דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ'
ישיבה ק"ג
הישיבה המאה-ושלוש של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, ט' באדר התשס"ז (27 בפברואר 2007)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 5
מזכיר הכנסת אריה האן: 5
נאומים בני דקה 5
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 6
אלי אפללו (קדימה): 7
רן כהן (מרצ): 7
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 8
משה גפני (יהדות התורה): 8
מוחמד ברכה (חד"ש): 9
מנחם בן-ששון (קדימה): 10
יוסף ביילין (מרצ): 11
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 12
דוד רותם (ישראל ביתנו): 12
אברהם רביץ (יהדות התורה): 13
דב חנין (חד"ש): 13
אבשלום וילן (מרצ): 14
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 15
מאיר פרוש (יהדות התורה): 16
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 16
ואסל טאהא (בל"ד): 17
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 17
הודעת הוועדה לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 18
שלי יחימוביץ (יו"ר הוועדה לזכויות הילד): 18
הודעת ועדת החינוך, התרבות והספורט על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 19
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט): 19
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34), התשס"ז-2007 20
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 20
יואל חסון (קדימה): 23
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 35), התשס"ז-2007 23
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 24
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 26
מזכיר הכנסת אריה האן: 26
נתוני דוח העוני לשנת 2006; 27
הפרטת שירותי הרווחה על-ידי הממשלה 27
מוחמד ברכה (חד"ש): 27
דב חנין (חד"ש): 30
יעקב מרגי (ש"ס): 33
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 35
משה גפני (יהדות התורה): 36
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 42
רן כהן (מרצ): 44
חיים אורון (מרצ): 45
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 47
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 48
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 49
ראובן ריבלין (הליכוד): 51
אלחנן גלזר (גיל): 52
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 53
נסים זאב (ש"ס): 54
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 55
מאיר פרוש (יהדות התורה): 56
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד): 58
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 60
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6) (תעריפים מופחתים), התשס"ז-2007 60
אמנון כהן (ש"ס): 61
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 62
נסים זאב (ש"ס): 63
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28) (הארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשס"ז-2007 65
אמנון כהן (ש"ס): 65
נסים זאב (ש"ס): 68
ראובן ריבלין (הליכוד): 68
שאילתות ותשובות 71
160. ניתוק חשמל לצרכנים 71
205. הפסקות החשמל 72
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 72
206. ניתוק חשמל לצרכנים 74
208. מקורות אנרגיה 75
209. מדינת ישראל כגשר לאספקת גז מצרי לאירופה 76
319. חשש לעליית מחיר המים 77
320. קרבת בתי מגורים באלעד לקווי מתח עליון 78
327. אספקת החשמל והפעלת תחנת הכוח "רדינג" 79
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 79
350. חידוש אספקת החשמל לרצועה 80
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 80
351. הפעלת תחנות חשמל למניעת הפסקות חשמל בעתיד 83
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 84
416. תשלום בגין חיבור למונה גז 84
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 85
529. חיבור מבנים חקלאיים בבקעת בית-נטופה לחשמל 86
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 86
669, 671. זיהום מי מעיינות בגליל המערבי 86
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 87
802. תקלות בצינור הגז התת-ימי 88
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 88
858. הפסקות חשמל בבית-ספר בקיבוץ סעד 89
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 91
861. מחסור צפוי בגז לבישול, לחימום ולתעשייה 91
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברי הכנסת, שלום לכם, הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, ט' באדר התשס"ז, 27 בפברואר 2007.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת :
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
החלטות ועדת האתיקה: בעניין קובלנתה של חברת הכנסת נגד חברת הכנסת אסתרינה טרטמן; בעניין צבירת נקודות ממועדוני "הנוסע המתמיד"; ובעניין קובלנותיהם ההדדיות של חברי הכנסת , גלעד ארדן ואורי אריאל ושל חבר הכנסת .
עוד הריני להודיעכם, כי חבר הכנסת מבקש להסיר שמו מהצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – חנינת מחבלים), שמספרה פ/2117. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה למזכיר הכנסת.
נאומים בני דקה
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. נא להצביע. חברת הכנסת , מאחר שאת לא מופיעה ברשימה ניתן לך זכות יוצרים וזכות להתחיל.
(העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש - - - צריכה להיכנס בכל רגע - - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אז אנחנו נמתין לה. תני לי סימן כשהיא תגיע.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אז זו הצגה, זה לא באמת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
מותר לה. למה לא, תתגאי בזה, חברת הכנסת יחימוביץ.
חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, היום היתה סערה בעיתונות ובאתרי האינטרנט סביב חברת הכנסת אסתרינה טרטמן, אם יש לה תואר או אין לה תואר; אמרה נכון, דיברה לא נכון. אם היא דיברה לא נכון או שיקרה לתקשורת, זה דבר חמור, אבל זה כאין וכאפס - - -
דוד רותם (ישראל ביתנו):
יש לה תואר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
בסדר, זה לא משנה, זה לא מעלה ולא מוריד. הבעיה היא שהעולם, וגם הציבור ודעת הקהל, לא מתייחסים לכניסתו של ליברמן ואחריו של טרטמן כמו שהעולם מתייחס לכניסתו של היידר לממשלת אוסטריה, אף-על-פי שבדעותיהם הם יותר קיצוניים. חברת הכנסת טרטמן אמרה שהיא בעד טרנספר, שהיא בעד שלילת אזרחות של אזרחים ערבים, אם הם לא נשבעו אמונים למדינה היהודית. היא אמרה דברים גזעניים בוטים נגד חברי כנסת ערבים. אני חושב שצריך להעמיד אותה למשפט ציבורי, ולא על דבר קטן ופעוט. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת אפללו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת רן כהן.
אלי אפללו (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, בימים אלה יש תחרות בערוץ השני – רקדן מצטיין, אני לא יודע בדיוק מה שם התוכנית - - -
(העבודה-מימד):
"נולד לרקוד".
אלי אפללו (קדימה):
"נולד לרקוד". מהתוכנית הזאת יוצאים רקדנים יוצאים מן הכלל ועם חשיפה בין-לאומית. משהו מאוד מפריע לי בעניין הזה. היום משרד המדע, התרבות והספורט, המחלקה למחול שלו גורמת נזק גדול מאוד בעצם אי-ההכרה ואי-ההתאמה למציאות של תוכניות "ריאליטי", שנותנות אפשרות לרקדנים מהפריפריה ומכל מקום אחר להוכיח את היכולת שלהם ולהתקדם הלאה. אני חושב שבשעה הזאת ובזמן הזה המחלקה הזאת צריכה להתייצב ולפתור את הבעיה, ולהתעדכן מה הציבור רוצה ולהתאים את עצמה למציאות. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת אפללו. חבר הכנסת רן כהן, ואחריו – חברת הכנסת סופה לנדבר.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, בימים אלה שבהם עוסקים בענקי רוח כאסתרינה טרטמן, אני רוצה לחזור ולעשות מה שאני עושה בכל יום שלישי בנושא של התאבדויות בישראל. אני רוצה להזכיר שבכל שנה מתאבדים בין 400 ל-500 ישראלים מכל הגילים, בהם כ-100 מתחת לגיל 24, תופעה חמורה בפני עצמה.
חייבים לראות, אדוני היושב-ראש, במבט משווה את המשאבים שמקצה המדינה, למשל למאבק בתאונות הדרכים, שבו משקיעים, ובצדק, מאות מיליונים, בשעה שלנושא הזה של אובדנות, שממנו מתים אנשים במספר דומה, המדינה לא משקיעה כלום, ממש כלום, אפילו לא שקל שחוק אחד.
בתקופה האחרונה הממשלה הקימה שתי ועדות מייעצות. הראשונה היא ועדה שהוקמה במשרד הרווחה לבניית תוכנית לטיפול במשפחות ויחידים לאחר ניסיונות התאבדות. הוועדה הגישה דוח מפורט עם המלצות חשובות בנוגע לטיפול באיומי התאבדות ולטיפול במשפחות. הוועדה השנייה היא במשרד הבריאות, בראשות ימימה גולדברג, והיא מכינה תוכנית לאומית למאבק בתופעת האובדנות. אלא, אדוני היושב-ראש, שלוועדות האלה לא הוקצו שום משאבים, כלום. מה ייעשה עם ההמלצות האלה של משרד הרווחה ומשרד הבריאות בלי המשאבים הדרושים ליישומן?
אני קורא לממשלה, לראש הממשלה, לכל השרים הנוגעים בדבר לקחת ברצינות את הנושא הזה, כי אפשר להציל נפשות ומצווה להציל נפשות. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חברת הכנסת סופה לנדבר, ואחריה – חבר הכנסת גפני.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, היום הגשתי וקיבלתי אישור לדיון מהיר בוועדת הכספים על אי-יישום חוק בית-חולים באשדוד. יושבים כאן חברי הכנסת שגם הם חברים בוועדה, ואני צריכה לומר להם תודה על כך שוועדת הכספים החליטה להטיל סנקציות על האוצר ולא לאשר העברות תקציביות של משרד האוצר, משום שבמשך כמה שנים, משנת 2002 ועד היום, החוק לא מיושם.
רבותי, הקמנו ועדת משנה של ועדת הכספים, שתעקוב מקרוב אחר יישום החוק. לא יכול להיות שבמדינת ישראל לא מיישמים חוק שאנחנו, חברי הכנסת, חוקקנו בכנסת. העיר אשדוד היא עיר ענקית, החמישית בגודלה בארץ, ולא ייתכן שאם הכנסת חוקקה את החוק הזה, ממשלת ישראל לא תיישם את החוק.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת גפני, ואחריו – חבר הכנסת ברכה.
(יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, בשנת 2006 הקצה משרד החינוך לשיפוצים בבתי-הספר 130 מיליון שקל, שיפוצים שכוללים גם שיפוצי בטיחות. החינוך העצמאי לא קיבל מהתקציב הזה אפילו לא אגורה אחת. אנחנו במדינה שוויונית – אפילו לא שקל אחד, אפילו לא לשיפוצי בטיחות. קודם כול, זו עבירה על החוק, כי החוק מחייב לתקצב את החינוך העצמאי כמו את כלל ילדי ישראל, אבל משרד החינוך לא תקצב.
בחודשים האחרונים ביקשנו שיוסיפו קצת כסף, כדי שיוכלו לעשות שיפוצים של בטיחות. אדוני השר, אני שמח לקרוא לך שר המדע – בעצם עוד לא שר המדע.
השר גאלב מג'אדלה:
מיועד.
(יהדות התורה):
אתה נמצא בממשלה שצריכה לדאוג לשוויון, אבל היא עוברת על החוק. נמצא פה הרב רביץ, ושנינו ביקשנו מהממשלה – הרי רוצים אותנו בקואליציה – שייתנו לפחות תקציב לשיפוצי הבטיחות. הבטיחו לנו שייתנו כמה מיליונים, אבל גם את זה הממשלה לא נתנה. גם את ההבטחה הזאת שנתנו לנו, שייתנו את מה שמגיע על-פי חוק – תראה במה אנחנו צריכים להתעסק, מה שאף אחד אחר לא צריך להתעסק בו. אנחנו צריכים להתעסק בזה שייתנו לילדי החינוך העצמאי אותו הדבר כמו לכלל הילדים? לא נותנים. אחרי זה יש הבטחה שייתנו קצת, אבל גם את זה לא נותנים. אחרי זה אתה אומר לי, השר מג'אדלה, שהערבים מקופחים? אתה טועה, החרדים מקופחים.
השר גאלב מג'אדלה:
שנינו. יש שוויון, שני המגזרים מקופחים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת ברכה. עד שהוא ייגש למיקרופון אני רוצה לברך את תלמידי בית-הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו, שנמצאים פה ביציע. נמצאים פה תלמידי הקורס לאקטואליה – כיתות ה', ו', ז' וח'. ברוכים תהיו. חבר הכנסת ברכה, בבקשה.
(חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לברכות שלך לתלמידים, ברוכים הבאים.
כפי שהחלטתי לפני שבועיים, אני מקדיש את הנאום הזה לעוד כפר ערבי-דרוזי, בעקבות אותה חגיגה שהיתה כאן לפני שבועיים. היום אני רוצה לדבר על הכפר פקיעין. בפקיעין חיים כ-5,200 תושבים. עם קום המדינה היו לכפר כ-20,000 דונם, והיום תחום השיפוט של הכפר הוא 2,800 דונם. אפשר לשער לאן הלכו השאר.
מספר התושבים שווה למספר התושבים בשלומי. מענק האיזון בשלומי הוא 15 מיליון שקל, ובפקיעין – 6.1 מיליוני שקלים. המועצה המקומית סובלת ממשבר כספי קשה, זה חודשיים הם לא משלמים משכורות וזה שנתיים הם לא משלמים לקרן פנסיה, קרן השתלמות וקופות גמל בסכום של כ-6 מיליוני שקלים. הבעיה העיקרית שנתקלים בה התושבים שם היא ועדת התכנון והבנייה. הם שייכים למעלות-תרשיחא, ושם ועדת התכנון עושה בהם שפטים. היתה אמורה לקום ועדת תכנון ובנייה של חמישה כפרים ערביים-דרוזיים, אבל עד היום לא נעשה הדבר הזה.
אם כך משתקף השוויון כלפי התושבים הערבים-הדרוזים, באמת אפשר לוותר על שוויון כזה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת בן-ששון, ואחריו – חברת הכנסת . אני מבין שהם הגיעו.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כדרכנו שני מחקרים. הראשון, מה מתאים יותר לערב הפורים מלעסוק בשאלות של התבוללות. ובכן, מחקר חדש של פרופסור דורון מנדלס מהאוניברסיטה העברית וד"ר אריה אדרעי מאוניברסיטת תל-אביב מצביע על כך שפירוד בין קהילות יהודיות משני עברי הים התיכון אחרי חורבן הבית השני הניב תוצאות הרות גורל. הם טוענים שהגורם להתבוללות נעוץ בכך שהתורה שבעל-פה לא תורגמה לשפות שדוברו באזור, בעיקר יוונית ולטינית. לכן קהילות שחיו במערבו של הים התיכון היו חשופות הרבה יותר להתבוללות מאשר קהילות במזרחו של אגן הים התיכון.
הדברים גם עולים בקנה אחד עם תחיקה של יוסטיניאנוס, שידועה בשם "נובלה 456" שחייבה קהילות במערבו של הים התיכון, באזור ביזנטי, לקרוא את התורה אך ורק ביוונית ואפילו בתרגום השבעים, על מנת למנוע את הכרת הפרשנות המסורתית לכתבי הקודש.
מחקר בתחום הניסויי: ניסיונות בהשבחת פירות מאכל הובילו חוקרים מהפקולטה למדעי החקלאות באוניברסיטה העברית ברחובות לגישה חדשה במציאת פתרונות לעיכוב התפתחות של תאי סרטן בבעלי-חיים וגם בבני-אדם. הם התבססו על פעילותו של ה-Actibind, שהוא חלבון שמופק מפטריות העובש השחור – שנדבר עליהן בהזדמנות אחרת כשנדבר על כתר ארם צובא, וזה עניין מרתק בפני עצמו. הוא ידוע כמקור למגוון אנזימים חיוניים בתעשיות מזון וטכנולוגיה. הם התעניינו בעניין שקשור בהשבחת פירות, ותוך כדי עבודה הם מצאו שהיסוד הזה יכול לעצור אספקת דם לגידול של ה-Actibind, והוא מונע מתאים סרטניים להינתק מן הגידול אל זרם הדם וליצור עוד גרורות. ומכאן פתוחה הדרך, מרתקת ומשמעותית מאוד, לעיכוב בגידול תאים סרטניים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת בן-ששון; השכלת אותנו. לא בטוח שכולם הבינו - - -
מנחם בן-ששון (קדימה):
- - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אבל גם ככה גלשת. חבר הכנסת יוסי ביילין, בבקשה.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשבוע קיבלנו הוכחה מפורשת לעובדה שידועה לכל מי שמכיר את המצב בחברון, שמתנחלים בשכונת אברהם אבינו פלשו לא רק לחנויות של השוק הסיטונאי המפורסם, שממנו הם פונו באופן חלקי, אלא גם לחנויות של שוק הירקות הסמוך. כדאי לך, חבר הכנסת הנדל, להקשיב לזה. אני בטוח שגם אתה לא מאושר מהמידע הזה.
השיטה פשוטה: מכיוון שבעלי החנויות מנועים, על-ידי צו של הצבא, מלפתוח את החנות שלהם ואף להגיע למקום, נותרת החנות סגורה. המתנחלים שוברים קיר אחורי של החנות ומתחילים לבנות בפנים, כך שמי שעובר ברחוב יכול לחשוב שמדובר בסתם חנות סגורה. למעשה הם פלשו כך ל-16 חנויות לפחות, ובהן בתי מגורים ואף סניף של "בני עקיבא".
בעקבות תלונות במשטרה של בעלי החנויות, הגיעו השוטרים ואנשי המינהל האזרחי לחנויות הללו בשבוע שעבר, עם צווי חיפוש, כדי לבדוק את המצב. הם פתחו את הדלתות הסגורות וגילו, מה שלא הפתיע איש מהנוכחים, שמאחורי הדלת ניצב לו קיר של חדר. חור קטן בקיר הראה לשוטרים שמדובר בבית שגרים בו מתנחלים לתפארת מדינת ישראל. כלומר, המתנחלים במקרה הזה פשוט גנבו חנות והפכו אותה לבית. כל הסיפור הזה תועד במצלמות של המשטרה ושל המתנחלים עצמם, וכל מי שחיפש הוכחה למעשי המתנחלים יכול היה שוב לראותם בפעולה. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת ביילין. חבר הכנסת אלדד, ואחריו – חבר הכנסת רותם.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תודה, אדוני היושב-ראש. בחודשים האחרונים יש מערכת של התנכלויות לתושבי גוש-עציון. זה מתחיל בפריצות, גנבות עדרים, גנבות סוסים, גנבות רכב, חדירה לבתי-כנסת, חדירה לגני-ילדים. כל התלונות למשטרה נגמרות בסיכום שמדובר באירוע פלילי ולא באירוע לאומני. התושבים שהפגינו על ההידרדרות במצבם הביטחוני, ויצאו בצעדה מבת-עין לצוריף, נתקלו באלימות משטרתית קשה ביותר, נעצרו והואשמו בפלילים.
כתבתי לשר הביטחון שהמצב מידרדר על רקע לאומני ולא פלילי, וכל אירוע פלילי, לכאורה, באזור כזה מביא לאירוע חבלני. לא זכיתי לקבל תשובה משר הביטחון.
שלשום נרצח יהודי בבת-עין. הכתובת היתה רשומה על הקיר והיא עדיין רשומה עליו. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת אלדד. חבר הכנסת רותם, ואחריו – חבר הכנסת רביץ.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש הנכבד, חברי הכנסת, לצערי, חבר הכנסת זחאלקה יצא וגם חבר הכנסת רן כהן, שדיבר לנו על ענקי רוח. כשאני רואה ושומע את חבר כנסת רן כהן מדבר על ענקי רוח אני ממש מתרגש.
אבל אני רוצה לומר – משום שהשמיצו פה את השר ליברמן ואת חברת הכנסת טרטמן ובעצם את סיעת ישראל ביתנו בגזענות, אני רוצה להבהיר: אנחנו מתנגדים לטרנספר, מעולם לא ביקשנו טרנספר. אבל, וזה אבל גדול, אנחנו חושבים שחברי כנסת, גם אם הם מוסלמים, שיושבים בבית הזה, חייבים להיות נאמנים למדינת ישראל; לא לארגוני טרור, לא לעודד ארגוני טרור. ומי מהם שאיננו חושב שהוא צריך להיות נאמן למדינת ישראל, למרות הצהרתו, אין מקומו בבית הזה. אזרחים ישראלים שאינם רוצים להיות נאמנים למדינה הזאת, אין מקומם במדינה הזאת. לא היידר ולא גזענות. הגזענות אצלכם ולא אצלנו. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת רביץ, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת חנין.
אברהם רביץ (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאחרונה מתפרסמת בעיתונות הישראלית בכלל ובעיתון "הארץ" בפרט סדרת כתבות מצמררת על האנטישמיות שפושה בחברה, אשר מוביליה הם צעירים ובני-נוער אשר מקרוב באו ואשר מכתימים את שמם של רבבות העולים המבורכים.
האנטישמיות הזאת מזכירה ימים אפלים בהיסטוריה, אשר כמה מבינינו חווינו באירופה החשוכה. גם שם זה התחיל ביריקות, רדיפות, מכות והשפלות. ראשית דרכה אל מול יהודים שבחזותם נראו כיהודים, וגם כאן, לפי מה שמתפרסם, התופעה הזאת מתחילה בהתנכלויות, השפלות ומכות נגד מי שחזותו יהודית מקורית.
אבל שם, באירופה ההיא, זה לא נעצר אצל היהודים הדתיים אלא זה פרץ כל גבול, וחווינו את מה שקרה. גם כאן אין ביטחון שאכן סופגי השנאה יהיו רק כאלה שחזותם מעידה עליהם שהם שומרי תורה ומצוות. זה כבר פרץ בגלי שנאה נגד כל מה שקורה כאן, בעצם נגד קיומה של מדינה יהודית.
הגשתי הצעה דחופה לסדר-היום כדי לדון בנושא זה, אך לצערי הצעתי לא התקבלה. אני פונה בזה לנשיאות הכנסת שתקדיש דיון מיוחד לסכנה ותחפש את הדרך הנאותה לגדוע את מקור השנאה בעודה באבה. אם לא נמצא את הדרך החינוכית, וחוששני שהעניין קשה עלינו, הרי שלדעתי אין מקומם של אנשים אלה בארצנו, ויש למצוא דרך להיפטר מהם מהר ככל האפשר. גם למעננו ולמען בנינו, ולמען ישמעו ויראו. עלינו לזכור כי התגובה שלנו בארצנו מקרינה על התייחסותן של מדינות העולם לתופעה מבישה זו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת חנין, ואחריו – חבר הכנסת אבשלום וילן.
(חד"ש):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, לפני עשר שנים קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלטה חשובה, החלטה היסטורית, להקים באזור שפלת יהודה אזור של מרחב ביוספירי. הכוונה היא לשמור על אזור טבע מיוחד במינו, ולשמור אותו מפני עודף פיתוח; לפתח את האזור אבל תוך התחשבויות ברגישויות הסביבתיות המיוחדות של המקום הזה, ומתוך רצון לשמור על הרקמה הייחודית שמאפיינת אותו.
למרבית הצער, ההישג ההיסטורי החשוב הזה נמצא היום תחת איום, בסכנה. מקורה של הסכנה – ממשלת ישראל. ממשלת ישראל מקדמת הקמה של כמה יישובים חדשים נוספים למפוני גוש-קטיף בתחומיה של השמורה הביוספירית, בתחומי המרחב הביוספירי, וכל זאת תוך התעלמות מהליכי התכנון המקובלים, במסלולים עוקפי ערוצי תכנון.
כמובן, הכול נעשה בשם מצוקתם של מפוני גוש-קטיף. אבל כאשר בוחנים את הנתונים רואים שבזמן שבכל היישובים החדשים שמתוכננים לקום באזור הזה מיועדות להתיישב 250 משפחות חדשות, ביישובים שכבר קיימים במקום, ונמצאים ולא צריך להקים אותם, יש מקום, לפי תוכניות מאושרות, ל-550 משפחות.
לכן אין שום סיבה להקים יישובים חדשים. אין שום סיבה להרוס את המרחב הביוספירי המיוחד הזה. יש אפשרות למצוא פתרונות לתושבי גוש-קטיף שרוצים לעבור למרחב לכיש, לאזור השמורה הביוספירית, לחיות ביישובים הקיימים שם. זה יהיה פתרון נכון וראוי עבורם, וזה יהיה פתרון נכון וראוי עבור הציבור הישראלי, שזה אחד הערכים והמקומות החשובים לו במיוחד.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה, חבר הכנסת חנין. חבר הכנסת אבשלום וילן, ואחריו – חברת הכנסת .
אבשלום וילן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את כיתת אקטואליה בבית-הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו, שנמצאים פה בקהל.
אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, אף-על-פי שאתה תהיה חלק מנשוא דברי, להביע את המחאה על מינויה של חברת הכנסת אסתרינה טרטרמן לשרה בממשלת ישראל.
קראתי היום את הדיון של ועדת האתיקה בקובלנה של , והסבירה שם השרה המיועדת שדבריה היו כלליים ולא אישיים. אז גם דברי יהיו כלליים.
אני חושב שיושב-ראש סיעת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, שמנהל את סיעתו ביד רמה, בזרוע נטויה, אבל ספק אם בצורה דמוקרטית, הבנתי שהוא החליט פה אחד, וכולם – "אמן". אני חושב שבסיעתך, אדוני היושב-ראש, יש כמה חברים ראויים, שאני חלוק עליהם פוליטית, אבל אני חושב שהם אנשים ראויים על-פי כל קנה מידה לשרת כשרים בממשלת ישראל.
קריאה:
- - -
אבשלום וילן (מרצ):
אני פונה ליושב-ראש הישיבה. אני אמרתי קודם שאני אתייחס אליו אישית, אז תבין שזה מספיק.
