דברי הכנסת
דברי הכנסת
חוברת כ"ב
ישיבה רט"ז
הישיבה המאתיים-ושש-עשרה של הכנסת השבע-עשרה
יום שלישי, כ"ז באדר א' התשס"ח (4 במרס 2008)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:01
תוכן העניינים
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 4
מזכיר הכנסת איל ינון: 4
נאומים בני דקה 4
שמואל הלפרט (יהדות התורה): 4
מוחמד ברכה (חד"ש): 5
יוסף ביילין (מרצ): 5
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 6
אברהם מיכאלי (ש"ס): 7
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 7
משה גפני (יהדות התורה): 7
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 8
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 9
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008 9
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 10
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008 12
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה): 12
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46) (קיצור התקופה המזכה בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה), התשס"ח–2008 14
גדעון סער (הליכוד): 15
הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 29) (תגמול לאלמנה שנישאה בעד יתומי הנספה), התשס"ח–2008 16
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 17
אברהם מיכאלי (ש"ס): 18
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל): 18
הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (יום האשה הבין-לאומי), התשס"ו–2006 20
מוחמד ברכה (חד"ש): 20
הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון – התאמת שוק העבודה לנשים), התשס"ז–2007 24
נאדיה חילו (העבודה-מימד): 25
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – שריון מקומות לנשים), התשס"ח–2007 28
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו): 29
משה גפני (יהדות התורה): 33
הצעת חוק המפלגות (תיקון – הבטחת ייצוג), התשס"ח–2007 34
קולט אביטל (העבודה-מימד): 34
נסים זאב (ש"ס): 37
הצעות לסדר-היום 38
יום האשה הבין-לאומי 38
גדעון סער (הליכוד): 38
שרה מרום-שלו (גיל): 42
אורית נוקד (העבודה-מימד): 44
השר לשירותי דת יצחק כהן: 46
משה גפני (יהדות התורה): 49
השר לשירותי דת יצחק כהן: 52
שרת החוץ ציפי לבני: 55
הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008 57
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 57
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): 60
הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008 61
רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): 61
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו): 65
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008 65
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה): 66
הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008 68
גלעד ארדן (הליכוד): 69
נסים זאב (ש"ס): 70
הצעת חוק חובת גילוי נתונים בדבר פליטת מזהמים בפרסומות של כלי רכב, התשס"ח–2008 71
גלעד ארדן (הליכוד): 72
נסים זאב (ש"ס): 73
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26) (ביטול עסקה מתמשכת), התשס"ח–2008 75
גלעד ארדן (הליכוד): 75
אלי אפללו (קדימה): 78
ראובן ריבלין (הליכוד): 79
נסים זאב (ש"ס): 81
הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008 82
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 82
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): 86
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת 86
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר: 86
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר יצחק זיו:
הנני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שלישי, כ"ז באדר א' התשס"ח, 4 במרס 2008.
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת איל ינון:
ברשות יושב-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת –
לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון מס' 36), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק ועדת שמיטה ממלכתית, התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הכלכלה; הצעת חוק הגליל (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הכספים.
הצעות ועדת הכנסת לתיקון סעיפים 98 ו-106ו לתקנון הכנסת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה למזכיר.
נאומים בני דקה
היו"ר יצחק זיו:
חברי הכנסת, הסעיף הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. ראשון הדוברים, חבר הכנסת שמואל הלפרט, בבקשה.
שמואל הלפרט (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לנוכח המצב הקשה שאנו נמצאים בו, אני רוצה לנצל את הדקה העומדת לרשותי לאמירת פרק תהילים: "שיר המעלות, ממעמקים קראתיך ה'. ה' שמעה בקולי, תהיינה אזניך קשֻבות לקול תחנוני. אם עֲונות תשמר יה, ה' מי יעמד. כי עמך הסליחה למען תוָרא. קויתי ה' קִותה נפשי ולדברו הוחלתי. נפשי לה' משֹמרים לבֹקר שומרים לבקר. יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עמו פדוּת. והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו".
אחינו כל בית ישראל, הנתונים בצרה ובשביה, העומדים בין בים ובין ביבשה, המקום ירחם עליהם ויוציאם מצרה לרווחה, ומאפלה לאורה, ומשעבוד לגאולה, השתא בעגלא ובזמן קריב, ונאמר אמן.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הפעם אני מסכים לכל מלה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת מוחמד ברכה, בבקשה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, לפני כמה שבועות הכריז היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיקים נגד אלה שהרגו, רצחו, 13 אזרחי המדינה באוקטובר 2000. המסר היה ברור וחד-משמעי, שכל מי שיורה באזרח ערבי הוא חסין ודמו של אזרח ערבי הוא הפקר, כי כל הנתונים הצביעו על אחריות מאוד ממשית של אנשים מאוד מסוימים במערכת הביטחון ובמערכת השלטון.
שלשום, בעקבות ההרג הרב שיצר הצבא בעזה, מטבע הדברים אנשים מתקוממים ואנשים מפגינים ומוחים, נהרג נער בן 16, מוחמד שריתח, על-ידי אחד המתנחלים. כמובן, אנחנו שומעים את הגרסה של המתנחל ושל חבריו. אבל גם אם נאמין לאותה גרסה, דינו של מיידה אבן אינו הוצאה להורג. וראו זה פלא, ולא פלא, שאותו מתנחל שרצח או הרג את הנער בן ה-16, מוצא את עצמו לאחר פחות מ-24 שעות חופשי. זה מצביע על הפקרות מסוימת במערכת השלטונית. כל רוצח של ערבי הוא חסין, וכל ערבי דמו הפקר. זה אות קין על מצחה של הפרקליטות, כפי שההחלטה היתה אות קין על מצחו של מזוז. לפחות צריך לייצר מראית עין של כאילו צדק, של כאילו לבוא חשבון עם מישהו שקיפח את חייו של אדם, אבל ממי לצפות? מאנשים שכבר איבדו צלם אנוש? תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה, חבר הכנסת יוסי ביילין, בבקשה, אחריו – חבר הכנסת אריה אלדד.
יוסף ביילין (מרצ):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לממשלת ישראל אין תשובה של ממש על ירי ה"קסאמים" וה"גראדים" על יישובי הנגב. אני חושב שממשלה אחראית חייבת לתת תשובה לתושביה, וזה לא המצב הנוכחי. כרגע, עד שתהיה לנו "כיפת ברזל", או אמצעים אחרים, אני לא חושב ולא רואה פתרון אחר מאשר הפסקת אש, שהיא אינטרס משותף גם ל"חמאס" בעזה וגם לישראל, שזקוקה לזמן.
אחת הסיבות לכך שישראל דחתה עד כה את הרעיון של הפסקת האש עם ה"חמאס", גם אם זה לא דרש מאתנו משא-ומתן ישיר עם ה"חמאס", היה שבכך ייפגע אבו מאזן, תיפגע הרשות הפלסטינית, ייפגע אש"ף אל מול ה"חמאס" ויתעצם ה"חמאס". אני מוכרח להודות שזהו שיקול מסוים, אם כי נדמה לי שהאינטרס הלאומי והביטחוני שלנו הוא קודם כול להבטיח את השקט, אבל אני יכול להבין שחלק מהאינטרס הזה הוא גם לחזק גורמים פרגמטיים במחנה הפלסטיני.
אתמול קם אבו מאזן והודיע שהוא רואה את עצמו כגורם שיהיה מוכן לתווך בהפסקת אש בין ישראל ל"חמאס". זה לא פשוט. אבו מאזן לא זוכה ללגיטימציה מלאה ב"חמאס" ואני לא בטוח שהוא באמת יכול להביא אש כזאת אל סיומה. עם זה, עצם העובדה שאבו מאזן קורא היום להפסקת אש כזאת ומציע את עצמו כמתווך – כלומר הדבר בוודאי, אם יעלה יפה, לא יפגע בו אלא להיפך – מחייב לדעתי את הממשלה לבדוק באופן רציני מאוד את ההצעה הזאת. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, תודה. אנחנו מציינים היום את יום האשה הבין-לאומי. אני מבקש לדבר על נערה אחת, מקומית מאוד, ממש לא בין-לאומית. שמה צביה שריאל, היא בת 18, וזה שלושה חודשים היא כלואה ב"נווה תרצה" באשמה שהיא התנפלה על שלושה ערבים, הסיגה את גבולם. אבל יש עוד האשמה אחת – שהיא מסרבת להכיר בסמכות בית-המשפט ולכן היא לא משתחררת בערבות.
גם אם היה בחוק הפלילי של ישראל סעיף שאומר – ואין סעיף כזה, כמובן, שאומר שזאת עבירה לא להכיר בסמכות בית-המשפט – נדמה לי שמדינת ישראל מספיק חזקה כדי שתשרוד את האי-הכרה הזאת של נערה מקומית בת 18. גם אם היה סעיף כזה בחוק הפלילי, העונש עליו לא היה מאסר עולם. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אברהם מיכאלי, ואחריו – חבר הכנסת צבי הנדל.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
אדוני היושב בראש, חברי חברי הכנסת, בימים אלה, כשלצערנו מעגל האיבה בדרום מתרחב, אנחנו לצערנו רואים שההפגזה של ה"קסאמים" או ה"גראדים" או הטילים שיוצאים מעזה מגיעה כבר עד אשקלון ויישובים נוספים. אנחנו באמת מחזקים את כל תושבי האזור, משדרות והסביבה, מאשקלון וכל האחרים שלצערם החלו לקבל על ראשם את הדבר הלא-נעים הזה. אני מאמין ומקווה שהדבר הזה ייפסק במהרה. אם אין פתרונות מיידים, וכנראה אין פתרונות מיידיים לדבר הזה, אני מצפה שבבית הזה יימצאו כל הכוחות והמוחות הכי פרודוקטיביים שיש פה כדי שאנחנו כמדינה לפחות ניראה מחוזקים ומאוחדים בנוגע לבעיה הזאת שיש לנו. תפילות, כפי שציין קודם חבר הכנסת הלפרט, ובראשן אנחנו אומרים שאנחנו כבני-אדם מוגבלים, כנראה, ביכולת להגיע לפתרון, ורק הקדוש-ברוך-הוא יסייע בידנו.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת צבי הנדל, ואחריו – חבר הכנסת משה גפני.
צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, המצב הזה שאנחנו נמצאים בו בדרום, ההפגזות של ערי הדרום מכיוון עזה, מביא לידי כתיבת מכתבים, כמעט אין-סוף מכתבים שאני מקבל כל יום. קיבלתי פה משהו, ואני אקרא פה קטע מזכיר נשכחות, עצוב. כותב לי בחור ירושלמי שבזמנו, לפני כמה חודשים, העיתונאי חגי סגל מ"מקור ראשון" המליץ להזמין לוועדת החקירה את האלוף בני גנץ, מפקד זרועות היבשה, ולשאול אותו אם הוא עדיין עומד מאחורי התבטאות שבזמנו התבטא במכללת עמק-יזרעאל, כפי שפורסם ב-Ynet, ואני מצטט מדברי האלוף גנץ: "מאבק הימין בצה"ל מסוכן יותר מרקטות ה'חיזבאללה'". גנץ הבטיח באותו יום שתהליך ההתנתקות בדרום עשוי להביא ליציבות גם בגזרת אחרות, ודאי בדרום, אבל לא רק.
אני רק רוצה להזכיר לכולנו שמאז מלחמת לבנון, שתמה, מי שנאמר עליהם שהם מסוכנים מרקטות ה"חיזבאללה", שוכבים תחת המצבות. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אורי אריאל.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, היום יום האשה הבין-לאומי, ומדינת ישראל עדיין מפגרת מאוד אחרי מדינות אחרות, משום שבה אשה שעובדת באותה עבודה שעובד בה גבר, באותו תפקיד, מקבלת שכר נמוך יותר משכר הגבר. חוסר ההתחשבות באשה שעובדת, שעול הבית עליה, שיולדת ומטפלת בילדים וכל מה שנלווה לעניין הזה – היה צריך לתת לה הטבות. מדינת ישראל עדיין מפגרת בעניין הזה ואין שוויון זכויות בין נשים לגברים בכל מה שקשור במה שנעשה במשק.
לעומת זאת, אני ראיתי שיש כמה חברי כנסת שמציעים לעשות עוול שאין כדוגמתו, דהיינו, לתת באופן מלאכותי ייצוג במערכת הבחירות לנשים לעומת גברים. אם עד היום יש חברות כנסת שהן טובות והן מהשורה הראשונה ואנחנו כולנו מכבדים אותן עקב היותן פרלמנטריות מעולות, ייכנסו נשים על חשבון זה שגזבר המפלגה יקבל יותר כסף, כפי שמוצע גם היום בהצעת חוק.
זה לא לכבודה של האשה. צריך להתמקד לא בדברים הפופוליסטיים, אלא ביום האשה הבין-לאומי צריך להתמקד באמת בהשוואת זכויותיה של האשה, ואולי אפילו לתת לה העדפה מתקנת לעומת הגבר, וזה לא קיים היום במדינת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריו – חבר הכנסת אליהו גבאי.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אדוני השר שאיננו, אם תואילו, סגני היושב-ראש, לדאוג גם לנוהל הזה: מתוך 26 אולי תימצא שרה אחת ביום האשה הבין-לאומי.
חז"ל, חכמינו, אומרים שאשה עושה רצון בעלה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אשה כשרה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
הפשטנים מבינים בזה שהיא עושה מה שהוא אומר לה, אבל באמת, אנחנו יודעים שהיא קובעת מה הרצון שלו, לאן הוא ילך, מה הוא יעשה וכיצד הוא ינהג.
אני מבקש לומר עוד משפט אחד על ואל שרת החינוך. שרת החינוך, הגברת תמיר, פוגעת באופן שיטתי במערכת החינוך הממלכתי-דתי. בכל התחומים שקשורים לחינוך הממלכתי-דתי יש פגיעה קשה, הייתי אומר כמעט אנושה. אנחנו לא נישבר ולא ניפול. הדבר לא הגון וראוי לשינוי, ואני פונה אליה מכאן לשנות את זה ולתת שוויון לכל ילדי ישראל. תודה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. חבר הכנסת אלי גבאי, בבקשה.
אליהו גבאי (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפני כשבועיים שמענו את עמוס עוז קורא לצה"ל ולמדינת ישראל שצה"ל לא יצעד לעזה. היום אנחנו שומעים את סמי מיכאל קורא לאולמרט להפסיק את הירי לעבר עזה. יש אנשים שרוצים לקבל פופולריות בעולם ולקבל פרסים בין-לאומיים – לצערי, הסופרים האלה, על גבם של היהודים הנרצחים בעזה ובסביבותיה של עזה.
לכן מן הראוי שאם הם רוצים להיות מוסריים ורוצים להיות נאורים, שיקראו לפלסטינים לא לירות לא על אשקלון, לא על שדרות ולא על עוטף-עזה, כי לא מזה הם ייבנו ולא בגלל זה הם חשובים. ככה גם עושים סרטים שיש בהם יותר שנאת ישראל כדי לקבל פרסים בין-לאומיים. אני מקווה שאותו אדם, סופר, שנקרא סמי מיכאל, שהוא יושב-ראש האגודה לזכויות האזרח – שיתחיל לחשוב שהוא מייצג גם את האזרחים של מדינת ישראל, ולא רק את האזרחים הפלסטינים. קודם כול, בשביל זה הוא נבחר. אני מקווה שיבינו עבור מה הם נקראים כאן סופרים אזרחי מדינת ישראל.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8),
התשס"ח–2008
[מס' כ/206; "דברי הכנסת", חוב' י"ט, עמ' 14935; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים, לציון יום האשה הבין-לאומי, להצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת גדעון סער, להציג את הצעת החוק. בבקשה.
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
למה אין שר?
היו"ר יצחק זיו:
יש, השר כהן.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אתה שעה מדבר אתו.
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
מכובדי, הסתכלתי על השולחן.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר לשירותי דת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.
הצעת החוק היא הצעה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ ושלי, ובתמצית, היא מגדילה מ-12 ימים ל-16 ימים את מספר הימים שעובד שהוא הורה יחיד לילד שטרם מלאו לו 16 שנים, כאשר הילד הזה נמצא בהחזקתו הבלעדית, יהיה זכאי לזקוף בכל שנה בשל מחלת ילדו על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו.
עובד שהוא הורה יחיד, כפי שברור, מתמודד לבדו עם גידול הילדים. ולכן, מה שאנחנו עשינו פה – זה נעשה גם בסעיפים אחרים בחוק, הוא נעשה גם, לא עלינו, כשמדובר בהורים לילד שסובל ממחלה ממארת – העמדנו את מספר ימי המחלה עבור מחלת ילד על כפל הימים שלהם זכאי אחד מההורים במשפחה דו-הורית, כפי שאמרתי, בדומה ליחס שקבוע בסעיפים 1(א) ו-1(ב) לחוק הקיים.
הצעת החוק תשפר את האפשרות של הורים יחידים להקדיש לטיפול בילדיהם בימי מחלתם את הזמן הדרוש לכך. לפי הנתונים שהוצגו לוועדה לקידום מעמד האשה, בראש 97% מהמשפחות החד-הוריות בישראל של שנת 2007 עומדת אשה. ולפיכך, יש בהצעה זו כדי לסייע לאם, וגם לאב במקרים שמדובר באב, שהם הורים יחידים, לשלב בין עבודה לבין טיפול ראוי בילדיהם הצעירים, וזאת מעבר לתרומתה של ההצעה לטיפול בילדים הגדלים במשפחות חד-הוריות.
הוועדה קבעה שהצעת החוק איננה הצעה תקציבית כמשמעה בחוק-יסוד: משק המדינה. גם לא הובאה בפני הוועדה עמדה אחרת מהעמדה הזאת. על כן, אני קורא לכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. להצעת החוק אין הסתייגויות.
נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 2
בעד סעיף 1 – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 6, נגד – אין, נמנעים – אין. להצעת החוק אין הסתייגויות בהצבעה לקריאה שנייה. ההצבעה אושרה.
אנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 3
בעד החוק – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 6, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008
[מס' כ/198; "דברי הכנסת", חוב' י"ז, עמ' 14542; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה, חבר הכנסת גדעון סער, להציג את הצעת החוק.
גדעון סער (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בשם הוועדה לקידום מעמד האשה, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק הזאת הוגשה ביוזמת חברת הכנסת נאדיה חילו וביוזמתי.
אלימות כלפי נשים היא תופעה חברתית רבת-היקף, ואנחנו כחברה נאבקים למיגורה גם בגדר המאבק שלנו באלימות באופן כללי. מוטלת עלינו החובה להגן ככל הניתן על קורבנות של אלימות במשפחה. החוק למניעת אלימות במשפחה נחקק לפני כ-15 שנה במטרה לתת בידי מי שנפגעים מאלימות במשפחה כלים מהירים ויעילים, יחסית, לעצור אלימות המופנית כלפיהם בתוך ביתם פנימה מצד בן משפחה.
החוק קובע כי בית-המשפט מוסמך לתת צו להגנתו של אדם מפני בן משפחתו אם הוא נהג כלפיו באלימות או ביצע בו עבירת מין, או שלנוכח התנהגותו ניתן להניח שהוא מסכן אותו מבחינה גופנית. החוק קובע כי בית-המשפט חייב לשמוע את שני הצדדים, וגם אם נתן צו במעמד צד אחד, יהיה עליו לקיים בתוך שבוע דיון במעמד שני הצדדים. לעומת זאת, החוק כפי שהוא היה קיים עד התיקון הזה, כאשר אנחנו מדברים על דחיית בקשה למתן צו הגנה – הדבר הזה יכול להיעשות לפי החוק הקיים גם ללא שמיעה בעל-פה של הצד המבקש את הגנת בית-המשפט או בא כוחו.
ועדה בין-משרדית לטיפול בבעיית האלימות במשפחה, שהוקמה על-פי החלטת ממשלה מפברואר 1998 – אדוני יושב-ראש האופוזיציה, זו ממשלה שאתה עמדת בראשה – המליצה בדוח שהגישה לתקן את החוק בעניין זה ולא לאפשר דחייה של בקשה למתן צו הגנה מבלי שתינתן למבקשת – אגב, זה יכול להיות גם מבקש במקרים מסוימים, אם כי זה בוודאי מיעוטם הקיצוני של הדברים – הזדמנות לטעון בפני בית-המשפט. הצעת החוק מבוססת על המלצות דוח הוועדה הבין-משרדית.
