דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ה
ישיבה ר"מ
הישיבה המאתיים-וארבעים של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, י"ח באדר ב' התשס"ה (29 במרס 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 08:01
תוכן העניינים
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005; 4
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 4
חיים אורון (יחד): 5
אילן ליבוביץ (שינוי): 12
ואסל טאהא (בל"ד): 22
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 26
מרינה סולודקין (הליכוד): 35
יגאל יאסינוב (שינוי): 36
יעקב מרגי (ש"ס): 37
יוסי שריד (מרצ): 39
שלמה בניזרי (ש"ס): 43
אראלה גולן (שינוי): 46
חמי דורון (שינוי): 48
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 52
איוב קרא (הליכוד): 57
השר חיים רמון: 60
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 62
דוד לוי (הליכוד): 65
יצחק כהן (ש"ס): 68
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 72
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005; 73
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 73
מיכאל רצון (הליכוד): 73
יולי תמיר (העבודה-מימד): 74
אברהם פורז (שינוי): 77
סגן שר הביטחון זאב בוים: 81
משה גפני (דגל התורה): 85
משה גפני (דגל התורה): 88
טלב אלסאנע (רע"ם): 91
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר: 97
עזמי בשארה (בל"ד): 99
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 103
אתי לבני (שינוי): 105
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 107
עמיר פרץ (עם אחד): 110
זבולון אורלב (מפד"ל): 115
אבשלום וילן (יחד): 118
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 121
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 124
סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 125
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005; 125
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 125
אליהו ישי (ש"ס): 125
יוסף לפיד (שינוי): 131
דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת למשלחת ועדת החוץ של הפרלמנט של סינגפור 139
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005; 140
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 140
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד): 140
גדעון סער (הליכוד): 146
שר האוצר בנימין נתניהו: 149
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים): 155
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 156
מזכיר הכנסת אריה האן: 156
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005; 157
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 157
אבשלום וילן (יחד): 157
רשף חן (שינוי): 158
איתן כבל (העבודה-מימד): 158
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 159
מזכיר הכנסת אריה האן: 167
מיכאל איתן (הליכוד): 190
מזכיר הכנסת אריה האן: 204
קריאות: 209
מזכיר הכנסת אריה האן: 234
עמיר פרץ (עם אחד): 271
מזכיר הכנסת אריה האן: 272
הצעת התקציב לשנת הכספים 2005 285
מזכיר הכנסת אריה האן: 289
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005 336
שר האוצר בנימין נתניהו: 338
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 339
מזכיר הכנסת אריה האן: 339
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005;
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה),
התשס"ה-2005
["דברי הכנסת", חוברת זו, עמ' 21475.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר חמי דורון:
חברות וחברי הכנסת, היום יום שלישי, י"ח באדר ב' התשס"ה, 29 במרס 2005. אני פותח את ישיבת הכנסת.
הנושא הוא המשך הדיון המשולב בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005, קריאה שנייה ושלישית, ובהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, קריאה שנייה ושלישית. ראשון הדוברים, חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. שמונה דקות לרשותך, אדוני.
חיים אורון (יחד):
יש לי הרגשה שיהיו לי יותר.
היו"ר חמי דורון:
ננהל כנראה דו-שיח.
חיים אורון (יחד):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן המזכיר, גברתי הקצרנית – אני רואה שהקצרניות בתקן מלא פה, שלא ייגרע שום דבר מדברינו – אני מברך גם את חבר הכנסת אילן ליבוביץ, אני לא יודע אם הוא אחרי.
היו"ר חמי דורון:
כמעט.
חיים אורון (יחד):
אני תוהה, אדוני היושב-ראש, למה יש תחושה בדיוני התקציב הפעם שאנחנו באנטי-קליימקס. יש לזה לפי דעתי כמה הסברים, ואני אנסה למנות שניים או שלושה מהם.
ההסבר הראשון הוא העובדה הפשוטה – אגב, היא קיימת כל שנה, אבל הפעם היא קיבלה ממד יותר חזק - העובדה שיש לתקציב רוב. נכון שהרוב הפעם גובש באופן שונה מאשר בשנים קודמות, אבל לתקציב יש רוב. מרגע שלתקציב יש רוב וכללי המשחק פחות או יותר ברורים, כל מי שמכיר אותו יודע שאנחנו מדברים פחות או יותר על משחק מכור.
הנימוק השני, ולטעמי הוא יותר משמעותי, הוא העובדה שמהרבה מאוד בחינות הקליימקס היה אתמול, והתחושה הציבורית היא שההצבעה המהותית בעצם היתה אתמול, וגם הרוב שהיה בכנסת הוא בעצם הרוב המהותי בקואליציה, שלחלוטין איננה חופפת את הקואליציה הפורמלית של הממשלה, וזה היה בהצבעה על חוק משאל העם. ובכל זאת, אני רוצה ליצור את הקשר בין ההצבעה של אתמול לבין ההצבעה על התקציב.
זה כמה חודשים אנחנו יודעים שבסופו של דבר, כאשר נגיע לרגע האמת בהצבעה על התקציב, בעיקר כאשר הוא לא אושר ב-31 בדצמבר 2004, ההצבעה לא תהיה על-פי תוכנו של התקציב, אלא על-פי סיכוייה של הממשלה הזאת לשרוד ולהשלים את פינוי רצועת-עזה וצפון השומרון. אנחנו בסיעת יחד, מרצ, לא הסתרנו את העמדה הזאת, אמרנו בגלוי.
אני מודה, בפורום לא רחב מדי - אגב, הוא יותר רחב מאשר בשעות אחרות של הדיונים לפעמים - שכאשר ישבתי וכתבתי את מאות ההסתייגויות לתקציב, ואני מאמין בכל אחת מהן, ואפילו אדאג שאחר-הצהריים תהיה הצבעה במליאה על מספר לא קטן מהן, אף שאני כבר יודע את התוצאות, בכך ביטאתי את עמדתי ואת עמדת סיעתי כלפי תקציב המדינה, שהוא תקציב מאוד מאוד גרוע. לא הסתרנו את זה. אם היינו, בסופו של התהליך, מחליטים להימנע בהצבעה עליו, ואולי אפילו להצביע בעדו, זה היה למרות התקציב הזה, וגם פה התהפכו היוצרות.
יושבים במליאת הכנסת שלושה חברים מסיעת שינוי, הם אולי הסיעה שיותר מכל סיעה אחרת התקציב הזה מייצג את השקפתה; אגב, חברי משינוי, גם את השקפתה לפני 600 מיליון השקלים.
אילן ליבוביץ (שינוי):
700 מיליון שקלים.
חיים אורון (יחד):
700 מיליון שקלים.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אם מדייקים, צריך לדייק.
חיים אורון (יחד):
אתה צודק, אני מקבל את ההערה. גם לפני 700 מיליון השקלים. קודם כול, הם הצביעו בעדו בקריאה הראשונה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
לא.
חיים אורון (יחד):
סליחה. לא הצביעו עליו בקריאה הראשונה, הוא נפל בקריאה הראשונה.
היו"ר חמי דורון:
הצבענו עליו, אבל הצבענו נגד.
חיים אורון (יחד):
הצבעתם עליו כאשר הוא הוגש בפעם הראשונה. לא טעיתי לגמרי, טעיתי בטכניקה. התקציב הזה שעליו הצבענו, הספרים הכחולים שעליהם הצבענו, היו אותם ספרים כחולים שהוגשו לנו אי-שם באוקטובר.
יגאל יאסינוב (שינוי):
הצבענו נגד.
היו"ר חמי דורון:
הצבענו נגד, לכן פוטרו שרי שינוי מהממשלה.
חיים אורון (יחד):
הצבעתם נגד, משום שלא קיבלתם את 290 מיליון השקלים של אגודת ישראל. התקציב ביסודו, פרסמתם על כך מודעות בעיתונים: שני ההישגים הגדולים של שינוי - זו המדיניות הכלכלית המצליחה, שאנחנו תומכים בה מכול וכול, שהיא בעצם מבית-מדרשנו.
יגאל יאסינוב (שינוי):
אנחנו לא מתנגדים לזה עד - - -
חיים אורון (יחד):
אם היושב-ראש ייתן לי קצת יותר זמן, אין לי בעיה עם הדו-שיח הזה.
אני מדבר פה על הדבר המהותי, אני לא מבין למה אתם מסתתרים. אתם טענתם וחזרתם וטענתם, לא כולכם, בתוככם יש גוונים, אבל הבעיה אצלכם שהגוונים דוהים עד שהם עולים למעלה. לראיה, רוני בריזון ידידי, ואהוד רצאבי ידידי, ידידי מוועדת הכספים, הצביעו על כל ההסתייגויות שלי בוועדת הכספים לפני שבוע, גם על האידיאולוגיות שבהן, גם על המהותיות שבהן וגם על הטכניות שבהן. היום אני יודע שיהיה פה אחרת, ואני לא מתחשבן אתכם על זה עכשיו. אני מדבר על המהות.
במהות, בתקציב הגרוע הזה אתם תומכים ביסודו, גם אם לא יהיו בו 315 מיליון שקלים להשכלה הגבוהה, כי אמרתם את זה, זו דעתכם. למה צריך להסתתר?
אני רוצה להגיד דבר יותר מרחיק לכת בהקשר זה. העדר 300 מיליון השקלים בהשכלה הגבוהה הוא אימננטי לתקציב המקורי שאתם תומכים בו. זה שחילקו עכשיו לשנה אחת 300 מיליון שקלים - לא נציל בכך את התקציב לאוניברסיטאות, זה לא משנה את העובדה הזאת. משום שמי שמקבל את התפיסה הבסיסית ששר האוצר מייצג אותה, ואברהם פורז תומך בה, וטומי לפיד הוא נאמן הנאמנים שלה, שצריך ממשלה קטנה - תמיד כשאני אומר: ממשלה קטנה, אומרים לי: מה, אתה רוצה ממשלה עם הרבה שרים? מצדי יכולה להיות ממשלה גדולה עם 12 שרים. הממשלה הזאת, מבחינת מספר השרים, היא מאוד גדולה, אבל היא מייצגת עמדה שאומרת: אנחנו נקצה משאבים משותפים כמה שניתן פחות.
ואז, פתאום הבוקר שר הבריאות ממציא המצאה חדשה. אחרי שהתרופה לסרטן המעי הגס, שהיתה צריכה להיות בתוך הסל ושהיתה צריכה להיות בתוך התקציב, אינה מופיעה, הוא אומר: אני אעביר בחוק חיוב של קופות-החולים לספק תרופות שאינן בסל. אני רוצה לדווח לשר הבריאות, שהוא מציע הצעה בלתי חוקית, כי בחוק הבריאות קופות-החולים מחויבות לפעול ללא גירעון. אם נוצר גירעון, יש לשר הבריאות מנגנון שלם של סנקציות על הקופות. לפיכך, הוא לא יכול לתבוע מהן מצד אחד להכניס תרופות שאינן בסל ולספק אותן, במקום לנהל את המאבק במקום המרכזי שבו צריך לנהל אותו, פה, ולהוסיף, לפחות להוסיף את ה-100 מיליון הנוספים מה-350 שפחות או יותר הצטברו כבר בסל ולהגדיל ל-450.
לטעמי - זו הצעת חוק שעלתה פה כמה וכמה פעמים - 2% מהיקף ההוצאה לבריאות, שאומר מ-480-500 מיליון שקל - כל שנה תוספת לסל. כל שנה.
היו"ר חמי דורון:
נא לסיים.
חיים אורון (יחד):
תן לי עוד שתי דקות ל"סיפתח" של היום.
נסים דהן (ש"ס):
תן לו, תן לו, ממילא אין הצבעות היום.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת נסים דהן, אדוני סגן יושב-ראש והוא יודע באיזו מגבלה אנחנו אמורים לעבוד.
חיים אורון (יחד):
אדוני היושב-ראש, אחד היתרונות של הדיונים האלה הוא שלפעמים יוצא לך לדבר קצת יותר ולהציג איזו מחשבה יותר כוללת מאשר פרט כזה או אחר כאשר אתה עולה לדבר למשך שלוש דקות ובכך מסתיים הזמן.
אני רוצה לטעון, שגם חלוקת הנדבות הזאת, גם ליעדים שאני מסכים להם - השיטה הזאת אינה מקובלת עלי לחלוטין. חברת הכנסת גילה גמליאל קיבלה פתק על ניסיון בפרויקט של נשים עובדות. חבר הכנסת אפללו קיבל פתק על החוק לעידוד השקעות הון.
היו"ר חמי דורון:
את זה למדו מספיר.
חיים אורון (יחד):
לא, ספיר עשה את זה באופן הרבה יותר אלגנטי. אני אספר לכם על חברי הכנסת שלא קיבלו פתק, וכולם יודעים שעד שאת הפינה הזאת לא יסדרו להם, בסעיף א', ב' או ג', הם לא יצביעו בעד התקציב, אף שהם חלק מהקואליציה והם יושבים פה רק בגלל העובדה שהם בקואליציה. לצערי הרב, סיעת שינוי עשתה אוניברסיטה גבוהה, פוסט-דוקטורט, בשיטה הזאת, כאשר הוכיחה שלכל דבר יש מחיר, ותחת התזה "אני לא פראייר" של מנהיג מפלגתכם. תאמינו לי, קצת "פראייריות" בבית הזה וקצת נאמנות לעמדות היו משפרות את הבית הזה וגם שוות יותר מ-600 מיליון שקל.
זו לא הטפת מוסר, מה שאני אומר להם עכשיו. אנחנו עמדנו בפני השאלה הזאת בשלושת החודשים האחרונים, יום-יום. יעיד על כך חבר הכנסת דהן, יעיד חבר הכנסת אהוד רצאבי, שיושב בוועדה יחד אתנו. יום-יום באו ואמרו לי, שבסוף הרי נצביע על התקציב, ולכן תיכנסו למשא-ומתן, סדרו דברים שחשובים לכם. האמן לי, יש לנו דברים שהם חשובים לנו - דרך אגב, מאוד דומים לדברים האלה - אבל אמרנו שאם בסופו של דבר ניאלץ להצביע או להימנע על התקציב, נעשה את זה בלי מחיר, כי מבחינתנו המחיר הוא ההינתקות. המחיר מבחינתנו הוא ביצוע המדיניות שיכול להיות שחלקים מכם מתנגדים לה - אני מבין שאתה לא שבע רצון ממנה, זו זכותך.
לכן, הכול פה השתבש, הכול פה התערבב, כל אמות המידה נשברו. אני בכל זאת מקווה, שאחרי אתמול ואחרי היום המהלך המרכזי של הפוליטיקה הישראלית בשנת 2005 יתבצע - הכוונה להתחלת הנסיגה מרצועת-עזה ומצפון השומרון - מהלך שהוא ראשיתו של מהלך שיסתיים ביציאה מרוב רובם של השטחים. זו הסיבה לכך שפעלנו כפי שפעלנו בחודשים האחרונים. זו הסיבה לכך שאנחנו נתנו לממשלה הזאת את הרוב בהצבעת האמון על הקמתה. זו הסיבה לכך שלא חברנו להצבעות האי-אמון להפלתה בחודשים הללו, כי את זה אנחנו צריכים לבצע יחד.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחבר הכנסת אורון. חברת הכנסת ציפי לבני - אינה נוכחת. חבר הכנסת אילן ליבוביץ, בבקשה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אין פה ממשלה, ולכן אני מבקש לנעול את הדיון עד שיגיע נציג ממשלה. בשביל מה אעלה לדבר, לצופים בבית? צריכה להיות פה ממשלה. אלה הכללים של הכנסת. למה לעלות לדבר?
חיים אורון (יחד):
לא נכון. בקריאה שנייה ושלישית זה לא כך.
אילן ליבוביץ (שינוי):
בדיון על התקציב לא צריכה להיות ממשלה? יש יותר מ-20 שרים.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת ליבוביץ, אתה יכול לעלות או לוותר על זכותך לדבר.
אילן ליבוביץ (שינוי):
יש אפשרות לנעול את המליאה.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת ליבוביץ, אני לא מתווכח אתך. אני מסביר לך מה האפשרויות שיש בפניך: אחת, לעלות, להתחיל לדבר, ועד שיגיע נציג הממשלה תוכל לדבר על מה שאתה רוצה והזמן לא ייספר. השנייה, לוותר על זכותך לדבר. תחליט מה שאתה רוצה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
מדוע אני צריך לוותר על זכותי לדבר? יש אפשרות לנעול את הישיבה ולהמתין שיגיע שר למליאה.
היו"ר חמי דורון:
אני לא נועל את הישיבה מסיבה מאוד פשוטה. אם היושב-ראש היה מציע לי לדבר כאוות נפשי, האמן לי, היה לי הרבה מה לדבר כאן.
חיים אורון (יחד):
חבר הכנסת ליבוביץ לא צודק, כי בקריאה שנייה ושלישית הדיון הוא של הכנסת. אין חובה על הממשלה להיות נוכחת. אחרי הקריאה הראשונה, החוק הוא נכס של הכנסת.
היו"ר חמי דורון:
אדוני צודק, אולם מאחר שמדובר בהצעת חוק שהיא חשובה לממשלה, הרי ראוי שהממשלה תשלח את אחד מנציגיה. הרי בסך הכול אנחנו מדברים על ממשלה כל כך גדולה, עם כל כך הרבה סגנים.
חיים אורון (יחד):
זה שמדובר בממשלה רעה, אין ויכוח.
היו"ר חמי דורון:
אני מודה לאדוני שלפחות בדבר הזה אנחנו לא חלוקים בדעותינו. לכן, לאור המצב הזה, חבר הכנסת ליבוביץ, אני לא סופר לך זמן ואתה יכול להתחיל לדבר כאוות נפשך.
חיים אורון (יחד):
למה לא נהגת אתי כך?
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת אורון, אני חושב שנתתי לך זמן הרבה מעבר למה שהוקצב לך. אם היית אומר לי שאין נציג של הממשלה, לא הייתי נוהג אחרת גם אתך.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
זו אפליה סיעתית.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת ליבוביץ, אתה יכול לדבר עד שיגיע נציג ממשלה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, צופים בבית, בוקר טוב לכולם. לצערי - אני עומד כאן בדיון על התקציב, והייתי מצפה שלפחות ביום כזה יהיה נציג ממשלה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אפילו לא הספקת לאכול ארוחת בוקר.
אילן ליבוביץ (שינוי):
הנה, הוא פגש אותי הבוקר וראה שכדי להגיע לכאן בזמן לא הספקתי לאכול.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת ליבוביץ, על זה אמי זיכרונה לברכה היתה אומרת: תקום חמש דקות קודם.
אילן ליבוביץ (שינוי):
זו ממשלה שרוצה להעביר תקציב; בכל זאת, פעם בשנה מעבירים תקציב.
היו"ר חמי דורון:
אני לא בטוח ששר האוצר רוצה להעביר את התקציב.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אחרי אתמול, אני חושב כמוך.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, מכיוון שחבר הכנסת אורון בסיום דבריו דיבר על סיעת שינוי, אני רוצה לומר לו, ש-600-700 מיליון - כמה שנים אתה נמצא בבית הזה? הרבה יותר ממני, כמעט 20 שנה.
חיים אורון (יחד):
מ-1988, עם הפסקה של שנתיים.
אילן ליבוביץ (שינוי):
חבר הכנסת אורון, אתה מכיר את המהלכים של הבית הזה. לא פעם אחת ולא פעמיים עברת את התהליכים האלה. היו פעמים שהיית חבר בממשלה, היו פעמים שהיית חבר בקואליציה ועברת את המהלכים האלה, ואתה יודע שכל מפלגה לפני העברת התקציב מנסה לעשות הסטות, לשנות את התקציב לכיוונים שלה. על מה אתה מלין? על כך שילכו 300 מיליון שקל להשכלה גבוהה? על כך שילכו כ-40 מיליון שקל לנושא של סל תרבות בבתי-הספר? על מה אתה מלין? על כך שיגיע כסף לחיילים משוחררים?
חיים אורון (יחד):
על זה שחשבתי שאתם קצת יותר הגונים ממה שאתם מציגים את עצמכם. עזוב אותי מכסף. חשבתי שאם מנהיג מפלגתך אומר בכל מיקרופון - שפתוח ולא פתוח - רק עקרונות, לא כסף, או בממשלה, או אלה, או אלה - אבל ככה להתקפל? "אני לא פראייר"? יצא מהכלים, תעשו לו טובה, תנו לו לנוח יומיים, שיירגע ויפסיק לדבר, זה יהיה גם לטובתכם.
אילן ליבוביץ (שינוי):
בשבוע שעבר, כשהוא אמר שלא משנה שום דבר והוא יצביע נגד התקציב, אתה וחבריך ויושב-ראש מפלגתך תקפתם אותו מכל מיקרופון ומעל דפי העיתונות על כך שהוא הולך להצביע נגד; אמרתם שלא יפיל את ההתנתקות ושיצביע בעד או יימנע. אם הוא היה עושה זאת, היית ממשיך לתקוף אותו.
חיים אורון (יחד):
מדוע הוא לא נהג כמונו?
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת אורון, כשאתה עמדת פה ודיברת דאגתי שלא יפריעו לך בקריאות ביניים ותוכל לדבר. אין לי בעיה שאתה מדבר, כי אנחנו לא סופרים זמן. עכשיו אנחנו כמעט כמו במשפחה, ובמשפחה לא צריך לצעוק. יש לכם זמן חופשי לדבר עד שהממשלה תגיע.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אם היינו עושים את זה ללא שום תמורה, אני מכיר כבר את הכותרות: "פראיירים", נמנעו, לא קיבלו שום דבר, גם הוציאו אותם מהממשלה וגם לא קיבלו שום דבר, גם נמנעו וגם הצילו אותה, איזו "פראיירית". אבל כשאתה אומר לציבור שאתה מייצג שנקבל הסטות תקציביות, זה אומר שכסף שהיה מיועד למקומות אחרים ילך לחיילים משוחררים, לסטודנטים וכו' - אז גם זה לא בסדר. המשמעות היא, חבר הכנסת אורון, שמה שלא היינו עושים, ולא משנה מה היינו עושים, בסופו של דבר התקשורת וחברינו פה מצד ימין או מצד שמאל היו מוצאים את הסיבה להגיד שעשינו את זה שלא כראוי ולתקוף אותנו.
לכן, עם כל הכבוד, הסערה תישכח אחרי יומיים, ובסופו של דבר, השביתה של הסטודנטים נפסקה אתמול, ואת המצוקות התקציביות שאפשר לפתור עם הכספים האלה - אנחנו פותרים. נכון, זה רק לשנה אחת - - -
חיים אורון (יחד):
את זה ליצמן ואלי ישי אומרים הרבה יותר יפה מכם. בשביל זה צריך את שינוי?
אילן ליבוביץ (שינוי):
עם כל הכבוד, רק שהבעיה היא שהכסף שאלי ישי לוקח - - -
חיים אורון (יחד):
להם יש הרב עובדיה יוסף ולכם יש באבא טומי?
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת אורון, אתמול חבר הכנסת לפיד נאלץ להתנצל על התבטאות לא נאותה. אני חושב שזה לא נאות לכנות בכינויים חברי כנסת אחרים.
חיים אורון (יחד):
אתה שומע איך הוא מדבר לאנשים כל השנה? תשתיקו אותו קצת, שידבר פחות. היום אתם חוטפים על ההתנהגות שלו בחמש השנים האחרונות. תאמין לי, השמחה לאיד של כולם זה התשלום שלצערי לא מגיע - אני מכיר אותך ואני מכיר אותו - אבל אתם חוטפים על ההתנהגות שלו.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת אורון, אני עדיין חושב שגם אתה כחבר כנסת ותיק יכול להתבטא בלשון קצת יותר פרלמנטרית, לפחות באולם המליאה.
נסים דהן (ש"ס):
מה הוא אמר? באבא טומי? זה פרלמנטרי, זה האמא של הפרלמנטרי. באבא זה כינוי של כבוד.
היו"ר חמי דורון:
אצלך.
נסים דהן (ש"ס):
גם אצלו.
היו"ר חמי דורון:
לא. אני מבקש. אתה יודע, יש לי גם כמה כינויים בשק שלי שלא תאהב, חבר הכנסת דהן, אם אני אגיד את זה למשל על הרב עובדיה. בוא לא ניסחף.
חיים אורון (יחד):
אם הכינוי באבא פוגע, אני חוזר בי.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת אורון, יכול להיות שכשאתה אומר באבא סאלי, זה ביטוי שגור, אדם חי עם התואר הזה וזה עלא כיפאכ. אם אני אגיד את זה למנהיג המפלגה שלך, הוא לא יאהב את זה וגם אתה לא תאהב את זה, ובצדק.
אילן ליבוביץ (שינוי):
השאלה איזה מנהיג, כי יש שם שניים שטוענים לכתר.
נסים דהן (ש"ס):
"באבא" זה מנהיג בערבית.
חיים אורון (יחד):
אני מציע לכם, פריצקי עוד יושב פה. אל תטיפו לנו מוסר על מפלגות. די, הקטע הזה נגמר לכם לשנה הזאת. מה שהיה אצלכם עם פריצקי, לא היה באף מפלגה במשך 50 שנה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אני לא מבין אם לשיטתכם זה טוב או רע.
חיים אורון (יחד):
התופעה הזאת לא היתה 50 שנה.
היו"ר חמי דורון:
לשיטתך, היות שזה היה ב-2004, אנחנו יכולים להתחיל מחדש, זו שנה חדשה.
חיים אורון (יחד):
זה ברוח טובה. בבוקר מקובל קצת - - -
אילן ליבוביץ (שינוי):
חבר הכנסת אורון, טוב שאנחנו על הבוקר, זכות ראשונים.
חיים אורון (יחד):
אני ממצה את הפרלמנט בכל מה שאני יכול.
אילן ליבוביץ (שינוי):
חבר הכנסת אורון, מכיוון שאתה יודע, ושוחחנו לא פעם אחת ולא פעמיים, ואתה יודע מה היתה עמדתי לפחות בעניין תקציב המדינה - ואני, בניגוד לחלק מחברי, גם לא התביישתי, לא הסתרתי את עמדתי ואמרתי אותה בגלוי, שאנחנו צריכים לעזור לראש הממשלה להעביר את תקציב המדינה, כדי שאפשר יהיה להמשיך בתוכנית ההתנתקות - אני לא רואה בכך - - -
נסים דהן (ש"ס):
איזו אכזבה תהיה לכם שלא תהיה התנתקות.
אילן ליבוביץ (שינוי):
חבר הכנסת דהן, לא רק שתהיה התנתקות, היא תהיה ותקרה - אני יכול להבטיח לך גם שאחרי ההתנתקות הזאת תהיה עוד התנתקות, הרבה יותר גדולה, וחבר הכנסת אורון ואני ודאי נשמח שהיא תקרה. מה לעשות, הכתובת כתובה על הקיר - - -
נסים דהן (ש"ס):
- - - אתם ה"פראיירים" האחרונים - - - מה הוא עשה לדוד לוי ששכב בשבילו על הגדר, תראה איך הוא זרק אותו לקאנטים - - -
אילן ליבוביץ (שינוי):
לכן, חבר הכנסת אורון, עם כל הכבוד, אני באמת לא רואה על מה הכעס הגדול, מלבד זה שבכל מקרה היו כועסים על מה שלא היינו עושים. לכן אני לא רואה את זה כל כך נורא, אני דווקא רואה את זה לחיוב, שבסופו של דבר יש נושאים, שאם כשהיינו בקואליציה חשבנו שנוכל להשפיע עליהם במסגרת הדיונים על התקציב, עשינו את זה בסופו של דבר.
אני רואה שעדיין אין כאן נציג של הממשלה.
היו"ר חמי דורון:
מצדי אתה יכול לדבר על גידול חסה בשטחים.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אין לי כוונה לדבר על גידול חסה בשטחים, ואין לי כוונה לתת יד להמשך המשחק המצחיק הזה. בעיני זה מגוחך שביום של תקציב הממשלה לא מוצאת לנכון לשלוח לכאן נציג. ראיתי גם ששרה נכבדה, שרת המשפטים, היתה אמורה לדבר לפני.
היו"ר חמי דורון:
אחריך צריכה לדבר שרת החינוך, אבל גם היא לא בבניין. אל תהיה מוטרד.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתמקד בכמה דברים שנוגעים לתקציב. יחד עם התקציב יעבור חוק ההסדרים. בחוק ההסדרים יש כמה דברים שלפחות בעיני אולי זה לא היה המקום להכניס אותם, אבל בסופו של דבר הם מביאים - כמו הרפורמה בניוד המספרים בסלולר - תועלת גדולה לצרכן במדינת ישראל. לכן, אני חושב שאלה רפורמות ראויות, החל מהרפורמה בתחום הסלולר, ניוד המספרים שיאפשר לכל אזרח לקבל מספר ולהיות מסוגל לעבור אתו מחברה לחברה, בלי שיצטרך לשנות בכל פעם שהוא עובר את מספר הטלפון שלו - זה יקל עליו את המעבר ויאפשר פישוט של התהליכים - עבור דרך הרפורמה בנושא הרדיו הדיגיטלי והכנסת אפשרות לרדיו דיגיטלי במדינת ישראל.
אני אומר שוב, נכון, יכול להיות שזה לא היה צריך להיכנס לחוק ההסדרים - ודיברנו על כך ארוכות כשהנושא נדון בוועדה - אך מסתבר שמנסים להכניס את זה כרפורמה במשק הישראלי כבר כמה שנים, ובכל פעם שזה מגיע לדיונים בכנסת זה נופל, ונראה שהאפשרות היחידה להעביר מהלכים כאלה היא רק כשזה נעשה במסגרת חוק ההסדרים. לכן, עם הרע שבזה, צריך להסתכל גם על הצד הטוב שבזה, שבסופו של דבר אנחנו מקדמים את המשק ומקדמים את התחרות ונאפשר הרבה יותר תחנות שידור.
עניין אחרון, אדוני היושב-ראש, שמעתי כאן הרבה מאוד נאומים. שמעתי למשל את נאומו של השר חיים רמון, שאיים על הממשלה, שאם שר האוצר יצביע בעד חוק משאל עם, מפלגת העבודה תבוא אתו חשבון במסגרת ההצבעה על התקציב. ואני, יחד עם חברים אחרים - ואני בטוח שגם אתה, אדוני היושב-ראש - מחכים לראות כיצד מפלגת העבודה תנהג היום, כאשר לא רק שר האוצר הצביע בעד חוק משאל עם בניגוד להסכם הקואליציוני עם מפלגת העבודה, אלא גם שר - - -
היו"ר חמי דורון:
אל תעצור את נשימתך, חבר כנסת ליבוביץ.
חיים אורון (יחד):
- - - איך לקרוא לזה - דמי סניגוריה - הוא מתכוון לא היום, הוא מתכוון בהצבעה ביום ראשון, על הקיצוצים flat , שאז הם רוצים להתחשבן - - -
אילן ליבוביץ (שינוי):
כל פעם הם דוחים את זה. בהתחלה הם אמרו, שאם זה יעלה, הם בכלל יפרשו מהקואליציה. אחרי זה הם אמרו שבתקציב, אני מבין שעכשיו זה בתקציב בממשלה.
היו"ר חמי דורון:
זאת תופעה אופיינית. גם פרס, המשנה לראש הממשלה - - -
נסים דהן (ש"ס):
- - - מפלגתי - - -
היו"ר חמי דורון:
למה לא? יש לנו זמן, אין נציג ממשלה.
נסים דהן (ש"ס):
כשחיים דיבר, לא היה זמן. אותו הגבילו.
היו"ר חמי דורון:
סליחה, קודם כול, חבר הכנסת אורון קיבל זמן כפול מהמגיע לו, והוא יודע את זה. אתה, חבר הכנסת דהן, לא היית כאן.
נסים דהן (ש"ס):
הייתי.
היו"ר חמי דורון:
רק בחלק מהזמן.
נסים דהן (ש"ס):
שמעתי כל מלה שלו, חלק שמעתי מהחדר.
היו"ר חמי דורון:
נכון, אז רק בחלק מהזמן, ולכן אתה לא יודע.
נסים דהן (ש"ס):
אני מדבר במקום משולם נהרי.
היו"ר חמי דורון:
דבר שני - אם חבר הכנסת אורון היה מסב את תשומת לבי לכך שאין פה נציג ממשלה, הוא היה מקבל בדיוק את אותה אפשרות. התמזל מזלו של חבר כנסת ליבוביץ, שהוא זה שעכשיו עומד על הדוכן, וברגע שהוא יסיים - ויסיים מרצונו - ולא יגיע נציג ממשלה, ויבוא נואם אחר, גם הוא יקבל אותו זמן, עד שיהיה פה נציג ממשלה. חד וחלק.
חיים אורון (יחד):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר הערה לסדר - ויתקן אותי סגן המזכיר אם אני טועה. הדיון בקריאה שנייה ושלישית - - -
היו"ר חמי דורון:
אין לנו ויכוח.
חיים אורון (יחד):
רגע. ברגע שאתה אומר שהדיון לא מתנהל כסדרו כי אין ממשלה, אתה נותן לממשלה מעמד שאין לה בדיון הזה - - -
יגאל יאסינוב (שינוי):
- - -
היו"ר חמי דורון:
זה אכן לכאורה, אלא שמתחילת הקדנציה היושב-ראש הנהיג את הצורך - - -
חיים אורון (יחד):
בימי רביעי - - - בקריאה ראשונה.
היו"ר חמי דורון:
לא, לא. בכלל. הוא הנהיג את הצורך שיהיה כאן נציג של הממשלה, ואני בסך הכול שומר על ההנחיות וההוראות והנוהג שהתפתח - וחבר הכנסת דהן יכול להעיד על כך.
יגאל יאסינוב (שינוי):
ויותר מזה, אתמול חבר הכנסת דהן הפסיק ישיבה כיוון שלא היתה ממשלה.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת ליבוביץ, בבקשה תמשיך.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, לסיכום דברי בעניין התקציב: בניגוד לחבר הכנסת אורון, אני אכן חושב שהתקציב הזה הוא תקציב טוב, והוא תקציב - אני לא אומר טוב, אני אומר בכלל לא רע. אני אומר שזה תקציב שבאמת מקטין את השתתפות הממשלה ומעורבות הממשלה במשק, ואני באמת חושב, חבר הכנסת אורון, שהממשלה צריכה להתערב כמה שפחות בניהול החיים הכלכליים במדינה ולאפשר לכוחות השוק לפעול ולנהל את - - -
חיים אורון (יחד):
- - - איזה כוחות שוק באוניברסיטאות ובבריאות? מה אתם מדברים.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אני אומר - לא בכל דבר, ויש דברים - - -
חיים אורון (יחד):
- - - כסף - - -
אילן ליבוביץ (שינוי):
לא, לא. חבר הכנסת אורון, יש דברים שבהם - - -
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מאיפה תביא סכום של 1.7 מיליארד שראש הממשלה שיחד בו את המפלגות בשביל להעביר את נושא משאל העם אתמול? מאיפה תביא את זה? 1.7 מיליארד שקל שהוא שילם - גם לכם, לשינוי - - -
אילן ליבוביץ (שינוי):
חבר הכנסת אורון, יש דברים שהמדינה צריכה להתערב בהם, אתה יודע, חינוך, רווחה, בריאות, אין ספק שהמדינה צריכה להשקיע בהם, אבל יש דברים אחרים שהמדינה לא צריכה להשקיע בהם - בכל הנושא של התעשייה, בכל הנושא של המסחר, בכל הנושא של התיירות. ולכן, ככל שאתה מצמצם את המעורבות של המשק - וגם בתחומי החינוך וגם בתחומים אחרים יש מקום לצמצם את המעורבות של המדינה כמה שיותר ולאפשר לכוחות השוק להתערב ולהיכנס כאן, ופעילויות שאינן רלוונטיות ואינן רווחיות ייפסקו או יקוצצו ופעילויות אחרות יישארו.
אדוני היושב-ראש, מכיוון שאתה נותן לי אומנם זמן - אני חושב שזה באמת לא לכבודה של הכנסת, ואני אבקש ממך להעביר את זכות הדיבור לאחרים.
היו"ר חמי דורון:
אני מודה לחבר הכנסת ליבוביץ. חבר הכנסת ואסל טאהא, בבקשה. השרה לימור לבנת היתה אמורה לדבר, והיא לא נמצאת בבניין.
ואסל טאהא (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בוקר טוב לכולם. תקציב 2005, כמוהו ככל התקציבים של הממשלות השונות, מתעלם מאוכלוסייה שלמה, היא האוכלוסייה הערבית, שהיא כ-20% מאזרחי המדינה. את זה תמיד יש לי צורך להזכיר בכל נאום שלי על התקציב, מפני שיש לממשלות - ולממשלה הזאת במיוחד - קונספציה אנטי-ערבית, לא אכפת לה הפער הקיים בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים, לא אכפת לה ששיעור העוני הולך וגדל - כמעט 50% מהעניים במדינה הם ערבים, אף ששיעורם באוכלוסייה הוא 20%. לא אכפת לה האבטלה הגואה בכפרים הערביים; מצב התעסוקה, המצב הסוציו-אקונומי של כל האוכלוסייה קשה במיוחד, והממשלה עומדת מהצד - בדיוק, אדוני היושב-ראש, כפי שעמדה המשטרה בכפר מע'אר מהצד ואמרה: לא אכפת לי.
הממשלה עומדת מהצד, וכאילו לא אכפת לה ממה שקורה, ומה שהיא מקצה - מזרימה טיפה-טיפה כדי לשמור על החולה הזה, שנותנים לו טיפות-טיפות על מנת לשמור על החיים.
מי שמתבונן בנאומים של ראש הממשלה ושר האוצר בוועידת הרצלייה - יודע את הכול, ידע את הכול. האוכלוסייה הערבית מהווה בשביל קברניטי הממשלה, אדריכלי המדיניות בממשלה הזאת, מכשול, סכנה דמוגרפית. ובוודאי כשיש סכנה, יש לטפל ויש לתכנן ויש לעשות על מנת להקטין את הסכנה הזאת. לכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כשערכו את התקציב הזה הביאו בחשבון גם את הסכנה הזאת - הדמוגרפית הערבית - שראש הממשלה ושר האוצר שלו מדגישים אותה יומם ולילה.
ואם אנחנו מסתכלים, אדוני היושב-ראש, על התקציבים השונים במשרדים השונים, נמצא שאפילו החלטות ממשלה שהכירו בפער הקיים בין האזרחים הערבים לאזרחים היהודים לא בוצעו, לא הוצאו אל הפועל. אם אנחנו מסתכלים למשל על כל המשרדים - אני הסתכלתי ועברתי על כל התקציב, על כל המשרדים - אתה תמצא שאנחנו מופלים לרעה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
חוץ ממשרד המשנה.
ואסל טאהא (בל"ד):
אני לא יודע כמה התקציב שלו. אני מדבר על משרדים שנוגעים באמת לחיי היום-יום במגזר הערבי, לא על פיתוח אזורי ולא על שלום של מזרח תיכון חדש.
מה שמפליא ומדהים אותי הוא החוזה שנחתם בין סיעה ערבית לממשלת ישראל. כשאני מתבונן בסעיפי החוזה הזה, אני מרחם על אלה שחתמו עליו. לדוגמה: בחוזה החתום בין הסיעה המאוחדת רע"ם לבין ראש הממשלה ושר האוצר, מצוין בסעיף 4: "בשנת 2005 יתוקצבו 15 מיליון שקל נוספים (מעבר לתקציב המקורי של תקציב 2005) לצורך הוספת כיתות לימוד למגזר הערבי, כך שבסך הכול ייתוספו 550". רוצים לזרות חול בעיני האוכלוסייה. לוקחים את כל המספר ואומרים כאילו שהם הביאו את ה-550, אבל לאמיתו של דבר הם הוסיפו 15 מיליון שקל בחוזה.
אדוני היושב-ראש, הייתי ראש רשות וב-1999 נפגשתי עם שר החינוך דאז, השר יוסי שריד. אחרי שהצגתי בפניו את המצוקה בחינוך אצלי בכפר, שמונה כמעט 18,000 איש, הוא הקצה לי בניית כיתות ובתי-ספר בכ-70 מיליון שקל. 30 מיליון שקל הוקצו לבית-ספר תיכון אחד. עם 15 מיליון שקל מה יבנו? מה יעשו בהם? למי יחלקו? אפילו על הכבוד של האוכלוסייה לא שומרים. ב-15 מיליון שקל לא יבנו עשר כיתות. עם 30 מיליון שקל בנו בית-ספר שלם, זה חצי בית-ספר. זה בדיוק חצי בית-ספר. 30 מיליון שקל ברמה של 1999.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת ואסל טאהא, מאז המחיר למטר מרובע בנייה ירד בהרבה. הוא ירד כמעט ב-50%, ואתה יודע את זה.
ואסל טאהא (בל"ד):
נניח שיבנו 20 כיתות בכסף הזה. זה מה שחסר לנו? מדברים על 550 כיתות, אבל כאן, בתקציב עצמו, בלי שום התניה, יש 470 כיתות, שזה מכסה את הריבוי הטבעי פלוס כמה כיתות לסגירת פער, אבל זה לא סוגר. חסרות לנו היום יותר מ-1,700 כיתות בסקטור הערבי, ובכל שנה מנסים רק לסגור בתקציב את הריבוי הטבעי, אבל לא סוגרים. מה קורה בשטח? היום אנחנו נמצאים בחודש מרס ומתחילים לתכנן. סוחבים ל-2006, וכל שנה עושים אותו דבר.
מה שדרוש היום, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הוא שהממשלה תעשה מאמץ לסגור את הפער, להקצות בבת אחת, לסגור את הפער בחינוך. במדינה דמוקרטית, ליברלית, נאורה, שמתיימרת לומר: אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, לא ייתכן שתלמיד ערבי ילמד בתנאים אחרים, קשים, ותלמיד יהודי ילמד בתנאים יותר טובים. היא מפלה תלמידים. היא משקיעה בתלמיד היהודי כמעט 4,000 שקל, ולעומת זאת היא משקיעה 700 שקל בתלמיד הערבי. פער אדיר. מפלים בצורה מדהימה. אלה לא 100-150 שקל לשנה. זה מגמתי. זו מדיניות שמבצעים על מנת לשמור על המבנה הזה, מבנה העוני, מבנה החינוך, מבנה הרווחה המופלית לרעה. כל התחומים מופלים לרעה.
מה רוצים חברינו בסיעת רע"ם? להציל את ההתנתקות. ראינו אתמול את ההצבעה, שהיתה ההצבעה העיקרית, והכוחות היו ברורים. רוצים להציל את ההתנתקות, ולא הקשיבו למה שאמר ראש הממשלה בהרצלייה, שהוא רוצה לחזק את השליטה בגדה, שהוא רוצה לעבות את ההתנחלויות, שהוא רוצה לבנות את הגדר. הם החליטו להימנע ולעזור בהעברת התקציב על מנת להציל את שרון, להציל את התקציב שכולל בתוכו תקציב להריסת בתים. רוצים להציל את התקציב שבו הקצה שר האוצר כ-50 מיליון שקל לנושא הזה.
לכן, אדוני היושב-ראש, התקציב הזה רע מאוד. אני חולק על חבר הכנסת אילן ליבוביץ. הוא לא טוב, הוא רע מאוד לכל האוכלוסייה, לכל השכבות, במיוחד לעניים ובמיוחד לסקטור הערבי, למגזר הערבי.
אדוני היושב-ראש, תסתכל על משרד התעשייה – מה הקצו שם לסקטור הערבי? אתה לא מרגיש שיש שם סקטור ערבי, שיש שם אזורי תעשייה שצריכים פיתוח. אין אזורי תעשייה, וכשיש אזור קטן, לא מפתחים אותו. הסתכלתי על תקציב 2002 והשוויתי. אדוני היושב-ראש, להמשך פיתוח אזור התעשייה כפר-כנא היו מוקצים כמעט 8 מיליוני שקל, אבל זה ירד וירד וירד, עד שעמד על 1.2 מיליון שקל. 1.2 מיליון שקל של כפר-כנא שהיו בתקציב 2004 לא מספיקים לכסות מכרז אחד של פינוי פסולת מוצקה. זה לא מספיק. בתקופתי פרסמתי אומדן עלות של 1.5 מיליון לפינוי כל הפסולת מאזור התעשייה, ומקצים לפיתוח אזור תעשייה שלם 1.2 מיליון. אני מדבר על אזור התעשייה בכפר-כנא, מפני שאין עוד אזור תעשייה חוץ מכפר-כנא, שיש בו אזור תעשייה מטופח ומסודר. אין, לא פיתחו.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אתה מושך את האנשים להתגעגע אליך ולהחזיר אותך לשם.
ואסל טאהא (בל"ד):
אם נסתכל, אדוני היושב-ראש, על תקציב פיתוח התשתיות של הרשויות המקומיות, נמצא שלמגזר היהודי הקצו 124 מיליון שקל, ולמגזר הערבי הקצו 24 מיליון שקל, כאשר השלטון המקומי הערבי מהווה יותר מ-30%. שיעור הרשויות הערביות בכלל מרכז הרשויות המקומיות בישראל הוא 30%. כשהציעו את הצעת החוק למיזוג הרשויות, התווכחתי בוועדת הכספים עם מר הירשזון, שהוא שר התיירות היום, על אחוז האיחודים במגזר הערבי. הוא אמר לי: אתם 30%, תחטפו 30%; אבל כשמקצים תקציבים, אנחנו לא 30%, ומתייחסים אלינו אחרת לגמרי.
זה העניין גם עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. רק בתקופתו של ג'ומס, כשהיה שר החקלאות, ראינו וידענו מהי השתתפות בדרכים חקלאיות. זאת האמת. היום יש סעיף כזה, אבל לא משתתפים, לא מקצים.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
שלום שמחון היה בסדר.
ואסל טאהא (בל"ד):
גם שלום שמחון.
חיים אורון (יחד):
אל תפגע - - -
ואסל טאהא (בל"ד):
לא התכוונתי לפגוע באף אחד, בוודאי.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
הוא לא רחוק מהתנועה שלך, מושבים וקיבוצים.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, גם אני אקבל עשר דקות לדבר?
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת כהן, עד שיבוא נציג הממשלה, גם אתה תקבל את הזמן. אני מחכה. לחבר הכנסת נתתי 11 דקות ועוד 11 דקות, אם שמת לב. זה כבר הסיבוב השני. צריך לחלק את העוגה. נפלה עוגה על כולם וצריך לנסות לחלק אותה. גם חבר הכנסת כהן רוצה קצת יותר זמן.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא יותר, אני רוצה חמש דקות.
ואסל טאהא (בל"ד):
תקציבו של משרד החקלאות עומד היום על כמעט מיליארד שקל, אבל אין שום סעיף שמתייחס לחקלאות הערבית. אפילו פרויקט עמק-נטופה, שהוא החלטה של ממשלה, של משרד, של שר, של ראש הממשלה דאז, לא זז. הפרויקט הזה לא זז, עומד במקומו.
הרשה לי לסכם בכמה מלים גם בנושא הבריאות, ובמיוחד רציתי להתייחס, אדוני היושב-ראש, לבתי-החולים בנצרת. בתוכנית הלאומית להוספת מיטות אשפוז בבתי-החולים נכללו כשמונה בתי-חולים. אף בית-חולים ערבי אחד לא היה ברשימה. לא כללו בית-חולים אחד, אף ששלושת בתי-החולים בנצרת משרתים כמעט חצי מיליון אזרחים. הוסיפו 20 מיטות לשלושת בתי-החולים, תאר לעצמך. אנחנו שמחים שיוסיפו גם ל"העמק", גם ל"רמב"ם", גם ל"יוספטל", גם ל"הדסה" ולכל בתי-החולים. אנחנו נשמח שישקיעו בבריאות, אבל למה מפלים בין חולה לחולה? מפלים לא רק בין תלמיד לתלמיד, אלא גם בין חולה לחולה.
בתקציב החינוך, אדוני היושב-ראש, יש סעיף שמדבר על פיתוח תוכניות פדגוגיות, שמגיע כמעט למיליארד שקל, אבל כאילו הפדגוגיה והתוכניות הפדגוגיות הן נחלתם של אנשים מסוימים, של אוכלוסייה מסוימת. כאילו הערבים לא פדגוגים, לא אכפת להם מפדגוגיה, ולא משקיעים שם. משקיעים מיליארד שקל, אדוני היושב-ראש, אבל אתה יודע כמה מתכוונים להשקיע באוכלוסייה הערבית? 39 מיליון שקל מתוך מיליארד שקל.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, על התקציב הרע הזה לא נוכל להצביע, ולא נוכל לעזור. כולי חמלה ואני מרחם על חברי בסיעת רע"ם, שהביאו תנאים לא תנאים. אפילו על הכבוד האישי של האוכלוסייה הם לא שמרו. כל כותרת לא מקובלת ולא עוזרת לא לחולה ולא לשינוי מגמת הממשלה המפלה את האוכלוסייה הערבית, ולכן הוויכוח בינינו הוא שאנחנו רוצים שינוי המדיניות בתקציב ולא כיבוי שרפה. אפילו כיבוי שרפה אין כאן, מפני שהתקציב הוא תרגום למספרים של המדיניות של ממשלת ישראל. לכן אנחנו, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נתנגד לתקציב הרע הזה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחבר הכנסת ואסל טאהא. חבר הכנסת אליעזר כהן, בבקשה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, תודה לך שאתה מרשה לי ואני אשתדל לא להאריך.
היו"ר חמי דורון:
בשלב זה, עד שסגן השר בוים יגיע, אתה יכול לדבר. אחרי זה נמדוד לך את הזמן.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני מנצל את ההזדמנות הזאת לדווח לך ולמי שמקשיב. אתמול בלילה ישבה ועדת החוקה בישיבה עד השעה 22:30.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
ועדה חרוצה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
ועדה חרוצה מאוד, יושב-ראש חרוץ עוד יותר, למרות גדולי הספקנים.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אף שאתמול ספגתם מכה בנושא משאל העם, נשארתם חרוצים.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
קיבלתי הבוקר עשרות טלפונים בשבח יושב-ראש ועדת החוקה, מיכאל איתן. עשרות צלצלו אלי למסור לו ברכות על הנאום המדהים שלו אתמול בנושא משאל עם. העם ישב נדהם מול מכשירי הטלוויזיה כשהוא שמע את הנאום של מיכאל איתן. רמה של פרלמנטר וג'נטלמן, שיודע מה הוא רוצה, שיודע מה הוא עושה. הוא עמד באומץ לב מול ראש הממשלה, ובטעם, בשכל ובניסוח מעולה הוא עמד והסביר מדוע צריך משאל עם.
אני רוצה לשאול אותך – אתה כל כך שמח על כך שמשאל העם נכשל, אם אתם כל כך בטוחים ברוב למען ההינתקות, למה אתם כל כך פוחדים ממשאל העם? יש לכם רוב כזה? תביסו אותנו ברוב של העם.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אנחנו לא מפחדים.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתם יודעים שהעם לא אתכם, ומזה פחדתם.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
שאלת? אני אענה לך.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
מזה אתם פחדתם.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
ברשותך, אדוני היושב-ראש.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני רוצה לשמוע אותך.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת מג'אדלה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אם יש כזה רוב, למה פחדתם כל כך?
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
הוא רוצה שאני אענה לו.
היו"ר חמי דורון:
הוא רוצה? אין שום בעיה. שניכם תצאו החוצה ואתה תענה לו.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, הוא ג'נטלמן ששאל שאלה וצריך לקבל תשובה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני אעשה את זה קצר עד כמה שאני יכול, ואני אתן לך כמה דקות משלי כדי שתענה לי.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת כהן, עם כל הכבוד, אתה לא יכול לתת לו. אני לא מבין מה ההתפרקות הזאת.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני אתן ליושב-ראש לנהל את הישיבה.
היו"ר חמי דורון:
נכון שהממשלה מתעלמת מאתנו, אבל אנחנו עדיין נשמור על כללי התקנון ועל כללי הנוהל.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
בבקשה, אתה צודק, אדוני.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת מג'אדלה, אנחנו מנהלים את הדיון. אומנם אין נציג ממשלה ולכן אני נותן יותר זמן למי שנמצא על הדוכן, אבל בוודאי ובוודאי אנחנו לא מנהלים כאן דו-שיח, עם שאלות ותשובות.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת כהן הוא ג'נטלמן.
היו"ר חמי דורון:
היות שאני מכיר את שניכם, שניכם ג'נטלמנים. אני חושב ששניכם יכולים בתום דבריו של חבר הכנסת כהן לצאת החוצה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני אשמע. אני אשב ואקשיב לך.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
מה פסול בכך שאני אענה לחבר הכנסת כהן?
היו"ר חמי דורון:
לא פסול שום דבר.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
למה אתה לא מאפשר לי לענות לו אם הוא ביקש תשובה?
היו"ר חמי דורון:
אני אסביר לך. מכיוון שהנוהל בבית הזה הוא, שלפעמים מי שיושב על הספסל יכול לשאול את הנואם שאלה והנואם נותן תשובה, אבל ההיפך לא קורה. מה לעשות? לא מקובל.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני אקשיב לך אחר כך, אני מבטיח לך.
היו"ר חמי דורון:
אני אדאג שהוא יקשיב לך.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חוק ההסדרים – מה זה חוק ההסדרים? הבאתי את ערמת הנייר הזאת. זאת השנה השישית שאני בכנסת, ידידי. כל שנה אני תמה. נתנו לכל חבר כנסת את הערמה הזאת של חוק ההסדרים. התיקונים וההסתייגויות לתקציב הם לא ענייניים, כך שאם חסר להשכלה אז הוספנו להשכלה. ההסדרים הם ההסדרים שראש הממשלה עושה בגלל ממשל לא תקין, בגלל מבנה ממשל לא נכון, בגלל המבנה הקואליציוני. אף פעם לא דאגו שיהיה מבנה ממשל נכון במדינת ישראל. אף פעם לא ישב מישהו וחשב על מבנה הממשל. בגלל זה יש מבנה קואליציוני, שבו הכול בנוי על נייר אחד שמתחיל בהסכם.
אני לא תוקף את ידידי חבר הכנסת אפללו, שיהיה לי בריא. הוא כל כך בריא, שאני רואה שיש הסכם בינו לבין ראש הממשלה - ושיהיה לי בריא עד מאה-ועשרים, כי אני אוהב אותו - הסכם בין ראש הממשלה ומשרד התמ"ת ומשרד האוצר לבין חבר הכנסת אפללו.
היו"ר חמי דורון:
חבר הכנסת אורון אמר שהוא דווקא לא קיבל פתק.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
חכה, חבר הכנסת אורון הוא אחד הבודדים שנדפקו, כי ראש הממשלה עשה הסכם עם יהדות התורה לפני חודש וחצי, חודשיים. הוא עשה הסכם עם מפלגת העבודה; הרי איך מפלגת העבודה נמצאת בממשלה? הוא עשה הסכם עם המפלגה שלך, אדוני היושב-ראש, מפלגת שינוי. הוא עשה הסכם עם רע"ם. הוא עשה הסכם עם אפללו. אלה כל התיקונים, זה לא שהתקציב היה דפוק ומישהו בא ואמר: החינוך לא בסדר, נוסיף לחינוך, נקים את אוניברסיטת הצפון. מקימים את אוניברסיטת הצפון, אבל ב-100 מיליון שקל שנותן המיליארדר.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
ב-100 מיליון דולר שמנדב מיליארדר.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
זה לא התיקון שנמצא פה בניירות. השיגו 150 מיליון דולר, אדוני היושב-ראש. המשנה לראש הממשלה השיג 150 מיליון דולר. הוא לא השיג את זה עבור הפנסיונרים של מדינת ישראל או סל התרופות. אדוני היושב-ראש, 150 מיליון הדולר שהמשנה לראש הממשלה מצא, הוא מצא עבור הפלסטינים. חבר הכנסת פרס כבר גמר לבנות את מדינת היהודים, עכשיו הוא דואג לבנות את מדינת הפלסטינים. אתה מבין את זה? אתמול היו כותרות, שהמשנה לראש הממשלה מצא 150 מיליון דולר למען הפלסטינים. אלה התיקונים. האם התיקונים הם בתקציב?
חוק ההסדרים ביסודו בא בגלל מבנה ממשל לקוי ביותר של מדינת ישראל. זה היסוד. ההסדרים הם כל הסיכומים שמתחת לשולחן. אלה כל אותם סכומים שראש הממשלה משלם למפלגות השונות ולחברי הכנסת השונים כדי לקנות אותם ולהעביר אותם מהאופוזיציה לקואליציה. זה חוק ההסדרים וזו משמעות כל הניירות האלה.
חוק ההסדרים צריף לעוף מהפוליטיקה הישראלית ולעוף מתקציב המדינה. אסור שהוא יהיה קיים. אני אמרתי את זה בשנה שעברה, ואמרתי את זה בשנה שלפני כן. תקציב המדינה האמריקני או תקציב המדינה של כל אחת ממדינות אירופה המתועשות והמפוארות הוא תקציב מדינה ותוכנית עבודה לממשלה. תקציב מדינה של כל מדינה מתוקנת הוא תוכנית העבודה של הממשלה, ולא כך זה אצלנו. לכן, מפלגתי, ישראל ביתנו, והסיעה שלי, האיחוד הלאומי, נצביע נגד תקציב המדינה.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להוסיף עוד דבר אחד מעציב. אדוני היושב-ראש, לפחות אני יכול לדבר אליך, וגם נמצאים כאן חבר כנסת אחד וחברת כנסת אחת שמקשיבים לי. עד מלחמת 1973 – ואני יכול להגיד לכם את זה בוודאות גם כהיסטוריון וגם כאחד שעבר את המאורעות והיה בין מקבלי ההחלטות - מדינת ישראל נלחמה. מ-1948 עד 1956 היא בנתה את המדינה. מ-1956 עד 1967, במשך עשר שנים לפחות – אז שירתתי בחיל האוויר – חיל האוויר בנה את עצמו. אלה היו עשר שנות בנייה ופיתוח. גם השנים מ-1967 עד 1973 היו שנות בנייה ופיתוח, על אף מלחמת ההתשה.
מ-1973 קורה במדינת ישראל דבר היסטורי נורא באופן כללי. משנת 1973 מדינת ישראל נעצרה ולא פיתחה את עצמה אחרי המלחמה. היה לה משבר אידיאולוגי קשה. היתה התרחבות בשטחים. על אף הגדלת שטחה של ישראל פי-2.5-3, היה משבר עמוק במבנה של החברה הישראלית. אחרי זה בא משבר עמוק נוסף אחרי הסכם אוסלו, וזה כלום לעומת מה שיקרה אחרי פינוי גוש-קטיף. ההתנתקות תהיה כזה פצע בגוף האומה, שימית תהיה שריטה לידו. אנחנו הולכים למאבק חברתי ולפיצול כזה בעם, שמדינת ישראל תיעצר שוב לכמה שנים.
הייתי אומר: אנחנו מספיק חזקים, כמו שאני אומר לגבי המצב הביטחוני. אני הייתי בצבא זמן רב למדי, ואני אומר לך שאין לנו בעיה ביטחונית. אני נמנה עם מי שאומרים שאין לנו בעיה ביטחונית. אבל אם כל כמה שנים נקיז את השאריות של העם, כמו שעשינו אחרי יום כיפור, אחרי אוסלו, וכמו שנעשה אחרי פינוי גוש-קטיף, המדינה הזאת לא תתקדם בחיים. בחיים היא לא תתקדם. זה לא שראש הממשלה יידפק, כי אין לי ספק שהממשלה הזאת תעוף, אבל מי שישלם אחרי שהממשלה הזאת תעוף זה לא ראש הממשלה. זה העם ישלם, הגמלאים ישלמו, ההשכלה תשלם, סל התרופות ישלם. זה מה שמרגיז בתקציב הזה.
לכן, אם אתה רוצה לתת את זכות הדיבור לחבר כנסת אחר, אני מוכן להפסיק כאן, מפני שבאתי לדבר בעיקר על שני דברים. ראשית, על זה שהממשלה תשלם על מה שהיא עושה בדרך לא דמוקרטית בכל החודשים האחרונים, על איך שהיא קונה את כל המפלגות ועל איך שהיא משאירה את כולם, את חברי הכנסת ואת המפלגות, על הכיסאות ועושה מה שהיא רוצה. היא עוד תשלם על זה.
שנית, התקציב הוא לא תקציב כזה מפואר כמו שידידך חבר הכנסת ליבוביץ אמר. איך הוא יכסה, למשל, את 1.7 מיליארד השקל שראש הממשלה חילק רק בחצי השנה האחרונה לרע"ם, ליהדות התורה, לשינוי ולעבודה? מנין יבואו 1.7 מיליארד השקל האלה?
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
הוא מיטיב עם העם.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אחרי 3 מיליארדי שקל של פינוי גוש-קטיף, אחרי 7 מיליארדים – או 11 מיליארד, כי יש האומרים שזה 11 מיליארד – של בניית הגדר. פה מיליארד, שם מיליארד, שם 6 מיליארדים, מנין יבוא הכסף?
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
להיטיב עם העם.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
להיטיב עם העם? אני רוצה להגיד לך, אתה בקואליציה, אז אני לא מצפה שאתה תבין אותי, במיוחד כיושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, אבל אני רוצה להגיד לך, שלנו זה כואב באמת. לי זה כואב באמת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אני דווקא מבין אותך.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה, חבר הכנסת כהן. חבר הכנסת דוד לוי - אינו נמצא. חברת הכנסת אורית נוקד - אינה נמצאת.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני יכול לשמוע את התשובה שלו?
היו"ר חמי דורון:
אני מבקש ששניכם תצאו החוצה, ואתה תגיד לו את התשובה שלך.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
חשבתי שאני אעלה לדוכן.
היו"ר חמי דורון:
למה, אתה רשום ברשימה?
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
ליושב-ראש יש זכויות שיכולות לאפשר לי לעלות.
היו"ר חמי דורון:
לא, אין לו זכויות יתר, ליושב-ראש. היושב-ראש, יש לו זכות לנהל את הישיבה על-פי אמות המידה ועל-פי רשימת הדוברים שרשומה פה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
על-פי התקנון, אתה אומר.
היו"ר חמי דורון:
על-פי התקנון, אך ורק. אדוני יודע, הוא יושב-ראש ועדה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אמות המידה זה משהו אחד ותקנון זה משהו אחר.
היו"ר חמי דורון:
לא, התקנון נקבע על-פי אמות המידה, או התקנון קבע את אמות המידה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
תודה רבה.
היו"ר חמי דורון:
חברת הכנסת מרינה סולודקין, אני מקפיץ אותך מכיוון שאת נמצאת כאן. חבר הכנסת יאסינוב, אני אתן לך לדבר במקום חבר הכנסת פריצקי כאשר יגיע התור של שינוי.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
הו, מקום של כבוד.
היו"ר חמי דורון:
אני מודה לנציג הממשלה שטרח והגיע. אני מבין שעשו לך הקפצה.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
לא הקפצה, אלא פקקים.
היו"ר חמי דורון:
חברת הכנסת מרינה סולודקין, מכיוון שיש נציג ממשלה אנחנו חוזרים לסדר הרגיל, דהיינו כל אחד מדבר על-פי מספר הדקות שהקציבו לו. יש לך ארבע דקות.
מרינה סולודקין (הליכוד):
תודה רבה.
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אנחנו דנים על תקציב 2005, ואני רוצה לומר לכם, שלא הצבעתי בעד תקציב 2002, 2003 ו-2004, אבל היום, לשם שינוי, אני מצביעה בעד התקציב, ולא מפני שזה תקציב טוב, שיש לו מסר. אני מצביעה בעד התקציב כי אני מאוד בעד יציבות פוליטית, ואני חושבת שכל מה שקרה בשנה האחרונה השפיע בצורה לא טובה על המשק ועל התהליכים הכלכליים.
בתקציב זה, אני צריכה להדגיש, אין בשורות, אבל מה שחשוב בשבילי הוא שאין גזירות נגד האוכלוסייה החלשה והשכבות החלשות. אני מאוד בעד ששר האוצר ומשרד האוצר יחזירו לאנשים שמקבלים קצבאות זיקנה כמה מאות שקלים לכל אחד. זה מאוד חשוב לזקנים שהם גם עולים חדשים.
אני גם צריכה לומר, שאני מאסכולה אחרת מזו של שר האוצר. שר האוצר חושב שבמשבר הביטחוני והכלכלי שהיה לנו אחרי שנת 2000 אפשר להגיע לתוצאות טובות רק באמצעים ובכלים פיננסיים של השוק החופשי. אני חושבת, שבמשבר הביטחוני והכלכלי, המקומי והבין-לאומי, שאנחנו היינו עדים לו בזמן האחרון, חשוב לחשוב שהמדינה עוזרת לשכבות החלשות.
אני לא ראיתי בתקציבים האחרונים או בתקציב הזה דברים שמעודדים את המשק. אני קיבלתי הרבה פניות והרבה תלונות מאנשים שמייצגים סקטור מאוד חשוב בכל מדינה של שוק חופשי, אנשים שמייצגים את העסקים הקטנים והבינוניים. במיוחד המצב קשה אצל העולים שמייצגים את הסקטור הזה.
אני מאוד מקווה, שאפילו שאין בשורות בתקציב 2005, במשך השנה אנחנו בסיעת הליכוד נוכל להשפיע על שר האוצר ועל פקידים מהאוצר לחשוב על כלים חדשים לעידוד המשק. אני עוד פעם אומרת, שאני לא כל כך מרוצה מתקציב 2005, אבל אני אצביע בעדו.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחברת הכנסת מרינה סולודקין. חבר הכנסת יגאל יאסינוב, בבקשה.
יגאל יאסינוב (שינוי):
בוקר טוב, אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר וחברי הכנסת שנמצאים, אלה שנמצאים בפקקים בדרך ואלה שאינם בפקקים ואינם בדרך, וכמובן, הצוות וסגן יושב-ראש הכנסת והצופים. אני מקווה שהמוני צופים וכל העם חושבים עדיין מה יהיה עם התקציב. אני מצביע בעד התקציב, ואני יכול לומר שיש בתקציב דברים שאני שמח עליהם, שאני עומד מאחוריהם בראש קר ואני מסכים להם, ויש דברים שאני לא מסכים להם.
אני רוצה להגיד לכל אלה שטוענים, שחברי כנסת משינוי קיבלו משהו כדי להשפיע על התקציב - אני רוצה להזכיר לכולם, שכל חבר כנסת שבא לבית הזה בא כדי לעשות שני דברים, להשפיע על שני ספרים: ספר החוקים וספר התקציב. כל השאר הוא סביב זה. פוליטיקה ואידיאולוגיה קשורות לכסף, בתקציב, וקשורות לחקיקה, וגם חקיקה קשורה לתקציב.
חוק משאל העם היה ניסיון פרלמנטרי להשפיע על ספר החוקים, כדי להגיע לאידיאולוגיה כלשהי. אני חושב שחברי הכנסת מסכימים אתי. הוא גם היה קשור לתקציב. אז תכלית העבודה של חברי הכנסת היא להשפיע על שני הספרים האלה. אני חושב שאין מה להגיד נגד זה.
מפלגת שינוי החליטה להשפיע על התקציב. אנחנו לא בקואליציה, וההשפעה היחידה שהיינו יכולים להשפיע היתה לקחת תקציב מסוים, לשכנע ולחייב את הממשלה לחלק את הכסף הזה על-פי דרישות המפלגה. מה דרשנו? אנחנו דרשנו לעזור לאוניברסיטאות ולסטודנטים. אלה לא מוסדות של שינוי, אלה מוסדות שבהם לומדים גם אנשי ימין וגם אנשי שמאל. זה עתיד המדינה. הדבר השני שדרשנו הוא תרופות. אנחנו דרשנו הוספת כמה עשרות מיליוני שקלים מהכסף שמיועד לשינוי לתרופות מצילות חיים. אם מישהו חושב שתרופות מצילות חיים זה לא דבר חשוב, אולי בשבילו זה לא חשוב, אבל לי זה חשוב מאוד.
רק בגלל 700 מיליון השקלים האלה יהיה בתקציב סעיף לחגיגת יובל הניצחון על הנאצים. מי שלא יודע, השנה חוגגים בכל העולם את 60 שנות הניצחון על האנשים ששמם נאצים. זו קללה בישראל. היום עדיין יש בישראל 11,000 איש שנלחמו נגדם, ויש עשרות אלפי אנשים שנפגעו במלחמה הזאת. אנחנו היינו חייבים לתת מענה לדבר הזה. אם לא היתה שינוי, הדבר הזה לא היה קיים.
בפעם הראשונה מדינת ישראל מסבסדת יהדות פלורליסטית. לא היה דבר כזה. אם מישהו מתנגד לזה, שיקום וילך.
דבר נוסף הוא צער בעלי-חיים. כל עמותות צער בעלי-חיים נמצאות בקריסה. אנחנו דרשנו להוסיף להן מהכסף הזה. איך אפשר להגיד לא?
לסיום, כל מי שחשב שהוא עושה נכון משיקולים אידיאולוגיים ומשאיר את מדינת ישראל לשנה שלמה בלי תקציב - הוא חושב לא נכון. מחר מסתיים החודש השלישי. אם היו בחירות בעוד שלושה חודשים, זה כבר היה חצי שנה. אחרי זה עוד חודש וחצי של הרכבת הקואליציה, וזה שבעה וחצי-שמונה חודשים. אחרי זה לפחות חודש וחצי-חודשיים עד שהכנסת מעבירה תקציב חדש. ביחד זה עשרה חודשים. כך, כמעט שנה שלמה המדינה היתה בלי תקציב. מובן שכל הבנקים הבין-לאומיים היו נוקטים כלפינו סנקציות. מובן שמי שהיה סופג את זה אלה אנשים עובדים, מעמד הביניים, אותם אנשים שמפרנסים את המדינה ויושבים באולם הזה, וגם אלה שלא יושבים בו. תודה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחבר הכנסת יאסינוב. חבר הכנסת יעקב מרגי, אני יכול להזמין את אדוני אם הוא רוצה לדבר עכשיו, במקום חבר הכנסת איציק כהן.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תקציב שלישי בקדנציה הזאת, תקציב שלישי גרוע, תקציב שלישי שראש הממשלה העיד עליו שאין בו לב ואין בו חמלה.
לאחרונה אנחנו נוכחים לדעת – כמובן, עם גיבוי, הידיעה שלנו מגובה על-ידי מיטב הכלכלנים – שכל מה שהבטיח לנו שר האוצר בשלוש השנים האחרונות, בשנתיים האחרונות, בשלושת התקציבים האחרונים, שזה תקציב עם תקווה, תקציב עם צמיחה, מיטב הכלכלנים מעידים ואומרים: אל לו לשר האוצר להתהדר בנוצות לא לו. הצמיחה הקטנה, המזערית, שהיתה במשק היתה צמיחה סלקטיבית, ואף היא לא באה בזכות או בגלל המהלכים הכלכליים של האוצר. הצמיחה המעטה, המזערית הזאת, היא תוצאת ההתאוששות הכלל-עולמית בהיי-טק, השקט הביטחוני שיש לאחרונה ועוד הרבה פרמטרים שמביאים צמיחה, ולא בהכרח מהלכיו של שר האוצר.
