דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ד
ישיבה רל"ז
הישיבה המאתיים-ושלושים-ושבע של הכנסת השש-עשרה
יום שלישי, י"א באדר ב' התשס"ה (22 במרס 2005)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת אריה האן: 4
נאומים בני דקה 4
עזמי בשארה (בל"ד): 4
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 4
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד): 5
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 5
אילן שלגי (שינוי): 5
משה גפני (דגל התורה): 6
טלב אלסאנע (רע"ם): 6
זבולון אורלב (מפד"ל): 6
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 7
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 7
אראלה גולן (שינוי): 8
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 9
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 9
אילן ליבוביץ (שינוי): 10
יעקב מרגי (ש"ס): 10
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 11
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 11
מל פולישוק-בלוך (שינוי): 11
יצחק כהן (ש"ס): 12
נסים דהן (ש"ס): 12
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 12
מזכיר הכנסת אריה האן: 13
הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005 13
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 13
רן כהן (יחד): 19
זהבה גלאון (יחד): 20
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 20
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 51), התשס"ה-2005 21
יוסף לפיד (בשם ועדת החוץ והביטחון): 21
אהוד רצאבי (שינוי): 23
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 52), התשס"ה-2005 23
יוסף לפיד (בשם ועדת החוץ והביטחון): 23
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 24
יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 25
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 25
סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 25
הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה-2005 26
ניסן סלומינסקי (מפד"ל): 26
רן כהן (יחד): 28
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 21) (זימון ראש המטה הכללי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת), התשס"ה-2005 29
יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 30
רן כהן (יחד): 31
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31) (עידוד הנקה לתקופה ממושכת), התשס"ה-2005; 32
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 32) (הודעה מוקדמת לפיטורים), התשס"ה-2005 32
גילה גמליאל (הליכוד): 32
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 33
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 34
אראלה גולן (שינוי): 34
נסים זאב (ש"ס): 35
טלב אלסאנע (רע"ם): 36
יישובי סובב-עזה 38
יולי תמיר (העבודה-מימד): 38
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 41
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 42
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 43
גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 43
טלב אלסאנע (רע"ם): 44
נסים זאב (ש"ס): 45
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: 46
ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 47
יולי תמיר (העבודה-מימד): 47
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 48
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
גבירותי ורבותי חברי הכנסת, היום יום שלישי, י"א באדר ב' תשס"ה, 22 בחודש מרס 2005 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת.
הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי חבר הכנסת עמיר פרץ וחברת הכנסת אילנה כהן הסירו את שמם מהצעת חוק להנצחת זכרו של רחבעם זאבי, התשס"ה-2004, שמספרה פ/2863. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה.
נאומים בני דקה
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אנחנו נפתח היום בנאומים בני דקה, ואני מבקש מכולכם להצביע כדי לעזור לי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת עזמי בשארה, ואחריו - חבר הכנסת בני אלון.
עזמי בשארה (בל"ד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בימים אלה מתנהל דיון בנושא הצבעת הסיעות הערביות על התקציב, ורק היום התבשרנו על החלטת הממשלה לבנות 3,750 יחידות דיור במעלה-אדומים. אם היה לי איזה ספק לגבי תוכנית ההתנתקות ולגבי האיזון שלה בהגברת ההתנחלויות בגדה המערבית סביב ירושלים, לרבות בנושא הרצף הטריטוריאלי, הספק הזה הוסר על-ידי החלטות הממשלה היום והעמדות האופורטוניסטיות של האדון אהוד ברק, שמנסה לחזור לפוליטיקה על חשבון השלום הצודק עם העם הפלסטיני ותוך התחנפות לדעת הקהל הימנית במדינה.
לדעתי, אדוני היושב-ראש, כוחות השלום במדינת ישראל, ובהם האזרחים הערבים, לא יכולים לתת יד לדבר הזה. זה לא תלוי בכלל בהצבעה על התקציב. אנחנו יכולים להחליט כך או כך, אבל זה רק חושף את העובדה שהעמדה של הממשלה בנושא השלום באה עד עכשיו רק כדי להסב את תשומת הלב של העולם לנושא עזה ולהמשיך במדיניות בשטחים כפי שהיתה. תודה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חברים, זכרו שזה נאום בן דקה. חבר הכנסת אליעזר כהן, בבקשה.
אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אתמול הודיע שר הביטחון שהוא הולך להטיל על גוש-קטיף מצור במשך חג הפסח, אין יוצא ואין בא בפסח לגוש-קטיף. כפי הנראה שר הביטחון לא קרא את ההגדה של פסח כבר הרבה שנים, מפני שהמשמעות העיקרית של חג הפסח היא התכנסות המשפחה סביב ההגדה של פסח, "והגדת לבנך". איך שר הביטחון חושב שהמשפחות, 8,000 האנשים שגרים בגוש-קטיף, יחגגו את חג הפסח אם הוא ישים מצור על כל הגוש? אני חושב ששר הביטחון ראשית צריך להתבייש, ושנית צריך לבטל את השטות הזאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מג'אדלה, בבקשה. אחריו - חברת הכנסת פינקלשטיין.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, שמעתי את דבריו של חבר הכנסת עזמי בשארה, ומובן שנשמעה כמעט צהלה מחבר הכנסת בני אלון. חבר הכנסת בשארה, זה כל הסיפור, זה מה שהימין רוצה – שהממשלה תיפול, שלא תהיה התנתקות, שלא תתבצע התוכנית הנוראה הזאת מבחינתם. אנחנו רוצים שההתנתקות תתבצע ושהמתנחלים וההתנחלויות ירדו מחבל-עזה ומצפון השומרון. אחר כך? אלוהים אדירים, דיה לצרה בשעתה. לכן, אל תהיה יחד עם הימין הקיצוני בצהלה אחת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת מג'אדלה. חברת הכנסת פינקלשטיין, בבקשה. אחריה - חבר הכנסת שלגי.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים ערב חג הפורים. מחרתיים נתכנס לקריאת מגילת אסתר. בבתי-הכנסת בכל הארץ נקרא במגילה על הגזירות שגזר המן הרשע על היהודים בממלכת אחשוורוש. כמה סמליות יש בקריאת מגילת אסתר בימים קשים אלה, לאחר שהפור של העקירה נפל. בדומה לצום של אסתר בימי אחשוורוש, גם בשבוע שעבר הוכרז צום לביטול הגזירה. להבדיל מצום אסתר, שהוכרז בעקבות גזירת המן הצורר, התענית הזאת באה עקב גזירה של ממשלה יהודית במדינה ריבונית נגד אזרחיה היהודים.
כפתיח למעשה הדורסני בוצע לאחרונה שחרור מסיבי של מאות מחבלים. מחזה האבסורד מזמין את השאלה: היכן מרדכי ואסתר בימים אלה? אני מחפשת כל בוקר את מרדכי ואסתר במפלגת השלטון שיצילו אותנו. איפה הם? האם נרדמו בשמירה? ומי יודע אם לעת כזאת הגיעו למלכות? אולי בכל זאת יקומו, יתעוררו היום או מחר, ברגעים קריטיים אלה, לפני שנראה את חנה ברט בכיסא הגלגלים, עם בעלה וילדיה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה. אל תדמי לך שיש לך יותר מדקה.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אני מסיימת. ההיסטוריה היהודית לעולם לא תשכח ולא תסלח לנו על הגירוש המחפיר.
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת פינקלשטיין, אני לא יכול כל שבוע להאריך את השעון מעבר למה שהוא יכול להיות. חבר הכנסת שלגי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת גפני.
אילן שלגי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, לצערנו, אזרחים רבים מובאים לדין בגין עבירות מס, אבל טוב, כמובן, שמערכת האכיפה פועלת ושהעבריינים מובאים לדין. אזרחים אחרים שעברו גם הם עבירות מס אינם מובאים לדין, אלא מגיעים עמם להסדרים של תשלום כופר. זהו מעין קנס ללא הרשעה פלילית. מדובר בעצם בעסקת טיעון, אבל ללא פרסום. הסדר הציבורי, ההגינות והשקיפות מחייבים ששמות אותם אזרחים שנעשתה אתם עסקת כופר יפורסמו, אבל משום מה משרד האוצר איננו מוסר את השמות, והדבר איננו ראוי, כי הוא מעורר את החשש שמדובר במיוחסים, מקורבים לצלחת, ואולי, חלילה, חברים במרכזי מפלגות מסוימות. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת גפני, ואחריו - חבר הכנסת טלב אלסאנע.
משה גפני (דגל התורה):
אדוני היושב-ראש, בשנתיים-שלוש השנים האחרונות אנחנו "מתבשרים" יותר ויותר שאנחנו הופכים להיות חברה אמריקנית במובן הכי רע של המלה, חברה שהעשירים בה מקבלים יותר והעניים בה מקבלים פחות. החלטת הממשלה בנושא סל התרופות, כשלעצמה היא חיובית, אבל אנחנו חיים במציאות – מי שמסתובב בבתי-חולים יודע – שבה מי שעשיר יכול לקבל רפואה, יכול לקבל תרופה ויכול לקבל אשפוז כמו שצריך, אבל מי שאין לו אמצעים לכך נגזר דינו. כך אנחנו רואים לכל אורך הדרך. המדיניות הזאת הופכת להיות מדיניות חברתית בלתי נסבלת, מדיניות של סדום ועמורה. העשירים יחיו והעניים ימותו. התופעה הזאת חייבת להיפסק.
גם עכשיו, כשדנים בוועדת הכספים על התקציב, מורידים 340 מיליון שקל מנקודות זיכוי של אם עובדת, אבל מוסיפים 3.4 מיליארדי שקל למעסיקים, קרי: לעשירים.
אנחנו, השכבות החלשות, נצטרך להצביע בעד התקציב, מכיוון שבלי תקציב מצבם של העניים יהיה גרוע יותר.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת טלב אלסאנע, ואחריו - חבר הכנסת זבולון אורלב.
טלב אלסאנע (רע"ם):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לאחרונה התקיים בוועדת הפנים ביוזמתי דיון על מתן שירותי דת לאוכלוסייה המוסלמית.
התברר, אדוני היושב-ראש, שמדינת ישראל, בעצם ממשלות ישראל, הפקיעו מהאוכלוסייה המוסלמית את זכותה לנהל את נכסי הווקף שלה. לא רק זה, אלא עד היום גם לא ידוע מה היקף ההכנסות השנתיות, מה היקף ההוצאות ולאילו מטרות מוציאים את אותן הוצאות.
הדבר הבסיסי הוא, שיהיה דיווח שנתי לגבי היקף ההכנסות. צריך להפסיק את הבושה הזאת שמדינה שודדת את נכסי אזרחיה, ולהפסיק למנות נאמנים שאינם נאמנים לניהול, מה שקרוי "ועדי נאמנים" - אחת הפרשות העגומות ביותר בהקשר זה היתה קשורה לבית-הקברות המוסלמי בחיפה. איך זה יכול להיות שמעמידים בית-קברות למכירה? לדבר הזה צריך לשים קץ, לעשות סדר ולנהוג כמדינה נורמלית; להחזיר לאזרחים מה שמגיע להם. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת זבולון אורלב, ואחריו – חבר הכנסת מוחמד ברכה.
זבולון אורלב (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, בראשית הדברים אני רוצה לברך את חברי, חבר הכנסת יהלום, יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שבתום הנאומים יביא את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - ונציגיהם כבר יושבים כאן ביציע הכבוד. אני בהחלט חושב שזה חוק היסטורי. אבל עיקר הדבר שאני רוצה לומר, זה להזכיר שאין שר רווחה. האנשים עם מוגבלויות, האוכלוסיות שזקוקות לשר רווחה, ילדים במצוקה, משפחות חד-הוריות, זקנים, כל האוכלוסיות שזקוקות לשר במשרה מלאה שישב ליד שולחן הממשלה, שייאבק מול שר האוצר, שידבר בישיבת הממשלה, יציג את הנושאים - אין כבר כמה חודשים, מאז 11 בנובמבר, כשהתפטרתי, שר רווחה. אני חושב שמישהו צריך לצעוק את הצעקה הזאת במקומם, ואני מתכבד לעשות זאת.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, ואחריו – חבר הכנסת מאיר פרוש.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא מציע לאף אחד להציע לאזרחים הערבים ולכוחות המתקדמים במדינת ישראל להתאבל על נפילת הממשלה אם היא תיפול. הממשלה הזאת, שבונה 3,500 דירות, שיכולות להכיל מינימום 14,000 מתנחלים, לעומת 7,000 שיפנו בעזה, היא לא ממשלה שראוי להתאבל עליה. ממשלה שהעמיקה את העוני, שקיצצה בקצבאות, שפשוט רודפת את האנשים על פת לחמם, שמפלה בחינוך, מפלה בבריאות, מפלה בתשתיות, בשירותים המוניציפליים – זו ממשלה שהתקציב שלה אינו ראוי לתמיכה ואינו ראוי לשתיקה. לכן אני מציע לא להציע לאף אחד להציע לנו להתאבל.
אדוני, בשניות שנשארו אני רוצה לדבר על הנושא שלשמו ביקשתי את זכות הדיבור. ביום חמישי נקלע אזרח משפרעם לתחנת המשטרה בשפרעם בעניין מסוים. היו שם אנשי יס"מ שחשבו שהוא שייך לאירוע אחר. בלי לשאול – נתנו לו מכות רצח. אחר כך באו שני אחיו, גם הם קיבלו מכות. גם אביו, גם אמו. יש השתלחות בלתי מוסברת, בלתי מתקבלת על הדעת מצד אנשים שאמורים להיות מופקדים על ביטחונם של האנשים, ואני חושב שאנשים כאלה צריך לשים מאחורי סורג ובריח.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת ברכה. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חברת הכנסת גולן.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את חברת הכנסת יולי תמיר, שקראה לאחרונה לבטל את השירות הצבאי לנשים. אני, כידוע, תומך בעמדה זו, אף שהנימוקים שלי שונים משלה.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת מג'אדלה, אתה מפריע מאוד לחבר הכנסת פרוש. חבר הכנסת מג'אדלה, אולי אדוני לא מבין – אתה מפריע לחבר הכנסת פרוש. אתה מדבר עם חבר הכנסת ברכה. אם הוא שומע אותך – גם אני שומע אותך, כי אנחנו במשולש שווה שוקיים. המרחק בינך לביני הוא כמו המרחק בינך לבין ברכה. אם אתה מדבר אתו והוא שומע אותך – אני אומר לך, זה כימיה. אני גם שומע, באופן אוטומטי.
גאלב מג'אדלה (העבודה-מימד):
אני מתנצל על ההפרעה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לברך את חברת הכנסת יולי תמיר, שקראה לאחרונה לבטל את השירות הצבאי לנשים. אני, כידוע, תומך בעמדה זו, אף שהנימוקים שלי שונים משלה. הנימוקים שונים אך המסקנה זהה: צו השעה – ביטול גיוס נשים ושירות לאומי.
פורסם גם בימים האחרונים, שבצה"ל יש הרהור שני על שילוב בנות ביחידות לוחמות, ואף הקימו מינהלה לאכוף את ביצוע ההפרדה בצבא. אבל אלה רק אמצעים מלאכותיים אולי, שתכליתם לצאת ידי חובה.
אדוני היושב-ראש, אני מציע לכולנו לזכור: מדינת ישראל היא החריג היחיד בהקשר זה של גיוס נשים לשירות חובה. גם כשבריטניה וברית-המועצות נלחמו על נפשן במלחמת העולם, הן לא גייסו נשים בגיוס חובה.
גדולי התורה פסקו לפני יותר מ-50 שנה - -
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת פולישוק.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
- - שאין לגייס בנות לצה"ל, וזהו בבחינת ייהרג ובל יעבור.
לכן אני מצטרף לקריאה המחודשת של חברת הכנסת יולי תמיר לבטל את השירות הצבאי לנשים, לבטל את השירות הלאומי לבנות, ויפה שעה אחת קודם.
אילן שלגי (שינוי):
אם אתם תתגייסו לא יהיה צורך בנשים.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת שלגי, אי-אפשר. רבותי, זה לא יכול ללכת ככה.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
גם אתם יכולים - - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חברת הכנסת פולישוק, חברת הכנסת גולן נמצאת ברשות הדיבור. הסתיים נאומו של חבר הכנסת פרוש. בבקשה.
אראלה גולן (שינוי):
אדוני יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לקרוא לכם משפט מעיתון יומי, מהיום: "הבן שלי אמר לי יום אחד, שאם יבואו לפנות אותו מהבית, הוא יטפס על האנטנה הגבוהה ביישוב, יקפוץ משם, כי אין לו טעם לחיות, ואני מתה מפחד". זו רק דוגמה אחת מרבות מהנאמר בחדרי חדרים של האזרחים הצפויים להתפנות.
כאשר יוזמת ההתנתקות קרמה עור וגידים, עליתי מעל במה זו והתרעתי שבל נשכח את ההשלכות הנפשיות של צעד בלתי נמנע זה; אמרתי כי לא ראיתי שום הכנה וליווי פסיכולוגי או סוציאלי של תושבי היישובים המפונים, של כוחות הביטחון ושל כלל הציבור שיזדקק לתמיכה נפשית ולהכנה. אף אחד מאתנו לא יכול לעמוד במראות הקשים, או, חלילה, באיומי התאבדות.
והנה, היום אנחנו קוראים בעיתונות, כי לצד אותות המצוקה קיימת גם אזהרה מאגף הרווחה בגוש-קטיף, כי המצב הנפשי הינו פצצה מתקתקת - בעוד המנהיגות המקומית מעדיפה להתעלם מכך, כדי שלא לשדר סימני חולשה. חבר הכנסת הנדל ענה ל"מעריב", כי הוא לא מדבר על נושאים כאלה גם עם החברים הכי טובים שלו, כי הוא מקווה שלא נגיע למצב הזה, והוא מניח שגורמים מוסמכים עסוקים בנושא.
היו"ר ראובן ריבלין:
הסתיימה הדקה, אבל אישרנו לגברתי הצעה לסדר. היא עושה פרומו.
זבולון אורלב (מפד"ל):
- - -
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת הלפרט, ואחריו – חבר הכנסת אלדד. בבקשה. אחרי זה מתחילים ברשימה של אלה שהצטרפו.
שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, היום התפרסמה ידיעה רחבה על הביורוקרטיה החוגגת בוועדות התכנון והבנייה. התלאות שעובר אזרח כדי לסגור מרפסת: יחס מזלזל, פקידים לא מקצועיים, מידע סותר, טרטור אין-סופי, וכל המכשולים שאי-אפשר אפילו להעלות על הדעת. בידיעה מסופר על משפחה עם שלושה ילדים שרצתה להרחיב את הדירה על-ידי סגירת מרפסת. הם מספרים על פגישות רודפות פגישות בעירייה, ובכל פעם גבר התסכול. חיים גלנצר, ראש המכון לשמאות והנדסה, אומר שמרבית הניסיונות לטפל בנושאים של היתרי בנייה מול ועדות התכנון והבנייה עולים על שרטון, או מתעכבים חודשים ארוכים, בגלל הביורוקרטיה ומבנה המערכת.
אדוני היושב-ראש, הגיע הזמן לשים קץ לסיוט הביורוקרטיה הפוגעת בכל חלקה טובה בארץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת הלפרט. חבר הכנסת אלדד, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אילן ליבוביץ.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני שבועות מספר היה כאן שר הביטחון כדי להסביר למליאה מדוע הוא הדיח את הרמטכ"ל. הוא קרא הודעה שעיקרה היה שהולכת להיות התנתקות ולכן צריך לעבוד עם כוחות רעננים, חדשים, שהם שלמים עם התופעה הזאת. למחרת הוא היה בוועדת החוץ והביטחון וסיפר לנו את אותו דבר. תשובות לא קיבלנו ממנו.
היום היה הרמטכ"ל בוועדת החוץ והביטחון כדי לדבר על אותו נושא. זה הליך חריג שמבקשים מרמטכ"ל לבוא ולהגיד מה הוא חושב בעצם על מה שעשה הדרג הממונה עליו. הליך חריג, אבל לא חריג כמו הדחת רמטכ"ל. הסיכום היה שראש הממשלה אמר לרמטכ"ל, אחרי שבועיים - הוא לא העז להסתכל לו בעיניים קודם – אחרי שבועיים הוא אמר לו: שר הביטחון לא מסוגל לעבוד אתך, זה מה שהוא אומר לי. בא הרמטכ"ל לשר הביטחון למחרת, ואומר לו שר הביטחון: תגיד לי, זה מה שראש הממשלה אמר לך?
עכשיו תגידו לי: למי מאלה אנחנו צריכים להאמין? אני מאמין לרמטכ"ל.
היו"ר ראובן ריבלין:
חבר הכנסת אלדד, אני לא הפסקתי אותך, כי הדברים שאתה מספר פורסמו בכל - - - אבל אני רק מודיע לך, כחבר כנסת בקדנציה הראשונה, בכל זאת, שעדיין יש נוהג הקובע שחברי כנסת אינם מוסרים במליאה דברים שהם שמעו בוועדת החוץ והביטחון.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
לא אמרתי מה שלא פורסם.
היו"ר ראובן ריבלין:
הבנתי. אז תאמר: ברדיו פורסם שהרמטכ"ל היה בוועדת החוץ והביטחון, במקרה גם הייתי שם, ומה שהרדיו אמר זה נכון. לא רציתי להפסיק, כי זו כאילו היתה סתימת פיות.
חבר הכנסת ליבוביץ, עבודת הקודש שלך והבמה שלך. אותך אני לא מודד בדקה, ותיכף תבינו למה.
אילן ליבוביץ (שינוי):
אדוני היושב-ראש, דווקא השבוע הרשימה קצרה מאשר כרגיל. רק שלושה נהרגו בשבוע שחלף בתאונות דרכים שהיו ברחבי הארץ.
היו"ר ראובן ריבלין:
כל אחד עולם ומלואו.
אילן ליבוביץ (שינוי):
פאתללה מוחמד מחברון, איריס בנפשה מקריית-מלאכי ועמיר אל-הוזייל מרהט, יהי זכרם ברוך, נהרגו בשבוע שחלף בתאונות דרכים. זה שליש מהממוצע בשבועות הקודמים, אדוני היושב-ראש, אך גם זה הרבה, ועדיין ממשלת ישראל לא הביאה לכנסת תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים.
היו"ר ראובן ריבלין:
דרך אגב, קיבלתי מכתב מראש הממשלה, נדמה לי שהוא הונח גם על שולחנכם, שבו הוא מתמצת את כל פעולות הממשלה בנושא תאונות הדרכים. לידיעתך. אולי יש לך מה להגיב בעניין זה. אני מאוד מודה לחבר הכנסת ליבוביץ.
חבר הכנסת מרגי, בבקשה, ואחריו - חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, רציתי להפנות את תשומת לב היושב-ראש וחברי, פנו אלי היום בשם קבוצת מהמרים כפייתיים שעברו גמילה. לצערנו הרב, מדינת ישראל, בחסות מפעל הפיס, מעודדת אנשים להמר באופן כפייתי על-ידי המשחק החדש או הוותיק "צ'אנס". התופעה הולכת וגדלה, אנשים משקיעים סכומים אסטרונומיים ומאבדים את כל הונם.
אני חושב שצריך לקיים דיון בשאלה, האם מפעל הפיס הפך להיות מכונת קזינו ברשות החוק, או שנשתמש בזה, כמו שהיה עד היום, להגרלות חד-שבועיות ולא יותר מכך. אני חושב שצריך לקיים דיון בנושא הזה שנקרא משחק "צ'אנס", שמוגרל חמש פעמים ביום ומפתה אנשים שההימור אצלם הוא כפייתי ממש, והם נופלים בפח. אני חושב שמפעל הפיס צריך להרים את הכפפה ולא להוסיף לחברה שלנו תחלואים, שממילא קיימים בה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה לחבר הכנסת מרגי. חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מנאל מוסא סאלם, בת 28, אם לארבעה מכפר ליד שכם, רצתה לבוא ביום שישי להתפלל במסגד אל-אקצא. היא עשתה את הדרך החל בשעה 08:00, באוטובוס, עם נשים אחרות, עד שהגיעו למחסום א-ראם. שם, חיילי משמר הגבול אמרו: רק בנות 50 ומעלה תוכלנה לעבור במחסום. היא תפסה את חמותה בת ה-70 וניסתה להיצמד אליה. היא לא יכלה לעזוב אותה. התוצאה – פגז בפנים. היא נפצעה קשה, ורק לאחר תחנונים רבים הואילו חיילי משמר הגבול להעביר אותה לבית-החולים.
מעניין לעניין באותו עניין: היום דובר בחדשות עוד הפעם על איומים לפגוע במסגד אל-אקצא. הבוקר היה לי הכבוד לעבור במקום, לרגל התפילה, ומה ראו עיני? ג'יפ של משמר הגבול בתוך הסמטאות, בכניסה למסגד, עוצר בכיוון הפוך לתנועה ומצר את התנועה ולא מוכן לחזור. עשרות כלי רכב של אנשים שבאים כדי להתפלל, כולם חייבים לעצור כי כבודו לא רוצה. אני אמרתי לו: רק 10 מטרים תחזור - -
היו"ר ראובן ריבלין:
אי-אפשר בדקה להעלות שני נושאים, חבר הכנסת דהאמשה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם):
- - תחזור 10 מטרים, ואז התנועה תזרום ואתה תצא. אני לא יודע אם זה עזר, אבל זה המצב. כך מגינים על מסגד אל-אקצא. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אדוני יבחר לו נושא אחד, בדקה קשה לפתח שני נושאים. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, אנחנו לא חושדים בממשלה שיש לה לב. ההחלטה של אתמול לעדכן את סל התרופות נבעה מלחץ ציבורי, מלחץ תקשורתי. שלושת העיתונים הגדולים והמדיה האלקטרונית התגייסו לטובת החולים. הם לא עשו את זה בשנה שעברה ובשנה שלפניה, והיה עדכון מעליב של סל התרופות בשנים האחרונות.
אי-אפשר לעמוד כל שנה באותו מצב, שאנשים באים כאן, לכנסת, עומדים מול משרד ראש הממשלה ומתחננים על נפשם, מתחננים להציל את חייהם. צריך לקבוע, כמו במדינות מתוקנות, עדכון שנתי של 2% ועדכון נוסף, שהוא תלוי-צמיחה, באחוז מסוים מהצמיחה הכלכלית כל שנה.
כרוקח אני עמדתי בפני אנשים שלא יכלו לקנות תרופות יקרות. סל התרופות לא נועד ל"אקמול" ו"מוקסיפן", אלא דווקא לתרופות היקרות, ואנחנו, האזרחים, משלמים מכיסנו את התרופות האלה ולא הממשלה. אף אחד לא עושה חסד עם האנשים.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. חברת הכנסת מלי פולישוק, ואחרון הדוברים - חבר הכנסת יצחק כהן.
מל פולישוק-בלוך (שינוי):
אדוני היושב-ראש, השתתפתי עכשיו, כמו שעשיתי לפני יומיים, בהפגנת הסטודנטים. אני חושבת שזעקתם, צעקתם של הסטודנטים, לא רק שהיא ראויה, אלא שהיא צריכה להשתלב בצעקתנו שלנו, חברי הכנסת. ההשכלה הגבוהה בסכנה. האוצר והממשלה תקצבו בחסר את ההשכלה הגבוהה, הרבה פחות ממה שצריך. אנחנו רואים את ההתייעלות כביכול של האוניברסיטאות, שנאלצות לעשות התייעלות, אבל הולכים לכיוון של הפרטת שירותים ציבוריים. משתמשים במוסדות ציבוריים שאנחנו מממנים אותם - אנחנו, המדינה מממנת את אוניברסיטת תל-אביב, למשל, והיא, בניגוד להחלטות הנבחרים, אנחנו, מכניסה הפרטה בדלת האחורית.
אני מאוד בעד הפרטה, אבל לא של אוניברסיטה ציבורית, לא של מחקר ציבורי, ומה שעושים כאן זה בעצם לכרות במו ידינו את העתיד של המדינה כולה.
היו"ר ראובן ריבלין:
אני מאוד מודה לחברת הכנסת פולישוק. חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה.
יצחק כהן (ש"ס):
תודה.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עולה כרגע מדיוני ועדת הכספים, שמצביעה בהצבעה מרתונית על הסעיפים והפרקים של חוק ההסדרים. אני רוצה להביע את מחאתי, זו הבמה היחידה שכבודו מאפשר לי, ולומר אולי בקריאה של הרגע האחרון לממשלה: אנא הצילו 2,000 חולי סרטן; אשרו להם את התרופה, את ה"אווסטין" שלהם. תאשרו להם, אצלם זו שאלה של חיים ומוות.
אדוני היושב-ראש, לא הולך לי להעביר את המסר הזה בתוך ועדת הכספים. אני רוצה פה, מול המליאה, מולך, אדוני היושב-ראש, להעביר כאן לממשלה: אנא, אשרו את התרופה לחולי הסרטן. תודה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת יצחק כהן. חבר הכנסת דהן, אדוני רשום, האם אדוני רצה גם נאום בדקה? הוא פשוט לא היה באולם. חבר הכנסת דהן. חבר הכנסת מצנע רשום. אם הוא נוכח כאן באחד המקומות, שיבוא ויופיע על מנת לדבר, אחרת אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יושב-ראש הוועדה הנכבד יפתח היום את הדיונים.
נסים דהן (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את ציבור המוגבלים במדינת ישראל ביום חגם, חצי חג. תיכף בסיום הנושא של נאומים בני דקה, החוק שייתן מענה לאנשים עם מוגבלות בחברה במדינת ישראל יצא לדרך. אבל בהזדמנות זאת אני רוצה להזכיר לכל חברי הכנסת ולממשלה, שזה רק פרק בחוק, ושרוב החוק עדיין לפנינו.
אני מברך את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יהלום, על הטיפול המסור בחוק, ומחזק את ידיו להמשך הטיפול. תודה, אדוני.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחבר הכנסת דהן. תם פרק זה של סדר-היום. אנחנו השמענו 24 חברים בחצי השעה האחרונה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר ראובן ריבלין:
הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת אריה האן:
ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת –
דוח שנתי מס' 31 לשנת 2004 של נציב תלונות הציבור.
החלטות ועדת האתיקה מיום י"א באדר התשס"ה, 22 במרס 2005: 1. בקובלנה של חבר הכנסת יגאל יאסינוב נגד חברת הכנסת קולט אביטל; 2. בעניין חוברות ומגזינים חגיגיים לציון פעילות ציבורית של שר או חבר הכנסת.
הדיווח הראשון של הממשלה לשנת 2005 בנושא המאבק בתאונות הדרכים.
לוח תיקונים להצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005.
לקריאה שנייה ושלישית: הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 27), התשס"ה-2005, שהועברה מוועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה.
הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005
[מס' 2951; "דברי הכנסת", כרך 186, עמ' 2106; מושב ראשון, חוב' ט"ז, עמ' 3717; מושב שלישי, חוב' י"ג, עמ' 18377; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר ראובן ריבלין:
רבותי חברי הכנסת, אדוני השר הנכבד, אני מתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות להציג בפנינו את אחד החוקים החשובים יותר שאנחנו מקבלים בכנסת השש-עשרה. אדוני יושב-ראש הוועדה, בשם הכנסת כולה, אני מבקש להביע את הערכתנו המלאה לנחישותך ולהתמדתך בנושא שאתה מאמין בו ורצית לקדם אותו.
אני רוצה גם לקדם בברכה את ראשי נציגות הנכים והמוגבלים במוגבלויות שונות - אני לא אמנה את כל השמות – צודקביץ, היושב-ראש, וגם את חברנו, חבר הכנסת לשעבר מרדכי וירשובסקי, שהוא יושב-ראש מועצת-הגג של הנכים. ברוך הבא, אדוני חבר הכנסת לשעבר, וברוכים הבאים כולכם. אני יודע עד כמה עזרתם לכנסת. אני יודע עד כמה ייצגתם נכון את הקהילה שאתם מופקדים על הנושאים שכה חשובים לה.
אני באמת מתכבד מאוד – להבדיל מפעמים רבות שבהן אנחנו אומרים זאת כאמירה המחייבת אותנו על-פי כללי הנימוס והפרוטוקול – להיות יושב-ראש בישיבה שבה אתה, אדוני יושב-ראש הוועדה המסור והנכבד והשר לשעבר, חבר הכנסת שאול יהלום, מעלה את הנושא הזה. נא להציג את החוק לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה, אדוני.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אדוני השר שרנסקי, אני באמת עומד כאן ומברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". כאשר התחילה הקדנציה הזאת של הכנסת והתמניתי ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אמרתי שאני חייב לעשות את מה שהתחלתי בו ב-1997-1998, כאשר התחלנו לחוקק את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. אדוני זוכר שאז הייתי יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. אז חוקקנו ארבעה פרקים. גם אז זה לקח כמה שנים, בערך שנתיים, לחוקק את ארבעת הפרקים, ואחר כך היו לנו הרבה מאבקים על התקנות. אבל זה שש שנים לא נוספה ולו אות אחת לחוק.
אחרי כשנתיים וחצי של פעילות אינטנסיבית בוועדה, אחרי למעלה מ-50 ישיבות של מאות ואולי אלפי שעות של הכנה, של דיונים, של דיוני משנה ושל ויכוחים עם כל הרשויות, אנחנו מביאים לכאן את הפרק החמישי, פרק ההנגשה. זה אולי הפרק החשוב ביותר, כיוון שהשירותים במדינת ישראל והבניינים במדינת ישראל אינם מונגשים.
בדוח 52ב של מבקר המדינה מופיעים 150 עמודים בנושא. המבקר ריכז רק חלק מהחוקים שמצווים על הנגשה והראה עד כמה כל החוקים אינם מתקיימים. אנחנו לא רק שטיפלנו בחוקים אלה, אלא הוספנו נדבכים וחוקים חדשים בכל התחומים.
זה חוק שמכריז על מהפכה. נכון שהמהפכה תארך כמה שנים. היא תארך כמה שנים, משום שהעלות של החוק בתחום הציבורי מגיעה ל-2.5 מיליארדי שקל. אני מניח שבשוק הפרטי בוודאי ובוודאי יצטרכו להשקיע אותו סכום, כך שאנחנו עוסקים ב-5 מיליארדי שקל. זה הרבה כסף. רק בימים אלה ראינו כמה קשה להוסיף 150 מיליון שקל לתרופות, והבנו מה משמעותם של עשרות מיליונים. כאן מדובר על הוצאה ציבורית של כ-250 מיליון שקל בשנה, ולכן החוק מתפרס על פני 10-11 שנים, אבל הוא מתפרס בצורה הדרגתית, כך שכל שנה ייתוספו כ-10% מקומות מונגשים, ובתקופה שציינתי, אם הכול יהיה בסדר, נגיע למצב של 100% הנגשה סבירה לאנשים עם מוגבלות.
צריך להבין מה זאת מוגבלות. מוגבלות כוללת שני דברים: מוגבלות פיזית – נניח אדם שרתוק לכיסא גלגלים או משתמש בקביים; ומוגבלות חושית - אדם כבד ראייה או כבד שמיעה. החוק עוסק גם בזה וגם בזה. הנגישות היא נגישות לכל סוגי האנשים שיש להם מוגבלות. בסך הכול אנחנו יודעים שכולנו אנשים עם מוגבלות, מי יותר, מי פחות. אנחנו חייבים בשוויון זכויות. אין שום סיבה שלאדם עם מוגבלות תהיה זכות פחותה. מספיק שהוא סובל בגלל מוגבלותו, לא נטיל עליו עוד סבל.
לכן מונחים בפני חברי הכנסת 60 עמודים - כפי שאמרתי, אחרי מאמץ רב. אנחנו מתכבדים להביא לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005. זו הצעת חוק פרטית, שהוחל עליה דין הרציפות. הצעת חוק זו מוסיפה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, פרק שעניינו הנגשת מדינת ישראל לאנשים עם מוגבלויות.
אדוני היושב-ראש, מן המפורסמות הוא כי מדינתנו איננה נגישה לאנשים עם מוגבלות. חדשות לבקרים אנו שומעים על דוחות, כתבות ותלונות של אנשים עם מוגבלות, אשר כתוצאה מהדרך שבה מבנים ודרכים נבנים בארצנו ושירותים שונים ניתנים בה, הם מופלים לרעה מדי יום, והלכה למעשה נשללות מהם - בשל מוגבלותם - אפשרות הגישה לאותם מקומות ושירותים, יכולת השימוש בהם וההנאה מהם.