בדיון שקיימנו בוועדה התברר, או לפחות נטען, שבדרך כלל זו הפרקטיקה המקובלת בבתי-המשפט לענייני משפחה. עם זאת, חשוב לציין כי החוק למניעת אלימות במשפחה חל גם על בתי-הדין הדתיים וגם על בתי-משפט שלום שאינם בתי-משפט לענייני משפחה. לעניין זה, הוועדה לא שמעה דיווח מה הפרקטיקה הנוהגת בבתי-משפט אלה. מכל מקום, הוועדה והגורמים שהשתתפו בדיון ראו חשיבות רבה בקביעת הנורמה הראויה בחוק.
הצעת החוק הזאת גם כוללת סייג אשר יאפשר לבית-המשפט, בנסיבות חריגות ובהחלטה מנומקת בכתב, לדחות בקשה בלי לשמוע את המבקש, כחריג לכלל. למשל, בנסיבות שמוגשות על-ידי אותו מבקש בקשות חוזרות ונשנות לצו הגנה כאשר בית-המשפט מכיר את הנפשות הפועלות מדיונים קודמים ויודע כי מדובר בבקשות מטרידות וקנטרניות, ולא בקשות שיש בהן ממש.
חוק נוסף שאנחנו מתקנים כאן תיקון עקיף הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, חוק משנת 2001, שבא לתת כלים מהירים ויעילים כדי לעצור את התופעה של הטרדה מאיימת, הטרדות, איומים, פגיעות ברכוש ואף פגיעות בגוף ופגיעות אחרות. אלימות מעין זו מתרחשת במקרים רבים לאחר סיום מערכות יחסים רומנטיות, או לאחר סיום קשרים משפחתיים. החוק למניעת הטרדה מאיימת מסמיך את בית-המשפט לתת צו למניעת הטרדה מאיימת, שהוא צו דומה מאוד במאפייניו לצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה. הצעת החוק מתקנת בהתאמה גם את החוק למניעת הטרדה מאיימת, וקובעת שבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת לא תידחה אלא לאחר שבית-המשפט אפשר למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו. גם בהליך זה יוכל בית-המשפט, במקרים החריגים, לדחות בקשה, אם מצא שהתקיימו נסיבות חריגות, ובהחלטה מנומקת בכתב.
אני מבקש להודות למנהלת הוועדה בפועל, לאריאלה. אני מבקש להודות גם ליועצת המשפטית, ומבקש מהמליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אין הסתייגויות להצעת החוק.
היו"ר יצחק זיו:
תודה. כמו ששמענו, להצעת החוק אין הסתייגויות.
לכן, נעבור להצבעה בקריאה שנייה.
הצבעה מס' 4
בעד סעיפים 1–2 – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, נגד – אין, נמנעים – אין. ההצבעה אושרה בקריאה שנייה.
אנו נעבור להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 5
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר יצחק זיו:
בעד – 9, נגד – אין, נמנעים – אין. אני קובע שהצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11), התשס"ח–2008, התקבלה בקריאה שלישית.
הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46) (קיצור התקופה המזכה בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/213).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46) (קיצור התקופה המזכה בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה), התשס"ח–2008, של חברי הכנסת גדעון סער ומרינה סולודקין – קריאה ראשונה. אני מזמין את חבר הכנסת גדעון סער להציג את הצעת החוק.
לפני זה, אני רוצה לברך את החיילים שיושבים ביציע, מיחידת אלר"ם – לוגיסטיקה. ברוכים הבאים. בבקשה, חבר הכנסת גדעון סער.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני, תודה. אני מצטרף לברכות.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46) (קיצור התקופה המזכה בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה). סעיף 7(ד)(1) לחוק עבודת נשים קובע את זכותה של עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 24 חודשים רצופים, לחופשה ללא תשלום אשר מגיעה לאחר חופשת הלידה, של מספר חודשים שהוא כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה כאמור, אך לא יותר מ-12 חודשים מיום הלידה. היעדרותה של עובדת מעבודתה לפי סעיף זה, כידוע, דינה כדין חופשה ללא תשלום, ותקופת ההיעדרות אינה באה במניין לגבי זכויות התלויות בוותק. הוראות סעיף זה חלות, בשינויים המחויבים ובכפוף לתנאים הקבועים בחוק, גם על עובד שבת זוגו ילדה.
אנחנו מציעים, אדוני היושב-ראש, להשוות את מעמדם של כל העובדות והעובדים בסקטור הפרטי למה שחל היום בסקטור הציבורי. בסקטור הציבורי, מכוח הסכמים קיבוציים וגם מכוח התקשי"ר, היום מספיק ותק של שנה על מנת לזכות באפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום, שהיא לא דבר אשר נפגע המעביד ממנו מבחינה תקציבית. לעומת זאת, בסקטור הפרטי, ואני מדבר גם על עובדים מוחלשים אבל גם על עורכי-דין או על עובדים בתעשיית ההיי-טק, חלה ההוראה שקיימת היום בחוק, שדורשת ותק של שנתיים. התוצאה של זה, גברתי היושבת-ראש, היא שנשים רבות – מטבע הדברים נשים שיולדות הן בגיל צעיר ולא צברו את הוותק, לא היו שנתיים במקום העבודה – נאלצות לעמוד בפני דילמה של חזרה מוקדמת מדי אל מקום העבודה או ויתור על מקום העבודה.
היום קיימנו דיון בוועדה לקידום מעמד האשה עם פורום המנהלות בהיי-טק ועם גורמים מהסקטור הפרטי ומנהלי חברות, כחלק מהניסיונות להתאים את שוק העבודה למצב שבו ניתן יהיה לשלב בין מחויבות הורית לבין מחויבות לעבודה ולקריירה. נדמה לי שזה בדיוק אחד המקומות שבהם אנחנו, באמצעות חקיקה, יכולים להתערב וליצור את האקלים הזה. כמובן, יש הרבה מאוד דברים שאינם תלויים בנו אלא תלויים בחברה האזרחית.
אני רוצה מעל הבמה הזאת להודות לשר התמ"ת, אלי ישי, אשר אתו אני והמציעה האחרת – שכרגע אינה נוכחת, חברת הכנסת מרינה סולודקין, שהיא שותפתי להצעת החוק הזו – קיימנו שיחה. בתחילה הממשלה התנגדה להצעת החוק, אבל אנחנו הגענו להבנה עם שר התמ"ת. ועדת השרים לחקיקה, בישיבתה האחרונה ביום ראשון, החליטה לתמוך בהבנה ובהסכמה שהושגה, שמשאירה את המרכיב העיקרי, שהוא זכות אחידה לעובדת או לעובד שעבדו לפחות 12 חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה עד תחילת חופשת הלידה, לחופשה ללא תשלום. החופשה ללא תשלום, כאמור, היא פרופורציונית – רבע מתקופת הוותק שלהם במקום העבודה.
אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעה בקריאה הראשונה.
היו"ר דליה איציק:
ובכן, חברי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה. ניתן למציע לשבת, כדי שתהיה לו זכות הצבעה.
עכשיו אומרים לנו שלום חיילי יחידת אלר"ם. שלום לכם. ברוכים הבאים.
אנחנו עוברים להצבעה.
הצבעה מס' 6
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 46) (קיצור התקופה המזכה בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה), התשס"ח–2008, לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ההצעה עברה באפס מתנגדים, והתקבלה בקריאה הראשונה, ותעבור לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה, לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 29)
(תגמול לאלמנה שנישאה בעד יתומי הנספה), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/212).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו נעבור להצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 29) (תגמול לאלמנה שנישאה בעד יתומי הנספה), של חבר הכנסת אורי אריאל.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, את אחד הפרקים המפורסמים בתנ"ך אנו נוהגים להגיד כל ערב שבת, פרק ל"א בספר משלי, שמיוחס למלך שלמה. כך כותב שלמה המלך, גברתי היושבת-ראש: "אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר" – אני מדלג על כמה פסוקים – "היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה, ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחוק לנערתיה – – – כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון" – אני ממשיך לא ברצף – "פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה – – – קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה"; ואומרים לה: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה". כך המנהג בידנו להגיד לאשה כל ערב שבת ולשבח את פועלה, כאשר היא מרכז הבית. בלעדיה קשה לראות את המשפחה.
החוק שלפנינו עוסק בנשים שלא שפר עליהן גורלן והן נהיו אלמנות צה"ל. החוק בא לתקן עיוות, ומוסכם על דעת משרד הביטחון ועל דעת משרד האוצר שראוי לתקנו ולהביא למצב שלא תהיה אפליה של אלמנות שנישאו פעם נוספת ויש להן ילדים. החוק יצר מדרג שפוגע באלמנה שיש לה יותר מילד אחד. העניין הזה, אף שהוא לא נוגע להרבה מאוד נשים אלמנות, הוא נוגע ללא מעט נשים. יש לא מעט יתומים.
היו"ר דליה איציק:
אני לא מרשה לך לדבר במליאת הכנסת בפלאפון. אם אני אוציא אותך, לא יהיה לך נעים, וזו גם יכולה להיות הפעם האחרונה שתיכנס. תודה, אדוני. אני מאוד מודה לך. אל תעשה את זה יותר.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני שמח שביום הזה נוכל לבשר פה בכנסת ישראל כולה לנשים הגיבורות, אלמנות צה"ל, שסוחבות קשיים גדולים מאוד, שנעשה הכול כדי לעזור לכן ולדאוג לילדיכן.
אני רוצה להודות לאריה מועלם ממשרד הביטחון, ולהודות על תמיכת הממשלה והקואליציה בחוק הזה. אנחנו נמשיך את הדיון, ויש כמה הערות שיצטרכו להיות מלובנות בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית. אני בטוח שנגיע להסכמה ונביא קצת עזרה לאותם אלמנות ויתומים. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
תודה רבה לך, חבר הכנסת אורי אריאל. אחריו – חבר הכנסת אברהם מיכאלי, חבר הכנסת אריה אלדד, חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב, שאיננו כאן. זה חוק חשוב מאוד.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, ביוזמתו של חברי, חבר הכנסת אורי אריאל, הצטרפתי לחוק הזה. זה חוק חשוב, שהוא תיקון עוול לנשים יקרות, שסובלות מספיק ממצבן כתוצאה מהריגת הבעל. הוא מספיק חסר בבית כדי שהן לא תהיינה מקופחות בדברים סוציאליים-כלכליים כאלה ואחרים. העיוות שהתגלה לנו בנוגע לילדים יתומים, שמתחנכים בבית שלה, שהם לא יקבלו את התגמול הנאות לפי מספר היתומים, הוא לא בסדר.
אני חושב שאנחנו באמת עושים חסד לכל אותן נשים יקרות, כפי שחבר הכנסת אריאל הזכיר, שהן באמת גיבורות גדולות במצב שלהן ומתמודדות עם המצב המשפחתי שלהן. כל סיוע קטן שאנחנו, כחברי הכנסת וכמדינה, נותנים להן במצב שנוצר – אנחנו בסך הכול לא עושים להן טובה, אלא נותנים להן את גמולן, ומגיע לילדים היתומים שגדלים בבית של אלמנה לקבל את מה שמגיע להם.
לכן, אם היתה פעם מחשבה שאלמנות צה"ל לא נישאות מסיבות כלכליות כאלה או אחרות, כי ברגע שהן נישאות הן גורמות לעצמן נזק כלכלי, אני מאמין ומקווה שהמצב הזה ישתנה, ואלמנות צה"ל יהיו רשאיות להמשיך ולשאת בנטל שמוטל עליהן בצורה מכובדת, ונוכל לומר ביום חשוב זה, שבו מציינים את יום האשה הבין-לאומי, שגם נשים אלה זוכות לתיקון העוול או לפיצוי נאות, והמדינה צריכה להוקיר אותן ולתת ליתומים שלהן את אותם דברים שחסרו כתוצאה מאותו עוול שנתגלה בחוק. כולנו באמת צריכים להתאחד סביב הצעת החוק הזאת ולתמוך בה. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חבר הכנסת מיכאלי. חבר הכנסת אריה אלדד.
אריה אלדד (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, נדמה לי שזה חוק שלא יהיו עליו הרבה ויכוחים בבית הזה, חוק שבא לתקן מצב אבסורדי, וברבות השנים יש לנו כבר 60 שנה של מלחמות, שכול ואלמנות. ב-60 השנה האלה היו אלמנות רבות שהצליחו לשקם את חייהן וגם להינשא שנית, אבל עצם המחשבה שבנישואים הללו הן פוגעות בזכויות המוקנות של ילדיהן היתומים, בניהם של אלה שנספו במערכה – המחשבה הזאת ודאי הכניסה שיקולים שלא ממין העניין ברצון הטבעי כל כך של כל אלמנה כזאת להשתקם.
הצעת החוק הזאת באה לתקן את המצב הזה ולהסיר לפחות את השיקול הבלתי-ענייני הזה, ולומר לאלה שהקריבו את חייהם במלחמה למען ארץ-ישראל ועם ישראל, שעם ישראל ידע לדאוג למשפחותיהם עד יום אחרון. תודה רבה.
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, אדוני.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
אני מוותר.
היו"ר דליה איציק:
אני מוכנה לאפשר לך.
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
אני מוותר.
היו"ר דליה איציק:
אתה בכל זאת מוותר. נעבור להצבעה. אם כולם יושבים, נעבור להצבעה.
בבקשה, חברי, הצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 29) (תגמול לאלמנה שנישאה בעד יתומי הנספה), התשס"ח–2008, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ובכן, אני קובעת בזאת שהצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 29) (תגמול לאלמנה שנישאה בעד יתומי הנספה), של חברי הכנסת אורי אריאל ואברהם מיכאלי, התקבלה בקריאה הראשונה, והיא תעבור לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשם הכנתה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת חוק לתיקון פקודת סדרי השלטון והמשפט (יום האשה הבין-לאומי), התשס"ו–2006
[הצעת חוק מס' פ/131/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעות חוק לדיון מוקדם במסגרת יום האשה הבין-לאומי. אני מצטערת לראות מליאה כל כך דלה. חבר הכנסת מוחמד ברכה – בבקשה, אדוני. אלה הצעות חוק שהפכו להצעות לסדר-היום, ואנחנו כמובן נצביע עליהן אחר כך. יש לך עשר דקות, אדוני. בבקשה, אדוני.
מוחמד ברכה (חד"ש):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, עצם העובדה שבראש הכנסת יושבת חברת הכנסת דליה איציק זאת בעצם תרומה משמעותית למעמדה של האשה, אין שום ספק.
אני לא יודע כמה שמו לב, כשאנחנו מדברים על 8 במרס, גברתי – זו השנה ה-100 לציון יום האשה הבין-לאומי. ב-8 במרס 1908 יצאו פועלות תעשייה בניו-יורק להפגנות ברחובות, והיה שם עימות עם המשטרה שתקפה אותן. אותן הפגנות באו אחרי שביתה שארכה כארבעה חודשים של עובדות המחט והטקסטיל – כך קראו לזה – בגלל שהן לא קיבלו זכויות שוות, ואחרי אותם עימותים ב-8 במרס בעלי מקום העבודה ונציגי הממשלה נאלצו לשבת עם העובדות והבטיחו לשפר את תנאי עבודתן ולתת להן את זכויותיהן. ב-1910 נערך כנס של ארגוני הנשים בקופנהגן שבדנמרק, ושם הוצע לבחור את 8 במרס כיום האשה הבין-לאומי.
אני שמח שגם הכנסת מציינת את היום הזה. היו שנים שגם 9 במאי, יום הניצחון על הנאציזם – גם הוא שנים רבות לא נחגג במדינת ישראל, ונדמה לי שרק ב-15 השנים האחרונות או בעשור האחרון שני האירועים האלה נחגגים.
חשוב שהציון של יום האשה יקבל תוכן מעבר למליצות ולמלים כלליות. ומעבר לכך, חשוב שהממשלה תציין את היום הזה, ולא רק בטקס – אני אפילו לא בטוח שהממשלה עושה טקס – אלא בהכרזה על שורה של פעולות ושל צעדים שיקדמו את שאלת השוויון משנה לשנה.
הצעת החוק שאנחנו מביאים כאן קוראת להפוך את 8 במרס ליום שבתון לנשים, שבו יצוין הערך המרכזי שביסודו של היום הזה, והוא ערך השוויון וזכות התעסוקה וזכות האשה על גופה ועל גורלה.
האמת שהצעת החוק הזאת הועלתה לראשונה בכנסת ב-8 במרס 1994 על-ידי חברי ומורי, חבר הכנסת לשעבר תופיק זיאד המנוח, ואני רואה לעצמי זכות, גברתי היושבת-ראש, לצטט כמה פסקאות מהנאום שלו מעל הדוכן הזה ב-8 במרס 1994. הדברים נאמרים בשם אומרם, חבר הכנסת המנוח תופיק זיאד.
הוא אמר כך: לאחר שנבחרתי לראשות העיר נצרת בדצמבר 1975 יזמתי החלטה במועצת העיר שיום ה-8 במרס יהיה יום שבתון לכל הנשים העובדות בעיריית נצרת. ניסיתי גם לשווק את הדבר הזה, ורשויות מקומיות בארץ, ואפילו בחוץ-לארץ, ידוע לי שלפחות חלקן קיבלו את הרעיון הזה וביצעו אותו. אחר כך הוא אומר: ברצוני להצביע פה על שני דברים: הדבר הראשון, שאין חקיקה מספיקה בתחומים רבים בנושא קידום מעמדה של האשה והבטחת שוויון לנשים. ברור שקידום מעמד האשה והשגת השוויון של הנשים מחייבים חקיקה ענפה בכל מיני תחומים, במיוחד בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה ודיני האישות. הדבר השני – יש בעיה בעניין אכיפת החוקים הקיימים. אכיפת החוקים לא נעשתה כפי הצורך, ובמיוחד בנושא שוויון ההזדמנויות והמלחמה בכל דבר שבא כתוצאה מאפליה.
הוא מגדיל לעשות בשלב מאוחר יותר בנאום שלו, כשהוא פונה בכמה משפטים אל בנות העם שלי, אל הנשים הערביות בארץ, ואומר להן שיש כוחות פוליטיים שעובדים נגד מעמדה של האשה ונגד קידום האשה הערבייה, ומשתמשים בשם הדת לצורך זה. גם אצל היהודים זה קיים, אבל אצל בנות העם שלי זה קיים במיוחד. אני קורא להן מקרב לבי שלא להיכנע לשום הטפה בשם הדת שמטרתה למנוע את קידומה של האשה הערבייה.
כל הדתות מכבדות את האשה ואת זכותה לשוויון, את זכותה ללמוד ואת זכותה לעבוד ולהיאבק בכל קיפוח לאומי, חברתי ומכל סוג אחר ובעד חיים טובים יותר. אני חושב שהנשים שלנו צריכות להיות גאות במין שלהן, והן צריכות לצאת עד המקסימום ללמוד ולעבוד, מפני שזה תנאי וזה נשק שיכול לקדם את השוויון שלהן. גברתי היושבת-ראש, הדברים נכונים גם לגבי הצורך בחקיקה וגם לגבי הצורך ביישום החקיקה הקיימת, והדברים נכונים שבעתיים לגבי מעמדה של האשה הערבייה.
אני חושב, גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, שיום האשה הבין-לאומי הוא לא יום של טקסים אלא הוא ערך. להכיר בו כיום שבתון זה צעד משמעותי, אומנם זעיר ומצומצם, אך בעל משמעות רבה. זו אמירה חברתית, אמירה שלטונית, אמירה פרלמנטרית לכלל הציבור, שהכנסת והמדינה שמות בראש מעייניהן להגיע לשוויון אמת של נשים וגברים, גברים ונשים.
אני, כמובן, עומד מאחורי המלים האלה, ובמיוחד בסיום אותו נאום של תופיק זיאד, שאומר: הנשים הישראליות מפגינות בימים אלה תחת הססמה "השלום לא מפחיד אותנו", ותחת ססמאות דומות מפגינות גם הנשים הפלסטיניות. צר לי מאוד שהמצב הזה נמשך. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור, אבל אני רוצה להדגיש שהשגת השלום יוצרת אווירה אחרת, אקלים אחר, חיובי, לא רק לבעיות הישראליות אלא גם לקידום מעמדה של האשה בכל נושא השוויון.
הדברים האלה נכונים, למרבה הצער, גם היום, בעידן של מתיחות ושל קורבנות חפים מפשע ששני העמים משלמים, במיוחד אחרי המתקפה האחרונה בעזה – – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
ובאשקלון.