התסכול הולך וגדל, שנה אחר שנה. קיצוצים אחר קיצוצים. והנה, שר האוצר מדי שנה יכול להרשות לעצמו עוד שיפוי מעסיקים ב-3 מיליארדי ש"ח, ועוד הטבה כזאת למגזר כזה במיליארדי שקלים. ואנחנו שואלים – חבר הכנסת יגאל יאסינוב, אתה מדבר על עמותת צער בעלי-חיים. אני אומר לך: בני-אדם. אתה מצפה ששר האוצר יגלה חמלה לעמותות האלה? אני אומר לך: יש בני-אדם רעבים. עוד מעט נצטרך להקים עמותות צער בעל-חי.
יגאל יאסינוב (שינוי):
יש. יש.
יעקב מרגי (ש"ס):
החמלה, לאחרונה, יכולה להתעורר כלפי כל דבר, פרט לחלשים, פרט לנדכאים, פרט לאלה אשר גורלם לא שפר עליהם. האם שר האוצר בשנתיים האחרונות יכול היה להתפאר ביצירת מאות אלפי או עשרות אלפי מקומות עבודה? לאחרונה הוא עולה כאן ומפיץ לנו נתונים על יצירה של 70,000 מקומות עבודה. מיטב המומחים מוכיחים לנו, שאותם 70,000 מקומות עבודה הם בסך הכול תחלופה לאלה שיצאו ממעגל העבודה, וגם אותם 70,000 מקומות עבודה לא באו בנוסף, או במשרות מלאות. זה 70,000 מקומות עבודה של אנשים שמשתכרים פחות מ-2,000 ש"ח בחודש, בחלקיות משרה. אז אני מבין את שר האוצר. הוא צריך למלא כנראה את ציפיותיהם של אלה שהורידו אותו בפעם שעברה מן השלטון.
עוד צער יש לי על שר האוצר, שהוא מחקה. הוא חקיין טוב, חקיין טוב של הכלכלה האמריקנית. אמרנו זאת שוב ושוב. אבל הוא יודע לקחת רק את אותם פרמטרים שהוא יכול לרצות בהם את חברות דירוג האשראי. אני שואל את שר האוצר: האם נעלם מעיניו שהכלכלה האמריקנית לא הצליחה להתמודד במשך עשרות השנים עם הפערים הגדולים שבחברה האמריקנית? עם תופעת ההומלסים שהולכת וגדלה בארצות-הברית? האם לחברה כזאת הוא רוצה להביא אותנו? נגמרו תחלואי החברה הישראלית, שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו יותר ממיליון עניים, יותר מ-600,000 ילדים רעבים?
רבותי חברי הכנסת, כולנו יושבים בוועדות וכולנו שומעים את נציגי הממשלה ואת התשובות הלקוניות של נערי האוצר: נכון, צריך, זה קריטי, זה קיומי, אבל מה לעשות – אין תקציב, אין תקנים, ואנחנו חוזרים כלעומת שבאנו, ולאן נביא את החברה הזאת.
בשנה זו גברה החוצפה. נוסף על כל התקציבים והקיצוצים וההטבות למגזרים שבאמת-באמת לא היו זקוקים לזה – כולנו נהנינו מהרפורמה במדרגות המס. אנחנו, והדומים לנו, והעשירים מאתנו, שמשתכרים עוד יותר מאתנו, נהנו מכמה מאות שקלים בחודש. אני שואל: האם אנחנו היינו זקוקים לזה? האם שר האוצר לא היה יכול לגלות קצת חמלה כלפי אותן שכבות, כלפי פלח רחב במשק הישראלי שמשתכר שכר מינימום ופחות מזה?
והחוצפה הכי גדולה, רבותי, אני אומר לכם, היא ההסכמים האחרונים לתמיכה בתקציב. אני זוכר, הייתי עוד נער, וגם אני הייתי שותף ל"עליהום" – אתם זוכרים? דבר שעבר מן העולם, הייחודיים. אני זוכר עד כמה תקפו את המגזר החרדי על הייחודיים. סחטנים, ערפדים, מוצצי דם - מה לא נאמר עליהם. אותו ליל ייחודיים, אותו ליל אישור התקציב, כמה התבזינו, וכמה הרגשנו שהממשלה מתבזה, ושונתה שיטת הבחירות הלוך ושוב. והנה, אדוני היושב-ראש, יושב-ראש מפלגתך, שלא אחת אמרו לי חבריך – והאמנתי להם – read my lips: אנחנו לא נתמוך באותם 290 מיליון, באותו אתנן – ככה אמר לי אחד מחבריך. והנה, "הכוהן הגדול", יושב-ראש תנועת שינוי, יושב על קצת אלכוהול וליטרת בשר, ומשחק כדורגל ואוהדים, ונגמר אותו לילה ב-700 מיליון ש"ח.
ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, עיני לא צרה. גם אם היה מיליארד ו-400 מיליון. אבל לראות עד כמה אנשים שאמורים לעצב את המדיניות של מדינת ישראל בבית-המחוקקים אטומים לצרכים של החברה הישראלית – רק לפני שבוע באו לכאן חולי סרטן המעי הגס, ואתמול שוב חזרו. באו חולי הפסוריאזיס, שהיו צריכים להיחשף לעיני כל האומה – על מה? על תוספת של עוד 100 מיליון ש"ח או 150 מיליון ש"ח בספר התקציב. והנה, ראש הממשלה – יותר נכון, ראש הממשלה רוצה להעביר את התקציב, הוא מגלה אחריות, מה שרואים מכאן לא רואים משם; אבל טומי לפיד, שכל האג'נדה שלו היתה על הסחטנות של החרדים, הוא הסחטן הכי גדול.
ועוד לוקח את זה - "חלק את זה לאן שאתה רוצה ואיך שאתה רוצה". חבל על אותו דיו שנכתבו בו כל העתירות לבג"ץ של התנועה לאיכות השלטון וכל מיני גורמים אחרים על כל מיני תקציבים. רק לפני שנה אישרה ועדת הכספים 32 מיליון ש"ח לתקציב הישיבות, והנה רוני בריזון אץ רץ, פחות מ-12 שעות וכבר הגיש את הבג"ץ – עד עכשיו זה לא עבר. איפה אותם אבירי השלטון, איפה אותם אבירי איכות השלטון?
תקראו את ההסכם, רבותי. אם זו לא אפליה, אם זה לא נוגד את החוק, אז מה עוד אפשר במדינה הזאת לעשות שייקרא עבירה על החוק? תודה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה, חבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת יוסי שריד, בבקשה. שמונה דקות, אדוני.
יוסי שריד (מרצ):
אדוני היושב-ראש, יותר מפעם אחת דיברתי כאן מעל הדוכן הזה, מעל דוכנים אחרים, על תרבות השקר שהשתלטה על חיינו, והיא מכלה כל חלקה טובה, והיא מאפיינת בעצם כל תחום שלטוני אצלנו.
אחד הגילויים שלה הוא הנתונים שמתפרסמים בזמן האחרון חדשות לבקרים על ירידה בשיעורי האבטלה - לא ירידה דרמטית, 10.5%, 10%, אבל ירידה. מדרך הטבע, על כל ירידה צריך לברך. אין שום ירידה. יש עלייה, עלייה בשיעורי האבטלה. יש יותר ויותר מובטלים בארץ. אלא מה? זו הרי מניפולציה. זה משחק במספרים. הבעיה היא, שכאשר משחקים במספרים, אי-אפשר לשחק בחיים, באנשים החיים.
אנחנו יודעים, שאולי 70%, 80% מהאנשים שנכנסים למעגל התעסוקה, מצבם אולי אפילו במובן מסוים גרוע ממצב המובטלים. הם עובדים במשרות חלקיות, חלקיות שבחלקיות, הם מרוויחים 500 שקל בחודש, הם מרוויחים 1,000 שקל בחודש. ואם לזה קוראים תעסוקה, ואם מכך מסיקים ומפרנסים אותנו בכל הקש והגבבה הזאת שכאילו האבטלה יורדת, זה עוד אחד הגילויים של תרבות השקר.
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שבדרך כלל, כאשר אנחנו טופחים לעצמנו על השכם ואנחנו רוצים להרגיש טוב בינינו לבין עצמנו, במסגרת השבטית שלנו, אנחנו מרבים לדבר על המדינה היהודית, מוסיפים גם דמוקרטית. המדינה היהודית, המדינה היהודית, המדינה היהודית. ואני תמיד שואל את עצמי, במה המדינה הזאת יהודית? הרי לא מספיק שהיא תיקרא מדינה יהודית מן השפה ולחוץ. היא צריכה להיות יהודית במשהו ועל-פי מושגים שלנו. מה זה מדינה יהודית, אם יש בכלל מושג כזה. מוטב להגדיר את זה כמדינתו של העם היהודי, או מדינת היהודים. מדינה היא לא יהודית על-פי הגדרה, כמו שהדוכן הזה הוא לא דוכן יהודי רק בגלל העובדה שאדם יהודי עומד עכשיו ליד הדוכן ונושא את מטבעותיו. אבל בסדר, ניחא, מדינה יהודית לצורך העניין שלפנינו. אז במה היא יהודית? מה מותר היהודית מן הבהמה? מה מותר היהודית מן ההתבהמות?
אז בהקשר זה של מדינה יהודית, חבר הכנסת מג'אדלה, מגייסים תמיד לצורך ההוכחה כנראה את הלב היהודי. שמעת על הלב היהודי? יש איזה לב כזה מיוחד בעולם, שפעימותיו מהדהדות מסוף העולם ועד סופו. הלב היהודי. מהו הלב היהודי? הרי זו מדינה אכזרית מאין כמוה, המדינה היהודית הזאת. איך אני יודע שהיא מדינה אכזרית? כי היא מדינה שמתאכזרת לכל חלשיה. אין מדינה בעולם המפותח שמתאכזרת יותר לחלשים, למוחלשים שבתוכה, ממדינת ישראל.
הדברים האלה מתאשרים על-ידי כל סטטיסטיקה שאנחנו מכירים. כל סטטיסטיקה. אבל אני אביא רק דוגמה אחת, מה לי כל הסטטיסטיקות? סטטיסטיקות לגמלאים, לקשישים, לישישים, שאנחנו משליכים אותם לעת זיקנה, ולנכים, שמצבם רק הולך ורע בשנים האחרונות, ובתקציב הנוכחי אין כדי להיטיב ולו במשהו. אבל, עכשיו התפרסם, לפני כמה שבועות, סקר מוסמך, בין-לאומי, של האומות המאוחדות, אחד מארגוני האומות המאוחדות, על מספר הילדים העניים שיש בכל מדינה מפותחת.
אנחנו מדברים על המדינות המפותחות. אם רוצים להשוות אותנו לקונגו - אני לא רוצה לפגוע חלילה בשום מדינה - לקונגו, לצ'אד, לסיירה-ליאון, זה עניין אחד. אבל אם אנחנו משווים את עצמנו, והשוו אותנו, למדינות המפותחות, כפי שהן מוגדרות - הראשונים בעולם. זאת אומרת, מדינת ישראל על-פי חזונו של תיאודור הרצל, שהיתה צריכה להיות מדינה מיוחדת במינה, על-פי חזונו של בן-גוריון, אור לגויים, הרי אנחנו רחומים וחנונים - 30% מילדי מדינת ישראל הם ילדים עניים.
רק כדי להמחיש, שהציבור ידע פחות או יותר את השיעורים היחסיים: למשל, בדנמרק - 2.5% מהילדים הם ילדים עניים. בכל מדינות אירופה - 2.5%, 3%, 4%, 5%, יש איזו מדינה אחת, אני לא זוכר, נדמה לי איטליה, אני לא בטוח, שבה 10% עניים. במדינה היהודית - 30% ילדים עניים.
אז אומנם אצלנו אומרים: היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. מבני עניים לא יוצאת תורה, אלא אם כן קורה נס פעם ביובל, אחד מרבבה. בני עניים הם ילדים אבודים, משום שלא ניתנת להם ההזדמנות השווה; לא משום שהם לא יכולים, לא משום שהם לא מסוגלים - כי לא ניתנת להם ההזדמנות השווה.
אז מה יש כאן לדבר על הלב היהודי. איפה הלב היהודי? הרי הלב הזה התכסה כבר בשכבות מאוד מאוד עבות של שומן, והייתי אומר אפילו שומן חזיר.
אבל לא מגייסים רק את הלב היהודי, כי יש גם ראש יהודי. אתם מכירים את הראש היהודי. הראש היהודי - מי ישווה ומי ידמה לראש היהודי. אני אומר לכם, אני קצת בקיא בזה, תעשו עכשיו מחקר השוואתי על הישגי האקדמיה של ישראל בזמן הזה, במחקר, ותראו שידנו לא על העליונה. שמענו דברים מפי אנשים משכמם ומעלה, שקיבלו לא מזמן פרס נובל. הם אמרו: היום לא היינו מקבלים פרס נובל. אנחנו מקבלים פרס נובל על מחקרים שנעשו לפני 20 ו-30 שנה.
הבוקר אני שומע ברדיו, אדוני היושב-ראש, שהוות"ת, הוועדה לתכנון ולתקצוב, המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, שבראשה עומדת שרת החינוך שדרדרה את מערכת החינוך אל עברי פי פחת - לא היתה כשרה הזאת למוטט את מערכת החינוך במשך שלוש-ארבע שנים. אז עכשיו סוגרים את שני מחשבי-העל של מדינת ישראל. אין מדינה מתקדמת בעולם שאיננה מפעילה מחשבי-על. אז מדינת ישראל, שיסודה בראש היהודי, הראש היהודי, סוגרת את שני מחשבי-העל.
אדוני היושב-ראש, בארבע השנים האחרונות של ממשלת שרון, ביבי נתניהו, לימור לבנת, נהרסה, התמוטטה, קועקעה מערכת החינוך עד היסוד. בלאו הכי היא היתה במצב קשה, היא היתה במצב מתוח, היא היתה במצב מורכב. ובאו האנשים האלה והניפו עליה את הגרזן ומוטטו אותה לחלוטין.
מערכת החינוך בשלוש-ארבע השנים האחרונות, אני קובע את זה כעובדה, לא עסקה בשום דבר אחר אלא בלשרוד. רק בלשרוד. מערכות ותת-מערכות, לא עסקו בשום דבר, לא עסקו בחינוך, לא עסקו בערכים, לא עסקו בתכנים - רק איך שורדים, איך מחזיקים מעמד, איך עוברים את הזמן הקשה הזה, איך מחזיקים את הראש מעל המים. זה הדבר היחיד שעסקו בו במשך שלוש-ארבע שנים.
אין משרד חינוך, כי השרה המכובדת או הלא-כל-כך מכובדת, לבנת, בעצם הפקידה את משרד החינוך בידי משרד האוצר. אין משרד חינוך. במשרד החינוך לא מקבלים היום שום החלטה. מה עשו שלוש-ארבע שנים, לבד מהקמת ועדה? וכשקמה הוועדה כבר לא צריך לעשות שום דבר, כי יש ועדה.
ועכשיו, מה יקרה עם מסקנות הוועדה? לפני כמה ימים פרסמתי מאמר: רקוויאם לשתי ועדות, תפילת אשכבה לשתי ועדות. שום דבר לא יצא מהוועדה הזאת, כי הבור הזה אינו מתמלא מחולייתו. ולרפורמה הזאת, שיש בה יתרונות ויש בה חסרונות קשים, יש צורך בהרבה מאוד כסף, ואין כסף ואין לוחות זמנים, ואין מוקדם ומאוחר. וכבר נשמעו צפירות ההרגעה, אני אומר את זה במרכאות כפולות ומכופלות, מהגג של משרד החינוך בירושלים, שבשנה הבאה גם כן כבר לא יצא דבר וחצי דבר, ואולי איזה רבע דבר באיזה מקום בארץ.
והדבר האחרון, אדוני היושב-ראש, אני מצטער ששמרתי את זה לסוף, אני רוצה לומר לך, כחבר תנועת שינוי - התחלתי בתרבות השקר ואסיים בתרבות השקר. אתה הרי יודע שלא קיבלתם אגורה. גם לו קיבלתם, הרי זה גילוי מכוער, הרי זה אתנן. אתה יודע, אתמול יושב-ראש התנועה שלך אמר שהוא ג'נטלמן אירופי. ג'נטלמן אירופי. היה אולי כדאי שאחרים יעידו עליו. בדרך כלל אורחו ורבעו לא כל כך אופייניים לג'נטלמן אירופי. ובאמת, ג'נטלמן אירופי, על-פי הסיפור הידוע על הקצין הפולני, בדרך כלל לא מקבל תשלום. אתה מכיר את זה. הוא ג'נטלמן אירופי. גם הקצין הפולני, כשהוא בא אל האשה, הוא לא מקבל ממנה תשלום, כי הוא ג'נטלמן אירופי.
אבל, למה זה שקר? כי הרי לא נוספו 700 מיליון שקל לתקציב. 700 מיליון השקל האלה ייגרעו. ממה הם ייגרעו? אדוני היושב-ראש, הם ייגרעו מהבריאות, כי כל החולים כבר השיגו את מבוקשם, כידוע. הם ייגרעו מהרווחה והם ייגרעו מהחינוך. זאת אומרת, אז מה הועלתם בתקנתכם, באתנן הזה שקיבלתם, כאשר אתם מחזירים אותנו לימים הרעים והשחורים של כספים ייחודיים - זה אפילו לא כספים ייחודיים, זה יותר גרוע, זה כספים של חלוקה, שהיו כאן בשנות ה-20.
הרי יקצצו את זה ממשהו. אז אני אומר, אתם יכולים לקחת על אחריותכם, באתנן הזה של הג'נטלמן האירופי, קיצוצים, נניח, בגני-הילדים. למה? כדי שיירשם משהו, כביכול. גם לא תקבלו את הכסף. שיירשם משהו לזכותכם בהשכלה הגבוהה. גן-ילדים זה פחות חשוב, בית-ספר יסודי זה פחות חשוב?
לכן, אין שום אפשרות, ולו הדחוקה ביותר, אני חושב שזה אפילו לא היה הוגן לצפות מאנשים כמונו, שמייצגים השקפת עולם אחרת לגמרי - איך אפשר לצפות, ולכן אני לא חשבתי שהציפייה הזאת מופנית אלי. אני לא בעסק הזה. איך אפשר להציג לאנשים כמונו, שיש להם השקפה חברתית מסוימת, אפשר להסכים אתה, לא להסכים אתה, באופן גס, ככה תוויתי, ההשקפה הזאת מוגדרת כסוציאל-דמוקרטיה, מול השקפה משותפת לביבי ולשינוי, ההשקפה הקפיטליסטית, על הגוון הכי אלים והכי אכזרי והכי מדכא והכי פחות סולידרי שלה - איך אפשר בכלל לצפות מאנשים כמונו שייתנו יד לתקציב כזה, שכל כולו פצע וחבורה ומכה טרייה, וכמובן נצביע נגדו.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחבר הכנסת שריד. חבר הכנסת שלמה בניזרי, בבקשה.
שלמה בניזרי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שאלתי הראשונה מופנית - איפה טומי, גם שמו בישראל יוסף, נכון, איפה יוסל'ה, כפי שהגדיר אותו חבר הכנסת שריד, הג'נטלמן האירופי.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
לא, הוא הגדיר את עצמו.
שלמה בניזרי (ש"ס):
נכון, הוא הגדיר את עצמו. הג'נטלמן האירופי, זה שמכונה ומוגדר יושב-ראש האופוזיציה, ועד כמה שאני יודע, התפקיד של יושב-ראש האופוזיציה - הוא אמור להנהיג את הצד שכנגד הממשלה.
יוסי שריד (יחד):
הוא לא יהיה הרבה זמן יושב-ראש האופוזיציה.
שלמה בניזרי (ש"ס):
אנחנו שומעים פה בשורה טובה, כי מי שהכתירו אותו הייתם אתם, מרצ. אז אני שמח מאוד.
יושב-ראש אופוזיציה, שאמור קודם כול להיות בן-אדם, בוא נתחיל כך. הרי נאמר לנו בדברי חז"ל: אין הנחתום מעיד על עיסתו. אז הוא ניסה להעיד על עצמו בתיקון, אבל הוא כבר העיד על עצמו לפני כן מי הוא בכלל. כלומר, התיקון שלו, תאמין לי, הוסיף קלקול. קודם כול היא אשה, הוא אמר. גם ההתנצלות שלו גרועה.
הדיבורים שהוא מדבר בזמן האחרון, חלק מהדיבורים אני לא יכול להגיד, מה שהוא אמר לכם, חברי הסיעה שלו, מה הוא חושב עליכם, בזה אני גם לא אנבל את פי, אבל מה שהוא אומר לעודד בן-עמי בטלוויזיה על הסבתא שלו - חוצפן, על זהבה גלאון, חברת כנסת – אני כבר 13 שנים פה, אף פעם לא שמעתי שמישהו מכנה חברי כנסת וחברות כנסת בביטוי כל כך גס, פוגע ומעליב, שאתן, חברות הכנסת של שינוי, אם אני הייתי אומר את זה או נסים זאב או מישהו כזה, כולכן הייתן עטות עליו כמוצאות שלל רב וטורפות אותו. אז מה אם הוא יושב-ראש התנועה שלכם?
אראלה גולן (שינוי):
סליחה, הרב עובדיה לא התבטא נגד כלל הנשים?
יוסי שריד (יחד):
הסבתא שלו, אולי גם הסבתא - - -
שלמה בניזרי (ש"ס):
אז זה יושב-ראש האופוזיציה, שאמור לצאת בדיוק נגד מדיניות הממשלה, הוא חבר משחית לראש הממשלה. כלומר, נותן את ידו לכל ביצוע מדיניות הממשלה, אם זה בנושא ההינתקות, אם זה בנושאים החברתיים, אם זה בנושאים הכלכליים. כלומר, איזה יושב-ראש אופוזיציה? ולכן, הנה יש לנו בשורה מהנאום שלי בעקבות דבריו של חבר הכנסת שריד, שלא לאורך זמן. אני מקווה שיש פה איזו התחייבות, שסוף-סוף נקבל באמת יושב-ראש אופוזיציה שראוי לכנסת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל ולדמוקרטיה בכלל; חייב שיהיה יושב-ראש אופוזיציה, אם אנחנו רוצים לשמור על הבית הזה, חייב שיהיה יושב-ראש אופוזיציה שהוא אופוזיציה לקואליציה או למדיניות הממשלה.
רבותי, היתה פה השבוע קניית כסף בשלטון מבישה ביותר, ממש קניית כסף, ולא סתם אתמול קראתי לטומי לפיד "סחטומי". ממש תפקיד חדש יש לו, תפקיד של הסחטן. אני אתמול סיפרתי פה, שפניתי לחבר הכנסת אברהם פורז ואמרתי לו, שאני הולך לתבוע אותם. הוא שאל: על מה? אמרתי לו: על גנבת פטנט. גנבתם לנו את הפטנט שלנו. אבל הרגעתי אותו לאחר מכן. אמרתי לו: תשמע, יש לפטנט הזה תוקף גנרי של עד 15 שנים, והפטנט הזה של לבוא ולדרוש ולסחוט קיים כבר למעלה מ-50 שנה. כשאנחנו תבענו, זו סחיטה. כשטומי לפיד בא, אז כדי להצדיק את דבריו - מה, אני אצא "פראייר", שרק החרדים יקבלו? אתה ה"פראייר" הכי גדול של כנסת ישראל, ואיך אמר עליך חבר הכנסת אלי ישי, אני רק מצטט, הוא אמר שאתה טמבל. אני רק מצטט, אז מותר לי.
אראלה גולן (שינוי):
הרגע אמרת שאסור לקלל.
שלמה בניזרי (ש"ס):
אני לא אמרתי, ציטטתי. אמרתי שאני מצטט. לצטט מותר.
ולכן, מה קרה? אתם הייתם שרים בממשלת ישראל, חמישה שרים, תפקידים בכירים, סגני שרים. למה יצאתם מהממשלה? כיוון שהחרדים קיבלו 290 מיליון. היום, כשהחלו ההצבעות, תראו מי הולך לתמוך ב-290 מיליון שקל של ישיבות ופרזיטים וכל הדברים הללו: חברי הכנסת של שינוי. אדוני היושב-ראש, גברתי חברת הכנסת החדשה, אתם הולכים לתמוך בכסף. על זה נאמר בדברי חז"ל: אכל, לקה ושילם. אתם תצביעו, זו הפעם הראשונה. אתם נבחרתם על ה"טיקט" הזה - לא להצביע עבור החרדים ולא לתת להם. חבר הכנסת שריד יעמוד בעקרונותיו, הוא יצביע נגד כסף לחרדים. אבל אתם, עם הדגלים שלכם, תראו איזה מפלגה מבולבלת יצרתם, שאיש אחד מנהיג אתכם. גם על זה לעגתם לנו: מי זה המרכז שלכם? זה הרב עובדיה יוסף. נו, ומי זה המרכז שלכם שמטיף לנו כל פעם מוסר?
3 מיליארדי שקלים מס מעסיקים, שיפוי מעסיקים, יש למדינת ישראל לתת לאותם עשירים מדושני עונג. יש להם כל כך הרבה כסף, שראיתי שהם נהיו פילנתרופים. קראתי בעיתון על נוחי דנקנר, ואני מברך אותו על המעשה. מרוב, ברוך השם, שפע של כסף, הוא תרם סכום גדול. שמעתי שארנון מילצ'ן ואחרים, מרוב שפע שהמדינה העניקה להם, הם התחילו לתרום. מדינת ישראל רואה שהם שופעים, ומה היא עושה להם? היא נותנת להם עוד, קחו עוד 3 מיליארדי שקלים שיפוי מעסיקים. איפה נשמע דבר כזה בעולם, ועוד בהסכם הקואליציוני?
תגידו לי, זו לא שחיתות שראש הממשלה נותן בהסכם הקואליציוני לשינוי להחליט לאן הם ירצו לנווט את הכספים? להם הוא היה מוכן לתת, אבל כשאנחנו ביקשנו עבור הרעבים, עבור אותן משפחות שאין להן מה לאכול - אנחנו לא רוצים כסף בשבילנו, לא רוצים שרים, לא רוצים שררה. תן כסף לאותם רעבים ישירות; לא ביקשנו להיות מתווכים. הם אמרו: בשום אופן לא. אבל אתם בשינוי תקבעו לאן ילכו הכספים, זה כן מותר אצל ראש הממשלה. מאיפה מגיעים לרוע כזה, לשנאת העניים הנוראית הזאת?
הייתי אצל הרב עובדיה יוסף הבוקר. אתם נוהגים תמיד לצטט אמרות שפר שמוצאות חן בעיניכם. הוא אמר לי, שדוד המלך עליו השלום רצה לבנות את בית-המקדש, וכדי לבנות את בית-המקדש הוא היה זקוק לכסף. הוא אסף כסף, כסף, כסף וזהב כדי לבנות. אבל הקדוש-ברוך-הוא אמר לו שהוא לא יבנה את ביתו. שאלתי את כבוד הרב מה ההסבר, והוא אמר לי שהקדוש-ברוך-הוא אמר לו שיש עניים בעם ישראל. מי שמכיר קצת את התנ"ך יודע שבימיו של דוד המלך היו שלוש שנים של רעב בארץ-ישראל. הקדוש-ברוך-הוא אמר לדוד: יש רעב, יש אנשים רעבים, ואתה הולך לבנות לי בית-מקדש? אני מוותר על הרעיון הזה. בכסף הזה קודם כול תאכיל את העניים. בנך אחריך, הוא זה שיבנה.
חבר הכנסת שריד הוא מורה לתנ"ך והוא יכול להגיד לי שזה לא הפשט בתנ"ך, וזה משום שהוא שפך דמים. אבל אמר לי הרב, שבמדרש מופיע הנימוק הנוסף הזה - אתה לא תבנה את ביתי, כיוון שיש עניים. לך תן להם את הכסף. בנך אחריך, הוא כבר ישיג את הכסף ויבנה לי בית לשמי. אפילו הקדוש-ברוך-הוא מוותר על בית-מקדש ואומר: תנו את זה לעניים. וממשלת ישראל איננה מסוגלת להבין את מצוקתם. כבר שנתיים אני זועק פה כל שבוע בהצעות אי-אמון את המצוקה של אותם חלשים.
תלמידה בבית-ספר נדרשה לכתוב חיבור על משפחה של עניים. מדובר בתלמידה שבאה מבית עשיר, להורים שלה יש בתי-חרושת. אותה תלמידה כתבה כך: היה היתה משפחה ענייה, אבא עני, אמא ענייה, הילדים עניים, הנהג שלהם עני, הגנן עני, הגננת ענייה. בקיצור, כולם עניים. כלומר, קשה לאנשים שבאים מבתים מדושני עונג להבין מה זה עוני, מהו רעב, כי ההסתכלות שלהם שונה.
לממשלה הזאת אין לא לב ולא מוח. כשאנחנו היינו שם לפחות לחמנו עבור אותם חלשים. אתם יודעים למה אני תמיד עושה את ההשוואה ביניכם לבין מרצ? כי אצלם לפחות יש הפן החברתי. הם הבטיחו לדאוג לחלשים, והם מקיימים. אתם דיברתם על שכבות המעמד הביניים, אבל תראו מה אתם עשיתם למעמד הביניים. דאגתם להוריד אותם עוד דרגה אחת.
לכן, אדוני, חברי הכנסת, התקציב הזה אינו ראוי לשום תמיכה. אומר הפסוק: אמור לי מי הם חבריך, אומר לך מי אתה. כשאני רואה את התמיכה ואת הנימוקים של שינוי, למה הם תומכים, אני מבין כמה התקציב הזה רע. תודה, אדוני.
היו"ר חמי דורון:
תודה לחבר הכנסת בניזרי. חברת הכנסת אראלה גולן, בבקשה.
אראלה גולן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כשאנחנו דנים בתקציב ראוי שנהיה קצת יותר ממוקדים. אני חושבת שהנושא ראוי מספיק, מעבר לכל ההשתלחויות שרצות כאן לכל עבר.
אני די במבוכה ואני די מתפלאת שדווקא חברי הכנסת של ש"ס הם שמדברים כאן על סחיטה של כספים.
חבר הכנסת בניזרי, בהמשך לדבריך, בסעיף ההסתייגויות אנחנו כן מצביעים נגד 290 מיליון שקל שהועברו לחרדים.
שלמה בניזרי (ש"ס):
מה זה משנה? זה לא ייפול.
אראלה גולן (שינוי):
ועוד דבר בהמשך לדבריך: ראש הממשלה נתן לשינוי להחליט מה היא עושה בכסף, כי הוא החליט כנראה שהיא מספיק אחראית להחליט מה היא עושה בכסף, בניגוד למה שאתה טוען שקרה לגביכם.
יוסי שריד (יחד):
ראש הממשלה אחראי שהוא חושב שאתם אחראיים? הרי זה האיש הכי מושחת במדינה. אז האיש הכי מושחת במדינה חושב שאתם אחראיים?
אראלה גולן (שינוי):
שינוי כיום תומכת בתקציב, ושינוי הצליחה לנווט תקציב עבור כלל הציבור, חלוקה שמצפונית אני שלמה עמה הרבה יותר. הכספים יועברו לטובת סטודנטים, טיפול בנפגעי סמים, סל התרופות, ילדים בסיכון, תאונות דרכים. כל מה שאמרתי עד עכשיו שייך לכלל הציבור, זה לא מגזרי בכלל.
בתחילת דרכי כחברת הכנסת היה לי חזון שאחרים הגדירו אותו כחלום. סגן השר, אני ממשיכה לעקוב אחרי החלום. החלום הוא, שאנחנו צריכים כאן שינוי סדרי עדיפויות והפניית משאבים מהביטחון לבעיות הקיום היומיומי שלנו כאן. כיום אני מתחילה אולי להרגיש שהחלום שלי מתחיל להתגשם לאט לאט, וזה נעשה על-ידי שינוי. זאת הזדמנות שניתנה לנו לנסות לעשות את השינוי הזה. אלו נושאים שעד היום לא מצאו כמעט את הביטוי שלהם בצורה מספקת.
אני אדבר עכשיו קצת על התקציב כולו ועל סדר העדיפויות הלאומי. הזירה שבה נקבעים היעדים - פסגתו של ההליך הפוליטי - נהפכה בישראל לזירת התנהגות שאינה מוסיפה בכלל כבוד לפוליטיקה ולפוליטיקאים. באותה עת מביאה הדומיננטיות של אגף התקציבים לתוצאות בלתי רצויות, הקצאת משאבים לטווח ארוך, וזאת בלי שכושרו המקצועי של האגף יוכפף למטרות מדיניות וחברתיות שבעצם הוכתבו לו מבחוץ. עולמם של פוליטיקאים עתיר ביעדים ובמשאלות לב, אבל אין בו מגבלת תקציב. לעומת זאת, העולם הביורוקרטי כל כולו בעל מגבלות תקציביות, אך אין לו מגבלות או מטרות מוגדרות.
יש לי שלוש טענות מרכזיות בדברים שנתקלתי בהם כחברת הכנסת, אומנם עדיין חדשה, כלפי תהליך התקציב. האחת, אין בממשלת ישראל הליך מסודר לקביעת סדרי עדיפויות לאומיים. חוק התקציב הוא מסמך מפורט ברמה גבוהה, ובלתי אפשרי ללמוד את כולו לעומקו, ובטח לא כאשר אני מקבלת אותו ימים ספורים לפני ההצבעה, ואת ההסתייגויות אפילו שעות ספורות לפני כן. בעצם אין בממשלה שום דיון מעמיק על סדרי העדיפויות, שממנו אנחנו יכולים לתת הנחיות למשרד האוצר. מעבר לכך, משרד האוצר מציג חלופה אחת בלבד, זה התקציב ואין בלתו. למעשה, אין בממשלה שום תהליך רציני ברמת הקבינט, אין דבר כזה לא כשיטה ולא כנורמה.
הטענה השנייה שלי היא, שלנו כחברי הכנסת אין שום תפקיד תורם בתהליך התקציב. יש ועדת הכספים, דנים בחוק. הרבה סעיפים מובאים, ולפעמים בין הקריאה הראשונה לשנייה אין בכלל הסתייגויות, כי אנשים לא מספיקים ללמוד את הנושא. לצערי, השיקול העיקרי הוא שיקול מפלגתי. חברי הקואליציה, למשל, מתנגדים להסתייגויות באופן מסורתי, וחברי האופוזיציה תומכים בהסתייגויות באופן אוטומטי. יש מכבש קואליציוני, רבים על העוגה התקציבית ומחלקים אותה לפי האינטרסים.
הטענה השלישית היא על הדומיננטיות המודגשת של אגף התקציבים. משרד האוצר מתערב, מפקח על הניהול השוטף של כל משרד ומשרד, בלי להשאיר שום אוטונומיה לשר או למנכ"ל. ייתכן אולי שגם נבחרי הציבור צריכים להיות בעלי אחריות? אך אנשי אגף התקציבים רואים את עצמם מספיק מוסמכים להתערב בכל ההחלטות של המשרדים בתחומים מקצועיים. לפעמים לרפרנט במשרד האוצר יש הרבה יותר השפעה מאשר לשר בממשלה, ואת זה אמר בזמנו חבר הכנסת אולמרט, שר התמ"ת.
סדר העדיפויות התקציבי הוא לא עניין למשרד האוצר, אלא לקובעי המדיניות ולדרג הפוליטי, וכדאי שנתחיל ליישם את זה. תודה רבה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחברת הכנסת אראלה גולן. אני מכריז על הפסקה של חצי שעה. אנחנו נתכנס שנית בשעה 10:30. תודה רבה.
(הישיבה נפסקה בשעה 10:00 ונתחדשה בשעה 10:32.)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בוקר טוב לכולם. חברי הכנסת, אנחנו מחדשים את ישיבת המליאה. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת חמי דורון. בבקשה, אדוני.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת - אדוני היושב-ראש, אני לא רואה כאן נציג של הממשלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני מבין שהישיבה הקודמת הופסקה - - -
חמי דורון (שינוי):
לא, היא לא הופסקה בגלל זה. בישיבה הקודמת לא היה נציג ממשלה ולכן נתתי לכל אחד מהדוברים לדבר כמה זמן שהוא רצה עד שיגיע נציג הממשלה. אני רואה שהגיע סגן השר והכול בסדר.
אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, בדרך כלל בתקציב צריכה להיות בשורה, כי כאשר מניחים את ספר התקציב לשנת הפעילות השוטפת צריכה להיות בשורה שהממשלה מביאה לציבור - בשורה בפיתוח, בחינוך, בכל אותם אמות מידה או גוונים ורצונות שהממשלה רוצה בהם מצד אחד והציבור רוצה וזקוק להם מצד אחר. לצערי הרב, בתקציב הזה אין שום בשורה.
שמעתי אתמול חברי כנסת רבים שדיברו על התקציב, שמעתי גם הבוקר כמה חברי כנסת שניצלו את הבמה הזאת בעיקר כדי לתקוף את סיעתי. אני רוצה לומר, שאני אצביע בעד התקציב, כי יש לי משמעת סיעתית ואני צריך לכבד את כללי המשחק הדמוקרטי, אבל אני אשים לצדי, סגן השר בוים, שקית הקאה, כמו במטוסים, כי זה תקציב רע, תקציב שאין בו בשורה, תקציב שלא מביא בחשבון כמעט שום דבר מהצרכים האמיתיים של מדינת ישראל.
ולמה אני מכוון? למשל, אדוני היושב-ראש, יש לנו הנושא של הרשויות המקומיות. אין שכר ברשויות המקומיות, לא משלמים משכורות, הרשויות המקומיות בקריסה, אבל אין שום טיפול אמיתי במשטר המוניציפלי. הרי אם שר האוצר היה באמת רואה קדימה והיה באמת אכפת לו והיה רוצה בהבראה של השלטון המקומי, הוא היה הולך על המהלך מחויב המציאות של איחוד רשויות מקומיות. לא יכול להיות שבמדינת ישראל - או בשום מדינה נורמלית - תהיה רשות מקומית של 1,800 אנשים. 1,800 אזרחים זה רשות מקומית נפרדת, אדוני היושב-ראש. איפה נשמע דבר כזה?
בקנדה, שם האנשים קצת טיפשים, לקחו שבע עיריות ואיחדו אותן ל-mega city של כמעט 7 מיליוני תושבים, אבל זה מפני שהם טמבלים והם לא מבינים איך מנהלים עסק והם לא מבינים איך מנהלים מערכת מוניציפלית. אבל אצלנו יש גאונים. למה? כי מפחדים מעוזי כהן ומפחדים מכל מיני חברי מרכז כאלה ואחרים. לכן עושים את ההיפך ממה שצריך. מצד אחד מדברים גבוהה-גבוהה על קיצוץ במגזר הציבורי, אבל מצד אחר מנציחים את הבדיחה שנקראת רשויות מקומיות של 3,000 אנשים, 4,000 אנשים. והיריעה של מספר היישובים האלה היא ארוכה.
במדינת ישראל יש היום 255 רשויות מקומיות על אוכלוסייה שהיא קטנה ממספר תושבי העיר טורונטו. אבל שם, כמו שאמרתי, האנשים טיפשים - מה הם מבינים? מה הם יודעים מהחיים שלהם בניהול של עיר או בניהול של רשויות מקומיות? אנחנו גאונים. אנחנו מחלקים את זה ל-260 רשויות - 260 ראשי רשויות, הרבה יותר סגנים, כי צריך הרבה סגנים.
כשהיתה הצעה להוריד את מספר הסגנים לשניים - הרי למה ראש עיר זקוק לשישה או חמישה סגנים או פחות? אין שום סיבה שבעולם. מי שילך ויבדוק באמת מה עושים סגני ראשי רשויות ברשויות המקומיות, ימצא שברוב הרשויות המקומיות הסגנים לא עושים שום דבר. למה? כי ראש הרשות לא מוכן לתת להם לעשות. סגן השר בוים, אתה היית ראש עיר או ראש מועצה, אני לא זוכר - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
עיר.
חמי דורון (שינוי):
- - אתה נתת לסגנים שלך לעבוד חופשי? אני בטוח שלא. זה מאוד טבעי, אף ראש עיר לא רוצה לוותר באמת על הכוח שהוא מקבל, בייחוד שהוא מקבל את זה בבחירה אישית וישירה. לכן, כל הנושא של סגני רשויות זה אתנן כזה או אחר.
בנושא הזה אין שום בשורה. אני מניח שבשנה הקרובה נשמע את שוועתם של ראשי הרשויות המקומיות, אשר מצד אחד מחלקים כסף במינויים פוליטיים בצורה חסרת אחריות, ומצד אחר הממשלה לא עושה שום דבר לרה-ארגון אמיתי של המערכת הזאת, אף שזו המערכת שקשורה לחיי היום-יום של כל אחד ואחד מאתנו, כי הממשלה לא קובעת אם ינקו את הזבל ברחובות, זה לא מעניין אותה, הרשות המקומית קובעת את זה. הרשות המקומית קובעת איך ייראה בדיוק היום-יום שלנו, איך ייראו החיים הבסיסיים של כל אחד ואחד מאתנו. זה רחוק כנראה מלבם של אנשי האוצר, ועל כן אין שום טיפול בנושא הזה.
מעבר לכך, מי שבוחן את תקציב המדינה רואה את העלות העצומה שקיימת בתקציב כעלות שכר, ועלות השכר בתקציב מחולקת בעצם לשניים, כי זו עלות השכר השוטף לאותם אנשים שעובדים, אבל גם עלות הפנסיה התקציבית.
הממשלה הזאת עשתה מהלך נכון כאשר היא באה וטיפלה בקרנות הפנסיה, שנקרא להן הפרטיות למיניהן, או אותן קרנות פנסיה הסתדרותיות, ואמרה: יש גירעון אקטוארי, צריך להבריא את זה, והלכה וטיפלה. אדוני סגן השר, האם הממשלה ניהלה דיון אחד, דיון אחד, עשר דקות, על משמעות הפנסיה התקציבית, על הגירעון האקטוארי בפנסיה התקציבית?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
התשובה תהיה במועד אחר.
חמי דורון (שינוי):
לא, היא לא תהיה לעולם, אדוני היושב-ראש, מכיוון שאנחנו יודעים את זה. היא לא ניהלה. לא היה שום דיון בנושא הפנסיה התקציבית. זה הגירעון האקטוארי הכי גדול, והוא האיום הגדול ביותר על תקציב המדינה.
אמרו שהגדילו את התקציבים של המשרד לביטחון פנים. הלכתי ובדקתי. מסתבר שהגדילו אותם נומינלית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תנסה לסיים, אדוני.
חמי דורון (שינוי):
אדוני היושב-ראש, גם אני הייתי רחב-לב.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אתה מדבר כבר שמונה דקות, אדוני.
חמי דורון (שינוי):
ברשותך, תן לי עוד דקה וחצי. העובדה היא שהתקציב הזה, ואני מדבר על הנושא של הפנסיה התקציבית, חלק גדול מאוד מהתקציב של המשרד לביטחון פנים, מהגידול בתוספת הכספית, נבלע בכספי פנסיה - לא לפעולות, לא לפעילות משטרה, לא לפעילות בנושא תאונות הדרכים, לא לפעילות אמיתית של המשרד לביטחון פנים, אלא לטובת הפנסיה. וככה קורה גם בכל שאר המשרדים הממשלתיים. כלומר, הפנסיה התקציבית אוכלת כל חלקה טובה, והיא מאיימת איום אמיתי על תקציב המדינה. אנחנו נעמוד בפני שוקת שבורה בעוד מספר שנים לא גדול.
ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני אומר שוב, לצערי הרב, זהו תקציב שאיננו תקציב אמיתי שבא לפתור אי-אלו בעיות שאנחנו עומדים בפניהן. בתקציב הזה היום, לצערי הרב, אחרי התנפלות מסיבית על יושב-ראש המפלגה שלנו, ואני חושב שההתנפלות הזאת במידה רבה לא היתה הוגנת, מכיוון שניצלו את הבמה הזאת - במקום לדון על התקציב, דנו במפלגת שינוי.
אני לא רוצה לדון, אדוני היושב-ראש, בהתנהגות בעיקר של מפלגת מרצ לאורך השנים מ-1992, כשהיא היתה בשלטון, או היתה שותפה בשלטון בזמנים כאלה או אחרים, בקניית הקולות - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ודאי לא תעשה את זה עכשיו.
חמי דורון (שינוי):
- - - שהם רצו לעשות. איך אמרו פעם? בשביל השלום אנחנו מוכנים ללכת עם שטריימל, וכל מיני דברים מהסוג הזה שאני לא רוצה להיכנס אליהם.
העובדה שמפלגת יחד היום יכולה להרשות לעצמה להצביע נגד התקציב, בבחינת משחק תעתועים, ולתעתע בציבור, היא אך ורק משום ששינוי - ואני אומר את זה לצערי הרב - תתמוך בתקציב הזה, שהוא תקציב רע, אך ורק בשביל אותה התנתקות, כשלצערי הרב אנשים אינם מבינים שההתנתקות בוא תבוא, והיתה באה גם אם הממשלה הזאת היתה נופלת. אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת חמי דורון. יעלה ויבוא חבר הכנסת בני אלון, שהמתין זמן רב לתורו, גם בטוב לבו.
חברי הכנסת, כל חבר כנסת שנקרא שמו ולא היה באולם איבד את זכותו להשתתף בדיון. אני אקרא עכשיו את הרשימה לאלה שרוצים אולי לבוא ולשמור את זכותם או למלא אותה ולדבר במליאה. אחרי חבר הכנסת בני אלון יהיו חברי הכנסת לאה נס, יעקב מרגי - - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
חבר הכנסת מרגי כבר דיבר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
היה שיבוש מסוים. אחרי חבר הכנסת בני אלון ידבר חבר הכנסת איוב קרא. בבקשה, חבר הכנסת אלון; אתה יכול להתחיל, אדוני. לאחר מכן אנחנו נקרא את הרשימה.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתקציב הזה באמת, שלא כמו בכל דיוני תקציב, פחות מדובר בתקציב - תמיד מערבים עוד נושאים, אבל הפעם פחות מדובר בתקציב - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תרשה לי, רק שנייה, להכריז על הרשימה הנכונה, כדי שאלה שאכן רוצים לבוא ולממש את זכותם לדבר יגיעו. אחרי חבר הכנסת איוב קרא ידברו, אם יהיו כאן, חברי הכנסת חיים רמון, אורי אריאל, מיכאל רצון, יובל שטייניץ, שלום שמחון, מאיר שטרית, אברהם פורז, סילבן שלום - הכול לפי הרשימה. בבקשה, חבר הכנסת אלון.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
- - - פחות מדובר בתקציב ויותר מדברים בהתנתקות - אותה מכבסת מלים - בעקירת היהודים. אבל השנה אני גם חושב שזה די מוצדק, כי גם חלוקת ההצבעה בעניין התקציב היא פונקציה של השקפת העולם של השמאל, שתומך בעקירת היהודים, ושל ראש הממשלה ו-13, אני לא יודע עוד כמה אנשים שאתו, שמשרתים את השמאל ומבצעים את המדיניות שלו.
זה פחות או יותר מתבטא גם בהחלטות הפוליטיות של מי יתמוך ומי שלא יתמוך בתקציב, ולכן יש גם צידוק לשוחח בעניינים האמיתיים שעומדים מאחורי ההצבעה על התקציב.
אני מצר על כך, לא נמצא פה חבר הכנסת חמי דורון, אבל בכנותו הוא חייב להודות, שהיחיד שהוא יכול להתלונן עליו בשינוי זה ראש מפלגתו. כי ראש מפלגתו – לדעתי, בחוסר תבונה פוליטית מובהק - נתן למרצ אפשרות להצביע נגד התקציב הזה, כמו שעכשיו הם ישחקו את מגיני החברה. חוץ מהאווילות הפוליטית של להגיד שיש לו מחיר, והמחיר של טומי לפיד זה 700 מיליון, הטעות היותר גדולה מבחינה פוליטית, שהוא נתן למרצ שוב את אותה כסות כאילו הם לוחמים חברתיים, בזמן שהם היו מוכנים לוותר על כל הדרישות החברתיות שלהם - והם אמרו את זה - לוותר על הדרישות הצודקות ביותר, לנכים ולעניים, על דרישות הצדק והשוויון, הכול כדי לעקור יהודים.
בא בתבונתו הפוליטית - בחוסר תבונתו הפוליטית - טומי לפיד ושמט את האפשרות להוכיח לכל העולם כמה ההצבעה על התקציב מנותקת מהשקפות העולם וכמה הדיבורים גבוהה-גבוהה לעזור לאלו ולאחרים הם חסרי כיסוי, כשהכול מתנקז למלה אחת - הצליח ראש הממשלה שרון לטרוף את כל הקלפים ולשגע מערכת שלמה סביב התוכנית החד-צדדית שלו, שכולם או בעדה או נגדה, וזה מה שיקבע את העתיד הכלכלי של השנה הבאה, והוא לא טוב. הוא לא טוב, לדעתי, כי יש הרבה חורים וחוסר ראייה אחראית בתקציב הקרוב.
אני אגע בכמה נקודות דווקא בתקציב, והן נקודות סעיפי ההכנסה. זה כל פעם המשחק הרגיל של האוצר לשסות אותנו בסעיפי ההוצאה, שנריב האחד עם השני, האם עדיף לקחת מהעניים ולתת לאוניברסיטאות, לתת לישיבות, לתת כל אחד לפי השקפת עולמו, וכולנו משתלחים האחד בשני, כשאנחנו לא מספיק מקדישים מאמץ מלוכד ומגובש, עם הכנה מתאימה, לדיון אמת בסעיפי ההכנסה.
למשל, האוצר העביר בקלות יתירה סעיף שנקרא שיפוי מעסיקים על ההפרשות שלקחו מהם בביטוח לאומי. כלומר, האוצר הרגיש צורך, מכיוון שהיתה מטלה מסוימת על המעסיקים, מסוימת, חסרת כל פרופורציה לעומת מה שהאוצר פה מנסה לעשות, בפיטורים שהיו חלק מהתכנון הכללי של האוצר בעבר, אז הוא אמר: עכשיו אני אוריד מכם כביכול באופן פרוגרסיבי את חובת הביטוח הלאומי, השנה ב-400 מיליון שקל, וזה יגיע ל-3 מיליארדי שקלים בעתיד, לשנה.
3 מיליארדי שקלים, תחשבו מה אפשר לעשות בזה. זה מדהים. למי נותנים את זה? למעסיקים - לעורכי-דין במשרד עורכי-דין, למנהל או לבעלים של משרד עורכי-הדין; לבעלים של משרד רואי-חשבון. כן, יש גם בתי-חרושת, אבל אפשר היה לשפר את מעמדו של העובד פי-אלף לו אותו סכום היה מגיע לנזקק ישירות, בצורה ישירה. זו דרך שקופה – איך קרא לזה פרס? קפיטליזם חזירי – לקבוע דרך חוק התקציב איך אני מצ'פר את המעמד שפחות זקוק לזה. אנחנו לא כל כך מתעסקים בזה. למה? כי מצליחים ליצור שסע בינינו.
סעיפי הכנסה אפשריים אחרים, והם רבים – כל עניין הקרקעות. קרקעות מדינת ישראל ברובן שייכות למינהל מקרקעי ישראל. זה משאב אדיר. לו היתה חלוקה צודקת של קרקעות המדינה - יצוינו לשבח אנשי "הקשת המזרחית", שהובילו, ואני עוד לפניהם. כמה פעמים יצא לי לשוחח ולדבר בעניין, אבל אני מודה שהדברים לא התגבשו לכדי עשייה מספיקה.
חלוקת קרקעות מחודשת. אנחנו עוסקים פה בגבולות החיצוניים של המדינה, אבל גבולות פנימיים של המועצות המקומיות והמועצות האזוריות וחלוקה מחודשת של המשאב היקר הזה חשובים לא פחות. עדיין יש מועצות מקומיות שיש להן דונמים ספורים. עדיין הן כמו מעברה ששמו בקסטינה והיום קוראים למועצה המקומית הזאת קריית-מלאכי. היא מוקפת במועצה האזורית באר-טוביה, עם שטח גדול פי כמה עשרות, ואזורי התעשייה של המועצה המקומית משלמים ארנונה למועצה האזורית של המושבים במקרה הזה, של קיבוצים ברוב המקרים, כשהעובדים הם מן העיירה. כך בבית-שאן וכך המצב האבסורדי של המועצה האזורית תמר ביחס למועצות מקומיות אחרות.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
עיריות - דימונה, ערד.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
או לעיריות, לדימונה ולערד. כך זה בהרבה מקומות בארץ. עוול חברתי משווע, כאילו הנציחו את מעברת האוהלים, שצריכים לעבוד בקיבוצים באזור. לו כל הקרקעות היו תפוסות בחקלאות כמו שזה היה בהיסטוריה – הרי לשם זה תפסו ועשו משימה היסטורית גדולה, פשוט תפסו אדמות מדינה – אבל הרבה עובר היום ליזמי נדל"ן, כרישי נדל"ן, והכסף הולך לכיס הפרטי של אותם קיבוצים. לא אכפת לי, ואני גם חושב שמגיעים לקיבוצים פיצויים על עשרות שנות עבודה, על שמירת קרקע וכו', אבל לא ייתכן שאחרי כל כך הרבה שנים לא ייקבעו מחדש הגבולות הפנימיים של המדינה.
איך זה קשור לתקציב המדינה? זה סעיף ההכנסות הכי גדול. תנו לראש מועצה מקומית כך וכך דונמים חינם, שהוא יביא יזמים לבנות שכונות יוקרה. כך עשה מאיר שטרית ביבנה; כך אתה, זאב בוים, ואחרים ניסו לעשות בכל העיירות והערים. תנו להם ותאמרו: הרווחים שלכם, הקומבינה שלכם.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שלהם או של המועצה?
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
של המועצה, של הרשות המקומית החדשה. תנו להם ותראו איזה זרם של אנרגיה וכספים יזרום פה בלי גרוש על חשבון משלם המסים, בלי שכולנו נריב זה עם זה על חשבון מי זה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ואז אנחנו מוכרים את המדינה ליזמים.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא, אני לא חושב כך. אני חושב שאנחנו מדברים על כך שהדברים ייעשו בצורה נבונה. אנחנו מדברים על דבר הגיוני ולגיטימי. שמירת הקרקעות היתה הכרחית. אנחנו לא מדברים על סכסוך לאומי שיש בו יש נתינת קרקע זאת מלאום זה ללאום אחר. אנחנו מדברים על חלוקה צודקת בין אזרחי המדינה, על משאבים צודקים בתוך המדינה עצמה. בסעיף ההכנסות תמיד מופיע כמעט מיליארד או קצת יותר רווח של מינהל מקרקעי ישראל, שהוא מעביר למדינה. אלה הבלים. אפשר היה לדבר פה על עשרות מיליארדים. אפשר היה ליצור תוכניות רווחה לכל העיירות סביב הרעיון הזה.
אני יכול להתמקד בסעיף אחר, שאני גם מקפיד לחזור אליו. זהו סעיף שבמבט ראשון אני אגנוב כסף, כי אני מתנגד לו – סעיף הכנסה של מטבע זר מסיוע חוץ אמריקני. גם עכשיו, עם כל המצב המדיני שלנו, אנחנו רואים כמה מסוכן הוא המצב שבו אנחנו עדיין נזקקים לסיוע חוץ אמריקני. את הסיוע הצבאי אפשר היה לעשות לא דרך סיוע חוץ אלא דרך נאט"ו, או בדרך אחרת, מכובדת יותר. לא בכל פעם להביך אותנו בפני שני בתי-הנבחרים האמריקניים, וצריך לובי של אייפא"ק כדי לדאוג לנו לדבר שהוא חלקיק ממה שאמריקה השקיעה באירופה כשהיא בנתה את נאט"ו. אבל, סעיף הסיוע הכלכלי האזרחי, מזמן היינו צריכים להגיד שאנחנו מוותרים עליו. זה מיליארד או משהו כזה. אנחנו מקצצים כל שנה הרבה יותר, והתדמית שיש לנו כתלותיים בתקציב הזה ביחס לארצות-הברית מזיקה יותר מהסכום הזה, שלא לדבר על נזקים פוליטיים של תלות אמיתית.
לא שניהפך בזאת לאימפריה, לא שנוכל לזלזל באימפריה הגדולה של ארצות-הברית וביחסים טובים ובריאים אתה גם בהמשך, לווטו באו"ם ולעוד הרבה דברים אחרים, טובים וחיוביים, אבל יש הבדל בין יחסי אהבה וכבוד שמושתתים על התנ"ך שאנחנו חולקים בינינו, על ערכי כבוד, דמוקרטיה וחירות שאנחנו חולקים בינינו, וכשני אוהבים עצמאים – אחד קטן יותר כמותית ואחד גדול יותר – מפתחים מערכת יחסים בריאה, לבין יחסי תלות פסיכולוגיים, שמזיקים לנו, למדינת ישראל, כלכלית, תדמיתית ובכל שאר הרמות.
אני מצר על כך שהכנסת, גם בוועדותיה וגם בפורומים אחרים, לא מקדישה מספיק דיונים לסעיפי ההכנסות, מה הוא מקור התקציב. מקור התקציב הוא תשלום המסים של אזרחי מדינת ישראל, מענקים ועוד פירורים קטנים. אם נדע להגדיל את מקורות התקציב, אם נדע לדון בהם בראייה אמיתית, עמוקה ומשוחררת, נוכל לבנות כלכלה נכונה יותר, צודקת יותר ובריאה יותר, שתוביל אותנו למדינה עצמאית יותר.
נותרו לי עוד כמה דקות, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
לא, נותרו לך כמה שניות, אבל אני אוסיף לך עוד דקה או שתיים אם יש לך עניין חשוב.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אני אסיים, כי יכול להיות שבשנת תקציב כזאת, שכולה עוסקת בגבולות החיצוניים של המדינה, אני לא יכול שלא לומר משפט אחד בנושא הזה, שקשור לעניין הכלכלי.
היינו באוסלו, ואני זוכר את ההצפה הכלכלית שהיתה בסביבות שנת 2000, לפני הפרעות בספטמבר 2000. אני זוכר את זה היטב בתיירות, זו היתה שנת שיא – 2.6-2.7 מיליונים – וגם בתחומים אחרים. אז כולם אמרו: וואו. אבל כולם שוכחים, שכאשר אתה בונה דבר בלי יסודות, שמבוסס על שקר, באה מכה אחר כך. כל מי שמתרפק היום על ההישגים הכלכליים שהיו בשנים 1998, 1999, 2000 – בייגה ואחרים – עם האווירה שהם יצרו, שלא ישכח לציין את המשבר תחת אותה ממשלה מספטמבר 2000, שהוביל אותנו למכות כלכליות. אני לא מדבר על התיירות עם 10 מיליארדי דולר נזק ישיר, אבל כך גם בכל שאר התחומים. ברוך השם, התאוששנו בתיירות, אבל גם בתחומים אחרים.
שוב לבנות ללא יסודות אמת, ללא פרטנר אמיתי, תוך התעלמות מן האסלאם הגואה והקיצוני שיכה בנו ויפוצץ את כל האזור הזה שוב בשפיכות דמים, כפי שהיה, לצערנו, ולומר: אני עושה את זה משיקולים כלכליים - זו שוב ראייה קצרת טווח; קוצר ראייה, שבמקום להוביל אותנו למדינה מתוכננת, בנויה, עצמאית ונבונה כלכלית ומדינית, מוביל למדינת גלים-גלים, לפי הקריזות החד-צדדיות של מנהיגיה מן הימין המדומה ומן השמאל הרעשני. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אלון. חבר הכנסת איוב קרא, בבקשה.
איוב קרא (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול ייזכר בהיסטוריה של תנועת השלטון, הליכוד, היום שבו הפירו או מרדו 13 חברים מתוך 40 במשמעת סיעתית, במשמעת ובעמדה שקבעה הסיעה, שקבע מרכז הליכוד, שקבע משאל מתפקדי הליכוד. הדבר הזה לא יימחק אלא יישאר חרוט. אנחנו לא נדע איך נביא למצב שבו כל הבית יוכל להיות ביחד אחרי כל כך הרבה הפרות ברגל גסה של המשטר הדמוקרטי שניחן בו הליכוד במשך השנים. אתמול ברגל גסה פגענו בכל מה שמצפים מאתנו חברים רבים ותומכים, ובניגוד למה שנאמר, קרוב ל-50 חברי כנסת מסיעות השמאל קבעו את הדרך הזאת, כאשר קרוב ל-40 חברי הכנסת, שהם הבסיס שהלכנו עליו בבחירות האחרונות, קבעו עמדה אחרת.
אנחנו הובסנו אתמול, בלשון המעטה, בגלל חברינו. סיעת ש"ס עמדה בחוץ וחיכתה שאנחנו נצביע בתוכנו כמקשה אחת, כאשר 13 חברים החליטו אחרת, ולכן הם נכנסו והטו את התוצאה כמו שראינו. איך לא נובס כאשר יש מולנו ממשלה שמחלקת 700 מיליון שקלים למפלגה הזאת, 600 מיליון שקלים למפלגה ההיא ו-100 מיליון שקלים לרע"ם.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
איך הגעת ל-100 מיליון?
איוב קרא (הליכוד):
לפי הפרסומים, אדוני היושב-ראש. אני למד מהפרסומים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זה לא מספר מדויק.
איוב קרא (הליכוד):
אז תכחישו את זה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זו לא היתה החלוקה. סיעת רע"ם לא התנתה שרשימת רע"ם תקבע לאן ילכו הכספים. הכספים מועברים למגזר הערבי למטרות ברורות ורשומות, לא כפי שעשו מפלגות אחרות, למען מטרות ייחודיות שלהן. אנחנו נקיים מהכיוון הזה.
איוב קרא (הליכוד):
מה הועילו חכמים בכך שדהאמשה חובר לשרון בקואליציה מקיר לקיר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זה שוב לא מדויק.
איוב קרא (הליכוד):
תמכת בו אתמול ותמכתם בו לאורך כל הדרך.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו נגד משאל עם.
איוב קרא (הליכוד):
לא משנה. אני אומר, מה הועילו חכמים שיש אינטרס וקואליציה כזאת רחבה. אם זה היה קורה בתקופתה של מפלגת העבודה, זה היה הר געש. לא היו עוברים על כך לסדר-היום בליכוד ואצל אותם שרים שהיום בממשלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
היו דברים מעולם.
איוב קרא (הליכוד):
מעולם לא היה כדבר הזה. אפילו רבין זיכרונו לברכה לא הסכים שהדבר הזה יהיה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זה קרה בדיוק כך. בזמן רבין היה תיאום עם המפלגות הערביות והתקציב עבר בזכותן.
איוב קרא (הליכוד):
יכול להיות, אבל בוא נעסוק בתקציב, לא בנושאים מדיניים. אנחנו כיבדנו את הדמוקרטיה, אנחנו פעלנו בהתאם להצבעת הרוב. כאשר התנגדנו, אמרנו מראש שאנחנו מקבלים את הכרעת הרוב, להבדיל מאלה שלא הלכו אתמול - ובעצם הלכו נגד עמדת הרוב. אנחנו הלכנו ולא קיבלנו את החלטות הממשלה, כי רצון הרוב בתנועה היה נגד. יש הבדל עצום. אנחנו הלכנו נגד, כאשר הרוב בליכוד אמר לנו ללכת נגד, ולא להיפך. אף פעם לא היתה לנו עמדה נגד הממשלה כאשר הרוב במרכז היה בעדה. זו עובדה.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
לא נכון.
איוב קרא (הליכוד):
הלכנו נגד בנושאי ההתנתקות, כי משאל מתפקדי הליכוד קבע שצריך ללכת נגד. הלכנו למשאל עם, כיוון שנקבע במרכז הליכוד שצריך ללכת למשאל עם. מתוקף זה היו העמדות שלנו, ולא מתוקף החלטה של איש אחד או ציפייה לאיזו שררה.
אני כראש ממשלה הייתי מעדיף לראות את הליכוד מאחורי ולא את ברכה ודהאמשה מאחורי. אני מעדיף ליכוד מאוחד ומלוכד מאחורי, ולא ש-27 חברים מתוך 40 לא יהיו מאחורי. היה רוב והיה צריך להישמע לרצון הרוב בסיעה.
לפני כמה ימים היה אותו משחק. אותם אנשים שהביאו אותנו לסיעת הליכוד וקבעו שיש עמדת סיעה, הייתי מצפה מהם להביא את הנושא הזה לסיעה ולקבוע עמדה. כאשר קבעו עמדה, אנחנו קיבלנו את החלטת הרוב, אף שחרה לנו מאוד. קיבלנו את רצון החברים.
בכל מה שקשור לתקציב, אני שמח שהרבה נושאים חברתיים עולים על הפרק, ואנחנו נתמוך בהם - תרופות, ביטוח לאומי וכל דבר שקשור לנושאים חברתיים ולשכבות החלשות. בכל דבר שקשור להיתול בציבור, כמו שעשה טומי לפיד, בזה שאמר שהוא יפיל את נושא אגודת ישראל ואת כל מה שנקבע לטובתם - כאשר אני מסתכל איך הוא מרמה את הציבור. 655 מיליון שקלים מחוברים יחד עם מפלגת העבודה בתוך התקציב במשרד ראש הממשלה, אז איך הוא יצביע עבור מפלגת העבודה ולאגודה לא? הוא עוד פעם משקר במצח נחושה בכל מה שקשור לדבר הזה. אני מלא הערכה ומצדיע לחמי דורון ולמודי זנדברג, שעמדו על שלהם, בניגוד לחברים שלנו. אנשי שינוי עמדו על שלהם, ולא האנשים שלנו.
אנחנו נלחמנו ונמשיך להילחם למען המטרות, האידיאולוגיה, הדרך והעמדות שנמצאות בקונסנזוס בליכוד, בניגוד לחברים שלנו. אנחנו נמשיך לפעול למען שלום אמיתי וצודק, ולא בבריחה חד-צדדית. אנחנו לא רוצים לראות מחר "קטיושות".
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
המלחמה לא תימשך מהדוכן.
איוב קרא (הליכוד):
אני רוצה שיהיה מובן, שמעון פרס הדביק את הממשלה הזאת באובססיביות של השלום. אנחנו ראינו איזה מזרח תיכון חדש ואיך הביאו לפה את ברק שסידר להם כיסאות וג'ובים בזמנו, בכל מיני ססמאות. נשמח מאוד אם אנחנו נטעה והממשלה תהיה הצודקת ויהיה שקט באזור. אני רוצה שאותם שרים יתחייבו, כמו לגבי אוסלו, שיושבים פה במצח נחושה ולא אכפת להם משום דבר - אני הייתי רוצה לראות אותם אומרים לפחות: סליחה, טעינו. גם פה, אני רוצה לראות אותם בעוד שנה אומרים: סליחה, טעינו; כי אם יקרה שם משהו, האזור כולו יתלקח, ואנחנו לא רוצים את הדבר הזה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת איוב קרא. מן הסתם אתה חייב להביא בחשבון את האפשרויות שאתה ואלה שתומכים בעמדתך תגידו: סליחה, טעינו. זה גם אפשרי.
השר חיים רמון, בבקשה.
השר חיים רמון:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לצערי הרב, חלק גדול מהוויכוח שצריך להתנהל בכל מדינה מתוקנת בעניינים חברתיים וכלכליים נדחק לקרן זווית. יש לנו נושאים אחרים שיש להם השלכה לא רק על הביטחון ועל עצם החיים, ויש לנו ויכוח נוקב על הקשר בין ההתנתקות לבין הנושאים הכלכליים-החברתיים.
תראה, חבר הכנסת כהן, אני רוצה לומר לך משהו. אני בין אלה שחושבים שצריך להשיג שלום. אבל אם אי-אפשר להשיג שלום בעתיד הנראה לעין, במסגרת הסכם כולל, צריך להבין שמה שחונק אותנו, מה שמונע מאתנו להתפתח, מה שגורם לנו להשקיע את כל כוחנו, את כל ישותנו, את כל דמנו והדמים שלנו - זו השליטה בשטחים בדור האחרון.
לכן, הדבר המשמעותי ביותר שניתן להשיג זה לשים קץ לכיבוש, בלי לחכות לאף אחד; לקחת את גורלנו בידינו ולהחליט מה נכון למדינת ישראל. אם זה נכון לא להיות בעזה, אז לא צריך לחכות לפלסטינים ולא צריך לחכות לאף אחד. אם זה נטל, אם זה מושך אותנו לתהומות כלכליים וחברתיים, צריך להחליט שלא לעשות את זה. אם מישהו חושב אולי כמוך, שלהיות בעזה זו בשורה גדולה, זה דבר שהוא נכס אדיר, ולוותר עליו צריך בשביל דבר נשגב, אני מבין אותו. אבל מי שחושב כמוני, לא צריך לעשות את זה; צריך להחליט שגורלנו בידינו ולקחת את מה שצריך ולהחליט לעשות בדיוק את מה שאנחנו עושים היום.
אבל אני, בדיון על התקציב, רוצה לענות לכל אותם אנשים שאומרים: אה, הכיצד? אתם, שבאתם ונאמתם ודיברתם, בכלל זה אני, ואולי בראש ובראשונה אנשים כמוני, שחשפנו ודיברנו ומדברים על כך שהתקציב הזה יש בו מידה גדולה לא רק של אטימות לב אלא גם של חוסר היגיון - איך אתם הולכים על ההתנתקות? מלבד העניין המדיני, מלבד העניין הביטחוני, מלבד העניין של שמירת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, והדבר לא ייתכן בשליטה על 3 מיליוני פלסטינים, אני חושב לפחות, שאין צעד כלכלי-חברתי יותר משמעותי מהפסקת השליטה על עזה.
איך? לדעת כל הכלכלנים כמעט, היציאה מעזה, בהנחה שלא תהיה קטסטרופה נוראה, יש בה סיכוי להגדלת הצמיחה, יש האומרים ב-1% ויש האומרים ב-2%. כל 1% צמיחה זה כ-5 מיליארדי שקל. אם אנחנו נלך על-פי הפסימים, שמדברים על 1% צמיחה, השווה ל-5 מיליארדי שקל - 5 מיליארדי שקל זה תוספת הכנסות לאוצר המדינה בסדר גודל של 2 או 3 מיליארדים. זה אומר הרבה מאוד כסף לטפל בכל הנושאים הכלכליים-החברתיים.
