דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ל"ד
ישיבה ר"ס
הישיבה המאתיים-ושישים של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, י"ד בסיוון התשס"ה (21 ביוני 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 4
איוב קרא (הליכוד): 4
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 4
אילן שלגי (שינוי): 4
טלב אלסאנע (רע"ם): 5
אהוד יתום (הליכוד): 5
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 6
אילן ליבוביץ (שינוי): 7
מיכאל גורלובסקי (הליכוד): 7
ויקטור בריילובסקי (שינוי): 7
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 8
משה גפני (דגל התורה): 8
אבשלום וילן (יחד): 8
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 9
יעקב מרגי (ש"ס): 10
דוד טל (נוי): 10
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 11
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 12
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 12
אחמד טיבי )חד"ש-תע"ל): 13
הצעות לסדר-היום ציון יום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 13
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט: 14
אראלה גולן (שינוי): 18
יצחק כהן (ש"ס): 19
רוחמה אברהם (הליכוד): 20
רן כהן (יחד): 22
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 22
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 23
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146), התשס"ה-2005 24
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): 24
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 25
יוסי שריד (יחד): 27
אברהם בייגה שוחט (העבודה - מימד - עם אחד): 30
שרת המשפטים ציפי לבני: 30
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 31
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): 36
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 37
מזכיר הכנסת אריה האן: 37
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 102) (העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה), התשס"ה-2005 38
חמי דורון (שינוי): 38
נסים זאב (ש"ס): 38
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 39
אילן ליבוביץ (שינוי): 40
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 41
אילן שלגי (שינוי): 42
משה גפני (דגל התורה): 42
איוב קרא (הליכוד): 44
דוד אזולאי (ש"ס): 45
רשף חן (שינוי): 45
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 46
טלב אלסאנע (רע"ם): 47
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 48
עזמי בשארה (בל"ד): 50
סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו: 51
הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 18) _אירוע אסון המוני), התשס"ב-2002 52
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 52
שאילתות ותשובות 54
2344. מות פועל בתאונת עבודה באשקלון 54
2508. אי-תשלום שכר מינימום לעובדים 55
2583. בית-ספר מקצועי לבני נוער בקריה למחקר גרעיני 56
2592. שכר בני-נוער 56
2650. סגירת המכון לבריאות תעסוקתית 57
סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו: 58
נאומים בני דקה
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, היום י"ד בסיוון התשס"ה, 21 ביוני 2005 למניינם, היום הארוך בשנה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
רבותי חברי הכנסת, היום נקיים גם ציון מיוחד ליום העסקים הקטנים והבינוניים, אבל כמובן נפתח על-פי מצוות התקנון בחצי שעה של נאומים בני דקה. אני מבקש מכם להפעיל את ההצבעה, כדי שאני אדע מי מבקש להשתתף. נא להצביע. ראשון הדוברים – חבר הכנסת איוב קרא. בבקשה, אדוני. אחריו – חברת הכנסת גילה פינקלשטיין.
איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, יצאנו ברגעים אלה מישיבה מיוחדת של ועדת המשנה בנושא ההתנתקות, ואני רוצה לומר לכם שיצאתי בהרגשה ששום דבר לא מוכן לקליטת המתיישבים, שאמורים לעקור אותם מבתיהם. הדבר הזה עוד יותר ידיר שינה מעינינו כאשר אנחנו מדברים על התנתקות ועל מצב של רגיעה, ומוציאים עשרות ואולי מאות מיליונים למיגון תושבי הדרום. יש לי תהיות, האם הדבר הזה צריך להיות, מכיוון ששום דבר לא מוכן. מאידך גיסא, גם שום התנתקות לא תהיה, כי ניתן רוח גבית לטרור.
לכן הייתי מבקש מהבית הזה – בימים הקרובים אנחנו אמורים להעלות פה הצעת חוק לדחיית ההתנתקות, מכיוון שאין מוכנות למהלך הזה - להיות מוכן לתמוך, על מנת שלא לפגוע באנשים הללו ובעתידם באזור הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת איוב קרא. חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, ואחריה – חבר הכנסת אילן שלגי.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שוב רוצה לדבר על זה שהמדינה מפעילה את החוקים שלה ללא רגש. עדיין נמצאים ילדים, קטינים, במעצר ב"מעשיהו" על חסימת כבישים. מובן שאנחנו נגד אלימות, נגד חסימת כבישים, אבל הילדים אוהבים כל רגב אדמה, זה החינוך שהם קיבלו, והם חשבו שזאת הדרך. הם עדיין נמצאים במעצר, עדיין יש בחינות בגרות ועדיין נמשכת המלחמה שלי כדי לאפשר להם לשבת ולכתוב את בחינת הבגרות בשלושת השבועות הבאים.
אכן, התקשר אלי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ושוחחנו שיחה ארוכה מאוד, והתשובה שלו היתה, שהוא פנה לשרת החינוך, שהיא תקים מטה מיוחד, מטה מקצועי, שהעצורים יוכלו לכתוב את בחינות הבגרות ללא פגיעה בטוהר הבחינות, והוא אישר להקים את המטה הזה. מכאן אני פונה לשרת החינוך שתקים בזריזות מטה כזה, כדי שהתלמידים הללו, שעדיין נמצאים במעצר, יוכלו לכתוב את הבחינות בשבועיים הבאים. זו זכותם, זה לא פרס. אנחנו חייבים ללחוץ שהם ישבו ויכתבו את בחינות הבגרות.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת אילן שלגי.
אילן שלגי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, סממני רפובליקת הבננות אצלנו הולכים ומתגברים. ראש הממשלה נותן הוראות טלפוניות לסגור כביש בשבת בניגוד להחלטות הרשות המינהלית המקצועית, שקיבלה גיבוי בבית-המשפט המחוזי ובבית-המשפט העליון.
המפקח הארצי על התעבורה החליט כי כביש ורבורג בקריית-שמואל, שאיננו בתוך שכונה דתית, הוא רק גובל בה, יהיה פתוח בשבת, וזאת מסיבות של פיקוח נפש. עמד כאן לפני שבועיים שר התחבורה ואמר שהוחלט לפתוח את הכביש בשבתות בימי הקיץ, משום שפיקוח נפש דוחה שבת. מסתבר שאף שנעשו כל ההכנות לפתיחת הכביש, השילוט שונה בהתאם ומודעות בעיתונות הודיעו על כך, על-פי הוראה טלפונית ממשרד ראש הממשלה, תוך הנחיה והבהרה שזה רצונו האישי של ראש הממשלה, המשטרה לא פתחה את הכביש בשבת.
סיעת שינוי ונציגי שינוי ברשויות המקומיות בחיפה ובקריית-ביאליק פנו לבג"ץ, ואנחנו מאמינים שבכל זאת איננו רפובליקת בננות. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו – חבר הכנסת אהוד יתום.
טלב אלסאנע (רע"ם):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, היום התקיים דיון בוועדת הפנים בכנסת בעניין המלצות ועדת-אור. אדוני היושב-ראש, זאת הוועדה הממלכתית שהוקמה על-ידי הממשלה בעקבות אירועים קשים שהיו, והיא קיימה דיון מעמיק וממצה, אבל לצערנו הממשלה, שהקימה את הוועדה, לא ראתה לנכון להפנים וליישם את המלצות הוועדה בכל מה שנוגע למדיניות מערכתית ממשלתית לשינוי המציאות הקשה של האוכלוסייה הערבית, ואנו עדים להמשך המדיניות המפלה לרעה בכל התחומים, אם בתחום החינוך, בעניין של הקצאת תקציבים, אם בתחום הרווחה אם בתחום התעסוקה. בעניין המשך מדיניות הריסת הבתים - רק היום נהרסו בתים ביישוב הלא-מוכר אמרתאם.
השאלה היא: האם לא הגיע הזמן לאמץ וליישם החלטות של ועדה ציבורית וממלכתית שהוקמה? האם לא הגיע הזמן להפוך את המדינה למדינה דמוקרטית שמתייחסת לכל אזרחיה באופן שוויוני? והאם לא הגיע הזמן לפתור את בעיית היישובים הלא-מוכרים על-ידי הכרה ביישובים והענקת מלוא הזכויות האזרחיות לאזרחים? תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת אהוד יתום, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש.
אהוד יתום (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, התקשרו אלי היום מיישובי גוש-קטיף, הם נמצאים תחת מטר של הפגזות. אלוהים בעזרנו, ואין נפגעים בנפש. יש טראומה, יש בתים שנפגעים, יש מכוניות שנפגעות, שמענו גם על בעלי-חיים שנפגעים. עד מתי?
החליט ראש הממשלה ועמו הממשלה על התוכנית האומללה לדיראון עולם, שנקראת תוכנית העקירה, אבל כל זמן שתושבי גוש-קטיף וצפון השומרון יושבים בבתיהם, ממשלת ישראל חייבת להעניק להם את מלוא הביטחון. ויש לי תחושה שהתושבים הללו מופקרים. נהרג חייל בציר פילדלפי, נרצח אזרח בציר המוביל בין באקה-א-שרקיה לחרמש. עד מתי?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אהוד יתום. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת אילן ליבוביץ. הרשימה סגורה. אני מודיע שמרגע זה הרשימה סגורה. חבר הכנסת טל, חבר הכנסת מרגי, חבר הכנסת זחאלקה, חבר הכנסת אליעזר כהן. אני מוסיף אותך, מלי פולישוק, אני מקווה שיהיה בסדר. אתה נמצא, חבר הכנסת בריילובסקי.
משה גפני (דגל התורה):
אני נמצא, אדוני היושב-ראש?
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי וודאי. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת אילן ליבוביץ.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, היום "התבשרנו" ששר הפנים אופיר פינס מאשר להורים לא-יהודים שעברו לישראל כדי להיות עם ילדיהם שקיבלו אזרחות ישראלית, שיהיו אף הם זכאים לטעמו לאזרחות.
במינהל האוכלוסין במשרד הפנים מעריכים, שבישראל שוהים אלפי עולים כאלה, אדוני היושב-ראש, עם אשרות זמניות, ומעתה יוכלו להגיש בקשות לקבלת אזרחות.
השיטה הזאת כמובן מאוד מסוכנת. אני רוצה להזהיר את שר הפנים, שמאז נתמנה לתפקיד שר הפנים פועל להרחיב את מעגל הלא-יהודים בקרב אזרחי המדינה, שהוא הופך בפועל את מדינת ישראל ממדינת העם היהודי למדינת כל אזרחיה, ואני בטוח שגם הרצל זועק אליו מהקיר: תתבייש לך, אופיר פינס.
בכל שבוע שר הפנים מוצא קבוצת שוהים לא-יהודים במדינה ומעניק להם אזרחות ישראלית. אופיר פינס מסוכן יותר מקודמו אברהם פורז, משום שהוא מבצע את המדיניות האנטי-לאומית בשיטת הסלאמי, וחותך פרוסות פרוסות בהגדרתנו כמדינת היהודים, ועל רקע זה יש מקום גם לומר לקואליציה שאתם פוגעים בסטטוס-קוו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. נדמה לי שהשר פינס, ראוי שיקרא את מה שאומר פרוש, כי הוא לא חושב כך.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
כך הוא עושה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני אמר שהוא חושב כך. אני חושב שבעניין זה הוא מאוד דווקני. אני לא מגן עליו, וזה לא תפקידי, רק בהכירי את חבר הכנסת והשר פינס אני יודע שזאת לא דעתו, כפי שהוצגה על-ידי חבר הכנסת פרוש, שמזהיר שאולי מחשבותיו טובות, אבל דרכיו לא טובים. כך הוא אומר.
בבקשה, חבר הכנסת אילן ליבוביץ, ואחריו – חבר הכנסת גורלובסקי. בבקשה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
לו היה פה השר המקשר, הוא היה יכול להעביר לפינס.
היו"ר ראובן ריבלין:
בגלל שר מקשר אני לא אמנע מחברי הכנסת לדבר, אבל אם בעוד חצי שעה לא יהיה שר מקשר, נצא כל אחד לעבודתו - הם בעבודתם, אנחנו בעבודתנו. לא יהיה פה מצב שלא יהיה שר מקשר. קודם כול, סגן השר כבר נמצא פה.
אבשלום וילן (יחד):
אדוני, שלחתי לך מכתב לפני שבועיים.
היו"ר ראובן ריבלין:
ראיתי. ראיתי. אני מודיע לך, חבר הכנסת וילן, לא רק אתה, וגם אני בבית הזה, ואני ער לעניינים. יהיה דין ויהיה דיין. חבר הכנסת שאומר דברים מאוד חשובים בכל שבוע בשם כולנו. בבקשה, חבר הכנסת ליבוביץ.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, בעשרת הימים האחרונים היו 14 הרוגים בתאונות דרכים בכבישי ישראל, ואלה שמותיהם: איסקוב אלישבע מקריית-אתא, שצמן עומר מתל-אביב, וקסלר דב מבת-ים, תומר נווה מבת-חפר, משיח ניר מתל-אביב, עודאי עותמאן, בן ארבע, מאבו-גוש, יצחק בלילי מנהרייה, מקס ניומן מחיפה, גלינה קרוגלוב מקריית-מוצקין, נאפז מחפוז מסילואן, עראף שחאדה ממג'ד-אל-כרום, ציון גורקציו מרחובות, פואד אדעיסאת מיאטה שבשטחים וסאלח אבו-היג'א מתמרה. יהי זכרם ברוך. 14 הרוגים בעשרת הימים האחרונים, ולממשלת ישראל עדיין אין תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
פעם נוספת ניסית לזעזע את אמות הספים על מנת שיהיה מי שישמע.
חבר הכנסת גורלובסקי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת בריילובסקי.
מיכאל גורלובסקי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אתמול אישרה ועדת הכספים בהצבעה היסטורית את תוכניתו של שר האוצר נתניהו להחזיר את מניות בנק לאומי לציבור. אני מדגיש את המלה "להחזיר", כי הציבור כבר שילם עבורן בתחילת שנות ה-80. יפי הנפש ממפלגות השמאל עמדו על הרגליים האחוריות, כי מניות הבנק הלכו לציבור הרחב ולא לאחד מבעלי ההון הקשורים לחוגי השמאל, כמו שראינו במקרה של "בזק".
לאחרונה, בשטיפת המוח המתואמת, התקשורת הישראלית דוחפת לנו לאוזן שמות כמו מרטין שלאף וסיריל קרן. ואני שואל את עצמי: למה הצדיקים מהתקשורת ומהתנועה לאיכות השלטון לא יוזמים חקירות של הקשרים העסקיים של התורם הגדול של מפלגת העבודה ומרכז פרס לשלום, המיליארדר ברוס רפפורט? בכלל נשאלת השאלה: למה התנועה לאיכות השלטון לא הגישה שום עתירה אחרי סגירת תיק עמותות ברק? זו דוגמה קלאסית של שטיפת המוחות וסטנדרטים כפולים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת בריילובסקי, בבקשה.
ויקטור בריילובסקי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הטרור הפלסטיני שוב מרים את ראשו. אתמול המחבלים פתחו באש על מכונית ליד חרמש שבשומרון. יבגני ריידר הצליח להציל את בנו ומת מפצעיו. באותו יום, המחבלת מג'באליה החליטה לגמול לרופאים שהצילו את חייה לפני חצי שנה. היא ניסתה להגיע לבית-החולים "סורוקה" כשמטען של 10 קילוגרם מוסתר על גופה. היא נשלחה על-ידי מחבלים מ"גדודי חללי אל-אקצא". באותו זמן מנהיג של אותם "גדודי חללי אל-אקצא" מג'נין, זכריא זביידי, קיבל מינוי במשטרה הפלסטינית. אם להוסיף לזה את האזהרות הפומביות של נציגי הרשות שהם לא מתכוונים להילחם בטרור, מתקבל הרושם שאנחנו עומדים לפני גל נוסף של לחימה שלנו מול הטרור, ואנחנו לא בדרך לשלום.
אנחנו חייבים לסיים את הבנייה של הגדר ולהיות מוכנים להתפתחות מהסוג הזה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת, שאנחנו בנאומים בני דקה. חבר הכנסת בריילובסקי, הארכת מעט, אבל הפעם עשיתי הנחה. רבותי חברי הכנסת, האם כבר קראתי לבא אחריו? חבר הכנסת גפני עדיין עסוק, אז אבשלום וילן; גם אבשלום וילן עסוק, אז ג'מאל זחאלקה. בבקשה, חבר הכנסת זחאלקה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, בנסיבות טרגיות שקרו בכפר שלי התוודעתי ליחידת הצוללנים המתנדבים בטבריה. כל יום אני מקבל טלפון מהם על כך שלא מספקים להם גז או קומפרסור כדי שיהיה להם אוויר לצלילה. מדובר באנשים שמתנדבים, בלי כסף, הציוד כולו שלהם, אבל הם צריכים אספקה של גז, והמשטרה והמשרד לביטחון פנים לא יכולים לספק להם גז. פניתי לשר לביטחון פנים, והוא מינה את ניצב מזרחי, מפקד המשמר האזרחי, כדי שיספק להם גז. היום הוא הודיע להם בחגיגיות, שלמשטרה אין כסף כדי לקנות להם קומפרסור שעולה עשרות אלפי שקלים. פירוש הדבר שהיחידה מתפרקת, ושהמדינה תממן מעכשיו – קומפרסור עולה 30,000-40,000 שקלים - כל הוצאת גופה בעשרות אלפי שקלים. זה אבסורד. לא יכול להיות דבר כזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. ואחריו – חבר הכנסת וילן, ואם לא יהיה – חבר הכנסת ברכה.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מציינים היום את יום העסקים הקטנים, ולאחר הנאומים בני דקה גם יתקיים כאן דיון על הנושא הזה בהצעות לסדר-היום. אני מבקש להסב את תשומת לבה של הכנסת לכתבה שהתפרסמה בעיתון "הארץ", ריאיון עם מיליארדר בריטי שתמך בתאצ'ר. הוא אומר ששר האוצר של מדינת ישראל איננו תאצ'ריסט, מכיוון שתאצ'ר לא נתנה לפגוע בשכבות החלשות, מה שאין כן נתניהו כשר האוצר, שפוגע בשכבות החלשות ובעצם פוגע גם בעסקים הקטנים. כל המדיניות שלו מבוססת על כך שיש לסייע לעשירים הגדולים, למפעלים הגדולים, לאלה שמקבלים את המשכורות הגדולות. הוא איננו מסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, הוא איננו מסייע לשכבות החלשות. המדיניות הזאת, שאיננה מדיניות תאצ'ריסטית, היא מדיניות של ביבי, חייבת להשתנות למען הכלכלה של מדינת ישראל ולמען תושביה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת וילן - בבקשה, אדוני.
אבשלום וילן (יחד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, פורסם היום באתרי האינטרנט, כי כוח מחץ של 1,000 חסידי חב"ד מברוקלין עומד להסתער עלינו ולעבור את שערי נמל התעופה בן-גוריון בדרכם לגוש-קטיף, למלון "מעוז הים" ולאחרים, לחזק את המתנגדים לפינוי בכוח.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת וילן, עצרתי את השעון. פעמים רבות ראיתי בשדה התעופה בלוד רבים מחבריך מ"שלום עכשיו" המגיעים מחוץ-לארץ, ביניהם בת-דודתי, רחמנא ליצלן, שמגיעה להפגין נגד כל דבר אפשרי.
אבשלום וילן (יחד):
כמו שאתה יודע, בת-דודתך שומרת חוק לעילא ולעילא, היא אשה יקרה - -
היו"ר ראובן ריבלין:
גם אלה שבאים שומרי חוק.
אבשלום וילן (יחד):
- - אני אומר את זה לפרוטוקול, והיא עומדת בראש מרצ-USA. בכל זאת יש הבדל בין מפגין או יהודי טוב שמגיע באופן לגיטימי לבין מי שמצהיר שהוא בא בידיעה להפר את החוק ולשבת בבתי-הכלא.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להמשיך.
אבשלום וילן (יחד):
אני פונה מפה לשר הפנים ואומר לו, שכשם שהוא ידע לעצור ולגרש מהארץ את המפגינים השמאלנים שבאו להפריע בטענה של הגנה על ביטחון המדינה, שיעצור את החבורה הזאת. לא מדובר במספרים קטנים, מדובר ב-1,000 איש.
