דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ל"ה
ישיבה רס"ג
הישיבה המאתיים-ושישים-ושלוש של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, כ"א בסיוון התשס"ה (28 ביוני 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
הצעה לסדר 4
איוב קרא (הליכוד): 4
הודעת יושב-ראש הכנסת 4
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 6
מזכיר הכנסת אריה האן: 6
נאומים בני דקה 7
אילן ליבוביץ (שינוי): 7
רן כהן (יחד): 7
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 7
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 8
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 8
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 9
יעקב מרגי (ש"ס): 9
קולט אביטל (העבודה - מימד - עם אחד): 9
דוד טל (נוי): 10
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד): 10
אליעזר זנדברג (שינוי): 11
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 11
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 11
אבשלום וילן (יחד): 12
רוני בריזון (שינוי): 12
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 13
ויקטור בריילובסקי (שינוי): 13
איוב קרא (הליכוד): 13
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד): 14
אמנון כהן (ש"ס): 14
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 14
הצעות לסדר-היום 16
יום הצדעה לתנועות הנוער בישראל 16
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 16
חיים אורון (יחד): 19
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 22
חמי דורון (שינוי): 24
דניאל בנלולו (הליכוד): 26
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה: 28
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 29
דברי יושב-ראש הכנסת לציון היום הבין-לאומי למלחמה בסמים 31
הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 12) (חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים), התשס"ה-2005 32
דוד טל (נוי): 32
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 33
מזכיר הכנסת אריה האן: 33
הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 12) (חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים), התשס"ה-2005 34
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 34
איוב קרא (הליכוד): 35
הצעה לסדר-היום 37
קיצור חופשת הלימודים במערכת החינוך וניצולה להפעלת סדנאות נגד האלימות 37
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 37
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה: 39
נסים זאב (ש"ס): 40
הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 41
איתן כבל (העבודה - מימד - עם אחד): 41
הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 42
לאה נס (הליכוד): 42
הצעת חוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 43
אילן ליבוביץ (שינוי): 43
אראלה גולן (שינוי): 44
נסים זאב (ש"ס): 44
אליעזר זנדברג (שינוי): 46
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 85) (עבירות מין במשפחה אומנת), התשס"ה-2005 48
ענבל גבריאלי (הליכוד): 48
אליעזר זנדברג (שינוי): 49
נסים זאב (ש"ס): 49
הצעה לסדר
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי וגבירותי, חברי וחברות הכנסת, היום יום שלישי, כ"א בסיוון תשס"ה, 28 בחודש יוני 2005 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
רבותי חברי הכנסת, בטרם נתחיל את הנאומים בני דקה, אני מתיר לפי סעיף 53 הצעה לסדר שתעלה כל שבוע, של חבר הכנסת איוב קרא.
איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עברו 36 ימים מאז היעלמותו של החייל מג'די חלבי. לצערי הרב, אין ולא מוצאים קצה חוט לפתרון סוגיית היעלמותו. אביו, אמו ואחיו יושבים בבית במצב טראומטי, מאוד קשה. המערכת עושה מאמצים כדי למצוא קצה חוט, ולצערי היא לא מוצאת.
אני קורא לכל בית ישראל לבדוק ולעשות כל דבר שיכול להביא לבשורה בקשר אליו, כמו שאני מקווה שיביאו בשורה לגבי נעדרי ושבויי צה"ל מהר ככל האפשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת איוב קרא. אנחנו מקיימים חובה קדושה, שאותה הבטחנו לכל נעדרי צה"ל ולמשפחה שבנה יצא מביתו ולא יודעים היכן הוא. אני מקווה שנצליח לעלות על העקבות, וגם שבסופו של דבר המשפחה תקבל בשורות טובות.
הודעת יושב-ראש הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
נמצאים פה שלושה מחברי הנשיאות, חבר הכנסת חמי דורון וחברת הכנסת פינקלשטיין, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם. אתמול העברנו בכנסת את חוק הקרינה הבלתי-מייננת. כאשר הצעת החוק הפרטית עברה במליאה והועברה להכנה לקריאה ראשונה, קבעה הכנסת ועדה מיוחדת המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הפנים, וחבר הכנסת יורי שטרן נתמנה ליושב-ראש הוועדה.
כאשר הנושא הובא בפנינו אתמול והעלינו אותו על סדר-היום, קבענו את הצעת החוק הממשלתית באותו נושא, והנשיאות קבעה שהוועדה הייעודית לדיון בחוק ולהכנתו לקריאה שנייה ושלישית היא אותה ועדה משותפת שעליה החליטה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הזכרתי את זה ליושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כהן, קודם כול העובדות. לצערי הרב, חבר הנשיאות וסגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, כאשר הוא ניהל את הישיבה אתמול, מסיבות שעדיין לא ברורות לי קבע שהחוק עובר לוועדת הפנים, אף שבנשיאות הבהרנו בצורה מפורשת שהחוק יעבור לדיון בוועדה המשותפת.
כמובן, רשאי כל חבר כנסת לקבוע ועדה אחרת. חבר כנסת וילן יכול לומר שהוא רוצה ועדת הפנים או הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ואז העניין עובר לוועדת הכנסת. כאשר סגן היושב-ראש עבד-אלמאלכ דהאמשה קבע שזה הולך לוועדת הפנים, קם חבר הכנסת אליעזר כהן ואמר שהוא מבקש להעבירה לוועדה המיוחדת. לצערי הרב, דבריו לא נרשמו בפרוטוקול, לכן אני מבקש ממנו לעשות דבר נוסף ולבקש לתקן את הפרוטוקול. על כל פנים, הנשיאות יודעת, וכך כתוב גם בסקירת הנשיאות כפי שהיתה אתמול על כל נציגיה. פשוט ביקשנו לקבוע שהוועדה הייעודית היא הוועדה המשותפת.
אי לכך, כאשר הכריז חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, ביוזמת או על-פי בקשת יושב-ראש ועדת הפנים, או על-פי יוזמתו שלו, שהוועדה המיועדת היא ועדת הפנים, הוא למעשה קבע ועדה אחרת מזו שקבעה הנשיאות ושעל-פיה קבענו את סדר-היום.
לכן אני קובע, שיש מחלוקת בשאלה איזו ועדה תכין את הצעת החוק לקריאה שנייה, ואני קובע שהדבר יועבר לוועדת הכנסת, על מנת שהיא תקבע איזו ועדה תדון בחוק, ובכך נסיים את העניין.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
שמעתי שאדוני מבקש לדחות את ישיבת ועדת הפנים מחר.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסברתי ברגע זה ואני לא יכול לחזור על דברי, אבל הם נמצאים בפרוטוקול.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אני מתנצל על שנכנסתי מאוחר.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא ביקשתי התנצלות, אדם יכול להיכנס מתי שהוא רוצה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
התנצלתי על האיחור.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי, אדוני לא בא באיחור, הישיבה התחילה בזמן ואין לי טענה. אני אומר שיש כרגע שתי הצעות, הנשיאות החליטה שהוועדה הייעודית לדיון בעניין היא הוועדה המשותפת. ייתכן מאוד שצריך שהדיון יהיה בוועדת הפנים או בוועדה לענייני ביקורת המדינה או בוועדת החוץ והביטחון. מרגע שיש מחלוקת, זה עובר לוועדת הכנסת על מנת שתקבע על-פי שיקוליה שלה - אם זה שיקול ענייני או פוליטי, לאליהו הנביא התשובות - לאיזו ועדה הנושא עובר. לכן אני מבקש לא לקיים שום ישיבה עד אשר ועדת הכנסת תחליט לאיזו ועדה העניין עובר. תודה רבה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
מן הראוי שאדוני היושב-ראש ידבר אתי לפני כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין כאן שאלה, אני רוצה להפנות את תשומת לבו של יושב-ראש הוועדה, שלפני שידענו דבר, על דעת כל חברי הנשיאות שהיו אתמול, הובהר בצורה ברורה, כאשר שמנו על סדר-היום, שאף שבדרך הטבע החוק קובע מהי הוועדה הייעודית, הואיל והכנסת הקימה ועדה משותפת לשתי הוועדות לדיון בנושא הקרינה, אז אמרנו שזו הוועדה הייעודית. גם ציינתי בפני כל אחד מראשי הישיבות הפוטנציאליים, דהיינו סגני יושב-ראש הכנסת, שאם מישהו יציע ועדה אחרת, מייד זה יועבר לוועדת הכנסת. לא פסלתי את האפשרות שמישהו יציע את ועדת הפנים או את הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
העניין הוא שמן הראוי שאדוני היושב-ראש ידבר אתי בטרם ידבר עם המליאה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי, ניסיתי לעשות זאת, ולצערי הרב לא תפסתי אותך.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אני בוועדה מהבוקר.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי שההצעה עברה אתמול בערך בשעה 20:00, ואדוני כבר קבע ישיבת ועדה למחר
ב-08:30, והדבר בהחלט ראוי וצריך להתפעל ממנו, שאדוני יכול מהיום להיום לקבוע דיון. רק שלצערי הרב יוצא ששתי ועדות תטפלנה באותו נושא, והדבר לא מתקבל על דעתי.
חבר הכנסת מג'אדלה, האמן לי שכולם היו בני וכולם האנשים שבחרו אותי. נמצא פה חבר ותיק מאוד, חבר הכנסת כהן, וחבר הכנסת פרוש, שיאמרו לך שאני צודק.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
לא אמרתי שאתה לא צודק, אני אומר שמן הראוי.
היו"ר ראובן ריבלין:
עוד לא קרה לי מצב שבו אני אומר לכל הנשיאות - וחבר הכנסת חמי דורון וחברת הכנסת פינקלשטיין מהנשיאות שמעו ממני את הדברים, הקדשנו לעניין זה הרבה כיוון שלא רצינו שיהיה מצב שבו שתי ועדות דנות באותו עניין. אני מודה לך ואני אשמח לשמוע אותך אחר כך.
אנחנו עוברים לנאומים בני דקה. ראשון הנואמים – חבר הכנסת אילן ליבוביץ. נא להצביע כדי שהרשימה תהיה לפני.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
לפני כן - הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 102), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה; והצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 19), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה.
נאומים בני דקה
היו"ר ראובן ריבלין:
נאומים בני דקה. חבר הכנסת אילן ליבוביץ, ואחריו – חבר הכנסת רן כהן.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, בין ה-19 ל-25 בחודש הזה נהרגו בכבישי מדינת ישראל 13 אנשים, ואלה שמותיהם: דימיטרי משצראקוב מחולון, ליאוניד גלינסקי מדימונה, ליאוניד טורוק מרמלה, הרב יוסף דרמר מבני-ברק, ניר סרוסי מבאר-שבע, אולגה אקמייב מקריית-גת, דוד אריכא מחולון, עדי אמנו מבאר-שבע, דונג לי, אזרח סיני, משה קלדרון מקיבוץ בארי, אלמונית, כנראה עובדת זרה מקולומביה, שזהותה טרם אותרה, אלכס מור משמשית, ושאדי כנעאן, בן חמש, מאבו-סנאן.
אדוני היושב-ראש, ביום א', 26 בחודש, היו עוד שבעה הרוגים בתאונות דרכים, ששמותיהם עדיין לא הגיעו אלי. וזה בטרם הוצגה לכנסת ישראל ולמדינת ישראל על-ידי הממשלה תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים. יהי זכרם של ההרוגים ברוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת ליבוביץ. חבר הכנסת רן כהן, ואחריו – חברת הכנסת פינקלשטיין.
רן כהן (יחד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, נשיאות הכנסת העבירה את הצעתי לפני שבועיים, כמדומני, לדון בוועדת החוץ והביטחון בסוגיית ההתאבדויות בצה"ל. כפי שידוע לכם, רבותי, הנתונים הם מאוד מאוד קשים. אנחנו נמצאים בסדרי גודל של 30-35 מתאבדים מדי שנה, ומאז מלחמת השחרור ועד היום התאבדו למעלה מ-1,500 חיילים. בשעות רגיעה זה מספר הקורבנות הגדול ביותר שצה"ל מאבד ומדינת ישראל מאבדת, יותר מאשר בתאונות דרכים או בתאונות אימונים.
ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון קיימה היום דיון עם ראשי צה"ל בסוגיה הזאת, ולשמחתי אני יכול לבשר שהרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, הודיע שבכוונתו לקיים מדי שנה דיון מלא במטכ"ל כדי להכריז על המאבק בהתאבדויות כמשימה של צה"ל. גם ועדת החוץ והביטחון תקיים מדי שנה יום דיון ודיווח, וועדת המשנה תקיים ארבעה דיונים בשנה.
אדוני היושב-ראש, אולי גם נמצא דרך למסור על כך דוח במליאה. אני אנסה ליזום את זה יחד אתך. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא במסגרת של נאומים בני דקה. אני מבקש מהחברים לומר את דברם, כי בהחלט הדבר הראוי, ולא טוב שנצטמצם בדקה אחת. חברת הכנסת פינקלשטיין, ואחריה – חבר הכנסת יורי שטרן.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לקרוא מכתב שכתבה לי אמא, שבנה עצור ב"מעשיהו": "בבית-המעצר בכלא 'מעשיהו' יושבת קבוצת בחורים דתיים על פעילות כנגד תוכנית ההתנתקות. בעקבות אירוע של הפרעה מצד אחד החברים, הסוהרים הענישו את חברי אותו חדר שלא להתפלל במניין. במשך יממה העצורים האחרים באו בזמני התפילות סמוך לאותו חדר שמשמש בית-הכנסת, כדי לאפשר לחברי אותו חדר להשתתף במניין, ואולם אז אסרו עליהם הסוהרים להמשיך כך. כל הניסיונות והדיבורים שלהם שלא יענישו אותם בצורה כזאת עלו בתוהו. זו פגיעה בקיום המצוות שלהם, בדרך החיים שלהם. צריך להבהיר לשלטונות הכלא מה הם גבולות הענישה. אי-אפשר להעניש במניעת קיום מצוות. כמו שברור שלא מענישים בלקיחת כיפה, בגזיזת פיאות, כך אין למנוע תפילה במניין, שהיא מצווה דתית חשובה".
אנו, כנבחרי ציבור, חייבים למחות על התופעות הללו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת יורי שטרן, ואחריו – חבר הכנסת פרוש.
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, אתמול מפלגתי, מפלגת ישראל ביתנו, הביאה 2,000 עולי ברית-המועצות לגוש-קטיף. עשינו סיור ביישובים, ראינו את החקלאות הפורחת, ביקרנו אצל משפחות. אי-אפשר לתאר בשום מוח נורמלי את התמונה של הריסת היישובים האלה, פירוק החקלאות וגירוש האנשים. ובשביל מה, ואיך זה נולד?
היום בדקנו שוב, בוועדה לענייני ביקורת המדינה, את מהלך קבלת ההחלטה על ההתנתקות. בישיבה היה בוגי יעלון, הרמטכ"ל לשעבר. גילינו, שוב, שההתייעצות עם הגורמים המקצועיים – קודם כול גורמים ביטחוניים, שהרי זה הוצג כצעד שאמור לשפר את המצב הביטחוני שלנו – לא היתה אלא לאחר קבלת ההחלטה אצל ראש הממשלה ותיאום ההחלטה הזאת עם האמריקנים.
זאת לא הדרך שבה מדינה יכולה להתנהל, ולכן התוכנית הזאת, גם לגבי מי שמסכים עם עקרונותיה, לא ראויה לתמיכה, לא ציבורית ולא זו של הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אם אדוני מחזיק מטפחת בצבע פסטל, אני מבקש רק לא להפגין. הואיל וביקשתי מהצד האחר, אני מבקש מחברי הכנסת להקפיד בעניין זה. חבר הכנסת רומן ברונפמן נקרא על-ידי.
חבר הכנסת פרוש, ואחריו – חבר הכנסת מח'ול.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בעוד ראש הממשלה אריאל שרון מתגמל את יושב-ראש הרשות הפלסטינית בוויתורים מפליגים, הרי מעשי טרור, רצח יהודים ותקריות ירי – פיגועים, מטענים וירי רקטות – שוברים שיאים חדשים.
אבו-מאזן נוקט מדיניות מתוחכמת ומוליך שולל את אריאל שרון. בעוד ערפאת יצר דימוי שהוא מסוגל להשתלט על ארגוני הטרור אך לא רוצה, אבו-מאזן, יורשו, רוצה לשכנע אותנו שהוא רוצה אך אינו יכול. אצל שניהם הטרור שלט ושולט ללא מצרים.
אנחנו צריכים להגיע למסקנה הבלתי-נמנעת, שאבו-מאזן לא פרטנר להסדר שלום, והוא לא מוכן לנקוף אצבע כדי למגר את הטרור ומגלה חולשה כלפי ארגוני הרצח. אבו-מאזן גם ממשיך לדבוק בדרישה הפלסטינית לשיבתם של הפליטים וצאצאיהם לישראל.
הגענו למצב אבסורדי, שבעקבות מעשי הרצח של יהודים והטרור המשתלט בימים אלה, שר הביטחון אפילו לא הגיב במלה אחת, שלא לדבר על מעשים, וגם לא גינה. מערכת הביטחון עסוקה רובה ככולה בתהליך ההתנתקות, שרק תעניק רוח גבית לתפיסה הפלסטינית כי הטרור מנצח את היהודים הנדחקים החוצה מפלסטין ההיסטורית.
מסיבות אלו, אדוני היושב-ראש, מן הראוי לעשות פסק-זמן בביצוע תוכנית ההתנתקות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת פרוש, אנחנו רוצים לשמוע כל מלה שאתה אומר, ולכן כשאתה ממהר קשה להבין אותך. ודאי שהקלדנית, שהיא הקצרנית, מתקשה מאוד לעקוב אחרי מילותיך. זאת לא תחרות.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
היא רגילה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כדאי לחסוך במלים ולהיות יותר ברורים. חבר הכנסת מח'ול, בבקשה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, המתנחלים הפנימו במשך עשרות שנים שהם מעל לחוק, בעצם קיומם כמתנחלים בשטחים לא להם, כי מעצם קיומם הם קיימים לא בכוח החוק אלא מחוק הכוח. על כן אנחנו עדים בימים אלה להשתוללות חסרת מעצורים, גם בכבישים - חסימת כבישים בישראל - גם בשוק בחברון, בהשתוללות פראית נגד תושבים פלסטינים חפים מכל פשע.
אנחנו עדים לכך שהממשלה מציעה להם היום קולוניה חדשה באשקלון, בדמות של מועצה אזורית נפרדת מאשקלון.
מישהו יצר את הגולם הזה, והגולם הזה קם על יוצרו. הגיע הזמן להציע תוכנית לביית את המתנחלים מחדש כאזרחים במדינת ישראל, בתוך גבולות מדינת ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
קשה לביית אדם בלי בית, חבר הכנסת מח'ול.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אפשר. תשאל אותי, אני חושב שאפשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
לך יש ניסיון, אין על זה ויכוח, אבל קשה. אם זה אתה או אם זה אחר, כל אזרח ישראלי שאין לו בית, קשה לביית אותו.