כלומר, אם אני צריך לבחור היום את הצעד הכלכלי-החברתי הכי משמעותי כדי שתקציב המדינה הבא לא ייראה כמו תקציב המדינה הזה, אני צריך להצביע בעד ההתנתקות, גם במחיר קבלת התקציב עם כל ההיבטים השליליים.
עם זאת, יש ויכוח אמיתי עם שר האוצר, ואני רוצה להסביר על מה הוויכוח. אנחנו מנהלים אותו וניהלתי אותו באופוזיציה, אני מנהל אותו בממשלה עם המגבלות של אחריות מיניסטריאלית, והוא מאוד פשוט. בא שר האוצר ואומר: אנחנו רוצים לעשות פה מודל אמריקני. אני אומר לו: אנחנו צריכים לעשות פה מודל אירופי. למה? כי המודל האמריקני הוא כישלון בכל מה שקשור לעניינים כלכליים-חברתיים, בשעה שהמודל האירופי הוא הצלחה אדירה בכל מה שקשור לעניינים כלכליים וחברתיים. הוויכוח הוא לא אם השוק יהיה פתוח. בשבדיה יש כלכלת שוק פתוחה לחלוטין. הוויכוח הוא לא איך השוק מתנהל, האם הוא מתנהל כשוק פתוח על-פי הכללים הבין-לאומיים, אלא איך המדינה מתנהלת בכסף שהיא מקבלת מהציבור, מה אחריות המדינה.
במקומות כמו שבדיה וגרמניה ואנגליה וצרפת יש יותר אחריות של המדינה לאזרחיה בכל תחומי החיים. המדינה מממשת את האחריות הזאת, בשעה ששר האוצר חושב שצריך לברוח מהאחריות הזאת, ואולי פרט לענייני ביטחון, כל שאר העניינים - השוק הפרטי, היד הנעלמה תסדר. היד הנעלמה לא מסדרת. רוצים את ארצות-הברית? למשל, זו המדינה שמבזבזת הכי הרבה כסף על בריאות, ומצב הבריאות הציבורית שם על הפנים. 100 מיליון איש בארצות-הברית אין להם מערכת בריאות. לחלקם אין כלל ולחלקם יש סל מינימלי, מביש, של העולם השלישי. לעומת זאת, אירופה שונה לחלוטין, גם במערכות האלה.
וזה הוויכוח האמיתי. את הוויכוח הזה צריך לנהל, חובה לנהל, אף ששר האוצר מנסה להביא את הוויכוח הזה כאילו יש ויכוח בין כלכלה ריכוזית לבין כלכלה פתוחה, ולא היא. אין ויכוח על כלכלה פתוחה. יש ויכוח אחד: מה אחריות המדינה כלפי אזרחיה. שר האוצר מתפרק מהאחריות הזאת, מפקיר חלקים חלשים בציבור, ואנחנו סבורים שיש אחריות למדינה בכל תחומי החיים. אנחנו לא ממציאים את הגלגל. המודל האירופי הוא זה שאנחנו רוצים להגיע אליו. אנחנו לא רוצים את המודל האמריקני, האנטי-חברתי, שמפקיר מיליוני בני אדם לעוני, לניוון, למחלות. תודה רבה.
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה, אדוני השר. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אייחד את עיקר דברי לצופינו הערבים, אבל אפתח בעברית ואומר בהדגשה, שאין לנו ויכוח עם אף אחד שהתקציב הזה רע. הוא רע מאוד, מיטיב רק עם העשירים ומרושש את העניים. אנחנו בסיעת רע"ם מצאנו לנכון, אם אפשר בתוך הרע הכולל הזה להציל חלק, ואפילו חלק קטן, נעשה זאת; אם אפשר בתוך העלטה להדליק אפילו נר אחד, נעשה זאת. עשינו זאת ונעשה זאת בראש מורם בידיעה מי אנו ואת מי אנו מייצגים ומתוך עמדה של כבוד. יש, כנראה, אחרים שאינם יודעים כבוד מהו, ואני משאיר אותם לנפשם.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
בשם האל הרחמן והרחום. אחי המאזינים בכל מקום, הנושא הוא תקציב המדינה לשנה זו. כפי שכולם יודעים, תקציב זה היה צריך להיות מאושר לפני כניסתה של שנת 2005. התקציב אכן אושר בזמנו בקריאה ראשונה, אבל ההידרדרות במצב הפוליטי, חילוקי הדעות והקרע בימין, בייחוד במפלגת הליכוד, גרמו לממשלה ולקואליציה להביא את התקציב להצבעה רק בימים אלה. הממשלה והקואליציה חששו שהתקציב ייפול בקריאה השנייה והשלישית, ואז נגיע לסוף חודש מרס ללא תקציב, הממשלה מתפטרת והולכים לבחירות חדשות תוך 100 יום, לפי החוק.
למול התקציב הרע הזה, המצב הפוליטי החם, הבעיות הבוערות, חילוקי הדעות והקרע בימין ובממשלה; למול ההתפטרות של האיחוד הלאומי והמפד"ל והתפצלות הליכוד לשתיים, שלוש סיעות - למול כל אלה היתה לרשימה הערבית המאוחדת עמדה איתנה, ברורה, ונחרצת: לא הרמנו ולא נרים את ידינו לעולם נגד הנסיגה מעזה ומצפון הגדה.
כן, אנחנו תומכים בנסיגה זו ובהפרדה זו, ולא נורא אם היא חד-צדדית. האדמה הפלסטינית תשוחרר, וסוף סוף יזכה העם הפלסטיני לנשום לרווחה בעזה, לאחר כל מה שעשה והקריב ולאחר הדם היקר ששילם - השהידים, החללים, האלמנים, האלמנות והיתומים. עם זה ירגיש ששמש החירות אכן באה אליו בשל הקורבנות שהקריב, ושאין היא חסד שנעשה עמו, או תוצאה של הסכם או תיאום מוקדם. זוהי נסיגה ללא תנאי של הכיבוש. מה אנו יכולים לרצות יותר מזה? מי יכול להציע יותר מזה?
כן, יש כאלה שהציעו ומציעים יותר. הם אומרים שנסיגה זו מותנית בחלומות של שרון, ושבאמצעותה הוא מבקש להעמיק את הכיבוש באזורים פלסטיניים אחרים ולמנוע את הקמת המדינה הפלסטינית ואת זכות השיבה. הם אומרים גם דברים רבים אחרים, שדרך אגב, איני חולק עליהם. אינני תמים. אני לא חושב ששרון הפך להיות יונת שלום, או שלפתע פתאום הוא נהיה אוהבו ודורש טובתו של העם הפלסטיני, בכך שהוא בא לתת לעם זה את חירותו ואדמתו. לא. אולם אני מבדיל בין נסיגה בפועל, סכסוך מתלהט, קרע מתהווה בתוך הממשלה והסכנה האמיתית למלחמת אזרחים ושפיכות דמים בתוך ישראל, לבין חלומות עתידיים, שעל-ידם רוצה שרון - אני חושב שלא רק שרון, יכול להיות שאין פוליטיקאי אחד, לא שר, לא בכיר, ואפילו לא אדם מפשוטי העם, שלא יאהב ללכת לישון ולקום בבוקר ולגלות שאין מדינה פלסטינית, אין פליטים ואין שום בעיה. כולם חולמים על תוצאה זו, אבל ממתי החלומות הם שקובעים, ובייחוד חלומותיו של שרון?
שרון חלם והצהיר בחודש אוגוסט 2003, לפני שנה וחצי בקירוב, שנצרים היא תל-אביב. כעת הוא לא יכול להגן על נצרים כפי שהוא מגן על תל-אביב, והוא נסוג מכל רצועת-עזה ומצפון הגדה המערבית - שטח כפול. מה קרה לחלום הזה של שרון?
מדוע העם הפלסטיני לא יזכה בשטחים שמהם נסוג שרון? מדוע שלא ימשיך בעמידתו האיתנה, שלימדה את האנושות עמידה איתנה והקרבה מהי? עם זה עמד, באמצעים מעטים וצנועים, מול אלימות אין-סופית וחסרת גבולות. הוא עמד למול הכוח החזק במזרח התיכון. אם נביא בחשבון את הסיוע האמריקני ואת הטכנולוגיה המודרנית והמתקדמת, הרי שעם זה עמד מול מרות, שלטון וקידמה טכנולוגית. כל הכוחות האלה נאכפו על העם הפלסטיני, והוא קיבל אותם בעמידה איתנה, גם כן חסרת גבולות. האלימות חסרת הגבולות נפלה מול העמידה האיתנה חסרת הגבולות.
שרון בא עם תוכנית נסיגה. אפילו אם הוא חולם שיגשים דברים אחרים באמצעות תוכנית זו, וכי הוא, בוש, או שניהם נמצאים מאחוריה, ושביכולתם להוציא לפועל שאיפות וחלומות נתעבים נגד העם הפלסטיני - אפילו אם הוא חולם דברים אלה, איזה נזק זה מסב לנו? האם הם לא חלמו על כך בעבר? האם הם לא חלמו על כך כל ימי חייהם? האם לא חלמו על כך ממשלות ישראל ואמריקה עשרות שנים? האם גולדה מאיר לא אמרה פעם שאין עם פלסטיני? חלומות אלה התפוגגו והסתיימו מול העמידה הפלסטינית האיתנה.
מדוע לעקם את פני הדברים? מדוע להשמיץ אחרים? מי ששגה בדרך התמודדותו עם תוכנית ההפרדה, צריך לאזור אומץ ולומר: כן, טעיתי; לא אתנגד לתוכנית זו, לא אתנגד לנסיגה מאדמת מולדת פלסטינית, ובייחוד לא אתנגד לתקציב.
כן, כמו שעמדתנו ביחס להפרדה היתה אמיצה וחסרת תקדים, כך גם היתה לנו עמדה אמיצה נוספת ביחס לתקציב. אנו רואים שכל חמש שנים, או עשר שנים, שלוש פעמים בהיסטוריה של המדינה הזאת, היתה למפלגות הערבים הזדמנות להשיג הישג מסוים באמצעות התקציב. זה היה בשנת 1993, עם החזית הדמוקרטית הערבית, ואין צורך לחזור על כך. זה היה בשנת 1999, עם הרשימה הערבית המאוחדת, וגם אז השמיצו אותנו שכרתנו ברית. הצהובונים יצאו ואמרו: אנו לא יודעים מהי העסקה שנעשתה בין הרשימה הערבית המאוחדת לבין נתניהו. אני אמרתי להם, ואני אומר עכשיו: העסקה היתה שנימנע בהצבעה על התקציב. הוא יעבור בקריאה ראשונה, ובתמורה מס הרכוש יבוטל. כך אכן היה. בהסכם אתנו בוטל מס הרכוש, ומ-1 בינואר 2000 המס הזה אינו קיים.
כעת, כאשר הגיעה הזדמנות זו, אמרנו: מה חשוב יותר מביטול החובות שנותרו למס רכוש? אנחנו יודעים שחובות אלה עומדים על 2 מיליארדים ו-300 מיליון ש"ח בלבד, ואם יש אפשרות להקל מעט - לא אסתיר מאיש, התעקשנו וחתמנו על ההסכם רק ב-03:00. עשינו זאת כיוון שרצינו לבטל את החובות לגמרי, ובלי תנאים. לא הצלחנו בכך. אנחנו שני חברי כנסת, והאחים לא חברו אלינו, כדי שנישא וניתן כשמונה חברי כנסת, ונשיג הישגים שיהיו גדולים עשרות מונים מההישגים שהשגנו. לא אסתיר.
למרבה הצער, מחד גיסא הם לא חברו אלינו, לא התנגדו ולא נשאו ונתנו, ומאידך גיסא, יוצאות הלשונות הקטנות של אנשים שעוד לפני ינקותם חברי הכנסת של הרשימה הערבית המאוחדת כבר עשו היסטוריה נצחית בפעילות הפטריוטית בשטח, ועודם עושים היסטוריה זו. לשונות אלה יוצאות כדי להשמיץ את עמדתה של הרשימה הערבית המאוחדת. מדוע אתם משמיצים? מה רע ולא פטריוטי בכך שנשיג הישגים מממשלת שרון מתוך עמדה של כוח, בראש מורם ובכבוד?
ממשלת שרון לא נהגה בצדק עם אף אחד בעבר, וגם לא נהגה בצדק עמכם. אתם לא חוסכים ביקורת נוקבת מהממשלה, ואנחנו כמוכם מטיחים בה ביקורת. אנו אומרים שיש עושק, ושאנו צריכים לקבל את זכויותינו ללא הסכמים וללא תיאומים. אבל כשזה לא ניתן והממשלה באה ואומרת: אני רוצה להגדיל את התקציב למגזר הערבי - עניין שאנו מסכימים עמם לגביו - וזאת בתנאי שתימנעו מההצבעה, מה רע בזה?
כן, כזאת עשינו. העברנו פרוצדורה חדשה, "מבצע" מיוחד, "מס וחלילה ב'", "מבצע" נוסף כפי שמכנים אותו, תוכנית נוספת לתשלום מס רכוש ב-24 תשלומים עד חודש אוקטובר שנה זו, ובנוסף ייבנו 550 כיתות לימוד.
אנו יודעים שהממשלה החליטה לבנות 370 כיתות לימוד בעבר. הוספנו 180 כיתות, מה כל כך גרוע בזה? הוספנו גם 50 כיתות בהתחלה, אבל הם חזרו בהם, כאשר שינוי נכנסה לממשלה והם היו חייבים להקטין את הסכומים.
220 מיליון ש"ח לכבישים ולתשתיות בנגב האהוב, בבתי-ספר בנגב, ובכפרים שהוכרו עד עתה על הנייר, כדי שהכרה זו תהפוך להכרה בפועל. יהיו מפות מיתאר, רחובות, מים ואמצעי מחיה לאנשינו ואחינו בנגב. הם יחיו בגאווה ובכבוד במולדת טובה זו.
כמו כן אזורי תעשייה. מפאת קוצר הזמן אין מקום לפרט את כל ההישגים. הישגים אלה, כמנהגה של הרשימה הערבית המאוחדת, הם הישגים בשטח, מתוך קשר ישיר עם האנשים ובמטרה להסיר את האיום מעל הבתים שנועדו להריסה. גם עתה, הסכם זה ייושם בשטח.
אני אומר לכל חסרי ההבנה, לאלו ששכלם בגד בהם ולאלה המתכחשים לאמת ולמציאות, אני אומר להם: נהגו בהיגיון והפעילו את שיקול הדעת הנכון. ההשמצות הזולות וההסתה הגלויה אינן מביאות תועלת ורק פוגעות במי שעושה בהן שימוש.
הבה נפעל יחדיו להגשים את מטרותינו, שאין מחלוקת לגביהן, ונחיה בכבוד ובגאווה, כבעלי זכויות שוות באדמת מולדתנו. תודה. שלום עליכם ורחמי האל. תודה רבה, אדוני.)
היו"ר חמי דורון:
תודה רבה לחבר הכנסת דהאמשה. לפנים משורת הדין, חבר הכנסת דוד לוי, בבקשה. יש לך ארבע דקות.
דוד לוי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה שמאפיין את תקופתנו משתקף מביתנו פנימה. היו שנים שבהן הדיון על התקציב היה השתקפות של מצב החברה בישראל והשתתפו בו חברי כנסת רבים. הבית הזה בדרך כלל שקק חיים בדיון על התקציב. מכאן בקעו הקולות אשר היו ביטוי נאמן למה שקורה בחברה. ובימינו אלה הנה הבית ריק כמעט, בלי לפגוע בנוכחים, ומכאן הזלזול בבעיות האמיתיות של החברה שלנו, של העם שלנו.
יש גם תופעה מדהימה, שבטרם אתה מתחיל דיון על תקציב שהיה ושונה ועבר הרבה גלגולים ומחירים למפלגות, אלה אשר קיבלו גם את הסמכות לחלק מאות מיליונים שהוענקו להם על-פי תביעתם, כדי לתמוך במהלך מדיני מסוים, הם – ורק הם – מוסמכים לקבוע את חלוקת 700 מיליון השקלים. כאן אנחנו רואים שלכל דבר יש מחיר. אבדה הבושה של הנותן ושל המקבל. זה אופייני להתייחסות גם לסדרי מינהל תקין וגם לבעיות האמיתיות.
יתירה מזאת, אדוני היושב-ראש, יש רק להטות אוזן ולשמוע על תקציב זה המונח על שולחננו, מה מקפל הוא בתוכו, ולא אחר מאשר ראש הממשלה, שאמר עליו בעצם ימים אלה - הוא שכח שהוא אחראי לו – זה תקציב ללא חמלה. איך אפשר להשלים עם הודעה והודאה כזאת על התקציב ללא חמלה המוגש לנו בתמיכתו של ראש הממשלה?
מה אומר המשנה לראש הממשלה, ראש מפלגת העבודה? "זה תקציב חזירי", שמעתם? ביטוי שכזה. ובגלל אינטרסים מפלגתיים הוא יתמוך בתקציב החזירי הזה. אולי הוא יסתום את האף שלו, שלא יריח, ויהפוך אותו לכשר. זאת התופעה.
אדוני היושב-ראש, כאשר אני מתבונן במה שפוקד אותנו, יש לי התחושה שהמדיניות המובהקת בתחום החברתי היא, שחלק גדול מן הציבור נגזר עליו לחזור למעברה. לא להתקדם, לא לשפר את תנאיו, לא לחיות בכבוד, לא לגדל את ילדיו בכבוד, לא לכלכל את ביתו, אלא לחזור בחזרה למעברה.
כך לגבי מאות אלפי ילדים רעבים. אנחנו חיים בתוכם והם חיים בתוכנו. אנחנו לומדים את המספרים. אנחנו קוראים את הפרסומים על תופעות מקוממות. היו זמנים שבהם ראינו את התמונות האלה במדינות אחרות, ומדינת ישראל נחלצה לעזור לאותן המדינות. בילדים רעבים עסקינן, ובתוך מדינתנו פנימה, בתוכנו, מאות אלפי ילדים חיים בדלות, בעוני, רעבים, הולכים לישון ללא ארוחה.
זו הקידמה. אפשר להתווכח על התקציב הזה מבחינה כלכלית, אבל לא אתווכח. אפשר לומר שהוא סביר. אני יכול לומר, אדוני היושב-ראש, שמשפחה שראשה יחליט שממשכורתו לא יכלכל את משפחתו ולא ישלם עבור בריאותה ועבור מלבושה ועבור מזונה, יוכל להוכיח שהוא חסכן. כל המשכורת תישאר לו. הוא יכול להיות דוגמה לנו? זה בזעיר אנפין, זה המיקרו. מה הוא המקרו?
במדינה אשר חרתה על דגלה צדק, צדק חברתי נרמס ללא הכר. כך לגבי הזקנים, העזובים, הנטושים, אין להם מושיע. כך לגבי בתי-התמחוי. התרגלנו לראות את התורים הארוכים בלי שנרגיש צביטה בלב. ומדובר במאות אלפים. למי יפנו האנשים האלה? מי יושיע? מי יחזיר להם את כבודם? מי יבטיח את קיומם? פה ושם כמה תעשיינים שנותנים צדקה? כך התחלפו היוצרות? כך התחלפה האחריות מן הממשלה כלפי נתיניה אל מעסיק העושה פילנתרופיה? לא על זאת תפארתנו.
אדוני היושב-ראש, הולכת ומתקרבת עוד פעם רעידת אדמה בתחום המוניציפלי. מועצות מקומיות, בפרט בערים הקטנות, יהודים ולא יהודים, ממש נחנקו, ממש הטילו עליהן משימות בלתי אפשריות. פיטרו עובדים, הלכו לתוכניות הבראה, ומה התוצאה? הממשלה לא עמדה במחויבותה, והם עומדים היום שוב בפני תופעה מוזרה - ממשלה שלא מקיימת את חובתה כלפיהם מעקלת מהרשויות מכשירים. וכך התושבים עומדים ומשתאים ורואים את המשאיות מוציאות את המכשירים האלה, והממשלה לא מקיימת את חובתה. ושוב נעמוד בפני שביתה איומה, ונשאל את עצמנו עוד פעם, כאילו נפלנו מכוכב אחר, איך דבר כזה קורה, איך זה שעובד יעבוד חודשים ולא יקבל משכורת.
כולם רואים זאת. כולם מזדעקים. רק הממשלה אטומה לחובתה הבסיסית הזאת. עוד פעם תהיינה שביתות, עוד פעם יבעירו צמיגים, עוד פעם לא ישלמו משכורות, עוד פעם יסגרו ערים, עוד פעם תיערם האשפה, וככה כל שלושה חודשים, במקום להתמודד עם הבעיה הזאת, שהיא ביסודה בעיה ממלכתית ממדרגה ראשונה.
כך בשירותים החברתיים החיוניים. עובדים סוציאליים, רבותי, נקרעים, מתמוטטים, אל מול הבעיות הקשות, ואין בידם להושיע. אין בידם להושיע, והם בחזית. התרגלנו לזה שבאים ואומרים "אין". כך במוסדות שבהם ילדים בעייתיים. כך בכל תחום.
האם מישהו עוקב ורואה מה קורה היום עם ציבור גדול, אפילו בפריפריה, שאיננו יכול להבטיח לזוג הצעיר קורת-גג מינימלית? מחוסרי דיור, משבר עמוק בענף הבנייה מכה בכל המקומות החלשים, ואין מה לתת. וחוזרים אל ההורים וגרים בכוך ביחד. עד שחשבנו שיצאו ממעגל העוני, אנחנו מחזירים אותם בלית ברירה. הזוג הצעיר גר עם הוריו. שני זוגות, מה יצא ממצב כזה? איזו חברה שהיא שותפה ושיש לה תחושה שהיא יכולה לחיות? לחיות בחנק, לחזור למצב של מגורי חתול שהיו בשנות ה-50.
איזו פעולה היתה צריכה להיעשות, של מיליארדים לשיקום השכונות, כדי להוציא את האנשים האלה מעוניים ומעינוים, ואנחנו מחזירים אותם בחזרה למעברה, ואיש אינו מזדעזע ואיש אינו זועק ואיש אינו אומר: רגע אחד, אנחנו עוסקים בתעודה עם מצב סביר מבחינת המספרים, או של חברה פצועה, מרוסקת, סובלת מתלאות, שאין לה כתובת ואומרים לה - תתרגלי לכך?
כך גם לגבי החולים. אדוני היושב-ראש, אתה בוודאי ראית, כפי שכל אחד רואה ברחובותינו, בערינו, חולים שהממשלה גזרה עליהם למות. למות. זה יכול להיות קרוב שלי, זה יכול להיות בן שלי, זה יכול להיות אבא שלי, כמו שלך ושלו. והם מזדעזעים והם זועקים: ללא תרופה זו אנחנו מתים, ורופאים אומרים: גזר-דין מוות, וממשלה תחליט מי יחיה ומי ימות? שמעתם דבר כזה? לו שמענו על מדינה כלשהי כזאת, היינו אומרים: עולם שלישי, אטומים, לא מבינים. קדושת החיים - איפה כל זה נעלם? איפה כל זה נעלם, ואנחנו באדישות צריכים להשלים עם מניפולציות שכאלה, 700 מיליון פה ו-600 מיליון שם. רק לאלה שנגזר עליהם למות אין כסף.
אי-אפשר להשלים עם התופעה הזאת. כאשר דברים כאלה מתפתחים והאטימות היא התשובה, הסוף ידוע. אין החברה הזאת יכולה ומסוגלת להחזיק מעמד, ובאין לה תקווה ובאין לה כתובת, אין לה מה להפסיד. אבל גם מבחינה מוסרית ומצפונית ממשלה צריכה לשאול את עצמה, ובפרט כאשר מרכיבה הראשי הוא הליכוד, אשר אימץ בתקופתו של מנחם בגין, נוכח התלאות החברתיות שהיו, את המושג "להיטיב עם העם" - מה מיטיבים? ממוטטים את העם. שבר נורא, לא רק בשטח, אלא גם בתפיסתנו את המונח של האחריות המוטלת על ממשלה בניהול ענייני המדינה והחברה.
למי יפנו? חולים אלה פונים, וזעקתם נשמעת וקורעת לב. למי יפנו הילדים הרעבים שהולכים לישון על בטן ריקה? למי יפנו המובטלים אשר כבודם נרמס, אחרי שעברו את השער שמאחוריו אובדת כל תקווה? הם חדלו להיות חוליות בשרשרת של האחריות ההדדית. הם כבר נחשבים לפרזיטים, ובביתם לאנשים ללא כבוד, שנכנסים הביתה רק בלילה. אנשים אלה מתהלכים עם עיניים כבויות, כי אבדה להם התקווה.
אדוני היושב-ראש, אין פלא שכתוצאה מזה המתחים גוברים, הפשיעה גוברת, אנשים הפכו להיות מפוחדים. התקיפות, הסמים, ההידרדרות - זוהי חברה שהיתה לתפארת, והיום היא מתפוררת.
תקציב זה, יהיו המניפולציות אשר יהיו, לא ראוי לתמיכה ואני לא אתמוך בו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת דוד לוי. יעלה ויבוא חבר הכנסת יצחק כהן, בשם סיעת ש"ס. בבקשה, חבר הכנסת.
יצחק כהן (ש"ס):
תודה.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, שמענו את הדברים היוצאים מן הלב של חבר הכנסת דוד לוי. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לקרוא פה חוות דעת משפטית. אריה האן, כדאי שתשמע, בתור מזכיר הכנסת, חוות דעת משפטית של פרופסור למשפטים, בקיא מאוד, מחבר ספרים ומוערך מאוד בעולם המשפטים, שכותב כך: "הממשלה נולדה בחטא כפול"; "אם אדם פרטי היה קונה קולות בכסף, כמו שהממשלה עושה, הוא היה עומד לדין".
אדוני סגן שר הביטחון, אתה מקשיב למה שאני אומר? "אם אדם פרטי היה קונה קולות בכסף, כמו שהממשלה עושה" – אומר את זה פרופסור למשפטים, עוד מעט אגיד לך מי זה – "הוא היה עומד לדין" - זאת חוות דעתו של הפרופסור המלומד. "הממשלה - - - שמתייצבת היום לקבל את אמון הכנסת נולדה בחטא כפול"; "סכום של מאות מיליוני שקלים הועבר בהסכם שערורייתי" בין ראש הממשלה למפלגת שינוי, סכום שלא היה בתקציב המקורי, בתמורה להסכמתה לתמוך בתקציב. "תשלום כזה, כשהוא נעשה על-ידי אדם פרטי, נחשב לשוחד" - שוחד, אדוני סגן שר הביטחון - "ובשנים האחרונות אף הועמדו ראשי מועצות מקומיות לדין על הבטחת כסף ושווה כסף תמורת תמיכה בהם. מה ההבדל בין שני אלה? מה ההבדל בין שוחד פרטי כדי להשיג טובת הנאה לעצמו", או של ראש ממשלה כשמשלמים מקופת המדינה כספים למפלגות תמורת תמיכה? מה ההבדל, אדוני חבר הכנסת מיכאל רצון?
מיכאל רצון (הליכוד):
אין הבדל.
יצחק כהן (ש"ס):
אני קורא פה חוות דעת משפטית של פרופסור למשפטים, מרצה למשפטים מאוד מוערך. בסוף אני אגיד את שמו, אתה תופתע.
שואל הפרופסור בחוות דעתו: "מה ההבדל בין שוחד פרטי כדי להשיג טובת הנאה לעצמו, או של ראש רשות מקומית" - ראש ממשלה - "המשלם ממון תמורת תמיכה בו, לבין ראש ממשלה ומפלגה המשלמים מקופת המדינה כספים למפלגה תמורת תמיכה בהם? אם זו לא קניית שלטון על-ידי הון, במקרה זה הון גנוב השייך לכולנו, איני יודע מה פירוש המלים" - שוחד.
שימו לב, רבותי, כותב המאמר הוא פרופסור אמנון רובינשטיין משינוי. רק תחליפו, במקום שאמרתי שינוי, הוא מתכוון למפלגות חרדיות, מלה במלה. המאמר פורסם בביטאון המפלגה הסמי-פאשיסטית שינוי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מה אמרת?
יצחק כהן (ש"ס):
סמי-פאשיסטית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מה זה סמי-פאשיסטית?
יצחק כהן (ש"ס):
משהו דומה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אדוני חבר הכנסת יצחק כהן, הייתי מבקש להתעלות ולא להשתמש בביטויים.
יצחק כהן (ש"ס):
להתעלות על מי? אתה שמעת את המטורף הזה איך הוא מדבר?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אתה ראוי לדבר בשפה תקנית.
יצחק כהן (ש"ס):
אז אני לא אומר פאשיסטית, אבל סמי-פאשיסטית. סמי זה נכון הרי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני מבקש למחוק. תסכים אתי שראוי למחוק את המלים האלה מהפרוטוקול.
יצחק כהן (ש"ס):
אל תמחק את ה"סמי". אחר כך עוד יגידו שנשאר "פאשיסטים". סמי, סמי.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
תגיד שראוי.
יצחק כהן (ש"ס):
כך אומר פרופסור אמנון רובינשטיין, ממייסדי שינוי. זו חוות דעתו. אבל, מה שמפלגתו היום עושה זה שוחד. פרופסור אמנון רובינשטיין, תשמיע את קולך. רק כשמדובר במפלגות חרדיות זה שוחד, אדוני היושב-ראש?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שומעים אותך היטב, חבר הכנסת יצחק כהן. אבל, לא שמעת לקולי. את המלה "פאשיסטי" - - -
יצחק כהן (ש"ס):
לא אמרתי פאשיסטי, אמרתי: סמי, סמי-פאשיסט.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בסדר, גם כשזה סמי. סמי זה כמו.
יצחק כהן (ש"ס):
לא, זה כמו יעני סמי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תאמין לי שאני יודע בדיוק מהי המלה סמי באנגלית.
יצחק כהן (ש"ס):
תעשה לי טובה, על מי אתה מגן? על אחד שהסבתא של הכתב עודד בן-עמי הזכירה לו את הסבתא של ההיא מרפיח שהזכירה לו את הסבתא שלו? על מי אתה מגן?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני מגן על שפת הכנסת.
יצחק כהן (ש"ס):
אתה שמעת באיזו שפת ביבים הוא דיבר אל יושבת-ראש סיעת שינוי? תעשה לי טובה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני מגן על השפה של כולנו פה, חבר הכנסת כהן. ראוי לחברי כנסת לדבר בשפה יותר תקנית.
יצחק כהן (ש"ס):
נכון, אם אתה רוצה להגן על הכנסת, בוא תיזום הצעת חוק שמוציאה את הטיפוסים האלה אל מחוץ לחוק. אני רוצה להגיד מלים קצת יותר חריפות, אבל אני מכבד את הבית הזה. אני מתאפק.
בכל אופן, קראנו עכשיו את חוות דעתו של פרופסור אמנון רובינשטיין, פרופסור למשפטים, ואת מה שהוא אומר לגבי השאלה מהו שוחד ואיך זה שוחד. הוא אבי אבות התנועה הזאת שנקראת שינוי. זה המודל הישראלי, כנראה, שדיבר עליו קודם השר חיים רמון, שאמר שהוא לא רוצה את המודל האמריקני, והוא מעדיף את המודל האירופי. לנו יש מודל ישראלי שלא ראוי להתגאות בו ולא ראוי לחקות אותו.
אדוני היושב-ראש, אומרים שתקציב זה תוכנית כלכלית. האם מישהו פה שמבין משהו בכלכלה מוכן להסביר לי איפה התוכנית? אולי אתה, אדוני הפקיד ממשרד האוצר, תסביר לי מה הקשר בין התקציב שמונח פה לאיזו תוכנית כלכלית? האם יש לך איזה הסבר? יש לך הסבר, אז בוא בבקשה תסביר לכיסאות הריקים. מורי ורבותי, אין שום קשר בין התוכנית הכלכלית לבין מה שהולכים להצביע עליו היום כתמורה לשוחד שקיבלה מפלגת שינוי, אין שום הבדל.
מורי ורבותי, 700 מיליון שקל שלא נמצאים בתקציב, אחרי שוועדת הכספים יושבת חודשים וימים ומאות שעות של דיונים על תוכנית כלכלית - לא זה מה שהונח פה על השולחן. מה שמונח פה על השולחן הודפס אתמול אחרי כל תשלומי השלמונים, הסחטנות של שינוי. זה לא מופיע פה. רק תדעו שאתם לא מצביעים על שום תוכנית כלכלית, אתם גם לא מצביעים על שום קשר בין תוכנית שנדונה כבר מיולי בשנה שעברה, שימו לב.
אדוני היושב-ראש, התקציב הזה נדון כבר למעלה מתשעה חודשים. אחרי הפגרה כבר נתחיל לדון בתקציב 2006. אז אני שואל אותך, האם זו ממשלה שראויה לאמון? זו ממשלה שרואה שאין לה תקציב; למה לא נחכה עוד יומיים, נשלח אותם הביתה, יעשו בחירות על-פי החוק בתוך 90 יום, ואולי תהיה פה איזו ממשלה, שנוכל באמת באמת להציג תוכנית כלכלית שעליה נוכל להצביע.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
עצה טובה, חבר הכנסת כהן.
יצחק כהן (ש"ס):
מורי ורבותי, אני מציע למי שיש לו עוד טיפה מצפון, ומי שעוד רואה אל מול עיניו מיליון איש מתחת לקו העוני, 700,000 ילדים שהולכים לישון יום-יום, יום-יום, כשבטנם ריקם, עם מחלות, כשהם רחוקים מכל בית-ספר ומכל תוכנית לימודים - מי שזה אכפת לו, אדוני סגן שר הביטחון, לעומת 700 מיליון שמוסרים לתנועה הזאת, שאמרתי שהיא סמי משהו, מי שרואה את זה כדאי שיצביע נגד וישלח את הממשלה הרעה, המושחתת הזאת, לכל הרוחות. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק כהן. יעלה ויבוא חבר הכנסת מיכאל רצון מהליכוד.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
עד שהוא יגיע, הכרזה למזכיר הכנסת. אדוני, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 55), התשס"ה-2005. תודה רבה.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005;
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת רצון - בבקשה, אדוני.
מיכאל רצון (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, המליאה מלאה בנושא כל כך חשוב וזה מעניין לדבר כך. אבל, כנראה זה מה שנגזר עלינו.
עומדת לפנינו היום הצבעה מאוד חשובה בנושא התוכנית הכלכלית והתקציב, כאשר מדינת ישראל נמצאת היום במצב של שיבוש מערכות. ברקע התקציב נמצאת תוכנית ההינתקות. אני באופן אישי תומך בתקציב ובקו של התוכנית הכלכלית. אבל, התקציב הזה נבנה בחטא משום שכדי להעביר את תוכנית ההינתקות איבדה התוכנית הכלכלית את הקשר בינה ובין המהות שלה. מפלגות שלמות, גדולות, מכובדות לכאורה, קיבלו שלמונים כדי לתמוך בתקציב, אבל בעצם כדי להעביר את תוכנית ההינתקות. יהדות התורה - 290 מיליון שקל, מפלגת העבודה - 600 מיליון שקל, עם אחד - 450 מיליון שקל. והגדילה לעשות בצורה המכוערת ביותר, הייתי מגדיר את זה - בצורה העלובה והבוטה ביותר, תוך רמיסת כל הערכים שעליהם המפלגה הזאת קמה, כאשר היא נלחמת לכאורה נגד סחטנות, נלחמת נגד אותן תופעות שהיא עצמה בעטה בהן ברגל גסה, בשפה מכוערת, בשפה שמביישת את הבית הזה.
ופה חברי הכנסת מתחרים מי קיבל יותר שוחד, מי קיבל יותר שלמונים, את מי קנו במחיר יותר גבוה. במקום לטפל בנושאים בצורה ממלכתית כדי לשפר את הכלכלה וכדי לטפל בבעיות החברתיות, הפכנו להיות כנסת וממשלה שקונות את הסיעות ואת חברי הכנסת בכסף.
לצערי הרב, אתמול חווינו חוויה מכוערת גם של התנהגות ש"ס, שניסתה לתעתע בכולנו, כן תומכים, לא תומכים במשאל עם. בסוף התנהגה גם היא בצורה מבישה, ואין ספק שהעניין יחזור אליה.
אבל, הגדיל לעשות יושב-ראש שינוי טומי לפיד, שחבל שהוא איננו פה, משום שאתמול הוא דיבר אל חברת כנסת שאני בדרך כלל לא מסכים עם דעותיה, אבל אני מכבד אותה, אני חושב שהיא פרלמנטרית מצוינת, עושה עבודה מצוינת. לשום אשה, ולא משנה מי זאת, ולשום חבר כנסת, ולא משנה מי זה, לא הייתי מדבר בצורה ובסגנון הזה. ואני חושב שגם ההתנצלות אתמול היתה התנצלות מעליבה. מה זה ג'נטלמן אירופי, טומי לפיד? מה זה ג'נטלמן?
יולי תמיר (העבודה-מימד):
שילמד להיות ג'נטלמן - - -
מיכאל רצון (הליכוד):
אני כבר לא יכול להיות ג'נטלמן, כי אני לא אירופי. אנחנו לא אירופים, אנחנו לא יכולים להיות ג'נטלמנים. השפה הזאת היא שפה מבישה, והיא מעידה על מי שמדבר בה. אני לא רוצה לחזור על הביטויים שאמרת, אבל אני אומר לך, אדוני יושב-ראש שינוי, טול קורה מבין עיניך ונסה קצת להרים את הרמה של הבית הזה. זה טוב לכל אחד מאתנו באופן אישי, זה טוב לבית הזה; הוא בוודאי דוגמה לציבור שיושב, מקשיב, מאזין ורואה איך נבחריו מתנהגים.
לצערי הרב, אינני יכול לתמוך בתקציב הזה, לא משום שאני, כמו שאמרתי, לא תומך בתוכנית הכלכלית; משום שהתוכנית הזאת, כפי שהיא נולדה בתקציב הזה - הוא נולד בחטא, לכן, לצערי הרב, אני איאלץ להתנגד לו. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת רצון. חברת הכנסת יולי תמיר, בבקשה. אני רוצה לומר לחברי הכנסת, שברשימה עדיין יש חברי כנסת שלא הופיעו, ואם יופיעו בזמן הקרוב, יוכלו לקבל את זכותם לדבר. אני מתכוון לחברי הכנסת יובל שטייניץ, שלום שמחון, מאיר שטרית, אברהם פורז, סילבן שלום, יצחק כהן - יצחק כהן אכן דיבר - דניאל בנלולו ושמעון פרס. בבקשה, חברת הכנסת תמיר.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, שלושת חברי חברי הכנסת, כדי לדייק, דיוני התקציב ידועים בזה שהם שוחקים, והקהל במליאה מצומצם, אבל נדמה לי שראוי היה שלממשלה יהיה לפחות נציג אחד, תורן.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ישנו סגן שר הביטחון.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
סליחה, לא ראיתי את סגן השר. אם הוא מייצג את הממשלה, אני מקבלת את זה.
נדמה לי שהדיון הנוכחי על התקציב לוקה יותר מבכל שנה אחרת בחוסר ענייניות. אנשים שהם נגד התקציב מצביעים בעדו, אנשים שהם בעד התקציב מצביעים נגדו, והכול בשם ההתנתקות, ואני מתפללת שההתנתקות תצדיק את המעשים המגונים שנעשים בשמה לצורך העברת התקציב.
אבל, אני רוצה לומר כאן שתי אמירות מאוד ברורות לגבי הדרך שבה אני מתכוונת לנהוג בזמן ההצבעה. ראשית, לאור ההפרה הבוטה של ההסכם הקואליציוני על-ידי אנשי הליכוד, אני, ואני מקווה שגם רבים מחברי, נצביע הפעם בעד ההסתייגות שנועדה להגן על הביטוח הלאומי. אנחנו אולצנו, נסחטנו, אפשר לומר, להצביע בעד הסעיף הזה בחוק ההסדרים, במהלך לילה מאוד סוער שבו הבהיר לנו הליכוד שיש לנו הסכם קואליציוני. אז אני רוצה להגיד לחברי בליכוד, הסכמים הם דו-צדדיים. אתם לא מקיימים אותם, גם לנו אין שום מחויבות, בוודאי לא בנושא שהוא כל כך עקרוני וכל כך חשוב לנו כמו הביטוח הלאומי. ולכן, אנחנו לא ניתן יד להרס הביטוח הלאומי, לא ניתן יד לשחיקה מתמשכת של למעלה מ-9 מיליארדים של כספי הביטוח הלאומי במהלך חמש שנים. אנחנו נצביע בעד ההסתייגות. אני מקווה שההסתייגות תעבור ושיימנע הנזק העצום שהאוצר מתעתד לגרום לביטוח הלאומי.
אני רוצה להתייחס לדברים האחרים שנאמרו כאן. דיבר כאן חבר הכנסת רצון לפני, ואני רוצה להתייחס לדבריך, ואני אשמח אם נשתף פעולה בעניין הזה. מהלך התקציב הנוכחי, יותר מכל תקציב אחר, הפך פה לסחר-מכר בזוי. אין לי שום ספק, שאם נמשיך בדרך הזאת, כל תקציב, משנה לשנה המצב ילך ויחמיר. חבר כנסת אחד קיבל כסף, השני דורש יותר; קיבל השני יותר, השלישי דורש יותר. ואפילו אנשי שינוי, שכל כך אוהבים לרחוץ בניקיון כפיהם, נכנסו למשחק הזה והוכיחו שהם גרועים כמו כל האחרים.
ולכן תונח על שולחן הכנסת, בעצם מונחת היום, אבל היא תעלה להצבעה רק במושב הבא, הצעת חוק שלי, שאוסרת את זה והופכת את כל התהליך הזה לתהליך לא לגיטימי. אפשר לשאת ולתת עם סיעות רק על עקרונות ולא על כסף. מה שאסור לראשי עיר לעשות - והסעיף מועתק מאותן מגבלות שחלות על ראשי עיר - מה שאסור לראש עיר לעשות בזמן שהוא מקים קואליציה - ואם חס וחלילה היה עושה ראש עיר את מה שעשו שר האוצר וראש הממשלה הפעם, הוא היה יושב בכלא - הדברים האלה יהיו אסורים גם במהלך ההצבעה על התקציב.
יש הצטרפות לקואליציה, יציעו תקציב, יעבירו אותו בוועדת הכספים, הכול בסדר מבחינתי. לא כספים קואליציוניים, לא הזניה של התהליך, לא מצב שבו כולנו מעוותים את ההוצאה על-פי קפריזות. עכשיו בשינוי יש קפריזה, הם רוצים לתמוך, הם פתאום רוצים את הכסף. אז מה אכפת להם מאין ייקחו את זה. ייקחו את זה מחר מהתרופות או מהחלשים או מהביטוח הלאומי.
אברהם פורז (שינוי):
אתם לא - - -
יולי תמיר (העבודה-מימד):
אנחנו נכנסו לקואליציה שהתקציב שלה היה בניגוד לעקרונות שלנו, ובקווי היסוד של הקואליציה - דרך אגב, אני גם בזה לא תומכת, חבר הכנסת פורז; אם היית נוכח באולם בראשית דברי, היית רואה שגם זה דבר שאני לא רוצה לתמוך בו. אבל, ייאמר שאנחנו בכניסתנו לקואליציה קיבלנו את התקציב שאתם הכנתם וחתמתם. התקציב המנוול הזה, אתם הכנתם אותו. ואמרנו, אנחנו בתור חברי קואליציה רוצים לשנות את קווי היסוד בכמה נקודות. גם זה בעיני לא נדרש ולא ראוי.
מיכאל רצון (הליכוד):
אני מסכים אתך, ואני אשמח לשתף אתך פעולה, ואולי נביא גאולה לעולם.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
עשינו עסק. אני מאוד אשמח. אולי גם בשינוי יימצא איזה צדיק שבמקום לעסוק בצדקנות יעסוק בתיקון המצב.
מיכאל רצון (הליכוד):
קשה לחפש צדיק - - -
יולי תמיר (העבודה-מימד):
אולי קשה, אבל אני בן-אדם אופטימי, אני אמשיך לחפש. אולי נמצא שם בשינוי מישהו שרוצה להיות צדיק. אנחנו לא יכולים להרשות למצב הזה להימשך. אני מקווה שהצעת החוק הזאת תהיה על דעת הבית כולו, ואנחנו לא נגיע לעוד תהליך כמו זה שאנחנו ניצבים בפניו עכשיו. הוא מבזה אותנו, הוא מבייש אותנו, הוא לא צריך להיות. הבית הזה צריך להציג לציבור חזות רצינית, אמיתית ועקרונית, ולא סחר-מכר של הרגע האחרון. תודה רבה.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם פורז, בבקשה.
אברהם פורז (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להסביר משהו באופן כללי, איך הדברים מתנהלים לגבי חלוקת התקציב. לכל מפלגה יש השקפת עולם, והשקפת העולם מתבטאת למעשה בשני תחומים עיקריים. התחום הראשון הוא החקיקה, ובזה כרוך כמובן גם עניין של מדיניות, והתחום השני הוא התקציב. התקציב מבטא השקפת עולם לגבי סולם עדיפויות. מפלגה, למשל, כמו הליכוד, שבמשך שנים חשבה שההתיישבות מעבר ל"קו הירוק" היא חיונית, הזרימה מיליארדים של שקלים או של דולרים ליישובים או להתנחלויות מעבר ל"קו הירוק". מפלגת העבודה, כשהיא היתה בשלטון והקיבוצים היו עיקריים, פתרה כל פעם את המשבר של הקיבוצים על-ידי הזרמת כסף לקיבוצים. בימים הטובים, כשההסתדרות הכללית היתה הבעלים של קופת-חולים, ההסתדרות היתה מעבירה כסף לצרכים מפלגתיים, קופת-החולים היתה מעבירה כסף להסתדרות, והמדינה היתה מכסה את הגירעון של קופת-חולים.
עכשיו, רבותי, אנחנו בשינוי לא "פראיירים". לנו יש השקפת עולם, וכאשר אנחנו לוקחים מהקופה 700 מיליון, אנחנו יודעים שזה ירד ממקומות אחרים. מאיפה זה ירד? אם יהיה קיצוץ רוחבי, אז זה כמובן ירד למשל מתקציב הביטחון. סגן השר בוים, אני רוצה לומר לך, הואיל ואתה פה - אתה יודע, תמיד זה שיושב, מתנפלים עליו, זה חלק מהריטואל פה - יש בניו-יורק בניין גדול של משרד הביטחון, שלדעתי את כולו אפשר לסגור, זה המשלחת. אם צריך לבצע רכש בארצות-הברית, אין שום בעיה לשלוח אדם או שניים או שלושה. הם ייסעו לספק, יבלו יום-יומיים במלון, יסגרו עסקה ויחזרו לארץ. אלא שוועד העובדים של משרד הביטחון לא נותן את האפשרות לסגור את הדבר הזה. מחזיקים שם עשרות עובדים שחלקם זה כל מיני - זה צ'ופר.
ויש לנו עוד דברים שאנחנו יכולים לתת לכם - בזבוזים בתקציב הביטחון. אני לא חושב שמגיע לקצין צעיר ביחידה עורפית בגיל 30 מכונית עם נהג. לא חושב שמגיע. ואשר למקומות אחרים, אנחנו חושבים שמעבר ל"קו הירוק" ההשקעות אינן נכונות, וגם במקומות אחרים.
גם כאשר היינו בממשלה לא הצלחנו להביא לידי ביטוי את מלוא השקפת העולם שלנו, אם כי חלקה בא לידי ביטוי במדיניות של נתניהו. אנחנו מודים בזה שאנחנו סייענו לשר האוצר נתניהו במשך פחות משנתיים, קצת יותר משנה וחצי, לבסס מדיניות שאומרת לקצץ בהוצאות המדינה. אבל זה לא סיפק את כל מאוויינו. כי גם פה ראינו שמקצצים במקום שלא צריך, ולא נותנים מספיק במקום שלדעתנו צריך. ואני ניהלתי נגדו לא אחת מאבקים על הרשויות המקומיות, ולא כי חשבתי שהרשויות המקומיות לא צריכות להתייעל; חשבתי שהן כן צריכות להתייעל, אבל חשבתי שיש כאן קיצוץ דרסטי מדי.
אז לנו יש גם אמונות, והאמונות שלנו הן לא אלטרואיסטיות. אנחנו מאמינים בהשכלה הגבוהה. אנחנו מאמינים בסטודנטים. אנחנו חושבים שצריך לתקן את העיוותים שיש לגבי המשרתים בצבא מול אלה שאינם משרתים. אנחנו חושבים שאין מספיק לאיכות הסביבה, אנחנו חושבים שאין מספיק למדע, אנחנו חושבים אפילו שאין מספיק לסל תרופות. ולכן, לאחר שקיבלנו את ההחלטה העקרונית שאנחנו לא רוצים להפיל את שרון, וזאת ההחלטה העקרונית שקיבלנו, כי לא החלטנו לתמוך בשרון בגלל הכסף, אלא אחרי שהחלטנו שאנחנו תומכים בו אף שהוא לא היה הגון כלפינו, אמרנו: אנחנו לפחות ננצל את ההזדמנות הזאת כדי להביא משאבים למטרות שחשובות לנו. וזה נכון, יכול להיות שזה יבוא על חשבון מטרות אחרות.
אני ראיתי בהסכם עם יהדות התורה, למשל, שהתחייבו לתת להם 290 מיליון – זה הסכום שאנחנו קבענו היום להצביע נגדו – אבל שם נאמר שאם יהיה קיצוץ flat בכל משרדי הממשלה, זה יחול גם עליהם. אז אם אנחנו לקחנו להשכלה הגבוהה ולקחנו לחיילים ולקחנו למדע ולקחנו לאיכות סביבה, יכול להיות שה-290 שלהם יקטנו באיזה 20 מיליון. מה, זו לא מצווה? מצווה.
ולכן, אל יטיפו לנו מוסר - - -
מיכאל רצון (הליכוד):
הם לא יהודים?
אברהם פורז (שינוי):
אל יטיפו לנו מוסר צדקני, שאנחנו כמו כולם ואנחנו לוקחים וכל זה. יש לנו סולם עדיפויות, אנחנו רוצים להשפיע על התקציב באמצעות סולם העדיפויות שלנו, והדרך היחידה שבה אנחנו יכולים לעשות את זה היא הדרך שבה עשינו. זה די מעודד שמפלגת אופוזיציה, שבדרך כלל כל מה שנותר לה ביום כזה זה לבוא לפה, להגיש הסתייגויות ולדבר אל הקיר, כי בסוף כל ההסתייגויות נופלות, אנחנו יודעים, די מעודד שהיא יכולה גם להשפיע על המדיניות של התקציב. אם הדברים היו מגיעים לנושא סקטוריאלי או לדבר פסול - אבל גם כל מבקרינו מודים שזה הולך למטרות ראויות. וכל מבקרינו יודעים שחלק מהכסף הולך למטרות בלתי ראויות. אם אנחנו מצליחים לחתוך משהו מהמטרות הבלתי-ראויות ולהעביר יותר למטרות ראויות, אני חושב שזהו תפקידה של מפלגה פוליטית שרוצה ליישם את השקפת העולם שלה ואלו דברים נכונים.
ודבר אחרון שאני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש: אנחנו נתמוך היום בתקציב כדי למנוע את נפילת ממשלת שרון וכדי לאפשר את ההתנתקות. אנחנו חושבים שההתנתקות היא דבר חשוב. אני חושב שמשום שזה דבר חשוב אנחנו עוזרים לשרון, אף שבאופן אישי לא הגיע לו שנעזור לו, כי אנחנו חושבים שהיחס שלו כלפינו היה יחס לא ראוי. לא רק בתוצאה הסופית - כי יכול להיות שהתוצאה הסופית מתבקשת. כי אולי לא יכולנו לעמוד במצב הזה. הרי התוכנית היתה להביא גם את ש"ס לממשלה, וראינו את כל הדברים האלה, ולא היינו עומדים בזה. אבל אני אומר: אנחנו מצביעים לא בגלל שרון ולא למען שרון, אלא בגלל המדיניות שלו, המדיניות שלדעתנו היא מדיניות נכונה.
אנחנו גם אומרים לו עוד דבר אחד, וזה ברור בעליל: יכול להיות שמחר הליכוד פתאום יתאחד. פתאום אין מורדים, פתאום כולם מאושרים, פתאום כולם תומכים בממשלה. אם הנס הזה יקרה, אז באמת אנחנו מיותרים. אבל אם הנס הזה לא יקרה - - -
מיכאל רצון (הליכוד):
הוא יתאחד, חבר הכנסת פורז, הוא יתאחד.
אברהם פורז (שינוי):
יתאחד? בסדר. או.קיי. אז אני לא מבין על מה כל המאבק. אבל בסדר, או.קיי. אם תחליטו שבלעתם את ההתנתקות וכולכם משלימים עם המהלך - - -
מיכאל רצון (הליכוד):
מה זה קשור? מותר להתווכח.
אברהם פורז (שינוי):
אבל זה כבר יבוא למבחן - - -
מיכאל רצון (הליכוד):
הוויכוח אמיתי.
אברהם פורז (שינוי):
לא, אני אומר, המבחן יהיה, לדעתי, בעוד כמה שעות - אם קבוצת המורדים שאתה נמנה עמה תתמוך בתקציב. תגידו שאתם מרימים ידיים, הבנתם שהקו הזה אבוד, ואתם מחליטים מעתה ואילך לתמוך בראש הממשלה ובממשלה, מעתה ועד אני לא יודע מתי. עד הבחירות הבאות.
מיכאל רצון (הליכוד):
ואז תוותר על ה-700 מיליון? אני פשוט רוצה לשקול את זה. אתה תוותר על ה-700 מיליון?
אברהם פורז (שינוי):
את 700 המיליון קיבלנו ללא תלות בשאלה אם אתם תתנהגו כמו ילדים טובים או לא. זה כבר ביניכם לבין ראש הממשלה. אני לא יודע איך אתם שורדים יחד. תשמע, זה קצת כמו בני זוג שהיו צריכים להתגרש מזמן כי הם שונאים האחד את השני, אבל אין להם יכולת כלכלית, אין להם משאבים. תראה, אני לא צריך לומר את זה, אתה יודע את זה טוב מאוד, שאתם במשבר חמור מאוד, אידיאולוגי.
מיכאל רצון (הליכוד):
נכון.
אברהם פורז (שינוי):
אידיאולוגי. מאוד חמור. כי לא משנה מי צודק - אולי אתה צודק, אולי היושב-ראש כחלון צודק, אולי בוים צודק, שהוא לצדו של ראש הממשלה; אני לא יודע מי צודק. אבל כשאתם כל כך חלוקים בדברים כל כך בסיסיים, קשה מאוד ללכת ביחד. אז אם אתם תפסיקו את המרד ותיתנו לראש הממשלה מעתה ואילך גם תמיכה בנושאים המדיניים ובנושא התקציב, בכול, אנחנו מיותרים. איך אמר מנחם בגין? נשרת את העם באופוזיציה.
מיכאל רצון (הליכוד):
זאת אומרת, אתה לא מוותר על ה-700 מיליון?
אברהם פורז (שינוי):
אנחנו לא מוותרים על כלום. אם הייתי יכול לקחת מיליארד ו-700 מיליון, הייתי לוקח. לא שאני לוקח את זה למשהו. אני חושב שאנחנו משפיעים על חלוקת המשאבים.
היו"ר משה כחלון:
לפחות חבר הכנסת פורז הגון.
מיכאל רצון (הליכוד):
הוא באמת הגון.
אברהם פורז (שינוי):
ברגע שאנחנו לוקחים למטרות שלנו, שאנחנו חושבים שהן חשובות, אחרים מקבלים פחות, כי התקציב לא נפרץ. אגב, בעניין הזה נתניהו צודק, ואני מאוד מעריך את זה. אני חושב שהעמידה שלו על זה שהתקציב לא ייפרץ והכול במסגרת התקציב, היא החלטה נכונה. אבל ככל שאנחנו לוקחים יותר, האחרים מקבלים פחות. ואלה שמקבלים פחות, אלה מטרות שלנו הן לא חשובות. אז במובן זה אנחנו עושים צדק מסוים עם הציבור ששלח אותנו לכנסת. תודה רבה.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה. סגן השר זאב בוים, בבקשה, במסגרת התערבות מיניסטריאלית בדיון.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבר הכנסת פורז – פורז יוצא עכשיו.
אברהם פורז (שינוי):
אתה רוצה שאני אשמע אותך?
סגן שר הביטחון זאב בוים:
כן, כי אני בעצם החלטתי לעלות בעקבות הדברים שלך, והדברים שאני אשמיע פה מתייחסים, לפחות חלקם, אולי חלקם הגדול, לדברים שאתה השמעת פה.
אני שמעתי, השר לשעבר פורז, את הגישה שלך והביקורת, הייתי אומר, על תקציב הביטחון. קל לבקר את תקציב הביטחון. הוא כל כך גדול שגם בלי איזו בדיקה אפשר לצאת מנקודת הנחה שבמערכת כזאת גדולה יש שומנים ואפשר לקצץ בהם. אגב, הנחת היסוד הזאת, שביסודה היא נכונה, היא זאת שגרמה לכך שאכן חלו קיצוצים מאוד משמעותיים בתקציב הביטחון בשנים האחרונות, אולי יותר מכל תקציב אחר – ואני מדבר יחסית - של משרד ממשלתי אחר. אז בעניין הזה אני אפילו לא מתווכח אתך.
אבל, אתה יודע, זה כמו עם הסוס שמורידים לו את האוכל, בסוף הוא גם יכול למות. אני לא חושב שזה המצב שאליו הגיעה מערכת הביטחון, וגם במציאות התקציבית הקשה של מערכת הביטחון, אני עדיין לא מוכן לבוא ולומר: עד כאן, כלו כל הקצים. אבל אני גם לא חושב שזה נכון להמשיך בשיטה הזאת, שכל הבעיות התקציביות שקיימות, אפשר לפתור אותן דרך תקציב הביטחון. גם לזה יש גבול. ודווקא מהדוגמאות שאתה הבאת, אני רוצה – אתה יודע, לפעמים במקום לענות עניינית, אני רוצה להעביר את הכדור למגרש שהיה עד לאחרונה המגרש שלך, משרד הפנים.
תראה מה קרה לך, השר לשעבר פורז, כשר הפנים. אתה נכנסת לתפקידך אחרי הבחירות האחרונות ב-2003, ואז דובר על קיצוץ גדול במשרד הפנים, בתקציב הרשויות המקומיות, במענק האיזון. ואתה בעצם נתת את ידך, מתוך תפיסת העולם, מתוך ההכרה שלך שאין ספק שהדרך שבה הרשויות המקומיות מתנהלות היא דרך לא ראויה, לא נכונה, בזבזנית, ואפילו במקרים מסוימים מושחתת, ויש צורך באמת לקצץ קיצוץ חד בתקציב של הרשויות המקומיות, כדי לאלץ על-ידי כך את הרשויות המקומיות להתכנס למסגרות תקציביות שהן הגיוניות, לפי דעתך ריאליות, למנוע את כל הבזבוזים הגדולים שהיו ולגרום למערכת להתייעל.
כשלעצמה, זו גישה נכונה. לדעתי, הבעיה לא היתה בגישה ובתפיסה, אלא בדרך הביצוע. בבת אחת לקחת ולקצץ ממענק האיזון סדר גודל של 1.4 מיליארד שקל, לרשויות המקומיות זו היתה מכת מוות. במקום לעשות זאת בתהליך קצת יותר מחושב וקצת פחות מתלהב, והייתי אומר אפילו מתלהם, והיה נראה כאילו שינוי נכנסה והשר פורז - - -
אברהם פורז (שינוי):
סגן השר בוים, זו היתה הצעה של האוצר - - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
נכון, זו היתה הצעה של האוצר, אבל ההצעה של האוצר פגשה שר פנים חדש, מתלהב, עם תפיסת עולם שביסודה, דרך אגב, אני חושב שהיא נכונה, וזו היתה התוצאה.
מה הלקח מהתוצאה הזאת לך, השר פורז? אתה את הלקח הזה למדת, כי בתקציב השני, שזה התקציב הנוכחי, כבר לא נתת קיצוץ כזה. להיפך, פתאום נעמדת על הרגליים האחוריות. הבנת איזה נזק בלתי רגיל נגרם לרשויות המקומיות, למערכת הזאת. בפעם הזאת, אחרי שנוכחת לדעת מה הן התוצאות הרות-הגורל של שיתוף הפעולה המתלהב הזה עם שר האוצר, כבר נהגת אחרת.
מה אני רוצה לומר? אני רוצה לומר, שקודם כול צריך להכיר את הדברים. אינני בטוח שאתה מכיר את מה שקיים במערכת הביטחון, גם עם הניסיון שנצבר לך, והוא ניסיון חשוב, מישיבתך כשר בממשלה במשך כשנתיים. למשל, אני כבר שמעתי שאפשר, באמצעות התקשורת המתקדמת המפותחת, באמצעות אי-מיילים, פקסים וכו', בצורה כזו עקיפה, לעשות את העסקאות כפי שאתה הצעת פה, ובכמה טלפונים - - -
אברהם פורז (שינוי):
יש גם - - - לפחות שתיים-שלוש טיסות לניו-יורק - - -
סגן שר הביטחון זאב בוים:
חבר הכנסת פורז, אני לא אומר לך שאין מקום להתייעל במשלחות משרד הביטחון בכלל ובמשלחת הגדולה בניו-יורק בפרט. דרך אגב, היא מתייעלת. בבסיס העניין ובתפיסת העולם אין לנו ויכוח גדול. אבל תמיד בסוף – איך אמר בית-המשפט שלנו בעניין אחר לגמרי – זה עניין של מידתיות. פה מסתערים על תקציב הביטחון בצורה לא מידתית, כדי לפתור את כל בעיות המשרדים האחרים, בעיות התקציב והכלכלה של מדינת ישראל.
אני מציע לכולם וגם לחבר הכנסת פורז: לאט לכם. אני לא יודע איזו דוגמה נתת על הקצין. חבר הכנסת פורז, צריך לזכור עוד משהו: דוגמאות כאלה, שעולות כאן לעיני הצופים, עם ישראל, נקלטות. כל מי ששמע עכשיו את השר פורז, ברור לו לגמרי שהמשלחת בארצות-הברית: פעם אחת - אין לה בכלל זכות קיום, פעם שנייה - היא מנופחת ללא צורך ומבזבזת כספי ציבור. לך ותתחיל עכשיו: פעם אחת - צריך לבדוק את זה, פעם שנייה - אני חושב, וכבר אמרתי, שאתה לא מכיר את הנתונים, ופעם שלישית - אחרי שתצעק, אולי בכלל אין לך אחות? לגבי הקצין הזה, זו גם דוגמה. זה כוללני, וזו אמירה שנצרבת בתודעה הציבורית. נגד מי? נגד קצין – אתה אומר שהוא עורפי, ואנחנו לא יודעים מי זה, בן כמה הוא ואם יש לו רכב או לא. בסוף, עוד פעם, אני לא יודע אם יש לו נהג או אם יש לו אחות.
אברהם פורז (שינוי):
מספיק שהוא סגן-אלוף. לא צריך שום דבר אחר.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
אפילו את הדרגה הזאת לא אמרת. אני לא יודע, ואינני חושב שאתה יודע, אם לסגן-אלוף עורפי יש נהג - מה שאני לגמרי לא בטוח. אני כן חושב שלסגן-אלוף שהוא לא בעורף יש נהג, ואני חושב שצריך שיהיה נהג למי שנמצא בחזית. אבל כשזה נאמר מפה - וזו הדאגה שלי - אתה איש טוב ואזרח טוב, ואני בטוח שאינך רוצה לפגוע בצה"ל, אבל בלי משים הדברים האלה בסוף פוגעים. אני מציע לא למהר.
אתה לא מוכרח להישאר פה עכשיו, אם אתה רוצה לצאת. אני רוצה להעיר עוד הערה.
אברהם פורז (שינוי):
אני צריך להיפגש עם מישהו.
סגן שר הביטחון זאב בוים:
שמעתי פה, במרוצת הדיון בשעות האחרונות, אנשים מש"ס וממרצ. עלו לפה חברי הכנסת יוסי שריד ויצחק כהן. אדוני היושב-ראש, זו הברית הבלתי-קדושה, המוזרה הזאת, שרק הפוליטיקה הישראלית יכולה לייצר, ולאפשר שחבר הכנסת יוסי שריד ממרצ וחבר הכנסת יצחק כהן מש"ס עומדים פה ומשתלחים בשינוי. אני יושב מהצד וחושב לעצמי איזו ברית מוזרה זו, הברית הזאת בין מרצ לבין ש"ס. זה כאילו הזיכרון שלנו עד כדי כך קצר שהוא הספיק לשכוח את מערכת היחסים הכל-כך קשה ופרובלמטית שטלטלה את המדינה בשנת 2000, לא לפני הרבה יותר מדי שנים, בתקופת ממשלת ברק. היו אז פשוט סכינים. והנה, פה, כשיש אויב פוליטי או יריב פוליטי מר - אני לא אדבוקט של שינוי או של טומי לפיד, אבל אני מסתכל ומהרהר לעצמי, ואני מניח שזה מה שעושים גם האזרחים, איך אלה השניים חוברים יחדיו כאשר יש להם יריב שהם יכולים לקפוץ על טרף כפי שהגישה להם שינוי.
קודם כול, כשחבר הכנסת יצחק כהן מדבר על הסחטנות הנוראה של שינוי, אני שוב שואל את עצמי, עד כמה אפשר לזלזל בזיכרון הציבורי - דווקא לשמוע מש"ס על סחיטת כספי הציבור ועל שימושים כאלה בתהליך העברת התקציב. אני חושב שמה שש"ס כבר שכחו, מפלגות אחרות כאן עדיין לא למדו.
לכן, גם בלהט הוויכוח הפוליטי, ובלהט הוויכוח הפוליטי דווקא בעניין התקציב, אני חושב שאפשר בהחלט, וזה תפקידה של אופוזיציה לנגח את התקציב, להצביע על נקודות תורפה, והן קיימות, ויש חברי כנסת שעושים זאת, אבל גם פה אני מציע לשמור, פעם אחת - על מידה נכונה, ופעם שנייה - גם כאשר באמת היו נגיסות בתקציב הזה על רקע צרכים קואליציוניים, צריך לומר ולהזכיר לכולם, שמרבית האנשים בבית הזה, שמייצגים את מרבית המפלגות, כבר היו הם עצמם בסרט הזה, שהאילוצים הקואליציוניים ואילוצי הצורך בתמיכה ובהעברת התקציב יוצרים מצבים כאלה של נגיסות בתקציב. כמעט כולם כבר היו שותפים לדברים האלה בצורה זו או אחרת. אדוני היושב-ראש, תודה רבה.
היו"ר משה כחלון:
סגן שר הביטחון, תודה רבה.
אנחנו נצא להפסקה עד השעה 13:30 ולאחר מכן נמשיך בדיון.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:29 ונתחדשה בשעה 13:32.)
היו"ר משה כחלון:
אני ממשיך את ישיבת הכנסת, שיצאה להפסקה בת שעה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אנחנו ממשיכים בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005. בבקשה.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, בעצם, אני חושב שהדיון על התקציב הפעם הוא דיון עקר, הוא אפילו מיותר קצת. חברי הכנסת לא מגלים עניין, מלבד - אבל בסדר, אין ברירה, זה מה שנעשה. אז מכיוון שאנחנו לבד, אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר משה כחלון:
רק שנינו חייבים להיות פה - אתה, כי אתה מדבר, ואני. וסגנית המזכיר.
משה גפני (דגל התורה):
כן, היא תקשיב. אני אספר לך, אדוני היושב-ראש, ככה באופן אינטימי, מה קורה ביהדות התורה. תראה, אנחנו התלבטנו לפני חודשים ארוכים - בקיץ שעבר - ביהדות התורה, כשראש הממשלה ביקש מאתנו להצטרף לקואליציה, לאחר שהיתה ממשלה עם שינוי, ושינוי היתה בממשלה, והיה ויכוח אצלנו ביהדות התורה אם לנהל משא-ומתן על כניסה לקואליציה כששינוי היא חלק מהקואליציה.
היה אצלנו דיון - דיון לא קל. בכל אופן, מפלגה שאין לה שום מצע, לא היה דבר כזה מאז קום המדינה, שיש מפלגה שאף אחד לא יודע מה המצע שלה, זאת אומרת מה העמדה שלה בנושאים שונים שנמצאים על סדר-יומה של מדינת ישראל, שחשובים מאוד לאזרחי מדינת ישראל, מלבד דבר אחד - המאבק בחרדים. בסדר, לא רציני, אבל... אני הייתי בין אלה שאמרו: ננהל משא-ומתן. היות שאני מכיר את שינוי, אני יודע שיש עניין - היות שהם לא אומרים לציבור מה הם באמת, אז יש עניין שאנחנו ננהל משא-ומתן, ואנחנו נראה לציבור מי הם. היה לי חשוב לעשות את זה - וניהלנו משא-ומתן, חלק מאתנו.
אני הייתי בין אלה שניהלו את המשא-ומתן בקיץ, וכמובן אנחנו - יהדות התורה - ביקשנו את מה שאנחנו דורשים תמיד במשא-ומתן עם הליכוד, ואמרנו שאנחנו דורשים בין היתר סטטוס-קוו בנושאי דת. נורא פשוט, ובליכוד לא היה ויכוח - בסדר, אני חושב שאפילו ברוב המוחלט של חברי הכנסת מהליכוד ומצביעי הליכוד, הסטטוס-קוו בנושאי דת הוא מובן מאליו. ואני רציתי שהציבור ידע אם שינוי נשארת בקואליציה כשאנחנו מסכמים על סטטוס-קוו - - -
זבולון אורלב (מפד"ל):
שיהיה אחד שיקשיב.
משה גפני (דגל התורה):
אני פשוט מספר לו, חבר הכנסת אורלב - היות שלא היה אף אחד, אז אני מספר ליושב-ראש וגם לסגנית המזכיר על יהדות התורה.
זבולון אורלב (מפד"ל):
יש לך מאזין אחד.
משה גפני (דגל התורה):
זו שיחה כזאת. ואז חשבתי שיקרה אחד מהשניים: או שבאמת היא מפלגה עקרונית, שינוי - וברגע שיש קואליציה על סטטוס-קוו בנושאי דת, אז מייד יפרשו. תשמע, להפתעתי, הם הודיעו שהם מסכימים. אז לא הבנתי, מה יש להם כן? בנושא של חוץ וביטחון אף אחד לא יודע מה העמדה שלהם. אתה שואל את מודי זנדברג, הוא אומר לך דבר אחד, את חמי דורון, הוא אומר דבר אחר, טומי לפיד. גם בנושאי חברה וכלכלה אתה לא יודע - בעד מי הם, נגד מי הם. שמעת אותם פעם מדברים על השכבות החלשות איזו מלה, או עשו איזה משהו? לא. אבל לפחות בנושאי דת הם יגידו: אנחנו נגד. לא אמרו.