מוחמד ברכה (חד"ש):
אמרתי שני העמים, במיוחד מי ששילם את המחיר, ואני מדבר על נשים. אתה מכיר אותי, השר יצחק כהן, אני לא צבוע כמו רבים מחברי הבית הזה, שרואים את הכאב רק בצד אחד ולא יכולים לראות את הכאב בשני הצדדים. אתה יודע שהייתי בשדרות לפני שנה, גם כשידעתי שאני אשמע גידופים, ואני עומד מאחורי כל מלה שנאמרה שם. אני אומר מעל לדוכן הזה וגם בהרבה מקומות אחרים שאני נגד פגיעה בחפים משפע, אבל צריך לדרבן להגיע להפסקת אש, ולא לייצר מבצע צבאי על מבצע צבאי, שיזמינו לנו עוד מסלולים ועוד מעגלים של אלימות ושל שפיכות דמים.
בכל אופן, אנחנו מדברים על יום האשה, והאשה היא שסובלת ממלחמות. כולנו סובלים ממלחמות, אבל הנשים, האמהות ועקרות הבית הן שמשלמות את המחיר הכבד ביותר של המלחמה, של המלחמות. אני חושב שיש מקום שהכנסת, אף שהסכמנו להפוך את הצעת החוק להצעה לסדר-היום – אולי יום אחד הכנסת תתבגר, תתעלה ותגיע למסקנה שיום האשה הבין-לאומי צריך להיות יום שיצוין בכל רחבי הארץ, יום שבתון שיוקדש לדחיפה ולדרבון בכיוון של קיום ערכי השוויון בחברה בכלל ובעניין הנשים בפרט. תודה רבה, גברתי. אני מבקש להצביע על הצעת החוק.
היו"ר דליה איציק:
תודה לך, אדוני. יפה דרשת. אנחנו עוברים להצבעה. מה אתה מציע, חבר הכנסת ברכה? לכלול בסדר-היום?
מוחמד ברכה (חד"ש):
אם זה גורלן של – – –
היו"ר דליה איציק:
יש לך כמה אפשרויות: להסיר אתה לא רוצה; או לוועדה או לכלול בסדר-היום.
מוחמד ברכה (חד"ש):
כל ההצעות האלה באות במסגרת יום האשה הבין-לאומי – – –
היו"ר דליה איציק:
אני מציעה שתכלול בסדר-היום, אבל מה שתחליט. הרי ממילא אם זה ייכלל בסדר-היום נוכל להעביר את זה לוועדה.
מוחמד ברכה (חד"ש):
בסדר.
גדעון סער (הליכוד):
שייכלל בסדר-היום – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
אם היושבת-ראש מציעה שזה יידון במליאה, אני מאמין שזה אכן יידון במליאה.
גדעון סער (הליכוד):
יש חמש או שש הצעות, לדעתי – שיביאו את זה לדיון – – – אני אצביע לפי – – –
מוחמד ברכה (חד"ש):
חבר הכנסת סער, אם היושבת-ראש מציעה לדון בזה במליאה, אני מסכים להצעת גברתי לדון בזה במליאה.
היו"ר דליה איציק:
אני לא מציעה.
בואו נעבור להצבעה. מי שמצביע בעד – בעד הצעתו של חבר הכנסת ברכה.
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום – 13
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לכלול את הנושא בסדר-היום של הכנסת נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
ההצעה עברה ללא מתנגדים. לכן, אדוני המזכיר, נצטרך לכלול אותה בסדר-היום.
הצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון – התאמת שוק העבודה לנשים), התשס"ז–2007
[הצעת חוק מס' פ/2920/17; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת נאדיה חילו)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת חוק הרשות לקידום מעמד האשה (תיקון – התאמת שוק העבודה לנשים), של חברת הכנסת נאדיה חילו. חברת הכנסת חילו. הינך מוזמנת. השרה רוחמה אברהם לא נמצאת כאן, ולכן השר כהן ישיב במקומה, אם הוא יודע שהוא משיב במקומה. איפה השר כהן?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
– – –
היו"ר דליה איציק:
בבקשה, חברת הכנסת נאדיה חילו.
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, בפתח דברי אני רוצה לברך את כל הנשים ולאחל להן שמשנה לשנה תהיה קידמה ויפרצו דרך, ונוכל להגיד שהשגנו דברים והתקדמנו בתחומים שכולנו רוצים להתקדם בהם. הצעת החוק שלי היום – להתאמת עולם העבודה לנשים, להורוּת. אני בהחלט מקבלת את ההצעה של הרשות למעמד האשה, וזה הזמן לברך אותן. אני לא יודעת אם מרית דנון, יושבת-ראש הרשות, נמצאת פה, אבל בהחלט עבדתי אתם בשיתוף פעולה לגבש את ההצעה הזאת. נכון שזו הצעה הצהרתית, אבל העניין מאוד מהותי. אנחנו מדברים על קידום נשים, ואנחנו יודעים שאחד האלמנטים הכי חשובים לקידום נשים הוא התאמת עולם העבודה ושילובן, הלכה למעשה, בכל תחומי התעסוקה היומיומיים. כשאני מדברת על התחומים, אני מנסה לראות התפלגות לנגד עיני – –
היו"ר דליה איציק:
רק רגע, מישהו יכול לבדוק לי כמה חברי כנסת נמצאים בבניין היום?
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
– – ממשרה מקצועית הכי גבוהה של ניהול בשוק העבודה הכי גבוה, ועד לנשים שהן בעצם מושפלות ומנוצלות, דרך עבודה ודרך ניצול, ועובדות בפחות מהשכר המינימלי.
מה שקרה, גברתי היושבת-ראש, בשנים האחרונות חל שינוי בכלל בתפיסה, שינוי ערכי, שינוי שבהחלט אמור היה להיות מתורגם הלכה למעשה כך ששוק העבודה יקלוט ויאפשר ליותר נשים להשתלב מצד אחד, ומצד שני לנסות לבוא בהקלות ובגמישות מסוימת, שתאפשר את הקליטה והקידמה. אנחנו לא באים לבטל פה את כל התפקידים המסורתיים של הנשים. אני גם לא חושבת שנכון לעשות את זה. אני חושבת שנכון לעודד שותפות בחלוקת התפקידים בבית, אבל בואו נגיד את הדברים ישר ולעניין, ובלי משחקים: הנטל של ניהול הבית וגידול הילדים עדיין מוטל על שכמה של האשה. עם הנטל הזה צריך לאפשר התאמה בעולם העבודה ושילוב, וזה אומר שעות יותר גמישות; זה אומר להביא את כל האפשרויות של היצע המסגרות לטיפול בילדים; אם אני מדברת על נשים ערביות, וזה המקום להזכיר אותן – הן הכי מופלות מכל הקבוצות – לאפשר אמצעי תחבורה יותר נוחים, שזה גם אלמנט, כי אם אנחנו מסתכלים על אחוז המובטלים בכלל ומשווים אותו, אנחנו רואים שבראש הטבלה מופיעות הנשים הערביות, שעדיין, עם כל ההשכלה שרכשו בשנים האחרונות – הן יותר מ-50% באוניברסיטאות, ואנחנו יכולים להיות גאים בזה – אבל הלכה למעשה זה לא מתורגם בשוק העבודה וזה עדיין לא מאפשר להן להפוך להון אנושי ולהיות צלע שגם תעזור בחברה כלכלית וגם תשתלב חברתית.
מובן שאני גם לא חוסכת מהחברה הערבית את ביקורתי בעניין הזה. אני לא רואה פה חברי כנסת ערבים, אבל אני חושבת שיש תפקיד מאוד גדול לחברה כולה לעודד ולאפשר את שילובן של נשים, לא לשים בפניהן חסמים ומחסומים מאוד עבים, שיקשו עליהן לעבור.
אני בהחלט חושבת שהחקיקה בעניין הזה היא גורם מאוד רלוונטי, שמתווסף על כל העשייה החברתית-אזרחית הנוספת, כי חקיקה לבד לא תקדם אותנו אם לא יהיה תהליך סוציאליזציה מאוד ארוך ופנימי, שישנה גם ערכית את התפיסה, שייתן את הגמישות החברתית – אנחנו לא נוכל בעניין הזה להתקדם ולהגיע למהפכה האזרחית שכולנו מייחלים לה.
אומרים לי הרבה פעמים שיש עלויות לחוקים. נכון שיש עלויות תקציביות, אבל מי שמנסה לחשב את העלויות הכלכליות, לא רק פר-שנה ופר-הוצאה על חוק, אלא מנסה לטווח ארוך לנקוט אסטרטגיה ומדיניות שיגידו אם ההשקעה היום בהקמת מסגרות מקצועיות ומסגרות נאותות לילדים בגיל הרך כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה; אם ההשקעה בהכשרות ובהשתלמויות מקצועיות ולא מקצועיות; אם ההשקעה בהחזר הוצאה, להכיר בהוצאה הזו של אשה שיוצאת לעבוד כפטורה ממס, ואני יודעת שיש חקיקה בעניין הזה – היא השקעה לטווח ארוך.
אומרים שזו עלות, אבל בטווח הארוך ההנאה של המשק, אם אשה יוצאת לעבוד – יש רווח בסופו של דבר, אפילו בחישוב מתמטי מאוד פשוט. זה אולי לא באותה שנה, אבל אשה שיוצאת לעבוד, המדינה גם מרוויחה מזה, יש גם תשלום מסים מהעניין הזה.
כמובן, זה לצד העניין הכלכלי ולצד העניינים הנוספים שהיא תורמת לביתה ותורמת לחברה שלה ותורמת לקהילה שלה, ובהחלט בעניין הזה צריך תמיד להסתכל לטווח יותר ארוך, ויש לי הרבה פעמים רושם שההסתכלות התקציבית בבית הזה היא רק הסתכלות מיידית והסתכלות לטווח קצר, וההחלטות שמתקבלות לטווח קצר הן לא תמיד החלטות נכונות.
אנחנו גם עדים, גברתי היושבת-ראש, לחוליה מאוד גדולה של נשים בשוק העבודה. אם כבר הן נמצאות בשוק העבודה, לפחות לתגמל אותן בצורה נאותה ולא לראות התפלגות של 51% של נשים שמשתכרות שכר מינימום, ומגיעים אלי הרבה פעמים מכתבים של נשים שנמצאות בשוק העבודה ומשתכרות פחות משכר מינימום.
היו"ר דליה איציק:
חבר הכנסת נסים זאב, מי מעז להרגיז אותך?
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
אני ממשיכה לדבר על אותן נשים שבכל זאת יוצאות לעבוד, מקדישות שעות, מנוצלות בצורה מאוד קשה ומקבלות פחות משכר מינימום. יש אצלי בלשכה מכתבים של נשים שעובדות בשכר של 2,000 ו-2,500 ש"ח.
בעניין הזה לפעמים יש לי דילמה מאוד גדולה, כשאני מנסה לבקש מאותן נשים להתלונן, כי הרי זה מנוגד לחוק, אני עומדת מול דילמה שהיא אומרת: אם אני מתלוננת אני מאבדת את ה-2,000 או ה-2,500 ש"ח, והכסף הזה משמש לילדים לתזונה ולכלכלה. עדיף הרבה פעמים לאותה אשה כביכול לדלג על העניין הזה, והמעסיקים מנצלים ועושקים את אותן נשים, ואכיפת החוק הרבה פעמים לא ניתנת למימוש הלכה למעשה.
ביום הזה אני גם רוצה לומר שהסולידריות של הנשים מאוד חשובה, וכשאני מדברת על סולידריות אני מדברת על צורך בסולידריות נשית בין כל קבוצות האוכלוסייה, בין נשים ערביות ובין נשים יהודיות. יש חוליות גם בתוך הקבוצה הזו שהן חוליות יותר חלשות, ואני חושבת שיש פה יותר מאחריות – יש פה שליחות של אותן חוליות יותר חזקות, גם של נשים, ויש כאלה בחברה הישראלית. עליהן מוטלת גם שליחות מסוימת, לתמוך ולהיות עוגן לאותן נשים חלשות, שהרבה פעמים קולן לא נשמע. גם אם הן משמיעות אותו, קולן נבלם ולא מתאפשר לו להגיע, והרבה פעמים הן צריכות את הדחיפה הזו, והתמיכה והגיבוי. לכן אני בהחלט מציינת את העניין הזה כעניין מאוד חשוב.
דבר נוסף שהייתי רוצה להזכיר ביום הזה הוא שהחלק הפוליטי מאוד חשוב. נכון שההצעה שלי מדברת על עולם העבודה ועל הוספת אלמנט מאוד חשוב לתפקידים של הרשות למעמד האשה, שעושה עבודת קודש, אבל כשמדברים על גורם אצל נשים, אין גורם שהוא מנוטרל טוטלית משרשרת של גורמים, שמשפיעים זה על זה. נשים שנמצאות במוקדי קבלת ההחלטות, נשים שנמצאות במרכזי ההשפעה, מקצועית ופוליטית, יכולות להוביל את המערכה הבאה ולהוביל את הנושא של ייצוג הולם כנקודת התחלה אסטרטגית כדי להגיע לשוויוניות.
אני שוב אומרת, בעניין הזה, גם דעתי היא שצריך לאפשר מאבק ומירוץ חופשי ושוויוני, אבל כשאנחנו מדברים על מירוץ שוויוני, אנחנו מדברים על אותה נקודת זינוק. הנשים טרם הגיעו לאותה נקודת זינוק שנמצאים בה הגברים.
לכן המנגנון של ייצוג הולם – גם בעבודה, גם בפוליטיקה, גם בחברה, גם להתאמת עולם העבודה – הוא רצוי, כדי שנוכל לממש את החזון שאמור להיות חזון של כל החברה, שילובן של נשים בצורה אפקטיבית, יעילה וטובה בחברה הישראלית. תודה.
היו"ר דליה איציק:
תודה, חברת הכנסת נאדיה חילו. הוסכם שהצעת החוק הופכת להצעה לסדר-היום. אמרי לנו מה את מציעה – להעביר לוועדה לקידום מעמד האשה?
נאדיה חילו (העבודה-מימד):
כן.
היו"ר דליה איציק:
אם כך, נעבור להצבעה. נא להצביע. בעד זה בעד העברה לוועדה לקידום מעמד האשה.
הצבעה מס' 9
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר דליה איציק:
אין מתנגדים, ההצעה עוברת לוועדה לקידום מעמד האשה.
הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – שריון מקומות לנשים), התשס"ח–2007
[הצעת חוק פ/3176/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר דליה איציק:
אנחנו עוברים להצעת החוק של חברת הכנסת אסתרינה טרטמן – הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – שריון מקומות לנשים). חברת הכנסת קולט אביטל – – –
קריאה:
– – –
היו"ר דליה איציק:
הצעה לסדר-היום.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, עמיתי, חברותי, הנשים שיושבות ביציע, כמדי שנה אנחנו עומדות על הדוכן הזה ומייחלות, ולו קמעא, לעשות עוד צעד קטן ולהביא לאותו שוויון שאנחנו מייחלות לו כבר לפחות שני עשורים בפעילות אינטנסיבית של ארגוני נשים. למען האמת, קרה משהו בשוק. היום חיפשתי וביקשתי נתונים, ומצאתי שבהנהלה הבכירה בתקשורת מכהנות היום כ-20% נשים; בתחום הבנקאות – 20% נשים; בקופות-החולים 40% מההנהלה הבכירה – אני לא מדברת על נשים מועסקות בכלל, אלא על ההנהלה הבכירה – נשים; בתחום הביטוח 28% נשים. זה מצביע כל כך שקרה משהו. זה לא מספיק, אבל קרה משהו.
אני מודה שלנשים האלה ששולבו בעבודה אין שריון. גם אני, בטרם היבחרי לכנסת, כיושבת-ראש פורום הנשים של ישראל ביתנו, התנגדתי לשריון נשים ברשימה, כיוון שאני סבורה שנשים טובות בזכות עצמן ולא רק בזכות מינן, ואין צורך לשריין את מקומן. ואכן, לפחות אצלנו, בישראל ביתנו, זה הוכיח את עצמו, ואף-על-פי שבסיעת ישראל ביתנו אין שריון לנשים, אנחנו הסיעה המובילה בכנסת במניין הנשים באחוזים.
אבל, חברותי וחברי, מה קורה בתחום המוניציפלי? בבדיקה שערכתי בתחום המוניציפלי התאכזבתי. גברתי היושבת-ראש, מצאתי את הנתונים האלה: יש 225 רשויות במדינת ישראל, ורק ארבע נשים נושאות בתפקיד הבכיר; בסך הכול 1.5%. רק 1.5%. אם אני בודקת בשלב השני ברשויות המקומיות, קרי חברי המועצה, במדינת ישראל 3,346 חברי מועצה ובהם רק 342 נשים, קרי – רק 10%. פה, חברי וחברותי, יש מקום לעשות מעשה שיהיה משום תיקון, תיקון אפליה, וזאת בעצם הצעת החוק שלי.
אני תוהה מדוע, מדוע ברשויות המקומיות – שזה ניהול של מיני-בית – כמעט אין ייצוג לנשים. תראו את האבסורד, לנשים מיוחס התפקיד המרכזי של עקרת בית. וכי מה זה "עקרת בית"? עקרת בית היא עיקר הבית. זה תפקיד שמיוחס לנשים אלפי שנים. ומה זה הבית? הבית הוא המבצר. מפקידים בידי האשה את כל הטיפול בדבר הכי יקר לנו: במבצרנו, בכלכלה שלנו – משק הבית – ובוודאי בנכס היקר לכל בעל בית, קרי הילדים שלו. זה מופקד בידי האשה. זאת אומרת, האשה הראויה יכולה, מסוגלת ועושה את זה היטב. היא לא יכולה לנהל בית מורחב, כמו העיר שלנו או היישוב שלנו או המדינה שלנו, שזה בית גדול יותר? למה אנחנו לא מוצאים שם את הנשים? בואו נחשוב איך היו נראים המקומות האלה אילו היה ייצוג גדול יותר לנשים. ולכן באה הצעת החוק שלי.
משה גפני (יהדות התורה):
שהמפלגות יעשו את זה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
גם, לאט-לאט.
משה גפני (יהדות התורה):
ביהדות התורה אין נשים ברשימה – שלא יצביעו בעדנו. אצלכם בישראל ביתנו יש הרבה מאוד נשים ברשימה – – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, אני יודעת שהנושא של נשים מאוד מלהיב אותך, אבל תן לה לדבר.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
אז בוא נראה נשים גם במפלגתך.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
חבר הכנסת גפני, אני יודעת מדוע אין נשים במפלגתך, אבל אני סבורה שאם אתם יכולים לשבת עם נשים במליאה, אתם יכולים לשבת עם נשים גם במישור המוניציפלי.
משה גפני (יהדות התורה):
– – –
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, מדוע אתה מפריע לה? תתאפק.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מתנצל על שאני מפריע.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
תודה לך, חבר הכנסת גפני. אני יודעת שאתה אף פעם לא רוצה להפריע, לנשים בפרט, וביום האשה בוודאי ובוודאי שלא, חבר הכנסת גפני.
משה גפני (יהדות התורה):
אני מכבד מאוד את הנשים – – –
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אני מאוד מעריכה את זה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.
יואל חסון (קדימה):
גפני, איזה אומץ יש לך מול שתי נשים חזקות כאלה.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
לא תמיד זה תוצאה של אומץ, לפעמים זה תוצאה של העדר חשיבה מספיקה.
יואל חסון (קדימה):
אל תתעסק עם הנשים, תאמין לי.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת יואל חסון, מאוד נהנינו מהבדיחה. עכשיו אני מציעה לחזור לנושא, כי הוא מספיק רציני. תודה. בבקשה, גברתי, תמשיכי.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, תודה. חברי וחברותי, הצעת החוק אומרת, שבכל רשימה מוניציפלית יהיה לפחות שליש נשים ולפחות אשה אחת בשלושת המקומות הראשונים. אני יודעת שיהיו מפלגות כאלה ואחרות שיהיה להן פחות נוח. אפשר לדבר על זה. אני מקווה שבאמצעות החקיקה הזאת נעשה שני דברים: א. נגרום לסיעות למשוך את הנשים האיכותיות מביתן ולהזמינן להיכנס לרשימות; ב. יהיה לנשים יותר קל לפלס את הדרך לאותם תפקידים. האמינו לי, מי שיצאו נשכרים יהיו התושבים.
אני מקווה שבשנים הבאות נצטרך פחות ופחות לעמוד על הדוכן ולעשות את המעשה שאנחנו חותרות אליו, ואני מאחלת לכולנו שלא תרחק השנה שבה נוכל לוותר לגמרי על ציון יום האשה, משום שנגיע לאותו שוויון ראוי ויאה שאנו מייחלות לו. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
גברתי, אני מבינה שזו הצעה לסדר-היום.
אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו):
אכן, זו הצעה לסדר-היום, ואני מבקשת להעביר אותה לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה.
היו"ר קולט אביטל:
לפיכך אני מציעה שנצביע על העברתה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
יש לי הצעה אחרת.
