דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ה
ישיבה רמ"א
הישיבה המאתיים-וארבעים-ואחת של הכנסת השש-עשרה
יום רביעי, י"ט באדר ב' התשס"ה (30 במרס 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
תוכן העניינים
דברי יושב-ראש הכנסת בעקבות אישור תקציב המדינה בכנסת 5
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 6
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 7
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 7
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 8
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 8
מזכיר הכנסת אריה האן: 8
שאילתות ותשובות 9
1172. המרות דת 9
1591. רישום ילדים בתעודת הזהות של אמם 9
2053. ילדים פלסטינים חסרי מעמד בישראל 11
2747. הרחבת נתיבי-איילון בשכונת נווה-עופר בתל-אביב 12
2842. פיטורי עובדים בעיריית רמלה 13
1231. הקרנת סרטים בהסעות חיילים 14
2378. הרצאות של אנשי "בצלם" בפני חיילי צה"ל 15
2409. כביש עוקף-זעתרה 16
2423. חיילי הנח"ל החרדי 18
2424. חיילי ישיבות ההסדר 19
2452. קידוחים ללא פיקוח באקוויפר הצפון-מזרחי 20
2503. מפקד פלוגת יצהר 21
2569. בירור עמדותיהם המדיניות של חיילים דתיים 22
2622. איום טילים על אשקלון 22
2669. רעש מבסיס חיל האוויר בתל-נוף 23
2677. מעצרו של תושב מצרי 25
2680. מתחם פיקוד דרום בבאר-שבע 28
2686. תנאי העסקתם של אנשי האבטחה במתקן תע"ש חיפה 29
2722. פרויקט גידור אלקטרוני בהתנחלויות 29
2757. שירות קצינים מצטיינים 30
2765. מחלת הסרטן בקיבוץ נען 32
2780. נהגו של סגן המזכיר הצבאי לשעבר של שר הביטחון 38
2657. קביעת שומות מקרקעין 40
2741. אי-עמידת משפחות בהחזרי המשכנתאות 42
2644. זכאות תלמידים לקבלת החזרי נסיעות 44
2672. התבטאויותיו של מרצה באוניברסיטת חיפה 47
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005 48
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 49
הודעת יושב-ראש הכנסת 55
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005 56
שר התחבורה מאיר שטרית: 56
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), התשס"ה-2005 62
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 62
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 67
אבשלום וילן (יחד): 69
אילן ליבוביץ (שינוי): 72
שר התחבורה מאיר שטרית: 74
דניאל בנלולו (הליכוד): 79
הצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 80
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה): 81
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס"ה-2005 83
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): 83
אהוד רצאבי (שינוי): 86
משה גפני (דגל התורה): 87
הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 87
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): 88
הצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005 90
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 90
זהבה גלאון (יחד): 94
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט): 94
הצעת חוק דיווח על תרומות מחוץ לישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 95
אורי אריאל (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 95
עמרם מצנע (העבודה-מימד): 96
יוסף פריצקי (שינוי): 99
חיים אורון (יחד): 111
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73,) התשס"ה-2005 112
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 112
רשף חן (שינוי): 114
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005 114
שרת המשפטים ציפי לבני: 115
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 116
נסים זאב (ש"ס): 117
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 118
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 119
יעקב מרגי (ש"ס): 120
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005 122
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 123
הצעת חוק סדר-הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005 124
שרת המשפטים ציפי לבני: 124
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 125
נסים זאב (ש"ס): 126
יעקב מרגי (ש"ס): 127
שרת המשפטים ציפי לבני: 128
הודעת הממשלה על שינויים בחלוקת התפקידים בממשלה, על צירוף שרים לממשלה, על הפסקת כהונתם של סגני שרים ועל מינוי סגני שרים 130
שר התחבורה מאיר שטרית: 130
יוסף לפיד (שינוי): 133
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד): 136
שלמה בניזרי (ש"ס): 137
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 140
יוסי שריד (יחד): 140
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 149
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 152
עמיר פרץ (עם אחד): 153
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 157
דוד לוי (הליכוד): 160
אברהם רביץ (דגל התורה): 161
עזמי בשארה (בל"ד): 163
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 166
משה גפני (דגל התורה): 168
רשף חן (שינוי): 171
דני יתום (העבודה-מימד): 174
נסים זאב (ש"ס): 177
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 178
אבשלום וילן (יחד): 179
יצחק לוי (מפד"ל): 180
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 182
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 184
ניסן סלומינסקי (מפד"ל): 186
שר התחבורה מאיר שטרית: 194
רשף חן (שינוי): 200
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 202
סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 202
דברי יושב-ראש הכנסת 204
דברי יושב-ראש הכנסת בעקבות אישור תקציב המדינה בכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי השרים, חברי הכנסת, היום יום רביעי, י"ט באדר ב' התשס"ה, 30 במרס 2005.
הייתי מבקש לפתוח את הישיבה ולומר כמה הערות בקשר לאמש. קודם כול, אני מבקש להביע את התנצלותי בפני נשות הפרוטוקול, הקצרניות, העושות במלאכה במסירות רבה, מבצעות עבודה לתפארת, ומאפשרות לנו ולדורות הבאים לרשום כל מלה הנאמרת כאן, ואשר יכולה לשמש גם לפרשנות חוקים וגם לציון דברים שאמרו מנהיגים כאלה ואחרים, וחברי הכנסת לדורותיהם על מנהיגותם. אני מאוד מודה להן.
גם כאשר אנחנו מדברים על חוק ההסדרים במשק וחוק התקציב היום, גם כשאנעל את כנס החורף של המושב השלישי של הכנסת השש-עשרה, אציין את כל אלה העושים במלאכה, ויבואו על הברכה. אתמול בירכתי מספר לא מועט של אנשים העושים במלאכה בכנסת, ושכחתי, למגינת לבי, לציין את העושים במלאכה הנאמנים, אנשי הפרוטוקול, הקצרניות וכל אותם מפענחים של הדברים הנאמרים בכנסת.
כמו כן, חבר הכנסת טלב אלסאנע ביקש להודיע, כי סיעת רע"ם נמנעה במהלך ההצבעה על חוק ההסדרים וחוק התקציב, אך בהצבעה השלישית על חוק התקציב לא נקלטה הצבעתו של חבר הכנסת אלסאנע. אומנם, הדבר לא משנה את התוצאה, אבל אני רואה לנכון להודיע זאת ולבקש שבפרוטוקול יצוין שחבר הכנסת אלסאנע הצביע כפי שהצביע גם בקריאה שלישית על חוק התקציב.
רבותי חברי הכנסת, אדוני השר הנכבד, נתבקשתי על-ידי הממשלה להוסיף לסדר-יומה של הכנסת שינוי בחלוקת תפקידים בממשלה, צירוף שרים לממשלה, הפסקת כהונתם של סגני שרים ומינוי סגני שרים. סדר-היום של הכנסת נקבע בעוד מועד. אני קובע אותו בכל יום ראשון יחד עם מזכיר הכנסת הנכבד, אריה האן, ומביא אותו בפני מרכז הקואליציה ומרכז האופוזיציה, חבר הכנסת רשף חן, המייצג את כל סיעות האופוזיציה.
שקלנו השבוע, כפי שאנחנו עושים זאת כל שבוע, אם לקיים היום בכלל דיונים, שכן היה חשש בלבנו שהדיונים על התקציב יסתיימו רק סמוך לשעות הבוקר של יום זה. בכל זאת החלטתי לקיים את הדיונים, וגם קיבלתי את הסכמתם, אבל נקבע מראש שביום רביעי, כאשר רבים מחברי הכנסת יהיו עייפים מליל השימורים, וגם רבים מהם יוצאים לשליחויות כאלה או אחרות, והם כבר ביום פגרה כמעט, הסכמנו שסדר-היום לא יהיה כזה שיהיו בו ויכוחים פוליטיים, ונהיה מחויבים בהכרעות ובהצבעות שנושאיהם פוליטיים.
לכן, החלטנו שכל נושא שהוא קונטרברסלי, שהוא לא מוסכם גם על חבר הכנסת רשף חן מטעם האופוזיציה וגם על חבר הכנסת גדעון סער מטעם הקואליציה, לא יבוא לסדר-היום. אתמול, למשל, כאשר ניסחתי את סדר-היום להיום, עלתה הצעת חוק שעברה הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, והתנגדותם של חבר הכנסת רשף חן וחבר הכנסת גדעון סער אילצה אותי להוריד זאת מסדר-היום, שכן הדבר היה כרוך במחלוקת פוליטית בין חרדים לאנשים ששומרים פחות מצוות. זה מה שעשיתי, וכאשר קיבלתי היום לפנות בוקר את בקשתה של הממשלה, הודעתי לה שלא אוכל לעשות זאת בשלב זה. סיעות אופוזיציה, כמו ש"ס, הודיעו לי שהן מתנגדות להבאת נושא חילוף השרים בממשלה.
אני רוצה לציין, שכל הודעה על מינוי סגני שרים אינה מחייבת את הצבעת הכנסת, ולכן אם הממשלה תביא בפנינו היום מינוי כזה, מובן שהמינוי, שמחייב רק הכרזה, לא ייתקל בסירוב מטעמי, שכן אין פה שום עניין במחלוקת או שום עניין שמחייב הצבעה, ואידך זיל גמור.
אני מתנצל בפני חברים, שרואים את עצמם אישית אולי נדחים לארבעה ימים עד אשר הם יאושרו, שכן אם הממשלה תבקש ממני לקיים ישיבה בשבוע הבא או לכנס את הכנסת, לא רק שאיענה לבקשתה - אין לי אפשרות שלא להיענות לבקשתה. הרי כתוב שבפגרה אנחנו יכולים לקיים ישיבה אם הממשלה מבקשת או 20 חברי כנסת דורשים לכנסה.
חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
תודה, אדוני היושב-ראש, רק שאלה. כאשר סיעת האופוזיציה הגדולה ביותר תומכת בתקציב הממשלה ומקבלת ממנה 700 מיליון שקלים, איך נדע מהו קונטרברסלי?
היו"ר ראובן ריבלין:
שאלתך היא שאלה פוליטית טובה. אני לא אחראי מי הוא יושב-ראש האופוזיציה של חברי הכנסת, הם האחראים. האופוזיציה היא במספר חברים מוגדר, המגדירים את עצמם כאופוזיציה. ראש האופוזיציה הוא יושב-ראש הסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה, אלא אם כן למעלה מ-50% מחברי האופוזיציה מבקשים למנות אחר. לכן, חבר הכנסת אלדד, שמעתי את הערתך והיא גם נרשמה, אבל אין לי אפשרות אפילו להגיב עליה, שכן החוק נותן תשובות.
חבר הכנסת ברכה, בבקשה. תאמר את דבריך לרמקול, כי פשוט לא שומעים אותך.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
לא הייתי מעלה על דעתי שהממשלה תביא היום לאישור מינוי של שרים חדשים, כי הדבר צריך להיות בנוכחות ראש הממשלה. ראש הממשלה אתמול התקזז אתי, והוא לא יכול להטעות אותי עד כדי כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא תוכל להצביע, כי אתה מקוזז עם ראש הממשלה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
כן, וגם הוא מקוזז אתי. אני מתאר לי שהוא לא יציג היום שרים חדשים, ולא יצביע בעדם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבטיח לך להפנות את תשומת לבו של מזכיר הממשלה לעובדה שאתה לא יכול להצביע כי אתה מקוזז עם ראש הממשלה, ולכן גם ראש הממשלה מקוזז, אם אתה לא תהיה פה. אני מאוד מודה לך. חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, לנו, בסיעת רע"ם, אין בעיה של קיזוזים. אנחנו, באופן עקבי, לא מתקזזים. בכל אופן – אני לא מתקזז. אני לא זוכר שהתקזזתי פעם עם מישהו. אולי פעם אחת בכל המושב הזה.
אני רוצה להעלות בעיה אחרת, אדוני היושב-ראש. כאשר הממשלה פונה ורוצה להביא דברים חדשים לסדר-היום, או דברים מפתיעים – כגון מינוי שרים וכאלה דברים. האם לא היה ראוי שהנשיאות תתכנס ותשב, ותלבן את הדברים כמו שהיה קודם?
היו"ר ראובן ריבלין:
בלי כל ספק. אני מודיע לך, אדוני, סגן יושב-ראש הכנסת, שלא עולה על דעתי להעלות איזה דבר על סדר-היום בלי שאני אתייעץ אתך. לא התייעצתי אתך, כי לא סטינו כהוא-זה מאותה רשימה שהחלטנו עליה ואישרנו אותה, ואני מקבל את דבריך לא בהבנה אלא בהסכמה ואני שמח שכיוונתי לדעת גדולים, סגן יושב-ראש הכנסת. הרי איך אני אבקש ממך, אם אני בכלל לא מעלה את זה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אז מעלים או לא מעלים את זה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זחאלקה, זו לא תוכנית כבקשתך, שכל מי שנכנס לאולם אני אומר לו מחדש. תברר עם האנשים שהיו כאן.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת:
חוברת החלטות מטעם ועדת הכנסת בענייני חקיקה, בענייני נוהל ותיקון של תקנון הכנסת במושב הראשון ובכנס החורף של המושב השני בכנסת השש-עשרה.
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005. תודה רבה.
שאילתות ותשובות
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת – שאילתות ותשובות. אני מזמין את שר הפנים הנכבד לעלות ולהשיב על שאילתות.
1172. המרות דת
חבר הכנסת אליהו ישי שאל את שר הפנים
ביום י"ט בשבט התשס"ד (11 בפברואר 2004):
מינהל האוכלוסין מנהל רישום של המרות הדת בישראל.
רצוני לשאול:
1. כמה יהודים המירו את דתם בשנים 2000, 2001, 2002 ו-2003?
2. כמה מוסלמים וכמה נוצרים התגיירו באותן שנים?
3. כמה עולים התגיירו בארבע השנים האחרונות וכמה התאסלמו?
תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשנת 2000 - 28 יהודים המירו את דתם. בשנת 2001 – 46, בשנת 2002 – 31, בשנת 2003 - 47 יהודים.
2. 39 מוסלמים המירו את דתם בשנת 2000. בשנת 2001 – 30, בשנת 2002 – 23, בשנת 2003 - 10.
3. לגבי העולים: בשנת 2000 - 46 התגיירו. בשנת 2001 – 67 התגיירו. בשנת 2002 – יהודי אחד התאסלם ו-220 התגיירו. בשנת 2003 - 221 איש שינו את דתם. בשנת 2004 - שני יהודים התאסלמו ו-417 התגיירו. בשנת 2005 – עד כה הרישום מעיד על חמישה אנשים שהתגיירו.
1591. רישום ילדים בתעודת הזהות של אמם
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה שאל את שר הפנים
ביום כ' בסיוון התשס"ד (9 ביוני 2004):
תושבת שגב-שלום טוענת, כי רק שלושה משבעת בניה רשומים בתעודת הזהות שלה, אף שארבעת בניה שאינם רשומים חיים אתה ולומדים בבית-ספר במקום מגוריהם, וכי משרדך מסרב לרושמם, בלי לנמק זאת.
רצוני לשאול:
1. מדוע לא נרשמו שאר בניה של הנ"ל בתעודת הזהות שלה?
2. מה ייעשה בנדון?
שר הפנים אופיר פינס-פז:
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, אני מתכבד להשיב על השאילתא שלך.
1. התושבת של שגב-שלום – שכמובן, שמה נמצא בפני, אני רק שומר על פרטיותה - הינה תושבת מדינת ישראל, אשר ילדה שלושה מילדיה בשטחי האזור, זאת אומרת, בשטחים, כאשר החזיקה תעודת זהות של הרשות הפלסטינית. על כן הם אינם רשומים אוטומטית כילדיה בתעודת הזהות הישראלית.
מקובץ המרשם עולה, כי חמשת ילדיה הנותרים אכן רשומים בתעודת זהותה הישראלית – אלה שנולדו בארץ.
2. הילדים טופלו במסגרת הליך איחוד משפחות עם אמם וקיבלו היתרים בהתאם לנהלים. זאת אומרת, שלפי מיטב ידיעתי הבעיה טופלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
אני רוצה להודות לכבוד השר על שהבעיה נפתרה, ואני שמח שכך היה במקרה הזה. אני יודע, ואני מפנה את תשומת לב אדוני, שהבעיה הזאת היא לא הבעיה היחידה. יש לא מעט אנשים שחיים בכפרים המוכרים והבלתי-מוכרים במשולש, ומסיבות אלה ואחרות שוללים מהם את האזרחות ולפעמים גם את התושבות. אני מבקש שהעניין ייבדק, באמת, באופן כללי ולעומק, והבעיה הזאת לא תטריד יותר את כולנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בבקשה, השר ישיב.
שר הפנים אופיר פינס-פז:
לא נשאלתי שאלה נוספת, אלא חבר הכנסת דהאמשה העיר הערה. הדברים האלה נבדקים ברמה הפרטנית. הם לא יכולים להיבדק ברמה הגורפת, ולכן, כל פנייה כזאת נבדקת, יש פניות שמאושרות ויש פניות שאינן מאושרות, וכל מקום שאתה חושב שנגרם בו עוול או נזק, אתה, כחבר הכנסת, אנא תודיע לי, ואנחנו נבדוק את הדברים האלה בתשומת לב רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה.
2053. ילדים פלסטינים חסרי מעמד בישראל
חבר הכנסת עזמי בשארה שאל את שר הפנים
ביום כ"ד באב התשס"ד (11 באוגוסט 2004):
ב-3 באוגוסט 2004 מסר משרד הפנים לוועדת העלייה והקליטה של הכנסת נתונים על אודות מספר הילדים חסרי המעמד בישראל. הנתונים שנמסרו אינם כוללים את הילדים הפלסטינים חסרי המעמד בישראל.
רצוני לשאול:
1. מה הוא מספר הילדים הפלסטינים חסרי המעמד בישראל?
2. מה הן הסיבות לכך שלא מוענק מעמד לילדים אלה?
תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. בהתייחס לילדים פלסטינים חסרי מעמד בישראל, לא ניתן לאמוד את הנתונים המבוקשים, מאחר שבמשך שנים לא נערכה בקרה על כניסתם לשטחי ישראל של פלסטינים משטחי יו"ש, לאור הגבולות הפתוחים.
כיום יש הליך איחוד משפחות להורים עם ילדיהם עד גיל 12, לשם מניעת הפרדתם.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאילתא מס' 2191 של יעקב מרגי – אזרחות לחברי קהילת הכושים העבריים. הוא ביטל את השאילתא.
שר הפנים אופיר פינס-פז:
אני רוצה לומר שחבר הכנסת מרגי ביטל את השאילתא שלו ולכן אני פטור מלהשיב.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא ביטל. אתה צודק, אני לא שמתי לב.
2747. הרחבת נתיבי-איילון בשכונת נווה-עופר בתל-אביב
חבר הכנסת גדעון סער שאל את שר הפנים
ביום כ"א באדר א' התשס"ה (2 במרס 2005):
פורסם, כי חברת "נתיבי איילון" מתכוונת להרחיב את נתיבי-איילון דרום כך שיעברו 20 מטר מבתי התושבים בשכונת נווה-עופר, וכי החברה לא מתכוונת לבצע פעולות לקירוי הכביש בתוואי החופף לשכונה, דבר שיפגע משמעותית באיכות החיים של התושבים.
רצוני לשאול:
1. האם בחן משרדך את הבעיה?
2. כיצד יפעל משרדך בנושא?
תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. הוועדה המחוזית, כמוסד הסטטוטורי המוסמך להחליט בתוכניות, בחנה את התוכנית על כל היבטיה. בהחלטתה נסמכה הוועדה המחוזית, בין השאר, על הערות לשכת התכנון, הגופים האחרים המעורבים בהכנת תוכניות ואישורן והיועצים העומדים לעזרת הוועדה בעבודתה.
2. תוכנית הדרך המוזכרת מתייחסת לכביש 20 - איילון דרום, ובאה לפתור את בעיית מיקום מסילת הרכבת, כך שתיכנס לתוך רצועת הדרך של כביש איילון, בקטע הגובל בין גשר תל-גיבורים במזרח, מחלף וולפסון במערב ושכונת נווה-עופר בצפון.
התוכנית הטמיעה את האילוצים שנוצרו מההכרזה על בית-הביל"ויים, על-פי חוק העתיקות, כאתר לשימור, על-ידי מנהור הכביש, תוך שמירה על הבית המדובר ויצירת פארק סביבו. הדבר הצריך סטייה מסוימת של תחום הדרך ככל שהתקרבה בחלקה לשכונת נווה-עופר.
התנגדותם של תושבי השכונה והפורומים הירוקים נשמעה והוועדה שקלה את טיעוניהם וטיעוני יזמי התוכנית, קרי, "נתיבי איילון".
על מנת למזער ככל הניתן את הנזק שייגרם לתושבי שכונת נווה-עופר, וכן על מנת לייצר שטח ציבורי פתוח לטובת תושבי השכונה, הורתה הוועדה על תיקון מסמכי התוכנית, כשהתיקון העיקרי מאפשר הארכת קירוי הכביש מזרחה בכ-150 מטר, עד גשר תל-גיבורים, והגדלת השטח הציבורי הפתוח במפלס שמעל, תוך יצירת פארק רציף ובהיקף משמעותי לשימוש תושבי שכונת נווה-עופר והאזור.
עם זאת, באיזון השיקולים הציבוריים השונים, טובת התושבים, נחיצות הפרויקט ודחיפותו וקשיים תקציביים לביצוע מלוא הארכת הקירוי, החליטה הוועדה כי עקרון הקירוי יישמר, אולם יתאפשר לוח זמנים לביצוע - בשלב הראשוני, בעת ביצוע הפרויקט, לחייב את חברת "נתיבי איילון" בתוספת קירוי מיידית באורך של 45 מטר נוספים, כך שייווצר שטח ציבורי פתוח לטובת תושבי השכונה, שבמרכזו בית-הביל"ויים, באורך 225 מטר מתוך 350 מטר המדוברים; בשלב מאוחר יותר - לאפשר את יתרת הקירוי, עד גשר תל-גיבורים, בעת הקצאת מקורות תקציביים לנושא על-ידי המדינה.
2842. פיטורי עובדים בעיריית רמלה
חבר הכנסת אברהם רביץ שאל את שר הפנים
ביום י"ב באדר ב' התשס"ה (23 במרס 2005):
פורסם, כי עיריית רמלה פיטרה עשרות עובדים, למרות פסיקת בית-משפט שקבע כי על העירייה לשלם לעובדים תוספות שכר.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – כיצד יגן משרדך על עובדי העירייה?
תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. נתונים – 23 עובדים עברו שימוע ויפוטרו; כ-80 עובדים זומנו לשימוע לפני פיטורין.
בית-הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת ההסתדרות לדחיית השימועים.
עיריית רמלה ניסתה להגיע לפשרה ואילו ההסתדרות מתנגדת. הרשות מוכנה להיכנס להליך של בוררות על כל המחלוקות אל מול הגורמים במשרד העבודה, וההסתדרות מתנגדת.
2. נראה שצריך להבהיר, כי הרשות נמצאת בתוכנית הבראה ועליה לעמוד ביעדים. כאמור, יש לציין כי היא מוכנה להיכנס להליך של בוררות, אולם העובדים וההסתדרות מתנגדים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר הפנים. אני מזמין בשלב זה את סגן שר הביטחון והעתיד לשמש כשר המקשר מטעם הממשלה. אני כל הזמן קורא לו – אדוני השר, והוא אומר: אני סגן שר. אני אומר לו – תהיה שר והוא עוד יהיה שר.
1231. הקרנת סרטים בהסעות חיילים
חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שר הביטחון
ביום כ"ו בשבט התשס"ד (18 בפברואר 2004):
"מעריב" מיום י"ט בשבט התשס"ד, 11 בפברואר 2004, מדווח כי חיילים מתלוננים על הקרנת סרטים "כחולים" בהסעותיהם.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – מדוע מקרינים סרטים "כחולים" בהסעות חיילים?
3. מה ייעשה כדי שחיילים שאינם מעוניינים בכך לא ייאלצו לצפות בסרטים אלו?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
בשל תקלה לא השבתי עד היום על השאילתא, למרות פרק הזמן הארוך שעבר מאז הוגשה. ברצוני להתנצל בפניך על כך ולהשיבך כדלקמן:
1-3. המידע שהעברת בשאילתא הינו כללי מדי ולא ניתן לבודקו.
ברצוני לעדכנך, כי במסגרת המסמך שהופץ באוקטובר 2003, על-ידי מפקד מפקדת זרועות היבשה, כסיכום הוועדה המטכ"לית שעסקה בקביעת הנחיות לשילוב הראוי, נקבע כי חל איסור על פגיעה בכבוד וברגשות על רקע מין או נטייה מינית או אמונה דתית. עוד נקבע, כי חל איסור על כל דרך העשויה לפגוע בכבוד ו/או ברגשות, לרבות בפרסום, השמעה, אמירה, הצגה, ססמאות, שלטים, ציורים, שירים, הרצאה, אמצעי הדרכה או הסברה. הנחיה זו יצאה לכלל מפקדי הצבא ומחייבת את כולם.
2378. הרצאות של אנשי "בצלם" בפני חיילי צה"ל
חבר הכנסת אריה אלדד שאל את שר הביטחון
ביום ג' בטבת התשס"ה (15 בדצמבר 2004):
ב-5 בדצמבר 2004 פורסם ב"ג'רוזלם פוסט", כי אנשי "בצלם" מרצים על בסיס קבוע בבית-הספר לחינוך של צה"ל בהר-גילה, לפני צוותי הפיקוד של החטיבות השונות, שוטרי מג"ב ומפקדים האחראים על תיאום כניסתם של פלסטינים לשטחי מדינת ישראל.
רצוני לשאול:
1. האם הפרסום נכון?
2. אם כן – האם תופסק תעמולה זו לאלתר?
3. האם יאפשר משרדך גם לנציגי עמותות נפגעי הטרור להופיע בפני חיילי צה"ל?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת אלדד, 1-3. אנשי "בצלם" אינם מרצים כעניין שבשגרה בפני חיילים, אבל הם מוזמנים לעתים רחוקות במסגרת רב-שיח בלבד. יצוין כי אין הדבר בגדר תעמולה, כי אם מפגש שבו מוצגות דעות שונות של גופים שונים.
עוד יצוין, כי אנשי "בצלם" מופיעים בפני קצינים שתפקידם מחייב ממשקים עם האוכלוסייה הפלסטינית.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חבר הכנסת אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
תודה, אדוני. האם שוקלים במערכת הביטחון לשתף את אנשי "בצלם" גם באותן סדנאות שעתידות להכשיר את חיילי צה"ל להתמודד עם הקשיים הנפשיים בפינוי של הילדים בגוש-קטיף?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אני לא בטוח, עם האוזן המוזיקלית שלי, אם אתה מדבר בלשון סגי נהור, אבל אני אגיד לך בצורה ישירה: אני חושב שצריך להכשיר, וזה חלק מההכשרה של החיילים לביצוע משימה יוצאת דופן, לא פשוטה וקשה של ההינתקות, אבל אני לא מעריך שלעניין הזה דווקא אנשי "בצלם" הם האנשים הנכונים.
2409. כביש עוקף-זעתרה
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הביטחון
ביום י' בטבת התשס"ה (22 בדצמבר 2004):
בסיורי בגוש-עציון ב-6 בדצמבר 2004 חזיתי בכביש החדש הנסלל בימים אלה ומחבר בין ירושלים לבין ההתנחלויות נוקדים ותקוע – עוקף-זעתרה.
רצוני לשאול:
1. האם הכביש ממומן מתקציב משרד הביטחון?
2. מה היא העלות התקציבית של סלילת הכביש?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
1-2. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת רן כהן, הכביש שמחבר בין ירושלים לבין התנחלויות נוקדים ותקוע נסלל מתקציב משותף של משרד התחבורה, משרד האוצר ומשרד הביטחון בעלות כוללת של כ-100 מיליון שקלים. בכביש האמור ישתמשו יהודים ופלסטינים כאחד.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. זכותו המלאה של אדוני לשאול שאלה נוספת.
רן כהן (יחד):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני חייב לומר לך – הכביש הזה הוא לא כביש בלעדי. היה כביש שהוביל להתנחלויות האלה וגם ליישובים הערביים. עלות של 100 מיליון שקל, כאשר משרד הביטחון וצה"ל מצויים בצמצומים ובמצוקה כל כך קשה, מאין ההיגיון להשקיע כל כך הרבה כספים על שתי התנחלויות שכל תושביהן מונים כ-2,000 איש, נדמה לי? האם זה בסדר העדיפויות של המיגון של צה"ל, של ההתמקדות בביטחון חיילי צה"ל? זה באמת הגיוני?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
יש לזה היגיון יותר רחב, חבר הכנסת רן כהן. אני בטוח שגם אתה מכיר את ההיגיון הזה, אבל אני אומר שצריך לזכור - ציינתי שלא רק אנשי ההתנחלויות ינועו על הכביש, אלא גם הפלסטינים. צריך לראות את הקטע הזה של זעתרה—נוקדים--תקוע רק כחלק מכביש שהוא הכביש הראשי, בעצם, אשר יחבר בין החלק המרכזי, הצפוני של יהודה, שומרון – נקרא לזה, של הגדה המערבית, לצורך העניין – לחלק הדרומי, וייצור קשר ישיר מרמאללה, יעקוף את ירושלים ממזרח ויוכל להכניס תנועה פלסטינית שלא תעבור בתוך העיר לאזורי יהודה, דרום יהודה וחברון.
לכן, מנקודה זו צריך לראות את החשיבות של הכביש ולא רק מנקודה צרה של שימוש המתנחלים.
רן כהן (יחד):
- - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
כן, לשני המשרדים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רן כהן, אני מכיר ומוקיר את זעתרה ואת תושביה, כמובן, אבל אני רוצה להזכיר לך שבכל זאת, דברי עמוס אשר היה מן הנוקדים בתקוע - זה דבר שהוא במקורות.
רן כהן (יחד):
הכביש נושא את שמו.
היו"ר ראובן ריבלין:
זעתרה מקום חשוב ואנחנו מכבדים את זכויותיהם של אנשים. יש במקורות וגם מבחינה גיאוגרפית היום, הנוקדים אשר בתקוע. תודה רבה. הזכרנו את הנביא עמוס.
אנחנו עוברים לחבר הכנסת אילן שלגי, אשר שאל את השר בשאילתא מס' 2423 על חיילי הנח"ל החרדי. חבר הכנסת שלגי - אינו נוכח; לפרוטוקול.
2423. חיילי הנח"ל החרדי
חבר הכנסת אילן שלגי שאל את שר הביטחון
ביום י' בטבת התשס"ה (22 בדצמבר 2004):
חיילי הנחל החרדי משרתים בצה"ל זה שנים מספר.
רצוני לשאול:
1. כמה חיילים התגייסו לנח"ל החרדי מאז הקמתו וכמה מהם סיימו שירות מלא?
2. מה הם הקריטריונים לקבלת חייל למסגרת זו?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. מאז הקמתו התגייסו לגדוד הנח"ל החרדי 1,172 חיילים. נכון להיום, 495 חיילים מהם סיימו שירות מלא. כ-60% מהחיילים עדיין נמצאים בסוג שירות חובה וטרם סיימו שירותם.
2. קבלת חייל למסגרת הנח"ל החרדי נעשית על פי הקריטריונים המפורטים להלן: א. בוגר ישיבה חרדית, בוגר או עוזב מעמד "תורתו אומנותו", או מתנדב חו"ל חרדי, או משתייך לישיבת "תורת החיים", או משתייך למסלול בני-ישיבות או בעל רקע דתי; ב. ללא רישום פלילי. קיים הליך חריגים באישור סגן ראש מנהל גיוס.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאילתא מס' 2424 - חבר הכנסת שלגי שאל בקשר לחיילי ישיבות ההסדר. אינו נוכח - לפרוטוקול.
2424. חיילי ישיבות ההסדר
חבר הכנסת אילן שלגי שאל את שר הביטחון
ביום י' בטבת התשס"ה (22 בדצמבר 2004):
רצוני לשאול:
1. מה הוא משך השירות הצבאי של חיילי ישיבות ההסדר, ומה הוא משך הזמן שהחייל נמצא מחוץ לישיבה ולובש מדי צה"ל?
2. כמה חיילים התגייסו למסלול ישיבות ההסדר בכל אחת מהשנים 2002, 2003 ו-2004?
3. אילו תקציבים קיבלו ישיבות ההסדר ממשרד הביטחון בכל אחת מהשנים הנ"ל, ומה הוא בסיס החישוב של הקצבות אלה?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. משך השירות הצבאי של חיילי ישיבות ההסדר הינו 48 חודשים. מתוכם, 16-18 חודשים, לפי הישיבה שממנה החייל מגיע, הם הפרק הצבאי במדים, ו-30-32 חודשים, לפי הישיבה שממנה החייל מגיע, מוקדשים ללימודים בישיבה.
2. הגיוס למסלול ישיבות ההסדר בשנים האחרונות הינו כדלקמן: שנתון גיוס 2000 – 987 חיילים; שנתון 2001 – 1,028 חיילים; שנתון 2002 – 1,077 חיילים. שנתון 2003 – 1,270 חיילים; שנתון 2004 – לא ניתן להציג היקף מתגייסים, שכן השנתון מסתיים ב-31 במאי 2005. עד עתה גויסו 1,079 חיילים.
3. להלן התקציבים שהועברו לישיבות ההסדר ממשרד הביטחון (אלפי ש"ח, מחירי 2005): שנת 2002 - 22,040 אלפי ש"ח; שנת 2003 – 22,040 אלפי ש"ח; שנת 2004 - 26,040.
יש לציין כי סכומים אלו הועברו על-ידי האוצר כסכומים ייעודיים לטובת חיילי ישיבות ההסדר.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאילתא מס' 2452 של חברת הכנסת לאה נס: קידוחים ללא פיקוח באקוויפר הצפון מזרחי. אינה נוכחת - לפרוטוקול.
2452. קידוחים ללא פיקוח באקוויפר הצפון-מזרחי
חברת הכנסת לאה נס שאלה את שר הביטחון
ביום י"ז בטבת התשס"ה (29 בדצמבר 2004):
פורסם, כי פלסטינים קודחים בארות מים באזור האקוויפר הצפון-מזרחי ללא פיקוח. על-פי הסכם המים בין הפלסטינים לבין ישראל, יש להגיש בקשה לוועדת המים המשותפת לפני כל קידוח, אך זה לא נעשה. שאיבה מוגברת תפגע ביישובי האזור התלויים באקוויפר הצפון-מזרחי.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מדוע אין פיקוח על הקידוחים?
3. מה ייעשה לאכיפת ההסכם?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1. להערכתנו, בצפון השומרון קיימים כ-134 קידוחים פיראטיים, רובם רדודים מאוד, ועל-פי ההערכה, כמויות המים הנשאבות מקידוחים אלו נעה בין 10 ל-15 מלמ"ק לשנה, רובם לצורכי חקלאות. ההשפעה על האקוויפר הצפוני, בשלב זה, אינה גדולה.
2-3. מתבצעים פיקוח ואכיפה בשטחי B ו-C ופעולות להחרמת ציוד השאיבה בבארות. לאחרונה סוכם, כי יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי תפעל בנוהל בנייה בלתי חוקית נגד קידוחים בלתי חוקיים בשטח B. בנוסף, לפני כחודשיים נחתם פרוטוקול של ועדת המשנה המשותפת של ה- ,JWCושני הצדדים אישרו הריסת תשעה קידוחים פיראטיים בשטחי B ו-C. על-פי עדכון נציב המים, מאז חודשה פעילות האכיפה נבלמו במידה ניכרת הקידוחים הפיראטיים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אורי אריאל שאל את סגן השר שאילתא מס' 2503, בעניין מפקד פלוגת יצהר. חבר הכנסת אריאל אינו נוכח - לפרוטוקול.
2503. מפקד פלוגת יצהר
חבר הכנסת אורי אריאל שאל את שר הביטחון
ביום כ"ד בטבת התשס"ה (5 בינואר 2005):
נטען, כי ב-21 בדצמבר 2004 אמר מפקד פלוגת יצהר לתושבי היישוב, שהוא מתבייש לשמור עליהם, כשנשקו ב"הכנס" ניתק קרוונים ממים וחשמל, איים לירות במי שיתקרב לרכבו ולא רדף אחרי מי ששרף טרקטור של היישוב.
רצוני לשאול:
1. האם הטענות מוצדקות?
2. אם כן – האם יינקטו צעדים כלפי הקצין, ואם כן – אילו?
3. האם החיילים מודעים לסמכויותיהם על-פי הנוהל ביהודה ובשומרון?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. בעניין האמור הגישו המ"פ וסגנו תלונה בגין התנהגותם של האזרחים במקום. מנגד, הוגשה תלונה מטעם תושבי יצהר נגד החיילים שהיו מעורבים בתקרית. בנסיבות אלה, ומאחר שהעניין, על כל נדבכיו, מצוי בחקירת משטרה, לא ניתן בשלב זה למסור התייחסות נוספת. עם קבלת תוצאות החקירה יישקל אופן הטיפול במקרה, אם יהיה צורך בטיפול כאמור.
3. יצוין כי חיילי צה"ל הפועלים באיו"ש מונחים לפעול על-פי חוק בלבד. כל תלונה המעלה חשד לביצוע עבירה על-ידי חייל צה"ל נבדקת באופן יסודי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אפי איתם שאל בשאילתא מס' 2569 בעניין בירור עמדותיהם של חיילים דתיים. אינו נוכח - לפרוטוקול.
2569. בירור עמדותיהם המדיניות של חיילים דתיים
חבר הכנסת אפי איתם שאל את שר הביטחון
ביום ט' בשבט התשס"ה (19 בינואר 2005):
נטען, כי צה"ל עורך בירורים בקרב חיילי סדיר וחיילי מילואים הדתיים בנוגע לעמדתם המדינית.
רצוני לשאול:
1. האם יש הנחיה בצה"ל לבדוק את עמדות חיילים דתיים ו/או חיילים תושבי יש"ע ביחס לתוכנית ההינתקות ולסירוב פקודה?
2. האם שאלות אלו, והתשובות המתקבלות, הן תנאי לקידומם של החיילים?
3. האם התשאול נעשה רק בקרב חיילים דתיים?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. הריני להבהיר כי לא מתבצעת בצה"ל כל בדיקה באשר לעמדותיהם הפוליטיות של חיילים בסוגיות כגון תוכנית ההינתקות ובכלל.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאילתא מס' 2622, של חבר הכנסת יחיאל חזן - איום טילים על אשקלון; אינו נוכח, לפרוטוקול.
2622. איום טילים על אשקלון
חבר הכנסת יחיאל חזן שאל את שר הביטחון
ביום כ"ג בשבט התשס"ה (2 בפברואר 2005):
פורסם, כי פלסטינים הצליחו להבריח ממצרים רקטות בעלות טווח של 20 ק"מ, היכולות לפגוע באשקלון ובסביבותיה.
רצוני לשאול:
1. האם נכון הדבר?
2. אם כן – מדוע לא עצר צה"ל את ההברחה?
3. האם מצויים כיום בידי פלסטינים טילים אחרים, נוסף על ה"קסאם", ואם כן – אילו ומה סיכונם?
4. מה ייעשה בנדון?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-4. לצה"ל אין מידע מהימן על הימצאות רקטות בעלות טווח ירי של 20 ק"מ (רקטות "גראד") בידי הפלסטינים.
בעבר נתפסו רקטות 122 מ"מ על גבי הספינה "קארין A". כמו כן, נעשו כמה ניסיונות להבריח רקטות 107 מ"מ דרך ירדן ועל גבי האונייה "סנטוריני".
קיים קושי בהברחת רקטות "גראד" בגלל אורכן (2.80 מטר) ומשקלן (כ-70 ק"ג).
מכל מקום, לרקטות הללו טווח של 20 ק"מ, עם יכולת דיוק של כ-1% מהטווח. אם הן תגענה לידי הפלסטינים, הן תוכלנה לפגוע מעזה באשקלון, באשדוד ובאופקים. מאיו"ש הן תוכלנה להגיע לרוב ערי מרכז הארץ, לרבות תל-אביב רבתי. ישראל תעשה כל שבכוחה על מנת לנטרל איום מעין זה על העורף הישראלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאילתא מס' 2669 של חבר הכנסת רשף חן: רעש מבסיס חיל האוויר בתל-נוף. נא להשיב, כבוד השר.
2669. רעש מבסיס חיל האוויר בתל-נוף
חבר הכנסת רשף חן שאל את שר הביטחון
ביום ל' בשבט התשס"ה (9 בפברואר 2005):
הובא לידיעתי, כי בשל שינוי בסדרי ההמראה, מטוסים ממריאים מבסיס חיל האוויר בתל-נוף בקרבה רבה לבתי המושב גני-יוחנן ומקימים רעש חריג שאינו עומד בסטנדרטים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מדוע קורה הדבר?
3. האם נבחנו מטרדי הרעש באזור טרם קבלת ההחלטה?
4. מה היא עוצמת הרעש בבתים הקרובים למסלול בעת המראות?
5. האם יוקל סבל התושבים?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת רשף, בבסיס חיל האוויר תל-נוף שלושה מסלולי טיסה עיקריים, שניים מהם בחלקו המזרחי של הבסיס, בקרבת היישובים מזכרת-בתיה וגני-יוחנן, ואחד מהם בחלקו המערבי של הבסיס, בקרבת היישוב בית-אלעזרי. בשנים האחרונות ההמראות והנחיתות של מטוסי קרב הן בכל שלושת המסלולים. השינויים, אם הם קיימים, הם זמניים בלבד, בעקבות סגירת מסלולים לצורך שיפוצם.
נושא הרעש נבחן על-ידי הרשויות המקומיות והמשרד לאיכות הסביבה פעמים רבות בשנים האחרונות, והממצאים מצביעים על ירידה יחסית בהיקף רעש בעת האחרונה. ירידה זו נובעת הן מהקטנת נפח הפעילות של מטוסי הקרב בבסיס והן מפעולות מונעות שמבצע הבסיס מתוך התחשבות ביישובי הסביבה. דוגמה לפעילות כזאת היא, שבכל עת שתנאי מזג האוויר מאפשרים זאת, המראת המטוסים מתבצעת לכיוון דרום ונחיתתם לכיוון צפון, כך שנמנע מעבר מעל היישובים שנמצאים מצפון למסלולים. מדרום למסלול הטיסה אין כמעט יישובים.
לאחרונה שופץ המסלול המזרחי ביותר, ולפיכך היו כמה חודשים של שקט יחסי לתושבי מזכרת-בתיה וגני-יוחנן, ולעומת זאת, רעש רב יותר ליישוב בית-אלעזרי. משחזר המסלול לתפקד כבעבר, קיימת תחושה בקרב התושבים, שהתרגלו לשקט יחסי, כאמור, שהרעש גדול מבעבר, אך לא כך הדבר.
מפקדת הבסיס מקיימת קשר רציף עם התושבים המתגוררים בסמוך, ורק לאחרונה נפגשו מפקד הבסיס וסגנו עם ראש מועצת מזכרת-בתיה כדי לנסות ולסייע לתושבים בהיבט מטרדי הרעש. בכוונת מפקדת הבסיס ליזום פגישה דומה עם ראש מועצת גני-יוחנן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. שאלה נוספת. חבר הכנסת שלגי, השאילתות שלך הועברו לפרוטוקול, אלא אם כן השר יסכים לחזור אליהן.
אילן שלגי (שינוי):
- - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
כן, אני מסכים, אבל נעשה את זה אחר כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאילתא מס' 2677, של חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בעניין מעצרו של תושב מצרי. כבוד השר, בבקשה.
2677. מעצרו של תושב מצרי
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה שאל את שר הביטחון
ביום ל' בשבט התשס"ה (9 בפברואר 2005):
יליד עזה שעקר למצרים, השתקע בעיר נאסר וקיבל דרכון מצרי, הגיע למעבר רפיח ב-17 באפריל 2004 כדי לבקר את אמו המתגוררת בח'אן-יונס. במעבר הוא נעצר במעצר מינהלי שאמור להסתיים ב-30 באפריל 2005.
רצוני לשאול:
1. למה נעצר הנ"ל ומתי ישוחרר?
2. האם הודע למדינת מצרים על מעצרו?
3. האם יוגש נגדו כתב אישום, ואם לא – האם תקוים הצעת השופט הצבאי לשחררו אל מחוץ לגבולות המדינה?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת דהאמשה, ביום 17 באפריל 2004 נעצר מר אחמד סיטה על-ידי גורמי הביטחון והועבר לחקירה, זאת עקב חשד כי הנ"ל מעורב בפעילות לא חוקית. בתום החקירה הועבר עניינו לתביעה הצבאית באזח"ע שברצועת-עזה, לשם החלטה בנוגע להעמדתו לדין, אולם לעמדת התביעה לא ניתן היה להגיש כתב אישום נגד הנדון. על כן, ונוכח המידע המצוי בידי גורמי הביטחון בדבר מעורבותו של הנ"ל בפעילות חבלנית עוינת, הוציא מפקד כוחות צה"ל באזח"ע, האלוף דן הראל, ביום 25 במאי 2004, צו מעצר מינהלי לתקופה בת שישה חודשים נגד הנ"ל, אשר נומק בזו הלשון: "ידוע כי הנדון מעורב בפעילות חבלנית עוינת וקשור להברחות אמצעי לחימה. המידע המצוי ברשותנו מוביל להערכה כי שחרורו יסכן את ביטחון האזור וביטחון הציבור".
יצוין כי אזרחותו המצרית של מר סיטה לא היתה ידועה לחוקריו וכי על-פי מרשם התושבים מדובר בתושב אזח"ע שאינו מחזיק באזרחות נוספת. יובהר, כי הדבר לא צוין על-ידי הנדון עצמו בחקירתו. על כן, בשלב זה לא היתה כל סיבה ליצור קשר עם מי מנציגי הממשל הצבאי ולעדכנם בדבר המעצר המינהלי של האיש.
ביום 31 במאי 2004 הובא עניין המעצר המינהלי של הנדון בפני שופט משפטאי בהליך ביקורת שיפוטית. כמו כן, במסגרת הדיון בביקורת השיפוטית, בעקבות הצעת העצור עצמו, ביום 16 ביוני 2004, התבקשה התביעה הצבאית לבדוק קיום חלופה למעצרו המינהלי, שלפיה תתאפשר יציאתו למצרים לתקופה ארוכה. התביעה הצבאית עדכנה את בית-המשפט בדיון שלאחריו, כי עקב המידע הביטחוני השלילי הקיים נגד הנדון, אין באפשרותה לקבל את הצעתו. לאור זאת אישר השופט ביום 27 ביוני 2004 את צו המעצר על התקופה האמורה בו. בהחלטתו ציין השופט כי "בהתחשב במיוחס לעציר בחומר המודיעיני, השתכנעתי כי לא ניתן בשלב זה להיענות לחלופת המעצר כפי שהציע העציר".
ביום 26 באוקטובר 2004 האריך מפקד כוחות צה"ל באזח"ע את מעצרו המינהלי של הנדון בשישה חודשים נוספים, קרי עד ליום 30 באפריל 2005. בשולי הדברים יצוין, כי לא הוגשו בקשות לערעור על ההחלטות הן בביקורת השיפוטית והן בעיון התקופתי. ביום 17 בפברואר 2005, במהלך הדיון בעיון התקופתי, חידשה באת-כוח העצור, עורכת-הדין פלג, את בקשת מרשה לצאת למצרים כחלופה למעצר מינהלי. בית-המשפט הצבאי ביקש מן התביעה לשקול את הצעת הסניגורית, לאחר שזו תבוא בדין ודברים עם הרשויות הנוגעות בדבר על מנת למצות חלופה אפשרית למעצר מינהלי.
למען שלמות התמונה יובהר, כי אכן נשקלו הדברים בכובד ראש על-ידי גורמי הביטחון הדרושים לעניין, אבל לעמדתם, אין לקבל את הצעתו של העצור, זאת לאור המידע המודיעיני העומד כנגד העצור, המחייב את המשך מעצרו המינהלי לשם נטרול הסכנה העתידית הנשקפת ממנו לביטחון באזור.
לסיכום יצוין, כי נכון לכתיבת שורות אלה קיים צו מינהלי נגד האיש, שתוקפו עד לסוף חודש אפריל 2005. כמו כן, בהתאם לעמדת התביעה הצבאית שאושרה בהחלטות בית-המשפט, אין הרחקת העצור למצרים מהווה חלופה שבה יש כדי למנוע את הסיכון הביטחוני הנשקף ממנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, מכובדי סגן השר, אומנם התשובה מפורטת, אבל יש בה גם חיסרון, לעניות דעתי. הרי אתם לא שוקלים עכשיו את השינוי שחל באזור, ובאזור עזה בפרט. לא רק זה, אלא שכל עוד עניינו של העצור לא נבחן בבית-המשפט מבחינת הראיות, הרי זו נשענת על עמדת התביעה בלבד. אף אחד לא יכול לאשר את הראיות האלה, להכחישן או להתייחס אליהן כהוא-זה.