ואז, מה שקרה זה שהתקשורת עשתה מהם צחוק. באמת, ממש. אבל אנחנו נכנסנו לבעיה - אנחנו מדברים פה באופן אינטימי, אני לא רוצה שכולם ידעו את זה; אנחנו נכנסנו לבעיה - הם מסכימים לסטטוס-קוו בנושאי דת, זאת אומרת שאנחנו עכשיו נצטרך לשבת אתם בקואליציה.
טלב, אני מספר לו סיפור, אתה מפריע.
טלב אלסאנע (רע"ם):
כן, אני אקשיב.
משה גפני (דגל התורה):
תקשיב. אז החלטתי שאני מחריף את הדרישה ואני אומר: אנחנו דורשים לא רק סטטוס-קוו בנושאי דת, אלא שכל הסיעות המרכיבות את הקואליציה יחתמו. והם - מה אני אגיד לך - הם כמעט הסכימו, ואני כבר הייתי ממש במבוכה, אני עלול עוד לשבת אתם באותה קואליציה.
ואז נהייתה מהומה גדולה במועצת שינוי - יש גוף כזה שטומי לפיד מינה אותו, מועצת שינוי - ואז נהייתה מהומה גדולה והתקשר אלי יורם ראב"ד ואמר לי: גפני, אני מצטער, לא הולך אתם, כבר הגזמתם. זה לא הולך.
אני הייתי מרוצה, זאת אומרת הייתי מרוצה קודם כול שכל הציבור ידע מי זה שינוי. אפילו העיקרון היחיד של סטטוס-קוו בנושאי דת - גם זה אצלם לא דגל. הדגל הכי חשוב שהיה בשינוי זה שטומי לפיד יישאר שר המשפטים. לא היה אכפת לו אפילו - תיכף אני אגיע להיום, אז תראה שלא אכפת לו שאחרים לא יהיו שרים, העיקר שהוא יהיה שר המשפטים, כי כבר אין מה לתת לשינוי. אפשר לבקש מציפי לבני שתעבור למשרד אחר, אבל זהו.
ואז במשך כל אותם חודשים אני יכול להגיד שנפסק מה שהיה במשך שנה וחצי - הפגיעה בממשלה - מכיוון שהיו אתנו כל הזמן בדיונים, נפסקה הפגיעה הקשה שהיתה לפני זה בעולם התורה, בשכבות החלשות, והם נשארו בקואליציה.
ואז אנחנו ניהלנו משא-ומתן על התקציב, כשהם היו בפנים. והגענו להסכם על 290 מיליון שקל, כש-290 מיליון השקל האלה בעצם לא מביאים תוספת אלא מחזירים אותנו ל-2004, מפני שיש קיצוץ ב-2005, פחות או יותר זה מחזיר אותנו ל-2004.
והאמת היא ששינוי היתה נשארת, וניסו כל הזמן עם ראש הממשלה, כל מיני הצעות פשרה, שנקבל את ה-290, אבל שהם יישארו. ראש הממשלה החליט כנראה שנמאס לו מהם, והוא אמר: לא רוצה לשמוע שום דבר, שום הצעת פשרה. כלום. סיכמנו, חתמנו, 290 מיליון שקל יהיה בתקציב, אתם לא רוצים - תצאו. והם יצאו, לא היתה להם ברירה.
ומכאן הגיע טומי לפיד למדבר האופוזיציוני - וזה לא בשבילו, הוא לא מסוגל לעניין הזה - והתחיל משא-ומתן, ובמשא-ומתן הזה אני רוצה שנזכור מה היה אחד הדברים המרכזיים שלו, המרכזיים: הסחטנות החרדית. לוקחים כסף - בלי חשבון של מדיניות, של ממשלה, של משרד האוצר, של המדינה - לוקחים כסף, 290 מיליון - כשה-290 מיליון, אגב, שייכים לכלל הציבור, מכיוון שלמשל הכסף שמוחזר לישיבות, בחלקו, לא יחזור המצב של מה שהיה פעם, לפני שנתיים, שלוש שנים, אבל מה שהיה בשנה שעברה, הולך לכלל הישיבות - הולך לישיבות של המפד"ל, הם ישיבה מפלגתית אבל מזוהים עם הציונות הדתית, עם האיחוד הלאומי, עם ש"ס, עם כולם. זה יכול להיות גם כאלה שאינם מזוהים עם אף אחד, בכלל הציבור. לא שבאנו ואמרנו: אנחנו רוצים כסף למוסדות של יהדות התורה. לא אמרנו את זה. זה לסעיף הכללי, על-פי הקריטריונים וההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה.
בא טומי לפיד והוא אומר: אני לעולם לא אצביע בשביל התקציב הזה, שבגללו עפתי מהממשלה, ויהי מה, וגמרנו עם הסחטנות החרדית. אגב, תוך כדי הזמן הזה, מאז ניהלנו את המשא-ומתן בקיץ, שאז הם קיבלו את המכה הזאת שמבחינת הציבור התחילו לראות במי מדובר - אני לא רוצה לעשות השוואות, אבל זה כמו שקראנו במגילה: "אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו". מאז התחילה ההידרדרות שלהם מבחינת הציבור. הם היו מדורדרים קודם, אבל הציבור חשב שבכל אופן, מגיעה לכאן מפלגה חדשה, נקייה. אתה יודע, גם אני כבר התחלתי להשתכנע, אולי באמת הם כאלה? יכול לקרות.
מתברר שהיא הגרועה שבמפלגות - והיו מפלגות גרועות בכנסת, אבל לא היה דבר כזה. הם חברים לא טובים. תראה מה שהיה בפרשת פריצקי, בדרך. הרי תפרו לפריצקי את התיק הזה. הרי מישהו הקליט אותו, ועשה את זה מישהו מתוך שינוי. תראה עוד לפני שביררו את העניין איך עטו עליו. הרי בכל מפלגה אחד מדבר על השני, רבים, משלימים, הרי אנחנו נמצאים במערכת פוליטית, זה לא סוד. לצערנו, זו דרכו של עולם. תראה מה זה, באיזו מפלגה היה יכול לקרות דבר כזה? חבר יושב בתוך המפלגה שלך, פועל יחד אתך, חיכית לשנייה הזאת שתוכל לתקוע לו את הסכין בגב, ותקעו לו את הסכין בגב. מה, פריצקי יותר גרוע מטומי לפיד? הוא יותר טוב ממנו.
היו"ר משה כחלון:
אחד מחברי הכנסת של ש"ס אמר: טרוף טורף יוסף. יוסף פריצקי.
משה גפני (דגל התורה):
לא, אבל מה זה משדר לציבור? שאדם לאדם זאב פה? בסדר, אז הוא אמר, הוא לא אמר, מבררים את העניין בחדרים פנימיים. בכל מפלגה זה קורה. לא, על המקום, היה ריאיון בעיתון נגד הדיקטטורה של טומי לפיד, מייד, חיכו לשנייה הזאת ולפי דעתי תפרו לו את זה, מייד מסלקים אותו בבושת פנים. למה? הוא חבר כנסת יותר טוב מרוב חברי שינוי. לא שאני חסיד שלו, אני חלוק עליו ורחוק מדעותיו כרחוק מזרח ממערב.
אגב, אני רוצה להגיד לך, שהוא כל הזמן דיבר על המפלגות החרדיות. אני מייצג מפלגה שנמצאת בכנסת מאז קום המדינה. לא היה מאז קום המדינה, מאז שאנחנו כאן, הרי אני שייך לדור העכשווי, אבל היו דורות קודמים לי בכנסת, לא היה חבר כנסת אחד מיהדות התורה מאז קום המדינה - ועברו פה עשרות - שעמד לדין. בכל אופן, יכול לקרות. אנחנו מדברים על 56 שנות מדינה. אנחנו מפלגה חרדית. לא היה חבר כנסת אחד שעמד לדין, שנתפס באיזה דבר לא חוקי. לא היה דבר כזה. אז הוא מטיף לנו מוסר, לחרדים? הם מפלגה נקייה? תראה מה קרה להם בתוך פרק זמן קצר.
אגב, חלק גדול מהזמן אנשינו היו קרובים לעשייה הציבורית באופן כזה שבאמת אפשר היה למעוד. הרי עלול לקרות דבר כזה, כולנו בשר ודם. אף אחד מאתנו לא מעד, ברוך השם. היו אנשים, חברי כנסת מטעמנו, שהיו קרובים לקופה הציבורית, לעשייה הציבורית במדינה, ולא מעדנו. אז הוא מטיף לנו מוסר.
עכשיו מגיע טומי לפיד ומודיע שהוא מצביע בעד התקציב. 290 מיליון השקל בפנים. אגב, הם גם לא יודעים את עבודת הכנסת. הולכת להיות הסתייגות שלהם על 290 מיליון שקל, להוציא את זה, הם יודעים שזה לא יעבור, אין לזה שום משמעות, אבל אפילו ההסתייגות איננה רלוונטית. הם לא יודעים את התקנון של הכנסת. אין סעיף לגבי 290 מיליון שקל בתקציב שעליו אנחנו אמורים להצביע בעוד שעתיים. אין סעיף כזה. יש סעיף כללי של הסכמים קואליציוניים. בסעיף הכללי הזה נמצאים הרבה מאוד סעיפים. זה סעיף אחד, אבל בתוכו כלולים קשישים, נכים וכל הדברים שנמצאים, גם הישיבות. ברגע שאתה מגיש הסתייגות על 290 מיליון שקל, אתה יכול להוריד את הכסף מהקשישים. ההסתייגות לא תעבור. אני מסביר את זה ליושב-ראש הסיעה שלהם, אין דבר כזה. אין בתקנון הכנסת, אלא אם כן היית בא לוועדת הכספים, דורש ש-290 מיליון השקל יהיו בנפרד ומבקש להסתייג על ה-290 מיליון. אין דבר כזה. הם לא יודעים אפילו לעשות את זה. זאת אומרת, אפילו את הדבר האלמנטרי שחבר כנסת מתחיל יודע – גם את זה הם לא יודעים.
זבולון אורלב (מפד"ל):
מה אתה מצטער על זה?
משה גפני (דגל התורה):
לא, אתה לא היית. אני משוחח עכשיו עם היושב-ראש ומספר לו מה קורה ביהדות התורה. אפילו את עבודת הכנסת הם לא יודעים. אני מצטער שהם עדיין פה. על כל פנים, הוא הולך להצביע. עבור מה?
זבולון אורלב (מפד"ל):
ה-700 מיליון שלהם - - -
משה גפני (דגל התורה):
לא, לא נמצא. הם גם לא יקבלו את זה. הסכום של 700 מיליון לא נמצא. נדבר אחר כך.
היו"ר משה כחלון:
כחבר כנסת חדש אני אומר לך, שזה בידיים של חבר הכנסת ליצמן, ואני לא רואה אותו רץ לרשום שיק.
משה גפני (דגל התורה):
תאר לעצמך, חבר הכנסת אורלב, שאנחנו נבוא, אתם, הם, ש"ס, ונגיד: אנחנו רוצים 700 מיליון שקל ונחליט איך לחלק את זה. הרי אנחנו דנו על 290 מיליון השקל וישבנו עם אנשי האוצר ועברנו סעיף סעיף שלא נוגע דווקא אלינו. למשל: ביטוח תלמידים. ישבנו עם אנשי המקצוע ואמרנו: התלמידים לא מבוטחים - צריך 2 מיליוני שקלים. האוצר אמר: נכון. מה שהאוצר אמר לגביו: לא נכון, לא מגיע - לא היה. פה, 700 מיליון שקל, שר האוצר בכלל לא יודע, הוא יושב בבית, אנשי האוצר לא יודעים בכלל, מסכמים את זה בחווה אצל אריק שרון, 700 מיליון שקל.
אני קצת שמחתי. אני מזדהה עם הפגנת הסטודנטים, אני באמת חושב שצריך לתת כסף למוסדות להשכלה גבוהה. אני יודע שיעשו מהם צחוק, הרי יעבדו עליהם. אנשי האוצר מתוחכמים הרבה יותר מהם. זה צריך לעבור בוועדת הכספים, ואתם מתארים לעצמכם מה שיהיה שם, אם זה יהיה בכלל. אז אמרתי: בסדר. אבל ייתנו פה כמה מאות מיליוני שקלים למוסדות להשכלה גבוהה, מה שקוצץ בזמן כהונתם. כשאנחנו היינו בקואליציה, התקציב של המוסדות להשכלה גבוהה לא קוצץ ככה.
אני שומע את טומי לפיד, לא שמעתי אותו בקולו, אבל אמרו לי שזה מה שהוא אמר, וסביר להניח שזה מה שהוא אמר. בסדר, הוא דואג למוסדות להשכלה גבוהה, וזה בסדר גמור. יפה. הוא אומר: אם יבטלו את 290 מיליון השקל של יהדות התורה, הוא מוותר על 700 מיליון השקל שלו. עכשיו לא הבנתי כלום. צריך כסף למוסדות להשכלה גבוהה, או לא צריך? אם לא צריך, למה אתה גונב? הרי לא צריך, אסור לעשות את זה. אם צריך, ובאמת צריך לתת למוסדות להשכלה גבוהה - איך הם צעקו, אנשי שינוי, למרצ ולמפלגת העבודה? אתם לא דואגים למוסדות להשכלה גבוהה.
נניח שאנחנו נגיד שאנחנו מוותרים על 290 מיליון השקל והישיבות שנמצאות בקריסה יהיו בקריסה יותר גדולה, בסדר. אז מה יהיה על המוסדות להשכלה גבוהה? אז זה יהיה בסדר? אז המצב שלהם לא יהיה רע? ומה עם איכות הסביבה שהם מדברים עליה, זה לא דבר חשוב? ומה עם כל הנושאים שהם העלו, כמו תרבות, אמנות וקולנוע? מה עם כל זה?
היתה ישיבה של ועדת החינוך, אתה היית יושב-ראש ועדת החינוך, והיו שם אנשי הקולנוע. היה קיצוץ גדול בתקציב שלהם. אני כמובן תומך בהם, למה לא? בקולנוע דתי כמובן. נשאיר את העניין האידיאולוגי בצד ונדבר רק לגופו של עניין. אמרתי להם: תראו, הרי מלי פולישוק היא יושבת-ראש הוועדה והיא משינוי. אתם צריכים להתפלל שהישיבות יקבלו כסף, כי אם הישיבות יקבלו גם אתם תקבלו. אם הישיבות לא יקבלו כסף, אף אחד לא ידאג לכם.
זאת אומרת, לשינוי אין שום דרך שהיא באה ואומרת: מה שמעניין אותי זה המוסדות להשכלה גבוהה. בסדר, זאת אג'נדה. מה שמעניין אותנו זה התרבות, האמנות. לא מעניין אותנו הדברים שההוא מקבל או לא מקבל. אני רוצה שבמדינת ישראל תהיה השכלה גבוהה מפותחת, רצינית. הוא לא רוצה השכלה גבוהה, הוא לא רוצה תרבות, הוא לא רוצה אמנות, הוא לא רוצה איכות הסביבה. הוא לא רוצה. הוא רוצה להוציא לעצמו שתי עיניים, העיקר שלי תצא עין.
היו"ר משה כחלון:
חבר הכנסת גפני, נתתי לך זמן לסיפור האחרון על שינוי. בזה נסגור את פרק שינוי ונזמין את חבר הכנסת טלב אלסאנע.
משה גפני (דגל התורה):
אני מסיים בעניין הזה. אדוני היושב-ראש, עצוב לי היום. מפלגה שהביאה לאנרכיה חסרת תרבות שלטון באופן אמיתי. יש כללי משחק במשטר פרלמנטרי, במשטר דמוקרטי – זה לא קיים בדיקטטורה. יש כללי משחק, יש דיון. הכול מושתת על פשרות, חיה ותן לחיות. צריך לדאוג לציבור בישראל - צריך לדאוג לציבור הערבי, צריך לדאוג לציבור היהודי, צריך לדאוג לעולים, צריך לדאוג לדתיים ולכל הנושאים. יש מי שקרוב ללבו נושא מסוים, יש מי שקרוב ללבו נושא אחר. כך חי פרלמנט, כך חיה הכנסת וכך מבצעת ממשלה את תפקידה. באופן עקרוני זה המצב.
שינוי הכניסה אנרכיה למשטר הדמוקרטי. הם הגיעו לכאן בלי לדאוג לאף אחד. הסיפור של מעמד הביניים התגלה כשקר מוחלט. הסיפור של דאגה לאיזה נושא – בשום נושא שינוי בהיותה בממשלה לא השפיעה. נושא אחד – יבואו ויגידו באיזה סעיף. הדבר היחיד שאנחנו גרמנו להם לעזור היה כאשר ביקשנו שלא יהיה בציבור הדתי והחרדי קיצוץ גדול יותר מאשר בציבור הכללי. ואז היה צריך להחזיר לנו כסף. אז הסחטנים האלה משינוי נזכרו שגם הם רוצים משהו. אילולא אנחנו, שינוי לא היתה קיימת כלל, לא היתה קמה, לא היתה קיימת ולא עושה כלום.
אני חוזר ואומר, אני פונה אל אזרחי מדינת ישראל, להגיד להם שהם צריכים להתפלל שהפגיעות בציבור הדתי והחרדי יהיו מזעריות, שישיבו לנו כסף שמגיע לנו, אז גם יהיה לאחרים. מפני שאם לא, אף אחד לא ידאג לכל הדברים החשובים האלה - אילולא אנחנו.
אני מקווה שזאת הקדנציה האחרונה שלהם. הציבור בישראל הוא ציבור אינטליגנטי. חלק גדול מאזרחי המדינה תלה בהם הרבה תקוות. הצביעו בעדם, רצו באמת שינוי, לא רק על הרקע הדתי. חשבו שתהיה באמת מפלגה נקייה, תשרת דרך עם כיוון מסוים. החלום הזה התנפץ אלי סלע המציאות באופן הכי חמור. זה יום עצוב לרבים מאוד מאזרחי המדינה שבחרו בשינוי וראו איזה עגל נולד להם. אני מקווה שהתופעה הזאת זמנית וחולפת ולא תחזור על עצמה.
היו"ר משה כחלון:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה.
טלב אלסאנע (רע"ם):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לציין שהתקציב שמונח בפנינו הוא תקציב רע. הוא תקציב שהיתה בו הזדמנות, אבל היא פוספסה, ולכן הוא תקציב שמנציח את הפערים. לכן גם נשאלת השאלה מדוע סיעת רע"ם החליטה להימנע.
אנחנו לא הצבענו בעד התקציב, כי אנחנו רואים שהוא תקציב שמנציח את הפערים. אבל לא הצבענו נגדו משתי סיבות. ראשית, ההקשר המדיני-הפוליטי של התקציב. אין זה מקרה שמתקיימות ההפגנות הסוערות של הימין ושל המתנחלים, שרואים בתקציב הזדמנות לטרפד את המהלך המדיני ואת פינוי ההתנחלויות ברצועת-עזה ובצפון הגדה; ואנחנו לא רוצים לראות את עצמנו בצד אחד עם המורדים ועם הימין הקיצוני.
אבל זה לא הנימוק העיקרי להחלטתנו. הנימוק העיקרי הוא המשא-ומתן שהתקיים עם הממשלה.
חברים שלנו בסיעות הערביות מתחו ביקורת על סיעת רע"ם, ואני חושב שביקורת זה דבר מאוד לגיטימי והבדלי דעות זה דבר מבורך. אני סבור שזאת הסיבה שאנחנו לא במפלגה אחת, כי יש דעות שונות. אבל יש הבדל בין ביקורת לגיטימית לבין ביקורת שלילית, הרסנית, נקמנית, מיותרת, שאין לה שום תכלית פרט לביקורת עצמה.
אני יכול להבין את אלה שמצביעים נגד, ויש להם כל הסיבות להצביע נגד. אבל אני חושב שגם הימנעות היא צעד מאוד לגיטימי, שאפשר להתווכח אתו.
אדוני היושב-ראש, ברשותך אתייחס לעניין בשפה הערבית.
(נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית:
גבירותי ורבותי, הדיון נסב על אודות תקציב המדינה. אנו, ברשימה הערבית המאוחדת, ניהלנו משא-ומתן עם ממשלת ישראל. עשינו זאת משום שאנו משוכנעים שאנו מפלגה פוליטית, ולא תנועת מחאה. בהיותנו מפלגה פוליטית, מתפקידנו לתרגם את קולות ציבור בוחרינו למשקל פוליטי, ואותו לתרגם להשפעה פוליטית. השפעה זו יכולה, בסופו של דבר, לחולל שינוי, או יכולה שלא לחולל אותו, אך תפקידנו הוא, בראש ובראשונה, לנסות. אם היינו מסתפקים רק בגינוי ובתוכחה, הרי שיכולנו לעשות זאת במסגרת פעילותנו כתנועת מחאה חוץ-פרלמנטרית. היינו עורכים פעולות והפגנות מחאה ומסתפקים בכך. לדעתי, במקרה כזה היו מתעוררות שאלות, ובו בזמן היינו חורגים מתפקידנו.
קל מאוד להפנות ביקורת ואצבע מאשימה. יש רשימה ארוכה שהתחילה משנת 1948, ושלא תסתיים בגלל המדיניות המתמשכת של ממשלות ישראל השונות. אולם, אין די בכך שנוכיח ונגנה. עלינו לפעול. ראשית עלינו להשמיע את קולנו, ושנית, לנסות ולשנות. כיצד נשנה אם לא ננסה, וכיצד נוכל לשנות אם לא נישא וניתן? אנו מפרידים בין המשא-ומתן לבין התוצאה. יכול להיות שנישא וניתן, נגיע להצבעה על הצעת החוק ולא יהיו תוצאות שיביאו לשינוי המצב. כך היה בקריאה הראשונה כאשר נשאנו ונתנו, ולאחר מכן הצבענו נגד חוק התקציב.
המשא-ומתן יכול להביא לעמדה מסוימת, או לשינוי עמדה זו או אחרת. החברים במפלגות האחרות צידדו מלכתחילה בעמדה של סירוב, אפילו לניהול משא-ומתן. לדעתי זו טעות. עמדה זו משחקת לידי הימין בישראל, המנסה להעמיד בשוליים את חברי הכנסת הערבים. בנוסף, עמדה זו מערערת את הלגיטימיות של התושבים הערבים, ושל נבחריהם בכנסת, ומשחקת לידיהם של אלה המעדיפים לראות אותנו מחוץ למעגל ההשפעה על ההחלטה הפוליטית. אסור לנו להתנדב להיות מחוץ למגרש הפוליטי. אסור לנו לתת פרס לימין שרוצה לראות אותנו נעדרים מהזירה הפוליטית. עלינו למקם את עצמנו בכוח על המגרש הפוליטי.
לדעתי, ניהול המשא-ומתן תורם רבות לחיזוק הלגיטימיות הפוליטית של חברי הכנסת הערבים. ממשלה זו נבחרה על-ידי התושבים, ויש כללים למשחק הפוליטי. אנו יודעים שכל הרוצה לשחק כדורגל, צריך לעשות זאת בלי לגעת בכדור בידו, וכן שכל המשחק כדורסל אינו יכול לשחק כדורגל. מי שמשחק במגרש הפוליטי אינו יכול לאמץ את דפוס ההתנהגות של תנועות המחאה. במגרש הפוליטי יש לאמץ את כללי המשחק הפוליטי ולשחק לפי כללים אלה.
התקציב וההצבעה על התקציב לא חוללו שינוי כלשהו בעמדתנו הברורה, הפטריוטית והלאומית, בנוגע לנושאים הקשורים למולדת וללאום. היינו ועודנו נגד הכיבוש וההתנחלות, בעד הסוגיה הפלסטינית ובעד עמנו. אולם, אסור לנושאים הקשורים ללאום ולמולדת להאפיל על סוגיות הקשורות בציבור הרחב, להאפיל על הזכויות האזרחיות, להאפיל על תפקידנו ואחריותנו בהשתתפות בנטל הסוגיות המעסיקות את עמנו ובדאגותיו היומיומיות.
לדעתי, בנוסף להישגים שהושגו ברשימה הערבית המאוחדת, ואפרט אותם בהמשך, אנו יכולים גם לעזור בנושאים אלה. מה השיגו עמיתינו במפלגות האחרות? מה השיגו עמיתינו ברשימות האחרות? האם יכולנו להשיג יותר לו היתה לנו עמדה משותפת? האם יכולנו להוות משקל פרלמנטרי רב יותר לו היתה עמדתנו עמדה של שמונה חברי כנסת ולא של שני חברי כנסת בלבד?
אני רוצה להגיד, שברמת העיקרון לא היתה כל מניעה בקרב המפלגות הערביות להשתתף במשא-ומתן. אם היתה מניעה כזאת, אזי לא היתה מתקיימת ישיבת תיאום בין ראשי המפלגות הערביות. אם היתה ישיבת תיאום, הרי שיש מגמה, ולהיפך – אם היו דרישות, אנו יכולים לשאול את עצמנו ברמת הדיון, או ברמת התיאוריה: לו היתה ממשלת ישראל מסכימה לכל דרישות ועדת המעקב המייצגת את כל המפלגות הערביות ואת כל חברי הכנסת, האם נאמר שבכל מקרה נצביע נגד התקציב? אם התקציב יביא לשינוי במצב, ואם יש שינוי, אז מבחינה עקרונית, ברמת העיקרון אנחנו לא נגדו. השאלה הנשאלת היא, מה הם ההישגים, ופה באים חילוקי הדעות בין הרשימה הערבית המאוחדת לבין הרשימות האחרות.
יש כאלה, חי נפשי, הבאים ואומרים שהרשימה הערבית המאוחדת סטתה מהעמדה הפטריוטית. ראשית, אנו מודים לאנשים אלה על כך שהם מכירים בתמיכתנו בעמדה הפטריוטית, או לכל הפחות בתמיכתנו בה בעבר. אולם, האם אנחנו מנסים לחלק תעודות של פטריוטיות לאחרים? האם אנו נותנים תעודות כאלה בקשר לעמדה הלאומית והפטריוטית?
לדעתי, הציבור הערבי מאס בססמאות האלה, ויש לחדול מעשיית שימוש בהן. עלינו לחדול ממגמה זו בשיח הפוליטי, כשם שאנו צריכים לחדול מהניסיונות לגמד את הישגי הרשימה הערבית המאוחדת. כל מפלגה צריכה לנסות להציג את ההישגים שהשיגה, ולא רק לדבר, השכם והערב, על כך שהרשימה הערבית המאוחדת לא השיגה דבר. אם האנשים ישתכנעו בכך, אז מה תהיה התוצאה? טוב, בסדר, אז האנשים השתכנעו שהרשימה הערבית המאוחדת לא השיגה דבר. מה אתם השגתם במקומנו?)
היו"ר משה כחלון:
יש לך פה רוב לדוברי ערבית.
טלב אלסאנע (רע"ם):
יש רוב של צופים דוברי ערבית, וגם צריך ללמוד כאן. לדעתי היום חובה ללמד את השפה הערבית. בעידן החדש – מדינת ישראל נמצאת באוקיינוס ערבי, 250 מיליון דוברי ערבית. לדעתי, כשמדברים על שלום חשוב מאוד גם לדבר את השפה וללמוד את התרבות של העם הערבי. אבל זו גם הזדמנות שהשומעים היהודים ישמעו את הדברים גם בערבית, כי זו גם שפה מאוד יפה, לדעתי.
(נושא דברים בשפה הערבית: להלן תרגומם לעברית:
בעניין זה אני רוצה לשוב ולהדגיש, אינני מנסה לגרוע מזכותן של המפלגות האחרות להצביע נגד ולהפעיל שיקול דעת, ואני מייחס לו חשיבות רבה. יש חדית' נבואי האומר: "מי שהפעיל שיקול דעת שגוי – מגיע לו שכר, ומי שהפעיל שיקול דעת נכון – מגיע לו שכר כפול". שיקול הדעת הוא תמיד חיובי, אפילו אם הוא שגוי. אבל אם במקום לדון בנושא חילוקי הדעות משתמשים בביטויי לשון חריפים, ומנסים לקשור את הנושא ל"יום האדמה" הנצחי, הרי שבכך, לדעתי, יש מגמה שעל כולנו לגנותה בתוקף. צריכה להיות הסכמה בנוגע למכנה משותף בשיח הפוליטי, אפילו אם יש שוני, וצריך להיות שוני. איננו חייבים להחליט שאנו מצויים במסגרת מפלגתית ופוליטית אחת.
הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו הוא הישגיה של הרשימה הערבית המאוחדת במשא-ומתן שניהלה. המשא-ומתן התחיל לפני שבועיים, עוד לפני אישור התקציב, ובמהלכו הצגנו כמה נושאים. ראשית, ביטול החוק הגזעני האוסר איחוד משפחות ערביות. זהו חוק שאין לו מקום במדינה שמכבדת את עצמה, ואין זה משנה אם היא דמוקרטית או לא דמוקרטית. לא יעלה על הדעת שהמדינה תתערב, תקבע לתושביה עם מי יתחתנו, תקבע שאסור לתושבים הערבים במדינה להתחתן עם נשים פלסטיניות מהגדה ומהרצועה, ותקבע שאם מישהו שמר זאת בסוד, אזי הוא לא יזכה לאיחוד משפחות – זהו חוק גזעני שצריך לבטלו.
שנית, תופעת הכפרים הלא-מוכרים. לאחר 56 שנות קיומה של המדינה הגיע הזמן לשים קץ לתופעה הזאת. תופעה זו היא אות קלון על מצחה של הפוליטיקה הישראלית, ויש להכיר בכפרים האלה.
כמו כן, הצגנו נושאים נוספים: מדיניות הרס הבתים והצורך לבטל את האיחוד של הרשויות המקומיות הערביות, לאחר שהתברר שאיחוד זה כשל.
בפגישה ראשונה זו, הוסמכה המשלחת המתדיינת לדון רק בנושאים הקשורים לתקציב המדינה. בעניין זה העלינו דרישות הנוגעות למגזר הערבי בתחומי האבטלה והעוני, מוסדות ציבור, רשויות מקומיות, תופעת הכפרים הלא-מוכרים, וכן דרשנו לבטל באופן מוחלט את יתרת חובות מס רכוש.
המשא-ומתן נמשך עד 03:00 ביום שישי. לא חתמנו על ההסכם, שכן היו לנו קווים אדומים – ביטול חוק מס רכוש באופן סופי. אולם, כולנו יודעים שבליל שבת השתנו כללי המשחק הפוליטי עקב ההסדר בין מפלגת שינוי וראש הממשלה. הסדר זה הביא לידי כך שהממשלה השיגה רוב ללא קולותיה של הרשימה הערבית המאוחדת, ואנו מדברים על שני קולות ברשימה הערבית המאוחדת, ולא על 15 קולות של חברי כנסת, כמו שיש למפלגת שינוי. אנו מקווים שבעתיד נגיע למספר זה, אבל במציאות אנו שני חברי כנסת. יתירה מזו, לאחר שמפלגת שינוי הצטרפה, הממשלה השיגה את קולותיהם של 67 חברי כנסת ללא הרשימה הערבית המאוחדת, ובכך השתנה שיווי המשקל הפוליטי.
הגענו להסכם עם הממשלה ביום ראשון. בהסכם זה השגנו את ההישגים הבאים: ראשית, משרד ראש הממשלה ומשרדי האוצר והתעשייה והמסחר יכינו תוכנית ארבע-שנתית לפיתוח מערכות התשתית, החינוך ואזורי התעשייה בשבעת הכפרים שהוכרו לאחרונה באזור הנגב: קסר-א-סר, אבו-קרינאת, אום-מתנאן, אום-בטין, ביר-הדאג', דריג'את, ותראבין-אלסאנע. באזור אבו-קרינאת יוקמו בית-ספר יסודי, בית-ספר תיכוני, וארבעה גני-ילדים. יש לזכור שבכפרים הלא-מוכרים לא היה עד עתה אף בית-ספר תיכוני, וזה יהיה בית-הספר התיכוני הראשון. אנו יודעים שהעדר בתי-ספר תיכוניים הביא לתופעת הנשירה ולהישגים נמוכים במערכת החינוך. אנו מבינים את חשיבות החינוך למגזר הערבי. בקסר-א-סר יוקמו בית-ספר יסודי, גן-ילדים, מתנ"ס, וכביש ראשי. בכפר אום-בטין ימשיכו באישורה של מפת המיתאר, בשותפות מלאה עם נציגי הציבור, ובנוסף יוסיפו אגף לבית-הספר ולמרפאה, וכך יעשו גם באזור ביר-הדאג'. לכך יש להוסיף 16 בתי-ספר בכפרים הלא-מוכרים. בתי-ספר אלה יחוברו לרשת החשמל, לכבישים, ולמים.
יוקצו 20 מיליון ש"ח נוספים לתקציב הקיים, למטרת פיתוח אזורי התעשייה במגזר הערבי. יוקמו 550 חדרי לימוד במגזר הערבי. עד עתה היו 370 חדרי לימוד לפי התקציב, כלומר, השגנו 180 חדרי לימוד נוספים. יוקצו 20 מיליון ש"ח נוספים לפיתוח הכבישים במבואות הכפרים הערביים.
בנוגע למס רכוש יש התחייבות שיפטרו את החייבים מתשלום קנסות וריביות, ויסתפקו בסכום המקורי והבסיסי, שישולם ב-24 תשלומים החל מחודש אוקטובר.
זהו הסכם גלוי שהונח על שולחן הכנסת. הוא נחתם על-ידינו ועל-ידי ראש הממשלה ושר האוצר. אין סודות. הכול ברור וגלוי. היתה אולי אפשרות להשיג יותר, אבל זה מה שהצלחנו לאור הנתונים הפוליטיים ומאזני הכוח הפרלמנטריים.)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
עבר הזמן, חבר הכנסת.
טלב אלסאנע (רע"ם):
אז אני רוצה לקראת הסיום והסיכום, גברתי היושבת-ראש, להגיד: א. המשא-ומתן שהיה הוא חשוב, זה חלק מחובתנו כלפי בוחרינו; ב. זה חלק מהאחריות שלנו והלגיטימציה האזרחית והפוליטית של חברי הכנסת הערבים; ג. ההישג הזה, אנחנו בעקבותיו לא נצביע ולא נתמוך, כי יש לנו השגות והסתייגויות על התקציב. ומצד שני - אנחנו לא רוצים להיות חלק מהמורדים והימין שרוצים לטרפד את התקציב משיקולים פוליטיים, לאור ההקשר הכללי, במיוחד נוכח פירוק ופינוי ההתנחלויות ברצועת-עזה ובגדה, שאנחנו רואים בו צעד למימוש מפת הדרכים, והדבר האחרון - אני חושב שזה צעד חשוב.
היה לנו ניסיון קשה בשנת 1999, כשכלל הציבור הערבי, ב-93% תמך בראש הממשלה, המועמד לראשות הממשלה, אהוד ברק, ולאחר הבחירות הוא הקים קואליציה עם המפד"ל. באותו זמן, אותה קואליציה לא קמה בגלל המכנה המשותף, אלא בגלל הסוגיה המהותית והיא הוויית המשטר והלגיטימציה הפוליטית והאזרחית. אני חושב שהסוגיה הזאת היא לא פחות חשובה ממה שנרשם בהסכם לשינוי התפיסה הפוליטית ולשינוי התפיסה האזרחית כלפי האזרחים הערבים וכלפי חברי הכנסת הערבים. אני מקווה שלא נשמע יותר קריאות, שהחוק הזה או ההחלטה הזאת עברו בקולות של הציבור הערבי.
אנחנו בסיעת רע"ם עושים מה שאנחנו אומרים ואומרים מה שאנחנו מתכוונים לעשות. העמדה שלנו ברורה, מההתחלה ועד הסוף, אנחנו אמרנו שאנחנו בעד התנתקות ובעד פינוי התנחלויות. אנחנו אמרנו ועשינו, וכך הצבענו. אנחנו נהיה גלויים, ברורים, בכל מה שיקדם את השלום באזור ובכל מה שיקדם את השגת השוויון. אומנם אנחנו מאמינים שבמציאות הפוליטית יש מדיניות פסולה של אפליה וקיפוח, אפילו גזענות, אבל בלי מאבק משותף, בלי לנסות, אף פעם לא נדע אם נצליח או לא. לכן החלטנו להימנע.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. בבקשה, כבוד השר פואד. אחריו – חבר הכנסת עזמי בשארה.
שר התשתיות הלאומיות בנימין בן-אליעזר:
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כנסת כמעט ריקה, התקציב הזה, רבותי, אין לי הגדרה אחרת מאשר לקרוא לו תקציב של התנתקות מהעם. קשה לי, אני חייב להתוודות, כאשר מצד אחד עומדת על הפרק ההתנתקות ומצד אחר התקציב. האחד הכרחי והאחר מסוכן, פוגע, עיוור ואולי אפילו מרושע.
אני מוצא את עצמי מחויב להצביע בעד תקציב שמפקיר 250,000 משפחות בישראל, מעודד עוד כמה מיליארדרים שאפילו לא גרים בישראל. אנחנו משלמים מחיר נורא על ההתנתקות המדינית. המחיר הוא בהתנתקות חברתית. את התשלום הזה גובה מאתנו, מכולנו, שר אוצר מסוחרר ממודלים שרצו בצ'ילה, במקסיקו ובזימבבואה.
התקציב הזה, רבותי, מבטא תפיסת עולם שאינה מתאימה למדינה שאמורה להיות מקלט לעם היהודי. זאת לא מדינתו של העם היהודי, אלא מלכודת פתאים מרושעת המפילה חולים חסרי ישע בגלל סל בריאות חולני, ומפקירה קרוב למיליון ישראלים אל מתחת לקו העוני. אלה המספרים הרשמיים. המספרים הלא-רשמיים מראים עוד חצי מיליון שהם מעל קו העוני, אבל לא רחוקים ממנו כלל. זו מדינתו של העם היהודי? זה החזון הציוני? או אולי זה החזון הציוני של שר אוצר המעביר את כל הנכסים הלאומיים לידיים עמוסות מטבעות זהב של הבנקים בישראל, בעלי ההון הגדולים.
מאות אלפי ישראלים, גברתי היושבת-ראש, אינם גומרים את החודש, נאבקים בבנקים, בהוצאות לפועל, בצווי פינוי וגירוש. זה לא מקלט לעם היהודי, זו מלכודת שאנחנו נופלים לתוכה בלי ברירה, רק בגלל גחמות פוליטיות אישיות של שר האוצר.
בעוד אנחנו מנסים בעור שינינו להעביר את ההתנתקות כמהלך אסטרטגי הכרחי למדינת ישראל, שר האוצר עסוק בבניית מלכודות אישיות בגלל האינטרסים האישיים שלו, הבנויים רק על בסיס אחד, על הרצון הבלתי-נלאה שלו לעוצמה, לשררה ולשלטון.
כך נקלענו למצב המביך הזה, מצב שבו עלינו להצביע בעד תקציב אומלל, מביש וחסר רחמים. זה המחיר שאנחנו משלמים על המהלך המדיני. כדאי לזכור את ההצבעה הזאת כרגע של תשלום, רגע שעלינו להפוך לכרטיס צהוב המופנה אל שר האוצר הזה, אולי אפילו כרטיס אדום.
אני מקווה, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, שנוכל לתקן בהמשך את הנזקים הללו. אני מקווה שבזכות ההתנתקות נוכל למנוע את מותם של בחורים צעירים בחזית הביטחונית ובעתיד הקרוב נמנע נפגעים בחזית הכלכלית החולה הזאת. זאת הסיבה לכך שאנחנו מצביעים בעד ומרגישים נגד, יורים ובוכים, כי עלינו לקבל החלטה ולא רק לדון, להתבטא או לדבר. זו החלטה קשה מנשוא, אבל אין לנו ברירה.
עומדים לא רחוק מכאן עשרות חולי סרטן, שללא תרופה מתאימה, קיימת, ימותו בתוך זמן קצר. כן, אלה עומדים כאן, מטרים ספורים מכאן, ואיש מאתנו אינו מושיט להם יד. אילו הם היו חתולים במצוקה, אני בטוח, גברתי היושבת-ראש, שכמה נשמות טובות הנוהגות לשבת אתנו כאן בכנסת היו מבקשות להצילם. אבל אזרחים ישראלים - זו כבר שאלה אחרת.
סל הבריאות סובל מהידרדרות בלתי פוסקת. כל שנה התמונה חוזרת - אזרחים ישראלים משלמים מסים וביטוח לאומי עשרות שנים, והם זכאים לדאגה מצד המדינה. הם לא זכאים, אלא זאת חובתה של המדינה לדאוג ראשית כול לאלה שאינם יכולים להושיע את עצמם. עלינו לפתוח את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, לבחון אותו מחדש, ואני מציע לראש הממשלה לעשות זאת מייד. עלינו להגיע למשהו מוצלח יותר בנושא הזה. החוק הזה הוא כישלון מוחלט, למרות כוונתו הבסיסית הטובה.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו שוקעים בתוך מאבקי כוחות פוליטיים שמשכיחים מאתנו את הציבור. אנחנו בשיאו של תהליך ההתנתקות מהציבור הזה, שרובו סומך עלינו, סומך על המדינה הזאת כגוף משרת. אם המדינה לא תראה את עצמה כמשרתת הציבור, יתקיים הניתוק שמביא בסופו של דבר לתוהו ובוהו. בני-אדם צריכים לעבוד כדי לא לאבד צלם אנוש. בני-אדם צריכים לממש את עצמם, לפתח את עצמם, לייצר לעצמם תקוות, כוונות, ולא לשבת ולחרוק שן.
המספרים שמציג שר האוצר הנוכחי אינם מעניינים. הקשקוש הזה שהכלכלה הישראלית בצמיחה אינו מעניין איש, אולי רק את אלה שאינם חיים כאן, אולי את אלה שכל עניינם הוא לרכוש חברת חשמל ישראלית או קזינו טורקי. אני משוכנע שאם נציע למכור את צה"ל, יהיו לו הרבה קונים, הוא גם ינוהל ביתר יעילות מבחינה כלכלית. אז מה, נפריט אותו? אולי הבעלים של "צ'לסי" ירכוש את חיל האוויר הישראלי? ומה ההבדל בין חברת החשמל לצה"ל? הרי ייצור החשמל בישראל הוא מרכיב קריטי לפחות כמו חיל האוויר. אז מה, נמכור אותו לאברמוביץ? או לפינקלשטיין? אולי נמכור את הכול?
ואותם שליחי מצווה, נשמות ההפרטה הידועות, שלא ידביקו לכל התנגדות לתהליכים המרושעים האלה תוויות בעלות ריח פוליטי. הרוע, רבותי, מצוי שם, ואני אומר זאת אף-על-פי שאני מצביע בעד התקציב.
זאת ממלכת רשע תאבת שלטון וחסרת מעצורים שמנצלת הזדמנויות, כמו זאת עכשיו, להכות בנו מתחת לחגורה. זה התשלום, ואנחנו נשלם אותו, אבל אסור לנו לשכוח, שאל שר האוצר הזה צריך לשלוף כרטיס אדום. לא רק אני, כולנו. 6 מיליונים של כרטיסים אדומים שלופים נגדך, מר נתניהו, לעומתם נשלפים רק כמה כרטיסי ויזה זהב פלטיניום פלוס פלוס של המשפחות הניזונות מכפות ידיך. אני מודה לך, גברתי.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לשר פואד בן-אליעזר. חבר הכנסת עזמי בשארה, בבקשה. לרשותך עשר דקות.
עזמי בשארה (בל"ד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני כמעט יכול לחתום על דברי קודמי, עם הבדל אחד קטן, שגם הוא אחראי לתקציב ולא רק שר האוצר. אני גם חושב שפרלמנטרית משהו מאוד לא תקין קורה בבית הזה. מי שאחראי לתקציב במדינת ישראל הוא לא שר האוצר של מדינת ישראל. ממתי הקטע הזה, אני לא מבין. מי שאחראי לתקציב זה הממשלה וכל מי שמצביע בעד התקציב. כל השאר הוא פרוצדורלי, אופרטיבי.
אומנם לשר האוצר יש קונצפציה, להבדיל מהשאר, יש לו קונצפציה ניאו-ליברלית אשר דוגלת בהפחתת מסים לעשירים ומממנת את הגירעון שמשאירה הפחתת המסים מהשירותים הציבוריים. מה חדש בזה? לאדם יש קונצפציה והוא מוביל קונצפציה והקונצפציה היא ניאו-ליברלית. הוא חושב שצריך להפחית מסים לעשירים כדי לעודד צמיחה. הגירעון שנותר הוא בהפחתת השירותים הציבוריים.
ואז באו הדמגוגים של הימין הכלכלי – עזבו לי את הימין הלאומני, בכל מקום בעולם הימין הוא ימין כלכלי – ואומרים: אנחנו לא רוצים לעודד אנשים לא עובדים, אבל מפחיתים בשירותי החינוך לעובדים וגם לאלה שאינם עובדים. מפחיתים בשירותי הבריאות לעובדים ולאלה שאינם עובדים. בעצם מפחיתים וגורעים מזכויות האזרח, לאחר הצטברות של עשורים שלמים, וממושג האזרחות במדינת ישראל.
אגב, מי מדבר פה בשם האזרח? זה מאוד מעניין. כל אחד מדבר בשם סקטור מסוים. יש כאלה שמדברים בשם המתנחלים, אחרים כאילו מדברים בשם המעמד הבינוני, אני לא מבין בדיוק אם זה נכון, אבל יש יומרה כזאת, יש אנשים שמדברים בשם הסקטור החרדי, ועכשיו שמענו חברי כנסת שאומרים שאכפת להם רק מענייני המגזר הערבי ומאחרים לא אכפת. נניח שזה נכון, אבל מי מדבר בשם האזרחים? נניח שאני אזרח שלא רוצה להיות מזוהה. אני לא חרדי, לא ערבי, לא מתנחל ולא כלום, סתם אזרח עובד במדינת ישראל.
אתי לבני (שינוי):
אנחנו, אנחנו.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אזרח מודאג.
עזמי בשארה (בל"ד):
אני חושב שהתקציב הזה רע לאזרחים, והוא רע לאזרחים כלכלית, מכיוון שהוא תקציב ניאו-ליברלי מכל הבחינות. גם גדלים תשלומי ההורים – הורים שיכולים לשלם, יכולים לספק לילדיהם חינוך, ומי שלא, לא. יש הורדה בשירותי הבריאות, בשירותים הסוציאליים וכו'. אני לא צריך להרחיב בנושא.
גברתי, הפעם, להבדיל מפעמים קודמות, היתה לאוצר, לראש הממשלה ולממשלה בעיה בגיוס רוב לתקציב, לא מכיוון שאין לו רוב הדוגל בקונספציה הכלכלית הזאת, אלא מכיוון שלחלק מהליכוד יש התנגדות למהלך אחד של ממשלתו, שהוא עניין ההתנתקות. ערבוביה שלמה. לדעתי, מי שהיה בא מכוכב אחר לא היה מבין מה קורה פה בבית. לכן הם התייצבו נגד תקציב שהם תומכים בו כלכלית. הם התייצבו נגדו בגלל ההתנתקות.
כרגע שמענו שר מהעבודה שהרביץ תורה כלכלית סוציאל-דמוקרטית פחות או יותר, שאני חותם עליה, חוץ מהפרטת חברת החשמל, שאני דוגל בה ולא מסכים אתו. חוץ מזה אני מסכים אתו בכול. הוא שר בממשלה, שמתנגד לכל פרט בתקציב, אבל הוא אומר שהוא תומך בהתנתקות, ולכן הוא יתמוך בתקציב.
אני חושב שמשהו קורה למבנה המפלגתי של הפרלמנט. אני חושב שלא מדובר עוד במפלגות עם תוכנית מפלגתית לכלל בעיות החברה והמדיניות, אלא מדובר יותר בשדולות העובדות לעניין מסוים. יש מפלגות שתומכות בהתנתקות, מוכנות לשים את הכול בצד בשביל ההתנתקות, ויש מפלגות שהן נגד ההתנתקות ומוכנות להתנגד לכל מה שהן מסכימות לו בשביל להתנגד להתנתקות. אבל, יש פרופורציות.
מפלגת שינוי שינתה את דעתה ותמכה בתקציב. אם אנחנו מסתכלים טוב טוב, נראה שהיא לא כל כך שינתה את דעתה. למה? כי זה התקציב שלה. הבעיה שלה עם הממשלה היא לא ההתנתקות – היא בעד ההתנתקות – והיא גם לא התקציב, כי היא היתה בעד התקציב הזה. ההצטרפות של שינוי היא הצטרפות טבעית לתקציב הזה, על כל פנים, יותר טבעית מתמיכת מפלגת העבודה בתקציב, עם קונספציה כלכלית כמו שיש למפלגת העבודה. אני לא רואה בעיה בכך ששינוי תומכת בתקציב. אני חושב שהיתה בעיה אם הם לא היו תומכים בתקציב, אבל הם עברו את המחיצות אופוזיציה-קואליציה כי הם לא רוצים ללכת לציבור שלהם כאילו הם הפילו את הממשלה שתמכה בהתנתקות בזמן בחירות, בשנת בחירות. אגב, זהו שיקול לגיטימי כשאתה מסכים בעיקרון למדיניות שבתקציב ואתה מסכים להתנתקות. מה שלא לגיטימי הוא מה שאמרתי עכשיו לפואד, שלא מסכים לשום מלה מהתקציב.
מה שלא לגיטימי הוא מה שעשו חברי מהסיעות הערביות. לדעתי, כאן אין שום פרופורציה בהתנהגות, לא רק כיוון שאנחנו לא מסכימים לתקציב הגדר, לתקציב ההתנחלויות – אגב, זו שנת "הודנה", הפסקת אש, והגדר אמורה להיות נגד אש; למה לא מפסיקים את בנייתה השנה ומעבירים את מיליארד השקלים לחינוך, לבריאות או למגזר הערבי? אנחנו לא מסכימים להתנחלויות ואנחנו גם לא יכולים לחיות עם זה. אנחנו גם לא יכולים להיות בממשלה הזאת. אנחנו חושבים שהתקציב הזה הוא בכלל תקציב שמפלה את האוכלוסייה הערבית.
אם הייתי מדבר כמו שנטען על-ידי אחד מחברי הכנסת הערבים, שאני מוכן להעלים עין מכמה עניינים ולהתנהג כמו שדולה – אכפת לי רק המגזר הערבי, לא אכפת לי מההתנחלויות, לא אכפת לי ממירוץ החימוש, לא אכפת לי מהגדר ולא אכפת לי משום דבר, אלא אכפת לי רק מהעניינים של המגזר הערבי – נניח שאני אסכים, אני אלך ואבקש כבישי גישה? כלומר, אם אני נגד התקציב, לא יהיו לי כבישי גישה? אני אלך ואבקש חיסול חובות מס רכוש, שממילא מחוסלים? ממילא יש מבצע שמוריד אותם מתחת לקרן, וזה קורה עכשיו במגזר הערבי.
אם היו אומרים לי: אנחנו נסגור את הפערים של המגזר הערבי, ניתן שוויון מלא, 20% מתקציבי המשרדים, כשיעורכם באוכלוסייה, נניח 20% מתקציב החינוך, אף שאנחנו 30% מהתלמידים - בסדר, נתחיל להתנהג כמו שדולה ונגיד שנתעלם מכמה עניינים. אבל אנחנו מפלגות שיש להן עמדה בכל מיני נושאים, ולא רק בנושא האוכלוסייה הערבית. בדיוק מה שהימין הקיצוני טוען בכנסת – אל תתייחסו לפוליטיקה, אל תתערבו בפוליטיקה, התנחלויות הן לא עניינכם, העניין הפלסטיני הוא לא עניינכם וכו', תטפלו באוכלוסייה שלכם. בסדר, נסכים. תנו לנו לטפל בעניינים של האוכלוסייה שלנו. אתה מדבר אתי על כבישי גישה? במקום לשרת את ענייני האוכלוסייה הערבית, זה עלול אפילו להזיק.
למה, גברתי, זה עלול להזיק? את ממפלגת המפד"ל וכיושבת-ראש אומנם זה לא רלוונטי, אבל נזכיר את זה. אם את לא תומכת בתקציב, ואת לא תומכת בתקציב, לא יהיו ליישובים שלך כבישי גישה? לא יהיו כיתות לימוד לתלמידים של בני החברים במפד"ל אם הם לא יתמכו בתקציב? יש כמה עניינים שצריכים להיות מובנים מאליהם ואסור להתנות אותם בתמיכה בתקציב. אני שומע פה מנגינה חדשה לגמרי, שעלולה לסכן את כל ההישגים שלנו, כלומר, כל דבר נתון למשא-ומתן, אפילו דברים שהם כבר בתקציב.
מכאן ואילך הממשלות בישראל ממילא ירצו לבנות לנו 470 כיתות, אף שאנחנו צריכים 1,500, אבל לא ישימו בתקציב 470, כמו שעושים לכל אזרח במדינת ישראל, אלא יאמרו: אתם, כאוכלוסייה ערבית, צריכים לדאוג שיהיו לכם 470 הכיתות האלה, בואו למשא-ומתן אתנו. אם תתמכו בתקציב, ניתן לכם כיתות לימוד. יא חביבי, ואם לא נתמוך בתקציב, לא יהיו לנו כיתות לימוד? מה הדברים האלה? נתנה עכשיו את כל הזכויות שלנו במשא-ומתן פוליטי-מדיני? איזה מין סחטנות זאת?
זה דבר מסוכן ביותר, שפוגע במושג האזרחות של האוכלוסייה הערבית. אנחנו הרי לא מתווכחים פה על פריווילגיות. אלה דברים שצריכים להיות מובנים מאליהם, ולא משנה מה תהיה עמדתנו לגבי התקציב, ההתנחלויות, השלום וכו'. אלה צריכים להיות דברים מובנים מאליהם, לא עניינים למשא-ומתן עם ראש הממשלה. יש מישהו במגזר היהודי, גברתי, שמנהל משא-ומתן עם ראש ממשלה בשביל מגרש כדורגל? מגיעים עד ראש הממשלה? יש פה מלכים? אלה מחוות של מלך, כמו שעושים בכמה מארצות ערב? צריך מחווה מהמלך כדי לקבל מגרש כדורגל? יש משרדים לספורט ולתרבות, והולכים אליהם. אני צריך לנהל משא-ומתן עם שרון בשביל מגרש?
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
עזמי, זה ייעוץ ערביסטי להגיע לראש הממשלה בשביל מגרש כדורגל.
עזמי בשארה (בל"ד):
בדיוק. אני מסכים אתך לגמרי. אני חושב שזה מהלך שיכול להזיק במקום להועיל. אנחנו בעד להביא הישגים, ואומנם הבאנו הישגים. הוכרו הרבה הרבה כפרים, ואגב, אלה הכפרים שמדובר עליהם בהסכם המדומה הזה, שהיה אמור להציל את הפנים של חברינו מכיוון שהיה לממשלה רוב והיא השאירה את קולות הערבים עד הסוף. אחרי שהיה לה רוב, היא היתה צריכה להציל את פניהם. הם יודעים טוב מאוד, ששבעת הכפרים האלה הוכרו לפני ההסכם שלהם, הם כבר היו כפרים מוכרים ולא בגלל עסקאות מהסוג הזה, שמסכנות את כל אופי ואסטרטגיית העבודה שלנו.
לכן אני חושב, גברתי, שמפלגות אמורות להתנהל כמפלגות. אנחנו יכולים להשיג הישגים, והשגנו הישגים בלי שנתמוך בתקציבים של ממשלות שכוללים אפליה נגד האוכלוסייה הערבית וגם את מדיניות המלחמה והכיבוש. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת עזמי בשארה. חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה. לרשותך שבע דקות.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, למרבה הצער, תקציב המדינה הוא תקציב גרוע ואומלל, או כפי שהיטיב להגדירו בצורה קולעת ביותר ראש הממשלה, שאמר כי התוכנית הכלכלית היא ללא חמלה ובלי לב. הפעם ראש הממשלה צדק. כי התקציב ממשיך לפגוע בצורה אנושה בשכבות החלשות, בזקנים, בחולים, בנכים ובילדים, בתרופות לחולים, ב-300,000 ילדים רעבים ללחם. מה עוד צריך לקרות כדי ששר האוצר יתעשת ויביא לפנינו תקציב שמתעלל פחות בשכבות המצוקה?
שר האוצר הטיל 90% מהגזירות הכלכליות על העשירונים הנמוכים. ללא רחמים. אם היתה הצדקה כלשהי לקצץ בתקציב המדינה לפני שנתיים, היו חייבים לקחת 90% מהעשירון העליון, ולא להיפך. עכשיו, כאשר שר האוצר מתפאר מעל כל במה בשיפור הדרמטי בתחום הכלכלי, כאשר השנה שחלפה הסתיימה עם עודף תקציבי של 4 מיליארדי ש"ח, שהוסתר מן הציבור בתרגילי חשבונאות שונים ומשונים, איזו הצדקה יש להמשיך ולפגוע בילדים, בחולים, בזקנים ובשכבות מצוקה?
ב-1 בינואר השנה, כאשר שר האוצר לא הפסיק לשבח את עצמו, את מדיניותו הכלכלית, את המצב הפנטסטי של המשק, באותו תאריך הוא ביצע עוד קיצוץ כואב בקצבאות הילדים - לא מספיק לשר האוצר שיש כבר 700,000 ילדים עניים, 300,000 ילדים רעבים? - ובנשימה אחת נתן מתנה של עוד 3 מיליארדים למעסיקים ולעשירונים העליונים.
עשרות מיליארדים מבזבזת המדינה על שיפוי מעסיקים בצורה גורפת, ללא דיפרנציאציה. אם לפחות היו נותנים את הכסף לעידוד התעסוקה במקומות מוכי אבטלה, אפשר היה להבין. אבל חלק מהכסף נותנים לבנקים, שהרוויחו 3.6 מיליארדי ש"ח בתשעת החודשים הראשונים השנה, לחברות ביטוח וכדומה.
חבר הכנסת אברהם פורז, יושב-ראש אגודת צער בעלי-חיים, שנפשו יוצאת אל כל חתול וכלב רעב, התנה את הצטרפותו והצטרפות שינוי לקואליציה בתנאי אחד ויחיד: לפגוע פגיעה אנושה בקצבאות הילדים. קרי: הרעבת ילדי ישראל. שאלתי לא אחת את חבר הכנסת פורז: האם מאות אלפי ילדים רעבים זה לא צער בעלי-חיים? לפיד ופורז נשאלו לא אחת בכלי התקשורת מה ההישג המרכזי שלהם. הדבר היחיד שהם יכלו להצביע עליו היה קיצוץ כואב בקצבאות הילדים. כלומר: הצלחנו להרעיב מאות אלפי ילדים, הם אמרו בגאווה. כמה סאדיזם, רשעות ואכזריות יש בדברים האלה.
אותו חבר הכנסת פורז, שמייחל לקיצוץ נוסף בקצבאות, בצורה שתגרום להתעללות במאות אלפי ילדים יהודים, באכזריות האופיינית של שינוי, נפשו יוצאת לתת אזרחות עם כל התנאים הסוציאליים לילדי עובדים זרים. ומי שבא במקומו ואחריו, השר פינס, ממשיך את יוזמתו ומגיש לממשלה הצעת חוק למתן אזרחות לעשרות אלפי ילדי העובדים הזרים, וממילא יקבלו אזרחות אוטומטית גם הוריהם מכוח חוק השבות האומלל, וכל אחד מהם יוכל להביא ארצה עוד עשרות בני משפחה. כולם יקבלו סל קליטה וכל ההטבות האחרות שמקבל כל עולה ביד נדיבה מהממשלה.
נוסף על כל ההיבטים השליליים של מתן לגיטימציה לעשרות אלפי הילדים של העובדים הזרים – ומעניין שלזה יש פתאום הרבה כסף – הדבר יגרום להתבוללות נוראה, נוסף על ההתבוללות שכבר קיימת בעקבות עליית חצי מיליון לא-יהודים מרוסיה וממדינות אחרות. שר האוצר לא מתנגד לכך. לזה יש לו תקציבים בשפע. שאלתי את חבר הכנסת פורז ואת השר פינס: אתם יוצאים מגדרכם לטובת ילדי הגויים והזרים. אולי תדאגו קצת, קצת, במשהו, גם לילדים היהודים?
חבר הכנסת לפיד, המוכיח בשער, נגד כולם, נגד הסחטנות, שמנסה להופיע כסמל היושר והצדק, שעלה לשלטון על-ידי התנועה להגינות השלטון, שהרים את דגל המלחמה בסחטנות, התגלה השבוע כסחטן הגדול מכולם. לפתע התברר שהכסף, ורק הכסף, הוא כל מעייניו – ומדובר בהרבה כסף, ב-700 מיליון ש"ח. לפיד לא דאג לרעבים, לחולים, לקשישים, לכל אותם אומללים שתקציב המדינה אמור להמשיך ולפגוע בהם. הוא לא שמע את הקריאות "הצילו" של חולי הסרטן, שנאלצים להוציא מכיסם 20,000 ש"ח כל חודש לתרופות, אם ברצונם להישאר בחיים. אבל הוא דאג לסקטור שממנו יוכל לקבל הרבה קולות. לו היתה מפלגה חרדית עושה זאת, היה לפיד זועק בלי הרף על סחיטת הקופה הציבורית ועל עושק האומללים.
היטיב להגדיר אותו ואת מפלגתו ד"ר יוסי ביילין, יושב-ראש יחד, שאמר – ואני מצטט אותו - מפלגה שהדגל היחיד שהיא מרימה הוא שנאת חרדים אינה יכולה להצליח במערכת הפוליטית. העובדה שהוא יהודי, ולמזלנו ניצול השואה, אינה אומרת שהוא אינו יכול להיות אנטישמי.
כבוד היושבת-ראש, מהיכן ייקחו את 700 המיליון שניתנו שוחד ללפיד הסחטן ולמפלגתו? בקיצוץ רוחבי נוסף, כשבעצם כבר אין ממה לקצץ. אין מה לקצץ בו יותר. את הכסף ייקחו מחינוך, מתרופות לחולים, ממוסדות לילדים במצוקה, מבתי-ספר למפגרים - העיקר שלפיד ומפלגתו יוכלו להבטיח לעצמם, תמורת 700 מיליון הש"ח, עוד קולות מהסטודנטים, שלפני חודש וחצי כבר הוסיפה להם הממשלה 2.5 מיליארדי ש"ח.
ובסיום, אני קורא לממשלה לחדש את המענקים לזוגות צעירים, שלא מסוגלים להגיע לקורת-גג, לאחר שנפגעו קשות מהקיצוץ בקצבאות ובתקציבים אחרים, כדי למנוע את ירידתם מהארץ. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת שמואל הלפרט. חברת הכנסת אתי לבני, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת אחמד טיבי. חברת הכנסת אתי לבני, לרשותך שלוש דקות.
אתי לבני (שינוי):
גברתי היושבת בראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, חברי חבר הכנסת אחמד טיבי, שכנראה מדבר אחרי ולכן הוא נמצא כאן, וזה די לא נעים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גם מתוך כבוד אלייך.
אתי לבני (שינוי):
אבל, אני דיברתי אחרי חבר הכנסת הלפרט, שעד עכשיו, עד השבועות האחרונים, כשהוא נכנס לכנסת, חשבתי שהוא בסך הכול חוק הלפרט, שהיה הקש ששבר את גב הגמל, הציבור הישראלי, ועזר למפלגת שינוי, באמת, לסחוף ציבורים כל כך גדולים שתמכו בה סוף-סוף בנושא של הסחיטה החרדית.
ולא רק חוק הלפרט. גם חבריו למפלגה וחברים אחרים שהם דתיים אמרו: בזה הגזמנו. זה היה מחטף שהלכנו בו יותר מדי. ובנושא הזה אנחנו שמענו רק עכשיו את חבר הכנסת הלפרט, שמקונן על זה שקיצצו את קצבאות הילדים והשאירו את הילדים היהודים ללא הכנסה מספקת - כך הוריהם יוכלו להישאר בישיבות. לא שמענו מלה אחת על הילדים הערבים, שגם הם בני משפחות גדולות וקיצצו להם. והוא מלין בעצם על הילדים של העובדים הזרים, שלא יבואו בקהל ישראל, כי הם לא ראויים. רק הילדים של המשפחות הגדולות, של 12 ו-13 ו-14 ילדים, הם זכאים לכספים.
ובעקבותיו שמעתי לפני כמה ימים את יושב-ראש ש"ס, חבר הכנסת אלי ישי, שקורא לכל הנשים לפתוח את הרחם שלהן וללדת עוד ועוד ילדים – רחם דמוגרפית, בואו תגבירו את הילודה, ואנחנו ואדון הלפרט נדאג לכסף שלכם, וכך יוכלו המשפחות הגדולות האלה, שלא יכולות לפרנס את הילדים, לא לתת להם השכלה, לא לתת להם את המינימום, לשבת על חשבון הקופה הציבורית.
שמעתי כמה וכמה דוברים, והנה מתברר שהקו המוביל בנאומים של כמה חברי מפלגות הוא מין שנאה עיוורת לשינוי. המלה שינוי, חברי הכנסת של שינוי, המאסה הגדולה של חברי הכנסת של שינוי שמייצגים את הציבור שלהם, פשוט מוציאים אותם מדעתם.
חבר הכנסת גפני וכל תנועת יהדות התורה צריכים ללכת לבדיקה נפשית לראות מה העניין של שינוי עושה להם. סוף-סוף באה קבוצה של אנשים וסחפה את כל הציבור החילוני האובד להגיד: עד כאן, אי-אפשר עוד; אי-אפשר להיות עוד בסחטנות הבלתי-נסבלת הזאת.
רק השבוע כבוד היושבת-ראש ואני היינו בישיבה של הוועדה למעמד האשה, והנה התברר ש-100,000 נשים מעוכבות גט, מסורבות גט, בתי-הדין עושים בהן ככל שיחפצו, ההלכה היהודית משתמשת בכל הקשיחות שלה כלפי נשים, הן הופכות להיות שבויות. על זה – שום דבר. זה לא מעניין אף אחד. חבר הכנסת גפני עשה כל מיני קולות שצריך לדאוג שהדיינים יבואו בזמן לדיונים, ויהיה כך, ואולי קצת כך, ויגמרו ב-24:00, אבל הציבור הגדול של הנשים, הנשים השבויות לא מעניינות אף אחד. אותנו הן מעניינות.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חברת הכנסת אתי לבני, אני מבקשת לסיים.
אתי לבני (שינוי):
ועוד לא אמרנו מה עושה מפלגת שינוי לדוברי מרצ או יחד. שוב, גם הם פשוט משתוללים איך זה שהם הולכים ונעלמים ומפלגת שינוי מייצגת את קהל בוחריה נאמנה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אני מבקשת לסיים.
אתי לבני (שינוי):
אני מסיימת. גם בהסכם על ההצבעה, שקיבלנו ביקורת מאוד מאוד קשה עליו, הקהל שדאגנו לו, ונכון שזה לא תקין, כל הנושאים האלה - -
היו"ר גילה פינקלשטיין:
את חייבת לסיים, חברת הכנסת אתי לבני. אנחנו מאחרים, אנחנו חייבים להיצמד ללוח הזמנים.
אתי לבני (שינוי):
- - גם אז דאגנו לציבור מאוד מאוד גדול בארץ הזאת. חבר הכנסת עזמי בשארה שאל: מי דואג לאזרחים? אנחנו דואגים לאזרחים. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחברת הכנסת אתי לבני. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה; לרשותך עשר דקות. אחריו – חבר הכנסת עמיר פרץ, ואחריו – חבר הכנסת זבולון אורלב.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, חברתי חברת הכנסת אתי לבני - -
אתי לבני (שינוי):
יש לנו הסכם הדדיות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - אין ספק שמדובר בתקציב שמבטא את המדיניות המוצהרת של הממשלה הקודמת, כלומר, הממשלה של בנימין נתניהו וטומי לפיד, כאשר שינוי היתה בממשלה. זה תקציב שבהחלט אפשר לכנות אותו "תאצ'ריסטי", שהוא תקציב רע גם במובן החברתי, גם במובן הכלכלי, גם במובן המדיני וגם במובן הביטחוני.
יש כאן המשך תמיכה במה שקרוי "מפעל ההתיישבות", כלומר בהתנחלויות; יש כאן המשך רמיסה של השכבות החלשות – של הפריפריה, של המגזר הערבי; יש כאן המשך פגיעה וחוסר התמקדות בקידום מערכת הבריאות ומערכת החינוך בארץ; פזילה ברורה, מובהקת, לכיוון בעלי ההון והעמקת הפער בין מי שיכול לבין מי שלא יכול.
לכן אמרנו מלכתחילה, גם בקריאה הראשונה, את דעתנו על התקציב הזה. אבל תקציב אפשר לשנות מדי פעם, יש שהממשלה משנה בגלל לחץ, בגלל שינוי נסיבות, בגלל מגעים, משא-ומתן; בדרך כלל השינוי הוא לא רדיקלי.
נאמר שממשלת ישראל והקואליציה, בשל העובדה שאין להן רוב בשבועות ובימים האחרונים, חיפשו אפשרות של עוגן להיתלות בו כדי להציל את התקציב ואת הממשלה. דובר על אפשרות של משא-ומתן עם כל הסיעות בבית הזה.
הקואליציה התחילה לדבר בנפרד למשל עם סיעת רע"ם. דעתי, כפי שאמרתי בפומבי יותר מאשר פעם אחת, שמשא-ומתן גם על התקציב הוא משא-ומתן לגיטימי. יש ויכוח על התוצאות, יש ויכוח על הצורה. למשל, היה עדיף משא-ומתן קולקטיבי עם שמונת חברי הכנסת הערבים; זה יותר אפקטיבי, יותר חזק, ולדעתי אפשר להשיג יותר. האמת היא שאני שואל את עצמי בפומבי, האם ראש הממשלה היה מעוניין בתמיכתם של שמונת חברי הכנסת הערבים. אני מטיל ספק בכך. אגב, זו הסיבה לכך שהוא בכלל לא פנה לסיעות האחרות, הוא פנה רק לסיעה אחת.
אמרתי שהפגישות עם נציגי הממשלה ומשא-ומתן הם דבר לגיטימי, אבל אני לא שותף - ואמרתי את זה לחברי טלב אלסאנע - לניסיון להאדיר הישגים כאשר הם לא הישגים שאפשר להאדיר אותם ולדבר על הישגים היסטוריים, הרי ברור שלא מדובר על שום הישג היסטורי.