אני מודה מאוד לחבר הכנסת מח'ול. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת קולט אביטל.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הממשלה החליטה כמה פעמים להעלות את שארית יהודי הפלאשמורה מאתיופיה, ובשבועות האחרונים קיימה דיון נוסף. שמענו בדיון בוועדת העלייה והקליטה, שהממשלה אומנם החליטה להעלות אותם, אבל לא הקציבה את הכספים הראויים לקליטה. אני חושב שלפחות, כדי שלא תהיה לנו בושה על הפנים, שיהיה דין שווה ביניהם לבין ילדי העובדים הזרים, שהחליטו לאזרח אותם בעלות של 180 מיליון שקלים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת טל, שמצטנע לו במקומו, למרות היותו ראש סיעה חשובה בכנסת.
קולט אביטל (העבודה - מימד - עם אחד):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעוד חברי כאן מדברים על החקלאות הפורחת בגוש-קטיף ועל התושבים השלווים, חובתי הבלתי-נעימה להגיד כאן ועכשיו, שאני מזועזעת ממכתבי האיומים שנשלחים בימים אלה לרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ.
אני רוצה לצטט: "אם המשפחה שלך חשובה לך, הימנע מללכת בדרכו של ראש הממשלה". זה נוסח מכתב שהגיע היום ללשכת הרמטכ"ל.
אני מבקשת לקרוא מעל הבמה הזאת ולהזהיר, כשהדבר עוד אפשרי: חדלו מאיומים, חדלו מאלימות. הטענה שיהודי איננו מגרש יהודי לא יכולה להצדיק הפניית מכתבים כאלה לרמטכ"ל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת טל, ואחריו – חבר הכנסת אדלשטיין.
דוד טל (נוי):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בשוק נמכרים מוצרי מזון שעברו תהליך הנדסה גנטית. המוצרים נמכרים ללא סימון מתאים ובלי שהצרכן ידע על כך. אי-סימון המוצרים מעורר שאלות מהותיות, כגון: מה הן ההשלכות הבריאותיות של צריכת מוצרים מהונדסים? האם המוצרים כשרים? האם הירקות המהונדסים נחשבים צמחוניים? יש כאן הטעיה צרכנית ממדרגה ראשונה. שמים מכשול בפני עיוור.
אדוני היושב-ראש, רק אציין שמשרד הבריאות הקים ועדה מיוחדת עוד בשנת 1997 על מנת שתגבש את עמדת המשרד בנושא. הגם שלקח לה כשבע שנים להגיש טיוטה לתקנות בדבר סימון מזון, עד לרגע זה לא זכינו לראות את תוצאותיה ומסקנותיה של הוועדה בשטח, ולא בשווקים. שבע שנים ללא חשיפת המסקנות זה הרבה, לא, אדוני?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת אדלשטיין, ואחריו - חבר הכנסת אליעזר זנדברג.
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כמדי יום שלישי אני רוצה להעלות את נושא יונתן פולארד, והשבוע קשה עוד יותר מתמיד להעלות את הנושא הזה, כי רבים מאתנו שמעו את הזעקה שיוצאת מגרונו ומלבו של פולארד בפגישתו עם העיתונאי בועז גאון.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, לכבות את הפלאפון. אני מחזיר לך את כל הדקה. אני מתנצל בפני חבר הכנסת אדלשטיין.
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני חוזר ואומר, אולי היו קטעים קשים לקריאה בריאיון הזה עם יונתן. אבל, עם זה, אני לא אגיד מכאן את המשפטים הסתמיים, כמו: אסור לך להתייאש ואנחנו אתך, כי לצערי הרב כבר עשרות שנים אנחנו אומרים את הדברים האלה ופולארד עדיין בכלאו ומרגיש נבגד ומרגיש מופלה לעומת סוכנים אחרים שנתפסו בנסיבות כאלו ואחרות. אני קורא כאן לא לפולארד, אני יודע שפולארד חזק מספיק, אלא לכולנו להתעשת סוף-סוף ולעשות את הכול על מנת להביאו הביתה בהקדם. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין. חבר הכנסת זנדברג, ואחריו - חבר הכנסת אליעזר כהן.
אליעזר זנדברג (שינוי):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש לברך את בני הנוער שהגיעו לכאן היום במסגרת יום תנועות הנוער. אני לא אקח חלק בדיון שיתקיים מאוחר יותר, אבל אני כאן בכחול-לבן, ואני מקווה שהיושב-ראש מאשר. זכורים לי גם הימים של חולצה כחולה. אני חושב שכולם כאן שותפים לברכות שלי אליכם, וכולם רוצים לומר לכם עד כמה אנחנו שמחים שהתנועות הללו פעילות, וגם לומר מלה טובה לאלה שמפעילים ופועלים יום-יום, שעה-שעה, גם באילוצים תקציביים ועם בעיות לא מעטות אחרות. אני מברך אתכם, אתם העתיד שלנו. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. לא מוחאים כפיים. חבר הכנסת אליעזר כהן, הלוא הוא צ'יטה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת זחאלקה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שתי הערות קצרות. האחת לעניין שהעלה חבר הכנסת רן כהן על התאבדויות בצה"ל. מעיר לי ידידי חבר הכנסת אלדד, שהיה קצין רפואה ראשי, שמספר ההתאבדויות במדינת ישראל אינו שונה בהרבה ממספרן במדינות אחרות, אלא שבגילים האלה שזה קורה, בין 18 ל-20, הצעירים אצלנו משרתים בצה"ל. האשמה שהורים מפנים לצה"ל, כאילו השירות הצבאי גרם לכך, בטעות יסודה.
לעניין ביקורו של האורח הנכבד שלך, אדוני היושב-ראש, אתמול, ראש האיחוד האירופי. ערב לפני זה הוא הרצה לחברי הכנסת, שהוא הולך להמליץ לאיחוד האירופי, שישראל תיסוג לגבולות 1967. הוא נתן לי רעיונות יוצאים מהכלל, מה אני הייתי מציע לו ולמדינות אירופה, לאילו גבולות מדינות אירופה ייסוגו - לגבולות מלחמת העולם הראשונה או השנייה, או אני לא יודע איזה. שישמור את העצות למדינות שלו, לא לנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
בין חברים יכולים להיות חילוקי דעות, ואני הסברתי לו שיש בקרבנו חילוקי דעות רציניים. גם חבר הכנסת יולי אדלשטיין היה אתי אתמול בערב. חבר הכנסת אליעזר כהן, אני רוצה להפנות את תשומת לבך לכך שהוא ביקר אותך כמו אותי, ואותי כמוך. הוא לא בא לבקר אחד מאתנו, הוא בא לבקר את כנסת ישראל. כנסת ישראל פותחת את שעריה בפני כל האנשים שמכבדים את הדמוקרטיה, ויש להם דעות. אני אמרתי לו ששמענו הרבה עצות ממדינות רבות במאה ובאלף הקודמים.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
שישמור את דעתו שלו לעצמו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כהן, זוהי דעתך. אני רק הערתי לך. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת וילן.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אתמול התקיים בוועדת הכלכלה דיון בנושא שיווק קרקעות בעיר רמלה. שמענו על הרבה תוכניות, תוכניות יפות. אך, לצערי, אני לא יכול לומר אפילו שהופתענו, אלא אני צריך להגיד, שכפי שהתרגלנו אין באף אחת מהתוכניות האלה התייחסות לצרכיה של האוכלוסייה הערבית בעיר רמלה. השכונות הערביות ברמלה חיות במצב של מחנק. לא מקצים קרקעות לבנייה לאוכלוסייה הערבית, ואחר כך, בתערובת של גלגול עיניים ורשעות, באים כאן ומתלוננים על בנייה בלתי חוקית.
יש אפשרות לפתור את הבעיה, אך לא רוצים לפתור אותה. העירייה ומינהל מקרקעי ישראל לא רוצים לפתור את הבעיה של האוכלוסייה הערבית בעיר רמלה. כשלא מקצים קרקעות לאוכלוסייה הערבית ברמלה, אסור שיבואו ויתלוננו כאן על בנייה בלתי חוקית. מי שעושה עבודה בלתי חוקית אלה הרשויות ולא האזרחים. ועדת-אור החליטה על צדק חלוקתי, והעירייה והרשויות מצפצפות על זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת וילן, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת בריזון.
אבשלום וילן (יחד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אולי אני אפתיע אתכם, אבל אני חושב שההפגנה של אנשי יש"ע אתמול היתה הפגנה מכובדת ומוצלחת. זה שהתקשורת הישראלית החליטה עכשיו שהיא מחפשת רק את הדם, ואם מישהו לא סגר כבישים בכוח, גם כאשר הוא מוציא - אני לא רוצה להתחרות על המספרים, לפי הטוענים הם כבר הגיעו בערך לחצי מיליון מפגינים. אבל, אני ראיתי לאורך הכבישים שהיתה להם בהחלט כמות נכבדה של אנשים.
אבל, אני חוזר ומזהיר, אדוני היושב-ראש, אם מחר תהיה סגירת כבישים ברוטלית, גסה, חצופה, חסרת אחריות, אני קורא מפה לשר לביטחון הפנים גדעון עזרא פחות לדבר והרבה יותר לעשות. לתת הוראה חד-משמעית לכוחות המשטרה לפנות את הצירים, לא לאפשר לחבורת ילדים ולכמה מנהיגים לסתום את עורקי התנועה ולגרום סבל לאזרחים. זה מסוכן. אני לא רוצה להגיע חס וחלילה לאסון הראשון, שחולה לב לא יגיע לבית-חולים, או חס וחלילה שמישהו מהמפגינים גם יוכה בצורה חמורה על-ידי נהגים פראיים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת וילן, ואני מזמין את חבר הכנסת בריזון. אחרי חבר הכנסת בריזון - חבר הכנסת אלדד.
רוני בריזון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ברכות גם לחברות ולחברי תנועות הנוער המכבדים אותנו היום בצל קורתנו. ברוכים אתם.
אדוני, בעקבות פעולתה של חברה חדשה שנותנת שירותי לוויית מת בשרפה, הניח היום יושב-ראש סיעת ש"ס, חבר הכנסת אלי ישי, על שולחנה של הכנסת הצעת חוק שבין היתר פותחת צוהר מעניין לדרך שבה הוא חושב ומסתכל על העולם, צוהר לנשמתו. מעבר לכל הדברים האחרים שאפשר לומר על הצעת החוק הזאת, אומר דבר אחד, והוא שבדברי ההסבר היא קוראת כתנא דמסייע לה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואני מדגיש את כבוד האדם וחירותו, לא את דיני ההלכה היהודית. על כן, מובן שהסעיף הראשון של הצעת החוק הזאת אומר: נפטר יהודי אזרח מדינת ישראל יובא לקבורה על-פי חוק זה. זאת אומרת, על-פי הגדרותיו של חבר הכנסת אלי ישי, אדם הוא יהודי.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נדון עכשיו בחוק.
רוני בריזון (שינוי):
אנחנו לא נדון בחוק, גם לא במסכת אוהלות שאמרה את זה לפניו. אני רק מקווה שהתובע הכללי במוסקבה לא יניח את ידיו על הצעת החוק הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. הוא לא ביקש להגישה לציבור ברוסיה. הוא ביקש במדינה יהודית להתייחס לעדה היהודית. חבר הכנסת אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שלשום סירב החייל אבי ביבר להשתתף בפינוי מתיישבים בגוש-קטיף. בצדק סירב, ובדין הוא עומד למשפט היום. הוא הפנים את הקוד האתי של צה"ל, שאומר: חייל לא יעשה שימוש בנשקו או בכוחו כנגד אוכלוסייה בלתי לוחמת. הצד השני של המשוואה: יהודי לא מגרש יהודי, הוא: יהודי לא מכה יהודי.
באותה מידה אני קורא גם לאותם מתיישבים, שאני ראיתי בתמונות שהם מכים חיילים: איש בל יעז להרים את ידו על חייל או על שוטר, גם כאשר הוא בא להרוס את ביתו וגם כאשר הוא בא לגרש אותו. כאשר נהיה רבבות, לא נצטרך שום כוח כדי לעצור את תוכנית ההתנתקות.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת בריילובסקי, בבקשה.
ויקטור בריילובסקי (שינוי):
אדוני היושב-ראש כנסת נכבדה, אני רוצה עוד הפעם להפנות את תשומת לבכם להתפתחות מסוכנת ברוסיה. אני מתכוון להחלטה של פרקליט במוסקבה לפתוח בחקירה נגד פעילים בארגון יהודי ונגד הספר "קיצור שולחן ערוך", בהאשמה שהספר הזה מלא שנאה נגד עמים אחרים ומלא בגזענות.
יוזמי החקירה דורשים לאסור את היהדות כדת לא מקובלת בעולם המודרני, לאסור קיומם של ארגונים יהודיים ולפתוח תיק פלילי נגד כמה ממנהיגי הקהילה היהודית ברוסיה. אלה בדיוק אותן האשמות נגד היהודים ונגד היהדות שהיו בגרמניה הנאצית, בזמן המשטר הקומוניסטי ברוסיה ובזמן משפט בייליס ברוסיה, בתחילת המאה ה-20.
חשוב מאוד שיושב-ראש הכנסת ויושב-ראש האופוזיציה תקפו בישיבת המליאה את מה שקורה ברוסיה; כך גם הצעדים שנקט ממלא-מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט. אנחנו צריכים לעשות כל מאמץ אפשרי כדי לעצור את התהליך המסוכן הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת בריילובסקי. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה.
איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני כמה שעות פשטה משטרת ישראל על בית משפחת שחאדה בכפר ירכא שבגליל המערבי, בטענה שמסתירים שם רדיו פיראטי. התברר שאין שם שום רדיו פיראטי. המשטרה התנהגה בברוטליות קשה ביותר נגד נשים וילדים, וכתוצאה מכך אשה בהיריון בחודש השמיני פונתה לבית-החולים במצב קשה, ועמה עוד שתי נשים שנפצעו. אני קורא לשר לביטחון פנים להקים ועדת חקירה כדי לבדוק את התנהגות המשטרה באזור הזה ובכפרים הללו. לא יעלה על הדעת שדברים כאלה יקרו במדינה דמוקרטית ונאורה כישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת איוב קרא. חבר הכנסת מג'אדלה, בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצטרף לקודמי ומברך את נציגי תנועות הנוער, פעילים, מדריכים והנהגה, תהיו ברוכים. יישר כוח על העבודה הברוכה שאתם עושים יום-יום לטובת החברה הישראלית כולה.
אדוני היושב-ראש, סגן השר, שרת החינוך, התרבות והספורט, חברי הכנסת, שרת החינוך, התרבות והספורט הודיעה שתוכנית דברת יצאה לדרך. מן הראוי שתחזור השפיות למחשבה הבריאה של משרד החינוך והעומדת בראשו, ושתשכיל להבין שתוכנית דברת לא יכולה לצאת לדרך ללא הידברות עם המורים. לטובת כלל החברה הישראלית, על מנת למנוע סבל מהתלמידים ומההורים, יש לחזור להידברות, כדי שנוכל לפתוח את שנת הלימודים הבאה ב-1 בספטמבר בכבוד הראוי ובסדר מופתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת אמנון כהן, בבקשה.
אמנון כהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לענות לחבר הכנסת זחאלקה בקשר לדיון שהיה אתמול בוועדת הכלכלה בנושא קידום ופיתוח העיר רמלה. היו עניינים ביורוקרטיים במינהל מקרקעי ישראל. התוכניות שהוגשו למינהל היו תקועות שם למעלה מעשר שנים. אנחנו ניסינו לסייע בקידום תוכניות שאושרו ועומדות תקועות ואינן מוצעות למכרז. לא דנו שם בבנייה בלתי חוקית, לא דנו שם בנושא השייך למגזר כזה או אחר. היו פרויקטים לפיתוח התעסוקה בעיר.
לא צריך להפוך כל דבר לעניין פוליטי, הנוגע לשכבה כזאת או אחרת של אוכלוסייה. יש בעיה אמיתית למגזר הערבי בכל הארץ, אבל זה לא אומר שצריך להשתלט על הקרקעות. מדינת ישראל צריכה לתת פתרון דיור בכל המקומות, הן באזורים שיש בהם אוכלוסייה מעורבת של ערבים ויהודים והן באזורים אחרים. צריך לפתור את הבעיה הזאת, אבל לא צריך כל דיון אמיתי ומקצועי כזה להפוך לנגוע פוליטית.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש שתעריך את זה שישבתי בשקט ולא קראתי קריאת ביניים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רשמתי לעצמי שעד שקראת קריאת ביניים, לא קראת קריאת ביניים.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אני רק תוהה מה לעניין פיתוח העיר ולכלכלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ועדת הכלכלה דנה בנושאי מינהל מקרקעי ישראל. חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, בבקשה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, עיתון "הארץ" יצא ביום ראשון בהכרזה: "שחיתות עם כל שיטה". הוא מתייחס לשחיתות שמצאו בפריימריס, שמצאו במפלגת העבודה, הוא מתייחס למה שקורה במרכז הליכוד, ואומר שכולנו מושחתים, כל חברי הכנסת מכל המפלגות.
דן מרגלית נהנה להשמיץ בכל יום שישי את חברי הכנסת מהליכוד ומהעבודה, וגם בא בטענות לחברי שינוי, כי אנחנו חושבים ששיטת הפריימריס לא ראויה, לא מתאימה או לא פותרת את הבעיה. העובדות לא משנות לדן מרגלית - חברי שינוי ראויים לגנאי.
גבי גזית נלחם כל יום בביורוקרטיה, בשחיתות ובדברים הלא-תקינים במדינה, ואני מאוד מעריכה אותו על כך, אבל הוא אומר שכל חברי הכנסת מתעסקים עם הצעצועים החדשים, עם הפלאפונים החדשים, ולא בדברים הרציניים. למחרת אסון הרכבת הוא השמיץ את כולנו בהבל פה ואמר: כולכם מתעסקים עם השטויות האלה, עם הצעצועים שלכם, ולא בדברים האמיתיים.
אני רוצה לומר לציבור כולו, שיש כאן חברי כנסת ראויים ורציניים, ושלא כולם מושחתים. מי שלא בסדר, צריכים לתת לו על הראש, אבל העיתונאים, הציבור וחלק מאתנו לא מבינים, שעל-ידי זה שהם ישמיצו את כולם ויגידו שכולם לא בסדר, הם פוגעים בדמוקרטיה הישראלית, והציבור יאבד את אמונו במקום הזה. הם פוגעים בדמוקרטיה ובמדינת ישראל.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת, בשבועות האחרונים לא היית כנראה בבית-הכנסת, ואני רוצה לומר לך שאנחנו בתפילות אומרים - - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
מאז שלא נותנים לי להתפלל עם כולם, אני לא הולכת.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי. הבנתי. אז אני אומר לך איך אומרים אלה שמתפללים בנפרד. הם אומרים: מי שעוסק בצורכי ציבור באמונה, הקדוש-ברוך-הוא ישלם שכרם. ללמדך שמפה תקבלי ביקורות מכאן ועד עולם. יש ביקורות שנשמעות ברדיו ובכלי התקשורת שהן נכונות וצודקות, ואנחנו צריכים לפשפש במעשינו, ויש ביקורות גורפות. זה גורלו של איש ציבור, לטוב ולרע, ואנחנו צריכים לקבל את ההבנה שאנחנו לא יכולים להשתיק את התקשורת.