בנסיבות האלה, כאשר השינויים האלה חלו ובהנחה שהראיות עדיין בבחינה, האם לא ראוי ונכון לשקול עכשיו, בתקופה האחרונה הזאת, את שחרורו של האיש למצרים? הוא נושא דרכון מצרי והוא חי שם ליד קהיר. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
חבר הכנסת דהאמשה, קודם כול, אני לא בטוח שאני אפתיע אותך, אבל אני רוצה לעדכן אותך בסוגיה הזאת שמתעסק בה האיש שבו מדובר, בהברחת אמצעי לחימה. יש מאמץ יתר של ארגוני הטרור בעזה להבריח אמצעי לחימה. הפעילות הזאת היא מאוד אינטנסיבית. מובן שיש מולה מאמץ מתאים כדי לסכל. בעניין הזה, אני צריך לומר שגם מנגנוני הביטחון בראשותו של מוסא ערפאת עושים מאמצים משלהם בתחום הזה. יש לנו טענות גדולות על תחומים אחרים שהם לא פועלים בהם, אבל בתחום הזה של הברחות - הם חשפו כמה מנהרות, וזה בהחלט מסייע למאמץ.
ככלל, התמונה היא בדיוק הפוכה ממה שאתה מנסה לתאר פה, לרבות ההברחות של אמצעי לחימה חמורים. התפרסמה רק לאחרונה ההכחשה, שכבר הועברו טילי נ"מ דרך המנהרות. כל התחום הזה של הברחת אמל"ח הוא כנראה תחום ההתמחות של הברנש הזה שעליו אנחנו מדברים. זה דבר אחד.
דבר שני, הלוא נחוצים שניים לטנגו, ופה מדובר על מצרים. אני עוד לא שמעתי שהמצרים בכלל מוכנים לקבל את הבחור הזה לרשותם.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מדובר באזרח מצרי.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
הוא אזרח מצרי, כן, אבל אני לא בטוח שהמצרים רוצים לקבל אותו. גם זה עוד טעון בירור שעוד לא בדיוק נעשה. מכל הסיבות האלה, אבל בעיקר משום שבעוד כחודש ידון מחדש בית-המשפט בסוגיה שלו, אני מציע להשאיר את זה לשיקוליו של בית-המשפט.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, כבוד סגן השר, שהוא שר לכל דבר, חבר הכנסת זאב בוים.
2680. מתחם פיקוד דרום בבאר-שבע
חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר הביטחון
ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005):
בעיר העתיקה בבאר-שבע, סמוך לתחנת המשטרה, על קרקע חשובה לפיתוח העיר, הוקם פיקוד דרום.
רצוני לשאול:
האם יועתק פיקוד הדרום למקום אחר, ואם כן – מתי?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
על מנת לאפשר את פיתוח העיר העתיקה בבאר-שבע, צה"ל הביע בעבר הסכמה עקרונית לבחינת העתקת מתחם פיקוד הדרום למיקום חלופי בנגב, ובתנאי שהמהלך ימומן מתקציב חיצוני.
2686. תנאי העסקתם של אנשי האבטחה במתקן תע"ש חיפה
חבר הכנסת אליעזר זנדברג שאל את שר הביטחון
ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005):
נודע לי, כי אנשי האבטחה במתקן תע"ש חיפה יועסקו באופן ישיר על-ידי החברה במקום על-ידי חברת כוח-אדם, דבר שלדעתם ירע את תנאי תעסוקתם, וכי במקביל ירד שכרם מכ-25 ש"ח ל-20.2 ש"ח לשעה.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים?
2. אם כן - מדוע הוחלט להוריד את שכרם של אנשי האבטחה בעת העברתם לחברת כוח-אדם?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. עקרונית, חברת תע"ש אכן החליטה לצמצם את עלויות הניהול של מערך האבטחה של החברה באמצעות העסקה ישירה של עובדי מערך האבטחה. הנושא עוגן בהסכם קיבוצי מיוחד עם ההסתדרות: הפחתת עלויות שכר של עובדי מערך האבטחה נגזרת מהפחתת עלויות השכר של כלל עובדי תע"ש על-פי תוכנית ההבראה.
2722. פרויקט גידור אלקטרוני בהתנחלויות
חבר הכנסת רן כהן שאל את שר הביטחון
ביום י"ד באדר א' התשס"ה (23 בפברואר 2005):
נודע לי, כי משרדך הוציא מכרז לפרויקט גדר אלקטרונית היקפית סביב היישובים יצהר, הר-ברכה, תקוע, נוקדים ושדה-בר, בתקציב של 12 מיליון דולר.
רצוני לשאול:
1. האם הנתונים נכונים, ואם כן – באיזה שלב המכרז עומד?
2. האם ההגנה האלקטרונית נובעת מסירובם של היישובים לגידור ולהגנה פיזיים?
3. מה הוא המקור התקציבי לפרויקט, והאם הוא ימומן על-ידי צה"ל?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-3. במסגרת השב"מ - שטח ביטחוני מיוחד - ניתן פתרון טכנולוגי מתכלל לגילוי חדירה ליישובים ושליחת התרעה בזמן אמת לגורמי הפיקוד והיירוט.
חברת "מוטורולה" זכתה במכרז לביצוע העבודה ביישובים הר-ברכה, יצהר, נוקדים, תקוע, שדה-בר וכפר-אלדר. עלות הפרויקט היא כ-18 מיליון ש"ח. חשוב לציין שעלות השב"מ הטכנולוגי נמוכה יותר משב"מ הנדסי.
עוד יצוין, כי השב"מ הטכנולוגי מבוצע ביישובים שבהם התהליך החוקי לאישור החלופות האחרות מורכב יותר, ביישובים שבהם לא קיימת גדר וכן ביישובים שהתנגדו לשב"מ הנדסי.
תקציב השב"ם הינו ממקורות משרד האוצר.
2757. שירות קצינים מצטיינים
חברת הכנסת אראלה גולן שאלה את שר הביטחון
ביום כ"א באדר א' תשס"ה (2 במרס 2005):
הובא לידיעתי, כי קצינים זוטרים מצטיינים אינם ממשיכים בשירות הביטחון מפאת התעלמות והבטחות שווא בנוגע ליציאתם ללימודים ולקידומם בדרגה, כאשר קצינים שזכו לחוות דעת ולמדדים סוציומטריים נמוכים, נשארים בתפקידם בטענה שעלות פיטוריהם גבוהה.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים, ואם כן – האם הם מטופלים?
2. כיצד מטפחים קצינים מצטיינים המעוניינים להמשיך בשירותם, ומה הם הקריטריונים ליציאתם ללימודים?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
1. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת גולן, ראשית אציין כי הטענה המוצגת בשאילתא אינה נכונה. קצינים מצטיינים המעוניינים בהארכת שירותם מובאים בפני ועדה חילית, שבמסגרתה נבחנים נתוניהם, קרי המלצות מפקדיהם, חוות דעת תקופתיות, מדדי סוציומטריה ופירוט מסלול שירותם.
2. הקריטריונים ליציאה ללימודים הם נתוני איכות גבוהים וביצוע תפקידים במסלול הליבה של החיל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חברת הכנסת גולן, אם יש לגברתי שאלה נוספת.
אראלה גולן (שינוי):
אדוני יושב-ראש הכנסת, סגן השר, תודה על התשובה. אני מקווה שהיא אכן נכונה, ומי שהעלה את השאלה הזאת טעה.
הייתי רוצה לחדד את שאלתו של חבר הכנסת אלדד, אבל הפעם לא בלשון סגי נהור ולא בקשר לארגון "בצלם". נמסר לי שחיילים, חלקם גרים בגוש-קטיף, עוברים סימולציות קשות מאוד בקשר לנושא ההתנתקות, וזאת ללא הכוונה פסיכולוגית. הייתי רוצה לדעת אם זה נכון, ואם זה נכון, מתי עשויים, מתי עלולים, מתי עומדים ומתי מתכוונים לתת להם הכוונה שכזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
האם מבחינת הפרוצדורה השאלה השנייה שלה בסדר?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, היא צריכה לנבוע מהשאלה הראשונה.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
ובכל זאת אני אענה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת גולן, כל שאילתא שאינה שאילתא בעל-פה, שבה השואל יכול אחר כך להרחיב - שאילתא בכתב היא שאלה שהשר התכונן אליה, והשאלה שלך צריכה לנבוע מהשאלה המקורית. כמובן, אני לא אחסום את סגן השר, שהוא שר לכל דבר, מלהשיב לך, אבל לא מוטלת עליו חובה כזאת.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אני בכל זאת אענה, מכיוון שאני במקרה – או בעצם לא כל כך במקרה - שותף לדיונים השבועיים לגבי ההיערכות לביצוע תוכנית ההינתקות. בין השאר עולה שם העניין של היערכות כוחות הביטחון, שכוללת גם את המשטרה, את מג"ב וגם את חיילי צה"ל. יש מערכת סדורה - על-פי גאנט, מסודר מאוד - של מערך אימונים והשתלמויות, שכוללות את הצד הפסיכולוגי של העניין, את ההכנה הנפשית ואת הדרך הנכונה להתנהג במצב חיכוך כזה שעתיד להיות.
ייתכן שאת אולי מציגה תחושה של חוסר בתחום הזה של ההכנה הפסיכולוגית, כשהתהליך הוא בעיצומו. ייתכן מאוד. אבל אין ספק שהתוכנית כוללת הכנה נפשית רצינית ביותר, כי זה בעצם נדרש לא פחות מאשר כל ההכנות האחרות במקרה המיוחד הזה של המבצע המורכב הזה, שנדמה לי שלא היה כדוגמתו במדינת ישראל לפני כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לסגן השר.
2765. מחלת הסרטן בקיבוץ נען
חבר הכנסת דני יתום שאל את שר הביטחון
ביום כ"ח באדר א' תשס"ה (9 במרס 2005):
לאחרונה פורסם בתקשורת, כי תושבי קיבוץ נען טוענים שקרינה חריגה הנפלטת זה עשרות שנים ממתקן אנטנות של צה"ל בקרבת היישוב היא הגורם העיקרי למחלת הסרטן שבה לקו 56 מחברי הקיבוץ.
רצוני לשאול:
1. האם המידע נכון?
2. אם כן – כיצד יטפל משרדך בטענות חברי הקיבוץ?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
1-2. אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת דני יתום, במחנה-שורה, סמוך לקיבוץ נען, יש כ-30 אנטנות. רוב האנטנות נמצאות במקומן משנות ה-50, חלקן הוצב כמה שנים לאחר מכן, על-פי הצורך המבצעי. האנטנות משרתות את כלל יחידות צה"ל. רמות הקרינה במחנה-שורה נבדקות מדי שנתיים. הבדיקה האחרונה של צה"ל נעשתה באוקטובר 2004. רמות הקרינה עומדות בתקן הבריאות הבין-לאומי ובסף הבריאות של המשרד לאיכות הסביבה.
בהתייחס לשאלת העתקת האנטנות, סוכם בדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות
בכנסת, שהתקיים ב-1 במרס 2005, כי בתוך חודשיים יוצגו לוועדה הנושאים הבאים: 1. תוצאות סקר בנושא הנערך בראשות פרופסור ריכטר; 2. תוכנית צה"ל להעברת האנטנות הסמוכות לקיבוץ נען ומשמעות העתקתן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יתום, האם יש שאלה נוספת?
דני יתום (העבודה-מימד):
אדוני סגן השר - עוד מעט שר, בהצלחה - עדיין על-פי האינפורמציה יש בקיבוץ נען מספר בלתי סביר של חולי סרטן, 56 חולים, שרובם הגדול מתחת לגיל 40. בימים האלה אנחנו מתוודעים לכך שהולכת ומוקמת קריית-חינוך גדולה בין נען לסתריה, בקרבה רבה מאוד לאותו מתקן. מהידיעות המגיעות אלי אני למד שהורים רבים מאוד מהססים, ויש כאלה שהחליטו שלא לשלוח את ילדיהם ללמוד באותה קריית-חינוך. מה עוד צריך לקרות על מנת שמערכת הביטחון תגיע למסקנה שדי עם הבדיקות, ולמרות העלויות הכבדות ונוכח העובדה שהקרבה הזאת למתקן מסכנת את בריאותם של אנשים, יש להזיז משם את המתקן? יותר קל להזיז את המתקן מאשר להזיז את קיבוץ נען.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, כבוד השר.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אני מקווה שאכן כך לגבי ההשוואה בין המתקן לבין הקיבוץ. אגב, נדמה לי שהיישוב הסמוך הוא סתריה.
דני יתום (העבודה-מימד):
אני בכלל חושב שזה סתָריה.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
נשמע לי מוזר. אני לא יכול להגיד לך שבדקתי את זה, אבל באוזן שלי סתריה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
נדמה לי שאין מלה כזאת בערבית סתריה. אין דבר כזה. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, יש מלה בערבית סתריה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
סיתרה זאת מלה מהתנ"ך.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
נדמה לי שסתריה זה סוג של עץ, אבל אני לא בטוח במאה אחוז.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
חבר הכנסת דני יתום, אני מציע שתקשיב טוב לתשובה, אני חושב שבתשובה על השאילתא גם טמון הפתרון. כי דיברנו אומנם על תוצאות סקר שממתינים לו, זה לפי החלטות של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אבל גם אמרתי: תוכנית צה"ל להעתקת האנטנות הסמוכות לקיבוץ נען ומשמעות העתקתן. זאת אומרת, יש כוונה, הולכים להציג תוכנית כזאת, ולכן הפתרון, אני מקווה, יבוא במהרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. האם כבוד השר מסכים לעבור ולחזור לשאילתות 2423 ו-2424 של חבר הכנסת שלגי?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שלגי שאל על חיילי הנח"ל החרדי - בבקשה, אדוני.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
(קורא את התשובה על שאילתא מס' 2423, ראה לעיל)
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חבר הכנסת שלגי.
אילן שלגי (שינוי):
ראשית, אני מבקש לברך את סגן השר לקידומו לשר. אני מקווה שהמינוי הזה יאושר בכנסת בקרוב.
אני כמובן תומך בגיוסם של חיילים חרדים למסגרת הנח"ל החרדי, כל עוד אין גיוס מלא שלהם למסגרות הרגילות בצה"ל, ומעודד זאת. שאלתי הנוספת, אדוני, מאחר שהחיילים האלה נתקלים ביחס עוין ומתנכר בקהילות שלהם, איך צה"ל מסייע להם להתמודד עם המצב המיוחד הזה?
משה גפני (דגל התורה):
חיכיתי במתח לראות מה תגיד, מה תמציא עכשיו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני, אתה רוצה להצטרף לשאילתא של חבר הכנסת שלגי?
משה גפני (דגל התורה):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אני קודם כול רוצה לכפור, אני לא יודע אם יש לך ידע אישי בעניין, אדרבה, אני אשמח לשמוע, אולי אתה קצת מתבלבל, כי יש יחידות מיוחדות במגזרים שמשרתים בצבא שהם מגזרים יוצאי דופן מבחינת השירות, ששם יש בעיה כזאת, אני מתכוון בעיקר למגזר המיעוטים, ובמיוחד לחיילים מוסלמים ונוצרים. אתה עושה גזירה שווה, כאילו מובן מאליו שאם מי שבא מהמגזר החרדי, "רחמנא ליצלן" - כמובן במרכאות כפולות ומכופלות - מתגייס לצבא, מייד מוקיעים אותו בקהילתו. אני לא מכיר את הדבר הזה - - -
משה גפני (דגל התורה):
זה שקר מוחלט, אדוני סגן השר. מהיכן הוא מכיר בכלל את המגזר החרדי?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אתה מתפרץ למיקרופון פתוח.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני, השר אומר בדיוק את מה שאתה צועק, תן לו לומר את דבריו.
אילן שלגי (שינוי):
אני לא רוצה להיסחף, אבל הזמן - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מאה אחוז, הזמן הוא זמן של חבר הכנסת שלגי, והשר יענה רק לחבר הכנסת שלגי.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
חבר הכנסת שלגי, קודם כול, אני רוצה לומר לך שאנחנו לא מכירים סוג כזה של חרמות או נידויים, חס וחלילה. שנית, אני מכיר תופעה הפוכה, של התגברות הגיוס ושל עידוד רבנים. לגבי בני-ישיבות - יש בני-ישיבות ברמות שונות, בעלי יכולות שונות. יש הידברות בין צה"ל לבין הרבנים, והדבר נעשה בעצה אחת עם הרבנים. אני לא צריך להגיד לך מה מעמדם של הרבנים בקהילות החרדיות, ואחרי שסמכו את ידיהם - אני חושב שאתה צריך לבדוק עוד הפעם את האינפורמציה שבידך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אדוני השר ישיב על שאילתא 2424 של חבר הכנסת אילן שלגי בעניין חיילי ישיבות הסדר.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
(קורא את התשובה על שאילתא מס' 2424, ראה לעיל)
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חבר הכנסת שלגי.
אילן שלגי (שינוי):
ברשות היושב-ראש, אני מבקש לומר, שקודם לא התייחסתי להערות שהיו כאן כי לא רציתי לסחוב את השאילתא הקודמת לכיוון של התנצחות. המידע שיש לי הוא לא מתוך חיים בקהילה הזאת, אלא מתוך דברים שעולים בתקשורת. מובן שלא מדובר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו מכבדים את זכותך לשאול כל דבר שאתה רוצה לשאול, ולא להיגרר לדברים כאלה או אחרים.
אילן שלגי (שינוי):
שאלתי, אדוני, היתה לגבי תופעות כאלה. לא השוויתי למגזרים אחרים ואינני מדבר על כולם, השאלה שלי היתה אמיתית: האם מסייעים לחיילים האלה?
אשר לשאלתי זו בנושא חיילי ההסדר - לאחרונה שמענו, גם בוועדת החוץ והביטחון, הדברים גם היו בתקשורת, שצה"ל שוקל לפזר את חיילי ההסדר בתוך הפלוגות והגדודים כך שלא יהיו במחלקות נפרדות. נודע גם שהיו לחצים על צה"ל ועל ראש אכ"א, שיזם את המהלך הזה לפני שנים, עוד בתפקידו הקודם, לדחות את ביצוע הראורגניזציה הזאת עד לאחר ההתנתקות. אני שואל את אדוני, היכן עומד הנושא הזה כיום?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אדוני השר, בבקשה.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
א. לגבי העניין הראשון, אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת שלגי, אם יש בידיך – אומנם אנחנו מעריכים את התקשורת, מקומה בחיינו ידוע, אבל אני לא רוצה לשמוע מהתקשורת, אם לך יש ידיעות פרטניות על בעיות מהסוג הזה, תביא ונבדוק אם צריך ואיך לסייע.
אשר לתוכנית של ראש אכ"א, היא שרירה וקיימת, לפזר, גם הרציונל נכון לדעתי, כיוון שמדובר בדרך כלל בקבוצות שהן קבוצות איכות מבחינת היכולת של האנשים, רמתם וכדומה, נכון יהיה אם לא יקבצו אותם ביחידות, כפי שהיה עד עכשיו, אלא יהיה פיזור מסוים; לא פיזור כזה שיהיה פיזור, נקרא לזה אטומי, שכל אחד לנפשו ברחבי צה"ל, אבל אפשר ליצור קבוצות-קבוצות, כך שבצד אחד ישמרו תוך כדי השירות על הייחוד שלהם וגם על הצרכים בתחום הדת, ומצד שני ודאי שנוכחותם בקרב היחידות בצה"ל יכולה לשפר בהרבה מובנים את תפקוד היחידות ואת הלכידות החברתית ביחידות.
התוכנית הזאת קיימת, היא נדונה עכשיו. היתה באמת גם התנגדות. זה רק טבעי ששינוי - כל שינוי - הוא אף פעם לא נוח וגורם להתנגדות ראשונית כמעט טבעית, אבל אני חושב שראש אכ"א בסופו של דבר יעמוד על תוכניתו, והתוכנית הזאת תצא לפועל - רצוי כמובן בעזרה ובסיוע ובהסכמה של הרבנים של הישיבות, ואני חושב שאנחנו מגיעים בקרוב להסדר בעניין.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לסגן שר הביטחון. כבוד סגן השר ישיב על שאילתא מס' 2780 - כבר הודעתי, חבר הכנסת חמי דורון לא נוכח, לפרוטוקול, ואחרי כן חזרתי לשלגי.
2780. נהגו של סגן המזכיר הצבאי לשעבר של שר הביטחון
חבר הכנסת חמי דורון שאל את שר הביטחון
ביום כ"ח באדר א' התשס"ה (9 במרס 2005):
לפני כחצי שנה השתחרר סגן המזכיר הצבאי של שר הביטחון, וכיום הוא אזרח ומנכ"ל מרכז פרס לשלום. נודע לי, כי נהגו הוא חייל במדים.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – האם יש עוד מקרים של אנשי צבא לשעבר אשר נהגיהם כיום הם חיילים?
3. כיצד יפעל משרדך בנושא?
תשובת סגן שר הביטחון זאב בוים:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
1-2. הריני לעדכנך כי הנהג של מנכ"ל מרכז פרס לשלום אינו חייל בסדיר.
3. לא ידוע לנו על מקרים שבהם אנשי צבא לשעבר מפעילים נהגים שהם חיילים בשירות חובה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מקווה, ואני גם בטוח, שזו הפעם האחרונה שאדוני מופיע כסגן שר, ובפעם הבאה כשיעלה לדוכן - יעלה כשר.
אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יושב-ראש ועדת הכלכלה יעלה ויבוא על מנת להציג - - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
אחר כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
סליחה. שאילתות - סגן שר הבינוי והשיכון ישיב על שאילתות. חבר הכנסת רשף חן נמצא פה? נמצא. חבר הכנסת יצחק כהן לא נמצא פה, אז זאת שאילתא אחת, ואחרי כן סגן השרה גם הוא ישיב. גפני ישנו פה וזחאלקה ישנו פה. כבוד סגן שר הבינוי והשיכון - חבר טוב - חבר הכנסת אלי בן-מנחם, סגן השר, ישיב על שאילתא מס' 2657 של חבר הכנסת רשף חן: קביעת מחירי שמאות. בבקשה.
2657. קביעת שומות מקרקעין
חבר הכנסת רשף חן שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום ל' בשבט התשס"ה (9 בפברואר 2005):
הובא לידיעתי, כי סמנכ"ל בכיר לאכלוס במשרדך נוהג לקבוע לבנקים למשכנתאות, ודרכם ללקוחותיהם, תעריף מרבי לשומת מקרקעין לזכאי משרד השיכון.
רצוני לשאול:
1. האם הידיעה נכונה?
2. אם כן – מה הוא מקור הסמכות החוקית לעשות כן?
3. מה הוא ההיגיון בקביעת תעריף כאמור?
4. מדוע לא נעשה שימוש בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ובמנגנוניו למטרה זו?
סגן שר הבינוי והשיכון אלי בן-מנחם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת רשף חן:
1. נושא קביעת התעריפים לשמאים לדירות הנרכשות על-ידי זכאי משרד הבינוי והשיכון מצוי באחריותנו, וזאת מכוח סמכות המשרד לטפל במכלול הסיוע בדיור לזכאים, על כל מה שכרוך בכך.
2. התעריף המתעדכן מעת לעת מאפשר לבנקים לקבל שומות ברמה המקצועית הנדרשת לצורך מתן הלוואות תקציביות והלוואות מכספי הבנקים. קיים היצע מספיק של שמאים מוסמכים המוכנים ומבצעים את השומות לשביעות רצונם של הבנקים ושל הזכאים.
3. התעריף המרבי מתייחס לסקטור מצומצם, כלומר, לסקטור הזכאים לסיוע בדיור ולא לכלל סקטור הנדל"ן.
בזמנה הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא על-ידי לשכת השמאים. העתירה נדחתה על-ידי בית-המשפט העליון.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חבר הכנסת רשף חן, שאלה נוספת.
רשף חן (שינוי):
אדוני, אני רק רוצה להבין שקיבלתי את התשובה הנכונה. אתה לא מסוגל להצביע בפני על איזה מקור חוקי, למעט הטענה שהמשרד שלכם מטפל בנושא. אין איזה חוק, תקנה, החלטת ממשלה - איזה משהו שעליו אפשר להצביע ולהבהיר למה אתם לא משתמשים בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, שחוקק בכנסת הזאת וכולל מנגנונים ברורים לפיקוח על מחירים.
סגן שר הבינוי והשיכון אלי בן-מנחם:
אני עניתי לך. אמרתי לך שמכוח החוק - ואם אתה רוצה שאני אחזור על התשובה, אני אחזור על התשובה. אמרתי לך כך, כל נושא התעריפים לשמאים נמצא בסמכות משרד הבינוי והשיכון מכוח סמכות המשרד לטפל במכלול הסיוע בדיור לזכאים. לא ידעתי שאתה מתכוון שאני אבוא ואסמן לך את הדף ואת החוק. אם אתה רוצה תשובה יותר מפורטת - אני אשמח להעביר לך את זה בכתב.
רשף חן (שינוי):
כן. אני אשמח מאוד אם תוכל להצביע בפני על מקור סמכות.
היו"ר ראובן ריבלין:
רק רגע, זה לא דו-שיח. הוא יגמור את השאלה, אתה תענה לו ואחרי זה הוא ישאל בכתב מה שהוא רוצה. בבקשה.
רשף חן (שינוי):
זה בסדר גמור, זאת בדיוק שאלת השלמה. אם המשרד מסוגל להצביע בפני על מקור סמכות קונקרטי ולא ככה סמכות כללית - אני מאוד אשמח לקבל את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. נא לשבת.
סגן שר הבינוי והשיכון אלי בן-מנחם:
אני אעביר לך בכתב.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. סגן השר ישיב על שאילתא של חבר הכנסת יצחק כהן - הנוכח באולם - שאילתא מס' 2741, בעניין אי-עמידת משפחות בהחזרי המשכנתאות.
2741. אי-עמידת משפחות בהחזרי המשכנתאות
חבר הכנסת יצחק כהן שאל את שר הבינוי והשיכון
ביום כ"א באדר א' התשס"ה (2 במרס 2005):
פורסם, כי עשרות אלפי זוגות מפגרים בתשלומי המשכנתה; 11,000 מהם עלולים לאבד את ביתם, ולפי ההערכות משרדך המצב מחמיר, אף שלכאורה תנאי המשכנתאות הוטבו.
רצוני לשאול:
1. האם הדברים נכונים?
2. אם כן – מדוע לא הביאה הטבת תנאי המשכנתאות לירידה במספר החייבים?
3. מה ייעשה כדי שמשפחות לא יאבדו את ביתן?
סגן שר הבינוי והשיכון אלי בן-מנחם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת יצחק כהן -
1. לצערי, הפרסומים נכונים. יש כיום עשרות אלפי משפחות המתקשות בהחזרי משכנתה. כ-60% מהמשפחות היו זכאי משרד השיכון בעת מימוש המשכנתה. עיקר הפיגורים הם בגין הלוואות מכספי בנק.
2. יצוין, כי תנאי המשכנתאות התקציביות לא שופרו, אלא הורעו בחלקן בגין ביטול המענקים. הריבית על ההלוואות הבנקאיות פחתה, אלא שהפחתה זו חלה רק על מי שקיבל - חבר הכנסת מצנע - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יצחק כהן, הרי הוא עונה לך.
סגן שר הבינוי והשיכון אלי בן-מנחם:
אתה שומע? אני רוצה גם לראות אותך כשאני עונה לך.
הריבית על ההלוואות הבנקאיות פחתה, אלא שהפחתה זו חלה רק על מי שקיבל הלוואות בנקאיות לאחרונה.
3. המשרד פועל בכמה מישורים כדי להביא למצב שבו משפחות שנקלעות לקשיים לא יאבדו את ביתן. בין הפעולות שננקטות על-ידי המשרד: הגבלת שכר הטרחה לעורכי-הדין העוסקים מטעם הבנקים בתיקי הפיגורים ובכינוס הנכסים של חייבים; הגבלת ריבית פיגורים לכל מי שנקלע לקשיים בהחזר, כך שריבית הפיגורים תחול רק על יתרת החוב שבפיגור ולא על סכום הלוואה המקורי. היום הריבית היא על סך כל המשכנתה; מהלך משותף של המשרד יחד עם האוצר ובנק ישראל כדי שהבנקים יתחילו בטיפול משותף יחד עם הלווים בבעיה שנוצרה מייד עם הפיגור הראשון; מבחינת הלווים, המשרד שוקד בימים אלו על הכנת דפי הסבר שיחולקו לכל מי שעומד לקחת משכנתה ולמי שיש לו קושי בהחזרי המשכנתה, וזאת כדי לייעץ לו כיצד לכלכל מעשיו ובכך להעלות את המודעות בקרב הציבור הרחב.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חבר הכנסת יצחק כהן, שאלה נוספת.
יצחק כהן (ש"ס):
תודה לך, אדוני סגן השר. בתור מי שמכיר את הרגישות החברתית שלך אני רוצה לומר לך, שהממשלה, שכבודו מכהן בה כסגן שר, לפני שהתחלת לכהן בה כסגן שר, ביטלה את כל המענקים לזוגות צעירים. זה אילץ זוגות צעירים ללכת לבנק לבקש הלוואה משלימה, כאשר מראש היה ידוע שזה כישלון, שהם חדלי פירעון. זה היה ברור.
אז אני מבקש לדעת אם אתה כסגן שר תפעל להחזרת המענקים לזוגות האומללים האלה, כדי שלא יהיה מצב כמו של אלפי משפחות שנמצאות כרגע בהוצאה לפועל ולמעשה הפכו להיות מה שנקרא חסרות קורת-גג.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. בבקשה.
סגן שר הבינוי והשיכון אלי בן-מנחם:
ידידי הטוב, חבר הכנסת יצחק כהן, אתה הרי יודע את דעתי. אתה יודע שהצטרפנו לממשלה כדי לחזק את הממשלה בכל מה שקשור להתנתקות. כל השינויים שנעשו לרעה ופוגעים בשכבות החלשות - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא מבקש לנתק את המשפחות האומללות מהמשכנתאות.
סגן שר הבינוי והשיכון אלי בן-מנחם:
כל ההרעות בתנאים, לצערי, נעשו. הלוואי שהייתי יכול להבטיח לך שאנחנו נחזיר את זה למצב הקודם. אנחנו מנסים, אנחנו יושבים עם האוצר הרבה מאוד פעמים, אנחנו נאבקים על החזרת המענקים לצפון, לנגב ולגליל, כדי לעודד שם את המשק ולעזור לזוגות הצעירים. אני לא מבטיח לך. אני יכול רק להבטיח לך שאנחנו משתדלים לעשות את המקסימום כדי להקל על השכבות החלשות ועל הזוגות הצעירים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לסגן השר אלי בן-מנחם. אני מזמין את סגן שרת החינוך, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, לבוא ולענות על שאילתות רגילות, והראשונה שבהן היא שאילתא מס' 2644, של חבר הכנסת משה גפני, בעניין זכאות לקבלת החזרי נסיעה לתלמידים.
2644. זכאות תלמידים לקבלת החזרי נסיעות
חבר הכנסת משה גפני שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום כ"ג בשבט התשס"ה (2 בפברואר 2005):
ב"יתד נאמן" מיום ד' בשבט התשס"ה, 14 בינואר 2005, פורסם כי משרדך הודיע להורים רבים שכתובתם אינה חוקית לצורך זכאות לקבלת החזרי נסיעות של ילדיהם.
רצוני לשאול:
1. בכמה תלמידים מדובר, כמה מהם בחינוך הכללי וכמה בחינוך המוכר שאינו רשמי?
2. כמה כסף נחסך בגין הפסקת התשלום?
3. מדוע לא מוכרות כתובות אלו לעניין הסעות?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור:
כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, השאילתא באה בעקבות מאמר שהיה בעיתון "יתד נאמן" לגבי - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני גם כותב את העיתון וגם קורא אותו.
משה גפני (דגל התורה):
לא נכון.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא כותב? אז רק חבר הכנסת פרוש כותב אותו?
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור:
זה "המודיע".
משה גפני (דגל התורה):
לא. "יתד נאמן" איננו עיתון מפלגתי; הוא חברה בע"מ, לא כמו "המודיע".
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי. בבקשה. על כל פנים, שואל.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור:
הוא שואל מהנאמר בעיתון, שהורים רבים שהכתובות שלהם אינן חוקיות, לא מקבלים החזרי נסיעות לבתי-ספר לילדים שלהם.
קודם כול, אנחנו, משרד החינוך, כמובן לא קובעים מה זו כתובת חוקית ומה איננה כתובת חוקית. יש תוכנה במשרד, משום מה יש לה שם באנגלית – GIS, ולפי התוכנה הזאת מכניסים וקובעים את כל הוצאות הנסיעה לילדים זכאים. התוכנה הזאת מקבלת את הנתונים גם ממצבת התלמידים וגם מבתי-הספר, המיקום של בתי-הספר והמוסדות, כדי שיראו את המרחקים. אחר כך מצליבים את המידע הזה עם מרשם התושבים.
עשינו בדיקה של הדבר הזה. מי שאין לו דבר בדוק, או נתונים לא מדויקים - המינהל והמשרד מקפידים לעשות כל דבר יחד עם ההורים כדי לקבל את הכתובת המדויקת. אין לנו שום עניין לחסוך כסף. כל הדאגה היא ששום תלמיד לא ייפלט מן התוכנה, וגם באזורים שבהם אין כתובות ברורות, גם שם כל הילדים מקבלים את כל הכסף המגיע להם.
אני אקבע חד-משמעית, למען הסר ספק, שלמשרד החינוך אין כל כוונה לחסוך בכסף, נהפוך הוא. עם זאת, נמשיך להקפיד, כמובן, שלא יהיו זיופים והוצאות הנסיעות יוחזרו לתלמידים שזכאים לכך על-פי הקריטריונים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, חבר הכנסת גפני.
משה גפני (דגל התורה):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, השתתפתי בפגישה עם מנכ"לית משרד החינוך, עם ראשי משרד החינוך ועם אלה שמפעילים את התוכנה הזאת, GIS, והתברר ששלושה ילדים, בני אותה משפחה, שלומדים באותו בית-ספר, אחד זכאי ושניים לא, או להיפך, והתברר שה-GIS מזייפת באופן מוחלט. לכן שאלתי, כמה מקרים יש בחינוך הכללי ובחינוך המוכר שאינו רשמי, שמשרד החינוך יודע שלגביהם התוכנה לא עבדה כפי שצריך. יש פרוטוקול על העניין הזה. אני רוצה לדעת על כמה מקרים מדובר.
היו"ר ראובן ריבלין:
שאלתך ברורה. בבקשה.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור:
לפי כל הבירורים שעשינו, ושאלנו - - -
משה גפני (דגל התורה):
יש פרוטוקול.
סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור:
ברור לך שאם זו טעות של המערכת ומגלים אותה, אז מתקנים אותה. אין לנו מערכת של כל הטעויות שיש ולא תוקנו, הרי זה מה שאתה שואל. ברגע שאנחנו יודעים על משהו, אנחנו מתקנים את זה. לכן לא יכולה להיות תשובה על השאלה הזאת. אני מוכן ללכת בחזרה למערכת שלנו ולבדוק אם יש דברים שהם לא בסדר, ואם אתה יודע על זה, אני אשמח מאוד כמובן לתקן, כי זו כל מטרתי בעניין הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. כבוד סגן השרה ישיב על שאילתא מס' 2672 של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה: התבטאויותיו של מרצה באוניברסיטת חיפה - אינו נוכח; לפרוטוקול. אני מאוד מודה לסגן שרת החינוך.
2672. התבטאויותיו של מרצה באוניברסיטת חיפה
חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט
ביום ל' בשבט התשס"ה (9 בפברואר 2005):
פורסם, כי בקורס "המערכת הבין-ערבית וסוגיית פלסטין" באוניברסיטת חיפה, התבטא מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה נגד האזרחים הערבים והאוכלוסייה הפלסטינית והביע תמיכה בהריגתם ובהשפלתם.
רצוני לשאול:
1. האם הפרסום נכון?
2. אם כן - מה יעשה משרדך במקרה האמור?
3. כיצד יטופלו התבטאויות נגד האזרחים הערבים במערכת החינוך בכלל ובאוניברסיטאות בפרט?
תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור:
(לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)
ככלל, אני רואה בחומרה רבה התבטאויות גזעניות מכל סוג ומגנה אותן.
1. הפרסום לוקה בהגזמה רבה.
2-3. אוניברסיטת חיפה מאופיינת במרקם יחסים מיוחד בין יהודים לערבים. היא רואה בטיפוח הסובלנות, ההבנה ההדדית והדו-קיום ערכים מרכזיים בשליחותה הציבורית והאקדמית. אשר על כן, החליט רקטור האוניברסיטה לבדוק את הנושא באופן יסודי. הבדיקה העלתה, שההתבטאויות שיוחסו למרצה הוצאו מהקשרן וחוברו באופן מניפולטיבי. הדיונים בכיתה היו במסגרת עיסוק לגיטימי בנושאים הנוגעים להקשרים ההיסטוריים והמדיניים של הקורס. עוד עולה מן הבדיקה, כי המרצה נתן יד חופשית לוויכוח, להבעת עמדה ולהתייחסות של כל המשתתפים בקורס.
עם זאת, מצא רקטור האוניברסיטה לנכון להבהיר למרצה, כי חשוב למתן את דרך ההתבטאות בסוגיות רגישות, מתוך התחשבות בכך שדברים מסוימים עלולים להיות מוצאים מהקשרם ולהתפרש שלא כהלכה כלפי משתתפי הקורס. האוניברסיטה מוחה על העוול שנגרם למרצה, בלי שהדברים נבדקו לאשורם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לסגן שרת החינוך.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005
[מס' כ/63; מ/144; "דברי הכנסת", חוב' י', עמ' 17547; חוב' ט"ו, עמ' 18916; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו מזמינים את יושב-ראש ועדת הכלכלה, על מנת שיבוא, יעלה ויציג את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
תיקון מס' 65. אני קורא 65.
היו"ר ראובן ריבלין:
כתוב אצלי "מס' 66". ועדת הכלכלה, האם זה תיקון 65 או 66? גם וגם. כך כתוב אצלי. זה גם תיקון מס' 65 וגם תיקון מס' 66.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני קורא את מס' 65.
היו"ר ראובן ריבלין:
מה זה "גם וגם"? יש הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), יש הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64). אדוני עכשיו עונה על מס' 66. 65 לא קיים, היה בחוק ההסדרים. אדוני יתחיל עם מס' 66. יש הסתייגויות?
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
הסתייגות אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, אדוני יציג. ההסתייגות היא של שר התחבורה. בשביל זה הוא נמצא פה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני נמצא פה בגלל חוקים שלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם כול, שר התחבורה תמיד נמצא פה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
ראשית, לפני שאני מציג את החוק, אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, הגברת אתי בנדלר, והמתמחה שלה, איתי עצמון, למנהלת הוועדה החרוצה, הגברת לאה ורון, המזכירות של הוועדה, עידית חנוכה ושלומית פרץ. הם באמת מסייעים להצלחת העבודה של הוועדה. יש לי היום שלוש הצעות חוק לקריאה שנייה ושלישית, וזאת בזכות העבודה הקשה של הצוות הזה, שעושה ימים כלילות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מכיר את הגברות האלה. הן עובדות לילות כימים, לא ימים כלילות.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, אני יודע עד כמה. כיום אני עובד אתם רצוף. אני לא אתם בלילות, אבל הם עובדים בלילות.
היו"ר ראובן ריבלין:
הם עובדים בלילה כאילו היה זה יום, ולא עובדים ביום כאילו היה זה לילה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
נכון, ועברתי כמה ועדות בכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש הרבה חברים אצלנו שעובדים ביום כאילו זה היה לילה, וזאת בעיה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, עברתי כמה ועדות בכנסת בבית הזה, ואני אומר לך שזה צוות מוביל.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה הולך לישון וקם עם חמישה סגני שרים ושלושה שרים.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005. הצעת החוק האמורה מהווה איחוד של הצעת חוק ממשלתית והצעת חוק שהגישו חבר הכנסת גלעד ארדן וקבוצת חברי הכנסת.
עיקרה של הצעת החוק המונחת בפניכם הוא שינוי ההסדר הקיים לעניין איסור שימוש ברכב. אך בטרם אפרט בנושא הזה, אציג נושא נוסף הכלול בהצעת החוק - תקופת תוקפו של רשיון הרכב. כיום, תקופת תוקפו המרבית של רשיון רכב היא שנה אחת, ולגבי רכב עבודה, טרקטור או רכב שמהירותו המרבית היא עד 45 קילומטר לשעה – שנתיים. לעתים נוצר מצב שבו בעל הרכב מנוע מלחדש את רשיון הרכב שבבעלותו מסיבות שאינן תלויות בו. על כן מוצע כי שר התחבורה יהיה מוסמך להאריך בצו, מטעמים מיוחדים, את התקופות האמורות לתקופה שלא יעלו במצטבר על 90 ימים, וכן להתנות את ההארכה בתנאים.
כפי שציינתי קודם לכן, עיקרה של הצעת החוק נוגע לאיסור שימוש ברכב. הסמכות להורות על איסור שימוש ברכב נתונה לשוטר או לקצין משטרה בצו מינהלי, וכן לבית-המשפט – בצו שיפוטי. על-פי המצב החוקי הנוהג היום, מוסמך שוטר להורות על הפסקת השימוש ברכב למשך 30 ימים בשל מטען עודף, וקצין משטרה מוסמך להורות על הפסקת השימוש ברכב למשך תקופה זהה אם היה לו יסוד סביר להניח כי יוגש נגד הנהג כתב-אישום בשל ביצוע עבירה המנויה בתוספת השביעית לפקודה.
על-פי המוצע, אם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור השימוש לגבי אותו רכב, או אם הוצא צו איסור שימוש על-ידי בית-המשפט, תוארך תקופה זו מ-30 ימים ל-60 ימים. הארכת התקופה כאמור נועדה לחזק את ההרתעה המושגת באמצעות השימוש בכלי אכיפה זה.
כיום נקבע המקום שבו יועמד הרכב לתקופת איסור השימוש מתוך התחשבות בהצעתו של הנהג. הוראה זו הביאה לקשיים באכיפתם של צווי איסור השימוש ברכב, שכן כלי הרכב שלגביהם הוצא צו איסור שימוש פזורים ברחבי הארץ, ולעתים אף בחצרים הפרטיים של הנוהגים בהם באופן קבוע. על כן, מוצע לקבוע, כי המגרש שבו יועמד הרכב בתקופת איסור השימוש ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג, מבין מגרשים שייועדו לצורך זה - - -
אלי אפללו (הליכוד):
- - -
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
מה זה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא יודע. חבר הכנסת אפללו, אני מוכן לעשות הפסקה בישיבה עד אשר ימנו את סגני השרים, אבל לכנסת יש פה סדר-יום עמוס, וקודם כול, וראשית כול, אנחנו נמצה את כל סדר-היום, ולאחר מכן, אם כל ראשי הסיעות יבואו לפני ויאמרו שהם מוכנים שהיום יעלה הנושא שהממשלה מבקשת להעלות, מסיבה זו או אחרת – ראשי סיעות שרוצים להפיל את זה היום וראשי סיעות שרוצים להעביר את זה היום, אני אשמע בקולם, כי אני בא לייצג פה את כל סיעות הבית, על מנת לאפשר להן לתת ביטוי.
היום אמרנו שלא יהיו הצבעות. למשל, ראש הממשלה מקוזז עם חבר הכנסת מוחמד ברכה. מה יעשה חבר הכנסת מוחמד ברכה? הוא לא יצביע? הוא לא יכול שלא להצביע, אבל אני אאסור עליו, כי הוא התקזז. מה יקרה? חברי כנסת ידעו מראש שהיום אין מדובר בהצבעות פוליטיות. יבואו כל ראשי הסיעות, אדרבה ואדרבה, אני פה לשרת את הבית, ולא שהבית ישרת אותי.
אני מתכבד בבית הזה, אבל אני לא רואה בכבוד הזה דבר שמקנה לי זכות יתר מכל חברי הבית. אבל צריך להבין: לא יכול להיות מצב שבו יפתיעו את כל הבית באיזו בקשה אשר יצאה מהמלך בחצות. זה היה. היינו בפורים, ובחצות בפורים היו יוצאים דברים מטעם המלך. אבל, לא כאן.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
ונהפוך הוא.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו נמצאים כאן במדינה שבה אחשוורוש לא מולך. בבקשה, נא להמשיך ונא לא להפריע לישיבה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
להתחיל מחדש?
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני יכול להתחיל מאיפה שהוא רוצה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זה יהיה בסוף סדר-היום, אם זה יהיה?
היו"ר ראובן ריבלין:
אם יהיה דבר שיוסף, הוא יוסף רק בסוף סדר-היום, כי מדובר פה בבקשה של הממשלה שמחייבת דיון. יש לממשלה אפשרות לבוא ולהציג הודעה, וזה לגבי מינוי סגני שרים לכנסת, והכנסת רק שומעת. אין לה שום אפשרות לשנות את החלטת הממשלה. כאשר מדברים על הודעה על מינוי סגני שרים או פיטור סגני שרים, הרי לכנסת אין מעמד, אלא המקום, הדרך שבה אתה מקבל תוקף למינוי סגני שרים, על-פי החלטת הממשלה, היא הודעה לכנסת. מינוי שרים מחייב דיון והצבעה. לכן, אנחנו נקיים את זה רק בסוף סדר-היום, אם בכלל. כרגע, אין שום כוונה לקיים את זה, אלא אם כן כל סיעות הבית יבואו ויאמרו: אנחנו מסכימים, על אף התחייבות הנשיאות, ואז אני אכנס את הנשיאות.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לרבות סיעת הליכוד - כן?
היו"ר ראובן ריבלין:
לרבות סיעת הליכוד. בוודאי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
העובדה שחבר הכנסת בנלולו הוא לא סגן שר - - -
דניאל בנלולו (הליכוד):
לא. אני מבקש - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מכבד אותך בדיוק כמו שאני מכבד כל חבר כנסת אחר, ובכלל זה חבר הכנסת דניאל בנלולו. אז למה אדוני רוצה להעדיף אותו ולתת לו יותר ממה שהוא מבקש.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
הוא מתכוון שגם הוא ראוי להיות סגן שר או שר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא מכיר חבר כנסת אחד שלא ראוי.
שר התחבורה מאיר שטרית:
בואו ונמשיך בחקיקה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
על כן, מוצע לקבוע, כי המגרש שבו יועמד הרכב בתקופת איסור השימוש, ייבחר בהתחשב בהצעתו של הנהג, מבין מגרשים שייועדו לצורך זה; השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר התחבורה וועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין שיעור ההוצאות בשל שינוע כלי הרכב למגרשים המיועדים לכך.
כמו כן, מוצע להאריך גם את התקופה שלגביה רשאי בית-המשפט להורות בצו על איסור שימוש ברכב. כיום רשאי בית-המשפט, נוסף על כל עונש אחר, להוציא צו איסור שימוש ברכב לתקופה של 60 ימים, אם הורשע אדם בעבירות המנויות בתוספת השביעית האמורה. בהתאם למוצע, תוארך תקופה זו ותעמוד על 120 ימים. בית-המשפט יקבע בצו איסור השימוש את המגרש שבו יועמד הרכב בתקופת איסור השימוש, מבין המגרשים המיועדים לכך.
במהלך דיוניה בהצעת החוק היתה הוועדה מודעת לכך שקבלת ההצעה כרוכה בפגיעה בקניינו של אדם, בעיקר עקב הארכת התקופות שלגביהן ניתן להורות על איסור השימוש ברכב והוצאת כלי רכב מרשות בעליהם. על כן, כדי לוודא שהפגיעה בזכות החוקתית לקניין תהיה מידתית, החליטה הוועדה לקבוע הוראה, ולפיה בבואו להורות את אורכה של תקופת איסור השימוש, יהיה רשאי בית-המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את הזיקה שבין בעל הרכב למי שנהג ברכב. זאת, על מנת למנוע, ככל האפשר, מצב שבו תוטל על בעל הרכב סנקציה קשה, בלי שהיתה לו אפשרות לשליטה מעשית על מי שנהג ברכב.
איסור שימוש ברכב הינו כלי הרתעתי מהמדרגה הראשונה, והצעת חוק זו נועדה לתת לכך משנה תוקף. ראשית, מוצע לקבוע כי בעל הרכב, שקיבל הודעת איסור שימוש ברכבו, יישא בהוצאות בשל שינוע הרכב למגרש שבו יועמד הרכב בתקופת איסור השימוש. שנית, מוצע להוסיף עבירות נוספות לרשימת העבירות שבגינן ניתן להורות על איסור שימוש ברכב; העבירות שמוצע להוסיף הן חובת ליווי של נהג חדש, נהיגה בשכרות או בהשפעת סמים, וכן הפקרה אחרי פגיעה - "פגע וברח".
יישומן של הוראות החוק המוצע לעניין איסור שימוש ברכב מחייב קיומם של מגרשים בפריסה ארצית, המיועדים לאחסנת כלי הרכב בתקופת איסור השימוש, ולכך כמה סיבות: ראשית, בהעדר מגרשים, כאמור, עלול להיווצר מצב שבו יינתן צו איסור שימוש ברכב על-פי החוק המוצע, אך לא ניתן יהיה לאחסן את כלי הרכב במגרשים המיועדים לכך. שנית, יישומו הסביר והיעיל של החוק המוצע מחייב קביעת מגרשים בפריסה ארצית, על מנת למנוע מצב שבו בעל הרכב המתגורר בפריפריה, וקיבל צו איסור שימוש ברכב שבבעלותו, ייאלץ לשנע את רכבו למגרש הממוקם עשרות קילומטרים ממקום מגוריו, ובפרט כאשר עלויות שינוע הרכב למגרש מוטלות עליו. שלישית, יש צורך בעריכת מכרזים לשם קביעת מגרשים אלה.