הבעיה ידועה, היא פוגעת בעשרות אלפי אזרחים בישראל, והיא קיימת בכל תחומי החיים: במקומות שבהם ניתנים שירותי חינוך ובריאות, באפשרות הגישה למשרדים, לחנויות ולמסחר, בבתי-תפילה, בבתי-משפט, בשירותי אירוח – בתי-מלון - במסעדות, באתרי מבקרים ועוד ועוד.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנחקק בכנסת ישראל בשנת 1998, קובע בסעיף 1 עקרון יסוד: "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות".
בסעיף 2 קבועה מטרת חוק השוויון: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".
ההצעה שמונחת על שולחן חברי הכנסת מביאה לידי ביטוי את העקרונות האלה וקובעת כללים שיאפשרו את יישומם בכל הנוגע לנגישות. הצעה זו קובעת קודם כול איסור הפליה בסירוב למתן שירות או במתן שירות שונה בטיבו לאדם עם מוגבלות, מחמת מוגבלותו, מה שנקרא בלשוננו "הפליה קלאסית", כתחליף לאיסור הקיים כיום בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. זאת מתוך מחשבה שפתרון הבעיה הקשה של הפלייתם לרעה של אנשים עם מוגבלות אפשרי רק על-ידי ריכוז החקיקה בנושא הזה תחת קורת-גג אחת, תוך ריכוז אמצעי האכיפה באופן שיקל על אנשים עם מוגבלות להכיר את זכויותיהם.
נוסף על איסור ההפליה הכללי, מוסיפה הצעת החוק הוראות מיוחדות לעניין איסור הפלייתם של אנשים עם מוגבלות בחוזי ביטוח, נושא מורכב ביותר, אשר חייב התייחסות מיוחדת. כאשר באו אנשים עם מוגבלות לסוכני הביטוח, הם נדרשו לשלם פרמיות לא מוצדקות, ולפעמים גם סירבו לבטח אותם. הדברים האלה טופלו בחוק הזה.
אשר לנגישות, הצעת החוק קובעת איסור הפליה במובן של אי-נגישותם של מקומות ושירותים ציבוריים לאנשים עם מוגבלות, על-ידי קביעת חובה של הפיכתם של מקומות ושירותים ציבוריים לנגישים לאנשים עם מוגבלות, וזאת באמצעות ביצוען של התאמות נגישות של המקום או השירות לסוגי המוגבלויות – מוגבלות בניידות ומוגבלויות פיזיות אחרות, מוגבלויות חושיות כגון מוגבלות בראייה או בשמיעה, וכן מוגבלות שכלית או נפשית. ההתאמות שנקבעו יהפכו את המקומות והשירותים לנגישים, הן מההיבט הפיזי והן מההיבט החושי.
הצעת החוק קובעת חובה על הבעלים והמחזיק של מקום ציבורי, דוגמת מסעדה, ספרייה, מרכז קניות או אולם ספורט, לדאוג לנגישותו של המקום בעבור אנשים עם מוגבלות, באופן סביר, על-ידי ביצוע סידורים והתאמות, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות. דוגמה לסידורים והתאמות אלה היא התקנת מעלית בעבור אנשים המוגבלים בתנועתם, או התקנת שילוט בכתב ברייל בעבור אנשים עם ליקויי ראייה.
כן קובעת הצעת החוק חובה על מי שעיסוקו באספקת שירות ציבורי לדאוג לנגישותו של השירות בעבור אנשים עם מוגבלות, על-ידי ביצוע סידורים והתאמות, לרבות התקנתם של אמצעי עזר ואספקת שירותי עזר. שירותים ציבוריים לדוגמה הם שירותי ביטוח או שירותי בזק.
היו"ר ראובן ריבלין:
אדוני היושב-ראש, לא בכדי התרנו היום בצורה יוצאת דופן, שמי שהוא לא מחברי הכנסת ידבר לידך בשפת הסימנים. הוא נמצא לימינך על הכיסא, והוא מתרגם לשפת הסימנים את הדברים, כדי להראות שאנחנו מכבדים, מוקירים ומעריכים את מאמציך, וגם חשבנו לתת להם ביטוי בדרך זו כדי להראות שלא אלמן אדם אשר שמיעתו כבדה.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לך.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
סידורים והתאמות לדוגמה הם שימוש בטקסטים מוקלטים להעברת מידע לאנשים עם לקויות ראייה, או מתן הדרכה והכוונה בשפה המובנת לאדם עם מוגבלות שכלית או נפשית. גם ההתאמות הללו ייקבעו בתקנות שהחוק מחייב.
הצעת החוק מאזנת בין עקרון השוויון לאנשים עם מוגבלות לזכויותיהם של בעלי מקומות ציבוריים ומי שעיסוקם באספקת שירותים ציבוריים, על-ידי קביעת סייג לחובת הנגישות, כאשר חובה זו מטילה נטל כבד מדי. הנטל הכבד מדי נמדד, בין השאר, בהתחשב ביכולות הכלכליות של בעל המקום הציבורי או השירות הציבורי ובגודלו של הציבור שהוא משרת. כן תובא בחשבון, בבחינת חובת הנגישות המוטלת על בעל מקום או שירות, אפשרות ההנגשה של המקום מבחינה הנדסית, שתיקבע בהתייעצות עם מורשי נגישות, בעלי מקצוע שיוכשרו לעניין בהתאם להוראות החוק. בנוסף ייבחן גם ייחודו של מקום מבחינת ערכים כמו ערכי טבע או היסטוריה.
הצעת החוק קובעת, כי חובת ביצוע התאמות לאנשים עם מוגבלות שחלה על הממשלה – משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה, הכנסת, צה"ל, תאגידים שהוקמו בחוק כגון המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה - וכמו כן חובת ההנגשה במוסדות חינוך, שמפורטים בחלק ב' בסימן ז', וכן ההנגשות הפיזיות במוסדות בריאות, לא יחולו עליהן הגנות כלשהן של נטל כבד מדי או חוסר סבירות כלכלית-תקציבית. אין להם האפשרות לטעון כי הם לא יונגשו במלואם.
הצעת החוק מייחדת הוראות נפרדות להנגשת שירותי הבריאות והחינוך, בשל מרכזיותם של נושאים אלה בתחומי החיים וחיוניותם לכל אזרח. בשל מורכבות הנגשתם של המקומות הרבים שבהם ניתנים שירותי חינוך, קובעת הצעת החוק פרק זמן של 12 שנים אחרי התקנת התקנות, שבמהלכו תוחל בהדרגה חובת ההנגשה, ובנוסף כל תלמיד שמגיע לבית-הספר, מייד תיעשה לגביו הנגשה של כל הבניין המרכזי עם מעלית, השבילים הדרושים והשירותים הדרושים. וכן – וזה החידוש הגדול – הורה שמגיע לבית-הספר שבנו או בתו לומדים בו, וההורה הוא האיש עם המוגבלות, הרי שייעשה בעבור ההורה הזה כל הדרוש כדי שיוכל להיכנס לבית-הספר לפעילות של הורים, כגון אספת הורים, מסיבה או כל דבר אחר שההורים האחרים מגיעים אליהם ועד היום הוא לא יכול היה להשתתף בהם.
נוסף על ההנחיות וההוראות, קבע החוק סידורים מיוחדים של מכרזי מסגרת, שיהיו מוכנים כל יום בעבור הדברים האלה, והקלות מרחיקות לכת של היתרי הבנייה, וזאת כדי שכאשר יגיע ההורה, תוכל ההנגשה להיעשות בתוך שבועות ספורים.
בהצעת החוק נקבעו הוראות קבועות גם לגבי הנגשתם של צמתים ודרכים ושל שירותי שעת-חירום, בהחלה מדורגת.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בהצעת החוק קבועות הוראות מיוחדות העוסקות בנגישות של מבנים חדשים. כן קבועות הוראות מיוחדות לגבי נגישותם של בניינים חדשים המיועדים להיות בניינים משותפים, בכל הנוגע לרכוש המיועד להיות רכוש משותף, פתח הכניסה לדירה והשטחים המוגנים בדירה, מה שנקרא ממ"ד.
הצעת החוק, וזה אולי החידוש הגדול ביותר - אנחנו שואלים מה נשתנה, מאין לנו הביטחון שהחוק הזה פותח תקופה חדשה, שכן עד היום, גם כלפי חוקים שהיו, היה די זלזול – הצעת החוק הזאת קובעת מנגנוני אכיפה, בהיבט מינהלי, אזרחי ופלילי.
בהיבט המינהלי, הצעת החוק מעניקה סמכות לנציבות השוויון שבמשרד המשפטים – יש לה תפקידים רבים, רציניים ורחבים בהצעת החוק הזאת, והיא נכנסת לתקופה חדשה, שבה תוכפל פעילותה פי כמה וכמה מכיוון שהיא תצטרך להיות שותפה פעילה בכל תהליך ההנגשה – הצעת החוק מעניקה לנציבות סמכות ליתן צווי נגישות שבהם יפורטו ההתאמות שחובה לבצע. הפרתו של צו נגישות תיחשב לעוולה אזרחית ולעבירה פלילית.
בהיבט האזרחי, הצעת החוק קובעת, כי אדם עם מוגבלות שיתבע את מי שלא מילא את חובת הנגישות המוטלת עליו בהתאם לתקנות, מחדל המהווה עוולה אזרחית, יהא זכאי לפיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 שקלים חדשים, אם יוכיח את תביעתו.
בשל הקשיים של אדם יחיד לנהל תביעה משפטית, מוצע להעניק גם לארגון העוסק בהגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אפשרות לתבוע בנסיבות האמורות.
לגבי הפליה של אדם עם מוגבלות בשל מוגבלותו, קבועה עוולה אזרחית שביצועה מקנה פיצוי ללא הוכחת נזק, בדומה להוראות הקיימות בחוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, בשל מורכבותו של נושא הנגישות, קובעת הצעת החוק, כי הרשות המבצעת תתקין תקנות מפורטות בנוגע לסוגי ההתאמות הנדרשות לצורך נגישות באופן סביר של מקום ושירות – הן בהיבט הפיזי והן בהיבט החושי. תקנות כאמור יובאו לאישורה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
הצעת החוק קובעת, כי התקנות שיקבעו מהי חובת הנגישות, יבהירו אילו התאמות יש לבצע במקום ובשירות ציבורי באופן סביר. מונח הסבירות מופיע בכל הנוגע להוראות הנגישות של מקום ציבורי, שירות ציבורי, מקומות שבהם ניתנים שירותי בריאות וחינוך ושירותים אחרים, וכן בנוגע לשירותי שעת-חירום וחובת ההנגשה בדרכים. הסבירות מהווה איזון מובנה בהצעת החוק. משמעה שחובת הנגישות תאוזן באופן סביר בכל מקום.
היו"ר ראובן ריבלין:
גברתי יושבת-ראש הוועדה, יושב-ראש ועדה יכול להציג אחרי שנה וחצי של עבודה את עבודתו לעילא ולעילא לפרוטוקול הכנסת. הוא לא יכול להגיש נייר לפרוטוקול הכנסת, שכן אני לא מקבל ניירות. הוא חייב מעל הבמה לקרוא את כל אותם דברים, ואני חושב שזה לתפארתה של הכנסת.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אני אתן דוגמה משירותי הבריאות, איך אנחנו מבינים את הסבירות. מחד גיסא, אין משמעות חובת הנגישות הסבירה כי שירות בריאות חייב שכל נותני השירותים שאת שירותיהם הוא מציע למבוטחים יהיו נגישים, אך מאידך גיסא, אין זה סביר כי רק מרפאה אחת שולית תונגש, ומומחים רפואיים לא יהיו נגישים למבוטחים שהם אנשים עם מוגבלות. לכן, אם קופת-חולים מסוימת מציעה בשכונה מסוימת רופאים - נניח שני רופאי עיניים - הרי אחד מהם חייב להיות מונגש. מצד שני, אם בעיר יש 20 רופאי עיניים, ברור שחלק גדול מהם חייב להיות מונגש, ואין להסתפק רק ברופא אחד או שניים.
עוד חשוב לציין, כי הסבירות טבעה שהיא משתנה מעת לעת. עם חקיקת החוק, סביר יהיה לצפות שרק חלק מנותני השירותים יהיו נגישים למבוטחים, אך עם הזמן, סטנדרט הנגישות הסביר יעלה ויהפוך לערך קבוע בחברה, וסביר יהיה לצפות שלא יהיה נותן שירותים אחד שלא יהיה נגיש.
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, אני מבקש לברך את חברי הכנסת יוזמי הצעת החוק. החוק הזה הוא חוק שעבר מכנסת לכנסת. בכנסת הזאת החלנו עליו רציפות וכך קיבלנו אותו.
עם חקיקתו של פרק הנגישות, מצטרפת מדינת ישראל למדינות הנאורות המיישמות בפועל את יכולתם של כלל האנשים בחברתנו ליטול חלק בחיי הקהילה וליהנות מהמקומות ומהשירותים הפתוחים לכלל הציבור, כמו שקראנו בספר ויקרא: "וחי אחיך עמך". חובה על כולנו, כאזרחים וכחברה, לפעול לשילובם של כלל תושבי המדינה בכל רובדי החברה. עם יישומה המלא של הצעת חוק זו, יתקיים שוויון אמיתי לאנשים עם מוגבלות.
הצעת החוק מוגשת לכם לאחר דיונים רבים עם כל משרדי הממשלה, שהסכימו לבסוף להסכים לחוק ולהוריד את כל הסתייגויותיהם, כך שההצעה מוגשת ללא הסתייגויות.
בסיום דברי אני רוצה להודות לכל אלה שסייעו לחוקק את החוק, לשמחתי הרבה רבים הם. אני רוצה להודות לשר האוצר בנימין נתניהו, שהיה שותף מלא. לא פשוט להחליט על 2.5 מיליארדי שקל מתקציב המדינה, גם אם מדובר על טווח של 10-12 שנים. השר עמד בכך והנחה את אנשי אגף התקציבים, ואנחנו מודים לו על כך ורואים בהוקרה רבה את מעורבותו בחוק.
אנחנו רוצים גם להודות ליושב-ראש הקואליציה, גדעון סער, אשר בימים אלה שהוטלו עליו משימות כמו התקציב ומשאל העם והוא עסוק מאוד - הרי שבשבוע האחרון הוא התמסר כל כולו להביא לפשרות בין משרד האוצר לבין העוסקים בחוק, והשקיע זמן, שיחות ומאמצים. אנחנו מודים לו על כך.
אני גם מודה לכל השרים שהיו שותפים בפועל ובאו לישיבות. אני מודה לשר התחבורה וגם לשר הפנים, אשר הוריד אתמול את כל ההסתייגויות שלו.
כאמור, אנשי משרד האוצר ראויים לברכה: קובי הבר, הממונה על התקציבים, סטניסלב שוורצביין, יפתח ברמן, ידין ענתבי, אורי שוסטרמן ויוסי גורדון. כל אלה היו אתנו ויחד חוקקנו את החוק.
משרד המשפטים ראוי לתודה מיוחדת: עורך-הדין דן אורנשטיין עסק בחוק לילות כימים. הוא מוכר להרבה ועדות, וליווה את החוק אף בוועדת החוקה. זו גם ההזדמנות לאחל לו מזל טוב לנישואיו בעוד כמה ימים. הוא היה אתנו, השקיע, פישר, הוסיף ותגבר את החוק. אני רוצה להודות גם לעורכת-הדין דרורה נחמני-רוט ולעורך-הדין שי סומך.
אני רוצה להודות לאנשי משרד הבריאות שהיו אתנו, למשרד הרווחה - במיוחד ליועץ רוני שכטר ולאדי וייס. תודה מיוחדת לאנשי משרד הפנים: לאבי פורטן, שעזר מאוד בכל שלבי חוק התכנון והבנייה, לעורך-הדין דוד פילזר ולעורכת-הדין נירה בר-אשר.
אנשי משרד החינוך היו אתנו: שמחה שניאור ואודי כתריאל.
אני רוצה להודות לשני יועצים שהכנסת מינתה ושעזרו לנו לגבש את נושא החינוך: ד"ר גדעון בן-דרור, שהשקיע עשרות שעות בגיבוש פרק החינוך, וכן גורי זילכה, שעזר לנו מאוד בכל הנושא של המועצה להשכלה גבוהה.
אני רוצה להודות לעורך-הדין רועי קרת מהמוסד לביטוח לאומי; ממשרד התחבורה – לעורכת-הדין עדה וייס, לאיציק לביא והסמנכ"ל הבכיר ליבשה; משרד התמ"ת – לעורך-הדין מיכאל אטלן.
למועצה להשכלה גבוהה - אני רוצה להעיר שהפרק מנגיש את כל המוסדות להשכלה גבוהה בתוך תשע שנים. מדובר בהשקעה של 250 מיליון שקל. המועצה להשכלה גבוהה קיבלה על עצמה להקדים תקציבי פיתוח גם אם היא לא תקבל את כולם בתזרים מזומנים מהאוצר, כדי להנגיש את כל מוסדותיה. מדובר בכל האוניברסיטאות, בכל המכללות ובכל האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות, בכלל זה המכללות להכשרת עובדי הוראה. מכאן אני רוצה לברך את פרופסור שלמה גרוסמן, ראש הוות"ת, ושאר אנשי צוותו.
אני רוצה להודות להתאחדות חברות הביטוח ואנשיהן.
תודה מיוחדת לארגון "בזכות", שהיה בין יוזמי החוק, ליווה את החוק בעזרה, בסיוע, בביקורת בונה, שלמדנו ממנה הרבה. אני רוצה להודות ליושבת-ראש "בזכות", סילביה טסלר-לזוביק, ולשתי המשפטניות שליוו אותנו, נטע דגן ותרצה ליבוביץ.
כאמור, נציבות השוויון תופסת מקום מרכזי בנושא - גם סייעה, גם נתנה רעיונות וגם תבצע את החוק. אני מודה לד"ר דינה פלדמן, לשמואל חיימוביץ ולעורכת-הדין בלהה ברג. יחד אתם גם יואב קריים, שיש להודות לו גם כנציג ארגוני הנכים, אבל הוא היה מעורב גם בנגישות של עבודת הנציבות.
אני רוצה להודות לכל ארגוני הנכים, שחלקם מיוצגים כאן. עזרתם לנו ברעיונות, במאבק, בנחישות, ואני מודה על שיתוף הפעולה. יכולנו להחזיר לכם רק מעט מהמעט. נמצאים כאן יואב קריים, אריה צודקביץ, נסים ונעמי מורביה וברוך מסאמי.
