש הממשלה אם ימנה ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה, וזאת לפני שיכפה זאת עליו העם או בג"ץ.
שמחתי לקבל ולשמוע את הודעת ראש הממשלה על כך שכל נושא ההתכנסות - - -
אביגדור יצחקי (קדימה):
- - -
היו"ר :
למה רק העם או בג"ץ, כאשר יש סמכות גם לוועדה לביקורת המדינה בראשות יושבת-ראש הוועדה לביקורת המדינה.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
חבר הכנסת אביגדור יצחקי, איך יכול החוקר לחקור את הממנה? איך ניתן לעשות את זה? תסביר לי איך ניתן לעשות את זה כשהוא מקבל את כתב המינוי שלו ואחר כך הוא הולך לשבת אתו על כוס קפה ולסכם את סדרי העבודה, ואחר כך לבצע חקירה עניינית? איך זה נראה?
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
תשמע מה שהוא אומר.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
למה החשש הזה מפני ועדת חקירה ממלכתית? ממה חוששים? לא אתה, ראש הממשלה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
אני רוצה להגיד לך שיום אחד - - -
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
יכול להיות. ציבורית, עדיף היה למנות, ותאמינו לי שזה היה נראה אחרת וגם הייתם מקבלים את אמון העם.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
היתה סמכות לחקור את ראש הממשלה ולא רק את הכפופים לו. היתה סמכות - - - לגורמים אחרים ולא רק לראש הממשלה שיחליט מה יפורסם ומה לא. לא יעלה על הדעת שמבוקר במדינת ישראל יהיה זה שיחליט מה מפרסמים מהדיונים - - -
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
חבר הכנסת יצחקי, זה נושא לא לדיון הזה. פשוט גוזלים לי את הזמן פה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
תן לו משלי.
היו"ר :
אל תדאג, כל עוד הוא אומר דברים במסלול לוגי.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
אם היושב-ראש מרשה לי, יש לי הזמן המתאים.
שמחתי לקבל ולשמוע את הודעת ראש הממשלה על כך שכל נושא ההתכנסות מיישובי יהודה ושומרון ירד מהפרק.
היו"ר :
חבר הכנסת אהרונוביץ, סליחה שאני קוטע אותך בנקודה הזאת. במקום שאתה עומד בו כרגע עמד לפני פחות משעתיים ראש הממשלה, והוא אמר שהוא איננו עושה שום שינוי בקווי היסוד, אשר כוללים בצורה ברורה את סוגיית תוכנית ההתכנסות. זה לא מתיישב עם מה שאתה אומר. אפשר לטעון את זה, אבל לא אחרי מה ששמענו כרגע מראש הממשלה. אני מקווה שאתה צודק.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
מאחר ששמעתי את ראש הממשלה אומר דברים הפוכים ואומר את הדברים שאני אמרתי, ומחר הוא יגיד דברים הפוכים, אז בואו ניצמד לדברים שאני אומר, כי שמעתי אותו. גם אתה צודק, ואולי מחר בבוקר ראש הממשלה יגיד עוד פעם משהו אחר. אנחנו לא יודעים כי ראש הממשלה לא נמצא פה וכל פעם הוא משנה את דעתו.
היו"ר :
אני מבין.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
הוא מתאים את עצמו ונאומיו לאותו פורום. במקרה הזה הוא אמר את זה לפני מליאת הכנסת. אני מקווה שהוא ידבק בדברים שהוא אמר פה.
אני מקווה שהדבר הזה נובע מהבנה שתהליך דומה לתהליך הזה, תהליך ההתנתקות החד-צדדית, הוכח כשגוי. ההתנתקות מרצועת-עזה הוכחה לאורך זמן כשגויה, נמהרת ולא אחראית.
נושא ביטחוני חשוב ביותר הוא נושא אירן והעומד בראשה, אשר אינם נרתעים מתביעת העולם המערבי להפסיק לאלתר את פיתוח ההתחמשות הגרעינית, דבר המהווה בראש ובראשונה איום על מדינת ישראל.
האיום האירני הפך להיות ממשי, ותוך חודשים מספר אנו עלולים למצוא את עצמנו מול אירן בעלת מסוגלות גרעינית, מצב שהשלכותיו חמורות וברורות. אסור לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין ולפעול רק במישור הדיפלומטי. צפון-קוריאה הוכיחה כי זו תפיסה מוטעית שתוצאותיה מסוכנות, ונראה כי אירן צופה מהצד ומפרשת את תגובת העולם כלגיטימציה להמשך התחמשותה.
סיעתנו מבקשת בכהונת הכנסת השבע-עשרה לקדם נושא מרכזי - שינוי שיטת הממשל. לשמחתי הנושא הזה עבר אתמול שלב ראשון בוועדת השרים לענייני חקיקה. בימים הקרובים נעלה את ההצעה לקריאה טרומית בפני מליאת הכנסת.
היו"ר :
חבר הכנסת אהרונוביץ, "בימים הקרובים" זה בשבוע הזה או לאו דווקא בשבוע הזה?
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
דיברתי על ימים. זה יכול להיות השבוע וזה יכול להיות בשבוע הבא. לכן דיברתי על ימים.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, ניתן לך מספיק זמן לשנות את דעתך ולבוא לתמוך. יהיה לך זמן מספיק לכך.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
יושב-ראש הסיעה שלהם הכריז שהם תומכים בשינוי שיטת הממשל, וזה מחייב גם את היושב-ראש, אני מבין.
היו"ר :
מה שאני יכול לומר קודם כול הוא שחברת הכנסת טרטמן, אחת מהסגולות הטובות שלה היא שיש לה אמונה מאוד חזקה. עם זאת, אתה יודע, אתה יכול לתמוך ברפורמות ולא לתמוך בהצעה שהגשתם. אני לא יכול להיכנס לפולמוס, כי אני על כס היושב-ראש.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
אתה שוב ושוב מתערב בנאומי, ואני רוצה להגיד לך, גם כסגן יושב-ראש הכנסת מעולם לא עשיתי את זה לחברי.
היו"ר :
אל תראה את זה כדבר שלילי.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
אתה מבקש שעות וימים, ואני אומר לך, אם זה השבוע או בשבוע הבא - -
היו"ר :
זה בסדר, זאת תשובה.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
- - כשאני מדבר על ימים אני יודע למה אני מתכוון. זה יכול להיות ביום רביעי וזה יכול להיות גם בשבוע הבא.
שינוי שיטת הממשל הוא נושא שלשמחתי עבר את השלב הראשון אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה, ובימים הקרובים נעלה את הצעת החוק לקריאה טרומית במליאת הכנסת. יציבות השלטון במדינה הכרחית למימוש היעדים והתוכניות שהעומדים בראש משרדי הממשלה מציבים לעצמם, והמצב הנוכחי הוא שבמשך שנים, עקב תחלופה מהירה של הגורם האנושי, העומדים בראש המשרדים לא מצליחים לפתח תוכניות ולפתור ביסודיות את הבעיות העומדות בפני משרדם.
לאחרונה אני ער למסרים ולקולות מצד מפלגת העבודה, הפוסלים את סיעת ישראל ביתנו באופן גורף ואינם מוכנים לשבת עמנו סביב שולחן משותף לשם קידום מטרות. ייתכן שאני צעיר בפוליטיקה, אך אני תמה, שכן הקולות הפוסלים היום את המפלגה שלנו על הסף הם הקולות של אלה שניסו, טרם הקמת הממשלה, לחבור אלינו בעת הרכבת הקואליציה. אז בבקשה, טלו קורה מבין עיניכם, כי רק השררה דאגתכם.
בשעה גורלית זאת של מדינת ישראל – אחרי השבר של מלחמת לבנון השנייה, הפצעים החברתיים שטרם הגלידו בעקבות ההתנתקות, ולקראת ההתמודדות הצפויה לנו בתחום הגרעין עם ממשלת אירן, ושינוי שיטת הממשל במדינה – אני קורא לחברי הבית לדחוק את האינטרסים האישיים מפני האינטרסים הלאומיים ולתת פתרון של אמת לעתיד ילדינו ולביטחונה של מדינת ישראל.
אני מאחל לכולנו כנס חורף פורה.
היו"ר :
תודה לחבר הכנסת אהרונוביץ. הדובר הבא – אפשרתי לו להשתלב יותר מאוחר בדיון, אבל הדובר שהיה אמור להיות אחריו, יושב-ראש סיעת העבודה, חבר הכנסת אפרים סנה, אינו נמצא באולם, לכן נעבור ליושב-ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת . בבקשה.
(ש"ס):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום, בפתיחת כנס החורף, ברצוני להתייחס לכמה סוגיות לאומיות חשובות וכואבות.
בקיץ האחרון התרחשה עלינו מלחמה בגבול לבנון, בגבול הצפוני של מדינת ישראל, מלחמה שהחלה לאחר חטיפת שני חיילי צה"ל לתוך לבנון. המלחמה הסתיימה, והחיילים עדיין לא הושבו אל משפחתם בידי המדינה אשר שלחה אותם. על ממשלת ישראל לעשות הכול כדי להשיב את הבנים לביתם ולחיק משפחתם.
סוגיה נוספת שהיא פתוחה וכואבת – החייל החטוף ברצועת-עזה, גלעד שליט. על המדינה לעשות הכול כדי להשיבו בהקדם לביתו ולחיק משפחתו.
ומעניין לעניין באותו עניין. היום ציינו 20 שנה לנפילת הנווט רון ארד בשבי. 20 שנה חלפו ולא הצלחנו לקבל אפילו שביב של מידע על גורלו.
ממשלת ישראל צריכה לקחת את נושא החטופים כפרויקט ראשון במעלה, למען ידעו הדורות הבאים שתמיד, תמיד יהיה מי שיילחם בעבורם, ולא ישקוט ולא ינוח עד שישיבם הביתה. תחושה זו, שהיתה קיימת במדינה, לצערי הרב הולכת ומתעמעמת עם הזמן וההתרחשויות.
מדינת ישראל נעזרה ביהודי חם, יהודי ציוני, שהביא מידע ביטחוני חיוני שהאמריקנים היו אמורים, על-פי ההסכמים אתם, להעביר אלינו, ומשמידע זה לא הועבר – קם ועשה מעשה. יונתן פולארד. אותו יונתן פולארד לא רק שאינו זוכה להכרה ולתמיכה מצד מדינת ישראל, שנעזרה בו, לצערי הרב הוא זוכה להתעלמות ולניכור לא מוסברים. קורא אני לראש הממשלה, שכבר בשלב ההכנה של הביקור שלו בארצות-הברית יבהיר למארחיו בארצות-הברית שנושא יונתן פולארד יהיה חלק מהנושאים לדיון. כבר בשלב ההכנה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קולות המטוסים והתותחים נדמו, אך יש בתוכנו משפחות ויחידים שעולמם השתנה או נחרב במלחמה הזאת, מלחמת לבנון השנייה. בימים אלה שוהים בבתי-החולים ובמתקני השיקום חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים שנפצעו ומתמודדים יום-יום, שעה-שעה, עם הפציעות, עם ההחלמה ועם השיקום. אני רוצה לומר להם מכאן, שאנו לא שוכחים אותם ואת תרומתם, וכאבם הוא כאבנו. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, משפחות חללי המלחמה, להן אנו אומרים, עד כמה שאפשר, אנו אתכם בצערכם ובסבלכם. תפילה אני שהקב"ה ינחם אתכם ולא תדעו צער עוד.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בכנס זה, כנס החורף, יאושר תקציב המדינה לשנת 2007. ראש הממשלה הבטיחנו שבתקציב זה יהיו תוספות של כ-4 מיליארדי ש"ח לסעיפים חברתיים. אני קורא לראש הממשלה: תעשה הכול כדי שבדוח העוני הבא יהיה מספר העניים קטן, שבדוח העוני הבא יהיה מספר הילדים הרעבים נמוך, שבדוח העוני הבא ירד מספר המובטלים אל מתחת ל-7%, ל-6% ול-5%.
(יהדות התורה):
מה עם חוק החינוך החרדי שמופיע בהסכם הקואליציוני שלכם?
(ש"ס):
אמר לי ראש הממשלה שמי שתוקעים את זה הם יהדות התורה בעצם אי-כניסתם לממשלה, כך שהאשמה נופלת אך ורק על יהדות התורה.
(יהדות התורה):
זאת היתה הבדיחה הכי טובה במושב הזה.
היו"ר :
חבר הכנסת גפני, אתה מתייחס – האם את הסעיף שמדבר על כך שאי-אפשר לחוקק חוקי-יסוד בלי הסכמת כל מרכיבי הקואליציה מקיימים, שאתה שואל בכלל על דברים אחרים עכשיו?
(יהדות התורה):
אני לא יכול לשאול את כל השאלות בבום אחד.
היו"ר :
הבנתי.
(ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אתה שם לב שזה הזמן שלי.
היו"ר :
ודאי, כל זמן שנלקח יוחזר.
(ש"ס):
אני מאוד מודה ליושב-ראש. חבר הכנסת הרב גפני, השאלה הזאת נשאלה במושב הקודם, ציפיתי שתבוא רענן ותשאל שאלות יותר מביכות.
(יהדות התורה):
היושב-ראש שאל שאלה טובה, מה זאת אומרת – ועדת השרים מחליטה שמשנים את שיטת הממשל? אחד הסעיפים המרכזיים אצלכם הוא שלא משנים את השיטה בלי הסכמה שלכם. אם יהדות התורה היתה בקואליציה זה היה קורה?
(ש"ס):
יש פתגם של אחת העדות, אדוני היושב-ראש: פזיז יש לו חצי מזל. אם היה מחכה לסוף הנאום היה רואה אם התייחסנו או לא התייחסנו.
היו"ר :
חבר הכנסת גפני, תן את האפשרות.
(ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קורא מכאן לראש הממשלה, כפי שאמרתי, שהדוחות הסטטיסטיים שיפורסמו בשנת 2007 אומנם יראו צמצום הפערים בחברה הישראלית, צמצום ממדי העוני, צמצום מספר הילדים הרעבים שחיים מתחת לקו העוני. מספר המובטלים ירד - - -
(העבודה-מימד):
אתה אומר את זה בציניות.
(ש"ס):
לא, אני דורש. אני קורא. אני מתייחס לנאום של ראש הממשלה; לזה שבאמת יעדי הגירעון ויעדי הצמיחה הוכיחו לנו שלא תמיד הם מיטיבים עם מי שצריך שייטיבו עמו.
(העבודה-מימד):
יש עוד כמה יעדים.
(ש"ס):
לכן אני קורא מכאן לראש הממשלה שייקח את זה כפרויקט לאומי ראשון במעלה, כי אני חושב שהעם אמר את דברו שצמיחה היא טובה, אבל זה לא מעניין אותו. את העם מעניין שאכן מספר הרעבים יהיה קטן, אם בכלל. אני לא יכול לומר "בכלל", כי יש הבטחה שלא יחדל אביון מקרב הארץ. אנחנו באמת רוצים ומצפים וקוראים לראש הממשלה שייקח את זה כפרויקט ראשון במעלה.
לגבי נושא חשוב נוסף, שלאחרונה כולם מדברים עליו, שינוי שיטת הממשל בישראל - אני רוצה להרגיע אותך, חבר הכנסת גפני. קודם כול, אנחנו בעד שכל המפלגות הציוניות ייכנסו ויהיו שותפות לעשייה הציבורית בקואליציה ובממשלה. אנחנו לא פוסלים. אנחנו מפלגה שחוותה פסילה, חוותה דה-לגיטימציה. אני חושב שאיווט ליברמן, עם דעותיו, ראוי שישב בממשלה. הוא יתקן אותן, יצטרף לקווי היסוד – אנחנו עם שמקבל כל אחד בתשובה. יתוקנו קווי היסוד, לכן אסור לפסול, ואנחנו מקדמים בברכה כל מהלך שיכניס אותו לקואליציה, אותו ועוד מפלגות אחרות. אנחנו לא נבהלים.
(העבודה-מימד):
לא כולנו.
(ש"ס):
למה? אני חושב שאם איווט ליברמן יעמוד פה על הדוכן ויאמר שהוא זנח את תוכנית הטרנספר, תקבלי אותו.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
לא היתה לו תוכנית כזאת.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
איזה טרנספר? על מה אתה מדבר?
(ש"ס):
סליחה, לא טרנספר, חילופי אוכלוסין וקרקעות.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
גם אתה רוצה את זה.
(העבודה-מימד):
כתוב במצע שלו: ישראל ביתנו, פלסטין ביתם. כלומר, הוא רוצה לגרש אותם.
(ש"ס):
בבניין הזה הוכיחו לנו שמה שכתוב זה לא מה שמקיימים, ואנחנו עוד נראה את איווט ליברמן עומד פה ואומר: מה שרואים מכאן לא רואים משם. היו דברים מעולם אצל אנשים יותר חזקים מאיווט. מה שרואים מכאן לא רואים משם.
אין ספק שאכן צריך לחזק את המשטר, לחזק את הממשלה שתקום. העם אמר את דברו, וגם אם יהיו בחירות החודש או בחודש הבא או בעוד חצי שנה נקבל אותה תוצאה. אבל אסור ואל לנו לעשות שינויים בחיפזון. ראינו בקדנציות הקודמות ששינוי שנעשה בחיפזון גרר אחריו ביטול השיטה, ואני חושב שצריך לעשות מהלכים בהסכמה, בהבנה, מהלכים דמוקרטיים, יחד, בהידברות. אנחנו נברך על כל מהלך שיהיה בהסכמה ובהידברות. תודה.