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, בנאומים בני דקה אמרתי, ואני רוצה לחזור על זה ביחס למה שמציעה חברת הכנסת טרטמן. אני סבור שנשים מופלות לרעה במגוון גדול מאוד של תחומים, אף-על-פי שאשה נושאת ביותר עול, כפי שאמרה נכון חברת הכנסת טרטמן. אבל ללכת ולהפוך חוקי בחירות – כאשר היום מדובר בנשים ומחר ידובר על כל מיני קבוצות אחרות. לב לבה של הדמוקרטיה הוא שהציבור בוחר. מי שאומר שהוא לא רוצה לשים נשים ברשימה שלו, שיישא במחיר.
מי שאומר, כפי שאת אמרת, שצריך לתת ייצוג שווה לנשים, שיתחיל את זה קודם בבית. קודם שאצלכם בבית נראה בין 11 חברי הכנסת חמש או שש נשים. אבל אין. מה אתם רוצים? היות שאתם לא מצליחים בחוקת המפלגה שלכם להעביר את מה שאת מאמינה בו, את רוצה את העזרה שלנו? תתחילו כולכם בבית ואל תהיו כמונו. אנחנו לא צבועים, אנחנו אומרים את זה. אתם באים לבקש את עזרת הכנסת בחוקי בחירות?
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה בעד – להעביר לוועדה לקידום מעמד האשה.
הצבעה מס' 10
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 12
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – 1
נמנעים – 1
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
איתן כבל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, אפשר להוסיף אותי?
היו"ר יצחק זיו:
12 בעד, מתנגד אחד ונמנע אחד. אני מבקש להוסיף להצבעה את חבר הכנסת איתן כבל. הנושא יועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
למה לוועדת הפנים? לוועדה לקידום מעמד האשה.
היו"ר יצחק זיו:
הנושא יועבר לוועדה לקידום מעמד האשה.
הצעת חוק המפלגות (תיקון – הבטחת ייצוג), התשס"ח–2007
[הצעת חוק פ/2938/17; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר יצחק זיו:
אנחנו עוברים להצעת החוק המפלגות (תיקון – הבטחת ייצוג), התשס"ח–2007. אני מזמין את חברת הכנסת קולט אביטל, בבקשה.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, נציגות עמותת "כן", שעושות עבודה מדהימה, ונמצאות כאן אתנו ביציע, גם אני נאלצת להפוך הצעת חוק – שאין לה לצערי סיכוי, לפחות בשלב הזה בכנסת הזאת – להצעה לסדר-היום. מדובר בהצעת חוק, למען הסדר הטוב, שהגשתי גם בכנסת החמש-עשרה וגם בכנסת השש-עשרה, והנה אני עכשיו בכנסת השבע-עשרה, וגם בכנסת הזאת, חבר הכנסת גפני, למרות מה שאמרת, ולמרות קריאתך ששימחה אותי מאוד, שתתחילו – קודם כול שיהיה ייצוג שווה בתוך המפלגות.
ובכן, הצעת החוק שלי מדברת בדיוק על כך. בהצעת החוק שלי אין לי ההשקפה היומרנית מאוד להציע לכנסת לעשות מה שעשו במדינה נאורה כמו צרפת. במדינה כמו צרפת יש חוק ממשלתי, שאומר parité-parité, כלומר שוויון, גבר-אשה-גבר-אשה.
משה גפני (יהדות התורה):
5%, ייצוג לנשים בפרלמנט בצרפת. אנחנו יותר מהם.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
סליחה, אדוני. יש חוק בצרפת, והחוק אומר, והוא מתחיל להתקיים, שבכל רשימה שמגישים, צריך להיות ריץ'-רץ', גבר-אשה-גבר-אשה-גבר-אשה. שאלו אותי: יש לכם חוק כזה? נאלצתי להשיב, לצערי, שבכנסת בהרכבה כפי שהוא הצעת חוק כזאת לא תעבור. אני רק רוצה לספר לאלה מביניכם שלא היו בכנסת החמש-עשרה, שכאשר הגשתי הצעת חוק כזאת, מי שהיה אז יושב-ראש שינוי, חבר הכנסת טומי לפיד, שהיה שר המשפטים, ואולי זה היה בכנסת השש-עשרה, טען שזאת הצעה לא דמוקרטית, משום שהיא פוסלת מפלגות שלא רוצות לבחור בנשים. דרך אגב, הצעה דומה לשלי יש לחברת הכנסת אורית נוקד, שנמצאת אתנו היום.
הכוונה היא להציע שהמפלגות עצמן תעשינה את הצדק הזה, והיא מציעה שבכל רשימה שיש לה יותר מחמישה חברי הכנסת, זאת אומרת משישה חברי הכנסת ומעלה, במספר המועמדים יהיה ייצוג של לפחות שני גברים ושתי נשים. זאת אומרת, שתהיה אפשרות לקדם יותר נשים בתוך הרשימות.
ביום האשה הזה, חברת הכנסת טרטמן, לצערי גם אני עושה השוואות, ודווקא מדינת ישראל הנאורה, שהיתה מן המתקדמות בתחום הזה בתחילת העצמאות – דווקא במדינת ישראל אנחנו נמצאים אי-שם באמצע בין העולם המתקדם לבין העולם הבלתי-מתקדם. בייצוג נשים בפרלמנטים אנחנו במקום ה-84.
משה גפני (יהדות התורה):
ה-56.
גדעון סער (הליכוד):
לפני פקיסטן.
משה גפני (יהדות התורה):
לפני ארצות-הברית. מה הדיבורים האלה? אנחנו במקום ה-56, לפני ארצות-הברית.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
מה אתה כל כך שמח?
משה גפני (יהדות התורה):
אנחנו לפני ארצות-הברית.
גדעון סער (הליכוד):
בארצות-הברית יש גם הפרדת דת ומדינה.
משה גפני (יהדות התורה):
תגידו את העובדות. לפחות את העובדות אל תסלפו.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אדוני היושב-ראש, כל הדבר הזה, וכל הצעקות של חבר הכנסת גפני, שמתלהב מאוד מהנושא היום – אני אף פעם לא ראיתי אותו כל כך מתרגש כמו בייצוג נשים. אני באמת תוהה מדוע.
משה גפני (יהדות התורה):
זה לא הנושא היחיד שאני מתלהב בו.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
לפי הסטטיסטיקות שאני קראתי, אנחנו אחרי פקיסטן ואחרי רואנדה ואחרי הרבה מאוד מדינות באפריקה.
לגבי שרות שמכהנות בממשלת ישראל – יגיד לי חבר הכנסת גדעון סער. נדמה לי שאנחנו גם כן אי-שם במקום ה-104, או משהו כזה.
גדעון סער (הליכוד):
זה משטר פרלמנטרי, והדפוס של הממשלה משקף את הכנסת. אבל לא צריך יותר מ-15%.
משה גפני (יהדות התורה):
אני בעד 80%. מה אתם מטיפים מוסר?
קולט אביטל (העבודה-מימד):
אנחנו מטיפים מוסר, משום שכל הצעת חוק כזאת, חבר הכנסת גפני, אתה וחבריך בש"ס תעשו הכול כדי להכשיל אותה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הוא לא ש"ס.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
הצעת חוק כזאת לא תעבור בגללכם ובגלל ש"ס, המפלגות החרדיות. לא תיתן לעולם להעביר חקיקה כזאת. אנחנו נצטרך להתגבר, נצטרך להגדיל את מספר הנשים בכנסת.
משה שרוני (גיל):
מפלגות ערביות יסכימו לזה?
קולט אביטל (העבודה-מימד):
גם המפלגות הערביות. הצדק אתך, חבר הכנסת שרוני.
אני מציעה שאנחנו נעביר את הנושא הזה לוועדה לקידום מעמד האשה. למרבה הצער, ביום האשה הבין-לאומי לא נצליח להעביר את החוק הזה. נעביר אותו לדיון בוועדה לקידום מעמד האשה.
אני מציעה, אדוני היושב-ראש, שנרגיע כאן את הרוחות, כי כל ייצוג שאנחנו מציעים מאוד מפריע לכמה חברים פה בספסלים האחוריים. תודה רבה.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה. הצעה אחרת – חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, יש לי שתי הערות. הערה ראשונה, אני חושב שצריך לחשוב גם על רעיון של יום הגבר הבין-לאומי, כדי להשוות זכויות בתחומים אחרים שהגברים מקופחים בהם, ויש הרבה כאלה. זה לא הזמן, בדקה אחת אני לא יכול להעלות אותם.
דבר שני, אני לא מבין מה הקשר של יום האשה לעניין הבין-לאומי. יום האשה היהודית – לדבר על ערכים, על תפקידה של האשה בחינוך, במסורת, הבהרה של תפקיד האשה בבית. הרי כאשר הקדוש-ברוך-הוא בא לתת את התורה לעם ישראל, הוא פנה קודם כול אל הנשים: "כה תאמר לבית יעקב", ואחר כך "ותגיד לבית ישראל". "בית יעקב" – אלו הנשים. פנה אליהן ברכות, בנעימות, לשכנע אותן. רק לאחר שהאשה השתכנעה שיש בתורה ובמצוות התורה ובחוקי התורה בסיס כל כך איתן לאותם ערכים שורשיים של עם ישראל, פנה גם לגברים. לכן חשוב מאוד שגם מהפן הזה, מהנקודות האלה, נוכל להעלות את הרעיון, ולאו דווקא זכות כזאת, או פחות משכורות או יותר משכורת. לא זה הדבר שיכול לשנות עולמות.
היו"ר יצחק זיו:
תודה רבה.
אנחנו נעבור להצבעה.
הצבעה מס' 11
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 14
בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין
נמנעים – 2
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר יצחק זיו:
14 בעד, אין מתנגדים, שני נמנעים. הנושא יעבור לוועדה לקידום מעמד האשה.
הצעות לסדר-היום
יום האשה הבין-לאומי
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעות לסדר-היום בנושא יום האשה הבין-לאומי, מס' 4822, 4849, 4915, 4953 ו-4954. ראשון הדוברים, חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.
גדעון סער (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת שבה אני אולי בפעם האחרונה יושב-ראש הוועדה, בוודאי בפעם האחרונה כיושב-ראש ביום האשה הבין-לאומי, להתייחס לנושא הזה ולהתמקד בשתי נקודות.
אני מודה לחבר הכנסת גפני שהעלה את הסוגיה של ייצוג הולם לנשים. אתה שייך לאותם גורמים אשר מבחינתם המציאות הקיימת מאז קום המדינה, שבה באולם הזה יש בין 10 ל-20 נשים, פחות או יותר, 15%, היא מציאות מצוינת; היא מציאות שאתה מתנגד בכל כוח לשנות אותה.
משה גפני (יהדות התורה):
תדבר בשמך, אני לא אמרתי כך.
גדעון סער (הליכוד):
אתה מתנגד תמיד לשנות אותה, ואתה מתנגד לשנות אותה בכל אופן. אתה מתנגד לשנות אותה גם בחיוב של המפלגות לעשות את זה, וגם כאשר אין חיוב ויש תמרוץ, כמו שעלה היום בדיון בוועדת החוקה. אתה מתנגד לכל חוק אשר יהיה קשור לייצוג הולם.
משה גפני (יהדות התורה):
חברות הכנסת שמכהנות הן ברמה יותר גבוהה מהגברים. תשימו אתם רק נשים. תשימו בסיעת הליכוד.
גדעון סער (הליכוד):
אני מסכים אתך. סיעת יהדות התורה היא בין שש סיעות בבית הזה, חצי מסיעות הבית הזה, שאין בהן בכלל נשים. אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא לא נכון והוא גם לא נורמלי. הולכות ומתמעטות הסיעות בפרלמנטים כלשהם בעולם, שהדבר נראה להן טבעי ונורמלי ומצדיק מאבק על מנת למנוע את שינויו. אגב, אתה יודע היטב שנציגי הזרם הפוליטי שאתה מייצג, ואני מכבד אותו, התנגדו גם למתן זכות הצבעה לנשים בשעתו.
משה גפני (יהדות התורה):
מה?
גדעון סער (הליכוד):
כן. אני משוכנע שלאדוני יש מקורות ידע שיאפשרו לו לאמת את מה שאני אומר עכשיו. אדוני לא יודע שרבנים התנגדו למתן זכות הצבעה לנשים? אדוני לא יודע שהיה ויכוח במוסדות של היישוב הישן על זכות הצבעה לנשים? אמרתי את זה רק כדי לסבר את האוזן במובן הזה שבמבחן היסטורי, כשם שהמאבק למנוע זכות הצבעה מנשים נועד לכישלון, גם המאבק למניעת ייצוג הולם של נשים נועד לכישלון, משום שזה בלתי סביר שציבור שמונה למעלה מ-50%, אבל נגיד באופן גס 50%, יהיה מיוצג על-ידי פחות משליש מהשיעור. הדבר הזה משפיע באופן ישיר, באופן הכרחי, על כל אותן סוגיות אשר יש בהן, בתחומים אחרים של החיים, כדי לתרום לקידום מעמד האשה או כדי לסייע להשגת שוויון בין המינים.
אתם הייתם צריכים להגיד: זה מצוין מה שאתם מציעים, מכיוון שאתם לא מציעים שיטה שבאה להתערב במשטר האוטונומי של המפלגות, או באה להתערב בזכות שלי ושל הציבור שאני מייצג לא להכליל בכלל נשים ברשימות לכנסת, כי זה מה שרוצה הציבור שלנו, ועובדה שגם נשים מצביעות בעבור רשימות כאלה. אבל אתם באים וסוכרים את הסכר הזה מתוך אמונה שלעד אתם תצליחו למנוע שינוי כזה או אחר. אני חושב ששיטה שמכבדת את האוטונומיה של המפלגות היא השיטה המאוזנת ביותר כדי להגיע לשוויון.
אם אתה מדבר על המדינות שציינת קודם, אלה מדינות שמפלגות חייבות להיות בהן דמוקרטיות. אלה מפלגות שחייבות להיות דמוקרטיות. אז בישראל, שיש בה מציאות של מפלגות רבות שאינן דמוקרטיות, שאין בהן בחירות משום סוג, שאין בהן ייצוג לנשים בכלל – לא ייצוג הולם אלא בכלל ייצוג לנשים – באים ומונעים.
אגיד לך דבר שאמרתי לחבר אחר, בסיעה אחרת, אבל לא רחוקה מבחינה אידיאולוגית מהסיעה שאתה מייצג, בשעתו, כאשר התנגדו למתן זכות לקבלת אזרחות להורה כשמדובר בחיילים בודדים. היום כבר באה הצעת חוק יותר מרחיבה, ובזמנו התנגדו לכל שינוי. אמרתי להם: אתם תקבלו שינוי הרבה יותר רחב מהשינוי שאותו אתם מבקשים למנוע ברגע זה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה היה לגבי חלל צה"ל.
גדעון סער (הליכוד):
אדוני בוודאי זוכר, כי אדוני היה שר בממשלה שדנה בזה בשעתו.
אני רוצה לדבר על שוק העבודה. שוק העבודה הוא ההתמודדות העיקרית שלנו כחברה איך ליצור – קראתי לזה היום בדיון שהתקיים בוועדה "גשר של שוויון מעל השוני". כי שוני קיים. יש שוני שהוא מהטבע. אם אנחנו מדברים על לידה, אם אנחנו מדברים על היריון, אלה דברים שהטבע יצר, והם שוני שמשפיע גם על שוק העבודה. ויש שוני שנובע מהתנהגות של ציוויליזציה לאורך אלפי שנים, ושהוא קיים גם היום. זאת אומרת, כמה שהחברה התקדמה במובן של חתירה לשוויון, עדיין היא רחוקה מאוד משוויון אמיתי במה שנוגע למחויבויות הוריות. ברוב המכריע, בלשון המעטה, של הבתים יש תפקודים הוריים מסורתיים, והשינוי של זה הוא שינוי שבוודאי ייקח עשרות שנים.
אבל בכל זאת אנחנו חיים בעידן – בניגוד לעבר, שבו הגבר היה מפרנס והיה מבנה משפחה מסוים – שבו הרווחה באיכות החיים מותנית, כמעט בכל המקרים, בכך ששני בני הזוג יהיו מפרנסים. במידה רבה גם המימוש העצמי של האדם כיצור אוטונומי בחברה. הדבר הזה יצר מצב שהוא מאוד לא פשוט לאשה בחברה המודרנית, שהיא צריכה למלא את כל הפונקציות הללו. אנחנו צריכים לבוא ולחשוב כמחוקקים איך אנחנו מאפשרים לשלב בין המחויבות ההורית, בין המחויבות המשפחתית, ובין היכולת להתמודד בשוק העבודה כדי ליצור פלטפורמה של שוויון הזדמנויות. זה אתגר קשה מאוד, מתמודדים אתו כל הפרלמנטים בעולם, מתמודדות אתו חברות אזרחיות בכל העולם.
היום היה לנו דיון מעניין מאוד בוועדה, בהשתתפות פורום מנהלות בהיי-טק, שהחתימו כבר חברות רבות מאוד על אמנה עם ארבעה עקרונות בכיוון הזה: שכר שווה; ישיבות, למשל, שיסתיימו עד שעה מסוימת; מדידה לפי יעדים ולא לפי שעות. אני לא רוצה להיכנס לכל העניין הזה, אני רק רוצה לומר שלצד הפעולה שאנחנו עושים פה בכנסת, ועשינו כבר היום, גם עשינו צעד. כי היום אישרנו שני חוקים, אחד לגבי אמהות חד-הוריות ואחד לגבי היכולת לצאת לחופשה ללא תשלום, מועד הזכאות, שהם רלוונטיים להתמודדות בשוק העבודה, ליכולת להתמודד בו, ליכולת לחזור אחרי חופשת לידה וכדומה. אבל גם לחברה האזרחית יש תפקיד. לא הכול חוקים, וגם לא הכול אפשר לעשות בחוקים ובצווים. יש דברים – אינני משוכנע שפרלמנטים צריכים להיכנס לתחום של שעות עבודה בסקטור פרטי.
אבל המודעות לנושאים הללו כדברים שתורמים לשוויון הזדמנויות, אבל גם תורמים לאיכות החיים שלנו כחברה, היא דבר מאוד חשוב. אני מאוד מקווה שנמצא דרך להמשיך בדרך הזאת, ואולי כדי לקשור בין שני הנושאים, חבר הכנסת גפני – – –
משה גפני (יהדות התורה):
אל תקשור. בחלק השני אני מסכים אתך לחלוטין.
גדעון סער (הליכוד):
לכן אני קושר.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת גפני, לא חייבים להגיב על כל דבר.
גדעון סער (הליכוד):
כל עוד לא יהיו מספיק נשים במוקדי קבלת ההחלטות ברשות המחוקקת וברשות המבצעת, יהיה קשה מאוד להתקדם בצורה שצריך להתקדם להשגת הנושא השני ונושאים רבים אחרים. הדבר שמקשה היום להגיע לייצוג הולם או אפילו קרוב לייצוג שוויוני הוא רק עובדה אחת – שהייצוג בבית הזה היום לא שוויוני. זה המכשול הגדול ביותר. אבל לפעמים בהיסטוריה – ואני ממליץ לכולם לקרוא על הפרקים שהיו בדרך של ארצות-הברית למתן זכות ההצבעה לנשים, המאבק שהיה שם. יש רגעים שגם גברים יכולים לעשות את הצעד ולעשות את המהלך שמקרב את החברה לשוויון. אני מאמין וגם מקווה שאנחנו קרובים מאוד לרגע הזה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, אדוני. תרשה לי בהזדמנות הזאת להודות לך על הדרך הנמרצת והנאורה שבה ניהלת את הוועדה עד עכשיו. אני מקווה שתישאר חלק מהוועדה.
גדעון סער (הליכוד):
תודה רבה. אני נשאר חבר בוועדה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אני מבקשת, בשם הכנסת, לברך כאן ביציע קבוצה בראשותו של יושב-ראש ועדת החוץ של הפרלמנט האירי, חברי הפרלמנט האירי, חברי ועדת החוץ, והשגריר האירי שמלווה אותם. ברוכים הבאים לבית הזה. ביתנו הוא גם ביתכם. תודה רבה על הביקור.
אני מבקשת עכשיו לקרוא לחברת הכנסת שרה מרום-שלו. אחריה – חברת הכנסת אורית נוקד.
שרה מרום-שלו (גיל):
גברתי היושבת-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת הנכבדים, לנשים במדינת ישראל יש הרבה סיבות להרגיש טוב ביום האשה הבין-לאומי. ישראל היא מדינה ליברלית, מודרנית ונאורה, וככזאת נהנות הנשים שחיות בה מזכויות רבות.