על כן, ועל מנת לאפשר את ההיערכות המתאימה, מוצע לקבוע, כי הוראות אלה ייכנסו לתוקפן בתום שישה חודשים מיום פרסומו של החוק, ובלבד שעד למועד זה יהיו שישה מגרשים לפחות בפריסה ארצית; אם לא יהיו באותו מועד מגרשים במספר ובפריסה כאמור, ידחה השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את תחילתן של הוראות החוק הנוגעות לאיסור שימוש ברכב לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שבמועד זה יהיו מגרשים בפריסה ובמספר כאמור.
שר התחבורה הגיש הסתייגות לעניין התחילה של החוק, ואין לי ספק שהוא גם יסביר את הסתייגותו. לפני שעליתי לכאן, סיכמנו עם שר התחבורה: לפי הצעת החוק, לאחר שתהיה הארכה ראשונה, חצי שנה ועוד חצי שנה, אם לא יהיו מגרשים - החוק לא ייכנס לתוקף, ואז יכול להיות שהחוק בטל. כדי שהחוק לא יתבטל, השר מציע ששר התחבורה, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים ובאישור ועדת הכלכלה, יחליט על הארכה נוספת. אני מקבל את ההסתייגות הזאת בתיאום עם השר. אני תומך בהסתייגות הזאת. לכן, אני קורא לכל הבית לתמוך בהצעת החוק החשובה הזאת בנוסח הוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עם ההסתייגות.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
עם ההסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ליבוביץ, יש לך הסתייגות?
אילן ליבוביץ (שינוי):
כן, יש לי שאלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש הסתייגות אחת של שר התחבורה. חבר הכנסת ליבוביץ, למי השאלה: ליושב-ראש הוועדה או לשר?
אילן ליבוביץ (שינוי):
קראתי את הסתייגותו של השר. מה שאמר כרגע יושב-ראש הוועדה לא מופיע בניסוח ההסתייגות. אינני מבין איך נצביע על זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתן לך אפשרות לשאול את השר בעוד רגע.
חבר הכנסת אהוד יתום הוא בין היוזמים היחידים כאן באולם, ואני באמת מברך אותו. אנשים שיזמו את החוק הזה מבקשים שהוא יאושר היום בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, והם עצמם לא באים להצביע בעדו. חבר הכנסת כחלון נמצא פה, וגם הוא בין יוזמי החוק. אחרי שהוא יתפנה מהדיבור בפלאפון, הוא ודאי ייכנס.
הודעת יושב-ראש הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
ברשות כבוד שר התחבורה, כדי לאפשר את עבודת הוועדות, אני מודיע, לפי סעיף 124, כי התבקשתי להודיע מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט, כי הוועדה מבקשת למשוך חזרה ולחדש את דיוניה בהצעת חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, אשר הונחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. אני מודיע זאת לכנסת, ומרגע זה יכולה הוועדה להפעיל את סמכותה לפי סעיף 124. תודה רבה.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני שר התחבורה, בבקשה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקש להגיד תודה ליושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת אמנון כהן, שבאמת נרתם לטיפול בכל החוקים שאנחנו מגישים בנושא המלחמה בתאונות הדרכים. אני מודה לו ולצוות הוועדה - היועצת המשפטית, מנהלת הוועדה וכל העובדים בוועדה ולחברי הוועדה. אני יודע שהיה עליהם עומס עצום בתקופה האחרונה בגלל חוק ההסדרים שהיה בוועדת הכלכלה, אבל ביקשתי מחבר הכנסת אמנון כהן להתפנות מדברים אחרים ולהקדיש לזה זמן, כדי שנילחם יחד במכה הנוראית הזאת של הקטל בכבישים - ההרג המקומם הזה בכבישים - של למעלה מ-500 הרוגים בשנה ואלפי פצועים כל שנה.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות באמת מכל הלב לחבר הכנסת אמנון כהן על העבודה שהוא עשה בשבועות האחרונים. הוא קידם גם את החוק הזה וגם את החוק הבא אחריו שעובר קריאה שנייה וקריאה שלישית וגם את החוק השלישי שבא אחריו. עבדו באמת הרבה מאוד שעות מתוך רצון טוב להגיע להסכמות ולגמור את החוקים האלה במהרה, כדי שנוכל לקדם את המלחמה בתאונות הדרכים. אדוני, אני מודה לך על כך.
אדוני היושב-ראש, החוק הזה, שהוגש על-ידי הממשלה וגם אישרנו אותו, והגישו אותו גם חברי כנסת בהצעות פרטיות, ואיחדנו אותן פה לחוק אחד, הוא לא פחות מאשר מהפכה בכלי האכיפה שיש בידי המשטרה במלחמה בתאונות דרכים. משמעות החוק הזה היא, שאדם שעושה עבירות חמורות, כגון נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים, נהיגה בלי רשיון, ושוטר תופס אותו, השוטר, על דעת עצמו, יכול לחלט את הרכב שלו ל-30 יום, להעמידו במגרש, והאיש צריך לשלם את הוצאות הרכב, את הוצאות השינוע והאחסנה, נוסף על כל העונשים האחרים - - -
יוסף פריצקי (שינוי):
השוטר יכול גם לנסוע עם האוטו הביתה?
שר התחבורה מאיר שטרית:
כן. עם האוטו שלו הוא יכול לנסוע הביתה.
- - - להעמיד אותו במגרש שייועד לצורך כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה abuse of rights.
שר התחבורה מאיר שטרית:
לא נכון.
יוסף פריצקי (שינוי):
the joy of ride.
היו"ר ראובן ריבלין:
או abuse of duty.
יוסף פריצקי (שינוי):
אדוני, זה joy of ride.
שר התחבורה מאיר שטרית:
הוא לא יכול.
היו"ר ראובן ריבלין:
הספר הוא אחר. the joy הוא עניין אחר.
יוסף פריצקי (שינוי):
כן. אני יודע.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, החוק הזה הופעל במקומות אחדים בקליפורניה, והוא הוריד את שיעור תאונות הדרכים במדינה בעשרות אחוזים מיום הפעלתו, מכיוון שזה באמת מרתיע גם נהגים צעירים, שהם יותר חשופים לסוג של נהיגה מהירה ולעבירות כאלה וגם נהגים אחרים, מבוגרים. זה מרתיע יותר מכל ענישה אחרת.
אדוני היושב-ראש, יותר חמור מזה הוא שהיום, כששוללים ממישהו רשיון והוא ממשיך לנהוג - הרי מה העונש שאפשר להטיל עליו עוד הפעם?
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל, כבוד השר, אנחנו מטפלים עכשיו בהסתייגות.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני מסביר את החקיקה, ולכן מסביר את ההסתייגות.
מה העונש שאפשר להטיל עליו? שוללים לו שוב את הרשיון. לא יוצא מזה שום דבר. זו לא ענישה ולא כלום. במקרה הזה, אם תופסים אותו בשלילת רשיון, הוא יאבד את האוטו לחודש, וזה משמעותי. אם הוא נתפס על אותה עבירה בתוך שלוש שנים, החילוט יכול להיות ל-60 יום במקום 30 יום, ובית-המשפט רשאי - עד 120 יום.
אדוני היושב-ראש, מטרת ההסתייגות שלי היא לתקן פגם שנפל בחוק, שמשמעותו היא שאם יש דחייה ראשונה של חצי שנה ונגמרה השנה והמגרשים לא הוכנו, כיוון שבאחד המגרשים בעל המגרש פשט רגל, לא עמד בתקנות או שפרצה מלחמה - אי-אפשר שהחוק יבוטל. לכן, החוק מציע שבמקרה כזה, כדי שהחוק יופעל, השר לביטחון פנים, בהסכמת שר התחבורה וועדת הכלכלה של הכנסת, יוכל לתת דחייה ולהאריך את החוק לתקופה יותר ארוכה - בהסכמת ועדת הכלכלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כבוד השר, שואל חבר הכנסת ליבוביץ איפה זה כתוב.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני עונה לו. בסעיף קטן (ג) בהסתייגות שלי כתוב: "חלפה שנה מיום פרסומו של חוק זה ולא התקיימו התנאים, יקבע השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את מועד התחילה".
היו"ר ראובן ריבלין:
זה סעיף 7(ג).
אילן ליבוביץ (שינוי):
ההסתייגות שלך בסדר.
שר התחבורה מאיר שטרית:
זה מה שאני קובע.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אני חשבתי שיושב-ראש ועדת הכלכלה דיבר על הסכמה כלשונה - - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
לא. הוא אמר שהוא קיבל את ההסתייגות שלי. זה הרעיון. זה בדיוק מה שההסתייגות באה לתקן.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא אמר שהוא ממליץ לקבל את הסתייגות השר.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני, תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה לך מאוד. אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת כחלון, חבר הכנסת יתום, מדובר בהצעת חוק שלך, ואני רוצה לעזור לכם. אבל אם אתם לא תעזרו לעצמכם - - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מדובר בחברי הכנסת גלעד ארדן, שאול יהלום, אהוד יתום, משה כחלון, לאה נס ומלי פולישוק-בלוך.
רבותי חברי הכנסת, אין הסתייגויות לשם החוק ולסעיפים 1-6. לכן, נצביע על שם החוק וסעיפים 1-6 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 1
בעד סעיפים 1-6 - 26
נגד - 1
נמנעים - 3
סעיפים 1-6 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 26, נגד - 1, נמנעים - 3. אני קובע ששם החוק וסעיפים 1-6 אושרו כנוסח הוועדה.
בסעיף 7 יש הסתייגות של משרד התחבורה ושל שר התחבורה, ויושב-ראש הוועדה המליץ לקבלה.
חברי הכנסת, מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 2
בעד ההסתייגות - 26
נגד - אין
נמנעים - 1
ההסתייגות של שר התחבורה לסעיף 7 נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זו הסתייגות שר התחבורה שעליה הסכים יושב-ראש הוועדה.
דניאל בנלולו (הליכוד):
לגבי מה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בנלולו, אדוני היה פה כל הזמן, והוא צריך להבין על מה אנחנו מדברים.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אליעזר כהן, שב מייד במקום.
בעד - 26, נגד - אין, ונמנעים - 1. אני קובע שההסתייגות נתקבלה.
יושב-ראש הוועדה, נצביע על סעיף 7 עם ההסתייגות שנתקבלה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 3
בעד סעיף 7 - 24
נגד - 1
נמנעים - 3
סעיף 7, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 21, נגד - 1, נמנעים - 3. אני קובע שבמקום סעיף 7 המקורי, שהיה הנוסח של הוועדה, יבוא סעיף 7 כפי שנוסח על-ידי שר התחבורה בהסתייגות ואושר על-ידי הכנסת.
יושב-ראש הוועדה, לאחר שנתקבלה ההסתייגות, האם אדוני מבקש להצביע בקריאה שלישית?
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. רבותי חברי הכנסת, מי בעד הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005, עם ההסתייגות שנתקבלה, בקריאה שלישית? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד החוק - 24
נגד - 1
נמנעים - 3
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005, נתקבל.
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), התשס"ה-2005
[מס' מ/136; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' 17114; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64) - קריאה שנייה וקריאה שלישית; יציג יושב-ראש ועדת הכלכלה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני שר התחבורה, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), התשס"ה-2005, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת החוק הממשלתית נועדה להסדיר את ענף המוניות בישראל, בעיקר בנוגע לרישוי מוניות השירות וקווי השירות, וזאת על רקע הגידול בפעילות המוניות הפועלות בקווי שירות, שאנו עדים לו בשנים האחרונות. פעילות זו נעשית בחלקה שלא בהתאם לתנאי רשיון השירות ולרמת השירות הנדרשת ממפעיל התחבורה הציבורית, וכך נוצר מצב שבו קווי השירות למוניות, הפועלים על-פי רוב בצמוד לקווי השירות לאוטובוסים, מתחרים בהם ונוטלים מהם נוסעים, ללא מחויבות לרמת השירות לנוסע. תופעה זו פוגעת ביציבות הכלכלית של מפעילי קווי השירות לאוטובוסים ומאלצת את המדינה להגדיל את התמיכה בהם, וכך פוגעת בגובה התמלוגים שהמדינה צפויה לקבל מהמפעילים כאמור.
נוסף על כך, על רקע מספרן הרב של המוניות והנסיבות הכלכליות שבהן שרוי הענף בשנים האחרונות, מוצע לשנות את ההסדר הנוגע לאגרות בעד רשיון להפעלת מונית, הידוע כמספר ירוק. סכום האגרה הקבוע היום בחוק עומד על סך של 185,000 שקל, אך בשל מנגנון הפחתה קבוע בחוק, שלפיו מדי רבעון בשנים 1998-2007 מופחת סכום האגרה האמורה בשיעור של 1.25% מסכום האגרה, עומד היום סכום האגרה בפועל על סך של 160,000 שקל. על-פי המוצע, יבוטל מנגנון ההפחתה האמור, וכן יועלה סכום האגרה ל-205,000 שקל.
אשר להסדרה המוצעת בענף מוניות השירות, כיום מעוגן האיסור להפעיל מונית בלא רשיון בחקיקת משנה, ועל כן מוצע לעגנו בחוק, כהוראת מסגרת לתנאים המפורטים בהצעת החוק.
לפי המוצע, המפקח על התעבורה יפרסם ברשומות, בתוך שלושה חודשים מיום פרסומו של החוק המוצע, המוגדר בחוק כ"מועד הקובע", את רשימת קווי השירות שלגביהם יינתנו רשיונות, את המספר המזערי של רשיונות לנסיעת שירות שיינתנו לגבי כל קו שירות, וכן את המספר המרבי של רשיונות לנסיעת שירות שניתן לתת לגבי אותו קו שירות. בעניין המספר המרבי של המוניות שיוכלו לפעול בכל קו שירות, אני מרשה לעצמי להביע ספק אם אומנם תנאי זה הוא לטובת הצרכנים, או שמא הוא עלול לשמש גם למטרות שאין בינן לבין טובת הצרכן דבר, ובהקשר זה אכן הוגשו הסתייגויות על-ידי חברי הכנסת דוד טל ואבשלום וילן.
אשר להוראה שלפיה רשימת קווי השירות תיקבע על-ידי המפקח על התעבורה בתוך שלושת החודשים הקרובים ותהיה סגורה לשנים רבות, החליטה ועדת הכלכלה להוסיף הוראה, בהסכמת שר התחבורה, ולפיה יהיה השר רשאי, אם נוכח כי ראוי לעשות כן, להחליט על תוספת קווים לקווי השירות שפרסם המפקח על התעבורה, ואני מקווה כי השר אכן יעשה שימוש בסמכות זו, לטובת הנזקקים לשירותי התחבורה הציבורית, שענף מוניות השירות הוא חלק ממנה.
כדי להביא להסדר מאוזן שאינו פוגע יתר על המידה בזכות היסוד לחופש העיסוק, הוחלט בוועדה להוסיף הוראה, ולפיה במסגרת שיקוליו למתן רשיונות קו שירות למוניות, יתחשב המפקח על התעבורה בשיקולים של קידום התחרות.
המפקח על התעבורה יהיה רשאי לתת רשיון להפעלת קו שירות למוניות, לגבי מוניות שניתן עליהן רשיון לנסיעת שירות בלבד, וזאת לתאגיד שהגיש בקשה לקבלת רשיון כאמור בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע ובהתקיים כמה תנאים המפורטים בהצעת החוק.
בין התנאים שבהם נדרש לעמוד התאגיד המבקש רשיון קו שירות: מתן התחייבות וערבות כספית לעמידה בתנאי הרשיון, הן של התאגיד המבקש הן של בעלי המוניות הפועלות במסגרתו; תשלום דמי רשיון; היותו של המבקש בעל תאגיד שהתאגד בישראל ואשר מטרתו העיקרית, לפי מסמכי ההתאגדות שלו, היא הפעלת קו שירות למוניות; התקשרות לשם הפעלת קו שירות אחד או יותר עם 15 מוניות לפחות, העומדות בתנאים מסוימים - קו השירות למוניות שלגביו הגיש התאגיד המבקש בקשה לרשיון מופיע ברשימת קווי השירות למוניות שפרסם המפקח; אושרו לו לפי הוראות פקודת התעבורה תחנת מוצא ותחנת יעד בקו השירות למוניות שלגביו מבוקש רשיון קו השירות, ועומד לרשותו מקום מתאים לחניית המוניות בסמוך לאחת התחנות האמורות; הוא הוכיח, להנחת דעתו של המפקח על התעבורה, קיום תנאים ואמצעים הדרושים להפעלתו התקינה של קו השירות למוניות, לרבות העסקת מנהל וסדרנים וקיום משרד; הוא מבוטח בביטוח לכיסוי אובדן או נזק לחפצים שיובלו במוניות שיפעלו במסגרתו, וכן הפקיד ערבות בנקאית עצמאית בסכום שלא יפחת בכל עת מ-150,000 ש"ח, וזאת לשם הבטחת קיום תנאי רשיון קו השירות, אצל המפקח על התעבורה.
עם זאת, לגבי מי שהגיש בקשה לרשיון, וערב המועד הקובע היה בידו רשיון קו שירות להפעלת פחות מ-15 מוניות בהתאם לתקנות התעבורה, יהיה המפקח על התעבורה רשאי לתת לו רשיון קו שירות בתנאים מקלים, לעומת מבקש רשיון שלא החזיק ברשיון כאמור, כמפורט בהצעת החוק.
נוסף על רשיון קו שירות, נדרשים מפעילי המוניות להחזיק גם רשיון לנסיעת שירות. הצעת החוק קובעת, כי אין להסיע אדם במונית, בקו שירות למוניות, ובנסיעה שבעדה משלם כל נוסע בנפרד, אלא אם כן נתן המפקח על התעבורה רשיון לכך לגבי אותה מונית. מדיניות הממשלה, החותרת לצמצם את מספרן של מוניות השירות, מוצאת את ביטויה גם ביחס למתן רשיון זה, שכן המפקח על התעבורה לא יורשה לתת רשיון לנסיעת שירות בקו שירות מסוים, במספר הנמוך מהמספר המזערי שקבע לגבי אותו קו שירות, או במספר מרבי שקבע.
במסגרת הידוק הפיקוח על הענף מוצע לקבוע, כי רשיון קו שירות ורשיון לנסיעת שירות לא יהיו ניתנים להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא בהיתר מאת המפקח על התעבורה. המפקח יהיה רשאי בכל עת לבטל רשיונות כאמור, להגבילם, להתלותם או לחלט את הערבות הבנקאית שהופקדה בגינם, לאחר שניתנה לבעל הרשיון זכות שימוע, וזאת בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים בחוק המוצע, ובהם הפרה מהותית של תנאי מתנאי הרשיון על-ידי בעל הרשיון. בנוסף, החוק המוצע מגדיר נסיבות שבהן יהיה המפקח רשאי לבטל רשיון קו שירות.
כאמור לעיל, החוק המוצע קובע את פרק הזמן שבו יוכל המפקח להעניק רשיונות קו שירות ורשיונות לנסיעת שירות. בהצעת החוק המקורית דובר על כך, שהרשיונות יינתנו לגבי התקופה החל במועד הקובע ועד 31 בדצמבר 2008. בהמשך החליטה הממשלה כי הרשיונות יהיו עד ל-31 בדצמבר 2010, כאשר שר התחבורה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, יהיה רשאי להאריך תקופה זו לפרקי זמן נוספים, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על שלוש שנים. מאחר שמדובר, למעשה, בסגירה בפועל של האפשרות לקבל רשיונות לקווי שירות ורשיונות לנסיעת שירות בפני גורמים חדשים, שכן, כאמור, הבקשות והרשיונות יינתנו כולם בתוך שישה חודשים מהמועד הקובע, דהיינו בתוך תשעה חודשים ממועד פרסום החוק, סברו רבים בוועדה שמדובר בפרק זמן ארוך מדי. אך לצערי, כמו במקרים אחרים, הכריעה גם כאן המשמעת הקואליציונית.
לפיכך, הגשתי הסתייגות לעניין זה, ולפיה הרשיונות לקו שירות והרשיונות לנסיעת שירות יינתנו לגבי התקופה המסתיימת – אדוני השר - ביום 31 בדצמבר 2008, עם אפשרות הארכה עד לשנת 2013, אם יתברר בשנת 2008 ואילך שתנאי השוק מצדיקים זאת. היום תיאמתי עם השר, וקיבלתי את הסכמתו שתהיה תמיכה בהסתייגות שלי.
הצעת החוק מפרטת את השיקולים העיקריים שעל המפקח על התעבורה לשקול בבואו לקבוע את רשימת קווי השירות ואת מספר הרשיונות לנסיעת שירות. במטרה למנוע, במידת האפשר, היווצרות מונופולים בענף ולאפשר ויסות של מספר הרשיונות לקווי שירות ולנסיעת שירות, החליטה הוועדה לחייב את המפקח על התעבורה להתחשב בשיקולים של קידום התחרות בענף, לרבות מניעת ריכוזיות והגבלות בהחזקת אמצעי שליטה. בנוסף, על המפקח לשקול, בין היתר, גם את מספר המוניות הדרושות בקו השירות למונית, את הבקשות לקבלת רשיון שירות, שהוגשו בין 8 ביוני 1999 ל-20 באוקטובר 2002. התאריך הראשון הוא מועד פרסום המדיניות הממשלתית החדשה לעניין מוניות השירות, ולפיה יינתנו רשיונות בדרך של מכרז, ואילו התאריך השני הוא יום פרסום החלטת הממשלה בדבר כינון הרפורמה בענף המוניות.
ראוי לציין, שכפי שהובהר לוועדה, הגבלת התקופה נועדה למנוע הגשת בקשות לרשיונות בקווי שירות שאין הצדקה לקיומם, ואשר הוגשו לאחר החלטת הממשלה במטרה להשפיע על שיקולי המפקח במתן רשיונות. כמו-כן ישקול המפקח גם את הצורך בשמירה על זרימת התנועה הסדירה של כלי רכב בקווי שירות למוניות, וכן את מידת ההשפעה על התחבורה הציבורית המופעלת בקווי השירות למוניות או בסמוך להם, בהתאם ליעדי הרפורמה.
הישיבות הרבות שהקדישה ועדת הכלכלה - -
היו"ר קולט אביטל:
אתה יכול לסיים?
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
- - להכנת הצעת חוק זו היו סוערות ורוויות יצרים, ואני נושא תפילה ליושב במרומים, שההצעה המונחת בפניכם היא ראויה. אני מבקש לקבל את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, וכן לקבל את ההסתייגות שהגשתי.
אני רוצה גם להודות לחבר הכנסת דניאל בנלולו - איפה הוא? - -
היו"ר קולט אביטל:
הוא יגיע.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
- - ולכל חברי הוועדה, וכמובן, ליועצת המשפטית של הוועדה, למתמחה, למנהלת הוועדה, למזכירות הוועדה עידית ושלומית, ואני מקווה, אדוני השר, שגייסת לך את הרוב כדי שנוכל להעביר את ההסתייגות.
שר התחבורה מאיר שטרית:
מנסה. מנסה. כל ההסתייגויות האחרות נדחות.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
כן, כן. השאר נדחות. אני מקווה שהן נדחות.
היו"ר קולט אביטל:
לא נדחות. תנומקנה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני מבקש את התמיכה בהצעת החוק, אדוני השר. בבקשה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. בבקשה, אדוני השר.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני יכול להגיד מלה?
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה. אתה לא רוצה לתת לגמור את ההסתייגויות?
שר התחבורה מאיר שטרית:
- - -
היו"ר קולט אביטל:
או.קיי., אנחנו עוברים להסתייגויות. לסעיף 1 אין הסתייגויות. לסעיף 2 - חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, ואחמד טיבי. חבר הכנסת ברכה - אינו נמצא. חבר הכנסת טיבי, הסתייגות לסעיף 2, בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גברתי היושבת בראש. מוניות – מה, שר החוץ כועס? חכה, אולי אתה תתמוך, כי אני מדבר נגד מינוי סגני שרים. אני בטוח שאתה נגד.
שר החוץ סילבן שלום:
אני תמיד תומך בך, טיבי. אתה - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, מוניות זה העברה ממקום למקום. וזה מצריך אגרה. וכאשר מעבירים חברי כנסת באופן סיטונאי מתפקיד של חברי כנסת לתפקיד של שרים וסגני שרים, זאת העברה. הדבר דורש אגרה, והאגרה כבר ניתנה על-ידי לויאליות לראש הממשלה.
שאלתי ותמהתי למה חבר הכנסת דני בנלולו לא נמנה עם רשימת חברי הכנסת שמשודרגים לתפקיד הרם והנפוץ ביותר בכנסת הזאת, הנקרא תפקיד סגן שר?
דניאל בנלולו (הליכוד):
אני מוותר מראש.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שמעתי שאתה לא מוותר על ארץ-ישראל בשביל תפקיד סגן שר. אתה צוטטת בכיוון הזה.
דניאל בנלולו (הליכוד):
ארץ-ישראל חשובה לי יותר מכל דבר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זה משפט חזק. אבל בכל זאת, נשאלת השאלה, למה נעדר מקומך מרשימת סגני השרים? צריך להיות קדנציה ראשונה בכנסת – ואתה קדנציה ראשונה בכנסת, הרי זה התנאי. איפה איוב קרא?
היו"ר קולט אביטל:
איוב קרא כרגע לא שודרג, הוא בין המורדים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אבל הוא קדנציה שנייה.
היו"ר קולט אביטל:
כן, אבל הוא מורד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בדרך כלל סגני שרים הם קדנציה שנייה. לכן, גברתי היושבת-ראש, אין ספק שכמעט שלא נשארים חברי כנסת בעלי התפקיד המוגדר האבסולוטי של חבר הכנסת מן המניין. רוב האנשים הם שרים או סגני שרים או מועמדים לראשות ועדה. הפרלמנט מתרוקן, הפרלמנט הולך ונחלש.
האמת היא, הלכנו אתמול לישון והתעוררנו בבוקר עם שמונה מינויים חדשים בסיטונות. זה מה שנקרא להעביר מתפקיד לתפקיד.
לכן, גברתי היושבת-ראש, אין ספק שההסתייגות הזאת של חוק התעבורה היא הסתייגות שיש לקחת אותה בחשבון - להוריד את האגרה של 160,000. אנחנו מבקשים להוריד את שיעור האגרה ולהעלות את מספר סגני השרים. כמובן, אני מקווה שהשר מאיר שטרית לא ייעלב, בינתיים לא מציעים לו סגן בלשכה שלו. זה דבר חריג, ונדמה לי שצריך להעמיד את זה כתנאי. אם לא יהיה סגן לשר התחבורה, יש להתנגד בנוסף להתנגדויות המהותיות.
היו"ר קולט אביטל:
זמנך תם, בסיבוב הבא אולי נגבש רשימה נוספת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לכן אני מבקש להיענות להצעה, אבל לקבל את ההסתייגות שלנו ולהוריד ל-125,000 שקלים. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. לסעיף 3 אין הסתייגויות. לסעיף 14, חברי הכנסת דוד טל ואבשלום וילן. אין הסתייגויות לסעיף 3. לסעיף 14ז המוצע אין הסתייגויות. אי לכך אנחנו עוברים לסעיף 14ח המוצע. חבר הכנסת דוד טל -אינו נמצא. חבר הכנסת אבשלום וילן, אם תרצה לעלות ולהעלות בהזדמנות זאת את כל ההסתייגויות שלך לכל הסעיפים. חמש דקות, בבקשה.
אבשלום וילן (יחד):
אני צריך שמונה דקות.
היו"ר קולט אביטל:
שמונה דקות, בבקשה.
אבשלום וילן (יחד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק מאוד מאוד בעייתי, עד שמינוי סגני השרים והשרים מחוויר לעומתו, ותיכף אסביר מדוע.
הרפורמה שמוביל משרד התחבורה היא רפורמה ראויה. הרעיון שקווי שירות של המוניות יתחרו מול חברות האוטובוסים, יפעלו במקומות שבהם אין שירות אוטובוסים ראוי, הוא כיוון נכון. רק הבעיה המרכזית - ויושב-ראש הוועדה אמר את זה, מדוע סערו כל כך הרוחות בוועדת הכלכלה? לא רק מפני שיש 18,000 בעלי מוניות במדינת ישראל, ויש להם בערך 28 ארגונים, וכל אחד מהם רצה לייצג בוועדה את האינטרסים שלו. אלא שמתוך 28 הארגונים, בערך ל-20 יש לפחות חבר אחד במרכז הליכוד.
החוק הזה, בלי שרצינו, הופך להיות חוק למסירת ג'ובים לחברי מרכז. במקום רפורמה בענף המוניות או בשירות לציבור, זה הופך להיות חוק ג'ובים. הופיעו שם בעלי תחנות, אחד אחרי השני, עם חבר המרכז המתאים של כל אחד מהם, כשלכל אחד אינטרס פרטיקולרי במקום מסוים. כל חבר כנסת לא דן לגופו של החוק אלא לגופו של הג'וב.
אני מודה, במשך ארבע ישיבות הוועדה ניסיתי לפענח את התמונה, מה קורה פה. את קצה הקרחון של התופעה ראיתם בתוכנית "עובדה" של אילנה דיין. לי יש חסינות, אני אומר את הדברים: אילנה דיין וחברת "טלעד" לא יכלו להגיד משום שאין להן החסינות המשפטית, והן לא יכלו להציג את העובדות שהיו בפניהן מכיוון שהן לא הוכחו משפטית.
אבל, כדאי שהכנסת הזאת תדע: לקראת הרפורמה נרשמו למעלה מ-600 בקשות לרשיון למונית. יש בארץ רוויה של שוק המוניות, אבל פתאום 600 בקשות לרשיונות חדשים ניתנו. שמעתם שהאגרה תעלה עכשיו מ-160,000 שקלים ל-205,000 שקלים. ידוע לי שגורמים גדולים מאוד בשוק, שמקבלים סבסוד מהמדינה, בעשרות ואם לא במאות מיליוני שקלים, עשו חשבון שניתן לנטרל את התחרות הצפויה ברפורמה אם משתלטים נכונה באופן חוקי על המכרזים.
יש גורמים, בהם בכירים לשעבר במשרד התחבורה, שארגנו, בצורה חוקית אבל בבעיה מאוד קשה מהבחינה הציבורית. הם מנסים להשתלט על קווים ועל רשיונות עם נהגים חדשים, עם חיבור לחברי מרכז, עם שתדלנים, עם בכירי משרד התחבורה – דברים בל יעשו.
אמר לי שר התחבורה בישיבה: חבר הכנסת וילן, אם יש לך הוכחות, תלך למשטרה. עם כל הכבוד הראוי למשטרת ישראל, זה באמת יהיה עכשיו בראש סולם העדיפויות שלה.
יש לי הצעה אחרת לשר שטרית, אני מציע שהכנסת תאשר את החוק הזה רק לאחר פגרת הפסח. לא יקרה שום דבר אם נאשר את החקיקה הזאת רק ב-1 ביוני. אבל מ-1 באפריל עד 1 ביוני, במשך חודשיים ימים, ללא חגי ישראל ללא מועדי חג, יקים משרד התחבורה ועדה בלתי תלויה ויבדוק את כל הטענות שהעלינו בדיונים, אני ואחרים.
אילן ליבוביץ (שינוי):
כבר יש ועדה שבדקה, והם מסרו את ההמלצות שלהם.
אבשלום וילן (יחד):
לא דיברתי על המלצות; שיבדקו את הטענות. שילכו לצוות "עובדה" ויראו את כל הסרטים ויבדקו מה המעורבות של חברי מרכז הליכוד, בעלי תחנות מוניות, ואם יש פה מינהל ציבורי תקין. שיבדקו את המעורבות של הקואופרטיבים, שיבדקו מעורבות של בכירים לשעבר במשרד התחבורה, שיבדקו את כל המערכת ברמה הציבורית, לא הפלילית. אחרי זה יבואו למליאה בידיים נקיות. יגידו: בדקנו - הכול לגיטימי, הכול חוקי.
גברתי היושבת-ראש, אני חושש מאוד שהיום נקבל אפילו הודעה על סגנית שר שגם לה במקרה יש אינטרס ישיר בנושאים הללו.
מה שעושה ראש הממשלה עם מינוי השרים וסגני השרים, האתנן הפוליטי שניתן למי שהצביע נכון על חשבון כספי הציבור, הוא כאין וכאפס לעומת האתנן הפוליטי הצפוי בעקבות אישור הרפורמה הזאת לכל מיני מקורבים, חברי מרכז, שיש להם פוליטיקאים שהם במקרה חברים בוועדת הכלכלה או בוועדת הכספים של הכנסת.
זה דבר שמעולם לא היה בכנסת. יכול מישהו לבוא, להילחם למען ציבור שולחיו, על האינטרס, זה לגיטימי, אבל לא על קבוצה מסוימת ולא על קבוצה מוגדרת. יושבים אתם כדי לקדם ומי נגד מי.
אני רוצה לשאול את השר שטרית. הוא אמר לי בוועדה: אם אתה צודק, לך למשטרה, הדברים מאוד חמורים. אני יודע בדיוק: חקירה פלילית - שנה, מה יצא מזה. אבל, אדוני השר, אתה, כדי להילחם בתופעות השחיתות האלה, הצעת והעברת בממשלה חוק פריימריס.
יעקב מרגי (ש"ס):
תבטלו את הפריימריס.
אבשלום וילן (יחד):
ראש הממשלה התחייב ציבורית שהוא יקדם חוק פריימריס. איפה הצעת החוק שלך, אדוני השר שטרית? מדוע היא לא מתקדמת? מדוע היא לא הובאה על-ידי הממשלה לקריאה ראשונה? אני אגיד לכם, חברי הבית, מדוע. מפני שראש הממשלה החליט שזה לא כדאי לו, ששווה לו להיות תלוי בחלק מחברי המרכז, משום שיש לו אפשרות אחרת: פעם אחת נותנים קווי שירות למוניות למי שמכוחותינו, ופעם שנייה נותנים שרים וסגני שרים.
זו תרבות עולם שלישי. זו מדינת שקר ושחיתות. אלה תופעות מושחתות. זו לא מדינה שיש בה ויכוח פוליטי קשה, היא מנהלת אותו ביושר, היא מקבלת הכרעות - ויום לאחר ההכרעה נותנים ג'ובים, פעם רשיון מונית ופעם שרים וסגני שרים. מה זה, מדינת גו'ביסטן? לכל ג'וב יש מדינה? מדינה שיש לה ג'ובים?
גברתי היושבת-ראש, אני מציע שהכנסת הזאת - - -
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
יכול להיות שסגני השרים יהיו אחר כך נהגי מוניות.
אבשלום וילן (יחד):
מקצוע מכובד. הנציגים שהגיעו הם נציגים רציניים. אנשים בהחלט רציניים.
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
יכול להיות גם הפוך - שהסגנים יהיו נהגים.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת וילן, אני מבקשת לסיים.
אבשלום וילן (יחד):
משפט סיום. את תרבות מדינת ג'וביסטן צריך להפסיק, וכדי להפסיק אותה אני פונה לשר התחבורה להמתין עם ההצבעה עד 1 ביוני ולבדוק את כל הטענות שהעליתי פה כהווייתן.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. סליחה, יש עוד הסתייגות אחת - לחבר הכנסת אילן ליבוביץ. בבקשה, הסתייגות לסעיף 14טו. שלוש דקות, בבקשה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני שר התחבורה, את הריח הרע שנודף מהצעת החוק הפליא לתאר קודמי לדברים, חבר הכנסת אבו וילן.
אני רוצה לומר לך, גברתי היושבת-ראש, שהדיונים בוועדת הכלכלה לוו כל הזמן במקהלת מעודדים של חברי מרכז ונהגי מוניות, ולעתים חשבנו שאנחנו צריכים לקחת בכלל את איצטדיון "טדי" כדי לקיים את ישיבות הוועדה מרוב הנוכחים.
אבל, אני רוצה להזכיר לך, אדוני חבר הכנסת וילן, שחלק מהטענות שהזכרת כאן כבר נבדקו על-ידי משרד התחבורה. מבקר משרד התחבורה מינה את משרד רואי-החשבון ברלב לבדוק את העניין. לפני למעלה משנה, אתה ואני יודעים שהוגש דוח למשרד התחבורה על-ידי משרד רואי-החשבון ברלב, ולפי מה שאומרים לנו, דברים מאוד חמורים נאמרו שם. אבל הדוח הזה נעלם, לא הובא לידיעתנו, לא הובא לידיעת הציבור, והדברים שנכתבו שם, המסקנות שלו, לא יושמו מעולם.
יותר מזה, אני אספר לחברי הכנסת, מדובר פה במתן רשיונות לקווי שירות למוניות. ניסיתי לקבל ממשרד התחבורה, ממר אלכס לנגר, את רשימת הקווים שהוא הולך לפתוח למכרזים. זה דבר נעלם, אי-אפשר לדעת. מדברים על הרפורמה זמן רב, מדברים על כך שיודעים איפה הולכים לתת רשיונות לקווי שירות, אבל לפני חברי הכנסת לא היו מוכנים לחשוף את הרשימה הזאת. האם באור-עקיבא יינתן רשיון לקו שירות - אף אחד לא יודע חוץ ממר לנגר ואולי עוד כמה אנשים. לכן נודף ריח רע מהצעת החוק הזאת.
לכן, צריך להתנגד להצעת החוק הזאת, מכיוון שלא יכול להיות שבאים ואומרים: אנחנו עושים רפורמה - וזאת רפורמה ראויה, רפורמה טובה, לעשות סדר בנושא מוניות השירות - אבל לתת את הכוח בידי אותן חברות שאנחנו יודעים, חברות של מוניות שיגדלו, והיום גדלות, כי שילמו בתקופת המעבר הזאת את המחיר המופחת, ומי שירצה לאחר הרפורמה לקבל רשיון ישלם הרבה יותר כסף. כאשר ניסינו לקבל את האינפורמציה על הקווים שיפתחו - אי-אפשר לקבל את האינפורמציה הזאת.
לכן, רבותי חברי הכנסת, ולאור כל הדברים שאמר כאן חבר הכנסת וילן ואמרו אחרים, אני חושב שצריך להתנגד להצעת החוק הזאת, או לפחות לעשות סדר ובדק-בית. עם כל הכבוד לך, אדוני השר, יש לעשות פה בדק-בית רציני. לא יכול להיות שבא פקיד בכיר ממשרד התחבורה ואומר: אני לא מוכן לחשוף בפני חברי הכנסת את רשימת קווי השירות שאני הולך לפתוח.
שר התחבורה מאיר שטרית:
הוא צודק. זה לא עניינך. זה עניין מקצועי.
אילן ליבוביץ (שינוי):
זה עניין של לחשוף את זה לאור השמש.
שר התחבורה מאיר שטרית:
זה לא עניינך.
אילן ליבוביץ (שינוי):
הציבור צריך לדעת איפה הולכים לעשות, אחרת זה מבסס את החשדות שמועלים כלפי אותם פקידים, החשדות לגבי שוחד וחשדות אחרים. זה מבסס את הטענות. אבל מכיוון שאתם רגילים להסתיר את הדברים מאור השמש - ולא ביקשנו שיהיה לנו שיג ושיח אילו קווי שירות, אלא שנדע איפה הולכים לפתוח. כשראש עיריית אור-עקיבא מגיע לוועדה ואומר: אני רוצה לדעת אם אצלי בעיר ייתנו רשיון לקו מוניות שירות - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
זה לא עניינו.
אילן ליבוביץ (שינוי):
- - אני חושב שזה עניינו של הציבור לדעת, בוודאי זו זכותם של חברי הכנסת לדעת, וכשמסתירים, סימן שיש מה להסתיר, ולכן צריך להתנגד לזה.
דניאל בנלולו (הליכוד):
לא אמרת את זה בוועדה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אמרתי. אמרו: יאללה, להצביע מהר מהר. החברה שלך, חברת הכנסת גמליאל.
דניאל בנלולו (הליכוד):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת ליבוביץ, בבקשה לשבת. אנחנו עוברים להצבעה. רק רגע, השר רוצה להשיב. בבקשה, אדוני השר, בקצרה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
גברתי היושבת-ראש, אני חושב שזו חוצפה - אין לי מלה אחרת - חוצפה ועזות מצח לעמוד פה על הבמה ולהגיד שמהחוק עולה ריח רע. מהדברים שלך עולה ריח רע, עם כל הכבוד, רשף חן. על מה אתה מקשקש?
היו"ר קולט אביטל:
זה לא רשף חן. זה חבר הכנסת ליבוביץ.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אילן ליבוביץ, מה אתה מצפה? אתה מצפה שחברי הכנסת יהיו מעורבים בתהליך הביצועי שפקידי הממשלה עושים? בעיניך כל פקידי הממשלה מושחתים? אם אתה חושב כך, תגיש תלונה למשטרה. מה אתה יושב בשקט? תגיש בקשה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח חקירה. אני מזמין אותך לעשות את זה. עם כל הכבוד, זה לא עניינו של ראש עיריית אור-עקיבא אם תהיה אצלו תחנת שירות או לא. כל ראש עיר רוצה אצלו עשר תחנות שירות, אז מה אתה מצפה, שהפקידים ייכנעו לכל אחד?
החוק הזה בא להסדיר בדיוק את הבלגן שאתה מדבר עליו. אנחנו יוזמים את החוק, מקדמים אותו, כדי לעשות סדר בענף. עד היום כל אחד עושה מה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה, בלי ערבות, בלי אגרה, בלי פיקוח, בלי כלים למשרד התחבורה לפקח על מוניות שירות. החוק הזה עושה סדר. הוא מכריח כל אדם שיש לו תחנת מוניות, כל אדם שיש לו מונית שירות, שייסע רק בקו שמותר לו וישלם ערבות בנקאית למדינה, ואגרה, ואם הוא עובר על החוק ייקחו ממנו את האגרה ואת הערבות הבנקאית וישללו לו את הרשיון. על מה הוויכוח בדיוק? לכן אני מתפלא על הגישה, שעולה ריח רע מהחוק. החוק בא לעשות סדר. אתה מתנגד לו?
לכן, גברתי, אני חושב שעשו עבודה נאמנה, גם ועדת הכלכלה, גם מי שהגיש את הצעת החוק - אגב, לא אני הגשתי אותה אלא שר התחבורה לפני, אביגדור ליברמן. אני רק קידמתי אותה. עד אז היא היתה תקועה. אני מודה לחברי ועדת הכלכלה, למנהלת הוועדה, ליושב-ראש הוועדה, ידידי אמנון כהן, שעשה עבודה נאמנה בעניין הזה וחילץ את הצעת החוק מהבוץ אחרי שראשי ועדות לפניו תקעו אותה הרבה זמן והפסדנו כמעט שנה. אני מודה לחבר הכנסת דני בנלולו, שהיה בין המובילים את החוק הזה, ולאחרים.
אני מבקש, כמו היושב-ראש, לדחות את ההסתייגויות ולהצביע בעד החוק עצמו, בהסכמת יושב-ראש ועדת הכלכלה. הודעתי ליושב-ראש ועדת הכלכלה, ואני מבקש לומר את זה מעל הבמה, שאני תומך בהסתייגות שלו, אבל הוא הגיע בינתיים להסכמה עם חבר הכנסת בנלולו להוריד את ההסתייגויות, לכן אני מצטרף להסכמתם ומבקש להוריד את ההסתייגויות. תמשיכו לעשות את העבודה הטובה הזאת.
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצבעה. שם החוק וסעיף 1, כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 5
בעד סעיף 1 – 11
נגד - 5
מתנגדים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
שם החוק וסעיף 1 התקבלו כנוסח הוועדה.
סעיף 2. אנחנו עוברים להצביע על ההסתייגויות.
שר התחבורה מאיר שטרית:
גברתי, המסתייגים לא נמצאים, אין מה להצביע.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, אנחנו לא מצביעים על ההסתייגויות, כי המסתייגים אינם כאן. אנחנו מצביעים על סעיף 2 וסעיף 3 כנוסח הוועדה.
סליחה, אני חוזרת – סעיף 2, כנוסח הוועדה, בבקשה.
הצבעה
קריאות:
- - -
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו חוזרים על ההצבעה, סליחה. סעיף 2 כנוסח הוועדה, בבקשה.
הצבעה מס' 7
בעד סעיף 2 - 16
נגד - 10
נמנעים – אין
סעיף 2 נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 16, נגד – 10. אני קובעת שסעיף 2 עבר כנוסח הוועדה.
לסעיף 3, הסתייגות לסעיף 14ח המוצע, של חברי הכנסת אבשלום וילן ודוד טל - אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 8
בעד ההסתייגות – 13
נגד - 13
נמנעים – 1
היו"ר קולט אביטל:
ובכן – בעד - 13, נגד - 13. ההסתייגות לא התקבלה.
סעיף 14י המוצע - אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של חברי הכנסת דוד טל ואבשלום וילן.
הצבעה מס' 9
בעד ההסתייגות - 13
נגד - 15
נמנעים - אין
ההסתייגות של חברי הכנסת דוד טל ואבשלום וילן לסעיף 3 (סעיף 14י המוצע) לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 13, נגד - 15. ההסתייגות אינה עוברת.
14יא המוצע - ההסתייגות של חברי הכנסת דוד טל ואבשלום וילן. נא לעבור להצבעה, בבקשה.
הצבעה מס' 10
בעד ההסתייגות – 13
נגד - 15
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברי הכנסת אבשלום וילן ודוד טל לסעיף 3 (סעיף 14יא המוצע) לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 13, נגד- 15, נמנעים – אין. אני קובעת שההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 14יב המוצע - הסתייגות של חבר הכנסת דוד טל. הוא לא נמצא. לסעיפים 14יג ו-14יד אין הסתייגויות.
לסעיף 14טו המוצע – הסתייגויות של חברי הכנסת אמנון כהן, אבשלום וילן ואילן ליבוביץ. אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגויות - 12
נגד - 15
נמנעים - 1
ההסתייגויות של חברי הכנסת אמנון כהן, אבשלום וילן ואילן ליבוביץ
לסעיף 3 (סעיף 14טו המוצע) לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן – 12 בעד, 15 נגד. אני קובעת שההסתייגויות לא עברו.
לסעיף 14טז – הסתייגות של חברי הכנסת אבשלום וילן ודוד טל.
הצבעה מס' 12
בעד ההסתייגות – 12
נגד - 17
נמנעים - אין
ההסתייגות של חברי הכנסת אבשלום וילן ודוד טל לסעיף 3 (סעיף 14טז המוצע) לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 12, נגד – 17, אין נמנעים. אי לכך – גם ההסתייגות הזאת לא עברה.
לסעיפים 14יז ו-14יח המוצעים – אין הסתייגויות. לסעיפים 4 ו-5 אין הסתייגויות.
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על סעיפים 3, 4 ו-5 לפי נוסח הוועדה. בבקשה – כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 12
בעד סעיפים 3-5, כהצעת הוועדה - 16
נגד - 12
נמנעים - אין
סעיפים 3-5, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 16, נגד – 12. אני קובעת שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), כנוסח הוועדה, עברה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 14
בעד החוק - 18
נגד - 13
נמנעים - 1
חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 18, נגד - 13, נמנע אחד. אני קובעת שהצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שלישית כנוסח הוועדה.
חבר הכנסת כהן, תרצה להגיד משהו? דניאל בנלולו, בבקשה. שלוש דקות.
דניאל בנלולו (הליכוד):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר קולט אביטל:
אני לא אדוני. אני ממש לא אדונך. אני גברתך.
דניאל בנלולו (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש. תראו, חברים. שמעתי פה את ההסתייגויות. אני רוצה רק לציין שאנחנו עובדים על החוק הזה למעלה משנה וחצי, כל הוועדה. שמענו את הפקידים, שמענו את כל התאגידים, שמענו את כל הבעיות, ותיקנו את החוק על מנת שהרפורמה הזאת בענף המוניות תצא לדרך. אני רוצה רק לומר לידידי, חבר הכנסת אילן ליבוביץ, שהיה אתי בוועדה, וגם לידידי אבו וילן, אנחנו ניהלנו את הוועדה ושמענו את כל הצדדים, ותיקנו את העיוותים על מנת שהחוק הזה יצא לדרך בצורה הטובה ביותר. אי-אפשר לבוא ולהיות בוועדה, לשמוע את כולם, להילחם בתוך הוועדה, לתקן את כל התיקונים, ולעלות כאן ולומר שהחוק הזה אינו טוב, כי בוועדה לא אמרתם את זה. בוועדה נלחמתם ביחד אתי ועם יושבי-הראש על מנת להעביר את החוק הזה, כי אמרתם שהחוק הוא לטובת המוניות במדינת ישראל.
אבשלום וילן (יחד):
אלה שהולכים לקבל את הרשיונות הם בבעיה.