היו"ר :
תודה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת בנימין אלון, בבקשה. אחרי חבר הכנסת בנימין אלון אאפשר לחבר הכנסת סנה, שלא היה כאן כאשר היה תורו, מאחר שלא היה מודע לכך שאפשרתי לחבר כנסת מסוים לדבר יותר מאוחר. אבל אני מבקש מכל חברי הכנסת שרשומים לדיון להיות במליאה בזמן שקבוע להם וגם להביא בחשבון את העובדה שלא תמיד הם יכולים לסמוך על כך שהדוברים לפניהם נמצאים באולם. חבר הכנסת בני אלון, בבקשה.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ימים קשים ונוראים עוברים על מדינת ישראל מאז המתקפה הנוראה הזאת של ארגון ה"חיזבאללה", הזרוע של אירן, בתיאום עם סוריה. אני לא חושב שצריך להגזים כדי לומר שיש אי-אמון. זה לא אי-אמון טכני של הצבעות. יש אי-אמון עמוק של הציבור לא רק בממשלת ישראל, כי את זה עוד אפשר לספוג, זה פוליטי. התחושה היא שיש אי-אמון במערכות כולן.
אפילו אומר דבר שלא הייתי מעז לומר עד לא מזמן – אני חושש שיש גם אי-אמון שהולך ומכרסם גם בפיקוד, גם במערכות צה"ל, דבר שמעולם לא היה בישראל. חלק מזה אולי קשור למדינאים, שבמקום להקים ועדת חקירה ממלכתית מעדיפים להאשים את הצבא שלא ניפק את הסחורה. חלק מהכישלונות ראו כל כך הרבה חיילי מילואים, שהתנדבו בכל לבם וגם ימשיכו להתנדב, אבל לא היו יכולים לשאת שבועיים ושלושה של לך-ושוב ללא שום תכלית, ובשבוע האחרון, כשכבר ברור שיש הפסקת אש, פתאום הם נקראים לפעילות שהם יודעים שאיננה תכליתית ומעשית.
אפשר שלא לראות את זה, בעיקר כאן. אנחנו רגילים לפעמים בבית הזה לחיות כמו בבועה ולא לחוש, אבל צריך להיות מאוד מוכשר כדי לא לחוש את הקרע הזה שקיים בין הפוליטיקה לנבחרים שאמורים לייצג את הציבור לבין העם. והאי-אמון הזה הולך ומכרסם במערכות הביטחוניות. יאמרו אנשים: שיהיה. הדבר האחרון שיכולה מדינת ישראל היום להרשות לעצמה זה אי-אמון שכזה בממשלה ובמערכות.
אם, חלילה וחס, אמריקה לא תביא את הסחורה הדיפלומטית אל מול אירן, שמאיימת להשמיד את מדינת ישראל; אם, חלילה וחס, ישראל היא זו שתצטרך בצורה זו או אחרת, אינני יודע איך, כמו שמנחם בגין עשה ואמריקה גינתה אותו, ולימים ידעה להעריך איך היה נראה העולם אם לסדאם חוסיין צמא הדם היה כור גרעיני פועל – אתם יכולים לדמיין במצב הפוליטי של היום ממשלה כל כך – לא אהודה זה אנדרסטייטמנט – כל כך מנוכרת מהעם, יכולה ליטול על עצמה החלטה כזאת גורלית? הרי פה כולם יצעקו שזה פוליטיקה. הרי בקרב העם איש לא יאמין.
במצב ביטחוני קיומי שכזה, הדבר היחיד המתבקש הוא הליכה אל העם למרות הבחירות שהיו לא מזמן. ואם חושבים שאי-אפשר מייד עוד פעם בחירות, אז צריכה לקום ממשלה לא על בסיס קווי היסוד של הממשלה הקיימת, צריכה לקום ממשלה שקו היסוד היחיד שלה הוא הסכנה הקיומית למדינת ישראל מאירן וזרועותיה, אם זה "חיזבאללה" ואם זה "חמאס" וכל אויבי ישראל מן האסלאם הקיצוני, שהוא לא רק אויב התרבות המערבית והאנושות, הוא בעיקר אויב ישראל. ועכשיו לתנועה האסלאמית הזאת, האירנית וגרורותיה, עומדת להיות פצצה גרעינית - אם לא נתאחד כולנו ונעשה את כל מה שצריך כדי לעצור את זה.
ומה אנחנו עושים בשעה הרת גורל זאת? משחקים במשחקי הישרדות פוליטיים, קואליציה מול אופוזיציה. ומה עושה ראש הממשלה בשעה הרת גורל זאת? הוא צריך להיות גיבור לאומי ולומר: אני קורא לראש האופוזיציה, אני קורא לראשי המפלגות, לא בנאום כאן, אני מקים עכשיו ממשלת חירום לאומית, כמו שקראה לו יושבת-ראש הכנסת לעשות, וזה קו היסוד שלה. כל מי שחרד לקיומה של ישראל אם לאירן יש פצצה אטומית ומבין שאין לנו זמן - ושלא יטעו אתכם שתוך שלוש שנים יהיה לנו מערך טילים נגד טילים. לא להטעות את הציבור, אין זמן ואין על מה לסמוך. צריך לסמוך על הקדוש-ברוך-הוא, והוא רוצה שאנחנו לא נסמוך על הנס, אלא שנעשה כל מה שצריך.
זה מה שהיה מתבקש. ובמקום זה מה נראה עכשיו? פסטיבל הישרדות פוליטי. ליברמן ייכנס לממשלה שבקווי היסוד שלה כתוב שיצומצם השטח של מדינת ישראל – סעיף 3 בקווי היסוד, ובסעיף 9 כתוב שנספח לקווי היסוד האלה הוא תוכנית ההתכנסות והנאום של ראש הממשלה בנווה-אילן, וידידי אביגדור ליברמן יגיד: מה זה משנה מה שכתוב? אני אהיה שם. ואז מפלגת העבודה תתחיל במחול משלה, ונהיה עדים כאן לביזיון תקציבי של הישרדות פוליטית של ממשלה שלא מסוגלת לאחד את עם ישראל לאחר הנורה האדומה שנדלקה, ולאחר שמיליון וחצי איש ישבו במקלטים, ולא מבינים את הרמז הברור הזה, המובהק הזה? אנחנו באמת לא מסוגלים להתאחד גם בימים קשים אלה?
ואם בחירות הן לא טובות לעם, כי רק לפני ארבעה חודשים היו בחירות, אף שכולנו יודעים שהמלחמה זעזעה את העם ואת דעת הקהל ותשנה את אופי ההצבעה, אבל נאמר שאני מקבל – בלי שינויים פרסונליים, אז כמו שאמרתי: לא בחדרי חדרים עם משחקים פוליטיים של קח ותן; גלוי, כפי שקראה יושבת-ראש הכנסת לראש הממשלה, שיקרא לראש האופוזיציה, שיקרא לראש מפלגת העבודה, וכמובן לכל ראשי המפלגות שזה משותף להן – אני מדבר על המפלגות הציוניות, היהודיות, שחוששות מהדבר הזה, לא על כאלה שחושבות שאם רק נחזיר מחר את יהודה ושומרון אירן תאהב אותנו, כאילו שלאירן יש בעיה עם שטחים כבושים; כאילו שמה שמפריע ל"חיזבאללה" בלבנון זה שטחים כבושים.
היו"ר גדעון סער:
חבר הכנסת אלון, התחלתי למנות את הזמן באיחור, וגם כך הוא הסתיים. אבל הטיעון שלך יפה, וקשה לי להפסיק אותך. אז בוא נאמר שתחתור לסיום.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אוקיי, אני אחתור ואעשה את זה. אדוני היושב-ראש, אני מודה לך.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
- - -
היו"ר גדעון סער:
כאשר אדם מדבר מדם לבו, ולא מקריא מהנייר, קשה לי, כאדם שאוהב להאזין, להפסיק את הרצף באמצע.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מתאר לעצמי שהדברים האלה יחזרו בצורה כזו או אחרת בדברי דוברים אחרים. אני קורא לחברי חבר הכנסת אביגדור ליברמן שלא להיכנס לממשלה ולא להיות חלק ממשחק פוליטי שאין לו בו יכולת אסטרטגית, אלא סתם. הוא גם יאבד את כוחו במשחקים טקטיים.
אני קורא לראש הממשלה: עדיין לא מאוחר לנהוג בצורה מאוד אחראית. כבד את כולנו, תפתיע את הציבור במדינת ישראל. אדוני ראש הממשלה, כשבזים למערכת הפוליטית לא בזים רק לקואליציה; בזים כבר לכל חברי הכנסת, כפי שהבוז הזה כבר הולך ומכרסם בפיקוד הבכיר ובכל המערכות. בואו נוכיח – לך יש היכולת להוכיח – שברגעים קשים אנחנו יכולים להתעלות ולהקים ממשלה מאוחדת של חירום, ורק של חירום. זה הבסיס המשותף: הסכנה הקיומית האורבת לפתחה של מדינת ישראל. תודה.
היו"ר גדעון סער:
תודה לחבר הכנסת בני אלון. רציתי להזמין את חבר הכנסת אפרים סנה, אבל אין במליאה נציג הממשלה. אני מפסיק את הדיון לחמש דקות ומבקש מהמזכירות לזמן את אחד מ-25 שרי הממשלה. הפסקה בת חמש דקות.
(הישיבה נפסקה בשעה 18:34 ונתחדשה בשעה 18:39.)
היו"ר גדעון סער:
אני שמח להודיע כעת שלא רק שר אחד נוכח באולם, אלא שלושה שרי ממשלת ישראל נמצאים באולם: גם שר הפנים, גם השר אדרי וגם השר יצחק כהן. על כן אני מחדש את הדיון.
שר הפנים רוני בר-און:
- - -
היו"ר גדעון סער:
שר הפנים רוני בראון, אתה רוצה שאומר "שר הפנים" ולאחר מכן אומר ששני השרים האחרים הם בלי תיק? אני אומר שר אחד בתפקידו ונוקב בשמם של שני השרים האחרים.
שר הפנים רוני בר-און:
- - -
היו"ר גדעון סער:
אדוני השר, אני מודה לך. הנואם הבא אמור להיות חבר הכנסת אפרים סנה, ואחריו ישתלב בדיון חבר הכנסת עתניאל שנלר, כפי שהתחייבתי קודם. אדוני יושב-ראש סיעת העבודה, בבקשה.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נמצאים בסופה של תקופה ובפתחה של תקופה. התקופה שעברה מכנס הקיץ לכנס החורף התאפיינה במלחמה קשה, רבת משקעים, שהמחישה לנו שני דברים קשים. האחד, מה היא מפת האיומים שבתוכה אנחנו חיים, מול מי אנחנו מתמודדים, מול איזה ציר רשע נמצאת מדינת ישראל. קוורטט הרשע הוא אירן, סוריה, "חיזבאללה" ו"חמאס". היא חשפה לא רק את זה, המלחמה הזאת. היא חשפה גם מה קרה לנו בתוך החברה הישראלית פנימה.
היו"ר גדעון סער:
אדוני שר הפנים וחבר הכנסת ברכה.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
המועדון הזה - אני שמח על הצוותא חדא. נמצא פה השר איתן, ובשבילי זה הרבה מאוד.
השר רפי איתן:
אני שמעתי חלק מהדברים, ונדמה לי שאני מסכים אתך.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
יש לי רושם שתסכים גם עם ההמשך. אם כן, המלחמה חשפה גם את מה שקרה בתוך החברה שלנו פנימה, ובעיקר את אובדן הסולידריות ואת העובדה שהממשלה, בתהליך, התקלפה מאחריותה לגורל האזרח. הרבה אזרחים במלחמה הזאת הרגישו שהממשלה עזבה אותם, שהיא לא דואגת להם. זה דבר שלא יכול להיות שלא יהיו לו השלכות על החוסן הביטחוני והערכי של מדינת ישראל.
צריך גם להגיד דבר אחד חיובי שהמלחמה הזאת חשפה, בעיקר בשדרות צבא המילואים והצבא הסדיר, כמובן, שיש כאן עם טוב שמוכן להקרבה ברגע של משבר. אלה הדברים שהיא חשפה.
התקופה הקרובה תהיה תקופה מכריעה לגורל המדינה. הממשלה הזאת תיבחן בשלושה דברים, בשלושה יעדים לאומיים, אם תשיג אותם או לא. הדבר החשוב ביותר הוא: האם הממשלה תצליח לבנות את עוצמת צה"ל כך שיובטח לו ניצחון מוחץ בעימות הבא מול האירנים. כי העימות הזה הוא בלתי נמנע. בל יאמרו לי: אולי תמנע את העימות הזה. לא ניתן למנוע את העימות הזה, כיוון שיושב בטהרן משטר עתיר אמצעים, יצואן הנפט הרביעי בגודלו בעולם, שחרת על דגלו את השמדתה של מדינת ישראל. לכן, העימות הזה הוא בלתי נמנע. איננו יודעים איפה הוא יקרה, איפה הוא יתרחש, אבל הוא בלתי נמנע והוא יכול להיות גם בטווח הזמן הלא-רחוק. אסור שהעימות הזה יסתיים במשהו שהוא פחות מניצחון ישראלי מוחץ. ולזה צריך להתכונן, ולזה צריך להקדיש משאבים, ולזה צריך לתת עדיפות לאומית עליונה.
המבחן השני הוא: האם נצליח להתחיל לפחות את תחילת התהליך של מה שאני קורא "סגירת התיק הפלסטיני". אנחנו צריכים לסגור את התיק הפלסטיני, ולסגור אותו בהסכם. המשך החיכוך, המשך העימות, המשך הסכסוך, גורם לנו לנזקים. הוא מנוון את הצבא והוא ניוון את הצבא, הוא מוריד את הצמיחה הכלכלית, הוא מבודד אותנו בעולם, ופה באזור הוא מרחיק מעלינו שותפים שאנחנו זקוקים להם במאבק האמיתי והקיומי מול ציר הרשע. לכן צריך לסגור את התיק הזה, וזה אפשרי.
בל יגידו לי: מה תעשה, תעשה הסכם עם הנייה. צריך למצוא אסטרטגיה משותפת עם אותם פלסטינים שרוצים בנפילתו של הנייה ולבנות אתם את התהליך, שבסופו יהיו פה שתי מדינות שחיות בשלום. הנייה וה"חמאס" זה האויב המשותף.
היו"ר גדעון סער:
חבר הכנסת סנה, האם אני יכול לשאול אותך שאלה? אני עוקב אחרי הדברים שלך ואני מבין את ההיגיון הפנימי. עם זאת, מה אתה יכול לעשות – זאת שאלה עקרונית של כל התהליך – אם אתה בונה דבר מסוים עם מישהו שהוא השותף הפוטנציאלי המתון, אבל בסוף הנכסים שאתה מוסר נמסרים לידי גורם שאתה יודע שהוא גורם אירני, הוא גורם ששייך לקבוצת הרשע, כפי שכינית. מה זה אומר? היום זאת לא הסתברות דמיונית. היום זאת המציאות.
אפרים סנה (העבודה-מימד):
לכן אני, כמוך, מתנגד למסירת נכסים אסטרטגיים וטריטוריאליים למי שהוא האויב שלי. דיברנו על צעדים חד-צדדיים. לכן אני מתנגד לצעדים שהם לא בהסכם. אני אומר, צריך קודם כול להתחיל בתהליך. השלב של חילופי נכסים, אותו אתה עושה בשלב מתקדם יותר של המשא-ומתן, כאשר אתה יודע מי עומד מולך.
היעד המיידי שלנו, האופרטיבי, הוא הורדת ממשלת ה"חמאס". מדינת ישראל לא יכולה לחיות לצדה של ישות ששולטת בה ממשלת "חמאס". אבל גם הם לא רוצים ממשלת "חמאס". לא בכדי הם יורים זה בזה. יש ביניהם קרב קיומי, מי ישלוט בחברה הפלסטינית. לנו ולהם רע שה"חמאס" ישלוט בחברה הפלסטינית. פה נמצאת נקודת המפגש, ואנחנו לא עושים בה שימוש מושכל. אין ציונים סביבנו, אבל צריך לבחון בתבונה מי האויב העיקרי שאי-אפשר להתפשר אתו, ועם מי כן אפשר להתפשר. בינינו לבין ה"חמאס" אין פשרה, כי הוויכוח אתם הוא על הזכות שלנו, ועל הזכות שלנו לא יכול להיות משא-ומתן. עם האחרים אני יכול להתמקח על הטריטוריה, על קילומטר יותר וקילומטר פחות, ועל זה בסוף כן יש פשרה. לכן אני מעדיף לעשות שותפות עם מי שיש לי אתו ויכוח או ריב כמותי, טריטוריאלי, כדי להכריע בוויכוח הקיומי מול מי שלא רוצה לראות אותי פה בשום צורה ואופן, ואתו אין לנו לעולם פשרה. זה ההבדל.
היעד השלישי, אדוני היושב-ראש, הוא היעד החברתי - לבנות מחדש את מדינת הרווחה הישראלית. לא מדינה של צדקה וחסד, לא מדינה שנותנת תלושים לאנשים בשביל שלא יעבדו, אבל מדינה שבה האחריות לבריאות ולחינוך ולאיש הקשיש היא בידי המדינה והיא לא מוסרת אותה לאף אחד. פעם זה היה כך, ואיבדנו את זה. חל פה שינוי גם כלכלי וגם חברתי. מבחינה ערכית היום במדינה, מי שלא מייצר כסף איננו נחשב. זה הביא לבינוניות במורים, לבינוניות בפוליטיקאים, לבינוניות באנשי הצבא. ניתן דין-וחשבון לעצמנו מה קרה. בואו נבדוק באילו סקטורים עזבו הטובים ונשארו הבינוניים, ונראה שהמכנה המשותף הוא שבמדינה הזאת מי שלא עושה כסף אין לו יוקרה. עברנו את יום הכיפורים, אבל חשבון נפש לא יזיק.
אלה הם, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, שלושת היעדים שבהם תיבחן הממשלה הזאת: ניצחון, הסכם וחברה עם ערכים יהודיים. תודה.
היו"ר גדעון סער:
תודה לחבר הכנסת סנה. יעלה ויבוא חבר הכנסת עתניאל שנלר מסיעת קדימה. אחריו ידבר חבר הכנסת מסיעת גיל. חבר הכנסת שנלר, לרשותך חמש דקות.