לגבי מי שמודיע מראש שהוא בא להפגין ולשבת בכלא הישראלי כאקט של מחאה, אני חושב שלראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, יש תקציבים יותר גדולים. אם הם רוצים לעבור את חווית הכלא, בברוקלין או בניו-יורק שערי הכלא מוכנים ויש ראש עירייה מסודר, אז שיעשו את זה שם. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אם חלילה מישהו יחטא, הוא בחטאו יוענש.
אבשלום וילן (יחד):
הם הודיעו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשמע, באים גם אנשים להראות לנו איך להתפלל. הם לא הולכים להתפלל אף פעם, אבל הם באים להראות לנו איך מתפללים בכותל, אתה מבין?
אבשלום וילן (יחד):
הנהגת חב"ד ישראל ביקשה מהם לא לבוא.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש אנשים בתנועה הרפורמית שבאים רק כדי להתפלל בכותל. אם הם היו לפחות מתפללים בארצות-הברית... לא, בכותל הם רוצים להתפלל. זאת אומרת שאדוני יודע שיש רבים מחוץ-לארץ שבאים ללמד אותנו הלכות חיים.
חבר הכנסת ברכה - בבקשה, אדוני.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אם באישורי כניסה לארץ אנחנו עוסקים, הבוקר קיבלתי טלפון משבדיה מאדם יקר, חבר יקר, העובד שם כרופא, שהגיע עם משפחתו לביקור בארץ. אשתו וילדיו הורשו להיכנס, והוא עצמו לא הורשה להיכנס, אף שהוא היה כמה וכמה פעמים בארץ. מסיבה שהשד יודע איך ממציאים אותה ואיך מנמקים אותה, הוא מנוע ביטחונית. מה קרה בחודשיים האחרונים? מה קרה בחצי השנה האחרונה? שום דבר. אני מכיר את האיש ואני מכיר את פועלו. הוא פלסטיני, כמובן. קשה להתמודד עם הטיעון הזה, ואני מקווה שהדברים יתוקנו.
דבר שני, אדוני, גם בהקשר זה, ברשות הפלסטינית מנסים להחזיר את החיים פחות או יותר למסלולם. בין השאר הם מחדשים השנה את פסטיבל פלסטין לאמנות. השלטונות מונעים מאנשים ואמנים בעלי שם מהעולם הערבי וגם מחוץ-לארץ להגיע לכאן.
קריאה:
- - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זה קורה באותו יום. זה פסטיבל אמנותי לכל דבר ועניין. דווקא באותו יום שראש הממשלה נפגש עם ראש הרשות הפלסטינית, יוצאות ידיעות כאלה שפשוט ממררות את החיים ולא מאפשרות להתקדם לשום מקום. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. מדוע אדוני אומר זאת בצורת נאום בן דקה? שיגיש שאילתא, גם לגבי העניין השני, כי יכול להיות שיש סיבות מוצדקות שבגללן לא נתנו לו להיכנס בכלל. לעומת זאת, יכול להיות שלא נתנו לו להיכנס בכלל. לגבי הנושא השני, זה בהחלט נושא שהכנסת יכולה לדון בו. אם אדוני יגיש הצעה מתאימה, אני בטוח שהנשיאות תיעתר לדיון חשוב, וכל אחד יביע את דעתו.
חבר הכנסת מרגי, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת טל.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, מציינים היום את יום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. אני מקווה שהממשלה שהביאה עליהם חמש שנים רעות, תגרום שמהיום יתחילו חמש השנים הטובות של העסקים הקטנים.
בהתייחס לדבריו של חבר הכנסת שלגי, יש לי שאלה. האם ראש ממשלה שרשאי לחתום על העברת 700 מיליון ש"ח ייחודיים לאגודת השחמט ודומיה, לא יכול לחתום על צו שלא לפתוח כביש שהיה סגור בחיפה? תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת טל - בבקשה, אדוני. אחריו - חבר הכנסת זחאלקה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
הוא דיבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז אחריו חבר הכנסת כהן, הידוע כצ'יטה. בבקשה.
דוד טל (נוי):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, חברות הסלולר ממשיכות לא להעמיד לציבור הצרכנים במדינת ישראל מידע אלמנטרי בנושא שירותים, פעולות ומחיר השירותים הללו. הדבר מונע מהצרכן הישראלי להשוות בין החברות השונות, גורם לחסמים מיותרים ומונע תחרות בין החברות.
אדוני היושב-ראש, היום נודע כי עבור פריצת השבב שנקרא "סימלוק", פעולה שכרוכה בהקשת ססמה בת חמישה מספרים, החברות גובות כ-200 שקלים. על משרד התקשורת – אדוני היושב-ראש, פעם עמדת בראשו – לחייב את החברות הללו בשיקוף השירותים והמחירים, כדי שאזרחי מדינת ישראל והצרכנים יוכלו ליהנות מרמת תחרות רצינית.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני חושב שאדוני צריך להגיש שאילתא לשרת התקשורת.
דוד טל (נוי):
ואדוני יאשר אותה.
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם כול שאילתא רגילה, אבל גם שאילתא בעל-פה. זה בהחלט דבר שנוגע לכל ציבור המשתמשים בטלפון סלולרי.
לפעמים משתגעים בעולם. כששואלים אותי כמה אזרחים יש במדינת ישראל, אני אומר את המספר האיום, אבל גם המופלא, 6 מיליונים. כששואלים אותי כמה טלפונים סלולריים יש, אני אומר 6 מיליונים. הם אומרים לי: לא שאלנו אותך כמה אנשים יש, שאלנו אותך כמה טלפונים יש. כשאני אומר: 6 מיליונים, הם לא מבינים שלכל אדם יש כאן טלפון. אני חושב שהשאילתא שלך היא שאילתא חשובה.
חבר הכנסת אליעזר כהן, הלוא הוא צ'יטה בפי כול - בבקשה, אדוני.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הכוחות האמריקניים בעירק פגעו לפני כמה ימים
ב-50 טרוריסטים במבצע אחד על גבול עירק-סוריה. במבצע אחד הם חיסלו 50 טרוריסטים, וזה במרחק חצי כדור הארץ מביתם. הטרוריסטים לא מסתובבים באוקלהומה או בסינסינטי.
אצלנו הטרוריסטים הורגים אנשים בביתנו, בערינו, בכבישינו. צריך לחסל כל טרוריסט בכל הזדמנות ובכל שעה, ואת זה אנחנו לא עושים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חברת הכנסת מלי פולישוק, בבקשה. חברת הכנסת גולן, האם גם גברתי ביקשה לדבר?
אראלה גולן (שינוי):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז אחרונת הדוברים היא חברת הכנסת מלי פולישוק. עדיין יש לנו ארבע דקות; אם יש מישהו שרוצה עוד לומר דבר, יאמר זאת עכשיו. בבקשה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, לפי עיתון הערב של היום, יומיים לאחר ההתעללות בבת כיתתם זומנו אתמול שני בני השש לחקירה במשטרה. ילדים בני שש מוזמנים לחקירה במשטרה על דבר התעללות, והשמים לא נופלים במדינת ישראל.
לא רק שאף אחד כאן לא מזדעזע, אלא באותו עמוד בדיוק כתוב: הרבה אלימות ומעט שרים. לשרי מדינת ישראל יש הרבה תירוצים - לנתניהו היתה חנוכת אתר האינטרנט, הירשזון היה בארצות-הברית, ללבנת היתה ישיבה מאוד חשובה במשרד החינוך, מתן וילנאי היה מחוץ לירושלים, שטרית היה בישיבה אחרת, דליה איציק היתה בארוחת צהריים עם מובארק, ושאול מופז היה במשהו אחר. בקיצור, תמשיכו להתעלל בילדים, תמשיכו עם האלימות, השרים שלכם עסוקים. חוצפה ובושה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך. רבותי חברי הכנסת, בבקשה, חבר הכנסת דהאמשה. חבר הכנסת טיבי אחריו. יש לנו עוד שתי דקות, ולכן אני נותן לכם לדבר.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מטעם שירות בתי-הסוהר פורסמה אתמול הודעה המקשרת בין הריגתו של האזרח בצפון השומרון לבין חילול ספרי הקוראן, מכיוון שארגון "הג'יהאד" קשר בין החילול ואמר שהריגתו היא נקמה על העניין הזה. מה שחשוב בסיפור הזה, שמעלילים עלי באופן אישי, מכפישים את שמי ומתירים את דמי ואומרים: דמו של ההרוג הוא בראשו של חבר הכנסת דהאמשה. זה מה שנאמר בהודעה שלהם, באופן מילולי, אם לא באופן עקרוני ובמכלול.
אני רוצה לומר לכל אלה שהעלילו עלי גם בעבר משירות בתי-הסוהר ושממשיכים להעליל גם עכשיו, הדם הוא על ידיכם. מי שחילל את ספרי הקוראן והתנצל על כך זה שירות בתי-הסוהר. הוא התנצל על זה בתחנות לוויין, בפני האסירים, ולאחר מכן חזר להכחיש ולהעליל על אחרים. אני אומר שאני לא ארפה מהעניין הזה עד שהאמת תצא לאור. צריך לחקור את העניין, אדוני היושב-ראש, כדי שנדע מי העליל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת דהאמשה, יש אנשים שאומרים שאתה בדבריך אלה אומר דברים לא נכונים, וגם חלילה גורם לאנשים להבין שאפשר בפונדמנטליזם בלתי מתפשר להרוג אנשים בגלל זה, כי אני הייתי מאוד כועס אם היו דורכים על תנ"ך, אבל אם זה לא נכון, זה קשה מאוד.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אז שתהיה ועדת חקירה ושם תתגלה האמת.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא דיון עכשיו.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
עוד לא הוכח שחיללו את הקוראן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אמרתי את זה, אני דיברתי בשמך.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהאמשה, אני קורא אותך לסדר בעניין הזה, כי זה המשך של השבוע שעבר.
חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אחרון הדוברים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה, אדוני. היום נערכות בכנסת בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן חלל הפה, גם בדיקות שמיעה. אני רוצה לקרוא לכולם: א. לעבור את הבדיקה הזאת, במיוחד פה, כי מדברים הרבה; ב. רפואה מונעת היא דבר חשוב, גם בנושא מערכת העיכול, פרוסטטה ומערכות אחרות. חשוב שרפואה מונעת תהיה חלק מטיפול - במקרה שאנשים יהיו חלילה נגועים במחלת הסרטן. לכן אני קורא לציבור וגם לחברי הכנסת לעבור את הבדיקות המקדימות בכל מקום אפשרי. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת טיבי.
רבותי חברי הכנסת, אורח חשוב נמצא ביציע האורחים, יושב-ראש מפלגת "פידס", שהוא גם ראש האופוזיציה בפרלמנט ההונגרי, שהוא גם ראש הממשלה לשעבר, אורבן ויקטור. רבותי חברי הכנסת, אורבן ויקטור, שהיה ראש ממשלת הונגריה, היה ראש הממשלה הצעיר ביותר באירופה, והוא גם ראש הממשלה לשעבר הצעיר ביותר, כפי שהוא נוהג לומר בהומור.
כאשר האורח ביקר במשרדי - ביקרתי בפרלמנט ההונגרי לפני חודש והתרשמתי מהדמוקרטיה ההונגרית – כמובן הבעתי בפניו את עמדתנו החד-משמעית, שהחובה להילחם באנטישמיות ובתופעות פאשיסטיות היא קודם כול של העמים השונים שהתופעה נמצאת בהם. הדבר הוא לפתחם. ישראל מודאגת בכל מה שקשור לנושא היהודי, אבל פאשיזם ואנטישמיות הם דברים שיכולים לגעת קודם כול ולהשפיע קודם כול על העמים עצמם, שבהם התופעה נמצאת.
עם זאת, ביקשתי לומר בעניין אחר לחלוטין, שגם הפרלמנט הישראלי וגם הפרלמנט ההונגרי שותפים לדבר אחד: לשני הפרלמנטים יש יושב-ראש אופוזיציה ממוצא הונגרי. Welcome.
הצעות לסדר-היום
ציון יום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, אנחנו פותחים עכשיו בדיון מיוחד לציון יום העסקים הקטנים והבינוניים. היום בוועדות ובאודיטוריום, ועתה במליאה, מוקדשים הדיונים לעידוד עסקים ויזמות – הצעות לסדר-היום מס' 6973, 6974 ו-6975.
במשק הישראלי פועלים עשרות אלפי עסקים קטנים, המהווים את עמוד השדרה של הכלכלה. הם יוצרים מקומות תעסוקה, מקטינים את אחוז האבטלה ומחזקים את התשתית הכלכלית. הצלחת העסקים הקטנים כמנוף לצמיחה היא תולדה של יזמות, של מסירות ושל מאמץ אישי רב.
נתוני הרשות לעסקים קטנים ובינוניים מלמדים על 15,000 מקומות עבודה שנוצרים מדי שנה בשנה. הפוטנציאל לקידום ולגידול העסקים הקטנים גדול, ולכן חשוב לדאוג לשרידות העסקים האלה ולטיפוחם.
אני מזמין את ממלא-מקום ראש הממשלה, שהוא גם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, חבר הכנסת אהוד אולמרט, להציג את הנושא בפני מליאת הבית.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
למען ההגינות, אני לא רוצה לפגוע ביוזמות של חברי הכנסת שירצו להעלות את הנושא כהצעות לסדר-יום.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד ממלא-מקום ראש הממשלה, אנחנו נוהגים ביום כזה שהשר יכול לענות מתי שהוא רוצה, וגם סגן השר.
רן כהן (יחד):
אדוני היושב-ראש, אין שום סיבה שהשר לא יפתח ויציג את הנושא.
היו"ר ראובן ריבלין:
איך שהוא רוצה. עשיתי כמצוות התקנון וכמצוות המחויבות שלנו לכבד את הממשלה. זה לא דבר רע בעינינו. אם אדוני רוצה לפתוח את הדיון, אשמח מאוד.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אם זה מקובל על חברי הכנסת – בבקשה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ראשון הדוברים עדיין לא הגיע. חברי הכנסת יצחק כהן ואראלה גולן נמצאים פה. כולנו נעלה על נס, ונאפשר לחברת הכנסת אשר העלתה על סדר-יומה של הכנסת השש-עשרה את הנושא, הלוא היא סגנית השר דהיום, חברת הכנסת רוחמה אברהם. תבואי על הברכה. בבקשה, כבוד השר.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, ראשית, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אצטרף לברכות לראש האופוזיציה של הונגריה וראש הממשלה לשעבר, ויקטור אורבן, שנמצא אתנו בין האורחים הנכבדים כאן. נפגשתי עם מר אורבן בהיותו ראש ממשלת הונגריה בפרלמנט ההונגרי לפני שנים מספר, והתרשמתי אז מהרצון שלו להדק את היחסים בין ישראל להונגריה.
בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת מערכת יחסים כלכלית ומסחרית בין ישראל והונגריה, וחברות ישראליות רבות משקיעות בהונגריה ומפתחות שם עסקים. הן מרגישות שהן פועלות בסביבה ידידותית. אני עצמי מתכוון לבקר בהונגריה, אולי עוד במהלך השנה הזאת, ואם לא - מייד לאחר הבחירות שיהיו בהונגריה. כשיש מערכת בחירות, זה לא זמן הכי נכון לבקר במדינה זרה, אבל מייד לאחר הבחירות, וזאת כדי להמשיך את מערכת היחסים הזאת, במיוחד עכשיו, שהונגריה, לבד מהיותה מדינה שמתפתחת בצעדים מרשימים בתחום הכלכלי, היא גם חלק מהאיחוד האירופי, וזה במסגרת המאמצים שאנחנו עושים לטפח ולחזק את היחסים שלנו עם הקהילייה.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שנהגת בתבונה רבה כשהסכמת להפוך את היום הזה ליום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת. בדברים שאמרת הצגת את תמצית הנושא שאנחנו מדברים עליו. העסקים הקטנים הם תמיד החישוק שעליו בנויות הכלכלות במרבית הארצות הדמוקרטיות. אנחנו תמיד נתפסים לכמה שמות של מותגים, שהפכו להיות שמות עולמיים, בכמה כלכלות גדולות, של ארצות-הברית או של מדינות אחרות, אם זה "ג'נרל מוטורס" או "ג'נרל אלקטריק" או "דץ'/של". נדמה לנו שהכלכלה של אותן מדינות באה לידי ביטוי בעסקים חובקי העולם האלה, שלפעמים עובדים בהם מאות אלפי אנשים.
אבל האמת היא, שמרבית הכלכלות, של גרמניה כמו של ארצות-הברית, של אנגליה כמו של צרפת, מבוססות ובנויות בראש ובראשונה על עסקים קטנים ובינוניים: עסקים משפחתיים, עסקים של כמה עשרות עובדים, שקיימים במאות אלפים, ושהם הבסיס לתעסוקה, הם הבסיס לצמיחה, הם הבסיס לגידול, ובסופו של דבר הם גם הבסיס לשגשוג כלכלי.
העסקים הקטנים הם העסקים שיכולים לתת את תנופת הפיתוח ושבמצבים של מיתון הם גם הראשונים לספוג את המכה. בחמש השנים האחרונות, כתוצאה מהנסיבות המיוחדות, סבלנו ממיתון שהשפיע בראש ובראשונה על העסקים הקטנים, ואלפים רבים מהם נסגרו. עשרות אלפי אנשים איבדו את מקור פרנסתם ואת מקום עבודתם והפכו להיות חלק מאוכלוסייה גדלה והולכת של מובטלים שחיים מקצבת אבטלה ומהבטחת הכנסה. הדבר הזה היה כל הזמן בגדר חרב המאיימת על היציבות של החיים הכלכליים והחברתיים במדינת ישראל.
אנחנו נמצאים עכשיו בתקופה אחרת, בתקופה של יציבות גדולה יותר ושל סיכויים יותר רציניים לצמיחה. זו התקופה שבה צריך ליצור כלים ולצקת תכנים שיאפשרו לנו לטפח את העסקים הקטנים, ועל-ידי כך להיחלץ במהירות גדולה יותר ובתנופה גדולה יותר מהמצוקה הכלכלית כדי להביא לרווחה וליצור מקומות תעסוקה לעשרות אלפי אנשים.
מתוך אותה גישה, אדוני היושב-ראש, החלטתי להניח על שולחן ועדת השרים לחקיקה, ולאחר מכן, אני מאמין, גם על שולחנה של הכנסת, הצעת חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, כשהכוונה היא ליצור את המסגרת שתטפל בטיפוח עסקים ולצקת לתוכה את התכנים ואת הכלים שיאפשרו לה לתפקד בהצלחה ולהגשים את מטרותיה.
אני כבר אומר, שהשלב הראשון הוא שאנחנו נציע לממשלה להקים חברה ממשלתית ללא כוונת רווח, אשר תרכז את הטיפול בעסקים הקטנים והבינוניים ברמה הלאומית. היא תחליף את הרשות לעסקים קטנים שפעלה ב-12 השנים האחרונות, מאז 1993, ואשר היתה המתכונת שאז בחרה הממשלה להקים על מנת לעודד ולטפח את העסקים הקטנים והבינוניים. הרשות הזאת פועלת עד היום.
אדוני היושב-ראש, אני חייב לומר, כפי שאתה יודע היטב, שהרשות הזאת פועלת ביעילות, בנמרצות, עם מעוף, והיא עושה דברים חשובים. בכל זאת הגענו למסקנה, על דעתם, שצריך ליצור מסגרת שמעמדה מעוגן בחוק ושהכלים העומדים לרשותה הם כלים שנוצרו על-פי החוק, והם אינם כפופים לשינויים מזדמנים כל פעם שיש איזה שינוי קל באווירה הכלכלית או החברתית בזמן נתון כלשהו, כדי להבטיח את היציבות של הסיוע המתמשך של הממשלה למערכות הללו. ובכן, תקום חברה ממשלתית כזאת.
בנוסף, אנחנו נרצה לקבוע בחוק, כדי לעודד את העסקים הקטנים, ש-15% מכל העסקאות או ההתקשרויות שחל עליהן חוק חובת המכרזים, ייעשו באמצעות עסקים קטנים. במלים אחרות, בלשון לא משפטית פירושו של דבר שכל הרכישות הממשלתיות, או של גופים ציבוריים, שחייבות להיות על-פי חוק חובת המכרזים, יחויבו להיעשות דרך עסקים קטנים, כפי שהם יוגדרו בחוק כעסקים קטנים ובינוניים. המשמעות של העניין היא, שזה מאגר של מיליארדי שקלים בשנה שיוזרמו ממסגרת הוצאה ציבורית-ממשלתית דרך העסקים הקטנים וייתנו להם את מרחב המחיה שאנחנו רוצים בו.