כמובן, ביקורת מעל במת הכנסת כלפי התקשורת, שנציגיה אינם יכולים להשיב עליה באותה עת, תגרור אחרי זה שהם ידברו עלינו. בלי כל ספק, אני רוצה לומר, ויש רבים מחברי הכנסת שלא יודעים זאת אפילו, שלא באנו וביקשנו מהחברה, והיא גם לא שלחה את לחמה על פני המים - אנחנו קשורים עם המדינה כולה בהסכמים שעושה נציבות שירות המדינה, או עם הממשלה, עם משרדי הממשלה, עם חברות כאלה או אחרות.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
זה ברור, הרי המהות כאן לא חשובה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בכל זאת, יש ציבור שמנסה לשאול מדוע את משחקת בצעצועים. אני אומר לך את האמת: לא לקחתי טלפון כזה - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
גם אני לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
- - לא בגלל שלא רציתי, כי התביישתי, כי אני לא יודע איך להפעיל אותו, ואני לא רוצה שהנכד שלי - - -
קולט אביטל (העבודה - מימד - עם אחד):
אתה בחברה טובה. גם אני לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, רק מהעיתון נודע לי שאני צריך להחליף את הטלפון.
רבותי חברי הכנסת, אל תדחו ביקורת בגלל זוטות, כי יש ביקורות שצריכות לגרום לנו לפשפש רבות במעשינו.
רבותי חברי הכנסת, תודה רבה לכל חברי הכנסת אשר השתתפו בדיון במסגרת נאומים בני דקה של חברי הכנסת.
הצעות לסדר-היום
יום הצדעה לתנועות הנוער בישראל
היו"ר ראובן ריבלין:
הנושא הבא – הצעות לסדר-היום מס' 7054, 7050, 7064, 7066 ו-7135: יום הצדעה לתנועות הנוער בישראל.
רבותי חברי הכנסת, אדוני סגן השר, שרת החינוך והתרבות, חבר הכנסת מגלי והבה, אנו מציינים את יום תנועות הנוער. הכנסת, שרבים מחבריה בוגרי התנועות, ובלב ובנשמה תמיד יישארו חברים בתנועה, מצדיעה היום לכבודן של תנועות הנוער.
לתנועות הנוער חלק חשוב בהקמת המדינה, בחזרת העם לארצו, בהתיישבות, בקליטות העלייה ובערבות ההדדית, בכל הטוב שבנו. הן מגלמות גם את הציונות וגם את הישראליות של כל העושים ולא אלה שרק מדברים.
יש אומרים כי בדורנו, בחברה המערבית המתקדמת, אין מקום לתנועה. בעידן האינטרנט ותרבות המערב, להיות חבר בתנועה זה להיות אנכרוניסטי, הם אומרים. לא נסתיר גם כי בתנועות מסוימות יש אומנם ירידה במספר החברים. אבל האמת היא, שאנו זקוקים לתנועות הנוער, כי היום, כמו בעבר, הן המיטב שבחברה, הן השאור שבעיסה.
כבר בפרשת השבוע ראינו כיצד עומדים יהושע וכלב, ומול המרגלים לא נרתעים ולא יראים, ומכריזים "טובה הארץ מאד מאד", ו"עלה נעלה - - - כי יכול נוכל לה". כך גם אתם, ידידי, המוליכים את התנועות ונמצאים כאן ביציע האורחים, אל תבושו ואל תיראו, עלו והצליחו, כי מדינת ישראל צריכה נוער איכותי, אכפתי, בעל לב, נוער המוכן לשאת בעול, בשנת שירות, בהדרכה, בהגשמה. חזקו ואמצו, "תל-חי" וכל ברכה שאתם נוהגים לברך האחד את רעהו. היו ברוכים.
רבותי חברי הכנסת, אני פותח את הדיון המיוחד. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, ואחריה – חברנו חבר הכנסת חיים אורון. בבקשה. היא יוצאת תנועת "בני עקיבא" והוא יוצא תנועת "השומר הצעיר".
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, היום, כהצדעה לתנועות הנוער, התכנסנו משעה 12:00 בוועדת החינוך לדון בבעיות הקשורות לתנועות הנוער. בשעה 14:00 נפגשנו באודיטוריום של הכנסת. והנה, כאן, נמצאים חברי תנועות הנוער מרחבי הארץ. לאחר תוכנית מרתקת, שבה הופיעו חניכי צמ"ד - צופים לילדים עם צרכים מיוחדים, שמענו את הדר גולדשטיין ואת גלית פרטוק מברכים אותנו, מאוד נהנינו מהברכות שלהם; "הנוער העובד והלומד" – נעה וולף ובהאא נבאבתה; דיברה גם עולה מאתיופיה, אברש מלסה, מתנועת "בני עקיבא"; שמחנו גם לשמוע את להקת תנועות הנוער המקובצת בניצוחו של גלעד לרר – כל תנועות הנוער שותפות ללהקה – שמענו נאום מרתק של יניב שגיא, יושב-ראש מועצת תנועות הנוער, ואת מנכ"לית משרד החינוך.
אני רוצה להודות לחברי הכנסת שהשתתפו באירוע באודיטוריום: צבי הנדל, יולי תמיר, מלי פולישוק, אבשלום וילן, ניסן סלומינסקי – כולם כיבדו אותנו באירוע של תנועות הנוער. אני רוצה להודות על דברי הברכה של השר מתן וילנאי, של זבולון אורלב ושל סגנית השר אורית נוקד, שתרמה רבות לתנועות הנוער, ודאגה שבחוק ההסדרים ייחקק שמבני תנועות הנוער משוחררים מתשלום ארנונה. מגיעות לה תודות. כמובן תודה למירי יכין, המפקדת שלנו, שבזכותה האירוע היה בבחינת מופת ודוגמה; תודה לנפתלי דרעי, שעזר לנו רבות, וכמובן לשני העוזרים הפרלמנטריים שלי, יוסי ואייל, שעבדו קשה מאוד סביב האירוע. אם שכחתי מישהו, אתכם הסליחה. השתדלתי להזכיר את כולם, ואני מקווה שבמועד קרוב אחר נוכל שוב לקיים כאן פעילויות של תנועות הנוער, וכפי שהזכיר יושב-ראש הכנסת - פעילות תנועות הנוער מאוד חשובה לנו.
שני מדריכים בסניף באר-שבע-רמות של תנועת הנוער הציונית-דתית "בני עקיבא", אביחי לוי, בן 16, מבית-חג"י, ואביעד מנצור, בן 17, מעותניאל, השם ייקום דמם, נרצחו מן המארב בידי בני עוולה בערב שבת קודש האחרונה. אני מבקשת לכבד את זכרם בדקה של דומייה. אני מבקשת מכולם לקום.
היו"ר ראובן ריבלין:
את לא יכולה לעשות זאת.
חיים אורון (יחד):
את לא יכולה לבקש.
היו"ר ראובן ריבלין:
את לא יכולה לעשות זאת, לצערי ולמגינת לבי.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
דממה של דקה. דקה דומייה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להמשיך.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
"בני עקיבא" היא התנועה שבה גדלתי, "בני עקיבא" עיצבה את חיי, כל חיי הם המשך הערכים שספגתי בסניף תל-אביב-צפון שעל גדות הירקון, אפילו את בעלי אני חייבת לתנועות הנוער.
כיום, כשאני עוברת על גדות הירקון בשבת, אני מאושרת לראות את החניכים בסניף, באים למיפקד ולפעילויות אחרות, עוסקים בנושאים העומדים על סדר-יומנו ומגבשים תפיסת עולם ערכית.
היכן עוד אפשר לקבל ערכים נעלים בעולם פוסט-מודרני, מבולבל וחומרני, בחברה כה מפורדת ומפולגת, מלאת קונפליקטים ופערים עצומים?
סם החיים של החברה הישראלית הוא תנועות הנוער. ללא תנועות הנוער לא תוכל להתקיים כאן חברה, אלא כאוסף חסר זהות של אינדיבידואלים. זה מה שעלול להיוותר מהדורות הבאים.
ללא הדרכה אישית של מדריך בן דורו, אשר מבין ללבו, לא יוכל הצעיר הישראלי לעבור תהליכי חיברות כראוי. בלי המסגרת החברתית-הערכית, בני-הנוער בורחים אל המועדונים, ושם מחכים להם אלכוהול, סמים, אלימות פיזית, אלימות מינית.
מרכזי הפעילות של תנועות הנוער - הקן, השבט, הסניף - הפכו לנווה מדבר עבור הנוער. מלבד אותם מקומות הפכה מדינתנו לאזור מפורז מתמימות, למדינה שילדות אין בה, והילדים ובני-הנוער חוזים מדי יום ביומו באלימות, בתרבות צרכנית ריקה וחומרנית. אנחנו רואים את הילדים שלנו הולכים ומידרדרים משנה לשנה, ללא מעצורים.
היום, יום ההצדעה לתנועות הנוער בישראל, חייבים לומר את האמת: איננו עושים די למען תנועות הנוער. בכל פעם שאני חולפת על פני סניף תל-אביב-צפון של "בני עקיבא", שבו גדלתי, אני רואה את מערכת הביוב הקורסת, את המתקנים המתבלים. סניף התנועה בלב צפון תל-אביב הוא אי של כיעור והזנחה. כל זאת באשמתנו, המבוגרים. את ילדותנו אנו חבים לתנועות הנוער, אך לא ידענו להכיר טובה ולדאוג לתקציבים נאותים ולתנאים אלמנטריים לפעילותן של תנועות אידיאליסטיות וחיוניות אלו.
אולם, מכאן ואילך לא נוכל עוד לזרוק אבנים לבאר שממנה שתינו. היום אנחנו מתגייסים מחדש למען תנועות הנוער. כוונתי להתגייסות ממשית, בסיוע של כל אחד מאתנו, חברי הכנסת - להתחייב היום שנגיע לסניף או לקן הקרוב לביתנו ונציע את עזרתנו. אנחנו, שגדלנו בתנועות הנוער, עלינו מוטלת החובה לבוא ולתרום מזמננו, ליזום פעילויות, לייעץ, להרצות, להושיט יד.
אם אבחן את משפחתי הקרובה, אומר בכנות כי ללא תנועות הנוער, אני, ילדי ונכדי לא היינו אותם אנשים. בתי הבכורה היתה חניכה, מדריכה וקומונרית ב"בני עקיבא". שני בני היו חניכים ומדריכים ב"בני עקיבא". הנכד הבכור שלי חניך ב"עזרא" כבר מכיתה ג'. בתי חני רואה במקצוע ההוראה שבו היא עוסקת ייעוד ושליחות עליונה. את הערכים הללו היא ספגה בראש ובראשונה בבית ובתנועת הנוער. בני הצעיר איתן לא היה בוחר להתגייס ליחידה קרבית אם לא היה מבלה שנים רבות מחייו במסגרת "בני עקיבא". אורח חיינו, של בעלי ושלי, ייתכן שהיה שונה לולא תנועות הנוער. מכאן החוב הכבד שאני חבה לתנועת הנוער.
ככל שחדרה ההוויה הפוסט-מודרנית לחיינו, כן התמסמסו הערכים המוחלטים שעליהם גדלנו, התחנכנו וחינכנו, וצצה הססמה: כל אדם והאמת שלו. ערכים שהיו בקונסנזוס, בהסכמה מלאה, ירדו ממעמדם לטובת ערכים המחזקים את מעמדו של הפרט. זהו חלק ממהלך תרבותי המדגיש את ה"אני" ומטיף להגשמה עצמית. הורים ומורים מתלוננים על אטימות של התלמידים, של ילדיהם כלפיהם. כלי התקשורת מדווחים על אלימות גופנית ומילולית כלפי מורים, תלמידים, מנהלים. אין ספק, זהו חלק ממהלך תרבותי שמדגיש את ה"אני" ומטיף להגשמה עצמית.
היכן מצויות תנועות הנוער בקלחת של המשבר הזה? לתנועות הנוער תפקיד מכריע במאבק הכולל לשינוי פני החברה והנוער. מאז ומתמיד הן הובילו שינויים חברתיים וסחפו אחריהן את הזירה הציבורית כולה. תפקידן בבניין ההתיישבות ובעיצוב חברת צדק וחסד מוכר לכול. יש בהן בתנועות הנוער תכונה שחסרה במוסדות חינוך, והיא מעלתן ויתרונן - הגמישות. בעוד מוסדות החינוך מתקשים להתאים עצמם לשינויי התקופה ועל כן לא אחת מאחרים את הרכבת, תנועות הנוער חופשיות מביורוקרטיה ממשלתית ומתוכניות לימודים ארוכות טווח שקיימות במערכת החינוך.
עלינו לעודד את התלמידים ולדחוף אותם להשתלבות מרבית במסגרות לא-פורמליות, מתוך הבנת העוצמה החיובית שבהן. תנועות הנוער מהוות מסגרת חינוכית משמעותית לצד בית-הספר, ובכוחן להשלים ולחזק את תפקידו של בית-הספר. ראוי שהגוף הפורמלי ישלב את ידו בזרוע הלא-פורמלית, במלים אחרות, שתנועות הנוער ידאגו לחזק ולגבות את בית-הספר, ויחד הן יצעידו את ילדינו ותלמידינו לקראת עתיד חינוכי טוב יותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחברת הכנסת גילה פינקלשטיין, וגם מודה לה על ארגון היום הזה. איך אומרים במקומותיכם - השם עמכם.
אני מזמין לברכת "חזק ואמץ" וגם "עלה נעלה" את איש תנועת "השומר הצעיר" וגם "המחנות העולים", הלוא הוא חבר הכנסת חיים אורון, ג'ומס בפי כול, לבוא ולשאת את דבריו בנושא זה.
דוד טל (נוי):
"הנוער העובד והלומד" זה "עלה והגשם", לא "עלה ונעלה".
היו"ר ראובן ריבלין:
אשמח לשמוע מכל אחד, ואאפשר לכל חבר כנסת לומר את הברכה שהוא היה אומר כחבר תנועת הנוער. אני זכיתי לשתיים: גם של "חזק ואמץ", לא של "השומר הצעיר" אלא של "הצופים", וגם ל"תל-חי עמיתי", זאת אומרת, בזמן שתל-חי היתה תל-חי.
חיים אורון (יחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אורחים יקרים ביציע, אני חושב שראוי לכנסת שהיא מקיימת היום יום הצדעה לתנועות הנוער.
אדוני היושב-ראש, בזמני לא היה אפשר גם וגם. או "חזק ואמץ" או "עלה והגשם". כך התחלק העולם, ואני הייתי "חזק ואמץ" ב"שומר הצעיר".
דבר השיר אומר "אדם הוא תבנית נוף מולדתו", ואני חוזר ואומר הרבה פעמים, שבתבנית נוף מולדתי מרכיב מאוד מאוד מרכזי הוא תנועת הנוער, במקרה זה "השומר הצעיר", על כל מה שהיא מבטאת - על עולם הערכים, על סגנון החיים, על מקבץ השירים ועל תפיסות שאני נשאר נאמן להן לאורך כל חיי.
אפשר ביום הזה ובמסגרת הזמן הלא-ארוכה שעומדת לרשות כל אחד מהדוברים להקדיש חלק גדול מהזמן לתפקידן של תנועות הנוער לפני קום המדינה, בתקופת השואה, לפני מלחמת השחרור, במלחמת השחרור, לאחר קום המדינה ועד היום. אין בכך אמירה יומרנית, שמדינת ישראל לא היתה קמה ללא תנועות הנוער. תנועות הנוער היו בית-הגידול - על כל מגוון תנועות הנוער - שמתוכו צמחו המפלגות, שמתוכו צמחו הזרמים השונים בציונות, והן היו הבסיס הרחב של המדינה שבדרך, ואחר כך של המדינה, בשיעורים שקשה לתאר אותם.
ראוי גם להדגיש היום, שתנועות הנוער היהודיות הן אחת היצירות המקוריות של העם היהודי במאה הקודמת. אין להן אח ורע. היו תנועות נוער בקרב העמים, היו תנועות נוער שהשפיעו על תנועות הנוער היהודיות - ה"וונדרפוגל", "הצופים" ותנועות אחרות, אבל נוצרה איזו מהות של תנועת נוער יהודית שהיא שונה מכל תנועות הנוער האחרות, והמהות המרכזית הזאת היתה, והיא חשובה לענייננו, שתנועת הנוער לא היתה חלק מהחינוך הלא-פורמלי. היא לא היתה עוד חלק של החינוך המשלים. תנועת הנוער נטלה על עצמה את היומרה, שהיום אנחנו יודעים עד כמה היא היתה יומרה ועד כמה אולי לא ניתן להגשים אותה, אבל כמו כל מיני יומרות אחרות שקיימות כי לא ניתן להגשים אותן, היתה היומרה לעצב אדם ולברוא מציאות בדמותו.
במקרה של תנועות הנוער הציוניות, הדמות היתה המדינה, על כל התפיסות שבה: מי שחשב סוציאליסטית, מי שחשב דתית, מי שחשב אזרחית, מי שחשב בגוונים אחרים, אבל זו היתה דמותה של תנועת הנוער. לכן מבחן ההגשמה האישית היה כל כך מרכזי בהן. אנחנו לא רק מחנכים אותך למה שתהיה, אנחנו לא רק אומרים לך, אנחנו לא רק מעבירים לך שיעורים, אנחנו בעצם יוצרים תביעה כמעט בלתי אפשרית – אתה נדרש, לעתים אפילו מלים יותר קשות מאשר נדרש, מחויב להגשים בחייך את מה שאתה מתחנך אליו.
עצם היומרה הזאת, כמה תמימות יש בה, אבל כמה כוח יש בה. והיומרה הזאת, בעצם מי שיחפש ימצא את הטביעות העמוקות שלה פזורות על פני כל מדינת ישראל - בדמותו של הקיבוץ, בדמותה של הספרות, בדמותו של הצבא, דרך הפלמ"ח, בדמותה של בית"ר, בדמותה של תנועת "בני עקיבא". כל הגופים הללו צמחו מתוך אותה תפיסה, למרות המחלוקות האמיתיות שביניהם.
אולי דבר יותר מעניין: לא היו מקומות שבהם המחלוקת, אדוני היושב-ראש, היתה גדולה יותר והפערים היו גדולים יותר והעימות היה גדול יותר מאשר בתוך תנועות הנוער. אבל, הוא נבע מן הביטחון של כל אחת מהן, שהיא מבטאת את האמת הצרופה כפי שהן תפסו אותה.