לעמותת "נכים עכשיו" ו"ארגון נכי ישראל" - לשלמה אלנקווה - מומו - ומשה בסעד, שלמה שרף ועליזה סוויסה. לארגון נכים כלליים - למרדכי וירשובסקי, לשעבר חבר הכנסת, יהודה דורון, פרחיה בן-זקן ושמעון בן-יאיר. "נגישות ישראל" עזרה לנו מאוד - נזכיר כאן את פנחס לויתן. לציון בן-חן, סמי סירואה, אחיה קמארה מאגודת החירשים. להרצל מוכתר מהמרכז לעיוור.
גם התאחדות התעשיינים עזרה לנו - יוסי גטניו וישראל חזקיה. ממרכז השלטון המקומי - בן-דרור עמיחי.
התודה הגדולה ביותר היא ללשכה המשפטית של הכנסת. היועצת המשפטית של הוועדה עשתה את הבלתי-ייאמן, ימים ולילות, עשרות ומאות שעות שהיא נתנה לחוק הזה. רק בזכות העבודה הרצינית שלהם הצלחנו להגיע להישג הזה. אני רוצה להודות לעורכת-הדין ג'ודי וסרמן, לגיל שבתאי ולשמרית שקד.
אני רוצה להודות להנהלת הוועדה – למנהלת וילמה מאור, גם למנהלת הקודמת ד"ר שירלי אברמי ולכל צוות הוועדה שעשה יחד אתנו. לכולם מגיעה תודה כפולה ומכופלת על כל ההשקעה. אני מודה לכם מאוד.
אדוני היושב-ראש, בכך אני מסיים את הצגת החוק. אני שמח - - -
רן כהן (יחד):
תגיד תודה לאילן גילאון. מגיע לו.
שאול יהלום (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אני מודה לאילן גילאון, לשעבר חבר הכנסת, שכל כך רצה לראות שאכן מחוקקים את החוק. אני שמח שלפחות בקדנציה הזאת הצלחנו לעשות את זה. אני מאחל לו הצלחה בכל אשר יעשה. ראיתי אותו באחת מתוכניות הטלוויזיה האחרונות, שבה סיפר שהוא מצא דיאטה חדשה. אני מודה לו על כך.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לך על התמיכה שלך בעבודתי. אתה יודע שאתה, יחד עם מזכיר הכנסת אריה האן, עזרתם לנו כמעט בכל מה שביקשנו מבחינת כוח-האדם. על כך אתם ראויים לכל הברכה ולכל ההוקרה. עשיתם מצווה גדולה וחשובה. תודה רבה על הכול.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה. אנחנו מבקשים, בשם הכנסת כולה, להודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. חברי הכנסת, צריך להיות סבלניים, ובעיקר מי שהוא יושב-ראש ועדה מביניכם. לאחר עמל בן שנים ועשרות, אפילו מאות ישיבות, יושב-ראש ועדה מביא את מרכולתו ואת פירות עבודתו, ובהחלט ראוי שנשמע אותו בסבלנות, שכן יש שכר לעמלו, ובאמת אני חושב שהוא עשה עבודה ציבורית חשובה.
אני רוצה רק לומר לכל חברי הכנסת, שהכנסת לא צפתה שהחוק ייכנס לתוקפו. אנחנו ביצענו כאן מערכת הגברה, המאפשרת כמובן לכבדי שמיעה לשמוע ביתר שאת. מי שהמליץ בפנינו היה ארגון כבדי השמיעה, עם אחיה קמארה, שגם נמצא אתנו כאן ביציע האורחים.
רבותי חברי הכנסת, נמצאים אתנו גם שניים מחברי הכנסת שיזמו, ואני אאפשר להם לדבר מייד לאחר ההצבעה, על מנת לאפשר לחברים קודם להצביע. והלוא הם: חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת מוחמד ברכה. לשניהם ניתן את האפשרות גם לומר דברים, שהרי יחד עם חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון ועוד חברים אחרים, הם שיזמו את החוק שהגיע לכלל השלמה והוא חשוב ביותר.
רבותי חברי הכנסת, יש לי הכבוד להביא בפניכם את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, לקריאה שנייה. אנחנו מצביעים על כל החוק כפי שהועבר אלינו, לרבות לוח התיקונים אשר נמצא על שולחנכם. חברי הכנסת, הואיל ואין הסתייגויות, נא להצביע בקריאה שנייה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? בבקשה, נא להצביע.
זבולון אורלב (מפד"ל):
למה גדעון סער לא צועק "בעד"?
הצבעה מס' 2
בעד סעיפים 1-21 - 34
נגד - אין
נמנעים - אין
סעיפים 1-21 נתקבלו.
היו"ר ראובן ריבלין:
ובכן, 34 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע שחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, עבר בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים, חברי הכנסת, להצבעתו בקריאה שלישית, על מנת שייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. בבקשה, רבותי - מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 36
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר ראובן ריבלין:
36 בעד, ל"ו חברי הכנסת - לא, לא. אני מאוד מודה לכם, אבל זה תפקידה של הכנסת. היא לא צריכה לקבל מחיאות כפיים על דברים שהיא חייבת לעשות.
רבותי חברי הכנסת, ברשותך, יושב-ראש האופוזיציה, ל"ו חברי הכנסת הצביעו בעד החוק החשוב הזה, והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. זה תיקון מס' 2 - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005.
רבותי חברי הכנסת, יוזמי החוק היו חברי הכנסת רומן ברונפמן, מוחמד ברכה, זהבה גלאון, משה גפני, אבשלום וילן, אחמד טיבי, דוד טל, אליעזר כהן, אמנון כהן – הנמצא גם אתנו פה – עסאם מח'ול, מיכאל נודלמן, מרינה סולודקין ויאיר פרץ. שניים ביקשו לדבר, ואכן ניתן להם גם את הרשות. הראשונה היא חברת הכנסת זהבה גלאון, ואחריה - חבר הכנסת מוחמד ברכה. בבקשה.
זהבה גלאון (יחד):
אדוני היושב-ראש, מדובר באחד הפרקים היותר-מפוארים שהכנסת רשמה לזכותה. אני עליתי לדוכן בעיקר כדי לברך, קודם כול, את יושב-ראש הוועדה, שעמל בנושא הזה, את כל האנשים שיושבים כאן במליאה, אבל בעיקר להודות לחברי חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון, שיזם את החוק יחד עם יואב קריים וחברים אחרים, והגענו לרגע הזה. תודה רבה.
היו"ר ראובן ריבלין:
תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מוחמד ברכה, מיוזמי החוק.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, חברי ורבותי נציגי ארגוני הנכים, באמת זו שעתה היפה של הכנסת, כשכולה מתלכדת ומתאחדת, כל חברי הכנסת, מכל גוני הקשת הפוליטית, כדי לעשות צדק וכדי לגלות רגישות והומניות, כדי לתרום לשילובם של אנשים שהם חלק בלתי נפרד מהחברה. ולכן אני פשוט נרגש ונפעם היום מהאישור הגורף, פה-אחד, של החוק הזה, שהוא חוק חשוב ביותר, גם לכל גוני החברה במדינת ישראל.
אני, כמובן, מצטרף לכל הברכות של יושב-ראש הוועדה, כפי שהוא פירט אותן, אבל אני גם רוצה לברך אותו, הוא אישית. אני חושב שהוא דחף בצורה בלתי רגילה כדי לאשר ולקדם את החוק. כמובן נציגי משרדי הממשלה, מנהלת הוועדה וצוות הוועדה, היועצים המשפטיים וארגוני הנכים, שפשוט לא שקטו ולא נחו עד שהחוק הזה קרם עור וגידים והיום אנחנו מתבשרים ושמחים על אישורו.
אבל, אני באמת, כמו חברתי חברת הכנסת זהבה גלאון, עליתי כדי לגלות הגינות כלפי אילן גילאון בעיקר. הוא האיש שהוביל – כמובן, עם ארגוני הנכים - את החוק הזה בקדנציה הקודמת, הוא קידם אותו. אומנם הוא לא הצליח בקדנציה הקודמת שהחוק הזה יאושר, אני מקווה שאנחנו היום עושים את העבודה שאילן היה מאוד שמח לעשות. אנחנו גם מאחלים לו שיצליח בהמשך דרכו, ושדרכו תובילו חזרה לכאן. הוא מאוד חשוב כאן. אני מברך אתכם, וכל הכבוד. תודה רבה לכל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק. תודה רבה, אדוני.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת מוחמד ברכה.
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 51), התשס"ה-2005
[מס' כ/72; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 20697; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 51), התשס"ה-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יובל שטייניץ. אינני רואה אותו באולם. חבר הכנסת טומי לפיד יציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.
יוסף לפיד (בשם ועדת החוץ והביטחון):
לפי בקשתו של יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון יובל שטייניץ, אני מציג הצעת חוק שיזם חבר הכנסת רצאבי והצטרפה אליו שורה ארוכה של חברי הכנסת.
מדובר בכך שאנשים מנצלים את עברם הצבאי בשביל לעשות תעמולה לדעותיהם, וזה מותר בגבול מסוים. אבל כאשר מישהו מנצל את עברו הצבאי, ויהיה מפואר ככל שיהיה, כדי לקרוא לסירוב פקודה, או לקרוא לפגיעה בדין של הצבא, או כדי לעודד סרבנות, הוא רשאי לעשות את זה כאדם פרטי; אבל אם הוא אומר "אלוף-משנה במילואים" וקורא לחיילים שלא להתייצב לפי צו, לא יודע, מפקד החטיבה - אז הוא ממש עושה שימוש לרעה בעברו הצבאי. ועל כן, לחוק שכבר קיים, שממילא שומר על כבודו של הצבא, אחרי דיון מאוד מעמיק בוועדה ותיקון מאוד מדויק, כדי שלא להרחיב יותר מדי את היריעה ולא לפגוע בדמוקרטיה - הוועדה החליטה להביא בפני הכנסת את הצעת החוק הזאת, שמאפשרת להטיל מאסר של שנה על אדם שמנצל לרעה את דרגתו הצבאית.
אני אודה לכנסת אם היא תאשר את החוק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת לפיד.
חברי הכנסת, הצעת החוק היא ללא הסתייגויות. אנחנו יכולים להצביע עליה.
אנחנו עוברים עכשיו להצבעה בקריאה שנייה על הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 51). מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 4
בעד סעיף 1 – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 14 תומכים ואפס מתנגדים - - -
יוסף לפיד (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש - - - של אנשים שלא - - -
קריאות:
- - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בסדר, לא נחזור על הטעויות האלה.
אם כן, ברוב של 14 תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 13
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 51), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אומנם זה מפחיד, כי זה באותם מקומות. יש לנו ניסיון.
קריאה:
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין, כך לימדו אותנו.
ברוב של 13 תומכים, נמנע אחד ואפס מתנגדים, הצעת החוק אושרה בקריאה שלישית.
אני מבין שחבר הכנסת רצאבי רוצה להודות. בבקשה, אדוני.
אהוד רצאבי (שינוי):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית, תודה על התמיכה בהצעת החוק שיזמתי. ההצעה לא נועדה לפגוע בחופש הביטוי, אלא להחמיר עם אלה המנצלים את מעמדם הציבורי כבעלי דרגה בכירה או את השתייכותם ליחידה נבחרת כדי לגרום לאחר שלא לבצע הוראות כל דין.
אני מבקש להודות לשרת המשפטים ולחברי ועדת החוץ והביטחון על הדחיפות שנתנו לטיפול בהצעה, כך שבתוך חודש ימים היא עברה את כל שלבי הכנתה, מהקריאה הטרומית ועד לקריאה השנייה והשלישית.
אני רוצה בהזדמנות זו להודות לחברי הוועדה, לאבריאל בר-יוסף, ליוסף פרידמן, ליועצת המשפטית מירי פרנקל-שור, לסטאז'רים עידו בן-יצחק ואיילת עצמון ולכל חברי הכנסת. תודה רבה.
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 52), התשס"ה-2005
[מס' מ/75; "דברי הכנסת", מושב שני, חוב' ט"ו, עמ' 9372; מושב שלישי, חוב' כ"ג, עמ' 20942; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 52), התשס"ה-2005, גם היא לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון היה אמור להציג את ההצעה. חבר הכנסת טומי לפיד יציע גם את ההצעה השנייה? בבקשה, תואיל להציג את הצעת החוק.
יוסף לפיד (בשם ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, שוב, לפי בקשת יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת שטייניץ, אני מביא בפניכם כחבר הוועדה הצעת חוק שבאה לתקן עיוות קטן שגרם לתקלות ובעיות.
קיים, כידוע לכם, כלל שהוא חוק, שאסור לפרסם תוכן של תחקירים צבאיים, כדי להבטיח שהמתוחקר יאמר את האמת ואת כל האמת, אפילו אם הוא מפליל את עצמו, ואסור להשתמש בהודאה כזאת להפללתו. הרעיון שצריך לדעת את האמת בתקריות צבאיות הוא הרעיון המוביל פה על פני שיקולים אחרים, שגם הם מכובדים. אלא מה? כאשר האיסור הזה הוא טוטלי, לפעמים אי-אפשר לפרסם גם באיחור רב תוצאות של תחקיר שמן הדין שהציבור ידע עליו.
התיקון הזה בחוק בא לומר, שאם הרמטכ"ל חושב שיש מקום לפרסם תחקיר כזה או חלק ממנו אחרי שמלאו עשר שנים - החוק יתיר זאת. אנחנו בוועדה חשבנו שזה תיקון נכון. זה מפצל את החוק הרלוונטי, אבל זה לא חשוב כרגע, כי יש לנו הקטע הרלוונטי להצבעה עכשיו. אנחנו נשמח אם יגיע חבר הכנסת שטייניץ. אני מבקש בשמו לאשר את החוק.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה לחבר הכנסת טומי לפיד. חברי הכנסת, להצעה זו יש מסתייגים. חבר הכנסת מוחמד ברכה הוא ראשון המסתייגים, ואחריו ידברו חברי הכנסת עסאם מח'ול ואחמד טיבי.
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הכיוון שמוצע הוא כיוון נכון, אבל הוא מעט מדי, והוא בכל זאת משאיר בידי המערכת הצבאית את השיקול הבלעדי. אני חושש שיש אי-אלו תחקירים שמתקיימים בצבא, שבגלל החוק הקיים וגם המגבלות עליו, לאור הפתיחה המסוימת שמונחת ביסוד הצעת החוק עכשיו - עדיין יש מנגנונים של חיפוי על עובדות, על אירועים ועל פשעים.
המושג של "כיסוי תחת" הוא מושג מאוד נפוץ בצבא. השיקול לא צריך להיות שיקול בלעדי של מערכת הביטחון ושל הרמטכ"ל עצמו כמייצג של המערכת הזאת, אלא צריך להכניס לתוך מערכת השיקולים גם את מבקר המדינה או גוף אזרחי אחר. תחת המעטה הזה של סודיות נקברים הרבה עוולות והרבה פשעים שמטואטאים אל מתחת לשטיח. אני חושב שטוב יהיה אם יישפך אור נוסף על אותם תחקירים בעייתיים. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת מוחמד ברכה. המסתייגים האחרים, חבר הכנסת מח'ול וחבר הכנסת טיבי, אינם באולם. חבר הכנסת ברכה, האם אתה עומד על ההצבעה על ההסתייגות?
מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל):
לא.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה. הוא מוותר על ההסתייגות.
נעבור להצבעה על הצעת החוק כולה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 6
בעד סעיף 1 - 9
נגד - אין
נמנעים - 2
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של תשעה תומכים, אפס מתנגדים ושני נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת החוק.
הצבעה מס' 7
בעד החוק - 8
נגד – אין
נמנעים – 1
חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 52), התשס"ה-2005, נתקבל.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בתוצאה של שמונה תומכים, אפס מתנגדים ונמנע אחד, הצעת החוק אושרה בקריאה שלישית.
יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת שטייניץ, רוצה לומר דברי ברכה.
יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
תודה, אדוני היושב-ראש. רבותי חברי הכנסת, אני רוצה קודם כול להודות לכל חברי ועדת החוץ והביטחון, שעשו עבודה גם יעילה ואיכותית וגם זריזה, בשני החוקים, גם בחוק הקודם של חבר הכנסת רצאבי וגם בחוק הנוכחי של הממשלה ומשרד הביטחון, חוק נכון. אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת טומי לפיד, שהחליף אותי לפני כמה דקות כאן על דוכן המליאה. תודה, חבר הכנסת לפיד. לכבוד הוא לי. אני רוצה להודות לחבר הכנסת אהוד יתום על הסיוע והעזרה.
ואני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, בוועדת החוץ והביטחון, כאשר אין מחלוקת, מקיימים דיונים והצבעות בחוקים של הממשלה ומערכת הביטחון בשיא המהירות. כאשר יש מחלוקת בסוגיות קשות, לפעמים נדרשים שבוע-שבועיים, וגם חודש-חודשיים. הוועדה אינה חותמת גומי. בימים אלה ממש יש חוקים שהבאנו אתמול והיום והעברנו אותם במהירות רבה, ויש חוקים שדורשים ליבון נוסף עם מומחים, עם השר, עם אנשים בצה"ל. חוקים כאלה יזורזו, אבל לא יובאו להצבעה לפני שהם ילובנו ויתוקנו כראוי בוועדת החוץ והביטחון. כך נהגנו תמיד, כך ננהג בממלכתיות, אבל ממלכתיות היא גם שהכנסת עושה את עבודתה היכן יש מחלוקת, היכן שיש שאלות ויש צורך לדון, ללבן, ולפעמים לתקן. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת שטייניץ, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון.
אנחנו עוברים לנושא הבא, והוא הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 28), התשס"ה-2005, קריאה שנייה ושלישית. אמור להציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכספים, אבל אני אינני רואה אותו באולם. האם מישהו מהוועדה הוסמך להציג את ההצעה?
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בינתיים הכרזה לסגן מזכיר הכנסת, ונראה איך נמשיך.
סגן מזכיר הכנסת דוד לב:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו היום על שולחן הכנסת -
לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 33 והוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשס"ה-2005.
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק חילוט רווחים מפרסומים שעניינם עבירות, התשס"ה-2005; והצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 13), התשס"ה-2005 - שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. וכן, הצעת חוק זאב ז'בוטינסקי (ציון זכרו ופועלו), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת החינוך, התרבות והספורט. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לסגן מזכיר הכנסת.
הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/74).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, הנושא הבא הוא הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה-2005, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בבקשה.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, האם אין שר?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אין שר ואין ממשלה.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
אין ממשלה בישראל, מה אפשר לעשות? זה חוזר על עצמו פעם אחר פעם.
חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מציע היא בענייני ירושה - צוואה הדדית. צוואה הדדית משמעותה ששני בני הזוג בחייהם יושבים וחושבים מה הם יעשו עם רכושם, למי הם יעבירו אותו, ובהתאם לזה הם מסכמים ביניהם צוואה הדדית. בדרך כלל, עיקרה של הצוואה הוא, שאם אני אמות ראשון הרכוש ילך אלייך, ואם את תמותי ראשונה הרכוש ילך אלי. לפעמים יש גם שלב נוסף. לפעמים יש גם המשך - ולאחר ששנינו נמות הוא ילך לבנים המשותפים, או לא. לפעמים אין המשך.
20% מהצוואות שנערכות במדינת ישראל היום הם צוואות הדדיות. מתברר שהצוואה הזאת אינה חוקית, ובאופן רשמי כל מי שכתב צוואה הדדית, היא לא חוקית והיא בטלה. היא לא חוקית משתי סיבות. לפי שני סעיפי חוק היא לא יכולה להיות קיימת: לפי סעיף 8, האומר שכל הסכם שנעשה בדבר הירושה מחיים בטל עם מות האדם, ולכן כל הסכם שנעשה על הירושה ברגע שאחד מהם מת - ההסכמים האלה בטלים ומבוטלים. ופה הרי כל ההסכם, כל הצוואה לעתיד, זה הסכם בין שני בני זוג, ולפי החוק, סעיף 8, הצוואה הזאת צריכה להיות בטלה.
גם לפי סעיף 35, שאומר שאם בזמן חתימת הצוואה נמצאים שם אנשים שנוגעים בדבר, הצוואה בטלה, כדי למנוע מצב שיופעל לחץ על אדם שיכתוב צוואה לטובת מישהו, בעיקר אם אלה קשישים. פה, בצוואה ההדדית, הרי שני בני-הזוג שכותבים אחד לשני נמצאים ביחד, וגם מהפן הזה הצוואה הזאת צריכה להיות בטלה.
בפועל, מאחר שיש כל כך הרבה צוואות כאלה, בתי-המשפט מעלימים עין ומנסים לאשרר את הצוואות ולקיים אותן אף שהן נוגדות את החוק.
דבר ראשון, הצעת החוק שלי באה ומסדירה את העניין באופן שהצוואה הזאת תהיה צוואה חוקית.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
יש עוד חוק והוא החוק הדתי, הצו האלוהי. האם צוואה כזאת מתיישבת עם הדין הדתי?
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
נאמר כך, מבחינת הדין הדתי שלנו, של היהדות, זה מסתדר. הדין הדתי מדבר על מצב שאדם לא כותב, ואז התורה קבעה לו איך תהיה הירושה: הבכור מקבל פי-שניים וכו' וכו'. אבל, אם אדם כותב - זכותו. הוא יוכל לכתוב צוואה, ואז זה נחשב כאילו מתנה מחיים, וזה אפשרי לפחות בחוק שלנו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני לא פוסק, אבל אני יכול להסתכן ולומר, שלפי דת האסלאם, צוואה כזאת איננה כשרה. לא יכול להיות שהוא יצווה לאחד היורשים את כל הירושה. הרי כל אחד יורש את השני בלאו הכי. אי-אפשר לצוות ליורש אחד את כל הירושה.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
יכול להיות. אני מבין שזה רק שלב ראשון, כי הרי בשלב הבא יש ההמשך. כרגע אני מתייחס לחוק.
אם כך, זה הדבר הראשון שהחוק עושה. הוא קובע מבחינת החוק, שהצוואה הזאת תהיה כשרה.
הדבר השני גם כן חשוב מאוד. מדובר כאן על רכוש של אנשים שעמלו כל ימי חייהם להשיגו, ועכשיו הם רוצים לצוות לפי תפיסת עולמם מה ייעשה ברכוש שלהם. אני חושב שזה אלף-בית, מצווה לקיים את דברי המת וכו'. זה אלף-בית לתת לאדם אפשרות לקבוע מה ייעשה ברכושו לאחר מכן. והנה, כיוון שהחוק הזה אינו מוסדר, ואף שבתי-המשפט מאשרים את זה, אבל הם מאשרים את זה אפילו שאין חוק, אז כל בית-משפט קובע דין לעצמו. יש הרבה מאוד סיטואציות שבהן אתה צריך לדעת מה לעשות. לדוגמה, אדם מת, הכול עבר לאשה. מה קורה כשהאשה מתה? יש אומרים: אם האשה מתה, אז נגמר, צריך לעבור ליורשים שלה. יש אומרים: לא, הרי בצוואה כתוב שאם האשה מתה זה עובר לבעל, אז זה צריך לחזור לבעל. הבעל איננו, אז זה יעבור ליורשי הבעל. איך תסביר? כל בית-משפט פוסק אחרת.
או לדוגמה: הבעל מת, הרכוש עבר לאשה. האשה היא צעירה, עברו 20-30 שנה ועכשיו הדברים השתנו והאשה רוצה להוריש את הרכוש לאנשים אחרים, שאולי הבעל לא היה מעלה על דעתו, אם היינו שואלים אותו לפני מותו, לאפשר שרכושו שלו יעבור אליהם. האם האשה יכולה לבטל ולשנות? ושוב, אנחנו מוצאים כאן פסיקות שונות של בתי-משפט.
מאחר שאין דין קבוע והמצב לא ברור, בתי-המשפט פוסקים פסיקות שונות לחלוטין. נמצא שמעבר לכך שזה לא מכובד ולא יאה שבתי-משפט שונים פוסקים באותו נושא דברים שונים, העיקר הוא שאדם לפני פטירתו לא יכול להיות בטוח שרכושו ילך למה שהוא מתכוון. כי הוא מתכוון לדבר אחד, ובסוף יבוא בית-משפט, כיוון שיש כאן חוסר ואין חוק ברור, וייתן את זה למישהו אחר לחלוטין. לכן, יש חשיבות עצומה - א. לכך שנהפוך את זה לדבר חוקי; ב. לכך שנקבע את הנהלים, מה לעשות.
השקענו הרבה מאוד מחשבה במסגרת הוועדה. הנושא גם נמצא במסגרת של ועדת-טירקל, של השופט העליון, שגם היא משקיעה הרבה מאמצים; אם כי יהיו עוד דיונים בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, ואנחנו נתאם את הדברים והם יבואו מסודרים בסופו של דבר. אבל, הצעת החוק הזאת במהותה באה ואומרת: א. הדבר הזה קיים, חוקי; ב. יש אפשרות לבטל צוואה הדדית אם שניהם חיים.
זה לא הסכם, זו צוואה. כי אם זה הסכם, ברגע ששני צדדים חותמים על הסכם, לא יכולים לבטל אותו, אלא רק בהסכמה של שני הצדדים. אם צד אחד רוצה לחזור בו, הוא לא יכול לבטל, יש הסכם. מאחר שזו כן צוואה, אז ברגע שאחד מבטל, הוא מודיע לשני, וברגע שהוא מודיע, אוטומטית זה בטל ומבוטל משני הצדדים, גם ההתחייבות שלו וגם ההתחייבות של השני, כך שאפשר לבטל את זה כי זו צוואה, אף שזה נראה כהסכם, כל זמן ששניהם חיים.
שלב שלישי, ברגע שאחד מהם מת, אם זה שנשאר חי אמור לקבל את הירושה לפי הצוואה, אז אם הוא מתכוון לקיים את ההסכם ככתבו וכלשונו, הוא יקבל גם את החלק של השני, ובסופו של דבר הוא גם יממש את זה. אם בכוונתו לשנות, אם כתבו תנאי שזה ילך לבן המשותף ואחרי 20 שנה האשה רוצה לשנות ולתת למאהב שלה, לבעל שלה או לילדים האחרים שלה, אי-אפשר למנוע ממנה לעשות את זה, אבל היא חייבת להחזיר את החצי שהיא קיבלה מבעלה שנפטר, להחזיר את זה ליורשי הבעל, ובחצי שלה לעשות מה שהיא רוצה. כלומר, היא לא יכולה לקחת גם את החצי של בעלה, שניתן למטרה מסוימת, ולשנות את זה למטרה שהיא תרצה בה. מצד שני, לא רצינו לחסום ולא לאפשר לה אחרי 30 שנה, שבהן היו הרבה התפתחויות, להגיד שמה שנכתב לפני 30 שנה הוא כזה ראה וקדש. נותנים לה אפשרות לשנות לגבי החלק שלה בלבד. את החלק של הבעל היא צריכה להחזיר ליורשי הבעל.
יש עוד הרבה פרטים. זו נראית הצעה מאוזנת, שמצד אחד שומרת על היכולת של כל אחד מבני-הזוג לעקוב אחרי ההתפתחויות שיהיו בעוד 30-40 שנה, ומצד שני זה נותן אפשרות ברורה לאדם לפני מותו לעשות את הסכם הצוואה הזה, כאשר הוא יודע שאכן זה יתממש, ואם לא, זה יחזור ליורשיו בין כך ובין כך. אני חושב שזו הצעה מאוזנת וטובה. בסופו של דבר אנחנו גם מתואמים עם ועדת-טירקל, של השופט העליון, שנמצאים אצלנו. בנוסף, לקראת הקריאה השנייה והשלישית, אם יש עוד פרטים, הם ילובנו.
אני מבקש מחברי חברי הכנסת לאשר את ההצעה הזאת בקריאה ראשונה, כדי שנוכל להביא אותה לקריאה שנייה ושלישית מהר ככל האפשר, כי 20% מהצוואות, לרבות אלה של חברי כנסת שדיברו אתי, 20% מהצוואות של אזרחי מדינת ישראל הם בצורה הזאת, והן לא חוקיות באופן רשמי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת סלומינסקי. אנחנו נעבור לרשימת המתדיינים. אני אקריא אותה לפי הסדר, וחבר כנסת שנוכח ורוצה להשתתף, יוכל. חברי הכנסת אברהם רביץ, אורי אריאל, מאיר פרוש, דני יתום, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, איוב קרא, רן כהן. בבקשה, חבר הכנסת רן כהן. כל היתר איבדו את זכותם לדבר. לאחר מכן נמשיך ברשימה – חברי הכנסת צבי הנדל, מגלי והבה, יעקב מרגי.
רן כהן (יחד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני עולה לדבר משום שאני לא מעורב בהכנת החוק הזה או ביוזמה, אבל אני סומך על חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, כי מדובר במהלך שבא להסדיר את הדברים באופן תקין והוגן.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אתה תגן על התורה. זה חוק מנוגד לתורה. אלוהים ציווה אותנו לחלק את הירושה באופן מסוים. הוא אמר מי יקבל מה, וסלומינסקי מביא לנו פתרון אחר.
ניסן סלומינסקי (מפד"ל):
זה רק מסדיר את מה שקיים בפועל.
רן כהן (יחד):
אנחנו חיים במדינה אזרחית ודמוקרטית, ואנחנו רוצים שזה יהיה על-פי רצונו של האדם שמוריש ולא על-פי רצונם של כוחות חיצוניים. לכן, העניין נכון והוגן, ואני מברך על הכיוון, ולכן אני גם אצביע בעד הצעת החוק.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי לומר שני דברים. אני לא יודע אם חבר הכנסת שם לב, אבל היום היתה פסיקה של בית-המשפט העליון, בראשותה של השופטת עדנה ארבל, בדבר די דומה למה שאתה הצגת כאן. היא באה להעניק לזוג שנפרד את הורשת הירושה לילדם. לאחר 20 שנה הם שינו את החלטתם בפני עד יחיד, שהוא עורך-הדין שלהם. אף שזה היה בפני עד יחיד ולא בפני שני עדים, בית-המשפט העליון אישר את העניין. רצונו של המוריש הוא זה שצריך להיות מכובד, מובן שבתנאים שבהם הוא לא יכול לגזול או אחד לא יכול לגזול מהשני. בעניין הזה אני מקווה שהצעת החוק עושה צדק.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות לומר עוד מלה אחת. רבותי חברי הכנסת, מאז שנת 1977, שבה ממשלת ישראל ביטלה את מס העיזבון, אין מיסוי על ירושות מאוד כבדות. אני בטוח שבכל הדוגמאות שנוגעות לחוק של ניסן סלומינסקי מדובר על אנשים שמורישים את מה שהצליחו לאגור בימי חייהם באופן די צנוע - בית, מעט רכוש וחשבון בנק. הבעיה הגדולה של האי-שוויון בישראל היא העובדה שאין מיסוי על ירושות מאוד כבדות. מיליארדר מוריש את המיליארדים, העני מוריש את העוני שלו מדור לדור. זאת אחת העוולות הגדולות באי-צדק בחברה הישראלית.
מן הדין היה להחזיר את מס הירושה לגבי ירושות שהן מעל מיליון דולר, כדי שהירושה הזאת תשמש גם לעשייה של יותר צדק חברתי ולחלוקה שווה יותר בין כל אזרחי המדינה, גם אלה שאין מי שיוריש להם דבר. המדינה תוכל ליצור בזה יותר תעסוקה, יותר פרנסה, יותר דיור, יותר בריאות. רק השבוע עמדנו על המצוקות הללו. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה לחבר הכנסת רן כהן. אנחנו נמשיך ברשימת המתדיינים. חברי הכנסת צבי הנדל, מגלי והבה, יעקב מרגי, משה גפני - כולם לא נוכחים. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה נוכח ומתנגד לחוק. הייתי אומר דברים מפורשים. לדעתי, זה נוגד את צו האלוהים, גם בדת היהודית וגם בדת האסלאם. אני אצביע נגד. יותר מזה לא אומר מן המקום הזה.
חברי הכנסת חמי דורון, ואסל טאהא, יוסף פריצקי וגילה פינקלשטיין - אינם נמצאים. תמה רשימת הדוברים.
אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12), התשס"ה-2005.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 7
נגד - 1
נמנעים - אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 12),
התשס"ה-2005, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של שבעה תומכים, מתנגד אחד ואפס נמנעים, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט להמשך הכנתה.
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 21) (זימון ראש המטה הכללי
לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/70).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 21) (זימון ראש המטה הכללי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת), התשס"ה-2005. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת יובל שטייניץ.
יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר בהצעת הצעת חוק הכנסת (זימון ראש המטה הכללי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת), התשס"ה-2005. ההצעה מאפשרת לוועדת החוץ והביטחון מה שהיה אפשרי גם עד היום לפי הנוהל, אבל לא היה ברור והיה פתוח כמושא לוויכוחים - לזמן את הרמטכ"ל או את סגנו בתוך 48 שעות במקרים מיוחדים לוועדה, אם הוועדה סבורה שיש דחיפות בהופעתם.
אני רוצה להזכיר לחברי חברי הכנסת, כי הממשלה או הקבינט נוהגים לזמן את הרמטכ"ל לפעמים בתוך שעתיים-שלוש שעות.
ההצעה גם מאפשרת ערעור דרך שר הביטחון. אם הרמטכ"ל או שר הביטחון סברו שהזימון איננו נכון, הם יכולים לערער בפני כבוד יושב-ראש הכנסת, והחלטתו מחייבת.
מדובר באחת ההמלצות של ועדת פרופסור אמנון רובינשטיין. ישבה ועדה שמינו כבוד יושב-ראש הכנסת ואנוכי, ועדה רשמית ציבורית של הכנסת, וכיהנו בה פרופסור אמנון רובינשטיין ופרופסור יפה זילברשץ, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שני חברי הכנסת שאינם חברי ועדת החוץ והביטחון: חבר הכנסת, יושב-ראש הכנסת לשעבר, אברהם בורג וחבר הכנסת מיקי איתן מוועדת החוקה, חוק ומשפט – היושב-ראש - ושני רמטכ"לים לשעבר, רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק ורב-אלוף דן שומרון.
הוועדה הזאת, שבחנה את הפיקוח הפרלמנטרי על צה"ל ומערכת הביטחון, ישבה על המדוכה שנה, שנה תמימה; ועדה של מומחים מהשורה הראשונה במדינה: רמטכ"לים, פרופסורים, פרלמנטרים. היא החליטה פה-אחד להמליץ כמה המלצות. אחת ההמלצות היא מתן הזכות לזמן את הרמטכ"ל, גם בהתרעה של שתי יממות, של 48 שעות, במקרים מיוחדים.
הנוהג בכנסת הוא, שהצעות שעוסקות בכנסת, שהן בעצם - תקנון, או התנהלות הכנסת, ולא בממשלה, אין לממשלת ישראל עמדה לגביהן, ולכן זה גם לא עניין של קואליציה ואופוזיציה. זה הנוהל, שהממשלה לא מתערבת בעבודת הכנסת ובדרכי הפיקוח של הכנסת על הממשלה. הצעת חוק נוספת, שהסכמתי לדחות את הדיון בה, היא הצעה שמעבירה את הפיקוח על תקציב הביטחון לוועדת החוץ והביטחון, כדי שיהיה פיקוח פרלמנטרי רציני על תקציב הביטחון. לא מקובל ששר יכתיב לכנסת כיצד לפקח עליו, שמערכת הביטחון תכתיב לכנסת כיצד לפקח עליה. לכן לא היה מקובל עלי ואני דוחה מכול וכול את הניסיון למנוע מהכנסת להחליט ללא מעורבות של הממשלה בחופש מצפון וחופש הצבעה - אם בעד או נגד.
ההצעה של ועדת-רובינשטיין עברה פה-אחד לא רק בוועדת המומחים החיצונית אלא גם בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. חברי כל המפלגות תמכו בה. אני מבקש מהכנסת לאשר את ההצעה בקריאה ראשונה.
אני מוכרח להגיד, למען הגילוי הנאות, שפנה אלי ראש הקואליציה. הוא דיווח לי ששר הביטחון לא מרוצה מההצעה. תשובתי היתה שלשר הביטחון אין מעמד, אבל הסכמתי שלפני שזה יידון בקריאה שנייה ושלישית - -
היו"ר ראובן ריבלין:
השר יכול להגיש את הסתייגויותיו.
יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
- - לא רק שיהיה דיון בוועדת החוץ והביטחון, והוועדה תשמע את השר, אלא גם יהיה דיון ביני לבין השר, או בסיעת הליכוד, לפני שנביא את זה לקריאה שנייה ושלישית.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעה הזאת. זה צעד מינימלי, מתון מאוד - וגם עליו יש עוד סמכות ערעור - שמאפשר פיקוח פרלמנטרי יותר ישיר, יותר מובהק, יותר רציני, על צה"ל ומערכת הביטחון. ועדת-רובינשטיין קבעה, שתפקיד הרמטכ"ל הוא אכן מיוחד, ולכן נדרשת הסמכות המינורית הזאת. אני מבקש את אמונכם בהצעת החוק של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. אדוני היושב-ראש, תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת שטייניץ, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. חברי הכנסת, נעבור לדיון בהצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 21) (זימון ראש המטה הכללי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת), התשס"ה-2005. אני אקריא את רשימת המתדיינים. רק מתדיין שנוכח במליאה יוכל לעלות ולנמק. חברי הכנסת יעקב מרגי, מגלי והבה, ג'מאל זחאלקה – לא נוכחים. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה נוכח ולא יכול לדבר. חברי הכנסת מוחמד ברכה, אחמד טיבי, עסאם מח'ול, עזמי בשארה, איתן כבל – אינם נוכחים. אחרון הדוברים, חבר הכנסת רן כהן - בבקשה, אדוני.
רן כהן (יחד):
אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חברות וחברי הכנסת, לקחתי את רשות הדיבור לשתי דקות רק מסיבה אחת: כדי לתת תמיכה וגיבוי לעמדה שהציג כאן יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, דווקא לנוכח העובדה ששמעתי ששר הביטחון מתנגד.
רבותי חברי הכנסת, לחברי ועדת החוץ והביטחון יש חובות במשקל הכבד ביותר שאפשר להעלות על הדעת כלפי הציבור והעם בישראל. זו לא ועדה שיושבת כדי לדבר ולברבר. האחריות שלנו היא אחריות הפיקוח על הנעשה בנושאי ביטחון, שהם נושאים של חיים ומוות. אין לנו דרך אלא להגיע למצב שבו הוועדה יכולה לזמן את הרמטכ"ל, או את סגנו, כדי לשמוע בזמן קצר ביותר וכדי להעמיד אותו על הדברים שהוועדה רוצה לומר, שחברי הוועדה רוצים לומר, באמת, בזמן מאוד קצר. לכן, מכאן עולה חיוניות החוק הזה וחשיבות קבלתו.
הערה שנייה - נכון, זה נראה אפילו חריף מדי לזמן בתוך 48 שעות. אבל, רבותי חברי הכנסת, הרי זה עולה מתוך עיסוק הרמטכ"ל ועיסוקו של צה"ל, זה לא עולה מתוך זה שלוועדת החוץ והביטחון ממש מתחשק לרדות במישהו. מעצם העיסוק והאחריות עולה הצורך הזה, והלוא גם ועדת החוץ והביטחון לא יכולה להשתולל ולעשות את זה ארבע פעמים בשבוע. היא תעשה את זה לעתים נדירות, כאשר הדבר נדרש. ואם היא תחטא – אז יושב-ראש הכנסת תמיד יצטרך לשקול שיקול-על, שהוא שיקול לאומי מוחלט, וזה קיים בחוק.
לכן החוק מאוזן, נכון ורצוי, ואני מבקש שכולנו נצביע בעד.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן.
נעבור להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 21) (זימון ראש המטה הכללי לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת), התשס"ה-2005.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - 14
נגד- אין
נמנעים - 1
ההצעה להעביר את הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 21) (זימון ראש המטה הכללי
לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת), התשס"ה-2005, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של 14 תומכים, אפס מתנגדים ונמנע אחד, הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה, והיא תועבר לוועדת החוץ והביטחון להמשך הכנתה.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31)
(עידוד הנקה לתקופה ממושכת), התשס"ה-2005;
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 32)
(הודעה מוקדמת לפיטורים), התשס"ה-2005
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/74).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום – דיון משולב בשתי הצעות חוק: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31) (עידוד הנקה לתקופה ממושכת), התשס"ה-2005, והצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 32) (הודעה מוקדמת לפיטורים), התשס"ה-2005. חברת הכנסת גילה גמליאל, בבקשה להציג את שתי הצעות החוק.
גילה גמליאל (הליכוד):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות הכנסת, אני שמחה לפתוח דיון משולב בשתי הצעות חוק שיקדמו את המשך המאבקים שלנו למיגור התופעה של פיטורי נשים ואת האפשרות להקל עליהן בזמן שלאחר חופשת הלידה.
ההצעה הראשונה מדברת על עידוד הנקה בתקופה ממושכת. כל המחקרים במדינת ישראל ובעולם כולו מעידים על כך שתינוקות שמיניקים אותם לפחות עד גיל שנה הם תינוקות בריאים יותר מכל הבחינות, וזה בא לידי ביטוי אפילו בעניין השמנת יתר. לגבי הנשים המיניקות, גם כאן המחקרים מעידים על מעין מניעה של מחלות לב, מחלות סרטן ומחלות זיהומיות למיניהן, כך שיש חשיבות עליונה לתת כלים לנשים עובדות, שחוזרות לעבודה לאחר חופשת הלידה, לממש את אפשרות ההנקה.
זו הצעת חוק אחת, שמדברת על העתקת מצב שכבר קיים היום בכל המוסדות של שירות המדינה, שבהם ניתנת אפשרות לשעת הנקה במשך יום עבודה מלא לאשה, על מנת שתוכל לממש את ההנקה או את השאיבה של החלב ליילוד. בעניין הזה החוק מציע, שכל אשה שעובדת במשרה מלאה במדינת ישראל תוכל לקבל שעת הנקה ביום לפי הסכמה שתהיה לה עם המעסיק - בשעה ההתחלתית, בשעה הסופית או במהלך יום העבודה.
אני רוצה להודות לוועדת העבודה והרווחה, שקידמה את שני החוקים האלה.
החוק השני מדבר על הודעה מוקדמת על פיטורים. במצב הקיים היום, יש לנשים הזכות לממש חופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה. עם זאת, מרעים את מצבן בזמן שמחילים את ההודעה המוקדמת על פיטורים בתוך אותם 45 יום שמגיעים לאשה אם מחליטים לפטר אותה. לפי הצעת חוק זו, הודעה מוקדמת על פיטורים לא תהיה כלולה ב-45 הימים שלאחר החופשה ללא תשלום.
שני החוקים האלה הובאו אלי גם משדולת הנשים וגם מ"נעמת". שני הארגונים האלה, וארגונים נוספים, מפרגנים על עצם עידוד החוק וקידומו. בהזדמנות זו אני רוצה לברך את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת שאול יהלום, על שקידם את שני החוקים בעת ציון יום האשה הבין-לאומי בוועדת העבודה והרווחה, וכן לכל הצוות הנפלא בוועדה וליועצת המשפטית שנמצאת אתנו כאן. אני רוצה להודות לכל חברי וחברות הבית ולבקש את תמיכתכם בשני החוקים. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת גמליאל. הדיון בשתי הצעות החוק יהיה דיון משולב, ואני עובר לרשימת המתדיינים. אני קורא את השמות לפי הסדר, ורק חבר כנסת שנוכח באולם יוכל להשתתף. חברי הכנסת אברהם רביץ, אורי אריאל, מאיר פרוש.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
מוותר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
מוותר. חברי הכנסת דני יתום, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי ועזמי בשארה - אינם נוכחים. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, נשים תמיד עבדו. במשך אלפי שנים, בהיסטוריה האגררית של האנושות, נשים עבדו אפילו יותר מגברים. אני לא צריך ללכת רחוק, אני יכול להסתכל על החברה שבה אני גדלתי, החברה הערבית, שבה נשים עבדו בחקלאות ובמשק הבית - והבעיות נוצרו ועדיין ישנן עם תהליך שילוב הנשים בעבודה המודרנית בעידן התעשייתי והפוסט-תעשייתי. חלק מהבעיות האלה קשורות לתפקידה של האשה כאם, כמיניקה, ובעבודתה בטיפול בילדים, בחלוקת העבודה שיש, אבל אני לא רוצה להיכנס עכשיו לעניין הזה.
יש לנו כל הסיבות לתמוך בהצעת החקיקה של חברת הכנסת גילה גמליאל, שדווקא בנושא הזה היא עושה עבודה טובה, ובנושאים אחרים היא עושה עבודה פחות טובה.
שמעתי טענות נגד הצעת החוק הזאת מחלק מחברי הכנסת, שאומרות שזה ימנע העסקת נשים, שלא יהיה כדאי למעסיק להעסיק אשה, כי אסור לפטר אותה בזמן היריון, תהיה לה שעת הנקה, ועוד כל מיני מגבלות. הסיפורים האלה, אגב, נשמעו כל הזמן. זה לא עניין תיאורטי. יש חברות ששיעור תעסוקת הנשים בהן גבוה מאוד ודווקא בהן יש יותר זכויות. היכן שיש יותר נשים עובדות – בארצות סקנדינביה ובארצות אחרות – וכאשר לנשים יש יותר זכויות בעבודה, אחוז הנשים בשוק העבודה יותר גבוה ולא להיפך. זה הולך בד בבד ויד ביד. מדוע? יש היגיון. הרבה נשים נמנעות מלצאת לעבודה בגלל מגבלות כאלה. יש נשים שאומרות, אני רוצה להיניק את הבן שלי שנה שלמה, והן לא הולכות לעבוד כי הן לא יכולות גם לעבוד וגם להיניק. לכן הצעת החוק הזאת טובה מאוד מבחינה זו. לפעמים, אחרי השנה הזאת, הן נפלטות משוק העבודה. קשה להן לחזור ולמצוא עבודה חדשה.
זה דבר שמועיל לכלכלה, נוסף על העניין החברתי והעקרוני. היינו עדים למצעד של קברניטי הכלכלה הישראלית, ראש הממשלה כמובן, שר האוצר, בנק ישראל, נגיד בנק ישראל, הפקידים באוצר ופרופסורים לכלכלה, וכולם אמרו שאחת הבעיות המרכזיות של המשק היא אחוז תעסוקה נמוך, כלומר אחוז נמוך של משתתפים בשוק העבודה, בערך 57%, כאשר 54% מהנשים היהודיות עובדות ו-17%-18% בלבד מהנשים הערביות עובדות.
לכן, אני חושב שנוסף על חוקים שאנחנו מחוקקים לעידוד נשים לעבוד, הממשלה ומשרד האוצר צריכים לעשות מעשים נוספים על מנת לעודד נשים להשתתף בשוק העבודה. זה יקטין את העוני, יעלה את רמת החיים ויהיה יותר צודק מבחינה חברתית-כלכלית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חברי הכנסת איוב קרא, רן כהן, צבי הנדל, מגלי והבה, משה גפני ויעקב מרגי - אינם נוכחים. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה נוכח ולא יוכל לדבר. חברי הכנסת חמי דורון, ואסל טאהא ויוסף פריצקי - אינם נוכחים. חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, בבקשה. לאחר מכן ידברו, לפי הסדר, חברי הכנסת אראלה גולן, נסים זאב וטלב אלסאנע, אחרון הדוברים. הרשימה סגורה.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שתי הצעות החוק – הודעה מוקדמת לפיטורים ועידוד הנקה לתקופה ממושכת – מאוד משמחות. אנחנו יודעים שגדלה מידת המעורבות של הנשים וגדל מספר הנשים שיוצאות לעבודה. קשה לאשה לעבוד בשני תפקידים קשים מאוד, גם לגדל את המשפחה כאשר רוב הנטל נופל עליה - אף שאנחנו מדברים על חלוקת תפקידים שווה, עדיין אנחנו רחוקים מחלוקה שווה של תפקידים בבית. גם לצאת לעבודה וגם לעבוד בבית אלה משימות מאוד קשות, וכל הצעה שבאה להקל על האשה, ברוכה הבאה.
מוצע כאן להאריך את התקופה הקבועה בחוק שבה האשה רשאית להיעדר מעבודתה. היום אנחנו יודעים שמדובר על שעה אחת ביום במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה. עם יישום החוק החדש, אנחנו יודעים שהיא תהיה רשאית להיעדר מהעבודה שעה אחת עד שתמלא לילד שנה אחת.
החוק מעודד את האמהות לצאת לעבודה ולהמשיך להיניק את היילוד. מניסיוני האישי אני יודעת כמה קשה לעבוד ולהמשיך להיניק. אם אין לאשה עובדת אפשרות זאת, היא רוצה כבר להשתחרר מההנקה, וזה חבל, כי אנחנו רוצים במדינת ישראל ילדים בריאים. אנחנו רוצים שהיא תמשיך להיניק את היילוד גם לאחר שהיא חוזרת לעבודה, מתוך הכרה בחשיבות של ההנקה לבריאות האם ולבריאות היילוד. אנחנו יודעים גם על התרומה לבריאות, להתפתחות ולחיזוק הקשר בין האם ליילוד בעקבות ההנקה.
אני מודה לחברת הכנסת גילה גמליאל על שתי ההצעות הטובות שהיא מעלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת פינקלשטיין. חברת הכנסת אראלה גולן - בבקשה, גברתי. לאחר מכן, כאמור - חברי הכנסת נסים זאב וטלב אלסאנע. מייד לאחר מכן נעבור להצבעה על שני החוקים שהובאו במשולב.
אראלה גולן (שינוי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר כאן על תיקון חוק עבודת נשים - עידוד הנקה לתקופה ממושכת. חשוב לי מאוד להדגיש, שאני תומכת בנשים, ומוצאת גם את ההנקה חשובה מאוד לבריאות התינוק ולבריאות האשה. ודאי שאני תומכת בקידום נשים ובהעסקתן ובשילובן בשוק העבודה. דווקא מסיבות אלה אני חושבת שהחוק הזה הוא חוק רע, שעושה נזק רב לנשים ולהעסקתן.
מדובר בתיקון של חוק קיים, שבא להאריך את תקופת הזכאות להיעדר מן העבודה שעה ביום, ולהעמידה בערך על תשעה חודשים מתום חופשת הלידה, במקום ארבעה חודשים שקבועים בחוק היום. אין ספק שכוונת הצעת החוק טובה, אך היא לא תשפר כלל את מצבן של הנשים, היות שהיא לא מותאמת כלל למציאות.
אני חוזרת ואומרת, שאין ברצוני למנוע את המשך ההנקה, אלא להסב את תשומת לבכם לכך שלפי בדיקות שנעשו, חלק גדול מהנשים אינן מיניקות לאחר שמונה חודשים וחצי, ובנוסף, אשה שמיניקה, בדרך כלל מיניקה כל ארבע שעות. יציאה של שעה אחת קודם לא תעזור באופן פרקטי להנקה. אני חוזרת ואומרת, שהיא תעזור מאוד לצורך הטיפול בילדים, זה כן, אבל לא לצורך הנקה. הדגש על עידוד הנקה בשם החוק לדעתי מוטעה, ואין טעם לצאת שעה אחת קודם מהעבודה רק כדי להיניק.
על מנת באמת להקל על נשים מיניקות, יהיה יותר נכון להסדיר חדר במקום מסודר בעבודה, שבו אשה תוכל לשאוב חלב בהתאם לצרכים ובהתאם למצב.
היות שחוק זה מאפשר את יציאתה מהעבודה לצורך הנקה, ייתכן שנגיע למצב מאוד פוגע ומשפיל, שנשים תצטרכנה לדווח ולהוכיח שהן באמת מיניקות. אני חושבת שאשה, גם אם אינה מיניקה, זכותה להיות עם ילדיה שעה אחת קודם. אני שוב אומרת שהחוק הזה מפלה; גם אשה שלא מיניקה, אם כבר, זכאית להיות שעה אחת קודם עם ילדיה.
מעבר לכך, החוק הזה עלול לגרום נזק כלכלי לציבור הנשים, ויורשה לי להגיד שגם לציבור המעסיקים. קשה למצוא ציבור במדינת ישראל שחלות עליו כל כך הרבה הכבדות. אחת התוצאות האפשריות של חוק זה היא, לצערי, שמעסיקים יעדיפו להעסיק גברים, ובסופו של דבר נשים תצאנה נפגעות מכך.
יש אמצעים אחרים לשלב את הנשים בשוק העבודה, אך אין מדובר בחוק הנוכחי. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת אראלה גולן. יעלה ויבוא חבר הכנסת נסים זאב. לאחר מכן נעבור לאחרון הדוברים, חבר הכנסת טלב אלסאנע. חברי הכנסת, כאמור, מדובר בדיון משולב בשתי הצעות חוק בעניין נשים - של עידוד הנקה והודעה מוקדמת לפיטורים. חבר הכנסת זאב, בבקשה.
גילה גמליאל (הליכוד):
חברת הכנסת אראלה, את דואגת למעסיקים ולא לנשים.
אראלה גולן (שינוי):
- - -
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, זאת הצעת חוק שמקפחת נשים שרוצות להיניק שנתיים. על-פי התלמוד, אשה לאחר לידה מיניקה שנתיים.
קריאה:
- - -
קריאה:
"עד".
נסים זאב (ש"ס):
אדרבה, אם את מבטיחה לי שבהסתייגות את תאמרי "עד שנתיים" - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת זאב, גם באסלאם תקופת ההנקה היא שנתיים שלמות.
נסים זאב (ש"ס):
את רואה? גם לפי האסלאם. אני רוצה לומר לך שעד היום - הגברת גילה גמליאל, אף שאת חברת הכנסת, את עדיין צעירה מאוד - יש הרבה נשים שמיניקות הרבה מעבר לי"ב חודשים. בדרך כלל, מי שכבר מיניקה שישה חודשים, מושכת את זה כמעט שנה וחצי בממוצע.
עכשיו, מה תגידי לאשה שעובדת? פתאום את אומרת לה: מעכשיו את לא יכולה להיניק, או: אם את מיניקה, זה על חשבונך. ככה זה יצא, כי את נותנת לה שעה ביום ל-12 חודש בלבד.
גילה גמליאל (הליכוד):
היום היא לא מקבלת את הזכות הזאת.
נסים זאב (ש"ס):
הבנתי, אבל אני חושב שלשון החוק צריכה להיות כהאי לישנא – כל עוד אשה מיניקה, צריך לתת לה את השעה ביום, ולא להגביל את זה. יכול להיות שיש אשה שמיניקה שלושה חודשים. יש הרבה נשים שמפסיקות להיניק אחרי כמה חודשים. יש נשים, שברוך השם, הן יכולות להיניק ויש להן הכוח להיניק, כי זה גם כוח ויכולת פיזית של האשה עצמה. מדובר באתגר ובמשימה, כשהאם חושבת שהיא צריכה להיניק את התינוק כדי לחזק אותו. לכן אני חושב שזה דבר מבורך.