עתניאל שנלר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, על שביל עפר המוביל מזרעית לנחל הליטאני, בשעה תשע בערב, עם חיילי אלכסנדרוני היוצאים לקרב ופגז מרגמה שפגע בראש הכוח, אני פוגש חייל מילואים, והוא אומר לי כך: הכול שווה לי כשהציבור כולו יחד, כתף אל כתף. הכול שווה, ומלחמה שווה, כשכל הציבור הולך יחד, בלי פוליטיקה, בלי דברי שנאה. איך הוא אמר לי? יש המלה יחד – יש ערבות הדדית. לשם כך שווה וצריך לצאת לקרב. הוא מדבר, ואני מוכרח לומר – ועיני דומעות. עיני דומעות מהתרגשות, האם באמת, כשאנו אומרים בתפילת מוסף ביום הכיפורים ובראש השנה "תסיר שנאת חינם מעלינו ומעל כל בני בריתך", האם באמת זה העניין?
חברי הכנסת, מדינת ישראל בסכנה קיומית מאירן כמו הסכנה לצפון מסוריה ומה"חיזבאללה" ובדרום מה"חמאס" ומשאר מרעין בישין. לא רק זה: אנחנו בסכנה לא פחותה מאותן מדינות במעגל הרחב יותר אשר נותנות מקום לאסלאם הקיצוני ול"אל-קאעידה". אבל הסכנה הקיומית המרכזית היא בתוכנו, בחברה הישראלית פנימה. חוסר הסבלנות, כמו מאמר פרקי אבות, איזהו גיבור – הכובש את יצרו. האם אנחנו גיבורים וכובשים את יצרנו כשיש לנו משהו בבטן?
אני חושב שמושב הפתיחה של הכנסת היום, נאום ראש הממשלה ונאום ראש האופוזיציה, כל הציבור בחן אותם. כל ילד, כל משפחה, כל אחד הסתכל לראות אם המנהיגות הנבחרת אומנם ראויה לכך. פה עקיצה, שם הפרעה, קריאת ביניים, האם זה מוסיף לנו כבוד בישיבת הפתיחה? אני חדש, ואני נאיבי למופת, וטוב לי כך, ואני אפילו גאה בכך שבנאום ראש האופוזיציה המכובד אנחנו, חברי קדימה, לא הפרענו.
היו"ר גדעון סער:
ומה עם שרים ליד שולחן הממשלה? אצלם קוראי קריאות הביניים קיימים, רק שם; לא ליד שולחנות חברי הכנסת, אלא ליד שולחן הממשלה. אם לא שמעת, אני מוכן להגיד לך מי קרא את הקריאות.
עתניאל שנלר (קדימה):
אדוני היושב-ראש, נדמה לי שאנחנו, הכנסת, צריכים בעת הזאת, לנוכח הסכנות הצפויות לנו, לחפש את המאחד ורק את המאחד. בואו, קחו את התחום הביטחוני: יש חילוקי דעות בנושא אירן? בנושא "חמאס"? בנושא ה"קסאמים"? יש מחלוקת על הטרור הבין-לאומי ועל הטרור במדינת ישראל? אין.
בתחום המדיני – על קריאה לשלום עם לבנון יש מחלוקת בבית הזה? האם יש מחלוקת על הצורך להיכנס לשיח כזה או אחר עם שכנינו הפלסטינים? יש מחלוקות בניואנסים, לא במהות. האם על הקריאה להיכנס לדיאלוג עם סוריה – זה לא אומר החזרת רמת-הגולן – יש חילוקי דעות? האם על הקשר עם מדינות ערב המתונות יש חילוקי דעות?
האם יש חילוקי דעות על צמיחה של 4.6% במשק ועל השקעות עתק בקידום הצפון, בצמצום האבטלה ובמלחמה בעוני? ראש הממשלה הציג מהלכים דרמטיים בתחום הכלכלי; האם אי-אפשר להתאחד על כך? האם יש מחלוקת על כך? לא, אני לא חושב. בתחום התשתיות, הכבישים, הרכבות – ברוב הנושאים אין מחלוקת בבית הזה. ועל הטיפול במצב העורף, בהכנה של העורף, יש מחלוקת? צריכים לטפל בכולם – ביהודים, בדרוזים, בצ'רקסים, בערבים – בכולם.
חברי הכנסת, ראש הממשלה הושיט בנאום שלו יד לכולם – לערבים, לחרדים, לציבור הדתי-לאומי; ראש הממשלה מושיט יד ולא מכופף יד. אני קורא לשופט שמגר, שעומד בראש ועדה חשובה לגבי הצד האתי, לעסוק גם בהתנהגות שלנו כחברי הכנסת, בדיבור איש אל רעהו כאן, בבניין הזה, כשכולם רואים אותנו בחלון הראווה החשוב הזה.
אתם יודעים, כשאני מסתכל במראה, אולי מפני שאני חבר כנסת חדש, אני מהרהר אם זו בבואה של הציבור כולו, כנבחר הציבור, ואז לא נותר לי אלא לשאת תפילה. ואסיים את דברי בתפילה קצרה מאוד של החפץ-חיים: ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך, אל רחום וחנון, שתזכנו היום ובכל יום לשמור פינו ולשוננו מלשון הרע ורכילות ומקבלתם. וניזהר מלדבר אפילו על איש יחידי, וכל שכן מלדבר על כלל ישראל או על חלק מהם, וניזהר מלדבר דברי שקר, חנופה, מחלוקת, כעס, גאווה, אונאת דברים, הלבנת פנים, וכל דברים אסורים. וזכנו שלא לדבר כי אם דבר הצריך לענייני גופנו או נפש מדינתנו – נפש מדינתנו זו תוספת שלי – ושיהיו כל מעשינו ודיבורינו לשם שמים. תודה.
היו"ר גדעון סער:
תודה לחבר הכנסת שנלר. חבר הכנסת יצחק זיו מסיעת גיל, בבקשה. אחריו ידבר חבר הכנסת יעקב ליצמן מסיעת יהדות התורה. אני לא בטוח שאני עוד אנהל את הדיון אז. בבקשה.
יצחק זיו (גיל):
ראשית, ברצוני לברך את כבוד ראש הממשלה, את השרים, את כבוד היושב-ראש ואת חברי הנכבדים לרגל פתיחת כנס החורף. אני מאחל לכולנו מושב קל ופורה.
אנו, במפלגת הגמלאים, פעלנו נמרצות במושב הקודם לטובת ציבור הגמלאים, ואנו גאים במה שהשגנו. וזו רק תחילת הדרך: עדכנו את קצבאות הזיקנה של הביטוח הלאומי; השגנו תוספת לגמלאים מקבלי השלמת הכנסה; דאגנו לתיקון עיוותים בחוק הביטוח הלאומי; הגדלנו משמעותית את סל התרופות; צמצמנו את ההשתתפות העצמית בעלות התרופות; השגנו סיוע ברכישת תרופות בעבור חולים כרוניים; הגדלנו את מכסת הקודים למיטות סיעודיות; השגנו השקעות מדינה בשכונות תומכות, במועדונים ובמעונות בשכונות תומכות; הועדנו תקציב ממשרד הרווחה לטובת הקשישים, והקמנו לשכת קשר לכל גמלאי ישראל. הישגים אלה מסתכמים בכ-1.4 מיליארד שקלים, ועוד ידנו נטויה.
המושב הקודם התקיים בצל המלחמה בצפון. מלחמה זו חשפה כשלים רבים, גם בלחימה וגם בעורף, ואלה מחייבים אותנו לבחינה ולהסקת מסקנות. ליקויים רבים שנמצאו במיגון העורף ובהצטיידות האזרחים מחייבים בחינה מחודשת ותיקון, בעיקר בקרב הקשישים והשכבות החלשות, שלא היו יכולים לדאוג לעצמם. במושב הנוכחי נמשיך לפעול לשיקום הגמלאים בצפון ולא נרפה מנושא זה עד שחייהם יחזרו למסלולם והם ירגישו שוב בטוחים במקומם.
במושב הנוכחי נמשיך לפעול לטובת ציבור בוחרינו. מבחינה חקיקתית נפעל בין השאר להשוואת קצבאות השאירים של אלמן ושל אלמנה, לתיקון פקודת מס הכנסה – מתן מדרגת מס לגמלאים, לתוספת קבועה לסל הבריאות של 2% בכל שנה, לתיקון חוק הבנקאות – הכרה בקצבאות הביטוח הלאומי לצורך קבלת אשראי, ולהעדפה במכרזים לנכים ולמוגבלים.
ברצוני להזכיר לכל חברי הבית, שמחר יצוין יום הקשיש. מפלגת הגמלאים גיל תדאג שיום זה יהפוך יום חג לגמלאים, כדי שירגישו את המהפך שחל בקרב הגמלאים, ונדע שהצלחנו להחזיר, ולו במעט, את החיוך אל פני הגמלאים. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
אדוני, תודה רבה. אנחנו מבקשים מחבר הכנסת יעקב ליצמן לעלות ולנאום בשם יהדות התורה. לרשות אדוני עד עשר דקות.
חיים אורון (מרצ):
מי אחריו?
היו"ר אמנון כהן:
אחריו כבודו, חבר הכנסת חיים אורון, אם יימצא באולם.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, היום שמעתי את ראש הממשלה, והוא דיבר והודיע כאן שקווי היסוד גלויים ואין לשנותם. כך הוא אמר. האם הכוונה לאיווט ליברמן, שהוא ייכנס לקווי היסוד שלא משנים, או הכוונה לש"ס, ששם יש ברית זוגיות? למה הכוונה בכך שהוא לא הולך לשנות את קווי היסוד? התכנסות שאיווט, שוב, יתמוך בה?
אני רוצה להתייחס בכמה מלים למשא-ומתן הקואליציוני. חשוב לי שחברי הכנסת והציבור ידעו. כל הזמן אומרים שמנהלים עם יהדות התורה משא-ומתן קואליציוני. רבותי חברי הכנסת, בהסכם הקואליציוני יש סעיף עם כל המפלגות שלא משנים את שיטת הבחירות בלי הסכמה. אולי יסבירו לי: זה שהביאו לוועדת השרים אתמול, והיה ערעור של מפלגות, זה נקרא בהסכמה או לא בהסכמה? האם זה נקרא קיום ההסכם הקואליציוני או לא קיום ההסכם הקואליציוני?
אחר כך עוד אומרים לנו שרוצים שאנחנו ניכנס לקואליציה ומנהלים אתנו משא-ומתן קואליציוני. נניח שהבטיחו לנו קצבאות ילדים. מי אומר שמחר הוא לא יעשה מה שהוא עשה לש"ס? הוא הסכים אתם לפני שניים-שלושה חודשים, באחד הסעיפים המרכזיים על קצבאות ילדים, לבטל את ההקפאה של ההצמדה בקצבאות ילדים, ואחרי חודשיים הוא מבטל את זה. או למשל עם סיעת הגמלאים, סיעת גיל - אותו דבר לגבי קצבאות זיקנה, ואחרי חודשיים - - -
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
גם מפלגת העבודה חתומה על הסעיף הזה.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
אז מה שווה כל ההסכם הקואליציוני? עם מי אני מנהל משא-ומתן? עם מי שמקיים או מי שמפר? מה שווה לי שהוא, נניח, מבטיח לי כסף, ואחר כך הוא עושה חור מלמטה ומוציא את כל הכסף מכיוון אחר כשהוא מבטל את ההקפאה? נניח שהוא ייתן לי מיליארד שקל לקצבאות ילדים ומצד שני הוא יבטל לי את המיליארד בדברים אחרים בקצבאות ילדים, למשל בהצמדה או בדברים אחרים. אז עם מי אני מנהל כאן משא-ומתן?
ראש הממשלה אמר שהוא יתמוך בחוק חינוך חרדי. יפה, ואני מאוד מעריך את זה שהוא עושה את זה. אבל, רבותי חברי הכנסת, אתם יודעים שהוא חייב לעשות את זה בגלל ההסכם הקואליציוני עם ש"ס. את זה הוא לא אמר לאף אחד. בזה הוא בא לקראת יהדות התורה, שהוא הבטיח. בין כה וכה הוא חייב כבר. אז מוכרים את אותה הסחורה פעמיים?
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
כן.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
בשלטון שלי לא ידוע לי ככה. אני לא מתנהג ככה. אני לא משלם פעמיים על אותה הסחורה. כך לימדו אותי.
אני רוצה לנהל משא-ומתן כשהכול גלוי, וזו אחת הסיבות לכך שאנחנו דורשים את חוק חינוך חרדי. אנחנו אומרים שכל מה שצריך לתת לילד בחינוך רגיל, אנחנו רוצים גם בחינוך החרדי.
היו"ר אמנון כהן:
שוויון בין הילדים.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
הכול פתוח על השולחן, ואני לא רוצה התערבות: לא ממשרד המשפטים ולא מאף מקום ולא מבג"צים. הכול על-פי חוק. מותר לבקש את זה? למה צריך פרוטקציה לזה? למה צריך להגיע להסכם קואליציוני כדי לקבל את זה? לא מגיע לילד שלי כמו לילד אחר? למה לכל כיתה אצלנו צריך הכרזה של שר האוצר מעל במת הכנסת שהוא נתן ליהדות התורה או לש"ס 100 כיתות? אנחנו לא שווים כאן? על זה המשא-ומתן הקואליציוני.
ראש הממשלה אומר שאצלנו אנחנו דואגים כל אחד לסקטור שלו. אולי מישהו יגיד לי שקצבאות הילדים שאנחנו דורשים, אנחנו דורשים לאיזה סקטור מסוים? או כשאני מודיע שאני לא אתן לבטל את ההקפאה בקצבאות הזיקנה - זה רק לחרדים?
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
רק חרדים מזדקנים.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
גברתי, לא. ראינו את זה רק שרון - - -
יצחק גלנטי (גיל):
הם מאריכים ימים יותר.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
כתוב: "כי הם חיינו ואורך ימינו". זה - כן. זה על התורה.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
- - - ממפלגת העבודה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הבעיה עם שרון - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
מה?
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
מצביעי קדימה לא מתנגדים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הבעיה: אם שמוע תשמעו - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
עם שרון?
ראובן ריבלין (הליכוד):
הבעיה: אם שמוע תשמעו - - -
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
לכן, רבותי, קשה לי להבין מה היה הנאום היום.
שמעתי גם: אחד הדברים שראש הממשלה אמר - הוא הבטיח ללחום באבטלה. יפה. בינתיים, האבטלה היחידה שהוא לוחם בה זה האבטלה של שרים. הוא מרחיב את הממשלה. נניח שיעשו רפורמה. מה הרפורמה? אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, אתה זוכר שהיה פעם חוק-יסוד של 18 שרים. זה היה חוק-יסוד. כמה זמן לקח לבטל את החוק הזה? פחות מקדנציה אחת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
בנינו את השולחן הזה לפי החוק ההוא.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
קראתי באחד העיתונים שהזמינו גם להרחיב את השולחן הזה. עכשיו יעשו לנו עוד באמצע. אתם זוכרים איך זה היה נראה? אתה זוכר מה שהיה כאן? אחר כך יעשו עוד שורה באמצע או שתי שורות באמצע. זה לא עולה כסף. קצבאות ילדים עולות כסף. מתווכחים אתנו על מיליארד שקל או פחות מיליארד שקל. 750,000 ילדים נמצאים מתחת לקו העוני, ושום דבר, וזה לא מפריע לאף אחד. מפריעות להם רק כל מיני שטויות שקורות כאן, בבניין הזה.
הדבר הראשון - אני מבקש שיתנהגו בשוויון בכל הדברים. חינוך זה דבר יסודי.
ברית זוגיות - אני לא רואה אפשרות שש"ס תתמוך בברית זוגיות, ואני לא מדבר על יהדות התורה. אז מישהו יגיד לי כאן שש"ס יכולה לשבת עם איווט כשאיווט דורש ברית זוגיות, נישואים אזרחיים? מה זה כאן אם לא ספינים עם כל הדברים האלו?
אני פונה לממשלה, לראש הממשלה, לשר האוצר, ואני רוצה שיחזירו את החמלה שהבטיחו. החמלה זה באבטלה, בקצבאות, בחינוך ובבריאות.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אתה דורש יותר מדי. אתה דורש יותר מדי.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
יכול להיות שאני דורש יותר מדי, אבל לפחות אני מדבר על זה. גם על זה הם לא מדברים. אני לא שמעתי היום מראש הממשלה מלה אחת בתוך כל הנאום הזה על קצבאות ילדים.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
על מינוי שר רווחה גם לא שמענו, לצערנו.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
את לא מצפה שאני אדבר על זה - - -
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
ציפיתי.
יעקב ליצמן (יהדות התורה):
על דבר אחד לא שמעתי ממנו - גם על רווחה לא שמעתי. תעזבי את הנושא של שר. מישהו דואג לכל הדברים האלו כאן? איפה החמלה? איפה דובר לפני הבחירות שידאגו והכול ושזה לא בא בחשבון ושלא ייתנו עוד פעם ושמה שקרה לא יכול להיות? דרך אגב, אותן הטענות יש לי גם לביבי, ושלא תחשבו אחרת לרגע אחד.
יש עוני, ושלא יספרו לנו סיפורים. באחד הראיונות ראש הממשלה אמר, משפחה עם עשרה ילדים, ששני ההורים ילכו לעבוד. יפה מאוד. אין לו עבודה לאחד מהם, אז הוא רוצה ששניהם ילכו לעבוד? אם זה לא מספיק, הוא מדבר שם על כך שגם הילד הבכור יעזור. שיא הציניות.
לכן, רבותי, אני חושב שהממשלה צריכה לעשות עם עצמה חשבון נפש; אם היא רוצה להתקיים ולשרוד, אז שתקיים את שלושת הדברים העיקריים שאנחנו מדברים עליהם: האחד, נגד ברית זוגיות; השני, בעד חוק חינוך חרדי; השלישי, בעד קצבאות ילדים. אני מבין שההתכנסות לא רלוונטית כרגע ולכן אני לא מזכיר את זה. כמובן, אם ההתכנסות רלוונטית, אנחנו נגד ההתכנסות. תודה רבה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. גם לרשותך עומדות עשר דקות.