מה למחלוקות האלה לעומת המחלוקות של ימינו, שאתה לא יודע מאיפה הן באו, לאן הן מושכות ואת מי הן מעניינות? איך אומרים: הכול אישי, הכול פוליטי. אז אני יודע שיש גם רצון לתאר את המחלוקות הללו מנקודת מבט של "מה הם התעסקו עם השטויות הללו", אבל, כשאתה מנסה ללמוד אותן או להכירן יותר, והתמזל מזלי - ואינני בן הדור הזה - ויצא לי, כבחור מתבגר או צעיר, להיות בצלן ובצדן של אותן דמויות שחיו את החוויה הזאת והיו חלק מרכזי ממנה בכל התנועות: מטבנקין בקיבוץ המאוחד, מאיר יערי וחזן ב"שומר הצעיר", בורג ושפירא ב"בני עקיבא" - אתה ראית את העוצמות הללו.
על-פי השקפתי, הדבר הזה נשאר, ביסודו של דבר, בתנועות הנוער גם היום. חשוב שהוא נשאר. חשוב שהן מחדדות את העמדות שלהן. חשוב שהן לא נכנסות לכל המעגל הפשרני שאנחנו, היותר מבוגרים, ולכאורה יותר חכמים, ולכאורה יותר מבינים, כבר שבעים אותו. כמה חסרה החברה הישראלית את אותה אמונה בסיסית.
יש גם הממד של ההגשמה האישית, שפעם היה ייחודי לקיבוץ. היום צומחת בתנועות הנוער - אינני יודע עד כמה חברי הכנסת מודעים לכך - התופעה של תנועות בוגרים, כלומר אנשים שממשיכים את חוויית תנועת הנוער כשהם לא בתוכה, וזאת בקומונות עירוניות ובקיבוצים, כאשר בעצם עיקר תפקידם הוא המשך ההדרכה בתנועת הנוער ופעולה חינוכית, וכל מיני וריאציות כאלה.
אינני רוצה לנצל יותר מדי את טוב לבו של היושב-ראש, ואני רוצה להעיר עוד שתי הערות. ראשית, להשקפתי, תנועת הנוער, אף שהיא מוצגת כך, איננה ה-filler של החינוך הלא-פורמלי. היא יכולה להיות גם כזאת, ויש לה תפקיד מרכזי בחינוך הלא-פורמלי, אבל היא הרבה יותר מכך. אני חושב שחובת המדינה לאפשר לאורגן, ליצור הייחודי היהודי הזה, להמשיך ולהתפתח במדינת ישראל של שנות האלפיים על כל הגוונים שבתוכו, עם כל ההבדלים שבין התנועות ועם כל המתח ביניהן. אני אומר יותר מזה: יהודים וערבים, ציונים ושאינם ציונים. חובתה של המדינה לאפשר להם להתקיים, משום שקיומן של תנועות הנוער במדינת ישראל עונה על צורך מאוד מרכזי של החברה הישראלית.
מדברים על משבר תנועות הנוער. אני חניך תנועות נוער מכיתה ד' - מגיל 12 - וכבר הרבה שנים חלפו מאז. לא היתה שנה שלא היה בה דיון על משבר תנועות הנוער.
היו"ר ראובן ריבלין:
כיתה ד' זה גיל עשר.
חיים אורון (יחד):
לא היתה שנה שלא היה בה דיון על משבר תנועות הנוער. יש גם משבר בתנועת הנוער. אבל, יש תחום אחד שהוא המשבר של תנועות הנוער עכשיו, והוא מצמצם באופן דרמטי את יכולתן לפעול, והוא המשבר התקציבי, שמשותף לכל תנועות הנוער.
חברת הכנסת פינקלשטיין, עם כל החשיבות בכך שנלך לבקר במועדונים, או בקנים, על-פי שפתנו, ונספר את מורשת העבר ונעודד למורשת העתיד, יש תפקיד שרק פה אפשר לקחת אותו ולקדמו, וזה להגדיל את תקציב תנועות הנוער ולייצב אותו. לא שחבר הכנסת שוחט יצליח בכל מיני תרגילים להוסיף 20 מיליון שקל לארבע שנים לתקציב, ואף אחד לא יודע כמה זה עוד יימשך, ולא שחבר כנסת אחר יצליח להעביר בחוק ההסדרים איזה תרגיל, אלא לקבל את העובדה הפשוטה, שמדובר באחד המאפיינים התרבותיים, הרוחניים, החשובים של מדינת ישראל דווקא לגבי הדור הצעיר, וצריך לתת לו להתקיים ובכבוד, כאשר המדינה, ולא רק היא אלא גם גופים וולונטריים, תנועות קיבוציות ותנועות אחרות יישאו - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מדוע שהכנסת לא תחדש את הלובי לתנועות הנוער?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
יש, והוא בראשות סגנית השר.
חיים אורון (יחד):
אדוני היושב-ראש, הייתי בתנועת הנוער וגם זקנתי. הלובי לתנועות הנוער מאוד חשוב. בוא נעשה, ולא נגיד, שבעוד ארבעה חודשים אנחנו מוסיפים בתקציב x, ואני אפילו לא אומר כרגע מה, ונגמר הדיון.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
חיים אורון (יחד):
תאמינו לי, שאז הלובי יהיה מקום לבלות בו. נקיים פעם בשנה ערב של הלובי, ונשיר שירי תנועות הנוער.
היו"ר ראובן ריבלין:
תנועות הנוער - שידאגו לכך שהקריטריונים יהיו ברורים על דעת חברי הכנסת, ואז אני חושב שאנחנו צריכים - - -
חיים אורון (יחד):
מאה אחוז.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא בשמים.
חיים אורון (יחד):
נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
עשינו זאת, חבר הכנסת אורון ואני - ואינני זוכר אם חבר הכנסת רן כהן היה אתנו -
ב-1990.
אבשלום וילן (יחד):
- - - המשרד קבע. הכול בסדר.
חיים אורון (יחד):
לדעתי, הקריטריונים הם יותר ויותר מגובשים.
מה שמצפים מאתנו ברצינות זה לא לחיבוק, אלא מה שמצפים מאתנו ברצינות זה לשיק.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז. סגנית השר, חברת הכנסת אורית נוקד, אני מתחייב שאם אתם תבקשו אני אקיים בלשכתי ישיבה בנושא תנועות הנוער עם שר האוצר.
אורית נוקד (העבודה - מימד - עם אחד):
אני חייבת לומר - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני מזמין את עצמי.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אתה לא מזמין את עצמך. הלובי יבוא. ברור שאתה נמצא.
על כל פנים, אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת צבי הנדל, שיאמר את דבריו ליום תנועות הנוער. אחריו - חבר הכנסת חמי דורון. יסיים חבר הכנסת דניאל בנלולו.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הזמנתי את עצמי - וכבר הזמנת אותי.
מכובדי היושב בראש, חברות וחברי הכנסת, סגני השרים, ואחרונים חביבים, נציגי תנועות הנוער - מי שעוד נשאר אחרי יום ארוך ומפרך לשמוע את המליאה - גם אני בוגר תנועות נוער, אך בשונה מרוב חברי זכיתי להיות בשתיים מהן: עד כיתה י' הייתי ב"בני עקיבא", ובכיתות י"א-י"ב הייתי ב"צופים דתיים" בתל-אביב. ראיתי גם מזה וגם מזה, ואני חייב להודות ששניהם מעולים, ולא היו הבדלים - - -
אבשלום וילן (יחד):
זו לא בגידה? זו לא בגידה?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
זו כן בגידה, אבל, אתה רואה, הסתדרתי עם זה. היו בעיות - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
החברים שלי בגימנסיה היו ב"צופים", והאמונה שלי היתה בקן בית"ר. הסתדרתי אתם, ולא היתה לי שום בעיה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הסתדרתי עם זה. אני חייב להגיד לך, שהחודשים הראשונים היו באמת קשים עלי, כי הייתי צריך למחוק עבר גדול.
רן כהן (יחד):
זו ממש בגידה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
נכון - צדק חבר הכנסת אורון - שלתנועות הנוער יש עבר מפואר. זכיתי להיוולד לאמא, זיכרונה לברכה, שהפעילה את ההכשרה במדינה שבה היא חיה, במדינה קומוניסטית, במסגרת "בני עקיבא", של אלה שעלו לישראל, וכך היו בצמוד אליה, יד ביד, "השומר הצעיר" ותנועות נוער - אלה שהכינו את העולים לישראל וארגנו אותם לקראת היציאה למשימה. קראו לזה: הכשרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
איפה?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
בטרנסילבניה שברומניה. כך שבאמת תנועות הנוער תרומתן לציונות היתה ענקית.
פעם, כשהייתי בתנועות הנוער, ואני מניח שבאותה תקופה היו גם חבר הכנסת אורון ושאר החברים, והשאר אולי יותר צעירים, התחנכנו לתת. המדינה צריכה לקבל מאתנו. בבדיחות הדעת אני אומר, שאפילו הביטויים של האוכל היו אז: "קרעפלך", "קניידלך", "קינדערלך" - לתת לך, לך. היום זה "פרילי", "קינלי" ו"ביסלי", והכול מגיע לי, ואפילו באוכל. זו תפיסת העולם, ולא רק בישראל. זה עובר על כל העולם. לצערי, זה לא מדלג עלינו. פתאום האדם הוא המרכז. כשאתה מדבר על ערכים שבגללם אתה מוכן לתת את עצמך, את כל כולך, לצאת לשליחות לקיבוץ, להתיישבות, ולא משנה לאן - איש איש לפי אמונתו - זו היתה ההרגשה הכי טובה, שאני יכול לתרום ולתת למדינה, ולא לבקש ממנה. רק לתת, אף פעם לא לבקש, ולהיות מאושר שהיום ברוך השם הגענו לשלב, שגם המדינה מסוגלת להחזיר.
אבל, שהיוצרות יוחלפו ופתאום האדם הוא המרכז? יש זכויות הפרט, זכויות האזרח, והכול בסדר, אני לא מתנגד לשום דבר, אבל פתאום זה המרכז. אני צריך לבדוק אם המדינה נותנת לי מספיק ונותנת לחבר שלי מספיק, ומגיע לי ומגיע לי. יש פה משהו שחייב תיקון. אני מאמין ומקווה, שבתנועות הנוער כולן – ואני לא מכיר את כולן – לא חל השינוי הזה, שה"מודה" הזאת לא חדרה לעצמות של תנועות הנוער. לכן חשיבותן מרובה שבעתיים.
שמענו היום באודיטוריום גם את דעתם של קציני צה"ל. כשבאים לגייס ליחידות נבחרות, הם מחפשים את המדריכים ואת הפעילים בתנועות הנוער, כי מהם הם מסוגלים להוציא כוחות חיוביים, כי שם כנראה עדיין ממשיכים לחנך וללמד לתת למדינה.
מה שנותר לי זה להצטרף לקודמי בנושא התקציב, שהוא מבייש באמת. בידנו הדבר, ואפשר לתקן את זה. לא מדובר בסכומים שהכנסת לא יכולה לעמוד בהם. לאחרונה, בזכותי הכנסת מתגייסת בכוחותיה הגדולים ומגייסת 10 מיליארדי שקל כדי לגרש אותי מביתי, אז לארגן 100 מיליון שקל לתנועות הנוער, זה לא כל כך הרבה. אפשר לעשות את זה וצריך לעשות את זה. אין לי ספק שאם אנחנו ניתן את המעט לתנועות הנוער, שזה לא לפרט, אלא לחיזוק הכלל ולחיזוק החברה, אנחנו נקבל את זה עשרות מונים חזרה.
אם למישהו היה ספק, הוא היה צריך להיות היום באודיטוריום ולראות את בני-הנוער שעלו וירדו מהבמה, עם מוגבלויות ובלי מוגבלויות. עולה מאתיופיה, שאני מודה שהזלתי יותר מדמעה אחת כשהיא דיברה, ריגשה אותי כשסיפרה מה היא עברה. היא עומדת היום על הבמה ומחנכת אותי ומלמדת אותי מה זאת אזרחות טובה. את כל מה שיש לה היא נתנה לתנועת הנוער שהעניקה לה את זה. אם היא עומדת ומשבחת את תנועת הנוער שלה, במקרה זה "בני עקיבא", אני מניח שכל תנועה יכולה להוציא מתוכה אחד שישבח אותה באותה צורה.
אנחנו צריכים להבין, שאנחנו חייבים למלא את התפקיד שלנו, הקטן הזה, לתת להם את הדלק הדרוש, על מנת שיוכלו לעבוד כראוי. בעזרת השם, כפי שאמרתי, אם אנחנו נעשה צעד קטן, הם יחזירו לנו עשרות מונים. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת חמי דורון. חבר הכנסת אורון וסגנית השר, האם אין לנו איזה סקר הקובע שהשקעה בתנועות הנוער חוזרת אחר כך בריבית דריבית לעומת השקעה באיזה מעונות שיקום ודברים אחרים?
חיים אורון (יחד):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו חייבים לבוא וללבן את העניין.
חמי דורון (שינוי):
לא צריך סקר, אדוני. הרי ברור שתמיד המניעה זולה מהטיפול במחלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אלה הם דברים ברורים.
חמי דורון (שינוי):
כן, אבל לא לממשלה הזאת.
אורית נוקד (העבודה - מימד - עם אחד):
בסקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב נמצא שהציבור רואה את תנועות הנוער כמי שיכולות לתת פתרון לבעיית האלימות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ננסה לקיים דיון מעשי על עניין זה. בבקשה.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חניכי תנועות הנוער, מדריכים, אדוני, ברשותך, אני אפנה דווקא לבני-הנוער, לאותם בני נוער שכולנו מדברים עליהם לאחרונה בקשר לאלימות הגואה, לנהיגה הפראית בכביש, לנוער שכולנו שכחנו שיש לו גם מה להגיד, ואפילו דעה בעניינים "שוליים" כמו השינויים שחלים במערכת החינוך, הנוגעים לו ומשפיעים עליו, אבל משום מה לא כל כך שואלים אותו. מדובר בבני נוער שמדינת ישראל זקוקה להם, ולצערי, כשרובנו באים לדון בתקציבים ובמהויות, אנו שוכחים את זה.
שכחנו שבני-הנוער האלה, המדריכים חניכים צעירים בתנועות הנוער השונות במקביל ללימודים שלהם, עושים את זה בהתנדבות ומתוך אמונה שכך הם תורמים לחברה. שכחנו שרבים מהם יוצאים מדי שנה לשליחויות בחוץ-לארץ מטעם התנועות, הם יוצאים למדינות עולם שונות כדי להדריך צעירים יהודים, לקרב אותם למורשת היהודית ולמדינת ישראל. שכחנו שרבים מהם דוחים את השירות הצבאי שלהם למשך שנה שלמה, ואז, באותה שנה, הם יוצאים לשנת שירות, שבה הם משרתים את החברה בישראל מתוך אמונה.
שכחנו את להקות הזמר התנועתיות, שיוצאות גם הן מדי שנה להופיע בפני קהילות יהודיות בחוץ-לארץ ומקרבות אותן לזמר ולהוויה הישראלית.
ניסינו להדחיק את העובדה, שחניכי תנועות הנוער היו הראשונים שהבינו שילדי העובדים הזרים שנולדו כאן זקוקים ליחס הולם, לתנאים סוציאליים ולעזרה בהשתלבות במדינה שבה הם חיים.
לכן, חברים יקרים, אני חושב שהגיע הזמן להכריז "לא עוד". אתם, חניכי תנועות הנוער, יכולים לעזור לנו, למבוגרים, לאלה ששכחו, למגר את האלימות אשר פושה היום בקרב חבריכם ללימודים, לצבא ולחברה.
כמי שהיה חבר בתנועת נוער, אני יודע כי נוער החבר בתנועת נוער ופועל שם, עוסק במשך היום וממלא את היום שלו בפעילות ערכית, בפעילות חשובה, ולכן חשוב כל כך לצרף עוד ועוד בני נוער לתנועות האלה.
לצערי הרב, לא משרד החינוך, וכנראה גם לא ממשלת ישראל, חושבים שהדבר כל כך חשוב. הראיה לכך היא שהתקציב של תנועות הנוער הולך ופוחת מדי שנה בשנה. רק לפני זמן קצר, גברתי סגנית המשנה לראש הממשלה, את עשית כאן יום פעילות. היתה פגישה בחדר ההרצאות עם נציגי כל תנועות הנוער. אדוני היושב-ראש, דובר על 35 מיליון שקלים שחסרים לתנועות הנוער.
אורית נוקד (העבודה - מימד - עם אחד):
אבל אנחנו הצלחנו. עם כניסתה של מפלגת העבודה, זה היה אחד התנאים. אני חייבת לומר את זה, כי לא מזכירים את זה.
חמי דורון (שינוי):
למה לעשות מזה פוליטיקה? חייבים 35 מיליון שקלים כדי להתקיים, אדוני סגן השר. עומדת כאן שרת החינוך על הדוכן הזה ואומרת: אין לי, אין לי כסף. אין לי, היא אמרה, תסתכל בפרוטוקול.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
אני אתייחס לזה.
חמי דורון (שינוי):
מה, אין 35 מיליון שקלים, כשבנשימה אחת למחרת העבירו 290 מיליון שקלים, אתם יודעים לאן, בלי שום בעיה?
נוצר מצב שהיום, כדי להיות חבר בתנועת נוער, אתה צריך להיוולד להורים שיש להם כסף, כי הפעולות עולות כסף, והרבה, ולצאת למחנה נוער עולה כסף. עכשיו יוצאים למחנות נוער "מכבי צעיר", "הצופים", "השומר הצעיר" ו"הנוער העובד והלומד", וזה עולה כסף, וההורים צריכים להשתתף, ומה עושים אותם הורים שידם אינה משגת? בזמני לא שילמנו כסף. לא עלה בדעתם של המדריכים בתנועה להגיד לנו: זה עולה כסף לצאת לארבעה ימי מחנה ביער בן-שמן. זה לא עלה בדעתם. היום זה עולה כסף, ואת הכסף הזה צריכים לשלם חברי התנועות ומשפחותיהם.
יש היום בישראל תנועות נוער לא מעטות, תנועות נוער שמזוהות עם הימין, תנועות נוער שמזוהות עם השמאל, דתיות, חרדיות, תנועות נוער ערביות. לי אישית חסרה תנועת נוער ממלכתית; חסרות תנועות נוער ממלכתיות, מכיוון שהממלכתיות היא מרכיב חשוב ביותר בתנועות נוער.
היו"ר ראובן ריבלין:
"הצופים" היא לא תנועת נוער ממלכתית?
חמי דורון (שינוי):
דרך אגב, גם "מכבי צעיר" כך. אני אומר לאדוני משהו. בהגדרה של תנועות הנוער אני מסכים אתך, אבל בהגדרה של תנועות הנוער, הערך של ממלכתיות הושמט מהקריטריונים של תנועות הנוער על-ידי שרת החינוך, למה? כי הקריטריון הזה עלה קצת כסף למישהו, אז הוא הושמט. תנועת נוער ממלכתית היא תנועת נוער שיכולה למצוא את האיזון בין דתיים לחילונים, היא תנועת נוער שלא מחנכת לנקיטת עמדה פוליטית מסוימת, היא תנועת נוער שיכולה למצוא את הגשר בין כל הפלגים בחברה. בתנועות כאלה יכולים להיות חניכים גם דתיים, גם חילונים, גם ערבים, גם יהודים וגם נוצרים. הבעיה היא, כמו שציינתי, אדוני היושב-ראש, שהקריטריון של ממלכתיות חוסל על-ידי שרת החינוך.
