דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת י"ד
ישיבה ל"ז
הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשס"ו (18 ביולי 2006)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:02
תוכן העניינים
נאומים בני דקה 5
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 5
דב חנין (חד"ש): 6
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 7
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 7
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): 7
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 8
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): 8
סופה לנדבר (ישראל ביתנו): 9
שרה מרום-שלו (גיל): 9
אורית נוקד (העבודה-מימד): 10
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 10
חיים אמסלם (ש"ס): 11
מאיר פרוש (יהדות התורה): 11
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 12
אברהם מיכאלי (ש"ס): 13
אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 13
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 13
ליה שמטוב (ישראל ביתנו): 14
רונית תירוש (קדימה): 14
שלמה ברזניץ (קדימה): 15
מנחם בן-ששון (קדימה): 15
יעקב כהן (יהדות התורה): 16
יעקב מרגי (ש"ס): 17
יצחק זיו (גיל): 17
אלחנן גלזר (גיל): 18
קולט אביטל (העבודה-מימד): 18
שר הפנים רוני בר-און: 19
הודעת ועדת המדע והטכנולוגיה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק 25
זבולון אורלב (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה): 25
החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות: 26
חיים אורון (בשם ועדת הכספים): 27
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76), התשס"ו-2006 30
גלעד ארדן (בשם ועדת הכלכלה): 30
דיווח משלחת הכנסת לכנס אבש"א 33
קולט אביטל (העבודה-מימד): 33
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 34
מזכיר הכנסת אריה האן: 35
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006 35
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 35
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 36
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשס"ו-2006 39
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 39
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 43), התשס"ו-2006 41
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 41
משה גפני (יהדות התורה): 42
הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006 46
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 46
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87), התשס"ו-2006 48
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 49
משה גפני (יהדות התורה): 50
השר יצחק כהן: 53
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 57
הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2006 57
שר הפנים רוני בר-און: 58
נסים זאב (ש"ס): 58
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 60
שר האוצר אברהם הירשזון: 61
הצעה לסדר-היום 61
בטיחות הילדים בהסעות ובקייטנות 61
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 62
שר האוצר אברהם הירשזון: 63
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 65
סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 65
הצעה לסדר-היום 66
התנהלות חברות המונופול, ההפרטה ושיטת המכרזים והתמלוגים בתחבורה הציבורית 66
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 66
שר האוצר אברהם הירשזון: 69
הצעה לסדר-היום 70
פיטורי הוועד הארצי של עובדי המועצות הדתיות 70
משה גפני (יהדות התורה): 70
השר יצחק כהן: 72
יורם מרציאנו (העבודה-מימד): 75
הצעה לסדר-היום 77
הפרסומים על 18% מהמועסקים בישראל העובדים בשבת 77
יעקב כהן (יהדות התורה): 77
השר יצחק כהן: 79
נסים זאב (ש"ס): 80
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק 81
גדעון סער (הליכוד): 82
דב חנין (חד"ש): 84
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל): 85
ראובן ריבלין (הליכוד): 90
נאומים בני דקה
היו"ר דליה איציק:
אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הנני מתכבדת לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, כ"ב בתמוז, 18 ביולי.
חברי חברי הכנסת, כמו שהודעתי אתמול בנאומי, הכנסת תתכנס מדי פעם בתיאום עם ראש הממשלה. אשר על כן, כלכלו את מעשיכם ואת חופשתכם בתבונה. תודה.
רונית תירוש (קדימה):
תהיה התראה?
היו"ר דליה איציק:
תהיה התראה בתקשורת ויהיו טלפונים. תביאו את זה בחשבון. הכול בהתאם למאורעות, להתפתחויות ולנסיבות. ועדות הכנסת תפעלנה כרגיל.
חברי הכנסת, הסעיף הראשון בסדר-היום: נאומים בני דקה. נא להצביע. חברי הכנסת, אנחנו מתחילים. אדוני המזכיר, נא להגיש לי את הרשימה. מי שלא הספיק יכול להירשם, יש לנו זמן. חבר הכנסת אלי גבאי, בבקשה, יש לך דקה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מדי פעם מתגלה לנו כת שחודרת למערכת החינוך, ולצערי היא מהווה גורם שלילי ומרעילה תלמידים בכל מיני דעות ובכל מיני רעיונות. מערכת החינוך והפיקוח צריכים לגלות עירנות מרבית כדי לאתר את הכתות שנכנסות, והנה אנחנו רואים כאן שנכנסה הכת הסיינטולוגית למערכת החינוך בקרוב ל-1,500 בתי-ספר. הם נכנסים בהתחלה בצורות תמימות שבאות לחנך או לתת קו מסוים, ובסופו של דבר הם מהווים גורם שלילי, גורם מזיק, ואסור לנו לתת להם להיכנס.
צריך למצוא את הדרך כדי לחסום בפניהן את הכניסה ולהכין את מערכת החינוך להתנגד להכנסת הכתות האלה למערכת החינוך.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. אנחנו עוברים לחבר הכנסת דב חנין. אדוני השר, אני מזכירה לך שאם תרצה, אחר כך אתה יכול אפילו להשיב.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, גברתי.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אתמול דנה הכנסת במלחמה המתנהלת והמתרחשת בלבנון, בצפון ובדרום. הדיון הזה, היו לו שני חלקים: החלק הראשון התנהל במסגרת הצעות אי-אמון שהגישו שלוש מסיעות הבית, והיתה לי הזכות להשתתף בדיון הזה ולהביע את דעתי ולהתריע בפני הכנסת על מדיניות הממשלה ועל המלחמה ההולכת ומתפשטת, על הסכנה של השקיעה בבוץ הלבנוני פעם נוספת, אחרי שהיינו בבוץ הזה בעבר, ונחלצנו ממנו אחרי סבל קשה לנו ולשכנינו.
לאחר מכן התקיים חלק אחר בדיון שבו ראש הממשלה מסר הודעה לכנסת. הבוקר קראתי באחד מעיתוני הבוקר, שהעובדה שנאומו של ראש הממשלה לא שוסע בקריאות ביניים שימשה לאותו פרשן להגיע להנחה שכנראה הדברים מקובלים על חברי הכנסת שהביעו קודם לכן אי-אמון בממשלה. אין רחוק יותר מן האמת. הכלי של קריאות ביניים הוא כלי פרלמנטרי חשוב וראוי, אבל זוהי זכותו של חבר הכנסת להחליט מתי הוא משתמש בכלי הזה ומתי הוא משתמש בכלים אחרים.
לכן אין אפשרות ולא נכון לפרש את העובדה שלא היו קריאות ביניים בזמן נאומו של ראש הממשלה כביטוי של הסכמה למדיניותו. אין הסכמה למדיניות הזאת. אלה הדברים שנאמרו רק אתמול בדיון שהיה במליאת הכנסת, ולכן הדברים ברורים, כתובים בפרוטוקול הכנסת, ואני מנצל את ההזדמנות כדי לחזור עליהם פעם נוספת. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת דב חנין.
חבר הכנסת דב חנין, אתה חבר כנסת חדש, אבל כשאני ישבתי במקום שלך – יגידו לך חברי הכנסת שכולנו טענו שראשי ממשלה לדורותיהם מכל המפלגות לא אהבו לבוא לכנסת. ראש הממשלה הגיע אתמול לכנסת; אני חושבת שזה נתן כבוד לכנסת. הוא צריך לבוא לכאן ולהגיד את דעתו, ולא במקומות אחרים. כאן המקום להגיד את משנתו, ולא צריך להתנצל על שלא היו קריאות ביניים, כי אחרת, אם גם היו הפרעות, בצדק היה מי שטוען ואומר: אתם ביקשתם שאני אבוא, ואתם לא מאפשרים לי לדבר. אני חושבת שהעובדה שלא היו הפרעות אתמול – לא חייבים להסכים אתו. ממש לא חייבים להסכים. ואני רוצה שתדע שאני עמלה על זה. זאת לא סוגיה פשוטה, יגידו לך חברי כנסת ותיקים ממני. חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, אדוני שר הפנים, חברי חברי הכנסת, ב-1 ביולי טרם ידענו על המלחמה הנוראית הזאת שפוקדת אותנו. החלנו בכנסת את מסגרות האשראי בחוק. אני פונה מפה שוב לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל ולמפקח על הבנקים ואומר להם: אנחנו נמצאים בתוך מלחמה מוצדקת – ואני מחזק את צה"ל, את ראש הממשלה ואת שר הביטחון – אבל יום אחרי המלחמה גם יש חיים במדינת ישראל. ובעקבות שיחות שלי עם הרבה מאוד חברים, גם בדרום וגם בצפון, אני פוחד שהחלת החוק הזה תביא אותנו יום למחרת המלחמה לאסון חברתי-כלכלי נוראי, משום שהעסקים, גם בתעשייה, גם במסחר, גם בתיירות – גם בדרום וגם בצפון – קורסים. אני מבקש ממי שעומד על המשמר בעניין זה לנהוג יתר חמלה כלפי אזור הצפון ואזור הדרום. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת מיסז'ניקוב.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, ביומיים האחרונים היו חיפה וגם הצפון תחת הפגזה כבדה. לצערי, גם נגרם אובדן בנפש, וגם פניקה נגרמה. תושבים רבים שהם לא דוברי עברית לא יכלו להישמע להוראות של פיקוד העורף משום שרדיו רק"ע, בגלל המשדרים הלא-תקינים, לא הביא את השידור לאוזניהם. זה אף שבהסכם התקציבי שלנו, מפלגת ישראל ביתנו, עם הממשלה הוסכם להעביר 5 מיליוני שקלים לרדיו רק"ע מייד. לצערי, אחרי חודש וחצי, הסכום הזה עדיין לא עבר. מדובר כבר לא באיזה משחק פוליטי, אלא בפיקוח נפש, בחיי התושבים שזקוקים למידע בשפה שהם מבינים.
אני פונה לממשלה ומבקש להעביר מייד 5 מיליוני שקלים לרדיו רק"ע לצורך החלפת משדרים.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת אחמד טיבי, אחריו - חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת טלב אלסאנע.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה לנצל את נוכחותו של שר הפנים רוני בר-און כדי לשאול: שמעתי, לא ישירות, שמשרד הפנים החליט, בשל מצב החירום, לשלם משכורות שלא שולמו ברשויות מקומיות. האם השמועה הזאת נכונה? אם היא לא נכונה, האם המשרד שוקל, לנוכח המצב בצפון, לגלות הבנה כזאת לצרכים של כלל היישובים בצפון?
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת זחאלקה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, יוסי ורטר כתב היום ב"הארץ" שחברי הכנסת הערבים שתקו בזמן נאומו של אולמרט, וזה דבר חדש, שמעיד שהם מרגישים שהוא צודק. זאת היתה, גברתי, שתיקה רועמת. בא ראש הממשלה, ונתן לא נאום מדיני אלא נאום תעמולה מהסוג הנמוך ביותר. הוא הסתיר – זה היה נאום של דם, שקר ודמעות תנין. הוא לא אמר את האמת; הוא לא גילה את האמת.
שר הפנים רוני בר-און:
אמרת את זה גם הבוקר.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הוא לא היה מוכן להודות שמדיניות הכוח נכשלה; הוא הציע עוד כוח. הוא לא היה מוכן להודות שהחד-צדדיות התמוטטה; הוא רוצה להמשיך בזה. הוא לא היה מוכן לעמוד כאן באומץ ולהגיד שהמדיניות של גדרות – מדיניות של כוח – נכשלה. על זה הוא לא היה יכול לדבר. אפילו להתפלסף עם זה ולהוכיח לנו שהיא לא נכשלה הוא לא היה מוכן. במקום זה קיבלנו נאום של דם, שקר ודמעות תנין.
היו"ר דליה איציק:
הסתכלתי בנאומים של חבר הכנסת וילנר, הם די דומים לשלך. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, בימים האחרונים יש תחושה ואווירה של ניצחון, וכאילו מכאן תבוא הישועה – מהפצצה ומהפגזה. אני רוצה להזכיר לכולם שהניצחון האדיר של מדינת ישראל ב-1967, שאין חולקים על היותו הישג צבאי אדיר, לא הביא פתרון ולא הביא שלום או ביטחון. קל וחומר מה שמתרחש היום בלבנון.
אני סבור שיש היום הזדמנות היסטורית להוביל מהלך מדיני. מספיק עם המבצעים הצבאיים הראוותניים. הגיע הזמן למהלך מדיני אמיתי. יש יוזמה שתעקור מהשורש את כל העילות – הן לחטיפת חיילים הן לירי "קטיושות", והיא יוזמת השלום של פסגת הליגה הערבית. אולי הכנסת תקיים פעם אחת דיון ראוי ביוזמה הזאת? תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת סופה לנדבר, ואחריה - חברת הכנסת שרה מרום-שלו.
סופה לנדבר (ישראל ביתנו):
גברתי, אני מנצלת את ההזדמנות ששר הפנים נמצא כאן כדי להביע את דאגתי מכך שמחר הממשלה מביאה הצעת חוק כניסה לישראל, ואני חושבת שהיא מתעלמת מהבעיה של מיליון וחצי יהודים שהגיעו למדינת ישראל ויש להם בעיות.
היום סיפרתי בוועדת הפנים איך לפני כמה שנים אמא שלי גססה בברית-המועצות, כאשר הייתי צריכה להתאחד עם המשפחה שלי שנשארה שם, מאחורי מסך הברזל. אמא גססה, ולא נתנו לי אפילו להיכנס לשם.
כאן אנחנו מפרידים בין משפחות, והיו היום בוועדת הפנים משפחות שאני מתפללת שיתאחדו. שמענו היום על מקרים שצועקים עד השמים. אדוני השר, אני חושבת שטוב תעשה אם תשקול שוב את החקיקה הזאת – לפחות במלחמה הזאת, עד שתעבור המלחמה. תמשוך אותה מחר, כי היא תגרום נזק עצום למשפחות שבתוכן, מה לעשות, יש גם לא-יהודים.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חברת הכנסת שרה מרום-שלו, ואחריה - חברת הכנסת אורית נוקד.
שרה מרום-שלו (גיל):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אנו חוזרים שוב לתאונות הדרכים. התאונות לא נפסקו, עם כל מה שקורה במדינה. הן ממשיכות בהרג. לפני שבוע נהרגו שישה אנשים: יארא פראג' בת שנה וחצי, ואסילי סמנקוב, עמרי בוחניק, חטיב אמין, רוידא אל-מחדי, אלי-חן עמית – וזה עוד לא הכול. זה קורה מדי שבוע בשבוע מחדש, ואנחנו לא לומדים מזה. יהיה זכרם ברוך.
היו"ר דליה איציק:
תודה, גברתי. חברת הכנסת אורית נוקד.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, היום קיבלתי פנייה מחברה באחד מיישובי סובב-עזה. אני חושבת שמה שהיא כותבת נכון גם ליישובי הצפון, ולכן אקריא את הפנייה: "אורית שלום, אני מבקשת ליידע אותך על שינוי שחל בנוהלי מס רכוש לגבי פגיעות שנגרמות מ'קסאמים'. לאחר שנפלו 'קסאמים' אצלנו, והיו נזקים, הגיעו אלי הבוקר שני שמאים מטעם מס רכוש ומסרו שהחל מהיום נוהל העבודה הוא שלאחר שהם בודקים את הנזק ומאשרים מה לעשות, אני צריכה להשיג קבלן ביצוע, לבקש הצעת מחיר ולהעביר אותה לאישור השמאי. לאחר ביצוע התיקון אני צריכה לשלם לקבלן ולהעביר את החשבון למס רכוש, וזאת על מנת לקבל את התשלום חזרה".
לפי הנוהל הקודם התשלום היה מגיע ממס רכוש ישירות לקבלן, בלי שהניזוק היה מעורב. מיותר לציין שעקב שינוי הנהלים יהיו הרבה ניזוקים שלא יוכלו לשלם, ומי שיעשה את זה יממן את מס רכוש, כי לוקח זמן עד שרואים את הכסף בחזרה.
והיא אומרת: "נראה לי שמישהו התבלבל והחליף את היוצרות". ואני מעירה, אפילו אם היה מקום לשנות, העיתוי מאוד בעייתי.
היו"ר דליה איציק:
תודה, גברתי. השר נמצא פה, והוא מקשיב לך רוב קשב. חבר הכנסת אלדד, ואחריו - חבר הכנסת אמסלם.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, גם ממשלת ברק, גם ממשלת שרון הראשונה והשנייה, חטאו בהתעלמות מכוחו המצטבר של "חיזבאללה". על המחדל הזה נדבר כשישקע האבק, כשיפוג העשן. אבל יש מחדל אחד שצריך לדבר עליו היום, כי צריך לתקן אותו היום, וזה מחדל המקלטים.
אדוני שר הפנים, יחד עם פיקוד העורף, יחד עם הרשויות, יש להקים היום כוח משימה, לתעל אליו את אלפי המתנדבים שרוצים לעשות משהו ומחפשים מה לעשות. צריך לשקם את המקלטים, לנקז את המים, לפנות את הרהיטים, וצריך לעשות את זה בכל הארץ. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת אמסלם, ואחריו - חבר הכנסת מאיר פרוש.
חיים אמסלם (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני חש חובה לברך ולחזק דווקא את שר הביטחון, מר עמיר פרץ, על עמידתו האיתנה ועל תפקודו במשבר הנוכחי מול אויביה של מדינת ישראל וארגוני הטרור ועל ניהול מערכת הביטחון בכשרון רב, לשביעות רצון העם ומנהיגיו, שבעזרת השם יביא להסרת האיום מעל יישובי הצפון.
אני מבקש לדבר על הזילות והצחוק של החלטות הבית הזה, המצטרפים לדימוי הירוד שיש בלאו הכי להחלטות המתקבלות בכנסת, שאינן מבוצעות. כאשר מתקבל חוק בתמיכת 65 מחברי הבית, וחוק זה נותר בלא שימוש, כאבן שאין לה הופכין, זה זלזול במיטבו. כוונתי, גברתי היושבת-ראש, להחלטת הכנסת שאושרה סופית בשנת 2002, ותומך בה משרד הבריאות, בדבר הקמת בית-חולים באשדוד, שאמור לשרת את אוכלוסיית העיר אשדוד, אשר חיים בה 250,000 תושבים. והנה אתמול, בדיון בוועדת הכספים, הובן כי הנושא תקוע, כי נציגי משרד האוצר התנגדו למימוש ההחלטה. אם כן, אני שואל בשביל מה אנחנו כאן. לשם מה אנחנו משקיעים את מיטב שעותינו וכשרוננו? אולי כדאי שנציגי האוצר ישבו כאן. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת אמסלם. אולי ראוי שפעם נחשוב על איזו ועדה שתעקוב אחר החלטות הממשלה. זה חלק מתפקיד הכנסת. יש לי יסוד סביר להניח שחלק גדול מהחלטות הממשלה אינן מתבצעות. שווה שהכנסת תיתן את דעתה פעם על העניין הזה.
בבקשה, חבר הכנסת פרוש. אחריו - חבר הכנסת הלפרט.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, עמיתי חברי הכנסת, בעקבות אישור הממשלה את מינוי חבר הכנסת לשעבר טומי לפיד ליושב-ראש מוסד "יד ושם", קיבלתי טלפונים ופקסים מאזרחים רבים שמוחים על הצעד הזה.
אזרח אחד, מר מרדכי אריאלי מחולון, המציג את עצמו כניצול השואה, כתב בפקס שלו כך: "לכולנו זכורה התבטאותו האומללה של לפיד כאשר טען שהסבתא של מחבל מתאבד שקוננה על הריסת ביתו מזכירה לו את סבתו שלו, אשר נספתה באושוויץ". ממשיך האזרח ומוסיף: "השוואה מופרכת ובזויה כזאת מוכיחה שלפיד אינו ראוי לעמוד בראש המוסד שהוקם מכוח חוק מיוחד להנצחת זכרם של בני העם היהודי הקדושים, שעלו על המוקד בשנות השואה, שקראו 'שמע ישראל' לפני מותם".
אני עצמי פניתי אל ראש הממשלה ושאלתי: אנו תמיד מזכירים את המרצחים הגרמנים שהחליטו להשמיד את העם היהודי, למחות את זכר היהדות ולכלות כל אשר בשם ישראל ייקרא; הכיצד נעמיד בראש מוסד הזיכרון מי שמכנה את מורשת היהדות ומצוות התורה בכינויי גנאי? הכיצד נעמיד בראש "יד ושם" אדם שנאומיו רצופים התבטאויות אנטישמיות מובהקות?
אי-לכך אני קורא מכאן לראש הממשלה לדון מחדש במינוי ולבחור אדם אחר, הנהנה מתמיכת קונסנזוס לאומי, ולא איש אנטי-דתי ששנוי במחלוקת.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת פרוש. תרשה לי בהזדמנות הזאת לאחל לך שלא תדע עוד צער; המקום ינחם אתכם. חבר הכנסת הלפרט.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, חז"ל אומרים שדורו של אחאב עבדו עבודה זרה, אבל לא היתה מחלוקת ביניהם, והיו יורדים למלחמה ומנצחים, מה שאין כן בזמן שיש מחלוקת. ובמדרש רבה כתוב: בזמן שישראל באגודה אחת, אין כל אומה ולשון יכולים לאבדם.