אני חושב שפעם אחרי פעם אנחנו יוצרים זילות של החיים הפוליטיים. לא רק שאני חושב שמבחינה פוליטית ייגרם לכם נזק – לכלל הציבור הישראלי – ממהלכים מסוג כזה, שאינם דמוקרטיים, שהם יותר מאשר מעלים גבה, ואינני מדבר על כל הגילויים של היומיים האחרונים. אני לא רוצה לדבר על האישי, אני מדבר במישור העקרוני. אם המפלגות לא יקפידו על מינויים ראויים, בל נלין אחרי זה על כל הציבור, איך הוא מסתכל על הפוליטיקאים, איך הוא מבקר את הכנסת, איך הוא מבקר את הממשלה. עדיין לא מאוחר. גם איווט ליברמן יכול לטעות ולתקן את המעוות.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חברת הכנסת , ואחריה – חבר הכנסת מאיר פרוש.
(העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, אדוני השר, גם אני רוצה להביע במלה את המחאה שלי על ההחלטה של ועדת האתיקה. קיוויתי שלפחות יהיה מסר של ריסון על ההתבטאות המאוד-מאוד קשה, שפגעה – לא באופן אישי בחברי גאלב מג'אדלה, אלא בציבור מאוד-מאוד רחב. אם אנחנו, נבחרי הציבור, לא נהיה דוגמה לסבלנות ולסובלנות, אין לנו זכות לדרוש את זה מאף אחד.
העניין שאני רוצה להעלות היום הוא השביתה, שבעצם שמענו והתבשרנו שבהתערבות ראש הממשלה הופסקה. אבל אני שואלת מכאן: האם ההפסקה הזאת היא כיבוי שרפות? האם ההפסקה הזאת היא זמנית? הרי אנחנו עדים להלנות שכר ברשויות המקומיות.
השבוע התקיימו שני דיונים. בושה וחרפה, ראשי רשויות שבפנסיה הגיעו פה לוועדת הפנים, והם אמרו – שליחי ציבור שחודשים לא מקבלים משכורת. אבל מה החמור ביותר? הם גם לא מקבלים הלנת שכר, כי הם ראשי רשויות. פשוט מאוד, הנושא הזה הפך עובדים לעבדים, ואני חושבת שהוא פוגע בצלם האנוש של כולנו. חשוב מאוד לתת פתרון מהשורש ולא עוד פעם כיבוי שרפות. השביתה הבאה, כולנו נצפה אותה, והיא רק עניין של זמן. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחברת הכנסת חילו. חבר הכנסת פרוש, ואחריו – חבר הכנסת גבאי.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בעוד ימים ספורים נחוג כולנו את חג הפורים, כאשר אנו מזכירים לעצמנו את המאורעות שהביאו לקביעת החג, על-ידי מרדכי ואסתר. הכוונה היא, כמובן, שנחיה את כל הפרשה, מהגזירה של אחשוורוש והמן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים ועד הסיום הטוב: "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם". כידוע, חז"ל קבעו: משנכנס אדר מרבין בשמחה. דרך אגב, המלה "שמחה" שווה בגימטרייה למלה "שנה". ללמדנו שהשמחה שיש להרבות בה בחודש אדר משליכה ונמשכת בכל ימות השנה.
לכן, כאשר היטלר בטהרן קורא, חלילה, להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, אנו מצפים לישועת ה', ובחיזוק שמירת התורה והמצוות נזכה לנאמר במגילת אסתר, ונקרא את זה בעוד כמה ימים: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר", וכן יאבדו כל השונאים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת גבאי, ואחריו – חבר הכנסת ואסל טאהא.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו קוראים בעיתון "מעריב": הופיעו גנבים במשק של אריה שוורץ בשדמות-דבורה. בעקבות פרשת שי דרומי חשש החקלאי לצאת אליהם חמוש והשאיר את הרובה בארון. התוצאה, הגנבים ירו לעברו שש פעמים ורק בנס שוורץ לא נהרג. "פורצים אלי הביתה ואני לא יכול לעשות כלום" - זאת התוצאה כאשר הגנבים יודעים שהם יכולים לירות ובעל החווה, שיש לו נשק, לא יכול לירות. אילו ידעו שהוא יכול לירות, יכול להיות שהם היו שוקלים פעמיים אם להיכנס לחוותו. זה אומר כמה החוק, שכעת הוא בדרך, ואני מקווה שהוא לא ייתקע בוועדה והוא יוכל להתגלגל, יגן על האנשים שהם חסרי הישע, אלה שנמצאים בביתם וסובלים מהתנכלויות. זה דבר אחד.
דבר שני, אני רוצה להגיד: כשאני קורא את החלטותיה של ועדת האתיקה כלפי אנשים שניבלו את הפה, חברי כנסת – כמו ששמענו פעם מ, והעבירו את זה ככה; וכמו שאנחנו רואים את , איך הוא התייחס לחברים והוציא אותם מהכנסת בלי דין ודברים, בצורה פרועה חסרת אחריות, אנשים יושבים על במה משתמשים בסמכותם – לדעתי אולי יש מקום לבטל את ועדת האתיקה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. חבר הכנסת ואסל טאהא, ואחרונת הדוברים – חברת הכנסת .
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סוף-סוף נערכה פגישה חשובה של השר שטרית בדרום עם נציגי הפזורה. פגישות כאלה אני מעודד, וחובתי לחזק את ידיו של השר שטרית על הצעד החשוב הזה, מפני שכל הזמן תבענו ודרשנו שנציגי הממשלה ייפגשו עם אנשי הפזורה וישמעו את בעיותיהם. לאורך כל שנות המדינה לא התקיימה פגישה כזאת.
לכן אני מברך אותו על הפגישה הזאת, ואני מקווה שיצא ממנה עשן לבן, אף-על-פי שבסופה של הפגישה הסיכום היה חסר. סיכמו על ועדה בראשות שופט בדימוס, שימשיך את הדיונים ואת החקירה של כל סוגיית הקרקע של הפזורה. זה מחד גיסא. מאידך גיסא, החסר הוא שלא הקפיאו את הריסת הבתים לפחות עד שיצאו המלצות מהוועדה הזאת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת ואסל טאהא. חברת הכנסת סוגרת את הנאומים בני דקה, בבקשה.
(העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, קורס האקטואליה של המורה אסנת מבית-הספר הפתוח הדמוקרטי, שלום לכם.
התבשרנו שהשביתה במשק מחר נמנעה בגלל פגישה של ראש הממשלה ויושב-ראש ההסתדרות עופר עיני. לכולם רווח שאין מחר שביתה. שביתה הפכה להיות מלה גסה, ולא כך היא. שביתה היא הנשק הכמעט יחיד בידיו של העובד כדי להתגונן מפני עריצות מעסיקו. אלמלא זכות השביתה וזכות ההתארגנות היו כל העובדים בישראל הופכים למרמס.
חוט משותף עובר בין עובדי הרשויות, ששכרם הולן; בין המורים, שמרוויחים שכר רעב עבור עבודה קשה ומאומצת; ובין עובדי חברת החשמל, שמבקשים להפריט אותם לדעת, ולא תנוח ולא תשקוט דעתו של איש עד שכולם יהיו מפוטרים ובמקומם יבואו עַבדי קבלן. החוט המקשר הוא הניסיון התמידי לכרסם בעבודה המאורגנת ולהפוך את כל העובדים הגאים במשק לעבדים.
אני רוצה לחזק את ידיו של יושב-ראש ההסתדרות, עופר עיני, למען יהיה בו כוח להוביל את המשק כולו לשביתה, ואני מבקשת מהציבור לעמוד מאחורי השובתים, כי הסולידריות בין העובדים היא בסיס להמשך הקיום הנורמלי של המשק בישראל. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחברת הכנסת , ואנחנו סיימנו את הנאומים בני דקה.
הודעת הוועדה לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
[כ/106; "דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27221.]
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסדר-היום. הודעת הוועדה לזכויות הילד בדבר רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון מס' 3) (תנאים לזכאות למעון יום שיקומי), התשס"ו-2005 - אני מזמין את יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד, חברת הכנסת , למסור את ההודעה.
אני רק מזכיר, לפני דבריה, שעל-פי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, רשאית סיעה להציע תוך שבועיים ממסירת ההודעה שדין הרציפות לא יחול על הצעת החוק. בבקשה.
(יו"ר הוועדה לזכויות הילד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון מס' 3) (תנאים לזכאות למעון יום שיקומי), התשס"ו-2005, הוגשה ביוזמתם של 25 חברי הכנסת ובראשם חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ונסים דהן.
הצעת החוק התקבלה בקריאה ראשונה במהלך תקופתה של הכנסת השש-עשרה, ביום י"ח בכסלו התשס"ו, 19 בדצמבר 2005, בתמיכתם של 58 חברי הכנסת, ללא מתנגדים או נמנעים, והועברה לוועדה לזכויות הילד.
במאמר מוסגר יצוין, כי לאחר שהצעת החוק הוגשה וטרם פרסומה בנוסח הכחול, התמנה חבר הכנסת מלכיאור לחבר הממשלה, ומשכך נמחק שמו מרשימת חברי הכנסת החתומים על ההצעה. עם זאת, בראשותו באו חברי הכנסת בדברים עם נציגי הממשלה, והושגו הסכמות שונות לגבי מציאת פתרון למעונות היום השיקומיים.
כעת, משנתכנסה הכנסת השבע-עשרה, נדרשה שוב הוועדה לזכויות הילד להצעת החוק. בישיבתה ביום ב' באדר התשס"ז, 20 בפברואר 2007, החליטה הוועדה להודיע לכנסת על רצונה שיחול דין רציפות על הצעת החוק, ואני מתכבדת להביא הודעה זו בפני מליאת הכנסת. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה רבה לחברת הכנסת .
הודעת ועדת החינוך, התרבות והספורט על רצונה
להחיל דין רציפות על הצעת חוק
[מס' כ/108; "דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27330.]
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו נעבור לסעיף 4 בסדר-היום: הודעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הספרייה הלאומית, התשס"ו-2005. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, לעלות ולמסור את ההודעה.
אני מזכיר לכם שעל-פי חוק רציפות הדיון בהצעות החוק, רשאית סיעה להציע בתוך שבועיים ממסירת ההודעה שדין הרציפות לא יחול על הצעת החוק. בבקשה.
מיכאל מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, קודם כול, אני שמח מאוד על מה שבישרה לנו יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד עכשיו - על החלת דין רציפות על הצעת חוק מעונות שיקומיים, חוק שאנחנו חייבים לא רק להחיל את דין הרציפות עליו אלא גם לגמור.
עכשיו דנים בהחלת דין הרציפות על הצעת החוק הספרייה הלאומית, הצעת חוק שהציע בזמנו חבר הכנסת פרופסור אלדד. אנחנו דנו לעומק בהצעת החוק הזאת, וגם היינו, כל ועדת החינוך, בביקור בספרייה הלאומית. אם היה צורך בהצעה הזאת בכנסת הקודמת, בשנת 2005, כל שכן שיש צורך עכשיו.
בקיצור, החוק אומר שצריך לעגן בחקיקה את מעמדה של הספרייה הלאומית, לקבוע שמקום מושבה יהיה בירושלים, לעגן את תפקידיה, את מעמדה העצמאי ואת הפעלתה באמצעות חברת ספרייה לאומית שתהיה חברה למטרות ציבוריות. זה נחוץ מאוד. כל מי שמכיר את המציאות של הספרייה הלאומית מבין כמה הזנחנו אותה והתפרקנו מהנכסים התרבותיים האיכותיים שלנו בזה שלא היתה ספרייה כזאת עד היום - בעיקר בשנים האחרונות, כאשר האוניברסיטה לקחה על עצמה את הטיפול בעניין, אבל כמובן אין לה המשאבים והיכולת לעשות זאת בצורה רצינית. אנחנו דנו בזה לעומק, וראינו שיש גם רצון של הממשלה להתקדם בנושא הזה. לכן, אנחנו מציגים בפני הכנסת היום את רצוננו להחיל את דין הרציפות על הצעת החוק הזאת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת מלכיאור.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34), התשס"ז-2007
[מס' כ/128; "דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' 6602; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34), התשס"ז-2007 - קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת , להציג את הצעת החוק. להצעת החוק אין הסתייגויות. בבקשה.
(יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפניכם, בשם הוועדה לקידום מעמד האשה, את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34), התשס"ז-2007, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת החוק מקורה ביוזמתו של חבר הכנסת .
סעיף 6 לחוק עבודת נשים, אשר עניינו חופשת לידה, קובע, בין היתר, כי עובדת שחלתה ואושפזה בבית-חולים או שהילד אשר ילדה חייב להישאר בבית-החולים או לחזור אליו לאשפוז, זכאית להאריך את חופשת הלידה, ובלבד שתקופת האשפוז שלה או של ילדה, לפי העניין, עלתה על שבועיים. התקופה האמורה פורשה על-ידי בתי-המשפט כתקופה רצופה, ולפיכך עובדת שאושפזה פעמים אחדות בתוך תקופת חופשת הלידה אינה זכאית להארכתה אף אם מספר ימי האשפוז המצטברים עלה על 14 ימים.
הצעת החוק המונחת בפניכם מבקשת לקבוע, כי עובדת תהא זכאית להארכת חופשת הלידה אף אם ימי האשפוז שלה או של ילדה, לפי העניין, לא היו רצופים, ובלבד שסך כל ימי האשפוז כאמור עלה על 14 ימים.
חשוב להדגיש כי צבירת ימי האשפוז נעשית בנפרד לעובדת ולילדה, וכי אין מדובר במסלול משולב אלא ב"מסלולי צבירה" העומדים כל אחד בפני עצמו.
הוועדה לקידום מעמד האשה נדרשה, במהלך הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, להגדיר במפורש מהו אשפוז לצורך חיקוק זה. בתיאום עם נציגי הממשלה, הוחלט כי אשפוז יוגדר כשהות של אדם בבית-חולים במשך 12 שעות לפחות לשם קבלת טיפול רפואי. הגדרה זו כוללת, למעשה, כמה אלמנטים: ראשית - משך השהות המינימלי בבית-חולים אשר יקים זכאות להארכת חופשת הלידה הוא 12 שעות. שנית - אין נפקות אם 12 השעות הללו התרחשו במהלך היום או הלילה. שלישית - אין חובה שהשירות הרפואי יינתן דווקא במחלקת אשפוז, ולצורך העניין מספיקה שהות בחדר מיון. רביעית - אם המטופל אושפז בסופו של דבר במחלקת אשפוז, השעות שבהן שהה בחדר מיון יבואו במניין השעות המקימות את הזכאות. הגדרה זו תואמת כמעט במלואה את הנוהל של המוסד לביטוח לאומי ושל משרד הבריאות שלפיו משולמים היום מענקי לידה ואשפוז, אשר משמש גם לצורך פירוש סל השירותים בקופות-החולים.
סעיף 2 להצעת החוק עוסק בתחילת החוק ובתחולתו. בנושא זה חלו שינויים תוך כדי הליך החקיקה. בהתאם למוצע, החוק יחול על עובדת אשר היתה בחופשת לידה ביום התחילה ואילך. נוסח זה מכניס תחת כנפי החוק נשים אשר בחרו לצאת לחופשת לידה גם טרם הלידה עצמה - אפשרות שכמובן קיימת לפי החוק היום. כפועל יוצא, אם אותה עובדת נאלצה להתאשפז במהלך אותה תקופה - לפני הלידה אך בחופשת הלידה - גם היא תהא זכאית להארכה.
אנחנו השתכנענו, בעיקר בעקבות בקשת המוסד לביטוח לאומי - בתחילה ביקשנו לקבוע בסעיף תחולה בתוך 30 יום - שיש צורך להיערך להפעלה תקינה של החוק החדש. לאחר דין ודברים עם נציגי הממשלה ועם נציגי המוסד לביטוח לאומי הוחלט כי תחילת החוק תידחה ב-90 יום, דהיינו החוק הזה אשר אנחנו מחוקקים היום יהיה בתוקף בסוף מאי ותחילת יוני לצורך העניין.
הצעת החוק מוגשת ללא הסתייגויות. אני מבקש את תמיכת הכנסת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
אני מבקש להודות למנהלת הוועדה דלית אזולאי. אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין הלית מגידו, על המאמץ בהכנת הצעת החוק. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת סער.
כאמור, אין הסתייגויות להצעת החוק, ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. נא לשבת, ונא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 2-1 - 14
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 2-1 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 14, נגד - אין, ונמנעים - אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא לשבת. נא להצביע.
הצבעה מס' 3
בעד החוק - 15
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34), התשס"ז-2007, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 15, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 34), התשס"ז-2007, נתקבלה בקריאה שלישית.
חבר הכנסת , יוזם החוק, ביקש לומר כמה מלים. בבקשה.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
העיקר שתברך את יושב-ראש הוועדה.
(קדימה):
אתה יודע? לא חשבתי על זה. טוב שהזכרת לי.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להודות לכנסת על תמיכתה בחוק הזה שהובלתי והגשתי. אני מבקש להודות לצוות הוועדה לקידום מעמד האשה בראשותו של חבר הכנסת . אני חושב שכמעט שברנו שיא בזמן חקיקת חוק - לא?
(יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
כבר עשינו דברים יותר מהר, אבל גם זה מהר.
(קדימה):
בסדר, אבל זה היה מספיק מהר. אני חושב שהחוק הזה חשוב. יושב-ראש הוועדה הציג את פרטי החוק, ולא אכנס לזה. אני חושב שהוא עוד שלב חשוב ביכולת ההשתלבות של נשים בעבודה וההשתלבות שלהן גם בתהליכים שלאחר הלידה ובמהלכה. אני חושב שזה תיקון חשוב וראוי, ואני מודה שוב לכנסת על תמיכתה ואני שמח שהחוק הזה עבר. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת .
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 35), התשס"ז-2007
[מס' כ/121; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 4457; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו נעבור לסעיף הבא: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 35), התשס"ז-2007, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת , להציג את הצעת החוק. בבקשה.
(יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני מליאת הכנסת, בשם הוועדה לקידום מעמד האשה, את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 35), התשס"ז-2007, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
עניינה של הצעת חוק זו, שהיא יוזמה משותפת לחברות הכנסת ו ולי, בשני נושאים הכרוכים זה בזה: החמרת הענישה על פיטורי נשים במהלך היריון או חופשת לידה ללא היתר והארכת תקופת ההתיישנות על עבירות על החוק.
בסעיף 14 לחוק עבודת נשים יש שתי רשימות נפרדות של עבירות, ובצדן – עונש. ברשימה הראשונה מצויות העבירות המהותיות והחמורות יותר: העבדה בניגוד לחוק או שלא בהתאם לתקנות, אי-מתן חופשת לידה, פיטורי עובדת שלא כדין. העונש על העבירות הללו הוא קנס, שקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ועומד היום על 67,300 שקלים או מאסר של חודש אחד, או שני העונשים כאחד.
ברשימה השנייה מצויות עבירות נוספות בקטגוריה פחות חמורה: הפרעה למפקח עבודה במילוי סמכויותיו, אי-החזקת פנקס עובדות או אי-ניהולו של פנקס כאמור, אי-פרסום הוראות החוק במקום העבודה. העונש על העבירות הללו הוא הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ועומד היום על 12,900 שקלים או מאסר של חודש אחד, או שני העונשים כאחד.
לפני שאני אסביר את העניין העונשי, אני מבקש להסביר לבית שהפונקציה של סיווג העבירה, אם היא חטא או עוון – זה דבר שמשליך על תקופת ההתיישנות. כאשר תקופת ההתיישנות קצרה במיוחד, המשמעות היא פגיעה קשה ביותר ביכולת האכיפה, מה גם שנשים רבות ואנשים רבים לא מודעים בכלל להוראות החוק בנושא הזה. אני כמובן רוצה לומר שיש מנגנון שמוסדר בחוק – יש מחשבות לשנות אותו, כהנה וכהנה, לא חשוב לעניין זה – אשר מאפשר קבלת היתר גם במקרים האלה. אנחנו, כמובן, מדברים על מקרים שבהם הדבר מתבצע ללא היתר.
החמרת הענישה לענייננו היא בשני מובנים: הכפלת הקנס שקבוע לגבי העבירות החמורות שציינתי – ראוי לציין ששינוי זה יביא להתאמה בין הקנס הקבוע בחוק עבודת נשים לזה הקבוע לעבירות בעלות אופי דומה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. שנית, הארכת תקופת המאסר המרבית, לגבי כל העבירות, מחודש מאסר לשישה חודשי מאסר. כפועל יוצא, כל העבירות המנויות בסעיף 14 לחוק עבודת נשים, שהיום מסווגות כעבירות מסוג חטא, יהפכו להיות מסווגות כעבירות מסוג עוון. המשמעות האופרטיבית היא, שתקופת ההתיישנות הקבועה בצדן של אותן עבירות, בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי, תתארך משנה אחת בלבד מיום ביצוע העבירות לחמש שנים מיום ביצוע העבירות. במובן זה הצעת החוק תאפשר הן אכיפה אפקטיבית יותר נגד מעסיקים עברייניים והן הגברת ההרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.
אני רוצה להדגיש שנציגי משרד התמ"ת אשר השתתפו בדיון בהצעת החוק בוועדה הדגישו את החשיבות, החיוניות והדחיפות שהם רואים בתיקון החוק הזה. אגב, הצעת חוק ממשלתית בעניין זה ממש הוגשה במסגרת רפורמה רחבה בחוק עבודת נשים, שהוגשה עוד במהלך הכנסת הקודמת. הכנסת הזאת החילה עליה את דין הרציפות לפני למעלה מחצי שנה, והיא עדיין נמצאת בוועדת העבודה והרווחה. למעשה, התקיים דיון אחד בוועדת העבודה והרווחה באותה רפורמה. כלומר, אנחנו עוסקים כאן, אדוני השר וגברתי השרה, בפרגמנט אחד מתוך רפורמה יותר רחבה, אשר ראינו חיוניות רבה ביכולת לקדם אותו במהירות לנוכח עמדת הגורמים הרלוונטיים.
אני רוצה לומר מעבר לכך, שהצעת החוק הזאת היא נדבך במהלך הרבה יותר רחב שהוועדה לקידום מעמד האשה עוסקת בו היום, והוא חקיקת מגן לגבי נשים בהיריון, בחופשת לידה ולאחר חופשת לידה. במובן מסוים, גם הצעת החוק שקדמה לה וגם הצעת החוק שעברה כאן לפני כשבועיים, שעסקה בהגבלת תקופת מניעת הפיטורים אחרי חופשת לידה, יוצרות את האקלים שמשפר את הסיכוי של הנשים לשמור על מקום העבודה שלהן וגם לחזור אליו לאחר חופשת הלידה. אני חושב שבזה אנחנו תורמים – אני בא בדיוק מדיון בסוגיית תעסוקת נשים, לקראת יום האשה הבין-לאומי, שיתקיים בשיתוף עם שדולת הנשים וגם ישודר בטלוויזיה – אנחנו תורמים בעניין זה ליותר שוויון בשוק העבודה אבל גם ליותר השתתפות בשוק העבודה, שוודאי שבראייה מקרו-כלכלית זה נושא חשוב ביותר.
הצעת החוק הזאת מוגשת ללא הסתייגויות גם היא. אני מבקש את תמיכת הכנסת בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
אני שוב מבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין הלית מגידו. אני רוצה להודות למנהלת הוועדה, דלית אזולאי. אני רוצה להודות גם לממשלה ולנציגי משרדי הממשלה, אשר השתתפו בדיוני הוועדה, על שיתוף הפעולה. אני רוצה גם להודות לחברות הכנסת ו, אשר היו שותפות ליוזמת החקיקה הזאת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת .
אנחנו נעבור להצבעות. מי שרוצה להצביע – נא לשבת. להצעת החוק אין הסתייגויות ולכן נעבור להצבעה בקריאה שנייה. רבותי חברי הכנסת, נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיף 1 – 27
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 27, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 28
נגד - אין
נמנעים – אין
חוק עבודת נשים (תיקון מס' 35), התשס"ז-2007, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 28, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 35), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה שלישית.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הודעת מזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת :
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק אזורי עדיפות לאומית, התשס"ז-2007.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 5), התשס"ז-2007, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה רבה.
נתוני דוח העוני לשנת 2006;
הפרטת שירותי הרווחה על-ידי הממשלה
["דברי הכנסת", חוב' ט"ז, עמ' 6652 ועמ' 6660.]
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים לדיון משולב בנושאים: נתוני דוח העוני לשנת 2006, דיון בעקבות הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת , , , טלב אלסאנע, , ג'מאל זחאלקה, רן כהן, -שלו, סופה לנדבר ו; והפרטת שירותי הרווחה על-ידי הממשלה, דיון בעקבות הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת , , חיים כץ, , ו.
אני מזמין את ראשון היוזמים של נושא נתוני דוח העוני לשנת 2006, חבר הכנסת - יש לך עשר דקות. אחריו – חבר הכנסת ; עשר דקות גם לך. ולשאר הדוברים – שלוש דקות לכל אחד. בבקשה, חבר הכנסת ברכה.
(חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, בסוף חודש ינואר התפרסמו נתוני העוני השנתיים במדינת ישראל. על אף הדיבורים על צמיחה כלכלית בשיעור של 5% בשנה שחלפה, ועל אף דיבורים על התייצבות כלכלית ועל צמיחה, כאמור, ועל השקעות, המספרים שהתפרסמו במסגרת דוח העוני לא היו רק מאכזבים אלא מתסכלים. מתסכלים במובן הזה, שכביכול, כשיש צמיחה, אמור מעגל העניים להצטמצם. אבל החוק הזה אינו תקף לכלכלה הישראלית, לנוכח העובדה שאומנם יש צמיחה, אבל היא מתנקזת לכיסם של חתכים מצומצמים מאוד של בעלי ההון והעשירים או של חברות. מנעמי הצמיחה אינם מגיעים לאדם הפשוט. גם ההשקעות הממשלתיות אינן עושות את הצדק הנדרש על מנת לאזן את הרודנות של ההון בכלכלה הישראלית, ומטבע הדברים גם בחברה הישראלית. לכן אנחנו עדים לתופעה שהולכת ומעמיקה משנה לשנה: מספר העניים אינו יורד והוא עולה בצורה תדירה מדי שנה.
יש כאלה שיגידו שזה נגזר מעצם המשטר הכלכלי, הקפיטליסטי, במדינת ישראל. אבל אם משווים את מדינת ישראל למדינות המפותחות, מדינות ה-OECD, אנחנו מגלים ששיעור העוני במדינת ישראל הוא כפול כמעט בדיוק, או בעצם יותר מכפול, לעומת המדינות האלה. שיעור העוני במדינת ישראל הוא קרוב ל-20.6%, ובמדינות ה-OECD שיעור העוני הוא 10.2%.
בישראל יש כ-417,000 משפחות עניות, שהן כמיליון ו-630,000 אזרחים, שהם קצת יותר מ-20% של האוכלוסייה. מתוך המשפחות האלה, 33% הן משפחות ערביות, אף ששיעור המשפחות הערביות בכלל האוכלוסייה אינו עולה על 15%. אם אמרנו ששיעור העוני במדינת ישראל הוא 20.6%, שיעור העניים בקרב האזרחים הערבים הוא 53%, לעומת 20% מכלל האוכלוסייה. בקרב הילדים הערבים, 60% חיים מתחת לקו העוני. ואם הולכים צעד נוסף ומשווים בין ההכנסות, ממוצע ההכנסה לנפש במדינת ישראל הוא קרוב ל-17,000 דולר בשנה. אבל אם מפרקים את החבילה בין יהודים לערבים, ממוצע ההכנסה של האזרח היהודי – 21,000, וממוצע ההכנסה של אזרח ערבי הוא קרוב ל-7,000, שזה שליש.
רבותי חברי הכנסת, המספרים האלה הם לא מספרים מקריים, המספרים האלה אינם מספרים מולדים, שנולדים עם האנשים, אלא הם פרי באושים של מדיניות אפליה מתמשכת.
אתמול התקיים בוועדת הפנים והגנת הסביבה דיון בנושא המשבר ברשויות המקומיות ואי-תשלום משכורות. מנכ"ל משרד הפנים אמר, בין שאר הפנינים שאמר שם, שהמשבר בקרב הרשויות הערביות הוא בגלל תרבות של אי-תשלום. אומנם, למען גילוי נאות אני חייב לומר שלאחר שהוא הועמד על חומרת האמירה הזאת הוא אמר שהוא לא מתכוון, והוא מתנצל אם הדברים הובנו שלא כהלכה.
אבל איך אפשר לצפות שהגבייה בקרב הרשויות המקומיות הערביות תהיה גבייה נורמלית, כשיש נתונים כאלה של עוני, כשיש נתונים כאלה של הכנסה, כשיש נתונים שמוכרים לכולם בכל הקשור לאזורי עדיפות? - אומנם, אומרים שהשנה אין אזורי עדיפות, אבל במשך שנים רבות אזרחים ערבים היו מחוץ להגדרה של אזורי עדיפות - כאשר היישובים הערביים הם מחוץ למפת התעשייה והקמת הפרויקטים מניבי התעסוקה והפרויקטים מניבי המסים העירוניים, שיכולים לאזן את תקציבן של הרשויות המקומיות. אז מה הפלא שהנפגעים העיקריים מביטול תקציב מענקי האיזון ב-2003 היו הרשויות הערביות, שאין שם הכנסה מעסקים אלא רק ממגורים, והמגורים הם מגורים של אנשים עניים שבקושי יכולים לממן את מטלות החיים. אז אחר כך עוד מתפלאים שיש רשויות שאינן יכולות לשלם את משכורות עובדיהן במשך חודשים רבים?
אתמול הופיעה בפני ועדת הפנים הגברת סלווה מטייבה, שאמרה ש-25 חודשים היא לא קיבלה משכורת. לעומת עובדים אחרים באותה עירייה, שלא קיבלו 13 חודשים ו-16 חודשים. בעראבה - 13 חודשים, בנחף - 10 חודשים, בירכא - 12 חודשים, וכך הלאה וכך הלאה.
אנחנו נדרשים לנושא נתוני העוני בכל פעם שמתפרסם הדוח השנתי. אני רוצה לברך על קיום הדיון במרחק של קרוב לחודש מפרסום הדוח. אני לא מציע לכנסת לעמוד כאן ולבכות את מר גורלם של אותם אזרחים עניים או אותם אזרחים שחיים מתחת לקו העוני. אני חושב שכבר היום, לקראת התקציב של 2008 – על 2007 אין מה לבכות, הוא אושר ברוב גדול בכנסת הזאת, למרבה הצער, והוא טומן בחובו גם מגמות של העמקת תופעות העוני במדינת ישראל. אבל לפחות לקראת התקציב של השנה הבאה יש מקום לחזור ולדבר על תיעוש, על הקמת פרויקטים בפריפריה – ביישובים הערביים ובפריפריה בכלל – שהם מניבי תעסוקה ומניבי מסים, שיכולים להכניס לקופות הרשויות, ואז הרשויות יוכלו לא רק לשלם משכורות אלא גם להציע שירותים לאזרחים.
לא ייתכן שהנתון בקשר לחינוך ימשיך להיות כפי שהוא. עד לפני שנה לפחות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה על כך שממוצע ההשקעה בתלמיד במדינת ישראל הוא 3,000 ומשהו שקל, אבל ממוצע השקעה בתלמיד ערבי הוא 823 שקלים. זה דבר שאינו מתקבל על הדעת.
צריך ללכת לכיוון של חוקי מיסוי הוגנים, ואני לא רוצה לחזור על אותם דברים שאני אומר מדי פעם על הפחתת נטל המס: זה הפחתת נטל המס לעשירים, כי מי שלא מגיע לסף המס - זה לא אומר לו שום דבר.
עכשיו מדברים על מס הכנסה שלילי. אני מציע לבחון בצורה יותר מעמיקה את האמירה הזאת, שבמראיתה היא חיובית: האם היא תביא לכך שמס הכנסה שלילי יהיה נתיב המילוט של המעסיקים והם יסמכו על התקציב הממלכתי של המדינה כדי לחמוק מתשלום שכר מינימום; האם צורת הביצוע של מס הכנסה שלילי צריכה להיות דרך רשויות הרווחה הקיימות, שכל אזרח יכול להיות שם עד לסרבולים ביורוקרטיים ולעינויים שאין להם סוף; או שמס ההכנסה השלילי ישולם על-ידי המעסיק, ואז תהיה למעסיקים מוטיבציה לדווח דיווחים כוזבים או מנופחים כדי לזכות בזרימה של תקציבים.
אני חושב שצריך להקפיד על קיומו של חוק שכר מינימום - -
היו"ר :
אני מבקש לסיים, אדוני.
(חד"ש):
אני מסיים.
- - וצריך להקפיד על העלאת שכר המינימום; צריך להקפיד על הפניית תקציבים לפרויקטים, לתעסוקה, לחינוך ולתשתיות. אם הדברים האלה לא יתבצעו, צפויים לנו בשנה הבאה וגם בשנים הבאות מופעי התבכיינות מעל הדוכן הזה על נתוני העוני, אבל העוני ימשיך להעמיק ולהתרחב. תודה רבה.
היו"ר :
תודה, חבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת , עשר דקות. אחריו - חבר הכנסת הלפרט, ואחריו – יהיה מעניין – חבר הכנסת מרגי.
(חד"ש):
תודה.
אדוני היושב-ראש, גברתי ממלאת-מקום ראש הממשלה ושרת החוץ, עמיתי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני רוצה קודם כול לברך את נשיאות הכנסת על שמצאה לנכון, בצדק רב, להצמיד את שני הדיונים האלה יחד, כי הדיון על דוח העוני ועל התרחבות העוני בחברה הישראלית, שבו פתח חברי חבר הכנסת , הוא פן אחד, והדיון שאני פותח והופך לדיון משולב – הפרטת מערכות הרווחה במדינת ישראל – הוא הפן השני של אותה שאלה עצמה. אכן יש קשר הדוק בין התרחבות העוני לבין התרחבותה והתפשטותה של ההפרטה.
הכוונה שלי היום, אדוני היושב-ראש, איננה לדבר על הפרטה בכלל. הכוונה שלי היא להתמקד בהפרטה של השירותים החברתיים ושל המערכות החברתיות. ואכן, במדינת ישראל מתנהלת בשנים האחרונות הפרטה רוחבית מהירה של שירותי הרווחה. נתחיל בשירותי הרווחה האישיים, שירותים שהמדינה, עד לאחרונה, היתה מחויבת לספק לאזרחים על-פי החוק. השירותים האלה הופכים יותר ויותר לשירותים שמסופקים בפועל על-ידי גורמים פרטיים.
אתן דוגמה אחת: ההחלטה 2454 של ממשלת ישראל – אומנם ממשלת ישראל הקודמת –שעניינה סגירת יחידות ממשלתיות והעברתן להפעלה על-ידי גורמי חוץ-ממשלתיים, מאוגוסט 2004. הכוונה היא למוסדות רווחה שהופעלו עד עכשיו על-ידי הממשלה – תשעה מוסדות ממשלתיים לטיפול במפגרים ושלושה מוסדות סגורים. זאת דוגמה להחלטה על הפרטת שירות שניתן על-ידי המערכת הציבורית והעברתו לידיים פרטיות. אנחנו כבר רואים את התוצאות בשטח, אנחנו לא מדברים על תיאוריה. בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימנו דיון בתוצאה המעשית, בביטוי הלכה למעשה, במציאות, של ההפרטה הזאת, וראינו בעיות קשות. ראינו איך החוסים במעונות האלה מופקרים, איך הם מוזנחים, איך הם לא מקבלים את המזון המתאים, איך הם לא מקבלים את השירותים הראויים, איך הם לא מקבלים את הטיפול המתאים.
הבעיות שבהן נתקלנו אינן בעיות מקריות. זו בדיוק הבעיה המבנית של הפרטת שירותי הרווחה. הרי כאשר מעבירים את השירותים האלה, אדוני היושב-ראש, לידיים פרטיות, מעבירים אותם לידי זכיינים שהמטרה שלהם היא להרוויח. איך הם ירוויחו? הם ירוויחו אם הם יחסכו בעלויות: יוזילו את עלויות הציוד, המזון והתחזוקה – את העלויות של ההשקעה באותם חוסים באותם מקומות. כך ייפגעו החוסים. כמובן, העלות שבה ימהרו במיוחד לחסוך היא עלות כוח-האדם, עלות העובדים. וכאשר חוסכים בעלויות כוח-האדם, בעלויות העובדים, התוצאה ההכרחית היא שירותים פחות טובים.
העובדים במוסדות הרווחה המופרטים הם עובדים שמוציאים אותם מעולם של הסכמי שכר, הסכמים והסדרים קיבוציים, לעולם של הסכמים אישיים. זה עולם שבו העובדים חלשים יותר, ואין להם יכולת להתמודד, להגן על עצמם ולשמור על תנאי עבודה מינימליים.
הדוגמה הראשונה של ההפרטה בתחום הזה היא הפרטה של שירותי הרווחה האישיים, אבל ההפרטה מתפשטת למישורים נוספים. יש הפרטה של מערכת התעסוקה. הדוגמה הקלאסית הידועה היטב לחברי הכנסת היא תוכנית ויסקונסין. אנחנו דיברנו כמה פעמים מעל הבמה הזאת על הבעיות הקשות שהתוכנית הזאת מתאפיינת בהן, על האכזריות הנוראה שלה כלפי נפגעיה. אבל הבעיה הבסיסית של תוכנית ויסקונסין אינה הקשיים התפעוליים שלה. הקשיים התפעוליים של תוכנית ויסקונסין נובעים מהכשל המבני שביסודה. כאשר מעבירים לידיים פרטיות, לחברות פרטיות, לרווח פרטי, את הטיפול במתן תעסוקה לבני-אדם חלשים, לבני-אדם מוחלשים, לבני-אדם מבוגרים, חלשים, חולים - התוצאה ההכרחית היא מערכת אכזרית, מערכת של לחץ, מערכת של מצוקה, של החרפת המצוקה, מערכת של טרור, שבה דוחפים את האנשים בכוח, בשוטים, כדי להשיג את התוצאות העסקיות המתאימות לאותן חברות זכייניות.
מערכת הבריאות אצלנו מופרטת בקצב מהיר. אני מקווה, חבר הכנסת אורון, שמחר אנחנו נצליח להעביר סוף-סוף את ההצעה שלך ושל עוד חברי כנסת להצמדה אוטומטית של סל הבריאות; ואם לא מחר, בשבוע הבא - - -
חיים אורון (מרצ):
מחר לא, אבל אינשאללה בשבוע הבא.
(חד"ש):
אינשאללה.
אבל בעוד סל הבריאות של מערכת הבריאות הציבורית מוקפא, יותר שירותים מועברים לכל מיני ביטוחים משלימים. היום אנחנו נמצאים במצב שאפילו תרופות לסרטן עוברות דרך שירותים משלימים, ויש אנשים שחושבים בטעות שזאת בשורה חיובית. הם לא מבינים שזאת דרך לרוקן את מערכת הבריאות הציבורית מאחד האלמנטים החיוניים והחשובים ביותר שלה.
מערכת הבריאות שלנו עוברת תהליך מהיר של הפרטה. ההפרטה הזאת יוצרת מבנה דו-קומתי: בקומה הראשונה יש שירותי בריאות לכולם, אבל אלה שירותי בריאות מינימליים. מי שרוצה להבטיח לעצמו בריאות ראויה צריך לטפס – אם יש לו כסף לטפס – אל הקומה השנייה, ושם הוא יקבל ביטוחים משלימים, חברות ביטוח, שר"פ. שר"פ זה בכלל המצאה ישראלית נהדרת; שר"פ זה האפשרות לקבל רפואה פרטית על התשתית הציבורית. בתשתית ציבורית של בתי-החולים הציבוריים, מי שיש לו כסף יכול לרכוש לעצמו טיפולים פרטיים טובים יותר.
אותו מנגנון, אדוני היושב-ראש, פועל גם במערכת החינוך. החינוך האפור הולך ומתפשט. יותר שירותים במערכת החינוך תלויים בתשלומי הורים. אנחנו קוראים חדשות לבקרים על יוזמות של משרד האוצר, אולי אפילו בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, להפרטה זוחלת של בתי-הספר ולהכנסת מנגנונים כלכליים לתוך בתי-הספר עצמם. התוצאה של מהלך הפרטה כזה תהיה בתי-ספר עשירים וחזקים לעשירים ולחזקים ובתי-ספר עניים וחלשים לאוכלוסיות המוחלשות. יש הפרטה של ההשכלה הגבוהה, ובכך משתלבת היוזמה להעלות את שכר הלימוד, שאומנם קיבלה מכה השבוע, אבל לדעתי היא לא מתה סופית, וצריך להמית אותה סופית. גם ההשכלה הגבוהה הולכת ונעשית יותר ויותר השכלה לעשירים בלבד.
כל הדברים שאני אומר נגד ההפרטה, אדוני היושב-ראש, לא נאמרים מתוך עמדה נוסטלגית. יש בהחלט מה לשפר במערכת הציבורית.
(חד"ש):
הפרטת בתי-הסוהר.
(חד"ש):
בוודאי. חבר הכנסת ברכה מוסיף, ובצדק, את הנושא שהעלינו כמה וכמה פעמים, דוגמה צורמת ובוטה במיוחד של הפרטה, שנעשתה בכנסת הקודמת - הפרטת בתי-הסוהר, שהרחיקה לכת והעבירה לידי גורמים פרטיים את סמכויות האכיפה, את סמכויות הכוח של המדינה. תראו עד לאן הגענו.
כל הביקורת שלי על ההפרטה לא נאמרת מתוך עמדה נוסטלגית. אינני מתגעגע לעבר. ברור לי שגם במערכת שהיתה בעבר היה הרבה מה לשפר. את המערכת הציבורית אנחנו צריכים לתקן כדי שתהיה מערכת יותר דמוקרטית, יותר שקופה, יותר שוויונית גם לפריפריה, למזרחים, לנשים, לאוכלוסייה הערבית. בוודאי. אבל הפרטה איננה הפתרון. היא איננה התרופה למחלותיה של המערכת הציבורית. ההפרטה היא בעצמה מחלה מסוכנת הרבה יותר מכל המחלות שהיו במערכת הציבורית.
אנחנו מתקדמים, אדוני היושב-ראש, מחברה של רווחה - רווחה חלקית - לחברה של צדקה; מחברה שבכל זאת היתה בה שאיפה לצדק, לחברה שיש בה לכל היותר נדבות ותרומות של בעלי הון, שמדי פעם, כאשר בא להם, הם מוכנים לזרוק קצת פירורים משולחנם לטובתם של העניים. אנחנו הולכים ונסוגים לחברה נוראה, חברה מסוכנת, חברה שאין בה אחריות חברתית, שבה המדינה מתנערת ממחויבותה כלפי האזרחים, מתנערת ממחויבותה כלפי האזרחים המוחלשים באמצעות הרס מערכות הרווחה, מתנערת מאחריותה כלפי הדור הצעיר, כלפי מערכת החינוך, מתנערת מאחריותה כלפי החולים כאשר היא מפרקת את שירותי הבריאות הציבוריים. אדוני היושב-ראש, זאת חברה שמפרקת את כוחם של העובדים להגן על עצמם, להגן על כבודם ולשמור על הסכמים קיבוציים, הסדרים קיבוציים, זכויות מינימום וכו'.
בסופו של דבר, אדוני היושב-ראש, כך הולכת ומתפרקת החברה. במקום חברה שיש בה מחויבות הדדית ואחריות הדדית, אנחנו מקבלים חברה של אטומיזציה, שבה איש-איש לגורלו. מי שחזק - יצליח. מי שעשיר - ימצא לעצמו פתרונות. מי שאיננו עשיר ואיננו חזק, נותר בשולי הדרך. זה מקום רע לחיות בו. לכן, זאת חובתה של הכנסת לעשות מעשה. זו כנסת שנבחרה - אני מזכיר לכולנו - על יסוד אג'נדה חברתית, על יסוד הענשת אותן מפלגות שהובילו בשנים הקודמות את מדיניות ההתעללות בציבור, ההתעללות בעניים, בחלשים, בערבים, בפריפריה. בואו נמלא את חובתנו ואחריותנו, בואו נוביל את מדינת ישראל לכיוון הפוך, לכיוון שהוא באמת לטובת הציבור.
היו"ר :
תודה לחבר הכנסת . חבר הכנסת - לא נמצא. חבר הכנסת , בבקשה.
(ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת - רציתי לומר מכובדי השרים - נתוני דוח העוני לשנת 2006 פורסמו לאחרונה על-ידי המוסד לביטוח לאומי. דוח העוני מעיד על 1.4 מיליון איש החיים מתחת לקו העוני, ו-775,000 מתוכם הם ילדים. דוח העוני מתפרסם פעמיים בשנה על-ידי המוסד לביטוח לאומי.
העוני נמדד בישראל באותה שיטה שבה נמדד העוני במדינות המערב. לאחרונה פורסם שיושב-ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביקר את שיטת המדידה הנהוגה היום בישראל, וראו זה פלא, מייד האוצר עט עליו, לקח אותו ומינה אותו ליושב-ראש ועדה שתבחן את שינוי שיטת המדידה. רבותי, העוני נמדד בארץ באותה שיטה שבה הוא נמדד במדינות המערב. אם אנחנו נקבע לעצמנו שיטה חדשה, שיטה שלא קיימת בשום מקום בעולם, לא יהיה לנו בסיס השוואה למדינות המערב.
אם מדברים על העוני - אותם מומחים ואותם פרופסורים, שכבודם במקומם מונח, מוכנים להתמודד עם הבושה של אי-שוויוניות בחברה הישראלית, מוכנים להתמודד עם הקלון של הפערים הגדולים הזועקים לשמים, אז כנראה נשארה להם קצת בושה, לא הרבה. הם לא מוכנים להתמודד עם המלה עוני. בשיטה החדשה שהם רוצים לבחון, הם רוצים להציג את מידת האי-שוויוניות בחברה הישראלית, ולא לקרוא לזה עוני. אני לא תמים, רבותי. המלה עוני כנראה מקוממת אותם. הם לא מרגישים נוח אתה, ולכן הם מצאו שיטה זולה וקלה יותר: שינוי שיטת המדידה. כנראה אצלם העוני לא נוגע, אצלם העוני זה משחק מלים ולא בעיה שצריך לטפל בה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, העוני מתסכל. לא נעים לשמוע פעמיים בשנה מהמוסד לביטוח לאומי את ממדי העוני, אך הממשלה הזאת הוכיחה שניתן לבלום את העוני ואף לצמצמו. המחקר מוכיח שהזרמה של 15% ויותר לתשלומי רווחה מורידה את ממדי העוני. הבלימה שמורגשת בדוח זה היא תוצאה של דבר אחד ויחיד – הפסקת הקיצוץ בקצבאות.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הטיפול בעוני הוא משימה לאומית.
(יהדות התורה):
לא הבנתי. הממשלה הפסיקה את קיצוץ הקצבאות?
(ש"ס):
כן. נפסק הקיצוץ.
היו"ר :
חבר הכנסת מרגי עומד לסיים ממש ברגעים אלה.
(ש"ס):
מותר לי לענות לו במשפט? מאחר שאתה חבר כנסת פעיל, חד, מחודד ועירני - הממשלה הזאת לא המשיכה את הקיצוצים של הממשלה הקודמת שישבת בה.
(יהדות התורה):
לא.
היו"ר :
משפט סיום.
(ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הטיפול בעוני הוא משימה לאומית ולא משימה לוועדה שתשנה הגדרות ותשחק במשחק מלים. המלחמה בעוני נעשית על-ידי הזרמת תקציבים לחלש. צריך לדחוף כלפי מעלה, כלפי מעמד הביניים, את החלק העליון שבמעמד העני, ולא להסתתר מאחורי הגדרות שונות ומשונות.
היו"ר :
תודה לחבר הכנסת מרגי. חברת הכנסת , בבקשה.
(העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת נכבדים, מדי שנה אנחנו מוצאים את עצמנו, כמו הרבה גורמים בציבור וכמו התקשורת, חוזרים ומעלים נתונים סטטיסטיים, מתריעים ומצביעים על מחדלים חברתיים ומבקשים שיפור. הסצנריו הזה חוזר על עצמו לא מדי שנה אלא אפילו הרבה יותר, אבל בהבדל קטן. כאשר אנחנו מדברים על סצנריו, אנחנו מדברים על משהו שיש לו התחלה ויש לו סוף. כאשר מדברים על דוח העוני, אנחנו מדברים על תהליך ארוך, תהליך משפיל, תהליך מביש, תהליך שמעביר חלק מהאנשים ומביא אותם למעגלים של צרכנים של שירותי רווחה.
המנגנונים החברתיים ומערכות התמיכה השונות, מהביטוח הלאומי ועד מערכות הרווחה, קורסים בשנים האחרונות תחת נטל כבד מאוד של אי-יכולת להתמודד עם הפערים והמצוקות שהולכים וגוברים.
העובדים הסוציאליים, אדוני היושב-ראש, שאמורים לטפל במצוקות ולהיות המגינים והבלמים הראשונים – כל עובד סוציאלי כזה מטפל ב-300-200 תיקים, בלי משאבים, בלי מנגנונים, בלי יכולת לתת את המענה, אפילו המינימלי, לאוכלוסיות. הם עצמם, חלקם, הפכו למקרה סוציאלי. הרי חלק גדול מהם עובד ברשויות המקומיות. אנחנו יודעים שברשויות המקומיות הרבה זמן לא קיבלו משכורות. הם עצמם הפכו למקרים שצריכים תמיכה. איך הם יכולים לטפל במעגלי העוני שהולכים ומתרחבים?
אני רוצה לציין שתי תופעות חמורות מאוד בדוח העוני: האחת, משפחות ביניים ירדו בשנה האחרונה, ועכשיו הן נכללות בקבוצות העניים. תופעה נוספת היא ריבוי גורמי המצוקה במשפחות ועוצמתם. את זה הסטטיסטיקה לא סופרת. כשאנחנו מדברים על 35%, מדברים על 775,000 ילדים, משפחות. אנחנו לא סופרים את ריבוי המצוקות, וכל משפחה כזאת, איפה שנסתכל, נראה מצוקות רבות שמאפיינות את המשפחות האלה.
