דברי הכנסת

דברי הכנסת כד / מושב שלישי / ישיבות רל"ו—רל"ח / י'—י"ב באדר ב' התשס"ה / 21-23 במרס 2005 / 24 חוברת כ"ד ישיבה רל"ו הישיבה המאתיים-ושלושים-ושש של הכנסת השש-עשרה יום שני, י' באדר ב' התשס"ה (21 במרס 2005) ירושלים, הכנסת, שעה 16:00 תוכן העניינים מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 7 מזכיר הכנסת אריה האן: 7 הצעות סיעות מפד"ל - האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: 8 א. הקיצוץ בשירות הלאומי; 8 ב. הפרת הבטחתה בדבר העברת כספי סיוע לעיר שדרות בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני 8 זבולון אורלב (מפד"ל): 8 יעקב מרגי (ש"ס): 12 שר התחבורה מאיר שטרית: 14 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 22 מזכיר הכנסת אריה האן: 22 הצעות סיעות מפד"ל - האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: 23 א. הקיצוץ בשירות הלאומי; 23 ב. הפרת הבטחתה בדבר העברת כספי סיוע לעיר שדרות בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני 23 ויקטור בריילובסקי (שינוי): 23 אפרים סנה (העבודה-מימד): 23 אבשלום וילן (יחד): 25 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 26 נסים זאב (ש"ס): 27 בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 28 ניסן סלומינסקי (מפד"ל): 30 עמיר פרץ (עם אחד): 32 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 33 שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 35 משה גפני (דגל התורה): 37 עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 41 הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - ביטול מימון נוסף לסיעה המורכבת מיותר ממפלגה אחת), התשס"ה-2005 41 שרת המשפטים ציפי לבני: 42 אילן שלגי (שינוי): 42 הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - איסור התניית לימודים בשימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה), התשס"ד-2004 45 סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: 45 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 46 סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 46 הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005 46 לאה נס (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה): 46 מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 47 עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 48 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 49 ואסל טאהא (בל"ד): 49 חיים אורון (יחד): 50 עזמי בשארה (בל"ד): 51 אברהם פורז (שינוי): 52 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 53 סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: 58 הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 50), התשס"ה-2005 58 יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 59 חילופי גברי בוועדות הכנסת 60 רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): 60 הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 27), התשס"ה-2005 61 אתי לבני (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 61 גילה גמליאל (הליכוד): 62 הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון), התשס"ה-2005 62 רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): 62 דוח המאחזים של עורכת-הדין טליה ששון והקמת ועדת השרים לטיפול בו 66 מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): 66 ואסל טאהא (בל"ד): 68 טלב אלסאנע (רע"ם): 69 אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 70 גילה פינקלשטיין (מפד"ל): 71 חיים אורון (יחד): 72 מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 73 איתן כבל (העבודה-מימד): 74 רן כהן (יחד): 76 בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 77 דני יתום (העבודה-מימד): 78 עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 80 אילן שלגי (שינוי): 80 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 82 אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): 82 עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 83 זבולון אורלב (מפד"ל): 84 ניסן סלומינסקי (מפד"ל): 85 נסים זאב (ש"ס): 86 יוסף פריצקי (שינוי): 86 שר התחבורה מאיר שטרית: 87 הצעה לסדר-היום 90 החלטת משרד התחבורה להתקין מעקות בטיחות באיכות נמוכה 90 שר התחבורה מאיר שטרית: 90 הצעה לסדר-היום 91 רבע מיליון ישראלים אינם יכולים להתחתן בישראל 91 שר התחבורה מאיר שטרית: 92 נסים זאב (ש"ס): 95 הצעה לסדר-היום 96 כוונת הרשות הפלסטינית להוציא להורג משתפי פעולה עם ישראל 96 שר התחבורה מאיר שטרית: 96 נסים זאב (ש"ס): 97 הצעות לסדר-היום 98 הדיווח בעיתון "סאנדיי טיימס" כי ישראל אישרה עקרונית תקיפה באירן 98 עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): 98 עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): 99 ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 99 ניסן סלומינסקי (מפד"ל): 100 שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): 101 שר התחבורה מאיר שטרית: 101 הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון), התשס"ה-2005 102 סגן שר הביטחון זאב בוים: 102 הצעות לסדר-היום 103 פגישת שר הביטחון עם בכירי ההנהגה המצרית והפלסטינית 103 אהוד יתום (הליכוד): 103 יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 104 סגן שר הביטחון זאב בוים: 104 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 106 סגן מזכיר הכנסת דוד לב: 106 הצעה לסדר-היום 106 התנהלות משטרת ההגירה כלפי עובדים זרים בענף החקלאות 106 גלעד ארדן (הליכוד): 107 סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: 109 יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 110 שאילתות ותשובות 111 1441. הטיפול בבקשות לאשרות שהייה בישראל 111 1669. תרגום פסקי-דין של בית-הדין השרעי לשפה העברית 112 1774. ניתוק מים לחייבים וגביית חובות בידי עורכי-דין חיצוניים 113 1902. בית-הכנסת בקריית-בעלזא בירושלים 114 2040. סקר מסוכנות מבנים במקרה של רעידת אדמה 114 2243. מתן אשרות קבע ללא-יהודים 115 2457. מענק לעיר הכרמל 116 2605. רישום דת בטופס כניסה לישראל 116 2633. תוכנית המיתאר של העיר תמרה 117 2693. מפגעים תברואיים בסניפי מינהל האוכלוסין בירושלים 118 2695. אישור תוכנית המיתאר לחופי מפרץ אילת 119 2699. אישור תוכנית המיתאר לחופי מפרץ אילת 119 2711. תוכניות מיתאר ביישובים ערביים 119 2728. הריסת בתים בנגב 120 2748. שירותי אבטחה בעיר אלעד 121 2772. בעיית האשראי ברשויות המקומיות 121 שר הפנים אופיר פינס-פז: 122 2617. תלמידים יוצאי אתיופיה במסגרת החינוך המיוחד 122 2627. היתרי בנייה לבתי-הספר הבדואיים בנגב 123 2673. הכרה בתואר ראשון מאוניברסיטאות בחוץ-לארץ 124 2681. מעורבות גורמי הביטחון במינוי מנהלים במערכת החינוך הערבית 125 סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: 125 2687. עיקולים על חשבונות וציוד של בתי-ספר בלוד 126 2692. ביטול ההנחה בשכר לימוד בגני-ילדים 126 2804. תקצוב מינהל בתי-הספר הקהילתיים 127 איתן כבל (העבודה-מימד): 128 סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: 128 2286. פליטת קרינה מקו מתח גבוה ביישוב אליכין 128 2408. פליטת גז אתילן אוקסיד מארובות בתי-חולים 129 2461. זיהום האוויר, המים והקרקע באשדוד 130 2465. מפעלים מזהמים 131 2491. הקמת אנדרטה לזכר קורבנות הפיגוע במגדלי התאומים 131 2654. איכות האוויר במודיעין 132 2655. היתר החזקת רעלים לנמלים 133 2701. כלי רכב ישנים 134 2702. תקן סטטיסטי לתחמוצת גופרית 135 2703. שימוש בגז טבעי על-ידי חברת החשמל 135 2737. יישום חוק הפיקדון למכלי משקה 137 2738. הטלת פסולת מפעלים לים 137 2763. מפעל למיחזור פסולת בניין בחירייה 138 2764. מיחזור פסולת במשרדי הממשלה 139 מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר ראובן ריבלין: גברתי ואדוני חברי הכנסת – כבר אפשר לדבר בלשון יחידים – היום יום שני, י' באדר ב' התשס"ה, 21 בחודש מרס 2005 למניינם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה, אדוני. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם: הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - עסקה ברכישת רכב), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת רן כהן ואהוד רצאבי; הצעת חוק איסור מכירת סיגריות במוסד ממשלתי, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת איוב קרא; הצעת חוק תקופת כהונת ראש המטה הכללי, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת ענבל גבריאלי; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקון - אכיפה), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת מל פולישוק-בלוך, רוני בריזון, אילן ליבוביץ ורשף חן; הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקון - ביטול שלילת גמלה להבטחת הכנסה בגין רכב), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת יולי תמיר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותים דחופים לרפואת ילדים בקופת-חולים), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק פיצוי נפגעי עישון, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) (תיקון - ביטול סעיף 3), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אהוד רצאבי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - עבודות מלצרות, טבחות, תחזוקה וניקיון, לרבות שטיפת כלים באולמות וגני-אירועים, כעבודה מועדפת), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת גלעד ארדן; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון - תגמולים), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת יורי שטרן ואליעזר כהן; הצעת חוק בנימין זאב הרצל (ציון זכרו ופועלו) (תיקון - ציון יום הרצל ביום פטירתו), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יצחק לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (קביעת בן ממשיך), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אבשלום וילן; הצעת חוק תגמול למאבטח הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יורי שטרן; הצעת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אילן שלגי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - הודעה לחייל משוחרר), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת נעמי בלומנטל וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק השוואת זכויות פנסיה לאלמן ולאלמנה, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת יולי תמיר; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (פיטורי עובדים סטטוטוריים), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת עמרם מצנע, אהוד יתום, רומן ברונפמן ואברהם פורז; הצעת חוק מבקר המדינה (תיקון - הנחה על שולחן הכנסת בעת פגרה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אילן ליבוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון - מחילה משתמעת על חוב וחובת דיווח על מחילה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת מיכאל גורלובסקי; הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון - ביטול הגבלת תוקף), התשס"ה-2005, מאת חברי הכנסת מל פולישוק-בלוך, רשף חן ואבשלום וילן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - פטור לסטודנטים), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת גילה גמליאל; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הגבלת שעות עבודה שבועיות של צוות רפואי), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת חיים כץ; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון - הגבלת שעות עבודה אשר מסכנת חיים), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת זהבה גלאון; הצעת חוק ועדות חקירה (תיקון - הגבלות לעניין עיון הציבור), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אילן ליבוביץ וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון - העברת אוכלוסייה אזרחית - פקודה בלתי חוקית), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אריה אלדד; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - ביטול הוראות לעניין יציאה קצרה לחוץ-לארץ), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יגאל יאסינוב וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק פטור ממס ערך מוסף לתרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות, התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת מל פולישוק-בלוך וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לעידוד ההתיישבות בגליל (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת דוד אזולאי; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון - זכות קטין לקשר עם קרוביו), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור החזקה של מכשירי משחק), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק העמותות (תיקון - הנחה בתשלום דמי דואר), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת ניסן סלומינסקי; הצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (תיקון - נוכחות הורה או קרוב במעצר קטין), התשס"ה-2005, מאת חברת הכנסת גילה פינקלשטיין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הפטנטים (תיקון - הארכת תוקפו של פטנט בסיסי), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת אליעזר כהן וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת בחינת לילה), התשס"ה-2005, מאת חבר הכנסת יחיאל חזן. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 51), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 52), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון; הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הפנים ואיכות הסביבה. דין-וחשבון על הוצאות השכר של גופים ציבוריים לשנת 2003, דוח מס' 11, חלק א' וחלק ב', מטעם משרד האוצר. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה למזכיר הכנסת. הצעות סיעות מפד"ל - האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: א. הקיצוץ בשירות הלאומי; ב. הפרת הבטחתה בדבר העברת כספי סיוע לעיר שדרות בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורלב, אתה יכול לעלות ולנמק את הצעת האי-אמון בלי שהממשלה נוכחת, ואני לא אחשיב את הזמן עד שהממשלה תגיע. בבקשה, אדוני יעלה ויבוא וינמק את הצעת האי-אמון שלו; יוכל להרחיב את הדיבור עד אשר הממשלה תגיע, ואז יעמדו לרשותו עשר דקות. זבולון אורלב (מפד"ל): האם יש סיכוי שהשר שטרית יבוא? היו"ר ראובן ריבלין: סיעת הליכוד נמצאת כרגע בישיבה מאוד דרמטית, ולכן כנראה הם עסוקים שם, כי הם צריכים להצביע. זבולון אורלב (מפד"ל): האם אפשר לעשות את ההצבעה על האי-אמון עכשיו? היו"ר ראובן ריבלין: אם אדוני מסתפק ברוב, בלי שהתוצאה היא תוצאה אפקטיבית, בבקשה. זבולון אורלב (מפד"ל): אם אדוני ייתן לי תשובה חיובית, נגייס 61. היו"ר ראובן ריבלין: אם היית יכול לגייס 61, היית עושה זאת בעצמך והיית גם מוכן לחכות. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): למה לך, חבר הכנסת אורלב? תאמר שני משפטים, אין דוברים ונצביע. היו"ר ראובן ריבלין: זה נכון. בבקשה, אדוני. זבולון אורלב (מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מצטער על שחרף הישיבות הדרמטיות בליכוד, הממשלה איננה מסוגלת למלא את חובתה הבסיסית כלפי הכנסת ולשלוח שר. היה רצוי שיהיה שר האוצר, כי עיקר דברי מכוונים לשר האוצר. הייתי שמח אם גם שרת החינוך תהיה כאן, אף שאני לא רואה בה כתובת להאשמה בסוגיה. הנה הוא הגיע, סימן שדברי נפלו על אוזניים קשובות. עוף השמים הוליך את הקול. שר התחבורה מאיר שטרית: אוזניים לכותל. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר שטרית הגיע, ולכן אני מתחיל לספור לך את הזמן. זבולון אורלב (מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, כידוע, על-פי החוק שמורה זכות לכל בת להצהיר כי מטעמי מצפון היא בוחרת לשרת שירות לאומי במקום בצה"ל. ואומנם, רוב הבנות בוגרות החינוך הממלכתי-דתי ממלאות את חובתן למדינה בשירות לאומי, של שנה או שנתיים, וממלאות משימות של חינוך, רווחה, בריאות, ביטחון, קליטת עלייה ועוד תפקידים בתחומים חיוניים רבים שהמדינה קבעה. כיום משרתות כ-7,000 בנות, אחוז גבוה מאוד מקרב המסיימות את חוק לימודיהן בחינוך הממלכתי-דתי - בתיכונים הדתיים, באולפנות "בני עקיבא", באולפניות. אחוז הבנות המתנדבות לשירות הלאומי גבוה מאחוז המתגייסות לצה"ל מקרב בוגרות בתי-הספר הממלכתיים, אף-על-פי שמדובר בשירות התנדבותי. אני חושב שמן המפורסמות הוא שהחברה הישראלית כולה משבחת את המפעל הזה. גם במקומות שבהם הבנות מועסקות יש שיר הלל למתנדבות. הבנות מועסקות באמצעות ארבע עמותות: העמותה הוותיקה ביותר היא "האגודה להתנדבות בעם", בראשותו של הרב צפניה דרורי, רבה של קריית-שמונה; עמותת "בת עמי"; עמותת "עמינדב" ועמותת "שלומית". כשר הרווחה לשעבר, שממונה על השירות הלאומי, אני בהחלט יכול לומר דבר שבח לעמותות אלה, ומכאן גם לשלוח ברכה לכל המתנדבות. אנחנו מתכבדים להגיש הצעת אי-אמון בממשלה, מכיוון שהתברר לנו שבשנת הלימודים הקרובה, שנת התשס"ו הבאה עלינו לטובה, ב-1 בספטמבר הקרוב, לא יוכלו לפעול בשירות לאומי כ-1,900 מתנדבות במערכת החינוך. במשך שנים היו כ-3,150 תקנים לבנות מתנדבות בשירות הלאומי במערכת החינוך, ובגלל תקצוב חסר, בגלל בעיות תקציביות, אין למשרד החינוך המשאבים הדרושים – אם אינני טועה מדובר בסדר-גודל של כ-24 מיליון שקלים – על מנת לאפשר לבנות הנמצאות היום בכיתה י"ב להתנדב לשירות הלאומי בשנה הבאה. אין אפשרות לקלוט כ-1,900 בנות. כלומר, 1,900 בנות שירצו להתנדב לשירות הלאומי במערכת החינוך, יאמרו להן: מצטערים, אין תקציב ולכן אינכן יכולות להתנדב. זאת פגיעה בזכות יסודית, בזכות בסיסית של אזרח לשרת את מדינתו. האם מישהו היה מעלה על דעתו שחייל בשירות ביטחון היה מתייצב בבקו"ם והיו אומרים לו: נגמר התקציב לצה"ל, לכן לא יגייסו אותך? האם היה עולה על הדעת שבוגרת י"ב תתייצב בבקו"ם ויאמרו לה: אין תקציב שתהיי חיילת? אילן שלגי (שינוי): זה קרה. לא אישרו בנות. זבולון אורלב (מפד"ל): אדוני, אני חולק עליך. בנות שרצו להתנדב ולשרת – קלטו אותן. אוי לאותה מדינה שתחסום את הדרך בפני צעיריה לשרת את מדינתם, אם בשירות בצה"ל ואם בשירות הלאומי. לכן, אני חושב שזאת פגיעה אנושה בזכות בסיסית. אני מצטער לומר, שכנראה, הואיל ומדובר בציבור הדתי, אולי באופן ספציפי בציבור הדתי-לאומי, בציבור הציוני-דתי, בבוגרות החינוך הממלכתי-דתי, משום-מה הממשלה מרשה לעצמה לפגוע. אני לא רוצה לחשוב כך, אבל אין לי סיבה אחרת. כשהוקמה הקואליציה בראשית הקדנציה הזאת, עמדנו על כך שהתקצוב חסר. אומנם, הממשלה שוכנעה להסדיר את התקציב, על מנת לאפשר לבנות לשרת שירות לאומי. מה קרה? אם עזבנו את הקואליציה, אז הבנות האלה הן בנות-ערובה? מה, מחזיקים את בנות השירות הלאומי כבנות-ערובה? המפד"ל לא תהיה שותפה בממשלה שעוקרת יישובים, אמרנו את זה לאורך כל הדרך - למה לנהל חשבון על גב הבנות? פה מדובר בעניין לאומי שאסור שיהיה קשור לשאלות מפלגתיות ואסור שיהיה קשור לשאלות קואליציוניות. פה זאת זכות בסיסית של בת לשרת בצה"ל. צריך להבין, זו לא רק פגיעה אנושה בזכות יסוד. מה עושות הבנות האלה? את מי הן משרתות? השר שטרית, הבנות האלה משרתות ועוזרות לתלמידים בחינוך המיוחד; הן עושות עבודה אישית נפלאה, חשובה, חיונית, ומסייעות בסיוע צמוד לילדים בחינוך המיוחד, לתלמידים מוגבלים. הן עוזרות לתלמידים עולים, אם הם באים מאתיופיה, אם הם באים מרוסיה ואם הם באים ממקומות אחרים. הן מלוות אותם באופן צמוד. הן עובדות עם תלמידים לקויי למידה. הן עובדות עם כל אותם תלמידים חלשים שבאים מסביבה שיש בה חסך כלכלי, חברתי. הילדים האלה זקוקים להעשרה, לטיפוח אישי, לעבודה אישית בשיעורי-הבית. הן עוסקות בעזרה לתלמידים הזקוקים ביותר לעזרה ולסיוע במערכת החינוך. כלומר, העדר של 1,900 בנות מתנדבות הוא פגיעה ברבבות-רבבות התלמידים הזקוקים ביותר במערכת החינוך. למי יש זכות לפגוע באותן רבבות תלמידים? הממשלה שאתה חבר בה, השר שטרית, הקימה לפני כשנה ועדה בראשותו של האלוף עברי לבדיקת השירות הלאומי והשירות האזרחי. נדמה לי שהוועדה הגישה את המלצותיה. זו ועדה שהוקמה בחתימת ראש הממשלה, שר הביטחון ושר הרווחה; חברים בה אנשים ממערכת הביטחון, מערכת הבריאות, מערכת החינוך, מערכת הרווחה, קליטת העלייה ועוד אישי ציבור. הוועדה הזאת, שבחנה גם את נושא השירות הלאומי, שרה לו שיר הלל. הוועדה הזאת המליצה המלצות חשובות כדי לחזק, כדי לפתח, כדי לבסס את השירות הלאומי. אם לכולנו יש חזון שאזרחי מדינת ישראל שמשום-מה לא יכולים לשרת בצה"ל - גם חרדים, להבדיל גם אנשים מוגבלים, ולהבדיל גם ערבים, ולהבדיל גם בנות דתיות - הרי שהמודל של השירות הלאומי של הבנות, שעושות זאת מרצונן, הוא המודל הלאומי הראוי והרצוי. איך רוצים להפעיל את השירות האזרחי, חבר הכנסת שלגי, לבחורי ישיבה שבוחרים במסלול הזה - - - אילן שלגי (שינוי): בחורי ישיבה ילכו לצה"ל והבנות החרדיות יעשו שירות לאומי כמו הבנות שלכם. זבולון אורלב (מפד"ל): גם אני תומך בזה, אבל איך אתה רוצה שהבנות החרדיות ילכו לשירות לאומי, אם אתה תרים יד כדי לפגוע גם בבנות הציוניות הדתיות שרוצות לשרת ולא נותנים להן? אילן שלגי (שינוי): אתה צודק, אני אצביע אתך. זבולון אורלב (מפד"ל): אני מאוד מודה לך. אני בטוח שגם השר שטרית יאמר שאני צודק. אין לפגוע באותה זכות בסיסית. ועדה ציבורית שהורכבה על-ידי ראש הממשלה ושר הביטחון מוצאת שהשירות הלאומי ראוי לכל שבח, שהוא המודל הנכון, שהוא המודל שיכול להיות דוגמה ומופת כיצד להפעיל שירות לאומי. והנה, באה יד אחרת של הממשלה ובחטף פוגעת. אני יודע, אדוני השר שטרית, שאתה השר המתאם, והרי אינך נושא באחריות ישירה לא למשרד האוצר ולא למשרד החינוך, בוודאי גם אקבל תשובה פורמלית מהממשלה - בלי לפגוע בך, ואתה יודע שאני מאוד מכבד ומעריך אותך. אני חושב שהנושא של השירות הלאומי צריך לקבל תשובה, ואני מצפה שתהיה תשובה חיובית. הרי לא יכול להיות שהשירות הלאומי יהיה כדור משחק בין משרד החינוך למשרד האוצר. אמרו לנו, יש רכילות כזאת, אני לא יודע אם היא נכונה, שיש ויכוח - משרד האוצר אומר שהוא מוכן לתת שני-שלישים אם משרד החינוך ייתן שליש, כל מיני מיקח וממכר, ו-1,900 בנות נמצאות באי-ודאות אם תוכלנה להשתלב במערכת החינוך. על-פי החוק בת יכולה להצהיר ולשבת בביתה וללכת לאוניברסיטה, אבל היא החליטה להתנדב. הן לא מתנדבות במקומות הקלים, אלא הולכות למקומות הקשים ביותר. הן בנות שמחפשות את האתגרים. אני מאוד מבקש, אדוני השר, אל תיתנו לציבור הדתי-לאומי הרגשה לא טובה. הציבור הזה נמצא היום במתח רב סביב שאלת ההינתקות, והוא מרגיש שיש "עליהום". בשל החלטות מסוימות של ועדת-דברת, כמו קיצור שבוע הלימודים וסגירת בתי-ספר קטנים, הוא מרגיש שיש "עליהום". סביב נושא קריסת שירותי הדת הוא מרגיש "עליהום". אל תיתנו להעמיד עוד נושא אחד בסדר-היום הלאומי בינינו לביניכם, ויפה שעה אחת קודם. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת זבולון אורלב, לשעבר השר. אנחנו מקדמים בברכה את ראש העיר שדרות. אני מקווה שהוא לא פוקד את בנייננו ומקומנו בגלל מצוקות שנובעות מכך שלא קוימו הבטחות רבות שניתנו על-ידי כנסת זו ועל-ידי ממשלת ישראל מעל במה זו. זבולון אורלב (מפד"ל): הוא יכול להעיד על הבנות של השירות הלאומי. היו"ר ראובן ריבלין: בנות השירות הלאומי, שמן יצא מקצה הארץ ועד קצה. הן ידועות, ומן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השר שטרית ישיב על שתי ההצעות יחד. לכן, אני מזמין את חבר הכנסת יעקב מרגי לבוא ולנמק את הצעת סיעתו להביע אי-אמון בממשלה בשל הפרת הבטחתה להעביר כספי סיוע לעיר שדרות בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני. אני מודיע לך, חבר הכנסת מרגי, שנתכבדנו גם כאשר אתה מדבר, שראש העיר שדרות נמצא כאן ביציע האורחים. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, מכובדי ראש עיריית שדרות, קולות מערכות ההתרעה של "שחר אדום" בשדרות מכניסות לחרדה את תושבי שדרות עד היום, גם כשזה פועל על מנת להתריע. מצעד חברי הכנסת לעיר שדרות אכן מתמשך. מצעד שרי הממשלה לעיר שדרות נמשך. כל זה בעקבות נפילת עשרות טילי "קסאם" על העיר. ילדים בחרדות, הורים בחרדות, בעלי עסקים סובלים, וזה עדיין לא מזיז לממשלה. אני לא נוהג להיות אלים מילולית, אבל לצערי הממשלה הרעה הזאת באה עלינו. ואני שואל: האם המרחק של שלומי ומעלות מקו הגבול קצר מהמרחק של שדרות מבית-חאנון? מדוע אני שואל - כי שלומי ומעלות הן יישובי קו עימות, וטוב שזה מזכה אותן בהטבות שונות שמחזקות את היישובים ואת התושבים. לגבי שדרות, הממשלה החליטה החלטות שונות כדי לחזק את העיר ואת התושבים. הממשלה פטרה את העירייה מלפטר עובדים בעטיה של תוכנית ההבראה. זה צודק, אבל צעד זה מנע התייעלות בכמה מיליוני שקלים בשנה בעירייה. העירייה נתנה הנחה בארנונה בשווי של 50% לכלל התושבים, על-פי החלטת ממשלה. החלטה זו גרמה לעירייה חוסר תקציבי של עוד כמה מיליוני שקלים. טוב שיש הנחה בארנונה לתושבים, ליישובים מוכי הפגזות ושדרות בכלל, אלא שמשהו קורה בממשלה. הממשלה מקבלת החלטות שמחייבות את כולם. ידידי השר אורלב, הממשלה מקבלת החלטות שמחייבות את כולם, חוץ מאשר אותה, חוץ מאשר את הממשלה. ומאז החליטה הממשלה, היא עדיין לא העבירה ואפילו לא אגורה שחוקה לעיר שדרות. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת - - - אילן שלגי (שינוי): זו פשוט שערורייה. יעקב מרגי (ש"ס): בשנת 2004 השר פורז, שר הפנים דאז - - - זבולון אורלב (מפד"ל): הנתונים האלה בדוקים? יעקב מרגי (ש"ס): אני אומר והשר יגיב. אם אני אצטרך לעלות לכאן להתנצל, אני אתנצל. בדוק. אנחנו לא במדינת חלם, אנחנו במדינת ישראל. היו"ר ראובן ריבלין: רבותי, לא לדבר עם היציע. היחיד שיכול לדבר עם היציע זה היושב-ראש. יעקב מרגי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בשנת 2004 ביטל שר הפנים דאז, השר פורז, את תוכנית ההבראה, הבטיח לכסות את הגירעון המצטבר ללא פיטורי עובדים ואף הצהיר שיש צורך להוסיף שירותים על מנת לחזק את האוכלוסייה. דבר טוב? לאחר מכן הצטרף אליו, למרבה הפלא, אפילו שר האוצר בנימין נתניהו, הצהיר אותה הצהרה, וכולנו זוכרים אפילו את ישיבת הממשלה שהתקיימה בעיר שדרות. ומה קרה באותה ישיבה ממשלה? ראש הממשלה אריאל שרון דפק על השולחן, הכה בשולחן וקרא לשרים שלו למצוא פתרון לבעיות של העיר שדרות. באותו מעמד, שר הפנים דהיום, פינס, הצהיר שימצא פתרון בתיאום עם הרשות המקומית. ומה הפתרון? משרד הפנים הוציא מכתב לשר האוצר, על מנת לקיים את החלטות הממשלה בנוגע לעיר שדרות, יש להעביר מייד את 15 מיליון השקלים על מנת לטפל בבעיות ובמצוקות של העיר שדרות. רבותי, 15 מיליון שקלים זה רק אותו גירעון שהיה ב-2004, ששר הפנים הצהיר שיש לכסות אותו. שלא לדבר על נזקים נוספים שנגרמו לעירייה בעקבות החלטות הממשלה, בעקבות הצהרתו של שר הפנים, כתוצאה מאי-פיטורי עובדים, מאי-גביית ארנונה במלואה. והנה, תגובתו של משרד האוצר לאותו מכתב של שר הפנים היא, שזה לא מעניינו של האוצר. רבותי, בעיות תקציב במדינת ישראל אינם מבעיותיו של משרד האוצר, והוא גלגל את הכדור חזרה לפתחו של משרד הפנים. רבותי, מאז התגלגל הכדור לפתחה של עיריית שדרות, ואני עוד מעט אפרט באיזה מצב היא נמצאת ולקראת מה היא הולכת. ואני שואל שאלה: האם משרד האוצר - ואני שאלתי את השאלה הזאת עשרות פעמים מעל הדוכן הזה בשנתיים האחרונות - משרת אך ורק סקטור מסוים, או שהוא שר האוצר של מדינת ישראל? לא פחות, הנזקים שנגרמו לעיר שדרות בעקבות החלטות הממשלה - אני לוקח את הדברים על עצמי, אדוני ראש העיר, תסכים לא תסכים; אני חושב שההחלטות גרמו נזקים לא פחות קשים מאשר ירי ה"קסאם", להבדיל; לא נדבר על הרוגים, אבל קשיים, בעיות כלכליות שגרמו ההחלטות האלה לעירייה ולתושבים, יותר קשים מאשר אותו נזק שנגרם מהירי, פרט להרוגים, לצערנו הרב, והפצועים. להלן המצב לאשורו, אדוני היושב-ראש. תאמינו לי, אני לא מנסה להציג את זה - ואולי אני אפילו חוטא לעיר שדרות; אני מציג את זה עוד בעדינות. אין תשלום שכר ברשות המקומית בחודשים האחרונים. יש תביעות על הלנות שכר שמוגשות לעירייה כפטריות אחרי הגשם. רן כהן (יחד): אני מוכרח לציין שהעיר שדרות שילמה משכורות בכל השנים באופן סדיר, למרות ה"קסאמים" וכל האסונות שעברו עליה. יעקב מרגי (ש"ס): נכון. ואני יכול להעיד שראש העיר הצהיר ואמר, רבותי, אנחנו לא מחפשים פה צדקות. שהממשלה תבוא ותיתן כלים להתמודד. אנחנו צריכים לעמוד עם גו זקוף. לא רוצים פה בתי-תמחוי, לא רוצים כלום; הוא לא ביקש צדקה. אמרנו, תביעות הלנות שכר מוגשות מדי יום; עיקולים מהבנקים על אי-החזר הלוואות; תביעות מצד ספקים ונותני שירותים, ואני מאמין שהנזקים עוד רבים. אני נגעתי בנקודות העיקריות, אלה הדברים הראשונים, בשכבה הראשונה, שהעירייה מתמודדת אתם. אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, משמעות הדבר היא, שהעיר - לקראת פשיטת רגל; ולא באשמתה. היא הסכימה לכבד את החלטות הממשלה כלשונן, ואף נתנה כאמור את ההנחה בארנונה בגובה של 50% לתושבים - הנחה לתעשייה, הנחה למסחר - ולא קיבלה שיפוי בגינם זה חודשים מספר. אני קורא מכאן לראש הממשלה לא להצהיר הצהרות, אלא כמו שהוא ידע היום, מעט מדי ומאוחר מדי, לקבל החלטות ולהנחית אותן על הדרג הביצועי בנושא סל הבריאות, סל התרופות. היום מעל הדוכן כאן, ניתן הנחיה מיידית לשר האוצר, לשר הפנים, לכל הנוגעים בדבר, להעביר מייד, למצוא מימון ביניים. לצערי הרב, עד שיסתיימו הוויכוחים האידיאולוגיים בין שר האוצר לשר הפנים - אני קורא לזה ויכוח אידיאולוגי. שר האוצר מעניין אותו דבר אחד - שיפוי מעסיקים. בשבוע שעבר או לפני שבועיים נדרשה הכנסת לאשר 3 מיליארדי שקלים לטובת המעסיקים, מאין? מהמוסד לביטוח הלאומי. 3 מיליארדים, רבותי - אוזניכם שומעות? לסעיף שהוכיחו כל הכלכלנים, כל מי שמבין - לא אנשי ש"ס שמעניינת אותם רק רווחה, "לא מעניינת אותם המדינה", במרכאות כפולות כמובן. אותם כלכלנים, שביבי נתניהו אוהב להתהדר באמירות היפות שלהם, אמרו שמשיפוי מעסיקים לא צמחה למשק שום תועלת. אבל לא מפריע לו לשלם להם עוד ועוד. נכון, השר שטרית יעלה ויגיד שזה בהתאם להסכם שהיה אתם. זבולון אורלב (מפד"ל): לא. ההסכם חייב הסדר של 150 מיליון שקל בלבד. מי שאומר את זה לא אומר אמת. יעקב מרגי (ש"ס): נבדוק את זה. ואני אומר, עד שיסתיימו הוויכוחים האידיאולוגיים בין שר האוצר לשר הפנים, אני קורא לראש הממשלה למצוא את מימון הביניים כדי להציל את העיר היפה והמטופחת הזאת, אף שלאורך כל הדרך לא ידעה הממשלה הזאת להיטיב עם אותם יישובים. ואני שואל את ראש הממשלה ואת שרי הממשלה: מה המסר שהממשלה מעבירה לילדי ישראל, למחנכי ישראל, לתושבי ישראל, לספקים ולנותני השירות בישראל? שאפשר להבטיח ולא לקיים, אפשר לקבל החלטות ולא ליישם אותן. אני קורא מכאן היום: זה הזמן להצביע אי-אמון. אני אומר שהשנתיים האחרונות היו כל הזמן - אני לא חושב שהיתה קדנציה, זו אומנם הקדנציה הראשונה שלי כחבר הכנסת, אבל לא היתה קדנציה שכל שבוע בה הגישו אי-אמון; כל שבוע אי-אמון בצורה מסיבית כזאת. אני חושב שאם היה לה כבוד עצמי, לממשלה, היא היתה צריכה ללכת בעצמה. בכל נושא שהיא נגעה היא רק קלקלה, רק הזיקה. העם היה באחדות, בשלמות. איך אמר הנביא? כולו פצע וחבורה אין בו מתום. רבותי. תבואו תשמעו בוועדות. זה קל, אדוני שר התחבורה מר מאיר שטרית, לעמוד פה ולהביא תשובות שנאנסת, מה תעשה. חלקן, אתה מאמין בהן ואני חולק עליך, חלקן אתה לא מאמין בהן ואתה נאלץ לקרוא אותן, מה לעשות? אבל זה לעמוד פה ולשקר לנו בעיניים. לשקר לנו בעיניים. הנה דוגמה של העיר שדרות. מה אנחנו יכולים למסור להם? עם מה אותו ראש עיר יכול להסתכל לעובדים בעיניים; להסתכל בעיניים של אותם עובדים, בעיני התושבים - מה המסר שאנחנו משדרים? לצערנו הרב, הפכנו להיות מדינה הכי טובה, פועלת הכי טוב לפי כל תקן, רק במצבי חירום וקריסה. אז כנראה צריך לקרוס כדי שהממשלה הזאת תתעורר, כמו שקרה לו עם סל התרופות. לכן, אין אמון, והלוואי שכתוצאה מהצעת האי-אמון הזאת יהיה השר איש בשורה לאנשי שדרות. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. ישיב כבוד השר מאיר שטרית על שתי הצעות האי-אמון: הצעת האי-אמון מטעם סיעת מפד"ל בנושא הקיצוץ בשירות הלאומי; והפרת הבטחה בדבר העברת כספי סיוע לעיר שדרות, על-פי הצעתה של סיעת ש"ס. כבוד השר - בבקשה, אדוני. שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, ראשית, להערה של חבר הכנסת מרגי, שאמר שאם היה כבוד לממשלה היא היתה מתפטרת. אני אומר, אם היה כבוד למציעי האי-אמון כל שבוע, הם היו מתפטרים ומפסיקים את הצעות האי-אמון והטרטור הזה. אף אחד לא בא לשמוע. הנה, תראה, ההצעה השנייה כבר נשמעה, יושבים פה חמישה-שישה חברי כנסת. יעקב מרגי (ש"ס): איפה ראש הממשלה, איפה השרים? שר התחבורה מאיר שטרית: ראש הממשלה נמצא בישיבת סיעת הליכוד. זבולון אורלב (מפד"ל): האופוזיציה לא צריכה לשמוע את הצעות האי-אמון. שר התחבורה מאיר שטרית: מי צריך לשמוע? זבולון אורלב (מפד"ל): הקואליציה. שר התחבורה מאיר שטרית: זאת אומרת, היום האופוזיציה לא מאמינה באי-אמון. זבולון אורלב (מפד"ל): זה סדר הדמוקרטיה. שר התחבורה מאיר שטרית: זה ריטואל שבועי. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר לשעבר אורלב, הדבר הזה - לא הקפדת עליו כשהיית בקואליציה. זבולון אורלב (מפד"ל): דברים שרואים משם לא רואים מכאן. שר התחבורה מאיר שטרית: כן, בדיוק. זה ריטואל שבועי, חוזר על עצמו, חסר ערך, בזבוז זמנה של הכנסת כל שבוע כמה שעות, במקום להתעסק באמת בנושאים שעומדים על סדר-היום. אני באמת חושב שחבל על הזמן הזה. שווה וכדאי להגיש אי-אמון אם יש סיכוי להפיל את הממשלה; אם יש 60 חברים, אני יודע מה, 55, שאולי יפילו את הממשלה - אז כדאי ושווה להגיש אי-אמון. וגם לא על כל עניין. אני חושב שנגמרו הנושאים. מזל - - - יעקב מרגי (ש"ס): אדוני השר יעוץ לי עצה, איך אני מעיר את הממשלה מתרדמתה ומאדישותה. שר התחבורה מאיר שטרית: יש לי דרך נורא פשוטה. אם היית עומד על הבמה - - - היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר לשעבר אלון, על מי נאמר, אין בו מתום, פצע וחבורה ומכה טרייה? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - שר התחבורה מאיר שטרית: אם היית עומד עכשיו על הבמה ואומר בשם ש"ס שש"ס תומכת - - - היו"ר ראובן ריבלין: אבל איך אומרת ראשית הפסוק? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כמעט כסדום היינו, לעמורה דמינו. היו"ר ראובן ריבלין: פצע וחבורה ומכה טרייה, לא זורו ולא חובשו ולא רוככו. שר התחבורה מאיר שטרית: מה שציטט חבר הכנסת מרגי זה ממגילת איכה. היו"ר ראובן ריבלין: לא, זה ישעיהו. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שבת חזון. שר התחבורה מאיר שטרית: זה איכה. איכה היתה בדד. היו"ר ראובן ריבלין: לא, איכה ישבה בדד. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): קוראים את זה בשבת לפני תשעה באב. היו"ר ראובן ריבלין: אבל על מי נאמר "אין בו מתום"? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): על עם ישראל. נסים דהן (ש"ס): זה מה שהשר רוצה - - - כי אין להם תשובות לממשלה הזאת. היו"ר ראובן ריבלין: "מכף רגל ועד ראש אין בו מתם, פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן. ארצכם שממה, עריכם שרופות - - -"; שתהיינה רק בשורות טובות, ישועות ונחמות. זבולון אורלב (מפד"ל): שבת אחרי זה אומרים: "נחמו נחמו עמי". שר התחבורה מאיר שטרית: חבר הכנסת מרגי, אילו רצית לעורר את הממשלה והיית עומד על הבמה פה - רצית עצה, אתן לך עצה - היית אומר, ש"ס מודיעה בזאת שהיא תומכת בתקציב המדינה ללא תנאי - - - יעקב מרגי (ש"ס): אני אתמוך ללא תנאי - - - היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: כבוד השר, אני חושב שעכשיו תם הפרק של האסמכתות. שר התחבורה מאיר שטרית: איזה אסמכתות? אני עונה על הצעות אי-אמון. על כל פנים, אז היית באמת מעורר את הממשלה מתרדמתה. תיכף אקשור לך את מה שאמרת לתקציב המדינה, תיכף אני אגיע לזה, אבל - על ראשונה ראשונה ואחרונה אחרונה. ראשית להצעתו של חבר הכנסת זבולון אורלב בשם סיעת מפד"ל. אני ממלא את מקומה של שרת החינוך היום, אני משיב בשמה על הצעת האי-אמון, לכן כל מה שאני אומר פה הוא בשמה של שרת החינוך. אני השליח בעניין. אני רוצה שהדבר יהיה ברור. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): היית מעדיף שאתה תהיה שר החינוך. נמחל לך על העניין הזה. שר התחבורה מאיר שטרית: עד כאן לא אמרתי, אבל יש תמימות דעים באשר לחשיבות השירות הלאומי, מפעל התנדבותי ותיק, המרים תרומה עקבית למערכת החינוך ולקהילה. השירות הלאומי פותח בפני אוכלוסיות רחבות את היכולת לתרום למדינה ולחברה. בשל כל אלה, ועל אף 13 הקיצוצים הקשים והכואבים שהושתו על משרד החינוך במהלך השנתיים האחרונות, תקציב השירות הלאומי לא נפגע. ב-2005 הוקצו 56 מיליון שקל, בדומה לסכום שהוקצה לנושא זה בשנת התקציב 2004. חבר הכנסת אורלב יודע שהתוספת שניתנה בעבר למימון הפרויקט המיוחד, שאפשרה השתלמות של 1,200 מתנדבות נוספות, ובסך הכול 3,160 מתנדבות, היתה מתוקף הסכמים קואליציוניים, כתוספת ייעודית על-ידי האוצר. משרד החינוך ישמח להפעיל את השירות הלאומי בהיקפו בעבר, אך הדבר מותנה בתוספת של 23 מיליון שקל. משרד החינוך רואה עצמו מחויב לתלמידים שקיבלו סיוע ממתנדבות השירות הלאומי, והוא ימשיך לעשות ככל יכולתו לטפחם ולקדמם, גם במסגרת התנאים החדשים שנוצרו בעקבות הקיצוצים. הווי אומר, חבר הכנסת אורלב, יש לי הצעה נורא פשוטה בשבילך. בוא תיתן תמיכה שלכם בתקציב - - - זבולון אורלב (מפד"ל): זה מה שאמרתי, מחזיקים את השירות הלאומי כבן-ערובה. שר התחבורה מאיר שטרית: בוא תיתן תמיכה בתקציב. אני מבטיח לך - - - זבולון אורלב (מפד"ל): - - - שר התחבורה מאיר שטרית: אני עונה בשם הממשלה. חבר הכנסת אורלב, אם היית מודיע לי עכשיו שאתה תומך בתקציב, אני מבטיח לך שלא רק 23 מיליון שקל - גם כפול. אני מאוד מעריך את המפעל הזה, כפי שאתה יודע - - - יעקב מרגי (ש"ס): מאיפה יהיה הכסף? שר התחבורה מאיר שטרית: לזה יש כסף, תאמין לי, כי האלטרנטיבה היא הרבה יותר גרועה. יוסף פריצקי (שינוי): אדוני השר, עם כל החיבה והאהבה שיש לי לאדוני, אם יש כסף, תן אותו, אם אין כסף - - - שר התחבורה מאיר שטרית: חבר הכנסת פריצקי, הרי דבר אחד מוסכם על כולם: אין פריצה של מסגרת התקציב, ולא תהיה. כשאני אומר יש כסף, פירושו שצריך לקחת ממקום אחד ולהעביר למקום אחר. ואני מסכים, זה עניין של סדר עדיפויות. אין ספק בזה. זבולון אורלב (מפד"ל): אם נהיה בקואליציה, אז בנות ישרתו, ואם לא נהיה בקואליציה, בנות לא ישרתו - זה מה שאתה אומר מעל במת הכנסת? שר התחבורה מאיר שטרית: חבר הכנסת אורלב, א. בנות משרתות בשירות הלאומי. אותה מכסה שהיתה ב-2004 תהיה ב-2005. זבולון אורלב (מפד"ל): שירתו 3,160 גם לפני ההסכם הקואליציוני, גם לפני שהיית שר בממשלה. שר התחבורה מאיר שטרית: חבר הכנסת אורלב, אני שמעתי אותך בשקט. גם כשאתה היית בממשלה, התוספת של 1,200 ניתנה בגלל תוספת כסף לפי ההסכם עם סיעת המפד"ל. הנה, אני אומר את זה גלוי על השולחן. הווי אומר - - - זבולון אורלב (מפד"ל): זה מה שאני אומר לאדוני. שר התחבורה מאיר שטרית: חבר הכנסת אורלב, הווי אומר שאתה מסכים שהדבר הזה באמת עלול להיפגע בגלל יציאתכם מהקואליציה. אין ספק בזה. זבולון אורלב (מפד"ל): לא. שר התחבורה מאיר שטרית: כי היה נושא חשוב לכם, שמתם אותו על סדר-היום, מתוך מה שהממשלה או שר האוצר הסכים להקצות להסכמים קואליציוניים, אתם מימנתם בזה את הסעיף הזה ועוד סעיפים אחרים. ברגע שאתם לא בקואליציה, הסעיפים האלה ירדו מהפרק, מבחינתו בצדק. היום הוא צריך לשכנע סיעה אחרת לתמוך, אז התקציב שמיועד להסכמים הקואליציוניים יינתן למטרות אחרות, לא למטרות של סיעת המפד"ל. זבולון אורלב (מפד"ל): בנות שירות לאומי - - - שר התחבורה מאיר שטרית: לכן - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): למה אתה עושה את זה מהמקפצה? שר התחבורה מאיר שטרית: חבר הכנסת בני אלון, אני אומר את המציאות כמו שהיא, לא מייפה אותה, לא מקשט אותה. אני אומר את זה כפי שהוא. אני חושב שלכנסת צריך לומר עובדות, לא השערות ולא ניחושים. זבולון אורלב (מפד"ל): אדוני, אני אומר באחריות, העובדות אינן מדויקות, כי גם לפני שנכנסנו לממשלה ב-2003, גם ב-2002 פעלו 3,160 בנות. שר התחבורה מאיר שטרית: מאה אחוז, זה לא סותר את מה שאני אמרתי. אמרתי שבשנות היותכם בממשלה ב-2004, כשאתם הייתם שותפים לממשלה, התוספת של 1,200 ניתנה כתוספת בהסכם קואליציוני. גם על זה אתה לא מערער. אתה עשית את ההסכם. לכן, אלה העובדות, לצערי. אני מצטער על זה, כמוך. אני חושב שלשירות הלאומי יש חשיבות גדולה מאוד. אתה עצמך הזכרת את ועדת-עברי; אתה חתום על מינויה של הוועדה הזאת כשר הרווחה. כזכור לך, אני תמכתי בה בכל לבי, כי אני באמת חושב שכל אזרח בישראל צריך לעשות או שירות צבאי או שירות לאומי, ויבחר את הדרך. ואני חושב שיש מקום גם לכך שכל אדם, חרדי או ערבי, יעשה שירות לאומי שנתיים, כמו אזרח רגיל. זבולון אורלב (מפד"ל): יש בנות שאתה לא נותן להן לשרת - - - שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני, אבל תשמע, זה שירות לאומי. כשמשרתים בצבא, הרי אנשים גם משרתים בצבא שלוש שנים. מקבלים תשלום על זה, אומנם קטן, זעיר ומזערי. למה העלות של השירות הלאומי היא קצת יותר גבוהה? אני אסביר לך למה - - - זבולון אורלב (מפד"ל): היא לא יותר גבוהה. בת שירות לאומי יותר זולה מחייל בצה"ל. שר התחבורה מאיר שטרית: אני אסביר לך למה היא יותר גבוהה באופן אישי, מכיוון שבמקרה של חייל, צה"ל דואג לו ללינה ולאוכל ולמגורים. בת השירות הלאומי צריכה בעצם להסתדר לבד: או שהיא נוסעת הביתה כל יום, או שהיא גרה במקום היישוב בדירה שצריך לשכור אותה, ומישהו משלם את שכר הדירה שלה - - - זבולון אורלב (מפד"ל): אדוני לא מכיר את העובדות. שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני מכיר את העובדות. שירתו אצלי בנות שירות לאומי. חייל בצה"ל עולה יותר, לא בשכרו. שכרו של חייל בצה"ל נמוך. שכרו של החייל בצה"ל בשירות רגיל הוא בסדר-גודל - - - זבולון אורלב (מפד"ל): השר שטרית, כשמשווים בת, מורה חיילת, לבת שירות לאומי, העלות של מורה חיילת למדינת ישראל הרבה יותר גבוהה. שר התחבורה מאיר שטרית: ודאי, אבל זה מה שאני אומר. לכן, בעניין הזה, הלוואי, ואני מקווה שהדוח של עברי אכן ייושם, כי אז הוא ייתן אפשרות להחליף. אגיד לך מה ההבדל, חבר הכנסת אורלב. כאשר אתה יודע שיש אוכלוסייה גדולה בארץ שחייבת לעשות שירות לאומי, אתה יכול לתכנן להחליף הרבה מאוד שירותים שהיום הממשלה מממנת מימון מלא, במתנדבי שירות לאומי, ולהוריד מאוד מאוד את ההוצאות של הממשלה בתחומים האלה, ולממן את השירות הלאומי. לפחות עשו צעד אחד קדימה, ואני מקווה שזה יושלם, כי אני תומך בכך שכל אדם בארץ, אם לא ישרת בצבא, יעשה שירות לאומי, אפילו בקהילה שלו – זאת עדיין תרומה. עכשיו להצעה של סיעת ש"ס. ידידי חבר הכנסת מרגי, ב-8 באפריל 2003 התקבלה החלטת הממשלה מס' 228 בדבר סיוע מיוחד לעיר שדרות. במסגרת ההחלטה הוכנה תוכנית סיוע, שמסתכמת בהעברת כ-65 מיליון ש"ח ומתפרסת על השנים 2003–2006. אני מדגיש: עד היום הממשלה עמדה בכל התחייבויותיה להעביר את הסיוע הכספי לעיר שדרות בהתאם להחלטות הממשלה שהתקבלו בעניין זה. הסכום הכולל שהועבר לעיר שדרות במהלך שנת 2004 הוא כ-30 מיליון ש"ח. חשוב לציין, כי על הממשלה להשלים את תוכנית הסיוע, וכי הדבר ייעשה לאחר שיאושר תקציב המדינה. הרי מה הבעיה? הממשלה היתה בשדרות בישיבה מיוחדת – אני חושב שהעיר שדרות ראויה לכל סיוע עקב המצוקה הקשה ביותר שהיתה נתונה בה, והתושבים עמדו בגבורה בעניין הזה – הממשלה ירדה לשדרות, קיימנו שם ישיבה באחד המתנ"סים, הממשלה קיבלה החלטות בכיוון של מתן סיוע נוסף ומיוחד לעיר שדרות ולכמה יישובים נוספים בסביבה. לצערי, כל עוד אין תקציב המדינה מאושר, אי-אפשר לממן את זה, כמו דברים אחרים. יעקב מרגי (ש"ס): המדינה מפסיקה לפעול בינואר, פברואר ומרס? שר התחבורה מאיר שטרית: כן, הסיוע המיוחד לא יכול להינתן, כי תקציב המדינה לא אושר. מה אתה יכול לעשות? כשתקציב המדינה אינו מאושר, האוצר פועל לפי 1 חלקי 12 מתקציב השנה שעברה, ועל-פיו הוא רשאי לשלם בהתחלה רק את חובות המדינה - - - נסים דהן (ש"ס): אפשר לתת על החשבון, לתת מקדמות, אם רוצים – הכול אפשרי. שר התחבורה מאיר שטרית: אי-אפשר. נסים דהן (ש"ס): אי-אפשר לתת מקדמות? שר התחבורה מאיר שטרית: לא, אי-אפשר. נסים דהן (ש"ס): אפשר לתת 1 חלקי 12. זה לא נכון, אתה טועה. הייתי סגן שר האוצר. שר התחבורה מאיר שטרית: גם הייתי שר האוצר, ואני אומר לך שאתה טועה. על-פי החוק – חבל על הוויכוח, התקציב ברור מאוד, משלמים 1 חלקי 12, המדינה משלמת קודם כול את חובות המדינה, את הוצאות השכר של המדינה, ורק אם נותר כסף נותנים לפעולות. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אם יש רזרבה של שנת 2004. שר התחבורה מאיר שטרית: אין רזרבה. הרזרבה של שנת 2004 התחילה מאפס. מחלקים לפי הפעולות של המשרדים, וגם המשרדים לא מקבלים היום כיסוי מלא. הרשויות המקומיות נתונות בצרה, ואי-אפשר להעביר להן כסף וסיוע שאישרה הממשלה בשנת 2005, מכיוון שהתקציב אינו מאושר. אי-אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות. יש לנו עוד שבוע, ואני מקווה שהתקציב יאושר. יעקב מרגי (ש"ס): הטענה היא לא לשר הפנים. שר הפנים פנה אל שר האוצר. שר התחבורה מאיר שטרית: מה זה יעזור? שר האוצר לא יכול לשלם לו. יעקב מרגי (ש"ס): לשר האוצר יש הכלים החוקיים. שר התחבורה מאיר שטרית: אני אומר לך, לשר האוצר אין שום כלי חוקי לשלם פרוטה אחת מעבר לתקציב 2004. אבל לא אלמן ישראל, אני מקווה שעד סוף חודש מרס או שהתקציב יעבור או שהממשלה תיפול – אחת מהשתיים. אם אתם כל כך רוצים בחירות, בבקשה, יש לכם הזדמנות. עד סוף חודש מרס, אם לא יעבור התקציב, נלך לבחירות. אין בעיה. אבל אם יעבור התקציב, כמו שאני משער שבסוף יקרה, כל מה שהממשלה הבטיחה לשדרות וליישובים יועבר אליהם, כי לא לוקחים את הכסף בחזרה בגלל שלושה חודשים. היתה התחייבות של הממשלה, וההחלטות תיושמנה במלואן. מה שמעיד הוא לא העתיד, אלא העבר. בשנת 2004 העבירה הממשלה בערך 30 מיליון ש"ח לשדרות, ומילאה את כל התחייבויותיה התקציביות. אני מבטיח לך שגם הפעם הממשלה תמלא את כל ההתחייבויות הכספיות שלה, על-פי החלטותיה. לכן, ידידי מרגי, אין מקום להצעת אי-אמון בעניין הזה. במקרה הטוב ביותר אתה יכול להעלות הצעה לסדר-היום. אדוני היושב-ראש, אני מציע להסיר את הצעות האי-אמון מסדר-היום. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה למאיר שטרית, שר התחבורה. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: חברי הכנסת, לפני שנעבור לרשימת הדוברים, הודעה למזכיר הכנסת. מזכיר הכנסת אריה האן: ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחו על שולחן הכנסת – החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים) (הוראת שעה), התשס"ה-2005, שהעבירה ועדת הכנסת. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק המועצות האזוריות (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005. תודה רבה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה למזכיר הכנסת. הצעות סיעות מפד"ל - האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו וש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל: א. הקיצוץ בשירות הלאומי; ב. הפרת הבטחתה בדבר העברת כספי סיוע לעיר שדרות בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: ראשון הדוברים - חבר הכנסת ויקטור בריילובסקי. אחריו ידברו חברי הכנסת אפרים סנה, נסים זאב ובנימין אלון. ויקטור בריילובסקי (שינוי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בכל יום שני יש הצבעת אי-אמון. תמיד יש סיבה לכך, וגם היום. אני חושב שהפרת ההבטחה להעביר כספים לשדרות היא סיבה טובה לאי-אמון. חברי הממשלה, חברי הכנסת וחברי ועדות הכנסת ביקרו בשדרות לא פעם ולא פעמיים, ובכל פעם הבטחנו עזרה – וגם עזרה כספית. אחרי כל זה, הפרת ההבטחות האלה היא בושה וחרפה לממשלה, ופשוט חובה על חברי הכנסת להצביע בעד האי-אמון. יש עוד נושא שאני רוצה להזכיר לחברי הכנסת הנכבדים, והוא התקציב. יש מספר רב של סיבות להתנגד לתקציב הזה. בתקציב הזה, כמו בכמה תקציבים בשנים האחרונות, יש קיצוצים כואבים. המטרה היא לצאת מהמשבר, ואף שכבר יש סימנים ליציאה מהמשבר – המטרה טובה – בכל מקרה צריך לקצץ בחוכמה. אי-אפשר לקצץ בתחומים שעוזרים לנו לצאת מהמשבר. אי-אפשר לקצץ בתחומים שצריכים להבטיח עתיד טוב לכלכלה ולמשק שלנו. כידוע, מדובר בהשכלה גבוהה, במדע, בטכנולוגיה ובהיי-טק. כל אחד שמע על שביתות הסטודנטים, ומספר לא קטן של חברי הכנסת אפילו הזדהה עם הסטודנטים, עם הדרישות של הסטודנטים, וחתם על ההצהרה, ובצדק. את תקציב האוניברסיטאות קיצצו בשנים האחרונות ב-20% בערך. מה התוצאה של הקיצוצים האלה? באוניברסיטת תל-אביב כבר נסגרו כמה בתי-ספר. בפקולטות שעוד לא נסגרו מספר הסטודנטים בכיתות הולך וגדל, מספר הקורסים שמציעים לסטודנטים קטן, וכל זה מוריד את איכות ההשכלה הגבוהה שלנו. מספרן וגודלן של המלגות לסטודנטים ולדוקטורנטים גם הם מקוצצים. לאנשים מוכשרים שסיימו פוסט-דוקטורט באוניברסיטאות הטובות בעולם אין מקום לחזור אליו בארץ ולהיכנס לאקדמיה. זה משבר אמיתי. אני רוצה לברך את הסטודנטים ואת ארגוני הסטודנטים שמעלים את הבעיה הזאת על סדר-יומה של המדינה. השקעות המדינה במדע ובטכנולוגיה קוצצו גם הן בצורה דרסטית. קרן המדען הראשי של משרד התמ"ת הוקטנה במחצית, מ-1.8 מיליארד ש"ח עד 900 מיליון ש"ח, ואותו דבר נעשה בקרנות אחרות. על איזו יציאה מהמשבר אפשר לדבר? הנושא שדיברתי עליו הוא לא נושא האי-אמון של היום, אבל הוא מצביע על מגמה מסוימת במדיניות הכלכלית של הממשלה. אין כסף לשדרות, אין כסף לסטודנטים, אין כסף לאוניברסיטאות, אין כסף למדע ולטכנולוגיה, ואני בטוח שאין זכות קיום לממשלה כזאת. תודה רבה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת בריילובסקי. חבר הכנסת אפרים סנה – בבקשה, אדוני. גם לרשותך חמש דקות. אפרים סנה (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לו אני במקום המציעים, הייתי מוצא סיבות מוצקות יותר לאי-אמון. למשל, הפגיעה בהשכלה הגבוהה, הפרטת החינוך הגבוה, הפרטת הבריאות, יצירת מצב שבו יש רפואה לעניים ורפואה לעשירים – יש הרבה סיבות טובות יותר, מוצקות יותר, לאי-אמון, אם כי אני לא מפחית חלילה בחשיבותה של העיר שדרות או בחשיבות השירות הלאומי. אני שואל את עצמי על מה ראויה הממשלה הזאת לאמון. שאלה טובה. היא ראויה לאמון רק על דבר אחד – על כך שבטווח של חודשים מעטים היא עומדת לעשות צעד היסטורי, שמשמעותו תחילת הסוף של הטעות ההיסטורית שעשו רוב ממשלות ישראל בכך שהעבירו את מרכז הכובד של העשייה הלאומית אל שטחים שהיה ברור לכל מי שעיניו בראשו שבטווח הארוך לא יהיו בריבונותה של מדינת ישראל. זו היתה טעות היסטורית ששפכו כסף על הגבעות של יהודה ושומרון ובפאתי ח'אן-יונס ולא נתנו כסף לגליל, לנגב, לשדרות, לירוחם ולקריית-שמונה, והתוצאה – כולנו רואים מהי. הגליל והנגב נתונים בסכנת ניתוק אמיתי ממדינת ישראל, האיכות וההשקעות המסיביות אינן מצויות שם, הפערים החברתיים הקשים ביותר הם שם, וזה השטח החיוני של מדינת ישראל, שעליו היא צריכה לשמור. לכן, אם וכאשר – ואני אומר: "אם וכאשר", כי עדיין איננו יודעים – בחודש יולי ובהמשך בחודש אוגוסט תפורקנה ההתנחלויות ברצועת-עזה ובצפון השומרון, זה יהיה ראשיתו של המודל שיהיה צריך באופן הסכמי - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לא תזכה לזה בחיים, ואתה תאריך ימים בעזרת השם. אפרים סנה (העבודה-מימד): תודה. לכן הייתי זהיר ואמרתי, אם וכאשר יתבצע המהלך הזה ויצליח, הוא יהיה מודל להמשך, כי בסופו של דבר יהיה שלום בארץ-ישראל רק על בסיס חלוקה לשתי מדינות: מדינת ישראל - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): ומדינת ירדן. אפרים סנה (העבודה-מימד): - - מדינה יהודית על 80% מהשטח, ומדינה פלסטינית על 20% מהשטח. לא יהיה פתרון אחר, וכל מה שהוא צעד, ואפילו צעד ראשון, בכיוון הפתרון הזה, ראוי לברכה. חברי ואני מתגברים על כל ההסתייגויות העמוקות שיש לנו מדרכה הכלכלית והחברתית של הממשלה, בעצם של שר האוצר ושל כל מי שתומך בו, אך ורק כדי לקיים את המטרה הזאת. נכנסנו לממשלה הזאת אך ורק כדי לדאוג לכך שהמהלך ההיסטורי הזה יתחיל. כל מה ששעבד את המשאבים הלאומיים שלנו למפעל ההתנחלות יתחיל להגיע אל קצו. הממשלה הזאת לא תכהן לנצח. אני מניח שלאחר שיושלם מעשה ההינתקות תהיינה במוקדם או במאוחר בחירות חדשות, ועם ישראל יצטרך להחליט מה הוא רוצה: האם הוא רוצה בחידוש המלחמה, האם הוא רוצה בהמשך המלחמה, או שהוא מוכן שתהיה מפה אחרת של ההתיישבות, שיהיו עדיפויות אחרות ויבוא שלום על ארץ-ישראל. זאת תהיה ההחלטה, ואז אני מקווה שתוכל להיות ממשלה שתשב סביב השולחן הזה ותהיה ראויה לא לאמון על-תנאי, שאני מביע בממשלה הזאת, אלא לאמון מלא – לאומי חברתי כולל. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת סנה. חבר הכנסת בנימין אלון – אינו נוכח באולם. חבר הכנסת אבשלום וילן, בבקשה. אחריו ידברו חברי הכנסת ניסן סלומינסקי, אחמד טיבי, עמיר פרץ ונסים זאב. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אני פה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: קראתי לך ולא היית באולם. עכשיו תואיל בבקשה לשבת ולהאזין. אבשלום וילן (יחד): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, כמדי שבוע חוזר הריטואל, וגם הפעם נימנע. אנחנו נמנעים לא משום שאנחנו מאמינים בממשלה הזאת, אלא משום שאנחנו חושבים שההתנתקות היא צעד ראשון בכיוון הנכון. סיום הכיבוש ברצועת-עזה, הניסיון להגיע להסדר מדיני רציני עם הפלסטינים – שווה לתת לממשלה הזאת להמשיך למשול. זאת ממשלה רעה, זאת ממשלה בעייתית, התקציב שלה מאוד מאוד קשה, בלשון המעטה. ראינו את התרגיל ה"מבריק", ה"ספין" התקשורתי בעניין סל הבריאות. הממשלה הזאת, בתקציב שבשבוע הבא נדון בו, נתנה 3 מיליארדי ש"ח שיפוי מעסיקים לביטוח הלאומי, ועכשיו כבר יש רמיזות ושמועות שאולי יחזירו אותם. יעקב מרגי (ש"ס): לקחה מהביטוח הלאומי. אבשלום וילן (יחד): כן, אני אומר: שיפוי מעסיקים מהביטוח הלאומי. פתאום יהיה כסף לסל התרופות, ואני מקווה שהיום יעבור - 13% מס הכנסה ליישובי עוטף רצועת-עזה והעיר שדרות, ופתאום יהיה כסף לדברים רבים. אבל הכול נעשה בצורה צינית, כאשר שר האוצר והשר הקודם במשרד האוצר, שנמצא פה, שר התחבורה, מובילים מדיניות שעיקרה פגיעה מודעת ומכוונת בכל השירותים החברתיים, כדי לשנות את המבנה. שר התחבורה מאיר שטרית: היתה צמיחה של 4% השנה. 70,000 מקומות עבודה נוספים בכל שנה. אבשלום וילן (יחד): אדוני השר, היום הבנתי מאין נבעה הצמיחה. לפי פרסום רשמי שלכם – וצר לי לומר לך, זה לא מהמדיניות שלכם – היא נבעה בעיקרה מהצמיחה, מההתאוששות בהיי-טק העולמי. היצוא הישראלי גדל בשנה האחרונה ב-18%. אין שום קשר בין מה שאתם עשיתם ובין הגידול ביצוא. הצלחתם לפורר את המערכת החברתית בישראל, להגדיל את הפערים כך שאחרי ארצות-הברית אין מדינה בעולם עם פערים גדולים כל כך, וזה, אדוני השר, כאשר אנחנו עדיין במאבק קיומי, כאשר אנחנו במאבק של הישרדות. אבל נעזוב לרגע את התקציב, נדבר עליו בהרחבה בשבוע הבא. אדוני היושב-ראש, שמענו גם הבוקר את ראשי מועצת יש"ע ממשיכים להלך עלינו אימים בגירושים. יותר מזה, ראינו בעיתונות סוף-השבוע שכבר יש להם קומנדו שחושב איך לפגוע באתרי החשמל, במקורות המים, אולי באנטנות סלולריות. אני לא ראיתי את אנשי מועצת יש"ע אומרים - - - בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זה מה שהתקשורת אומרת. אבשלום וילן (יחד): כל העיתונים היו מלאים בזה בסוף השבוע. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): יש הצעת אי-אמון, אתה באופוזיציה, זה מה שיש לך בראש? אין חברה? אין עוני? אבשלום וילן (יחד): אתה כנראה לא מאזין. במשך שתי דקות מתוך שלוש הסברתי מדוע אנחנו נמנעים ותקפתי את המדיניות הכלכלית-החברתית. עכשיו עברתי לטפל בהתנהגות של מועצת יש"ע, שהיא חסרת אחריות לאומית, מעודדת מעשי טירוף בקצה המחנה במשחק הכפול שהיא משחקת, וכל הטרמינולוגיה שאתם משתמשים בה – גירושים והשימוש בסמלי השואה – מראה באופן הברור ביותר שמישהו שם למעלה למעלה איבד את שיקול הדעת. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה קראת "הכינו את התותחים"; לפני שהיתה איזו קריאה - - - אתה אמרת "הכינו את התותחים". אבשלום וילן (יחד): אני בפירוש אמרתי: כדי שלא יהיה שימוש באלימות, צריך להכין את התותחים כדי שהתותחים לא יירו. במפורש כן. בלי שיושם גבול, יהיה אסון, ולכן צריך להודיע עכשיו על הגבול, ואז איש לא יעז להתחכם. זה בדיוק ההבדל. בלי שנתחיל לדבר על הרעלת מקורות מים ועל הפלת עמודי חשמל ושאר טירופים למיניהם. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): "שלום עכשיו" אמרה: אנחנו מוכנים לקרב. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): 4,000 מפגינים בתל-אביב, זה ניצחון. אבשלום וילן (יחד): 15,000 זה גם לא הרבה, לא צריך להוריד ל-4,000. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת אבשלום וילן. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי - איננו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי – בבקשה, אדוני. אחריו – חבר הכנסת עמיר פרץ. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, שני נושאים בוערים על סדר-יומה של החברה הישראלית, והם קשורים קשר ישיר לתקציב - האוניברסיטאות וסל התרופות. זה לא אומר שאין נושאים בוערים אחרים, אבל אין ספק שמדובר על שני נושאים שסכום יחסית קטן, בהשוואה להוצאות תקציביות אחרות – חלק מהן התחייבויות קואליציוניות לסיעה זו או אחרת – יכול בהחלט לפתור את הבעיה, גם לאוניברסיטאות וגם לסל התרופות. היום החליטה הממשלה להוסיף עוד 150 מיליון שקלים לסל התרופות, ואין ספק שמדובר בצעד בכיוון הנכון, אבל הוא בהחלט לא מספק. אני לא יודע מה תחליט הוועדה המיוחדת בנושא סל התרופות, אם היא תחליט ותכריע ספציפית על סל התרופות או שתזרוק פעם נוספת את הכדור למגרשה של הממשלה. אבל ההחלטה הזאת לא תפתור בשום פנים ואופן את כלל הבעיה של חולים הזקוקים לתרופות שלא נמצאות בסל הבריאות ועולות כסף רב. אתמול השתתפנו בהפגנה של הסטודנטים בתל-אביב. יש קיצוצים באוניברסיטת תל-אביב, אולי במוסדות אחרים להשכלה גבוהה. נאמר לי, שצריך 10 מיליוני שקלים כדי לא לסגור את הפקולטה לרפואת שיניים. היו"ר נסים דהן: 30 מיליון שקלים. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): דיקן הפקולטה אמר לי, שמה שצריך זה 10 מיליוני שקלים כדי שהפקולטה לרפואת שיניים לא תיסגר. אומנם, אני טיפוס ירושלמי גם בהשכלה, אבל גם בתל-אביב יש פקולטה לא רעה, והיא אפילו טובה מאוד, גם בית-ספר לרפואה וגם בית-ספר לרפואת שיניים. משה גפני (דגל התורה): אבל כבר לא מקבלים שם. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): למה? בגלל הקיצוץ בתקציב. זה דבר חמור. אסור לתת יד לסגירת הפקולטה הזאת, וגם אסור לתת יד לסגירת בית-הספר להנדסאים, למשל. אמרתי שיחסית לתקציב ולסעיפים אחרים, מדובר בפרוטות. ולכן, הממשלה הזאת ממשיכה להוביל מדיניות לא חכמה, אנטי-חברתית, פוגעת בציבורים חלשים, פוגעת בעיקר בציבור הסטודנטים, שרבים מהם, לצערי הרב, בחרו בממשלה הזאת. לכן, אדוני היושב-ראש, ולצד סיבות רבות אחרות שאין לי זמן עכשיו למנות אותן, הממשלה הזאת בהחלט לא ראויה לאמון. תודה רבה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אבל אתה שומר עליה, אתה תתמוך בתקציב. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אתה מבלבל ביני לבין מישהו אחר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה תימנע. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו – חבר הכנסת בנימין אלון. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דוד המלך אומר: "נשכחתי כמת מלב, הייתי ככלי אבד". כנראה לאחר זמן הממשלה הזאת שכחה את כל הסיוטים שעברו תושבי שדרות. כולנו היינו שם, הבטחות אין-סוף. הייתי רוצה לדעת, כמה היה עולה למדינה להכניס את צה"ל לעזה כדי להוריד או לבטל, כפי שראש הממשלה הבטיח, את ירי ה"קטיושות". הרי מדובר במאות מיליונים, שהממשלה היתה צריכה לעשות מעשה כדי לצמצם את ירי ה"קטיושות". אני לא מבין, בתקופה של שנים ושל חודשים נהרגו ילדים בשדרות, העיר הזאת עברה טראומה, ועכשיו, אחרי כל ההבטחות - העירייה האמינה, בט"ו בשבט כולנו חגגנו שם ונטענו עצים. כתוב: "ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים". אחרי שנוטעים עצים, מצפים לראות קצת פירות. שום דבר. העץ, כפי ששתלו אותו, כך הוא נשאר. הוא נשאר באדמה שתול, אין פירות, אין קיום להבטחות האלה. אדוני היושב-ראש, העיר הזאת סבלה הרבה. ילדים נזקקו לטיפול נפשי, משפחות שלמות המתינו במשך חודש ימים כדי לקבל טיפול נפשי. ועכשיו, כאשר סוף-סוף הממשלה הזאת יצאה לדרך, יצאה לתוכנית של התנתקות חד-צדדית - יש כאן חיסכון אדיר במשאבים. הרי הממשלה מצהירה: אנחנו רוצים לטפח אותן עיירות, אותן שכבות מצוקה, אז אנחנו הולכים במהלך חד-צדדי כזה, כדי להביא אותם משאבים לאותן ערים. אדוני היושב-ראש, ראש העירייה הלך למדיניות שונה, על-פי הבטחת הממשלה, ונתן הנחה לאותם תושבים, כי התושבים רצו לעזוב את העיר. יום-יום, שעה-שעה, היו בסכנת חיים, אז הבטיחו להם הבטחות, הבטיחו קצת הטבות למפעלים, הבטיחו להם הנחות. איפה הכיסוי של אותן הבטחות? הרי בסופו של דבר מי שסופג את זה, יוצא שהוא גם מוכה וגם משלם, כי אותן הבטחות שראש העיר נתן כדי לרצות את התושבים באות על חשבון הקופה של הרשות המקומית. הרשות המקומית מצפה שהממשלה תכסה את הגירעונות, מה גם שמדובר בעיר ענייה, שיש בה כל כך הרבה עולים חדשים, שכבות מצוקה, וגם כך הממשלה היתה צריכה לסייע. לכן, אנחנו לא מבקשים שום דבר מיוחד, אלא שהממשלה תבצע את מה שהיא הבטיחה לראש העיר, כי אני לא רואה את השלום שקרב ובא. אנחנו נמצאים בהפוגה מסוימת, אבל אם מישהו חי באשליה שארגוני הטרור, אבו-מאזן כבר חיסל אותם - ארגוני הטרור קיימים, ה"קסאמים" מחכים לנו. למעשה, אתמול, בשיגור של אותו טיל הם באו להזכיר לנו שני דברים: אנחנו, ארגוני המחבלים, עדיין בשטח, אנחנו מחכים להזדמנות. אבל זה גם בא להזכיר לממשלה הזאת, שהבטיחה לעיר שדרות שהיא תעזור ותסייע, שתעמוד בהבטחתה. לכן, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת אינה ראויה לאמון. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. חבר הכנסת בני אלון, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ניסן סלומינסקי. אם הוא לא יהיה - חבר הכנסת עמיר פרץ. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמון הוא הבסיס ליכולת התפקוד האמיתית של שליח ציבור. שליח ציבור שאין בו אמון, לא יכול לעשות את שליחותו. אני חושב שאצל ראש הממשלה הזה הדברים הגיעו לשיאים של עליבות, ואנחנו מבינים למה יוצא אחר כך שם רע לפוליטיקה. קודם כול, התיאוריה שלו, שהוא לא מתבייש בה אלא חוזר עליה: דברים שרואים מכאן לא רואים משם. למה הכוונה? נכון שהבטחתי, נכון שאמרתי, נכון שזה כתוב במצע שלי, אבל עכשיו אני לא אקיים, כי עכשיו אני רואה את זה אחרת. אין דבר כזה. לזה קוראים שקרן, לא שום שם אחר. זה שקר. אתה רוצה? תחזור לציבור, תגיד דברים אחרים, תכתוב מצע אחר, ואז תקבל אמון ותבוא בחזרה. הציניות הזאת. ואחר כך מתפלאים, למה הציבור בארץ מוציא שם לפוליטיקאים - כי ראש הפוליטיקאים הופך את השקר לדרך חיים מחייבת. הוא אמר, דין נצרים כדין תל-אביב, שנה לפני שהוא עושה הפוך בדיוק. אדם יכול לחזור בו, אדם יכול לשנות את דעתו, אבל יש דרך ציבורית לאופן שבו עושים את זה. רצת מול מצנע. מצנע אמר: אני רוצה לצאת מנצרים. אתה אמרת: אוי ואבוי, נצרים היא כמו תל-אביב, זה משקיף על הנמל הימי של רצועת-עזה. משם יעמדו ספינות כמו "קארין - A, B, C, D", לפי התור. נאבד שליטה. חזרת בך? כל הכבוד. להביא לכם רשימה של ציטוטים שהוא אמר לי ולאחרים? רוצו ותפסו את הגבעות. היום דוח טליה ששון מגלה שהכול לא בסדר. תעמוד ותגיד - זה אני. תהיה גבר. תהיה איש ישר. שקרן. הוא הבטיח לשדרות? אז הוא הבטיח לשדרות. כי שדרות זה לא המתנחלים, שאפשר לזרוק אותם ולפנות אותם כמו אשפה, לומר שהם מסוכנים לאנושות ולהסית את כל המדינה נגדם; שדרות זה ה-grassroots שלו. שם נמצאים המצביעים של הליכוד. אז מבטיחים להם. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): הוא לא העביר עד היום אף אגורה. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת סלומינסקי, אתה דובר אחריו. אתה יכול על חשבונך. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אני יודע שתחזק אותי, חבר הכנסת סלומינסקי, מייד כשתאמר כאן את הדברים. בטוח אני. ואז עולה השר שטרית ואומר: אבל זה חוק, אי-אפשר לתת. הבטחנו - תראו, זה הפך לשיטה. אני אקרא לכם את החוק. חוק-יסוד: משק המדינה אומר כך: "לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם". ובסעיף קטן (ב): קודם כול חייבים לקיים התחייבויות מדינה מכוח חוק חוזים ואמנות - זהו החלק של חובות חוץ. אבל אנחנו יודעים שזהו חלק מסוים מאוד מהתקציב. במה שנשאר תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם. כלומר, לא פיתוח – אי-אפשר לעשות דברים חדשים ולהקים בניינים חדשים - אבל שירותים חיוניים כן. אילו הבטחות הבטיחו לשדרות? על רקע מה הן ניתנו? על רקע הצורך החיוני של העיר. אנחנו רוצים לראות את שדרות מפונה מתושביה, כמו בימים הקשים של קריית-שמונה? לא. כולנו בעד שדרות, כולנו עם שדרות, כולנו רוצים שדרות חזקה. אז על מה מדברים כאן? על קיום החלטת ממשלה - ההבטחה שניתנה. אז לא. איך הוא אומר לנו כאן מעל הדוכן? תצביעו בעד התקציב בתוך שבועיים, אז יהיה להם כסף. לא תצביעו - לא נקיים את ההבטחה. הסעיף השני שעולה כאן היום בהצעת האי-אמון - 1,390 משרות של בנות שירות לאומי. מה הן עושות? הן עובדות בבתי-חולים, בבתי-אבות שהמדינה חוסכת שם כסף, בנות בהתנדבות. חשוב למדינה. אז כבוד השר שטרית אמר כאן לזבולון אורלב בשם הממשלה כך, מעל לדוכן - טוב, תחזרו לממשלה, תחתמו אתנו על הסכם - נשלם. רבותי, יש תרבות. לפחות תשחק אותה מכובד. לפחות תראה לאזרחים שיש לך כבוד למלה ולתקציב. ככה? עומדים כאן ואומרים – הכול מסחרה? כמו שכל אלו שמבקרים אותנו אומרים כל הזמן ואנחנו חברי הכנסת כועסים ונעלבים? אם ראש הפוליטיקאים, חבר הכנסת מספר אחת, ראש הממשלה, הופך זאת לשיטה, מה נאמר אנחנו? בושנו וגם נכלמנו. אני מקווה מאוד שהאי-אמון הזה - שלא יבואו ויגידו, כל שבוע אתם מעלים. זהו אי-אמון מתמשך בראש הממשלה, שחושב שכדי להיות פוליטיקאי טוב הוא צריך להיות לא נאמן ושקרן. תודה. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת עמיר פרץ. אחריו - חבר הכנסת זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת הלפרט. שלוש דקות לרשותך. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אין ממשלה בישראל. אז מה אני אומר? כיסאות ריקים וחברי חברי הכנסת - - - היו"ר נסים דהן: איפה נציג הממשלה? ניסן סלומינסקי (מפד"ל): אין ממשלה בישראל. כבר אמרנו. אבל אני בסדר - אנחנו חיים עם זה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): יש כיסאות וזה מה שחשוב. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): אמרתי - כיסאות ריקים. אבל כך זה. היו"ר נסים דהן: אבקש מהמזכירות לגייס את הממשלה. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): אף שאני מתפתה לדבר על הנושאים המדיניים, לא אעשה זאת; את זה נעשה במסגרת הדיון בדוח המאחזים שיהיה לאחר מכן. אתייחס לשתי הצעות האי-אמון, האחת שלנו עם האיחוד הלאומי והשנייה של ש"ס. הצעתה של ש"ס נוגעת לעיר שדרות. בושה שאין כדוגמתה. כל המדינה כולה – מי לא נסע לשם כדי להצטלם? רבו ביניהם. אילו הבטחות חגיגיות, ומה לא? לתומי הייתי בטוח שהם קיבלו מעל ומעבר, ולבי לא היה שלם עם העובדה שבכל אופן לידם יש יישובים שסופגים 5,000 פצמ"רים וכו' ולא מקבלים כלום. אבל אמרתי - הם לכל הפחות מקבלים. בסדר. אם לילד יש חרדה, תהיה עכשיו תוספת של פסיכולוגים שיטפלו בו, יהיה אמבולנס אם יהיה צורך, יהיו כבאים. אמרתי - המדינה הולכת לפחות באיזו חגיגיות, מה לא. אני פוגש את ראש העיר – ולצערי, ראש העיר כמעט הפך חבר כנסת. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הוא יהיה חבר כנסת. אל תדאג. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): כל יום אני רואה אותו יושב כאן - אנחנו יודעים איך זה. אתה יושב שם על הכיסאות, ברחמים, מחכה שמישהו יסתכל. פעם הוא נישא על כפיים, ופתאום ככה מהצד הוא ואנשיו. אני נדהמתי. אומרים לי: אף אגורה מכל ההבטחות לא הגיעה. לא להאמין. לא התרומות שהסוכנות דיברה עליהן, לא התקציבים; אין אף פסיכולוגית נוספת, לא אחות נוספת; אפילו אמבולנס - הם נסעו לגרמניה, וראש העיר, שסירב לדרוך על אדמת גרמניה, אמר: אבל בשביל זה אני נוסע. הם השיגו שם בעזרת תרומות חמישה אמבולנסים, והאמבולנסים הגיעו עכשיו. פתאום הם שואלים: איפה? אומרים: לא, אתם תקבלו את השישי. חמישה לא הולכים אליהם. זה משהו שאתה לא תופס ולא מאמין. אפשר להאמין לממשלה הזאת? צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כן, כן. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): מאחר שזמני תם אני רוצה לדבר על החלק השני, על הנושא של בנות השירות. אנחנו בעד שירות למדינה, שירות בצבא, ובנינו משרתים ביחידות ככל שנדרש בכל המקומות, בכל הצמתים הכי קשים. בנותינו, על-פי תפיסת הרבנים, רובן לא הולכות לצבא - מטעמים שלא כאן המקום לדבר עליהם - אבל כולן רוצות לשרת את המדינה, ונמצאה הדרך שהן ילכו לשירות לאומי, ייתנו את חלקן, והן משרתות במקומות הכי קשים. הן משרתות בבתי-החולים. לחתל קשישים - אתם יודעים, לפעמים זה פי-אלף יותר קשה מכל דבר אחר, והן עושות את זה, כי הן יודעות שהן צריכות לשרת את המדינה. זה הזמן שלהן, והן הולכות לשנה ונשארות - חלקן הגדול – שנתיים, כדי שחס ושלום הן לא ישרתו פחות ממי שהולכת לצבא, כי נמנע מהן ללכת, והן הולכות ועושות את זה במסירות. היו"ר נסים דהן: נא לסיים. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): ויש תקציב, ובשנה שעברה היה תקציב, וכשהיה חסר אנחנו אמרנו: מכספינו שלנו נוסיף עוד 1,200 תקנים, שיהיו 3,200 תקנים - שלא תהיה בת שרוצה לשרת ולא יכולה. והנה השנה, אנחנו רואים בתקציב 2,000 תקנים. הורידו 1,200 תקנים, ואנחנו שואלים: האי מאי? אומרים: רבותי, אתם לא רוצים לחתום על הסכם קואליציוני, אתם לא רוצים להצביע בעד התקציב, אז אנחנו מענישים אתכם - אותנו - בזה שמורידים 1,200 תקנים. זאת אומרת, ש-1,200 בנות - נדמיין לנו שהן חיילות שהיו באות לבקו"ם להתגייס והיו אומרים להן: אין תקציב. למה? כי המפד"ל לא חתמה על הסכם קואליציוני, אז אין תקציב, ואתן, החיילות, לכו הביתה. מישהו היה מדמיין לעצמו דבר כזה? וזה בדיוק השירות הלאומי. רבותי, איך אפשר לבנות האלה, שרוצות לתרום למדינה, להגיד: לא? והם אומרים לי בציניות: אדוני, אם אתה מוכן להצביע בעד - תקבל פי-עשרה. היו"ר נסים דהן: נא לסיים. תודה רבה. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): לכן, בגלל שתי הסיבות האלה אנחנו נצביע אי-אמון בממשלה הזאת. אילנה כהן (עם אחד): אל תדאג. שירות לאומי תמיד יהיה. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת עמיר פרץ, ואחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. אחריו - חבר הכנסת שמואל הלפרט. אחריו - נציג רע"ם; עוד לא ידוע השם. חבר הכנסת עמיר פרץ, שלוש דקות. עמיר פרץ (עם אחד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראשית אני מברך את האורחים שלנו משדרות - את ראש העיר, את כל ההנהלה ואת כל מי שהגיע הנה - לצערי, לצפות באקורד הסיום העלוב שהכנסת הזאת מציגה בפניהם. כאשר עמדנו כאן, חברי הכנסת, לפני חודשים מספר, ורעמי ה"קסאמים" הגיעו גם לתוך המליאה, ועמדו כאן כל פרנסי העיר - באומץ, בדרך מיוחדת - לחזק את תושבי שדרות, כדי שהם לא יהיו מי שממוטטים את יכולתה של הממשלה לקבל החלטות מדיניות, אני ידעתי שבסופו של דבר נגיע לפרק האחרון של ההצגה הזאת, שבסוף יסתבר שהממשלה מדברת וכל שר איננו מתכוון לממש, ולו חלק מההבטחות שהבטיחו כאן. אתם יודעים, ביום החג, כשישבנו באחד הערבים שבהם הגיעו חלק מתיירני השרים - לא רק שר התיירות תייר בשדרות, כל שר תייר בה - וישבתי ליד ראש העיר, וכמובן, איך אומרים, שדרות יודעת לארח, שדרות מקבלת בסבר פנים יפות, שאלתי את ראש העיר: תגיד לי, את האירוח מישהו שילם לך? את ההבטחות אני לא בטוח שמישהו יקיים לך. אני מודיע לך שהארוחות שאתה מזמין - אתה גם תשלם עבורן מקופת המועצה. הוא אמר לי: לא יכול להיות, אבל בכל מקרה אנחנו נותנים את הכבוד הראוי לכנסת, נותנים את הכבוד הראוי לשרים. כנסת ישראל, הגיע הזמן אולי שאתם תיתנו את הכבוד הראוי למי שמכבד אתכם. איזו חגיגה היתה בט"ו בשבט. יש מים לטפטף סביב העצים שנשתלו שם? עוד מעט גם לא יהיה תקציב למים לעצים שנשתלו, כך בוודאי כל אותן הצהרות גדולות על הבשורה הגדולה, על הלבלוב שהולך להתרחש סביב העיירה הזאת. קשה מאוד להאמין. אני לא רוצה לחשוד באיש, וכמובן, בכל פעם שאני מזכיר את שר האוצר, מייד כולם נדרכים, אבל גם אם שר האוצר רוצה לתרגל את ראש הממשלה - בסדר. הרי שר האוצר יודע שמדובר גם בריב שכנים, אז הוא גם מסכסך בין השכנים. בתוך הממשלה הוא מסכסך בין השרים, פה הוא מרוויח פעמיים - הוא מסכסך גם בתוך הממשלה וגם עושה ריב שכנים, כי הרי הוא יודע שראש הממשלה גם מכיר חלק מהתושבים. זה לא רק עניין מיניסטריאלי, זה כמעט עניין אישי. אז שר האוצר היה צריך לפחות לכבד את כל ההבטחות שקשורות בשדרות, ואני בהחלט חושב שכאשר אנחנו עומדים כאן - - היו"ר נסים דהן: נא לסיים. עמיר פרץ (עם אחד): - - ומעת לעת אנחנו מוצאים את עצמנו לא מסוגלים לעמוד בהצהרות הגדולות שמצהירים כאן - שהרי יאמרו לסטודנטים שכולנו אתם, ויאמרו לחולים שכולנו אתם, ויאמרו לנכים שכולנו אתם - או.קיי., מדובר בתקציבים גדולים, בהחלטות שנוגעות לכלל הציבור, אבל אין חבר כנסת שלא היה בשדרות והביט לתושבים התמימים האלה בעיניים. מה יגידו? מחירי הדירות שלהם ירדו, הרכוש שלהם שבמשך שנים עמלו עליו גם הוא מאבד את ערכו - - היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת עמיר פרץ, נא לסיים. נתתי לך מספיק זמן, נא לסיים. עמיר פרץ (עם אחד): - - אז מדוע לא יקיימו את ההבטחות הבסיסיות ביותר? לכן אני בא ואומר: אם יש הזדמנות לכנסת להביע אי-אמון בממשלה על כך שהיא כבר לא איבדה רק את אמונה בתוך הכנסת, היא איבדה גם את אמונה מול ציבור תמים; ואני אומר לראש העיר בשדרות - זהו זה. המשחק של להיות נחמדים עם הממשלה צריך להסתיים. אני מקווה שאיש לא מתפלל ואומר: שמע, אבו-מאזן זה צרה לשדרות, הוא הפסיק את ה"קסאמים". מה יהיה? אני מקווה שאף אחד כאן לא מגיע לאיזה תרחיש דמיוני ומעוות של מוח מעוות. אנחנו רוצים שהממשלה תעמוד בהתחייבות גם כשיש שקט. אין שום סיבה שתבואו לדמם אתנו. ממשלת ישראל צריכה לבוא גם כאשר תושבי שדרות מרגישים שהם נולדו לחיים, ולא לבוא אלינו רק כשאנחנו נולדנו למוות. תודה. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת עמיר פרץ, כתושב שדרות נתנו לך גם יותר זמן. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. צאתכם לשלום. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, ב-10 באפריל, ראש חודש ניסן העברי, מתוכננת הפגנה של הימין הקיצוני בניסיון לפרוץ ולחלל את המסגדים - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): ימין קיצוני פנאטי. אל תשכח. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): פנאטי, כן. פנאטי זה מחמאה. מטורף זאת המלה הנכונה. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתם - - - היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת כהן. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הנחמדים - - - היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת כהן. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מתוכננת פעולת טירוף של ניסיון - - - אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הטרוריסט מדבר. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת כהן. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מתוכננת פעולת טירוף של ניסיון לפרוץ ולחלל את מסגד אל-אקצא. מדברים על הפגנת רבבות, ומתוכננות פעולות באותו נוסח בחודשים הקרובים. מצד שני, כבוד היושב-ראש, מתרבות הידיעות ממקורות מודיעין ישראליים - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שמדווחים לך. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - על כך שיש גורמים בימין הקיצוני המטורף שינסו לפגוע במסגד אל-אקצא בהפגזה מטיל, ממטוס, ממטען, מפעולת טרור. זה מצב - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): מ"קסאם". היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת הנדל, לא להפריע, בטח לא בעמידה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אני אשב. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): זהו חומר נפץ אזורי, ולא רק בארץ. הימין הקיצוני מקווה שפעולה כזאת תטרוף את הקלפים ותכשיל את פעולת ההתנתקות - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): היא תיכשל גם בלי זה. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת הנדל, תודה, נא לא להפריע. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הימין הקיצוני או גורמים בתוכו יכולים לפעול כחיה פצועה ולעשות מעשים של שיגעון, של טירוף. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש - - - ראש הממשלה. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת הנדל, אתה רק מפריע כל הזמן. מה זה? אני אתן לדובר עוד זמן כיוון שאתם מפריעים לו. זה יהיה העונש שלכם. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שיוכל להגן על אריק. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): יש להגן על המסגדים, יש לפעול מייד כדי למנוע את הסכנה, יש לנקוט פעולות שימנעו את האסון. ולכן יש להציב כוח שיטור בין-לאומי במסגד אל-אקצא; אי-אפשר לסמוך על המשטרה ועל משמר הגבול. אנחנו יודעים שב-1990, כשהיו הפגנות, המשטרה וכוחות מג"ב רצחו 21 מתפללים במסגד. אנחנו יודעים שיום לאחר ביקורו של שרון הרגו שבעה מתפללים במסגד. אי-אפשר לסמוך על משטרת ישראל שתגן על אל-אקצא; יש להציב כוח שיטור בין-לאומי. בימים אלה מתכנסת הפסגה הערבית. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הפסגה הזאת צריכה לקבל החלטות ולפעול מייד ברמה הבין-לאומית ובאו"ם כדי שיוצב כוח שיטור בין-לאומי באל-אקצא. היו"ר נסים דהן: נא לסיים. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): הדבר מסוכן, טעון חומר נפץ, ויש לנקוט פעולות למניעת האסון המתקרב. תודה רבה. היו"ר נסים דהן: תודה גם לך. חבר הכנסת שמואל הלפרט. חבר הכנסת הלפרט, ביקשת לדבר, ועכשיו אתה לא באולם. חבר הכנסת מרע"ם, מי מדבר? קריאה: הנה הלפרט. שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): רגע, אדוני היושב-ראש. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת הלפרט, אני דן אותך לכף זכות: אתה חבר כנסת חדש, אתה לא יודע שצריך להיות באולם כשקוראים את השם. שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): חדש-ישן. היו"ר נסים דהן: כן, בכבוד. משה גפני (דגל התורה): אדוני היושב-ראש, כולנו חדשים ביחס אליו. היו"ר נסים דהן: נכון. שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): אני מהוותיקים ביותר בכנסת. היו"ר נסים דהן: נכון, כבודו, אבל כבודו לא נמצא פה כשקוראים את שמו. שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): אני מצטער מאוד, מתנצל. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת סיעת ש"ס להביע אי-אמון בגין אי-העברת כספי סיוע לעיר שדרות מוצדקת. אבל השאלה היא, האם רק בנושא זה לא עמדה הממשלה בהתחייבויותיה? הממשלה הנוכחית פגעה פגיעה קשה במגזר החברתי, בזקנים, בחולים, בנכים, בילדים ועוד – למרות כל ההבטחות. הממשלה התחייבה להגדיל בצורה ניכרת את סל הבריאות. אולם בינתיים אלפי חולים לא מקבלים את התרופות שהם נזקקים להן, והדבר גוזר עליהם גזר-דין מוות, ובמקרה הטוב לא מאפשר להם לחיות בצורה סבירה. ראש הממשלה התחייב חד-משמעית שלא תהיה פגיעה בקצבאות הילדים: לא יהיה כל שינוי – הוא אמר – ואם כן, רק בכיוון החיובי. למרות כל ההבטחות פגעה הממשלה פגיעה אנושה בקצבאות הילדים וגרמה למציאות של 300,000 ילדים רעבים. שר האוצר והשר למיעוט ילודה אמר, אחרי שהמוסד לביטוח לאומי הציע אלטרנטיבה בקיצוץ בצורה שלא היתה צריכה לעלות לאוצר אגורה שחוקה, שזו לא בעיה של כסף, אלא זו אידיאולוגיה ומדובר בקונספציה. אדוני היושב-ראש, אבוי לקונספציה של הרעבת ילדים. בתחילת כהונתו הציע שר האוצר הצעה גאונית: מי שאין לו כסף, שלא יוליד ילדים. כאן אני רוצה לשאול את כבוד השר: מה הוא מציע לכל הילדים שנולדו לפני ההמצאה הגאונית שלו? ואכן, השר השמיע באוזני מנהל המכללה האקדמית לפני ימים מספר, ואני מצטט: "ההערכה שלי היא שמדיניות קיצוץ קצבאות הילדים תביא בעקבותיה גם הפחתת הילודה בקרב מעוטי היכולת". אולם, מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי מסתייגת מטענות אלה, שכביכול חלה ירידה ב-2004 ויש להסבירה בקיצוצים שנעשו בקצבאות הילדים. על-פי נתוני הביטוח הלאומי, מספר הילדים שבגינם שולמו קצבאות ילדים גדול ב-2004 ב-1.9% לעומת 2003. רק שטות, הבל ורעות רוח יכולים להוביל לחשוב שמשפחות בישראל תיקבענה בהתאם לגודל הקצבאות. צריך לזכור, שגם אלה שזרקו את ילדי ישראל ליאור לא הצליחו להפחית את מספרם. אני פונה, בשעות הספורות שנותרו עד אישור התקציב, לראש הממשלה, שהתחייב חגיגית שלא יפגע בקצבאות הילדים, שיקיים את הבטחתו. אמינותו של ראש ממשלה חשובה יותר מתועלת הקיצוץ. ואני פונה לשר האוצר: חזור בך ממדיניות הרעבת הילדים. הדבר יגרום נזק בלתי הפיך למאות אלפי ילדים, המבוגרים של מחר. על הממשלה להחזיר את קצבאות הילדים במלואן, וזה יהיה אחד ההישגים החשובים של הממשלה הזאת. תודה. היו"ר נסים דהן: מי מרע"ם? עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): אין מי שידבר עכשיו. היו"ר נסים דהן: אין מי שידבר? עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): לא עכשיו - - - היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת משה גפני. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - היו"ר נסים דהן: זה שתי סיעות שונות. חבר הכנסת בני אלון, אתה עוד לא שמעת שהתפצלו? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): רשמית לא ידעתי. היו"ר נסים דהן: רשמית, רַשְׂמית. חבר הכנסת משה גפני הוא מדגל התורה וחבר הכנסת הלפרט הוא מיהדות התורה. משה גפני (דגל התורה): לא, הפוך. הוא מאגודת ישראל, אבל הוא מדגל התורה. היו"ר נסים דהן: אז איך הוא דיבר? משה גפני (דגל התורה): הוא מאגודת ישראל. חבר הכנסת בני אלון, אתה יכול להיות רגוע, הלוואי שהיו פיצולים כאלה כמו אצלנו. אנחנו מסתדרים. זה כדי שנדבר פעמיים באי-אמון; מה, אתה לא מבין? אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - משה גפני (דגל התורה): בסדר, נדבר אחר כך. אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - אתה לא לבד. משה גפני (דגל התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החלטת הממשלה היום על סל התרופות היא החלטה טובה – לא מספיקה, אבל טובה. מה שמקומם הוא, למה צריך להגיע למצב הזה שבו מדובר על דברים שהחיים תלויים בהם, החיים – פשוטו כמשמעו. הנושא הזה של סל התרופות ותרופות מצילות, אם אכן היינו מקבלים את עמדתם של אנשי האוצר שהכינו את התקציב הזה, והיה שקט עם כל הנושא, בעצם היינו הולכים למדיניות שלא פסה ממשרד האוצר - שהעשירים יחיו והעניים ימותו. זאת תופעה בלתי מתקבלת על הדעת בעליל. אני מבקש לומר לכנסת, היות שאנחנו עומדים בערך שבוע וחצי לפני אישור התקציב – כן או לא; אני פונה לחברי הכנסת להצביע בעד התקציב. ולא שאני הפכתי להיות חסיד כזה גדול של הממשלה הזאת. הרי צריך לעשות חשבון מה קורה כאשר אין תקציב, ובמדינה, אני חושב, זה מצב חסר תקדים שאין תקציב כבר שלושה חודשים. מהמציאות הזאת מי שסובל זה לא העשירים; מי שסובל זה העניים. זה שאין תקציב, הרשויות החלשות נפגעות, החינוך נפגע, הרווחה, הבריאות – אלה נפגעים. ולכן, המציאות הזאת, שבה רוצים להפיל את הממשלה – יש הצעת חוק לפיזור הכנסת. אבל אי-אפשר ללכת לבחירות או אי-אפשר להשאיר מדינה - זה חוסר אחריות להשאיר מדינה בלי תקציב. היו"ר ראובן ריבלין: גם חוסר אחריות לדבר כשהזמן תם. משה גפני (דגל התורה): אני רק עכשיו התחלתי. היו"ר ראובן ריבלין: אה, בבקשה, אדוני, אז לרשותך שלוש דקות תמימות. הוא התחיל רק כרגע? משה גפני (דגל התורה): דקה. היו"ר ראובן ריבלין: אז אני אתן לך שלוש דקות, בבקשה. משה גפני (דגל התורה): אדוני היושב-ראש, כאן אני רוצה להגיע לסיעה שלא כל כך מכירים אותה, אולי לא שמים אליה לב כל כך – סיעת שינוי. בסיעת שינוי נפגשו עם ראש הממשלה, ואומרים לו: אנחנו מוכנים להצביע בעד התקציב, תוריד את 290 מיליון השקל של יהדות התורה. זאת אומרת, אין בעיות - לא של בריאות, לא של סל תרופות, לא של רווחה, לא של רשויות מקומיות, שום דבר - - רוני בריזון (שינוי): - - - משה גפני (דגל התורה): - - יש 290 מיליון שקל של יהדות התורה - - - רוני בריזון (שינוי): - - - משה גפני (דגל התורה): סיעה צרת עין. חבר הכנסת בריזון, אתה בכלל הוצאת את עצמך מאנשי התרבות במדינה ובעולם בכתיבה המטורפת שלך בנושא הזה, כשיש ציבור ענק, יהודי, בארץ ובעולם, שאצלו מקווה הוא אחד הערכים החשובים ביותר. אתה תמשיך את הכתיבה המטורפת שלך. אתה אדם ליברלי? אתה אדם שמתחשב במישהו? את כל השטויות שלך אתה מוציא על הפשקוויל של שינוי. בושה אפילו להתייחס לזה. אני מציע שתהיה בשקט. רוני בריזון (שינוי): 290 מיליון ש"ח היו יכולים להיות בשימוש טוב יותר. משה גפני (דגל התורה): אני מבקש, אדוני היושב-ראש – כדי שנדע באיזו סיעה מדובר, אני רוצה לספר לכם אנקדוטה שהיתה במליאת הכנסת. הכנסת אישרה הצעת חוק של חבר הכנסת שלגי וחבריו מסיעת שינוי, שלפיה יכול לתרום איברים מי שגילו 17 או יותר. היום החוק מאפשר רק מגיל 18. כותב חבר הכנסת שלגי בדברי ההסבר, שעל נער ונערה בני 17 מוטלת אחריות רבה: הם צריכים לקבל רשיון נהיגה, יש עליהם אחריות בשלל נושאים, והם גם יכולים להינשא – בגיל 17. הכנסת אישרה את החוק. היום, סיעת שינוי, עם חבר הכנסת שלגי, מביאה הצעת חוק שלפיה יוכלו להינשא נער או נערה לא מגיל 17, כמו בחוק הקיים, אלא רק מגיל 18. עומדת חבורת הצבועים – וסיעת שינוי מבקשת תמיכה מהכנסת, והכנסת מאשרת שאפשר לתרום איברים מגיל 17, ולהוריד את הגיל, ואחת הסיבות לכך היא שיכולים להינשא מגיל 17 – ועכשיו מביאים הצעת חוק שלא תתיר להינשא מגיל 17, אלא רק מגיל 18. כאן אני שואל – חבורת ליצנים שכמותם, שעל המקוואות הם יודעים לכתוב, אבל לא מבינים מהחיים שלהם – אני שואל: מה קרה לנער ולנערה בגיל 17, שמותר להם לתרום איברים, כשהכנסת אישרה את הצעת החוק לגביהם? הנער והנערה האלה רוצים להינשא – והם מטיפים כל הזמן על זכויות יסוד; נישואים הם אחד הדברים הבסיסיים של בן-אדם – לא לתת לנער ולנערה האלה להינשא? אני מסתכן ואומר שהנער והנערה שסיעת שינוי מדברת עליהם, אלה שמותר להם לתרום איברים – מי שתורם איברים שייך לדעתם לציבור הנאור או לציבור האשכנזי; מי שעומד להינשא בגיל 17 זה הציבור הפרימיטיבי, או הציבור הספרדי. לכן ההבדל הזה. צריך להקיא את האנשים האלה מהכנסת; צריך להקיא את הטירוף הזה, של דיבור נגד הנושאים הכי מקודשים, הכי יקרים, נגד הערכים הכי בסיסיים של העם היהודי – המקוואות; את הדיבור על זה כמו שמדבר אדם גזען, אנטישמי, שלא מעניינים אותו הערכים הכי קדושים של העם היהודי, שעליהם מסרנו את נפשנו. מפלגה ללא ערכים, ללא צדק מוסרי או ציבורי, הצביעות במיטבה. אני מקווה שגם הבוחר יגיד זאת בזמן הבחירות. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת גפני, אדוני מחמם את עצמו שלוש דקות ואני לא יכול להפסיק אותו. רבותי חברי הכנסת, מי מהשרים נמצא פה? יושב-ראש הקואליציה, לליכוד זכות אחרונה לדבר. גדעון סער (הליכוד): אני מוותר. היו"ר ראובן ריבלין: האם אחד מהשרים רוצה לעלות ולהשיב בשם הממשלה? ובכן, רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. רבותי חברי הכנסת, לפנינו שתי הצעות אי-אמון. ההצעה הראשונה היא הצעת מפד"ל והאיחוד הלאומי להביע אי-אמון בממשלה בשל הקיצוץ בשירות הלאומי. רבותי חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעות מפד"ל - האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 16 נגד – 22 נמנעים – 13 הצעת סיעות מפד"ל - האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: ובכן, 16 בעד, 22 נגד ו-13 נמנעים. אני קובע שהצעת האי-אמון לא נתקבלה. רבותי חברי הכנסת, נכבדי השרים, הצעת סיעת ש"ס להביע אי-אמון בממשלה בשל הפרת הבטחתה להעביר כספי סיוע לעיר שדרות בעקבות הידרדרות המצב הביטחוני. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת ש"ס להביע אי-אמון בממשלה – 26 נגד – 30 נמנעים – 7 הצעת סיעת ש"ס להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 26 בעד, 30 נגד, שבעה נמנעים. אני קובע שגם הצעת האי-האמון הזאת לא התקבלה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להמשך ההצבעות. אנחנו עוברים לכל הנושאים שלא יכולנו לסיים ביום רביעי בשל השתתפות הממשלה באירוע ממלכתי. סיעת רע"ם נמנעה בהצבעה ולא השתתפה בדיון. חבר הכנסת דהאמשה, בבקשה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להזהיר מפני הידרדרות מעשי המתנחלים והתקיפות הרצחניות על תושבים פלסטינים בשבוע האחרון – להזהיר מפני הבאות. בשבוע שעבר הותקפו פועלים פלסטינים רק משום שעבדו בתוך התנחלות. פועלים סתם. באו מתנחלים, תקפו אותם, הכו אותם ופצעו אותם פצעים שונים. באותו שבוע, בשבוע שעבר, הורד נוואף חלמי, נהג משאית פלסטיני, מרכבו בידי המתנחלים והוכה קשות, על לא עוול בכפו – רק משום שהוא פלסטיני. אולי יש עוד סיבה? המתנחלים רוצים להראות מי האדון. הם מתגרים בממשלה ובשלטון החוק ועושים מה שהם רוצים. אתם חושבים שקרה משהו? יש מקרה שלישי: חרף החלטת בג"ץ הכו המתנחלים בפטישים, בתוך העיר חברון, פלסטיני שחזר לגור בביתו שהוא נושל ממנו בידי המתנחלים. בג"ץ החליט שיחזור. כל פשעו היה שחזר עם משפחתו לגור בביתו. המתנחלים גירשו את המשפחה ואת בעל-הבית, הכו אותם קשות בפטישים ובציוד אחר וגרמו להריסת חלקים מהבית, ובכלל זה התקרה. מה עשה שלטון החוק בישראל? מה עשה הצבא? מה עשתה המשטרה? איפה ממשלת ישראל? שום דבר. בחלק מהמקרים נעצרו המתנחלים לכמה שעות; כולם הלכו הביתה עוד באותו יום. שום דבר לא יהיה מהעניין הזה. לפני זה היו גם רציחות, לא רק מכות. כאשר אלה הם פני הדברים, כאשר זה מה שהממשלה משדרת, כאשר כך שלטון החוק מתרפס לפני המתנחלים ומראה אוזלת יד, מי ימנע בעדם לעשות הרבה יותר מזה? עכשיו אנחנו צריכים לחכות לפוגרום הבא. כבר היו פוגרומים בשטחים. עכשיו מתכוונים לעשות פוגרום גדול יותר, ואז אולי תתעורר הממשלה, אז אולי יתעורר שלטון החוק, אז אולי יקום מישהו ויגיד: רגע, נמנה ועדת חקירה. אני מתריע, רבותי, שהמתנחלים הולכים לעשות פוגרום. זה יכול להיות בכל מקום בשטחים וזה יכול להיות במסג'ד אל-אקצא בירושלים, כפי שאתם כולכם יודעים, וההתרעות הולכות ומתרבות. אני מזהיר שחייבים למנוע את הפוגרום הבא. על כך הממשלה ראויה לאי-אמון, ולא על ההצעות שהיו בפנינו. תודה רבה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: תודה לחבר הכנסת דהאמשה. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - ביטול מימון נוסף לסיעה המורכבת מיותר ממפלגה אחת), התשס"ה-2005 ["דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 21008.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לסדר-היום שלא הספקנו ביום רביעי בגלל אילוצי הממשלה. הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון - ביטול מימון נוסף לסיעה המורכבת מיותר ממפלגה אחת) - גברתי שרת המשפטים, מה עמדתך? שרת המשפטים ציפי לבני: נגד. היו"ר ראובן ריבלין: את פשוט מתנגדת. הממשלה מתנגדת. חבר הכנסת שלגי, בבקשה. רק רגע, השרה תבהיר. שרת המשפטים ציפי לבני: אני אבהיר. מאחר שמדובר בעניין של הכנסת, בחרנו בוועדת שרים לחקיקה שלא לקבוע עמדה ולהעביר את זה להכרעת סיעות הקואליציה שהחליטו להתנגד. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רבותי, לממשלה אין עמדה, אבל היא מביעה את עמדת סיעות הקואליציה שמתנגדות. לכן זכות התשובה לחבר הכנסת שלגי. חבר הכנסת שלגי, לרשותך שלוש דקות. אילן שלגי (שינוי): אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מתפלא לשמוע שהממשלה אין לה עמדה אבל הקואליציה מתנגדת. אנחנו מדברים על מצב חוקי שהוא קנוניה בין השמאל ובין הימין. יש כאן ברית סודית. אני רוצה שתדעו, חברי הכנסת, וגם הצופים בבית: יש ברית סודית בין מרצ ובין האיחוד הלאומי. אתם מחזיקים מפלגות פיקטיביות כדי לקבל מימון מפלגות. מרצ מחזיקה בחיים בהנשמה מלאכותית - מה קרה למפ"ם, ג'ומס? חיים אורון (יחד): מה עם פורז? אבשלום וילן (יחד): פורז הציע. סתם אתה קופץ. חיים אורון (יחד): אברהם פורז הציע את זה. אילן שלגי (שינוי): אנחנו באים לשנות מצב חוקי. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון - - - אילן שלגי (שינוי): תירגע. חיים אורון (יחד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון, בזמנו חבר הכנסת פורז היה במקום שרואים אותו בצורה אחרת. מה שרואים - - - אילן שלגי (שינוי): סליחה, רבותי, על מה ההתרגשות? חיים אורון (יחד): אתם צבועים. אילן שלגי (שינוי): למה אתה אומר את זה? חיים אורון (יחד): אתה צבוע. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון, בזה מסתיימת פסקת ההפרעות. חבר הכנסת אורון, מספיק. חיים אורון (יחד): הצבועים הכי גרועים. אילן שלגי (שינוי): אני מבין שהכנתם פה הצגה מתוזמרת, אבל תשע שנים, משנת 1996, אתם מודיעים שמפ"ם ור"צ התאחדו. איך קוראים לכם היום? אני לא יודע אם זה מרצ או ר"צ, אבל למה מפ"ם ור"צ מקבלות מימון מפלגות? חיים אורון (יחד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון. אילן שלגי (שינוי): למה אתם כל חודש מקבלים 114,000 שקל? חיים אורון (יחד): - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת אורון, סעיף 88(ז). תסתכל, אדוני. אילן שלגי (שינוי): כל חודש מרצ מקבלת על חשבון משלם המסים 114,600 שקל מיותרים. אתם מקבלים כסף על מפלגות שלא קיימות. באיחוד הלאומי יש ארבע מפלגות על שבעה חברי כנסת. הליכוד יש לו השותפות עם ישראל בעלייה שהתמזגה בתוכו, מפלגת העבודה עם מימד, ויש לנו פה עוד דוגמאות. משה גפני (דגל התורה): אתה לא מבין בכלל - - - היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת גפני, שב. אילן שלגי (שינוי): אתם בכלל, אני מתפלא, הרי יש לכם חמישה אדמו"רים, לכל חבר כנסת. אתם עדיין צדיקים יחסית. משה גפני (דגל התורה): אתה לא יודע מהחיים שלך. מה עם גיל הנישואין? כבר ויתרת על החוק הזה? אילן שלגי (שינוי): זה שנים שינוי מדברת על הצורך בהפחתת מימון המפלגות. הדמוקרטיה עולה כסף וראוי שיהיה מימון מפלגות, אבל לא בסכומים המוגזמים של למעלה מ-57,000 שקל לכל חבר כנסת, כאשר כל מפלגה מקבלת יחידה אחת נוספת עבור המפלגה. אבל כאשר מחזיקים כאן בהנשמה מלאכותית מפלגות שאין להן מוסדות, שהם לא מתכנסים, זאת פשוט בושה וחרפה. הברית הסודית הזאת בין השמאל, מרצ - יחד, סליחה - ובין הימין, האיחוד הלאומי, זאת קומבינה שהעם לא מכיר. אבל בקריצה, העסקנים של השמאל והימין גונבים את הקופה הציבורית. אין כסף לתרופות, אין כסף לאמהות חד-הוריות, ואתם, אנשי מרצ, לוקחים כסף, כל חודש 114,600 שקל למפ"ם ור"צ, שאתם מחיים אותן בהנשמה מלאכותית. בסך הכול, אדוני היושב-ראש, מדובר על קרוב ל-7 מיליוני שקלים בשנה, שמפלגות גוזלות ממשלם המסים. אני קורא לכל חבר כנסת אמיץ להצביע בעד החוק. אם החוק לא יעבור היום, נביא אותו שוב בעוד חצי שנה. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. ובא לציון גואל. רבותי חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ביטול מימון נוסף לסיעה המורכבת מיותר ממפלגה אחת). חברי הכנסת, נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 11 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 63 נמנעים – 3 ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – ביטול מימון נוסף לסיעה המורכבת מיותר ממפלגה אחת), התשס"ה-2005, נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: בעד - 11, נגד - 63, שלושה נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא עברה. הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - איסור התניית לימודים בשימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה), התשס"ד-2004 ["דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 21009.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר ראובן ריבלין: סגן שרת החינוך ישיב על הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון - איסור התניית לימודים בשימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה). בבקשה, אדוני. סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: כבוד היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, יש פה הצעת חוק בנושא של התניית לימודים בשימוש בסמים מסוכנים, סמי מרץ או תרופות הרגעה. היה דיון גם בוועדת הסמים פה בכנסת בנושא הזה. אנחנו במשרד החינוך, גם הדרג המקצועי, לוקחים מאוד ברצינות את הנושא הזה. זה נושא כבד, רציני, שראוי לדון בו. אנחנו, כמובן, עומדים על כך שמנהל או מורה לא יכולים בשום אופן - ואם זה קרה זה פסול וצריך טיפול משמעתי - להתנות המשך לימודים בבית-ספר בשימוש בתרופות פסיכיאטריות. עם זאת, מובן שחובה על מורה ומנהל לציין בפני הורי התלמיד, אם חשוב, שראוי ללכת לבדיקה ולקבל עזרה, ולפעמים "ריטלין" או תרופות אחרות באמת עוזרות מאוד לילדים שמקבלים אותן. מובן שמנהל לא יכול לתת את התרופה. רק רופא יכול לתת את התרופה, עדיף נוירולוג. לכן הממשלה מתנגדת מכול וכול להצעה שאומרת, שכל פעם שמנהל עושה משהו לא בסדר הוא צריך להיות חצי שנה בבית-סוהר. לא יכולים לעשות חוקים על כל דבר שמנהל עושה, גם אם הוא עושה דברים שהם לא בסדר. עם זאת, הנושא מאוד כבד, ראוי לדיון. הנושא של ה"ריטלין" ותרופות אחרות בחברה שלנו - זה דבר שהולך ומתגבר. לכן קבעתי במשרד דיון רחב מאוד, גם בעקבות הצעת החוק והדיונים שהיו בוועדות הכנסת בנושא, ואני חושב שראוי גם שוועדת החינוך תקיים דיון בנושא. אני מציע שמבחינת ההצבעה, כבוד היושב-ראש, נקפיא את הנושא, לא נצביע עליו עכשיו. באתי בדברים גם עם מציעי הצעת החוק בעניין הזה, ולפי מה שהבנתי גם הם מסכימים לכך. לכן הצעת הממשלה היא לדחות את ההצבעה, ולא להצביע על העניין עכשיו. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. האם חבר הכנסת חמי דורון מסכים? רבותי חברי הכנסת, יש הצעה של הממשלה, לאחר תשובתה, שההצבעה תידחה. האם יש מישהו שמתנגד? אין מתנגד ולכן נמשיך בסדר-היום. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר ראובן ריבלין: הודעה לסגן המזכיר, בבקשה. סגן מזכיר הכנסת דוד לב: ברשות יושב-ראש הכנסת, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 28), התשס"ה-2005, שהחזירה ועדת הכספים. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה. הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005 [מס' מ/163; "דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 20953; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 8). ממלאת-מקום יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, חברת הכנסת לאה נס, תציג את החוק בפני המליאה. לאה נס (בשם ועדת הפנים ואיכות הסביבה): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005. חוק שהייה שלא כדין (הוראות שעה), התשנ"ו-1996, חוקק כהוראת שעה, להלן - הוראת השעה. תוקף הוראת השעה הוארך מעת לעת והוא פג ביום 14 במרס 2005. הוראת השעה הקובעת תיקוני חקיקה בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, להלן - חוק עובדים זרים, ובחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, באה לתת מענה על הסכנה לביטחונם של תושבי ישראל מצד תושבי אזור יהודה, שומרון וחבל-עזה, הנכנסים למדינה או השוהים בה שלא כדין. זאת בין השאר באמצעות קביעת עבירות ועונשים על מעסיקים, מסיעים או מלינים של תושבי האזור כאמור. מאחר שהתנאים הביטחוניים שהביאו לחקיקת ההסדר הקבוע בהוראת השעה עומדים בעינם, מוצע לשוב ולהאריך את תוקפה. בהצעת החוק הממשלתית, שעברה בקריאה ראשונה, ביקשה הממשלה להאריך את תוקפה של הוראת השעה בשלוש שנים נוספות. לאחר דיון שהתקיים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה, אישרה הוועדה להאריך בשנה אחת בלבד, משני טעמים עיקריים. ראשית, מדובר בהוראת שעה ולא בהסדר חקיקה קבוע. כולנו תקווה כי במהלך שנה זו יתפתחו שינויים שיצעידו אותנו לשלום ובכך יהפכו את הוראת השעה למיותרת. שנית, אחד מתיקוני החקיקה בהוראת השעה המתקן את חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, מטיל חזקה על המלינים, המסיעים והמעסיקים שעליהם הראיה שבדקו שבידי תושב יהודה, שומרון וחבל-עזה מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין ויושב בה כדין. בית-המשפט עמד על מהות החזקה והבעייתיות שבה, אך לא קבע שאינה חוקית. על כן הוחלט להאריך את תוקפה של הוראת השעה רק בשנה אחת, ובמהלכה תבדוק הממשלה את נושא החזקה ותגבש פתרון הולם. להצעת חוק זו הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות האלה ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רבותי, יש כמה הסתייגויות. חבר הכנסת ברכה וחברי הכנסת מח'ול וטיבי, חברי סיעת חד"ש-תע"ל, אני רואה שיש הסתייגות אחת לסעיף 1. למרות כל החלופין, בהתאם לתקדים שהיה בישיבת התקציב לפני שנתיים, כאשר קבענו שפיצול שאינו משמעותי, וכן בהתאם לקביעת ועדת הכנסת ב-1996, שיש לראות את זה כהסתייגות אחת, לכן לא נצביע על זה כל כך הרבה פעמים. לאדוני יש הסתייגות אחת. אני אתן חמש דקות לכל חבר כנסת על כל הסתייגות. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק היא אנטי-דמוקרטית ובלתי מתקבלת. מדינת ישראל כמדינה כובשת בשטחים הכבושים אינה יכולה להתנער מאחריותה כלפי התושבים הפלסטינים שחיים שם. היא לא יכולה לכלוא אותם ולמנוע מהם פרנסה ולהציב מכשולים על גבי מכשולים כדי למנוע מהם את המינימום של חיים בכבוד. חוק השהייה הבלתי-חוקית בא לעולם בטענה שהוא מונע פיגועים. פיגועים היו גם לפני ויהיו גם אחרי. מי שרוצה למנוע פיגועים צריך לסיים את הכיבוש ולא לחפש כבישים עוקפים שבאים כדי לצייר תמונה מופרכת לחלוטין, כאילו אפשר לקיים כיבוש ואפשר לקיים יציבות בו-זמנית. לכן, אנחנו התנגדנו לכך בוועדה. בהתחלה, מטרת המשרד לביטחון פנים היתה שתוקף התקנה יוארך לשלוש שנים, אבל אחרי דיון נוקב בוועדה הוחלט להאריכו רק בשנה. זה לא בגלל הרצון לבחון את העניין על-פי המשתנים המדיניים - כי זה קיים כבר עכשיו וכבר עכשיו יש אווירה אחרת - ולא מפני שחס וחלילה מישהו נגוע בהתחשבות בפלסטינים, בחייהם או בפרנסתם, אלא מסיבה שהיא כשלעצמה מוצדקת, והיא מסכת העונשים המוטלים על-פי התקנה הזאת על מסיעי מפגעים. אז הגאוניות של מציעי החוק בממשלה אמרה שהמסיע, אם הוא יעמוד למשפט, צריך להוכיח שלא היה לו חשד במי שהוא הסיע. כלומר, הוא צריך להוכיח שלא היה לו חשד. איך מוכיחים שאין לי חשד? איך אפשר להוכיח שאין לך חשד? אתה יכול להוכיח חשד, אבל אתה יכול להוכיח שלא היה לך חשד? אני לא מבין את זה. דבר שני, הוטלו עונשים כבדים על אותם מסיעים, ולכן, למשל, היתה להצעת החוק הזאת התנגדות של ארגון נהגי המוניות, כי הם חושבים שהיא גורפת, פוגעת ומטילה על הנהג מטלות, אחריות ותפקידים שהוא לא יכול למלא לא על-פי מקצועו ולא על-פי סמכותו, כמו למשל לדרוש מכל נוסע שיזדהה, כי הוא עשוי לאבד פרנסה. לכן נהגי המוניות למשל אמרו שהם לא מוכנים לקבל על עצמם את העול של התקנה הזאת. מעבר לזה, הם גם אמרו דבר שלדעתי הוא נכון: מדוע נהג אוטובוס שמסיע יותר נוסעים והאפשרות שמפגע יסתנן לאוטובוס היא יותר גבוהה מאשר במונית, פטור מהעונשים שמוטלים על נהג מונית? אני חושב שהדבר הזה אינו מתקבל על הדעת. לכן, גם המשרד לביטחון פנים היה מוכן לצמצם את התקופה לשנה, אשר במהלכה יבחנו את הדברים. אני אומר לכם כבר עכשיו, בביטחון מלא, שהדברים לא ייבחנו עד תום השנה, עד שיצטרכו - כמובן מבחינתם - לבוא ולהאריך את זה שוב ושוב. הצעת החוק הזאת היא הצעה שמנסה ליצור מצב של מצוקה גדולה עוד יותר בקרב בני העם הפלסטיני בשטחים הכבושים. היות שאין שם מקומות עבודה - דרך אגב, עכשיו מדברים על אבטלה בשיעור של 60% באזורים מסוימים ברצועת-עזה וכ-50% בגדה המערבית - מי שחושב שמדינת ישראל יכולה לחיות בשקט עם מציאות כזאת, טועה. זה פשוט אבק השרפה שיבעיר תבערה שעלולה להתרחש אם המצוקה תגבר וחוסר התוחלת ימשיך להיות חלק מחיי הפלסטינים. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו רואים שהצעת החוק הזאת מבית-מדרשה של הממשלה היא הצעת חוק לא נכונה, לא ראויה, פוגעת, אנטי-דמוקרטית ואנטי-אנושית, ולכן אנחנו מתנגדים לה. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת עסאם מח'ול, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אחמד טיבי. גם לרשות אדוני חמש דקות. בבקשה. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק השהייה שלא כדין, או שהייה בלתי חוקית, מעלה את השאלה מיהו שוהה בלתי חוקי ואיפה. אולי עכשיו יש גם בציבור נכונות לחשוב יותר ולגלות את האמת לאמיתה, שהשוהים הבלתי-חוקיים האמיתיים, שצריך לעצור בעדם, הם אותם אנשים שנמצאים בשטחים הכבושים, אותם כוחות שמדכאים עם ומפריעים לחייו היומיומיים בכוח הכיבוש שהם מנהלים נגדו. אני חושב שהרוב המכריע של הציבור בישראל, עם כל הוויכוח שיכולים לצייר כוויכוח נוקב וקשה בימים אלה, הגיע למסקנה שהכיבוש הוא מעמסה על החברה הישראלית, הוא דבר בלתי נסבל, הוא אינו משאיר כל חלקה טובה בחברה הישראלית ובמדינת ישראל. אנחנו רואים את זה בצורות שונות, בהשתקפויות שונות – למשל בחינוך הגבוה, שדלתותיו נסגרות, כפי שראינו באוניברסיטת תל-אביב; אנחנו יכולים לראות את השתקפות הכיבוש בפגיעה הקשה בחולים, שאינם יכולים לקבל תרופות ואינם מקבלים טיפול רפואי; אנחנו יכולים לראות את זה היום בהפגנה הקשה, המקוממת, בשל היותה כה קשה, מול משרד ראש הממשלה, של חולי סרטן שמחפשים ממשלה שתיתן להם אופציה לחיים. אנחנו חושבים שהכיבוש הזה הוא השהייה הבלתי-חוקית המרכזית, שצריך לעצור בעדה ולהפסיק אותה. אני חושב שהחוק הזה בא להעמיד את הדברים על הראש ולא על הרגליים, דווקא בימים שבהם ממשלת ישראל מדברת על מפנה ועל שינוי כיוון כביכול, ומדברת על נסיגות, ומדברת על התנתקות, ובפועל היא מעבירה מסר, בחוק הזה, שמה שפיה אומר אינו מה שיעשו ידיה ואינו מה שידיה עושות. לכן, החוק הזה אמור לעורר שאלות קשות ולהדאיג את אלה שעומדים מאחורי המדיניות של ממשלת ישראל כיום; שאלות על התפיסה הכוללת שכשלה, על הקונספציה שקרסה, קונספציה שלפיה ככל שאתה צר על העם הפלסטיני, ככל שאתה מציק לו, ככל שאתה דוחק אותו אל הפינה, יש יותר ביטחון למדינת ישראל. לא זה הדבר, ולא כך הוכיחו השנים שעברו, שנות הדם האחרונות שעברנו יחד, שני העמים באזור הזה. אני חושב שהצעת החוק הזאת באה להפוך את ישראל למדינת משטרה אמיתית; מדינת משטרה שכל אדם בה מרגיש שוטר ומרגיש אדון כלפי כל אדם שנראה לו פלסטיני. הוא יכול להיות דווקא אזרח ישראל למהדרין, הוא יכול להיות מתקן מזגנים שבא לבית-ספר ונורה למוות. הוא יכול להפוך כל אדם – נהג מונית, שומר, מאבטח במקום זה או אחר – לריבון, למי שקובע גורלות של חיים ומוות כלפי שחרחר כזה או כהה עור אחר, והגזענות גואה. החוק הזה מעודד ומעורר גזענות ומשמש תשתית לגזענות, ואולי יש משמעות לכך שהוא מגיע לכנסת ביום הבין-לאומי למאבק נגד גזענות. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזאת באה להגיד שהמשטרה כשלה ואינה מתפקדת, והיא זורקת את כישלונותיה על הציבור הרחב; היא באה להגיד שהמשטרה מתכוונת לזרוק את כישלונותיה על נהגי המוניות במקרה הזה, ולהטיל עליהם את האחריות לטיפול במה שהמשטרה היתה צריכה למנוע, לעצור בעדו. לכן, הצעת החוק הזאת, איך שלא נוגעים בה, עולה ממנה ריח רע, עולה ממנה ריח של התרת דם כמעט, וגישה של חוסר התחשבות באנשים שבאים לחפש את מקור פרנסתם, את פת לחמם. במקרה שאנשים כאלה נשארים כאן שלא בצורה חוקית – על המשטרה למלא את התפקיד הזה, ולא צריך לזרוק אותו על האזרחים, לא לעשות מיליטריזציה נוספת של הציבור בישראל. הציבור רווי מיליטריזציה גם כך, והגיע הזמן לאזרח את החברה הזאת. הגיע הזמן שהממשלה תמלא את תפקידה, ונהגי המוניות ינהגו נכון יותר, טוב יותר ויותר בזהירות, ולא יתעסקו בסיפור הזה של שהייה בלתי חוקית וטיפול באנשים שהם שוהים בלתי חוקיים. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי – חמש דקות, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ואסל טאהא, ואחריו - חבר הכנסת חיים אורון. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, אין ספק שכאשר כובש נשבה בקסם כוחו הוא מפעיל את הכוח הזה באופן דרקוני, ברוטלי, מתעמר, ומתחיל להתייחס אל העם הפלסטיני כולו כאל אויב – זה שיש לו נשק, זה שאין לו נשק, זה שהולך ברגל, זה שהולך לשדה, זה שיש לו מטע זיתים, זה שאין לו מטע זיתים, זה שגר במחנה פליטים, זה שגר בעיר, בכפר, בעיירה, במחנה, וזה שעושה רבות כדי להביא הכנסה יומית הביתה ולכן הוא נאלץ להגיע לישראל כדי לעבוד. ההחמרה הזאת, שנקראת "שהייה בלתי חוקית", מטרתה לנצל עד תום, באופן כוחני, את כוחו האבסולוטי של השלטון, של הכיבוש ושל הכובש, כדי להכביד את היד – זה הביטוי של צה"ל - על האוכלוסייה האזרחית. גם כשעוצרים, גם כשמחסלים, גם כשמגדילים את מספר המחסומים, גם כשלא נותנים אישורי עבודה, חונקים את האוכלוסייה האזרחית בתקווה שזו תלחץ על מי שמשתמשים בנשק או על ההנהגה הפלסטינית, כלומר שימוש באמצעים הפסולים לפי אמנת ז'נבה הרביעית כדי להשיג תוצאות מדיניות. אין דבר שהוא יותר פסול מבחינה מוסרית מכך שהכובש, שהוא בלתי מוסרי בעליל, יכתיב את צורת החיים של העם הנתון תחת כיבוש. גם לדכא אותו בתוך ביתו ולמנוע ממנו אפשרות של עבודה וגם לעצור אותו ולעתים את מעבידו ולהטיל קנסות כבדים ביותר על שהייה בלתי חוקית? הרי מדינת ישראל עשתה הכול כדי לגרש את כל העובדים הפלסטינים והפועלים הפלסטינים מתוך שטחה, למען תאילנדים ורומנים, שהם פחות אפקטיביים, אגב, אפילו מבחינה פרודוקטיבית, מבחינת העבודה. הם פחות מוכשרים. העוינות האנטי-פלסטינית מכשירה את הכול, ועל כן החוק הזה הוא חוק דרקוני, בלתי הומני בעליל, שאנחנו נתנגד לו. תודה. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. חבר הכנסת ואסל טאהא, חמש דקות. ואסל טאהא (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, התנגדנו בוועדת הפנים להארכת תוקף הוראת השעה המוצעת בהצעת החוק, הקרויה שהייה בלתי חוקית, מפני שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק אנטי-דמוקרטית, אנטי-אנושית, פוגענית, לא מוסרית, מופנית נגד עם, נגד אוכלוסייה שלמה, נגד עם שלם. כוונת הצעת החוק להכניס את כל הפלסטינים לתוך הכלוב הזה, שסביבו בנו גדר כבית-כלא רחב, מגודר בגדרות, בחומות איומות שמונעות מהם לצאת מתחומי השיפוט של עריהם וכפריהם. הצעת החוק הזאת באה לחזק את הגישה והקונספציה המשטרתית של המדינה. היא נותנת את הסמכות לנהגים, שאגב, התנגדו להצעת החוק הזאת, לחפש. תסתכלו, באיזו מדינה נאורה דמוקרטית בעולם יש דבר כזה, שנהג יש לו הסמכות לחפש במסמכים של כל נוסע, ואם הוא לא מחפש, אז הוא אחראי למה שיקרה. עליו להוכיח שהוא לא אחראי. הצעת החוק הזאת מהדקת את המצור על הפלסטינים, מייצרת הרעבה נוספת, מגדילה את שיעור האבטלה שהיום עומד על יותר מ-60%, ואלה שיש להם עבודה, משתכרים 23 ו-30 שקל ליום. האחריות היא של המדינה הכובשת. כל עוד ישראל כובשת את השטחים הפלסטיניים, היא אחראית לפרנסתם, היא אחראית לדאוג לחייהם. אנחנו שואלים אם באמת ישראל דואגת שתהיה עבודה שם. האם היא דואגת לפרנסתם של התושבים, לחינוכם? למה היא דואגת? היא דואגת לדבר אחד - להרעבה, להידוק המצור עליהם. רציתי להוסיף, שלמרות כל ההתנהגות הישראלית הזאת כלפי העם הפלסטיני, היא לא הצליחה לאלץ בית פלסטיני אחד להרים דגל לבן. מה זה אומר? זה אומר: חזרו לשכלכם, אי-אפשר להכריע עם. עליכם לסייע ולתת אפשרות למתן את המדיניות הקשה הזאת. במקום זאת הממשלה באה להציע חוקים דורסניים נגד העם הזה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אפילו העונשים של הנהגים שונים. כשמדובר בנהג ערבי, העונש שלו הוא 42 שנה מאסר. כשמדובר בנהג יהודי - שישה חודשים על-תנאי. גם בעונשים יש גזענות. את הגזענות הזאת צריך להפסיק. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו התנגדנו ומתנגדים להארכת תוקף החוק הזה, ויש לקצר את שהיית הכיבוש. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. חבר הכנסת חיים אורון, בבקשה. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הניסיון לבלום את הופעת השוהים הבלתי-חוקיים היא לגיטימית. המידתיות שמופיעה בהצעת החוק הזאת אינה לגיטימית בעיני, וזהו בעצם המבחן המהותי. המבחן המהותי הוא לא לנהל את הוויכוח אם אנחנו מוכנים ליצור מצב שבו ייכנס לתחומי מדינת ישראל שוהה בלתי חוקי, שאולי במקרה מסוים, והיו דברים מעולם, הוא עשוי להיות גם מי שמתכוון להיות מחבל. זאת לא השאלה. השאלה היא, כאשר אנחנו מפעילים אמצעים שונים, מה הם הגבולות שאנחנו מטילים על עצמנו, שאם אנחנו עוברים אותם, אנחנו עלולים להתגלגל למה שנקרא בז'רגון מדרון חלקלק, ואז כבר אין מידה. מה שנתפס במקרה הקיצוני בהתחלה כמהלך ראוי, כי אפשר לתאר את התמונה המסוימת שבו הוא היה ראוי, ההתנהלות שלו כפי שמופיעה כאן, היא במידה לא ראויה. יש ספק גדול לגבי האפקטיביות של המהלך הזה. יש ספק גדול באיזו מידה הוא בכלל ימנע את המהלך הזה, משום שכולנו יודעים - לצערנו הרב, רוב רובם הגדול של אלה שהתכוונו לפגע, לא עברו לא דרך המחסומים ולא דרך המעברים, ולאו דווקא בדרכים הללו שהן יחסית יותר מבוקרות. לא שלא היו גם מקרים אחרים. היו גם מקרים אחרים. אבל הפיכתו של כל נהג, כל נסיעה - וכבר נאמר פה, ההבדל שבין נהג במונית או ברכב צנוע או בין נהג אוטובוס, הפיכתו למשתף פעולה לא בפוטנציה, בפועל, כשהחובה להוכיח היא עליו, היא מעבר למידתיות. אני יודע שגם אנשים שעסקו בעניין הזה לאורך השנים האחרונות, כמו שר הפנים לשעבר אברהם פורז - הוא נקט את העמדה הזאת בוועדת הפנים כאשר התקיים בה דיון, שהתיקון כפי שמוצע פה איננו ראוי ואיננו במקומו. הפתרון שהוצע על-ידי הרוב בוועדה, לצמצם את הוראות השעה משלוש שנים לשנה אחת בלבד, לא פותר את העניין. המסלול שבו היתה הוועדה צריכה ללכת, ויחד אתה הממשלה, הוא להציע הצעה כזאת שאפשר לתמוך בה, שלא תטיל את חובת ההוכחה על הנהג. היות שההצעה הזאת לא עומדת במבחן הזה, אנחנו נצביע נגד הצעת החוק כפי שהיא מוגשת פה. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה. רן כהן (יחד): אני ויתרתי. היו"ר נסים דהן: ויתרת. חבר הכנסת אבשלום וילן - לא נמצא. חברת הכנסת זהבה גלאון - אינה נוכחת. חבר הכנסת רומן ברונפמן - אינו נוכח. חבר הכנסת עזמי בשארה. עזמי בשארה (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לא מדובר פה בחוק איסור שהייה בלתי חוקית נורמלי. לא צריך ללכת סביב הנושא הזה. הרי זה לא חוק של איסור שהייה בלתי חוקית. זה לא הדבר, זה לא העניין. בכל מדינות העולם יש חוקים שאוסרים שהייה בלתי חוקית. אבל פה לא מדובר קודם כול ביחסים נורמליים בין מדינת ישראל לבין השטחים שבאחריותה, שהיא לא יכולה להעלים עין או לסובב את הגב למצוקתם הכלכלית, לרבות אפשרויות העבודה ומחסור באפשרויות העבודה שעצם הכיבוש יצר. המדיניות של הגשרים הפתוחים שהיא יצרה עם ירדן, בעצם הקלה והורידה מהמעמסה עליה, אחרת היא לא היתה יכולה להחזיק את השטחים בלי אפשרויות עבודה. אבל הגיע הזמן שאפילו זה ייעשה בלתי אפשרי לאט לאט, עם כל הקשיים שהכיבוש הישראלי מערים על אנשים, אפילו בנסיעה. זה הדבר הראשון. הדבר השני הוא המיליטריזציה של המדינה, של האזרחים עצמם. זה אולי שייך לקדחת של הזמנים שבהם היו פיגועים בכל שבוע וכו', והיה אפשר להעביר בכנסת חוקים מסוג זה, שבהם ביקשו מהאזרחים במדינת ישראל להתנהג כמו שוטרים – מנהגי המוניות, ממעסיקים וכו'. זה מתאים לזמנים שבהם יכולת להרשות לעצמך להכניס את כל אזרחי המדינה לקדחת הביטחונית – זמני הפיגועים וכו'. אני לא רואה, אפילו לפי ההיגיון הזה – שאינו מקובל עלי – את הצורך עכשיו, בימים אלה, להכריח את נהגי המוניות להתנהג כשוטרים. נגיד שנהג מונית גילה שהנוסע אתו הוא שוהה בלתי חוקי, מה הוא יעשה? הוא לא יכול לעשות כלום. מה הכלים שבידיו? באיזו צורה הוא יכול להתנהג? האם מישהו עשה מחקר מה שיעורם של המבצעים פיגועים בין הפועלים החוקיים והבלתי-חוקיים? האם יש קשר בין אי-חוקיות השהייה ובין הסבירות שהשוהה יבצע פיגוע? פועלים חוקיים לא ביצעו פיגועים? מה הקשר? אני לא מבין. ולמה נהגי המוניות או מעסיקים צריכים למנוע זאת? ומה כל הקטע של החזקה כך שאדם הוא בעצם אשם עד שהוא מוכיח את חפותו? זו החזקה. מה החזקה? חזקה עליו להוכיח שהוא לא חשב שהאיש חשוד, ומדובר בקבלן שאין לו כלים להוכיח שום חשד. זה בעצם חוק של מיליטריזציה. מה מעסיק, יהודי או ערבי – מה זאת אומרת: "חזקה עליו להוכיח שהאדם שהוא העסיק לא חשוד או שהוא לא חשד שהוא שוהה בלתי חוקי"? מה הדבר הזה? אין דבר כזה בעולם. נכון, בזמנים מסוימים הכנסתם את הפרלמנט לקדחת, כך שכל אזרח היה צריך להתנהג כאילו הוא בעל-הבית הביטחוני במדינת ישראל. אבל אפשר להחזיק את זה ככה ובכל שנה להאריך? הוראת שעה כזאת לדעתי היא בלתי אפשרית, לא הגיונית, לא דמוקרטית וכו'. וגם מבחינת החוק, מבחינת ההיגיון שבחוק, הוא בעצם פוגע בכל מושג האזרחות והמנגנון השלטוני – מי מיישם את החוק במדינת ישראל? מי לא מיישם את החוק? המדינה, בעצם, בורחת מאחריותה והופכת את אזרחיה למין זרוע של המנגנון הביטחוני במדינת ישראל. לדעתי חוק כזה אינו ראוי. בעצם כל התקנות לשעת-חירום אינן ראויות, כל ההוראות האלה אינן ראויות, אבל את החוק הזה, בצורה הזאת, לדעתי אי-אפשר שפרלמנט דמוקרטי יקבל. תודה רבה. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת פורז. יש לך הזדמנות לנמק במשך חמש דקות את ההסתייגויות, ולאחר מכן אנחנו עוברים להצבעה. סגן השר, אתה רוצה להשיב? בבקשה. אברהם פורז (שינוי): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שמובאת לפנינו באה להקשות את הסיוע לאנשים הנמצאים במדינת ישראל שלא כחוק. עד כאן זה בסדר. אלא מה הצעת החוק אומרת? הצעת החוק, כפי שהתגבשה בוועדה, אומרת, שאם אתה נהג מונית ואתה מסיע אדם שנמצא בישראל שלא כחוק, עליך נטל ההוכחה שלא ידעת מיהו. עכשיו, איך אתה יכול לעמוד בנטל הזה? הדרך היחידה היא להתחיל לבקש מכל אדם שנכנס למכונית להראות לך תעודת זהות. אדם שאינו מצליח להציג לפניך תעודת זהות, אתה צריך אוטומטית לראות בו מי שיש סכנה שהוא עושה משהו בלתי חוקי, ואז אתה צריך לדווח עליו, או שאתה צריך להוריד אותו מהמכונית. בכל מקרה, עצם הסעתו הופכת אותך לעבריין. מה הבעיה, רבותי חברי הכנסת? אם אני נהג מונית, במי אחשוד? ממי אבקש תעודת זהות? אני אבקש מכל אדם שיש לו ארשת פנים מזרחית. מי שיש לו עיניים כחולות ושיער בלונדיני בדרך כלל אינו יכול להיחשב שוהה בלתי חוקי, כי לא מדובר פה, אגב, בשוהים בלתי חוקיים מקרב העובדים הזרים. מדובר פה בשוהים בלתי חוקיים פלסטינים בלבד, כי אחרת היה אפשר לומר שגם גברת בלונדינית עם עיניים כחולות, יכול להיות שהיא מאוקראינה ונמצאת פה שלא כחוק. מדובר פה באיסור הסעה וסיוע למי שבא מהשטחים. האם סביר בעיניכם שכאשר אדם בעל חזות מזרחית עולה למונית יבקשו ממנו שיציג את תעודת הזהות שלו, ואדם אחר שעולה ונראה, סליחה על הביטוי, אשכנזי, לא יבקשו ממנו? האם אתם מצפים לאפליה כזאת מצד נהגי מוניות? אז אמרו לי שכשאתה בא, למשל, לארצות-הברית, עושים לך בדיקה יסודית מאוד. מישהו כבר התבדח ואמר שארצות-הברית היא המסגד הכי גדול בעולם, כי כולם חולצים את הנעליים – אבל שם כולם עוברים את הבדיקה. שם אין מצב שבו מישהו אומר: אתה עובר בדיקה ואתה לא עובר בדיקה. לכן, לדעתי, יש פה דבר חמור, דבר משפיל, בכך שאנחנו רוצים שנהגי מוניות יבקשו מאנשים להזדהות ויבקשו זאת רק מבעלי חזות מזרחית. שונה המצב אם אתה אוסף מישהו מעבר ל"קו הירוק" ומסיע אותו לתוך ישראל. אני מבין שאם אתה נוסע, נניח, לרמאללה, עם מונית, ומסיע מישהו מרמאללה לתוך ישראל, חובת הבדיקה עליך גדולה יותר. זה בסדר. ולכן, רבותי חברי הכנסת, אם אתה מסיע מישהו מרמאללה אולי תבדוק טוב אם יש לו רשיון, אם מותר לו להיכנס לישראל. אבל אדם שהוא כבר בתחומי במדינת ישראל – לא הגיוני להשפיל אנשים ממוצא מזרחי. לכן הצעתי – הרי מדובר פה בסך הכול בחזקה. על מי נטל הראיה להוכיח – שכאשר אתה מסיע אדם מהשטחים לישראל, חזקה עליך שידעת והיית צריך לבדוק, ואם לא בדקת עברת עבירה. אבל אם אספת למונית שלך, בתוך ישראל, אדם שכבר נמצא בישראל, על המדינה – מה שבדרך כלל נכון במשפט פלילי – להוכיח שידעת שהוא שוהה בלתי חוקי. למי יש סימנים שונים שיכולים להצביע על כך? אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הוכיחו יותר מכמה מקרים. היו"ר נסים דהן: לא להפריע. אברהם פורז (שינוי): לכן, רבותי חברי הכנסת, אני אומר: לא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה נהגי מוניות יבקשו מאנשים בעלי חזות מזרחית להזדהות, והם יכולים להיות גם ערבים, אבל הרבה מאוד ישראלים נראים דומים - - - אבשלום וילן (יחד): גם ערבים הם ישראלים. אברהם פורז (שינוי): גם ערבים וגם יהודים. יבקשו מהם להזדהות, ומי שאשכנזי יצא פטור מההשפלה הזאת? לכן הצעתי היא שההסתייגות תהיה כך: כאשר מסיעים מישהו שבא מעבר ל"קו הירוק" אל תוך ישראל, ומדובר באדם שנכנס בלא היתר, על המסיע נטל הראיה; אדם שנאסף למונית בתוך המדינה, על המדינה נטל הראיה. תודה רבה. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. אחרון המסתייגים – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, מביאים כאן הצעת חוק שכולם יודעים שאף אחד לא יישם אותה. נהגי מוניות לא יתחילו לבדוק תעודות זהות. אתם יודעים שהם לא יבדקו תעודות זהות. הם יצפצפו על החוק הזה, ובצדק. רק מה, אם חס וחלילה יקרה משהו, יהיה אפשר להאשים גם נהג מונית בכך שעבר על החוק. לא יבואו לנהג מונית ויבדקו אם הוא בדק או לא בדק, אבל אם חס וחלילה יקרה משהו, יבואו בטענות אל נהג המונית. זה חוק בלתי אפשרי. אבל המסגרת של החוק הזה היא מה שקרוי שב"חים. אני בארץ שלנו מכיר שב"ח אחד: הכיבוש הישראלי בשטחים הכבושים. 200,000 המתנחלים הם השוהים הבלתי-חוקיים על-פי הדין הבין-לאומי, וחלק גדול מהם אפילו על-פי הדין הישראלי. הם והממשלה ששלחה אותם הם העבריינים. הם השוהים הבלתי-חוקיים. בזה צריך לטפל. מה עושה ממשלת ישראל? סוגרת את הגבולות של השטחים הכבושים ומונעת מהפלסטינים להיכנס לארץ; הופכת לא רק את כל השטחים לבית-כלא, אלא כל עיר פלסטינית לכלא אחד גדול - - רוחמה אברהם (הליכוד): אתה רוצה כניסה חופשית, שיפגעו. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): - - גורמת לכך שיהיה מצב כלכלי בלתי אפשרי, שאין לאנשים מהיכן לפרנס את משפחותיהם, וסוגרת בפניהם את האפשרות לפיתוח כלכלי, ואפילו ללכת לעבוד במדינות קרובות. אתם רוצים לסגור את הגבול עם מצרים וירדן? תסתלקו מהשטחים. אתם לא יכולים גם לסגור את הגבולות ולמנוע מהאנשים לבוא לעבוד בכל מקום אחר, וגם להישאר שם. זה כמו תנועה של שסתום - כיוון אחד: רק ישראלים יכולים להיכנס לשטחים הכבושים, אבל פלסטינים לא יכולים, כי גזע האדונים יכול לעשות מה שהוא רוצה; יש לו זכויות יתר מתוקף ההשתייכות הגזעית שלו, ולא מתוקף שום דבר אחר. זה מה שאתם מחליטים היום. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): - - - אליעזר כהן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): זו מדינתו של העם היהודי. תכניס לך לראש. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): 21 במרס הוא היום הבין-לאומי נגד גזענות - מתאים ביותר לפרלמנט הישראלי לחוקק חוק כזה, שקורא לנהגי מוניות להבדיל בין אנשים על-פי צבע עורם והשתייכותם הגזעית. זוהי תעודת עניות. אני רוצה לתלות בכנסת תעודת עניות לפרלמנט הישראלי. היו"ר נסים דהן: תודה. חבר הכנסת אדרי? מוותר. לשם החוק אין הסתייגויות. אם כן, אנחנו עוברים להצבעה על שם החוק כנוסח הוועדה. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 4 בעד שם החוק - 51 נגד - 11 נמנעים - אין שם החוק נתקבל. היו"ר נסים דהן: בעד - 51, נגד - 11, נמנעים - אין. שם החוק, כהצעת הוועדה, נתקבל בקריאה שנייה. לסעיף 1 נרשמה הסתייגותם של חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי וואסל טאהא. האם אתם רוצים שנצביע? מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): כן. היו"ר נסים דהן: אם כן, אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד ההסתייגויות לסעיף 1? הצבעה מס' 5 בעד ההסתייגות - 11 נגד - 44 נמנעים - 9 ההסתייגות של קבוצת חבר הכנסת מוחמד ברכה לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר נסים דהן: בעד - 11, נגד - 44. ההסתייגות של חברי הכנסת מוחמד ברכה, עסאם מח'ול, אחמד טיבי וואסל טאהא לסעיף 1 לא נתקבלה. חברי הכנסת, האם אתם רוצים להצביע על ה"לחלופין"? מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לא. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): רוצים להצביע. היו"ר נסים דהן: אם כן, אנחנו מצביעים על ההסתייגות של עסאם מח'ול וואסל טאהא. מי בעד, מי נגד ההסתייגות לחלופין? הצבעה מס' 6 בעד ההסתייגות לחלופין - 9 נגד - 42 נמנעים - 12 ההסתייגות לחלופין של חברי הכנסת עסאם מח'ול וואסל טאהא לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר נסים דהן: בעד - 9, נגד - 42, נמנעים - 12. ההסתייגות לחלופין לא נתקבלה. יש הסתייגויות לחלופין נוספות. מוותרים? מסירים את כל הההסתייגויות לחלופין. אם כן, יש לנו ההסתייגות של חברי הכנסת יוסי שריד, חיים אורון, רן כהן, אבשלום וילן, זהבה גלאון, רומן ברונפמן - - - אבשלום וילן (יחד): להצביע. היו"ר נסים דהן: מי בעד? הצבעה מס' 7 בעד ההסתייגות - 11 נגד - 41 נמנעים - 11 ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד ושל חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה ועזמי בשארה לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר נסים דהן: בעד - 11, נגד - 41, נמנעים - 11. ההסתייגות של חברי הכנסת יוסי שריד, חיים אורון, רן כהן, אבשלום וילן, זהבה גלאון, רומן ברונפמן, ג'מאל זחאלקה ועזמי בשארה לא נתקבלה. לסעיף 1 יש לנו ההסתייגות של חבר הכנסת פורז ושל קבוצת חבר הכנסת ברכה. להצביע? אברהם פורז (שינוי): כן. היו"ר נסים דהן: ההצבעה החלה. הצבעה מס' 8 בעד ההסתייגות - 22 נגד - 40 נמנעים - 2 ההסתייגות של חבר הכנסת אברהם פורז ושל קבוצת חבר הכנסת מוחמד ברכה לסעיף 1 לא נתקבלה. היו"ר נסים דהן: 22 בעד, 40 נגד, שני נמנעים. ההסתייגות לא נתקבלה. אין הסתייגויות לסעיף 2. אנחנו מצביעים על סעיפים 1 ו-2 כנוסח הוועדה. מי בעד? הצבעה מס' 9 בעד סעיפים 1-2, כהצעת הוועדה - 53 נגד - 12 נמנעים - אין סעיפים 1-2, כהצעת הוועדה, נתקבלו. היו"ר נסים דהן: בעד - 53, נגד - 12, אין נמנעים. סעיפים 1 ו-2 כהצעת הוועדה נתקבלו בקריאה שנייה. לסעיף 3 נרשמה הסתייגותם של קבוצת יחד ושל חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה ועזמי בשארה. להצביע? נצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההסתייגות - 11 נגד - 42 נמנעים - 12 ההסתייגות של קבוצת סיעת יחד ושל חברי הכנסת ג'מאל זחאלקה ועזמי בשארה לסעיף 3 לא נתקבלה. היו"ר נסים דהן: בעד - 11, נגד - 42, נמנעים 12. ההסתייגות לסעיף 3 לא נתקבלה. אנחנו מצביעים על סעיף 3 כהצעת הוועדה בקריאה שנייה. מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 11 בעד סעיף 3, כהצעת הוועדה - 55 נגד - 11 נמנעים - אין סעיף 3, כהצעת הוועדה, נתקבל. היו"ר נסים דהן: בעד - 55, נגד - 11, אין נמנעים. סעיפים 1-3 נתקבלו בקריאה שנייה. לא התקבלו הסתייגויות. אנחנו עוברים לקריאה שלישית. מי בעד, מי נגד? הצבעה מס' 12 בעד החוק - 54 נגד - 10 נמנעים - אין חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה) (תיקון מס' 8), התשס"ה-2005, נתקבל. היו"ר נסים דהן: בעד - 54, נגד - 10, אין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שלישית, תפורסם ברשומות ותצא לדרך. מישהו רוצה להודות? מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אין במה להתגאות כאן. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): בושה וחרפה. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): חוק מצוין. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): חוק בושה וחרפה. עזמי בשארה (בל"ד): השוהה הבלתי-חוקי מדבר. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת עזמי בשארה, אני קורא אותך לסדר. סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני חושב שנכון עשתה הכנסת בכך שקיבלה את החוק הזה למרות ההסתייגויות. כששמעתי את ההסתייגויות - אפשר לחשוב שהגענו למנוחה ולנחלה, אין יותר בעיות, אין פיגועים. שכחתם שרק לפני שבועיים היה פיגוע בתל-אביב. לא צריך לשכוח את זה. אני חושב שלמרות הכול הגבלנו את החוק לשנה, על מנת לבחון אותו ולבדוק אותו. בלא ספק, בעת הזאת אין ברירה אלא להמשיך על מנת להבטיח את השלום והביטחון לתושבי מדינת ישראל. אני רוצה להודות כמובן לעושים במלאכה – ליושב-ראש הוועדה גאלב מג'אדלה, שזירז את חקיקת החוק, ולצוות הנהדר שלו, למירי וליפה, לוועדת הכנסת שזירזה את חקיקת החוק ולכל אלו שסייעו. אני שב ומודה לכולם. תודה רבה. הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 50), התשס"ה-2005 [מס' מ/144; "דברי הכנסת", חוב' י"א, עמ' 17759; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר נסים דהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 50), התשס"ה-2005, קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק, בשם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת אהוד רצאבי. יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני אציג. היו"ר נסים דהן: בבקשה. אדוני היושב-ראש, הבמה כולה שלך. למרות ההכרזה על חבר הכנסת רצאבי כעל ממלא-מקום, יציג את החוק יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון בכבודו ובעצמו, חבר הכנסת יובל שטייניץ. יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת רצאבי הוא חבר כנסת מצוין, אבל הוא עדיין לא חבר בוועדת החוץ והביטחון. מדובר סך הכול בתיקון שהוא במידה רבה תיקון טכני לחוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 50). התיקון הזה קובע שפרקליט צבאי יכול להסמיך את סגנו למלא את תפקידו. היו"ר נסים דהן: חבר הכנסת חמי דורון, אתה מפריע לדובר. חבר הכנסת גפני. יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): חבר הכנסת גפני, הרי אתה חבר כבוד בוועדת חוץ וביטחון, אז תקשיב; לא חבר, אבל חבר כבוד. לפי חוק השיפוט הצבאי עד היום, לפרקליטים צבאיים יש סמכויות. יש שבעה פרקליטים צבאיים באזורים השונים, והם יכולים למשל להחזיר תלונה לדיון משמעתי, לבטל פקודת מעצר של קצין שיפוט, להורות על בדיקה על-ידי קצין בודק וכו'. הבעיה היא, שהפרקליטים הללו עמוסי עבודה, ולעתים הם גם נעדרים עקב השתלמויות. לעתים קורה שפרקליט מסיים את עבודתו ועובר זמן עד שממנים פרקליט חדש. הצעת החוק קובעת - - - היו"ר נסים דהן: אני מזכיר לחברי הכנסת, אין להצעת החוק הסתייגויות, תיערך הצבעה מייד בתום דבריו של חבר הכנסת שטייניץ. יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): הצעת החוק קובעת, כי פרקליט צבאי רשאי לאצול לסגן פרקליט צבאי מהסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק, כולן או מקצתן. סגן הפרקליט הצבאי הוא גם משפטן, הוא בדרך כלל אדם שראוי להיות פרקליט צבאי. לכן ועדת החוץ והביטחון אישרה את התיקון הזה, שהתבקש על-ידי שר הביטחון ועל-ידי משרד הביטחון וצה"ל, פה-אחד. אנחנו לא רואים כאן שום בעיה, זה תיקון טכני, שמאפשר שכלול ויעילות בעבודת הפרקליטות בצה"ל. אני קורא לחברי הכנסת לאשר את התיקון הזה בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה. היו"ר נסים דהן: תודה ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת שטייניץ. אנחנו עוברים להצבעה, אין הסתייגויות לחוק. שם החוק, סעיף 1 - הצבעה בקריאה שנייה. הצבעה מס' 13 בעד סעיף 1 – 32 נגד - 5 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר נסים דהן: בעד - 32, נגד - 5, אין נמנעים. הצעת החוק נתקבלה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים לקריאה שלישית מייד. הצבעה מס' 14 בעד החוק – 35 נגד – 5 נמנעים – אין חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 50), התשס"ה-2005, נתקבל. היו"ר נסים דהן: בעד - 35, נגד - 5, אין נמנעים. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית; אחרי הרשומות תצא לדרך. חבר הכנסת שטייניץ, אתה מוזמן להודות. יובל שטייניץ (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אין צורך, אני מודה מהמקום. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. חילופי גברי בוועדות הכנסת היו"ר נסים דהן: יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת רוני בר-און, הודעה לכנסת. רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הריני להודיע בזה על חילופי גברי. בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מטעם סיעת העבודה-מימד: במקום חבר הכנסת אחמד טיבי תכהן חברת הכנסת קולט אביטל. היו"ר נסים דהן: תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת רוני בר-און. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 27), התשס"ה-2005 [מס' כ/73; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 20759; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר נסים דהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 27), קריאה שנייה ושלישית. תציג את החוק יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חברת הכנסת אתי לבני. בבקשה. אתי לבני (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): אדוני היושב-ראש, חברותי וחברי חברי הכנסת, אני מתכבדת להביא לפניכם, בשמה של הוועדה לקידום מעמד האשה, את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 27), התשס"ה-2005. הצעת החוק הזאת מקורה ביוזמה של חברת הכנסת גילה גמליאל. היא מהווה צעד נוסף בהגנה על זכויות נשים ובעידוד ייצוגן במעגל העבודה, והיא אף זכתה לתמיכת הממשלה. סעיף 14 לחוק עבודת נשים קובע, כי קנס של כ-13,000 שקלים או מאסר של חודש אחד יוטל על מעביד אשר העביד בניגוד להוראות החוק והפר אותן. בין היתר, מדובר במעביד שלא נתן לעובדת חופשת לידה, פיטר עובדת בהיריון או במהלך חופשת הלידה שלה, פיטר עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות או העוברת טיפולי פוריות. מטרתה של הצעת החוק המונחת לפניכם היא להעלות את שיעור הקנס הקבוע בצדן של אותן עבירות. כאמור, כיום מדובר על קנס שגובהו כ-13,000 שקלים, והצעת החוק מבקשת להחמיר ולקבוע קנס בגובה של כ-67,000 שקלים. אנחנו מאמינים, שרק פגיעה בכיסם של מעסיקים מפירי חוק תרתיע אותם מפני הפרות בכלל, ומפני הפרות חוזרות ונשנות של הוראות החוק בפרט. העלאת גובה הקנס בשילוב אכיפה ממשית יביאו לתוצאה המבוקשת. אני מבקשת את תמיכתכם בהצעת החוק הזאת. תודה רבה. היו"ר נסים דהן: תודה רבה, חברת הכנסת לבני. אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שלחוק אין הסתייגויות. אנחנו עוברים מייד להצבעה בקריאה שנייה על שם החוק וסעיף 1 בחוק. ההצבעה החלה. הצבעה מס' 15 בעד סעיף 1 – 35 נגד - 1 נמנעים – אין סעיף 1 נתקבל. היו"ר נסים דהן: בעד - 35, נגד - 1, נמנעים - אין. שם החוק וסעיף 1 בחוק התקבלו בקריאה שנייה. עוברים מייד לקריאה שלישית. אין הסתייגויות. הצבעה מס' 16 בעד החוק – 32 נגד – 1 נמנעים - 1 חוק עבודת נשים (תיקון מס' 27), התשס"ה-2005, נתקבל. היו"ר נסים דהן: תודה רבה לכל המשתתפים. בעד - 32, נגד - 1, נמנע אחד. הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית. פרסום ברשומות - והיא תצא לדרך. חברת הכנסת גילה גמליאל, היוזמת, בבקשה לברך. גילה גמליאל (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, אני שמחה שהחוק עבר וידאג לנשים בהיריון ולחברה הישראלית, מתוך הבנה כי היריון אינו מחלה, אלא צריך לברך על כך ולעודד את הנשים, ובטח את האנשים שעברו על החוק, אותם מעסיקים, יש לקנוס, לפגוע בכיסם, על מנת שהתופעה המחרידה של פיטורי נשים בהיריון תעבור מהעולם. אני רוצה להודות לחברת הכנסת אתי לבני, יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, לעורכת-הדין הלית מגידו, לדלית ולכל הצוות הנפלא של הוועדה לקידום מעמד האשה על העברת החוק במהירות הבזק. תודה רבה לכל אנשי הבית על התמיכה. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון), התשס"ה-2005 [מס' כ/72; "דברי הכנסת", חוב' כ"ב, עמ' 20684; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר נסים דהן: אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון), קריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת רוני בר-און. חבר הכנסת יהלום, לך יש הסתייגות; נא להיות נוכח אם תרצה להציג אותה. רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אנחנו מציעים בשם ועדת הכנסת את הצעת חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון) - קריאה שנייה ושלישית. חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס"א-2000, מחייב את מסירתם של ספרים לבית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, לספריית הכנסת ולגנזך המדינה. סעיף 2(ג) לחוק קובע את חובת המסירה לכנסת של כל ספר הנחוץ לעבודתה של הכנסת, וכל עיתון. עד היום המסירה הזאת היתה בלא תשלום מצד הכנסת, כך שהעלות נפלה על כתפי המוציאים לאור בלבד. בעקבות פניות של המוציאים לאור של ספרים ועיתונים, שעליהם חלה חובת המסירה לכנסת, וכדי שלא לפגוע בקניינם של המוציאים לאור יתר על המידה - יש גם ממד מסוים של אי-צדק מובנה, שהכנסת היא זו שמחליטה שמוציא לאור צריך לתת לה ספרים בחינם - הצענו לקבוע כי הכנסת תשלם 25% מהמחיר הקטלוגי של כל ספר או עיתון שנמסר לה, וזאת בלי לגרוע מעצם חובת המסירה. אנחנו גם מציעים שהכנסת תישא בעלות המשלוח לכנסת, והכנסת תוכל להחזיר למוציא לאור ספר שנשלח אליה, ואז היא לא תחויב בתשלום. העלות התקציבית של הצעת החוק, לפי הערכת חשב הכנסת, היא כדי 235,000 ש"ח לשנה בערך, לרבות דמי המשלוח. כדי לעשות את ההתאמות התקציביות הנדרשות קבעה ועדת הכנסת כי החוק ייכנס לתוקף באמצע שנה זו, קרי ב-1 ביולי 2005. בישיבות ועדת הכנסת השתתפו נציגי המו"לים, שתמכו בתיקון, והם חשבו אפילו שיש להחמיר ולקבוע שהכנסת חייבת לרכוש את הספרים במחיר מלא, בלא כל חובת מסירה. ועדת הכנסת סברה כי אין לבטל את הסעיף המחייב מסירת ספרים, כדי להבטיח שתהיה בכנסת ספרייה שלמה ועדכנית לשימוש חברי הכנסת, מוסדות הכנסת וגם גורמים חיצוניים, אבל אין להטיל את מלוא החבות הכספית על המו"לים. ועדת הכנסת סבורה כי הפתרון שבנוסח הצעת החוק שלפניכם יוצר איזון טוב יותר בין צורכי הכנסת לבין זכויות המו"לים. אני מבקש, אם תהיינה הסתייגויות, לדחות אותן ולאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת בר-און. המסתייג שיש לנו הוא חבר הכנסת יהלום, שאינו נוכח. אם כן, אין הסתייגויות. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה על שם החוק, סעיף 1 וסעיף 2 בחוק. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 17 בעד סעיפים 1-2 – 27 נגד – 2 נמנעים – אין סעיפים 1-2 נתקבלו. מיכאל רצון (הליכוד): אדוני היושב-ראש, בטעות הצבעתי במקום הזה. היו"ר נסים דהן: זה לא נקלט, אין לך מה לדאוג. בעד – 27, נגד – 2. הצעת החוק התקבלה בקריאה שנייה, ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. עד שנעבור אני מודיע בשם חבר הכנסת מיכי רצון שהוא הצביע במקום - - - נעמי בלומנטל (הליכוד): הוא יושב במקום של דניאל בנלולו. היו"ר נסים דהן: הוא הצביע במקום דניאל בנלולו, אבל ההצבעה שלו תיקלט במקום שלו. אנחנו ממשיכים. הצבעה בקריאה שלישית על אותו חוק. חבר הכנסת רצון, עכשיו אתה לא צריך לעשות שוב אותה טעות. מיכאל רצון (הליכוד): עכשיו אני מצביע אצלי. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אני בעד להסיר את החסינות - - - הצבעה מס' 18 בעד החוק – 26 נגד – אין נמנעים – אין חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (תיקון), התשס"ה-2005, נתקבל. היו"ר נסים דהן: התודות והברכות בשם ועדת הכנסת – חבר הכנסת רוני בר-און. רוני בר-און (יו"ר ועדת הכנסת): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני מבקש להודות לכל מי שעסק במלאכה, בעיקר לאנשי ספריית הכנסת, לאנשי חשבות הכנסת, למנהלת ועדת הכנסת אתי בן-יוסף, למזכירות, ליועצת המשפטית ארבל אסטרחן ולכל החברים בוועדת הכנסת שסייעו ותמכו, וכמובן לחברי המליאה שאישרו כעת בהצבעתם את החוק בקריאה השלישית. תודה רבה. היו"ר נסים דהן: תודה רבה. אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 144), התשס"ה-2005, קריאה ראשונה. יציג את החוק שר האוצר. שר האוצר אינו נוכח. אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעה לסדר-היום, גם לשר האוצר – גם תשובה והצבעה - - - מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אז לא, לא תהיה תשובה - - - היו"ר נסים דהן: הוא לא נמצא. אני קורא את הממשלה כולה לסדר. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): שלוש פעמים. תוציא אותם. היו"ר נסים דהן: לא ייתכן שיתקיימו כאן דיונים והממשלה לא תהיה נוכחת. אני נועל את הישיבה עד שנציג הממשלה יהיה כאן. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לא, אין לנו זמן - - - סגנית המשנה לראש הממשלה אורית נוקד: סליחה, אני נמצאת כאן. היו"ר נסים דהן: עכשיו הגעת. תודה. סגנית המשנה לראש הממשלה אורית נוקד: לא, אני פה. היו"ר נסים דהן: אני פותח את הישיבה מחדש. סגנית ממלא-מקום ראש הממשלה נמצאת כאן. אבשלום וילן (יחד): המשנה, לא ממלא-מקום. היו"ר נסים דהן: המשנה. שרביט הדיונים לחבר הכנסת חמי דורון. קריאות: - - - היו"ר חמי דורון: רבותי, נמשיך בסדר-היום. מאחר ששר האוצר אינו נמצא כאן, תשובה והצבעה יהיו בשלב מאוחר יותר. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): אדוני, אני מציע – אנחנו יכולים להצביע בלי תשובה. לא צריך לחכות. היו"ר חמי דורון: זה נכון, אני מסכים אתך, אבל מאחר שהממשלה ביקשה ששר האוצר יענה, ניתן לממשלה את ההזדמנות לעשות זאת; אולי שר האוצר יאיר את עינינו. רן כהן (יחד): אין שום סיכוי. הוא עושה רק חושך. היו"ר חמי דורון: זה לא קורה הרבה, אבל אולי זה יקרה הפעם, לכן ניתן לו את האפשרות. דוח המאחזים של עורכת-הדין טליה ששון והקמת ועדת השרים לטיפול בו [על-פי סעיף 86(א) לתקנון הכנסת.] היו"ר חמי דורון: אנחנו עוברים לנושא הבא: דוח המאחזים של עורכת-הדין טליה ששון והקמת ועדת השרים לטיפול בו - דיון על-פי סעיף 86(א) לתקנון הכנסת. יפתח את הדיון השר מאיר שטרית. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): יפתח את הדיון מי שמציע את הדיון. אני הצעתי את הדיון, לא השר. היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת ברכה, אתה צודק, אבל היות שזה לפי סעיף 86 - - - צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אתה בחיים גם לא תהיה שר. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אני לא רוצה להיות. היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת ואסל טאהא. אחריו - חבר הכנסת מגלי והבה, אלא אם כן – נראה בהמשך. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): הואיל וראש הממשלה הוא שהקים את המאחזים, אני אשיב בסוף. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לפני כמה ימים קמה סערה על הדוח שחיברה הגברת טליה ששון בשליחות ראש הממשלה, על כל מה שקרוי "מאחזים בלתי חוקיים". אני חושב שזה סוג של רמייה ושל הסחת הדעת מהמפעל כולו – מהמפעל הקולוניאליסטי כולו שנקרא התנחלויות. אומנם, ראש הממשלה רוצה להעסיק את העולם בפינוי ההתנחלויות בעזה, אבל אנחנו עדים לעומת זאת למאמץ מוגבר של עיבוי ושל חיזוק ושל העמקת ההתנחלויות בגדה המערבית. לפני שלושה שבועות – כשהממשלה אישרה את פינוי ההתנחלויות בעזה – שמענו שבו-בזמן, באותה נשימה, היא גם החליטה לבנות את הגדר ולחבר ולצרף את מעלה-אדומים למדינת ישראל, ובעצם למנוע כל אפשרות של רצף טריטוריאלי בגדה המערבית. עצם החיבור בין מעלה-אדומים לבין ירושלים פירושו בעצם חיתוך של הגדה המערבית לשני חלקים. אדוני היושב-ראש, שמתי לב שנתת לי שלוש דקות. אני פותח את הדיון, זה לא שלוש דקות. היו"ר חמי דורון: שלוש דקות. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): תתייעץ שוב בבקשה. היו"ר חמי דורון: התייעצתי. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): לא. אני פותח את הדיון. לא פותחים את הדיון בשלוש דקות. היו"ר חמי דורון: אני אתן לך עוד דקה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): תודה. הדוח הזה, שמדבר על מאחזים בלתי חוקיים, פשוט מכוון ליצור תמונה מוטעית, תמונה מטעה, כאילו יש התנחלויות שהן כשרות ויש התנחלויות שהן בלתי חוקיות או לא כשרות. אני חושב שהגיע הזמן שהעולם יאמר את דברו, וגם האזרחים במדינת ישראל יבינו, שפשוט יש כאן אחיזת עיניים. אין התנחלויות חוקיות, כי הכיבוש כולו אינו חוקי. ההשתלטות על אדמות של העם הפלסטיני בגדה המערבית, ברצועת-עזה ובירושלים המזרחית – ההשתלטות הזאת היא בלתי חוקית, וכל מה שישראל עושה שם הוא בלתי חוקי על-פי ההיגיון הנכון ועל-פי החוק הבין-לאומי. אבל, הממשלה רוצה להצטייר בעולם כאילו היא מטפלת במה שקרוי מאחזים בלתי חוקיים – זה מין משחק ישראלי-אמריקני, שכאילו מאז הוכרז על מפת הדרכים ראש הממשלה רוצה ליישר את הדרך עם הממשל האמריקני, וכל מאחז בלתי חוקי שעלה על הקרקע כביכול אמור להיות מפונה, אבל באותו זמן אותו ראש הממשלה ממשיך בהתנחלויות וממשיך בעיבוי ההתנחלויות הקיימות ובבניית הגדר. דווקא בימים האלה שאנחנו דנים בהם על התקציב ומדברים על התקציב ועל אישור התקציב, דווקא היום כשהתקיימה הפגנה של חולי הסרטן מול משרד ראש הממשלה בעת הדיון, אנשים זועקים על חייהם, והצבעתם של חברי הכנסת, הרמת ידם בעד הקיצוצים במערכת הבריאות ובסל הבריאות, אף שבסוף החזירו 150 מיליון מ-500 המיליון שדרושים כדי לעדכן באמת את סל הבריאות – על אף כל זה אני אומר שהרמת היד בעד הקיצוץ, במיוחד של תרופות לחולי הסרטן, היא כהרמת יד לגזר-דין מוות לאנשים האלה. וכשאנחנו היום מדברים על עלות המפעל ההתנחלותי הקולוניאליסטי הזה, שמגיעה עד כדי יותר מ-60 מיליארד דולר, ואנחנו לעומת זאת משחרים ומחפשים פרוטות כדי להציל אנשים – המדיניות של הממשלה מתגלה ברוב כיעורה וברוב אכזריותה והתנכלותה לאזרחים על מזבח התפיסה האידיאולוגית הימנית הקיצונית של הממשלה שבאה כדי להנציח את הכיבוש בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, ובעצם היא מקריבה את האזרחים יום-יום, גם בשירותים המוניציפליים, גם בשירותי הרפואה, גם בחינוך. איפה שתשלח את היד שלך בתוך התקציב תמצא עוולות, תמצא אכזריות ותמצא סדר עדיפויות מעוות. עשיתי חישוב לפני הישיבה, אדוני היושב-ראש, הסתבר לי - - - היו"ר חמי דורון: נא לסיים. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): אני מסיים. הסתבר לי, שבעלות של מאחז אחד אפשר בעצם לפתור את מחצית הבעיה של חולי הסרטן, אם לא יותר. ואם אנחנו שמים באמת את העדיפות האמיתית מול העדיפויות של הממשלה, ושמים מה הולך להתנחלויות, מה הולך להתחמשות הצבאית מול מה שלא הולך לבריאות ולחינוך ולשירות המוניציפלי, הדברים נעשים ברורים יותר. לכן, אדוני היושב-ראש, אני לא מקבל את אחיזת העיניים הזאת שכאילו יש מאחזים בלתי חוקיים; כל המפעל הזה הוא בלתי חוקי, וסופו שהוא יתפרק - - היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש-תע"ל): - - ויתפרק ברצועת-עזה. היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת ברכה, תודה רבה לך. חבר הכנסת ואסל טאהא. אחריו - חבר הכנסת מגלי והבה, אחריו - חברי הכנסת אתי לבני, יאיר פרץ, אברהם רביץ. ואסל טאהא (בל"ד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, המפעל ההתנחלותי כולו לא חוקי, לא רק המאחזים שנבנו אחרי שישראל הודיעה על הסכמתה למפת הדרכים. לא רק המאחזים האלה לא חוקיים, אלא המפעל כולו לא חוקי, והשוהים שם הם שוהים בלתי חוקיים. אדוני היושב-ראש, השוהים שם לוקחים את החוק לידיהם ומתנהגים כאילו הם אדוני האזור, אדוני הקרקע שם, אדוני האדמה. הם חוסמים דרכים. רק לפני שבוע חסמו דרכים ליד שכם, הורידו נהגים מהמכוניות שלהם, הרביצו להם, הכו אותם בפטישים, באלות, גרמו להם חבלות בגופם; אותו דבר השוהים הבלתי-חוקיים – המתנחלים – עשו אותו דבר גם בחברון. מה שמדהים בדוח של טליה ששון, שרשויות השלטון עצמן סייעו לבניית המאחזים האלה; הם בזבזו את הכסף שם, העבירו להם כספים, תקציבים, העבירו להם את כל הכלים: קרוונים, סללו כבישים; את הכסף גייסו ממוסדות הממשלה, את הכסף גייסו מרשויות השלטון, ממשרד השיכון בראשותו של אפי איתם. כן, אדוני היושב-ראש, יש מקום לחקירתו של אפי איתם, שר השיכון לשעבר. באותה עת אני אישית הזהרתי כאן שמשרדו פותח מכרזים בניגוד לחוק הבין-לאומי, בניגוד להחלטות הממשלה עצמה. הוא פותח מכרזים ומעביר כספים על חשבון הילדים, על חשבון החולים, על חשבון הרעבים, על חשבון הנזקקים. מבזבזים את הכסף שם בלי חשבון. מיעוט קטן של מתנחלים, שוהה בלתי חוקי שם, מנצל את תקציב המדינה, גוזל את הלחם והחלב מהילדים. מה שמדאיג, כפי שאמרתי, זה תמיכת רשויות השלטון. לא אוכפים חוק, מתנהגים אתם בכפפות משי, מתייחסים אליהם כאל אזרחים מפונקים. הממשלה לא אוכפת את החוק, לא מפרקת התנחלויות ולא מאחזים בגדה המערבית; היא מחזקת, מעבה את המאחזים ואת ההתנחלויות. תאר לעצמך, אדוני היושב-ראש, בונים 24 מאחזים אחרי הכרזתו של ראש הממשלה שהוא מונע הוספת מאחזים. הוא מבטיח לעולם כולו, מדבר בכפל לשון, בצביעות, מבטיח לפרק את המאחזים, ומצד שני הוא מעבה ומחזק, שריו מעבירים כספים ותקציבים. אדוני היושב-ראש, חלק מהתחייבותה של ישראל הוא לפרק מאחזים; זה חלק מהתחייבות ישראל מול העולם, מול הפלסטינים. רק לפני כמה ימים הדיאלוג הפנים-פלסטיני צָעד צַעד אמיץ בכיוון שמירה על ה"תהדיה" ועל ה"הודנה". לעומת זאת, ממשלת ישראל מחזקת את ההתנחלויות, מעבה אותן, מחזקת את המאחזים ולא מפרקת, והיא לא מקיימת את התחייבותה. לכן, אדוני היושב-ראש, יש מקום, כפי שאמרתי, לחקור את רשויות השלטון - את השר לשעבר אפי איתם, שבמו-ידיו חתם על העברת כספים למאחזים האלה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת ואסל טאהא. חבר הכנסת מגלי והבה – לא נמצא. חברת הכנסת אתי לבני – לא נמצאת. חבר הכנסת יאיר פרץ – לא נמצא. חבר הכנסת אברהם רביץ – לא נמצא. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אחריו - חבר הכנסת אריה אלדד, אחריו - חברת הכנסת זהבה גלאון, אחריה - חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, אחריה - חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – אחרון המציעים, חבר הכנסת איתן כבל. לאחר מכן נמשיך בדיון כרגיל. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): מה אתי? היו"ר חמי דורון: אתה רשום, חבר הכנסת מח'ול, אין שום בעיה. טלב אלסאנע (רע"ם): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, סוף-סוף מתבררת האמת העירומה בצורה הכי מכוערת, כאשר הממשלה עצמה הזמינה את הדוח המרשיע שקובע באופן חד-משמעי, כי ממשלות ישראל לא רק מפירות את החוק הבין-לאומי, לא רק פועלות בניגוד לאמנות בין-לאומיות האוסרות שימוש במקרקעין כבושים למטרה שאיננה מיועדת לשרת את האוכלוסייה הפלסטינית, אלא אפילו פועלות בניגוד לחוק. המשמעות היא, שראשי ממשלה, שרי ביטחון ושרי שיכון הם עבריינים. המשמעות היא, שהם פושעים על-פי החוק הישראלי, והם הקימו התנחלויות ומאחזים תוך אחיזת עיניים, כאילו שהם לא רואים מה שמתרחש. מגלגלים עיניים, ומצד שני מספקים תקציבים – לא לשכונות עוני, לא למשפחות נזקקות, אלא להקמת מאחזים בלתי חוקיים ולהפנות אצבע מאשימה לפלסטינים על אלימות. מה יותר אלים מאשר לגנוב את הקרקעות של הפלסטינים, שוד של קרקעות? מה יותר אלים מאשר להקים מאחזים בלתי חוקיים על אדמות של הפלסטינים? מה יותר אלים וברוטלי מאשר לנסות לחנוק ולחסל את הרזרבה והעתודה הקרקעית של עם אחר? וכל זה נעשה בניגוד לחוק. מה שיותר מפתיע, שכאשר הממשלה מזמינה את הדוח הזה, היא מגדירה את המאחזים הבלתי- חוקיים שנעשו תוך כדי מעשה עבירה והיא אומרת: אלה מאחזים בלתי מורשים. הסמנטיקה הזאת, בניסיון לייפות את המציאות המכוערת. מה זאת אומרת "בלתי מורשים"? יש מאחזים בלתי חוקיים ויש מאחזים בלתי מורשים ויש הרחבות ויש גידול טבעי וכל מיני מושגים, אבל השורה התחתונה היא שנעשה כאן פשע. מה רוצים כאן, להקים שתי מדינות לעם היהודי, כאן מדינת ישראל ושם מדינת המתנחלים? ואיפה תהיה המדינה הפלסטינית שעליה מדובר? גם בהמלצות ובהחלטות הממשלה לא אומרים שהמעשה הזה הוא מעשה פשע והמאחזים הם בלתי חוקיים ויש לפנות אותם, אלא אומרים שאלה מאחזים בלתי מורשים וועדת השרים תדון איך להכשיר אותם. זאת אומרת, הסוגיה היא של תכנון ושל פרוצדורה, למצוא דרך חוקית. גורלם של המאחזים האלה כגורל ימית, וגורל ההתנחלויות בגדה כגורל ההתנחלויות ברצועה. חבל על כל ההשקעות האלה, שרק מולידות אלימות ובזבוז משאבים, במקום שישקיעו אותם בעניים ובמובטלים ובסל התרופות במדינת ישראל. הגיע הזמן לשים קץ לטירוף הזה, לשיגעון הזה. זה ששנים לא היתה ליהודים מדינה משלהם, הם לא צריכים לנסות לכבוש אדמות של אחרים. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אפשר - - - על-ידי הצבעה נגד התקציב. טלב אלסאנע (רע"ם): חבר הכנסת מח'ול, אתה שם לב שאנחנו אומרים את הדברים גם ברמה הלאומית, גם ברמה המדינית וגם ברמה האזרחית. אני רוצה לומר לך, שאנחנו בסיעת רע"ם לא רק רואים את המחויבות שלנו לקדם את השלום ולהפסיק את הכיבוש, אלא גם לדאוג לאזרחים הערבים של מדינת ישראל, ששלחו אותנו לכאן. אתה יודע טוב מאוד שהמדיניות הפושעת הזאת לא תשתנה אם לא ישתנה הכיבוש עצמו. על-פי התוכנית, ומתוך אילוץ של המציאות, יפורקו ההתנחלויות ברצועת-עזה, וזה צעד ראשון. כי גורל ההתנחלויות בגדה כגורל ההתנחלויות בעזה, אין הבדל. גורל הכיבוש בגדה כגורל הכיבוש בעזה, לא יעזור לך שום דבר. זה יכול לקחת שנה, שנתיים, עשר שנים, אבל הכיוון ידוע, התוצאה ידועה. השאלה היא מה המחיר שישלמו שני העמים, ואנחנו רוצים לקצר את תוחלת החיים של הכיבוש ולקצר את תוחלת החיים של הסבל של שני העמים. תודה רבה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת טלב אלסאנע. חבר הכנסת אריה אלדד, בבקשה. אריה אלדד (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אפתח ואומר שארץ-ישראל שייכת לעם היהודי, ורק על-ידי התיישבות בכל חלקיה הוא מממש את זכותו על הארץ. אבל בעניין דוח-ששון אנחנו עדים לפארסה אמיתית. עורכת-הדין טליה ששון נשכרה על-ידי ראש הממשלה כדי לחבר דוח על מעלליו. ניתן להניח במידה רבה של ביטחון, כי כללי המשחק היו ברורים מראש לעורכת-הדין ששון, לפני שהיא ניגשה למלאכת החיבור המונומנטלי הזה. הכלל הקובע היה: שמו של ראש הממשלה לא יוזכר. משל למה הדבר דומה? כאילו נשיא ארצות-הברית לשעבר, ביל קלינטון, ממנה את אמא תרזה לחקור הטרדות מיניות נגד מוניקה לוינסקי, ובלבד ששמו ותוארו של נשיא ארצות-הברית לא יהיו בדוח. ומה היו מסקנות הדוח הפיקטיבי הזה? ששומרי הראש של הנשיא ידעו ושתקו, ולפיכך יש לפטרם. כל מי שקרא בדוח מבין שמדינת ישראל, כהרגלה לחמוק מהחלטות עקרוניות על-ידי סלילת כבישים עוקפים, סללה ערוצים עוקפים כדי להקים מאות יישובים ושכונות בשטחי יש"ע. בסוף תהליך ההקמה תמיד ניתן אישור בדיעבד. אבל בשלב מסוים, בגלל התחייבות לאמריקנים, הפסיק שר הביטחון לחתום על האישורים הנחוצים, אף שכל שאר שלבי התהליך התקיימו כבעבר, על-פי הנחיות ראש הממשלה לתפוס את כל הגבעות, ובעזרת תקציבים והרשאות של כל הדרגים האחרים. והיום ראש הממשלה, הצבוע מכל מה שידעה המדינה הזאת, מוציא את היישובים שבנה אל מחוץ לחוק. הוא, ששלח אנשים לגבעות בקריאה בריש גלי, הוא קורא להם היום "עבריינים". אין לו בושה? שום בושה? צל צלה של קבלת אחריות? עקבות של יושרה? אפילו בעולם התחתון נוהגים ראשי הכנופיות להגן על החיילים שלהם, ומי שפוגע בחיילים שלהם – דמו בראשו. ואילו ראש הממשלה הזה שלח את המתיישבים אל הגבעות, סגר מאחוריהם גדר והוציא אותם – להלכה ולמעשה – אל מחוץ לחוק. חברי הכנסת, גם אלה שעקירת המתיישבים וגירושם הם פסגת חלומותיהם צריכים לפקוח עיניים ולראות מי נושא היום את דגלם. מחר בבוקר, כשיתעוררו בדיקטטורה מושחתת עד היסוד, שלא יגלגלו עיניים. התירוץ שבסך הכול התכוונו לעזור לראש הממשלה לחזור לגבולות 1967 לא יעמוד להם. כל מי שמוחא כפיים לדוח-ששון ולאריאל שרון, שהזמין את הפארסה הזאת, יזכור את מי הוא ממליך – שליט מושחת ברמה האישית, מנהיג מושחת ציבורית, מלך שאינו מקבל עליו אחריות ממלכתית – וידע שפרצופו יהיה כפרצופו של שרון. תודה רבה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת אלדד. חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת חיים אורון. גילה פינקלשטיין (מפד"ל): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הופעתו של דוח המאחזים בעיצומם של ימים טרופים אלה תמוהה בעיני. זה בעצם מעלה חשד כבד של מניפולציה מרושעת. הימים הללו, ימי עקירת חבל ארץ על יושביו, ימי מאבק אידיאולוגי חוצה עם, ימים של סתימת פיות והקמת יחידות לדיכוי המרדה והסתה לכאורה - דווקא בימים אלו, שבהם עומדת ישראל לפני אחד המהלכים המכריעים מאז קומה, דווקא בימים אלו, שהיציבות החברתית מעורערת וחלשה, דווקא עכשיו דאג מאן דהוא לפרסום דוח כל כך מורכב וכה טעון, שפורץ לחלל הציבורי ומגדיל את המהומה ואת הסערה. אין לי ספק שלא מדובר על מועד אקראי. הדוח פורסם במתכונת הזאת ובמועד הזה מפני שהוא משרת מניפולציה או מקדם מערכת אינטרסים מסוימת. הדוח הוא כלי עקיף ואולי ישיר להשגתם. רבותי חברי הכנסת, אני בטוחה שאתם מבינים את כוונתי. לדוח המאחזים יש תפקיד מכריע ביותר ביישום תוכנית ההתנתקות, ויותר מכך, בתוכניותיו העתידיות של ראש הממשלה. ברור לי שראש הממשלה אינו מסתפק ברצועת-עזה. הוא אינו רואה בה סיום התהליך המדיני, ואם היה מתייחס לכך באופן שכזה, אזי היה מוציאן אל הפועל בדרך חלקה הרבה יותר. לראש הממשלה יש כוונה אמיתית להמשיך את התהליך ביהודה ושומרון. היעד הבא שלו הוא עקירת יישובים נוספים במזרח. דוח המאחזים הוא בעיני ניסיון ברור לשוות למפעל ההתיישבות ביהודה, שומרון ועזה תדמית שלילית, תדמית של פשע, של דריסת החוק, של גזלת אדמות וחמס קרקעות. תדמית קשה שכזאת מטרתה כרסום ממשי באהדת אזרחי ישראל למתיישבי יש"ע ופגיעה בתמיכה במפעל ההתיישבותי שבנו במהלך שנים. כדי ליצור דוח קיצוני ומתלהם עד כמה שניתן, בחר ראש הממשלה בפרקליטה הגברת טליה ששון, שאף היא לכאורה בורג קטן במערכת המשומנת. יש לה חלק לא קטן ומגמתי בהשחרת המאחזים. לא התפלאתי כלל שמסדר הנאשמים שמקים הדוח עובר מבעד משרדי הממשלה השונים, דרך הפקידים הזוטרים והניהוליים, ונעצר עצירה חדה בכניסה ללשכת ראש הממשלה, זה הידוע בעיקר בהכרזתו: רוצו לתפוס את הגבעות. אני מכירה היטב את התסמונת הזאת – תסמונת הש"ג, וכמו במקרים רבים אחרים בחיי המדינה, היא פעלה גם כאן, וכבר החלו ההשעיות והחקירות, אבל נדמה שהצביעות בדוח הזה צורמת שבעתיים. כיצד ייתכן שמי שזכה לכינוי "אבי ההתיישבות", אביהם של אין-ספור יישובים ביהודה, שומרון וחבל-עזה - כיצד ייתכן שדווקא שמו נפקד מרשימת האשמים? התשובה, כאמור, ברורה. דוח המאחזים הוא אחיזת עיניים. באמצעותו מאחז ראש הממשלה את עיני הציבור כולו, במטרה להכשיר את השטח למהלכיו הבאים. עצם הזמנת הדוח ואופן הטיפול בו מעלים את רף עזות המצח ומדיניות הצביעות של מדינת ישראל. תודה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחברת הכנסת פינקלשטיין. חבר הכנסת חיים אורון, אחריו - חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת איתן כבל. בכך ייתם הסדר של המציעים ונתחיל בדיון עם המתדיינים. אני רק רוצה לציין שהרשימה סגורה. חיים אורון (יחד): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ראינו עכשיו הופעה של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין מהמפד"ל. המושג "קוזק נגזל" הוא צנוע קצת לתיאור התמונה הזאת. יש לה בעיה עם כל העולם. יש לה בעיה עם טליה ששון, יש לה בעיה עם מה שכתוב. אין לה בעיה אחת - עם העובדות. העובדות לא חשובות. לא רק שאין לה בעיה עם העובדות, גם אין לה בעיה שעד לפני שלושה חודשים אתם הייתם בתוך המכונה הזאת, אתם עשיתם את זה, מאוד התפארתם בכך. אני מודה, כמי שעוקב אחרי המתרחש בשטחים זה שנים - לא יחיד, יושבים פה עוד כמה אנשים שעסקו בזה לא מעט - לא הופתעתי. באיזה מובן לא הופתעתי? אני לא יכול לומר שידעתי כל פרט בכל סעיף בכל מאחז - אבל זה ש-70% מהמאחזים, על-פי השקפתה, על-פי העובדות שלה, הם על קרקע פרטית. איזה עובדות? מה צריך לברר? מה לא ברור פה? יש טענה אחת שבה אני מאוד מסכים עם חברת הכנסת פינקלשטיין: אבי אבות הטומאה הזאת הוא ראש הממשלה הנוכחי. אבל אתם, כל זמן שהוא עסק בטומאה הזאת, תמכתם בו. מתי התעוררתם? כאשר פתאום הוא שינה את דעתו. אגב, אני לא בטוח שהוא שינה את דעתו. אני בכלל לא בטוח שהוא שינה את דעתו. קראתי הבוקר שמדינת ישראל הולכת למלא את השטח בין ירושלים ומעלה-אדומים, מה שנקרא 1E, וחוסמת את האופציה של קיומה של מדינה פלסטינית. מבחינתי זה אומר ששום דבר לא השתנה. אבל מה שקשור בדוח המאחזים - סליחה, זה התחיל עם 21 המאחזים שאותם חייבים לבוש, או עם 105 מאחזים שאותם מתארת טליה ששון? זה התחיל בקדום. זה התחיל במלון "פארק" בחברון. זה התחיל בסבסטיה. דברי הימים של העת הזאת, אדוני השר שטרית, ואתה יודע את זה, כך נכתבו. כאילו ממשיכים את "חומה ומגדל", כאילו ממשיכים את חניתה, כאילו ממשיכים את תל-עמל, רק בהבדל אחד – את מקומם של הבריטים תפסו ממשלות ישראל לדורותיהן, כשתמיד בתוך הממשלות, אגב, קצת כמו בתקופת הבריטים, היה מי ששיתף פעולה. והראשון בהם שר החקלאות, שר התשתיות, שר השיכון, ראש הממשלה - זה אותו אדם עצמו. הוא היה מאוד גאה במה שהוא עשה. האמינו לי, קריצת העין הפכה כמעט לרפקלס מותנה. בלי קריצת העין הזאת – "בסדר בסדר". אדוני השר שטרית, ישבת אתי בוועדת הכספים לפני חודשיים, כשפתאום קיבלנו את חוק פינוי-פיצוי. בא משרד המשפטים ואמר, בהרבה מקומות הופיעה המלה "כדין": מי שבנה כדין, מי שתכנן כדין. אמרתי לשר שטרית: אדוני השר, מה כדין? באו המתנחלים ואמרו: מה כדין? מה אתה מדבר? היה מותר 70% – הסתדרנו עם 100% בנייה. היה מותר שתי קומות – אפשר ארבע קומות, המת"ק אישר. נכון, אדוני השר? שר התחבורה מאיר שטרית: אני תבעתי שיהיו כדין. חיים אורון (יחד): אתה תבעת שיהיו כדין, אבל אחרי שגמרת לתבוע - - - אה, עכשיו תבעת שיהיו כדין. שם התהפכו היוצרות: הוא תבע שיהיה כדין, ואני אמרתי: תגידו, מתי רימיתם אותי? עכשיו כשאתם רוצים כדין, או כשהבאתי פעם קלסר עם שאילתות, עניתם לי: מה אתם רוצה? הכול מתנהל בסדר, העברנו כספים כדין. שר התחבורה מאיר שטרית: עד דלא ידע. חיים אורון (יחד): כולם היו כל הזמן בהנג-אובר, לא ידעו. אם הנושא לא היה כל כך כואב וכל כך קשה, ואם הייתי בטוח שהוא מסתיים עכשיו - והוא לא הסתיים, כי אני אומר לך, אדוני השר, המכונה קיימת. יכול להיות שמישהו עכשיו מייבש את הדלק ולא נותן מספיק דלק. יכול להיות שמישהו מחזיק את המפתח חזק מדי. אני לא סומך עליו. הוא בבוקר אחד יכול להניע את המנוע מחדש, ואותה מכונה של עצימת עיניים ויד לוחצת יד תתחיל לנוע מחדש – במזרח-ירושלים ובגבעה א' ובגבעה ב'. לכן חובה ליישם את דוח טליה ששון. חובה, אדוני השר, להקים ועדת חקירה ממלכתית, שגם תוכל לקבוע מי אחראי, ומי שאחראי ייתן את הדין. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת אורון. חבר הכנסת מאיר פרוש, ואחריו – חבר הכנסת איתן כבל. אחריו - הראשון במתדיינים, חבר הכנסת רן כהן, ואחריו - חבר הכנסת אורי אריאל. מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, רבים בעם רואים בדוח עורכת-הדין ששון כתב פלסתר. מדובר כידוע בפרקליטה שלאורך שנים ניסתה לעכב, למנוע הקמת יישובים, ובעיקר הרחבתם, שלדעתה הקרקעות המדינה ביש"ע רובן אדמות גזולות; פרקליטה שניסתה במשך שנים לקלקל את תנופת הבנייה. אך, ברוך השם, משרדי הממשלה המשיכו בעוז את יישוב ארץ-ישראל, ופרקליטה זו התמלאה כולה כעס ומרירות על המתיישבים ועל מפעלם החלוצי המפואר. לכן בעיני זה כתב פלסתר, ואין לו תואר אחר. הנה ראש הממשלה, שיודע במי מדובר, דווקא הוא ממנה אותה להכין דוח על המאחזים. ונשאלת השאלה: האם הזמנת הדוח הזה היא חלק ממסע הדה-לגיטימציה של ראש הממשלה נגד מפעל ההתיישבות? האם הדוח הזה הוא חלק ממסע ההסתה המתנהל נגד מתיישבים, בונים ויוצרים? האם זה חלק ממסע השיסוי נגד יהודים נאמני ארץ-ישראל? אדוני היושב-ראש, אני רוצה דווקא ללמד סניגוריה על ראש הממשלה ועל הדוח הזה. השבוע, כידוע, נחוג את חג הפורים. במשך הדורות התפתחו פולקלור ומנהגים להרבות שמחת חיים בפורים, להרבות חדוות חיים, להרבות הומור. בפורים שותים ומתחפשים עד דלא ידע. מסכות ותחפושות, הצגות פורים, הנקראות גם "פורים שפיל", נועדו לבדר ולשמח את הלבבות. אם כן, ייתכן מאוד, אדוני השר, שדוח-ששון הוא בעצם "פורים שפיל". זה "פורים שפיל", כי הרי נוהל ושיטת ההקמה של היישובים, ואחר כך המאחזים, היו ידועים לכולם, ובראשם ראש הממשלה, לפחות בחלק מהתקופות, דרך שר הביטחון, דרך שרים, דרך מנכ"לי משרדים, דרך המינהל האזרחי, ומי לא. זהו "פורים שפיל", אדוני השר, כי כולם שיתפו פעולה והשתתפו בבניית ההתיישבות הזאת וביצירתה. הדוח הזה, אדוני היושב-ראש, הוא "פורים שפיל", ולא במקרה הוא נקרא דוח-ששון, כדי להרבות ששון ושמחה בחג הפורים. "פורים שפיל", כי אין דבר כזה "מאחזים בלתי חוקיים"; מקסימום מאחזים בלתי מאושרים, כלומר מאחזים שעדיין לא אושרו פורמלית מטעם הממשלה. אבל לדבר על ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל במונחים של "בלתי חוקיים" זה פשוט, חבר הכנסת פריצקי, "פורים שפיל", בדיחה ותו לא, מהתלה כדי להצחיק אותנו, כדי להרבות ששון בישראל. ונהפוך הוא. יוסף פריצקי (שינוי): לא מאושרים - - - היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת פריצקי, אתה רשום לדיון. מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): כי אם זה לא "פורים שפיל", כלומר לא מהתלה לכבוד חג הפורים, ואם באמת מתייחסים לדוח הזה ברצינות, מחר יהיה חלילה דוח-ששון 2, שידבר גם נגד הזכות של ישראל בכלל להתקיים מעבר לקווי תוכנית החלוקה של 1947. לכן, אל תיקחו את הדוח הזה ברצינות, אלא כבדיחה, כמשהו הומוריסטי. תחייכו, תצחקו, דוח-ששון כדי להרבות ששון. וביום הזה דווקא נחזק את ידי המתיישבים ונברך אותם. נברך אותם בברכה שעם ישראל קרא לפני ימים מספר, בסיום ספר שמות: "חזק חזק ונתחזק". היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת פרוש. רן כהן (יחד): לקחת דוח כזה ולעשות חוכא ואטלולא - - - היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת איתן כבל, בבקשה. מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): "פורים שפיל". היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת כבל, חמש דקות לרשותך. אתה ראשון המציעים. יוסף פריצקי (שינוי): - - - היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת פריצקי, אתה מפריע לחבר הכנסת כבל. איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר, הקשבתי לדבריו של חבר הכנסת פרוש, ואני באמת מצטער לומר לך, מה זה להגיד "פורים שפיל" על דוח שנאמר בו בצורה מפורשת שנעשו מעשים בלתי חוקיים? אתה יכול לא לקבל את העובדה שכדי להתיישב – גם בשטחים – נדרשים אישורים, אבל במעשיך מה בעצם אתה אומר? מה ההבדל בעצם בין אדם שבונה בנייה בלתי חוקית – ואתה היית שר הבינוי והשיכון? רן כהן (יחד): זה קרה אצלו. איתן כבל (העבודה-מימד): נכון. אבל בעצם אין הבדל. אין שום הבדל. מאיזו סמכות אנחנו מחליטים? אנחנו פה בית-המחוקקים, וחברי הכנסת שהיו שרים וסגני שרים עומדים פה ונותנים לגיטימציה לעבירה על החוק, ולא משנה באיזו ממשלה מדובר. בעצם מה שקרה כאן הוא עבירה על החוק, בלא שום קשר לעמדה פוליטית או לתפיסה פוליטית. לגופו של עניין: אנחנו היום חלק מממשלת האחדות. יצא דוח טליה ששון, ואני מקווה מאוד שחברינו, השרים מטעם מפלגת העבודה, השלושה שהם חלק מוועדת השרים, יתמודדו בצורה אמיתית וכנה עם הדוח הזה. אני גם מקווה מאוד שההתייחסות של היועץ המשפטי, שנדמה לי שעורכת-הדין ששון היתה המשנה שלו, תהיה עניינית ואמיתית, והוא לא ייתן לממשלה, דרך ועדת השרים, לקבור את מה שנכתב שם. מי שעובר על החוק צריך להיענש, ולא חשוב מה שמו או לאיזו מפלגה הוא משתייך. מי שהיה שותף לפעולות שנעשו, ובמידה שיתברר שהיתה כאן עבירה על החוק, יצטרך לשלם. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אומרים שהסיעה שלך הגיעה להסכם שלפיו מוותרים בעניין המאחזים. איתן כבל (העבודה-מימד): בסדר. זה "פורים שפיל" לחבר הכנסת פרוש. "פורים שפיל". מאיר פרוש (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): מה היה? איתן כבל (העבודה-מימד): לא היה. אני מניח שהוא יקרא ב"דברי הכנסת". אין בינינו שום הסכם, לא יהיה הסכם, לא יכול להיות הסכם, ואנחנו לא יכולים לתת את ידנו לשום הסכם שמשמעותו מתן הכשר לעבירות על החוק. בפירוש לא. מיישבים את ארץ-ישראל – ואנחנו מכירים, באמת זה פשוט לא ייאמן, האופן שבו הוקמו מאחזים, הוקמו התנחלויות, הוקמו יישובים – כשבמידה רבה היום אנחנו מנסים בדרך לא דרך להוציא את הערמונים מהאש, כשאתם במו-ידיכם פעלתם לגרום לכך שלא יהיה כל סיכוי להגיע למצב של שלום באזור הזה. היו"ר חמי דורון: מי זה "אתם"? איתן כבל (העבודה-מימד): אני מתכוון לימין. ראש הממשלה. לא אני. היו"ר חמי דורון: על-פי הדוח של הגברת ששון, גם ממשלות העבודה גרמו - - - איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אני לא יודע על-פי איזה דוח. הכול כתוב בדוח. מבחינתי לא משנה איזו מפלגה, מי עמד, מי היה שר הביטחון באותה תקופה, מי היה ראש הממשלה באותה תקופה. יוסף פריצקי (שינוי): אהוד ברק. איתן כבל (העבודה-מימד): הדברים צריכים להיות מטופלים בדיוק בהתאם לחוק, ולא משנה מה שמו של אותו אדם. אבל, חבר הכנסת פריצקי, עם כל הכבוד, בימים של "פורים שפיל" להפוך את הקערה על פיה ולחשוב שמפלגת העבודה, עם כל הכבוד, אחראית להקמתם של המאחזים הבלתי-חוקיים? בוא לא נתבלבל. הרוב המכריע של המאחזים הבלתי-חוקיים הוקמו מטעם ממשלת הליכוד, בידי אריאל שרון וגם בקריצת עין שלו. אלה הדברים. לסיום, אני מקווה מאוד, אדוני השר, שהממשלה הזאת באמת לא תכניס את הדוח לבוידעם, וחברינו בממשלה לא ייתנו יד לזה. תודה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת כבל. חבל שאתה שוכח, שרק לפני זמן לא ארוך שר הביטחון היה דווקא פואד בן-אליעזר, מהמפלגה שלך. איתן כבל (העבודה-מימד): את כל המאחזים הקימו בתקופתו? היו"ר חמי דורון: לא, לא, זה בסדר. דני יתום (העבודה-מימד): אז למה האופוזיציה אומרת שהוא לא עשה כלום בהיותו שר הביטחון? היו"ר חמי דורון: זו שאלה טובה מאוד. זו שאלה מעניינת, חבר הכנסת יתום. חבר הכנסת רן כהן, אתה ראשון המתדיינים. אתה מקבל שלוש דקות. אין לי ספק שאתה יכול לדבר שבועיים, אבל תסתפק בשלוש דקות. רן כהן (יחד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, למה ממשלה בישראל – ממשלות בישראל, גם הליכוד, בעיקר הליכוד, וגם העבודה – למה ממשלות היו צריכות בעצם לרמות את עצמן ולבנות מאחזים בלתי חוקיים, חבר הכנסת פרוש, אנטי-חוקיים, להגניב תקציבים, לעשות בחשכת הלילה, בהונאות, בתרמיות, את כל המעשים האלה? הרי שלטון היה יכול להעביר את הדברים בדרך הראשית. יש חוק, יש משרדי ממשלה, יש החלטות ממשלה - למה היה צריך לעשות את זה? כי הממשלה לא רצתה לומר את האמת לעם. זאת הבעיה. כי רציתם לרמות את העם, גם אתה, כשהיית סגן שר הבינוי והשיכון והיית ממונה על המשרד הזה. זה מה שרציתם, להגניב את הדברים האלה, להעביר תקציבים לא ביושר, לבנות בתים לא ביושר, לסלול כבישים לא ביושר, להעלות אנשים למקומות שבהם עולים לא ביושר, להפקיע קרקעות לא ביושר. זה מה שרצו לעשות, ומכאן כל החטא. אז מה אתה מלין על טליה ששון? היא הכינה דוח, זו הצהרה פוליטית? היא הכינה דוח על מה שהיה בפועל. דרך אגב, עזוב את טליה ששון, לך לדוח מבקר המדינה 54ב, תראה את הדוח של המבקר. על כל יישוב בלתי חוקי כזה כתוב מה עבר ומה לא עבר. רובם הגדול לא עברו שום אישור, אלא בהונאה, בתרמית, בגזלה. זה מה שנעשה, על מה אתם מדברים. לא רק זה, וזה אולי הדבר המחריד ביותר, בעצם הפשע הזה היה משותף להרבה מאוד משרדי ממשלה. יוסף פריצקי (שינוי): גם משרד התעשייה והמסחר נכשל בזה. רן כהן (יחד): גם משרד התעשייה והמסחר, אל תדאג, לא בתקופתי. בשבוע הראשון לכהונתי הפסקתי את הזרמת התקציבים. למה פרוש כועס? בגלל זה. אני הפסקתי את זה. לדאבוני הרב, לפני זה היה וגם אחרי זה היה. מי עוד היה שותף - משרד הביטחון, צה"ל, המינהל האזרחי, המשטרה, משרד התשתיות, משרד החינוך, התמ"ס, האוצר כמובן, משרדי השיכון והדתות. כל אלה היו שותפים. דרך אגב, בראשם עמד, וזה לא נמצא בדוח טליה ששון, משרד ראש הממשלה. הוא עצמו היה אבי אבות החטא, בלעדיו לא היה מוקם כלום. לכן, רבותי, פה מדובר בפשע נגד העם בישראל. אני רוצה לומר בעניין הזה רק שני דברים. האחד, מה שנבנה בחטא צריך להיות מפורק ביושר, בהגינות, באומץ, אבל קצת גם בבושה, לא בהרמת היד הזאת של המתנחלים הקיצוניים שמאיימים עם האקדח על הרקה של מדינת ישראל. דבר שני, אדוני השר, הדוח הזה לא יכול להיקבר באיזו ועדה של הממשלה. הדוח הזה מחייב פעולה ממשית, אסור שזה יתמסמס. צריך ליישם את כל המלצות הדוח, לנקוט צעדים משפטיים נגד כל מי שידו במעל הזה, בלי כל חשש. אני גם דורש להשעות מייד את כל העובדים המוזכרים בדוח שפעלו נגד הממשלה ונגד החוק. דבר אחרון, אדוני היושב-ראש, אני רואה בחומרה את העובדה שגופים כמו משרד השיכון והמינהל האזרחי לא העבירו לטליה ששון את כל המידע שהיא ביקשה. אני דורש שהם יעבירו את כל החומר הזה למבקר המדינה, כדי שיוציא את השלמת הדוח. תודה רבה. אני מודה לך על הסבלנות. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת רן כהן. חבר הכנסת אורי אריאל - אינו נוכח. חבר הכנסת בני אלון, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת דני יתום, ואחריו - חבר הכנסת עסאם מח'ול. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצר על תסמונת הש"ג שחבר הכנסת רן כהן לוקה בה. הוא הולך לפקידים. הם ידעו בדיוק מי הבוס - הבוס הוא ראש הממשלה. הם ידעו שהם ממלאים את רצונו של ראש הממשלה. אני לא חושב שהם רצו לרמות את העם, כי העם הוריד אתכם לשישה מנדטים. הם רצו שאמריקה לא תתערב, כל מיני דברים כאלה. רן כהן (יחד): אתם 40 מנדטים? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): העם לא מצביע לכם. הם לא הרגישו כך. בהמשך לקריאתך, אני הייתי קורא ליועץ המשפטי לממשלה, ליס-מני מזוז. נו, נראה אותך, אתה כזה חזק - ראיתי 20 שנה למי שמפגין, ועוד כל מיני דברים חזקים שהוא מגלה בהם נחישות. תהיה גיבור על ראש הממשלה, תסיק מסקנות מהדוח הזה ותגיד לראש הממשלה שהוא לא יכול להמשיך. נראה אותך. אני מבין שהשתכנעת, אדוני מני מזוז, שהבן ידע – אתם מדברים על פורים, אז כמו שאנחנו שרים עד דלא ידע, שהבן שר: אבא, אבא לא ידע – והאבא לא ידע. כלומר, הבן הצליח בכוחו המאגי לגייס 6 מיליוני שקלים רק בגלל עיניו היפות. אבא לא צלצל להגיד תודה, אבל לא ידע מי תרם, אבא לא דיבר עם התורמים. לך תספר סיפורים כאלה למישהו אחר - וסגרת את התיק. רן כהן (יחד): ואתם לא שיתפתם פעולה עם אבא? בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): והיועץ המשפטי הגיבור הגדול הזה, בפרשת סיריל קרן הרי הוא יודע שסיריל קרן הוא פושט רגל שאין לו אגורה שחוקה מעצמו ושמי שעומד שם הוא באוסטריה - - - אילן שלגי (שינוי): החקירה טרם הסתיימה. בנימין אלון (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): נכון, והחקירה לא נגמרה, ומי שעומד שם הוא מרטין שלאף. איך איש לא קם פה במרצ, אני ממש מתפלא, או אפילו במפלגות אחרות. לפני שבוע, בעמודים ראשונים, אומרים לנו שהצבא לא מגיע להבנה עם הרשות הפלסטינית לגבי יריחו, אז וייסגלס הגיע אתם להבנה, כשרשמית וייסגלס הוא עורך-הדין של הקזינו ביריחו, וברור שהוא רוצה שיריחו תיפתח, אבל איש לא פוצה פה ומצפצף. אנחנו יורדים פה לרמה של מדינת עולם שלישי, ברמה הכי מנוונת. יושב יס-מני, שתפקידו לדאוג לטוהר השלטון ולגלות נחישות, והוא מתפקד בצורה של "יס-מן" ממש מביישת. אדרבה, קח את דוח טליה ששון, לך לא לש"ג אלא לבעל הבית, ותגיד לו: הולכת שולל את הציבור ובנית במיליארדים, לא רק מאחזים אלא התנחלויות. רבת עם עמרם מצנע כשהוא דיבר על נצרים ואמרת לו שנצרים היא הנמל הימי ואוי ואבוי מה יקרה לנו. תשאלו את עמרם מצנע מה הוא אמר לו, המועמד לראשות הממשלה. זכותו של ראש הממשלה לשנות את דעתו, אבל הוא לא אדם פרטי. אי-אפשר להוליך שולל ציבור שלם, רק שלשמאל זה נוח שיש מישהו שמאוד שנאו ועושה להם את המלאכה. וכשזה נוח להם, אין מוסר, אין יושר, גם אין תקציב חברתי. אין כלום, רק לראות יהודים עוקרים יהודים. ולא תצליחו לראות את זה, בעזרת השם יתברך. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת בני אלון. חבר הכנסת דני יתום, אחריו - חבר הכנסת עסאם מח'ול, ואחריו - חבר הכנסת אחמד טיבי. רן כהן (יחד): אני רק רוצה לראות יהודים חוזרים הביתה, לבית הזה, למדינת ישראל. דני יתום (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, דוח טליה ששון לא גורם לי לששון ולא לשמחה, אלא גורם לתחושה של מועקה, תחושה של עצב ודאגה רבה. אני, כמו רבים אחרים, לא נזקקתי לדוח טליה ששון כדי לדעת שהמעשים הללו נעשו במשך שנים ארוכות בחשכת הלילה, מתחת לשטיח. אבל לא ידעתי כמה האפלה היתה סמיכה, לא ידעתי עד כמה הפעילות היתה בלתי חוקית. אני זוכר שבתקופה שבה הייתי אלוף פיקוד המרכז, במשך כמעט שנתיים וחצי, לא פעם ולא פעמיים, בחשכת הלילה, הייתי צריך להשקיע כוחות שירדפו אחרי מתנחלים על מנת לעצור אותם מלעלות על גבעות, שם אסור היה להקים יישוב. אני זוכר שבתקופתו של יצחק רבין זיכרונו לברכה היה אסור להעביר קרוון בלי אישורו של ראש הממשלה. הסיבה לכך היתה שהמתנחלים ניסו להקים התיישבות על כל גבעה, מתחת לכל עץ, כאשר ברוב המקרים הדבר הזה היה בלתי חוקי. אין דבר כזה מאחז לא מאושר, חבר הכנסת פריצקי, יש דבר כזה שנקרא מאחז לא חוקי, מכיוון שמרגע שהרשויות לא אישרו את המאחז ובאחד השלבים לא ניתן האישור, הוא הופך מחוקי לבלתי חוקי. הוא מעולם לא מגיע למעמד של חוקי, הוא היה בלתי חוקי. יוסף פריצקי (שינוי): אז איך הוא קיבל את כל השירותים? דני יתום (העבודה-מימד): הוא קיבל את כל השירותים באופן שלא היה צריך לקבל אותם. יוסף פריצקי (שינוי): מישהו חתם על זה - - - דני יתום (העבודה-מימד): אני רוצה להזכיר לך שהדרך היתה - היו שני ערוצים, ערוץ אחד היה הלבנת המאחזים, כמו שמנסים היום להלבין כספים בבנק הפועלים, הלבנת המאחזים בדיעבד; והדרך השנייה היתה לספק את השירותים החיוניים למאחזים בלתי חוקיים, אף שהם היו ידועים כבלתי חוקיים, כתוצאה מיוזמות ומפעילויות של שרים בממשלה ומנכ"לים של משרדי ממשלה, בלי שהדבר הזה קיבל גושפנקה. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): בהעלמת עין. דני יתום (העבודה-מימד): בעצימת עין, בקריצת עין, בסיבוב הגב וכיוצא באלה הדברים. ובכלל, הטענה שנשמעת היום מפי חלק מהשרים, וגם מפיו של ראש הממשלה, כאילו הוא לא ידע, היא טענה מצוצה מהאצבע. לא יכול להיות שראש הממשלה - בואו נאמר את האמת, אני בעד ההתנתקות, אבל אני לא בעד הכשרת כל שרץ. לא יכול להיות ששרים שטוענים שלא ידעו, כי יועציהם הבכירים עשו זאת בהסתר, לא ידעו, ולא יכול להיות שראש ממשלה, שטוען שלא ידע, כי מי מאנשיו עשה זאת בהסתר ולא דיווח לו, לרבות כאשר זה מנכ"ל משרדו - לא יכול להיות שלא ידע. אני מקווה מאוד שהמשך הטיפול בדוח יעשה את הדברים הבאים: אחד, אדוני היושב-ראש, צריך לעקור לאלתר, לא להמתין בכלל, את כל אותם מאחזים הנקובים כמאחזים לא חוקיים. מכיוון שאנחנו פה, בכך שאנחנו איננו דורשים זאת, מכשירים בעצמנו את המאחזים ועוזרים להלבין אותם. והדבר השני, צריך להמשיך בחקירה ובבדיקה, וכל מי שפעל שלא בסמכות ושלא ברשות, צריך לתת הסברים ולעמוד לדין. צבי הנדל (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): לרבות ראש הממשלה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת יתום. חבר הכנסת עסאם מח'ול, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת אחמד טיבי. שלוש דקות לרשותך. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר שטרית, איך אומרים, "חאמיהא חראמיהא" - השומר בכבודו ובעצמו הוא הגנב, והוא הפורץ, וזה מה שקרה עם דוח המאחזים. מדברים על מאחזים בלתי חוקיים, אדוני היושב-ראש. מה זאת אומרת מאחזים בלתי חוקיים? כאילו שיש מאחזים חוקיים. אני אומר שאין חיה כזאת, אין מאחזים חוקיים, אין התנחלויות חוקיות, ולכן יש התנחלויות שהן בהחלטות ממשלה ויש מאחזים שהם בהחלטת ממשלה, ויש בגלוי ויש בהחלטות ממשלה בסתר. אני חושב שמה שקורה כאן הוא דבר שהיה מבייש כל ממשלה שמכבדת את עצמה. אני מניח שבעולם נאור, ממשלה שמביאים בפניה דוח כזה, שנוגע גם לראש הממשלה היושב בראשות הממשלה, היתה לוקחת את עצמה ומתפטרת ומקימה ועדת חקירה שתחקור את הפשע הזה, המתמשך, שמי ששילם את המחיר שלו בצורה כפולה ומכופלת זה קודם כול העם הפלסטיני, אבל גם העם בישראל, גם הציבור הרחב בישראל, ששילם בבריאותו, ששילם ברמת חייו עבור המאחזים האלה, עבור העבריינות הזאת, עבור קשר השתיקה שהיה בממשלות ישראל לדורותיהן. אני חושב שהמסקנה היחידה שצריכה להיות מובאת כאן היום היא קודם כול ליישם את דוח-ששון במלואו, אבל גם להקים ועדת חקירה שתטיל אחריות אישית על כל מי שהוזכר ועל כל מי שידו בצלחת המורעלת הזאת של מאחזים ואחיזת עיניים, מאחזים שהם בסופו של דבר - שיתוף הפעולה הזה בין הממשלה לבין המתנחלים לדבר עבירה ולדבר פשע מדיני, הייתי אומר, הוא לא שונה מממשלה שהיתה שותפה, שריה היו שותפים לפעילותו של ארגון פשע מאורגן. אני חושב שברמה החברתית - זה לא שונה ברמה המדינית ממה שהיה במקרה הזה. ולכן, אם לא מתייחסים בחומרה הזאת לדוח-ששון, אם לא מתייחסים בחומרה הזאת למה שעשו ועוללו ממשלות ישראל במשך השנים, אנחנו מחטיאים את המטרה. אדוני היושב-ראש, אנחנו עמדנו מעל הבמה הזאת פעם אחרי פעם בלי שהיה בידינו דוח-ששון, והצבענו על האשמים, וכולם אמרו שאנחנו מוציאים את דיבתה של ממשלת ישראל. הגיע הזמן שמי שהסתיר ומי שפשע ישלם את המחיר, וזה הדבר המינימלי שיכולים להביא היום בהתייחסות לדוח-ששון. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת עסאם מח'ול. חבר הכנסת אחמד טיבי - לא נמצא. חבר הכנסת אילן שלגי, אחריו - חבר הכנסת עזמי בשארה, אחריו - חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, ואחריו - חבר הכנסת איוב קרא. אילן שלגי (שינוי): אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת וסגנית השר וחברי הכנסת, אני מבקש לומר לקודמי, חבר הכנסת מח'ול, אני מבטיח לך, לקווי 1967 לא נשוב; זה אני אומר לך לפני שאני הולך פה לכעוס על הליכוד וגם על מפלגת העבודה. יהיו מקומות שאנחנו נישאר בהם, ועל זה תהיה הסכמה לאומית והסכמה גם עם האמריקנים. אני חושב שראוי שנאמר קודם כול שהשם מאחזים בלתי מורשים זה בלוף שהמציאה הממשלה. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): - - - היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת עסאם מח'ול, עכשיו סיימת שלוש דקות דיבור. אני מבקש, אל תנהל דיאלוג עם הדובר. אילן שלגי (שינוי): תשמע, חבר הכנסת מח'ול, הייתי נגדך עשר שניות, עכשיו כל יתר הזמן אני אהיה נגדם. היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת שלגי, הזמן שאתה מנהל דיאלוג לא ייספר לך, אז על חשבונך. אילן שלגי (שינוי): המאחזים הבלתי-מורשים, כביכול, זה ממש אשכרה עבודה בעיניים. איך אמרה עורכת-הדין ששון? כולם מאחזים לא חוקיים. אבל אני רוצה להגיד לחבר הכנסת יתום שדיבר פה קודם, ולחברי מפלגת העבודה, איפה כל העניין הזה התחיל, ולא מדובר על המאחזים הבלתי-חוקיים של השנים שחלפו מאז אוסלו. העניין הזה התחיל בשנת 1974, ואני רוצה להקריא לכם מספרו של יצחק רבין המנוח, "פנקס שירות", עמודים 549-550, איך הוא התנגד להקמת התנחלויות בשומרון, ושימו לב מה הוא אומר על מר שמעון פרס, המשנה, שימי לב, סגנית המשנה: "ללב הגדה המערבית, המאוכלס בצפיפות על-ידי ערבים, אל לנו לדחוק מתיישבים יהודים. התיישבות דרמטית כזאת יש בה מסממני הראווה וההתגרות בערבים ובארצות-הברית, ואין בה צורך והצדקה מבחינה ביטחונית" - הדברים נכונים מאוד גם היום. ואז הוא מדבר על שר הביטחון: "עיקר הבעיה היא בגורמים בתוך מפלגת העבודה, בראשם עמד שר הביטחון פרס, שסייעו בעקיפין לאנשי 'גוש אמונים' וחיפשו את קרבתם". ופה הוא מדבר על סוסים טרויאניים במפלגת העבודה, ואז הוא מדבר על "גוש אמונים": "ב'גוש אמונים' ראיתי תופעה חמורה ביותר - סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית. נגד תפיסתם הבסיסית, הנוגדת את בסיסה הדמוקרטי של ישראל, היה הכרח להיאבק מאבק אידיאי, החושף את המשמעות האמיתית של עמדות הגוש בדרכי פעולתו" - והדברים נכונים מאוד גם בימים אלה, אני אומר לכם - "אין מאבק כזה יכול להתנהל אך ורק באמצעות צה"ל, ואין הוא יכול לעלות יפה כאשר מפלגת העבודה חצויה בגישתה כלפי אנשי הגוש ושר הביטחון מגדיר אותם כאידיאליסטים אמיתיים ותומך בהם בגלוי ובנסתר". אני מבקש שנפסיק לרמות את עצמנו ואת כל העולם, ושיפסיק שר החוץ לשקר לקונדוליסה רייס ולומר לה: הורדנו עשרות מאחזים בלתי חוקיים. שקר, אדוני שר החוץ. איזה עשרות מאחזים הורדת? ואת זה אתה אומר לפני שבועיים לשרת החוץ האמריקנית. מה, היא לא יודעת שאתה עובד עליה? ואת זה אתה הולך לומר בשמנו? אתה גורם נזק למדינת ישראל. אנחנו נצטרך להוריד את כל המאחזים הבלתי-חוקיים, ואני מתפלא מאוד על מפלגת העבודה השותפה בממשלה, ושריה ששותפים בוועדה שמונתה, שברור לגמרי שהם הולכים להוריד, אם בכלל, לכל היותר 21 מאחזים ולהכשיר את כל היתר. תודה רבה, אדוני. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): פעם אחת יש לך טיעון טוב, אז - - - היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת שלגי. חבר הכנסת עזמי בשארה - איננו נמצא. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): כבוד היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבים הרימו גבה כשראו שהנאשם העיקרי יוזם חקירה בנושא ההאשמה נגדו. אפשר להוריד את הגבות אם יודעים מהן המטרות שעומדות מאחורי חקירה זו. יש מטרות פוליטיות מאחורי החקירה, והראשונה בהן היא לעשות חלוקה של ההתנחלויות לאלה שהן כאילו חוקיות ואלה שהן כאילו לא חוקיות; להפנות את הזרקורים כלפי מאחזים לא מורשים או לא חוקיים במקום כלפי מפעל ההתנחלות כולו. חוקי או לא חוקי זה על-פי הגדרת המדינה הכובשת, מדינת ישראל. על-פי הדין הבין-לאומי כל ההתנחלויות הן לא חוקיות. חוקי או לא חוקי, זה נושא שבית-משפט בישראל יכול לדון בו, וזה מתחם את האשמה באנשים מסוימים, במוסדות מסוימים. על-פי הדין הבין-לאומי, שחל על השטחים הכבושים, מדינת ישראל עצמה מפירה את החוק הבין-לאומי. מדינת ישראל היא עבריינית בין-לאומית במעשה ההתנחלויות שעשתה. החקירה נעשתה בעקבות לחץ אמריקני מתון ומבויש. שרון רצה לצמצם את הנזקים ולדקור את בלון הלחץ במחט של סיבוכים משפטיים. הרי ברגע שארצות-הברית של אמריקה קיבלה את העיקרון של המאחזים הבלתי-חוקיים, דיברה רק עליהם והפנתה את הזרקורים אליהם, היא קיבלה בעצם שאת ההתנחלויות ואת המאחזים יש לדון על-פי החוק הישראלי, וממילא יוצא מכך שהיא תקבל את הסיבוכים המשפטיים שמונעים פינוי מיידי ופירוק מיידי של כל המאחזים האלה. בינתיים יהיה מספיק זמן, עם הסיבוכים המשפטיים שנותנים ארכה מספקת לעשות שתי פעולות באותו זמן – להרוויח פעמיים: לעשות ליגליזציה של רוב המאחזים האלה, ואז כמובן אין בעיה, זה חוקי למהדרין, זה קיבל ליגליזציה, ואת השאר להשאיר לאחיזת עיניים, כאילו מפנים התנחלויות, כך ששרון יצטייר כמי שעושה מעשה בעניין ההתנחלויות. אסור לקבל כל חלוקה של ההתנחלויות. פעם רבין אמר – הבדיל בין התנחלויות פוליטיות והתנחלויות ביטחוניות. אהוד ברק הבדיל בין גושי התנחלויות והתנחלויות מבודדות. אני כבר מסיים. עכשיו המודה היא לדבר על התנחלויות חוקיות ולא חוקיות. כולן מעשה קולוניאלי וצריך לפרק את כולן. היו"ר חמי דורון: תודה רבה, חבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת איוב קרא – אינו נמצא. חבר הכנסת יחיאל חזן – אינו נמצא. חבר הכנסת משה גפני – אינו נמצא, וכך גם חבר הכנסת יעקב מרגי. חבר הכנסת טיבי, כבר דילגתי עליך. עברנו עליך כבר מזמן. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אם אפשר, לפנים משורת הדין, אף שאפשר לדלג עלי. היו"ר חמי דורון: לא דילגנו עליך. להיפך. קראתי בשמך. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): לכן אני מבקש לפנים משורת הדין. היו"ר חמי דורון: זו הפעם השנייה שאתה מבקש ממני לפנים משורת הדין. אתה יודע, זה הופך להיות טבע שני אצלך. מה יהיה? אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): מתי? זו הפעם הראשונה. היו"ר חמי דורון: לא, לא, זו הפעם השנייה. אני אתן לך הפעם, ולא תהיה פעם נוספת. בבקשה, חבר הכנסת אחמד טיבי. אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): אתה נוהג כמנהל הכנסת. תודה רבה. תודה, אדוני, אני מודה לך על שאפשרת לי לדבר לפנים משורת הדין. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, דבר תמוה קרה בכל מה שקשור להתנחלויות. פעם, לפי הגדרת הסטייט-דפרטמנט והבית הלבן, נדמה לי עוד בתקופה שרייגן היה נשיא ארצות-הברית, ההתנחלויות היו "הפרה של החוק הבין-לאומי ומכשול לשלום". זה היה הביטוי. אחר כך, עם הזמן, המלים "הפרה של החוק הבין-לאומי" נמחקו, וההתנחלויות הפכו להיות "מכשול לשלום". לאחר מכן, בשנתיים האחרונות, בשלוש השנים האחרונות, צץ הביטוי "מאחזים לא חוקיים", או "לא מורשים". הם היו "לא חוקיים", ואחר כך הפכו להיות "לא מורשים" לפי הנומנקלטורה של ממשלת ישראל, של לשכת ראש הממשלה. אחרי דוח הגברת טליה ששון יש שני סוגי מאחזים: יש מאחזים לפני מפת הדרכים, יותר מ-70 מאחזים, ומאחזים אחרי מפת הדרכים, 26 או 24 מאחזים. כלומר, יש התנחלויות, יש מאחזים א' ויש מאחזים ב'. רוצים להאכיל את כל העולם ואת הציבור בישראל בשתי הצפרדעים הראשונות, התנחלויות ומאחזים א', ועוד יש שר שהציע לראש הממשלה עסקה – להכשיר את מאחזים א' תמורת העברת התקציב. אגב, משטרת ישראל חוקרת הלבנת הון בכמה בנקים, ואילו זה נקרא "הלבנת מאחזים", התנהגות מאפיוזית. בדיוק התמונה המקבילה של התנהגות מאפיוזית. חלק מלבינים כספי הימורים וקזינו, וחלק רוצים להכשיר מאחזים שהם לא חוקיים על-פי הדוח שראש הממשלה עצמו, אבי אבות המאחזים, ביקש וקיבל. המאחזים הם עבירה על החוק הישראלי, ואילו ההתנחלויות הן עבירה על החוק הבין-לאומי. לכן אי-אפשר – וכאן שותף הממשל האמריקני, חבר הכנסת פריצקי, בניסיון להבחין בין מאחזים לפני מפת הדרכים ומאחזים אחרי מפת הדרכים. ככה הופכת לה כל החלטת ממשלה בישראל לדבר עיקרי, שהוא הרפרנס של התהליך המדיני של המזרח התיכון, של הקוורטט, של הבית הלבן. ועל כן, אדוני היושב-ראש, על הדוח הזה להיות מיושם כולו, ומי שעבר על החוק חייב לתת את הדין. אני מודה לך. היו"ר חמי דורון: תודה רבה, חבר הכנסת טיבי. חבר הכנסת יעקב מרגי – אינו נמצא. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, בבקשה. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שחייבים להחזיר את הדברים לאמת - האמת היסודית. הרי מה יש לנו כאן? יש שטחים שנכבשו בשנת 1967. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל מיני הצדקות - מלחמת מגן ולא מגן. לא משנה מה הסיבה, השטחים האלה נכבשו באותה שנה. כמדומני שאפילו ממשלת ישראל באותן השנים החליטה - לא רק הצהירה הצהרה מדינית - שהשטחים האלה נכבשו, אבל יוחזרו אם יהיה שלום; לא מתכוונים לשבת בהם לעולם ועד. והנה התחיל סרטן לפשוט בגוף המדינה הזאת, שנקרא מתנחלים. הסרטן הזה התחיל להתפשט - לא רק בשטחים עצמם ובאדמה הפלסטינית, ולא רק על-ידי החרמת הרכוש הפרטי, בכפיית עצמו על התושבים בכוח הזרוע ובכוח הנשק של הצבא הישראלי ותחת חסותו, אלא הוא התחיל לכפות את עצמו גם על הממשלות במדינת ישראל. לפעמים נכון לומר שיותר משהעגל רצה לינוק הפרה רצתה להיניק. אבל הנה, מגיעים לשעת התפכחות. מתעוררת הממשלה, והיום, בערב הזה, כמה שעות לפני כן, אמר השר שכל ההתנחלויות האלה הוקמו בטעות. לא היה צריך להקים אותן, לא היה צריך להשקיע בהן, לא היה צריך לפזר בשטחים האלה את כל הכסף של המדינה ואת כל המשאבים במשך כמה עשרות שנים. אנחנו כאן בכנסת דנים בדוח שהכינה עורכת-הדין ששון, והדוח קורא לדברים בשמם. הדוח מתייחס אומנם למאחזים בלבד, אבל נדמה לי שלא צריך שום עורך-דין, שום ועדת חקירה ושום מאמץ כדי לחזור למושג היסוד: כל ההתנחלויות, בין ישנות בין חדשות, בין שהן נקראות מאחזים - לא חוקיות. אגב, הכול לא חוקי. זה בניגוד לחוק הבין-לאומי ואפילו בניגוד לחוק במדינת ישראל. אין חוק שהכשיר את הדברים האלה. אומנם, הממשלה חותמת או לא חותמת באופן מינהלי, אבל כל ההנחלויות, בכלל זה כל המאחזים וכל מה שתקרא להן, הן בלתי חוקיות. הגיעה שעה אחת, שעת כושר שבה הממשלה הזאת תתעשת. כפי שהיא התחילה בפינוי ההתנחלויות בעזה ובצפון הגדה, היא חייבת להמשיך ולפנות, אולי קודם כול את המאחזים האלה, אבל את המערכה צריך לסיים ולהשלים ולגמור את כל הכיבוש. תודה רבה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת דהאמשה. חבר הכנסת זבולון אורלב, אחריו - חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, אחריו - חבר הכנסת נסים זאב, ולבסוף - חבר הכנסת יוסף פריצקי. זבולון אורלב (מפד"ל): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני חושב שאנשים רבים מבינים מדוע ביקש ראש הממשלה מעורכת-הדין טליה ששון להכין את הדוח, ולא זה עיקר הדיון. אני רק רוצה לומר, שאנשים רבים נוטים לחשוב שאם יש דוח, הוא קדוש; אם יש דוח – הוא באמת מקצועי מאוד; אם יש דוח – סימן שהכול נבדק. אני מוכרח לומר, שמהדברים שלמדתי בכל הקשור לדוח הזה - בעיקר לגבי החטיבה להתיישבות, כי הדברים הטרידו אותי - אני לא מקבל את הדוח הזה ברמה המקצועית הנדרשת. דברים פשוטים - ממנים צוות, ממנים ועדה, יש איזו בקרה. כאן אדם אחד לוקח לעצמו חירות ומחליט עם מי הוא נפגש ועם מי הוא לא נפגש. היא לא נפגשה למשל עם משרד התשתיות; היא לא נפגשה למשל עם ראשי הרשויות האזוריות ביהודה ושומרון – אנשים רלוונטיים מאוד. העיקר כותבים דוח. לא זו בלבד. באתיקה של מבקר מדינה, למשל, לפני שכותבים על גוף מבוקר, מעבירים לו טיוטה ושואלים אותו אם יש לו תגובה ואם יש לו מה לומר. במקרה הזה, החטיבה להתיישבות, לדוגמה, שמופיעה הרבה מאוד בדוח, נשאלה שאלות. לאחר מכן הוכן הדוח. הם לא קיבלו טיוטה של הדוח, ולא ניתן היה להגיב על טיוטה של הדוח. יתר על כן, עד לרגע זה הדוח לא הגיע לחטיבה להתיישבות. אתם מאמינים לדברים האלה? זאת אתיקה? לכן בעיני זה נראה יותר דוח פוליטי מאשר דוח מקצועי. לכן אני מברך על החלטת הממשלה להקים ועדת שרים, כי אני חושב שהממשלה הבינה שיש כאן דוח לא רציני ולא בדוק. במסגרת הזמן שעומד לרשותי, אתן דוגמה קטנה: בפרק השביעי, בעמוד 109 של הדוח, היא מאשימה את החטיבה בכך שהיא הקימה מאחזים על קרקעות שאינן אדמות מדינה. זוהי האשמה קשה מאוד. אני סבור, שאם מקימים יישובים, הם חייבים להיות על אדמות מדינה. אין להקים על אדמות פרטיות. אדמות פרטיות שייכות לאנשים פרטיים. בפתיחה, בעמוד 109 נכתב: והם ממוקמים בחלקם על קרקעות שאינן אדמות מדינה. חלקם על אדמות סקר, חלקם על קרקע פרטית פלסטינית. איום ונורא. והנה בעמוד 115 אומרת הגברת ששון - מפאת הקיצור אני משמיט: הבירור שערכתי מעלה, כי חלק מהקרקעות שהוקצו לחטיבה היו קרקעות סקר או קרקעות פרטיות של פלסטינים, וזאת מחמת השיבוש בנתוני המינהל האזרחי - - - החטיבה לא ידעה על כך וסברה כי היא מקבלת הקצאת קרקעות שהן אדמות מדינה. אז תחליטי – הם נושאים באשמה בכך שהם סייעו למאחזים שהוקמו על אדמות פרטיות, או שהם לא ידעו שאלה הן אדמות פרטיות ומישהו אחר טעה? אתה עובר פרט אחרי פרט. אני רוצה לומר לכנסת דבר נוסף: החטיבה להתיישבות מעידה, שהיא לא הקימה אף מאחז מאותם 43 מאחזים שהוגשו לחטיבה כדי להגיב עליהם. אומרת החטיבה להתיישבות: אני לא צריכה להכחיש חצי מהטענה; לא הוקם אף מאחז על-ידי החטיבה. לכן אני חושב שהדוח הזה, לצערי, אינו רציני. דוח צריך להיות מוגש על-ידי צוות, על-ידי בקרה ועל-ידי בדיקה. החיפזון הוציא כנראה הרבה מאוד שגגות. אני מאמין שבעבודת ועדת השרים יתבררו כל הפרטים לאשורם. היו"ר חמי דורון: תודה רבה, חבר הכנסת אורלב. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בבקשה. אחריו - חבר הכנסת נסים זאב. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, יש כל כך הרבה מה לומר על הדוח, והלבטים הם תמיד מה לומר. אם כן, אולי אתחיל מקדמת דנא: עורכת-הדין טליה ששון מוכרת. התעמתנו אתה לאורך כל השנים. כשאני אומר "אנחנו", זה לא רק אנחנו. מי שהתעמת אתה בעיקר הוא מי שמכהן היום גם כראש הממשלה. לאורך כל הדרך, תפיסת עולמה היתה שכמעט כל האדמות שאנחנו מחזיקים בהן, כמעט כולן גזולות בידינו ולא שייכות לנו. לכן, על כל יישוב חדש, על כל הרחבה ועל כל דבר היא ניסתה לשים רגל. היו הרבה שרים שאמרו - נמשיך הלאה, והמשיכו הלאה. בטנה היתה מלאה טענות כרימון. לא רק כלפינו - בעיקר כלפי השרים ובעיקר כלפי מי שמכהן היום כראש ממשלה. והנה, ראו זה פלא – כשמדובר במאחזים, פונה ראש הממשלה בצעד חריג ולא מובן ומבקש להכין דוח. ולמי הוא פונה? לאותה גברת שהוא יודע מראש מה הן עמדותיה, לאותה גברת שאתה הוא התעמת, וממנה הוא מבקש להכין דוח. מישהו יכול להסביר לי בדרך ההיגיון איך יכול להיות דבר כזה, כשמראש כולנו יודעים מה יהיו התוצאות? איך ראש הממשלה פונה אליה? ראו זה פלא, הדוח הוא כמו שציפינו, אבל הוא נעצר: בעל הדרגה הכי בכירה בו הוא עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות, רון שכנר. פלא פלאים, איפה נעלמו כולם? מה, כולם פועלים בחלל ריק? האם היה כאן איזה דין לא כתוב ולא אמור, אבל דין שבהבנה: אני ממנה אותך, את תעזרי לי אולי לנסות לפרק את המאחזים, אולי להתחיל לגולל את האשמה על ראשי יש"ע, שיתחילו להתעמת עם עורכי-דין ועם המשטרה ולא יהיה להם ראש לפינוי, ותשאירי אותי מחוץ לעניין, כי אני מוביל תהליכים היסטוריים? אני לא יודע להגיד, אבל במציאות היא כותבת בדיוק את מה שחשבו, ועד רמה מסוימת. מה היא עושה? היא קובעת כללים משלה. היא קובעת שהמאחזים האלה קמו שלא באישור. מה פירוש? שראש הממשלה או שר, ויש לי כאן כל ההתכתבות – הוראות של מנכ"לי המשרדים לחטיבה ולאחרים: תטפלו בנקודה הזאת ובנקודה הזאת, ותספקו – זה לא נקרא אישור? אז מה נקרא אישור? ששר הביטחון או ראש הממשלה או מי שצריך נותן אישור זה לא נקרא אישור, אז מה זה אישור? באותו אופן היא גם מעמיסה את דעותיה, בעיקר בנושא האדמות. עיקר האדמות הן אדמות סקר, כלומר אדמות המדינה, שהמדינה טוענת להן, והיא כל הזמן בדעה שהן גזולות. היא מכניסה את כל דעותיה האישיות לדוח שהוא כאילו דוח מקצועי, חוות דעת מקצועית, ואין לזה שום שחר ושום קשר לעניין. לכן הדוח הזה, פרט לדעתה האישית של הכותבת, שגם נעצרה בשלב מסוים, אין לו שום משמעות. אני מציע לממשלה: אם אתם באמת רוצים, תעשו בדיקה אמיתית, יסודית. תתעלמו מזה, כי כולנו היינו שותפים, כולנו ידענו וכולנו עשינו את אותו הדבר. תודה רבה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה, חבר הכנסת סלומינסקי. חבר הכנסת נסים זאב, ואחריו - חבר הכנסת יוסף פריצקי. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, דוח-ששון – קול ששון וקול שמחה, ששון ושמחה ימצא בה, זמרה וקול תודה. צריך להגיד תודה לגברת ששון, שעשתה לנו קצת שמחה בבית הזה. יוסף פריצקי (שינוי): דיצה, חדווה וגיל. נסים זאב (ש"ס): ראש הממשלה מעמיד פני תם. באופן מפתיע נודע לו שיש מאחזים בלתי חוקיים. דבר חדש. הוא היה צריך את הגברת ששון ומבקש לתקן את המעוות. איך הוא רוצה לעשות את זה? הוא מחליט על גזירות חדשות: בתוך 30 יום צריך לתקן את החקיקה הביטחונית, קודם כול ביהודה ובשומרון, כדי לאפשר את העמדתו לדין של ישראלי ששינע קרוון בלא היתר ואת העמדתו לדין של כל ישראלי שמפר צו שטח צבאי סגור או למי שנכנס לשטח A. פשוט משחק מכוער. כאשר ראש הממשלה שולח את עורכת-הדין ששון להגיש נגדו דוח כדי לתת לו לגיטימציה – ראש הממשלה צריך לגיטימציה, כי הוא יודע כמה הדברים מכוערים, איך הוא נראה מתעתע – הוא חייב לפנות את היישובים. ראש הממשלה מעביר לחוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה את ההחלטה אם לפתוח בהליכים משפטיים נגד בכירים שפעלו בניגוד לחוק. שמעתם את זה? פשוט בדיחה. הלוא מי שפעל בניגוד לחוק הוא קודם כול ראש הממשלה. ראש הממשלה אינו מסביר למה הוא מתכוון, לאילו מאחזים, האם גם לאותם עשרות מאחזים שהוקמו לפני חודש מרס 2001? הרי גם האמריקנים אינם דורשים לפנותם. הדוח של ששון מתייחס ל-105 מאחזים במהלך שנות ה-90 והלאה, וכולנו יודעים שמשנות ה-90 ועד היום היו ראשי הממשלה גם ממפלגת העבודה וגם מהימין. הזמנת הדוח היא שערורייה ממדרגה ראשונה, כי ראש הממשלה פועל בניגוד למפלגתו, נגד המצע שבגינו נבחר. ראש הממשלה, אדוני השר, כנראה אורו עיניו, וכנראה אחרי הדוח הוא בירך בשם ומלכות: "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם, פוקח עיוורים". הוא היה עיוור עד היום, פתאום נפקחו עיניו. מאוד מתאים שהנושא הזה - - - יוסף פריצקי (שינוי): מזל שהוא לא אמר: "מתיר אסורים". נסים זאב (ש"ס): גם זה. "חייב אינש לבסומי - - - עד דלא ידע", כנראה אצל ראש הממשלה כל השנה פורים. הוא לא ידע מי הקים, הוא לא ידע שהמאחזים אינם חוקיים. ראש הממשלה פשוט עוין. בפורים אנחנו לובשים מסכה, וראש הממשלה לובש מסכה כל ימות השנה: שמאלן שמתחפש לימין. אני מקווה שכולנו נדע שראש הממשלה הזה, שכל כך מתעתע בציבור – אני מקווה שהוא יסיק את המסקנות שלו. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת נסים זאב. חבר הכנסת יוסף פריצקי, בבקשה. יוסף פריצקי (שינוי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, זאת פשוט חגיגת צביעות מופלאה, מה שקורה כאן. זה דבר נהדר, ואני רוצה להגיד למה. כשהייתי שר התשתיות הלאומיות קראתי אלי את אנשי חברת החשמל וביקשתי לדעת: ספרו לי, איך יש חשמל במאחזים? איך קורה הדבר הזה? אמרו לי: תשמע, הורו לנו לחבר. שאלתי: מי הורה לכם לחבר? אמרו לי: המינהל האזרחי. אמרתי: תראו לי. הראו. באמת, המינהל האזרחי חתום על ההוראה לחבר את המאחזים הבלתי-חוקיים לחשמל. קראתי למינהל האזרחי – קמ"ט, קצין מטה חשמל, יש דבר כזה - ואמרתי לו: אדוני, מה זה? הוא אמר: לא חוקי? המינהל האזרחי התיר לי. אני, קצין, אעשה משהו שהוא לא בסמכות ולא בדין? דיברתי עם ראש המינהל האזרחי, והוא אמר: מה פירוש הדבר? וכי יעלה על דעתך שאני עושה מעשה בלי ששר הביטחון התיר לי? עכשיו אספר לכם עוד סיפור מעניין מאוד. פעם היתה ועדת שרים לענייני התיישבות, עד שבאה הממשלה, נדמה לי שזה היה ראש הממשלה אהוד ברק, שמרצ היתה אצלו – דרך אגב, חבר הכנסת חיים אורון, שאני אישית מחבב מאוד ומעריך, היה שר החקלאות בממשלה הזאת, ואצלו היתה החטיבה להתיישבות, כי היא בתקציב משרד החקלאות. מה שעשו, עשו דבר יפה נורא. אמרו: נבטל את ועדת השרים לענייני התיישבות, ואת כל הסמכויות נעניק לראש הממשלה ולשר הביטחון. ככה זה מצוין. אפשר לומר: אני רוצה שלום, ומצד שני לתת לראש הממשלה, שאתו אתה יושב בממשלה, להכשיר את המאחזים. אני לא רוצה להיכנס לענייני כשרות, כי מה לי ולענייני כשרות, אני אדם חילוני, אבל מדובר בלתת חשמל, לתת להם מים, לאפשר לבנות – אבל זה לא כשר. יד כולנו היתה במעל הזה. כולם, אדוני היושב-ראש, לרבות מפלגת שינוי, שישבה בממשלה שהתירה את זה. כולנו ליד השולחן ידענו היטב, גם אני, מה שר השיכון אפי איתם עושה; ידענו היטב מיהם השותפים שלנו, וכולם, כל מי שישב אי-פעם בממשלות ישראל: מרצ, העבודה, הליכוד, הימין ושינוי, שותפים לעניין הזה. אבל מה, זה נוח, אפשר לצקצק בלשון, אפשר לומר: אויה, איך קרה לנו כדבר הזה, מה קרה לנו? איך אפשר שמה שנעשה היה בלתי חוקי? אפשר לעמוד ולומר שדבר כזה לא יקרה; השמאל יכול לעמוד ולומר: אנחנו נדאג שזה לא יקרה. אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הסירו דאגה מלבכם. הדוח היחיד שאי-פעם יצא ממנו משהו – אמרתי את זה פעם ועכשיו אני חוזר על זה – זה דוח תנועה. פרט לזה, גם מהדוח הזה לא יצא כלום. תודה. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת פריצקי. אדוני השר המקשר, השר מאיר שטרית, בבקשה, ובזה אנחנו נועלים את הדיון בנושא זה. הודעות סיכום והצבעות יהיו במועד מאוחר יותר, על-פי הוראתו והנחייתו של יושב-ראש הכנסת. הנושא יובא כנראה להצבעה או מחר או ביום רביעי. שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, ב-28 ביולי 2004 ביקש ראש הממשלה מעורכת-הדין טליה ששון לבדוק סוגיות שונות ביחס להקמתם של מאחזים בלתי מורשים בשטחי יהודה ושומרון וחבל-עזה. עורכת-הדין ששון התבקשה להגיש חוות דעת ביניים, ועשתה כן בשבוע שעבר, ב-8 במרס 2005. חוות הדעת נדונה בממשלה ביום 13 במרס 2005. במהלך הדיון שמעו השרים את סקירתה של עורכת-הדין ששון ביחס לממצאי חוות הדעת למסקנות הביניים. להלן תמצית החלטת הממשלה בעניין זה: הממשלה רואה חשיבות רבה בטיפול בממצאים ובהמלצות של חוות הדעת באשר למאחזים הבלתי-מורשים. הממשלה סומכת ידיה על העיקרון שביסוד חוות הדעת, ולפיו יש להקפיד ולהבטיח כי הליכי ההקצאה, התכנון, ההקמה והאכלוס של יישובים, קיימים או חדשים, באזורי איו"ש, על כל הכרוך בכך, ייעשו כדין ולפי החלטת הממשלה. לצורך יישום האמור לעיל, הקימה הממשלה ועדת שרים שהרכבה כדלקמן: שרת המשפטים - יושבת-ראש, שר הבינוי והשיכון, שר הביטחון, שר התשתיות הלאומיות, השר לביטחון פנים, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שרת החינוך, התרבות והספורט, שר הבריאות ושר הפנים. הממשלה הקציבה לוועדת השרים 90 יום לסיים את עבודתה. על הוועדה לגבש ולהגיש לממשלה הצעות החלטה מפורטות באשר להמלצות שבחוות הדעת, וזאת לאחר שתשמע הסברים מעורכת-הדין טליה ששון וכן מנציגי מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה השונים הנוגעים בדבר וראשי המועצות באיו"ש. יוסף פריצקי (שינוי): כמה זמן זה 90 יום? שר התחבורה מאיר שטרית: שלושה חודשים. יוסף פריצקי (שינוי): לא, אבל על אמת. שר התחבורה מאיר שטרית: שלושה שבועות. לא שבועות זה, לא שבועות הבא, שבועות אחריו. יוסף פריצקי (שינוי): טוב, 90 יום זה בסדר. יופי... שר התחבורה מאיר שטרית: כמו כן הטילה הממשלה על מערכת הביטחון להביא הצעות לתיקוני חקיקה שונים, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, כדי להסדיר את הבעיות השונות שעליהן דיווחה עורכת-הדין ששון בחוות דעתה. הממשלה מדגישה את מחויבותה של ישראל למפת הדרכים, כפי שאושרה בהחלטת הממשלה מס' 292 מיום 25 במאי 2003. בשלב הראשון של מפת הדרכים נקבע, כי על ישראל לפרק את המאחזים הבלתי-מורשים שהוקמו מאז חודש מרס 2001. ממשלת ישראל תעמוד בהתחייבות זו. ועדת השרים התכנסה לראשונה היום, ואני מניח כי סיכום מהדיון היום יפורסם תוך זמן קצר. אדוני היושב-ראש, לנוכח הדיון ששמעתי מהחברים, אני רוצה לומר - כמו שהזכיר פה חבר הכנסת פריצקי - שפה הצביעות פשוט חוגגת - - יוסף פריצקי (שינוי): נכון. שר התחבורה מאיר שטרית: - - ואני אביא דוגמה אחת מניסיוני אני, כדי להבהיר את העניין. בהיותי שר האוצר ב-1999, קיבלתי חשבון לתשלום מהחטיבה להתיישבות על 42 נקודות יישוב בארץ. אני לתומי שלחתי את קובי הבר, ראש אגף תקציבים דהיום, שאז היה רפרנט לנושא שיכון והתיישבות, ללכת לבדוק את המאחזים הללו ולדווח לי מה יש בכל מאחז, לפני שנשלם. זה היה תשלום של כמה עשרות מיליוני שקלים. הוא באמת הלך שלושה ימים עם ראש החטיבה להתיישבות, דובדוב, הסתובב מקום-מקום, שלושה ימים, וחזר אלי עם דוח שדיווח לי מה יש בכל מאחז כזה. הסתבר לתדהמתי, שעל-פי החשבון שהוא הביא לי, מספר הקרוונים שהיו במקומות הללו ביחד - החשבון אומר בערך חצי מיליון שקל לקרוון. אמרתי: תסלחו לי, מה, אתם השתגעתם? אתם מצפים שאני אשלם חצי מיליון שקל לקרוון, בעוד החבר'ה בירוחם יש להם בקושי איך לשלם משכורת לעובדים? הדבר השני שהוא אמר לי - וזה הדהים אותי עוד יותר - שבעצם הנקודות האלה לא מאושרות בכלל, אף אחד לא אישר אותן - לא על-ידי משרד הביטחון, לא על-ידי אף אחד אחר. אמרתי: אם זה כך, על אחת כמה וכמה שאני לא אשלם, ולכן אני הודעתי - אני לא משלם. זה היה ערב בחירות 1999, בתקופה מאוד לוחצת, ונלחצו מכל הכיוונים - חלק מהדוברים פה ונציגיהם לחצו בכל הכוח, לרבות ראש הממשלה דאז נתניהו, ואחרים. אני סירבתי לשלם. לא שילמתי פרוטה אחת. עכשיו אני אומר לג'ומס - מי שילם? אנחנו הפסדנו בבחירות 1999, עלה אז לשלטון אהוד ברק, שר האוצר דאז בייגה שילם, ואתם בקואליציה למיטב ידיעתי היתה מרצ. אז מה הצעקות של ג'ומס? אני אומר: להיפך, ידי לא שפכו את הדם הזה - - עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אתה מסכים לוועדת חקירה? שר התחבורה מאיר שטרית: - - אני חושב, אדוני היושב-ראש, שמאחזים בלתי חוקיים הם דבר שמזיק להתיישבות. אין כל סיבה או הצדקה למישהו לקחת את החוק לידיים ולהקים מאחזים בלתי חוקיים, ולדעתי חובתה של הממשלה לפרק את המאחזים הבלתי-חוקיים. זה עניין ישראלי בכלל, לא עניין פלסטיני, כי אם במדינה יש חוק וסדר, החוק צריך לחול על כולם. איך אמר בגין - החוק הוא מעל כולם. ולכן, אין מקום - מעבר לטיפול בדיון בחוק עצמו - ואני מקווה שוועדת השרים תעשה עבודתה נאמנה ותדון בדוח, ובניגוד לדברים פה, הדוח הוא דוח רציני, מבוסס, ולדעתי ועדת השרים - אף אחד מהם לא ילד, כולם מכירים את עבודתם ויבדקו את הדוח לעומק. אבל, בלי קשר לזה - המדינה תעשה כמו שהיא התחייבה באמת, וכמו שהודעתי פה, שהיא תפרק את המאחזים הבלתי-חוקיים שהוקמו מאז חודש מרס 2001, והממשלה תעמוד בהתחייבות הזאת, כי יש לנו אינטרס ועניין שמה שייעשה, ייעשה כחוק. אין שום צורך במאחזים בלתי חוקיים. המדינה הקימה מספיק התיישבויות, אדוני היושב-ראש, חוקיות למהדרין, על קרקעות מדינה; לא צריך בשביל זה לתת יד גם להפרת חוק. למה להמשיך ולהסתבך עם העניין? לכן, אדוני היושב-ראש, אני מקווה שעניתי בזאת למתדיינים, ואני מציע כמובן שהחלטת הסיכום של הכנסת - כפי שמחר יציעו הסיעות - תהיה בעצם בתמיכה בהחלטתה של הממשלה בעניין של הדוח הזה, כי נדמה לי שבדוח הזה פעם ראשונה מישהו שם את הנושא על השולחן, הוא מקבל טיפול. היה יותר טוב שלא יהיה דוח? שלא יבדקו? שלא יעשו שום דבר? אני לא בטוח שזה יותר טוב. אני חושב שטוב שבדקו וטוב שהונח דוח על השולחן. להבא לפחות אני מקווה שילמדו לקח - מהיום להבא - לגבי המשך הדרך. היו"ר חמי דורון: תודה רבה, אדוני השר המקשר. אדוני השר, היות שאנחנו לא מצביעים ואנחנו עוברים להמשך סדר-היום, בהמשך סדר-היום יש תשובות שאדוני השר חייב לגבי הצעות לסדר-היום. שר התחבורה מאיר שטרית: בבקשה. היו"ר חמי דורון: מה שאני מציע זה כך - אתה תענה תשובה על הצעה לסדר-היום, תישאר כאן, נצביע בהתאם, ולא תצטרך לרוץ למקומך וחזרה. הצעה לסדר-היום החלטת משרד התחבורה להתקין מעקות בטיחות באיכות נמוכה ["דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 21026.] היו"ר חמי דורון: כרגע אנחנו מדברים על הצעה לסדר-היום מס' 6434: החלטת משרד התחבורה להתקין מעקות בטיחות באיכות נמוכה. שר התחבורה מאיר שטרית: הצעתו של אהוד רצאבי. היו"ר חמי דורון: אכן כן. שר התחבורה מאיר שטרית: חברי, ראשית אני מבקש לענות על הצעתו של חבר הכנסת רצאבי. אכן, מנכ"ל המשרד החליט להתקין מעקות בטיחות לאורך הכבישים ברמה של H1 - זו רמת ביטחון שנקבעת. יש רמה יותר גבוהה של H2 - ויש הבדלי עלויות ענקיים בין H1 ל-H2. H2 יש הצדקה להתקין בכבישים שיש בהם תנועה רבה מאוד של משאיות, סיכול התנגשויות צדדיות עם המעקות הללו גדול. אני חושב שהמנכ"ל עשה נכון כאשר החליט להתקין מעקות של H1, כי האלטרנטיבה - הכי קל לכולם להגיד: בואו ניקח את הכי טוב, הכי יקר, ונשים את זה. ברור שבכסף שיש למשרד היו מותקנים הרבה פחות מעקות בהרבה פחות מקומות מסוכנים והיתה אבטחה אפס. לכן, מנכ"ל המשרד שלי קיבל החלטה נכונה להתקין מעקות לפי רמת ביטחון של H1 בכל מקום לפי התקציב שיש לנו. לאחר תקופת פעולה של המעקות הללו, אם יתרשמו שיש בעיה במקום ספציפי כלשהו, ששם תהיה בעיה - שם יותקנו מעקות של H2, שהם ברמת ביטחון יותר גבוהה, רק בהבדל ניכר מאוד בעלויות. היו"ר חמי דורון: אבל אז תשלמו כפול, אדוני השר. שר התחבורה מאיר שטרית: כן, אבל תשמע - באלטרנטיבה האחרת, אם במקום לעשות מעקות, נגיד במונח של 100 - נעשה 20, התוצאה תהיה הרבה יותר גרועה, כי יהיו מקומות שבכלל לא יהיה בהם כלום. לצערי, מידת המשאבים שיש בידינו היא כזאת. גם במדינות אירופה שמביאים כדוגמה, ברוב מדינות אירופה - בהרבה מאוד ארצות כאלה - רוב המעקות המותקנים הם H1 ולא H2. זה שיש אולי איזו חברה שמנסה לדחוף את המוצר שלה על חשבון תקציבי המשרד - זה נחמד, אבל לא חייבים לקנות כל מה שמציעים. אין סוף לעניין. אני מקבל כל יום מכתבים בדואר - תתקינו את זה, תעשו ככה, כשכל אחד כאילו מגן, האינטרס הראשון במעלה שלו זה למנוע תאונות דרכים. אני לא בטוח. לכן אני חושב ששיקול הדעת של המשרד ושל אנשי המקצוע הוא יותר לגופו של עניין, הוא בודק מה נכון לעשות לפי האמצעים שיש לנו, ואנחנו מנסים כל הזמן להשיג אמצעים יותר גדולים. אדוני היושב-ראש, עם זאת, אין לי כאמור שום התנגדות להעביר את הצעתו של חבר הכנסת רצאבי לדיון בוועדת הכלכלה. היו"ר חמי דורון: אנחנו נעבור להצבעה בנושא הזה: בעד זה לוועדת הכלכלה, נגד זה הסרה. אנחנו מצביעים. הצבעה מס' 19 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה - 7 נגד - אין נמנעים - אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר חמי דורון: ובכן, שבעה חברי כנסת בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. סליחה, שמונה - בצירוף השר שעומד על הדוכן, הנושא יועבר לדיון בוועדת הכלכלה. נסים זאב (ש"ס): זה הנושא שמופיע בדיון הקודם. היו"ר חמי דורון: סליחה? לא, לא, הנושא לדיון הוא כפי שיירשם בפרוטוקול, ונושא הדיון הוא הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אהוד רצאבי: החלטת משרד התחבורה להתקין מעקות בטיחות באיכות נמוכה. התוצאות הן, שוב, כפי שציינתי קודם: שמונה - בצירוף קולו של השר שעומד כאן - בעד, אין מתנגדים, והנושא יועבר לדיון בוועדת הכלכלה. הצעה לסדר-היום רבע מיליון ישראלים אינם יכולים להתחתן בישראל ["דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 21024.] היו"ר חמי דורון: ההצעה לסדר-היום הבאה, אדוני השר: רבע מיליון ישראלים אינם יכולים להתחתן בישראל - הצעה לסדר-היום שמספרה 6447, של חבר הכנסת יוסף פריצקי. שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הבעיה מוכרת, היא לא חדשה. בזמנו כשר המשפטים אני ניסיתי לתת לה פתרון בדרך שלא פוגעת בהלכה במאומה. אגב, התייעצתי אז עם רבנים. לצערי, הקדנציה של הכנסת נגמרה מוקדם מדי ולא הספקתי לחוקק את החוק הזה. המגמה שלי – ולדעתי, זה הפתרון הנכון לעניין הזה – לא צריך להרוס את ההלכה בשביל לפתור את הבעיה של האנשים הללו, שלא יכולים להינשא. הפתרון הוא נורא פשוט, אדוני. אני רוצה לחזור על מה שהצעתי, ואני מציע שמישהו יאמץ את זה ויקדם את זה. הצעתי אז שמשרד המשפטים יקים מוסד שייקרא "רשם הנישואים"; הרשם ירשום את כל הזוגות שלא יכולים להתחתן על-פי דתם, על-פי דת משה וישראל, זוגות מעורבים. יוסף פריצקי (שינוי): על-פי דתם. שר התחבורה מאיר שטרית: על-פי דתם. יוסף פריצקי (שינוי): - - - שר התחבורה מאיר שטרית: זה נכון. יכולים להירשם על-ידי רשם הנישואים, והם יהיו נשואים לכל דבר. אבל החוק בא ואומר באותה מידה, שאם הזוג הזה החליט להתגרש – פה מתחילה הבעיה – אז הם יתגרשו כל אחד לפי דתו. היו"ר חמי דורון: אז מה, הם יצטרכו לעבור את שני - - - אם זה יהודי עם נוצרייה, אז היהודי יגיש את תביעת הגירושים בבית-הדין הרבני, והנוצרי יגיש אצל - - - יוסף פריצקי (שינוי): זה לא טוב. שר התחבורה מאיר שטרית: אני אסביר. היו"ר חמי דורון: איך זה יעבוד בדיוק? שר התחבורה מאיר שטרית: זאת הדרך היחידה לפתור את הבעיה ההלכתית. הבעיה בנישואים היא בעיקר איך מתגרשים כאשר מגיעים לגירושים. נגיד שיהודי נישא ללא-יהודייה, לנוצרייה או למוסלמית - - - יוסף פריצקי (שינוי): חסרת דת. שר התחבורה מאיר שטרית: לא חשוב, ללא-יהודייה. על-פי הדת היהודית הנישואים לא תופסים כי הנישואים הם לא נישואים. לכן גירושים במקרה שלו, אין לו בעיה, הוא לא צריך לפנות בכלל לקבל אישור לגט מבית-הדין הרבני. היא, מאחר שמותר לה להתחתן עם יהודי, היא יכולה לפנות לקאדי בתחום שלה – אם היא מוסלמית – לבית-הדין השרעי, ולקבל שם פסק-דין של גירושים, ונגמר העניין. יוסף פריצקי (שינוי): לא כך - - - שר התחבורה מאיר שטרית: למה לא כך? אני לא פוגע בשום דבר בהלכה. אגב, ניתחנו את זה לעומק ומצאנו שזה לא פוגע בשום הלכה של אף אחד. אנחנו מצד אחד נותנים אפשרות לכל מי שרוצה להינשא, להירשם כנשוי - - - היו"ר חמי דורון: אבל אם יש לך מצב שאין כביכול, לפי הדת היהודית, נישואים, אז אין צורך בגירושים. שר התחבורה מאיר שטרית: לפי הדת שלה, כן. היו"ר חמי דורון: מה עושים אם במצב של ילדים - - - שר התחבורה מאיר שטרית: ממון. היו"ר חמי דורון: - - - משמורת, ממון - - - יוסף פריצקי (שינוי): בית-דין למשפחה. שר התחבורה מאיר שטרית: בית-דין למשפחה. היו"ר חמי דורון: כן, אבל בית-דין למשפחה צריך לדון לפי הדין האישי. זאת אחת הבעיות בפסק-הדין בבית-הדין למשפחה. שר התחבורה מאיר שטרית: לא, לא. חלוקת ממון וילדים ונכסים, בית-הדין למשפחה דן לפי החוק הרגיל, הוא החוק העברי. היו"ר חמי דורון: לא. לפי הדין האישי. שר התחבורה מאיר שטרית: על כל פנים, הבעיה היא בעיה לא פתורה, ואני חושב שהעניין הזה, שהיום נוסעים מאות אלפי אנשים להתחתן בקפריסין ומחר ייסעו אולי לעזה להתחתן או לכל מיני מקומות אחרים – זה דבר לא מכובד, וצריך למצוא לו פתרון בלי לשבור את המסגרת ההלכתית - - - היו"ר חמי דורון: נתַנו לכם פתרון, לא קיבלתם אותו. שר התחבורה מאיר שטרית: טוב, צריך פתרון בלי לשבור את המסגרת ההלכתית. זו הצעה שגיבשתי אז, עבדתי עליה די הרבה, ושכנעתי את כל הנוגעים בדבר, שזה הפתרון ההלכתי, גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה דינית – דיני מדינת ישראל. אני מקווה שמישהו יקדם את הדבר הזה, כי זה הפתרון האמיתי. לכן, אדוני היושב-ראש, אם המציע מסכים להסתפק בדברי – או.קיי.; אם לא - אני מסכים להעביר את ההצעה לאיזו ועדה שהוא רוצה. יוסף פריצקי (שינוי): אני חושב שצריך להעביר את הנושא הזה לוועדת העלייה והקליטה. שר התחבורה מאיר שטרית: אני מסכים. יוסף פריצקי (שינוי): זו בעיה קשה. שר התחבורה מאיר שטרית: אני מסכים. היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת נסים זאב, הצעה אחרת. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, לא הבנתי מה זה "לשבור את העניין ההלכתי". שר התחבורה מאיר שטרית: זאת אומרת, לעבור על הדין. נסים זאב (ש"ס): סליחה, הביטוי הזה הוא לא במקום, ואתה לא תפתור בזה את הבעיה האמיתית היהודית. או שאנחנו רוצים להתעלם מזה שאנחנו מדינת ישראל, מדינה יהודית, או שאנחנו רוצים לשמור על הסטטוס-קוו שלנו. מדובר פה בגויים שעלו מחבר העמים, ויש בעיה. אז מה, אנחנו נקים בית-דין מיוחד לגרים? אני מבין אותך. קיים דבר כזה, הקימו כבר - - - יוסף פריצקי (שינוי): - - - נסים זאב (ש"ס): - - - מגיירים במשרד ראש הממשלה - - - אני שלחתי רק לפני ימים מספר - - - היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת נסים זאב, אני מבקש הצעה אחרת. יש לך דקה. נסים זאב (ש"ס): אני מבין, אני לא הולך לשאת נאום. היו"ר חמי דורון: ברור לי לחלוטין שאתה יכול לשאת נאום שלם בעניין, אבל – דקה. נסים זאב (ש"ס): יכול להיות שיש רעיון יותר טוב לכבוד השר, להקים בית-דין מיוחד, שיש שרעי וקאדי ורב יהודי – למזג את כל העדות ואת כל הזרמים, אולי זה יביא את הפתרון. היו"ר חמי דורון: מה אדוני מציע? נסים זאב (ש"ס): צריכים לשמור על הסטטוס-קוו הקיים. אם יש צורך בהקמת בית-דין נוסף, אז צריכים באמת להקצות כוח ומשאבים להקמת בתי-דין נוספים כדי לעזור לאותם גרים, ויש מאות ואלפים שממתינים, ואני מסכים. אבל צריך שהגיור יהיה גיור אמת - - היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת נסים זאב. נסים זאב (ש"ס): - - גוי שבא להתגייר יקבל על עצמו את דת משה וישראל, שזה לא יהיה מהשפה ולחוץ. היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת נסים זאב, מה אתה מציע, להסיר את זה מסדר-היום? נסים זאב (ש"ס): - - - היו"ר חמי דורון: זה מה שאתה יכול. אתה יכול להציע עוד דיון במליאה. היות שחבר הכנסת פריצקי הסכים להצעתו של השר שהדיון יהיה בוועדה, אתה יכול - - - נסים זאב (ש"ס): אני בעד להסיר. היו"ר חמי דורון: בעד להסיר, יפה. תודה רבה לך. אנחנו נצביע, רבותי. בעד זה להעביר את הנושא לדיון בוועדת העלייה והקליטה, נגד זה להסיר. הצבעה מס' 20 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה. היו"ר חמי דורון: ובכן, חמישה - בצירוף קולו של השר שטרית – בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. הנושא יועבר לדיון בוועדת העלייה והקליטה. הצעה לסדר-היום כוונת הרשות הפלסטינית להוציא להורג משתפי פעולה עם ישראל ["דברי הכנסת", חוב' כ"ג, עמ' 21026.] היו"ר חמי דורון: הנושא הבא בסדר-היום הוא: כוונת הרשות הפלסטינית להוציא להורג משתפי פעולה עם ישראל - הצעה לסדר-היום מס' 6304. אדוני, תשובה. שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להשיב על ההצעה לסדר-היום. העניין באמת חמור. אני חושב שכל עוד הרשות הפלסטינית לא מבינה שגם אצלה צריך להיות חוק, סדר ומשפט, אז היא לא למדה שום דבר ולא שכחה שום דבר. אני חושב שבלי שיהיה שם חוק וסדר, בלי שיהיה שם משפט עצמאי, ששופט לא תחת החלטה של מישהו, נמשיך לראות, לצערי, הוצאות להורג בתוך בית-הדין. כבר היו דברים מעולם, שמוציאים אנשים להורג תוך שעה בלי בדיקת אשמתם, בלי היכולת שלהם להגן על עצמם. זה דבר בלתי נסבל. צדקו חברי הכנסת שהעלו את ההצעה הזאת; אני חושב שהם מעלים עניין חמור ביותר, וזה רק מראה שלפלסטינים יש עוד דרך ארוכה לעבור עד שיוכלו להקים מדינה. התנאים הבסיסיים של הרפורמות שמדינת ישראל דורשת והאמריקנים דורשים מהפלסטינים - הם תנאי הכרחי ובסיסי לכך שבכלל אפשר יהיה להגיע אתם להתקדמות, ואולי בסופו של דבר להגיע להסכם שלום, שייתן להם אפשרות ליישם ולהקים מדינה. מדינה שאין לה משפט ואין לה חוק היא מדינה שלא יכולה להתקיים, ואף אחד לא יסכים להשקיע בה שקל אחד אם אין לו הגנה על הנכסים שלו ועל הזכויות שלו. צר לי שהפלסטינים עוד לא רואים את זה עין בעין, ועוד לא פועלים בעניין הזה כמעט בכלל. לכן אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שנראה בעתיד התפתחות חיובית בכיוון הזה לנוכח הבחירה של ההנהגה הפלסטינית החדשה. אין לי שום התנגדות, אדוני היושב-ראש, להעביר את הדיון לוועדת החוץ והביטחון. ההצעה הזאת ראויה לדיון. היו"ר חמי דורון: ההצעה ראויה לדיון. חבר הכנסת נסים זאב, הצעה אחרת; אני מבקש - דקה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עצם הדבר שיש כוונה של הרשות להוציא להורג פלסטינים שהם משתפי פעולה עם מדינת ישראל, זה מראה שארגוני הטרור עדיין שולטים ברשות. אין רשות, אין ראש. ואנחנו עוד נראה במהלך החודשים הקרובים, כאשר ראש הממשלה יחזיר את השטחים, הוא ילך בהתנתקות חד-צדדית. וכאשר אנחנו נגיע למיצוי ההליך של ההתנתקות ולא יהיה עוד מה לתת, אתה תראה שכל המהלך הזה היה מוטעה, מכיוון שארגוני הטרור שולטים בשטח, הם מכתיבים את השטח, וחבל שראש הממשלה לא מתעשת מבעוד מועד. היו"ר חמי דורון: חבר הכנסת נסים זאב, מה אדוני מציע, להסיר? נסים זאב (ש"ס): לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר חמי דורון: אתה לא יכול ועדת החוץ והביטחון, השר הציע להעביר לוועדת החוץ והביטחון. אתה יכול הסרה או מליאה. נסים זאב (ש"ס): מליאה. היו"ר חמי דורון: בבקשה, אנחנו מצביעים: בעד - להעביר לוועדה, נגד - להשאיר במליאה. הצבעה מס' 21 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – 2 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר חמי דורון: ארבעה בעד, שני מתנגדים, אין נמנעים. אדוני השר שמחון, לא השתתפת בהצבעה. אנחנו מעבירים את הדיון בהצעה הזאת לוועדת החוץ והביטחון. הצעות לסדר-היום הדיווח בעיתון "סאנדיי טיימס" כי ישראל אישרה עקרונית תקיפה באירן היו"ר חמי דורון: אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום מס' 6393, 6410, 6415, 6428 ו-6452 בנושא: הדיווח בעיתון "סאנדיי טיימס" כי ישראל אישרה עקרונית תקיפה באירן. חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה יהיה הדובר הראשון, מאחר שהוא אמור להחליף אותי. עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): כבוד היושב-ראש, מכובדי השרים, חברי הכנסת, אומנם אנחנו עכשיו קצת עייפים, זה נראה כאילו סוף הערב, אבל הנושא מחייב התעוררות. כאשר מדובר בדברים שברומו של עולם, ממשלת ישראל גם היא חייבת להתייחס לנושא בהתאם. כאשר "סאנדיי טיימס" מפרסם, שישראל קיבלה אור ירוק מארצות-הברית לתקוף את אירן, אני חושב שזה פותח פתח – אם חס וחלילה כך יקרה – לתוהו ובוהו עולמי. שר התחבורה מאיר שטרית: זאת לא ההצעה. ההצעה אומרת שישראל אישרה עקרונית תקיפה בעירק. היו"ר חמי דורון: הוא מדבר על הדיווח ב"סאנדיי טיימס". עבד-אלמאלכ דהאמשה (רע"ם): הדיווח אומר שישראל קיבלה אור ירוק, או היא תקבל אור ירוק בתוך ימים, אם אירן לא תציית להוראות מסוימות של האו"ם כביכול או של ארצות-הברית עצמה. אדוני השר, היות שאתה מתייחס לנושא, אינני סבור שתפקידה של ישראל להיות כלב השמירה של ארצות-הברית ולא כלב השמירה של אף אחד. אינני סבור שמתקפה כזאת, אם חס וחלילה יהיה כדבר הזה, ואם אכן היא אושרה – אינני יודע, אני לא בר-סמכא בעניינים האלה, אולי כאשר השר יענה לנו נדע אם יש דברים בגו או שאולי זה עניין ביטחוני, שלא רוצים לדבר – בכל מקרה, לדברים האלה אין מקום. ישראל חייבת לדאוג קודם כול לשלום תושביה ולפתור את הבעיות הפנימיות שלה, ולא לחפש חזית עולמית אחרת, שסופה מי ישורנו. זה גם אסור לפי המשפט הבין-לאומי, זה אסור לפי כל קנה-מידה סביר ושפוי. יכול להיות שיש טילים. בהרבה מדינות יש טילים. לארצות-הברית יש טילים, לישראל יש טילים ויש גרעין. ישראל היא הראשונה שיש לה גרעין, נדמה לי, באזור הזה. לישראל יש גרעין משנות ה-50 וה-60, אז מה, מותר למי שמפחד מישראל לתקוף? מותר לאירן לתקוף את ישראל, כי היא מפחדת מטילי גרעין שיש לה? אני אשאל אחרת, אדוני השר: האם מותר לאירן עכשיו ליזום מכת מנע ולתקוף לפני שישראל תתקוף? לאן נגיע עם ההיגיון הזה? לכן, אני חושב שממשלת ישראל חייבת להודיע באופן הרציני והברור ביותר שאין שום כוונות כאלה, וישראל איננה רשאית לנהוג אחרת. כל החלטה אחרת וכל התעלמות או רשלנות בנושא הזה מסכנת את המדינה, את האזור ואת העולם כולו. תודה רבה, אדוני. היו"ר חמי דורון: תודה רבה לחבר הכנסת דהאמשה. חבר הכנסת עסאם מח'ול, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי וחבר הכנסת שמואל הלפרט. עסאם מח'ול (חד"ש-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, לא טוב שאירן מפתחת נשק גרעיני, אבל לא טוב שבידי ישראל יש ארסנל מאיים, גדול ומסוכן של נשק גרעיני. השקר וההטעיה שמנסים להפיץ, כאילו שאירן, החתומה על ה-NPT, על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, עוברת על האמנה - האמת היא שאירן הולכת לפי האמנה, ועל-פי המדינות החתומות על האמנה יכולים להעשיר אורניום. הממשל בארצות-הברית מחפש את אירן לא בגלל הגרעין, הוא מחפש את אירן מכיוון שהנשיא בוש אמר והודיע, שהניצחון בעירק לא יושלם כל עוד ארצות-הברית לא תפיל את המשטרים באירן ובסוריה. כל הסיבות שנרקמות מסביב, אם זה ההתנקשות בחרירי בלבנון ואם זה הנשק הגרעיני האירני, הן האליבי, כפי שהנשק הגרעיני העירקי, שלא נמצא, היה האליבי למלחמה התוקפנית, האימפריאליסטית, של ארצות-הברית נגד עירק. זאת האמת, למה צריך לטשטש את העובדות? השאלה האיומה היא, איך ישראל הופכת את עצמה לכלי שרת, לעשות את העבודה המלוכלכת של ארצות-הברית במזרח התיכון, כדי להבטיח את הצלחת האסטרטגיה האמריקנית באזור. זה הסיפור שהציבור בישראל צריך להתמודד אתו ולהעמיד אותו בפני הממשלה שלו. לא מזמן קיבלה ממשלת ישראל כמויות אדירות של פצצות של טונה, חודרות מבצרים. היה ברור מלכתחילה שזה חלק מההכנות לתפקיד החדש של ישראל בשירות האסטרטגיה האמריקנית הגלובלית והאזורית. לא מזמן ניהלו בממשלת ישראל ובמשרד הביטחון בישראל את השאלות איך להגדיל את הצי של הצוללות נושאות ראשי חץ גרעיניים של ישראל, משלוש צוללות שגרמניה העבירה לישראל בעשור הקודם לעוד שתיים עכשיו. לא מזמן דיברו, ומתחילים לדון על רכישת נושאת מטוסים או נושאת מסוקים בישראל. אולי לא מיידעים אותך, השר, אבל זה ידוע. השאלה היא איזה תפקיד מיועד למדינת ישראל בכל המציאות החדשה במזרח התיכון. אדוני השר, אני חושב שישראל משחקת באש, משחקת בהרפתקנות שיכולה להביא אסון על העם בישראל. שום דבר לא ירחץ את ידיה. מי שמנהל מדיניות כזאת במזרח התיכון, מוביל מירוץ חימוש גרעיני. ההתנהגות של ישראל עכשיו בעניין האירני היא הזמנה לאירן ולמדינות אחרות לרכוש נשק גרעיני ולחפש נשק גרעיני ולחפש נשק להשמדה המונית. אי-אפשר מצד אחד להוביל את המירוץ הזה, ומצד שני לבכות על הסכנה האירנית. היום מדינת ישראל, עם הארסנל הגרעיני שלה, הופכת להיות לא רק לסכנה האזורית הגדולה ביותר, אלא לסכנה גלובלית, ואני חושב שהיא מספסרת בעתידו ובשלומו של העם בישראל. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת מח'ול. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה, בבקשה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): מכובדי היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, מקורות רשמיים בישראל הכחישו שהתקבלה החלטה לתקוף את אירן. הם לא הכחישו שיש כוונה - או שישראל מצהירה שהיא לא תתקוף את אירן. דבר כזה לא שמענו. כלומר, אם אנחנו רוצים להסתמך על ה"סאנדיי טיימס", ברור שהתקבלה החלטה. אבל למה ללכת ל"סאנדיי טיימס"? מספיק לשמוע את ההצהרות של מקבלי ההחלטות, של פוליטיקאים ישראלים בשנים האחרונות, כדי להגיע למסקנה שכוונות ישנן. אם ישראל בסופו של דבר תתקוף או לא, אני לא יודע, כי יכול להיות מצב שהאמריקנים יעשו את העבודה, כמו שהם עשו את העבודה בעירק, ובשביל מה לישראל להסתבך? אנחנו לא מאמינים, יש לנו סיבות טובות לא להאמין למה שארצות-הברית וישראל מפיצות בנושא הנשק הגרעיני באירן. לא מאמינים, כי אנחנו מכירים מקרוב את הסיפור העירקי. כולם האמינו כאן שלעירק יש נשק להשמדה המונית. ומה מצאו בעירק? שום דבר. אלפי אנשים נהרגו, מיליארדים, עשרות מיליארדים נשפכו לריק, על מה? האמתלה העיקרית, הסיבה העיקרית, היתה נשק להשמדה המונית. איפה הנשק להשמדה המונית? לכן יש חשש כבד שייעשה אותו מעשה עם אירן. תהיה תקיפה באירן, ואין שום הוכחה שאירן מפתחת נשק להשמדה המונית. יש דרך לפתור את הבעיה, אפילו להתגבר על האי-ודאות. נגיד שיש אנשים שיש להם מידע של אי-ודאות, וזה דבר פשוט, לא מתוחכם אפילו, אדוני השר: שישראל תצהיר שהיא מעוניינת במזרח תיכון נקי מכל סוגי הנשק הגרעיני. אתה יודע, כולנו יודעים, שכל מדינות המזרח התיכון יסכימו שיהיה פירוז של המזרח התיכון. אם ישראל לא מסכימה, אין לה זכות דיבור. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת זחאלקה. חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, בבקשה; גם לך יש שלוש דקות. יחתום את הרשימה חבר הכנסת שמואל הלפרט. ניסן סלומינסקי (מפד"ל): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, כולנו יודעים שנשק גרעיני זה אסון וחבל שנברא. אבל, משנברא ואין לנו יכולת למנוע את זה, אז מתקיים החלק השני, שנקרא מאזן האימה. כלומר, ברגע שרק לאחד יש ולשני אין, ואני מדבר באופן גלובלי, זה מסוכן, כי זה מפתה מישהו, חס ושלום, להשתמש בזה. לכן קיים מאזן האימה: אם יש לשני הצדדים, לשני הגושים, זה המפתח שאף אחד לא ישתמש בזה, כי כל אחד יודע שאם, חס ושלום, גם השני ישתמש, הכול נגמר. כל זה אמור כשמדובר במשטרים נורמליים. למה אני מתכוון: נורמליים? סבירים, דמוקרטיים, שלא חיים מאיזה שיגעון של אדם או מאיזו פנאטיות של מישהו, אלא מערכת מאורגנת, מסודרת; שלא יכול לקום אדם אחד בוקר אחד, נכנס לו לראש והוא פותח במתקפה גרעינית, אלא יש מערכות שלמות עם בקרה וכו'. אז, אם שני הצדדים בנויים כך, יש מאזן אימה, וגם זה, מחוסר ברירה, שומר על השלום. אצלנו, בדרך כלל, לא יכול להיות מצב כזה שיקום בוקר אחד מישהו שיעשה - אני כבר לא יודע להגיד היום, אבל יש מערכות שלמות שאני מקווה שלא יפרקו אותן, אף שכרגע הולכים בדרך לפרק אותם. מצד שני, היריב, האויב – אירן, שם הכול הולך בדרך אחרת לחלוטין: אין שליטה, יכול לקום איזה מישהו פנאטי, איזה מין מטורף, ולנו אין שליטה על זה. אם, חס ושלום, יהיה שם נשק גרעיני, כולנו בבעיה נוראה; ולא רק אנחנו, כל העולם כולו. ולכן, כל עוד אין שם משטר מאורגן, מסודר, אמיתי, עם בקרה ועם כל המערכות האלו, אסור בשום פנים. זאת סכנת נפשות שיש שם נשק גרעיני. אין לי מושג אם יש שם נשק גרעיני. אני מניח שהשר שיעלה, או סגן השר, ייתן לנו את התוכנית המפורטת מה ישראל עומדת לעשות – אני צוחק. אבל אם, חס ושלום, יש הוכחות ברורות, והיום במערכות המודיעין שיש אפשר בהחלט לדעת; אם יש הוכחות ברורות למה שיש שם, צריך להגיע למצב שזה לא יהיה שם, או לחלופין שהמשטר יתחלף. אני מניח שעד שהמשטר יתחלף שם, יותר פשוט יהיה לפתור את הבעיה הזאת. אני לא חושב שזאת אחריותה של ישראל. יש כאן מעצמות הרבה יותר גדולות, עם כתפיים הרבה יותר רחבות, עם יכולות הרבה יותר גדולות. אני מקווה שאם כבר, אז הן יפתרו את הבעיה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת סלומינסקי. חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה. שמואל הלפרט (אגודת ישראל - יהדות התורה והשבת): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אירן קרובה יותר מאי-פעם לנקודת האל-חזור שבה תוכל לייצר חומר גרעיני מועשר בדרך לייצור פצצה גרעינית - כך העריך לאחרונה ראש המוסד, בהופעתו השנתית בכנסת. נוסף על זה הוא אמר, כי אירן השלימה במידה רבה את הקמת המתקן להעשרה, ולמעשה הגיעה ליכולת לייצר דלק גרעיני מועשר בהיקף תעשייתי. על סמך חומר מודיעיני שבידי המוסד, תגיע אירן כבר בסוף שנת 2005 ליכולת טכנולוגית של ייצור דלק מועשר בלי להישען על סיוע מבחוץ. דברים דומים אמר גם שר החוץ של ישראל. נוסף על כך התפרסם בימים האחרונים, שאוקראינה מכרה לאירן טילי שיוט המסוגלים להגיע לכל אתר בישראל. לווייני ביון אמריקניים זיהו כבר לפני שנים מספר את אתרי השיגור שבנתה אירן לטילים האסטרטגיים "שיהאב 3". האירנים כבר הודיעו, כי הם לא מתכוונים לסגת מתוכנית הגרעין שלהם. מול נחישות זאת של אירן חייבת לקום קואליציה עולמית, יחד עם האו"ם, כי על כף המאזניים לא רק שלום האזור, אלא שלום העולם כולו. אדוני היושב-ראש, האטום האירני הוא סכנה לעולם כולו. האיום המיוחד באירן נובע מהחיבור של משטר קנאי שמטרתו המוצהרת הפצת מהפכה אסלאמית והשמדת ישראל. הפתרון הוא לחץ דיפלומטי והטלת סנקציות כלכליות במועצת הביטחון נגד אירן. על אירן ללכת בדרכי המדינות שחזרו בהן מדרכן הגרעינית. ארצות-הברית, אירופה, המוסדות הבין-לאומיים מוכרחים להבהיר לאירן, שהליכתה בדרך זאת אינה נתונה למיקוח. השאלה היא רק איזו שיטה ינקטו נגדה - עימות מדיני או עימות צבאי? וזה תלוי בה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת הלפרט. יעלה ויבוא השר מאיר שטרית ויענה למציעים. שר התחבורה מאיר שטרית: אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לצערי הרב הממשלה מתקשה להתמודד עם הצורך להשיב על זרם הידיעות המגיע מדי יום. ידיעות אלה יוצרות הזדמנויות רבות להגשת הצעות לסדר-היום בנושאים שונים, חלקם נושאים חשובים ורציניים וחלקם נושאים ספקולטיביים לגמרי וחסרי יסוד, כמו הנושא הנוכחי שהונח היום בפנינו. לכן, אדוני היושב-ראש, אני מציע להסיר את ההצעות מסדר-היום. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לשר מאיר שטרית. חברי הכנסת, השר הציע להסיר את ההצעות מסדר-היום. נעבור להצבעה: מי בעד? מי נגד? מי נמנע? בעד זה להעביר למליאה, נגד - להסיר. הצבעה מס' 22 בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 3 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום - 4 נמנעים – אין ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: ברוב של ארבעה נגד שלושה, ההצעות הוסרו מסדר-היום. הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון), התשס"ה-2005 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/165).] (קריאה ראשונה) היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: אנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון), התשס"ה-2005, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק סגן שר הביטחון, חבר הכנסת זאב בוים. תשובה והצבעה במועד אחר, לא היום. סגן שר הביטחון זאב בוים: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת - בעצם אני רואה את חבר הכנסת הלפרט הולך, אז הייתי אומר: אדוני היושב-ראש וחברת הכנסת סגנית השר אורית נוקד, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון), התשס"ה-2005. מטרת הצעת החוק היא לתקן את ההסדרים הנוגעים לתשלום המענק ההוני המשולם עם מותו של איש מילואים. בהתאם לנוסחו דהיום של סעיף 15 לחוק תשלום קצבאות לאנשי מילואים ולבני משפחותיהם, המענק ההוני למקרה מוות משולם לשאיריו של איש המילואים, כהגדרת מונח זה בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות). הגדרה זאת מתייחסת, למשל, לילדיו של המנוח, אך רק לילדים שאינם עומדים ברשות עצמם, וכן היא מתייחסת לבני משפחה אחרים, אך רק אם היו תלויים במנוח. כפועל יוצא מכך, ילדיו הבגירים של איש המילואים שעומדים ברשות עצמם והוריו של איש המילואים שלא היו תלויים בו לפרנסתם אינם זכאים לקבל את המענק ההוני למקרה מוות. הואיל ומטרתו של המענק ההוני למקרה מוות היא לשלם סכום חד-פעמי לקרוביו של איש המילואים שנספה, ללא קשר להבחנות שקיימות בהגדרת המונח "שאירים" לפי חוק שירות הקבע בצה"ל, מוצע לתקן את החוק כך שתנותק הזיקה להגדרה "שאירים" שבחוק שירות הקבע, ותחתיו תוכר הזכאות למענק ההוני למקרה מוות לבני משפחתו של המנוח, כפי שמוצע להגדירם בתיקון לסעיף 15 לחוק, ואלה הם: 1. בן זוג; 2. הורה; 3. ילד, לרבות ילד חורג וילד מאומץ; 4. אדם אחר שהממונה על תשלום הקצבאות מצא, על-פי הכללים שנקבעו לפי הוראות סעיף זה, כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים תשלום מענק הוני למקרה מוות לאותו אדם. תיקון משלים נוסף המוצע בהצעת חוק זו הוא בסעיף 14. הוראת הסעיף מתייחסת לכיסוי הביטוחי שהמדינה רשאית לרכוש לכיסוי תשלומי קצבאות לחיילי מילואים זכאים ולשאירים זכאים, לרבות תשלומי קצבאות משלימות ומקדמות ומענק הוני למקרה מוות. סעיף 14(ב) מונה רשימה של אנשים שבשל התביעות שמוגשות על-ידם יפעל מנהל התביעות במשרד הביטחון לקבלת תגמולי הביטוח שנרכש, כאמור, על-ידי המדינה. לאור התיקון המוצע לסעיף 15, מוצע להוסיף לרשימה זו גם בני המשפחה של חייל מילואים שנספה, אשר יהיו זכאים למענק ההוני למקרה מוות. אשר על כן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, אדוני השר וסגנית השר אורית נוקד, כי הבית יאשר את הצעת החוק בקריאה ראשונה ויעביר אותה לדיון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לסגן שר הביטחון, חבר הכנסת זאב בוים. חברי הכנסת, יש לנו רשימה ארוכה של מתדיינים, אבל אינני רואה אותם. אקרא את הרשימה לפי הסדר, וחבר כנסת שנוכח וירצה להשתתף בדיון יוזמן לעלות. ברשימה נמצאים חברי הכנסת אברהם רביץ, חיים אורון, אורי אריאל, מאיר פרוש, דני יתום, אחמד טיבי, אילן שלגי, עזמי בשארה, ג'מאל זחאלקה, איוב קרא, רן כהן, צבי הנדל, מגלי והבה, משה גפני, יעקב מרגי. חותם את הרשימה חבר הכנסת עבד-אלמאלכ דהאמשה, שמנהל את הישיבה ואינו יכול להשתתף בדיון. ובכן, תשובה והצבעה על הצעת חוק זו במועד אחר. הצעות לסדר-היום פגישת שר הביטחון עם בכירי ההנהגה המצרית והפלסטינית היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: אנו עוברים לנושא הבא - הצעות לסדר-היום בעניין פגישת שר הביטחון עם בכירי ההנהגה המצרית והפלסטינית, שמספריהן 6390, 6402, 6420, 6427 ו-6446. אינני רואה כאן את המציעים. אקרא את שמותיהם: חברי הכנסת דני יתום, אליהו ישי, אילן שלגי. חבר הכנסת אהוד יתום נמצא. בבקשה, אדוני. אחריו - חבר הכנסת יורי שטרן, אם יהיה פה. בהצעה קודמת היו חמישה מציעים, שכולם דיברו, חבר הכנסת יתום. תסיק את המסקנות איפה הם היו. אהוד יתום (הליכוד): אני רוצה לדבר, אדוני היושב-ראש. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: בבקשה, תדבר. בוודאי, זו זכותך. אהוד יתום (הליכוד): אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, כבוד סגנית השר, כבוד סגן השר - וואלה, אין פה חברי כנסת, רק שרים וסגני שרים. אה, סליחה, חבר הכנסת ארדן. אני חושב שבהמשך לפגישה החשובה של שר הביטחון עם הנשיא מובארק, יש לדון כאן במליאה בנושא מאוד מאוד חשוב וקריטי, והוא גורל החדרות האמל"ח לרצועת-עזה; גורל החדרות אמל"ח, אדוני היושב-ראש, דרך ציר פילדלפי. אנחנו עדים וערים למצב, אדוני סגן שר הביטחון, שציר פילדלפי הוא אחת המסננות הכי גדולות להחדרת אמל"ח. במשך התקופה המדוברת, של שנות האינתיפאדה הקשות, ארבע שנים ויותר, ציר פילדלפי, מלמעלה ומלמטה, ובמנהרות ובאמצעות כל מיני שיטות ופטנטים - כאשר החדרת אמל"ח באה לידי ביטוי גם בהחדרת סמים ובהחדרת עובדים זרים ובהחדרת נשים, בעיקר ממדינות ברית-המועצות לשעבר - הפך להיות ציר מאוד מאוד מאוד בעייתי. אני קורא מכאן לממשלת ישראל, לשר הביטחון, אדוני היושב-ראש, ולך, חברי הטוב סגן שר הביטחון, לא לאפשר למצרים להחזיק בציר פילדלפי, כי אם הוא יעבור לידיים מצריות, על סמך הפרמטרים, אדוני היושב-ראש, שהמצרים היום עושים על מנת למנוע החדרת אמל"ח במרחב השיפוט שלהם - ציר פילדלפי מבחינת החדרת האמל"ח ומבחינת הנושא המשמעותי של פיגועים עתידיים אפשריים בישראל, יהפוך את רצועת-עזה לדרום-לבנון. האם, אדוני היושב-ראש, זה הנושא שאותו אנחנו רוצים למצוא לעצמנו בבואנו להגיע, ונקווה שלא נגיע, בתוכנית ההתנתקות הזאת, למצב שציר פילדלפי יעבור לידיים מצריות? אל לנו להפקיר את ביטחוננו בידיים שלא הוכיחו בשום דרך ובשום סיבה ובשום נימוק את יכולתם המוכחת, הקיימת - אבל את אי-רצונם בכל מה שקשור לסיכול החדרת אמל"ח, בכל הקשור לסיכול החדרת סמים. המרחב של הנגב ושל ציר פילדלפי, שהוא באחריות מצרים, פרוץ לכל דבר ועניין. הוא דבר נורא, ואני לא יודע לאיזה מצב נגיע אם באמת יסוכמו הסיכומים הלא-רצויים והלא-ביטחוניים, שציר פילדלפי יהפוך להיות ציר אמון ואחריות של המצרים. המצרים עוד צריכים להוכיח את עצמם חדשות לבקרים במניעת החדרת אמל"ח, חדשות לבקרים במעצר אנשים, חדשות לבקרים בכל מה שקשור לאי-מתן סיפק בידי הפלסטינים שיושבים ברצועת-עזה לבצע בנו פיגועים באמצעות אמל"ח שמגיע ממצרים. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש; ערב טוב. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת אהוד יתום. חבר הכנסת יורי שטרן - בבקשה, אדוני. לאחר מכן ישיב סגן שר הביטחון. יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, קורה באחרונה תהליך מאוד מוזר, ואפילו אכזרי, מבחינת האחריות שיש לממשלה כלפי אזרחי המדינה. אנחנו מתפרקים ללא הצדקה ובקצב מואץ מכל ההישגים האסטרטגיים שרכשה מדינת ישראל במלחמות הקשות, בהתמודדות עם הטרור, דרך קורבנות רבים מאוד, בדם. אנחנו הופכים את הקורבנות האלה לקורבנות שווא, כי ללא סיבה, בטירוף מערכות אחד, לוקח ראש הממשלה ומוציא את היהודים מעזה, מוציא את צה"ל, מקרב את הגבול ליישובי ישראל, הופך את הגבול שעובר 5 קילומטרים דרומה מאשקלון, מתחנת הכוח, מקצא"א, ממחסני דלק, לגבול שטרור ישתלט עליו כמעט בוודאות. ועכשיו שר הביטחון שלו מגדיל, מוסיף ומסכם עם המצרים, שגם את ההישגים של מלחמת ששת הימים, מבחינת הריחוק שנוצר בינינו לבין הצבא המצרי והכוחות המצריים החמושים - גם זה יימחק, ומאות חמושים, חיילים, שוטרים וכוחות הביטחון המצרי יהיו המאבטחים של מדינת ישראל. הלקחים הקשים שלמדנו בשנים האלה, גם בשנות המלחמות וגם בשנות השלום המזויף לאחר הסכמי אוסלו, מראים לנו כל פעם מחדש, שאיננו יכולים להפקיר את ביטחוננו בידי אף אחד, בוודאי לא בידי המצרים, שאומנם יש לנו אתם הסכם שלום, אבל זה עדיין שלום קר והוא מתבסס כעת על רצונו הטוב של המשטר הנוכחי, שיכול בן-לילה להתחלף במשטר אחר. אז איך אנחנו מחזירים את השליטה על הגבול הזה למצרים, שכפי שאמר חבר הכנסת אהוד יתום, לא הוכיחו את עצמם כלל וכלל בשום פעילות שנועדה להגן על גבולותינו נגד הברחות הנשק ונגד הברחות אחרות? זה חסר אחריות. זה מקריב את חיי האזרחים לטמטום, לאגו של ראש הממשלה, לבולדוזריות המפורסמת שלו, שהפכה לדורסנית והורסת את כל מערכות השלטון שבנינו עד כה ואת מערכות הביטחון. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת יורי שטרן. יעלה ויבוא סגן שר הביטחון, חבר הכנסת זאב בוים, ויענה למציעים. סגן שר הביטחון זאב בוים: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, במגעים בין שר הביטחון לבין הנשיא מובארק, עם שר ההגנה המצרי, ביום חמישי, 10 במרס, הושגה שורה של הבנות עקרוניות בנוגע לפריסת כוח משמר הגבול המצרי בציר פילדלפי כתחליף למשטרה הצבאית הערוכה באזור היום. זאת תוך דבקות ואי-פגיעה בחוזה השלום ובנספחו הצבאי. להלן ההבנות המרכזיות שהושגו: הכוח המצרי ימנה 750 איש, משימתו ייעודית, קרי הבטחת הגבול על מנת למנוע חדירות מחבלים והברחות אמל"ח וכן מניעת זליגת טרור לרצועת-עזה. ציוד הכוח, מאפייני היערכותו ופעילותו נגזרים מהמשימה דלעיל, דהיינו מדובר בכוח ייעודי למניעת טרור ולא בכוח צבאי למטרות שאינן כלולות במנדט המוסכם. התשתית והאמל"ח אשר ישרת את הכוח יהיו בהתאם, קרי, לא ייבנו מפקדות צבאיות, מחסני אמל"ח או בונקרים ולא תורשה כניסת טנקים, טילי נ"ט או כל אמל"ח כבד אחר. פריסת הכוח הינה מרכיב אחד מתוך מסכת פעולות בעומק השטח המצרי הנדרשות למניעת כניסת אמצעי לחימה ומחבלים. מתוכנן תיאום הדוק ברמת השטח בינינו לבין המצרים. הצדדים, אנחנו והמצרים נקיים מערכה אטית, הדדית, לבחינת הטיפול הכולל אל מול המטרה שהוצבה. יתקיימו שיחות תיאום במועד קרוב על מנת לתרגם את ההבנות שהושגו לפרוטוקול מוסכם. יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כבוד סגן השר, אם המצרים לא יקיימו את זה, צה"ל יחזור לפילדלפי? סגן שר הביטחון זאב בוים: עוד לא סיימתי. שמעתי את חברי הכנסת ואת הדאגה, שאי-אפשר לומר שהיא תלושה ושאין לה יסוד. אפשר אפילו להבין את הדאגה הזאת. אחרי הכול, בשנים האחרונות, צריך לומר ביושר שחצי האי סיני היה מקפצה, או, אם אתם רוצים, "נושאת מטוסים" של אמצעי לחימה, של סמים, של סחר בנשים ועוד כהנה וכהנה, שנאגרו ונצטברו בחצי האי סיני, ורובם ככולם זלגו לתוך שטחי מדינת ישראל ורצועת-עזה, הרבה באמצעות מנהרות, הברחות וכדומה. אבל צריך לומר, שאם עד עכשיו מצרים העלימה עין במקרה הטוב, ואולי היו גם כאלה מבין המצרים אשר שיתפו פעולה, בכל זאת אי-אפשר להתעלם משינויים שחלו במצרים ובעמדתה של ההנהגה המצרית ביחס למה שמתחולל פה באזור. צריך לומר שמצרים בעת האחרונה חוזרת לשחק תפקיד - בהתאם לאינטרסים המצריים - שהוא קונסטרוקטיבי ביסודו ביחס לקונפליקט בינינו בכלל וביחס לסוגיית רצועת-עזה בפרט. אני מעריך שחלק מהשינויים האלה הם בעיקר תולדה של שינויים אסטרטגיים וההתפתחויות המרחיקות-לכת בקונפליקט בינינו ובין הפלסטינים, במיוחד אחרי מותו של ערפאת. חלק נוסף נוגע גם לעובדה שמצרים עצמה נפגעה מחוסר תשומת הלב שלה אל מה שמתחולל בשטחה, בחצי האי סיני. הדוגמה הכואבת והבולטת היתה בפיגוע, שכנראה טביעות האצבע שלו מובילות ל"אל-קאעידה" וגרורותיו, כפי שראינו בטאבה ובחצי האי סיני. כל הדברים האלה גם יחד גורמים קרוב לוודאי לשינוי אצל המצרים, בגישה שלהם. הביטוי של השינוי הזה הוא ההבנה, קודם כול אצל הנשיא מובארק, בדבר שינוי הקו ונקיטת עמדה פוזיטיבית, קונסטרוקטיבית, ביחס למאמץ לסייע לפתרון הסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. כפי שאמרתי, חברי הכנסת, הנושא הזה של ההבנות עם הנשיא מובארק, כפי שסוכמו בפגישה עם שר הביטחון - הן יעמדו בסופו של דבר למבחן, למבחן המשימות האלה, ובהתאם לזה ישראל תגיב. יש לישראל אינטרס בסיסי שהמצרים ייקחו על עצמם ויטפלו בסוגיה הזאת של הברחות האמל"ח והדברים הפסולים האחרים בציר פילדלפי. יש לנו אינטרס גדול, אם הם מוכנים, כי הבעיה הגדולה היא נכונות, כאשר היכולת קיימת. כאשר המצרים רוצים, הם הוכיחו יכולת מוכחת. זה העניין, כאשר כל המתכונת המוצעת איננה פוגעת בהסכמי השלום עם מצרים ואינה משנה את הסטטוס הצבאי של חצי האי סיני וציר פילדלפי בפרט. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: מה מציע אדוני סגן השר? סגן שר הביטחון זאב בוים: אני מציע להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: ובכן, רבותי חברי הכנסת, סגן השר הציע להעביר את ההצעות של חברי הכנסת יתום ושטרן לוועדת החוץ והביטחון. חברי הכנסת יורי שטרן ואהוד יתום, אתם מסכימים? אהוד יתום (הליכוד): כן. יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כן. מסכימים. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: ובכן, נעבור להצבעה. מי בעד? מי נגד? אפשר להצביע. הצבעה מס' 23 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 7 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: ובכן, ברוב של שבעה תומכים, אין מתנגדים ואין נמנעים, הצעותיהם של חברי הכנסת אהוד יתום ויורי שטרן יועברו לוועדת החוץ והביטחון להמשך הטיפול בהן. מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: לפני שנעבור לנושא הבא, הודעה לסגן מזכיר הכנסת. בבקשה. סגן מזכיר הכנסת דוד לב: ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיע, כי הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 2), התשס"ה–2005, שהחזירה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. תודה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לסגן מזכיר הכנסת. הצעה לסדר-היום התנהלות משטרת ההגירה כלפי עובדים זרים בענף החקלאות היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: הנושא הבא הוא הצעה רגילה לסדר-היום, שמספרה 6453, בעניין התנהלות משטרת ההגירה כלפי עובדים זרים בענף החקלאות, של חבר הכנסת גלעד ארדן. בבקשה. גלעד ארדן (הליכוד): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בראשית הדברים אני רוצה לומר, שאני ביקשתי שמי שישיב על ההצעה הזאת לסדר-היום יהיה שר התעסוקה. לצערי הרב נמסר לי ממזכירות הממשלה, שהוא סירב להשיב על ההצעה הזאת לסדר-היום. זה השר אולמרט. בכל מקרה, ישיב סגן השר לביטחון פנים. אני אציג את הבעיה, אולי אין לו תשובות מספקות, אבל בכל אופן אני מקווה שהמשרד לביטחון פנים ינסה להסדיר את הבעיה שאני מעלה. חברי חברי הכנסת, נושא העובדים הזרים הוא נושא טעון ורגיש בחברה הישראלית, והוא בדרך כלל מגיע לתודעת הציבור בעיקר בקונוטציות שליליות. אבל אני חושב שעלינו כחברי הכנסת, וקודם כול כבני-אדם, לזכור תמיד שני דברים חשובים: קודם כול, העובדים הזרים הם בני-אדם. בדיוק כמונו. הם אוהבים ושונאים ושמחים ועצובים, וזכויותיהם כבני-אנוש אמורות להיות שוות בדיוק לזכויותיו של כל ישראלי שחי במדינת ישראל. ולא סתם מזכירה לנו התורה, כי גר היית בארץ מצרים, כי היחס שלנו אל קהילת מהגרי העבודה מלמד הרבה גם עלינו וגם על ערכינו. שנית, העובדים הזרים בישראל ממלאים תפקיד חשוב ביותר גם בכלכלת ישראל. לעניות דעתי, הם לא גוזלים את פרנסתו של אף ישראלי כמעט, כיוון שרובם מחליפים בעצם את פועלי השטחים שחדלו לעבוד בתחומי מדינת ישראל. ועם כל רצוננו, וצריך לרצות בכך, לעודד את מוסר העבודה בקרב הציבור בישראל, עדיין אנחנו תמיד ניזקק לעובדים זרים רבים שיענו על הצורך שקיים בכמה ענפים משקיים, כדוגמת החקלאות, המלונאות, הבניין ועוד. יתר על כן, בתי-אב רבים חייבים את פרנסתם לעובדים הזרים. וגם אם איננו אוהבים לראות זאת בעינינו, תופעת העובדים הזרים היא רע הכרחי. ולכן עלינו לשקול היטב את גישתנו לנושא. ופה אני מגיע לבעיות שעל סדר-היום בעניין שהעליתי. יש לי עשר דקות, נכון, אדוני היושב-ראש? היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: יש לך חמש. גלעד ארדן (הליכוד): לקחת לי את השאלות שלהם. ממשלת ישראל החליטה לגרש ממדינת ישראל את העובדים הזרים השוהים בה שלא כדין, ולשם כך היא הקימה את מינהלת ההגירה. מינהלת ההגירה - ואני רוצה להקריא פה מתוך מסמך היעדים שהציבה לעצמה לשנת 2005 - מינהלת ההגירה קובעת, שהיא רוצה לגרש בשנת 2005 כ-45,000 עובדים זרים. עכשיו אני שואל אתכם, חברי חברי הכנסת, האם קביעת יעד של גירוש אנשים ששוהים במדינת ישראל זה דבר סביר? האם זה נראה לכם דבר ערכי? ואני אסביר למה אני מתכוון. אני מניח שמשטרת ישראל, לדוגמה, יכולה להעריך שבמדינת ישראל מסתובבים כמה מאות אלפים של גנבים ופורצים מתוך אזרחיה. האם מישהו מעלה על דעתו שמשטרת ישראל בתחילת שנה תגיד: אני השנה שמה בכלא 100,000 גנבים, ובסוף השנה יבואו ויבדקו אותה לפי היעדים האלו, האם בסוף השנה משטרת ישראל שמה בכלא 100,000 גנבים? ברור שהצבה של יעד כזה בעצם מכניסה את המערכת למצב, שגם אם אין לה סחורה להכניס כרגע לבתי-המעצר, היא תלך ותמצא את מי להכניס, אילו עובדים זרים למצוא, והיא תקשיח את לבה ותמיד תקבע לחומרה ותיקח עובד זר גם אם יש לו הנסיבות הכי מקילות ותשים אותו קודם כול בכלא, כי היא רוצה להצדיק את קיומה והיא רוצה להצדיק את היעד, ולעמוד ביעד שהיא הציבה לעצמה. אני חושב, חברי חברי הכנסת, שהצבת מטרה מספרית בקשר לתפיסה ולגירוש של בני-אדם היא דבר פסול, היא דבר בלתי מוסרי, וכמו שהסברתי, היא עלולה להוביל אותנו לביצוע עוולות קשות. ברור שהצבת יעד של מספר המגורשים, כמו שהסברתי, תגרום לשוטרי מינהלת ההגירה לנסות לעמוד ביעד הזה, וכיוון שהוא ירחף כל העת מעל מינהלת ההגירה, הוא יגרום לה לעשות מעשים נמהרים, מעשים פוגעים, שיפגעו בזכויות האדם של העובדים וגם בפרנסה של אותם אזרחים ישראלים שמעסיקים אותם. לכן אני סבור, בכל הכבוד, שעל המשרד לביטחון פנים להודיע לאלתר על ביטול מכסת הגירוש שקבעה המינהלת ולהורות לה להרחיק פועלים זרים אך ורק על-פי תפיסה ולאחר בדיקה יסודית ומעמיקה של הנתונים של כל אחד ואחד שהם בודקים אותו. בחודשים האחרונים היו פרסומים רבים על התנהגויות בלתי נאותות מצד שוטרי מינהלת ההגירה כלפי הפועלים הזרים. ברור שלאחר שכבר גורשה מאסה גדולה כל כך מקרב העובדים ששהו בישראל ללא היתר, נותרים חלק מעובדי המינהלת בחוסר מעש, והייתי שמח לשמוע הסבר, אדוני סגן השר - הרי אתם תקננתם את מספר התקנים לשוטרים שם לפי מאסה של כך וכך מאות אלפים של עובדים זרים ללא היתר. לאחר שגורשה המאסה העיקרית, האם יש איזו בדיקה, או שאם אתם אישרתם את אותה כמות שוטרים ואת אותו תקציב של המינהלת, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, מה עושים אותם אנשים לאחר שנותרו להם חצי או שליש מכמות העובדים הזרים ששוהים כאן ללא היתר? חוסר מעש כזה של שוטרים שם הוא מסוכן ביותר, כיוון שהוא עלול להביא לגירוש עובדים גם ללא הצדקה, וזאת כדי להצדיק את קיומה של המינהלת בגודלה הנוכחי. ואני שוב אומר, אני קורא לכם לבחון היטב את גודלה של המינהלת לאחר שכבר גורשה מישראל המאסה הגדולה של העובדים ששהו כאן ללא היתר. אני מבקש לתת דוגמה נוספת לתופעה שגורמת לפגיעה קשה בעובדים ובמעסיקיהם, וזאת מתחום החקלאות. לענף החקלאות, כפי שידוע, נקבעה מכסה של עובדים זרים, די מצומצמת, יש לומר, שגורמת לחקלאים להיזקק לכל עובד זר כמו אוויר לנשימה. ואף-על-פי שהמדינה יודעת מה מצב החקלאים ויודעת גם כמה קשה למצוא פועלים ישראלים שיסכימו לעבוד בתחום הזה - והכנסת עשתה כמה ניסיונות כדי לעודד עובדים ישראלים, אבל אנחנו יודעים שזה דבר קשה מאוד. ואנחנו גם יודעים שחקלאות היא מקצוע עונתי, ולפעמים חקלאי אחד זקוק בעונה אחת להרבה ידיים עובדות, ואחר זקוק להם דווקא בעונה אחרת. למרות הנתונים האלו, משרד הפנים, וטוב שנמצא פה שר הפנים, לא מאפשר לחקלאים לנייד עובדים מאחד לשני. אבל, לא רק שהוא לא מאפשר לנייד, ופה אני עובר למשרד אחר - יכול להיות שאני טועה, וזה לא אתם דווקא. סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: כן מאפשרים. גלעד ארדן (הליכוד): לא מאפשרים לנייד. שר הפנים אופיר פינס-פז: לפחות תשים סימן שאלה. סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: מאפשרים. גלעד ארדן (הליכוד): אלא אם כן כל הפונים אלי משקרים או טועים. בכל מקרה, גם אם מאפשרים וגם אם לא - אבל בנושא של ההנחיות למינהלת ההגירה, אולי כן יכולה להיות לו אמירה בנושא. קיים מצב שבו אדם מקבל כבר היתר להעסיק פועל זר בתחום החקלאות, ובסוף השנה הוא מעוניין להאריך את שירותו של העובד הזר גם לשנה הבאה. הוא הולך ומשלם את האגרה דרך משרד העבודה, ולאחר מכן, כדי לקבל את ההארכה בדרכון, הוא נזקק למשרד הפנים. אלא מאי? כיוון שבמשרד הפנים יש עומס גדול ויש רק שבע או שמונה פקידות שעוסקות בנושא, קובעים לו תור לחודש פברואר או מרס; והשנה נגמרת, כידוע לכולנו, בסוף חודש דצמבר. מגיעה משטרת ההגירה לאותו חקלאי מסכן, הוא מראה להם שהיה היתר לפועל עד סוף השנה, הוא מראה להם שכבר נקבעה לו פגישה במשרד הפנים, הוא מראה שהוא שילם את האגרה במשרד העבודה לשנה הקרובה, ולמרות כל זאת עוצרים את העובד, לוקחים אותו לבית-כלא, ומשאירים את המעסיק כמעט ללא יכולת להתפרנס. ולכן, ובזאת אני מסיים, אני חושב, חברי חברי הכנסת, שאנחנו צריכים לבחון היטב אם משטרת ההגירה לא פועלת כיום כגוף ממשלתי שמעוניין להצדיק את קיומו ולכן מייצר פעילות גם במקום שאין בה צורך אמיתי. צריך לזכור שהמחסור הכרוני בעובדים גורם נזקים גדולים, גם בתחום הבניין, גם בחקלאות ובכמה תחומים נוספים. ומעל הכול, ההתייחסות שלנו, של מדינת ישראל, באמצעות הזרוע של מינהלת ההגירה, לשוהים בה, לפעמים בצורה מאוד קשה, אני חושב שזה דבר שפוגע בדימוי של מדינת ישראל בעולם, ולכן פוגע גם בכולנו. לכן, אני קורא שוב לשר הפנים, לשר העבודה והרווחה ולשר לביטחון פנים, וכמובן לך, אדוני סגן השר, לבחון את פעילות המינהלת ולראות איך אפשר לענות על המצוקות של ענפי המשק, ובפרט של ענף החקלאות, בתחום הזה. תודה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת ארדן. יעלה ויבוא סגן השר לביטחון פנים, חבר הכנסת יעקב אדרי, ויענה למציע. סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: אדוני היושב-ראש, השרים, חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את חבר הכנסת גלעד ארדן. ומובן שכולנו מסכימים שהעבודה שהוטלה על משטרת ההגירה היא עבודה בזויה, קשה, לא פשוטה, אבל העבודה הזאת, המשימה הזאת, זה הוטל עלינו על-ידי ממשלת ישראל בעקבות הגל האדיר של העובדים הזרים שהגיע לארץ, חלקו הקטן או הגדול ברשיון, חלקו לא. אני חושב שזה הוטל על-ידי הממשלה, והמשטרה עושה כמיטב יכולתה על מנת לעשות את המוטל עליה. כמובן, בהתחלה היו חריקות, היו דברים שלא היו צריכים להיות, אני מסכים אתך. אבל אני חושב שמי שמכיר את התמונה מקרוב - חל שיפור עצום, ויעיד על זה חבר הכנסת רן כהן, שמסתובב אתי בכל מיני מקומות, בכל מיני בתי-כלא, בתי-מעצר, ורואה מקרוב את עבודת משטרת ההגירה. אכן יש שיפור עצום, ואני חייב להגיד את זה לזכותם של השוטרים. אנחנו בוחנים כל הזמן את העניין הזה, חבר הכנסת גלעד ארדן. לגבי הגודל, המשימות באמת קטנו, ומספר השוטרים ילך ויפחת, וחלקם יוסבו ליחידות אחרות. אנחנו כבר עושים את זה. אני חושב שכדאי שתדע, גם שר החקלאות, אני מסתובב ועושה כנסים במועצות אזוריות. אתמול עשיתי כנס במועצה האזורית חוף-הכרמל, לפני שבועיים בדרום. אני עובר ממקום למקום ולוקח אתי את המפקד המקומי של משטרת ההגירה, לוקח את אנשי משרד התמ"ס, יש גוף שהוא הגוף שמפקח, ואנחנו משתדלים לתת פתרונות ותשובות. יש בעיות של קנסות שהוטלו על החקלאים, קנסות כבדים מאוד. אני כבר יכול להגיד פה שכמעט יש הסדר. אנחנו בסופו של עניין. אני ממש עושה את זה טלגרפית, הסיפור הוא באמת ארוך, אבל אנחנו מצליחים לאחר מאבק לא פשוט - - - היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: חבר הכנסת מלכיאור. סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: חבר הכנסת מלכיאור, תאפשר לי לסיים. לאחר דין ודברים ארוך מאוד עם משרד התעשייה והמסחר ועם משרד המשפטים, אנחנו מצליחים, זה ממש בצנרת, לגמור את נושא הקנסות של 1999, 2000, 2001 ו-2002, וכמובן יש המשך התדיינות על 2003. נעשה עוול גדול מאוד לחקלאים. יש לי בחדר תיק שלם שהעברתי אותו לאפרים כהן, שהוא מנהל יחידת הסמך של משרד התעשייה והמסחר שמטפל בעניינים האלה, בכל נושא העובדים הזרים, הנושא של הקנסות שלהם, המחיה שלהם, הדיור שלהם, הדרכונים שלהם, הנושא מורכב מאוד. אבל אני באמת רוצה לסכם את העניין ולומר דבר אחד. מספר העובדים הזרים אכן ירד. המשימה היא בהתאם להערכה של המשטרה, עוד כמה לא-חוקיים מסתובבים. ואם מטילים עליהם 45,000 עובדים לא חוקיים, ואם הם יעמדו בזה, אז צריך להגיד: כל הכבוד. אין מה לעשות. בל נשכח שהם לא חוקיים. אתה לא מדבר על איזה עובד - - - גלעד ארדן (הליכוד): ואם הם לא יעמדו בזה? סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: אז לא יעמדו, אבל אנחנו הולכים למגמת הצטמצמות, אמרתי את זה, ואם לא יהיה בסופו של דבר - - - גלעד ארדן (הליכוד): - - - סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: בהחלט כן, אמרתי את זה. הם יוסבו ליחידות אחרות. כבר חלק נעשה, אגב, וזה ילך ויפחת ככל שנתקדם וככל שיגורשו עובדים נוספים, והמספרים הולכים וגדלים. אני חושב שבסופו של דבר זה מה שיהיה. שוב, אני רוצה אולי לסכם, חבר הכנסת גלעד ארדן, אתה עלית על בעיה מאוד כאובה, אבל אני חושב שבסופו של דבר הסיפור השתנה, היחס ישתנה, אף שפה ושם יש חריגות ויש אירועים חריגים שאפשר רק לגנות אותם, אבל אני חושב שמשטרת ההגירה הולכת ומשתפרת, והיום אפשר להגיד באמת שמתייחסים בכבוד, בצורה הוגנת, בצורה אנושית, שאפשר להגיד שהיא מכבדת גם את המשטרה וגם את המדינה. תודה רבה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה, אדוני סגן השר. מה עמדתך? סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי: תן לגלעד. גלעד ארדן (הליכוד): אני מבקש לדיון בוועדה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: סגן השר לביטחון הפנים מציע דיון בוועדה. גם המציע, חבר הכנסת ארדן, מסכים. אנחנו נעבור להצבעה. לחבר הכנסת יורי שטרן הצעה אחרת לפני ההצבעה. בבקשה, אדוני. יורי שטרן (האיחוד הלאומי - ישראל ביתנו): כבוד היושב-ראש, אני קודם כול מברך את חבר הכנסת גלעד ארדן על כך שהוא העלה את הנושא הזה מזווית שבדרך כלל מופיעה אצלנו, בציבוריות ובתקשורת, מעט מאוד. אני חושב, כבוד סגן השר לביטחון פנים, שמשטרת ההגירה עברה מזמן את הסמכויות שלה, היא מתנכלת לתושבים זרים, גורמת נזקים כבדים למדינת ישראל, גם לאזרחי המדינה, גם לתושבי חוץ. לא מזמן ראינו בטלוויזיה איך לקחו סטאז'רית רפואית מהפיליפינים, ובאיזו גסות טיפלו בה. אז להגיד שיש שיפורים ויש עדינות - אני לא מזהה אותם. ולכן אני אומר, משטרת ההגירה הוקמה, עשתה עבודה חשובה, אני הייתי מטפל בנושא העובדים הזרים אחרת, אבל היום היא צריכה לפעול אך ורק כשיש מידע ספציפי שבאיזה מקום נמצאים עובדים לא חוקיים, שהמשטרה תבוא לשם וכו'. את הציד הזה, החיפוש הפעיל, צריכים להפסיק. לכן, אני חושב שהנושא הזה ראוי לדיון במליאה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה, חבר הכנסת יורי שטרן. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. הצעתו של חבר הכנסת ארדן בעניין התנהלות משטרת ההגירה כלפי עובדים זרים בענף החקלאות - אפשר להצביע. בעד זה ועדה, נגד זה להסיר. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אתה מצביע במקום מישהו אחר. ההצבעה של אבו וילן היא למעשה הצבעתו של חבר הכנסת טלב אלסאנע. הצבעה מס' 24 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 8 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: ברוב של שמונה תומכים, אפס מתנגדים ואפס נמנעים, ההצעה תעבור לעבודת העבודה, הרווחה והבריאות להמשך הדיון בה. שאילתות ותשובות היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: חברי הכנסת, הנושא האחרון על סדר-היום הוא שאילתות לשרים. יעלה ויבוא שר הפנים, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ויענה על שאילתות. 1441. הטיפול בבקשות לאשרות שהייה בישראל חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שר הפנים ביום ט' בניסן התשס"ד (31 במרס 2004): משרד הפנים במזרח-ירושלים דורש ממגישי בקשות לאשרת שהייה בישראל המצאת דרכון פלסטיני. רצוני לשאול: 1. האם נכון שהלשכה מתנה הנפקת אשרת שהייה בישראל בהמצאת דרכון פלסטיני? 2. אם כן – מדוע, ובאיזה שלב של "הסדר הנוהל המדורג" זה נדרש? 3. האם דרישה זו עומדת בשלב של הענקת תושבות קבע? 4. האם המצאת מסמך כזה תפגע בסיכוי לקבל אשרת תושבות קבע? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בהתאם לנוהלי מינהל האוכלוסין, זר הפונה בבקשה לקבלת אשרת שהייה בישראל, לרבות במסגרת ההליך המדורג, נדרש להציג דרכון/תעודת מסע בתוקף של ארץ הלאום שלו. 2. ביכולתם של תושבי האזור אשר מצויים בהליך המדורג כמה שנים וקיבלו מעמד של תושב ארעי לצאת את הארץ דרך מעבר אלנבי באמצעות תעודת זהות של האזור, ועל כן מקלים עמם בדרישה זו. 3. כל זר העומד בתנאי ההליך המדורג יקבל מעמד תושב קבע אם הוא זכאי לכך, ללא התניה בדרכון/תעודת מסע. 4. יצוין כי בשלב זה ועל-פי הוראת השעה לא ישודרג מעמדם של תושבי האזור לתושבי קבע במדינת ישראל הנמצאים בהליך מדורג. 1669. תרגום פסקי-דין של בית-הדין השרעי לשפה העברית חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר הפנים ביום ד' בתמוז התשס"ד (23 ביוני 2004): נודע לי, כי פסקי-דין של בית-הדין השרעי אינם קבילים במרשם האוכלוסין והפונים נדרשים לתרגמם לשפה העברית. הדבר כרוך בהוצאות כספיות מיותרות. רצוני לשאול: 1. האם הפרטים נכונים? 2. אם כן – מדוע מרשם האוכלוסין אינו מקבל פסקי-הדין בשפה הערבית, שהיא שפה רשמית? 3. מדוע נטל התרגום נופל על האזרחים ולא על המדינה? שר הפנים אופיר פינס-פז: 1. ככלל, מינהל האוכלוסין אינו דורש ואינו מתנה טיפול בפונים בתרגום מתעודות המגיעות בשפה הערבית ומסתייע בעובדיו דוברי השפה בלשכות מינהל האוכלוסין לשם תרגום תעודות רשמיות המתקבלות על-ידי הפונים. 2. במטרה לקצר את הליך הטיפול, בלשכות אשר לא מצויים בהן עובדים דוברי וקוראי השפה הערבית, מוצעת האפשרות לפונה להציג תרגום. 3. משום שלא מדובר בחובה אלא ברשות, לא מינהל האוכלוסין נושא בנטל התשלום אלא הפונה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת טלב אלסאנע. בבקשה, אדוני. טלב אלסאנע (רע"ם): אדוני השר, אני מודה לך על התשובה. יש לי בהזדמנות הזאת שתי שאלות או הערות. ראשית, מאחר שמינהל מרשם האוכלוסין משרת את כלל אזרחי המדינה, חשוב מאוד שיהיה ייצוג לציבור הערבי במינהל מרשם האוכלוסין. כמי שמכיר אותך, הייתי מבקש בהזדמנות הזאת שתבחן את הייצוג למשל במרשם האוכלוסין בבאר-שבע. האוכלוסייה הבדואית מונה 150,000 תושבים, שמקבלים את השירות מלשכת מרשם האוכלוסין בבאר-שבע, ואין עובד ערבי אחד בלשכה הזאת, דבר שהוא תמוה לחלוטין. היתה עלייה מאתיופיה - יש אתיופים, היתה עלייה מרוסיה ויש רוסים, אבל אין אפילו ערבי אחד. לכן, לדעתי זאת סוגיה בולטת בצורה שמחייבת טיפול. הדבר השני הוא בעניין של פסקי בית-דין של בתי-הדין השרעיים. לא פעם קורה שבעניין של אבהות, מרשם האוכלוסין אומר שהוא לא מסתפק בפסק-הדין של בית-הדין השרעי, אף שזאת ערכאה שיפוטית, שפסק-הדין שלה מחייב. הוא מחייב את בני הזוג, ההורים, לפנות לבית-הדין לענייני משפחה או לבית-המשפט המחוזי לקבל פסק דין כזה, כאילו שהוא לא מכיר בלגיטימציה או בסמכות של בית-הדין השרעי. אני מבקש שגם הסוגיה הזאת תיבדק, כי לדעתי זאת מדיניות לא צודקת, לא נכונה, ואפילו לא חוקית. תודה רבה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה, חבר הכנסת אלסאנע. בבקשה, אדוני השר. שר הפנים אופיר פינס-פז: אני יכול לענות על השאלה הראשונה, אתקשה לענות על השאלה השנייה. לשאלה הראשונה, קודם כול אני חושב שזה לא בסדר. יש הרבה דברים שצריך לשפר במשרד הפנים, ואנחנו עובדים על הכול. אני כבר יכול לומר לך שהחלטתי לפתוח לשכת מינהל אוכלוסין בעיר רהט, והיא תיפתח בקרוב; גם אספנו לזה משאבים. הייתי יחד אתך ברהט רק בשבוע שעבר. לגבי שילובם של עובדים ערבים, אני רואה בזה דבר חשוב, בוודאי באותם משרדים שמשרתים אוכלוסיות ערביות במדינת ישראל, כמו הלשכה בבאר-שבע או הלשכה ברהט. אעשה כדי שהדבר הזה יקרה. לגבי השאלה השנייה, אני לא מכיר את הסוגיה הזאת, ואני אבדוק אותה. 1774. ניתוק מים לחייבים וגביית חובות בידי עורכי-דין חיצוניים חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את שר הפנים ביום י"ח בתמוז התשס"ד (7 ביולי 2004): פורסם, כי נציג ש"ס בעיריית ראשון-לציון דורש מראש העירייה להימנע מניתוק מים לחייבי ארנונה, לאור פסיקת בג"ץ, ולקיים דיון בגביית חובות על-ידי עורכי-דין חיצוניים, הגובים גם שכר טרחה גבוה. רצוני לשאול: 1. האם נשקל להורות לעיריית ראשון-לציון, ולכלל העיריות, להימנע מניתוק מים? 2. האם יוגבל שכר הטרחה המשולם לעורכי-דין גובי חובות? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. ניתוק המים ברשויות המקומיות מתבצע על-פי הנחיות מנכ"ל משרד הפנים בחוזר שפורסם בחודש יוני 2004. על-פי החוזר הנ"ל יועברו לחייבים התראות טרם הניתוק, החוב ייפרס באמצעות הסדרי תשלומים, והרשות המקומית אף תימנע מניתוק המים, אם קיימת חוות דעת מוסמכת מלשכת הרווחה בעיר בדבר מצבו החריג והמיוחד של הצרכן. 2. שכר הטרחה של עורכי-הדין החיצוניים שעוסקים בגביית חובות העבר נקבע על-ידי בית-המשפט ומבוצע בהתאם. 1902. בית-הכנסת בקריית-בעלזא בירושלים חבר הכנסת יגאל יאסינוב שאל את שר הפנים ביום ג' באב התשס"ד (21 ביולי 2004): פורסם בספטמבר 2003, כי בית-הכנסת הגדול בקריית-בעלזא בירושלים פועל בניגוד לחוק וללא האישורים הנדרשים, וכי עד לעת כתיבת המאמר טרם התקבל טופס 4. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – האם המצב כיום כפי שהיה בספטמבר 2003? 3. מה הוא נוהל משרדך במקרים כגון אלה? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הידיעה שפורסמה בספטמבר 2003 אינה מדויקת, אך נכונה באופן עקרוני. 2. כיום המצב אינו כפי שהיה בשנת 2003. כיום בית-הכנסת הגדול בקריית-בעלזא בירושלים פועל על-פי החוק ויש בידם טופס 4. 3. משרד הפנים אינו עוסק במתן טופס 4 ואינו מעניק אותו ליזמים. הדבר נמצא בסמכותה של הבלעדית של העירייה או הרשות המקומית. 2040. סקר מסוכנות מבנים במקרה של רעידת אדמה חבר הכנסת חמי דורון שאל את שר הפנים ביום כ"ד באב התשס"ד (11 באוגוסט 2004): העיתון "במקום" פרסם, שעיריית ראשון-לציון ערכה סקר לבדיקת מסוכנות מבנים במקרה של רעידת אדמה בעוצמה גבוהה. רצוני לשאול: 1. האם יורה משרדך על עריכת סקרים דומים ברשויות מקומיות אחרות? 2. האם יבוצעו עבודות עיבוי מבנים, ואם כן – כיצד יפוקחו הפרויקטים? 3. האם יסביר משרדך לדיירי הבניינים המיועדים לעיבוי את זכויותיהם וחובותיהם? 4. האם תידרשנה מהקבלנים שיעסקו בפרויקט הכשרה מוקדמת ואמות מידה מקצועיות? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. המרכז למיפוי ישראל סיים לאחרונה הכנת סקר מבנים כלל-ארצי, המספק מידע רלוונטי וחשוב להערכת עמידותם של מבנים קיימים. ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, בראשות ד"ר אפרים לאור, היא הגורם המנחה והמתאם גם בנושא הכנת סקרים בהיקף גדול. ועדת ההיגוי פועלת מטעם ועדת השרים לנושא זה ואיננה כפופה למשרד הפנים. 2. בדצמבר 2004 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את תוכנית המיתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים לעמידות ברעידות אדמה - תמ"א 38 - והחליטה להעבירה לאישור הממשלה בצירוף סדרה של המלצות האמורות להגביר את היישום של התוכנית. 3. לאחר שתאושר תמ"א 38 בממשלה ייתן משרד הפנים פרסום רחב לזכויותיהם וחובותיהם של דיירי בניינים המעוניינים לחזק את בתיהם. 4. עבודות החיזוק יבוצעו על-ידי קבלנים רשומים בהתאם לסיווגם אצל רשם הקבלנים. מהנדסים בעלי רשיון מתאים יפקחו על אמות המידה המקצועיות. 2243. מתן אשרות קבע ללא-יהודים חבר הכנסת אמנון כהן שאל את שר הפנים ביום ד' בכסליו התשס"ה (17 בנובמבר 2004): פורסם, כי הורית להעניק תושבות ישראלית לעובדת זרה ולשתי בנותיה, לאחר שנשיא הטכניון ביקש זאת עבור אחת הבנות, בטענה שהיא מצטיינת בלימודיה. לעומת זאת, נודע לי כי כאשר ביקש רבה של אוקראינה עבור הורי גיורת עולה שבעלה יהודי, בקשתו סורבה. רצוני לשאול: 1. מה הם השיקולים והקריטריונים לאשר תושבות ללא-זכאים? 2. כמה בקשות אושרו על-ידך? 3. האם תישקל שנית בקשת רבה של אוקראינה? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. החלטות לפניות חריגות אשר לא ניתן למצוא מענה להן בנוהלי מינהל האוכלוסין מובאות בפני הגורמים המקצועיים לשם מתן החלטה פרטנית לגופו של עניין על-ידי ממונה המחלקה/מנהל מינהל האוכלוסין/שר הפנים. כל מקרה חריג נבחן לגופו של עניין בהתאם לנתונים המצויים בידינו בעת קבלת ההחלטה. 3. אשר למקרה המפורט בקצרה בשאילתא ובאופן עקרוני, אם יש נתונים נוספים אשר לא הוצגו בפני מינהל האוכלוסין בעת קבלת ההחלטה, ניתן לצרפם וההחלטה תיבחן בשנית. 2457. מענק לעיר הכרמל חבר הכנסת מגלי והבה שאל את שר הפנים ביום י"ז בטבת התשס"ה (29 בדצמבר 2004): לקראת האיחוד בין דאלית-אל-כרמל לעוספיא, הובטח כי יינתן לעיר החדשה מענק כדי "להעמידה על רגליה" וכדי להבטיח את הצלחת האיחוד. רצוני לשאול: 1. האם אכן ניתנה הוראה לביצוע בעניין? 2. אם לא – מדוע? 3. מה ייעשה כדי לוודא מתן המענק לעיר החדשה, ומתי יועבר? 4. מה ייעשה, מעבר למתחייב, כדי להבטיח את הצלחת מהלך האיחוד? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-3. במסגרת תוכנית ההבראה והאיחוד של שתי הרשויות, דאלית-אל-כרמל ועוספיא, שמצבה הכספי של כל אחת מהן טרם האיחוד היה בכי רע, הוקצה לרשות המאוחדת מענק עבור כיסוי גירעון בסך 24 מיליון ש"ח. מתוך סכום זה שוחררו לרשות עד כה 12 מיליון ש"ח. המענקים משוחררים בהתאם להתקדמות בתוכנית ההבראה ובכפוף לעמידה ביעדי התוכנית. מעבר לכך, בשנת 2004 ניתן סיוע נוסף לרשות, מעבר לתקציב השוטף, מרזרבת שר, בסך 2.7 מיליוני ש"ח. 4. יתר על כן, הריני לעדכן אותך, כי בימים אלו המשרד מגבש צעדים כלכליים וארגוניים כדי להבטיח את הצלחת האיחוד. 2605. רישום דת בטופס כניסה לישראל חבר הכנסת רוני בריזון שאל את שר הפנים ביום ט"ז בשבט התשס"ה (26 בינואר 2005): לאחרונה נתפרסם בתקשורת, כי הורית למינהל האוכלוסין לבטל את רישום הדת המופיע בטופס רישום הכניסה לישראל. שר הפנים הקודם נתן הוראה זו ב-5 בספטמבר 2004, ונראה כי ההוראה לא יושמה. רצוני לשאול: 1. עקב אי-יישום הוראת השר, כיצד יימנע מצב של אי-יישום הוראות בעתיד? 2. כמה זמן הוקצב למינהל האוכלוסין ליישום ההוראה האמורה? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. ההחלטה על שינוי טופס על/17, טופס רישום כניסה לישראל שבו הוסרה הדרישה לרישום דת ושם סב, עם תיקוני תרגום מעברית לאנגלית, יושמה בתאריך 23 בינואר 2005, שבו הועברו טפסים חדשים לביקורת הגבולות. ההוראה ממשרדי יצאה בתאריך 23 בינואר 2005. מיום קבלת ההחלטה לשינוי הטופס ועד למימוש ההחלטה נעשו כמה פעולות, וביניהן קיום כמה דיונים עם הגורמים הרלוונטיים על משמעות השינוי והיערכות לכך, שינויי הטופס והגהות, תיאום ובדיקה של מספרי הנומרטור על גבי הטופס, שאכן הם נקלטים במערכת המחשוב של משטרת ישראל/ביקורת הגבולות. 2633. תוכנית המיתאר של העיר תמרה חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שר הפנים ביום כ"ג בשבט התשס"ה (2 בפברואר 2005): העיר תמרה מונה כ-26,000 נפשות, אך תוכנית המיתאר שלה מאפשרת בנייה על שטח של 8,000 דונם בלבד, וקיימת מצוקת דיור קשה, במיוחד בקרב זוגות צעירים. יתירה מזאת, מענק האיזון קוצץ ב-50%, והיום הוא עומד על 800,000 ש"ח בלבד. רצוני לשאול: 1. מדוע לא תורחב תוכנית המיתאר? 2. מדוע לא יוקצו מגרשים לבנייה ציבורית? 3. בהתחשב במצב הסוציו-אקונומי של אוכלוסייתה, מדוע לא יוגדל מענק האיזון לעיר תמרה? שר הפנים אופיר פינס-פז: 1. העיר תמרה מונה כיום כ-26,000 נפש. תוכנית המיתאר לעיר לשנת 2020 קובעת יעד אוכלוסייה של 50,000 נפש. יעד אוכלוסייה זה גדול מהגידול הטבעי בסדר גודל של כ-8,000 תושבים לפי התחזית. התוכנית משתרעת על שטח של כ-9,000 דונם בהתאמה ליעד זה. תוכנית המיתאר מוסיפה ליישוב כ-1,200 דונם שטחים חדשים למגורים, שיותר ממחציתם אדמות מדינה. שטחי המגורים החדשים שבתוכנית המיתאר יאפשרו פיתוח מואץ בטיפוסי דיור שיתאימו במיוחד לזוגות צעירים. 2. בשטחים החדשים משולבים שטחי ציבור ושטחים פתוחים לפי מכסות עדכניות ולפי מפתחות הזהים ליישובים היהודיים. בנוסף, מוסיפה תוכנית המיתאר שטחי ציבור ושטחים ירוקים, המשלימים את המכסות הדרושות גם למרקם הקיים, ובכך בעצם פותרת את "עוולות העבר". 3. כפי הנראה, מענק האיזון לתמרה לשנת 2005 יגדל. אני מציע שתפרסם את זה, לא האמנת שתקבל תשובה כזאת. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: שאלה נוספת לחבר הכנסת טלב אלסאנע. טלב אלסאנע (רע"ם): אדוני השר, אני מודה לך על התשובה, אכן זאת תשובה חיובית. אעביר את זה גם לראש העיר תמרה. אני חושב שזה חשוב גם לתושבים, לפתרון מצוקת הדיור. אלא שיש בעיה אמיתית בסוגיית תוכניות המיתאר ביישובים הערביים. ביקרתי בעין-מאהל, שהופכת להיות אי בודד בתוך הים, אוקיינוס, של נצרת-עילית, ושם אין להם אפשרות להתפתח או להקים מוסדות ציבור. התופעה הזאת חוזרת על עצמה אפילו ביישובים הערביים בנגב. תחום השיפוט גובל בתחום תוכנית המיתאר. למשל, כבוד השר, יש בנגב מועצות אזוריות עם מאות אלפי דונמים – רמת-נגב, ויש מועצה אזורית אחת, שנקראת אבו-בסמה, ובמועצה האזורית הזאת תחום השיפוט שלה זה תוכניות המיתאר של היישובים שנמצאים בתחום סמכותה. איתן כבל (העבודה-מימד): הצעה רגילה. טלב אלסאנע (רע"ם): אני מתכוון להעלות את זה במסגרת הצעה רגילה. אני מפנה את תשומת לבך לסוגיה של תוכניות המיתאר ליישובים הערביים, מה בכוונתך לעשות בנדון? תודה רבה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: בבקשה, אדוני השר. שר הפנים אופיר פינס-פז: האחריות לקידום התוכניות ל-34 היישובים הוטלה על-ידי הממשלה על משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל, בתיאום עם משרד ראש הממשלה. לכל היישובים הכלולים בפרויקט זה, למעט הכפר דחי, יש תוכנית מיתאר מאושרת משנות ה-80. לכל אחד מ-34 היישובים הכלולים בתוכנית הממשלה מסוף שנות ה-90 הוכנה תוכנית-אב. התוכניות אומצו על-ידי הוועדה המחוזית של מחוז צפון במהלך שנת 2000. ברבים מהיישובים קודמו ואושרו במקביל תוכניות מפורטות בהתאם לתוכנית-האב. כשנתיים התעכב המשך התכנון, עקב בעיה תקציבית של מינהל מקרקעי ישראל - המינהלת הכספית של הפרויקט. לאחר שהופשר התקציב הדרוש, התחדש הפרויקט, והמצב נכון להיום הוא: עשרה יישובים נמצאים בשלב תכנון מתקדם; 16 יישובים נמצאים בשלב אישור: 13 בוועדה המחוזית צפון, לאחר אישור ועדה מקומית, ושלושה בוועדות המקומיות. בשאר חמשת היישובים, התוכניות המפורטות שיזמו הרשות המקומית/מינהל מקרקעי ישראל/משרד הבינוי והשיכון – ייתרו את הצורך בתוכנית מיתאר כלל-יישובית. אתה שאלת אותי, עניתי לך עכשיו על שאילתא של חבר הכנסת ברכה, שלא נמצא כאן, אבל שאל אותי על תוכניות מיתאר. 2693. מפגעים תברואיים בסניפי מינהל האוכלוסין בירושלים חבר הכנסת נסים דהן שאל את שר הפנים ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): פורסם, כי התנאים התברואיים הקשים השוררים במינהל האוכלוסין שברחוב הלל בירושלים משבשים את העבודה במקום. ידוע לי שגם עובדי הסניף ברחוב שלומציון המלכה פועלים בתנאים קשים וכך גם בסניף במזרח-ירושלים. רצוני לשאול: 1. האם הפרסום נכון? 2. אם כן – כיצד ישופרו התנאים בשלושת המוקדים האלו? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. שלושת המבנים שבהם מדובר היום ישנים מאוד, ולכן לעתים אכן יש צורך בהתערבות למניעה או למיגור מפגעים תברואיים. המשרד עוסק בזאת באופן שוטף, עד למעבר למבנים חדשים, אשר כרגע אין לו מועד – פרט ללשכה במזרח-ירושלים, שאמורה לעבור עד סוף השנה למבנה חדש. 2695. אישור תוכנית המיתאר לחופי מפרץ אילת חבר הכנסת חמי דורון שאל את שר הפנים ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה, בפעם השלישית וברוב גדול, שלא לכלול את כלובי הדגים באילת במסגרת תוכנית המיתאר הארצית לחופי מפרץ אילת - תמ"א 13 - ובכך בלמה פעילות עבריינית. אולם ההחלטה טרם הובאה לאישור הממשלה. שר הפנים הקודם התכוון להעלותה, אך הדבר נמנע עקב חילופי השרים. רצוני לשאול: 1. האם יגן משרדך על ההחלטה בנושא? 2. האם היא תועלה כמו שהיא לאישור הממשלה, ואם כן – מתי? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. משרדי יגן על ההחלטה. 2. אכן היא תועלה כמו שהיא לאישור הממשלה. ביום ראשון, 6 במרס 2005, הגשתי את התוכנית למזכירות הממשלה והדבר מונח על שולחנה. 2699. אישור תוכנית המיתאר לחופי מפרץ אילת חבר הכנסת אילן שלגי שאל את שר הפנים ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): ב-16 בנובמבר 2004 החליטה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בפעם השלישית, לאשר את תוכנית המיתאר הארצית 13 לעניין חופי מפרץ אילת ללא חקלאות ימית, וכי כלובי הדגים יוצאו מהמים בתוך 14 חודש. רצוני לשאול: מתי תובא החלטת המועצה לאישור הממשלה? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) החלטת המועצה הונחה על שולחנו של מזכיר הממשלה ביום ראשון, 6 במרס 2005. כעת תאריך הדיון תלוי בו. 2711. תוכניות מיתאר ביישובים ערביים חבר הכנסת מוחמד ברכה שאל את שר הפנים ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): בסוף שנות ה-90 הכריזה הממשלה על תחילת תוכנית לאישור תוכניות מיתאר ל-34 יישובים ערביים. נכון להיום, מרבית היישובים חסרי תוכניות מיתאר. רצוני לשאול: 1. כיצד יושמה עד כה התוכנית בכל אחד מהיישובים? 2. מה הם המכשולים העיקריים העומדים בפני יישומה? 3. מה ייעשה בנדון? היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: התשובה על השאילתא הזאת הוקראה בתשובה על שאלתו של חבר הכנסת טלב אלסאנע. 2728. הריסת בתים בנגב חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה שאל את שר הפנים ביום י"ד באדר א' התשס"ה (23 בפברואר 2005): בשבוע שעבר נהרסו חמישה בתים בכפר ביר-הדאג' בנגב, ו-55 משפחות מכפר סדיר קיבלו צווי הריסה, נוסף על צווי הריסה אחרים בנגב. רצוני לשאול: 1. כמה בתים מיועדים להריסה, איפה ומתי? 2. האם ינוהל משא-ומתן עם בעלי הבתים כדי להגיע להסדר? 3. האם יוצע דיור חלופי למשפחות שיישארו ללא בית, ואם כן – מה הוא? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. בנגב קיימים כ-30,000 מבנים בלתי חוקיים. נגד כ-350 מתוכם קיימים במשרד הפנים צווי הריסה שניתנו על-ידי בית-המשפט ועוד מספר בלתי ידוע של צווי הריסה שהוצאו על-ידי הוועדות המקומיות. אין לנו פרטים מתי ואיפה ייהרסו מבנים אלה. הדבר תלוי בגורמים רבים ובעיקר בסיוע שניתן על-ידי משטרת ישראל לאבטחת ההריסה. נקבעו סדרי עדיפויות לביצוע הצווים, וביניהם בנייה מסחרית לאורך צירים ראשיים, בנייה בשטחי אש ובנייה על אדמות מדינה רשומות. 2. כל הזמן נמשך משא-ומתן של מינהלת הבדואים; מוצעים לבעלי הבתים מגרשים מפותחים לבנייה עצמית של בתים בהיתר. 3. נושא הדיור החלופי אינו נמצא בסמכות משרד הפנים, כי אם בסמכות מינהלת הבדואים של מינהל מקרקעי ישראל. ובהמשך לכך אציין, כי חמשת הצריפים שנהרסו בשבוע שעבר באזור ביר-הדאג' נהרסו על-ידי מינהל מקרקעי ישראל - ולא על-ידי משרד הפנים - בעקבות צווי פינוי כנגד משפחות אלה, וחלקם היו בנויים בשטח אש. 2748. שירותי אבטחה בעיר אלעד חבר הכנסת נסים דהן שאל את שר הפנים ביום כ"א באדר א' התשס"ה (2 במרס 2005): פורסם, כי שירותי האבטחה בעיר אלעד, שצומצמו כחלק מתוכנית ההבראה, יחודשו רק כאשר תיגבה אגרת השמירה, נטל שרוב התושבים אינם יכולים לעמוד בו. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – איזה משקל ניתן לצורכי הביטחון בתוכנית ההבראה? 3. האם יסייע משרדך לעיר אלעד בתחום זה ובכלל? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) עיריית אלעד טרם חתמה על תוכנית הבראה. 2. משרד הפנים אינו מתווה את קווי היסוד של תוכניות ההבראה וההתייעלות, ואלו הם החלטתה הישירה של הרשות ועל כן יש להפנות שאלות אלה אליה. 3. מלבד מענקי האיזון וההבראה אין המשרד מסייע במענקים נוספים, כדוגמת מענקי ביטחון. 2772. בעיית האשראי ברשויות המקומיות חבר הכנסת יאיר פרץ שאל את שר הפנים ביום כ"ח באדר א' התשס"ה (9 במרס 2005): יושב-ראש המרכז לשלטון מקומי צוטט ב"ידיעות אחרונות" כאומר, שאם לא תיפתר בתוך חודש בעיית האשראי של הבנקים, יידרש האוצר לשלם תוספת של 1.5 מיליארד ש"ח, כמתחייב מהסיכומים עם הממשלה, כדי למנוע את קריסת הרשויות המקומיות. רצוני לשאול: 1. מה עושה משרדך בנושא? 2. האם, בהעדר פתרון לבעיית האשראי, יוגדל התקציב לרשויות המקומיות? תשובת שר הפנים אופיר פינס-פז: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1-2. בימים הקרובים תפנה הממשלה לבנקים בפנייה להעמיד אשראי, תוך הבטחת בטוחות לפירעון האשראי. ככל שלא יצלח המהלך, ידרוש משרד הפנים בשנית ממשרד האוצר העמדת אשראי תקציבי. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה, אדוני שר הפנים. שר הפנים אופיר פינס-פז: ברשותך, אדוני היושב-ראש, אנחנו משקיעים הרבה מאוד עבודה בהכנת התשובות על השאילתות האלה, וחברי הכנסת לא באים. אני יודע שהשעה מאוחרת, אבל היא גם מאוחרת לנו. צריך באמת לשקול - אני אומר את זה גם לסגן המזכיר: או שנקבע את השאילתות בשעה סבירה, או שנחייב את חברי הכנסת להגיע. אבל אי-אפשר להמשיך כך כשחבר כנסת אחד נשאר כדי לקבל תשובות. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: יחסית, אדוני השיב על ארבע שאילתות - - - מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד): זה יותר מהממוצע. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: סגן שרת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור - בבקשה, אדוני. 2617. תלמידים יוצאי אתיופיה במסגרת החינוך המיוחד חבר הכנסת מיכאל איתן שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט ביום ט"ז בשבט התשס"ה (26 בינואר 2005): מספר התלמידים יוצאי אתיופיה בחינוך המיוחד עלה בכ-70% בשנתיים 2000-2003. רצוני לשאול: 1. מה היא התפלגות התלמידים יוצאי אתיופיה - עולים וילדי אב עולה - בחינוך המיוחד לפי חטיבות גיל: גנים, יסודי, חטיבת ביניים וחטיבה עליונה? 2. כמה תלמידים יוצאי אתיופיה לומדים בבתי-ספר רגילים במסגרת כיתות קלט/הכוון/ שילוב/טיפולית וכדומה? תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. מספר ילדי גן ממוצא אתיופי בחינוך המיוחד - לפי סוג חינוך הכיתה - 2001-2004. תלמידים ממוצא אתיופי = תלמידים שנולדו באתיופיה או אחד מהוריהם נולד באתיופיה. שנת הלימודים 2001: חובה - 34; טרום חובה - 13. שנת הלימודים 2002: חובה - 28; טרום חובה - 19. שנת הלימודים 2003: חובה - 33; טרום חובה - 23. שנת הלימודים 2004: חובה - 35; טרום חובה - 14. שנת הלימודים 2005: חובה - 33; טרום חובה - 11. התפלגות תלמידים ממוצא אתיופי בבתי-ספר של החינוך המיוחד - לפי שלב חינוך, 2001-2004. תלמידים ממוצא אתיופי = תלמידים שנולדו באתיופיה או אחד מהוריהם נולד באתיופיה. שנת הלימודים 2001: חטיבת ביניים - 42; חטיבה עליונה - 31; יסודי - 229. שנת הלימודים 2002: חטיבת ביניים - 32; חטיבה עליונה - 55; יסודי - 249. שנת הלימודים 2003: חטיבת ביניים - 29; חטיבה עליונה - 81; יסודי - 246. שנת הלימודים 2004: חטיבת ביניים - 23; חטיבה עליונה - 94; יסודי - 271. 2. המידע המבוקש על-ידך אינו קיים ברשות משרד החינוך. מוסכם על כל הגורמים המקצועיים במשרד ובידיעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שבשלב זה הנתונים לגבי תלמידי החינוך המיוחד בבתי-ספר רגילים הם חלקיים בלבד, ולכן לא ניתן לבצע כל ניתוח סטטיסטי בהסתמך עליהם. מדיניות המשרד בנושא איסוף הנתונים לגבי חינוך מיוחד במסגרת החינוך הרגיל שונתה, וכבר עתה עוסק המשרד באיסוף מלא, מסודר ומבוקר של כל הנתונים לקראת שנת הלימודים תשס"ו, ועם סיום דיווח שיבוץ התלמידים במסגרת איסוף מצבת התלמידים בתחילת שנת הלימודים תשס"ו ניתן יהיה, להערכתנו, לבצע עיבודים בנושא. לוח הזמנים המשוער - החל מינואר 2006. 2627. היתרי בנייה לבתי-הספר הבדואיים בנגב חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט ביום כ"ג בשבט התשס"ה (2 בפברואר 2005): בתי-הספר הבדואיים בנגב, שבהם לומדים אלפי תלמידים, אינם מחוברים לרשת החשמל הארצית ולכבישים הראשיים. המשרדים הנוגעים בדבר מתרצים זאת בהעדר היתרי בנייה למבני בתי-ספר. רצוני לשאול: 1. האם ידאג משרדך לקבלת היתרי בנייה למבני בתי-הספר הנ"ל? 2. אם כן – כיצד, ואם לא – מדוע? סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: לחבר הכנסת החרוץ - אני מסכים בכך עם שר הפנים. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: אגב, אדוני סגן שרת החינוך, יש סיעה אחת שהיא עכשיו ב-100% נוכחות בכנסת. סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: לגבי בתי-הספר הבדואיים, להלן תשובתו של משרד החינוך בעניין: כפי שחבר הכנסת אלסאנע ודאי יודע, כל בתי-הספר הבדואיים הממוקמים בעיירות הקבע - מדובר בכ-60 בתי-ספר - מחוברים לרשת החשמל, המים והתחבורה, אף שזה תפקידה של הרשות המקומית - וזו בעצם שאלה שצריך להפנות לשר הפנים ולא למשרד החינוך - לדאוג לתשתיות הללו. כפי שחבר הכנסת יודע היטב, כיוון שטיפלנו בכך רבות, הבעיה קיימת ביישובי הפזורה, היישובים המכונים "בלתי מוכרים", שלגביהם לא ניתן לקבל היתרי בנייה. בתי-הספר ביישובים הללו פועלים במבנים יבילים, ומשרד החינוך עשה ועושה ככל יכולתו כדי לסייע להם בתשתיות, כמו רכישת גנרטורים והצבת שמירה עליהם, ולדאוג שבכל בתי-הספר בפזורה תהיה אספקת מים זורמים. יתירה מזו, בימים אלה מתוכננות להקמה שמונה עיירות קבע חדשות. בשלב זה הוקמה מועצה אזורית, המטפלת, בין היתר, באיתור שטחים מתאימים לבניית מוסדות חינוך ביישובי הבדואים. לצערי נמסר לי שיש שם בעיה - יש ויכוח על המיקום של בתי-הספר, משום שהתושבים שם טוענים לבעלות על הקרקע ויש ויכוח לגבי המיקומים. אבל העניין בטיפול. משרד החינוך שריין עכשיו תקציב - בתקציב 2005 שאולי יעבור - לבניית 64 כיתות לימוד בבתי-ספר בבנייה קשיחה באבו-קרינאת ובהואשלה. אלא שמדי יום יש שוב ויכוח לגבי שטחי הבנייה, ועדיין אין פתרון. אני מקווה מאוד שנתקדם ושנוכל להגיע לסיכומים. כפי שדיברנו בינינו לפני שעליתי לדוכן, אשמח לא רק לעקוב - את זה אני עושה ממילא - אלא גם להזמין את חבר הכנסת אלסאנע להמשיך לעקוב אחרי הנושא הזה, שחשוב לשנינו. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לסגן השרה, חבר הכנסת מלכיאור. שאלה נוספת לחבר הכנסת טלב אלסאנע, בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם): תודה, אדוני היושב-ראש; תודה, סגן השרה. אני רוצה לציין, כי מדובר כאן ב-19 בתי-ספר שמשרד החינוך הקים מכוח חובתו על-פי חוק חינוך חובה. האם מישהו מעלה על דעתו שבית-ספר מוקם בלי שיהיה כביש גישה לאותו בית-ספר? שבית-הספר לא יהיה מחובר לחשמל ולמים זורמים? רק לפני שעה דיברנו על מאחזים בלתי מורשים – המאחז מחובר. אנחנו מדברים על מוסד ציבורי חינוכי, שמשרד החינוך הקים לאזרחי המדינה. המוסד הזה קיים במשך שנים, והוא לא מחובר. כבוד סגן השרה, התוצאה היא שבעונת החורף תלמידים לא מגיעים, כי אין הסעות. המורים לא יכולים להגיע. קיימתי דיון, ומשרד התחבורה אומר שהוא לא יכול לחבר גישה לכביש, כי אין היתר בנייה. איתן כבל (העבודה-מימד): זה לא דיון בסיעה שלכם. טלב אלסאנע (רע"ם): כבוד סגן השרה, כיוון שאני לא רוצה לגזול מזמנם של שאר חברי הכנסת שנוכחים כאן, אני מציע לקיים דיון בעניין אצלך בלשכה - איך לקדם את קבלת היתרי הבנייה ואיך לקדם את זה מעשית מול משרדי הממשלה הרלוונטיים. לאחר מכן, לקיים גם סיור בשטח. אשמח להצטרף לסיור כדי לפתור סוף-סוף את הבעיה הזאת אחת ולתמיד. סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: כבוד חבר הכנסת, ראשית, כפי שאתה יודע, קיימתי סיורים בשטח עוד לפני שהייתי בתפקיד הזה. שנית, אני מאוד רוצה לקדם את הנושא. לא הכול תלוי במשרד החינוך. שלישית, אשמח להמשך הטיפול, ואשמח לערב גם אותך בעניין – גם במעקב וגם בפגישות במשרד. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לחבר הכנסת מלכיאור. 2673. הכרה בתואר ראשון מאוניברסיטאות בחוץ-לארץ חבר הכנסת אליעזר כהן שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט ביום ל' בשבט התשס"ה (9 בפברואר 2005): פורסם, כי משרדך אינו מכיר בתואר ראשון מאוניברסיטאות בחוץ-לארץ שתלמידיהן נשלחים לשנה של לימודי ישיבה בישראל. רצוני לשאול: 1. האם הידיעה נכונה? 2. אם כן – מדוע משרדך אינו מכיר בתואר הראשון של התלמידים? תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. הידיעה אינה נכונה. 2. משרד החינוך מכיר בתארים של אוניברסיטאות מוכרות על-ידי המוסדות המאשרים במדינותיהם. אשר לבעיה הספציפית, שהתעוררה לגבי שני בוגרים של "ישיבה יוניברסיטי", המשרד פועל יחד עם הגורמים המוסמכים במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה כדי לפתור את הבעיה ולתקן את הפרצות שהתגלו בשני המקרים הללו. 2681. מעורבות גורמי הביטחון במינוי מנהלים במערכת החינוך הערבית חבר הכנסת טלב אלסאנע שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט ביום ל' בשבט התשס"ה (9 בפברואר 2005): במינוי מנהלים בבתי-הספר במערכת החינוך הערבית נדרשת חוות דעת של גורמי הביטחון. רצוני לשאול: 1. מה היא הסיבה למעורבות גורמי הביטחון במינוי מנהלים במערכת החינוך הערבית? 2. מדוע השיקול למינוי מנהלים איננו אך ורק חינוכי ומקצועי? סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: הנה תשובתו של המשרד בעניין: 1. על-פי חוק הפיקוח, רשאי משרד החינוך להיוועץ בגורמים רלוונטיים באשר למועמדים לניהול. על-פי החלטת מנכ"לית המשרד והמלצות ועדת-דברת, היוועצות כזאת תתבצע באופן שוויוני בכל המגזרים במערכת החינוך. 2. משרד החינוך רואה חשיבות רבה לבחון את המועמדים לניהול, לא רק בהיבט של השכלה ותואר אלא גם בהיבט הערכי, על מנת שיתאימו להוביל את מערכת החינוך על-פי עקרונות החינוך, המבוססים, בין היתר, על הכרה במדינה ובחוקיה וחתירה לדו-קיום. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לסגן שרת החינוך. חבר הכנסת אלסאנע, בבקשה. טלב אלסאנע (רע"ם): אדוני היושב-ראש, כבוד סגן השר, הייתי רוצה לדעת באיזו מדינה דמוקרטית משרד החינוך מתייעץ עם גורמי ביטחון כדי לבחון את כישוריו הביטחוניים של מי שאמור להתמנות למנהל. האם האחראי על משרד החינוך הוא משרד הביטחון או משרד החינוך? הרי כל אזרח כאזרח חייב לשמור על החוק, לכבד את החוק ואת הזיקה למדינה. אני מתאר לעצמי שמי שמתמודד לתפקיד מנהל הוא אדם שעבר גם הסמכה רלוונטית. לכן הגיע הזמן לבטל את התופעה הזאת - לא במגזר היהודי ולא במגזר הערבי - הסוגיה של השוויוניות, על מנת לתת לגיטמציה לזו שקיימת במגזר הערבי בלאו הכי. תודה רבה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה. בבקשה, אדוני סגן שרת החינוך. סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: אני יכול להבין את הדברים שאמר חבר הכנסת אלסאנע. כפי שהוא יודע, העניין הזה מצוי בוויכוח ובטיפול. אין לי מה להוסיף. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה. 2687. עיקולים על חשבונות וציוד של בתי-ספר בלוד חבר הכנסת אליעזר זנדברג שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): ביום שני, 31 בינואר 2005, השיב סגן השרה מיכאל מלכיאור בשם השרה על שאילתתי שמספרה 2504, והפנה אותי לתשובת השרה על שאילתא של חבר הכנסת מוחמד ברכה מיום 24 בנובמבר 2004, שבה מציינת השרה כי היא שוקלת תיקון חקיקה להגנה על תשלומי הורים מפני עיקול. רצוני לשאול: 1. האם הוחל בהליך החקיקה, ואם כן – באיזה שלב הוא נמצא? 2. אם לא – כיצד תיפתר הבעיה? תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. התשובה היא: כן. הצעה לתיקון החוק הועברה על-ידי משרד החינוך להתייחסות משרד המשפטים. 2. במקביל פנתה הלשכה המשפטית במשרד ליועץ המשפטי לממשלה וביקשה את הצטרפותו לבקשה להסרת העיקולים על-ידי עיריית לוד. נמסר לי שהנושא נמצא בבדיקה. בנוסף פנה המשרד לעיריית לוד כדי שתפעל בהוצאה לפועל להסרת העיקולים. 2692. ביטול ההנחה בשכר לימוד בגני-ילדים חבר הכנסת דוד אזולאי שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): פורסם, כי בשנה הבאה תבוטל ההנחה בשכר לימוד בגני-ילדים פרטיים בשבעה יישובים. רצוני לשאול: 1. האם הפרסום נכון? 2. אם כן – מי יזם זאת, מדוע, ובאילו יישובים מדובר? 3. כיצד אמורים ההורים להתמודד עם הביטול? 4. האם תקציב גני-הילדים הפרטיים קוצץ, ואם כן – בכמה? 5. כיצד תימנע פגיעה בגני-הילדים הפרטיים? תשובת סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) 1. כפי שפורסם בחוברת הרישום לגני-הילדים התשס"ו, שהוצאה על-ידי משרד החינוך והחברה לאוטומציה, לא תבוטל ההנחה בשכר לימוד בגני-ילדים פרטיים בשבעה יישובים, אלא שיעורה יופחת מהנחה בגובה 80% להנחה בגובה 68%. 2. היישובים הם בית-שמש, עפולה, עכו, מגדל-העמק, נצרת-עילית, קריית-גת וכרמיאל. 3-5. במסגרת ההסכמות לגבי תקציב 2005, קיימת כוונה להחזיר את ההנחה בתשלום שכר הלימוד בגני-ילדים בחינוך המוכר שאינו רשמי, ביישובים המכונים "שבעת הישובים", לשיעור שהיה תקף בתקציב 2004. החזרת ההנחה מותנית באישור תקציב 2005. אם התקציב יאושר וההנחה תיכנס לתוקף, תצא על כך הודעה. 2804. תקצוב מינהל בתי-הספר הקהילתיים חבר הכנסת איתן כבל שאל את שרת החינוך, התרבות והספורט ביום ה' באדר ב' התשס"ה (16 במרס 2005): מינהל בתי-הספר הקהילתיים פועל להעמקת שיתוף פעולה בין בתי-ספר לקהילותיהם כאמצעי לפיתוח יכולות, הישגים, מעורבות אזרחית ותרומה לקהילה של התלמידים, המורים, ההורים והתושבים. המינהל מדריך כ-500 בתי-הספר ופועל בתקציב נמוך יחסית, אך בשנים האחרונות קוצץ התקציב. רצוני לשאול: 1. מדוע קוצץ תקציב המינהל? 2. האם יתוקצב המינהל עד ספטמבר כדי למנוע פיטורים במהלך שנת לימודים, ואם לא – מדוע? סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: זהו נושא חשוב מאוד, וגם משרד החינוך סבור שהוא חשוב מאוד. גם אם בקדנציה הנוכחית בוצעו כ-15 קיצוצים רציניים במשרד החינוך, שחלק גדול מהם לא היו צריכים להיות, עדיין בנושא הזה היה ניסיון לשמור את התקציב כמות שהוא. רק בקיצוץ האחרון היה גם קיצוץ במתנ"סים, שפגע גם בבתי-הספר הקהילתיים. אבל בשל החשיבות שאנחנו מייחסים לפעולות המתנ"סים, עכשיו החזרנו לחברה 10 מיליוני ש"ח, והמחשבה היתה שהחברה תקצה מתוך הכספים הללו גם את הסכומים הנדרשים כדי להחזיר את כל התקציב לבתי-הספר הקהילתיים. חוץ מזה, אנחנו דאגנו שמנכ"לית המשרד תזמן בהקדם את מנכ"ל החברה למתנ"סים כדי להבהיר לו את החשיבות שאנו מייחסים להמשך מתכונת תפקודם התקין של בתי-הספר הקהילתיים, שעבודתם גם עולה בקנה אחד עם המלצות דוח-דברת. לכן, המנכ"לית עכשיו תקרא למנכ"ל החברה למתנ"סים לתקן בהקדם את העיוותים שנוצרו בנושא זה, ותדאג שבכל מקרה פעילות בתי-הספר הקהילתיים תישאר במתכונתה הנוכחית והקיצוץ יחול אך ורק על תקורות. אגב, אותו דבר כבר השבתי כמה וכמה פעמים בחודש האחרון. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה. שאלה נוספת לחבר הכנסת כבל. איתן כבל (העבודה-מימד): אדוני היושב-ראש, אדוני סגן השר, אני מבין שהשיטה היא קודם כול לקצץ ב-50%, אחר כך להחזיר, ונגיד תודה. זאת אומרת, להחזיר חלק ולהגיד: אתה יודע מה, עכשיו בסדר. סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: אני חושב, חבר הכנסת איתן כבל, זה קצת נשמע לי קטנוני. אני מספר לך פה שאנחנו מחזירים את הכול ויהיה קיצוץ רק בתקורה - וגם בזה אתה לא שבע רצון. מאוד קשה עם חברי כנסת בשעות כאלה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה לסגן שרת החינוך, חבר הכנסת מלכיאור. סגן שרת החינוך, התרבות והספורט מיכאל מלכיאור: תודה ליושב-ראש. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: הנושא האחרון על סדר-היום: שאילתות לשר לאיכות הסביבה. אדוני השר שמחון, נדמה לי ששעה ארוכה חיכית לרגע הזה. השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: אצלי זה יהיה הכי קצר. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: בבקשה, יהיה כנראה הכי קצר באמת. 2286. פליטת קרינה מקו מתח גבוה ביישוב אליכין חבר הכנסת אליהו ישי שאל את השר לאיכות הסביבה ביום י"ח בכסליו התשס"ה (1 בדצמבר 2004): פורסם כי תושבי אליכין טוענים, כי קו מתח גבוה של חברת החשמל פולט קרינה גבוהה מהמותר, שגרמה למותם של תשעה תושבי המקום מסרטן בשנים האחרונות. עוד פורסם, כי המשרד לאיכות הסביבה דרש נקיטת צעדים בנושא. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. כיצד יובטח שהקרינה מקווי המתח החשמליים בארץ לא תחרוג מהמותר? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   1. הידיעה שלפיה חלק מתושבי אליכין חשופים לשדה מגנטי גבוה שנפלט ממתקני חברת החשמל נכונה. החשיפה, כפי שנמדדה על-ידי אנשי המקצוע של המשרד, עולה באופן משמעותי על מה שנקבע על-ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם אפשרי לסרטן ועולה באופן ניכר על החשיפה האופיינית. המשרד לאיכות הסביבה קבע שיש הצדקה לנקיטת הצעדים להורדת הזרם או ביצוע סיכול פאזות הדרושים להפחתת החשיפה - הבקשה הועברה לחברת החשמל. למיטב ידיעתנו, משרד הבריאות טרם בדק את סיבת התחלואה בסרטן ביישוב.   2. כיום התקנת קווי מתח גבוה ואופן הפעלתם, וכן הקמת שימושי קרקע רגישים בסמוך לקווים, אינם בפיקוח תכנוני או של בטיחות קרינה. לצורך הסדרת סמכויות פיקוח יש צורך בחקיקה. בכל הקשור לבטיחות קרינה, המשרד לאיכות הסביבה הניח לפני כשנה על שולחן ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק. בשל התנגדות משרד התשתיות הלאומיות, שהוסרה רק לאחרונה, הדיון נדחה, כך שבשלב זה לא ניתן להבטיח שהקרינה מקווי המתח לא תחרוג מן הסביר ומן המוצדק. 2408. פליטת גז אתילן אוקסיד מארובות בתי-חולים חבר הכנסת עסאם מח'ול שאל את השר לאיכות הסביבה ביום י' בטבת התשס"ה (22 בדצמבר 2004): פורסם, כי לפי בדיקות פתע שערך משרדך, מארובות בתי-החולים "רמב"ם" בחיפה ו"הלל יפה" בחדרה נפלטים אדי אתילן אוקסיד בשיעור של מאות אלפי אחוזים ליום מעל המותר. חומר החיטוי הזה, במגע עם האוויר, הופך לרעיל ומסרטן. רצוני לשאול: 1. האם יורכבו מערכות, כגון מסנני פחם פעיל, לטיפול בבעיה? 2. האם יוטלו אחריות אישית ועונש על מנהלי בתי-החולים שבהם נמצאו ליקויים? 3. כיצד יוגנו תושבי האזור? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   1. בכוונת המשרד לאיכות הסביבה לדרוש מכל בתי-החולים המחזיקים מתקני עיקור להתקין מערכות לטיפול בפליטת אתילן אוקסיד ביעילות של 99%, וזאת בהתאם לתקינה ולהנחיות בין-לאומיות בנושא. מערכות הטיפול המקובלות בעולם הן: חמצון תרמי, חמצון קטליטי, סקרבר מים-חומצה. בתי-החולים "שערי צדק" ו"הדסה עין-כרם" כבר התקינו מערכת טיפול. 2. הדרישות לטיפול בפליטות אתילן אוקסיד ניתנות במסגרת תנאי היתר הרעלים של בתי-החולים. נגד בית-חולים שלא יעמוד בתנאי ההיתר יינקטו פעולות אכיפה מינהליות: תישלחנה התראות ויערכו שימועים. לבתי-החולים יינתנו לוחות זמנים לתיקון וצמצום הזיהום על-פי הסכם עמם או במסגרת היתר הרעלים. הם מחויבים לעמוד בלוחות זמנים אלה. במקרים שבהם החריגות גבוהות במיוחד או שבדיקה חוזרת מראה שבית-החולים ממשיך לחרוג מהתקנים למרות התחייבותו לבצע תיקונים ו/או להתקין מתקנים להפחתת פליטות, ייפתח נגדו תיק חקירה. החובה בהיתר הרעלים הינה מכוח חוק החומרים המסוכנים. בעל היתר הרעלים אחראי אישית לקיום התנאים.   3. בתי-החולים יידרשו לבצע בדיקות תקופתיות של פליטת אתילן אוקסיד מארובות מתקני העיקור ולהראות עמידה בתקני פליטה. בנוסף יבצע המשרד בדיקות פתע בארובות כדי לוודא שאכן בתי-החולים עומדים בתקן. אם לא יעמדו בדרישות, תתבצע אכיפה מינהלית ו/או פלילית. המשרד יבצע גם בדיקות סביבתיות באזורים מאוכלסים מסביב לבתי-החולים, כדי לבדוק אם ריכוזי אתילן אוקסיד עומדים בערכי ייחוס מקובלים, המבוססים על בריאות, ומתייחסים לכלל האוכלוסייה, לרבות אוכלוסייה רגישה. במקרה שיתקבלו ריכוזים שחורגים מערכי הייחוס, יידרשו בתי-החולים לבצע פעולות נוספות על מנת להפחית את הפליטה. בנוסף, הוקם צוות משותף למשרד איכות הסביבה ולמשרד הבריאות, שתפקידו בדיקת סדרי עדיפויות ביישום טכנולוגיות להפחתת אתילן אוקסיד. 2461. זיהום האוויר, המים והקרקע באשדוד חבר הכנסת מיכאל נודלמן שאל את השר לאיכות הסביבה ביום י"ז בטבת התשס"ה (29 בדצמבר 2004): בעקבות פרסומים ותלונות רבות על רמת הזיהום בעיר אשדוד, רצוני לשאול: 1. מה היא רמת הזיהום של המים, הקרקע והאוויר באשדוד? 2. מה הם מקורות הזיהום העיקריים בעיר? 3. האם בית-הזיקוק באשדוד חורג מן הרמות המותרות, ואם כן – באילו אחוזים? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) בעיר אשדוד וסביבה מרוכזים מפעלי תעשייה כבדה ותחנות כוח, והבולטים בהם: תחנת הכוח אשדוד, בתי-הזיקוק אשדוד, מפעל "אגן כימיקלים" והנמל – הנמל העיקרי של מדינת ישראל. בעבר, בסמוך לעיר אשדוד, היה אתר פסולת ביתית מרכזי – אתר רתמים - אשר נסגר ב-1 ביולי 2003. כל הנושאים מטופלים בתחום הסביבתי, כאשר נציבות המים היא זו האחראית לנושא זיהום מי התהום והמשרד לאיכות הסביבה בכל הקשור לזיהום ממפעלים, נחלים, ים ואוויר.   1. הקמתו לפני כשנתיים של מכון טיהור עירוני חדש לעיר אשדוד, לצד שיפוץ והגנה על תחנות השאיבה, הפסיקו את הזרמת שפכי התעשייה ושפכים אחרים לנחל לכיש. יצוין, כי בדירוג שנעשה לאחרונה לגבי כל נחלי הארץ, נמצא נחל לכיש במקום מתקדם מאוד. פארק נחל לכיש שוקם מחדש. אשר לזיהום קרקע: בכל מקום שבו נתגלה זיהום כתוצאה מפריצות של קווי דלק או חומרים מסוכנים, פונו הקרקעות המזוהמות לאתרי טיפול. אשר לזיהום האוויר: בשנה האחרונה חל שיפור משמעותי ביותר באיכות האוויר, וזאת כתוצאה ממעבר תחנות הכוח לשרפת גז במקום דלק כבד. בעוד חודשים ספורים תשתפר איכות האוויר עוד יותר עם מעבר בתי-הזיקוק לשרפת גז במקום דלק - החל מחודש יולי 2005 - וסיום הקמת מערכת חמצון תרמי - T.O. - של "אגן כימיקלים", אשר ימנעו זיהום אוויר וריחות. יודגש, כי כבר כיום ריכוזי הגופרית דו-חמצנית הנמדדים בסביבה הם בממוצע שנתי מתחת לתקן. המפעלים האחרים נמצאים בהליכי אכיפה של המשרד לאיכות הסביבה.   2. מקורות הזיהום העיקריים בעיר אשדוד, כאמור, הם תחנת הכוח "אשכול", בתי-זיקוק אשדוד, מפעל "אגן כימיקלים", מפעל "הקורנס", מפעל "אשקוגן", מפעל "יהודה פלדות".   3. בבדיקות פתע שביצע המשרד לאיכות הסביבה ביוני 2004 בארובות בתי-הזיקוק נמצאו חריגות כלהלן: חלקיקים – חריגה של 60%, 190%, 220%, מתנאי רשיון העסק של המפעל, ולגביהם החל המשרד בהליכי אכיפה. תחמוצת גופרית – עומדים בתנאי רשיון העסק. תחמוצת חנקן – עומדים בתנאי רשיון העסק.   מן הראוי להדגיש, כי החל מחודש יולי 2005 אמורים בתי-הזיקוק לשרוף גז טבעי במקום דלק, ובכך הם יעמדו בתקנים.   2465. מפעלים מזהמים חבר הכנסת אורי אריאל שאל את השר לאיכות הסביבה ביום י"ז בטבת התשס"ה (29 בדצמבר 2004): פורסם, כי לפי בדיקות פתע של משרדך, 58% מהמפעלים פולטים חומרים מזהמים מעבר לתקנים שלהם הם מחויבים בחוק; מצד שני, חלק ממפעלים אלו מקבלים תמיכה ממשלתית, ואכיפת החוק והענישה על המעבר עליו לוקים בחסר. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – כיצד תוגבר האכיפה? 3. האם יימנע עידוד ממשלתי למפעלים מזהמים? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   1. אכן נכונה העובדה שבכ-58% מהמפעלים שנבדקו נמצאו חריגות. יש לציין, שבשנת 2003 בדק המשרד 86 בדיקות פתע במפעלים ובשנת 2004 כ-130 בדיקות בלבד. לאור המספר המצומצם יחסית של בדיקות - שנובע ממחסור בתקציב - המשרד מכוון את הבדיקה למפעלים שבהם ידוע כי קיים חשש לזיהום אוויר, ומכאן האחוז הגבוה יחסית של החריגות. 2. כנגד כל מפעל שחורג נפתח הליך אכיפה, תחילה מינהלי, שבו נקרא המפעל לשימועים ונשלחות לו התראות, ואם לא הוסדר הנושא, נפתחת חקירה פלילית שמובילה בדרך כלל לתביעה משפטית. במרבית המקרים החריגות מוסדרות בשלב האכיפה המינהלית.   3. מרבית הסיוע הכספי למפעלים איננו נתון בידי המשרד לאיכות הסביבה אלא בידי משרד התמ"ת. כיום אין מנגנון בתמ"ת המאפשר מניעת סיוע למפעלים מזהמים.   2491. הקמת אנדרטה לזכר קורבנות הפיגוע במגדלי התאומים חברת הכנסת אתי לבני שאלה את השר לאיכות הסביבה ביום כ"ד בטבת התשס"ה (5 בינואר 2005): התקבלו מארצות-הברית תרומות במיליוני דולרים להקמת אנדרטה לזכר קורבנות הפיגוע במגדלי התאומים בכניסה לירושלים. נטען, כי הקמת האנדרטה במקום המוצע תפגע בטבע בכלל ובאוכלוסיית הצבאים בפרט. רצוני לשאול: 1. האם נשקלו מקומות חלופיים להקמת האנדרטה? 2. האם ההחלטה התקבלה בהתייעצות עם הארגונים הסביבתיים? 3. כיצד תימנע פגיעה באוכלוסיית הצבאים במקום? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   האתר המוצע לאנדרטה נמצא בגבעת מצפה-נפתוח, שהיא חלק ממתחם עמק-הארזים בכניסה לירושלים. גבעת מצפה-נפתוח, הצמודה לשכונת רמות, היא חלק מהשטח הפתוח הערכי של מערב-ירושלים, הכלול בתמ"א 22 כיער טבעי לשימור. בגבעת מצפה-נפתוח ממצאים ארכיאולוגיים רבים, והיא משמשת בית-גידול למגוון עשיר של צמחים ולכמה מינים של חיות בר, שהעיקרי ביניהן הצבי הארץ-ישראלי. קיימים לחצי פיתוח רבים על אזור זה, לרבות תוכנית להקמת שכונה של כ-1,800 יחידות דיור וסלילת כביש מס' 9, כביש כניסה חדש לצפון העיר שנמצא בביצוע.   בשל ערכי הטבע הרבים המצויים בגבעת מצפה-נפתוח, עמדת המשרד לאיכות הסביבה היא, שיש לנקוט משנה זהירות, לרבות בחינת חלופות, בכל פעולת פיתוח ובינוי במצפה-נפתוח, בשל המחיר הסביבתי והנופי הכבד.   יוזמת הקמת האנדרטה היא של קרן הקיימת לישראל, המציעה להקים אותה מעל המנהרה של כביש מס' 9, הנמצא עתה בסלילה. השטח מעל המנהרה משמש כבר היום כמעבר לחיות בר מכיוון דרום לכיוון צפון, ולאחר פתיחת כביש 9 לתנועה – יהווה עבורן מעבר יחיד מעל הכביש שישמש ככניסה ראשית לצפון ירושלים. במצפה-נפתוח קיים עדר של כ-30 צבאים, כאשר האוכלוסייה של הצבאים בישראל נמצאת בהידרדרות. עמדת המשרד לאיכות הסביבה היא שיש לנקוט את כל האמצעים כדי להבטיח שהקמת האנדרטה – וכל פיתוח אחר במצפה-נפתוח – לא תפגע בצבאים בפרט ובערכי טבע בכלל. לכן בכוונת המשרד לפנות אל קק"ל ואל עיריית ירושלים ולדרוש כי לא ייעשו כל פעולות בשטח עד שתוכן ותוגש תוכנית בניין עיר - תב"ע - למוסדות התכנון, דבר שיאפשר לנציגי המשרד ולגופים אחרים לבחון את השלכות התוכנית מבחינה סביבתית ואקולוגית, לרבות השפעת האנדרטה על הצבאים, ולשקול חלופות של אתרים נוספים להקמת האנדרטה.   במענה על השאלות הספציפיות שהועלו: 1-3. ההחלטה להקים את האנדרטה התקבלה ללא כל התייעצות עם המשרד לאיכות הסביבה, עם הארגונים הסביבתיים, או עם תושבים המתגוררים בקרבת השטח המוצע להקמת האנדרטה. לא הוגשה למוסדות התכנון תוכנית להקמת האנדרטה ולכן לא התקיים דיון בפורום ציבורי על אתרים חלופיים.   לעניין מניעת הפגיעה בצבאים – בכוונת המשרד לאיכות הסביבה לדרוש מקק"ל להכין תוכנית לאנדרטה, לרבות הצגת חלופות, על מנת שניתן יהיה לבחור בחלופה המתאימה ביותר מבחינה סביבתית ואקולוגית להקמת האנדרטה. בחינת החלופה המתאימה לאנדרטה תביא בחשבון, בין השאר, את הצורך למנוע פגיעה בבית-החיות של אוכלוסיית הצבאים באזור.   2654. איכות האוויר במודיעין חברת הכנסת אראלה גולן שאלה את השר לאיכות הסביבה ביום ל' בשבט התשס"ה (9 בפברואר 2005): פורסם ב"הארץ" ב-12 בינואר 2005, כי תושבי מודיעין חשופים לסיכון בריאותי חמור בשל האבק הרב הנפלט לאוויר כתוצאה מתנופת הבנייה והחציבה במקום. רצוני לשאול: 1. האם ידועה התופעה למשרדך? 2. האם יחייב משרדך את העירייה לדרוש מן העוסקים בפעילות החציבה לנקוט אמצעים למניעת פליטת האבק? 3. האם יתערב משרדך על מנת להפעיל אמצעים נוספים לאיסוף האבק ולהפחתתו? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   1-3. המשרד לאיכות הסביבה פועל יחד עם עיריית מודיעין על מנת לטפל בכל ההשלכות הסביבתיות שמקורן בבנייה הרבה הקיימת במרחב העיר, בכל הקשור להשלכה פרועה של פסולת בניין, עודפי עפר, רעש וזיהום אוויר.   לאחרונה הוכנו בעיריית מודיעין הנחיות מקצועיות למניעת זיהום אוויר שמקורו בעבודות הפיתוח והבנייה, אשר יעוגנו כתנאים מחייבים בהיתרי הבנייה שיוצאו על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. פקחי העירייה ו/או פקחי הוועדה המקומית יפקחו על ביצועם בפועל ויפעילו את סמכויותיהם כנגד אחראים לזיהום אוויר במידת הצורך.   בנוסף יזם משרדנו, יחד עם עיריית מודיעין, את הסמכתם של המפקחים העירוניים כמפקחים על-פי חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984, כך שיוכלו להינתן קנסות משמעותיים, בגובה של אלפי שקלים, דבר שלבטח ירתיע קבלנים ובונים מלהשליך ברשות הרבים פסולת בניין ומערומי עפר, המעלים אבק ומגבירים זיהום אוויר.   כמו כן, בכוונת משרדנו, יחד עם עיריית מודיעין, לקיים בקרוב כנס קבלנים ובונים העובדים בעיר, שבו תיערך הסברה לגבי דיני איכות הסביבה הרלוונטיים ואכיפתם, ויפורטו הנחיות מקצועיות ופעולות נדרשות למניעת מפגעים סביבתיים שמקורם בעבודות פיתוח ובנייה.   לדעתנו, רק שילוב נכון בין פעולות ההסברה, לצד פעולות האכיפה שמבצע המשרד יחד עם הרשות המקומית, ישפר במידה מרבית את איכות האוויר בעיר מודיעין ויצמצם את פליטת האבק שמקורו בעבודות הבנייה והחציבה בעיר.   2655. היתר החזקת רעלים לנמלים חברת הכנסת אראלה גולן שאלה את השר לאיכות הסביבה ביום ל' בשבט התשס"ה (9 בפברואר 2005): פורסם ב"הארץ" ב-12 בינואר 2005, כי לנמלי חיפה, אילת ואשדוד אין היתר להחזקת רעלים, אף ששלושת הנמלים מחזיקים ומשנעים כל שנה מאות אלפי טונות של חומרים רעילים. רצוני לשאול: 1. האם הידיעות נכונות? 2. אם כן – האם הסדירו הנמלים את ההיתר? 3. אם לא – כיצד יפעל משרדך בנושא? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   1. בנמלי הים מאחסנים ומשנעים כמויות ניכרות ביותר של חומרים מסוכנים. במשך תקופה ארוכה סירבה רשות הנמלים לבקש היתר רעלים על-פי חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, ולפיקוח המשרד לאיכות הסביבה על פעילותה בתחום זה.   הנושא הועבר להכרעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר קבע כי על הנמלים לפעול בהתאם לחוק החומרים המסוכנים, ולפיכך, כעוסקים בחומרים מסוכנים, עליהם להחזיק בהיתר רעלים על-פי החוק ולהיות בפיקוח המשרד לאיכות הסביבה.   2. נכון להיום, לאחר שבוצעו כמה ביקורים בנמלים ולאחר דיונים עם רשות הנמלים לצורך הגדרת התנאים בנושא חומרים מסוכנים, שבהם יחויבו הנמלים לעמוד במסגרת ההיתר, המצב העובדתי הוא כדלקמן - כל הנמלים שבהם עוסקים בחומרים מסוכנים הגישו בקשות לקבלת היתר רעלים: 1. נמל חיפה – קיבל היתר רעלים ונמצא בתהליכי פיקוח רגילים; 2. נמל אשדוד – הבקשה נמצאת בבדיקה ולקראת הוספה של תנאים מיוחדים, הרלוונטיים לנמל אשדוד. עם תום הבדיקה לשביעות רצונם של אנשי המקצוע, יינתן היתר הרעלים; 3. נמל אילת – הבקשה נמצאת בבדיקה ולקראת הוספה של תנאים מיוחדים, הרלוונטיים לנמל אילת. עם תום הבדיקה לשביעות רצונם של אנשי המקצוע, יינתן היתר הרעלים.   בשולי הדברים יצוין, כי מקצת התנאים הם לביצוע מיידי, או בתוך התקופה שהוגדרה בתנאים, ומקצתם תנאים שוטפים שיש לבצעם במשך כל תקופת ההיתר.   3. לאור פעילות הנמלים בתקופה האחרונה בתחום הסדרת העיסוק בחומרים מסוכנים ומאחר שהנמלים עומדים בפני סיום ההליך, יעבור הנושא לטיפול ולפיקוח במסגרת העבודה השוטפת של המשרד. 2701. כלי רכב ישנים חבר הכנסת רומן ברונפמן שאל את השר לאיכות הסביבה ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): בישראל ובעולם כולו כלי רכב ישנים גורמים לכמות בלתי מידתית של זיהום אוויר. בספטמבר 2003 הוגש למשרד דוח המעריך את הכדאיות של תוכנית למתן מענקים לבעלי רכבים שישביתו את מכוניותיהם. רצוני לשאול: 1. מה היא עמדת המשרד בסוגיה? 2. האם תיושם התוכנית כדי להפחית את זיהום האוויר בישראל? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   1-2. המשרד לאיכות הסביבה הזמין עבודה לבדיקת הכדאיות הכלכלית למשק הלאומי מגריטת כלי רכב ישנים - הורדה של המכוניות על-ידי הבאתה למתקן גרוטאות רכב. הרווח מהוצאת מכוניות אלו מהמחזור הוא בכך שנקנית בדרך כלל מכונית חדשה במקום הישנה, ויש עליה מסים העוברים לאוצר, וכמו כן נחסכים זיהום אוויר והסכנה הבטיחותית של רכבים ישנים - על מנת להיעזר בה כדי לשכנע את משרדי האוצר והתחבורה להפעיל תוכנית שכזאת. העבודה אכן הראתה שקיימת כדאיות כלכלית למשק הלאומי לגרוט כלי רכב פרטיים שגילם מעל 20 שנה. העבודה הוצגה למשרד האוצר והתקבלה הסכמתם להפעיל תוכנית שבמסגרתה תשלם המדינה לבעלי רכבים ישנים פעילים אשר יעבירו את רכבם לגריטה סכום של כ-3,000 ש"ח. המשרד פועל בימים אלו לפרסום קול קורא לאיתור אתרים מורשים לקליטת הרכבים וגריטתם, אשר באמצעותם תופעל התוכנית. 2702. תקן סטטיסטי לתחמוצת גופרית חבר הכנסת רומן ברונפמן שאל את השר לאיכות הסביבה ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): סעיף 2 לתקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ"ב-1992, מכיל סייג שלפיו התקן להימצאות באוויר של המזהם גופרית דו-חמצנית יהיה סטטיסטי ולא קבוע. עובדה זו מקשה את השימוש בתקנות ואת אכיפתן. רצוני לשאול: האם יפעל משרדך לתיקון התקנות ולהפיכת התקן לקבוע, ואם לא – מדוע? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) גופרית דו-חמצנית נפלטת משרפת דלקים פוסיליים בתחנות הכוח, בבתי-זיקוק, בתעשיות כימיות ועוד. הממוצע השנתי של גופרית דו-חמצנית בכל חלקי הארץ נמוך. הבעיה המרכזית של מזהם אוויר זה מצויה בריכוזים קצרי טווח - חצי-שעתיים - הנמדדים בעיקר סביב תחנות הכוח. התקן הסטטיסטי החצי-שעתי לגופרית דו-חמצנית הקיים כיום במסגרת תקנות למניעת מפגעים הוא 500 מיקרוגרם למ"ק, וניתן לעלות מעל תקן זה 45 חצאי-שעות בשנה. כמו כן קיים תקן חצי-שעתי מוחלט לגופרית דו-חמצנית, שערכו 1,000 מיקרוגרם למ"ק, ואסור לחרוג ממנו. תקנים אלו מקלים יחסית להמלצות ארגון הבריאות העולמי. המלצות ארגון הבריאות העולמי משנת 2003, שאותן מבקש המשרד לאמץ, המסתמכות על תוצאות מחקרים מדעיים וקליניים, קובעות כי חשיפה לפרק זמן העולה על עשר דקות בריכוז של 500 מיקרוגרם למ"ק גופרית דו-חמצנית עלולה לגרום לנזקים בריאותיים לאוכלוסיות הסובלות ממחלות של דרכי הנשימה. כמו כן, גופרית דו-חמצנית יוצרת את הסולפטים שהם חלקיקים שגודלם קטן מ-2.5 מיקרון, המסוכנים ביותר לבריאות האדם.     אשר לשאלה - המשרד לאיכות הסביבה פועל לשינוי התקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ"ב-1992. אחד ממזהמי האוויר שבהם יעשה השינוי הוא גופרית דו-חמצנית. אגף איכות האוויר במשרד ימליץ בפני ועדת התקינה על אימוץ ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי, הקובע את התקן החצי-שעתי הסטטיסטי הקיים היום - 500 מיקרוגרם למ"ק - כתקן הקבוע המוחלט.   2703. שימוש בגז טבעי על-ידי חברת החשמל חבר הכנסת עמרם מצנע שאל את השר לאיכות הסביבה ביום ז' באדר א' התשס"ה (16 בפברואר 2005): נודע כי חברת החשמל קיבלה היתרים לבנות יסודות לשתי יחידות טורבינה של מחזור משולב, לשימוש בגז טבעי בחיפה, אף-על-פי שטרם גובשה תוכנית להובלת הגז לחיפה. רצוני לשאול: 1. האם משרדך מודע לכך? 2. האם התחייבה חברת החשמל להשתמש רק בגז טבעי בטורבינות, ואם לא – האם היא תידרש להתחייב על כך? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   אזור מפרץ חיפה הינו אזור בעייתי מבחינת מצב איכות האוויר. שילוב פעילויות תעשייה כבדה הממוקמת באזור עם פרופיל טופוגרפי מיוחד מביא לריכוזים הגבוהים ואף עולים על התקנים הסביבתיים. בהתחשב במצב איכות האוויר, משרדי אינו מאפשר הוספת פעילות תעשייתית שמלווה בתוספת זיהום. לאור זאת אומצה מדיניות שלפיה באזור המפרץ יוחמרו תקני הפליטה לאוויר, ואני אפעל על מנת שהגז הטבעי יגיע לאזור חיפה. 1. ככל הידוע לאנשי המקצוע במשרדי, הוועדה המקומית חיפה קיימה דיון בנושא מתן היתרים לבניית יסודות לשתי יחידות הייצור במחזור משולב באתר תחנת הכוח חיפה, ומכאן שלא התקבלו היתרי בנייה.   2. כפי שאמרתי, אני מתכוון לפעול על מנת שהגז הטבעי יגיע לאזור חיפה, ומשרדי תמך וימשיך לתמוך בהסבת תחנת הכוח חיפה לגז, כמו גם שאר התחנות המזוטיות. כל תוספת הייצור בתחנה תיבדק במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה, וחוות דעתנו המקצועית תינתן בהתאם. באופן עקרוני אנו רואים חשיבות עליונה בהגעת הגז לחיפה, הן לתחנת הכוח והן לבתי-הזיקוק ולשאר מפעלי התעשייה באזור, ומקווים כי עם הגעת הגז יהיה שיפור ניכר באיכות האוויר במפרץ. מכיוון שחברת חשמל לא התחייבה להשתמש בגז טבעי בלבד בטורבינות, היא נדרשה בהנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה לפרט כיצד היא מתכננת לעמוד בדרישות המשרד להפחתת מזהמים בהיקף שיבטיח עמידה בתקני סביבה באזור. מכיוון שהתסקיר עדיין לא הוגש למשרד אין ביכולתנו לקבוע אם ניתן לאפשר תוספת ייצור כך שלא ייתוסף זיהום סביבתי.   השתלשלות העניינים - א. עמדת המשרד לגבי תוספת הייצור בתחנת הכוח חיפה הובעה במכתב המנכ''ל לשעבר של המשרד למנכ''ל משרד התשתיות הלאומיות מדצמבר 2002, ובמכתבו הנלווה להנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה לפרויקט הרחבת כושר הייצור בתחנת הכוח חיפה ליושב-ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מינואר 2003. במכתבים הללו הודגש מצב איכות האוויר במפרץ חיפה, שאינו מאפשר תוספת פליטת מזהמים לאוויר, תוך דרישה להציג בתסקיר ולקבוע בהוראות התוכנית כיצד תלווה תוספת ייצור החשמל בפעולות לצמצום הפליטות.   ב. הנחיות לתסקיר הוכנו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה בינואר 2003 בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מיום 6 באוגוסט 2002. ג. בהנחיות לתסקיר נדרשת חברת החשמל לפרט כיצד היא מתכננת לעמוד בדרישות המשרד לאיכות הסביבה להורדת פליטת מזהמים מהתחנה בהיקף שיבטיח עמידה בתקני סביבה באזור. נוסף על כך נדרשת חברת החשמל לבצע סקר סיכונים בריאותי באזור השפעת תחנת הכוח חיפה. הדבר נדרש, מאחר שחברת החשמל לא התחייבה להשתמש בגז טבעי בלבד, ולהיפך – עקב הפער הצפוי בין הפעלת יחידות הייצור החדשות לבין הגעת הגז הטבעי לאזור, מתכוונת החברה בשלב הביניים להשתמש במזוט ביחידות הקיימות ובסולר ביחידות החדשות.   ד. מכיוון שלעת זו, תסקיר ההשפעה על הסביבה לא הוגש למשרד לאיכות הסביבה, אין באפשרותנו לקבוע אם ניתן לאפשר תוספת ייצור באופן שלא יביא להגברת רמת הזיהום. 2737. יישום חוק הפיקדון למכלי משקה חבר הכנסת יצחק וקנין שאל את השר לאיכות הסביבה ביום כ"א באדר א' התשס"ה (2 במרס 2005): לאחרונה פורסם, כי למרות חוק הפיקדון למכלי משקה, בעלי עסקים מסרבים לקבל מכלים ריקים, רוב המכלים נאספים על-ידי אספני אשפה מקצועיים וגורמים עברייניים, ויצרנים, חנויות, ציבור הקונים ותאגיד המיחזור סובלים. רצוני לשאול: 1. האם הדברים נכונים? 2. אם כן – האם יישקל ביטול תשלום הפיקדון? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) בחודשים אוקטובר 2001 - ינואר 2005 נאספו כ-840 מיליון מכלי משקה ריקים, שהם כמחצית מכלל המכלים שנמכרו באותה תקופה. מרבית המכלים נצרכים ב"שוק הקר", כלומר במסעדות, קפיטריות, מזנונים ומשרדים, ורק מיעוטם נצרכים על-ידי משקי הבית. משום כך לא נגבים דמי פיקדון מהציבור על רוב מכלי המשקה, היות שעל-פי סעיף 4(ב) לחוק הפיקדון, בית-עסק לצריכה מקומית אינו מחויב בגביית דמי הפיקדון. מרבית מכלי המשקה הנאספים כיום על-ידי תאגיד המיחזור מקורם ב"שוק הקר". איסוף זה מתבצע הן על-ידי התאגיד - באופן ישיר מבתי-העסק שהצטרפו לקהל לקוחותיו - והן על-ידי חברות איסוף פרטיות אשר מביאות את המכלים אל תאגיד המיחזור. 1. לפי מיטב ידיעתנו קיימים כמה אזורים שבהם האיסוף מתבצע על-ידי גורמים מפוקפקים, אם כי היקף התופעה אינו נרחב. תופעה זו היא פסולה והיא בבחינת עבירה פלילית, ועל כן יש צורך בהתערבות משטרת ישראל לסיוע בפתרון הבעיה. למשרד לאיכות הסביבה אין מידע היכן קיימת פעילות מסוג זה, מה גם שאין באפשרותו לפנות למשטרה, היות שהמשרד אינו הגורם הנפגע. לפיכך על בעלי העסקים הנפגעים לפנות למשטרה, כפי שקורה בכל אירוע פלילי אחר. גורמים נוספים, כמו יצרנים, ציבור הקונים ותאגיד המיחזור אינם נפגעים מפעילות זו, שכן היא אינה נוגעת להם באופן ישיר.   2. המשרד לאיכות הסביבה אינו שוקל את ביטול חוק הפיקדון. בכוונתנו להמשיך לפעול למען פתרון בעיות הקיימות בחוק הקיים, הן בטווח הזמן הקצר והן בטווח הזמן הארוך, וזאת באמצעות שינויי חקיקה.   2738. הטלת פסולת מפעלים לים חברת הכנסת אראלה גולן שאלה את השר לאיכות הסביבה ביום כ"א באדר א' התשס"ה (2 במרס 2005): פורסם ב"הארץ" ב-4 בפברואר 2005, כי צוללנים באזור הדיג בקישון טוענים, שספינות פולטות שפכים בטרם הגיעו לאתר המאושר, וכי מחלקת הפיקוח באגף ים וחופים שבמשרדך מתקשה להוכיח ממצאים אלו ולעקוב אחר הטלת הפסולת המובלת ממפעלים באזור המפרץ בחיפה על גבי ספינות. רצוני לשאול: 1. האם ידועה התופעה למשרדך? 2. האם נשקל שימוש באמצעים נוספים לאיתור הפסולת, מלבד השימוש במכשיר ניווט לווייני? 3. מה ייעשה בעניין? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   1. הפרסום בעיתון הסתמך על דיווח לכתב העיתון של מאן דהוא, אשר טען כי נתקל בפסולת בקרקעית הים שמקורה בספינה המטילה תמלחות. אנשי אגף ים וחופים של המשרד לאיכות הסביבה פנו וביקשו לקבל פרטים, כגון מיקום מדויק, עומק מים, תאריכים שבהם נתקלו בתופעה - כל זאת על מנת לבדוק ביסודיות את הטענות, אולם עד כה לא התקבל כל מידע. המשרד לאיכות הסביבה מבצע פיקוח שוטף, לרבות מעקב בשיטות שונות ומגוונות אחר הספינה המטילה תמלחות נוזליות בהיתר בלבד. לא ידוע לאנשי המקצוע על תופעה של הטלת הפסולת שלא באזור שאושר לצורך כך, במרחק של 5 מייל ימי מנמל חיפה. יתירה מזאת, עבירות אחרות שנגעו לתפעול הספינה בעבר טופלו במלוא החומרה, ואף הוגשו על-ידי המשרד שני כתבי אישום נגד מפעילי הספינה. 2-3. חשוב להבהיר, כי מדובר בפסולת מסוג תמלחת נוזלית שמקורה מי גבינה, משחטות ומפעלי עיבוד דגים. תמלחת נוזלית זו נמהלת במי הים באופן מיידי, ולכן אין כל אפשרות לאתר את הפסולת מרגע שהוטלה. עם זאת, המעקב אחרי תנועת הספינה מתבצע בעזרת GPS רושם ובאופן שוטף, מתבצעות ביקורות על תנועות האונייה, לרבות תצפיות מהחוף, מהים ואף מן האוויר. יודגש כי מתבצע פיקוח שוטף על עמידה בתנאי ההיתר ונשקלות כל העת אפשרויות לנקוט אמצעי פיקוח נוספים. 2763. מפעל למיחזור פסולת בניין בחירייה חבר הכנסת גדעון סער שאל את השר לאיכות הסביבה ביום כ"ח באדר א' התשס"ה (9 במרס 2005): לפי פרסום בעיתון "תל-אביב" ב-11 בפברואר 2005, מתוכנן לקום מפעל ענק למיחזור פסולת בניין באתר חירייה, העלול לפלוט כמויות גדולות של אבק מזהם. כמו כן פורסם, כי יש חילוקי דעות קשים במשרדך בנוגע להקמת המפעל. רצוני לשאול: 1. האם נכון שראשי משרדך חלוקים לגבי הקמת המפעל בשל החשש מפליטת האבק המזהם? 2. מה ייעשה למניעת פליטת זיהום אוויר מהמפעל? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול)   במתחם חירייה מתוכננת הקמת פארק מיחזור שבמסגרתו הולך ומוקם מפעל למיחזור פסולת בניין. המשרד לאיכות הסביבה דרש מהיזמים נקיטת שורת צעדים למניעת פליטות אבק לסביבה. כמו כן הוכנה תוכנית לניטור ובקרה. המשרד יפקח על המפעל משלב הקמתו ובעת הפעלתו, ואם יתגלו חריגות מהתנאים שניתנו וייגרם זיהום אוויר, הוא ייסגר עד שיטופלו התקלות. להערכת אנשי המקצוע במשרד, אם יותקנו כל המתקנים הנדרשים ויינקטו צעדי מניעה, לא יגרם זיהום אוויר מהמפעל. יש לציין שהקמת מפעל מיחזור פסולת בניין בחירייה הינה צעד חיוני וחשוב בפתרון בעיית פסולת הבניין המציפה את המדינה.   אשר לחילוקי הדעות בין אנשי המקצוע במשרד, יש לציין כי אנשי המשרד אינם חלוקים ביניהם לגבי הקמת המפעל למיחזור פסולת בניין בחירייה. מדובר במפעל חשוב, שיפחית את כמויות פסולת הבניין המושלכת בכל רחבי גוש-דן. אכן התעוררה מחלוקת בנושאים מינהליים ובנושא פרטי הניטור והמניעה. הנהלת המשרד המקצועית במטה הכריעה בהתאם לראייה מקצועית כלל-ארצית, כפי שקורה לא אחת במשרד שעוסק בנושאים מקצועיים רבים. ההבדל הוא בכך שהפעם, באופן יוצא דופן, פרטי ההתייעצות הגיעו לעיתון ללא כל צורך. 2764. מיחזור פסולת במשרדי הממשלה חבר הכנסת אילן שלגי שאל את השר לאיכות הסביבה ביום כ"ח באדר א' התשס"ה (9 במרס 2005): ב-22 ביולי 2001 קיבלה הממשלה החלטה מס' 479 בדבר הפחתת פסולת ומיחזורה במשרדי הממשלה ובגופי הסמך. רצוני לשאול: 1. האם מיושמת ההחלטה בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לשביעות רצון משרדך? 2. כיצד פועל הצוות הבין-משרדי המפקח על הביצוע, ומדי כמה זמן הוא מתכנס? תשובת השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: (לא נקראה, נמסרה לפרוטוקול) ב-22 ביולי 2001 קיבלה ממשלת ישראל החלטה מס' 479 בנושא מיחזור והפחתת פסולת במשרדי הממשלה וגופי הסמך. בהחלטה זו הצהירה ממשלת ישראל, כי שמירה על איכות הסביבה ומיחזור הפסולת הן חלק בלתי נפרד מהשירות הניתן לאזרח, וכי היא תורמת את חלקה בפתרון הבעיה לאור מצוקת זמינות הקרקע ומשמשת דוגמה בנושא חשוב זה לגופים נוספים במשק. בהתאם להחלטת הממשלה הוקמה ועדה בין-משרדית המורכבת מנציגי המשרד לאיכות הסביבה – יושב-ראש, נציגי משרדי התמ"ס, הבריאות, החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר, נציג צה"ל, משרד הביטחון ונציג החברות הממשלתיות. הוועדה הגישה את המלצותיה לשר לאיכות הסביבה ולממשלה, אשר אימצה אותן כתוכנית פעולה ב-30 בדצמבר 2001. 1. חלק מהמלצות הוועדה מיושם במשרדי הממשלה, וביניהן מינוי ממונה מיחזור, איסוף נייר למיחזור, מיחזור טונרים ומחסניות דיו, איסוף סוללות, שימוש בדוא"ל. המלצות נוספות מיושמות באופן חלקי, וביניהן צילום דו-צדי, איסוף מכלי משקה החייבים בפיקדון, מיחזור ציוד אלקטרוני, צמצום שימוש בכלים חד-פעמיים וחיסכון באנרגיה. כמה המלצות מיושמות במספר מצומצם של משרדים או שאינן מיושמות כלל, וביניהן העברת דיווחים כמותיים, הדפסה דו-צדית ורכש של מדפסות דו-צדיות, איסוף נורות ניאון, משלוח פקסים דרך המחשב. המשרד לאיכות הסביבה פועל להטמעת ההנחיות בכלל משרדי הממשלה וגופי הסמך.   2. הצוות הבין-משרדי פעל לגיבוש המלצות לתוכנית הפעולה ואישורן בממשלה. הצוות השתתף בכנסים שאורגנו לנציגי משרדי הממשלה לצורך הצגת התוכנית, ובהמשך לדיווח על התקדמותה והענקת תעודת הערכה למשרדים מצטיינים. בפעילות השוטפת ליישום החלטת הממשלה פועל צוות מצומצם, המורכב מנציגי המשרד לאיכות הסביבה ופרויקטור. לצורך יישום החלטות רלוונטיות פועל הצוות עם נציגי החשב הכללי לקביעת הסדרים למיחזור פסולת בכלל משרדי הממשלה. הצוות מסכם את הפעילות השנתית ומכין דיווח לוועדה הבין-משרדית ולמזכירות הממשלה. יש לציין, כי בהמשך להחלטת הממשלה שבנדון, יזם המשרד לאיכות הסביבה החלטת ממשלה בדבר העסקת עובדים בעלי פיגור שכלי בפעילות מיחזור במשרדי הממשלה. במסגרת הפרויקט מועסקים במשרדי ממשלה עובדים עם פיגור שכלי, המכונים "איכותני סביבה", בפעילות של איסוף ומיון פסולת למיחזור.     היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: תודה רבה, אדוני השר לאיכות הסביבה. השר לאיכות הסביבה שלום שמחון: תודה רבה. היו"ר עבד-אלמאלכ דהאמשה: חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה - מחר, יום שלישי, י"א באדר ב' תשס"ה, 22 במרס 2005, בשעה 16:00. ישיבה זו נעולה. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 22:24.