בימים האחרונים אנו זוכים לאחדות נפלאה בין כל שכבות הציבור; כל המחיצות נפלו בעקבות מצב החירום והמלחמה שנכפתה על ישראל בשתי החזיתות. רגעים אלה מרגשים. פתאום אנו נזכרים שאנו עם אחד, שיש לנו מכנה משותף וגורל משותף. הבה נקווה שהאחדות המופלאה שנוצרה עקב המלחמה תמשיך לשכון בינינו גם בעתות שלום, ולא רק בימי מלחמה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת מיכאלי, ואחריו - חבר הכנסת אפי איתם. אני מפעילה את השעון, אדוני.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, במלחמה הקשה שאזרחינו נמצאים בה בצפון אנחנו שומעים בתקשורת על בעיה שלצערנו עד שאין מלחמה הציבור לא כל כך מתייחס אליה, וזאת בעיית המקלטים. הרבה פעמים אומרים לאזרחים לנקות ולפנות מקלטים לשעת צורך, חלילה, כמו השעה הזאת. יש בעיה בצפון במקומות רבים, כנראה, וגם שוחחתי עם כמה מהתושבים בעניין הזה, והם אמרו שהמקלטים שלהם לא במצב ראוי וקשה להם לשבת בהם במשך שעות. הבעיה היא שהיום הם לא יכולים להרשות לעצמם לשפץ ולנקות, כי הם נמצאים בסכנה. הייתי מבקש, למרות המצב הקשה של הרשויות באזור, שידאגו לכך שהתושבים האלה יהיו בטוחים במקלטים. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת אפי איתם, ואחריו - חבר הכנסת זבולון אורלב.
אפי איתם (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בימי הלחימה האחרונים נתגלתה תופעה אבסורדית, שבה טילים פרימיטיביים יחסית, שמכוונים כיוון גס ונורים אל האופק, זוכים לכוונת משוכללת ולבקרת נזקים ופגיעות בדמות הדיווחים המדויקים של התקשורת הישראלית. מי שיורה טיל "זילזאל" או "פג'ר", יכול בתוך שניות אחדות לראות בזמן אמת את תוצאות הפגיעה ולשפר נשק שביצועיו מוגבלים.
יש כאן שני ערכים שמתנגשים: הרצון לדווח בזמן אמת – מהר, מייד – כראוי למדינה שבה חופש הביטוי והדיווח הוא יסוד מוסד, ומצד שני הצורך לשמור על חיי האזרחים ולמנוע דליפת אינפורמציה בזמן אמת.
צריך למצוא דרך, לא בחקיקה ולא ברגל גסה, אבל מתוך הבנה והשתתפות, לפנות אל מערכות התקשורת ולנסות למנוע דיווחים נקודתיים מדויקים עד כדי כתובת, או צומת רחובות, שמציידים את הצד השני ביכולת שאין לו, ואין סיבה שתהיה לו, בזמן מלחמה. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת זבולון אורלב.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, בביקור שערכתי ביישובי הצפון הופתעתי מאוד ללמוד שבגלל מצב החירום כל שירותי החירום המקומיים של קופות-החולים סגורים. כל מי שיש לו בעיה רפואית מופנה לבית-חולים קרוב, כלומר תושב כרמיאל צריך לנסוע לנהרייה, תושב חצור – לצפת, וכן הלאה.
צריך לזכור שגם בתקופת חירום, שלצערנו מתמשכת, יש ילדים, יש זקנים ויש חולים – אוכלוסיות שנזקקות לשירותי בריאות, וזה אבסורד לשלוח אותם לבתי-חולים. ראוי שמערכת הבריאות תשקוד על פתרון, כגון חדר מיון קדמי, כמו שעשו בזמנו בקריית-שמונה, או תורנות של רופאים באחד המקלטים. צריך להימצא פתרון רפואי לאנשים שיושבים במקלטים בצפון.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חברת הכנסת ליה שמטוב, ואחריה - חברת הכנסת רונית תירוש.
ליה שמטוב (ישראל ביתנו):
כבוד היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, בראשית דברי אני רוצה להביע השתתפות בצערן של המשפחות השכולות, לחזק את ידי משפחות החטופים ולאחל החלמה מהירה לכל הפצועים.
ברצוני להפנות את תשומת לבכם, עמיתי חברי הכנסת, לעובדה שאזרחים רבים במדינה, חירשים וכבדי שמיעה, אינם שומעים את האזעקה בזמן אמת. רבים מהם נתונים ברגע זה ממש בסכנה, שכן אין בידם שום מכשיר המתריע על נפילה קרובה של טילים ומאפשר להם להיכנס למרחב מוגן. האם לא מתפקידנו לגלות עירנות ורגישות לצרכים של הנכים ולתת את מלוא תשומת הלב לאזרחים האלה בשעה הקשה הזאת? מחובתנו לפעול למען אוכלוסיית הנכים ולקדם פעילויות לשיפור מצבם ולוודא שהאזרחים האלה לא ישלמו מחיר כבד עקב חוסר תשומת לב.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, גברתי. חברת הכנסת רונית תירוש, עד שאת תופסת את מקומך אני רוצה לספר לחבר הכנסת זבולון אורלב, שהיתה לו הצעה שקנינו אותה. אנחנו בודקים עכשיו את האפשרות שאתם תקבלו גם תשובות בכתב על שאילתות, כדי להפוך את המכשיר הזה של נאומים בני דקה להרבה יותר אפקטיבי.
רונית תירוש (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח במלים חמות על העורף, על האחריות שהוא מגלה, על התמיכה שהוא נותן גם לצה"ל בפעולותיו וגם לממשלה בהחלטותיה. זה מרשים, ומעודד, ומחמם את הלב גם לראות את שאר חלקי מדינת ישראל, שאינם תחת איום, אבל ברוח ישראל ערבים זה לזה, מתנדבים, תורמים ותומכים.
במעבר חד אני רוצה לנצל את העובדה שהוזכרה החשיבות של קיום החלטות הממשלה ולציין שהיתה החלטה לקיים את המלצות דוח-וינוגרד בדבר הקטנת שכר הלימוד לסטודנטים. גם בסוף השבוע שעבר וגם היום קראנו שהסטודנטים מאיימים שלא יפתחו את שנת הלימודים הבאה משום שההחלטה הזאת אינה ממומשת – היא נעצרה לאחר הפחתה אחת או שתיים, ועדיין אנחנו רחוקים מקיום מלוא ההבטחה. למעשה חמש-שש שנים אחרי שהמלצות וינוגרד היו צריכות להסתיים, בשנה זו, ההחלטה עדיין מוקפאת, והסטודנטים יידרשו לשלם בין 8,000 שקלים ל-9,000 שקלים, אף שעל-פי ההמלצות כבר היו צריכים לשלם כ-5,300 שקלים.
אני קוראת לממשלה לקיים את החלטותיה, בעיקר כלפי פלח אוכלוסייה שנושא בנטל, הן בשירות מילואים הן בעבודה שהוא לוקח על עצמו, ולא רק לומד, ומשלם מסים לקופת המדינה. ראוי שגם אנחנו נתמוך בהם.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת שלמה ברזניץ.
שלמה ברזניץ (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, גם אני רוצה להצטרף להתפעלות שלנו מהעמידה של העורף, אבל אני גם רוצה להוסיף נימת אזהרה, שלא נהיה שאננים מדי, כי עוד לא ראינו את התפקוד שלנו במצבים שלשמחתנו טרם קרו, ואני מקווה שגם לא יקרו. אני מקווה שלא נפתח את התסמונת של ניסיון לפרש את העתיד הקרוב על-פי העבר, שעד כה היה סביר ביותר.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת מנחם בן-ששון, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, ואחריו - חבר הכנסת יעקב כהן.
מנחם בן-ששון (קדימה):
כבוד היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אנחנו חוזרים ומדגישים לעצמנו שהשירות האמיתי שאנחנו משרתים כחברי הכנסת הוא בהמשכת השגרה. אנחנו נוהגים בדקה הזאת לדווח על שני מחקרים: האחד מהתחום הניסויי והאחר מהתחום העיוני, שניהם רלוונטיים לשבוע זה.
במכון ויצמן התפרסם בשבוע האחרון כי השפעתם המקומית של תרסיסים באטמוספירה יכולה להיות גדולה יותר מזו של אפקט החממה. ד"ר קורן וד"ר יורם קאופמן, האחד ממכון ויצמן והאחר עבד עד לפני זמן קצר במרכז החלל של סוכנות החלל נאס"א, ונפטר בנסיבות מצערות, טענו במשך שנים שלא רק גורמי אטמוספירה, קרי אפקט החממה, משפיעים על גורם ההתחממות, אלא גם גורמים של התגבשות תרסיסים. אלא שלא היה אפשר לבודד מה משפיע יותר ממה ומה משמעות ההשפעה של התרסיסים. השניים השתמשו בחיישני קרקע ומדדו השפעות של ריכוזי תרסיסים על כיסוי עננים וכמות קרינה שהם סופגים, והצביעו על כך שבין הגורמים המכריעים בתהליכי שינוי אקלימי אכן יש להביא בחשבון גם את הסכנות שבתרסיסים, ולא רק את אפקט החממה. המשמעויות האלה של המחקר שלהם מתפרסמות ממש בזמן האחרון בכתב העת Science.
תם זמני. רציתי לחלוק אתכם גם מחקר אחר, שמתבסס על ממצא מגניזת קהיר – מגילת אביתר, שמחזיר אותנו לנוף שבו מתרחשים האירועים הפוליטיים שלנו ממש – בין צור, חיפה להרי הגליל. אשמור את זה לפעם אחרת, עם כל הפרטים, משום שגם מצרים משחקת תפקיד במערך הזה, ולשם כך אני צריך עוד דקה, ותם זמני.
היו"ר דליה איציק:
אדוני, מותר לחבר הכנסת, באישור היושב-ראש, כמובן, לחלק חומר כזה. אנחנו אפילו נסייע לך בחלוקתו. טוב שתשביח קצת את השכלתנו. תודה לך. אתה יכול להשתמש בכלי הזה.
חבר הכנסת יעקב כהן, ואחריו - חבר הכנסת יעקב מרגי.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, ידידי חברי הכנסת הנכבדים, המצב בצפון קשה, ועם זאת אנחנו מתבשרים היום בעיתונות שחלק מעובדי הרשויות המקומיות בצפון, ועובדי המועצות הדתיות, לא קיבלו זה חודשים מספר את משכורתם. אני חושב שהתופעה הזאת, של הלנת שכר, פסולה מעיקרה. זה לא מן הצדק, לא מן הדין ולא מן היושר. במיוחד בזמן קשה זה, כשהם עומדים בקו העימות הראשון ונתונים יום-יום בפחד אימים של הטילים וה"קטיושות", אנחנו חייבים לבוא לקראתם; אבל דבר מינימלי זה, כלומר נתינת מה שמגיע להם בדין, ודאי שאנחנו חייבים לעשות.
לכן אני פונה אל כבוד שר הפנים בבקשה ללכת לקראתם ולתת להם את מה שמגיע להם בדין, ולא כמו אחת ההתבטאויות שלהם, התבטאות חריפה של עובדים ושל רבנים אשר לא קיבלו עדיין את משכורתם - השאלה אם נגזר עליהם למות מרעב או מטילים. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. חבר הכנסת יעקב מרגי, ואחריו - חבר הכנסת יצחק גלנטי.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי כבוד השר, חברי חברי הכנסת, גם אני, כמו חברי, רוצה לחזק את ידי ראש הממשלה, את הממשלה, את שר הביטחון בפרט, את חיילי צה"ל, את המשפחות, את המשפחות השכולות, את משפחות הפצועים, ועוד יותר את משפחות החטופים ואת החטופים עצמם.
כשאנחנו מדברים בימים אלה ומפרגנים לעורף על עמידתו, אני רוצה להפנות את תשומת לב הממשלה לצורך לפרסם, כדי להרגיע את הציבור, שאומנם יהיו פתרונות, ויהיה כיסוי לכל הנזקים, הישירים והעקיפים, כי שעת-חירום לא הוכרזה, מלחמה לא הוכרזה, והאי-ודאות עלולה לכרסם בעמידתו של העורף. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה. חבר הכנסת יצחק גלנטי – אינו נוכח. חבר הכנסת יואל חסון, בבקשה. אנחנו חותמים פה את הדיון, אלא אם כן קיפחתי מישהו.
נסים זאב (ש"ס):
רציתי לדבר.
היו"ר דליה איציק:
יחתום חבר הכנסת נסים זאב.
יצחק זיו (גיל):
אני רוצה לדבר על הפסקת השידורים בערוץ-2 בתחילת החודש, ועל בקשת אנשי הערוץ השני לקבל אישור לשדר שידורים דיגיטליים בלבד מתחילת חודש אוגוסט.
לצורך קליטת השידורים הדיגיטליים נדרש ממיר בכל בית, והדבר כרוך בעלות כספית. בקשה זו של הערוץ בעת כזאת נוטעת בי את ההרגשה שלא בתוך עמם הם יושבים. מדובר באוכלוסייה שיש בה קשישים רבים המרותקים לבתיהם – כ-50% מהם גמלאים; כ-20% מתחת לקו העוני; יש משפחות חד-הוריות, וגם חלק ניכר מהמגזר הערבי, וכן תושבים שגרים באזורים שפריסת הכבלים לא הגיעה אליהם. זאת אוכלוסייה שמ-1 באוגוסט תשב בביתה מול מסך חשוך.
אני חושב שזה לא הזמן המתאים גם מבחינת צורכי הביטחון, שכן אנחנו מעוניינים שכולם יוכלו לקבל הודעות והתרעות בזמן.
אני מציין בסיפוק כי חברי ועדת הכלכלה בקדנציה זו השכילו לדחות את יישום הבקשה ולדרוש שימוש בפתרונות שיתאימו למצב. אני מייחס חלק מהדגשת ההיבטים החברתיים לנוכחות הגמלאים בכנסת זו.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חבר הכנסת גלזר, בבקשה. תחתום את הדיון חברת הכנסת קולט אביטל.
אלחנן גלזר (גיל):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, התכוננתי לדבר על הנושא שחבר הכנסת אפי איתם דיבר עליו, היינו על כך שאמצעי התקשורת מספקים נקודות ציון למחבלים, והראיה, "קטיושה" נוספת נפלה היום על מוסך הרכבת, וזה כנראה טיווח מדויק של "חיזבאללה".
אעבור לנושא אחר. אני קורא מכתבה בעיתון מאתמול: עשרות קשישים בנהרייה במקלט צפוף, חשוך ובלי אוורור. אני מתאר לי שזה המצב בכל המקלטים באזור הצפון. אני פונה לכל הרשויות המקומיות בבקשה לדאוג לקשישים האלה ולבדוק את מצבם. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני. חברת הכנסת קולט אביטל, ואחריה – השר רוני בר-און.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, לבד מהעובדה שמדינת ישראל נהנית מתמיכה בלתי מסויגת של העורף – וצריך להגיד את זה - אנחנו גם נהנים משעת חסד של תמיכה בין-לאומית, לפחות בשלב הזה, בפעילות שלנו בלבנון. אינני יודעת כמה זמן יימשך המבצע - קשה לדעת את זה - ואינני יודעת אם המשך שידור תמונות של הרס בלבנון יזכה אותנו באותה מידה של תמיכה, או שהתמיכה הזאת תישחק.
אני חושבת שבו-זמנית עם הפעילות הצבאית, כולנו חייבים להתגייס, ודאי הממשלה, לפעילות מדינית שתבטיח את המטרה המדינית שבסופו של המבצע הזה – פריסתו של צבא לבנון בדרום. אני חושבת שהדבר בר-הישג. צר לי שבמשך שש שנים לא עסקנו בזה ולא פנינו לבירות העולם, ומכך יכולה גם ההסברה הישראלית לפעול. כאמור, לא מאוחר ועכשיו הזמן גם לעסוק בעניין המדיני. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, גברתי. אדוני השר, המיקרופון שלך. לאחר מכן – יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה – אישורי הוראות בצווים.
שר הפנים רוני בר-און:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני אשתדל להשיב על חלק מן הדברים שיוחסו לענייניים שמסורים לתחום האחריות של המשרד שלי ולחלק מהדברים שנאמרו פה באופן כללי בענייני הממשלה.
הגברת סופה לנדבר, דומני שגם חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, דיברו על הצעת חוק הכניסה לישראל, שצריכה לעלות מחר. מונחת לפני גם פנייתה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה שלא לקיים מחר את הדיון בעניין הזה, משום שהתוצאות של מהלך החקיקה הזה עשויות לגרום עוגמת נפש לחלק מהאנשים שמבקשים להיות פה עם בני משפחותיהם, ואולי זה לא הזמן הראוי להתעסק בעניין הזה. אני מבטיח לבדוק בחיוב את הפנייה הזאת מייד עם שובי למשרד, ויכול שאני אסיר את הנושא הקונטרוברסלי הזה מסדר-היום מחר. אני לא רוצה להתחייב, אני צריך לבדוק כמה זה תלוי גם במשרדים אחרים.
מיכאל נודלמן (קדימה):
זה באמת לא הזמן.
שר הפנים רוני בר-און:
בהחלט אשקול את זה באהדה. אני חושב שאלה לא ימים נכונים להעלות נושאים קונטרוברסליים מהסוג הזה לבית הזה.
חבר הכנסת - צריך להדגיש חבר הכנסת הישראלית, לא חבר פרלמנט אחר – זחאלקה, החוצפה של הדברים שנאמרים פה, מתוך הבית הזה, בזמן ששותפיו שופכים דם ישראלי, לתאר את נאומו של ראש הממשלה כנאום של דם, יזע ודמעות תנין - נחש בן נחש שמבין בזואולוגיה ומבין בתנינים, תחת חסינות, מקבל משכורת מפרלמנט ישראלי כדי לחרף ולגדף. הייתי מאוד שמח אם הוא היה יוצא, כמו חלק מחבריו, לבקר בלבנון, כדי ליהנות גם ממה שנהנים השותפים והאחים והחברים שלו שם בשעות האלה. כך או כך, אלה דברים של משתף פעולה נרצע, נתעב, שאין לי, גם כשאני רותח, אין לי מלים מספיק חריפות כדי לגנות אותו.
דב חנין (חד"ש):
- - - הדברים האלה הם לחלוטין לא בהתאם למסורת הכנסת.
אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל):
אתה יכול לרתוח עליו בטונים אחרים.
דב חנין (חד"ש):
אתה יכול למתוח ביקורת, אבל הדברים הם לחלוטין לא - - - לפרוטוקול המקובל. אפשר להתווכח פוליטית, אבל לא בסגנון הזה, עם כל הכבוד לך.
שר הפנים רוני בר-און:
אתה צודק, הסגנון הזה היה מתון מדי. יכול להיות שתוך כדי הדיבור על העניינים האחרים, אני אחשוב על דברים שהם יותר ראויים כדי לכנות את שפעת הרעל, הטמטום וההרס שהאיש הזה הביא לבית.
חבר הכנסת אחמד טיבי, שאלת שאלה בעניין תשלום המשכורות. דומני שעוד מישהו הזכיר את זה. יש רשויות שלא שילמו משכורות לעובדיהן לא מעט חודשים. לפנַי הרשימה של כל הרשויות שנמצאות לכאורה בטווחים של הירי הרקטי של החברים של זחאלקה. חלק גדול מהרשויות האלה לא שילמו משכורת במכוון, כדי ליצור בעיה. בחלק גדול מהרשויות האלה, גם אם אנחנו נמצא את מקורות המימון – ואנחנו עושים את הכול כדי למצוא את מקורות המימון ולשלם משכורת - הכסף הזה ייבלע בעיקולים, שכן חשבונות הבנק של הרשויות האלה מעוקלים. אנחנו עושים את המאמצים כדי להיות במצב שבו אף עובד רשות לא יעשה את עבודתו בימים אלה בלי שמשכורתו שולמה.
אני מוכרח לומר שהזעקה העולה היא בעיקר, כמעט חד-כיוונית, מרשויות - שאני לא רוצה עכשיו להרחיב את הוויכוח ולפרט אותן - שלא משלמות משכורות בכוונת מכוון ויוצרות משברים בכוונת מכוון. אנחנו מטפלים בהן טיפול עומק, לא רק בגלל המצב הקיים, ועם זה אנחנו מנסים למצוא פתרונות לעובדי הרשויות שניצבים עכשיו בקו החזית.
ביקרתי גם ביום חמישי, גם ביום שישי, גם אתמול במשך כל שעות היום, בכל הקו, בכל הרשויות. שוחחתי עם כל ראשי הרשויות, ואני מוכרח לומר שלמעט במקום אחד, שבו פשוט נדהמתי לראות את ראש הרשות מצדיק את העובדה שעובדי הרשות ברחו מהעיר, בכל מקום אני מגלה הקרבה של אנשים שלא מאומנים לעבוד בתנאים האלה, שצריכים להסתובב במקומות שבהם לא מוצאים אנשים מסתובבים ברחוב. המקומות האלה כמעט ריקים, כי אנשים יושבים במקלטים או בחדרים ממוגנים ונענים - וצריך לברך אותם על כך – להוראות כוחות הביטחון לא להסתובב ברחוב כשיש סכנה או איום ספיגה במקום הזה. אנשים שלא הורגלו בכך ולא אומנו לכך מסתובבים ועושים עבודת קודש.