דניאל בנלולו (הליכוד):
ולכן, אני רוצה להודות בראש ובראשונה לידידי שר התחבורה. מהיום הראשון שהוא התמנה לשר תחבורה, הדבר הראשון שהוא העלה היה הנושא של ענף המוניות, שהיה תקוע בוועדה. אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה הקודם, השר היום, ידידי שלום שמחון, ואני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת הכלכלה, ידידי אמנון כהן. תודה על שיתוף הפעולה, תודה על העבודה הנפלאה, על הסבלנות שבה שמעת את כולנו, וחזרנו על הרבה דברים על מנת שלא נטעה בכל מה שעשינו בחוק הזה.
אני רוצה להודות לחברי בוועדה - לאליעזר כהן, לאחמד טיבי, לדוד טל, שלא נמצא כאן היום וגם הוא עשה עבודה נפלאה בוועדה; ליועצת המשפטית ולמזכירה ולכל החברים בוועדה. תודה רבה ובהצלחה לחוק.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות
עם מוגבלות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005
[מס' מ/120; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 19310; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לחוק הבא: הצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, קריאה שנייה ושלישית. יושב-ראש ועדת הכלכלה יציג. בבקשה.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הסעה - גברתי היושבת-ראש, יש כאן התקהלות גדולה.
היו"ר קולט אביטל:
חברי מפלגת העבודה, אפשר לבקש התקהלות בפינה?
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, לקריאה שנייה ושלישית.
חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות, התשנ"ד-1994, קובע שילד עם מוגבלות, שמחמת ליקוי בכושרו הגופני, השכלי, הנפשי או ההתנהגותי אינו מסוגל לנסוע בכוחות עצמו, זכאי להסעה בטיחותית ממקום מגוריו לבית-הספר שבו הוא לומד ובחזרה ממנו. בהתאם לחוק, האחריות לארגון ולמימון ההסעה מוטלת על הרשות המקומית שבתחום שיפוטה הילד מתגורר.
בהתאם למצב המשפטי כיום, רשות מקומית שבתחום שיפוטה מצוי מעון לילדים עם מוגבלויות בתנאי פנימייה, נדרשת לשאת בהוצאות ההסעה של כל הילדים הלומדים באותו מעון לבית-הספר ובחזרה ממנו. זאת גם לגבי ילדים השוהים במעון שאינם תושבי אותה רשות מקומית. כך, לדוגמה, כאשר ילד עם מוגבלות שגר ברשות מקומית קטנה נשלח למעון ברשות מקומית אחרת, שנקרא לה לצורך ההדגמה הרשות המקומית המארחת, הרי שהוצאות ההסעה מהמעון לבית-הספר שבו הוא לומר ובחזרה ממנו, מוטלות כיום על הרשות המקומית המארחת, בין שבית-הספר נמצא בתחום הרשות המקומית המארחת ובין שהוא נמצא ברשות מקומית נוספת, כשהרשות המקומית שבה הוא תושב אינה נושאת בתשלום כלשהו.
מוצע לתקן את החוק ולקבוע, כי הרשות המקומית שבה הילד מתגורר דרך קבע תשתתף בהוצאות הסעתו של הילד לבית-הספר. שיעור ההשתתפות ייקבע בצו על-ידי שר החינוך והתרבות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
אני סבור, כי חלוקת ההוצאות בין הרשויות המקומיות השונות היא מוצדקת יותר והיא גם תאפשר לייעל את ביצוע הוראות החוק. לפיכך אני קורא לכם להצביע בעד הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
את הנושא קידם יחד אתנו בוועדה נפתלי דוד, ממועצת גדרה, יחד עם השרים ומשרדי הממשלה, ורציתי להזכיר את שמו גם כאן, בסיום הצגת התיקון הזה. אבקש את תמיכתכם.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. כיוון שאין הסתייגויות, אנחנו עוברים להצבעה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על חוק הסעה בטיחותית לילדים לפעוטות עם מוגבלות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, כנוסח הוועדה. נא להצביע. קריאה שנייה.
הצבעה מס' 15
בעד סעיף 1 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 14, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון מס' 3), כנוסח הוועדה, עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע, בבקשה.
הצבעה מס' 16
בעד החוק - 14
נגד - אין
נמנעים - אין
חוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, 14 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שחוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, עבר בקריאה שלישית.
אמנון כהן (יו"ר ועדת הכלכלה):
אני סבור שהצעת החוק ראויה וטובה, ותודה רבה לכל מי שתמכו. אני רוצה להודות ליועצת המשפטית של הוועדה והמשנה ליועצת המשפטית של הכנסת, עורכת-הדין אתי בנדלר, יחד עם המתמחה איתי עצמון. יישר כוח. תודה רבה למנהלת הוועדה המוכשרת לאה ורון ולמזכירות הוועדה עידית חנוכה ושלומית פרץ. המשך שיתוף פעולה בהמשך והרבה הצעות חוק לטובת עם ישראל. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)
(תיקון מס' 55), התשס"ה-2005
[מס' מ/105; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ד, עמ' 13735; חוב' כ"ז, עמ' 12201; מושב שלישי, חוב' י"ג, עמ' 18341; חוב' ט', עמ' 17428; חוב' י"ג, עמ' 18342; חוב' ז', עמ' 16852; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55). יציג יושב-ראש ועדת הכספים. האם אינו נמצא? נעשה הפסקה של דקה.
שר הפנים אופיר פינס-פז:
למה? נמשיך בסדר-היום.
היו"ר קולט אביטל:
יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה. יש הסתייגויות.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זו במקורה היא הצעת חוק ממשלתית, ששולבו ומוזגו בה כמה הצעות חוק פרטיות.
בהצעת החוק נכללים תיקונים שונים, שבאים להסדיר הוראות שונות בחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963. חלק מהתיקונים מטרתם למנוע תכנוני מס לא ראויים, חלקם האחר נועד להבהיר את הוראות החוק האמור מאז יישומה של רפורמת רבינוביץ, ששולבה בתיקון מס' 50 לחוק, וכן נכללות בנוסח שלפניכם הקלות והטבות שונות.
להלן אסקור חלק קטן מהתיקונים הכלולים בהצעת החוק שלפניכם. תיקונים שמטרתם להאריך את תוקפן של הקלות מס שונות לפעולות במקרקעין שנקבעו בתיקון מס' 50 לחוק - בהצעת החוק המקורית הוצע להאריך את תוקף ההקלות משנת 2003 עד שנת 2005. ועדת הכספים החליטה להאריך את התקופה הקובעת לעניין מתן ההקלות, ובהצעת החוק בנוסח שלפניכם הוחלט להאריכה עד תום שנת הכספים 2006. בין ההקלות במס האמורות נכללות ההקלות הבאות: מתן הקלות בעסקות קומבינציה, הטבות לאופציה סחירה הניתנת למימוש במכירות אופציה במקרקעין, מתן פטור ממס בחילוף זכויות במקרקעין בהתקיים התנאים הקבועים בפרק החמישי, הטבות ממס הקבועות בפרק החמישי, שעניינו פינוי-בינוי, והטבות במס לגבי בניינים להשכרה, הקבועות בחוק לעידוד השקעות הון.
בנוסף, ועדת הכספים קבעה כי הוראת השעה לעניין ההקלות במס רכישה שניתנו למי שמכר דירה יחידה בתוך 18 חודשים מיום שרכש דירת מגורים חלופית תהפוך להוראת קבע שתחול משנת הכספים 2004. כמו כן, הוארכה התקופה של 18 חודשים ל-24 חודשים. בעניין זה, שולבה גם הצעת חוק פרטית, המעניקה הקלה נוספת למי שרכש את הדירה החלופית מקבלן.
כמו כן, תוקן סעיף 39 לחוק שעניינו ניכוי הוצאות, והוספו לגביו האפשרויות לנכות הוצאות בעניינים שונים, ובהם שכר טרחת שמאי מקרקעין ושכר טרחת מודד מוסמך, ששולמו בקשר לרכישת הזכות במקרקעין, השבחתה ומכירתה, הוצאות שהוציא החוכר או בעל הזכות במקרקעין, לפי העניין, לשם הוכחת זכותו במקרקעין, וכן דמי חכירה מהוונים או דמי היוון ששילם המוכר לבעל המקרקעין במכירת חכירה.
ועדת הכספים קיימה ישיבות ארוכות בהשתתפותם של גופים ונציגי ציבור שונים, שקלה בכובד ראש את טיעוניהם והציעה תיקונים רבים, כמפורט בנוסח המוצע לפניכם.
גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, אני מבקש מכם לקבל את הצעת החוק בנוסח המוצע על-ידי הוועדה ולדחות את ההסתייגויות. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להסתייגויות להצעת החוק. לשם החוק אין הסתייגויות. לסעיף 1 - הסתייגותם של חבר הכנסת רצאבי וחיים אורון. אתם מסירים?
אהוד רצאבי (שינוי):
אני מסיר.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת אורון אינו נמצא. לסעיפים 2-19 אין הסתייגויות. לסעיף 20 - חבר הכנסת דהן אינו נמצא. לסעיפים 21-39 אין הסתייגויות. לסעיף 40 - חבר הכנסת נסים דהן אינו נמצא. לסעיפים 41-45 אין הסתייגויות. לסעיף 46 - הסתייגותו של חבר הכנסת נסים דהן, שאינו נמצא. לסעיפים 47-54 אין הסתייגויות.
אי לכך, אנחנו עוברים להצבעה על כל החוק, לרבות דף התיקונים, בקריאה שנייה. בבקשה.
הצבעה מס' 17
בעד סעיפים 1-54 – 20
נגד – אין
נמנעים – 1
סעיפים 1-54 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 20, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד החוק - 20
נגד - אין
נמנעים - 1
חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
20 בעד, אין נגד, נמנע אחד. אני קובעת שהצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שלישית.
חבר הכנסת אהוד רצאבי, תרצה להגיד כמה מלים?
משה גפני (דגל התורה):
גברתי היושבת-ראש, זה גם החוק שלי.
היו"ר קולט אביטל:
תרצה להגיד כמה מלים? בסדר.
אהוד רצאבי (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק שהצבענו עבורה כרגע, היא הצעת חוק חשובה ביותר. שמחתי למלא בתקופה הזאת תפקיד של ממלא-מקום יושב-ראש הוועדה אברהם הירשזון, כמי שישב בראש כל הישיבות, פרט לשתיים האחרונות, שנגעו לחוק המסובך הזה, ואני שמח מאוד שהחוק הזה עבר. להצעת החוק הממשלתית מוזגו שלוש הצעות חוק פרטיות שלי, והן חלק אינטגרלי לאחר ההצבעה והאישור מהיום. האחת האריכה את תוקף הצעת החוק המקורית משנת 2005 ל-2006. ההצעה השנייה מקלה את מצבן של משפחות חד-הוריות ומשווה את מעמד העומד בראשן למעמד של אדם נשוי, לגבי הקלות מס ופטור ממס במכירת דירת יחיד.
הדבר החשוב ביותר, מבחינתי, הוא האפשרות לקזז הוצאות שאדם עמד בהן ביצירת שבח המקרקעין, ביצירת הרווח שלו כנגד המכירה, דבר שהיה אסור עד לתיקון הנוכחי. הדבר הזה ישווה את המצב למצב הקיים בפקודת מס הכנסה. הדבר החשוב ביותר שם הוא ההכרה בהוצאות המימון.
אני גם שמח וגם עצוב. מצד אחד, אני שמח שזה עבר. מצד שני אני עצוב, כי עקב הרצון של אדם או של אנשים באוצר ליצור לכאורה מצב מושלם, דבר שהוא בלתי אפשרי, הצעת החוק הזאת התעכבה 15 חודשים אבודים לענף הנדל"ן. ענף הנדל"ן הוא היחיד שנסוג בצמיחה שלו, שהיתה בו נסיגה בשנת 2004, בשעה שכל המשק כולו צמח ב-4.3%.
אני קורא לראש הממשלה להקים צוות יישומי, שישתף את כל המשרדים כולם להצלת ענף הנדל"ן הקורס, לרבות נושא המימון, עם מינהל מקרקעי ישראל ובעיקר מס הכנסה. ענף הנדל"ן עתיר במסים. למעלה מ-60% מס יש בכל מחיר של דירה שאנחנו קונים. תודה רבה.
אני כמובן רוצה להודות למנהל הוועדה, טמיר כהן, ולשגית אפיק, היועצת המשפטית הנאמנה, שעזרה לי רבות - תודה רבה לך, שגית - וכמובן, לכל צוות הוועדה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת נודלמן, אפשר קצת שקט? חבר הכנסת גפני, בבקשה.
משה גפני (דגל התורה):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני שמח על החוק המשולב שעבר בקריאה שנייה ושלישית.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חבר הכנסת גפני, מה סיכמת עם עמרי קודם? ספר לנו.
משה גפני (דגל התורה):
הצעת החוק היא משולבת, ויש בה סעיפים רבים וטובים. זה שילוב של הצעת חוק ממשלתית עם הצעות חוק פרטיות, בהן הצעת חוק של חבר הכנסת אהוד רצאבי והצעת חוק שלי, שמדברת על החלק הזה, שכאשר אדם רוכש דירה והוא אינו מקבל את הדירה מסיבות שאינן תלויות בו, הוא יהיה פטור כבעל דירת יחיד, אף שהוא רכש דירה נוספת, היות שבנסיבות שאינן תלויות בו הוא לא מקבל את דירתו השנייה, וכאשר הוא מוכר את דירתו הראשונה, שהיא בעצם היחידה, כאשר הוא מקבל את הדירה הוא יהיה פטור ממס שבח.
אני מבקש להודות ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת הרב יעקב ליצמן. אני מבקש להודות למנהל הוועדה טמיר כהן, ליועצת המשפטית שגית אפיק, לחברים שתמכו בהצעת החוק. אני חושב שהיא הצעת חוק ראויה וטובה, והיא תסייע למי שאכן היא צריכה לסייע לו. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005
[מס' מ/141; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 17791; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, קריאה שנייה ושלישית. יציג, יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה.
חבר הכנסת בריזון, אני מבקשת ממך. אפשר קצת שקט? חבר הכנסת בריזון, בבקשה ממך.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, הצעת חוק זו היא הצעת חוק ממשלתית, אשר כוללת כמה תיקונים לחוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, והעיקרי שבהם הוא התיקון לעניין העברת ידע וייצור אל מחוץ לישראל.
סעיף 19א לחוק, כנוסחו היום, קובע כי מוצר שיפותח כתוצאה מהמחקר והפיתוח ייוצר רק בישראל, אך ועדת המחקר רשאית לאשר במהלך ביצוע תוכנית או לאחר סיומה, העברה של חלק מזכויות הייצור אל מחוץ לישראל. בהצעת החוק מוצע לתקן הוראה זו ולקבוע הסדר, שלפיו תאגיד שתוכניתו אושרה המעוניין להעביר ייצור בשיעור העולה על 10% אל מחוץ לישראל, יצטרך לקבל לשם כך אישור מאת ועדת המחקר. ועדת המחקר תאשר העברת ייצור כאמור, ואולם מקבל האישור יחויב בשל העברת הייצור בתגמולים מוגדלים, אלא אם כן העברת הייצור נעשית כנגד העברת ייצור חלופי לישראל.
ועדת הכספים הוסיפה, כי בעת מתן אישור להעברת ייצור אל מחוץ לישראל, תתחשב ועדת המחקר בהגשמתן של מטרות החוק, ובהן יצירת מקומות עבודה בתעשייה וקליטת כוח-אדם טכנולוגי, וכן הוסיפה כי החלטות ועדת המחקר תהיינה מנומקות בכתב.
לעניין העברת ידע אל מחוץ לישראל, נוסח החוק הקיים כיום אוסר העברת ידע שבשלו התקבלה תמיכה במסגרת החוק אל מחוץ לישראל. על-פי הנוסח הקיים כיום, העברת ידע היא עבירה פלילית. מאחר שמגבלה זו מקשה שיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות בין-לאומיות וגם גיוס משקיעים זרים, בהצעת החוק שלפניכם מוצע לאפשר לוועדת המחקר לאשר במקרים מיוחדים הוצאת ידע מחוץ לישראל בתמורה לתשלום למדינה או להכנסת ידע חלופי לישראל, בהתאם למקרים הבאים: העברת ידע שהיא חלק מעסקת מכירה - ישלם מקבל האישור כפיצוי למדינה תשלום במזומן בשל העברת הידע. העברת ידע שהיא למכירת ידע בלבד – ישלם מקבל האישור למדינה את ערכו הנוכחי של הידע למדינה במועד המכירה, כשידע זה מבטא בקירוב את חלקה של התשואה העודפת שיאבד המשק הישראלי. העברת ידע כנגד העברת ידע חלופי לישראל שלא כחלק מעסקת מכירה – תבחן ועדת המחקר את ההחלפה על-פי קריטריונים שונים, ועל החברה יחול המשך חובת תשלום התמלוגים גם בשל ההכנסות הנובעות מהידע החלופי.
בנוסף, נקבעו כמה חריגים לעניין העברת הידע, כאשר הענישה הפלילית האוסרת העברת ידע תמשיך לחול לגבי כל העברת ידע שלא אושרה על-ידי ועדת המחקר.
מוצע כי תחילתו של החוק תהיה חודשיים מיום פרסומו, וזאת כדי לאפשר למקבלי האישור להיערך להחלתו של החוק במתכונת המוצעת. עם זאת, מוצע להחיל את הוראות החוק המוצע גם על תוכניות שאושרו לפני תחילתו.
גברתי היושבת-ראש, חברי כנסת נכבדים, מדובר בהצעת חוק חשובה, הכוללת תיקונים ראויים וחשובים שיאפשרו שיתופי פעולה בין-לאומיים. אבקשכם לאשר את ההצעה בנוסח שהוועדה מציעה ולדחות את ההסתייגות המוצעת כנגדה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאה שנייה ושלישית. יש הסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 3. הוא אינו נמצא.
אי לכך, אנחנו עוברים להצבעה על כל נוסח החוק בקריאה שנייה. נא להצביע.
הצבעה מס' 19
בעד סעיפים 1-6 – 14
נגד – אין
נמנעים - 2
סעיפים 1-6 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 14, אין מתנגדים, ושני נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים לקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 20
בעד החוק – 15
נגד – אין
נמנעים - 2
חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 15, אין מתנגדים ושני נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שלישית, בנוסח הוועדה.
אדוני יושב-ראש הוועדה, האם תרצה להגיד כמה מלים?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
חבל על הזמן.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
דקה אחת.
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות לכל צוות ועדת הכספים ולכל מי שהשתתף בדיון. זה חלק די מורכב של חוק המו"פ, שהמשכו מהקדנציה הקודמת, כשהדבר היחיד שנשאר היה העברת ידע. אני מודה ליועצת המשפטית, ליועצת הכלכלית, לכל הצוות ולמנהל הוועדה, כמובן. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005
[מס' כ/56; "דברי הכנסת", חוב' ז', עמ' 16789; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005, קריאה שנייה ושלישית. יעלה יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בבקשה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לאישור בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שעוסקת בהגבלת שימוש במקומות לשם ביצוע עבירות זנות. הצעת החוק הזאת באה בעקבות יוזמתה של חברת הכנסת זהבה גלאון, שבשנים האחרונות מקדישה תשומת לב מיוחדת במסגרת עבודתה הפרלמנטרית לתופעות של סחר בנשים ועובדות בזנות, כאשר יש אחרים שעושים מכך את עיקר ממונם. זו תופעה שאין כמעט כל אפשרות להיאבק בה ב"כלי הנשק" הקונבנציונליים. על מנת לצמצם את ממדיה, יש לתקוף אותה בחזיתות רבות.
זה ההיגיון של הצעת החוק הזאת, שבאה לומר, שאם מקום מסוים ישמש לביצוע עבירות מסוג זה והמקום הזה ייסגר, תהיה בכך אפשרות לפגוע בצד הכלכלי של ביצוע העבירה, ועל-ידי כך להפוך אותה לפחות כדאית, לפחות משתלמת, ועקב כך גם להביא לצמצומה עד כמה שאפשר.
ועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה כמה דיונים בהצעת החוק הזאת. בסופו של דבר, היא נתנה סמכות לבית-משפט השלום, ובמקרים מסוימים גם למפקד מחוז במשטרה, בכפוף אחר כך לאפשרות לפנות לאינסטנציה משפטית, להורות על הגבלת השימוש במקום, שיש בסיס לחשד שהוא ישמש לביצוע עבירות של סחר בבני-אדם, סרסרות למעשי זנות ועבירות נוספות שקשורות בפעילות זנות.
דרך אגב, זהבה, נוכח התופעות של הימים האחרונים, אני מקווה שחלק ממקומותינו לא ייסגרו על-ידי צו של קצין משטרה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ביום ראשון.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
הצעת החוק מתמודדת עם התופעה ומקנה לרשויות אכיפת החוק, כפי שאמרתי, כלים אפקטיביים נוספים. יש בה היגיון מסוים, שבא בנוסף לכלים הרגילים של ענישה והעמדה לדין של העבריינים עצמם.
בהתחלה חשבה הוועדה שיש מקום להכניס את החוק הזה במסגרת הפרק שעניינו עבירות של זנות ותועבה, אולם לאחר דיון החליטה הוועדה, כי יותר נכון שנייחד פרק נפרד להסדר העניין הזה, שהוא לא בדיוק ראוי להיכלל בחוק העונשין. חוק העונשין בדרך כלל מדבר על קביעת איסורים ועונשים, ואילו כאן צו הסגירה הוא משהו יותר מינהלי, שכמובן עובר תחת ביקורת שיפוטית, אבל בסופו של דבר הצו הוא צו מינהלי, שמכוון לסגירת המקום עצמו.
בספר החוקים ניתן למצוא הסדרים שונים בדבר סגירת מקומות כאלה, כמו למשל לגבי שימוש בסמים או מקומות שבהם משתמשים בהימורים או יש בהם פעילות טרור.
אולם, ההסדרים האלה, שנקבעו לגופם של החוקים הפליליים, אינם משקפים בצורה מאוזנת, לפי דעת הוועדה, את האינטרסים השונים. מצד אחד יש הגבלות ורצון להיאבק בתופעות פליליות ובעבריינות, אבל מצד שני יש כאן פגיעה בזכויות קניין של בני-אדם שמחזיקים רכוש והשלטון סוגר להם את המקום, לא תמיד לאחר הרשעה, לא תמיד לאחר קביעת העובדות. מספיק שקצין משטרה או בית-המשפט נוכחו לדעת שקיים חשש שמקום ישמש לביצוע העבירות האלה, עוד לא בוצעו אפילו, על מנת להקנות סמכות לסגירה.
לכן, קבענו שהחקיקה לא תהיה, כמו בחוקים אחרים, בתוך הגוף הפלילי עצמו, אלא מאחר שהיא מביאה שיקולים רבים יותר, העמדנו אותה בפני עצמה, ולא בתוך הפרק של עבירות זנות ותועבה. ההצעה הזאת היא במידה רבה הצעה שיכולה אולי, אם היא תעבוד נכון, לשמש, לאחר שהיא תופעל, הסדר חלופי להסדרים שנקבעו, שאותם הזכרתי קודם, גם בנושא ההימורים, גם בנושא פעילות טרור וגם בנושא של פעילות סמים, ששם ההסדרים קצת שונים. כאן אנחנו בגישה יותר מאזנת, ואם המנגנון הזה יהיה יותר טוב, ננסה או נשנה – מי שיבוא בעקבותינו – אני מקווה שישנו על סמך הניסיון הזה גם את ההסדרים לסגירת מקומות שמשמשים לטרור, להימורים או לסמים על בסיס המודל שאנחנו מציעים עכשיו.
הצעת החוק מסמיכה את בית-המשפט להוציא צו הגבלת שימוש לגבי אותו מקום לתקופה של 90 יום בלבד, אם בית-המשפט שוכנע שקיים יסוד סביר לחשוש שהמקום ישמש לביצוע עבירה. בית-המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו מפעם לפעם, ובלבד שבכל פעם שבאים לבקש הארכה, יוכיחו פעם נוספת את אותן עילות שדרושות למתן הצו המקורי. כלומר, צריך לשכנע את בית-המשפט שמול הזכות של אדם לקניין ולאי-פגיעה ברכושו, תראה המשטרה שקיים חשש סביר שהמקום הזה ישמש לביצוע של עבירות זנות וסרסרות. אם השופט ישתכנע ויעשה את האיזונים הנכונים, יוכל להוציא צו כל פעם ל-90 ימים.
נתנו למפקד המחוז במשטרה הרשאה לתת צו כזה לתקופה נדרשת לשם מניעה של המשך ביצוע העבירות במקום, ואשר לא תעלה על 30 יום. ההבחנה היא, שלבית-המשפט יש אפשרות להוציא צו מתוך צפיית פני העתיד, מתוך חשש. לעומת זאת, מפקד מחוז במשטרה רשאי ליתן צו כאשר יש מצב של ביצוע עבירות. על-פי שיקול דעתו, הוא מוציא את הצו לסגירה על מנת למנוע את המשך קיומן.
למה הכוונה? הכוונה היא, שבשעת פשיטה למקום שמשמש לזנות - המשטרה הגיעה - מפקד המחוז יוכל, נוסף על כל הסעדים שיש לו, גם להורות על סגירת המקום. אנחנו יודעים שבהעדר הכלי הזה, יכול להיות שיש פשיטה של המשטרה, והקליינטים שמכירים את הכתובת מגיעים הלאה, ואולי יש כמה עצורים, אבל תמיד יש מי שיבוא במקומם או במקומן, והעסק יוכל להמשיך להתקיים. זה כלי מאוד אפקטיבי על מנת להביא לכך שהמקום יהיה סגור, קליינטים יבואו פעם, פעמיים, 30 יום, 90 יום, והעסק הבלתי-חוקי הזה לא יוכל לתפקד. מובן שכאשר מוצא צו על-ידי קצין משטרה יש אפשרות לפנות לבית-המשפט ולבטל את הצו.
אני מבקש מהכנסת לקבל את החוק הזה. הצעת החוק מוגשת בצירוף הסתייגות. אני רואה שהמסתייג איננו, אז נשארנו בעצם ללא הסתייגויות, ומאוד אודה למליאה אם תאשר את הצעת החוק.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה על סעיף 3. יש הסתייגות של חברי הכנסת ברכה, מח'ול וטיבי - אינם נמצאים.
אי לכך, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005, כנוסח הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 21
בעד סעיפים 1-7 – 11
נגד – אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-7 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005, עברה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים אפוא להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 22
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
עשרה בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת אפוא שחוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005, עבר בקריאה שלישית.
חברת הכנסת זהבה גלאון, יוזמת החוק, בבקשה.
זהבה גלאון (יחד):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להודות לחברי הכנסת על התמיכה בהצעה, ולחבר הכנסת מיכאל איתן, שקידם את החוק הזה; כל החוקים שקשורים במאבק בסחר בנשים מקודמים בוועדה שלו. אני רוצה להודות לצוות הוועדה; לעורך-הדין אייל זנדברג, שקידם את החוק. היו על זה הרבה "שפצורים" והרבה שינויים, ואני שמחה שהגענו למצב שיש עוד כלי ועוד נדבך במאבק בסחר בבני-אדם, בסחר בנשים. אני חושבת שלמשטרה לא יהיו יותר תירוצים, כששואלים אותם למה בתי-הבושת פתוחים תחת כל עץ רענן והם אומרים: אין בידינו כלים לסגור את בתי-הבושת. אני חושבת שיותר לא יהיו בידם תירוצים. זה חוק חשוב, ואני מודה שוב ליושב-ראש הוועדה. תודה רבה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת איתן, יושב-ראש הוועדה, בבקשה.
מיכאל איתן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, בוועדת החוקה אנחנו עוסקים בכמויות די גדולות של חוקים, אולי יותר מכל ועדה אחרת בכנסת, ואני לא מנצל לעתים קרובות את הזכות הזאת להודות לעוסקים במלאכה, כי זה הופך להיות שבלוני.
בכל אופן, אנחנו נמצאים היום בסוף כנס ארוך מאוד של הכנסת, ולקראת סיום הכנס הזה בעוד כמה שעות, אני רוצה כן לנצל את ההזדמנות להודות לכל הצוות של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ובמיוחד לעורכי-הדין, שאחד מהם, אייל זנדברג, השקיע כאן מאמצים כדי לקדם את החוק, וקיבל גם את ברכותיה של חברת הכנסת זהבה גלאון. זאת הזדמנות טובה להודות לכל הצוות המשפטי של הוועדה. אנחנו, חברי הכנסת, אולי יוזמים, אולי מציעים, אולי מרימים את הידיים עבור החוקים, אבל מי שממלא אותם בתוכן ומכין אותם על מנת שיוכלו להיקרא חוקים ולהתיישב עם ספר החוקים, הם היועצים המשפטים שעומדים מאחורי המלאכה.
בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לסיגל קוגוט, שהיא היועצת המשפטית של הוועדה, לצוות המשפטנים שמכין ועובד לידה בצורה מסורה, למרות חילוקי הדעות שיש לי אתה מדי פעם בפעם, והגערות שהם גוערים בי ואני גוער בהם. תודה.
הצעת חוק דיווח על תרומות מחוץ לישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
[מס' כ/51; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ל"ח, עמ' 15057; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק דיווח על תרומות מחוץ לישראל (תיקוני חקיקה). זאת הצעה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ויציג את הצעת החוק, באורח יוצא דופן, חבר הכנסת אורי אריאל. בבקשה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
למה יוצא דופן?
היו"ר קולט אביטל:
כי בדרך כלל יושב-ראש הוועדה מציג.
אורי אריאל (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, איפה השרים? גברתי היושבת-ראש, אני מבין שיש עוד שלושה שרים, עוד חמישה סגנים, ואף אחד לא אתנו היום? יום של חקיקה. מה הנוהג? הנוהג שמפסיקים ישיבה, לא? את תחליטי.
היו"ר קולט אביטל:
אני מציעה שתמשיך, השר נמצא כאן בחוץ.
אורי אריאל (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
הנה הגיעה שרת המשפטים. תודה.
לבקשת יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת גאלב מג'אדלה, אני מציג את הצעת חוק דיווח על תרומות מחוץ לישראל (תיקוני חקיקה). אני מביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק זו עניינה תיקונים לחוק העמותות, התש"ם-1980, ולחוק החברות, בהתאמה, התשנ"ט-1999.
עמותות רבות במדינת ישראל מקבלות תרומות ממדינות זרות ומגופים זרים. במקרים רבים משמשות התרומות לפעולות פוליטיות שונות בישראל.
סעיף 1 מציע לקבוע, כי עמותה שקיבלה תרומות בסכום העולה על 20,000 שקלים חדשים ממדינה זרה, מאיחוד של מדינות זרות, מאורגן או מרשות של מדינה זרה או איחוד מדינות זרות, מהרשות הפלסטינית או מתאגיד סטטוטורי של אחד מהם, תצרף לדוח הכספי שהיא מגישה לרשם העמותות לפי סעיף 36 לחוק העמותות הודעה ובה יצוינו זהות נותן התרומה, סכומה, מטרתה, ייעודה והתנאים לה. רשם העמותות יפרסם באינטרנט מדי שנה רשימה של עמותות שדיווחו על תרומות כאמור. כך יוכל הציבור לדעת מה מקור הכספים המשמשים את העמותה ואם פעילותה מקדמת אינטרסים של גופים מדיניים שונים מחוץ לישראל.
כן מוצע לקבוע, כי רשם העמותות יעביר לשר החוץ העתק של הודעות אלה, על מנת ליצור פיקוח של משרד החוץ על פעילויותיהם של מדינות וגופים זרים בישראל.
סעיף 2 לחוק המוצע מחיל את העקרונות שהוצע להחיל על העמותות גם על חברות, באמצעות תיקון לחוק החברות. לפי התיקון המוצע, חברות שבתקנון שלהן נקבע כי הוקמו להשגת מטרות ציבוריות וכי רווחיהן לא יחולקו בין בעלי המניות, תצרפנה הודעה דומה לאמור בסעיף 1 לדוח השנתי שהן מגישות לרשם החברות לפי סעיף 141 לחוק החברות. גם הודעות אלו יפורסמו באינטרנט ויועברו לשר החוץ.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות הסתייגויות אלה ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.
אני רוצה להודות לוועדת הפנים, לעובדי הוועדה, לייעוץ המשפטי ולמי שהציע את הצעת החוק הזאת, מתי דן. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים להסתייגויות. יש הסתייגויות לשם החוק. חבר הכנסת פריצקי. קודם חבר הכנסת מצנע. חבר הכנסת מצנע, יש לך הסתייגויות לשם החוק, לסעיף 1 המתייחס לסעיף 36 המוצע, ולסעיף 2, המתייחס לסעיף 141 המוצע. האם תסכים להשתמש בזמן הזה שיינתן לך על מנת להציג את כל ההסתייגויות?
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
כן.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. כל ההסתייגויות - חמש דקות.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מסתייג מהחוק הזה בכללותו ואני חושב שמוטב היה שלא יועלה כאן. אני קורא לחברי חברי הכנסת, שלא יאשרו את החוק הזה. החוק הזה הוא חוק פוליטי ממדרגה ראשונה ונועד לפגוע בעמותות, בגופים ציבוריים ובארגונים שונים שאוספים תרומות בחו"ל.
המניע לחקיקתו, צריך לומר כאן את האמת, היה יוזמת ז'נבה – היא שהניעה את חקיקת החוק הזה והביאה אותו לעולם. נכון שהחוק תוקן, או נכון יותר, סורס לחלוטין. במתכונת שהוא מופיע בפניכם הוא בעצם מעוקר כמעט לחלוטין, ואז נשאלת השאלה, בשביל מה צריך בכלל חוק כזה?
אני רוצה לקבוע, שכאשר אנחנו עוסקים בענייני תרומות, התורמים והתורמים הפוטנציאליים לא תמיד בודקים את המציאות והמגבלות האפשריות בנושא של תרומות. חוקים כמו החוק הזה או כל מיני חוקים אחרים, יביאו תורמים רבים להגיד: אנחנו לא רוצים לתרום, גם למטרות שהן לא פוליטיות, הומניטריות, חברתיות, חינוכיות, תרבותיות. יגידו: אל תעשו לנו טובה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת אריאל, הואל נא לשבת.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
אני קורא לכם, עמיתי חברי הכנסת, שלא לתמוך בחוק הזה. הוא יהיה בסופו של דבר בומרנג, חרב פיפיות, ויפריע לכל מיני ארגונים שהם לא מטרת החוק; לא נגדם בא החוק ולו עמם הוא מנסה להתמודד, אבל בפועל זאת תהיה המשמעות. אף תורם לא רוצה שייכנסו לו אל תוך הקרביים; יהיה דיווח שיגיע לא רק לרשם העמותות אלא גם למשרד החוץ, זה פשוט מיותר.
גם מי שיזם את החוק, לא יצליח למנוע על-ידי החוק הזה את השותפויות הבין-לאומיות שיש בנושאים שנמצאים על הגבול בין נושאים פוליטיים לנושאים חברתיים. על כן, נביא רק נזק בדברים האלה. יש הרבה גופים בעולם שתורמים לכל מיני פעילויות משותפות של ישראלים ופלסטינים בתחומים חברתיים והומניטריים.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת פריצקי.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
על כן אני מבקש שלא לאשר את החוק, בלי סעיף כזה או אחר. ההסתייגויות שאני הגשתי היו לצורך זמן דיבור ולא על מנת לתקן סעיף כזה או אחר. את החוק הזה צריך לקבור ושלא יהיה בספר החוקים של מדינת ישראל.
רציתי לנצל את ההזדמנות ולקרוא לממשלה לחזור בה מכוונתה להרחיב את הממשלה עם תוספת של שרים וסגני שרים. זאת תפיסת עולם צינית שאיננה מתאימה לבעיות שאנחנו ניצבים לפניהן במדינת ישראל. אין שום סיבה להרחבת הממשלה, אלא סיבה אחת, והיא סיבה של אתנן פוליטי למי שתמכו וסייעו בהעברת חוק ההתנתקות. המחיר כבד - - -
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
תצביע נגד.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
אני אצביע נגד, אתה יכול לסמוך עלי. אני אצביע נגד, אבל אני חושב שההצעה הזאת איננה ראויה.
חיים אורון (יחד):
תבקש שלא יתחילו לעבוד על השולחן, כי יש הצעה שהממשלה תשב פה וחברי הכנסת ישבו באמצע.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת אריאל, חבר הכנסת בריזון, חבר הכנסת ליבוביץ, זה לא מחנה-יהודה, אנא.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, אפשר לחזור להצעת החוק?
היו"ר קולט אביטל:
על זה אנחנו מדברים.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
ברשותך, היושבת-ראש, וברשותכם, חברי הכנסת, אני חושב שצריך לשים בצד את כל השיקולים האישיים. אני יודע שיש לחצים על חברי הכנסת, של כאלה שמיועדים להיות מקודמים לתפקידי שרים וסגני שרים - צריך לשים בצד ולהסתכל בעיניים לציבור הישראלי; זאת הוצאה מיותרת, עשרות רבות של תקנים ומשרות אמון. זאת הרחבה מיותרת של הממשלה בזמן שאנחנו מקצצים בתקציב בצורה כל כך דרמטית. אני, ואני לא היחיד במפלגת העבודה, נצביע נגד. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת יוסף פריצקי, בבקשה. גם לך שלוש הסתייגויות. האם תסתפק בחמש דקות?
יוסף פריצקי (שינוי):
כן, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה.
יוסף פריצקי (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, רבותי השרים, חברי חברי הכנסת, צריך לקרוא לחוק הזה בשמו. החוק הזה הוא חוק של הימין נגד השמאל והמרכז. כך צריך לקרוא לו. זו האמת. למה? כי אם החוק הזה היה אומר: רבותי, כל תורם מחוץ-לארץ, כל תורם מחוץ-לארץ מעל סכום מסוים – ודרך אגב, אני לא מבין למה 20,000 שקלים, לדעתי פחות – אנחנו נדווח עליו, ניחא.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת דורון, בבקשה.
יוסף פריצקי (שינוי):
אז, למשל, היינו יודעים כמה כסף הולך להתנחלויות ביש"ע, חבר הכנסת אלון, מאילו ארגוני ידידות פונדמנטליסטיים בארצות-הברית.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
יוסי ביילין - - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת כהן, בבקשה ממך.
יוסף פריצקי (שינוי):
יוסי ביילין, בדיוק כמו התנחלויות יש"ע. בדיוק כמו התנחלויות יש"ע.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
יוסי ביילין - - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת כהן, בבקשה ממך. חבר הכנסת כהן, אני קוראת לך לסדר.
יוסף פריצקי (שינוי):
אתם הולכים לארגונים הפונדמנטליסטיים בארצות-הברית וגובים מהם כסף. על זה, כמובן, אתם לא תדווחו. על זה אתם לא רוצים לדווח.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מי אמר לך שלא?
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
למה לא? למה לא?
יוסף פריצקי (שינוי):
אתם גם לא רוצים לדווח על כל מיני תורמים אנונימיים, בעילום שם - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
יוסף פריצקי (שינוי):
כי זה מה שכתוב בחוק.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת הנדל, בבקשה ממך.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת הנדל.
יוסף פריצקי (שינוי):
אתה יודע משהו, חבר הכנסת הנדל? אני אגיד לך. אתם רוצים דיווח על תרומות מחוץ לישראל. מה אתם מגדירים מחוץ לישראל? לא כל מי שהוא מחוץ לישראל. או מדינה זרה – זאת אומרת תרומות של מדינות שתורמות לעמותות. למשל, להגברת הפלורליזם, להגברת הסובלנות - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת הנדל.
יוסף פריצקי (שינוי):
- - לשוויון נשים, לכל הדברים האלה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
כל העמותות הגרמניות שפועלות בארץ - - -
יוסף פריצקי (שינוי):
למשל. או הרשות הפלסטינית, שהיא לכאורה תורמת פה לעמותות – האלוהים יודע – או תאגיד שהוקם בחיקוק. אבל, רבותי, כשהשר בני אלון היה שר התיירות, והוא עבר בכל כנסייה בדרום ארצות-הברית ואסף כסף להתנחלויות - על זה לא מדווחים. זה היה בשקט. את זה לא עושים.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
יוסף פריצקי (שינוי):
עכשיו, רבותי, תחליטו. אתם רוצים שיהיה שקוף? שהכול יהיה שקוף. מי שתורם לכל עמותה - - -
עוזי לנדאו (הליכוד):
- - -
יוסף פריצקי (שינוי):
לא זה מה שכתוב פה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת לנדאו.
יוסף פריצקי (שינוי):
לא זה מה שכתוב פה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר קולט אביטל:
נכון.
יוסף פריצקי (שינוי):
אז תצביעו על ההסתייגויות שלי. תצביעו על ההסתייגויות שלי. כי זה מה שאומרות ההסתייגויות, שהכול יהיה פתוח. מי שתורם לישיבה ומי שתורם להתנחלות, ומי שתורם לכל ארגון וארגון, תגלו מי הוא. בבקשה. מאה אחוז. אני בעד שקיפות, אבל לא חצי שקיפות. מה שאתם עושים בחוק הזה הוא חצי שקיפות.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
יוסף פריצקי (שינוי):
עכשיו, אלה בדיוק ההסתייגויות, גברתי היושבת-ראש, שאני רשמתי.
היו"ר קולט אביטל:
נכון.
יוסף פריצקי (שינוי):
אני באתי ואמרתי: כל תורם ותורם. אני אומר: מי שקיבל תרומות מגוף או אדם כלשהם – עוד הפעם: מגוף או אדם כלשהם – מחוץ-לארץ, מעל 20,000 שקלים, תציינו אותו. אם אתם מאמינים בשקיפות, בבקשה. תצביעו על ההסתייגות הזאת, ואז אנחנו נדע מי תורם להתנחלויות, ומי תורם לישיבות, ומי תורם לכולם. מי שמצביע בעד החוק הזה, אומר: יש שקיפות, אבל חצי. מה שבא אלי כתורם פרטי, לא יגיע – חבר הכנסת מצנע, חבר הכנסת מצנע, אתה מפריע לי.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת מצנע. חבר הכנסת מצנע, בבקשה ממך. תמשיך, בבקשה.
יוסף פריצקי (שינוי):
מי שרוצה שקיפות מלאה, בבקשה, אני בעד. אבל לא תהיה חצי שקיפות. לא תהיה שקיפות רק לארגונים של האיחוד האירופי, שתורמים פה למשל לארגונים למען נשים, למען שלום ולמען שוויון, אבל על תרומות של הקרן לידידות של ההתנחלויות לא נדע. זה לא בא בחשבון. אז אחת משתיים: או שנצביע על ההסתייגות שלי, שאומרת, כל אחד שקוף – גברתי שרת המשפטים, אני חושב שבזה את צריכה לתמוך – כולנו שקופים, בבקשה; או שאף אחד לא שקוף. אבל לא רק חלק. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגויות. ובכן, אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות לשם החוק, הסתייגותו של חבר הכנסת מצנע. הצבעה.
הצבעה מס' 23
בעד ההסתייגות - 13
נגד - 16
נמנעים - אין
ההסתייגות של חבר הכנסת עמרם מצנע לשם החוק לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 13, נגד – 16, אי לכך ההסתייגות לא עברה.
אנחנו עוברים להצבעה על הסתייגותו של חבר הכנסת פריצקי לשם החוק. נא להצביע.
הצבעה מס' 24
בעד ההסתייגות – 18
נגד – 17
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת פריצקי לשם החוק נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 18, נגד – 17. אי לכך ההסתייגות עברה. ההסתייגות עברה.
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני טעיתי , סליחה.
היו"ר קולט אביטל:
טעית – טעית. אני מצטערת, אני לא יכולה לשנות עכשיו.
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אבל אני טעיתי, סליחה.
היו"ר קולט אביטל:
טעית – אני מאוד מצטערת. אני לא יכולה לשנות.
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא, לא, לא. לא כשאני מודיע בזמן.
היו"ר קולט אביטל:
או.קיי., אנחנו עוברים להצבעה חוזרת. הצבעה חוזרת על ההסתייגות של פריצקי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מה זה? כמה פעמים צריך להצביע? לא משנים הצבעות.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
מה זה? למה? - - -
היו"ר קולט אביטל:
אני יכולה לראות את לוח ההצבעות? או.קיי., אפשר להצביע עוד הפעם על ההסתייגות של חבר הכנסת פריצקי.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
למה?
היו"ר קולט אביטל:
קריאה חוזרת, הצבעה חוזרת על הסתייגותו של פריצקי. אנחנו חוזרים על ההצבעה על הסתייגותו של פריצקי. בבקשה.
הצבעה מס' 25
בעד ההסתייגות - 21
נגד - 19
נמנעים - אין
ההסתייגות של חבר הכנסת יוסף פריצקי לשם החוק נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 21, נגד – 19. אני קובעת שההסתייגות עברה.
אנחנו נצביע עכשיו על שם החוק לרבות ההסתייגות. נא להצביע.
הצבעה מס' 26
בעד שם החוק, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שהתקבלה – 21
נגד - 15
נמנעים - 2
שם החוק, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שהתקבלה, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 21, נגד – 15. שם החוק, עם ההסתייגות, אושר אפוא.
אנחנו עוברים לסעיף 1. הסתייגות לסעיף 1, הסתייגותו של חבר הכנסת פריצקי, בבקשה. נא להצביע.
הצבעה מס' 27
בעד ההסתייגות – 22
נגד – 20
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת יוסף פריצקי לסעיף 1 נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 22, נגד – 20. אני קובעת שהסתייגותו של חבר הכנסת פריצקי עברה.
יוסף פריצקי (שינוי):
תודה.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
סליחה, סליחה, גברתי היושבת-ראש. אני רוצה למשוך את החוק.
היו"ר קולט אביטל:
או.קיי.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
למה? למה? אל תמשוך.
היו"ר קולט אביטל:
למה לך? למה לך?
חיים אורון (יחד):
אל תמשוך.
קריאות:
תמשוך, תמשוך.
היו"ר קולט אביטל:
או.קיי. אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה מושך או לא?
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
לא מושך.
היו"ר קולט אביטל:
אתה לא מושך. אנחנו ממשיכים בהצבעה.
הסתייגותו של חבר הכנסת מצנע לסעיף 1, סעיף 36א המוצע - אנחנו עוברים להצבעה. הסתייגותו של חבר הכנסת מצנע לסעיף 36א - נא להצביע.
הצבעה מס' 28
בעד ההסתייגות – 18
נגד – 23
נמנעים - 2
ההסתייגות של חבר הכנסת עמרם מצנע לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד – 18, נגד – 23, ההסתייגות לא עברה.
אנחנו עוברים להסתייגותו של חבר הכנסת פריצקי, הנוגעת לסעיף 36(א). נא להצביע.
הצבעה מס' 29
בעד ההסתייגות – 20
נגד – 22
נמנעים – 2
ההסתייגות של חבר הכנסת יוסף פריצקי לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 20, נגד - 22, אני קובעת שההסתייגות לא עברה.
אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 1, עם ההסתייגות שנתקבלה. נא להצביע.
הצבעה מס' 30
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה, עם ההסתייגות שנתקבלה – 25
נגד – 20
נמנעים – אין
סעיף 1, כהצעת הוועדה ועם ההסתייגות שנתקבלה, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 25, נגד - 20. אני קובעת שסעיף 1, עם ההסתייגות, עבר.
סעיף 2. חברי חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת עמרם מצנע לעניין סעיף 141א(א) – חבר הכנסת פריצקי, תן בבקשה להצביע, כדי שאנשים גם ידעו על מה הם מצביעים.
אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת מצנע לסעיף 2, בסעיף 141א(א) - נא להצביע.
הצבעה מס' 31
בעד ההסתייגות - 17
נגד – 25
נמנעים – 2
ההסתייגות של חבר הכנסת עמרם מצנע לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 17, נגד - 25, נמנעים - 2. אני קובעת שההסתייגות של חבר הכנסת מצנע לסעיף 2 לא עברה.
ובכן, אנחנו עוברים עכשיו להצבעה על סעיף 2 כנוסח הוועדה.
הצבעה מס' 32
בעד סעיף 2, כהצעת הוועדה – 21
נגד – 23
נמנעים – אין
סעיף 2, כהצעת הוועדה, לא נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 21, נגד - 23. סעיף 2 לא התקבל. הצעת החוק לא עברה. חצי דקה, בבקשה, אנחנו בודקים את ההיבט המשפטי.
שר התחבורה מאיר שטרית:
גברתי, אני מבקש בשם הממשלה למשוך את הצעת החוק. אני מבקש להצביע על הצעתי.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, חברי חברי הכנסת, לפי הצעת הממשלה, בהסתמך על סעיף 127, אנחנו מציעים למשוך את הצעת החוק ולהחזיר את הצעת החוק לוועדה. נא להצביע. בעד זה משיכה לוועדה, נגד זה נגד. נא להצביע.
הצבעה מס' 33
בעד ההצעה להחזיר את הצעת החוק לוועדה – 17
נגד – 25
נמנעים – אין
ההצעה להחזיר את הצעת חוק דיווח על תרומות מחוץ לישראל
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, לוועדה לא נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 17, נגד - 25. אי לכך, הצעת החוק עוברת לתיקון מחדש בוועדת החוקה.
קריאות:
לא. לא עברה.
קריאה:
החוק נפל.
היו"ר קולט אביטל:
אתם צודקים. ובכן, החוק נפל. תודה רבה. הצעת החוק נפלה. תודה רבה. החוק נפל. החוק נפל. החוק נפל.