נוסף על כך, באישור ועדת הכספים של הכנסת, אנחנו נציע להקים כמה כלים: קרן לפיתוח ולסיוע בהקמה ובהרחבה לעסק הקטן והבינוני, הקרן להון חוזר, הקרן להלוואות מיקרו, הקרן לסיוע לשיווק - אחד הנושאים הקריטיים והרגישים במיוחד לעסקים קטנים שאין להם כלי שיווק ואין להם מחלקה לייצוא ואין להם קשרים בין-לאומיים מכוח עצמם, כי מדובר תמיד בעסקים קטנים, עסקים משפחתיים. הם צריכים איזה מנוף שיעזור להם להניף את המוצרים שלהם וליצור להם את הבסיס לשיווק רחב גם בארץ וגם מחוצה לה. אנחנו גם נקבע כללים לסיוע מקרנות חיצוניות ומגופים חוץ-ממשלתיים.
רן כהן (יחד):
נדמה לי שגם את הסיוע בשיווק הקטינו.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
זה נכון שבשנים האחרונות הקטינו את הסיוע בשיווק. אנחנו החזרנו חלק מהסכומים לקרן השיווק. אנחנו גם הקמנו את הקרן לסיוע, קרן ההלוואות, שגדלה ל-500 מיליון שקל. כללי הקרן הזאת שונו באופן שאחרי שנים בעלי עסקים יכלו ליהנות ממנה, ובשנתיים האחרונות ניתנו מאות רבות של הלוואות, בהשוואה להלוואות בודדות שניתנו בעבר על-ידי קרן שהכללים שלה אפשרו רק למי שלא צריך כסף לקבל אותו. זה היה בעבר. אנחנו שינינו את זה על מנת שכללי הקרן יהיו הרבה יותר גמישים. אנחנו פועלים באמצעות בנק מסחרי שזכה במכרז כדי לשווק את ההלוואות הללו.
רן כהן (יחד):
קרן השיווק עזרה למאות עסקים בשנה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
אני אומר לך שהקרן, כפי שהיא פעלה בעבר, ואני יכול להראות לך, היא נתנה הלוואות רק בשיעור של 6% מההיקף שלה, והיו לזה סיבות. הכללים שלה היו מאוד נוקשים.
אדוני היושב-ראש, נוסף על כך, בכוונתי למנות לאחר אישור החוק ועל-פי ההגדרות שהחוק יקבע נציב סחר ועסקים קטנים. הנציב יהיה זה שמהווה את הכתובת הלאומית המרכזית לטיפוח ולשמירה על מעמדם של העסקים הקטנים, והוא גם יהיה אחראי ליישומו של החוק. הוא יוכל לקבל את האינפורמציה מכל המשרדים הממשלתיים, על נהלים, על תקנות, על הפרעות, על התערבויות שמחבלות ביכולת של עסקים קטנים להתקיים. הוא יגבש גם את הצעות החקיקה הממשלתיות או את שינוי הנהלים הדרוש כדי לחזק יותר את העסקים הקטנים.
אדוני היושב-ראש, במלים אחרות, אנחנו נחושים בדעתנו להפוך את הססמה של חיזוק העסקים הקטנים למציאות נוהגת, כדי שנוכל למצות את פוטנציאל היזמות האדיר שקיים במדינת ישראל ומחפש את האפיקים הנכונים כדי להגשים את עצמו באופן שיעזור לפתח צמיחה של ממש ולהמציא פתרונות בהיקף ניכר לבעיות תעסוקה.
בנוסף, נקדיש משאבים מיוחדים לפעולת החונכות שמתבצעת היום דרך הרשות לפיתוח עסקים באמצעות מרכזי טיפוח יזמות, המט"ים, הפזורים ברחבי הארץ. אנחנו נעשה את זה בהיקף ניכר לאין ערוך, משום שהחונכות הזאת, הליווי וההדרכה האלה הם חיוניים במיוחד לעסקים קטנים שסימן ההיכר שלהם הוא חוסר ניסיון.
דוד טל (נוי):
אפשר לשאול שאלה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אם השר מסכים, אני אשמח.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
בתנאי שאני יודע את התשובה.
דוד טל (נוי):
אדוני השר, אדוני היושב-ראש, מדוע משרדו של אדוני לא דואג שאנשי האוצר יכניסו את תקציב מט"י לבסיס התקציב, ולא שבכל פעם יעבדו טלאי על טלאי - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
שאלתך ברורה ומובנית מאליה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
השאלה היתה כמעט טובה. למה כמעט? כי חבר הכנסת טל הנכבד שואל למה משרדנו לא דואג. משרדנו דואג. זה לא אומר שתמיד הוא מצליח. בעניין הזה יש ליקוי מסוים בשאלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם השאלה הוזמנה על-ידי השר, חבר הכנסת טל?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
משרדנו דואג מאוד ונאבק מאוד. לא אחת אמרנו למשרד האוצר: מילא שאתם עושים כל מיני קיצוצים בתחומים אחרים, שאני לא נכנס כרגע לוויכוח לגביהם. אבל, הרי הססמה שלכם היא עידוד הצמיחה. אין דבר שמעודד צמיחה יותר מעסקים קטנים. למה בזה אתם מקצצים? אנחנו נאבקנו ונלחמנו. בפועל השנה, למרות הקיצוצים הגדולים, אני יכול לומר לך שאף שתקציב הפעולות שלנו בהשוואה ל-2004 קוצץ ב-80 מיליון שקלים, הקיצוץ לעסקים קטנים הוא הקטן ביותר מבין כל ההפחתות שנאלצנו לעשות עקב הקיצוצים שנכפו עלינו, בגלל העדיפות שאנחנו נותנים לעסקים קטנים.
לבסוף, אדוני היושב-ראש, כבר אמרתי שאני חולק שבחים לרשות לפיתוח עסקים קטנים, שאגב, לא הוקמה על-ידי, אלא הוקמה הרבה לפני ועל-ידי חלק מהשרים שקדמו לי, לרבות חבר הכנסת רן כהן בתפקידו כשר התעשייה והמסחר. הם טיפחו את הרשות הזאת ויצרו לה את הבסיס לפעולה, ואין ספק שבלעדיהם היא לא היתה יכולה לתפקד באיכות וברמה שהיא מתפקדת, והם ראויים לברכה על כך.
ברכה מיוחדת אני רוצה לברך את חברתי, חברת הכנסת וסגנית השר רוחמה אברהם, שמהיום הראשון לכהונתה בכנסת הפכה את נושא העסקים הקטנים למוקד מרכזי בפעילותה. לא הייתי אומר יחיד, כי פעילותה מתפרסת על נושאים רבים והשפעתה רבה, אבל בהחלט היא היתה יושבת-ראש ועדת המשנה של ועדת הכספים, היא קידמה את הנושא, היא קיימה כינוסים עם משתתפים רבים מרחבי הארץ, היא דאגה לאנשי העסקים הקטנים, היא היתה אוזן קשבת למצוקותיהם ופה יעיל מאוד גם במשרד שלנו. חשבתי שהיא יכולה למלא בתחום הזה תפקיד חשוב מאוד, אלא שהיא בחרה לשלוט על כל מערך השלטון המקומי של מדינת ישראל באמצעות משרד הפנים, ולנוכח האתגר הזה לא יכולתי לעצור אותה.
היו"ר ראובן ריבלין:
על זה אומרים: הולכת מחיל אל חיל.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
מכל מקום, אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על שאפשרת לנו לשים את הנושא הזה על סדר-היום באופן כל כך מרכזי.
אני מקדם בברכה את כל בעלי העסקים הקטנים ואנשי המט"ים למיניהם מרחבי הארץ, שמבלים אתנו את היום גם בדיונים שהתקיימו בבוקר בוועדות, גם במסגרת המעמד המכובד שהואלת לתת לו את חסותך באולם ההרצאות, ועכשיו כאן במליאת הכנסת. אני מודה לכל חברי הכנסת שמשתתפים במסגרת ההצעות לסדר-היום.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לאדוני. חברת הכנסת אראלה גולן היא ראשונת הדוברים, ואחריה – חבר הכנסת יצחק כהן. כמובן, נייחד מקום לנאומה של חברת הכנסת רוחמה אברהם, לאחר ששני המציעים יציגו גם הם את עמדותיהם. לאחר מכן נאפשר לחברי הכנסת אליעזר כהן ורן כהן לומר דברים כהצעות נוספות.
אראלה גולן (שינוי):
יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אורחים נכבדים, יום העסקים הקטנים והבינוניים – אני רוצה לקחת את זה דווקא לכיוון של חיזוק יזמות בקרב תלמידי בתי-ספר.
אני רוצה לברך את יושב-ראש הכנסת על הקדשת יום מדיוני הכנסת לעסקים קטנים ובינוניים. במיוחד בימים הרי גורל כאלה שעוברים על מדינתנו, חשוב מאוד להעלות את הנושא לסדר-היום הציבורי ולהפנות אליו את תשומת הלב של הציבור ושל קובעי המדיניות.
זהו אחד המגזרים המקדמים ביותר את כלכלת ישראל ומביאים לצמיחתה. 96% מהעסקים בישראל מוגדרים כעסקים קטנים ובינוניים. מגזר זה מייצר כשליש מהייצור העסקי כולו ומעסיק כמחצית מעובדיו. בשל כך העסקים הקטנים יכולים לסייע בפתרון מצוקות כלכליות וחברתיות קשות, כגון שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק, הנמצא כיום בין הרמות הנמוכות במערב. זה יכול לפתור מצוקות כלכליות-חברתיות, וכמובן גם את בעיית האלימות, שהיא נושא בפני עצמו. בישראל קיימים 400,000 עסקים קטנים. תארו לעצמכם שכל אחד מהם יקלוט רק עובד אחד נוסף, ופתרנו חלק גדול מבעיית האבטלה.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט טוען בעצמו שהעסקים הקטנים הם מנוע של צמיחה, וזאת דרך זולה יחסית לייצר מקומות עבודה.
דרך נוספת שאני חושבת שראוי לציין היא החינוך ליזמות עסקית עוד בבתי-הספר. הרשות לעסקים קטנים איתרה לאחרונה את מסיימי בתי-הספר התיכוניים כבעלי פוטנציאל יזמי עסקי היכולים להשתלב בכך היטב לאחר השירות הצבאי.
הקמת עסק אינה עניין של מה בכך, והיא מצריכה כישורים ומיומנויות מיוחדים. לכן ייתכן שגיל התיכון הוא אפילו מאוחר מדי, ואולי צריך להתחיל ביזמות ובפיתוח עסקי עוד בתקופת בית-הספר היסודי. הקניית עקרונות היצירתיות, היוזמה, הרציונליות והגמישות המחשבתית עוד בכיתות אלו, בכיתות נמוכות, תביא לכך שיהיה קל יותר לפתח את התכונות הנדרשות כשהילדים גדלים. למותר לציין שתכונות אלו תורמות רבות גם להתנהלות היומיומית שלנו, וההשקעה הנדרשת בגיל צעיר היא נמוכה הרבה יותר, כי יש לילדים יכולת הרבה יותר טובה לספוג ולהפנים ידע.
מרכזי טיפוח היזמות נותנים כיום שירות לעשרות אלפי יזמים ובעלי עסקים, ובדרך כלל הם מופנים לגיל המבוגר יותר. בזכות הפעילות של אותם מרכזים נוצרו בשנה האחרונה כ-15,000 מקומות עבודה. תארו לכם לאילו נתונים היינו מגיעים אם זה היה נעשה בגיל הרבה יותר צעיר.
חינוך ליזמות ולחשיבה עסקית הוא גם מפתח לקידום השוויוניות ולצמצום הפערים החברתיים. חינוך ליזמות מעצים ומפתח אחריות ורצון לתרום לקהילה תוך מימוש היכולת האינדיבידואלית. יזמות עסקית היא מפתח לפיתוח הפריפריה ובבחינת חלון הזדמנויות לאוכלוסיות שונות.
בשנים האחרונות חל גידול מרשים בפניית נשים ליזמות. פנייה זו היא של נשים בכלל המגזרים, לרבות המגזר הערבי, הבדואי והדרוזי. עם זאת, חבל, אבל השיעורים עדיין נמוכים, והייתי שמחה לשתף נשים ביזמות ולהתחיל את זה גם אצלן בגיל מאוד צעיר, באופן שגם נשים ובנות צעירות יפנימו את העובדה שלהתקדמות אין קשר למגדר, אלא היא תלויה בהישגים וביכולת. ממחקר בין-לאומי שנעשה בנושא עולה, כי מדינות המעודדות נשים להיות עצמאיות ולהקים עסקים הן מדינות שמגיעות לשיעורי צמיחה גבוהים יותר.
כלל היתרונות שבחינוך ליזמות מגיל צעיר יצאו אל הפועל רק אם הממשלה תיתן לכך כתף ותקל על כך. אני שמחה לומר שלפחות התוכנית הכלכלית החדשה, שאמורה להביא בסופו של דבר להגדלת המגזר הפרטי, היא סימן מעודד. דבר שני הוא יוזמת החקיקה מטעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להצעת חוק שתיתן עדיפות לעסקים קטנים במכרזים ממשלתיים, במיסוי, בהליכי רישוי, ותעזור יותר לקדם את היוזמה.
במסגרת היוזמה הזאת הייתי שמחה שייתנו העדפה לעסקים קטנים מקומיים וליזמים ישראלים על פני עסקים של יזמים שמגיעים מחוץ-לארץ, וזה נכון בעיקר לגבי חברות היי-טק. זה גם ימנע מצעירים בחברות קטנות לעזוב לחוץ-לארץ.
בניית תוכנית רב-שנתית וקביעת מדיניות כוללת הן אכן הצעד הנכון. אני מקווה שפעולות אלו ואחרות יביאו לשיפור מצבם של העסקים הקטנים ויהוו בעבור אחדים חבל הצלה ובעבור רבים קרש קפיצה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת אראלה גולן. חבר הכנסת יצחק כהן, אדוני מוזמן לבוא. אחריו – חברת הכנסת רוחמה אברהם. ישיב לכולם סגן השר.
יצחק כהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, בשיחות שהיו לי בעבר עם סגנית השר רוחמה אברהם, שאגב דבק בה השם "אשה גדולה לעסקים קטנים" - הבעיה היא קצת פסיכולוגית. כשמשרדי ממשלה ובכלל שומעים "עסקים קטנים", אדוני היושב-ראש, חושבים שמדובר בדבר קטן. אז התפיסה היא של עסקים קטנים, ועל-פיה חושבים שהקטנים האלה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
באודיטוריום אמרתי ש"זוגלובק" ו"שטראוס" היו עסקים קטנים.
יצחק כהן (ש"ס):
זאת גם ההתייחסות של כל משרדי הממשלה וכל מי שמטפל בעניין, שאומרים: עסקים קטנים, הם מסתדרים. זה מתנהל מתוך הבית, זה עסק קטן. לא, אדוני היושב-ראש, העסקים הקטנים האלה הם עסק גדול מאוד. 65% מכלל המועסקים במשק הם הקטנים האלה, שהם גדולים. אין לך עסק גדול שלא נתמך בעסקים קטנים, לכאורה קטנים.
אדוני היושב-ראש, אני שומע וקורא את היעדים של הרשות לעסקים קטנים והנתונים שהם הביאו - ב-2003 3,200 עסקים קטנים, שזה תעסוקה ל-13,000 עובדים, במדינה שמדשדשת ב-11% אבטלה, זה לא עסק קטן, אדוני היושב-ראש, זה עסק גדול מאוד. זה עסק גדול מאוד. 400,000 עסקים קטנים, שמעסיקים מיליון ו-200,000 עובדים, זה עסק גדול מאוד, ומן הראוי שהממשלה תתייחס לזה לא כאל עסק קטן, אלא כאל עסק גדול.
לצורך העניין, אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש נושאים שאינם תקציב. יש נושאים שמצריכים גישה חיובית, שבסופו של דבר מי שירוויח ממנה זה הממשלה עצמה.
אם, למשל, כבוד השר, תביאו בהחלטת ממשלה שמס ערך מוסף, התשלום לא יהיה עם הגשת החשבונית אלא עם קבלת התשלום, זה מאוד יקל עליהם. ואם מס הכנסה יפחית את שיעור המקדמות כדי לעודד את העסקים הקטנים האלה, זה לא כסף. בסופו של יום תקבלו את זה כפול. ואם תכירו בתשלומי המשכנתה כהוצאה לעסקים שפועלים מהבית, כאילו שהוא שכר את מקום העסק באזור תעשייה, זה גם יעזור לפתח את מנוע הצמיחה הזה. ואם תורידו את המס השולי לעסקים קטנים כמו לחברות מ-50% ל-35%, זה ייתן להם דחיפה, רוח גבית חזקה מאוד.
ועוד משהו, אסור לנו לשכוח שהמעסיקים של 1,200,000 איש אין להם פנסיה ואין להם דמי אבטלה. ואם תבוא החלטה של הרשות המבצעת לתת להם את זה, אין לי ספק שהעסקים הקטנים הגדולים האלה יפרחו מאוד, ואתם הכלכלה בישראל.
אני תקווה - ואני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על המבצע היפה שעשית שהקדשת יום דיונים לעסקים הקטנים. שוב, אני לא רוצה לקרוא להם עסקים קטנים, מכיוון שכשהממשלה שומעת "קטנים", היא מתייחסת אליהם בהתאם. העסקים הגדולים האלה - - -
רן כהן (יחד):
היא לא אוהבת קטנים.
יצחק כהן (ש"ס):
אני מאוד מודה לך; יישר כוח, ותמשיכי בפועלך, גברת רוחמה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק כהן. אני מתכבד להזמין את יוזמת הדיונים, חברת הכנסת רוחמה אברהם, שהיא היום סגנית שר הפנים. כאן היא מופיעה בזכות עצמה בנושא שהיא העלתה על סדר-יומה של הכנסת השש-עשרה. אחריה - חבר הכנסת רן כהן, ואחריו - חברי הכנסת אליעזר כהן וג'מאל זחאלקה, אם יהיה פה. בבקשה.
רוחמה אברהם (הליכוד):
אדוני יושב-ראש הכנסת, ממלא-מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת אהוד אולמרט, חברי וחברותי חברי הכנסת, מכובדי אנשי העסקים הקטנים והבינוניים, ביום החשוב הזה אני יכולה לומר בוודאות, שהעסקים הקטנים כבר לא קטנים עלינו. היום יותר מבעבר אין ספק שצמד המלים "עסקים קטנים" הוא מטעה. היום יותר מבעבר אנחנו מודעים לכך ששוב לא מדובר במגזר אמורפי וחסר משמעות.
היום בגאווה, כאן מעל דוכן הכנסת, אדוני היושב-ראש, כאן בבית-המחוקקים, אני יכולה לומר בוודאות: שנתיים של עבודה קשה כחברת הכנסת הוכיחו את עצמם. זה היה שווה כל רגע, כל רגע של השקעה ומאמץ - השקעה במגזר שמונה כ-400,000 עסקים קטנים, שהם 75% מהמשק הישראלי, שהם 95% מהמועסקים במשק; השקעה בהקמת "קרן תבור", שהוכיחה מעל לכל ספק שהלוואות למגזר הן משתלמות למדינה. לאחר כ-18 חודשים של פעילות קשה ואינטנסיבית, אני מסכמת ואומרת: יצרתי כ-2,200 מקומות עבודה חדשים ושימרתי כ-13,500 מקומות עבודה.
דמיינו לעצמכם, רבותי חברי הכנסת, חצי מיליארד שקלים חסכנו לאוצר ולתקציב המדינה בכך שאותם עובדים לא הצטרפו למעגל האבטלה. ומה שמעניין, שכשהתחלתי את הדרך, את הטיפוס במעלה ההר, להביא בראש ובראשונה לשינוי התפיסה הממשלתית ולהחזרת האמון של המערכת הבנקאית במגזר, אמר לי פקיד מסוים באוצר: רוחמה, עסקים קטנים, קטנים עלינו. היום אני עונה לו בגאווה, שאנחנו בדרך לשינוי התפיסה הממשלתית, וגם הוכחתי שבהלוואות קטנות המדינה נותנת סיכוי וחסכנו כסף גדול, אפילו כסף גדול מאוד.
ההשקעה בעסק קטן אינה גדולה, הסיכון שבהשקעה אינו גדול, התוצאה היא מיידית. לכולנו אני אומרת: הגיע הזמן שנפנים שמגזר זה והשקעה במגזר הזה היא win-win situation.