אתמול הגעתי לכרמיאל, וממש בכניסה לעיר נחת המטח של שש ה"קטיושות", בערך בשעה 13:10. נסענו למקום – המקום עוד בער, וכבאים נכנסו פנימה. אתה רואה בית לא גדול, שיש בו חור בתקרה, והפצצה יורדת שלוש קומות – דרך רצפה, תקרה, רצפה, תקרה. האנשים האלה נכנסים פנימה כי לא יודעים אם יש אנשים בפנים או אין אנשים בפנים. ויש עוד אבק ואש והכבאים ועובדי הרשות רצים פנימה, והם לא יודעים אם התקרה תיפול מעליהם או שהם יקרסו יחד עם הרצפה שעליה הם עומדים. אלה לא אנשים שמקבלים משכורות אשר בגלל הכסף הזה אתה רץ ומתנדב לסכן חיים. אני לא מגזים – אנשים מטילים את חייהם מנגד - - -
ראובן ריבלין (הליכוד):
המתנדבים בעם ככה פועלים.
שר הפנים רוני בר-און:
נכון. זו הזדמנות לומר על אנשים, שנמנים עם עובדי משרד הפנים, שירותי הכבאות וההצלה, גברתי היושבת-ראש, דברים הירואיים. ביום חמישי בערב בנהרייה עלה בניין בלהבות ואנשים רצים פנימה, אולי יש שם מישהו להציל. הם לא עושים את הסקנדל שעושים פה ומנצלים את היכולת לעשות מניפולציה על העובדה שיש מקומות שבהם לא שולמו משכורות.
משרד הפנים הוא לא המעביד וממשלת ישראל היא לא המעבידה של עובדי הרשויות המקומיות. מה שנעשה בשנה-שנתיים האחרונות בעניין שכרם של העובדים הוא שערורייה לפי כל קנה-מידה. משרד הפנים יטפל בשערורייה הזאת, משום שכרגע אנחנו נמצאים בסוג של מלכוד, שגם אם נביא את הכסף, הוא ייפול לתוך עיקולים של מס הכנסה על ניכויים שלא שולמו, ועיקולים של ביטוח לאומי על ניכויים שלא שולמו, ועיקולים של קופות גמל וקרנות תגמולים שגם הן הטילו עיקול על הרשויות האלה בגלל תשלומים שלא שולמו.
כל העיקולים מוצדקים. את כל החובות צריך לפרוע. צריך לטפל בזה טיפול מערכתי. אנחנו נדאג להביא לכך שאנשים לא יהיו במצב שלא יהיה להם כדי מחייתם. אבל אני אומר עוד פעם: במידה. תאמינו לי, המספרים הם מאוד ברורים, הרשויות מאוד מוגדרות, ולא צריך לנצל את הקוניונקטורה הזאת כדי לטעון טענות של מניפולציה.
אשר לשירותים שדיבר עליהם חבר הכנסת : אני הייתי אתמול ב-07:00 בטבריה. בדקתי גם טענות שהושמעו ביום שישי בבוקר בקריית-שמונה, שלפיהן ספקים של מפעלים בעלי שם - באמת בעלי שם, אם אומר את שמות חמשת הספקים הגדולים במדינת ישראל של מצרכי מזון - החליטו שהם לא עולים לספק סחורה בצפון. אחד אמר שהצבא אמר, והצבא אמר שהוא לא אמר. בקיצור, עשינו בירור, ושיתפתי את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ונתנו את האות והם הגיעו. הבנקים היו סגורים. יש אנשים בטבריה שאין להם כרטיסי אשראי והם לא עובדים עם צ'קים. וכשפותחים להם את המינימרקט כדי להצטייד במזון, הם צריכים את הכסף המזומן. אז הבנקים סגורים.
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גם הכספומטים סגורים.
שר הפנים רוני בר-און:
והדואר סגור, ולא מביאים דואר – אני רוצה להגיד לך, שלא רצית להיות חבר הנהלה בבנקים הגדולים בזמן שדיברתי אתם. ולא רצית להיות חבר הנהלה ברשות הדואר בזמן שדיברתי אתם. ראש העיר טבריה סיפר לי אחרי שעתיים שכנראה - - -
גלעד ארדן (הליכוד):
לגבי הבנקים הוא אומר שהוא מוכן לסבול את השיחות של השר.
שר הפנים רוני בר-און:
- - - שכנראה השיחה – נקרא לה שיחה – שהתנהלה, בעקבותיה נפתחו סניפי הבנקים. היה גם עניין של קופת-חולים – דיברתי עם מנכ"ל משרד הבריאות ואמרנו את זה – יש סוג של תשובות שמתכסות בהוראות של פיקוד העורף. אבל זה ברור לחלוטין שלא יכולה להיות עיר ולא יכול להיות מצב שקופת-חולים לא תתפקד. הדברים הורדו למטה, ואני מניח שבתיאומים עם פיקוד העורף הדברים נפתרו. אני מקווה שגם הצו המיוחד שהוציא שר הביטחון וכלל גם את היישובים שלא נכללו בהתחלה, בצו הראשון של 24 השעות – כרמיאל - - -
זבולון אורלב (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
טבריה נכללה?
שר הפנים רוני בר-און:
טבריה נכללה. אני ביקשתי לכלול אותה, כמובן, והיא נכללה. בהחלטת הממשלה מאתמול בערב המפה הורחבה.
הערתו של חבר הכנסת פרופסור אלדד לעניין המקלוט - יש סוג של טענות שעולות בקנה אחד עם הדברים שהשמעת. סך הכול בדקנו את הדברים האלה ככל שיכולנו לבדוק אותם. יש מקומות, אני רוצה לומר לך, שפתיים יישקו. ערים שהוכנו ונבנו מתוך ידיעה שהן הולכות לעמוד במצב שבו הן נתונות היום, מקלטים לעילא ולעילא, גם ברמות, גם בתקנים, גם במספרים, בזה אחר זה, באופן יפה, נקי, מסודר, נפתחים על-פי הוראות או לא נפתחים על-פי הוראות.
יש מקומות שמה לעשות? או שנבנו קודם, או בזמן שלא חשבנו שזה יקרה. עכשיו, תזכור דבר אחד, בבתים הפרטיים, במקומות שבהם יש מקלטים – עם ישראל הוא עם אופטימי. שנה-שנתיים יש סוג של שקט, עושים מהמקלט מחסנים. ואני ראיתי בלא-מעט מקומות את הרשות המקומית פשוט נכנסת למקלטים האלה, הפרטיים, ועושה בכוחות עצמה איסוף עם מנופים, עם דברים, מנקה, מסדרת, תוך כדי ההתנהלות של הגנגסטרים האלה, בלבנון, שלא יושבים ומחכים עד שנהיה מוכנים עם המקלוט.
אבל נעשית עבודה, ואני אומר שבתיאומים בינינו לבין משרד האוצר נמצא קרן ייעודית לתת לרשויות המקומיות – גם הוריתי לראשי הרשויות להוציא את ההוצאות האלה – או שאנחנו נשלם את זה כשיגיע הזמן, אם לא נקבל מהאוצר, מרזרבת השר במשרד הפנים, או שנפתח איזו קרן ייעודית בשיתוף עם שר האוצר במשרד האוצר, כדי לפצות בעניינים האלה.
מכל מקום, אני באמת חייב לבית את התשובה הזאת: מהסיורים שערכתי, אני אומר לכם - יש לנו עורף מדהים, במובן הזה שראשי הרשויות, כמעט כולם - - -
גלעד ארדן (הליכוד):
עם קשה עורף.
שר הפנים רוני בר-און:
כשצריך להיות קשה עורף, זו לפעמים תכונה טובה.
ראשי הרשויות, כמעט כולם – אני אגיד כולם, בסדר? - ביכולת עמידה, בקור רוח, באחריות, בשקט, ואפילו בלי לנצל את ההזדמנות שבא שר האוצר או בא שר הפנים או באה מועצת מנכ"לים כזאת כדי לעשות מה שנקרא "מחטף" בגלל הסיטואציה – עמידה למופת. זה מקרין למטה, ולכל מקום שאנחנו באים, אני אומר לכם: בלא יוצא מן הכלל, לא היה ראש רשות שלא אמר לי, יהודי ולא-יהודי, ערבי, דרוזי, צ'רקסי, בדואי – בטובא-זנגריה – המסר הוא אחד: אל תרפו. אל תפסיקו באמצע. אנחנו מוכנים לקחת את הסבל הזה, את הכאב הזה, את חוסר הנחת הזה עוד זמן ועוד זמן, ככל שיידרש לצבא לחסל את הסכנה הזאת אחת ולתמיד. זה המסר, בלא סייג, בלא שיור, בלא ערעור. זה מחזק, זה עובר למעלה, ואני מקווה שאלה שמקבלים את ההחלטות בעניין הזה, גם ידעו לעשות עם זה שימוש בהמשך. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני השר. חבר הכנסת דב חנין – לא תוכל לדבר.
דב חנין (חד"ש):
אדוני השר, אני מציע שתחזור בך מהדברים החמורים שאמרת כלפי חבר הכנסת זחאלקה. אפשר להתווכח פוליטית, הוויכוח - - -
היו"ר דליה איציק:
תודה, אדוני, אבל אתה מדבר לא ברשות דיבור.
דב חנין (חד"ש):
- - - לא בחשבונות אישיים וגם לא קללות.
שר הפנים רוני בר-און:
אני חושב שבדיסציפלינה שלו הוא קיבל ממני מחמאות - - -
היו"ר דליה איציק:
יש לך כלים נוספים להעיר או להגיב על דבריו של השר, אם הם לא נראים לך, חבר הכנסת דב חנין. לא שאני רוצה להתערב בדיון, אבל גם אני שמעתי את חבר הכנסת זחאלקה. אפשר גם היה אותו דבר להגיד - אבל שמעתי גם אותו אומר דברים, אתה יודע.
הודעת ועדת המדע והטכנולוגיה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק
["דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב רביעי, חוב' ח', עמ' 27416.]
היו"ר דליה איציק:
הודעת ועדת המדע והטכנולוגיה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק ניסויים בבני-אדם. בבקשה.
זבולון אורלב (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אם מותר לי רק לברך אותך על ההחלטה הנכונה, שחרף המצב, באופן עקרוני, להשאיר את הבית פתוח, עם עבודת הוועדות, ואני חושב שזה מסר חשוב מאוד. אני מקווה שגם המליאה תעשה את מלאכתה.
חיים אורון (מרצ):
- - -
זבולון אורלב (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה):
ככה הודיעה היושבת-ראש, שעקרונית, הכנסת ממשיכה לעבוד – אבל למה אני צריך לדבר – הכנסת ממשיכה באמצעות הוועדות, וגם המליאה תיקרא מעת לעת.
היו"ר דליה איציק:
הודעתי את זה גם אתמול ואני מודיעה את זה גם היום, ואני גם אמרתי – אתה יודע, חבר הכנסת אורון, שיש שתי אפשרויות - 25 חתימות, ונוסף על זה גם אם הממשלה מבקשת – אני סיכמתי היום עם ראש הממשלה שאם האירועים ידרשו, אני כאן, אני לא זזה מכאן, אני גם נמצאת בתוך הבית. אם האירועים ידרשו – הכול לפיכך שנקשיב קשב רב למה שנעשה בחוץ, ואז יבוא ראש הממשלה או מי מטעמו למליאת הכנסת ונודיע מבעוד מועד. אני אפילו לא רוצה להשיב לחלק מחברי הכנסת - אנחנו הרי מכירים את זה, אבל סתם נמצאת לידי סטטיסטיקה. זה מאוד מעניין, חבר הכנסת אורון: במלחמת של"ג, שפרצה ב-6 ביוני 1982, הכנסת יצאה לפגרת הקיץ כרגיל, היא חזרה – מלחמה – היא חזרה בחורף כרגיל - - -
זבולון אורלב (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה):
היא ידעה שזה ייקח 18 שנה.
היו"ר דליה איציק:
כן. ולכן אני אפילו לא רוצה להשיב לחלק מחברי הכנסת, שניים, שלושה, שקודם היו בתקשורת ואחר כך ראינו את המכתב. כשיגיע אליך דוח ההיעדרויות גם תראה כמה חלקם נמצאים כאן – אלה בדיוק מוציאים את דיבתה רעה. בבקשה, אדוני.
זבולון אורלב (יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה):
זה חשוב. במקום שהאופוזיציה תגייס כל פעם 25 חתימות, ואנחנו האופוזיציה עכשיו, נתנו רשת ביטחון לממשלה. לכן חשוב שהפגנת האחדות תיעשה על-ידך, ואני מברך אותך על ההחלטה הזאת.
כאמור, גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מכובדי השר, על-פי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993, אני מתכבד להודיע במליאת הכנסת על רצונה של ועדת המדע והטכנולוגיה להחיל את דין הרציפות על הצעת חוק ניסויים רפואיים בבני-אדם, התשס"ו-2005 - הצעת חוק מס' כ/113.
עניינה העיקרי של הצעת החוק, שמצד אחד היא יודעת לשמור על כבוד החולה וזכויות החולה, ומצד שני היא נותנת אפשרות לקדם את המחקר הרפואי ולקדם את המדע בישראל לטובת הבריאות והרווחה של כולנו.
על-פי הוראות החוק האמור, כל סיעה הרוצה בכך או הממשלה, רשאיות להציע בתוך שבועיים שדין הרציפות לא יחול על הצעת החוק. אם תוגש הצעה כזאת תחליט הכנסת בעניין. אם לא תוגש הצעה כזאת, תחליט הכנסת בהצבעה ללא דיון על החלת דין הרציפות. הוחל דין הרציפות - תמשיך ועדת המדע והטכנולוגיה לדון בהצעת החוק, ורשאית היא לנהוג בדיונים שנתקיימו בכנסת הקודמת כאילו היו אלה דיונים שלה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני.
החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות:
בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין
(תיקון מס' 11), התשס"ו-2006;
בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ו-2006
[נספחות.]
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום. הצבעה על החלטת ועדת הכספים בדבר אישור הוראות בצו תעריף המכס - תיקון מס' 11, תיקון מס' 13, תיקון מס' 14. חבר הכנסת חיים אורון יעלה לבמה ויציג בשם ועדת הכספים את שלושת הצווים במשולב. לאחר דבריו אנחנו, חברי הכנסת, נעבור להצבעה.
חיים אורון (בשם ועדת הכספים):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, היות שניתנה לי הזכות להקריא את הצווים, אני מקריא רק שניים מהם, כי לפי דעתי בצו השלישי, שקשור בטרקטור משא, רכב שטח וטרקטורון, חל פה, לפחות לפי זיכרוני, שיבוש בטקסט שהוגש לי. יושבים פה עוד שני חברי ועדת הכספים לפחות, חבר הכנסת רובי ריבלין וחברת הכנסת שלי יחימוביץ. אני לא זוכר שהחלטנו שהמס המדורג לרכב משא הוא לשנה אחת בלבד. לדעתי, החלטנו שיש שני תעריפים לרכב דיזל ולרכב שהוא לא דיזל, ולא רק לשנת 2007. אני צודק?
ראובן ריבלין (הליכוד):
החלטנו שתחולתו תהיה מ-2007.
חיים אורון (בשם ועדת הכספים):
ופה רשום שסופו ב-2007, וב-2008 הכול 30%.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה פתאום?
חיים אורון (בשם ועדת הכספים):
אני צודק אם כך, אז אני לא מקריא את הצו השלישי, ויש לי גיבוי מחברי ואנחנו נחזיר את זה לוועדה ושם נצביע. אני מקווה שזו טעות סופר, נכון?
ראובן ריבלין (הליכוד):
או שהבינו לא נכון או שלא הסברנו נכון.
חיים אורון (בשם ועדת הכספים):
לכן, גברתי היושבת-ראש, אני מקריא - מזל שקראתי את זה לפני שעליתי לדוכן - אני מקריא שני צווים, האחד עוסק בגבינה והשני בזיתים; לפי דעתי יכול לצאת דבר טוב מגבינה וזיתים.
שר הפנים רוני בר-און:
תוסיף כוסברה.
חיים אורון (בשם ועדת הכספים):
כוסברה זה בצו אחר.
צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשס"ו-2006 - בצו זה נקבע שיעור מס קצוב על מוצרי גבינת ואקום, וכן שיעור מס על מוצרים אלה יצוין בערכים מספריים ולא באחוזים כפי שקיים היום. אני לא הולך להסביר מה זה.
גלעד ארדן (הליכוד):
גבינת ואקום מחייב הסבר.
חיים אורון (בשם ועדת הכספים):
כמו כן נקבעו שתי הוראות נוספות. האחת קובעת כי על מוצר משנה מסוג גבינה טרייה, לרבות גבינה עשויה ממי גבינת ואקום, יופחת שיעור המס. האחרת קובעת כי על יתר סוגי המוצרים תחת סעיף של מוצרי גבינת ואקום, מבוטל שיעור המס המקסימלי, ועל כן שיעור המס עשוי לעלות. הוראות הצו האמור נכנסות לתוקף ב-21 במאי 2006.
הצו השני, צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ו-2006 - ועדת הכספים החליטה לאשר את סעיף 1(1) לצו, אשר קובע העלאת שיעור מכס על זיתים המיובאים באריזות המכילות 50 ק"ג ויותר. מדובר בזיתים לשימוש תעשייתי. צעד זה נועד להגן על הגידול המקומי, והוא צפוי להביא לתוספת הכנסות של כמיליון ש"ח.
במאמר מוסגר יצוין, כי נפלה טעות טכנית במכתב האישור של הוועדה אשר נחתם אתמול, יום כ"א בתמוז, ולא יום כ' בתמוז, כפי שצוין.
הוראת הצו האמור נכנסת לתוקפה ב-20 ביוני 2006.
הכנסת מתבקשת לאשר את שני הצווים הללו.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת חיים אורון, אתה מדבר על תיקונים מס' 11 ו-13. אז אנחנו מצביעים על כל צו כזה בנפרד.
ובכן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11)? חברי הכנסת, הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד החלטת ועדת הכספים - 17
נגד - אין
נמנעים - אין
החלטת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 11), התשס"ו-2006, נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
חברי הכנסת, אני קובעת שהצו אושר.
אנחנו עוברים, חבר הכנסת חיים אורון, לתיקון מס' 13. מי בעד אישור צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13)? חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד החלטת ועדת הכספים - 18
נגד - אין
נמנעים - אין
החלטת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (תיקון מס' 13), התשס"ו-2006, נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ובכן חברי הכנסת, אני קובעת שהצו אושר.
תיקון מס' 14 - דיבר על כך חבר הכנסת חיים אורון - לא יובא היום להצבעה, יש כנראה איזו אי-הבנה.
אני מזמינה את חברת הכנסת קולט אביטל למסור לכנסת דיווח של משלחת הכנסת לכנס אבש"א. היא איננה כאן, תמוה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76), התשס"ו-2006
[מס' כ/112; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 2218; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76). החוק הזה הוא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יעלה חבר הכנסת גלעד ארדן להציג את הצעת החוק בשם ועדת הכלכלה. יחליף אותי חבר הכנסת יצחק אהרונוביץ.
גלעד ארדן (בשם ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76), התשס"ו-2006. הצעת החוק עברה בקריאה הראשונה בכנסת השש-עשרה והוחל עליה דין רציפות בכנסת הנוכחית. אני רוצה גם להודות לממשלה על המהירות שבה אישרה את החלת דין הרציפות על הצעת החוק והביעה תמיכה בה, כי הצעת החוק הזאת, כפי שאני אסביר אותה בקצרה מייד, יכולה להציל חיי אדם.
לפני שאסביר ממש בקצרה במה עוסקת הצעת החוק, אני רוצה לספר איך בעצם נולד הרעיון. לפני כשנתיים פנו אלי זוג הורים בשם יובל ורקפת בכרך, שבתם דניאל, זיכרונה לברכה, נהרגה בתאונת דרכים בנסיבות מאוד מצערות. ואלו היו הנסיבות: הנערה דניאל בכרך עבדה כמלצרית במסעדה. מנהל המסעדה או מנהל המשמרת היה לו אופנוע, והוא נהג בשלילת רשיון. אחרי שנתפס פעמים מספר נוהג במהירות של קרוב ל-200 קמ"ש, רשיונו נשלל. באותה עת עוד לא היתה סמכות בידי המשטרה להחרים כלי רכב של עבריין כבד. היו שמועות שהאיש ממשיך לנהוג בשלילה, אבל אף אחד לא היתה לו הוכחה, ולעובדים שלו לא היה נעים לשאול אותו אם הוא נוהג בשלילת רשיון. וכיוון שכך, הוא היה מציע טרמפ על האופנוע הביתה לאותה נערה, דניאל, והיא נעתרה. כמובן, כמנהגו לנסוע במהירויות מאוד מאוד גבוהות, הוא המשיך ונסע במהירות של קרוב ל-200 קמ"ש, התהפך, והנערה דניאל בכרך נהרגה.
ההורים אמרו לי, שאם היה חוק במדינת ישראל שעבריינים סדרתיים או כאלו שעושים עבירות תנועה חמורות ומקבלים שלילה על-ידי בית-משפט, ניתן לדעת עליהם, כלומר השם שלהם היה מתפרסם באיזה מאגר מידע - והיו שמועות על אותו אדם, רק אף אחד לא העז לשאול אותו, וגם אם שאלו, הוא לא אמר את האמת - הם לא היו נותנים לבת שלהם לנסוע עם אותו אדם, ויכול להיות שדניאל, זיכרונה לברכה, היתה חיה אתנו היום.