אני רוצה לומר, שהיתה לנו חברת עירייה דווקא משינוי בעיריית ירושלים, שתמיד היתה באה עם התינוק שלה למועצת העירייה, והיתה מיניקה אותו שם. היא לא היתה מוותרת על ההנקה, אבל שם זה לא בשכר. היא היתה באה לדיונים במועצת העירייה.
אראלה גולן (שינוי):
מצוין.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה להסביר את החשיבות שבהנקה. אם שרואה בזה חשיבות, לא מוותרת. זה לא היה כדי לעשות פרופגנדה או פרובוקציה, אלא רק כדי למלא את מחויבותה לתינוק כאם. לכן אני בהחלט חושב שיש מקום לחוק הזה, ואנחנו נתמוך בו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אחרון המתדיינים - בבקשה, אדוני.
טלב אלסאנע (רע"ם):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת באה לפתור דילמה קשה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני רוצה להזכיר לכם, שמדובר בשתי הצעות חוק, זה דיון משולב. על-פי רוב, התייחסתם רק להצעה הראשונה.
טלב אלסאנע (רע"ם):
מצד אחד, יש רצון של האם להמשיך לעבוד ולתרום לכלכלת ולפרנסת הבית, ומצד שני גם למלא את חובתה כאם ולהפנות את תשומת לבה לתינוק בחודשים הראשונים להיוולדו. לכן יש למצוא את האיזון הנכון בין שני האינטרסים, שיש בהם איזו סתירה.
לדעתי, כאשר הצעת החוק אומרת מצד אחד שאם יכולה לחזור לעבודה, ומצד שני שהיא יכולה להיניק את התינוק במשך שעה אחת, זה מאפשר לה גם למלא את חובתה, גם לשמור על קשר עם ילדה וגם להמשיך לעבוד בלי לאבד את מקום עבודתה. לכן אני חושב שהצעת החוק הזאת נכונה ואני תומך בה.
אחת הבעיות שאנחנו נתקלים בהן לא פעם אחת בהצעות חוק כמו אלה היא בעיית הבקרה והפיקוח על אכיפת החוק והיישום שלו. יש הרבה חוקים בתחום של דיני עבודה שמצד אחד אמורים להגן על זכויות העובדים, ומצד שני לא מיישמים אותם, כי המעסיק הוא החזק ולעובד יש תלות כמעט מוחלטת ברצונו של המעסיק.
לכן יש צורך שבהצעת החוק תהיה סנקציה לגבי אותו מעסיק שלא מאפשר את מילוי החובה הזאת וגם לגבי המעסיקים הפרטיים, שקשה לפעמים לאכוף עליהם את החוקים של שכר מינימום או חוקים אחרים. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אלסאנע. חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הדיון היה משולב אבל ההצבעה תהיה על כל חוק בנפרד.
אנחנו נצביע עכשיו על הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31) (עידוד הנקה לתקופה ממושכת), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6
נגד – 2
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 31) (עידוד הנקה לתקופה ממושכת),
התשס"ה-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של שישה תומכים, שני מתנגדים ואפס נמנעים, הצעת החוק אושרה, והיא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הכנתה.
אנחנו נצביע על הצעת החוק השנייה: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 32) (הודעה מוקדמת לפיטורים), התשס"ה-2005. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 32) (הודעה מוקדמת לפיטורים),
התשס"ה-2005, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
גם הצעה זו אושרה, ברוב של שבעה תומכים, אין מתנגדים ואין נמנעים, וגם היא תועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הכנתה.
יישובי סובב-עזה
[על-פי סעיף 86(א) לתקנון הכנסת.]
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברי הכנסת, אנחנו חוזרים לנושא הקודם: דיון לפי סעיף 86(א) לתקנון בעניין יישובי סובב-עזה. תפתח את הדיון חברת הכנסת יולי תמיר; בבקשה, גברתי.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מתנצלת על האיחור מפאת ההצבעות בוועדת הכספים. זה גם יאלץ אותי אחרי דברי לחזור לוועדה, כי אני מקבלת קריאות נואשות.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אגב, יש לנו עוד עניין אחרון, ואם הם לא יבואו, אני נועל את הישיבה אחרי הדיון הזה.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
בסדר, אני מתנצלת.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אולי בינתיים יהיו מתדיינים ואת תמסרי ליושב-ראש, שאם לא יעלו לכאן מישהו בשם הוועדה, ההצעה לא תעלה.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
בסדר. נמצא כאן חבר הכנסת אדרי, שיענה בשם הממשלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הוא לא יענה, הוא יעלה את ההצעה בשם הוועדה לדיון. זו הצעת חוק.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
הדיון שביקשתי אותו היום הוא דיון בקשר למעמדם של יישובים בסובב-עזה.
אדוני היושב-ראש, נוצר מצב שלאור האירועים שהיו בשנים האחרונות באזור סובב-עזה ובאזור שדרות, ניתנו הטבות וטיפול בבעיות הייחודיות של האזור, ובצדק ניתנו. תושבי האזור סבלו קשות במשך תקופה ארוכה מאוד גם מתופעה של ירי וגם מתופעה של פיגועים, וכמובן, מתופעות נלוות כמו חרדה וחוסר תפקוד, ירידה בתיירות, פגיעה במסחר וכו'. כאשר ניתנו הטבות, הן ניתנו באופן שקיפח את יישובי סובב-עזה. כלומר, חלק מההטבות ניתנו באופן לא עקבי, רק לשדרות. חלק מההטבות כללו חלק מיישובי סובב-עזה, ונדמה לי שהיה ראוי לעשות סדר בעניין ולבחון מה מגיע לאותם יישובים, כי גם היום - למרבה המזל, המצב השתפר לאין ערוך - עדיין הפגיעות הכלכליות עומדות בעינן. עדיין המצב של אותם יישובים דורש טיפול וסיוע, ודווקא בתוך המהלך הגדול של ההתנתקות, שאני כמובן מברכת עליו, ראוי היה שהיישובים בסביבת עזה יקבלו טיפול הוגן והולם.
היישובים שרויים בבעיות שדורשות הטבות מסוימות במס. חלק מהיישובים קיבלו הטבה של 13% במס, וחלק לא. היישובים דורשים או מבקשים תוספת למענק האיזון, כדי שיוכלו להתארגן טוב יותר לתקופה של ההתנתקות. יש בעיות של הרחבת תשתיות, יש בעיות של הפקעת קרקעות לצורך מיגון הצירים החדשים שנבנים והגבול החדש שנבנה.
נדמה לי, שלנוכח הנוכחות הדלה במליאה ולנוכח השעה, היה ראוי לקחת את הנושאים האלה כולם ולהעבירם לדיון בוועדת הכספים של הכנסת.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
למה בוועדת הכספים ולא בוועדת החוץ והביטחון?
יולי תמיר (העבודה-מימד):
חבר הכנסת אדרי, כי השאלה היא לאו דווקא שאלה ביטחונית. אין פה טענה על בעיות ביטחוניות כרגע. השאלה המרכזית היא איך מאפשרים ליישובים של סובב-עזה להשתקם כלכלית במהירות ראויה ולהפוך בעצם ליישובים שעומדים ברשות עצמם, ברמה הכלכלית. השנים האלה, כמו שאמרתי, פגעו בהם כלכלית באופן ניכר, גם בחדרי האירוח, גם ביכולות שלהם - בניר-עם, למשל, היו מעונות סטודנטים והם התרוקנו; אזורי תעשייה נפגעו קשה. הבעיות הן ברובן בעיות כלכליות. השאלה היא איך אנחנו עושים מאמץ משותף כדי לפתור את הבעיות האלה.
הבעיה השנייה שהועלתה בפני קשורה בהפקעת קרקעות. תהיה הפקעה מסוימת של קרקעות לצורך בניית צירים. בניית הציר היא עניין של משרד הביטחון, אבל ההפקעה והפיצוי עליה הם עניין כלכלי. זאת אומרת, אין פה צורך בדיון שיש לו היבט ביטחוני. יש פה, לעניות דעתי, צורך בדיון שיש לו היבט כלכלי, איך נותנים לאותם יישובים את אותה זריקת עידוד, שיוכלו לעמוד כמו שעמדו לפני התקופה הקשה שהם עברו, ולהתפתח ולקלוט חלק מהמתיישבים מרצועת-עזה ובעצם לעלות על דרך המלך.
אנחנו ממילא מצהירים שיהיה דגש בפיתוח הנגב. נדמה לי שראוי שיינתן דגש כפול ומכופל, גם כיוון שהם יישובים בנגב, גם כיוון שהם יישובים שסבלו קשה בגלל המיקום שלהם, וכנראה הם גם יהיו יעד והם יכולים להיות בתנאים מסוימים יעד מבוקש למתיישבים שמתפנים מרצועת-עזה. לכן, הדיון הוא בעיקר דיון כלכלי, של הטבות כלכליות, של הסדרים כלכליים, של פיצוי על הפקעות, ואין מקום הדיון הזה בוועדת החוץ והביטחון.
בקשתי שהדיון יהיה בוועדת הכספים. אני מניחה שבשעה סבירה יותר יהיו גם יותר משתתפים. ראשי היישובים יוכלו לבוא ולשטוח את טענותיהם. בינתיים, נראה מה מהדברים שהתבקשו יעברו בתקציב ממילא, ונוכל לתת את המענה הזה. זה באמת דיון תכליתי, שנועד לתת מענה יעיל לצרכים מיידיים של יישובים שסבלו קשה במשך תקופה מסוימת ומבקשים עכשיו להשתקם ולעלות על דרך המלך.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חברת הכנסת תמיר, רק לשם תיקון, העניין הזה לא יעבור לשום ועדה. זה יסתיים בסיכום, אם יהיו מסכמים. ואם לא, זה יסתיים ככה.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
אבל, אנחנו לא יכולים יחד עם הממשלה, בהסכמה, להעביר את זה?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
את יכולה להציע מה שאת רוצה, כהצעת סיכום.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
בסדר. לפי הדברים שהוחלפו בינינו, הבנתי שהצעת הסיכום של שנינו יכולה להיות שאנחנו מבקשים שיהיה דיון בוועדת הכספים בנושא.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
נשמע את המתדיינים. תהיינה הצעות סיכום - - -
יולי תמיר (העבודה-מימד):
האם זו הצעת סיכום שבלתי אפשרי להעלות אותה כהצעת סיכום?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אין בעיה. כל הצעת סיכום שתוגש ולא תהיה נוגדת את התקנון באופן בוטה - - -
יולי תמיר (העבודה-מימד):
לכן אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, אם ההצעה המוסכמת תהיה שהנושא יעבור - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תגישי הצעה מוסכמת לאחר מכן.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
אז זאת ההצעה שאני מבקשת להגיש, כדי שנוכל לדון בעניינים באופן מוסדר.
זבולון אורלב (מפד"ל):
אני הערתי כמה פעמים, שכשמקיימים כאלה דיונים חשובים, אין אף שר מהממשלה.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אני פה.
זבולון אורלב (מפד"ל):
אני מאוד מכבד את חברי סגן השר חבר הכנסת אדרי, אבל הוא לא שייך לעניין.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
חבר הכנסת אורלב, תאמין לי שזה כואב גם לי.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
חבר הכנסת אורלב, זמנים טובים שאדוני מזכיר לנו שאין שר בממשלה ועומד פה עם האופוזיציה. זה טוב מאוד.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
אני מזדהה עם דבריך, חבר הכנסת אורלב. אני מקווה שבדיונים הבאים יהיו כאן לפחות השרים הרלוונטיים. נדמה לי שהמחויבות הערכית שיש לנו לאנשי האזור הזה היא מחויבות שמצדיקה נוכחות רבה יותר.
זבולון אורלב (מפד"ל):
נדמה לי שראש מפלגתך מחזיק את התיק של פיתוח הנגב.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
נכון. הסיבה שהעליתי את הדברים לדיון כאן, לפי בקשת ראשי היישובים, היתה שקיווינו שיהיה פה דיון רב משתתפים. משלא הסתייע הדבר מטעמים כאלה ואחרים, נדמה לי שאנחנו רוצים להעביר את הדיון למקום שבו תהיה נוכחות גדולה יותר וגם אפשר יהיה לקבל הכרעות שיוכלו לסייע ליישובים האלה. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת יולי תמיר. חברי הכנסת, אנחנו עוברים לרשימת המתדיינים, ואני אקריא את השמות לפי הסדר. חברי הכנסת הנוכחים יוכלו להשתתף בדיון, ורק הם.
זבולון אורלב (מפד"ל):
אני מבקש שתמחקו את שמי מרשימת הדוברים. אני חושב שזה מעליב את הנושא לדבר בזמן שהנוגעים בדבר אינם נמצאים. זה לדבר אל הקיר. זה מבייש את הכנסת.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
בקשתך נשמעה והיא תכובד.
חברי הכנסת הרשומים להתדיינות: אברהם רביץ, חיים אורון, אורי אריאל, מאיר פרוש - נוכח. בבקשה, אדוני. לאחר מכן נמשיך את הקראת הרשימה לפי הסדר.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
נדמה לי שצריך להעיר, שבגלל מה שקורה בוועדת הכספים, יש לא מעט חברי כנסת שרצו להשתתף ולא יכלו.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הדברים מובנים. הרי ידוע שלחברי הכנסת יש אילוצים נוספים, גם בוועדות וגם בדברים אחרים, ולא תמיד כולם נוכחים באולם, או אפילו רובם. חבר הכנסת פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מאוד מעריך את חברת הכנסת יולי תמיר על היוזמה שלה, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות כאשר אנחנו מדברים על היישובים הסובבים את עזה ולהזכיר את העובדה שמתוכנן מצור על צפון הנגב ועל גוש-קטיף, וזה למעשה חידוש הממשל הצבאי במדינה.
אני יודע, חבר הכנסת אלדד, שאלוף פיקוד הדרום הודיע שצה"ל מתכנן בסביבות חג הפסח לחסום את כל הדרכים המובילות לצפון הנגב, כדי למנוע ממתנגדי תוכנית ההתנתקות את האפשרות להגיע ולהזדהות עם מתיישבי גוש-קטיף. בכך, אני חושב, מחדשת למעשה הממשלה את הממשל הצבאי שהוקם, ולאחר מכן בוטל, בראשית שנות המדינה, על-פי תקנות לשעת-חירום.
אני יודע גם שהצבא הודיע על הצבת מחסומים בכל הצמתים הראשיים, כמו יד-מרדכי, שדרות, ניר-עם, נתיבות, נירים ואזור חבל אשכול. הצבא גם הודיע, שיקים מחסומים בשדות, שגם אותם לא ניתן יהיה לעבור אלא רק לתושבי האזור שיציגו תעודות.
אני רוצה להזכיר, שקיימת סכנה שגורמים בממשלה ינסו גם להחזיר בפועל חלק מתקנות הממשל הצבאי, שבוטל, כידוע, ב-1966. לשם תזכורת בלבד אני רוצה להזכיר, שתקנה 109 מאפשרת מעצר בגין הימצאות בשטח סגור, תקנה 110 מאפשרת למשטרה לעקוב אחר אדם במשך שנה, תקנה 111 מעניקה אפשרות למעצרים מינהליים, תקנה 124 מאפשרת מעצר בית קולקטיבי, ותקנה 125 מאפשרת לכוחות הביטחון להצהיר על אזורים מסוימים כשטחים סגורים, שבהם הכניסה והיציאה מצריכות היתר מיוחד.
אני רוצה לציין, שהממשל הצבאי בשנים הראשונות למדינה, שהיה כנראה רע, אבל אולי היה הכרחי, עורר בשעתו התנגדות חריפה של השמאל והימין כאחד. מפלגות השמאל ראו בו מנגנון אנטי-דמוקרטי, ומפלגות הימין, במיוחד מצדו של מנחם בגין זיכרונו לברכה, ראו בו פעילות הפוגעת בחירות האדם.
נכון שהממשל הצבאי בוטל, אבל על-פי החוק, אלופי הפיקוד השונים רשאים להפעיל את התקנות בהתאם להחלטתם, בגיבוי הממשלה. אני חושש שכתוצאה מכך שהולכים לסגור את כל צפון הנגב ואת גוש-קטיף, אנחנו בעצם הולכים לחדש את הממשל הצבאי. אני מציע לראש הממשלה שישקול היטב אם הוא רוצה להירשם בתולדות המדינה כמי שהפעיל מחדש את הממשל הצבאי, לאחר ביטולו לפני כ-40 שנה. תודה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת מאיר פרוש. חברי הכנסת בנימין אלון, דני יתום, מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי ועזמי בשארה - אינם נוכחים. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
כבוד היושב-ראש, חברת הכנסת יולי תמיר תיארה מצב של יישובים במצוקה, ואני חושב שמחובתה של הממשלה לסייע ליישובים במצוקה. כמובן, זאת מצוקה שיש לה ממדים אחרים, ואני אתעכב עליהם לאחר מכן. אבל באופן עקרוני, לא יכול להיות שהממשלה תאטום את אוזניה ותתעלם ממצוקות נקודתיות שקיימות ביישובים מסוימים. הממשלה יודעת טוב מאוד שיש יישובים שהם מוכי אבטלה, ששיעור המובטלים בהם לפעמים הוא יותר מ-20%, והיא לא נוקפת אצבע. הממשלה יודעת לפעמים, שמסיבות אלה או אחרות המסחר והכלכלה ביישובים מסוימים מתמוטטים, והיא לא עושה כלום. לפעמים אנחנו רואים את הממשלה או שרים נוסעים, שומעים, מדברים - הרבה רטוריקה ומעט מעשים, בבחינת נשיאים ורוח וגשם אין.
אני מציע שתהיה תוכנית ממשלתית מיוחדת לסייע ליישובים במצוקה על-פי מפתח סוציו-אקונומי, בכל הארץ ובכל מקום. יש יישובים אפילו במרכז הארץ שנמצאים במצב קשה ביותר. צריך לעשות את זה על-פי מפתח סוציו-אקונומי בלבד, ולא על-פי מפתח אידיאולוגי. היישובים שבהם מדובר סבלו מבעיה ביטחונית בגלל סמיכותם לרצועת-עזה, ואני חושב שהדרך האסטרטגית לשנות את מצבם של יישובים אלה היא שלום, אין דרך אחרת.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ביציע האורחים נוכחים תלמידי בית-הספר התיכון כפר-כנא. אני מברך אותם, את כל התלמידים ואת כל המורים: "אהלן וסהלן בכו, וג'אתום אהלן ווטאתום סהלן, טולבאן ומועלמין, ושוכראן".