אני רוצה לומר נתון אחד קטן: בנורבגיה יש שר נוער. יש משרד ממשלתי שבראשו עומד שר ומטרתו לקדם את המסגרות הבלתי-פורמליות. כשאני מסתכל על השולחן הריק הזה, העמוס כורסאות שרים לעייפה, אני רואה פה כמה וכמה כורסאות שאפשר לבטל אותן ובמקומן לעשות משרד ושר שיעסוק באמת בדברים האלה שקרויים מסגרות בלתי פורמליות ותנועות נוער, מכיוון שהמשרד הזה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אם במקום להקים משרד כזה היו נותנים את הכסף - - -
חמי דורון (שינוי):
בהחלט, אבל הבעיה היא שמישהו צריך לעשות את זה. אנחנו יודעים שכשיש שר חזק מבחינה פוליטית אז יש גם כסף. כשאין שר, גם אין אבא לדבר הזה. הרי כולנו יודעים את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הכנסת בעניין זה יכולה לעשות הרבה.
חמי דורון (שינוי):
אדוני, אני מסכים אתך שהכנסת יכולה לעשות הרבה, אבל מתוך היכרותי קצרת הימים את הכנסת, אין לי ספק שכשיגיעו הדברים לידי הצבעה על התקציב, הרי יצביעו על-פי קואליציה ואופוזיציה ועל-פי מצוות השר ומצוות הממשלה, וחזקה על כולנו שכל אחד יצביע על-פי המשמעת הסיעתית שלו.
בכל אופן, אני מודה לתנועות הנוער. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת חמי דורון, סגן יושב-ראש הכנסת. יעלה ויבוא חבר הכנסת דניאל בנלולו לומר את דבריו כדובר האחרון, ואחריו יעלה סגן השרה.
דניאל בנלולו (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, ידידי חברי הכנסת, סגני השרים, היום אנו מציינים את יום תנועת הנוער. אני רואה בתנועות הנוער גוף נהדר, שכל החברה הישראלית צריכה להודות לו ולהוקיר אותו על לא מעט ממה שאנחנו היום. הן העתיד שלנו, אשר בכוחו להוביל מהפך שיביא לחברה ישראלית צודקת, שוויוניות וערכית יותר.
תנועות הנוער מקיפות מספר עצום של חניכים. התנועות מייצגות זרמים שונים בחברה הישראלית, מחנכות לערכים, להגשמה ולאזרחות טובה ובעיני הן המפתח לשינוי פני החברה בישראל.
כבר בזמנו, עוד בטרם הקמת המדינה, ראה זאב ז'בוטינסקי, שלימים היה יושב-ראש בית"ר, את תנועות הנוער כגולת הכותרת של החברה. הוא ראה בנוער את הפוטנציאל להשקעה הכי גדולה ואת המוטיבציה להקמתה של המדינה שעליה חלמו המייסדים. ז'בוטינסקי הכריז על העלייה לארץ כעל "ספורט לאומי", שבו לקחו חלק והובילו כל תנועות הנוער.
תנועות הנוער הן דור העתיד, כמו בכל מדינה, אך כאן, במדינה כמו ישראל, שהאוכלוסייה בה אינה הומוגנית, חשיבותן כפולה ומכופלת. פעם היו מחנכים אותנו בבית-הספר לערכים יהודיים, לאהבת הארץ ולציונות. בימינו, בעולם, כשהאינדיבידואל נמצא במרכז וכל אחד שואף להתקדם ולהצליח מבחינה כלכלית ואישית, בית-הספר הופך לבית-חרושת לציונים, והערכים זזים מעט הצדה. פה, לדעתי, טמונה חשיבותן של תנועות הנוער, למלא את החלל הזה שנותר.
הנוער בחברה שלנו עושה עבודת קודש. הנוער שלנו הוא נוער טוב, נוער חיובי. לדוגמה: אני מסתובב בכל שבוע ברחבי הארץ, ובכל מקום במדינה יש סניפים של "מגן-דוד-אדום". כיום במד"א מתנדבים 6,000 בני נוער, בסניפים מקריית-שמונה בגבול הצפון ועד אילת בדרום, אשר עושים לילות כימים על מנת להציל חיים.
לפני כחצי שנה הוזמנתי יחד עם חברתי סגנית השר אורית נוקד לכנס תנועות הנוער הציוניות הלאומיות, שהתקיים בשטרסבורג בצרפת, בהשתתפות 300 ממנהיגי תנועות הנוער הציוני מכל אירופה.
חייבים לשמור על תנועות הנוער, כי הן אלה שנותנות ערך מוסף לבני-הנוער הגדלים בארצנו. אני מאמין שבכוחם של המחנכים והחניכים הצעירים לצקת ערכים ומורשת שיביאו לשינוי משמעותי בהתנהגות ובהתייחסות של בני-הנוער לכל הקורה בארץ. כך, תופעות המצויות בקרב בני-הנוער, כמו אלימות, שימוש בסמים וירידה במוטיבציה לתרום למדינה ולחברה, יפחתו במידה ניכרת.
עם זאת, ברור לי שללא תוספת משאבים לא ניתן יהיה לעמוד במשימות ובמטרות, ולכן, כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אמשיך להיאבק בעד הגדלת תקצוב תנועות הנוער. אני אומר פה לחברי שנמצאים אתי בוועדת הכספים, אדוני היושב-ראש, אולי נקרא לשנת 2006 שנת הנוער, שנה שנדאג בה לבני הנוער, שנה שנטפח אותם בכל המובנים. אני חושב שיחד עם חברי בוועדת הכספים, כשיביאו את התקציב, אנחנו נילחם שם על מנת להשיג את מלוא התקציב הדרוש.
דוד טל (נוי):
חבר הכנסת, לא צריך להילחם. יושב-ראש הכנסת העלה את הדברים - - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מה בעניין תקציב אכסניות הנוער?
דניאל בנלולו (הליכוד):
דנו ואנחנו דנים כל הזמן בנושא זה בוועדת הכספים, והגדלנו את התקציב בנושא הזה.
בקרוב יתחיל שלב היישום של דוח-דברת, שיביא למצב שבו ילדי ישראל יהיו חופשיים מלימודים בימי שישי. זו הזדמנות חסרת תקדים לתנועות הנוער להרים את הכפפה ולגבש תוכנית עבודה לקליטת הילדים בימי שישי ולחינוכם.
אני מאמין שמעורבות תנועות הנוער בדרך של נוער מחנך נוער, תוך מתן דוגמה אישית, תסייע לצמצום הפערים החברתיים, למיגור האלימות ולהגברת החינוך לערכי אהבת האדם והארץ. נער שנמצא בתנועות נוער הוא נער שאינו מסתובב ברחובות. הרחוב בימינו, כפי שכולנו יודעים, אינו מקום כה בטוח. הוא לומד להדריך לנתינה, לומד להכיר את שבילי הארץ ואתריה השונים.
מיטב הנוער שמגיע לצבא מתוך תנועות הנוער - הם המפקדים המובילים ברוב החילות, והם נותני הטון לאחר שירותם הצבאי בתחומים רבים ומגוונים באזרחות ובשירות הציבורי.
חברים, אסור לנו להזניח את המתכונת הזאת הנקראת תנועת נוער, ולא חשוב באיזו תנועה מדובר. עלינו להשקיע משאבים, לדאוג למבנים, לסבסד טיולים. מפעל הפיס אומנם עוזר, אך גם המדינה חייבת להוסיף עוד הרבה במסגרת תקצוב משרד החינוך או כל משרד אחר שיכול לתרום לנוער.
נאמר: חנוך לנער על-פי דרכו. היום, עם פתיחת החופש הגדול, אפשר להגיד: חנוך לנער על-פי דרכון. הנוער שלנו חושב במונחים מערביים של מדינות אירופה. תנועות הנוער הן אלה שיחזירו את ערך אהבת הארץ.
אני פונה עכשיו לכל ראשי תנועות הנוער בארץ, לכל המדריכים היקרים, החניכים המקסימים: עלו והצליחו ויישר כוח.
אדוני היושב-ראש, ודאי אתה יודע שכשהיינו בבית"ר היינו פותחים וסוגרים ב"תל-חי". תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
"תל-חי" לחבר הכנסת דניאל בנלולו. אני מזמין את סגן השר מגלי והבה, על מנת שיבוא ויאמר את דבר הממשלה ואת דבר משרד החינוך. בבקשה, אדוני.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני שמח על ההזדמנות שנפלה בחלקי עם כניסתי לתפקיד סגן שרת החינוך לברך את תנועות הנוער ביום חגן בכנסת ישראל.
תנועות הנוער היו נדבך משמעותי בהקמת המדינה, ומאז ועד היום הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני-הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים, ובמיוחד בנושאים הקשורים בערכים כמו אהבת הארץ, סובלנות, צמצום פערים חברתיים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, עידוד לדו-קיום, לאחריות ומעורבות.
בעשור האחרון אנו עדים לשינוי משמעותי במאפייני תנועות הנוער, שינוי המוצא את ביטויו בפתיחתן של תנועות הנוער לקהילה, זאת נוסף על טיפוח אוכלוסיות החניכים והמדריכים של התנועה עצמה. בעבודתן של תנועות הנוער היום האוריינטציה היא עם הפנים לקהילה. התנדבות בקהילה, עבודה עם אוכלוסיות נוער שאינן חלק מסורתי מחניכי תנועות הנוער, פעילות הקשורה בשילוב חניכים עם מוגבלויות שונות, פעילות בקרב אוכלוסייה של נוער בסיכון ופעילות בגישות חדשניות לקליטת עלייה הפכו נורמה מקובלת בתנועות הנוער.
אפיקי ההגשמה המסורתיים של תנועות הנוער הורחבו להגשמה חברתית בפעילות קהילתית, ושנת השירות הפכה אפיק מוביל, יחד עם מופע מעניין של צמיחת תנועות בוגרים שעיסוקן בחינוך.
יתירה מכך, המודל החינוכי המוצלח של תנועות הנוער אומץ במגזרים נוספים בחברה הישראלית, והיום אנחנו עדים לתנועות נוער משגשגות בכל מגזרי החברה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשנים האחרונות מתקיים במשרד החינוך תהליך שמטרתו להתאים את התמיכה בתנועות הנוער למאפייני התנועות, אשר מטבע הדברים השתנו עם הזמן, תוך הקפדה על חלוקת משאבים צודקת ושוויונית. במסגרת התהליך הוקמה ועדת מומחים בראשותה של פרופסור רנה שפירא, כלת פרס ישראל לחקר החינוך. מסקנות הוועדה עובדו על-ידי צוות יישום ומצאו ביטוי במבחן תמיכה שנכנס לתוקפו כבר בשנת 2005. בד בבד הוכפלה התמיכה של משרד החינוך בתנועות הנוער, והיא עומדת היום על כ-70 מיליון שקלים.
מהלך נוסף שהבשיל בימים אלה הוא חתימה על אמנה בין תנועות הנוער, משרד החינוך, מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות. האמנה נחתמה ביום חמישי האחרון, 23 ביוני 2005. ייעודה הוא השבחת פעילותם של סניפי תנועות הנוער ברשויות המקומיות ויצירת מודל עבודה מומלץ לפעילויות פלורליסטיות ומיטביות של תנועות הנוער ברשויות המקומיות. המשרד רואה חשיבות גדולה בהסדרת פעילות סניפי התנועות והתמיכה בהן ברשויות המקומיות.
אדוני היושב-ראש, תנועות הנוער, שתרמו רבות לדמותה של מדינת ישראל, איבדו מכוחן עם השנים וחל כרסום של ממש במעמדן. תהליך היחלשותן של התנועות עמד בהלימה להתחזקות המגמה של האינדיבידואליזם בחברה הישראלית, חשיבות המימוש האישי-הפרטי והיחלשותן של רשתות חברתיות נוספות. לשמחתנו, בתקופה האחרונה אנו עדים לפריחה מחודשת של הפעילות בתנועות, לגידול במספר המתנדבים לשנת שירות מקרב חניכי תנועות הנוער ולהקמת שדולה למען תנועות הנוער.
זה הזמן להודות לסגנית השר במשרד המשנה לראש הממשלה, סגנית השר אורית נוקד, על הפעילות המבורכת שלך ועל שיתוף הפעולה הטוב גם למען תנועות הנוער וגם עם משרד החינוך. החתימה על האמנה להסדרת פעילות הסניפים ברשויות המקומיות היא רק אחד הסממנים לכך.
משרד החינוך רואה חשיבות רבה בחזרתן של תנועות הנוער למרכז הציבוריות הישראלית. החינוך בתנועות הנוער מאופיין בפן הבלתי-פורמלי שבו ובכך שנוער מחנך נוער, תוך יצירת שכבת מדריכים צעירים, מעורבים ואחראיים, שעיסוקם בחינוך מלווה את שלבי התבגרותם כנערים.
אדוני היושב-ראש, דרך חינוך זו מוכיחה את עצמה לאורך השנים, ואנחנו פוגשים את בוגרי תנועות הנוער בעמדות ההנהגה של החברה הישראלית. גם היום נוער המתחנך בתנועות הנוער הוא נוער מעורב ואחראי, שתרומתו להנהגת החברה הישראלית היא בעלת משמעות רבה, והיא תבוא לידי ביטוי גם בעתיד.
אני מאחל לתנועות הנוער שימשיכו לעלות ולפרוח ולתפוס את מקומן הראוי במרקם החברתי והערכי במדינת ישראל. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, אני מבין שכולם מסתפקים בהודעת סגן השר, אבל בכל זאת אתן לחבר הכנסת עסאם מח'ול, לרגל חגיגיות היום, לומר כמה מלים. חבר הכנסת מח'ול, בבקשה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, אני מאוד מודה לך. בחודש האחרון היה לי הכבוד להשתתף בכינוס של אלפי בני נוער יהודים וערבים שהתקיים בנצרת, בני נוער שבאו מתל-אביב, חולון, חיפה, ירושלים, נצרת, סח'נין, טייבה, טירה, לרגל ציון 80 שנים לייסודה של תנועת בנק"י – ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי. בפי בני-הנוער האלה היה מסר, שהפוליטיקה לא חייבת להיות פוליטיקה של יהודים מול פוליטיקה של ערבים, אלא אלטרנטיבה אחרת - - -
דניאל בנלולו (הליכוד):
איזה נוער - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, הוא דייק. הוא אמר שהיו אלפי בני נוער, אתה שומע.
דניאל בנלולו (הליכוד):
אבל לאיזה בני נוער הכוונה?
היו"ר ראובן ריבלין:
של תנועת הנוער הקומוניסטית. מה קרה? אתה לא יודע שאצלנו זה המקום האחרון – חבר הכנסת מח'ול הוא מאחרוני הקומוניסטים.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אתה לא צודק הפעם, אדוני היושב-ראש, כי דווקא - - -
איוב קרא (הליכוד):
יש עוד קומוניסטים?
היו"ר ראובן ריבלין:
הנה אתה רואה, והוא גאה – קומוניסט גאה.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אני לא חושב שהיושב-ראש צריך לומר אמירה אנכרוניסטית, כי לא הקומוניסטים אנכרוניסטיים, אלא האמירה הזאת הפכה לאנכרוניסטית. מי שמסתובב בעולם, באירופה או בכל מקום אחר, יודע שזו אמירה שאין לה מקום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין פה ויכוח.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אמרתי שבפי בני-הנוער היה מסר, שהפוליטיקה אינה בהכרח פוליטיקה יהודית מול פוליטיקה ערבית. פוליטיקה בארץ הזאת יכולה להיות גם פוליטיקה יהודית-ערבית, לטובת שני העמים, למען שלום, שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי. בנק"י היא תנועה שמחפשת ומצליחה לאתר את הנקודה שבה נפגשים האינטרסים האמיתיים של היהודים ושל הערבים גם יחד, של שני עמי הארץ הזאת.
אדוני, ברשותך, אני רוצה להתייחס לנקודה נוספת. אני רוצה לנצל את היום הזה כדי להצדיע לבנק"י, אולי היא תנועת הנוער הוותיקה ביותר שפועלת בישראל היום, אבל טרם הוכרה - - -
דניאל בנלולו (הליכוד):
- - -
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
מה קרה לך? מה אתה לא מבין כאן? מה מציק לך?
דניאל בנלולו (הליכוד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בנלולו, מה קרה? מדברים על תנועות נוער.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אני בטוח שאתה לא מבין, אתה לא צריך להכריז על זה כל היום. אני בטוח שאתה לא מבין, ולכן אני מסביר לך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בנלולו, פעם היו מדברים כך על בית"ר, כמו שאדוני מדבר עכשיו. כל אחד יחיה לפי מצפונו. פעם אני ומח'ול היינו באותו מקום.
אבשלום וילן (יחד):
בלי חרות ומק"י, תזכיר לו.
היו"ר ראובן ריבלין:
היו ימים.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
לא ידעתי שדווקא הדברים האלה יעוררו כל כך הרבה כעס.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא מאמין שלא האמנת, אבל בכל זאת אני נותן לך להמשיך לדבר.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אני יודע שהצבע האדום מקומם לפעמים.
אדוני היושב-ראש, זו תנועת הנוער אולי הוותיקה ביותר במדינת ישראל, אבל זו תנועת נוער שאינה מוכרת על-ידי הממסד בישראל. זאת תנועת הנוער היחידה שאינה מתוקצבת ואינה מקבלת שום תקציב מהמדינה. אני חושב שצריך לתקן את העוול הזה וצריך לשפר את המצב הזה.
דניאל בנלולו (הליכוד):
היא לא צריכה תקציב, היא לא תקבל תקציב.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בנלולו, מה קרה לך?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אני יודע שהצבע האדום מעורר את הרגשות שלך. זה לא רק אתה, יש עוד כמה יצורים כאלה שלא יכולים לסבול אדום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת מח'ול, ובלי כל ספק, כל תנועת נוער צריך להתייחס אליה אם היא אכן תנועת נוער, כי היא יכולה להיות תנועה פוליטית. בבקשה, רבותי, תם הדיון בנושא תנועות הנוער.
דברי יושב-ראש הכנסת לציון היום הבין-לאומי למלחמה בסמים
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, במסגרת הצעות לסדר-היום אנו מעלים כעת הצעה שמספרה 7113 ועניינה יום הסמים הבין-לאומי.
אנו מציינים היום את יום הבין-לאומי למלחמה בסמים.