חיים אורון (יחד):
לא נכון. גברתי היושבת-ראש - - -
היו"ר קולט אביטל:
אני מבקשת להודיע בזאת שהצעת חוק דיווח על תרומות מחוץ לישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, נפלה. תודה רבה.
חיים אורון (יחד):
היא לא נפלה. היא טועה.
קריאות:
- - -
היו"ר קולט אביטל:
אפשר לשבת, בבקשה. בבקשה.
חיים אורון (יחד):
גברתי היושבת-ראש, הממשלה ביקשה למשוך את הצעת החוק, והצעת החוק לא נמשכה. מה שקיים עכשיו זו הצעת החוק עם ההסתייגויות שבתוכה. אפשר להצביע בעדה ואפשר להצביע נגדה בקריאה שלישית.
היו"ר קולט אביטל:
אתה צודק, ואנחנו עוברים לקריאה שלישית. אתה צודק, אני מתנצלת.
נא להצביע. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 34
בעד החוק – 14
נגד - 26
נמנעים – אין
חוק דיווח על תרומות מחוץ לישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, לא נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 14, נגד - 26. אפשר לקבוע עכשיו בבטחה שהצעת החוק על דיווח תרומות לא עברה. תודה.
אנחנו חוזרים לסדר-היום. חבר הכנסת אורון, בבקשה לשבת. תודה. הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 30). תציג שרת המשפטים. היכן שרת המשפטים? סליחה.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73,) התשס"ה-2005
[מס' כ/68; "דברי הכנסת", חוב' כ', עמ' 20302; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73), התשס"ה-2005 - יציג יושב-ראש ועדת הפנים. בבקשה ממך. יושב-ראש ועדת הפנים. יושב-ראש ועדת הפנים, אתה צריך להציג את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73). אתה צריך להציג עכשיו את הצעת החוק שלך.
גאלב מג'אדלה (יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73), התשס"ה-2005.
מקורה של הצעת חוק זו בהצעת חוק פרטית שהוגשה על-ידי חברי הכנסת רשף חן ורוני בריזון.
הצעת חוק זו באה להרחיב את חובת יידוע הציבור על אודות תוכניות מיתאר מקומיות ותוכניות מפורטות המופקדות על-ידי מוסדות התכנון, וזאת על-ידי קביעת החובה ליידע את השכנים, כאשר הכוונה היא לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בשטח התוכנית. כל זאת על מנת שאותם שכנים יהיו מודעים לתוכניות המתייחסות למגרשים הגובלים בהם בזמן אמת ויוכלו, במידת הצורך, להגיש התנגדויות לתוכניות.
למעשה, הצעת החוק באה לספק מענה על מצב שנוצר לפי הוראות חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שבו ניתנת הודעה לשכנים על הגשת בקשה למתן היתר לשימוש חורג או להקלה, אך לא ניתנת להם הודעה דומה על הגשת תוכניות אשר השפעתן עליהם עשויה להיות גדולה בהרבה.
כיום קובע חוק התכנון והבנייה, כי הודעה על הפקדת תוכנית מיתאר מקומית ותוכנית מפורטת תפורסם בכמה דרכים, בין היתר על-ידי פרסום בעיתון ועל-ידי הצבת שלט בתחום התוכנית, על חשבון מגיש התוכנית.
הצעת החוק קובעת, כי נוסף על הוראות אלה, הודעה על הפקדת תוכנית החלה על שטח שאינו עולה על 3,000 מ"ר תפורסם או תימסר לבעלים ולמחזיקים במגרשים הגובלים בתחום התוכנית, על חשבון מגיש התוכנית, וזאת בדרך שיקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, בתקנות, בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של החוק.
הצעת החוק מתייחסת אך ורק לתוכניות החלות על שטח שאינו עולה על 3,000 מ"ר, בשל הקושי ליידע את כל השכנים כאשר מדובר בתוכניות בקנה-מידה גדול יותר.
לפי המוצע, תחילתו של החוק תהיה ביום פרסום התקנות, והחוק יחול על תוכניות שההחלטה להפקידן התקבלה מיום כניסתו לתוקף ואילך.
אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. כיוון שאין מסתייגים, אנחנו עוברים ישר להצבעה.
אנחנו עוברים לקריאה שנייה על הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73), התשס"ה-2005, כנוסח הוועדה. נא להצביע. בבקשה.
הצבעה מס' 35
בעד סעיפים 1-3 - 15
נגד - 2
נמנעים - 2
סעיפים 1-3 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 15, נגד - 2, נמנעים - 2. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה שנייה בנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73), התשס"ה-2005 - נא להצביע.
הצבעה מס' 36
בעד החוק - 15
נגד - 2
נמנעים - 2
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד - 15, נגד - 2, נמנעים - 2. אני קובעת שהצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73), התשס"ה-2005, עברה בקריאה שלישית.
יוזם החוק, חבר הכנסת רשף חן, בבקשה.
רשף חן (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להודות לכנסת על הצבעתה. אני מבקש להוסיף תודות לצוות המקצועי שעמל רבות על הכנתו של החוק הזה - היועצת המשפטית, עורכת-הדין מירי פרנקל-שור, המתמחה שלה, איילת עציון, מנהלת ועדת הפנים, יפה שפירא, וצוות הוועדה, שוש אזולאי וליאת סעדון. תודה מיוחדת לעורך-הדין אבי פורטן ממשרד הפנים, וגם לנציגי משרד המשפטים ומרכז השלטון המקומי ואחרים שהשתתפו בדיון.
אני חושב שהחוק הזה יביא סוף למצב אבסורדי, שבו מי שסוגר מרפסת נדרש לשלוח הודעות אישיות לכל השכנים שלו, ולעומת זאת מי שמוסיף שתי קומות, או ארבע, או עשר - ועושה את זה רק במגרש אחד - לא צריך להודיע לשכניו, והם יכולים לקום יום אחד בבוקר ולגלות פיגומים ולגלות שבבניין הסמוך אליהם מוסיפים שלוש קומות שיסתירו להם את הנוף ואת השמש ואת האוויר, ובכלל משנים את כל הסביבה, וכשהם ישאלו איך זה קרה, יגידו: מה, לא קראתם בעיתון "המודיע" לפני ארבע שנים במודעה בגודל של 3.5 אינץ' שזאת הכוונה? העניין הזה יבוא לסיומו, ואני חושב שכשחוקקנו את החוק הזה היום עשינו דבר טוב. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/166).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005, קריאה ראשונה. שרת המשפטים תציג, בבקשה.
שרת המשפטים ציפי לבני:
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ההצעה שבפניכם היא יוזמה משותפת של המשרד לקליטת העלייה ומשרד הבריאות, ומטרתה לפחות חזרה של חלק מהעקרונות שעוסקים בישראלים תושבים חוזרים וזכותם לקבלת שירותים רפואיים.
כיום קובע חוק ביטוח בריאות ממלכתי, סעיף 58, שאדם יהיה חייב בחודשיים המתנה כנגד כל שנת היעדרות שלו מהארץ, לפני שיוכל לקבל שירותים מקופת-חולים. כדי לפדות תקופה זו, עליו לשלם במשך 12 חודשים רצופים תשלום מיוחד בסכום המסתכם בכ-60,000 שקל.
התוצאה היא נטל כבד מאוד בנקודת ההחלטה של ישראלי שרוצה לחזור לארץ, וחלק מאותם אזרחים ששקלו שיבה לארץ, בהחלט ייטו - או כף המאזניים הוטתה משראו שהם צריכים לשלם סכומים כה גדולים.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת זאב, בבקשה, אתה מפריע.
נסים זאב (ש"ס):
סליחה.
שרת המשפטים ציפי לבני:
ההצעה קובעת, כי בשנה שלאחר סיום התשלום המיוחד, יזכה אדם לשירותי בריאות מלאים, למעט טיפולי פוריות וטיפולים הניתנים בחו"ל.
יודגש כי מדובר בתקופה מקסימלית של שנה, וכי אדם שהיה נדרש לתקופת המתנה קצרה יותר משנה יזכה לשירותים מלאים במועד שבו היה מסיים את תקופת ההמתנה אילו שילם את התשלום המיוחד.
ההצעה כוללת כמה תיקונים נוספים, ובהם קיצור תקופת ההמתנה המרבית משנתיים ל-18 חודש, מתוך התחשבות באנשים שעיסוקם מחייב אותם לשהייה תכופה בחו"ל.
בסך הכול, הרעיון כולו - נדמה שיש בו בשורה. דרך אגב, המצב הקודם, שהיה לפני תיקון שנעשה בשנת 2002, אפשר באמת את מתן הביטוח. רק בעקבות תיקון שהיה בחוק ההסדרים לפני שנים מספר, הוטלו המגבלות האלה. הסתבר שהן היו קשות מדי, ובתיאום בין משרד הבריאות, משרד הקליטה ומשרד האוצר הוחלט לתקן את התיקון, שהוא תיקון חשוב מאוד ומצפים לו הרבה תושבים ישראלים בחו"ל.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מוחמד ברכה - אינו נמצא. אחריו - חבר הכנסת אריה אלדד. בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, גברתי ואדוני השר, חברי חברי הכנסת, החוק על פניו נראה ראוי, וראוי לתמוך בו, אבל נדמה לי שזה פתרון מסובך מאוד לבעיה פשוטה מאוד, משום שכנראה היקף הבעיה קטן, קטן מאוד.
מדינת ישראל הולכת להתנגשויות חריפות מאוד, אולי למלחמת אזרחים. למען הסר ספק, נדמה לי שזו לא קריאה לאלימות, אלא תחזית.
אם תהיה מלחמת אזרחים בארץ, מספר האזרחים הישראלים שירצו לחזור הנה יהיה קטן מאוד, נניח שישה או שבעה. שישה או שבעה אנשים - לא צריך לחוקק בשבילם תיקון בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אפשר למנות אותם לשרים או לסגני שרים, לפתור את הבעיה שלהם, ולמה צריך ללכת בתהליך כל כך מסובך של חקיקה וקריאות ותיקונים; פשוט ממנים אותם לשרים.
הלוא אנחנו הוכחנו שכל קיתונות הבוז שהטלנו בזכרו של מי שכבר אינו יכול למחות בפנינו, של הקיסר קליגולה שמינה את סוסו לסנאטור - באמת בראייה היסטורית ראוי להתנצל בפניו. מה שמעולל לנו היום ראש ממשלת ישראל, בראייה היסטורית, באמת הופך את קליגולה לחסיד אומות העולם.
לכן, נדמה לי שגם אם הצעת החוק הזאת ראויה, ואתמוך בה, אפשר היה לפתור את הבעיה בדרך פשוטה יותר - למנות את כל התושבים החוזרים לשרים או לסגני שרים, ובשעת מצוקה גם סגן שר לעניין הזה מספיק טוב, ולפתור את הבעיה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
יש גם משנה לְשר.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
גם.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת עסאם מח'ול - אינו נמצא. חבר הכנסת אחמד טיבי - אינו נמצא. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, לפני חודשיים ישבה פה גברת בעלת נכות של יותר מ-100%. היא יצאה לשנתיים ומעלה של מאבק משפטי קשה, כיוון שבנה נידון לעונש של 21 שנות מאסר על גרימת מוות בתאונת דרכים שלא במתכוון, אבל הוא היה בלי רשיון. היא הלכה מעיר לעיר וממדינה למדינה, ועם מי היא לא דיברה שם? היא לא הצליחה במשימה שלה. היא חזרה לכאן - היא נכה ילידת הארץ - ויש לה תקופת המתנה. זו אשה נכה שזקוקה לתרופות, אשה שיש לה שלושה ילדים בצבא כאן, ופתאום היא לא זכאית וצריכה להמתין ארבעה חודשים, כי היא היתה שם יותר משנתיים.
היו"ר קולט אביטל:
שישה חודשים.
נסים זאב (ש"ס):
אני מדבר על העניין שלה. אני חושב שכל נושא ההמתנה אינו נכון על-פי דין. צריך לבדוק באופן רציני, וזה התפקיד של המוסד לביטוח לאומי, אם האדם יצא לעסקים ומקום מגוריו במדינת ישראל – בבקשה, שהחוק הזה יחול עליו. אבל, אם אדם יצא בנסיבות מיוחדות ונאלץ להישאר במדינה הזרה שהוא נקלע אליה שלא ברצונו, אני יכול לבוא ולדרוש ממנו את כל המגבלות האלה? למה הוא צריך לשלם כופר בכלל? זה לא ברור לי.
עד היום, מי שנעדר ממדינת ישראל שנתיים רצופות היה חייב בתקופת המתנה של חודשיים מול כל שנה; דהיינו, ארבעה חודשים משום שהוא נעדר שנתיים. אני אומר: אם כבר רוצים לתקן, צריך לתקן את הדבר הזה, וזה חייב תיקון. אינני אומר, ואולי זה קצת מקל. אבל זה באמת לא נותן תשובה ומענה.
דרך אגב, זה לא רק בנושא הרפואי אלא גם בנושא הביטוח הלאומי. אדם פתאום לא זכאי לביטוח לאומי - אדם שיש לו קצבת נכות וחזר למדינת ישראל. אני חושב שהדבר הזה צריך להיבדק, ואני שמח ששרת המשפטים נותנת את דעתה בנושא הזה. אני חושב שצריך לתקן גם בנושא הביטוח הלאומי, שאם נכה עזב את מדינת ישראל, אולי לצורך רפואי או לאותם צרכים מיוחדים שאמרתי כרגע, שאדם נאלץ לשהות מחוץ למדינת ישראל שלא ברצונו, אסור לקחת לו את הזכויות שהיו לו קודם נסיעתו. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה. אחריו - חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
גברתי היושבת-ראש, מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אין לי בעיה מיוחדת עם התיקון המוצע, שככל הנראה הוא תיקון טכני בלבד. יכול להיות שהוא גם עוזר ותומך.
לכן, אני רוצה לנצל את זכות הדיבור כדי להתייחס ליום האדמה, היום שאנחנו נמצאים עכשיו בעיצומו. תהלוכות עכשיו בנגב ובגליל אומרות למדינת ישראל ולממשלת ישראל קודם כול: הגיע הזמן שיושם קץ למדיניות האפליה, מדיניות החרמת הקרקעות, מדיניות נישול הציבור הערבי מאדמתו, מדיניות שאין לה אח ורע בעולם כולו.
עכשיו, בעוד חצי שעה, תתקיים עצרת בכפר שקיים עשרות שנים עם אלפי תושבים, כפר אבו-תלול, והכפר הזה בשביל מדינת ישראל ורשויותיה - עכשיו הוא אולי הוכר בהחלטה האחרונה, אבל אם הוא הוכר, הוא הוכר על הנייר בלבד, ללא תשתיות וללא חשמל ומים. אומנם, הוא נכלל ברשימת הכפרים שבהצבעה האחרונה על התקציב סיכמה סיעת רע"ם עם ממשלת ישראל שהכפרים האלה יוכרו עכשיו בפועל, יוקצבו תוכניות המיתאר ויוקצבו כל התשתיות בכפרים נוספים, ולא רק באבו-תלול עצמו.
אני רוצה לברך את כל המשתתפים ואת כל העם ביום האדמה. הלוואי שיבואו "ימי אדמה", כאשר הכול יהיה תקין, שוויון מושג, ולא עוד אי-הכרה בכפרים ובתושבים ולא עוד אפליה גזעית נגד אזרחי המדינה או חלק מאזרחיה.
גברתי היושבת-ראש, ברשותך, אומר את עיקר הדברים למאזינינו ולצופינו הערבים.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
בשם האל הרחמן והרחום. אחי הצופים בכל מקום, היום הוא יום האדמה הנצחי. בשעה זו התחילו הצעדות ב"משולש" יום האדמה: עראבה, אבו-תלול והנגב.
אמרתי שהגיע הזמן לשים קץ למדיניות המיושמת נגד המגזר הערבי מבחינת האפליה הגזענית, הפקעת האדמות, והנצחת האפליה המתבטאת בכפרים שלמים הנחשבים לכפרים בלתי-מוכרים, כאילו אינם קיימים.
בשבוע שעבר, בהסכם האחרון בנוגע לאופן ההצבעה על התקציב, אנחנו, הרשימה הערבית המאוחדת, השגנו התחייבות שיינתנו כל השירותים לכפרים בנגב. חלק מהכפרים זכו להכרה על הנייר בלבד, וחלקם לא זכו להכרה עד עתה. כפרים אלה, ובהם אבו-תלול, שבו יתקיים פסטיבל בעוד זמן קצר, ייהנו כולם מרחובות סלולים, מים ותשתיות, וכן יוקצו להם כל התקציבים הנחוצים להשלמת מפות המיתאר של כל כפר וכפר.
אנו מבקשים מהאל יתגדל ויתעלה, שעד יום האדמה הבא כפרינו, ערינו, ועמנו יזכו כולם בשוויון זכויות מלא ויחיו בגאווה ובכבוד בארץ מולדתם. תודה. תודה רבה, גברתי.)
גברתי, תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך, בבקשה. אחרון הדוברים הוא חבר הכנסת יעקב מרגי.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, השרים, השר והשרה, חברי הכנסת, החוק הזה אכן ראוי. פנו אלי לא מעט אנשים שנמצאים בחו"ל ורוצים לחזור הביתה, גם בתקופה שהייתי יושבת-ראש ועדת המדע וגם עכשיו בתפקידי הנוכחי, ובמיוחד אלה שיצאו ללמוד בחוץ-לארץ - אנשים צעירים, אנשים עם משפחות וילדים, שרוצים לחזור, והם מקבלים קנס מפני שהם רוצים לחזור הביתה. המצב הזה היה באמת לא ראוי. אני גם פניתי לכל הגורמים. אני מקווה שהיו עוד אנשים שעשו למען שינוי המצב. אני לא יודעת אם זה המצב האידיאלי, אבל אין ספק שהוא הרבה יותר טוב ממה שהיה.
אנחנו צריכים לעודד אותן משפחות צעירות שרוצות לחזור אחרי תקופת לימודים. אנחנו צריכים לפתוח בפניהן את הדלת ולדאוג שהן יבואו לכאן. אבל לא רק שהחוק החיובי יעזור להן לבוא לכאן, אנחנו גם צריכים לדאוג שיהיה להם למה להגיע, שיהיה להם חשק להגיע, שתהיה להם מדינה מתוקנת לחזור אליה.
מה שחווינו בשעות האחרונות, נדמה לי שהידיעה יצאה אתמול בחצות, שהולכים לחלק מתנות אישיות בסיטונות, בצורה של משרות של סגני שרים, זה דבר מאוד לא ראוי, ואני מדגישה את הנושא האישי - שאנשים מקבלים מתנה אישית על הצבעה שלהם בצורה שבמקומות אחרים קוראים לה שוחד, שוחד אישי. אני לא מגנה את מינוי השרים ואת התזוזה של השרים, כי אני חושבת שזה אכן צריך להיעשות, שיהיה שר לכל משרד. השרה יודעת כמה היא נופלת מהכיסא מהעול והעומס שיש עליה, וטוב שיהיה לתחום הקליטה שר, וטוב שיהיה לתחום הרווחה, שבו דווקא לא מינו, אבל ודאי שטוב שיהיה למשרד המדע שר שיטפל כמו שצריך בענייני המדע. בדברים האלה אני בהחלט תומכת. אבל חמישה סגני שרים בסיטונות, בצורה שמערערת את ערכי המוסר הישראליים? פה אני חוששת שזה ירתיע את מי שאנחנו רוצים לעודד אותם לחזור.
מעבר לכך, אני חושבת שלא רק שזה לא תקני, אני חושבת שזה גם לא חכם, אפילו מטופש. משום שראש הממשלה בעצם מרוקן את הכנסת מהתומכים שלו. הוא משאיר כאן בוועדות הכנסת את המורדים, את אלה שמתנגדים לו. איך בדיוק הוא יעביר כאן החלטות? שוב הוא יסמוך רק על אנשי שינוי? אני לא יודעת אם נעשה שוב את מה שעשינו, כי לא תמיד יש רק התנתקות, יש עוד הרבה דברים שצריך לנהל במדינה.
אני חושבת שכדאי לראש הממשלה לחשוב פעמיים לפני שהוא עושה. מה לעשות? לפעמים צריך לחשוב מעבר לאופק של חצי שעה, גם לטווח הבינוני והארוך, ולהחליט החלטות יותר חכמות מזאת.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה, אחרון הדוברים.
יעקב מרגי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, מכובדי חברי הכנסת, הצעת החוק, כפי שנאמר, אכן ראויה ובאה לתקן מצב, אבל זה עדיין לא מספיק. אני אומר את השקפת עולמי: אני לא חושב שביטוח לאומי צריך לשבת, סליחה על הביטוי, על הזנב של כל אלה שיוצאים מהארץ, בכל התחומים – בקצבאות, כל סוגי הקצבאות.
מידיעה אישית אני אומר, שהביטוח הלאומי לא יושב על הזנב ויש הרבה שנמצאים בחו"ל וממשיכים לקבל קצבאות בגלל חוסר מעקב, בגלל חוסר בדיקה. אבל כשמדובר בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, איזה מסר אני יכול להעביר לאותם אנשים שנמצאים בחו"ל ורוצים לחזור לארץ? שחודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים לא יהיה להם כיסוי של ביטוח בריאות? זה דבר שמפחיד כל אחד והוא יעשה חושבים עשר פעמים אם אכן להחזיר את משפחתו, במיוחד אם יש לו משפחה גדולה, אם לחזור לארץ ולהישאר תקופה ארוכה בלי ביטוח בריאות ממלכתי, עם סכנה שהוא יצטרך לממן את ההוצאות על בריאות, אם יש לו ואם אין לו.
לכן, אומנם הצעת החוק מתקנת ומצמצמת את תקופת השהייה, אך אני חושב שעם הזמן צריך למצוא מנגנון שלא ישאיר פרצות, אבל שלא יהיה מצב שאזרח ישראלי שמגיע חזרה למדינה יצטרך להישאר ללא כיסוי של ביטוח בריאות ממלכתי.
גברתי השרה, אני לא יודע מה קורה עם העולים החדשים; למה ייגרע חלקם של העולים החדשים?
שרת המשפטים ציפי לבני:
לעולים חדשים יש הזכות. אנחנו משיבים להם את הזכות - - -
יעקב מרגי (ש"ס):
אז צריך למצוא מנגנון.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אז מצאנו, זה החוק הזה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אז צריך למצוא את המנגנון שלא ינוצל אך ורק לטיפולים רפואיים, אבל אני חושב שבכל זאת - אנחנו מאשימים לפעמים את הטובים בגלל חשש כלשהו - - -
אי-אפשר, גברתי היושבת-ראש, שלא להתייחס בזמן שנותר לי - מאחר שהדיון על מינוי השרים יהיו דיון סיעתי, ולא תהיה זכות לכל אחד, אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי. אנחנו מדברים על נושא מאוד קרדינלי בחייו של האדם: הבריאות שלו ושל משפחתו.
אתמול, לאחר ההצבעה על התקציב, לא עברה שעה והתבשרנו על מינוי שלושה שרים וחמישה סגני שרים. מי שיעשה חשבון, עם המשרות הנלוות אליהם, זה בין 120 ל-150 עובדים, הוצאות לשכה, כלי רכב יותר משוכללים. יש תחושה פה שאנחנו במדינה - אני לא יודע מה קורה.
ארבעה ימים התקשורת ומדינת ישראל התעסקו עם זר שקנה חבר כנסת מתקציב דף לבוחר – חמישה ימים. ופה זה עובר ככה בלי שהאדמה מתהפכת, בלי שהשמים נופלים. אתמול אישרנו תקציב רע – תקציב רע לבריאות, תקציב רע לחלשים. זה עבר, בסדר, זה היה דמוקרטי ועבר ברוב. אבל באותה נשימה? אין מוסר כליות? אין בושת פנים? זמן שהייה – תנו כמה ימים שיתייבש הדיו של ההצבעה על התקציב.
אני אומר לכם, רבותי, יש פה תחושה שמעצבי המדיניות איבדו כל מוסר, כל יושר, כל בושת פנים. הם מסוגלים להסתכל על העם היושב בציון, ביד אחת להכות בו מכה קשה וביד השנייה לחלק הטבות וסוכריות למי שלא זקוק.
היו"ר קולט אביטל:
גברתי השרה, תרצי להשיב או שנוכל לעבור להצבעה?
שרת המשפטים ציפי לבני:
ניגש להצבעה.
היו"ר קולט אביטל:
חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005. כיוון שאין לי זכות דיבור, אני מבקשת להודות לשרה על היוזמה. תודה.
נא להצביע.
הצבעה מס' 37
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 7
נגד - אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 30),
התשס"ה-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד - 7, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 30), התשס"ה-2005, עברה בקריאה ראשונה, והיא עוברת לוועדת העבודה והרווחה.
החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
(תיקון מס' 2), התשס"ה-2005
[נספחות.]
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים עכשיו להחלטה בדבר תיקון טעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005. ימסור על ההחלטה יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גברתי היושבת-ראש, החלטה בדבר תיקון טעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005 - ההחלטה היא על-פי סעיף 10א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948:
התיקון הוא של סעיף 3 - 1. בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, בסעיף 3: (1) בסעיף 19ל המובא בו, במקום "בעלות על" צריך להיות "בעל"; 2. בסעיף 19לא2 המובא בו, במקום "בעלות על" צריך להיות "בעלים של"; 3. בסעיף 19לג2 המובא בו, במקום "בעלויות" צריך להיות "בעלים"; 4. בסעיף 19לג5 המובא בו, במקום "בעלויות" צריך להיות "בעלים"; 5. בסעיף 19לד2 המובא בו, במקום "בעלות" צריך להיות "בעלים".
עד כאן ההודעה בדבר תיקון טעות שאני מבקש, אדוני היושב-ראש, להביא להצבעה עכשיו במליאה. מדובר בתיקוני טעות לשוניים, אבל אם כבר יש בידי לומר, אני רוצה להגיד תודה לשלושה אנשים שבטעות הושמטו מדברי התודה שלי כאשר הצגתי את החוק בשבוע שעבר: הגברת הניה שוורץ, שהיא חברה בוועדה המייעצת לנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. גם היא ליוותה את הדיונים ותרמה תרומה רצינית לחוק. וכן לשני עוזרי ויועצי שר האוצר, אשר אוחיון ויחיאל לייטר, שבעזרתם הגענו להסכמים עם האוצר. תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעמיד את ההודעה ללא הסיום של דברי התודה, הם אינם צריכים אישור, אבל ההודעה עצמה צריכה הצבעה חיובית במליאה. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה.
אני מעמיד להצבעה את ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, כפי שהודיע כאן יושב-ראש הוועדה.
הצבעה מס' 38
בעד ההחלטה - 8
נגד - אין
נמנעים - אין
ההחלטה בדבר תיקון טעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2),
התשס"ה-2005, נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
בעד - 8, נגד - אין, נמנעים - אין. בצירוף קולו של יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת שאול יהלום, ובצירוף קולה של חברת הכנסת מרינה סולודקין - 10 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו מקבלים את הודעתו של יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדבר תיקון טעות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2). תודה רבה, אדוני יושב-ראש הוועדה.
הצעת חוק סדר-הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה)
(תיקון מס' 3), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/168).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר נסים דהן:
אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005. תציג את החוק שרת המשפטים. בבקשה, גברתי.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת החוק נועדה לקבל ארכה נוספת.
נתקבלה בזמנו החלטה בדבר העמדה לדין והמשך טיפול בתיקי חקירה של חלק מעבירות הפשע שיועבר מסמכותו של פרקליט המדינה לידי התביעה המשטרתית. מוצע כי סגירת תיקים בעבירות פשע בשל העדר עניין לציבור תהיה בסמכות המשטרה, באישור קצין משטרה המכהן כראש יחידת תביעות.
מאחר שבזמנו היו הסכמות שלפיהן יהיה תהליך של איחוד של התביעה המשטרתית ופרקליטות המדינה, ואני לא יכולה לומר שהתהליך הזה התחיל, אבל נבחן היום במסגרות השונות, במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל, בעצם הבקשה היא לקבל עוד ארכה לפני המימוש המלא של התיקון הנ"ל.
מובן שאנשי המשרד ידווחו לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת על התקדמות ההליכים בנושא הזה.
בסך הכול גם חלק מהבעיות שהיו במהלך הדרך, כמו נושא הכפיפות של התובע המשטרתי והחוקר, שנמצאים באותו גוף, הוסדרו עוד במהלך התקופה, ולכן הבקשה היא לתמוך בהצעת החוק, שכמובן צריכה לעבור במהירות לפני הכניסה לתוקף. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה, גברתי השרה. ראשון המתדיינים, חבר הכנסת צבי הנדל - אינו נוכח. חבר הכנסת איוב קרא - אינו נוכח; חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - אינו נוכח; חבר הכנסת משה גפני - אינו נוכח; חבר הכנסת מוחמד ברכה - אינו נוכח. חבר הכנסת הנדל, קראתי את שמך, אבל אני נותן לך את רשות הדיבור, בבקשה. כבודו לא היה כאן כשקראנו את שמו. אחריו – חבר הכנסת עסאם מח'ול, ואם לא יהיה נוכח - חבר הכנסת אחמד טיבי, ואם לא יהיה נוכח - חבר הכנסת נסים זאב. כבודו, בבקשה, שלוש דקות.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מכובדי היושב בראש, שרים יקרים, חברי הכנסת, לא עם החוק יש לי בעיה. החוק הוא בעיה קטנה. בעיה גדולה זה ראש הממשלה שלנו והבעיטות שהוא בועט בחוק ורמיסתו של החוק וההתנהלות מעולמות אחרים, תחתונים. שם מתנהלים בצורה כזאת שמסמנים טריטוריה, ומי שאתי - מקבל פרס, ומי שנגדי - בעולם ההוא שוחטים אותו, אצלנו שוחטים פוליטית.
ריבונו של עולם, התקשרה אלי בחורה צעירה נחמדה ושאלה אותי: יאמר לי כבודו, אי-אפשר לעצור את זה? מה, אנחנו לא מדינה מתורבתת, נורמלית, עם רגישויות כלשהן? רק אתמול שמענו שאי-אפשר לתת כסף לחולי סרטן שבכו ברחוב, ועכשיו מוסיפים אנשי לשכה לשרים ולסגני השרים החדשים? מישהו עשה לי חשבון שמדובר כמעט ב-200 עובדים חדשים בדרגות בכירות, עם שכר טוב. ולחולי הסרטן לא? שלא לדבר על השרים עצמם, על ה"וולבואים" ועל המכוניות המפוארות.
וכל זה למה? לא כי הממשלה צריכה אותם, לא כי ליד השולחן יש מקום, אלא כי זה שוחד. כי ראש המדינה שלנו מוביל מהלך להרס הציונות וההתיישבות, וחבר הכנסת דהאמשה מאוד מרוצה מזה, לכן הוא נמנע, אף-על-פי שהוא מתנגד לתקציב, כי זה נעים לו, הוא לא ציוני. אבל אנחנו ציונים. אז מי שמוביל מהלך כזה נגד הציונות, נגד כל מה שהתחנכנו עליו, נוקט שיטות נלוזות. הוא חייב לתת שוחד, וגדול, כי אחרת אין לו רוב. כי מי שהתנגד לו בממשלה הוא כבר פיטר אותו, ושרים שהרימו אצבע נגד - גם פוטרו, ואלה שלא - איימו עליהם. הוא גמר את התחמושת. כמה אפשר לפטר ולפטר ולפטר? אז עכשיו הפוך: מבטיחים אתנן, שוחד. אין מלה אחרת.
ירדנו לעומק מוסר מושחת, מהאפלים והנאלחים ביותר שיש במדינות העולם בכל מקום שהוא, שאיש אחד, משפחה אחת, סליחה, כי הוא לא עושה את זה לבד – עמרי יד ימינו, בגבורה גדולה, ועצות אחיתופל של וייסגלס, שמייעץ גם לקזינו בלי בושה, וגם הרמטכ"ל עף על זה שאמר שלא ייתן לישראלים להגיע לקזינו.
הכול מותר ואין פוצה פה ומצפצף, והבחורה הצעירה שואלת אותי: ריבונו של עולם, רוצו לבג"ץ, מישהו צריך לעצור את זה. הרי לא יכול להיות שבמדינה שלנו זה יקרה. אבל זו המדינה שלנו, היא לא שלו. ייקח יום, יומיים, שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים, והוא יעוף בבושת פנים יחד עם בניו. המדינה היא של האזרחים שלה ולא של מושחתים ולא של שום משפחת קורליאונה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
חבר הכנסת צבי הנדל ידידי, דיברת בעצם על חוק סדר הדין הפלילי ודיברת על נושאים פליליים שהם גם פוליטיים. שאלת מה החוק, אני אומר לך מה החוק.
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני מבין שרוצים לעשות סדר בדברים עקב הביקורת החריפה של מבקר המדינה בשנת 2000, שאמר שצריך להפריד בין מחלקת התביעות במשטרת ישראל לבין מחלקת החקירות, ולא יכול להיות שזה יהיה בערבוביה. לכן צריך, קודם כול, להבין שמדובר בהרבה כוח-אדם, כאשר יש יחידות נפרדות.
היחידה של מחלקת החקירות לא מחייבת שאנשים יהיו שם משפטנים, עורכי-דין, אבל במחלקת התביעות, כאשר המשטרה מחליטה להעמיד לדין, היא בעצם עושה את העבודה של הפרקליטות. אולי רוצים להוריד עומס מהפרקליטות. יש כאן שני נושאים, אדוני היושב-ראש.
הנושא הראשון, אני מסכים אתו, לאפשר לפרקליט המדינה להחליט בדבר העברת תיקי חקירה של עבירות פשע מסוימות ליחידת התביעות המשטרתיות, לצורך החלטה בדבר העמדה לדין והמשך הטיפול בתיק, וזאת כדי לעגן את הפרקטיקה ארוכת השנים שהיתה נוהגת עד אז.
אני רוצה לומר שלא מקובל עלי, כמו במדינות אחרות בעולם, שהמשטרה צריכה לעשות את העבודה של הפרקליטות. מה שבעצם אנחנו אומרים כאן זה שהמשטרה, שזה אותו גוף שחוקר, רק יחידה אחרת, היא חוקרת ויחידה אחרת היא מחלקת התביעות שממליצה להעמיד לדין אדם שחשוד בעבירות מסוימות של עוון, פשע וכו'.
אני חושב שצריך להשאיר את כל הנושא של ההמלצה להעמיד לדין בידי הפרקליטות. שם יש אנשי מקצוע. אני מבין שיש עומס רב והפרקליטות לא יכולה לעמוד בתיקים הרבים שהיא צריכה להחליט בהם. מתפקידה של המשטרה לסיים את החקירות ולהביא את כל הממצאים וחומר הראיות שיש בידה לפרקליטות. הפרקליטות היא זאת שצריכה להחליט ולקבוע אם יש מספיק ממצאים כדי להעמיד לדין, או אין. זה בדיוק התפקיד של הפרקליטות, שהיא הממונה והאחראית לנושא הזה.
לכן, אני לא בטוח שבהפרדה של יחידה נוספת, או בתגבור של היחידה ובהפרדה בין יחידה שנקראת מחלקת התביעות למחלקת החקירות, נוכל לפתור את הבעיה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. חבר הכנסת בני אלון - לא נמצא; חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח. חבר הכנסת יעקב מרגי - בבקשה, אדוני.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת חוק סדר הדין הפלילי מציעה, כי החלטה בדבר העמדה לדין והמשך טיפול בתיקי חקירה על חלק מעבירות הפשיעה יועברו מהפרקליטות לידי התביעה המשטרתית.
אני חושב שזה מצב לא תקין ולא טוב, כי הגוף שחוקר ועמל להשיג את הראיות ומגיע לראיות כדי להביא לדין מפתח גם אמוציות אישיות בנושא הזה. לכן החלטה על חוסר עניין לציבור או סגירת תיקים מסיבות שונות, אני חושב שצריכה להיות בידי גוף אחר ולא המשטרה.
בכלל, מוזר שלאחרונה כל מי שרוצה לעשות משהו מעביר למשטרה. הצבא לא רוצה לבצע את ההתנתקות, הוא מעביר את זה למשטרה, ועכשיו גם הפרקליטות.
גברתי השרה, אני חושב שלא שמעת אותי. אני אומר שזה מעורר חשש כלשהו. הגוף החוקר, הגוף שעמל ומגיע להכרה כלשהי שיש כאן אשמה וצריך להעמיד לדין, הוא זה שיצטרך להחליט אם לסגור את התיק. אני חושב שפה גם לא מאפשרים לו להפעיל שיקול ענייני ורציונלי בסוגיות העומדות לפניו, ולכן אני חושש מכך, אלא אם כן השרה תשכנע אותנו.
אני רציתי להוסיף על דברי בנושא הזה – ובזה אסיים, אדוני היושב-ראש - לגבי מינוי השרים וסגני השרים.
היו"ר נסים דהן:
יתקיים דיון על מינוי השרים.
יעקב מרגי (ש"ס):
זה יהיה דיון סיעתי.
היו"ר נסים דהן:
אני בטוח שתוכל לדבר.
יעקב מרגי (ש"ס):
לגבי השרים וסגני השרים, ברמה האישית בוודאי כל אחד ואחד מוכשר. אני רק שואל ותוהה, עם כל כך הרבה שרים בלי תיק, למה צריך עוד שרים ועוד סגני שרים ועוד שר מקשר. זה עוד חומר למחשבה. תודה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. אנחנו סיימנו את הדיון. האם השרה רוצה להשיב? בבקשה, גברתי השרה.
שרת המשפטים ציפי לבני:
אני רק רוצה להניח את דעתו של חבר הכנסת מרגי, כי הוא צודק באמת בחשש שהוא העלה בדבר עצמאות התביעה המשטרתית. לכן בעבר, אם חשבו להעביר עוד ועוד תיקים, נעצר התהליך הזה. נעשתה חשיבה מחודשת, ועכשיו הכוונה היא להחזיר לפרקליטות חלק מהעבודה ומההחלטות שבזמנו עברו למשטרה, כי זה באמת המקום המתאים לקבל את ההחלטות האלה.
לכן אנחנו מבקשים להאריך את הוראת השעה, על מנת לאפשר למדינה להיערך באופן מלא להעברה הדרגתית של תיקי פשע ועוון מהתביעה לפרקליטות. תודה רבה.
היו"ר נסים דהן:
תודה רבה. אנחנו עוברים להצבעה.
נסים זאב (ש"ס):
לא זה מה שמשתמע מדברי ההסבר.
היו"ר נסים דהן:
מי בעד הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה) (תיקון מס' 3)? מי נגד?
הצבעה מס' 39
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – 1
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה)
(תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר נסים דהן:
שמונה בעד, אחד מתנגד ואחד נמנע. אם כן, הצעת החוק התקבלה ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך הדיון. תודה רבה.
אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק המועצות האזוריות (תיקוני חקיקה), קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק שר הפנים. שר הפנים אינו נוכח.
אם כן, אנחנו נעבור להמשך סדר-היום: הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה. אין ממשלה, אז אני מכריז על הפסקה של חצי שעה כדי להתכונן להמשך הדיון.
חיים אורון (יחד):
אל תכריז על הפסקה של חצי שעה.
היו"ר נסים דהן:
הממשלה לא נמצאת.
יעקב מרגי (ש"ס):
תוריד את זה מסדר-היום.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
או שנועלים את הישיבה - או שהולכים הביתה - - -
היו"ר נסים דהן:
בינתיים אני מודיע על הפסקה עד להודעה חדשה; לא על הפסקה של חצי שעה או של חמש דקות, אלא עד להודעה חדשה.
שרת המשפטים ציפי לבני:
הממשלה כן נמצאת פה, שר הפנים לא.
היו"ר נסים דהן:
עכשיו, אבל כשקראתי לשר הפנים הוא לא היה פה. דיברנו על שר הפנים. אני מכריז על הפסקה עד להודעה חדשה.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:07 ונתחדשה בשעה 15:23.)
הודעת הממשלה על שינויים בחלוקת התפקידים בממשלה, על צירוף שרים
לממשלה, על הפסקת כהונתם של סגני שרים ועל מינוי סגני שרים
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מחדש את הישיבה. על סדר-היום: הודעת הממשלה על שינויים בחלוקת התפקידים בממשלה, צירוף שרים לממשלה, הפסקת כהונתם של סגני שרים ומינוי סגני שרים. אני סמוך ובטוח שהשר המיומן יודע שהממשלה צריכה להודיע על צירוף שרים והכנסת צריכה להחליט. הממשלה יכולה להודיע על מינוי סגני שרים והכנסת צריכה רק לשמוע. לכן, אם אדוני רוצה שהחלטת הממשלה תתקבל בצורה דו-שלבית, עליו להדגיש זאת.
שר התחבורה מאיר שטרית:
העניין ברור לי, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. לאחר מכן יתקיים דיון, בהתאם להחלטת ועדת הכנסת – דיון סיעתי, שבו לסיעת הליכוד 20 דקות ולכל שאר הסיעות עשר דקות. אני מזמין את השר שטרית לבוא ולמסור את הודעת הממשלה. בבקשה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת, כי בישיבתה היום, 30 במרס 2005 - - -
חיים אורון (יחד):
אתה לא מתכבד. מכריחים אותך.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אורון, באמת. בואו. הרי אתם כולכם - - -
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן. אני לא אסבול זאת יותר.
נסים דהן (ש"ס):
אי-אפשר לעבוד על הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן – זאת אומרת, אתה בכלל לא - - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
חבר הכנסת דהן, עם כל הכבוד, היתה ישיבת ממשלה היום. למה אתה מתקן אותי על דברים שהם לא נכונים?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן. השר שטרית, שהוא גם חבר הכנסת, ולא סתם, בקיא בעניינים לפני ולפנים. ניתן לו הזדמנות. בבקשה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני מדבר בפעם האחרונה כשר המקשר. אולי ייבחר מישהו אחר היום?
היו"ר ראובן ריבלין:
אולי כן ואולי לא.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת, אני מתכבד להודיע לכנסת, כי בישיבתה היום, חבר הכנסת דהן, 30 במרס 2005, החליטה הממשלה, בהתאם לסעיף 31(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לשנות את חלוקת התפקידים בין השרים כדלקמן: השרה ציפי לבני תחדל לכהן בתפקיד השרה לקליטת העלייה והשר מתן וילנאי יכהן בתפקיד שר המדע והטכנולוגיה, במקומו של ראש הממשלה; בהתאם לסעיף 31(א) בחוק-יסוד: הממשלה, אני מבקש את אישורה של הכנסת לשינויים בחלוקת התפקידים.
כמו כן החליטה הממשלה בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה, על-פי הצעת ראש הממשלה, לצרף שרים נוספים לממשלה, כלהלן: חבר הכנסת רוני בר-און בתפקיד השר לקליטת העלייה במקום השרה ציפי לבני; חבר הכנסת זאב בוים - בתפקיד שר בלי תיק, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, במקום השר מאיר שטרית. חבר הכנסת אפרים סנה - בתפקיד שר בלי תיק.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ראש הממשלה לא יכול לבוא?
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אני גם מבקש להודיע לכנסת, שאם יאושרו בעלי התפקידים האלה, והכנסת תצביע בעד החלטת הממשלה ותאשר אותה, אני מתכוון למסור הודעה נוספת לכנסת בעניין מינויים של סגני שרים. אני לא מוסר כרגע את ההודעה. עד שייגמר הדיון בעניין של השרים - - -
אבשלום וילן (יחד):
מה, זה מותנה?
שר התחבורה מאיר שטרית:
כן. אז נחליט אם אנחנו מודיעים על סגני השרים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לשר שלא העמיד אותי במבחן שבו היה אומר שהוא מודיע הודעה נוספת שהיא הודעה על-תנאי. הכנסת לא מקבלת הודעות על-תנאי, וטוב עשה השר שקודם ביקש מהכנסת, גם את האישור למינוי שרים וגם את האישור לשינוי תפקידים בין השרים. לאחר מכן, אם ההחלטה תעבור, תודיע הממשלה את הודעתה שאינה מצריכה את אישור הכנסת.
ובכן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מתחילים בדיון. ראשון הדוברים - דובר סיעת שינוי, חבר הכנסת יוסף לפיד. יש לו חמש דקות, משום-מה, כנראה סיעתו ביקשה להתחלק. בבקשה, ברצון. רק אני אומר: יש לי כבוד גדול ליושב-ראש האופוזיציה בכלל ולטומי לפיד בפרט. אני לא אתן לכם יותר מחמש דקות, כי אנחנו צריכים לסיים את הדיון היום.
יוסף לפיד (שינוי):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, אבל לפעמים סיעתך אומרת: יושב-ראש הכנסת מיטיב עמך, ולכן תן לנו חמש דקות, כי אתך הוא לא ימצה את הזמן. אני מודיע שאני אמצה את הזמן. כבר ראיתי שגם סיעת יחד הקצתה ליוסי שריד חמש דקות.
יוסף לפיד (שינוי):
אדוני היושב-ראש, קודם כול, כדי שלא תהיה שום אי-הבנה – סיעת שינוי החליטה פה-אחד להצביע נגד המינויים האלה. אגב, אנחנו אפילו הפעלנו משמעת סיעתית, כדי שלא תהיה שום אי-הבנה בנושא. אני גם רוצה להדגיש שאין פה שום דבר אישי. אין לנו שום דבר נגד המועמדים להיות שרים. זו לא מחאה נגד בחירת האישים האלה. אני אומר לך, שאם היה מודיע השר שטרית או ראש הממשלה שהמינויים הם דוד בן-גוריון, מנחם בגין ויצחק רבין - גם אז היינו מתנגדים לסוג כזה של מינוי.
אבשלום וילן (יחד):
- - - לא הבנתי - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
עליהם השלום.
יוסף לפיד (שינוי):
אם לא הבנת, אני יכול לחזור ולהסביר לך. אם אומרים שלא מדובר במשהו אישי, אומרים – גם אם היו האישים הנערצים ביותר בתולדות המדינה, עדיין זה לא היה מקובל עלינו. עכשיו יהיו לנו 25 או 26 שרים ואין-ספור סגני שרים. בעצם, בעצם ראש הממשלה מצ'פר כל איש ליכוד שעדיין מוכן להצביע בעדו.
נסים דהן (ש"ס):
רמז לאחרים.
יוסף לפיד (שינוי):
פירוש הדבר גם שבוועדות יישארו רק אנשי ליכוד שמתנגדים למדיניות הממשלה, דבר שיפגע מאוד בתפקוד של הכנסת ושל ועדותיה. אם, לפי השיטה הזאת, הולך ראש ממשלה ועוקב אחרי הצבעות של חברי מפלגתו, ומי שמצביע בעדו מקבל שרות או סגן שרות, יום אחד, אדוני, אתה תהיה חבר הכנסת היחיד. יהיו 119 שרי ממשלה וסגני שרים - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
כבר שקלתי את העניין. החלטתי שנעביר את הממשלה לכיסאות חברי הכנסת ואת חברי הכנסת נעביר לכיסאות הממשלה.
יוסף לפיד (שינוי):
יותר קל.
רוני בריזון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, יש להביא דבר בשם אומרו. ממציא הבדיחה הוא ג'ומס.
חיים אורון (יחד):
שגנב מחיים רמון.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מוכרח לומר, שלא צריך מוח כל כך יצירתי בשביל לחשוב על זה.
יוסף לפיד (שינוי):
אדוני כבר בקיא היום בתולדות הפרלמנטים הדמוקרטיים. יראו לי פרלמנט אחד בעולם שבו ראש ממשלה ממנה שר רק מפני שהוא חבר מפלגתו שמוכן להצביע בעדו. כאילו שזה לא הדבר הכי טבעי בעולם שחברי המפלגה של ראש ממשלה מצביעים בעדו. אצלנו המצב הוא שחברי ליכוד מצביעים נגד ראש ממשלה, אלא אם כן הוא מבטיח למנות אותם לשר או לסגן שר.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להודיע לממשלה שנציגה צריך להיות פה.
יוסף לפיד (שינוי):
עכשיו, הוא מצא גם שותף לדבר הזה, בדמותה של מפלגת העבודה, שיודעת שזו שיטה נלוזה, שיטה בלתי אפשרית, בלתי פרלמנטרית, שיטה שפוגעת בשלטון התקין, שיטה של בזבוז – בייגה שוחט - - -
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
אני אצביע נגד.
יוסף לפיד (שינוי):
טוב מאוד.
נסים דהן (ש"ס):
אבל תמכתם בתקציב.
יוסף לפיד (שינוי):
המפלגה שלך, כל מה שהיא עושה, היא אומרת: חלוקת השלל הזאת מקובלת עלי בתנאי שגם איש העבודה יתמנה לשר. עכשיו מגיעה הכנסת הזאת לרמה הנמוכה ביותר בתולדותיה מבחינת התקינות השלטונית, ואני אומר את זה במלוא האחריות. לא היה דבר כזה. ועכשיו תבוא שוב איזו הצבעה חשובה, ובין המורדים יבואו כמה שיאמרו לראש הממשלה, שאם זה הפרס, הם מוכנים לרדת מהסוס. אז יהיו לנו גם שרים לקורקינטים. כל הנושאים ייגמרו, יום אחד שרון ימנה שר לקורקינטים.
