דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת ל"ב
ישיבה רנ"ה
הישיבה המאתיים-וחמישים-וחמש של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, כ"ט באייר התשס"ה (7 ביוני 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת למשלחת פרלמנטרית מסרביה ומונטנגרו 3
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת אריה האן: 4
נאומים בני דקה 6
אילן ליבוביץ (שינוי): 6
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד): 7
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 7
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד): 8
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 8
יעקב מרגי (ש"ס): 9
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 9
איוב קרא (הליכוד): 10
ויקטור בריילובסקי (שינוי): 10
רן כהן (יחד): 11
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 11
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 12
נעמי בלומנטל (הליכוד): 13
אראלה גולן (שינוי): 13
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 13
יחיאל חזן (הליכוד): 14
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 15
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 16
ישיבה מיוחדת לציון מאה שנים לגימנסיה העברית "הרצליה" 19
שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת: 20
איתן כבל (העבודה - מימד - עם אחד): 22
אברהם פורז (שינוי): 23
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 27
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005 30
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): 30
הצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005 33
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 34
הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 23) (תשלום לעובד בידי מי שאינו המעביד), התשס"ה-2005 40
סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו: 40
חיים כץ (הליכוד): 41
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 42
יעקב מרגי (ש"ס): 42
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 43
נסים זאב (ש"ס): 44
גדעון סער (הליכוד): 45
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 46
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ: 47
הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 15) (קצבת נכות), התשס"ה-2005 47
חיים כץ (הליכוד): 47
נסים זאב (ש"ס): 48
יעקב מרגי (ש"ס): 50
דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת למשלחת פרלמנטרית מסרביה ומונטנגרו
היו"ר ראובן ריבלין:
גבירותי ורבותי, חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, כ"ט בחודש אייר התשס"ה, ערב ראש חודש, 7 ביוני 2005 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
רבותי חברי הכנסת, היום הוא היום הלאומי לבטיחות בדרכים, ומדינת ישראל מציינת אותו. במסגרת היום הזה מתקיימים פעולות מיוחדות ואירועים להגברת המודעות לבטיחות בדרכים בצה"ל, במשטרה, במשרד החינוך ובעוד מקומות רבים. חבר הכנסת אילן ליבוביץ, במסגרת נאומים בני דקה, יתייחס לעניין זה, כפי שהוא עושה כל שבוע.
רבותי חברי הכנסת, היום נציין עוד יום מיוחד: 100 שנים לגימנסיה "הרצליה", דבר שנקיים מייד לאחר מצוות התקנון, המחייבת אותנו לקיים בראשית הישיבה בכל יום שלישי נאומים בני דקה.
רבותי חברי הכנסת, בהזדמנות זאת אני רוצה לקדם בברכה משלחת של פרלמנטרים מסרביה ומונטנגרו המבקרת בכנסת. ברצוני לברך, בשם הבית כולו, משלחת פרלמנטרית זו.
בנייתה של אירופה החדשה, שבה סרביה חברה ושותפה, מבוססת על ערכים משותפים של חירות, שוויון ודמוקרטיה, ערכים שהם בראש ובראשונה לקחיה של מלחמת העולם השנייה. אבל אתם, ידידינו הטובים אשר באתם לבקר אצלנו, כמו יתר בני יוגוסלביה לשעבר, מביאים עמכם לאירופה החדשה גם ניסיון חיים טרי ביותר - ניסיון חיים נורא, אשר נרכש בנהרות של דם.
אתם אינכם רק מופת לשיקום ולריפוי פצעי המלחמה, אתם גם תמרור האזהרה לעולם כולו וגם לנו, בחבל הארץ הקטן והמסוכסך שבו אנו חיים.
בעבורנו סיפורה העצוב של יוגוסלביה לא החל בשנות ה-90. אנו איננו יכולים לשכוח את סופה האיום של יהדות סרביה ומקדוניה בידי ממשל הכיבוש הגרמני ביוגוסלביה. אלפי יהודים, כמעט כולם, נרצחו באכזריות באמצעות משאיות גז. המספרים מזעזעים במיוחד: מתוך 16,000 יהודי סרביה, 15,000 הושמדו.
אנו זוכרים את אומץ לבם של הפרטיזנים הסרבים ושל המוני מורדים ולוחמי חופש אשר נלחמו בגרמנים. אנו זוכרים את המחיר הנורא ששילם העם הסרבי על אומץ לבו. אבל אסור שאנו, היהודים, ושאתם, הסרבים, נשכח שלא כולם השתתפו במרד נגד הגרמנים. לא כולם בארצכם היו פרטיזנים. היו גם משתפי פעולה שפלים בקרב הסרבים, המתנדבים הנלהבים של מילאן נאדיץ', אשר נטלו חלק פעיל ומרכזי בציד יהודים.
היום אנחנו שמחים על היחסים המצוינים בין המדינות שלנו, ואנו מקדמים בברכה אתכם, נציגי העם בסרביה ומונטנגרו, בתקווה שהיחסים בין העמים ימשיכו ויעמיקו. ברוכים תהיו בביקורכם בארצנו ובעירנו ירושלים, בירתה של מדינת ישראל.
אני מודה לחבר הכנסת רן כהן, אשר גם אירח את המשלחת. גם אצלי הם היו, עם חבר הכנסת יולי אדלשטיין. אנחנו מודים להם ומקבלים אותם בברכה ובמאור פנים בבואם אלינו.
רבותי, אפשר למחוא כפיים, בבקשה.
(מחיאות כפיים)
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחה אתמול על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה), התשס"ה-2005, שמספרה מ/179.
לדיון מוקדם הונחו: הצעת חוק לתיקון פקודת זכות יוצרים (ענישת מחזיק יצירות מפירות), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק הפיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותים בימי חג ומועד), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת אראלה גולן, מל פולישוק-בלוך, אילן שלגי ואהוד רצאבי; הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת ענבל גבריאלי; הצעת חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל (תיקון - חללי פעולות איבה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק עידוד השקעות הון (תיקון - הבטחת ייצוג הולם למגזר הלא-יהודי), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת יולי תמיר וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הסמכת מאבחני לקויות למידה, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון - חתימת שרים), מאת חברת הכנסת יולי תמיר; הצעת חוק חובת גילוי נאות של מצב רפואי ופסיכיאטרי, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת איוב קרא; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - ביטול אשרת כניסה לאחר הגעה לישראל), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - רשיון לישיבת קבע עבור הורה של אזרח), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון - שידורים אסורים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יצחק וקנין; הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - עובדים זרים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - זכאות לתגמולים לאחר נישואין), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - אחריות לטובין ולשירותים), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת נעמי בלומנטל, לאה נס ואיוב קרא; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון - מודעה בדבר מצרכים שאינם כשרים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (מימון השלמת לימודים לתעודת בגרות), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק פרסום זכויות העובדים, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יגאל יאסינוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הרכבי ועדות מועצה ותאגידים עירוניים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המפלגות (תיקון - חברי מפלגה), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת קולט אביטל, גדעון סער ומאיר פרוש; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - גמול עבודה בתנאים סביבתיים קשים), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – מאמץ יחיד), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון - הגנה על צדדים שלישיים), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת רשף חן ורוני בריזון; הצעת חוק למניעת כפייה מינית, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת אתי לבני וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון - מועד הגשת דרישת תשלום לחייב), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון - צילום קטין), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אורי אריאל; הצעת חוק איסור קבלת תגמול מחברות תרופות, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין; הצעת חוק ממתיקים מלאכותיים, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת נעמי בלומנטל; הצעת חוק השבות (תיקון - מתן זכויות עולה לנין של יהודי), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אברהם פורז; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקונים שונים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת איתן כבל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת יולי תמיר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (עדכון בדבר עבירות ותמרורים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק-יסוד: זכויות חברתיות, מאת חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - פרסומת מזון המכוונת לקטינים), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת רומן ברונפמן ויולי תמיר; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון - הגנה וטיפול), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אהוד יתום וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לסילוק, איסוף ומיחזור שאריות של צמיגים, התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת יורי שטרן ולאה נס. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
נאומים בני דקה
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, הואיל והיום הוא היום הלאומי לבטיחות בדרכים, והואיל והיום הוא יום שבו אנחנו מבקשים גם לציין את יום הבטיחות הלאומי, אני מבקש שראשון הדוברים בנאומים בני דקה יהיה חבר הכנסת אילן ליבוביץ. אני מבקש שמי שרוצה להשתתף בנאומים בני דקה יפעיל את כפתור ההצבעה.
את חבר הכנסת אילן ליבוביץ אינני מגביל בזמן, על מנת שיציין את יום הבטיחות הלאומי. אחריו – חבר הכנסת יולי אדלשטיין.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, היום הוא היום הלאומי לבטיחות בדרכים. עד היום, מתחילת השנה האזרחית, נהרגו 203 אנשים בתאונות דרכים במדינת ישראל. לכל אחד מהם משפחה, פרצוף ושם שאותו אני משתדל לקרוא כאן מדי שבוע ביום שלישי, כדי לעורר את אלה שעדיין נמצאים ונוהגים על הכבישים להיזהר משנה זהירות מדי יום, כאשר אנחנו נוהגים בכבישים.
בין התאריכים 29 במאי ו-4 ביוני נהרגו עוד תשעה בכבישי ישראל, ואלה שמותיהם: חיים ספונדר מעכו, חיים דוידסון מרמת-גן, יצחק ברינזה משדות-מיכה, אסתר ברדה מאשקלון, נעימי נסירת מנתניה, ארז וקרן צדיק מבת-חפר, נחמה בר מקבוצת כינרת, וילדה שאין לגביה פרטים מהרשות הפלסטינית. סך הכול תשעה אנשים נוספים שנהרגו בשבוע החולף בכבישי מדינת ישראל, ועדיין לא הוגשה לכנסת ישראל תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים. יהי זכרם ברוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אילן ליבוביץ, אשר גם מקפיד בכל שבוע לאזכר ולהזכיר להתריע ולעמוד בשער על הדבר שהוא לא גזירה משמים, אלא בידינו. אנחנו מחויבים שלא לשקוט ולו רגע אחד על-מנת להביא למודעות הציבור את הסכנה הנוראית והאיומה בתאונות הדרכים.
רבותי, אנחנו מתחילים עכשיו את הנאומים בני דקה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יולי אדלשטיין - בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת זחאלקה.
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, במעבר חד אני רוצה לעבור לנושא שאני מזכיר כל שבוע, והוא גורלו המר של יונתן פולארד, אסיר בארצות-הברית.
חלפה לה פגישה עם שגריר ישראל, אומנם תקדימית וראשונה אחרי כמעט 20 שנות מאסר, אבל לצערי הרב פירות עדיין לא ראינו. כולי תקווה – אני מניח שאני מביע תקווה בשם כולם – שאף אחד מאתנו לא יזכה לראות בבית הזה איזה דיון מיוחד לציון 20 שנות מאסר של יונתן פולארד. עדיף לפני זה לראות אותו כאן ביציע הכנסת. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת יולי אדלשטיין. חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת מג'אדלה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, בכותרת הראשית של אחד העיתונים היומיים נאמר, שמשרד החוץ ממליץ לפתוח במשא-ומתן עם סוריה לאחר יישום תוכנית ההינתקות. עוד נאמר בכתבה, שפתיחה של הערוץ הסורי תוכל לעכב את ההתקדמות המדינית עם הפלסטינים. נאמר גם שאסד בשל להסדר ללא נסיגה מלאה. אדוני היושב-ראש, הידיעה הזאת היא ברווז עיתונאי עלוב, תרגיל ביחסי ציבור, הטעיה וזריית חול בעיניים.
א. מי שרוצה משא-ומתן רציני עם סוריה לא מתנה זאת בחלוקת הגולן. כולם יודעים שאפשר להגיע לשלום רק עם נסיגה מלאה. זו העמדה הסורית והיא לא השתנתה, אז למה להטעות את הציבור?
ב. מי שאכן רוצה משא-ומתן עם סוריה כדי להגיע להסדר שלום לא מציג זאת כתחליף, כדרך לעכב את המשא-ומתן עם הפלסטינים. מה השמחה הגדולה הזאת, שאפשר להשיג עיכוב של משא-ומתן? מתברר שזאת מטרה של משרד החוץ – לעכב את המשא-ומתן. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת מג'אדלה, ואחריו - חבר הכנסת שטרן.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אני מצרף את קולי לברכות לאורחים שבאו למשכן הכנסת. ברוכים הבאים.
אדוני היושב-ראש, שלשום נפל דבר בעיר המעורבת חיפה. חוסר תבונה וחוסר אומץ לב ציבורי וכושר מנהיגות של ראש העיר גרמו שבפעם הראשונה בתולדות חיפה ייהרס בית. ניתן היה למנוע את הדבר בצורה הכי מכובדת ולהמשיך ולשמור על חוק וסדר.
אני רוצה לפנות לתושבי חיפה, יהודים כערבים, ולבקש שהדבר הזה לא יפגע במערכת היחסים, ושחיפה תמשיך להיות עיר מעורבת שמהווה מופת ודוגמה בשמירה על דו-קיום ועל חיים משותפים. תודה רבה לאדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת שטרן, ואחריו - חבר הכנסת מרגי.