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הממשלה הנוכחית וראש הממשלה הנוכחי גרמו לי למשהו שחבר הכנסת ליצמן אולי מאוד ישמח בו. אני כל בוקר מודה לבורא עולם שתי תודות: האחת, שאנחנו לא בקואליציה; השנייה, שאף טלפון לא מזמין אותנו. למה אני מודה לבורא עולם? כי שמעתי מראש הממשלה באחד מראיונות ראש השנה, שראש ממשלה לא צריך אג'נדה, ראש ממשלה צריך לנהל את המדינה. אני חושב שהיתה קצת – אני לא רוצה להגיד מלה קשה, בשימוש במושג אג'נדה – אג'נדה זה איזה מקום שבורחים אליו כשלא יודעים להגיד דברים אחרים. אבל בכל זאת, אחרי חצי שנה, מה רוצה הממשלה הזאת היום? מה רוצה הממשלה הזאת? יושבים כאן שני שרים מסיעת הגמלאים: תגידו, מה אתם בדיוק רוצים, להמשיך להישאר בשלטון? זה בסדר גמור, בזה אין שום בשורה, כל הממשלות רוצות להישאר בשלטון.
אומר ראש הממשלה, בנושא המדיני, עם הסורים אני לא מדבר. מה זה נקרא: עם הסורים אתה לא מדבר? כל ראשי הממשלות, אחרי שאמרו משפטים כאלה, יודעים שעם הסורים צריך לדבר. אם אני לא טועה, השר איתן, אתה אמרת את זה, המחיר ידוע. אפשר לומר, אנחנו לא רוצים לשלם אותו, אבל המחיר ידוע. אנחנו באמת חושבים שנתמודד עם שאלת לבנון בלי שנפתור פעם אחת את הבעיה עם הסורים? מה המדיניות הזאת, לאן היא מובילה? אני מבין, לסיבוב שאחריו צריך להתכונן לסיבוב הבא. לא למנוע אותו, להתכונן לסיבוב הבא במצב יותר טוב.
ראש הממשלה קורא לאבו-מאזן, ראש הרשות הפלסטינית, להיפגש אתו. על מה? חבר הכנסת ליצמן אמר פה עכשיו, עניין ההתכנסות ירד, אז אין לנו בעיה עם זה, אפשר להיכנס לממשלה. מה המשמעות שעניין ההתכנסות ירד? זאת אומרת, אנחנו רוצים להמשיך את המצב הקיים בשטחים, לשלוט בהם. 12 הרוגים בעזה בלילה אחד, שמונה הרוגים בעזה בלילה שני. מה בדיוק אנחנו עושים? ארבעה חודשים כבר יש "קסאמים".
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה לא מה שאמר ליצמן. הוא אמר, אנחנו רוצים לשבת בהתיישבויות כי אנחנו רוצים לשבת בארצנו.
חיים אורון (מרצ):
לא, זה אתה אומר. אני בוויכוח גדול אתך הרבה מאוד שנים. אני אומר, אני לא רוצה לשבת שם.
משה שרוני (גיל):
כל אחד שומע מה שהוא רוצה.
חיים אורון (מרצ):
אני שמח שתוכנית ההתכנסות החד-צדדית נפלה. משהו בבעיה שבינינו לבין הפלסטינים ייפתר כך? זאת רק תהיה משאלה שאבו-מאזן יבוא לדבר אתנו? אנחנו קצת לא עושים, או הרבה לא עושים, כך שלא יהיה לנו פרטנר? וכאשר הוא טיפה מתרומם, נותנים לו מכה בראש כדי שהוא לא יקום. ויש המון בעיות ברשות הפלסטינית. ויש מתיחות מאוד גדולה בתוכם. הם מתקשים מאוד מאוד לגבש הסכמה לאומית שתאפשר לנו לא לדבר אתם.
אני גם חושב שבשביל לדבר עם הפלסטינים, צריך לקבל את התנאים של הכרה בישראל, של הכרה בהסכמים שנחתמו עד עכשיו ושל והפסקת האלימות. אבל אני אומר, אפשר לקבל את זה מרוב הפלסטינים. יש מי שפוחד שהפלסטינים יקבלו את זה, כי אז יצטרכו לשבת אל השולחן, וכאשר ישבו אל השולחן, יתברר שצריך לוותר על דברים שיש עוד חלקים בבית הזה – ואני לא מדבר עכשיו על הליכוד, ואני לא מדבר על רובי ריבלין - גם בתוך הממשלה, שאת המהלך הזה לא מוכנים לעשות.
מה האלטרנטיבה? לכל השדים והרוחות, מה האלטרנטיבה? אתם רוצים כאוס מוחלט בשטחים? אתם רוצים מחדש מושל בחברון ומושל בשכם, שינהל את השטחים? מה האלטרנטיבה? אנחנו לא יכולים רק להסתכל ולראות מה קורה?
וראש הממשלה עולה, אחרי המלחמה הנוראה הזאת בלבנון, שהתחילה במקום אחד, הסתיימה במקום אחר, לא יודעים למה התחילה כך, למה הסתיימה כך, אני לא רוצה עכשיו לחזור אליה – אומר ראש הממשלה, הוא מתבשם בהישגים הכלכליים. פעם למדתי רבות ממישהו במשרד האוצר. הוא אמר לי: ג'ומס, בכל עשרה נתונים כלכליים יש חמישה שהם טובים ויש חמישה אחרים, השאלה מה אתה בוחר. אני שמח מאוד שתהיה השנה צמיחה של 4% במדינת ישראל.
מוחמד ברכה (חד"ש):
4.6%.
חיים אורון (מרצ):
עם השש נחכה עוד טיפה. אתה יודע מה, מעל 4%. אבל אנחנו לא רואים את המשמעויות של התהליך הזה בחברה הישראלית. ביבי עמד כאן וחגג על זה, שמהיום אין ארוחות לילדים. יושבים כאן חברי כנסת שישבו בוועדות באותה תקופה. אמרנו, כאשר עושים תוכנית הזנה לבתי-הספר, שנשענת על העיריות, היא לא תחזיק מעמד. איפה המשבר עכשיו? המספר המאזן ממה שיש ומה שאין, זה הרשויות המקומיות שאומרות, אין לנו כסף לזה, כי קיצצו לנו את תקציבי האיזון. מי קיצץ את תקציבי האיזון, זה לא אותה ממשלה?
חברי הכנסת מסיעת ש"ס וממפלגת העבודה, יש לי איזו תכונה גרועה לקרוא את המסמכים של האוצר. ב"מחליטים" של הממשלה האחרונה, בחמישה או בשישה מקומות מופיע: המשך המדיניות של שנת 2003 שהוכיחה את עצמה. הסתכלתי ביומן שלי ובדקתי, מי היה שר האוצר ב-2003? ראש האופוזיציה. מי היה שר האוצר ב-2004? ראש האופוזיציה הנוכחית. מי היה ב-2005? ראש הממשלה הנוכחי.
חברות וחברים, המדיניות הזאת, אנחנו מתנגדים לה מכול וכול, למהות שלה, כי ב-1 בינואר 2007 יהיו 3.5 מיליארדי שקלים של הקלות מס לחבר הכנסת רובי ריבלין ולחבר הכנסת אורון. היום במקרה בוועדת הכספים קיבלתי שוב את הנייר של סמדר. בדקתי וראיתי שאקבל 300 שקלים נוספים למשכורת שלי. כבר אמרתי פה הרבה פעמים שזה לא משנה לי, כי זה הולך למקום אחר. אבל אתה?
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה לא למקום אחר, לקיבוץ.
חיים אורון (מרצ):
לא רציתי להגיד לקיבוץ.
ראובן ריבלין (הליכוד):
- - -
חיים אורון (מרצ):
אני רוצה לשאול את ראש הממשלה, את חברי הכנסת ואת שר הבריאות: לא תתקיימו עם פחות 300 שקל ב-1 בינואר? אתה יודע כמוני כמה אתה יכול לעשות במערכת הבריאות עם 300 שקל כפול כפול כפול כפול כפול. אני אגיד לך כמה זה, זה מיליארד ו-200 מיליון שקל, ובמס חברות זה 1.5 מיליארד. אז מה אתם אומרים לנו שאי-אפשר? אפשר, רק החלטתם אחרת.
באתם לממשלה כדי להמשיך את המדיניות של ביבי באופן מודע? חבר הכנסת רובי ריבלין כבר ביקש סליחה כמה פעמים על מה שעשו.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא על הפחתת המסים.
חיים אורון (מרצ):
הפחתת המסים והפחתת הקצבאות הן תאומות סיאמיות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גם הפחתת המסים הביאה לעודף הכנסה.
חיים אורון (מרצ):
אני כופר בזה. אין לי זמן להמשיך את הוויכוח הזה עכשיו, אבל הפחתת המסים הזאת, הפחתת הקצבאות ופגיעה בקצבאות ילדים – איפה חבר הכנסת ליצמן? אין לו בעיה אתי לגבי תוספת לקצבאות לילדים. אם התוספת תהיה אחידה, אדוני היושב-ראש, אני תומך בה וסיעתי תתמוך בה, כי אני לא בעד קצבת ילדים של 144 שקל. היא הכי נמוכה בעולם. מבחינתי היא יכולה להיות גם 200 שקל, אבל אחידה, בלי המקפצות האלה של ילד שלישי, וילד חמישי, וילד שמיני, כי אז אתה בעצם אומר, אני נותן לסקטור שלי. לכל הילדים – קצבה אחידה, מצדי של 200 שקל. אגב, בבחינת המספרים זה לא יותר כסף, זה אולי אפילו פחות כסף בסך הכול. בבקשה.
אבל כשראש הממשלה בעצם אומר לנו, אדוני היושב-ראש, אל תעשו גלים, רק אל תעשו גלים, תנו להמשיך לנהל את הממשלה כך – השבוע יהיה ספין של שינוי שיטת הממשל. גם כן, איזה ביזיון, ככה עוסקים בשיטת הממשל? מבטיחים לליברמן העברת חוק בקריאה טרומית ששר המשפטים אומר שהוא נגדו וכל שרי הממשלה אומרים שהם נגדו, אבל – קח את זה. למה? כי תיכנס לממשלה.
מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):
- - -
חיים אורון (מרצ):
סליחה, אני לא רוצה להשתמש בביטוי לא יפה. ממשלה היא לא – כל אחד יגיד מה הוא חושב – שצריך להתבייש להיכנס אליו, אלא אם כן אתה לא רוצה להיות בו, כמוני. אבל אם הוא רוצה להיות בממשלה, הוא צריך תעודת הכשר בצורת קריאה טרומית על חוק שהוא יודע שלא יהיה? מותר לו להגיד שהוא רוצה להיות שר בממשלה, למה? כי הוא רוצה לדפוק את ביבי ובגלל אלף סיבות. אני לא רוצה להיכנס לזה. אני נגד זה שהוא יהיה בממשלה. אני מקווה שמפלגת העבודה תפרוש אם הוא ייכנס לממשלה. אבל מה התרגילים הלא-רציניים האלה?
איך הוא אמר? גברתי היושבת-ראש תקיים דיון של הסכמה בין הסיעות על שינוי שיטת הממשל. עם כל הכבוד ליושבת-ראש, אני לא צריך הסכמה ואני לא צריך מתווכים, פה זה הפרלמנט. יש לנו עמדה על אחוז החסימה. אני כבר לא מדבר על משטר נשיאותי ועל נושאים אחרים. נתמודד על העמדות האלה ונקבל עליהן הכרעות.
הפכו את זה למשהו שכאילו דרושה לו איזו דינמיקה קבוצתית כדי שנגיע להסכמות. אנחנו צריכים להגיע להכרעות גם בנושא המדיני. הסטטוס-קוו הוא סכנה לישראל. גם בנושא החברתי – המשך המדיניות של 2003 יביא בשנה הבאה עוד אחוז גדול של ילדים אל מתחת לקו העוני ועוד גמלאים שיזדקקו לכל מיני עמותות וכו' וכו'. זאת המדיניות. תרגילים לשינוי הממשל, כאשר אין סדר-יום אחר, לא יביאו לשום מקום.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, אדוני. בבקשה, חבר הכנסת אברהים צרצור, ואחריו - חבר הכנסת מוחמד ברכה. יש לך חמש דקות. בבקשה, אדוני.
אברהים צרצור (רע"ם-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, מכובדי השרים, כנסת נכבדה, לפני כחצי שנה יצאה הממשלה הזאת לדרכה. היום ראש הממשלה זרק לפנינו כמה ססמאות. הוא דיבר על אופקים מדיניים ועל אחוזי צמיחה. אני אנסה, עד כמה שאפשר בתמציתיות, לפרוט את השטר הכבד שנזרק לפנינו לכסף קטן, שהפלסטיני המסכן במחנה הפליטים א-שאטי, וזה בעזה, שנכתש, נהרג, נרצח ונהרס יום-יום, וגם העני בעכו, בחיפה, ביפו, ברמלה ובבאר-שבע, בשכונות העוני, יכול להבין.
מה אנחנו באמת מוצאים לאחר התקופה הזאת שעברה על הממשלה? במישור המדיני התוצאה היא אפס, כפי שאנחנו באמת רואים: אין שלום עם הפלסטינים, אין שלום עם הסורים ואין שלום עם הלבנונים. העמקת השנאה, השכול והאי-אמון. האפשרות של התלקחות האזור הפכה קרובה יותר מבכל זמן בעבר. הצהרות מתלהמות של מנהיגי ישראל שלא מובילות אלא ליותר הרג והרס, ואני מתכוון להצהרות של ראש הממשלה ולהתייחסותו המשפילה לכל הרמזים שיוצאים מדמשק, אלה של נשיא סוריה שמעוניין מאוד בפתיחת משא-ומתן רציני בכיוון של שלום. הכול נבעט על-ידי ממשלת ישראל ועל-ידי ראש ממשלת ישראל.
לצערי הרב, במישור הפלסטיני המצב קטסטרופלי ביותר. אין משא-ומתן ואין תהליך של שלום אמת. היום שמענו שראש הממשלה מעוניין מאוד בתחילת משא-ומתן עם הנשיא הפלסטיני. לצערי הרב, ישראל תמיד מבקשת מאחרים לעשות מעשים ולא להסתפק בדיבורים, וכשאנחנו באים לישראל, שומעים רק דיבורים. כשמדובר במעשים אנחנו רק רואים הרס, הרג וחורבן שזרועים בכל מקום.
יש סירוב מגמתי מצד ישראל לפתוח במשא-ומתן אפילו עם אבו-מאזן. זה שקר שהם אומרים שהם רואים באבו-מאזן שותף ופרטנר. מה מונע מאהוד אולמרט להיפגש עם אבו-מאזן מייד, אפילו הלילה, לפני שהוא נוסע למוסקבה, על בסיס אג'נדה ברורה וחד-משמעית שיכולה להביא לפתיחת אופק ותקווה כלשהם לפלסטינים?
המשך מדיניות ההרג וההרס. גבירותי ורבותי, אנחנו עדים לעשרות הרוגים פלסטינים. הדבר הזה צריך לקומם את כולנו. אי-אפשר לעבור לסדר-היום על נחשולי הדם ששוטפים את רצועת-עזה, וגם הגדה המערבית.
מבוי סתום בנושא חילופי שבויים הן בלבנון והן בפלסטין, אף שבשבועות האחרונים היו כל כך הרבה יוזמות שכמעט היו יכולות להביא לשחרור כל השבויים הישראלים וגם להביא לביסוס מערכת שיכולה להוביל לשקט מסוים בכל החזיתות.
עכשיו אדבר על המישור הפנימי, ואקצר כמה שאפשר. קיצוצים דורסניים בכל תחומי החיים: בחינוך, ברווחה, בבריאות וכו'. העוני מגיע לשחקים; האבטלה זועקת לשמים; הפערים בין האוכלוסיות הולכים ומעמיקים; ההקצנה כלפי הערבים אזרחי מדינת ישראל הולכת ומתעצמת.
יש לכם זכות לשאול אותנו את השאלה הלגיטימית: האם אתם, ערביי ישראל, לא שאלתם את עצמכם למה השנאה הזאת הולכת ומתעצמת? למה סקרי דעת הקהל בקרב הישראלים מצביעים על כך שהישראלים מאבדים מה שנקרא סובלנות כלפי האזרחים הערבים?
אני שואל שאלה אחרת, רבותי: מה בדיוק אתם רוצים מאתנו? בנושא של מלחמת לבנון, למשל, העמדה של מנהיגי הערבים הישראלים בכנסת היתה חד-משמעית: אנחנו נגד המלחמה הזאת. האם העמידה האיתנה הזאת נגד המלחמה יכולה להתפרש כבגידה במדינת ישראל, שאין שייכות של ערביי ישראל למדינה הזאת? אני חושב שזה לא צודק ולא "פייר", ושצריך לשנות את הדיסק במנטליות הזאת, שתסתכל על האמת כמו שהיא ולא תלביש את האמת בלבוש מעוות שלא משקף אותה.
לסיכום, אני חושב שלמדינת ישראל היום – לממשלת ישראל – יש שני מאפיינים בולטים. מאפיין אחד הוא אטימות כלפי פנים, שבאה לידי ביטוי בסחרור ההפרטה והעמקת הפערים. מאפיין אחר הוא אטימות כלפי חוץ, שבאה לידי ביטוי בהעמקת הכיבוש ובהעמקת ההתנחלויות, פעולות שלא יובילו לשום מקום.
אני מאוד מקווה שממשלת ישראל תתעשת ותבין שהדרך הזאת אינה מובילה אלא להסתבכות יתירה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, אדוני. בדיוק בזמן. תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית אני מאחל לכל חברי הבית מושב פורה - בכל זאת לחלום ולקוות זה אף פעם לא מזיק - שיצעיד את הכנסת ואת החברה בישראל לכיוון של שלום ושגשוג חברתי.
אבל, החלומות כאן והמציאות במקום אחר, למרבה הצער. כבר בתחילת המושב התבשרנו, וכהכנה לפתיחת המושב, ודווקא בגלל חולשתה של הממשלה והיותה ממשלה מקרטעת לאחר המלחמה בלבנון – מלחמה מיותרת והרת-אסון – דווקא על רקע החולשה של הממשלה, ראש הממשלה רוצה לחזר אחרי הימין, הימין הקיצוני.