משה גפני (דגל התורה):
גם אתם עשיתם את זה כשהייתם בממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אנחנו מאוד מוגבלים בזמן. אתם רוצים עד ליל הסדר לגמור, נכון?
יוסף לפיד (שינוי):
לא רציתי לדבר על שינוי. עשינו דבר חסר תקדים, התפטרנו מהממשלה על בסיס של עקרונות. אני יודע שחבר הכנסת גפני עוד לא למד את משמעותה של המלה הזאת, אני אסביר לך אחרי הנאום שלי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת גפני, עכשיו זה יהיה על חשבונכם. לא תהיינה פה הפרעות. זה דיון של שעתיים וחצי, אם נתחיל לעשות אותו כך הוא ייגמר אחרי חמש שעות.
משה גפני (דגל התורה):
שיהיה חמש שעות, אז לא יראו כדורגל.
יוסף לפיד (שינוי):
אדוני יושב-ראש הכנסת, סיעת שינוי מציעה לדחות מכול וכול את הודעת ראש הממשלה, באמצעות השר שטרית, על הגדלה מיותרת, בזבזנית, מבישה ומבזה של ממשלת ישראל. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. חבר הכנסת מיכאל רצון - אינו נוכח. חבר הכנסת אברהם שוחט - בבקשה, אדוני. לרשותו חמש דקות, שכן מישהו אחר מסיעתך מדבר גם כן.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ההחלטה המבישה הזאת שהביאה היום הממשלה מורידה את הכנסת ואת הפוליטיקה הישראלית לאשפתות. זאת החלטה שמבחינת העיתוי והנפח יש בה כל האלמנטים השליליים האפשריים. אני מביע מראש התנצלות לגבי חברי לסיעה אפרים סנה, שאני גם מניח שהוא לא יקבל אותה, אבל אני אומר את זה מראש.
מפלגת העבודה, ואני בתוכה, הצבענו בימים האחרונים בניגוד למצפוננו בנושאים כבדי משקל בחוק ההסדרים, בחקיקה שקשורה לביטוח הלאומי, בחקיקה שקשורה בנקודות הזיכוי, בתקציבים כאלה ואחרים, ועשינו זאת כי התחייבנו במסגרת ההסכם הקואליציוני לעשות זאת, כי רצינו שהממשלה הזאת תתקיים ותבצע את ההינתקות; ואמרתי את זה לא פעם אחת ולא פעמיים. אבל בחלומותי השחורים ביותר לא חשבתי, שכמפלגת העבודה נצטרך לשרת את הבלבול, הבלגן וגועל הנפש שמשתרר בליכוד.
אני לא רוצה להיות חלק מהאתנן שמשולם באופן מהיר ומיידי בלילה של התקציב. לא רוצה להיות חלק מזה, ולא מעניין אותי אם רוני בר-און ייבחר לשר או זאב בוים ייבחר לשר. מגיע לליכוד להכניס שר נוסף, נתמוך בו. אדוני ראש הממשלה, תביא שם אחד. מגיע שניים-שלושה סגנים, תביא אותם, נתמוך בעניין. אל תבנה את המערכת הפוליטית שלך, שאני לא רוצה להשתמש במלים ולהגדיר מה אני חושב עליה, ותכניס את מפלגת העבודה לתוכה.
אני אומר את זה גם לחברי במפלגה, לאלה שישבו היום בישיבת הממשלה, ואני אומר כאן ועכשיו: גם החלטת סיעה בעוד חצי שעה לא תחייב אותי. זה עניין מצפוני ממדרגה ראשונה, זה עניין שכולו מסריח, זה עניין שמביא לכך שהציבור בישראל יסתכל עלינו ויגיד: תראו מי יושב בבית הזה. אני יודע שזה עולה כסף - זאת לא בעיה מקרו-כלכלית, זה יכול להיות 30-40 מיליון שקלים בשנה. זה הכסף הכי רקוב שאפשרי, בדרך שהוא ניתן, בזמן שהוא ניתן, בהיקף שהוא ניתן. לכן, אני חושב שאין ברירה אלא להתנתק מכל מיני מחויבויות - שדרך אגב, לא כתובות, בשום הסכם קואליציוני לא מופיעות. אם הן היו מופיעות בהסכם, לי לפחות לא היתה ברירה.
אני חוזר ואומר, זה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו. תהיה לנו ישיבת סיעה בעוד זמן-מה, ואני בטוח שלא אהיה לבד בעמדה הזאת בתוך הסיעה, ואני בטוח גם שהכנסת הזאת לא תיתן את ידה לחרפה הזאת, שבאמת עברה הרבה מאוד גבולות, והגבולות שלנו הם לא כל כך גבוהים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת שוחט. אני מזמין את חבר הכנסת שלמה בניזרי, בשם סיעת ש"ס. יש לך שבע דקות.
שלמה בניזרי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אפשר לסכם את זה בביטוי אחד - בושה וכלימה, ולסגור את הדיון. מעניין שיש היום קונסנזוס בין כל חברי הכנסת לפחות לגבי הדבר הנוראי הזה שהממשלה עושה לנו.
אתמול קנו את התקציב בכסף, היום אנחנו מתבשרים שהולכים לקנות למעשה שלטון בג'ובים. כאשר כל השנה-שנתיים האחרונות אנחנו מדברים על ממשלה מחוסרת תקציב עבור כל אותן שכבות של אנשים - הפגינו פה משפחות, שבאו גם לסיעת ש"ס, שאין להן התרופה "אווסטין", שמצילה חיים של חולי סרטן.
הולכים למנות פה היום עוד שרים, שחלק מהם הם סגנים ללא תיק, סגני שרים. אני יודע, פעם הייתי סגן שר, אני יודע מה זה, אני יודע גם מה זה שר בלי תיק. איך אמרתי פעם: מה זה שר בלי תיק או סגן שר - זה נהג עם רשיון בלי "וולבו". מה הוא יכול לעשות - כל יום להתקוטט עם השר שלו שנמצא אתו במשרד? ומה שר בלי תיק יכול לעשות, תגידו לי? להעביר את הדף הזה מהצד הזה לצד השני? מה המשמעות של כל התפקידים הללו? שמעתי שיש לך כמה משרדים שלא אוישו. בסדר. הנה חבר הכנסת מתן וילנאי, היה שר, הוא היה בלי תפקיד עד היום, תקע לו איזה משרד שיקבל תוכן לתפקידו, כי הוא אדם מאוד מוכשר ומורם מעם.
למה למנות עוד שרים? מאיפה יגיע כל הכסף הזה? עוד עשרה תפקידים. אנחנו מדברים על לפחות 50-100 מיליון שקל עבור הדבר הנוראי הזה. על מה אנחנו מדברים פה?
ראש הממשלה עושה מה שהוא רוצה וכולכם נגררים אחריו - בשם מה? בשם ההינתקות. הוא מאיים עליכם. שמעתי שהוא גם איים על תנועת מרצ-יחד, שמעתי שהוא פנה אליכם ואמר לכם: אם אני אהפוך את זה לאי-אמון, האם תצביעו או לא תצביעו? כלומר, היום בגלל ההינתקות הזאת אתם בני-ערובה. לא מספיק שאנשי גוש-קטיף הם בני-ערובה, אלא הוא תופס את כל המפלגות ומספר לכולם, רבותי, בשם הדבר המקודש הזה שנקרא "תוכנית ההינתקות", אם לא - לא תהיה לנו אחר כך הינתקות.
הוא עובד על כולכם, מסובב את כולכם, כל יום הוא משתמש, כמו באיזה טישו, במפלגה אחרת, ואחרי שהוא משתמש בטישו, הוא זורק אותו. אתמול הגיבור התורן היה טומי לפיד, פתאום עכשיו הוא עומד פה באיזו הצטדקות: איך אפשר לעשות דבר נוראי כזה? מעניין מי יהיה היום ה"פראייר" התורן של ראש הממשלה. כל שבוע הוא מצליח לעשות עוד מניפולציות ולעבוד על כולם. לפחות אני גאה, שאני בתוך מפלגה שבשום מניפולציה הוא לא הצליח אצלנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
יש ביטוי אצל החילונים, שאתה בוודאי לא מכיר אותו, אולי זוכר אותו, שה"פראיירים" לא מתים הם רק מתחלפים.
שלמה בניזרי (ש"ס):
וואללה כמה זה מתאים היום, תאמין לי. אני רואה - זה חולף פה בכל המפלגות. אני אומר לך, אני גאה במפלגת ש"ס היום. לכל אורך הדרך הציעו לנו שרים, תפקידים, מינויים, הכול. דיברתי היום עם שר הפנים אופיר פינס, שבימים כתיקונם, אם הוא היה יושב באופוזיציה, אתם יודעים מה הוא היה עושה עם יד שמאל המאיימת שלו? הרי הוא היה מזעזע פה את כולם: אוי לה לשחיתות, הוא היה צועק.
שמעתי היום רשימה של שרים שרואיינו ב"גלי צה"ל" בזה אחר זה; אני הייתי בורח מהמיקרופון, לא הייתי מבזה את עצמי. איפה מפלגת העבודה, אותם גיבורים שידעו לבקר את הממשלה עד שנכנסו לממשלה? עכשיו, כשהם נכנסו, תבין, יש אילוצים, זה לא דבר פשוט. לפחות גיבור יומי יש לי היום, חבר הכנסת מצנע, שדיבר בגבורה; גם חבר הכנסת בייגה שוחט. הם אמרו: נצביע נגד, גם אם תהיה משמעת סיעתית. אבל איפה כל אותם גיבורים? ויקונן דוד את הקינה הזאת על כנסת ישראל ועל מפלגות ישראל, שמוכנות להפקיר את אזרחי מדינת ישראל, לקחת כסף של האזרחים, לבזבז אותו.
לנו קראו מושחתים, מבזבזים כספים. מה ההגדרה של דבר כזה, הדבר הנמוך ביותר שקיים היום בכנסת ישראל, אם לא ללכת ולשרוף משאבים של מדינת ישראל, של אותם אזרחים שנאנקים? הנה חג הפסח מגיע, במקום שהכנסת תקבל החלטה, את כל אותם 50, 100 מיליון נלך ונחלק לעניים, קמחא דפסחא, ולא ללכת ולהעשיר את אלה שנמצאים כאן.
המלים כבר נגמרות. כבר שנתיים אנחנו קמים וזועקים, כל שבוע אנחנו צריכים למצוא עוד מלים, אולי דרמטיות, אולי מלים שיצליחו להיכנס ללב של מישהו, לזעזע מישהו. אבל אני כבר לא מצפה מהמקום הזה לכלום, אני אגיד לכם את האמת, לשום דבר אתה לא יכול לצפות.
במקום שאותם אנשים שעומדים לקבל את התפקידים יקומו ויגידו, מה פתאום, אנחנו מתנגדים, אתה רואה אותם הולכים ומנסים לשכנע - בשבילי, תעשה טובה. בשבילי, בשבילי. כאילו בשבילו נוצר העולם. אדרבה, קומו והגידו לראש הממשלה שלכם: אנחנו מתביישים בראש ממשלה שכמוך, שממיט חרפה על הכנסת, על הפוליטיקה. אבל מה פתאום, נותנים לי ג'וב, נותנים לי תפקיד, אני יכול להתקדם.
חלק מאותה קבוצה פעם נקראו מורדים, אלה שהולכים לקבל ג'ובים. הם לא מבינים שהולכים לסתום להם את הפה, כי חס ושלום הם מתנגדים למדיניות ראש הממשלה, אז כמה מהם מקבלים תפקידים.
אדוני היושב-ראש, אני מקווה היום שכנסת ישראל תראה בגרות אמיתית, בגרות של חברי כנסת שמתעלים מעל כל השיקולים הפוליטיים, וכולם יצביעו ויפילו את הרעיון הנבזי והנקלה של ראש הממשלה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת בניזרי. רבותי חברי הכנסת, אני מזמין את חבר הכנסת בני אלון. לרשותו שלוש דקות.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אלמלא השתמש התנ"ך במלים אלה, אני לא הייתי מעז; איך קורא התנ"ך לנבל הכרמלי ואומר לו, שלא יישאר אצלו גם משתין בקיר. כך שהביטוי "משתין בקיר" הוא ביטוי תנ"כי שמיוחס, נאמר לנבל: מאומה לא יישאר לך אף זאת. כך הכלב נוהג לעשות, לא בהיחבא. אנשים לא מבינים את ראש הממשלה שרון; הוא היה יכול לחכות יום, היה יכול לעשות את זה בצורה אלגנטית יותר. אתם לא מבינים אותו, הוא עושה זאת כמו שכלב משתין בקיר ואומר, זאת הטריטוריה שלי, אלו כללי המשחק. אתם, חברי הליכוד, מבינים או לא מבינים? אם אתם לא מבינים, אז לא תקבלו שום דבר. אלה כללי המשחק החדשים של מדינת ישראל, מכאן ואילך, מעל המקפצה, לא כי אני לא יכול להתאפק, כי כך צריך לנהוג. זאת עזות המצח - - -
חיים אורון (יחד):
יש לך היום מסלול דימויים.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
זאת עזות המצב של ראש הממשלה שרון, שיכול להרשות לעצמו מול ממשלת בובות ומול מפלגת כבשים, להחדיר תרבות שלטון כזאת במדינה. אני מסיים את שלוש הדקות שלי - מי שעדיין מסוגל לעצור אותו זה האנשים שעברו את סף הפחד והבושה או מתוך היכרות אתו או מתוך יושר טבעי. אני קורא לכל חברי הכנסת, מהליכוד, מהעבודה, מכל שאר מפלגות הבית, לומר לראש הממשלה: די לעריצות השלטונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת בני אלון. חבר הכנסת יוסי שריד, בבקשה. לרשות אדוני חמש דקות.
יוסי שריד (יחד):
אדוני היושב-ראש, לא לי לתת עצות למר שרון בעניינים הפנימיים של הליכוד, בעניינים הפנימיים היגעים, אבל הרגני אם אני מבין את המהלך הזה גם מבחינה פנימית. זה עניינו ואני לא מתערב בעניינים פנימיים של מעצמות, גם אם המעצמות כבר לא כל כך עצומות, ככל הנראה.
מה איש כמוני, אדוני היושב-ראש, היה צריך לעשות כמצוות נואמים מלומדה כאשר דנים בנושא הזה? מה הייתי צריך לעשות? הייתי צריך לבוא בפעם המי-יודע-כמה, כבר עשיתי את זה כמה וכמה פעמים, עם נאום הכורסאות ועור הצבי?
אתם זוכרים את הנאום המונומנטלי הזה של מר שרון, כאשר היה ראש האופוזיציה, ודיבר על הכורסאות האלה מעור הצבי, וציטטנו את זה כמה וכמה פעמים – מתן, מתן, אני מבקש את סליחתך, אבל זה מפריע לי, בעיקר כשאני רוצה להפנות כמה מהדברים גם אליך – ואז באותו נאום הוא גם ביקש התנצלות מראש מהנגר – אני מצטט מהזיכרון – מהנגר שהיה צריך להתקין כאן את השולחן הפנימי – שעוד מעט יהיה לנו גם שולחן פנימי – מבקש סליחה ומחילה מהנגר, כי בקרוב יצטרכו, כשהוא יהיה ראש ממשלה, להשליך את השולחן הפנימי הזה ככלי אין חפץ בו.
אבל, אדוני היושב-ראש, אין ספק שמר שרון הוא כושי שהפך עורו, המיר את חברבורותיו, בכל המובנים ובכל התחומים. אז מילא ההתנתקות. התנתקות זה צורך לאומי. צורך לאומי, אז הוא הפך את עורו ואת חברבורותיו. אבל מה כאן, לאחר נאום כורסאות הצבי? למה כאן? מה הצורך הלאומי? למה זה מתחייב, הדבר הנורא הזה?
השר מתן וילנאי, אתם, במחילה, שותפים לאתנן הזה. אבל תמיד הייתם שותפים. תמיד הייתם משת"פים. יש לכם איזה טבע של משת"פיות כזאת, למפלגת העבודה.
איך אני יודע שאין צורך לאומי, נניח, כמו בהתנתקות? איך אני יודע? אני לא שמעתי ולו שר אחד בממשלה אומר: כשל כוח הסבל, כשל כוח הסל, אני מוכרח עכשיו סגן שר. בלי סגן שר אני לא מסוגל להמשיך. יותר מדי עבודה – אני מכיר הרבה שרים שאפילו לא מתפנים לעסוק בעניינם. עוסקים בכל עניין אחר, אבל למשל לא עוסקים בעניין כזה בטל כמו חינוך. אז מי צריך את סגני השרים האלה?
ואני רוצה להגיד לך, השר וילנאי – דבר שאני מקווה שלא יפגע יתר על המידה ברגשותיך - גם לא שמעתי את משרד המדע משווע לשר. אתמול, במקרה – ממש במקרה, לא ידעתי בכלל שהנושא הזה יהיה כאן היום – שאלתי כאן את החברים שלי לשורה, כשאישרנו תקציבים של משרדים, מי עכשיו שר המדע. הרי כל המשרד הזה מיותר. אז מה, אתה רוצה להיות שר מיותר במשרד מיותר? מה, כיוון שכתוב - מדע? אף אחד לא צריך להסביר לנו שמדע זה חשוב. אתה יודע שהמשרד מיותר ולכן השר שבו הוא מיותר, ולכן אתה מיותר. אין שום צורך.
רבותי, מאז מינה קליגולה את סוסו לקונסול ברומי, לא היו כמינויים התמוהים האלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ידוע לי שהסוס היה - - -
יוסי שריד (יחד):
סתם קפריזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסוס היה סוס - - -
יוסי שריד (יחד):
סתם קפריזה, ולא שום דבר אחר. זה תשלום, תשלום עבור הצבעה. הרי אי-אפשר להסביר את זה אחרת. אני לא מתפעל באופן מיוחד מההרכב האנושי של סיעת הליכוד. אבל בכל זאת, גם בסיעת הליכוד, אם ממש מחפשים, אפשר למצוא אנשים יותר ראויים.
ומה השר שטרית חושב לעצמו? שאם הוא יבוא לכאן ויגיד: אנחנו ממנים שלושה שרים, אז אנחנו לא יודעים ששלושת השרים באים בעסקת חבילה עם חמישה סגני שרים?
חיים אורון (יחד):
שמונה.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
שבעה.
יוסי שריד (יחד):
שבעה סגני שרים ושלושה שרים, עשרה יחד? הרי יש כאן, אדוני היושב-ראש, השתלטות של חצר מושחתת, חווה מושחתת, שמכלה כל חלקה טובה - - -
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
יוסי שריד (יחד):
- - - כל חלקה טובה במקום הזה. אנחנו יודעים איך ממנים מפכ"לים ואיך ממנים רמטכ"לים, ואנחנו יודעים איך ממנים סגנים של רמטכ"לים, ואנחנו יודעים איך ממנים ראש מוסד וראש שב"כ, זה אנחנו כבר יודעים.
יצחק כהן (ש"ס):
מועצות דתיות.
יוסי שריד (יחד):
יש כאלה שעדיין רוצים לעצום את העיניים ולא לראות, כאילו אין קשר בין המינויים האלה. הכול מינויי חצר, הכול מינויים מטעם. הכול מתמנה אך ורק אם עוברים את מבחן הנאמנות. זה המבחן האחד והיחיד, ותו-לא. מי כבר מדבר על כישורים? מי יכול בכלל היום לדבר על כישורים? אני שואל, למה זה מגיע לציבור בישראל, למה זה מגיע לכנסת ישראל, שמוליכים אותנו מדחי אל דחי, משפל אל שפל.
אתה באמת רוצה להגיד לי שסגנית שר שהיתה צריכה להיות אתמול במשרד האוצר בגלל כישוריה המובהקים היום היא סגנית שר במשרד החקלאות? ואתה רוצה להיות חלק מעסקת החבילה הזאת? מה אני יכול לעשות שאתה נכנסת לאולם, מתן וילנאי? מה חשבת? שתצא מכאן נקי? ורוחמה אברהם, שנכנסת עכשיו. הכול אתנן, הכול פצע ומכה, הכול פצע וחבורה ומכה טרייה ותחבולה, בצע, לא פצע, בצע ותחבולה ומכה טרייה.
אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה הזה בשבועות האחרונים, בחודשים האחרונים פונק - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
השעון המום - - -
יוסי שריד (יחד):
אני כבר מסיים.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא עצר - - -
יוסי שריד (יחד):
ולא בגללו, כי אנחנו יודעים את אורחו ואת רבעו, ואנחנו יודעים מיהו ואנחנו יודעים שהוא היה איש מושחת ונשאר איש מושחת. לא זו השאלה. הוא פונק משום שאנחנו רצינו ורוצים ביקרה של ההתנתקות. וההתנתקות הזאת מטהרת את כל השרצים.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם לא חלק - - -
יוסי שריד (יחד):
רבותי - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אתם לא חלק - - -
יוסי שריד (יחד):
- - ההתנתקות הזאת מטהרת את כל השרצים. ויש גבול, השר וילנאי.
מיכאל רצון (הליכוד):
נו, נו, יוסי, אז מה?
יוסי שריד (יחד):
יש גבול, השר וילנאי.
מיכאל רצון (הליכוד):
עד לאן תורידו אותנו? לאן תיקחו אותנו, לאן?
יוסי שריד (יחד):
היא לא יכולה לטהר את כל השרצים.
חיים אורון (יחד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רצון,
מיכאל רצון (הליכוד):
- - -
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רצון. חבר הכנסת רצון.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
- - -
חיים אורון (יחד):
מה אתה בא בטענות?
היו"ר ראובן ריבלין:
רגע. חבר הכנסת מצנע. עכשיו כולכם – חשבתי שיש פה סולידריות, ואני רואה פתאום שהיא נשברת, מה קרה? אתם לא חלק - - -
יוסי שריד (יחד):
אני רוצה לומר, יש גבול. הרי לא ייתכן, הרי יכולים לקחת אותנו למקומות שמעולם לא היינו בהם. מעולם לא עשינו דברים כאלה, מעולם לא לכלכנו את הידיים. יש בכל זאת אנשים שחשוב להם, יש גם כאן בבית הזה אנשים שעדיין חשוב להם לשמור על מידה של ניקיון כפיים וניקיון דעת. אז מה, אנחנו ניתן לאיש המושחת הזה, ראש הממשלה שלכם, להוביל אותנו לשפל ולעוד שפל ולמדרגה תחתונה ולעוד תחתונה, הכול משום שההתנתקות מטהרת את כל השרצים, ועכשיו ראש הממשלה חושב שהיא מטהרת גם את כל הסוסים – הסוסים האלה של רומי, שממנים אותם לקונסול.
לא, לא, לא. אנחנו אפילו – אני אומר כאן: יש גבול – וראש הממשלה איננו יודע גבול – אפילו אם הממשלה תיפול היום. יכול להיות שמישהו ירצה להסב את ההצבעה להצבעת אמון, להצבעת אי-אמון. אפילו תיפול היום הממשלה הזאת, עם כל המשמעויות שיש לזה, אנחנו לדברים כאלה מעולם לא נתנו יד, וגם לא ניתן יד.
ועכשיו אני רוצה לאחל לך, השר וילנאי, את האיחולים הבאים: אני מאחל לך, באמת ובתמים, מקרב לב, שלעולם, אבל לעולם, לא תחלה בסרטן המעי הגס, חס וחלילה. לעולם. אבל אם חס וחלילה – וזה יכול לקרות לכל אחד מאתנו - מישהו מהממשלה המושחתת הזאת יחלה בסרטן המעי הגס, אז ורק אז כנראה שהוא ייווכח לדעת, שהכורסאות האלה מעור הצבי הן עד כדי כך יקרות, שלא נותר עוד כסף לחולים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. חבר הכנסת אבשלום וילן, נותרה לך עוד דקה שחבר הכנסת שריד חסך לנו, כי הוא דיבר רק ארבע דקות. חברת הכנסת גילה פינקלשטיין - אינה נוכחת. חבר הכנסת מיכאל רצון - בבקשה, אדוני. אחריו - חבר הכנסת עסאם מח'ול. חבר הכנסת רצון, בבקשה. אדוני לא היה בזמן, בבקשה. לכן אני מקזז לו שלוש דקות על כך שחיכינו לו, ויש לו רק שבע דקות לדבר במקום עשר. אה, יש לו רק חמש דקות? כבר הורידו לו? אה. אם חמש דקות, אז חמש דקות. בסדר. את זה אני לא אקזז לו.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
בוא נשמע אותך, מיכאל. עכשיו נשמע אותך, מיקי, מה תאמר.
אבשלום וילן (יחד):
- - - שאני נותן לו עוד דקה.
מיכאל רצון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, היום יש שני אנשים בהיסטוריה, שאני לא יודע מה הם עושים, אולי הם מחייכים, שמחים, מאושרים שתורתם התקבלה. אחד מהם קוראים לו מקיאוולי, והשני קוראים לו קליגולה, שהזכיר אותו יוסי שריד. היום שניהם מאושרים – הנה, תורתם מיושמת בארץ הקודש, במדינת ישראל. הכול על מזבח ההתנתקות, הכול על מזבח עקירת מתיישבים במדינת ישראל, הכול על מזבח השלטון.
שמעתי את הסיפור הזה בלילה, פשוט לא האמנתי למשמע אוזני. פשוט לא האמנתי למשמע אוזני. חשבתי שאולי זה "ספין" תקשורתי, אולי התקשורת משחקת אתנו. עשיתי כמה בירורים, וכששמעתי את זה פשוט הזדעזעתי. עד לאיזה בור נמוך יורידו אותנו? את כולנו, חברים, זה לא עניין של ליכוד--עבודה. עד לאיזה בור יורידו אותנו? האם יכול להיות, חברי שומרי המצוות, שאתם תיתנו יד למיסוד הזנות הפוליטית במדינת ישראל? חברי מיהדות התורה.
נסים זאב (ש"ס):
עכשיו הצבענו נגד הזנות.
מיכאל רצון (הליכוד):
האם יכול להיות שהשחיתות תיעשה בראש חוצות והבית הזה לא יתקומם, והבית הזה לא יסמיק? האם מפלגת העבודה תהיה מוכנה ללכת עד הסוף? האם חברי בליכוד לא מבינים שיש מישהו שמוביל אותם לפירוק, להרס ולחורבן הליכוד, מפלגה מובילה שהציבור נתן בה את אמונו רק לפני שנתיים?
הבנו את זה גם קודם לכן. הבנו, גם חברי מהשמאל, שמי שגונב את דעתו של הציבור, מי שהונה אותו, מרמה אותו בזה שהוא נבחר על בסיס מצע מסוים, ומשנה את דעתו באופן טוטלי ומגלגל עיניו לשמים, זה לא לטובת מדינת ישראל. אתם, כמובן זה נוח לכם, אז אתם מסכימים. תסכימו, תראו לאן זה יגיע. רן כהן, לא ירחק היום שיעצרו אותך על זה שתדבר לא נכון.
רן כהן (יחד):
הדיון פה היום הוא על ההתנתקות? הדיון היום הוא על שחיתות, לא על התנתקות.
מיכאל רצון (הליכוד):
רן, אתה לא שומע כנראה על מה אתה מדבר.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
לא, הדיון היום הוא על הליכוד.
רן כהן (יחד):
גם על הליכוד.
מיכאל רצון (הליכוד):
הדיון הוא לא הליכוד. חברי הטוב, אתה לא תתחמק מזה שאתה שותף לזה עם אפרים סנה.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
אני אצביע נגד, אין לך מה לדאוג.
מיכאל רצון (הליכוד):
אתה שותף לזה, כי גם המפלגה שלך בתוך הסיר הזה, מתבשלת בבוץ הזה.
אבשלום וילן (יחד):
והמפלגה שלך?
מיכאל רצון (הליכוד):
גם שלי, לצערי הרב, אבל אני עומד פה ואומר את הדברים, ולא בפעם הראשונה. אני מקווה שאוכל לומר את דברי.
אבשלום וילן (יחד):
יש לך שליש מהחברים, פלג את הליכוד. פלג את הליכוד.
מיכאל רצון (הליכוד):
כשאני ארצה עצות ממך, אבו וילן, אני אקבל אותן בשמחה.
אבשלום וילן (יחד):
אני ממשיך את הקו שלך, זאת המסקנה המתבקשת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה רוצה לאבד את הדקה שזכית לה מיוסי שריד? בבקשה.
מיכאל רצון (הליכוד):
חברי חברי הכנסת, אני מציע לכם להתעורר ולראות לאן המדינה הזאת מובלת. אל תחשבו שעל מזבח מימוש תוכניותיכם המדיניות תחסלו את המדינה הזאת ואת העם הזה ותורידו אותנו לרמות הנמוכות ביותר. מה זה אם לא שוחד פוליטי? רק לפני יומיים היו הצבעות, ראינו את ההצבעות. מה זה אם לא אתנן שאנשים קיבלו תמורת ההצבעות שלהם? מה זה אם לא אתנן פוליטי? אתם יכולים לשבת פה ולהחריש. מה היה קורה לראש עיר אם היה עושה דבר כזה? כמה ראשי ערים הדיחו? האם נוכל לשבת פה ולהחריש ולהגיד שאנחנו לא רואים את זה? מישהו יינקה מזה? איש לא יינקה מזה.
אני מציע לכם, חברי, להתלכד יום אחד מול פני הציבור ולהראות שהבית הזה, פניו אחרות, בלי קשר לאיזו מפלגה, ולעצור את התהליכים המסוכנים האלה. לעצור את התהליכים המסוכנים האלה. חובה היום על כל איש ציבור. חובה גם על התקשורת המגויסת, שהתגייסה לטובת ההתנתקות, לצאת היום החוצה ולומר את דברה, לומר את דברה גם לציבור. אם לא נאמר היום לציבור את הדברים שהוא צריך לשמוע, הוא יגרש את כולכם מפה.
אני מציע לכולם להצביע נגד המינויים האלה, כמובן לא ברמה האישית, אין לי נגד איש מהם דבר, אבל צריך לשמור על איזו רמה מינימלית של יכולת לתפקד ביחד, שלא כל דבר יהיה ניתן לקנייה ולמכירה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל רצון. חבר הכנסת עסאם מח'ול. ואחריו - נחזור לחברת הכנסת גילה פינקלשטיין. ואחריה יהיה חבר הכנסת עמיר פרץ, ואם לא הוא – חבר הכנסת פרוש.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבועות האחרונים שבהם התקיים הדיון על התקציב, יעצו לנו יועצים מיועצים שונים לתמוך בתקציב או להימנע בהצבעה עליו כדי להציל את ההתנתקות. סירבנו.
אני בטוח שאין חבר כנסת שיושב בבית הזה שרוצה בסיום הכיבוש ורוצה בהשגת שלום צודק יותר ממני. עם זאת, גם כשעמדה על הפרק התוכנית הזאת, ודווקא כשעמדה התוכנית של שרון על הפרק, הודענו מעל כל במה שאנחנו נגד התקציב, כי אנחנו חושבים שהתקציב צריך ליפול והממשלה הזאת צריכה ליפול. זאת נקודת המוצא שלנו. חשבנו שממשלה כזאת איננה יכולה להיות ממשלה של שלום, איננה יכולה להיות ממשלה של ממשל תקין ואיננה יכולה להיות ממשלה של דמוקרטיה. עד מהרה, זה לא לקח אפילו רגע אחד, עד שהכול טפח על פנינו, על פני כולם, פני כל היועצים.
חשבנו שהממשלה הזאת צריכה ליפול, ויש הרבה אכזבה והרבה הרגשת תסכול מכך שהממשלה הזאת לא יכולה ליפול, כי אין יותר לאן ליפול, אין תהום יותר עמוקה, אין תחתית יותר עמוקה מאשר התחתית שאליה הגיעה הממשלה הזאת. לכן הממשלה הזאת לא יכולה ליפול.
הממשלה הזאת מובילה אותנו מדחי אל דחי, מובילה את כולם, גם את אלה שכביכול היא מדברת בשמם ובשם האינטרסים שלהם. הממשלה הזאת היא ממשלה של משבר כולל, משבר חברתי זועק לשמים, משבר כלכלי, משבר פוליטי, משבר מוסרי, משבר של דמוקרטיה. הממשלה הזאת הפכה להיות סכנה לחברה הישראלית. הממשלה הזאת הפכה להיות סכנה לדמוקרטיה ולממשל התקין. זאת האמת, על זה אנחנו דנים היום. היו כל הסימנים שהיה צריך לראות אותם מראש, לא עכשיו, לא לחכות להתנהגות הנפשעת, העבריינית, שראינו בלילה האחרון.
מישהו מנסה לעבור את המשבר על-ידי קניית שלטון, להעביר את התקציב על-ידי קניית מפלגות, להעביר כל הצבעה. כמעט לא יישארו חברי כנסת כאן, כולם יהפכו לשרים עד ששרון יסיים את הקדנציה שלו. יהיו רק שרים, לא יהיה עם במדינה הזאת, כי את כולם רוצים לקנות, רוצים לקנות אותם היום כשרים וכסגני שרים, אבל רוצים לקנות אותם כחברי מרכז על-ידי חוק הג'ובים שמביאים לנו לכאן עוד מעט, חוק ממשלתי. ממשלת הג'ובים – שלוש משרות של שרים, שהפירוש שלהם בתכל'ס זה 150 מינויי אמון ומשרות אמון של חברי מרכז הליכוד. זה מה שמביאים.
הממשלה הזאת מתגלה עם הקואליציה שלה, עם אלה שתמכו בתקציב שלה אתמול ועם אלה שהסכימו שיימכרו אתמול בהצבעה על התקציב. הם שותפים לפשע הזה, הם שותפים לעבריינות הזאת, הם שותפים לשוחד הזה ולשחיתות הזאת.
אף אחד לא יינקה - כל אלה שהסכימו למכור את עצמם, כל אלה שהסכימו למכור את אצבעותיהם. אז הרימו את האצבע - ביד הזאת כדי להעביר את התקציב, וביד השנייה הפנו אצבע משולשת לציבור העניים, המובטלים, לחולי הסרטן, לאלה שנאבקים על זכותם לקבל תרופה במדינה הזאת.
זאת האמת של מה שקרה כאן וזאת האמת של הממשלה הזאת. אנחנו חושבים שצו השעה - שום התנתקות. צו השעה להתפטר, להתנתק, לנתק את הממשלה הזאת מהשלטון, כי אחרת התהום העמוקה הזאת תכיל את כולם ותכיל את העתיד של כל הציבור במדינה הזאת.
הכי פאתטיים היו אלה שחשבו שאם הם יהיו שותפים למהלך הזה, לשחיתות הזאת, לסחר הסוסים הזה, ויקבלו פירורים - אז יבואו ויגידו: אנחנו פונים אליכם בשם ההתנתקות, בשם פירוק ההתנחלויות. אנחנו רואים לאן מובילה הממשלה הזאת והמדיניות הזאת.
ואני אומר את זה לאותם אנשים שהיו אמורים להיות אופוזיציה בבית הזה, ואינם. שום התנתקות. שרון, על-ידי תוכנית ההתנתקות שלו, לא מביא לסיום הכיבוש, לא מביא לפתרון מדיני. על-ידי תוכנית ההתנתקות שלו הוא חומק מהפתרון המדיני, הוא חומק מעצירת הבנייה בשטחים הכבושים, הוא חומק מהפסקת הרחבת ההתנחלויות. הוא רוצה להקריב כמה ההתנחלויות בעזה כדי להעמיק את ההתנחלויות בגדה המערבית, הוא רוצה לפנות כמה מאות בתים בהתנחלויות בעזה כדי לבנות בתקציב הזה - שהצביעו עליו אתמול - 7,000 יחידות דיור בגדה המערבית ובמזרח-ירושלים הכבושה.
זה מה שעומד על הפרק. אל תספרו סיפורים. שרון מנסה לחסל את האופציה של כוח שיציע איזו אלטרנטיבה - גם בעניין השלום, גם בעניין פתרון מדיני, גם בעניין החברתי, גם בעניין הכלכלי.
לכן אנחנו מקבלים את התוצאה הזאת, את הפנים האמיתיות של הממשלה הזאת, ממשלה שכבר אתמול - ולא חשוב אם שרון או נתניהו, שניהם באותו כיוון. נתניהו, שאומר כבר אתמול: מי צריך לכבוש ולספח פלסטינים למדינת ישראל, אנחנו רק רוצים לספח את השטחים הפלסטיניים, את השטחים הריקים, אנחנו נשאיר את הפלסטינים במכלאות. זה מה שמציעה הממשלה הזאת. זה מה שמציעה הממשלה הזאת כדי למנוע פתרון מדיני.
בארבע השנים שחלפו היתה, התחוללה והשתוללה כאן אינתיפאדה, אבל היא לא האינתיפאדה של הפלסטינים. זאת האינתיפאדה של הכיבוש הישראלי נגד האופציה לפתרון מדיני; זאת אינתיפאדה כדי למנוע פתרון מדיני באזור, כדי להמשיך את הכיבוש הישראלי, כדי להציל את מה שאפשר להציל מהכיבוש הישראלי.
ובאים בשם הדבר הזה - ההתנתקות - וקונים לא רק את מפלגת העבודה, גם את רע"ם; גם את רע"ם, רע"ם שבאה בשם האינטרס של העם הפלסטיני ובשם האינטרס של האוכלוסייה הערבית.
נסים זאב (ש"ס):
אבל למה אתה עושה רעם כשאתה צועק רע"ם?
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
אתה חושב שאין ברק בלי רעם?
נסים זאב (ש"ס):
- - - את הברק רואים.
עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל):
ולכן, הבלוף הזה, הממשלה הזאת, ההצבעה אתמול, התקציב הזה - תקציב של בלוף, תקציב של פגיעה בשכבות החלשות, תקציב של מתקפה על הציבור הרחב, תקציב של מתקפה על האופציה של פתרון מדיני ושלום צודק, תקציב של בניית חומת כיבוש, תקציב של העמקת ההתנחלויות, תקציב של העמקת מירוץ החימוש, תקציב אומלל שיפגע באומללים, תקציב שהוא ביד אחת שלמונים לאלה שהצביעו בעדו, וביד השנייה אצבע משולשת לכל השכבות החלשות, לכל אלה שהיום סובלים מהמדיניות הזאת ומהקו הזה שהוביל ראש הממשלה שרון.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת עסאם מח'ול. חברת הכנסת גילה פינקלשטיין – בבקשה, גברתי, ארבע דקות לרשותך. אחריה - חבר הכנסת עמיר פרץ, סיעת עם אחד.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, טרם יבשה הדיו מעל תוצאות ההצבעה של הכנסת אמש על תקציב המדינה לשנת 2005, וכבר בבוקר התבשר עם ישראל - וגם נבחריו בבית הזה - על תגבור מהותי לממשלה. לא פחות משמונה בעלי תפקידים - שרים וסגני שרים - בחר ראש הממשלה לצרף לשולחן.
אני חושבת שכאן נקברה הבושה. רק לפני ימים ספורים זעקה כל אבן בקירות הכנסת את מצוקתם האיומה של חולים קשישים שחייהם תלויים בתרופות, בטכניקות רפואיות יקרות, אשר כלל לא נכללות בסל הבריאות. בהצגת סל התרופות האומללה היו כל המרכיבים של דרמה סוחטת דמעות, לרבות חשיפה אישית של חולים קרובים לייאוש שידם אינה משגת את הסכומים הדרושים למימון הטיפולים מצילי החיים. חולי סרטן המעי הגס - 500 חולים - שאם לא יסבסדו את התרופה שלהם, קצם יגיע. בהצגת סל התרופות האומללה היו כל המרכיבים הללו.
לקראת סיום ההליך נפרץ מעט הסכר ותקציב סל הבריאות הוגדל בכמה עשרות מיליוני שקלים. לצורך מימון תוספת זו, היה צורך לחפש בתקציבי הביטחון ובמשרדים אחרים את המקור לחריגה. וראה זה פלא, למימון האתנן לנאמני ראש הממשלה, בשדרוג התפקידים המפוברקים היום, אין כל בעיה. ההחלטה על-אתר והאישור בממשלה - מיידי.
זהו אות קלון לממשלה, דריסה גסה ובוטה של עקרונות משטר ומינהל, זלזול נוראי באינטליגנציה של אזרחי מדינת ישראל, מסר חד וברור לכל נבחר ציבור שקול והגון: מי שלא מתיישר עם הראש - חוטף בראש. את הצ'ופרים מקבלים עושי דברו, ללא קשר עם מצע המפלגה שלה הם שייכים. יש תמורה לאגרה, גם אם לכאורה כאילו אין מהיכן לממן את השוחד הגלוי.
זוהי קניית שלטון בכסף, בטובות הנאה, שלא צריך שום אמצעי כדי לזהות אותה. לא זקוקים למשקפיים - זה שקוף וברור. קניית שלטון שמבוצעת בגסות, לאור היום, בדרך דורסנית וכוחנית, זהה לדרך שבה מקדם ראש הממשלה את התוכנית של הגירוש והעקירה - גירוש ועקירה שהם אנטי-דמוקרטיים, אנטי-ציוניים, אנטי-ביטחוניים.
אי-אפשר להסביר את המהלך הציני למינויים הסיטוניים האלה שאין בהם שום תועלת לציבור ובעצם הם תשלום אתנן למי שפעל נגד עמדות הליכוד. אנחנו לא נתמוך בהחלטה זו. זו שערורייה, זה בעצם מסע קניות מושחת על חשבון סל התרופות. אם לא נעצור את השערורייה הזאת, מי יודע לאן יגיע השלטון במדינת ישראל. השיטה הזאת של התמלוגים מזכירה בעצם משטרים אנטי-דמוקרטיים.
דווקא עכשיו, בימים שבהם הציבור נאלץ לסבול מחרב הקיצוצים שפוגעת בכל המערכות החיוניות במשק, מערכות הבריאות, החינוך, דווקא עכשיו בוחר ראש הממשלה למנות עוד שמונה בעלי תפקידים אשר עלותם לקופה הציבורית נאמדת במיליוני שקלים.
אם יאושרו המינויים הללו, ייווצר תקדים בפוליטיקה הישראלית, שבו חברי הממשלה הם הרוב בקרב חברי סיעות הקואליציה. אפילו המדינה עומדת למכירה, כל איש ניתן לקנייה. אי-אפשר להוריד את הפוליטיקה לשפל חסר תקדים מעין זה. איך אפשר לחתוך באכזריות את סל התרופות, את תקציבי הרווחה לקשישים? כאן להדק את החגורה, ובמינוי שרים וסגני שרים להגזים ללא הגבלה, בזבוז של עשרות מיליוני שקלים. בעצם כאן נפגעת עבודת הכנסת. מרוב שרים לא יישארו עוד מעט חברי כנסת לעבודה במליאה ובוועדות הכנסת.
ערב העברת התקציב דיבר ראש הממשלה על הצורך בחמלה ואמר כי התקציב חייב להיות חברתי יותר ולדאוג לחלשים - ואז הוא מכריז על מינוי עוד שרים וסגני שרים. וכמובן, מקומו של איזה שר נפקד מסבב המינויים? שר הרווחה. הציניות ועזות המצח הציבורית אינן יודעות גבול. ראש הממשלה עושה מניפולציות חדשות לבקרים, מדבר על חמלה, על רחמים כלפי השכבות החלשות, אך בו בזמן מפנה להם עורף ומפנה תקציבים ממשלתיים להיטיב עם מקורביו.
לסיכום, דווקא שר הרווחה, שבכל ממשלה הוא זה שמייצג את האינטרסים של השכבות החלשות, מי שאמור לדאוג שתהיה חמלה כלפיהם, דווקא תפקיד זה נפקד מרשימותיו של שרון.
רבותי חברי הכנסת, אני קוראת לכם לגלות אחריות לאומית וציבורית ולמנוע היום את מימוש ההפקרות הזאת. תודה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחברת הכנסת פינקלשטיין. חבר הכנסת עמיר פרץ - בבקשה, אדוני, לרשותך עד עשר דקות.
עמיר פרץ (עם אחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קשה מאוד להתייחס למצב כל כך אומלל, ששלטון בימים כל כך רגישים מעז להכניס את עצמו לתוך מבוך, שעליו היו אומרים שחכם לא נכנס לבור שאלף פיקחים לא מצליחים להוציא אותו ממנו. לצערי הרב, ראש הממשלה היום אולי מנסה לבחון מי התומכים של המצטרפים החדשים בתוך הליכוד. יכול להיות שזה מין הפרד ומשול. זו בכלל מדינה שכל המשחק שלה הוא משחק פנימי של הליכוד. ואני אומר לראש הממשלה: בנית גבעות, בנית תלי תלים מיותרים, כי אין לך סיבה לומר שההצבעה הזאת היום תפגע בתהליך המדיני.
אבא שלי ז"ל היה אומר לי, שכשאתה לא יכול לבכות, תצחק. תרשו לי לנסות לספר לכם, חברי הכנסת, אתם יודעים – מרוקאית היא שפה מיוחדת במינה. במרוקאית, לפעמים כוונה שלמה, שבשפה אחרת אתה צריך לומר תלי תלים של מלים, במרוקאית אתה יכול לומר במלה אחת. ומה היו אומרים במרוקאית על המצב הזה?
נסים דהן (ש"ס):
אה - - -
עמיר פרץ (עם אחד):
זה אוניברסלי, מה שעשית עכשיו. זה גם כל אדם מכל תפוצה יכול להגיד.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אפילו אני הבנתי.
עמיר פרץ (עם אחד):
אבל במרוקאית היו אומרים: אדוני ראש הממשלה, "פאד". פאד במרוקאית זה גלש, "fed up". מרוקאית ואמריקאית זה דבר מאוד קרוב. "פאד".
מגלי והבה (הליכוד):
גם בערבית.
עמיר פרץ (עם אחד):
ג'ומס, איך אומרים ביידיש?
חיים אורון (יחד):
גם ביידיש זה ככה.
עזמי בשארה (בל"ד):
- - - לא יידיש - - -
עמיר פרץ (עם אחד):
חבר הכנסת בשארה, לא ציינו בחוק אם זה ערבית ספרותית או מוגרבית, אז מותר לי להיכנס בפרצה של החוק. זה מוגרבית, מה שנקרא מוגרבית אסלית, מוגרבית "באבו אבוה".
ואני אומר, אדוני ראש הממשלה, באמת הגדשת את הסאה. בחרת לך עיתוי לא מתאים, בחרת לך אווירה ציבורית לא מתאימה, בחרת לך זמן כנסת הכי בלתי אפשרי שיכול להיות. מה, עלה על דעתך שהכנסת, אחרי שבמשך ימים פה באו והתנגחו על סעיף, אחרי שהכנסת, חברי הכנסת התביישו להסתובב ברחוב לא בגללם, כי הציבור הישראלי כשהוא רואה חבר כנסת הוא רואה את הממסד והוא בכלל לא מבחין מי מהממשלה ומי לא מהממשלה. ראו את זעקות הבכי של חולי הסרטן שאומרים: תצילו אותנו, תצילו אותנו. ועכשיו באים ואומרים: יש כסף לשרים, לסגני שרים.
זה לא רק עניין של כסף. תגידו, מי יעבוד בכנסת, באמת. מתוך קואליציה של 64 חברי הכנסת, 36 איש ישרתו בממשלה, מי יעבוד בכנסת? מה עם העבודה הפרלמנטרית?
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
זה מעלה את קרנם של חברי כנסת פשוטים כמונו, זה בסדר גמור.
עמיר פרץ (עם אחד):
אני לא חושב.
אהוד יתום (הליכוד):
עמיר, אני אעבוד בכנסת.
עמיר פרץ (עם אחד):
כשהיתה ממשלה קטנה, אז קודם כול חברי כנסת השקיעו המון, כי אתה פתאום מרגיש שבכלל אף אחד מהממשלה לא סופר את הכנסת, אף אחד לא רוצה לשמוע אותה, אף אחד לא מתכוון להגיע אליה. אז איך אפשר לבוא ביום כזה ולהציע הצעה שהיא פשוט - אני לא מבין.
אני רוצה לפנות לחברי אפרים סנה: אפרים ידידי, על גבך מנסים להכשיר עכשיו מהלך שהוא מהלך פנים-ליכודי מוחלט. לבי לבי, כי אני בעד מאבק באבטלה ואני יודע ש-150 חברי מרכז הליכוד היו מקבלים ג'ובים. זה חשוב בפני עצמו. אבל, חברים יקרים, יש גבול לכל עניין, יש רגע שאף אחד לא מסוגל לסבול אותו, אף אחד לא מסוגל להיות אתו. ואני אומר לחברי אפרים סנה: זו שעתך הגדולה עכשיו, זו יכולה להיות שעתך לא לאפשר בשום פנים ואופן לליכוד, לראש הממשלה, להכשיר מהלך כל-כך כל-כך ציני.
כי מה רוצה ראש הממשלה? בכל מקרה הוא ירוויח. אם יצביעו המורדים נגד, הרי תיווצר שנאה, כך מקווה ראש הממשלה. הגוש שתומך בתהליכים שהוא מייצג, שאנחנו בעדם, יתחזק אולי יותר סביבו. יש כמה שרים שלא יופיעו כאן לישיבה, אני עוד לא יודע.
חבר הכנסת רן כהן זוכר, והחברים הוותיקים כאן זוכרים, שהיתה פה תופעת הציפורים. פעם חברי כנסת שלא היו רוצים להצביע היו מתעופפים מפה. היינו יודעים שמישהו חסר - מה שנקרא: תפס כנפיים. יכול להיות שעכשיו חלק משרי הממשלה לא יופיעו, פשוט לא ירצו מצד אחד להצביע כביכול נגד חבריהם ואחר כך גם למצוא את עצמם תומכים במהלך שהם לא מעוניינים בו בגלל עניינים פוליטיים.