היו"ר :
נא לסיים.
(העבודה-מימד):
עוד שני משפטים, אדוני היושב-ראש.
אני רוצה לברך על מינויו של שר הרווחה ועל התגבור הכספי של 400 מיליון שקלים, שלדעתי לא מספיקים. אם אנחנו רוצים לראות שינוי בדוח הבא, אנחנו חייבים מדיניות כוללת, שתביא בחשבון את כל הגורמים הממשלתיים והגורמים האזרחיים בשילוב ידיים של כולם. תודה.
היו"ר :
תודה. תודה לחברת הכנסת . חבר הכנסת , ואחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. הוא התחלף עם חבר הכנסת טלב אלסאנע, שנדחק אחורה, כי יש לו פגישה.
(יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על החילופים. חבל שחבר הכנסת מרגי לא כאן.
היו"ר :
אתה תמיד אוהב לדבר אחריו.
(יהדות התורה):
הוא דיבר דברי חוכמה, ואני חייב - - -
היו"ר :
מה רע לדבר אחרי חברת הכנסת ?
(העבודה-מימד):
מה רע לדבר אחרי?
(יהדות התורה):
חברת הכנסת , הוא דיבר על כמה דברים שקשורים אלינו, ואת לא דיברת על זה.
(העבודה-מימד):
מה לעשות?
(יהדות התורה):
הוא אמר שהיינו בממשלה הקודמת, והיום הממשלה הנוכחית הפסיקה את הקיצוצים.
היו"ר :
חבר הכנסת מרגי נכנס לאולם. בבקשה, חבר הכנסת גפני. אנחנו מתחילים את הספירה מההתחלה.
(יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת מרגי, דבר ראשון, הקיצוצים לא הופסקו. הם לא הופסקו, מפני שבמהלך הדיונים שניהלנו עם סיעת קדימה ביקשנו שאותן גזירות, אני לא רוצה להגיד של רשעים אבל הגזירות היו רשעיות ממש, של הממשלה שאני לא הייתי חבר בה – לא הייתי בקואליציה הזאת, בקואליציה הזאת היתה שינוי, היתה הליכוד, היתה מפד"ל, היתה האיחוד הלאומי. זאת הממשלה שעשתה את הקיצוצים הנוראיים האלה, שהביאו את ממדי העוני המבהילים.
היו שני דברים. דבר אחד, הם עשו קיצוץ בקצבאות הילדים, בכלל בקצבאות, בכל שנה, ואנחנו ביקשנו אז בדיונים שידחו אותו לתשע שנים. הם הסכימו לעניין הזה, אבל הקיצוץ נעשה כל שנה. היה קיצוץ יותר גרוע, שעליו אנחנו לא מדברים, ולא שמת לב שהוא קיים – כל ילד חדש שנולד, הדין שלו כמו הקיצוץ הסופי. מנענו את הקיצוץ החד-פעמי, שהיה גומר את הכול, ופרסו את זה לכמה שנים. אבל את הקיצוץ של כל ילד לא מנעתם, הקיצוץ נמשך. כל יום שאתם יושבים בקואליציה, כל ילד חדש שנולד, יש לו כבר הקיצוץ של 2009. שלא לדבר על מענקי הלידה, שלא לדבר על כל הדברים הללו.
המשפחה בסביון לא צריכה את קצבאות הילדים. מי שצריכה את קצבאות הילדים זאת המשפחה בבאר-שבע, זאת המשפחה במעלות – הם צריכים את הקצבאות הללו.
עוד דבר. ניהלנו משא-ומתן, ובמשא-ומתן – חבר הכנסת מרגי, אני צריך את ההקשבה שלך; של כל חברי סיעת ש"ס, אבל אתה יושב-ראש הסיעה – הסכימו לתת לעם ישראל 990 מיליון שקלים, בערך מיליארד שקל, כדי לתת לכל משפחה של ארבעה ילדים ומעלה 500 שקלים לחודש. זה אומנם לא מכסה, רחוק מאוד מלכסות את הקיצוצים שנעשו, אבל זה היה מביא רווחה. אגב, לכל המשפחות בישראל; התעקשנו שיהיו ארבעה ילדים, ולכל המגזרים – זה הציבור היהודי, מי שאיננו דתי, מי שחילוני, הציבור הערבי – זה הולך לכולם, זה לא הולך למגזר מסוים. אנחנו התעקשנו, יותר נכון, חבר הכנסת ליצמן התעקש, שזה יהיה 1.5 מיליארד שקלים, ובמקום 500 שקלים למשפחה, 750 שקלים למשפחה.
אני שואל אותך שאלה, שאלה שאני מתנצל על כך שאני שואל בפומבי, אבל אני שואל אותה - - -
נסים זאב (ש"ס):
אל תתנצל. אתה עולה כדי לתקוף את ש"ס.
(יהדות התורה):
לא לתקוף, להיפך. אדוני היושב-ראש, אני שואל אותך שאלה - - -
היו"ר :
אני נותן לך חצי דקה, כי הפריעו לך.
(יהדות התורה):
אני שואל אותך. אנחנו מפלגה של שישה מנדטים, כולה, אין לנו יותר, מה לעשות. קיבלנו מיליארד שקל כדי לתת לעם ישראל, כדי להיאבק בממדי העוני.
(ש"ס):
למה אתה לא נכנס לקואליציה?
(יהדות התורה):
רגע.
(ש"ס):
הייתי מעמיד אותך בפני הציבור - - -
היו"ר :
נא לתת לו להשלים את המשפט כדי שהוא יובן.
(יהדות התורה):
אני שואל אותך. אתם מפלגה של 12 מנדטים - - -
היו"ר :
כמה הם קיבלו?
(יהדות התורה):
כפול מאתנו. אם הייתם מביאים עוד חצי מיליארד שקל, אנחנו הבאנו מיליארד - - -
(ש"ס):
לא הבאתם כלום - - -
(יהדות התורה):
אני אומר לך: הנה, עכשיו. עכשיו. עכשיו.
(ש"ס):
במבחן התוצאה כלום.
(יהדות התורה):
עכשיו, לפני שמדיחים את חבר הכנסת ליצמן, עכשיו אני נותן לך אתגר. עכשיו. אדוני היושב-ראש, אתגר.
חיים אורון (מרצ):
אני יכול להצטרף למועדון וגם להביא חצי מיליארד, או שזה רק כסף שלכם?
(יהדות התורה):
לא, אתה לא יכול. רק אנחנו שנינו.
היו"ר :
אלה שיכולים, חבר הכנסת אורון. רק אלה שיכולים.
חיים אורון (מרצ):
אלה שאומרים שהם יכולים.
(יהדות התורה):
ג'ומס, אני מדבר על משפחה של ארבעה ילדים.
חיים אורון (מרצ):
יש לי ארבעה.
(יהדות התורה):
אני יודע. יש לי רק שלושה. אני מדבר עליך, לא עלי. אני שואל אותך: אנחנו מפלגה של שישה מנדטים, הבאנו מיליארד, אתם 12 מנדטים - - -
(ש"ס):
לא הבאתם כלום.
(יהדות התורה):
אנחנו מביאים.
(ש"ס):
- - -
היו"ר :
תן לו, הוא חותר לסיום.
(יהדות התורה):
זה מותנה בדבר אחד - - -
היו"ר :
תן לו לסיים.
(יהדות התורה):
אתם מפלגה של 12 מנדטים, שאמרה שילד רעב אינו לומד, וזה נכון. תביאו חצי מיליארד שקל, אנחנו נכנסים לקואליציה. אנחנו הבאנו מיליארד.
היו"ר :
מדובר באתגר. תודה, חבר הכנסת גפני, על סיום הדברים.
(יהדות התורה):
אני מסיים, אדוני היושב-ראש. בניגוד למה שנאמר פה קודם, המדיניות האכזרית של ממשלת הליכוד, שינוי, המפד"ל והאיחוד הלאומי, שהיתה מדיניות אכזרית, נמשכת גם היום. לא שונה הדבר. לא שינו, לא את הפגיעה בקצבאות הילדים, לא את הפגיעה בכל הקצבאות. לא מנעו את הפגיעה בחלשים, וממדי העוני מוכיחים את זה.
חבר הכנסת מרגי, אם אתה נענה לאתגר הזה, אנחנו נכנסים לקואליציה. תביא חצי מיליארד שקל.
היו"ר :
תודה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו – חבר הכנסת רן כהן.
נסים זאב (ש"ס):
תפסיקו לבכות, תתחילו לעשות. תפסיקו להטיף לנו מוסר.
היו"ר :
הוא צודק, אתם 12 מנדטים. בזה הוא דייק.
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר :
אתה תדבר בהמשך, תוכל גם למנות וגם לספור את ההישגים.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, נדמה לי שאתם מוסיפים להם מנדטים בחינם, הם רק 11.
היו"ר :
נסים זאב שווה שניים, לא הבנת את הכוונה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת - -
היו"ר :
חבר הכנסת זאב, אתה לא מאפשר לדובר לפתוח את דבריו.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
- - היחס אל דוחות העוני שנה אחר שנה הוא כמו היחס אל תופעת טבע – עלייה בטמפרטורות, עלייה או ירידה במשקעים, כאילו שזה דבר שאין מה לעשות נגדו. ניתן, לפחות, לקחת את השנים האחרונות, שנה אחר שנה, ולנתח את דוח העוני ולראות ולהצביע במדויק על הסיבות להרחבה ולהעמקה של העוני בארץ. זאת לא תופעת טבע, זאת תוצאה של מדיניות. יש מדיניות שמרחיבה ומעמיקה עוני ויש מדיניות שמקלה ומצמצת עוני. הבחירה בין שתי הדרכים היא בחירה, בראש ובראשונה, מוסרית. מאחוריה עומדות עמדות והשקפות עולם מוסריות, לפני כל דבר אחר.
ואלה שעומדים מאחורי המדיניות הכלכלית שהביאה להידרדרות במצבן של השכבות החלשות ולנפילתן של משפחות רבות אל מתחת לקו העוני, הם לא מאמינים בעקרון שוויון האדם. פשוט לא מאמינים בזה. מאמינים בדרוויניזם חברתי. זאת תפיסת העולם. אתה חזק, לך, אתה יכול. אפילו אם אתה מרמה, אפילו אם אתה עושה מה שאתה עושה, לא משנה, אתה מסתדר. אתה מסתדר. אתה חלש, אין לך כלים, אין לך גישה, אז אכלת אותה. ועולים לדוכן ומצטדקים ואומרים: אנחנו לא התכוונו לזה; אנחנו בסך הכול רצינו לשפר את התוצאות הכלכליות, וזה מה שקיבלנו. זאת קריצת עין מהסוג הבזוי ביותר, שהיא יותר גרועה מכוונה תחילה. ואני אומר, הם ידעו בדיוק, לפני כל צעד, מה זה יגרום.
הבעיה הגדולה היא שהעוני משכפל את עצמו. עובדה, ההשקעות בחינוך. אני רק רוצה לתת דוגמה אחת, קודמי דיברו על הרבה מספרים. איך אפשר לגרום לכך שהדור הבא לא יחיה כמו הדור הקודם ובני עניים לא יהיו עניים? המנוף החשוב ביותר בעניין זה הוא החינוך. ומי שראה את הדוח המקיף ביותר, הסקר המקיף ביותר, שעשתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע להכנסות לתלמיד בחינוך, יכול להבין את מצבה של האוכלוסייה הערבית בכלל.
ההשקעה בתלמיד ערבי, על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – ומי שרוצה יכול לראות את הדוח, מאוגוסט 2004, באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – ההשקעה בתלמיד ערבי, או ההכנסה לתלמיד ערבי, מה שמגיע אליו בפועל, זה 862 שקלים לשנה. ממוצע ההשקעה בתלמיד יהודי – 4,935 שקלים לשנה. זה יכול להסביר כל דבר, לא צריך הסברים נוספים.
מדינות שרצו להילחם בעוני ובאי-שוויון בחברה שמו השקעות דיפרנציאליות בחינוך דווקא, ולא שכפלו את העוני ואת הדלות ואת השוליות דרך מערכת החינוך. מערכות אחרות, אותו דבר. גם תעסוקה, גם רווחה, גם קצבאות, כנ"ל. תודה רבה.
היו"ר :
תודה רבה, חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת רן כהן, ואחריו – חבר הכנסת חיים אורון. אחריו – חבר הכנסת הלפרט.
רן כהן (מרצ):
אדוני היושב-ראש, אני לא מתפלא שאף אחד מהשרים לא נמצא פה.
היו"ר :
יש שרה שמסתודדת בפינה.
רן כהן (מרצ):
דווקא שרה מכובדת בהחלט.
היו"ר :
אחת השרות הבודדות במשרה מלאה, אגב.
רן כהן (מרצ):
נכון מאוד. ממלאת-מקום ראש הממשלה, אז כל האחריות נמצאת כאן. אבל למרות הכול, נדמה לי שבדרך כלל שולחן הממשלה ריק כאשר מדובר בעניים. אני חושב שהדיון הזה הוא דיון במקומו. אף-על-פי שלא אתמול פורסם הדוח אלא לפני חודש, כמדומני. והכנסת קבעה לדון בו, וחשוב מאוד לדון בו.
אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש: 1.636 מיליון עניים בישראל זה לא כתם, זו לא חרפה, זה תחילת הסוף של החברה במדינת ישראל. עם עם עני לא בונים לא מדינה, לא חברה, לא ביטחון, לא כלכלה ולא שום דבר אחר. עם עם עני לא בונים כלום, אלא מצטרפים למשפחת עמים אומללה, שכוחת אל, נשכחת, בקצווי העולם. אגב, אף אחד לא שם עליה.
פעם מדינת ישראל היתה מדינה שנתנה סיוע למדינות עניות. פעם מדינת ישראל שלחה סיוע של יועצים, מדריכים, קיבלה לקרבה אנשים מאפריקה כדי ללמד אותם איך לקדם כלכלה. עדיין עושים, השרה לבני, מעט מאוד בעניין הזה. שר החוץ ב-1993, שמעון פרס, אמר לי: "שמע, רן, זה דבר חסר תקווה. שם אין טעם להשקיע". אני חושב שזו טעות. אבל אם אנחנו נהיה במקום שבו העם יהיה עני, אף אחד גם לא ישים עלינו.
אדוני היושב-ראש, הוויכוח הזה לעתים מאוד קשה, כי אף אחד לא אומר: אני רוצה עניים. למרות הכול, אני טוען שהוויכוח הזה הוא ויכוח אידיאולוגי. זה לא קרה לביבי נתניהו בטעות, דרך אגב, כי לא היתה לו ברירה. זה קשקוש. זה עימות אידיאולוגי טהור. כאשר רואים ש-40% מעניי ישראל, מהמשפחות, הן משפחות עובדות, שאנשים עובדים והם בכל זאת עניים - למה? כי מישהו רצה שבמדינת ישראל יהיו עובדים זולים.
עכשיו אני רואה את זה כמעט כל שבוע בוועדה לעובדים זרים שאני עומד בראשה. כל שבוע אני רואה איך באים אנשים ואומרים: תביאו עובדים זרים, תביאו עובדים זרים. לפני חודש היו אצלי בוועדה המלונאים מאילת. הקימו צווחה נוראה שהמדינה הגיעה אתם להסכם שיבואו עובדים ישראלים במקום עובדים זרים. אתה יודע מה קרה, אדוני היושב-ראש? לפני שבוע היינו בלשכת שירות התעסוקה. שירות התעסוקה היה מוצף ישראלים שבאו לעבוד באילת במקום העובדים הזרים. אגב, נכון להיום, כל המקומות של העובדים הזרים בבתי-המלון באילת מלאים בעובדים ישראלים שנמצאו בשירות התעסוקה, עובדים בשכר מינימום. אבל היה מי שרצה עובדים זולים בישראל, לכן יש לנו הרבה מאוד משפחות עניות שבהן אחד מההורים עובד.
הדבר הזה בלתי נסבל, בלתי נסבל. לא יכול להיות מצב שלא נעודד לפחות אנשים עובדים להתפרנס פרנסה ראויה והגונה.
הדבר השני הוא שאומרים שאין כסף ולכן יש עניים. אם אין כסף, אדוני היושב-ראש, איך זה שהממשלה הקודמת והממשלה הזאת מחלקת 20 מיליארד שקל רק ברפורמה למס, שכמעט כולם הולכים לעשירון העליון – הטבות לשכירים הכי עשירים, שהכי ברווחה, לכל אנשי הפיננסים ואנשי העושר, אנשי הרווחים הכספיים? רבותי, יש כסף. השאלה היא למי רוצים לחלק אותו.
ובעניין זה, נדמה לי שהכנסת תעשה טוב אם היא תמצא את היכולת שלה לעמוד על כך שכל מדיניות אנטי-חברתית, מדיניות שמייצרת עוני במכוון, תיעקר מהשורש. נדמה לי שבעניין הזה, בפני ממשלת ישראל, במיוחד בפני שר הרווחה בוז'י הרצוג, יש אתגר אדיר. קשה לי להאמין שהוא יוכל לעמוד בו, אבל אנחנו חייבים להיות אלה עם השוט, וכל הזמן להבטיח שיצטרכו לעמוד בו.
היו"ר :
תודה רבה לחבר הכנסת כהן. חבר הכנסת חיים אורון, ואחריו – חבר הכנסת .
חיים אורון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אחת הטענות שנראות חזקות ומושמעות בדיונים מהסוג הזה היא, שבעצם אין מחלוקת מהותית, שבעצם יש אלטרנטיבה אחת שניצחה פחות או יותר, וכל האלטרנטיבות האחרות לא צלחו או לא קיימות. אני רוצה, ביומרה בלתי אפשרית במסגרת של שלוש דקות, להתייחס רק לנקודה הזאת ולבחון אותה בשלוש אמות מידה.
אמת המידה הראשונה, שבעיני היא מאוד חשובה, היא אמת המידה הערכית-הנורמטיבית, האידיאולוגית אם אתה רוצה. יש בחירה אידיאולוגית פוליטית בין הכיוונים השונים. לפעמים מפלגות שונות או אנשים שונים משמיעים אותה ערב בחירות וזונחים אותה מייד אחריהן, אבל זה לא הופך את הבחירה הזאת לאי-בחירה. היא קיימת ברובד - אם אתה רוצה - אפילו המוסרי.
ישנה הבחירה השנייה, והיא בפשטות: איך אתה קורא את מפת העולם? יש מי שקורא את מפת העולם בציר אחד: ישראל–ארצות-הברית. יש מי שאומר שמפת העולם בתחומים הכלכליים-החברתיים יותר מורכבת, ויש סקאלה שבקצה האחד שלה אולי נמצאת ארצות-הברית, בהמשך ארצות אנגלו-סקסיות נוספות, אחר כך אירופה ובהמשך צפון אירופה. זו בחירה איפה אתה רוצה להימצא על הסקאלה הזאת, למה אתה רוצה להידמות וממה אתה רוצה להתרחק. כאשר אתה בוחן את הפרמטרים האמיתיים של שוויון, של פערים ושל רמת השכלה - שאחר כך מגיעים לפרמטרים הרבה יותר מפורטים של תוחלת חיים, של רמת השכלה אישית, של מוביליות חברתית - אתה מגלה את כל ההבדלים.
אדוני היושב-ראש - לא אגזול את זמנך - יש גם האלטרנטיבה השלישית, הבחינה השלישית, והיא הבחינה המעשית. ארצות רבות עמדו בפני שאלה כפי שהחברה הישראלית עומדת בפניה. הן הציבו לעצמן יעד, למשל של צמצום העוני באנגליה, של צמצום הפערים בדנמרק או של העלאת רמת ההשכלה של כלל הציבור באירלנד. מניתי כאן רק שלוש דוגמאות, וניתן למנות עשרות שבהן ממשלות עם פרובלמטיקה לא יותר קלה משלנו שמו על השולחן וקיבלו הכרעה לאומית על כיוון. הן גם הגיעו להישגים וניתן היה למדוד אותם, לתקצב אותם, לבחון אותם ולשפוט את מקבלי ההחלטות על-פי התוצאות - ולא להגיד שהכול זה בגלל האינתיפאדה הראשונה, האינתיפאדה השנייה ובגלל זה או בגלל זה.
היו"ר :
נא לסיים.
חיים אורון (מרצ):
לכן, אדוני היושב-ראש, לצערי הרב, לא במקרה הממשלה לא נוכחת בדיון החשוב הזה. היא לא נוכחת בו לא כי אין שרה. היא לא נוכחת בו כי הממשלה החליטה שלא לקיים את הדיון הזה. היא החליטה בדיון הזה לא להכריע. היא החליטה למרוח אותו - פעם בתירוץ שאנחנו מייד אחרי בחירות והתקציב גמור, ופעם בתירוץ שהיתה מלחמה ותקציב 2007 כבר סגור. הבעיה היחידה שמעסיקה אותי, ובזה אני רוצה לסיים, היא מה יהיה התירוץ ל-2008. אני כבר יודע מה תהיה המדיניות, אבל מה יהיה התירוץ למדיניות הזאת – נראה מה ימציאו.
היו"ר :
תודה רבה. חבר הכנסת , בבקשה. אחריו – חברת הכנסת סופה לנדבר.
(יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חז"ל אומרים שהעוני מעביר את האדם על דעתו. מספר העניים במדינת ישראל הגיע לשיא שלא היה כדוגמתו. משנת 2000 ועד אמצע שנת 2006 עלה מספר העניים במדינת ישראל ממיליון ו-88,000 איש למיליון ו-630,000 איש שחיים מתחת לקו העוני, ובהם 775,000 ילדים עניים ורעבים, שהם 35.52% מכלל ילדי ישראל. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה מצב נורא, שהוא בבחינת פצצת זמן ובמוקדם או במאוחר יתפוצץ בעוצמה אדירה.
העוני הוא ניסיון שקשה מאוד לעמוד בו, אך החמור מכול הוא שהממשלה הזאת אפילו אינה מנסה להתמודד עם הגורמים הבעייתיים האמיתיים של העוני כדי לפתור את הבעיה. במקום לפתור את בעיית העוני, מנסים לשנות את שיטת התחשיב שקובע את הגדרת העוני כדי להקטין בצורה מלאכותית את מספר העניים בישראל, דוגמת הניסיון לשבור את הראי כדי שלא לראות דברים לא רצויים.
אדוני היושב-ראש, 775,000 ילדים, שהם יותר משליש ילדי ישראל, הם עניים ורעבים. שאלתי כאן, על במה זו, מדוע איננו רוצים ללמוד ממדינות אחרות שהצליחו לצמצם את העוני בצורה משמעותית. ציינתי לדוגמה את הצלחתו של ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, עת נבחר לתפקידו ב-1998, להילחם בעוני. הוא אבחן שתי אוכלוסיות חלשות החשופות לעוני: הילדים והגמלאים; בדיוק כמו כאן, במדינת ישראל. הוא הבטיח להפחית את מספר הילדים העניים בבריטניה ב-25%. בשנת 2005 פורסם שמספר הילדים העניים בבריטניה ירד ב-23%. בעת שבלייר הצליח להוריד בתוך פחות משבע שנים 23% מהילדים העניים, באותו פרק זמן בדיוק עלה מספר הילדים העניים בישראל ביותר מ-70%, ומספר העניים בישראל עלה ביותר מ-50%.
היו"ר :
נא לחתור לסיום.
(יהדות התורה):
אבל מסתבר שלממשלה הזאת אין שום רצון לנסות לצמצם את העוני - לא בקרב הילדים, לא בקרב הזקנים, לא בקרב הקשישים. יש הצעות ואפשרויות נוספות. המכון למדיניות כלכלית הציג חלופות להפחתת העוני ב-50% בתוך חמש שנים, למשל הורדת המע"מ רק על מוצרי המזון במקום להפחית את המע"מ הכללי וכו'. אבל, מי שומע לכל ההצעות האלה?
אדוני היושב-ראש, הבעיה אינה איך לצמצם את העוני. הבעיה היא שלאף אחד בממשלה הזאת לא אכפת שיש עוני ושבכל שנה גדל מספר העניים. הדבר הזה לא רק שלא עומד בראש סדר העדיפויות, אלא אף לא בסוף סדר העדיפויות, וזו הבעיה שבגללה הגענו לאן שהגענו.
לסיום, אני חוזר על הצעתי שהעליתי כאן במליאה: להקים ועדת חקירה לבדיקה ולחקירה של הסיבות שגרמו לעוני הקשה, המחפיר והנורא בישראל. תודה רבה.
היו"ר :
תודה רבה. חברת הכנסת סופה לנדבר, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת המכובד .
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תודה.
היו"ר :
יש משהו מיוחד בחבר הכנסת גבאי שהזמן קצר מכדי להרחיב בו.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, רבותי חברי הכנסת, מדי שנה מתפרסם דוח העוני, וכולנו מכירים את הדוח - דוח אחרי דוח. יש אנשים שאומרים: אין לחם - לכו לעבוד. אני רוצה להגיד שלא מדובר דווקא באנשים שלא עובדים. כמעט 42% מכלל המשפחות העניות הן של אנשים שעובדים. האנשים שחיים מעל הממוצע לא מבינים כיצד בן-אדם עובד יכול להיות עני. אני רוצה לומר לכם שיש אנשים במדינת ישראל שעובדים, יוצאים בבוקר וחוזרים בלילה, אבל לצערנו המשכורת שלהם כל כך נמוכה, שהם אנשים עניים לפי ההגדרה של מדינת ישראל.