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, אשר לדברי קודמי, ראש העיר חיפה הוא אחד האנשים המצטיינים גם בתחום של דו-קיום, ולכן חזקה עליו שגם במקרה הזה, אם לא היתה הפרה בוטה של החוק והסדר, הוא לא היה הולך על הריסה.
לגבי המצב היום בתחום המדיני, "מעריב" פרסם היום שורה של ראיונות קצרים עם ראשי מערכת הביטחון לשעבר, עם פוליטיקאים שכוללים את בן-עמי ואת יוסי ביילין שנמצא פה ואחרים. אני חוזר למה שגם אנחנו אמרנו כמה פעמים – וזה לא רק מתוך התנגדות לעצם הרעיון של יציאה מהשטחים בארץ-ישראל ופירוק היישובים. רבים מאתנו היו מקבלים פשרה. רבים מאתנו היו מקבלים הסדר שנותן תמורה כלשהי לוויתורים הטריטוריאליים והדמוגרפיים האלה. אבל היציאה הזאת ללא תמורה תגביר טרור, תהפוך אותנו לשדה הקרב באינתיפאדה העתידית. אין לזה שום טעם, שום תכלית. צריך לעצור ולדחות את זה, כל עוד זה אפשרי.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת פרוש.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בזמן הזה, כשכולנו זועמים, המומים וחרדים מגלי האלימות שפוקדים אותנו, לא נוכל לומר שידינו לא שפכו את הדם הזה. הרי התרינו והתרענו. זה התחיל בהוצאת הערכים היהודיים ממערכת החינוך הממלכתית, זה נמשך בעידוד מסרים מיניים ואלימים בתוכניות ובפרסומות, וזה מסתיים בקיצוצים הקשים בתקציבי החינוך והרווחה.
אני שואל את שר האוצר היום: היום, כשיש לך כסף לחלוקה, וכנראה רק לכיוון אחד, למה שלא תציל את העם הזה?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת פרוש, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת איוב קרא.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בימים האחרונים פורסם מחקר מדעי של צוות כלכלנים בכירים, ביניהם פרופסור צבי זוסמן, שהיה בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל. המחקר האובייקטיבי והחשוב הזה מאשר את טענת סיעת אגודת ישראל, כי הממשלה לוקחת מהעניים ונותנת לעשירים.
המחקר מוכיח, מתוך ניתוח הנתונים, כי בתקציבים של השנים 2003-2005 פעלה המדיניות הכלכלית של השר נתניהו להפחתת ההכנסה בעשירון התחתון ב-5%, ובמקביל תרמה המדיניות התקציבית להעלאת ההכנסה הריאלית של העשירון העליון ב-5%.
שר האוצר מרבה להתפאר כי מדיניותו הגדילה את הצמיחה במשק, אך המחקר החשוב הזה מוכיח שהתקציבים הגדילו את האי-שוויון החברתי והאטו גם את קצב הצמיחה. אני ממליץ בפני שר האוצר לעיין במחקר הזה, ואני ממליץ בפני כל חברי הבית ללמוד אותו. אולי אכן נגיע סוף-סוף למסקנה, שלא בונים משק על חשבון השכבות החלשות, תוך התעללות במשפחות ברוכות ילדים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת איוב קרא, ואחריו - חבר הכנסת בריילובסקי.
איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, עברו שבועיים מאז נעדר החייל מג'די חלבי מדאלית-אל-כרמל, וכלום לא התקדם בחיפושים. האבא והמשפחה באבל וההרגשה שלהם נוראה. אף גורם וולונטרי או קבוצות שבאמת רוצות לעזור בחיפוש לא באו לעזור להם. אני קורא לכל הציבור באזור הצפון, בכרמל ובחיפה לפקוח עיניים ולבוא לעודד את המשפחה ולנסות למצוא פתרון, כדי שאפשר יהיה לעזור לחיילינו הנעדרים בתוכנו, לא רחוק, לא מעבר לגבול, ולהחזיר אותם הביתה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת איוב קרא. חבר הכנסת בריילובסקי, ואחריו - חבר הכנסת רן כהן.
ויקטור בריילובסקי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פרסם עיתון "המודיע" שני מאמרים שמשמעותם היא כזאת: עולים מרוסיה הם רוצחים, שיכורים, אנסים, נאצים וגיס חמישי. על-פי העיתון, זאת התוצאה של קשר חילוני נגד העם היהודי בכלל והציבור הדתי בפרט, וזה כביכול נשק של החילונים נגד הילודה הגבוהה בקרב הציבור החרדי. וזה לא מאמר בודד. מאז אמצע שנות ה-90 העיתון מנהל מסע הסתה פרוע נגד העולים מחבר המדינות. מה המטרה של המסע? להעמיק קרע בעם? להביא למלחמת תרבויות, או, חס וחלילה, אפילו למלחמת אחים? אני קורא ליועץ המשפטי לממשלה לחקור את העניין. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת בריילובסקי. חבר הכנסת רן כהן - בבקשה, אדוני. אחריו - חבר הכנסת אליעזר כהן.
רן כהן (יחד):
אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו לא יכולים לעבור לסדר-היום בלי לגנות בכל פה את ירי ה"קסאמים" הבוקר על שדרות ועל תושביה. זה ירי מנוול, חסר רחמים, חסר כל פשר, ואני קורא מכאן - קודם כול להזדהות שלנו עם תושבי שדרות, ולעם הפלסטיני לעקור מתוכו את היורים, ולממשלת ישראל לגלות את כל האיפוק הנדרש, כדי שלא להביא שוב לירי הדדי שלנו ושל הפלסטינים.
ברשותך, אני רוצה לפנות מכאן לשר הביטחון בקשר למצוקה של עובדי תע"ש. תע"ש מעסיקה 2,800 עובדים ומשפחות. זאת פרנסתם, שבה השקיעו עשרות שנות חיים. היום ראינו בוועדת העבודה והרווחה, שעובד בתע"ש במשך 35 שנה משתכר 5,521 שקלים ברוטו, ומזה נכנס לו לבנק סכום של פחות מ-4,000 שקל. גם את המשכורת הזאת הוא לא יקבל אם ממשלת ישראל לא תיחלץ לעזרתו מהר, ממש מהר. אני קורא לשר הביטחון ולשר האוצר להתעשת ולהציל את תע"ש מייד. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת אליעזר כהן, ולאחר מכן - חברות הכנסת גילה פינקלשטיין ונעמי בלומנטל.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול בוועדת החוקה, במסגרת בדיקת ההתנהלות של ההתנתקות, ראינו סרט שמראה כיצד מכים שוטרים יהודים בארץ-ישראל, מדינתו של העם היהודי, מתיישבים יהודים בארץ-ישראל. הם עוצרים בחורים בהפגנה, חונקים אותם, מכים אותם מכות רצח, מושכים להם בשערות, רק מפני שהם מוחים על זה שהם מגרשים אותם מביתם. אוי לעיניים שכך רואות - משטרה יהודית מכה יהודי מכות רצח רק מפני שהוא מוחה על זה שמגרשים אותו מביתו בארץ-ישראל.
המתנחלים הם המתיישבים היחידים שמקיימים את הציונות במדינת ישראל בשנת 2005.
אילן ליבוביץ (שינוי):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת אליעזר כהן. חברת הכנסת פינקלשטיין, בבקשה. אחריה - חברת הכנסת בלומנטל.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשליחי ציבור אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שתלמידות בכיתה י"ב יושבות בכלא "מעשיהו". היתה בחינה במתמטיקה, ולא אפשרו להן להיבחן. שרת החינוך הסכימה והשר לביטחון פנים הסכים, אבל משום-מה כל המאמצים והטלפונים לא נשאו פרי והבנות לא יכלו לכתוב את הבחינה.
תלמיד פלסטיני מכיתה י"ב כן כתב את הבחינה במתמטיקה. בשבוע הבא יש מבחן בגרות בתנ"ך. אני ביקרתי את הבנות וראיתי שהן מאוד רוצות לגשת למבחן. הן מוכנות למבחן. אין שום סיבה שתלמיד פלסטיני יכתוב את הבחינה, והבנות האלה, שעצורות בשל חסימת דרכים, לא תכתובנה את הבחינה.
הן כתבו את הבחינה באנגלית ועברו בהצלחה. למחרת חלקן התייצבו בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, והשופט שיבח אותן על כך שהן כתבו בחינת הבגרות באנגלית במעצר ושחרר את חלקן. הוא אמר: עצם העובדה שאתן רציניות וכתבתן מבחן בגרות בתנאי מעצר - אני משחרר אתכן. עדיין יש לנו תלמידות שם, והן מבקשות להיבחן. לא ייתכן שאנחנו נשב כאן בשקט.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת פינקלשטיין, גברתי כבר כמעט שלוש שנים בכנסת. אנחנו לא יכולים לתת לה ארבע קדנציות כדי שהיא תתרגל לנאום נאום בן דקה, כי כל שבוע היא עושה זאת. לא לדבר יותר מדקה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
- - -
רן כהן (יחד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת בלומנטל עכשיו ברשות הדיבור, ואחריה - חברת הכנסת גולן.
נעמי בלומנטל (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמר קודם חבר הכנסת זחאלקה, כי עמדת משרד החוץ היא שיש להתחיל ולנהל לאלתר משא-ומתן עם סוריה ולהזניח את המשא-ומתן עם הפלסטינים. נראה לי שלא נכון לומר כך. יש ועדה מסוימת במשרד החוץ, ועדה לתכנון, וזו אחת ההמלצות שלה. ייתכן שזה סופי או לא סופי, אבל זו אחת ההחלטות. כידוע, אנחנו במדינה דמוקרטית ויש דעות לכאן ולכאן. אני חושבת שמוקדם ולא נכון יהיה להגדיר את המלצות משרד החוץ ככאלה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך את תלמידי, מורי ומייסדי גימנסיה "הרצליה" במלאות לה 100 שנה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו לא מתארחים בגימנסיה "הרצליה", אלא אתם מתארחים אצלנו. אנחנו מוחאים כפיים רק לאורחים אשר זה מקרוב באו והם לא אזרחי ישראל. אתם ברוכים תהיו, חינכתם דורות רבים שבכנסת לא מוחאים כפיים, ואנחנו קיבלנו את החינוך הזה. חברת הכנסת גולן, בבקשה.
אראלה גולן (שינוי):
אני רוצה להביע את צערי על שהרסו להם את המבנה הכל-כך יפה.
יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת מרגי על האלימות, שהגיעה לממדים חסרי תקדים בכבישים, ברחובות, במועדונים ובבתים ופוגעת באזרחים תמימים, החלטנו, חברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך ואני, להקים שדולה שתטפל באלימות על כל היבטיה. אני מבקשת מכם מכאן, מעל הבמה הזאת, להצטרף לשדולה הזאת ולנסות להוביל למהלך שימגר את האלימות.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת גולן. חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת חזן, ואחריו ידבר חבר הכנסת טיבי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, דבר נורא, שקשה להעלות על הדעת, קרה היום בכלא "מגידו". כל העולם רעד כאשר החיילים האמריקנים ביזו את הקוראן בגואנטנמו. לאחר הכחשות הודתה ארצות-הברית שאכן כך זה קרה. היום, בכלא "מגידו", עשו אנשי שירות בתי-הסוהר חיפוש. לשפוך את השמן ולקרוע את כל הבא ליד זה כבר רגיל, אבל לתפוס את עותקי הקוראן הקדוש, לקרוע אותם ולדרוך עליהם ברגליים – זה עוד לא שמענו. זה מה שהיה ב"מגידו".
אני מבקש מראש הממשלה, מהשר לביטחון פנים ומכל מי שהוא בעל אחריות להקים ועדת חקירה מיוחדת ולחקור את העניין. אינני חושב שזה דבר שמישהו היה רוצה לראות או לבסס בבתי-הסוהר במדינת ישראל. לא יקרה כדבר הזה, ואני מבקש לנקוט אמצעים.
חבל ששתי המדינות, ישראל וארצות-הברית, שמתפארות כל כך בדמוקרטיה שלהן, הן והחיילים שלהן עושים את המעשים האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהאמשה, מאין האינפורמציה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
האינפורמציה מבוססת והעותקים נמצאים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם אכן כך, אני אבקש ממך להגיש מייד בקשה לשאילתא לשר המשטרה, ואנחנו נאשר זאת. אני רוצה לדעת קודם שהאינפורמציה בדוקה; שאדוני לא יאמר דבר ואחר כך יתברר שהוא לא נכון.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
האינפורמציה בדוקה. החיילים ניסו לתפוס את העותקים, אבל העותקים עדיין נמצאים בידי האסירים. אם תהיה חסינות, נוכל להביא אותם לפה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט. אני חושב שזה דבר שבמדינה שלנו לא צריך להתקיים.
אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חזן, ואחריו - את חבר הכנסת טיבי.