אבל אני רוצה לנצל את הבמה היום ולומר: אני מציע שאנחנו, כחברי הכנסת, ננצל היום את הדיון הזה ונפסיק את מצעד האיוולת של הגבירים בישראל. אני לא יכול להאמין שבכל בוקר אני מתעורר ורואה איזה גביר חדש במדינה הזאת שהחליט להציל מישהו. קם נוחי דנקנר ורוצה להציל את הילדים, ועכשיו קם עופר ורוצה להציל את חולי הסרטן. כל הכבוד להם שהם רוצים לתרום משלהם, אבל אלה תרומות שגורמות נזק כבד למדינת ישראל. אם אני משרד הבריאות, מי צריך סל בריאות? חסרה לכם תרופה לסרטן? אנחנו ניתן לכם כתובת של כמה גבירים ותלכו ותבקשו. חסרה לכם תרופה לכליות? נשלח אתכם למישהו אחר ותלכו ותבקשו. זה לא ייאמן. זו מדינה שמשעבדת את עצמה לדעת, את הכבוד העצמי שלה. תרומות באות כדי לתת את הערך המוסף. אם מישהו רוצה לתרום לנושא הבריאות, שיתרום למחקר, שיתרום למדע, שיביא כמה חוקרים שישבו על חשבונו ואולי ימצאו תרופה נוספת לסרטן. אבל אנחנו מחנכים את ממשלת ישראל לא לקיים את המחויבות הבסיסית שלה. למה צריכים בכלל?
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
שר האוצר אמר אתמול שיש כבר ברוך השם 150,000 ילדים עניים שאוכלים בבתי-תמחוי. איזה הישג גדול למדינת ישראל – 150,000 ילדים אוכלים בבתי-תמחוי.
עמיר פרץ (עם אחד):
הרב הלפרט, אספר לך סיפור. לפני חודשיים הייתי בסיור בבאר-שבע, והזמינו אותי להתארח בבית-תמחוי "באר שובע". אלה חבר'ה יוצאים מן הכלל, שעושים עבודה מכל הלב. הקבוצה המנהלת אומרת לי בגאווה: לפני חצי שנה האכלנו פה 100 איש צהריים, ועכשיו, ברוך השם, אנחנו מצליחים להאכיל 500 איש. אני אמרתי להם: אגיד לכם את האמת? היום הכי יפה מבחינתי יהיה היום שבו אני אבוא עם מנעול ואסגור את בית-התמחוי. היום שבו לא יהיה לכם ביקוש, זה היום שבו אנחנו כמדינה נרגיש שחזרנו לעצמנו.
לכן, ממשלת הגבירים המקורבים, והיום החברים, צריכה לדעת שיש גבול לכל תעלול ויש רגע בחיים שמגדישים את הסאה ויש רגע בחיים שאומרים: פאד, פאד, פאד - לא עוד.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת עמיר פרץ. חבר הכנסת מאיר פרוש, בבקשה, עד חמש דקות לרשותך.
קריאה:
- - -
עמיר פרץ (עם אחד):
"פאד" זה גלש.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת פרוש יפתח את הדיון על שפת היידיש ומה היו אומרים ביידיש על הנושא הזה.
חיים אורון (יחד):
מה ביידיש?
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
"אִיבּער דער מאס" - יתר על המידה.
חיים אורון (יחד):
לא יתר על המידה. גועל נפש.
רן כהן (יחד):
- - - "איכס".
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, אני חש תחושה לא טובה כאשר אני עומד על במת הכנסת בדיון על תוספת שרים לממשלה או הרחבת הממשלה. אני חש תחושה מאוד לא טובה, כי מאז שעות הבוקר אני מקבל טלפונים רבים מאזרחים מהשורה, ושאלה אחת חוזרת ונשנית בניסוחים שונים, אבל התוכן זהה: מדוע ראש הממשלה צריך בתקופה כה קשה, כאשר מצבן של השכבות החלשות בכי רע, להרחיב את הממשלה ולהביא לכאן הצעה כל כך שנויה במחלוקת?
אדוני היושב-ראש, פרצופה של הממשלה נראה מכוער, תדמיתה נמוכה ויוקרתה בשפל המדרגה. הרי כולנו יודעים שמדובר לא רק בשרים ובסגני שרים אלא בעוזרים, בלשכות, במזכירות, במכוניות, בהוצאות גדולות. מדוע צריך דווקא בשעה כזאת, אדוני ראש הממשלה? אני מדגיש ואומר שאינו דומה עניין שני סגני השרים שמובטח בהסכם קואליציוני מלפני חודשים מספר ליהדות התורה, לתוספת שמביאים היום לפה, כאילו הליכוד ומפלגת העבודה צריכים עוד ועוד שרים וסגני שרים.
השאלה היא: מדוע בשעה קשה זו, כאשר יש קרע בעם, שסע עמוק בציבור, שוב הממשלה וראש הממשלה, שנושא באחריות, מביא לכנסת החלטה שיש עליה כל כך הרבה עוררין, ויכוח כל כך קשה, וגם ספק אם הוא יקבל פה בבית רוב להחלטה הזאת? זו השאלה שאזרחים שואלים. זו השאלה שמציקה לאזרחים מן השורה, ולי לא היתה תשובה.
לכאורה יכולתי להשיב: יש לנו ראש ממשלה חסר רגישות ציבורית, ראש ממשלה שאינו מתחשב ברחשי לב הציבור, ואם אהיה יותר בוטה - ראש ממשלה שמזלזל בציבור. זה בא לידי ביטוי באי-התחשבות בהבטחות שלו עצמו, באי-התחשבות בדעת הקהל, במשאל בין המתפקדים בתנועתו. היה גם מי שאמר: זרקו 700 מיליון שקל לשינוי, נתנו למפלגת שינוי להחליט כיצד לחלק כספי מדינה, אז מה זה כבר חשוב אם יוציאו עוד כמה עשרות מליונים כדי לחלק כיבודים לנאמני ראש הממשלה? כמו שאמרתי, פרצופה של הממשלה הזאת נראה מכוער, תדמיתה נמוכה ויוקרתה בשפל המדרגה.
לפי הסדר הפוליטי המפלגתי, הייתי אמור להיות בין המצטרפים לממשלה כסגן שר, אבל מסיבות שונות אני מוותר ולא רוצה הפעם להיות סגן שר, ואינני מרחיב את הדיבור על כך. נכון שזה צעד חריג, אבל אני מאמין בו. חברי הכנסת, אנחנו מדברים על ממשלה חריגה. מי שזוכר, בראשיתה, עם כינונה לפני שנתיים, הכרזתי גם על צום ממושך עקב הגזירות שהיא הטילה, וגם זה היה אז צעד חריג. עשיתי זאת כי האמנתי בדרך הזאת. נדמה לי שלא אצטער גם על הצעד הזה.
אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת מורחבת. השאלה היא: האם הזמן שיעמוד לרשותה יהיה ארוך או קצר? אני רואה שהממשלה הזאת מורכבת מטלאים טלאים, מחוליות שאינן מתחברות זו עם זו. ממשלה שהמפלגה הראשית בתוכה מרוסקת ומפולגת.
אדוני היושב-ראש, כולנו צריכים לדאוג לעתידנו במדינה, לעתידה הרוחני, היהודי, וגם לעתידה המדיני והביטחוני. זה לא סוד שאני לא שלם עם תוכנית ההתנתקות, ואני מתנגד בחריפות לתוכנית המסוכנת הזאת, תוכנית ההתנתקות שאני רואה בה גם סכנות גדולות. אני חושש שהפלסטינים יפרשו את הנסיגה שלנו, את ההתקפלות שלנו, כחולשה, כניצחון של האינתיפאדה. אני מודאג מההרכב הזה של הממשלה, ששרים בה רצים ושמחים לוותר על חלקי ארץ-ישראל. איזו שמחה יש בקרב כמה שרים על האפשרות לוותר על חלקים מארץ-ישראל.
רן כהן (יחד):
מה לוותר - - -
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
נכון. למסור ולא לוותר.
ברור לי שאם ראש הממשלה היה נדיב כל כך, כמו שהוא נדיב כלפי מפלגתו וכלפי מפלגת העבודה, עם ש"ס, וש"ס היתה מצטרפת לממשלה, ודאי שהיה לי יותר קל, ולפחות הייתי יודע שנכנסים יהודים עם אמונה, יהודים מאמינים בקדוש-ברוך-הוא, שיודעים מה החשיבות של ארץ-ישראל ומה החשיבות של תורת ישראל.
זמני קצר. עם זאת, אני רואה חובה לברך את חברי למפלגה, סגן השר המיועד, הרב שמואל הלפרט. הוא ידיד שלי, והוא איש ציבור, נאמן לשולחיו, והוא פרלמנטר מצוין. אם אני צריך לוותר מרצון על כס סגן שר - אני שמח שהאיש שישב בתפקיד הזה יהיה הרב הלפרט. אני מאחל לו הצלחה. מובן שאני שולח גם ברכות מקרב הלב לעמיתי חבר הכנסת הרב אברהם רביץ להתמנותו לסגן שר הרווחה במעמד של שר. אני בטוח שמתוך שהינך חש את המצוקות החברתיות וער להן, תדע בוודאי לנצל את הכוח והעוצמה שיהיו בידך לתקן ולשפר את חיי הרווחה.
אני מאחל לעצמנו, שריבון העולמים יאיר את דרכנו והממשלה הזאת תמצא את הנתיב הנכון למען היהדות במדינה, למען שלומה, למען ביטחונה, למען ילדינו, למען עתידנו. תודה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת דוד לוי - בבקשה, אדוני; עד חמש דקות לרשותך.
דוד לוי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק אתמול אמרתי מעל דוכן זה, ואני מצטט: התקופה הזאת תירשם בדברי ימי הכנסת ובתולדות עם ישראל כתקופה של השבר הגדול שבו נרמסו אמות מידה ערכיות שעל-פיהן התנהלו חיינו הדמוקרטיים והפרלמנטריים. לא שיערתי לעצמי, שרק יממה לאחר מכן אנחנו ניקרא לדון בשיא השיאים של הציניות, שכמותם לא ידענו מאז אנחנו משרתים בכנסת, ותיקים כחדשים.
עינינו הרואות, הכול נשבר לרסיסים. אבדה הבושה, הכול מותר. הכנסת נראית ותיראה מהיום הזה, וזה תלוי בנו, אם היא ראויה ליחס של כבוד מצד אלה אשר רואים בה סמל של הממלכתיות, או שהיא תרד לתהומות.
זאת השאלה, ובידינו היא היום, בנו היא תלויה. האם ניתן יד להמשך אותה דרך נלוזה, קלוקלת, שבה מותר הכול, שבה אפשר לקנות הכול, שבה אין מורא, לא של הציבור ולא של חברי הכנסת; שבה אין בושה, לא מהמעשה, לא מזה שנותן ולא מזה שמקבל?
אנחנו נכנסים כאן למין פרדוקס איום ונורא, כאילו הכללים האלה היו מקדמת דנא וזאת רק ההמשכיות. מאז אני בכנסת, אדוני היושב-ראש, יותר ממחצית ימי, עד עצם היום הזה, עוד לא נתקלתי בתופעה כזאת חמורה, פורקת עול, מנותקת מכל צעד אחראי ומוסרי, כפי שאני רואה בימים אלה. היום הגדילו לעשות יותר ממה שידענו אי-פעם.
לא אחת שאלנו את עצמנו - ואני אומר דברים קשים, הרי במצב היום, במניפולציה הזאת, הדבר הראשון, זה מביא קודם כול בממשלת השלטון, במפלגת השלטון, לשבר בין החברים אשר הגיעו לכאן בחדווה, אשר בלבם שליחות אחת. כך פילגו אותם, כך מציבים אותם היום – לשני חלקים: אלה אשר יש להם סיכוי להגיע לממשלה ואלה, חבריהם כביכול, שהם מונעים מהם זאת או תוקפים. הבעיה איננה אישית. אסור שתהיה אישית. לבי לבי על חברי. איך הם הופכים לחומר ביד היוצר של המניפולציה האיומה הזאת. אני שואל את עצמי, איך ננהג מעבר למה שמפריד אותנו מבחינת דעה, מבחינת דרך? האם נשמור על הכנסת? או האם נציג אותה ככלי ריק, כמקום שבו הכול מותר?
ואנחנו, אדוני היושב-ראש, נשחק את משחק האיוולת הזה. אני מאמין שיש כאן אנשים שמעבר למה שמפריד ביניהם מאחדת אותם ההכרה של הביחד בבית הזה; לשמור על כבודו, לשמור על מעמדו, לשמור על ההתייחסות אליו, חרף כל המשחקים.
שאלתי את עצמי, כשראיתי - ובתוך עמי אני חי - אנשים הזועקים וזעקתם עולה השמימה אבל לא נקלטת בגלל האטימות של הממשלה הזאת, אנשים אלה, אשר נידונו למוות - אמא, אבא, בן, אח, שתרופה יכולה להציל את חייהם, והממשלה הזאת, בהתנהגותה, במדיניותה, יודעת לפזר מאות מיליונים על ההישרדות שלה, אבל לא עושה מאומה כדי להציל את האנשים האלה.
היום אנחנו שואלים את עצמנו, אדוני היושב-ראש, מה מניע? זאת השאלה, ואמרתי שהיא קשה. והלוואי שלא הייתי נאלץ לומר אותה. לא אחת אנחנו שואלים את עצמנו: מה מביא מתאבד להפקיר את חייו? השאלה הזאת העסיקה אותנו ומעסיקה אותנו ותעסיק אותנו תמיד, והתשובה היא: האופיום שמחדירים למוחו, שבעשותו כך יגיע לגן-עדן. שם מצפות לו ההבטחות הידועות.
אני שואל את עצמי, האם האופיום הזה של ההתנתקות יביא אותנו ואתכם, חברי ממפלגות שונות, להשלים עם כל מעשה? עם אובדן זהותנו הדמוקרטית? עם השלמה עם השבר? שאלנו לא אחת את עצמנו איך מדינות נאורות במשטר דמוקרטי שקעו אל התהום. והתשובה היא אחת: כאשר אנשים ישרים, ישרי לב, אחראיים, היו צריכים להשמיע את קולם – החרישו. בל נחריש.
היינו רגילים לכל מיני תופעות בעבר, גם של כלנתריזם. אני חושב שבתקופה הזאת נשברו כל השיאים. היום הזה הכנסת נדרשת, ללא הבדל מפלגה, לאותת לציבור: לא מוכנים ולא נהיה מוכנים עוד לשלם כל מחיר; לא מוכנים לאבד את הזהות הדמוקרטית שלנו, לא מוכנים לפגוע בכנסת, לא מוכנים במו-ידינו כדי לשרוד עוד חודשים מספר, או כדי להשתעשע בעניין הזה של ההתנתקות, שבעבורה אפשר להקריב את הכול - יש דבר שאיננו מוכנים להקריב, והוא זהותנו הדמוקרטית ומעמדה של הכנסת, והוא האפשרות להסתכל לאזרח בעיניים בלי להיות נאלצים להשפיל מבט עד עפר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת דוד לוי. חבר הכנסת אברהם רביץ – בבקשה, אדוני. עד חמש דקות לרשות אדוני.
אברהם רביץ (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לפנות כסגן אל סגנים, אל חברי המתעתדים להיות סגנים, ולקרוא לפניכם את הפואמה של הסגן המסכן שאמרתי אותה מעל במת הכנסת לפני כעשר שנים:
ברשותכם, אבקש לומר דברי אל הסגנים שנבחרו, כסגן אל סגן אדברה ובידידות. לא לדרך של כבוד אתם הולכים, אולי לכבוד מדומה. לא לדרך של עשייה אתם הולכים, אולי לעשייה באוויר. לא לסמכות וקבלת החלטות הינכם באים, אלא לאומרי הן על כורחכם. לא חקיקה, לא הצעה לסדר-היום, אף לא שאילתא קטנטנה. שום דבר מזה לא יתאפשר לכם. תהיה לכם אולי הזכות לענות על שאילתות, שלא רק את התשובות לא תדעו, אף את השאלות לא תמיד תראו. תופיעו ללשכתכם, תכירו כל סדק בארבעת קירותיכם, תשמחו כאשר מנכ"לכם יאזור אומץ וישתף אתכם בחמלה באחד הדיונים. ואם השר יזמין אתכם לדיון, זה יהיה השבוע שעשיתם. אולי פעם תוזמנו לסיור ותחזרו עייפים ומנופחים בעיני עצמכם, והבלון יתפוצץ ואז תנשמו אוויר דחוס. כשתגיעו לוועדה או למליאה, להציג את עמדת המשרד, תמיד ישאלו אתכם: חבר הכנסת, איפה השר שלך? רואים אותך ושואלים איפה הוא. איך זה? ואתה תעביר הנחיות והמה ינחתו בחלל. אתה תעביר הוראות, והם לא יראו מפניך. אתה תזעק והמה ילחשו מאחורי גבך. כן, סגני הנכבד, אלי ה"מיצובישי" – פעם זה היה "מיצובישי" – סע הביתה ובוא לכנסת לעשות עבודה אמיתית בטוב, בנעימים ובשמחה לאכול לחמך.
אבל תרשו לי לסיים, ואת זה לא אמרתי אז, ברוך השם, חברי חברי הכנסת, אני יועדתי לתפקיד קשה וחיוני – משרד הרווחה.
חיים אורון (יחד):
בלי שר מעליך.
אברהם רביץ (דגל התורה):
בלי שר מעלי. עם שר - הקטע הראשון חל עלי. בלי שר - הקטע השני. אני מתפלל, חברי חברי הכנסת, שאזכה להעניק רווחה לנדכאי ישראל כולם.
רבותי, אני רק רוצה לבשר לכם, שבוועדת החוקה, חוק ומשפט, בעבודה על חקיקת חוקה, הצעתי שלא יוכלו עוד למנות סגני שרים, אלא אם ייתנו להם תפקיד מוגדר ובעל סמכויות, וזה נכנס לשם. אני מקווה שזה יהיה חלק מספר החוקים שלנו.
חיים אורון (יחד):
זה נכנס לשם כמו עוד הרבה דברים.
אברהם רביץ (דגל התורה):
עכשיו, מכיוון שנותרה לי דקה, אני רוצה לדבר אל חברי, חברי הכנסת הערבים. היום זה יומא אל-ארד, יום האדמה. כדי שהדבר הזה לא יחזור, אני רוצה לחזור על מה שאמרתי באחד הנאומים ביום האדמה בשנים קודמות: אם אתם תצליחו, על-ידי הנהגתכם ועל-ידי מנהיגיכם, לבטל את החרם על מכירת קרקעות לכל מאן דבעי, אפילו הם יהודים, לא יהיה יותר יום אדמה. תודה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת הרב המשורר הרב רביץ. נעבור לנואם הבא - חבר הכנסת עזמי בשארה. לתשומת הלב של חברי הכנסת, חבר הכנסת בשארה ידבר עשר דקות, ובכך ינצל את כל הזמן שעומד לרשות סיעתו. חבר הכנסת ואסל טאהא, לעומת זאת, לא ישתתף בדיון.
עזמי בשארה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת רביץ, אני רק מזהיר אותך שלא נותרה אדמה למכור אצל האוכלוסייה הערבית. אנחנו מקווים שהמדינה תמכור לנו בחזרה קצת מהאדמה שנותרה. אתה צריך כנראה להיות שמח היום שזה יום האדמה, ואנחנו פה, זה כבר משהו - שזה יום האדמה ואנחנו נמצאים פה ואין שביתה כללית. אבל למכור אדמות, לא נותרו אדמות, שתדע. אני מדבר ברצינות.
התמקחנו היום עם שר השיכון, השר הרצוג – קודם כול, כבר יש שרים לדבר אתם בכמה עניינים ובכמה נושאים – דיברנו למשל על כפר שחסר לו בית-קברות. אין אדמה. לא נותרה אדמה. רוב האדמה של האוכלוסייה הערבית הופקעה אחרי שנהיו לאזרחים במדינת ישראל. 85%-90% מהאדמה הופקעו מאז 1949. לא במלחמה ולא בכלום, הופקעו על-ידי שישה חוקים.
נחזור לנושא שלנו, הנושא שאנחנו מדברים עליו. שמעתי את חבר הכנסת בני אלון. הוא הביא דימויים מעולם הכלבים, אני מצטער להגיד, וחבר אחר, מיכי רצון, הביא את העולם של מקיאוולי. אני רוצה לעשות קומבינציה של שניהם ולהגיד: מקיאוולי הוא כלב קטן מול ראש הממשלה שרון, מכיוון שלדעתי אנשים באמת מוציאים את דיבתו של מקיאוולי רעה כאשר חושבים שכך הוא חשב שצריך להתנהל. מקיאוולי הוא אחד מהוגי הרנסנס האיטלקי. אגב, הוא מושמץ בגלל משפט אחד שהוא אמר, אבל הוא נחשב לאחד מהוגי ההומניזם, דעו לכם, והוא דגל בהחזרת המנדט של מקור הריבונות אל העם וכו'. אני לא רוצה להיכנס לכל ההתכתבויות החשובות שלו.
אבל, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אם כבר בני אלון - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מדברים על "הנסיך" של מקיאוולי.
עזמי בשארה (בל"ד):
אם כבר בני אלון עומד על עולם הדימויים שלו, אז אם אתה רוצה בכל זאת כלבים, הייתי מציע לך את הכלבים של פבלוב. למה הכלבים של פבלוב, מהפסיכולוגיה? מכיוון ששם הכלב, שלומד, תהליך הלמידה שנקרא "למידה מותנית" או אסוציאציה מותנית – ,conditional association אם אתה יודע- החיזוק צריך להגיע לפי התנהגות מסוימת מייד אחרי ההתנהגות. וזה מה שמפתיע, וזה מה שהרגיז את כולנו בעניין הזה של המינויים האלה בצורה הזאת, ממש. מייד אחרי ההתנהגות מקבלים את מה שנקרא ה-reinforcements - החיזוקים. החיזוקים צריכים להגיע מייד, שאף אחד לא יטעה – אם הוא מתנהג בסדר, הוא מייד מקבל את האתנן. אתם קראתם לזה "אתנן" ופבלוב קורא לזה reinforcement, חיזוק. נותנים לו את החיזוק. זה מה שקורה.
לדעתי, מה שמפתיע את החברה הישראלית, אפילו החברה הפוליטית הישראלית, למודת השחיתות, מה שמפתיע אותה זה המיידיות של העניין. כלומר, המיידיות היא פה מלה אחרת לחוצפה לא בקונוטציה החיובית של המלה "חוצפה". כלומר, חוסר הצורך של ראש הממשלה אפילו לעשות טקטיקות, אפילו לתמרן. הכול ברור, בוטה ומיידי. יום אחרי.
ואחר כך באים בטענות לציבור - למה זה פופוליזם להגיד מחלת הסרטן וכו'. אי-אפשר לא לעשות את האסוציאציה. אותם אנשים, על אותם ספסלים, לפני פחות מ-24 שעות הצביעו על הסתייגות בנושא תרופות לחולי סרטן והפילו אותה. לא עברו כמה שעות, הבוקר התבשרנו שאותה ממשלה יש לה כספים לשרים ולסגני שרים, שאפשר שהמדינה תתנהל בלעדיהם.
אני בכלל לא יודע איך אפרים סנה יתפנה מענייני אירן לענייני משרדו. הוא "פול טיים ג'וב אירן", עסוק בנושא הזה, להזהיר את המדינה מזה. זה כמו לקחת את שטייניץ ולהגיד לו: אל תשחק יותר בנושא המצרי, יש לך משרד. בכלל בעיה, יש להם hobbies לאנשים האלה. עכשיו פתאום אתם רוצים לתת להם משרדים להתעסק בהם? לא חשוב.
אני, על כל פנים, אדוני היושב-ראש, חושב שיש בוטות בהתנהגות הזאת, שאתמול אתה מפיל הסתייגויות – זו אחר זו, ולא רק על חולי סרטן; גם כיתות לימוד - הכי טוב בזה חבר הכנסת אורון. ג'ומס יזכיר לכם כל הסתייגות שהפילו. אותה ממשלה, אותה ממשלה מינתה. באותם כיסים יש מספיק כסף למנות סגנים וסגני שרים.
אני לא רוצה לטעון לגבי כישוריהם של אנשים. חבר הכנסת שריד עומד פה תמיד על הנושא הזה ומעורר קצת רוגז בעניין הכישורים של האנשים. הרי לא מדובר פה בממשלה של טכנוקרטים. אלה פוליטיקאים, מה אני אגיד כישורים? זו ממשלה של פוליטיקאים ולא של טכנוקרטים. אני לא אטען משהו לגבי כישוריהם של האנשים. זה גם לא העניין פה, כמה צריך אדם להיות מוכשר בשביל להיות שר בממשלה שהיא לא ממשלה של טכנוקרטים. אבל יש לנו בעיה עם המנהג הזה. שמפלגה גדולה במדינה מקימה ממשלה, והיא צריכה אחר כך לתת משרדים לשותפיה בקואליציה – את זה מבינים. אף אחד לא יקרא לזה אתנן, חבר הכנסת רביץ. ככה נכנסות מפלגות לקואליציה. אבל זה שכל פעם שיש הצבעה הוא צריך לקנות קולות בתוך מפלגתו הוא על-ידי מינויים – זה עוד לא קרה.
מפלגה מקימה ממשלה, היא בעלת-הבית בממשלה. היא מחלקת משרדים לשותפיה בקואליציה, אבל היא היא בעלת-הבית. עכשיו, מה הבעיה שלו? הבעיה שלו היא לא עם השותפים בקואליציה. לא עם יהדות התורה, לא עם אגודת ישראל. הבעיה שלו היא עם חבריו במפלגה, שהם בעלי הבית, שכל פעם שיש הצבעה הוא צריך לחלק משרדים וסגני שרים וכו'. זה מצב שאי-אפשר לקבל אותו.
אגב, אותנו אתם לא צריכים לשכנע, חברי חברי הכנסת. אנחנו, היינו מוכנים שהממשלה תיפול בעניין התקציב. אין לנו בעיה. אנחנו רק לא יכולנו להפיל את ההתנתקות בקולותינו. אי-אפשר. אנחנו לא יכולים לעשות זאת.
לעצם נושא ההתנתקות - אף שיש לנו בעיה עם ההתנתקות, דעו לכם, עם ההתנחלויות במעלה-אדומים וכל מה שקורה בצל ההתנתקות. היום קיבלתי מכתב מחקלאים בכפר נחלין שמפקיעים להם 2,000 דונם אדמה חקלאית בשביל התנחלויות גוש-עציון. 2,000 דונם. וכל זה קורה בצל ההתנתקות. יש לנו בעיה עם ההתנתקות. אבל אנחנו לא יכולים להפיל את זה בקולותינו אנו, עם נסיגת ההתנחלויות מהרצועה וכו'. אנחנו יודעים מה הוא מתכנן פוליטית, ראש הממשלה. אין לנו אשליות לגבי ההתנתקות. אבל אנחנו לא מוכנים להכשיר כל שרץ, לרבות תקציב המדינה בכל הנושאים, בשביל נושא ההתנתקות.
באמת, ואנחנו לא עושים פה שום הטעיות – היינו מוכנים שהממשלה תיפול בנושא התקציב. אגב, לדעתנו, חברי הכנסת מהימין יכולים לטעון אחרת. אני טוען שהם עצמם יודעים שגורל ההתנחלויות בעזה נחרץ, עם שרון ובלי שרון. אני חושב שהם יודעים זאת. אני חושב שהם מנהלים מאבק על עתיד ההתיישבות בגדה. ולכן אני לא חושב שההתנתקות תלויה בשרון. אני חושב שההתנתקות – הפור נפל, מה שנקרא. תהיה התנתקות. יש בוש, יש מכתבים של בוש. יש שארם-א-שיח'. גם נתניהו, היקיר שלכם, עכשיו. אם הוא יהיה ראש ממשלה – הרי ראינו אותו באוסלו - גם הוא יצטרך לבצע. מה הוא יגיד לבוש ולקונדוליסה רייס? הסיפור הזה נגמר. יש התנתקות, תהיה התנתקות. ולכן אני לא מוכן להכשיר כל שרץ ולחשוב שהכול תלוי באיש שרון.
יש לכם סיפור אישי עצוב עם שרון? זה שלכם. הרי הוא היה האפוטרופוס, ה-godfather, הסנדק, של כל פעילות ההתיישבות בשטחים, נגיד, בשני העשורים האחרונים. ויש לכם בעיה של אהבה-שנאה עם שרון, ובגידה ואכזבה, ואהבה נכזבת. אתם יודעים, אהבה נכזבת גורמת אחר כך לשנאה או-ווה. אז יש לכם בעיה כזאת. לי אין הבעיה הזאת. אין לנו הקטע הזה שאנחנו חושבים שיש מישהו אחר יותר טוב פה, שיעלה לראשות הממשלה ולא יבצע את ההתנתקות. תהיה התנתקות. אנחנו מוכנים שהוא ייפול, אנחנו מוכנים שהוא ייפול על זה. אנחנו לא ניתן את קולנו לשחיתות הזאת, שלא משאירה חלקה טובה בבית הזה. תודה רבה.
נסים זאב (ש"ס):
אתה טועה, אתה טועה.
היו"ר יולי יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת עזמי בשארה. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - בבקשה, אדוני. גם לרשותך עד עשר דקות.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, אכזבה פורתא יש לנו שלאחר שגמרנו את כל יום התלאות של התקציב אתמול, מאריכים לנו עכשיו את הדיונים על דבר שאיננו במקומו. הוא איננו במקומו מבחינת הזמן והעיתוי, והוא איננו במקומו מבחינה מהותית.
מה חסר לה, לממשלה הזאת? חסרים שרים? חסרים סגני שרים? השולחן הזה כבר גולש. איך אמרו את המלה במרוקאית, שהיא מלה ערבית-ספרותית? "פאד". גולש. יותר מדי תוכן יש. יותר מדי שרים ופחות מדי מקום להכילם. לכן אני חושב שגם מעבר לכך – אם זה נראה כמו שחיתות, זו כנראה שחיתות. ואם זה נראה כמו תגמול על הצבעות, זה כנראה תגמול, שאיננו במקום. עושים את הדבר בדקה ה-91, למורת רוחם של כלל חברי הכנסת.
הוא נעשה למורת רוחנו, במיוחד, כי במקום להיות עכשיו עם הציבור שלנו, ובכפרים הבלתי-מוכרים שלנו, במקום להיות עכשיו באבו-תלול וביום האדמה, אני נאלץ לשבת פה, על המשמר, כדי לומר את הדברים שיש לומר.
אין מקום למינויים האלה. בלשון תרבותית - הם מיותרים, הם לא נכונים, הם גם רעים בצורה מסוימת. ולכן אנחנו נתנגד להם, בוודאי.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אומר את עיקר דברי בערבית, ושמעתי את המלצתך לקצר, אני מקווה שנוכל לחסוך גם מזמני, אבל אני צריך להפנות דברים גם לצופינו הערבים, ובמיוחד ביום הזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אהלן וסהלן.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
בשם האל הרחמן והרחום. אחי הצופים, ראשית ברצוני לומר לכל בני עמנו באבו-תלול, בעראבה ובכל מקום: כן, זהו יום הזיכרון ה-29 של יום האדמה הנצחי. לצערנו, איננו יכולים להיות עמכם ביום זה בעראבה, באבו-תלול או בכל כפר נטוש או בלתי מוכר אחר. חובתנו לומר מעל במה זו את האמת והצדק.
כן, נשארנו פה כדי לומר למר שרון, שההצעה שלו להרחיב את שורות הממשלה, ולהוסיף שרים חדשים וסגני שרים, היא לכל הפחות לא במקומה, ויש לדחותה בצורה מוחלטת. בהצעה זו יש דבר זול, והיא סוג של שוחד. ראש הממשלה רוצה לקדם כמה שרים במפלגתו על חשבון אחרים, אך ורק משום שהסכסוכים הפנימיים במפלגת הליכוד מחייבים זאת. מר שרון, אם אתה רוצה להתחשבן עם חברים מסוימים ולקדם אחרים זהו עניינך, אבל אנחנו פה כפרלמנט איננו רוצים להיות שותפים במשחק הזה.
אנחנו רוצים שעד יום האדמה הבא תקיים הממשלה את הבטחותיה, החוזרות ונשנות זה שנים, לתת לכפרים הבלתי-מוכרים עד עתה, ולכפרים שהוכרו רק על הנייר, ולפי מה שהוסכם עם הרשימה הערבית המאוחדת אך לפני שבוע, את כל התקציבים הנחוצים למפות מיתאר, כדי שהם יזכו במים, חשמל, תשתיות, ויהפכו להיות כפרים משגשגים וחיים, כפי שצריך להיות גם אצל אנשינו האחרים בנגב ובשאר המדינה.
אנחנו רוצים שממשלה זו תגלה יותר אחריות במילוי חובותיה כלפי האזרחים. אך אתמול סירבו הממשלה והקואליציה להוסיף תקציב כלשהו לתיק הבריאות, לתיק החולים. אך אתמול סירבו הממשלה והקואליציה להפסיק את הקיצוצים בקצבאות הביטוח הלאומי המשתלמות לילדים, לזקנים, לעניים ולנכים. אנו דרשנו זאת, והממשלה אמרה באופן ברור: איננו יכולים להיכנס לעניינים אלה, ואין לנו שום אפשרות לעשות הקלות בקיצוצים אלה.
אם אין בידי הממשלה עשרות מעטות של מיליוני ש"ח לסיבות צודקות ולמטרות טובות מעין אלה, כיצד היא עוסקת כעת במינויים חדשים, ובהרחבות חדשות, המסתכמות לכל הפחות ב-200 מיליון ש"ח, עלות השרים וסגני השרים שהממשלה רוצה למנותם כעת?
אנחנו רוצים שעד יום האדמה הבא כל התושבים יזכו באזרחות שווה, בזכויות שוות, ושלא נישאר חשופים למדיניות גזענית מסורתית ומכוונת זה עשרות שנים.
לחבר הכנסת רביץ אני אומר, שאדמותינו, חבר הכנסת רביץ, אינן נתונות או מוצעות למכירה. כפי שאמר האח עזמי בשארה, אין לנו מה למכור, שהרי כל האדמות כבר הופקעו, ונשארו רק מקומות מגורים ותשתיות עבור הדור הצעיר. אנחנו פה דורות צעירים, ואנו רוצים שהאדמות, הבתים, הכפרים והערים יישארו לנו במולדת זו.
היינו רוצים שהממשלה והנבחרים ינהגו ביתר צדק ושוויון, ושאתה, חבר הכנסת רביץ, תפנה אל הממשלה את קריאתך, להשיב את האדמות לבעליהן ולחדול סופית ממדיניות ההפקעה, הרס הבתים והכפרים הלא-מוכרים. אני ואתה צריכים להפנות קריאה זו לממשלה, ואני מקווה שזו תהיה המגמה.
אם אתה דבק בכך שהמכירה היא חופשית לכולם, אזי אתה צריך לפנות לקרן הקיימת שתרשה למכור אדמות לערבים. בידי הקרן הקיימת יש אדמות בשיעור הגבוה פי כמה וכמה משיעורן אצל הערבים. היא זו שצריכה למכור את האדמות לערבים, ולא לבוא בדרישה אל הערבים שימכרו את האדמות ליהודים, כפי שעשית. אני חושב שאתה שוגה בקריאת המפה, אבל זוהי התשובה.
אדוני, יושב-ראש הישיבה, אני איעתר לבקשה ואקצר כדי שנוכל להתקדם בסדר-היום שלנו. תודה. שלום עליכם ורחמי האל.)
היו"ר ראובן ריבלין:
שוכראן. תודה רבה לחבר הכנסת.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מותר לו, חבר הכנסת בני אלון. השפה הערבית היא שפה רשמית שניתן לדבר בה בכנסת.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מדינת יהודים, שילמדו עברית.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא יודע עברית, הוא רוצה לדבר גם בשפה השנייה, שהיא שפה רשמית. אדוני יכול להגיש הצעת חוק, אבל אנחנו מכבדים את החוקים.
אני מזמין את חבר הכנסת משה גפני. אם תוכל להסתפק בפחות מחמש דקות, אנחנו נודה לך מאוד.
משה גפני (דגל התורה):
אני אשתדל.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני עומד די נדהם ממה שקורה כאן היום. לי הסבירו כל הזמן, שבכל אופן יש חוקי-יסוד, וחוקי-יסוד הם דברים רציניים. אני זוכר שלא מכבר, לפני שנים מספר, היה חוק-יסוד, חוק-יסוד נכון, שהגביל את מספר השרים ואת מספר סגני השרים. יש חוקי-יסוד שאני חושב שכן צריך אותם, שלא צריך אותם, אבל ביום אחד ביטלו את חוק-היסוד ואין הגבלה של מספר השרים ואין הגבלה של מספר סגני שרים.
אנחנו בדגל התורה הצטרפנו לקואליציה, ואנחנו לא שמחים עם הקואליציה הזאת, אדוני היושב-ראש, ולכן גדולי התורה הורו לנו שלא לקחת תפקידים, להיות עם רגל בפנים ורגל בחוץ. אבל במקרה שעליו אנחנו מדברים, מכיוון שמשרד הרווחה עמד ללא שר או סגן שר שממונה על המשרד, ההכרעה אצלנו היתה שעכשיו הרב רביץ ייקח את התפקיד במשרד הרווחה - של סגן שר במעמד של שר.
במצב הזה, אחרי מה שמשרד האוצר ושר האוצר עשו לעם ישראל בשנים האחרונות, צריך שיהיה מישהו עם לב חם שיטפל בכל אלה שמשרד האוצר הוביל אותם למשרד הרווחה. אני מאחל לחברי הרב רביץ שהוא יעשה את תפקידו כפי שהוא ידע לעשות בכל התפקידים האחרים, והשם יעזור לו שהוא יצליח ויעשה את זה במסירות ובנאמנות. אנחנו כולנו תפילה שהוא אכן יצליח.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
למה להיכנס בדלת כזאת ובקומבינה כזאת?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רביץ לא נמצא עכשיו בדיון. עכשיו מדברים רק על השרים. לגבי חבר הכנסת רביץ, יכול לעלות נציג הממשלה ולהודיע "אנחנו מודיעים על מינויו של חבר הכנסת רביץ", הכנסת כולה יכולה למחוא כפיים, היא לא צריכה להצביע.
משה גפני (דגל התורה):
מבחינתנו, אנחנו לא נכנסים בשום דלת, להיפך. חבר הכנסת בני אלון, זה לא קשור. המינוי של הרב רביץ איננו קשור לכל מה שמתרחש כאן מסביב. היינו יכולים לעשות את זה לפני שלושה חודשים, זה לא קשור.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - - אבל שטרית יקרא את ההודעה.
משה גפני (דגל התורה):
לא קשור.
לא יכולתי להתאפק, מכיוון שבתחילת הדיון דיבר פה טומי לפיד, יושב-ראש האופוזיציה, והוא אמר לי שאני לא מבין בדמוקרטיה. זה לא יכול להיות. אני התחלתי לחשוב, כשהוא מדבר נגד מינוי השרים, שאם אני זוכר נכון, לא מכבר, עוד בקדנציה הזאת, כתוצאה מביטול חוק-היסוד שמגביל את מספר השרים שטומי לפיד דיבר נגדו בחריפות, מינו חמישה שרים. אז מינו שר המשפטים – צריך; שר התשתיות הלאומיות, חבר הכנסת פריצקי – צריך.
יוסף פריצקי (שינוי):
לא, לא צריך.
נסים דהן (ש"ס):
היום הוא יודע שלא היה צריך.
משה גפני (דגל התורה):
המציאו. מפני שהיה צריך לתת עוד תפקיד למישהו בשינוי, המציאו את משרד המדע והטכנולוגיה. זה נכון, אמר פה קודם יוסי שריד, שכולנו רוצים מדע וכולנו רוצים טכנולוגיה, אבל את כל הפונקציות העבירו למשרד החינוך. המדע והטכנולוגיה - הכול נמצא במשרד החינוך.
רשף חן (שינוי):
אבל ביטלו את משרד הדתות.
משה גפני (דגל התורה):
תודה רבה, אני מודה לך. עוד מעט תטיף לי גם על זה מוסר.
רשף חן (שינוי):
אני רוצה להרגיע אותך.
משה גפני (דגל התורה):
אתם הרי גדולים בהטפת מוסר.
ואתם יצרתם משרד מפני שהייתם צריכים לתת למישהו מחבריכם תפקיד נגד חוק-היסוד שהיה - בזבוז כספי ציבור, חמישה שרים. אני לא מדבר על סגני שרים, אני לא מדבר על הכול. ואני לא מבין בדמוקרטיה? אני יושב עם חברי הרב רביץ, אנחנו דנים, מביאים בפני גדולי התורה. אנחנו מעלים את הדברים, מדברים. מי מדבר אצלכם בשינוי? מי מעז בכלל בדמוקרטיה הזאת שנקראת שינוי לפתוח את הפה? הרי אם אני אספר מה שמדברים על טומי לפיד בשינוי יסמרו שערות הראש. אף אחד לא מעז לפצות פה ולצפצף.
נכון שאני חרדי, פרימיטיבי כזה, לא מבין בדמוקרטיה. אני רואה את טומי לפיד, והוא עוד מטיף לי מוסר שאני לא מבין בדמוקרטיה. אני נמצא במפלגתי - מהציבור, מהאנשים, מחברי מרכז אצלנו, מחברי הנהלה, מקבל ביקורת כל יום. מי מעז להעביר עליו ביקורת? מזל שיש ציבור אינטליגנטי בישראל ובעזרת השם בבחירות הוא יעביר עליו את הביקורת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת גפני. חבר הכנסת רשף חן, לרשותך חמש דקות. אתה יכול להסתפק בפחות, ואז נוכל לקצר את הדיון ולעבור להצבעה. הרי פה מבקשים להצביע וצריכים להצביע.
נסים דהן (ש"ס):
הממשלה תמשוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל להצביע צריך. צריך להביא אותה למצב שהיא תחליט מה היא רוצה. חברי הכנסת, אני לא מתווכח, כי יותר בזול לא להתווכח. חבר הכנסת רשף חן, בבקשה.
רשף חן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, ההתנתקות והיציאה מעזה הן מטרה טובה. לא תשמעו ממני מלה אחת נגד היציאה מעזה. אבל אפילו היציאה מעזה לא מקדשת כל אמצעי, והיא לא מקדשת את האמצעי הזה. כי האמצעי שאנחנו מדברים עליו הוא בעצם שיחוד חברי הסיעה של ראש הממשלה כדי שהם יצביעו אתו. אלמלא ידעתי שזה בדיוק מה שקורה פה, לא הייתי מאמין שזה מה שצריך לקרות בשביל שהסיעה של ראש הממשלה תצביע עם ראש הממשלה.
אני חייב לומר שהליכוד שאני רואה פה - הלוא אני פעם ראשונה בכנסת - זו תופעה מיוחדת. אומרים לי שזו תופעה יוצאת דופן, שלא היה דבר כזה, ואני מקווה שלעולם לא יהיה דבר כזה, מפני שזה מין פרודיה על סיעה בכנסת.
אתה מדבר על דמוקרטיה, ודמוקרטיה זה דבר טוב, ואחר כך החופש בתוך הסיעה. האמן לי, יש הרבה יותר חופש ממה שאתה חושב.
משה גפני (דגל התורה):
איפה, אצלכם?
רשף חן (שינוי):
כן.
יוסף פריצקי (שינוי):
- - - מה שהם רוצים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת פריצקי, לא להפריע. חבר הכנסת גפני.
רשף חן (שינוי):
לא למשוך איש את רעהו בלשונו.
מה שקורה פה, חבר הכנסת גפני, זה פשוט טירוף מערכות מוחלט. בסיעת הליכוד, כאשר מכריזים על משמעת סיעתית, זה אות ברור ומוחלט שאיש הישר בעיניו יעשה. לא עולה על דעתם בכלל לעשות דבר כזה. הסכם קואליציוני? איזה הסכם קואליציוני. זו פשוט הפקרות מוחלטת. זו סיעה שמוכיחה יום-יום שהיא לא מסוגלת לעשות שום דבר. פעם אמרו לנו: רק הליכוד יכול. כלום הליכוד לא יכול לעשות. הוא לא מסוגל לתמוך בראש הממשלה שלו, הוא לא מסוגל לבצע מדיניות כלשהי, הוא לא מסוגל לשלוט, אלא אם כן ממנים את כל חברי סיעת הליכוד לשרים בממשלה. זה מין טירוף מערכות מוזר כזה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתה מוכן להחליף אותם?
רשף חן (שינוי):
ומה שקורה פה זה חלק מהפארסה הזאת. מעבר לתופעה הביזארית הזאת שקוראים לה סיעת הליכוד בכנסת - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא תמיד. בליכוד, כשממנים מישהו לשר בממשלה הוא לא אומר לראש הממשלה: אני לא יודע אם אני יד ימינך או יד שמאלך. תדע את זה. גם שרים הם מרדנים.
רשף חן (שינוי):
כן, זה נכון. אני חייב לומר שזה חלק מהמוזרות של מה שקורה פה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כי לא תמיד ראש הממשלה יודע אם הוא מהשמאל או מהימין.
רשף חן (שינוי):
יש מצב שבאמת אתה בסיעה שאתה לא יכול לקבל החלטה, אלא אם כן אתה יודע מה הרב שלך אמר או מה הרב של הסיעה האחות שלך אמר, ואתה צריך לומר את ההיפך. יש מצב שבו אין שום דבר שדומה אפילו למשמעת סיעתית. נדמה לי שאדוני היה פעם מצליף של הסיעה הזאת, והוא זוכר משהו על איך זה אמור לעבוד.
היו"ר ראובן ריבלין:
הייתי בסיעה הזאת בכל התפקידים, חוץ מראש ממשלה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
זה עוד יגיע.
רשף חן (שינוי):
הבעיה, אדוני היושב-ראש, בנושא הזה, היא הרבה מעבר לבעייתיות של סיעת הליכוד שאני כבר התרגלתי אליה. הבעיה היא המשמעות האמיתית של מה שאנחנו עושים פה. אנחנו מדברים על הקמת ממשלה שיהיו בה 27 שרים, לא מספיק 24 שכבר עכשיו יש; יהיו בה 27 שרים ותשעה סגני שרים. אני לא יודע, יאמרו לי הוותיקים פה, אם אי-פעם היתה ממשלה בגודל כזה.
ואני אזכיר לנו מה המשמעות. כל שר כזה, זו תוספת של 1.5 מיליון שקלים לשנה לתקציב המדינה. זה לא מעט כסף. ולא ספרתי את סגני השרים, וגם זה לא מעט. זה לשכה ורכב ועוזרים ו"געשעפט" שלם. וזה בזמן שיש פה שרים בלי תיק. הרי אם צריך לאייש משרדים, ואני מסכים שצריך לאייש משרדים, יש למי לתת. זו לא בעיה.
ופה הבעיה הגדולה והמרכזית, חבר הכנסת גפני. אנחנו באים לציבור ואומרים לו שאנחנו צריכים לחתוך בבשר החי, המדינה הזאת נמצאת במיתון, אתה חייב לקבל פחות משכורת, אתה אולי צריך לאבד את מקום העבודה שלך. רמת החיים של כל הציבור יורדת באופן משמעותי, לרבות, אגב, כל המגזר הציבורי שהמשכורת שלו קטנה משמעותית בתקופה האחרונה. בזמן הזה אנחנו באים אל הציבור ואומרים: כן, אבל למנות עוד שלושה שרים ועוד שישה סגני שרים, זה בסדר, אין בעיה. זה כסף קטן בשבילנו.
למה? כי זה כסף ציבורי. חבר הכנסת גפני, אני שמתי לב מזמן - כסף ציבורי זה לא השקל שיש לנו בכיס, זה שקל אחר לגמרי. הוא כזה פיצי-פיצי, כל כך קטן שאתה צריך מיקרוסקופ כדי לראות אותו. אם זה בא ביחידות של מיליון, אז בקושי שמים לב, וזו בעיה.
דבר נוסף שהבית הזה צריך להתייחס אליו, הוא עבודת הבית הזה. אנחנו מגיעים למצב שבו יותר משליש מחברי הכנסת הם לא בכנסת, הם בממשלה. והתוצאה של זה היא שבוועדות אין חברי כנסת. יש חברי כנסת - האמת, יש פה איזו תופעה מוזרה שאני לא יודע למה היא לא מפריעה לראש הממשלה, שמי שיושב בוועדות הכנסת זה האופוזיציה ומורדי הליכוד, ואולי זה לא כל כך רע. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת רשף חן, מרכז סיעות האופוזיציה. אני מזמין את חבר הכנסת דני יתום, ואחריו את חבר הכנסת נסים זאב, לשלוש דקות. הפעם אני אקפיד. לחבר הכנסת יתום - חמש דקות. לא צריך את כל חמש הדקות.
דני יתום (העבודה-מימד):
לא, לא.