הוא רוצה לסגור חשבון עם הליכוד ועם ביבי נתניהו והוא רוצה גם להתייפייף בעיני הימין שמבקר אותו, ואז שולח הזמנה למר ליברמן להצטרף לממשלה, גם אם זה במחיר של מה שקרוי שינוי שיטת הממשל, שזה בעצם שם קוד לדפוס משטר של עריצות, שפשוט כופה שוליות על הפרלמנט, על הכנסת, מפקיד סמכויות בלתי מוגבלות בידי ראש הממשלה או ראש המדינה, ובעצם מייצר מצב שזעקתם של חלשים לא תוכל להישמע, אלא יהיה, נגיד, משטר דו-ראשי או משהו כזה, ואז אף אחד לא יכול לחלום להתקרב לשלטון או לייצוג הפוליטי בלי להתחכך בהון הגדול. יהיה מין משטר דמה של המשטר האמריקני, שאדם אפילו לא יכול לחלום להיות מועמד לנשיאות אם לא עומדים מאחוריו קרטלים של סוחרי נשק ושל הון גדול. אני חושב שזו לא רק פגיעה בדמוקרטיה, אלא פגיעה קשה במרקם החברתי הססגוני של החברה במדינת ישראל.
ראש הממשלה התפאר מולנו בהישגים הכלכליים. הוא דיבר על 4.6% צמיחה; הוא דיבר על עודף של יצוא על יבוא בשיעור של 6 מיליארדי שקלים. אבל אנחנו חייבים לשאול את עצמנו גם את השאלה הנוקבת: אם כל כך טוב, אם הצמיחה גואה – וזה שיעור באמת מרשים, אני לא מזלזל בזה - ואם יש עודף של היצוא בשיעורים כל כך גבוהים, איך זה שהפערים החברתיים אינם מצטמצמים? איך זה שמספר המובטלים אינו יורד? איך זה שמספר העניים במדינת ישראל אינו יורד - -
היו"ר אמנון כהן:
גדל.
מוחמד ברכה (חד"ש):
- - אלא גדל? התשובה היא מאוד פשוטה: יש צמיחה, אבל היא מתועלת לכיסם של אלה שיש להם. יש עודף של יצוא, אבל זה הולך להון הגדול – לתעשיינים וללשכות המסחר למיניהן – ובעידן של הממשלה הזאת, מי ששוקע ומדשדש בתוך הביצה יכול רק לחלום לא לטבוע. ועל כן, שאף אחד לא יספר סיפורי מעשיות. הממשלה הזאת, כמו קודמתה, כמו זאת שקדמה לה, הן ממשלות ההון הגדול שחולבות את העניים ואת קשי-היום על מנת למלא את כיסיהם של אותם בעלי הון.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני הקשבתי בקשב רב לדבריו של ראש הממשלה כשהוא אמר שמדינת ישראל הוכיחה מספר רב של פעמים בעבר את רצונה לחיות בשלום ובשכנות טובה עם העם הפלסטיני - "אנחנו לא מעוניינים בהמשך סבלו של העם הפלסטיני". הם רק שולחים מטוסים? הם רק יוצרים טבח אחרי טבח – טבח מתגלגל? היום חמישה, אתמול 11, שלשום 12? טבח מתגלגל, וכל זה מתוך הרצון של הממשלה הזאת, שאינה רוצה בהמשך סבלו של העם הפלסטיני. ראש הממשלה אומר: אנחנו מעדיפים חברה פלסטינית משגשגת, שאין בה מצוקות ואי-הומניטריות. בגלל זה לא מעבירים להם את הכספים – כדי להעביר את היום, כדי לקנות את פת הלחם; בגלל זה מטילים מצור על אוכלוסייה שלמה של מיליון ורבע, מיליון ו-400,000 אנשים, מתוך מניעים הומניטריים; בגלל זה מנתקים להם את החשמל; בגלל זה גונבים להם את המים? מתוך מניעים הומניטריים – הממשלה אינה מעוניינת בשלום.
היו"ר אמנון כהן:
משפט אחרון, אדוני.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, זאת ממשלה שלא יכולה לרשום לזכותה אפילו הבטחה נורמלית אחת, אלא היא ממשיכה לתקוע את החברה בישראל ואת האזור כולו גם במצוקה בפנים וגם במעגל דמים בחוץ, מהצפון בלבנון ועד עזה בדרום. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת יצחק וקנין.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
ואחריו?
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת זבולון אורלב – אם יימצא באולם.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, יושבת-ראש הכנסת, בנאום הפתיחה שלה, אמרה שצריך לצאת מאווירת הדכדוך, ואני מסכים. צריך לצאת מאווירת הדכדוך, השאלה איך יוצאים. האם יוצאים מזה עם חזון של שלום, של הסדר, של תקווה, עם חזון של צדק חברתי, של פיתוח כלכלי, או יוצאים מזה – כפי שאני חושש שהיא כיוונה, ואחרים בבית הזה מכוונים – עם מסר של נקמנות, של כוחנות, כפי שמשתמשים במלים מכובסות "החזרת כוח ההרתעה"? מה זה החזרת כוח ההרתעה? זה סיבוב נוסף. צריך לצאת מאווירת הדכדוך, ואנשים שרוצים בטובת הציבור בארץ ובטובת העמים באזור צריכים לעשות הכול כדי שהיציאה הזאת תהיה עם חזון של שלום צודק ושל מניעת מלחמות איומות.
ראש הממשלה נשא כאן נאום שהייתי קורא לו דמגוגיה למתחילים. אני לא רוצה להשתמש בדרגה הנמוכה יותר של דמגוגיה, שהיא הכי נמוכה – שזה שרלטנות – אבל זאת דמגוגיה בכל זאת, כשדמגוגיה זה דבר לא פשוט.
ראובן ריבלין (הליכוד):
שרלטנות זה לא דמגוגיה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
נמוכה. אני אמרתי: הדבר שהוא מחוץ - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
שרלטנות זה חובבנות – Oxford Dictionary.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אוקיי. יש קשר ביניהם, בכל אופן - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
אין על זה ויכוח.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני לא רוצה להתווכח על זה, אבל דמגוגיה למתחילים – זה דמגוגיה למתחילים. הוא בא ואומר: אנחנו מעוניינים בשלום עם סוריה. אחר כך הוא אומר במשפט השני: אבל לא מוכנים לנהל משא-ומתן אתה. במשפט אחר הוא אומר: אנחנו מוכנים ורוצים לנהל משא-ומתן עם אבו-מאזן, הנשיא הפלסטיני, אבל לא רוצים להגיע להסדר שלום אתו. איזה מין דבר זה?
אתם יודעים מה? אפשר. לא צריך משא-ומתן עם סוריה כדי להגיע להסדר. הרי ישראל יודעת בדיוק, בפרטי-פרטים, עד המטר האחרון, וכל הבית הזה יודע, עד הסנטימטר האחרון, על מה היה הוויכוח. את זה אפשר לפתור במכתב אחד. להגיד: אנחנו מוכנים לכך וכך, וזהו, הבעיה נפתרת.
יש הסדר עם הפלסטינים. עומד כאן ראש הממשלה ואומר שהבעיה שלו עם הממשלה הפלסטינית הנבחרת היא שהיא לא מוכנה להכיר בהסכמים קודמים, הסכמים שנחתמו עם ממשלת ישראל. זה, דרך אגב, התנאי היחיד, כי שני התנאים האחרים הם נגזרת של התנאי הזה. ואני שואל: מישהו זוכר או יודע כמה הסכמים וסעיפי הסכמים שהם חיוניים מאוד לעם הפלסטיני ממשלת ישראל לא מילאה? האם ממשלת ישראל מוכנה להתחייב למלא את ההסכמים שנחתמו עם הפלסטינים? האם ממשלת ישראל מוכנה, למשל, למלא אחרי הסכם "וואי פלנטיישן" שנחתם עם ביבי נתניהו – תוספת של 13% לשטחי A של הרשות הפלסטינית? האם ממשלת ישראל מוכנה להתחייב כאן, עכשיו, שהיא תמלא את הסעיף בהסכם שמדבר על מעבר בטוח? האם ממשלת ישראל מוכנה להתחייב על אותו סעיף בהסכמי אוסלו ובהסכמי טאבה אחר כך, שדיבר על זה שהצבא הישראלי ייסוג מהMilitary Zones- – כלומר נסיגה מ-90% מהגדה המערבית? על מה מדברים? זו התחייבות חד-צדדית שנדרשת מהפלסטינים? לפני שאתה בא ודורש מהפלסטינים לכבד הסכמים, בבקשה – יש דברים שישראל התחייבה לקיים, תמלא אחריהם ואז תהיה לך זכות מוסרית לדרוש זאת. עכשיו אין לך זכות פוליטית וזכות מוסרית אפילו לדרוש את זה.
ואני חושב שהפלסטינים לא צריכים להתווכח על ביצה שלא נולדה. אין הצעת שלום ישראלית. ממשלת ישראל היום לא רוצה – אין לה שום מדיניות. בפעם הראשונה היא בלי פרויקט מדיני - - -
היו"ר אמנון כהן:
תודה. תודה, אדוני.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אפילו את חצי הפרויקט הזה, של ההתכנסות, גנזו. אין שום דבר. אנחנו מתווכחים – הפלסטינים מתווכחים על ביצה שלא נולדה.
אדוני היושב-ראש, לכן נצביע אי-אמון בממשלה הזאת, שלא רוצה שלום וכמובן לא עושה שום דבר כדי לסגור את הפערים החברתיים ולהילחם בעוני. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
לא חשבתי אחרת. תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יצחק וקנין, ואחריו - חבר הכנסת . בבקשה. חמש דקות, אדוני. בבקשה.
יצחק וקנין (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מצטרף לכל המתפללים לחזרת השבויים, גם רון ארד, וגלעד שליט, אודי גולדווסר ואלדד רגב. אנחנו מתפללים שיחזרו במהרה לביתם שלמים בגופם, שלמים בכל אשר להם.
דבר אחד בנאומו של ראש הממשלה נגע ללבי. ראש הממשלה החליט להקים ועדה שתבדוק את מצב העוני ואת המצב החברתי. לפני שאמשיך את דברי אגיד לכם דבר ששייך לפרשת השבוע שסיימנו לקרוא, שמסתיימת במלים: "לעיני כל ישראל". האות האחרונה של התורה היא למ"ד, ובשבת הקרובה מתחילים בעזרת השם את פרשת בראשית: "בראשית ברא ה' את השמים ואת הארץ". האותיות האלה, אם נחבר אותן, התחלת התורה וסוף התורה, הן לב.
אחד מגדולי התנאים, רבן יוחנן בן זכאי – בפרקי אבות כתוב, שאמר להם לתלמידיו – חמישה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי. אמר להם: "צאו וראו איזוהי דרך טובה שתפארת היא לו לאדם ותפארת לעושיה". אמר להם: איזו דרך? רבי אליעזר בן הורקנוס אומר לו: עין טובה. רבי יהושע בן חנניה אומר: חבר טוב. רבי יוסי הכוהן אומר: שכן טוב. רבי שמעון בן נתנאל אומר: הרואה את הנולד. ורבי אלעזר בן ערך אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם, שבכלל דבריו דבריכם. מה זאת אומרת? מה צריך? לב טוב.
רבותי, במקום להקים ועדות – הרי כולנו יודעים מה קורה היום. כולנו יודעים איזה מצב חברתי לא קל יש. אותה מדיניות ששר האוצר לשעבר התפאר בה, שהמכונית נוסעת בכיוון הנכון, מה השאירה המכונית מאחוריה הוא לא אומר. אוי ואבוי – אמרתי ואומר את זה בכל הנאומים שלי מעל הדוכן הזה – אם הממשלה הזאת קמה כדי לטפל בנושאים חברתיים, ויש לה כל המרכיבים הנכונים שיכולים לעשות את זה, גם הסיעה שלי, גם סיעת הגמלאים, ואנחנו, רבותי, נמשיך לדשדש ולגלגל עיניים, אני מודיע לכם שהליכוד היה 40 מנדטים – לא בכדי הציבור העניש אותו והביא אותו ל-12 מנדטים. אנחנו צריכים להגיד את זה לעצמנו, רבותי. הציבור הזה, אי-אפשר לעבוד עליו יותר. כולנו מחויבים היום להבין, שאם יש 700,000 ילדים מתחת לקו העוני, זאת תעודת עניות לנו, לאלה שיושבים בבית הזה. ואם הלב שלנו לא מדגדג, אולי ניקח איזה מוסר ממה שאמרתי.
מה קורה? אנחנו עולים לפה, מקימים ועדות, עוד ועדה ועוד ועדה, ועדה הולכת וועדה חוזרת, לא יודעים מה המצב? ריבונו של עולם, לא יודעים מה המצב לאשורו? למי אנחנו מחכים? רבותי, כל יום שעובר הוא קשה. אני פונה – ואני אומר את זה – קודם כול לסיעה שלי, ואני אומר את זה לכל המרכיבים בממשלה: חובתנו לעשות את הדברים האלה. חובתנו לשנות את סדר העדיפויות. לא נבחרנו כדי לחמם פה כיסאות, להעביר פה עוד שלוש שנים ולהקים עוד ועדה ועוד ועדה. זה מה שהיה לי לשמוע פה היום. רבותי, אם לא תהיה פה חמלה ולא יהיה טיפול רציני בעניינים החברתיים, עדיף שנקום כולנו ונלך הביתה.
היו"ר אמנון כהן:
צריך לסיים, אדוני.
יצחק וקנין (ש"ס):
אני מסיים. ואני אומר את זה כחבר בקואליציה, ואני אומר את זה בכל הנאומים שלי: אם לא ניקח את הדבר הזה של לב טוב, אז גם הלב לא יישאר. גם הלב יפסיק לפעום. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת , ואחריו - חבר הכנסת .
משה כחלון (הליכוד):
חבר הכנסת וקנין, כדי שיהיה לב טוב צריך קודם שיהיה לב. לממשלה הזאת אין לב.
יצחק וקנין (ש"ס):
- - -
משה כחלון (הליכוד):
הרי הממשלה הזאת אין לה לב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
ועכשיו מדבר אורלב.
היו"ר אמנון כהן:
כן, חבר הכנסת אורלב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי שר הגמלאים, בשמחת תורה הייתי בשדרות, במהלך כל החג, גם בישיבת ההסדר, גם בתוך העיר. התארחתי אצל דובר העירייה, ידידי יוסי פנחס-כהן ורעייתו יהודית. בליל החג שמענו את הקריאה: "צבע אדום", רצנו לחדר הממ"ד, שמענו את הפיצוצים ולאחר מכן הלכנו למקומות שנפלו בהם "קסאמים". זו היתה הזדמנות עבורי לצאת קצת מהבועה ולהיפגש פנים אל פנים עם האנשים ולהרגיש את המצוקות, להרגיש את הכאב.
אני מאוד מכבד את הדברים של חברי הכנסת על תקציבים שקשורים לשירותים החברתיים ולנושאים של האוכלוסיות החלשות. אבל, אדוני השר איתן, איך אפשר שתהיה מדיניות חברתית, איך אפשר שתהיה תקווה לאנשים שהממשלה באמת תפעל להקטין את העוני ואת המצוקות אם אין שר רווחה? אני לא אומר שאם יש שר רווחה זה פותר את כל הבעיות - זה כמו שיש שר גמלאים ולא נפתרו עדיין כל הבעיות של הגמלאים - אבל בלי שר זה לא ייפתר.
משה כחלון (הליכוד):
יש שר, אבל אין משרד. אין משרד גמלאים.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
מדוע? הרי מי יביא לממשלה תוכנית? מי ילחץ בנושא התקציב? היה עולה על הדעת שלא יהיה שר ביטחון? קרה לידידי חיים רמון שהוא צריך לעמוד למשפט ונאלץ לעזוב את משרד המשפטים; באותו יום מינו שר משפטים ממלא-מקום, את השר שטרית. אני מאחל לכל השרים שישבו על כיסאותיהם - בכלל, אני רואה שעשו כאן כיסאות חדשים. אני לא יודע אם שמתם לב לדבר הזה, אבל כנראה יותר מדי צפוף פה ולכן הורידו את הידיות. זה בסדר גמור, פחות נוח כאן.
לא עולה על הדעת שלנושא החברה במדינת ישראל לא יהיה שר. יושב כאן חבר הכנסת שרוני, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, אשר בחודשים האחרונים נפגש עין בעין עם המצוקות, עם הבעיות שיש במדינת ישראל. לצערנו, סדר-היום שלו עמוס מאוד בגלל הבעיות, אבל הוא איננו יכול להזמין שר שנושא באחריות מטעם הממשלה כדי להציג איזו תוכנית ולשבת עם שר האוצר ולומר: זאת התוכנית הלאומית שצריך לעשות אותה בשלוש שנים, בחמש שנים.
אין ספק שהמדיניות הכלכלית, שלעניות דעתי ממשיכה גם היום, המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית, המדיניות הכלכלית שאולי שר האוצר לשעבר מתגאה בה, דרסה ורמסה עשרות ומאות אלפי אנשים. אז אומרים שאחרת המדינה היתה מתרסקת. אני לא חושב כך, בזמנו גם מומחים כלכליים לא חשבו כך, אבל גם לאותה גרסה, הרי עכשיו זו כבר השנה השנייה שיש צמיחה גדולה. ב-2005 היתה צמיחה של 6%, היום ראש הממשלה בישר שתהיה צמיחה של 4.6%. זו צמיחה שהיא הרבה מעבר לממוצע של המדינות המפותחות. אז מדוע אין שינוי בסיסי, אין שינוי יסודי בנוגע לכל אלה ששילמו את המחיר כדי שתהיה עכשיו רווחה כלכלית?