וכאן נולד הרעיון של הצעת החוק הנוכחית, שמונחת לפניכם, שמטרתה למסד מאגר מידע של משטרת ישראל, שיופיעו בו פרטי נהגים שרשיונם נשלל לתקופה של יותר מחודשיים ימים על-ידי בית-משפט; לא פסילה מינהלתית. אני אסביר את זה בקצרה. סעיף 35 בפקודת התעבורה קובע, כי בית-משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה או בעבירה לפי חוק אחר הכרוכה בנהיגה ברכב, רשאי – נוסף על כל עונש אחר, או במקומו – למנוע ממנו לקבל או להחזיק רשיון נהיגה, לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד שיתמלאו התנאים שקבע בית-המשפט.
להערכת משטרת ישראל, בכבישי ישראל נוהגים עשרות אלפי עבריינים, אנשים שרשיונם נפסל, בלי שרשויות האכיפה מצליחות לשים עליהם יד. נהגים אלה מסכנים את ציבור הנהגים, את הנוסעים ואת הולכי הרגל. כידוע, לצערי ולצערנו, יכולת האכיפה של משטרת ישראל מוגבלת, והאכיפה אינה נעשית בצורה אפקטיבית, ודאי בכל מה שקשור לתפיסת מי שנוהגים בשלילת רשיון. לפיכך יזמתי את הצעת החוק הזאת, שמטרתה להוסיף על אמצעי האכיפה הקיימים היום כלי נוסף.
הצעת החוק המונחת לפניכם קובעת, כי משטרת ישראל תנהל מאגר מידע שייכללו בו נתונים על נהגים שנפסלו על-ידי בית-המשפט מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של יותר מ-60 ימים. מוצע כי המאגר יועמד לעיון הציבור באתר האינטרנט של משטרת ישראל ובכל אמצעי אחר שיקבע השר לביטחון פנים.
העמדת המידע שבמאגר לעיון הציבור הרחב תאפשר לציבור להימנע מלנסוע עם נהגים שבתקופת פסילה, וכמובן למנוע זאת מבני-משפחתם ובעיקר מהילדים. הציבור יוכל גם לדווח למשטרה על עבריינים אלה מהיכרות אישית – אדם שרואה אחר נוהג בזמן פסילה – וכך לסייע למשטרה לאתר את הנהגים העבריינים ולהעמידם לדין.
לכאורה, חברי חברי הכנסת, יש בהעמדת המידע האמור לעיון הציבור משום פגיעה בפרטיותו של האדם ששמו נכלל במאגר, אולם ועדת הכלכלה סברה כי הפגיעה היא מידתית ונועדה לתכלית ראויה, ולפיכך אין לנו ספק כי היא עומדת במבחנים הקבועים בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. במאמר מוסגר, חברי, אוסיף כי פגיעה דומה בפרטיותו של אדם כבר קבועה בחוק הקיים. כך, לדוגמה, החוק קובע כי שמו של עורך-דין שרשיונו נשלל בידי לשכת עורכי-הדין, וכן שמו של סוכן ביטוח שרשיונו נשלל בידי לשכת סוכני הביטוח, יפורסם אפילו בעיתונות הארצית, כדי להזהיר את הציבור שלא ישכור את שירותיהם. בדומה לכך, בחוק נתוני אשראי נקבע כי בעל עסק יכול לברר פרטים על אדם שמוסר לו את כרטיס האשראי כדי לדעת אם חשבונו מוגבל או לא. קל וחומר: אם בנושאים כאלה אפשרנו פגיעה בפרטיות של אזרחים כדי להגן על זכות אחרת כמו זכות הקניין, לדוגמה, על אחת כמה וכמה הדבר נכון כאשר מדובר בהצלת נפשות. לפיכך, הפגיעה היא מידתית וראויה ועומדת במבחני פסקת ההגבלה.
חברי, כפי שהסברתי, אני סבור כי הצעת החוק היא נדבך נוסף וחשוב במאבק בתאונות הדרכים, ואני קורא לכם לאשר אותה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת גלעד ארדן.
רבותי, מאחר שאין הסתייגויות, נצביע על הצעת החוק בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיפים 2-1 – 12
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 2-1 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
12 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת החוק בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד החוק – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76), התשס"ו-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
13 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. רבותי, אני קובע שהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 76), התשס"ו-2006, עברה בקריאה שלישית.
ברכות לחבר הכנסת גלעד ארדן.
דיווח משלחת הכנסת לכנס אבש"א
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברת הכנסת קולט אביטל הצטרפה אלינו, ואני מזמין אותה לדווח לכנסת על כנס אבש"א. בבקשה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
תודה, אדוני היושב-ראש. אני מתנצלת על שלא הייתי באולם. כולנו מתגייסים עכשיו למאמצי ההסברה של מדינת ישראל, והתראיינתי לרדיו בארצות-הברית.
אני רוצה לדווח לחברי חברי הכנסת על כך שלפעמים יש שכר לעמל. אנחנו עמיתים בלי מעמד מלא בארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, אבש"א, שהוא ממשיכו של מה שהיה פעם ועדת הלסינקי, שהביאה להפשרה בין הגושים. הפורום הזה, שמאגד בתוכו 56 פרלמנטים מאירופה, וכן את ארצות-הברית ואת קנדה, הקים גם פורום עמיתים ים-תיכונים, שבו חברות ישראל, מצרים, תוניסיה, אלג'יריה ומרוקו, ומדי פעם אנחנו משתתפים באירועים.
אחרי מאמצים של כמעט חמש שנים – ואני מקווה שגם חבר הכנסת מלכיאור יקשיב לכך, משום שזה יעניין אותו - הצלחנו להעביר החלטה מאוד מאוד ממשית ומאוד מעשית בנושא האנטישמיות. אומנם, על השולחנות שלכם מונח דוח מלא של דיוני אבש"א, אבל במסגרת הוועדה השלישית, והודות ליוזמה של חבר פרלמנט גרמני, בשיתוף המשלחת האמריקנית, אנחנו מובילים החלטות בנושא האנטישמיות.
הפעם, אחרי הרבה כינוסים, הודעות והכרזות, הגיעו 55 פרלמנטים להחלטה שקוראת לנקוט צעדים מאוד ממשיים. למשל, כל ממשלה מחויבת על-ידי הפרלמנט הלאומי שלה להגיש לו תוכנית למאבק באנטישמיות. כל אחת מהמשלחות הפרלמנטריות האלה מחויבת להגיע לאספה בשנה הבאה, בקיץ 2007, ולהגיש דוח על אירועים אנטישמיים במדינה שהיא מייצגת. כל מדינה מחויבת למנות נציג, מעין אומבודסמן, שיבדוק את הנושא הזה, וגם להתוות תוכניות חינוך שמחייבות את משרדי החינוך ב-56 מדינות – ויש לכך השלכות רבות באמת.
הכנס הבא יתקיים בעוד כמה חודשים בבוקרשט, בדרג ראשי מדינות. היו כנסים קודמים בברצלונה ובברלין, ובהם השתתף אפילו נשיא מדינת ישראל.
אנחנו חייבים להתברך בהחלטה הזאת, ולהבין שלא היה קל להביא 56 פרלמנטים לקבל פה-אחד החלטה שמחייבת לפעול.
חלק מהעבודה יש לעשות גם במסגרת חקיקה. עוד בכנסת הקודמת עסקתי בנושא זה וניסיתי להתוות מעין מפת דרכים בשאלה איזו חקיקה קיימת באילו מדינות. אנחנו נקיים אולי כינוס בכנסת עם חלק מהפרלמנטים האלה, ועם ועדת החוקה שלנו, כי הפרלמנטים האמורים התחייבו שבכל המדינות שאין בהן חקיקה מתאימה הם יתוו מסגרת חוקתית או חוקית לצורך החקיקה, ואני מקווה לשיתוף פעולה של כל חברי הכנסת.
שוב, אני רוצה שנתברך בכך. לפעמים עבודתנו נעשית בידי צדיקים. במקרה הזה נכון שעזרנו – עבדנו מאחורי הקלעים, אבל מי שהובילה את המאבקים האלה היתה משלחת של הבונדסטאג הגרמני ומשלחת של הקונגרס האמריקני. אני מקווה שכולנו נשלח מכאן את תודותינו בעיקר למשלחות האלה, וגם לפרלמנטים שנבוא במגע אתם, כדי להביא את כל אותן החלטות לידי חקיקה ויישום. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה, וברכות לחברת הכנסת קולט אביטל.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הודעה למזכיר, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק פיצויים בשל פגיעה ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
לדיון מוקדם: הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת-חירום (הוראת שעה), התשס"ו-2006, של חברי הכנסת עמיחי אילון, יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת.
דיוו מכינוס מליאת האספה הפרלמנטרית של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, שהתקיים בבריסל. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה.
הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006
[מס' מ/158; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 1618; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הנושא הבא: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, חבר הכנסת מנחם בן-ששון, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48) מתייחסת לנוהג שהתפתח בבתי-משפט שונים בארץ לייעול אופן הניהול של הליכים פליליים, ועל-פי הנוהל הזה נקבעים בבתי-המשפט ימי ערכאות מרוכזים בקשר לכתבי אישום אשר בית-המשפט סבור שלגביהם מתאים דיון במסגרת דיון מקדמי או יום ערכאות מרוכז. החוק מסדיר את הנוהל שהשתרש בצורה שבה גם לשופטים, גם לנאשם – אנחנו מדברים על זכויות נפגעי עבירה – ברור מה זכויותיהם, מהו הנוהל של החוק הזה.
על מנת לקצר, משום שהדברים מדברים בעד עצמם, אני רוצה להתייחס להסתייגותו של חבר הכנסת יצחק לוי, לגבי סעיף 143א(ח), המציע שפסקה (2) תימחק. הוא גם ינמק את הסיבה למחיקה. קיבלתי גם את הודעת הממשלה, אדוני השר, וגם הוועדה מזדהה עם ההסתייגות. אם אשאל, אציע להצביע בעד הסתייגותו של חבר הכנסת לוי. הסתייגויות אחרות אני אבקש מהכנסת שתדחה.
אשמח אם הכנסת תצביע בעד החוק. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון. לשם החוק אין הסתייגויות. לסעיף 1 אין הסתייגויות. לסעיף 2 היו הסתייגויות אבל מגישיהן אינם פה, ולכן אני עובר הלאה. לחבר הכנסת יצחק לוי יש הסתייגות. בבקשה, חבר הכנסת יצחק לוי.
יצחק לוי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, יש חילוקי דעות מאוד גדולים בין המועצה הלאומית לשלום הילד לבין הסניגוריה הציבורית בעניין הזה. היו התלבטויות לאחר ישיבת הוועדה, יחד עם יושב-ראש הוועדה, עם היועץ המשפטי, עם הסניגורית, עם המועצה הלאומית לשלום הילד, וההתלבטויות עוד לא הסתיימו. אף-על-פי-כן אני אבקש מהכנסת לתמוך בהסתייגותי, הווי אומר, שלא להחריג את בתי-המשפט לנוער מהחוק הזה.
אנחנו רגילים לראות בילדים קליינט שונה מקליינט רגיל בבית-המשפט, לכן יש שופטים לנוער. השופט לנוער רואה את עצמו קצת כמחנך, קצת כאבא, קצת כידיד של אותו נאשם, הוא אולי מדבר אתו בסגנון אחר, ואף-על-פי-כן אנחנו נתקלים במקרים שגם הילד צריך סניגור וגם הילד צריך הדרכה משפטית, ולא שייעשו טעויות ולא שייצברו תיקים ולא שיתקבלו החלטות שאחר כך יש להן השלכות אחרות. החשש של המועצה הלאומית לשלום הילד הוא, שמיסוד התהליך יסיר את הגמישות של השופט. אנחנו חושבים שלא כך, אנחנו חושבים שהדבר הזה נחוץ, ואני מודה ליושב-ראש הוועדה שהואיל לתמוך בהסתייגות שלי.
אני מבקש מהכנסת לתמוך בהסתייגות, על אף המחלוקת. אני חושב שהדבר נכון, ואני מבקש מהכנסת לתמוך בהסתייגות להשאיר בתוך החוק גם את בתי-המשפט לנוער. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
מישהו רוצה להשיב למסתייג? יושב-ראש הוועדה?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הודעתי שאני מסכים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
ניגש להצבעה על ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק לוי. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 7
בעד ההסתייגות – 13
נגד – 1
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק לוי לסעיף 2 נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
13 בעד, אני מצרף גם את קולי, 14 בעד. ההסתייגות התקבלה.
אנחנו ניגש להצבעה על שם החוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 8
בעד שם החוק – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
שם החוק נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.
אנחנו ניגשים להצבעה על סעיף 1.
הצבעה מס' 9
בעד סעיף 1 – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
17 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. קיבלנו את סעיף 1.
עוברים לסעיף 2, לרבות ההסתייגות. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. קיבלנו את סעיף 2.
עוברים לסעיפים 3-4 - אין הסתייגויות - לפי נוסח הוועדה.
הצבעה מס' 11
בעד סעיפים 4-3 – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 4-3 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.
אנחנו מצביעים בקריאה שלישית, עם ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק לוי.
הצבעה מס' 12
בעד החוק – 18
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
18 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע בזאת שהצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 48), התשס"ו-2006, נתקבלה בקריאה שלישית.
ברכות לחבר הכנסת בן-ששון.
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק בתי-המשפט
(תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשס"ו-2006
[נספחות.]
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הנושא הבא: החלטה בדבר תיקון טעות בחוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשס"ו-2006. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להציג את התיקון; בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תיקון טעות בחוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשס"ו-2006. חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה) התקבל ביום א' באדר התשס"ו, 1 במרס 2006, ופורסם ברשומות בעמוד 284. ביום כ"א בתמוז התשס"ו קבעה ועדת החוקה, חוק ומשפט, לפי הצעת יושבת-ראש הכנסת, כי נפלה טעות שהיא בבחינת השמטה מקרית בנוסח התיקון מס' 42.
מוצע אפוא כי הכנסת תחליט לתקן את הטעות בהתאם להוראות סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, והכול מפורט להלן.
מדובר בשופט עמית בשורה של חוקים, וביניהם התאמה לחוק הדיינים. אולם בשל השמטה מקרית לא נכללה ברישא ההפניה לחוק הדיינים כנדרש. אנחנו מציעים לתקן את הטעות, ובסעיף 2 לקבוע כי בהתאם להוראות סעיף 10א(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, תחילתו של תיקון הטעות, קרי גם הדיינים, תהיה ביום תחילתו של התיקון מס' 42.
משה גפני (יהדות התורה):
התקבלה הסתייגות במליאה בנושא הזה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
כיוון שאני ניזון ממורשת הקרב שהיתה כאן, חבר הכנסת גפני גם אז הסתייג והסתייגותו התקבלה, וכתוצאה מן ההסתייגות תוקן החוק ותוקנה ההנהגה ויש דיין עמית, אבל צריך לתקן את התיקון במלואו. את מעשהו של חבר הכנסת גפני דאז אנחנו משלימים היום. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת מנחם בן-ששון.
אנחנו ניגשים להצבעה.
הצבעה מס' 13
בעד ההחלטה – 15
נגד – אין
נמנעים – אין
החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר תיקון טעות בחוק בתי-המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה), התשס"ו-2006, נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
15 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההחלטה התקבלה.
הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 43), התשס"ו-2006
[מס' מ/250; כ/116; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 1979; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הנושא הבא: הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 43), התשס"ו-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט להציג את הצעת החוק; בבקשה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אדוני היוש-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 43), התשס"ו-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית - כאן מדובר בהצעת חוק של הממשלה, שיש לצדה גם הצעת חוק פרטית. כשבירכת אותי קודם זאת היתה ברכה מוקדמת. כשהחוק יעבור, זה יהיה החוק הראשון שלי.
מטרת ההצעה היא לקבוע, כי נשיא בית-המשפט העליון, בהסכמת חבר שופטי בית-המשפט העליון ולאחר התייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לשופטים. הפרה של כללים אלו תשמש עילה להגשת קובלנה - - -
משה גפני (יהדות התורה):
אתה מציע הצעת חוק פרטית?
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, אני מציע הצעת חוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, שהיא איחוד שתי הצעות, של הצעת הממשלה ושל הצעת הדובר.
הפרה של כללים אלו תשמש עילה להגשת קובלנה בדין משמעתי. כן תוקם ועדת אתיקה שחבריה יהיו שופטים, אשר תיתן חוות דעה מקדימה בענייני אתיקה של שופטים לפי פנייה של שופט.
כבר דיברנו על הצעת החוק הזאת ארבע פעמים מעל הבמה הזאת, ואני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות שיש ולהצביע בעד החוק.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. אנחנו עוברים להסתייגויות. המסתייג הראשון, חבר הכנסת דוד טל - אינו נוכח. חבר הכנסת יצחק לוי מסיר את ההסתייגות. לסעיף 5, הסתייגות של חבר הכנסת דוד טל - אינו נוכח. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, אני ביקשתי להסתייג, כפי שהסתייגתי בשלהי הכנסת הקודמת, עכשיו עשו גם את תיקון הטעות. אני סבור באופן אידיאולוגי וגם מעשי, שמעמדם של בתי-הדין הרבניים שווה, במה שהחוק מקנה להם, למעמדם של בתי-המשפט. לא סבור כך משרד המשפטים. למיטב זיכרוני, לא היה חוק אחד שעניינו שדרוג בתי-המשפט שבמקביל משודרגים גם בתי-הדין הרבניים.
בטעות שאדוני יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט הציג קודם, גם היתה התנגדות של משרד המשפטים לכלול דיין עמית בחוק, על-פי בקשת רבים מחברי הוועדה, ואני בהם, ובסופו של דבר העברתי את זה בהסתייגות. מליאת הכנסת קיבלה שיהיה דיין עמית כמו שיש שופט עמית.
בוועדת החוקה בדיונים על כללי אתיקה לשופטים - שאני חושב שזה חוק ראוי, כך צריך לעשות - אמרתי שצריך להחיל את זה גם על בתי-הדין הרבניים. יש פה רבים שטוענים שצריך שיהיו כללי אתיקה לשופטים וכללי אתיקה לדיינים, ומשום מה משרד המשפטים לא הסכים לכלול את זה בחוק.
מכיוון שמדובר ביושב-ראש ועדת חוקה חדש, באופן יחסי - אני רואה שאתה ותיק לגמרי, על-פי בקשתך בעניין ההסתייגות שהוכנה, ורציתי אפילו לכלול אותה ולנסות להעביר אותה כאן במליאה – הסרתי את ההסתייגות הזאת, זאת אומרת לא כללתי אותה בהצעת החוק הנוכחית, ואני לא נאבק להעביר אותה, מכיוון שאתה אמרת – ותתקן אותי אם אני טועה – שאנחנו נגיש הצעת חוק משותפת, שדובר עליה ועל עקרונותיה, על כללי אתיקה לדיינים.
אני מתנגד בכל תוקף - אלא אם כן ידובר גם בערכאות נוספות - בתי-דין שרעיים, בתי-דין של קאדים מד'הב ובתי-דין לעבודה. זאת לא התנהגות משרד המשפטים. הוא לא אומר: נחיל את כללי האתיקה על בתי-המשפט, על בתי-הדין השונים, על הערכאות השונות. הוא לא אומר את זה. הוא אומר: קודם בתי-המשפט. למה "קודם בתי-המשפט"? מה הסיבה? אנחנו לא רוצים שלדיינים יהיו כללי אתיקה? מישהו מאתנו סבור שלא צריכים להיות? משרד המשפטים סבור כך. הוא רוצה שבתי-המשפט ישודרגו, ובתי-הדין יהיו ברמה יותר נמוכה, כי לא יהיו כללי אתיקה לדיינים.
זאת האמת. אדוני, יושב-ראש הוועדה, אתה תלמד את זה בדרך הקשה, תאמין לי. גם אני, כמוך, באתי לכנסת נאיבי, וחשבתי שזה לא נכון. חשבתי שבמשרד המשפטים באמת מתכוונים באופן מקצועי. לא מקצועי ולא נעליים - -
קולט אביטל (העבודה-מימד):
ככה מדברים מעל בימת הכנסת?
משה גפני (יהדות התורה):
- - הם רוצים להוריד את מעמדם - - -
שר הפנים רוני בר-און:
אתה יכול להגיד למה אתה צועק?
משה גפני (יהדות התורה):
איך אתה רוצה שאני אדבר?
קריאה:
בשקט.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני, שר הפנים, אתה נמצא בממשלה. בממשלה הזאת יש משרד המשפטים, ומשרד המשפטים הביא הצעת חוק של כללי אתיקה לשופטים. ביקשתי כללי אתיקה גם לדיינים, שיהיה אותו דבר.
שר הפנים רוני בר-און:
הם לא צריכים כללים.
משה גפני (יהדות התורה):
אני אומר לך שצריכים.