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
חבר הכנסת דהאמשה, אתה תושב כפר-כנא, זה כמעט מצווה לעשות את זה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זה הכפר שלנו, שיש לי הכבוד להיות יליד ותושב שלו. מאוד משמח אותי שהם כאן. תודה רבה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
אני רוצה לעמוד כאן על עניין שנדון בו בכנסת פעמים רבות בעתיד הקרוב והרחוק. מי שחושב שההתנתקות מרצועת-עזה תפתור את הבעיה, טועה ומטעה. המתיחות יכולה לחזור בקלות, אם מפנים את עזה מצד אחד, ומצד שני עושים מתקפה רבתי של התנחלויות, של גזל קרקע, של בניית הגדר בתוך השטח הפלסטיני, של המשך הדיכוי שם. אם זה יקרה, האיזון יופר שוב, וכל מה שנבנה בשביל לסייע ליישובים האלה יתאדה עם הרוח. לכן צריך ללכת בשני הכיוונים, גם סיוע סוציו-אקונומי וגם שאיפה ומעשים למען שלום ולמען יציבות לטובת כולנו. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. חברי הכנסת איוב קרא, רן כהן, צבי הנדל, יחיאל חזן, מגלי והבה, יעקב מרגי ומשה גפני - אינם נוכחים. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, חברי חברי הכנסת, ראויים היישובים הסובבים את רצועת-עזה לתמיכה ולסיוע מיוחדים. מאות טילי "קסאם" פגעו בהם; רצח ילדים, מבוגרים, הרס רכוש, מתח, חבלה נפשית – כולם ראויים לטיפול מיוחד של מדינת ישראל. אבל בתוך השנאה למתנחלים, בתוך תאוות העקירה והגירוש שמטלטלות את מדינת ישראל, שכחה כביכול הממשלה את אלה שנפגעו הרבה יותר, את אלה שסופרים באלפים את פצצות המרגמה והרקטות שפגעו בהם, את יישובי חבל-קטיף וצפון הרצועה. איך עולה על הדעת, שאם צריך לשלוח סיוע נפשי לשדרות, אין צורך בסיוע כזה לתושבי נווה-דקלים? אולי האפליה הנוראה הזאת בין דם לדם אינה אלא עוד דרך מרושעת של הממשלה לזרז את גירושם מבתיהם?
חלק מכם, חברי הכנסת, אולי סבורים כי אין צורך כלל בדיון הזה, משום שהשלום פרץ, ואם לא שלום, לפחות הפסקת אש, ואם לא הפסקת אש, אז לפחות "הודנה", ואם לא "הודנה", אז יש לנו איזה "תהדיה" עד סוף השנה, או לפי גרסת ראש ה"חמאס" בדמשק, רק עד תחילת מאי. בכל אופן, כבר אין צורך בכל העיסוק הזה, כי מצבם של היישובים הסובבים את רצועת-עזה שפיר ואיננו מסוכן עוד. אז להניח את דעתם של כל המודאגים - ההפוגה הזאת מנוצלת להתחמשות מזורזת של ארגוני הטרור, למנוחה, להתארגנות מחודשת.
אני חושש שכאשר תצא תוכנית ההתנתקות לפועל, יוחמר מאוד מצבם של היישובים. נדמה לי שחברת הכנסת תמיר, שיזמה את הדיון הזה, יודעת שגם אם חס וחלילה תצא תוכנית ההתנתקות לפועל, לא ישתפר מצבם של היישובים הסובבים את עזה, אלא הם ייהפכו לגיא הריגה ממש. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אלדד. חברי הכנסת ואסל טאהא, חמי דורון, איתן כבל, יוסף פריצקי ויצחק לוי - לא נוכחים. תעלה ותבוא חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, בבקשה. אחריה יחתום את הדיון חבר הכנסת טלב אלסאנע. אני מוסיף גם את חבר הכנסת נסים זאב לרשימת הדוברים.
גילה פינקלשטיין (מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תוכנית מיגון היישובים בסובב-עזה כוללת 45 יישובים. התוכנית נותנת מענה אופטימלי למציאות העתידית ביישובים האלה, שנמצאים תחת איומים תמידיים. התוכנית כוללת שיקום, ביטחון, שיפור מיגון פיזי במוסדות החינוך, פעילות הסברה. אני בטוחה התוכנית תשפר מאוד את מערך המיגון הקיים ותענה על הצרכים של היישובים במעטפת אזור עזה.
ללא ספק, לאחר הסבל הרב של היישובים, חשוב לשפר את מרכיב הביטחון ביישובים והם אכן ראויים לתמיכה ולסיוע. התושבים סבלו וסובלים מחרדות וממצוקות שונות, שהזכירה חברתי חברת הכנסת יולי תמיר. הם ממלאים את החובות למדינה במלואם, ואין שום סיבה מוצדקת שהמדינה לא תקיים את החובות כלפיהם וסוף-סוף תגן עליהם. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת פינקלשטיין. חבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. יחתום את הדיון חבר הכנסת נסים זאב. לאחר מכן ישיב בשם הממשלה סגן השר יעקב אדרי, שהמתין בסבלנות במשך זמן רב כדי לקיים את חובתו.
טלב אלסאנע (רע"ם):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אורחים ביציע, אני רוצה לציין שבתקופה האחרונה העניין של עזה נמצא באופנה - אם בתחום המדיני או הכלכלי או החברתי. כך גם היישובים אשר סובבים את עזה. השאלה שלי היא, מה ההבדל בין אותם יישובים הסובבים את עזה לבין שאר שכונות העוני והיישובים שיש בהם אבטלה ועוני, אם זה בגליל, במשולש או בנגב? מדוע, למשל, צריך לתת עדיפות לאותם יישובים שסובבים את עזה לעומת יישובים כמו סח'נין, עראבה, שכונת-התקווה, בני-ברק, רהט וכל היישובים האחרים? מה ההבדל? אלה אזרחי מדינת ישראל וזכותם לקבל את מלוא הזכויות והיחס ומדיניות כלכלית-חברתית אשר תחלק את המשאבים לפי סולם עדיפויות אחר.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
יש הבדל. החולשה הכלכלית של היישובים האלה היא דבר זמני ופרי של מצב מסוים, שאם הוא יטופל, הם יוכלו לעלות על דרך המלך הכלכלית. כמו שאתה יודע, ואני מסכימה אתך, יש מקומות שיש להם בעיות מאוד שורשיות, ושצריך לטפל בהן - אני לא מתכחשת לזה. פה מדובר במתן סיוע חד-פעמי על נזק חד-פעמי, שיכול להעלות קבוצה שלמה של יישובים על דרך המלך. לכן יזמנו את הדיון הזה, כי יש פה הטבה חד-פעמית, לא דבר מתמשך, ואם זה יטופל, הם יוכלו לצאת מהמשבר שהם נתונים בו.
טלב אלסאנע (רע"ם):
לדעתי, מפלים פעמיים את היישובים האלה לטובה ומענישים פעמיים את שאר היישובים במדינה ללא שום הצדקה. כאשר הקימו את ההתנחלויות השקיעו הון תועפות, ואחר כך מפרקים אותן ומפצים את תושביהן בהון תועפות. אחר כך גם מפצים את השכנים שלהם ושכני השכנים שלהם. שכני השכנים לא מגיעים לנגב ולא מגיעים ליישובים הלא-מוכרים בנגב ולא מכירים בהם כאזרחי המדינה ובזכותם לשירותים בסיסיים. לכן התפיסה הזאת צריכה להשתנות. המדינה צריכה לנהוג באופן שוויוני על בסיס של אזרחות שוויונית ולא על-פי שיקול סקטוריאלי או על-פי שיקול גיאוגרפי או על-פי שיקול פוליטי.
לדעתי, הסוגיה של רצועת-עזה - ההתנחלויות שם - נולדה מלכתחילה בחטא, וצדק נעשה שמפרקים עכשיו את ההתנחלויות, אבל מדוע לא לומדים מהטעויות של העבר? אם כבר מגיעים למסקנה שאין הצדקה לקיום התנחלויות, מדוע מקימים התנחלויות בגדה? האם על מנת לפרק אותן ולפצות את תושביהן בעתיד? הרי זו השקעה מיותרת, זו מדיניות מטורפת ואטומה. צריך להשקיע באזרחי המדינה ולא באזרחים שמחוץ לגבולות המדינה. תודה רבה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת נסים זאב, אחרון המתדיינים.
השר אמר אתמול מעל הדוכן הזה, שיישובי רצועת-עזה הוקמו בטעות. בדרך כלל לא חוזרים על טעות.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
יישובי עזה וסובב-עזה זה לא אותו הדבר.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
אני לא יודע מה ההבדל.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
יישובי עזה הם היישובים שבתוך רצועת-עזה. שלא תהיה אי-הבנה, אנחנו לא דנים עכשיו ביישובי עזה, אלא בסובב-עזה, שזה בתוך "הקו הירוק".
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-בראש, חלילה וחס לא חשדתי בחברת הכנסת הנכבדה שהיא תציע הצעה דחופה לסדר-היום כדי להגן על היישובים בתוך עזה. היא מתכוונת לשדרות וליישובים מסביב שנפגעו מה"קטיושות". דרך אגב, אתמול היתה הצעת חוק, שמשום ששר האוצר לא הופיע - - -
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
עד כמה שאני יודע, קוראים לזה "קסאם" ולא "קטיושות".
נסים זאב (ש"ס):
"קסאם"? טוב, אתה יותר בקיא ממני. אתה הרבה יותר שנים ממני בוועדת החוץ והביטחון, ואני בטוח שאתה בקיא בכל סוגי הטילים וה"קטיושות".
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
לא צריך להיות בקיא, הרי זה כל יום, בוקר וערב, בחדשות.
נסים זאב (ש"ס):
מה אני מבין בנשק? אני בסך הכול איזה אברך ישיבה שבא לכנסת. אני בהחלט מקבל את הערתך.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
דרך אגב, קראת מה נושא הדיון?
נסים זאב (ש"ס):
לא, הסתכלתי על הכותרת ואני מסתפק בזה: יישובים סובבים עזה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תסכים אתי שהכותרת מטעה. צריך לכתוב סובבי-עזה.
נסים זאב (ש"ס):
סובבי או סובבים או מסתובבים, מדובר באותו סיבוב, אותו סובב ומסתובב. הסיבובים לא משתנים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זה עוד דבר שצריך לדבר עליו.
נסים זאב (ש"ס):
אגיד לך את האמת, הממשלה הזאת מסובבת את הכנסת וכולנו מסתובבים סביב צירו של ראש הממשלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ראש הממשלה מסובב את כולם.
נסים זאב (ש"ס):
נכון. אתה רואה שאתה מסכים אתי, בלי שום קשר. אבל כבר עברה דקה וחצי מזמני.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
זה על חשבון הכנסת.
נסים זאב (ש"ס):
אני רוצה לומר שכולם מזדהים, כולם מזדעזעים, כולם מצדיעים כל עוד ה"קטיושות" נוחתות על אותם יישובים. אי-אפשר לשכוח את הבטחות הסרק שניתנו לראש עיריית שדרות כאשר שני ילדים נהרגו, כאשר ילדה הגנה בגופה על אחיה ונהרגה. מדינה שלמה הזדעזעה, מדינה שלמה הזדהתה עם המצוקה, עם הטראומות של תושבי שדרות. התקיים דיון ארוך וממושך, הכנסת כולה צעדה לעבר העיר. כולנו הבטחנו הבטחות, כל אחד כל מה שיכול היה להבטיח. נשאלו שאלות וחברי הכנסת נתנו תשובות שלא מחייבות, כי חברי הכנסת הרי אינם קובעים את המדיניות. הם אולי יכולים להשפיע, אולי יכולים לבקש, להתחנן לפני ממשלה כל כך אטומה, שלפחות מה שהיא הבטיחה - מה שראש הממשלה הבטיח, לפחות שייעשה.
שרון אמר כי הממשלה תפעל במקביל כדי לסייע לשדרות. לשם כך הוא היה צריך לעשות דבר מיוחד וחריג: למנות את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, לעמוד בראש ועדה מקצועית שתבחן את צורכי העיר. באמת, צריך איזה מבחן, איזה ניתוח, כדי לדעת אילו מצוקות יש לעיר הזאת. הכוונה היתה להזרים סיוע כלכלי רחב היקף לעיר הזאת, כדי לעודד את תושבי שדרות להישאר ולמנוע נטישה. הצורך בכך התחדד במיוחד נוכח הטענות של התושבים, שראש הממשלה היה כל כך קשוב להם, שאמרו שאין עבודה במקום, ועכשיו גם אין ביטחון במקום, ולכן אין טעם להישאר במקום.
אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב בראש, האם ראש הממשלה מתכוון לפרוע את הכתובה שעליה הוא חתם בשעה שהוא ביקר באותם יישובים?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. יעלה ויבוא סגן השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יעקב אדרי, ויענה למתדיינים. בבקשה, אדוני.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, טוב שבדיונים הרציניים האלה מפעם לפעם שומעים את חבר הכנסת נסים זאב. זה מפיג את המתח, וטוב לשמוע אותך.
ההתיישבות בגזרת סובב-עזה כוללת 45 יישובים וקריית-חינוך "ספיר", בטווח של עד 7 קילומטרים מהגדר.
לאחר שמופו על-ידי צה"ל ומשרד הביטחון כלל הצרכים בתחום מרכיבי הביטחון, וזאת ביחס לאיומים העיקריים על יישובים אלה, נבחרה תוכנית אשר מטרתה מיגון היישובים במעטפת אזור חבל-עזה ליום שלאחר ההתנתקות. התוכנית נותנת, להערכתנו, מענה אופטימלי ליישובים וכוללת שיקום והשלמת מרכיבי ביטחון בסיסיים, מענה צפירה והתרעה, שיפור מיגון פיזי במוסדות חינוך ופעילות הסברה. עלות התוכנית כ-210 מיליון שקלים. לאחרונה אישר מנכ"ל משרד הביטחון תוכנית זו, תוך קביעת סדרי עדיפויות וסיכום רשימת היישובים.
יצוין כי היישובים שנקבעו על-פי החלטת הממשלה בעניין זה סווגו לקבוצות על-פי מרחקם מגבול רצועת-עזה. ההבחנה היא בין קבוצות יישובים צמודי גדר, יישובים סמוכי גדר, יישובים מושפעים על-ידי איומי חדירה ויישובים מושפעים על-ידי איום תלול-מסלול. לכל יישוב הותאמו מרכיבי מיגון לפי שיוכו לאחת הקטגוריות שמניתי, לרבות נושאים של גדר אינדיקטיבית קשיחה, כיתות כוננות, רכב ממוגן ירי ותקנים של רכזי ביטחון.
אנו תקווה כי תוכנית זו תשפר מאוד את מערך המיגון הקיים ותענה על הצרכים של היישובים במעטפת אזור עזה.
כמובן, יש להוסיף לעניין הזה את הנושא שהעלתה חברת הכנסת יולי תמיר, הנושא הכלכלי, שלא ניתנה לו תשובה כאן. אני חושב שראוי שליישובים האלה שסבלו - אין מה להשוות בין היישובים שסבלו מפיגועים, מ"קסאמים", מפצמ"רים, לבין היישובים במרכז הארץ. אני חושב שראוי שליישובים שסבלו כל כך הרבה יינתן מענה, גם ביטחוני וגם כלכלי. לפיכך אני מצטרף להצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת הכספים.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
הדיון צריך להיגמר בהצעת סיכום. תגישו הצעת סיכום – נתייחס אליה. זה לא עובר לשום ועדה. הצעת סיכום מגישים בכתב ליושב-ראש.
סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי:
הצעת הסיכום שלנו היא שיהיה דיון בוועדת הכספים. מאוד אודה לכם אם תקבלו את זה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אדרי. בינתיים יש הצעת סיכום של סיעות בל"ד ורע"ם. יקרא אותה חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
הצעת סיכום של סיעות בל"ד ורע"ם:
1. הכנסת קוראת לממשלה לסייע ליישובים במצוקה על-פי מפתח סוציו-אקונומי, ולא על-פי קנה מידה גיאוגרפי בלבד.
2. הכנסת קוראת לממשלה לסייע ליישובים ולתושבים בנגב כולו באופן שוויוני וללא אפליה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. בבקשה, חברת הכנסת יולי תמיר תעלה את הצעת הסיכום שלה.
יולי תמיר (העבודה-מימד):
הצעת סיכום מטעם מפלגת העבודה, הליכוד, ש"ס ומפד"ל:
המליאה מבקשת מוועדת הכספים לקיים דיון מיוחד ודחוף במצב הכלכלי והביטחוני של יישובי סובב-עזה, על מנת לסייע להם להתגבר על המשבר הביטחוני שחוו ולעלות על דרך המלך.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחברת הכנסת יולי תמיר. הצעת סיכום נוספת - חבר הכנסת אלדד יעלה את הצעת הסיכום של האיחוד הלאומי.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, הצעת הסיכום מטעם סיעת האיחוד הלאומי:
כל שיסוכם לגבי יישובי סובב-עזה יחול גם על יישובי חבל-עזה.
ג'מאל זחאלקה (בל"ד):
זה כולל בית-חאנון?
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
תודה רבה לחבר הכנסת אלדד.
נעבור עכשיו להצבעה. נצביע קודם כול על הצעת הסיכום של סיעות בל"ד ורע"ם. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 12
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - 3
נגד – 4
נמנעים – 1
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה לא נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
שלושה תומכים, ארבעה מתנגדים ונמנע אחד. הצעת הסיכום לא אושרה.
נצביע עכשיו על הצעת הסיכום של האיחוד הלאומי. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 13
בעד הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אריה אלדד – 3
נגד – 4
נמנעים – אין
הצעת הסיכום שהביא חבר הכנסת אריה אלדד לא נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של ארבעה מתנגדים, שלושה תומכים וללא נמנעים, הצעת הסיכום של האיחוד הלאומי נפלה ולא התקבלה גם היא.
אנחנו עוברים להצבעה על הצעת הסיכום של סיעות העבודה, הליכוד וש"ס. אפשר להצביע.
הצבעה מס' 14
בעד הצעת הסיכום שהביאה חברת הכנסת יולי תמיר – 5
נגד – 1
נמנעים – 1
הצעת הסיכום שהביאה חברת הכנסת יולי תמיר נתקבלה.
היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה:
ברוב של חמישה תומכים, מתנגד אחד ונמנע אחד, הצעת הסיכום של סיעות העבודה, הליכוד וש"ס נתקבלה.
חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה - מחר, יום רביעי, י"ב באדר ב' התשס"ה, 23 במרס 2005, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:49.