לעניות דעתי, הפצצה האמיתית, הסכנה האמיתית, אינה הסכנה האירנית ולא סוריה; בעיני זו הסכנה הפנימית. בסופו של דבר, אדוני שר הבריאות, מה יחשוב אותו צעיר שמרגיש שהמדינה הפקירה את משפחתו? יום אחד קוראים לו ואומרים לו: תתרום למדינה וגם תחרף את נפשך עבורה. אז מה הוא יגיד? - אם המדינה לא ספרה אותי, אם המדינה הזניחה אותי ואת משפחתי, מה אני מחויב למדינה? זו סכנה, וראוי ללמוד מעמים אחרים וממדינות אחרות כיצד סוגרים פערים חברתיים שאינם הכרחיים, שנובעים מהחלטות אדם, לא מגזירות גורל, לא מאיזו מכת טבע, זה הכול בהחלטות אנושיות.
לצערי, לא שמענו בנאום ראש הממשלה היום תקווה, איזה פתח לעניין הזה, ולכן נציע אי-אמון בממשלה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת משה שרוני, בבקשה. לאחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי, ואם לא יהיה – חבר הכנסת חנא סוייד.
משה שרוני (גיל):
אדוני היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי הכנסת, חשבתי לתומי איזה נאום אני צריך להשמיע בפני חברי הכנסת בפתיחת המושב. יש דבר אחד שכולנו צריכים להיות מאוחדים בו – להתחיל את המושב ברגל ימין ולא ברגל שמאל, לא עם עקיצות, לא עם דברים פרובוקטיביים שלא מאפשרים בכלל לפתור בעיות.
חברי הכנסת מאוחדים בכך שהממשלה תעשה הכול להחזיר את חיילינו בריאים ושלמים במהרה. כמו כן, את הנושא של רון ארד צריך לגמור. 20 שנה מחכים לדעת מה גורלו ועדיין לא יודעים. צריך לעשות את כל המאמצים כדי לדעת מה עלה בגורל רון ארד.
אנחנו מדברים כאן על הנאום של ראש הממשלה, של ראש האופוזיציה - של כל חברי הכנסת כאן. דבר אחד צריך לאחד אותנו – את מה שנגזל מהעם במשך 15 שנה על-ידי כל הממשלות צריך להחזיר בהדרגה. זה התפקיד הראשון במעלה של הכנסת.
אנחנו צריכים להוציא מכותרות העיתונות ומכלי התקשורת את כל נושא העוני. הגיע הזמן שהעניין הזה יהיה נר לרגלינו, כל חברי הכנסת, ויש לאלץ את הממשלה לעשות הכול כדי להחזיר את כבודם של האנשים האלה שמתקיימים בקושי.
יש לחלק את תקציבי החינוך והבריאות בצורה מאוזנת, כי אין חינוך טוב בלי בריאות טובה. אם רוצים שהעם יהיה בריא, צריך להגדיל את התקציב וצריך לעשות הכול כדי שהעם הזה ירגיש שיש שינוי. אני חושב שיש ביכולתנו לעשות את הכול כדי לשכנע את ממשלת ישראל לעשות את הדברים.
מדברים כאן על שלום עם סוריה, מדברים על שלום עם העם הפלסטיני, זורקים ססמאות מימין ומשמאל ומקדימה. חבל שחבר הכנסת אורון לא נמצא כאן כדי שישמע. אם רוצים שלום אמת עם סוריה, נשיא סוריה צריך לסלק את כל הטרוריסטים משטחו ולא לתת יד לטרור. אז אפשר לדבר. לגבי שלום עם העם הפלסטיני – הגיע הזמן שהעם יתעורר לראות אילו מנהיגים נמצאים בשלטון אצלם.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הם לא מצליחים להירדם - - -
משה שרוני (גיל):
אז שלא יירדמו. כל זמן שיהיו "קטיושות" אצלנו, הם לא יישנו. עזבנו את גוש-קטיף, אז מה?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ואתה אומר שהם צריכים להיפרד.
משה שרוני (גיל):
אני אומר במלוא הרצינות, שאם הם מושיטים יד לשלום כמו שאנחנו מושיטים, יהיה שלום. אנחנו מושיטים יד, ומה הם עושים? הם שולחים "קסאמים" וטרור. אי-אפשר לעשות שלום עם טרור. שיפסיקו להמציא כל מיני סיפורים, שיפסיקו לטשטש את העובדות, כי עובדה שיש "קטיושות" בנגב. אי-אפשר להתעלם מזה, ושלא יבואו בטענות למה אנחנו נוהגים ביד קשה. יד קשה תהיה כל זמן שאצלנו אין שקט.
לגבי יהודה ושומרון, גם שם צריכים לדעת שאם רוצים שלום ורוצים לחיות בכבוד ובשקט, צריך לסלק את הטרור מתוך העם הפלסטיני, וכל זמן שהעם הפלסטיני לא יעשה את זה, הם סובלים והם צריכים לדעת למה הם סובלים.
היו"ר אמנון כהן:
משפט אחרון.
משה שרוני (גיל):
משפט אחרון - אני רוצה לאחל לכנסת של כנס החורף לעשות את הכול כדי להוריד מסדר-היום את נושא הגמלאים ואת נושא העוני. צריך לתת יד כדי לתת בחזרה מה שנלקח מהם במשך 15 שנה על-ידי כל ממשלות ישראל. תודה.
היו"ר אמנון כהן:
חבר הכנסת , ואחריו - חבר הכנסת חנא סוייד.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, לפני שאתחיל, כבודו, בעניין שלשמו עליתי לכאן, גם כסגן יושב-ראש הכנסת וגם כחבר הכנסת - היום נפתח המושב החדש. רבים הגיעו לראשונה למשכן לאחר תקופה של היעדרות בפגרה. המשכן עבר שינוי מרענן, חידוש, הרבה עבודה הושקעה בבניין, בהשקעה מועטה. מצד אחד יושבת-ראש הכנסת, חברת הכנסת דליה איציק, מקצצת מיליונים בתקציב, ומצד שני משקיעה מעט כדי לשפר גם את הבניין ולשדרג את עבודת הכנסת. ולכן גם לה, ליושבת-ראש הכנסת, גם למנכ"ל אבי בלשניקוב ולצוות עובדי הכנסת - - -
היו"ר אמנון כהן:
גם לסגנים?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ולסגנים שליוו את העבודה הזאת מגיעה מלה טובה. אנחנו בדרך כלל יודעים למתוח ביקורת, וכך צריך להיות, אבל מדי פעם גם צריך לומר מלה טובה, ולכן מגיעה מלה טובה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
במה היה הקיצוץ בתקציב, זאת השאלה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
היה קיצוץ, וטוב שהיה, בכמה מקומות - - -
היו"ר אמנון כהן:
בוועדת הכנסת דנו בזה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שמעתי את נאומו של ראש הממשלה, כפי שרבים שמעו אותו. הוא מעוניין בפגישה מיידית עם אבו-מאזן ובשלום עם העם הפלסטיני. הוא מעוניין בשלום עם סוריה. הוא מעוניין בשלום עם אביגדור ליברמן. הוא מעוניין בשלום עם צדדים רבים. אבל הוא פשוט לא מוכן לשלם את מחיר השלום או המשא-ומתן, לא עם אבו-מאזן ולא עם בשאר אסד, אך הוא כן מעוניין לשלם מחיר לאביגדור ליברמן ולישראל ביתנו. הוא רוצה להגיע לשלום עם סוריה בלי לסגת מהגולן. יותר חמור, הוא רוצה להגיע לשלום עם סוריה בלי לנהל משא-ומתן עם סוריה, כי הרי הוא אומר שאי-אפשר והוא לא רוצה לנהל משא-ומתן עם סוריה. והוא כבר התבטא לפני שבועיים ואמר, ש"כל עוד אני ראש ממשלה – רמת-הגולן תישאר בידינו לנצח". אני לא יודע אם הוא אמר "לנצח נצחים" או "לנצח", חבר הכנסת יצחקי.
אביגדור יצחקי (קדימה):
מי אמר את זה?
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ראש הממשלה, אולמרט.
משה שרוני (גיל):
אפשר להוציא את הפרוטוקול.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אולמרט אמר את הדברים האלה, כך שזה מין ישראבלוף כזה. מעוניין בשלום עם סוריה אבל לא באמצעות משא-ומתן. מעוניין בשלום עם סוריה בלי לשלם את המחיר הנקוב, הידוע מראש, נסיגה מרמת-הגולן. השר אבי דיכטר אמר: טועה מי שחושב שאפשר להגיע לשלום עם סוריה בלי לסגת מרמת-הגולן. אבל לא צריך את דיכטר בשביל זה, כל ילד קטן יודע זאת, והסורים לאחרונה, לא רק שהם רוצים משא-ומתן, הם מאוד רוצים משא-ומתן. עד כדי כך שכל יומיים יש איזה שבע הצהרות של משא-ומתן, גם של הנשיא, גם של שריו, מאוד מאוד מאוד רוצים משא-ומתן.
משה שרוני (גיל):
חבל שהיום עושים ישראבלוף.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
ישראבלוף זה ההצעה הישראלית. הרי ישראל לא ניסתה אותם, היא הפילה את זה בתקופת ברק על כמה מטרים, וחבל; סוריה היא שחקן מרכזי באזור מבחינה גיאו-פוליטית. ולהגיע לשלום אמת על-פי היוזמה הערבית שמישהו שם אותה בצד ולא התחשב בה. אגב, היא יוזמה היסטורית, אפילו מבחינת ישראל. אם ישראל היתה קוראת היטב את הסעיפים, היא היתה צריכה לתפוס את זה בשתי ידיים. אבל ממשלת ישראל לא מוכנה בשלב זה לשלם את מחיר השלום. גם עבור השלום צריך לשלם מחיר.
ראש הממשלה גם רוצה מאוד להיפגש עם אבו-מאזן, עד כדי כך שהוא הציע לו בזמן המלחמה על לבנון להיפגש. ראית איזה מלכודת זאת. אולמרט מנהל מלחמה נגד לבנון, נגד מדינה ערבית, והוא רוצה תוך כדי המלחמה להיפגש עם אבו-מאזן.
משה שרוני (גיל):
לא נגד מדינה ערבית, נגד "חיזבאללה", נקודה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני אומר כאן מעל הדוכן, דעתי היא שאבו-מאזן לא צריך להיפגש עם אולמרט ושותפיו. הוא לא צריך. פעם הוא עשה טעות. נפגש פעם, פעמיים עם אולמרט, והוא עשה טעות. אמרתי לו את זה: לא היית צריך להיפגש אתו אם אין תוצאות ידועות מראש. בשביל זה מכינים מפגשי פסגה. ולכן בשלב זה, אגב, צודק ראש הממשלה, הוא עכשיו רוצה להיפגש עם אבו-מאזן, מי שלא רוצה זה אבו-מאזן. זה נכון. למה? כי ראש הממשלה אמר לו: לא ישחרר אסירים. אז בשביל מה להיפגש? אפשר להשאיר את זה בדרג של chief of staff, יורם עם היועץ המדיני, עם סאיב עריקאת, עם חוסייני ואחרים. זה מספיק. ואז יוכל ראש הממשלה לעלות לדוכן ולומר: אנחנו ממשיכים לנהל מגעים עם הרשות הפלסטינית. הרי זה מה שהוא רוצה לומר.
ולכן, ראש הממשלה עושה הכול כדי להרחיב את הקואליציה. עושה הכול כדי לשנות את שיטת הממשל, כאילו זה הנושא החשוב. ואז אתה רואה שכל פעם שמדברים על שיטת הממשל אסתרינה מתחילה לחייך, כי זה מייד - שביל אוטוסטרדה לכניסה לקואליציה. איזה שינוי שיטת ממשל? זה שינוי הרכב הקואליציה, ומה שרוצה ראש הממשלה זה להכשיר את כניסתה של ישראל ביתנו לקואליציה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני יודעת שמה שאתה אומר, אתה לא מתכוון לזה, אבל אתה חייב, אז זה בסדר, אתה יכול להמשיך.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אני מתכוון לכל מלה, אני אומר את זה בחיוך כי אני רואה אותך מחייכת, אז איך אני יכול שלא לחייך.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
משפט אחרון. מה שרוצה ראש הממשלה זה לתת הכשר לתזה הפאשיסטית של המפלגה הזאת, שלמעשה מתנכלת ל-20% מאוכלוסיית האזרחים של מדינת ישראל. ראש הממשלה עושה טעות קשה שהוא מעביר את הגזענות מהרחוב אל ספסלי הממשלה בצורה כל כך בוטה, כל כך קשה ומתריסה נגד כלל האזרחים הערבים של מדינת ישראל.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת חנא סוייד, ואחריו - חבר הכנסת ואסל טאהא. בבקשה.
חנא סוייד (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, רבותי חברי הכנסת, אנחנו סבורים שהממשלה הזאת סיימה את דרכה. היא נבוכה, היא מבולבלת, אין לה תוכנית, היא לא יוזמת, היא רק מגיבה, ולכן לא ראויה לאמון הכנסת. שמעתי את נאום ראש הממשלה וחשבתי על עולם שנקרא: אמת מדומה, או על מצב סוריאליסטי כזה. אמת מדומה או סוריאליזם, כי מצד אחד ראש הממשלה ביטא כמיהה ורצון עז לעשות שלום, ומצד שני הוא אמר ונקט עמדות שהן בניגוד מוחלט לכמיהה לשלום כביכול שהוא הראה. מצד אחד הוא דיבר על עושר ועל עודף, על קופות מלאות, ומצד אחר - אנשים רעבים. אני אפרט קצת את התמונה הסוריאליסטית הזאת, שהיא בהחלט לא ראויה.
ראש הממשלה דיבר על אבו-מאזן כפרטנר לגיטימי לשלום, אבל הוא מייד אומר שהוא לא ידבר אתו, ולא יודעים למה, וכאילו יש משהו שמונע ממנו לדבר עם ראש הרשות. הוא דיבר על סוריה, ואנחנו יודעים שהגבול עם סוריה הוא הגבול השקט ביותר של מדינת ישראל, אבל הוא מצא אמתלה למה לא לדבר עם סוריה, כי סוריה תומכת בטרור. הוא דיבר על לבנון ומצא את התירוץ שראש הממשלה של לבנון הוא מסכן ולא כדאי לדבר אתו. כמובן הוא דיבר על "חמאס" והכביר מלים, שזה טרור וכאילו שהם לא רשות שנבחרה על-ידי העם הפלסטיני, רשות שהוקמה על-פי הסכם שלום עם מדינת ישראל. אומנם יש בעיות בדיבור, אבל זה לא צריך בשום פנים ואופן לשלול את האפשרות להידבר עם הרשות הפלסטינית.
ראש הממשלה דיבר גם על מדינות ערב, כאילו מדינות ערב ברובן מעוניינות ורוצות ויש להן יחס חיובי כלפי ישראל, כפי שהוא ביטא את זה, אבל רק לפני כמה ימים הוא אמר קבל עם ועדה, שהוא איננו מוכן לפעול בהתאם ליוזמה של הליגה הערבית. בעצם זו יוזמה שמדברת על הכרה הדדית, על גבולות 1967 ועל שתי מדינות. זה מצב סוריאליסטי לחלוטין, שמצד אחד כאילו יש רצונות - אבל אני לא מבין למה לא מתקדמים בדרך הזאת, וראש הממשלה מוצא אצל כל פרטנר אפשרי סיבה מספקת למה לא לדבר אתו.
לגבי המצב בעזה, אי-אפשר לעבור לסדר-היום. אי-אפשר לקבל באמת ולהאמין שראש הממשלה מדבר ברצינות על כוונות טובות כלפי העם הפלסטיני, כאשר אנחנו יודעים ורואים ושומעים ועדים לכך שכתוצאה מההפצצות הישראליות בצורות שונות ומשונות נהרגים עשרות אנשים כל כמה שבועות.
לגבי המצב הפנימי ולגבי המצב של הפריחה והצמיחה שראש הממשלה מדבר עליו - זה מצב סוריאליסטי לחלוטין, שמצד אחד כאילו בספרים רושמים שיש עודף של מיליארדים, אבל אנשים רעבים, אנשים עניים. אנשים בגירעון, החל מחברי הכנסת – כולם במינוס, מלבד קופת המדינה שהיא בחיוב. לכן המצב של האבטלה הגואה, העוני שהולך ומעמיק ומתרחב – הוא גם מתרחב מבחינה מספרית והוא גם מעמיק מבחינת התוכן של העוני, שהעוני הולך ונהיה קשה יותר למשפחות רבות בישראל שלא מצליחות לעבור את החודש.
עוד תמונה סוריאליסטית היא המחברת בין צירוף ישראל ביתנו מצד אחד ובין דיבור על הרצון לסגירת פערים של האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מצד שני. הרי איך אפשר באמת לחבר בין גישה גזענית, שמדברת על גירוש ועל טרנספר של אוכלוסייה ערבית במדינת ישראל - ובנשימה אחת לטעון שרוצים לסגור את הפערים בין הממוצע לבין האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל? אלו דברים של פרופגנדה. הם מבטלים וקוטלים כל תקווה לשיפור אפשרי. הם לא משאירים אצל האזרח במדינת ישראל כל תקווה לעתיד, ולכן אני חושב שדינה של הממשלה הנוכחית שהיא לא תקבל אמון מהכנסת.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת ואסל טאהא, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת גדעון סער. אחרון הדוברים - חבר הכנסת אביגדור יצחקי.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברי חברי הכנסת דיברו כאן על התנהלות הממשלה בנושא המדיני, הכלכלי והחברתי. אני מסכים לרוב הדברים שנאמרו כאן בנושא הזה, לכן רציתי להדגיש שני נושאים ספציפיים, שמצביעים על התנהלות המדינה ויש בהם גם תשובה על חלק ממה שאמר ראש הממשלה בנאום שלו כאן הערב, בנושא הפלסטיני.
אדוני היושב-ראש, במשך כל ימות השנה סובלים החקלאים הפלסטינים מהתנכלות הצבא והמתנחלים, אשר מנסים למנוע בכוח את כניסתם של החקלאים למטעיהם. מחבלים במטעים, עוקרים ושורפים את העצים, ולעתים אף גונבים את הזיתים, ובעונת המסיק ההתעללות בפלסטינים מגיעה לשיאים של חוסר אנושיות מזעזע.