שר הפנים רוני בר-און:
אני אומר לך שלא. אני באופן אישי חושב שזה עלבון לשופטים שעושים להם - - -
משה גפני (יהדות התורה):
אתה יודע מה ההבדל בינינו? אתה, אדוני שר הפנים, מכיר את הדיינים הטובים. אני מכיר - - -
אביגדור יצחקי (קדימה):
חבר הכנסת גפני, אנחנו עוד מעט - - - ובלבד שהנשיא ברק יחתום עליו.
משה גפני (יהדות התורה):
פשוט לא ייאמן. אתה שמעת מה שאמר יושב-ראש הקואליציה? לא חשוב, נשאיר את זה.
שר הפנים רוני בר-און:
כל השומע תצילנה אוזניו.
משה גפני (יהדות התורה):
על כל פנים, אדוני יושב-ראש הוועדה, מכיוון שאני סומך עליך, על הגינותך ועל יושרך, ואני סבור – ואמרת שגם שר המשפטים הסכים לזה – אני אתמוך בחוק. אני אסיר את הסתייגותי, כפי שסיכמנו, ולא אבקש להצביע עליה. אני מקווה שבזמן הקרוב ביותר יגיעו כללי אתיקה לדיינים, שלא קשורים, ולא נמתין לערכאות אחרות. כי הנהלת בתי-הדין הרבניים – הייעוץ המשפטי של בתי-הדין הרבניים הביא את הנוסח המקביל לבתי-הדין וביקש לא לחכות עם זה. אם יחכו, ובגלל זה לא יביאו את החוק של הדיינים, אני אראה בזה דבר לא נכון. תודה רבה.
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
- - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הוא הסיר, חבר הכנסת בן-ששון.
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
מנחם בן-ששון (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
אם הוא הסיר זה בסדר.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
רבותי, חבר הכנסת אריה אלדד אינו נוכח – גם הוא רצה להסתייג.
מאחר שאין הסתייגויות על סעיפים 1-5, ניגש להצבעה על סעיפים אלה, כפי שהוועדה מציעה.
הצבעה מס' 14
בעד סעיפים 5-1 – 19
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 5-1 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 19, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אני מפעיל את השעון לקריאה שלישית.
הצבעה מס' 15
בעד החוק – 20
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק בתי-המשפט (תיקון מס' 43), התשס"ו-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 20, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שהחוק עבר בקריאה שלישית.
ברכות לחבר הכנסת בן-ששון.
קריאה:
- - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אבל הוא הציג את זה, ניתן לו את הקרדיט. לא כל יום יוצא לי לתת לו.
הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006
[מס' מ/250; "דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 2015; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הנושא הבא: הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית, מ/250. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להציג את הצעת החוק. בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
יש הסתייגויות?
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אבל הן אינן כאן.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
כן, יש.
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר הפנים, חברי הכנסת, הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה) התשס"ו-2006. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, שהיא הצעת חוק ממשלתית.
בשנים האחרונות התקיימה תוכנית ניסיונית של שילוב בנים אשר קיבלו פטור מהשירות הצבאי או שלא נקראו לשירות צבאי במסגרת שירות לאומי. התוכנית הניסיונית עוגנה בחקיקה במסגרת חוק שירות לאומי בהתנדבות (תוכנית ניסיונית לבנים) (הוראת שעה), התשס"א-2001, ותוקפה של הוראת השעה נקבע עד 31 באוגוסט 2006.
הוראת השעה החילה את הדין החל על בנות המשרתות שירות לאומי על בנים המשרתים שירות לאומי במסגרת התוכנית הניסיונית. כך, למשל, היא זיכתה בן ששירת שירות לאומי כאמור בדמי כלכלה ודיור לפי חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי), התשנ"ח-1998, ובזכויות של חייל משוחרר לפי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994.
אדוני, חברי הכנסת, לאור הצלחתה של התוכנית הניסיונית מוגשת הצעת החוק המונחת לפניכם ומכוונת להחליף את התוכנית הניסיונית בהסדר של קבע, ולצורך זה לעגן את תיקוני החקיקה הנדרשים.
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגויות, ואני מציע לאשר אותה בנוסח הוועדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. יש הסתייגות אחת. לשם החוק אין הסתייגויות. לסעיף 1 יש הסתייגות של חבר הכנסת אברהם רביץ – שאינו נוכח, לכן הסתייגות זו לא תתקבל. לסעיפים 2-5 אין הסתייגויות.
לכן אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על שם החוק ועל סעיפים 1-5 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 16
בעד סעיפים 5-1 – 19
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 5-1 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 19, אין מתנגדים, נמנע אחד. הצעת החוק עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 17
בעד החוק – 17
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 17, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שהצעת חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו-2006, נתקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87), התשס"ו-2006
[מס' מ/251; "דברי הכנסת", חוב' י"ג, עמ' 2273; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הנושא הבא: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87), התשס"-2006, קריאה שנייה וקריאה שלישית, מ/251. אני מזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להציג את הצעת החוק.
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87), התשס"ו-2006, שהיא הצעת חוק ממשלתית.
בחוק ההסדרים השני של שנת 2003, שנחקק באמצע שנת 2003, (חוק התוכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, תוקן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ונקבע כי קצבאות הילדים המשתלמות בעד כל ילד יהיו בסכום אחיד, ללא קשר למספרו הסידורי של הילד במשפחה, כך שקצבת הילד, עבור כל ילד, נקבעה לסכום הבסיסי, שערכו היום הוא 148 שקלים.
כדי להקל על משפחות מרובות ילדים את הסתגלותן, נקבע שלעניין ילדים שנולדו לפני 1 ביוני 2003, הפחתת הקצבאות לסכום הבסיסי, לגבי קצבאות המשתלמות בעבור ילד שלישי ואילך, תבוצע באופן הדרגתי, עד לשנת 2009.
מטרת הצעת החוק לעצור את מהלך הפחתת הקצבאות לעניין ילדים שנולדו לפני 1 ביוני 2003 שהם הילד השלישי ואילך במשפחה, ברמות שיעור הקצבה שנקבעו לשנת 2006. כך מוצע כי בעבור ילד שלישי תשולם קצבה של 177.6 שקלים חדשים, ועבור הילד הרביעי ואילך תשולם קצבה של 328.56 שקלים חדשים.
חברי הכנסת המכובדים, הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגויות, ואני מציע לאשר את הצעת החוק בנוסח הוועדה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת שרוני. לשם החוק אין הסתייגות. לסעיף 1, חברי הכנסת מוחמד ברכה, חנא סוייד ודב חנין שמציעים - אינם פה. אנחנו עוברים לסעיף 2, חבר הכנסת אברהם רביץ מציע הצעה - הוא לא נוכח. לסעיף 3, חבר הכנסת משה גפני מציע. בבקשה, חבר הכנסת משה גפני.
השר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, בתנאי שהוא לא יתקוף את ש"ס. אם הוא יתקוף את ש"ס, אני כבר מודיע שאני ארצה להגיב.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
את זה תסגרו ביניכם.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני שר הפנים, אני חושב שזאת הצעת חוק טובה, אדוני יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אבל זו הצעת חוק שזורה חול בעיניים. אתה עצמך אמרת את זה.
ההצעה הזאת באה ואומרת, שאת הקיצוץ שרצו לעשות באופן דרסטי בסך כל התקציב – מבטלים. ב-1 בינואר 2007 לא יהיה קיצוץ נוסף בקצבאות הילדים. יפה. אני הייתי צריך לבוא ולברך, כמו כל בן תרבות. פגעו כל כך הרבה בילדים, הנה מפסיקים לפגוע. אבל אמרת, אדוני היושב-ראש - אני מאוד מכבד אותך, אמרת את זה בנאום שלך - ילד שנולד אחרי 1 ביוני 2003, הקיצוץ חל עליו מייד. את זה לא מבטלים. זו היתה כסות עיניים בהסכם הקואליציוני שסיעת קדימה נתנה לש"ס. זאת כסות עיניים. הם הציעו גם לנו את זה, אנחנו צחקנו. אמרנו: נורא נחמד. מה, אתם רוצים שאנחנו נצא לציבור ונגיד: הפסקתם את הקיצוץ בקצבאות הילדים? הרי זה שקר. הרי לא הפסקתם.
חבר הכנסת שרוני, אם היום נולד לך ילד, תיאורטית, עליו חל הקיצוץ לגמרי, כאילו אנחנו ב-2009. ילד שנולד לפני שנה, או שנתיים או שלוש שנים, חל עליו הקיצוץ, לא מפסיקים את זה.
ש"ס באה וטענה שילד רעב אינו לומד ולכן הם היו צריכים למנוע את הקיצוץ בקצבאות הילדים. איך עובדים עליהם בעיניים? אומרים להם: נפסיק את הקיצוץ הכללי אבל נמשיך את הקיצוץ הפרטני.
אין לי טענות לש"ס, וזה גם לא זמן להתחשבן. אבל תדע לך, קיבלו החלטה בממשלה, שבה יושבים ארבעה שרי ש"ס, שיושב-ראש "יד ושם" יהיה טומי לפיד. "יד ושם", המקום שצריך שיהיה בו הקונסנזוס הגדול ביותר בעם היהודי. הקונסנזוס הכי גדול. כיוון שהוא חבר של ראש הממשלה אולמרט, למנות אותו ליושב-ראש "יד ושם" – האמת היא, אני רוצה להגיד גם את העובדות לאשורן: ארבעת שרי ש"ס הצביעו נגד. בסדר. אז יעלה אחרי זה השר יצחק כהן, חברי הטוב, ויגיד: הצבענו נגד. אבל אם יהדות התורה היתה בקואליציה, חבר הכנסת נסים זאב, אנחנו היינו מסכימים לדבר כזה? היה אפשר היה לבצע את זה? עם יד על הלב - - -
קריאה:
מה היית עושה?
משה גפני (יהדות התורה):
מה הייתי עושה? מה שהייתי עושה במקרים קודמים. לדבר כזה הייתי מסכים? מה זה? זה דבר שהוא בקונסנזוס? אני שואל.
נסים זאב (ש"ס):
הוא הזכיר את השם שלי, אני רוצה להגיב.
ראובן ריבלין (הליכוד):
חבר הכנסת גפני, שמת לב שאני לא עונה.
משה גפני (יהדות התורה):
אני באמת חושב, גם ציבורית, יושב-ראש "יד ושם" לא צריך להיות אדם שהוא כל כך שנוי במחלוקת. באים לשם תלמידים מכל שכבות הציבור. יושב-ראש "יד ושם" - - - אדוני היושב-ראש, נראה שרוצים להפריע לי.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברי הכנסת, אני מבקש שקט באולם.
אביגדור יצחקי (קדימה):
הם רוצים כולם לענות לך.
משה גפני (יהדות התורה):
אני אומר דברים נכונים אז עונים.
לכן, אני כמובן אתמוך בהצעת החוק. הצעת החוק היא טובה. אני סבור שאם באמת היו רוצים לתקן את העניין, החוק היה צריך להיות מורכב משני חלקים. הוא לא מורכב משני חלקים, כל אחד מבין את זה. יכול להיות שיש אנשים שרוצים להתעלם מההבנה הזאת. אני מביע את מחאתי. אני לא בקואליציה ולא יושב בממשלה. איפה יש לי הבימה לעשות את זה? כאן. עשיתי את זה ואני מודה לך, אדוני היושב-ראש, על שאפשרת לי.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אתה מסתייג בסוף?
משה גפני (יהדות התורה):
אני מסיר את ההסתייגות.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
רבותי, אנחנו ממשיכים. מאחר שלשם החוק אין הסתייגויות, לסעיף 1 אין הסתייגויות, לסעיף 2 אין הסתייגויות, לסעיף 3 אין הסתייגויות – הוא הסיר את ההסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על שם החוק ועל שלושת הסעיפים.
אנחנו עוברים להצבעה. אני מפעיל את השעון מאחר שאין הסתייגויות.
השר יצחק כהן:
למה אתה מצביע בעד?
משה גפני (יהדות התורה):
כי אני בעד החוק.
הצבעה מס' 17
בעד סעיפים 3-1 - 18
נגד - אין
נמנעים – אין
סעיפים 3-1 נתקבלו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 18, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע שהחוק עבר בקריאה שנייה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
תוסיף אותי להצבעה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים לקריאה שלישית.
הצבעה מס' 18
בעד החוק - 20
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87), התשס"ו-2006, נתקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 20, נגד - אין, נמנעים - אין. אני קובע בזאת שהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 87), התשס"ו-2006, נתקבלה בקריאה שלישית.
השר כהן ביקש להגיד כמה מלים, בבקשה, אני אאפשר לו.
השר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, זו לא הפעם הראשונה שמעלים הצעת חוק שבאה להיטיב עם ילדי ישראל שעברו התעללות קשה בשנים האחרונות, ועולה לכאן אדם שמתוך קנאה, מתוך אני לא יודע מה - - -
יעקב כהן (יהדות התורה):
- - -
השר יצחק כהן:
סליחה, אתה יודע מה שהוא יקבל.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת יעקב כהן.
השר יצחק כהן:
הרב יעקב כהן, אתם מוסיפים חטא על פשע – אתם קיבלתם עוד 500 שקלים, ובגלל זה אתם לא נכנסים לקואליציה, וילדי ישראל סובלים בגללכם.
יעקב כהן (יהדות התורה):
- - -
השר יצחק כהן:
לפחות סיעת ש"ס - - -
יעקב כהן (יהדות התורה):
- - -
השר יצחק כהן:
אתה תיתן לי לדבר, כבוד הרב.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר. חבר הכנסת כהן, תיתן לשר לדבר.
יעקב כהן (יהדות התורה):
- - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תיתן לו לדבר - -
השר יצחק כהן:
אתם צריכים להתבייש.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
- - אתה לא מנהל את סדר-היום פה. תן לו לדבר.
השר יצחק כהן:
אתם, הרב גפני והרב כהן, צריכים להתבייש. במקום להודות ולהגיד יישר כוח גדול לתנועת ש"ס, שהצליחה להחזיר 1,050 אלפי שקלים - - -
יעקב כהן (יהדות התורה):
מה יש פה? הילד יקבל יותר?
השר יצחק כהן:
האם אתה מוכן להגן עלי?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת כהן, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. אני מבקש לאפשר לשר לדבר.
יעקב כהן (יהדות התורה):
תדבר.
השר יצחק כהן:
במקום לעלות ולהגיד יישר כוח שהצלחנו להחזיר 1,050 אלפי שקלים, לעצור את הדימום הזה בקצבאות הילדים, לא רק שאתם לא עושים את זה, אתם מנסים לפגוע בזה, ובשיא החוצפה אתם מצביעים בעד חוק שאתם תוקפים אותו. מוישה, כמה אפשר לרטון על צעצוע שלקחו לך מהיד? אנחנו לא אשמים שלא נבחרת לוועדה למינוי שופטים. כמה אתה יכול לרטון ולבעוט על אותו צעצוע שלקחו לך מהיד?
יש לי שאלה. ילדי ישראל נאנקים, למה אתם מונעים מהם את התוספת שקיבלתם? למה אתם לא נכנסים?
יעקב כהן (יהדות התורה):
זה אפס. זה אפס.
השר יצחק כהן:
זה לא אפס, זה לא אפס. התשובה על השאלה הזאת היא - -
יעקב כהן (יהדות התורה):
- - -
השר יצחק כהן:
- - שילדי ישראל לא מעניינים אתכם.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת כהן, אני איאלץ להוציא אותך. אני מבקש שתפסיק.
השר יצחק כהן:
ילדי ישראל לא מעניינים אתכם. מה שמעניין אתכם זה כל מיני גחמות פוליטיות קטנטנות, מצומצמות. לפחות תגידו יישר כוח לסיעת ש"ס שהשיגה את ההישג המדהים הזה, ועוד תשיג הישגים.
מה שנותר לי לומר לכם, אם כל כך התנגדתם, למה הצבעתם בעד? למה הצבעתם בעד? יש גבול לכל תעלול. אם אין לכם מה לומר, אל תתקפו את סיעת ש"ס.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה.
השר יצחק כהן:
תבואו, תגידו יישר כוח לסיעה שהצליחה להחזיר 1,050 אלפי שקלים לקצבאות הילדים. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לשר. חבר הכנסת שרוני מבקש רק להודות. מלים ספורות; בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
אני יכול להודות?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הוא יושב-ראש הוועדה, תן לו להגיד מלה טובה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
אני יכול להודות?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
לא, אתה לא יושב-ראש ועדה. הוא הביא את החוק. בבקשה.
משה שרוני (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני רוצה להודות מעל במה זו קודם כול למפלגת ש"ס שהשיגה את זה בקואליציה, וזה הישג רציני. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית ג'ודי וסרמן. אני רוצה להודות גם לגפני שהוריד את ההסתייגות. תודה רבה לכם. וליצחקי – כל הכבוד.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
רבותי, תודה.
הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2006
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/255).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2006, קריאה ראשונה. אני מזמין את שר הפנים.
שר הפנים רוני בר-און:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מביאים את חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9), התשס"ו-2006. במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, נעשו רפורמות מרחיקות לכת בניהול ובהסדרת הענפים החקלאיים - ענף הפירות, ענף פרי ההדר, ענף צמחי הנוי וענף הירקות. התיקון בא, בין היתר, לאחד את ארבע מועצות הייצור הצמחיות - מועצת הפירות, המועצה לצמחי נוי, המועצה לשיווק פרי הדר והמועצה לייצור ולשיווק של ירקות (להלן – המועצות) למועצת צמחים אחת (להלן – מועצת הצמחים).
לשם כך ביטל המחוקק את החוקים השונים שמכוחם הוקמו המועצות, למעט חוק מועצת הפירות (ייצור ושיווק), התשל"ג-1973, שבו נקבעו שינויים והטבות, כך שיחול על כל הענפים. במסגרת התיקון שונה שם החוק לחוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק), התשל"ג-1973 (להלן – החוק).
התיקון כאמור נועד, בין היתר, להביא להתייעלות בפעילות המועצות ולצמצם את העלויות הגבוהות שהוטלו על החקלאים. התיקון אף כלל העברת מרבית סמכויות הרגולציה שהיו נתונות בידי המועצות לידי שר החקלאות ופיתוח הכפר ו/או לשר התמ"ת (להלן – השרים), תוך שמירת מעמד מייעץ למועצת הצמחים בנושאים שונים.
כמו כן, חברי חברי הכנסת, נועד התיקון לתקן ליקויים הקשורים בייצוגם ובהליכי בחירתם של נציגי המגדלים במועצות. כך נקבע בחוק, כי נציגי המגדלים, המהווים למעלה ממחצית חברי המועצה, ייבחרו על-ידי כלל המגדלים בבחירות כלליות וחשאיות בדרך שתיקבע בתקנות.
בפרק הזמן שעבר מאז התיקון ועל רקע ההתנהלות עד כה עלה הצורך לבחון באופן מעמיק את הרפורמה והשלכותיה וכן לתקן עיוותים שנוצרו בעקבות התיקון מהתשס"ג לגבי מועצת הזיתים. על כך מוגשת הצעת חוק זו, ואני מבקש לתמוך בה. תודה רבה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה. תודה לשר הפנים. אנחנו עוברים לדיון. חבר הכנסת צבי הנדל – אינו נוכח. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה - -
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אתה מתנגד לזיתים?
נסים זאב (ש"ס):
- - אני חייב לומר שכאשר הביאו את הצעת החוק הזאת למליאה, לא הבנתי למה צריך כל כך הרבה מועצות מלכתחילה. יש מועצת צמחים, יש מועצת הפירות, מועצה לצמחי בר, מועצה לשיווק פרי הדר, מועצת הירקות, מועצת הזיתים, מועצת היין, ויש גם מועצה בדגל התורה של הפוליטיקאים, שבראשם נמצא הרב משה גפני, ואני שמח שמאחדים עכשיו את כל המועצות האלה והופכים אותן למועצה אחת, שתיקרא למעשה "מועצת הצמחים", והרב גפני, אתה תעמוד בראשה של אותה מועצה נכבדה.
כל המטרה היא לצמצם את העלויות הגבוהות שנשאו בהן החקלאים עד היום, וזו תהיה ברכה לכל המועצות למיניהן, שיעמוד בראשן הרב גפני.
אני רוצה לענות על מה שהוא מדבר נגד תנועת ש"ס השכם והערב. חשבתי שטומי לפיד עולה על במה זו לדבר נגד ש"ס; אני רגיל מהקדנציה שעברה - היה פה איש בליעל, שעמד על במה זו ובכל פעם השמיץ את ש"ס. היום לקח את הדגל הזה, את דגל התורה, הרב גפני, ובשם התורה הוא עומד כאן על הבמה ומשמיץ. את מי הוא מחליף, אני לא יודע.
צריך לזכור שכל החורבן של ההתכנסות, של ההתנתקות, של הגירוש, דגל התורה הובילה את זה פה. היא נתנה יד לממשלה הזאת. במשך שנים הם ישבו מהצד כשאנחנו התנגדנו. הם גם נתנו גיבוי לכל הפירוק של המועצות הדתיות. מי הוביל את פירוק המועצות הדתיות? הרב גפני, תעמוד פה על הבמה ותגיד לי. כשהוא הביא את זה לוועדת הפנים, אמרתי לו: תזכור, יום אחד עוד יפרקו את משרד הדתות, וזה יהיה בראשך. וכך זה קרה. היום הוא עומד פה על במה זו. האם הוא חושב ששכחנו?