בארצות-הברית כבר השכילו להבין מזמן את חשיבותם של העסקים הקטנים ולחבק את המגזר. דמיינו לעצמכם, הנשיא קלינטון, כשחיבק את המגזר הזה ויצר רשות מיוחדת, ה-SBA, הצליח בזמן כהונתו, שמונה שנות כהונה, ליצור 10 מיליוני מקומות עבודה, וכל זה מהשקעה נכונה במגזר הזה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זה נכון שלאחרונה מוניתי לסגנית שר הפנים, אבל בכוונתי לפעול במלוא הכוח המרץ לקידום ולטיפוח המגזר בכל מה שקשור לרישום עסקים. הנחתי על שולחן הכנסת בעבר הצעת חוק חשובה, שאם האוצר ישכיל לאמצה, נוכל לומר בוודאות שעלינו על דרך המלך. אני מנצלת את ההזדמנות הזאת וקוראת לשר האוצר להביא את הצעת החוק הזאת יחד עם הצעתך, אדוני ממלא-מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט.
על הצעת החוק הזאת עבדתי כשנה. בדקתי מה קורה במדינות נאורות כמו ארצות-הברית, יפן, בריטניה וצרפת. מעבר לזה שהיא מדברת על כך, היא מגדירה מהו עסק קטן ובינוני, היא נוגעת בסוגיה של ארנונה, היא נוגעת בכל סוגיה שבעל העסק נתקל בה היום. היא נוגעת בסוגיה של הרשות - היא הופכת את הרשות מגוף אמורפי לגוף סטטוטורי עם תקציבים.
אני שוב אומרת, כל השקעה שווה. וגם לאוצר אני קוראת שוב: הגיע הזמן לחבק את המגזר הזה ולהקצות לו יותר משאבים.
רבותי חברי הכנסת, אני מודה לך, ממלא-מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת, מר אהוד אולמרט, ששמת בעדיפות גבוהה את העסקים הקטנים והכרזת על שנת 2005 כעל שנת העסקים הקטנים. אני חוזרת על בקשתי מהצהריים באודיטוריום - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
גברתי סגנית השר, אני רוצה לומר לך, שבכל מקום אני מרשה לקרוא לממלא-מקום ראש הממשלה באיזה שם שאתם רוצים. כשאתם בכנסת, לפרוטוקול, שמו הוא אהוד אוֹלמרט.
רוחמה אברהם (הליכוד):
וכי מה אמרתי?
היו"ר ראובן ריבלין:
אוּלמרט, אוּלמרט. בכל מקום תקראו לו איך שאתם רוצים. כאן בכנסת אני מחויב להקפיד ואני דורש שיקראו לו אהוד אוֹלמרט, כי כך שמו. האם אדוני מאשר?
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אף אחד לא השכיל לדייק כמוך.
רוחמה אברהם (הליכוד):
אני מתקנת את עצמי, כמובן. ואני קוראת לך, אדוני השר, וחוזרת על בקשתי ועל חלומי מהצהריים: בואו נשלב ידיים כמו שעשינו בעבר, ונראה את פנינו לעתיד ונגדיר יעד לשנת 2006 ונאמר שאנחנו רוצים שהממשלה הנוכחית הזאת תקים 20,000 עסקים חדשים, או תעזור להקמת 20,000 עסקים חדשים. ואם נפרוט את זה לפרוטות, נביא למצב שבו אנחנו נוכל להקטין את מעגל האבטלה ב-80,000 עובדים.
אני מודה בהזדמנות זו גם לראש אגף התקציבים באוצר, ד"ר ירון זליכה, שנותן את התחושה - - -
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
החשב הכללי.
רוחמה אברהם (הליכוד):
החשב הכללי, אתה צודק. - - - שנותן את התחושה שגם באוצר יש כתובת, ואולי הוא יהיה עבורנו האור בקצה המנהרה. אני מודה לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, על שבחרת להקצות מזמנה של הכנסת יום דיונים מלא למען המגזר החשוב הזה. כולנו, כל אנשי העסקים, מודים לך.
מכובדי, נכון להיום, יותר מבעבר, אנחנו יכולים לומר בגאווה שהצלחנו במשימה של החדירה לתודעה. הצלחנו בכך שפחות עסקים נסגרים בשנתיים האחרונות, אבל לא הגענו לדרך המלך. מחכה לנו עבודה רבה, וצריך לעשות שינוי של ממש בחקיקה לעסקים קטנים.
זו ההזדמנות לומר לכל אותם בעלי עסקים מגוש-קטיף שייאלצו לעזוב את עסקיהם שלא מרצונם: אני נמצאת בשלבים מתקדמים מאוד של משא-ומתן עם האוצר להקמת קרן מיוחדת שתסייע לכם להקים ולהמשיך את עסקיכם במקום אחר, ואני מקווה שאוכל לתת לכם את הבשורה בקרוב. אני לא אנטוש אתכם. יש לי הבטחה הן מהאוצר, מראש אגף התקציבים מר קובי הבר, וממנכ"ל משרד ראש הממשלה אילן כהן, להקים את הקרן הזאת במהירות האפשרית, ואני מתכוונת לפעול במלוא הכוח והמרץ.
אדוני היושב-ראש, אני אסיים בכך שאזכיר את ההמנון שלנו. קוראים לו "התקווה". בתקווה שבשנה הבאה, כשנבחן את עצמנו, נוכל לסמן בחיוב עוד יעדים שסימנו לנו; בתקווה שבמהלך השנה הקרובה יהיו עוד מהלכי חקיקה, והמהלך הזה שאתה מקדם, אדוני שר התמ"ת, חשוב מאין כמותו למגזר העסקים; ובתקווה שבשנה הבאה ייפתחו יותר ויותר עסקים קטנים - בסופו של דבר, בתקווה שבשנה הבאה נוכל לומר שעלינו על דרך המלך. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת וסגנית השר רוחמה אברהם על פועלה. הכנסת כולה מודה לה על שהעלתה את הנושא על סדר-היום.
שלוש הצעות אחרות שהפעם, לפנים משורת הדין, שלא בהתאם לתקנון, בגלל האורחים שנמצאים כאן, בגלל השעה שבאנו לבחור את היום הזה לציון הנושא של עסקים קטנים – אני נותן אומנם זמן מוגבל, אבל מעל הבמה. הראשון – שר התעשייה והמסחר לשעבר, חבר הכנסת רן כהן. אחריו – חבר הכנסת אליעזר כהן וחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. כל אחד – דקה אחת או שתיים.
רן כהן (יחד):
אדוני היושב-ראש, אדוני ממלא-מקום ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, השר אולמרט, חברות וחברי הכנסת, סגנית השר רוחמה אברהם, הדיון הזה הוא בנושא מאוד חשוב. ותאמיני לי, חברת הכנסת אברהם, על-ידי שינוי המונח "עסקים קטנים" לא משנים שום דבר. משנים את המציאות של העסקים על-ידי מדיניות. בשנים האחרונות, לצערי הרב, נסגרו אלפי עסקים קטנים, איבדו את פרנסתם עשרות אלפי אנשים שבעבר עבדו בעסקים קטנים והתפרנסו בכבוד. מה שבעצם צריך להביא בחשבון - מדוע נושא זה מאוד חשוב, אדוני היושב-ראש; משום שעסקים קטנים, כמו שאמר השר אולמרט בצדק, זה המנוף הגדול ביותר לצמיחה, אבל אני מוסיף: וגם המנוף הגדול ביותר למוביליות חברתית. אין ענף שיכול להעביר אנשים מראשית הכניסה לעולם העסקי אל העלייה בסולם הפיתוח הכלכלי והעסקי כמו העסקים הקטנים. ולכן יש בו מוביליות חברתית מאוד משמעותית.
אבל מה הבעיה? הבעיה היא מדיניות האוצר. נשמת אפם של העסקים הקטנים היא שיש במשק כוח קנייה. אם אין כוח קנייה של האזרחים, שום קביים של הממשלה לא יעזרו. וברגע שבו כוח הקנייה הוקטן במיליארדים רבים, עסקים נפלו. אבל, מאחר שמדיניות האוצר היא להקטין את כוח הקנייה של הציבור, הפגיעה בעסקים הקטנים היא פגיעה אנושה, וצריך להביא בחשבון שמהבחינה הזאת, עד שלא יהיה מנוף כלכלי למשק כולו, על העסקים הקטנים נגזר כנראה לעבור מהמורות מאוד מאוד קשות.
אני חושב שההצעות של השר הן נכונות, טובות וראויות. צריך בהחלט לתמוך בהן ולעודד אותן, אלא שאם האוצר לא ישנה את מדיניותו להרחבה, אם ענף הבניין יישאר בקיפאון העמוק כל כך הרבה שנים, אם תשתיות לא יופעלו ולא יורחבו, אין סיכוי של ממש שהדבר הזה ייעשה וייתן לעסקים גם את המנוף לשיפור חברתי לשכבות עצומות בציבור. תודה רבה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת אליעזר כהן, צ'יטה, בבקשה, יעלה ויבוא. אחריו - חבר הכנסת זחאלקה, ואז נעבור להמשך סדר-היום, כאשר חבר הכנסת ליצמן יחליט אם הוא מעלה על סדר-היום, כמובן.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, גברתי סגנית השר, היום קיימנו דיון ממושך בוועדת הכלכלה על נושא העסקים – אני לא קורא להם "קטנים". יש יבשות שלמות, כמו הודו וסין, שמתקיימות על מארג עסקי עצום של עסקים, עם מעט מאוד מיליארדרים שם. ומדובר במיליארדי אנשים, לא במיליונים. העסקים האלה כוללים בתוכם את העצמאים במדינת ישראל.
חברי חבר הכנסת יצחק כהן, שהיה סגן האוצר, העלה רשימה של ארבע-חמש הצעות. אני תומך בכל ההצעות של חבר הכנסת יצחק כהן, משום שהן בהחלט מיועדות לתרום בנושא הזה. אין לי הרבה כישלונות, אבל נכשלתי לחלוטין בנושא מס ערך מוסף, שגובים לפני שעצמאים רבים מקבלים את התמורה לעבודתם, פלוס 60, פלוס 90 – היום יש כבר פלוס 120 יום. אנשים לא מקבלים את משכורתם, ונותנים לממשלה, למדינה, לאוצר, מס ערך מוסף. איזה מין דבר זה? זה פשוט עיוות.
אני רוצה לקצר ולומר – הטיפול בהצעות של חבר הכנסת יצחק כהן, פלוס הטיפול במקרים מיוחדים של קריסות של עצמאים ועסקים קטנים, ברגע שהם נקלעים לקשיים, אלה שני הנושאים המרכזיים בנושא הזה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת אליעזר כהן. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, אחרון הדוברים, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, 93% מהמגזר העסקי בסקטור הערבי הם עסקים קטנים. הם המעסיק הכי גדול, הם היצרן הכי גדול של מקומות עבודה חדשים.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, נא לא לקיים ישיבה פה. חבר הכנסת קרא, אני מבקש לא להרגיז את יושב-ראש הקואליציה, כי אז הוא מרים את קולו ואני לא מסכים לזה.
קריאה:
- - - אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אז אל תרימו את קולכם. נמצא פה חבר הכנסת זחאלקה, הוא מדבר על עניין חשוב ביותר. בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הבעיה העיקרית של פתיחת יותר עסקים קטנים ובינוניים בסקטור הערבי היא בעיה של מימון. הניסיון מלמד שאיפה שניתן סיוע, והוא מעט מאוד, ומעט מאוד אנשים קיבלו את הסיוע הזה, העסקים הצליחו. כלומר, כיוון שהשוק משווע לדבר כזה, יש מקום לעידוד העסקים, ואני מציע להקים קרן מיוחדת, כי אי-אפשר לפתור את הבעיה הזאת. אני מציע, אדוני השר, להקים קרן מיוחדת לעידוד עסקים קטנים בסקטור הערבי. אי-אפשר לטפל בזה בצורה דיפוזית, אמורפית, כי יש בעיה רצינית.
אחת הדרכים, אולי הדרך הכי חשובה להגברת השתתפות האזרחים הערבים בשוק העבודה, לצמצום האבטלה, ובמיוחד של נשים - ההשתתפות של נשים ערביות בשוק העבודה היא רק 23% - הקמת עסקים קטנים שיקלטו נשים לעבודה תביא לשינוי, ויכולה להיות אחד הכלים להגברת ההשתתפות הזאת. לכן אני מציע להקים קרן מיוחדת שתענה על הצרכים, עם שימת לב מיוחדת ליזמות נשית ולהשתתפות נשים בשוק העבודה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת זחאלקה. אני מודה מאוד לממלא-מקום ראש הממשלה ולאורחים שהיו אתנו כאן כאשר ציינו היום בכנסת את יום העסקים הקטנים והבינוניים בישראל. אנו מברכים את השר ואת חברת הכנסת רוחמה אברהם באופן אישי על פועלה בעניין זה.
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146), התשס"ה-2005
[מס' מ/160; "דברי הכנסת", חוב' כ"ט, עמ' 22226; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, על-פי סדר-היום אנחנו נמצאים כרגע בנושא שבו קיבלתי כל מיני הודעות מהממשלה. כל מי שעומד לפני זה אדוני, שמביא היום בפני הכנסת, אם הוא רוצה בכך, את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146). זה הונח על סדר-היום. הממשלה יכולה לטלפן אלי, לומר לי כל מה שעל לבה, ובלבד שתעשה זאת על-פי התקנון. אינני מתכוון עד סוף הקדנציה של כנסת זו לשנות כהוא זה מהתקנון, אלא בהסכמה כללית, בהסכמה לפי סעיפים 148 ו-149, כדי שלא יאמרו - עשית כך או אחרת. רק במקום שיש לי שיקול דעת אני אפעיל את שיקול הדעת בלי להסס. כל עוד אין לי שיקול דעת, כמובן, זה המצב.
בבקשה, אדוני, אם אתה רוצה להציג את החוק. אדוני מכיר את התקנון.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
למה אדוני שואל כל הזמן אם אני רוצה? יש סיבה לא לרצות? ועדת הכספים החליטה החלטה, ואני לא חושב שמישהו יכול להתערב בה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מכבד את יושב-ראש ועדת הכספים ונותן לכל ועדות הכנסת את מלוא הגיבוי. זה בידיך. לממשלה יש גם כן הכלים בהתאם לחוק. בבקשה, אדוני. ברגע שהחלטת, כך יהיה.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת נכבדים, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146), התשס"ה-2005, שיזמה הממשלה.
בהצעת חוק זו, המתקנת את סעיף 11(ב) לפקודת מס הכנסה, שעניינו הטבות מס ביישובים, נקבעה רשימה של יישובים אשר תושביהם שהיו במשך כל שנת המס תושבים באותם יישובים יהיו זכאים לזיכוי ממס באותה שנה בשיעור של 13% מהכנסתם החייבת מיגיעה אישית, עד לסכום של 129,840 שקלים חדשים לשנה.
רשימת היישובים שנכללה במסגרת הצעת החוק, כפי שפורסמה, כללה את היישובים המצויים בטווח של 7 ק"מ מגבול רצועת-עזה. ועדת הכספים מצאה, כי קיימים נימוקים ממלכתיים שלפיהם מן הראוי לעודד גם את ההתיישבות ביישובים במועצה האזורית אילות, במועצה האזורית ערבה תיכונה ובערד. יישובים אלה היו זכאים להטבות במס דומות עד לשנת 2002. כמו כן מצאה הוועדה, גם כן מנימוקים ממלכתיים, כי תהיה זו מדיניות ראויה לעודד את המשך ההתיישבות גם ביישובים חצור-הגלילית ובית-שאן.
בנוסף קובעת הצעת החוק, שתקרת ההכנסה שתחול לעניין הטבת המס הניתנת לחיילי צה"ל הנהנים מתוספת פעילות רמה א', תהיה גבוהה בכ-40,000 שקלים חדשים לשנה ביחס לתקרה הקבועה על-פי נוסח הפקודה היום.
מוצע לקבוע, כי תחילתו של החוק תהיה ביום כ' בטבת התשס"ה, 1 בינואר 2005, והוא יחול לגבי הכנסה שהופקה או שנצמחה בשנת המס 2005.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק חשובה, שמטרתה לעודד את ההתיישבות ביישובים שונים בהתאם למדיניותה של הממשלה ובהתאם לתכליות ראויות. אני מבקש מכם לדחות את ההסתייגויות ולהצביע בעד הצעת החוק בנוסח הוועדה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. רבותי חברי הכנסת, הוצגה בפנינו הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146). אני מודיע לכם, שכאשר אני יושב על הבמה יכולים לטלפן אלי כל השרים. אני לא יכול לענות להם. הם יכולים לטלפן ואני מכבד את זה מאוד.
יש הסתייגויות לא מעטות. הסתייגות ראשונה - של חבר הכנסת מוחמד ברכה. יש לו הסתייגויות לסעיף 1, לסעיף 2 ולסעיף 3. אני נותן לו על כל ההסתייגויות חמש דקות - כל אחד ידבר חמש דקות - אלא אם כן הוא ידבר לעניין ויצטרך עוד.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת או התיקון לחוק הקיים בנושא הטבות ממס הוא בעצם, אם אהיה מתון ואתייחס אליו בסלחנות, אלתור. אם אתייחס אליו כפי שהוא באמת, יש בו הרבה רשעות; לא רשעות בכל הנוגע למי שהוא נותן לו, אלא בכל הנוגע למי שהוא לא נותן לו. לא לגבי האמירה הכללית, שכאילו קובעים קו של 7 קילומטרים, או קו רוחב כזה או אחר שקיים בחוקים אלו, אלא בעצם העובדה שקובעים קו ואחר כך לוקחים באופן סלקטיבי ושמים יישובים מסוימים ופוסחים על אחרים.
בעצם, ההטבה במס הכלולה בהצעת החוק איננה גיאוגרפית. הביצוע שלה הוא במסגרת של גיאוגרפיה, אבל היא ניתנת אישית לאותם אזרחים שחיים ביישובים. זאת אומרת, זה לא מוסיף ליישוב עצמו דברים אלא מוסיף לאנשים שיושבים בו הטבות במס. לכן, כשאנחנו מתייחסים למשל למושג האבסורדי, אדוני היושב-ראש, של כפרים או יישובים בלתי מוכרים, זה בכלל לא תופס, כי פה לא מדובר - אדוני, מה קורה כאן?
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אני חייב לתת לכל המסתייגים לדבר, ובשקט. חבר הכנסת ברכה, נשמור - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
לכן המושג הנלעג הזה שנקרא יישובים בלתי מוכרים, שקיימים במספרים גדולים בנגב - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה לא מוריד את ההסתייגות. הוא מסתייג לעניין.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
מה רוצה עכשיו חבר הכנסת אלי ישי? לקבוע מי מדבר ומי לא מדבר? שילחש למזכיר, מה הוא משתולל פה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק במאה אחוז. דרך אגב, אני לא סופר לך אפילו דקה כל זמן שמפריעים. לפעמים חברי הכנסת, גם מסיעתך, מדברים כשחבר הכנסת שריד מדבר, ואני מאוד כועס. לא יכול להיות שחברים ישימו לב שמפריעים להם רק כשהם על הבמה. צריך להבין, זה קורה. אתם מדברים לפעמים שם, נאזם מנסה להשקיט אתכם ואני לא יכול לעמוד. לפעמים חבר הכנסת טיבי - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
מפריעים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה צודק. חבר הכנסת ברכה, לרשותך כל חמש הדקות החל מרגע זה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
תודה. לכן המושג יישובים בלתי מוכרים, שכאילו לא רוצים להשקיע בהם ורואים באנשים החיים בהם אנשים רעים, אף שהם קיימים, בחלק רב מהיישובים האלה, יותר זמן מאשר קיימת מדינת ישראל עצמה - ההטבה אינה ניתנת ליישוב אלא לאנשים. לכן אין שום סיבה שלא להתייחס לאותם אנשים שנמצאים בתוך הקו שקובע החוק כאנשים הזכאים לאותה הטבה, כאזרחים שיכולים לקבל את ההטבה מתוקף מקום מגוריהם וגם מתוקף מצבם הסוציאלי, שהוא בדרך כלל מצב עגום.
אבל, הציניות בעניין הזה חוגגת, ובתיקון הזה, בתוספת הזאת שמוגשת היום לכנסת, ואגב, אף שהצעת החוק מובאת בדרך כלל עם תקציב המדינה - פה היתה פעילות יתר של הממשלה ושל חברים בוועדת הכספים, שפשוט הביאו, כפי שאמר היושב-ראש בהתחלה, באישורם של אחרים, ויש סימנים רבים שהחוק הזה הוא בלתי חוקתי. ואכן אני לא בטוח שהחוק הזה יעמוד בפני ביקורת שיפוטית, ואנחנו בינתיים דואגים ובודקים גם את העניין הזה.