כשחושבים על מדינות שבהן למיליוני נשים אין זכות לבחור ולהיבחר, ולעתים אף אין זכות לעבוד ולהסתובב ברחוב ללא ליווי גבר, אז בהחלט יש לנו על מה לשמוח. ובכל זאת, כשבוחנים את הישגי הנשים הישראליות בכלכלה, בפוליטיקה ובחברה, אנחנו מבינים שגם אצלנו הדרך עדיין ארוכה.
שיעור הנשים בכנסת, בממשלה ובגופים פוליטיים אחרים עדיין נמוך במידה ניכרת מחלקן באוכלוסייה. יש הרבה פחות נשים מנכ"ליות של חברות מובילות במשק מגברים בתפקידים אלו. חלק גדול מהנשים עדיין מעדיפות לפנות למקצועות הנחשבים "נשיים", כמו הוראה, אדמיניסטרציה, סיעוד – אחיות. פערי השכר עדיין עצומים. זכויות של נשים בהיריון ונשים אחרי לידה ממשיכות להירמס. נשים עדיין נושאות בעיקר הנטל בעבודות הבית ובטיפול בילדים. האלימות נגד נשים ממשיכה להכות שורשים.
למה זה קורה? איך זה שאף-על-פי שהנשים בארץ הן משכילות מאוד ומהוות כמחצית מהאוכלוסייה במדינה שכביכול מעודדת אותן להגיע להצלחה ומצוינות, הן עדיין מפגרות מאחור בתחומים רבים? אני סבורה ששורש הבעיה הוא הנורמות החברתיות והתעסוקתיות בישראל. במגזר התעסוקתי ובמישור החברתי אנחנו עדיין חיים בסביבה שבה לגבר הרבה יותר קל להצליח. זה בא לידי ביטוי באופנים רבים. עובדים עדיין נשפטים על-פי שעות העבודה שהם מסוגלים לספק ולא על-פי התפוקה שהם נותנים בסופו של דבר, וללא ספק זה משחק לרעתן של הנשים. חברות רבות עדיין אינן מאפשרות השלמת עבודה מהבית ואינן מתגמלות עבודה מהבית, אף-על-פי שהדבר כבר מקובל ונפוץ מאוד במדינות אחרות בעולם. במקרים של ילד חולה נשים הן אלה שברוב המקרים ייעדרו מהעבודה, ולא גברים, ומעסיקים רבים עדיין מעדיפים גברים בעבודה. נשים עדיין נושאות ברוב העול של הטיפול בילדים ובמשק הבית. לא משנה מה הסיבות לכך, זה ללא ספק מעכב נשים מלהתקדם ולהצליח.
לגבי האלימות נגד נשים אין מה להיות מופתעים. הפכנו להיות חברה אלימה וחסרת סבלנות, וברור שמי שסובל מכך זה דווקא הקבוצות החלשות יותר פיזית, ובראשן נשים וקשישים. אוזלת-ידה של המשטרה והעונשים הקלים ומידת הרחמים הגדולה שנוקטים בתי-המשפט כלפי עבריינים במקרים של אלימות נגד נשים תורמים גם הם את חלקם.
דווקא מבחינה חקיקתית אני חושבת שנשים זוכות להגנה מרבית, בעיקר בכנסת הזאת, שבה חוקקו או נמצאות בהליכי חקיקה מתקדמים כמה הצעות חוק מצוינות שמיטיבות עם הנשים, וביניהן הארכת חופשת הלידה והכרה בהוצאות טיפול בילדים לצורכי מס.
יום האשה הבין-לאומי הוא יום חשוב. ביום הזה מציין העולם את הישגי הנשים והתנועה הפמיניסטית, ואת ההישגים הללו בהחלט ראוי לחגוג. דרך ארוכה מאוד עברו הנשים ב-100 השנים האחרונות, אך דרך ארוכה עוד יותר יש לעבור עד שיהיה שוויון אמיתי ומלא. אנחנו מבקשות שוויון זכויות. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חברת הכנסת אורית נוקד. אחריה – חברת הכנסת אסתרינה טרטמן.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את כל הנשים וגם את הגברים לרגל יום האשה הבין-לאומי, אם כי אני מקווה שנגיע ליום שבו לא יהיה צורך לציין את היום הזה, והמשמעות תהיה שיהיה שוויון מלא בכל התחומים בין נשים ובין גברים.
אני רוצה לספר לכם שלפני כמה ימים, במהלך ישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה, התברר לי ששר האוצר ושר המשפטים מינו צוות בראשות השופט שוחט, שידון בנושא חלוקת הפנסיה בין גברים לנשים לאחר הגירושין. חלוקת פנסיה לאחר גירושין היא נושא רגיש מאוד, בעל השלכות משמעויות במיוחד עבור נשים.
הצעת החוק שיזמתי קובעת כי הפנסיה שנצברה על שמו בן-הזוג האחד בתקופת הנישואין תחולק בין שני בני-הזוג במקרה של גירושין, בניגוד למצב הנוכחי, שבו בדרך כלל אשה שהיא עקרת בית נשארת ללא פנסיה לאחר הגירושין.
בצוות הממונה 15 מומחים, ובין היתר שלושה נציגים של משרד האוצר ונציגים של קרנות הפנסיה, אך אין בו ולו נציגה אחת של ארגוני הנשים. זאת, אף-על-פי שבארגונים האלה נערכה עבודה יסודית ומועסקים בהם מומחים בתחום.
בתשובה על שאלתי מדוע לא מונתה נציגה של ארגוני הנשים, ענה נציג הממשלה כי בניגוד לארגונים האחרים, שהם ארגונים מקצועיים, ארגוני הנשים הם ארגונים בעלי אינטרסים.
היו"ר קולט אביטל:
והארגונים האחרים הם לא בעלי אינטרסים.
אורית נוקד (העבודה-מימד):
כן, זהו. אז הסיפור הזה, מעבר להיותו מקומם, הוא דוגמה אחת מני רבות ליחס של ממשלות ישראל לדורותיהן בכלל ושל משרד האוצר בפרט לנושא הזה שנקרא שוויון בין המינים. בעיניהם שוויון לנשים נחשב נושא נחמד, שאין הרבה בינו לבין נושאים רציניים יותר, כמו אינטרסים כלכליים. אני מאמינה שההיפך הוא הנכון. העצמת נשים וצמצום הפער בין המינים הם לא רק אינטרס ערכי מהמעלה הראשונה, אלא אינטרס כלכלי מהחשובים ביותר.
אחד המדדים האהובים על משרד האוצר הוא תוצר מקומי גולמי לנפש, תמ"ג לנפש. מדד זה לוקח את סך ערך התוצרת של המדינה ומחלק במספר התושבים. כשהתוצאה גבוהה, המשמעות היא שלאזרח הממוצע יש כסף רב. כשמשווים בין נתוני התמ"ג לנפש לבין נתוני הפער בין נשים וגברים, כפי שמפרסם פורום הכלכלה העולמי, מתברר כי שמונה מתוך עשר המדינות המדורגות כבעלות הפער הנמוך ביותר בין נשים וגברים נמצאות ברשימת 20 המדינות שבהן התמ"ג לנפש הוא הגבוה ביותר. גם כאשר משתמשים במדד רגיש יותר מבחינה חברתית, מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, שכולל תמ"ג לנפש, תוחלת חיים ורמת חינוך, מוצאים תוצאות דומות. כל עשר המדינות בעלות הפער הנמוך ביותר בין גברים לנשים מדורגות ב-20 המקומות הראשונים.
התוצאות אינן מפתיעות. כשאחוז גבוה מהאזרחים מעורב בשוק העבודה יש יותר תוצרת והשגשוג גדל. כאשר תקרת הזכוכית נפרצת, ויותר נשים מצליחות להגיע למשרות בכירות במשק, באקדמיה ובממשלה, מאגר הכישרונות, הדעות והיכולות גדל בהרבה. כשמחלקים את המשאבים בצורה הוגנת יותר, אזי בעיות העוני, החולי והפשע יורדות והיציבות הכלכלית והשלטונית גדלה.
בעיני, מבחינה כלכלית, חוסר שוויון בין גברים לנשים הוא כשל שוק. שוק שלא מועסקות בו נשים אך ורק בגלל מינן הוא שוק שאינו מספק שירותים ומוצרים באופן המיטבי האפשרי, משום שהוא אינו משתמש בהון האנושי הקיים בצורה אופטימלית. דבר זה נכון על אחת כמה וכמה בשוק מתקדם, המבוסס על עבודות עתירות ידע ולא עתירות כוח.
יש הרבה מה לעשות בשיתוף הכנסת וארגוני הנשים. על שולחן הכנסת מונחות הצעות חוק חשובות, שאם הן תקבלנה את תמיכת האוצר הן תגדלנה את מספר הנשים בשוק העבודה. כגון, הצעת חוק המכירה לצורכי מס בהוצאות על מטפלת או מעון, הצעת חוק המאפשרת לנשים חד-הוריות להמשיך לקבל קצבה בזמן שהן לומדות ורוכשות מקצוע, וכמובן הצעות החוק המגדילות את ייצוג הנשים ברשויות המקומיות ובכנסת.
על אף החשיבות הרבה, לא מספיק רק לסייע לנשים להיכנס לשוק העבודה. תאילנד, זימבבואה וסין הן שלוש המדינות שבהן אחוז הנשים העובדות הגדול ביותר בעולם, ולצערי מדובר בעבודות שרק מקבעות את מעמד הנשים במעגל האפליה והעוני. השינוי האמיתי מגיע כאשר נשים מגיעות לדרגות הגבוהות ביותר במוקדי הכוח. לא פלא, אם כן, שכיום בראש שלוש מעשר המדינות בעלות הפערים הנמוכים ביותר בין המינים עומדות נשים, ראשי ממשלה. הכוונה, כמובן, לגרמניה, פינלד וניו-זילנד.
לאוצר יש דרכים רבות לסייע לסגור את הפער במשרות הבכירות. בין היתר, הוא יכול לסייע בתוכניות המעודדות העדפה מתקנת לנשים באקדמיה, במגזר הציבורי ובפוליטיקה.
חשוב לא פחות לתקצב את גורמי האכיפה האחראים למיגור הפשע, האלימות וניצול נשים. מדינה לא יכולה לשלוח מסר של שוויון כשכל כך הרבה נשים מיובאות לארץ על מנת לעסוק בזנות. מדינה אינה יכולה לעודד קידום נשים למשרות בכירות כאשר היא אינה משקיעה מספיק על מנת לשנות את המציאות הישראלית, שבה כל כך הרבה נשים, בעיקר במגזרי המיעוטים אבל לא רק, מרוויחות הרבה פחות משכר המינימום ולא מקבלות תנאים סוציאליים.
לסיכום, חברי וחברות הכנסת, על משרד האוצר להבין שהעצמת נשים תדחף את כל השוק הישראלי קדימה, ושכל עוד הוא אינו פועל לקידום מטרה זאת הוא פועל נגד האינטרסים הכלכליים שלשמם הוא קם. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת אסתרינה טרטמן – אינה נמצאת. אדוני השר יצחק כהן יענה בשם שרת החינוך וגם בשם הממשלה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את כל הנאומים, את כל הצעות החוק, את כל ההצעות לסדר-היום. יפה אמרה חברת הכנסת אורית נוקד. לפני שאתם מגיעים לטפל במספר חברות מועצה או במספר שוויוני כזה או אחר, היא העלתה פה שורה ארוכה של דברים שאני כישראלי מתבייש, מתבייש בהם. את צודקת. אומרים שחוקקנו את חוק כבוד האדם וחירותו. מאז שחוקק החוק הזה לא היתה השפלה לכבוד האדם וחירותו כמו שיש היום במה שציינה חברת הכנסת נוקד – אני לא רוצה להגיד, כי אלה דברים שלא אומרים, כל העיסוקים שמעסיקים אותן, השם ירחם.
ומישהו פה העלה הצעה, למשל, שכל ארגוני הנשים ביחד יצאו לרחובות ויחפשו את הנערות ההומלסיות, שבגלל בעיה כזאת או אחרת נפלטו מאיזו מערכת חינוכית או נפלטו מהבית ומסתובבות ברחובות וישנות על ספסלים. לא שמענו. כל הנאומים לא שמענו, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
למה? ארגוני הנשים עושים מספיק, אדוני השר. אנחנו שואלים: מה תעשה הממשלה?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
זה חשוב מאוד מה שהם עושים, אבל לפני שמגיעים לדברים החשובים מאוד שציינתם היום, ציינה פה חברת הכנסת נוקד, ואני מציין, שאלה דברים חמורים מאוד, ומשום-מה אתם שמים רטייה שחורה על העיניים, לא מסתכלים, מתחילים לדקלם לי נאומים על שוויון, על זכויות, כבוד האדם וחירותו. רבותי, תורידו את הרטייה מהעיניים, תוציאו את הראש מהחול, תסתכלו סביב, באיזו מציאות אתם חיים, ואחר כך תתחילו לדאוג שבמועצת העיר תהיה עוד אשה, כל הנאומים שנאמתם.
גברתי היושבת-ראש, אני חושב שהשנה תיקחו כמבצע – – –
היו"ר קולט אביטל:
האם זאת עמדת הממשלה?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אם אני השר התורן ואני עומד כאן כשר תורן, זאת עמדת הממשלה, כן.
אני אומר לך, גברתי, אני מציע לכם: קחו את השנה הזאת כשנת החסד. צאו, כל ארגוני הנשים, כולם, צאו לרחובות, חפשו את הנערות האלה שמשוטטות בלי בית, שקמו אותן. לכו לכל המקומות, לכל המנוולים האלה שעושים מה שעושים לגבי מה שציינת – אני לא יכול לציין מפאת כבוד הבית – ותזרקו אותם לכל הרחובות שמהם הם באו. אחר כך – שיהיה מינימום של "כל כבודה בת מלך", מינימום. הלוא תורת ישראל מתייחסת לאשה כאל בת מלך. שיהיה מינימום, שתוכלו לבוא לפה לדוכן ולדבר אתי על ייצוג פה ועל ייצוג שם. זה יפה, דברים חשובים מאוד, חס ושלום, אני לא אומר. אבל איפה אנחנו אוחזים בכלל? איפה אנחנו אוחזים? אוחזים בעוד איזו נציגה, בעוד איזה שוויון?
הנה, חבר הכנסת נסים זאב יוכל לעזור לכם. אני הצעתי היום לנסים זאב שיכריזו השנה על שנת החסד לנשים. שיצאו לרחובות, כל ארגוני הנשים, כולם יתאחדו ויחפשו את הנערות המסכנות ההומלסיות שזרוקות בחדרי מדרגות, שזרוקות בכל מיני מקומות. בושה וחרפה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אפשר לעשות גם את זה וגם את זה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אז קודם כול לעשות את זה, כי זה דבר שהוא פיקוח נפש, ולעשות גם את זה, אבל לבוא בידיים נקיות. לבוא עם רצון באמת לכבוד האשה. תודה, גברתי.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, אדוני השר. אומנם אין לי זכות להשיב, אבל תרשה לי רק להעיר, חוץ מהעצב שגרמת לחלק גדול מהנשים כאן, שהרבה מאוד ארגוני נשים עושים עבודות קודש, ומוטב שאדוני ידע – – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
לא אמרתי שלא.
היו"ר קולט אביטל:
ארגוני הנשים עושים את העבודה הזאת.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
בלי דמגוגיה. אמרתי שזה חשוב, אבל תכריזו על השנה כשנת חסד.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. יש עוד כמה דברים שארגוני הנשים עושים ועושים בצורה הטובה ביותר, האמן לי.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אמרתי את זה, אבל מעבר לזה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זאת עמדת הממשלה.
היו"ר קולט אביטל:
זה קצת מצער, הייתי אומרת. דווקא ביום האשה הבין-לאומי היינו מצפים למסר יותר מעודד.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
– – –
היו"ר קולט אביטל:
אדוני, מה אתה מציע? להסיר? לוועדה?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
– – – כן, לוועדה של גדעון.
היו"ר קולט אביטל:
אוקיי. הצעה אחרת, של חבר הכנסת גפני, שוודאי ישמיע לנו גם דברים טובים.
משה גפני (יהדות התורה):
גברתי היושבת-ראש, חשובה לי ההקשבה שלך גם בעניין הזה. אני מסכים עם הרוב המוחלט של הדוברים שדיברו על הנושא של קידום האשה וכל מה שנלווה לו. אמרתי את זה כבר כמה פעמים היום, ואני חוזר על זה פעם נוספת. אני גם חושב שארגונים שעוסקים בנושאים הללו עושים עבודה טובה בעניין הזה. את כל הדברים האלה אמרתי, ואני כמובן תומך בזה. ובאמת, חבר הכנסת גדעון סער כיושב-ראש הוועדה לקידום מעמד האשה עושה עבודה מצוינת בנושא החקיקה שמקדמת נשים בנושאים שונים.
אני עליתי בשביל לדבר על מה שחבר הכנסת גדעון סער אמר לגבי החוק של הייצוג בבחירות. זה אחד מהמקרים הבולטים שאני, כחבר כנסת חרדי, צריך להימנע מלהביע את דעתי לא כחבר כנסת חרדי. הרי זה ברור לחלוטין, ומסתבר גם שבסופו של דבר יחריגו בכל חוק כזה את המפלגות החרדיות, כמו שהיה בחוק הפריימריס. לא דיברתי אפילו לרגע לא כחבר שנמצא במפלגה חרדית ולא כחבר כנסת חרדי. אמרתי שמבחינה דמוקרטית ומבחינת מעמד האשה, זה מה שאני אומר כל הזמן. אני אמרתי את זה בקדנציה הקודמת, ואני אומר את זה גם היום. דעתי היא, והתגברתי על עצמי, אפילו שאני חרדי, לומר את דעתי החילונית בעניין.
גדעון סער (הליכוד):
יש לך דעה חילונית?
משה גפני (יהדות התורה):
כן.
היו"ר קולט אביטל:
זה מעניין. מה דעתך החילונית?
משה גפני (יהדות התורה):
אני לא ייצגתי בזה את יהדות התורה, לא ייצגתי בזה את ש"ס. ייצגתי את דעתי הפרטית, ודעתי הפרטית היא שבמקומות ובמדינות – אנחנו ראינו את זה גם בקדנציה הקודמת, וגם היום במחקר של הממ"מ שהוגש בוועדת החוקה – דיברו על צרפת. אי-אפשר לסלף את העובדות. צרפת נמצאת באחד המקומות הנמוכים ביותר – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – יום זכויות האשה.
היו"ר קולט אביטל:
גם אני שואלת.
ראובן ריבלין (הליכוד):
למה אתם הופכים את גפני להיות עיקר ביום זכויות האשה? אתם לא מבינים שאתם משחקים לידיו? בשביל מה? הוא, יש לו דעתו. להפוך אותו לעיקר יום האשה?
היו"ר קולט אביטל:
יש לו הצעה אחרת, מותר לו לדבר. אנחנו לא הפכנו אותו לעיקר. מותר לו לדבר. נא לסיים.
משה גפני (יהדות התורה):
חבר הכנסת ריבלין – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אין לי דבר נגדך.
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא, זה בסדר. אני שותף בכנסת הזאת ובכנסות קודמות לחקיקה לקידום מעמד האשה באלף ואחד נושאים. אמרתי את דעתי, שאני סבור שהחוקים של הבחירות אינם ראויים להיות ביום מעמד האשה. זכותי המלאה לומר את דעתי. אבל לפסול את דעתי בעניין הזה לא כחבר כנסת חרדי – לא אמרתי שאני מייצג מפלגה חרדית.
היו"ר קולט אביטל:
אף אחד לא פוסל את דעתך. תודה רבה.
משה גפני (יהדות התורה):
אני סבור שכבוד האשה – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
דעתך מנוגדת לדעת 100 חברי כנסת.
משה גפני (יהדות התורה):
אז מה?
היו"ר קולט אביטל:
בסדר, מותר לו להביע את דעתו – כבוד האשה בביתה.
משה גפני (יהדות התורה):
לא אמרתי את זה.
היו"ר קולט אביטל:
מה אמרת?
משה גפני (יהדות התורה):
לא, אמרתי שעם רוב המוחלט של הדברים אני מסכים, אני שותף לחקיקה. בעניין הזה – שכל אחד יעשה את זה במפלגה שלו.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך, זה נרשם בפרוטוקול. תודה רבה. אדוני השר רוצה זכות להשיב.
רן כהן (מרצ):
– – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
רן, אתה הפסדת. להבהרת הדברים – זה לא במקום אלא נוסף. כל מה שביקשתי הוא שזה יהיה נוסף. השרה ציפי לבני – לא במקום, אלא נוסף. נוסף על כך ביקשתי שהשנה תהיה שנת החסד.
היו"ר קולט אביטל:
נוסף על מה?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
נוסף על כל הדברים הטובים.