הלוא הוא לא מסתדר עם אנשיו, עם חבריו במפלגה; אפילו עם הרב רביץ, איש סיעתו, הוא לא מסתדר. עם מי הוא מסתדר פה? רק עם עצמו. שלא יטיף לנו מוסר השכם והערב מה ש"ס צריכה לעשות.
ש"ס בלמה מה שהממשלה הקודמת הרעה עשתה עד היום, ואם יש לכם יכולת להמשיך ולתקן ולהוסיף, תבוא עליכם ברכה. אל תטיף לנו מוסר, אתה רחוק מזה. זה בינתיים. זו מנה ראשונה, ואני מבטיח לך שאם אתה תמשיך בשיטה הזאת, לא נשתוק לך ונגיב על כל אמירה שלך שבעתיים. אז תיתן טיפה כבוד לעצמך.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברי הכנסת, הצעת חוק מועצת הצמחים - קריאה ראשונה, נא להצביע.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 23
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9),
התשס"ו-2006, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 23, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 9) עברה בקריאה ראשונה, והיא עוברת לוועדת הכלכלה, להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אבישי ברוורמן (העבודה-מימד):
לא הספקתי להצביע.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אני אוסיף את חבר הכנסת ברוורמן. הצעת החוק עברה לוועדת הכלכלה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
["דברי הכנסת", הכנסת ה-16, מושב שלישי, חוב' ל"ד, עמ' 23323; מושב רביעי, חוב' ז', עמ' 27030.]
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אדוני שר הפנים, אתה רוצה לעלות לדוכן ולהודיע על החלת דין רציפות?
שר הפנים רוני בר-און:
שר האוצר יודיע.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
שר האוצר, בבקשה.
שר האוצר אברהם הירשזון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993, אני מתכבד למסור לכנסת על רצונה של הממשלה להחיל את רציפות הדיון על הצעות החוק הבאות: א. הצעת חוק לתיקון פקודת הטבק (מס' 5), התשס"ה-2005; ב. הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 32) (מידע פנים ותרמית במכשירים פיננסיים נגזרים), התשס"ו-2005. תודה רבה, אדוני.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לשר האוצר.
הצעה לסדר-היום
בטיחות הילדים בהסעות ובקייטנות
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: בטיחות הילדים בהסעות ובקייטנות - הצעה לסדר-היום שמספרה 897, מאת חבר הכנסת אליהו גבאי. בבקשה. שר התחבורה נמצא?
שר האוצר אברהם הירשזון:
אני אשיב לו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אדוני השר, נשמע את ההצעה ואחר כך תשיב. חבר הכנסת גבאי, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
למה הצעות לסדר-היום לפני החלת הרציפות? על הרציפות אני מבטיח לדבר דקה. זה הסתייגויות רק לצורך דיבור.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אחד האסונות הגדולים של הילדים בחופשות הוא תאונות הדרכים. זה קורה בעיקר כאשר בהסעות אין מלווים או אין אביזרי הבטיחות הנדרשים.
במדינות אחרות אנחנו רואים שלאוטובוסים של ילדים בדרך כלל יש גם צבע אחיד, צבע צהוב, כך זה בארצות-הברית, ושום רכב לא יכול לעקוף אותם; הוא מחכה. אצלנו בעניין הזה, לצערי, החוקים עדיין מאוד מפגרים, וגם אם יש חוקים לא אוכפים אותם - אם חגורות הבטיחות בתוך האוטובוסים, אם מלווה, שזה הדבר החשוב ביותר. יש לחייב את חברות ההסעה שיצרפו מלווה. כי הילדים לא יושבים; הם רבים, משחקים, וזה אחד מגורמי האסונות והתאונות. כשמגיע האוטובוס, כל הילדים רצים אליו, אין מי שמסדר אותם, או כשהם יורדים. קרה לא פעם שילדים נשכחו, ולצערי מתו בתוך האוטובוס, כי הנהג לא בדק מי נשאר באוטובוס. גם אם יש חוקים, לא אוכפים אותם, מה גם שחסרים הרבה חוקים כדי לקיים את ההסדרים האלה במערכת ההסעות ולאכוף אותם גם במערכת החינוך.
כפי שבכל בית-ספר ממונה בן-אדם על נושאים שונים, על קישוט, על חטיבות ועל משמעת, יש למנות מישהו שיהיה ממונה על הבטיחות ועל ההסעות. כאמור, צריך לחייב שכל אוטובוס שיש לו רשיון להסיע יהיה לו ממונה שיעקוב אחר העלייה והירידה של ילדים.
עוד דבר - גם בקייטנות. לצערנו, הדברים האלה קורים גם בקייטנות. יש הרבה קייטנות פרטיות ועירוניות, והנושא של בטיחות הילדים הוא אחד הנושאים המוזנחים, שאנחנו די מפגרים בו, ויש לאכוף את החוקים ולהוסיף את האביזרים שיכולים לעזור לפקח מה קורה בתוך האוטובוס. הנהג לבדו לא יכול לעצור את הנהיגה כל פעם ולבדוק מי מהילדים חגור ומי לא. הוא לא יכול לאכוף, אלא אם יש מלווה - רק בו אפשר להשתמש.
היות שהצעתי את ההצעה הזאת עוד לפני שפרצה, לצערנו, המלחמה בצפון, מן הראוי שאומר גם כמה משפטים בעניין הזה. קודם כול, אנחנו צריכים לברך על האחדות שרואים בעם. רואים שכל העם חזית, ויש איחוד בין הצפון לדרום. משפחות מבקרות ומסייעות, ופתחו את שעריהם קיבוצים ומוסדות, וצריך לברך על כך. קיבוץ או מוסד מסוים שעוד לא פתח את שעריו בפני תושבי הצפון, מן הראוי שנקרא לו מכאן. חשוב שבתי-המלון לא יפקיעו מחירים, כדי שיאפשרו לכלל ישראל בצפון שרוצים בכך להתארח ולא יקשו עליהם.
לצערנו, ראינו כאן את הכרזה שהפיצה תנועת בל"ד בשבת. הראה לנו את זה חבר הכנסת מגלי והבה. מן הראוי שכנסת ישראל תוקיע את חברי הכנסת האלה, אשר הלכו והוציאו כרוז של הסתה. כאשר אנחנו קוברים את מתינו, הם הולכים ומציגים עידוד והזדהות עם "חיזבאללה" ועם ה"חמאס". חברי הכנסת האלה מבל"ד מן הראוי שיקבלו את המשכורת שלהם מאנשי ה"חמאס" או מנסראללה, ולא מכנסת ישראל. כאשר הם מביעים הזדהות ועידוד, הם מהווים גורם מתסיס, גורם מסית נגד המדינה, ומן הראוי שנמצה אתם את החוק ואת הדין ושלא יהיו כאן בתוכנו.
אני רוצה לסיים בפסוק מתהילים פרק י"ח, פסוק ל"ח: ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם, אמחצם ולא יוכלו קום, ייפלו תחת רגלי - - - ואויבי נתת לי עורף. יהי רצון שחיילי ישראל ירדפו את אויביהם, לא ישובו עד כלותם, כפי שאומר הפרק בתהילים. ונאמר מכאן לחיילי צה"ל, חזקו ואמצו עד תיגמר המלאכה על-ידיכם. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת גבאי. שר האוצר ישיב בשם שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
שר האוצר אברהם הירשזון:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש להשיב את תשובת השר על ההצעה הרגילה לסדר-היום מס' 897, של חבר הכנסת אליהו גבאי.
ראשית, ברצוני לשלוח מעל במה זו את תנחומי למשפחתו האבלה של שמעון צווינגר זיכרונו לברכה. מי ייתן ולא ידעו עוד צער.
אין צורך להכביר מלים על הדאגה של כולנו לשלום ילדינו בכבישים, ודאי בעונת קייטנות הקיץ. "במסגרת מלחמת החורמה שהכרזתי" – אומר שר התחבורה – "בתפקידי כשר התחבורה והבטיחות בדרכים, על הקטל בדרכים, הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרד להגביר את האכיפה נגד מסיעים ציבוריים.
"בתחילת הקיץ נערך המבצע הראשון. בוחני רכב של משרד התחבורה ושוטרים ארבו לאוטובוסים המסיעים קייטנים בשלושה מוקדי בילוי. ב-15 מתוך 90 אוטובוסים שנבדקו, נמצאו ליקויים טכניים שחייבו את הורדתם מהכביש. משרד התחבורה פועל בכל האמצעים המשפטיים והמינהליים העומדים לרשותו נגד כל הנוגעים בדבר. בטוחני כי רק טיפול תקיף בנושא יביא לביעור הנגע. במהלך הקיץ מתוכננים מבצעי אכיפה נוספים.
"לידיעתך, מתחילת שנת הלימודים הבאה רק אוטובוסים שמותקנות בהם חגורות בטיחות יורשו לשמש להסעת תלמידים. כמו כן, הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרד לבחון החמרת קריטריונים בנושא".
תודה רבה, אדוני. הקראתי את תשובת שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לשר האוצר. מה חבר הכנסת גבאי מציע? איזו ועדה?
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
ועדת החינוך.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חינוך? לא כלכלה?
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
ועדת הכלכלה דנה בפרטים הכלכליים - - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
זה יותר עניין כלכלי. אדוני השר, אפשר להעביר לוועדת הכלכלה?
שר האוצר אברהם הירשזון:
אין לי התנגדות.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
רבותי, ניגש להצבעה. בעד – פירושו להעביר לוועדת הכלכלה. מי שמתנגד – נגד. נא להצביע.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני מצרף למצביעים בעד את חבר הכנסת שרוני. אנחנו מעבירים את ההצעה לסדר-היום מס' 897 לוועדת הכלכלה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הודעה לסגן המזכיר; בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת דוד לב:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 49), התשס"ו-2006, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 37), שהחזירה ועדת הכנסת; הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 22), התשס"ו-2006, שהחזירה ועדת הכנסת.
מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: פיטורי אחיות בריאות הציבור.
מסקנות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בעקבות דיון מהיר בנושאים אלה: מחלת הפומפה; ממצאי מחקר על הזנחה והתעללות בקשישים; קריטריונים לקבלת קצבת ניידות; מניעת מוות של עוברים, ומומים בתינוקות של נשים סוכרתיות. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לסגן המזכיר.
הצעה לסדר-היום
התנהלות חברות המונופול,
ההפרטה ושיטת המכרזים והתמלוגים בתחבורה הציבורית
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הנושא הבא בסדר-היום: הצעה לסדר-היום מס' 899 בנושא התנהלות חברות המונופול, ההפרטה ושיטת המכרזים והתגמולים בתחבורה הציבורית - של חבר הכנסת שמואל הלפרט. בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, אדוני שר האוצר, כנסת נכבדה, התחבורה הציבורית היא מצרך חיוני לכ-1.75 מיליון אזרחים במדינת ישראל, המשתמשים בה מדי יום, ודרושה רה-אורגניזציה יסודית של תחום חשוב וחיוני זה.
אקדים ואומר שאני מעריך את תרומתן של חברות התחבורה הציבורית ואת המאמץ שלהן לטובת כלל ציבור הנוסעים. יש לי קשרי ידידות עם ראשי חברות התחבורה הציבורית, ובהעלאת הנושא לסדר-היום אינני מתכוון להטיח ביקורת לשם ביקורת. ואולם, כנציג הציבור אני חייב להביע את אשר עם לבי בצורה עניינית ואובייקטיבית, מה גם שאני מקבל תלונות בלתי פוסקות.
כשאני מדבר על רה-ארגון, כוונתי לשינוי יסודי בכל התחומים: ההמתנה לאוטובוסים, עלות הנסיעה, הצפיפות באוטובוסים, מצבם הפיזי של כלי הרכב בתחבורה הציבורית, קווי מהדרין ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, שהיא נתח גדול וניכר בתחום התחבורה בכלל ובירושלים בפרט – הציבור החרדי הוא כ-60% מכלל צרכני התחבורה בעיר.
אשר להמתנה – יש קווים שהנוסעים נאלצים להמתין בהם מעל ומעבר למקובל ומעל ומעבר להיגיון. בימי שישי ובמוצאי שבתות משפחות שלמות נאלצות להמתין כשעה ויותר לאוטובוסים, לפעמים בתנאי מזג אוויר קשים – שמש קופחת, גשם או מזג אוויר סוער. לדוגמה, ביום שישי שעבר התקשרה אלי אשה וסיפרה שהמתינה עם שבעה ילדים שעה ורבע בתחנה ברחוב עזרא בבני-ברק לקו 402 של חברות "אגד" ו"דן", שהוא הקו הרווחי ביותר של "אגד". אשה נוספת, עם ארבעה ילדים קטנים, המתינה 45 דקות. אומנם עברו אוטובוסים, אך כולם היו מלאים. אלה דברים שקורים כל יום, לא רק בערבי שבתות ובמוצאי שבתות וחגים.
בעיות חמורות מאוד בתחום זמינות האוטובוסים יש בקווים העירוניים הפנימיים בירושלים, בפרט בשכונות החרדיות. שם ההמתנה ממושכת מאוד ויש דילוגים ואיחורים כרוניים בלוחות הזמנים. הפער בין לוח הזמנים ובין השירות בפועל גדול מאוד.
בירושלים קיימת גם בעיה של צפיפות חמורה באוטובוסים, מעל ומעבר למקובל. בשעות הבוקר הבעיה חמורה במיוחד. כ-200 תלמידות בית-ספר נדחסות לתוך אוטובוס דו-מפרקי אחד שיש בו בסך הכול כ-65 מקומות ישיבה. בחודש אחד בלבד היו שישה מקרים של התעלפות תלמידות בשל הצפיפות הקשה באוטובוסים.
באופן תמוה מאוד, רק חברת "אגד" אינה מוגבלת במספר הנוסעים שהיא רשאית להסיע בעמידה. בכל חברות התחבורה האחרות בארץ, ובכלל זה חברת "דן", מופיע ברשיון הרכב של האוטובוסים מספר הנוסעים שמותר להסיע בעמידה, ורק ברשיונות של חברת "אגד" אין כל הגבלה של מספר הנוסעים בעמידה. הדבר בא לידי ביטוי בצפיפות עד שהדלת לא נסגרת.
חלק מהאוטובוסים מיושנים והנסיעה בהם מאוד לא נוחה.
נושא נוסף וחשוב מאוד הוא עלות הנסיעה בקווים של חברת "אגד" לעומת עלות הנסיעה בקווים של חברות חדשות. בתחבורה הציבורית, אדוני שר האוצר, נוסעים אנשים מעוטי יכולת, קשי יום, שאין להם רכב פרטי. אנחנו חייבים להבטיח שעלות הנסיעה תהיה סבירה, וחברות מונופוליסטיות לא יתעשרו על גב הציבור הזה. עובדה היא שבכל הערים שבהן התחבורה הופרטה, כמו אשדוד, טבריה, רמלה, צפת ועוד, שפועלות בהן חברות התחבורה החדשות, המחירים ירדו בכ-50%, השירות השתפר פלאים ומספר המשתמשים בתחבורה הציבורית גדל מאוד. בטבריה, למשל, היתה עלייה של כ-70% בשימוש בתחבורה הציבורית מאז נכנסה החברה הזכיינית החדשה.
הדברים הגיעו לידי אבסורד, אדוני שר האוצר. הממשלה נותנת סובסידיות בסכומים של מיליארדים לחברות מונופוליסטיות אשר גובות סכומים גבוהים מאוד בעבור הנסיעה, ואילו החברות החדשות, שמוכנות להוריד את מחירי הנסיעה, נדרשות לתת תמלוגים גבוהים בעבור זיכיון להפעלת תחבורה. ומי שירבה בתמלוגים – יזכה בהפעלת הקווים.
ההפרטה הפכה למושג מאוד פופולרי ויעיל, אולם בתחום התחבורה הציבורית ההפרטה נעשית בצורה אטית ושלומיאלית מאוד.
אנו חייבים להציב בפני החברות הוותיקות שתי אלטרנטיבות: שיפור ניכר ומהותי של השירות והורדת המחירים או זירוז הליכי הפרטה, כדי לאפשר הפעלת תחבורה ציבורית על-ידי חברות חדשות, כי עד עכשיו ההפרטה היתה רק דה-לוקס.
כמו כן, ניתן להרחיב את היקף שירות המוניות בארץ. הוכח שבכל מקום שיש בו מוניות שירות יש תחרות, המחירים יורדים, השירות עולה, והנוסעים שבעי רצון. ממחקרים שנעשו על-ידי מומחים, ובהם פרופסור ראובן גרונאו, מגדולי מומחי התחבורה בישראל, עולה כי מוניות השירות היטיבו עם התחבורה הציבורית ונוסעיה.
בקווים הייעודיים – מתוך כ-60% מהנוסעים בתחבורה הציבורית בירושלים, יש אוכלוסייה גדולה המעוניינת לנסוע לפי מצפונה ואמונתה. הדבר קיים בריכוזים חרדיים בכל העולם, בניו-יורק ובמקומות אחרים.
לפני כשנה ורבע הובטח לי על-ידי מנהלי "אגד" בירושלים, שקו 2, הנוסע מהשכונות החרדיות לכותל המערבי, ונוסעיו - רובם ככולם חרדים, יותר מ-90% - ייהפך לקו מהדרין בתוך שבועיים, ותינתן אפשרות לנשים לעלות מהדלת האחורית. זה הובטח לי לפני שנה ורבע. אבל עד כה, למרות ההבטחה המפורשת, הדבר לא בוצע. "אגד" מטילה את האשמה על משרד התחבורה, משרד התחבורה טוען ההיפך. הטענת ההדדיות האלו חייבות להיגמר.
חובתנו לפעול לכך שבמדינת ישראל תהיה תחבורה ציבורית נוחה, זמינה וזולה באופן משמעותי, ועם התחשבות מרבית בכל מגזר. יצאו הדברים האלו, ייתנו הקלה ורווחה לכמעט 2 מיליוני איש המשתמשים בתחבורה הציבורית, וזה יגרום לכך שיותר ויותר אנשים יעברו לנסיעה בתחבורה הציבורית, לרבות בעלי רכב פרטי, כפי שזה באירופה. הדבר יפחית את עומס כלי הרכב בכבישים, וכך, באופן אוטומטי, יביא לצמצום במספר תאונות הדרכים.
אדוני, שר התחבורה, שאינו נמצא כאן, ואני בטוח - מסיבות מאוד חשובות, אני מעלה את הנושא המורכב, כי אני משוכנע שאתה מסוגל, בעזרת השם, לחולל מהפכה אמיתית בתחום התחבורה הציבורית, לטובת אזרחי מדינת ישראל, וזו תהיה גדולתך.
ולסיום, אני רוצה להעלות את סבלם הקשה, קשה מנשוא, של תושבי ביתר-עילית, עיר בת 30,000 נפשות, הסובלת שנים ממושכות מבעיות חמורות בתחום התחבורה הציבורית. לאחר דיונים ממושכים הורה בית-המשפט המחוזי בירושלים למשרד התחבורה לערוך מכרז חדש לתחבורה בעיר. סוף-סוף, לאחר סחבת ממושכת הסתיימו הליכי המכרז, ובימים אלו היתה אמורה החברה הזכיינית להיכנס לעיר ולהתחיל בהפעלת התחבורה. ברגע האחרון, באופן תמוה מאוד, הגישה חברת "אגד" עתירה לבית-המשפט נגד זכייתה של החברה האחרת, כדת וכדין. משמעות הדבר היא גרימת סבל קשה נוסף לאלפי משפחות תושבי העיר, אשר נפשם כבר עייפה וכשל כוחם מהתמשכות התנהלות חייהם ללא תחבורה תקינה.
אני פונה מכאן לחברת "אגד" למשוך את העתירה ולאפשר סוף-סוף הפעלת תחבורה נורמלית. ובמקרה שלא - כולי תקווה שבית-המשפט ינהג בהגינות עם אזרחי ביתר-עילית, יבין ללבם של התושבים, ייתן להם סעד וישים סוף לסבלם מול מעצמות כלכליות המקשות את המשך ניהול החיים התקין בעיר. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת שמואל הלפרט. אני מזמין את שר האוצר להשיב, בבקשה.
שר האוצר אברהם הירשזון:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, תשובת שר התחבורה על הצעה רגילה לסדר-היום מס' 899, של חבר הכנסת שמואל הלפרט, בנושא: התנהלות חברות המונופול, ההפרטה ושיטת המכרזים והתמלוגים בתחבורה הציבורית.
"למעלה מארבע שנים חלפו מאז יצאה הרפורמה בתחבורה הציבורית לביצוע. כיום פועלות שמונה חברות חדשות המגבירות את התחרות, אשר בפועל לקחו 15% מפעילות 'אגד' ו-6% מפעילות 'דן'. הרפורמה עד כה הוכיחה את עצמה, בין היתר, בטיב השירות ובמחיר לצרכן. הממשלה תמשיך בהוצאת קווים נוספים לתחרות, וזאת על-ידי פרסום מכרזים להפעלת אשכולות קווים. קצב המשך יישום הרפורמה הוא מדורג, ומוכתב על-ידי כמה גורמים, ביניהם: הצורך לשמור על יציבות הענף; הסכמים עם "אגד" ו"דן" שלהם הממשלה מחויבת עד שנת 2008; והרצון לייצב את המפעילים החדשים על מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם הפעילות שהועברה אליהם. כמו כן, מטיבם של מכרזים קיימים עיכובים נוספים בהוצאה לפועל של מכרזים בשל פניות של גורמים מפסידים לערכאות.