אבל מעבר לזה, מה קרה אתמול בוועדת הכספים, אדוני? יש הצעה שהובאה לוועדה, ויש מקומות שיש להם מליצי יושר בין חברי הוועדה, ואז מוסיפים שניים. כדי לאזן, יש סוג אחר של חברים בוועדה שמוסיפים עוד שניים. כשמנסים להצטרף לחגיגה הזאת, במרכאות כפולות ומכופלות, כדי להוסיף משהו הגיוני - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
גם אדוני מגיש בסעיף 2 ואומר: גם מזרעה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
כן. מזרעה נמצאת בתוך הקו הצפוני. כל היישובים היהודיים שנמצאים סביבה, ממזרח, ממערב, מצפון ומדרום, זכאים לאותה הטבה, ורק האי הזה, הכפר הקטן הזה, לא זכאי. האבסורד פה חוצה כל גבול של חברי הוועדה. האבסורד של חברי הוועדה עובר כל גבול. ואז אתה מנסה לשכנע ולדבר: רבותי, תירגעו קצת. תהיו הגיוניים קצת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת וילן, אתה מאוד מפריע לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת מג'אדלה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
יש כאלה שרוצים את חצור-הגלילית ואת בית-שאן, ואין לי שום דבר נגד חצור-הגלילית או בית-שאן. חבר הכנסת שוחט רוצה את ערד, ואין לי שום דבר גם נגד ערד.
היו"ר ראובן ריבלין:
ערד נמצאת בכל מקרה במפה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אבל היא לא היתה פה. אני מדבר על האלתורים, על חוסר ההיגיון.
דרך אגב, היועצת הכלכלית של הוועדה נתנה חוות דעת שאומרת, שאם קובעים קו צריך להיות כפוף לאותו קו, וכל מי שנמצא בתוכו - נמצא בתוכו. אבל פה עושים פלסתר את עבודת החקיקה. יוצרים מצב של איפה ואיפה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
למה? לא הבנתי.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אני מדבר כל הזמן. אחזור על הנאום שלי עכשיו?
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
המשפט האחרון.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
המשפט האחרון - קובעים קו שמתחתיו או צפונה לו או דרומה לו מקבלים הטבות במס, אבל הם לא אומרים את זה. הם קובעים את הקו ואחר כך בוחרים את היישובים באותו קו שמגיע להם. ואז מוציאים את היישובים האחרים שבלאו הכי לא מגיע להם. זה פשוט לא יכול להתקבל על הדעת.
לכן, אדוני היושב-ראש, הייתי רוצה שהחוק הזה יחזור לוועדה ויהיה כפוף לשיקולים אובייקטיביים ולקווים שיש בהם היגיון כלכלי-חברתי וגם עידוד. אני לא יודע. אני יודע שיש לממשלה כל מיני רעיונות וכל מיני גישות - בסדר, אבל לא לעשות זאת באופן סלקטיבי. אם לא עושים זאת - לפחות שיַראו שהריח של הגזענות כלפי היישובים הערביים מופרך, ואם הוא לא מופרך, אז הוא במינון נמוך, ואם הוא לא במינון נמוך הוא משהו. אבל לא ייתכן שזה יהיה כל כך בוטה, איך שזה מובא עכשיו.
אתמול טרחו ארבעה חברים בוועדת הכספים להצביע בעד נושא מזרעה, ותשעה או שמונה חברי הכנסת - אני לא זוכר - הצביעו נגד. תשאל אותם למה, ואני באמת לא יודע. אין לי שום סיבה להסביר את הדברים, אלא על-ידי ההסבר שיש גישה סלקטיבית גזענית כלפי יישובים מסוימים, כלפי יישובים ערביים, ומתן הטבות ליישובים יהודיים. אבל עוד יותר - אם ליישובים יש מליצי יושר בין חברי הוועדה, הם המאושרים ובני המזל בכל מדינת ישראל. אדוני, תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת ברכה.
יוסי שריד (יחד):
יש לי שאלה ליושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
לשאול אותי? ברצון. אותי תמיד אפשר לשאול. חבר הכנסת שוחט, אדוני רוצה לנמק? בבקשה. חבר הכנסת שריד, בבקשה.
יוסי שריד (יחד):
השאלה שאני מבקש לשאול, ואולי שרת המשפטים תוכל להשיב על זה, ולא בטוח גם שאנחנו נצטרך לסור למשמעתו: האם זה נכון שהיועץ המשפטי ביקש ממש היום שלא להעלות את החוק הזה לדיון במליאה ולא להצביע עליו?
שרת המשפטים ציפי לבני:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תשובתי חד-משמעית.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
- - -
יוסי שריד (יחד):
הרי אמרתי שאני לא - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ליצמן, חבר הכנסת שאל אותי - אני אענה לו.
חבר הכנסת שריד, אני מודיע לך באחריות מלאה, לפי מיטב ידיעתי, וידיעתי רבה, כי אני נמצא פה כל שעות היום והלילה, שהיועץ המשפטי לא ביקש ממני דבר.
יוסי שריד (יחד):
אולי שרת המשפטים.
היו"ר ראובן ריבלין:
היועץ המשפטי הוא של הממשלה, והוא יכול לבקש מהממשלה.
יוסי שריד (יחד):
אולי שרת המשפטים יודעת.
היו"ר ראובן ריבלין:
שרת המשפטים אולי יודעת שהיועץ המשפטי ביקש ממנה, וזה בסדר גמור.
יוסי שריד (יחד):
למה אני שואל? אם היועץ המשפטי לממשלה מצא בחוק הזה מומים, יש להניח שזה עלול להתגלגל לבג"ץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין על זה ויכוח. אין לי ויכוח אתך. חבר הכנסת שריד, אני רוצה להבהיר לך דבר שיורד לעומק יותר רחוק מהנושא שאנחנו מתעסקים בו, שגם הוא חשוב, וכל הנושא הזה חשוב ביותר. אם אנחנו ניתן לממשלה או ליועץ המשפטי להתערב בדיונינו כאן, אדוני יהיה הראשון שיזעק.
יוסי שריד (יחד):
אדוני היושב-ראש, מלכתחילה אמרתי שאינני בטוח שהכנסת צריכה לסור למשמעתו.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז.
יוסי שריד (יחד):
אבל אם היועץ המשפטי מצא לנכון לבקש משרת המשפטים, ואני לא יודע אם הוא ביקש ואני שואל - -
היו"ר ראובן ריבלין:
ממני הוא לא ביקש. אם היא תענה - היא תענה.
יוסי שריד (יחד):
- - יכול להיות שיש טעמים נכבדים שאולי כדאי לשרת המשפטים להציג אותם לכנסת. זה לשיקול דעתה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שריד הנכבד מאוד - ואני אומר זאת לא במרכאות כפולות אלא באמת אני מתכוון לזה - אדוני שאל אותי, ובצדק שאל אותי. השאלה היא שאלה ראויה, ועניתי לו את תשובתי. אם אדוני שואל אותי אם הוא אמר לשרת המשפטים, אם אדוני לא מכיר את שרת המשפטים אשמח לעשות ביניכם מייד הכרה ולהפגיש אתכם אפילו בלשכתי. אדוני יכול לשאול אותה מתי שהוא רוצה. מה אתה שואל אותי? אתה שואל אותי אם הוא שאל אותה?
יוסי שריד (יחד):
- - - היא כנראה לא רוצה להשיב.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודיע, בצורה הברורה ביותר, שני דברים: ראשית - היועץ המשפטי לא ביקש ממני דבר. שנית - אם היועץ המשפטי היה מבקש ממני דבר, הייתי שוקל זאת ופועל על-פי המלצת היועץ המשפטי של הכנסת. יש לנו יועצת משפטית בפועל של הכנסת, והיא נתנה לי את העצות המתאימות. הצעת החוק היא בידי הוועדה. יושב-ראש הוועדה בחר לעלות הנה. שאלתי אותו, לא כשואל תמים, אלא בדעת שאלה מכוונת, האם הוא רוצה, והוא אמר: אני רוצה להציג את הנושא. יש הסתייגויות. אני יכול להרגיע את אדוני, אם הוא לא ראה את החומר, שיש הסתייגות של שרת המשפטים.
רן כהן (יחד):
אולי - - -
יוסי שריד (יחד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אולי. כשאני אקרא לה, אולי היא תעלה.
יוסי שריד (יחד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
כשאני אקרא לה, אז אדוני יבקש ממני לשאול אותה שאלה ואני אשקול זאת בכובד ראש ואני עשוי אפילו להיענות לו. חבר הכנסת שוחט, בבקשה.
אברהם בייגה שוחט (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, בישיבת ועדת הכספים העלו שמות של יישובים נוספים על הצעת הממשלה לגבי עוטף-עזה. חבר הכנסת בנלולו העלה שני יישובים: בית-שאן וחצור-הגלילית. אני העליתי שלושה יישובים בנגב: מועצה אזורית אילות, מועצה אזורית ערבה תיכונית וערד, מהסיבות הברורות ביותר, שהיישובים הנזכרים בהצעות שאני הצעתי, הייתי אומר כתוצאה כמעט מטעות, אחרי שחוקקו חוקי הנגב ואחרי שהם בוטלו הוחזרו לכל היישובים בנגב, אלה שהיו להם עשרות שנים הקלות במס, הקלות במס - לצערי הרב, את שלוש המועצות האלה הממשלה לא הביאה. על כן, אחרי משא-ומתן ארוך ומייגע, בהסכמת כל הגורמים הממשלתיים הבכירים, הדבר הזה עבר בוועדה, פלוס אותם שני יישובים שהזכרתי קודם לכן.
אני מודע למחלוקת שכאילו ישנה, אבל אני מאוד שמח שיש שרים בממשלה שמבינים את צדקת העניין. אני מאוד מקווה שהחוק הזה יעבור היום בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. עם כל הוויכוח שנלווה לעניין, ממשלה צריכה גם לדעת לתקן שטויות שהיא עושה ברגע שהיא עושה אותן. לצערי הרב, זה לקח קצת יותר מיום-יומיים עד אשר הדבר הזה תוקן, ורק עכשיו פתאום נזכרו ונסערו הרוחות.
יצחק כהן (ש"ס):
- - - הקואליציה?
אברהם בייגה שוחט (העבודה - מימד - עם אחד):
מכל מקום, אני פונה לחברי הכנסת לתמוך בעניין ולהסיר את כל ההסתייגויות, גם את ההסתייגות שלי, ואני מושך אותה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני לא יצטרך להצביע אם הוא ימשוך את ההסתייגות. זו היתה הסתייגות לצורך דיבור.
חברת הכנסת אורית נוקד, סגנית השר, לא רוצה לנמק. חבר הכנסת דני יתום לא רוצה לנמק. אני מזמין את שרת המשפטים על מנת לנמק את הסתייגויותיה, ולאחר מכן נעבור להצבעות.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני בעיקר מצטערת על הסיטואציה הזאת. אני מצטערת על הסיטואציה הזאת, כי אני מניחה שהיישובים שנכללו ברשימות האלה בוודאי זכאים, אם כך החליטה ועדת הכספים, להטבות כאלה או אחרות במס. חלקם אולי היה להם ונלקח מהם, כפי שהציג השר בייגה שוחט, ולכן ענייני איננו, חס וחלילה, ביישובים נוספים שהצטרפו לרשימה.
אני רק רוצה להבהיר שהממשלה קבעה בזמנה - או כל תחילתו ולידתו של החוק הוא בירי ה"קסאמים" מרצועת-עזה. על הבסיס הזה נקבעה החלטה של 7 קילומטרים, שקבעה את ההטבות במס לקבוצה שסובלת מהמצב האמור. זאת היתה החלטת הממשלה. זה היה ההיגיון שבה. על הבסיס הזה הובאה ההחלטה לכנסת.
למיטב הבנתי, אמש, בוועדת הכספים, הוספו עוד יישובים, ואני אפילו יוצאת מתוך הנחה שכולם ודאי ראויים להקלות כאלה ואחרות. אבל זה לא היה הקריטריון שעמד בבסיס הצעת החוק כפי שהוגשה. לכן, אכן לשאלתך, חבר הכנסת שריד, פנה היועץ המשפטי לממשלה לממשלה - ולא לכנסת, מטבע הדברים - בבקשה למשוך, אך, לצערי, לא הושגה הסכמה בנושא הזה.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
שרת המשפטים ציפי לבני:
ביקשתי בהקשר זה, ואני חושבת שחובתי היתה בנסיבות האלה, להגיש את ההסתייגות הזאת. על כן, אני מבקשת להצביע עליה.
אבשלום וילן (יחד):
שאלה לשרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
השרה ירדה. היא רוצה - היא תענה. חבר הכנסת אלון ביקש ראשון, ולא אקפח את הימין מול השמאל.
אבשלום וילן (יחד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל היא ירדה מהבמה. היא אמרה: אני מבקשת - - -
יוסי שריד (יחד):
מה ההסתייגות?
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות של השרה אומרת כך: "בפסקה (2), המלים 'מועצה אזורית אילות', 'בית-שאן', 'חצור-הגלילית', 'מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד' - יימחקו".
חבר הכנסת אלון, אתה רוצה לשאול אותי? בבקשה לגשת לרמקול כדי שישמעו אותך, כי העם שומע את הקולות. העם רואה אותך, אבל רוצה לשמוע את הקולות. נא לפתוח את הרמקול לחבר הכנסת אלון. אני שם לב שכשחבר הכנסת שריד בא, אתם פותחים את הרמקול. למה אינכם פותחים לחבר הכנסת אלון?
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, הואיל ואני מבין שפקידות משרד המשפטים מתכננת לנו פה בג"ץ ולכן היא גם ביקשה מהשרה להופיע, ואף שהחוק יתקבל, לדעתי הוא יתקבל כי גם בוועדת הכספים היה רוב גדול לדבר הזה, הם ירצו לעקוף את הכנסת בבג"ץ.
רציתי לשאול את השרה, האם היא - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. חבר הכנסת אלון, אני מציע לך: אם אינך מכיר את השרה, אני אכיר לך.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
בסדר. הבנתי. הואיל והיא כרגע לא פה, אשאל את כבודו כיושב-ראש - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תאמין לי שהיא בת-אוריין. היא תבין כל שאלה שאתה שואל. אותי אתה שואל? בבקשה. חברת הכנסת לבני.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - אחראי על כבוד הבית הזה: בדבריה של השרה לא שמענו שום הנמקה ששוללת מסמכותה של הכנסת לתת החלטה שכזאת, והקריטריונים להחלטה באותם יישובים שלא בהחלטת הממשלה נאמרו בוועדת הכספים.
היו"ר ראובן ריבלין:
להלן תשובתי: נאמנה עלי עבודתם של חברי הכנסת בוועדות. יושב-ראש ועדת הכספים הביא לפני ולמזכירות את החוק בנוסחו מוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית על כל ההסתייגויות שלו. אין הסתייגות של הייעוץ המשפטי של הכנסת. לפיכך, לא ראיתי שום מקום להתערב בעבודתה של ועדת הכספים. יכול להיות שדעתי האישית תהיה כזאת או אחרת לגבי מהות הטענה שנטענה על-ידי פקידות משרד המשפטים, כפי שאדוני מגדיר אותה. אני בכלל לא שם את עצמי.
אברהם בייגה שוחט (העבודה - מימד - עם אחד):
תצביע. תצביע.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
המדיניות - - - עמדה בפני חברי הוועדה בעת - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה, אמרת זאת. תאמין לי שהבנתי אותך. אמרתי שאני אומר.
יושב-ראש ועדת הכספים, אני מתחיל להצביע על ההסתייגויות.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
בסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, יש הסתייגות של חבר הכנסת ברכה לסעיף 1. לכן, אני מצביע על שם החוק. לשם החוק אין הסתייגויות. נא להצביע - מי בעד כנוסח הוועדה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 3
בעד שם החוק - 36
נגד - 5
נמנעים - אין
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 36, נגד – 5, אין נמנעים. אני קובע - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
על מה זה? על שם החוק?
היו"ר ראובן ריבלין:
על שם החוק.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אמרת: להסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. אמרתי: לשם החוק. חברי הכנסת, אם אתם רוצים, אביא לכם את הפרוטוקול. אמרתי כך: לשם החוק אין הסתייגות, ולכן אני מצביע את שם החוק כהצעת הוועדה. האם יש מישהו שלא הבין ומבקש שאעשה - - -
אבשלום וילן (יחד):
אני לא הבנתי.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני חוזר על ההצבעה. חברי כנסת אינם מלאכים.
משה גפני (דגל התורה):
בשר ודם.
היו"ר ראובן ריבלין:
כמו רעייתי, הם לא מלאכים.
רבותי חברי הכנסת, אני מצביע מחדש על שם החוק לפי גרסת הוועדה. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 4
בעד שם החוק - 48
נגד - 4
נמנעים - אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 48, נגד – 4, אין נמנעים. אני קובע ששם החוק אושר.
לסעיף 1 מצויה בידי הסתייגות אחת בלבד, של חבר הכנסת מוחמד ברכה, שכן חבר הכנסת שוחט השתמש בהסתייגותו לצורך דיבור בלבד.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להצביע? חבר הכנסת ברכה יורד מהצבעתו. לכן, סעיף 1 אושר.
חבר הכנסת ברכה, האם לסעיף 2 אתה מבקש להצביע?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 1 אין הסתייגויות, ואני מצביע עליו כנוסח הוועדה. נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 5
בעד סעיף 1 - 46
נגד - 5
נמנעים - אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 46, נגד – 5, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 1 אושר כנוסח הוועדה.
לסעיף 2 יש שתי הסתייגויות שאנחנו מתכוונים להצביע עליהן. הראשונה היא ההסתייגות של חבר הכנסת מוחמד ברכה.
נא להצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת ברכה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד ההסתייגות - 8
נגד - 36
נמנעים - 6
ההסתייגות של חבר הכנסת מוחמד ברכה לסעיף 2 לא נתקבלה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש בעיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 8.
אני מבין שחבר הכנסת זחאלקה לחץ על "נוכח".
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש בעיה. לחצתי על "בעד" שלוש פעמים.
היו"ר ראובן ריבלין:
נבדוק זאת אחרי זה. תיכף אבדוק. אם חבר הכנסת זחאלקה לא הצביע, לא נרשמה הצבעתו, אז זה תשעה בעד, ואם נרשמה הצבעתו זה שמונה בעד, נגד – 36, נמנעים - 6. בין שכך ובין שכך, אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
רבותי, אנחנו עוברים להסתייגות הבאה, והיא הסתייגותה של שרת המשפטים. מי בעד הסתייגות שרת המשפטים? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד ההסתייגות - 5
נגד - 43
נמנעים - 2
ההסתייגות של שרת המשפטים לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 5, נגד - 43, נמנעים - 2. אני קובע שהסתייגותה של שרת המשפטים לא נתקבלה.
סעיף 3 - חבר הכנסת ברכה, להצביע?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. ובכן, לסעיף 3 אין לנו הסתייגויות, ולכן נצביע על סעיפים 2 ו-3 לפי נוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 8
בעד סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה - 50
נגד - 5
נמנעים - אין
סעיפים 2–3, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 50, נגד – 5, אין נמנעים. אני קובע שסעיפים 2 ו-3 עברו לפי הצעת הוועדה. בכך תמה הקריאה השנייה.
לא נתבקשתי על-ידי יושב-ראש ועדת הכספים, אלא להמשיך בקריאה, אבל כדי למנוע כל ספק - אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, האם לקרוא בקריאה שלישית ולהצביע?
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
רבותי חברי הכנסת, אני מעמיד להצבעה את חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146), התשס"ה-2005 למניינם. מי בעד? מי נגד? קריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 9
בעד החוק - 50
נגד - 5
נמנעים - אין
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 146), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
50 בעד, חמישה נגד, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
מה עלות החוק, אדוני?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, זאת הצעה ממשלתית.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
שר האוצר הסכים.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אז מה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה, הואיל ואדוני הוא פרלמנטר מובהק, בשלב של הסתייגויות רשאים לפי סעיף 132 שר האוצר או שרת המשפטים למשוך את החוק, והם לא עשו זאת, אז הם יכולים לספר סיפור.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לחבר הכנסת בייגה שוחט על התוספת של ערד ואילות, וכמובן גם לחבר הכנסת דני בנלולו שהוסיף את בית-שאן וחצור, וגם סגנית השר - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
לפחות - - -
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
- - - ובעיקר לעובדי ועדת הכספים.