אדוני היושב-ראש, חברי השר, חברי וחברותי חברי הכנסת, אני לא מדבר בשם סיעת העבודה, כיוון שסיעת העבודה עדיין מכונסת ודנה בשאלה כיצד להתייחס להצעת ראש הממשלה, האם להצביע ולתמוך בניפוח הממשלה ובתוספת שמונה המשרות, או שמא להתנגד. על כן, אני אדבר בשמי. אני אתנגד.
אני חושב שמי שיצביע בעד ניפוח נוסף של הממשלה ויביא את מספר השרים וסגני השרים למספר האסטרונומי של 35 או 36, לפי רשף חן - 36, יעניק לגיטימציה למתן אתנן פוליטי. אני אינני יכול לקרוא לזה אחרת. אתמול אמר ראש הממשלה: אתם הצבעתם אתי, היום אני מחזיר לכם כגמולכם.
אני מניח שהמיועדים המאושרים לא שמעו את זה הבוקר בפעם הראשונה. אני מציע שנבדוק אם אין מאחורי הדברים מעשה שאסור לנו, באי הבית הזה וחברי הכנסת, לתת לו יד, קרי, שראש הממשלה קנה את קולותיהם של חבריו בליכוד בהבטחה שלאחר שיעביר את התקציב ולאחר שיפיל את חוק משאל העם, ובהנחה שהם יתמכו בהפלת משאל העם ובהעברת התקציב, הוא ייתן להם אתנן פוליטי בדמות משרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מציע לך לומר, שהאדם הסביר יכול היה לחשוב.
דני יתום (העבודה-מימד):
האדם הסביר יכול היה לחשוב.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא יודע או אתה חושב.
דני יתום (העבודה-מימד):
אני לא יודע, האדם הסביר. לא יעלה על הדעת שאדם סביר היה חושב אחרת, נאמר זאת כך.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אני מציע לך לומר: האדם הסביר היה מפרש את זה בדרך הזאת גם אם זה לא - - -
דני יתום (העבודה-מימד):
מה שאתה אומר, אדוני היושב-ראש, אני מקבל.
אבל מי שיצביע בעד ניפוח הממשלה, לא רק יעניק לגיטימציה למתן אתנן פוליטי ויוריד לשפל המדרגה את הפוליטיקה בישראל. אל יקל הדבר בעיניכם, כי אחר כך אנחנו עצמנו בוכים ומקטרים על זה שהעם לא נותן אמון בפוליטיקאים והבית הזה זוכה לציונים נמוכים מאוד בציבור. הדבר קשור להתנהגותנו ותלוי באופן שבו נתייחס לדברים. מי שיצביע בעד ניפוח הממשלה, ייתן את ידו למינהל לא תקין, ייתן את ידו לבזבוז מיותר של כספי ציבור ויטיל העמסה נוספת על כתפי משלם המסים.
אני חבר ועדת הכספים. ימים ולילות ישבנו ודנו בסוגיות שעלותן מאות מיליוני שקלים, מיליארדים של שקלים, עשרות מיליונים של שקלים ומיליוני שקלים בודדים, עד כדי עשרות אלפי שקלים. אני זוכר לילות וימים שבהם דנו בשאלה מה עושים כדי לסייע לחלשים, כדי לסייע לנזקקים. פתאום יש מיליוני שקלים רבים, או יש הטוענים שיש עשרות מיליוני שקלים רבים, כדי לאכלס שמונה לשכות בשמונה בעלי תפקידים, עם כל העוזרים שהם מביאים וצועדים באון ובגאון אחריהם? אם יש כסף כזה, אני מבקש להעביר אותו לחלשים, אני מבקש להעביר אותו לנזקקים, אני מבקש להעביר אותו לאלה שהתקציב לא נותן להם מענה וממשיך להתעמר בהם ולהתעלל בהם.
אני לא אוכל לתת ידי, אדוני היושב-ראש, למהלך שכזה. אני מקווה מאוד שהסיעה שלי לא תעמיד אותי בפני הצורך להחליט על הפרת משמעת סיעתית. יש רגעים בחייו של אדם, גם אם הוא פוליטיקאי, שהם רגעים שבהם צו המצפון אומר לו: עד כאן ודי. הסכמתי לאכול צפרדע אחר צפרדע בכל מה שקשור לתקציב, בשם ההינתקות, ועל מנת להבטיח שהממשלה לא תיפול. המשחק הזה הסתיים לו. כאן לא מדובר בהשארת הממשלה על כנה; כאן מדובר בגחמה, כאן מדובר בעניינים פנימיים של הליכוד, ואסור שניתן את ידנו לכך שבתקציב, שהוא של כולנו, נסייע בדרך לא כשרה, בדרך עקומה, לפתור בעיה, ולאחר מכן לא נוכל להביט בעצמנו במראה ולא נוכל לעמוד בפני הציבור ולהסביר מדוע נתנו את ידנו לכך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת נסים זאב כבר בדרכו אלינו; שלוש דקות עומדות לרשותו.
דניאל בנלולו (הליכוד):
עשיתם הכול כדי להיכנס לממשלה.
דני יתום (העבודה-מימד):
מה זה שייך? זה היה חלק מההסכם הקואליציוני, עכשיו זה לא חלק מההסכם הקואליציוני. זאת תוספת - - -
דניאל בנלולו (הליכוד):
רק בגלל ההתנתקות.
דני יתום (העבודה-מימד):
יש גבול לכל תעלול, איך אתה מעז?
דניאל בנלולו (הליכוד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אין לנו זמן עכשיו. חבר הכנסת דני יתום, תודה רבה. חבר הכנסת יתום, היה לך נאום מצוין, למה אתה מקלקל? חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא מבין מה התמיהות על ראש הממשלה. הלוא רק השבוע קראנו את מגילת אסתר. אחשוורוש שאל את המן, מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו? אמר לו בתשובה: איש אשר המלך חפץ ביקרו, יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו, ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים, והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר, וקראו לפניו: ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.
אני חושב, אדוני היושב-ראש, שאני היחיד מבין החברים פה שמבין מדוע ראש הממשלה החליט על מינוי של שלושה שרים בלבד. מדוע ראש הממשלה מסתפק במועט כל כך, מדוע המינוי נעשה דווקא בשבוע של חג הפורים. הפורים – אני רוצה להזכיר לכל החברים - הוא משולש השנה, וראש הממשלה הסתפק בשלושה שרים. תארו לכם אם היה פורים מרובע, אז היו ארבעה שרים. ראש הממשלה ממשיך לחגוג את חג הפורים.
זוהי גם ממשלה משולשת. פעם הממשלה הזאת החליטה ללכת עם הימין, ממשלת ימין קראו לה; אחר כך ממשלת שינוי; ועכשיו, ברוך השם, יש ממשלה קצת יותר מאוזנת - מפלגת העבודה עם אגודת ישראל.
אדוני היושב בראש, שכחנו כיצד ראש הממשלה מתנהג, באיזו עריצות? זה גם כן מן המגילה: כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה שיבוא אל המלך אשר לא ייקרא אחת דתו להמית. אין דבר כזה, מי שלא עושה מה שהמלך רוצה, עורפים את ראשו. תראו כמה ראשים ערפו במהלך הקדנציה הזאת. ערפו את ראשה של שינוי, באיזו הנאה. אבל לפני כן, את הראשים – יושב פה חבר הכנסת בני אלון, השר לשעבר - של כל שרי הימין, ערפו את ראשם.
מה חושבים היום מפלגת העבודה, שאת ראשם לא יערפו בעוד איזה זמן? אני רוצה לומר לכם, ראש הממשלה עובד לפי האינטרסים, וצריכים לזכור, כשהוא רצה לפטר את שרי ש"ס, הוא קם בדיוק כמו פרעה בחצי הלילה: קומו צאו מתוך עמי. אסור לנו לשכוח זאת. שלא יחשבו אלה שהיום חברו אליו, שיראו ימים של שקט ומנוחה. זו מנוחה נכונה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת אריה אלדד, שלוש דקות לרשותך. אחריו – חבר הכנסת אבשלום וילן.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, הכנסת היא מקום רווי אדרנלין, סערת רגשות, לפעמים שמחה, לפעמים החלטות הרות גורל, לפעמים זעם. הרבה זעם יש לאחרונה בכנסת על כך שהדמוקרטיה הישראלית מושפלת ונרמסת. ראש הממשלה נוהג בשריו ובחברי הכנסת כבעגלים שבחוותו, מאביס אותם לצרכיו, מכה בהם כדי לאלף אותם בינה, מקריב רמטכ"ל כדי להפחיד את מי שראוי להפחידו, וכל הזמן בשיטת המקל והגזר, כמו לבהמות.
אתמול קנה תקציב במאות מיליונים, ומייד באה עת תשלום למלחכי הפנכה. צדק חבר הכנסת בשארה, שהזכיר כי הוא עושה זאת בשיטת פבלוב. צריך מייד לתת פרס לכלב כדי שיזכור מי אדוניו וימשיך לומר אמן בכל פעם שהוא רואה אותו. פעם היינו אומרים: כולם עושים, אבל הוא - מהמקפצה. ייתכן, חברי הכנסת, שבימים האחרונים באמת יש סיבה טובה שלא להשתמש בחדרי השירותים בבניין הזה, לך תדע מה תשמע שם. אבל הדיקטטור בטוח שגם אם יעשה זאת מהמקפצה, לא תיפול שערה משערות ראשו ארצה.
חברי הכנסת, הזעם מתחלף בתחושת גועל, בחילה אמיתית. קליגולה, קיסר רומי, היה חסיד אומות העולם ביחס למה שאנחנו רואים כאן היום. הוא רק מינה את סוסו לסנאטור, סוס ראוי מאוד, אומרים ההיסטוריונים. איך לא מציפה בחילה את יושבי השולחן הזה כולם, על הזילות הנוראה של התואר שר, סגן שר. איך הם לא קמים למחות על כך?
כל מי שמלחך פנכה? כל מי שמלחך? מהי הגדרת שוחד, חברי הכנסת? קבלת טובת הנאה עבור הטיית משפט, החלטה, הצבעה?
אם הכנסת תאשר היום את החרפה הזאת, על הממשלה הזאת כולה, על אלה שחטאו ועל אלה שלא חטאו, עליהם ייאמר הפסוק מהנביא: שרייך סוררים, חבר גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים, יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא.
שר הבינוי והשיכון יצחק הרצוג:
כל השרים?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אמרתי, גם על אלה שחטאו וגם על אלה שלא חטאו, כי לא מחו על החרפה הזאת של מינוי אנשים שהם אומרי אמן.
חברי הכנסת, הלוואי שהיו ממנים סוסים - סוסים מסתפקים בשעורה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. חבר הכנסת אבשלום וילן - בבקשה, אדוני; חמש דקות לרשותך, אפשר גם פחות. אחריו - חבר הכנסת יצחק לוי.
אבשלום וילן (יחד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדבר פחות מחמש דקות. אני מסכים - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אין אחד שמגן עליהם?
אבשלום וילן (יחד):
אני מסכים עם כל מלה שאמר חבר הכנסת אריה אלדד, מההתחלה ועד הסוף. אני חושב שאם הערב המינויים האלה עוברים - אני מקווה שהכנסת הזאת תתעשת ולא תיתן להם לעבור - ייקרא שמנו בעולם כולו לא מדינת ישראל כי אם מדינת ג'וביסטן. ג'וביסטן. הגיע הזמן שבכל הכבוד הראוי נעמיד את לובנגולו מלך זולו במקום.
לא יכול להיות מצב, כפי שציינו כאן כולם, שנותנים שוחד ואתנן פוליטי למי שהצביע כך ולא אחרת ורומסים את כל הנורמות הכי בסיסיות, גם אם הדבר כשר וחוקי למהדרין.
אדוני היושב-ראש, הכול מתחיל מהשיטה הרקובה של הג'ובים והתלות בחברי מרכז, הזילות של הכנסת והתפקיד חסר התוכן - חבר הכנסת רביץ, אולי פעם מישהו יסביר לי מהו תפקיד סגן שר? רכב - יש היום לכל אחד. עוזרים - יש לכל אחד.
דניאל בנלולו (הליכוד):
אולי תסביר לנו, אתה היית פעם סגן שר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
נהג.
אבשלום וילן (יחד):
אני לא יודע, רוב האנשים אוהבים לנהוג בעצמם.
לא הייתי סגן שר, ותרשום בפרוטוקול, חבר הכנסת בנלולו, וגם לעולם לא אהיה סגן שר. אתה יכול לרשום את זה בפרוטוקול.
דניאל בנלולו (הליכוד):
כי אתה רוצה להיות שר מייד.
אבשלום וילן (יחד):
לא, משום שאני חושב שאדם בעל כבוד עצמי לא לוקח תפקידים ריקים מתוכן, לא נכנס אליהם בצורה מושחתת, מעוותת ומושפלת. אם יש טיפה כבוד עצמי לחמשת סגני השרים מהליכוד, אני מקווה שאמצא לפחות אחד מהם שיגיד: את הפארסה הזאת אינני משחק, אני לא שותף לבדיחה הזאת.
אבל, אדוני היושב-ראש, יש בכוחה של הכנסת הזאת להגיד בעוד כמה דקות לא, לא לשחיתות, כן לטוהר המידות, כן לדרך ארץ, כן להתנהגות ראויה, שתחזיר את כבודו של הבית הזה. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אבשלום וילן. חבר הכנסת יצחק לוי - בבקשה, אדוני.
יצחק לוי (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אתייחס לשלוש נקודות. האחת, הנקודה האחרונה שהעלה חבר הכנסת אבו וילן. הייתי סגן שר - משרות מיותרות; האמן לי, משרות מיותרות. האמן לי, אני אומר לך, הייתי שר והייתי סגן שר, והייתי שר שהיו לו סגני שר, לא אזכיר מי הם היו משום כבודם, כי חלקם יושבים בכנסת עד היום וחלקם לא, ואני יודע מה הם עשו. אני יודע בדיוק איך היתה חלוקת התפקידים. עיקר התפקיד היה לענות על שאילתות מעל דוכן הכנסת. אני אומר לך שתפקידי סגני שרים מיותרים, אני אומר את זה בצורה ברורה.
הייתי מציע לחברי מהליכוד, חברים שלי, אנשים שאני מעריך אחד אחד, חברי כנסת מכובדים שהוכיחו את עצמם בכנסת ועשו עבודה מאוד חשובה בכנסת: אל תלכו להיות סגני שרים, בזה גמרתם את העשייה הפוליטית שלכם. נגמר העניין, כבר לא תעשו שום דבר. זה מיותר לגמרי. זאת נקודה אחת שרציתי לומר. אני פונה לסגני השרים: גלו אומץ ציבורי, קומו והגידו, אין אנו רוצים במשרה הריקה הזאת.
נקודה שנייה שרציתי להדגיש היא השחיתות של הממשלה הזאת ושל העומד בראשה. חבר הכנסת בנלולו, אנחנו יודעים כמה עולות לשכות סגני השרים והשרים. אתמול נדחתה הסתייגות שעמדה להעניק עוד 100 מיליון שקלים של חיים לאנשים, ממש חיים, והכנסת דחתה זאת כי אין כסף. אני אומר לך, אם העלות השנתית של כל הלשכות האלה תהיה 20 מיליון, 30 מיליון, המעטתי. שרים, סגני שרים, רכבים, עוזרים, נהגים, נסיעות לחו"ל, אני מכיר את זה, אמרתי לך שהייתי גם שר וגם סגן שר. לשכה של שר וסגן שר עולה כ-2 מיליוני שקלים בשנה, העוזרים שלו עולים עוד 2-3 מיליונים בשנה. 5 מיליונים בשנה לכל סגן שר. תעשה מכפלה של תשעה סגני שרים, יש לך 50 מיליון. אדוני יושב-ראש ועדת הכספים, ב-50 מיליון אפשר לעשות הרבה דברים. אפשר לקנות תרופות, אפשר להחזיק ישיבות, אפשר לפתור בעיות של קשישים, אפשר לתת אוכל לילדים.
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
ו-290 מיליון שקל רק לשינוי - - -
יצחק לוי (מפד"ל):
איפה המוסר? ממשלה שעוברת את קו המוסר היא ממשלה מושחתת. ראש ממשלה שעובר את קו המוסר הוא ראש ממשלה מושחת. אני מצטער שאריאל שרון לא יושב פה ושומע את הדברים. אין הצדקה לממשלה כזאת אם אין לה המוסר הבסיסי כלפי העם שלה וכלפי האזרחים שלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
נא לסיים.
יצחק לוי (מפד"ל):
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מקווה שבעוד שעה לא נתבייש להסתובב ברחוב כחברי הכנסת, שיצביעו עלינו ויגידו: מושחתים לכו הביתה, כי הציבור לא מבחין בין אלה לבין אלה. אני מקווה שכך יהיה. אני מקווה שלכנסת יהיה מספיק אומץ לדחות את הצעד המושחת הזה. תודה רבה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה לחבר הכנסת לוי. חבר הכנסת יעקב ליצמן. לרשות אדוני עד חמש דקות. עד חמש דקות, אפשר פחות.
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הנושא היום הוא הרחבת הממשלה, עוד שרים וסגני שרים. ראשית, אני רוצה לדבר גם על עצמי, מפלגתי, אגודת ישראל. לאגודת ישראל יש הסכם קואליציוני חתום. זה שלא קיבלנו את זה עד עכשיו, אדוני היושב-ראש, היו לזה כל מיני סיבות. פעם אחת שמעתי מחבר כנסת שאמר, כאן במדינה, לאחר שחותמים על הסכם, מתחיל משא-ומתן. אני מקווה שזה לא כך, כי אצלנו לפחות יש הסכם קואליציוני. הסכם קואליציוני - אנחנו מטיפים כל הזמן מוסר - צריך לקיים.
אני שמח שידידי חבר הכנסת הרב הלפרט ימונה לסגן שר התחבורה. כסגן שר התחבורה הוא יפעל ויעשה מה שצריך לסקטור שהוא מייצג ולציבור הרחב.
אבל, אני חייב לחזור ל-700 מיליון השקל של שינוי. הרב לוי שאל אותי, מה אפשר לעשות ב-50 מיליון שקל? אדוני, ב-700 מיליון שקל מה אפשר לעשות? אני אגיד לכם מה. אתה יודע איזה סכום זה? אני מניח שזה יבוא לוועדת כספים – לא נראה לי שזה עובר כל כך מהר. ואתה מבין לבד, הרב לוי, שאם יש הסכם עם שינוי שמותר לה להצביע נגד, אז קל וחומר בן בנו של קל וחומר שמותר לי להצביע נגד. לא רק להצביע נגד, לפעול נגד.
ולכן, אני לא יודע, חוץ משני חברי שינוי, מי יתמוך בזה בוועדת הכספים. אני לא רואה – אחד לא. אולי תביא לי אחד שיגיד לך – ואני שומע בכלל, קורא עיתון, ושמעתי את זה מחברי כנסת כאן, ש-30 מיליון שקל צריך להעביר לאיזו שלוחה בהרצלייה, במקום אחר, שמייצג יושב-ראש המפלגה, שהוא בעל-הבית על זה.
רשף חן (שינוי):
איפה שמעת את השקר הזה?
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אני קראתי את זה בעיתון, כמוך, היום. ואני שמעתי את זה כאן. נכון שהוא הגיב שהוא לא ביקש. ואתה יודע מה, תתאר לך שאם לפני שנה - לא שנה, לפני שלוש שנים - היתה ש"ס באה ואומרת: אני רוצה עבור "אל המעיין" 30 מיליון שקל.
רשף חן (שינוי):
- - -
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
היועץ המשפטי היה מגיב, יאח"ה היתה חוקרת, מה, אל תשאל מה שהיו עושים לנו כאן. פתאום, אתמול, 700 מיליון שקל, בריזון מחלק שם בוועדת כספים עם כמה חברים. הכול בסדר. שקט.
רשף חן (שינוי):
שקר.
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
שקט, אדוני. לא שקר. 700 מיליון שקל. ולכן, רבותי, אני לא שותף לזה. ולא נראה לי שאיזו מפלגה בוועדת הכספים תהיה שותפה לזה. רוצים לחלק כסף? תביאו 700 מיליון שקל לוועדת כספים, נחלק. תרופות, פגיות – יש לנו עוד הרבה מה לעשות.
אגב, אני חייב להדגיש: אני לא נגד הסטודנטים, צריך להוריד להם את שכר הלימוד, כפי שאני חושב שצריך להוריד את שכר הלימוד בישיבות. אני בעד זה. שלא תתרגמו מה שאני אומר לכך שאני נגד הסטודנטים. אני בעד מאבקם.
רשף חן (שינוי):
מה שכר הלימוד בישיבות?
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אבל, מי הולך לקבל את הכסף? השלוחות? מי הולך לקבל? מי מחלק את הכסף? המדינה? קריטריונים?
רשף חן (שינוי):
מה גובה שכר הלימוד בישיבות?
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אין לי מושג. את הילדים שלי כבר חיתנתי, לא יודע.
רשף חן (שינוי):
- - -
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אבל, שמעתם דבר כזה? יושבים שני אנשים, בלי בושה, מטיפים לנו מוסר – מינהל תקין, כל הזמן מינהל תקין; פונים ליועץ המשפטי 20 פעם על ש"ס – ש"ס צדיקים לעומתכם. צדיקים גמורים לעומתכם. לפחות הם מייצגים את הילדים והמסכנים.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
נא לסיים.
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
מה שאתם הרסתם בשנתיים האחרונות - - -
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
נא לסיים.
יעקב ליצמן (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
ולכן, אדוני, מעבר לדברים, אני מציע: בואו נתחיל לדבר קודם כול על 700 מיליון השקל. תודה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת ליצמן. חבר הכנסת יורי שטרן - בבקשה, אדוני; שלוש דקות לרשותך. אחריו - חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חברי, בימים האחרונים של הדיונים יצא לי ולעוד כמה חברי כנסת להצביע על השחיתות הנוראית ועל שבירת כל כללי המשחק לטובת ההינתקות, כביכול. זאת אומרת: בשביל לגרש את היהודים מהיישובים היהודיים בחבל-עזה, להוציא את צה"ל משם, לתת את כל המרחב למחבלים, לפרק את היישובים הישראליים – בשביל זה הכול קדוש היום. ובין היתר, השחיתות חוגגת. השחיתות היא בין-מפלגתית ופנים-מפלגתית. כידוע, לראש הממשלה אין רוב בסיעתו. אין לו רוב במרכז המפלגה שלו, אין לו רוב בין חברי המפלגה שלו, שהצביעו בשיעור של כשני-שלישים נגד תוכנית ההינתקות – אני פשוט מתקשה לבטא את השם השקרי הזה של תוכנית גירוש היהודים מהיישובים.
ולכן, מה עושה ראש הממשלה? הוא ממנה את כל אלה שהיו "יסמנים" שלו, שחלקם אנשים שבתוכם הם מתנגדים לתוכנית הזאת, וכל אלה שהולכים אחריו – רובם, לפחות – הולכים מסיבות מאוד מאוד פשוטות וקרייריסטיות. אז עכשיו ראש הממשלה מצ'פר אותם.
אני לא מדבר על טיב האנשים. כולם ראויים להיות גם שרים, גם סגני שרים, כמו שעוד כמה חברי כנסת פה, בבניין הזה, ראויים להיות שרים וסגני שרים. לא ממנים אותם. לא משום שתכונותיהם, סגולותיהם, פחותות. הם אפילו גם שייכים לקואליציה. אלא שהם לא היו "יסמנים" של ראש הממשלה. וראש הממשלה, כפי שהוא מנהל את החווה הפרטית שלו, כך הוא מנהל את המדינה.
עורך-דינו הפרטי שמעורב, עסקית, בקזינו ביריחו, מנהל בשם מדינת ישראל משא-ומתן על פתיחת קזינו ביריחו. לאן הגענו? וכל הניהול הפרטי הזה הוא ניהול פרטי של הממשלה, של המפלגה, וכל מה שבא בתור.
לכן, אנחנו מצביעים נגד המינויים האלה לא כהבעת אי-אמון בחברים אלה או אחרים, שחלק מהם באמת ראויים מאוד. אני גם שמח אישית שחברת הכנסת מרינה סולודקין תהיה סגנית במשרד הקליטה. סוף-סוף, אחרי הפסקה של כמה שנים, יהיה בהנהלה של משרד הקליטה מישהו שמבין רוסית. זה הישג. אני חושב שזה צעד נכון. אפשר היה לעשות אותו גם לפני כמה חודשים. למה לא עשו? בשביל לשמור על הסוכריות האלה עד לאחר ההצבעות. כדי שמרינה סולודקין תלך נגד החלטת הסיעה שלה, ועכשיו היא מקבלת צ'ופר. על מה הצ'ופר? הצ'ופר ניתן לאנשים שהפירו את החלטת סיעתם. החלטת מרכז המפלגה שלהם. על זה הצ'ופר. עכשיו, זה שיא השחיתות. ולכן אני אומר - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
אבשלום וילן (יחד):
- - -
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חברי, חברי הטובים, שאת המינוי שלהם אנחנו מתבקשים לאשר היום, אל תראו את זה אישית, זו פשוט הבעת מחאה נגד הסגנון הדורסני הזה, שהורס כל חלקה טובה במדינה, שהיא המדינה שלכם כמו שהיא המדינה שלנו.
אבשלום וילן (יחד):
אדוני היושב-ראש, מי הבא בתור? אדוני היושב-ראש?
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לכם. יש לי התייעצות עם שר החוץ, רבותי. יש לנו משלחת של הכנסת, חבר הכנסת וילן יוצא, שר החוץ מבקש להתעניין ולדעת.
חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, אחרון הדוברים - בבקשה, אדוני.
נסים דהן (ש"ס):
צלצל להצבעה, בבקשה. שלא יגידו - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
כן, בבקשה. חבר הכנסת סלומינסקי, לאדוני שלוש דקות, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה, רבותי.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, השרים, חברי חברי הכנסת, אני חושב שכל אלה שגם דיברו לפני או רובם, לא דיברו אישית על שר זה או על סגן שר זה, שלו היה מגיע מינוי שלו באיזה שלב בקדנציה, הם היו מסכימים לכך או לא, או אם הוא ראוי לכך או לא. לא זה ה-issue כרגע. אני רוצה לציין רק שתי נקודות שבגללן אני חש בושה ולכן עליתי לדבר.
הבושה הראשונה - אתמול היתה הצבעה על התקציב, ולפני כן ישבנו, שדולת הגמלאים, עם נציגי הגמלאים ונציגי כל הסיעות בכנסת, חברי ועדת הכספים וכאלה שלא. ומתוך רשימת כל הבעיות שיש לגמלאים, כל הדברים שהם נפגעים מהם בתקציב, הוצאנו שני דברים ואמרנו: נלך רק עליהם. נהיה קטנים; לא עם עיניים גדולות. ולקחנו נושא אחד: להוסיף 10 מיליוני שקל למרכזי היום לקשישים. 10 מיליוני שקל. תשמעו על מה מדובר. זו היתה בקשה של כל הגמלאים, כל הקשישים, מכל סיעות הבית, החלטה של כל הנציגים, חוצי סיעות ומפלגות, ועוד אתמול בבוקר דיברנו על כך שכולנו נצביע בעד 10 מיליונים.
שעה לפני ההצבעה באים אלי בבושת פנים נציגי כל הסיעות שבקואליציה, בזה אחר זה. זה התחיל עם העבודה, הם אמרו לי: אנחנו חשים בושה. הם אמרו לי: נצטרך להצביע נגד. נגד 10 המיליונים לקשישים ולגמלאים שלנו. למה? הודיעו לנו, שאם אין אישור של ראש הממשלה, אסור לנו להצביע בעד, אחרת הכול מתפוצץ. 10 מיליונים – נצטרך להצביע נגד. עברתי בין חברי הכנסת של מפלגת העבודה, וכל אחד בבושת פנים אומר לי: זה המצב, אני לא יכול. הלכתי לליכוד, שגם הם היו שותפים בהחלטה, והם אמרו אותו דבר: אנחנו נכפים. אסור. 10 המיליונים האלה ממוטטים את הקואליציה, ממוטטים את התקציב, לא נוכל להצביע. כך עברתי ביניהם כתגרן בשוק.
אחרי הכול ביקשתי הצבעה אישית. אמרתי שאולי כשזה אישי, כשיושבים כל הגמלאים והקשישים ומסתכלים, אולי אז יימצאו 10 מיליוני שקלים - תקציב של סגן שר אחד. על זה מדובר. קראו שם אחר שם, והפחד מהשליט, החשש שמא בגלל 10 מיליונים התקציב מתמוטט, שמא כל ההסכמים הקואליציוניים מתפרקים, כי כך הפחידו אותם, בגלל זה כל אחד ואחד עם עיניים כבושות בקרקע אמר שהוא מתנגד להסתייגות. מתנגד. מתנגד. והיא נפלה. 10 מיליונים לקשישים, שהיו בהסכמה של כולם. זו הבושה הראשונה.
ומייד למחרת, יום אחרי כן, כשעוד לא הספקנו לשכוח, אנחנו צריכים להצביע - - -
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
ניסן, רק שכחת שגם אתה הצבעת נגד חוקים שחתמת עליהם.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
עזוב. עזוב. עזוב. עזוב. לא באתי לתקוף אתכם עכשיו.
עמרם מצנע (העבודה-מימד):
תעבור לליכוד.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
הזכרתי גם את הליכוד. דיברתי גם עליהם. אתה לא שמעת.
הבושה השנייה היא תחושה שלא רק שמשלמים את זה, אלא משלמים את זה במזומן. זו כאילו היתה הדרישה. לא היה אפילו השכל לחכות שבוע, חודש. זה נותן תחושה נוראה. ואנחנו הרי יודעים על מי מדובר. אני לא נכנס אישית לכל אחד, אבל אנחנו יודעים בדיוק איך הם פעלו לאורך כל התקציב, לאורך כל התקופה, מה הם שירתו, איזו תפיסה, איזו מדיניות הם שירתו, את מי הם שירתו, ובדיוק להם, ורק להם, והם היחידים הטובים בליכוד, אין אחרים, רק להם מגיע, רק הם ראויים משום שהם טובים. בדיוק. מעניין. כשאתה רואה איך זה הולך, ובדיוק תשלום במזומן, זה הגועל-נפש. הרי כשאנשים מתביישים, הם לפחות לא משלמים במזומן, נותנים שיק דחוי, מחכים קצת זמן, שיירגע, שיישכח, שלפחות מי שלא מכיר לא יקשור דבר לדבר.
עד כדי כך הכנסת הידרדרה, או מי שרוצה להביא את זה עד כדי כך הידרדר, שאפילו אין הבושה המינימלית. תחכה שבוע, תחכה חודש, מה קרה. ועוד יוצאים לפגרה. מה יקרה? לא מזומן. כנראה ההתחייבויות היו שהכול במזומן, היום כבר לא מאמינים לאיש, אפילו לא לשיק שהוא חותם, רק תשלום במזומן.
בגלל זה סיעתי, המפד"ל, תצביע נגד. אף שמינוי סגני השרים לא תלוי בנו, לפחות במה שכן תלוי בנו נצביע נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת סלומינסקי. ובכן, רבותי, תם הדיון. האם השר שטרית רוצה להשיב? האם השר שטרית רוצה להשיב?
יוסי שריד (יחד):
אולי גם - - - רוצה להשיב?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שריד, השר המקשר הוא השר שטרית.
רבותי חברי הכנסת, קיבלתי הודעה מוקדמת שמא הממשלה רוצה לתת לי איזו הודעה. אני מודיע לכם, שאם בעוד כמה דקות, עד אשר אמסור לכם את הוראות הבימוי, כדי שנוכל לקיים את המשך הדיון ולגבי הדרך שבה אנחנו - - -
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
יש הצבעה.
רן כהן (יחד):
אדוני היושב-ראש, צריך לעבור להצבעות.
נסים דהן (ש"ס):
לא למשוך זמן.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רוצה לומר, ש-25 חברי כנסת - - -
איוב קרא (הליכוד):
למה אתה לא מצביע?
היו"ר ראובן ריבלין:
סליחה?
איוב קרא (הליכוד):
למה אתה לא מצביע?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת איוב קרא, אני מאוד מודה לך על תשומת לבך למעשי ולדרכי. רבותי, 25 חברי כנסת מסרו לי בקשה להצבעה אישית. אדוני יושב-ראש סיעות האופוזיציה, האם אני יכול להתחיל בהצבעה?
יוסף לפיד (שינוי):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
שרת המשפטים ביקשה להודיע לי, שהממשלה מבקשת למשוך את - - -
קריאה:
אי-אפשר.
היו"ר ראובן ריבלין:
רק רגע, רק רגע, נא לשבת.
השר חיים רמון:
מה זה אי-אפשר?
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר גם אפשר.
נסים דהן (ש"ס):
למה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן - - -
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אתן לכם. הממשלה רשאית למשוך את הצעתה. עכשיו אומר לי השר רמון: תשובה והצבעה במועד אחר. זה לא יהיה - - -
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הם מפחדים.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא יהיה, כי על זה הייתם צריכים לומר לי בטרם הצבעה, בדיוק כפי שנדרשתי על-ידך, השר רמון, כאשר הובא לכאן חוק משאל עם, וצדקת מאוד.
יוסי שריד (יחד):
הוא היה השרת העלוב.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אריאל, האבוב שביקש מהכנסת יכול למשוך. השאלה שתהיה תעלה כאשר תתבקש בקשה נוספת, שנתחיל את כל הדיון מחדש. זה הכול.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי. חבר הכנסת דהן, שב.
נסים דהן (ש"ס):
יש לי הערה לסדר הדיון.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי. חבר הכנסת, שב.
נסים דהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, הערה לסדר הדיון.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, שב, בבקשה. אדוני יושב-ראש האופוזיציה, זכותך. בבקשה.
יוסף לפיד (שינוי):
אדוני, בשם כל האופוזיציה אני מודיע שזה כישלון ניהולי חמור של הממשלה וניצול לרעה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מדבר רק על הפרוצדורה, אין הצהרות. תודה רבה. נא לשבת.
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. לשבת. לשבת, חבר הכנסת דהן. תשב, חבר הכנסת דהן.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, קודם כול שיהיה ברור לכל מי שרוצה לדבר כאן, שכאן זו לא מסיבת עיתונאים. כל מי שרוצה - ילך לעיתונאים אחרי כן ויאמר את דברו. אני רוצה לומר, שאם הממשלה מושכת את בקשתה, אין לנו, לכנסת, מה לדון ומה להצביע.
חיים אורון (יחד):
נגמר העניין.
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת דהן, תכתוב לי.
נסים זאב (ש"ס):
הכנסת רוצה להצביע.
נסים דהן (ש"ס):
- - - אנחנו התחלנו בהצבעה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא התחלנו בהצבעה. חבר הכנסת דהן, תודה רבה, מספיק. שאלתי את חבר הכנסת רשף חן, והלכתי לשאול את חבר הכנסת גדעון סער, ואז שרת המשפטים הואילה להאיר את עיני. רבותי, גם לנצח צריך לדעת. רבותי, כבוד השר שטרית, נא למסור את הודעתך.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ראש הממשלה יודע - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הנדל. חבר הכנסת הנדל.
יצחק וקנין (ש"ס):
לחולים לא יהיה כסף. לחולים לא יהיה כסף.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מושחתים, נמאסתם, די.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רוצה לומר לכם, שאומרים שחברי הכנסת לא עושים את מלאכתם. היו פה חברים שאני יודע שבשעה 15:00 היו בעכו, היו חברים שהיו בנגב הרחוק, וכולם הצליחו להגיע לכאן. השר שטרית, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
כל עם ישראל יהיה פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מספיק. מספיק.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מושחתים, נמאסתם.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בבוקר, או בצהריים, כאשר מסרתי את ההודעה מטעמה של הממשלה על מינוים של השרים - - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא ידעתי שאין לי רוב כאן.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הנדל, אל תגרום ליושב-ראש שלא למלא את תפקידו ברצינות.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
למה אתם משחיתים את הכנסת - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מספיק.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני אמרתי בתום ההודעה, שבתום הדיון בהודעה שלי, אני אמסור הודעה נוספת לכנסת, אדוני היושב-ראש, ואני מתכבד - - -
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
בשביל מה עשית את כל זה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
בשביל מה? לטרטר את הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה, בסדר.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
הוא ידע שהוא הולך למשוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, הוא לא ידע.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
איזו הודעה נוספת? הופכים את הכנסת לבדיחה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה.
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זאב, נא לשבת. חבר הכנסת זאב, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
נסים זאב (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. תודה.
אפי איתם (מפד"ל):
זאת - - - חזירית - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת איתם.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אריאל, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
- - - גזען. גזען.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש - - -
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
הוא מחק את הסעיפים - - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
אולי אפשר לדבר? מה קרה לך? מה העניין?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
מה הבעיה?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
שום בעיה. מה הבעיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת וקנין. לא קראתי לך, לא קראתי.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אנחנו יודעים את עמדתך, אמרת אותה, לא הפריעו לך. מה אתה מפריע לי, אני לא מבין.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה, אני מבקש. מרגע זה, כל מי שיקרא קריאת ביניים - אני מוציא אותו מהאולם. כל הכנסת מוזהרת. פעם ראשונה - כל הכנסת מוזהרת; פעם שנייה, הפעם השלישית - יוצאים. זה הכול. בבקשה, נא לדבר.
קריאות:
- - -
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתם מושחתים. אתם מושחתים. ראש הממשלה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אריאל, פעם שלישית. להוציא את חבר הכנסת אריאל. להוציא את חבר הכנסת אריאל.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
להוציא את חבר הכנסת אריאל. תודה. פעם שלישית - להוציא אותו. להחזיר אותו רק להצבעה. בבקשה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
נסים דהן (ש"ס):
אין הצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן. אמרתי, להחזיר אותו רק להצבעה. אז הוא לא יוחזר.
(חבר הכנסת אורי אריאל יוצא מאולם המליאה.)
שר התחבורה מאיר שטרית:
אדוני היושב-ראש, אני חוזר על הודעתי. כאמור, בתחילת הדיון הזה - כשמסרתי את ההודעה על חלוקה אחרת של התפקידים בממשלה ועל צירוף שרים לממשלה - אמרתי שבתום הדיון שיתקיים בכנסת - שלא ידעתי תוצאותיו מה יהיו - אני אמסור הודעה נוספת, ואדוני היושב-ראש, אני מתכבד למסור - - -
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - - זאת הודעת התפטרות - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הנדל.
יוסי שריד (יחד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שריד.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אני מתכבד למסור הודעה נוספת לכנסת, בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה. אני מבקש להודיע לכנסת, כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 26(3) לחוק-יסוד: הממשלה, על מינוים של סגני השרים האלה - - -
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
איזו חוצפה.
היו"ר ראובן ריבלין:
טוב, חבר הכנסת אלון. אדוני יוצא בעצמו, בסדר. חבר הכנסת דני יתום, כולכם מוזהרים. להוציא את חבר הכנסת אלון.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
להוציא את חבר הכנסת אלון. חבר הכנסת אלדד. בבקשה.
(חבר הכנסת בנימין אלון יוצא מאולם המליאה.)
שר התחבורה מאיר שטרית:
חברים, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, אני כאמור מתכוון להודיע לכנסת כי הממשלה החליטה לאשר את מינוים של סגני השרים האלה, לאחר שניתנה הסכמת ראש הממשלה למינוים:
חברת הכנסת רוחמה אברהם - לתפקיד סגנית שר במשרד הפנים, ממונה על-ידי שר הפנים; חבר הכנסת אלי אפללו - לתפקיד סגן שר במשרד התעשייה והמסחר, ממונה על-ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה; חברת הכנסת גילה גמליאל - לתפקיד סגנית שר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ממונה על-ידי שר החקלאות ופיתוח הכפר; חבר הכנסת שמואל הלפרט - לתפקיד סגן שר במשרד התחבורה, ממונה על-ידי שר התחבורה; חבר הכנסת מגלי והבה - לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה; חבר הכנסת אברהם רביץ - לתפקיד סגן שר במשרד הרווחה, ממונה על-ידי ראש הממשלה ושר הרווחה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
גפני, אין לכם כלום - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת פולישוק.
יצחק וקנין (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת וקנין.
שר התחבורה מאיר שטרית:
אחרונה חביבה, חברת הכנסת מרינה סולודקין - לתפקיד סגנית שר במשרד לקליטת העלייה, ממונה על-ידי השרה לקליטת העלייה. תודה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. נציג האופוזיציה, חבר הכנסת רשף חן.
נסים זאב (ש"ס):
מה אתי? הוא שכח אותי.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, אתה ברשימה הבאה, לא ברשימה הזאת. בבקשה.
רשף חן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש - - -
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
רק רגע. חבר הכנסת פרץ. חבר הכנסת רשף חן, בבקשה.
רשף חן (שינוי):
הערה לסדר. אנחנו נמצאים כאן - - -
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה להגביר את הרמקולים.
רשף חן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים כאן בדיון לפי סעיף 15 לחוק-יסוד: הממשלה. זה דיון שמתחיל בהודעה של הממשלה על צירוף שרים ונמשך בדיון של הכנסת לאישור ההודעה הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו כבר מעבר לזה.
רשף חן (שינוי):
אני לא רואה בשום מקום בתקנון - -
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
רשף חן (שינוי):
- - איזו התייחסות לאפשרות של הממשלה - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני, הנחת היסוד שלך - - -
רשף חן (שינוי):
- - להפסיק את הדיון הזה באמצע ולמנוע הצבעה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. שב. תשובתי היא כדלקמן. אנחנו מזמן כבר סיימנו את הדיון לפי סעיף 15. הממשלה משכה את בקשתה, ואם היא תגיש אותה פעם נוספת - -
חיים אורון (יחד):
אין יותר בקשה.
היו"ר ראובן ריבלין:
- - היא תגיש אותה פעם נוספת. אנחנו נכריע ונחליט אחר כך אם הדיון היה או לא היה. עכשיו אנחנו נמצאים בשלב השני, שבו הממשלה מסרה הודעה לפי סעיף 25. אין לכנסת אלא לשמוע את אשר הממשלה - - -
אני מברך את סגני השרים אשר נכנסו לתפקידם מרגע זה עקב הכרזת הממשלה בפני הכנסת. תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת דוד לב:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לדיון מוקדם: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פסלות כהונה של מועמדים בבחירות), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת חמי דורון, ויקטור בריילובסקי, רוני בריזון ורשף חן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (כשירות מבקר העירייה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת איתן כבל; הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון - מועד קביעת שעון קיץ), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אברהם פורז; הצעת חוק כביש עוקף- קריות, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת איוב קרא; הצעת חוק הספקת חשמל (הוראת שעה) (תיקון - הסכמת שר הפנים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק תקופת כהונת ראש המטה הכללי, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יובל שטייניץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פסלות כהונת עובד עירייה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מרשם הפרות מעבידים, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יגאל יאסינוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - סמכויות סדרן בתחנת רכבת), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת שאול יהלום; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (עבריין תנועה מועד), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אילן ליבוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יורי שטרן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - מטרות תוכנית מיתאר מקומית), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אילן ליבוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק איסור ניהול משא-ומתן בעניין שחרור אסירים ביטחוניים, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת משה כחלון; הצעת חוק עלייה לרגל לירושלים, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (סימון כלי רכב), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - מינוי בהתייעצות עם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - קיצור תקופת ההמתנה לתושב חוזר), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום עבודה, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת חיים אורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון - יושב ראש הכנסת והסגנים), מאת חברי הכנסת אורי אריאל ואריה אלדד; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חיוב כביש אגרה בארנונה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אבשלום וילן; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון - חלוקת סמכויות בין פקידי הסעד), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת שאול יהלום; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטול הכרה בקצבת ילדים כחלק מהכנסה), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת יעקב מרגי ונסים דהן; הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת אראלה גולן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק משך כהונת ראש המטה הכללי, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - סיוע כספי חודשי לסטודנטים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ראשות המחלקה לחקירות שוטרים), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת עסאם מח'ול, מוחמד ברכה ואחמד טיבי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תשלום מענק חד-פעמי לאלמנות מילואים של כלל צה"ל - תיקון אפליה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אהוד יתום וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - ביטול מימון נוסף לסיעה המורכבת מיותר ממפלגה אחת), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת יולי-יואל אדלשטיין ואריה אלדד; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון - התרת עיקול לטובת עובד), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קצבה מוגדלת לנכים בגירים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אפרים סנה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון - עיסוק נוסף למטרות צדקה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת משה כחלון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי בריאות השן לתלמידים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק שמירת הניקיון (הגברת האכיפה), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת לאה נס, משה גפני, מיכאל נודלמן ויורי שטרן; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הגבלת שעות תורנות רצופות של צוות רפואי), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטוח זכויות עובדי הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת עמרם מצנע וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - בקשה להיתר), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת רשף חן ורוני בריזון; הצעת חוק אחזקת כבישים ראשיים ברשויות מקומיות, התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת עמרם מצנע, אהוד רצאבי ורשף חן; הצעת חוק המפלגות (תיקון - רישום חברי מפלגה), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת איתן כבל ורשף חן; הצעת חוק זכויות חברתיות, התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי; הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון - תנייה חוזית בדבר הפרת חוקי העבודה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יגאל יאסינוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - שימור ושיקום), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יורי שטרן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק התכנון והבנייה (ביטול פטור גורף מהיטל השבחה בעת מכירת נכס), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת אהוד רצאבי, רוני בריזון ורשף חן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - ביטוח שאירים לאלמן), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק משק הגז הטבעי (תיקון - רשות ומינהל גז טבעי), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אליעזר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק רישום בני-זוג, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יוסף פריצקי; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - איסור החזקת נשק על-ידי תלמיד במוסד חינוך), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אליהו ישי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - חובת הדיווח על עבירות מין ועבירות אלימות חמורות בקטינים במשפחה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק שירות לאומי (תיקון - הסדרת שירות לאומי למתנדבים מחו"ל זכאי עלייה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת מיכאל איתן; הצעת חוק הגבלת עישון במקומות ציבוריים (תיקון - אחריות המחזיק במקום ציבורי המתיר עישון), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת איוב קרא; הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - ביטול סייגים לתחולה), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת מל פולישוק-בלוך, אראלה גולן, רשף חן ורוני בריזון; הצעת חוק השבות (תיקון - זכויות לבן משפחה של יהודי ותיקון סייג לזכויות בני משפחה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אברהם רביץ; הצעת חוק נאות-קדומים (השמורה הלאומית של טבע הארץ במקורות ישראל ע"ש הנשיא החמישי יצחק נבון), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת אהוד יתום, רן כהן, שאול יהלום ואיתן כבל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הזמנת חברי מועצה לישיבות), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת חמי דורון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - ביטול סמכות הארכת יום עבודה בתחום השמירה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יגאל יאסינוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק-יסוד: משאל עם בנושא נישואין וגירושין אזרחיים, מאת חברת הכנסת אתי לבני; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות יהדות בוכרה, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אמנון כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מסלולי הליכה), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הגבלת פיטורים של אשה השוהה במקלט לנשים מוכות), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת לאה נס ואורי אריאל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - תוכניות מיתאר ליישובים בדואיים בנגב), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת טלב אלסאנע; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - השהיית ביצוע), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת עוזי לנדאו, איוב קרא, אהוד יתום ויולי-יואל אדלשטיין; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - כניסה ותנועה של חבר הכנסת בשטח מפונה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון - יום הפינוי), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת זבולון אורלב; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יצחק לוי. תודה.
דברי יושב-ראש הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, תם כנס החורף של המושב השלישי של הכנסת השש-עשרה.
אני מבקש בשם כולכם להודות למזכיר הכנסת, לסגניתו ולסגנו; אני מבקש להודות לקצין הכנסת, למשמר הכנסת, לדובר הכנסת, לחשב הכנסת; אני מבקש להודות למחלקת הפרוטוקולים; אני מבקש להודות לסדרנים - סדרני הכנסת הנאמנים; אני מבקש להודות ליועצים המשפטיים; אני מבקש להודות לאנשי קשרי החוץ, לעובדי הדפוס, לאגף הבינוי, האפסנאות והמשק; אני רוצה להודות לרופא הכנסת ולאחיות במרפאה; למנהלות הוועדות ולעובדי הוועדות, למנהלי הסיעות ולעובדי הסיעות; לעוסקים ב"דברי הכנסת"; לאנשי הממ"מ; לאנשי הארכיון; להודות לוועד העובדים, למועצת העובדים וליושב-ראש מועצת העובדים - על שיתוף הפעולה הנאמן והמסור במקום זה, שהוא בית לכולנו, בית, בית-זכוכית, אשר באמת מביא לעולם כולו ולעם ישראל את דבר הכנסת והכרעותיה.
אני מבקש לאחל לכל אלה אשר בירכתי אותם - כמו גם לחברי הכנסת, לשרי הממשלה, לסגני השרים, ליושבי-ראש הוועדות המצוינים של הכנסת - ברכת חג שמח, פסח כשר ותקווה גדולה לחירות ולישועה לעם ישראל, שלום לדורי-דורות על כולנו, על כל עם ישראל ועל העולם כולו.
רבותי חברי הכנסת, תם כנס החורף של המושב השלישי של הכנסת השש-עשרה ותם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, ביום שני, ז' באייר התשס"ה, 16 בחודש מאי 2005, למניינם, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. חג שמח לכל עם ישראל.
הישיבה ננעלה בשעה 18:19.