אבל, מצד שני, בהגינות אני אומר, כאשר אני מדבר כנציג של מפלגה אחרת ושל סיעה אחרת, שאני לא שותף להתנפלות, לעתים הלא-הוגנת והלא-קורקטית, אם אני רוצה לברור את המלים, על שני חברי הכנסת ברע"ם. אני מתווכח אתם, אני חושב שזה שהם הלכו לבד למשא-ומתן היה משגה, העובדה ששניים מתוך שמונה ניהלו משא-ומתן החלישה את התוצאה הסופית של המשא-ומתן, בהחלט, אבל יש ביטויים, אפילו בין מפלגות יריבות, שאסור להשתמש בהם, ואני לא שותף ל"עליהום" הבלתי-מוצדק הזה. אני בהחלט שותף לביקורת, שיכולה להיות נוקבת, על הסגנון והתוצאה.
שמעתי הבוקר שבתקציב הזה, חבר הכנסת וילן, עדיין יש סעיפים של מימון לעוזי לנדאו בתור שר במשרד ראש הממשלה, הם עדיין מופיעים בספר התקציב, וסעיפים למימון חבר הכנסת שמעון פרס בתור יושב-ראש האופוזיציה. ואני שואל ותוהה, עד כמה מטורללת הממשלה הזאת יכולה להיות. מטורללת. מישהו חושב שמגיע פרס לעוזי לנדאו על העובדה שהוא נקט מה שהוא נקט? אם לא נדבר על פרס, בכלל צריך לעשות עבודה יסודית, אולי אלה לא שתי השגיאות היחידות המופיעות בספר התקציב – מימון לעוזי לנדאו ולשמעון פרס.
נשאלת השאלה, מה יעשו אחרי שהתגלתה הטעות הזאת על-ידי הכתב הכלכלי של רשת ב', מה יעשו בכסף שפתאום התייתר. מה, יוסיפו אותו לסל התרופות? יעבירו אותו לסטודנטים? לשכבות החלשות? או לתקציב של לשכה אחרת, של שר זה או אחר? או שמא לכפרים הלא-מוכרים, חבר הכנסת טלב אלסאנע? או שמא ליישובים הכורעים תחת נטל האבטלה? אני סמוך ובטוח שלא כך הוא. כי הראש, המנטליות – סוף-סוף אני אומר מנטליות על יהודי - של בנימין נתניהו היא מנטליות תאצ'ריסטית, ולכן זה לא ילך כנראה לסל התרופות, חבר הכנסת וילן.
אמרתי, חבר הכנסת טלב אלסאנע, בהיעדרך, מה שאמרתי לך באופן אישי.
טלב אלסאנע (רע"ם):
אני רוצה להגיד לך שאני מעריך את הגישה הזאת.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חברים, זה לא דו-שיח ואין לנו זמן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זה במסגרת הזמן שלי, גברתי.
טלב אלסאנע (רע"ם):
צריכים להוסיף זמן.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני חולק עליך ועל הניסיון להעצים כאילו את ההישג. אני חושב שזה צנוע מאוד. אבל אני לא שותף בשום צורה ואופן - - -
טלב אלסאנע (רע"ם):
לא צריך להעצים אותו, הוא עצום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה טועה. אני לא שותף בשום צורה ואופן למלים עד כדי ניבול פה הנאמרות נגדכם. אני חושב שזה מעכיר את האווירה שלא לצורך.
חבר הכנסת עמיר פרץ, אני תוהה מה ייעשה בכמה מיליוני שקלים שהיתוספו לעוזי לנדאו ולשמעון פרס בספר התקציב.
אילנה כהן (עם אחד):
זה ללשכות החדשות.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא, לעוזי לנדאו. יש בספר התקציב מיליון ו-200,000 שקל בהיותו שר בלשכת ראש הממשלה, ולשמעון פרס כיושב-ראש האופוזיציה. אמרו שזו טעות. איך תתוקן הטעות הזאת? לאן יועבר הכסף הזה? לסל הבריאות? זו אכן ממשלה שלא יודעת מה יד ימין עושה ומה יד שמאל עושה.
לקראת הסוף אני רוצה להתייחס, חבר הכנסת עמיר פרץ, למכתב ששלח אלוף פיקוד המרכז נוה למתנחלים של יצהר. ראשית, הקדמה על המתנחלים אנשי יצהר. מדובר באנשי רוח, אצילי נפש, הם גם יהודים, אגב - שלוש תכונות שאין כמוהן, תכונות נדירות. אנשים הומניים בכל לשון. הומניים עד כדי כך שאין עץ זית בסביבה שלא מכיר אותם באופן אישי, וכמעט כל פלסטיני בסביבה, בכפרים הסמוכים, חש את נחת זרועם, או את הירי באוויר או על הבית או הכבשים, באופן אישי.
עמיר פרץ (עם אחד):
אחמד, אבל הם מטפחים את עצי הזית כדי שליונים יהיה איפה לעמוד.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בדיוק אלה צריכים לקבל מכתב מאלוף פיקוד המרכז, המתנחל מספר אחת?
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת טיבי, אתה מתבקש לסיים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני אסיים. המתנחל מספר אחת. אמר חבר הכנסת יוסי שריד, שהוא חושב שבשל המכתב הוא לא מתאים לתפקידו. סליחה, מי אמר שתפקידו של אלוף פיקוד המרכז להיות עוין למתנחלים? במשך כל דורות הכיבוש אלוף פיקוד המרכז היה נציג המתנחלים מול הממשלה, מול הצבא.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת אחמד טיבי, אתה מתבקש לסיים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לכן, גברתי, אני חושב שאין לבוא אליו בטענות. הוא ממלא אחרי הקונספט שהיה תמיד - לקדם את ענייני המתנחלים, ולכן הוא ראוי לכל מלה של גינוי. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת עמיר פרץ, בבקשה. לרשותך עשר דקות.
עמיר פרץ (עם אחד):
למה עשר? יש קיצוצים? אין מספיק קיצוצים בסל הבריאות?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתה לא חייב את כל עשר הדקות.
עמיר פרץ (עם אחד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, קודם כול אני תוהה למה אין פה שר. אני לא מבין את העניין הזה. מילא, אני מוכן למחול על כבודי, אבל, גברתי היושבת-ראש, הכנסת כבודה לא יכול להימחל, עם כל הכבוד, שהרי יש ממשלה גדולה, עד כמה שאנחנו יודעים, ואני מציע לסגור את הישיבה עד שיגיע שר לכאן. זה לא נוהל בשום תקציב, גם בתקציבים אחרים, לא קרה ששר - מילא, נעדר לזמן קצר, שהוא היה צריך משהו דחוף. לא יכול להיות. אני חושב שאת כיושבת-ראש - - -
אילנה כהן (עם אחד):
צריך לעצור את השעון.
עמיר פרץ (עם אחד):
באמת אני חושב - - -
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אבל אנחנו חייבים להתחיל ב-16:00 בהצבעות.
עמיר פרץ (עם אחד):
אנחנו חייבים? הממשלה מזלזלת בכנסת ואנחנו חייבים משהו? אם הממשלה רוצה, שתשב כאן, אם היא רוצה שאנחנו נעמוד בהתחייבויות שלה. מה הדבר הזה?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתה צודק.
עמיר פרץ (עם אחד):
אבל בכל זאת, אם את עומדת על כך שאני אמשיך, אני מכבד - - -
זבולון אורלב (מפד"ל):
אם אני מבין את דבריך, אם היה שר אתה מאמין שדבריך היו משפיעים?
עמיר פרץ (עם אחד):
לא. חבר הכנסת אורלב, אתה היית שר בממשלה. אתה כאן ארבע שנים פחות ממני. אני כבר מ-1988 כאן. תאמין לי, לשמור על כללים של כבוד הדדי גם כשזה חסר טעם, יש בזה טעם. יש גבול. מה זאת אומרת? מחר פה בכלל הנורמה הפשוטה ביותר, שכאילו מישהו מקשיב - גם זה משהו, גם על זה צריך לשמור. אבל אני בהחלט רוצה להתייחס לתקציב.
זבולון אורלב (מפד"ל):
חבר הכנסת גפני הוא נציג הקואליציה פה.
עמיר פרץ (עם אחד):
הבעיה של חבר הכנסת גפני, שהוא לא רק מקשיב לי, הוא גם מסכים לי. זאת הבעיה. עוד מעט יבוא שר שלא מסכים אתי.
אני רוצה להתייחס לתקציב. אני חושב שהכנסת הולכת היום להצביע על תקציב קשה מאוד. אני לא חושב שאפשר להמשיך ולשטות בעם בצורה כזאת. כי הרי מה צריך על מנת להבין שמתרחשת פה אחת ההונאות הגדולות ביותר שהיו אי-פעם? 2003 ו-2004 מוגדרות כשנים הקשות ביותר לכלכלה הישראלית. או.קיי. מה קורה במצב כזה? באים לציבור ואומרים: בואו נציל את המשק, בואו נציל את המדינה, תתגייסו, אתם המובטלים תמתינו בסבלנות, אין לנו עכשיו כסף להקים מקומות עבודה. ממתינים. האמהות החד-הוריות - תתאפקו קצת, לא נורא, במקום שתי פרוסות לחם תהיה לכן פרוסה אחת. בסדר, מסתפקים. החולים, חולה סרטן במדינת ישראל עומד מולנו בטלוויזיה ואומר: תצילו אותי, ואומרים לו: אין תקציב. תגידו, אם היה נופל מחר אזרח ישראלי באיזה נקיק באחד הטיולים, לא היו מרימים הליקופטר לחלץ אותו בחיים? היו אומרים לו: סליחה, בוא נבדוק אם יש תקציב? חולה הסרטן שזועק בטלוויזיה, מתחילים לעשות אתו התחשבנות כזאת?
אז נניח שכל זה דבר הכרחי. אבל, אזרחי ישראל, אולי תשאלו למה באותן שנות תקציב שהציבור נדרש לשלם מחיר כל כך כבד, איך יכול להיות שאלה השנים הטובות ביותר לקבוצות החזקות ביותר? איך יכול להיות שאלה השנים הטובות ביותר לבנקים? איך יכול להיות שאלה השנים הטובות ביותר לחברות הביטוח? הטובות ביותר מאז הקמתה של מדינת ישראל? איך יכול להיות שכל החברות הבורסאיות, שלא הקימו מקום עבודה חדש אחד, כולן צומחות, המניות פורחות, חברות ששוות מיליארד שקל, 2 מיליארדי שקל? בכלל, פתאום במדינת ישראל כולם מומחים לספור את המיליארדים. פעם אמרנו, חברה מנהלת עסק ב-100 מיליון, ב-120 מיליון. חשבנו על עסקים גדולים. היום אם אין לך מחזור של מיליארד שקל אתה לא נחשב, אתה לא בברנז'ה. שומו שמים.
אז מילא, הציבור נדרש לשלם. למה אותה קבוצה שנהנית מכל דבר שזז כאן – אני אומר לכם, הייתי בפגישה עם החבר'ה האלה, הייתי בפגישה שאליה לא נכנס מי שיש לו פחות ממיליארד שקל. קודם כול, אמרתי להם: אם מישהו מתכוון לתרום לי משהו, אני מודיע לכם מראש שאין לי כוונה לקבל שקל מאף אחד מכם, כי אני לא רוצה להיות חייב לאף אחד מכם. דבר שני, אמרתי להם, אם המדיניות תהיה תלויה בי זה יעלה לכם הרבה מאוד, אבל תרוויחו הרבה יותר, כי תתחברו חזרה לציבור. הילדים שלכם ירגישו שייכות. קם אחד המיליארדרים בישראל ואמר לי בכנות: אתה לא יודע כמה אתה צודק, זאת מדינה שנותנת מתנות לעשירים ללא שום הצדקה. היינו מסתפקים בהרבה פחות ולא היה קורה לנו כלום.
עוד מעט מדינת ישראל תתחלק לשני חלקים: אלה שחולים כי הם שמנים מדי ואלה שחולים כי הם רזים מדי. עובדי המדינה, שני סוגי אוכלוסיות - כאלה שעוד מעט מאבדים את יכולתם להתקיים בגלל השמנת יתר, וכאלה שמאבדים את יכולתם להתקיים כי אין להם כלום.
הכנסת עומדת להצביע על אחת ההסתייגויות החשובות ביותר, אותה הסתייגות שמדברת על שיפוי מעסיקים. אני רוצה להסביר נקודה שלא חידדו אותה מספיק.
זבולון אורלב (מפד"ל):
- - -
עמיר פרץ (עם אחד):
אני אעשה את זה בצורה כזאת שרק חצי יבינו. אתה תסביר לחצי השני. אני אומר כך: תראו מה קרה, איך נולדו אותם 3% נוספים, אותו 1.5% שהמעסיקים עומדים לקבל? תבינו, 1.5% זה בסופו של דבר כ-2.2 מיליארדי שקל בבסיס התקציב. זה לא כסף קטן. זה לא משנה בכלל שאומרים לחלק את זה לשלוש שנים, כל שנה נוסיף 0.5%, אבל בסופו של יום יהיו 1.5% בבסיס התקציב קבוע לדורי דורות. איך נולד 1.5%? הרי אנחנו באנו להסדר הפנסיה עם הממשלה, והממשלה אמרה: סליחה, יש גירעונות, כל השותפים צריכים לשלם. אמרנו: בסדר. אמרו: ההעברות לפנסיה, כל עובד יעביר 17.5% מכספו, מהמשכורת שלו לפנסיה – העובד יעביר 5.5%, והמעסיק – 12%. 17.5% כל חודש. אמרו: זה לא מספיק, צריכים 20%. זאת אומרת, אם עובד מרוויח 10,000 שקל ברוטו, כל חודש עוברים 2,000 שקל לטובת הביטחון הפנסיוני של העובד כשהוא יפרוש לפנסיה. בסדר. עד כאן בסדר. הסכמנו. אמרנו: או.קיי., אם אנחנו העובדים כל אחד מוסיף 1.5%, שגם המעסיקים יוסיפו. התפלאנו. המעסיקים הסכימו בקלות. אמרנו: יופי, איזו בשורה, איזה דבר חדש.
פתאום יצא המרצע מהשק. הסתבר ששר האוצר הבטיח להם, שתמורת זה שהם יסכימו ותמורת זה שהם יעמדו אתו בחזית ותמורת זה שהם יפגינו נגדנו והם יעמדו אתו במאבק נגד ציבור העובדים - הוא הבטיח להם שדרך הביטוח הלאומי הוא יחזיר להם את ה-1.5%. כשהתגלה העניין הלכתי אל שר האוצר ואמרתי לו: או.קיי., החלטת להעביר להם את ה-1.5%, זאת מדיניות הממשלה, בסדר. גם את זה הסכמתי לקבל. אבל אמרתי לו: תסביר לי דבר אחד, יש 2.3, 2.4 מיליוני עובדים במדינה הזאת. רק מחצית מקבלים פנסיה. המחצית השנייה לא מקבלים פנסיה. נניח שאתה, שר האוצר, החלטת כי העמסת, לדעתך, על מעסיק מסוים עוד 1.5%, והחלטת להחזיר לו את זה דרך הביטוח הלאומי, אבל למה אתה נותן מתנה לאותו מעסיק שלא משלם שום דבר? למה? זה פשוט לשמן את גלגליו של אותו מעסיק, שפתאום מבין שהוא יכול להמשיך להיות - תסלחו לי - חסר לב, לדעת שהעובד שלו יגיע לגיל פרישה, שהוא יהיה חסר כול, והוא מקבל פיצוי 1.5% אפילו שהוא לא תרם דבר וחצי דבר.
אם היו רק מסתפקים בכך שהיו עושים מדיניות סלקטיבית בנושא - - -
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת פרץ, חייבים לסכם.
עמיר פרץ (עם אחד):
אני לא אזוז עד שיגיע השר.
אילנה כהן (עם אחד):
אין שר.
עמיר פרץ (עם אחד):
אני לא יכול להשלים עם זה שאני ארד ושר לא הגיע. זה קצת קשה. זה יקרה לי בפעם הראשונה. אם גברתי תאמר לי לרדת, אני ארד. השרים לא חשובים עד כדי כך שחלילה נפגע בכבודה של גברתי. רק תני לי דקה, ברשותך, להשלים.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו מאוד מוגבלים בזמן.
עמיר פרץ (עם אחד):
אבל הם לא מתייחסים לזמן. ממשלה שרוצה שיסיימו בזמן, שתבוא לשמוע את הדיונים.
ברשותך, גברתי, אני אומר כך: יש פה סעיפים רבים. יש פה סעיף חברות כוח-אדם. הממשלה הזאת - אני פונה לעולים החדשים - ממשלת ישראל הנוכחית, שר האוצר ביבי נתניהו, בקומבינה של שיתוף פעולה עם בעלי ההון על מנת להמשיך להעשיר אותם על חשבונכם, שר האוצר יודע שחברות כוח-האדם הן הכלי שהופך אתכם לעבדים. ערב הפסח, במקום להצביע על זה שאנחנו מעבירים את עובדי חברות כוח-האדם מעבדות לחירות, בא שר האוצר ומקפיא מחדש סעיף שאומר שכל עובד חברת כוח-אדם היה צריך להפוך עובד מן המניין.
אני פונה דווקא לעולים החדשים שהולכים שבי אחרי ההצגות של בנימין נתניהו, עם כל הפוזות, עם כל הגרפים, עם כל הניסיונות לצייר מצג של חכם. תאמינו לי, הוא מתנגד להעלאת שכר המינימום אף-על-פי שהוא יודע שהעולים החדשים הם הגורם המרכזי, הציבור הכי גדול שמשלם את המחיר, והוא ממשיך לגרום לכך שחברות כוח-האדם ימשיכו להתעשר על חשבונכם אף-על-פי שהוא יודע שאתם מרגישים מנותקים מהמדינה הזאת, כי מי שהוא עובד חברת כוח-אדם מרגיש מנותק, מרגיש שהמדינה הזאת משתמשת בו כעבד להשכיר. תודה רבה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת עמיר פרץ. חבר הכנסת זבולון אורלב, בבקשה. לרשותך עשר דקות. אחריו – חבר הכנסת אבשלום וילן.
עמיר פרץ (עם אחד):
חבר הכנסת אורלב, אני לא מתיימר להחליף את הממשלה.
זבולון אורלב (מפד"ל):
אתה משוחרר. כשאני אדבר על תקציב ההסתדרות, עוד שנה וחצי - והמבין יבין.
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת - יש כאן שני חברי כנסת - בדרך כלל בדיון על התקציב הממשלה תמיד אומרת, כשמציגים בפניה צרכים שאין לה מענה עליהם: אין כסף, תגידו לנו מה אתם מציעים לקצץ. בדרך כלל מציגים תמונת מצב שבעצם אין ברירה, ואם עושים קיצוצים, צריכים לעשות קיצוצים בדברים הכואבים ביותר. גם עכשיו אנחנו יודעים, שבעקבות הסעיפים הקואליציוניים ששילמו ליהדות התורה, למפלגת העבודה, לשינוי, באופן מפתיע או לא מפתיע, יצטרכו לקצץ. ומה אנחנו קוראים? קוראים שיקצצו עוד הפעם בחינוך, עוד הפעם ברווחה, עוד הפעם בבריאות, וכמובן בסעיפים אחרים כמו ביטחון.
אני מוכרח לומר, שמי שאומר שבתקציב 2005 אין כסף, אין מקורות, ובגלל זה צריכים לעשות קיצוצים כואבים ולגזור גזירות חברתיות קשות, אני חושב שהוא טועה ואפילו גם מטעה. אם היה מדובר במדיניות חברתית מצוינת, אז לפעמים אפשר לעשות קיצוצים כדי לעשות קצת דיאטה, לא אנורקסיה אבל דיאטה, לפעמים לא נורא, אבל כולנו יודעים שמה שקרה בעשור האחרון זה רצף של קיצוצים חברתיים, ששיאם בשנים האחרונות, בשתי ממשלות שרון האחרונות, שני שרי אוצר, והגענו לשיאים עולמיים מביישים בתחום החברתי.
אנחנו בצמרת העולמית של שיעור המובטלים, אנחנו בצמרת העולמית של מספר האנשים שחיים מתחת לקו העוני, בעיקר של מספר הילדים שחיים מתחת לקו העוני. אנחנו מככבים בצמרת העולמית בפערים בשכר בין אלה שמשתכרים הרבה לבין אלה שמשתכרים מעט. זה מצב שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו וצריך שיהיה איזה מפנה.
אומנם, בתקופה שעדיין הייתי שר הרווחה היו בהחלט כמה תיקונים מבורכים, אבל זה עדיין טיפה בים.
קודמי, חבר הכנסת עמיר פרץ, דיבר בנושא שהתכוונתי להאריך בו מאוד, אבל לאור דבריו אני אומר את דברי בקצרה, ואני גם אקשור אותם לעניינים החברתיים. ראשית כול, לא מדובר ב-2.3 מיליארדי שקלים, אלא מדובר בסדר גודל של 3 מיליארדי שקלים. כלומר, האוצר הולך לתת למעסיקים מתנה בסדר גודל של 3 מיליארדי שקלים, על-ידי כך שהוא מפחית 1.5% מהתשלומים שהם צריכים לשלם לביטוח הלאומי. כך גם, אגב, מדינת ישראל הופכת להיות מהמדינות המובילות בעולם, שוב במדד השלילי, של השתתפות המעסיק בתנאים הסוציאליים של העובדים.
על כל פנים, נותנים את המתנה הזאת, כיוון שלא היו חייבים. על-פי התחשיבים שעשה הביטוח הלאומי, כדי לכסות לאותם מעסיקים שמשתתפים או מגדילים את ההשתתפות שלהם לפנסיה, כמו שסיפר קודמי, חבר הכנסת פרץ, וזה תהליך חיובי שהמעסיקים יגדילו את ההשתתפות שלהם בפנסיה - לפי התחשיבים שעשה אגף המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, מדובר בסכום של 300 מיליון שקלים בלבד. שמעת, חבר הכנסת אבו וילן? אם רצו להחזיר למעסיקים דרך הביטוח הלאומי את מה שנדרש מהם להוציא עבור נושא הפנסיה, היו צריכים להחזיר להם 300 מיליון שקלים.
אבשלום וילן (יחד):
אדוני אמר שמחזירים להם, רק הוסיפו אפס אחד בטעות.
זבולון אורלב (מפד"ל):
כן, כבר אמרתי את זה בכמה הזדמנויות. כמו שנאמר, נכון, לא רק מוסיפים למעסיקים שנותנים, אלא גם מפצים מעסיקים שבכלל לא קשורים בכל העניין הזה.
יתר על כן, גם לא עושים הבחנה בין מעסיקים מבוססים למעסיקים לא מבוססים. יש סקטורים שמצבם בשנים האחרונות רק השתפר. אין שום סיבה בעולם, שאם תנאי המשק אפשרו להם להתפתח ולהתבסס, הם לא יתרמו את תרומתם לתיקון הכלכלי. לא יכול להיות שיגידו רק למעמד הבינוני ולשכבות החלשות: חבר'ה, המצב הכלכלי קשה, לכן אנחנו צריכים לקחת מכם דברים מסוימים, לכן אנחנו צריכים לקצץ לכם בשירותי החינוך, בשירותי הבריאות ובשירותי הרווחה ובכל יתר התנאים, ולכן תשלמו יותר ארנונה וכדומה. לא מתקבל על הדעת שמחלקים פה מתנות. אז הנה יש פה 3 מיליארדי שקלים, שיוצאים ככה בלי שתהיה סיבה אמיתית.
יתר על כן, אני אדליף לכם ואומר לכם, שגילינו וחשפנו את העניין הזה. בישיבת ועדת שרים לחקיקה הראינו לוועדת השרים, בראשותו של חבר הכנסת טומי לפיד, שהממשלה התחייבה רק על 300 מיליון שקלים, למה נותנים 3 מיליארדי שקלים? כי אמרו להם שזה פיצוי עבור הפנסיה. אז בא האוצר והמציא סיבה חדשה. הוא אמר שנותנים להם את הכסף הזה כדי להפחית עלויות עבודה, כדי שלמעסיק יהיה יותר כסף, וכך הוא ייצור יותר מקומות עבודה ויהיו יותר מקומות עבודה.
טוב, זה גם נשמע איזה דבר הגיוני. שוב ישבו מומחי הביטוח הלאומי, והציגו בפנינו נתון מדהים. ביותר מעשר השנים האחרונות הפחיתו למעסיקים את התשלום שלהם לביטוח הלאומי, והמדינה שילמה במקומם לביטוח הלאומי. זה נקרא שיפוי מעסיקים. המדינה, מכספי המסים של כולנו, שילמה לביטוח הלאומי את החלק של המעסיקים, בסדר גודל – תשמעו, רבותי - של למעלה מ-120 מיליארד שקלים. תקציב המדינה הוא 266.5 מיליארד שקלים. כלומר, חילקו למעסיקים מתנה במזומן, ב-cash, 120 מיליארד שקלים.
אתה אומר, שמע, אם 120 מיליארד השקלים האלה הביאו לשיפור דרמטי בשוק התעסוקה, גם במובן זה שיהיו יותר מקומות עבודה וגם במובן זה שהשכר יהיה יותר גבוה, מילא. מה מתברר? כמו שאמרתי, שמדינת ישראל מככבת בצמרת האבטלה בעולם. אין שום מחקר שמראה שהשיפוי הזה הוסיף אפילו מקום עבודה אחד; פשוט עבודה בעיניים. זה דבר מדהים. אגב, אני מתפלא שהכנסת שותקת בעניין הזה כבר שנים רבות. אני לא הייתי מודע לכך עד שהייתי שר הרווחה והביטוח הלאומי חשף בפני את הנתונים. מדהים, 120 מיליארד שקל לא הוסיפו מקום עבודה אחד, וגם האוצר יודע את זה, ועכשיו מוסיפים להם עוד מתנה של 3 מיליארדי שקלים.
יתר על כן, מדינת ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם המערבי שבהן אדם עובד הוא עני. כ-40% מהאנשים שחיים מתחת לקו העוני הם אנשים עובדים, שקמים בבוקר לעבודה והשכר שהם מביאים הביתה משאיר אותם מתחת לקו העוני. אחת המדינות הבודדות בעולם המערבי, וזה אחרי שיפוי של 120 מיליארד שקל למעסיקים.
אתם יודעים, אני הרי לא חבר הסתדרות, אני לא עובד אצל עמיר פרץ, אבל אני עובד של העם היהודי. בערכים היהודיים, בערכים של המוסר היהודי, בערכים של התרבות היהודית, הדבר הזה, שאדם איננו יכול להתפרנס מעמל כפיו, הוא חמור מאוד.
אנחנו הצענו, נלחמנו - ואני מקווה שהמאבק שלנו בסופו של דבר יצליח, כדי שלא יהיה אדם שהוא עובד עני - למען מס הכנסה שלילי. כלומר, אם אתה מרוויח מספיק, תשלם מס הכנסה, ואם אתה עובד ואינך מרוויח מספיק, המדינה תוסיף לך מס הכנסה, המדינה תשלם לך כדי שלא תחיה מתחת לקו העוני. גם לדבר הזה יצקנו את היסודות, אבל, לצערי, הממשלה לא הסכימה לקבל זאת.
אני חושב שהתקציב הזה אין בו שום בשורה. אני חושב שקרוב ל-2 מיליארדי שקלים, המתנות ששולמו כדי להעביר את ההתנתקות וכדי להעביר את התקציב, שיבשו לחלוטין את התקציב. על כן מפלגתי, המפד"ל, כאיש אחד, תצביע נגד התקציב הרע הזה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. לרשותך עשר דקות.
אבשלום וילן (יחד):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת שאינם, בעוד כשעה אנחנו עומדים להצביע על התקציב. אין לי ספק שהתקציב הזה הוא תקציב רע. זה שלוש שנים ממשלת ישראל מביאה תקציב שהוא ביסודו של דבר אנטי-חברתי, אבל באמת. מה פירוש אנטי-חברתי? שהוא מגדיל במודע את הפערים הכלכליים והחברתיים בחברה הישראלית. אבירי הימין הישראלי, שממשיכים את תפיסתם המדינית, פוגעים בעצם בסולידריות הכי בסיסית בין האנשים. הרי זה אבסורד הזועק לשמים.
במשך שנתיים, שנה אחת לא נתנו שקל לסל התרופות, ובשנה השנייה נתנו 35 מיליון שקל. השנה, לאחר שהחזירו 200 מיליון שקל, זה בעצם התקציב הרגיל האלמנטרי כדי לשמור על ההתקדמות ועל ההתפתחות הטכנולוגית.
אגב, גברתי היושבת בראש, בכנסת הקודמת אני העברתי חוק בקריאה ראשונה. יקשיב גם שר הבריאות שצריך להיכנס. החוק הזה אמר, שיהיה טייס אוטומטי - ניסחתי אותו עם מערכת הבריאות - כדי שלא יהיה מצב שהאוצר יוכל כל שנה לבוא ולומר בסל הבריאות "יש לי כסף" או "אין לי כסף". יהיה טייס אוטומטי, שהוא שקלול של כל האלמנטים בתוך סל הבריאות, ואז הוויכוחים הנוראיים האלה וההפגנות הקשות שראינו פה אתמול בחוץ לא יהיו, משום שתהיה מערכת שמאזנת את עצמה.
ברור ששר האוצר דאז, סילבן שלום, עשה הכול כדי להפיל את החוק, ולא יכולתי להביא אותו לקריאה שנייה ושלישית. אבל, אין לי ספק שעדיין אפשר להחיל על הצעת החוק דין רציפות, ושזה הפתרון היחיד.
אבל, למה ללכת רחוק? דיברו פה גם עמיר פרץ וגם זבולון אורלב על שיפוי המעסיקים. הרי זה הדבר הכי מכוער שיכול להיות. בעצם התפרסמו עכשיו מאזני הבנקים. אתמול התפרסם שלחברת "אפריקה ישראל" יש רווח נקי של מיליארד שקל. ממשלת ישראל הזרימה בשנה האחרונה רק ל"חוצה ישראל" כמה עשרות מיליוני שקלים מכוח ההסכם. אם אנחנו בודקים מה קרה בחזית העסקית בשנה וחצי האחרונה, המשק ב"בום" כלכלי. מי נהנה מהפירות? שכבה מאוד מאוד קטנה.
תוקפים פה כל הזמן את תשלומי ההעברה, ושר האוצר יצר אידיאולוגיה תאצ'ריסטית שקרית. מה הוא בעצם אומר? מקור כל הרע בתשלומי ההעברה. לא מביאים בחשבון שבשנות ה-90 היו גלי עלייה גדולים מאוד והגיעו הנה אנשים בלי פנסיות, חלקם מבוגרים. ברור שזה הטיל עוד נטל.
אבל, לבוא ולומר שכל הבעיה היא בתחום תשלומי ההעברה, כאשר הפערים בין העשירון התחתון לעליון בתחום המשכורות מגיעים היום כמעט ל-1:14 - לאחר שמשלמים את תשלומי ההעברה, עם כל הקיצוצים, הם מגיעים היום ל-1:6.5. בכל מערב-אירופה זה 1:4. צרפת פחות קפיטליסטית מאתנו? גרמניה פחות? בריטניה הגדולה פחות? אנחנו הרבה יותר גרועים מהם. פה המדינה עדיין נאבקת על קיומה, עם כל הוויכוחים בינינו. אנחנו מדברים על סולידריות?
אבל מה לנו כי נלין? שר האוצר כל שבוע בודק אצלו בסקרים וה"היידה ביבי" נמשך. אני לא יודע מתי ייפקחו עיני הציבור והוא יבין, וכולנו נבין, שמה שקורה פה זו מערכת רמייה אחת גדולה. אותו שיפוי מעסיקים שדיברתי עליו, 3 מיליארדי שקל מתוכו, לאחר הרעש הציבורי, הביא האוצר לפני שבוע תיקון בוועדת הכספים - במקום שהשנה ישלמו מכספי המסים רק מיליארד שקלים לביטוח הלאומי, ישלמו לו רק 400 מיליון. יורידו לו. אבל, בסופו של דבר, בתוך שלוש שנים ירדו מהביטוח הלאומי 3 מיליארדי שקלים, והאוצר כבר הלאים לפני שלוש שנים את הביטוח הלאומי והוא הפך להיות מחלקה באוצר. הוא לא ביטוח של כל אזרחי ישראל, שהם יכולים ליהנות ממנו לעת צרה, אלא הוא הפך להיות מחלקה באוצר מדינת ישראל. לכן, אין טעם להחזיק אותו, ואז גם יגיע הזמן שהעשירים לא ישלמו לו, ובעצם המכשיר הכלכלי הבסיסי והחזק ביותר להקטנת פערים בחברה הישראלית, בהחלטה אידיאולוגית-פוליטית, הולך ונשחק.
אז זו לא רק הבעיה שמקלים על המעסיקים ב-3 מיליארדי שקלים במהלך של חמש שנים. כבר בשנה הבאה זה יהיה מיליארד וחצי. בעצם לא נותנים לביטוח הלאומי את הסכומים הללו ושוחקים את כל מערכת הביטוח הלאומי במדיניות מכוונת.
רק בגלל זה צריך להצביע נגד התקציב הזה וגם אי-אמון בממשלה הזאת. אבל תראו, רבותי חברי הכנסת, מה קורה פה. איך מאושר תקציב? הרי אנחנו, 120 נבחרי ציבור, נותנים יד למשחק מושחת, למערכת מושחתת. הממשלה בתוכה מתווכחת, מגיעה לתקציב רע אבל מגיעה להחלטות. זה מגיע לוועדת הכספים, שם יושבים נציגי כל המפלגות, מתווכחים, מנסים לשנות, ובסופו של דבר התוצאה המתקבלת תהיה תוצאה של המצב הציבורי-הפוליטי בארץ באותו רגע בתחומי הכלכלה והחברה.
אבל, לאחר שזה נגמר, באה מפלגת יהדות התורה ואומרת: אני צריכה לסקטור שלי עוד 290 מיליון שקלים - ומקבלת. באה מפלגת העבודה, שנכנסת לקואליציה ואומרת: אני רוצה לשפר את נקודות הזיכוי של הגמלאים, שוב, מתוך הביטוח הלאומי, קצבאות זיקנה, ואז מוסיפים למי שמקבל קצבאות זיקנה סכומים מגוחכים. אנשים מקבלים 1,030 שקלים, ובהסכם קואליציוני מעלים להם ל-1,060 שקלים, מוסיפים לאדם זקן שאין לו מקורות אחרים 30 שקלים לחודש, ובמקרו זה יוצא 350 מיליון שקלים, ובהסכם קואליציוני מתקנים את זה.
והשיא, בעת משחק כדורגל ישראל-אירלנד יושבים אנשי שינוי, שחרתו על דגלם את טוהר המידות והיושר הציבורי, ומבצעים "מסחרה" פוליטית שפלה, מכוערת הרבה יותר מאשר עשו המפלגות החרדיות לדורותיהן. נכון, הם לא לקחו לכיס והם לא לקחו לסקטור, אבל הם יושבים, חברי הכנסת ידידי רוני בריזון ואהוד רצאבי, הם מחליטים, לא ועדת הכספים, לאן ילכו 700 מילון השקלים. זה דמוקרטי? זה מכובד?
אנחנו אמרנו לאורך כל הדרך, שאנחנו מתנגדים לתקציב הזה. אנחנו חושבים שסדר הגודל שלו שונה לחלוטין, אבל מכיוון שההצבעה על התקציב הפכה להיות הצבעה פוליטית, אמרנו שאם לא תהיה ברירה, כדי להמשיך, כדי להבטיח את ההתנתקות, נצביע בעד התקציב. אמרנו מראש שאיננו באים בתביעה כספית כלשהי, משום שזה לא מקובל עלינו בכל צורה שהיא. אז אם ההצבעה פוליטית, נצביע פוליטית. אבל משא-ומתן? על מה? טומי לפיד ניהל שם משא-ומתן? הוא בעצמו לא ידע מה לבקש. הוא רק אמר: הבטיחו לי 600, נבקש 700. צריך לעזור לאוניברסיטאות, צריך לעזור לסטודנטים, צריך לעזור לתרבות - - -
גדעון סער (הליכוד):
By hook or by crook.
אבשלום וילן (יחד):
לא, עזוב, בוא לא נרד לרמה שלו בכלל. אבל, השאלה נורא פשוטה: מי קובע? האם טומי לפיד ואברהם פורז, אהוד רצאבי ורוני בריזון קובעים שלסטודנטים כן ולחולי הסרטן לא? איך זה יכול להיות? הרי אילו חבר הכנסת יעקב מרגי או סיעת ש"ס ויהדות התורה היו עושים אותו דבר, לא לישיבות, אלא הם היו אומרים: אנחנו נקבע אם לסטודנטים או לחולי הסרטן - הו, מה שפה היה קורה, איך התקשורת היתה חוגגת, איך כל עם ישראל היה זועם. אבל מכיוון שזה מהמחנה שלנו, זה לגיטימי? זה מלוכלך, זה לא ראוי, זה מושחת. ומי עושה את זה? איך הוא אמר? אני ג'נטלמן אירופי. ג'נטלמן אירופי?
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת וילן, תרשה לי להעיר בנקודה הזאת: בדרך כלל, ג'נטלמן אירופי לא צריך להעיד על עצמו שהוא כזה.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אתה מתכוון לראש הממשלה?
גדעון סער (הליכוד):
אני מתכוון לג'נטלמן אירופי.
אבשלום וילן (יחד):
א. אני מסכים אתך; ב. אני חושב שמאז מוצאי שבת הג'נטלמן האירופי הסתבך כל כך הרבה פעמים, שאני לא יודע אפילו אם שמת לב - למשל, הרי היתה לו הסתבכות קודמת עם הזמר עמיר בניון. עכשיו, פתאום הוא הוכיח שאין לו אלמנטים גזעניים, והראיה, שהוא אוהב את יוסי בניון, שהם בני דודים. נו, באמת.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת אבשלום וילן, אני מבקשת לסיים, עבר הזמן.
אבשלום וילן (יחד):
אני מסיים. הסברתי קודם בהרחבה מדוע התקציב הזה הוא תקציב רע ומדוע נצביע נגדו. אבל אני מציע לכולנו להצביע נגד הנורמה הקלוקלת שהשתרשה פה: לא מאבק פוליטי לגיטימי, שגם אם אינני מסכים לחלוטין לתוצאתו, הוא מאבק דמוקרטי - נורמה של סחטנות סיעתית למטרות סקטוריאליות ושאינן כאלה. ואת הנורמה הזאת, גברתי היושבת-ראש, צריך לעקור מהשורש כמה שיותר מהר.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת אבשלום וילן. חבר הכנסת צבי הנדל, בבקשה. לרשותך עשר דקות.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
גברתי היושבת בראש, חברי חברי הכנסת, נכון אמר ידידי אבו וילן, הוא עשה את זה אפילו בזהירות רבה, זה תקציב של שוחד. גם מי שמסכים לתוכן התקציב ולמדיניות הכלכלית, וגם מי שלא מסכים, יכול לשאול המון שאלות לגבי שקר לציבור, מתת, שוחד, בעברית פשוטה.
אני, כמובן, רוצה להתחיל בנקודה אחת מאוד משמעותית, שאף אחד לא מרבה לדבר עליה. גם אבו וילן אומר שצריך לשמר את הממשלה הזאת בגלל ההתנתקות. מה ההיבט הכלכלי שלה? לו היו אומרים לי שחשוב מאוד לעשות את מהלך ההתנתקות הזה, כי זה יביא טוב לעם ישראל, יביא שלום לעם ישראל, גם אם יש לי חילוקי דעות, נניח שיש לזה טעם והיו אומרים שצריך להעתיק משם את המתיישבים וזה עולה כסף, כי יש להם שם רכוש - שזה עושים ברמת גזל מהמעלה הראשונה. אין מתיישב אחד שבתוכנית - בעזרת השם אנחנו נישאר שם, למרות כל הצהלה והשמחה של השמאל והתקשורת - אבל אין אחד שמקבל את מלוא רכושו לפי החוק של הגירוש והגזל שתכננו.
אבל זה לא הכסף. יש כסף ענק שהולכים להוציא. יש חילוקי דעות אם זה יותר קרוב ל-10 מיליארדי שקל או יותר קרוב ל-20 מיליארד שקל. לא מדובר בסכומים.
חבר הכנסת מרגי, אתה כנראה היחיד שמקשיב לי, תראה איזה אבסורדים: הולכים לתהליך שלום. צריך להוסיף גדר נוספת מעבר לגדר שיש סביב חבל-עזה. לא צמוד אלא להרחיק אותם מאות מטרים. בשביל מאות מטרים צריך לקחת אדמות מהקיבוצים. הקיבוצים מנהלים משא-ומתן, הם יקבלו פיצוי גבוה. זה הגיע לבית-המשפט, ובית-המשפט פסק שיש לתת להם פיצוי גבוה בשביל לגדר. אז, ראשית, הקרקעות נלקחות ולא תהיה שם חקלאות. על חשבוננו, לא על חשבון חבל-עזה. אחר כך בונים גדר נוספת, שנייה, שמא השלום יפרוץ בסערה לתוך הנגב, אז צריך עוד גדר. אז הגדר עולה כסף, האדמה עולה כסף. מילא, עוד הייתי שותק. צה"ל עולה כסף, כי מעבירים בסיסים – גם על זה הייתי עוד מבליג. אחר כך בהקשר הכלכלי – גם המכשור שצה"ל דורש, בגלל היציאה מחבל-עזה, בגלל העיניים שחסרות לו שם - גם על זה הייתי שותק.
הגדילו לעשות, אני שומע בימים האלה שבכל הקיבוצים, המושבים והעיירות מסביב בטווח של קילומטרים מסביב לחבל-עזה ימוגנו הבתים. ריבונו של עולם, שמעתי שהולך להיות שלום.
אין לובש מדים אחד בצבא, שהוא ישר ולא מכור, או לא קנוי או לא נתנו לו שוחד, שחושב שמצב הביטחון יישאר כמו שהוא. כמעט כולם אומרים שיהיה הרבה יותר גרוע. הראשון שנפלט לו מהפה זה הרמטכ"ל, שמשלם בכיסאו ומועף אחרי שאמר: "רוח גבית לטרור". יש אומרים שאולי מפני שהוא אמר שלא ייתן לישראלים להיכנס לקזינו, כי זה יהיה מסוכן. נו, אצל דובי וייסגלס רק תיגע בקזינו, אתה כבר לא רמטכ"ל.
אז עכשיו תראו: לא ביטחון, ההתנתקות עולה לנו, חבר הכנסת אלי ישי, קרוב ל-20 מיליארד שקל. ממגנים את כל הנגב, כבר התחילו. לוקחים קרקעות מהקיבוצים ומהמושבים בשביל להזיז עוד גדר ועוד גדר, שמא השלום יפרוץ. כמה כסף זורקים על כלום? שום סיבה בעולם.
ראש הממשלה לא עמד כאן אפילו פעם אחת להסביר למה הוא צריך לעשות את המהלך הדורסני הזה; למה הוא קונה בשוחד את שינוי ואת מי לא, כל מי שזז. כמה מאות מיליונים הוא היה מוכן לתת גם לך לו לא דרשת את קצבאות הילדים? ובלבד שתצביע בעד.
אחר כך מספרים לנו שאין כסף עבור חולי סרטן. אני ראיתי את זה בתקשורת, נקרע לי הלב. ריבונו של עולם, איזו חוצפה, איזו גסות רוח. חולי סרטן בסל התרופות – איך יש להם פרצוף? איך הם יכולים להסתכל לאנשים האלה בעיניים ולומר להם: אין לנו כסף?
כך ששקרים לא חסרים והתקציב מחולק כנראה לפי גחמותיו של איש אחד, משפחתו והחצר המלכותית בחווה. ואין שם תמיד היגיון כלכלי. שר האוצר צריך להילחם על ההיגיון הכלכלי ולא תמיד הוא מצליח, כי לראש הממשלה יש גם אג'נדה פוליטית, והוא רואה בסקרים הפנימיים שלו, שאם יש לו התמודדות עם מישהו, אז הוא כנראה לא יצליח לעקוף אותו. אז צריך עכשיו לזנב בו, שלא יגידו שהיה לנו שר אוצר טוב. הכול כשר. בכסף שלנו, של העם הזה, של המדינה הזאת. זה לא כסף פרטי שלו. השוחד כשר, הכול כשר; לצערי הגדול, גם במובן הפרטי, אבל פה אנחנו מדברים במובן הלאומי הכי ברור, הכי גס.
לכן, שלא יהיו אי-הבנות, התקציב הזה הוא פוליטי הרבה יותר ממה שמישהו מעלה על דעתו, לא רק מפני שהשמאל הקיצוני מוכן לגבות אותו על מנת שיגרשו סוף-סוף מתנחלים מביתם - זה חלומם הרטוב כל כך הרבה שנים - אלא גם בגלל השוחד שמתלווה לזה, גם בגלל הרמייה שמסביב לעניין הזה. זה תקציב שהוא כל כך גרוע למדינה, שעל האחריות של המצביעים לתקציב כזה עוד יסופר ימים רבים.
ראש הממשלה לא זו בלבד שהיה צריך לקנות ולשלם שוחד, גם לטומי לפיד וגם לאחרים, אלא הוא גם מבין שלא רק שבכנסת אין לו רוב, והוא צריך לשלם על זה הרבה, הוא יודע שגם בעם אין לו רוב. אילו מאמצים הוא עשה שלא נגיע למשאל עם? ריבונו של עולם, אם אתה כל כך בטוח שרוב העם הזה אתך, הרוב העצום הזה, כמו הפגנת הרוב שהיתה לפני שבוע במוצאי שבת - אם כל רוב העם הזה אתך, מה כל כך פחדת ממשאל עם? מה, גם לך יש בעיה קונסטיטוציונית של הכנסת? שנים נלחמת בעד משאלי עם. גם זה מה שרואים מכאן לא רואים משם? מה, העולם לוחץ עליך? כמה שקרים אפשר להכניס בפרויקט אחד?
אבל העם יעשה את שלו. אנחנו הגשנו הסתייגות, שהפעלת החוק הזדוני הזה של הגירוש והגזל שראש ממשלת ישראל העביר לאחרונה בכנסת תותנה במשאל עם. יש לנו כמה חודשים, יש פגרה באמצע, יש חגים. נעשה את כל הפעילות המותרת מחוץ לפרלמנט. נפעיל את כל הגופים החוץ-פרלמנטריים. אני מקווה, שכשם שבמדינות טוטליטריות, שיש בהן שלטון עריצות, הציבור הצליח להזיז וגם להחליף ממשלות וגם לשנות מדיניות, אצלנו, כשהדיקטטור הוא רק איש אחד, הוא רק קונה בשוחד את כל השאר, אני מאמין שהדמוקרטיה תנצח.
ומה כל דרישתנו? שהמהלך הזה יגובה על-ידי אקט דמוקרטי אחד. ובשביל להזכיר לכולם, ובזה אסיים, שלא נשכח לרגע: המחנה הלאומי והדתי קיבל 70 מנדטים; שלא לדבר על כך שגם בין 15 המנדטים של טומי לפיד יש מהמחנה הלאומי, כי הם חשבו - כי שיקרו להם - שטומי לפיד, מאחר שב"פופוליטיקה" הוא במשבצת ימין, אז אולי הוא גם ימני. מאחר שהשתכנעו שהוא ישר כל כך, אז גם אצלו יש מחנה לאומי. אני לא מחשיב אותו, כי היום הוא שמאל גמור.
המחנה הלאומי הוא 70 מנדטים. בא ראש הממשלה, גונב את המחנה הלאומי, את חוט השדרה המרכזי, ובשביל לשכנע את חבריו, לכופף להם את היד, הלך למשאל המתפקדים בליכוד, אקט דמוקרטי כביכול. הוא נפל שם, במרכז הוא נפל. הכול הוא זורק לפח. גם אז לא היה לו רוב בממשלה – פיטר שרים. מי שהעז להמרות את פיו - העיף אותו.
גם בכנסת, וכולם מתחבאים מאחורי הכנסת, גם כאן כשאומרים: הכנסת החליטה וזאת הדמוקרטיה - כולם יודעים, ומי שלא יודע שייקח נייר ועיפרון ויעשה חשבון. לו עשו את ההצבעה על תוכנית ההתנתקות, או על גירוש היהודים, שזאת המלה היותר נכונה, בהצבעה חשאית, לא היה לזה רוב, גם לא בין שרי הממשלה. כל ילד בישראל שראה טלוויזיה יודע להצביע שר-שר איך הכניעו אותו בשביל שיצביע כך. יש גם חברי כנסת כאלה. אין רוב בכנסת, בניגוד למה שחושבים, אבל ראש הממשלה מחזיק קצר.
זאביק בוים עוד מצפה שיהיה לו תיק והוא לא יהיה רק סגן שר. ומנהל ועדה שנמצא פה, יושב-ראש ועדת הכנסת, מצפה שיהיה לו תיק. כולם, בניגוד למצפונם, בניגוד לדעתם, הולכים בשביל לקבל אתנן. יש גבול לאתננים שמדינה משלמת.
אין לי צל של ספק שבצלו של התקציב הזה, בעזרת השם, ההתנתקות לא תצא לפועל. אנחנו ננצח, כי העם רוצה אחרת. העם יכפה את דעתו על המושחתים שמנהלים את המדינה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אתה מדבר על אתנן? אתם שדדתם את הקופה הציבורית. מאות מיליארדים של שקלים.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה לחבר הכנסת צבי הנדל. חברים, אני מבקשת להפסיק את הדיון הזה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר גילה פינקלשטיין:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת, בבקשה.
סגן מזכיר הכנסת דוד לב:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לוח תיקונים להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005; לוח תיקונים מס' 2 להסתייגויות להצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005. תודה.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה רבה.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005;
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת אלי ישי, בבקשה. לרשותך עשר דקות. אנחנו חייבים להקפיד על הזמן.
אליהו ישי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי, האמת היא שזה באמת עצוב, עצוב מאוד. אני לא יודע אם היה פעם בכנסת ישראל - - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אין אף שר, אלי.
אליהו ישי (ש"ס):
מה זה יעזור. זה משנה?
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אתה אומר – הכיסאות הריקים.
אליהו ישי (ש"ס):
זה לא משנה. למה, מישהו פה קובע משהו? הם יצביעו על הכול אוטומטית, בכל נושא. אז מה? אז זה באמת לא משנה לי.
זה באמת יום עצוב. אני חושב שזה התקציב הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל אי-פעם; גם התקציב הקשה ביותר וגם ההליך לקראת התקציב הוא קטסטרופה.
אני רוצה לפתוח דווקא בכמה דברים על הקמת הממשלה, על כך שהיא קמה בחטא. צבי, ואותך אני מכבד באופן אישי ובאמת מעריך באופן אישי מאוד מאוד מאוד, ואנחנו אתכם בשעות הקשות - כי אני חושב שתהליך ההתנתקות הוא פשע. לא תקין, לא נכון.
אני רוצה להזכיר לך, לצערי רב, אני אומר את זה לא בביקורת, חלילה וחס, אלא באמת כחבר לחבר, מכאב לכאב - הממשלה הזאת הרי קמה בחטא. תמיד התחננתי, גם בפני מפד"ל וגם בפניכם באיחוד הלאומי, וגם לך באופן אישי אמרתי: כמו שאתה אומר – המחנה הלאומי והדתי, 70 חברי הכנסת, וזה נכון. והעם הצביע עבור ממשלה כזאת. העם הצביע עבור ממשלה של הליכוד, ש"ס, מפד"ל, האיחוד הלאומי ויהדות התורה. זה מה שהעם רצה. העם לא רצה לראות את שינוי בקואליציה.
שינוי זו תקלה של הבחירות. זו מפלגה שתיעלם. זו תקלה. היא כבר לא תחזור לעצמה. הציבור הלך – כמו שאמרת – שיקרו לו, רימו אותו, בהיבט החברתי, המדיני, הכלכלי. מי תיאר לעצמו שדבר כזה יקרה בכלל? וזה לא עזר, לצערי הרב - לא עזר. ואתה מסכים אתי, וזה כואב, ונקווה שבעתיד לא תהיה טעות כזאת. לא נחזור על הטעויות האלה. ועוד היו לנו כמה שיחות, תוך כדי, מה אנחנו מוכנים לעשות ביחד על מנת לשמור, באמת, על הגחלת. והנה – שינוי לקחו את המפד"ל, לקחו אתכם, השתמשו בכם, וכל התהליך המדיני, כל מפת הדרכים, כל תאונת הדרכים הזאת שנבנתה. כבר אז אמרתי: חבר'ה, זו נורה אדומה, צריך לפרוש מהקואליציה. ואז היינו יכולים לעשות קואליציה אחרת, אופוזיציה לעומתית. וזה לא יצא לפועל, לצערי הרב.
אבל אני לא אומר לכם את זה, חלילה וחס, צבי, בשביל לקנטר. אני אומר את זה באמת בשביל לחשוב קדימה איך עושים על מנת להציל את העם הזה. ומי שהפיל אתכם בעצם במלכודת, בפרט המפד"ל, זה היה דווקא טומי. אצלו זה גשר - פגעו במשרד הדתות, בתי-דין, יהדות, זהות יהודית. פגעו בכול. פגעו בכול.
ילדים רעבים. שר הפנים שהיה, מטעם שינוי, מה אמר? – מה, אין לאנשים כסף? מנתקים להם את המים? שילכו ויאספו מי גשמים אותן חד-הוריות. לא מעניין אותו בכלל. אין להם מה לאכול? – שיקנו פיצות. מורי ורבותי, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, זה נשמע כאילו אני סתם ממציא משהו. זה עצוב, זה אמיתי. זה מה שאמרו בשינוי. זה מה שהם אמרו: שיאספו מי גשמים, שיקנו פיצות אם אין להם לחם לאכול. איזה טמטום, איזו אטימות, איזה רוע, איזו אכזריות. מדובר באנשים שאין להם מה לאכול. מאות אלפי ילדים ישנים רעבים. לא נרדמים בגלל הרעב. זה מה שקורה במדינת ישראל של היום.
אז נו, מה אני מתפלא אילו החלטות התקבלו? אלה ההחלטות שמתקבלות. אני לא אסתיר. במשא-ומתן, בתקציב, ניהלנו משא-ומתן חודשים רבים, והתעקשתי. אמרתי: אותנו לא קונים. חברי מפלגה שנסחרת בבורסה – עשו כבר מחירון, כמה כל מפלגה שווה. 11 מנדטים זה 500 מיליון שקל. מפלגת העבודה - 19 מנדטים זה 700 מיליון שקל או 900 מיליון שקל. תעשו מחירון - מפלגות ערביות, שני מנדטים זה 100 מיליון שקל. מכירת חיסול של הכנסת, של תקציב המדינה. שערורייה. מחירון. כאילו שאנחנו נמצאים בבורסה. כמה כל מפלגה שווה.
אנחנו משרתים את הציבור. מישהו פה יכול להסתכל - איך אמר ברק - ללבן שבעיניים? מישהו פה, שמצביע בעד התקציב, יכול להסתכל בדמעות שעל לחיי הילדים הרעבים? מי יכול להסתכל בעיניים שלהם? מי יכול להסתכל בדמעות שלהם, של הקשישים שאין מי שיקלח אותם, שאין להם אוכל לאכול?
מה מעניין את שינוי? תרבות. עיני לא צרה בתרבות. זה מצוין. תביטו על הרעבים. אמרתם שתתמכו בשכבות הביניים. שכבות הביניים - הורדתם אותן אל מתחת לקו העוני. 100,000 איש הורדתם אל מתחת לקו העוני. בגדתם בציבור שבחר אתכם. ממשלה יש לה זכות קיום כשהיא פוגעת ככה בחלשים?
אמר לי אתמול הרב עובדיה יוסף דבר מדהים, כשבאתי לשאול אותו איך אני צריך להצביע בעניין משאל העם. אומר לי הרב כך - ג'ומס, זה יעניין אותך - כהאי לישנא: תראה, אני, עקרונית, נגד משאל עם. מהרבה סיבות, ואני לא אפרט אותן. אבל אם אני יכול להפיל את הממשלה הזאת, שפוגעת בעניים, שמתאכזרת לעולם התורה, שפוגעת בקשישים – צריך להפיל אותה. הוא אומר לי: דוד המלך, עליו השלום, היה צריך לבנות את בית-המקדש. אסף כסף לבנות את בית-המקדש. יש פירושים למה הוא לא בנה את בית-המקדש. אחד הפירושים הוא שאמר לו הקדוש-ברוך-הוא: אתה, בתקופה שלך, שלוש שנים היה רעב. בתקופת מלכותו של דוד המלך. אמר לו הקדוש-ברוך-הוא: אתה אוסף כסף לבית-המקדש – כל הכבוד. דוד הרי מלך ישראל, עוצמה בלתי רגילה, מנהיג עניו מאין כמוהו. אמר לו: לא תוכל לבנות את בית-המקדש כאשר אנשים מתים מרעב. לכן, אומר לי הרב עובדיה יוסף: אני מוכן לוותר על העיקרון שלי, של משאל עם. אם יש רוב להפיל את הממשלה, ולגרום למבוכה ושהיא תתרסק, בסופו של דבר – תצביעו בעד, אף שהעיקרון שלי הוא נגד משאל העם. אבל אם אין רוב – תצביעו, כמובן, נגד. נישאר לפחות בעיקרון שלנו. זו ממשלה שאין לה קיום, אין לה זכות קיום.
אבל מותר. שמעתם פעם - ש"ס סחטנים. איציק כהן, אתה סחטת בזמנו, לתרופות, גם נסים דהן – הנה, שר הבריאות לשעבר, אחד משרי הבריאות הטובים ביותר שהיו למדינת ישראל. אמרו שהוא סחט 250 מיליון שקל לסל התרופות. נסים, אשריך. אשריך שסחטת כסף לסל התרופות. תמשיך להיות, לשיטתם, סחטן כזה. בניזרי סחט עוד 200 מיליון שקל לסל התרופות, שנה לפני כן. אלי ישי סחט 450 מיליון שקל למשרד העבודה והרווחה. עיוורים, חירשים, נכים, חד-הוריות, נשים מוכות, אלימות במשפחה - סחטתי עוד 450 מיליון שקל. אני מוכן שיקראו לנו סחטנים. אני, לפחות, לא התביישתי לקחת, לשיטתכם – סוחט; לקחת, במסגרת סדרי עדיפויות, ולתת לחלשים, כן. אני לא מתבייש לומר את זה. קראתם לי סחטן, אין לי בעיה.
כמו היום, ברפורמה. איזו רפורמה. איזו בושה וחרפה. מממנים את הרפורמה בלמעלה מ-2 מיליארדי שקל מקצבאות הילדים. מוציאים מהילדים הרעבים, מרעיבים אותם ונותנים רפורמה. שתהיה עוד משכורת – משכורת גבוהה יותר לחברי כנסת, ולכל העשירונים הגבוהים, משכורת יותר גבוהה. כל מי שמשתכר מעל 30,000 שקל יקבל עוד 1,500 שקל. זו לא רשעות? זו לא אכזריות? יש זכות קיום לממשלה כזאת? לוקחים מהעניים ונותנים לעשירים. כן, זו התוצאה. לוקחים מעניים ומעבירים לעשירים, ומעבירים לחזקים. וככה מרעיבים ילדים.
עכשיו, שינוי אמרו – מה יש, מה, אסור לנו? ג'ומס, אני הייתי המום מהתשובה. בכלל, כשסיפרו לי שזה קרה, זה היה במוצאי שבת, בלילה, וזה פורים, אז התקשר אלי הדובר, ואמרתי לו: זו בדיחת פורים. פורים זה יפה, לבריאות. זה במסגרת פורים. הרי כל אחד עושה חיקוי, ההוא מחקה את ההוא. בסדר, אמרתי, פורים. הוא מתקשר אלי ואומר שזה לא פורים, זה אמיתי. אמרתי לו: תעשה לי טובה, בטח אצלכם יש עכשיו סעודת פורים. הוא אמר: לא, בכל הרצינות, אלי, זה אמיתי. סגרתי לו את הטלפון. הוא התקשר שוב ואמר: אם אתה לא מאמין לי, תפתח את הרדיו.
איזו תגובה מכינים? מה, טומי לפיד טמבל? עם כל הכבוד, הוא יצא מהקואליציה, יוותר על כיסאות ויצביע בעד? הוא אמר תמיד: אני כראש האופוזיציה לא אצביע עבור תקציב שפרשתי בגינו, אני ראש האופוזיציה.
לא האמנתי, אבל שמעתי את זה באמת ברדיו. אמרו שראש הממשלה וטומי לפיד ישבו במשתה - לא משתה פורים - 700 מיליון שקל אשקול ביד עושה המלאכה, כמו במגילת אסתר; כמו עשרת אלפים כיכר כסף להשמיד, להרוג ולאבד את היהודים, קח 700 מיליון שקל ותחלק למי שאתה רוצה. חשבתי שאולי באמת יעשה משהו, אולי יחלק לעניים משהו. זה לא תיארתי לעצמי שיכול לקרות. זה עצוב. זה קשה. זה מזעזע.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת אלי ישי, אתה מתבקש לסיים.
אליהו ישי (ש"ס):
עוד לא התחלתי.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אנחנו מוגבלים בזמן. עוד מעט מתחילה ההצבעה, ויש חברים שעוד לא דיברו.
אליהו ישי (ש"ס):
יש לי כל כך הרבה מה לומר, כל כך הרבה כאב.
בכל שבוע היינו מגישים אי-אמון, והשרים אמרו לי: בשביל מה לכם? בכל שבוע אתם מגישים אי-אמון ואנחנו עונים את אותה תשובה. אמרתי שאני יודע שזו אותה תשובה, אני יודע שבכלל לא אכפת לכם מהעניים, אני יודע שיש לכם מגמה ומדיניות אכזרית. אני מכיר את התשובות, אבל לפחות שעם ישראל ישמע כל שבוע את הזעקה. אני מדבר מגרונם של מאות אלפי ילדים רעבים, מגרונן של משפחות חד-הוריות אומללות, מגרונם של קשישים וחולים שאין להם תרופות, מגרונם של החולים. יש 700 מיליון שקל, אבל אין כסף לחולי סרטן המעי הגס. אין עוד 70 מיליון שקל. אנשים מתים בגלל זה, זה פיקוח נפש, אלה חיי אדם, אבל לזה אין כסף.
בייגה, פעם היה קורה דבר כזה? בייגה, היית פעם שר האוצר, היינו יושבים אצלך, היית מגלה קצת רגישות, היית מבין, היית מקיים דיונים.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
אני מבקשת שוב לסיים.
אליהו ישי (ש"ס):
גם כשהזכרתי את בייגה? לא מפני שהזכרתי את בייגה, נכון?
זה יום קשה, יום שחור, יום עצוב, עצוב מאוד. ככל הנראה בעוד כמה חודשים אותם אומללים, אותם אנשים רעבים, ימשיכו לסבול, אבל בעזרת השם יש תקווה. אי-אפשר לומר לכם להיות חזקים כשאין לכם מה לאכול בלילה. אין לכם מה לאכול ואתם ישנים ללא אוכל. אי-אפשר לומר לכם להיות חזקים, קשה לי מאוד לומר את זה. אני מכיר את זה, חייתי בבית עם עשר נפשות, אני יודע מה זה מקרר ריק ואני יודע מה אתם חשים. אבל בעזרת השם, נקווה שמהר מאוד, הרבה יותר מהר ממה שכולם חושבים, הרבה יותר מהר, יתחלף השלטון, והצדק האמיתי, השוויון החברתי, העזרה לזולת, הערבות ההדדית יחזרו והשפיות תחזור לממשלת ישראל.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
תודה לחבר הכנסת אלי ישי. חבר הכנסת טומי לפיד, בבקשה. לרשותך עשר דקות.
יוסף לפיד (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, קיים כלל - מזכיר הכנסת בוודאי יאשר זאת - שלא ממשיכים בישיבות הכנסת אם אין אף נציג של הממשלה באולם.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
כן, זה נוהל ולא חובה. הנציג כבר ייכנס.
יוסף לפיד (שינוי):
אז גם אני אנאם עוד מעט.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
יש לנו חברי כנסת שאם הם לא ידברו עכשיו, הם לא יוכלו לדבר על התקציב.
יוסף לפיד (שינוי):
זו הפרה של סדרי הכנסת.
חיים אורון (יחד):
לא בקריאה שנייה ושלישית.
היו"ר גילה פינקלשטיין:
חבר הכנסת לפיד, כשיבוא נציג הממשלה אני אפעיל את השעון. אני אודה לך אם תתחיל.
יצחק כהן (ש"ס):
לא, את השעון תפעילי מעכשיו - - -
יוסף לפיד (שינוי):
גברתי היושבת-ראש, הואיל וההצבעה בעד התקציב הפכה למבחן של ההתנתקות, הדיון על התקציב בעצם כמעט שאיבד את משקלו ומשמעותו, ולא דיברו על התקציב. דיברו על מה תהיינה ההשלכות של אישור התקציב. אז אני רוצה להתייחס לתקציב.
אני חושב שבסך הכול זה תקציב מצוין. זה תקציב שמשקף את השקפת העולם של שינוי. זה תקציב שמאפשר פיתוח וצמיחה. זה תקציב שרואה את עתידה של הכלכלה הישראלית בהפרטה. זה תקציב שרוצה לשים קץ להוצאות המיותרות של משרדי הממשלה ורוצה לשים קץ למה שעוד נותר בארץ מתקופת הסוציאליזם שעלה למדינת ישראל בדורותיים של קידמה והתקדמות כלכלית.
על כן אנחנו יכולים לומר, שהתקציב הזה משקף את ניצחונה של האידיאולוגיה של שינוי יותר מכל מפלגה אחרת בכנסת. אני יודע שהשמאל משתמש בנימוק הזה כהאשמה נגד התקציב; בשבילי זה קומפלימנט, בשבילי זה צעד נוסף בכיוון הנכון. אין זה סוד שתמכתי במהלכיו של נתניהו יותר מרוב חבריו בליכוד, לפחות בנושא הכלכלי.
על כן היתה לנו מלכתחילה סיבה טובה להצביע בעד התקציב, אבל בתקציב הופיע סעיף שאנחנו לא השלמנו אתו, וזה 290 מיליון שקל ליהדות התורה תמורת הצבעתה בעד התקציב. זו הסיבה שהצבענו נגד התקציב בפעם הראשונה, וזו הסיבה שנעזבנו מהממשלה. זו הסיבה שבהסכם שחברי פורז ואני חתמנו עם ראש הממשלה יש סעיף שאומר, שבנושא העברת הכספים ליהדות התורה, למרות ההסכם, אנחנו נמשיך להצביע נגד.
חיים אורון (יחד):
אבל אין דבר כזה בספר. סיפרתם סיפור. אין דבר כזה בספר. אין סעיף כזה - - - את מפלגת העבודה. מכרתם בלוף, אין סעיף של 290.
יוסף לפיד (שינוי):
טוב, אתה תשאיר לנו את הטיפול בנושא הזה. אתה תדאג להצביע יחד אתנו נגד זה.
חיים אורון (יחד):
אני אצביע בעד זה - - - שכל הציבור ידע. אין סעיף 290.
יוסף לפיד (שינוי):
רבותי, רצינו, כאשר ראש הממשלה היה זקוק לתמיכתנו, להשיג מהאופוזיציה אחת משלוש תביעות פוליטיות חשובות: רצינו הקמת ממשלה ליכוד-עבודה-שינוי, שאני בטוח שגם בייגה שוחט היה רוצה בה. אני חושב שזו הממשלה האמיתית שעם ישראל היה רוצה בה, ואני חושב שזו הממשלה הטובה ביותר שיכולה לקום במדינת ישראל. אבל שרון טען וטוען, שהליכוד לא מסכים שבאותה ממשלה יהיו גם שינוי וגם העבודה, ועל כן הוא בעצם החליף אותנו במפלגת העבודה, כי למפלגת העבודה יש יותר קולות ויחד עם קולות יהדות התורה זה הספיק לו כדי שיהיה לו רוב.
זה הסיפור שמאחורי עזיבתנו את הממשלה. לא שאנחנו התנדבנו לעזוב, אלא שהבינונו ששרון רוצה להחליף אותנו במפלגת העבודה, ואנחנו יצאנו לאופוזיציה.
אמרנו לו: עדיין לא מאוחר מדי, תתמודד עם המפלגה שלך ותקים את הממשלה הנכונה. אם לאו – אמרנו לו: אנחנו, 14 חברי כנסת, נצביע בעד התקציב אם תוותר על תשלום של 290 מיליון שקל ליהדות התורה. אבל שרון אמר שהוא לא יכול להפר הסכם שהוא חתם.
ואז אמרנו: יש לנו תביעה אחת שאנחנו יודעים שאתה עומד מאחוריה, כי לא אחת אמרת לנו שאתה תומך בה ושכל הציבור הגדול בישראל יודע שהיא בלתי נמנעת - ויודעים את זה גם אנשי המפד"ל - וזו ברית הזוגיות. ברית הזוגיות לא פוגעת בדת ישראל והיא לא נקראת נישואים. ביררתי את זה עם רבנים גדולים, ואין בברית הזוגיות פגיעה בקודשי ישראל. מי שרוצה להתחתן אצל רבנים תחת חופה, מתחתן בברית הנישואים; מי שרוצה להירשם אצל שופט, למשל, של בית-דין למשפחה - זו ברית הזוגיות. הזכויות והחובות הן שוות. אין מנוס, החוק הזה יהיה ביום מן הימים, אני מקווה בקרוב, חוק הכנסת.
כאשר הפעלנו לחץ על שרון ואמרנו לו: אנחנו נצביע נגד התקציב אם לא תסכים לאחת משלוש הנקודות האלה, דיברנו בתום לב ומתוך אמונה שאכן העמדה שלנו נכונה. לא שיחקנו משחקים ולא עשינו הצגות, אלא אמרנו מתוך שכנוע עמוק, שכדי שאנחנו נצביע בעד התקציב, אחד משלושת התנאים האלה צריך להתמלא.
כאשר שואלים אותי למה העמדנו פנים שנצביע נגד התקציב כאשר ידענו שבסוף נצביע בעדו, לא כן. כאשר פורז ואני נסענו לחוות-השקמים לפגישה המכרעת עם שרון, במוצאי השבת שעברה, עדיין פורז ואני לא ידענו שאנחנו הולכים לחתום על הסכם עם שרון. לכן לא היו לא הצגה, לא העמדת פנים, לא זיוף ולא חוסר אמינות, אלא היתה עשייה אמיתית וכנה.
בפגישה עם שרון, שהשתתף בה גם ישראל מיימון, מזכיר הממשלה, השתכנענו. שבועיים קודם לכן הוא הציע לנו 600 מיליון שקל כדי שנצביע בעד התקציב, ודחינו את זה. דחינו את זה כי עדיין קיווינו שהוא יסכים לאחד התנאים הפוליטיים שלנו, ולא היינו מוכנים להחליף את התנאים הפוליטיים בכסף. לכן דחינו.