יש אנשים שמרחמים על חולים ונכים, אבל לא כולם מבינים מה זה עוני. עוני כנראה קשור לזה שעני - יש אנשים שחושבים שעוני זה גורל ואין מה לעשות נגד הגורל. אני אומרת שממשלת ישראל יכולה, אבל אני לא רוצה להפיל את זה רק על הממשלה הזאת, כיוון שאנחנו יודעים שדוח העוני מתפרסם בכל שנה ושנה, ולצערנו כנראה נכנסנו לבוץ כל כך עמוק, שמיליון וחצי אזרחי מדינת ישראל הם עניים.
רבותי, אני חייבת לחלוק אתכם: בזמן המלחמה יצאתי לניחום אבלים אצל משפחה של עולים חדשים - אנה טימופבה, שבנה ז'ניה נהרג. זו משפחה מראשון-לציון, וזו אם חד-הורית, וכמו שאמרתי, הילד נהרג במלחמת לבנון השנייה. מצאנו את הבית. רציתי להיכנס לחדר הכניסה של הבית ולעלות במדרגות - ידעתי שהמשפחה חיה בשכירות בקומה האחרונה. התברר שבצבא מדינת ישראל החליטו שהיא צריכה לשבת שבעה על-יד הבית, בחצר. הבית כל כך עני, החיים היו כל כך מסכנים, שהמשפחה החליטה – הם לא החליטו לבד - שהם לא רוצים שאנשים שהגיעו לבית הזה ייכנסו לבית. רבותי, אנחנו מכירים כל כך הרבה מקרים, אבל המקרה הזה כנראה מאפיין את המצב של המשפחות העניות.
אני שואלת אתכם: איך במדינת ישראל קמה עמותה אחרי עמותה שצריכה לסייע ומסוגלת כנראה לסייע? לא יכול להיות שאנחנו נמשיך לראות מול עינינו אנשים שחיים מסיוע ומנדבות. בגלל זה אני רוצה להגיד שאנחנו חייבים להגיע לרפורמה כלכלית כזאת שבכל שנה היא תדבר על הורדה של כמה משפחות ממעגל העוני - מאות או אלפי משפחות. רבותי חברי הכנסת, כל משפחה שיוצאת ממעגל העוני זה רווח לא רק למשפחה הזאת אלא רווח נטו לחברה הישראלית. אני בעד שכך יקרה.
היו"ר :
תודה לחברת הכנסת לנדבר. חבר הכנסת , בבקשה. אחריו – חברי הכנסת וחיים כץ.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רבותי, היכן שר הרווחה? דנים על העוני בישראל, ושר הרווחה שמופקד על הנושא לא נמצא? האם זו דמותה של ממשלת ישראל של היום? הייתי מצפה שיהיה לא רק שר הרווחה אלא עוד כמה שרים. אני מאחל לו בכל לבי שיצליח במילוי תפקידו כשר הרווחה. הוא התמהמה הרבה עד שהוא קיבל את התפקיד, אבל אני מצפה לראותו כאן כאשר דנים על נושא שבתחום אחריותו.
רבותי, העוני הוא לא מכה משמים והוא לא גזירת גורל, אלא זו מדיניות של ממשלת ישראל, שיש בכוחה לצמצם את העוני, כפי שנעשה במדינות מפותחות אחרות. אדם לא בוחר לחיות בעוני, אלא זו מדיניות, ומדינת ישראל יכולה לטפל בעוני בכל מגזר ומגזר. כל משפחה שלא נטפל בעוני שלה עכשיו תוליד משפחה נוספת - דור חדש של עוני. בסופו של דבר, יעלה למדינת ישראל הרבה כסף לטפל בעוני, כאשר הנוער יידרדר לפשע, לסמים או לחוסר עבודה מקצועית. אחר כך נצטרך להשקיע המון כסף – מיליארדים - כדי לטפל באוכלוסיות החלשות שיהיו עול על החברה.
רבותי, העוני הוא לא רק באחריותם של העניים, ולא רק באחריותה של הממשלה, אלא גם של המאיון העליון. הם צריכים לדעת שהעוני בחברה מאיים גם עליהם. רבותי, מדינת ישראל הקלה במסים על העשירון העליון - הקלה במיליארדים ולא במאות מיליונים, כמו שהיא הקלה במס ערך מוסף על כלל המוצרים ובעוד כמה נושאים. במקום זה היא יכולה היתה לקחת חלק מהתקציב ולהתמודד עם בעיית העוני.
ניתן להתמודד עם העוני בכמה דרכים: בדרך של תעסוקה, בדרך של מיגור האבטלה. לצערנו, גם אלה שעובדים, חלק גדול מהם נמצאים מתחת לקו העוני, כי מדינת ישראל לא אוכפת את שכר המינימום ולא מעלה אותו. קיבלו החלטה להעלות את שכר המינימום כאשר הקימו את הממשלה, והנה דחו והטילו גזירות. איפה? על שכר המינימום. לא היו להם גזירות אחרות להטיל? דווקא על האוכלוסיות החלשות שהיו אמורות לקבל העלאה בשכר המינימום שלהן? זה מה שמצאו?
והנה, עכשיו, השביתה שהיתה אמורה להיות בשירות הציבורי, במועצות - איפה עובדים האנשים האלה? במוסדות שלטוניים של מדינת ישראל: עיריות ומועצות דתיות. הם לא מקבלים משכורת שנה. אז מה זה לטפל בעוני אם האנשים האלה לא מקבלים שכר מינימום? יש שביתה יותר מוצדקת? לא עבור תוספת שכר הם רצו לשבות, לא עבור תנאי עבודה הם רצו לשבות, אלא בסך הכול כדי לקבל את פת לחמם, שזה לחם עוני בשכר מינימום. ברשויות המקומיות ובמועצות דתיות יש כאלה שכבר שנה לא קיבלו, והם לא יודעים למי לפנות. הם לא שייכים לממשלה והם לא שייכים לעירייה. לְמה הם שייכים, אם הם לא עובדי מדינה? אומנם הם לא נקראים עובדי מדינה, אבל זה כסף שהיה צריך לבוא מממשלת ישראל.
היו"ר :
נא לסיים. משפט סיום.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
רבותי, העוני הזה הוא סכנה ופצצה מתקתקת לחברה בישראל. עליה לטפל בכל מגזר בתחום שלו - בחלק להעלות את שכר המינימום, בחלק למצוא מקורות תעסוקה, לעיירות הפיתוח ולשכונות המצוקה להביא מפעלים, שכן לעיירות הפיתוח אין מקורות תעסוקה, ובחלק למצוא רפורמה במס כדי להקל על המשפחות האלה ולא להגיד: הרפורמה במס – בעוד שנה או שנתיים.
נקווה שהציבור הזה ימצא את התקווה ואת האופק, האור, בקצה המנהרה. תודה רבה.
היו"ר :
תודה לחבר הכנסת גבאי. חבר הכנסת – איננו נמצא. חבר הכנסת , בבקשה. אחריו - חבר הכנסת .
(הליכוד):
חבר הכנסת גלזר, אני במקום חבר הכנסת חיים כץ.
(גיל):
בסדר.
(הליכוד):
כבוד היושב-ראש, קיבלתי באהבה את הערתך קודם, ומייד ראיתי את עצמי קרוי לסדר.
כבוד השר, הליכוד שילם מחיר יקר על כך שבדרכו להציל את כלכלת ישראל הוא הפקיר אנשים חסרי ישע. אנחנו, הליכוד, שילמנו את המחיר, אבל לא יצאה טובה לאותם אנשים אשר ראו בליכוד שנים רבות את הבית, וייתכן שאפילו היום רוצים לראות בו פעם נוספת בית, אבל מצבם אינו משתפר - ואין כאן אשמה של ממשלה זו או אחרת, כי פעמים רבות אנחנו בוועדת הכספים, כבוד השר הנכבד, רואים שיש כשל במערכת. המערכת לא יודעת היום לתת פתרונות לאותם נושאים שהביאו את הליכוד להידרדרות עד כדי 12 מנדטים, ונדמה לי שזה מצב שהסיעה לא היתה בו מאז 1960.
נראה לי שיש כמה הצעות. היום, כאשר רווח במידת-מה, ואין כל ספק שעדיין צריך להגביר את הביסוס הכלכלי של המדינה כמדינה ולהגיע למצב שבו נהיה מדינה שלא תלויה בגורמים כלכליים אחרים פרט לגורם העולמי הכללי, שאנחנו משפיעים עליו כפי שהוא משפיע עלינו, יש דברים וצעדים שצריך לעשותם. בהחלט הייתי מצפה שהממשלה תיתן את דעתה.
היום יש על סדר-היום - - -
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
יש שר היום, שר רווחה.
(הליכוד):
אני רואה שאתה יושב על יד השר, ואתה באת לשבת כאן, על כל פנים, ובאומץ לב רב אתה גם מוביל רפורמה כלשהי, שהיא לתועלת מדינת ישראל. משום שאנחנו לא יכולים לחיות ב"נדמה לי", ויש רגע שבו אנו צריכים, לטובת העובדים, ועם העובדים ועם כל המרכיבים במשק, לעשות את אותן רפורמות. אבל נדמה לי שהנושא של מס הכנסה שלילי נאמר, לצערי הרב, כדיבור וכאיזשהו מס שפתיים, ולא כרעיון שבאמת יכול להביא לידי מצב שאותן שכבות אשר נמצאות על סף רעב – משום שקו העוני בישראל הוא לא קו העוני במקומות שבהם אנחנו רואים אנשים שנמצאים ברחובות והם מזי רעב. גם פה אנחנו מגיעים למצב שיש אנשים אשר פת הלחם לא מגיעה עדם.
ולכן אני חושב שהממשלה צריכה לתת מחשבה על הנושאים העקרוניים, הנושאים המבניים, כדי לבוא ולראות איך מטפלים באותן שכבות. כי תוכנית ויסקונסין, לצערי הרב, היא תוכנית שהיתה תוכנית עם הבטחה גדולה, והיא נכשלה, במידה רבה. ואם תוכנית ויסקונסין נכשלה, או כל דבר נעשה טלאי על גבי טלאי ולא בטיפול מערכתי, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב-2007, ב-2008, ב-2009, עם ממשלות מתחלפות. ומצבם של אלה אשר הם חסרי ישע, ומיום ליום הופכים ליותר ויותר תלויים ובלתי מסוגלים לדאוג למשפחתם ולעצמם – ולכן אני באמת קורא לממשלה: למדו כפוליטיקאים את אשר אירע לליכוד, ולמדו את הלקח.
היו"ר :
תודה רבה לחבר הכנסת . אני מזמין את חבר הכנסת .
(גיל):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, העיסוק בעוני ובפערים החברתיים מתחיל להיות דומה לדיבורים על מזג האוויר – כולם מתלוננים ואף אחד לא עושה כלום. הפערים נמצאים במגמת התרחבות מתמדת. גם אם יש ירידות תקופתיות, מינוריות, בשיעורי העוני והפערים מתמתנים – המגמה ארוכת הטווח היא גידול מתמיד בפערים. אחד הביטויים לגידול בפערים החברתיים הוא ההצטמצמות של מעמד הביניים. חברה בלי מעמד ביניים גדול היא חברה של עולם שלישי: מיעוט עשיר, רוב עצום עני, ובאמצע – אין אף אחד.
ובכל זאת, נקודה חיובית אחת יש בדוח האחרון, והיא ששיעור העניים בקרב הגמלאים ירד. זאת הודות למאבקנו להחזרת הקצבאות ולעדכונן. הנה ההוכחה שהקצבאות הן כלי אפקטיבי לצמצום העוני. אבל אין די בכך. המאבק בעוני חייב להיות מערכתי וכולל, והוא מחייב שינוי בתפיסה הכלכלית, בלימה של תהליכי ההפרטה, בוודאי במתכונת הנוכחית שלהם, והפסקת התהליך של העברת כל העושר הלאומי לידי ידיים פרטיות, תוך הפקרת האדם העובד.
אם לא נציב את האדם במרכז, ואם לא נבין ששכר מחיה, רצפת קיום, מערכות רווחה מתקדמות ושירותים ציבוריים נרחבים הם תנאי לקיומה של חברה מתקדמת – נמשיך לדון בדוחות עוני שרק ילכו ויחמירו. תודה רבה.
היו"ר :
תודה רבה לחבר הכנסת . מוזמן – חבר הכנסת – אינו נוכח. חבר הכנסת טלב אלסאנע.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, זה לא הדיון הראשון בכנסת בנושא החשוב והכואב של העוני במדינת ישראל. והשאלה הנשאלת, אדוני השר: מדוע במקום שהנתונים והמספרים ילכו ויקטנו, כי המודעות עולה, מספר העניים הולך וגדל? אני זוכר שאתה התפטרת מממשלת אחדות על רקע אותה מדיניות. אבל למרות המודעות ולמרות כל קמפיין הבחירות שהיה סביב הסוגיות של אבטלה, עוני וכל התופעות האלה – ההתייחסות לנושא, הנפת הדגל, לא הביאה לירידה בנתונים. זה מראה שדיבורים לחוד ומדיניות לחוד.
ואם אנחנו שמים לב, מדוע העוני יותר גדול ושיעורי העוני יותר גבוהים בקרב האוכלוסייה הערבית? מדוע? למה? זה חייב להיות כך? מדוע שיעורי העוני יותר גבוהים במקום שיש יותר ספרדים? במקום שיש יותר שכבות חלשות, גם כן בעיירות הפיתוח? זאת אומרת, במדינת ישראל לעוני יש זהות לאומית. אם אתה ערבי, הסיכוי שתהיה עני הוא יותר גדול. לעוני יש צבע עור. אם אתה קצת כהה יותר – הסיכוי שתהיה עני גם יותר גבוה. ולכן, זה - - -
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
יש עכשיו ספריי, שאתה יכול - - -
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
זה איפור, זה לא ישנה את המצב. זה קצת יותר קוסמטיקה, אבל לא ישנה את המהות. ולכן, זה אומר שיש מדיניות מפלה, אשר נוקטת אפליה על רקע זהות לאומית, על רקע זהות עדתית, על רקע העדר מדיניות רווחה.
יש מדיניות כלכלית – מה אומרים כאן ומה אומרים שם, ואיך ההגדרה של התל"ג, אבל אין התייחסות לחלוקה. יש כאלה שאומרים: אין חשיבות, חבר הכנסת אברהים צרצור, לעניין של קצבאות הילדים. נניח שהעניין של קצבאות הילדים לא ישנה, אף-על-פי שאני חולק על זה, כי צריך לתת לאדם ולילד, להבטיח לו את המינימום, שיתקיים בכבוד. אבל מדוע לא מתגמלים בצורה עקיפה? כולם יודעים מה חשיבות החינוך.
מדוע, למשל, באותן עיירות באשכול 1 ו-2 מבחינה סוציו-אקונומית לא פוטרים את ההורים לחלוטין מהשתתפות בתשלום עבור מנה חמה כאשר מכניסים יום חינוך ארוך באותה מערכת חינוך? מדוע לא מעלים את ההשקעה בחינוך באותם אשכולות נמוכים? לא מעבירים דרך קצבאות ילדים, אז למה לא מתגמלים בצורה עקיפה, שתעלה את רמת ההישגים ותעלה גם את רמת הסיכויים לצאת ממעגל העוני? מדוע לא משלמים יותר ומגדילים את שכר המינימום, מגדילים את התגמול לאנשים שיוצאים לעבוד, וגם עוזרים לאנשים על-ידי זה שמאפשרים יותר לצאת לעבודה בכך שמקימים מעונות יום, ומשרד המסחר והתעשייה מתגמל את הדברים האלה.
מדברים אבל לא עושים. ההתייחסות היא יותר לעניין של הכלכלה מאשר לרווחה. אני מקווה שכאשר יהיה שר רווחה תהיה גישה אחרת.
היו"ר :
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב. אני מברך את נציגי "בזק" ביציע.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התורה מחייבת אותנו לתת לעני את סיפוקו: כי פתוח תפתח את ידך לו והענק תעניקנו די מחסורו. והתורה אומרת גם "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ". תמיד יש עניים, ותמיד צריך לסייע להם. אם מדובר בפנייה לאדם, בדברים שבין אדם לחברו, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בממשלה ובאזרחי מדינת ישראל.
אין ספק שמלחמת לבנון השנייה השפיעה במידה מסוימת על מדיניותה של הממשלה. היו טראומה ובהלה כאלה של הממשלה בכל הקשור לתקציב הרווחה, ואולי היו תוכניות שהוקפאו בחודשים האלה שלקראת דיוני התקציב לשנת 2007. היו הוצאות ישירות של מערכת הביטחון שהסתכמו בלמעלה מ-8 מיליארדי שקלים, נזקים ישירים, נזקים עקיפים במאות מיליוני דולרים רבים, ועוד הוצאות על נזקים כאלה ואחרים.
אבל אני חושב, אדוני היושב-ראש, שהאינתיפאדה במשך חמש שנים, משנת 2000 עד שנת 2005, היתה הרבה יותר מבחינת הנזקים הכלכליים שנגרמו למדינת ישראל, ובכל זאת היתה עלייה בצמיחה. צריך לזכור שהרבה בתי-מסחר נסגרו, הרבה חנויות והרבה מפעלים. היתה התמרמרות על כך שהממשלה לא התחשבה בעסקים שלא הניבו רווחים, וחייבו אותם בארנונה. כל מה שהם ביקשו היה לפטור אותם מארנונה. אולי היתה הקלה פה ושם, בתקופה מסוימת, אבל בסופו של דבר, ראינו עלייה וצמיחה בכלכלה.
אי-אפשר להסתתר מאחורי המלחמה הזאת לאורך זמן. ברור שהיתה פגיעה כלשהי, גם בתשתיות וגם בתעשייה, אבל שמענו שלאחרונה נכנסו ונקלטו עובדים רבים, וכל הנזק שנגרם באותה תקופה – בסופו של דבר המפעלים חזרו לעצמם.
אני חושב שיש בעיה בתפיסה של המדיניות הכלכלית והחברתית של הממשלה. לצערי הרב, אנחנו חוזרים ומדברים ומתריעים שצריך ללכת לקראת אותן משפחות כמו בשנת 2001. ב-2001, השינוי המהותי היה העלייה של 214,000 נפשות במספר העניים, בדיוק בזמן שהממשלה החליטה לקצץ בקצבאות הילדים. ראינו עלייה חדה ומשמעותית. כך זה נמשך בשנים שלאחר מכן - בשנים 2003 ו-2004. אף-על-פי שראינו מחד גיסא צמיחה, מאידך גיסא ראינו שמספר העניים הולך וגדל.
צריך להבין, אם אנשים לא מוכנים לקחת היום הלוואות שמגיעות להם ממשרד השיכון, כי אין להם איך להחזיר, הם לא רוכשים דירות. נכון שיש תוכנית של שר השיכון להוזיל את הדירות בכך שיוקצו שטחים, אבל אי-אפשר להשלות את עצמנו – זאת תוכנית שתיקח חמש שנים עד לבנייה בפועל ועד לאכלוס הבתים באותן משפחות. בינתיים, אי-אפשר לתת למצב הזה להמשיך להידרדר. צריך לעצור את ההידרדרות הזאת.
לכן, אדוני היושב-ראש, כדי להתמודד עם האתגר החברתי, בראש ובראשונה יש לחזור למדיניות שתבטיח קיום מינימלי על בסיס חוק הבטחת הכנסה, שנפגע בשנים האחרונות בעקבות הקיצוצים במערכת הרווחה. יש להחזיר את הקצבאות לרמתן בשנת 2001, צעד שעלותו בסך הכול חצי מיליארד שקלים. יש עוד תוכניות, ואולי חלקן נמצאות בשלבי חקיקה, כמו מס הכנסה שלילי והעלאת שכר מינימום, אבל עוד חזון למועד. בינתיים צריך לתת את החמצן הזה.
אני מקווה שבעזרת השם, נעשה הכול כדי להשפיע על הממשלה הזאת לקראת 2008.
היו"ר :
תודה רבה. חבר הכנסת . אחריו – חברי הכנסת מאיר פרוש, , ו.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, די תמוה לראות את המצעד של חברי הכנסת מן הקואליציה ומן האופוזיציה באים ומתלוננים על העוני ומצרים בצערם של העניים. אני לא באתי להתלונן. תמיד היו עניים ועשירים. העניים הם אומללים, העשירים הם מאושרים, לפעמים. העניים יכולים רק להודות על כך שיש עשירים בעולם. אם לא היו עשירים בעולם - למשל נוחי דנקנר, שמעתי אתמול, ואני מברך אותו על כך, תרם 16 מיליון שקלים לבתי-ספר בצפון; תרומה ראויה, ראויה לברכה. העניים יכולים רק להודות לבורא עולם על שיש עשירים בעולם. אם לא היו עשירים שמשלמים מסים, לא היה אפשר לשלם גם את קצת הקצבאות שמתלוננים עליהן. אם לא היו עשירים שמשלמים מסים, מה היה קורה?
אז מעשה שהיה כך היה. מעשה בנוחי דנקנר, שרצה לקנות את מניות "סלקום", בירר ומצא שעבור העסקה, ששווייה 1.7 מיליארד שקלים, צריך לשלם במדינת ישראל מס אמת 500 מיליון דולר. הלך לאיתן רוב, אמר לו: לי, כמה זה יעלה? אמר לו: בשבילך, 40 מיליון. וכך היה.
(העבודה-מימד):
פעמיים ח"י.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
קצת יותר. בשביל העסקה הזאת, בשביל הנחת המס הזאת, הרבה מעבר לשיעור המקובל בהנחות מס, זכה מר נוחי דנקנר, התורם שאנחנו מברכים אותו מכאן על תרומתו לבתי-הספר בצפון, ב-100 מיליון דולר הנחה חריגה במס. עכשיו, באופן תמוה לגמרי, כשאיתן רוב סיים מייד לאחר מכן - מייד לאחר הענקת ההנחה המפליגה הזאת - את עבודתו ברשות המסים, הוא התמנה ליושב-ראש "מפעלי נייר חדרה", בבעלותו של נוחי דנקנר.
אז אם העשירים לא היו משלמים מס אמת, מאיפה היה כסף לעניים שיודו לבורא עולם שמישהו נותן להם קצת כסף?
רק עוד דבר אחד לפני סיום: מר איתן רוב נחקר ביאח"ה על ההנחה המפליגה שנתן וקיבל תמורתה שוחד - מינוי ליושב-ראש "מפעלי נייר חדרה". מר נוחי דנקנר לא נחקר עד עצם היום הזה. ואם ייחקר, ואם בארץ הזאת גם העשירים שאנחנו מודים להם כל יום יתחילו לשלם מס אמת, ולא קומבינות של הנחות במיליארדים, אולי לא תהיה לנו בעיית עוני במדינה. תודה רבה.
היו"ר :
תודה רבה. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, מכובדי השר, לא אגזים אם אומר שדוחות העוני התקופתיים כבר הפכו לשגרה, למשהו נדוש ושכיח במקומותינו. מעט מאוד מתרגשים מהנתונים הקשים, ושרים בממשלה מתייחסים לנושא באדישות ובחוסר עניין.
נכון, לפני כשנה מינה ראש הממשלה ועדה בין-משרדית, בראשות מנכ"ל משרד האוצר דאז, ד"ר יוסי בכר, שהיתה אמורה לגבש בתוך שלושה עד ארבעה שבועות המלצות לטיפול בשיעורי העוני ההולכים וגדלים. הקמתה של הוועדה אפילו תואמה עם נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, כדי לתת לה משקל ראוי. נו, אז הוקמה עוד ועדה, אז הכריזו עוד הכרזה, אז שילמו פעם נוספת מס שפתיים. נכון גם שמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ד"ר יגאל בן-שלום, תובע חדשות לבקרים להוריד למחצית את מספר הילדים שמתחת לקו העוני. אז הוא תובע, הוא זוכה לכותרות ולראיונות, והעוני ממשיך לצמוח.
אדוני היושב-ראש, יש בכל זאת חידוש. בעולם העוני במדינת ישראל יש חידוש מרענן. ראש הממשלה הקים לאחרונה צוות בראשות הסטטיסטיקן הממשלתי שלמה יצחקי, שאמור לבחון שיטות אחרות למדידת העוני. כלומר, אם לא מצליחים לצמצם את העוני, נמציא שיטת מדידה חדשה, נוחה יותר, שיטת מדידה כזאת שתראה צמצום בעוני גם כאשר הוא גדל לפי ההגדרה המקובלת.
ואני אומר, עמיתי חברי הכנסת, שצריך לטפל בעוני טיפול שורש. צריך לתקן את האכזריות שנותרה בתקציב 2007 ולהחזיר את הקצבאות למשפחות ברוכות הילדים לרמה שלפני ביצוע העושק הגדול. צריך גם להחזיר את קצבת הזיקנה לשיעור של 16% לפחות מהשכר הממוצע במשק. אנחנו אפילו יכולים לחשוב שמ-2008 נעלה בהדרגה את קצבת הזיקנה ל-20% מהשכר הממוצע במשק.