יחיאל חזן (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשל המאבק של תושבי גוש-קטיף על גירושם מהבית, עצור כעת בבית-המעצר נדב טייכמן. הוא עצור זה כעשרה ימים, ומאפשרים לו לצאת מתא המעצר לשעה מתוך 24 שעות. הדבר נעשה כדי לשבור אותו, על מנת שישתף פעולה עם המשטרה. הדבר הזה חמור. טוב תעשה המשטרה אם תפעל בדרך אחרת כלפי אותם עצירים פוליטיים.
עם זאת, אני מבקש מחברי הבית להשקיע יותר ולדבר יותר על האלימות שיש בחברה, על הרציחות במערכת החינוך, בבתי-הספר ובכל מיני מקומות. חשוב מאוד שנדבר קודם על חינוך ואחר כך נעצור את מי שמחונך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת טיבי, אחרון הדוברים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה, אדוני. לפני ימים מספר בוצעה הריסה של ביתה של משפחת בושקאר בחיפה. בניגוד למה שנאמר על-ידי ראש העיר, חשוב להבהיר שהמשפחה ונציגי הציבור היו מוכנים להגיע לפשרה ולפתרון של פינוי תמורת דיור קבוע ומכובד, הצעה שנדחתה על-ידי ראש העיר. בשלב זה הם נמצאים ללא קורת-גג. אני מבקש מהציבור שרוצה לעזור, לתרום לסניף בנק לאומי בנווה-שאנן, לחשבון מס' 422621/20.
אני אסיים בתופעה החוזרת ונשנית - והדברים מופנים אליך, אדוני היושב-ראש. לאחרונה יש רושם של ריבוי תקיפות כלפי חברי כנסת ערבים. יש רושם שלחברי כנסת ערבים אין חסינות מהותית בשטח. אולי הגיע הזמן שהמצב הזה ישתנה ויהיה דיון רציני.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני ביקשתי ממשטרת חיפה להעביר לי דוח מלא על האירועים אשר אתה מדבר עליהם.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גם בבילעין שבגדה המערבית הוכינו, חבר הכנסת ברכה ואני, בידי חיילים.
היו"ר ראובן ריבלין:
גם אז, אף שהייתי אורחה של ממשלת הונגריה ל-24 שעות, טיפלתי משם באיזה עניין, ועד אשר הספקתי לחזור ולפנות למשטרה, אתה כבר היית בדרך.
אני חושב שאנחנו צריכים להקפיד על חסינותם של חברי הכנסת מימין ומשמאל, from the right side, and from the - wrong - left side.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מה יש לך להגיד על התנועה לבניית בית בלתי חוקי?
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא משיב בשם הממשלה, רק דברים שנוגעים לכנסת, ומפנים אותם אלי. בהחלט אני רואה את עצמי אחראי לקיום חסינותם של חברי הכנסת, בדיוק כמו שאני אחראי להתנהגותם של חברי הכנסת כלפי כולי עלמא.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להגיד משהו.
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, חבר הכנסת מג'אדלה. אנחנו פשוט ממתינים ששרת החינוך תיכנס.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אפשר להגיד משהו בדקה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אם יהיה לי זמן, אני אתן גם לך דקה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אם תתעכב שרת החינוך, זה לא יגרע.
אדוני היושב-ראש, כדי שיירגע צ'יטה, חבר הכנסת המכובד, יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, שמופקד על המשטרה, אומר בוודאות מוחלטת שההתנהגות של המשטרה אתמול לא היתה ראויה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
תגיש תלונה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
צ'יטה, פעם אחת תקשיב.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, נתתי לך רשות לדבר. חבר הכנסת מג'אדלה. חבר הכנסת מג'אדלה, אולי אדוני לא שם לב, אני קורא לו. נתתי לך רשות לדבר, לא לנהל עכשיו את ישיבת ועדת הפנים. חבר הכנסת מג'אדלה, אני מכיר - - -
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
לא סיימתי לדבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, רק תשמע לי.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
רציתי לעדכן אותך, כי לא היית בארץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז. כבר חזרתי.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
אני אומר לך ואמרתי לשר לביטחון פנים - -
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
- - שהתנהגותם היתה מתחת לכל ביקורת, ויושב-ראש ועדת הפנים - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תעלה את זה כהצעה לסדר-היום. חבר הכנסת מג'אדלה, רציתי להעיר לך עוד הערה אחת. אני מכיר אישית את יושב-ראש ועדת הפנים, הוא לא אוהב שמדברים אליו בגוף שלישי. הוא אומר: אני יושב-ראש ועדת הפנים, אהלן וסהלן, יאללה, למה פתאום התחלנו להשתגע לדבר על עצמנו בגוף שלישי? תיכף אני אומר: יושב-ראש הכנסת חושב. מה, השתגעתי?
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
תודה רבה לאדוני.
רן כהן (יחד):
האם שמת לב שהצג לא מעודכן?
היו"ר ראובן ריבלין:
הצג עוד פעם לא מעודכן? למה לא מעודכן הצג? חבר הכנסת רן כהן מפנה את תשומת לבנו.
חברת הכנסת מלי פולישוק ביקשה עוד דקה, אף שסיימתי נאומים בני דקה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
תודה לך, אדוני היושב-ראש. היינו בסיור ב"יד ושם", ולכן התעכבתי.
אני רוצה להתייחס לפרסומים שהיו היום באחד העיתונים. אוסף של אנשי ביטחון מהשורה הראשונה, בכירים ביותר, שואלים שאלות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בנושא ההתנתקות. שאלתי לפני שבוע את ראש הממשלה בוועדה לביקורת המדינה על תהליך קבלת ההחלטות, ויותר מדי שאלות, לא מתקבלת עליהן תשובה ברורה.
למשל, אם הסיבה להתנתקות – שלא יהיה ספק לאף אחד, אני מאוד בעד ההתנתקות, מאוד בעד יציאה מעזה – הסיבה העיקרית היא דמוגרפית, למה אנחנו צריכים לצאת ממקום כמו צפון הרצועה, שאין שם בעיה דמוגרפית, ולא יוצאים ממקומות רבים ביהודה ושומרון, שיש בהם בעיה דמוגרפית חמורה?
אני שואלת את ראש הממשלה כאן מהבמה שוב ושוב את אותה שאלה: איך אדוני ראש הממשלה מקבל החלטות כל כך גורליות?
היו"ר ראובן ריבלין:
שאלת את השאלה, היא בוודאי תגיע לראש הממשלה. בנאומים בני דקה אין הממשלה מחויבת להיות כאן, אבל בהחלט שאלתך כנראה היתה גם כדי שהציבור ידע ששאלת את ראש הממשלה, והיא תקבל ביטוי.
ישיבה מיוחדת לציון מאה שנים לגימנסיה העברית "הרצליה"
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, עברנו את מחצית שעת הנאומים בני דקה, ואני מתכבד, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, לקיים דיון מיוחד לציון 100 שנים לגימנסיה "הרצליה", ואני מתחייב לקיים דיון לכל גימנסיה בישראל שימלאו לה 100 שנה.
אנו מציינים היום 100 שנים לגימנסיה "הרצליה". ביציע האורחים יושבים מנהלת הגימנסיה, גברת חנה נאמן, וצוות המורים, המנהל החמישי של הגימנסיה - במשך 30 שנה - ונשיאה היום, ד"ר כרמי יוגב, נציגי הבוגרים – ידידנו השר לשעבר יוסי ביילין, אשר גם הוא בין הבוגרים. לא כולם הכי טובים, יש כאלה שיכולים להיות שרי משפטים – קהל נכבד.
חברי הכנסת, לפני 100 שנים בבתי-הספר בארץ למדו באנגלית, בגרמנית, בצרפתית. הוראה בשפה זרה משמעותה גם תרבות לאומית זרה בבית-הספר. הגימנסיה שברה את מחסום השפה. היה זה כמעט "נס ראשון" בדרך לתקומת המדינה. בהחלטה ללמד בעברית רשמה הגימנסיה את אחד הדפים היפים בתולדות החינוך בארץ-ישראל.
הקמת הגימנסיה העברית היתה נקודת שיא של המפעל החינוכי בארץ-ישראל, והיא ענתה על השאיפה של ציונים רבים ליצור בארץ חברה יהודית חדשה. הגימנסיה השפיעה על תקופה שלמה; תלמידיה השתלבו במפעל בניית הארץ. היא מילאה תפקיד חשוב בהתפתחות העיר תל-אביב בשנותיה הראשונות, והיתה אבן שואבת לתלמידים מהתפוצות, שעלו לארץ במיוחד כדי ללמוד בה. מרביתם השתקעו לאחר מכן בארץ. עם בוגריה נמנים סופרים, מחנכים, מדענים ואנשי ציבור למופת, שתרמו לקידום החברה.
בפני גימנסיה "הרצליה", המתחדשת ללא הרף, ניצבים גם היום אתגרים חשובים. דומני שהיטיב לנסח זאת עוד מנהלה הראשון של הגימנסיה, ד"ר מטמון-כהן, שהציב את משימותיה: "אל נא, תלמידי ותלמידותי, אל נא תחשבו שכל כוונתנו לברוא עוד רופא, עוד אדריכל, עוד מלמד בעמנו. כאלה אומנם נחוצים, אבל יש הרבה כמותם. טובתו הפרטית של כל אחד תבוא לו ממילא מהשכלתו. אולם, אנחנו דואגים לדור כולו, ומקווים שהגימנסיה תקים לנו דור של משכילים עבריים, שיהיו ראויים, על-פי דעותיהם ורגשותיהם, ללכת לפני העם להראות לו את הדרך".
בשם כולכם, חברות וחברי הכנסת, אני בטוח שגם בשמה של שרת החינוך, שבעוד רגע תהיה כאן אתנו - -
איתן כבל (העבודה - מימד - עם אחד):
היא פה. פשוט הכול ריק, אז לא ראו אותה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה שלא הרגשתי שנכנסת, זו פאשלה שלי.
- - אני מבקש לומר לך שלוש פעמים תודה, הגימנסיה העברית "הרצליה": תודה על העבר, תודה על ההווה ותודה על העתיד.
כתלמיד הגימנסיה העברית בירושלים, שבה היינו מתפלאים תמיד מדוע היא נקראת "מוסד", שכן מי אוהב ללמוד במוסד, אני רוצה להצדיע לגימנסיה "הרצליה" ולברך את כולכם על יום חשוב זה, ולהתכבד ולהזמין את שרת החינוך, התרבות והספורט, חברת הכנסת לימור לבנת, לומר דברה לציון המאורע. בבקשה, גברתי.
שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת:
כבוד יושב-ראש הכנסת – חבר הכנסת רובי ריבלין, אי-אפשר שלא להבחין בנוכחותך המכובדת, תמיד, במיוחד כשזה קורה בירושלים, כמובן – חברי חברי וחברות הכנסת, מכובדי, אורחים נכבדים מהגימנסיה, הגימנסיה המיתולוגית, ד"ר כרמי יוגב, נשיא הגימנסיה ומנהלה המיתולוגי, כמובן המנהלת הנוכחית חנה נאמן, חתני פרס ישראל בוגרי הגימנסיה, אלה שנמצאים כאן אתנו, אני מקווה, ביציע המכובדים – אני לא מצליחה לראות – גם אם הם לא נמצאים צריך להזכיר את פרופסור יעקב לנדאו, פרופסור יצחק זמיר, מר שלמה הלל, פרופסור שאול פלדמן – והאורחים הנכבדים שנמצאים אתנו כאן היום.
הישיבה המיוחדת הזאת מוקדשת לציון 100 שנים להיווסדה של הגימנסיה העברית "הרצליה", אולי המפעל החינוכי המפואר בארץ-ישראל, שהוא מוסד מיוחד, הן בגלל המורים שבו, הן בגלל תלמידיו, אבל כמובן גם בגלל הרעיון שעמד בייסוד הקמתו לפני 100 שנה.
לא בכדי נבחר שמו של הרצל - שרק לפני ימים אחדים ציינו כאן, במליאת הכנסת, 100 שנה לפטירתו - לשם שתישא הגימנסיה. בפתיח של הספר "אלטנוילנד", פרי עטו של הרצל, מציג לפנינו הרצל את התמונה הבאה: יושב לו ד"ר פרידריך לבנברג בבית-קפה וינאי והוא קורא מודעה מתוך עיתון, מודעה מוזרה, וזה לשונה: "מתבקש צעיר משכיל ומיואש שיהא נכון לנסות ניסיון אחרון בחייו". ניסיתי להבין מה ביקשו להם מנסחי מודעה זו, איזה מין סוג של צעיר הם ביקשו להם. אני חושבת שהחבורה שיזמה את הקמתה של הגימנסיה ביקשה לברור, אולי כניסיון אחרון בדרכי הוראה, או פדגוגיה, צעיר משכיל ולא מיואש אשר יהיה מוכשר מבחינת ידיעותיו או מבחינת נפשו והכרתו הלאומית להמשיך את דרכו של הרצל.