הגענו לחווה כעבור שבועיים, ובינתיים מעמדו של שרון במפלגתו הידרדר פלאים. 13 המורדים כבר לא היו 13, אלא היה איום אמיתי שרוב הליכוד יהיה נגד שרון בהצבעה המכרעת על התקציב. אז השאלה שעמדה בפנינו היתה: האם ניתן לתקציב ולהתנתקות להתמוטט גם יחד, או שנציל את התקציב? לכן נעשה שינוי, ויעידו על כך חברי הסיעה שלי, שעם כל אחד מהם ניהלתי שיחת טלפון לפני שנסענו לחווה - אפרופו הדיקטטורה של לפיד, עם כל אחד מהם, עם כל ה-13. הם יעידו שאנחנו לא ידענו איך נסיים את המשא-ומתן עם שרון. כאשר פורז ואני שוכנענו שאם נעמוד על התנאים שלנו לא יהיה רוב לתקציב, אלא הממשלה תתמוטט וההתנתקות תתמוטט, הבנו שאנחנו חייבים לתמוך בתקציב.
אז התעוררה השאלה, האם לעשות את זה כמתנה לשרון ולליכוד, או לדרוש 700 מיליון שקל לצרכים של הציבור ששלח אותנו לכנסת?
יצחק כהן (ש"ס):
לאיזה צרכים? מה?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כהן, נא לא לדבר בזמן הליכה. אדוני רוצה לומר דבר, ישב. נא לא להפריע, כי אנחנו בשלהי הדיון ולפני ההצבעות. בבקשה.
יוסף לפיד (שינוי):
אדוני היושב-ראש, גם אז אמרנו ברגע האחרון לשרון: אנחנו לא נדרוש אף פרוטה - ואני אומר את זה גם עכשיו, שעה לפני ההצבעות - אם יבטלו את הסעיף של 290 מיליון שקל ליהדות התורה, אנחנו מוותרים על 700 מיליון שקל. אבל לא ייתכן שבחורי ישיבה ובחורי כוללים יקבלו 1,000 שקל בחודש עד גיל 65. בסך הכול יש כרגע 10,000 כאלה, והיו 80,000.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
לפחות אתה לא יכול - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ליצמן, נא לשבת. אדוני לא יכול להיכנס ולצעוק. לא שמעת את חבר הכנסת לפיד.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
שמעתי אותו, הוא אפילו לא יודע - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ליצמן, על-פי בקשתו של יושב-ראש ועדת הכספים, אני צריך להצביע על התקציב ואני אוכל לעשות זאת בתום הדיון. הדיון יסתיים לאחר שכל חברי הכנסת יוכלו לומר את דברם בלי הפרעה.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, יש לי זכות גם להגיב?
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי, תמיד, אבל אני לא אוריד אותו כדי לתת לך להגיב. אחרי זה אתן לך להגיב. נא לשבת.
יוסף לפיד (שינוי):
10,000 בחורים בכוללים, מגיל 23 עד גיל 65, מקבלים בכל חודש 1,000 שקל. 111 מיליון שקל לשנה כדי לא להתגייס לצבא, כדי לא לעבוד וכדי לא לשלם מסים. באותה שעה הסטודנטים שובתים מפני שהם נענשים על כך שהם מתגייסים לצה"ל, ונענשים על כך שהם עובדים ביום כדי ללמוד בלילה, ונענשים על כך שהם משלמים מסים כדי שיהיה כסף להעביר לבחורי הישיבה שלא עובדים. זה אי-צדק בלתי נסבל, ואנחנו סירבנו להיות "פראיירים" על חשבון הציבור הטוב וההגון של הסטודנטים, שהם פטריוטים שמשרתים את המדינה. למרבה הצער, מפלגת העבודה הפקירה אותם.
לכן, רבותי, החלטנו שחלק ניכר מהכסף הזה, 315 מיליון שקל, יוקדש להשכלה הגבוהה ולסטודנטים, שהיום בוועדה אמר עליהם יוסי שריד, מי שהיה פעם מנהיג יחד ומרצ: אני יותר לא מוכן לדאוג להם. אז אנחנו נדאג להם. אני אדאג להם.
חיים אורון (יחד):
אבל אתה דפקת אותם בתקציב שהצבעת עליו. אתה הורדת - - - מוריד בתרבות. "מוישה גרויס". אתה תמכת בהורדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אורון, אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר, חלילה?
חיים אורון (יחד):
כן, פעם אחת תשתמש בזה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא אקרא אותך לסדר, אני לא מסוגל.
יוסף לפיד (שינוי):
את יתר הכסף, עדיין נשארים 400 מיליון שקל, אנחנו נקדיש לתרבות, לאמנות, לסל הבריאות, למלחמה בתאונות דרכים, לחיילים משוחררים ולחיילי מילואים, כי כל אלה הם צרכים שמזניחים אותם.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
מאין תיקח את זה?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אדוני ישאל אותו אחרי זה.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
מאין תיקח את זה, רק תגיד מאין תיקח את זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שוחט, אחר כך תוכל לשאול אותו שאלות על חשבונך.
יוסף לפיד (שינוי):
חבר הכנסת בייגה שוחט, אנחנו ניקח את זה בדיוק מאותו מקום שאתם לקחתם 600 מיליון שקל.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת לפיד, אני רוצה להפנות את תשומת לבו של אדוני, שהוא פה כיושב-ראש תנועת שינוי, ולא כיושב-ראש האופוזיציה. אני אתן לך עוד דקה על זה שלא עצרתי את השעון.
נסים זאב (ש"ס):
למה לא לעשות קופה משותפת?
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, כל צעקה תוסיף לו דקה. נא לסיים, אדוני.
יוסף לפיד (שינוי):
רבותי, שינוי גאה בעמדות שנקטה. שינוי גאה בכך שהיא הגוף שמכריע היום את גורל התקציב. שינוי גאה בכך שהתקציב הזה מכיל את האידיאולוגיה של שינוי. שינוי גאה בכך שהיא יכולה לעזור לציבור הסטודנטים, לתרבות ולהשכלה הגבוהה במדינת ישראל.
יעקב מרגי (ש"ס):
ולצער בעלי-חיים.
נסים דהן (ש"ס):
חבל, זה לא שווה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, אני קורא אותך לסדר. מה הדבר הזה שנכנסים, לא שומעים מה אומרים האנשים - -
נסים דהן (ש"ס):
שומעים, שומעים. שמעתי כל מלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
- - וישר פה קוראים קריאות ביניים בעמידה.
נסים דהן (ש"ס):
- - -
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אבל, אדוני היושב-ראש, הם מושחתים, מה לעשות?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הנדל, זה אפילו לא פרלמנטרי. בשביל מה? הוא נמצא על הבמה, ועכשיו הוא יבקש ממני חמש דקות כדי להשיב לך על מה שאמרת. למה לומר לאדם? אתה יכול לומר שהוא טועה או שהוא מטעה. למה "מושחתים"?
צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
700 מיליון שקל?
יוסף לפיד (שינוי):
רבותי, אנחנו עושים זאת כדי - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לקח לעצמו?
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
גם אנחנו לא לקחנו לעצמנו.
היו"ר ראובן ריבלין:
וכי אני מעלה על דעתי שאתם מושחתים?
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
הם צעקו.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא אמר לכם שאתם מושחתים?
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
כן, כל הזמן.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא לא אמר לכם.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
כן.
נסים דהן (ש"ס):
כל הזמן.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא אמר שאתם מקבלים כסף. הוא לא אמר שאתם מושחתים.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
כל הזמן הוא צעק: הם מושחתים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ליצמן.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
אני מוכן - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי אותך.
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, אני קורא אותך לסדר. חבר הכנסת לפיד, אני נותן לך עוד דקה.
יוסף לפיד (שינוי):
רבותי, אנחנו גאים להצביע בעד תקציב שהוא נכון כלכלית. אנחנו גאים להצביע בעד תקציב שיקדם את תהליך השלום, ובכך אנחנו נדאג גם לצמיחת הכלכלה הישראלית וגם לצעדה שכולנו מחויבים בה לקראת שלום עם השכנים שלנו, כדי להבטיח עתיד טוב יותר לדורות הבאים. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה מאוד לחבר הכנסת טומי לפיד, יושב-ראש תנועת שינוי. אני מזמין את חבר הכנסת בייגה שוחט.
דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת למשלחת
ועדת החוץ של הפרלמנט של סינגפור
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו שמחים לארח היום ידידים קרובים, חברי משלחת ועדת החוץ של הפרלמנט של סינגפור, בראשותו של מר רבידראן. ברוכים הבאים, welcome.
ידידינו מסינגפור, במובן מסוים אנחנו כאן בישראל רואים במדינתכם מדינה שהיא כאחות תאומה למדינת ישראל: מדינות קטנות וצעירות שלא תמיד אהודות על סביבתן. מדינות שמולן טרור קנאים, משאביהן מוגבלים, והמשאב האנושי הוא הנכס היקר להן מכול.
כבר שנים רבות נרקם שיתוף פעולה ביטחוני וצבאי הדוק בין סינגפור לישראל. הקשרים הכלכליים גם הם במגמת צמיחה.
אתם מגיעים אלינו בימי מאבק קשה על דרכה של ישראל, מאבק שקורע את החברה. נקווה כי הדמוקרטיה הישראלית תשרוד גם את המצר הזה.
ידידים יקרים, ביקורכם הוא חוליה נוספת בשרשרת הידידות הארוכה בין ארצותינו. אני מאחל לכם ביקור פורה ומהנה.
Welcome to Israel. Welcome to Jerusalem, the capital of Israel, and welcome to the Knesset, the Israeli Parliament, shrine of the Israeli democracy. Welcome. Thank you.
(מחיאות כפיים)
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005;
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את שר האוצר לשעבר, חבר הכנסת בייגה שוחט, לשאת את דבריו. אני מבקש שאדוני יוכל לעשר הדקות והן תוכלנה לו. בבקשה.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, 17 פעמים יצא לי להצביע על תקציב המדינה בכנסת, הרבה פעמים בעד ופעמים מספר נגד. אבל אף פעם לא הייתי במצב שבו אני מצביע בעד תקציב שבעיני יש בו הרבה מאוד דברים שהם גרועים ביותר, קשים ביותר, חלקם בתקציב וחלקם הגדול בחוק ההסדרים, וחלקם יהיו נטל על אוכלוסיות רחבות במדינת ישראל, ולחלקם אין שום הצדקה כלכלית, וחלקם נגזרים מתפיסת עולם מופרכת מיסודה, שאת תוצאותיה אנחנו כבר רואים בחברה הישראלית.
כמו שאמרתי, הפער בין דרך הצבעתי לבין מה שאני חושב על התקציב הוא גדול לאין שיעור. הוא נובע רק מעובדה אחת, כל התמיכה שלי בתקציב וכל התמיכה של חברי בממשלה ובתקציב נובעת מדבר אחד בלבד, והוא התקדמות הממשלה בנושא ההתנתקות, בנושא פינוי היישובים ברצועת-עזה ובצפון השומרון. לכן אנחנו נצטרך גם היום בזמן ההצבעה, למורת רוחי, בניגוד לתחושותי, לעשות את הדבר הפרלמנטרי הנכון, שיש לו מחיר כבד אבל עדיין הוא לא עומד אל מול נושא ההתנתקות, חשיבותו והאירוע שאותו אנחנו נצפה ונראה בימים הקרובים.
כמי שיושב בוועדת הכספים ומשתתף בדיונים עם חברים נוספים, אפשר לראות את הפירות הבאושים של מדיניות ממשלות שרון בצורה ברורה ביותר. אי-אפשר להאמין כאשר יושבים בישיבה ושומעים, למשל, על נושא השיכון, מה קרה לענף השיכון, מה קרה לבנייה בפריפריה, אילו החלטות קיבלו בעניין מענקים בפריפריה, או כאשר מופיעה צמרת - -
חיים אורון (יחד):
גם צמרת שינוי. הם גאים בזה.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
תיכף נדבר כמה דברים על שינוי.
- - משטרת ישראל ומספרת - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שוחט, אתה וגם חבר הכנסת אורון בסוף תשכנעו אותי להצביע נגד התקציב.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
יכול להיות.
נסים דהן (ש"ס):
- - -
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
מופיעה צמרת משטרת ישראל ואומרת שאין לה הקצבה של סכום כלשהו לצורך רכישת טכנולוגיות שהיא צריכה להתמודד באמצעותן עם עולם הפשע, או מבקר המדינה או גורם כזה או אחר. שלא לדבר כמובן על החברה הישראלית, על הרמות של האוכלוסיות והקורה להן כתוצאה מהחלטות בנושא המיסוי, בנושא פטורים ממס, הפוכות ממה שצריך, בהחלטות רגרסיביות בנושא הביטוח הלאומי. כשאתה מחבר יחד את כל החבילה, התמונה מול העיניים היא קשה מאוד ושחורה מאוד.
רבותי חברי הכנסת, אתייחס לשתיים-שלוש דוגמאות שמבטאות זאת יותר מכול. ניקח את נושא ההקלה בתשלום מס מעסיקים לעת הזאת, כפי שחתם עליה שר האוצר, שתצטבר לסכום של 3 מיליארדי שקל בשנה בהבשלה במשך כמה שנים. מה משמעות העניין? משמעות העניין היא שבתקופה כזאת, כשיחסית המשק מתנהל בכיוון של צמיחה, אנחנו עדים לכך שמסיטים כספים מתשלומי המעסיקים ובמקומם מקצצים את התקציב של הביטוח הלאומי, אשר קוצץ וקוצץ במשך שלוש שנים. זו החלטה תמוהה מאוד, גרועה מאוד ובלתי הגיונית, היא מבטאת חולשת דעת וחולשת הבנה למה שקורה בחברה הישראלית.
אם ניקח כדוגמה את ביטול אותה נקודת זיכוי שניתנת לבעל שאשתו איננה עובדת, זו החלטה שיש בה כל הרגרסיביות האפשרית. מה משמעות העניין? אותו אדם שאשתו בבית ומגדלת ילדים ולא יוצאת לעבודה, שמשתכר 5,000 שקל ומשלם 300 שקל מס הכנסה, היתה לו נקודת זיכוי שנתנה לו 200 שקל נוספים, ובמשכורתו זה קרוב ל-5%. אותו אדם שמשתכר 50,000 שקל נהנה מאותה הנחה בדיוק, אבל אצלו זה 0.02% מהשכר. לבוא היום, בתקופה הזאת, כאשר אנחנו יודעים שהאוכלוסיות של הנשים היושבות בבית הן בדרך כלל השכבות היותר חלשות והיותר מטופלות בילדים, ולהיטפל לאותו סכום של 200 שקל שהבעל מקבל בגין היות אשתו בבית ואי-התפרנסותה, זו החלטה שיש בה כל האלמנטים ששמים בצד איזה שיקול של אחריות חברתית ושל יכולת להסתכל בעיניהם של אנשים שמשתכרים שכר כזה.
אני רוצה להזכיר, ש-50% מאזרחי ישראל משתכרים פחות מ-5,000 שקל, והשכר הממוצע הוא 7,000 שקל.
לכן, כאשר מונח תקציב כזה עם החלטות כאלה בחוק ההסדרים, אני נקרע בתוכי. אני בטוח שגם כלכלית זה לא נכון, ולא רק חברתית. אבל, אדוני היושב-ראש, כפי שאמרתי, אולי למגינת לבך, ההחלטות שלנו כפופות לדבר אחד בלבד: הכול בתוך הפריזר, כל הנורמות השלטוניות וההתנהגותיות בתוך הפריזר, התקציב, ההחלטות וכל מה שכרוך בעניין הזה.
אני רוצה להגיד משהו בעניין סל התרופות. אני מכוון זאת גם לראש הממשלה וגם לשר האוצר ואולי גם לשר הבריאות שמפעם לפעם מתבטא בעניין. בשנת 2000 סל התרופות היה 295 מיליון שקל. בשנת 2001, כשהתקציב עוד נקבע על-ידינו אבל בוצע על-ידי ממשלה של שרון, הוא היה כ-250 מיליון שקל.
היו"ר ראובן ריבלין:
התקציב הוכן על-ידיכם ואושר על-ידינו.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
נכון. בשנים 2002, 2003 ו-2004 כל הסכומים שהוקצו לסל התרופות היו בסדר גודל של כ-60 מיליון שקל ביחד, מצטבר, כאשר כל מי שמכיר את המערכת יודע, שסכום של 200-250 מיליון שקל בשנה הוא המינימום כדי לשמר תרופות חדשות וטכנולוגיות חדשות. גם בתקציב 2005 ההחלטה הבסיסית היתה על 120 או 140 מיליון שקל ולא יותר מזה.
לכן ראינו את התופעה התמוהה הזאת של תחרות בין שר האוצר לבין ראש הממשלה, כאילו באמת יש להם דאגה בלב, והאמירה שפתאום מתברר להם לגבי תרופות שמצילות חיי אדם - אדוני היושב-ראש, אין להם מושג. פתאום הם התעוררו בבוקר והתברר להם. יש להם מזל, כי לעם בישראל יש זיכרון קצר, זיכרון של יממה. מה שהיה צריך לשאול אותם הוא מה קרה בשלוש השנים שבהן אריק שרון היה ראש ממשלה ובשנתיים שבהן ביבי היה ראש ממשלה, וכן לשאול: איך יכולתם להעביר תקציב ללא עדכון סל התרופות? האם לא אמר לכם שר הבריאות דאז, מי שלא יהיה, שבסיכומו של דבר משמעות העניין היא שחיקה? האם הדברים לא נאמרו בוועדת הכספים? האם הם לא נכתבו? אבל, לצערי, כפי שאמרתי, יש לנו אנשים בעם ישראל ששומעים את השטויות האלה ועוד חושבים שבאמת ראש הממשלה התרגש, שהוא ושר האוצר התרגשו, ופתאום כמו מן מהשמים שר האוצר הוריד 90 מיליון שקל, וראש הממשלה ראה שההוא נותן 90 מיליון שקל ואז הוא אמר: לא, אני אביא 150 מיליון שקל.
היו"ר ראובן ריבלין:
מתוך שלא לשמה יצא לשמה. גם הכנסת יכולה לעשות.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
אבל, עדיין מישהו צריך לבוא ולהגיד מדוע היו ממשלות ומדוע היו שרי אוצר שידעו שסל תרופות צריך להיות 200-250 מיליון שקל, והיו כאלה שחשבו שלא צריך את זה?
ברצוני להעיר הערה ליושב-ראש שינוי, חבר הכנסת טומי לפיד, שאמר שמפלגת העבודה הזניחה את הסטודנטים. אני ממש לא ג'נטלמן אירופי. אני ג'נטלמן פלסטיני, כי נולדתי פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה מן אל-בלד.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
נולדתי פה. אני מסכן פלסטיני. יש לי תעודת לידה של פלסטין חתומה על-ידי המלך האנגלי. לא נולדתי בהונגריה.
יוסי שריד (יחד):
בתקופתנו, שלך ושלי, היתה ועדת-וינוגרד, ובתקופתו - - -
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
תיכף נשמע מה הוא עשה להשכלה הגבוהה כשהוא ישב בממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שריד, הוא מדבר עכשיו על זמן שאול. הוא כבר סיים את זמנו.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
הג'נטלמן האירופי שאמר לשדרן בטלוויזיה "אתה שקרן", יורשה לי להגיד: מן הראוי שלא תסתכל במראה. למה? כי אתה תראה בן-אדם שישב בממשלה שהקפיאה את ועדת-וינוגרד, שקיצצה את תקציבי ההשכלה הגבוהה במיליארד שקל בערך, ואתה ישבת שם. רק לפני ארבעה חודשים הצבעת בעד תקציב שיש בו קיצוץ בהשכלה הגבוהה, שיש בו קיצוץ בסל התרופות.
יוסף לפיד (שינוי):
- - -
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
הצבעת בשבילו בהצבעה בקריאה ראשונה. אתה. אתה, ולא אף אחד אחר.
חיים אורון (יחד):
אם ליצמן - - -
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
לכן, אני מציע - - -
יוסף לפיד (שינוי):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
דנים על התקציב, ולא דנים עכשיו על לפיד.
חיים אורון (יחד):
הממשלה - - -
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
חבר הכנסת טומי לפיד, אני רוצה להודיע לך רק עוד דבר אחד: אנחנו מחויבים לממשלה בחוק ההסדרים ובתקציב, כפי שחתמנו. אנחנו לא מחויבים לגחמות שלך - תקשיב טוב - בוועדת הכספים. אנחנו לא חייבים לך שום דבר. אם יש 700 מיליון שקל, אנחנו נחליט איך מחלקים זאת. אין לנו שום מחויבות כלפיך, לא בוועדת הכספים, לא בסעיפים ולא במכללות הלא-מתוקצבות.
יעקב מרגי (ש"ס):
יש כנסת בישראל. יש כנסת בישראל.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
שום דבר ממה שאתה רוצה, אם הוא לא ייראה לנו, לא יעבור.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת בייגה שוחט, שר האוצר לשעבר וכבר 17 פעמים השתתף בדיונים על תקציב המדינה ובהצבעות.
אברהם בייגה שוחט (העבודה-מימד):
זה לא מעט.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מזמין את יושב-ראש הקואליציה, יושב-ראש סיעת הליכוד, חבר הכנסת גדעון סער, לשאת דברו. אחריו, אם ירצה להשיב, ישיב שר האוצר. אם ירצה יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ליצמן, גם הוא יוכל להעיר הערות. אחר כך נעבור למרתון ההצבעות.
נסים דהן (ש"ס):
יושב-ראש ועדת הכספים מבקש למשוך את החוק.
היו"ר ראובן ריבלין:
אם הוא יבקש זאת, אנחנו נשאל אותו.
נסים דהן (ש"ס):
לא נגמר הדיון.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי שר הפנים, כאשר אנחנו באים לדיוני תקציב ולדיונים בחוק ההסדרים, פעמים רבות אנחנו נמצאים בעולם הססמאות. אנחנו שומעים אותן מתקפות שנה אחרי שנה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר היום הזה, שחוק ההסדרים המובא לאישור הכנסת הוא חוק טוב. הוא כולל רפורמות חשובות ביותר.
קודם כול, יש נושא חוק עידוד השקעות הון. החוק הזה הופך את ישראל למדינה יותר אטרקטיבית למשקיעים השקעות אסטרטגיות. זה חוק שמפחית ביורוקרטיה. זה חוק שמפחית חיכוך בנושא הזה של השקעות.
הנושא החשוב השני הוא ניוד המספרים, גם כאשר אנחנו מדברים על הטלפונים הנייחים וגם כאשר אנחנו מדברים על הטלפונים הניידים. זה חוק שמגביר תחרות. זה חוק שמהווה מהפכה צרכנית שמשפיעה על כל אזרח ואזרח אשר רוצה לעבור מחברה לחברה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת רשף חן. חבר הכנסת אורון.
גדעון סער (הליכוד):
כאשר הוא מחליף טלפון, הוא איננו צריך לבוא לכל קהל מכריו, להחליף את כרטיס הביקור, אלא הוא לוקח אתו את המספר שלו. כאשר הדבר הזה בוצע בכל מדינות המערב הרציניות בפרק זמן שבין שבעה חודשים לשנתיים, הוא הביא להפחתת מחירים ולתחרות.
נושא הרדיו הדיגיטלי - אדוני היושב-ראש, אתה כיהנת גם כשר התקשורת. זו מהפכה רצינית ביותר, אשר תביא, כך אנחנו מקווים, להקמת עשרות תחנות רדיו חדשות בפרק זמן של כשנה עד שנתיים, באיכות הרבה יותר טובה. אזרחי ישראל אשר נוסעים בדרכים ועוברים מאזור כזה לאזור כזה לא יצטרכו לחפש את תדר התחנה שהם שמעו קודם לכן.
נושא הרפורמה בחשמל או הקלת האפשרות למתן רשיונות פרטיים לייצור חשמל. כולנו משלמים חשבונות חשמל, והם יקרים מדי. מחירי החשמל ירדו רק אם תהיה תחרות במשק החשמל. אין דרך אחרת להוריד את מחירי החשמל.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר גם בנושא החברתי. בתקציב הזה יש כמה נקודות חשובות ביותר. הנקודה הראשונה – יש הגדלה של חצי מיליארד ש"ח בתקציב מערכת הבריאות. וכולנו שמענו את הזעקה, גם כאשר היא נגעה לסל התרופות וגם לגבי צרכים אחרים, ואני חושב שהגדלת תקציב הבריאות היא בשורה שיש בתקציב הזה.
יש בתקציב הליכה לקראת ציבור הקשישים, גם בהחזרת 2.5% מתוך ה-4% אשר קוצצו לפני שנתיים, כאשר היינו בשיאו של המשבר הכלכלי, לכלל קצבאות הקשישים, וגם תוספת לקשישים שחיים מהבטחת הכנסה בהיקף של 230 מיליון שקלים. אני חושב שזו בשורה לציבור הזה היום.
באותה מידה, אנחנו יודעים על שורה של תחומים אחרים. אני אציין – יושב פה שר הפנים – בנושא מענקי האיזון לרשויות המקומיות, לעומת התקציב של השנה שעברה. הדבר הזה יקל על הרשויות המקומיות אשר נותנות את השירותים בתחומי הרווחה, בתחומי החינוך, בתחומים רבים הנוגעים לחיי האזרחים.
לכן אני אומר לאלה מהקואליציה ולאלה מהאופוזיציה שאומרים: זה תקציב לא טוב, אבל אני אצביע בשבילו - תגידו: זה תקציב טוב, זה חוק הסדרים טוב, ואנחנו נצביע בשבילו. האם הוא פותר את כל הבעיות? האם הוא פותר את כל המצוקות? לא. זה גם בלתי אפשרי, למען האמת. אבל זה תקציב שהוא, גם מבחינת "גזירות" – מה שנקרא גזירות – גם מבחינת היקף הרפורמות שיש בחוק ההסדרים - והיו כאלה שכבר הספידו את תהליך הרפורמות במשק בעקבות שינויי הקואליציה - הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון בשני המישורים.
בכלל, כאשר אנחנו מדברים על תקציבים, יש הרבה פעמים גידופים. אני מציע להתווכח על בסיס נתונים. והנתונים הם: מה הכיוון של המשק - האם הוא כיוון חיובי או לא חיובי בעקבות מעשי הממשלה היום, למעלה משנתיים לאחר כינונה. אנחנו יודעים שממצב של צמיחה שלילית של 0.7% ו-0.9% ב-2001 וב-2002, עברנו לצמיחה מתונה ב-2003, ובשנת 2004 לצמיחה משמעותית של 4.3%, וגם התחזית ל-2005 היא פחות או יותר באותו סדר גודל. גם הצמיחה לנפש, שהיתה שלילית - הצמיחה לנפש ב-2004 היתה 2.5%, וההערכה היא שאותו שיעור של צמיחה לנפש יהיה גם בשנת 2005. אני חושב שאחת הסיבות לכך היא מדיניות פיסקלית אחראית.
אני רוצה לומר פה משהו לטובת הכנסת. במאי 2003 - הרפורמה הכי משמעותית שעשינו היא הרפורמה שנגעה לחקיקה הפרטית התקציבית. למצב שהיה אצלנו לא היה אח ורע בשום דמוקרטיה מערבית מתוקנת אחרת, שבה הרשות המחוקקת משפיעה על התקציב כאשר היא מאשרת אותו, ועל-ידי כך היא גם מפקחת עליו. כל חבר כנסת, שאיננו יכול להוסיף מקורות, יכול היה לחוקק חקיקה פרטית תקציבית, והחקיקה הפרטית התקציבית היתה בהיקף של מיליארדים מדי שנה, ואחר כך הממשלה, על מנת לעמוד ביעד ההוצאה וביעד הגירעון, היתה צריכה לבוא לכאן ולקצץ ממערכת הבריאות, ממערכת החינוך וממערכת הרווחה – מה שקרה זה שהיינו בתהליך שבו תקציבי המשרדים הפכו לתקציבים למשכורות, לא תקציבים לפעולות. אם אני אקח את תקציב משרד החינוך, אני חושב שאני לא אטעה בהרבה אם אומר, שכמעט 90% ממנו הולכים למשכורות ולא לפעולות.
כאשר תיקנו את חוק-יסוד: משק המדינה, ב-2003, על דרך של הגבלת החקיקה הפרטית התקציבית, עשינו דבר גדול לא רק לתוכנית הכלכלית של הממשלה הזאת, עשינו דבר גדול מבחינת האחריות הלאומית, מבחינת היכולת למנוע חשיפה תקציבית לממשלה מכיוון הבית הזה. מובן שיש חריגים. יש כללים - כאשר יש יותר מ-50 חברים בשלוש הקריאות. אבל העובדה היא, הניסיון של שנתיים מלמד אותנו שלא היתה חקיקה פרטית תקציבית, והדבר הזה הוא חשוב ביותר, הוא רפורמה חשובה ביותר.
גם כאשר אנחנו מסתכלים על המספרים ועל הנתונים האחרים, אדוני היושב-ראש, אנחנו למדים שהמשק צועד בכיוון חיובי. האבטלה כבר הגיעה כמעט ל-11%. היא ירדה באחרונה עד ל-9.9%. אנחנו יודעים שכל מובטל הוא עולם ומלואו. לכל מובטל אשר אין לו - - -
יוסי שריד (יחד):
500 שקל.
גדעון סער (הליכוד):
חבר הכנסת שריד, יש לך רק בעיה אחת. אתה יודע מה? יש לך בעיה עם הנתונים. יש לך בעיה עם הנתונים.
יוסי שריד (יחד):
500 שקל בחודש. אנשים שמשתכרים 500 שקל בחודש, 600 שקל בחודש.
גדעון סער (הליכוד):
גם אנשים שעובדים במשרה חלקית – זה יותר טוב מאנשים שחיים מקצבאות.
יוסי שריד (יחד):
יותר טוב, כן.
גדעון סער (הליכוד):
יותר טוב מאנשים שחיים מקצבאות. ומשק שעובר ממשבר להתאוששות, בדרך כלל עובר דרך שלב ביניים, שבו יש היצע של משרות חלקיות.
אחד הנתונים החשובים, אדוני היושב-ראש – הוצאות הממשלה. הוצאות הממשלה, שהגיעו בשנת 2002 לשיא של 54.7% - נכון שבימי הממשלה הקודמת, בימי ממשלת העבודה, הם כבר היו 55%, אבל היו 54.7%. בשנת 2004 ירדו ל-51.4%. הדבר הזה, אשר בו אין סקטור ציבורי מנופח מדי על גבו של הסקטור הפרטי, הוא תנאי ליכולת של המשק הזה לצמוח.
גם הנתונים של ביצוע תקציב 2004, כאשר אנחנו רואים אותו, נתוני הגירעון, גם מבחינת היקף מיליונים וגם מבחינת שיעור הגירעון מהתוצר, יותר טובים מאשר אלה שהיו בתקציב המקורי. הגירעון היה 20.4, ותוכנן להיות בתקציב 20.6 – אני מדבר על הביצועים של 2004 - שיעור הגירעון מהתוצר, שהיה אמור להיות 4%, היה פחות מ-3.9%.
אני חושב, אדוני היושב-ראש, שלו באה האופוזיציה היום בידיים נקיות, בגישה אחראית, על בסיס אמירת האמת, היא היתה נותנת תמונה קצת יותר מאוזנת. היא היתה אומרת: יש לי ביקורת על דברים כאלה ואחרים. אבל, אנחנו מודים שהוצאתם את המשק, למרות התנגדותנו, ממשבר, ממצב קשה ביותר, למצב אשר יש בו תקווה. יש תקווה לחידוש צמיחה בת-קיימא במשק.
לצערי, כאשר אתם באים ואתם מטיחים ביקורת כוללנית בלתי מרוסנת, בלתי מנומקת, גם הציבור מתקשה מאוד לתת בכך אמון, מכיוון שהציבור, למרות הקשיים, למרות המצוקות, יודע שהדרך הזאת הניבה תוצאות.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת התקציב, לתמוך בהצעת חוק ההסדרים ולהדוף את ההסתייגויות הפרטיות שהוגשו. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחבר הכנסת גדעון סער, יושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש סיעת הליכוד. אדוני שר האוצר. ולפני ההצבעה נזמין את יושב-ראש ועדת הכספים, לאחר ששר האוצר יסיים את דבריו.
שר האוצר בנימין נתניהו:
אדוני היושב-ראש, חברי הבית, תקציב 2005 יאושר בעוד שעות אחדות. אני אומר זאת כבר חודשים רבים, וזה לא משום שחשבתי שאין כאן בבית חילוקי דעות. להיפך, יש כאן חילוקי דעות, אם כי נדמה לי שחילוקי הדעות ממוקדים לאו דווקא בנושא התקציבי, הכלכלי, אלא דווקא בנושא המדיני. דווקא משום כך, בגלל הנושא המדיני, הייתי בטוח שיימצא הרוב לתקציב, והדבר הזה כמובן התאשר.
אני אומר את זה במיוחד לחברי בליכוד שחלקו על עמדת הממשלה. אתמול נפל הפור, ההחלטה נתקבלה. לצערי וגם לצערכם, ההצעה על משאל עם לא עברה. כולנו מאמינים בערכים הבסיסיים של הדמוקרטיה, אנו מכבדים את החלטות הכנסת. על כן, הנושא הזה מאחורינו. יש הרבה שאלות, מה יבוא אחר כך, שאלות חשובות ולגיטימיות, ואפשר לדון בהן. אבל אף אחת מהן אינה עומדת ברגע זה על הפרק, לא מה שהיה ולא מה שיהיה. אנחנו דנים ברגע זה בנושא שהוא כלכלי נטו, כלכלי טהור. לכן אני חושב שאתם צריכים להתייחס לנושא הזה - -
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
במנותק מההתנתקות.
שר האוצר בנימין נתניהו:
- - בהתייחסות ערכית לתקציב ולמדיניות הכלכלית.
אני חייב להגיד לחברים מה שאמרתי בפורום מצומצם יותר לפני שעה קלה. אמרתי: הרי אתם תמכתם בתקציב הזה, תמכתם במדיניות הזאת. אם חלילה המדיניות הזאת לא תעבור, כל מה שהשגנו – והשגנו הרבה – ירד לטמיון.
הצטערתי לשמוע שחלק מחברי לממשלה תקפו את התקציב. אני רוצה להגיד מה הן התגובות בעולם על המדיניות הכלכלית.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
מה זה משנה התגובות בעולם? אזרחי ישראל לא מרוצים.
שר האוצר בנימין נתניהו:
תיכף אגיד לך גם מה אמרו אזרחי ישראל.
סוכנות הדירוג "מודיס" אומרת: "כלכלת ישראל התאוששה לגמרי מהמיתון והשיגה תוצאות טובות יותר מהמגמות הממוצעות של הצמיחה העולמית - -
יעקב מרגי (ש"ס):
ומה עם ירוחם?
שר האוצר בנימין נתניהו:
- - אנו צופים שכלכלת ישראל תמשיך במגמותיה החיוביות". סוכנות הדירוג "פיץ'" אומרת: "ממשלת ישראל נחושה לשמור בקפידה על מסגרת ההוצאות" - חשוב להדגיש, על זה אנחנו דנים עכשיו - "הממשלה ידעה להתמודד עם התחייבויות אקטואריות שלא תוקצבו" – במלה אחרת, פנסיות – "ובכך הקדימה מדינות מפותחות אחרות". סוכנות הדירוג P&S: "דירוג ההשקעות הגבוה של ישראל מבטא כלכלה מפותחת, מוטת יצוא, עם מעט מאוד לחצים במאזן התשלומים. הרפורמות ממשיכות לשפר את הגמישות של שוק העבודה". וכו' וכו' וכו' – בנק להשקעות "מורגן סטנלי", בנק להשקעות "מריל לינץ'". קרן המטבע הבין-לאומית: "מחויבות הממשלה לבצע את הרפורמות תשמש זרז לתחרות והתייעלות, והן אלו שימשיכו את הצמיחה במשק".
הם מתייחסים לתוצאות בישראל, לא בחו"ל. הצמיחה עלתה, המשק חזר לצמיחה; ההכנסה לנפש עולה, אחרי שהיא ירדה; השכר הממוצע עלה; האבטלה יורדת, ירדה מתחת לשתי ספרות, היא עכשיו בספרה אחת; הריבית על המשכנתאות ירדה ויורדת; הריבית במשק בכלל יורדת; שוק ההון עולה. כלומר, כל האינדיקטורים הכלכליים הם בכיוון נכון.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אולי תתייחס גם ל-700,000 ילדים עניים ו-300,000 ילדים רעבים.
שר האוצר בנימין נתניהו:
אם יש האטה בצמיחה, כרגע היא נובעת בעיקר מהחשש הגדול שאולי יקרה כאן משהו, אולי לא יעבור התקציב, אולי בגלל העדר יציבות פוליטית גם לא יהיו יציבות והמשך הצמיחה בנושא הכלכלי.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אתה מוכן להתייחס גם ל-700,000 ילדים רעבים?
שר האוצר בנימין נתניהו:
אם יש דבר שמשפיע על הכלכלה כרגע, זו השאלה הפוליטית - על יכולתנו להעביר את התקציב ולממש את התוכנית הכלכלית.
שואלים חברים כאן על הנושא החברתי. לפני שנתיים יכולתם לדבר אתי כמה שאתם רוצים על עזרה לקשישים ועזרה לילדים הרעבים ועזרה לסל התרופות, ולא היה כלום.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
ומה עכשיו?
שר האוצר בנימין נתניהו:
הגענו לשבר, משום שמדיניות הקצבאות, במקום לעזור לנו להיחלץ מהמצוקה, הכניסה אותנו עמוק למצוקה.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
מה אתה עושה עכשיו?
שר האוצר בנימין נתניהו:
מה שעשינו עכשיו, אמרנו שבתוך שנתיים נוכל להחזיר, ואפילו לחזק, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו עוזרים היום לקשישים, לא רק לאלה שקיצצנו בקצבאותיהם, אלא לקשישים המסכנים באמת, לאלה שחיים רק מהבטחת הכנסה.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
מה אתה עושה עם 700,000 ילדים עניים?
שר האוצר בנימין נתניהו:
בתקציב הזה אנחנו מקצים קרוב לחצי מיליארד שקל בהדרגה. עד סוף השנה זה יגיע לסכום הזה - -
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
מה אתה נותן ל-700,000 הילדים העניים?
שר האוצר בנימין נתניהו:
- - מה שלא היה להם קודם לכן. בתקציב הזה אנחנו מביאים נותנים ארוחות חמות לילדים, ל-150,000 ילדים, מה שלא היה קודם לכן. בתקציב הזה אנחנו מגדילים את סל התרופות במאות מיליונים, מה שלא היה קודם לכן. בתקציב הזה אנחנו מעודדים שכר דירה בפריפריה, מה שלא היה קודם לכן. בתקציב הזה אנחנו מחזירים את מענקי האיזון לעיריות, מה שחיוני כדי לייצב אותן, ואנחנו יודעים אילו עיריות זקוקות לזה. לא 15 החזקות. גם את זה לא יכולנו לעשות בשנתיים האחרונות.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
מה החזרתם לילדים הרעבים?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הלפרט, אדוני כבר הבהיר את קריאתו. עד שאני לא קורא לך לא תפסיק? אז הנה קראתי.
שר האוצר בנימין נתניהו:
עשינו את זה, כאמור, כי נטשנו את המדיניות השגויה של קצבאות ללא הבחנה ומסים גבוהים. בעצם קודמי בתפקיד החל בזה. סילבן, אני אפילו מדבר עליך עכשיו, שר האוצר לשעבר. ציינתי עכשיו שאתה התחלת בשני שינויים חשובים, בצמצום הקצבאות הניתנות ללא הבחנה ובהורדת מסים. אנחנו הרחבנו את זה.
פתחנו מונופולים – בנמלים ועכשיו בבנקים; הפרטנו חברות – מכרנו את בנק דיסקונט, ואנחנו בדרך להפרטת בנק לאומי; אנחנו מביאים רפורמה בשוק ההון, מה שיוריד את הריביות במשק על האוברדרפט; הצלנו את קרנות הפנסיה; הוצאנו עובדים זרים; אנחנו מעודדים עובדים ישראלים להיכנס לעבודה, והם עושים זאת. אלה הדברים שמצמיחים את המשק.
חבר הכנסת הלפרט, מה זה חסד? חסד זה לעזור לחולה, ליתום, לרעב. כך אמרו נביאי ישראל.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
זה לא חסד. זה חובת הממשלה. לא חסד. זה חובתך וחובת הממשלה שלא יהיו ילדים רעבים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הלפרט, אדוני הוא חלק מהקואליציה. אני לא מבין מה הזעקה.
שר האוצר בנימין נתניהו:
אמר גם אחד מחכמי ישראל, הרמב"ם: החסד הגדול ביותר הוא לעזור לאדם למצוא עבודה, שיוכל לעבוד. המדיניות הזאת מביאה את שני סוגי החסדים.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
חסד שיהיו 700,000 ילדים רעבים?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הלפרט.
שר האוצר בנימין נתניהו:
מדינת ישראל במשך זמן ארוך מדי לא הבחינה בכך שכדי לעשות את החסד הזה צריך להבדיל בין שתי אוכלוסיות: אלה שיכולים לעבוד ואלה שאינם יכולים לעבוד. אלה שיכולים לעבוד, צריכים לעבוד. רק כך נוכל לעזור ולתת עוד יותר לאלה שאינם יכולים. זאת ההפרדה הגדולה שנעשתה כאן, זאת ההבחנה היסודית, זאת הכלכלה והחברה הנכונה, זה הצדק החברתי והכלכלה הצומחת.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
לקחת מהעניים ולתת לעשירים? זאת הכלכלה הנכונה?
שר האוצר בנימין נתניהו:
מה שהיה, היה ערבוב בין השניים. והיום אנחנו יכולים להסתכל אל כל אחד ולהגיד: הממשלה הזאת מביאה מיליארדים, ממש כך, מיליארדים בסיוע חברתי נכון למי שמחוץ למעגל העבודה, למי שאינו יכול, אבל באותה מידה הכניסה 100,000 ישראלים למעגל העבודה, באותה מידה הורידה מסים לצד היצרני של המשק, באותה מידה מעודדת את הצמיחה, והצמיחה ברוך השם טובה, וחשוב שתימשך. זו המדיניות הנכונה.
אדוני היושב-ראש, אני חושב, עם כל הכבוד, שכל חברי הקואליציה, לרבות חברי בליכוד, שתומכים במדיניות הזאת, שתמכו בה – תמכתם בה רק לפני שבוע, אחרת לא היינו יכולים להעביר את זה בוועדות הכנסת, והסכמתם להעביר את זה בוועדות הכנסת. העברתם את זה בוועדת הכספים, העברתם את זה בוועדת הכלכלה. עשיתם את זה כי אמרתם שזה נושא כלכלי. אני חושב, למען הסדר הטוב, לא רק כדי למנוע פרימות בתקציב, אבל למען הסדר הטוב, למען דבר שאתם מאמינים בו, אחרי שקרה מה שקרה אתמול, היום הוא היום – הצביעו בבקשה בעד התקציב. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לשר האוצר. אני מזמין לסיום את יושב-ראש ועדת הכספים על מנת להשיב למסתייגים. מייד נתחיל בהצבעה. אני מכיר ומוקיר את יושב-ראש ועדת הכספים, הוא לא מרבה במלים. לכן אתם צריכים להתכונן לשבת, כי אנחנו מתחילים מייד.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, לפני שאני מתחיל לסכם, ואעשה זאת ממש בקצרה, אני רוצה להודות קודם כול למנהל הוועדה טמיר כהן, ליועצת המשפטית אנה שניידר, ומכאן ברכותי למינויה לשופטת, לסמדר אלחנני היועצת הכלכלית, לשגית אפיק היועצת המשפטית, לרחל סמואל, לליאת קרפטי ולאילנית ירושלמי מזכירות הוועדה, לכל הסדרנים ולכל מי שבילה אתנו במשך כל הדיונים. זו חובה, גם אם התקציב עובר וגם אם לא עובר. בעזרת השם יעבור.
לסכם את כל הדיונים שהיו במליאת הכנסת במשך היומיים האחרונים, כולם דיברו על דבר אחד – מה היה טומי לפיד אומר אם ש"ס היתה מקבלת את 700 מיליון השקל. מה הוא היה אומר? אגיד לכם מה הוא היה אומר. הוא היה אומר כך: מאין ייקחו את 700 מיליון השקל? מחינוך לדמוקרטיה, מרשות העתיקות, משיקום שכונות, מרשות חסות הנוער, מיחידות מטה לסמים, מאבחון מפגרים, מטיפול קהילתי באוטיסטים, מנוער מנותק, מסיוע במלגות למדענים. כל זה עבור 700 מיליון השקל שלו. מנין הוא ייקח את הכסף הזה? זה מה שטומי לפיד אמר כאן לפני שלוש שנים כאשר ש"ס קיבלו כסף. חיפשתי את הנאום של טומי לפיד כאן מלפני שלוש או ארבע שנים, פשוט ברגע האחרון לא מצאתי אותו. אני מציע, רבותי, רק להפיץ את הנאום הזה, את מה שהוא אמר אז לש"ס. בדיוק אותו דבר נאמר היום לשינוי.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
מה שרואים מכאן לא רואים משם.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
גם שם לא רואים. לכן, אדוני, לפחות דבר אחד, אני מקווה שמהיום יפסיקו את הטפת המוסר לכולנו. כולם רואים כאן שאתה בדיוק כמו כולם, אם לא פחות. כי לפחות ב-290 מיליון שקל ברחת, ואתה, על 700 מיליון השקל שלך, עוד נכנסת עם בושות. מה לא אמרת עלינו, על 290 מיליון השקלים? "שודדים את המדינה". היית מוכן לעשות הכול, העיקר שאנחנו לא נקבל 290 מיליון שקל. אפילו שינקרו את שתי עיניך, העיקר שאנחנו לא נקבל את הכסף. אבל עבור מה נתנו את הכסף הזה? עבור גני-ילדים?
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מבקש ממך לצמצם את דבריך.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
אני מסיים, אדוני. יש לי רשות לענות לו ואני מנצל אותה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בוודאי ובוודאי. אני מצווים בהגדה של פסח לספר ביציאת מצרים. לא בטומי לפיד. לא צריך להגזים.
יעקב ליצמן (יו"ר ועדת הכספים):
נגיע לביעור חמץ, כולם באותו זמן.
לכן אני מקווה, שפעם אחת ולתמיד תיפסק הטפת המוסר הזאת, שקיבלנו כל השנים, וההסתה הזאת, שקיבלנו בכלי התקשורת - פעם אחת ולתמיד הן ייפסקו. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודה מאוד ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת יעקב ליצמן. אני מודה לו בשם כל הכנסת על העמל הרב שהשקיע ועל העבודה הברוכה אשר עשה למען הדמוקרטיה הישראלית ולמען כנסת ישראל, בין שאנו מסכימים ובין שאיננו מסכימים לסעיף זה או אחר בתקציב.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, הודעה למזכיר הכנסת, ומייד אנחנו עוברים להצבעות.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הכספים. תודה רבה.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005;
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005
(תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, רבותי חברי הכנסת, קיימנו ועדת הסכמות, שלשמחתי הרבה לא אילצה את ועדת הכנסת לקבל הכרעה לפי סעיף 131, על הדרך שבה אנחנו נצביע. כל ההצבעות, אם הן חיוניות או לא, יהיו בשיקול דעתי. אפשרנו לסיעות הבית השונות מהאופוזיציה הצבעה שמית ב-15 נושאים, בהתאם לחלוקה שהוסכמה בין הסיעות השונות.
אצביע הצבעות בהרמת יד, אלא אם כן יבקשו חברי הכנסת שהם יושבי-ראש סיעות להצביע אלקטרונית. יושבי-ראש סיעות יוכלו לומר לי מתי הם מבקשים להצביע הצבעה שמית.
בטרם ניגש להצבעה, ביקש חבר הכנסת וילן לשאול שאלה. בבקשה, חבר הכנסת וילן.
אבשלום וילן (יחד):
אדוני ראש הממשלה, אדוני שר האוצר, האם ההסכמים שהנחתם על שולחן הכנסת ביומיים האחרונים הם ההסכמים היחידים שנעשו עם סיעות או חברי הכנסת? האם תוכלו להסביר לנו מה פירוש הסכם של חבר קואליציה עם שר האוצר, עם שר התעשייה והמסחר ועם ראש הממשלה?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
אבשלום וילן (יחד):
ושאלה אחרונה, אדוני היושב-ראש: אין בספרי התקציב שהנחת לפנינו מקור ל-700 מיליון כספי שינוי ול-150 מיליון כספי סל התרופות. מהיכן הם מגיעים, אדוני שר האוצר?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אשר לשאלה הראשונה, מה שהממשלה צריכה להשיב: האם יש הסכמים נוספים או אין הסכמים נוספים.
דניאל בנלולו (הליכוד):
החוק מדבר על הסכמים בכתב.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסכמים בכתב. אדוני ראש הממשלה? אין הסכמים נוספים פרט לאלה אשר הונחו על שולחן הכנסת.
אדוני שר האוצר, הוא דיבר על מקור. אני לא בטוח שאתה צריך להשיב על עניין זה. יושב-ראש ועדת הכספים הציג את ההצעה. אני מבין שאדוני אומר שהמקור יימצא מתוך תקציב המדינה ומתוך המסגרת, כך הוסבר על-ידי יושב-ראש ועדת הכספים, לכן אלה קושיות חשובות לעיתונות, הן לא חשובות לשר האוצר כרגע, כי הוא ענה מראש.
רבותי, הודעה ליושב-ראש סיעת שינוי, בבקשה.
רשף חן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להודיע על הסרת כל ההסתייגויות של חברי סיעת שינוי, למעט ההסתייגות לסעיף 130125, של חבר הכנסת רוני בריזון.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. תפנה את תשומת לבי ברגע שנגיע לשם. ובכן, סיעת שינוי הסירה את כל הסתייגויותיה, למעט הסתייגות אחת, של חבר הכנסת בריזון.
יושב-ראש סיעת העבודה-מימד, בבקשה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשם סיעת העבודה, אני מודיע על הסרת כל ההסתייגויות של סיעת העבודה-מימד. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ובכן, סיעת העבודה-מימד הודיעה על הסרת כל ההסתייגויות.
רבותי, יש למישהו עוד הודעה? חבר הכנסת דהאמשה, אדוני לא מודיע הודעות? חבר הכנסת שטרן, בבקשה.
יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, אני מציע לקרוא להצבעה של היום הצבעה על תקציב וירטואלי, כי אי-אפשר להצביע על תקציב כשאין לך מיליארד שקל.
היו"ר ראובן ריבלין:
לכבות את המיקרופון. חבר הכנסת שטרן, אדוני לא יכול לעשות שימוש לרעה בנדיבות לבו של היושב-ראש, אשר כל פעם שאתה מצביע חושב שאתה אומר דברים חשובים. הרי יכולת לבוא ולומר מעל הבמה, במשך חמש פעמים שבהן ניתנה לסיעה שלך אפשרות לדבר, את הדברים האלה, ואמרת. אבל אדוני לא צריך לחזור עליהם. עכשיו אנחנו מדברים רק על פרוצדורה.
זבולון אורלב (מפד"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת זבולון אורלב, טוב שאמרת את המובן מאליו. אנחנו רק חוסכים מזה.
רבותי, אני מסביר את מהלך ההצבעה. אנחנו מצביעים על חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005-התשס"ה. נצביע על ההסתייגויות לשם החוק. חבר הכנסת שוחט הסיר את הסתייגותו. חבר הכנסת אורון, מסיר? להצביע? אלקטרונית.
רבותי חברי הכנסת, הסתייגות חברי סיעת יחד-מרצ, להלן סיעת גלאון, על שם החוק - מי בעד ההסתייגות? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 1
בעד ההסתייגות - 35
נגד - 67
נמנעים – 1
ההסתייגות של חברי הכנסת חיים אורון, אבשלום וילן, יוסי שריד,
רן כהן, זהבה גלאון ורומן ברונפמן לשם החוק לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
35 בעד, 67 נגד, אחד נמנע. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת אורלב, האם אדוני מבקש להצביע? הרי הצבענו הרגע. האם אדוני רוצה להצביע עוד הפעם על שם החוק?
זבולון אורלב (מפד"ל):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברצון רב.
סיעת המפד"ל, להלן קבוצת אורלב - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 2
בעד ההסתייגות – 31
נגד – 70
נמנעים – 2
ההסתייגות של חברי הכנסת זבולון אורלב, שאול יהלום,
גילה פינקלשטיין וניסן סלומינסקי לשם החוק לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
31 בעד, 70 נגד, שני נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה.
סיעת בל"ד, האם להצביע? כן, להצביע. להצביע בהצבעה אלקטרונית? כן.
רבותי, הסתייגות סיעת בל"ד לשם החוק - נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 3
בעד ההסתייגות – 26
נגד – 75
נמנעים – 3
ההסתייגות של חברי הכנסת עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, ואסל טאהא, נעמי בלומנטל, עוזי לנדאו, גילה גמליאל, יובל שטייניץ, מיכאל איתן, דוד לוי, רוחמה אברהם, גדעון סער, דניאל בנלולו, מיכאל רצון, מגלי והבה, אהוד יתום, אלי אפללו, משה כחלון, עמרי שרון, מיכאל גורלובסקי, גלעד ארדן, רוני בר-און, ענבל גבריאלי, יחיאל חזן, לאה נס, חיים כץ, איוב קרא, יולי-יואל אדלשטיין, מרינה סולודקין, יעקב ליצמן, אברהם רביץ, משה גפני, שמואל הלפרט, אפי איתם, יצחק לוי, בנימין אלון, יורי שטרן, צבי הנדל, מיכאל נודלמן, אורי אריאל, אריה אלדד, אליעזר כהן ודוד טל לשם החוק לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הואיל וכל ההסתייגויות היו יחד, 26 בעד, 75 נגד, שלושה נמנעים.
אשר להסתייגויות בעמוד 1 לשם החוק, כל ההסתייגויות האחרות נכללו בהצבעות שאנחנו דיברנו עליהן. אנחנו מדברים עכשיו על הסתייגות קבוצת ש"ס, קבוצת ישי.
יצחק כהן (ש"ס):
הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
הצבעה אלקטרונית, חבר הכנסת כהן.
נא להצביע.
סיימנו את העמוד הראשון.
הצבעה מס' 4
בעד ההסתייגות – 37
נגד - 65
נמנעים – 2
ההסתייגות של חברי הכנסת אלי ישי, שלמה בניזרי, נסים דהן, אמנון כהן, יצחק כהן, דוד
אזולאי, משולם נהרי, יצחק וקנין, יאיר פרץ, נסים זאב ויעקב מרגי לשם החוק לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
37 בעד, 65 נגד, שני נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, כתוב שם "קבוצת". בהסתייגות יכול כל אחד לדבר.
חבר הכנסת פרוש, האם אדוני מבקש להצביע?
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חברי הכנסת טלב אלסאנע ועבד-אלמאלכ דהאמשה, האם להצביע על שם החוק?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כן, להצביע הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אנחנו מצביעים פה גם על הצעת קבוצת חד"ש-תע"ל באותה הצבעה.
הצבעה מס' 5
בעד ההסתייגות - 33
נגד - 70
נמנעים - 1
ההסתייגות של חברי הכנסת טלב אלסאנע, עבד-אלמאלכ דהאמשה,
מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי לשם החוק לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
33 בעד, 70 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהסתייגות קבוצת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל לא נתקבלה. לא נתקבלה.
רבותי, שם החוק כהצעת הוועדה - מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 6
בעד שם החוק, כהצעת הוועדה - 67
נגד - 39
נמנעים - 1
שם החוק, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
67 בעד, 39 נגד, אחד נמנע. אני קובע ששם החוק אושר.
רבותי חברי הכנסת, לסעיף 1, קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית מציעה הסתייגות.
חיים אורון (יחד):
אפשר להצביע בהרמת יד.
היו"ר ראובן ריבלין:
מי בעד ההסתייגות - ירים את ידו. תודה. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. ההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל - מי בעד ההסתייגות? מי נגד ההסתייגות?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת בל"ד - מי בעד ההסתייגות? תודה רבה. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
ההסתייגות של חברת הכנסת מלי פולישוק הוסרה. מה לגבי חברי ש"ס?
יצחק כהן (ש"ס):
אנחנו רוצים הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. רבותי חברי הכנסת, בהצבעה אלקטרונית, מי בעד ומי נגד הסתייגות ש"ס?
הצבעה מס' 7
בעד ההסתייגות - 39
נגד - 61
נמנעים - 2
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 1 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
39 בעד, 61 נגד, שני נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו נצביע על סעיף 1 כהצעת הוועדה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 8
בעד סעיף 1, כהצעת הוועדה – 63
נגד - 42
נמנעים – 2
סעיף 1, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
63 בעד, 42 נגד, שני נמנעים. אני קובע שסעיף 1 אושר כהצעת הוועדה.
לסעיף 2, קבוצת ש"ס מציעה הסתייגות תקציבית. צריכים לכך רוב של 51 חברי כנסת.
יצחק כהן (ש"ס):
אני מבקש הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להצביע - לסעיף 2(1). מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה מס' 9
בעד ההסתייגות - 42
נגד - 64
נמנעים - 2
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 2(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
42 בעד, אולם 64 נגד ושני נמנעים. אני קובע שהסתייגות ש"ס לא נתקבלה.
קבוצת בל"ד וחברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן מסתייגים הסתייגות תקציבית.
קריאה:
קודם לחלופין.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם להצביע גם על הצעת החלופין של ש"ס?
קריאה:
בהרמת יד.
היו"ר ראובן ריבלין:
מי בעד הצעת החלופין של ש"ס? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 2(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, ההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת בל"ד וחברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן מציעים הסתייגות בעמוד 3. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד ושל חברי הכנסת
יורי שטרן ואליעזר כהן לסעיף 2(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. ההסתייגות לא נתקבלה.
מה לגבי קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית?
חיים אורון (יחד):
אני מבקש הצבעה שמית. זה ביטול מס מעסיקים ו-3 מיליארדי שקלים - שיצביעו על זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה, זה ידוע. ובכן, רבותי, לסעיף 2(1) אנחנו עורכים את ההצבעה השמית הראשונה - הצבעה שמית שביקשה קבוצת יחד, קבוצת גלאון.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
רוחמה אברהם - נגד
יולי-יואל אדלשטיין - נגד
יעקב אדרי - נגד
אהוד אולמרט - נגד
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - נגד
אפי איתם - בעד
מיכאל איתן - נגד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - נמנע
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - נגד
נעמי בלומנטל - נגד
בנימין בן-אליעזר - נגד
אלי בן-מנחם - נגד
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - נגד
רוני בר-און - נגד
רומן ברונפמן - בעד
רוני בריזון - נגד
ויקטור בריילובסקי - נגד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - נגד
אראלה גולן - נגד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - נגד
משה גפני - נגד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
נסים דהן - בעד
חמי דורון - נגד
אברהם הירשזון - נגד
שמואל הלפרט - נגד
צחי הנגבי - נגד
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - נגד
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - נגד
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - נגד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - בעד
דוד טל - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - נגד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - נגד
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - נגד
אילנה כהן - בעד
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - בעד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - נגד
אתי לבני - נגד
ציפי לבני - נגד
לימור לבנת - נגד
דוד לוי - בעד
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - נגד
יעקב ליצמן - נגד
עוזי לנדאו - נגד
יוסף לפיד - נגד
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - נגד
עמרם מצנע - נגד
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - נגד
דני נוה - נגד
אורית נוקד - נגד
לאה נס - בעד
בנימין נתניהו - נגד
מרינה סולודקין - נגד
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - נגד
גדעון עזרא - נגד
מל פולישוק-בלוך - נגד
אברהם פורז - נגד
אופיר פינס-פז - נגד
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - נגד
יוסף פריצקי - נגד
שמעון פרס - נגד
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - בעד
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - נגד
ראובן ריבלין - נגד
חיים רמון - נגד
אהוד רצאבי - נגד
מיכאל רצון - נגד
אברהם בייגה שוחט - נגד
יובל שטייניץ - נגד
מאיר שטרית - נגד
יורי שטרן - בעד
אילן שלגי - נגד
סילבן שלום - נגד
שלום שמחון - נגד
אריאל שרון - נגד
עמרי שרון - נגד
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
נא לקרוא את שמות אלה שלא נכחו.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
דוד אזולאי - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
מיכאל גורלובסקי - נגד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
יחיאל חזן - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
אליהו ישי - בעד
דני יתום - נגד
משה כחלון - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
אפרים סנה - נגד
יאיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
האם יש מישהו באולם שלא הצביע? נא להביא לי את התוצאות. להלן תוצאות ההצבעה על הסתייגות יחד-גלאון: נמנע אחד, 38 בעד, נגד - 70. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
אנו עוברים לסעיף 2(2) - אין הסתייגויות. לסעיף 2(3) אין הסתייגויות. אנו עוברים לסעיף 2(4). חבר הכנסת יולי-יואל אדלשטיין וחברת הכנסת נעמי בלומנטל, האם אתם מסירים? תודה רבה.
אנו עוברים להסתייגויות של קבוצת ש"ס. חבר הכנסת כהן, האם אתה רוצה שזה יהיה אלקטרוני?
יצחק כהן (ש"ס):
ידני.
היו"ר ראובן ריבלין:
מי בעד קבוצת ש"ס?
נסים דהן (ש"ס):
לא צריך להצביע. החוק המקורי נשאר, תשעה ימים, בהסכמה של הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא יודע. יש פה הסתייגות.
מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 2(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
האם אתם מוותרים על החלופין? חבר הכנסת כהן, מוותרים על החלופין. חבר הכנסת דהן, בבקשה.
נסים דהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, נוצר כאן מצב תמוה ומשונה. החוק, בהסכמת הממשלה, תוקן לתשעה ימים. אם ההסתייגות לא נתקבלה, אז זה כאילו אנחנו מבטלים את החוק מראש. יש כאן בעיה חוקתית שצריכים לתת עליה את הדעת. החוק מדבר על תשעה ימים בהסכמת הממשלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אני מצביע על ההסתייגויות. אם הן נופלות, החוק קובע מה שהוא קובע. אנחנו נצביע אחר כך על סעיפי החוק. אם יש טעויות, תיגשו אחר כך למי שצריך לומר לו שהיו טעויות. אין שום טעויות. חבר הכנסת כהן, להצביע או לבטל?
יצחק כהן (ש"ס):
להצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
מי בעד חלופין ראשון - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 2(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מי בעד חלופין שני - ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת ש"ס לסעיף 2(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
מי בעד החלופין השלישי? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת ש"ס לסעיף 2(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבל.
קבוצת יחד זה היה אותו דבר. קבוצת בל"ד אותו דבר. קבוצת מפד"ל אותו דבר. כולם ביקשו לראות את הסעיף כבטל, ולכן אנחנו הצבענו עליו כאן.
אנו עוברים להסתייגות לסעיף 2(5) של קבוצת ש"ס, קבוצת מפד"ל וחברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, משה גפני, אפי איתם, יצחק לוי, מרינה סולודקין, חים כץ, אהוד רצאבי, יורי שטרן ואליעזר כהן. הם מבקשים לבטל את הסעיף. נא להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד ההסתייגות - 37
נגד – 59
נמנעים - 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת מפד"ל ושל חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, משה גפני, אפי איתם, יצחק לוי, מרינה סולודקין, חים כץ, יורי שטרן ואליעזר כהן לסעיף 2(5) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
37 בעד, 59 נגד ואחד נמנע. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
מי בעד ההסתייגות של קבוצת יחד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 2(5) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 2(5) לא נתקבלה.
חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי הסיר.
חברי הכנסת מרגי, אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל ובל"ד מציעים לסעיף 2(5).
הצבעה
ההסתייגויות של חברי הכנסת יעקב מרגי וטלב אלסאנע ושל קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל וקבוצת סיעת בל"ד לסעיף 2(5) לא נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לסעיף 2(6). קבוצת ש"ס - הצבעה אלקטרונית. נא להצביע - מי בעד, מי נגד?
הצבעה מס' 11
בעד ההסתייגות – 38
נגד – 60
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת מפד"ל ושל חברי הכנסת
עמיר פרץ, אילנה כהן, משה גפני, אפי איתם, יצחק לוי, מרינה
סולודקין, חיים כץ, יורי שטרן ואליעזר כהן לסעיף 2(6) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 38, נגד - 60, אחד נמנע. אני קובע שההסתייגות של ש"ס, המפד"ל ושל חברי הכנסת פרץ, גפני איתם וכולי לא נתקבלה.
קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית וחבר הכנסת בריילובסקי וחבר הכנסת מרגי לסעיף 2(6) - הצבעה אלקטרונית. בבקשה.
הצבעה מס' 12
בעד ההסתייגות – 32
נגד – 67
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 2(6) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד, 67 נגד, אחד נמנע. ההסתייגות של יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 2(6) לא נתקבלה.
חבר הכנסת בריילובסקי הסיר.
חברי הכנסת מרגי, אלסאנע, חד"ש-תע"ל ובל"ד; מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת יעקב מרגי וטלב אלסאנע ושל קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל וקבוצת סיעת בל"ד לסעיף 2(6) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לסעיף 2(7). קבוצת יחד והבחירה החופשית; מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 2(7) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
קבוצת המפד"ל וקבוצת בל"ד; מי בעד - ירים את ידו. לא ברור לי. הצבעה אלקטרונית. אני מצביע את קבוצת המפד"ל וקבוצת בל"ד. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 13
בעד ההסתייגות – 33
נגד – 68
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל וקבוצת סיעת בל"ד לסעיף 2(7) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
33 בעד, 68 נגד. אם היו כל ה-68 מרימים את ידם לא היתה בעיה. לא נתקבלה.
קבוצת ש"ס - מי בעד? להרים את היד.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 2(7) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
קבוצת בל"ד, מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת בל"ד לסעיף 2(7) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לעמוד 6. אנחנו עוברים לסעיף 2(8).
ההסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית; מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית ושל חבר הכנסת אהוד רצאבי לסעיף 2(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו עוברים לסעיף 2(9). קבוצת ש"ס - הצבעה אלקטרונית. נא להצביע על הסתייגות של ש"ס לסעיף 2(9). מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 14
בעד ההסתייגות – 35
נגד – 61
נמנעים – 2
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס ושל חברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן לסעיף 2(9) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
35 בעד, 61 נגד, שני נמנעים. לא נתקבלה.
קבוצת בל"ד, מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 2(9) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 2(10) אין הסתייגות.
לסעיף 2(11) - יורי שטרן, יצחק כהן ואליעזר כהן. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת יורי שטרן, יצחק כהן ואליעזר כהן לסעיף 2(11) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אלסאנע אינו נוכח, אין הסתייגות.
קבוצת חד"ש-תע"ל, מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 2(11) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
סיימנו את ההסתייגויות לסעיף 2 על כל מרכיביו.
כל סעיף 2 כהצעת הוועדה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד סעיף 2 – 62
נגד – 35
נמנעים – 1
סעיף 2, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
62 בעד, 35 נגד, אחד נמנע. אני קובע שסעיף 2 על כל מרכיביו קיבל את אישור הכנסת בקריאה שנייה.
לסעיף 3(א), קבוצת בל"ד וחברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן, מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד ושל חברי הכנסת יורי שטרן
ואליעזר כהן לסעיף 3(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 3(ב) ו-3(ג) אין הסתייגויות.
לסעיף 3(ד), קבוצת בל"ד: מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 3(ד) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 3(ה) אין הסתייגויות.
לסעיף 3(ו), קבוצת בל"ד: מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 3(ו) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 3(ז) הסתייגות של קבוצת בל"ד. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 3(ז) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 3(ח) אין הסתייגויות.
בכל סעיף 3 לא נתקבלו ההסתייגויות ולכן נצביע לפי הצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 16
בעד הסעיף – 60
נגד – 35
נמנעים – 1
סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
60 בעד, 35 נגד, אחד נמנע. אני קובע שסעיף 3 על כל מרכיביו נתקבל כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 4(א), אנחנו נמצאים בעמוד 7. לסעיף 4(א), של חברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן, מי בעד - ירים את ידו. חבר הכנסת שטרן אינו נמצא באולם ולא היינו צריכים להצביע בכלל.
יצחק כהן (ש"ס):
אני פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זכו הם בזכותך.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת יורי שטרן, יצחק כהן ואליעזר כהן לסעיף 4(א) לא נתקבלה.
יצחק כהן (ש"ס):
צריך להדיח את יושב-ראש האופוזיציה - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. תודה רבה.
לסעיף 4(א), קבוצת בל"ד; מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 4(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
קבוצת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 4(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
קבוצת בל"ד וחברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן, מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד וההסתייגות של חברי הכנסת יורי שטרן
ואליעזר כהן לסעיף 4(ב) לא נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו סיימנו את ההסתייגויות לסעיף 4. אנחנו נצביע על סעיף 4 כהצעת הוועדה, כולל לוח התיקונים אשר מונח על שולחנכם.
נא להצביע. ההצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 17
בעד הסעיף – 59
נגד – 33
נמנעים – אין
סעיף 4, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
59 בעד, 33 נגד, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 4 עבר כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 5.
חיים אורון (יחד):
5, 6, 7, 8, על הכול ביחד.
היו"ר ראובן ריבלין:
אבל מה עם ההסתייגויות?
חיים אורון (יחד):
אין הסתייגויות. ההסתייגויות הן לבטל את הסעיף.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 5 ביטול, סעיף 6 ביטול. אני מאוד מודה לחבר הכנסת אורון על ההצעה.
רבותי, אני מודיע לכם שסעיף 8 גם בטל. מסעיף 5 עד סעיף 8 כל ההסתייגויות מבקשות לבטל את הסעיף. לכן, אני מצביע כהצעת הוועדה. כל מי שרוצה לבטל יצביע נגד ובזה נגמור עניין.
סעיפים 5, 6, 7 - אנחנו מצביעים כהצעת הוועדה, וממילא אם היא לא תתקבל היא מתבטלת. נא להצביע - מי בעד הצעת הוועדה? הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 18
בעד סעיפים 5-7, כהצעת הוועדה – 61
נגד – 37
נמנעים – 2
סעיפים 5-7, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיפים 5-7 ועד בכלל - 61 בעד, 37 נגד, שני נמנעים. אני קובע שההסתייגויות לא נתקבלו והסעיף נתקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 8(1) ולסעיף 8(2) - אני מצביע יחד בהסתייגות. מי בעד ההסתייגות ומי נגד - נא להרים את היד.