אדוני היושב-ראש, עוד תינתן לנו הזדמנות לדון במינוי שר הרווחה החדש. אני מבקש לומר שהתוספת בשם - המשרד לשירותים חברתיים - היא תוספת ברוכה, אבל יש שתי נקודות תורפה בנושא הזה. האחת: תהליכי ההצטמצמות של מדינת הרווחה. צמצמו את ההוצאה על שירותי רווחה אישיים. מדובר כידוע הן בהוצאה ממשלתית והן בהשתתפות הרשויות המקומיות. השנייה: שירותי הרווחה האישיים במדינה מתאפיינים באי-שוויון בהיקף השירותים הניתנים ביישובים שונים וברמתם, וזאת עקב הבדלים ברמות ההשתתפות התקציבית הממשלתית והמקומית.
אולי - ואני אומר את זה בדרך אגב - הצעת החוק של הממשלה להכריז על אזורי עדיפות לאומית תהיה איזה פתרון, והלוואי שנגיע לתקופת מפנה.
צריך לעשות דבר. צריך להחזיר את שירותי הרווחה האישיים לנורמות המקובלות, כפי שהיו לפני שנים, לפני שהשתלטה עלינו הפרקטיקה הניאו-ליברלית. חייבים גם לזכור שתהליכי החקיקה בתחום הרווחה נבלמו בשנים האחרונות, כלומר, רוב השירותים אינם מכוסים על-ידי חקיקה, או מעוגנים בחקיקה שאינה מבטיחה אספקת סל ספציפי של שירותים בטווח זמן קבוע.
אדוני היושב-ראש, בשנים האחרונות מתקיים בישראל תהליך מואץ של הפרטת השירותים החברתיים. יש ביישום האידיאולוגיה של הפרטה זו משום נסיגת המדינה מאחריותה לאזרחיה. לעתים התחרות נשארת מוגבלת בשל היצע קטן, ויש גם מצב של חוסר יכולת לבקר ספקי שירותים רבים ולפקח עליהם. המנטרה שלפיה רק בעלים פרטיים יודעים איך לייעל ולשפר את שירותי הרווחה, לצערי אינה עומדת במבחן המציאות.
לבסוף, אומר משהו על המקורות הכספיים למדינת הרווחה. חייבים להפסיק את ההורדה המופרזת של המסים לעשירים. על הממשלה להחזיר את המיסוי של שני העשירונים העליונים לרמה האירופית של צדק חלוקתי. יש להפסיק את ההורדה הגורפת במס החברות ולהעמידו על 30%–32%.
אין ספק שהממשלה, בתקציבה ובשיעורי המס שלה, אחראית לעוני הנוכחי, ולא רק העתידי. כדי להשיג את יעדי צמצום הפערים בחברה, דרושה רוויזיה מוחלטת של המדיניות האכזרית שהממשלה ממשיכה לפעול על-פיה.
היו"ר :
תודה רבה. חבר הכנסת – אינו נוכח. חברת הכנסת , אחרונת הדוברים.
(העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי השר בנימין בן-אליעזר, אמר כאן קודם חבר הכנסת חיים אורון, ובדרך כלל אני מסכימה עם 99% מדבריו, שהממשלה עדיין מסרבת להכריע בסוגיית ההפרטה. כלומר, אין כאן הכרעה, לא מתקבלת החלטה, לא מתנהל דיון, אומרים שזה ספיח של 2003, וכן הלאה וכן הלאה. כאן אני חולקת על חברי חבר הכנסת חיים אורון. הממשלה בהחלט הכריעה. היא החליטה באופן חד-משמעי להפריט את כל מה שזז, להפריט את כל חיינו כאן.
אני רוצה לקרוא לכם קטע שמתפרסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה - דברי ראש הממשלה בכנס הצגת תוכניות העבודה של משרדי הממשלה מ-30 בינואר 2007. אומר כך אותו ראש ממשלה שחושב שראש ממשלה לא צריך אג'נדה, הוא צריך רק לנהל. כך הוא אומר: ממשלה טובה היא ממשלה קטנה. ממשלה יעילה היא ממשלה שמספר העובדים בה קטן והיא לא עוסקת בביצוע - היא מגדירה קווי מדיניות. היא מוציאה החוצה כמה שיותר מהביצועים שהיא רוצה שיתקיימו, באמצעות סוכנויות ביצוע, באמצעות ארגונים ופרטים - הכול תלוי בעניין. שימו לב, מי שיכול לבצע את הדברים הללו במינימום של עלות ובמקסימום של חיסכון הוא שיקבל את העבודה. אנחנו נעביר את תפקידי ממשלת ישראל למי שיכול לבצע אותם במקסימום חיסכון.
זה מה שקורה לאדם שלא צריך אג'נדה. הוא צריך רק לנהל, הוא חוסך וחוסך וחוסך.
ההפרדה בין הדיון בעוני לבין הדיון בהפרטה היא הפרדה מלאכותית, כי העוני נובע מאותה השקפת עולם, שצריך רק לנהל. כי כשמנהלים ולא צריך אג'נדה, לא צריך אחריות לאוכלוסיות שונות במדינת ישראל. כשאתה מנהל עסק, אתה נפטר מהחלקים הלא-רווחיים ומשליך אותם. זה מה שאנחנו עושים היום באמצעות ההפרטה. אנחנו נפרדים מהחלקים הלא-רווחיים, שהם בני-אדם, ומשליכים אותם.
היום התרוצצתי בין כמה דיונים בוועדות הכנסת, ולכולם יש קו משותף, מכנה משותף: תע"ש, קווי "אגד" המופרטים, חברת החשמל. בכל התהליכים האלה אנחנו נפרדים, באופן מאסיבי, בהמוניהם, מעובדים שיש להם ביטחון תעסוקתי, פנסיה, זכויות סוציאליות; נפרדים מהם לשלום, פולטים אותם אל שוק העבודה ומכניסים במקומם עובדי קבלן עניים, מושפלים, חסרי זכויות, בלי צלם אנוש. הממשלה מבצעת במו-ידיה את התהליך הזה יום-יום ושעה-שעה.
הפרטת השירותים החברתיים היא אותה דיאטה שראש הממשלה מדבר עליה. היא אותו שירות ציבורי מצומצם ורזה, שמוציא הכול לגורמים שיכולים לעשות אותו כמה שיותר בזול.
אנחנו עושים כאן דבר והיפוכו. היום, למשל, תהיה כאן הצבעה על חשבון חשמל דיפרנציאלי. כלומר, העניים יקבלו חשמל יותר בזול. אנחנו כל הזמן עוזרים לעניים ואנחנו לא מטפלים בשורש הבעיה, ואנחנו לא מפסיקים להפריט את עצמנו לדעת.
אני משוכנעת שהפרטה מאסיבית של כל מה שזז והפיכת שוק העובדים בישראל לשוק עבדים הן שגיאה, שגיאה לדורות. אנחנו נבכה עליה. אנחנו מגדלים כאן את ילדינו ונכדינו לעולם תעסוקתי אפל ונטול עתיד. העדר העתיד הזה והעדר הביטחון התעסוקתי הם לא רק נחלתם של העניים, הם מחלחלים גם אל מעמד הביניים והם יכלו את כל החברה הישראלית, אם לא נאמר די ולא נעצור אותם. היום אנחנו לא עוצרים אותם. היום אנחנו מאיצים אותם, והאחריות לעוול הנורא הזה ולריסוקה של החברה הישראלית תהיה מונחת עלינו ועל צווארנו.
אם אנחנו כבר מדברים על עסקים, תפיסת עולמו של ראש הממשלה שלא צריך אג'נדה וחושב שצריך רק לנהל - אומרים על עסקים שהדור הראשון בונה אותם, הדור השני מפתח אותם והדור השלישי הורס אותם. יש לי תחושה קשה מאוד, שאנחנו, כאן, במו-ידינו, הדור שהורס.
היו"ר :
תודה רבה.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
אני יכול להתייחס?
היו"ר :
אתה יכול להתייחס. השר יכול להתייחס.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברתי הטובה חברת הכנסת , עליתי על הבמה לא כמשיב מטעם הממשלה, אלא כמי שנזכר שלפני 19-18 שנים עליתי על הבמה ואמרתי: חברה נמדדת ביחסה אל החלשים שבה. צר לי לקבוע שהנושא הזה עולה על במת הכנסת מדי פעם, וחוץ מהצהרות דבר לא נעשה.
אני מקווה שעם כניסתו של השר הרצוג לתפקידו כשר הרווחה והשירותים החברתיים, אכן האיש יוביל מאבק למען אותן שכבות ואותם גושי חברה שזקוקים לסיוע ולעזרה. אין לי ספק שהוא גם ינסה להעלות את הנושא הזה, שמחייב דיון מעמיק, על שולחן הממשלה. גברתי חברת הכנסת , לא פה בכנסת. הממשלה צריכה לייחד יום שלם של דיון מעמיק, שישימו לפניה את כל העובדות, ולקראת תקציב המדינה הבא, שכבר מתחילים בהכנות אליו, הנושא הזה יובא בחשבון.
אני מבין שצריכה לבוא הצעה לסיכום. אני רוצה לברך את כל מי שהעלו את הנושא הזה. אני חושב שהם עשו מעשה נכון וטוב, ואני מקווה שהבשורה היחידה שיש היום היא שיש כתובת, שיש לנו שר - השר בוז'י הרצוג, שיהיה בקרוב שר הרווחה, והוא יחולל את המפנה, כפי שאנחנו מקווים. תודה רבה.
היו"ר :
תודה רבה לכבוד השר. חברי הכנסת, תשובה והצבעה על הצעות הסיכום יתקיימו במועד אחר.
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6) (תעריפים מופחתים), התשס"ז-2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/135).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר :
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6) (תעריפים מופחתים), התשס"ז-2007, של חברי הכנסת משה כחלון, סופה לנדבר, אמנון כהן וקבוצת חברי הכנסת - קריאה ראשונה. אני מזמין את יוזמי הצעת החוק, בבקשה. חבר הכנסת משה כחלון.
משה כחלון (הליכוד):
חבר הכנסת אמנון כהן ידבר.
אמנון כהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להגיד "ברוכים הבאים" ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת כחלון. ברוכים הבאים.
מדובר בהצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6). אני חושב שהצעת החוק היא ראויה וטובה. מדובר בשתי הצעות חוק שעברו בקריאה טרומית, ובדיון ההכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכלכלה, בעצה אחת עם המציעים ועם יושב-ראש הוועדה משה כחלון, איחדנו את שתי ההצעות. כדי שיצא חוק טוב לטובת עם ישראל, ולא יהיה טלאי על טלאי, סיכמנו את הדברים, ואיחדנו את שתי הצעות החוק, אבל עדיין לא קבענו איך הפרוצדורה הזאת תתבצע. את זה נתאם עם אנשי המקצוע מהביטוח הלאומי, מהרשויות המקומיות, ממשרד האוצר וממשרד המשפטים.
אני רוצה להסביר מה אומרת הצעת החוק. החשמל הוא מצרך יסודי, ובלתי אפשרי לנהל אורח חיים סביר בלעדיו. עם זאת, אוכלוסיית השכבות החברתיות החלשות, כגון מעוטי הכנסה, שהם קשישים, חולים, עולים, מובטלים ומשפחות חד-הוריות, מתקשה לעמוד בהוצאות הכרוכות בתשלום עבור שימוש בחשמל. אנחנו נקלענו למצב שפונים אלינו לא אחת אזרחים שניתקו להם את החשמל, לפעמים בגלל חוב של 700-600 שקל. מדובר בקשישים, נשים חד-הוריות או חולים, לפעמים אנשים שנמצאים לקראת פירוד, בעל ואשה, ועדיין לא עברו הליכים משפטיים, והמצב הכלכלי קשה, יש ילדים בבית, ופתאום המקרר לא עובד, מכשיר אינהלציה לא עובד. לכן, החוק בא לעשות אתם צדק, כדי שלפחות יקבלו חשמל מינימלי.
מטרת הצעת החוק הזאת היא להבטיח שאוכלוסייה כאמור תהיה זכאית למכסת חשמל במחיר מופחת. לפיכך, מוצע לקבוע כי שר התשתיות הלאומיות, בהתייעצות עם שר הרווחה, יקבע בתקנות כללים לעניין זכאות לתעריפים מופחתים עבור צריכת החשמל בכמות שקבע במכסות. מכסות אלו יחולו על צרכני חשמל ביתיים, לפי הרכב משפחתם ומצבם הכלכלי והרפואי. כן יקבע השר דרכים להוכחת הזכאות כאמור. עוד מוצע לקבוע כי בקביעת תעריפי החשמל לכלל הצרכנים הרשות לשירותים ציבוריים במשק החשמל תביא בחשבון את ההפחתה בתעריפי החשמל שמשלמים הזכאים, לפי התקנות האמורות, כך שהכנסותיו של בעל רשיון לאספקת חשמל לא ייגרעו בשל ההפחתה האמורה.
אני רוצה לציין שרוב חברי הכנסת בוועדת הכלכלה הצביעו בעד החוק, ואני מבקש שגם חברי הכנסת הנוכחים כאן יצביעו בעד הצעת החוק החשובה והחברתית הזאת. מכאן אני רוצה להודות ליוזמי החוק - לחבר הכנסת משה כחלון, יושב-ראש ועדת הכלכלה; ליוזמת החוק, חברת הכנסת סופה לנדבר – באמת נגעת בנקודות החשובות והחלשות, לאחר שיום-יום אנחנו מקבלים פניות מאזרחים. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תעבור בקריאה ראשונה, ונמצא את המנגנון הטכני, איך חברת החשמל תוכל להיטיב עם האוכלוסיות החלשות, ונעביר אותה לקריאה שנייה ושלישית במהרה – אולי עד סוף הכנס הזה, כי אין לנו הרבה זמן, ואני אודה לכל החברים.
אני מודה כמובן גם למנהלת ועדת הכלכלה וליועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, שעובדות לילות כימים. אני ציינתי את זה לא אחת, אדוני היושב-ראש הנוכחי, שאחת הוועדות שנהניתי בה ממקצועיות ומהתמדה בעבודה היא ועדת הכלכלה של הכנסת, והיא ממשיכה באותו סטנדרד גבוה. יישר כוח לכם, לטובת עם ישראל. אני מבקש מכל חברי הכנסת להצביע בעד.
היו"ר :
תודה רבה. אני מצטרף לברכותיו. אני מזמין את חברת הכנסת סופה לנדבר.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבר הכנסת כחלון, יושב-ראש ועדת הכלכלה, אני רוצה להגיד, רבותי חברי הכנסת, רעיון החוק הזה נולד כבר לפני שנתיים, כאשר אני, כיושבת-ראש הפדרציה לישראלים דוברי רוסית, הייתי צריכה לחלק שמיכות ותנורים. לא אחת סיפרתי שהבנו שלהכניס תנורים לבית של עניים זה כאילו להכניס דבר מיותר. שאלתי אנשים למה הם לא רוצים אותם, ורוצים שמיכות במקום, כי הרי הם צריכים חימום בחורף. אני ראיתי מול עיני משפחות ואנשים שלא מסוגלים לחמם את הבית. אמרו לי: לחמם בית עם תנור זה דבר שיגרום לנו נזק כלכלי, אנחנו לא נעמוד בזה. אז אספנו אלפי חתימות וכתבנו מכתב לראש הממשלה.
חברי הכנסת אמנון כהן ומשה כחלון וחברי הכנסת האחרים שחתומים על החוקים האלה, אנחנו רוצים להביא לאותם אנשים בשורה אנושית היום. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר פואד בן-אליעזר, אנחנו אסירי תודה על כך שאתה תומך בחוק כל כך צודק. אני אישית אסירת תודה לאביגדור יצחקי, יושב-ראש הקואליציה, שנלחם יחד אתנו, אף-על-פי שאני לא צריכה להגיד לכם שלא כולם היו בעד החקיקה הזאת.
עם זאת, אנחנו כולנו מבינים שהחוק הזה הוא לא רק אנושי, הוא חוק שהביא היום בשורה לאותם קשישים, לאותם מקבלי הבטחת הכנסה, לאותם אנשים חלשים – שלהם זה לא רק במובן של אור, זה בעצם חימום בבית, זה חיים בבית. אנחנו קיבלנו - - -
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
- - - קריאה שנייה ושלישית.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
אתה לא תעשה את זה, פואד, מפני שלא פעם אחת דיברנו אתך, ואתה קמת ואמרת: אני בעד אותם אנשים. מכיוון שאני מכירה אותך, אני מרשה לעצמי להגיד לך: אתה מאוד אנושי.
אנחנו קיבלנו סטטיסטיקה על כך שבמדינת ישראל מנתקים כל שנה 90,000 משפחות. מחיר הניתוק הוא 70 ש"ח וחיבור בחזרה עולה גם כן 70 ש"ח – 140 ש"ח על ניתוק וחיבור. אני קיבלתי באותו זמן שיחה מאמא חד-הורית עם שני ילדים, שביום שישי ניתקו לה את החשמל. אתם יודעים מה המשמעות של זה למשפחה כזאת? וזאת משפחה אחת מתוך 90,000 משפחות.
אנחנו צריכים להיות אותה מדינה חברתית, שהאג'נדה שלנו תימשך גם אחרי הקדנציה הזאת. אג'נדה שהיא לא רק חברתית, היא בעד בני אדם – היא אג'נדה אנושית. בגלל זה, טוב עושה ממשלת ישראל, וגם אתה, אדוני השר, שאתם תומכים בחקיקה הזאת, חקיקה צודקת למען החלשים של מדינת ישראל.
היו"ר :
תודה רבה לחברת הכנסת סופה לנדבר. אני מזמין את חבר הכנסת אורי אריאל - הוא מוותר. אני מזמין את חבר הכנסת - הוא אינו נוכח. חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת נסים זאב.
(הליכוד):
אין חוק שיכול להיות חוקי, אם נסים זאב לא מדבר.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אני מבטיח לחברים לקצר מעשר דקות לשלוש דקות. אני אעשה את זה כמיטב יכולתי.
אדוני היושב-ראש, הצעת חוק משק החשמל – לפני שכולם מקבלים פה זרם, אני רוצה לומר לכולם שקשה לממש את החוק הזה, ואני אסביר מדוע.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
את מה?
נסים זאב (ש"ס):
את ההוזלה וההפחתה. אני אסביר את עצמי. אני הייתי ממונה על תיק הרווחה בעיריית ירושלים, אדוני השר, 15 שנה. בין הבעיות של אותן משפחות ברוכות ילדים היו ניתוקי מים וניתוקי חשמל. משפחות ישבו בשבתות ובחגים ללא חשמל, כי לא היה להם כסף לחבר. היה חוב של 700-600 שקלים, וזה היה מעל לכוחן של אותן משפחות.
אני רוצה לומר לך, אדוני השר, צריך לזכור שפה צריך לקבוע קריטריונים מאוד ברורים: האם אנחנו הולכים להיטיב עם אותן משפחות שמוכרות בלשכת הרווחה ויש להן המלצות של העובדים הסוציאליים, או אנחנו נותנים הטבה כללית באופן כזה שכל משפחה שנמצאת מתחת לקו העוני זכאית לכך; כל מי שנמצא מתחת לקו העוני זכאי לאותה הטבה. זה חשוב שבוועדה יביאו את הנושא הזה בחשבון.
אני רוצה לומר שקשה לממש את זה, כי פה צריך להיכנס לפרטים, ובגלל זה חבר הכנסת אמנון כהן אמר שאנחנו עוד רחוקים מלגבש את הרעיון ואת התוכנית. באמת צריך פה הרבה שיקול דעת איך לממש את זה. אני רוצה לברך את השר על עצם הרעיון. אני מקווה שהנושא הזה יבוא לידי מימוש ואותם עניים ייהנו.
הסעיף של צרכים מיוחדים בסעיפי רווחה, אדוני השר, שהיה עד לפני כמה שנים, כמעט נעלם מהמפה. הסעיף הזה היה נותן מענה לאותן משפחות שהיו להן ניתוקי מים וניתוקי חשמל. מכיוון שהסעיף הזה איננו, צריכים לתת באופן ישיר את אותה הקלה ואת אותה הטבה לאותן משפחות, גם במים וגם בחשמל. אני מקווה שתובא הצעת חוק גם בנושא המים.
היו"ר :
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת החוק.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6) (תעריפים מופחתים), התשס"ז-2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר :
בעד - 17, נגד - אפס, נמנעים - אפס. אני קובע בזאת כי הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 6) (תעריפים מופחתים), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28)
(הארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשס"ז-2007
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/135)]
(קריאה ראשונה)
היו"ר :
אנו עוברים להצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28) (הארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשס"ז-2007. אני מבקש מכולם לשבת במקומות. אני לא אמשיך את הישיבה עד אשר ישוב השקט. אני מזמין את יוזם הצעת החוק, חבר הכנסת אמנון כהן, להציגה.
(העבודה-מימד):
אמנון הזה כל הזמן מציע הצעות חוק, כל היום. מה יהיה אתו.
אמנון כהן (ש"ס):
אם יש חברים כמוך, יש תמיכה.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, מדובר בהארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי.
לאחרונה הוסדרה בחקיקה רפורמה מהפכנית בתחום שידורי הרדיו בישראל. ועדת הכלכלה, לפני כשנה-שנתיים, אישרה את הרפורמה בנושא המהפכני בתחום התקשורת ברדיו הדיגיטלי. בתוך שנים ספורות צפויות להתווסף למפת שידורי הרדיו הדיגיטלי בישראל כ-50 תחנות חדשות. כניסתה של הפלטפורמה הדיגיטלית צפויה לפגוע פגיעה קשה בתחנות הרדיו האזורי, שממילא לא הצליחו להגיע לרווחים משמעותיים לאחר שנשאו בעלויות הקמה גבוהות, בין היתר בגלל התחרות הקשה שסבלו ממנה מצד תחנות הרדיו הפיראטיות.
תחנות דיגיטליות אלה עתידות ליהנות מיתרונות בולטים על פני התחנות האזוריות, הן בשל היקף השידורים הארצי, הן בשל איכות השידור והן בשל עלויות ההקמה והתפעול הנמוכות, שהן תוצאת הפקת הלקחים מהטעויות שנעשו עם הקמת הרדיו האזורי.
חשוב לי מאוד לציין את חשיבותו הקהילתית של הרדיו האזורי, שהוכח מעל לכל ספק כמעודד מעורבות ופעילות חברתית וכמגביר אכפתיות ועזרה הדדית בקהילה. הרדיו האזורי נותן גם ביטוי לתרבויות ולסגנונות רבים ומגוונים יותר מהרדיו הארצי, והוא מהווה צינור תקשורת יעיל בין התושבים לבין מוסדות ושירותים המקומיים ובינם לבין עצמם. אין לשכוח גם את שלל הכשרונות הלאומיים שהחלו את דרכם ברדיו האזורי, שנתן להם במה והזדמנות שלא יכלו לקבל בתחנות הארציות.
כדי להבטיח את המשך קיומו של הרדיו האזורי בישראל ולאפשר לתחנות להסתגל ולהתמודד בתנאים הוגנים וסבירים במציאות החדשה בתחום שידורי הרדיו, ראוי לתת ביד הסמכות המקצועית, קרי הרשות השנייה, את זכות ההחלטה בנושא זה, ואם תמצא לנכון לעשות זאת, תוכל להאריך את זיכיונות הרדיו האזורי לתקופה נוספת בת ארבע שנים.
ברצוני להדגיש כי הרשות השנייה נמנעת כיום מהוצאת זיכיונות נוספים לשידורי רדיו אזוריים אנלוגיים, אף-על-פי שבידה הסמכות לעשות כן, עקב העדר כדאיות כלכלית בתחום. כמו כן הבהירה הרשות השנייה כי לא תוציא זיכיונות חדשים לשידורי רדיו אזוריים בשיטה האנלוגית לתקופות קצרות, לאור כניסתו הצפויה של הרדיו הדיגיטלי.
תוקפם המקורי של זיכיונות הרדיו האזורי היה לתקופה בת ארבע שנים. למועצת הרשות השנייה יש הסמכות להאריך פרק זמן זה בשתי תקופות נוספות. הצעת החוק באה להציע שתינתן למועצת הרשות השנייה הסמכות להאריך פרק זמן זה בתקופה אחת נוספת בת ארבע שנים.
ועדת הכלכלה הביעה את תמיכתה בהצעת החוק, אפשר להגיד פה-אחד, וכעת אני מבקש את תמיכתם של כל חברי הכנסת, גם של השר, בהצעת החוק הנוכחית, כדי שנכין אותה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת הכלכלה. תודה רבה.
היו"ר :
תודה רבה. אנחנו עוברים לראשון הדוברים, – אינו נוכח. חבר הכנסת אורי אריאל – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח.
אמנון כהן (ש"ס):
ויתר.
היו"ר :
חבר הכנסת מאיר פרוש – אינו נוכח.
אמנון כהן (ש"ס):
ויתר.
היו"ר :
חבר הכנסת – אינו נוכח.
אמנון כהן (ש"ס):
ויתר.
היו"ר :
חבר הכנסת – אינו נוכח.
אמנון כהן (ש"ס):
ויתר.
היו"ר :
חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת – אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה – אינו נוכח; חבר הכנסת חיים כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת נסים זאב – נוכח.