רק מי שראה תינוק בן יומו שנולד לאם מכורה לסם והוא בלא חטא ועוון נולד מכור לאסון, ילמד משהו על גודל השבר והצעקה. צאו ועברו בכפרי הגמילה השונים, שם בנים ובנות שהם מלח הארץ, ממשפחות של חלוצים, בוני המדינה, שעסקיהם עם הציבור, והילדים נפלו לדיוטה התחתונה, והעין בוכה והלב נצבט. ויש כאן מראה לחברה שלא שומרת על היקר לה מכול.
בכנסת הזאת צריכה להיות הכרה ברורה במלחמה חסרת פשרות בסם, בלגיטימיות שניתנת לו, במאבק הציבורי, החינוכי, התרבותי, שחוצה גבולות ומפלגות ושסעים. הסם אינו מבדיל בין ההתנחלויות, הקיבוצים, הערים החרדיות והיישובים הערביים. כולנו כאחד נילחם במשחית, בברוני הסמים ההופכים, בתאוות הממון שלהם, ילדים וילדות לחסרי חיים, לחסרי יכולת להיאבק, לנדחים מן החברה, מן העשייה, מן האנושי והיוצר שבאדם.
ברכותי לוועדת הכנסת למאבק בנגע הסמים, לזה שעמד בראשה, חבר הכנסת איוב קרא, ולזה שעומד בראשה, חבר הכנסת חזן, על עבודתם. תקוותי כי כולנו ניחלץ לפעילות בנושא ובכך נביא מזור לעוד ילד אחד, לעוד עולם מלא. תודה רבה לך, חבר הכנסת קרא, שאתה נמצא באולם.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום.
הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 12)
(חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/81).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את חבר הכנסת דוד טל לעלות ולהציג את הצעת החוק לתיקון פקודת הרוקחים (חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים). חברת הכנסת פינקלשטיין, ברשותך.
דוד טל (נוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת לתיקון פקודת הרוקחים (חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים) באה לתקן עוול ולהקל על האזרחים הצורכים תרופות. כיום הזקנה מנהרייה מגיעה לבית-המרקחת עם מרשם, היא שומעת במקרה הטוב שתרופה עולה 100 שקלים והקופה משתתפת במשהו ונשאר לה לשלם 50 שקלים. אך הזקנה מנהרייה אינה יודעת שיש תרופה זהה, תרופה גנרית, תרופה שבה החומר הפעיל, המינון וצורת המתן - טבלייה או זריקה – זהים, והיא תעלה לה רק 30 שקלים. את זה באה הצעת החוק הזאת לתקן. את הכשל הגדול הזה אנו באים לתקן.
הצעת החוק, רבותי חברי הכנסת, מציעה לחייב את הרוקח ליידע את הצרכן שיש תרופות זהות וזולות יותר. עד שיסתיים תהליך החקיקה של החוק המוצע, ימשיכו אזרחים רבים לשלם ביוקר ללא הצדקה עבור צריכת תרופות. בשיעורי כלכלה, כשרוצים להסביר ולתת דוגמה טובה לעקומת ביקוש קשיחה, תמיד מדברים על צריכת תרופות. למה? כי ההנחה היא, שכשהחולה נזקק לתרופות, הוא יהיה מוכן לשלם כמעט כל מחיר עבור התרופה. הצעת החוק הזאת מעניקה לעקומת הביקוש הקשיחה הזאת ממד של רגישות, אני מתכוון במונח הכלכלי. במלים פשוטות, הביקוש הופך להרבה פחות קשיח. פחות קשיח - יותר תחרות; וכשיש תחרות, הצרכן משלם פחות.
הצעת החוק, גברתי היושבת בראש, מעודדת תחרות, מאחר שהרוקח יחויב להציע תחליף זול, דבר שיתמרץ את הספקים כולם, גם אלה שהפסידו במכרזי הקופות, להציע לשוק מוצרים במחיר נמוך יותר, ואני אתן רק כמה דוגמאות. הידעתם, חברי חברי הכנסת, שהתרופה המוכרת "מוקסיפן", שהעלות שלה לקופה 2 שקלים בלבד, לאחר השתתפות הקופה חבר משלם 12 שקלים? הייתם מאמינים? העלות 2 שקלים, והחולה משלם 12 שקלים? או "נורמיטן", גם היא עלותה לקופה 2 שקלים, והחבר משלם 12 שקלים.
ההונאה הגדולה ביותר, גברתי היושבת בראש, היא גנבת דעתו של המבוטח, שבטוח שאם הוא משלם 12 שקלים, בוודאי זה רק 10% או 15% מעלות התרופה, ולא היא. הקופה מרוויחה על גב החולה, הגם שהיא מוסד ללא כוונת רווח, ואת ההטבות וההנחות היא צריכה להעביר למבוטח ולא לשמור לעצמה בקופתה. ומיותר לומר, מדובר במאות מיליוני שקלים. זה עוול שחייבים לתקן - על גבם של צרכני הקופות עושים סיבוב, והקופות גובות מיליוני שקלים, כשבעצם אפשר היה להקל על אותם חולים שצריכים את התרופות.
אני לא צריך להזכיר, רבותי חברי הכנסת, שמאות אלפי אנשים במדינת ישראל, רובם זקנים, מבוגרים, מוציאים הוצאה גדולה מאוד על תרופות ביום-יום, משום שתרופות לא נמצאות בסל, משום שהמדינה לא תקצבה. היא תקצבה תקצוב טכנולוגי, מה שהיה אמור על גבי סל תרופות, אבל שנתיים לפני כן היא לא תקצבה, ואשר על כן, הרבה מאוד תרופות לא נמצאות בסל, והחולים, מה לעשות, צריכים פעמים רבות להחליט - האם לשלם את חשבון החשמל, לקנות לחם וחמאה או מרגרינה, או לצרוך תרופות.
הימים, חברי חברי הכנסת, הם ימי דוחק במחוזותינו, משרד הבריאות בלחץ עצום מצליח להכניס עוד תרופה או שתיים לסל התרופות, אז למה במקביל צריכים האזרחים, גברתי היושבת בראש, לשלם כל כך ביוקר על תרופות שהן כל כך זולות? תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת דוד טל. לפנינו רשימת דוברים. ראשון הדוברים, חבר הכנסת חיים אורון - אינו נוכח. חבר הכנסת יגאל יאסינוב - אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
מוותר, מוותר.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר גילה פינקלשטיין:
לפני כן, הודעה למזכיר. בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק להפצה לציבור של מניות בנק לאומי שבידי המדינה, התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הכספים של הכנסת. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה,
הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 12)
(חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים), התשס"ה-2005
(קריאה ראשונה)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בבקשה, חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, למען הגילוי הנאות, אני מודה שאני רוקח במקצועי, והצעת החוק הזאת נוגעת לעמיתי הרוקחים, אבל אני גם חבר הכנסת ואיש ציבור ואכפת לי, בסופו של דבר, שיהיה שירות רפואי נאות וזול ככל האפשר לכלל האזרחים, וגם לא לפגוע ברוקחים. זו מטרה לגיטימית לא לסרבל את עבודתם ולהעמיד אותם במצבים בלתי אפשריים.
המטרה היא ראויה, כלומר שאזרחים ישלמו פחות תמורת תרופות, ואנחנו עדים למצבים, גם דרך קופת-חולים וגם ברכישה פרטית של תרופות - האזרחים משלמים הון, כסף גדול על תרופות, במיוחד אנשים שמצבם הכלכלי קשה. ככל שמצבו של אדם קשה יותר הוא נזקק יותר לתרופות, ולתרופות יותר יקרות. אנחנו יודעים על זקנים, אנחנו יודעים על נכים ואנשים חולים שאינם יכולים לעבוד ולהרוויח כסף, דווקא הם צריכים יותר תרופות, ולכן ההצעה ראויה.
השאלה היא אם ההצעה הזאת משיגה את מטרתה. הכותרת הראשית של ההצעה היא, שרוקח יידע את הפציינט או את רוכש התרופה על קיומה של תרופה אחרת, זולה יותר. רק מה, גברתי היושבת-ראש, פרט קטן ושולי נשמט מעיניו של מציע החוק, שקיבל תמיכה של הממשלה. אני מצטער על ששר הבריאות אינו כאן; ספק אם הדרגים המקצועיים במשרד הבריאות עברו על הצעת החוק הזאת ואם היא נדונה לעומק ונתמכה ככה.
מה קורה? יכולות להיות עשר תרופות גנריות וזהות, מה שקרוי זהות; הן לא כל כך זהות, דרך אגב, אבל שיש בהן אותו חומר פעיל. רק שברשימה של קופת-חולים יש רק שתיים או שלוש מהתרופות האלה. יבוא הפציינט עם מרשם של קופת-חולים "מכבי" או "מאוחדת" או "לאומית" ויציג לרוקח את המרשם. הרוקח לא יכול לספק לו תרופה זהה, או תרופה עם אותו חומר פעיל שהיא יותר זולה. הוא חייב להגיד לו שיש תרופה יותר זולה, אבל היא לא נמצאת בקופת-החולים. כלומר, הוא לא יכול להציע לו אותה.
דוד טל (נוי):
זה לא מדבר על זה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זו הצעת החוק. הצעת החוק מדברת על תרופה זהה. תאמין לי שאני יודע קרוא וכתוב.
דוד טל (נוי):
אז אתה לא מבין את זה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
לא מדובר בתרופה זו או אחרת. לכל קופת-חולים יש תרופות שלה מסיבותיה שלה. אני מוכן לפרט למה ואיך הם בוחרים אילו תרופות לקנות ואילו תרופות יהיו ברשימה שלהן. החוק לא מחייב אותן להחזיק בסל התרופות שלהן את כל התרופות, אלא את החומר הפעיל המסוים, כמו למשל "פאראצטמול" או "מוקסיפן" או משהו זהה. הם יכולים להחזיק "מוקסיוויט", וכל תרופה אחרת זהה מבחינת החומר הפעיל. לכן, הרוקח יימצא במצב שהוא חייב למלא את החוק, אבל הוא לא יכול.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת זחאלקה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הדוגמאות שנתן חבר הכנסת הן לא רלוונטיות בכלל. מה שקובע את מחיר התרופה זה מחירה המקסימלי הרשום, ולא מחיר הקנייה של קופת-החולים. אם הבעיה היא שהקופה קונה את התרופה ב-2 שקלים ומוכרת אותה ב-12 שקלים, או קונה את ה"מוקסיפן", ויש דברים בגו, הוא צודק בזה, אבל החוק הזה לא יפתור את הבעיה הזאת. הוא בכלל לא יפתור אותה. אם מחיר התרופה הרשום הוא 15 שקלים, הפציינט ישלם 12 שקלים, אפילו אם הקופה קונה את זה בשקל אחד. זה לא משנה, החוק הזה לא יפתור את הבעיה הזאת; בכלל לא יפתור אותה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אבקש לסיים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש בעיה כזאת שצריך לפתור אותה, אבל לא בדרך הזאת. אני חושב שצריך ללכת על חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולא לגלגל את האחריות אל הרוקח, כי זה ייצור בלבול רב.
חשוב לזכור שהמינוח תרופה זהה הוא מטעה. אני מתנגד למינוח הזה. שום מדען לא יהיה מוכן לרשום את המלים תרופה זהה. יש מה שנקרא פורמולציה. אני לא רוצה להגיד לך, אבל יש שתי תרופות שאני מכיר נגד אסתמה. תנו לי להסביר, כי אני מכיר את המצב, וחשוב שחברי הכנסת יבינו. בלי לעשות פרסומת לאף אחת מהן, שתיהן בשחרור מושהה. כלומר, הן פועלות שש שעות, כך רשום. חולי אסתמה אומרים: כשאני לוקח את תרופה א' אין לי התקפי אסתמה שש שעות, אבל כשאני לוקח את תרופה ב', שיש בה חומר זהה, אותו חומר פעיל, אחרי ארבע שעות יש לי התקף אסתמה. חולים רבים התלוננו שהיו להם התקפי אסתמה כעבור ארבע שעות.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הרופא מניסיונו רושם את תרופה א' ולא את תרופה ב'. איפה ההבדל?
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת זחאלקה, אני מבקשת לסיים. עבר הזמן שלוש פעמים. בבקשה לסיים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש דבר שנקרא פורמולציה, ופורמולציה קובעת את שחרור התרופה ואת הספיגה שלה. לא רק החומר הפעיל הוא הדבר הקובע. לכן, יש הבדלים בין תרופות, ויש 20 תרופות ולא תרופה אחת. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה. אנחנו היום כבר הפכנו להיות רוקחים.
איוב קרא (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה לברך את יוזם החוק, את ידידי חבר הכנסת דוד טל. בעיני הצעת החוק מאוד חשובה, ולדעתי היא גם הוגנת. היא נותנת מענה למצב שבו אנחנו שומרים על הצרכנים, ואנחנו גם מגלים פה אובייקטיביות בכל מה שקשור לנושא החוק.
כבוד הרב פרוש, אני חושב שמאוד חשוב שהציבור ידע שהצעת החוק הזאת מביאה בשורה. בזה שנצביע באופן אוטומטי, ואולי ניתן ייפוי כוח שיצביעו במקומנו, אנחנו לא נשיג את המטרה.
אנחנו מדברים על יידוע. ליידע זה לתת מידע נכון לציבור שיש בבית-המרקחת עוד מוצרים שהם יותר זולים. הדבר הזה מאוד חשוב.
בקשר לנושא היידוע אני רוצה לומר, שהרמטכ"ל הופיע היום בוועדה לענייני ביקורת המדינה, ולצערי, אותו לא יידעו לגבי תוכנית ההתנתקות. רק אחרי חודשיים וחצי הוא ידע מה שקורה. זה הדרג הצבאי. לכן, ליידע זה דבר חשוב מאוד, וכשמדובר בנושא ביטחוני על אחת כמה וכמה. חבר הכנסת ליבוביץ, מילא אם היינו הולכים לעשות מהלך מדיני עם הונדורס. במקרה הזה לא צריך, מספיק שהדרג המדיני יאמר את דברו, ובא לציון גואל. אבל אנחנו מדברים פה על מצב של מהלך ביטחוני פרופר, מתנתקים במרכאות, ושהמערכת הביטחונית לא תדע מימינה ומשמאלה?
אילן ליבוביץ (שינוי):
פשוט כיוון שחבר הכנסת קרא - - -
איוב קרא (הליכוד):
הרי בכל מהלך, ולא חשוב אם אני תומך בו או לא תומך בו, צריך לעשות את האיזונים מה טוב, מה רע, מה מבחינה ביטחונית. לכן זה אבסורד לשמוע מהרמטכ"ל, שאומר בריש גלי היום: לא יידעו אותי, לא ידעתי, לא הביאו אותי לאיזו ישיבה לומר את דעתי. מדובר ברמטכ"ל צבא-הגנה לישראל, וזו תעודת עניות, האופן שבו מתנהלים הדברים במדינה הזאת בימים קשים אלה. אני מקווה שקום תקום ועדת חקירה סביב העניין הזה, כדי לבשר שחס וחלילה לא יקרה מצב דומה בעתיד.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת איוב קרא. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - לא נמצא. חבר הכנסת יעקב מרגי - אינו נמצא. חבר הכנסת עזמי בשארה - מוותר. חבר הכנסת עסאם מח'ול - לא נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי - אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני - אינו נוכח. חבר הכנסת דני יתום - אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל - אינו נוכח. חבר הכנסת צבי הנדל - לא נמצא. חבר הכנסת אריה אלדד - לא נמצא. חבר הכנסת אליעזר זנדברג - אינו נמצא. תמה רשימת הדוברים.
אני מעלה להצבעה בקריאה ראשונה את הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 12) (חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 2
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 10
נגד - 1
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 12) (חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים), התשס"ה-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בעד - עשרה חברי הכנסת, חבר הכנסת אחד מתנגד, אין נמנעים. ההצעה עוברת לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעה לסדר-היום
קיצור חופשת הלימודים במערכת החינוך
וניצולה להפעלת סדנאות נגד האלימות
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 6998 בנושא: קיצור חופשת הלימודים במערכת החינוך וניצולה להפעלת סדנאות נגד האלימות. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, כאשר הגשתי ליושב-ראש את בקשתי להעלות על סדר-היום של הכנסת הצעה שהגדרתי אותה: קיצור חופשת הלימודים במערכת החינוך וניצולה להפעלת סדנאות נגד אלימות, קיבלתי תגובה מעניינת מאחד העובדים הוותיקים בכנסת. הוא אמר לי כי ההצעה מצוינת, אך היא מוגשת מאוחר מדי, כאשר התלמידים כבר נמצאים עם רגל אחת בחופשת הלימודים. בנוסף, הכנת הסדנאות נגד האלימות מצריכה התארגנות יעילה ומצריכה תקציבים. כלומר, גם אם יאמצו הצעה כזאת, היא תהיה ישימה רק בשנה הבאה.
גברתי היושבת-ראש, התגובה הזאת מאפיינת כנראה את צורת החשיבה של רובנו. רבים בקרבנו אומרים כי האלימות היא עניין חשוב, אולי אף חשוב מאוד, אך ניתן לדחות את הפתרונות לשנה הבאה. אני אומר, בכל הכבוד, כי ראש הממשלה צדק כאשר הכריז שהמלחמה באלימות חייבת להיות פרויקט הדגל של משרדי הממשלה, וזאת משום שממדיה מבהילים, משום שהיקפיה מחרידים ומזעזעים. לכן הרשו לי לגנות בכל פה מעל במת הכנסת את השרים שלא באו לישיבה הראשונה של ועדת השרים למאבק באלימות. רק שלושה מתוך עשרה שרי ממשלה החברים בוועדה מצאו לנכון להגיע לישיבה הזאת, וזהו אותו סימפטום, כי אפשר לדחות לשנה הבאה.
גברתי היושבת-ראש, לא ניתן לדחות, אסור לדחות, אי-אפשר לדחות, כי גורל החברה הישראלית מחייב אותנו להיאבק באלימות בחומרה רבה, בחריפות רבה וללא פשרות. מכל שבעת השרים שלא הופיעו לישיבה האמורה, אני כועס במיוחד, סגן שרת החינוך, על שרת החינוך, שהרי הקושי הגדול ביותר הוא בבתי-הספר שלנו. הרי הסכנות הגדולות ביותר הן במערכת החינוך, שאינה יודעת כיצד להתמודד עם התופעה הממאירה.
מכל מקום, במכתב שניסחתי ליושב-ראש הכנסת ציינתי, כי לנוכח הגידול בפשיעה ובאלימות בקרב בני-הנוער, ולקראת יציאתם של יותר ממיליון ילדים לחופשה שנתית, שמדרך הטבע יש בה פוטנציאל לגידול בתוקפנות, אני מציע גם השנה לצמצם את מספר ימי החופשה, וגם לנצל חלק מהזמן לסדנאות נגד אלימות. גברתי היושבת-ראש, אני סבור, שאם יש רצון ונכונות, נוכל להתגבר על קשיים אובייקטיביים של ארגון יעיל, ואפילו של הקצאת משאבים לנושא.