עזמי בשארה (בל"ד):
- - -
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
עזוב, אני יודע מה שאני עושה.
בעיקר אני רוצה להודות לעובדי ועדת הכספים: היועצת המשפטית שגית אפיק, טמיר כהן וכל המזכירות, על מלאכתם הנאמנה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה ליושב-ראש ועדת הכספים.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק התניית מענקים ממשלתיים למפעלי תעשייה (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להגבלת מימון ממשלתי למפעלי תעשייה מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, של חברת הכנסת לאה נס; הצעת חוק הגבלת מימון ממשלתי למפעלים מזהמים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת אילן ליבוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 33) (היעדרות מעבודה של אם מאמצת), התשס"ה-2005, של חברי הכנסת עמיר פרץ, דוד טל ואילנה כהן; הצעת חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) (תיקון מס' 4) (אי-תחולה על משרות אמון), התשס"ה-2005, של חברי הכנסת איתן כבל וגדעון סער; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 34) (חסינות בפני דין פלילי), התשס"ה-2005, מטעם ועדת הכנסת.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 14), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הכלכלה.
החלטת ועדת כספים לגבי צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 25), התשס"ה-2005.
החלטת ועדת האתיקה בעניין נסיעות חברי הכנסת לארצות אויב. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 102)
(העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/81).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה לא נמצא כאן. אם כן, אנחנו עוברים לפריט הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 102) (העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה), התשס"ה-2005. יציג אותה חבר הכנסת חמי דורון, בבקשה.
חמי דורון (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שמונחת על השולחן היום מאפשרת לחברי מועצת עיר לתפקד במינימום האמצעים שחבר מועצה צריך. כשההצעה הזאת עברה בקריאה הטרומית היא היתה הרבה יותר רחבה, אולם בהסכמה ותוך משא-ומתן עם הממשלה, הצעת החוק עברה דיאטה. כרגע מדובר בהצעת החוק על מתן חדר אחד לחברי מועצת העיר, שממנו יוכלו אותם חברי מועצה לטפל בעניינים שלשמם הם נבחרו. החדר הזה יכול להיות בבניין העירייה, או במקום אחר שראש העירייה יבחר לעצמו לשכור או לכונן בו את החדר הזה. בכל אופן, הוא נותן אמצעים, כמו פקס, מחשב, טלפון - הדברים האלמנטריים ביותר, כדי שחברי המועצה יוכלו לתפקד, כי כל חבר מועצה הוא נבחר ציבור.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת כדי שנוכל להעביר אותה בקרוב גם בקריאה שנייה ושלישית. אני מודה לכם. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, זה היה קצר. הדובר הבא, חבר הכנסת דני יתום - אינו נמצא. חבר הכנסת עסאם מח'ול - אינו נמצא. חבר הכנסת מוחמד ברכה - אינו נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי - אינו נמצא. חבר הכנסת אורי אריאל - אינו נמצא. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נמצא. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, מי שלא היה חבר מועצה, לא מבין את המשמעות ואת החשיבות של הכלים המינימליים האלה עבור חבר מועצה, כמו שאמר חבר הכנסת חמי דורון. אני בוודאי תומך בהצעת החוק הזאת. חבר מועצה זקוק לאותם כלים, לאותה פינה ולאותו חדר.
אני אספר לכם את הסיפור האישי שלי. ב-1986, בהיותי סגן ראש עיריית ירושלים – כיהנתי במשך כמעט 15 שנה, אבל ב-1986 נאלצתי, אולי בגלל שינוי, לפרוש מהקואליציה. אז היה יקותיאלי, זיכרונו לברכה, סגן ראש עיריית ירושלים.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
הוא לא היה מטעם שינוי.
נסים זאב (ש"ס):
אז זה היה ביחד. מרצ ושינוי הלכו יחד.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
לא.
נסים זאב (ש"ס):
פתאום אני הרגשתי שאין לי כלים. עזבתי את סגנות ראש העיר, ועוזרי הנאמן באותן שנים היה אליהו ישי. הייתי צריך לממן פתאום משרד על חשבוני וטלפון על חשבוני ולשלם לעוזר דמי כיס – אולי זה לא היה בכסף אז, אבל זה משמעותי.
בעקבות ההחלטה של השופטת פרוקצ'יה בזמנה, שחילולי שבת מותרים על-פי חוק בירושלים, וכיוון ששבירת הסטטוס-קוו לא עניינה את ראש העיר טדי קולק, ונפתחו בתי-הקולנוע, לא נותרה לנו האפשרות אלא לפרוש מהקואליציה, כי לא יכולנו להישאר בקואליציה הזאת.
אבל לא על זה אני מדבר. אני אומר שחשתי על בשרי, שפתאום כחבר מועצה אתה כלומניק, אין לך אף זכות, אתה פתאום לא נציג ציבור. אותו ציבור המשיך לפנות אליך באותם ממדים, כאילו אתה סגן ראש עיר. יותר מזה, פנו אלי יותר אנשים. נאלצתי לפתוח משרד על חשבוני עם כל השירותים הנלווים למשרד, ולא היתה שום התחשבות. כשפניתי לראש העירייה, הוא אמר: אתה עכשיו באופוזיציה, ואתה לא ראוי.
עזמי בשארה (בל"ד):
אם תמשיך כך, לא יקבלו את החוק.
נסים זאב (ש"ס):
אבל תראה, בכנסת כן מתחשבים בנו. תראה, יש לי אחלה משרד פה. יש לי משרד עם שני חדרים, עם שני עוזרים, אז כחבר הכנסת אני לא מרגיש שום שינוי אם אני בקואליציה או באופוזיציה. אולי יותר קל לי להיות באופוזיציה, כי אני מרגיש יותר חופשי בבית הזה. אני חושב שהוא הדין בחבר מועצה, ואני מברך את חבר הכנסת חמי דורון, שאני לא מסכים אתו בהרבה דברים, אבל במקרה בנושא הזה אני מסכים אתו. תבוא עליך הברכה.
היו"ר קולט אביטל:
יבואו ימי המשיח. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, לא אתרכז בהצעת החוק הזאת, היא נראית לי בלתי חשובה לחלוטין, והיא אולי גם מסוג החקיקה שרוצים להרבות בה כדי שבסוף יביאו גם לסטטיסטיקה גדולה וגם לזילות החקיקה. זה מה שקורה בכנסת הזאת במיוחד, אף שזה התחיל בכנסות קודמות.
אדבר על הצעת החוק הקודמת, ברשותך, גברתי היושבת-ראש. לא יכול להיות, זאת הפעם הראשונה שאנחנו שומעים שהיועץ המשפטי פונה לממשלה ואומר לה לא להגיש הצעת חוק מפני שהיא לא רק לא נראית לו - והוא לא מסתכל על הצעות החוק האלה כי יש לו דעה כזאת או אחרת, אלא הוא מסתכל מבחינה משפטית. חזקה בידנו שהיועץ המשפטי איננו חשוד בדעה פוליטית. אם הוא פונה לממשלה והיא אינה מקבלת את בקשתו שלא להעלות הצעה כזאת להצבעה, אנחנו במצב קשה.
אומנם הדמוקרטיה הישראלית, שלטון החוק מאוים בתקופה האחרונה מהרבה כיוונים, אבל זה אור אדום חדש. זאת סכנה שלא היה לה תקדים, עוד לא קרה שממשלת ישראל, באופן גס ובוטה, תרמוס את בקשת היועץ המשפטי לממשלה ותפעל בניגוד לה.
באים אלינו עם כל מיני התחכמויות, כמו ועדת הכנסת שאינה מסירה חסינות של אלה שחטאו בגדול, בחטאים, בעבירות - הייתי מגדיר את זה כפשע אפילו, אף שאין פה רצח, אין פה דם ולכאורה אין פה מעשה כל כך פוגעני, אבל מי שרוח החוק, רוח הדמוקרטיה ורוח הצדק חשובות לו יראה בחבר כנסת שמצביע פעמיים כעושה פשע. קודם כול הוא עושה פשע כלפי הבית שבו הוא יושב, הוא רומס את הכבוד של כולנו והוא עושה מעשה שילד קטן איננו מוכן להסתכן בו.
לצערי לא אוכל להרחיב, כי אני חייב לומר גם כמה מלים בערבית לצופינו הערבים.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
בשם האל הרחמן והרחום. אחי המאזינים, הנושא שנדון לפני זמן קצר הוא הקצאת כספים להתנחלויות, ובייחוד לאלה הקרובות לעזה ובטווח ה"קסאם", כדי שתושביהן יזכו בפטורים ממסים. ניצלו את הצעת החוק כדי להרחיב את מעגל ה"קסאם", כך שיכלול את ערד ואזורים נוספים, וזאת כדי שערים והתנחלויות מסוימות יזכו בסיוע זה, באופן לא מקובל ולא הגיוני.
אף שהיועץ המשפטי לממשלה ביקש שלא להביא חוק זה להצבעה בפני הכנסת, הממשלה כנראה מתייחסת בביטול ליועץ הממשלתי שלה, וכן לצדק, לחוק ולדברים הראויים והצודקים.
הכנסת אומנם מאשרת את הצעות החוק, אבל לא היה צריך להביא את הצעת החוק הזאת להצבעת הכנסת. עתה, כל שנותר הוא שמישהו יפנה לבית-המשפט העליון בבקשה לבטל את הצעת החוק. המאבק יתנהל עתה בין בית-המשפט העליון המייצג את הצדק, ובין רשות החוק העושקת וחסרת ההיגיון, שאת מדיניותה מיישמים חלק מגופי הכנסת, ולעתים הממשלה עצמה. תודה. תודה רבה, גברתי.)
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נמצא. חבר הכנסת אילן ליבוביץ, בבקשה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק הזאת ברוכה ביותר, אבל, בעיני לפחות, היא מאוד מינימליסטית. כאשר אתה נותן ל-21 חברי מועצת עיר משרד אחד לחלוק בו, מחשב אחד וטלפון אחד לחלוק בו, אתה לא אמור לצפות שיקיימו עבודה כמו שצריך. אם היינו רוצים באמת שחברי מועצות הערים שלנו יעבדו כמו שצריך מול הציבור וימלאו את תפקידם כמו שצריך, היינו צריכים לאפשר מצב שבו לכל אחד מהם מקום לשבת בו, בבניין העירייה או מחוצה לו, לקבל קהל, לעבור על החומר ולעבוד בצורה מסודרת.
בעיני, הרשויות המקומיות הן מרכיב מאוד חשוב בשלטון במדינת ישראל, אולי לא פחות חשוב מהבית הזה, כי הרשות המקומית, ראש העיר וחברי המועצה, אחראים לפינוי הזבל, לחינוך הילדים, לתאורה, לכבישים. העבודה שלהם חשובה וברוכה, וצריך לתת להם את מלוא הכלים כדי שיוכלו לעשות אותה בצורה הטובה ביותר, ולא לאפשר מצב, כמו שקיים היום, שבחלק מהערים ראש העיר לא אוהב את נציגי האופוזיציה, שלפעמים גם מאתגרים אותו, והוא פשוט לא מאפשר להם מקום לשבת או לקיים פגישות עם קהל או טלפון, פקס או מחשב, והם נאלצים לעשות זאת על חשבונם בבתי-קפה או בבתיהם הפרטיים. לא כך אני רוצה לראות את נבחרי הציבור שלנו פועלים, ברשויות המקומיות או במקומות אחרים.
לכן, הצעת החוק הזאת ברוכה, ואני הייתי רוצה לראות שהממשלה מסכימה ומאפשרת שהצעת החוק הזאת תהיה הרבה יותר רחבה, ותיתן כלים אמיתיים לנציגי הציבור ברשויות המקומיות, ולא רק משהו כדי לומר: עשינו את זה. אבל זאת גם התחלה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אהוד רצאבי, בבקשה.
אהוד רצאבי (שינוי):
אני מוותר.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת ראויה דווקא משום שהיא נותנת משמעות לדמוקרטיה המוניציפלית תחת הבחירה הישירה של ראש הרשות, שיש לו סמכויות נרחבות. באותו זמן, יש מקום לתת לאופוזיציה, שבדרך כלל היא אופוזיציה רצינית. ראשי מועצה או עירייה שנבחרו ברוב של 80% או 90% הם מעטים מאוד, הם לא קיימים כמעט, ולכן בכל מקום יש אופוזיציה של 40% או אפילו יותר, וראוי שתהיה לה דרך להתבטא, דרך ליצור קשר עם הציבור. גם אם הקואליציה לפעמים רחבה, אני חושב שחלק מהמנגנון הדמוקרטי של השירות לציבור הוא לאפשר לאופוזיציה להתבטא וליצור קשר עם בוחריה ועם מוסדות הרשות המקומית שהם מכהנים בה.
יש בעיה שהיא אולי קטנה, והיא שלרשויות המקומיות בכלל קשה לתפקד. האופוזיציה תתפקד, הקואליציה תתפקד, אבל המועצה עצמה לא תתפקד בגלל הקשיים שמערימים משרד הפנים והממשלה על התקצוב של הרשויות המקומיות. היום, למרבה הצער, רשות מקומית מוצלחת, בממוצע היא רשות מקומית שיכולה לשלם משכורות. אני חושב שזה אחד האבסורדים הקשים בהתנהלות הממשלה כלפי השלטון המקומי. בכל זאת הממשלה מתפרקת מאחריות וממטלות שהיו מוטלות עליה בעבר, מטלות חברתיות, חינוכיות וכו'. המטלות האלה מתגלגלות לפתחן של הרשויות המקומיות, ובאותו זמן שתחומי האחריות של הרשות המקומית גדלים, מקורות ההכנסה ואפשרות התפקוד קטנים יותר.
לכן, לדעתי, גברתי היושבת-ראש, הגיע הזמן שהכנסת תיתן את דעתה לעניין, לא רק במחאה פה ושם על אי-תשלום משכורות או בחקיקת חוק אד-הוק שקובע שהמשכורות ייכנסו במסגרת תוכנית הבראה לחשבון נפרד, על מנת שלא ייבלעו בתוך הגירעון של הרשות המקומית. על הכנסת לתת את דעתה באופן עקרוני על מעמדו של השלטון המקומי. אני, כאחד משלושת ראשי השדולה המוניציפלית, עם חברי דני בנלולו ודני יתום, בהתייעצות עם מרכז השלטון המקומי, כנראה נביא בתקופה הקרובה הצעת חוק-יסוד: השלטון המקומי.
היו"ר קולט אביטל:
גם לי יש כזאת.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
יופי, אז הן יכולות להתחבר. נתאם איך להעלות את זה ביחד.
יש הצעת חוק-יסוד: הכנסת, הצעת חוק-יסוד: הממשלה, הצעת חוק-יסוד: בתי-המשפט, הצעת חוק-יסוד: חופש העיסוק ועוד. אני חושב שהגיע הזמן שמעמדו של השלטון המקומי יעוגן בחקיקת יסוד, על מנת שלא יימשך המצב המבזה הזה, שהשלטון המקומי חי מפתיתים ופירורים ועצמות יבשות שזורקת לו הממשלה. השלטון המקומי ממלא תפקיד מאוד חשוב בחיי האזרחים, ומאוד חשוב לנבחרי הציבור בבית הזה לתת את דעתם על כך שהציבור יקבל את השירותים הטובים ביותר מהרשות המקומית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אילן שלגי, ואחריו – חבר הכנסת רן כהן.
אילן שלגי (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, הצעת החוק היא בהחלט ראויה. אני רוצה לומר לחברי לסיעה חמי דורון ולחברי האחרים שהגישו את ההצעה, שהייתם צנועים ביותר. חדר אחד, משרד אחד – "לפחות", אומנם, כתוב – ומכשיר טלפון ומכשיר פקסימיליה ומחשב לכל סיעות המועצה יחדיו, זה באמת מעט. לא רק שאני משוכנע שהחוק הזה יעבור, אלא שהרשויות המקומיות יבינו, אלה שלא מקיימות את זה גם היום ללא חובה בחוק, שצריך להעמיד לרשות כל חבר מועצה, גם אם הוא סיעת יחיד, אפשרות להשתמש, על חשבון הציבור שבחר בו, במכשיר טלפון, בפקסימיליה, במחשב. הרי חברי הרשויות המקומיות, אלה שנבחרו על-ידי הציבור, הם אנשים שלצערי עובדים ללא שום תגמול, ללא שכר. לפחות תן להם את האמצעים המינימליים לבצע את תפקידם הציבורי.
לפני שבועיים הפילה הקואליציה הצעת חוק שאני וחברים מסיעתי הבאנו לאפשר תגמול לחברי מועצה, לנבחרים, תגמול צנוע ביותר בעבור השתתפות בישיבות. החשבון שעשינו היה, שאם ישולמו אפילו 200 שקלים בהתחלה לכל חבר מועצה כדמי השתתפות בישיבות, ועוד 100 שקלים כהחזר הוצאות טלפון – היום אי-אפשר לעבוד בלי טלפון, ובדרך כלל זה טלפון סלולרי – ההוצאה ברשות מקומית שיש בה 17-19 חברי מועצה, ובהנחה שאנחנו מורידים את ראש העיר וסגניו שמקבלים שכר, מדובר על 13-15 איש. זאת הוצאה של כ-4,000 שקלים בחודש. מאחר שהמועצה איננה מתכנסת 12 חודשים בשנה, מדובר על הוצאה של כ-40,000 שקלים לרשות מקומית בגודל שתיארתי, שזאת עיר בינונית פלוס.
אין שום סיבה שהרשויות המקומיות לא תוכלנה לעמוד בהוצאה הזאת. זה בערך משכורת חודשית של שני סגנים לראש עיר, ומדובר פה על הוצאה שנתית. אם יום אחד גם נצליח להביא למה שהיתה בהתחלה כוונת האוצר, לצמצום מספר הסגנים ברשויות המקומיות, הסגנים בשכר, עוד יישאר לנו עודף.
על כל פנים, ההצעה הזאת היא בהחלט הצעה ראויה. חובה להעמיד לרשות נבחרי הציבור את האמצעים לבצע את עבודתם. הרי איננו רוצים שיעמידו את עצמם לבחירה ברשויות המקומיות רק אנשים שהם עצמם בעלי אמצעים ועתירי ממון, ונושא ההוצאות איננו משמעותי לגביהם. כדי לאפשר לכל אדם שראוי לכך להיבחר, צריך להעמיד לרשותו את האמצעים. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן - אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. רשימת הדוברים סגורה. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת טלב אלסאנע.
משה גפני (דגל התורה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני אתמוך בהצעת החוק, מכיוון שיש איסור בתורה: לא תיקום ולא תיטור, ואהבת לרעך כמוך.
נסים זאב (ש"ס):
טוב שאני יודע מי החברים שלך, רבי משה.
משה גפני (דגל התורה):
אני אסביר. אני חושב שזאת הצעת חוק ראויה, ואני אצביע בעבורה אף שהייתי צריך להצביע נגדה. מדוע? שמעתי פה בראש ובראשונה את חבר הכנסת חמי דורון, ולאחר מכן את חבריו לסיעה. שמעתי את חבר הכנסת אילן ליבוביץ, ועכשיו הגדיל לעשות חבר הכנסת אילן שלגי.
היו"ר קולט אביטל:
רק את חבר הכנסת פורז לא שמעת.
משה גפני (דגל התורה):
הוא דיבר?
היו"ר קולט אביטל:
לא.
משה גפני (דגל התורה):
אז איך אני יכול לשמוע אם הוא לא מדבר? מה, אני מקליט אותו?
היו"ר קולט אביטל:
שמתי לב שאתה תמיד מחפש את פורז.
משה גפני (דגל התורה):
אני בידידות עם כולם.
אני אדבר על מה שאמר חבר הכנסת שלגי לפני שתי דקות. אמר חבר הכנסת שלגי: מה אנחנו רוצים, שנציגי הציבור יהיו רק כאלה שהם בעלי ממון? עשירים? לא, מה פתאום. הוא צודק.
לפני כמה ימים היתה כאן הצעת חוק של חברת הכנסת לאה נס ושלי על נציגי הציבור הירוקים, שתפקידם לדאוג בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה - - -
רשף חן (שינוי):
אין כאלה.