הקשר בין הרצל לבין הגימנסיה איננו סתם קשר של שם בלבד. מורי הגימנסיה ביקשו לייסד מוסד חינוכי לא כך סתם על שמו של הרצל, ולא רק לזכרו, תפארת העבר. מורי הגימנסיה ביקשו לייסד מוסד, בית-חינוך, הממחיש את חזונו של הרצל כחזון חי, נושם, מתמשך, חזון שלאורו יתחנכו דורות של ילדים ובני נוער העתיד, תפארת העבר והעתיד. כל מי שבוחן את תהליך ייסוד המוסד לא יכול להתעלם, כמובן, מהחשיבה המתוכננת של המייסדים, שבמודע ביקשו לקדם את התנועה הציונית על-ידי יצירת מוסד חינוכי מהמדרגה העליונה ביותר, לגייס את הדור החדש למען מטרות הציונות וליצור אותו צעיר משכיל, לא מיואש, המופת של הרצל.
מותו של הרצל היה מכה קשה לתנועה הציונית, אבל אז באה קריאתו של המורה ויתקין אל העם היהודי: "עסוק בחינוך של דור עברי חי ונאמן לעמו". בווילנה, שבט תרס"ה, הוחלט באופן עקרוני על הקמת הגימנסיה, יוזמת חיים בוגרשוב וחברו מוסנזון. בחדר היו יוסף קלויזנר, שמריהו לוין, אברהם שינקין, זאב ז'בוטינסקי, מבכירי ההנהגה הציונית. כעבור חודשיים, בירושלים, במלון אמדורסקי, שוב נפגשו יוזמי הרעיון ובחרו להם מנהל לגימנסיה, ד"ר יהודה לייב מטמן. ואכן מייד לאחר חג הסוכות, ב-1905, ממש לפני 100 שנה, כבר ישבו פחות מ-20 תלמידים צעירים בשני חדרי דירה קטנה ביפו.
הזכיר כבר כאן היושב-ראש לפני ציטוט מדברים שאמר המנהל הראשון, מטמן, ב-1910. חיזוק נוסף לשלב ההכרחי הזה של השילוב בין החינוך המקצועי לבין הצורך למלא תפקיד לאומי אפשר למצוא גם בחוברת על תוכנית לימודים בשנת 1922, שבה מוגדרת מטרת הגימנסיה כך: "לתת לתלמידים השכלה תיכונית כללית ועברית לאומית בהתאמה לצורכי היישוב העברי בארץ". לכן, מי שסוקר את תולדות הגימנסיה "הרצליה", אי-אפשר שיפריד בין תולדותיה לבין תולדות הקמת המדינה, מלחמת השפות, הגדודים העבריים, ראשית ההגנה, גדוד מגיני השפה ועוד כהנה וכהנה מאירועי הזמן והתקופה.
ולכן החינוך, גם היום, חייב למצוא את מקומו בעשייה הלאומית המרכזית שלנו, וזה כמובן אומר בחינה אמיתית באומץ וללא מורא את המערכת הנוכחית, וגם כשהמצב קשה, מורכב, צריך לדעת לעמוד ולהודות שהמערכת זקוקה לטלטלה; לפעמים טלטלה אפילו לא פשוטה. וברוח הדברים של הימים ההם, הדברים שאמר מנהל הגימנסיה ד"ר יהודה לייב מטמן, אנחנו אכן נמשיך לדאוג לחינוך, חינוך טוב, חינוך טוב יותר, עבור ילדינו, בתקווה ובאמונה שאכן דור של משכילים ימשיך את רצף המסורת והמורשת היהודית, דור של משכילים שיהיו ראויים על-פי דעותיהם ורגשותיהם ללכת לפני העם ולהראות לו את הדרך. אני מאמינה שנצליח, ואני בטוחה.
יחד עם הכנסת כולה ויחד עם הציבור כולו אנו מאחלים לגימנסיה "הרצליה" יום הולדת מאה שמח.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשרת החינוך, התרבות והספורט. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת איתן כבל, יושב-ראש סיעת העבודה, לבוא ולדבר. אתמול היה איתן כבל חבר הכנסת היחיד שנפקד מקומו מהמליאה בזמן חגיגות יום ירושלים, לא מפני שהוא לא רצה להיות, אלא כי הוא היה בשירות מילואים על מנת לאפשר את חגיגות ירושלים. תודה רבה לחברי.
איתן כבל (העבודה - מימד - עם אחד):
תודה, אדוני היושב-ראש.
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אני קודם כול מתנצל על הנוכחות הדלה, בית-הספר לא מייצר כנראה מספיק חברי כנסת. יכול להיות שאם היו מספיק בוגרים, אולי היו כאן יותר. מי יודע.
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, נכבדי ביציע הכבוד, קהל נכבד, שנים לאחר מותו של ד"ר בנימין זאב הרצל נכתב בעיתון "ההשקפה": "צריך לבנות לכבוד הרצל שכונה גדולה עברייה, שכל תושביה ידברו עברית. ובעיר העברית הזאת יכוננו על שם ד"ר הרצל בית-ספר תיכון עברי". דברי חזון אלו הביאו לייסוד בית-הספר הראשון שלימד בעברית, ובכך ייחודו.
הגימנסיה נוסדה למעשה כתנועת "נעלה", תנועת נוער עולה, נוער שהשתלב במפעל ההתיישבות בארץ-ישראל ותרם לו רבות. הגימנסיה העברית לא התמקדה רק בלימודים ובהכנה לבחינות הבגרות, אלא חינכה להעשרת התלמידים בתחומים נרחבים. היא זו שהחלה את מפעל המחויבות האישית והתרומה לקהילה. היא היתה הראשונה שהעלתה הצגות תיאטרון ואופרות שהוצגו על-ידי התלמידים. הגימנסיה היא שנתנה לתלמידים מתקשים להגיע ליעד של תעודת הבגרות. אכן מאז הקמתה ועד היום שומרת הגימנסיה העברית על ראשוניות ועל חדשנות, ומתוכה יצאו לא מעט ממנהיגי היישוב: פוליטיקאים, סופרים, מדענים, רופאים, ספורטאים, כלכלנים, מחנכים.
אני יכול לומר לכם, אני עצמי בוגר מדרשיית "נועם" בכפר-סבא, ובשבילנו, התלמידים שם, הגימנסיה היתה תמיד שם של בית-ספר שצריך לשאוף אליו. בית-הספר שבו למדתי, הישיבה התיכונית, נחשב בקרב מוסדות החינוך הדתיים, ואני זוכר שלא אחת היו מזכירים לנו שברמת הלימוד צריך לשאוף להיות כמו הגימנסיה. אני לא בדיוק הכרתי את הגימנסיה כי באתי מעולמות אחרים בכלל ומכיוון אחר לגמרי, אבל אני אומר לכם את זה, ופשוט כשביקשו ממני לדבר אמרתי "וואו". זה החזיר אותי למעלה מ-30 שנה אחורה, כשחלק מהמורים שלנו תמיד רצו להידמות לגימנסיה. והנה יש כאן מידה מסוימת של סגירת מעגל כשאני בא ומדבר על הגימנסיה ועל המצוינות שלה.
אין ספק כי חינוך דור העתיד הוא בעל חשיבות לאומית עליונה, ואין דבר המסמל עיקרון זה בצורה בולטת יותר מאשר הגימנסיה העברית "הרצליה". בטוחני כי הגימנסיה העברית "הרצליה" תמשיך לחנך ולהצמיח מתוכה דורות של בני נוער שיהיו אזרחים ואנשים טובים, כפי שעשתה זאת בהצלחה ב-100 השנים האחרונות. לדבר על 100 שנים ולבוא ולומר, שבעזרת השם, אלה שיבואו אחרינו יזכו כאן, בעוד 100 שנים, לדבר על 200 שנים לגימנסיה "הרצליה" - אינשאללה. תודה לכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת איתן כבל. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אברהם פורז לשאת דברים לציון 100 שנה לגימנסיה העברית "הרצליה".
אברהם פורז (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, גברתי השרה, זהו הנאום הראשון שלי כיושב-ראש ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, ולכבוד הוא לי לשאת את הנאום הראשון דווקא לרגל מלאות 100 שנה לגימנסיה העברית "הרצליה".
הגימנסיה "הרצליה" היא לא סתם עוד בית-ספר תיכון בתל-אביב. אולי היום כן, כי נוסף על גימנסיה "הרצליה" יש היום בתי-ספר תיכוניים טובים שמשתווים לה, ובמובן זה היום הגימנסיה היא עוד בית-ספר בתל-אביב, אף שהיא גוף חשוב. זה היום. אבל אנחנו לעולם לא יכולים לשכוח את העבר, משום שהגימנסיה הזאת היתה בעצם משאת נפשה של הציונות. היא היתה סמל, ובה חודשה למעשה עצמאותנו המדינית.
אני רוצה לומר משהו לא רק על התוכן, אלא גם על הקנקן. לצערנו, הקנקן אבד מן העולם עקב טעות תכנונית שהביאה להריסתו של הבניין ההיסטורי ולהקמתו של בניין מגדל שלום. זה לא מקרה שהמועצה לשימור אתרים, שהיום פועלת בכל הארץ כדי לשמר אתרים היסטוריים, שמה לה כסמל את הבניין הישן של גימנסיה "הרצליה" - זכר לְחורבן, וכמובן לא חורבן הבית, אבל טעות שנעשתה ושאסור היה לעשות אותה. באמת חבל.
הגימנסיה היתה ממוקמת במקום כזה, שכל מי שנסע בשעתו ברכבת מיפו לירושלים - אנו שוכחים שבתקופה העות'מאנית, עוד לפני המאה ה-20, בסוף המאה ה-19, אפשר היה לנסוע מיפו עד ירושלים ברכבת; כמה אנו מתפעלים מכך שהיום סוף-סוף אפשר להגיע מתל-אביב, עם חיבור מהצפון, עד ירושלים, ברכבת אטית למדי, שהיא יותר תיירותית מרכבת מהירה - ומי שראה סרטים של אותה תקופה, גם את המחסום ברחוב הרצל, תמיד ראה באופק את הגימנסיה.
בדרך כלל יש חסרונות לאדם שהוא כבר מבוגר ועדיף להיות צעיר. אחד היתרונות שיש לאנשים מבוגרים הוא שהם, לפעמים, יכולים לזכור דברים באופן אישי. באופן אישי, בתור נער בתל-אביב, אני זוכר את הבניין היפה הזה, את המיקום היפה שלו ואת העובדה שהוא היה מרכזה של תל-אביב המתחדשת. זה היה המרכז של תל-אביב. בבניין הזה לא רק למדו לימודים, אלא היו שם ישיבות של ועד השכונה ונושאים נוספים. כל הדברים האלה נעשו בבניין היפה. בגימנסיה נוסדו תנועות הנוער "צופי תל-אביב" ו"מחנות העולים", ולפי האינפורמציה שבידי, בתקופה מסוימת אפילו שימש הבניין כבית-חולים, משום שכנראה היו פצועים ונאלצו להשתמש - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מלחמת העולם הראשונה?
אברהם פורז (שינוי):
אני חושב שזו מלחמת העולם השנייה, אבל אם אני טועה במשהו - אז זו האינפורמציה שנתנו לי.
אני חייב, כמובן, לדלג על כמה קטעים, כי כולנו נעזרים באותם מקורות, ואז יוצא שאנו חוזרים על אותם טקסטים. נכון להיום, לפי האינפורמציה שבידי, מדובר בגימנסיה שהיא בית-ספר תיכון גדול ממדים. יש בו למעלה מ-1,700 תלמידים ו-200 מורים. נכון לרגע שאני מעודכן בו, 33 מבוגרי בית-הספר זכו בפרס ישראל. יכול להיות שמאז זכו עוד כמה.
לפי האינפורמציה שבידי, תלמידי הגימנסיה בשנותיה הראשונות קראו למורה "אדוני". גברתי שרת החינוך והתרבות, אם מותר לי לומר, אני חושב שחלק מההידרדרות בחינוך הוא העובדה שאנחנו עשינו זילות של כל דבר. אני חושב שלא ראוי לקרוא למורה בשמו הפרטי. גם ראוי לעמוד כשהמורה נכנס לכיתה, וגם ראוי שההורים, כאשר הם נקראים לבית-הספר, ייתנו על הראש לתלמיד שסרח ולא ינזפו במורה. היום לא פעם קורה שמזמינים הורים לבית הספר, וההורים, במקום לנזוף בילד - וזה כבר לא ילד, בגיל תיכון – במקום לנזוף במשתולל, פוגעים במורה, שזה דבר כמובן - - -
רן כהן (יחד):
היום מי שמשפיל את המורים זה משרד החינוך ולא - - -
אברהם פורז (שינוי):
את זה נשאיר לדיון מחר.
שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת:
- - -
אברהם פורז (שינוי):
לא פעם תלמיד שקורה לו משהו בבית-ספר, ובדרך כלל באשמתו, מצלצל הביתה להורים ומתלונן, וההורים באים להתלונן על המורים. אני רוצה לטבוע אמרת לשון: המורה תמיד צודק, גם אם הוא לא צודק. כדאי שההורים ידעו ותמיד ייתנו גיבוי לאלה שמלמדים, כדי להאדיר את מעמדם וכדי ליצור אווירה אחרת בבתי-הספר שלנו.