זו הזדמנות לומר מלה או שתיים על נושא יעדי החינוך בכלל בבתי-הספר הכלליים במדינה. אני סבור, ואומר זאת ללא כחל ושרק, שמוטב כי ראשי מערכת החינוך ילמדו כיצד מחנכים במוסדות החינוך החרדיים לערכי יסוד, כמו דרך-ארץ. במוסדות של הציבור החרדי מלמדים כי דרך-ארץ קדמה לתורה. במוסדות החרדיים מלמדים כי דרך-ארץ שקולה כנגד כל התורה, אבל צריך לקיים את התורה כולה. ואכן, חינוך הילדים במוסדות החרדיים הוא בבת עיננו. הדרך החינוכית שלנו עמדה במבחן הדורות. הדרך החינוכית שלנו קיימה את עמנו אלפי שנים.
לא במקרה מתנגדת היהדות החרדית נחרצות לתוכנית הליבה ולפגיעה בטהרת החינוך. לא במקרה אנו מתעקשים כי תוכני וסדרי הלימוד במוסדות החרדיים ייקבעו בעתיד, כמו בעבר, רק על-ידי גדולי התורה, שיחיו לאורך ימים ושנים טובות, ולא על-ידי אף גורם אחר זולתם. לחינוך שלנו יש יעד: "ראשית חוכמה יראת השם", ו"יראת השם ראשית דעת". בחינוך החרדי מציבים יעד ברור, ולפיו יראת השם צריכה להיות ההתחלה והיסוד לכל לימוד.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אתם מחנכים אותם לבורות.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
זו הסיבה לכך שאיננו יכולים לאמץ את תוכנית הליבה. זו הסיבה לכך שאיננו מקבלים את מוסדות החינוך שלנו כבתי-מלאכה לתעודות ולידיעות.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אתם מחנכים אותם לבורות.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
זו הסיבה לכך שכמעט אין אלימות בקרב התלמידים במוסדות הלימוד החרדיים. אתה היית צריך לומר, לפחות בנקודה הזאת, שאני צודק. אלה הם הנתונים. זו האמת, ואתם צריכים להתבייש אם אתם דוגלים בחינוך אחר.
אילן ליבוביץ (שינוי):
- - -
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
גברתי היושבת-ראש, אני מעלה את הנושא בהקשר הרחב של מטרות החינוך בבתי-הספר הכלליים. אני כיהודי מתבייש שכאן, במדינת ישראל, בארץ-ישראל, ברוב בתי-הספר הכלליים, כך נראה המצב והאלימות גואה, ואתה מגן על הדרך הזאת. תגיד: חטאנו, עווינו, פשענו, לא עשינו טוב ונחפש דרכים אחרות. אתה עוד מתגאה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
- - -
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
ריסון האלימות הוא רק חלק ממכלול רחב של מטרות החינוך. אני סבור, כי מן הראוי שמערכת החינוך הממלכתית תבחן את עצמה בכל הנוגע לליבה האמיתית של החינוך, לזיקה ליהדות ולמורשת. הדור הצעיר שלנו מאבד בקצב מהיר, לדאבוננו, כל ייחוד וכל זהות. מושגי יסוד של ההוויה היהודית הולכים ונשחקים, וחבר הכנסת ליבוביץ מנסה להגן על זה. סימני ההיכר היהודיים מיטשטשים. בבתי-הספר הממלכתיים דוהרים לעבר היעד הבלתי-קיים של אוניברסליזם ושל התפרקות ממורשת וממסורת ישראל. זה שורש האלימות.
ולמי שאיננו חושב כך, וחבר הכנסת ליבוביץ איננו חושב כך כנראה, אני אומר, התוכנית הלאומית לחינוך שהפיקה ועדת-דברת עוסקת כידוע בדברים רבים וחשובים - בארגונו של מינהל החינוך, בשיטת התקצוב, במבנה השכר של המורים, במוסדות להכשרת מורים, אך היא איננה עוסקת בפרט החשוב ביותר: במטרות החינוך. עוסקים הרבה באמצעים ובמכשירים, אך לא במטרה, וכאשר מאזכרים בכמה משפטים את המטרה, אנו מגלים שמדובר בהכרזות כלליות, בססמאות נבובות, במלים ללא תוכן ממשי.
זאת האמת, גברתי היושבת-ראש, זאת האמת הכואבת גם לי וגם לחבר הכנסת ליבוביץ. מערכת החינוך הכללית מתמוטטת, משום שמטרת החינוך בבתי-הספר איננה ברורה עוד לתלמידים, למורים ולהורים. זאת האמת העגומה, והאלימות בבתי-הספר מעידה על כך יותר מכול. בבראשית רבה נאמר: "פירותינו מעידין עלינו". הפירות מעידים על החינוך.
גברתי היושבת-ראש, אני אכן סבור שניתן גם בשעה הזאת, חמש דקות לפני תחילת החופשה מהלימודים, לארגן סדנאות נגד אלימות. ביצענו במדינה משימות יותר קשות בלוח זמנים יותר קצר. מעבר לכך, חשוב שנגדיר מטרות חינוך בבתי-הספר עוד לפני שנת הלימודים הבאה. בעיני המטרות ברורות: יהדות, מורשת, מסורת ישראל סבא, זהות יהודית, הלאום היהודי, הדת היהודית. אלה היסודות ההכרחיים. וגם, חינוך לדרך-ארץ, הרבה דרך-ארץ. זה המתכון הבדוק למניעת האלימות בקרב הנוער. בעזרת השם נעקור את האלימות. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. ישיב לו סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מודה לך, חבר הכנסת פרוש, על הצעתך, ואני שמח שגם אתה רואה עצמך שותף שלנו למאבק כל כך חשוב בנושא מדאיג. כפי שאתה ודאי יודע, מערכת החינוך עוסקת באופן אינטנסיבי ושוטף, לאורך כל שנת הלימודים, בהתמודדות עם תופעת האלימות, אם כי ברור לי כי תמיד יש מקום וצורך לפעול ולעשות יותר.
דיברת על הרבה דברים שצריכים כולנו לעשות, ואני מסכים עם רוב הדברים שאמרת, ובעיקר שאנחנו, גם כנבחרי הציבור, נהווה דוגמה אישית בכך שנחנך לערכים, שנחנך לאהבת האדם, לכיבוד הדת ולכיבוד כל הערכים שצריכים כולנו להתחנך לפיהם.
המאבק באלימות נמצא בעדיפות גבוהה ביעדי הפעולה של משרד החינוך. הצעת הצעה, וגם נתת לעצמך את התשובה עליה. לקצר את החופשות ולנצל אותן לסדנאות להגברת ההסברה ולמניעת האלימות, צריך להיערך גם מבחינת כוח-אדם, גם היערכות ארגונית שתכלול את כל המשרד, ואי-אפשר לעשות את זה מעכשיו לעכשיו.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
למה? אפשר גם את זה לעשות.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
כל השנה אנחנו עוסקים במניעת האלימות, ובתופעה המדאיגה בבתי-הספר, שהטיפול בזה יהיה עקבי ויומיומי. זה מה שצריך להיות בתוך בתי-הספר, זה מה שאנחנו עושים. כל זאת על מנת שהאקלים החינוכי וההתנהגות שלנו יהיו ראויים, לא רק בבתי-הספר. כשאני מדבר על הדוגמה האישית, אנחנו רואים כמה דוגמאות בחברה שמשליכות על בית-הספר. לא רק צריך לתקן בבית-הספר את כל הנושא של האלימות והטיפול באלימות בקרב בני-הנוער, צריך להתייחס למה שקורה אצלנו בחברה.
אני מקווה שאנחנו נפעל להגברת הטיפול בנושא, למניעת האלימות בבתי-הספר ובחברה בכללותה. הנושאים שלנו צריכים להיות ברורים במערכת החינוך, גם בתוכניות החדשות, בכלל זה בתוכנית דברת. יש כמה ערכים חשובים מאוד שייכנסו כחלק ממערכת החינוך, שמטרתם להטמיע את נושא מניעת האלימות.
אני מקבל מה שאמרת, חבר הכנסת פרוש, לגבי ועדת השרים, שבאו רק שלושה שרים מתוך 18, בדרך כלל, או 15.
אילן ליבוביץ (שינוי):
הם היו עסוקים בנוכחות בכנסת.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
הם עסוקים, כל אחד בעיסוקו, אבל הממשלה וועדת השרים צריכות לקחת את הנושא הזה ולראות בו נושא ממלכתי ממדרגה ראשונה, שצריך לטפל בו ולעשות הכול על מנת שהתופעות שאנחנו רואים בחברה יום-יום, האלימות שאנחנו רואים יום-יום ושומעים יום-יום - יכול להיות שאנחנו צריכים לעצור לרגע אחד ולחשוב לאן אנחנו רוצים להגיע.
אילן ליבוביץ (שינוי):
צעקו אתמול רבע שעה, אתה רוצה גם היום?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
מערכת החינוך תעשה את כל המוטל עליה על מנת להטמיע את הנושא בקרב הילדים ובקרב כל מערכת החינוך, אבל גם מערכת האכיפה ומערכות אחרות במשרדי הממשלה השונים ייתנו דעתם על הנושא הזה, על מנת, מצד אחד, לחנך, ומצד שני, להרתיע את אלה שזקוקים לחינוך. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה. מה מציע סגן השר?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מגלי והבה:
אני מציע להעביר לוועדת החינוך והתרבות.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לסגן השר. הצעה אחרת – חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, לא סדנאות ולא הסברה, אלא "ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם". כל דבר בא רק מתוך הלימוד, לא מתוך הצגות.
גברתי היושבת בראש, כשרואים את מפלגת העבודה, את האלימות שיש שם, כשרואים מה קורה במרכז הליכוד - מה הנוער יכול ללמוד? לומדים קודם כול מהמנהיגים מה זו אלימות.
אני רוצה להזכיר, כשנושא הסמים עלה על הפרק, אמרו: בואו נקים רשות לסמים, נעשה מהפך. מה קרה מאז? יש יותר סוחרי סמים ויש יותר צרכני סמים. לא משנה הכותרת, מה שמשנה זו המהות. באמת מלמדים את הנוער, באמת מחנכים את הנוער לערכים, ליראה? – "ועתה ישראל מה השם אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה". אם יש יראת השם, אהבת השם, עבודת השם, תורת ישראל וחיבור לארץ-ישראל זה אחד, אבל כשרוצים להפריד דת ממדינה, כשמקימים ומאפשרים את המצעד המביש, המבוזה, מקימים פה תהלוכה של בושת בחוצותיה של ירושלים, איזה חינוך רוצים ללמד את ילדי ישראל? איזה חינוך? למה?
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת מאיר פרוש, האם אתה מסכים לוועדת החינוך?
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
כן.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו נעבור להצבעה: בעד – דיון בוועדת החינוך, נגד – הסרה.
הצבעה מס' 3
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 10
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בעד - עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. ההצעה תעבור לדיון בוועדת החינוך.
הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי
תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/83).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו עוברים לדיון משולב בשלוש הצעות חוק: הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005; הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005; הצעת חוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005. נדון בהצעת החוק הראשונה, הצעת חוק התניית מענקים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005. את הצעת החוק הראשונה יציג חבר הכנסת איתן כבל. בבקשה.
איתן כבל (העבודה - מימד - עם אחד):
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, מדוח ארגון "אדם, טבע ודין" עולה, כי בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, ולחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984, מוענקות תמיכות והטבות ממשלתיות, מכספי ציבור, למפעלים מזהמים. התמיכה ניתנת ללא בחינת התייחסות המפעלים לנושאי איכות הסביבה, כגון הזרמת שפכים, זיהום אוויר, רעש וריח, זיהום מים, זיהום מי ים וכדומה, וכך יוצא שמפעלים מזהמים זוכים לתמיכה המסתכמת לעתים במאות מיליוני שקלים על חשבון מפעלים שהם ידידותיים לסביבה.
זהו מצב אבסורדי, שבו מפעלים הפולטים חומרים מזהמים פוגעים בבריאות הציבור ובסביבתו ומקבלים מימון לפעילותם מכספי הציבור שבו הם פוגעים. כך, מפעלים מזהמים זוכים לתמיכה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מכספי הציבור.
לפי המצב החוקי הקיים, המפעלים אינם נדרשים היום לדווח על עמידתם בסטנדרטים מינימליים של איכות הסביבה כשהם מגישים בקשה לסיוע, ומתן הסיוע אינו מותנה בעמידה עתידית בסטנדרטים אלו.
הצעת החוק קובעת, כי הן בחוק לעידוד השקעות הון והן בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה ייקבעו תנאים של איכות הסביבה כתנאי מקדים לקבלת מענקים ממשלתיים.
הצעת חוק זו אינה משנה את המצב המשפטי הפלילי הקיים בדבר איסור זיהום הסביבה על-ידי מפעלים ותעשיות ומניעתו, ואינה באה לפגוע במענקים לתעשיות, אלא לתת כלי נוסף לאכיפת החוק ולשמירת איכות הסביבה. תודה רבה לכם.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת איתן כבל.
הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה
מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/83).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו עוברים לחוק השני: הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת לאה נס. בבקשה.
לאה נס (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק שמובאת לפניכם, כמו ההצעה שהציג חבר הכנסת כבל, באה לשים קץ למצב האבסורדי שבו מפעלים מזהמים מקבלים מענקים והטבות ממשלתיות מכספי הציבור, שבו למעשה הם פוגעים.
במצב החוקי הנוכחי אין כל דרישה מהמפעלים, כמו שנאמר, לדיווח או לעמידה בסטנדרטים מינימליים של איכות הסביבה בעת שהם מגישים בקשה לסיוע או למענק מהמדען הראשי או ממרכז ההשקעות. כך יוצא, חברי הכנסת, שלמעשה אותה יד שנותנת למפעלים מענקים היא זו שצריכה לממן אחר כך במיליוני שקלים טיפול בנזקים הסביבתיים ובאלפי החולים שהם תוצאת העבירות הסביבתיות של אותם מפעלים. גם לא ייתכן כי מפעל אשר מזהם את הסביבה וגורם לתחלואה בקרב הציבור יתוגמל בעקיפין על מעשיו, וכל זאת גם על חשבון מפעלים ידידותיים לסביבה. הלוא ברוב המקרים מדובר במפעלים שמרוויחים מיליוני שקלים, אך לא מוצאים לנכון להשקיע בטכנולוגיה מתקדמת ולא מזהמת, אלא חוסכים על חשבון הציבור.
כך, לדוגמה, תמך מרכז ההשקעות במפעל "מכתשים" ברמת-חובב, שבו נמצאו בבדיקות פתע שערך המשרד לאיכות הסביבה חריגות רבות בפליטות מזהמים לאוויר. דוגמה נוספת: המדען הראשי תמך במפעל "תרכובות ברום", שהורשע לאחרונה בעבירות של זיהום אוויר ונקנס. גם מפעל "כרמל אולפינים", שזכה ליהנות מתמיכה של המדען הראשי, גרם לזיהום אוויר קשה וחמור במפרץ חיפה. בקיצור, אנחנו רואים עברייני סביבה ברורים, שמתוגמלים ומקבלים מענקים.
דבר נוסף שצריך לציין, המזהם הטיפוסי במדינת ישראל - מדינה שאינה מצטיינת באכיפה יעילה כלפי מי שעובר עבירות סביבתיות - מגיע למסקנה, כי מאוד משתלם לו לזהם. הסיכוי שהוא ייתפס אינו גדול, ובנוסף יש גם סיכויים טובים שיקבל מענקים והטבות מהממשלה.
הצעת החוק הזאת באה למלא את הלקונה בחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה ובחוק לעידוד השקעות הון, ולחייב עמידה בתקני שמירה על איכות הסביבה והימנעות מביצוע עבירות סביבתיות לצורך קבלת מענקים והטבות מהממשלה. אי-מתן תמיכה ממשלתית ומענקים למפעלים המזהמים יעודד את המפעלים האלו לעמוד בתקני הסביבה ולשמור על בריאות הציבור.
לכן, אנחנו מבקשים מכם לתמוך בהצעת החוק החשובה. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת לאה נס.
הצעת חוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/83).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת אילן ליבוביץ. בבקשה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, הבוקר נדון בוועדת הכלכלה דוח נציב המים בעניין איכות מקורות המים במדינת ישראל. מסתבר שבכל מקום שהיה מפעל של תע"ש, כשהוא עוזב מוצאים שהמים שמתחת לפני הקרקע מזוהמים, כי הוא מזהם את הקרקע. מפעל תע"ש לא משלם ולו אגורה אחת, ולו שקל אחד קנס בכל השנים על כך שהוא מזהם, ועולה מיליוני שקלים לטהר את המים, לנקות את המים שהוא מזהם בפעילות שלו. זו דוגמה אחת למפעל שהוא בכלל בבעלות המדינה, לפחות בחלק מהתקופה היה בבעלות המדינה, שמזהם את הסביבה, שפוגע באיכות הסביבה, ולא נקנס, לא ננקטות נגדו סנקציות, ומזרימים לו כספים ומענקים, ועולם כמנהגו נוהג.
בדיוק בנושא זה, גברתי היושבת-ראש, עוסקות הצעות החוק שהגשנו - חבר הכנסת כבל, חברת הכנסת נס ואנוכי – לעצור את המצב האבסורדי הזה, שבו גופים ממשלתיים שונים, שבמסגרת סמכותם מעניקים כספים והטבות למפעלי תעשייה, לא בוחנים את נושאי איכות הסביבה הכרוכים בפעילות המפעלים הפונים לקבלת תמיכה.
זהו מצב אבסורדי, שבו מפעלים הפוגעים בבריאות הציבור ובסביבתו מקבלים מימון לפעילותם מכספי אותו ציבור שבו הם פוגעים. רק לדוגמה: חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 - על-פי החוק הזה מפעל "מכתשים" קיבל מענקים, והוא נמצא מזהם. דוגמה נוספת: החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד-1984 - על-פי החוק הזה מפעל "תרכובות ברום", שהורשע על-ידי בית-משפט ונקנס ב-500,000 ש"ח, מקבל מענקים. מצד אחד המדינה לוקחת מס, מצד שני נותנת מענק למפעל שמזהם את הסביבה.
בשנת 2004 ניתנו בסך הכול כ-100 פסקי-דין בתיקים פליליים שנוהלו מטעם המשרד לאיכות הסביבה בנושאים של פגיעה באיכות הסביבה. לצערי, בנושא של זיהום אוויר, רק חמישה תיקים הגיעו לכלל פסיקה. רק חמישה תיקים מתוך כ-100 בנושאי איכות הסביבה.
אבל, כשאנחנו בוחנים את ההרשעות של בתי-המשפט אנחנו מגלים, גברתי היושבת-ראש, שרק ב-7%, בשישה מקרים, ניתן קנס של מעל 300,000 ש"ח. ברוב המקרים, ב-68% מהמקרים, הקנס הוא פחות מ-100,000 ש"ח. המשמעות היא, שמצד אחד אין אכיפה על מפעלים וגורמים מזהמים; מצד שני, גם כשכבר מגישים נגדם כתבי אישום, פסקי-הדין, הקנסות והעונשים הם בשיעורים נמוכים.