משה גפני (דגל התורה):
אפשר בבקשה לדבר במליאה הזאת כשאתה נמצא, או שאתה תמיד תפריע לי? תגיד, אז אני אפסיק.
אמרנו במלים האלה: חייבים לתת כלים לנציגי ציבור. אנשים מפסיקים את עבודתם. הרי לא מדובר באילי הון. אנשים תורמים לטובת הציבור, שישלמו להם את ההוצאות שלהם. לא שכר ולא מי יודע מה. התקוממה סיעת שינוי כולה ואמרה: לא, בזבוז כספי ציבור. אמר חבר הכנסת אילן ליבוביץ: הצעת החוק הזאת היא מצמצמת, היא מינימלית, היא עולה פחות כסף. צריך להרחיב אותה, שתהיה רחבה וגדולה עם הרבה כסף, על חשבון תושבי אותן ערים.
אנחנו נמצאים בבניין שצריך לזכור, בכניסה אליו – הוא לא נראה מבחוץ כך – שהוא עגול. כאשר אתם מתנגדים להצעת חוק שלי, אני צריך להתנגד גם להצעת חוק שלכם. אבל אני, בניגוד אליכם, דן לגופו של עניין. הצעת החוק הזאת היא נכונה, ואצביע בעדה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אתי לבני (שינוי):
יצאת צדיק.
משה גפני (דגל התורה):
בטח צדיק, בסדום כזה?
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת דוד אזולאי.
איוב קרא (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שהצעת החוק ראויה, וראויה עוד יותר לתמיכה. אני חושב שעקב אכילס של השכבה החלשה היום בישראל הוא נושא השלטון המקומי ומצב הרשויות המקומיות. אין לי ספק שצריכים כלים כדי לטפל באזרחים, במיוחד במישור המקומי. האמצעים הללו יתבטאו במה שכתוב בתוכן הצעת החוק. אני חושב שזה יכול להוסיף רבות לשליחותו של איש ציבור.
אתמול שמחתי שהיה, בוועדת הפנים של הכנסת, קונסנזוס סביב הצעתי לפצל את הוועדה לתכנון ובנייה מעלה-נפתלי. ראש עיר מסוים היה אחראי גם על יישובים אחרים, דבר שאין לו אח ורע במדינת ישראל. מישהו קבע בחקיקה שראש עיריית מעלות צריך להיות אחראי על בית-ג'ן, על פאסוטה, על גוש-חלב, מעיליא, פקיעין וחורפיש. יש לו מספיק עבודה במעלות-תרשיחא.
עזמי בשארה (בל"ד):
אפשר לשים אותו מלך על הגליל.
איוב קרא (הליכוד):
לפי תשובת משרד הפנים, אין מצב דומה במדינת ישראל. אני שמח שעמדת הממשלה היתה לפצל את ועדת התכנון והבנייה הזאת. אני חושב שלבוחבוט יש מספיק מה לעשות במעלות, שיתפנה לאזרחי מעלות. אני חושב שהוא עושה עבודה נפלאה שם. אבל הדרך ארוכה עד שיהיה לו ראש לטפל בבעיות של חורפיש או של גוש-חלב, אין לו זמן לזה.
אני חושב שהדבר הזה נותן לנו גם תמונה נוספת בקשר למה שקורה היום בשלטון המקומי. הסוגיה הזאת צריכה להיות על סדר-יומו של כל אחד מאתנו. הרשויות במצב של קריסה, וצריך הרבה איחוד כוחות בכל רשות מקומית כדי לצאת מהסבך שאליו הן נקלעו. יש רשויות שלא יכולות לקבל כסף שמגיע להן בגלל המצב הקשה שהן נמצאות בו מבחינת הביורוקרטיה הפנים-בנקאית. יש כל מיני סוגיות קשות שמקשות עליהן לקבל מה שמגיע להן. הכסף מחכה להן, הלוואות, מענקים, והם לא יכולים להעביר את זה. הדבר הזה מצריך לשנות הרבה מהמוסכמות ומהדרכים שאנחנו נוהגים לפעול לפיהן יום-יום ברשויות הללו.
ככל שניתן מעמד לאנשי הציבור סביב ראש העיר, שאני מאמין שטובת הכלל לנגד עיניהם - חדר, פקס, מחשב ודברים אלמנטריים לפעילות יומיומית יכולים להיות להם לברכה ליד ראש העיר. בכך אולי תגיע בשורה טובה וחשובה מאוד לאזרחים של אותה רשות מקומית. אני מקווה שכולם יחד יניפו את הדגל להרמת קרנה של הרשות המקומית, של הרשויות המקומיות בכלל. אני אתמוך בהצעת החוק.
היו"ר קולט אביטל:
ולתפארת מדינת ישראל. תודה. חבר הכנסת דוד אזולאי. אחריו - חבר הכנסת רשף חן.
דוד אזולאי (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, עמיתי חברי הכנסת, אני לא אפתח כחברי ואומר שאני רואה בהצעת חוק זו הצעה ראויה. אני מתבייש שאנחנו צריכים לחוקק חוק כזה, שמדבר על דברים מינימליים שחבר מועצה צריך לקבל על מנת לשרת את בוחריו. הבושה הגדולה היא שהכותרת היא העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה. אני חושב שאחת הפגיעות הגדולות בנבחרי ציבור היא שהם צריכים לקבל על-ידי חקיקה כלים כדי למלא את תפקידם הציבורי, שלשמו הם נשלחו למועצה.
הצרה הגדולה ביותר, יש פה חוסר איזון משווע וזועק לשמים. מצד אחד אנחנו רואים בכל פעם איך מרחיבים את סמכויותיהם של ראשי הרשויות. חלילה וחס שמישהו מכם ינסה להביא הצעת חוק המקצצת בסמכויותיו של ראש המועצה או של ראש הרשות, כי אז תראה איך יציע האורחים יהיה מלא לוביסטים של השלטון המקומי. אבל כשמדובר על חברי המועצה, מייד מתארגנים וחלילה וחס מלתת להם את השירותים, והכול על מנת להיות נתונים לחסדיו של ראש הרשות. והוא ברצותו נותן, וברצונו לא נותן. אם אתה בקואליציה, תקבל הכול - לשכה, טלפון - אתה לא צריך חוק. אנחנו מכירים את זה. מי שהיה חבר מועצה יודע, שאם אתה בקואליציה, ראש הרשות ייתן לך לשכה ופקס ודואר וכל מה שאתה רוצה, ללא חקיקה. ואם אתה באופוזיציה, הוא יכול למנוע ממך אפילו לחפש במסמכי הרשות. אני מצר על כך שאנחנו צריכים חוק בעניין הזה.
לכן, אני חושב שהצעת החוק הזאת היא טובה, אבל היא לא מספיקה. כי מה החוק אומר? אתה מדבר על הצעת חוק לכל סיעות המועצה. חבר הכנסת דורון, צר לי להגיד לך, אבל החקיקה הזאת היא לא טובה, כי מה עשית כאן? עשית דבר שבסופו של דבר יכול לגרום רק נזק. ראש המועצה יסתפק בזה. יש עשר סיעות מועצה, וכולם ישתמשו באותו שירות. זה בלתי אפשרי, זה לא עולה על הדעת. לכן אני חושב שאנחנו צריכים ללכת על חקיקה שונה לחברי המועצה. הגיע הזמן שחברי המועצה שעושים תפקידם נאמנה יקבלו כלים על מנת למלא את תפקידם, ולא להזדקק לחוקים.
למרות הכול, אני אתמוך בהצעת החוק, כי אולי זאת ההתחלה לשינוי מהותי בעניין חברי המועצה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת רשף חן. אחריו - חברת הכנסת מלי פולישוק.
רשף חן (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, האמת היא שאני מסכים לכל מה שאמר חבר הכנסת אזולאי, ויש לי הרגשה שגם חבר הכנסת דורון מסכים עם כל מה שאמר חבר הכנסת אזולאי. נכון שזה די מביש בכלל שצריך את ההצעה הזאת, ונכון שאם כבר מעלים אותה, היה הרבה יותר טוב אם היינו עושים משהו קצת יותר משוכלל, שבו לכל סיעה, או לפחות לכל סיעה שיש לה מספר מסוים של חברי מועצה יהיה חדר, או המינימום שבמינימום, שיהיה חדר נפרד לקואליציה ולאופוזיציה, או איזה סידור כזה.
אני חייב לומר לכם, שאני הייתי חבר מועצת עיר בחיפה, ושם הדברים מסודרים. בכלל, חיפה בדי הרבה דברים מובילה בתחום המוניציפלי. בחיפה לכל סיעה יש חדר. נוסף על זה, לכל הסיעות ביחד יש חדר ישיבות משותף שיש בו מזכירה קבועה שנותנת שירותי משרד, פקס, טלפון, נוסף על הטלפונים שיש בחדרים, לכל חברי הסיעה. אני לא יודע ממתי קיים הסידור הזה, אבל ודאי שהוא היה בתקופה שאני הייתי שם. זה סידור שאפשר לנו לעבוד.
זה המינימום שבמינימום שמגיע לאנשים שבאים לשרת את הציבור בהתנדבות, כי האמת היא שבסולם המוסרי, משרתי הציבור, נבחרי הציבור המוניציפליים, עולים על נבחרי הציבור בכנסת, כי הם עושים את זה בהתנדבות. בזמנם החופשי, במקום להיות עם האשה והילדים בבית, או עם הבעל והילדים, הם באים לשם בלילות ויושבים בישיבות ארוכות בוועדות, בישיבות המועצה, ומשרתים את העיר שלהם. היחס שחלקם זוכים לו בחלק מהמקומות לא מאפשר להם לעבוד כמו שצריך - ראשי ערים מתייחסים אליהם כאל איזה מטרד שצריך להסתדר אתו. היחס הוא בלתי ראוי.
מן הראוי היה שבאופן טבעי, כמובן מאליו, כל עירייה תבין שהיא חייבת לתת לאנשים האלה כבוד ויקר, ולכל הפחות את המינימום הנדרש בשביל לעבוד. זה מצער שהכנסת צריכה להתערב בעניין הזה, אבל בהכירי את המציאות בלא מעט מקומות, אין ספק שהכנסת צריכה לעשות זאת.
אני מקווה מאוד שבמהלך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית גם החוק המינימלי הזה יתוקן קצת, מפני שנדמה לי שלכל הפחות צריך להיות חדר אחד לקואליציה וחדר אחד לאופוזיציה. מה גם שלחברי הקואליציה יש בדרך כלל אמצעים אחרים מכוח ראש העיר וסגני ראש העיר וכל הדברים האלה. לכן, לכל הפחות צריך לדעתי להיות חדר נפרד לאופוזיציה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת מל פולישוק, בבקשה. חבר הכנסת טיבי, התקנון אוסר שימוש בפלאפון במליאה; אם אפשר - להוריד את האוזנייה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
SMS מותר?
היו"ר קולט אביטל:
כתוב: שימוש ברדיו טלפון נייד אסור במליאה - סעיף 71ב לתקנון. תודה. חבר הכנסת שלגי, אל תפנה עורף לחברתך לסיעה. אודה לך אם תשב.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם אמרת שזה חזון אחרית הימים שאנחנו מסכימים עם גפני, גפני מסכים אתנו ועם דוד אזולאי. באמת יש כאן הסכמה מקיר לקיר. זה נובע מהעובדה שכולנו מבינים היטב את המצוקה של מי שנבחר לרשות המקומית, ולא משנה מאיזה כיוון ומאיזו השקפה הוא מגיע.
כל אחד מהנבחרים ברשות המקומית הגיע לתפקידו כדי לעשות עבודתו נאמנה. מאלה שאני מכירה, חברי שינוי במועצות המקומיות - אני משמשת גם יושבת-ראש הוועדה המוניציפלית של שינוי, אז אני רואה את הדברים מקרוב, ויש בעיה אמיתית. האנשים האלה עובדים הרבה מאוד שעות כל שבוע והם לא מקבלים שום תגמול. אם אין להם אמצעים, הם ממש בבעיה. ומה לעשות? אנחנו לא רוצים שרק בעלי האמצעים יהיו נבחרי ציבור. לכן החוק הזה, כפי שאמר חבר הכנסת אזולאי, הוא פחות מדי, ואני מסכימה אתך, אבל הוא יותר טוב מכלום, ולכן חשוב שנצביע. לכן צריך לברך את חמי דורון, שהציע את ההצעה הזאת.
לפני למעלה משנה, אפילו שנתיים, הצעתי הצעת חוק וביקשתי החזר, כמו בדירקטוריון של חברות ממשלתיות, שאנשים שבאים לישיבות, משתתפים ומשקיעים מזמנם, יקבלו פר-ישיבה. הוספתי באותה הצעת חוק, שהמימון יגיע מצמצום מספר הסגנים של ראשי הערים. יש כאן חוסר איזון מוחלט בין מספר הסגנים – אף-על-פי שכבר צמצמו את מספר הסגנים, עדיין יש יותר מדי סגנים שמקבלים משכורות גבוהות מאוד. כמובן, כמעט תמיד יש לאותם סגנים גם ראשי אגפים שבעצם עושים את העבודה ומאפשרים לסגנים לעשות את העבודה הפוליטית, עם כל התנאים שבעולם, עם משכורת מאוד גבוהה, בעוד לחברי המועצה עצמה אין אפילו אגורה שחוקה. הדבר הזה בהחלט לא ראוי.
אם נותרו לי 30 שניות, אני רוצה להתייחס למשהו מקומי. קיבלתי אתמול הודעה מעיריית רעננה, שבה יש לי לשכה פרלמנטרית, שעלי לשלם ארנונה גבוהה יותר, 2.5 שקלים לכל מ"ר, בגלל הגינה שליד הבניין שהלשכה נמצאת בו. הם עדיין לא קיבלו אישור ממשרד הפנים, זה דבר חדש. זה יחול כמובן על עסקים ומשרדים, ואני חושבת שזו שערורייה. היום הוצאתי מכתב לשר הפנים, ואני מקווה שזה לא יגיע לכלל מימוש.
משה גפני (דגל התורה):
כיוון שאין אישור? למה את מתרעמת על זה?
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אני מתרעמת על עצם ההוצאה הנוספת שתחול על עסקים. היום הוא יום העסקים הקטנים והבינוניים. רוב החנויות הן לא קונגלומרטים. אנשים שבקושי גומרים את החודש, לא צריכים ארנונה יותר גבוהה. להיפך, צריך להפחית להם את הארנונה, כי העסקים גם ככה "על הפנים". צריכים להפחית את הארנונה ולא להוסיף. הנה עוד דוגמה שהנציגים שלנו, של כל המפלגות, צריכים להילחם עליה ברשויות המקומיות, ולכן אנחנו צריכים לעזור להם למלא את תפקידם.
אני מברכת על הצעת החוק.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו - חבר הכנסת אחמד טיבי. אחרון הדוברים - חבר הכנסת עזמי בשארה.
טלב אלסאנע (רע"ם):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק באה להשיג מטרה שהיא מובנת מאליה. אלא מה? ראשי הרשויות נמנעים מלהעמיד לסיעות האופוזיציה את האפשרויות למלא את תפקידן כי הם לא מעוניינים בקיום אופוזיציה חזקה, לעומתית.
משרד הפנים סבור שזה שהוא מקצה תקציבים זו הוצאה מיותרת. לדעתי הוא עושה טעות. כי כולנו יודעים שעקב הניהול הלא-תקין, רשויות רבות נקלעות לחובות ולגירעונות, ולא אחת ממנים להן חשב מלווה או ועדה קרואה ואחר כך כיסוי גירעונות.
אני מאמין שאילו היתה קיימת אופוזיציה אמיתית, שהיא מפקחת, עוקבת, מבקרת, היה הניהול של הרשויות המקומיות הרבה יותר תקין. המעורבות של האוכלוסייה היתה יותר חזקה והתוצאות היו חיוביות.
אינני סבור שיש לשלול מחברי מליאת המועצה, שהם לא חלק מהקואליציה, את הזכות למלא - בכלל, כל חברי המליאה, זכותם לקבל החזר הוצאות. הרי המליאה הזאת, מליאת הרשות או המועצה, יש לה סמכות חקיקה בחקיקת עזר, לא אחת הם גם חברי ועדת התכנון המקומית, ולכן יש להם סמכויות, ממלאים את תפקידם - יש לשלם להם החזר הוצאות.
אם בחברות ממשלתיות, במועצת ההנהלה, כל מי שבא ומשתתף ותורם במחשבה וברעיון להפריית הדיונים - גם כן יש עניין לתמרץ את חברי המועצות והרשויות המקומיות להשתתף על-ידי תגמול סביר. לפחות שלא יהיו להם הוצאות, לפחות לתת להם החזר הוצאות.
לכן, הצעת החוק היא מינימלית. לדעתי צריך להרחיב אותה, להעמיד לסיעות אפשרויות. לא מכשיר אחד, יותר מזה, חדרים ואפילו מזכירה, ולדעתי צריך לתגמל את חברי מליאת המועצה על-ידי תשלום החזר הוצאות.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, ואחריו - אחרון הדוברים, חבר הכנסת עזמי בשארה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה, גברתי.
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אם בעבודת השלטון המקומי עסקינן, חברי מועצה, אנשי מועצות והעובדים של הרשויות, אני אומר, גם אחרי שאביע בוודאי את תמיכתי בהצעת החוק הראויה הזאת והכל-כך טריוויאלית, אני רוצה לדבר על מניעת משכורות מעובדי רשויות מקומיות באזור המשולש - טייבה, באקה-ג'ת ובסמה. עשרות, בעצם מאות עובדים, לא קיבלו משכורות כמה חודשים. שניים מהם לא קיבלו במשך שנה משכורת – מטייבה. עשרות לא קיבלו במשך שישה או שבעה חודשים, והשאר בין שלושה לחמישה חודשים.
היום היתה הפגנה של העובדים מכל הכפרים האלה מול משרד הפנים. הבעיה עם ההבטחות הניתנות לעובדים האלה, שמשרד הפנים מגלגל את האחריות אל משרד האוצר. משרד האוצר מגלגל את האחריות אל משרד הפנים, אל הרשויות וכדומה.
אי-אפשר, גברתי היושבת-ראש, לפגוע כך, בעצם אפשר, וזה קורה, אבל אסור שהדבר יהיה אפשרי.
גדעון סער (הליכוד):
לא ראוי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא ראוי, אתה צודק. לכל הפחות לא ראוי לפגוע כך בכבודם האנושי של עובדי הרשויות המקומיות, לפגוע בבני משפחותיהם, בילדים, באפשרות של הליכה לבית-ספר, של קניית מצרכי יסוד. הם מגיעים עד פת לחם. הדבר הזה אסור שיהיה עניין טריוויאלי, אסור לעבור עליו כלאחר יד. הדברים האלה מתרחשים והפקידים לא מנידים עפעף. עזוב פקידים, השרים לא מנידים עפעף, בעיקר שר האוצר ופקידי האוצר.
גדעון סער (הליכוד):
יש דיון שלא תתקוף בו את שר האוצר?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני לא מתייחס אליו עד כדי כך בכבוד שאני אתקוף אותו בכל דיון. שלא יהיה מגלומן. גם אתה תירגע. אני מבין שאתה תומך בשר האוצר, אתה רוצה שאני אמשיך? אתה תומך בשר האוצר ולא בראש הממשלה?
גדעון סער (הליכוד):
מה שעולה מדבריך - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שאני מגלומן. אוקיי, הבנתי.
גדעון סער (הליכוד):
אתה אמרת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אי-אפשר לראות את האנשים האלה ולעבור לסדר-היום על כל המצוקה האנושית הזאת. הדבר הזה הוא בלתי אנושי בעליל. את רואה אנשים באים עם ילדים, והם מודים שהם לא מצליחים לקנות מצרכי יסוד – מאות משפחות. שר הפנים אמר מעל בימת הכנסת, שהלנת שכר - לא בבית-ספרנו. נו, ולאיזה בית-ספר שייכים האנשים האלה בטייבה, בג'ת, בבאקה ובבסמה?
גדעון סער (הליכוד):
למה אתה תוקף רק את שר האוצר?
היו"ר קולט אביטל:
חכה, כל אחד בתורו.
נסים זאב (ש"ס):
שם בכלל לא משלמים, אין הלנה.
גדעון סער (הליכוד):
אמרת במיוחד. שר הפנים ממונה על הרשויות המקומיות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
כן, אני אומר שאם הדבר היה תלוי בשר אופיר פינס, הם היו מקבלים את המשכורת.