"תנופת התחרות בענף התחבורה הציבורית תימשך בקדנציה שלי, והצרכן ימשיך ליהנות ממנה. תודה."
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לשר האוצר. חבר הכנסת הלפרט, מה אתה מציע? השר? להסתפק. חבר הכנסת הלפרט, מסתפק?
משה גפני (יהדות התורה):
- - -
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
- - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
רבותי, כרגע יש הסכמה להעביר לוועדת הכלכלה, ואנחנו ניגשים להצבעה.
הצבעה מס' 22
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 12
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 12, נגד- אין, נמנעים - אין. אני קובע שההצעה לסדר-היום תעבור לוועדת הכלכלה.
הצעה לסדר-היום
פיטורי הוועד הארצי של עובדי המועצות הדתיות
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 889: פיטורי הוועד הארצי של עובדי המועצות הדתיות. השר שישיב - יצחק כהן, ומי שהגיש את ההצעה - חבר הכנסת משה גפני. בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, שר האוצר, כבוד הרב יצחק כהן, שקודם תקף אותי על לא עוול בכפי, התפרסם בעיתונות - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברי הכנסת, תאפשרו לחבר הכנסת גפני לדבר.
משה גפני (יהדות התורה):
- - שההסתדרות הדיחה את חברי הוועד של המועצות הדתיות עקב העובדה שהם סירבו לקיים שביתה. לפי מה שהתפרסם בעיתונות, אני לא מכיר את הדבר הזה מכל מקור אחר - מסתבר שזה גם נכון - עקב טיעוניהם של חברי הוועד שלא תמיד הם יכולים לקיים שביתה, אף ששכרם של עובדי המועצות הדתיות ושל הרבנים, הבלניות במקומות רבים, לא משולם, מכיוון שמדובר בשירות שהרבנים לא מאפשרים בו את ההשבתה.
יש שירותים שבהם אין אפשרות לשבות. אין אפשרות לשבות במשטרה – יש שירותים שבהם לא ניתן להשבית את המערכת. עובדי המועצות הדתיות, שעושים מלאכת קודש, עוסקים בעבודה שהם מחויבים לעשות, גם מבחינת תנאי קבלתם לעבודה, אבל גם מבחינה דתית, ובמקרים רבים - יכולה להיות בלנית עם שכר זעום. גם אם היא מקבלת אותו בזמן, הוא שכר זעום, היא לא יכולה לפרנס את משפחתה עם הסכום הזה. אבל במקרים רבים היא איננה מקבלת את שכרה חודשים ארוכים.
היה מן הראוי, אדוני שר האוצר, שתקציב המועצות הדתיות - מכיוון שיש מקומות רבים שבהם הרבנים לא מאפשרים להשבית את המערכת הזאת, הם לא מקבלים שכר מכיוון שהתקציב שמיועד לעניין הזה הוא תקציב נמוך. וברגע שהתקציב נמוך – אני לא מחדש לכם דבר בזה, ה-60% שהרשויות המקומיות נותנות הופכים להיות גם נמוכים, ואז כל המסגרת התקציבית נמוכה, והעובדים וועד העובדים נקלעים אל בין הפטיש לסדן. מצד אחד הם רוצים להשבית את המערכת, כיוון שהעובדים לא מקבלים את שכרם; מצד שני אומרים להם הרבנים: אי-אפשר להשבית רישום נישואין. אי-אפשר להשבית קבורה. ראינו את המחזות הקשים הללו, שלא קוברים מת, כשהמשפחה נמצאת במצב כל כך טרגי, מכיוון שהעובדים שובתים. והרבנים אומרים: אל תשבתו.
אני לא רוצה להאריך בדברים. הסוגיה הזאת עלתה כאן פעמים רבות. בקדנציה הקודמת היא לא קיבלה, לצערי, את הטיפול שהיא אכן היתה צריכה לקבל. אומנם, לקראת סוף הקדנציה היה שיפור-מה בתקציב שניתן להם.
רבותי השרים, בידיכם לשנות את המצב הזה, וחייבים לשנות אותו, אם אנחנו חפצים שאכן יהיו שירותים בישראל, שהיא מדינה יהודית ודמוקרטית, אם אנחנו חפצים שיהיו שירותי דת, שאנשים לא יעבדו ללא שכר ויבואו הביתה רעבים. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת גפני. אני מודה לך על שהקדשת לנושא זמן קצר.
משה גפני (יהדות התורה):
הבטחתי שיהיה קצר.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
הבטחת וקיימת. אני מזמין את אדוני השר.
השר יצחק כהן:
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, הרב גפני המציע, אני אחלק את התשובה לשניים: א. ההתנהגות של ההסתדרות. ההסתדרות אולי רגילה לראות בעובדי המועצות הדתיות עובדים רגילים המאוגדים במפעלים אצלה. היא לא מבינה דבר אחד, שמלאכת הקודש שהם עושים זו מלאכת שמים, ומלאכת שמים לא ניתן להשבית, בשום מקרה. והרבנים לא משביתים, וכל העובדים הנאמנים – קודם כול נאמנים לתורת ישראל ולאביהם שבשמים – לא מסוגלים, לא נפשית ולא משום צד אחר, להשבית שירותים שהם שירותי דת. את זה ההסתדרות כנראה לא מבינה. כשהיא מכריזה על שביתה, מכריזה על סכסוך עבודה, היא מצפה שגם העובדים האלה ישבתו, וזה כנראה הרקע לפיטורי הוועד הארצי של המועצות הדתיות.
ההתנהלות וההתנהגות של ההסתדרות בכל הקשור לוועדי העובדים במועצות הדתיות, מתאימה לשני צדדים שהציקו זה לזה ולא ייצגו זה את זה.
למשל, בשנים האחרונות, ההסתדרות, מסיבותיה, הכריזה לפעמים חדשות לבקרים על השבתת שירותי הדת, ובאותו הקשר - גם את הקבורה. ההסתדרות – אני מניח שיש שם אנשים שקצת מבינים – להשבית שירותי קבורה. נו? ואילו ועד עובדי המועצות הדתיות בעצה אחת עם מנהלי שירותי הדת, עמד מנגד ולא הסכים לשתף פעולה בכל הקשור להשבתת שירותי הקבורה. זו אחת הדוגמאות.
אני לא אלאה אתכם, מכיוון שהבטחתי גם לשר וגם ליושב-ראש תשובות קצרות. ההסתדרות פה נהגה שלא כהוגן, אם כי אני לא יודע למה לצפות מהם.
משה גפני (יהדות התורה):
אפשר למנוע את העילה.
השר יצחק כהן:
או. עכשיו, החלק המהותי בכל ההצעה - איך מונעים את העילה להשבתה, ולא להגיע בכלל למצב שבו גם ההסתדרות, שלא מבינה את המצב העגום הזה, לא תשבית.
אני שוחחתי עם שר האוצר ועם אנשי משרד האוצר. אנחנו, בעזרת השם – אני מקווה – בחוק ההסדרים הקרוב נביא איזו הצעה עם שינוי מהפכני בכל מה שקשור לתקצוב המועצות הדתיות. היום היה דיון נוסף גם עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מתקדם, מתפתח – מקדמים איזה רעיון שיפתור את הבעיה בכל הארץ, וזה כמובן מצריך הבנה והסכמה לשיתוף פעולה של כל המעורבים בעניין, גם במישור המקצועי, גם במישור הממשלתי, גם בכנסת וגם במישור הפוליטי. פה חייבת להיות הבנה כללית, שקודם כול שירותי הדת חייבים להינתן כסל שירותי חובה, שיכללו בתוכם את כל השירותים החיוניים והחשובים, והתקצוב, והמבנה התקציבי, חייבים לעבור שינוי מקצה לקצה.
משה גפני (יהדות התורה):
ומה יהיה בינתיים, אדוני השר?
השר יצחק כהן:
בינתיים קיבלנו ממשרד האוצר – וזו גם ההזדמנות להודות לשר האוצר – 70 מיליון שקל לתוכניות הבראה. אנחנו, מייד, כבר נכנסים לטראנס ביצוע של תוכניות הבראה של המועצות הדתיות. היום, אם לא היית קורא לי להשיב לך על הצעה לסדר-היום – אתה פשוט הפסקת אותי באמצע ישיבה חשובה שדנה בתוכניות ההבראה למועצות הדתיות - - -
משה גפני (יהדות התורה):
אה. רגע, זה לא טוב שהעליתי את זה?
השר יצחק כהן:
זה טוב מאוד, אבל יכולת לתאם אתי, כי בשבוע שעבר העלית את ההצעה ובאתי להשיב לך, ואתה לא היית. בבקשה, אדוני.
אביגדור יצחקי (קדימה):
אתה תיאמת אתו את הכניסה לממשלה שהוא צריך לתאם אתך? מה אתה רוצה ממנו?
השר יצחק כהן:
זה הוא קלקל. היינו גוש של - - -
משה גפני (יהדות התורה):
די, די. השר כהן.
השר יצחק כהן:
- - - של 18 מנדטים. הוא קלקל. לא אנחנו.
משה גפני (יהדות התורה):
השר כהן - - -
השר יצחק כהן:
רגע, השר מדבר. רגע.
שר האוצר אברהם הירשזון:
אם גפני לא יקלקל, אז מה הוא עושה פה? באמת.
השר יצחק כהן:
על כל פנים, אני מקווה שתהיה לנו בשורה בקרוב. בעזרת השם, בעזרת שר האוצר, יגיע סוף-סוף מזור לכלל שירותי הדת בישראל, נפתור את בעיית הגירעונות, בעזרת השם, ובא לציון גואל.
אבל להסתדרות נאמר: אנא, תלכו, תלמדו מה הם שירותי דת, לפני שאתם מחליטים לפטר את ועדי העובדים של המועצות הדתיות. הם לא יוכלו לנהוג בשירותי הדת כפי שאתם רוצים שינהגו במפעלי תעשייה. תודה, אדוני.
אני מציע להסתפק בדברי השר.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, למה? למה להסתפק?
השר יצחק כהן:
ככה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לשר כהן. המציע מסתפק בדברי השר?
משה גפני (יהדות התורה):
למה? למה לא להעביר לוועדת הפנים?
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
לא מסתפק. אז הצעה אחרת. חבר הכנסת מרציאנו, בבקשה.
יורם מרציאנו (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, צר היה לי לשמוע את סוף הדברים של הממונה על שירותי הדת, השר יצחק כהן ידידי, משום שאני חושב שההסתדרות עושה עבודה גדולה בהגנה על העובדים, ואם הייתם מכירים את הפרטים על ועד עובדי המועצות הדתיות, הייתם מבינים עד כמה הם מגינים על העובדים, משום שוועד העובדים לא היה מוכן לשתף פעולה עם ההסתדרות בהגנה על העובדים.
יתירה מזו, אני רוצה לומר לך אדוני השר, אני לא יודע אם שמעת - הלנת המת זה אחד הדברים הנוראיים, גם בעיני, ואני לא יהודי חרדי. בשבוע שעבר, לצערי הרב, בלוד, לא קברו מתים בגלל המצב של המועצות הדתיות.
אבל עם זאת, פה צריך לבוא פתרון מיידי, ואני ביקשתי להביא את זה לדיון בוועדת הפנים, כי אני חושב ששם המקום לקבל פתרון. אני מציע להעביר את הנושא לוועדת הפנים. תודה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת מרציאנו. השר כהן, אתה מקבל את הבקשה של חבר הכנסת המציע?
השר יצחק כהן:
מכיוון שאני נמצא באמצע דיונים על הרפורמה, אני מבקש להסתפק בדברי השר.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
רבותי - אז יש לנו הבקשה של המציע לוועדת הפנים, חבר הכנסת גפני?
משה גפני (יהדות התורה):
כן. לוועדת הפנים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
השר רוצה להסיר.
השר יצחק כהן:
כן.
משה גפני (יהדות התורה):
זה דבר שגרתי שעובר לוועדה.
קריאות:
- - -
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת גפני, אתה מציע להעביר לוועדת הפנים?
משה גפני (יהדות התורה):
כן. זה שגרתי.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
טוב, רבותי, ניגשים להצבעה ואני אסביר: מי שבעד הוא בעד הוועדה. מי שנגד הוא בעד ההסרה, מה שהשר מציע. רבותי, אני מפעיל את שעון ההצבעה.
הצבעה.
הצבעה מס' 23
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 6
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - 10
נמנעים – 1
ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד – 6, נגד – 10, נמנעים – 1. ההצעה הוסרה מסדר-היום.
הצעה לסדר-היום
הפרסומים על 18% מהמועסקים בישראל העובדים בשבת
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
אנחנו עוברים להצעה לסדר-היום מס' 572. השר כהן, אתה משיב בשם שר התעסוקה, המסחר והתעשייה אלי ישי. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב כהן, בבקשה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, ידידי השר כהן, כנסת נכבדה, אני רוצה להתייחס לפרסומים מהעת האחרונה בקשר לנתונים מביישים על אודות חוק המנוחה של השבת בארצנו. התפרסמו נתונים כאלה.
משה גפני (יהדות התורה):
מי משיב?
יעקב כהן (יהדות התורה):
חבל באמת שאחרי ארבע פעמים שר התמ"ת לא מצא לנכון להגיע בעצמו. אני מבין שהוא בקבינט הביטחוני כרגע, הוא בבור.
השר יצחק כהן:
הוא בצפון.
יעקב כהן (יהדות התורה):
אבל אם היתה הצבעה על שלמות הקואליציה, הוא היה כאן.
התפרסמו נתונים שלפיהם כ-20% מכלל העובדים נאלצים לעבוד בשבת, כלומר אחד מכל חמישה אנשים. עובדים ומחללים את שבת קודשנו כ-313,000 עובדים. התפרסם עוד, שפיטרו עובדת שלא הסכימה לעבוד בשבת וכן עובדת שהתלוננה שעקב עבודתה בשבת היא לא זוכה לראות את בני משפחתה ביום השבת. כל זה קרה הודות לשר התמ"ת לשעבר, שהוריד את הפיקוח והקטין את הקנסות על מחללי יום השבת.
אני לא רוצה לקטרג, אבל באירופה ביום ראשון, שזה יום המנוחה שלהם, אי-אפשר למצוא חנות פתוחה, ובמקום שאנחנו נהיה אור לגויים, חס ושלום נהפכנו להיפך.
את התופעה הזאת אנחנו חייבים למגר ולהפסיק, כי היא כמו כדור שלג. אם קניון אחד פותח, חייב הקניון השני לפתוח, יש תחרות. ואם הקניונים פותחים, החנויות חייבות לפתוח. נגיע למצב שכל המשק יצטרך לעבוד, כל החנויות יצטרכו לעבוד בשבת, ונשאלת השאלה אם אנחנו עומדים להפוך לעבדים, כמו שהגברת חברת הכנסת יחימוביץ אומרת. מה איכות החיים שלנו? לא נדבר על מצוות שבת, אבל למה אנחנו שואפים? לאן אנחנו רוצים להוביל את העם?
חברי כנסת נכבדים, מדינת ישראל ואזרחיה במצב קשה. אני חושב שמאז מלחמת השחרור לא היינו במצב כזה, שהעורף יהיה במצב קשה כזה. יש "קטיושות" בצפון, "קסאמים" בדרום, יש נפגעים, שבויים, פצועים. העם היושב בציון אחוז פחד ובהלה, וצריכים רחמים ולשאת תפילה למרומים ששומר ישראל ישמור שארית ישראל. ואני חושב, שאם צריך שמירה, אין שמירה טובה יותר משבת קודשנו. השבת היא שמירה ואם אנחנו נשמור את "ושמרו בני ישראל את השבת", אז נזכה שהקדוש-ברוך-הוא ישמור צאתנו ובואנו. ואנחנו מקווים שבמהרה נזכה לפדות ולרווחה.
חברי כנסת נכבדים, כולנו יודעים שאי-אפשר לתאר את השמחה והעונג וההשראה העילאית שהשבת נותנת לכל יהודי ויהודי. וכן אי-אפשר לשער את התרומה של השבת, סעודת שבת, לאיחוד וגיבוש המשפחה לערכים נעלים וטובים יותר. ולכל אלה שעובדים בשבת, רחמנא ליצלן, אני קורא: טעמו וראו כי טוב, תנסו ותראו איזה עונג ושמחה זה. ולהיפך, אלה שעובדים בשבת, כמו ששמענו ברשות למלחמה בדרכים, הרי רוב מקרי האלימות ותאונות הדרכים קורים בשבת.
לכן אני חושב שאנחנו צריכים להציע לאכוף את החוק, להגדיל את הקנסות, להגביר את הפיקוח. ואם חושב מישהו שהוא יפסיד משהו בשביל שמירת שבת, זה ברור שלא. אנחנו מאמינים שהרי השבת היא מקור הברכה וממנה מתברכים כל ששת ימי המעשה. אני רוצה לסיים ולקרוא: הבה נזכור שהתענוג והברכה הגדולה ביותר זה יום המנוחה, שבת המלכה שהיא נשמת האומה. לכן אני קורא לפעול לחיזוק שמירת השבת בארצנו הקדושה. נשמור את השבת, השבת תשמור עלינו.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת יעקב כהן. אני מזמין את השר יצחק כהן להשיב.
השר יצחק כהן:
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה להודות מקרב לב לרב יעקב כהן שהעלה את ההצעה לסדר-היום הכל-כך חשובה. דווקא בימים אלו שעם ישראל זקוק לזכויות, דווקא בימים אלה חייבים לבצר ולשמר ולשמור מכל משמר את חומת השבת. מכיוון שכל זכות קיומנו פה - אנחנו חיים פה בכוח הזכות, אדוני חבר הכנסת ריבלין, צאצא של הגאון מווילנה, אנחנו פה בכוח הזכות ולא בזכות הכוח, כמו שחשים רבים. וכוח הזכות מעוגן, אדוני, בשמירת השבת.
אני מבקש להדגיש כי התופעה של פתיחת בתי-עסק והעסקת עובדים בשבת היא חמורה מאוד, הרב יעקב כהן, והיא מנוגדת לחוק. בכוונת השר ישי לאכוף את כל חוקי המגן, ובכלל זה את חוק השבת. גם שר התמ"ת, אפילו אם הוא מתנועת ש"ס, חייב לאכוף את כל החוקים. השר מתכוון להנחות את מינהל ההסדרה והאכיפה לפעול למיגור התופעה.
אני מבקש להוסיף ולציין כי ארגון הסוחרים פנה לשר בבקשה כי יפעל גם הוא נגד אותם עסקים הפועלים בדרך כלל כרשתות מסחר הפוגעות בסוחרים ולא רק בחומת השבת, פוגעים קשות באותם סוחרים המבקשים להקפיד על יום מנוחה עבורם ועבור בני משפחותיהם. חשוב להוסיף, הרב כהן, ולהדגיש כי יש עסקים המסרבים לקבל לעבודה עובדים שאינם מוכנים לעבוד בשבת - תופעה חמורה כשלעצמה.
בכוונת השר אלי ישי להילחם מלחמת חורמה נגד מפירי חוק השבת ונגד מפירי חוק בכלל, גם נגד אלו המפלים לרעה את מבקשי העבודה. צעד זה ישחרר מאות אלפי צעירים שיחושו הקלה בכך שיוכלו להתלונן על אודות פגיעה בזכויותיהם בלי לחשוש.
אדוני היושב-ראש, בכל הדורות, יותר מאשר ישראל שמרו את השבת, השבת שמרה על ישראל. תודה רבה לך ותודה רבה למציע.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
לאן השר מציע להעביר?
השר יצחק כהן:
אני מציע להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה.
יעקב כהן (יהדות התורה):
לא, כלכלה.
השר יצחק כהן:
סליחה, לוועדת הכלכלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חבר הכנסת זאב, הצעה אחרת?
נסים זאב (ש"ס):
כן.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כבוד השר, כפי שאמר השר, שמעבר לעניין השבת וקדושת השבת שחשובה לעם ישראל, לעם היהודי, יש כאן רבים שרואים את עצמם נפגעים מכך שהעסקים שלהם סגורים בשבת והעסקים הגדולים והקניונים פתוחים לרווחה. לכן יש כאן גם עניין עסקי מעבר לעניין של השבת, שגם אנשים שאינם שומרי שבת, אכפת להם מהעניין, שכולם יהיה להם אותו מעמד, אותו סטטוס. דבר נוסף אני רוצה ממך, כבוד השר, קיבלתי תלונות רבות על כך שבשירות הציבורי עדיין מאלצים אנשים לעבוד בשבת, וזה מעבר לעניין של סגירת חנויות שעל-פי חוק. צריכים למגר את התופעה בכל הכוח, כי במגזר הציבורי אי-אפשר להעלים עין ולומר: זה לא שייך לנו. במגזר הפרטי, אולי אין לך ברירה, אבל החוק בכל זאת - אפשר לאכוף אותו. אבל כשמדובר בבתי-חולים או במקומות ציבוריים, מחובתנו למגר את התופעה הזאת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
תודה לחבר הכנסת זאב.