אמנון כהן (ש"ס):
ויתר.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו", הנביא ירמיהו אומר את זה. אני אומר לכם כאן מעל הבמה הזאת: 15 שנה אנחנו מדברים על הקמת רדיו, תחנה לציבור הדתי והחרדי. עד לרגע זה לא נעשה דבר. פתאום יוקמו בעזרת השם 50 תחנות דיגיטליות חדשות מתוכננות? הרשות השנייה בוודאי תהיה בעלת-הבית, אין לי בזה שום בעיה, אנחנו גם נתמוך בזה.
התחנות הפיראטיות שקיימות היום, שהן כאילו הסכנה הגדולה, פוגעות קשות ואנושות בתחנות שפועלות כדין. צריך לזכור כי לא היה מענה. זה בדיוק כמו שמדברים על הבנייה הבלתי-חוקית במגזר הערבי, במגזר הבדואי, שלא נותנים רשיונות, ואומרים להם: תשמעו, תגורו בבתים. איך יבנו בתים אם אין רשיונות? צריך לתת תוכנית. זו השוואה, זאת בדיוק ההשוואה. הבעיה שהבדואים לא מקבלים תוכניות, הם לא רוצים את התוכניות, הם רוצים לגור איפה שבא להם, איפה שהם חפצים, איפה שהם רוצים, על שטחים כמה שיותר גדולים.
אנחנו לא מבקשים להתפשט, אנחנו מבקשים תחנה אחת, אחת ויחידה, ואת זה צריך לקדם. לדעתי, אין לחכות עד שהתחנות הדיגיטליות האלה יקומו.
אדוני, חברי, ידידי אמנון כהן, אנחנו צריכים לדאוג לאינטרסים שלנו פה, לציבור החרדי, ולהקים פה קול זעקה, ובכל פעם שאנחנו מאשרים את האישור הזה, צריך להתנות את זה. בוועדת הכלכלה - לא להמשיך לרוץ עם זה לפני שאנחנו יודעים שהציבור הגדול שנמצא פה, כמעט 2 מיליוני איש, שרוצים לשמוע תחנה שונה, עם תכנים שונים – שתהיה להם הזכות לשמוע וגם להשמיע.
היו"ר :
תודה רבה. חבר הכנסת – אחרון הדוברים.
(הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, גם אתה היית, וגם זכיתי אני להיות מחליפך במשרד התקשורת, ושנינו עשינו מאמצים שייוחדו שני קווים ארציים - זה לא דבר של מה בכך - שהם משאב יקר ערך, למגזר החרדי. לצערי הרב, במגזר החרדי לא הגיעו לידי הסכמה.
אני רוצה לומר לך שרדיו פיראטי זה דבר מסוכן, לא רק לביטחונה של ישראל. הוא גם מסכן את כל המערכת. זה ג'ונגל תקשורתי – היום אתה נוסע בירושלים ומקשיב ל"גלי צה"ל" ובכל רגע עולה לך איזה יזם אחר, שאתה קורא לו "פיראטי", והדברים אינם טובים.
אדוני היושב-ראש, לפנינו חוק מאוד בעייתי. גם השר פואד בן-אליעזר כשר התקשורת וגם אנוכי עמדנו בפני הדילמה אם להאריך את הזיכיונות שניתנו, כאשר שנינו פעלנו לכיוון שמים פתוחים, גם ברמה הטלוויזיונית וגם ברמת הרדיו שהיה לרדיו אזורי.
בזמני, כשהחלפתי את פואד בן-אליעזר במשרד התקשורת, עמדה לפני בקשה של הרשות השנייה להאריך את הזיכיונות של הרדיו האזורי, מהטעם הפשוט שהם אמרו שהם לא הספיקו אפילו להניח את התשתיות, ובטרם ראו, אפילו לא פרי לעמלם, אלא החזר השקעתם או תחילת החזר השקעתם – לא יהיה מי שיחליף אותם כרגע. ולכן ביקשו מהמערכת המרכזית, מהממשלה, להאריך את אותם זיכיונות. אז באו ושאלו אותנו, כמובן, אותם אנשים האמונים על שלטון החוק ועל החוקתיות של חוקי הכנסת, כיצד אנחנו יכולים לקיים הארכת זיכיונות, ובסופו של דבר שוכנעה הכנסת שיש להאריך זיכיונות.
חשבנו אז שעד לתאריך הזה נוכל להיערך לרדיו דיגיטלי, שהוא היום עניין של חודשים, אולי שנים מעטות ביותר, עד אשר הוא יתפוס ויקנה שביתה בכל העולם המערבי והמזרחי המפותח. היום בארצות-הברית כבר פועל רדיו דיגיטלי. רק לפני שנה או שנתיים עלה מכשיר רדיו דיגיטלי בערך 1,000 דולר, והיום כבר אפשר להשיגו בפחות מ-100 דולר. עניין ההתפתחות הטכנולוגית יביא לידי מצב שבו באמת יהיו שמים פתוחים, כמעט לכל אזרח בישראל יוכל להיות קו שידור משלו מבלי שיהיו יכולת וצורך להפריע.
לכן, אני אומר שיש לפנינו בעיה, שאני מתאר לעצמי שהושמה והובאה לפני חברי ועדת הכלכלה, לגבי החוקתיות של החוק המאריך זיכיונות מבלי שנותנים אפשרות למכרז. אבל אם הממשלה אומרת: אני לא יכולה לערוך מכרזים, אנחנו צריכים להיות אמיצים מספיק ולבוא ולומר לכל אותם שומרי חוק ולכל אותם אנשים אשר באמת חרדים למצב שבו בעלי הון ישתלטו על כל המערכת הכלכלית בישראל, שאנחנו נותנים ארכה לאותה תקופה שבה הממשלה נערכת לרדיו הדיגיטלי.
היה ויתברר בפנינו שחלילה חוזרים מכל המערכת של שמים פתוחים, אנחנו נצטרך לתת דעתנו. בשל העובדה שאין פתרון אחר, אני גם נוקט את עמדתו של השר הנוכח באולם, שאינו שר התקשורת, אבל הוא מבין-רב בתקשורת, וגם אני, למרות הקושי ולמרות אזהרת היועצת המשפטית הנכבדה והמוערכת – איננו יכולים לאפשר את ההפקרות שבה נימצא בלי רדיו אזורי בכלל. לכן עם כל המצוקה החוקתית אני אתמוך בחוק.
היו"ר :
תודה רבה.
אנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה.
(הליכוד):
ברשות אדוני, אני מציע שבהכנה לקריאה השנייה והשלישית תאמר הממשלה מתי היא מודיעה על שמים פתוחים.
אביגדור יצחקי (קדימה):
מוציאים מכרזים.
היו"ר :
חבר הכנסת ריבלין, אני ממתין שתגיע למקומך, ואנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28) (הארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשס"ז-2007, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר :
התוצאה: 17 בעד, נגד - אפס, נמנעים - אפס. אני קובע בזאת שהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 28) (הארכת זיכיון לשידורי רדיו אזורי), התשס"ז-2007, התקבלה בקריאה ראשונה ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
(האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תוסיף אותי.
(רע"ם-תע"ל):
תוסיף אותי.
היו"ר :
נוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת גבאי וגם את חבר הכנסת .
שאילתות ותשובות
היו"ר :
כבוד השר בנימין בן-אליעזר יעלה לבמה להשיב על שאילתות. שאילתא מס' 160 של חבר הכנסת : זכויות צרכני החשמל – אינו נוכח; לפרוטוקול.
160. ניתוק חשמל לצרכנים
חבר הכנסת שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום י"ח בסיוון התשס"ו (14 ביוני 2006):
לפני תחקיר שפורסם ב"יתד נאמן", חברת החשמל מבקשת מסמכים על פעולות שנעשו לפני שנים רבות, אינה מכירה בזיכויים, מנתקת זרם שלא כחוק ומפעילה תעריף שונה לחיוב ותעריף זול לזיכוי.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן – האם ייבדק הנושא?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. מרבית הפרטים בתחקיר שפורסם בעיתון "יתד נאמן" אינם מדויקים.
2. מבדיקה שנערכה במשרדי עולה, כי צרכנים שהגדילו את עוצמת הזרם במפסק הראשי במתקן החשמל שלהם מבלי להזמין הגדלת חיבור מחברת החשמל מסכנים את מתקן החשמל שלהם, וגם את מתקן החשמל של חברת החשמל. הסיבה לכך היא העדר התאמה בין גודלו החדש של המפסק הראשי של הצרכן לגודל נתיך חברת החשמל, הפוגע בסדר הפעולה התקין של ההגנות החשמליות.
כאשר מתגלה הגדלה במפסק ראשי כמתואר לעיל, מאפשרת חברת החשמל לצרכן להשיב את המצב לקדמותו או לחלופין להזמין הגדלת חיבור כחוק. אם בוחר הצרכן להתעלם מפניית החברה ומתזכורת נוספת, מקטינה חברת החשמל את הנתיך שלה, אך עדיין אינה מנתקת את הצרכן. רק אם מתברר כי הצרכן "טיפל" גם בנתיך חברת החשמל, מבוצע ניתוק חשמל לצרכן.
לסיכום, פעילות זו של חברת החשמל מוכרת לי, ומכיוון שהיא נעשית על-פי חוק ועל מנת להגן מבחינה בטיחותית על הצרכן ועל מתקן החשמל שלו ושל החברה, אין לי כל כוונה להפסיקה.
היו"ר :
שאילתא של חבר הכנסת אמנון כהן: הפסקות החשמל; מס' 205.
205. הפסקות החשמל
חבר הכנסת שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
פורסם, כי שר התשתיות הלאומיות הכריז, שאם הפסקות החשמל שאירעו לאחרונה תוכננו על-ידי עובדי חברת החשמל, יוסקו מסקנות קשות כלפי האחראים.
רצוני לשאול:
1. האם היו הפסקות החשמל מתוכננות?
2. אם כן – אילו מסקנות יוסקו?
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השאלה שנשאלתי היא כדלהלן: פורסם כי שר התשתיות הלאומיות הכריז, שאם הפסקות החשמל שאירעו לאחרונה תוכננו על-ידי עובדי חברת חשמל, יוסקו מסקנות קשות כלפי האחראים. האם היו הפסקות החשמל מתוכננות? אם כן – אילו מסקנות יוסקו?
תשובתי אליך, חבר הכנסת אמנון כהן: מייד לאחר אירועי הפסקות החשמל הוריתי על הקמת ועדה לבדיקת האירועים. המשימה הראשונה של הוועדה היתה לענות על השאלה אם היתה יד מכוונת מאחורי האירועים. מדוח הוועדה המעמיק שהוגש עולה בבירור כי לא היתה כל יד מכוונת מאחורי הפסקת החשמל.
היו"ר :
תודה רבה.
אמנון כהן (ש"ס):
שאלה נוספת.
היו"ר :
בבקשה.
אמנון כהן (ש"ס):
תודה רבה, אדוני השר, על תשובתך המנומקת. אני גם רוצה לברך את אדוני השר על השינויים המבניים שהוא מביא מחר להצבעה בנושא חברת החשמל. האם אדוני רואה – בתפיסת עולם ומעבודת מטה – שלאחר כמה פעולות שתעשו, לא יהיה מצב חירום, לא יהיה מספיק חשמל לתת לאזרחי מדינת ישראל, בזמן השיא כמובן, כשלפעמים קר מדי או חם מדי?
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
תודה רבה. כל עניינה של תוכנית הרפורמה שמחר אני מביא לאישור הכנסת בקריאה שנייה ובקריאה שלישית הוא בין היתר ובעיקר להגביר את תהליך הייצור. כלומר, התהליך כתהליך מיועד להביא לכך שלא נהיה במצב שיש לנו 200 מגוואט רזרבה או לפעמים גם פחות מזה, אלא יהיו לנו 2,000-1,500 מגוואט תמיד ברזרבה, שנוכל לדעת שמצב כזה, ב"פיקים", בין קור ובין חום, לא יחזור. הרפורמה הזאת הולכת להבטיח זאת.
יתירה מזאת, כפי שידוע לאדוני, הרי גם פתחנו את הייצור לשוק הפרטי, ותחנה אחת, "דורעד", שצריכה לייצר 800 מגוואט, כבר מתחילה בבנייה. אני מקווה שבתוך שלוש שנים תוכל גם היא לספק את החשמל, וממילא אנחנו מחויבים לקנות את זה, ואני מקווה שזה יביא לכך שציבור גדול יותר לא יסבול מאותן הפסקות.
היו"ר :
תודה רבה. שאילתא מס' 206 חבר הכנסת - אינו נוכח; לפרוטוקול.
206. ניתוק חשמל לצרכנים
חבר הכנסת שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
בפניות שהגיעו למשרדי נטען, כי חברת החשמל מנתקת את החשמל לצרכנים ששינו את עוצמת הזרם של החשמל בביתם מ-25 אמפר ל-40 אמפר, וזאת למרות הודעת רשות החשמל, שפורסמה ב"יתד נאמן", שלפיה אסור לפי החוק לחברת החשמל לנתק את החשמל לדייר מסיבה זו.
רצוני לשאול:
1. האם ידוע הדבר למשרדך?
2. מה יעשה משרדך בנדון?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
2-1. צרכנים שהגדילו את עוצמת הזרם של המפסק הראשי במתקן החשמל שלהם מבלי להזמין הגדלת חיבור מחברת החשמל מסכנים את מתקן החשמל שלהם וגם את מתקן החשמל של חברת החשמל. הסיבה לכך היא העדר התאמה בין גודלו החדש של המפסק הראשי של הצרכן לגודל נתיך חברת החשמל, הפוגע בסדר הפעולה התקין של ההגנות החשמליות.
כאשר מתגלית הגדלה במפסק הראשי כמתואר לעיל, מאפשרת חברת החשמל לצרכן להשיב את המצב לקדמותו או לחלופין להזמין הגדלת חיבור כחוק. אם הצרכן בוחר להתעלם מפניית החברה ומתזכורת נוספת, חברת החשמל מקטינה את הנתיך שלה, אך עדיין אינה מנתקת את הצרכן. רק אם מתברר כי הצרכן "טיפל" גם בנתיך חברת החשמל, מבוצע ניתוק חשמל לצרכן.
לסיכום, פעילות זו של חברת החשמל מוכרת לי, ומכיוון שהיא נעשית על-פי חוק ועל מנת להגן מבחינה בטיחותית על הצרכן ועל מתקן החשמל שלו ושל החברה, אין לי כל כוונה להפסיקה.
היו"ר :
שאילתא מס' 208 חבר הכנסת מיכאל נודלמן - אינו נוכח; לפרוטוקול.
208. מקורות אנרגיה
חבר הכנסת מיכאל נודלמן שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
בעקבות התייקרות הנפט, רצוני לשאול:
1. האם קיימת תוכנית להסבת כלי רכב להנעה בגז?
2. האם משרדך מממן חקר מדעי לפיתוח מקורות חלופיים לאספקת אנרגיה?
3. האם קיימת תוכנית פיתוח לאספקת אנרגיה על בסיס מקורות מתחדשים כמו רוח, שמש ואופטו-אלקטרוניקה?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה נמסרה לפרוטוקול)
1. בעקבות התייקרות הנפט יש הקלות במס לערכות להסבת כלי רכב להנעה בגז פחמימני מעובה (גפ”מ – "גז בישול"). עם זאת, רצוי להדגיש שגפ”מ אינו נחשב לדלק חלופי, ומקורו מזיקוק נפט.
2. משרד התשתיות הלאומיות מממן מחקרים לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים מאז הקמתו. השנה אנו גם מקימים לראשונה קרן הזנק בהיקף של 5 מיליוני ש"ח למימון מו"פ באנרגיה.
3. משרדנו פועל להחדרת טכנולוגיות לניצול אנרגיה חלופית למשק החשמל, לא רק במימון מחקר ופיתוח, אלא גם באמצעות תקנות, תעריפים מועדפים והסדרים עם מינהל מקרקעי ישראל. לאחרונה פורסמו על-ידי הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, תעריפים מועדפים לחשמל מאנרגיית השמש (תרמית ופוטו-וולטאית). מטרתנו העיקרית בשנים הקרובות היא הקמת תחנת הכוח הסולרית הראשונה בנגב, בעלת הספק של 200 מגוואט. לצורך כך תוקם בשבוע הקרוב ועדת מכרזים בעניין.
היו"ר :
שאילתא מס' 209 של חבר הכנסת מיכאל נודלמן - אינו נוכח; לפרוטוקול.
209. מדינת ישראל כגשר לאספקת גז מצרי לאירופה
חבר הכנסת מיכאל נודלמן שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ה בסיוון התשס"ו (21 ביוני 2006):
בעקבות הצורך בחיפוש מקורות אנרגיה חדשים בכל רחבי העולם, ובסיום בניית צינור הגז מצרים-ירדן-סוריה-טורקיה – רצוני לשאול:
האם נשקל להציע את מדינת ישראל כגשר לאספקת גז מצרי לאירופה?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בעקבות הצורך בחיפוש מקורות אנרגיה חדשים בכל רחבי העולם, ובסיום בניית צינור הגז מצרים-ירדן-סוריה-טורקיה – האם נשקל להציע את מדינת ישראל כגשר לאספקת גז מצרי לאירופה?
גז טבעי ניתן להוביל בשני אופנים: האחד, במצב צבירה גזי, וזאת באמצעות מערכת צינורות מיוחדת לשם כך. האחר, במצב צבירה נוזלי, וזאת באמצעות הקמת מתקני ניזול גז טבעי – LNG – והובלת הנוזל באמצעות אוניות לנמלי יעד.
מצרים אכן מקימה צינור גז, העובר ממצרים לירדן ומשם לסוריה והלאה. ישראל אינה יכולה להתחבר לצינור זה בשל המצב הגיאופוליטי באזור.
מעבר לאמור, מצרים אינה זקוקה לישראל לצורך הולכת גז לאירופה, שכן למצרים יש מתקני ניזול גז טבעי, שבאמצעותם היא יכולה לייצא גז טבעי לכל העולם.
אבקש לציין כי בשנת 2005 חתמתי מטעם ממשלת ישראל על מזכר הבנות עם ממשלת מצרים, שמטרתו לאפשר אספקת גז טבעי לישראל באמצעות צינור שייבנה מאל-עריש שבסיני ועד אשקלון. המועד הצפוי לסיום עבודות הקמת צינור גז טבעי זה הוא אמצע 2008.
במקביל פועל משרד התשתיות הלאומיות להגדלת מקורות הגז הטבעי למשק הישראלי, הן משדה BG שמול חופי עזה והן ממדינות כמו רוסיה, טורקיה ואזרבייג'ן.
היו"ר :
שאילתא מס' 319 של חבר הכנסת - אינו נוכח; לפרוטוקול.
319. חשש לעליית מחיר המים
חבר הכנסת שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום ט' בתמוז התשס"ו (5 ביולי 2006):
לאחרונה התייקר הכלור, המשמש גם לחיטוי מי השתייה. לכן קיים חשש סביר כי תחול עלייה במחיר המים לצרכנים.
רצוני לשאול:
1. האם אכן צפויה עלייה במחיר המים?
2. אם כן – כיצד תימנע פגיעה כלכלית בשכבות החלשות ובמשפחות ברוכות ילדים עקב התייקרות המים?
3. האם משרדך נערך למניעת עלייה במחיר המים לצרכנים פרטיים?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. השפעת עליית מחיר הכלור על מדד המחירים לצרכן היא זעומה, וכתוצאה מכך על עדכון תעריפי המים. העדכון האוטומטי של תעריפי המים, לרבות למים המסופקים לרשויות המקומיות, הוא על-פי סעיף 112א לחוק המים, כלומר בהתאם לשינוי בסל הקובע המבוסס על - א. 50% שיעור שינוי במדד המחירים לצרכן; ב. 35% שיעור שינוי בתעריפי אנרגיה; ג. 15% שיעור שינוי בשכר העבודה.
ראוי לציין, שמרכיב השבחת מים, המבוסס גם על הכלור, הוא חלק זעיר מעלות אספקת המים. סעיף השבחת מים מהווה 1.3% מסך-כל עלויות המים המוכרות לחברת "מקורות" על-פי הסדר העלויות.
2. עדכון תעריפי המים המסופקים על-ידי הרשויות כיום גם הוא על-פי סעיף 112א לחוק המים, כמפורט בתשובה 1 לעיל. תעריפי המים המסופקים לצרכנים ברשויות המקומיות הם מדורגים בהתאם לצריכה בפועל ולגודל המשפחה.
3. תעריפי המים מעודכנים על-פי סעיף 112א, וכפי שהוסבר בתשובה 1 לעיל. העדכון הוא פונקציה של השינוי בסל הקובע, המבוסס על השינוי במדד המחירים לצרכן, על השינוי בתעריפי האנרגיה ועל השינוי בשכר העבודה. בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2007 אין כל אזכור להעלאת תעריפי המים.
היו"ר :
שאילתא מס' 320 של חבר הכנסת מיכאל מלכיאור - אינו נוכח; לפרוטוקול.
320. קרבת בתי מגורים באלעד לקווי מתח עליון
חבר הכנסת מיכאל מלכיאור שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום ט' בתמוז התשס"ו (5 ביולי 2006):
תושבי רחוב שמעון הצדיק באלעד טוענים, כי בתי מגוריהם קרובים מרחק מסוכן לקווי מתח חשמל, וכי הם חוששים לבריאות ילדיהם ולבריאותם הם. לטענתם, המשרד לאיכות הסביבה זיהה בבתים רמת קרינה גבוהה המוגדרת על-ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורמת לסרטן".
רצוני לשאול:
כיצד יטופל המפגע הזה?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
על-פי הנחיות ארגון הבריאות העולמי – WHO – ערך השדה המגנטי המרבי לחשיפת הציבור מרשת חשמל הוא 1,000 מיליגאוס. על-פי סיווג הוועדה הבין-לאומית למחקרי סרטן – IARC – שדות מגנטיים מרשת החשמל נמצאים בסיווג של possible carcinogenic, דרגת סיכון שלישית. לשם השוואה, בדרגת סיכון זו מצויים גם פליטות ממנועי בנזין, קפה, חמוצים וחומרים שונים כגון אלו, סך הכול 241 חומרים.
למרות זאת, ארגון הבריאות העולמי מצא הצדקה לנקיטת צעדי זהירות מונעת בכל הקשור לחשיפה לשדות מגנטיים. מהותו של עקרון הזהירות המונעת היא שגם בהעדר הוכחות מדעיות מספקות לקיום נזק בריאותי מגורם כלשהו יש לנקוט צעדים כדי להפחית את ה"סיכון". המשרד לאיכות הסביבה אימץ את עקרון הזהירות המונעת והמליץ על רמת חשיפה של 10 מיליגאוס בממוצע על פני 24 שעות ביממה.
מעבדת חשמל של חברת החשמל מדדה את השדה המגנטי ברחוב שמעון הצדיק 56/3 באלעד, והערכים נעו בין 2 מיליגאוס במטבח ל-3.5 מיליגאוס במרפסת. ערכים דומים נמדדו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה במקומות שבהם שוהה אוכלוסייה באופן קבוע.
כמו כן, התברר שהבית נמצא במרחק של כ-40 מטר מציר קו מתח עליון, דהיינו, כפול מהמרחק הנדרש עבור קווים חדשים במתח עליון, על-פי המלצות ועדת מומחים לעניין שדות מגנטיים מרשת החשמל של המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר :
שאילתא מס' 327 של חבר הכנסת יובל שטייניץ: שיבושים באספקת החשמל.
יובל שטייניץ (הליכוד):
יש לי שתיים, תחבר אותן ביחד אולי.
היו"ר :
327 זה שיבושים באספקת החשמל, ו-350 - חידוש אספקת החשמל לרצועה.
327. אספקת החשמל והפעלת תחנת הכוח "רדינג"
חבר הכנסת יובל שטייניץ שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום ט' בתמוז התשס"ו (5 ביולי 2006):
בעקבות הפסקות החשמל היזומות, שגרמו נזקים כבדים לאזרחים ולעסקים, ובעקבות הפעלתה מחדש של תחנת הכוח "רדינג" – רצוני לשאול:
1. האם חברת החשמל ערוכה לספק חשמל ללא תקלות לקראת עומסי החום בחודשי הקיץ?
2. האם יאכוף משרדך את הפעלתה של "רדינג" בעזרת גז טבעי בלבד?
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
אני מבקש לענות, אדוני, על שתי השאילתות שלו: 350 ו-327. ב-327, השאלה הראשונה שנשאלתי היא אם חברת החשמל ערוכה לספק חשמל ללא תקלות לקראת עומסי החום בחודשי הקיץ. תשובתי היא שהנחיתי את חברת החשמל לעשות כל הדרוש על מנת להיערך לאספקת חשמל ללא תקלות גם בחודשי הקיץ. היערכות זו כוללת השמשת כל היחידות, החזרה משימור של תחנת "אשכול ב'" והפעלה של היחידות החדשות בגזר ובאלון-תבור כחוק. מנכ"ל המשרד עוקב ברמה שבועית אחרי היערכות זו.
שאלה שנייה, האם יאכוף משרדך את הפעולה של "רדינג" בעזרת גז טבעי בלבד - תשובתי היא שתחנת הכוח פועלת זה כמה חודשים באמצעות גז טבעי בלבד. בזה גמרנו.