אני רוצה לומר לכם, שגם בבניין של היום, שהוא לא בניין היסטורי, מתנהלת פעילות חינוכית למופת, וגם מבחינת מראה הבניין והטיפוח של החצר ומסביב, זה אחד המקומות היותר יפים והיותר מטופחים. אני בדעה, שאם אתה רוצה לחנך תלמיד לדרך-ארץ, לאסתטיקה ולתרבות, גם המבנה שבו הוא נמצא צריך להיות יפה ואסור שתהיה הזנחה. ואכן, מבנה הגימנסיה היום שם, ברחוב ז'בוטינסקי בתל-אביב - אתה שמח, זה ז'בוטינסקי, אבל זה פינת רמז - הוא מבנה מטופח ויפה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הגימנסיה שמחה.
אברהם פורז (שינוי):
גם ארלוזורוב נמצא לא רחוק. בזה יש לכם בעיה.
בכל מקרה, כשכיהנתי כשר הפנים לפני שנה ומעלה הוזמנתי לטקס מרשים ביותר שנערך בגימנסיה, שהוענקו בו תעודות זהות לבני 16 ומשהו. כפי שאתם יודעים, בגיל 16 נערים מקבלים תעודות זהות. הטקס שהשתתפתי בו היה יפה ומרשים.
דבר אחרון - היסוד האישי. הכותרת היא: איך לא למדתי גם אני בגימנסיה "הרצליה"? הסיפור הוא כזה: בית-הספר היסודי שבו למדתי בתל-אביב - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
אברהם פורז (שינוי):
למה? חשבת שלא קיבלו אותי?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כן.
אברהם פורז (שינוי):
זה לא בדיוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם לא קיבלו אותו, סימן שגם גימנסיה יכולה לעשות טעויות.
עוזי לנדאו (הליכוד):
גם משינוי.
אברהם פורז (שינוי):
זה סיפור שכדאי שתדעו אותו, כי צריך להכניס בחיים גם קצת אווירה יותר קלה. למדתי בבית-ספר יסודי שהיה במרחק 400-500 מטר מהגימנסיה "הרצליה", קראו לו "אהבת ציון". להערכתי, משפחתי התגוררה במרחק של מקסימום קילומטר מהגימנסיה "הרצליה", ברחוב אלכסנדר ינאי בתל-אביב, על-יד אבן-גבירול, והדבר הכי טבעי היה שאירשם לגימנסיה "הרצליה". באתי להורי ואמרתי: אני רוצה להירשם לגימנסיה "הרצליה", כי זה קרוב לבית, במרחק הליכה, וזה גם בניין חדש ויפה ומפואר - ואכן נרשמתי.
אחת השאלות שנשאלתי, כשהסכמתי להיות יושב-ראש ועדת החינוך, היא מה מכשיר אותי בתחום החינוך. אמרתי שמכשירים אותי שני דברים: האחד - שהייתי תלמיד, והשני - שיש לי אמא מורה. אמי היתה מורה לצרפתית, ובאותם ימים נפתח בית-הספר "אליאנס" ברמת-אביב, ואמי אמרה לי: אתה חייב ללמוד צרפתית באופן אינטנסיבי. היא שמעה שב"אליאנס" לומדים שבע שעות שבועיות צרפתית. לא יכולתי לאכזב את אמא שלי, והלחץ של האמא גרם לכך שבסופו של דבר ויתרתי על ההרשמה לגימנסיה "הרצליה", אף שנרשמתי ואפילו שילמתי איזו מקדמה. אפשר לקבל אותה בחזרה? - אני לא יודע. למדתי בבית-הספר "אליאנס" ברמת-אביב.
בכל מקרה, אני מברך את הנמצאים פה, את מנהלי בית-הספר ואת התלמידים. אני מקווה שהגימנסיה הזאת תמשיך ותשגשג. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה ליושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת אברהם פורז. אני מזמין את חברת הכנסת גילה פינקלשטיין. בבקשה.
רן כהן (יחד):
האם מישהו יודע כמה בוגרים יש לגימנסיה?
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי שהם יודעים. יש ספר המחזורים - מהמחזור הראשון. אין שום בעיה לדעת כמה בוגרים יש. מזכירות הגימנסיה תאמר לך זאת בנקל. יש להם רשימת הבוגרים מהמחזור הראשון. פשוט מחברים מהראשון ועד המחזור ה-100.
רן כהן (יחד):
צריך לדעת חשבון.
היו"ר ראובן ריבלין:
בגימנסיה אולי תורה לא למדו, אבל חשבון יודעים טוב, יושב-ראש ועדת הכספים - - -
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין - שגם היא מנהלת בית-ספר - בבקשה.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הייתי מנהלת בית-ספר שהיה קרוב מאוד לגימנסיה "הרצליה", וגימנסיה "הרצליה" שימשה תמיד דוגמה. כל פרויקט שהיא קיבלה על עצמה, היא ביצעה אותו במומחיות ובמקצועיות. אם זה היה הפרויקט תל-אביב--לוס-אנג'לס, במסגרת הקשר עם התפוצות, תלמידי הגימנסיה שימשו תמיד דוגמה, אירחו תלמידים למופת, התארחו והתנהגו למופת.
אני זוכרת, שיחד עם ראש העיר, שהיה אז מנהל הגימנסיה במקביל אלי, קיימנו פרויקטים לקירוב לבבות, מפגשים בין תלמידים דתיים ולא-דתיים. תמיד הוא קיבל את זה בשמחה. כשהצעתי לו שבת לקירוב לבבות, הוא שמח. כל הצעה שקשורה למסורת וקשורה לקירוב לבבות, ומי כמונו יודעים כמה זה חשוב עכשיו, התקבלה בברכה בגימנסיה "הרצליה".
אני זוכרת שנשלחתי על-ידי משרד החינוך לבחון בחינת בגרות בעל-פה את תלמידי כיתות י"א-י"ב, והתפעלתי מהידע, מהנימוס, מהתרבות. בהחלט מגיעות להם מחיאות הכפיים וברכת יישר כוח על ההישגים. כתבתי להם ברכה מיוחדת ביום החג הזה שלהם.
התכנסנו כאן היום, במעמד של ציון 100 שנים להיווסדה של הגימנסיה "הרצליה". רעיון הקמת הגימנסיה ראשיתו בקונגרס הציוני השישי, שהתקיים בבאזל בשנת 1904.
לפני 100 שנים הציבו לעצמם אבות הגימנסיה חזון גדול, נשגב וקשה להגשמה: הקמת בית-ספר תיכון עברי בישראל. בית-ספר שבו ילמדו בנים ובנות את כל מקצועות הלימוד בשפה העברית; בית-ספר אשר יקנה ידע במורשת היהודית ובכל תחומי הלימוד, אולם לא פחות חשוב – יחנך לערכים; בית-ספר אשר יחרות על דגלו את החינוך לאחריות, לאכפתיות ולחסד, חיברות וחברות, תרבות שיחה ודיון, נתינה, צדק, שוויון, מעורבות, עצמאות, יושר, אחדות, סובלנות, פלורליזם וחיזוק תחושת השייכות לעם ולארץ, תוך מחויבות למדינה ולחוקיה. חזון זה התגשם בזכות הנחרצות, המסירות והדבקות של הוגיו ושל ממשיכי דרכם.
כיום, במבט לאחור, ובהסתכלות על חניכי בית-הספר ובוגריו, קל לראות את תוצריה של התממשות חזון זה. בוגרי הגימנסיה בעבר ובהווה תפסו ותופסים מקום נכבד בהגנה על הארץ והמדינה ובביסוס כלכלתה, מדיניותה, תרבותה ואופיה. רבים מתלמידי בית-הספר השתלבו בהנהגת היישוב, התבלטו במערכות הביטחון, המשפט והתעשייה של המדינה, והם ממלאים תפקידים שונים ומגוונים במוסדותיה המדעיים, החברתיים והתרבותיים, איש איש בדרכו שלו. מאות מחניכיו ובוגריו של בית-הספר חירפו נפשם על הגנת המולדת.
בשנותיה הראשונות של הגימנסיה התמקדה תרומתה בכמה מישורים עיקריים שהעניקו לה את ייחודה, בהם המלחמה על השפה העברית, שתהא שפה חיה ונושמת. הגימנסיה היתה בית-הספר התיכון הראשון בעולם שלימד בעברית. בנוסף שמה הגימנסיה את יהבה על לימוד התנ"ך כהיסטוריה וכגיאוגרפיה של ארץ-ישראל, מתוך תחושת שייכות אליה וביטוי להזדהות עם ציונות חלוצית. התנ"ך הועמד ביסוד החינוך ולהוראתו היה יעד לאומי ברור: לעורר בלב התלמידים הצעירים אהבה עזה לארץ.
אומנם 100 שנים חלפו למן הקמתה, אבל גם כיום ניתן לראות כיצד אותם עקרונות אשר היו מאבני יסוד ומעמודי התווך לייסודה של הגימנסיה, עדיין משמשים כאלה. הגימנסיה מנחילה אותם מדור לדור, וככזאת הופכת היא אבן שואבת לכל מי שמבקש לרכוש השכלה כללית לצד חינוך יהודי.
לסיום, הגימנסיה העברית "הרצליה", החוגגת 100 שנים להיווסדה, היא בית-ספר שהיה וממשיך להיות מחדש ופורץ דרך בתחומי חינוך וחברה. בדרך של עידוד וטיפוח מצוינות, לצד חינוך לערכים, בקרב המורים והתלמידים כאחד, הגימנסיה היא מוסד המייצג בעיני שורשים והצטיינות.
אני מאחלת לגימנסיה העברית "הרצליה" עוד שנים רבות של חינוך, עשייה ופעילות מבורכת. מי ייתן ודרכה של הגימנסיה בעתיד תהיה גם היא לתפארת מדינת ישראל. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת פינקלשטיין.
רבותי חברי הכנסת, ממה שזכור לי, ד"ר יוסי ביילין, שר המשפטים לשעבר וחבר הכנסת מאז 1988 - נמצא עכשיו בהפסקה - הוא בוגר הגימנסיה. מהגימנסיה העברית בירושלים יש היום שני חברי כנסת מכהנים: מתן וילנאי ועבדכם הנאמן. אני בטוח שהחברים, כל אחד מהם יכול לשבח ולספר על מעלליו ועל יצירתו כיצירה של הבית שבו הוא למד.
אני מודה לאורחים שבאו לכאן. גם פרופסור נאמן היה תלמיד הגימנסיה, הוא נמצא ביציע, לא ראיתי אותו קודם.
אני מודה לכל המשתתפים, לשרת החינוך, התרבות והספורט, ליושב-ראש ועדת החינוך, לחבר הכנסת כבל, לחברת הכנסת פינקלשטיין, על כך שהשתתפו בדיון המיוחד לציון 100 שנה.
פעם נוספת אני אומר לכל מוסדות החינוך בארץ, מי שיזכה לקיים גימנסיה ובית-ספר עברי בארץ-ישראל במשך 100 שנה, הכנסת תדע לתת לו את הכבוד הראוי לו ולה. תודה רבה לכם.
אני מכריז על הפסקה לדקה כדי לאפשר צאתם של אורחינו הרוצים לעזוב את היציע.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
בעוד 70 שנה ימלאו 100 שנה לגימנסיה בגוש-קטיף.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט. אני מאחל לך מכל לב שכך יהיה. בלי הפסקה, אני מקווה.
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול
תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005
[מס' מ/156; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 20940; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו חוזרים לסדר-היום. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת הכספים על מנת להביא לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005. יש כמה הסתייגויות, אבל חבר הכנסת אורון אינו נוכח.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זו הינה הצעת חוק שיזמה הממשלה. הצעת החוק מתקנת תיקונים שונים שמטרתם להבהיר עניינים שונים הקשורים לעיסוקם של יועצי השקעות ומנהלי תיקים, בהתאם לניסיון שנצבר מאז חקיקתו בשנת 1995 של חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות. להלן אסקור את עיקרי התיקונים המוצעים בה.
בהצעת החוק מוצע לאפשר למנהל תיקים לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים גם מחוץ לישראל.
לעניין הפטורים מחובת הרישוי, נקבעו כמה הוראות מצמצמות. עד היום ניתן פטור מקבלת רשיון הקבוע בחוק למי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה. מטרת הפטור האמור נועדה להקל על מי שעוסק בעיסוקים כאמור כיחיד בעבור מספר קטן של לקוחות. מוצע לצמצם את הפטור האמור ולקבוע כי הפטור מחובת הרשיון יחול רק לגבי מי שיש לו חמישה לקוחות בלבד במהלך שנה קלנדרית. כמו כן מוצע להחיל על כל מי שפטור מחובת רשיון את חובות האמון וחובות הזהירות המוטלות על בעל רשיון.
בנוסף מוצע לבטל את הוראת המעבר שלפיה מי שעסק בישראל בניהול תיקים או בייעוץ השקעות במהלך השנים 1994-1997 פטור מבחינות לצורך קבלת רשיון מנהל תיקים או רשיון יועץ השקעות. במהלך הדיונים בוועדת הכספים הוחלט לאפשר למי שעונה על התנאים האמורים להגיש בקשה לקבלת רשיון בפטור מבחינות עד 1 בפברואר 2006, ולא לבטל את הפטור עד פרסומו של התיקון. הרשות לניירות ערך התחייבה בפני הוועדה שתפורסם על כך הודעה באתר האינטרנט שלה, על מנת לאפשר גילוי נאות. בנוסף נקבעה הוראה המאפשרת לרשות להעניק רשיון לפי החוק למבקש שהוא יחיד, אם שוכנעה כי מטעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת הרשיון, בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי.