היו"ר קולט אביטל:
נוסף על זה שאתה מלגלג על רצוננו להגיע ליותר זכויות?
השר לשירותי דת יצחק כהן:
חס ושלום. גברתי. מי שמלגלג זה את. סליחה, אל תכניסי מלים לפה. מי מלגלג? סליחה, תחזרי בך בבקשה. מה זה מלגלג?
היו"ר קולט אביטל:
נדמה לי ששמעתי שבמקום לבקש ייצוג, עוד ייצוג – – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
קודם כול, תגידי שזו דעתך.
רן כהן (מרצ):
השר כהן, לא נהוג להתווכח עם היושבת-ראש.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אבל שתגיד דברים נכונים. חס ושלום, אני מלגלג? חס ושלום.
רן כהן (מרצ):
– – – ביום האשה הבין-לאומי.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אז למה לא היית כל היום בדיון אם זה כל כך חשוב לך?
רן כהן (מרצ):
הייתי בתחילת הדיון.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
לא היית. גם בתחילת הדיון לא היית. לא, סליחה, לא היית. אני פה מתחילת הדיון.
רן כהן (מרצ):
אני הייתי כאשר גדעון סער פתח.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אבל הלכת. רן כהן, דיון כל כך חשוב ולא היית?
רן כהן (מרצ):
הייתי פה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
לא, אף אחד מהסיעה שלך לא היה. גם זהבה גלאון לא היתה.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת כהן.
קריאות:
– – –
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אבל הלכת, זלזלת.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת כהן, אני מבקשת ממך.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
גברתי, אני ביקשתי, נוסף על כל הדברים החשובים, שיקראו לשנה הזאת שנת החסד – מה שאמרה חברת הכנסת אורית נוקד כל כך חשוב – לצאת, לחשוף, לעזור, להציל את כל הנערות חסרות הבית. הדברים שאמרה חברת הכנסת נוקד הם דברים חשובים מאוד. זה יכול באמת להציל.
היו"ר קולט אביטל:
אני מאוד מודה לך על ההבהרה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
אבל לא זלזלתי ולא פגעתי. אני מבקש ממך לחזור בך מהדברים, חס ושלום. והכול נוסף.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך על ההבהרה.
השר לשירותי דת יצחק כהן:
גברתי, בבקשה.
היו"ר קולט אביטל:
גברתי שרת החוץ, אני מאוד שמחה שסוף-סוף שרה עולה לבמה ביום חשוב זה.
שרת החוץ ציפי לבני:
גברתי היושבת-הראש, כנסת נכבדה, אני הפסדתי את תחילתו של הדיון. למען הסר ספק, אני מבטאת כאן את עמדת הממשלה בוודאי, אבל גם את עמדתי כאשה וכמאמינה גדולה קודם כול בזכות הבחירה. כשאני מדברת על זכות הבחירה אני לא מדברת רק על זכות הבחירה בקלפי ביום הבחירות, אלא על הזכות שיש לכל אדם לבחור מה הוא יעשה בחייו. הזכות הזאת היא גם זכות של כל אשה להחליט אם היא רוצה לשבת בבית, לגדל ילדים. בעיני זה סיפוק מהמעלה הראשונה כל עוד זה נעשה מבחירה. לחלופין, היא בוחרת ללכת ולעשות מעשה שמביא לה סיפוק מסוג אחר. זכותה לעשות את זה בלי הטלת ספק בזכות הזאת, בלי שאלות כמו האם היא פוגעת במשפחתה בעשותה את זה, ובאופן שיאפשר לה להתקדם בכל מקום שבו היא בוחרת לעשות – לא יותר ולא פחות משום גבר.
ואם אנחנו חושבים שאנחנו נמצאים בחברה שמאפשרת את זה, ומאפשרת את זה ללא מגבלות – לצערי התשובה היא לא. ולכן אנחנו נזקקים, בין היתר, גם לחקיקה, להעצמה על דרך של מחויבות וחובה שהיא מעבר למחויבות האישית של כל אחד. אני אומרת את זה דווקא כאדם שבא לכנסת כשסדר-היום, כשהאג'נדה שלי – זה לא היה כתוב שם מראש. ה"דרייב" שלי, הדחף שלי לבוא ולהשתתף ולעשות ולעסוק בפוליטיקה, לא היה על רקע העצמת נשים, אלא על רקע שורה אחרת של דברים, ובין היתר הנושא המדיני, או בעיקר הנושא המדיני. אבל ביום שהבנתי שהמלחמה הזאת, המאבק הזה לא ייעשה על-ידי אחרים – ולדעתי, דרך אגב, כל הגברים היושבים כאן צריכים להיות שותפים בעניין הזה. זה עניין חברתי, זה לא איזה בעיה של נשים.
כשמוניתי למנכ"לית רשות החברות הממשלתיות מצאתי שבדירקטוריונים של חברות ממשלתיות יושבות 3% נשים, ולא 50% כפי שאנחנו באוכלוסייה, ואז מכובע של מנכ"ל אני מגלה שהשרים לא יעשו את זה כי במילייה – כי בסביבה – אין מספיק נשים, ובפוליטיקה אין מספיק נשים, אז הם מרגישים פחות מחויבות, ובצבא הם לא היו בחבר'ה אתה. רק כשהיתה חקיקה, בתוך שנתיים הבאנו את זה ל-30%. ולכן, לצערי הרב, באמת לצערי, אנחנו עדיין נזקקים לתמיכה, לא כדי לקבל עדיפות אלא כדי לייצר שוויון.
כדי לעשות את זה in – ואני לא מתייחסת לדברים שנאמרו כאן קודם, כי לא הייתי – ודאי שצריך לטפל בתופעות חברתיות קשות לא פחות כמו סחר בנשים, תופעות שמנצלות את חולשתן של חלק מהנשים ומביאות כל אחת מהן למקום שאנחנו מחויבים לטפל בהם כממשלה, כחברה, ככנסת. אבל לא יכול להיות שתהיה בחירה בין שני התחומים. יתירה מזו, האחד משליך על השני. ככל שנשים יועצמו יותר, ככל שתינתן להן בחירה, ככל שיכבדו אותן יותר, כך הן פחות ופחות יהפכו להיות לחפצים בידי סוחרי נשים שעושים בהן כרצונם.
לכן, הדברים הם כאן לא רק ביום החשוב הזה. זה דבר שאנחנו כולנו צריכים להיות מחויבים לו. הממשלה מחויבת לו וכל אחד מאתנו, בין שזה חלק מהאג'נדה שלו במישור – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא נוח לי לומר את זה, אבל אני מסכים לכל מלה שלך, אף-על-פי שאני לא חלק בממשלה.
שרת החוץ ציפי לבני:
אני יודעת שאתה מחויב לזה, ולכן אני גם מוסיפה ואומרת שזו מחויבות של כל הבית הזה, ללא הבדלי דת ומין. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מאוד מודה לך, גברתי. אנחנו צריכים להצביע על העברת כל ההצעות לסדר-היום לוועדה למעמד האשה.
קריאות:
הצבענו.
היו"ר קולט אביטל:
לא הצבענו.
אנו מצביעים על העברת ההצעות לסדר-היום לוועדה לקידום מעמד האשה.
הצבעה מס' 12
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 16
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הנושא לוועדה לקידום מעמד האשה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 16, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שההצעות לסדר-היום עוברות לוועדה לקידום מעמד האשה.
הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008
[מס' מ/342; "דברי הכנסת", חוב' ח', עמ' 12386; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו חוזרים לחקיקה. הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית – חבר הכנסת אופיר פינס-פז, בבקשה.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה – מחנה לבני – חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא לפניכם את הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15) לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. זו הצעת חוק שיש לי אליה קשר סנטימנטלי מיוחד. כאשר כיהנתי כשר הפנים היתה סדרה של טרגדיות מאוד קשות בתחילת שנת 2005, עם שומרים מחברות שמירה, שלושה-ארבעה מקרים שבהם עשו שימוש נורא בנשק מחוץ לשעות העבודה. היה רצח במשפחה והיו עוד כמה דברים מאוד קשים. על רקע זה הקמתי ועדה ציבורית, שהמליצה המלצות, חלקן מרחיקות לכת, וממשלה כמו ממשלה, עכשיו הן הגיעו לכדי חקיקה, הפכו אותן לחקיקה. על הרקע הזה אנו מציעים לכנסת שורה של תיקונים בשורה של נושאים, שמצד אחד מבטיחים ביטחון ויתר התמקצעות של השומרים עצמם, ומצד שני שינוי בכל שיטת העבודה בחברות השמירה, כולל היבטים כלכליים של הדבר הזה.
הצעת החוק שיזמה הממשלה מתקנת את חוק כלי הירייה בכל הנוגע להליכי רישוי כלי ירייה לחברות שמירה ולשומרים מטעמן ולהליכי הרישוי להדרכה בכלי ירייה. כן היא מציעה לבטל את ההוראות המיוחדות בחוק הנוגעות לשעת-חירום. יש שם דבר שקשור לנושא שעת-חירום ואנחנו הורדנו את זה מהחוק הזה, וזה יהיה בחקיקה נפרדת.
ראשית, מוצע לעגן בחקיקה את חובת הרישוי של מדריכי הירי. הסמכות למתן רשיונות להדרכה בכלי ירייה מוסדרת היום בתקנות כלי הירייה (הכשרה למתן רשיון וחידושו). חובת הרישוי בחקיקה תביא להשוואת מעמדם של מדריכי הירי לשאר בעלי התפקידים העוסקים בכלי ירייה ותגביר את הפיקוח על המקצוע הזה. כיוון שמדובר, למעשה, בהסדרת עיסוק, ועדת הפנים והגנת הסביבה קבעה כי התקנות אשר יקבעו את תנאי הכשירות, את ההכשרה ואת שאר התנאים הנוגעים לעיסוק זה ולעיסוקים אחרים המוסדרים בחוק יובאו לאישורה בתוך 60 ימים. מי שאחראי לזה הוא שר הפנים בהתייעצות עם השר לביטחון פנים.
עוד מוצע לקבוע חובת רישוי אישי. זה דבר מרכזי. מוצע לקבוע חובת רישוי אישי של שומרים המועסקים על-ידי בעל רשיון מיוחד, וזאת בניגוד למצב היום, שבו אין הליך של אישור אישי, אלא בעל הרשיון המיוחד הוא שרשאי להעניק הרשאה למועסקים על-ידו, בכפוף למגבלות החוק. חובת הרישוי האישי תביא להגברת הפיקוח על החזקת כלי ירייה על-ידי שומרים אלה, ובמקביל תנתק את תלותם של השומרים בחברות השמירה השונות.
אני רוצה להסביר. עד היום חברת שמירה – ויש כ-400 חברות שמירה בישראל, זה עסק מאוד גדול; יש עשרות אלפי שומרים, משהו כמו 60,000 שומרים בישראל – היתה באה למשרד הפנים, היתה מבקשת אישורים ומקבלת 200 אישורים בלי שמות. אישורים. לך תדע את מי הם מעסיקים. לך תדע אם הוא כשיר. לך תדע אם הוא לא כשיר. הם מעסיקים. דבר מטורף. משרד הפנים מעולם לא ידע מי השומרים ממש. הוא מעולם לא נתן רשיונות אישיים לשומרים. פשוט לא ייאמן הדבר הזה. אם אנחנו נעביר היום את החוק, הדבר הזה ישונה. הרשיון יהיה אישי.
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם לא היתה לחברות חובה לוודא שאין לאיש הרשעות קודמות?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
היתה להן חובה. הוטלו עליהן חובות, אבל לא היה מנגנון אמיתי של פיקוח ושל יכולת להבין את הדבר הזה.
הדבר השני שנובע מזה שהרשיון יהיה אישי ולא מערכתי הוא שהשומר יפסיק להיות עבד. עד עכשיו הוא היה במידה רבה מאוד סוג של רכוש של החברה, כי הרשיון לא היה שלו. ברצותה – נותנת לו, ברצותה – לוקחת לו. היום הוא יוכל לעבוד בחברה הזו ומחר בחברה אחרת, כי הרשיון הוא שלו. זה ישנה לגמרי את יחסי העבודה בתחום השמירה.
בנוסף, מוצע כאמור לבטל את סעיפי החוק העוסקים בשעת-חירום, וזאת בהתאם להחלטת ממשלה הקובעת כי יש לפעול להתאמת החקיקה הקיימת למצב שבו תבוטל ההכרזה על מצב חירום. אנו מכירים את זה מחוק אחר.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה וקריאה שלישית התברר לחברי הוועדה, כי לחברות שמירה רבות אין כל כיסוי ביטוחי למקרים שבהם פעולות השומרים המועסקים על-ידן במילוי תפקידם גורמות נזק. אם שומר בקניון היה צריך להפעיל סמכות או כוח ונגרם נזק, אין ביטוח.
רן כהן (מרצ):
זה עדיין.
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
זה עדיין עד היום בערב, עד שנאשר את השינוי. מרגע שאני וחברי הוועדה האחרים קלטנו את העניין הזה, החלטנו להציע תיקון עקיף לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, ולקבוע כי לא יינתן רשיון לחברה לשירותי שמירה אלא אם החברה הפקידה ערבות בנקאית, ערובה מתאימה אחרת, או ביטחה באופן מסודר את עצמה בביטוח מתאים. ההוראות לעניין פרטי הביטוח והערובות ייקבעו על-ידי שר המשפטים לאחר התייעצות עם המפקח על הביטוח.
לבסוף, הוועדה החליטה להסמיך את שר הפנים לקבוע בתקנות הוראות לעניין אגרות עבור ערר על בקשה לרשיון שנדחתה, על מנת להבטיח שלא יוגשו עררי סרק. אתם מכירים את המצב שבו אדם קיבל תשובה שלילית, וכאילו הוא לא קיבל תשובה. הכול מתחיל מהתחלה פעם, פעמיים ושלוש. כאשר הייתי שר הפנים, ואני מניח שלא השתנה שום דבר גם היום, אדם יכול היה להגיש עשר בקשות בשנה, עשרה עררים שונים. החלטנו שהדבר הזה יעלה סכום של כסף, כי המצב הוא שהמערכת קורסת על רקע בקשות אין-סופיות. שיהיה ברור: הבקשה הראשונה היא חינם אין כסף.
אלה הם הפרקים בהצעת החוק. להצעת החוק הזו אין הסתייגויות, ולפיכך אני מבקש לתמוך בה ככתבה וכלשונה בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך. אנחנו נמתין עד שתשב כדי להצביע.
אנחנו נצביע על הצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15). נא לשבת. נא להצביע בקריאה שנייה כהצעת הוועדה.
הצבעה מס' 13
בעד סעיפים 1–14 – 11
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–14 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו 11, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, עברה בקריאה השנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצביע בקריאה השלישית.
הצבעה מס' 14
בעד החוק – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק כלי הירייה (תיקון מס' 15), התשס"ח–2008, עבר בקריאה השלישית.
אדוני יושב-ראש הוועדה, האם אתה רוצה להודות?
אופיר פינס-פז (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
כן. תודה, גברתי היושבת-ראש, אני רוצה להודות לצוות הוועדה, למנהלת הוועדה, ליועץ המשפטי של הוועדה; אני רוצה להודות לנציגי הממשלה שסייעו לנו בעניין הזה וליוזמה הממשלתית, ובעיקר אני רוצה להודות לוולדימיר סברדלוב מנתניה, שעובד בחברת שמירה, ועזר לנו מאוד בניסוח סעיפי החוק ובהבאת דברים מהשטח בפני הוועדה. אני מעריך את העניין הזה. הוא תרם תרומה גדולה.
היו"ר קולט אביטל:
חברת הכנסת עמירה דותן, גם את רצית להודות?
עמירה דותן (קדימה):
פספסתי את ההצבעה, ביקשתי שיוסיפו את שמי.
היו"ר קולט אביטל:
נוסיף את שמך לפרוטוקול.
הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008
[מס' כ/179; "דברי הכנסת", חוב' ה', עמ' 11824; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת רן כהן, בבקשה.
רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
גברתי היושבת-ראש, גברתי שרת החוץ, ממלאת-מקום ראש הממשלה, חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להציג את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008. ביקש ממני לעשות זאת יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת גלנטי, אולי בגלל שאני יושב-ראש השדולה לאנשים עם מוגבלויות, והוא זיכה אותי – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אתה פשוט דואג לאנשים האלה.
רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
אני פשוט דואג לאנשים האלה. נכון, חבר הכנסת רותם.
מדובר בהצעת חוק שלעניות דעתי אין עליה שום מחלוקת. כפי שידוע לכם, סעיף 19 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע את זכאותם של תלמיד עם מוגבלות ושל אדם עם מוגבלות שהוא הורה של תלמיד לנגישות למוסד חינוך ולגן-ילדים. החוק מחייב כי ביצוע התאמות הנגישות הפרטניות עבור התלמיד או הורהו ייעשה מייד לאחר המועד שבו נודע לראשונה למוסד החינוך או לגן-הילדים על רישומו של התלמיד המסוים הזה במקום. אלא שלמרות החוק הזה, כפי הנראה הדברים לא פועלים כפי שצריך, והחוק לא מפורט מספיק ובמדויק. חבר הכנסת סטס מיסז'ניקוב יזם את התיקון הזה שהוועדה מגישה היום לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
הצעת החוק הזאת מבקשת לחייב יישום של ההוראה הכללית הקיימת כבר כיום באמצעות הוראות ביצועיות שיבטיחו כי התלמיד עם המוגבלות יוכל להתחיל את שנת הלימודים יחד עם כל חבריו – מה שעד היום לא היה מובטח, ודאי שלא בחוק – וכי כל התאמות הנגישות הנדרשות לצורך זה יבוצעו במועד.
הצעת החוק מסמיכה את שר החינוך לקבוע בתקנות הוראות שיחייבו את הגורם המופקד על רישום התלמידים לברר באופן אקטיבי אם יש צורך בביצוע ההתאמות בעבור התלמיד המסוים או הורהו, וגם לקבוע מועדים שבהם על הרשם ליידע את מוסד החינוך או את גן-הילדים על הצורך בביצוע ההתאמות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה קורה אם במקרה יש בית-ספר סרבן שלא מבצע את הדבר שאתה כופה עליו בחוק בצדק? האם הלימודים יושבתו?
רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
למיטב ידיעתי זה מסמיך את שר החינוך לנקוט אמצעים נגד – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
תפטר את מנהל בית-הספר, אבל הלימודים לא יושבתו?
רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
לא, הלימודים לא יושבתו, אבל ייעשו כל הסידורים כדי שהתלמיד הזה יוכל לבוא וללמוד עם שאר חבריו בדיוק במועד. זה מה שהחוק הזה בא להבטיח.
ראובן ריבלין (הליכוד):
צריך שייכתב – – –
היו"ר קולט אביטל:
חברים, שאלות אחר כך. תנו לו להציג את הצעת החוק. תודה.
רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
הכוונה היא, חבר הכנסת ריבלין, להגיע למצב אופטימלי שבו ילד, מרגע שהוא נרשם, לו ולהורהו תהיה גישה כבר בתחילת שנת הלימודים, עם כל הסידורים הדרושים לכך. זה מה שהצעת החוק הצנועה הזאת מבטיחה, ולטעמי היא מקדמת את המצב הנוכחי.
להצעת החוק הזאת, גברתי, אין הסתייגויות, ולכן אני מבקש מכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
היו"ר קולט אביטל:
חבר הכנסת רותם, רצית לשאול?
דוד רותם (ישראל ביתנו):
האם גם נקבע מימון ביניים לעניין הזה?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
יש מימון.
רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
יש מימון מראש במשרד החינוך, שמובטח לבית-הספר בעבור התאמת הנגישות של כל ילד כזה. אין מגבלת תקציב בעניין הזה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זאת אומרת, כאשר הרשם יקבע תאריך שבו בית-הספר צריך להיות מותאם, יהיה לו תקציב לזה.
רן כהן (בשם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות):
נכון מאוד. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים אפוא להצבעה. להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות, ואנחנו עוברים להצביע בקריאה שנייה על הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), כנוסח הוועדה. נא לשבת. נא להצביע.
הצבעה מס' 15
בעד סעיף 1 – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, עברה בקריאה שנייה כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 16
בעד החוק – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו שמונה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 5), התשס"ח–2008, עבר בקריאה השלישית וייכנס לספר החוקים.
חבר הכנסת מיסז'ניקוב, האם אתה רוצה להודות?
סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו):
גברתי היושבת-ראש, רבותי חברי הכנסת, א. אני באמת מודה לכל אלה שבשעה המאוחרת הזאת הצביעו על הצעת חוק חשובה מאוד. זה בדיוק שיתוף הפעולה בין בית-המחוקקים – זאת אומרת חברי הכנסת – לבין הרשויות המקומיות, כי הצעת החוק הזאת נולדה אחרי שסגן ראש עיריית ראשון-לציון, אסף דעבול, ביקר באיזה בית-ספר, ראה את המצוקה של התלמידים הנכים והציג את הבעיה הזאת לפני. כך נולדה הצעת החוק. זה היה לפני חודשים רבים, והיום אנחנו משלימים את החקיקה וזה הופך לעניין מוגמר. זה שיתוף פעולה אמיתי.
אני מודה מאוד לחבר הכנסת יצחק גלנטי, יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, ואני מאחל לו בריאות. אף-על-פי שהוא חולה – או לא הכי בריא – הוא הסכים שלא לדחות את ההצבעה וביקש מחבר הכנסת רן כהן להציג את הצעת החוק. אני גם מודה לחבר הכנסת רן כהן, שהציג אותה. כמובן, אני מודה לצוות של היועצים המשפטיים של ועדת העבודה והרווחה ולכל מי שעסק בהכנה של ההצעה החשובה הזאת. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
דוד רותם (ישראל ביתנו):
אני מודה לך, חבר הכנסת מיסז'ניקוב, על כך שהבאת חוק חשוב כזה.
הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008
[מס' מ/345; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 13969; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה: הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, קריאה שנייה וקריאה שלישית. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.
חוק משק החשמל, התשנ"ו–1996, להלן – החוק, קובע חובת רישוי לביצוע פעילויות במשק החשמל, כך שייצור חשמל, ניהול מערכת החשמל במקטעי הייצור וההולכה, חלוקה, הספקה או סחר בחשמל – כל אלה טעונים קבלת רשיון מאת הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל.
בהתאם לסעיף 4(ב1) לחוק, לא יינתן לאדם רשיון לביצוע יותר מפעילות אחת, בסייגים הקבועים באותו סעיף. על אף הוראות הסעיף האמור, קבע תיקון מס' 5 לחוק, שהתקבל במרס 2007, הוראת מעבר המאפשרת לתת רשיון הספקה לחברה ממשלתית או לחברה-בת ממשלתית בעלת רשיון חלוקה עד ליום 1 בינואר 2012. בהתאם להוראת המעבר, שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות החשמל ועם רשות החברות הממשלתיות, רשאים להאריך תקופה זו בשנה, וכן לתקופה נוספת של עד שישה חודשים, אם נוכחו כי הדבר חיוני לקידום מטרות החוק.
הוראת המעבר האמורה יצרה, כנראה שלא במכוון, הבחנה בין חברות ממשלתיות וחברות-בת ממשלתיות לבין חברות שאינן ממשלתיות. בהתאם לכך, חברות פרטיות, דוגמת חברת החשמל למזרח-ירושלים בע"מ, אינן חוסות תחת הוראת המעבר, ועל כן אינן רשאיות להחזיק רשיון חלוקה יחד עם רשיון הספקה. לפיכך, וכדי שלא לפגוע באספקת החשמל הסדירה, מוצע לקבוע הוראת מעבר דומה גם לגבי חברות שאינן חברות ממשלתיות או חברות-בת ממשלתיות.
בהתאם למוצע ניתן יהיה לתת לחברות כאמור רשיון חלוקה נוסף על רשיון הספקה, וזאת עד ליום 1 בינואר 2012. שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, בהתייעצות עם רשות החשמל ועם רשות החברות הממשלתיות, יהיו רשאים לדחות מועד זה עד ליום 1 בינואר 2013. השרים יהיו רשאים, בהתייעצות כאמור, לדחות מועד זה לתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים אם נוכחו כי הדבר חיוני לקידום מטרות החוק.
תחילתו של החוק המוצע תהיה ביום 1 בינואר 2008. מועד התחילה למפרע נדרש הואיל ורשיונות החלוקה וההספקה שניתנו לחברת החשמל למזרח-ירושלים בע"מ, עובר לחקיקתו של תיקון מס' 5 לחוק, עמדו בתוקפם רק עד ליום 31 בדצמבר 2007.
חשוב להבהיר כי תחולתו של התיקון המוצע אינה מוגבלת רק לחברת החשמל למזרח-ירושלים בע"מ. התיקון יחול גם על גורמים נוספים אשר יהיו רשאים לקבל רשיונות לחלוקה ולהספקה במהלך תקופת המעבר, לפי הוראות החוק המוצע.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מכם להצביע בעדה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית.
ראובן ריבלין (הליכוד):
האם החוק הזה היה כלול בחוק ההסדרים?
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, הוא הוגש באיחור עלי-ידי משרד התשתיות הלאומיות בהתאם למסורת של חלק ממשרדי הממשלה להפר את החוק.
ראובן ריבלין (הליכוד):
מה הם עשו בחודשיים האלה? אתה נותן להם היום את הסכום למפרע – – –
גלעד ארדן (יו"ר ועדת הכלכלה):
לא, צריך לומר שהם הגישו את זה לוועדת הכלכלה ימים ספורים – נדמה לי יומיים או שלושה – לפני פקיעת הרשיונות, אבל כיוון שסדר-היום של הוועדה היה מאוד עמוס, יכולנו לקבוע את זה רק לאחר כחודש וחצי.
היו"ר קולט אביטל:
תודה על ההבהרה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה. הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7) – נא להצביע.
הצבעה מס' 17
בעד סעיפים 1–2 – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
ברוב מוחץ של חמישה, בלי נגד ובלי נמנעים, הצעת חוק משק החשמל (תיקון מס' 7) עברה בקריאה שנייה, כנוסח הוועדה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. נא להצביע.
הצבעה מס' 18
בעד החוק – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד – 5, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שחוק משק החשמל (תיקון מס' 7), התשס"ח–2008, עבר בקריאה שלישית, כנוסח הוועדה.
הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/210).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים לנושא הבא: הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
גלעד ארדן (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, תודה, חברי הכנסת, להצעת החוק המונחת בפניכם שתי מטרות. הראשונה – לקבוע את זכותו של רוכש רכב משומש לקבל מידע על תיקונים או טיפולים שבוצעו ברכב; השנייה – לקדם גילוי נאות בעסקאות למכירת רכב משומש על-ידי סוחרי רכב. מידע כאמור יסייע בבחינת כדאיות הרכישה, בין היתר בהתחשב ברמת בטיחותו של הרכב, רמת תחזוקתו, מחירו וסחירותו. הגילוי הנאות נועד להגן על צרכנים מפני סוחרי רכב שאינם מגלים להם את כל הפרטים הקשורים לרכב, וכן מפני סוחרי רכב שאינם מוסרים את זהותם האמיתית לרוכש.
לפי הצעת החוק, מי שרכש רכב משומש יהיה זכאי לקבל מכל מוסך שבו תוקן או טופל הרכב ומכל מבטח רכב כל מידע שיש בידיהם על אודות הרכב. המוסך או המבטח, לפי העניין, יהיה רשאי לגבות תשלום עבור ההוצאות הכרוכות במסירת המידע. בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תבחן ועדת הכלכלה של הכנסת את הצורך לקבוע תקרה לתשלום האמור, בין בחוק זה ובין לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים.
בסעיף 3 לחוק המוצע מוצע לקבוע כי עוסק ברכב לא יעשה עסקה בעניין מכירת רכב משומש אלא אם כן נחתם חוזה בכתב בינו לבין הצרכן. שוב, מדובר על סוחר רכב. עוד מוצע לחייב עוסק ברכב למסור לצרכן עד למועד חתימת החוזה, ובנפרד מהחוזה, טופס גילוי ובו כל הפרטים הנוגעים לעסקה, כגון פרטי המוכר, מצב הרכב, מחיר הרכב וההיסטוריה שלו. מוצע גם להטיל על העוסק ברכב לגלות לצרכן, בכל עסקה בעניין רכישת רכב משומש, כי הוא סוחר בכלי רכב דרך עיסוק. כמו כן, מוצע לקבוע חזקה שלפיה מי שמוכר רכב שלא בבעלותו ייחשב לסוחר בכלי רכב, אלא אם כן הוכח אחרת.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית הוועדה תדון בשאלה אם יש להוסיף לפרטים אשר הסוחר נדרש לגלותם בטופס הגילוי גם את שם מבטח הרכב והמוסך הקשור לרכב, כדי להקל על הצרכן את הגישה למידע על אודות הרכב.
ההסדרים המוצעים בהצעת החוק, ובייחוד חובת המסירה של טופס הגילוי, נועדו להקל על רוכש רכב משומש שנמסרו לו פרטים כוזבים או מידע חסר על הרכב לפעול בהתאם להוראות סעיפים 14 ו-15 לחוק החוזים, שעוסקים בהטעיה, ולבטל את חוזה הרכישה. הוועדה גם תשקול, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, את הצורך להטיל על רשות הרישוי ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חובה לציין ברשיון הרכב, אגב המבחן השנתי לרכב, את מספר הקילומטרים שעבר הרכב עד למועד הרישום כאמור, וזאת לשם מתן מידע מלא יותר לרוכשי רכב משומש ולמניעת התופעה של זיוף הקילומטראז' של הרכב.
אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הצרכנית החשובה הזאת בקריאה הראשונה, ולהחזיר אותה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה השנייה והשלישית. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון על הצעת החוק. כיוון שכל חברי הכנסת הרשומים לבד מחבר הכנסת נסים זאב לא נמצאים כאן, אני מבקשת מחבר הכנסת נסים זאב לעלות לדוכן.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק חשובה וזכותו של כל רוכש רכב משומש לדעת את המצב המכני של הרכב. הרוכש רוצה לדעת אילו תיקונים הרכב עבר ואיזה טיפולים. אנחנו עדים לרמאים מקצועיים שיודעים איך לעשות קוסמטיקה לרכב לפני שמוכרים אותו; אפילו ריחות נעימים נודפים ממנו. אבל הריח הטוב לא מעיד שהרכב תקין. למכור רכב לא תקין זה כמעט מעשה שנעשה בכל יום, כאשר הקונה תמים או קונה רכב בפעם הראשונה והוא מתפתה לקנות אותו.
יש לי שתי הערות. הראשונה – השאלה אם בעל המוסך חייב למסור מידע, זאת אומרת, יש חוק חופש העיסוק, צנעת הפרט, הוא לא מוכן, כי להבדיל, אם לרופא יש פציינט והוא לא רוצה לגלות את המחלה של החולה, הוא אומר: אם אני מחר מגלה, מה אתה מחייב אותי?
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא יבואו אלי לתקן את האוטו.
נסים זאב (ש"ס):
זאת אומרת, האם אני יכול לחייב את בעל המוסך? אני יכול לחייב את המוכר או את המתווך שייתן לי דוח. אבל את בעל המוסך – וזה מה שכתוב אצלך באחד מסעיפי החוק, שכאילו אני יכול לדרוש. השאלה אם דרישה כזאת מחייבת או שהוא יכול ברצונו לתת או לא.
היו"ר קולט אביטל:
מה שאלתך השנייה?
נסים זאב (ש"ס):
דבר שני, מי שמוכר רכב בדרך כלל אומר לקליינט: תבדוק, תעשה מה שאתה מבין, איך שהוא, אני לא יודע מה יש בו, האחריות עליך. במקרה כזה, במה אתה יכול לחייב אותו? הקונה אומר: בסדר, ולאחר זמן יצא שהוא לקח את זה לאיזה מוסך לא מקצועי מספיק ולא גילה את הליקויים שהיו. אבל יש התחייבות, וזה נעשה כל יום. מוכרי רכב אומרים לקליינט: תחתום, על אחריותך, תבדוק, תעשה מה שאתה רוצה, ואם יש לך ויכוח אתי, תגיד לי לפני הקנייה. מה עושים במקרים האלה, אלה שני מקרים שנעשים בכל יום, והשאלה אם בסופו של דבר אפשר לחזור מהמכירה ולומר שהיתה פה הטעיה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה. אתה יכול לענות מהמקום – אתה מסתפק בזה.
אם כך, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח–2008. נא להצביע.
הצבעה מס' 19
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות),
התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו שמונה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק חובת גילוי נתונים בדבר פליטת מזהמים בפרסומות של כלי רכב, התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/210).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה. הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק חובת גילוי נתונים בדבר פליטת מזהמים בפרסומות של כלי רכב. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
גלעד ארדן (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, השימוש הנפוץ בכלי רכב משפיע רבות על הסביבה ועל החברה כולה ולא רק על המשתמשים ברכב. בין ההשפעות ניתן למנות את הזיהום הסביבתי, שמשפיע על תחלואת בני אדם, את התחממות כדור-הארץ ואת הרעש שכלי הרכב גורמים.
הוועדה הבין-משרדית למיסוי "ירוק", שהיו חברים בה נציגי משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התשתיות הלאומיות והמשרד להגנת הסביבה, פרסמה בדוח מינואר 2008 הערכה של עלויות הנזקים לבריאות האדם, לבניינים ולגידולים חקלאיים הנגרמים מפליטת מזהמים מרכב.
הערכה זו נקבעה בדוח של תוכנית הוועדה האירופית לתחבורה, ולפיה עלות הנזקים מכל טונה של פליטת מזהמים מכלי רכב היא כ-30,000 יורו. נוסף על העלות האמורה, מזהמים הנפלטים מכלי הרכב המנועיים פוגעים בסביבה, מגבירים את אפקט החממה ומחריפים את משבר האקלים שפוקד את כדור-הארץ. לפיכך יש צורך דחוף לעודד את הציבור לרכוש כלי רכב שמזהמים את הסביבה במידה מעטה ככל האפשר.
מטרתה של הצעת החוק היא להבטיח כי לרוכשי כלי רכב תהיה נגישות לנתוני מידע בדבר פליטת המזהמים מכלי רכב שונים, כדי לעודד שקיפות מרבית בתחום זה ולהביא לרכישה מוגברת של כלי רכב ידידותיים לסביבה במקום כלי רכב מזהמים.
על-פי הצעת החוק יחויב כל מי שמפרסם רכב מנועי מסוגים המוגדרים בהצעת החוק, לייחד 10% משטח הפרסום לגילוי נתונים בדבר המזהמים שהרכב המנועי פולט לסביבה ולציון של דרגת הזיהום שנקבעה לרכב לפי מדדים של מזהמים אלה. כדי להמחיש, באיחוד האירופי נקבע צבע לכל רמת זיהום – אדום, צהוב, ירוק. והציבור לאט לאט לומד להבחין בין הצבעים שמופיעים במודעה וכך לסווג את הזיהום שנפלט מאותו כלי רכב. אדום – הכי מזהם, ירוק – הכי פחות מזהם. כמו כן, תחול חובה לפרט בפרסומת את הנתונים על צריכת הדלק של הרכב המנועי ביחידות של קילומטר לליטר. מוצע גם להסמיך את השר להגנת הסביבה לקבוע את דרגות הזיהום ואת דרך הצגתן בפרסומות, ובלבד שדרך ההצגה תכלול גם צבע שיסמן כל דרגת זיהום כדי להקל על הציבור לסווג את כלי הרכב.
נוסף על כך, מוצע לקבוע חזקה שלפיה אם פורסמה פרסומת לרכב מנועי, רואים אותה כאילו היצרן פרסם אותה, ואם המוצר מיובא – היבואן; או שהפרסומת פורסמה לפי הוראותיהם כל עוד לא הוכח אחרת.
כמו כן, כדי למנוע מצב שבו כל פרסומת בכלי תקשורת זר שהציבור בישראל יכול להיות חשוף אליה תהיה אסורה אם לא עמדה בתנאי הצעת החוק, מוצע כי לא יראו בפרסומת שמקורה מחוץ לישראל פרסומת אסורה, אם מהדרך שבה היא משודרת ומפורסמת לפי העניין עולה כי היא לא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל. צריך להזכיר שהוראות דומות קבועות גם בחוק להגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת, בין היתר, באפשרות להחיל את חובת הגילוי של דרגת הזיהום של כלי הרכב גם באולמות התצוגה והמכירה שבהם מוצגים ונמכרים כלי רכב ולא רק בפרסומות, וכן את ההשלכות הכלכליות של קביעת דרגות זיהום כאמור. כמו כן, הוועדה תדון באופן שבו תוחל הצעת החוק בכלי תקשורת שונים, ובכלל זה ברדיו ובטלוויזיה.
אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהחזירה לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה, אנחנו עוברים לדיון. גם כאן, רוב חברי הכנסת, פרט לאחד, שנרשמו לזכות דיבור אינם נמצאים, לכן, חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, ודאי שגילוי נתונים בדבר פליטת מזהמים יכול לעזור, אבל צריך להבין שכלי רכב זה לא – האינדיקציה של פליטת מזהמים, זה הרבה יותר אם הוא ישן או חדש, ויכול להיות שאותם כלי רכב שהם בשיווק והם כלי רכב חדשים, פליטת הזיהום שלהם מינימלית אבל שנה לאחר מכן הדברים משתנים, ולכן אני לא מבין מה זה נותן אם ייכתב כך או אחרת, כי בדרך כלל אנחנו מדברים בעסקאות של כלי רכב חדשים ולא בטסטים. אם יש צורך לדבר על פליטת זיהום מכלי רכב, זה בזמן הטסט כל שנה. אולי בעקבות אותן הערות צריכים לדרוש – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – אבל הוא יכול לנסוע.
נסים זאב (ש"ס):
הוא נוסע, הוא לא צריך לנסוע אבל הוא נוסע. אבל זה לא קשור לחוק הזה, על זה אני מדבר. אני אומר שהחוק הזה לא יכול לצמצם את רמת הזיהום בפועל, כאשר הבדיקה נעשית פעם בשנה כאשר הרכב עובר טסט ועובר גם את רמת הזיהום של הרכב באותו רגע.
ראובן ריבלין (הליכוד):
זה החיוב של מפרסמי רכב, אפשר לדבר גם על זה.
נסים זאב (ש"ס):
אבל זה תלוי בתחזוקה. זה תלוי איך התחזוקה של הרכב, אם אתה מתחזק אותו טוב, אתה יכול לשמור עליו יותר שנים ויש לו אריכות ימים, ואם לאו, זה לא יעזור. לכן, יכול להיות שאם 10% מהטופס יתפוס את הראש של האנשים, וזה מה שיכול להשפיע עליהם, אני בעד זה, אבל אני לא חושב שזה מה שישנה את רמת הזיהום במדינה ישראל.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק חובת גילוי נתונים בדבר פליטת מזהמים בפרסומות של כלי רכב, התשס"ח–2008.
הצבעה מס' 20
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 7
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת גילוי נתונים בדבר פליטת מזהמים בפרסומות של כלי רכב, התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו שבעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, והיא תעבור לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26) (ביטול עסקה מתמשכת),
התשס"ח–2008
[רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/210).]
(קריאה ראשונה)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק הבאה, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26) (ביטול עסקה מתמשכת), התשס"ח–2008. חבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.
גלעד ארדן (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, הצעת חוק זו היא יוזמה משותפת של יושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אלי אפללו ושלי.
צרכנים שמתקשרים בעסקאות לאספקת טובין או למתן שירותים באופן מתמשך נתקלים לעתים בקשיים בבואם לבטל עסקאות אלה, ועל כן הם מחויבים בהמשך התשלומים מכוחם אף שאינם מעוניינים עוד בקבלת הטובין או השירותים לפי העסקאות האמורות. עסקה מתמשכת, מעצם טבעה, מגבילה את חופש ההתקשרות של הצרכן, שעקב שינוי נסיבות או אי-שביעות רצונו מהשירות שניתן לו מעוניין לבטל את העסקה. לכן האינטרס הציבורי וגם של הצרכן הוא כי מנגנון סיום ההתקשרות יהיה מהיר ופשוט ככל הניתן מבחינת הפעולות הנדרשות ממנו ומבחינת העלות הכלכלית הכרוכה בו.
כולנו נתקלנו בפער, גם בזמנים וגם בקושי, בין הניסיון להתקשר לאנשי המכירות כאשר אתה רוצה להתחבר לשירות לבין הקושי וזמן ההמתנה הממושך כאשר אתה רוצה להתנתק מהשירות, בקשיים שמוערמים על הצרכן. הצעת החוק נועדה להקל על הצרכנים לבטל עסקאות מתמשכות ולחזק את מעמדם מול העוסקים, תוך צמצום פערי הכוחות וחוסר השוויון בעמדות המיקוח של הצדדים, באופן העולה בקנה אחד עם עיקר תכליתו של חוק הגנת הצרכן.