350. חידוש אספקת החשמל לרצועה
חבר הכנסת יובל שטייניץ שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006):
לאור ההחלטה לחדש את אספקת החשמל לרצועה ולשפרה, בעקבות פגיעות חיל האוויר בתחנות הכוח – רצוני לשאול:
1. מדוע מזדרזת ישראל לתקן את אספקת החשמל ששובשה קודם במסגרת פעילות צה"ל ולשם חיזוק ההרתעה הישראלית?
2. מה היא העלות הכוללת של התיקון?
3. האם לא ניתן לספק חשמל בדרכים חלופיות רק למוקדים חיוניים כגון בתי-חולים?
4. מה היא מידת התיאום בין הגורמים הממשלתיים השונים בנושא זה?
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
לגבי השאילתא השנייה: לאור ההחלטה לחדש את אספקת החשמל לרצועה ולשפרה, בעקבות פגיעות חיל האוויר בתחנות הכוח - השאלות שנשאלתי על-ידך הן כדלהלן:
1. מדוע מזדרזת ישראל לתקן את אספקת החשמל, ששובשה קודם במסגרת פעילות צה"ל ולשם חיזוק ההרתעה הישראלית - תשובתי, חברי חבר הכנסת שטייניץ, היא כדלהלן: ישראל אינה פועלת לתקן בעצמה את אספקת החשמל ששובשה, אלא מאפשרת למהנדסים מצרים לבצע את התיקון. כמו כן, חברת החשמל הונחתה לזרז פרויקט של הקמת קו מתח עליון מהתחנה המשולבת "נתיבות" לעזה, שישפר את אספקת החשמל לרצועה.
שאלה 2 היא, מהי העלות הכוללת של התיקון? תשובתי היא, נכון לרגע זה, כי היות שלא מתבצעות פעולת תיקון, גם אין אומדן עלויות, ואם יהיו, אני יכול להבטיח לאדוני שאנחנו נגבה את זה מאותם סכומי כסף שנמצאים בידינו, ואני מניח שאתה מודע לכך.
שאלה שלישית: האם לא ניתן לספק חשמל בדרכים חלופיות רק למוקדים חיוניים כגון בתי-חולים? תשובתי היא שאין שום דרך לספק חשמל רק לבתי-החולים.
שאלה רביעית היא, מהי מידת התיאום בין הגורמים הממשלתיים השונים בנושא זה? תשובתי היא: החלטות בנושא מתקבלות על-ידי הדרגים המוסמכים לכך בממשלה, ובראשם שר התשתיות ושר הביטחון. אני מודה לך.
יובל שטייניץ (הליכוד):
שאלה נוספת - שתי שאלות נוספות. כבוד השר, קודם כול, תודה על התשובות המפורטות. בהזדמנות הזאת אני רוצה לחזק את ידיך ולאחל לך הצלחה ברפורמה. כמו שאומרים, אל תירא ואל תחת כי טובת עם ישראל וגם טובת משק החשמל קודמות ללחצים של ארגוני העובדים, שגם בהם צריך להתחשב, אבל במידה. אני מאחל לך הצלחה.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
תודה.
יובל שטייניץ (הליכוד):
לגבי הסוגיה של עזה, אדוני השר, אני רוצה להציע שישראל לא תנקוט מדיניות של הושטת הלחי השנייה. בעיני ובעיני רבים, מצב בלתי נסבל הוא שמעזה נורות יום-יום רקטות על שדרות ועל תושבי ישראל ואזרחיה בדרום, וישראל פועלת לשפר את אספקת החשמל לעזה או לתקן את מה שנפגע. מצד אחד, אף אחד לא רוצה בסבל של תושבי עזה. מצד שני, כל עם בריא שיום-יום יורים על אזרחיו, ואיש בעזה לא עושה דבר כדי להפסיק את הירי הזה - האוכלוסייה תומכת בירי הזה, תומכת ב"חמאס" וב"ג'יהאד". השלטונות בעזה לא עושים דבר כדי להפסיק את הירי הזה - לא הרשות, לא הממשלה, לא הנשיא - שום דבר אקטיבי. במצב כזה, שישראל תושיט את הלחי השנייה ותשפר את אספקת החשמל לעזה, כשיום-יום יוצאות ממנה התקפות על מדינת ישראל - זה כבר נוצרי, הושטת הלחי השנייה, ואנחנו לא נוצרים.
דבר שני, הייתי רוצה אפילו להציע ההיפך - שתשקול כשר בממשלה, ובוודאי גם כשר התשתיות: אפשר לחבר את אספקת החשמל לעזה למערכת "שחר אדום", ובכל פעם שמאותר טיל כלפי ישראל, שתהיה הפסקת חשמל לשעה או שעתיים, וכך יהיה תג מחיר. אולי אז האוכלוסייה המקומית תבין ותחוש את המחיר של כל טיל שיורד על אזרחי ישראל.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
אתה מעניש עם שלם.
יובל שטייניץ (הליכוד):
אתה צודק, יש שם עם. גם כאן יש עם, וכשעם אחד מאפשר לפגוע בעם היהודי - שישלם את המחיר עד שיפסיק. גם כאן יש עם, היהודים גם הם בני-אדם, והעם היהודי הוא עם – לא רק בעזה יש עם. אז אם יום-יום העם בעזה מקים ארגונים שתוקפים את ישראל ולא עושה דבר להפסיק את זה, שישלם את המחיר, כי המחיר לא יכול להיות חד-צדדי.
לכן, אדוני, שאלתי כוונה למדיניות הממשלה, כי התחושה - לא רק של תושבי שדרות ואשקלון אלא של רוב אזרחי ישראל - היא שהמדיניות הנוכחית של סיוע בחשמל לא רק לבתי-חולים או למקומות קריטיים, אלא לתושבי כלל עזה ולכלכלת עזה, בשעה שיום-יום יוצאות ממנה התקפות טילים על תושבי ישראל באין מפריע, היא ממש הושטת הלחי השנייה. הרתעה ודאי לא תצמח מזה. תודה.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
אתה מוסיף על זה שנאה מכל העם.
(קדימה):
אפשר להפסיק לזרוק טילים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
זה לא הנושא. אני מבקש לתת לשר להשיב.
(קדימה):
אולי זה בגנטיקה שלהם לזרוק טילים.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
חבר הכנסת יובל שטייניץ העלה פה סוגיה בצורה מאוד רחבה ומעמיקה. אני לא מתכוון כרגע להיכנס לזה. אני רק אומר לך, למען הגילוי הנאות, היות שאתה מכיר אותי, שאני התנגדתי להפגזת תחנות הכוח. התנגדתי התנגדות חריפה, לא רק בשל העובדה שמי שהקים את התחנה הזאת זה האמריקנים וזה כסף אמריקני – בלי לשנות את עמדתי שצריך להגיב על אותם מוקדי אש, על אותם מוקדי כוח, כנגד "הג'יהאד" וכנגד כל אלה שמצפצפים על הרשות, בכל הכוח ובכל העוצמה. בשני דברים שמרתי שמירה קפדנית שלא לפגוע – חשמל ומים. לפי טעמי, אלה שני מצרכים – ואני מסכים לכל הדין-וחשבון שהיה ביניכם, גם אצלנו יש עם. זה מה שמבדיל בינינו לבינם. אנחנו חושבים שהאוכלוסייה לא צריכה לסבול לא ממחסור במים ולא ממחסור בחשמל.
אני לא רוצה להרגיז אותך, או להרגיז אותך, ידידי חבר הכנסת, אבל אני רוצה לומר לך שאנחנו מספקים חשמל מ"רוטנברג" והם מפציצים את "רוטנברג", שתבין עד להיכן הגענו. אני מותח קו מתח עליון מנתיבות והם מפציצים את זה.
העם היהודי שחי פה מנסה להגיד: אנחנו יודעים איפה הגבול. בילדים, בחולים, בנשים, בזקנים, לא נפגע לא בחשמל ולא במים.
עבאס זכור (רע"ם-תע"ל):
אתה אומר משהו נכון, זה מצוין.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
אני מודה לך. מצד שני, אני כן חושב שהממשלה – היות שהייתי שר הביטחון, תאמין לי, יש בידה מספיק אמצעים ויש בידה מספיק יכולות כדי להעניש רק את אלו שעושים את זה ולא את כלל האוכלוסייה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
שאילתא מס' 351 של חבר הכנסת סילבן שלום - אינו נוכח; לפרוטוקול.
351. הפעלת תחנות חשמל למניעת הפסקות חשמל בעתיד
חבר הכנסת סילבן שלום שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום ט"ז בתמוז התשס"ו (12 ביולי 2006):
כלי התקשורת מדווחים כי תחנות החשמל באלון-תבור ובגזר אינן נכנסות לפעולה עקב חילוקי דעות בין השר לוועד התחנות סביב דרישת השר שהתחנות יתאגדו.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – איפה הנושא עומד כעת?
3. אילו פעולות נעשו כדי להבטיח כי הפסקות החשמל לא יישנו?
4. האם המעבר של תחנת "רדינג" לגז טבעי אכן יתקיים במועד שנקבע - סוף יוני?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. התחנות באלון-תבור ובגזר אינן פועלות באופן קבוע כרגע, למעט הפעלה חד-שבועית על-פי הוראות היצרן, משום שאין להן רשיון כנדרש על-פי החוק, הקובע כי הן תוכלנה לפעול רק באמצעות הקמת חברות-בת לחברת החשמל.
2. היום מוגשת לאישור הכנסת הצעת חוק משק החשמל, שתסדיר בין היתר את מתן הרשיונות לתחנות כוח אלו.
3. דרשתי מחברת החשמל לאמץ את המלצות דוח ועדת הבדיקה שהקמתי ולנקוט פעולות למניעת הישנות הפסקות חשמל, כגון השמשת כל יחידות הייצור, החזרה משימור של תחנת "אשכול ב'" והפסקת פרויקטים של תוספות קיטוריות בגזר. נוסף על כך, אני מקיים ישיבות מעקב אחר התקדמות יישום הלקחים בעניין.
4. תחנת הכוח "רדינג" פועלת בגז טבעי בהתאם ללוחות הזמנים שהצבתי לכל הגורמים הרלוונטיים לעניין.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
שאילתא מס' 416 של חבר הכנסת - אינו נוכח; לפרוטוקול.
416. תשלום בגין חיבור למונה גז
חבר הכנסת שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום א' באב התשס"ו (26 ביולי 2006):
נודע לי כי רוכש דירה בבניין חדש מתבקש לשלם סכום גבוה בעד חיבור למונה גז, בעוד חברות הגז מודות שהתשלום הוא עבור התשתית.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעות נכונות?
2. אם כן – מדוע רוכש הדירה צריך לשלם פעמיים על התשתית - בקניית הדירה ובהתקנת הגז?
3. מה ייעשה בעניין?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. סמכויות משרד התשתיות הלאומיות בנושא גפ”מ – גז בישול: משרד התשתיות הלאומיות מוסמך לפקח על בטיחות הגז לבישול, וזאת מכוח חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989. יש להדגיש כי בכל הנוגע לתחום הגז, המשרד אחראי אך ורק לאכיפת חוקי הבטיחות, ולא למחירי הגפ”מ, שאינם בפיקוח.
2. נושאי צרכנות כמו מחיר הגז לבישול, דמי שימוש קבועים, עלויות תיקונים במערכת הגז, רמת השירות, עלות ההתחברות למערכת הגז, לרבות עלות החיבור למונה גז וכיוצא בזה - אינם מפוקחים על-ידי משרד התשתיות הלאומיות. אבקש להביא לידיעתכם כי בשנת 1995 הונהגה רפורמה במשק הגז, הוסר הפיקוח על נושאים אלה והם אינם באחריותנו וסמכותנו.
3. משרד התשתיות הלאומיות הגיש הצעת חוק הגז - קידום התחרות, שכבר עברה בקריאה ראשונה. היא קובעת בין היתר כי צרכן גז רשאי להחליף ספק גז אם הספק נבחר על-ידי מי שמוגדר כמוכר לפי חוק המכר (דירות), וזאת ללא המתנה של שנה כפי שקיים כיום. בכוונת משרד התשתיות הלאומיות לקדם חקיקה נוספת שעניינה הסדרת הנושאים הצרכניים בתחום הגז.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
שאילתא מס' 529 של חבר הכנסת חנא סוייד - אינו נוכח; לפרוטוקול.
529. חיבור מבנים חקלאיים בבקעת בית-נטופה לחשמל
חבר הכנסת חנא סוייד שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ד בחשוון התשס"ז (15 בנובמבר 2006):
תושבי בקעת בית-נטופה שבגליל טוענים כי זה זמן רב הם סובלים מבעיית חיבור חשמל לרפתות ולמבנים חקלאיים שונים. ניסיונות החקלאים לפתור בעיה זו עם האחראים בחברת החשמל לא צלחו עד היום. נודע להם שהסוגיה הועברה לרשויות המוסמכות.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן – היכן עומד פתרונה של הסוגיה?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הפרטים נכונים. חיבורי חשמל לרפתות ולמבנים חקלאיים מתאפיינים בכך שהם עוברים בשטחים פתוחים למרחקים ניכרים, ובדרך כלל הם אינם חלק אינטגרלי של התפתחות מערכת החשמל. נוסף כל כך, צריכת החשמל של רפתות ומבנים חקלאיים היא בדרך כלל נמוכה מאוד ואינה מכסה בשום אופן את עלות הקמת רשת החשמל המזינה אותם.
2. סוגיית העלות של מבנים כאלה, וכן של אנטנות סלולריות, שאף הן מרוחקות לעתים מהרשת וצריכתן אפסית, נמצאת בדיונים בין משרד התשתיות הלאומיות, רשות החשמל וחברת החשמל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
שאילתא מס' 669 של חבר הכנסת עבאס זכור וגם שאילתא מס' 671 של חבר הכנסת יצחק וקנין - תשובה אחת על שתי השאילתות.
669, 671. זיהום מי מעיינות בגליל המערבי
חבר הכנסת עבאס זכור שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום י"ג בטבת התשס"ז (3 בינואר 2007):
ב-29 בנובמבר 2006 פורסם ב"ידיעות אחרונות", כי בעקבות זיהום מעיינות בביוב ובמתכות רעילות, מאות אלפי תושבים בצפון עלולים לסבול ממחסור במים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מה היא הסיבה לכך, וכיצד תימנע התפשטות הזיהום?
3. האם יש סכנה משתיית המים באותו אזור?
4. האם יש תוכנית לטיפול יסודי בבעיה כדי למנוע מקרים דומים?
חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום י"ג בטבת התשס"ז (3 בינואר 2007):
בח' בכסלו התשס"ז, 29 בנובמבר 2006, פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי מאות אלפי תושבים בצפון עלולים לסבול ממחסור במים עקב זיהום מעיינות בביוב ובמתכות רעילות.
רצוני לשאול:
1. האם הפרטים נכונים?
2. אם כן – כיצד אירע הזיהום?
3. כיצד תובטח אספקת מים לא מזוהמים?
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
בחודש נובמבר התפרץ זיהום של מי מעיינות כברי ועין-זיו. בתגובה מיידית על הזיהום עצרה חברת "מקורות" באופן מוחלט את השימוש במים אלו. רשות המים וגופים נוספים - משרד התשתיות, חברת "מקורות", המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות - שיתפו מייד פעולה לצורך עצירת הזיהום.
להערכת רשות המים, הזיהום נגרם מחדירת שפכים בכמות חריגה במיוחד ומפסולת בתי-הבד הפועלים בעונה הזאת. בשבוע האחרון חל שיפור באיכות מי מעיינות כברי, אך בעין-זיו הזיהום נמשך.
ב-12 בדצמבר 2006 נפגש נציב המים עם נציגי הגופים המוזכרים באתרי הטיפול במטרה לזרז את פעולות אבחון הזיהום והטיפול בו וכדי לוודא שהמים המזוהמים אינם מגיעים למערכת האספקה. כיום, אין פגיעה באיכות המים או בכמויות המים המסופקות לצרכנים. כמו כן, מי הקידוחים נמצאים בבקרה מתמדת ומחמירה והמים המסופקים בטוחים לשתייה ולכל שימוש אחר.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רשות המים וחברת "מקורות" נערכות לגיבוי של מערכות אספקת המים במקרה שייווצר מחסור עקב הפקה מוגברת בקידוחים הלא-מזוהמים וירידת מפלסים לרמה שעלולה לגרום להמלחתם של מי התהום. מכל מקום, מחסור כזה לא צפוי בחודשים הקרובים.
הקמת רשות ממשלתית למים ולביוב, שאחד מיעדיה המרכזיים הוא איחוד הטיפול בשמירה על מקורות המים מבחינת איכות וכמות לכלל השימושים - בית, חקלאות, טבע וסביבה – היא צעד משמעותי במניעת אירועי זיהום חמורים כגון זה בעתיד.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה רבה. שאילתא מס' 802 של חבר הכנסת - אינו נוכח; לפרוטוקול.
802. תקלות בצינור הגז התת-ימי
חבר הכנסת שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ו בטבת התשס"ז (16 בינואר 2007):
בשנה האחרונה קיימות בעיות בטיחות קשות ותקלות בצינור הגז התת-ימי.
רצוני לשאול:
1. מי אמון בחברה הממשלתית על נושא בטיחות חומרים מסוכנים, ומה היא הכשרתו?
2. מה היא האחריות של החברה הממשלתית בנושאים אלו?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. סמנכ"ל תפעול הוא האחראי בחברת "נתיבי הגז הטבעי" להפעלת המערכת ולרשיון רעלים. לחברת "נתיבי גז" חברת ייעוץ מקצועי – EON מגרמניה – שנבחרה ללוות ולגבות את החברה בתחום המקצועי של הגז הטבעי.
2. החברה אחראית לתפעל את מערכת ההולכה של הגז הטבעי בהתאם להוראותGood Eng. Practice, והיא האחראית שלא יהיו תקלות במערכת.
היו"ר :
שאילתא מס' 858 של חבר הכנסת בנושא: הפסקות חשמל בבית-ספר בקיבוץ סעד.
858. הפסקות חשמל בבית-ספר בקיבוץ סעד
חבר הכנסת שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007):
פורסם כי בית-הספר "דעת" בקיבוץ סעד מחובר לרשת החשמל עם עזה, וכי במהלך הלימודים הוא סובל מעשרות הפסקות חשמל, לרבות שיתוק מערכת ההתרעה "צבע אדום".
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן - מדוע בית-הספר מחובר לרשת בעזה?
3. האם יש מבנים נוספים באזור המחוברים לרשת בעזה, ואם כן - מה הם?
4. כיצד תיפתר הבעיה, ומה הוא לוח הזמנים לפתרונה?
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
אני לא יודע איך סידרו לי את זה. הפכתם אותי לקלסר.
(קדימה):
אני מצטער על התסבוכת.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
חבר הכנסת , בגללך אני עומד ומזיע.
(קדימה):
כבוד גדול.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
יפה מאוד.
אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת , פורסם כי בית-הספר "דעת" בקיבוץ סעד מחובר לאותה רשת חשמל עם עזה, וכי במהלך הלימודים הוא סובל מעשרות הפסקות חשמל, לרבות שיתוק מערכת ההתרעה "צבע אדום".
1 . האם נכון הדבר? תשובתי: בית-הספר "דעת" אכן סובל מריבוי הפסקות חשמל.
2. מדוע בית-הספר מחובר לרשת עזה? תשובתי: בית-הספר היה מחובר בעבר לרשת החשמל הפרטית של הקיבוץ. כשביקש בית-הספר חיבור עצמאי לרשת החשמל, במנותק מהקיבוץ, עלו שתי אפשרויות: חיבור מהיר לקו המזין את רצועת-עזה, או בניית רשת חדשה שהקמתה נמשכת כמה חודשים. אף שהוסבר לבית-הספר הסיכון הכרוך באפשרות הראשונה, הם העדיפו אותה.
3. האם יש מבנים נוספים באזור המחוברים לרשת בעזה, ואם כן - מה הם? תשובתי: לקו הספציפי שאליו מחובר בית-הספר "דעת" לא מחוברים מבנים נוספים, אם כי מחוברים אליו צרכנים כגון מתקני שאיבה של "מקורות", תאורת חוץ ומתקנים צבאיים זעירים.
4. כיצד תיפתר הבעיה, ומה הוא לוח הזמנים לפתרונה? תשובתי: בטוח המיידי יוחזרו מגבילי הזרם אל הקו - אתה יודע מהם מגבילי הזרם? אלה שמגבילים. אתה רואה את הכדוריות האדומות האלה שמונחות שם - שהוסרו בעקבות הפצצת תחנת הכוח בעזה על-ידי חיל האוויר לפני כחצי שנה. פעולה זו עתידה להקטין את תדירות הפסקות החשמל.
(קדימה):
אדוני השר, אני מבקש לדעת אם החיבור הזה לחשמל נעשה לאחר ההתנתקות או לפני ההתנתקות שלנו מעזה, ואם ההתנתקות שלנו מעזה לא צריכה לעודד אותנו להתנתק מרשת החשמל של עזה ולא להיות תלויים ברשת הזאת, שסביר להניח, לצערי, שהיא תספוג מכות נוספות מאתנו - כך נראה לי. האם לא כדאי להיכנס כאן לאיזה תהליך שיביא לכך שלא תהיה יכולת לבחור, כלומר, שבית-הספר לדוגמה לא יוכל לבחור באופציה הזאת, אלא פשוט, לא מתחברים לרשת החשמל של עזה ויוצרים הפרדה? אתה דיברת על בית-ספר, וזה חשוב, אבל דיברת גם על מתקנים של "מקורות" ומתקנים אחרים. לא נראה לי - - -
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
לא, זה לא - טוב, לא חשוב.
(קדימה):
האם אפשר שפשוט האופציה הזאת לא תהיה קיימת ונתנתק בהדרגה לא רק מעזה אלא גם מרשת החשמל שלה?
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
בעצם, כל המתקנים הקטנים שדיברתי עליהם לא התלוננו ואין שום הפרעה. על השאלה מתי זה הונח ומתי זה התחיל, אין לי תשובה. אם התשובה חשובה לך, אעביר לך תשובה. הבעיה היא האלטרנטיבה. אמרתי מה האלטרנטיבה, והיא סלילה של קו נפרד. לקו נפרד יש עלויות. אם בית-הספר רוצה שנחבר לו אינסטלציה נפרדת, שיבוא אתנו בדין ודברים ונשמח לעשות את זה.
היו"ר :
שאילתא מס' 861 של חבר הכנסת - לפרוטוקול.
861. מחסור צפוי בגז לבישול, לחימום ולתעשייה
חבר הכנסת שאל את שר התשתיות הלאומיות
ביום כ"ז בטבת התשס"ז (17 בינואר 2007):
פורסם ב"הארץ" ב-7 בינואר 2007, כי צפוי מחסור בגז פחמימני מעובה – גפ"מ – לתעשייה, לבישול ולחימום.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן - לאיזה אחוז מהצריכה השוטפת צפוי המחסור להגיע?
3. כיצד ייערך משרדך למחסור?
4. האם המחסור הצפוי בגפ"מ יגרום לעלייה בצריכת החשמל כאנרגיה חלופית, אשר גם בה אין רזרבות?
תשובת שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. מהדורת תקן 1134 - התקופה האחרונה היא מדצמבר 2004. לנוכח פניות החברות הנוגעות בדבר על אי-היערכותן מבחינת מלאים, ניתנו כמה דחיות של המשרד בעניין תכולת האוליפינים. הנימוק העיקרי לבקשות ולהחלטות הדחייה היה שהגבלת כמות האוליפינים תקטין במידה ניכרת את כושר הייצור של בתי-הזיקוק לנפט, והדבר עלול לגרום למחסור חמור בגפ"מ, שהוא מצרך חיוני.
לפני כשנתיים הקפיא משרד התשתיות הלאומיות, באמצעות צו הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן 1134), את כניסתו של התקן לתוקף עד ליום 1 באפריל 2007, דהיינו, ממועד זה ואילך חברות הגז תהיינה חייבות לספק לצרכנים גז שכמות האוליפינים בו לא תעלה על 20%.
2. בהתאם לנתונים שנתקבלו מבתי הזיקוק לנפט, צפויה ירידה בייצור גפ"מ עד 90,000-80,000 טונות בשנה - כמות שהיא כ-16% מהצריכה השוטפת השנתית בכל משק הגפ"מ, לרבות הרשות הפלסטינית.
3. משרד התשתיות הלאומיות בוחן בימים אלה את פנייתן של חברות הגז לדחייה חוזרת של החלת התקן, לנוכח בעיית המחסור העלולה להיווצר. פתרונות אפשריים: אי-דחיית החלת התקן או דחייה לתקופה מוגבלת עד להסדרת פתרון אחסוני.
בשולי הדברים, מן הראוי לציין כי מי שהיה צריך להיערך לעניין זה הוא חברות הגז ובתי-הזיקוק.
4. רק במקרה שיהיה מחסור בגפ"מ תקופה מאוד ממושכת עשויה להיות זליגה משמעותית משימוש בגפ"מ לשימוש בחשמל. בשלב הזה אין אלה פני הדברים.
תודה רבה.
היו"ר :
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום רביעי, י' באדר התשס"ז, 28 בפברואר 2007, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:36.