תיקונים נוספים בהצעת חוק זו מטרתם ליצור גילוי נאות ולהטיל חובות דיווח שונות על מנהלי תיקים ביחס ללקוחותיהם.
כמו כן תוקנו הסעיפים שעניינם עונשין והוספו עבירות ביחס לתאגיד בנקאי העוסק בניהול תיקי השקעות בניגוד לחוק או המעסיק בשמו יועץ השקעות שאינו בעל רשיון יועץ. כמו כן הוסמכה ועדת המשמעת להטיל עונשים גם על דירקטורים ומנהל כללי במקרה שבו התאגיד עבר עבירת משמעת.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש מכם לתמוך בהצעת חוק זו ולהצביע בעדה בנוסח שמביאה הוועדה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה ליושב-ראש ועדת הכספים על כך שהציג את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. להצעת חוק זו שלוש הסתייגויות. המסתייג, חבר הכנסת אורון, חזר בו וגם אינו נוכח, והוא טרח להודיע מראש שהוא לא יהיה בהסתייגויות ולכן אין לראותן כמוגשות.
מי יוזם החוק הזה, אדוני?
דוד טל (נוי):
הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה חוק של הממשלה. יש לנו בעיה לא פשוטה. אני מודיע ברגע זה לכל חברי הכנסת, שאם לא יהיה נוכח שר מהממשלה כשר תורן, לא נצביע על חוקי הממשלה.
גדעון סער (הליכוד):
סליחה, איפה זה קבוע בתקנון?
היו"ר ראובן ריבלין:
יש תקנון שקובע שהם תורנים.
גדעון סער (הליכוד):
אתה לא יכול למנוע הצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
יושב-ראש הקואליציה יכול להציע לי רק דבר אחר: להפסיק את הישיבה.
גדעון סער (הליכוד):
אין לי התנגדות שתפסיק את הישיבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודיע מרגע זה, שאם לא יהיה נוכח נציג ממשלה כשר תורן, אני אפסיק את הישיבה בכל עניין שבו הממשלה תהיה נוגעת. אבל הואיל ואין מענישים אם אין מזהירים, אני אמשיך את סדר-היום, כי לא אמרתי זאת לפני כן. לא ייתכן שהממשלה תודיע לי ששני שרים הם השרים התורנים, ואיש מהם לא יהיה פה. מצוותו של חבר הכנסת טל הנוכח כאן מולי חזקה עלי בדיוק כמו מצוותה של הממשלה, והדברים האלה ברורים.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
יש סגן שר, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
סגן שר יש, אבל הוא לא התורן.
גדעון סער (הליכוד):
הנה, יש כאן נציג ממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
סגן השר אפללו ייצג את הממשלה כאשר היא תדון בהצעת החוק והוא יציג אותה בפני הכנסת.
רבותי חברי הכנסת, נא להצביע בקריאה שנייה על הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005. נא להצביע על כל החוק, לרבות לוח התיקונים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1-25 – 15
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1-25 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
15 בעד, אין מתנגדים ונמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שנייה.
הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005, קריאה שלישית - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
15 בעד, אין מתנגדים ונמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שלישית, והחוק ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אני מודה מאוד ליושב-ראש ועדת הכספים.
הצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005
[מס' מ/110; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ג, עמ' 13416; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. האם זאת הצעת חוק פרטית או הצעת חוק ממשלתית?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
פרטית, עד כמה שידוע לי.
היו"ר ראובן ריבלין:
מעניין אותי מי היוזם שרוצה שאצביע בעד החוק שלו. אתה לא יודע, אדוני?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אני יכול לברר.
היו"ר ראובן ריבלין:
מלאכתם של צדיקים נעשית על-ידי אחרים, אבל לא עד כדי כך. יש אדם שמעביר הצעת חוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, והיום המצב בכנסת הוא כזה שהוא חושב שאפילו על חוקים שלו הוא לא צריך להצביע, אבל הם יעברו. נפלאה ממני.
איתן כבל (העבודה - מימד - עם אחד):
אבל, אדוני היושב-ראש, זאת זכות השליח, כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין על זה ויכוח, הוא לא יינזק. אני זוכר שהייתי חבר כנסת והייתי בדחילו ורחימו וברעד כאשר היה עובר חוק שלי ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אבל נראה שדור הולך ודור בא, חדשים מקרוב באו, ואנחנו יכולים רק להתפעל מהאמונה שלהם.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
זאת הצעת חוק שהיתה בוועדה עוד לפני שהגעתי אליה.
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, מטרת הצעת החוק היא לייעל את אמצעי האכיפה הקבועים בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988, ולהוסיף עליהם אמצעים נוספים, ובהם קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח הכספי שהשיג המזהם, והסמכת השר לאיכות הסביבה להוציא צווים להפסקה ולמניעה או לצמצום זיהום הים.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005.
חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988, אוסר השלכת פסולת והזרמת שפכים לים ממקורות יבשתיים שלא בהיתר ומסדיר מתן היתרים בנסיבות ובתנאים מתאימים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני יושב-ראש הוועדה, זאת הצעת חוק של הממשלה, שכן לא עלה על דעתי שהגענו למצב שבו חברי כנסת לא באים להצביע על החוק שלהם.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אני מודה לאדוני על הבדיקה שעשה במהירות הסבירה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. בדרך כלל כתוב על הצעות חוק כאשר הן פרטיות.
גדעון סער (הליכוד):
חשבתי שזאת הצעת חוק פרטית של חברי כנסת מסיעת הליכוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
מסיעת הליכוד אפילו לא הייתי מזכיר, כי ברור שהוא לא צריך להיות.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
סיעת הליכוד היא המרכיב המרכזי בממשלה.
גדעון סער (הליכוד):
אתה יודע כמה פעמים ביום אני מסביר לממשלה מה היא עושה?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
טוב שיש לה ראש קואליציה כמוך, שמדי פעם מסביר לה.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון. אני מודיע ל"דברי הכנסת" לדורי דורות: מזל גדול לממשלה שזכתה שיש לה – בכל דבר יש נקודות אור, אבל פה זה אור שמש – שיש לה יושב-ראש קואליציה כמו שיש לה.
גדעון סער (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני לא בטוח שזה מזל בשבילי.
היו"ר ראובן ריבלין:
העובדות הן כאלה.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
מטרתה העיקרית של הצעת החוק המונחת לפניכם היא לייעל את אמצעי האכיפה הקבועים בחוק ולהוסיף אמצעי אכיפה נוספים לשם הגברת ההרתעה נגד הגורמים המזהמים את הים ושיפור יכולת המניעה של זיהום הים. צעדים אלה נחוצים נוכח הפגיעה המתמשכת בים התיכון וסביבתו על-ידי גורמים שונים וזיהום הים ההולך ומחמיר.
אתאר בקצרה את התיקונים העיקריים הכלולים בהצעת החוק.
מוצע לתקן את הגדרת המונח "מקור יבשתי", כך שהאיסורים הקבועים בחוק יחולו גם על כלי שיט הנמצאים ביבשה ומשמשים למגורים, לתיירות או לתעשייה.
על רקע הניסיון שהצטבר במשך השנים, המלמד כי מקרים של הטלת פסולת או הזרמת שפכים נעשים לא מתוך כוונה לסלקם לים אלא מתוך אי-אכפתיות או רשלנות, ועל מנת להביא לאכיפה יעילה נגד כל מזהמי הים, מוצע לקבוע כי גם הטלה או הזרמה אשר נעשות ללא מטרה לסלק פסולת או שפכים לים אסורות על-פי החוק. עם זאת מוצע לקבוע, כי על מי שהשליך או הטיל פסולת או שפכים לים ברשלנות יוטל עונש מופחת.
כן מוצע לקבוע הוראות לעניין סמכויות הוועדה למתן היתרים לתת היתר, להתנותו בתנאים ולבטלו. לפי הצעת החוק, החלטתה של הוועדה תהיה נתונה לביקורתו של בית-המשפט לעניינים מינהליים, בהליך של עתירה מינהלית.
הצעת החוק כוללת סעיף עונשין חדש לחוק, המגדיל באופן משמעותי את שיעורי הקנסות על עבירות זיהום ים לפי החוק וקובע קנסות גבוהים במיוחד כאשר נגרם נזק חמור לים או כשנעברה עבירה על-ידי תאגיד. עוד מוצע להסמיך את בית-המשפט להטיל על המזהם קנס נוסף שישקף את שיעור טובת ההנאה או הרווח שהמזהם השיג מכך שלא מילא אחר הוראות החוק. נוסף על כך, לפי הצעת החוק יוכל בית-המשפט לחייב את המזהם לנקוט את האמצעים הדרושים כדי להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך הטלת או הזרמת הפסולת או השפכים, לנקות את הים וכל אשר זוהם ולהחזיר את המצב לקדמותו.
מוצע לקבוע בחוק את אחריותו של נושא משרה בתאגיד למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו.
מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע לעבירות לפי החוק שייקבעו כעבירות קנס שיעורי קנס עד 10% מסכום הקנס המרבי הקבוע לעבירות אלה, על מנת לאכוף ביעילות רבה את הוראות החוק.
עוד מוצע לבטל את ההגנה על המזהמים הקבועה כיום בחוק, הואיל והסייגים הכלליים והמצומצמים יותר לאחריות פלילית בחוק העונשין חלים גם על עבירות לפי החוק, ובמגמה לצמצם את ההגנה על המזהמים.
מוצע להסמיך את השר לאיכות הסביבה להוציא צווים להפסקה, למניעה או לצמצום זיהום הים ולדרוש את החזרת המצב לקדמותו.
הרואה עצמו נפגע על-ידי צו כאמור, יהיה רשאי להגיש לבית-המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו בקשה לביטולו.
ולבסוף, מוצע להסמיך את השר לאיכות הסביבה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע היטל למניעת זיהום הים שיוטל על בעל היתר לפי החוק וישולם לקרן שהוקמה לפי פקודת מניעת זיהום מי ים בשמן [נוסח חדש], התש"ם-1980, על מנת ליצור תמריץ שלילי לגורמים מזהמים ולצמצם את כמויות החומרים המזהמים שהם פולטים לים וכן כדי לפצות את החברה בשל הפגיעה במשאבי הטבע השייכים לכלל הציבור.
אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה לציין ולומר, אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, דאגנו בהצעת החוק להעביר את הכספים הנגבים מהקנסות לקרן, ולא לאוצר המדינה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
וזה כתוב בחוק?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
בוודאי.
היו"ר ראובן ריבלין:
האוצר לא התנגד לזה, לא הגיש הסתייגות? אדוני צובע כסף.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
על מנת ליצור תמריץ שלילי לגורמים המזהמים ולצמצם את כמויות החומרים המזהמים שהם פולטים לים וכן כדי לפצות את החברה בשל הפגיעה במשאביה השייכים לכלל הציבור. אתה רוצה לשמוע את זה? – "שיוטל על בעל היתר לפי חוק וישולם לקרן כאמור - - -".
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, יפה מאוד. זו צביעת כסף, בדרך כלל האוצר מאוד מתנגד, נדמה לי שעד היום יש חוק אחד, וזה חוק הקולנוע, שבו ייעדנו כספים וצבענו אותם.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
במקרה זה, אדוני היושב-ראש, האוצר לא היה, ניצלנו את היעדרותו.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר גמור. בחוק ההסדרים הם יטפלו בנו; הם ינסו, על כל פנים.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אדוני יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005. אין הסתייגויות, נצביע בקריאה שנייה על הצעת החוק כמקשה אחת.
נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1-12 - 8
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-12 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמונה בעד - אם היינו צריכים קווטה עכשיו, לא היה מתקבל החוק מכיוון שאלה שלא באים היו מונעים מאלה שנמצאים מלקבל חוק זה. זו בעיה לא פשוטה.
שמונה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים מייד, רבותי חברי הכנסת, להצביע בקריאה שלישית. מי בעד הצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון מס' 2), מי נגד, מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד החוק - 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תשעה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.
אני רק אחתום על החוק, ואחרי יבוא סגן היושב-ראש הנכבד, יולי אדלשטיין, שיחליף אותי, ואני כבר מזמין את סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה לעלות ולהציג בפני חברי הכנסת את הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 23) (תשלום לעובד בידי מי שאינו המעביד), התשס"ה-2005.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, ביקשתי לומר מלת תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. חשבתי שאדוני כבר אמר. אז אולי אדוני יעשה זאת רק מהצד, כי סגן השר כבר עלה. נא לפתוח לו את הרמקול.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
אדוני היושב-ראש, מכובדי חברי הכנסת, ברשותכם, אני רוצה להודות לחברי ועדת הפנים ואיכות הסביבה שעמלו שעות לא מעטות יחד אתי ועם צוות הוועדה - ועדת הפנים ואיכות הסביבה - היועצת המשפטית, מנהלת הוועדה וצוות הוועדה, כדי שנביא חוק זה לאישור הכנסת בשעה טובה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ברשותך, אדוני סגן השר, בטרם נמשיך, אני רוצה לתקן טעות שעשינו כאן בזמן שציינו 100 שנה לגימנסיה, כאשר לא הזכרנו את בוגרי הגימנסיה אשר מסרו נפשם ונפלו במערכות ישראל על תקומת ישראל, במחתרות, במלחמת העצמאות, במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת שלום הגליל. תהיה נשמתם צרורה בצרור החיים. אני מבקש סליחה מכל אותן משפחות על כך שלא אמרתי זאת - - -
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד):
חברת הכנסת גילה פינקלשטיין ציינה זאת - - -
הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 23)
(תשלום לעובד בידי מי שאינו המעביד), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/177).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, כבוד סגן השר, אדוני יציג את החוק.