אנחנו ניגשים להצבעה, רבותי. כל מי שבעד זה בעד ועדת הכלכלה; מי שנגד, נגד. אני מפעיל את השעון, בבקשה.
הצבעה מס' 24
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 10
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - אין
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
בעד - 10, נגד - אין, נמנעים – אין. ההצעה עברה לוועדת הכלכלה.
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
["דברי הכנסת", חוב' י"ב, עמ' 2007.]
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעות סיעות הליכוד, האיחוד הלאומי - מפד"ל, מרצ, חד"ש ובל"ד שלא להחיל דין רציפות על הצעות החוק הבאות: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ה-2005; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 10), התשס"ה-2005; הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 18) (העסקת אדם במקצוע בריאות במוסד רפואי), התשס"ה-2005; הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 8) (הסדרת העיסוק כפודיאטר מורשה או כפודיאטר מנתח), התשס"ה-2005; הצעת חוק השתלת איברים, התשס"ד-2003; הצעת חוק שירותי אמבולנס, התשס"ה-2005.
חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, בפתח דברי אני רוצה להציע הצעה. היתה לי שיחה עם נציג סיעת חד"ש, חבר הכנסת דב חנין, אבל יש כאן עוד כמה סיעות שהציעו את ההתנגדות להחלת דין רציפות מטעמים פרלמנטריים ולאו דווקא מטעמים של התנגדות להצעות החוק לגופן. על כן, אני מציע דבר שאנחנו עושים לעתים, אבל נקודת המוצא, אדוני היושב-ראש, תמיד הפוכה, דהיינו שהדיון הוא בכל פריט לחוד. כאשר יש הסכמה דיונית ולנוכח העובדה שאני מניח שבסופו של דבר נוותר על התנגדות סיעות האופוזיציה, אני מציע לקיים דיון משולב בכל שבעת הסעיפים וכל סיעה תוכל להתייחס אליהם במאוחד, אם זה מקובל על חברי בסיעות האחרות.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אם אפשר להחריג את ד' - ההצעה לתיקון פקודת בריאות העם.
גדעון סער (הליכוד):
בסדר גמור. אני מציע שנקיים דיון משולב בשש ההצעות ונחריג את ההצעה הזאת.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
יש מתנגדים? יש הצעות אחרות מהצעתו של חבר הכנסת סער? מקובל על כולם שעל סעיף ד' נקיים דיון בנפרד?
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה מקובל גם על יושב-ראש הקואליציה.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני, מאחר שברגע זה אני מתייחס לשש ההצעות שנתמוך בהחלת דין הרציפות עליהן, ונשמור לעצמנו רק את הזכות להשתכנע מדבריו של חבר הכנסת אלדד לגבי הצעה אחת, אני מבקש לייחד את דברי למלחמה בגבול הצפון.
חזרתי עכשיו מחיפה, שם ביקרנו, חברי סיעת הליכוד. ביקרנו בעיריית חיפה, באותו אתר שראינו כולנו ביום שני את הפגיעה בו. ביקרנו גם בבית-החולים "רמב"ם" והתרשמנו מאוד מההיערכות הטובה ומהטיפול הטוב. נפגשנו עם הפצועים, ואנחנו מאחלים להם, כמובן, החלמה מהירה. אפילו היינו שם בזמן אזעקה שהיתה במקום אחר בצפון; ונגרמו שם פגיעות בנפש.
בהזדמנות זו אני רוצה לומר כמה מלים על החשיבות שבמיצוי המבצע הזה. אנחנו חייבים להבין שמיליון איש היום – אנחנו לא יודעים איך הדברים יתפתחו – נמצאים תחת איום. הכלכלה בכל אזור הצפון משותקת בשל המצב, עסקים לא עובדים, הרבה מאוד אנשים נפגעים. דנו בשאלה איך אפשר לעזור על מנת למנוע התמוטטות של עסקים קטנים לנוכח המצב הזה. בשום פנים ואופן איננו יכולים לקבל מצב שבו המבצע הזה יסתיים ובידי ה"חיזבאללה" תישמר האופציה ויישמרו היכולות באמצעות סוגים כאלה ואחרים של רקטות וטילים, להחליט שבנקודת זמן אחרת בעתיד הם יחזירו את האיום על תושבי הצפון.
זו חייבת להיות המטרה, ברורה, חדה ובלתי ניתנת לפרשנות, משום שכל הליכה בדרך אחרת תהיה הישג ל"חיזבאללה". ברגע זה זאת צריכה להיות המטרה שלנו, והמטרה של ה"חיזבאללה" הפוכה. ה"חיזבאללה" ברגע זה מעוניין בהפסקת אש, היא תשרת אותו, היא תשמר את היכולת שלו כלפי העתיד. אני יודע שלא פשוט לומר ואולי גם לא פופולרי לומר – קשה לי מאוד לחשוב על דרך אשר בה נוכל להשיג את היעד הזה ללא מרכיב קרקעי, ללא מרכיב של פעולה קרקעית במבצע שלנו. נכון, זה כרוך בסיכונים שכל אחד מבין, אבל הדבר המסוכן ביותר הוא סיום המבצע בלי שניטרלנו ופירקנו את היכולת של ה"חיזבאללה" לאיים, אני אפילו לא אומר על תושבי הצפון, מכיוון שאנחנו יודעים שזה מעבר לתושבי הצפון.
אנחנו אומרים את הדברים האלה, העם מאוחד, גם ראינו היום באחד העיתונים את תוצאות אחד הסקרים, וזה נותן לנו אינדיקציה. אבל אסור לבזבז. זו שעה קשה, זו שעה כואבת, אבל זו גם שעת כושר אם ההנהגה המדינית תדע לנצל אותה כדי לשנות מיסודו את המצב האסטרטגי בגבולנו הצפוני.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת רובי ריבלין, בבקשה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא ייצג את הליכוד.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אריה אלדד.
דב חנין (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בחוקים שאנחנו מתבקשים להחיל עליהם דין רציפות הושקעה עבודה רבה והם בהחלט חוקים ראויים. חוק עבודת נשים מרחיב את ההגנה על חופשת הלידה ומחדד כמה מההוראות שצריך היה לחדד בהתייחסות לחופשת הלידה. חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי הטבק הוא חוק חשוב, כי מוצרי טבק גורמים נזקים בריאותיים וצריך להגן על הציבור מפני הפרסומת הזאת. חוק השתלת איברים הוא חוק שהושקעה בו עבודה רבה וגם הוא מסדיר תחום שראוי להסדיר אותו בחוק, נושא נטילת האיברים, הקצאתם והשתלתם, נושא כאוב וקשה. החוק הזה ראוי מאוד גם מבחינה נוספת, שהוא מטיל הגבלות ואיסורים על סחר באיברים. זה דבר שמהווה סכנה גדולה מבחינה חברתית ומבחינת ערכית. חוק שירותי האמבולנס גם הוא חוק ראוי וחשוב - הסדרה של שירותי האמבולנס הפרטיים, תחום שהיום פרוץ לחלוטין וצריך גם אותו להסדיר בחוק.
לכן, החוקים האלה הם חוקים ראויים וחשוב להמשיך את העבודה בהם על בסיס רציפות - בהמשך למה שנעשה קודם לכן. את ההערות שיש לנו על פרטי החוקים האלה נעיר בהמשך הדרך בדיונים במסגרת הוועדה.
אחד החוקים שעומדים בפנינו הוא חוק חופשה שנתית, חוק ראוי כשלעצמו, שמנתק את היכולת של השר הרלוונטי, שר התמ"ת, לדחות את מועד החופשה השנתית מעת הכרזת מצב החירום במדינה. החוק הזה ראוי כשלעצמו, והוא חלק מהמהלך של שחרור החקיקה ממצב החירום, אבל לא מספיק לשחרר את החקיקה ממצב החירום, צריך גם לשחרר את המציאות שלנו ממצב החירום. זה הנושא שאני רוצה להקדיש לו כמה מלים בהזדמנות זו.
כדי לצאת ממצב חירום אנחנו צריכים מעשה מדיני. כדי לצאת מהסחרחרת של עימות צבאי הולך ומחריף אנחנו חייבים יוזמה מדינית; יוזמה מדינית אמיתית, לא יוזמה מדינית לפרוטוקול, יוזמה מדינית אמיתית של הידברות, קודם כול עם העם הפלסטיני והנהגתו, ובהמשך הדרך גם עם העמים הערביים השכנים ועם מדינות ערב השכנות.
אני אומר את הדברים ביום קשה. יום שיש בו שוב, לצערנו, פגיעות בנפש; יום שיש בו שוב, לצערנו, פגיעות באוכלוסייה אזרחית, גם בישראל וגם בלבנון, ויום שאין בו, לצערי הגדול, מספיק תנופה מדינית של שינוי, הפסקת אש ויציאה מהסחרחרת המיותרת הזאת של המלחמה בלבנון. לכן המשפט האחרון שלי בדיון הזה הוא, שלא פחות חשוב מביטול מצב החירום בחוקים הוא ביטול מצב החירום במציאות. זה בידינו, אנחנו יכולים להתקדם לשם.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, לגבי שש הבקשות האלה, להחיל דין רציפות, אצטרף לדבריו של חבר הכנסת סער ונתמוך בבקשה להחיל דין רציפות, כלומר לא נתנגד לבקשה הזאת. אני ארצה לומר כמה דברים על פקודת הרופאים אחר כך, בהקשר אחר.
אני מבקש להוסיף את דברי לנושא המרכזי שאנחנו חיים ועוסקים בו בימים אלה במדינת ישראל. התמיכה במהלכי הלחימה של הממשלה היא באמת תמיכה – אם לא של 100% הציבור בישראל, ודאי של הרוב המוחלט שלו. במה הדברים אמורים? כל עוד באמת נלחמים ב"חיזבאללה", כל עוד מכים בהם. אבל אין תמיכה מלאה בממשלה, משום שהממשלה לא עושה כל מה שצריך, וגם לא כל מה שהיא עושה הוא מספיק טוב.
לגבי הדרום, למשל. כמעט שכחנו שבדרום "חמאס" מנהל פעולות לחימה בהיקף כמו קודם, ונראה שפעולות צה"ל בגזרת רצועת-עזה אינן אפקטיביות לחלוטין, משום שאת ה"קסאמים" ממשיכים לירות, ורק הכמות הגדולה יותר והקורבנות והנזקים העצומים בצפון כאילו השכיחו מלבנו את מה שקורה בדרום. אבל הבעיה שם לא נפתרה.
מגלי והבה (קדימה):
חבר הכנסת אלדד, אם נסתכל, מדי פעם מתקיימת פעילות. הייתי מצפה ממך עכשיו לחזק את תושבי הצפון.
היו"ר קולט אביטל:
אתה מבזבז את זמנו. אין לך רשות דיבור. תגיד לו את זה אחר כך.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
אני מחזק את תושבי הצפון, ומבקש שלא ישכחו את תושבי הדרום, כי התפוצצות "קטיושה" בנהרייה לא פותרת את בעיית ה"קסאם" שמתפוצץ בשדרות, ועל ממשלת ישראל לפתור את בעיית ה"קסאם" שמתפוצץ בשדרות בדיוק כמו שהיא מנסה, נאבקת, נלחמת ב"חיזבאללה" מצפון.
לכן, נדמה לי שלא תהיה ברירה, ואם לא רוצים להגיע למצב שהגענו אליו בהזנחה פושעת בלבנון, בהתעלמות, בהדחקה של מה שקרה עם "חיזבאללה", אם אנחנו לא רוצים להגיע בדיוק לאותו מצב גם ברצועת-עזה, היום צריכים לפתור את הבעיה ברצועת-עזה, כדי שלא יבואו בעוד חמש שנים ויגידו לנו: איך הגענו למצב הזה?
גם התקשורת העלימה עין, גם הממשלות לא עשו דבר, גם המדינאים לא הסבו את תשומת לבנו – אז אנחנו מסבים את תשומת לבה של הממשלה, שאיש לא יבוא בעוד שנה, שנתיים או חמש שנים ויאמר: למה לא אמרתם? אמרנו. היום צריך להיכנס לרצועת-עזה, כדי שרצועת-עזה לא תגיע למה שלבנון הגיעה, כי שם באמת קשה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. האם לממשלה יש התייחסות, אדוני שר האוצר? האם הממשלה רוצה להגיב על ההסתייגויות?
שר האוצר אברהם הירשזון:
לא.
גדעון סער (הליכוד):
אנחנו מסירים אותן, פרט לסעיף ד'.
היו"ר קולט אביטל:
אם כך אין צורך להצביע.
גדעון סער (הליכוד):
צריך להצביע.
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצבעה על החלת דין רציפות על הצעות החוק, כל אחת לחוד. אנחנו עוברים להצביע על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ה-2005. אנחנו מצביעים על החלת דין רציפות על הצעת החוק, להעביר אותה לוועדת העבודה והרווחה לשם הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 25
בעד הודעת הממשלה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
14 בעד, בתוספת קולו של חבר הכנסת גפני - 15 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 37), התשס"ה-2006, התקבלה, והיא תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אנחנו עוברים להצבעה על החלת דין רציפות על הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 10), התשס"ה-2005. גם הצעת החוק הזאת תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות. נא להצביע.
הצבעה מס' 26
בעד הודעת הממשלה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון מס' 10), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו):
אני מבקש להוסיף את קולי.
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצביע על החלת דין רציפות על הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005.
הצבעה מס' 27
בעד הודעת הממשלה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 4), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק תעבור לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
אנחנו עוברים להצבעה על החלת דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים (מס' 8) (הסדרת העיסוק כפודיאטר מורשה או כפודיאטר מנתח), התשס"ה-2005.
הצבעה מס' 28
בעד הודעת הממשלה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הרופאים
(מס' 8) (הסדרת העיסוק כפודיאטר מורשה או כפודיאטר מנתח), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שעל הצעת החוק יחול דין רציפות והיא תעבור להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 18) (העסקת אדם במקצוע בריאות במוסד רפואי). חבר הכנסת ריבלין, אתה רוצה להסתייג?
ראובן ריבלין (הליכוד):
- - -
גדעון סער (הליכוד):
אנחנו נחליט אם נדבר אחרי אלדד.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אנחנו פתוחים לשכנוע.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, זה נראה משהו פשוט – זה משהו מסובך. משרד הבריאות תקוע בעניין הזה 15 שנה, מאז התחילו לנסות למסד את ההתייחסות החוקית למקצועות הפארה-רפואיים. אז בהתחלה זה היה כמה מקצועות שהיה ברור לגמרי, ואיש לא חלק על הצורך במיסוד שלהם - ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, דיאטניות קליניות, מרפאות בדיבור. לאט-לאט נוספו מקצועות יותר בעייתיים של בעלי מקצוע שתבעו הכרה באותה מידה - שיאצו והילינג, וכל מיני דברים שלא כל כך מוגדרים בתחום הרפואה הקונבנציונלית, אבל תבעו את הכרתם.
משרד הבריאות הגיע למסקנה שהכי פשוט זה לא לעשות. כלומר, לא למסד, ולא לקבוע מסמרות, ואיכשהו זה יתנהל. אבל הלחצים הלכו וגברו משום שהשוק נעשה פרוץ, ונדרש פיקוח של משרד הבריאות. משום שאנשים, חלקם טובים וישרים ומתכוונים לטוב ומתכוונים לרפא, וחלקם שרלטנים, נכנסו לשוק הזה, וכל אחד הכתיר את עצמו באיזה תואר. משרד הבריאות חשב שבהעדר חוק הוא לא יכול לפקח, אז הוא לא פיקח.
אבל בגלל הלחץ ההולך וגובר של המקצועות הפארה-קליניים השונים כתב משרד הבריאות במשך שלוש השנים האחרונות, לדעתי, טיוטת חוק בהיקף של כ-30 עמודים. הטיוטה היתה כמעט מוכנה, אבל משרד הבריאות נמנע מלהגיש אותה, משום שהוגש בג"ץ נגד הנוהג הקיים להעניק תעודות הכרה מטעם משרד הבריאות להכרה במקצוע. בג"ץ קבע לפני כשנה שמשרד הבריאות חייב לעגן בחוק את הסדר המקצועות הפארה-רפואיים, ואם לא, אסור יהיה לו לתת תעודות הכרה במקצוע. משרד הבריאות, בחוזר מנכ"ל, אכן חדל להעניק תעודות הכרה במקצועות, והיום לצורך העניין, כל אחד מבעלי המקצועות הפארה-רפואיים הללו הוא מי שהוא חושב שהוא אחד מהם. אין יותר תעודות כאלה. המצב נהיה סבוך יותר.
לכן, במקום להשלים את תהליך החקיקה הטוב והנכון של טיוטת החוק שכתב משרד הבריאות במשך שלוש שנים, הוא נחלץ לפעולה מהירה, לקח פלטפורמה חוקית בלתי ראויה ובלתי מתאימה, שהיא פקודת הרופאים, וזאת מונחת היום לפנינו, כדי לבקש להחיל עליה דין רציפות. התהליך אינו ראוי; החוק והפלטפורמה החוקית אינם ראויים. מטעם גורמים במשרד הבריאות נתנו בידי את טיוטת החוק שלהם וביקשו ממני להגיש אותה כהצעת חוק פרטית, כדי שהממשלה תצטרך לעבוד על טיוטת החוק שהיא עבדה עליה; להשלים אותה ולהגיש הצעת חוק מתוקנת, ולא לקחת טרמפ על הצעת חוק שהיא הפלטפורמה הבלתי-ראויה.
לכן אני מבקש שלא להחיל את דין הרציפות על הסעיף הזה. אתם מבינים שלא מדובר פה בעמדה אופוזיציונית, ככזאת, אלא התייחסות עניינית לפקודה הזאת. לכל שאר הסעיפים שעלו לפנינו היום הצטרפנו ונתנו את תמיכתנו, אף שאנחנו אופוזיציה. בעניין הזה אני מבקש התייחסות עניינית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו - חבר הכנסת ראובן ריבלין.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
אתה מוותר. בבקשה, חבר הכנסת ריבלין.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, מדובר בהצעת חוק ממשלתית. חברי הכנסת באים לכאן על מנת לדאוג לאינטרס של הציבור כולו, בדרך כלל מתייחסים לכל חוק בהתאם לתוכנו. אני מוכרח לומר, שאין זה מתפקידה של האופוזיציה למלא את תפקיד הקואליציה ולתמוך בכל הצעת חוק ממשלתית, וראוי שהקואליציה תימצא על מנת לתמוך בעבודתה של הממשלה, ולא תסמוך על האופוזיציה בכל עת ובכל רגע על-ידי כך שתפטור את עצמה מהחובה לקיים גם את המטלה הפרלמנטרית.
מה עוד שאני מוכרח לומר, ששמעתי את דבריו של ידידי המלומד ואיש האשכולות, חבר הכנסת אלדד, אשר עורר ספק בלבי אם יש לתמוך בחוק זה או אם יש צורך להחזירו לממשלה על מנת שתשקול פעם נוספת.
לכן אנחנו נתמוך בהסתייגותו של חבר הכנסת אלדד ונצביע נגד הצעת החוק של הממשלה.
היו"ר קולט אביטל:
זאת אומרת, נגד החלת דין הרציפות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אנחנו בעד ההתנגדות.
היו"ר קולט אביטל:
האם הממשלה רוצה להשיב?
נסים זאב (ש"ס):
הממשלה, אין מי שישיב.
היו"ר קולט אביטל:
האם הממשלה רוצה להשיב בקשר להסתייגות? יושב-ראש הוועדה? יושב-ראש הקואליציה? השר? לא.
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו מצביעים: בעד זה בעד ההסרה; נגד זה נגד ההסרה. זאת אומרת, בעד - אנחנו מצביעים בעד ההתנגדות להחיל את דין הרציפות. מי שמצביע בעד מצביע בעד האופוזיציה, דהיינו – נגד החלת הרציפות. נא להצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 29
בעד הודעת הממשלה – 12
נגד – 7
נמנעים – 1
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם
(תיקון מס' 18) (העסקת אדם במקצוע בריאות במוסד רפואי), התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד- 7, נגד- 12. אני קובעת שההצעה של האופוזיציה נפלה, ואנחנו נחיל על על הצעת החוק את דין הרציפות, והחוק יעבור להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה והרווחה.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק השתלת איברים, התשס"ד-2003 - החלת דין הרציפות על הצעת החוק הזאת. נא להצביע, אם להעביר אותה להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה והרווחה. נא להצביע.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה קריאה ראשונה או דין רציפות?
היו"ר קולט אביטל:
דין רציפות.
הצבעה מס' 30
בעד הודעת הממשלה - 16
נגד - אין
נמנעים - אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק השתלת איברים,
התשס"ד-2003, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד- 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהוחל דין רציפות על הצעת החוק, והיא עוברת להכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת העבודה והרווחה.
אנחנו עוברים להצביע עכשיו על החלת דין רציפות על הצעת חוק שירותי אמבולנס, התשס"ה-2005, כדי להכינה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה. נא להצביע.
הצבעה מס' 31
בעד הודעת הממשלה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק שירותי אמבולנס,
התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 16, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהוחל דין הרציפות על הצעת החוק הזו. היא עוברת לוועדה המוסמכת, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
תם סדר-היום, הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ג בתמוז התשס"ו, 19 ביולי 2006. ישיבה זו נעולה. תודה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:29.