לאחרונה ישראל הוציאה צווים לסגירת שטחי חקלאות פלסטיניים נרחבים בגדה המערבית, המונעים את גישתם של בעלי השטחים למטעיהם לקראת עונת המסיק. הצווים מכריזים על אדמות חקלאיות בבית-פוריק, בבורין ובסינג'יל שבגדה המערבית כשטח צבאי סגור לקראת עונת המסיק. הצווים, החתומים על-ידי מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית, יאיר נווה, מתייחסים גם לחקלאים הפלסטינים עצמם וגם לאזרחים ישראלים שמתנדבים לעזור לחקלאים, המוזמנים על-ידי בעלי המטעים לסייע להם במסיק, וגורמים לכך שחקלאים לא יכולים להיכנס, הזיתים מתקלקלים או נגנבים, וההכנסה העיקרית של בעלי המטעים לשנה הקרובה נעלמת.
צריך לזכור כי לא כל שנה מסיק הזיתים הוא טוב; בדרך כלל אחרי שנה טובה באה שנה פחות טובה. וכל זה משום שהמפקד הצבאי לא רוצה לעשות את עבודתו, שהיא לשמור על ביטחונם של התושבים הפלסטינים מול המתנחלים, והוא בוחר בדרך הקלה של סגירת השערים. הוא מונע את המפגש בין הפלסטינים למתנחלים, וכך הוא פותר את הבעיה. העובדה הכואבת שהפלסטינים נשארו ללא פרנסה ושהפרי ייהרס לא מעניינת אותו, העיקר שלא יצטרך להתעסק עם המתנחלים.
אדוני היושב-ראש, לפני כמה ימים פנתה האגודה לזכויות האזרח בישראל לשר הביטחון עמיר פרץ בבקשה שיורה בדחיפות על ביטול הצווים לסגירת שטחי החקלאות הללו. בפנייה ציינה האגודה, כי הבקשה מתבססת על פסיקת בית-המשפט העליון מלפני כמה חודשים, אשר מחייבת את המפקד הצבאי להגן על זכויות הקניין של התושבים הפלסטינים בגדה המערבית, ושעיבוד הקרקע ופעולות המסיק הם זכותם הבסיסית של החקלאים הפלסטינים וחובתו של המפקד הצבאי היא להגן על זכותם זו.
אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לאגודה לזכויות האזרח בישראל ופונה לשר הביטחון שיפעל לביטול הצווים האלה כדי שיתאפשר לפלאחים, לחקלאים הפלסטינים לאסוף את יבולם. זה כל מה שצריך, ששר הביטחון יקום ויגיד: רבותי, פתחו את השערים, תאפשרו לפלסטינים לאסוף את היבול שלהם, ולא לקבל את הדוחות של המפקדים השונים בשטח שאומרים לו: זה מסוכן, שם יש מתנחלים ויש פלסטינים, אם אנחנו נפתח את השערים זה יהיה מסוכן. זה לא נכון. העונה כולה היא חודש וחצי, ואם שר הביטחון לא יאפשר לחקלאים הפלסטינים לאסוף את היבול שלהם, הפרנסה שלהם תיפגע. בסופו של דבר מחובתה של ממשלת ישראל לפתור את הבעיה הזאת ולעזור כמה שאפשר לבטל את הגזירה הרעה הזאת, באמצעות הסמכות של שר הביטחון.
אדוני היושב-ראש, הסוגיה האחרת שרציתי להתייחס אליה היא חודש הרמדאן. בשבוע הבא יש לנו לילת אל-קאדר. למוסלמים זה היום הכי מקודש והכי חשוב בחודש הזה. ממשלת ישראל כבר שנים כופה על מאמינים וקובעת גיל, אתה תתפלל במסגד אל-אקצא ואתה לא. מתחת לגיל 40 אסור להם להתפלל ומעל 40 מותר. זה גם מצור דתי על מאמינים, על אנשים שרוצים להתפלל, לקיים את המצוות שלהם, ונמנעים מכך בגלל ממשלת ישראל. רק בגלל שתי הנקודות הספציפיות האלה - אי-אמון.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, אדוני. בבקשה, חבר הכנסת ; יש לך עשר דקות.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר הבריאות, איזו בשורה מביא ראש הממשלה בפתח כנס החורף של הכנסת? קודם כול, את הבשורה הרגילה של ראש הממשלה. יש לו שיטה להתמודד עם בעיות. השיטה היא גלגול האחריות. הוא בא ואומר, כך הוא מנסה להסביר כמה הישגים הוא השיג, שהוא נאלץ להתמודד עם בעיות שנחשפו והצטברו במשך שנים רבות בלי שקיבלו מענה. זה חלק מהשיטה. כאשר אתה חושב על זה, מי אומר את הדברים? האם אומר את הדברים סטודנט חופשי? אני לא מדבר על זה שהוא תיכף שנה ראש ממשלה. קודם הוא היה ממלא-מקום ראש הממשלה, שר בכיר, חבר בקבינט הביטחוני. מגלגלים את האחריות אחורה. יש ראש ממשלה אחד שלא יכול לענות, יש ראש ממשלה אחר שלא מתראיין, אז מגלגלים את האחריות אחורה.
שיטה שנייה, מגלגלים את האחריות הצדה או למטה. מגלגלים את האחריות לצבא, או אם נופלים "קסאמים" על שדרות, תוקפים את ראש העיר שדרות. לא נותנים פתרון ותוקפים את ראש העיר. מגלגלים אחריות. זו שיטת אולמרט.
שימו לב מה אומר אתמול בממשלה ראש חטיבת מחקר באמ"ן ומה אמר ראש השב"כ פה בוועדת החוץ והביטחון. הרי הוא אומר, בעיות שהצטברו במשך שנים, נכון? מה קורה עכשיו בנושא הברחת אמצעי לחימה לעזה מאז ההתנתקות ומי האחראי לזה? לא רק מי אחראי לזה כמי שתמך בתוכנית ההתנתקות, כמי שתמך בנטישת ציר פילדלפי – לזה אין לו אחריות, אלא מי אחראי כראש הממשלה. הנסיגה מרצועת-עזה נגמרה בספטמבר, ומינואר הוא במשרד ראש הממשלה. הוא ראש ממשלה כבר כמעט שנה. מתי הוברח כל הנשק הזה לפי עדויות כל אנשי הביטחון? תחת שלטונך. כשהוא שומע את זה בממשלה הוא מתלונן: למה לא שמעתי את העדכון הזה, למה אני שומע את זה פה דבר ראשון. אבל איך הוא מתמודד עם הבעיה, מה הוא עשה כדי למנוע את הפיכת עזה ללבנון שנייה? שום דבר. אבל האחריות היא שלו.
מה שאנחנו למדנו מאותה נסיגה חד-צדדית הוא שלא ניתן לספק את הביטחון ללא נוכחות צבאית. אבל לא יכולה להיות נוכחות צבאית בלי הנוכחות ההתיישבותית. ברור לכל אחד שהוא לא יכול להחזיק בציר פילדלפי ללא ההתיישבות. לזה לא היתה תמיכה עשר דקות בחברה הישראלית. אז מה הוא עושה? יש שיטת גלגול האחריות של אולמרט. במקום להסביר מה הוא עושה כדי למנוע את הפיכת עזה ללבנון שנייה באחריותו כמי שתמך בהתנתקות והוביל אותה, באחריותו כמי שתחת כהונתו מוברחים יום-יום טילים נגד טנקים וטילים נגד מטוסים, הוא מטיף לקהילה הבין-לאומית על צפון-קוריאה, שהקהילה הבין-לאומית לא מטפלת בנחישות הנדרשת בבעיית צפון-קוריאה. מה אתה מקשקש על צפון-קוריאה? פה טיפלת? האם עשית מה שצריך אתה בנחישות ובתקיפות?
מה השיטה השנייה? על זה קראתי מאמר נהדר של חבר הכנסת אלדד ביום שישי, על הקשר שבין נישואים אזרחיים לבין - מי שלא קרא, בטח יכול לקרוא - שיטת הממשל. אגב, אני בין חברי הכנסת שהגישו והעבירו הכי הרבה רפורמות בנושא שיטת הממשל, לרבות תיקון אחוז החסימה בכנסת הקודמת. העברתי פה בקריאה טרומית במושב הקודם את צמצום הממשלה ל-18 חברי כנסת. אבל אדם שרק בריאיון החג לעיתון "הארץ" בראש השנה אמר: אני לא עוסק בנושא שינוי שיטת הממשל, פתאום הוא מביא את זה כמזור לכל הבעיות. מה עושה רקדן שלא יכול לרקוד? אומר: הרצפה עקומה. יש לו בעיה של חוסר משילות. הוא לא ידע את זה כאשר הוא הרכיב ממשלה וכתב קווי יסוד.
משה שרוני (גיל):
מביאים את אנה והיא מלמדת אותו לרקוד.
גדעון סער (הליכוד):
הוא לא ידע את זה אפילו בראש השנה. הוא גילה את הבעיה של חוסר משילות. אני לא ממעט בבעיות שצריך לתקן, ואני אצביע על הדרך, חבר הכנסת שרוני.
משה שרוני (גיל):
מביאים את אנה והיא מלמדת אותו לרקוד.
גדעון סער (הליכוד):
אתה תוסיף לי את הזמן, אדוני היושב-ראש.
מנחם בן-ששון (קדימה):
חבר הכנסת סער, יש חברים שהצהירו על הכוונה הזאת - - -
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת בן-ששון, בוא תקשיב. אתה, יש לך הרבה מה ללמד, אבל גם קצת מה ללמוד. יכול להיות שאני גם יכול להשלים לך משהו.
הוא גילה את נושא חוסר המשילות. עכשיו בוא נדבר – איך אומרים החבר'ה - דוגרי. אף אחד לא שומע. היה פה ראש ממשלה חמש שנים בשלטון יציב. אם הוא היה בריא, יכול להיות שהוא היה עוד חמש שנים ראש ממשלה. אפשר להגיד שלא בוצעו פה דברים? עכשיו אני לא מדבר על דעות - התנתקות, בניית גדר הפרדה, רפורמות כלכליות שבכל העולם המערבי לא היו רפורמות כל כך רדיקליות בשיטה שאי-אפשר לבצע בה כלום, מלחמה בטרור. איזה קשקוש. אתה לא יודע לעשות כלום, אתה לא מנהיג, אז אתה מתלונן שהרצפה עקומה. זה דבר שהוא פשוט נלעג, והוא ישנה את שיטת הממשלה, את שיטת הממשל, כפי שהוא עשה את ההתכנסות. הוא יתקפל מזה באותה דרך.
עכשיו אני רוצה לומר משהו בנושא שיטת הממשל, כי גם בנושא הזה אתם טועים. אני עכשיו מציע לכם את מה שהצעתי לפני שבועות מספר כשישבתי עם יושב-ראש הקואליציה, ואני לא אומר כרגע איזה סוד: יש דרך אחת לכל רפורמה בשיטת הממשל, קטנה, לא גדולה, לא משטר נשיאותי, החלום באספמיה שלא יקום ולא יהיה. שיטה אחת בלבד - שיש דיאלוג אמיתי, כן ופתוח, לא מונע על-ידי אינטרסים פוליטיים, קוניונקטורליים רגעיים, בין כל סיעות הבית הזה: הסיעות הערביות, הסיעות החרדיות, סיעות הקואליציה וסיעות האופוזיציה. באים ובודקים שני דברים: מה נכון וטוב למדינה ומה אפשר להעביר.
אתם מוכנים להעביר שיטה שאתם אומרים שאתם נגדה, שחבר הכנסת בן-ששון אומר שהוא נגדה, שראש הממשלה אומר שהוא נגדה, כי יש לכם אינטרס פוליטי. בשיטה הזאת אתם תהרגו גם את הנושא הזה. זה ברור לחלוטין. השיטה הנשיאותית - אם יש משהו שברור שלא יקרה, זה הדבר הזה. לבוא ולהחזיר אותנו, או לבוא ולהגיד שהבעיה של הדמוקרטיה הישראלית, לראש ממשלה שמצפצף על כל העולם, מצפצף על חיילי המילואים, מצפצף על דעת הקהל עם 7% תמיכה, ואומר שלא תהיה ועדת חקירה ממלכתית - עכשיו לבוא ולהגיד, בוא ננטרל גם את הכנסת, כדי שלא יהיה אפשר להפיל ראש ממשלה אלא ברוב של 80 חברי כנסת וניתקע עם כישלון כזה ארבע שנים, עם כנסת לעומתית ויותר מפוצלת שחזרה לשני פתקים. היא יותר מפוצלת, אי-אפשר לשלוט בה, אבל היא גם לעומתית, ואין לה ערך, אין לה יכולת באמת, כמו שיש במשטר פרלמנטרי, להחליף שלטון כשיש רוב. זה בעצם ביטול העיקרון היסודי שהממשלה נשענת על אמון הכנסת. דבר כזה לא יקום ולא יהיה. חבל על כל דקה שאתם משתעשעים בקשקוש הזה.
הוא מתלונן על עוד דבר, חבר הכנסת ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
למה אתה מתעקש להעלות את אחוז החסימה אם אתה מדבר כל כך יפה על השיטה הזאת?
גדעון סער (הליכוד):
אני מוכן לדבר על זה וגם לקיים שיחות אמיתיות ולהסביר את עצמי. יש לי דעה מסוימת, אני חושב שהיא דעה הגיונית, שאנחנו צריכים להגיע לפוליטיקה של גושים יותר גדולים, אבל הם יביאו בדיוק לכיוון ההפוך.
ראש הממשלה בא לפה ומתלונן על הקולות שמדברים על החמצת ההזדמנות עם סוריה. אל מי הוא בא בטענות? מי דיבר על העניין הזה? – עמיר פרץ, יולי תמיר, אבי דיכטר, דליה איציק. כולם. קראתי את דליה איציק בעמוד הראשון בעיתון "מעריב" מסבירה את הנושא הזה. אני יכול להסביר מדוע זה טעות ושגיאה, וזה גם מה שחושב רוב הציבור בישראל, דעת הציבור, אבל אל מי אתה בא בטענות? תעשה סדר בממשלה שלך. אצלך השרים באים ואומרים שאתה עושה את זה, אז אתה אתה בא לפה, לכנסת, להטיף מוסר? פשוט בדיחה עצובה.
וכל הנושא החברתי - עוד ספין. באים ערב החגים, אוטוטו ממנים שר רווחה. כמה פעמים שמענו את הספין הזה? אוטוטו, אם לא סוגרים עם יהדות התורה, אם לא סוגרים, עד החגים ממנים מחר בבוקר שר רווחה. יש שר רווחה? הכנסת הזאת נבחרה בחודש מרס. הממשלה כוננה בתחילת מאי. אנחנו כבר באמצע אוקטובר ואין שר רווחה ואין מפעל הזנה ואין בשורה חברתית ואין התכנסות ואין כיוון ואין דרך ואין שלטון ויש כישלון, ולכן אנחנו נהיה אלטרנטיבה ונהיה אופוזיציה לוחמת. אנחנו יודעים שצריך סבלנות, ואנחנו יודעים שזה לא מחר בבוקר, אבל בעזרת השם, אם נדע להיות עקביים למען עם ישראל נזכה ליום שהממשלה הרעה הזאת תלך הביתה. אני מודה לך על ההתחשבות מבחינת לוחות הזמנים.
היו"ר דליה איציק:
חמש דקות לחבר הכנסת אביגדור יצחקי. נא לצלצל.
אביגדור יצחקי (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להצטרף לברכות, שמעתי את חבר הכנסת , על המראה החדש של הכנסת, ולא רק בתחום האסתטיקה, גם בתחומים אחרים. היה כיף להיכנס היום בכניסה, היא נראתה הרבה יותר מלבבת וכמובן מכניסה רינה בלב, וזה חשוב. תודה לך ולמנכ"ל ולכל צוות המשכן.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
אני רוצה לומר לחבר הכנסת גדעון סער על האלטרנטיבה - אני מציע לא למהר כל כך. האלטרנטיבה תצטרך לחכות כנראה כמה שנים.
גדעון סער (הליכוד):
אמרתי שאנחנו נחכה בסבלנות.
אביגדור יצחקי (קדימה):
אוקיי, בסדר, אני רק רוצה להסביר לך כמה סבלנות אתה צריך. זה לא סבלנות של מהיום למחר או בעוד עשרה ימים או בעוד חודש. אני לא רואה את הכנסת הזאת מפזרת את עצמה לפני שלוש שנים מהיום לפחות. אין אינטרס כזה, לא ברמה הפרסונלית - - -
גלעד ארדן (הליכוד):
תצטרך להשתעמם ככה באותו תפקיד עוד שלוש שנים?
אביגדור יצחקי (קדימה):
כל עוד אני אתך, גלעד, זה בסדר, אין לי שום בעיה; לא ברמה הפרסונלית ולא ברמה המפלגתית.
אני גם רוצה להגיד לך עוד דבר, ששמעתי שיש ניסיונות אולי ברוב של 61 להמליך ראש ממשלה אחר. אין אפשרות כזאת.
גדעון סער (הליכוד):
אין ניסיונות כאלה. אנחנו נביס אתכם בבחירות דמוקרטיות.
אביגדור יצחקי (קדימה):
שמעתי על ניסיונות ועל תיאומים ועל פגישות. אבל לעצם העניין, אין אפשרות כזאת. אבל מה אני רוצה להציע לך?
גדעון סער (הליכוד):
איפה שהפסדנו לכם ננצח אתכם.
אביגדור יצחקי (קדימה):
עד הקלפי אנחנו עוד רחוקים. לכן, מה אני רוצה להציע לך ולכל חברי הכנסת? מאחר שאנחנו ממילא יושבים פה ונמצאים פה, בואו נעשה דברים פרודוקטיביים במקום לצעוק כל הזמן אחד על השני.
גלעד ארדן (הליכוד):
מה שהיושבת-ראש עשתה זה הדבר הכי יפה שהממשלה שלכם עשתה.