הצבעה
ההסתייגויות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית
לסעיף 8(1) ולסעיף 8(2) לא נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אני קובע שההסתייגויות לסעיף 8(1) ו-8(2) לא נתקבלו.
לסעיף 8(3), קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 8(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, לא נתקבלה הבטחת ההכנסה.
ההסתייגות של קבוצת בל"ד - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 8(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, לא נתקבלה.
חבר הכנסת גפני הסיר את הסתייגויותיו.
אנחנו מצביעים כעת על סעיף 8 כהצעת הוועדה. מי בעד, מי נגד?
הצבעה מס' 19
בעד סעיף 8, כהצעת הוועדה – 61
נגד - 35
נמנעים – 1
סעיף 8, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
61 בעד, 35 נגד, נמנע אחד. אני קובע שסעיף 8 נתקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 9(א) אין הסתייגויות. לסעיף 9(ב) – חבר הכנסת גפני, אין הסתייגות?
משה גפני (דגל התורה):
אני מבטל את ההסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור.
קבוצת יחד? מי בעד הסתייגות יחד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 9(ב) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 9, כהצעת הוועדה - נא להצביע אלקטרונית.
הצבעה מס' 20
בעד סעיף 9, כהצעת הוועדה – 60
נגד – 32
נמנעים - 1
סעיף 9, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
60 בעד, 32 נגד, אחד נמנע. אני קובע שסעיף 9 על כל מרכיביו אושר כהצעת הוועדה.
לסעיף 10 יש לנו הסתייגות של יחד והבחירה הדמוקרטית לגבי ביטולו של הסעיף. מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 10 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. ההסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית לא נתקבלה.
הסתייגות של קבוצת בל"ד.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 10 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות של קבוצת בל"ד לא נתקבלה.
יש בסעיף 10 לחלופין, של סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית. מי בעד החלופין?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 10 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, גם החלופין לא נתקבל.
חבר הכנסת גפני מבטל את הביטול.
אנחנו מצביעים על סעיף 10 כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 21
בעד סעיף 10, כהצעת הוועדה – 60
נגד – 32
נמנעים - 1
סעיף 10, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
60 בעד, 32 נגד, נמנע אחד. אני קובע שסעיף 10 נתקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 11, הצעת קבוצת יחד כי הסעיף בטל - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 11 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבל.
קבוצת בל"ד מציעה הסתייגות, מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 11 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה, ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 12 אין הסתייגויות, לסעיף 13 - רק לבטל, לסעיף 14 אין הסתייגויות. אנחנו מצביעים על סעיפים 11-14 ועד בכלל, כהצעת הוועדה, שאם היא תתקבל גם ההסתייגויות לבטל לא תתקבלנה.
נא להצביע בהצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 22
בעד סעיפים 11-14, כהצעת הוועדה – 58
נגד – 27
נמנעים – 1
סעיפים 11-14, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
58 בעד, 27 נגד, אחד נמנע. אני קובע שסעיפים 11-14 נתקבלו בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לסעיף 15.
חיים אורון (יחד):
בפרק העובדים הזרים, עד סעיף 17, אנחנו מורידים את כל ההסתייגויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
בסדר, יחד מורידה. חבר הכנסת אמנון כהן, מבקש להצביע? טוב.
מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של חבר הכנסת אמנון כהן לסעיף 15(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. לא נתקבלה ההסתייגות של חבר הכנסת כהן.
ההסתייגות של חבר הכנסת אלסאנע וחד"ש-תע"ל - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של חבר הכנסת טלב אלסאנע, קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל וקבוצת סיעת בל"ד
לסעיף 15(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיפים 15(4), 15(5) אין הסתייגויות. ל-15(6) יש הסתייגות של חבר הכנסת פריצקי – לא נוכח.
הסתייגות של חבר הכנסת אמנון כהן לסעיף 15(6), מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של חבר הכנסת אמנון כהן לסעיף 15(6) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה.
ההסתייגות של בל"ד, חבר הכנסת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד, קבוצת סיעת רע"ם
וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 15(6) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה.
לסעיפים 15(7) עד 15(14) אין הסתייגויות; לסעיף 16 אין הסתייגויות.
אנחנו נצביע על סעיף 15 כולל לוח תיקונים וסעיף 16, כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 23
בעד סעיפים 15-16, כהצעת הוועדה – 57
נגד – 33
נמנעים – 1
סעיפים 15-16, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
57 בעד, 33 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהסעיפים 15 ו-16 נתקבלו כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 17. קבוצת ש"ס מציעה - הצבעה אלקטרונית. נא להצביע על הסתייגות ש"ס.
הצבעה מס' 24
בעד ההסתייגות – 39
נגד – 59
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 17 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
39 בעד, 59 נגד, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת אליעזר כהן מודיע שהוא הצביע בטעות במקום חבר הכנסת אריה אלדד. ההצבעה תיחשב על שמו.
אנחנו מצביעים על סעיף 17 כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 25
בעד סעיף 17, כהצעת הוועדה – 59
נגד – 38
נמנעים – 1
סעיף 17, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
59 בעד, 38 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת הוועדה לסעיף 17 נתקבלה.
יצחק כהן (ש"ס):
יש לי הסתייגות לסעיף 18; אני מבקש הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 18(1), הסתייגות של חברי הכנסת יצחק כהן, נסים דהן, מגלי והבה, בנימין אלון ואיוב קרא. נא להצביע הצבעה אלקטרונית. נא להצביע. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה מס' 27
בעד ההסתייגות – 44
נגד – 49
נמנעים - 1
ההסתייגות של חברי הכנסת יצחק כהן, נסים דהן, מגלי והבה,
בנימין אלון ואיוב קרא לפני סעיף 18(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
44 בעד, 49 נגד, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת רצאבי מסיר.
רבותי, נא לשים לב. אני בעמוד 13. יש לנו לוח תיקונים ולחבר הכנסת מגלי יש הסתייגות. חבר הכנסת מגלי, האם אדוני מבקש להצביע על הסתייגותו ללוח התיקונים?
מה קרה, חבר הכנסת איתן?
מיכאל איתן (הליכוד):
קרה פה דבר נורא.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להירגע. ראש הממשלה מבקש למסור הודעה. בבקשה, אדוני.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני מבקש להצביע עוד הפעם.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא סומך עלי?
מיכאל איתן (הליכוד):
חלו טעויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה לא סומך עלי?
קריאה:
צריך להזמין את המשטרה.
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא הצביע ממקומו, חבר הכנסת חזן. אני אזמין את המשטרה כאשר יהיה לי עניין להזמין את המשטרה בעניינים המתאימים.
בבקשה, כבוד ראש הממשלה. אדוני אומר שהוא הצביע בטעות בעד ההסתייגות. שמעתי את הודעת ראש הממשלה. אינני משנה את ההצבעה. אבקש מכולם להיזהר בהצבעתם.
מיכאל איתן (הליכוד):
אני רוצה להודיע שבטעות גם אני הצבעתי הפוך.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מודיע שחבר הכנסת איתן מודיע שהוא הצביע בטעות הפוך. אני לא מקבל את הודעתו. תודה רבה. אני מקבל את הודעתו ולא משנה את ההצבעה.
רבותי, מרגע זה כל מי שרוצה להודיע לי, יעשה זאת בכתב. מחר אני אקריא את כל ההודעות.
חבר הכנסת מגלי, להצביע בהצבעה אלקטרונית? נא לא להפריע לי.
רוני בר-און (הליכוד):
כבר הצבענו על זה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא הצבעת על זה. תאמינו לי שהיה הולך יותר מהר.
חבר הכנסת מגלי, לאדוני יש הסתייגות על לוח התיקונים. אני מבקש להצביע. חבר הכנסת מגלי, אנחנו מצביעים על הסתייגותך ללוח התיקונים. בעמוד 13 יש תוספת בכתב יד שבו הונח לוח תיקונים. על לוח התיקונים הזה מבקש חבר הכנסת מגלי להסתייג ולומר: "בסופה יבוא בית-ג'ן". הוא נקודתית רוצה להוסיף את בית-ג'ן לרשימה. אנחנו מצביעים.
איתן כבל (העבודה-מימד):
זה כבר מופיע ברשימה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני יושב-ראש הקואליציה, אני אומר לך שהסתייגותו של חבר הכנסת מגלי היתה קודם כול על הסעיף, ועכשיו על לוח התיקונים. חבר הכנסת מגלי, אתה עומד על הסתייגותך בלוח התיקונים? אני שואל אותך.
אני אוציא את מי שמפריע לי מהאולם, כפי שמוציאים מוועדות אנשים שמפריעים להצבעה. חבר הכנסת מגלי אתה מצביע או מסיר?
מגלי והבה (הליכוד):
אני מבקש להצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מגלי, אני מצביע. ובכן ללוח התיקונים - - - חבר הכנסת ברכה בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש. זה עתה הצבענו על ההסתייגות של חבר הכנסת והבה. בלוח התיקונים אין תוספת על מה שהצבענו עליו. תסתכל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני, היית סגן יושב-ראש לפני זמן קצר. הסתכלתי ואני גם מקבל ייעוץ. יושב-ראש סיעת חד"ש טען. אני רוצה להסביר לך: חבר הכנסת מגלי הסתייג פעמיים, פעם לסעיף ופעם ללוח התיקונים. אם לא נצביע על כך, יוכלו אחר כך לבוא ולומר שלא הצבענו. תסמכו עלי. תסמכו עלי גם אלו שלא סומכים עלי ורוצים להתבלט פה בכל דקה ובכל שנייה.
מגלי והבה (הליכוד):
אני מושך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. זה הכול, ובא לציון גואל. מצביעים עכשיו על סעיף 18, עם לוח התיקונים.
רבותי, יש לנו עוד הסתייגות לסעיף 18(1) של קבוצת המפד"ל. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל וקבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית ושל חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, משה גפני, אפי איתם, יצחק לוי, מרינה סולודקין, חיים כץ ומל פולישוק-בלוך לסעיף 18(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה.
לסעיף 18(2) - רצאבי הסיר. קבוצת יחד והבחירה החופשית - מי בעד?
חיים אורון (יחד):
לא, ההסתייגות הזאת היא נקודת זיכוי לאשה עובדת, ואבקש להצביע.
היו"ר ראובן ריבלין:
אלקטרונית – לגבי הסתייגות יחד והבחירה הדמוקרטית, המבקשת לבטל את הסעיף, אני מצביע אלקטרונית. מי בעד ההסתייגות, מי נגד ההסתייגות, נא להצביע.
הצבעה מס' 28
בעד ההסתייגות - 34
נגד - 58
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית וקבוצת סיעת מפד"ל ושל חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, מרינה סולודקין וחיים כץ לסעיף 18(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
34 בעד, 58 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
סעיף 18(3) – רבותי, חבר הכנסת רצאבי מסיר. מלי פולישוק ביטלה; 18(4) - אהוד רצאבי ביטל.
יחד והבחירה הדמוקרטית; מי בעד - ירים את ידו, מי נגד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית ושל חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, מרינה סולודקין וחיים כץ לסעיף 18(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
18(5) - של יחד והבחירה הדמוקרטית ושל עמיר פרץ, אילנה כהן. חברת הכנסת מרינה סולודקין, האם את מסירה?
מרינה סולודקין (הליכוד):
מסירה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אהוד רצאבי - מסיר.
מי בעד - ירים את ידו. מי נגד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית ושל חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן ומרינה סולודקין לסעיף 18(5) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
18(5) – הורד. 18(6), מלי פולישוק - הורד. קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית וחבר הכנסת עמיר פרץ, מרינה סולודקין ואהוד רצאבי; חיים כץ, האם אתה בעד ההסתייגות הזאת?
חיים כץ (הליכוד):
מסיר.
היו"ר ראובן ריבלין:
סולודקין, כץ ורצאבי הסירו.
יחד והבחירה הדמוקרטית, עמיר פרץ ואילנה כהן; מי בעד - ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית ושל חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן לסעיף 18(5) לא התקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
סעיף 18(6) - חברת הכנסת מלי פולישוק הסירה.
יחד והבחירה הדמוקרטית - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית ושל חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, מרינה סולודקין וחיים כץ לסעיף 18(6) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 18(7) אין הסתייגויות.
נא להצביע - כהצעת הוועדה; מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 29
בעד סעיף 18, כהצעת הוועדה - 60
נגד - 30
נמנעים – 1
סעיף 18, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
60 בעד, 30 נגד, נמנע אחד. אני קובע שסעיף 18 עבר כהצעת הוועדה.
לסעיף 19 – חבר הכנסת דהן.
נסים דהן (ש"ס):
להצביע אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו בעמוד 16 של הדפים הצהובים. הסתייגות לסעיף 19 של חבר הכנסת דהן. נא להצביע. מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה מס' 30
בעד ההסתייגות - 30
נגד - 62
נמנעים – 1
ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 19 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
30 בעד, 62 נגד, נמנע אחד. ההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת בל"ד, מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 19 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. ההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת נסים דהן – הסתייגות נוספת. גם כן אלקטרונית, בבקשה. נא להצביע על הסתייגות דהן השנייה.
הצבעה מס' 31
בעד ההסתייגות – 27
נגד - 56
נמנעים - 1
ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 19 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
27 בעד, 56 נגד, נמנע אחד. ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לא נתקבלה.
חבר הכנסת פריצקי – אינו נוכח. חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך – הסירה.
אנחנו נצביע אלקטרונית על סעיף 19 כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 32
בעד סעיף 19, כהצעת הוועדה – 60
נגד - 29
נמנעים – 1
סעיף 19, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
60 בעד, 29 נגד, נמנע אחד. אני קובע שסעיף 19 נתקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 20 – מלי פולישוק הסירה.
חבר הכנסת דהן – הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 33
בעד ההסתייגות – 25
נגד - 58
נמנעים - 1
ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 20 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, 58 נגד, נמנע אחד. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת דהן לא נתקבלה.
קבוצת בל"ד; מי בעד - ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 20 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אני קובע כי ההסתייגות של קבוצת בל"ד לסעיף 20 לא נתקבלה.
לסעיף 20 - רצאבי מוריד.
אנחנו מצביעים על סעיף 20 כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 34
בעד סעיף 20, כהצעת הוועדה - 62
נגד - 33
נמנעים - 1
סעיף 20, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 62, 33 נגד, נמנע אחד. סעיף 20 אושר כהצעת הוועדה.
לסעיף 21(א), חבר הכנסת רצאבי – מסיר.
יש לנו הסתייגות של חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן לסעיף 21(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע, כי ההסתייגות של חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן לסעיף 21(א) לא נתקבלה.
לסעיף 21(ב) אין הסתייגות.
לסעיף 22(א) – קבוצת אלסאנע, חד"ש-תע"ל, בל"ד, וחברי הכנסת פריצקי, עמיר פרץ, אילנה כהן, אהוד רצאבי, יורי שטרן, אליעזר כהן ומלי פולישוק-בלוך.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
21 לא הצבעת כהצעת הוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
כי אני יכול להצביע אותו יחד עם 22. אין הסתייגות. יש לי רק את אלסאנע, אבל הפסקה בטלה. טוב – אני מצביע על סעיף 21 כהצעת הוועדה.
נא להצביע. אני מצביע על סעיף 21 כהצעת הוועדה. נא להצביע - כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 35
בעד סעיף 21, כהצעת הוועדה - 57
נגד - 31
נמנעים – 1
סעיף 21, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
57 בעד, 31 נגד, נמנע אחד. סעיף 21 נתקבל כהצעת הוועדה.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסעיף 22. לסעיף 22(א) - הסתייגויות – אלסאנע, חד"ש-תע"ל, בל"ד, פריצקי, עמיר פרץ, אילנה כהן, רצאבי – שביטל, יורי שטרן, אליעזר כהן, ופולישוק – שביטלה.
נא להצביע - מי בעד, מי נגד?
הצבעה מס' 36
בעד ההסתייגות - 21
נגד - 64
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם, קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל וקבוצת סיעת בל"ד ושל חברי
הכנסת יוסף פריצקי, עמיר פרץ, אילנה כהן, יורי שטרן ואליעזר כהן לסעיף 22(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
21 בעד, 64 נגד. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
22(ב) - אין הסתייגויות, 23 - אין הסתייגויות, ו-24 אין הסתייגויות.
אנחנו מצביעים עכשיו על סעיפים 22, 23 ו-24 כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 37
בעד סעיפים 22-24, כהצעת הוועדה - 56
נגד - 29
נמנעים - 1
סעיפים 22-24, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
56 בעד, 29 נגד, נמנע אחד. אני קובע שהצעת הוועדה נתקבלה.
אנחנו עוברים לסעיף 25 - קבוצת ש"ס. חבר הכנסת כהן? הצבעה אלקטרונית.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 38
בעד ההסתייגות - 33
נגד - 55
נמנעים - 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 25 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד ההסתייגות – 33, נגד - 55, נמנע אחד. ש"ס, התנגדותכם לא נתקבלה.
קבוצת אלסאנע, חד"ש-תע"ל, עמיר פרץ ואילנה כהן – אלקטרוני; ברצון רב, אדוני.
נא להצביע - מי בעד ההסתייגות?
הצבעה מס' 39
בעד ההסתייגות - 31
נגד - 60
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל
ושל חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן לסעיף 25 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 31, 60 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
רבותי, אנחנו עוברים להסתייגות של חבר הכנסת כץ וקבוצת ש"ס לסעיף 25. הצבעה אלקטרונית. בבקשה.
הצבעה מס' 40
בעד ההסתייגות - 29
נגד - 57
נמנעים - 1
ההסתייגות של חבר הכנסת חיים כץ וקבוצת סיעת ש"ס לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
29 בעד, 57 נגד, נמנע אחד. אני קובע שהסתייגותך לא נתקבלה, חבר הכנסת כץ.
לסעיף 26 אין הסתייגויות, ולכן נצביע על סעיפים 25 –26 כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 41
בעד סעיפים 25-26, כהצעת הוועדה - 57
נגד - 30
נמנעים - 1
סעיפים 25-26, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיפים 25 ו-26 כהצעת הוועדה הצביעו 57, התנגדו 30 ונמנע אחד. הסעיפים נתקבלו.
אנחנו עוברים לסעיף 27 - קבוצת המפד"ל. מי בעד? מי נגד?
אני מאוד מצטער, אני מצביע על זה אלקטרונית.
הצבעה מס' 42
בעד ההסתייגות - 31
נגד - 58
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 27(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
31 בעד, 58 נגד, אין נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת נסים דהן?
נסים דהן (ש"ס):
אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. נא להצביע - מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 42
בעד ההסתייגות - 25
נגד - 55
נמנעים - 1
ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 27(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד, 55 נגד ונמנע אחד. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 27(2) - קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית; מי בעד - ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 27(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה.
לסעיף 27(3) - חבר הכנסת משולם נהרי?
קריאה:
הצבעה שמית.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמית? ברצון רב. ובכן, רבותי, לסעיף 27(3) - קצבאות ילדים, ואדוני מבקש הצבעה שמית. אדוני מזכיר הכנסת, נא להצביע הצבעה שמית - סעיף 27(3) - קצבאות ילדים.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - אינה נוכחת
רוחמה אברהם - נגד
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
יעקב אדרי - נגד
אהוד אולמרט - נגד
חיים אורון - נגד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - נגד
אפי איתם - בעד
מיכאל איתן - נגד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - אינו נוכח
זאב בוים - נגד
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
בנימין בן-אליעזר - נגד
אלי בן-מנחם - נגד
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - אינו נוכח
רוני בר-און - נגד
רומן ברונפמן - נגד
רוני בריזון - נגד
ויקטור בריילובסקי - נגד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - נגד
אראלה גולן - נגד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - נגד
גילה גמליאל - נגד
משה גפני - אינו נוכח
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
נסים דהן - בעד
חמי דורון - אינו נוכח
אברהם הירשזון - נגד
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צחי הנגבי - נגד
צבי הנדל - אינו נוכח
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - נגד
אבשלום וילן - נגד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - נגד
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - נגד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - נגד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - נגד
איתן כבל - נגד
אילנה כהן - אינה נוכחת
אליעזר כהן - אינו נוכח
אמנון כהן - אינו נוכח
יצחק כהן - בעד
רן כהן - נגד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - אינו נוכח
אתי לבני - נגד
ציפי לבני - נגד
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - נגד
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - נגד
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - אינו נוכח
עמרם מצנע - אינו נוכח
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - נגד
דני נוה - נגד
אורית נוקד - נגד
לאה נס - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - נגד
מרינה סולודקין - נגד
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - אינו נוכח
גדעון עזרא - אינו נוכח
מל פולישוק-בלוך - נגד
אברהם פורז - נגד
אופיר פינס-פז - נגד
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - נגד
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - נגד
ראובן ריבלין - נגד
חיים רמון - נגד
אהוד רצאבי - אינו נוכח
מיכאל רצון - בעד
אברהם בייגה שוחט - נגד
יובל שטייניץ - נגד
מאיר שטרית - נגד
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - נגד
סילבן שלום - נגד
שלום שמחון - נגד
אריאל שרון - נגד
עמרי שרון - נגד
יוסי שריד - נגד
יולי תמיר - נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
סיבוב שני, נא להקריא.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
דוד אזולאי - אינו נוכח
יולי-יואל אדלשטיין - בעד
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - אינו נוכח
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
דניאל בנלולו - נגד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
משה גפני - אינו נוכח
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
חמי דורון - אינו נוכח
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יחיאל חזן - בעד
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - אינו נוכח
אילנה כהן - בעד
אליעזר כהן - אינו נוכח
אמנון כהן - בעד
משה כחלון - בעד
ישראל כץ - אינו נוכח
לימור לבנת - נגד
דוד לוי - אינו נוכח
יעקב ליצמן - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
מיכאל מלכיאור - נגד
עמרם מצנע - נגד
לאה נס - אינה נוכחת
אפרים סנה - נגד
גדעון סער - אינו נוכח
גדעון עזרא - נגד
מאיר פרוש - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
אהוד רצאבי - אינו נוכח
יורי שטרן - אינו נוכח
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, האם יש מישהו שלא קראו בשמו ונוכח? אהוד רצאבי, אתה נגד או בעד?
אהוד רצאבי (שינוי):
נגד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אהוד רצאבי - נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אלי ישי, נאמר לי שאתה התקזזת עם גדעון סער ובכל זאת הצבעת. האם אדוני מבטל את הצבעתו? כבוד יושב-ראש תנועת ש"ס, אתה מקוזז עם חבר הכנסת סער. נא לבטל את הצבעתו של חבר הכנסת ישי, שכן הוא מקוזז עם חבר הכנסת סער, והוא מאשר זאת. תודה רבה. חבר הכנסת אליעזר כהן לא היה נוכח והוא מבקש להצביע בעד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
להוסיף את אליעזר כהן בעד.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. נא להביא לי את התוצאות. רבותי המבקשים להתפלל תפילת ערבית, שכן אצלי אין שומרי מצוות ולא שומרי מצוות; יש כאלה יותר וכאלה פחות. האם אתם רוצים לקיים את תפילת ערבית עכשיו?
קריאות:
כן, כן, עכשיו.
היו"ר ראובן ריבלין:
הפסקה לעשר דקות. בשעה 18:25 אני מחדש את ההצבעות. בשעה 18:20 אני אצלצל.
(הישיבה נפסקה בשעה 18:13 ונתחדשה בשעה: 18:30.)
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, רבותי, אני מחדש את הישיבה. רבותי, לגבי הסתייגותו של חבר הכנסת נהרי, אשר דיברה בקצבאות ילדים, להלן התוצאות: אין נמנעים, 29 בעד ההסתייגות, 63 נגד ההסתייגות, אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
ולכן, חברי הכנסת - - -
חיים אורון (יחד):
אנחנו עוברים להסתייגות של המפד"ל. היא לא נוראית אם היא תעבור, תאמין לי.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, לא. קודם אני צריך להצביע על סעיף 27.
אברהם פורז (שינוי):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע, אני יודע. וכולכם לא רוצים שהתקציב ייפול, אז אני לא רוצה לגרום לך פתאום להצביע בעד התקציב. אולי בעצם אתם היחידים שלא אכפת לכם.
יולי-יואל אדלשטיין (הליכוד):
- - -
קריאה:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא מדבר על אנשים נאמנים.
אברהם פורז (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אם במקביל יהיה מסך של הכדורגל, כולם יהיו פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
היום אין. רבותי חברי הכנסת, רבותי השרים, נא לשבת. אתם מעכבים לי את ההצבעה.
ובכן, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. רבותי, לסעיף 27 לא נתקבלו הסתייגויות, לכן אני מצביע על הסעיף לפי הצעת הוועדה. נא להצביע. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע - כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 43
בעד סעיף 27, כהצעת הוועדה - 35
נגד - 21
נמנעים – אין
סעיף 27, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
35 בעד, 21 נגד. אני קובע שסעיף 27 נתקבל לפי הצעת הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 28.
יצחק כהן (ש"ס):
- - - לא יכול להיות 35, אין אף אחד פה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא יכול להיות, טוב, או.קיי.
רוני בר-און (הליכוד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בר-און, חבר הכנסת בר-און, לא משימים אדם רשע, חלילה, אבל זה יכול להיות.
רוני בר-און (הליכוד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אז הוא העיר. שיספור.
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
שהוא יספור, רבותי. רק לא לומר: לא יכול להיות. נער הייתי וגם זקנתי.
בבקשה, רבותי, אנחנו עוברים להצעת המפד"ל; אלקטרונית. ובכן, אנחנו בסעיף 28(1), הסתייגות המפד"ל. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? נא להצביע אלקטרונית.
הצבעה מס' 44
בעד ההסתייגות – 21
נגד - 38
נמנעים – 1
ההסתייגות של חבר הכנסת סלומינסקי לסעיף 28(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא להעיר הערות.
הסתייגות המפד"ל: 21 בעד, 38 נגד, אחד נמנע. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
28(2) - אין הסתייגות. לסעיף 28 לא נתקבלו הסתייגויות, ואני מצביע עליו לפי הצעת הוועדה.
מי בעד, מי נגד, מי נמנע?
הצבעה מס' 45
בעד סעיף 28 – 41
נגד – 20
נמנעים – אין
סעיף 28, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
41 בעד, 20 נגד, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 28 עבר לפי הצעת הוועדה.
רבותי, לסעיף 29(1) אין הסתייגות. לסעיף 29(2) - יגאל יאסינוב מסיר.
בל"ד; מי בעד - ירים את ידו. תודה רבה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 29(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
חבר הכנסת מאיר פרוש אינו נוכח – אין הסתייגות.
קבוצת בל"ד; מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 29(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה.
לסעיף 29(3) עד (6) אין הסתייגות. לסעיף 29(7), של חמי דורון - אין הסתייגויות.
קבוצת ש"ס לסעיף 29(7). אלקטרוני, בבקשה. חבר הכנסת דהן ביקש אלקטרוני. מי בעד, מי נגד?
הצבעה מס' 46
בעד ההסתייגות - 20
נגד - 47
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 29(7) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 20, 47 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
29(8) - חבר הכנסת אמנון כהן אינו נוכח, אני לא מצביע.
קבוצת בל"ד, מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 29(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
קבוצת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל, מי בעד - ירים את ידו.
קריאות:
הוא איננו.
היו"ר ראובן ריבלין:
חד"ש נמצאים פה. מה אתם מדברים? למה?
מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע"ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 29(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
ובכן, גמרנו עם סעיף 29. לסעיף 30(1) ו-(2) אין הסתייגות.
אנחנו מצביעים את סעיף 29 כהצעת הוועדה. נא להצביע - מי בעד, מי נגד?
קריאות:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני רק מנהל. אתם יכולים, למטה, לעשות מה שאתם רוצים.
הצבעה מס' 47
בעד סעיף 29, כהצעת הוועדה – 49
נגד – 20
נמנעים – אין
סעיף 29, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
49 בעד, 20 נגד, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 29 נתקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 30(1) ו-(2) אין הסתייגויות.
לסעיף 30(3) - קבוצת ש"ס מציעה.
נסים דהן (ש"ס):
אלקטרוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
אלקטרוני. בבקשה. מי בעד ומי נגד ההסתייגות?
הצבעה מס' 48
בעד ההסתייגות - 21
נגד - 48
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 30(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
21 בעד, 48 נגד, אין נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת מאיר פרוש אינו נוכח, ולסעיף 30(4) אין הסתייגות.
רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על סעיף 30 לפי הצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה מס' 49
בעד סעיף 30, כהצעת הוועדה – 51
נגד – 22
נמנעים – אין
סעיף 30, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
51 בעד, 22 נגד, אין נמנעים. אני קובע שהסעיף נתקבל כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 31. 31(1) - הסתייגות של חבר הכנסת והבה, כי איוב קרא אינו נוכח. האם אדוני מבקש להצביע?
מגלי והבה (הליכוד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מסיר, תודה. חבר הכנסת איוב קרא אינו נוכח.
סעיף 31(1) - בל"ד. מי בעד - ירים את ידו. תודה רבה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד ושל חברי הכנסת יולי-יואל אדלשטיין
ונעמי בלומנטל לסעיף 31(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
גם חברי הכנסת אדלשטיין ובלומנטל על אותה הסתייגות.
לסעיף 31(2) - קבוצת בל"ד, אדלשטיין ובלומנטל. רק בל"ד – אדלשטיין ובלומנטל לא נוכחים.
מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה. לא נתקבלה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 31(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 31(3) של בל"ד - מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 31(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
קבוצות ש"ס, אלסאנע וחד"ש-תע"ל. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת רע”ם
וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 31(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
קבוצת ש"ס מציעה; מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 31(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לחלופין של ש"ס - מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 31(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבל לחלופין.
ל-31(4), קבוצת בל"ד - נא להרים את היד. מי בעד? מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 31(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבל.
נסים דהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, סעיף (2) אחרי 45ב לא הצבענו.
היו"ר ראובן ריבלין:
הצבעתי לחלופין.
קריאות:
- - -
שר התחבורה מאיר שטרית:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
מה אתה מדבר? בסדר, חבר הכנסת דהן. תודה רבה.
אנחנו עוברים לסעיף 31(5), קבוצת בל"ד - מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד ושל חברי הכנסת יולי-יואל אדלשטיין
ונעמי בלומנטל לסעיף 31(5) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
אנחנו מצביעים על סעיף 31 לפי הצעת הוועדה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 50
בעד סעיף 31, כהצעת הוועדה – 49
נגד – 23
נמנעים – אין
סעיף 31, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההצבעה היא עם לוח התיקונים. אם לא היה ברור למישהו, אני אצביע עוד פעם. ובכן, ההצבעה היא עם לוח התיקונים. 49 בעד, 23 נגד, אין נמנעים. אני קובע שנתקבלה הצעת הוועדה.
תעריפי מים – לסעיף 32(א), קבוצת המפד"ל וחברי הכנסת שאינם נוכחים.
חיים אורון (יחד):
אנחנו מורידים מהפרק על המים את כל ההסתייגויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
גם המפד"ל מורידים. לסעיף 32(א) אין הסתייגויות. חבר הכנסת אמנון כהן - אינו נוכח.
קבוצת בל"ד, מי בעד - ירים את היד. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד ושל חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה
לסעיף 32(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 32(ב), קבוצת בל"ד, המפד"ל, ואיוב קרא ואורית נוקד שביטלו. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד וקבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 32(ב) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
רבותי, לא נתקבלו ההסתייגויות לסעיף 32 - נא להצביע על סעיף 32 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 51
בעד סעיף 32, כהצעת הוועדה – 52
נגד – 22
נמנעים – אין
סעיף 32, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
52 בעד, 22 נגד, אין נמנעים. הסעיף עבר.
לסעיף 33(א), קבוצת המפד"ל - מסירים. קבוצת יחד מסירה.
בל"ד – מי בעד ההסתייגות? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 33(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 33(ב) - המפד"ל הסירו.
סעיף 33, כהצעת הוועדה - נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 52
בעד סעיף 33, כהצעת הוועדה – 49
נגד – 21
נמנעים – אין
סעיף 33, כהצעת הוועדה, נתקבל.
שר החוץ סילבן שלום:
אדוני היושב-ראש, האם ניתן לעבור גם ב"כהצעת הוועדה" להצבעה ידנית? חבל להצביע כל פעם אותו דבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
שר החוץ, שהוא גם חבר הכנסת סילבן שלום, מבקש שנצביע גם על הסעיפים בהרמת יד. אין לכם בעיה. אם יש למישהו בעיה, שיודיע, יאמר זאת עכשיו. תודה רבה. התקבלה הצעתך.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
ודאי, בכל סעיף שמישהו יבקש אלקטרונית, והוא יושב-ראש סיעה, נצביע אלקטרונית.
ובכן, סעיף 33 – 49 בעד, 21 נגד, אין נמנעים. אני קובע שסעיף 33 עבר, כהצעת הוועדה.
רבותי, לסעיף 34, הסתייגות קבוצת בל"ד, מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 34 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
יחד הסירה, חבר הכנסת אמנון כהן אינו נוכח, חברת הכנסת אראלה גולן הסירה. חברי הכנסת מאיר פרוש, אפי איתם ויצחק לוי; מי בעד - ירים את ידו. שלושתם לא פה, גם אפי איתם, גם מאיר פרוש וגם יצחק לוי אינם נוכחים.
נעבור להצבעה על סעיף 34 לפי הצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
סעיף 34, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההצעה נתקבלה. סעיף 34 עבר כהצעת הוועדה.
לסעיף 35, הצעת בל"ד עם איוב קרא ואורית נוקד – מי בעד ההסתייגות? הסרתם, תודה רבה. לסעיף 35 הסירו. לסעיף 36, אורית נוקד, את ביטלת?
אורית נוקד (העבודה-מימד):
כן.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 36 בל"ד מסירה? לא מסירה.
סעיף 35, כהצעת הוועדה, מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
סעיף 35, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 35 התקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 36 – איוב קרא ואורית נוקד הסירו. קבוצת בל"ד – נא להצביע.
קריאה:
אלקטרוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? במקום 96 אגורות יבוא 76 אגורות.
הצבעה מס' 53
בעד ההסתייגות – 18
נגד – 56
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 36(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
56 נגד, 18 בעד. ההסתייגות לא נתקבלה.
יחד הסירה. קבוצת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל, נא להצביע - מסירים. לסעיף 36(2) - איוב קרא ואורית נוקד הסירו.
קבוצת בל"ד, מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 36(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
יחד הסירה. לסעיף 36(3) – איוב קרא הסיר וגם אורית נוקד. קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית הסירו.
קודם כול, נצביע על סעיף 36 כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
סעיף 36, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 36 נתקבל.
יש הסתייגות של חבר הכנסת יצחק כהן, המבקש להוסיף אחרי סעיף 36. מי בעד הסתייגותו זאת – בהצבעה אלקטרונית. נא להצביע. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 54
בעד ההסתייגות – 23
נגד – 58
נמנעים – 2
ההסתייגות של חבר הכנסת יצחק כהן אחרי סעיף 36 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
23 בעד, 58 נגד, שני נמנעים. טבריה לא זכתה, חבר הכנסת כהן. לסעיף 36 אין תוספת.
לסעיף 37, איוב קרא ואורית נוקד – לא. יחד הסירה.
טלב אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל - נא להצביע. מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 37(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 37(2). לחבר הכנסת איוב קרא אין הסתייגות, ליחד אין הסתייגות, לאורית נוקד אין הסתייגות. לוח תיקונים מס' 2.
ובכן, רבותי, אנחנו מצביעים על סעיף 37, עם לוח התיקונים. מי בעד, כהצעת הוועדה - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
סעיף 37, כהצעת הוועדה, עם לוח התיקונים מס' 2, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שסעיף 37 נתקבל כהצעת הוועדה, עם לוח התיקונים מס' 2.
חבר הכנסת דהן, אני מבקש להתנצל, אתה צדקת, כי היה שם "אחרי סעיף" - - -
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא רוצה לעזור לך בבג"ץ, לכן אנחנו עוברים לעמוד 22 לרגע קט, על מנת להצביע על התוספת. "אחרי סעיף 45ב יבוא"; מי בעד הסתייגותו של חבר הכנסת דהן - ירים את ידו. תודה רבה. נא להוריד. מי נגד? תודה.
הצבעה
הסתייגות (2) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 31(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור שזה נגד, אך אני מאוד מודה לך, כי חסכת לי תקלה, ואני מודה לך. תודה רבה.
עכשיו נצביע, אחרי ההסתייגות של דהן, פעם נוספת על סעיף 31 כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד?
הצבעה
סעיף 31, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסעיף התקבל כהצעת הוועדה. פעם נוספת אני מודה לחבר הכנסת דהן שהפנה את תשומת לבנו, ואני מבקש מהיועצת המשפטית בכל פעם שאני עושה תקלה, להפנות את תשומת לבי.
רבותי, אנחנו עוברים לסעיף 38. קבוצת בל"ד – מי בעד ההסתייגות לסעיף 38(א)? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה. נא להוריד.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 38(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת חד"ש-תע"ל - מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 38(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן – מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן לסעיף 38(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה.
רבותי, לסעיף 38(ב), קבוצת בל"ד – מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 38(ב) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
אנחנו עוברים לסעיף 39. לסעיף 39 אין הסתייגות, שכן חברי הכנסת איוב קרא ואורית נוקד הסירו את ההסתייגויות. איוב קרא לא נוכח ואורית נוקד הסירה.
לכן אנחנו מצביעים על סעיפים 38 ו-39 יחד. נא להצביע - כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
סעיפים 38-39, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
קריאה:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיפים 38 ו-39 נתקבלו כהצעת הוועדה.
הודעתי שההצבעה עד סעיף 37 היתה וכללה את לוח התיקונים. אמרתי זאת, ולכן אני מקבל את הערתך.
אנחנו עוברים לעמוד 30, למשק החשמל. ההסתייגויות מתחדשות. חבר הכנסת אורון, ההסתייגויות מתחדשות.
חברי הכנסת יצחק וקנין, אבשלום וילן ואחמד טיבי - הפרק יימחק. מי בעד? מי נגד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת יצחק וקנין, אבשלום וילן ואחמד טיבי לפרק ז' לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 40(1) אין הסתייגויות. לסעיף 40(2) - חברי הכנסת דוד טל ואליעזר זנדברג אינם נוכחים, אין הסתייגות. סליחה, זנדברג פה אבל הסיר את הסתייגותו. חבר הכנסת טל גם אינו נוכח וגם אין הסתייגות. לסעיף 40(4) אין הסתייגות. לסעיף 40(5) אין הסתייגות. לסעיף 40(6) עד 40(8) אין הסתייגויות. לסעיף 40(9) אין הסתייגות. ל-40(10) אין הסתייגות.
אנחנו עוברים ל-40(11) - אמנון כהן ואבשלום וילן. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת אמנון כהן ואבשלום וילן לסעיף 40(11) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 40(12), חברי הכנסת דוד טל, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול ואחמד טיבי; מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת דוד טל, מוחמד ברכה,
עסאם מח'ול ואחמד טיבי לסעיף 40(12) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
מי בעד קבוצת אלסאנע?
טלב אלסאנע (רע"ם):
אני מסיר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה.
אנחנו מצביעים על סעיף 40 כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
סעיף 40, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 40 על כל מרכיביו התקבל לפי הצעת הוועדה.
רבותי, אנחנו עוברים לסעיף 41(א). קבוצת ש"ס, מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 41(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
חברי הכנסת אריה אלדד, בנימין אלון, צבי הנדל, אורי אריאל, אליעזר כהן, יגאל יאסינוב ולאה נס מציעים שהסעיף יתבטל. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת אריה אלדד, בנימין אלון, צבי הנדל,
אורי אריאל, אליעזר כהן, יגאל יאסינוב ולאה נס לסעיף 41(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבל. אתם רוצים הצבעה אלקטרונית? אני מצביע את הצעת חבר הכנסת אריה אלדד ואחרים בהצבעה אלקטרונית וחוזר על ההצבעה. נא להצביע - מי בעד, מי נגד? מדובר בסל הבריאות.
הצבעה מס' 55
בעד ההסתייגות – 25
נגד – 67
נמנעים – 1
ההסתייגות של חברי הכנסת אריה אלדד, בנימין אלון, צבי הנדל, אורי אריאל, אליעזר כהן, יגאל יאסינוב ולאה נס לסעיף 41(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
25 בעד ההסתייגות, 67 נגד, אחד נמנע. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
רבותי, על סעיף 41(ב) - הסתייגותם של בל"ד וחברי הכנסת גפני, יאסינוב ועבד-אלמאלכ דהאמשה. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד ושל חברי הכנסת משה גפני, יגאל יאסינוב ועבד-אלמאלכ דהאמשה לסעיף 41(ב) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לסעיף 41 אין הסתייגויות שנתקבלו. לסעיף 42 אין הסתייגויות. אנחנו נצביע על סעיף 41 ו-42 כהצעת הוועדה.
שר התחבורה מאיר שטרית:
סליחה, לסעיף 42 יש הסתייגות.
היו"ר ראובן ריבלין:
האמן לי, אחרי 42 יש.
קודם נצביע על סעיפים 41 ו-42 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
סעיפים 41 ו-42, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מצביע הצבעה אלקטרונית. רבותי, רק רגע. חבר הכנסת דהן, לא הפנית את תשומת לבי שבסעיף 41 גם ביקשת לחלופין ואני לא הצבעתי על כך. לכן, אני אצביע קודם בסעיף 41 על הסתייגות ש"ס החלופית. חשבתי שאתה רוצה להצביע על זה כמקשה אחת. מי בעד - ירים את ידו.
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 41 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
עכשיו אני מצביע על סעיפים 41 ו-42 כהצעת הוועדה, ואני מבקש להרים את היד.
הצבעה
סעיפים 41 ו-42, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שסעיפים 41 ו-42 נתקבלו כהצעת הוועדה.
עכשיו, אחרי סעיף 42 מבקשים חברי הכנסת אריה אלדד, בנימין אלון, צבי הנדל, אורי אריאל, אליעזר כהן ולאה נס להצביע אלקטרונית. נא להצביע - מי בעד להוסיף אחרי סעיף 42?
הצבעה מס' 56
בעד ההסתייגות – 35
נגד – 60
נמנעים – 3
ההסתייגות של חברי הכנסת אריה אלדד, בנימין אלון, צבי הנדל, אורי אריאל, אליעזר כהן ולאה נס אחרי סעיף 42 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
35 בעד ההסתייגות, אולם 60 נגדה, שלושה נמנעים. אני קובע שלא תיתוסף אחרי סעיף 42 ההצעה של חברי הכנסת שמניתי.
רבותי, אנחנו עוברים לסעיף 43.
נסים דהן (ש"ס):
אישית.
היו"ר ראובן ריבלין:
רגע, על איזו מהן אתם רוצים, כי אחרי זה יש שלוש לחלופין?
נסים דהן (ש"ס):
על 43(1).
היו"ר ראובן ריבלין:
האם אדוני רוצה להסביר על מה מדובר?
נסים דהן (ש"ס):
מדובר בהעברת התקציב, שהממוצע לקביעת תעריף הבריאות יהיה בשנתיים. אנחנו מבקשים שזה יהיה בשלוש שנים.
היו"ר ראובן ריבלין:
עד כדי כך זה מהותי, שאדוני מבקש הצבעה אישית?
נסים דהן (ש"ס):
זה מיליארד שקל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, הצבעה אישית. נא לקרוא את שמות החברים. זה במסגרת הקווטה שלך. סעיף 43(1) - ההסתייגות הראשונה של ש"ס.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
רוחמה אברהם - נגד
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
יעקב אדרי - נגד
אהוד אולמרט - נגד
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - נגד
אפי איתם - בעד
מיכאל איתן - נגד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - נמנע
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - נגד
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
בנימין בן-אליעזר - נגד
אלי בן-מנחם - נגד
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - נגד
רוני בר-און - נגד
רומן ברונפמן - בעד
רוני בריזון - נגד
ויקטור בריילובסקי - נגד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - נגד
אראלה גולן - נגד
מיכאל גורלובסקי - בעד
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - נגד
משה גפני - נגד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
נסים דהן - בעד
חמי דורון - אינו נוכח
אברהם הירשזון - נגד
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צחי הנגבי - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - נגד
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - נגד
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - נגד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - נגד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - נגד
איתן כבל - נגד
אילנה כהן - בעד
אליעזר כהן - אינו נוכח
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - בעד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - אינו נוכח
אתי לבני - נגד
ציפי לבני - נגד
לימור לבנת - נגד
דוד לוי - בעד
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - נגד
יעקב ליצמן - נגד
עוזי לנדאו - בעד
יוסף לפיד - נגד
גאלב מג'אדלה - נמנע
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - נגד
עמרם מצנע - נגד
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - אינו נוכח
מיכאל נודלמן - נגד
דני נוה - נגד
אורית נוקד - אינה נוכחת
לאה נס - אינה נוכחת
בנימין נתניהו -
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
בנימין נתניהו - נגד
מרינה סולודקין - נגד
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - נגד
גדעון סער - נגד
גדעון עזרא - נגד
מל פולישוק-בלוך - נגד
אברהם פורז - נגד
אופיר פינס-פז - נגד
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - נגד
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - בעד
איוב קרא - בעד
אברהם רביץ - נגד
ראובן ריבלין - נגד
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - נגד
מיכאל רצון - בעד
אברהם שוחט - אינו נוכח
יובל שטייניץ - נגד
מאיר שטרית - נגד
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - נגד
סילבן שלום - אינו נוכח
היו"ר ראובן ריבלין:
הוא נוכח, והוא אמר: נגד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
אני צריך לראות, ואני לא צריך לנחש.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור. כבוד השר יכול לומר מה שהוא רוצה, ואתה תעשה את עבודתך. עד שלא תהיה משוכנע, אל תאמר.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
סילבן שלום - נגד
שלום שמחון - נגד
אריאל שרון - נגד
עמרי שרון - נגד
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להקריא שמות מחדש.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי-יואל אדלשטיין - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
היו"ר ראובן ריבלין:
גלעד ארדן פה, והוא בעד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
גלעד ארדן - בעד
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח
חמי דורון - נגד
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צחי הנגבי - נגד
יחיאל חזן - אינו נוכח
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
אליעזר כהן - אינו נוכח
משה כחלון - בעד
ישראל כץ - נגד
משולם נהרי - בעד
אורית נוקד - נגד
לאה נס - אינה נוכחת
מאיר פרוש - נגד
יוסף פריצקי - אינו נוכח
יאיר פרץ - אינו נוכח
חיים רמון - נגד
אברהם בייגה שוחט - נגד
יורי שטרן - בעד
יולי תמיר - נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, האם יש מישהו באולם, אשר לא קראו בשמו ואשר לא הצביע? תודה רבה. נא להביא את התוצאות. שני נמנעים, נגד - 63, ובעד - 42. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
ש"ס, אני רואה שנטשתם את המשמרת?
יצחק כהן (ש"ס):
לא.
היו"ר ראובן ריבלין:
לחלופין בסעיף (1), מי בעד - ירים ידו. מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
סעיף (2) בהסתייגות ש"ס - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות (2) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לחלופין לסעיף (2) בהסתייגות ש"ס - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
סעיף (3) בהסתייגות ש"ס - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות (3) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לחלופין לסעיף (3) בהסתייגות ש"ס - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות (3) לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות קבוצת בל"ד - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 43(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 43(2) אין הסתייגויות.
אנו עוברים לסעיף 43(3). הסתייגות קבוצת ש"ס - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לחלופין - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לחלופין לסעיף 43(3) לא נתקבלה.
בעמוד 34 יש לחלופין נוסף. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לחלופין לא נתקבלה.
הסתייגות לחלופי חלופין - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופי חלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת גורלובסקי, האם אדוני רוצה להצביע על ההסתייגות שלך? להצביע.
מי בעד ההסתייגות של חבר הכנסת גורלובסקי? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי לסעיף 43(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
הסתייגות קבוצת ש"ס - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
אנו עוברים לסעיף 43(4). קבוצת ש"ס מציעה - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לחלופין אחרי סעיף קטן (א) - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות לחלופין (1)(א) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
פסקה (ב) - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות (1)(ב) של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות לחלופי חלופין בסעיף 2 - נא להצביע.
הצבעה
ההסתייגות (2) לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(4) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
אנחנו עוברים לסעיף 43(5). קבוצת ש"ס מציעה - נא להצביע.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(5) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לחלופין לאותו סעיף - נא להצביע.
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(5) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 43(6) אין הסתייגויות. לסעיף 43(7) אין הסתייגויות.
לסעיף 43(8), קבוצת ש"ס מציעה - נא להצביע.
קריאה:
אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
הצבעה אלקטרונית. נא להצביע.
הצבעה מס' 57
בעד ההסתייגות - 35
נגד - 51
נמנעים - 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 43(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
35 בעד, 51 נגד, אחד נמנע. הצעת ש"ס לסעיף 43(8) לא נתקבלה.
רבותי, אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 43 כהצעת הוועדה. נא להצביע.
הצבעה
סעיף 43, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 43 נתקבל כהצעת הוועדה.
אנו עוברים לאחרי סעיף 43.
חיים אורון (יחד):
אני מבקש הצבעה שמית על תוספת 100 מיליון שקל לסל התרופות מטעם הכנסת, לא שהקופאי לפיד יחלק עכשיו לחולים מסוימים. הכנסת כולה תחליט להעביר 100 מיליון ש"ח לסל התרופות.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, בלי חוכמות. זו בקשה שלהם להצבעה שמית ואנחנו מצביעים. ההסתייגות קובעת.
חיים אורון (יחד):
זו הסתייגות של קבוצת יחד וחד"ש.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אורון, אני עכשיו אומר של מי ההצעה. הצעת ההסתייגות - - -
רוני בר-און (הליכוד):
- - -
חיים אורון (יחד):
זה מעבר לראש הממשלה. תקרא את הסעיף. נאמר להשלים ל-450 מיליון את מה שהחליטה הוועדה.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם. אדוני שר האוצר. אנחנו מתכוונים להצביע עכשיו על הסתייגותן של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית, של קבוצת חד"ש-תע"ל - קבוצת שינוי הסירה - להוסיף אחרי סעיף 43 את סעיף 43א. אני מודיע לכם שנפלה טעות. האם אתם מסכימים להסתפק ב-45?
חיים אורון (יחד):
לא. יש תיקון.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני יודע. מדובר עכשיו במקום 350 מיליון תוספת, על 450 מיליון תוספת, שהסיעות מציעות שהכנסת תוסיף זאת בהצבעה על ההסתייגות. הפירוט - תוספת 100 מיליון לסל הבריאות.
מזכיר הכנסת, נא להצביע הצבעה שמית.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
רוחמה אברהם - נגד
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, יש או נגד או בעד. לא לבי עם זה והצבעתי נגד זה. או כן או לא.
חיים אורון (יחד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אורון - - -
רוחמה אברהם (הליכוד):
אבל אי-אפשר נגד הצעה פופוליסטית כזאת - - -
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, נא לשבת. חברת הכנסת רוחמה אברהם, הרבה פעמים חבר הכנסת צריך להצביע אם הוא חושב שזה פופוליסטי לפי מיטב הבנתו, לפי מיטב חובתו ולפי מיטב מצפונו. ההצעה הזאת היא הצעה שאם תקציב המדינה היה מאפשר אותה, ודאי היית מצביעה. מרגע זה אנשים לא מתייחסים להרגשתם האישית - או כן או לא. הדברים ברורים.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
מה פופוליסטי? זו הצעה מצילת חיים.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה, הצעה פופוליסטית יכולה להיות גם הצעה ראויה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אי-אישור הסעיף הזה הוא גזר-דין מוות.
היו"ר ראובן ריבלין:
מספיק. חבר הכנסת ישי.
אליהו ישי (ש"ס):
אני מוכן להסיר את כל ההסתייגויות שלנו - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, השר ישי הציע הצעה ליושב-ראש הכנסת. הוא צריך להציע אותה לממשלה. אם הממשלה תסכים; היא לא מסכימה כי כנראה אין לה 100 מיליון, כי כנראה לא נשאר לה.
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, אני מזהיר. אני מבקש להתחיל את ההצבעה מחדש מרגע זה, כן או לא.
איתן כבל (העבודה-מימד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כבל.
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יצחק כהן.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה. חברי הכנסת, אני אכריז על הפסקה.
יעקב מרגי (ש"ס):
100 מיליון אין לו מה לעשות אתם.
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יצחק כהן. חבר הכנסת מרגי.
יעקב מרגי (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הסדרנים, להוציא את מרגי. להוציא אותו מייד.
(חבר הכנסת יעקב מרגי יוצא מאולם המליאה.)
נסים דהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן.
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יצחק כהן. להוציא את חבר הכנסת יצחק כהן עד שיגיעו לאות כף. להוציא את חבר הכנסת כהן.
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
להוציא את חבר הכנסת כהן.
יצחק כהן (ש"ס):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
להביא את משמר הכנסת. תצא מייד. מייד לצאת.
יצחק כהן (ש"ס):
אכזרים.
(חבר הכנסת יצחק כהן יוצא מאולם המליאה.)
היו"ר ראובן ריבלין:
מזכיר הכנסת, מרגע זה - בעד, נגד, נמנע. לא יותר. בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
רוחמה אברהם - נגד
יולי-יואל אדלשטיין - בעד
יעקב אדרי - נגד
אהוד אולמרט - נגד
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - נגד
אפי איתם - אינו נוכח
מיכאל איתן - נגד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - אינו משתתף בהצבעה
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - בעד
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - נגד
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
בנימין בן-אליעזר - נגד
אלי בן-מנחם - נגד
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - נגד
רוני בר-און - נגד
רומן ברונפמן - בעד
רוני בריזון - נגד
ויקטור בריילובסקי - נגד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - בעד
אראלה גולן - נגד
מיכאל גורלובסקי - בעד
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - נגד
משה גפני - נגד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - נמנע
נסים דהן - בעד
חמי דורון - נגד
אברהם הירשזון - נגד
שמואל הלפרט - נגד
צחי הנגבי - אינו נוכח
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - נגד
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - נגד
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - נגד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - בעד
דוד טל - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - נגד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - נגד
אילנה כהן - בעד
אליעזר כהן - בעד
היו"ר ראובן ריבלין:
להכניס את יצחק כהן ואת מרגי להצביע.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - בעד
משה כחלון - בעד
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - נגד
אתי לבני - נגד
ציפי לבני - נגד
לימור לבנת - נגד
דוד לוי - בעד
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - נגד
יעקב ליצמן - נגד
עוזי לנדאו - בעד
יוסף לפיד - נגד
גאלב מג'אדלה - נמנע
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - נגד
עמרם מצנע - נגד
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - נגד
דני נוה - אינו נוכח
אורית נוקד - נגד
לאה נס - בעד
בנימין נתניהו - נגד
מרינה סולודקין - נגד
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - נגד
גדעון עזרא - נגד
מל פולישוק-בלוך - נגד
אברהם פורז - נגד
אופיר פינס-פז - נגד
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - נגד
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - נגד
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - בעד
אברהם רביץ - נגד
ראובן ריבלין - נגד
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - נגד
מיכאל רצון - בעד
אברהם בייגה שוחט - נגד
יובל שטייניץ - נגד
מאיר שטרית - נגד
יורי שטרן - בעד
אילן שלגי - נגד
סילבן שלום - נגד
שלום שמחון - נגד
אריאל שרון - נגד
עמרי שרון - נגד
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - אינה נוכחת
היו"ר ראובן ריבלין:
לקרוא קריאה שנייה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
דוד אזולאי - אינו נוכח
אפי איתם - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
צחי הנגבי - אינו נוכח
יחיאל חזן - בעד
דוד טל - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - נגד
דני נוה - אינו נוכח
אפרים סנה - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
יאיר פרץ - אינו נוכח
עמיר פרץ - בעד
חיים רמון - נגד
יולי תמיר - בעד
איתן כבל (העבודה-מימד):
מה זה, השר דני נוה אוהב את החולים יותר מאתנו?
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, אולם המליאה אינו מקום להפגנות. חבר הכנסת כבל, אדוני יכנס את ישיבת הקואליציה - - -
איתן כבל (העבודה-מימד):
- - -
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
תגיד שהוא צודק.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני לא אומר שמי שרוצה לקיים הפגנה, ההפגנה שלו לא צודקת, אבל לא פה.
חיים אורון (יחד):
תגידו שהצבעתם נגד זה.
נסים דהן (ש"ס):
אני מציע לא להכניס את - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת דהן, אמרתי שפה לא יהיו הפגנות.
נסים דהן (ש"ס):
בושה.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת ברכה ואורון, להסתייגותכם היו תומכים - 47 במספר, אולם 59 היו נגד ושניים נמנעו, ולכן הסתייגותכם לא נתקבלה ו-350 מיליון יהיו לחולי ישראל ולא 450 מיליון.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, יהיו פחות חולים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברי הכנסת, בחוץ יש טלוויזיה, כל אחד יכול ללכת ולומר את כל אשר על לבו.
יצחק כהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, אתה יכול לקחת מה-700 מיליון?
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אנו ממשיכים.
ובכן, אחרי סעיף 43 לא תוסף תוספת.
אנחנו עוברים לסעיף 44 – פרק ט': תקשורת. לסעיף 44(1) אין הסתייגויות. קבוצת ש"ס מציעה לסעיף 44(1)(ד).
יצחק כהן (ש"ס):
הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, עוד מעט יהיה רדיו דיגיטלי, הכול יסתדר.
נא להצביע. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 58
בעד ההסתייגות – 35
נגד – 56
נמנעים – 2
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 44(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
35 בעד, 56 נגד, שני נמנעים. ההסתייגות לסעיף 44(1) לא נתקבלה.
44(2) עד (4) – אין הסתייגויות.
44(5), הסתייגות של קבוצת בל"ד ועבד-אלמאלכ דהאמשה; מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד ושל חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה
לסעיף 44(5) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 44(6) עד (9) אין הסתייגויות.
סעיף 44(10) – הסתייגות של בל"ד. מי בעד ההסתייגות? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 44(10) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 44(11) אין הסתייגויות. לסעיף 44(12) בפסקת משנה (ב) – הסתייגות של חברי הכנסת אילן ליבוביץ ואליעזר זנדברג – הסירו אותה. לחלופין של חבר הכנסת אילן ליבוביץ – הסיר.
קבוצת בל"ד, מי בעד - ירים את ידו. מי נגד - ירים את ידו. תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 44(12) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
סעיף 44(13) – הסתייגות של קבוצת חד"ש-תע"ל וטלב אלסאנע. מי בעד - ירים את ידו. מי נגד - ירים את ידו. תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 44(13) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 44(14) – אילן ליבוביץ מסיר. חברי הכנסת זנדברג וליבוביץ מסירים.
הסתייגות קבוצת ש"ס לסעיף 44(14).
יצחק כהן (ש"ס):
הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
הצבעה אלקטרונית, בבקשה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 59
בעד ההסתייגות – 31
נגד – 58
נמנעים – 2
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 44(14) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
31 בעד, 58 נגד, שני נמנעים. אני קובע שהסתייגות ש"ס לא נתקבלה.
לאותו סעיף, הסתייגות של קבוצת בל"ד. מי בעד? תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 44(14) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות של קבוצת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל, מי בעד - נא להרים את היד. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 44(14) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 44(15) אין הסתייגויות.
לסעיף 44(16) – הסתייגות של קבוצת בל"ד. מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 44(16) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 44(17) – הסתייגות של קבוצת ש"ס. מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 44(17) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות של קבוצת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל לאותו סעיף - מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 44(17) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות של חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן - מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן לסעיף 44(17) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 44(18) עד (26) אין הסתייגויות.
נצביע על סעיף 44 כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה.
הצבעה
סעיף 44, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 44 התקבל כהצעת הוועדה.
לסעיף 45 – הסתייגות של קבוצת ש"ס וקבוצת בל"ד, המציעות לבטל את הסעיף. נצביע בעד הסעיף כהצעת הוועדה. אם הסעיף יתקבל, אז ההצעה לבטל אותו מתבטלת.
מי בעד סעיף 45 כהצעת הוועדה - ירים את ידו. תודה. נא להוריד. מי נגד? תודה.
הצבעה
סעיף 45, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 45 נתקבל כהצעת הוועדה, וממילא לא התקבלה ההסתייגות של קבוצת ש"ס וקבוצת בל"ד.
סעיף 46(1) – הסתייגות של חבר הכנסת דהן.
נסים דהן (ש"ס):
הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע.
הצבעה מס' 60
בעד ההסתייגות – 30
נגד – 57
נמנעים – 1
ההסתייגות של חבר הכנסת נסים דהן לסעיף 46(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
30 בעד, 57 נגד, נמנע אחד. אני קובע שהצעת דהן לא נתקבלה.
הסתייגות קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית, מי בעד - ירים את היד. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 46(1) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיף 46(2) עד (5) אין הסתייגויות.
נצביע על סעיף 46, לרבות לוח תיקונים, כהצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
סעיף 46, כהצעת הוועדה, לרבות לוח התיקונים, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 46 נתקבל על-פי הצעת הוועדה, לרבות לוח התיקונים.
עוברים לסעיף 47(א). הסתייגות של קבוצת בל"ד - מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 47(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לסעיפים 47(ב) ו-48 אין הסתייגויות.
נצביע בפרק התקשורת על סעיפים 47 ו-48 לפי הצעת הוועדה. מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
סעיפים 47 ו-48, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיפים 47 ו-48 נתקבלו כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים לפרק י': עידוד השקעות הון. לפני סעיף 49(1) – הסתייגות של אלי אפללו. אינו נוכח – לא יוצבע. לא מצביעים על הסתייגותו של אלי אפללו כי הוא אינו נוכח. לסעיף 49(1) אין הסתייגויות.
לסעיף 49(2) הסתייגות של חברת הכנסת לאה נס. נצביע על הצעת חברת הכנסת לאה נס. מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של חברת הכנסת לאה נס לסעיף 49(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות של חברי הכנסת יולי-יואל אדלשטיין ונעמי בלומנטל – אינם נוכחים, אין הסתייגות.
הסתייגות של קבוצת ש"ס: מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 49(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לחלופין – בהסתייגות של קבוצת ש"ס – מי בעד? מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 49(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לחלופין נוספים – בהסתייגות של קבוצת ש"ס – מי בעד? מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 49(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לחלופין נוספים – בהסתייגות של קבוצת ש"ס – מי בעד? מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת ש"ס לסעיף 49(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
לחלופין נוספים – בהסתייגות של קבוצת ש"ס – מי בעד? מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות לחלופין של קבוצת ש"ס לסעיף 49(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית.
חיים אורון (יחד):
הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להצביע על ההסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית.
הצבעה מס' 61
בעד ההסתייגות – 32
נגד – 61
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 49(2) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד, 61 נגד, אחד נמנע. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת אפללו לא נוכח. לסעיפים 49(3) ו-49(4) אין הסתייגויות.
לסעיף 49(5) – הסתייגות של קבוצת ש"ס.
קריאה:
הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
נא להצביע אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 62
בעד ההסתייגות – 32
נגד – 60
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 49(5) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד, 60 נגד, נמנע אחד. ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיפים 49(6) ו-49(7) אין הסתייגויות.
לסעיף 49(8) – הסתייגות של חברת הכנסת לאה נס. מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של חברת הכנסת לאה נס לסעיף 49(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
ההסתייגויות של חבר הכנסת אהוד רצאבי – הורדה.
הסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית: מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 49(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות של קבוצת ש"ס - מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 49(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות של קבוצת ש"ס, קבוצת המפד"ל וחבר הכנסת מיכאל גורלובסקי, שאינו נוכח - מבקשים לבטל את סעיף 51ז המוצע. מי בעד - ירים את ידו. תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת מפד"ל וחבר הכנסת מיכאל גורלובסקי לסעיף 49(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
הסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית, קבוצת ש"ס, קבוצת המפד"ל וחבר הכנסת מיכאל גורלובסקי לסעיף 51 המוצע - מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית, קבוצת סיעת ש"ס וקבוצת סיעת מפד"ל ושל חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי לסעיף 49(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
חבר הכנסת גורלובסקי אינו נוכח, ולכן אנחנו לא מצביעים על ההסתייגות שלו.
קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית מסתייגת לסעיף 51 המוצע - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 49(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת אלסאנע וקבוצת חד"ש-תע"ל מסתייגות - מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 49(8) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 49(9) עד 49(11) אין הסתייגויות. לסעיף 49(11), מלי פולישוק מורידה את הסתייגותה. זאת "חתיכת הסתייגות". לסעיפים 49(12) עד 49(13) אין הסתייגויות.
לסעיף 49(14) יש הסתייגות של קבוצת ש"ס. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 49(14) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 49(15) עד (18) אין הסתייגויות.
קריאה:
גם לסעיפים 50 ו-51.
היו"ר ראובן ריבלין:
נכון, סעיפים 50, 51, 52 ו-53. אנחנו מצביעים עד סעיף 53 ועד בכלל.
מזכיר הכנסת אריה האן:
לא, בסעיף 52 יש הסתייגות.
חיים אורון (יחד):
לא, זה בכלל פרק אחר.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין הסתייגות כי זה לבטל את הסעיף, אבל אני מקבל את הערתו של חיים אורון, מדובר בפרק אחר. מבחינת ההצבעה זה אותו דבר, אבל אני בהחלט בעד להבחין בין הפרקים. אם כך, אנחנו מצביעים על סעיפים 49, 50 ו-51.
שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אהוד אולמרט:
אדוני היושב-ראש, לא הצבעת על סעיף 49 כהצעת הוועדה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
הוא מצביע עכשיו.
היו"ר ראובן ריבלין:
ממלא מקום ראש הממשלה היחיד, אני מודה לך על הערתך, אבל אני רוצה לעזור לך ולהצביע גם על סעיפים 50 ו-51, כי גם שם אין הסתייגויות.
מזכיר הכנסת אריה האן:
הצבעת על ההסתייגות של קבוצת בל"ד בסעיף 50?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא, אבל הסעיף בטל.
שר התחבורה מאיר שטרית:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
בשביל מה? למה? סיעת בל"ד, יש לכם הסתייגות שאתם מבקשים לבטל את הסעיף. אם הסעיף יאושר, ההסתייגות שלכם לא מתקבלת.
קריאה:
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
הם מסירים את ההסתייגות.
אם כך, אנחנו מצביעים על סעיף 49, 50 ו-51 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
סעיפים 49-51, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אני קובע שסעיפים 49, 50 ו-51 נתקבלו כהצעת הוועדה, והסתייגות בל"ד הוסרה, אבל גם כך לא נתקבלה, כי אם אושר הסעיף היא לא נתקבלה.
רבותי, אנחנו עוברים עכשיו לשירות הקבע בצבא-הגנה לישראל. לסעיף 52 – הסעיף בטל, לכן לא נצביע על ההסתייגות אלא על הסעיף. לסעיף 53 אין הסתייגויות.
לכן, אנחנו מצביעים על סעיפים 52 ו-53 כהצעת הוועדה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
סעיפים 52-53, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אני קובע שסעיפים 52-53 נתקבלו כהצעת הוועדה, והסתייגותה של בל"ד לסעיף 52 לא נתקבלה.
רבותי, פרק י"ב: שונות. אנחנו מתקרבים לסיום. לסעיף 54 - יגאל יאסינוב מבטל את ההסתייגות.
קבוצות אלסאנע, חד"ש-תע"ל ובל"ד מציעות הסתייגות. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם, קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל
וקבוצת סיעת בל"ד לסעיף 54(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה ההסתייגות.
חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, חיים כץ ועוזי לנדאו מבקשים להסתייג.
עמיר פרץ (עם אחד):
אני מבקש הצבעה שמית.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת פרץ, אתם מבקשים להצביע הצבעה שמית, ואנחנו מקבלים את בקשתכם, רק לאחר מכן, לחלופין, אנחנו נצביע בהצבעות נוספות. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות.
עמיר פרץ (עם אחד):
אני רוצה להסביר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תיגש לרמקול, כי אני לא שומע אותך.
עמיר פרץ (עם אחד):
אדוני היושב-ראש, מכיוון שכל מי שביקש להצביע על הצבעה מהותית קיבל הזדמנות לומר משפט, אני מבקש את אותו דבר.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט, הרי אמרתי לך לגשת לרמקול.
עמיר פרץ (עם אחד):
מדובר כאן באחד הסעיפים שאין להם שום משמעות תקציבית, אבל יש להם משמעות אדירה למצבם של מאות אלפי אנשים שעובדים דרך חברות כוח-אדם, מנוצלים ומוצאים את עצמם חסרי כול, בעיקר עולים חדשים. הממשלה מקפיאה את הסעיף הזה כבר ארבע שנים, כאשר הכנסת הזאת היא הכנסת שאישרה אותו. הפעם הגדיל שר האוצר לעשות והביא את ההקפאה לא לשנה אחת, אלא לכמה שנים.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברור, שכנעת אותי שמדובר בהצבעה מהותית.
עמיר פרץ (עם אחד):
אנחנו בערב פסח, כאשר יש הזדמנות להוציא את האנשים האלה מעבדות לחירות, אז ששר האוצר יפסיק לכרות ברית עם בעלי הכוח שמשעבדים אותם.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. זה היה מיותר לחלוטין, אנחנו הבנו שזאת הצבעה מהותית, והיא מתקבלת על דעתי.