סגן שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אלי אפללו:
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, מטרת הצעת החוק היא להסדיר את מעמדם המשפטי של תשלומים שמקבלים העובדים בעבודה ממי שאינו המעביד; למנוע ניצול של העובדים המקבלים טיפים, בעיקר מלצרים.
ההצעה מתקנת את חוק הגנת השכר וקובעת שהתשלומים לעובדים בעבודה ממי שאיננו מעביד לא ייחשבו שכר במקרים הבאים: 1. התשלום ניתן ישירות לעובדים ולא עבר לגורמים הקשורים במעסיק או במקום העבודה; 2. התשלום אינו שכר עבודה לפי הוראות ההסכמים הקיבוציים שחלים על העובדים.
ההצעה מתקנת את חוק שכר המינימום וקובעת, שתשלום לעובדים ממי שאיננו מעביד שאינו טיפ, הוא חלק מהשכר לצורך חישוב שכר מינימום.
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להביא את החוק להצבעה בקריאה ראשונה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לסגן שר התמ"ת, חבר הכנסת אפללו. אנחנו ודאי נקבל את בקשתך, אבל לאחר שנסיים את הדיון. לדיון יש כמה נרשמים. הראשון שבהם – חבר הכנסת חיים כץ. אחריו – חברי הכנסת משה גפני, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי, וכן הלאה.
חיים כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שזו הצעת חוק ראויה, וחבל שהיא לא עלתה מזמן. ניצול הילדים של כולנו, שבזמן לימודיהם הולכים לעבוד כמלצרים ובעלי העסק לא משלמים את שכרם, לא מעבירים תשלום לביטוח הלאומי, גובים עבורם שירות ולא משלמים – אני לא יודע אם יש לזה אח ורע במקומותינו. אנשים עובדים בשעות לא שעות, לילות כימים, ומקבלים 18 שקל לשעה, לא מהמעסיק. אני חושב שזה לא ראוי ולא נכון ולא מתאים. אני מברך את בעל הצעת החוק, ואתמוך בה. אני מקווה שהיא תעבור גם בשלב הבא, כמה שיותר מהר. תודה רבה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת חיים כץ. חבר הכנסת משה גפני – אינו נוכח. חבר הכנסת מוחמד ברכה. חבר הכנסת עסאם מח'ול. חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת מאיר פרוש. חבר הכנסת אילן שלגי. חבר הכנסת איוב קרא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. חבר הכנסת אורי אריאל נמצא, כדרכו, במליאה, ואנחנו נשמע את דבריו. כל השאר הפסידו את זכותם לדבר בדיון הזה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא טובה וראויה, ולכן, כמובן, נתמוך בה. ראוי להסדיר את מעמדם של אותם מלצרים, מלצריות ואחרים, רובם צעירים, אולי אפילו צעירים מאוד, בגיל 16, 17 וכן הלאה, שזו פרנסתם. יש כאלה אלפים, ואולי עשרות אלפים, והם לפני הגיל הבוחר, אחרי הגיל הבוחר, אבל מתפרנסים מזה, ולא בוחלים בעבודה גם אם היא קשה, גם בשעות מאוחרות מאוד. הם עובדים. יש מי שבוחרים שלא לעבוד ולחיות על חשבון הביטוח הלאומי, על חשבוננו, אף שהם יכולים לעבוד.
נכון הוא שיש מי שאין להם עבודה, למרות רצונם, למרות מאמציהם וחיפושיהם אחרי עבודה. הממשלה הזאת לא דואגת כמו שצריך לעבודה. הממשלה הזאת לא דואגת ליהדות, הממשלה הזאת מחללת קברים של יהודים, הממשלה הזאת מחללת שבת ומבצעת עבודות למען גירוש יהודים מחבל-עזה וצפון השומרון. ראש הממשלה הזה אינו נותן ביטחון לאזרחיו. היום, בירי על יישובים בגוש-קטיף, נהרגו שני בני-אדם. ראש הממשלה שותק. אולי הוא יהיה פה ויסביר לנו ולעם ישראל מה הוא עושה. אני מקווה שהוא יבוא לדיון המיוחד בנושא האלימות שמשתוללת ברחובותינו וגובה מחירים, תרתי משמע, יום-יום, שעה-שעה. ראוי לתת לראש הממשלה הזה טיפ, טיפ אחד קטן, ולומר לו: לך הביתה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אורי אריאל. חבר הכנסת מיכאל איתן - אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי - בבקשה, אדוני.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי סגן השר, אני רוצה לברך את כבודו על הצגת החוק כסגן שר. הצעת החוק היא ראויה, וכמו שאמרו כאן – טוב מאוחר מאשר בכלל לא.
בימים אלו, כששר האוצר מתפאר בתפירת אלפי מקומות עבודה במשק בשנה האחרונה - אני שמח שהוא מתפאר. הוא רק שכח להודיע לנו, חברי הכנסת, שבאותם מקומות עבודה השכר הוא פחות משכר המינימום, ולפעמים מגיע אפילו ל-2,000 שקל. הוא גם שכח לומר לנו, שרוב מקומות העבודה שנוצרו הם בתחום המלונאות, השירותים, ענפים עונתיים, וכנראה לא מעידים על הכלל; והלוואי שאתבדה ואוכל לעלות לכאן, לחזק אותו ולשבח אותו על מדיניותו הכלכלית.
אני רוצה לומר לכם, רבותי חברי הכנסת, שאני הולך לאירועים באולמות. לצערי, למסעדות אני לא מזדמן. אני מקפיד לומר לאשתי שתחיה, שאני מעריך מאוד את המלצרים. באמת – מוכנים לעבוד בשעות לא שעות, בתנאים לא תנאים, ואני תקווה שחוק זה ישפר, ואפילו במעט, ושייאכף – לא פחות חשוב מהחקיקה שלו.
ולסיום, אדוני היושב-ראש, הבוקר שמענו על נפילת טילי "קסאם" על העיר שדרות, שוב. אני רוצה פה, מבמת הכנסת, לחזק את תושבי שדרות. בעזרת השם, יהיו ימים יותר טובים. אנחנו נמשיך לזעוק את זעקתכם. אני קורא לממשלה שלא להבליג, בוודאי לא על מזבח ההתנתקות, כי שכנינו, אויבינו, לא יבינו אתכם נכון. המקורות היו ידועים הבוקר. אני חושב שהיה מקום לתגובה חריפה, כדי לגרום להם לחשוב פעמיים ויותר לפני שהם משגרים "קסאמים" לעיר שדרות. תודה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת נסים זאב - בבקשה, אדוני.
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
בקשתו של דהאמשה כמוה כהצעת חוק. בבקשה, אדוני. חבר הכנסת דהאמשה ידבר לפני חבר הכנסת נסים זאב.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק טובה. אם אוכל להיות בין המצביעים, אני גם אתמוך בה.
אני רוצה להתייחס למה שהתייחסו שני קודמי. אף אחד איננו רוצה בשום אלימות, בוודאי לא בהמשך שפיכות הדמים. כולנו הרגשנו טוב יותר בחודשים האחרונים, כאשר היתה רגיעה.
כאשר אני שומע את חבר הכנסת הנכבד אומר "לא להבליג", "ללמד אותם" ודברים כאלה, אני שואל, האם היה איזה אמצעי של כוחנות, של אלימות, של דיכוי, שממשלת ישראל וכוחות הביטחון של ישראל בחלו בו במשך ארבע וחצי השנים האחרונות? מה לא נעשה? כוח בלתי מוגבל, כוח אין-סופי, אלימות בלתי מובנת, על-פי רוב בניגוד לחוק הבין-לאומי, בניגוד לחוקי האנושות כולה, השתמשו בהם נגד הפלסטינים.
האלימות הזאת חוזרת אלינו כבומרנג עכשיו. היא חוזרת באלימות ברחובות, היא חוזרת באלימות בכל שכבות החברה, היא חוזרת היום חזרה בכלא "מגידו", כשהחיילים שם, חיילי שירות בתי-הסוהר, שערכו שם חיפוש כאילו שגרתי, רמסו ברגליהם את ספרי הקוראן הקדוש, לאחר שקרעו אותו. רוצים כנראה לחקות את הרמיסה ואת הפגיעה בגואנטנמו, שארצות-הברית האדירה והדמוקרטית הכחישה אותה בהתחלה ובסוף נאלצה להודות בה, והנה עכשיו זה קורה גם פה. מחקים את האח הגדול בכל דבר, על כל צעד ושעל.
מעניין, אלה הדמוקרטיות היחידות בעולם, אפשר להגיד. בזה הן מתפארות. ארצות-הברית, היא שופכת את דמו של העם העירקי תחת הכותרת "דמוקרטיה". היא מאיימת לעשות סדר חדש במזרח התיכון ולתקוף עוד עמים ולהביא לעוד שפיכות דמים, בטענה נבזית שהיא רוצה להביא למשטר דמוקרטי. מדינת ישראל - מי לא שמע, מי לא יודע, עד כמה היא מתפעלת שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, והיא, כמובן, בתור הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, היתה מורת דרך. אומנם בעניין הקוראן לא שמענו שבבתי-הסוהר קרה לאחרונה דבר כזה, אלא לאחר מה שהיה בארצות-הברית ובגואנטנמו, אבל בדברים אחרים היא היתה מורת דרך - בפגיעה מינית וסקסואלית באסירים בכלא "גלבוע". היא הקדימה את ארצות-הברית ואת מה שהיא עשתה בכלא בבגדד ובבתי-כלא אחרים.
אני חושב שכל הרשע הזה, כל האלימות הזאת וכל הרע הזה נובעים ממקור אחד, ולכן צריך להפסיק את האלימות, להפסיק את הדיכוי, לחפש דרך לשלום ולחזור לשפיות. למרבה הצער, לאחרונה ממשלת ישראל איננה עונה לקריאות אבו-מאזן לשלום, והיא מוכיחה, כנראה, שהיא איננה פרטנרית לשלום, לא עם הפלסטינים ולא עם הסורים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת דהאמשה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני בהחלט תומך בהצעת חוק הגנת השכר ובכך שטיפים לא ייחשבו חלק מהשכר. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שיש מקומות שבהם לא מקבלים כמעט בכלל שכר, מקבלים רק טיפים. מוכנים לעבוד בתמורה לטיפים. אם מישהו מוכן לעבוד בעבודה שפחות או יותר יכולה לתת לו דמי מחיה מינימליים, בהחלט אין צורך לחייב אותו במס, בפרט כשזה לא הסכם בין עובד למעביד. אני בהחלט תומך בהצעת החוק.
אני רוצה לדבר על החינוך. אדוני היושב בראש, מדינת ישראל מחכה לג'וליאני שיגיע לעשות סדר ולטפל באלימות, בתקיפות וברצח המשתולל בחוצות העיר ובבתי-הספר. ההגנה היחידה שאני שומע היא, שאין מספיק שוטרים, אין מספיק כוח-אדם. אין מספיק חינוך במדינת ישראל. מערכת החינוך בקריסה.
חבר הכנסת אילן שלגי, עוד מעט אנשים ישלמו כדי לגור ליד חרדים, כי אזרח במדינת ישראל ירגיש ביטחון בשכונה חרדית. כל מי שיגור בשכונה חילונית, לא ידע מה אחריתו, לא ידע במי הוא ייתקל. זה המצב. למה מחירי הדירות בשכונות חרדיות עולים כל כך? זאת הסיבה. החרדים מעלים את מחירי הדירות.
בשבוע שעבר התפרסמה איזו מודעה, שדירה נמכרת ב-90,000 דולר בקריית-היובל, וביום שישי התפרסמה איזו מודעה בעיתון "משפחה", שקריית-היובל עומדת להתחרד. הדירה ביום ראשון עלתה 25,000 דולר יותר, אתה יכול להאמין? מה לעשות? זה המצב.
לכן, כשמדברים על צביון שכונתי, על תרבות, על חינוך, יש הרבה מה ללמוד מהמגזר הדתי והחרדי, שמקנה חינוך ודרך-ארץ בין אדם לחברו, שקודמים לכל דבר.
אני מבקש לומר במשפט מסיים, שאני מקווה שבשבוע הבא ראש הממשלה יתייצב פה וייתן דוח לא רק בנושא ההתנתקות ובכל הנוגע למדיניות הממשלה ביהודה ובשומרון, אלא גם על ההתנתקות שלנו מהחינוך של בני ישראל ונערי ישראל בארץ-ישראל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חברי הכנסת עזמי בשארה, צבי הנדל, אברהם בייגה שוחט ודני יתום לא נמצאים כאן, לכן אחרון הנואמים הוא חבר הכנסת גדעון סער. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשות אדוני.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני כמובן אתמוך בהצעת החוק שהציג כאן סגן השר, חברנו אלי אפללו, אבל אני רוצה גם לנצל את הבמה הזאת, על רקע ההתקפה על שדרות, כדי להתייחס למה שעומד לקרות בשבועות הקרובים.