אביגדור יצחקי (קדימה):
במקום כל הזמן להתחרבש במערכת הפוליטית אני מציע, בואו נעשה עשייה לשמה, יש מספיק בעיות, עוד לפני המלחמה, עוד לפני הממשלה הזאת. דרך אגב, אני מוכרח להגיד לכם, בחג הסוכות הייתי במדינת ישראל וכל פעם שנסעתי קילומטר היה איזה פסטיבל, וכל עם ישראל שמח, חגג, היה מרוצה. אני אישית הייתי בפסטיבל התמר. המועצה הזאת הרימה אירועים ברמה הכי גבוהה שיש בעולם, ואני מזמין את כולם, במקום להתראיין כל היום ללכת ולראות פסטיבלים, כי זה לא פחות חשוב.
חיים אורון (מרצ):
אביגדור, אתה מכיר את הסיפור על האב שבנו בא אליו עם ציונים שליליים והוא קיבל סטירה?
אביגדור יצחקי (קדימה):
כן, על המוזיקה. הוא אמר לו, יש לך עוד מצב רוח לשיר.
בכל אופן, אני רוצה להגיד על שינוי שיטת הממשל: מבחינתי באופן אישי זה אחד הדברים שצריכים להתקיים פה, וזה צריך להיות בנוי על שלושה יסודות חשובים. הראשון שבהם - שתהיה הפרדה מוחלטת בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת. זה דבר שאנחנו צריכים לגרום לו, כדי שעבודת הכנסת, שהיא חשובה מאוד, תהיה הרבה יותר טובה.
הדבר השני, שבעיני הוא לא פחות חשוב, זה לחזק את הקשר בין הבוחר לנבחר. כי היום נבחר, עם כל הכבוד, הוא מקסימום הולך לפריימריס אצל מתפקדים, או שיש ועדה מסדרת או עושים הסכמים בין מפלגות, אבל בסופו של דבר, חוץ מאותו חוג מצומצם של בוחרים שבחרו בו במסגרת כזאת או אחרת, זה לא מדבר כל כך לאנשים האחרים. לכן אני חושב שחיזוק הקשר בין הבוחר לנבחר, ולא משנה מה תהיה השיטה, חיוני לעשות את זה.
הדבר השלישי, אני חושב שבאדמיניסטרציה של מדינת ישראל היום, כששרים מתחלפים חדשות לבקרים, כשמנכ"לים מתחלפים – הנה, יש לנו מנכ"ל משרד אוצר, שלוש שנים זה נראה לו כבר קצה העולם בכלל, והוא מנכ"ל יוצא מן הכלל, אבל אצה לו הדרך והוא עוזב את המשרד. למה לא להשאיר אותו עוד חמש שנים אם הוא כל כך טוב?
לכן אני חושב שעל בסיס שלושת העקרונות האלה: מקצועיות המיניסטריונים, הפרדת הרשויות וחיזוק הקשר בין הבוחר לנבחר, יהיה רוב בכנסת ישראל לשינוי שיטת המשטר ושיטת הבחירות.
אני גם רוצה לומר לכם שיש עוד הרבה בעיות שצריך לטפל בהן, ואני מקווה שנטפל בהן יחד עם השותפות הקואליציוניות שלנו. למשל, כל הנושא של פסולי החיתון, אני קורא לכולם למצוא להם את הפתרון, וכל פתרון שאתם תביאו, נהיה אתכם. יש דבר שנקרא חוקה שמדברים עליו כל כך הרבה, וצריך להתחיל לדבר עליו. העבודה היא רבה, הבחירות רחוקות, ולכן אני מציע לכולנו בכנסת הזאת להגיע למצב שבו אנחנו גם מייצרים, גם עושים, ולא רק מתווכחים בנושאים הפוליטיים האלה והאחרים.
אדוני ראש הממשלה, שמענו היום את נאומך, ואני חושב שזאת תוכנית פעולה, שיחד עם כל השותפות לקואליציה, אלה שנמצאות ואלה שיבואו, צריך לפרוט אותה לפרטים ולהביא אותה לפני הכנסת לאישור, ולהגיע למצב שכל אותם דברים שדיברת עליהם אכן יבוצעו החל מהמושב הזה. שלב הגישושים נגמר, כמו שאומרים במשחק הכדורגל, צריך להתחיל לעבוד ולעשות את הדברים לרווחת עם ישראל ולטובתה של מדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני יושב-ראש הקואליציה. חברי חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומותיכם. סדרנים, לסגור דלתות. מי שיושב שם ביציע לא מדבר. שרים, לשבת בבקשה. חבר הכנסת אורלב. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת אי-אמון. סדרנים, לסגור דלתות. לא מדברים. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לשלב ההצבעה. אדוני ראש הממשלה, השר אלי ישי. אנחנו עוברים לשלב ההצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת סיעת מרצ-יחד. סליחה, נא לשבת.
תחילה אנחנו מצביעים על הצעת סיעת מרצ-יחד להביע אי-אמון בממשלה בשל התנהלותה בתחום המדיני, החברתי והכלכלי.
גלעד ארדן (הליכוד):
האם צלצלו בפעמון? יכול להיות שסיעת ישראל ביתנו לא יודעת.
היו"ר דליה איציק:
אתה מפריע לי.
אנחנו עוברים להצבעה. בבקשה, הצבעה.
הצבעה מס' 1
בעד הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה - 24
נגד - 55
נמנעים - 1
הצעת סיעת מרצ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אני קובעת שהצעת האי-אמון מטעם סיעת מרצ-יחד לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה באותו נושא. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 2
בעד הצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה - 10
נגד - 61
נמנעים - 8
הצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אני קובעת שהצעת סיעת חד"ש להביע אי-אמון בממשלה לא התקבלה.
חברי הכנסת, מה קרה לכם היום? סליחה, אני אוציא אותךָ. אני באמצע הצבעה.
הודעת ראש הממשלה על פעילות הממשלה בתקופה
שחלפה מאז המושב הקודם ועל תוכניות הממשלה למושב הקרוב
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעות סיכום על הודעתו של ראש הממשלה. אני קוראת לחבר הכנסת אביגדור יצחקי להביא את ההצעה. לאחר מכן סיעת מרצ-יחד תקבע מי מקריא את הצעת הסיכום. חברי הכנסת, אנחנו מקשיבים.
אביגדור יצחקי (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, הודעת סיכום בשם סיעות הקואליציה, קדימה, גיל, העבודה – מימד וש"ס:
הכנסת רשמה לפניה את הודעת ראש הממשלה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה לך.
סיעת מרצ-יחד - אני רואה את חבר הכנסת רן כהן תופס פה את מקומו על הדוכן.
חבר הכנסת רובי ריבלין, עד כאן אנחנו שומעים. זה באמצע ההצבעה. אני מבקשת.
רן כהן (מרצ):
גברתי היושבת-ראש, להלן הצעת סיעת מרצ-יחד לסיכום הדיון בהודעת ראש הממשלה - - -
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת רן כהן, תמתין. מה קרה לכם היום?
רוחמה אברהם (קדימה):
זה אדרנלין גבוה של - - -
היו"ר דליה איציק:
כן, אדרנלין גבוה, אבל אני מבקשת שנקיים את ההצבעה ואחר כך אפשר יהיה יותר - - - אדוני, בבקשה.
רן כהן (מרצ):
ההצעה היא:
1. הכנסת דוחה את הודעת ראש הממשלה.
2. הכנסת קוראת לממשלה לעשות מאמץ עליון כדי להגיע להפסקת אש בחזית הפלסטינית, שתבטיח סיום כל פעולות האיבה בגבול עזה-ישראל.
3. הכנסת קוראת לממשלה להיענות לקריאתו של נשיא סוריה ולפתוח עמו במשא-ומתן לשלום בלי תנאים מוקדמים.
4. הכנסת קוראת לממשלה לעשות כל מאמץ להחזרת שלושת החיילים שנחטפו בעזה ובגבול לבנון.
5. הכנסת קוראת לממשלה לממש את הבטחותיה לצמצום הפערים בחברה הישראלית ולמאבק בעוני ולצמצומו, ולתת לכך ביטוי בהצעת התקציב ל-2007.
6. הכנסת קוראת לממשלה להקים לאלתר ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת מלחמת לבנון השנייה והאירועים שקדמו לה. הכוונה היא לוועדת חקירה ממלכתית. תודה רבה .
היו"ר דליה איציק:
אדוני, תודה רבה לך. עתה הודעת סיכום של סיעות חד"ש ובל"ד. מי מייצג אותן? בבקשה, יתפוס את מקומו חבר הכנסת ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, הודעת סיכום של סיעות חד"ש ובל"ד לסיכום הדיון על הודעת ראש הממשלה:
1. הכנסת דוחה את הודעת ראש הממשלה.
2. הכנסת קוראת לפתיחה מיידית של משא-ומתן לשלום עם הרשות הפלסטינית, סוריה ולבנון במטרה להגיע להסכם כולל שיהפוך את גבולות 1967 לגבול של שלום אמת.
3. הכנסת קוראת לממשלה להפסיק מייד את הפעולות הצבאיות ברצועת-עזה ובגדה המערבית, פעולות שגובות מחיר כבד בחיי הפלסטינים, ולפתוח מייד במשא-ומתן להסכם על חילופי שבויים ואסירים.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ברכה, סליחה. חבר הכנסת גדעון סער.
מוחמד ברכה (חד"ש):
4. הכנסת קובעת כי לישראל נדרש סדר-יום חברתי מתקדם, מלחמה בעוני ולא בעניים, שיקום הסדרי הרווחה ומערכות החינוך והבריאות, שוויון אמיתי לאוכלוסייה הערבית והפסקת ההזנחה הסביבתית.
5. הכנסת קוראת להדוף את הגל הגזעני העכור ולהגן על המרחב הדמוקרטי בחברה הישראלית ולדחות על הסף את ההצעות לשינוי שיטת הממשל אשר יביאו לכרסום בדמוקרטיה.
6. הכנסת קובעת שחולשתה של הממשלה בעקבות המלחמה המיותרת והרת האסון בלבנון ורצונו של ראש הממשלה לחזר אחרי הימין הקיצוני, אינם מצדיקים את צירוף ליברמן לממשלה במחיר של אימוץ דפוסי משטר של עריצות. גברתי, תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת ברכה, תודה רבה לך. אנחנו עוברים לחבר הכנסת שמביא את דבר רע"ם-תע"ל. בבקשה.
חברי הכנסת, בזה אנחנו מסיימים ועוברים להצבעה. חבר הכנסת ליצמן.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
הודעת סיכום מטעם סיעת רע"ם-תע"ל:
הכנסת דוחה את הודעת ראש הממשלה.
הכנסת קוראת לממשלה להפסיק את החיסולים בעזה ולהסיר את המצור מעל הרצועה ולפתוח במשא-ומתן מדיני כדי להגיע לעסקת שחרור שבויים ואסירים.
הכנסת קוראת לממשלה לפתוח במשא-ומתן מיידי עם סוריה, לבנון והרשות הפלסטינית.
הכנסת קוראת לממשלה לפעול כדי להקטין את שיעור האבטלה ומידת העוני.
הכנסת קוראת לממשלה לפתור את מצוקות המגזר הערבי.
הכנסת קוראת לממשלה להפסיק את המשא-ומתן עם מפלגות ופוליטיקאים אשר סדר-יומם פוגע ב-20% מהאוכלוסייה ברמה הגזענית. תודה.
היו"ר דליה איציק:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה לפי הסדר הזה: אנחנו מצביעים על הודעת רע"ם-תע"ל, ונמתין לחבר הכנסת אחמד טיבי שיתפוס את מקומו. שמעתם את ההודעה. עוברים להצבעה. מי בעד הצעת רע"ם-תע"ל - ירים את ידו. בבקשה.
הצבעה מס' 3
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אחמד טיבי - 10
נגד - 64
נמנעים - 7
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אחמד טיבי לא נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, כמו שאתם רואים, ההצעה לא התקבלה.
עוברים להצבעה על הודעת הסיכום של הסיעות חד"ש ובל"ד.
הצבעה מס' 4
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת מוחמד ברכה - 9
נגד - 60
נמנעים - 9
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת מוחמד ברכה לא נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ההצעה של סיעת מרצ-יחד לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להצעה - - -
קריאה:
לא. זה היה של חד"ש ובל"ד.
היו"ר דליה איציק:
נכון, סליחה. זה היה של חד"ש ובל"ד.
אנחנו עוברים לסיעת מרצ-יחד, ואנחנו עכשיו מצביעים על ההצעה שלהם.
הצבעה מס' 5
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת רן כהן - 10
נגד - 59
נמנעים - 12
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת רן כהן לא נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, הצעת הסיכום של סיעת מרצ-יחד לא התקבלה.
אנחנו עוברים להצעה של חבר הכנסת אביגדור יצחקי, של הקואליציה. חברי הכנסת, עוברים להצבעה.
קריאה:
מפלגת האופוזיציה - - -? מה קרה?
היו"ר דליה איציק:
לא לדבר בזמן הצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אביגדור יצחקי - 51
נגד - 31
נמנעים - 1
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אביגדור יצחקי נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, כמו שאתם רואים, ההצעה התקבלה. תודה לכם.
סדר-היום לא תם ולא נשלם, ויש לנו המשך של סדר-יום. בשלב זה סיימנו את הסיבוב זה. חבר הכנסת מחליף אותי עד 21:00. חבר הכנסת סער, סליחה, אך אומרים לי שאתה כבר סיימת את תורך, ואני מתנצלת. חבר הכנסת אמנון כהן יחליף אותי.
גדעון סער (הליכוד):
אם את תטילי עלי, אני אעלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, ממשיכים בסדר-היום.
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"א, עמ' 1773.]
היו"ר אמנון כהן:
אני מבקש מחברי הכנסת לשבת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא: הצבעה על הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ה-2005. אנחנו מבקשים ישר להצביע. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד הודעת הממשלה – 35
נגד – 1
נמנעים - 1
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד הצביעו 35, נגד - 1, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק השאלת נכסי תרבות (הגבלת סמכות שיפוט), התשס"ה-2005, עוברת לוועדת החינוך, התרבות והספורט להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ג, עמ' 2218.]
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום, אני מבקש מחברי הכנסת להישאר במקומותיהם.
בקשת ועדת הכספים להחיל דין רציפות על הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005. אנחנו מצביעים. בבקשה, אפשר להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד הודעת הוועדה – 46
נגד – אין
נמנעים - אין
הודעת ועדת הכספים על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד - 46, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 15) (הגדרת נכה), התשס"ו-2005, עוברת לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה
להחיל להחיל דין רציפות על הצעות חוק
["דברי הכנסת", מושב ראשון, חוב' י"ג, עמ' 2219 ועמ' 2263.]
היו"ר אמנון כהן:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הנושא הבא: הצבעה על בקשת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להחיל דין רציפות על הצעות החוק הבאות: א. הצעת חוק איסור כפיית פוליגרף במסגרת יחסי עבודה, התשס"ה-2004; ב. הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005.
הצבעה מס' 9
בעד הודעת הוועדה – 41
נגד – אין
נמנעים - אין
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק איסור כפיית פוליגרף במסגרת יחסי עבודה, התשס"ה-2004, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד ההצעה - 41, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק איסור כפיית פוליגרף במסגרת יחסי עבודה, התשס"ה-2004, עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
אנחנו מצביעים על סעיף ב', הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד הודעת הוועדה – 42
נגד – אין
נמנעים - אין
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005, נתקבלה.
היו"ר אמנון כהן:
בעד - 42, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון מס' 17) (מסגרת חוץ-ביתית לקטין נזקק), התשס"ו-2005, עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הודעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל
דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27301.]
היו"ר אמנון כהן:
הנושא הבא הוא הודעה בלבד מטעם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות החוק הבאות - יבוא ויסביר יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת .
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, שרים מכובדים, חברי כנסת, הצעה להחלת דין רציפות על הצעת חוק הגבלת טמפרטורת המים, התשס"ו-2005.
הצעת חוק הגבלת טמפרטות המים, 2005, התקבלה בקריאה ראשונה ביום 20 בדצמבר 2005, בעת כהונתה של הכנסת השש-עשרה.
בהתאם להוראות חוק רציפות הדיון בהצעות החוק, התשנ"ג-1993, אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום 18 ביולי 2006 את החלת דין רציפות על הצעת החוק האמורה, וכעת מודיעה הוועדה למליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת החוק.
הצעת החוק באה לאסור ייצור, ייבוא ומכירה של ברזי מים אלא אם כן הותקן בהם מתקן המגביל את הטמפרטורה המרבית של המים היוצאים ממנו ל-50 מעלות צלסיוס. בנוסף מוצע לאסור התקנת ברז מים במוסד סיעודי, במוסד חינוך או במעון אם הטמפרטורה של המים היוצאים ממנו תעלה על 45 מעלות. כן מוצע לאסור ייצור, ייבוא ומכירה של מתקן להרתחת מים אלא אם כן הותקן בו מכסה המונע את שפיכת המים ממנו בעת נפילתו או התהפכותו.
הכנסת מתבקשת לאשר החלה של דין הרציפות על הצעת החוק האמורה.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, אדוני, על ההודעה.
הודעת הממשלה על העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד
היו"ר אמנון כהן:
כיושב-ראש הכנסת, יש לי הודעה בשם הממשלה; מזכיר הממשלה חתום על המכתב.
מזכיר הממשלה מוסר שהוא מתכבד להודיע, כי הממשלה החליטה ביום 27 בספטמבר 2006, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה של הטיפול בפיתוח מבני דת יהודיים ממשרד הבינוי והשיכון למשרד ראש הממשלה - לרשות הארצית לשירותי דת.
בהתאם לסעיף 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א-2001, נמסרת ההודעה ליושב-ראש הכנסת על מנת שתובא לידיעת חברי הכנסת. אכן הדבר הובא לידיעת חברי הכנסת וכמובן אושר, אני מקווה, והכול בסדר.
תם סדר-היום. הישיבה הבאה, חברי הכנסת, תתקיים מחר, יום שלישי, כ"ה בתשרי התשס"ז, 17 באוקטובר 2006, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 20:57.