נא לקרוא את השמות.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
רוחמה אברהם - נגד
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
יעקב אדרי - נגד
אהוד אולמרט - נגד
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - נגד
אפי איתם - בעד
מיכאל איתן - נגד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - נמנע
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - נגד
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
בנימין בן-אליעזר - נגד
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - נגד
רוני בר-און - נגד
רומן ברונפמן - בעד
רוני בריזון - נגד
ויקטור בריילובסקי - נגד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - נגד
אראלה גולן - נגד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - בעד
גילה גמליאל - נגד
משה גפני - נגד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - נמנע
נסים דהן - בעד
חמי דורון - נגד
אברהם הירשזון - נגד
שמואל הלפרט - נגד
צחי הנגבי - אינו נוכח
צבי הנדל - אינו נוכח
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - נגד
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - נגד
יחיאל חזן - בעד
רשף חן - נגד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - בעד
דוד טל - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - נגד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - נגד
איתן כבל - אינו נוכח
אילנה כהן - בעד
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - בעד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - נגד
אתי לבני - נגד
ציפי לבני - נגד
לימור לבנת - נגד
דוד לוי - בעד
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - נגד
יעקב ליצמן - נגד
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - בעד
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - נגד
עמרם מצנע - נגד
יעקב מרגי - בעד
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
דני נוה - נגד
אורית נוקד - נגד
לאה נס - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - נגד
מרינה סולודקין - נמנעת
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - נגד
גדעון עזרא - אינו נוכח
מל פולישוק-בלוך - נגד
אברהם פורז - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - אינו נוכח
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - נגד
יוסף פריצקי - נגד
שמעון פרס - נגד
יאיר פרץ - בעד
עמיר פרץ - בעד
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - נגד
ראובן ריבלין - נגד
חיים רמון - אינו נוכח
אהוד רצאבי - נגד
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - נגד
יובל שטייניץ - נגד
מאיר שטרית - נגד
יורי שטרן - בעד
אילן שלגי - נגד
סילבן שלום - נגד
שלום שמחון - נגד
אריאל שרון - נגד
עמרי שרון - נגד
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - בעד
היו"ר ראובן ריבלין:
סיבוב שני לכל מי שלא קראו בשמו.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
יולי-יואל אדלשטיין - אינו נוכח
דוד אזולאי - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
אלי בן-מנחם - אינו נוכח
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
צחי הנגבי - נגד
צבי הנדל - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
איתן כבל - נגד
משה כחלון - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אנו נוכח
יוסף לפיד - נגד
מיכאל נודלמן - אינו נוכח
לאה נס - אינה נוכחת
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון עזרא - נגד
אברהם פורז - נגד
אופיק פינס-פז - נגד
איוב קרא - אינו נוכח
חיים רמון - נגד
מיכאל רצון - אינו נוכח
היו"ר ראובן ריבלין:
האם יש מישהו שלא קראו בשמו ורוצה להצביע?
מזכיר הכנסת אריה האן:
אפרים סנה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אתה בעד או נגד?
אפרים סנה (העבודה-מימד):
נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
אפרים סנה נגד. אני מבקש להעביר לי את התוצאות. אנחנו בפרק שונות. לאחר מכן נעבור לחוק התקציב. חבר הכנסת פרץ, אנחנו עכשיו בחלופין. האם אדוני מסיר את הכול? אנחנו לא נצביע על החלופין. אחד משניים, אם נתקבל לא צריך חלופין, ואם לא נתקבל חבר הכנסת פרץ מוותר על החלופין. אותו דבר חיים כץ ועוזי לנדאו, שאינם נוכחים.
יש שלושה נמנעים, ביניהם חברת הכנסת סולודקין. 61 נגד ו-40 בעד. ההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת פרץ הודיע שהוא מוותר על כל החלופין. אני קובע שההסתייגויות לא נתקבלו.
קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית וחברי הכנסת מרגי, גפני, מרינה סולודקין ואהוד רצאבי מבקשים לבטל את הסעיף. מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית ושל חברי הכנסת יעקב מרגי, משה גפני, מרינה סולודקין, יורי שטרן, עמיר פרץ ואליעזר כהן לסעיף 54(א) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
זה לא נתקבל.
אנו עוברים לסעיף 54(ב). יש הסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית וחברי הכנסת יעקב מרגי, משה גפני, מרינה סולודקין, אהוד רצאבי, יורי שטרן, עמיר פרץ ואליעזר כהן לסעיף 54(ב). מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית וחברי הכנסת יעקב מרגי, משה גפני, מרינה סולודקין, יורי שטרן, עמיר פרץ ואליעזר כהן לסעיף 54(ב) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שאין הסתייגויות לסעיף 54.
כמו כן, אין הסתייגויות לסעיפים 55 ו-56. בל"ד, האם הורדתם את ההסתייגות לסעיף 57? לסעיף 54 אין הסתייגויות. לסעיפים 55-56 אין הסתייגויות. ההסתייגויות לסעיף 57 מתבטלות. אם סעיף 58 מאושר, ההסתייגות בטלה.
אני מצביע על סעיפים 54-58 כהצעת הוועדה. מי בעד?
הצבעה
סעיפים 54-58, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שסעיפים 54-58 ועד בכלל נתקבלו כהצעת הוועדה.
לסעיף 59 אין הסתייגויות. אנו נעבור להצבעה על סעיף 59 כהצעת הוועדה. מי בעד?
הצבעה
סעיף 59 נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שסעיף 59 נתקבל כהצעת הוועדה.
ההסתייגות של מלי פולישוק לסעיף 60 - ירדה.
יש הסתייגות של קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית, קבוצת ש"ס וחברי הכנסת יורי שטרן, אליעזר כהן ומלי פולישוק, שמבקשים לבטל את הסעיף. מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית וקבוצת סיעת ש"ס ושל חברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן לסעיף 60 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה ההסתייגות.
קבוצת ש"ס, קבוצת אלסאנע, קבוצת חד"ש-תע"ל, קבוצת בל"ד, קבוצת המפד"ל וחברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן, כולם יחד מבקשים הצבעה אלקטרונית על ההסתייגות. מי בעד, מי נגד?
הצבעה מס' 63
בעד ההסתייגות – 32
נגד – 56
נמנעים - אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס, קבוצת סיעת רע”ם, קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל, קבוצת סיעת בל"ד וקבוצת סיעת מפד"ל ושל חברי הכנסת עמיר פרץ ואילנה כהן לסעיף 60 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד, 56 נגד, אין נמנעים - אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת ש"ס מציעה: במקום התשס"ט התשס"ח. מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס לסעיף 60 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה.
סעיף 60 כהצעת הוועדה - מי בעד?
הצבעה
סעיף 60, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 60 אושר כהצעת הוועדה.
סעיף 61 - שניהם הסעיף בטל; לסעיף 62 אין הסתייגויות; סעיף 63 בטל. חמי דורון מבטל את הסתייגותו? טוב. ליבוביץ, שלגי, טלב אלסאנע וקבוצת חד"ש?
אנחנו מצביעים ככה: סעיפים 61, 62, כהצעת הוועדה. מי בעד?
הצבעה
סעיפים 61-62, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיפים 61, 62, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
לגבי סעיף 63, רצאבי ירד, דורון ירד, ליבוביץ ירד, שלגי ירד.
קבוצת חד"ש-תע"ל ואלסאנע - מי בעד ההסתייגות?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם וקבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 63 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. ההסתייגות לא נתקבלה.
לסעיף 64 אין הסתייגויות.
מי בעד סעיפים 63-64 כהצעת הוועדה?
הצבעה
סעיפים 63-64, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. סעיפים 63-64 התקבלו כהצעת הוועדה.
סעיף 65, הסתייגות בל"ד - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 65 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
הצעת קבוצת ש"ס והחברים יצחק לוי, זהבה גלאון, אתי לבני, חמי דורון, אליעזר כהן, יורי שטרן, רשף חן ומרינה סולודקין - מי בעד ההסתייגות?
אמנון כהן (ש"ס):
אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
בבקשה, הצבעה אלקטרונית. מי בעד, מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 64
בעד ההסתייגות - 32
נגד – 59
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת ש"ס ושל חברי הכנסת יצחק לוי, זהבה גלאון, אליעזר כהן, יורי שטרן ומרינה סולודקין לסעיף 65 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
32 בעד, 59 נגד, נמנע אחד. ההסתייגות לא נתקבלה.
מי בעד ההסתייגות של קבוצת בל"ד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת בל"ד לסעיף 65 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. לא נתקבלה.
ההסתייגות של קבוצת טלב אלסאנע, חד"ש-תע"ל, בל"ד, עמיר פרץ, אילנה כהן, מרינה סולודקין, יצחק לוי, זהבה גלאון, אתי לבני, אליעזר כהן, יורי שטרן, רשף חן, חיים כץ ועוזי לנדאו - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת רע”ם, קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל וקבוצת סיעת בל"ד ושל חברי הכנסת עמיר פרץ, אילנה כהן, מרינה סולודקין, יצחק לוי, זהבה גלאון, אליעזר כהן, יורי שטרן, חיים כץ ועוזי לנדאו לסעיף 65 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. ההסתייגות לא נתקבלה.
סעיף 65 כהצעת הוועדה - מי בעד?
הצבעה
סעיף 65, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. סעיף 65 נתקבל.
סעיף 66, הסתייגות חברי הכנסת יצחק לוי, זהבה גלאון, אתי לבני, רשף חן ואליעזר כהן - מי בעד?
הצבעה
ההסתייגות של חברי הכנסת יצחק לוי, זהבה גלאון ואליעזר כהן לסעיף 66 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. ההסתייגות לא נתקבלה.
סעיף 66, כהצעת הוועדה - מי בעד?
הצבעה
סעיף 66, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 66 נתקבל.
לסעיף 67 אין הסתייגות בסעיף (1), בסעיף (2) אין הסתייגות, על סעיף (3) - הסתייגות של קבוצת המפד"ל.
הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 65
בעד ההסתייגות – 22
נגד – 56
נמנעים – 2
ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 67(3) לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
22 בעד, 56 נגד, שני נמנעים. אני קובע שההסתייגות לא נתקבלה, ולכן אין לנו יותר הסתייגויות לסעיף 67.
סעיף 68, זה רק לבטל.
יצחק כהן (ש"ס):
אנחנו מסירים את ההסתייגויות.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת כהן, זה אחרי סעיף 68.
אנחנו מצביעים על סעיפים 67 ו-68 כהצעת הוועדה. מי בעד?
הצבעה
סעיפים 67-68, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אני קובע שסעיפים 67 ו-68 נתקבלו כהצעת הוועדה; נתקבלו, וההסתייגות לסעיף 68 של בל"ד לא נתקבלה.
לסעיף 68 אחרי, מתבטל, לכן אנחנו עוברים לסעיף 69. לסעיף 69 אין הסתייגויות.
מי בעד סעיף 69 כהצעת הוועדה?
הצבעה
סעיף 69 נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 69 נתקבל כהצעת הוועדה.
נסים זאב (ש"ס):
מה עם סעיף 70?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב, אשמח לפגוש אותך במשרדי אחרי כן, כדי שתסביר לי את פשר ההערה שלך, שכן לא שמעתי ממך דבר שלא היה מחוכם, ולכן אני רוצה לעלות לסוף דעתך.
תמה הקריאה השנייה בהצעת חוק ההסדרים במשק, חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע אלקטרונית.
הצבעה מס' 66
בעד החוק – 62
נגד – 38
נמנעים – 1
חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
בעד - 62, 38 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, נתקבלה בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.
הצעת התקציב לשנת הכספים 2005
(קריאה שנייה)
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו ברצף אחד, כמצוותנו של "חזק חזק ונתחזק" נעבור לחוק התקציב. בידינו הסתייגויות לתקציב 2005.
לסעיף נשיא המדינה אין הסתייגויות. מי בעד?
הצבעה
סעיף 01 - נשיא המדינה ולשכתו, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ברוב חברי הכנסת שהצביעו בעד, אין מתנגדים ונמנעים, אנחנו קובעים שהסעיף נתקבל.
הודעה? אתם נמנעתם, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
יש לי הודעה על ההסתייגויות. אדוני היושב-ראש, נפלה טעות בהדפסת ההסתייגויות של סיעת בל"ד ונפלו שלושה אפסים. לכן, ההסתייגויות לא משקפות את הרצון שלנו. במקום מיליונים יש אלפים. לכן, אני רוצה, למען הסר ספק, לבטל את כל ההסתייגויות שלנו בגלל הטעות, שלא עלה בידינו לתקן אותה במזכירות הכנסת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לך.
אני מודיע שתקציב נשיא המדינה אושר בקריאה שנייה.
יוסף פריצקי (שינוי):
אני מסיר את כל הסתייגויותי.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אפשר לדרוש ממזכירות הכנסת להדפיס את התקציב מחדש ונצביע עוד פעם.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת ברכה, הרי היה כל כך הרבה זמן לבקש את זה. אני מציע פשוט להציע אי-אמון בממשלה – זה יהיה הרבה יותר קל.
חיים אורון (יחד):
אדוני היושב-ראש, אנחנו נסיר את רוב ההסתייגויות שלנו, להוציא את אלה שנבקש הצבעה עליהן.
היו"ר ראובן ריבלין:
בהחלט. אנחנו עוברים עכשיו עמוד עמוד, זה יהיה הרבה יותר קל.
לתקציב הכנסת אין הסתייגויות, כי פרוש איננו.
מי בעד אישור תקציב הכנסת - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
סעיף 02 – הכנסת, התקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שתקציב הכנסת התקבל בקריאה שנייה.
אין הסתייגויות לתקציב חברי הממשלה. מי בעד תקציב חברי הממשלה - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
סעיף 03 – חברי הממשלה, התקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שהתקציב של חברי הממשלה אושר בקריאה שנייה.
עכשיו הסתייגויות לתקציב משרד ראש הממשלה. הסתייגות מוחמד ברכה - מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אני מבקש הצבעה אלקטרונית.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני לא צריך לנמק מדוע. נא להצביע על הסתייגות ברכה - הצבעה אלקטרונית. נא להצביע. זה על מנהרת הכותל.
נא להצביע - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 67
בעד ההסתייגות - 11
נגד – 70
נמנעים - 4
ההסתייגות של קבוצת סיעת חדש"-תע"ל לסעיף 04 - משרד ראש הממשלה, לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
11 בעד, 70 נגד, ארבעה נמנעים. אני קובע שהסתייגות קבוצת ברכה לא נתקבלה.
אנחנו עוברים להסתייגות קבוצת בל"ד. אהוד רצאבי הוריד, אתי לבני הורידה. אפי איתם, מצביעים על הסתייגותך.
מי בעד הסתייגותו של אפי איתם - ירים את ידו.
שאול יהלום (מפד"ל):
הוא לא נמצא.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת יהלום, אולי חשבת שהוא איננו.
מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של חבר הכנסת אפי איתם לסעיף 04 - משרד ראש הממשלה, לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
לא נתקבלה.
ההסתייגות של בני אלון על ההתנתקות, זאת הסתייגות שמית. יש להסביר את חשיבותה המהותית של הסתייגות זאת ולהתכונן להצבעה שמית.
בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש. קודם כול הערה טכנית. האיחוד הלאומי והמפד"ל מסירים את ההסתייגויות, חוץ מאלה שהן שמיות. כלומר, יש ארבע הסתייגויות.
לגבי ההסתייגויות השמית הזאת, במשפט אחד: אדוני היושב-ראש, ההסתייגות השמית הזאת - ואמרתי קודם שהאיחוד הלאומי משאיר רק שתי הסתייגויות שמיות, השאר אתה יכול להסיר. ההסתייגות השמית הזאת היא לביטול המקור התקציבי לחוק יישום ההתנתקות. אם יבוטל המקור, תבוטל גזירת עקירת היהודים.
היו"ר ראובן ריבלין:
בלי פרופגנדה. אדוני הסביר, ואני חושב שזאת הצבעה מהותית. אני לא רוצה להביע דעתי על מה שאדוני אמר.
רבותי חברי הכנסת, הצבעה חוזרת על חוק ההתנתקות, בבקשה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
רוחמה אברהם - נגד
יולי-יואל אדלשטיין - בעד
יעקב אדרי - נגד
אהוד אולמרט - נגד
חיים אורון - נגד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - נגד
אפי איתם - בעד
מיכאל איתן - נגד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - בעד
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - נגד
נעמי בלומנטל - בעד
בנימין בן-אליעזר - נגד
אלי בן-מנחם - נגד
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - נגד
רוני בר-און - נגד
רומן ברונפמן - נגד
רוני בריזון - נגד
ויקטור בריילובסקי - נגד
מוחמד ברכה - נגד
עזמי בשארה - נגד
ענבל גבריאלי - נגד
אראלה גולן - נגד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - אינה נוכחת
גילה גמליאל - אינה נוכחת
משה גפני - אינו נוכח
עבד-אלמאלכ דהאמשה - נגד
נסים דהן - אינו נוכח
חמי דורון - נגד
אברהם הירשזון - נגד
שמואל הלפרט - אינו נוכח
צחי הנגבי - נגד
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - נגד
אבשלום וילן - נגד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - נגד
אליעזר זנדברג - נגד
יחיאל חזן - בעד
רשף חן - נגד
ואסל טאהא - נגד
אחמד טיבי - נגד
דוד טל - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - נגד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - בעד
דני יתום - נגד
איתן כבל - נגד
אילנה כהן - אינה נוכחת
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - נגד
משה כחלון - בעד
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - נגד
אתי לבני - נגד
ציפי לבני - נגד
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - בעד
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - נגד
יעקב ליצמן - נגד
עוזי לנדאו - בעד
יוסף לפיד - נגד
גאלב מג'אדלה - נגד
עסאם מח'ול - נגד
מיכאל מלכיאור - נגד
עמרם מצנע - נגד
יעקב מרגי – בעד
משולם נהרי – בעד
מיכאל נודלמן – אינו נוכח
דני נוה – נגד
אורית נוקד – נגד
לאה נס - בעד
בנימין נתניהו – נגד
מרינה סולודקין – נגד
ניסן סלומינסקי – בעד
אפרים סנה – אינו נוכח
גדעון סער – בעד
גדעון עזרא – נגד
מל פולישוק-בלוך – נגד
אברהם פורז – נגד
אופיר פינס-פז – נגד
גילה פינקלשטיין – בעד
מאיר פרוש – אינו נוכח
יוסף פריצקי - נגד
שמעון פרס - נגד
יאיר פרץ – בעד
עמיר פרץ – נגד
איוב קרא – בעד
אברהם רביץ – אינו נוכח
ראובן ריבלין – בעד
חיים רמון – אינו נוכח
אהוד רצאבי – אינו נוכח
מיכאל רצון – בעד
אברהם בייגה שוחט – אינו נוכח
יובל שטייניץ - נגד
מאיר שטרית – נגד
יורי שטרן – אינו נוכח
אילן שלגי – נגד
סילבן שלום – נגד
שלום שמחון – נגד
אריאל שרון - נגד
עמרי שרון - נגד
יוסי שריד - נגד
יולי תמיר - נגד
אני עושה סיבוב שני.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת בנלולו – להקריא את שמו פעם נוספת, הוא לא ידע אפילו על מה שואלים אותו. הוא בירר את פשר העניין ומותר לו לשנות את דעתו, כי יש עשר שניות שאפשר לשנות בהן את הדעה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
דוד אזולאי – אינו נוכח
טלב אלסאנע – אינו נוכח
אלי אפללו – אינו נוכח
דניאל בנלולו – בעד
מיכאל גורלובסקי – בעד
זהבה גלאון – אינה נוכחת
גילה גמליאל – בעד
משה גפני – נגד
נסים דהן – בעד
שמואל הלפרט - נגד
דוד טל – אינו נוכח
אילנה כהן – אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
מיכאל נודלמן - נגד
אפרים סנה – נגד
מאיר פרוש - אינו נוכח
אברהם רביץ – נגד
חיים רמון – נגד
אהוד רצאבי - נגד
אברהם בייגה שוחט - נגד
יורי שטרן – אינו נוכח
תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם יש מישהו באולם שלא קראו בשמו או רוצה לשנות את דעתו?
רוני בר-און (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, נכנס חבר הכנסת בנלולו ושאל אותי מה מצביעים – אמרתי לו – נגד, ולפי דעתי הוא ביקש להצביע בעד והצביע נגד. - - - לשנות את דעתו.
היו"ר ראובן ריבלין:
קודם כול הוא כבר שינה את דעתו, הוא בא אלי וביקש ואמר – לא ידעתי. הוא כבר שינה, ובהחלט בסדר, קיבלתי וראיתי. ראיתי שהוא נכנס.
אני מציע לחברי הכנסת, שאלו אותי כמה אנשים, קיבלתי פתקאות מצופים בטלוויזיה: איך אני מרשה את דיבורי הטלפון, כאשר אנחנו מקפידים כל כך, כדי לא לאפשר לחברי כנסת לדבר. הואיל ואנחנו נמצאים פה במרתון של הצבעות, אני מאפשר לחברי הכנסת לדבר בטלפון, שכן אחרת הם יהיו בחוץ כשהם ידברו, יקראו בשמם והם לא יוכלו להצביע. על כל פנים אני מודיע לכם – שבכל דבר רואים אתכם.
הצבעה חוזרת על חוק ההתנתקות – 73 נגד, 38 בעד.
אבשלום וילן (יחד):
מה יהיה, כל פעם גדל ההפרש.
היו"ר ראובן ריבלין:
אין נמנעים. רבותי חברי הכנסת, אני קובע שהסתייגותו של חבר הכנסת בנימין אלון לא נתקבלה.
אנחנו ממשיכים במשרד ראש הממשלה. לחבר הכנסת יחיאל חזן יש הסתייגות. אני לא יכול לאתר אותך אלא במקומך. אדוני מבקש להצביע על הסתייגותו.
הצבעה מס' 68
בעד ההסתייגות - 40
נגד - 49
נמנעים - 2
ההסתייגות של חבר הכנסת חזן לסעיף 04 - משרד ראש הממשלה, לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
40 בעד, 49 נגד, שני נמנעים. אני קובע שההסתייגות של חבר הכנסת חזן לא נתקבלה.
מאיר פרוש – להצביע? לא להצביע. עבד-אלמאלכ דהאמשה – אינו נוכח. רשף חן – לא להצביע.
רבותי, אנחנו מצביעים על תקציב משרד ראש הממשלה כהצעת הוועדה.
הצבעה
סעיף 04 - משרד ראש הממשלה, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע שהתקציב למשרד ראש הממשלה אושר כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים למשרד האוצר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
מי בעד ההסתייגות של קבוצת ברכה?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת חדש"-תע"ל לסעיף 05 - משרד האוצר, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
ההסתייגות של קבוצת ברכה לא התקבלה.
קבוצת יחד – ירד.
קבוצת חיים כץ – חברי הכנסת חיים כץ, עוזי לנדאו, לאה נס, אתי לבני. הצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 69
בעד ההסתייגות – 27
נגד - 54
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת חבר הכנסת חיים כץ לסעיף 05 - משרד האוצר, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
בעד - 27, נגד - 54, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.
חבר הכנסת פריצקי – הוריד. חבר הכנסת פרוש – מסיר.
נצביע על תקציב משרד האוצר. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
סעיף 05 - משרד האוצר, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים לדף 7, תקציב משרד הפנים. מי בעד הסתייגות קבוצת מוחמד ברכה? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת חדש"-תע"ל לסעיף 06 - משרד הפנים, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
ההסתייגות לא התקבלה.
קבוצת יחד הסירה. קבוצת עמיר פרץ הסירה. קבוצת בל"ד הסירה. עבד-אלמאלכ דהאמשה אינו נוכח. רשף חן הסיר.
אם כן, נוכל להצביע על תקציב משרד הפנים בהרמת יד. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
סעיף 06 - משרד הפנים, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תקציב משרד הפנים נתקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לדף 8, תקציב המשרד לביטחון פנים. קבוצת מוחמד ברכה הסירו. קבוצת יחד הסירו. קבוצת עמיר פרץ הסירו. קבוצת חיים כץ הסירו. עבד-אלמאלכ דהאמשה אינו נוכח.
חברי הכנסת, מי בעד תקציב המשרד לביטחון פנים בקריאה שנייה? מי נגד?
הצבעה
סעיף 07 - המשרד לביטחון פנים, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תקציב המשרד לביטחון פנים נתקבל.
אנחנו עוברים לדף 9 - תקציב משרד המשפטים. קבוצת מוחמד ברכה הסירו. קבוצת יחד?
חיים אורון (יחד):
אנחנו מבקשים הצבעה רק על הסניגוריה הציבורית.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הסתייגות קבוצת יחד לסעיף 080106 - סניגוריה ציבורית. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית
לסעיף 080106 - סניגוריה ציבורית, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת בל"ד מסירים. מאיר פרוש הסיר. עבד-אלמאלכ דהאמשה מסיר.
מי בעד תקציב משרד המשפטים? מי נגד?
הצבעה
סעיף 08 - משרד המשפטים, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תקציב משרד המשפטים נתקבל בקריאה שנייה.
תקציב משרד החוץ - אליעזר כהן מסיר. מאיר פרוש מסיר.
חברי הכנסת מי בעד תקציב משרד החוץ בקריאה שנייה? מי נגד?
הצבעה
סעיף 09 - תקציב משרד החוץ, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תקציב משרד החוץ התקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לסעיף גמלאות ופיצויים. קבוצת יחד מסירים. קבוצת חיים כץ?
חיים כץ (הליכוד):
הצבעה אלקטרונית.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הסתייגות של חיים כץ לתקציב גמלאות ופיצויים - ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 70
בעד ההסתייגות - 41
נגד - 61
נמנעים - 1
ההסתייגות של קבוצת חבר הכנסת חיים כץ לסעיף 12 - גמלאות ופיצויים, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
41 בעד, 61 נגד ונמנע אחד. ההסתייגות לא נתקבלה.
עוד הסתייגות של חבר הכנסת חיים כץ לקרנות פנסיה. חיים כץ מבקש הצבעה אלקטרונית, בבקשה.
הצבעה מס' 71
בעד ההסתייגות – 41
נגד - 58
נמנעים – 1
ההסתייגות של חבר הכנסת חיים כץ לסעיף 12 - גמלאות ופיצויים, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
41 בעד, 58 נגד ונמנע אחד. ההסתייגות לא נתקבלה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה מסיר את הסתייגותו.
אם כן, אנחנו מצביעים על סעיף גמלאות ופיצויים. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
סעיף 12 - גמלאות ופיצויים, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הסעיף התקבל בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לדף 12 - הוצאות שונות. קבוצת יחד מסירים.
ההסתייגות של חבר הכנסת בריזון - זו ההסתייגות שסיעת שינוי הודיעה שהם מבקשים להצביע עליה.
הצבעה מס' 72
בעד ההסתייגות - 24
נגד - 83
נמנעים - אין
ההסתייגות של חבר הכנסת רוני בריזון לסעיף 13 - הוצאות שונות, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
24 בעד, 83 נגד ואין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.
יצחק כהן (ש"ס):
שוד הקופה הציבורית - 700 מיליון.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
מאיר פרוש מסיר את הסתייגותו.
חברי הכנסת, אנחנו מצביעים מסעיף 13 עד 17, לרבות סעיף 17. לסעיפים אלה אין הסתייגויות ולכן נצביע בהרמת יד. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
סעיף 13 - הוצאות שונות, סעיף 14 - בחירות ומימון מפלגות, סעיף 15 - משרד הביטחון, סעיף 16 - הוצאות חירום אזרחיות, סעיף 17 - תיאום הפעולות בשטחים, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיפים 13 עד 17, כולל, התקבלו בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים לסעיף 18 - רשויות מקומיות. קבוצת מוחמד ברכה?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
הצבעה אלקטרונית.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
ההסתייגות של קבוצת מוחמד ברכה - ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 73
בעד ההסתייגות – 27
נגד - 60
נמנעים - 3
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 18 - רשויות מקומיות, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
27 בעד, 60 נגד ושלושה נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.
קבוצת יחד הסירו. עמיר פרץ אינו נוכח. קבוצת בל"ד הסירו את הכול. פריצקי הסיר. דהאמשה מסיר.
אם כן, אנחנו מצביעים על סעיף 18 - רשויות מקומיות. מי בעד? מי נגד?
הצבעה
סעיף 18 - רשויות מקומיות, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הסעיף התקבל בקריאה שנייה.
סעיף 19 - משרד המדע והטכנולוגיה. קבוצת מוחמד ברכה מסירים. קבוצת יחד מסירים. עמיר פרץ הסיר. בל"ד הסירו. חיים כץ?
חיים כץ (הליכוד):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
יאסינוב הסיר. לאה נס מסירה. מאיר פרוש הסיר. דהאמשה מסיר.
נצביע על סעיף 19 בקריאה שנייה.
הצבעה
סעיף 19 - משרד המדע והטכנולוגיה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 19 התקבל בקריאה שנייה.
סעיף 20 - משרד החינוך והתרבות.
חיים אורון (יחד):
אני מבקש הצבעה אלקטרונית על סעיף 1.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
כרגע אנחנו בהסתייגות של קבוצת מוחמד ברכה, שביקש הצבעה אלקטרונית. חברי הכנסת, ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 74
בעד ההסתייגות - 24
נגד - 63
נמנעים - 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 20 - משרד החינוך והתרבות, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
24 בעד, 63 נגד ונמנע אחד. ההסתייגות לא נתקבלה.
קבוצת יחד מסירים. עמיר פרץ אינו נוכח. קבוצת אליעזר כהן מסירים. קבוצת בל"ד הסירו.
חיים אורון (יחד):
אני מבקש להצביע על הסתייגות מס' 15 - תוספת למתנ"סים.
חיים כץ (הליכוד):
אני מסיר את כל ההסתייגויות שלי.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת כץ מודיע, כי הוא מסיר את כל ההסתייגויות שלו בהמשך.
קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית - ההצבעה על הסתייגות שמסומנת כסעיף 202412.
הצבעה מס' 75
בעד ההסתייגות – 25
נגד - 57
נמנעים - 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 202412 - מתנ"סים, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
בעד - 25, 57 נגד ונמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה.
שאר ההסתייגויות של יחד הוסרו. כמו כן, ההסתייגויות של עמיר פרץ, אליעזר כהן, בל"ד, חיים כץ. קבוצת המפד"ל מבקשים הצבעה אלקטרונית.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
אנחנו מבקשים הצבעה על השירות הלאומי.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אנחנו עוברים להצבעה על ההסתייגות של קבוצת מפד"ל. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 76
בעד ההסתייגות - 19
נגד - 67
נמנעים - 5
ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 20 - משרד החינוך והתרבות, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
19 בעד, 67 נגד וחמישה נמנעים. הסתייגות קבוצת מפד"ל לא נתקבלה.
קבוצת יאסינוב הסירו, כך גם אברהם רביץ, חיים כץ, לאה נס, מאיר פרוש, מלי פולישוק-בלוך, מרינה סולודקין, דהאמשה ורשף חן.
אנחנו נצביע על סעיף 20 – תקציב משרד החינוך והתרבות, בקריאה שנייה. נא להצביע.
הצבעה מס' 77
בעד סעיף 20 – 55
נגד – 35
נמנעים – 2
סעיף 20 - משרד החינוך והתרבות, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
55 בעד, 35 נגד ושני נמנעים. סעיף 20, תקציב משרד החינוך, אושר בקריאה שנייה.
סעיף 21 – ההשכלה הגבוהה. מוחמד ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אני מבקש הצבעה אלקטרונית.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אנחנו נצביע אלקטרונית על הסתייגות קבוצת ברכה.
הצבעה מס' 78
בעד ההסתייגות – 27
נגד – 61
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 21 - השכלה גבוהה, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
27 בעד, 61 נגד ואחד נמנע. ההסתייגות לא נתקבלה.
יחד – מסירים. עמיר פרץ – מסירים. אליעזר כהן – מסירים. אהוד רצאבי הסיר, מאיר פרוש הסיר, מלי פולישוק הסירה, עבד-אלמאלכ דהמשה מסיר, רשף חן מסיר.
אם כן, אנחנו מצביעים על סעיף 21 – ההשכלה הגבוהה, בקריאה שנייה. לסעיף 22 אין הסתייגויות ולכן נצביע על סעיפים 21 ו-22 בקריאה שנייה. נא להצביע.
הצבעה
סעיף 21 - השכלה גבוהה, וסעיף 22 - משרד לענייני דתות, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה. סעיפים 21 ו-22 נתקבלו בקריאה שנייה.
סעיף 23 – משרד הרווחה. קבוצת מוחמד ברכה – מסירה. קבוצת יחד – מסירה. עמיר פרץ – מסיר. אליעזר כהן – מסיר. בל"ד הסירו. חיים כץ הסיר. קבוצת מפד"ל מסירה?
זבולון אורלב (מפד"ל):
אנחנו מבקשים הצבעה שמית.
רוני בר-און (הליכוד):
הם גמרו את המכסה שלהם.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה. בהסתייגות קבוצת מפד"ל לסעיף 23 תתקיים הצבעה שמית. אדוני המזכיר, נא לקרוא בשמות המצביעים.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
רוחמה אברהם - נגד
יולי-יואל אדלשטיין - בעד
יעקב אדרי - נגד
אהוד אולמרט - נגד
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - בעד
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - נגד
אפי איתם - בעד
מיכאל איתן - נגד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - בעד
זאב בוים - נגד
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
בנימין בן-אליעזר - אינו נוכח
אלי בן-מנחם - נגד
שלמה בניזרי - בעד
דניאל בנלולו - אינו נוכח
רוני בר-און - נגד
רומן ברונפמן - בעד
רוני בריזון - נגד
ויקטור בריילובסקי - נגד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - נגד
אראלה גולן - נגד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - אינה נוכחת
גילה גמליאל - נגד
משה גפני - נגד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - נמנע
נסים דהן - בעד
חמי דורון - נגד
אברהם הירשזון - נגד
שמואל הלפרט - נגד
צחי הנגבי - נגד
צבי הנדל - בעד
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - נגד
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - נגד
יחיאל חזן - בעד
רשף חן - נגד
ואסל טאהא - בעד
אחמד טיבי - בעד
דוד טל - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - נגד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - בעד
דני יתום - אינו נוכח
איתן כבל - נגד
אילנה כהן - אינה נוכחת
אליעזר כהן - בעד
אמנון כהן - בעד
יצחק כהן - בעד
רן כהן - בעד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - בעד
ישראל כץ - נגד
אתי לבני - נגד
ציפי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
יצחק לוי - בעד
אילן ליבוביץ - נגד
יעקב ליצמן - נגד
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - נגד
גאלב מג'אדלה - אינו נוכח
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - נגד
עמרם מצנע - נגד
יעקב מרגי - אינו נוכח
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - נגד
דני נוה - נגד
אורית נוקד - נגד
לאה נס - בעד
בנימין נתניהו - נגד
מרינה סולודקין - נגד
ניסן סלומינסקי - בעד
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - נגד
גדעון עזרא - נגד
מל פולישוק-בלוך - נגד
אברהם פורז - נגד
אופיר פינס-פז - נגד
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - נגד
יוסף פריצקי - נמנע
שמעון פרס - אינו נוכח
יאיר פרץ - בעד
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - נגד
ראובן ריבלין - נגד
חיים רמון - נגד
אהוד רצאבי - נגד
מיכאל רצון - בעד
אברהם בייגה שוחט - נגד
יובל שטייניץ - נגד
מאיר שטרית - נגד
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - נגד
סילבן שלום - נגד
שלום שמחון - נגד
אריאל שרון - נגד
עמרי שרון - נגד
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - נגד
סיבוב שני, רבותי.
דוד אזולאי - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
בנימין בן-אליעזר - נגד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
דניאל בנלולו - אינו נוכח
זהבה גלאון - אינה נוכחת
דוד טל - אינו נוכח
דני יתום - אינו נוכח
אילנה כהן - אינה נוכחת
משה כחלון - אינו נוכח
ציפי לבני - נגד
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
גאלב מג'אדלה - נגד
יעקב מרגי - אינו נוכח
אפרים סנה - נגד
שמעון פרס - נגד
עמיר פרץ - אינו נוכח
איוב קרא - אינו נוכח
יורי שטרן - אינו נוכח
תודה רבה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, מיד בתום ספירת הקולות אנחנו נמשיך בהצבעות. אני מציע לאלה שמעוניינים, לשבת.
חברי הכנסת, תוצאת ההצבעה על הסתייגות קבוצת המפד"ל: 37 בעד, 62 נגד, שניים נמנעו. אני קובע כי ההסתייגות לא התקבלה.
אנחנו בסעיף 23. אברהם רביץ – מסיר; אילנה כהן – מסירה; מאיר פרוש – מסיר; מרינה סולודקין – מסירה; עבד-אלמאלכ דהאמשה - אינו נוכח; רשף חן הסיר.
אנחנו נצביע על סעיף 23 בקריאה שנייה. מי בעד? תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 23 – משרד הרווחה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אני קובע כי סעיף 23 אושר בקריאה שנייה כהצעת הוועדה, מכיוון שלא התקבלו הסתייגויות.
משרד הבריאות, סעיף 24. מוחמד ברכה – אינו נוכח. קבוצת יחד.
חיים אורון (יחד):
הסתייגויות לסעיף 240516 ו-240719 - להצבעה אלקטרונית. זה הפגיות ומכוני הרדיותרפיה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הסתייגויות קבוצת יחד, הצבעה אלקטרונית - מי בעד ההסתייגויות, מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 79
בעד ההסתייגויות – 26
נגד – 46
נמנעים – אין
ההסתייגויות של קבוצת סיעת יחד לסעיף 24 – משרד הבריאות, לא נתקבלו.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, 26 בעד, 46 נגד, אין נמנעים. ההסתייגויות לא אושרו.
עמיר פרץ - מסיר. אנחנו עוברים לדף 33. אליעזר כהן – מסיר; חיים כץ הסיר; קבוצת מפד"ל – מסירה; אילן ליבוביץ – מסיר; מאיר פרוש – מסיר; מרינה סולודקין – מסירה; עבד-אלמאלכ דהאמשה – מסיר. קבוצת יחד?
חיים אורון (יחד):
עברנו כבר לסעיף הבא.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סליחה, סליחה.
סעיף 24 בקריאה שנייה כנוסח הוועדה - משרד הבריאות. מי בעד – להרים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 24 - משרד הבריאות, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תקציב משרד הבריאות בסעיף 24 אושר בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
25 – תגמולים לנכים. קבוצת יחד?
חיים אורון (יחד):
מסירים.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
מסירים. עבד-אלמאלכ דהאמשה - מסיר.
סעיף 25 בקריאה שנייה - כנוסח הוועדה. מי בעד – להרים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 25 - תגמולים לנכים, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 25 אושר כנוסח הוועדה.
סעיף 26 - המשרד לאיכות הסביבה. מוחמד ברכה - מסיר. יחד?
חיים אורון (יחד):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
עמיר פרץ – מסירים; אילן ליבוביץ הסיר, לאה נס הסירה, עבד-אלמאלכ דהאמשה הסיר, רשף חן הסיר.
סעיף 26, המשרד לאיכות הסביבה, כנוסח הוועדה - קריאה שנייה. מי בעד – להרים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 26 - המשרד לאיכות הסביבה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 26 אושר כנוסח הוועדה.
סעיף 27 - ביטוח לאומי. מוחמד ברכה - הצבעה אלקטרונית על הסתייגות קבוצת ברכה. ההצבעה החלה.
הצבעה מס' 80
בעד ההסתייגות – 21
נגד – 53
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 27 - ביטוח לאומי, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד ההסתייגות - 21, נגד – 53, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה.
יחד? חיים אורון?
קריאות:
- - -
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הצעקות מפריעות לי בהצבעה. חבר הכנסת פרץ – מסיר; חיים כץ הסיר; קבוצת מפד"ל – מסירה; מאיר פרוש הסיר; מרינה סולודקין – מסירה; עבד-אלמאלכ דהאמשה – מסיר; רשף חן הסיר. לסעיף 28 אין הסתייגויות.
לכן, חברי הכנסת, סעיפים 27-28 כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. מי בעד - להרים את היד. תודה רבה. מי נגד - להרים את היד. תודה רבה.
הצבעה
סעיף 27 - ביטוח לאומי, כהצעת הוועדה, וסעיף 28 - אחזקת כבישים, נתקבלו.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיפים 27-28 אושרו כנוסח הוועדה.
סעיף 29 - משרד הבינוי והשיכון. עמיר פרץ – מסיר; אפי איתם – מסיר; מאיר פרוש הסיר; מיכאל נודלמן – מסיר; רשף חן הסיר.
אם כן, סעיף 29 כנוסח הוועדה, קריאה שנייה - להרים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 29 - משרד הבינוי והשיכון, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 29 אושר כנוסח הוועדה.
סעיף 30 – המשרד לקליטת העלייה. קבוצת יחד?
חיים אורון (יחד):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
מסירים. עמיר פרץ – מסיר; אליעזר כהן?
קריאות:
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
מסיר. יאסינוב – מסיר; אהוד רצאבי הסיר; מיכאל נודלמן – מסיר; סולודקין – מסירה; עבד-אלמאלכ דהאמשה – מסיר; רשף חן הסיר. לסעיף 31 אין הסתייגויות.
לכן, נצביע בקריאה שנייה על סעיפים 30-31 כנוסח הוועדה. מי בעד - להרים את היד. תודה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 30 - המשרד לקליטת העלייה, וסעיף 31 - הוצאות משק הדלק, נתקבלו.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
30-31 אושרו כנוסח הוועדה.
32 - תמיכות במוצרים. ברכה - מסירים. יחד?
חיים אורון (יחד):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
מסירים. עמיר פרץ – מסיר; מאיר פרוש הסיר; עבד-אלמאלכ דהאמשה מסיר; רשף חן ודאי הסיר.
ולכן נוכל להצביע בקריאה שנייה על סעיף 32 כנוסח הוועדה. מי בעד - להרים את היד. תודה רבה. מי נגד - להרים את היד. תודה רבה.
הצבעה
סעיף 32 – תמיכות במוצרים, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 32 התקבל כנוסח הוועדה.
סעיף 33 – משרד החקלאות. ברכה – מסירים. יחד?
חיים אורון (יחד):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
עמיר פרץ הסיר; קבוצת בל"ד הסירו. קבוצת המפד"ל?
זבולון אורלב (מפד"ל):
אלקטרוני.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
קבוצת המפד"ל מבקשת הצבעה אלקטרונית על ההסתייגות שלהם, ואנחנו ניענה לבקשה שלה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 81
בעד ההסתייגות – 18
נגד – 62
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת סיעת מפד"ל לסעיף 33 לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
בעד - 18, נגד - 62, אין נמנעים. ההסתייגות לא התקבלה.
אפי איתם? מסיר. עבד-אלמאלכ דהאמשה? מסיר. רשף חן הסיר.
אם כן, סעיף 33 כנוסח הוועדה, קריאה שנייה - נא להצביע. מי בעד? תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 33 – משרד החקלאות, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אני קובע כי סעיף 33, משרד החקלאות, אושר בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו בסעיף 34 – משרד התשתיות הלאומיות. קבוצת יחד?
חיים אורון (יחד):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
קבוצת עמיר פרץ? מסירים. פריצקי? הסיר.
יוסף פריצקי (שינוי):
להצביע.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
להצביע - בבקשה. ההסתייגות של חבר הכנסת יוסף יצחק פריצקי, מי בעד ההסתייגות - ירים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
ההסתייגות של חבר הכנסת יוסף פריצקי לסעיף 34 – משרד התשתיות הלאומית, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
ההסתייגות לא התקבלה.
מאיר פרוש – מסיר; עבד-אלמאלכ דהאמשה - מסיר. לסעיף 35 אין הסתייגויות.
לכן נוכל להצביע בקריאה שנייה על סעיפים 34 ו-35 כנוסח הוועדה. מי בעד - להרים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 34 – משרד התשתיות הלאומית, וסעיף 35 – הוועדה לאנרגיה אטומית, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיפים 34 ו-35 התקבלו כנוסח הוועדה בקריאה שנייה.
סעיף 36 – משרד התעשייה והמסחר. מוחמד ברכה? מסירים. יחד? מסירים. קבוצת עמיר פרץ – מסירים; יאסינוב הסיר; מאיר פרוש הסיר; מלי פולישוק-בלוך הסירה; עבד-אלמאלכ דהאמשה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 36 כנוסח הוועדה, קריאה שנייה – מי בעד? תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 36 – משרד התעשייה והמסחר, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אושר. סעיף 36 אושר בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
סעיף 37 – משרד התיירות. קבוצת ברכה? מסירים. קבוצת יחד?
חיים אורון (יחד):
מסירים.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
עמיר פרץ – מסירים; בל"ד הסירו; מאיר פרוש הסיר. עבד-אלמאלכ דהאמשה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 37 – משרד התיירות, כנוסח הוועדה, קריאה שנייה. מי בעד - להרים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 37 – משרד התיירות, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 37 אושר כנוסח הוועדה.
סעיף 38 – תמיכות בענפי משק. ברכה?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
להצביע הצבעה אלקטרונית.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
קבוצת ברכה מבקשת להצביע הצבעה אלקטרונית על ההסתייגות. ההצבעה החלה. מי בעד? מי נגד?
הצבעה מס' 82
בעד ההסתייגות – 11
נגד – 66
נמנעים – 2
ההסתייגות של קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 38 – תמיכות בענפי המשק, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
11 בעד, 66 נגד, שניים נמנעו. ההסתייגות לא נתקבלה.
יחד?
חיים אורון (יחד):
להוריד.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
עמיר פרץ? מסיר. אהוד רצאבי – מסיר. מרינה סולודקין – מסירה. עבד-אלמאלכ דהאמשה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 38 בקריאה שנייה כנוסח הוועדה. מי בעד - להרים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 38 – תמיכות בענפי המשק, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 38 התקבל כנוסח הוועדה.
סעיף 39 – משרד התקשורת. יחד?
חיים אורון (יחד):
להוריד.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
מסירים. מאיר פרוש - מסיר. עבד-אלמאלכ דהאמשה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 39 כנוסח הוועדה, קריאה שנייה - להרים את היד. מי בעד? תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 39 – משרד התקשורת, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 40 - תחבורה. קבוצת יחד.
חיים אורון (יחד):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
קבוצת עמיר פרץ – אינו נוכח. אילן ליבוביץ - מסיר. עבד-אלמאלכ דהאמשה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 40 כנוסח הוועדה, מי בעד - להרים את היד. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 40 – תחבורה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 40 נתקבל.
שימו לב, סעיף 42 – מענקי בינוי ושיכון. קבוצת ברכה – מסירים. קבוצת יחד?
חיים אורון (יחד):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
קבוצת עמיר פרץ – מסירים; קבוצת אליעזר כהן – מסירים; בל"ד הסירו; מאיר פרוש הסיר; מרינה סולודקין - מסירה. עבד-אלמאלכ דהאמשה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
אין הסתייגויות לסעיף 43, אין הסתייגויות ל-44, גם לא ל-45 וגם לא ל-46.
דני יתום (העבודה-מימד):
גם 47 וגם 48.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו מצביעים בקריאה שנייה על סעיפים 42-46, לרבות 46, כנוסח הוועדה. מי בעד - ירים את היד. תודה רבה. מי נגד - ירים את היד. תודה רבה.
הצבעה
סעיף 42 – מענקי בינוי ושיכון, סעיף 43 – המרכז למיפוי ישראל, סעיף 44 – סבסוד אשראי והוזלת ריבית, סעיף 45 – תשלום ריבית ועמלות, סעיף 46 – חוק חיילים משוחררים, נתקבלו.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיפים 42-46, כולל, התקבלו כנוסח הוועדה בקריאה שנייה.
סעיף 47. אריה אלדד?
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
מסיר.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, ההסתייגות של אריה אלדד לסעיף 47: מי בעד ההסתייגות - ירים את היד. תודה רבה. מי נגד ההסתייגות - ירים את היד. תודה רבה.
הצבעה
ההסתייגות של חבר הכנסת אריה אלדד לסעיף 47 – רזרבה כלכלית, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
סעיף 47, כנוסח הוועדה, קריאה שנייה; מי בעד - ירים את היד. סליחה, לסעיף 47 ההסתייגות הוסרה. לסעיף 51 אין הסתייגויות. בסעיף 52 עמיר פרץ מסיר. לסעיף 53 אין הסתייגויות. בסעיף 54 יחד מסירים ועבד-אלמאלכ דהאמשה מסיר. לסעיף 55 אין הסתייגויות. לסעיף 56 יחד ועבד-אלמאלכ דהאמשה הסירו.
לכן ההצבעה היא עד סעיף 56, לרבות סעיף 56, כנוסח הוועדה - קריאה שנייה. מי בעד - ירים את ידו. תודה רבה. מי נגד - ירים את ידו. תודה רבה.
הצבעה
סעיף 47 – רזרבה כללית, סעיף 51 – דיור ממשלתי, סעיף 52 – מבני משטרה ובתי-סוהר, סעיף 53 – משפטים ובתי-משפט, סעיף 54 – רשויות פיקוח, סעיף 55 – אוצר, סעיף 56 – נציבות שוויון זכויות, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הסעיפים התקבלו כנוסח הוועדה.
אנחנו בסעיף 57 – רשויות מקומיות. מוחמד ברכה – מסירים.
חיים אורון (יחד):
אני מבקש להצביע על סעיף 5705 – תקציב לפיתוח תשתיות. הצבעה אלקטרונית.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הסתייגות של קבוצת יחד לסעיף 5707 – תקציב לפיתוח תשתיות. ההצבעה האלקטרונית החלה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה מס' 83
בעד ההסתייגות – 26
נגד – 53
נמנעים – 1
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית
לסעיף 5707 – תקציב לפיתוח תשתיות, לא נתקבלה.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חברי הכנסת, בעד - 26, נגד - 53, נמנע אחד. ההסתייגות לא התקבלה.
קבוצת עמיר פרץ – מסירים; בל"ד הסירו; מאיר פרוש הסיר. עבד-אלמאלכ דהאמשה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
מסיר.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 57 כנוסח הוועדה - קריאה שנייה. מי בעד - ירים את ידו. תודה רבה. מי נגד - ירים את ידו. תודה רבה.
הצבעה
סעיף 57 – רשויות מקומיות, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 57 – רשויות מקומיות, אושר כנוסח הוועדה בקריאה שנייה.
סעיף 58. קבוצת פרץ - מסירה.
סעיף 58 כנוסח הוועדה - קריאה שנייה. מי בעד - ירים את ידו. תודה רבה. מי נגד? תודה רבה.
הצבעה
סעיף 58 – תאגידים עירוניים למים, נתקבל.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
סעיף 58 אושר כנוסח הוועדה.
סעיף 60 – חינוך. קבוצת ברכה?
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
הצבעה אישית על הסעיף הראשון.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
לא מסומן לי שזה סוכם.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
זה סוכם.
היו"ר ראובן ריבלין:
- - -
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
תודה רבה ליושב-ראש הכנסת. אני מבקש כרגע - הסתייגות לסעיף 600211 של קבוצת ברכה. אדוני המזכיר, נא לקרוא את שמות הנוכחים.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
קולט אביטל - נגד
רוחמה אברהם - נגד
יולי-יואל אדלשטיין - נגד
יעקב אדרי - אינו נוכח
אהוד אולמרט - נגד
חיים אורון - בעד
זבולון אורלב - אינו נוכח
דוד אזולאי - אינו נוכח
דליה איציק - נגד
אפי איתם - בעד
מיכאל איתן - נגד
אריה אלדד - בעד
בנימין אלון - אינו נוכח
טלב אלסאנע - אינו נוכח
חיים רמון - אתה מרשה לו להצביע עכשיו?
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
קבל את הצבעתו של רמון.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
חיים רמון - נגד
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - אינו נוכח
אורי אריאל - נגד
זאב בוים - נגד
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
בנימין בן-אליעזר - נגד
אלי בן-מנחם - נגד
שלמה בניזרי - אינו נוכח
דניאל בנלולו - נגד
רוני בר-און - נגד
רומן ברונפמן - בעד
רוני בריזון - נגד
ויקטור בריילובסקי - נגד
מוחמד ברכה - בעד
עזמי בשארה - בעד
ענבל גבריאלי - נגד
אראלה גולן - נגד
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - אינה נוכחת
גילה גמליאל - נגד
משה גפני - נגד
עבד-אלמאלכ דהאמשה - נמנע
נסים דהן - אינו נוכח
חמי דורון - נגד
אברהם הירשזון - נגד
שמואל הלפרט - נגד
צחי הנגבי - אינו נוכח
צבי הנדל - אינו נוכח
יצחק הרצוג - נגד
מגלי והבה - נגד
אבשלום וילן - בעד
מתן וילנאי - נגד
יצחק וקנין - בעד
נסים זאב - בעד
ג'מאל זחאלקה - בעד
אליעזר זנדברג - אינו נוכח
יחיאל חזן - אינו נוכח
רשף חן - נגד
ואסל טאהא - אינו נוכח
אחמד טיבי - אינו נוכח
דוד טל - אינו נוכח
יגאל יאסינוב - נגד
שאול יהלום - בעד
אליהו ישי - בעד
אהוד יתום - אינו נוכח
דני יתום - נגד
איתן כבל - נגד
אילנה כהן - אינה נוכחת
אליעזר כהן - נגד
אמנון כהן - אינו נוכח
יצחק כהן - אינו נוכח
רן כהן - בעד
משה כחלון - אינו נוכח
חיים כץ - נגד
חיים כץ (הליכוד):
גם חבר הכנסת כחלון נגד, והוא אמר: נגד.
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
חבר הכנסת כחלון יושב לצדו, והוא גם הצביע נגד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה כחלון - נגד
חיים כץ - נגד
ישראל כץ - נגד
אתי לבני - אינה נוכחת
ציפי לבני - נגד
לימור לבנת - אינה נוכחת
דוד לוי - בעד
יצחק לוי - אינו נוכח
אילן ליבוביץ - נגד
יעקב ליצמן - נגד
עוזי לנדאו - אינו נוכח
יוסף לפיד - נגד
גאלב מג'אדלה - בעד
עסאם מח'ול - בעד
מיכאל מלכיאור - אינו נוכח
עמרם מצנע - אינו נוכח
יעקב מרגי - אינו נוכח
משולם נהרי - בעד
מיכאל נודלמן - נגד
דני נוה - נגד
אורית נוקד - נגד
לאה נס - אינה נוכחת
בנימין נתניהו - נגד
מרינה סולודקין - נגד
ניסן סלומינסקי - אינו נוכח.
אפרים סנה - אינו נוכח
גדעון סער - נגד
גדעון עזרא - נגד
מל פולישוק-בלוך - נגד
אברהם פורז - אינו נוכח
אופיר פינס-פז - נגד
גילה פינקלשטיין - בעד
מאיר פרוש - נגד
יוסף פריצקי - אינו נוכח
שמעון פרס - נגד
יאיר פרץ - בעד
עמיר פרץ - בעד
איוב קרא - אינו נוכח
אברהם רביץ - נגד
ראובן ריבלין - נגד
חיים רמון -
היו"ר יולי-יואל אדלשטיין:
הוא הצביע נגד.
מזכיר הכנסת אריה האן:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
חבר הכנסת חיים רמון הצביע נגד.
אהוד רצאבי - נגד
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - אינו נוכח
יובל שטייניץ - נגד
מאיר שטרית - נגד
יורי שטרן - אינו נוכח
אילן שלגי - נגד
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - אינו נוכח
אריאל שרון - נגד
עמרי שרון - נגד
יוסי שריד - בעד
יולי תמיר - נגד
רבותי, סיבוב שני:
יעקב אדרי - אינו נוכח
זבולון אורלב - נמנע
דוד אזולאי - אינו נוכח
בנימין אלון - בעד
טלב אלסאנע - בעד
אלי אפללו - אינו נוכח
גלעד ארדן - נגד
נעמי בלומנטל - אינה נוכחת
שלמה בניזרי - אינו נוכח
מיכאל גורלובסקי - אינו נוכח
זהבה גלאון - אינה נוכחת
נסים דהן - בעד
צחי הנגבי - אינו נוכח
צבי הנדל - אינו נוכח
אליעזר זנדברג - אינו נוכח
ואסל טאהא - בעד
יחיאל חזן - אינו נוכח
אחמד טיבי - בעד
דוד טל - אינו נוכח
אהוד יתום - אינו נוכח
אילנה כהן - אינה נוכחת
אמנון כהן - אינו נוכח
יצחק כהן - אינו נוכח
אתי לבני - אינה נוכחת
לימור לבנת - אינה נוכחת
יצחק לוי - אינו נוכח
עוזי לנדאו - אינו נוכח
מיכאל מלכיאור - אינו נוכח
עמרם מצנע - נגד
יעקב מרגי - אינו נוכח
לאה נס - אינה נוכחת
ניסן סלומינסקי - אינו נוכח
אפרים סנה - נגד
אברהם פורז - אינו נוכח
יוסף פריצקי - אינו נוכח
איוב קרא - נגד
מיכאל רצון - אינו נוכח
אברהם בייגה שוחט - נגד
יורי שטרן - אינו נוכח
סילבן שלום - אינו נוכח
שלום שמחון - נגד
תודה רבה.
שר החוץ סילבן שלום:
נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם יש מישהו שלא קראו בשמו? השר סילבן שלום. המזכיר, נא לקרוא את שמו של השר סילבן שלום.
מזכיר הכנסת אריה האן:
סילבן שלום – נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
האם יש עוד מישהו שלא קראו בשמו? נא להביא לי את התוצאות.
אתי לבני (שינוי):
אדוני היושב-ראש, אני נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת לבני נמצאת פה.
מזכיר הכנסת אריה האן:
אתי לבני - נגד. להוסיף את אתי לבני: נגד.
היו"ר ראובן ריבלין:
אנחנו מייד ממשיכים בהצבעות ומסיימים אותן.
רבותי חברי הכנסת, להסתייגותו של חבר הכנסת מוחמד ברכה - שני נמנעים, 26 בעד, נגד - 65. ההסתייגות לא נתקבלה.
אנחנו בסעיף תקציבי 60, משרד החינוך. קבוצת עמיר פרץ אינה נוכחת. ההסתייגות של קבוצת בל"ד הוסרה. ההסתייגות של חברת הכנסת פולישוק-בלוך הוסרה.
רבותי, אנחנו מצביעים על סעיף תקציבי 60 כהצעת הוועדה.
הצבעה
סעיף 60 - חינוך, כהצעת הוועדה, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיף 60 נתקבל כהצעת הוועדה.
אנחנו עוברים לסעיף 67 - משרד הבריאות. קבוצת יחד מורידה את ההסתייגות. קבוצת עמיר פרץ – מורידה; חבר הכנסת אליעזר כהן - אינו נוכח; חבר הכנסת חיים כץ – מוריד; חבר הכנסת מאיר פרוש – מוריד; חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - מוריד.
אנחנו מצביעים על סעיף 67 - משרד הבריאות. אין הסתייגויות על סעיף 68 - היחידה לעניין עובדים, לכן אנחנו מצביעים על סעיפים 67 ו-68.
הצבעה
סעיף 67 - משרד הבריאות, וסעיף 68 - היחידה לעניין העובדים, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
סעיפים 67 ו-68 נתקבלו כהצעת הוועדה.
רבותי, אנחנו עוברים לסעיף 70 - שיכון. קבוצת מוחמד ברכה הורידה. קבוצת יחד - - -
חיים אורון (יחד):
אני מבקש להצביע על שני סעיפים - דירות נ"ר ואבטחה במזרח-ירושלים. יש פה סעיף של 25 מיליון שקל - משטרה פנימית במשרד השיכון במזרח-ירושלים.
גדעון סער (הליכוד):
מצוין.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת סער, מדובר עכשיו בהצבעה, לא בוויכוח.
חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על שתי הסתייגויות: על מס' 5, על מס' 6, על מס' 7 ועל מס' 8.
משה גפני (דגל התורה):
אי-אפשר, צריך להצביע על הסתייגות אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
אפשר לפרט. הוא מסיר את ההסתייגויות וקובע שתי הסתייגויות. יכול להיות שיש כאלה שרוצים להצביע. שום בעיה, רבותי.
מי בעד ההסתייגות בעניין דירות נ"ר?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 70 – שיכון, לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
בסעיף 10 - אבטחה במזרח-ירושלים. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד והבחירה הדמוקרטית לסעיף 70 - שיכון, לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
נסים זאב (ש"ס):
מי נמנע?
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת נסים זאב נמנע.
נסים זאב (ש"ס):
אפשר לנמק?
היו"ר ראובן ריבלין:
לא. חבר הכנסת נסים זאב, כשתהפוך לסיעה עצמאית תוכל לנמק.
קבוצת עמיר פרץ – מסירה; חבר הכנסת אילן ליבוביץ - מסיר.
הסתייגות לחבר הכנסת אפי איתם - נא להצביע.
הצבעה
ההסתייגות של חבר הכנסת אפי איתם לסעיף 70 – שיכון, לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
ההסתייגות לא נתקבלה.
חבר הכנסת מאיר פרוש – מסיר; חברת הכנסת מרינה סולודקין - מסירה. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - מסיר.
רבותי, אנחנו מצביעים על סעיף 70, על סעיף 72 - חקלאות, שאין עליו הסתייגויות, וגם על סעיף 73. קבוצת מוחמד ברכה הסירה; קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית הסירה.
חיים אורון (יחד):
אנחנו מסירים עד הסוף.
היו"ר ראובן ריבלין:
שמעתי. קבוצת עמיר פרץ - מסירה, וחבר הכנסת עבד-אלמאלכ - מסיר. לכן, אנחנו יכולים להצביע גם על סעיף 73. סעיף 76 - קבוצת יחד מסירה; חבר הכנסת עמיר פרץ - מסיר. קבוצת אליעזר כהן – מסירה; קבוצת בל"ד – מסירים; חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - מסיר. זאת אומרת, אנחנו מצביעים גם על סעיף 76. סעיף 78 – קבוצת יחד והבחירה הדמוקרטית – מסירה; קבוצת עמיר פרץ – מסירה; קבוצת בל"ד – מסירה; חבר הכנסת עבד-אלמאלכ - מסיר. סעיף 79 – קבוצת מוחמד ברכה – מסירה; קבוצת יחד – מסירה; קבוצת עמיר פרץ – מסירה; קבוצת אליעזר כהן – מסירה; קבוצת בל"ד – מסירה; חבר הכנסת מאיר פרוש – מסיר; חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה - מסיר.
לסעיף 80 אין הסתייגויות. לסעיף 81 אין הסתייגויות. לסעיף 83 - קבוצת יחד מסירה. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה – מסיר; לסעיף 84 אין הסתייגויות. לסעיף 89 אין הסתייגויות. לסעיף 94, בתי-חולים ממשלתיים - קבוצת יחד מסירה. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה – מסיר; לסעיף 95 - קבוצת עמיר פרץ מסירה. לסעיף 96 אין הסתייגויות. לסעיף 98, הוצאות מינהל מקרקעי ישראל - קבוצת מוחמד ברכה מסירה. קבוצת יחד – מסירה; קבוצת עמיר פרץ – מסירה; חבר הכנסת מאיר פרוש – מסיר; חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה – מסיר; סעיף 99, החזר חובות לבנק ישראל - קבוצת בל"ד מסירה.
אנחנו מצביעים בקריאה שנייה מסעיפים 70 ועד 99 ועד בכלל ועד סיום החוק. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אני רוצה לראות את זה בהצבעה אלקטרונית.
הצבעה מס' 84
בעד סעיפים 70-99 - 56
נגד - 36
נמנעים - 1
סעיף 70 - שיכון, סעיף 72 - חקלאות, סעיף 73 - מפעלי מים, סעיף 76 - תעשייה, סעיף 78 - פיתוח תיירות, סעיף 79 - פיתוח התחבורה, סעיף 80 - כבישים ומסילות ברזל, סעיף 81 - פיתוח התקשורת, סעיף 83 - הוצאות פיתוח אחרות, סעיף 84 - תשלום חובות, סעיף 89 - מפעלי משרד ראש הממשלה, סעיף 94 – בתי-חולים ממשלתיים, סעיף 95 - נמל חדרה, סעיף 96 - הוצאות בנק הדואר, סעיף 98 - הוצאות מינהל מקרקעי ישראל, וסעיף 99 - החזר חובות לבנק ישראל, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
56 בעד, 36 נגד, אחד נמנע. אני קובע שהסעיפים עברו בקריאה שנייה.
חברת הכנסת פולישוק טעתה בהצבעה; אינני משנה את ההצבעה אף שברור לי שהיא טעתה. תודה רבה.
הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו לא מצביעים בקריאה שלישית, כי אנו מצביעים על הצעת חוק התקציב לשנת 2005 - ההסתייגויות לשם החוק. אנו עכשיו עוברים להצעת חוק התקציב לשנת 2005. לשם החוק יש הסתייגות של חברי הכנסת מהמפד"ל. לשם החוק - מסירים. לסעיף 1 - קבוצת המפד"ל מסירה.
לסעיף 2 - חברי הכנסת ברכה, מח'ול ואחמד טיבי, סיעת חד"ש-תע"ל - מצביעים. לסעיף 2 - מי בעד הסתייגות ברכה ומח'ול? מי נגד? נא להצביע.
הצבעה מס' 85
בעד ההסתייגות - 17
נגד - 63
נמנעים - 3
ההסתייגות של קבוצת חברי סיעת חד"ש-תע"ל לסעיף 2 לא נתקבלה.
היו"ר ראובן ריבלין:
17 בעד, 63 נגד, שלושה נמנעים. אני קובע שההסתייגות לסעיף 2 לא נתקבלה.
חבר הכנסת אלון, האם אדוני מסיר? כן. קבוצת המפד"ל – מסירה; לסעיף 3, קבוצת חד"ש-תע"ל – מסירה; קבוצת המפד"ל - מסירה. לסעיף ,4 קבוצת חד"ש-תע"ל – מסירה; קבוצת המפד"ל - מסירה. לסעיף 5, קבוצת המפד"ל - מסירה. לסעיף 6, חד"ש-תע"ל - מסירה. לסעיף 7, חד"ש-תע"ל -מסירה. המפד"ל מסירה ובא לציון גואל. אני מצביע את כל הסעיפים לפי הצעת הוועדה.
מי בעד - ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
סעיפים 1-7, כהצעת הוועדה, נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני קובע בוודאות שיש רוב מוחלט בעד. אני קובע שההצעה התקבלה, החוק עבר בהתאם להצעת הוועדה בקריאה שנייה.
ובכן, רבותי חברי הכנסת, אנו נצביע כרגע על הצעת חוק התקציב לשנת 2005, לרבות התוספות, התיקונים וסעיפי התקציב שעליהם הצבענו אחד לאחד לפי משרדי הממשלה, בקריאה שלישית. אני מציע שנצביע בהצבעה אלקטרונית. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 86
בעד החוק - 58
נגד - 36
נמנעים - 1
חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, רבותי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אדוני שר האוצר, ברוב של 58 בעד, 36 נגד ונמנע אחד - אני קובע שלמדינת ישראל יש תקציב לשנת 2005, שלושה חודשים פחות יומיים אחרי היום שבו היינו צריכים להצביע עבור התקציב ולאשרו.
רשות הדיבור לשר האוצר. בבקשה, אדוני שר האוצר.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, איך שינוי הצביעה בעד 290 מיליון ש"ח?
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי, מרגע זה אין יותר טלפונים באולם המליאה, כי אין יותר הצבעות. מי שרוצה – ישב. רשות הדיבור לשר האוצר.
שר האוצר בנימין נתניהו:
אדוני היושב-ראש, אני מבקש להביע כמה דברי תודה ולהוסיף מלה אחת לסיום. ראשית, תודה לכל חברי הקואליציה, אך בראש ובראשונה - ליושב-ראש הקואליציה, גדעון סער, על דרכך הרכה - מחזיק ביד אחת שוט מצליף ומחזיק ביד השנייה שוט מצליף. תבורך על היוזמה המצוינת, על ההובלה והנחישות.
שנית, תודה ליושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ליצמן. אתה מיומן מאוד, זה ניכר ביעילות וביסודיות של עבודתך. שני הדברים מביאים לפעולה מהירה אבל מאוד מאוד יסודית.
שלישית, אני רוצה להודות לאיתן כבל. עמדתם בכל התחייבויותיכם, ואני מאוד מעריך את זה. אני חושב שכולנו התרשמנו משיתוף הפעולה הזה.
רביעית, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, עזרת לנו בניווט מאוד נבון, כדרכך.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
שר האוצר בנימין נתניהו:
אחרונים, אני רוצה להודות לחברי הנהלת משרד האוצר, בראשם לקובי הבר, שעושה עבודה כל כך מסורה, שקטה, כשצריך תקיפה וכשצריך גמישה. אני מאוד מודה לך, קובי, אני בטוח שכל חברי הבית שותפים לזה - לך ולחבריך.
אנו הצלחנו לחלץ את כלכלת ישראל מהמצוקה שלה ולהתחיל להצעידה מעלה, משום שפעלנו במדיניות הנכונה של רפורמות וריסון תקציבי. עשינו זאת בלכידות, בנחישות של חברי הקואליציה. והדבר הזה נתן ונותן את אותותיו. ההמשך תלוי באותה לכידות. לא נסחפנו למדרונות פופוליסטיים. עשינו הרבה דברים שהיו קשים מאוד לעשות, ועשינו את הדברים הנכונים. אם שיתוף הפעולה הזה יימשך, בראש ובראשונה אם הוא יימשך ביני לבין ראש הממשלה, הדברים יצליחו. אם הוא לא יימשך, הדברים ייעצרו. אני מצדי מקווה שהוא יימשך, ואפעל שהוא יימשך. אני מאחל לכולנו שנמשיך בדרך שהלכנו עד כאן.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לשר האוצר. אני מבקש רק להוסיף על הברכה - לעובדי הכנסת המסורים, ליועצת המשפטית לכנסת שגם עזרה על-יד ועדת הכספים, לסמדר אלחנני, היועצת הכלכלית של ועדת הכספים, שעושה לילות כימים וימים כלילות כדי לאפשר לחברי הוועדה להגיע בשום שכל ודעת לאותן החלטות שהם מקבלים. אני מבקש להודות למזכירות הכנסת, לעובדי הדפוס אשר עושים במלאכה בנאמנות רבה, למנהל ועדת הכספים ודאי. רבותי חברי הכנסת, אני מודה למזכיר הכנסת, לסגנית מזכיר הכנסת, למשנה למזכיר הכנסת דוד לב. תודה רבה לאנשי הסדרנות אשר פעלו פה בצורה ראויה. אני מודה לכולם, ולרופא הכנסת ששם לב כל הזמן לכל מעללי חברי הכנסת שלפעמים הם נסערים ולפעמים עוברים את גבול המותר מבחינה בריאותית; חברנו רופא הכנסת. תודה רבה למנהלי הסיעות שעשו למען סיעותיהם בצורה מעוררת כבוד.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק דיווח על תרומות מחוץ לישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 73), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה; הצעת חוק הסעת בטיחות לילדים ולפעוטות עם מוגבלות (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 66), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה למזכיר הכנסת. רבותי, תם סדר-היום ביום ארוך, מעניין ומייגע של העברת התקציב. אני מברך את אלה אשר שמחים ואת אלה אשר עצובים, את כל החברים אשר עשו במלאכה.
אני קובע שישיבת כנסת זו נסתיימה. ישיבת הכנסת הבאה - מחר, יום רביעי, י"ט באדר ב', 30 בחודש מרס למניינם, בשעה 11:00. ישיבת הכנסת נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 21:40.