החוק מציע להגדיר עסקה מתמשכת כעסקה לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, בין שמדובר בעסקה לתקופה קצובה ובין שבעסקה לתקופה בלתי קצובה. כדי להבהיר כי עסקה מתמשכת כוללת שירותים נלווים או נוספים על השירותים שניתנו במסגרת העסקה העיקרית, מוצע לקבוע כי עסקה מתמשכת תכלול גם כל שינוי בעסקה או תוספת לה. לצורך העניין, אם התחברת לחבילת בסיס ובאמצע הוספת עוד ערוצים, הכול נחשב חלק מאותה התקשרות מקורית בעסקה מתמשכת. זו לא עסקה חדשה.
החוק אוסר על עוסק להטעות את הצרכן בכל עניין מהותי בעסקה, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה, ומגדיר לשם כך כמה עניינים שיראו אותם כמהותיים בעסקה. מוצע לתקן את הסעיף האמור ולקבוע כי עוסק לא יטעה את הצרכן בכל הנוגע לתנאי הביטול של העסקה, ואלה יהיו, על-פי התיקון המוצע, עניין מהותי בעסקה. התיקון האמור יחול על כל עסקה למכירת נכס או למתן שירות, ובין היתר על עסקה מתמשכת כהגדרתה בהצעת החוק.
החוק, שעניינו חובת גילוי לצרכן, מטיל על העוסק חובה לגלות לצרכן כל פגם או תכונה המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס או השירות, כל תכונה בנכס או בשירות המחייבת שימוש בדרך מיוחדת, במטרה למנוע פגיעה בצרכן או באדם אחר, וכן כל פרט מהותי שקבע שר התמ"ת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
מוצע לקבוע חובות גילוי מוגברות, שיוטלו על עוסק בעסקה מתמשכת, כך שיחויב – וזו מהות החוק – לגלות לצרכן בעל-פה וכן בחוזה, באופן מודגש ובאותיות ברורות וקריאות, טרם ההתקשרות בעסקה המתמשכת, את משך העסקה ואת מועד סיומה, ככל שנקבע, את תנאי העסקה ואת זכות הצרכן לבטלה ואת דרכי הביטול, את פירוט התשלומים שעל הצרכן לשלם בשל ביטול העסקה – אם נקבעו תשלומים כאלה לפי תנאי העסקה – וכן את פרטי העוסק. אם נערכה העסקה בעל-פה, ימסור העוסק מסמך בכתב הכולל את הפרטים האמורים.
נוסף על הפרטים האמורים שעוסק יידרש למסור לצרכן קודם ההתקשרות בעסקה, מוצע לחייבו לציין בכל חשבונית הנשלחת לצרכן, באופן מודגש ובאותיות ברורות וקריאות, את מועד סיום העסקה המתמשכת ואת מען העוסק שאליו יוכל הצרכן לשלוח הודעה חד-צדדית בדבר רצונו לבטל את העסקה המתמשכת. זאת כדי לסייע לצרכנים שהתקשרו בעסקאות מתמשכות לעקוב אחר מועד סיום העסקה. כמו כן, מוצע כי העוסק יפרסם גם באתר האינטרנט שלו את הפרטים הנוגעים לדרכי ביטול עסקה מתמשכת, וכן את המען, מספר הטלפון, מספר הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני לצורך הודעה על ההתנתקות מהשירות.
כדי להקל על צרכנים המעוניינים לבטל עסקאות מתמשכות ולהגן על זכותם לעשות כן, מוצע כי עוסק יחויב להפסיק את הספקת הטובין או את מתן השירותים, לפי העניין, וכן את גביית התשלומים מהצרכן בשל כך, מהמועד שהצרכן יציין בהודעה החד-צדדית שימסור לעוסק, ובלבד שההודעה נמסרה באמצעות אחד מאלה: טלפון, פקסימיליה, דואר אלקטרוני, הודעה בעל-פה במקום העסק או דואר רשום, ובצירוף פרט מזהה לצורך ביטול העסקה, כפי שהוסכם עם העוסק בעת ההתקשרות. כלומר, לא יצטרכו לחכות לשימור לקוחות ולתיאום עם טכנאי. ברגע שהצרכן נתן הודעה חד-צדדית שהוא מעוניין להתנתק בדרך שהוסכם עליה, העוסק יפסיק לחייב אותו ויפסיק לתת לו את השירות. אולם אם לא ציין הצרכן מועד כאמור לביצוע ההתנתקות מהשירות, יפסיק העוסק את ביצוע העסקה המתמשכת ואת חיוב הצרכן בתשלומים כאמור בתוך שני ימי עסקים מיום שנמסרה הודעת הביטול, ואם נמסרה הודעה באמצעות דואר רשום – בתוך חמישה ימי עסקים.
ולבסוף, כדי לחזק את ההגנה על זכויות צרכנים המתקשרים בעסקאות מתמשכות ולהרתיע עוסקים מהפרת הוראות ההסדר המוצע, מוצע לתקן את סעיף 31א לחוק, שעניינו פיצויים לדוגמה, ולהסמיך את בית-המשפט לפסוק פיצויים שאינם תלויים בהוכחת נזק, עד לסכום של 10,000 שקלים חדשים, במקרה שבו עוסק המשיך לחייב את הצרכן בתשלומים בשל עסקה מתמשכת גם לאחר שהצרכן מסר לו הודעה בדבר רצונו לבטל את העסקה.
בהתאם להוראות החוק המוצע, סעיף 31א(ב) לחוק קובע כי לא תוגש תביעה לפיצויים לדוגמה אלא לאחר שהצרכן ביקש מהעוסק, בכתב, כי יקיים את הוראות החוק. מוצע לקבוע חריג להוראה זו, שלפיו לצורך הגשת תביעה לפיצויים, לדוגמה בשל חיוב הצרכן בתשלומים לאחר שמסר הודעת ביטול לעוסק, די בכך שהצרכן מסר את ההודעה לעוסק ואין צורך כי ימסור לו הודעה נוספת בכתב.
אני מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת חוק צרכנית וחשובה זו בקריאה הראשונה. אני מודה ליושב-ראש הקואליציה על שיתוף הפעולה.
נסים זאב (ש"ס):
אני יכול לשאול שאלה?
גלעד ארדן (הליכוד):
אם היושבת-ראש תאשר, אני אשמח להשיב על שאלה.
היו"ר קולט אביטל:
בבקשה. אבל אתה עוד מעט מדבר.
נסים זאב (ש"ס):
במקום לדבר. שאלת הבהרה – – – אתה לא כותב כמה ימים.
גלעד ארדן (הליכוד):
כל עסקה שלא מסתיימת בעת עשייתה. אין לזה פרק זמן מינימלי או מקסימלי.
נסים זאב (ש"ס):
– – –
גלעד ארדן (הליכוד):
כשאתה רוכש מכשיר פלאפון ומתחבר לחברה או לאינטרנט מהיר או לכבלים או ללוויין, אתה לא מודיע להם בעת ההתקשרות מתי אתה מפסיק את השירות, ולכן זה נחשב שירות מתמשך. השירות גם יכול להיות קצוב בזמן. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אנחנו עוברים לדיון. ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלי אפלללו, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ראובן ריבלין.
אלי אפללו (קדימה):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אדוני יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת גלעד ארדן, הצעת החוק הזאת שהכנו יחד היא הצעה צרכנית ממדרגה ראשונה. עד היום, אם חלק מהאנשים לא הבינו – חבר הכנסת נסים זאב שאל מה זה "עסקה מתמשכת", כמה זמן זה נמשך. כל עסקה שהיא מתמשכת – ולא משנה כמה זמן – ואדם החליט לבטל אותה, מכל סיבה, עד היום נגזר עליו גזר-דין שמחייב אותו בתשלומים ובקנסות ובכל מיני גזירות. הרבה אנשים לא יכולים להתנתק. אם התנתקת ולא מילאת את תקופת ההתחייבות שלך או הרצון שלהם להתחייבות – אפילו במלים שאתה בקושי רואה, וזה לא משנה במה – האזרח משלם מחיר יקר בעניין הזה.
אין לי ספק, חבר הכנסת נסים זאב, שאתה אולי בין האנשים החשובים שרואים את הנושאים החברתיים ודואגים לכך, כמו יושב-ראש הוועדה וכמוני, שלא רוצים שיטילו על אנשים קנסות ועונשים שלא מגיעים להם. אם התחברת למשהו או עשית הסכם עם חברה כזאת או אחרת וראית שזה לא נכון, שזה לא טוב לך או שאתה לא מקבל את השירות שאתה חושב שאתה צריך לקבל אותו, צריך לתת לך, לאזרח, אפשרות להתנתק מזה. פשוטו כמשמעו. למה לקשור אותו? זה גזר-דין מוות? בית-סוהר? אם זה טוב לאדם, הוא ימשיך. אם זה לא טוב לו, למה צריך להמשיך?
זאת הצעת חוק צרכנית ממדרגה ראשונה. אני רוצה להודות לוועדת הכלכלה, שעבדה קשה כדי לתקן את העוול הגדול שהיה, וישנו עד שהצעת החוק תעבור במלואה. אני מודה לך, גברתי היושבת-ראש.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. חבר הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה. זו הצעת חוק חשובה. אני יכולה להעיד על חברות שגם כשאתה מפסיק את ההתקשרות אתן ומודיע להן, הן ממשיכות לגבות כספים עוד כמה חודשים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
גברתי היושבת-ראש, אני רוצה, כמובן, להתייחס לחוק הזה, אבל אני רוצה לנצל את היותה של שרת החוץ פה ולשאול אותה אם יש לנו עסקה מתמשכת עם הצרפתים. מה אנחנו מטרידים אותם? לפני שבוע ביקר שם ראש הממשלה; עכשיו אני שומע שנשיא המדינה; השבוע גם טסה לשם יושבת-ראש הכנסת. כתוב במשלי: הוקר רגליך מבית רעך פן ישבעך ושנאך. מה הדבר הזה, גברתי שרת החוץ? תפני את תשומת לבם של הסמלים הלאומיים של ישראל שלא טוב להטריד את האומה הצרפתית כל כך הרבה – – –
היו"ר קולט אביטל:
– – – שמקבלים אותם שם בחום. בחום רב.
גלעד ארדן (הליכוד):
מה עוד שנשיא צרפת מנסה להקים משפחה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
בעסקה מתמשכת.
היו"ר קולט אביטל:
בחום רב.
ראובן ריבלין (הליכוד):
קודם כול, אני מוכרח להודות שבשנות חלדי נסעתי והייתי בצרפת. טוב מאוד להיות בצרפת. קודם כול – מאוד נעים. אבל לעשות כל יום טקסים, ולהצדיע, ודגלי ישראל – זה יכול לעייף את הצרפתים ויצא הפסדנו בשכרנו או שכרנו בהפסדנו, הכול לפי הרואה. זה בקשר לעסקה – – –
היו"ר קולט אביטל:
גם כשטוב לנו צריך להתלונן?
נסים זאב (ש"ס):
– – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני בטוח שיש חברי כנסת רבים המרבים לנסוע משום שמשוועים לראות אותם בבירות העולם, והם גם נוסעים לצרפת. חברים, באמת, הניחו לצרפתים. לאט-לאט – פעם בחודשיים, פעם בשלושה חודשים. לא לתקוף אותם באותו החודש עם שלושה סמלים לאומיים של ישראל. אני מקווה שגברתי, שנוסעת בשליחות המדינה למרות חילוקי הדעות בינינו ומייצגת את המדינה, תביא בחשבון שבצרפת כבר היו, וכדאי שהיא תיסע, באמת – תפגוש את הצרפתים בלונדון אולי, או במקום אחר.
רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק היא הצעה טובה. בכל מקום שבאים להגן על צד חלש בעסקה – ואנחנו עשינו את זה בחוקי החוזים וההתקשרויות השונים שבהם אנחנו נותנים ביטוי לאותיות הקטנות ולהגנה על הצרכן. אני רק רוצה להזהיר ולבקש מיושב-ראש ועדת הכלכלה שידון ויגבש את החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית, להבחין ולראות אם טמונה כאן איזו סכנה בנושא הזה שנותנת בידי צרכן הזדמנות להשתמש לרעה בחוק הזה. אם, למשל, אני מבקש לרכוש אנציקלופדיה ואני מקבל, כתוצאה מכך שאני עושה עסקה מתמשכת, הנחה גדולה, ולקראת הסיום אני מבקש לנצל את הפתח שניתן לי בחוזה זה על מנת לבוא ולבטל עסקה, כאשר אני כבר ניצלתי את כל טובה של העסקה לטובתי – האם הדבר מתאפשר – – –
קריאה:
סליחה, אבל אם הוא לא יבטל – – –
ראובן ריבלין (הליכוד):
קראתי את סעיפי החוק, ונדמה לי שיש כאן דבר שצריך תשובה עליו. אני לא בטוח, נדמה לי שאתם נותנים מענה ושהחוק לא פורץ את הפרץ הזה, אבל כדאי להבחין בו. או לדוגמה אחרת – כבוד יושב-ראש הוועדה הביא את ההתקשרות על בסיס של חבילת בסיס, ויש תוספות שונות.
היו"ר קולט אביטל:
נא לסיים.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אני כבר מסיים. פשוט עניין צרפת לקח לי כמה שניות. אני חושב שאם, למשל, אדם לקח בהנחה גדולה איזו עסקת חבילה, הוא לא יכול בזמן שנוח לו לבוא ולומר שכתוצאה מהוספת ערוצים הוא מבקש היום לבטל את העסקה שהיתה קודם לכן, משום שהוא היה צריך לצפות שהעסקה כוללת גם אפשרות לצד האחר להוסיף ערוצים. נדמה לי שהחוק הזה פותח פתח שמאפשר התחכמות ועשיית שימוש לרעה. אני מבקש שהוועדה תיתן את דעתה לכך ותדאג שלא כך יהיה.
אני אצביע בעד הצעת החוק.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה. אף-על-פי שחבר הכנסת נסים זאב הפר את ההסכם בעסקה המתמשכת בינינו – דקה משם, בבקשה.
נסים זאב (ש"ס):
גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני רק רוצה להעיר שתי הערות. כשמדברים על עסקה – יש שני סוגי עסקאות. יש עסקה, אתה מזמין למשל פריג'ידר, ומחכה 30 יום. קבעו תאריך והמוצר לא מגיע. אז אני מבין. לפעמים יש מצב – זה שהוא לא הגיע זה לא באשמת המוכר או החברה, יכול להיות שהוא צריך להגיע דרך הים, אינני יודע איזה סוג של עסקה היא זו. לכן אני אומר – צריך שלא ביום או בתאריך שנקבע כבר יהיה ניתן לבטל את העסקה ואין שום אפשרות להארכה נוספת או כמה ימים נוספים.
דבר נוסף – כשאנחנו מדברים על פיצוי של 10,000 שקל – לא משנה איזה סוג של עסקה, בכל מקרה אפשר לתבוע אותו עד 10,000 שקל, ואני אומר: תלוי באיזה סוג של עסקה. אם אדם רכש ב-100 שקלים דבר, אי-אפשר לתבוע 10,000 שקל.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך.
אנחנו עוברים להצבעה. נא לשבת. נא להצביע – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26), קריאה ראשונה.
הצבעה מס' 21
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26) (ביטול עסקה מתמשכת), התשס"ח–2008, לוועדת הכלכלה נתקבלה.
היו"ר קולט אביטל:
ובכן, בעד הצביעו תשעה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 26) עברה, והיא תעבור לוועדת הכלכלה לשם הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.
גברתי שרת החוץ, תרצי לענות על עניין יחסינו הנפלאים עם צרפת? לא, אין צורך. C'est pas nécessaire.
הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008
[מס' מ/351; "דברי הכנסת", חוב' י"ד, עמ' 13988; נספחות.]
(קריאה שנייה וקריאה שלישית)
היו"ר קולט אביטל:
אנחנו עוברים להצעת החוק האחרונה בסדר-היום שלנו: הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3). יציג את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. בבקשה.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
גברתי היושבת-ראש, ידידי חברי הכנסת, אני יודע שראש האופוזיציה רוצה שנסיים בגלל שהוא רוצה לראות את "ברצלונה" מנצחת את "סלטיק" היום.
גדעון סער (הליכוד):
המשחק הרלוונטי בליגת האלופות יתקיים מחר.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אוקיי. אני אזכיר לבית שחבר הכנסת סער תומך משום מה בקבוצה בשם "ריאל מדריד", שאני מבין שרוב החברים טרם שמעו עליה, אבל – – –
קריאות:
– – –
היו"ר קולט אביטל:
זה חלק מההטבות למילואים?
קריאה:
– – –
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אני רוצה להודות לגברתי על שהסכימה להעלות את הנושא לדיון ולהצבעה בקריאה שנייה ושלישית. מדובר בהצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3), שיזמה הממשלה.
הוועדות הרפואיות, גברתי היושבת-ראש, הקובעות את שיעורי הנכות של חיילי מילואים שנפגעו במהלך שירותם, רשאיות לקבוע שיעורי נכות גבוהים ב-50% ממה שנקבע בכללי אגף השיקום. בחוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם נקבע, כהוראת שעה, כי ועדות רפואיות תהיינה רשאיות לקבוע שיעורי נכות גבוהים אף יותר. זאת, במקרים חריגים וכאשר הפציעה הביאה גם לאובדן יכולת ההשתכרות של חייל המילואים עם שובו לחיים האזרחיים.
הוראה זו נקבעה בשעתו כהוראת שעה, וזו הסתיימה במאי 2007. בהצעת חוק זו המונחת בפני חברי הכנסת מוצע להאריך את הוראת השעה בחמש שנים נוספות, עד מרס 2013. כמו כן, מוצע לקבוע כי תחילתו של תיקון החוק תהיה רטרואקטיבית, כדי שלא לפגוע בחיילי מילואים שנפגעו או שעניינם נדון בפני ועדות רפואיות במהלך התקופה שבה הסעיף לא היה בתוקף.
להצעת החוק לא הוגשו הסתייגויות.
גדעון סער (הליכוד):
מה אומרת בתמצית הוראת השעה?
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
הסברתי, אני יכול לחזור על ההסבר. במשפט אחד – – –
גלעד ארדן (הליכוד):
– – –
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אני אשב אתך אחרי זה, אבל במשפט אחד: לסייע לחיילי המילואים להתמודד עם פציעות ועם נכויות, וזה בסך הכול דבר שמקובל על כלל משרדי הממשלה – על משרד האוצר, על משרד הביטחון, וגם על ועדת החוץ והביטחון. זה עבר פה אחד. מדובר בהארכת תוקף של הוראת שעה שהיתה תקפה כבר שנים ולא הוגשו – – –
גדעון סער (הליכוד):
למה לא עושים אותה הוראה קבועה?
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
היה בעניין הזה דיון – בעיקר מהטעם שהאוצר רוצה לוודא את המשמעויות ושאכן לא מדובר בסכומי עתק, אף-על-פי שזאת השורה התחתונה של חמש השנים הקודמות. עדיין היתה בקשה. אנחנו הארכנו את ההוראה מעבר למה שהאוצר ביקש, נדמה לי לחצי שנה.
בכל מקרה, לא הוגשו הסתייגויות. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.
ראובן ריבלין (הליכוד):
הגיע הזמן שיכניסו את זה לבסיס התקציב.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
אם חבר הכנסת יגיש הצעת חוק פרטית, הראוי יהיה לדון בה בכובד ראש בוועדת החוץ והביטחון. גברתי, תודה.
היו"ר קולט אביטל:
אני מודה לך מאוד.
אנחנו מצביעים על הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, כנוסח הוועדה, בקריאה שנייה. תודה.
הצבעה מס' 22
בעד סעיפים 1–2 – 10
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–2 נתקבלו.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו עשרה, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, עברה כנוסח הוועדה בקריאה שנייה.
אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית.
הצבעה מס' 23
בעד החוק – 9
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, נתקבל.
היו"ר קולט אביטל:
בעד הצביעו תשעה, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שהצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון מס' 3), התשס"ח–2008, עברה בקריאה שלישית.
חבר הכנסת הנגבי, תרצה להודות? בבקשה.
צחי הנגבי (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
גברתי, אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לצוות המשפטי של ועדת החוץ והביטחון, בהנהגתה של היועצת המשפטית מירי פרנקל-שור, ולכל הצוות שלה שעבד על ההצעה. תודה רבה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
היו"ר קולט אביטל:
הודעה לסגן מזכיר הכנסת.
סגן מזכיר הכנסת נאזם בדר:
ברשות יושבת-ראש הישיבה, הנני מתכבד להודיע, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 35), התשס"ח–2008, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. תודה.
היו"ר קולט אביטל:
תודה רבה.
ובכן, חברי חברי הכנסת, גברתי השרה, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ח באדר א' התשס"ח, 5 במרס 2008, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 19:13.