לכן, צריך להפעיל סנקציה נוספת, לפחות בעיני, והיא לשלול מאותם מפעלים מזהמים את המענקים - אם זה על-פי חוק עידוד השקעות הון ואם זה על-פי חוק המחקר והפיתוח; למנוע מהם את המענקים האלה כדי שיראו וייראו. תודה רבה, גברתי.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אילן ליבוביץ. נתחיל ברשימת הדוברים. הדובר הראשון הוא חבר הכנסת דוד טל - הוא לא נמצא. חבר הכנסת עזמי בשארה - לא נמצא. חברת הכנסת אראלה גולן, בבקשה.
אראלה גולן (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כבעלת רקע במדעים ובאיכות הסביבה, ברצוני להדגיש כי ההצעה טובה וחשובה ועניינה מענקים לעידוד מחקר ופיתוח לתעשייה ידידותית לסביבה בלבד, לא לכל תעשייה.
למרות ההתקדמות הרבה בחוק ושיתוף הפעולה בין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ובין התעשייה, עדיין, כפי שנאמר כאן גם קודם, יש הרבה מאוד מפעלים שמהווים מקור משמעותי לפליטת מזהמים לאוויר, לקרקע, כתוצאה משרפה של דלק, מחומרי גלם ומתוצרי לוואי מסוכנים. נמצאים ביניהם, למרבה הצער, מפעלי תעשייה ברמת-חובב ובמפרץ חיפה.
אף שבעשורים האחרונים חלה התקדמות ניכרת במודעות הסביבתית בישראל, עדיין ישראל נחשבת למדינה כמעט נחשלת מבחינה סביבתית. שוב, לפי נתוני "אדם, טבע ודין", קיים בישראל זיהום רחב ממדים של קרקע ומים, ולפי נתוני המחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, 11% מזיהום האוויר בדרום הארץ מקורם במפעלי תעשייה.
מיותר לציין כי זיהום האוויר, הקרקע והמים גורם קודם כול לבעיות בריאות, בהן בעיות נשימה, בעיות קשב כתוצאה מרעש, ותחלואה מוגברת בסרטן, נוסף על מחלות אחרות. כל אלה מביאים, כמובן, לפגיעה כלכלית ניכרת ולעלויות רפואיות נכבדות. בנוסף, הזיהום גורם גם לבלאי מואץ בתשתיות, לפגיעה בגידולים חקלאיים, לנזק במערכות אקולוגיות ועד לשינוי של ממש באקלים כדור הארץ. לכל אלה יש השלכות חמורות שאנו יכולים רק להתחיל לשער את חריפותן.
היות שההשלכות הסביבתיות והבריאותיות של זיהום אוויר, קרקע ומים הן נרחבות, טוב עושה ההצעה הזאת שקובעת, שלמעשה במסגרת השיקולים הכלכליים יש לתת מקום מאוד חשוב לבריאות הציבור ולאיכות הסביבה. אנחנו טוענים כאן בהצעה, שלתת פרס כספי – שוב, כפי שנאמר, לפעמים של מיליוני שקלים - למפעלי תעשייה מזהמים, זה פשוט להעניק פרס למי שמבצע עבירה. המענקים עצמם יכולים להיות כלי פיננסי ולשמש גם כלי בקרה על איכות הסביבה, נושא שאף הוא נמצא בסדר העדיפויות של ממשלת ישראל.
מבחינתי הצעת החוק הזאת היא צעד נוסף בהפיכתה של מדינת ישראל למדינה מערבית. לעתים יש לי הרגשה כי אנחנו עדיין תופסים את עצמנו כמדינה שמצויה בשלבי הקמה, ואולי מסיבה זאת במקרים רבים נדחקות בעיות של איכות הסביבה לדרגת עדיפות נחותה ביחס לכל מה שנתפס בעינינו כהכרח קיומי. צורכי ביטחון, שנתפסים אצלנו כהכרח קיומי – אנחנו מניחים שהגיע הזמן להתעסק בדברים נוספים מלבד שיקולי הביטחון, ולא יכול להיות תירוץ שישראל עדיין נמצאת בסכנה קיומית ולא יכולה להתעסק גם בנושאים שהם חשובים, לדעתי, לא פחות ואולי אף יותר, ואחד מהם הוא איכות הסביבה והמערכות החברתיות. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת אראלה גולן. חברי הכנסת אבשלום וילן, יגאל יאסינוב, עסאם מח'ול, חיים אורון ואחמד טיבי - אינם נוכחים. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, נושא הסביבה לא זכה במשך שנים רבות לטיפול נאות, ושיקולים סביבתיים כמעט שלא הובאו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות, החל בנושא התחבורה, בהעדפת מכוניות פרטיות על פני אוטובוסים ואוטובוסים על פני רכבות – אולי בגלל התאונה האחרונה שהיתה, אינני יודע. בסך הכול, אין לנו חשיבה כוללת, מקיפה, מעמיקה, לטווח הארוך, ולכן אני בהחלט תומך בחוק הזה, לא לתת פרס לאותם עבריינים שמזהמים את מי התהום, את מי הים.
אני שמח שדווקא בית-המשפט מצא לנכון להעביר את הקנסות ואת הסכומים האלה לקרן שהוקמה למען טיהור מי התהום. כי את מה שהם מזהמים ומה שהם פגעו, לפחות יהיה אפשר קצת לתקן.
גברתי היושבת-ראש, אני לא יכול לעבור לסדר-היום כאשר מדברים על זיהום, ומדברים על זיהום של מפעלים, והזיהום הרציני ביותר, זיהום הנפשות של הנוער שלנו, הזיהום עם ריח הצחנה עולה. והוא לא בא דווקא מהמפעלים המזהמים. גם אותם המפעלים אינם מהווים סכנת מוות לנפש היהודי, אינם פוגעים בו באופן כרוני. אבל הזיהום של הנפש של ילדינו הוא פגיעה קשה. אני רוצה להתייחס לתהלוכה המבוזה, שבה אנחנו גם נראים מבוזים בעיני העולם כולו.
אילן ליבוביץ, אתה סניגור כל כך טוב לאותה תהלוכה, לאותה קהילה. אני רוצה לומר לך, שבספרד היתה הפגנה של 800,000 אנשים, כמעט מיליון אנשים, שיצאו נגד החוק להכרה בנישואים חד-מיניים. הם לא יהודים, הם נוצרים, הם גויים, אבל יש להם תרבות. הם לא הולכים להפוך את היוצרות.
אילן ליבוביץ (שינוי):
מה זה נוגע לזה?
נסים זאב (ש"ס):
זה נוגע, כי זה הזיהום האמיתי.
אילן ליבוביץ (שינוי):
הזיהום האמיתי הוא אנשים חשוכים שחושבים כמוך.
נסים זאב (ש"ס):
זה הזיהום שלנו במדינת ישראל. התועבה הזאת, שמהלכת בראש חוצות, בלי בושה, בלי חרפה. מחנכים פה לעזות, להפקרות. אנחנו סותרים את כל הערכים המקודשים לעם ישראל, לעם היהודי. בית-המשפט מחליט מה טוב לעיר ירושלים? מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? הלהורגני אתה אומר, כאשר אמרת?
אילן ליבוביץ (שינוי):
הוא מקשיב לחוק - - -
נסים זאב (ש"ס):
בית-המשפט בא לחנוק פה את העיר. הוא יקבע מה טוב לעיר הזאת? אבוי לנו.
אילן ליבוביץ (שינוי):
בית-המשפט בא לשחרר אותה מאנשים כמוך.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה להמשיך בדבר תורה, אני חושב שזה לא על חשבון הזמן. פסוק אחד. אני חושב שחשוב מאוד לשמוע רק פסוק אחד.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
פסוק אחד, ואנחנו ממשיכים הלאה.
אראלה גולן (שינוי):
גם אני לא גמרתי את הנאום שלי.
נסים זאב (ש"ס):
כתוב: "וירא את העגל ומחלת, ויחר אף משה". דע לך, אילן ליבוביץ, שהקדוש-ברוך-הוא לא כעס על עם ישראל על כך שעבדו עבודה זרה. אבל על כך שעשו מחולות, על כך שעשו ריקודים כשעובדים עבודה זרה, כשעושים תהלוכה של שמחה, כאילו יוצאים בתרועת ניצחון – זה הדבר המחפיר, המביש ביותר שיש בעם ישראל. אני מצפה ממך להרים את הכפפה ולהילחם נגד דבר שהוא לא טוב לעיר הזאת, לפחות.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת איוב קרא - אינו נמצא. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת אליעזר זנדברג, ואנחנו נעבור להצבעה.
אליעזר זנדברג (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת זאב, שברוב דבריו לא דיבר לגופו של חוק, לקח את הזמן של כולנו. לכן אני אקצר לטובת אלה שנמצאים.
ראשית, כולם תומכים בחוק, ושמענו את דברי השבח. אבל אני שואל, מדוע אנחנו תוחמים את עצמנו לאותה מערכת שבה המדינה מעניקה מענקים דרך המדען הראשי או ועדות דומות? הרי יש מענקים מסוג אחר, או הטבות אחרות, למשל הטבות למפעלים, מזהמים אם תרצו, שנמצאים באזורי פיתוח, שמקבלים הטבות מס יום-יום, שנה-שנה, גם אם לא מדובר בהעברה כספית אליהם. מדובר בכספים שהם היו צריכים לשלם ולא משלמים למדינה. לדעתי, זאת נקודה חשובה שצריך לדון בה.
אני רוצה לשבח את היוזמים ולהפנות את תשומת לב חברי הכנסת לעובדה שהגיעו אלינו שלוש הצעות חוק משתי ועדות שונות: הצעה אחת מוועדת הכלכלה ושתיים מוועדת הכספים. בעיני זה מצב לא רצוי ולא ראוי.
לאה נס (הליכוד):
בתור שר לשעבר, מה אתה ממליץ?
אליעזר זנדברג (שינוי):
אני ממליץ שנאחד את כולן ונעביר אותן לוועדת הכלכלה, אם רק אפשר, על מנת שתהיה סינכרוניזציה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
ועדת הכנסת תחליט. נצביע על כל הצעה לחוד, וועדת הכנסת תחליט לאן להעביר.
אליעזר זנדברג (שינוי):
אני לא אקנח בדבר תורה, כפי שעשה קודמי. אני מברך את המציעים.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אליעזר זנדברג.
אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו נצביע תחילה על החוק הראשון, הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 4
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בעד – שמונה חברי כנסת, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו מעבירים את הצעת החוק לוועדת הכנסת, שתחליט לאיזו ועדה היא תעבור החוק להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אנחנו עוברים להצעת החוק השנייה, הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 5
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
עשרה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה עוברת לוועדת הכנסת, שתחליט לאן להעבירה.
הצעת החוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 - אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בעד – עשרה חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. גם הצעה זו עוברת לוועדת הכנסת, כדי להחליט לאיזו ועדה להעביר ולהכין בה את שלוש הצעות החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 85)
(עבירות מין במשפחה אומנת), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/82).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנו ממשיכים בסדר-היום ובנושא האחרון: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 85) (עבירות מין במשפחה אומנת), התשס"ה-2005. תציג את הצעת החוק חברת הכנסת ענבל גבריאלי.
ענבל גבריאלי (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מציגה בפניכם היא תיקון לחוק העונשין - לסעיף 351 לחוק העונשין. סעיף זה קובע בעיקרו ענישה מחמירה לעבירות מין שבוצעו כלפי בן משפחה קטין. בנוסף, העבירות הללו גוררות גם תקופת התיישנות ארוכה מהרגיל, כאשר את מניין שנות ההתיישנות מתחילים לספור כאשר מלאו לבן המשפחה שנפגע 28 שנים. על-פי החוק היום, "בן משפחה" מוגדר: הורה, בן-זוגו של הורה, סב או סבתא, וכן מי שמלאו לו 15 שנים והוא אח או אחות, דוד או דודה, גיס או גיסה, ואח או אחות חורגים המתגוררים עם קורבן עבירת המין.
ברור לחלוטין מעצם ההגדרה החוקית למונח "בן משפחה", שהעיקרון שבבסיס החומרה המיוחדת המיוחסת לעבירות מין בתוך המשפחה הוא בעצם הנסיבות המיוחדות שקיימות במקרים כאלה, כמו: סמכות מצד הפוגע כלפי הצד הנפגע, תלות של הנפגע בפוגע, כמובן הזדמנות גדולה יותר לבצע את הפגיעה הזאת, וגם ובעיקר, אחד הדברים הגדולים ביותר שאנחנו נלחמים בהם בתחום הזה - קשר שתיקה שבדרך כלל נוצר סביב עבירות כאלה, קשר שמאוד מקשה על הנפגע להתלונן ואפילו לקבל טיפול בעקבות הפגיעות שפגעו בו. בעצם, כל אלה נובעים מעצם טיבה או טבעה של מסגרת וסביבה משפחתית קרובה, מגורים משותפים או תדירות המפגשים בין הפוגע לנפגע.
כמובן היה צריך, לדעתי, לחשוב על זה כבר לפני כן. כל הנסיבות האלה מתקיימות גם בסוג אחר של משפחות, סוג שהיה צריך להיכלל מראש בחוק. בעצם, התיקון הזה בא ועושה את זה. התיקון קובע, שכל בני המשפחה שכרגע הזכרתי יתייחסו גם למשפחות אומנות. אינני חושבת שקשר הדם או הקשר הביולוגי הם שיעשו כאן את ההבחנה.
זה הכול. אני אבקש את תמיכת חברי הכנסת. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת ענבל גבריאלי. נתחיל ברשימת הדוברים. חבר הכנסת עסאם מח'ול - אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי - אינו נמצא. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נמצא. חבר הכנסת איוב קרא - אינו נמצא. חבר הכנסת משה גפני - אינו נמצא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נמצא. חבר הכנסת מאיר פרוש - אינו נמצא. חבר הכנסת אורי אריאל - אינו נמצא. חבר הכנסת עזמי בשארה - אינו נמצא. חבר הכנסת אליעזר זנדברג, בבקשה.
אליעזר זנדברג (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברת הכנסת ענבל גבריאלי על הצעת החוק, אם היא תקשיב. בקדנציה הקודמת הייתי מעורב בחקיקות דומות שעסקו בהארכת תקופת ההתיישנות במקרים כאלה, והיום למעשה החוק משופר. אני חושב שהצעת החוק שלךְ משפרת אותו עוד יותר.
שאלה קטנה לי אלייך, ואני מניח שמן הראוי לדון בזה אולי בוועדה. כאשר מדברים על יחסים של בני משפחה, אחים ואחיות במשפחה אומנת, האם מדובר בעבירות שמבוצעות בילד החוסה שנמצא במשפחה, או גם בעבירות שהוא מבצע כלפי אחים ואחיות? כלומר, איפה המערכת הזאת וכיצד היא עומדת ומתפקדת? אני מניח שזו סוגיה שצריך לברר אותה בוועדה, אם בכלל; הלא כן?
ענבל גבריאלי (הליכוד):
אני יכולה לענות על זה. אלה לא עבירות שנופלות בגדר החוק הזה. מה שקורה עם עבירות של קטין הוא, שאם הוא מבצע עבירה ולא מלאו לו 18 שנים, לא חלה חובת דיווח. זו הנקודה הבעייתית. כאשר אנחנו נפתור את זה, אולי נוכל להרחיב הלאה.
אליעזר זנדברג (שינוי):
אני מודה על התשובה מן המקום ומברך אותך על היוזמה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת זנדברג. חבר הכנסת אילן ליבוביץ - אינו נמצא. חבר הכנסת נסים זאב, אחרון הדוברים, בבקשה. לאחר מכן נעבור להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק העונשין לגבי עבירות מין במשפחה אומנת - אני חושב שאין באמת הבדל בין אומנת ללא-אומנת. אני חושב שחומרת הענישה צריכה להיות במידה שווה, ואם החמירו בעבירה כלפי ילד או בן משפחה שאינה אומנת - דין שווה להם. זה בהחלט מקובל עלי.
אבל, אני רוצה לומר, שהיום הייתי בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ודיברו על 13,500 תיקים של עוון ופשע שמשטרת ישראל עשתה מבצע וסגרה אותם. אנחנו יודעים מה זה להכין תיק כזה להעמדה לדין, וכל תיק כזה, עד שנחקר אותו חשוד ועד שמכינים תיק - מובן שאני דן אותם לכף זכות, ואני מבין שיש עומס רב על משטרת ישראל והיא לא יכולה לעמוד בנטל. אז פתאום מוחקים 13,500 תיקים.
אני רק לא הבנתי למה לא יכלו לכלול בתיקים האלה את ההצבעות שהיו פה, שזה פחות מעוון ופשע. למה עבירות כל כך קלות ופשוטות - ההצבעות הכפולות שהיו פה בכנסת ישראל, שזו פשוט החלטה פוליטית להעמיד אותם לדין, וזה כל כך שקוף, ואנחנו מעבירים פה חוק חסינות בכנסת, שאסור לכנסת להגן על עצמה כשמערכת המשפט נראית לנו שהיא רודפת את הפוליטיקאים. אסור לנו להגן על עצמנו.
מגלי והבה (הליכוד):
- - -
נסים זאב (ש"ס):
במקרה, לא הייתי אתמול, ואני מצטער שלא הייתי. אבל, אני חושב שאסור לחוק כזה לעבור בכנסת ישראל. אסור לנו, כחברי הכנסת, למחול על כבודנו, כי אם אנחנו נמחל על כבודנו, ירמסו אותנו יותר ויותר.
אני מאמין שהגברת, סגנית השר הנכבדה, שגם קשורה למשרד הפנים, ודאי חושבת שאני צודק בהערתי בנושא הזה.
רוחמה אברהם (הליכוד):
- - -
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה להוסיף עוד דבר, ואני מאמין ששלוש הדקות עדיין לא חלפו.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חלפו.
נסים זאב (ש"ס):
כנראה השעון שלי לא עובד טוב.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
השעון שלך עובד אחרת.
נסים זאב (ש"ס):
אומר רק משפט אחד. בוועדת הסמים היה היום דיון רציני מאוד, מקיף ומעניין, והיתה שם גם חברת הכנסת גבריאלי. הקשר בין אלימות, סמים ופשיעה וכל העבירות האחרות, שכוללות אונס ומין - הם מקשה אחת. לכן, ככל שנשים את ידינו על העבריינים, נוכל אולי לצמצם את מספר מעשני הסמים, וודאי סוחרי סמים, ונוכל להביא לצמצום בכל הפשיעה במדינת ישראל.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 85) (עבירות מין במשפחה אומנת), התשס"ה-2005. בבקשה, ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 8
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 85) (עבירות מין במשפחה אומנת),
התשס"ה-2005, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
בעד - 8, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה עוברת לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה - מחר, יום רביעי, כ"ב בסיוון התשס"ה, 29 ביוני 2005, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:50.