אנחנו ראינו היום באחד מעיתוני הערב שורה ארוכה של אנשים, שאינם מזוהים דווקא עם המחנה הלאומי, מתריעים ומזהירים מפני סכנות שונות שמגולמות בתוכנית המתקראת תוכנית ההתנתקות. אדוני היושב-ראש, אנחנו לא היינו זקוקים לדברים האלה, שכן אנחנו מלכתחילה התנגדנו והצבענו נגד בכל ההצבעות שהתקיימו, הן על התוכנית, הן על החוק ליישומה, הן במשאל החברים שהתקיים עוד לפני כן, עוד לפני למעלה משנה בתנועת הליכוד. אבל נדמה לי שמה שקורה יום-יום מוכיח שאנחנו צועדים לקראת מצב חמור ביותר.
אנחנו צועדים לקראת מצב חמור ביותר, ואנחנו רואים את הירידה העקבית בתמיכה בתוכנית עוד טרם ביצועה. נכון שזה לא פשוט ויש כאן יחסים מאוד מורכבים מבחינת היחסים המדיניים של ישראל ומבחינת היחסים הבין-לאומיים. אני שמח שהצטרף אלינו סגן ראש הממשלה ושר החוץ סילבן שלום. ללא ספק, יש כאן קשיים, אבל המשך עיוור באותו נתיב, כאשר קיים היום איתות של הירי בשדרות, בשעה שלפלסטינים יש עניין בביצוע ההתנתקות ולכן קיים אותו שקט יחסי, הוא המשך מאוד מסוכן.
אנחנו יודעים שאותם תושבים גיבורים של גוש-קטיף ספגו אלפי פצצות מרגמה וטילי "קסאם" ונשאו את זה בגבורה. אינני משוכנע שאותה אנרגיה טרוריסטית, אם וכאשר תתבצע נסיגה והיא תופנה לעבר יישובים אחרים, שגם בהם יש אנשים ואזרחים טובים - אינני בטוח שהם יוכלו לשאת אותה מתקפה באותה דרך הירואית כמו שעשו ועושים זאת המתיישבים שלנו בגוש-קטיף. לכן זה זמן טוב לעצור ולחשוב.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת גדעון סער. תם הדיון. חברי הכנסת המעוניינים להצביע מוזמנים לתפוס את מקומותיהם.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 23) (תשלום לעובד בידי מי שאינו המעביד), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 12
נגד - אין
נמנעים - 2
ההצעה להעביר את הצעת החוק הגנת השכר (תיקון מס' 23) (תשלום לעובד בידי מי שאינו המעביד), התשס"ה-2005, לוועדת העבודה, הרווחה ובריאות נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
12 בעד, לרבות חבר הכנסת משה גפני שישב במקומו כדין, שניים נמנעו ואין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ותעבור להמשך הטיפול בה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
בינתיים יש הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם חברי הכנסת: הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (מס' 12) (חובת יידוע על קיומם של תכשירים רשומים זהים), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת דוד טל; הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 15) (קצבת נכות), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 102) (העמדת אמצעים לרשות סיעות המועצה), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי הכנסת.
החלטות ועדת הכספים לגבי הצווים הבאים: צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 18), התשס"ה-2005; וצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 20), התשס"ה-2005.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לסגנית מזכיר הכנסת.
הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 15)
(קצבת נכות), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/81).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הנושא הבא הוא הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 15) (קצבת נכות), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת חיים כץ.
חיים כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, סגן השר, הצעת החוק הזאת באה לתקן עיוותים של חקיקה מזורזת בנושא הפנסיה. בעקבות החקיקה המזורזת ואי-ירידה לפרטים, התברר לנו שיש 8,562 אנשים שיצאו לפנסיית נכות לצמיתות לפני עשרות שנים, ולפתע פתאום, ללא ועדות רפואיות, מודיעים להם שעליהם לחזור לעבוד וכי מפסיקים את קצבתם. חלק מהאנשים האלה פנו לבתי-הדין והם מתנהלים מול מוסדות עצומים. אי לכך, נוצר מצב, שבאופן לא מפתיע יותר מ-300 אנשים, קבוצה גדולה של ימאים והרבה אנשים אחרים, הבינו שהם צריכים לחזור לעבוד לאחר עשר שנים כנכים, לחזור לצי הסוחר שעבר מזמן וחזר ליולי עופר, כי אין להם ממה לחיות. הצעת החוק הזאת, בתיאום עם האוצר, באה לשים קץ לעוול הזה.
אני מקווה שכנסת ישראל תתקן בהצעת החוק הזאת ובהצעות חוק נוספות את החקיקה המזורזת בנושא הפנסיה ויביאו קץ לסבלם של אנשים ששילמו במשך עשרות שנים על הזכות להזדקן בכבוד, ואנחנו, בחקיקה מזורזת, עשינו להם עוול.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת חיים כץ. אנחנו פותחים את הדיון. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת נסים זאב.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק ראויה. אני לא מתפלא שבאישון לילה קיבלנו החלטה ופתאום רואים אותם נכים ומסכנים שמחייבים אותם ללכת לעבודה, והם צריכים להתמודד עם זה בבתי-משפט. כך הממשלה שלנו מתנהלת. הכול כלאחר יד, הכול הפקרות; אין חשיבה, אין דיונים מעמיקים לגופו של עניין. איך שזה בא, כך גם מתקבלות ההחלטות.
אני רוצה לחזור לנושא הקודם, שהוא נושא חשוב וצריכים לחזור ולדבר עליו השכם והערב - החינוך של בני ישראל, ילדי ישראל, שהוא מופקר לחלוטין. היום יש פחד להסתובב בפאבים, ברחובות ובשכונות. האם נהיינו לוס-אנג'לס? אדם שבא להפקיד כסף ברמלה נדקר למוות. ילדה בת 14 דוקרת את חברתה. נערים בתוך הכיתות מוציאים סכינים זה נגד זה. לאן אנחנו מובילים את המדינה הזאת, לאן אנחנו מובילים את נערי ישראל?
צריך לעשות חשבון נפש. לא ג'וליאני צריך להיות פה כדי לפתור את בעיית הפשע של מדינת ישראל. צריכים לראות ממה צמחה הפשיעה הזאת - מחוסר תרבות, חוסר אמונה, חוסר ערכים. מה מלמדים בבתי-הספר? אתה עולה לאוטובוס ואתה רואה את ההתנהגות של בני-הנוער. הם מתנהגים באלימות. אי-אפשר לנסוע באוטובוסים. אנשים חוששים לנסוע באוטובוסים. אני שומע אנשים שאומרים: אני לא רוצה לנסוע באוטובוס. לאן נגיע, לאיזה מצב? לא, הממשלה פשטה את הרגל.
מערכת החינוך קורסת מול עינינו, המדינה טובעת, וצריך להציל היום, יום קודם, במקום לעסוק בשטויות של ועדת-דברת. אתה שומע את שרת החינוך, כאילו המהפך הלאומי. היא עושה איזו מהפכה. את מי היא הופכת פה? היא הופכת קערה על פיה. שום מהפך. המהפך שלנו זה ערכים, החינוך האמיתי, להחזיר את העם לשורשים שלנו. אם אנחנו מנתקים את העם מהשורשים שלו, בית ישראל ככל הגויים יהיה, אין ערכים.
תראו מה קורה עם העולים החדשים. כשבאו וזעקו כאן שחלקם גויים, וזה כן משפיע על כלל האוכלוסייה במדינת ישראל - היום אנחנו רואים את התוצאות, רואים את זה בסקרים. ואני לא רוצה לפגוע, חלילה וחס, בעולים כאלה ואחרים, אבל אנחנו רואים שאותם עולים שאינם יהודים הם בעייתיים מבחינה חברתית. לא שהם לא מתאקלמים במדינת ישראל, הם בעייתיים. אתה תשמע את אותם נערים ונערות שהם באמת יהודים, הם מתפלאים על המדינה הזאת, איך היא מקבלת נוער כזה, שאינו יהודי, לא משום שהם נגד הלא-יהודים, הם בדיוק מאותה מדינה, הם באו כולם מאוקראינה ומחבר המדינות, אבל הם אומרים: תדעו לכם, אנחנו לא מרגישים טוב עם המצב הזה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
שר הפנים היה אלי ישי, לא?
נסים זאב (ש"ס):
שר הפנים בזמנו היה הרב יצחק פרץ, הוא התריע, הוא אמר - - -
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
זה מאוד מעניין, אבל הזמן כבר נגמר.
נסים זאב (ש"ס):
- - - הממשלה יצאה נגד ההצהרה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת נסים זאב, אתה - - -
נסים זאב (ש"ס):
אבל הרב יצחק פרץ בזמנו, כשהיה שר הפנים, הוא צדק, והיום אנחנו רואים בעליל את התוצאות.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
איך נתתם להם להיכנס? שר הפנים היה אלי ישי. האשרות היו בידיכם.
נסים זאב (ש"ס):
זה חוק השבות, מה לעשות.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 15) היא הצעת חוק ראויה, שיש לקדמה. החוק מדבר על כך שלא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת הנכות. העיוות, כפי שנאמר, נובע מחקיקה פסולה שנקראת חקיקה מזורזת או חקיקה דורסנית, לעתים אף לא דמוקרטית.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בזמן הזה אני רוצה להתייחס לגל האלימות שפקד את המדינה – דקירות, רציחות, מעשים מגונים, אונס, אלימות במועדונים.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני קורא מכאן לממשלת ישראל להתעשת ולהודות: נכשלנו. ראש הממשלה הצהיר בישיבת הממשלה – חשבתי הנה זה בא, כמו שהוא יודע לעשות, כמו בבנייה המזורזת בניצנים חשבתי שיהיה גם בגל האלימות – הוא הצהיר שהוא לא רוצה בישיבה הזאת הצהרות, הוא רוצה החלטות, וחשבתי הנה זה בא, הפתרון. אבל ישיבת הממשלה הסתיימה בהחלטה להקים ועדה. ואני שואל: מה נאמר לאמא או לאבא של הנרצח או הנרצחת הבאים? - חכה, תמתין, הוקמה ועדה?
אדוני ראש הממשלה, תתעשת, תעצור את שר האוצר שלך מהמשך הרס החברה בישראל והפסק את הקיצוצים בחינוך, ברווחה, בשירותי הדת. אברהם אבינו עליו השלום אמר: "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני". אין חלל ריק, אין ואקום, כשאין ערכים, כשאין חינוך, כשהמסר שיוצא מהממשלה – כל אחד לעצמו: החזק לעצמו, החלש לא נחשב, אוי לו למי שלא יוכל לעלות על אותה רכבת. זה המסר. המסר – כל דאלים גבר.
אומנם שר האוצר שלנו מצייר את זה בססמאות יפות, נשמעות טוב, נקלטות טוב: אנחנו לא רוצים פה מדינת קצבאות. גם אני לא רוצה מדינת קצבאות, אבל כשאתה מקצץ, באותה נשימה תפרוס את הרשת, את המצע שיקלוט וייתן את האפשרויות.
דיברנו על מקומות עבודה שנוצרו, שבהם מתפאר שר האוצר. הייתי מתבייש להתפאר במקומות עבודה כאלה, הייתי שואל אותו אם הפייפים שלו, אם הסיגרים שלו לא עולים יותר מאותם 2,000 שקלים שמתפרנסת מהם אותה מלצרית או אותה עובדת בבתי-מלון.
גאלב מג'אדלה (העבודה - מימד - עם אחד):
חבר הכנסת מרגי, כוסית היין יותר יקרה מהסיגר.
יעקב מרגי (ש"ס):
אני אסיים בכך שזה מסר שהממשלה משדרת, וכשהמסר הוא חד וברור, שלא אכפת לי ממך - זו אלימות.
לסיום אני קורא שוב, אדוני היושב-ראש, להחזיר את הספר היהודי, את הבית היהודי, את הערכים היהודיים לכל בית, וזה יעזור מעבר ונוסף על הקצאת עוד אלפי שוטרים לרחובות ישראל. תודה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת מרגי. תם הדיון בהצעת החוק הזאת, הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 15) (קצבת נכות), התשס"ה-2005, של חבר הכנסת חיים כץ.
אם כן, חברי הכנסת, אנחנו נצביע על הצעת החוק בקריאה ראשונה. מי בעד? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – 1
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון מס' 15) (קצבת נכות), התשס"ה-2005, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
בעד - 7, מתנגד אחד, אין נמנעים. החוק עבר בקריאה ראשונה, והוא יוכן לקריאה השנייה ולקריאה השלישית בוועדה – חבר הכנסת כץ?
חיים כץ (הליכוד):
בוועדת הכספים.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
יוכן לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת הכספים של הכנסת.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, מחר, יום רביעי, א' בסיוון התשס"ה, 8 ביוני 2005 למניינם, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:07.