גדעון סער (הליכוד):
מתי הפגישה הקרובה שלכם?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתמול. אגב, הלוואי שהשרים שלכם היו נענים לחלק מהבקשות – לא לכל הבקשות – והיתה להם ההקשבה, חלק מההקשבה שיש לשר פינס - - -
גדעון סער (הליכוד):
- - - מהמגזר - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
עזוב, אל תהיה כזה קטנוני.
גדעון סער (הליכוד):
זה קטנוני? אתה, שחושב שההתפקדויות האלה הן מעשה חמור - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הן פשע, לא מעשה חמור, אני אומר יותר ממך.
גדעון סער (הליכוד):
אז מה אתה מדבר?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני מדבר – הם עשו את הפשע הזה עם חלק מהתומכים שלנו, במפלגה.
היו"ר קולט אביטל:
אבקשך לסיים.
גדעון סער (הליכוד):
זה מכפיש לא רק את המפלגה, גם - - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת סער, זה לא מונולוג.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זייפנים, מקומם במשטרה.
גדעון סער (הליכוד):
- - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
במקרה הזה של הזיופים – בהחלט כן, אתה צודק. אתה צודק.
אני אסיים בדברים שהוא לא ירווה מהם נחת. אכן, יש כמה שרים בממשלה שמקשיבים. לא תמיד הם מבצעים, לא תמיד הם רוצים, אבל – מקשיבים. זה כבר שינוי מהנוף הקודם, ואני מקווה שה"מגפה" הזאת תהיה מגפה מידבקת, אבל, אני לא כל כך נאיבי להאמין שהדבר הזה יתרחש. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
זה נאמר בתור רופא, אני מבינה. תודה רבה. חבר הכנסת עזמי בשארה, אחרון הדוברים, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה.
עזמי בשארה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק היא טובה, ואני מעריך שהיא היתה הרבה יותר טובה לפני שהיא עברה את כל הקיצורים. כולם נתנו עצות לחבר הכנסת דורון, אני חושב שעם מה שהוא הוריד מהצעת החוק, הצעת החוק היתה בוודאי יותר טובה, אבל בכל זאת צריך להצביע בעד ההצעה, מכיוון שאנחנו יודעים איך העניינים מתנהלים בעיריות מבחינת השחיתות של השלטון המקומי והאי-יכולת שלו. מערכת הבחירות מסתיימת, ויום אחרי כן מתחילה מערכת הבחירות הבאה. בכל חמש שנים יש מערכת בחירות. בעצם יש שם כל יום מערכת בחירות.
אני חושב שמהבחינה הזאת המצב בחברה הערבית הרבה יותר גרוע, מכיוון שיש השפעה משחיתה ביותר של השלטון המקומי על החברה הערבית. אנחנו אומנם חברה מסורתית, שהמבנה שלה מבחינת המשפחות, העדות וכו' קיים, אבל כאילו אוריינטליסטים נתנו עצה איך לחזק את המבנה החמולתי והעדתי של החברה הערבית על-ידי הבחירות, שכן הן הפכו בעצם את השייכות המשפחתית למלחמה משפחתית כמעט, למלחמה חמולתית.
מהבחינה הזאת אני ממש נדהם כל פעם כשאני שומע בחדשות על כפרים וערים ערביים שבהם מתנהלות בחירות, שהאירוע הזה הופך שם כמעט למלחמת אזרחים, מבחינת הפנאטיות שלא היתה בחברה הערבית בדרגה הזאת לפני הבחירות למועצות המקומיות. אני חושב שהבחירות למועצות המקומיות, מהבחינה הזאת - במקום לעשות מודרניזציה של החברה הערבית, זה נתן מכה והחזיר אחורה את החברה הערבית בפוליטיזציה של המבנה החמולתי והעדתי.
אבל, ולמרות זאת, ולמרות השפעת כל זה על צורת הניהול של המועצה המקומית, ועל אף השחיתות הלא-פחותה, אולי אף היותר-גדולה, הקיימת במגזר היהודי – אני רוצה להעיר הערה אחת, כי אנחנו רואים את האנשים שסובלים מכך בהרבה כפרים ערביים וערים ערביות, בכל הנוגע לתשלום המשכורות. למה משרד הפנים תמיד נזכר אחרי ההתמוטטות להגיד שצריך תוכנית הבראה? ולמה צריכים הפקידים שעושים את עבודתם, הולכים בבוקר, והילדים מחכים בבית לכל מיני תשלומים וכו' – למה הם צריכים לסבול מכך שמועצה מקומית לפני זה לא עשתה תוכנית הבראה? מישהו בממשלה צריך כבר לתת תשובה על הדברים האלה.
אנחנו לא יכולים לעבור כל פעם ממועצה למועצה שבמשך שנה או שישה חודשים לא שילמו משכורות, מכיוון שראש המועצה לא יכול לבצע תוכנית הבראה, מכיוון שהוא ירש ירושה כזאת. ולמה תמיד משרד הפנים מתעורר שנה-שנתיים אחרי שהמועצה כבר נמצאת בדפיציטים כאלה שהכספים והמענקים וכספי האיזון נבלעים בתוך האוברדרפט שלה, ואנחנו צריכים כאן לחוקק חוקים להציל את כספי החינוך, להציל את כספי הרווחה, להציל את הכספים שלא ייבלעו באוברדרפט של הבנקים? אני חושב שמשרד הפנים צריך לעמוד על המשמר, ואם הוא לא על המשמר, אז הוא לפחות צריך לדאוג שעובדים טובים יקבלו את משכורותיהם בערים ובכפרים הערביים. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. סגן השר אפללו ביקש לדבר.
סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, לפנינו הצעת חוק של חבר הכנסת חמי דורון שוועדת השרים לחקיקה תומכת בה. אנחנו חושבים שההצעה הזאת צודקת, ואפילו הייתי מוסיף, שאם אפשר, בין הקריאה הזאת לקריאות הבאות, לתקן ולהוסיף כמה דברים, שיוכלו לחזק – בדרך כלל את האופוזיציה, לעשות את העבודה שלהם נאמנה בשלטון המקומי. כי באמת נאמרו פה דברים צודקים. אדם שלא יכול, נבחר שאין לו האמצעים האלה, מאלצים אותם ראשי הרשויות להתקפל ולא להיאבק למען הציבור, ובאמצעים האלה, הדלים שיש לו, הוא לא מצליח. ברגע שיהיו לו האמצעים המינימליים כדי לעשות את העבודה הזאת בנאמנות, אני בטוח שהוא יעשה אותה טוב יותר.
בגלל זה, בעיני ההצעה הזאת היא נכונה וצודקת, ואני מתכוון לתמוך בה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה – הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 102) (העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה).
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 19
נגד - אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 102) (העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה), התשס"ה-2005, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
19 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה, והיא תועבר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון
פקודת המשטרה (מס' 18) (אירוע אסון המוני), התשס"ב-2002
[נספחות.]
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לסעיף הבא: החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 18) (אירוע אסון המוני). חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, יושב-ראש הוועדה, בבקשה.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 18).
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זה טעון הצבעה, אדוני?
היו"ר קולט אביטל:
זה טעון הצבעה, כן.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
יש דוברים?
היו"ר קולט אביטל:
אחד, בשלב הזה.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
זה טעון הצבעה, ללא דיון.
היו"ר קולט אביטל:
יכול להיות דיון, ותהיה הצבעה לאחר מכן.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אני, כמובן, אכבד את הוראות התקנון, כפי שיוצג על-ידי היושבת-ראש.
אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה לחלוקת הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 18) (אירוע אסון המוני), התשס"ב-2002, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת.
בטרם אסביר את הצעת החלוקה, ברצוני להעיר למען הסר ספק, כי ביום ד', ח' בסיוון התשס"ה, 15 ביוני 2005, הונחה על שולחן הכנסת הצעה לחלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 19), התשס"ה-2005. בשמה של הצעה זו נפלה טעות, שכן מדובר למעשה בהצעה לחלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 18) (אירוע אסון המוני), התשס"ב-2002, ועל כן הנחנו אתמול הצעה מחודשת, שבה אנו דנים כעת.
ולגופו של עניין: הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 18) (אירוע אסון המוני), התשס"ב-2002, היא הצעת חוק ממשלתית, שנדונה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, והיא עוסקת בהיערכות לקראת אירוע אסון לאומי, בסמכויות ההכרזה על אירוע אסון המוני ובחלוקת הסמכויות בין משרדי הממשלה וגופי ההצלה, לרבות בדבר הפיקוד והשליטה בעת אירוע אסון המוני.
במהלך החקיקה נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לאופן גיבושה של התורה לטיפול באירוע אסון המוני, שעל-פיה ייקבעו, בין היתר, האמצעים הנדרשים להיערכות לקראת אירוע אסון המוני ולמניעה ולצמצום נזקים בעת התרחשותו של אירוע אסון המוני. כן התגלעו חילוקי דעות בנוגע למעמד משכן הכנסת ורחבתו ולסמכויות משמר הכנסת בעת אירוע אסון המוני. לסוגיה הזאת לא ניתן מענה בנוסח החוק שאושר בקריאה ראשונה.
אתם נראים מודאגים.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
מודאגים לא בגלל משמר הכנסת, בגלל אסון הרכבת.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
שתי הסוגיות טעונות דיונים מעמיקים. על מנת שלא להמשיך ולעכב הצעת חוק חשובה זו, שנדונה בוועדה תקופה ממושכת, החליטה ועדת הפנים ואיכות הסביבה להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בשלב זה את כל סעיפי החוק, למעט סעיף 90ג(ב). אנו מציעים, אם כן, להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את סעיף 90ג(ב), שעניינו היערכות הגופים השונים לאירוע אסון המוני, והתורה שלפיה תיושם היערכות זו, במועד מאוחר יותר.
אבקש, גברתי היושבת-ראש, מחברי הכנסת לאשר את הצעת הוועדה, לפי סעיף 121 לתקנון הכנסת. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת דהאמשה – אינו נמצא. חבר הכנסת ברכה, אני מבינה שוויתרת על זכות הדיבור.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אם כולם מוותרים, גם אני מוותר.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת איוב קרא ויתר על זכות הדיבור.
ובכן, אנחנו עוברים להצבעה על החלטת ועדת הפנים. לא להצבעה על הסעיפים, כפי שהודעת שתכין להצבעה, אלא על עצם ההחלטה של ועדת הפנים לחלק את החוק. החלטת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 18) - חברי הכנסת, נא להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בדבר חלוקת הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 18) (אירוע אסון המוני), התשס"ב-2002, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 8, נגד - אין, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת ההחלטה התקבלה.
שאילתות ותשובות
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים עכשיו לשאילתות לסגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. בבקשה, חבר הכנסת אפללו. ובכן, אדוני סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, אני רוצה לקרוא את השאילתות: שאילתא מס' 2344, של חבר הכנסת יצחק כהן: מות פועל בתאונת עבודה באשקלון. לא נמצא - לפרוטוקול.
2344. מות פועל בתאונת עבודה באשקלון
חבר הכנסת יצחק כהן שאל את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
ביום כ"ה בכסליו התשס"ה (8 בדצמבר 2004):
פורסם, כי תושב אשקלון נהרג לאחרונה מפיצוץ בלון חמצן במפעל "הידרו אשקלון" באזור התעשייה, וכי חוקרי המשטרה ומשרדך החלו בחקירה.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מה העלתה החקירה?
3. כמה תאונות עבודה אירעו בשנים 2002, 2003 ו-2004?
4. מה עושה משרדך למניעת תאונות במפעלים?
תשובת סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. בתאריך 23 בנובמבר 2004 אכן התרחשה תאונה במפעל "הידרו אשקלון", אשר גרמה למותו של עובד. זאת, כתוצאה מפגיעה ישירה של המכל הקטן לחמצן בחזהו.
2. על-פי ממצאי החקירה אירעה התאונה כתוצאה מליקויים בשמירת כללי הבטיחות במקום העבודה.
3. מספר נפגעי תאונות עבודה בשנים האחרונות, המקבלים דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, הוא כדלקמן: בשנת 2002 - 70,025 נפגעים; בשנת 2003 - 61,539 נפגעים; בשנת 2004 - 65,776 נפגעים.
4. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה פועל בדרכים רבות ומגוונות להפחתת מספר הנפגעים בעבודה: באמצעות חקיקה וקביעת נורמות; באמצעות ביצוע אכיפה במקומות העבודה על-ידי מפקחי עבודה; באמצעות ביצוע חקירות של תאונות עבודה ומחלות, תוך הפקת לקחים למניעת הישנות המקרים; באמצעות העברת מידע לעובדים ולמעסיקים על הסיכונים בעבודה ודרכי ההימנעות מפגיעה; באמצעות סיוע ישיר למקומות עבודה קטנים המתקשים להתמודד עם הנושא בכוחות עצמם; ובאמצעות מימון וביצוע מחקרים בתחומי הבטיחות השונים ופעילויות יישומיות שונות לקידום הנושא.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 2508 של חבר הכנסת דוד טל: אי-תשלום שכר מינימום לעובדים. לא נמצא - לפרוטוקול.
2508. אי-תשלום שכר מינימום לעובדים
חבר הכנסת דוד טל שאל את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
ביום כ"ד בטבת התשס"ה (5 בינואר 2005):
פורסם, כי 40% מהמעסיקים אינם משלמים שכר מינימום לעובדיהם.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם התופעה נפוצה יותר בחברות כוח-אדם?
3. אילו צעדים ינקוט משרדך כדי להביא לאכיפת החוק ולהבטחת תשלום שכר מינימום לעובדים?
תשובת סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. אין ברשות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מידע על אחוז המעסיקים העוברים על חוק שכר המינימום.
להערכת המשרד, שיעור העובדים השכירים הישראלים שאין מקיימים כלפיהם את חוק שכר המינימום מגיע ל-6%–8%, ללא העובדים הזרים.
2. להערכת המשרד, שיעור קבלני כוח-האדם העוברים על החוק גבוה יותר משיעור המעסיקים המקיימים קשרי עובד-מעביד רגילים. ניתן ללמוד זאת מהדיווח העקיף של העובדים באמצעות קבלני כוח-אדם, שלפיו שיעור העובדים באמצעות קבלני כוח-אדם שאין מקיימים כלפיהם את דרישות החוק גבוה באופן משמעותי בהשוואה לעובדים ה"רגילים".
3. ביום 1 ביולי 2004 הוקם במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מינהל הסדרה ואכיפה. המינהל מאגד תחתיו את זרועות האכיפה והרישוי אשר הוסמכו לטפל בכ-20 חוקי עבודה. זאת, במטרה לייעל ולשפר את האכיפה וההסדרה של חוקים אלה. חוק שכר מינימום הוא החוק המרכזי באכיפה המתנהלת כלפי המעסיקים.
יחידת האכיפה שבמינהל פועלת בכמה מישורים לאכיפה יעילה וממוקדת של חוק שכר מינימום: ביקורות יזומות בבתי-עסק, תוך התמקדות באוכלוסיות, במגזרים ובענפים אשר לגביהם קיימת סבירות גבוהה יותר לעבירה על החוק, כגון חברות כוח-אדם, שמירה וניקיון; הסברה בטרם אכיפה, בעיקר בקרב מגזרי המיעוטים והעולים החדשים; טיפול בתלונות המופנות ליחידה.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 2583 של חבר הכנסת טלב אלסאנע: בית-ספר מקצועי לבני נוער בקריה למחקר גרעיני. אינו נמצא - לפרוטוקול.
2583. בית-ספר מקצועי לבני נוער בקריה למחקר גרעיני
חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
ביום י"ד באדר א' התשס"ה (23 בפברואר 2005):
נודע לי, כי בתחום הקריה למחקר גרעיני יש מוסד חינוכי, וכי עובדי הקריה מסייעים לפרויקט בהתנדבות.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – האם המוסד הנ"ל מוכר על-ידי משרד החינוך?
3. מי אחראי מבחינה מוניציפלית לניהול הפרויקט?
4. האם נבדקו ההשלכות הבריאותיות על התלמידים?
תשובת סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1–2. בתחום הקריה למחקר גרעיני פועל בית-ספר תעשייתי שבו לומדים תלמידי תיכון מאזור הנגב. המוסד פועל מתוקף חוק החניכות שעליו מופקד משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
3. בית-הספר הוא אזורי ולא מוניציפלי, והוא פועל בפיקוח האגף להכשרה ולפיתוח כוח-אדם במשרד.
4. התלמידים לומדים ועובדים אך ורק במקומות מוגדרים שאין בהם סיכון בריאותי. בנוסף עוברים התלמידים בדיקות רפואיות עם קבלתם לבית-הספר ובדיקה נוספת עם סיום לימודיהם.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 2592 של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי: העסקת בני נוער. לפרוטוקול.
2592. שכר בני-נוער
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שאל את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
ביום ט' בשבט התשס"ה (19 בינואר 2005):
פורסם לאחרונה, כי אלפי בני נוער עובדים בחברות קייטרינג בשכר של 10 שקלים לשעה, בעוד שכר המינימום לגילם - בהתאם לתקנות חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 - הוא בין 14.5 ש"ח ל-18 ש"ח.
רצוני לשאול:
1. האם המשרד מודע להיקף הבעיה?
2. כיצד אוכף משרדך את התקנות?
3. האם מוטלות סנקציות על מפירי החוק?
תשובת סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מודע לבעיית ההעסקה של בני נוער רבים, כמו גם בני סקטורים אחרים, בשכר שאינו עומד בדרישות החוק.
2. האגף לאכיפת חוקי עבודה שבמינהל ההסדרה והאכיפה אוכף את החוק בכמה מישורים: אכיפה יזומה; הסברה בטרם אכיפה; אכיפה מוגברת בחודשי הקיץ - "מבצע נוער" - וטיפול בתלונות. חברות הקייטרינג הוגדרו על-ידי האגף כענף שבו קיימת סבירות גבוהה לעבירות על החוק, ולכן הונחו מפקחי האגף להתמקד בענף זה במסגרת האכיפה היזומה של החוק.
3. מעסיק שעבר על הוראות החוק צפוי לקנסות מינהליים של עד 5,000 ש"ח על כל נער או נערה אשר הועסקו שלא כחוק. בנוסף, ניתן להגיש כתב אישום נגד המעסיק בהתאם לנסיבות המקרה.
היו"ר קולט אביטל:
שאילתא מס' 2650, של חבר הכנסת עמיר פרץ: סגירת המכון לבריאות תעסוקתית. אינו נמצא - אני קובעת שהיא תעבור לפרוטוקול.
2650. סגירת המכון לבריאות תעסוקתית
חבר הכנסת עמיר פרץ שאל את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה
ביום כ"ג בשבט התשס"ה (2 בפברואר 2005):
פורסם, כי המכון לבריאות תעסוקתית נסגר, וכי מ-1 בינואר העובדים אינם מקבלים משכורת.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן – מי ערב לתשלום משכורות העובדים?
3. האם המכון מתוקצב בתקציב משרדך ב-2005?
4. אם לא – מי יבצע את בדיקות הניטור של חשיפה לחומרים מסוכנים ואת המחקרים?
תשובת סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. המכון לבריאות תעסוקתית היה עמותה בבעלות משותפת של "שירותי בריאות כללית" ואוניברסיטת תל-אביב. לאור קשיים תקציביים החליט הוועד המנהל של העמותה על סגירתה, וביום 31 בדצמבר 2004 פוטרו עובדי המכון.
2. כל העובדים, למעט ארבעה שהם עובדים קבועים של "שירותי בריאות כללית", הועסקו באמצעות חוזים אישיים שהוארכו מדי שנה. למיטב ידיעתנו, קיבלו העובדים פיצויי פיטורין כחוק.
3. המכון אינו מתוקצב בתקציב משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לשנת 2005, אולם עם הודעת המכון על סגירתו החליט המשרד להקים יחידת מחקר במוסד לבטיחות ולגיהות אשר תיתן מענה להמשך הפעילות המחקרית אשר התבצעה במכון.
4. קיימים בארץ מעבדות ובודקים מוסמכים המבצעים בדיקות ניטור ומעקב אחר חשיפות לחומרים מסוכנים, בדומה לשירותים אשר ניתנו על-ידי המכון, וכתוצאה מכך אין שירותים אשר יפסיקו להתקיים עקב סגירת המכון.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני סגן השר - -
סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
- - ומצטערת שאיש מבין השואלים לא נמצא. זה בסך הכול מבייש את כולנו.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה - מחר, יום רביעי, ט"ו בסיוון, 22 ביוני 2005, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:56.